‫תסמיני דיכאון בילדים‬ ‫סימפטומים רגשיים‪:‬‬ ‫*מצב רוח עצוב‪ ,‬מדוכא‬ ‫*עצבני‪ ,‬מתרגז בקלות‬ ‫*חוסר אונים וחוסר תקווה‬ ‫*אפאטיות‬ ‫*ביקורת עצמית‪ ,‬אשמה‬ ‫סימפטומים קוגניטיביים‪:‬‬ ‫*ייחוסים שליליים‪ :‬פנימיים‪ ,‬יציבים וכוללניים‬ ‫עבור כישלון‪ ,‬וחיצוניים‪ ,‬לא יציבים וספציפיים‬ ‫עבור הצלחה‬ ‫*תפיסת עולם פסימית וציפייה לגרוע ביותר‬ ‫*הכללה של אירועים שליליים וציפייה לתוצאה‬ ‫שלילית גם מול הוכחות סותרות‬ ‫*פרשנות שלילית להתנהגויות של עצמי‪,‬‬ ‫האחרים והסביבה משמשות לחיזוק התפיסות‬ ‫השליליות בנוגע לערך עצמי נמוך‬ ‫*מחשבות נפוצות קשורות לחוסר יכולת‬ ‫להשתלב ולהתאים‬ ‫*פגיעה בקשב בשל מוסחות פנימית‬ ‫*קושי בקבלת החלטות פשוטות‬ ‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬ ‫תסמיני דיכאון בילדים‬ ‫סימפטומים התנהגותיים‪• :‬‬ ‫•‬ ‫*אנהדוניה‪ -‬חוסר ענין בפעילויות מהנות‪,‬‬ ‫מדווח על שעמום "שום דבר לא כיף"‪ ,‬חוסר‬ ‫ענין בבילוי זמן עם חברים‬ ‫*נסיגה מפעילויות וכתוצאה מכך גם פחות‬ ‫הזמנות לפעילויות‬ ‫•‬ ‫*מריבות עם אחים‪ ,‬התחצפויות‪ ,‬וכחנות •‬ ‫*האטה פסיכומוטורית ועייפות •‬ ‫*תלונות סומטיות‬ ‫סימפטומים בין‪-‬אישיים‪:‬‬ ‫*דחייה חברתית ובעיות עם‬ ‫חברים‬ ‫*חסר בעניין חברתי‪ ,‬כישורים‬ ‫חברתיים או הזדמנויות למפגש‬ ‫חברתי‬ ‫*מצב רוח דכאוני כגורם לבידוד‬ ‫והצקות‬ ‫*מצב רוח רוגזני כגורם‬ ‫להתרחקות חברים‬ ‫*ירידה בתיאבון‪ ,‬ירידה או עליה במשקל‬ ‫*קשיי שינה או שינה מוגברת‬ ‫*ירידה בהישגים בלימודים‬ ‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬ ‫‪MDD – DSM CRITERIA‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫א‪ .‬חמישה לפחות מהסימפטומים הבאים נוכחים במהלך תקופה של‬ ‫שבועיים ומייצגים שינוי מהתפקוד הקודם‪ .‬לפחות סימפטום אחד הוא‬ ‫מצב רוח דיכאוני או אובדן עניין‪/‬הנאה‬ ‫‪ .1‬מצב רוח מדוכא רוב היום‪ ,‬כמעט כל יום‪ ,‬לפי דיווח סובייקטיבי או‬ ‫תצפית של אחרים‪ .‬בילדים‪ :‬ייתכן מצב רוח רוגזני‬ ‫‪ .2‬ירידה בולטת בעניין או בהנאה בכמעט כל פעילויות היום‪-‬יום‪,‬‬ ‫כמעט כל יום‬ ‫‪ .3‬אובדן משקל משמעותי ללא דיאטה או עליה במשקל (שינוי של‬ ‫מעל ‪ 5%‬בחודש)‪ ,‬או ירידה‪/‬עליה בתיאבון כמעט כל יום‬ ‫בילדים‪ :‬גם כישלון בהשגת המשקל המצופה‬ ‫‪ .4 ‬קשיי שינה או שנת‪-‬יתר כמעט כל יום‬ ‫‪4‬‬ ‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים‬ ‫מרכז אקדמי פרס‬ ‫‪MDD – DSM CRITERIA‬‬ ‫‪ .5‬פעילות פסיכומוטורית מוגברת או מופחתת כמעט כל יום (נצפית‬ ‫ע"י אחרים‪ ,‬לא רק תחושה סובייקטיבית של אי שקט או איטיות)‬ ‫‪ .6‬תשישות או אובדן אנרגיה כמעט כל יום‬ ‫‪ .7‬תחושת חוסר ערך או אשמה מוגברת‪/‬לא תואמת (תיתכן‬ ‫דלוזיונלית) כמעט כל יום (לא רק אשמה על היותו חולה)‬ ‫‪ .8‬יכולת ירודה לחשוב או להתרכז או קושי בקבלת החלטות כמעט כל‬ ‫יום‬ ‫‪ .9‬מחשבות חוזרות על מוות (לא רק פחד למות)‪ ,‬מחשבות אובדן‬ ‫חוזרות ללא תכנית‪ ,‬ניסיון אובדני או תכנית אובדנית ספציפית‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים‬ ‫מרכז אקדמי פרס‬ ‫‪MDD – DSM CRITERIA‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫ב‪ .