דפוס רבייה מוגדר כמערכת היחסים בין בני הזוג המקיימים רבייה. קיימים שני דפוסים עיקריים: במערכת רבייה זו כל אחד מהבוגרים המתרבים מזדווג רקעם בוגר אחד. 90%מהעופות מונוגמיות .יש מקרים של מונוגמיה בעונת רבייה או בכל החיים. -במערכת רבייה פוליגמית יש או יותר מאשר בן זוג אחד בזה אחר זה או במקביל .יש שני סוגים של פוליגמיה: -הזכר מזדווג עם מספר נקבות. -הנקבה מזדווגת עם מספר זכרים. - ג'אקנה אפריקאית דפוסי רבייה יתרונות שכיח ב.... מונוגמיה שניים מטפלים בצאצאים ולכן ברוב העופות ,דגירה על ביצים והבאת סיכוי ההישרדות גדלים. אוכל ולכן יעיל יותר לבצע שני ההורים. מעט ביונקים רק כאשר כמות המזון בסביבה קטנה או שיש צורך במאמץ של שני הורים דוגמאות :דורבן וגירית הדבש. פוליגמיה יותר צאצאים. ברוב היונקים – העובר מתפתח באם צאצאים שמספיק שהורה אחד ובשלב הראשון היא מניקה אותו (לזכר יטפל בהם או שלא זקוקים אין תפקיד בשלב הזה ולכן הולך לחפש לטיפול בכלל. לו עוד נקבות.). רק במעט עופות ישנם צאצאים שלא צריכים טיפול לאחר בקיעה ,לדוגמא: תרנגולות רוב בעלי החיים הם עונתיים ,כלומר ישנה עונת הזדווגות שבה הנקבות מוכנות להזדווג (הזכרים מוכנים להזדווג כל השנה). עיתוי עונת הרבייה: חשוב שצאצאים יגיחו לאוויר העולם שהטמפרטורה מתאימה ונוחה ושיש אוכל בשפע .בבעלי חיים עם הריון קצר תהיה הזדווגות קרוב לאביב ובבעלי חיים עם הריון ארוך ההזדווגות תתאים לכך שהצאצאים יגיחו באביב. הגורמים הקובעים את תחילת עונת הרבייה הם בדרך כלל גורמים סביבתיים, כמו אורך היום ,הטמפרטורה או כמות הגשם .גורמים אלה משפיעים על המערכת ההורמונלית הגורמת להפעלתן של התנהגויות הקשורות לרבייה. בחירת בן הזוג נעשית באחת משתי הדרכים: .1הזכרים נלחמים ביניהם והנקבה מזדווגת עם המנצח. .2הנקבה בוחרת באחד מהזכרים המחזרים אחריה. החיזור בחירת בן הזוג המחזר נעשית על פי מאפיינים פיזיים ,כמו גודל ,מראה או כושר פיזי ,או על פי מאפיינים סביבתיים כמו איכות הטריטוריה או איכות הקן. התנהגות החיזור חושפת את הזכר המחזר לסכנות שונות. עצם הסכנה מבטיחה שרק זכרים "מוצלחים" יצליחו בחיזוריהם. משמעות החיזור בעיני הנקבה- הנקבה בוחרת בזכר שתכונותיו יתנו את הסיכוי הטוב ביותר להישרדות צאצאיה. משמעות החיזור בעיני הזכר- להעביר את תכונותיו לדור הצאצאים. חשיבות התנהגות החיזור: .1הבטחת תיאום בהתנהגותם של בני הזוג. .2הפגנת כישוריו של הזכר בפני הנקבה. .3לכל מין התנהגות חיזור אופיינית וכך הנקבה יכולה לזהות זכר מהמין שלה. .4הקטנת תוקפנות הנקבה כלפי הזכר (בייחוד אצל בעלי חיים הניזונים מטרף חי כעכבישים). אחרי שהזכר ונקבה נפגשו והזדווגו יש הפריית ביצים .קיימים שני סוגי הפריות: הפרייה פנימית – הפריית הביציות נעשית בתוך גופה של הנקבה. קורת בחלק מהדגים ,פרוקי רגלים ,זוחלים ,בכל העופות והיונקים. הפרייה חיצונית – ההפריה נעשית מחוץ לגוף הנקבה. מתרחשת במים. הזדווגות – מצב של קרבה פיזית הנוצרת בין הזכר לנקבה לצורך ההפריה .