‫מזונות‬ ‫מזונות‬ ‫• מזון = ספק אנרגיה ‪ +‬אבני בניין לבניית תאים‬ ‫בגוף‪.‬‬ ‫• במע"ג למזון גס‪ ,‬מעבר לאנרגיה והחלבון יש‬ ‫תפקיד חשוב נוסף שהוא גירוי מערכת העיכול‬ ‫לתנועה גלית‪ .‬תנועה זו חשובה לערבול המזון‬ ‫ולשחרור גזים‪.‬‬ ‫מספוא‬ ‫• כינוי לכלל המזונות הנאכלים ע"י בע"ח אוכלי עשב‪.‬‬ ‫מזונות‬ ‫• את המזונות ניתן לחלק ל ‪ 3 -‬קבוצות עיקריות‪:‬‬ ‫מזון‬ ‫מרוכז‬ ‫מזון גס‬ ‫מזון‬ ‫ביניים‬ ‫מזון גס‬ ‫• מורכב בעיקר מגבעולים‪ ,‬מעלים וקליפות‪ .‬מכיל‬ ‫כמות ניכרת של סיבים‪ ,‬מעל ‪ 19%‬תאית‪.‬‬ ‫• המזון מתאים למע"ג בגלל חיידקי הכרס היודעים‬ ‫לפרק ולנצל תאית‪.‬‬ ‫• מזון גס כולל‪:‬‬ ‫‪ .1‬מזונות עסיסיים כדוגמת – ירק‪ ,‬פירות‪ ,‬שמכילים‬ ‫שיעור מים גדול‪.‬‬ ‫‪ .2‬מזונות יבשים – קש‪ ,‬שחת ותחמיץ‪.‬‬ ‫מזון גס טרי ‪ -‬ירק‬ ‫• ניצולת האנרגיה‪ ,‬החלבון ושאר רכיבי המזון גבוהה‬ ‫ביותר‪ .‬אולם חלבון במזון גס טרי הוא פריק ביותר‪.‬‬ ‫מזון גס משומר‬ ‫‪ .1‬חציר (שחת)‬ ‫‪ .2‬קש‬ ‫‪ .3‬תחמיץ‬ ‫חציר‬ ‫• צורת שימור המקובלת עוד מימי קדם‪ .‬מייבשים‬ ‫את הירק עד לתכולת לחות כה נמוכה‪ ,‬בה כמעט‬ ‫ולא מתקיימת בחומר המשומר כל פעילות ביולוגית‬ ‫של מק"א או של הצמח עצמו‪.‬‬ ‫• נוהגים למיין חציר לשתי קבוצות עיקריות‪:‬‬ ‫‪ .1‬שחת דגן‬ ‫‪ .2‬שחת קטניות‬ ‫שחת דגן‬ ‫• דגן‪ -‬צמחים מתורבתים ממשפחת הדגניים –‬ ‫חיטה‪ ,‬שעורה‪ ,‬אורז‪ ,‬שיבולת שועל ושיפון‪.‬‬ ‫• באופן כללי‪ ,‬דגן כתבואה מתייחס לתבואה שניתן‬ ‫לטחון אותה ולייצר ממנה קמח ואח"כ לחם‪.‬‬ ‫שחת דגן כוללת‪:‬‬ ‫• גידול חורף‪ ,‬המושקים במי גשמים‪ :‬שחת שיבולת‬ ‫שועל‪ ,‬שחת חיטה (שלא כוללת או מניבה גרעינים)‬ ‫• גידולי קיץ‪ ,‬שחת דוחן‪ ,‬שחת סיטריה וכו'‪ .‬שחתות‬ ‫אלו מיוצרות במקרה שישנו מחסור חומר בשחתות‬ ‫חורף‪.‬‬ ‫שחת קטניות‬ ‫• קטניות‪ :‬משפחת צמחים‬ ‫בעלי פרחים הכוללת שלוש תת‪-‬משפחות שונות‪.‬‬ ‫דוגמאות לשחת קטניות‪:‬‬ ‫שחת אספסת – מושקת ויקרה‪ ,‬אך הטובה ביותר‪.‬‬ ‫שחת בקיה – מושקת במי הגשם ויכולה להגיע‬ ‫לאיכות מעולה בצורת גידול נאותה‪.‬‬ ‫שחת תלתן‬ ‫שחת אפונה‬ ‫איך מכינים שחת?‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫הצמחים נקצרים ב ‪ 85-90%‬חומר יבש‪.‬‬ ‫השחת כולל גבעול‪ ,‬עלים ושיבולת‬ ‫הצמח נקצר בשלמותו ומושאר בשדה עד הגעתו‬ ‫לאחוז החומר היבש הרצוי‪.‬‬ ‫כבישה בחבילות גדולות (בלות) במשקל ממוצע‬ ‫של ‪ 500‬ק"ג‪.‬‬ ‫ככל שהצבע בתוך החבילה נוטה לירוק הוא מעיד‬ ‫על אחוז גבוה של עלים עשירים בחלבון‪ .‬רצוי‬ ‫להימנע מריח מסריח וצבע שחור‪.‬‬ ‫יתרון השיטה‪ :‬פעולות פשוטות‬ ‫חסרון השיטה‪:‬‬ ‫• התהליך עלול להיות כרוך בהפסד של כ‪ 50%-‬מהערך‬ ‫המזוני של חומר המוצא‪.‬‬ ‫• המגוב עלול להרים תוך הערמה גם גופים זרים‪ ,‬פגרי‬ ‫נברנים‪ ,‬נחשים וציפורים‪.‬‬ ‫** אם הלחות מעל המומלץ השחת יכול להתעפש‬ ‫ולהיות מסוכן‪.