‫טיפול קוגניטיבי התנהגותי‬ ‫בהפרעות חרדה‬ ‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים‬ ‫‪ ‬בין ‪ 8-30%‬מהאוכלוסיה‬ ‫יסבלו מהפרעת חרדה‬ ‫במהלך חייהם‬ ‫‪ ‬לפחות ילד אחד בכל‬ ‫כיתה בביה"ס היסודי‬ ‫סובל מהפרעת חרדה‬ ‫מדוע ילדים מפתחים הפרעות חרדה?‬ ‫‪ ‬פעמים רבות קיימת נטייה משפחתית – גנטית לחרדה‬ ‫‪ ‬עוררות יתר של איזורים לימביים‬ ‫‪ ‬ילדים החיים תחת מתח רב מועדים לפתח חרדה‬ ‫‪ ‬מתח יכול להתקיים במשפחה‪ ,‬בביה"ס או בשכונה‬ ‫‪ ‬הורים חרדתיים עשויים להוות מודל חרד עבור ילדיהם‬ ‫‪ ‬הורים מגונני יתר נוטים לתמוך בהתנהגויות הימנעותיות‪,‬‬ ‫לספק עזרה לא נחוצה במצבי לחץ ולצפות פחות לעצמאות‬ ‫‪ ‬התנסויות ישירות‬ ‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים‬ ‫מרכז אקדמי פרס‬ ‫‪Benefits of anxiety‬‬ ‫חוק ירקס דודסון‪:‬‬ ‫התפקוד משתפר ככל שעולה‬ ‫רמת החרדה עד לסף מסוים‪,‬‬ ‫ממנו יש ירידה תפקודית‬ ‫‪4‬‬ ‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים‬ ‫מכללת דוד ילין‬ ‫מאפיינים כלליים‬ ‫‪ ‬סימפטומים של פחד וחרדה באים לידי ביטוי דרך שלוש מערכות תגובה‬ ‫הקשורות אחת לשנייה‪ :‬המערכות הפיזיולוגית‪ ,‬הקוגניטיבית‬ ‫וההתנהגותית‪.‬‬ ‫‪ ‬המערכת הפיזיולוגית ‪:‬הפעלה של מערכת העצבים הסימפטטית –‬ ‫אחראית לשחרור של אדרנלין ונוראדרנלין‪ ,‬עליה בקצב לב‪ ,‬הזעה‪ ,‬נשימה‬ ‫מוגברת וכו'‪.‬‬ ‫‪ ‬נפוץ אצל ילדים‪ :‬כאבי בטן‪ ,‬כאב ראש‪ ,‬סחרחורת‪ ,‬כאבי שרירים‪ ,‬הזעה‪,‬‬ ‫דופק מהיר‪ ,‬אי סדרים במערכת העיכול‪ ,‬קוצר נשימה‬ ‫‪ ‬שינויים אלה מאפשרים תגובת ‪ .fight-flight‬מאחר והתגובות הגופניות‬ ‫לוקחות הרבה מאוד אנרגיה‪ ,‬יכולה להיווצר לאחר מכן תחושת עייפות‬ ‫גדולה‪.‬‬ ‫‪ ‬לא לשלול הפניה לרופא ילדים לבירור הסימפטומים הגופניים!‬ ‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים‬ ‫מכללת דוד ילין‬ ‫מאפיינים כלליים‬ ‫‪ ‬המערכת הקוגניטיבית ‪:‬מאחר ופחד וחרדה הן תגובות לאיום עכשווי או‬ ‫פוטנציאלי‪ ,‬קוגניטיבית ההתמקדות תהיה בחיפוש או נטרול האיום‪.‬‬ ‫כתוצאה‪ ,‬לילד יהיה קשה להתרכז בנושאים אחרים‪ .‬מחשבות אופייניות‪:‬‬ ‫"משהו נורא עומד לקרות ואין לי היכולת להתמודד"‪ .‬קיים מיקוד של‬ ‫המחשבה על האספקטים המאיימים של הסיטואציה‬ ‫‪ ‬לילדים הנוטים לחרדה יש הטיה לפרשנות שלילית‪ ,‬זיהוי איום ועוניות‬ ‫במצבים נייטרלים ולהיקלעות למלכודות חשיבה של הכללת יתר וחשיבה‬ ‫קטסטרופלית‬ ‫‪ ‬חלק מהמחשבות העלולות להיות מופנות פנימה כנגד העצמי – מחשבות‬ ‫שליליות בסגנון‪" :‬אני לא שווה כלום"‪" ,‬כולם יצחקו עלי בגלל שאני מפחד"‪,‬‬ ‫יכולות כשלעצמן להגביר חרדה‪ ,‬דאגה ודיכאון‪.‬‬ ‫‪ ‬המערכת הרגשית‪ :‬פחד‪ ,‬חרדה‪ ,‬אימה‪ ,‬פאניקה‪ ,‬דאגה‪ ,‬אי שקט‪" ,‬קופצנות"‬ ‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים‬ ‫מרכז אקדמי פרס‬ ‫מאפיינים כלליים‬ ‫‪ ‬המערכת ההתנהגותית‪ :‬תגובות ‪ fight‬בד"כ אינן מבוצעות עקב מגבלות‬ ‫חברתיות‪ .‬תגובות התנהגותיות אופייניות הינן ביטויים שונים של חוסר שקט‬ ‫גופני‪ .‬תגובות ‪ flight‬המתבטאות בהימנעות אופייניות מאוד – הימנעות‬ ‫מיציאה מהבית‪ ,‬השגת אישורי מחלה‪ ,‬בריחה וכו'‪ .‬פעמים רבות ההפניה‬ ‫לטיפול תתרחש כאשר הילד לא יכול יותר לבצע את ההימנעויות אליהן‬ ‫התרגל‪ ,‬או שהן כרוכות במחיר כבד‪.‬‬ ‫‪ ‬תגובות התנהגותיות נוספות‪ :‬כסיסת ציפורניים‪ ,‬מציצת אצבע‪,‬‬ ‫‪hypervigilance‬‬ ‫‪ ‬מטופלים נבדלים זה מזה בדומיננטיות של התגובות הקוגניטיביות‪,‬‬ ‫הפיזיולוגיות וההתנהגותיות בחוויית החרדה שלהם‬ ‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים‬ ‫מרכז אקדמי פרס‬ ‫מאפיינים כלליים‬ ‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים‬ ‫מרכז אקדמי פרס‬ ‫דפוסים התפתחותיים בפחד וחרדה‪:‬‬ ‫‪ ‬השכיחות של פחדים וחרדות שונים משתנים עם‬ ‫הגיל‪ ,‬יש כאלה שפוחתים בעוד שאחרים מתגברים‪.