1 משטרת ישראל -בית הדין למשמעת רשימת פסקי הדין ינואר – מרץ 4102 .................................................................................................. 31/14 .1עמ' 1-8 ..................................................................................................21/14 .2עמ' 9-11 ................................................................................................... 34/14 .4עמ' 11-21 .................................................................................................. 11/14 .3עמ' 22-23 .................................................................................................. 31/14 .1עמ' 28-42 .................................................................................................. 39/14 .1עמ' 44-31 .................................................................................................. 19/14 .3עמ' 31-33 .................................................................................................. 13/14 .8עמ' 31-11 ................................................................................................ 31/14 .9עמ' 11-11 ........................................................................................................... 11/14 .11עמ' 13-13 ................................................................................................31/12 .11עמ' 11-91 ................................................................................................ 19/14 .12עמ' 92-99 ............................................................................................... 13/12 .14עמ' 111-114 ............................................................................................. 13/14 .13עמ' 113-131 ........................................................................................... 11/14 .11עמ' 132-139 ............................................................................................. 18/14 .11עמ' 181-183 ............................................................................................. 19/14 .13עמ' 181-188 ............................................................................................. 12/14 .18עמ' 189-193 ............................................................................................. 11/14 .19עמ' 191-198 .............................................................................................32/14 .21עמ' 199-214 ............................................................................................. 13/14 .21עמ' 213-218 ............................................................................................ 11/14 .22עמ' 219-213 ............................................................................................ 11/14 .24עמ' 211-221 ............................................................................................ 13/14 .23עמ' 222-221 ............................................................................................ 12/14 .21עמ' 223-243 .............................................................................................. 2/12 .21עמ' 241-238 ............................................................................................ 31/14 .23עמ' 239-283 ............................................................................................. 3/13 .28עמ' 281-288 ............................................................................................. 3/13 .29עמ' 289-294 ........................................................................................... 38/14 .41עמ' 293-293 ........................................................................................... 82/14 .41עמ' 298-413 ............................................................................................ 84/14 .42עמ' 411-411 ............................................................................................ 81/14 .44עמ' 411-413 .............................................................................................. 2/13 .43עמ' 418-421 ............................................................................................. 1/13 .41עמ' 422-421 2 ............................................................................................ 14/14 .41עמ' 423-444 ............................................................................................. 1/13 .43עמ' 448-418 ............................................................................................ 11/13 .48עמ' 419-414 1 תיק ביד"ם 21/04 בבית הדין למשמעת אב בית הדין ,ניצב משנה דורית יניב השופטת ,ניצב משנה רותי שיטרית השופט ,סגן-ניצב גלעד בהט משטרת ישראל נגד רס"ב XXX גזר דין כללי .1הנאשם ,רס"ר משמעת ,הודה במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב האישום המתוקן שהוגש נגדו והורשע בעבירת התנהגות שאינה הולמת שוטר ושיש בה כדי לפגוע בתדמית המשטרה, עבירה לפי סעיף 4לתוספת הראשונה לחוק המשטרה ,התשס"ו.2111 - ההסדר שנערך בין הנאשם ובין התביעה לא כלל הסכמה לעניין העונש. כתב האישום .2להלן העובדות בהן הודה הנאשם: בתאריך 14.2.2114סמוך לשעה 21.11הגיע הנאשם ל"מכון " XXXבו השתלמה אשתו בקורס "מבוא לפסיכולוגיה" בעקבות קריאה טלפונית שקיבל מאשתו ,וזאת על רקע ויכוח שהתגלה בין אשתו לבין המפקח על הנוכחות בשיעורי גמול ההשתלמות במכון. בהגיעו למכון ,כשהוא בלבוש אזרחי ,פנה הנאשם לעבר המפקח בצעקות .במעמד זה ,בעוד המפקח עומד מאחורי השולחן ,שאל אותו הנאשם באם מחק לאשתו חתימת נוכחות. המפקח השיב לו בחיוב והפנה אותו למנהלת המכון .בתגובה דחף הנאשם פעמיים את השולחן תוך שהוא צועק "בוא הצידה ,בוא הצידה". למשמע הצעקות ,הגיע למקום שוטר המלמד בהתנדבות במכון .בראות השוטר את הנאשם צועק על המפקח ,הזדהה בפניו כשוטר תוך הצגת תעודת מינוי ,וביקשו להתלוות אליו הצידה כדי להירגע .בתגובה אמר לו הנאשם" :תרגיע ,גם אני שוטר ,שלא תסתבך עכשיו". אחת מהתלמידות במכון שצפתה במתואר ,פנתה אל הנאשם ואמרה לו כי "שוטר לא צריך להתנהג כך" .בתגובה לדבריה ,צעק עליה הנאשם ,קילל אותה ואמר לה ,כי צילם אותה. 2 הנ"ל השיבה לו ,שאם לא יירגע תתקשר למשטרה ,ובתגובה לדבריה ענה הנאשם : "תתקשרי אליהם ,אני לא מפחד מהם ,קוראים לי XXXואת יכולה להגיד להם את זה". במעשיו המתוארים יוחסה לנאשם עבירה של התנהגות שאינה הולמת שוטר שיש בה כדי לפגוע בתדמית המשטרה. טיעוני התביעה וראיותיה לעונש .3בטיעוניה לעונש עמדה התובעת על כך שהתנהגותו של הנאשם אינה מתקבלת על הדעת ,לא עפ"י נורמות הארגון וערכיו ולא עפ"י כל התנהגות סבירה וראויה שבין אדם לאדם. לדבריה ,מדובר בהתנהגות בריונית אשר נעשתה לשם קידום ענייניו האישיים של הנאשם. עוד אמרה ,כי נראה שהנאשם בהתנהגותו איבד כל רסן ושליטה עצמית ,ושכח שאף שאינו לובש מדים ואינו בתפקיד צריכים ערכי המשטרה לעמוד כנר לרגליו ,שכן השוטר הינו שוטר הן בעת מילוי תפקידו והן בזמנו החופשי. לטענת התביעה ,מעבר לעובדה שהנאשם פגע ביחסו לעמית לעבודה ,פגע הנאשם פגיעה עמוקה וקשה בתדמית המשטרה ,שכן התנהגותו כוונה כלפי אזרחים ונעשתה לנגד עיניהם של נוכחים נוספים ששהו מקום. כמו כן עמדה התובעת על כך שהנאשם משמש בתפקיד רס"ר משמעת ,מפקד מחנה, שתפקידו לשמור על הכללים ,על הנורמות ,על הסדר הארגוני ,המשמעת ,ולפיכך אמור לשמש דוגמא. באשר לנסיבותיו האישיות של הנאשם ,ציינה התובעת ,כי הנאשם התגייס למשטרת ישראל בשנת ,1991לחובתו 3משפטים בפני דן יחיד ,שעניינם אי מילוי הוראה בהקשר של תאונות דרכים ושתי הערות מפקד. התובעת המציאה תדפיס רישום משמעתי ,גיליונות שפיטה וראיונות הערות מפקד. באשר להערכותיו התקופתיות של הנאשם ,ציינה התובעת כי ב 1-הערכותיו האחרונות, הוערך הנאשם בציונים של מעולה 1ומעולה .2 התובעת המציאה את גיליונות ההערכה. באשר לענישה ביקשה התביעה להשית על הנאשם עונש של נזיפה והורדה בדרגה .בהתייחס להורדה בדרגה המציאה התובעת סימולציית שכר מהחשבות ,ממנה עולה כי הורדה בדרגה אחת תביא להורדה של ₪ 1,112ברוטו בשכרו החודשי של הנאשם. כתמיכה לעתירתה כאמור ,הפנתה התובעת לשני פסקי דין המצביעים לדעתה על התייחסותו המחמירה של בית הדין למעשים דומים לאלה שביצע הנאשם .הראשון שבהם תיק ביד"ע 3/11שם לטענת התובעת הנסיבות היו דומות לאלה שבפנינו וביה"ד החליטעל הורדה בדרגה לתקופה של 4חודשים ,ובית הדין לערעורים השאיר ההחלטה על כנה. 3 פסק הדין השני – תיק ביד"ם ,3/14שם הורשע הנאשם במסגרת הסדר טיעון אותו כיבד ביה"ד ,בהשיתו על הנאשם עונש של הורדה בדרגה למשך 4חודשים ונזיפה חמורה. לאור האמור ביקשה ,כאמור ,התביעה להשית על הנאשם עונש של הורדה בדרגה ונזיפה. טיעוני ההגנה וראיותיה לעונש .4מטעם הנאשם העידו 4עדי אופי .עד אופי מס' - 1ניצב ,XXXמפקד XXXהעיד כי בתפקידו כמפקד XXXהנאשם שירת תחת פיקודו בתפקיד מפקד מחנה ,אולם היכרותו עם הנאשם מתפרסת על פני כל התקופה בה שירת במג"ב ,נוכח דמותו הידועה לכל במג"ב. העד הוסיף ואמר ,כי הוא מכיר את הנאשם הן ברמה האישית ווהן ברמה הפיקודית. לדבריו ,ניתן לסמוך על הנאשם שימלא כל משימה .בהכירו את יכולותיו הטיל עליו משימות ניהול רבות ,מעבר לאחריותו על המשמעת .עוד סיפר העד ,על פרוייקט "אבות ובנים" בירושלים ,של אימוץ ניצולי שואה ,שם הנאשם טיפל רבות בניצולים מעבר לשעות העבודה .בנוסף אמר על הנאשם ,כי הוא גאה שהיה פקוד שלו והיה מברך לו כל הרס"רים במג"ב היו כמותו. עד אופי מס' - 2ניצב XXXמפקד XXXסיפר ,כי היכרותו עם הנאשם החלה לפני למעלה מעשור שנים ,מיום ששרת כמפקד XXXוהנאשם שימש כנגד משמעת באחת מיחידות מג"ב .כאשר נידרש לאתר נגד משמעת למג"ב XXXבהכירו את אישיותו הדקדקנית והמסודרת של הנאשם וכושר הארגון שלו היה זה אך טבעי לבחור בו לתפקיד. לאורך תקופה ארוכה שירת הנאשם תחת פיקודו כאחראי לסדר ולמשמעת של יחידה שמנתה למעלה מ 2111-שוטרים .הוטלו עליו הרבה מטלות ארגוניות ובכולן הוא עמד באופן מעורר הערכה .גם מפקד המחוז רתם אותו למשימות מחוזיות .עוד אמר העד ,כי הוא מאד העריך אצל הנאשם את הדרך בה טיפל באכיפת המשמעת ,שנעשתה באופן שוויוני ובנועם הליכות לכל בעלי הדרגות ,לרבות הבכירים. העד הוסיף ואמר ,כי הוא מכיר את הנאשם "כאדם מנומס ,נעים הליכות ,עם שליטה עצמית" .סיפר שהוא עוקב אחרי מסלול השירות שלו ושומע משובים על אופן תפקודו ביחידות אחרות .לבסוף אמר ,כי אף שאינו מכיר את האירוע נשוא המשפט ,לדעתו מדובר במעידה חד פעמית ולא באירוע המאפיין את הנאשם כאיש משטרה או כאדם. גם עד אופי מס' - 4תנ"ץ XXXסיפר ,כי היכרותו עם הנאשם היא ממג"ב ,XXXעת שימש שם הנאשם בתפקיד רס"ר .העד אמר עליו ,כי הוא "איש יסודי מאד ,מוטיבציה בשמים, מסור...זה אחד שאתה יכול לסמוך עליו ,נותן לו משימה ואתה יכול להיות רגוע שהיא תתבצע בצורה הטובה והאיכותית ביותר" .העד הוסיף ופירט ,כי מהצד האחד היה מקפיד על אכיפת המשמעת בבסיס ,ומהצד האחר דאג לאנשים ,אם זה במשקה חם בלילה או 4 בייעוץ מקצועי .עוד אמר עליו ,שהצליח מאד בתפקידו ,הוא סמך עליו בעיניים עצומות וידוע לו ,כי כך גם היה עם שאר המפקדים שעבדו עם הנאשם. .5בפתח טיעוניה לעונש פתחה הסניגורית וציינה כי הנאשם יליד ,1932משרת בחיל מזה 24 שנים ,שירת בתפקידים שונים ,ביניהם מפקד מחנה ב , XXXמפקד מחנה בבסיס טירונים וכיום רס"ר ,XXXבכל תפקידיו עסק בניהול מחנה. בהתייחסה לאירוע עצמו ,הדגישה הסניגורית ,כי הנאשם הגיע לאירוע בלבוש אזרחי, במהלך האירוע כולו לא הזדהה בתעודת שוטר ,ועובדת היותו שוטר נודעה רק לאחר ששוטר אחר שהיה במקרה במקום ניגש אליו והציג בפניו תעודת מנוי. עוד אמרה ,כי המשפט בו התנסח הנאשם "תרגיע גם אני שוטר" ,אכן נועד להרגיע ולהחזיר את האירוע לפרופורציות .לדבריה ,לנאשם לא הייתה כל כוונה לנצל את מעמדו וסמכותו כשוטר ,הוא התנהג כאזרח אשר נקלע לוויכוח ומאמין בצדקתו. באשר לתלמידה ,אמרה הסניגורית ,כי מרגע שהתברר לה כי מדובר בשוטר קפצה על המציאה כמוצאת שלל רב ,החלה להטיף מוסר והתערבותה רק הגבירה את האש במדורה. לטעמה של ב"כ ההגנה ,תגובותיו של הנאשם כלפי השוטר וכלפי המתלוננת אכן היו שלא במקום ,אך לאור נסיבות העניין ,הואיל ואיש לא מייחס לנאשם איומים או קללות ,מדובר ברף הנמוך של תגובות אמוציונאליות. באשר לדחיפת השולחן ,ביקשה ב"כ הנאשם להבהיר ,כי אכן הנאשם דחף את השולחן פעמיים אבל לא היה זה לעבר המפקח ,ואת צמד המילים " ,בוא הצידה " שהפנה הנאשם למפקח אפשר לטעמה לפרש למשל על דרך " :בוא נדבר בצד מבלי להלהיט את האווירה בחדר" ,אלא שהמפקח בחר להישאר בחדר בראותו כי הוא זוכה לגיבוי. עוד דיברה הסניגורית על כך שאף כי משוטר מצופה ליותר מאזרח מן השורה ,גם שוטר הוא בן אדם ,וגם לשוטר יש אמוציות .לפיכך ,מבקשת ההגנה להתחשב בנסיבות בהן מצא עצמו הנאשם מותקף ומושמץ מכל עבר ,לאזן בין הדברים ולהשית על הנאשם עונש ההולם את ההתרחשות. בהתייחס לפסיקה שהציגה התביעה אבחנה הסניגורית את האירועים בציינה ,כי בתיק ביד"ע 3/11מדובר היה בשוטרת ,אשר מעבר להרשעתה בעבירת התנהגות שאינה הולמת הורשעה אף בעבירה של ניצול מעמד של שוטר שלא לצורך מילוי תפקידו .באשר לתיק ביד"ם 3/14אמרה ,כי מדובר היה בהסדר טיעון שבו הסכימו הצדדים על עונש של הורדה בדרגה ונזיפה חמורה .זאת ועוד ,הסיטואציה הייתה יותר בריונית והנאשם באותו מקרה הזדהה כשוטר אגב ביצוע פעולה מניפולטיבית ,בהוציאו את ארנקו באופן שייראה כי מדובר בשוטר. בהתייחסה לטיב שירותו של הנאשם ,הדגישה ב"כ הנאשם כי מדובר בשוטר איכותי ביותר ,כפי העולה מהערכותיו התקופתיות ,מעדויותיהם של עדי האופי ,ממכתבי הערכה ודפי הריאיון אותם המציאה לעיון ביה"ד. 5 לאור כל האמור ,ולאחר שהביעה הסניגורית בפנינו את הבעת החרטה של הנאשם והעובדה שהודה ,ביקשה לאזן בין מעשיו לבין מהלך שירותו ואישיותו ,תוך מתן משקל רב יותר לעשייה המשטרתית .כן ביקשה לראות במעשה שבכתב האישום מעידה חד פעמית ,כדברי מפקד XXXX במישור האישי אמרה ,כי הורדה בדרגה ולו לתקופה בת יום ,תהא קשה מאד עבור הנאשם ,בהיותו איש משפחה ,נשוי ואב לארבעה ,ופגיעה כספית בת כ ₪ 1,111 -לחודש תכביד מאד עליו ועל משפחתו .נוכח כל האמור ביקשה להסתפק בעונש של נזיפה בלבד. .6מפי הנאשם שמענו ,כי הוא חש נבוך ומבויש לעמוד בפני ביה"ד ,במיוחד חש כך לנוכח מפקדיו אשר באו להעיד לטובתו .לדבריו ,הוא מתנצל על האירוע ,מבין שהיה מכוער לא מכובד .לדבריו ,בחר להודות בכתב האישום המתוקן מתוך כך שהבין את חומרת האירוע. הנאשם ביקש מביה"ד כי ישתכנע בכך שהתנהגותו באירוע אינה משקפת אותו כאדם ולבטח לא כשוטר .עוד אמר ,שלא בא לעורר פרובוקציה ,לא הגיע למקום כשוטר .על יחסו לתפקידו במשטרה אמר את הדברים הללו" :משטרת ישראל היא מפעל חיי ,היא נר לרגלי, היא הגוף שבעצם גרם לי להתקיים ,להקים משפחה ,לבוא לידי ביטוי ביכולותיי, להתפתחותי ההשכלתית והמקצועית" .בסיכום דבריו הביע הנאשם חרטה עמוקה על האירוע. דיון .7נתנו דעתנו לעובדות כתב האישום בגינן הורשע הנאשם ,לטיעוני ב"כ הצדדים ,לראיות אשר הוצגו בפנינו ,לדברי הנאשם ולנימוקים לקולה ולחומרה אשר פורטו בפנינו. אין ספק ,כי התמונה המצטיירת למקרא עובדות כתב האישום בהן הודה הנאשם ,היא תמונה מכוערת ולא מכובד ת ,הן לנוכח הדברים הבוטים שהטיח הנאשם בשוטר ובתלמידה והן לנוכח התפרצותו משולחת הרסן שבאה לידי ביטוי בצעקות ובדחיפת השולחן פעם אחר פעם. .8אין אנו מקבלים את ניסיונה של ב"כ ההגנה לחלוק את האשמה להתלהטות הרוחות עם המעורבים האחרים באירוע ,השוטר והתלמידה ,ולהפנות לעומתם אצבע מאשימה בטענה, כי אלמלא התערבותם לא היה יוצא האירוע מפרופורציה .לטעמנו ,בעניין זה היה נכון יותר לו נהגה ההגנה כמאמר חז"ל " :טול קורה מבין עיניך". גם את טיעונה של ב"כ הנאשם בו ניסתה להסביר כי הנאשם אינו אלא בן אדם וכי מעשיו והתבטאויותיו נבעו מתוך אמוציות ,אין אנו מקבלים .אין בטיעון זה כדי להצדיק את 6 מעשיו או להמעיט מחומרתם .שוטר מחויב לאיפוק ולריסון בתגובותיו ,גם אם מאמין בצדקתו וגם אם הוא סבור שנגרם לו או למי ממקורביו עוול. על הנורמות הגבוהות במיוחד המצופות משוטר הביע דעתו כבוד המשנה לנשיא כתוארו דאז א' ברק בבג"צ - 3133/94מאיר סויסא נ' היועץ המשפטי לממשלה .פ"ד מח(338 ,)2 ,עמ' .384-383 מן הראוי לציין כי השוטר הוא עובד ציבור (במובן הרחב) .ככל עובד ציבור אף הוא נאמן הציבור .יכולתה של המשטרה למלא את תפקידיה אחר, הציבור ,ביושר כפיהם ,הגינותם וסבירותם של השוטרים. מותנית באמון בלא יחסי אמון בין המשטרה לבין הקהיליה אותם היא משרתת ,לא תוכל משימותיה (השווה עש"מ 9//9לוי נ .עיריית תל- המשטרה לקיים את אך מעבר לכך :לאור תפקידו המיוחד של (.)0 אביב ,פ"ד לד(145, 140 לציבור ומגעיו עמו ,נדרשת השוטר וסמכויותיו ,לאור חשיפתו לקיים את אמון הציבור בו. מהשוטר הקפדה מיוחדת על קלה כחמורה ,כדי בצדק צויין בפסק-דין של בית הדין למשמעת של המשטרה כי: "סוג ההתנהגות המותר לכל הציבור אינו מותר לשוטר .השוטר אינו רשאי להתנהג באופן שיש בו לגרום נזק ולהפריע לתיפקודו ולתדמיתו כאוכף החוק ולפגוע באימון שהציבור רוחש לו ...זוהי דרישה של רמת ציפיות המיוחדת אך ורק למי שנמנה על המסגרת הארגונית הקרויה 'משטרה' .גישה זו תובעת ממי משוטר לעמוד באמות מידה מיוחדות של התנהגות שאינן מתבקשות שאינו שייך למסגרת המשטרתית .זהו מצב מיוחד בו החברה דורשת מידת אמון מיוחדת ,תכונות של יושר והגינות ,ורגישות יתר לנורמות מוסריות שנמנה על מסגרת זו" (ביד"מ .)/1/94 ממי שוטר מחויב אפוא ,לנורמות התנהגות גבוהות במיוחד .