‬הסימפטומים אינם עונים על הגדרת אפיזודה מעורבת‬ ‫ג‪ .‬הסימפטומים גורמים מצוקה משמעותית או פגיעה בתפקוד חברתי‪,‬‬ ‫תעסוקתי או אזורי תפקוד חשובים אחרים‬ ‫ד‪ .‬הסימפטומים אינם תוצאה ישירה של שימוש בחומרים (סמים‪,‬‬ ‫תרופות) או מצב רפואי כללי (למשל תת תפקוד בלוטת התריס)‬ ‫ה‪ .‬הסימפטומים אינם מוסברים טוב יותר ע"י אבל‪ ,‬כלומר לאחר אובדן‬ ‫של אדם קרוב‪ ,‬הם נמשכים יותר מחודשיים או מאופיינים בפגיעה‬ ‫משמעותית בתפקוד‪ ,‬עיסוק בחוסר ערך‪ ,‬כוונות אובדן‪ ,‬סימפטומים‬ ‫פסיכוטיים או האטה פסיכומוטורית‬ ‫‪6‬‬ ‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים‬ ‫מרכז אקדמי פרס‬ ‫דיכאון בשלבי ההתפתחות‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪7‬‬ ‫פעוטות יהיו פסיביים ולא תגובתיים (רנה שפיץ‪ :‬קשיי שינה‪,‬‬ ‫אובדן תיאבון‪ ,‬נסיגה‪ ,‬אפאטיות)‬ ‫ילדי גן ייראו נסוגים ועצורים‪ ,‬בכי‪ ,‬אובדן התלהבות‪ ,‬פחדים‪,‬‬ ‫תלונות סומטיות‪ ,‬חוסר עניין במשחקים אהובים בעבר‪,‬‬ ‫תנודתיות רגשית‬ ‫ילדי בי"ס ייטו להתווכח ולריב או להתלונן שחולים‪ ,‬קשיים‬ ‫לימודיים וחברתיים‪ .‬איומים אובדניים עשויים להופיע‬ ‫מתבגרים עשויים לבטא אשמה וחוסר תקווה‪ ,‬זעפנות או‬ ‫תחושה כי אינם מובנים‪ ,‬בעיות שינה ואכילה‪ ,‬אובדן הנאה‪,‬‬ ‫ירידה בלימודים‬ ‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים‬ ‫מרכז אקדמי פרס‬ ‫תסמיני דיכאון בקרב מתבגרים‬ ‫•‬ ‫תלונות סומטיות‪ ,‬התנהגות רוגזנית‪ ,‬חוסר תקווה ונסיגה חברתית הינן נפוצות גם‬ ‫בקרב מתבגרים‬ ‫•‬ ‫• נמצאים בסיכון גבוה יותר מילדים להתנהגות אובדנית‪ ,‬שימוש לרעה בחומרים‬ ‫מסוגלים יותר להסביר את רגשותיהם ולכן האבחנה קלה יותר‬ ‫ונשירה מביה"ס‪ ,‬וכן לוונדליזם‪ ,‬פעילות מינית לא מוגנת והתנהגות מסוכנת על‬ ‫הכביש‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫לעתים קרובות קיימת קומורבידיות עם הפרעות חרדה ושימוש בחומרים‪ ,‬וכן עם‬ ‫הפרעות אכילה‬ ‫דימוי עצמי ודימוי גוף נמוכים‪ ,‬מודעות עצמית גבוהה והתנהגות לא מסתגלת‬ ‫נפוצים בקרב מתבגרים‬ ‫מדווחים על תמיכה חברתית לקויה וקונפליקטים עם ההורים‪ ,‬מתמודדים עם‬ ‫נושאים הקשורים לאוטונומיה ולכן גם פחות מבקשים עזרה‬ ‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬ ‫נתוני דיכאון בקרב ילדים ובני נוער‬ ‫בישראל‬ ‫שיעור הדיכאון‪ :‬כ ‪ 1.9%‬בילדים בגיל בית הספר‬ ‫‪ 8%-4.7%‬בקרב מתבגרים‪,‬‬ ‫‪ 20%‬בסוף גיל התבגרות‬ ‫בקרב מתבגרים היחס הוא שלוש בנות דיכאוניות על כל בן מדוכא‪ ,‬בילדים היחס‬ ‫הוא אחד לאחד‪.‬‬ ‫הפרעה דיכאונית ‪ -‬מהלך‬ ‫‪‬‬ ‫אפיזודה ראשונה לרוב בגילאי ‪13-15‬‬ ‫‪‬‬ ‫בדרך כלל קיימות אפיזודות קלות לפני הופעתה של אפיזודה מז'ורית‬ ‫‪‬‬ ‫אפיזודה ממוצעת נמשכת כשמונה חודשים (‪ +‬השפעות משפחתיות)‬ ‫‪‬‬ ‫כאשר התרחשה אפיזודה אחת‪ ,‬קיים סיכון של ‪ 25%‬לחזרה נוספת‬ ‫תוך שנה‪ 40% ,‬תוך שנתיים ו‪ 70%-‬תוך חמש שנים‬ ‫‪10‬‬ ‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים‬ ‫מ רכז אקדמי פרס‬ ‫אמא למתבגר הסובל מדיכאון‪:‬‬ ‫"דיכאון אצל ילד‪ ,‬כשהוא מכה בו בילדות‪ ,‬משאיר חור‬ ‫בחיים שלו‪ .