‬‬ ‫פחדים מפני חיות‪ ,‬חשיכה ופגיעה פיזית שכיחים‬ ‫יותר בגילאים הצעירים ולאחר מכן פוחתים בעוד‬ ‫שחרדות חברתיות הולכות ומתגברות‪.‬‬ ‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים‬ ‫מרכז אקדמי פרס‬ ‫דפוסים התפתחותיים בפחד וחרדה‬ ‫‪ ‬סיבות לשינויים בתכנים של פחדים וחרדות עם הגיל‪:‬‬ ‫ ישנן סוגיות התפתחותיות רלוונטיות שונות לכל שלב‪.‬‬‫ שינויים החלים בהתפתחות הקוגניטיבית של ילדים‪ ,‬ובעיקר ביכולת‬‫ההמשגה‪.‬‬ ‫ בינקות פחד מכוון לאיום קונקרטי כמו רעש חזק מאוד ופרידה מדמות‬‫התקשרות‪.‬‬ ‫ פעוטות וגילאי גן ‪ -‬יכולת הדמיון והחשיבה המאגית של ילדים מתפתחת‬‫ובהתאם מופיעים פחדים מפני דמויות דמיוניות (מפלצות‪ ,‬מכשפות)‪ .‬בגיל‬ ‫הזה אופייניים גם פחדים מחיות שקשורים אולי ליכולת המוטורית‬ ‫המתפתחת של הילד ולכך שהילד נחשף לעולם הרחב‪ ,‬וכן מפרוצדורות‬ ‫רפואיות‪.‬‬ ‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים‬ ‫מרכז אקדמי פרס‬ ‫דפוסים התפתחותיים בפחד וחרדה‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫בגילאי ביה"ס יכולת ההמשגה מתפתחת וגם‬ ‫היכולת להבין יחסי סיבה‪-‬תוצאה ולצפות תוצאות‬ ‫עתידיות של מעשים‪.‬‬ ‫במקביל מתפתחות יותר דאגות מפני העתיד‪,‬‬ ‫פחדים מפני פגיעה גופנית‪ ,‬אסונות טבע‪ ,‬גבהים‪,‬‬ ‫חרדות הקשורות לזהות עצמית וחרדות חברתיות‬ ‫ואקדמיות‪.‬‬ ‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים‬ ‫מרכז אקדמי פרס‬ ‫מהלך של הפרעות חרדה‬ ‫‪ ‬מחקרים מעלים תמונה לא עקבית ביחס ליציבות או השתנות של‬ ‫הפרעות חרדה במהלך השנים‪.‬‬ ‫‪ ‬המגמה העיקרית מצביעה על חוסר יציבות בשנות הילדות‪ :‬ישנם‬ ‫ילדים רבים שנרפאים מההפרעה או מפתחים הפרעת חרדה שונה‬ ‫מזו שהיתה להם‪.‬‬ ‫‪ ‬לעומת זאת‪ ,‬החל מגיל ההתבגרות‪ ,‬ניתן להצביע על מגמה של‬ ‫יציבות‪ ,‬כשמתבגרים בעלי הפרעת חרדה הינם בסיכון מוגבר לסבול‬ ‫מהפרעת חרדה בבגרות‪.‬‬ ‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים‬ ‫מרכז אקדמי פרס‬ ‫מתי חרדה נורמלית הופכת להפרעת חרדה?‬ ‫‪ ‬כאשר היא חמורה במיוחד‬ ‫‪ ‬כאשר היא מופיעה לעיתים קרובות‪ ,‬נמשכת הרבה זמן כל‬ ‫פעם‪ ,‬או הופכת לכרונית‬ ‫‪ ‬כאשר היא משתקת את הסובל ממנה‪ ,‬או שהוא חש‬ ‫שמאבד שליטה‬ ‫‪ ‬כאשר היא גורמת סבל רב והסובל ממנה מבקש טיפול‬ ‫‪ ‬כאשר הסובל מתחיל להימנע מסיטואציות המגבירות את‬ ‫החרדה‬ ‫‪13‬‬ ‫מסלולים עקיפים להתפתחות חרדה‬ ‫‪‬צפייה באירועים ובתגובות של אחרים‬ ‫‪‬שמיעה או קריאה על מצבים מסוכנים‬ ‫תגובות שונות לאירועים דומים‪:‬‬ ‫‪‬מידת הלחץ‬ ‫‪‬תמיכה נתפסת‬ ‫‪‬תפיסת שליטה‬ ‫‪‬נטייה גנטית‬ ‫‪‬חשיפות קודמות‬ ‫סגנון קוגניטיבי‬ ‫‪ ‬הערכת יתר של הסיכון (מה הסיכוי שיקרה?)‬ ‫‪ ‬הערכת יתר של משמעות הסיכון (ואם יקרה‪ ,‬אז?)‬ ‫‪ ‬פחד מהפחד עצמו‪ -‬הערכת יתר של מידת המצוקה הצפויה‬ ‫‪ ‬חוסר אמון ביכולת להתמודד עם המצוקה (אני אתעלף‪ ,‬אני אקבל‬ ‫התקף לב‪ ,‬זה יהיה נורא‪ ,‬כולם יצחקו עליי)‬ ‫‪ ‬מיקוד יתר בטריגרים של החרדה‪ ,‬קושי לחשוב על דברים אחרים‬ ‫תכנית הטיפול‬ ‫‪‬פסיכו‪-‬הדרכה‬ ‫‪‬הסחות דעת‬ ‫‪‬פיתוח שליטה בתסמינים הפיזיולוגיים‬ ‫‪‬הבנייה קוגניטיבית‬ ‫‪‬הקניית מיומנויות‬ ‫‪‬חשיפה הדרגתית‬ ‫פסיכו‪-‬הדרכה‬ ‫‪ ‬נרמול של החרדה‬ ‫‪ ‬הסבר תגובת החרדה‪ :‬תחושה בגוף‪ ,‬מחשבות לא טובות‪,‬‬ ‫התנהגות נמנעת‬ ‫‪ ‬במהלך ההדרכה המטפל נותן דוגמאות מעצמו‪ ,‬מאחרים ומדברים‬ ‫שהמטופל סיפר‪ ,‬ומבקש פידבק מהמטופל‬ ‫‪ ‬חרדה מקדימה וחרדה בעת האירוע‪ :‬מטאפורת הרמזור‬ ‫‪ ‬הסבר על רציונל הטיפול כולל החשיפות ומטלות הבית‬ ‫‪ ‬ניתן להשתמש בדוגמא של פוביה מכלבים כהדגמה של הרציונל‬ ‫הטיפולי‬ ‫‪ ‬דגש על המחירים שמשלם בקיומה של החרדה‬ ‫ניטור עצמי‬ ‫‪ ‬בילדים צעירים‪ ,‬ניתן להשתמש בבועות לצביעה‪ ,‬כאשר צביעת יותר‬ ‫בועות מסמלת חרדה גבוהה יותר‬ ‫‪ ‬מסלול הפחד שלי‪ :‬ע"י ציור מסילת רכבת‪ ,‬זיהוי הרכיבים השונים‬ ‫של הפחד‬ ‫‪ ‬עם מתבגרים‪ ,‬מדחום הפחד משמש כלי יעיל‬ ‫‪ ‬בניית סולם הפחד משמשת כבסיס להיררכיית החשיפות בהמשך‬ ...