מאמינים ומנצחים בר מצווה ליותם גרינברג
מאמינים ומנצחים בשבת שעברה התקיימה בישוב עפרה בר המצוה של יותם גרינברג. יותם הוא ילד גינגי' עם תיסמונת דאון ועל אף הקושי וההתמודדות הוריו ,צילה וברוך ,החליטו שיותם יגדל כרגיל ויהיה ככל הילדים. | נבו כץ ראיון מעורר השראה עם האמא ,צילה גרינברג כשביקשתי לראיין אותך ראיתי שאת מהססת ,יותם בר מצוה ,שאלו אותו האם בדקנו את מדוע? מידת המחויבות שלו למצוות הנחת תפילין? אני חייבת לפתוח ב'גילוי דעת' ולומר שכל הראיון הוא השיב מיד שלא עלתה שאלה כזו אצלינו הזה וכל ההמולה סביב בר המצוה של יותם מאד אפילו במחשבה .הוא חייב להניח תפילין בכל יום. לא נוחה לנו .אלא שאנחנו מאמינים שילדים רבים בחרתם לשלוח את יותם לבי"ס רגיל ,איך הוא יכולים להגיע למקום הזה ,ואנחנו רואים שליחות מתמודד? ולו בשביל ילד אחד או זוג הורים אחד .יותם ,מבחנתנו השאלה איך מתמודדים איתו? כשיותם ילד ג'ינג'י ,לומד בכיתה ו' בבי"ס נחלת בנימין הגיע לכיתה א' אנחנו ביקשנו שיהיה כאחד בעפרה ,אוהב כדורסל ,תופים ,מחשבים ,בקיצור הילדים ,ללא שיטות לימוד מיוחדות ,ובבי"ס רגיל ,כמעט ,כי הוא עושה גם הרבה שטויות ,הסכימו לנסות .האני מאמין שלנו ,של גישת שפר, לפעמים אפילו מאד מביכות ,אך בטוב וברע הוא כאמור תלוי בנק' המבט ,והנק' המרכזית אנחנו מתמודדים באותו האופן בו מתמודדים היא מי מצטרף למי? האם מורה יכול להתאים עם כל ילד! את עצמו ל 30תלמידים (עיין ערך תסכול)? או אז מהי באמת הדרך בה בחרנו לגדל את יותם? שתלמידים מצטרפים אל המורה (עיין ערך כמו כולם .בדרך ,ולא לפי התוצאה .לפני שיותם הצלחה)? כך היא דרכה של היהדות ,ישן מצטרף נולד היו לנו בבית מאבקים עם הילדים כמו אל החדש ,תלמיד הולך אחר רבו .האמנו שיותם שכולם מכירים(...לא תמיד) ושלח אותי הקב"ה חייב להצטרף אל כולם ולא להיות שונה .דרשנו לחוג הורים אצל יעל אליצור בגישת שפר .שם מיותם להצטרף אל המורים ,אל המסגרת ,אל למדתי שהכל ,אבל הכל בחיים תלוי בהסתכלות הכללים והם מצידם היו מדהימים .כל השנים שלנו ,ושלפי כל נק' המורים התיחסו אליו מבט פועלים אחרת. כאל אחד מכולם ,תלמיד היה ברור שהוא יהיה כל שעשינו בחוג היה בכיתה ולא משולב "גאון של אמא" .אולי להבין את הדינמיקה בין בכיתה ,ומצד החברים תדרש מצידו השקעה ,אז ההורים לילדים ,ומתוך אותו הדבר. ההבנה השונה השתנה מה ,קשה זה לא מילה גסה, ובכל זאת ,יש בטח גם היחס והתגובה ומיד אולי זה אפילו טוב" ,אדם התמודדויות? האוירה. השתנתה גם ודאי .מצד חלק מהמורים לעמל יולד" לתוך המציאות החדשה שנק' מבטם שונה ,זו הזו ,נולד יותם ..ואחרי היתה השקעה רבה ,אבל רק עודף, כרומוזום לו לידתו התברר גם שיש מצידנו אין לזה קשר באופן ישיר לכרומוזום ,אלא ,ילד יותם את לנו יש משנה. שלנו זה כבר לא היה הילד מנצל את חוסר הידע של הסביבה איך להגיב את משנה שלא נוסף נתון עם רביעי במשפחה, אליו .אם זה עודף רחמים ,אם זה חוסר אונים, היחס אליו .בהמלצת יעל ,לא קראנו שום חומר ,או כל סלחנות להתנהגות לא ראויה. שום ידע מוקדם על ילדים עם כרומוזום עודף. למה את חושבת שאין קשר? שיש, למה? הרי כך אפשר לעזור להם בקשיים מכיון שאם ילד עושה בלאגן בחדר אומנות וזה ויהיו להם? בגלל ה"בעיה "שלו אז מדוע הוא לא עושה זאת אז זהו שלא ,לדעתינו לפחות ,הילד מתפתח כל הזמן? אם לפעמים הוא עושה בלאגן ולפעמים בהתאם לציפיות ממנו ,וכל ציפיה לקושי מסוים ,לא ז"א שזה בבחירה. מזמינה אותו .