‫מגישות‪ :‬אודליה לוגאסי (אהרוני) ת‪.‬ז ‪02794123/6‬‬ ‫ת‪.‬ז ‪20026233/5‬‬ ‫ג'סיקה וקנין‬ ‫מוגש עבור המנחה ‪:‬כלימור עטרה‬ ‫תאריך הגשה‪04/06/15 :‬‬ ‫תוכן העניינים‬ ‫‪‬‬ ‫מבוא‪3...........................................................................................‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫גוף העבודה‪9-4...................................................................................‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫המשגה‪9........................................................................................‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫רפלקציה‪11-10......................................................................................‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫ביבליוגרפיה‪12....................................................................................‬‬ ‫מבוא‬ ‫‪‬‬ ‫במסגרת תכנית הלימודים במדעים לתלמידי כיתות ה'‪ ,‬נלמד נושא "מערכות בגוף האדם"‪ .‬בתוך כך נלמד בין‬ ‫היתר‪ ,‬על "מערכת ההובלה"‪ .‬הבנת האופן שבו פועל לבנו הוא מנושאי הליבה הנלמדים בשכבת גיל זו‪ .‬בחרנו‬ ‫בנושא זה לעבודתנו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הפעילות עבור התלמידים תפותח בגישה של למידה התנסותית )‪ .(Hands on activities‬באמצעות טאבלט‬ ‫איינשטיין‪ ,‬בחקר מדידות פעימות הלב‪ .‬טאבלט איינשטיין הופך ניסוי מדעי ראשוני זה לחוויה כייפית וקלה‪ .‬הניסוי‬ ‫מראה כיצד מאמץ גופני משפיע על הלב‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תוצאותיו של הניסוי ישקפו לתלמידים בצורה ברורה מה קורה לקצב הלב בזמן פעילויות שונות ומגוונות‪ .‬מתוך כך‬ ‫הם יסיקו מה השפעתה של פעילות גופנית על קצב הלב‪ .‬בנוסף‪ ,‬התלמידים יבחנו גורמים נוספים המשפיעים על קצב‬ ‫הלב‪ .‬הפעילות תדגיש את החשיבות של מדידות ושילוב חיישנים בתהליכי חקר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫קיימים גורמים שונים המשפיעים על קצב הלב‪ :‬פעילות ספורטיבית קבועה‪ ,‬גיל‪ ,‬משקל ותזונה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שימוש בטאבלט מדעי לילדים בבית ספר יסודי הינו ראשוני‪ ,‬ומזמן עבורם אפשרויות מדידה כמו כן‪ ,‬עיבוד נתונים‬ ‫והסקת מסקנות‪ .‬מדידת קצב הלב בדרך כלל אינה מתקיימת בבית ספר יסודי ולכן הטאבלט מזמן למידה מסוג אחר‪,‬‬ ‫בדרך של למידה התנסותית משמעותית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫במהלך השיעור התלמידים יתנו את דעתם על מרכיבים של ניסוי מדעי היוצאים מתוך חקר וסקרנות ומשולבים‬ ‫במדידה אנלוגית בכדי למקסם את הדיוק בתוצאות‪.‬‬ ‫גוף העבודה‬ ‫‪‬‬ ‫הגדרת נושא הפעילות‪ :‬חקר על שינויים בקצב הלב במצבים שונים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫תחומי תוכן וציוני הדרך של תכנית הלימודים‬ ‫‪‬‬ ‫לתאר את התפקידים של מערכת ההובלה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫להסביר מדוע חשוב שיתוף הפעולה בין המערכות בגוף‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מושגים שילמדו‪ :‬מערכת ההובלה‪ -‬הלב וכלי דם ;מבנה הלב‪ -‬עליות‪ ,‬חדרים‪ ,‬מסתמים‪ ,‬מחיצה ;שיתוף פעולה בין‬ ‫מערכות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫ציוני דרך בתהליך החקר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תכנון ניסוי על פי המאפיינים הבאים והסברת חשיבותם‪ -‬גורמים שאת השפעתם בודקים‪ ,‬גורמים קבועים‪ ,‬בקרה‪,‬‬ ‫חזרות ושימוש בכלי מדידה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ביצוע ניסויים על פי מערך החקר‪ ,‬שימוש בחומרים‪ ,‬וכלי מדידה (מד קצב לב)‪ .