‫רכבת הפחד שלי‬ Friedberg & McClure, 2002 ‫הסחות דעת‬ ‫שבירת מעגל ההתניה ע"י מיקוד תשומת הלב בגירויים‬ ‫אחרים‪:‬‬ ‫‪ ‬ביצוע סדרת פעולות פשוטות שנקבעו מראש‬ ‫‪ ‬מיקוד בגירוי חיצוני בסביבה‬ ‫‪ ‬ספירה לאחור‬ ‫‪ ‬ספירת אנשים ברחוב‬ ‫פיתוח שליטה בתסמינים פיזיולוגיים‬ ‫‪ ‬נשימות‬ ‫‪ ‬הרפיית שרירים‬ ‫‪ ‬דמיון מודרך‬ ‫‪ ‬ביופידבק‬ ‫‪ ‬יצירת גירוי מבחין להרפיה‪ :‬מילה או צליל המקושרים עם‬ ‫חוויית רוגע‬ ‫‪ ‬שיפור בכושר הגופני מפחית את התסמינים הפיזיולוגיים‬ ‫של חרדה‬ ‫הרפיה‬ ‫‪ ‬יעילה במיוחד עבור ילדים החווים גם תלונות סומטיות‬ ‫‪ ‬עבור ילדים השוקעים ברומינציות‪ ,‬יהיה צורך לעתים לעבוד‬ ‫קוגניטיבית במקביל או לפני ההרפיה‪ ,‬אחרת מתקשים‬ ‫להתרכז בגוף‬ ‫‪ ‬מטאפורת הספגטי ‪ /‬רובוט ובובת סמרטוטים להמחשת‬ ‫נוקשות מול רפיון‬ ‫‪ ‬נשימות ניתן ללמד עם פידבק בעזרת בועות סבון‪ ,‬נרות‬ ‫‪ ‬הרפיית שרירים‪ -‬בעזרת "מר גמיש" עם פידבק‪...‬‬ ‫הבנייה קוגניטיבית‬ ‫‪ ‬זיהוי ושינוי מלכודות חשיבה‪ :‬לשאול שאלות במקום לקבוע‬ ‫עובדות‬ ‫‪ ‬קבלת תסמיני הדאגה כחלק טבעי מהחיים‬ ‫‪ ‬יצירת "שיח עצמי" תומך‪" :‬אני מסוגל להתמודד‪ ,‬עשיתי‬ ‫זאת בעבר"‬ ‫"התופעות חולפות תוך כמה‬ ‫דקות‪ ,‬רוב האדרנלין‬ ‫ייטמע בגוף תוך חמש דקות‬ ‫ואחזור להרגיש טוב"‬ ‫"היום אצא מאזורי הנוחות שלי"‬ ‫הקניית מיומנויות‬ ‫‪ ‬לעתים קרובות המיומנות היחידה הנדרשת היא שליטה‬ ‫בתסמינים הפיזיולוגיים‬ ‫‪ ‬לעתים נדרשות מיומנויות נוספות‪ ,‬כגון‪ :‬פתרון בעיות‪ ,‬מיומנויות‬ ‫חברתיות‪ ,‬אסטרטגיות למידה‪ ,‬הרגלי שינה‬ ‫‪ ‬שלב זה יכול להתרחש לפני או במקביל לתכנית החשיפות‬ ‫חשיפה הדרגתית‬ ‫‪ ‬סולם האומץ‪ :‬מתבסס על היררכיית המצבים מעוררי החרדה‬ ‫וההימנעות‬ ‫‪ ‬רצוי להתחיל את החשיפה בתרגול בפגישה‬ ‫‪ ‬המטופל ממשיך את התרגול מדי יום בבית‪ ,‬בכל פעם עד‬ ‫שהחרדה יורדת לכמחצית לפחות‬ ‫‪ ‬במהלך החשיפה יש לוודא היעדר התנהגויות בטחון ולא להרגיע‬ ‫את המטופל‪...‬‬ ‫‪ ‬יש לחזק את המטופל על תפקודו גם במידה שמתעורר צורך‬ ‫להפסיק את החשיפה‬ ‫‪ ‬יש להדגיש בפני המטופל כי המטרה המרכזית אינה להוכיח‬ ‫שהדבר הרע שהוא חושש ממנו אינו יכול לקרות‪ ,‬אלא להראות לו‬ ‫כי החרדה שלו פוחתת אף על פי שאינו נמנע מהעשייה‬ ‫הרגלי שינה‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫הרציונל‪ :‬נוצרת התניה בין סביבת השינה לנדודי שינה‬ ‫"טקס שינה" קבוע‬ ‫פעילות לפני השינה‪ -‬לא במיטה‬ ‫הקפדה על ארוחת ערב‬ ‫הימנעות מקפאין‪ ,‬שוקולד ופחמימות‬ ‫המלצה‪ -‬תה קמומיל‪ ,‬חלב‬ ‫פעילות גופנית עד כ‪ 3-4‬שעות לפני ההליכה לישון‬ ‫סביבת שינה נקייה מגירויים‪ -‬אורות‪ ,‬קולות‪...,‬‬ ‫מה עושים כאשר לא נרדמים?‬ ‫אימון בכישורים חברתיים‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫תחומים שניתן ללמוד‪ :‬יצירת קשרים חדשים‪ ,‬שליטה‬ ‫בתוקפנות‪ ,‬התמודדות עם הצקות‪ ,‬לתת ולקבל‬ ‫מחמאות‪ ,‬לבקש עזרה‪ ,‬אמפתיה (להשתפר בלקיחת‬ ‫נקודת המבט של האחר)‪ ,‬כישורי פתרון בעיות למצבים‬ ‫חברתיים‬ ‫יצירת קשר עין‪ ,‬ויסות עצמת הקול‬ ‫פתיחה בשיחה והמשך בה‬ ‫הצטרפות לשיחה או למשחק‬ ‫מיומנויות שיחה בטלפון‬ ‫אימון בכישורים חברתיים‬ ‫‪ ‬כללי התנהגות במפגש עם אנשים אחרים‪ ,‬מוכרים‬ ‫וחדשים‪ .