אני תמיד מספרת בהרצאות ההתרגשות הגדולה שלנו בבר המצוה שלו היתה שכשנולד ילד "רגיל" ברור להורים שהוא יהיה שהכנו בדיוק את אותה תכנית שעשינו ל3- מתוק ,מוכשר ,חכם וכו'...וכשנולד ילד "חריג" -האחים שלו ,ושהוא שיתף שם פעולה והיה האם הוא יהיה מדהים ,מוכשר ,חכם? נק' הפתיחה כמותם .דרש דרשה בבטחון גמור ,ישב והקשיב ורמת הציפייה יורדת .אצלינו כשיותם נולד לא לכל הדיבורים ,רקד עם החברים ,אכל 3מנות עלו שאלות ,היה ברור שהוא יהיה "גאון של אמא" עוף ולא התלכלך ,בקיצור היה בוגר לפי גילו. .אולי תדרש מצידו השקעה ,אז מה ,קשה זה (ואני יגלה שלא תמיד זה כך) .אם במשך ערב לא מילה גסה ,אולי זה אפילו טוב" ,אדם לעמל שלם יותם התנהג כמצופה מילד בוגר הרי שזה יולד" .זו דרכנו וזה כבר זורם בעורקים של כל יותם האמיתי! ובזמנים אחרים התנהגויות לא הילדים שלנו. רצויות הם מבחירה ולא בגלל ה"בעיה" שלו .ילד ההסדר בישיבת בשבועות התארח בננו הגדול עיוור גם אם יתרגש מאד בבר המצוה שלו ,לא בה הוא למד ,כשסיפר לחבריו שבעוד שבוע יוכל לראות לכמה שעות! " " גילוידעת 18 ההורים צילה וברוך עם יותם יותם והאחים יותם בדרשת הבר מווה איך מתמודדים כשדברים לא מצליחים? מתמודדים עם זה רגעית ,מנסים להבין למה הוא בוחר פתאום להתנהג כך אם לפני כן זה לא קרה? "הולכים ליעוץ בשפר",אבל לא קושרים את זה לכרומוזום ,לא מתעסקים בזה יותר מדי (חטא המרגלים היה שבמקום לתור הם באו לחפור,)...לא נותנים לזה לייאש אותנו ולעצור את יותם ,בסוף יום רואים רק את הדברים הטובים ומעצימים אותם! מהם רגעי האושר שאת מלאה סיפוק? לקראת בר המצוה ,היה ברור שיותם יעלה לתורה כמו אחיו הגדול .החלטנו להתחיל מקריאת המפטיר ,אח"כ הפטרה .יותם למד עם מי שלימד עם בננו הבכור ,רק שהתחיל קצת יותר מוקדם .בשבת שעברה ,פרשת שלח לך ,הוא עלה בבי"הכנ המרכזי בעפרה לתורה. הקהילה כולה ,התרגשה ביחד איתו ,לא באו לשמח אותו אלא לשמוח איתו ,אם היה מותר לצלם והייתם שומעים את הקריאה ,לא היה צריך להוסיף מילה! אין זה מקרה שנפלה בחלקו פרשת המרגלים ופרשת ציצית אותה הוא קרא ,ששתיהן עוסקות בענין של הסתכלות ,זו כנראה השליחות שלנו לעורר את זה .זה היה הרגע הכי מאושר -שנתן אישור שאנחנו הולכים בדרך הטובה!!! מה המסר להורים אחרים? שזה לא "יותם" ולא "ברוך וצילה" ולא גנטיקה של משפ' גרינברג ...זה כל ילד וכל אבא ואמא!!! כולם יכולים לבחור להיות כלב ויהושע ,כל ההורים יכולים להסתכל אחרת ,וכל ילד בטבעו רוצה לשתף פעולה ולהתנהג כפי שההורים צופים שיתנהג( .לפעמים כדאי הדרכה)זה לא שליותם יש יכולות ,בעצם כן ,יש לו ,זה לא שלאחרים אין יכולות כאלה .אני יכולה לחזור אחורה ולראות כ"כ הרבה מצבים שאם לא היינו מתעקשים על הדרך יותם היה נשאר רחוק רחוק .אנחנו ממצים מעט מאד מן היכולות שלנו ,אין ילד ואין אדם שלא יכול להתקדם יותר ממה שהוא. צילה גרינברג ,מנחת הורים ויועצת בגישת שפר. לפרטים ותגובות[email protected] :
© Copyright 2024