‬כשהוא צעיר ורק מתחיל את החיים‪ ,‬הוא‬ ‫אמור להיות עצמאי‪ .‬אבל זה לא קורה עם נער מדוכא‪.‬‬ ‫הוא יוצא מהמסלול ונשאר מאחור‪ .‬והוא אף פעם לא‬ ‫ידביק את הפער‪ .‬זה משאיר צלקת לנצח"‬ ‫‪11‬‬ ‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים‬ ‫מרכז אקדמי פרס‬ ‫דיסתימיה‬ ‫"לפני כמה חודשים אמי מצאה תמונות שלי כתינוק שאף פעם לא ראיתי‪.‬‬ ‫באחת אני בן ‪ 9‬חודשים‪ ,‬זוחל על הדשא‪ ,‬מביט ישר למצלמה‪ ,‬צוחק‬ ‫באושר‪ ,‬הפנים שלי כאילו מוארות מבפנים‪ .‬הייתי מרותק לתמונה במשך‬ ‫ימים‪ ,‬המשכתי להוציא אותה מהכיס ולהתבונן בה‪ ,‬נקרע בין צחוק‬ ‫לדמעות‪ .‬לא הבנתי מה משך אותי בתמונה‪ ,‬עד שזה היכה בי‪ :‬זו היתה‬ ‫התמונה היחידה שראיתי של עצמי כילד שבה אני צוחק‪.‬‬ ‫בכל התמונות תמיד ראיתי ילד בוהה או מחייך בקושי‪ ,‬אף פעם לא צוחק‪.‬‬ ‫התבוננתי בתמונה והתפללתי שהייתי נשאר כזה שמח‪ ,‬שהדיכאון לא‬ ‫היה לוקח ממני את הילדות שלי‪ .‬כשאבחנו אותי לראשונה עם דיכאון‬ ‫בגיל ‪ ,24‬דיברתי עם הרופא על הילדות שלי‪ .‬למרות שקשה לאבחן ‪20‬‬ ‫שנה לאחור‪ ,‬היה ברור לשנינו שכנראה סבלתי מדיסתימיה מאז שהייתי‬ ‫קטן מאד"‬ ‫‪12‬‬ ‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים‬ ‫מרכז אקדמי פרס‬ ‫הפרעת חוסר איזון ומצב רוח רגזני‬ ‫‪Disruptive mood dysregulation‬‬ ‫‪disorder‬‬ ‫‪‬אבחנה שנוספה ב‪ V-DSM-‬במטרה להפחית את אבחנת היתר של פרעה ביפולרית‬ ‫‪‬מתייחסת לילדים המפגינים התקפי זעם קשים ושכיחים לצד מצב רוח רגזני מתמשך‪ ,‬תוך‬ ‫פגיעה בתפקוד‬ ‫‪‬ההתחלה היא לאחר גיל ‪ 6‬ולא יאוחר מ‪10-‬‬ ‫‪‬חששות‪ :‬התקפי זעם של גיל הילדות יהפכו להפרעה נפשית ויטופלו תרופתית שלא‬ ‫לצורך‬ ‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬ ‫המודל הקוגניטיבי לדיכאון‪Beck :‬‬ ‫הפעלת‬ ‫גורם פגיעות‪ :‬הדרך‬ ‫התפיסות‬ ‫בה אדם מפרש וזוכר‬ ‫השליליות וייצור‬ ‫אירועים שליליים‬ ‫אירוע‬ ‫קוגניציות‬ ‫בחייו‬ ‫חיים‬ ‫שליליות‬ ‫שליליעל סכמות ומחשבות‬ ‫הטיפול‪ :‬עבודה קוגניטיבית‬ ‫אוטומטיות‬ ‫הגברת‬ ‫התסמינים‬ ‫הדיכאוניים‬ ‫עמדות‬ ‫דיספונקציונליות‬ ‫של כישלון‪ ,‬חוסר‬ ‫ערך וחוסר כשירות‬ ‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬ ‫המודל הקוגניטיבי לדיכאון‬ ‫דפוסי חשיבה אופייניים‪:‬‬ ‫• חוסר אונים וחוסר תקווה‬ ‫• התמקדות בעצמי תוך ביקורת עצמית גבוהה‬ ‫• גישה שלילית כללית‬ ‫• מיקוד כמעט מוחלט בזיכרונות וברגעים רעים‬ ‫• שיפוט לקוי‬ ‫• מחשבות אובדניות‬ ‫• עיסוק מרובה במחשבות שליליות‬ ‫• פגיעה בריכוז וביכולת קבלת החלטות‬ ‫חוסר אונים נרכש כמודל לדיכאון‪:‬‬ ‫• המנבא החזק ביותר להתנהגות של חוסר אונים הוא חוסר שליטה‬ ‫על הגירוי האוורסיבי‬ ‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬ ‫המודל ההתנהגותי לדיכאון‬ ‫הפחתה בחיזוק של‬ ‫התנהגויות לא‬ ‫דיכאוניות‬ ‫דיכאון‬ ‫הטיפול‪ :‬הגברה מובנית של פעילויות‬ ‫חיוביות מהנות המחוללות שינוי במצב‬ ‫תגובות שליליות‬ ‫הרוח‪ ,‬במחשבות ובאיכות החיים‬ ‫מהסביבה‬ ‫*שינוי בסביבה המחזקת‬ ‫*חוסר מיומנות של האדם‬ ‫להשיג חיזוקים‬ ‫*עלייה בשכיחות עונשים‬ ‫החרפת דיכאון‬ ‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬ ‫המודל ההתנהגותי בדיכאון‬ ‫אובדן של מחזקים וירידה בהתנהגויות המקושרות למחזקים אלו‬ ‫(מעבר דירה‪ ,‬אובדן אדם קרוב‪ ,‬פצעיה או מחלה‪)...