מצב זה קורה בהפריה פנימית ובמעט המקרים של הפרייה חיצונית. בהפריה חיצונית רוב המקרים שהנקבה משחררת ביציות למים והזכר מפריש תאי זרע למים ואין קרבה פיזית בין הזכר לנקבה. דוגמא יוצאת דופן הם האילניות והקרפדות שהזכר תופס את הנקבה עד שהיא תשחרר ביציות למים ואז הוא משחרר תאי זרע מיד ביציאת הביציות ובכך סיכוי ההפריה גבוהים. יתרונות וחסרונות סוגי ההפריות סוג ההפריה יתרון חסרונות הפרייה חיצונית מספר תאי רבייה גדול- -טריפה ע"י מיני בע"ח אחרים . סיכוי גדול למפגש בין -זמן מוגבל לקיום ההפריה בגלל זמן חיים תאי זרע לתאי ביצית. קצר של תאי הרבייה . סביבה משתנה /זיהום הסביבה(מחייב מפגש קרוב בין הזכר לנקבה) הפרייה פנימית הפרייה בתוך גוף הנקבה -חשיפת תאי הרבייה לסביבה יבשה (מחייב סביבה מוגנת מסכנות הזדווגות -מעבר תאי זרע אל תאי הביצה באמצעות אברי הזדווגות) אסטרטגיות רבייה מבוססות על מידת הטיפול של ההורים בצאצאים. יש שתי אסטרטגיות רבייה בטבע הנוגעות למספר הצאצאים ולמידת ההשקעה ההורית. אסטרטגיית –rיצירת מספר גדול של צאצאים ושחרורם לסביבה לאחר השקעה אנרגטית מועטה או העדר השקעה כלל. דוגמאות – )1במים -צדפות ואלמוגים שמשחררים תאי מין למים ואינם משקיעים כל מאמץ ואנרגיה נוספת להבטחת התפתחותם של הצאצאים. )2ביבשה -החלזונות המטילים כמות גדולה של ביצים ואינם מטפלים בהן. אסטרטגיית –Kיצירת מספר קטן של צאצאים והשקעת אנרגיה רבה בטיפול בכל צאצא. דוגמאות – יונקים כמו פילים ,גמלים ושימפנזים ,הממליטים צאצא בודד בכל המלטה ומשקיעים מאמץ רב בתהליך גידולו של כל צאצא. *בין שתי אסטרטגיות אלה קיימים מצבי ביניים רבים ,שבהם רמת הטיפול ההורית משתנה ותלויה במספר הצאצאים. אפשר להסתכל על מידת ההשקעה ההורית כעל מאזן אנרגטי: השקעה אנרגטית גדולה בטיפול מספר צאצאים קטן k השקעה אנרגטית קטנה בטיפול מספר צאצאים גדול r בכל מקרה ,מספר הצאצאים שישרדו בסופו של דבר בשתי הדרכים יהיה דומה: סיכויי ההישרדות של צאצאים המופקרים לסביבה ללא הגנה הם קטנים יחסית, ורק מקצתם מגיע לבגרות מינית ,לעומת זאת סיכויו של צאצא שהוריו מטפלים בו ושומרים עליו ,לשרוד הם גדולים .לכן למרות שבמינים אלה מיוצרים רק מעט צאצאים ,חלק גדול מהם מגיע לבגרות. הטיפול בצאצאים מופיע בקבוצות רבות של בעלי חיים ומקובל לחלקו על פי רמות הטיפול. היעדר טיפול :שחרור תאי מין או ביצים מופרות לסביבה .קורה במיני דגים ,יש שחרור של מספר רב של תאי מין אבל רק חלק מהביציות מופרות וחלק קטן עוד יותר מגיע לבגרות מינית. הטלה במקום מתאים :בניית קן או בחירת מקום מוגן להטלה והיעדר טיפול לאחר ההטלה .יש כבר טיפול הורי אך הוא מזערי .דוגמא :דגי הסלמון חופרים גומה קטנה בקרקעית שטוחה של נחל ושם מוטלות הביצים .צב הים עושה מעט יותר ,היא חופרת בור במקום מוגן מטילה את הביצים ,מכסה את הבור וחוזרת לים .מקום מתאים להטלת צאצאים הוא מקום מוגן או מקום שיש בו מזון זמין. טיפול עד בקיעה :טיפול ושמירה על הביצים המופרות במקום שבו הוטלו או נשיאתן על ידי אחד ההורים .מינים מסוימים של נחשים שומרים על הביצים עד בקיעתם. יש פרעושים שנושאים על גבם את הביצים המופרות עד בקיעתם ודוגמא נוספת הוא זכר הסוסון ים שנקבת הסוסון מעביר הלו ביצים מופרות והוא שומר עליהן בתוך קפל עור הנמצא על בטנו ובתוך כיס זה מתפתחים הסוסונים על בקיעתם. טיפול במשך תקופה קצרה :טיפול בצאצאים בתקופה קצרה לאחר בקיעתם. בדגי אמנון הביצים המופרות נשמרות בפה של הזכר ונקבה עד הם בוקעות .והדגים הקטנים נשארים ליד הורים וכאשר ישנה סכנה הם קופצים חזרה לתוך פה ההורים טיפול מתמשך :טיפול בצאצאים במשך תקופה ארוכה יחסית ,הכולל התנהגויות מורכבות כמו קינון או הנקה .הטיפול המתמשך אופייני לעופות ויונקים. התקופה מתחילה בדגירה על ביצים בעופות והריון ביונקים וטיפול לתקופה ארוכה גם לאחר מכן של אחד ההורים או של שניהם .בבעלי חיים מסוימים יש לעיתים גם עוזרים .קרובי משפחה שעוזרים בגידול הצאצאים ,כמו אח בוגר יותר ,חברים אחרים ללהקה וכו'. טיפוסי צאצאים בעופות קיימים שני טיפוסים של צאצאים .