‬התייחסות לתקשורת מילולית ולא‪-‬‬ ‫מילולית‬ ‫‪ ‬ביטויי אסרטיביות‪ ,‬לעומת ביטויי ריצוי או תוקפנות‬ ‫‪ ‬לקיחת יוזמה בקשר באופן ראוי‬ ‫‪ ‬הבעת רגשות חיוביים ושליליים באופן ראוי‬ ‫‪ ‬קבלת מרות של אחר והיענות לאחר ללא תחושת‬ ‫תבוסה או השפלה‬ ‫אימון בכישורים חברתיים‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫ראשית מציגים בפני הילד מידע כתוב ובעל פה בנוגע‬ ‫לכישורים המדוברים בדרך של פסיכו‪-‬הדרכה‬ ‫בהמשך נעשה אימון מדורג של הכישורים הנדרשים‬ ‫לעתים קרובות נעשה שימוש במשחק תפקידים‪ ,‬כאשר‬ ‫הילד מקבל פידבק על תפקודו על מנת לשכלל את‬ ‫כישוריו ולתקן כישורים שגויים‬ ‫לבסוף‪ ,‬הילד מתרגל את כישוריו בסביבה הטבעית‬ ‫ומקבל חיזוקים על מאמציו‬ ‫אימון באמפתיה‪perspective taking -‬‬ ‫‪ ‬הקשבה לרגשות‪ ,‬זיהוי ושיום רגשות‬ ‫‪ ‬קבלת רגשות‬ ‫‪ ‬לתקשר את קבלתם של רגשות‬ ‫‪ ‬עבודה קבוצתית הינה יעילה מאד ללמידה זו‬ ‫בהיותה מספקת אימון "חי"‬ ‫פוביה פשוטה‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫פוביה פשוטה ‪ -‬פחד חריף והימנעות מסוג ספציפי של אובייקט או‬ ‫מצב‪ .‬פוביות מחיות‪ ,‬מגבהים (תחושת ורטיגו וסחרחורת או דחף‬ ‫לקפוץ כמו משהו חיצוני הדוחף אותך לקצה)‪ ,‬ממעליות‪,‬‬ ‫ממטוסים‪ ,‬מרופאים‪ ,‬מרופאי שיניים‪ ,‬מברקים ורעמים‪ ,‬מפציעה‬ ‫עם דם (התעלפות)‪ ,‬ממחלות‪.‬‬ ‫אצל ילדים הפוביה לעתים קרובות מתמקדת באיום לביטחונם‬ ‫האישי‬ ‫בניגוד למבוגרים‪ ,‬הם לרוב אינם מזהים כי הפחד מוגזם‬ ‫לרוב ניתן לראות את המקור האבולוציוני לפחד‪ :‬נחשים‪ ,‬חושך‪,‬‬ ‫טורפים‪ ,‬גבהים‪ ,‬דם‪ ,‬רעש חזק‪ ,‬או מקומות שאינם מוכרים‪.‬‬ ‫פוביה פשוטה‬ ‫‪ ‬מסווגים את הפוביות לתתי סוגים‪:‬‬ ‫‪ ‬בעלי חיים (עכבישים‪ ,‬חרקים‪ ,‬כלבים‪)...‬‬ ‫‪ ‬תופעות טבע (סופות‪ ,‬גבהים‪)...,‬‬ ‫‪ ‬דם‪/‬פצע‪/‬זריקה‬ ‫‪ ‬פוביה הקשורה למצב אליו האדם נקלע (טיסה‪,‬‬ ‫מקומות סגורים‪)...‬‬ ‫‪ ‬לרוב מזהים אצל אותו אדם יותר מתת סוג אחד‬ ‫‪Specific phobia- DSM criteria‬‬ ‫‪‬‬ ‫א‪ .‬פחד ניכר ומתמשך שהינו מוגזם או לא רציונלי‪ ,‬ומופעל ע"י הנוכחות או‬ ‫הציפייה לאובייקט או סיטואציה ספציפיים (לדוגמא טיסה‪ ,‬גבהים‪ ,‬חיות‪,‬‬ ‫זריקה‪ ,‬דם)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬חשיפה לגירוי הפובי כמעט תמיד מעוררת תגובת חרדה מיידית‬ ‫‪‬‬ ‫אצל ילדים‪ :‬החרדה יכולה להתבטא בבכי‪ ,‬התקפי זעם‪ ,‬קיפאון או היצמדות‬ ‫‪‬‬ ‫ג‪ .‬האדם מזהה שהפחד הוא מוגזם או לא רציונלי‬ ‫‪‬‬ ‫אצל ילדים‪ :‬קריטריון זה לא תמיד קיים‬ ‫‪‬‬ ‫ד‪ .‬קיימת הימנעות מהמצב הפובי או שהוא נסבל בחרדה ומצוקה גדולים‬ ‫ה‪ .‬ההימנעות‪ ,‬חרדת ציפייה או מצוקה במצב הפובי פוגעים משמעותית‬ ‫בשגרת חייו של האדם‪ ,‬תפקוד אקדמי‪/‬תעסוקתי‪ ,‬פעילויות או יחסים‬ ‫חברתיים‪ ,‬או קיימת מצוקה גדולה לגבי קיום הפוביה‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪Specific phobia- DSM criteria‬‬ ‫‪‬‬ ‫ו‪ .‬החרדה‪ ,‬התקפי חרדה או הימנעות הקשורים לאובייקט‪/‬מצב הספציפי לא‬ ‫מוסברים טוב יותר ע"י מחלת נפש אחרת כמו ‪ ,PTSD ,OCD‬חרדת נטישה‪,‬‬ ‫חרדה חברתית‪ ,‬הפרעת פאניקה עם אגורפוביה‪.‬‬ ‫‪ ‬ציין סוג‪- :‬חיות‬ ‫סביבה טבעית (גבהים‪ ,‬סופות‪ ,‬מים)‬‫דם‪-‬זריקה‪-‬פגיעה‬‫מצבי (מטוסים‪ ,‬מעליות‪ ,‬מקומות סגורים)‬‫אחר (פחד להיחנק‪ ,‬להקיא‪ ,‬להידבק במחלה‪ .‬בילדים‪ ,‬פחד מרעש‬‫חזק או דמויות מחופשות)‬ ‫‪ ‬שכיחות‪ .4-10% :‬קיימת פגיעות משפחתית ספציפית‪ ,‬שכיחות גבוהה יותר‬ ‫אצל בנות‪.