‬‬ ‫דילול מהיר בתזמוני חיזוק כך שהמחזק אינו מספיק על מנת לשמר‬ ‫את ההתנהגות‬ ‫שחיקה ביעילות של מחזקים כתוצאה מהצפה או מהרגל‬ ‫מחסורים בכישורים חברתיים המאפשרים גישה למחזקים חברתיים‬ ‫(מיומנויות משחק עם חברים‪ ,‬הסתגלות לסביבה משתנה‪)...‬‬ ‫חשיפה למינונים גבוהים מדי של אוורסיה‪ :‬חיזוקים שליליים וענישה‬ ‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬ ‫המודל ההתנהגותי בדיכאון‬ ‫ענישה מרובה ללא יכולת לברוח ממנה מצמצמת התנהגות (סביבה‬ ‫ביתית מענישה‪ ,‬הצקות חוזרות בביה"ס‪)...‬‬ ‫כישלון בביצוע התנהגות אופרנטית יעילה (חוסר אונים נרכש)‬ ‫ביטויי מצוקה מהווים חיזוק חיובי בתחילת הדרך‪ ,‬אך הסביבה‬ ‫מתעייפת והם מאבדים מערכם‬ ‫ההתנהגות הדיכאונית מחוזקת שלילית (פרצי בכי או שינה מונעים‬ ‫חשיפה למצבים חברתיים אוורסיביים‪ ,‬התנהגות דיכאונית מפחיתה‬ ‫אגרסיביות של בני המשפחה‪ ,‬הקלה בדרישות מהמדוכא)‬ ‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬ ‫הערכת דיכאון‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫חשוב לשים לב לרכיבים השונים של הסימפטומים‪ -‬רגשיים‪ ,‬קוגניטיביים‪,‬‬ ‫גופניים והתנהגותיים‬ ‫רצוי להתבסס על כמה מקורות מידע‪ -‬ילד‪ ,‬הוריו‪ ,‬צוות ביה"ס‪ ,‬גורמי טיפול‬ ‫נוספים‪ ,‬וכן על שאלונים‬ ‫במידת הצורך להפנות לרופא ילדים או לפסיכיאטר להערכה של הסימפטומים‬ ‫הגופניים או הצורך בטיפול תרופתי‬ ‫לעתים לאורך הטיפול נבחין בירידה בתלונות הגופניות ולעלייה בסימפטומים‬ ‫הרגשיים והקוגניטיביים‪ -‬מדוע?‬ ‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬ ‫בחירת תכנית טיפול‬ ‫•‬ ‫• שלב שני‪ :‬הערכת הרמה הקוגניטיבית על מנת להחליט לגבי יעילותן של‬ ‫שלב ראשון‪ :‬הערכת אובדנות ואם קיימת‪ -‬טיפול‬ ‫התערבויות קוגניטיביות‪ -‬הערכת היכולת השפתית והבגרות הקוגניטיבית‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫שלב שלישי‪ :‬בשל מוטיבציה ירודה‪ ,‬רמת פעילות נמוכה וחוסר תקווה המלווים‬ ‫לרוב את תחילת הטיפול‪ ,‬רצוי להתחיל בהתערבויות בסיסיות כמו אקטיבציה‬ ‫התנהגותית‪ ,‬במטרה להרחיב אינטראקציות חברתיות ולצמצם התנהגויות‬ ‫הימנעות‬ ‫התערבות ראשונית מומלצת‪ :‬לוח פעילויות מהנות יחד עם אימון בכישורים‬ ‫חברתיים‬ ‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬ ‫עץ החלטה לבניית טיפול בדיכאון‬ ‫לא‬ ‫האם רמת המצוקה‬ ‫גבוהה?‬ ‫כן‬ ‫לא‬ ‫התערבויות‬ ‫התנהגותיות‪ ,‬לוח‬ ‫פעילויות מהנות‪ ,‬אימון‬ ‫בכישורים חברתיים‪,‬‬ ‫פתרון בעיות‬ ‫לימוד כישורי זיהוי‬ ‫מחשבות ורגשות‪,‬‬ ‫הקשר בין מחשבות‬ ‫ורגשות‪ ,‬הצגת יומן‬ ‫מחשבות‬ ‫האם הילד מבטא‬ ‫מחשבות‬ ‫אובדניות וחוסר‬ ‫תקווה?‬ ‫כן‬ ‫הערכת סיכון‪ ,‬בניית‬ ‫תכנית ביטחון‪ ,‬הפחתת‬ ‫חוסר תקווה‪ ,‬שקילת‬ ‫הערכה לטיפול תרופתי‬ ‫האם הפיק‬ ‫מהתערבויות‬ ‫התנהגותיות קודמות?‬ ‫לא‬ ‫חזרה על למידה‬ ‫ויישום של טכניקות‬ ‫התנהגותיות‬ ‫כן‬ ‫לא‬ ‫האם הילד בשל‬ ‫רגשית‬ ‫וקוגניטיבית‬ ‫לניתוח רגשות‬ ‫ומחשבות?