‫דפוס רבייה מוגדר כמערכת היחסים בין בני הזוג המקיימים רבייה‪.‬‬ ‫קיימים שני דפוסים עיקריים‪:‬‬ ‫ במערכת רבייה זו כל אחד מהבוגרים המתרבים מזדווג רק‬‫עם בוגר אחד‪.‬‬ ‫‪ 90%‬מהעופות מונוגמיות‪ .‬יש מקרים של מונוגמיה בעונת רבייה או‬ ‫בכל החיים‪.‬‬ ‫‪ -‬במערכת רבייה פוליגמית יש‬ ‫או‬ ‫יותר מאשר‬ ‫בן זוג אחד בזה אחר זה או במקביל‪ .‬יש שני סוגים של פוליגמיה‪:‬‬ ‫‪ -‬הזכר מזדווג עם מספר נקבות‪.‬‬ ‫‪ -‬הנקבה מזדווגת עם מספר זכרים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ג'אקנה אפריקאית‬ ‫דפוסי רבייה‬ ‫יתרונות‬ ‫שכיח ב‪....‬‬ ‫מונוגמיה‬ ‫שניים מטפלים בצאצאים ולכן‬ ‫ברוב העופות‪ ,‬דגירה על ביצים והבאת‬ ‫סיכוי ההישרדות גדלים‪.‬‬ ‫אוכל ולכן יעיל יותר לבצע שני ההורים‪.‬‬ ‫מעט ביונקים רק כאשר כמות המזון‬ ‫בסביבה קטנה או שיש צורך במאמץ של‬ ‫שני הורים דוגמאות‪ :‬דורבן וגירית הדבש‪.‬‬ ‫פוליגמיה‬ ‫יותר צאצאים‪.‬‬ ‫ברוב היונקים – העובר מתפתח באם‬ ‫צאצאים שמספיק שהורה אחד‬ ‫ובשלב הראשון היא מניקה אותו (לזכר‬ ‫יטפל בהם או שלא זקוקים‬ ‫אין תפקיד בשלב הזה ולכן הולך לחפש‬ ‫לטיפול בכלל‪.‬‬ ‫לו עוד נקבות‪.).‬‬ ‫רק במעט עופות ישנם צאצאים שלא‬ ‫צריכים טיפול לאחר בקיעה‪ ,‬לדוגמא‪:‬‬ ‫תרנגולות‬ ‫רוב בעלי החיים הם עונתיים‪ ,‬כלומר ישנה עונת הזדווגות שבה הנקבות מוכנות‬ ‫להזדווג (הזכרים מוכנים להזדווג כל השנה)‪.‬‬ ‫עיתוי עונת הרבייה‪:‬‬ ‫חשוב שצאצאים יגיחו לאוויר העולם שהטמפרטורה מתאימה ונוחה ושיש אוכל‬ ‫בשפע‪ .‬בבעלי חיים עם הריון קצר תהיה הזדווגות קרוב לאביב ובבעלי חיים עם‬ ‫הריון ארוך ההזדווגות תתאים לכך שהצאצאים יגיחו באביב‪.‬‬ ‫הגורמים הקובעים את תחילת עונת הרבייה הם בדרך כלל גורמים סביבתיים‪,‬‬ ‫כמו אורך היום‪ ,‬הטמפרטורה או כמות הגשם‪ .‬גורמים אלה משפיעים על‬ ‫המערכת ההורמונלית הגורמת להפעלתן של התנהגויות הקשורות לרבייה‪.‬‬ ‫בחירת בן הזוג נעשית באחת משתי הדרכים‪:‬‬ ‫‪ .1‬הזכרים נלחמים ביניהם והנקבה מזדווגת עם המנצח‪.‬‬ ‫‪ .2‬הנקבה בוחרת באחד מהזכרים המחזרים אחריה‪.‬‬ ‫החיזור‬ ‫בחירת בן הזוג המחזר נעשית על פי מאפיינים פיזיים‪ ,‬כמו גודל‪ ,‬מראה או כושר‬ ‫פיזי‪ ,‬או על פי מאפיינים סביבתיים כמו איכות הטריטוריה או איכות הקן‪.‬‬ ‫‪ ‬התנהגות החיזור חושפת את הזכר המחזר לסכנות שונות‪.