‬בנוסף התלמידים יתנסו בקריאת‪/‬‬ ‫איסוף נתונים תוך ציון יחידות מידה מתאימות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫התלמידים יציגו את ממצאי המחקר שלהם (כמותיים ואיכותיים) בשני אופנים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מילולי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חוויתי‪ :‬בטבלאות‪ ,‬בתרשימים‪ ,‬בדיאגרמות‪ ,‬בגרף עוגה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בעזרת כלים מתוקשבים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מטרות כלליות (ייעודיות)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הבנת התפקידים של מערכת ההובלה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הבנת החשיבות של שיתוף הפעולה בין המערכות בגוף האדם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫למידה על בדיקת קצב לב‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הבנת הגורמים המשפיעים על שינויים בקצב הלב‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הכרת המושג "קצב לב" ואופן מדידתו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫התנסות בתהליך חקר מדעי מלא משולב במדידה אנלוגית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫פיתוח מיומנויות שימוש בטאבלט "איינשטיין"‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫פיתוח יכולת קריאת גרפים ופיתוחם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫פיתוח יכולות של למידה שיתופית לצורך ביצוע מחקר משותף‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מטרות ברמה של ביצועי הבנה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫התלמידים יבינו את התפקידים של מערכת ההובלה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫התלמידים יבינו את חשיבות שיתוף הפעולה בין המערכות בגוף האדם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫התלמידים ידעו לבצע בדיקת קצב לב באמצעות טאבלט "איינשטיין"‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫התלמידים ידעו מהם הגורמים המשפיעים על שינויים בקצב הלב‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫התלמידים יכירו את המושג "קצב לב" ואופן מדידתו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫התלמידים ידעו להפעיל ולהשתמש בטאבלט "איינשטיין" לצורך בדיקת קצב לב‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫התלמידים ידעו לקרוא גרפים ולנתח את תוצאותיהם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ציוד ועזרי הוראה‪-‬למידה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫טאבלט איינשטיין‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אביזרים נלווים לצורך מדידת קצב לב‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מחשב‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ספר למידה‬ ‫‪‬‬ ‫שילוב אלמנטים תקשוביים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫סרטון לימודי על דרך הפעולה של מערכת ההובלה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫טאבלט "איינשטיין"‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מחשב‪.