‬‬ ‫התפתחותן של פוביות פשוטות‬ ‫‪ ‬התניה קלאסית דרכה גירוי נייטרלי הופך מקושר‬ ‫לתגובת חרדה‬ ‫‪ ‬הפחד מעמיק ומתרחב דרך התניה אופרנטית‬ ‫‪ ‬ניתנת ללמידה דרך התניה ישירה‬ ‫‪ ‬רכישה עקיפה דרך צפייה בתגובות חרדה של‬ ‫אחרים המעוררת חרדה ויוצרת התניה לגירוי‬ ‫העקיף‬ ‫‪ ‬למידה דרך שמיעה או קריאה על מצבים מסוכנים‬ ‫תכנית הטיפול‬ ‫‪‬פסיכו‪-‬הדרכה‬ ‫‪‬חשיפה הדרגתית עם תכנית חיזוקים ועם שימוש‬ ‫במודל‬ ‫‪‬הבנייה קוגניטיבית‪ :‬לפני ואחרי חשיפות כניסויים‬ ‫התנהגותיים‬ ‫חרדת בחינות‬ ‫חרדת בחינות‬ ‫‪ ‬אינה מופיעה ב‪DSM -‬‬ ‫‪ ‬נתפסת כסוג של חרדת ביצוע‪ :‬פחד מכישלון‬ ‫‪ ‬תחושת החרדה לפני בחינה מהווה חיזוק שלילי‬ ‫חשוב להשקעה בלמידה‬ ‫‪ ‬בעייתית כאשר‪ :‬משבשת את איכות החיים של‬ ‫התלמיד‪ -‬גם אם מצליח בבחינות‬ ‫‪ ‬או‪ :‬פוגעת בביצועיו‬ ‫חרדת בחינות‪ -‬גורמי סיכון‬ ‫‪ ‬אוורסיה לחוסר הצלחה‬ ‫‪ ‬לחץ חברתי ומשפחתי להצלחה‬ ‫‪ ‬היעדר אסטרטגיות למידה נכונות שמובילות לקושי‬ ‫אובייקטיבי בלמידה לבחינה‬ ‫‪ ‬היעדר אסטרטגיות פתרון בעיות יעילות המקשות‬ ‫על התמודדות עם קושי במהלך הבחינה‬ ‫‪ ‬לקויות למידה ו‪ADHD-‬‬ ‫‪ ‬אין קשר בין רמת הידע לרמת החרדה!‬ ‫פסיכו‪-‬הדרכה‬ ‫‪ ‬ההיבטים הגופניים של החרדה הם "אמיתיים"‬ ‫וקשורים לשינויים כימיים והורמונליים‬ ‫‪ ‬בנוכחותם‪ ,‬תפקודי חשיבה בסיסיים כמו זיכרון‪,‬‬ ‫שליפה וניתוח מרכיבי הבעיה הופכים לקשים מאד‬ ‫ולכן התחושה בעת בחינה שהמוח "ריק"‬ ‫‪ ‬תגובת החרדה כתגובה אדפטיבית למצב איום‬ ‫‪ ‬הדגשת חשיבותן של מלכודות החשיבה‬ ‫האם את‪/‬ה סובל‪/‬ת מחרדת בחינות?‬ ‫תופעות נפשיות ‪ /‬רגשיות‬ ‫תופעות פיזיולוגיות תופעות התנהגותיות תופעות קוגניטיביות‬ ‫(חשיבתיות)‬ ‫ תחושת פחד וחרדה‬‫ תחושת אכזבה‬‫ תחושת כעס‬‫ דיכאון‬‫ תחושת חוסר אונים‬‫ תחושת תסכול‬‫‪ -‬אפאתיות‬ ‫ חוסר ריכוז‬‫"‪-Blackout‬שכחה‬ ‫זמנית‪.‬‬ ‫ הימנעות או דחיינות‬‫(בריחה)‬ ‫ בחילות (עד וכולל הקאה)‬‫ רעד בידיים או בכל הגוף‬‫ הזעה בכפות הידיים או‬‫בכל הגוף‬ ‫ פלפיטציות (הלמות לב)‬‫ כאב ראש‬‫ סחרחורת‬‫ נשימות מהירות‬‫ תחושת עלפון‬‫ שלשול או כאבי בטן‬‫‪ -‬חוסר יכולת להירדם‬ ‫ אי שקט‬‫ שימוש יתר בחומרים‬‫אלכוהול‪ ,‬סמים‬ ‫כגון‬ ‫ועוד‪.‬‬ ‫מלכודות חשיבה בחרדת בחינות‬ ‫‪.1 ‬חשיבת שחור‪-‬לבן‪ .‬חשיבה קיצונית שאינה רואה גווני‬ ‫ביניים‪ .‬במקרה של חרדת מבחנים‪ ,‬אם האדם אינו מגיע לציון‬ ‫שרצה‪ ,‬הוא רואה זאת ככישלון מוחלט‪ .‬לא זו בלבד – הוא גם‬ ‫עלול "למחוק" פעמים קודמות בהן הצליח לעמוד בקריטריונים‬ ‫הנוקשים שלו להצלחה‪ ,‬ולראות עצמו ככישלון מוחלט כתוצאה‬ ‫מאי עמידה ביעד אחד שלו‪ .‬אדם עם צורת חשיבה זו עלול‬ ‫למשל לראות ציון הנמוך מ‪ 90-‬ככישלון‪ ,‬וכתוצאה לשקוע‬ ‫בדכדוך או דיכאון‪ ,‬להשתמש באסטרטגיות למידה לא יעילות‬ ‫בפעם הבאה ולחוות חרדה עזה כתוצאה מכך‪.‬‬ ‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים‬ ‫מרכז אקדמי פרס‬ ‫כל הזכויות שמורות ל"קוגנטיקה"‬ ‫מלכודות חשיבה בחרדת בחינות‬ ‫‪‬‬ ‫‪.2‬פסילת החיובי ‪ -‬ייחוסי הצלחה וכישלון‪ .‬אנו מייחסים באופן אוטומטי‪,‬‬ ‫מבלי לחשוב על כך‪ ,‬כל הצלחה או כישלון שלנו לעצמנו או לסביבה‪,‬‬ ‫ורואים את הגורם כיציב או משתנה‪ .‬אדם עם חרדת בחינות ישפוט כל‬ ‫כישלון שלו כתלוי בו (ייחוס פנימי) וכקבוע – כלומר‪ ,‬תכונה שאינו יכול‬ ‫לשנות‪ .‬למשל‪ ,‬הוא יסביר כישלון במבחן במתמטיקה בכך שאין לו שום‬ ‫יכולת להבין מספרים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כל הצלחה שלו תתפרש על ידו‬ ‫כחיצונית ולא יציבה‪ ,‬למשל‪ ,‬אם הצליח במבחן במתמטיקה הוא יראה‬ ‫זאת כנס שנובע מ"פוקס" חד פעמי או הימור מוצלח‪ .‬ייחוסים אלו‬ ‫גורמים לכך שהביטחון העצמי הנמוך של האדם והחרדה הגבוהה‬ ‫משתמרות בלי קשר לביצועיו של האדם בפועל – כיוון שגם אם הצליח‪,‬‬ ‫הוא לא לוקח את הקרדיט לעצמו ומשוכנע שבפעם הבאה יכשל‪.‬‬ ‫כל הזכויות שמורות ל"קוגנטיקה"‬ ‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים‬ ‫מרכז אקדמי פרס‬ ‫מלכודות חשיבה בחרדת בחינות‬ ‫‪‬‬ ‫‪.3‬תסריטים קטסטרופאליים‪ :‬האדם הולך במחשבתו מאה צעדים קדימה‬ ‫ורואה באופן ברור חיים של כישלון ואומללות הצפויים לו אם לא יצליח‬ ‫במבחן‪ .