‬‬ ‫עצם הסכנה מבטיחה שרק זכרים "מוצלחים" יצליחו בחיזוריהם‪.‬‬ ‫משמעות החיזור בעיני הנקבה‪-‬‬ ‫הנקבה בוחרת בזכר שתכונותיו יתנו את הסיכוי הטוב ביותר להישרדות צאצאיה‪.‬‬ ‫משמעות החיזור בעיני הזכר‪-‬‬ ‫להעביר את תכונותיו לדור הצאצאים‪.‬‬ ‫חשיבות התנהגות החיזור‪:‬‬ ‫‪ .1‬הבטחת תיאום בהתנהגותם של בני הזוג‪.‬‬ ‫‪ .2‬הפגנת כישוריו של הזכר בפני הנקבה‪.‬‬ ‫‪ .3‬לכל מין התנהגות חיזור אופיינית וכך הנקבה יכולה לזהות זכר מהמין שלה‪.‬‬ ‫‪ .4‬הקטנת תוקפנות הנקבה כלפי הזכר (בייחוד אצל בעלי חיים הניזונים מטרף‬ ‫חי כעכבישים)‪.‬‬ ‫אחרי שהזכר ונקבה נפגשו והזדווגו יש הפריית ביצים‪ .‬קיימים שני‬ ‫סוגי הפריות‪:‬‬ ‫הפרייה פנימית – הפריית הביציות נעשית בתוך גופה של הנקבה‪.‬‬ ‫קורת בחלק מהדגים‪ ,‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬בכל העופות והיונקים‪.‬‬ ‫הפרייה חיצונית – ההפריה נעשית מחוץ לגוף הנקבה‪.‬‬ ‫מתרחשת במים‪.‬‬ ‫הזדווגות – מצב של קרבה פיזית הנוצרת בין הזכר לנקבה לצורך‬ ‫ההפריה‪ .‬מצב זה קורה בהפריה פנימית ובמעט המקרים של‬ ‫הפרייה חיצונית‪.‬‬ ‫בהפריה חיצונית רוב המקרים שהנקבה משחררת ביציות למים‬ ‫והזכר מפריש תאי זרע למים ואין קרבה פיזית בין הזכר לנקבה‪.‬‬ ‫דוגמא יוצאת דופן הם האילניות והקרפדות שהזכר תופס את‬ ‫הנקבה עד שהיא תשחרר ביציות למים ואז הוא משחרר תאי זרע‬ ‫מיד ביציאת הביציות ובכך סיכוי ההפריה גבוהים‪.‬‬ ‫יתרונות וחסרונות סוגי ההפריות‬ ‫סוג ההפריה‬ ‫יתרון‬ ‫חסרונות‬ ‫הפרייה‬ ‫חיצונית‬ ‫מספר תאי רבייה גדול‪-‬‬ ‫‪-‬טריפה ע"י מיני בע"ח אחרים ‪.‬‬ ‫סיכוי גדול למפגש בין‬ ‫‪-‬זמן מוגבל לקיום ההפריה בגלל זמן חיים‬ ‫תאי זרע לתאי ביצית‪.‬‬ ‫קצר של תאי הרבייה ‪.‬‬ ‫ סביבה משתנה ‪ /‬זיהום הסביבה‬‫(מחייב מפגש קרוב בין הזכר לנקבה)‬ ‫הפרייה פנימית הפרייה בתוך גוף הנקבה‪ -‬חשיפת תאי הרבייה לסביבה יבשה (מחייב‬ ‫סביבה מוגנת מסכנות‬ ‫הזדווגות‪ -‬מעבר תאי זרע אל תאי הביצה‬ ‫באמצעות אברי הזדווגות)‬ ‫אסטרטגיות רבייה מבוססות על מידת הטיפול של ההורים בצאצאים‪.‬‬ ‫יש שתי אסטרטגיות רבייה בטבע הנוגעות למספר הצאצאים ולמידת ההשקעה‬ ‫ההורית‪.‬‬ ‫אסטרטגיית ‪ –r‬יצירת מספר גדול של צאצאים ושחרורם לסביבה לאחר השקעה‬ ‫אנרגטית מועטה או העדר השקעה כלל‪.