‬‬ ‫תכנון מהלך הפעילות‬ ‫‪‬‬ ‫בשיעור זה התלמידים יכירו את תפקידיו של האיבר החשוב ביותר בגופנו – הלב‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הם ילמדו מה מיקומו? כיצד הוא בנוי? כיצד מותאם המבנה לתפקידו? ועל חשיבותו הגדולה של הלב כחלק ממערכת ההובלה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בחלקו הראשון של השיעור נגדיר מושגים הקשורים ללב‪ :‬פעימות לב‪ ,‬התכווצויות בלב‪ ,‬הרפיית הלב‪ ,‬דופק‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בהמשך‪ ,‬נבדוק ונגלה מקומות בגופנו בהם ניתן לחוש בהם את הדופק‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הלמידה תעשה בעזרת טקסט מתוך ספר הלימוד‪ ,‬דגם הלב ומדידת פעימות הלב ע"י תחושה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫במהלכה התלמידים יתנסו במדידת דופק ידנית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫במליאה‪ ,‬התלמידים יעלו קשיים בביצוע המדידה הידנית‪ .‬המורה תבדוק האם התלמידים הצליחו לאתר את הדופק ולמדוד אותו ובמידה ולא‪ ,‬מה‬ ‫הסיבות לכך‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מתוך כך‪ ,‬המורה תעלה בפני התלמידים שאלה למחשבה‪ :‬האם המדידה באמצעות תחושה מדויקת? וכיצד לדעתם ניתן למדוד באופן מדויק‬ ‫יותר?‬ ‫‪‬‬ ‫תוצאות המדידה יוצגו על הלוח כדי לעמוד על השוני בין הנתונים שהתקבלו מהמדידה הידנית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫התלמידים יעלו תשובות שונות ולבסוף המורה תציג בפניהם את האפשרות למדוד באופן מדויק דרך טאבלט וחיישן קצב לב‪.‬‬ ‫התנסות‬ ‫‪‬‬ ‫תהליך החקר יתבצע באמצעות ניסוי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מדידת דופק ידנית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מדידת דופק באמצעות טאבלט איינשטיין‪ .‬טרם הניסוי כמובן שתינתן הדרכה מפורטת לאופן ביצוע הניסוי באמצעות‬ ‫הטאבלט‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הכנת הטאבלט למדידה‪:‬‬ ‫* הפעילו את הטאבלט על ידי לחיצה ממושכת על כפתור ההפעלה‪.‬‬ ‫* בחרו באפליקציה ‪MiLAB‬‬ ‫* הפעילו את חיישן קצב הלב‪.‬‬ ‫* קצב הדגימה הוא ‪ 25‬דגימות בשנייה‬ ‫* משך הדגימה ‪ 60‬שניות (דקה)‬ ‫* חברו את חיישן הדופק ליציאה המתאימה בטאבלט (מסומנת בציור של לב)‬ ‫* הצמידו את המוניטור אל האצבע או האגודל‪ .‬שימו לב שאתם חשים את פיסת המתכת‪.‬‬ ‫חלק ראשון‪ :‬מדידת הדופק במנוחה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בשלב הראשון יתבקשו התלמידים לבצע מדידת דופק ידנית‪.‬‬ ‫בשלב השני יתבקשו התלמידים לבצע מדידת דופק באמצעות הטאבלט ולפי ההוראות הבאות שיינתנו להם‪:‬‬ ‫שבו בתנוחה רגועה ולחצו על התחל‪ .‬התבוננו בנתונים על הגרף‪.‬‬ ‫המשיכו את המדידה למשך ‪ 60‬שניות ולאחר מכן לחצו על עצור להפסקת המדידה‪.‬‬ ‫בסיום המדידה לחצו על הכפתור המסומן בסרגל הכלים העליון‪.‬‬ ‫התבוננו באנימציה (בחרו כפתור מנוחה‪.‬‬ ‫לאחר שתי המדידות יציגו התלמידים את התוצאות השונות בפני הכיתה‪ ,‬יערכו השוואה ביניהם ומתוך כך יסיקו‬ ‫מסקנות על חשיבות מדידה מדויקת באמצעות החיישן‪.‬‬ ‫חלק שני‪ :‬מדידת הדופק לאחר פעילות‬ ‫‪‬‬ ‫התלמידים יבצעו מדידת דופק לפי ההוראות הבאות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מיד לאחר ביצוע הפעילות הצמידו את החיישן לאגודל או האצבע‪ ,‬שימו לב שאתם מרגישים את‬ ‫פיסת המתכת במרכז המוניטור‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫התבוננו בשינויים הבאים לידי ביטוי בגרף‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫המשיכו את המדידה למשך ‪ 180‬שניות או עד שקצב לבכם יחזור למצב מנוחה‪ ,‬לאחר מכן לחצו על‬ ‫הכפתור להפסקת המדידה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שימו לב לאחר כמה זמן חזר הלב לקצב המנוחה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫התבוננו באנימציה – בחרו בכפתור פעילות מאומצת‪.