‬תלמידה במסלול הומאני באוניברסיטה עלולה לחשוב למשל‬ ‫"אני גרועה במתמטיקה (ייחוס פנימי יציב)‪ ,‬אין סיכוי שאצליח לעבור את‬ ‫המבחן בסטטיסטיקה‪ ,‬לא אוכל לסיים את התואר‪ ,‬עדיף שאפרוש כבר‬ ‫עכשיו ואעבור לתחום שיש לי סיכוי להצליח בו"‪ .‬מועמד לעבודה עלול‬ ‫להחליט על בסיס ניסיון אחד שלא צלח שהוא "לא טוב במרכזי הערכה"‬ ‫ולוותר מראש על תפקידים הדורשים זאת‪.‬‬ ‫כל הזכויות שמורות ל"קוגנטיקה"‬ ‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים‬ ‫מרכז אקדמי פרס‬ ‫מלכודות חשיבה בחרדת בחינות‬ ‫‪.4 ‬הצמדת תוויות‪ .‬האדם לוקח כל אי עמידה ביעדים‬ ‫שלו כמגדירה את האישיות שלו‪ ,‬שופט עצמו בחומרה‬ ‫ומדביק לעצמו כינויי גנאי‪ .‬כך למשל‪ ,‬סטודנט שקיבל‬ ‫ציון נמוך יחסית לכיתתו יקרא לעצמו כישלון או אפס‪.‬‬ ‫כמובן שאם הוא רואה עצמו ככישלון האמונה שלו‬ ‫ביכולתו להצליח במבחנים קטנה והוא צפוי להרים‬ ‫ידיים נוכח קשיים‪.‬‬ ‫כל הזכויות שמורות ל"קוגנטיקה"‬ ‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים‬ ‫מרכז אקדמי פרס‬ ‫מיומנויות ‪ :‬שמירה על אורח חיים תקין‬ ‫‪ ‬הקפדה על שעות שינה מספקות‬ ‫‪ ‬תזונה נכונה כולל ויטמינים וסיבים תזונתיים‬ ‫‪ ‬הקפדה על ארוחת בוקר‬ ‫‪ ‬דגש על פעילות גופנית‬ ‫מיומנויות‪ :‬הכנה לבחינה‬ ‫‪ ‬קביעת סדר עדיפויות והבחנה בין עיקר לטפל בלימוד החומר‬ ‫‪ ‬קריאת חומר הלימוד לפני השיעור וסימון נושאים מרכזיים‬ ‫‪ ‬חזרה על סיכומי השיעור סמוך למועד בו השיעור הועבר‬ ‫‪ ‬מציאת הדרך המתאימה ביותר ללמידה‪ -‬לבד‪/‬בקבוצה‪ ,‬ערב‪/‬בוקר‪...‬‬ ‫‪ ‬סיכום חומר הלימוד במלים שלך‬ ‫‪ ‬איסוף החומרים הרלוונטיים מספר שבועות לפני הבחינה‬ ‫‪ ‬קריאה חוזרת של הסיכומים בשבועות שלפני הבחינה‬ ‫‪ ‬השגת דוגמאות למבחנים ולמידת הפורמט‬ ‫‪ ‬יום לפני הבחינה‪ :‬מעבר אחרון על החומר‬ ‫‪ ‬ערב הבחינה‪ :‬הליכה לישון מוקדם ללא שינון החומר‬ ‫מיומנויות‪ :‬יום הבחינה‬ ‫‪ ‬התעוררות בשעה מוקדמת המאפשרת הגעה מוקדמת לכיתה‬ ‫‪ ‬ארוחת בוקר הכוללת פחמימות‬ ‫‪ ‬לבחינה‪ -‬פירות ושתיה‬ ‫‪ ‬ביום הבחינה אין חזרה על החומר או שיחות עליו עם תלמידים‬ ‫אחרים‬ ‫‪ ‬בתחילת הבחינה‪ :‬נשימות עמוקות‬ ‫‪ ‬קריאת ההוראות בקפידה וסימון נקודות חשובות‬ ‫‪ ‬מעבר על המבחן כולו וחלוקת זמן‬ ‫‪ ‬תכנון מקדים לתשובה‬ ‫‪ ‬אין להתעכב יותר משלוש דקות על שאלה קשה‪ -‬לסמן ולעבור‬ ‫הלאה‬ ‫‪ ‬לא להשאיר שאלה ללא תשובה כלל‪ -‬לכתוב מה שיודעים‬ ‫‪ ‬מעבר על הבחינה כולה לפני הגשה‬ ‫תכנית הטיפול‬ ‫‪‬פסיכו‪-‬הדרכה‬ ‫‪‬הסחות דעת‬ ‫מה יהיו הדגשים?‬ ‫בעד או נגד?‬ ‫‪‬פיתוח שליטה בתסמינים הפיזיולוגיים‬ ‫‪‬הבנייה קוגניטיבית‬ ‫‪‬הקניית מיומנויות‬ ‫‪‬חשיפה הדרגתית‬ ‫כלים לתרגול בבית וכלים‬ ‫ליישום בזמן אמת‬ ‫מתורגלת כל הזמן‬ ‫משפטי מפתח לרגע האמת‬ ‫מענה למחשבות לחוצות‪ -‬להכין‬ ‫מראש‬ ‫ידע של החומר‬ ‫מיומנויות למידה‬ ‫מיומנויות התארגנות וניהול זמן‬ ‫כיצד?‬ ‫בעת מבחן‬ ‫תדירות גבוהה‬ ‫דרגת קושי עולה‬ ‫חיזוקים‬ ‫‪Social anxiety – DSM criteria‬‬ ‫‪‬‬ ‫א‪ .‬פחד עקבי וניכר מביצוע במצב חברתי אחד או יותר בו האדם נחשף‬ ‫לאנשים לא מוכרים או לבחינה אפשרית ע"י אחרים‪ .‬האדם מפחד שמא‬ ‫ינהג בדרך משפילה או מביכה (או יראה סימני חרדה)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בילדים‪ :‬נדרשת עדות ליכולת מותאמת‪-‬גיל ליחסים עם אנשים מוכרים‪ ,‬והחרדה צריכה‬ ‫להתקיים גם בנוכחות בני הגיל ולא רק מבוגרים‬ ‫‪‬‬ ‫ב‪ .‬חשיפה למצב החברתי המדובר כמעט תמיד מעוררת חרדה‬ ‫‪‬‬ ‫בילדים‪ :‬החרדה יכולה להתבטא כבכי‪ ,‬התקפי זעם‪ ,‬קיפאון‪ ,‬או רעד‬ ‫‪‬‬ ‫ג‪ .‬האדם מזהה שהפחד הוא מוגזם או לא הגיוני‬ ‫‪‬‬ ‫בילדים‪ :‬קריטריון זה לפעמים אינו מופיע‬ ‫‪‬‬ ‫ד‪ .