נורמות אלו חלות ,לטעמנו ,גם בעניינים הנוגעים לחייו הפרטיים ,אם הם נעשים לנגד עיניה של העין הציבורית. במקרה דנן ,אף שהנאשם לא לבש מדים ,לא הגיע למקום בתפקיד ולא בא מתוך כוונה להשתמש בסמכויותיו כשוטר ,מצופה היה שינהג באופן ראוי ולא מתלהם ,לבטח מרגע בו הציג עצמו כשוטר. כישלונו של הנאשם ,אפוא ,בכך שנגרר אחר כעסו ,איבד כל רסן והתנהג כמי אשר אינו שולט במעשיו .הנאשם במקרה דנן סטה סטייה ממשית מסטנדרט ההתנהגות המצופה ממנו כשוטר וותיק ומנוסה ,ובמיוחד מצופה ממנו כמי אשר ממלא תפקידו במשך שנים כרס"ר משמעת ומפקד מחנה ,תפקיד שעיקר מהותו הוא בשמירה על נורמות ההתנהגות הראויות באר גון .אין ספק כי התנהגותו של הנאשם הותירה במקרה זה כתם על דמות המשטרה ודמות שוטריה. 7 .9לצד החומרה המיוחסת למעשי הנאשם כמפורט לעיל ,זכאי הנאשם לכך שביום הדין יביא בית הדין בחשבון שיקוליו גם את הנסיבות לקולה העומדות לזכותו ,שאלה במקרה הנדון לא מעטות ואף כבדות משקל הן. בראש ובראשונה נזקף לזכותו של הנאשם טיב שירותו המצוין ,עליו למדנו מדברי שלושת מפקדיו הבכירים אשר טרחו ובאו להעיד לטובתו והציגו אותו כבעל איכויות מצוינות כאיש משטרה וכאדם. ניצב ,XXXXמפקד ,XXXXכתב אודותיו במכתב אשר הומצא לביה"ד כי לאורך כל שנות היכרותו את הנאשם "הוא הפגין מקצועיות ,רצינות ,מסירות ,לויאליות וכושר ארגון וביצוע מהגבוהים שהכרתי לאורך עשרות שנות שירותי במ"י...תמיד זכה להערכה רבה על אופן תפקודו והתנהלותו מול אזרחים".. ניצב ,XXXXמפקד ,XXXXכתב אודותיו כי "ביצע את תפקידו במסירות רבה ובמקצועיות ותרומתו למרחב ולשוטרים המשרתים בו הייתה משמעותית לאין שיעור....מדובר בשוטר לויאלי ,אמין ,ומסור אשר מעבר לתפקידו השקיע רבות ותרם מזמנו ,ללא תמורה ,למען הקהילה בסיוע לנזקקים ובליווי ניצולי שואה והיווה בהתנהלותו מופת ודוגמא". כך גם ניתן היה ללמוד מהערכותיו התקופתיות בהן הוערך בציונים גבוהים במיוחד. לבד משירותו הטוב של הנאשם ,המשמש נסיבה לקולה בגזירת הדין ,יש לזקוף לקולה גם את הודאתו במעשה ,לקיחת האחריות ,הבעת החרטה ועברו המשמעתי ,שלאחר 24שנות שירות נותר נקי ,למעט מספר אירועים משמעתיים שאינם ממן העניין ולהם לא מצאנו לייחס כל משקל. בנוסף ,נתנו דעתנו גם למצבו המשפחתי והכלכלי של הנאשם. לאור האמור לעיל ,על רקע מכלול הטיעונים ,הנתונים והראיות שנפרסו בפנינו ,מתרשמים אנו כי אכן נכון להתייחס אל האירוע נשוא המשפט כאל מעידה חד פעמית וחריגה של הנאשם ,אשר אינה מאפיינת את דרך התנהלותו. .11באשר לשני פסקי הדין אליהם הפנתה ב"כ התביעה ,כתמיכה לבקשתה להשית על הנאשם עונש של הורדה בדרגה ,שותפים אנו לעמדת ההגנה ,לפיה נסיבותיהם של אותם מקרים אינן דומות כלל ועיקר לנסיבות המקרה דנן ,ועל כן אין ללמוד מהם גזירה שווה לענייננו. .11סוף דבר ,בבואנו לגזור את דינו של הנאשם ,אנו סבורים כי התנהגות הנאשם במקרה זה חמורה ,בייחוד על רקע נסיבות האירוע ותפקידו בארגון ,וכי יש לגנותה מכל וכל .על כן אין להסתפק בעונש של נזיפה אלא יש להשית על הנאשם עונש של נזיפה חמורה וקנס כספי .יחד עם זאת ,בהתחשב בנסיבות לקולה שפורטו לעיל ,אין הצדקה במקרה זה להורדה בדרגה של הנאשם. 8 .12אנו משיתים ,אפוא ,על הנאשם את העונשים הבאים: נזיפה חמורה קנס בסך ₪ 4,111אשר ישולם ב 1-תשלומים חודשיים ,שווים ורצופים. ניתן והודע היום ,כ"ט בטבת תשע"ד ,1/1/13 ,בנוכחות :התובעת – פקד יעל אומידי-ויכמן, עו"ד ,הנאשם וב"כ עו"ד נילי קהלני. זכות ערעור בתוך 31יום מהיום. ___________________ _____________________ שופטת ,נצ"ם רותי שטרית אב בית הדין ,נצ"ם דורית יניב _________________ שופט ,סנ"ץ גלעד בהט 9 תיק ביד"ם 41/04 בבית הדין למשמעת אב בית הדין ,תנ"ץ רחל אדלסברג השופטת ,ניצב משנה דורית יניב השופט ,סנ"ץ מוטי אברג'יל משטרת ישראל נגד רס"מ XXXX גזר דין כללי .13הנאשם ,מפעיל מוקד מרד"ם במשל"ט ,XXXXהודה במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב האישום המתוקן שהוגש נגדו והורשע בעבירת התנהגות שאינה הולמת שוטר ,לפי סעיף 4 לתוספת הראשונה לחוק המשטרה ,התשס"ו.2111 - על ההסדר הודיעונו הצדדים לאחר שהעידו בפנינו ארבעה מעדי תביעה ובהם המתלוננת. הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לגבי העונש. כתב האישום .14מעובדות כתב האישום המתוקן עולה ,כי במהלך שנת 2112העיר הנאשם פעמים רבות למתלוננת ,שוטרת שח"ם ילידת ,1992בזמן ששהתה בפינת העישון יחד עם שוטר נוסף הערות כגון " :איזה כוסית את"" ,איזה יפה"" ,מה הייתי עושה לך" .כמו כן נהג הנאשם לנעוץ את מבטו במתלוננת מעת לעת באופן שבחן אותה מכף רגל עד ראש ולאחר מכן הלך מהמקום. בתאריך ,14.8.12כאשר הגיעה המתלוננת למוקד מרד"ם כדי לפגוש ידיד ,הגיע הנאשם לאותו מקום ,תפס את המתלוננת בידה ,נצמד אליה עם גופו ונתן לה נשיקה על הלחי .על אף שהמתלוננת נסוגה מהנאשם לאחור ,התקרב אליה הנאשם כדי לנשקה על לחיה 11 השנייה ,החל להריחה ואמר לה" :איך את מריחה טוב" ופנה מהמקום באמרו ,שתמיד כיף לראות אותה. בגין מעשיו המתוארים לעיל יוחסה לנאשם עבירה של התנהגות שאינה הולמת שוטר ,שיש בה כדי לפגוע בתדמית המשטרה. טיעוני התביעה וראיותיה לעונש .51התובעת פתחה את טיעוניה לעונש בציינה ,כי הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן באה לאחר שכבר החל ניהול ההוכחות עפ"י כתב האישום המקורי ולאחר שהעידו חלק מעדי התביעה ,וביניהם המתלוננת ,ממנה לא נחסכה החוויה הלא נעימה שבמסירת עדות. לדברי התובעת ,עובדות כתב האישום מצביעות על התנהגות בוטה ומבזה ,שאינה הולמת שוטר הן במילים והן במעשים שהפנה הנאשם כלפי המתלוננת. התובעת עמדה על חומרת מעשיו של הנאשם הנובעים מכמה היבטים .היבט אחד, הכוחניות שהפגין הנאשם כלפי המתלוננת כאשר תפס אותה בידה ,נצמד אל גופה ,נשק על לחיה וניסה לנשקה שוב אף שנסוגה ממנו לאחור .היבט נוסף ,הוא בחוסר הנוחות שהסב הנאשם למתלוננת בכך שנעץ בה מבטו ובחן אותה מכף רגל ועד ראש ,התנהגות אשר יש בה כדי פגיעה בצנעת הפרט .היבט נוסף הוא באמירות הבוטות שהפנה לעבר המתלוננת מעת לעת .לעניין זה ,טענה התובעת ,כי לאור העובדה שהתבטאויותיו של הנאשם כלפי המתלוננת חזרו על עצמם פעם אחר פעם ,אין לדבר על מעידה חד פעמית. עוד אמרה התובעת ,כי מעשיו של הנאשם מקבלים משנה חומרה נוכח פערי הגיל ,הדרגות והוות ק שבין המתלוננת שהינה שוטרת חובה לבין הנאשם שהוא שוטר ותיק ,משנת 1988 בשירות. לדברי התובעת ,בכך שלא נהג הנאשם במתלוננת בכבוד וברגישות הראויה פגע פגיעה של ממש הן במתלוננת והן בתדמית המשטרה. באשר לנתוניו האישיים של הנאשם ,ציינה התובעת ,כי הנאשם משרת בחיל משנת ,1988 בהערכותיו התקופתיות הוערך על ידי מפקדיו בציונים שבין טוב 4לטוב מאד .2התובעת המציאה תדפיסי הערכות לשנים 2113עד 2119ו 2111-עד .2114 באשר לעברו המשמעתי ,הגישה התובעת גיליון משמעתי הכולל הרשעה בפני דן יחיד משנת 2111בגין אי מילוי הוראה ,הערת מפקד משנת ,1993הערה והדרכה משנת .1994באשר להרשעה נוספת בביד"ם משנת 1994המופיעה במרשם המשמעתי ציינה ב"כ התביעה ,כי לא אותר החומר הרלוונטי .ב"כ הנאשם טענה כי ללא פסק הדין עצמו אין להתייחס לרישום זה ,שכן מדובר באירוע מלפני 21שנה והנאשם אינו זוכר אותו. 11 באשר לענישה ההולמת מקרה זה טענה ב"כ התביעה ,כי מן הראוי שבמקרה דנן יועבר מסר הולם הן לנאשם והן לכלל השוטרים בארגון ,כי למעשים כאלה אין מקום בארגון והם ראויים לכל גינוי .לפיכך ,לדעת התביעה ,העונש ההולם מקרה זה הוא עונש של הורדה בדרגה ונזיפה חמורה. התובעת המציאה מסמך מהחשבות ממנו עולה כי הפגיעה השכרית שתיגרם לנאשם כתוצאה מהורדה בדרגה אחת נאמדת בסך של ₪ 1,418ברוטו לחודש. לדברי התובעת ,בחפשה אחר פסיקה לתמיכה בעתירתה לעונש ,לא מצאה מקרה דומה למקרה נשוא התיק שבפנינו ,שכן כל תיק ונסיבותיו .יחד עם זאת הפנתה לתיקי ביד"ם ,41/12 ,1/14ו 33/11-אף שלדבריה ,נסיבותיהן חמורות מאלה שבפנינו ,ובכל זאת מצאה לציינם ,שכן הם בעלי מכנה משותף מסוים עם האירוע שבפנינו .באותם מקרים השית ביה"ד על הנאשמים עונש של נזיפה חמורה והורדה בדרגה. לאור כל האמור ביקשה התובעת להחמיר עם הנאשם ולהשית עליו עונש של הורדה בדרגה לתקופה קצובה בהתאם לשיקול דעת בית הדין ונזיפה חמורה. טיעוני ההגנה וראיותיה לעונש .16מטעם ההגנה העיד כעד אופי סנ"ץ ,XXXXק' אח"ם .XXXXהעד סיפר ,כי הוא מכיר את הנאשם כמעט מיום גיוסו .בארבע וחצי השנים האחרונות ,מאז שמונה לרל"ח הקשרים בינו לבין הנאשם התהדקו ,על רקע הדיווחים שהנאשם העביר לו מהמרד"ם .לדבריו ,מבין אלה המדווחים לו הוא יכול לומר על הנאשם שהוא שוטר מקצועי ,אמין ,ענייני ,ונוגע רק בעיקר. .17את טיעוניה לעונש פתחה ב"כ הנאשם בהצהרה ,כי הנאשם עומד בפני ביה"ד עם ראש מורכן ,מקבל אחריות מלאה על מעשיו ועותר לרחמי ביה"ד ולהתחשבותו. בהמשך ,התייחסה הסניגורית לנסיבותיו האישיות של הנאשם .ציינה כי הנאשם יליד שנת ,1913משרת במשטרה משנת ,1988בתפקידי סייר ,יומנאי ומשל"ט .הנאשם גרוש ואב לבן. מצבו הרפואי מאלץ אותו להשתמש באופן קבוע בתרופות ,הוא מצוי במצוקה כלכלית, משתכר סך של ₪ 3,311נטו .להוכחת מצוקתו ,כאמור ,הגישה הסניגורית תסקיר רווחה ממנו עולה ,כי יש לנאשם הוצאות קבועות כבדות ,הכוללות החזרי משכנתא ,תשלומי מזונות והחזרי הלוואות .נוכח מצבו האמור אושר לו סיוע של תלושי חג .בבנק הוא עומד על יתרת חובה בסך .₪ 23,111 הסניגורית הוסיפה ואמרה כי מועד דרגתו הבא של הנאשם היה אמור להיות באפריל , 2114הוא הומלץ כשוטר מצטיין לקיצור פז"ם והיה אמור לקבל את דרגתו לפני למעלה 12 משנה ,ב-ספטמבר .2112אלא שבגין תיק זה לא קיבל הנאשם את קיצור הפז"ם ואף לא הועלה בדרגה. הגישה מסמך מגורמי האמ"ש ביחידתו של הנאשם. באשר להערכותיו התקופתיות של הנאשם ,ציינה הסניגורית ,כי מדובר בהערכות גבוהות, בשנים 2111ו 2112-הנאשם אף הוערך כטוב יותר מאחרים בקבוצה .לדבריה ,ההערכות, אותן המציאה לביה"ד ,מעידות על שוטר מקצועי הממלא את עבודתו לשביעות רצון מפקדיו ותורם לעבודת היחידה ולהשגת יעדיה .כן המציאה מכתב ממי שהיה מפקדו של הנאשם תקופה מסוימת ,פקד ,XXXXקצין אבטחה ,XXXXוממפקדו הנוכחי רפ"ק ,XXXXקמב"צ .XXXX באשר למרשם המשמעתי שהוצג לביה"ד ביקשה ההגנה לייחס לו משקל מזערי ואף אפסי, שכן מדובר בהרשעות והערות מלפני כ 21-שנה. בהתייחסה לפסיקה אליה הפנתה ב"כ התביעה ,אמרה ב"כ ההגנה ,כי בכל אותם תיקים מדובר היה בעבירות שונות מזו שהורשע בה הנאשם ,ולבטח באירועים שנסיבותיהם חמורות בהרבה מאלו של הנאשם ,על כן לא ניתן ללמוד מהם על רמת הענישה המקובלת. גם לטענת הסניגורית ,על אף שחיפשה בפסיקת ביה"ד מקרה שנסיבותיו דומות לתיק דנן, לא מצאה .בפסקי הדין שמצאה ,דובר לדבריה במעשים חמורים בהרבה מהמעשים בגינם הורשע הנאשם ,ולא הוטל עונש של הורדה בדרגה. לאור כל האמור ,ובהדגישה את הרף הנמוך ,לדעתה ,של המעשים בגינם הורשע הנאשם, ביקשה ב"כ הנאשם להסתפק בענישה של נזיפה חמורה בלבד ,אף ללא רכיב כספי, ולחילופין רכיב כספי נמוך. .18מפי הנאשם שמענו כי הוא מבקש להביע צער וחרטה על מעשיו ,אשר לדבריו לא נעשו מתוך כוונה רעה. דיון .19הנאשם שבפנינו הורשע כאמור ,בעבירת התנהגות שאינה הולמת שוטר ושיש בה כדי לפגוע בתדמית המשטרה. .21איננו מסכימים עם עמדת ב"כ הנאשם ,שטענה בפנינו ,כי מעשי הנאשם נמצאים ברף הנמוך של העבירה .ההיפך ,אנו סבורים כי הם נמצאים ברף הגבוה של עבירת ההתנהגות שאינה הולמת שוטר .יתרה מכך ,התרשמנו כי חסד עשתה התביעה עם הנאשם בכך שלא ייחסה לו בגין מעשיו אלו עבירת הטרדה מינית. 13 .21הנאשם הוא אדם מבוגר ,ביחס למתלוננת ,כבן 31שנה ,שוטר וותיק המשרת במשטרה מזה כ 21-שנה .המתלוננת לעומתו ,היא שוטרת צעירה בשירות חובה אשר הייתה במועדים הרלוונטיים ,כבת .21 הנאשם והמתלוננת לא עבדו באותה יחידה ולא הייתה ביניהם היכרות או קשר מכל סוג שהוא .האירועים התרחשו בעת שהמתלוננת הייתה מגיעה למשל"ט ,בו שירת הנאשם ,על מנת לבקר שוטרי חובה אחרים .הנאשם נהג להתבטא כלפיה באמירות בוטות ,כמפורט בכתב האישום ,חזר על התבטאויותיו אלה במועדים שונים פעמים רבות ,תוך נעיצת מבט ובחינת גופה של המתלוננת מכף רגל ועד ראש .זאת עד שבאחד המקרים הקצין את התנהגותו ועבר למגע גופני ,בכך שתפס בידה של המתלוננת ,נצמד אל המתלוננת עם גופו ונשק ללחיה .למרות נסיגתה לאחור המשיך הנאשם והתקרב לעבר לחיה השניה ,הריחה ואמר לה" :איך את מריחה טוב". .22המתלוננת ,אשר הספיקה להעיד בפנינו ,בטרם הודה הנאשם במעשיו ,סיפרה כי מעשהו זה של הנאשם לא רק הגעיל אותה ,אלא גם הפחיד אותה ובתגובה למעשה היא קפאה במקומה מבלי יכולת להגיב. .23בבואנו לבחון מהו העונש הראוי וההולם נסיבות מקרה זה ,נתנו דעתנו למטרותיו של הדין המשמעתי תוך שימת דגש למעמדה המיוחד של המתלוננת כשוטרת בשירות חובה. הכלל שנקבע בפסיקה ,והעובר בה כחוט השני ,הוא כי המינהל הציבורי פועל כנאמן הציבור ,הוא מחוייב בשמירת ערכי התנהגות בסיסיים ,ועליו לשמש דוגמא ומופת לציבור הרחב .נדרשת במסגרתו הקפדה מיוחדת על ערכי מוסר יסודיים ביחסים בין בני אדם. אמון הציבור בשירות הציבורי חיוני להבטחת פעילותו התקינה ,ופגיעה באמון זה פוגעת ממילא בתפקודו של השירות ומזיקה לאינטרס ציבורי בעל חשיבות מיוחדת. בהתייחס למשטרת ישראל ,שהיא גוף היררכי אוכף חוק ,הרי שהמשמעת וצרכי ההתנהגות חייבים להיות ללא דופי .איש משטרה ,נדרש מכוח תפקידו להתנהגות ברמה אתית ,ערכית ומוסרית גבוהה במיוחד ,כמי שנמנה על מערכת אכיפת החוק. .24חומרה מיוחדת יש לייחס לעבירות משמעת המתבצעות במשטרה כלפי שוטרות צעירות בשירות חובה ,שהינן חסרות ניסיון ,ומגיעות לראשונה למסגרת זרה וחדשה מחוץ לבית, בה הן נתקלות בעולם חדש ועומדות מול כוח וסמכות של היררכיה פיקודית. .25מעשהו של הנאשם וההתבטאויות הבוטות שהשמיע כלפי המתלוננת ,מעבר לפגיעה האישית בה ובכבודה ,יש בהם כדי לפגוע בחובת הנאמנות של המשטרה למתגייסות לשורותיו ,לבני משפחותיהן ולחברה בכללותה .על המערכת להמחיש לכל אלה ,כי היא מספקת לשוטרות החובה את מלוא ההגנה ,ומטפלת בחומרה בכל מי שפוגע בהן שלא כדין. .26כידוע ,מטרתם העיקרית של אמצעי המשמעת המוטלים על ידי בית הדין ,אינה הענשת השוטר .הם נועדו לצורך השגת תכלית כפולה .הגנה על הארגון ,על תדמיתו בעיני הציבור, 14 ומניעת פגיעה בתפקודו מחד ,והרתעת שוטרים אחרים כי לא יכשלו במעשים מסוג זה, מנגד. על בית הדין לבחון ,בין היתר ,האם יש באמצעי המשמעת אותם יטיל כדי ליצור הרתעה מספקת בקרב השוטרים וכדי להשיב על כנו את אמון הציבור במשטרה. .27יחד עם זאת ,גם אם משקל נסיבותיו האישיות של הנאשם פחות בדין המשמעתי בהשוואה להליך הפלילי ,הרי שאין להתעלם מהן .יש להגיע לנקודת איזון עונשית ראויה אשר תשלב בין האינטרס הציבורי שביישום ראוי של עבירות המשמעת ,בד בבד עם דאגה לגורלו של הפרט באופן שהענישה תהיה מידתית ומאוזנת. .28אשר על כן מצאנו להתחשב לקולה באלה: א .בהודייתו של הנאשם ,אם כי זו באה באיחור. ב .בדברי הנאשם בפנינו כי הוא מצטער ומתחרט על מעשיו וכי הם לא נעשו מתוך כוונה רעה. ג .בטיב שירותו החיובי בחיל ,במכתבי מפקדיו ,בהערכותיו התקופתיות הטובות ,ובכך שרישומיו המשמעתיים מעטים וישנים. ד .בנסיבותיו האישיות ובמצבו הכלכלי הדחוק. .29מששקלנו את הנסיבות לחומרה ולקולה ,הגענו למסקנה ,כי במקרה זה הכף נוטה לחומרה. צודקת התביעה בעתירתה לעונש של הורדה בדרגה ,אשר יהיה בו כדי להעביר מסר הולם לפיו מעשים מסוג זה ראויים לכל גינוי ואין להם מקום בשורות הארגון. .31בין אם ניתנו בעבר על ידי בית דין זה עונשי הורדה בדרגה במקרים דומים אחרים ,ובין אם ניתנו עונשים קלים יותר ,הרי שאנו סבורים ,כי ברכיב הענישה של הורדה בדרגה לתקופה קצובה ,יש בנסיבות מקרה זה כדי לתת מענה למסר הארגוני המתבקש ולצורך בהרתעה מפני ביצוע מעשים דומים בכלל וכלפי שוטרות חובה בפרט .זאת ,אף אם יש בכך כדי להעלות את רף הענישה הנוכחי בעבירות דומות. .31בהתחשב בכל האמור לעיל ,אנו מוצאים להסתפק בנסיבות תיק זה ברכיב ענישה של הורדה בדרגה לתקופה קצרה מאוד. אנו משיתים ,אפוא ,על הנאשם את העונשים הבאים: 15 - נזיפה חמורה. - הורדה בדרגה לתקופה של חודשיים. ניתן והודע היום ,ד' בשבט תשע"ד ,1.1.13 ,בנוכחות התובעת – פקד יעל אומידי -ויכמן ,עו"ד, הנאשם – רס"מ XXXXוב"כ רפ"ק שחר פרנקל ,עו"ד. זכות ערעור תוך 31יום מהיום. שופטת________________אב בית הדין ________________ שופט _______________ סנ"ץ מוטי אברג'יל תנ"ץ רחל אדלסברג נצ"ם דורית יניב 16 תיק ביד"מ /4/04 בבית הדין למשמעת לפני :אב בית הדין ,תת-ניצב רחל אדלסברג השופטת ,ניצב-משנה רותי שיטרית השופט ,סגן-ניצב פנחס כהן משטרת ישראל נגד הנאשם :רס"ר XXXX גזר – דין כללי .1הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום ,במסגרת הסדר טיעון ,בעבירה של הטרדה מינית ,לפי סעיף 23לתוספת הראשונה לחוק המשטרה ,התשס"ו2111- (להלן" :התוספת"). בפתח הדיון הצדדים הודיעונו כי הגיעו להסדר טיעון ,שנחתם עם מח"ש לפיו הנאשם יודה בעובדות כתב האישום .הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לגבי העונש. כתב האישום .2מעובדות כתב האישום בו הודה הנאשם עולה כלהלן: א .במועד הרלוונטי לכתב האישום שירת הנאשם כמפקד כיתה ב. XXXX ב .בתאריך 21.12.12עלה הנאשם לאוטובוס אגד בקו מס' 343מירושלים לכוון אשקלון כשהוא לבוש במדים ובדרכו מהבסיס בו שרת לביתו. ג .הנאשם התיישב במושב הצמוד למושב עליו ישבה המתלוננת ,שהייתה באותה עת חיילת בשירות סדיר בצה"ל. ד .בעת שהמתלוננת נמנמה ,הניח הנאשם את ידו על ירכה בחלק הפנימי ליד המפשעה. ה .בכתב האישום נטען כי במעשיו האמורים הטריד הנאשם מינית את המתלוננת. 17 טיעוני הצדדים לעונש התביעה .4ב"כ התביעה טענה כי מדובר במעשה בוטה מכוער משפיל ומבזה שבוצע על ידי הנאשם שהיה לבוש מדים ,כלפי חיילת צעירה בשירות בסדיר אותה לא הכיר. המעשה פגע בכבודה ובפרטיותה של המתלוננת ,פגע באינטרסים המוגנים שבחוק למניעת הטרדה מינית והוא ראוי לכל גינוי .עוד טענה ,כי יש במעשה ניצול מצבה של המתלוננת ,שבאותה עת נמנמה. חומרה מיוחדת יש לייחס לכך שהנאשם ביצע את המעשה כשהוא לבוש במדי משטרת ישראל ובכך יש לראות הפרת אמון שניתן בנאשם על ידי הארגון ופגיעה בתדמית המשטרה. ב"כ התביעה ציינה לחומרה גם את פער הגילאים ,הנאשם יליד 1938והמתלוננת הייתה בעת האירוע ,חיילת בשירות סדיר .