‬ ‫כן‬ ‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬ ‫שימוש בבחינת‬ ‫ראיות‪ ,‬ייחוס מחדש‬ ‫וטכניקות נוספות‬ ‫לבחינת פרשנות‬ ‫אובדנות בקרב ילדים ומתבגרים‬ ‫•‬ ‫• גורמי סיכון לאובדנות בקרב מתבגרים‪ :‬אצל בנות‪ ,‬דיכאון והיסטוריה של‬ ‫אובדנות הינה סיבת המוות השלישית בגודלה בקרב מתבגרים בארה"ב‬ ‫ניסיונות אובדניים‪ ,‬הפרעות התנהגות ושימוש לרעה בחומרים‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫גורמי סיכון נוספים‪ :‬חוסר תקווה‪ ,‬לחץ משפחתי נתפס‪ ,‬זמינות כלי נשק‪ ,‬ביצוע‬ ‫ירוד בלימודים‪ ,‬דחייה חברתית‪ ,‬בידוד חברתי‪ ,‬גילוי על הריון לא רצוי‪,‬‬ ‫הסתבכות עם החוק‬ ‫בקרב ילדים צעירים‪ ,‬חשיפה לדיווחים על מקרי אובדנות אמיתיים או דמיוניים‬ ‫מעלה את הסיכון להתנהגות אובדנית‬ ‫האם הערכת אובדנות מעודדת חשיבה אובדנית?‬ ‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬ ‫נתונים על ניסיונות אובדנות‬ ‫בישראל‬ ‫•‬ ‫בין השנים ‪ 1996‬ל‪ 2000 -‬דווח על ‪ 3,600‬ביקורים בחדרי מיון לאחר ניסיונות אובדנות‪.‬‬ ‫רובם של מתבגרים‪.‬‬ ‫•‬ ‫בין ‪ 2001‬ל‪ 2003 -‬נמצא שמדי שנה הסתיימו ניסיונות אובדניים במוות על ידי ‪ 370‬איש‪,‬‬ ‫מתוכם ‪ 70‬מתבגרים‪.‬‬ ‫•‬ ‫• ההתאבדות היא סיבת המוות השנייה בקרב בני נוער‪.‬‬ ‫• בנות מנסות יותר‪ ,‬בנים מצליחים יותר‪.‬‬ ‫• במקרים מסוימים קיימת תופעה של "הדבקה חברתית" וחיקוי‪.‬‬ ‫כאדם אחד מת מהתאבדות בממוצע בכל יום!!!‬ ‫ילדים בסיכון אובדני ‪ :‬אותות אזהרה‬ ‫הצהרת כוונות אבדניות‬ ‫הערות‪:‬‬ ‫ כל אחד מהסימנים הוא עדות למצוקה ואות‬‫אזהרה‪.‬‬ ‫כמה סימנים יחד הופכים לסכנה‬ ‫ נדרש חידוד הרגישות לסימני המצוקה‬‫בקרב אנשי החינוך במוסד החינוכי‬ ‫הצהרות ישירות‬ ‫הצהרות על כוונות לא להמשיך לחיות‬ ‫ועל רצון להתאבד‪,‬‬ ‫הכנת תכניות אופרטיביות להתאבדות‪,‬‬ ‫ובכלל זה אמצעים‪ ,‬מועדים וכו'‬ ‫הצהרות עקיפות‬ ‫הצהרות על העדר טעם לחיים ועל‬ ‫הקסם שבמוות ובחיים שאחרי‪:‬‬ ‫האדרה של המוות ושל גיבורים‬ ‫שהתאבדו‪ :‬תיאור ההתאבדות כאקט אמיץ‬ ‫אותות אזהרה – סיכון לאובדנות‬ ‫מצבי דיכאון‬ ‫מצב רוח ירוד‪,‬‬ ‫אי יציבות במצבי הרוח‪,‬‬ ‫קושי להירדם או שינה‬ ‫מרובה‪ ,‬התבודדות‪,‬‬ ‫הסתגרות והתנתקות‬ ‫חברתית‪ ,‬אדישות‬ ‫לנעשה מסביב‪,‬‬ ‫הפרעות בתיאבון‪,‬‬ ‫עצב ‪,‬בכי מרובה‪,‬‬ ‫היעדרויות ממושכות‬ ‫מביה"ס וירידה חדה‬ ‫בלימודים‬ ‫פרידה‬ ‫עיסוק בפרידה ובטקסי‬ ‫פרדה‪ ,‬חלוקת רכוש‬ ‫אישי‪ ,‬כתיבת‬ ‫מכתבי פרידה‬ ‫לחברים ולקרובים‪,‬‬ ‫עריכת מסיבות סיום‬ ‫ופרידה‪,‬‬ ‫ביקור מוגזם‬ ‫בבתי קברות‬ ‫ובטקסי אבל והנצחות‪.‬‬ ‫מסרים כתובים‬ ‫כתיבת יומנים‬ ‫אישיים‪,‬‬ ‫חיבורים ושירים‪,‬‬ ‫הכנת ציורים‪,‬‬ ‫סמלים והיגדים‪,‬‬ ‫שליחת הודעות‬ ‫טלפוניות‬ ‫ותכתובת אינטרנט‬ ‫עם מסרים אבדניים‪.‬‬ ‫התנהגויות‬ ‫אובססיביות‬ ‫התנהגויות מסוכנות‬ ‫התייחסות‬ ‫התנהגויות‬ ‫אובססיבית‬ ‫הרפתקניות שיש בהן‬ ‫להצלחה‪,‬‬ ‫סכנת חיים‪,‬‬ ‫הבעת תחושות‬ ‫נהיגה פרועה‪,‬‬ ‫שאי אפשר להיכשל‪,‬‬ ‫שימוש באלכוהול ובסמים‪,‬‬ ‫שהצדק חייב לנצח‬ ‫מעורבות רבה ב"תאונות"‬ ‫ואין דרך אחרת‬ ‫והיפגעויות גופניות‬ ‫ושאין מקום לטעות‬ ‫הערכת אובדנות‬ ‫•‬ ‫• "האם ומתי חשבת על לפגוע בעצמך?"