‬האדם נמנע מהמצב או התפקוד המדובר או סובל אותו בחרדה ומצוקה‬ ‫ניכרת‬ ‫ה‪ .‬ההימנעות‪ ,‬ציפייה לחרדה והמצוקה במצב החברתי פוגע משמעותית‬ ‫בשגרת חייו של האדם‪ ,‬בתפקודו האקדמי‪/‬מקצועי‪ ,‬פעילויות חברתיות או‬ ‫יחסים‪ ,‬או שקיימת מצוקה גדולה לגבי קיום החרדה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪Social anxiety – DSM criteria‬‬ ‫‪‬‬ ‫ו‪ .‬אם האדם מתחת לגיל ‪ ,18‬משך ההפרעה לפחות ‪ 6‬חודשים‪.‬‬ ‫ז‪ .‬הפחד או ההימנעות אינם תוצאה ישירה של שימוש בחומרים או מצב‬ ‫רפואי כללי ואינם מוסברים טוב יותר ע"י מחלת נפש אחרת (הפרעת‬ ‫פאניקה‪ ,‬חרדת נטישה‪ ,PDD ,BDD ,‬או הפרעת אישיות סכיזואידית)‬ ‫ח‪ .‬אם קיים מצב רופאי כללי או מחלת נפש אחרת‪ ,‬הפחד אינו קשור אליו‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬הפחד אינו מגמגום‪ ,‬רעד במחלת פרקינסון‪ ,‬או התנהגות אכילה‬ ‫חריגה באנורקסיה‪/‬בולימיה נרבוזה‬ ‫‪‬‬ ‫ציין האם‪ :‬הפרעת חרדה מוכללת – הפחדים מוכללים לרוב המצבים‬ ‫החברתיים‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫חרדה חברתית‬ ‫‪ ‬הפחד העיקרי‪ :‬להיות מובך בפני אחרים‬ ‫‪ ‬נוטים להיות רגשניים‪ ,‬פחדנים חברתית‪ ,‬עצורים‪ ,‬עצובים ובודדים‬ ‫‪ ‬אינם לומדים כישורים חברתיים‬ ‫‪ ‬ניתן לציין רצף של חומרה לפי כמות המצבים החברתיים מהם נמנע‬ ‫‪ ‬שכיחות‪ :‬לאורך החיים ‪ ,6-12%‬בנות כפול מבנים‬ ‫חרדה חברתית‪ -‬מאפיינים‬ ‫‪ ‬התנהגותיים‪:‬‬ ‫ביישנות מוגזמת‬ ‫היצמדות לאחרים‬ ‫התקפי זעם‬ ‫‪ o‬חברתיים‪:‬‬ ‫הימנעות מפעילויות‬ ‫חברתיות תואמות גיל‬ ‫פגיעה ביצירת קשרים עם‬ ‫קבוצת השווים‬ ‫‪ ‬לימודיים‪:‬‬ ‫ירידה חדה בהישגים בבית‬ ‫הספר‬ ‫ניסיונות הימנעות מהליכה‬ ‫לבית הספר‬ ‫חרדה חברתית‬ ‫חרדה מביצוע‬ ‫הגברת חרדה‬ ‫מיקוד בסימפטומי חרדה‬ ‫פידבק חברתי שלילי‬ ‫הגברת סימפטומי‬ ‫חרדה‬ ‫התנהגות מוזרה‬ ‫פסיכו‪-‬הדרכה‬ ‫‪ ‬דגש על חרדה חברתית כנמצאת על רצף עם‬ ‫ביישנות‬ ‫‪ ‬תיאום ציפיות לגבי הישגי הטיפול המצופים‬ ‫‪ ‬הימצאות ההורים בשני קצוות הגוננות‪-‬חינוך‬ ‫לעצמאות‬ ‫תכנית הטיפול‬ ‫‪‬פסיכו‪-‬הדרכה‬ ‫‪‬הסחות דעת‬ ‫‪‬פיתוח שליטה בתסמינים הפיזיולוגיים‬ ‫‪‬הבנייה קוגניטיבית‬ ‫‪‬הקניית מיומנויות‬ ‫‪‬חשיפה הדרגתית‬ ‫‪Separation anxiety disorder- DSM criteria‬‬ ‫‪ ‬א‪ .‬חרדה מוגברת ושאינה מותאמת התפתחותית לגבי פרידה‬ ‫מהבית או מהדמויות שהילד קשור אליהן‪ ,‬כפי שבאה לידי ביטוי‬ ‫בשלושה (או יותר) מהבאים‪:‬‬ ‫‪ .1 ‬מצוקה מוגברת וחוזרת כאשר מתרחשת או צפויה פרידה‬ ‫מהבית או מדמויות התקשרות עיקריות‬ ‫‪ .2 ‬דאגה מתמשכת ומוגברת לאבד את דמות ההתקשרות או‬ ‫שמשהו רע יקרה לה‬ ‫‪ .3 ‬דאגה מתמשכת ומוגברת שאירוע לא רצוי יוביל לפרידה מדמות‬ ‫התקשרות מרכזית (למשל ללכת לאיבוד או להיחטף)‬ ‫‪ .4 ‬קושי או סירוב קבוע ללכת לביה"ס או למקום אחר בשל הפחד‬ ‫מפרידה‬ ‫‪59‬‬ ‫‪Separation anxiety disorder- DSM criteria‬‬ ‫‪ .5 ‬מפחד או מסרב באופן עקבי להיות לבד או בלי דמויות‬ ‫התקשרות עיקריות בבית‪ ,‬או בלי מבוגרים משמעותיים במקומות‬ ‫אחרים‬ ‫‪ .6 ‬קושי או סירוב מתמשך ללכת לישון בלי להיות ליד דמות‬ ‫התקשרות‪ ,‬או לישון מחוץ לבית‬ ‫‪ .7 ‬סיוטים חוזרים המערבים את תמת הפרידה‬ ‫‪ .8 ‬תלונות חוזרות על סימפטומים פיזיים (כאבי ראש‪ ,‬בטן‪ ,‬בחילה‪,‬‬ ‫הקאה) כאשר צפויה או מתרחשת פרידה מדמות התקשרות‬ ‫עיקרית‬ ‫‪ ‬ב‪ .‬משך ההפרעה הוא לפחות ארבעה שבועות‬ ‫‪ ‬ג‪ .‬תחילתה לפני גיל ‪18‬‬ ‫‪ ‬ד‪ .‬ההפרעה גורמת למצוקה משמעותית או לפגיעה בתפקוד‬ ‫‪60‬‬ ‫חברתי‪ ,‬אקדמי או אזורי תפקוד חשובים אחרים‬ ‫תכנית הטיפול‬ ‫‪‬פסיכו‪-‬הדרכה‬ ‫‪‬הסחות דעת‬ ‫‪‬פיתוח שליטה בתסמינים הפיזיולוגיים‬ ‫‪‬הבנייה קוגניטיבית‬ ‫‪‬הקניית מיומנויות‬ ‫‪‬חשיפה הדרגתית‬ ‫‪GAD-DSM criteria‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫א‪ .