‫איך לעבוד עם אנשים‬ ‫מי המבוגר האחראי‬ ‫‬ ‫יש דיונים רבים‪ ,‬מי כשיר לאימון או לטיפולים מסוימים‪ .‬מאמנים במיוחד אוהבים להגדיר שלל הגדרות‬ ‫רחבות לכך שהמתאמן הפונטיאלי צריך להיות מחויב‪ ,‬נלהב‪ ,‬מוכן לעבוד קשה ולהתמיד‪ ,‬פנוי רגשית‪ ...‬שלל‬ ‫גישות נפלאות שלפעמים צריך תהליך אימון ממושך כדי להגיע אליהן‪ .‬מבחינתי התנאי הבסיסי לאימון‬ ‫הוא (חוץ מכמה שקלים בכיס‪ )...‬תחושת אחריות‪.‬‬ ‫תחושת אחריות‬ ‫אם אדם מכיר בכך שהוא אחראי למה שקורה בחייו‪ ,‬אפילו במידה קטנה – אנחנו יכולים לצאת לדרך‪ .‬זה לא דבר ברור מאליו‪.‬‬ ‫עצוב לי לומר שיש אנשים שאין להם שום תפיסה כזו – ואלו הם הלקוחות שעד היום נכשלתי איתם בעקביות‪ .‬עד כדי כך שהחלטתי‬ ‫לא לקבל אותם לאימון‪ ,‬כדי לחסוך את כספם ולא ליצור תסכול נוסף‪ .‬צלצלה אלי אישה וסיפרה לי עד כמה עולם התעסוקה רע‬ ‫ומרושע‪ .‬לא מקבלים אותה לעבודה בגלל הגיל שלה‪ ,‬בגלל כמה המלצות גרועות שמסתובבות אודותיה‪ ,‬הם לא מוכנים לתת צ’אנס‬ ‫והיא נואשת‪ .‬יתכן‪ ,‬אגב‪ ,‬שהיא צודקת והמעסיקים הפוטנציאליים היו מרושעים – אין לי ויכוח עקרוני איתה – אבל השאלה שלי‬ ‫היא ‪ -‬מה היא יכולה לעשות לגבי זה‪ .‬מה היא חושבת שהיא היתה יכולה לשנות בעצמה כדי להתקדם? גם אם היא לא יודעת איך‬ ‫להשתנות (זה כבר התפקיד שלי)‪ ,‬האם יש לה כוון כלשהו? האם היתה רוצה לדעת לתקשר טוב יותר בראיונות? אולי לנסות ליישר‬ ‫את ההדורים עם המעסיקים הקודמים? משהו? אבל לא‪ .‬אין שום דבר שהיא צריכה לשנות‪ .‬הם לא בסדר‪ .‬ובמקרה כזה אני לא רואה‬ ‫מה נוכל לעשות יחד‪ ,‬ואני מעדיפה שתשאיר את כספה אצלה‪.‬‬ ‫לעבו ד עם אם יש צל צילה של אחריות‬ ‫שר‬ ‫אפ ם שיש לו‬ ‫ לעומת זאת‪ ,‬לפעמים אנשים מרגישים כמעט כמו האישה הזו – שהכל תלוי בעולם החיצוני‪ ,‬שום דבר לא אחריות‬ ‫אד‬ ‫כל ת אחריות‪,‬‬ ‫ שלהם – אבל רק כמעט‪ .‬יש להם איזו תחושה פנימית‪ ,‬אפילו עמומה‪ ,‬שיש משהו שכנראה קשור אליהם‪ .‬משהו ‬ ‫תחוש‬ ‫ בהתנהגות שלהם‪ ,‬בתקשורת‪ ,‬בהשקפה‪ .‬לי זה מספיק‪ ,‬עם צל צילה של תפיסת האחריות הזו אנחנו יכולים להתחיל‬ ‫פילו קטנה‪.‬‬ ‫א‬ ‫לעבוד‪ .‬המשימה הראשונה שלנו תהיה לפתח את הניצן הראשון הזה של אחריות ‪ -‬לתפיסת אחריות ברורה ומוצקה‪.‬‬ ‫‬ ‫להתבונן במצבים שקרו‪ ,‬ולהבין במה האדם הזה תרם להשתלשלות הכושלת של הארועים‪ .‬לא האשמה אלא סקרנות –‬ ‫‬ ‫איפה נקודת הכשל? ומשם מתחיל להתברר לאן אפשר להתקדם‪.‬‬ ‫ללמד אנשים לראות תהליך‬ ‫***‬ ‫אנשים נתקעים כי הם לא יכולים להכיל תהליך‪ .‬הם רוצים תוצאות מיד‪ ,‬ואז מתיאשים‪.‬‬ ‫או שהם מתמידים עד נקודה מסוימת‪ ,‬ואז מגיע קושי‪ ,‬והם מפסיקים לראות את התהליך‪ ,‬ומתיאשים‪.‬‬ ‫אדם הוא מצב‬ ‫אנשים‬ ‫את רואים‬ ‫כאו עצמם‬ ‫סף ש‬ ‫נות ק ל תכו־‬ ‫בועות‬ ‫יוג’ין ג’נדלין‪ ,‬מפתח גישת ה”התמקדות” אומר ש”אדם‬ ‫הוא מצב”‪ .‬אדם הוא חלק מתהליך‪ .‬אבל אנשים לא רואים‬ ‫את עצמם כך‪ .‬הם רואים את עצמם בתור אוסף של תכונות‬ ‫קבועות‪ ,‬כמו כסא או שולחן‪ .‬אופי‪ ,‬גנים‪ ,‬גורל‪ ,‬מזל‪ .‬יש לתפיסה‬ ‫המקובעת הזו הרבה שמות‪ .‬ואז אין לאחריות שלהם לאן להכנס‪.‬‬ ‫אבל כשאנחנו מסתכלים על תינוק‪ ,‬אנחנו רואים את התהליך‬ ‫שלו‪ .‬אנחנו רואים את ההתפתחות שלו‪ ,‬רואים לאן (פחות או‬ ‫יותר) הוא יגיע‪ .‬זו ההתרגשות בלהסתכל על תינוק‪ .‬כך אני רואה‬ ‫כל אדם‪ .‬כך אני רואה את התפקיד שלי ושלכם – לראות אנשים‬ ‫כך‪ .‬כמצב‪ ,‬כתהליך‪ .‬וללמד אותם לראות את עצמם כך‪.‬‬ ‫לחיות חיים של הצלחה | איך לשווק אימון וטיפול | איך לעבוד עם אנשים | איך אני יכולה לעזור לך‬ ‫‪16‬‬