‬‬ ‫קש‬ ‫• שם כולל לחלקי המזון הצמחיים שנשארו לאחר‬ ‫הקציר ואיסוף יבול הגרעינים‪( ,‬גבעול יבש)‪.‬‬ ‫קש דגנים‬ ‫• קש חיטה‪ ,‬קש שעורה – דלי עלים‪ ,‬עתירי גבעולים‬ ‫וקשיים לעיכול‪.‬‬ ‫קש שאינם דגניים‬ ‫• קש בוטנים‬ ‫• קש סויה‬ ‫• קש כותנה‬ ‫תחמיץ‬ ‫• התחמיץ הנפוץ בישראל – תחמיץ חיטה ותחמיץ‬ ‫תירס‪.‬‬ ‫הכנת תחמיץ‬ ‫• הגידול נקצר‪ ,‬באשר הערך התזונתי מרבי‪ .‬תכולת‬ ‫החומר היבש ‪.32-37%‬‬ ‫• הקציר עובר קיצוץ דק ומכניסים לבור תחמיץ‬ ‫• מהדקים בטרקטור‬ ‫• איטום ביריעות פלסטיק‬ ‫• על הפלסטיק חומר הידוק (לייצור תנאים‬ ‫אנאירובים)‪.‬‬ ‫• בחומר המוצא קיימים חיידקי רקבון‪ ,‬תסיסה‬ ‫מהירה אנאירובית של חיידקי לקטובצילוסים‬ ‫תפסיק את הפעילות חיידקי רקבון‪.‬‬ ‫• חיידקי חומצת חלב מתסיסים סוכרים המצויים‬ ‫בירק‪ .‬ומייצרים חומצת חלב שמורידה את ה‪ pH-‬ל‪-‬‬ ‫‪ 4‬ואף ל‪ 3-‬מה שהורג את כל החיידקים‪.‬‬ ‫• כאשר חסר סוכרים בירק ניתן להוסיף קליפות‬ ‫הדרים‪.‬‬ ‫• ניתן להוסיף תרביות מוכנות של חיידקי חומצת‬ ‫החלב‪.‬‬ ‫יתרונות לתחמיץ‬ ‫• אגירה כמצוי בשפע‬ ‫• שימור באיכות טובה לאורך זמן‬ ‫חסרונות לתחמיץ‬ ‫• הפסד של חומר אורגני בר‪-‬עיכול המשמש לתסיסה‬ ‫• יצירת נגר נוזלים היוצאים מהבור בעודם מכילים‬ ‫מסיסים קלי עיכול‬ ‫• חלק מהחלבון בעת ההחמצה הופך לאמוניה‬ ‫מזון מרוכז‬ ‫• מזונות עשירים באנרגיה זמינה ובחלבון ודלים‬ ‫בסיבים‪.‬‬ ‫• מזון מרוכז נותן למעלי גירה לשם השלמת צרכים‬ ‫באנרגיה‪ ,‬בחלבון ובמינרלים וויטמינים‪.‬‬ ‫גרעיני דגן‬ ‫• תכולת החלבון של גרעיני הדגן נמוכה יחסית‬ ‫(‪.)8-12%‬‬ ‫גרעיני הדגן מתחלקים ל‪:‬‬ ‫‪ .1‬גרעיני דגן מהירי פירוק – אלו שהן העמילן והן‬ ‫החלבון בהם פריקים – גרעיני שעורה‪ ,‬גרעיני‬ ‫חיטה וגרעיני שיבולת שועל‪.‬‬ ‫‪ .2‬גרעיני דגן המתפרקים באופן איטי – גרעיני תירס‪,‬‬ ‫סורגום‪ ,‬הניצולת של גרעינים אלו משתפרת עבור‬ ‫בע"ח לאחר עיבודים שונים‪.‬‬ ‫מזון ביניים‬ ‫• תוצרי לוואי של תעשיות המזון לבני האדם‪ ,‬כמו‬ ‫קליפות תפוזים‪ ,‬סובין‪ ,‬קליפות סויה ושומר השקד‪.‬‬ ‫* סובין = קליפות גרעיני הדגנים התקבלים לאחר‬ ‫טחינה ראשונה של גרעינים‪.‬‬ ‫• מזונות אלה מכילים פחות חומרים מזינים מאשר‬ ‫המזונות המרוכזים‪ ,‬אך יותר מאשר במזונות גסים‪.‬‬ ‫תוצרי לוואי נוספים בשימוש‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫זבל עופות‬ ‫גפת זיתים‬ ‫קמח נוצות‬ ‫קמח דגים‬ ‫חומר יבש‬ ‫• חומר במזון שאינו מכיל מים‪ ,‬כלומר שאומרים‬ ‫‪ 35%‬חומר יבש כלומר יש בו ‪ 65%‬מים‪.‬‬ ‫מגיעים לערך זה לאחר שמשאירים את המזון‬ ‫לטמפ' של ‪ 105‬מעלות צלזיוס‪ ,‬המים מתאדים‬ ‫ומה שנשאר הוא החומר היבש‪.‬‬ ‫מנה כולית ‪ -‬בליל‬ ‫• מנה אחידה המרכיבה את כל אבות המזון וקצוצה‬ ‫בצורה אחידה‪.‬‬ ‫• המנה כוללת מזון גס‪ ,‬מזון מרוכז ומזון ביניים‪.‬‬ ‫• קיים בליל לכל קבוצת הזנה‪ .‬לדוגמא‪ :‬עגלים‬ ‫צעירים‪ ,‬עגלות בוגרות‪ ,‬חולבות וכו'‪.‬‬