‬חרדה מוגברת ודאגה המתרחשת יותר ימים מאשר לא במשך לפחות ‪6‬‬ ‫חודשים‪ ,‬לגבי מספר אירועים או פעילויות (כמו תפקוד בעבודה ובביה"ס)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬האדם מתקשה לשלוט בדאגה שלו‬ ‫ג‪ .‬החרדה והדאגה קשורים לפחות לשלושה מתוך ‪ 6‬הסימפטומים הבאים‬ ‫(כאשר סימפטום אחד לפחות קיים יותר ימים מאשר לא ב‪ 6-‬חודשים‬ ‫האחרונים)‪ :‬עבור ילדים נדרש רק סימפטום אחד‬ ‫‪ .1‬אי שקט או תחושה של "על הקצה"‬ ‫‪ .2‬מתעייף בקלות‬ ‫‪ .3‬קושי להתרכז או תחושה של מסך שחור‬ ‫‪ .4‬רגזנות‬ ‫‪ .5‬מתח שרירים‬ ‫‪ .6‬הפרעות שינה (קושי להירדם או להישאר ישן‪ ,‬או שינה לא מספקת)‬ ‫‪GAD-DSM criteria‬‬ ‫‪ ‬ד‪ .‬מוקד החרדה או הדאגה אינו מוגבל להיבטים של הפרעות ציר ‪ ,1‬לדוגמא‬ ‫החרדה אינה לקבל התקף חרדה‪ ,‬להיות מובך בציבור‪ ,‬להזדהם‪ ,‬להיות רחוק‬ ‫מהבית‪ ,‬לעלות במשקל‪ ,‬לחלות במחלה קשה‪ ,‬והדאגה אינה מתרחשת רק‬ ‫במהלך ‪PTSD‬‬ ‫‪ ‬ה‪ .‬החרדה‪ ,‬דאגה או סימפטומים גופניים גורמים למצוקה משמעותית או‬ ‫פוגמים בתפקוד החברתי‪ ,‬תעסוקתי או איזורי תפקוד חשובים אחרים‬ ‫‪ ‬ו‪ .‬ההפרעה אינה נובעת מהשפעות פיזיולוגיות של שימוש בחומרים או מצב‬ ‫רפואי כללי ואינה מתרחשת רק במהלכה של הפרעת מצב רוח‪ ,‬הפרעה‬ ‫פסיכוטית או ‪.PDD‬‬ ‫הפרעת חרדה מוכללת‬ ‫‪ ‬דאגנות אינטנסיבית ומוגזמת‬ ‫‪ ‬מופיעה לרוב בגילאי ‪6-11‬‬ ‫‪ ‬תחומי חרדה נפוצים‪ :‬הישגים‪ ,‬ציונים‪ ,‬דייקנות‪,‬‬ ‫סוגיות משפחתיות‪ ,‬אסונות‪ ,‬בריאות‪...‬‬ ‫‪ ‬תסמינים פיזיולוגיים‪ :‬עייפות‪ ,‬לאות‪ ,‬קושי להירדם‪,‬‬ ‫קשיי ריכוז‪ ,‬עצבנות‪ ,‬אי שקט‪ ,‬שרירים מתוחים‬ ‫חשיפה בהפרעת חרדה מוכללת‬ ‫‪ ‬חלק גדול מהחשיפות יתרחשו בדמיון‬ ‫‪ ‬חשוב לפרק את הגירויים המפחידים כדי להבין מה‬ ‫הרכיב הבעייתי‬ ‫מטא‪-‬קוגניציה‬ ‫‪ ‬לעתים קרובות הבעיה אינה הפרשנות השלילית הניתנת‬ ‫לסיטואציה‪ ,‬אלא עצם המיקוד בפרשנות הזו‬ ‫‪ ‬התמקדות במחשבות המכשילות מאפשרות לאדם אשליה של‬ ‫שליטה וטיפול בבעיה‬ ‫‪ ‬הטיפול המטא‪-‬קוגניטיבי מסייע לזהות את האשליה‬ ‫שבהתמקדות הזו‪ ,‬דרך שליטה על מיקוד הקשב‪ ,‬כדי להחליט‬ ‫לוותר עליה‬ ‫‪ ‬התהליך‪ :‬זיהוי תחושת פחד או מצוקה‬ ‫מה המחשבה שחלפה בראשי?‬ ‫מדוע אני ממשיך להתעסק במחשבה?‬ ‫‪ ‬המטרה‪ :‬מה המטופל מרוויח מההיאחזות במחשבה?‬ ‫‪ ‬אי אפשר לגרש מחשבה? נכון‪ ,‬אבל אפשר לא לשתף פעולה‬ ‫איתה‬ ‫תכנית הטיפול‬ ‫‪‬פסיכו‪-‬הדרכה‬ ‫‪‬הסחות דעת‬ ‫‪‬פיתוח שליטה בתסמינים הפיזיולוגיים‬ ‫‪‬הבנייה קוגניטיבית‬ ‫‪‬הקניית מיומנויות‬ ‫‪‬חשיפה הדרגתית‬ ‫‪Panic Attack- DSM criteria‬‬ ‫פרק זמן מוגדר‪ /‬מובחן של פחד‪ ,‬אימה או חוסר‬ ‫נוחות קיצונית אשר במהלכו יופיעו ‪4‬‬ ‫מהסימפטומים הבאים שיתפתחו במהירות ויגיעו‬ ‫לשיא בתוך עשר דקות‪:‬‬ ‫‪ ‬דפיקות לב חזקות‪ ,‬דופק מהיר‬ ‫‪ ‬הזעה‬ ‫‪ ‬רעד‬ ‫‪ ‬תחושת קוצר נשימה‬ ‫‪ ‬תחושת מחנק‬ ‫‪ ‬כאבים או לחץ בחזה‬ ‫‪ ‬בחילה‬ ‫‪ ‬סחרחורת‪ ,‬חוסר יציבות‪ ,‬עלפון‬ ‫‪ ‬דה‪-‬ריאליזציה‪ ,‬דה‪-‬פרסונליזציה‬ ‫‪ ‬פחד מאובדן שליטה‪ ,‬להשתגע‬ ‫‪ ‬פחד למות‬ ‫‪ ‬הרגשת זרם ונימול‬ ‫‪ ‬גלי קור או חום‬ ‫‪Panic Disorder‬‬ ‫‪ .1 A‬התקפי חרדה ספונטניים‪ ,‬לא צפויים וחוזרים‬ ‫‪ .2‬לפחות חודש של פחד מעוד התקף חרדה לאחר אחד‬ ‫מהתקפים‪:‬‬ ‫‪ a‬דאגה מתמדת לעוד התקפים‬ ‫‪ b‬דאגה להשלכות של ההתקף‪ ,‬איבוד שליטה‪ ,‬התקף‬ ‫לב‪ ,‬שיגעון‬ ‫‪ c‬שינוי משמעותי בגלל ההתקפים‬ ‫‪ ‬עם או בלי אגורפוביה (לרוב אינה מופיעה לפני גיל ‪)18‬‬ ‫‪ ‬קומורבידיות גבוהה ‪ 90%‬עם הפרעות אחרות‬ ‫‪ ‬צריך לשלול מחלה גופנית‬ ‫תכנית הטיפול‬ ‫‪‬פסיכו‪-‬הדרכה‬ ‫‪‬הסחות דעת‬ ‫‪‬פיתוח שליטה בתסמינים הפיזיולוגיים‬ ‫‪‬הבנייה קוגניטיבית‬ ‫‪‬הקניית מיומנויות‬ ‫‪‬חשיפה הדרגתית‬