עוד הוסיפה כי הנאשם ,בהיותו מפקד כיתה ב ,XXXXשימש דוגמה רעה לפקודיו בכך שסטה באופן בוטה מנורמות ההתנהגות המצופות ממנו. .3בהתייחס לטיב שירותו ,הגישה התביעה את הערכותיו התקופתיות של הנאשם מהשנים האחרונות מהן עולה כי הוערך ע"י מפקדיו בציונים הנעים בין ציון "טוב מאוד "1לציון "מעולה ."1עברו המשמעתי נקי למעט הערת מפקד משנת 2114לה לא נמצאה אסמכתא. .1בהתייחסה לעונש הראוי ,טענה ,כי נוכח חומרת המעשה ,הבוטות והביזוי ,יש להעביר מסר אירגוני ברור לנאשם ,לשוטרים אחרים ולמתלוננת .אשר על כן ,על הנסיבות האישיות וטיב שירותו של הנאשם להידחות מפני שיקולים אלו. ב"כ התביעה עתרה לעונשים של נזיפה חמורה והורדה בדרגה לתקופה קצובה שתיקבע ע"י בית הדין. מתדפיס החשבות שהגישה עולה ,כי פגיעה בשכרו של הנאשם כתוצאה מהורדה בדרגה עומדת על סך של כ ₪ 1,111-ברוטו לחודש. ההגנה .1בפתח טיעוניו הצהיר ב"כ הנאשם כי הוא מכיר בחומרת העבירה ,בפגיעה שנגרמה לפרטיותה של המתלוננת ,בפגיעה בכבוד האדם שלה ובתחושת ההשפלה שחוותה .יחד עם זאת ,עבירה זו ממוקמת לטענתו ברף התחתון של עבירות המין. עוד הוסיף ,כי יש להתחשב לקולה בכך שמדובר במעידה חד פעמית של הנאשם, שהייתה בעלת משך קצר ביותר וכן בכך שהתלונה הוגשה לפני למעלה משנה וחצי, ובמהלך הזמן שחלף ,הנאשם נחשף להליך מרתיע ונגרם לו עינוי דין. 18 .3באשר לטיב שירותו של הנאשם ,טען ,כי הנאשם שוטר מצטיין לאורך שתיים עשרה שנות שירותו בהן נתגלה כמפקד ולוחם מעולה ,ללא עבר פלילי או משמעתי .שירותו הוא תובעני ושוחק ,טומן בחובו התמודדות יומיומית עם תושבים פלשתינאים וחושף אותו לסיכונים .בהתייחס להערה הפיקודית שהוזכרה ע"י התביעה ,ציין כי מדובר בוויכוח בינו לבין הממונה עליו מלפני אחת עשרה שנים. .8באשר לנסיבותיו האישיות ,טען ,כי הנאשם יליד ,1938נשוי ולו שני ילדים בני 4.1ו- .3.1בנו בן ה 3.1 -מטופל רפואית בשל בעיות מהן הוא סובל והדבר דורש השקעה רבה מהוריו .הנאשם נתון במצב כלכלי דחוק ללא תמיכה מההורים .לתמיכה בטענותיו הגיש ב"כ הנאשם לעיוננו פלט חשבון בנק ממנו עולה כי הנאשם מצוי ביתרת חובה של למעלה מ.₪ 21,111 - עוד טען ,כי הפרשה גרמה למשבר בין הנאשם לבת זוגו .הוסיף ,כי הרשעתו במעשה עלולה להביא אף לסילוק הנאשם מקיבוץ בו נקלט ,לאחר שעבר וועדת קבלה. .9באשר לאפשרות שהנאשם יורד בדרגה ,טען ,כי בעונש זה קיים מוטיב של השפלה ובושה ובפרט כשהנאשם משמש בתפקיד פיקודי. בהתייחס לעונש הראוי ,טען ,כי האיזון שבין חומרת העבירה ומידת הפגיעה בערך המוגן לבין מגוון הנסיבות המקצועיות האישיות המשפחתיות והכלכליות ,צריך להוביל להטלת עונש של נזיפה ולהימנע מהטלת עונש של הורדה בדרגה. דיון .11הנאשם הורשע כאמור בעבירה משמעתית של הטרדה מינית לפי סעיף 23לתוספת. במקרה זה הטריד הנאשם מינית את המתלוננת ,חיילת בשירות חובה בצה"ל ,שלא בתוך המסגרת הארגונית אלא במהלך נסיעה פרטית באוטובוס .ביטוייה של ההטרדה המינית הוא בכך ,שהניח את ידו על ירכה בחלק הפנימי ליד המפשעה. .11איננו מסכימים עם טענת ב"כ הנאשם ,כי העבירה ממוקמת ברף התחתון של עבירות המין .קיימת קשת רחבה של מעשים הנכללים בגדר התנהגות המהווה הטרדה מינית, ובהם כאלה הנוגעים להתייחסויות מילוליות בלבד .במקרה שבפנינו מדובר במעשה שביטויו במגע גופני ,ושבשל טיבו ונסיבותיו יש למקמו ברף הגבוה ,יחסית ,של העבירה המשמעתית .יתרה מכך ,מדובר במעשה שעפ"י טיבו ואופיו מתאים היה להגשת כתב אישום בעבירה של מעשה מגונה לבית משפט השלום. כך למשל בתיק פלילי 4241/13בבית משפט השלום בירושלים ,דובר במקרה זהה לזה שבפנינו .הנאשם ,שעברו היה נקי ,שירת כשוטר במשטרת ישראל .בעת שנסע באוטובוס מתל-אביב לירושלים ישבה לידו המתלוננת .במהלך הנסיעה ,שעה שהמתלוננת שקעה בשינה ,הניח הנאשם את ידו בין ירכיה .בית המשפט אימץ הסדר טיעון שאליו הגיעו 19 הצדדים ,לפיו הנאשם הורשע בעבירה של מעשה מגונה לפי סעיף (438ג) בהתייחס לסעיף (431א)( )3לחוק העונשין – ,1933וגזר על הנאשם מאסר למשך חודשיים ,אשר ירוצה בעבודות שירות ,מאסר על תנאי של 1חודשים למשך 4שנים ,על כל עבירת מין ופיצוי כספי למתלוננת בסך של 4,111שקלים. .12בהצעת החוק למניעת הטרדה מינית ,התשנ"ז – ,1993דובר על מהותה של ההטרדה המינית ועל הצורך לשרשה ,וכך נאמר: "הטרדה מינית היא פגיעה בכבוד האדם ,בחירותו ,בפרטיותו ובזכותו לשוויון .היא פוגעת בכבודו העצמי ובכבוד החברתי של המוטרד .היא משפילה ומבזה את אנושיותו ,בין השאר ע"י התייחסות אל אדם כאל אובייקט מיני לשימושו של המטריד .הטרדה מינית שוללת את האוטונומיה של המוטרד ואת שליטתו בגופו ומיניותו ,פוגעת בזכותו להגדרה עצמית ופולשת לפרטיותו ....הטרדה מינית כלפי נשים גורמת להשפלתן ביחס למינן או למיניותן". .14במקרה שבפנינו עולים מספר היבטים לחומרה ובהם ניצול מצבה של המתלוננת שנמנמה אותה עת ולא הייתה במצב של מודעות מלאה למתרחש ,היעדר היכרות או קשר כלשהו בין המתלוננת לנאשם ,פער הגילאים המשמעותי שביניהם והפגיעה הקשה שנגרמה לה עת פלש הנאשם למרחב הפיזי המוגן שלה באופן שיש בו כדי לגרום לתחושות קשות של השפלה וביזוי. .13בעת האירוע היה הנאשם לבוש במדים משטרתיים .שוטר לבוש מדים ברשות הרבים, נתפס בעיני הציבור כגורם אוכף חוק וכדמות מגינה ונוסכת ביטחון .ביצוע מעשה מעין זה ע"י שוטר ,מותיר טעם מר של אכזבה ושאט נפש ופוגע בתדמית המשטרה ובאמון שרוחש לה הציבור .אמון הציבור הוא כידוע תנאי הכרחי לתפקודו היעיל של הארגון. .11למותר לציין כי איש משטרה ,ככזה ,מחויב בשמירת ערכי התנהגות בסיסיים ,ועליו לשמש דוגמא ומופת לציבור הרחב .עליו לגלות רגישות והקפדה מיוחדת לפן המוסרי שבמעשיו ולעמוד בנורמות גבוהות במיוחד .נורמות אלו חלות גם בעניינים שאינם נוגעים לשירותו במשטרה ובייחוד אם הם נעשים אל מול העין הציבורית ,ובהיותו במדי משטרה. .11לא שמענו מפי הנאשם או מפי בא-כוחו הסבר כלשהו לביצוע המעשה .בנוסף לכך, הנאשם לא הביע חרטה או התנצלות כלפי המתלוננת שנפגעה וזאת יש לזקוף לחובתו. 21 .13תכליתו של הדין המשמעתי והטלת אמצעי המשמעת שבו ,הינה ,בין היתר ,למנוע פגיעה בתפקודה של משטרת ישראל ,להגן על תדמיתה בעיני הציבור ולהרתיע אחרים בשירות למען לא יכשלו במעשים מעין אלו. .18מסכימים אנו עם התובעת ,כי במקרה זה מן הראוי להעביר מסר אירגוני חד וברור לנאשם ,לשוטרים אחרים ולמתלוננת עצמה ,לפיו ,מעשה שכזה מקומו לא יכירנו בשורות הארגון והוא ראוי לכל גינוי. .19אל מול חומרת המעשה ונסיבותיו ,מצאנו להתחשב לקולה ,בהודאתו של הנאשם ,בטיב שירותו החיובי ,בהערכותיו התקופתיות ,בשירותו המבצעי הקשה והשוחק ,בעברו המשמעתי הנקי ,בנסיבותיו האישיות והמשפחתיות ובמצבו הכלכלי הדחוק. .21מששקלנו את כלל הנסיבות לחומרה ולקולה ,הגענו לכלל מסקנה כי האיזון הראוי שביניהם ,במקרה זה ,מחייב להטות את הכף לחומרה ,על מנת לבטא את חומרת המעשה ,להביע סלידה ממנו ולהעביר מסר ארגוני ברור ומרתיע. .21צדקה התביעה בטענתה כי עונש של הורדה בדרגה הולם את חומרת העבירה ונסיבותיה .אנו סבורים ,ובפרט נוכח גזר-הדין המחמיר שניתן בתיק פלילי 4241/13 בימ"ש שלום ירושלים שאוזכר לעיל ,שנסיבותיו זהות לאלו שבפנינו ,כי חומרת המעשה וביטוי הסלידה ממנו ,מצדיקים רכיב עונשי של הורדה בדרגה לתקופה משמעותית ממש. .22יחד עם זאת ,בשל מצבו המשפחתי ומצבו הכלכלי הדחוק של הנאשם ,החלטנו כי ראוי בנסיבות מקרה זה ,לגזור עליו עונש של הורדה בדרגה לתקופה קצרה בלבד ,אך להוסיף רכיב ענישה של מחבוש על תנאי ,שיהא בו כדי להרתיע את הנאשם מביצוע עבירה דומה בעתיד. 21 לפיכך ,החלטנו לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: - נזיפה חמורה - הורדה בדרגה לתקופה קצובה של 4חודשים. - מחבוש לתקופה של 40ימים אותו לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור בתוך שנתיים מהיום עבירת הטרדה מינית לפי סעיף 4/לתוספת. ניתן והודע היום ,ד' בשבט תשע"ד ,11/11/2113בנוכחות :הנאשם ובא כוחו עו"ד דניאל חקלאי והתובעת פקד יעל אומידי-ויכמן ,עו"ד. זכות ערעור תוך 31יום מהיום. שופטת________________ אב בית הדין_________________ שופט _______________ סנ"צ פנחס כהן תנ"צ רחל אדלסברג נצ"מ רותי שיטרית 22 תיק ביד"ם 11/04 בבית הדין למשמעת לפני :אב בית הדין ,תת-ניצב רחל אדלסברג השופטת ,ניצב-משנה רותי שיטרית השופט ,עו"ד שמואל אלבראנס משטרת ישראל נגד הנאשם :סמ"ר XXXX גזר – דין כללי .24הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום ,במסגרת הסדר טיעון ,בעבירה של שימוש בכוח שלא כדין לפי סעיף 19א' לתוספת הראשונה לחוק המשטרה, התשס"ו( 2111-להלן" :התוספת"). .23בפתח הדיון הצדדים הודיעונו כי הגיעו להסדר טיעון שנחתם עם מח"ש לפיו הנאשם יודה בעובדות כתב האישום .הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לגבי העונש. כתב האישום .21מעובדות כתב האישום בו הודה הנאשם עולה כלהלן: א .במועד הרלוונטי לכתב האישום שירת הנאשם כבלש בתחנת .XXXX ב .בתאריך 29/12/2112סמוך לשעה ,12:11באזור רחוב ,XXXXביצע הנאשם ביחד עם מתנדב ,סריקות ,בחיפוש אחר חשוד. ג .במהלך הסיור הבחין הנאשם ביעקב ( XXXXלהלן" :המתלונן") אשר היה בדרכו לביתו. ד .המתלונן עורר את חשדם של הנאשם והמתנדב ,על כן עכבו אותו השניים לבדיקה שגרתית. ה .במהלך הבדיקה ביקש הנאשם מהמתלונן להתלוות אליו לבניין סמוך לשם עריכת חיפוש בחפציו .המתלונן סירב לחיפוש תוך שהוא מעורר מהומה וצועק. 23 ו .המתנדב ביקש מהמתלונן להיות בשקט ולשתף פעולה ,אולם המתלונן המשיך לצעוק ועמד בסירובו .בתגובה ,אחז הנאשם בחוזקה בידיו של המתלונן ודחפו לכוון כניסה של בניין מגורים במקום. ז .הנאשם דחף את המתלונן לכוון חדר המדרגות ,כל זאת כאשר המתלונן ממשיך להתנגד ולצעוק לעזרה. ח .בהמשך ,הצמיד הנאשם את המתלונן לאינטרקום ,אחז בשתי ידיו וסטר לו בחוזקה על פניו. ט .בכתב האישום נטען כי במעשיו האמורים השתמש הנאשם בכוח שלא כדין. טיעוני הצדדים לעונש התביעה .21ב"כ התביעה טענה ,כי במקרה זה השימוש בכוח שהפעיל הנאשם היה מיותר מלכתחילה ולא מוצדק .לדבריה ,אין חולק על כי עובר לשימוש בכוח ,התפתח בין המתלונן לנאשם והמתנדב שהיה עמו ,דין ודברים ,על רקע התנגדותו של המתלונן לחיפוש בחפציו ,צעקותיו והמהומה שהקים. יחד עם זאת ,על השוטר למלא את תפקידו בהתאם לסמכויות שהקנה לו המחוקק ובמקרה זה הנאשם כשל ולא השכיל לכלכל את צעדיו נכונה ,לא גילה איפוק ובחר מיד להשתמש בכוח מבלי להודיע למתלונן על מעצרו ומבלי להיעזר במתנדב שעמד לצדו. עוד טענה התביעה כי מדובר במתן סטירה למתלונן יש כדי לבזותו ,זאת למרות שהמתלונן עורר פרובוקציה לא מקובלת. בהתייחסה לטיב שירותו של הנאשם ,ציינה התביעה ,כי הוא התגייס למשטרה בשנת ,2112בהערכה תקופתית הוערך על ידו מפקדיו בציון "טוב מאוד ,"1ועברו המשמעתי נקי. לסיכום דבריה ציינה ,כי במאזן השיקולים הכללי ולאור רמת הענישה הנהוגה בבית הדין ביחס למעשים דומים שחומרתם זהה ,עותרת התביעה לעונשים של נזיפה חמורה וקנס בהתאם לשיקול דעתו של בית הדין .עוד ציינה כי במסגרת ההסדר עם הנאשם, שמחוץ להליך ביה"ד ,שילם הנאשם למתלונן פיצוי בסך .₪ 1,111 24 ההגנה .23מטעם ההגנה העידו 2עדי אופי: ,XXXXראש מחלק - XXXXלדבריו ,הוא מכיר את הנאשם כ 1 -שנים מהתקופה בה הנאשם התנדב במרחב XXXXומזה כשלושה חודשים הוא משמש כמפקדו .העיד כי תפקודו כמתנדב התאפיין ברצינות וכי הנאשם בלט בשטח .גם בתפקידו הנוכחי הוא רציני מאוד ,מקצועי ,אמין ומשקיע למען עשייה וקידום ערכי המשטרה .הנאשם עוסק גם כיום בפעילות התנדבותית עם נוער ,במקביל לעבודתו במשטרה .בהתייחס לאירוע נשוא כתב האישום ,ציין ,כי מדובר במקרה חד פעמי ,הנאשם לקח אחריות על כך והפיק לקחים. פקד ,XXXXשימש עד לפני חודשיים ראש מחלק XXXXובתפקידו הנוכחי משמש סרמ"ח .XXXXהעיד כי הוא מכיר את הנאשם מהתקופה שהיה מתנדב וליווה את הליך גיוסו למשטרה .מדובר בשוטר רציני ,אמין מאוד ,לויאלי ,בעל מוטיבציה גבוהה ורצון לתרום .נקיטה באלימות מכל סוג שהוא אינה הולמת את אופיו. בהתייחס לאירוע נשוא כתב האישום ,ציין ,כי מדובר במקרה מצער .הוא עצמו וראש הצוות באותה משמרת ,חשו אחריות ביחס למה שאירע .שכן ,הנאשם בהיותו חדש יחסית ביחידה ובתקופת חניכה לאחר קורס שוטרים ,נשלח לבדוק חשוד ללא פיקוח של ראש צוות ,ולא ידע להתמודד עם המצב .מאז ,לא היו מקרים דומים. .28ב"כ הנאשם בטיעוניו לעונש ,ציין ,כי אינו מקל ראש במעשה ואין כל הצדקה לשימוש בכוח .יחד עם זאת ,לדבריו ,במקרה זה ,חשוב לראות את התמונה הכוללת .התנהגותו האסורה של המתלונן העמידה את הנאשם שהיה שוטר טרי ,בהתמודדות מול סיטואציה אותה לא הכיר ולא ידע כיצד להתמודד עמה .כפי שסיפר מפקדו ,הנאשם לא היה אמור להיות לבד באותה סיטואציה. עוד הוסיף ,כי מדובר באובדן עשתונות רגעי ,חד פעמי ,בתוך סיטואציה מיוחדת ונדירה. בהתייחסו לנסיבותיו האישיות של הנאשם ,ציין בא-כוחו ,כי הנאשם רווק ,בן ,21 מתגורר עם הוריו ,תומך בהם נוכח מצבם הרפואי ,ומצבו הכלכלי קשה .לתמיכה בטענתו זו ,הגיש תדפיסים מהבנק המעידים על פירוט הלוואות וכן על יתרת חובה בחשבונו של הנאשם. בהתייחס לשירותו בחיל ,ציין ,כי הנאשם גוייס רק לפני כשנתיים ,קודם לכן הוא שימש כמתנדב במשך 3שנים .אין לו עבר משמעתי .הוא הוערך על ידי מפקדיו בהערכה התקופתית בציון של "טוב מאוד ."1לדבריו הנאשם בעל משמעת עצמית גבוהה ורצון להצליח ולהתקדם במשטרה. עוד טען ,כי הליך החקירה במח"ש וההליך המשמעתי ,השפיעו באופן קשה על הנאשם וכי הוא שרוי במתח בשל ההשלכות שיכולות להיות להליך. 25 לתמיכה בטענתו בדבר טיב שירותו של הנאשם הן כמתנדב והן כשוטר ,הגיש בא כוחו אסופת מסמכים ובהם תעודות הוקרה ,הצטיינות ,המלצות ומכתבי תודה ,על פעילותו המשטרתית וההתנדבותית הן במסגרת המשטרה והן בקהילה. ב"כ הנאשם הפנה לגז"ד שניתנו ע"י בית הדין בתיקים ,31/11ו ,12/11-העוסקים לטענתו במקרים חמו רים מהמקרה שבפנינו ,בהם הסתפק בית הדין בענישה של נזיפה וקנס בלבד .הוא ביקש לראות במקרה הנוכחי כאירוע חד פעמי המהווה סטייה חריגה מאופן התנהלותו של הנאשם .לדבריו ,הנאשם הבין את החומרה והחשיבות שבאי הפעלת כוח כלפי אזרחים ואף העביר לחבריו מסר זה. לאור כל האמור ,וכן בהתחשב בלקיחת האחריות ובחרטתו של הנאשם ביקש בא-כוחו כי נסתפק בנזיפה שאינה חמורה ובקנס ,תוך התחשבות במצבו הכלכלי ובכך שבהסדר מחוץ לכותלי בית הדין פיצה את המתלונן בסך של .₪ 1,111 .29מפי הנאשם שמענו כי הוא טעה ומצטער על המקרה ,כי הוא בטוח שמדובר במעידה חד פעמית ,וכי הדבר לא יקרה בעתיד .הוסיף כי הוא רוצה לשרת את המדינה בתחום החינוכי והמשטרתי ,וכי עד היום ,במקביל לתפקידו במשטרה ,הוא עוסק בפעילות התנדבותית עם נוער. דיון .41הנאשם הורשע כאמור בעבירה של שימוש בכוח שלא כדין לפי סעיף 19א' לתוספת. בנסיבות שתוארו בכתב האישום ,על רקע סירובו של המתלונן לחיפוש בכליו ,אחז הנאשם בחוזקה בשתי ידיו של המתלונן ,דחפו לכוון כניסה של בניין מגורים ובהמשך דחפו לכוון חדר המדרגות תוך שהמתלונן מתנגד וצועק לעזרה .הנאשם הצמיד את המתלונן לאינטרקום בחדר המדרגות ,אחז בשתי ידיו וסטר לו בחוזקה על פניו. בכך הפעיל הנאשם כלפי המתלונן אלימות מתמשכת ,החל מדחיפתו ,המשך בהצמדתו לאינטרקום ואחיזה בידיו וכלה בכך שסטר למתלונן בחוזקה על פניו. .41הנאשם לא הפעיל את הסמכויות שהחוק העמיד לרשותו ולא עצר את המתלונן עובר לשימוש בכוח ,לכן יש לראותו כמי שהפעיל כוח ללא סמכות ומכאן שהתנגדות המתלונן להפעלת כוח זו ,לא תיחשב לו לעבירה. .42יתרה מכך ,הפעלת הכוח ע"י הנאשם חרגה מהסביר ומהנדרש לשם ביצוע המשימה וכללה רכיב של סטירה ,אקט אלים ובריוני שיש בו משום ענישה והשפלה של המתלונן ואשר לא היה נחוץ או מוצדק בנסיבות העניין. 26 .44בעשותו כן ,לבד מהפגיעה האישית במתלונן והפגיעה באמון הציבור ,הפר הנאשם גם את האמון שניתן בו ע"י הארגון שהפקיד בידיו סמכויות אכיפה לשם ביצוע תפקידו בלבד ומבלי שינצל את אלו לרעה. .43בית דין זה חזר והביע דעתו בשורה ארוכה של פסקי דין ,כי עבירת השימוש בכוח שלא כדין היא מהחמורות בעבירות המשמעת ,הן בשל הפגיעה הפיזית והנפשית באזרח שלא לצורך והן בשל הנזק הרב שנגרם כתוצאה מכך לתדמית המשטרה ולאמון שהציבור רוחש לה .אמון הציבור מהווה כידוע תנאי הכרחי לתפקודה התקין של המשטרה .אין לנו ספק כי במעשיו גרם הנאשם נזק גם לתדמית המשטרה בעיני הציבור. .41בבג"צ /020/11עקיבא ויתקון נ' מפכ"ל המשטרה ,שניתן ע"י כב' השופטת פרוקצ'יה בהתייחס לשימוש בכוח שלא כדין ע"י שוטרים ,נאמרו הדברים הבאים: " האיסור המוחלט של שימוש בכוח ואלימות בידי שוטרים ,תוך חריגה מגדר הנדרש באורח סביר להשגת תכלית שמירת הסדר ובטחון הציבור ,אינו צריך הדגשה .הוא מהווה אבן יסוד בשיטה החוקתית הנוגעת לפעילותם של גורמי אכיפת החוק במדינה. הוא מתחייב ממושג יסוד של מוסר ציבורי הנוהג בחברה ישראלית .הוא מהווה חוליה מרכזית במערכת המרכיבים הבונים את תשתית המשטר הדמוקרטי בישראל. המשטרה אמורה להגן על הסדר והביטחון הציבורי ולהבטיח את שלומו של הפרט והכלל .היא לא נועדה להטיל את חיתתה על הסביבה והיא מנועה מעשיית שימוש בכוחה שלא למטרה לשמה הופקד בידיה .סטייה ממושכלות יסוד אלה או אף קיומו של חשש לסטייה כזו ,מחייב בחינה מעמיקה של ההשלכות המתחייבות מכך הן לגבי הפרט הנחשד או המואשם ,הן לגבי המשטרה כזרוע מרכזית של שלטון וכל אלה בהתייחסם לנורמות ואורחות פעולה הצריכים לאפיין את גופי השלטון בישראל". .41איננו מקבלים את טענת ב"כ הנאשם לפיה הנאשם בהיותו שוטר חדש ,לא ידע להתמודד עם הסיטואציה לבדו .דבריו אלו ,אינם עולים בקנה אחד עם הראיות לעונש שהוגשו מטעם ההגנה ,מהן עולה כי הנאשם צבר ניסיון מקצועי רב במהלך התנדבותו לאורך שנים בעבודת שטח ,בין היתר במסגרת יחידת הבילוש .יחד עם זאת ,לדברי מפקדיו ,הנאשם היה צריך להיות מלווה בחונך בעת האירוע .בהנחה שאלו היו פני הדברים ,הרי משנמנעו מפקדיו ללוותו כנדרש ,חלק מהאחריות נופלת גם על שכמם ועובדה זו עומדת לו לקולה. .43עוד ראינו לזקוף לזכותו של הנאשם את הודייתו ,הצער והחרטה שהביע על המעשה והעובדה שפיצה את המתלונן מחוץ לכותלי בית הדין. 27 .48בנוסף ,התחשבנו לקולה ,בטיב שירותו החיובי כמתנדב וכשוטר ,על כך למדנו מעדי האופי ,מההערכה התקופתית ומאסופת המסמכים שהוגשו לעיונינו ,בעברו המשמעתי הנקי ,במצבו הכלכלי הדחוק ובכך שהוא תומך בהוריו בשל מצבם הבריאותי. .49מששקלנו את כלל הנסיבות לחומרה ולקולה ,הגענו לכלל מסקנה כי האיזון הראוי שביניהן ,מחייב גזירת דין בדרך מתונה יותר בהשוואה למקרים דומים אחרים בהם נגזר עונש של נזיפה חמורה ,קנס ולעיתים אף מחבוש על תנאי .