מאמינים ומנצחים בר מצווה ליותם גרינברג

‫מאמינים‬
‫ומנצחים‬
‫בשבת שעברה התקיימה בישוב עפרה בר המצוה של יותם גרינברג‪.‬‬
‫יותם הוא ילד גינגי' עם תיסמונת דאון ועל אף הקושי וההתמודדות‬
‫הוריו‪ ,‬צילה וברוך‪ ,‬החליטו שיותם יגדל כרגיל ויהיה ככל הילדים‪.‬‬
‫| נבו כץ‬
‫‬
‫ראיון מעורר השראה עם האמא‪ ,‬צילה גרינברג‬
‫כשביקשתי לראיין אותך ראיתי שאת מהססת‪ ,‬יותם בר מצוה‪ ,‬שאלו אותו האם בדקנו את‬
‫מדוע?‬
‫מידת המחויבות שלו למצוות הנחת תפילין?‬
‫אני חייבת לפתוח ב'גילוי דעת' ולומר שכל הראיון הוא השיב מיד שלא עלתה שאלה כזו אצלינו‬
‫הזה וכל ההמולה סביב בר המצוה של יותם מאד אפילו במחשבה‪ .‬הוא חייב להניח תפילין בכל יום‪.‬‬
‫לא נוחה לנו‪ .‬אלא שאנחנו מאמינים שילדים רבים בחרתם לשלוח את יותם לבי"ס רגיל‪ ,‬איך הוא‬
‫יכולים להגיע למקום הזה‪ ,‬ואנחנו רואים שליחות מתמודד?‬
‫ולו בשביל ילד אחד או זוג הורים אחד ‪ .‬יותם‪ ,‬מבחנתנו השאלה איך מתמודדים איתו? כשיותם‬
‫ילד ג'ינג'י ‪ ,‬לומד בכיתה ו' בבי"ס נחלת בנימין הגיע לכיתה א' אנחנו ביקשנו שיהיה כאחד‬
‫בעפרה‪ ,‬אוהב כדורסל‪ ,‬תופים‪ ,‬מחשבים‪ ,‬בקיצור הילדים‪ ,‬ללא שיטות לימוד מיוחדות‪ ,‬ובבי"ס‬
‫רגיל‪ ,‬כמעט‪ ,‬כי הוא עושה גם הרבה שטויות‪ ,‬הסכימו לנסות‪ .‬האני מאמין שלנו‪ ,‬של גישת שפר‪,‬‬
‫לפעמים אפילו מאד מביכות‪ ,‬אך בטוב וברע הוא כאמור תלוי בנק' המבט‪ ,‬והנק' המרכזית‬
‫אנחנו מתמודדים באותו האופן בו מתמודדים היא מי מצטרף למי? האם מורה יכול להתאים‬
‫עם כל ילד!‬
‫את עצמו ל‪ 30‬תלמידים (עיין ערך תסכול)? או‬
‫אז מהי באמת הדרך בה בחרנו לגדל את יותם?‬
‫שתלמידים מצטרפים אל המורה (עיין ערך‬
‫כמו כולם‪ .‬בדרך‪ ,‬ולא לפי התוצאה‪ .‬לפני שיותם הצלחה)? כך היא דרכה של היהדות‪ ,‬ישן מצטרף‬
‫נולד היו לנו בבית מאבקים עם הילדים כמו אל החדש‪ ,‬תלמיד הולך אחר רבו‪ .‬האמנו שיותם‬
‫שכולם מכירים‪(...‬לא תמיד) ושלח אותי הקב"ה חייב להצטרף אל כולם ולא להיות שונה‪ .‬דרשנו‬
‫לחוג הורים אצל יעל אליצור בגישת שפר‪ .‬שם מיותם להצטרף אל המורים‪ ,‬אל המסגרת‪ ,‬אל‬
‫למדתי שהכל‪ ,‬אבל הכל בחיים תלוי בהסתכלות הכללים והם מצידם היו מדהימים‪ .‬כל השנים‬
‫שלנו‪ ,‬ושלפי כל נק'‬
‫המורים התיחסו אליו‬
‫מבט פועלים אחרת‪.‬‬
‫כאל אחד מכולם ‪,‬תלמיד‬
‫היה ברור שהוא יהיה‬