‬‬ ‫התלמידים ינתחו את הנתונים שהתקבלו במדידה‪:‬‬ ‫מהו טווח הדופק בקבוצתכם במנוחה? ובמאמץ?‬ ‫מהו הדופק הממוצע בקבוצתכם במנוחה? ובמאמץ?‬ ‫מהו השוני בין הדופק במאמץ לעומת מנוחה?‬ ‫האם יש הבדל בין ממוצע הדופק במאמץ לבין דופק במנוחה?‬ ‫התלמידים יסיקו מסקנות לאור התשובות שנתקבלו בכיתה‪:‬‬ ‫האם קיים הבדל בדופק בין מצב מנוחה למצב של מאמץ גופני?‬ ‫תוצאות הניסוי‪.‬‬ ‫התלמידים יתבקשו לערוך גרף של התוצאות (עוגה‪/‬עמודות)‬ ‫מסקנות‪ :‬באמצעות טאבלט "איינשטיין" יכולנו לבדוק את קצב הלב המדויק במהלך כל הפעילות וכך להסיק‬ ‫כי קצב הלב משתנה בהתאם לפעילות הגופנית שאנו מבצעים‪.‬‬ ‫מושגים מדעיים שנובעים ממסקנות החקר‬ ‫‪‬‬ ‫לב – איבר חלול‪ ,‬שרירי וחזק מאוד‪ .‬גודלו כגודל אגרוף‪ .‬נמצא באזור החזה‪ ,‬מתחת לעצם החזה‪ ,‬נוטה לשמאל‪ .‬לב הוא חלק ממערכת‬ ‫ההובלה שבגופנו ותפקידו העיקרי הוא הזרמת דם לכל חלקי הגוף‪ .‬שריר הלב מתכווץ ומתרפה ללא הפסקה‬ ‫‪‬‬ ‫קצב הלב ‪ -‬הוא מספר הפעימות של הלב בדקה אחת ‪.‬בכל פעימה‪ ,‬שריר הלב מתכווץ ודוחף את הדם לכל רחבי הגוף‬ ‫‪‬‬ ‫דופק ‪ -‬הוא הכינוי להתכווצות והתרחבות קצבית של עורק דם שנגרמת עקב פעילות הלב ‪.‬באמצעות הדופק ניתן לבדוק את מספר‬ ‫פעימות הלב בדקה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לחץ דם – לחץ הנוצר בעורקים ובוורידים כתוצאה מפעימות הלב ומסייע לזרימת הדם‬ ‫בעורקים ובוורידים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לחץ דם סיסטולי – התכווצות הלב כדי להזרים דם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לחץ דם דיאסטולי – התרחבות הלב כדי לקבל דם מן הוורידים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫נפח פעימה – כמות הדם היוצאת מחדרי הלב עם כל התכווצות‪ .‬נפח הדם בכל פעימה‬ ‫יכול לעלות‪ ,‬בעת פעילות מאומצת מאוד‪ ,‬עד יותר מפי שניים מנפח הפעימה בשעת מנוחה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫סיבולת – כוח סבל‪ ,‬יכולת עמידה במאמץ גופני ונפשי לאורך זמן‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫קצב לב – מספר פעימות הלב לדקה‪ .‬קצב הלב משתנה מאדם לאדם‪ ,‬וכן בהתאם לפעילות הגוף‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫עורק – כלי דם שדפנותיו עבים וחזקים‪ ,‬והוא נושא דם מחומצן מן הלב לרקמות הגוף‪ ,‬העורק הראשי נקרא אבי העורקים‪.‬‬ ‫רפלקציה‬ ‫‪‬‬ ‫ג'סיקה‪:‬‬ ‫עבודה זו אפשרה לי ללמוד יותר על הטאבלט "איינשטיין" ולהתנסות בו‪ .‬בעקבות זאת‪ ,‬התרשמתי ממגוון הפעילויות שניתן לבצע‬ ‫בעזרת כלי זה ומכך שהוא מציג נתונים מדויקים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הטבלאט "איינשטיין" יכול לתרום המון לתלמידי היסודי בכך שהם מתנסים במגוון רחב של פעילויות‪ ,‬לומדים על תוכנות נוספות‬ ‫(כגון אקסל) ועובדים בהנאה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ללמוד עם הטאבלט מאפשר גיוון בלמידה ונוגע לליבם ולתחומי עניין של התלמידים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬אין מספיק טאבלטים לכל התלמידים מכיוון שרק המורים קיבלו אחד ולכן רק קבוצה קטנה יכולה לבצע בעזרתו ניסויים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בעזרת הקורס למדתי סוג נוסף של למידה וכך ביכולתי לגוון יותר את השיעורים שלי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬המרצה לימדה בצורה ברורה‪ ,‬מובנת ומגוונת וכך נהניתי מהלמידה‪ .