אשר על כן החלטנו במקרה חריג זה לגזור על הנאשם נזיפה חמורה בלבד ולהימנע מהטלת קנס .אנו סבורים ,כי אופי השימוש בכוח ,רכיב הסטירה ונסיבותיו והמסר הארגוני המתבקש בנסיבות מקרה זה ,מחייבים לכל הפחות ,עונש של נזיפה חמורה ,וכי לא ניתן להסתפק בנזיפה שאינה חמורה כמבוקש ע"י ב"כ הנאשם. אנו גוזרים ,אפוא ,על הנאשם עונש של: - נזיפה חמורה. ניתן והודע היום ,ו' בשבט תשע"ד ,3/1/13 ,בנוכחות התובעת פקד יעל אומידי-ויכמן ,עו"ד, הנאשם ובהעדר בא כוחו. זכות ערעור תוך 31יום מהיום. שופטת ______________ אב בית הדין _________________ שופט _______________ נצ"ם רותי שיטרית תנ"ץ רחל אדלסברג ,נשיאה עו"ד שמואל אלבראנס 28 תיק ביד"ם 21/04 בבית הדין למשמעת בפני :אב בית הדין ,ניצב משנה דורית יניב השופטת ניצב משנה רותי שטרית השופט ניצב משנה עמי נידם משטרת ישראל נגד רס"ל XXX גזר דין כללי .32הנאשם ,בלש בתחנה ,הורשע במסגרת הסדר טיעון על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן שהוגש נגדו בעבירה של הפעלת כלי ירייה שלא במידת הזהירות הנדרשת ובניגוד לפקודות המשטרה ,עבירה לפי סעיף 14לתוספת הראשונה לחוק המשטרה ,התשס"ו- .2111 הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לגבי העונש. כתב האישום .33מעובדות כתב האישום עולה ,כי בתאריך 13.1.12סמוך לשעה , 11.11לקראת מסדר ביקורת נשקים ,ניקה הנאשם את נשקו במשרד הבילוש בתחנה ביחד עם שוטרים נוספים. בסיום פעולת הניקוי ,בעודו במשרד ,כשהוא אוחז בנשק בידו השמאלית ,הבחין בקפיץ הבולט החוצה באזור בית הבליעה של הנשק .במעמד זה ,בעוד הנשק מופנה לכיוון דלת חדר הציוד שבמשרד הבילוש ,דרך הנאשם את הנשק שהיה חמוש במחסנית ,ביצע נקירה ומהנשק נורתה ירייה לעבר דלת חדר הציוד. באותה עת נכחו במשרד הבילוש 4שוטרים נוספים. בגין מעשיו המתוארים לעיל ייחסה התביעה לנאשם עבירה של הפעלת כלי ירייה שלא במידת הזהירות הנדרשת ובניגוד לפקודה " 11.11.11הטיפול בנשק קל בשימוש שוטף". 29 ראיות הצדדים וטיעוניהם לעונש .34בפתח טיעוניו לעונש עמד התובע על החומרה בה מתייחסת התביעה לעבירת הפעלת כלי ירייה שלא במידת הזהירות הנדרשת ,באמרו ,כי במדרג חומרתן של עבירות המשמעת היא מצויה ברף העליון ,לנוכח התכלית שבה -שמירה על חיי אדם. לטענת התובע ,התנהגותו הרשלנית של הנאשם מתפרסת על פני כל האירוע .החל מכך שהתעלם מהקפיץ שבלט החוצה מאזור בית הבליעה וכלה בדריכת הנשק החמוש וביצוע הנקירה תוך כיוון הנשק לעבר דלת החדר כשבחדר עוד 4שוטרים .עוד הדגיש התובע ,כי במקרה דנן לא היה מדובר בפעילות מבצעית ,אלא בפעולה שגרתית של ניקוי הנשק ובדיקתו. באשר לענישה ,עתר התובע לעונש של נזיפה חמורה וקנס .לתמיכה בעתירתו הפנה לשני פסקי דין -תיק ביד"ם ,114/11ותיק ביד"ם ,12/12שם ,לדבריו ,הנסיבות היו דומות והשוטרים נדונו לנזיפה חמורה וקנס. לקולה ,טען התובע ,כי הנאשם לקח אחריות מידית על המעשה ,גם בחקירה וגם בפני ביה"ד .עוד הוסיף ,כי הנאשם הוא שוטר צעיר ,התגייס בשנת 2111ונעדר עבר משמעתי. התובע המציא פלט הערכות תקופתיות לשנים 2111-2114ואת גיליונות ההערכה לשנים 2112ו ,2114-ועל בסיסן הצביע על השיפור שחל בהערכותיו של הנאשם ,בהתקדמו מטוב 4 ב 2111-לטוב מאד 2בשנת .2114 בסיכום טיעוניו חזר התובע על בקשתו להשית על הנאשם עונש של נזיפה חמורה וקנס. ראיות ההגנה וטיעוניה לעונש .35מטעם ההגנה העידו 2עדי אופי. עד אופי מס' ,XXX – 1קצין בילוש בתחנה ,מפקדו הישיר של הנאשם .העד סיפר ,כי הנאשם הגיע אליהם לתחנה לחניכה מקורס הבילוש בו השתתף ובמסגרת זו הכירו. בשלושת השבועות בהם שהה הנאשם ביחידה התרשם ממנו כי הוא שוטר איכותי ,פועל מתוך אהבה למקצוע ולארגון ועל כן נלחם להביאו ליחידה .עוד אמר עליו את הדברים הבאים " :מדובר בשוטר שעושה הכל ,תורם ,נותן מעצמו את כל כולו ליחידה ,באמת עם אהבה וחדוות עשייה ורצון להצליח ולהתקדם בחייל ...שוטר שבא לעבוד ולא בא לעבודה, עושה את המוטל עליו על הצד הטוב ביותר ומנסה תמיד להוכיח ולהתקדם קדימה בעשייה, תורם רבות להצלחת היחידה ,במעצרים ,באירועים שלוקח על עצמו ,יוזמות אישיות ,אדם שכל מפקד היה רוצה שיהיה פקוד שלו". 31 בנוסף סיפר ,כי הנאשם אמור להשתלב בפרויקט אותו מוביל מפקד המחוז ,פרוייקט בו מיעדים את הנאשם לחנוך שוטרים צעירים ,שכן סומכים עליו שיכשיר בלשים טובים לפחות כמותו. עד אופי מס' – 2רפ"ק XXXקצין אמ"ן בתחנה ,אף הוא מפקדו של הנאשם .העד סיפר, כי הנאשם ביקש לעבור ליחידה שלהם מתוך העניין שגילה בעבודת היחידה והרצון להשפיע ,והוא פעל להעברתו .העד תיאר את הנאשם כ"שוטר לויאלי ,מאד מסור לעבודה, מאד מערכתי ...שום עבירות משמעת ,תמיד נכון למשימה" .משיחותיו עמו הבין כי הוא שואף להגיע לקצונה. .36בפתח טיעוניו לעונש אמר הסניגור ,כי הנאשם לקח אחריות על כישלונו מהרגע הראשון. הסנגור ציין ,כי מדובר בשוטר שגויס במרץ , 2111אשר בהגיעו לתחנה כשוטר חדש לא תודרך ע"י קצין הבטיחות ולא הוצגה לו עמדת הפריקה .לדבריו ,אף שמדובר בנוהג פסול, זה המצב ששרר באותו זמן בתחנה ,כפי שניתן ללמוד אף מהעובדות שבכתב האישום ,שם נאמר כי 4שוטרים נוספים ניקו את נשקם באותו משרד .לדברי הסניגור ,כך גם היה נהוג במשרדים נוספים בתחנה. הסניגור ביקש להדגיש כי משרד חדר הציוד ,שהינו חדר פנימי במשרד הבילוש היה ריק מאדם .בין הנאשם לבין דלת חדר הציוד לא עמד איש ,שלושת השוטרים שנכחו במשרד הבילוש היו מאחוריו ,כך שלא נשקפה כל סכנה לחיי אדם בכל שלב שהוא. בהתייחס לפסיקה אליה הפנתה התביעה ,אמר הסנגור ,כי הנסיבות באותם מקרים שונות מהנסיבות במקרה דנן ולפיכך אין לגזור גזירה שווה מאותם מקרים לענייננו. לגבי העבירה עצמה ,אמר הסניגור ,כי מדובר בתקלה מבצעית שהתרחשה בהיסח דעת ולא בעבירה שבוצעה במודע ובכוונה. באשר לטיב שירותו של הנאשם ,הטעים הסניגור ואמר ,כי מדובר בשוטר מצטיין עם הערכות טובות מאד ,נעדר כל עבירת משמעת ,הוא רואה את עתידו במשטרת ישראל ומעונין לצאת לקורס קצינים. לחיזוק דבריו המציא הסניגור חוות דעת תפקודית שכתב אודותיו סנ"ץ ,XXXסמת"ח XXXושתי תעודות הערכה ,אשר על האחת חתום ר' אגף , XXXניצב XXXועל האחרת מת"ח XXXנצ"ם .XXX בהתייחס לנסיבותיו האישיות ,אמר הסניגור ,כי אשתו של הנאשם אף היא שוטרת הנמצאת בימים אלה בחופשת לידה ,הנאשם משתכר כ ₪ 1,111 -נטו ,מתוכם משלם 3,111 ₪עבור משכנתא .במצב זה ובהעדר עזרה מההורים כל קנס שיושת עליו יכביד על כלכלת משפחתו .כמו כן ביקש הסניגור שלא להשית על הנאשם עונש של נזיפה ,כדי שלא תסוכל תכניתו ושאיפתו להמשיך בשירות ולצאת לקורס קצינים. לאור האמור ביקש להסתפק בהשתת עונש שיכלול קנס סמלי בלבד. 31 .37מפי הנאשם שמענו ,כי הוא מבין את חומרת מעשיו ,אינו בורח מאחריות ,וחש חוסר נוחות גדולה עם הסיטואציה .בדבריו ביקש את התחשבות ביה"ד נוכח מצבו הפיננסי ונוכח שאיפתו להתקדם בארגון .לשאלות ביה"ד השיב ,כי עבר שתי הכשרות לגבי שימוש בנשק , פעם אחת במסגרת קורס השוטרים ופעם נוספת במסגרת השלמה מגזרית .בנוסף מידי חצי שנה הוא משתתף במטווח. דיון .38המעשים בהם הודה הנאשם ובגינם הורשע אינם קלי ערך ומצאנו להתייחס אליהם בחומרה .במקרה זה הכשל ניבט בבירור מהתנהלותו הפסולה והבלתי אחראית של הנאשם. בתפקידו כבלש נושא הנאשם על גופו באופן קבוע כלי ירייה ,כך שהשימוש בו ותפעולו אמורים להיות נהירים לו יותר מאשר לכל שוטר אחר .מצופה היה ,אפוא ,מהנאשם שיקפיד הקפדה יתירה על כללי השימוש בנשק ,ולא יפעל באופן רשלני ,תוך גילוי אדישות לנוהלי המשטרה ,כפי שפעל במקרה דנן .כישלונו של הנאשם במקרה שלפנינו בהפרת הנהלים ,הן באשר למיקום הטיפול בנשק והן באשר לאופן תפעולו. למעשה היבט חומרה מיוחד ,מעצם העובדה ,שבעת ביצוע הבדיקה נכחו בחדר 4אנשים נוספים ,מצב אשר חייב נקיטת מישנה זהירות בכל הקשור להתעסקות בכלי הנשק .נסיבה נוספת לחומרה נעוצה בעובדה שהנאשם לא נקט באמצעי הזהירות המיוחדים שהתחייבו מרגע שהבחין במצב החריג שבנשק -הקפיץ הבולט -שהיה בו כדי לאותת באופן ברור כי דבר מה בנשק אינו תקין .בנסיבות אלה אין ספק כי היה על הנאשם לעצור כל פעולה ולא להמשיך בתרגולת הרגילה של בדיקת הנשק ,כל עוד לא הגיע לעמדת הפריקה. לדאבוננו ,חוזרים אנו ונתקלים בתופעה של שוטרים המנקים ובודקים את כלי נישקם במשרדים ולא במקום שיועד לכך ,בעמדת הפריקה .מדובר בתופעה חמורה בשל הסיכון שהיא טומנת בחובה ,שכן בניגוד לעמדת הפריקה שטיפול בנשק הוא ייעודה ,במשרדים בדרך כלל מתרחשים גם עניינים אחרים אשר מטבע הדברים מסיטים את תשומת הלב והקשב לטיפול בכלי הירייה מופחת ומצמיח מצב המועד לתקלות .בנוסף חמורה התופעה בשל הכשל המשמעתי שבה ,של התעלמות מקיומם של נהלים והוראות עליהם שקדו בארגון כדי להבטיח את שלומם של המשרתים בו ושל הסובבים אותם. להגנתו ,טען הנאשם ,כי הפריקה נעשתה לעבר הדלת של חדר הציוד ,עובדה שיש בה, לטעמו ,כדי להוכיח כי הנאשם לא סיכן איש בפעולתו זו .אין אנו מקבלים את הטענה האמורה .מושכלות יסוד הן ,שמרגע שהאצבע לחצה על ההדק ונורתה הירייה ,אין לדעת היכן ייעצר הקליע. 32 גם את טענת ההגנה בדבר כשל מבצעי אין אנו מקבלים ,באין בה לדעתנו ממש .שותפים אנו לעמדת התביעה ,לפיה בנסיבות האירוע מדובר היה בפעולה שנעשתה בתנאים של שגרה, על כן לא הייתה כל סיבה לסטות מקיום ההוראות לשם ביצועה. .39לצד הנסיבות לחומרה כמפורט לעיל ,נתנו דעתנו לנסיבות לקולה ,על בסיס ההלכה הפסוקה ,כי לעולם יידרש ביהמ"ש לאזן בין חומרת העבירה המיוחסת לנאשם לבין נתוניו האישיים. ראשית יש לזקוף לזכותו של הנאשם את הודאתו המידית במעשה ,נטילת האחריות, הפנמת הכשל והבעת החרטה. בנוסף נזקף לזכותו טיב שירותו החיובי ותרומתו המרובה לארגון ,עליהם ניתן ללמוד מהערכותיו התקופתיות ,מתעודות הערכה שהוצגו בפנינו ,מהדברים שכתב אודותיו סגן מפקד התחנה ,סנ"ץ XXXובמיוחד מדברי מפקדיו אשר טרחו והתייצבו בפנינו כדי להעיד בשבח תכונותיו ואישיותו. גם עברו המשמעתי של הנאשם שהנו ללא רבב נזקף לזכותו .כמו כן ,נתנו דעתנו למצבו המשפחתי והכלכלי של הנאשם ,כפי שהוצג בפנינו על ידי בא כוחו. .41לאור כל האמור ,בבואנו לשקול את משקלו היחסי של כל אחד מהנתונים והשיקולים שפורטו לעיל ,בשים לב לחשיבות שבהעברת מסר מרתיע במקרים של התרשלות בטיפול בכלי נשק ,החלטנו להשית על הנאשם את העונשים הבאים: נזיפה חמורה קנס בסך ₪ 2,111אשר ישולם ב 1-תשלומים שווים ורצופים. ניתן והודע היום ,ז' בשבט תשע"ד ,8.1.13 ,בנוכחות התובע – רפ"ק גיל ראכלין ,עו"ד הנאשם – רס"ל XXXוב"כ עו"ד יניב טיש. זכות ערעור בתוך 31יום מהיום. שופטת_______________ אב בית הדין _________________ שופט _______________ נצ"ם עמרם נידם נצ"ם דורית יניב נצ"ם רותי שיטרית 33 תיק ביד"מ 29/04 בבית הדין למשמעת לפני :אב בית הדין ,תת-ניצב רחל אדלסברג השופט ,סגן-ניצב איתן כהן השופט ,סגן-ניצב יצחק שרעבי משטרת ישראל נגד הנאשם :רס"ר XXX גזר – דין כללי .1הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן ,במסגרת הסדר טיעון, בעבירת שימוש לרעה בסמכות לפי סעיף 3לתוספת הראשונה לחוק המשטרה ,התשס"ו- ( 2111להלן" :התוספת") ,בעבירת מסירת מידע לאדם בלתי מוסמך הפוגע בפרטיותו של אדם לפי סעיף 13לתוספת ובעבירת מתן תשובות כוזבות ומתחמקות בהליך ללא הצדק סביר ,לפי סעיף )3(21לתוספת. בפתח הדיון הצדדים הודיעונו כי הגיעו להסדר טיעון ,לפיו הנאשם יודה בעובדות כתב האישום המתוקן ויורשע .אין הסדר לעניין העונש ,אולם התביעה הודיעה לב"כ הנאשם עם כריתתו של ההסדר כי תעתור לעונשים של נזיפה חמורה והורדה בדרגה. כתב האישום .2מעובדות כתב האישום המתוקן ,בו הודה הנאשם עולה : א .במועד הרלוונטי לכתב האישום ,שירת הנאשם בXXX ב. במהלך שנת 2112או בסמוך לכך ,פרץ משבר גירושין בין ( XXXלהלן: "המתלוננת") לבין בעלה ,XXXחברו של הנאשם. ג .בסמוך ליום 13.11.2112פנה XXXאל הנאשם וביקש ממנו לבצע בדיקה במסוף המשטרתי אודות המתלוננת. 34 ד .ביום 13.11.12בשעה 19:11או בסמוך לכך ,ביצע הנאשם בדיקה במסוף המשטרתי באמצעות ההרשאה שניתנה לו כשוטר ,אודות המתלוננת ,שלא לצורך מילוי תפקידו. ה .זמן קצר לאחר מכן ,בשעה 19:14שלח הנאשם אל יצחק הודעת מייל בה כתב" :יש לה רישום פלילי לא נותן לי לראות על מה אבל רישום פלילי יש לה". ו .בתאריך 13.11.12הגישה המתלוננת תלונה נגד הנאשם בתחנתXXX אודות בדיקת רישומה הפלילי .החומר הועבר לחקירת מח"ש בשל החשד למעורבות הנאשם. ז .בתאריך ,11.12.12במהלך חקירתו הראשונה של הנאשם במח"ש ,באזהרה ,בחשד לביצוע בדיקת המסוף בניגוד לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים ,התשמ"א – ,1981הכחיש הנאשם מספר פעמים את החשדות שיוחסו לו. ח .בהמשך אותו יום ,סמוך לשעה 18:11לאחר סיום חקירתו ,שלח הנאשם מסרון לחוקרת מח"ש ובו כתב" :אני מתנצל על ההתנהגות כלפייך". ט .בתאריך ,11.12.12יום לאחר מסירת הודעתו הראשונה במח"ש ,בשעות הבוקר עובר לשעה ,14:11התקשר הנאשם אל חוקרת מח"ש וביקש ממנה לחזור בו מהגרסה שמסר בהודעתו הראשונה. י .באותו יום ,בשעה ,14:11נחקר הנאשם פעם שנייה תחת אזהרה במח"ש .בחקירתו זו הודה כי ביצע את בדיקת המסוף אודות המתלוננת עבור חברו XXXלצורך הליך הגירושין. יא .בכך שביצע את בדיקת המסוף ,עבר הנאשם עבירה של שימוש לרעה בסמכות שניתנה לו מכוח תפקידו. יב .בכך ששלח ל XXXמסרון ,עבר הנאשם עבירה של מסירת מידע משטרתי ,שיש בו לפגוע בפרטיותו של אדם. יג .בכך שמסר גרסת כזב במח"ש ,עבר הנאשם עבירה של מסירת תשובות כוזבות ומתחמקות במהלך חקירתו הראשונה במח"ש ללא הצדק סביר. טיעוני הצדדים וראיותיהם לעונש התביעה .4התביעה הדגישה בטיעוניה את חומרת העבירות המתבטאת בכך שהנאשם פגע פגיעה חמורה בפרטיותה של המתלוננת ,נחשף למידע שאינו נוגע למילוי תפקידו ומסר אותו לאדם שאינו מוסמך לקבלו. חברו של הנאשם יכול היה לעשות שימוש במידע נגד המתלוננת במסגרת הליך הגירושין בו היו נתונים שניהם אותה עת. 35 בנוסף ,הנאשם מסר תשובות כוזבות בחקירתו במח"ש והכחיש מספר פעמים את מעשיו .רק כעבור מספר שעות הבין את אשר עשה ופנה לחוקרת מח"ש בבקשה לחזור בו מגרסתו הראשונה. עוד טענה ,כי יש לחדד את המסר הערכי והמעשי שיועבר לכלל השוטרים בארגון באמצעות פסק דין זה ולהבהיר כי המשטרה לא תקבל התנהגויות הפוגעות באמינות וביושר ,בין שורותיה. לדברי ב"כ התביעה ,במעשיו של הנאשם הנוגעים באי אמירת אמת יש ניחוח של פגיעה בטוהר המידות .לעניין זה הפנתה לפסק דינו של כב' השופט ברק בדנ"פ 1493/14 והדגישה שהפגיעה בטוהר המידות בשירות הציבורי מתאפיינת בכתם מוסרי ובהתנגשות שבין האינטרס האישי לאינטרס הציבורי. באשר לטיב שירותו של הנאשם ,הוסיפה ,כי הנאשם התגייס למשטרה בשנת 2111 ועברו המשמעתי נקי .הערכותיו התקופתיות משנת 2119ואילך הן בין ציון "טוב"4- לציון "טוב מאוד "2 ב"כ התביעה הפנתה לפסיקה שניתנה בתיקי ביד"מ 49/12 ,18/11ו .33/12 -בכל התיקים הללו הוטלו עונשים של נזיפה חמורה וקנס על עבירות של שימוש לרעה בסמכות בדרך של שליפת נתונים מהמסוף המשטרתי שלא לצורך ביצוע תפקיד .יחד עם זאת ,מקרה זה נבדל מהם בכך שנוספה כאן עבירה של מתן תשובה כוזבת בהליך. השילוב שבין שתי העבירות ,מצדיק לדבריה ,עונש של הורדה בדרגה .עוד הפנתה לתיק ביד"מ 31/18שם כיבד בית הדין הסדר טעון והשית על הנאשם שהורשע בעבירה בודדת של מתן תשובה כוזבת בהליך ,עונשים של הורדה בדרגה למשך שישה חודשים ונזיפה חמורה. לסיכום דבריה עתרה התביעה לעונשים של הורדה בדרגה לתקופה קצובה בהתאם לשיקול דעתו של בית הדין ולנזיפה חמורה. ממסמך החשבות שהוגש לעיונינו על ידי התביעה ,עולה ,כי אם יורד הנאשם בדרגה אחת ,הפגיעה בשכרו תעמוד על סך של ₪ 139ברוטו לחודש. ההגנה .3 מטעם ההגנה העידו שני עדי אופי: נצ"מ ,XXXקצין - XXXהעיד ,כי הנאשם שירת בי XXXהמבצעת פעילות ייחודית, ואשר הייתה תחת פיקודו .תיאר את הפעילות ביחידה כפעילות הדורשת מוטיבציה גבוהה במיוחד אמינות ומהימנות מוחלטים ,מסירות גדולה ליחידה ולתפקיד ויכולת לתפקד בתנאים לא נוחים פיזית .עוד הוסיף ,כי בשל המקרה נשוא תיק זה ,הוא אשר קיבל את ההחלטה שהנאשם לא ימשיך בשירותו ביחידה שכן נושא האמינות 36 והמהימנות לא נתונים לפשרות ביחידה מעין זו .עוד סיפר ,כי הנאשם שירת ביחידה כשנתיים ומילא את תפקידו באופן יוצא מן הכלל ,במסירות גדולה ,לויאליות לחבריו ולארגון ,מוטיבציה גבוהה והשקעה פיזית לא מבוטלת. פקד ,XXXקצין XXXהעיד ,כי פגש בנאשם בפעם הראשונה לפני כחמש וחצי שנים במסגרת חניכה שהייתה חלק מהכשרתו של הנאשם בקורס שוטרים ובקורס המגזרי. עוד סיפר ,כי לפני כשנה נקלט הנאשם כ XXXתחת פיקודו .תיאר את הנאשם כאחד השוטרים המסורים המשרתים ביחידה .הנאשם נוהג להתנדב לכל משימה ,מבצע את המוטל עליו בצורה טובה ואיכותית וללא פשרות .הנאשם פועל מתוך מחויבות ליחידה ולארגון ללא כל בעיות משמעת והוא שוטר ללא דופי. .1בפתח טיעוניו סקר ב"כ הנאשם את תולדות חייו של הנאשם .הנאשם נולד לשני הורים מכורים לסמים וגודל על ידי סבתו .אביו ,אתו לא היה לו קשר ,נפטר ממנת יתר .כשעמד בפני גיוסו לצבא חודש הקשר עם אמו לאחר שזו נגמלה מסמים. במשך כל ילדותו התחנך הנאשם בפנימיות והיחידה שתמכה בו הייתה כאמור ,סבתו. בגיל שמונה עשרה התגייס לשירות קרבי בחטיבת גולני .שירת כלוחם במשך שלוש שנים מלאות ואחר כך ,המשיך בשירות קבע עוד כחמש שנים בתפקידי מטה. בשנת 2111השתחרר משירותו הצבאי וגויס למשטרה XXXהנאשם XXXשם שירת כשלוש וחצי שנים עד להדחתו בגין אירוע זה .לטענתו ,הדחתו מהיחידה הובילה לירידה בשכרו בסכום שעומד על כ ₪ 3,111 -לחודש. עוד הוסיף ,כי בשנה שבה אירע האירוע ,חלתה אמו של הנאשם במחלת הסרטן ונפטרה. בעקבות פטירת אמו עבר הנאשם טלטלה רגשית קשה. ב"כ הנאשם הגיש לעיוננו :שתי הערכות תקופתיות אחרונות ,מכתב מקצין XXXרפ"ק XXXמסמכים המתעדים את שירותו הצבאי כלוחם בגולני וכאיש קבע ,תעודות הצטיינות להן זכה בשירותו הצבאי והמשטרתי ,פלטי תדפיסים בנקאיים המתעדים את חובותיו הכספיים ,מכתב ממח"ש על ההחלטה להסתפק בדין משמעתי ומכתבה של המתלוננת לנאשם. בהתייחסו למצבו המשפחתי והכלכלי של הנאשם ,סיפר ,כי הנאשם נשוי ואב לילד, מתגורר אצל הורי אשתו ומלווה כלכלית מטעם "פעמונים" עקב חובות שצבר בהיותו ערב להלוואה של קרוב משפחתו שלא פרע את חובו .