‫כל שעשינו בחוג היה‬
‫בכיתה ולא משולב‬
‫"גאון של אמא" ‪ .‬אולי‬
‫להבין את הדינמיקה בין‬
‫בכיתה‪ ,‬ומצד החברים‬
‫תדרש מצידו השקעה‪ ,‬אז‬
‫ההורים לילדים‪ ,‬ומתוך‬
‫אותו הדבר‪.‬‬
‫ההבנה השונה השתנה מה‪ ,‬קשה זה לא מילה גסה‪,‬‬
‫ובכל זאת‪ ,‬יש בטח‬
‫גם היחס והתגובה ומיד‬
‫אולי זה אפילו טוב‪" ,‬אדם‬
‫התמודדויות?‬
‫האוירה‪.‬‬
‫השתנתה גם‬
‫ודאי‪ .‬מצד חלק מהמורים‬
‫לעמל יולד"‬
‫לתוך המציאות החדשה‬
‫שנק' מבטם שונה‪ ,‬זו‬
‫הזו‪ ,‬נולד יותם‪ ..‬ואחרי‬
‫היתה השקעה רבה‪ ,‬אבל‬
‫רק‬
‫עודף‪,‬‬
‫כרומוזום‬
‫לו‬
‫לידתו התברר גם שיש‬
‫מצידנו אין לזה קשר באופן ישיר לכרומוזום‪ ,‬אלא‬
‫‪,‬ילד‬
‫יותם‬
‫את‬
‫לנו‬
‫יש‬
‫משנה‪.‬‬
‫שלנו זה כבר לא היה‬
‫הילד מנצל את חוסר הידע של הסביבה איך להגיב‬
‫את‬
‫משנה‬
‫שלא‬
‫נוסף‬
‫נתון‬
‫עם‬
‫רביעי במשפחה‪,‬‬
‫אליו‪ .‬אם זה עודף רחמים‪ ,‬אם זה חוסר אונים‪,‬‬
‫היחס אליו‪ .‬בהמלצת יעל‪ ,‬לא קראנו שום חומר‪ ,‬או כל סלחנות להתנהגות לא ראויה‪.‬‬
‫שום ידע מוקדם על ילדים עם כרומוזום עודף‪.‬‬
‫למה את חושבת שאין קשר?‬
‫שיש‪,‬‬
‫למה? הרי כך אפשר לעזור להם בקשיים‬
‫מכיון שאם ילד עושה בלאגן בחדר אומנות וזה‬
‫ויהיו להם?‬
‫בגלל ה"בעיה "שלו אז מדוע הוא לא עושה זאת‬
‫אז זהו שלא‪ ,‬לדעתינו לפחות‪ ,‬הילד מתפתח כל הזמן? אם לפעמים הוא עושה בלאגן ולפעמים‬
‫בהתאם לציפיות ממנו‪ ,‬וכל ציפיה לקושי מסוים‪ ,‬לא ז"א שזה בבחירה‪.‬‬
‫מזמינה אותו‪ .‬אני תמיד מספרת בהרצאות ההתרגשות הגדולה שלנו בבר המצוה שלו היתה‬
‫שכשנולד ילד "רגיל" ברור להורים שהוא יהיה שהכנו בדיוק את אותה תכנית שעשינו ל‪3-‬‬
‫מתוק‪ ,‬מוכשר‪ ,‬חכם וכו'‪...‬וכשנולד ילד "חריג"‪ -‬האחים שלו‪ ,‬ושהוא שיתף שם פעולה והיה‬
‫האם הוא יהיה מדהים‪ ,‬מוכשר‪ ,‬חכם? נק' הפתיחה כמותם‪ .‬דרש דרשה בבטחון גמור‪ ,‬ישב והקשיב‬
‫ורמת הציפייה יורדת‪ .‬אצלינו כשיותם נולד לא לכל הדיבורים‪ ,‬רקד עם החברים‪ ,‬אכל ‪ 3‬מנות‬
‫עלו שאלות‪ ,‬היה ברור שהוא יהיה "גאון של אמא" עוף ולא התלכלך‪ ,‬בקיצור היה בוגר לפי גילו‪.‬‬
‫‪ .‬אולי תדרש מצידו השקעה‪ ,‬אז מה‪ ,‬קשה זה (ואני יגלה שלא תמיד זה כך)‪ .‬אם במשך ערב‬
‫לא מילה גסה‪ ,‬אולי זה אפילו טוב‪" ,‬אדם לעמל שלם יותם התנהג כמצופה מילד בוגר הרי שזה‬
‫יולד"‪ .‬זו דרכנו וזה כבר זורם בעורקים של כל יותם האמיתי! ובזמנים אחרים התנהגויות לא‬