כל סוג צאצא מכתיב התנהגות הורית שונה. אפרוח – הוא עוזב קן ,כלומר הם בוקעים מביצים גדולות יחסית ,לאחר שעברו תקופת דגרה ארוכה ,כשהם מפותחים ועצמאיים יחסית .הם בעלי פלומה ,עיניהם פקוחות ,הם מסוגלים לאכול בעצמם ודורשים טיפול הורי מועט. גוזל – הוא חובש קן ,כלומר הם בוקעים מביצים קטנות יחסית ,לאחר שעברו תקופת הדגרה קצרה .הם בוקעים עירומים מפלומה ,עיניהם עצומות ,הם אינם מסוגלים לספק את צורכיהם בעצמם ולכן זקוקים לטיפול הורי רב וממושך יותר. הטיפול ההורי בעופות כולל התנהגויות רבות ,כמו :בניית קו ,דגירה ,שמירה על הביצים ,שמירה על הצאצאים לאחר הבקיעה והאכלתם .האופן שבו מבוצעות התנהגויות אלה תלוי בטיפוס הצאצאים .לדוגמה ,במינים שבהם הצאצאים חובשי קן בונים ההורים קן שבו יכולים הגוזלים לשהות במשך תקופה ארוכה. לעומת זאת ,במינים בעלי צאצאים עוזבי קן ,אין ,בדרך כלל ,בנייה של קן מורכב והדגירה נעשית לרוב בגומחה על הקרקע. המאפיין העיקרי של היונקים הוא הנקת הוולדות בחלב המיוצר בבלוטות החלב של הנקבה .לחלב ערך תזונתי גבוה והוא מהווה את מקור המזון העיקרי של הוולדות בתקופת חייהם הראשונה .מאפיין נוסף של היונקים בעלי השליה ,שהם רוב מיני היונקים הקיימים ,הוא עובר המתפתח ברחם הנקבה .שני מאפיינים אלה גורמים לכך שתפקידיה של הנקבה בטיפול בצאצאים יהיה בהכרח גדול יותר מתפקידו של הזכר .רוב מיני היונקים הם פוליגמיים ,והנקבה היא המטפלת היחידה בצאצאים .במינים מונוגמיים הזכר משתתף בטיפול בצאצאים ,ואילו בכמה מינים נוצרת יחדיה משפחתית ,ואז משתתפים בטיפול גם פרטים נוספים בלהקה. טיפוסי צאצאים ביונקים יש שני טיפוסים שכל טיפוס דורש טיפול הורי שונה: חובשי קן – גורי כלבים ,חתולים וארנבונים ,נולדים חסרי ישע ,חסרי פרווה ,עיניהם ואוזניהם סגורות ,ואינם מסוגלים ללכת .כמו כן אינם מסוגלים לשמור על טמפרטורת גוף קבועה ואפילו אינם יכולים להפריש את צרכיהם בעצמם .הם תלויים לחלוטין באמם. עוזבי קן – צאצאי ארנבת ,הצבי והפרה ,נולדים עם פרווה ,עיניהם ואוזניהם פתוחות הם מווסתים היטב טמפרטורת גוף ומפרישים את צרכיהם בעצמם .מסוגלים לעמוד וללכת תוך כמה דקות או שעות ספורות. יצירת הקשר הראשוני בין האם לבין הוולד. הפעולות הראשונות שמבצעת הנקבה לאחר ההמלטה הן ליקוק נמרץ של הוולד, אכילת השליה וניתוק חבל הטבור .התנהגות אכילת השליה קיימת במינים רבים, כולל מינים כמו צבי וזברה ,שהם מינים צמחוניים לחלוטין .לאחר ההמלטה מהווה השליה מקור משיכה לטורפים הנמצאים בסביבה .אכילת השליה מעלימה את עקבות ההמלטה ועל ידי כך מקטינה את הסיכוי שטורפים יימשכו למקום ההמלטה .כמו כן ,השליה היא מקור מזון עשיר לאם לאחר מאמץ ההמלטה. הליקוק הנמרץ של האם מזרז את זרימת הדם ששל הוולד ,אולם לליקוק יש עוד מטרות .הוולד נולד כשהוא עטוף בקרומי עובר ומכוסה בנוזלי לידה ,והאם המלקקת מקנה את הוולד .כמו כן ,תוצאת הליקוק הוא קשר בין האם לוולד. לדוגמא :עז שמלקקת את הגדי שלה הם ידעו לזהות אחד את השני לאחר מכן לעומת עז שלא מלקקת את הגדי שלה תדחה אותו. הנקה וגמילה הנקה היא התנהגות אימהית בכל היונקים .יש יונקים שנשארים עם האם כל היום ואוכלים בכל פעם שהם רוצים .יש שמגיעים לצאצאים להניק פעם ביום .הפרשת החלב תלויה בנוכחות הגורים. גמילה היא סיום הדרגתי של ההנקה .בתהליך הגמילה יש מקרים שהאם אינה מאפשרת לגורים לינוק כל הזמן והם מתחילים לחפש מקורות מזון חילופיים.
© Copyright 2024