‬ ‫• "האם ומתי חשבת שהיית רוצה למות?" ‪" /‬קיווית שהיית מת?"‬ ‫• "האם ומתי ניסית בכוונה לחתוך ‪ /‬להכות ‪ /‬לפצוע ‪ /‬לחנוק את עצמך?"‬ ‫• הכוונה האובדנית היא גורם מפתח בהערכת הסיכון‪ ,‬גם אם הכלי בו נעשה הניסיון‬ ‫חשוב שהמטפל ירגיש נוח בהערכת אובדנות‪ ,‬ויוכל לשאול שאלות ישירות‬ ‫אינו קטלני במציאות‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫האם אמירות כמו "רציתי להרוג את עצמי" ו"הלוואי שלא הייתי נולד" מבטאות‬ ‫מחשבות אובדניות?‬ ‫"למה אתה מתכוון כשאתה אומר‪" ,"...‬איך זה היה אם זה היה נכון"‪" ,‬באיזו‬ ‫תדירות אתה חושב את המחשבה הזו?"‪" ,‬האם אי פעם עשית משהו כדי‬ ‫שהמחשבה הזו תקרה?"‬ ‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬ ‫הערכת אובדנות‬ ‫•‬ ‫• מעל ‪ 50%‬מהמתבגרים שביצעו ניסיון אובדני ביצעו ניסיון נוסף אחד לפחות‬ ‫• בין ‪ 16-30%‬מהמתבגרים אשר דיווחו על מחשבות אובדניות ביצעו ניסיון אובדני‬ ‫• בנים נמצאים בסיכון גבוה יותר מבנות לבצע ניסיון אובדני מוצלח‬ ‫• חשוב להעריך את התדירות‪ ,‬העוצמה והמשך של המחשבות האובדניות‪ ,‬וכן‬ ‫יש לתעד ניסיונות אובדניים קודמים‬ ‫להעריך מה מנע את הניסיונות האובדניים הקודמים ואת זמינותו של כלי הפגיעה‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫מה ההבדל בין מחשבות מוות ‪ /‬מחשבות אובדניות ‪ /‬תכנית אובדנית ‪ /‬ניסיון‬ ‫אובדני?‬ ‫מחשבות אובדניות‪ :‬אסטרטגיה לא אדפטיבית לפתרון בעיות‬ ‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬ ‫טיפול באובדנות‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫שלב ראשון‪ :‬זיהוי הסיטואציה‪ ,‬הרגשות‪ ,‬המחשבות וההתנהגויות המלווים את‬ ‫המחשבה האובדנית‪ .‬זיהוי גורמים מקדימים למחשבה‪ ,‬התנהגויות פגיעה עצמית‬ ‫קודמות ומה מנע את הניסיון האובדני בעבר‬ ‫שלב שני‪ :‬הבטחת בטחונו של המטופל – לרוב דורשת מעורבות של ההורים וגורמי‬ ‫טיפול נוספים‪ .‬יש לצייד את ההורים במשאבים כמו מספרי חירום‪ ,‬ובדרכי‬ ‫התמודדות לפתרון בעיות על מנת לזהות מחשבות אובדניות אצל ילדם ולסייע לו‬ ‫לעבד אותן וליצור דרכים חלופיות לפתרון בעיות‬ ‫שלב שלישי‪ :‬הצגת תכנית ביטחון ובחינת דרכי התמודדות ופתרון בעיות מסתגלות‬ ‫יותר‬ ‫מה עושים כאשר המטופל מסרב לשתף גורמים חיצוניים?‬ ‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬ ‫טיפול באובדנות‪ :‬חוזה‬ ‫•‬ ‫• ייעוץ להורים לגבי הרחקת אמצעי פגיעה עצמית מהישג ידו של המטופל‬ ‫• חתימת חוזה ביטחון עם הילד‪ :‬ספציפי וכולל דרכי פתרון בעיות חלופיות‬ ‫• דיון בתכנית הביטחון עם הילד והבטחת מעורבותו בשמירה על ביטחונו‬ ‫• על התכנית לכלול מספרי חירום‪ ,‬אנשים לדבר איתם‪ ,‬דרכי התמודדות‬ ‫גיוס מעורבותם ושיתוף הפעולה של ההורים הינו צעד הכרחי בטיפול‬ ‫חלופיות וציון הסיבות מדוע המטופל אינו רוצה לפגוע בעצמו‬ ‫•‬ ‫"ומה יקרה אם אפר את החוזה?"‬ ‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬ ‫טיפול באובדנות‪ :‬תכנית ביטחון‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫פיתוח דרכי התמודדות חלופיות לפתרון בעיות "מה עוד תוכל לעשות‬ ‫כשהמחשבות האלה מופיעות חוץ מלפגוע בעצמך?"