‬‬ ‫דוגמאות – ‪ )1‬במים‪ -‬צדפות ואלמוגים שמשחררים תאי מין למים ואינם משקיעים‬ ‫כל מאמץ ואנרגיה נוספת להבטחת התפתחותם של הצאצאים‪.‬‬ ‫‪)2‬ביבשה‪ -‬החלזונות המטילים כמות גדולה של ביצים ואינם‬ ‫מטפלים בהן‪.‬‬ ‫אסטרטגיית ‪ –K‬יצירת מספר קטן של צאצאים והשקעת אנרגיה רבה בטיפול‬ ‫בכל צאצא‪.‬‬ ‫דוגמאות – יונקים כמו פילים‪ ,‬גמלים ושימפנזים‪ ,‬הממליטים צאצא בודד בכל‬ ‫המלטה ומשקיעים מאמץ רב בתהליך גידולו של כל צאצא‪.‬‬ ‫*בין שתי אסטרטגיות אלה קיימים מצבי ביניים רבים‪ ,‬שבהם רמת הטיפול‬ ‫ההורית משתנה ותלויה במספר הצאצאים‪.‬‬ ‫אפשר להסתכל על מידת ההשקעה ההורית כעל מאזן אנרגטי‪:‬‬ ‫השקעה אנרגטית‬ ‫גדולה בטיפול‬ ‫מספר צאצאים‬ ‫קטן‬ ‫‪k‬‬ ‫השקעה אנרגטית‬ ‫קטנה בטיפול‬ ‫מספר צאצאים‬ ‫גדול‬ ‫‪r‬‬ ‫בכל מקרה‪ ,‬מספר הצאצאים שישרדו בסופו של דבר בשתי הדרכים יהיה דומה‪:‬‬ ‫סיכויי ההישרדות של צאצאים המופקרים לסביבה ללא הגנה הם קטנים יחסית‪,‬‬ ‫ורק מקצתם מגיע לבגרות מינית‪ ,‬לעומת זאת סיכויו של צאצא שהוריו מטפלים בו‬ ‫ושומרים עליו‪ ,‬לשרוד הם גדולים‪ .‬לכן למרות שבמינים אלה מיוצרים רק מעט‬ ‫צאצאים‪ ,‬חלק גדול מהם מגיע לבגרות‪.‬‬ ‫הטיפול בצאצאים מופיע בקבוצות רבות של בעלי חיים ומקובל לחלקו על פי רמות הטיפול‪.‬‬ ‫היעדר טיפול‪ :‬שחרור תאי מין או ביצים מופרות לסביבה‪ .‬קורה במיני דגים‪ ,‬יש‬ ‫שחרור של מספר רב של תאי מין אבל רק חלק מהביציות מופרות וחלק קטן עוד יותר‬ ‫מגיע לבגרות מינית‪.‬‬ ‫הטלה במקום מתאים‪ :‬בניית קן או בחירת מקום מוגן להטלה והיעדר טיפול לאחר‬ ‫ההטלה‪ .‬יש כבר טיפול הורי אך הוא מזערי‪ .‬דוגמא‪ :‬דגי הסלמון חופרים גומה קטנה‬ ‫בקרקעית שטוחה של נחל ושם מוטלות הביצים‪ .‬צב הים עושה מעט יותר‪ ,‬היא‬ ‫חופרת בור במקום מוגן מטילה את הביצים‪ ,‬מכסה את הבור וחוזרת לים‪ .‬מקום‬ ‫מתאים להטלת צאצאים הוא מקום מוגן או מקום שיש בו מזון זמין‪.‬‬ ‫טיפול עד בקיעה‪ :‬טיפול ושמירה על הביצים המופרות במקום שבו הוטלו או נשיאתן‬ ‫על ידי אחד ההורים‪ .‬מינים מסוימים של נחשים שומרים על הביצים עד בקיעתם‪.‬‬ ‫יש פרעושים שנושאים על גבם את הביצים המופרות עד בקיעתם ודוגמא נוספת‬ ‫הוא זכר הסוסון ים שנקבת הסוסון מעביר הלו ביצים מופרות והוא שומר עליהן‬ ‫בתוך קפל עור הנמצא על בטנו ובתוך כיס זה מתפתחים הסוסונים על בקיעתם‪.