חובותיו עומדים על כ.₪ 411,111 - באשר לנסיבות האירוע ,הדגיש ,כי הנאשם השכיל להבין את טעותו ובסמוך מאוד לכך, שלח מסרון לחוקרת מח"ש והתנצל על התנהגותו .כבר למחרת היום ,מיוזמתו ,מסר גרסת אמת בחקירה ועניין זה צריך לעמוד לזכותו. הוסיף ,כי הדחתו מהיחידה המיוחדת בה שירת גרמה לו לפגיעה כלכלית ומורלית קשה .לדידו הנאשם כבר שילם על האירוע בשינוי בתפקידו ובתנאיו הכלכליים. 37 ב"כ הנאשם עמד על הישגו המרשים של הנאשם ,שחרף הרקע ממנו צמח ונסיבות חייו הקשות ,התגייס לצבא ,שירת כלוחם ואח"כ התגייס למשטרה ושירת בה שירות משמעותי ביחידות שונות בהן גילה מוטיבציה גבוהה ומסירות .לדבריו ,טיב שירותו זה ראוי לציון והוא ללא דופי. עוד הפנה למכתבה של המתלוננת ממנו עולה כי היא אינה חפצה ברעתו של הנאשם, אוהבת אותו ולא מעוניינת שייפגע ,הגם שהתאכזבה ממעשיו. בנוסף לכך ,טען ,כי יש לאבחן את המקרה שבפנינו מהמקרה שבתיק ביד"מ ,31/18שם דובר על שוטר ששיקר בעדות בביהמ"ש המחוזי .כמו כן יש לאבחן מקרה זה מהמקרים בתיקים האחרים שבהם מסירת המידע הייתה רב-פעמית ולא חד-פעמית. לסיכום דבריו ,טען בא-כוח הנאשם ,כי באיזון הראוי שבין העבירות ונסיבות ביצוען, לבין הרקע האישי המיוחד של הנאשם ,טיב שירותו המצוין ,עברו המשמעתי הנקי, המחיר הכבד שכבר שילם בעקבות האירוע ומצבו הכלכלי הקשה -יש להטיל עונשים של נזיפה חמורה וקנס נמוך ולהימנע מהטלת עונש של הורדה בדרגה. .1מפי הנאשם שמענו כי הוא מכיר בטעותו ,תיאר את תחושותיו הקשות אשר הובילו אותו להתקשר מיוזמתו לחוקרת מח"ש ולהודות במעשיו .עוד העיד ,כי הוא רואה את עצמו כאדם ערכי מאוד ולא באופן שהוצג לדעתו בבית הדין ,כעבריין .עוד סיפר על הדחתו מ ,XXXעל תחושת האכזבה מעצמו ועל הירידה שספג בשכרו כתוצאה מכך. הנאשם הוסיף ,כי הוא אוהב מאוד את המערכת ואת משטרת ישראל והוא מוכן לשאת בכל עונש שיוטל עליו. לשאלת בית הדין ,השיב ,כי הוא משתכר סך של כ ₪ 11,111 -ברוטו לחודש ,אולם לאחר כל ההורדות נשאר לו סך של כ ₪ 4,111 -לקיום. דיון .3המעשים בהם נכשל הנאשם ,שליפת מידע פלילי מהמסוף המשטרתי ומסירתו לאדם שאינו רשאי לקבלו ובהמשך לכך ,מסירת הודעת כזב בחקירתו במח"ש ,הם מעשים חמורים הראויים לגינוי. .8כידוע ,שליפת מידע ממערכת המידע הפלילי מוגבלת ומותרת אך ורק לשם מילוי משימות מוגדרות במסגרת ביצוע תפקיד .שליפת מידע שלא לשם ביצוע תפקיד וכדי 38 לספק את רצונו של גורם פרטי אינטרסנטי כלשהוא ,בנוסף להיותה עבירה משמעתית, הינה גם עבירה פלילית ספציפית לפי סעיף (22א) לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א – ( 1981להלן" :החוק") שהעונש הקבוע בגינה עומד על שנת מאסר. .9אנו חוזרים ומדגישים כי מאגר המידע הפלילי שניתן למשטרה לשם ביצוע תפקידה ,הנו רגיש ביותר וכולל מידע אישי שיש בו כדי לפגוע בפרטיותם של אזרחים .השימוש במאגר זה מסויג ומוגבל לשימוש מצומצם של מספר גופים המנויים בחוק והוא מוגן עפ"י החוק ובהתאם להוראות המשטרה. לכל אזרח עומדת הזכות כי מידע רגיש ופרטי אודותיו יישמר בקפידה וייעשה בו שימוש אך ורק בסייגים הקבועים בחוק. שימוש שלא כדין על ידי שוטרים במידע שהופקד בידם ,מפר את האמון שניתן בהם על ידי הארגון ,פוגע בפרטיותם של האזרחים שהמידע נוגע אליהם ועלול לגרום להם לנזקים שונים ,פוגע בתדמית הארגון ופוגע באמון שרוחש הציבור למשטרת ישראל, לאנשיה ולטוהר פעולותיה .אמון זה ,כידוע ,הוא תנאי חיוני והכרחי ,בלעדיו אין, לתפקודו היעיל של הארגון . לא אחת נשמעות בשיח הציבורי קריאות לצמצם את נגישותה של משטרת ישראל למאגרי מידע מסוג זה או אחר .קריאות אלו שואבות חיזוק מכל מקרה ומקרה של מעילה בסמכות השימוש במאגרי המידע על ידי שוטרים. .11בית הדין בדונו בעבירות מסוג זה ציין ,לא אחת ,את החשיבות שבהקפדה על השימוש במאגרי המידע שנמסרו לרשות המשטרה אך ורק לצורכי מילוי תפקיד. בתיק ביד"ע /0/00בהתייחסו לכך ,אמר בית הדין את הדברים הבאים: " התכלית שלשמה הופקדו ברשות המשטרה מאגרי מידע היא אך ורק כדי ליתן בידיה כלים כדי שישמשו אותה לשם ביצוע עבודתה .עוד ידוע הדבר ,שמאגרי המידע הללו מכילים נתונים פרטיים ורגישים ,וככאלה הינם חסויים ומוגנים. אשר על כן ,שליפת מידע שלא במסגרת מילוי תפקיד ,יהא נושא המידע אשר יהא, הינו מעשה פסול ,עמו אין להשלים .למשטרה מחויבות חוקית וערכית כלפי הציבור, שיהא שקט ובטוח כי המידע המצוי ברשותה הינו מוגן ושמור וכל שימוש בו נעשה עפ"י דין". .11במקרה שבפנינו ,הנאשם הוסיף חטא על פשע ,בכך שלא מסר אמת בחקירת מח"ש אודות מעשיו .בעשותו כן ,פגע בערך האמינות שהוא ערך יסודי והכרחי בעבודת המשטרה. אנשי המשטרה הם עובדי ציבור הממלאים את תפקידם עפ"י דין באכיפת החוק ושמירת הסדר הציבורי .מתוקף עובדה זו ,הם זוכים לאמון מיוחד מהציבור ,מבתי המשפט וממערכת אכיפת החוק בכללותה .אשר על כן ,עליהם להצדיק אמון זה 39 במחויבותם לשמש דוגמא ומופת לציבור הרחב .עליהם לגלות רגישות והקפדה מיוחדת לפן המוסרי במעשיהם ולעמוד בנורמות התנהגות גבוהות במיוחד .נורמות אלו חלות גם כשהשוטר נקלע לחקירה ועליו למסור את גרסתו .שוטר שכשל במסירת תשובות כוזבות בהליך חקירה ,ללא הצדק סביר ,כורת את הענף עליו הוא יושב ומציב על עצמו סימן שאלה ,שמא אינו ראוי לעסוק במשימות אכיפת חוק בעתיד. .12למדנו כי הנאשם שבפנינו גדל בנסיבות קשות .אביו ואמו היו מכורים לסמים והוא גודל ע"י סבתו וחונך בפנימיות .ברבות הזמן נפטרו שני הוריו .חרף הרקע הקשה ממנו צמח, התגייס הנאשם ליחידה קרבית ,שירת כלוחם בחטיבת גולני ואף שירת בצבא קבע במשך כחמש שנים נוספות .לאחר שחרורו מהצבא ,התגייס למשטרה XXXעוד למדנו כי הנאשם הינו שוטר המאופיין במוטיבציה גבוהה במיוחד ,מסור ,משקיע ,נאמן לחבריו ולארגון וטיב שירותו מצוין. .14נסיבותיו הכלכליות של הנאשם ,גם הן קשות .הנאשם שקוע בחובות ומלווה ע"י אנשי "פעמונים" כדי לסייע לו ולמשפחתו להיחלץ ממצב זה .מהרשומות הבנקאיות שהוגשו לעיוננו עולה כי מצבו הכלכלי בכי רע. .13עוד התחשבנו לקולה ,בעובדה שהנאשם התעשת ,הודה במעשים מיוזמתו כבר בחקירה, בעובדה שהודח מהיחידה המיוחדת בה שירת וספג פגיעה מורלית וכלכלית קשה, בעובדה שהודה בבית הדין במיוחס לו ובעובדה שהביע חרטה כנה ואמיתית על מעשיו. .11בהתחשב בכל אלה ,מצאנו כי יש להטיל על הנאשם עונש שיבטא את חומרת העבירות והפגיעה בערכים המוגנים ואשר יהא בו כדי להעביר מסר חד ומרתיע ,ברם ,שלא יכלול מרכיב בעל הכבדה כלכלית ניכרת. .11צודקת התביעה בעתירתה לעונש של הורדה בדרגה לתקופה קצובה ,שכן בהתאם לפסיקה הנוהגת למדיניות הענישה של בית-הדין ,מעשים הנוגעים לטוהר מידות מחייבים ,ככלל ,הטלת עונש מרתיע הפוגע במעמדו של הנאשם בארגון. .13יחד עם זאת ,מתוך התחשבות ממשית בנאשם ובנסיבותיו המיוחדות ועל מנת שלא להכביד עליו כלכלית בשל מצבו הכלכלי הדחוק ,החלטנו להסתפק בהורדה בדרגה לתקופה קצרה מאוד ולהימנע מהטלת קנס. 41 לפיכך ,החלטנו לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: - נזיפה חמורה - הורדה בדרגה לתקופה קצובה של חודש ניתן והודע היום ,ז' שבט תשע"ד ,18/11/2113,בנוכחות :התובע רפ"ק גיל ראכלין עו"ד ,הנאשם וב"כ עו"ד איציק כהן: זכות ערעור תוך 31יום מהיום. שופט ________________ אב בית הדין _________________ שופט _______________ סנ"צ יצחק שרעבי תנ"צ רחל אדלסברג סנ"צ איתן כהן 41 תיק ביד"ם 19/04 בבית הדין למשמעת בפני :אב בית הדין ,ניצב משנה דורית יניב השופטת ניצב משנה רותי שטרית השופט ניצב משנה עמי נידם משטרת ישראל נגד רס"ם XXX גזר דין כללי .0הנאשם ,סייר תנועה ,הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום שהוגש נגדו בעבירה של הפעלת כלי ירייה שלא במידת הזהירות הנדרשת ובניגוד לפקודות המשטרה, עבירה לפי סעיף 14לתוספת הראשונה לחוק המשטרה התשס"ו.2111- כתב האישום .2מעובדות כתב האישום בהן הודה הנאשם עולה ,כי בתאריך ,24.9.2112במסגרת מיזם בריאות אשר נערך לשוטרי מחוז XXXבמכון הכושר "הולמס פלייס" (להלן: "המכון") פנה הנאשם למנהל המכון וביקשו לאפשר לו להפקיד את נשקו האישי בכספת שקיימת בעמדת הקבלה במכון על מנת שיוכל להשתתף בפעילות הנדרשת. משלא ניתן היה להפקיד את הנשק בכספת שבעמדת הקבלה ניגשו הנאשם והמנהל למשרד הנהלת החשבונות ,שם קיבלו את אישורה של עובדת המשרד לאחסן את נשקו של הנאשם בכספת הממוקמת במשרדה. בנסיבות המתוארות ,לבקשת מנהל המכון מהנאשם שיפרוק את נשקו בטרם אחסונו, הפנה הנאשם את גבו אל המנהל והעובדת ,כיוון את נשקו לעבר רצפת העץ במשרד, הוציא את המחסנית ,שקשק את נשקו ושחרר נקירה .כתוצאה כך נפלט כדור מנשקו של הנאשם שפגע ברצפת החדר. במעשיו המתוארים לעיל ייחסה התביעה לנאשם עבירה של הפעלת כלי ירייה שלא במידת הזהירות הנדרשת ובניגוד לפקודות משטרת ישראל. ראיות התביעה וטיעוניה לעונש .4ב"כ התביעה ,בטיעוניו לעונש ,ציין כי תחילת האירוע בפעולה נכונה של הנאשם אשר ביקש להפקיד את נשקו בכספת ,אולם בהמשכו טעה בשיקול דעתו ,בכך שפרק את הנשק במקום שאינו מיועד לכך ,בנוכחות שני אזרחים ומבלי שערך בדיקה על מנת לוודא שאין כדור בבית הבליעה. ב"כ התביעה הפנה את בית הדין למקרים דומים בתיקי ביד"מ 31/14ו 42/11-בציינו, כי אין לראות נסיבה מקלה בעובדה שבפועל לא נגרמו נזקים או פגיעה ממשיים. 42 בהתייחס לטיב שירותו של הנאשם ,המציא התובע לביה"ד את פלטי המרשם הפלילי והמשמעתי של הנאשם ,מהם עולה כי הנאשם הורשע בשנת 1993בבימ"ש השלום בגין עבירה של תקיפה סתם וטיפול בלתי זהיר בחומר נפיץ ובנוסף לחובתו הרשעה מבימ"ש לתעבורה .באשר לעברו המשמעתי ,ציין התובע ,כי לנאשם שתי הרשעות ישנות בפני דן יחיד ,האחת -משנת 1994בגין עריכת חיפוש שלא כדין והשנייה - משנת 1993בגין אי מילוי הוראה. עוד המציא התובע את פלטי הערכותיו התקופתיות של הנאשם מהשנים 2118-2114 וגיליונות הערכות לשנים 2113-2111ו ,2118-אשר מהן עולה ,לדבריו ,כי הנאשם הוערך ע"י מפקדיו בציונים שנעו בין טוב מאוד 1לטוב מאוד .2 לסיכום דבריו עתר התובע לעונש של נזיפה חמורה וקנס כספי בהתאם לשיקול דעת ביה"ד. ראיות ההגנה וטיעוניה לעונש .3הנאשם ,אשר בחר שלא להיות מיוצג על ידי עורך דין ,הודה בפתח טיעוניו לעונש ,כי אכן פעל באופן מוטעה ,בכך שמלכתחילה לא בדק את הנשק .עוד אמר ,שהוא מבין את חומרת העניין ואינו מקל בכך ראש. יחד עם זאת ,אמר הנאשם ,כי מארגני מיזם הבריאות לא נתנו בידי השוטרים את התנאים הנאותים להפקדת הנשק במקום ראוי .לדבריו ,למיטב ידיעתו הוא היה היחיד אשר נתן דעתו לכך שיש צורך בהפקדת הנשק במקום סגור ונעול ולא להשאירו במהלך הפעילות בתיק אישי. הנאשם המציא לביה"ד חוות דעת אותם כתבו ,לבקשתו ,שלושה ממפקדיו .הוא בחר לנהוג כך כדי לא להטריחם ולהביאם להעיד בפני ביה"ד. באשר לעונש ,אמר הנאשם ,כי הוא מקבל עליו כל עונש שיגזור עליו ביה"ד. דיון .1עוד בטרם יבש הדיו מגזר דין אותו הקראנו לפני רגעים אחדים לגבי נאשם שהורשע בעבירה דומה ,נדרשים אנו לדון בעניינו של הנאשם ,שהנו מקרה נוסף של פליטת כדור ,שאינה אלא תוצאה ישירה של התנהגות רשלנית של מחזיק כלי הנשק. כפי שאמרנו בפסה"ד בתיק ביד"ם 31/14נאמר אף כאן ,כי לדאבוננו חוזרים אנו ונתקלים בתופעה של שוטרים המבצעים את בדיקת כלי הנשק שלהם שלא במקום שנועד למטרה זו ,ובכך מסכנים את שלומם ואת שלום הסובבים אותם .מדובר בתופעה חמורה ,הן בשל הסיכון שהיא טומנת בחובה לפגיעה בנפש ,והן בשל הכשל המשמעתי שבה ,תוך התעלמות מקיומם של הנהלים וההוראות. במקרה דנן ,התנהלותו של הנאשם בבקשו להפקיד את נשקו בכספת מכון הכושר על מנת שיוכל להשתתף בפעילות הגופנית ,נכונה הייתה ואף ראויה לציון ,אולם להתנהלות זו אין קשר לכשל עצמו הנוגע לתפעול הלקוי של כלי הנשק שגרם לפליטת הכדור. 43 כישלונו של הנאשם בכך שביצע את פעולת הפריקה בחדר סגור ,בעת שעמדו לצדו מנהל המכון ואחת מהעובדות בו ,מצב אשר חייב נקיטת מישנה זהירות בכל הקשור לתפעול כלי הנשק .אין ספק כי במקרה זה התרשל הנאשם התרשלות של ממש בהפרו את ההוראות והנהלים ,הפרה אשר עלולה הייתה להסתיים בקיפוח חיי אדם. באשר לטענת הנאשם כנגד מארגני מיזם הבריאות ,אשר לא דאגו להעמיד לרשות השוטרים תנאים נאותים להפקדת הנשק במקום ראוי ,גם בהנחה שיש בטענה זו ממש ,אין בכך כדי להקל במאומה עם הנאשם ואף אין בכך כדי להפחית מאחריותו הוא שהביא לידי היווצרות המצב המסוכן ,והוא להתרחשות האירוע .הנאשם האחראי לתוצאה במלואה. אין להכביר מילים על הסיכון הטמון בשימוש לא מוקפד בכלי נשק .לדאבוננו לא מעטים המקרים בהם סטייה קלה מכללי השימוש בנשק הובילה לתוצאה הרת אסון. הציפייה מכל שוטר נושא נשק היא ,שיקפיד הקפדה יתירה על ביצוע הנהלים וההוראות ולא יסטה מהן ולו סטייה קלה ביותר. .1מנגד ,בצד החומרה בה אנו רואים את מעשי הנאשם ,נתנו דעתנו לשיקולים לקולה. ראשית ,נזקפת לזכותו של הנאשם העובדה שלקח אחריות על הטעות שבהתנהגותו, הודה בביצוע העבירה ,ומדבריו בפנינו התרשמנו כי הבין והפנים את הכשל שהיה במעשיו. כמו כן נזקף לזכותו טיב שירותו החיובי ,כפי שעולה מהערכותיו התקופתיות בהן הוערך על ידי מפקדיו בציוני טוב מאד ,מתעודות הערכה להן זכה במהלך שירותו ומהדברים שכתבו אודותיו שלושה ממפקדיו בחוות הדעת אותם המציא הנאשם לביה"ד. מ' ,XXXנצ"ם XXXאשר שימש כמפקדו בשתי תקופות במהלך שירותו במשטרה אמר על יו בין השאר את הדברים הללו" :השוטר מילא תפקידו באופן מסור ואחראי, מקצועי ,בעל ניסיון רב ובקיאות בתחומים רבים ובעיקר בתחום בו עסק -ניהול משרד רישוי העסקים בתחנה .השוטר ניהל מאות אירועים המונים תחת כיפת השמים במקצועיות ראויה לציון .השוטר חרוץ ,שקדן ,יסודי .לויאלי למערכת ,ביצע כל המוטל עליו ללא דופי .עבד לשביעות רצוני המלאה וראוי לכל שבח". מת"ח ,XXXנצ"ם ,XXXאשר הנאשם היה כפוף לו פיקודית ומקצועית בשנים 2113- 2113כתב אודותיו... " :ראוי לציון המקצועיות ,המחויבות והמסירות שלו לתפקיד, המעורבות והדומיננטיות של XXXבמשימות"... תנ"ץ ,XXXסממ"ז , XXXאשר הכירו בשנים 1993-2112אמר עליו ,כי מדובר בשוטר אחראי ,מאד מקצועי ,בעל מוטיבציה גבוהה ,אשר השקיע המון למען הצלחת היחידה. באשר לעברו הפלילי והמשמעתי של הנאשם ,נאמר כי אינו נוטה לו חסד ,יחד עם זאת הואיל ומדובר בעבירות ישנות החלטנו שלא לייחס לכך משקל רב. 44 .3לאור כל האמור לעיל ,לאחר ששקלנו את מכלול השיקולים לקולה ולחומרה החלטנו להשית על הנאשם את העונשים הבאים: נזיפה חמורה קנס בסך ₪ 2,111אשר ישולמו ב 3-תשלומים שווים ורצופים. ניתן והודע היום ,ז' בשבט תשע"ד ,18/11/2113 ,במעמד התובע רפ"ק גיל ראכלין והנאשם. זכות ערעור תוך 31יום מהיום. שופטת _______________ אב בית הדין _________________ שופט _______________ נצ"מ רותי שיטרית נצ"מ דורית יניב נצ"מ עמי נידם 45 תיק מס' 12/04 בבית הדין למשמעת בפני :אב בית הדין ,ניצב משנה דורית יניב השופטת ניצב משנה רותי שטרית השופט עו"ד שמעון פרנקו משטרת ישראל נגד רס"ם XXX גזר – דין .1הנאשם ,סייר בתחנה ,הורשע במסגרת הסדר טיעון על פי הודאתו בעובדות כתב האישום בעבירה של שימוש בכוח כלפי אדם במסגרת מילוי תפקיד בלא סמכות כדין ובלא הצדק סביר, עבירה לפי סעיף (19א) לתוספת הראשונה לחוק המשטרה התשס"ו – .2111 .2ההסדר אשר נכרת בין הנאשם לבין המחלקה לחקירת שוטרים כלל הסכמה לפיה יודה הנאשם בעובדות כתב האישום ויושת עליו עונש של נזיפה חמורה והורדה בדרגה אחת למשך חודשיים. עוד הוסכם ,כי הנאשם יפצה את המתלונן בסכום של ₪ 2,111אשר ישולמו ב 3-תשלומים. .4להלן העובדות בהן הודה הנאשם: בתאריך ,18.11.12סמוך לשעה ,14.11בעת שנסעו הנאשם ושותפו לצוות (להלן" :השוטר") ברכב משטרתי הבחינו במתלונן כשהוא מבצע עבירת תנועה ,בהיכנסו לרחוב חד סטרי בניגוד לכיוון התנועה .השוטרים הורו למתלונן לעצור את רכבו בצד ,ובה בעת הסביר לו הנאשם כי עבר עבירת תנועה. חרף הפצרות המתלונן רשם הנאשם למתלונן דו"ח תנועה על סך ,₪ 111אותו מסר לידי המתלונן מבעד לחלון רכבו .בעת שהנאשם התרחק מהמקום ,בעודו בוכה גידף המתלונן בקול. מששמע זאת הנאשם סב על עקביו ,ניסה לפתוח את דלת הרכב של המתלונן ,ומשראה שנעולה היא ,הטיח במתלונן" :מה אמרת?" בתגובה ,קרא המתלונן לשוטר כדי שיסייע בידו וירחיק את הנאשם ,אולם השוטר אמר כי לא הבחין בדבר. בתוך כך ,בעוד המתלונן מגדף את הנאשם ,סטר הנאשם בפניו של המתלונן ,ואמר לו כי הוא מצטער שלא נתן לו דו"ח חמור יותר ,וכי הוא יכול לקחתו לתחנת המשטרה .בעקבות המתואר לעיל נגרמו למתלונן המטומה עם נפיחות ורגישות בעין שמאל. 46 בגין המעשים המתוארים לעיל יוחסה לנאשם עבירת שימוש בכוח בלא סמכות כדין ובלא הצדק סביר. ראיות התביעה וטיעוניה לעונש .3בפתח טיעוניה לעונש פרטה התובעת את נסיבותיו של האירוע וציינה כי מדובר באירוע שנסיבותיו חמורות .לדבריה ,במקרה זה לא הייתה כל הצדקה וסמכות לנהוג כפי שנהג הנאשם ,שכן הנאשם לא עמד בפני כל סיכון פיזי ,וגידוף המתלונן אינו יכול לשמש עילה למתן סטירה בפניו של המתלונן .לדבריה ,גידופים מצד אזרחים נגדם נרשם דו"ח תנועה אינם דבר חריג ,ומשוטרים הנתקלים באירועים כגון אלה מצפים לנהוג באיפוק ובריסון ,לא כל שכן משוטר בעל וותק של 22שנה בארגון. עוד אמרה התובעת ,כי למתן סטירה ממד של השפלה וביזוי .יתירה מכך ,מדובר בסטירה שגרמה למתלונן לחבלה בפניו. בטיעוניה ,הזכירה התובעת את פסיקת ביה"ד והתייחסותו המחמירה לעבירת השימוש בכוח ואמרה כי במעשה המיוחס לנאשם כשל במילוי חובותיו כלפי הציבור. בהתייחס לנסיבותיו האישיות של הנאשם ,ציינה התובעת ,כי הנאשם משרת בחיל משנת ,1992 לחובתו 3הרשעות בפני דן יחיד 3 ,מהן בגין עבירת אי מילוי הוראה ,שתיים בגין התרשלות במילוי תפקיד והרשעה אחת בגין החזקת תחמושת שלא במידת הזהירות הנדרשת. התובעת המציאה תדפיס מהמרשם המשמעתי ואת מרבית גיליונות השפיטה. באשר להערכותיו התקופתיות של הנאשם ,אמרה התובעת ,כי הנאשם הוערך על ידי מפקדיו בציונים שבין טוב 4לטוב מאד .2 התובעת המציאה לביה"ד את פלטי ההערכות. לקולה ציינה התובעת את הודאתו של הנאשם אשר חסכה ,לדבריה ,זמן שיפוטי. לגבי הסדר הטיעון ,פרטה התובעת ,כי התבסס על שיקולים שעניינם ,נטילת האחריות ,הקנטור שקדם למעשה העבירה והעובדה שבימים בהם התחולל האירוע היה בנו הקטין של הנאשם מאושפז בבי"ח. באשר לענישה הפנתה התובעת לתיק ביד"ם ,22/14שם לדבריה קבע ביה"ד רף ענישה חדש, בהשיתו על הנאשם עונש של הורדה בדרגה ,רף ענישה שגובה בתיק ביד"ע .9/14לדעת התביעה גם במקרה הנדון יש לאמץ רף ענישה זה. 47 לסיכום דבריה ,אמרה התובעת ,כי על בסיס האמור סבורה התביעה כי בעונש של נזיפה חמורה והורדה בדרגה של חודשיים אליו נלווה פיצוי למתלונן בסך ₪ 2,111יש כדי להעביר מסר ,הן לנאשם והן לכלל השוטרים ,ועל כן מתבקש ביה"ד לאמץ את הסדר הטיעון . בהתייחס לפגיעה בשכר שתגרם לנאשם כתוצאה מהורדה בדרגה אחת ,המציאה התובעת מסמך מהחשבות ממנו עולה כי זו תעמוד על סך ₪ 1,121לחודש. ראיות ההגנה וטיעוניה לעונש .1מטעם הנאשם העיד כעד אופי רפ"ק ,XXXמפקד ,XXXאשר שימש כמפקדו של הנאשם. העד סיפר ,כי הוא מכיר את הנאשם קרוב ל 1-שנים .