‬ ‫"כיצד תרגיש עוד שבוע ‪ /‬עוד חודש ‪ /‬עוד שנה?" – אובדנות כפתרון קבוע‬ ‫ובלתי הפיך למצב זמני‬ ‫איתגור המחשבה הכוללנית‪" :‬האם אתה רוצה למות כל הזמן? מה שונה בזמן‬ ‫שאתה לא רוצה למות?"‬ ‫במידה ולא מושגת תכנית ביטחון מספקת‪ ,‬יש לשקול אשפוז‬ ‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬ ‫דיווחי פסיכולוגים חינוכיים לסיכום‬ ‫העבודה שנה"ל תשס"ט‬ ‫דווח על התערבות ב‪ 73 -‬אירועים חריגים‬ ‫הקשורים לאובדנות‪:‬‬ ‫מחוות‪ ,‬איומים‪ ,‬ביצוע אקטים בפועל‪.‬‬ ‫‪ 5‬אירועים שדווחו הסתיימו במוות‪.‬‬ ‫(הדיווחים חלקיים)‪.‬‬ ‫מר משה אלון‪ ,‬מנהל השירות הפסיכולוגי‪ -‬חינוכי‪ ,‬עיריית ת"א‪-‬יפו‬ ‫התערבויות בטיפול בדיכאון‪ :‬הגדרת‬ ‫מטרות ורציונל הטיפול‬ ‫•‬ ‫• כיצד יתרמו מרכיבי הטיפול השונים לשינוי‬ ‫• הגדרת מטרות‪ ,‬לדוגמא‪ :‬שיפור בהישגים בבית הספר‪ ,‬השתתפות בפעילויות‬ ‫הדרכה בנוגע לרציונל הטיפול ולהבנה של הדיכאון לאור המשגת המקרה‬ ‫חברתיות‬ ‫•‬ ‫הטיפול ההתנהגותי בדיכאון מתמקד בשינוי ההסתגרות החברתית‬ ‫וההתנהגות הנמנעת‪ ,‬במטרה להחזיר גישה למחזקים פוטנציאליים ולצמצם‬ ‫את השליטה של האוורסיה על ההתנהגות‬ ‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬ ‫פסיכו‪-‬הדרכה‬ ‫•‬ ‫מסירת מידע לילד ולהוריו לגבי טיבו של דיכאון‪ ,‬התסמינים האופייניים באופן‬ ‫כללי ועבור הילד‬ ‫•‬ ‫• כלי מרכזי בתיקון תפיסות מוטעות לגבי דיכאון‪ ,‬לדוגמא חוסר האנרגיה כביטוי‬ ‫הידע הקיים לגבי התפתחות ההפרעה והאפשרויות הטיפוליות‬ ‫לעצלנות‪ ,‬ואיומים אובדניים כניסיון למשוך תשומת לב‬ ‫•‬ ‫"משוב" על מצב הילד לאור תהליך ההערכה‬ ‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬ ‫אקטיבציה התנהגותית‪ :‬לוח זמנים‬ ‫של פעילויות מהנות‬ ‫•‬ ‫• מאחר וצעירים מדוכאים אינם נהנים מפעילויות שנהנו מהן בעבר‪ ,‬יש "לדוג"‬ ‫כלי יעיל לטיפול באנהדוניה‪ ,‬נסיגה חברתית ועייפות‬ ‫פעילויות אלה בשיחה ולאתר גרף פעילויות נוכחי‬ ‫•‬ ‫• בניית לוח זמנים‪ :‬ניתן לגזור תמונות‪ ,‬לצייר או להוריד מהרשת ולשבץ בלוח‬ ‫סירוב לציין פעילויות מהנות לרוב אינו מבטא התנגדות אלא חשיבה מצומצמת‬ ‫הזמנים השבועי‪ ,‬או לחלופין להדביק תמונות עבר‪/‬הווה של הילד מבצע את‬ ‫הפעילות – אקטיבציה התנהגותית בפני עצמה‪...‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫המטופל מתבקש לדרג את מידת ההנאה הצפויה מהפעילות‪ ,‬ואת מידת ההנאה‬ ‫בפועל – מדוע?‬ ‫מספק מידע על יעילות ההתערבות‪ ,‬וכלי לעבודה הקוגניטיבית בנוגע לבחינת‬ ‫ציפיות‬ ‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬ ‫אימון בכישורים חברתיים‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫חסר בכישורים חברתיים עלול להוביל לדחייה חברתית‪ ,‬הימנעות‬ ‫מאינטראקציות חברתיות וירידה נוספת בחוויית הערך העצמי‬ ‫בהערכת הכישורים החברתיים‪ ,‬יש לשקול את הכישורים המצופים בהתאם‬ ‫לגילו של הילד‬ ‫כישורי תקשורת ליזימה ותגובה לאינטראקציות חברתיות‪ :‬שאילת שאלות‪,‬‬ ‫מענה לשאלות של אחרים וחלוקת תחומי עניין עם אחרים‬ ‫לימוד אסרטיביות‪ ,‬שמירה על קשר עין‪ ,‬הבעות פנים תואמות‪ ,‬מתן מחמאות‪,‬‬ ‫ניהול