‬‬ ‫טיפול במשך תקופה קצרה‪ :‬טיפול בצאצאים בתקופה קצרה לאחר בקיעתם‪.‬‬ ‫בדגי אמנון הביצים המופרות נשמרות בפה של הזכר ונקבה עד הם בוקעות‪ .‬והדגים‬ ‫הקטנים נשארים ליד הורים וכאשר ישנה סכנה הם קופצים חזרה לתוך פה ההורים‬ ‫טיפול מתמשך‪ :‬טיפול בצאצאים במשך תקופה ארוכה יחסית‪ ,‬הכולל התנהגויות‬ ‫מורכבות כמו קינון או הנקה‪ .‬הטיפול המתמשך אופייני לעופות ויונקים‪.‬‬ ‫התקופה מתחילה בדגירה על ביצים בעופות והריון ביונקים וטיפול לתקופה ארוכה‬ ‫גם לאחר מכן של אחד ההורים או של שניהם‪ .‬בבעלי חיים מסוימים יש לעיתים גם‬ ‫עוזרים‪ .‬קרובי משפחה שעוזרים בגידול הצאצאים‪ ,‬כמו אח בוגר יותר‪ ,‬חברים‬ ‫אחרים ללהקה וכו'‪.‬‬ ‫טיפוסי צאצאים‬ ‫בעופות קיימים שני טיפוסים של צאצאים‪ .‬כל סוג צאצא מכתיב התנהגות הורית שונה‪.‬‬ ‫אפרוח – הוא עוזב קן‪ ,‬כלומר הם בוקעים מביצים גדולות יחסית‪ ,‬לאחר שעברו‬ ‫תקופת דגרה ארוכה‪ ,‬כשהם מפותחים ועצמאיים יחסית‪ .‬הם בעלי פלומה‪ ,‬עיניהם‬ ‫פקוחות‪ ,‬הם מסוגלים לאכול בעצמם ודורשים טיפול הורי מועט‪.‬‬ ‫גוזל – הוא חובש קן‪ ,‬כלומר הם בוקעים מביצים קטנות יחסית‪ ,‬לאחר שעברו תקופת‬ ‫הדגרה קצרה‪ .‬הם בוקעים עירומים מפלומה‪ ,‬עיניהם עצומות‪ ,‬הם אינם מסוגלים‬ ‫לספק את צורכיהם בעצמם ולכן זקוקים לטיפול הורי רב וממושך יותר‪.‬‬ ‫הטיפול ההורי בעופות כולל התנהגויות רבות‪ ,‬כמו‪ :‬בניית קו‪ ,‬דגירה‪ ,‬שמירה על‬ ‫הביצים‪ ,‬שמירה על הצאצאים לאחר הבקיעה והאכלתם‪ .‬האופן שבו מבוצעות‬ ‫התנהגויות אלה תלוי בטיפוס הצאצאים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬במינים שבהם הצאצאים‬ ‫חובשי קן בונים ההורים קן שבו יכולים הגוזלים לשהות במשך תקופה ארוכה‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬במינים בעלי צאצאים עוזבי קן‪ ,‬אין‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬בנייה של קן מורכב‬ ‫והדגירה נעשית לרוב בגומחה על הקרקע‪.‬‬ ‫המאפיין העיקרי של היונקים הוא הנקת הוולדות בחלב המיוצר בבלוטות החלב‬ ‫של הנקבה‪ .‬לחלב ערך תזונתי גבוה והוא מהווה את מקור המזון העיקרי של‬ ‫הוולדות בתקופת חייהם הראשונה‪ .‬מאפיין נוסף של היונקים בעלי השליה‪ ,‬שהם‬ ‫רוב מיני היונקים הקיימים‪ ,‬הוא עובר המתפתח ברחם הנקבה‪ .