אמר על הנאשם ,כי הוא שוטר מקצועי מאד ,חרוץ מאד ,ללא עברות משמעת ובהערכותיו התקופתיות העריך אותו בציונים גבוהים. עוד הוסיף ,כי הנאשם בלט מבחינה חברתית .באשר לאירוע נשוא המשפט ,אמר העד ,כי מאד הופתע לשמוע על כך ,שכן אין דרך התנהגות זו מאפיינת את הנאשם. .1בפתח טיעוניו לעונש הדגיש הסניגור את העובדות המפורטות בכתב האישום המתייחסות לגידופיו של המתלונן כלפי הנאשם. עוד הדגיש ,כי הנאשם משרת במשטרת ישראל כ 22-שנה בנאמנות ,במסירות באמינות רבה בגזרה עוינת ומסוכנת ב XXXמהלך כל תפקידו גילה נחישות ,מקצועיות כפי העולה מדברי עד האופי ,מאסופת המסמכים אותם מציגה ההגנה לביה"ד ומהאמור בהערכותיו התקופתיות של הנאשם. לדבריו ,אין מדובר בדפוס התנהגות המאפיין את הנאשם ,כפי שניתן ללמוד גם מעברו המשמעתי של הנאשם .עוד אמר הסניגור ,כי הנאשם הודה בטעות בפני חוקריו עוד במח"ש, נמנע מלהתחכם ,גילה אמינות לאורך כל ההליך ,עד להופעה בפני ביה"ד .לטעמה של ההגנה יש בכך כדי להצביע על יושרה כנות והגינות מצדו של הנאשם. לדברי הסניגור ,באותה תקופה היה נתון הנאשם בלחץ נפשי קשה עד מאד ,לאור מצבם הבריאותי של בנו ,אמו ואביו .לדעת הסניגור ,בנסיבות הללו ספק אם כל אדם אחר היה מסוגל להמשיך ולתפקד .הסניגור המציא תעודות רפואיות המתייחסות לאמור. לאור כל האמור ביקש הסניגור לקבוע כי מדובר באירוע חד פעמי ,לא מכוון ,תולדה של לחץ נפשי שהתפרץ בעקבות גידופי המתלונן .עוד בשלביו הראשונים של ההליך הציע הנאשם להתנצל בפני המתלונן ואף לפצותו. באשר לטיב שירותו האיכותי של הנאשם המציא הסניגור אסופה של דפי ראיון שנרשמו ונערכו ע"י מפקדיו של הנאשם. לאור כל האמור ביקש הסניגור לנהוג עם הנאשם בחמלה האפשרית בנסיבות המקרה מבלי למצות עמו את הדין. 48 .3הנאשם בדבריו אמר ,כי הוא מפרנס יחיד ,מפאת מצב בריאותה של אשתו אשר נבצר ממנה לעבוד היא מקבלת סיוע כספי מהביטוח הלאומי .בנו בן ה 18-לומד בפנימייה שעלותה 12,111 - ₪לחודש -ממומנת על ידי הרשות המקומית והוא משתתף בסך של .₪ 1,311עוד אמר ,כי הוא מתחרט על מעשיו ,מתבייש בהם ומבין שהאירוע לא היה צריך לקרות. דיון .8על עבירת השימוש בכוח בלא סמכות כדין ובלא הצדק סביר חזרנו ואמרנו בביה"ד ,כי היא מין העבירות החמורות שבעבירות המשמעת ,שכן לבד מכך שהיא פוגעת בגופו ובכבודו של האדם באשר הוא אדם ,יש בה כדי לפגוע בתדמית המשטרה ובאמון שהציבור רוחש לה ,ולאלו כידוע השפעה ישירה על יכולתה של המשטרה למלא את תפקידיה. בנסי בות המקרה שבפנינו ,אין ספק כי הדרך האלימה בה בחר הנאשם לנקוט כלפי המתלונן, מתן סטירה בפניו שגרמה לו להמטומה עם נפיחות ורגישות בעין ,הנה דרך נפסדת ומחפירה אותה יש להוקיע .אין לקבל התנהגות שכזו מצד שוטר כלפי אזרח שעה שהוא נידרש לטפל בעניינו ,גם אם בנסיבות המקרה מדובר בעבריין תנועה שהביע כעסו ותסכולו מקבלת הדו"ח בדברי גידוף כלפי הנאשם ,רושם הדו"ח .הדברים מקבלים מישנה תוקף ,כאשר האירוע מטופל על ידי שוטר שטח מקצועי ,כנאשם ,המשרת בחיל שנים רבות ,אשר בתפקידו כסייר בתחנה ,יש להניח כי מזדמן לו חדשות לבקרים להתחכך ולטפל בעברייני תנועה מתוסכלים. בנסיבות המקרה ,לאחר שכבר נרשם הדו"ח ונמסר לידי המתלונן ,חרף גידופיו של המתלונן ,לא קמה לנאשם כל סמכות להפעיל כוח כלפי המתלונן ,ולהטחת הסטירה בפניו לא הייתה כל הצדקה .מצופה היה מהנאשם שישלוט בעצמו ושיכבוש את כעסיו. מוצאים אנו לחזור ולצטט מדבריו של כב' השופט מלץ ,בע"פ 13/81מאיר אשש נ' מדינת ישראל [פדאור (לא פורסם) ,]413 )2( 81עמוד 4המתייחסים לנושא אלימות שוטרים בהיותם יפים לענייננו: "שוטרי ישראל ,מלאכתם קשה ואחראית ,מלווה לא אחת סיכונים והתנכלויות ,והינם ראויים לכל אהדה שיכולים בתי המשפט לתת להם .אך במה דברים? כל עוד הם זוכרים וערים לכך שהסמכות והמרות שהוענקו להם ,רק לצרכי ביצוע התפקיד ניתנו ואסור שיעשה בהם שימוש לרעה. עליהם לשנן זאת לעצמם השכם והערב ,דוקא משום שמלאכתם מחייבת לעתים קרובות נוקשות ואפילו שימוש בכח .המעבר מ"כח סביר" לאלימות מיותרת הוא מהיר ומפתה וחלילה להם לעבור את הגבול. עליהם לדעת ולהבין כי אם יעברו את הגבול ואם ישתמשו לרעה בסמכויות שנתנו להם ,ובעיקר אם ינהגו באלימות מיותרת ,לא יעניקו להם בתי המשפט אהדה ,וימצו עמם את הדין ומן העבר השני ,אזרח הבא במגע עם 49 אנשי משטרה ,אפילו הוא חשוד או עברין ,זכאי לצפות ולהניח שאם יתנהג כהלכה לא יגעו בו לרעה .מעשי אלימות ברוטלית כמו אלה של המערערים, פוגעים קשות הן במערכת היחסים ,העדינה בלאו הכי ,שבין האזרח למשטרה ,והן במוניטין של המשטרה וביכולתה לתפקד כדבעי". .9עם זאת ,בצד החומרה בה אנו רואים את מעשי הנאשם ,נתנו דעתנו לשיקולים לקולה, כשבמרכזם עומד טיב שירותו החיובי של הנאשם. על כך למדנו מהערכותיו התקופתיות בהן הוערך בציוני טוב מאד ,כאשר בשנת 2114אף צוין כ"יותר טוב מאחרים בקבוצה" ,מסיכומי הראיונות אשר הוצגו בפנינו ובמיוחד מעדות האופי של מפקדו ,רפ"ק XXXומהדברים הבאים שכתב אודותיו בסיכום הריאיון שערך לו ביום " : 4.3.14היום אני נפרד משוטר שתרם רבות בהקמת התחנה והנקודה ב . XXXלך עומדת זכות רבה בעבודה הקשה והמקצועית בתחנת XXXשבה לקחת על עצמך אחריות של חיזוק הריבונות ב XXXוביסוס מעמד השוטר בגזרה שלא ידעה להתמודד מול רשויות החוק... מבחינה חברתית היית המגבש הראשי שמסביבך גיבשת את כלל שוטרי התחנה והנקודה והיית המארגן לרוב הפעילות החברתית בתוך התחנה". גם מפקדו רפ"ק ,XXXמת"ח XXXשיבח את תפקודו ,כפי שעולה מסיכום הריאיון שערך לו ביום " : 41.11.14מתוקף אישיותו מדובר בשוטר בעל דרך ארץ ,אינטליגנט ,לויאלי למפקדיו, אחראי ובעל מוטיבציה ,דבר שאפיין את השוטר לאורך כל תקופת השירות בתחנה עד יומו האחרון במרחב ." XXX נסיבה נוספת לקולה אנו מייחסים כמובן להודאתו המידית של הנאשם אשר לא ניסה להתחמק מאחריות וכבר בסמוך לקרות האירוע הודה בטעותו .התנהגותו זו בצירוף הדברים ששמענו מפיו בביה"ד ,מעידים על התייחסותו הרצינית של הנאשם לכישלונו ,ולכך שחרטתו כנה. בנוסף נתנו דעתנו לקשייו הכלכליים והמשפחתיים של הנאשם אשר פורטו בפנינו הן על ידי הסניגור והן על ידי הנאשם. .11סוף דבר ,לאחר שהנחנו על כפות המאזניים את השיקולים לחומרה ולקולה ,כאשר מצד אחד חומרת המעשים ומצד שני הודאת הנאשם ,טיב שירותו ,נסיבותיו האישיות ופיצוי המתלונן, אנו סבורים כי הסדר הטיעון אשר הוצג בפנינו מצוי במתחם הסבירות ואשר על כן החלטנו לכבדו. לאור האמור החלטנו להשית על הנאשם את העונשים הבאים: נזיפה חמורה 51 הורדה בדרגה אחת לתקופה בת חודשיים. כמו כן יפצה הנאשם את המתלונן בסך של ₪ 2,111אשר ישולמו ב 3-תשלומים שווים ורצופים. זכות ערעור תוך 31יום מהיום. ניתן והודע היום ,ח' בשבט תשע"ד ,19/11/2113 ,בנוכחות התובעת – פקד יעל אומידי-ויכמן, עו"ד ,הנאשם -רס"מ XXXוב"כ עו"ד מאזן איוב. שופט _____________ אב בית הדין _____________ שופטת_______________ נצ"ם רותי שטרית נצ"ם דורית יניב עו"ד שמעון פרנקו 51 תיק ביד"מ /1/04 בבית הדין למשמעת לפני :אב בית הדין ,תת-ניצב רחל אדלסברג השופטת ,ניצב-משנה רותי שיטרית השופט ,סגן-ניצב יגאל שבתאי משטרת ישראל נגד הנאשםXXX : גזר – דין כללי .18הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום ,בעבירה של התנהגות שאינה הולמת שוטר ושיש בה כדי לפגוע בתדמית המשטרה ,לפי סעיף 4לתוספת הראשונה לחוק המשטרה ,התשס"ו.2111- בפתח הדיון הודיעונו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון שנחתם עם מח"ש ,לפיו הנאשם יודה בעובדות כתב האישום והצדדים יטענו לעונש באופן חופשי. כתב האישום .19מעובדות כתב האישום בהן הודה הנאשם עולה כי במועד הרלבנטי לכתב האישום ,הוא שירת כשוטר במשטרת ישראל .בתאריך ,24/11/12בסמוך לשעה ,14:31ביצעה המתלוננת רכישה בחנות "סופרמרקט דיל" ב XXXמשיצאה המתלוננת מהחנות, הכניסה את מצרכיה לרכב שחנה בחניון סמוך ,הניחה שני מכשירי טלפון ניידים שהיו ברשותה בעגלת הקניות ,ובהמשך שכחה את המכשירים ונסעה מהמקום .בסמוך לאותה שעה ,הגיע הנאשם למקום ,הבחין במכשירים שנשארו בעגלת הקניות ,נטל אותם לידיו ,ולקח אותם עמו .במקביל ,משגילתה המתלוננת כי אבדו לה מכשירי הטלפון ,חזרה לחנות ודיווחה כי המכשירים נגנבו מהעגלה .הנאשם נטל את המכשירים לביתו ,והעבירם בין היתר לשימוש ילדיו ,אשר השתמשו בהם למשחקים ובמצלמה. לאחר מספר ימים ,ולאחר שהמתלוננת מסרה תלונה במשטרה ,בוצעה חקירה משטרתית במסגרתה הועתקו מצלמות האבטחה מאזור החנות ,בהן נצפה הנאשם כשהוא נוטל את מכשירי הטלפון לידיו. 52 בתאריך ,41/11/12לאחר שנודע לנאשם כי מתנהלת חקירה בחשד לגניבת מכשירי הטלפון ,הגיע לתחנת המשטרה בXXX עם המכשירים בידיו ,על מנת להשיבם לבעליהם. בכתב האישום נטען כי בהימנעותו מלדווח לאלתר על מכשירי הטלפון שמצא ,ו/או להעבירם לידי המשטרה ,ובהותרת מכשירי הטלפון בביתו ,תוך מתן אישור שימוש בהם לבני משפחתו ,התנהג הנאשם באופן שאינו הולם שוטר ושיש בו כדי לפגוע בתדמית המשטרה. טיעוני הצדדים וראיות לעונש התביעה .21התובע ,בטיעוניו לעונש ,הדגיש את חומרת מעשיו של הנאשם בכך שמצא שני מכשירי טלפון בתוך עגלה ,לקח אותם לביתו ,העבירם לבנותיו ,ורק לאחר כשבוע כשנודע לו שנפתחה חקירה ,מצא לנכון להחזיר את המכשירים למשטרה. לדברי התובע ,במקרה שבפנינו הוראות החיקוק בדין המשמעתי עושות עם הנאשם חסד ,שכן ,העובדות ,כפי שהודה בהן הנאשם ,יכולות היו להקים את יסודות העבירה של גניבה במציאה ,עפ"י סעיף 484לחוק העונשין. עוד ציין כי עמדו בפני הנאשם באופן מובהק אמצעים סבירים לגלות את הבעלים של הפלאפונים ,או להעבירם לרשות הסופרמרקט ,או המשטרה ,אך לא עשה זאת .חומרה נוספת לדבריו יש בכך ,שהמכשירים אינם קלי ערך ,שכן הם מהווים מחשב לכל דבר וענין וכוללים פרטים רישומיים אישיים שונים .כפי שמצופה מכל אזרח שמצא פריט להחזירו לבעליו ,על אחת כמה וכמה מצופה מהנאשם שהוא שוטר ,להחזיר את המכשירים לבעליהם. התובע הפנה לפסקי הדין בתיק ביד"מ 39/14ובתיק ת"פ 11491-18-11בימ"ש מחוזי חיפה בהדגישו את הרציונל העולה מהם בדבר הצורך ששוטרים יעמדו בנורמות התנהגות גבוהות במיוחד וישמשו דוגמה ומופת לציבור הרחב ,על רקע האמון הציבורי המיוחד שרוחשים להם הציבור ,בתי המשפט ומערכת אכיפת החוק בכללותה. בהתייחס לטיב שירותו של הנאשם ,הגיש התובע את גיליון המרשם המשמעתי שלו, ממנו עולה כי לנאשם הרשעה אחת בביד"מ בעבירה של שימוש בכוח משנת ,2112וכן 3 הרשעות בפני דן יחיד .היעדרות מתפקיד ללא הצדק משנת ,2111אי-מילוי הוראה משנת 2111ופעמיים אי-מילוי הוראה משנת .1991 כן הגיש את הערכותיו התקופתיות של הנאשם מהשנים ,2111-2112בהן הוערך בציונים שבין "בינוני "2ל "טוב מאוד ."1 53 לסיכום דבריו ,ציין התובע ,כי לאור החומרה בה רואה התביעה את העבירה בה הורשע הנאשם ,ומאחר והתביעה סבורה שיש קשר מבחינת מהות העבירה לתיק ביד"מ ,39/14 בו עונשו של הנאשם כלל רכיב של הורדה בדרגה ,מבקשת התביעה לגזור על הנאשם עונשים של הורדה בדרגה ונזיפה חמורה. ממסמך החשבות שהגיש ,עולה כי הפגיעה בשכרו של הנאשם כתוצאה מהורדה בדרגה, עומדת על סך של ₪ 838ברוטו לחודש. ההגנה .21מטעם ההגנה העידו 2עדי אופי: פקד XXXקצין יחידה ב XXXסיפר כי הנאשם שרת תחת פיקודו כסייר תנועה בשנת .2111ציין כי מדובר בשוטר דעתן ,שמבצע את המוטל עליו בצורה טובה ,ממושמע, פועל עפ"י הנהלים ומבצע אכיפה ומטלות ברמה טובה כמו אחרים בקבוצתו .בהתייחס לאירוע נשוא כתב האישום ,ציין כי הוא רואה את מעשה הנאשם בחומרה .לדבריו, הנאשם מודע לכך שמדובר באירוע חמור והוא הביע חרטה עמוקה על מעשיו .עוד ציין כי הנאשם פועל עפ"י הנחיות ונהלים ,לא מעגל פינות ולכן התקשה להאמין שהוא מעורב במקרה .לדבריו ,הוא מעוניין שהנאשם יחזור לשרת אתו ,ומאמין שהנאשם יחזור שוטר אחר לגמרי. רס"מ ,XXXסיפר כי מכיר את הנאשם משנת ,2113הם חברים גם מעבר לשעות העבודה ,עבדו בעבר ביחד כסיירים ושימש תקופה מסוימת ראש המשמרת שלו במתנ"א XXXבהתייחס לאירוע נשוא כתב האישום ,העיד כי המקרה חמור מאוד, והפתיע אותו ,שכן ,המקרה לא מתיישב עם האדם שהוא מכיר .הוסיף כי לדעתו האירוע נבע מתוך לחץ בעבודה ולא באופן מכוון. .22ב"כ הנאשם בטיעוניו לעונש ,ציין ,כי הנאשם מתבייש במעשיו ומביע חרטה .לדבריו, הנאשם השתחרר משירות סדיר במג"ב בשנת ,1993ומשנת 1998ואילך הוא משרת במשטרת ישראל בתפקידי סיור ותנועה ,תפקידו מלחיץ ומעיק מבחינה נפשית. בהתייחס לנסיבות המקרה ,ציין ,כי הנאשם מצא את מכשירי הטלפון כשהיה בלחץ של קניות ובאותו שבוע עבד משמרות באופן אינטנסיבי .מאחר ולא היה שוטר במדים בעת האירוע ,לא חשב לתת את המכשירים באותו רגע למישהו ,שכן מבחינתו כל אחד יכול היה להגיד שהם שייכים לו .לדבריו הנאשם התכוון להחזיר את הטלפונים לתחנת המשטרה ב , XXXסמוך מקום מגוריו. עוד ציין כי הנאשם שרת באותה עת בתחנת ,XXXשם אין יומנאי שניתן היה למסור לו את המכשירים .כשהתקשרו אל הנאשם מתחנת המשטרה ב XXXעל מנת שיביא 54 את הפלאפונים ,הגיע מיד ,וסיפר אמת ,שהתכוון למסור את המכשירים למשטרה אולם לא עשה כן מתוך תמימות ,בהיסח הדעת וכתוצאה מהלחץ העצום בעבודה. עוד טען כי לא בוצעו שיחות ממכשירי הטלפון ,למעט צילומים שצולמו על ידי בתו של הנאשם ששיחקה עם המכשירים .לדבריו ,הנאשם לא הבין את חומרת העניין ואת חשיבותו באותה עת. בהתייחס לתפקודו של הנאשם במשטרה ,הפנה בא-כוחו לעדויות האופי ,של מפקדו וחברו ולהערכותיו התקופתיות .ציין כי הנאשם חדור מוטיבציה ורצון לשרת את משטרת ישראל .בנוגע לגיליון המשמעתי של הנאשם ,טען כי מדובר בעבירות ישנות שלא קשורות לענייננו ,וביקש שלא לזקוף אותן לחובתו יתר על המידה .באשר למצבו האישי של הנאשם ,ציין כי הוא נשוי ולו שני ילדים קטנים. ב"כ הנאשם הוסיף כי למרות שהמעשה חמור ,הוא אינו מצוי במדרג החמור ביותר אליו נחשף ביה"ד באופן תדיר בעבירות התנהגות שאינה הולמת ,בפרט ,כאשר בוחנים את נסיבותיו של הנאשם. לסיכום דבריו ,ביקש לא למצות את הדין עם הנאשם ולהטיל עליו נזיפה חמורה קנס כספי. .24מפי הנאשם שמענו כי הוא מודה בטעותו ,מתחרט ,מתנצל ומצטער על מעשיו ,יודע שמעשה כזה אינו מצופה מאזרח ,ובוודאי שלא משוטר .סיפר על טיב שירותו ,ציין כי הוא שוטר מקצועי ואדיב המכבד כל אדם ונותן שירות טוב לאזרח .עוד סיפר על אירוע שהתרחש שבוע לאחר שנחקר ,בו מצא ארנק במרכז קניות ב XXXוהשיבו לבעלים. לדבריו החזיר את מכשירי הטלפון מיד כשהתבקש על ידי החוקר בתחנה ואמר אמת בחקירת מח"ש .הוסיף כי כיום הוא אדם אחר לחלוטין ,הרבה יותר מחמיר .עברה עליו שנה קשה והוא מבקש את רחמיו של ביה"ד. דיון .23בפתח הדברים מצאנו לציין כי אנו רואים בחומרה רבה את מעשיו של הנאשם ,שכן הם נוגעים להיבט טוהר המידות של איש המשטרה. .21עובדות כתב האישום מעלות על פניהן עבירה פלילית של ממש ,שעניינה גניבה במציאה, ובגינה ,ככלל ,מוגש אישום פלילי. מכל מקום ,עסקינן במישור המשמעתי ושומה עלינו לגזור את דינו של הנאשם בהתאם לתכליתם של אמצעי המשמעת. .21כידוע ,שוטר מחויב לאמות מידה מיוחדות של התנהגות ,עליו לגלות רגישות מיוחדת לפן המוסרי שבמעשיו ,לשמש דוגמה ומופת לציבור הרחב ולעמוד בנורמות גבוהות במיוחד .נורמות אלו חלות גם בעניינים שאינם נוגעים לשירותו במשטרה. 55 .23אחד מתפקידיה המרכזיים של המשטרה הוא שמירה על בטחון רכושו של הציבור. הנאשם ניצל את הנסיבות בהן נמצאו מכשירים סלולריים מונחים ללא השגחה בעגלת הקניות ,ושלח יד ברכוש הזולת .במקום לפעול להשבתם לבעליהם כמצופה משוטר, נטל את המכשירים לשימושו הפרטי .מעשה מסוג זה יש בו כדי לבייש הן את הנאשם והן את הארגון כולו. .28כידוע מדי יום אלפי שוטרים ,עובדים לילות כימים ,במטרה לשמור ולהגן על בטחון רכושם של האזרחים ולעיתים אף מסכנים עצמם במאבק אל מול עברייני רכוש בשטח. מקרה זה יש בו כדי לסדוק את תדמיתם של אנשי המשטרה ,כמי שאמונים להגן על בטחון הרכוש ,ובכך לפגוע בהשקעה ובמאמצים הרבים שמושקעים ע"י הארגון ,על שוטריו ,כדי לזכות באמון הציבור. .29איננו יכולים לקבל ולהתחשב לקולה בהסברים שהעלה בא-כוח הנאשם בטיעוניו, לפיהם הנאשם בושש מלהשיב את מכשירי הטלפון לבעליהם ,בשל לחץ ועומס בעבודה. הנאשם החזיק במכשירי הטלפון בביתו ומסרם כמשחק לשימוש בנותיו ,במשך פרק זמן ארוך של שבעה ימים .הוא סיפר בדבריו בפנינו ,כי הוא מתגורר במרחק של כחמש מאות מטרים בלבד מתחנת המשטרה ב . XXXמכאן ,שהייתה לו האפשרות ,בקלות יתרה ,לגשת לאותה תחנת משטרה הסמוכה לביתו ולמסור את מכשירי הטלפון .אלא, שלמרבה הצער הנאשם בחר שלא לעשות כן. משקיבל הנאשם החלטה ,ליטול את מכשירי הטלפון מהעגלה ,ולקחת אותם לביתו, היה עליו לדווח על כך באופן מיידי לתחנת המשטרה ,ולאחר מכן ,בהקדם האפשרי למסור את מכשירי הטלפון בתחנה. אנו מוצאים פסול של ממש אף בכך שהנאשם לא שמר על המכשירים במקום מוגן ומוסתר בביתו ,ומסר אותם כמשחק לשימוש ילדיו ,זאת ,על אף שהמכשירים אינם רכושו והם שייכים לבעלים אחרים. .41יודגש כי תכליתו של הדין המשמעתי והטלת אמצעי המשמעת שבו ,הינם ,למנוע פגיעה בתפקודה של משטרת ישראל ,להגן על תדמיתה בעיני הציבור ולהרתיע אחרים בשירות למען לא יכשלו במעשים מעין אלו. בעש"מ 4111/11אסדי נ' נציבות שירות המדינה ואח' נאמרו בעניין זה ע"י כבוד השופטת פרוקצ'יה הדברים הבאים: " מטרת דין המשמעת אינה מכוונת להענשת העובד .