‬למידה זו מהווה בשבילי דוגמה וברצוני ליישם אותה‬ ‫בכיתתי‪.‬‬ ‫אודליה לוגסי (אהרוני)‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫בהתנסות בעבודה עם טאבלט איינשטיין בכלל וכן בזו ישנם יתרונות בולטים התורמים ללמידה בכמה מישורים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫בפעילות החקר ניתנה לתלמידים האפשרות לבצע ניסוי מדויק באמצעות חיישן הנמצא בטאבלט איינשטיין‪ ,‬הם נתבקשו לבדוק את‬ ‫קצב הלב שלהם במצבים שונים שלהם (ישיבה‪ ,‬לאחר ריצה‪ )...‬המדידות הדיגיטאליות‪ ,‬המדויקות והמהירות אפשרו לתלמידים‬ ‫להתנסות בטכנולוגיה חדשנית זו‪ .‬לקבל תוצאות מדויקות ומדידות ולהסיק מהן מסקנות ברורות‪ .‬הדבר החדש שלמדתי בעקבות‬ ‫תהליך החקר הוא החשיבות שבחשיפת התלמידים ללמידה מגוונת‪ .‬בביצוע החקר הזה נחשפו התלמידים למגוון רחב של‬ ‫התנסויות‪ :‬שאילת שאלות‪ ,‬העלאת השערות‪ ,‬תכנון הניסוי וביצועו‪ ,‬ייצוג והצגת המידע שניתן מן הניסוי‪ ,‬ניתוח התוצאות‬ ‫מנתונים ומגרף‪ ,‬השוואה בין הנתונים והסקת מסקנות תוך כדי זיהוי יחסי סיבה ותוצאה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כל אלה מאפשרים לתלמידים למידה באמצעות טכנולוגיה‪ ,‬מאתגרת‪ ,‬מעניינת‪ ,‬מסקרנת וחווייתית‪ ,‬משמעותית וברמה גבוהה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫למדידות מדויקות יש חשיבות מרובה בתהליך חקר מדעי‪ .‬הן חשובות מאחר והן הופכות את החקר לברור יותר‪ ,‬כזה הנותן מענה‬ ‫מדוד בסופו ואשר ניתן לראותו בהצגת גרף ולסיק מסקנות באופן פשוט‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ללא החיישן לא היה ניתן לבצע מדידה מדויקת‪ ,‬ולהסיק מסקנות מדויקות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כחלק מהלמידה התלמידים נחשפים ולומדים כיצד לשמור נתונים‪ ,‬כיצד לערוך אותם בגרף ולהסיק מהם מסקנות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫למעשה כל שיעור כזה מהווה עבורנו המורות ועבור תלמידנו התנסות נוספת בעבודה עם הטאבלט והאפשרויות המגוונות שהוא‬ ‫מביא איתו לחקר ומדידה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫במסגרת ההדרכה שקיבלתי בקורס זה הכרתי את כל האפשרויות המגוונות הנמצאות בטאבלט איינשטיין והדרך לתפעל אותן‬ ‫ולהפיק מהן מידע‪ .‬אשמח להעביר ידע זה לתלמידי בכיתה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ‫‪‬‬ ‫טיוטת תכנית הלימודים המעודכנת במדע ובטכנולוגיה לכיתות א'‪-‬ו' תשע"ה משרד החינוך‪ ,‬תשע"ה‪.‬‬ ‫‪ ‬מסמך אב‪ :‬הצעה לפריסת נושאי לימוד לכיתות א‪-‬ו בשנת הלימודים תשע"ה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מסמך המדיניות להוראה מפורשת של מיומנויות החקר המדעי‪ ,‬המנהל למדע וטכנולוגיה‪ ,‬משרד החינוך‪.‬‬ ‫‪ ‬אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה– מסמך מנחה למתכנני תכניות לימודים ארציות ומקומיות ולמפתחי חומרי למידה‪,‬‬ ‫‪ ,2011‬האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים‪ ,‬משרד החינוך‪.‬‬ ‫‪ ‬כלי תיווך למורה להנחיית תהליך החקר מדעי בבית הספר היסודי‪ ,‬מרכז המורים למדע וטכנולוגיה לבית הספר היסודי‪,‬‬ ‫אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪.‬‬ ‫‪ ‬לב וליבה – אתר מטח‬ ‫‪http://science.cet.ac.il/science/transportation/transport5.asp ‬‬ ‫‪‬‬