‬שני מאפיינים‬ ‫אלה גורמים לכך שתפקידיה של הנקבה בטיפול בצאצאים יהיה בהכרח גדול יותר‬ ‫מתפקידו של הזכר‪ .‬רוב מיני היונקים הם פוליגמיים‪ ,‬והנקבה היא המטפלת‬ ‫היחידה בצאצאים‪ .‬במינים מונוגמיים הזכר משתתף בטיפול בצאצאים‪ ,‬ואילו‬ ‫בכמה מינים נוצרת יחדיה משפחתית‪ ,‬ואז משתתפים בטיפול גם פרטים נוספים‬ ‫בלהקה‪.‬‬ ‫טיפוסי צאצאים‬ ‫ביונקים יש שני טיפוסים שכל טיפוס דורש טיפול הורי שונה‪:‬‬ ‫חובשי קן – גורי כלבים‪ ,‬חתולים וארנבונים‪ ,‬נולדים חסרי ישע‪ ,‬חסרי פרווה‪ ,‬עיניהם‬ ‫ואוזניהם סגורות‪ ,‬ואינם מסוגלים ללכת‪ .‬כמו כן אינם מסוגלים לשמור על‬ ‫טמפרטורת גוף קבועה ואפילו אינם יכולים להפריש את צרכיהם בעצמם‪ .‬הם תלויים‬ ‫לחלוטין באמם‪.‬‬ ‫עוזבי קן – צאצאי ארנבת‪ ,‬הצבי והפרה‪ ,‬נולדים עם פרווה‪ ,‬עיניהם ואוזניהם פתוחות‬ ‫הם מווסתים היטב טמפרטורת גוף ומפרישים את צרכיהם בעצמם‪ .‬מסוגלים לעמוד‬ ‫וללכת תוך כמה דקות או שעות ספורות‪.‬‬ ‫יצירת הקשר הראשוני בין האם לבין הוולד‪.‬‬ ‫הפעולות הראשונות שמבצעת הנקבה לאחר ההמלטה הן ליקוק נמרץ של הוולד‪,‬‬ ‫אכילת השליה וניתוק חבל הטבור‪ .‬התנהגות אכילת השליה קיימת במינים רבים‪,‬‬ ‫כולל מינים כמו צבי וזברה‪ ,‬שהם מינים צמחוניים לחלוטין‪ .‬לאחר ההמלטה‬ ‫מהווה השליה מקור משיכה לטורפים הנמצאים בסביבה‪ .‬אכילת השליה מעלימה‬ ‫את עקבות ההמלטה ועל ידי כך מקטינה את הסיכוי שטורפים יימשכו למקום‬ ‫ההמלטה‪ .‬כמו כן‪ ,‬השליה היא מקור מזון עשיר לאם לאחר מאמץ ההמלטה‪.‬‬ ‫הליקוק הנמרץ של האם מזרז את זרימת הדם ששל הוולד‪ ,‬אולם לליקוק יש עוד‬ ‫מטרות‪ .‬הוולד נולד כשהוא עטוף בקרומי עובר ומכוסה בנוזלי לידה‪ ,‬והאם המלקקת‬ ‫מקנה את הוולד‪ .‬כמו כן‪ ,‬תוצאת הליקוק הוא קשר בין האם לוולד‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬עז שמלקקת את הגדי שלה הם ידעו לזהות אחד את השני לאחר מכן לעומת‬ ‫עז שלא מלקקת את הגדי שלה תדחה אותו‪.‬‬ ‫הנקה וגמילה‬ ‫הנקה היא התנהגות אימהית בכל היונקים‪ .‬יש יונקים שנשארים עם האם כל היום‬ ‫ואוכלים בכל פעם שהם רוצים‪ .‬יש שמגיעים לצאצאים להניק פעם ביום‪ .‬הפרשת‬ ‫החלב תלויה בנוכחות הגורים‪.‬‬ ‫גמילה היא סיום הדרגתי של ההנקה‪ .‬בתהליך הגמילה יש מקרים שהאם אינה‬ ‫מאפשרת לגורים לינוק כל הזמן והם מתחילים לחפש מקורות מזון חילופיים‪.‬‬