היא נועדה להגן על השירות הציבורי מבחינת רמת תפקודו ומהיבט השמירה על דמותו ותדמיתו בעיני הציבור. תכליות אלה מושגות באמצעים שונים וביניהם – הרחקת עובדים שתפקודם פוגע 56 בשירות הציבורי ,הרתעת שאר עובדי השירות הציבורי מפני התנהגות החורגת מהנורמות הראויות והעברת מסר כללי לציבור הרחב בדבר הקפדתה של מערכת אכיפת החוק ודיני המשמעת על יושרתו של השירות הציבורי ורמת תפקודו .תכליות אלה מכוונות את אמצעי המשמעת הנגזרים בדין המשמעתי". .41אל מול חומרת מעשיו של הנאשם אנו מוצאים להתחשב לקולה ,בהודייתו של הנאשם, בטיב שירותו החיובי כעולה מגיליונות הערכותיו התקופתיות האחרונות ,בדברי מפקדו לפיהם הנאשם מבצע את תפקידו בצורה טובה ובהתנצלות והחרטה הכנה שהביע בפנינו. .42מששקלנו את כלל הנסיבות לחומרה ולקולה ,הגענו לכלל מסקנה כי האיזון הראוי שביניהם במקרה זה ,מחייב להטות את הכף לחומרה ,בשל חומרת המעשה והצורך בהעברת מסר ארגוני חד ומרתיע. .44שקלנו לגזור על הנאשם עונש של הורדה בדרגה אחת .עם זאת בהתחשב בכך שמדובר בפרק זמן ממושך של 3שנים בין הדרגות ,ולכך משמעות כספית ניכרת ,החלטנו להתחשב בנאשם ולקצוב את משך ההורדה בדרגה. .43החלטנו אפוא ,לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: - נזיפה חמורה. - הורדה בדרגה אחת לתקופה של 41חודשים. ניתן והודע היום ,י"ד בשבט תשע"ד ,11/11/2113 ,בנוכחות התובע ,רפ"ק גיל ראכלין ,עו"ד, הנאשם וב"כ עו"ד זיו גלעד. זכות ערעור תוך 31יום מהיום. שופטת ______________ אב בית הדין _________________ שופט _______________ סנ"ץ יגאל שבתאי תנ"צ רחל אדלסברג ,נשיאה נצ"ם רותי שיטרית 57 תיק ביד"מ 10/04 בבית הדין למשמעת לפני :אב בית הדין ,תת-ניצב רחל אדלסברג השופטת ,ניצב-משנה רותי שיטרית השופט ,סגן-ניצב איתן כהן משטרת ישראל נגד הנאשם :רס"ל XXX גזר – דין כללי .41הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום ,בעבירה של התרשלות בעת מילוי תפקיד לפי סעיף 2לתוספת הראשונה לחוק המשטרה ,התשס"ו.2111- כתב האישום .41מעובדות כתב האישום בהן הודה והורשע הנאשם עולה כי במועד הרלוונטי לאישום הוא שירת כסייר ביח"ס 4בתחנת XXX בתאריך 18.11.14בשעה 24:21התקשר אזרח אל מרכז השליטה במחוז XXXודווח על שמיעת צרחות של גבר ואישה בשפה הרוסית ,בדירה שמולו ברח' XXXוהוא חושש שמדובר באלימות .בעקבות השיחה נפתח אירוע אלמ"ב שמספרו ( 294להלן: "האירוע") .הנאשם ומתנדב שנכח בניידת נשלחו לטיפול באירוע בשעה .24:24עם קבלת הטיפול באירוע נסעו הנאשם והמתנדב לכוון המקום .במהלך הנסיעה התקשר הנאשם אל המודיע כדי לקבל פרטים נוספים ובשיחה הוברר לו כי הוא מכיר את בעל הדירה מאירוע אלימות קודם שהתרחש בתאריך 21.13.14בו נחשד בכך שניסה לתקוף את שכנותיו באמצעות פטיש והתנגד למעצר. בשעה 24:41דווח הנאשם על הגעתו למקום האירוע .הנאשם החנה את הניידת במקום סמוך ,הורה למתנדב להישאר בניידת והתקדם רגלית לכוון מקום האירוע .משהגיע הנאשם לדירה עליה דווח המודיע ,הממוקמת בקומת המרתף ,ניסה לפתוח את הדלת שהייתה נעולה ומשלא הצליח ניגש לאחד החלונות של הדירה והתבונן לתוכה .הנאשם הבחין בבעל הדירה אותו זיהה מאירוע קודם מסתובב בדירה וקרא לו מס' פעמים. משזה לא נענה לקריאותיו ,עזב הנאשם את המקום וחזר לניידת מבלי שנכנס לדירת המרתף כמתחייב בנוהל מס"ר 12.221.18שכותרתו" :טיפול הסייר באלימות במשפחה 58 ובהטרדה מאיימת" (להלן" :הנוהל") .בשעה 24:43דווח הנאשם כי סיים את הטיפול באירוע 294ובדו"ח הפעולה שמילא כתב" :זוג חנ"שים מוכרים ,אין אלימות במקום".לאחר מכן ,עזבו הנאשם והמתנדב את המקום. בתאריך 19.11.14בשעה 11:13התקשר XXXבעל דירת המרתף אל המשל"ט ודווח כי רצח את אשתו (להלן" :המנוחה") .בעקבות השיחה נפתח במוקד אירוע 13ובשעה 11:18נשלחו הנאשם והמתנדב לטיפול באירוע. בשעה 11:18הגיעו הנאשם והמתנדב פעם נוספת למקום האירוע ,ירדו מהניידת ורצו לעבר דירת המרתף .הנאשם פתח את דלת הדירה והבחין בחשוד ברצח יושב נינוח עם גבו לדלת ואח"כ הבחין באישה כשהיא ללא רוח חיים .הנאשם שלף את אקדח הטייזר והורה לחשוד לעמוד ,אזק אותו ,הובילו אל מחוץ לדירה ואח"כ הכניסו לניידת יחד עם המתנדב. בכתב האישום נטען כי חרף היכרותו את החשוד ברצח מאירועי אלימות קודמים וחרף העובדה כי אירוע 294סווג כאירוע אלמ"ב ,לא ערך הנאשם בדיקה מקיפה ויסודית כשהגיע בפעם הראשונה לדירת המרתף במסגרת טיפולו באירוע 294כפי שקובע הנוהל, הסתפק בניסיון לפתוח את הדלת ואח"כ בהתבוננות לתוך הדירה ובכך התרשל הנאשם בעת מילוי תפקידו. טיעוני הצדדים וראיותיהם לעונש התביעה .43התביעה הגישה לעיונו של בית הדין את פלט הרישום המשמעתי של הנאשם ,גיליונות שפיטה ואת הערכותיו התקופתיות שבין השנים 2111ועד .2114 .48התובעת בטיעוניה הדגישה כי מדובר באירוע שהסתיים בתוצאה קשה ,שכן אישה נרצחה .לדבריה ,הגם שהתביעה אינה טוענת כי הנאשם אחראי באופן ישיר למותה של אותה אישה ,אין לדעת את התשובה לשאלה מה היה קורה אילו הנאשם היה נכנס לדירה שדווח עליה באירוע 294והאם המנוחה הגב' וינוקורסקי הייתה היום בין החיים. עוד ציינה ,כי באותה משמרת שימש הנאשם כקצין יחידה והיה אחראי על שתי ניידות. הנאשם ,כעולה מעדויות עדי האופי ,טיפל במספר רב של אירועי אלמ"ב ולכן לדברי התובעת ,הכיר את נוהל מס"ר שמסדיר את אופן הטיפול באירועים מסוג זה ע"י הסייר. בסעיף 3לנוהל ,מצוינת מטרתו ,להסדיר את פעולותיו של הסייר בהגיעו למקום האירוע שעפ"י החשד נעברה בו עבירת אלמ"ב .בסעיף 1לנוהל מפורטות הפעולות שעל הסייר לבצע כגון :איתור החשוד ,הפסקת העבירה ,הפרדה פיזית בין החשוד לקרבן, הערכת מסוכנות ראשונית ,בדיקת העבר הפלילי של החשוד בדיקת תלונות קודמות וכו'. 59 התרשלותו של הנאשם מתבטאת במחדל מאחר ולא פעל על פי הנוהל .הנאשם לא הפסיק את העבירה ,לא פעל להפריד פיזית בין החשוד לקורבן ,לא נכנס לדירה ,לא ווידא ששלום לאישה למרות שלא הבחין בה כשצפה אל תוך הדירה ,לא ביצע הערכת מסוכנות למרות שהייתה לו אינדיקציה למסוכנות מטיפולו באירוע אלימות קודם של אותו חשוד ,ועזב את המקום מבלי לערוך בירור מעמיק כפי שדורש הנוהל. משקלו של כל אחד ממחדלים אלו בפני עצמו ,הינו חמור וקל וחומר שמשקלם המצטבר הינו חמור. לדבריה ,המשטרה שואפת לטפל בכל קריאה של אזרח ולעשות כל שביכולה לטפל באירועים במקצועיות ,נחרצות וללא טעויות .במקרה זה נכשלה המשטרה שכן בסופו של דבר נרצחה אישה. עוד טענה התובעת ,כי מחדלו של הנאשם פגע בתדמית המשטרה בעיני הציבור שאינו מפריד בין מחדלו האישי לכישלונו של הארגון כולו. בנוסף טענה ,כי אחד מערכי הייעוד של המשטרה הנו הגנה על חיי אדם בנחישות אומץ לב ותבונה .במקרה זה נפגע הערך הנ"ל. הוסיפה ,כי המשטרה מנסה להיאבק בתופעת האלימות נגד נשים ואף קוראת לציבור להיות ער ולדווח לה על כל חשד לעבירה מסוג זה .במקרה זה ,האזרח מילא את תפקידו ,דווח ושיתף פעולה עם המשטרה ,אולם דווקא השוטר פעל ברשלנות ובאדישות ועל רקע זה ,לא ניתן להתייחס לכך בסלחנות. בהתייחסה לנאשם ,ציינה ,כי הוא משרת בחיל משנת ,2111צבר לחובתו שלוש הרשעות קודמות בפני דן יחיד ,בעבירות של התרשלות ואי מילוי הוראה. בהערכותיו התקופתיות בין השנים 2111ועד 2114הוערך ע"י מפקדיו בציונים "טוב "4 ועד "טוב מאוד "2התובעת הפנתה להערות שנרשמו ע"י מפקדיו. לדבריה ,ענישה מחמירה תעביר מסר שנהלים וכללים נועדו כדי לקיימם במלואם. בעתירתה לעונש ,טענה ,כי יש להשית על הנאשם עונשים של נזיפה חמורה והורדה בדרגה לתקופה שתיקבע ע"י בית הדין. בסיום טיעוניה הפנתה לפסיקת בית הדין בתיק ביד"מ 34/13ובתיק ביד"מ .41/99 לשאלת בית הדין ,השיבה ,כי התביעה לא קיבלה לידיה את דו"ח הנתיחה שלאחר המוות ולכן אינה יודעת האם המנוחה נרצחה עוד בטרם הגיע הנאשם בפעם הראשונה לזירה ,או לאחר שעזב את המקום בפעם הראשונה .מכל מקום ,ציינה ,אין טענה כי קיים קשר סיבתי עובדתי בין התרשלות הנאשם לבין התוצאה. 61 ממסמך החשבות שהוגש על ידי התביעה עולה כי משמעות ההורדה בדרגה מדרגת רס"ל לדרגת סמ"ר עומדת על סך ₪ 1,148ברוטו לחודש. ההגנה מטעם ההגנה העידו שני עדי אופי: .49עד אופי 1מפקח ,XXXהעיד ,כי הוא משרת כקצין יחידה בסיור XXXהנאשם שירת תחת פיקודו כשנה עד שעבר לתפקיד סגן קצין יחידה ביחידת סיור מקבילה .סיפר על הערכתו לנאשם ועל כך שהוא עצמו המליץ למנותו לסגן ראש יחידה .הדגיש את מצוינותו של הנאשם ,המוטיבציה הגבוהה שמאפיינת אותו ,יושרו האישי ,הלויאליות, האמינות ,ההשקעה הרבה ,החריצות ומוסר העבודה הגבוה שלו .הנאשם נוהג לסייע לאירועים של ניידות הסיור למרות שכיום הוא משרת במרחב ולא בתחנה. לשאלת התביעה ,מסר ,כי בהערכתו התקופתית של הנאשם ציין שיש צורך בשיפור מבחינה מקצועית ,עליו לרדת לפרטים הקטנים בכל משימה ולשאוף להשתפר ביכולת הראייה ובבגרות המבצעית וכן להבחין בין עיקר לטפל .בהתייחסו לאירוע ,הוסיף ,כי אין ספק שמדובר בתקלה ,אך הדברים שכתב אינם משליכים דווקא על אירוע מסוג זה. הוסיף ,כי הנאשם מוערך ע"י מפקדיו וחבריו וטען כי הוא יכול להצביע על עשרות אירועי אלמ"ב אחרים בהם טיפל הנאשם באופן תקין. .31עד אופי 2רס"ר XXXהעיד ,כי הוא משרת בתחנת XXXבשנתיים וחצי האחרונות הוא משמש כקצין יחידה בתחנה .הנאשם שירת תחת פיקודו כסגן קצין יחידה. סיפר כי הנאשם שירת ביחידה בתור סייר ומאחר וגילה מוסר עבודה גבוה ,מונה לסגן קצין יחידה ,תחת פיקודו .לדעתו ,הנאשם ביצע את תפקידו בצורה מושלמת והשקיע זמן ומאמצים בביצוע התפקיד יותר מכל סגן אחר בשאר היחידות .הנאשם חתר למגע בטיפולו באירועים ,היה בין הראשונים שמגיעים לזירת אירוע ,שוטר מקצועי ,אהוד על שוטרי היחידה ונהנה מאוד לעבוד אתו. בתשובה לשאלת התובעת ,השיב ,כי בהערכה התקופתית שמילא בשנת 2114אכן ציין כי על הנאשם לשפר את האחריות כלפי תפקידו ,להוות דוגמא אישית לפקודיו ולאזן בין עבודתו לחייו האישיים .הערכה זו ניתנה לדבריו ,לאחר שהנאשם שירת זמן מועט בתפקיד ,ובאותה עת עבר תקופה לא קלה בחייו הפרטיים. .31ההגנה הגישה לעיוננו אסופת מסמכים הכוללת :סיכומי ראיון ,תעודות מקורסים שונים שעבר הנאשם במשטרה ,תעודות הערכה ,פלטי דף פייסבוק ובו תודות של אזרחים ,מכתבי תודה של אזרחים ומכתב הוקרה על התנדבותו של הנאשם במסגרת עמותת צער בעלי חיים. .32בפתח טיעוניה ,הדגישה הסניגורית כי אין טענה שעקב התרשלותו של הנאשם נגרמה התוצאה המצערת .התביעה עצמה בהימנעה מלחקור ומלהביא את דו"ח נתיחת הגופה, 61 זנחה את קו הטעון הנ"ל ולפיכך אין זה ראוי להזכיר זאת בטיעונים באופן משתמע על דרך העלאת היפותיזות שונות בהקשר למה שיכול היה להימנע. לדבריה ,הנאשם אכן לא פעל כמתחייב על פי הנוהל ,הודה בכך בהזדמנות הראשונה בפני הקצין הבודק ,לקח אחריות מלאה על האירוע ,הודה בבית הדין ,נמנע מלנהל משפט וחסך מזמנו של בית הדין ומזמנם של העדים. עוד הביעה הסניגורית התנגדות לשימוש בחומר ראייתי שעלה בפני הקבו"ד ולא הוגש לבית הדין. הסניגורית ציינה כי לדעתה ,מיעוט תיקי הרשלנות שמוגשים לבית הדין בהשוואה לדו"ח הנזיקין של משטרת ישראל ,מצביע על כך שיש לא מעט אירועי רשלנות שלא מגיעים לפתחו של בית הדין .לפיכך ,עצם ההעמדה לדין בפני בית הדין על התרשלות טומנת בחובה יסוד של החמרה. עוד טענה ,כי הנאשם לא הועמד לדין על עבירה של פגיעה בתדמית המשטרה. משהתביעה לא בחרה בסעיף זה ,לא ניתן לטעון לפגיעה כזאת. בהתייחסה לטיב שירותו של הנאשם ,הפנתה לעדויות מפקדיו מהן עולה כי מדובר בשוטר בעל מוטיבציה גבוהה ,נחוש ,דבק במטרה ,חרוץ ,משקיע ומקצועי בטיפולו באירועים .לדבריה ,יש לראות אירוע זה כאירוע נקודתי שאינו מאפיין את תפקודו כשוטר. עוד הפנתה להערכותיו התקופתיות ,מהן עולה כי הנאשם מהווה דוגמה לשוטרים אחרים ומפקדיו העריכו אותו כיותר טוב מאחרים בקבוצה. ציינה ,כי הנאשם התגייס למשטרה לפני כארבע שנים ,שירת כבלש בתחנת XXX ואח"כ עבר לשרת כסייר בתחנה .בהמשך שירותו מונה לסגן קצין יחידה ביחידת סיור בתחנה .בעקבות האירוע הועבר מתפקידו לתפקיד סייר תנועה באת"ן XXXלמרות שירותו בתנועה ,הוא נוהג לסייע לניידות הסיור של התחנה. בהתייחסה למצבו הכלכלי ,ציינה ,כי הנאשם משתכר כ ₪ 3111 -והוא מצוי בהליך משפטי .הנאשם מחזיר הלוואות בסך כ ₪ 2,111 -בחודש ומשלם סך של ₪ 4,111עבור שכר דירה .באוקטובר האחרון החל בלימודי תואר במסגרת תוכנית המיועדת לשוטרים והוא משלם שכר לימוד בסך ₪ 12,111בשנה. בסיום טיעוניה ,הפנתה לפסיקה בתיקי ביד"מ ,34/19 ,31/18ו ,89/13 -אשר בהם הורשעו הנאשמים בהתרשלות במילוי תפקיד בנסיבות בהן הוכח קשר בין ההתרשלות לחומרת התוצאה ,ולא הורדו בדרגה. בעתירתה לעונש ,טענה ,כי העונש הראוי לנאשם הינו עונש של נזיפה חמורה ולחלופין נזיפה חמורה וקנס כספי מידתי ולא גבוה. 62 .34מפי הנאשם ,שמענו ,כי הוא מכיר באחריותו להתנהלותו הלא תקינה באירוע והדבר מלווה אותו מאז שאירע וימשיך ללוותו עד סוף חייו .הנאשם סיפר כי התגייס למשטרה מתוך אמונה שזה ייעודו ורואה בשירותו שליחות .הוסיף ,כי הוא רווק ,התגייס למשטרה בגיל שלושים לאחר ששימש בתפקיד מנהלי בחברת הייטק .סיפר על השנה האחרונה שהייתה לא קלה עבורו ,הן בשל הליך משפטי אזרחי והן בשל האירוע שבפנינו ,ואלו השפיעו על נפשו .הוסיף ,כי הוא שוטר טוב ,לוקח אחריות מלאה על התנהלותו באירוע ,מאוכזב מעצמו והפתיע את עצמו לרעה. דיון .33במקרה שבפנינו ,הנאשם התרשל בביצוע תפקידו כסייר עת נקרא לטפל באירוע אלימות במשפחה. בהגיעו לזירת האירוע הסתפק הנאשם בניסיון לפתוח את דלת הדירה שהייתה נעולה, בהצצה דרך חלון הדירה ובקריאת קריאות מספר לחשוד ,בו הבחין כשהוא מסתובב בתוך הדירה ,משלא נענה החשוד לקריאותיו ,עזב את המקום. .31עפ"י נוהל מס"ר " 12.221.118טיפול הסייר באלימות במשפחה ובהטרדה מאיימת", חייב היה הנאשם לערוך בדיקה יסודית ומעמיקה .בדיקה שכזו מחייבת בין היתר, כניסה לדירה ,הפסקת העבירה ,ווידוא שלומו של הקורבן הגנה עליו ואבטחת שלומו. בהמשך ,הפרדתם הפיזית של החשוד והקורבן ,תפיסת כלים פוגעניים ,איסוף ראיות בזירה ,תחקור מעורבים ועדים ,הפניית הקורבן לטיפול רפואי לפי העניין ,ביצוע הערכת מסוכנות ראשונית תוך התייחסות לעברו הפלילי של החשוד ,לאופיין של העבירות בהן נחשד בעבר ,ולתלונות קודמות שהוגשו נגדו והפניית המקרה לגורמי הרווחה. .31רשלנותו של הנאשם באה לידי ביטוי ביתר שאת ,בכך שלא הקפיד לבצע את הנדרש ממנו לפי הנוהל ,חרף העובדה שהכיר את החשוד מאירוע אלימות שהתרחש ימים ספורים עובר לאירוע שבפנינו ,בו נחשד בכך שניסה לתקוף את שכנותיו באמצעות פטיש והתנגד למעצר. .33נכון ,אין לזקוף במסגרת תיק זה ,לחובתו של הנאשם את חומרת התוצאה באירוע. חומרת התוצאה שהתבטאה במותה של המנוחה ,הנה קשה ובלתי הפיכה .אולם ,מאחר ולא הובאו בפנינו נתונים הנוגעים לשעת המוות ,איננו יודעים באם המנוחה נרצחה בטרם הגיע הנאשם בפעם הראשונה לזירה או שנרצחה במהלך השעה ותשע עשרה הדקות שחלפו מא ז עזב הנאשם את הדירה ועד שדווח החשוד למרד"מ על שרצח אשתו .לפיכך, לא הוכח ולא נטען בפנינו ,קשר בין הרשלנות לתוצאה. 63 יחד עם זאת ברי מהעובדות כי ,אם נרצחה המנוחה בטרם הגעתו של הנאשם לדירה, הרי שהוא נטש והפקיר זירת רצח .אם הרצח אירע לאחר שהנאשם עזב את המקום, ייתכן שניתן היה למנעו. .38למרות האמור לעיל ,ומתוך נסיבות האירוע כפי שפורטו בהרחבה בכתב האישום ,אנו מוצאים כי התנהלותו של הנאשם במהלך הטיפול באירוע הייתה ברמה גבוהה של התרשלות. כידוע ,אירוע אלימות במשפחה הוא אירוע רגיש במיוחד ,אשר יש בו כדי להעלות חשש ממשי לסי כון חיי אדם .הנוהל ,מפרט בהרחבה יתרה את אופן הטיפול באירועי אלימות במשפחה ,על מנת להביא לצמצום הסיכונים שעלולים לפקוד את קורבנות העבירה ואת סביבתם הקרובה .מכאן ,שהחשיבות במילוי ההנחיות כהלכתן ,היא בראש ובראשונה לשם מניעת סיכונים אלו .בפתיח לנוהל נכתבו הדברים הבאים: " עבירות אלימות בין בני זוג מהוות תופעה חברתית כאובה בעלת מאפיינים ייחודיים הדורשות היערכות חברתית ובכלל זה היערכות מיוחדת של מערכת אכיפת החוק. לאלימות זו מאפייני סיכון וחומרה מיוחדים ,בשל זיקת העבריין לנפגע העבירה ובשל השפעת העבירה על כל בני המשפחה .מאפיינים אלה דורשים טיפול משטרתי נכון, תוך הכרת צרכי הנפגע ומאפייני התופעה". .39אשר על כן ,בבואנו לבחון נסיבות מקרה זה ,יש ליתן משקל משמעותי לפוטנציאל החומרה שבמעשה ההתרשלות בטיפול באירוע כשלעצמו ,זאת בין אם יש ובין אם אין קשר סיבתי לחומרת התוצאה במקרה שבפנינו. .11חומרה נוספת מצאנו בכך שהנאשם שירת בתפקיד סגן קצין יחידה בסיור ובאותה משמרת היה אחראי גם על שוטרים אחרים .ככזה ,נהלי העבודה היו נהירים לו והוא חייב היה להקפיד הקפדה יתרה על ביצוע הוראות הנוהל כלשונן .ביצוע פעולות אלו נוגע לליבת המקצועיות של כל שוטר סיור ,לא כל שכן ,של שוטר שממלא תפקיד פיקודי במערך. .11מסכימים אנו עם התובעת בהציגה את המקרה כאירוע בו נפגע ערך ארגוני ייעודי- השאיפה לשמירת בטחון הנפש ולהגנה על חיי אדם .למותר לציין כי זהו אחד מתפקידיה הבסיסיים והחשובים של משטרת ישראל כמוגדר בחוק. .12באשר לטיב שירותו של הנאשם ,התרשמנו ,מעדי האופי ומהראיות שהוגשו לעיוננו ,כי הנאשם הנו שוטר חיובי ,בעל מוסר עבודה ,מגלה מוטיבציה גבוהה ,מוערך על ידי מפקדיו וחבריו וטיב שירותו חיובי. הנאשם עצמו עורר אמפתיה בדבריו בפנינו על כי הוא מכיר בטעותו ,הביע חרטה כנה והצטער על אופן תפקודו באירוע .הוא הותיר בנו רושם חיובי .כל אלה ,יש לזקוף לזכותו. 64 עם זאת נתנו דעתנו גם לכך בשנת 2112הוערך הנאשם בציון "טוב מאוד "2והרבה יותר טוב מאחרים בקבוצה .ואולם ,בסעיף ההערכה המילולית הוא נדרש להשתפר מבחינה מקצועית ,לרדת לפרטים הקטנים בכל משימה ,לשפר את יכולת הראייה ואת הבגרות המבצעית ולהבחין בין עיקר לטפל. מהערכתו התקופתית של הנאשם משנת ,2114עולה כי באותה שנה חלה ירידה בתפקודו .הנאשם הוערך בציון "טוב מאוד "1ויותר טוב מאחרים בקבוצה ,על ידי מפקדו הישיר ,אשר ציין בסעיף ההערכה המילולית כי על הנאשם לשפר את האחריות כלפי תפקידו ,להוות דוגמא אישית לפקודיו ולאזן בין עבודתו לחייו הפרטיים .המפקד הממונה הוריד את הציון ל" -טוב "4וציין כי לשוטר בעיה בגישתו השירותית כלפי אזרחים וכלפי שוטרים אחרים ומתנדבים והוא אינו מפיק לקחים. .14עברו המשמעתי של הנאשם כולל 4הרשעות בפני דן יחיד ,שתי הרשעות בעבירה של אי מילוי הוראה והרשעה אחת בעבירה של התרשלות במילוי תפקיד .