‫הילדים שלנו‪.‬‬
‫רצויות הם מבחירה ולא בגלל ה"בעיה" שלו‪ .‬ילד‬
‫ההסדר‬
‫בישיבת‬
‫בשבועות‬
‫התארח‬
‫בננו הגדול‬
‫עיוור גם אם יתרגש מאד בבר המצוה שלו ‪,‬לא‬
‫בה הוא למד‪ ,‬כשסיפר לחבריו שבעוד שבוע יוכל לראות לכמה שעות!‬
‫"‬
‫"‬
‫גילוידעת‬
‫‪18‬‬
‫ההורים צילה וברוך עם יותם‬
‫יותם והאחים‬
‫יותם בדרשת הבר מווה‬
‫איך מתמודדים כשדברים לא מצליחים?‬
‫מתמודדים עם זה רגעית‪ ,‬מנסים להבין למה הוא בוחר‬
‫פתאום להתנהג כך אם לפני כן זה לא קרה? "הולכים‬
‫ליעוץ בשפר"‪,‬אבל לא קושרים את זה לכרומוזום ‪,‬לא‬
‫מתעסקים בזה יותר מדי (חטא המרגלים היה שבמקום‬
‫לתור הם באו לחפור‪,)...‬לא נותנים לזה לייאש אותנו‬
‫ולעצור את יותם‪ ,‬בסוף יום רואים רק את הדברים‬
‫הטובים ומעצימים אותם!‬
‫מהם רגעי האושר שאת מלאה סיפוק?‬
‫לקראת בר המצוה ‪ ,‬היה ברור שיותם יעלה לתורה כמו‬
‫אחיו הגדול‪ .‬החלטנו להתחיל מקריאת המפטיר ‪ ,‬אח"כ‬
‫הפטרה‪ .‬יותם למד עם מי שלימד עם בננו הבכור‪ ,‬רק‬
‫שהתחיל קצת יותר מוקדם‪ .‬בשבת שעברה‪ ,‬פרשת‬
‫שלח לך‪ ,‬הוא עלה בבי"הכנ המרכזי בעפרה לתורה‪.‬‬
‫הקהילה כולה ‪,‬התרגשה ביחד איתו ‪ ,‬לא באו לשמח‬
‫אותו אלא לשמוח איתו‪ ,‬אם היה מותר לצלם והייתם‬
‫שומעים את הקריאה‪ ,‬לא היה צריך להוסיף מילה!‬
‫אין זה מקרה שנפלה בחלקו פרשת המרגלים ופרשת‬
‫ציצית אותה הוא קרא‪ ,‬ששתיהן עוסקות בענין של‬
‫הסתכלות‪ ,‬זו כנראה השליחות שלנו לעורר את זה‪ .‬זה‬
‫היה הרגע הכי מאושר‪ -‬שנתן אישור שאנחנו הולכים‬
‫בדרך הטובה!!!‬
‫מה המסר להורים אחרים?‬
‫שזה לא "יותם" ולא "ברוך וצילה" ולא גנטיקה של‬
‫משפ' גרינברג‪ ...‬זה כל ילד וכל אבא ואמא!!! כולם‬
‫יכולים לבחור להיות כלב ויהושע‪ ,‬כל ההורים יכולים‬
‫להסתכל אחרת‪ ,‬וכל ילד בטבעו רוצה לשתף פעולה‬
‫ולהתנהג כפי שההורים צופים שיתנהג‪( .‬לפעמים כדאי‬
‫הדרכה)זה לא שליותם יש יכולות‪ ,‬בעצם כן‪ ,‬יש לו‪ ,‬זה‬
‫לא שלאחרים אין יכולות כאלה‪ .‬אני יכולה לחזור אחורה‬
‫ולראות כ"כ הרבה מצבים שאם לא היינו מתעקשים‬
‫על הדרך יותם היה נשאר רחוק רחוק‪ .‬אנחנו ממצים‬
‫מעט מאד מן היכולות שלנו‪ ,‬אין ילד ואין אדם שלא‬
‫יכול להתקדם יותר ממה שהוא‪.‬‬
‫צילה גרינברג‪ ,‬מנחת הורים ויועצת בגישת שפר‪.‬‬
‫לפרטים ותגובות‪[email protected] :‬‬