שיחה‪ ,‬פתרון קונפליקטים ובקשה מאחרים להפסיק התנהגות מציקה‬ ‫כישורים נלמדים דרך הוראה ישירה‪ ,‬מודלינג‪ ,‬משחק תפקידים‪ ,‬משחק‬ ‫בבובות וקריאת סיפורים‪ ,‬ודיון לפני ואחרי על ההתנהגויות המתורגלות‬ ‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬ ‫כישורי פתרון בעיות‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫חוסר תקווה וקושי לקבל החלטות הופכים את פתרון הבעיות ליכולת ירודה במיוחד אצל‬ ‫הסובלים מדיכאון‬ ‫לעתים יש צורך בהוראה ישירה של פתרון בעיות‬ ‫במקרים אחרים‪ ,‬הצורך הוא להתמודד עם המחשבות המפריעות בתהליך פתרון הבעיות‪,‬‬ ‫לדוגמא "אינני יכול לפתור את הבעיה"‪" ,‬אני בטוח אכשל"‪.‬‬ ‫המטרה הינה לזהות מצבים לא רצויים הנמצאים בשליטת הילד ופיתוח אסטרטגיות לשינוי‬ ‫התרחקות מהסיטואציה‪ :‬מה היה עושה חבר או גיבור ילדות במצב כזה‬ ‫המטופל המדוכא לרוב רואה רק אפשרות אחת לא מוצלחת‪ .‬אימון בראיית פתרונות‬ ‫חלופיים מסייע להרחבה קוגניטיבית‬ ‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬ ‫פעילות גופנית‬ ‫ניטור עצמי‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫צעירים הסובלים מדיכאון לעתים קרובות מתקשים בזיהוי ובניסוח רגשות ומחשבות‪,‬‬ ‫וזקוקים להנחיה צמודה במטלה זו‬ ‫הם עלולים לחוש בושה‪ ,‬פחד שהרגשות יציפו אותם או חוסר אמון כי לדבר יכול לעזור‬ ‫"מה זה אומר עליך אם תספר לי מה אתה חושב?"‪" ,‬כיצד אתה מדמיין שאגיב אם תספר‬ ‫לי‪" ,"?...‬מה אתה חושב שיקרה אם תספר לי?"‪" ,‬כיצד תרגיש אם תגיד בקול רם?"‪" ,‬כיצד‬ ‫לא לספר לי עוזר לך?"‬ ‫התעכבות בעיקר על רגשות של חוסר אונים וחוסר תקווה‪ ,‬המפחיתות מוטיבציה ומהוות‬ ‫מכשול לטיפול‬ ‫לימוד וזיהוי של מלכודות חשיבה‬ ‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬ ‫טכניקות לאיתגור קוגניטיבי‬ ‫•‬ ‫זיהוי‪ ,‬בחינה ותיקון של מלכודות חשיבה לגבי העצמי‪ ,‬העולם והמתרחש‬ ‫סביבי‬ ‫•‬ ‫• איסוף ראיות לגבי מחשבות אוטומטיות וניתוח תצפיות‬ ‫• "הבלש החוקר"‬ ‫"עוגת האחריות"‬ ‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬ ‫"הבלש החוקר"‬ ‫•‬ ‫• מה אתה משער שתמצא?‬ ‫• מה הרמזים?‬ ‫• עכשיו נאסוף את כל הרמזים יחד וננסה להסיק מסקנות‬ ‫• איך זה דומה‪/‬שונה למה ששיערנו?‬ ‫איזה נושא מעניין אותך לחקור?‬ ‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬ ‫כלי ה"רצף"‬ ‫•‬ ‫• ממקמים ההגדרות בקצוות הרצף‬ ‫• מגדירים מה הקריטריונים עבור כל קצה‬ ‫• ממקמים דמויות מוכרות לאורך הרצף‬ ‫• לבסוף ממקמים את עצמי‬ ‫התמודדות עם מחשבות "שחור‪-‬לבן"‪" ,‬הכל‪-‬או‪-‬כלום"‬ ‫ליהי‬ ‫עדן‬ ‫הצלחה‬ ‫יואב‬ ‫נטע‬ ‫כישלון‬ ‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬ ‫הדרכת הורים‬ ‫•‬ ‫• דיון בקוגניציות של הילד ובדרכי התמודדות עימן‬ ‫• תכנית חיזוקים להתנהגויות רצויות בסביבה הביתית‬ ‫• הקניית מיומנויות תקשורת והקשבה‬ ‫• התמודדות עם קונפליקטים במשפחה‬ ‫• חשוב לשים לב לשלב ההתפתחותי של המטופל ולא לפגוע בהתפתחות‬ ‫קבלת מידע‬ ‫האוטונומיה שלו‬ ‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים ‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