הרשעות אלו ,צבר הנאשם לחובתו חרף משך שירותו הקצר באופן יחסי. .13לאחר שהבאנו בחשבון את כלל השיקולים הצריכים לעניין ובכללם את טיבה ,אופייה, רמתה הגבוהה ,התרשלות הנאשם באופן הטיפול באירוע ,אנו סבורים כי יש ליתן בנסיבות מקרה זה משקל מכריע לשיקול ההרתעתי יש להשית על הנאשם עונש שיהיה בו כדי להרתיע את כלל השוטרים ,מפני התרשלות מסוג דומה במהלך טיפול באירועי אלימות במשפחה או אירועים אחרים שבהם קיים פוטנציאל של סיכון לחיי אדם .אנו מוצאים לנכון להעביר מסר ארגוני חד וברור בעניין זה ,לפיכך החלטנו לגזור על הנאשם עונש הכולל רכיב של הורדה בדרגה לתקופה קצובה ,וההולם את חומרת המקרה. .11אנו משיתים ,אפוא ,על הנאשם את העונשים הבאים: - נזיפה חמורה - הורדה בדרגה לתקופה קצובה של 04חודשים. ניתן והודע היום ,כ' שבט תשע"ד 21.1.13 ,במעמד התובעת פקד מיטל גביזון-ארד ,עו"ד, הנאשם בהעדר בא כוחו עו"ד שחר פרנקל. זכות ערעור תוך 31יום מהיום. שופטת _______________ אב בית הדין _________________ שופט _______________ סנ"צ איתן כהן תנ"צ רחל אדלסברג נצ"מ רותי שיטרית 65 בבית הדין למשמעת לפני: תיק ביד"ם /1/04 אב בית הדין ,ניצב משנה דורית יניב השופטת ,תת ניצב רחל אדלסברג השופט ,עו"ד אורי שלם משטרת ישראל נגד רס"ל XXX הכרעת דין כתב האישום .1נגד הנאשם ,לוחם מג"ב ,הוגש כתב אישום מתוקן המייחס לו עבירה של שימוש בכוח שלא כדין ,עבירה לפי סעיף (19א) לתוספת הראשונה לחוק המשטרה ,תשס"ו( 2111-להלן: "התוספת") ועבירה של עריכת חיפוש שלא כדין ושלא בתום לב ,עבירה לפי סעיף 8 לתוספת. .2מעובדות כתב האישום עולה ,כי בתאריך 19למרץ ,2111סמוך לשעה ,11.11עוכב המתלונן על ידי הנאשם לתחנת משטרה ,בעקבות סכין יפנית שנמצאה בתא המטען של רכבו .בניידת המשטרה ,במהלך הנסיעה לתחנה ,אמר המתלונן לשוטרים ולנאשם כי בכוונתו להתלונן על התנהגותם כלפיו ,ובתחנה אמר להם כי יתבע אותם. בתחנה ,טרם הכנסתו של המתלונן על ידי הנאשם לשירותים ,נתן הנאשם למתלונן מספר אגרופים קלים בבטנו .בחדר השירותים ,משהחל המתלונן לצעוק ,צעקו עליו השוטרים וביניהם הנאשם" :תסתום יא בן זונה" .באותו מעמד העמיד הנאשם את המתלונן כשפניו אל הקיר ואמר לו" :אל תפחד ,תפתח את הרגליים ,תרים את הידיים על הקיר" .בתוך כך, כשהמתלונן עמד כשפניו אל הקיר ,בעט הנאשם פעמיים בחוזקה ברגליו של המתלונן כדי לפסקן .המתלונן סובב את ראשו לכיוון הנאשם ,בתגובה לכך סטר הנאשם בחוזקה בפניו ואמר לו ' :אל תסובב את הפנים שלך אלי" .בשלב זה ערך הנאשם חיפוש על בגדיו של המתלונן ,ומשסיים הורה למתלונן להסתובב ולהפשיל את מכנסיו ואת תחתוניו .לאחר שהמתלונן עשה את שנצטווה עליו אמר הנאשם למתלונן" :תרים את הביצים למעלה". המתלונן עשה כהוראתו ,ואז הורה הנאשם למתלונן להסתובב ולהתכופף .משעשה המתלונן כן בחן הנאשם את אחוריו של המתלונן ,כל זאת מתוך כוונה להשפילו. 66 .4במעשיו המתוארים לעיל ייחסה התביעה לנאשם שימוש בכוח שלא כדין ועריכת חיפוש שלא כדין ושלא בתום לב. תשובת הנאשם לאישום .3בתשובתו לאישום כפר הנאשם בכך שנתן למתלונן אגרופים קלים בבטן ,בכך שצעק עליו "תסתום יא בן זונה" ,בכך שבעט בחוזקה ברגליו ובכך שסטר על פניו כאשר הסתובב אליו. הנאשם הודה שביצע חיפוש על בגדיו של המתלונן ולאחר מכן ערך עליו חיפוש בהפשטה, אך כפר בכך שאמר למתלונן להרים את אשכיו ולהסתובב ,ולאחר מכן הסתכל באחוריו. הנאשם כפר בשימוש בכוח שלא כדין ושלא בתום לב ,ובאשר לחיפוש טען ,שהיה לצורך ולתכלית ועל כן היה כדין. פרשת הראיות -כללי .1מטעם התביעה העידו :עת XXX – 1/המתלונן ,עת ,XXX - 2/חוקר מח"ש ,עת – 4/רס"ם XXXרכזת חקירות ו-עת ,XXX – 3/חוקרת מח"ש. כן הגישה התביעה את המוצגים ת – 1/ת 12/כמפורט להלן :ת – 1/פרוטוקול תיק פלילי XXXבימ"ש שלום ת"א –יפו ותדפיס מידע פלילי שהופק ביום 8.3.14ע"ש המתלונן ,ת– 2/ מזכר שערכה עת 4/ת – 4/ת 11/מזכרים בדבר פעולות חקירה שערכה עת 3/ו-ת – 12/הודעת הנאשם במח"ש. .1מטעם ההגנה העידו :עה - 1/הנאשם ,עה – 2/סנ"ץ XXXמת"ח XXXעה XXX - 4/עה3/ – XXXו-עה ,XXX – 1/אחיו של המתלונן. כן הגישה ההגנה את המוצגים נ – 1/נ 14/כמפורט להלן :נ – 1/תדפיס מידע פלילי שהופק ביום 11.9.12ע"ש המתלונן ,נ - 2/הודעת עת 1/במשטרה ,נ – 4/הודעת עת 1/במח"ש נ– 3/ צילום תעודת זהות של עת ,1/נ - 1/מסמך רישום מוצגים מיום ,19.4.11נ – 1/צילום סכין, נ - 3/מכתב ר' צוות מרכז לפרקליט תורן ,נ - 8/העברת חומר למח"ש ,נ – 9/מכתב מח"ש למתלונן בדבר הודעה על העברת תיק החקירה לתביעה ,נ – 11/דו"ח פעולה מיום 19.4.11 שערך הנאשם ,נ – 11/דו"ח עיכוב מיום 19.4.11שערך הנאשם ,נ – 12/נ 11/חילופי מכתבים בין ב"כ הנאשם לב"כ התביעה ו -נ 14/כתב ערובה. 67 פרשת התביעה .3עת - XXX ,0/המתלונן ,העיד ,כי ביום האירוע ,כאשר ישב עם אחיו הצעיר בחוף הים ושמעו מוסיקה ,הופיע הנאשם עם עוד שני שוטרים ,ניגש אליו ,תפס לו את כוס הוודקה שהחזיק בידו ושפך את תכולתה .לשאלת הנאשם לזהות הבעלים של הרכב ,השיב כי הרכב שייך לו .הנאשם ביקש שיהא נוכח במקום בעת ביצוע החיפוש ברכב .בתוך כך לקח הנאשם את הפלאפון כדי לצלם את החיפוש .הנאשם פתח את ארגז הכלים ,הוציא ממנו סכין יפנית חדשה מהניילון ובתוך כך אמר לחבר שלו" :הוא לא יכול לצלם ,הוא עצור ,מעוכב בגין הסכין" .בתום החיפוש הורה לו הנאשם לעלות לניידת .בזמן הנסיעה חזר ואמר לשוטרים שלא יוותר ויתלונן כנגדם. את שהתחולל בתחנה תיאר המתלונן במילים אלה: " ...הנאשם החליט לקחת אותי לשירותים ואז בדחיפות כאלה ,יא בן זונה תסתום את הפה ,הוא בא עם חבר שלו ,עוד אחד או שניים ,אמרתי לו בלי ידיים ,רציתי לצעוק או רציתי להתנגד להיכנס לשירותים כי פחדתי שיפוצצו אותי במכות ,אז פשוט מחוסר ברירה הכניסו אותי לתא איפה שהשירותים, אמר לי ידיים על הקיר תפתח רגליים אז באתי אל הקיר ופתחתי ידיים ורגליים כמו שביקש ,אז הרגשתי בעיטה אחת ברגל הזאת מאחורי( ,מצביע על רגל שמאל ואח"כ על רגל ימין) ,וכמעט נפלתי ,אבל בעיטה בכל הכוח, באתי להסתובב כדי לראות למה הוא מרביץ לי ,לא עשיתי כלום ,פתאום הכניס לי חמסה לפנים ואמר לי אל תסובב את הראש ,בסדר הבנתי שפה הוא מחפש להתגרות בי שאני ארים יד או משהו כזה .אז סיים ,עשה חיפוש עלי ככה ,על הבגדים אחרי זה אמר לי תסתובב ,אמרתי לו למה אתה משפיל אותי מה אתה מחפש ,אז הוא המשיך ובאותו רגע כמעט התחננתי אליו בעיניים בלי לדבר ,אמר לי תוריד את המכנס ,הורדתי את המכנס ,אמר לי תוריד את התחתונים ,הסתכלתי עליו בעיניים ,הסתכלתי עליו כמו ילד קטן ,כי אין לי כוח משהו אחר ,חוץ מלבקש ,כי הוא עם מדים ואני מכבד את החוק ,אז הורדתי ,אמר לי תרים את הביצים ,הרמתי ,תחזור תסתובב תתכופף ,לא הייתה לי ברירה ,גם התכופפתי ,עשה את שלו ,נהנה ,כאילו השפיל אותי, כאילו רצה להגיע לאן שרצה אמרתי לו אתה נהנה זה מה שרצית אמרתי לו אז אני לא אוותר ,אמר לי הרבה כמוך אומרים לי את זה ואני עוד אצחק עליך שלא הצלחת לעשות נגדי כלום וכל החברה שהיו אתו קראתי על הפנים שלהם ,הם לא היו מרוצים ,אחד הביא לי מים אחרי זה ,ניסו להרגיע אותי, אז שעלינו לחקירות ,אחד מהחברה היה במעלית ,אמר לי אל תדאג אתה לא עצור"... לבקשת התובעת ,שיפרט מה קרה לפני שנלקח לשירותים סיפר העד ,שהנאשם יחד עם אחד או שניים מהחברה שהיו אתו עטפו אותו בעמדם סביבו ,ואז כשרצה או ניסה לקרוא לשוטר ,הנאשם החל לדחוף אותו ונתן לו בוקסים לבטן ,תוך שהוא חוזר ואומר לו" :שתוק יא בן זונה". 68 בהמשך ,סיפר המתלונן ,ביקש מהחוקרת את פרטי השוטרים שהשתתפו באירוע בטרם ילכו .תחילה הסתייגה ,אך כשראתה שהוא עומד על דעתו ואינו מוותר ,מסרה לו פתק עליו הופיעו פרטיה ופרטי השוטרים .לגבי הסכין ,אמרה לו ,שלא נראה לה כי זה יגיע לכדי כתב אישום. לשאלת התובעת ,לשם מה משמשת אותה סכין יפנית השיב ,כי במסגרת עבודתו הוא מתקין צלחות לוויין והסכין משמשת לקילוף חוטים. לשאלת התובעת ,הכיצד ידע בעודו עומד עם הידיים על הקיר מי היכה בו ,השיב שבדיוק באותה שנייה הסתובב כדי לדבר עם הנאשם ואז נתן לו חמסה ואמר לו שלא יסובב יותר את הראש. את הרגשתו ביחס למה שקרה תיאר המתלונן במילים אלה: "את האמת את המכות הייתי יכול לוותר ,הייתי יכול לספוג ,אבל את ההשפלה ,עד שהגענו לעניין של תוריד ,תרים ,תתכופף ,שזה נפשית עשה לי חריץ מאוד מאוד חזק .אפילו חזרתי הביתה לא יכולתי לספר להם מה היה לי שם". בחקירתו הנגדית נחקר המתלונן ארוכות על ידי הסנגור בנוגע לעברו הפלילי .לעניין זה אמר ,כי בילדות היו לו כמה תיקים ,אך מזה 11,11שנים שהוא נקי .כן אישר לסניגור כי היה מעורב בעבירת רכוש .בהמשך ,משהטיח בו הסניגור כי בשנת 2112הורשע בגין איומים ואף ריצה עונש של מאסר בפועל בגינה ,עמד על כך שלא ישב בכלא ,סיפר על האירוע, ואמר שלמיטב זכרונו הוטל עליו עונש של "מעצר על תנאי וקנס"( .נציין כאן ,כי בהמשך ניהול המשפט ,לאחר בירור שערכה ב"כ התביעה התברר כי נפלה טעות במרשם הפלילי, התביעה דאגה לתיקונו והגישה תדפיס ר"פ מתוקן -ת)1/ את העובדה שלא הזכיר בחקירתו במשטרה את האגרופים שספג בבטנו ,הסביר המתלונן בכך ,שהחוקרת במשטרה לא הייתה לטובתו לאורך כל הדרך ,והוא הבין שהכתובת עבורו היא מח"ש .ובאשר לשאלה ,הכיצד ניתן להסביר את העובדה שהחוקרת לא הבחינה בכל סימן על פניו ,זכר לסטירות שכביכול קיבל ,השיב במילים אלה: "לא קיבלתי בוקס שינפח לי את הפנים ,קיבלתי חמסה שאחרי כמה דקות שחיכיתי בחדר המתנה עד שהעלו אותי לחקירה ,זה טבעי שלא יראו סימנים על הפנים ,אני לא תינוק". .8עת XXX ,2/חוקר מח"ש העיד בחקירתו הראשית על הפעולות שביצע בחקירת התיק, גביית תלונתו של המתלונן ,וחקירת אחד המעורבים בתיק .העד סיפר ,כי חווה מהמתלונן תחושה של השפלה .לדבריו ,בשלב בו תיאר בפניו המתלונן את החיפוש פרץ המתלונן בבכי. הדבר צוין על ידו בגוף ההודעה שגבה. 69 בחקירתו הנגדית נחקר אודות אופן ביצוע פעולות החקירה בתיק וסבירות התמשכותן. .9עת 4/רס"ם XXXשימשה כחוקרת תורנית ,גבתה את עדותו של המתלונן .אמרה ,כי תחילה נחקר המתלונן בגין העבירה בה נחשד ,ולקראת סוף חקירתו ,כאשר שאלה אותו אם יש לו מה להוסיף ,העלה את נושא החיפוש שנערך עליו ואמר שנעלב מהתנהגות השוטרים כלפיו .הוא סיפר לה ,שבחיפוש שנערך עליו בשירותים נתנו לו סטירות ,דיברו כלפיו בגזענות ואמרו לו לפתוח את הרגליים .היא ציינה את הדברים הללו ב-נ.2/ לשאלות הסניגור השיבה העדה ,כי אפשרה למתלונן להגיד את כל מה שרצה ,רשמה מפיו את הדברים וכאשר אמר כי הוא מעונין לפנות למח"ש ,מסרה בידו את הפרטים שלה ושל השוטר העוצר .כן הבהירה ,כי לא ראתה חבלות על המתלונן .בנוסף ,שללה העדה את הטענה ,כאילו אמרה למתלונן שהיא חושבת כי התיק נגדו ייסגר והסבירה ,כי היא לא נוהגת לדבר עם נחקרים על כך. במסגרת חקירתה הנגדית נשאלה העדה אודות הידוע לה לגבי חיפוש הנעשה בחשוד לפני כניסתו לחקירה .לכך השיבה ,כי מהניסיון שצברה בתקופה בה שרתה בסיור ידוע לה ,כי היה מתבצע חיפוש חיצוני ,חיפוש בהפשטה ובלשונה: "חיפוש על גוף ,חיצוני ,בהפשטה .אני יכולה להגיד מניסיוני בעבודה קרה לי אפילו שחשוד הוציא באמצע חקירה גרזן ,החיפוש נועד למנוע מצב שחשודים יישאו על גוף כלי תקיפה ,חפצים מסוכנים ,סמים ,וזו הנחיה שניתנת לכל שוטרי השטח .מי שמעביר בד"כ את ההנחיות זה מפקדים" ולבקשת ההבהרה של הסניגור ,אם כך נהוג (לבצע חיפוש בהפשטה) לגבי כל מי שמגיע לתחנה ,מעוכב או עצור ,השיבה ,כי זה מה שצריך לעשות. לשאלות ביה"ד ,אם מפשיטים בכל חשד ולגבי כל עבירה ,השיבה העדה ,כי תמיד יש שיקול דעת לשוטר ,למשל אם עוכב חשוד ללא עבר או שמדובר באישה ללא עבר ,זה תלוי בנסיבות ,בעבירה ,באזור ובאירוע. .11עת ,XXX 3/חוקרת מח"ש ,חקרה חלק מהחשודים ,ניסתה לאתר עדים וביצעה את השלמת החקירה שנדרשה . בחקירתה הנגדית נחקרה ארוכות באשר להתמשכות הליך החקירה ,לכך שרק כחלוף 4 חודשים מהמועד בו הגיע התיק למח"ש נחקרו השוטרים המעורבים .כן נחקרה באשר לשיקולים שעמדו בבסיס ההחלטות את מי יש לחקור ועל עדותו של מי ניתן לוותר. פרשת ההגנה .11הנאשם ,עה 1/סיפר ,כי במועד האירוע היה מפקד צוות ביחידת אופיר ב . XXXביום האירוע יצא עם צוו תו לסיור שגרתי .בתוך כך הבחינו ברכב ממנו בקעה מוסיקה רועשת ,ולידו נראו 2בחורים שהחזיקו בידם משקה אלכוהולי ,על כן עצרו ליד הרכב .הוא ניגש אליהם, הזדהה כשוטר ,גם לבש מדים ,וביקש מהם להזדהות .במקביל ,ביצע בדיקת מסוף 71 במהלכה התברר לו "שלאחד הבחורים בשם XXXיש עבר בסדר ציבורי ועוד איזה משהו שרשום שם". לאחר שהמתלונן אמר כי הרכב שייך לו ונתן הסכמתו לחיפוש ,הם חיפשו ברכב לנגד עיניהם של הנאשם ושל אחיו ,שכל אותה עת עמד לצדו .בחיפוש בבגאז' נמצאה סכין ,על כן הודיע לנאשם שהוא מעוכב בגין החזקת פגיון. לשאלת הסניגור ,שלל הנאשם את הטענה ,כאילו הסכין נמצאה בתוך ארגז כלים ,וכי מלבד הסכין היו בבגאז' כלי עבודה נוספים. הנאשם הוסיף לספר ,כי התיר למתלונן לצלם את החיפוש .בתום החיפוש המתלונן התלווה אליהם בניידת ללא כל התנגדות ומבלי שהיה אזוק .את שהתרחש בתחנה תיאר הנאשם במילים שלהלן: " הגענו לתחנה קומה ראשונה ,יש שם חדר של מעוכבים חדר עצורים, המתנה לרישום דו"חות עד שקוראים לנו לחקירות .משרדי סיור ,משרדי תנועה ,משרדי יס"מ כולם יושבים שם .בתחנה כנראה לקחו אותו לחיפוש, עוד פעם אני לא אומר שזה אני ,ואני לא מכחיש את זה שאני ביצעתי את החיפוש ,שזה משהו לגיטימי לגבי כל מעוכב וכל עצור שמגיע לתחנה" לשאלת ביה"ד ,שביקש להבין את דבריו האמורים השיב ,כי יכול להיות שכל שוטר מהצוות ביצע את אותו חיפוש ,כיום אינו זוכר ,שכן הוא נחקר אודות המקרה לאחר 3 חודשים מיום האירוע ,ובמהלך ארבעת החודשים הללו היו להם הרבה מעוכבים ועצורים וכל מעוכב וכל עצור עובר חיפוש עם הגיעו לתחנה. בהמשך עדותו ,בהתבקשו על ידי הסניגור להתייחס ולהסביר מה זה החיפוש שכל עצור או מעוכב עובר ,אמר את הדברים הבאים: "החיפוש נועד למצוא איזה הסלקה של חפץ חד או משהו מסוכן שאותו חשוד יכול להחביא על גופו .ועל כך מבצעים חיפוש בהפשטה על מנת למנוע את הדברים האלה ....יש לנו תדריך כל יום לפני יציאה למשמרת, וגם באותו יום יש תדריך ע"י מי שנמצא ,נותנים לך תדריך לפני משמרת, שבתדריך הזה אומרים לך שמגיעים עם מעוכב או עצור לתחנה ,מבצעים עליו חיפוש בהפשטה". בהתייחסו לטענות המתלונן ,שלל הנאשם את הטענה ,כאילו השוטרים הקיפו את המתלונן סביב ,בעוד שניים מהם היכו אותו באגרופים קטנים בבטן כדי שישתוק ולא יצעק .לדבריו, הכל התרחש בקומה הראשונה ,בה יש הרבה משרדים ,שוטרים וקצינים ואין זה הגיוני שבמצב דברים זה לא ישמעו ולא יבחינו בבן אדם הצועק ,תוך שהוא מקבל אגרופים. 71 בהמשך עדותו אישר הנאשם ,כי הגיוני הדבר שהכניסו את המתלונן לתא השירותים וכי העמידו אותו אל מול פני הקיר ,ובאשר לפישוק הרגליים אמר כך: "קורה מצבים שברגע שאנו מבצעים את החיפוש הזה על חשודים ,אנחנו מסייעים להם עם הברכיים לפשק יותר את הרגליים ,כן ,זה אנו כן עושים". בהתייחס לטענה ,כי כאשר סובב המתלונן את פניו לכיוונו הוא סטר לו בפניו ,אמר הנאשם, כי המתלונן משקר ,לא היה ולא נברא ,והראיה לכך היא ,שמיד לאחר מכן שכשנכנס המתלונן לחדר החקירות לא נראו כל סימנים על פניו. בחקירתו הנגדית נחקר הנאשם ארוכות לגבי בדיקת המסוף שערכו למתלונן ומה בדיוק נודע לו מאותה בדיקה אודות עברו הפלילי של המתלונן .עוד נשאל ,אם היו כלים נוספים ליד הסכין יפנית ,ולכך השיב ,כי יכול להיות שהיו כלים ,אבל לא כלי תקיפה ,כי לו היו כאלה היה תופס גם אותם. עוד נחקר הנאשם באשר להסכמת המתלונן לביצוע הבדיקה .לשאלת התובעת ,אם ביקש את הסכמתו של המתלונן בטרם ביצע את החיפוש בהפשטה ,השיב בחיוב ואמר שהמתלונן לא הביע כל התנגדות .אולם בהמשך הדברים ,נוכח הערת התובעת לגבי כך שטען כי פרטי האירוע אינם זכורים לו ,השיב כיצד היה נוהג בדרך כלל ,ואלה היו דבריו: "...אני שואל כל מעוכב וכל עצור אם יש לו התנגדות לחיפוש ,וברגע שמופיעה התנגדות מאותו חשוד או אותו עצור ,כבר יש פה התערבות של קצין ...אני את אותו חשוד אם הוא לא מתנגד לחיפוש ,אם מבחינתו הוא לא שואל אומר לי אני מתנגד לחיפוש ,אז אין בעיה ,אנו מבצעים את החיפוש". כן נשאל הנאשם ע"י ביה"ד לגבי תיעוד החיפוש ,ובאשר לכך הפנה לסעיף 3בדו"ח העיכוב. לגבי כך שלא הזכיר את החיפוש בדו"ח הפעולה אמר ,שבאותו זמן היה שוטר XXXלא היה שוטר מקצועי כפי שהוא היום ,מאז עבר קורס שוטרים והוא מתמצא יותר ברישום דו"חות. .12עד הגנה ,2סנ"ץ XXXמפקד תחנת XXXהעיד כי הוא משרת במשטרה 24שנים ,שימש בתפקידים שונים ,בין השאר ביצע תפקידי הדרכה בבית הספר הארצי ,הכשיר שוטרים מבחינת סמכויות וגם בעבודות שטח .לדבריו ,הוא מכיר את הנאשם מהתחנה ,מזה כשנה. ביום האירוע לא שימש כמפקדו של הנאשם ,לא קיים תדריך לצוות של הנאשם ,ואין לו כל קשר לאירוע נשוא האישום .בהתבקשו להתייחס למעשים המיוחסים לנאשם כפי שבאו לידי ביטוי בכתב האישום אמר כך : "אני חושב שמה שהוא ביצע זה משהו שכולנו גדלנו עליו ,גם אני בתור שוטר וגם בתור קצין שלימד שוטרים לאחר מכן ,וגם היום בתור מפקד ,זה דברים 72 בסיסים לעשות חיפוש בהפשטה על עצור לפני שהוא מועבר לחוקר ,זה משהו שמתבצע....כבר היו מקרים של הסלקות". בהידרשו על ידי ביה"ד להפנות לנוהל אותו ציין בעדותו כנוהל המנחה לעשות חיפוש כזה מלא -כדי למנוע דברים מוסלקים כמו סמים או אמצעי לחימה ,נשק קר -אמר ,כי מדובר בנוהל חיפוש על גוף ,אשר אינו מפרט איך לבצע את החיפוש ,אלא אומר שאתה צריך לחפש. לשאלת הסניגור ,שהציג לו את הנסיבות בהן הובא המתלונן לתחנה ושאלו ,מה היה שיקול דעתו בנסיבות דומות ,והאם גם הוא היה מבקש ממנו לכרוע ולהרים את אשכיו ,השיב העד ,כי הוא היה עורך חיפוש מלא והוסיף: "ואני עומד פה ומצהיר כמת"ח אני דורש את זה מהשוטרים שלי...אותו חיפוש ,מיום שהתגייסתי למשטרה ,זה הדבר הראשון שהחונך שלי לימד אותי כיצד לערוך חיפוש מלא על גוף". בחקירתו הנגדית אמר העד לתובעת ,כי בהזכירו נוהל התכוון לנוהל חיפוש על עצורים. כאשר הציגה והקריאה לו התובעת את פקודת מטא"ר 13.11.12שכותרתה" :חיפוש חיצוני בגוף" ,בסברה כי זה הנוהל אליו התכוון ,וביקשה לדעת איפה פה היה יסוד סביר לחשוד שבגופו של חשוד נמצאת ראייה להוכחת עשייתה של עבירה או להוכחת הקשר שבין החשוד לבין עשיית העבירה ענה כך : "זה לא מדבר על אותו מקרה ,אני מציע להפנות אותך לנוהל שמדבר על נוהל חיפוש על עצורים ,שזה לא פקודת המשטרה ,כי פקודת המשטרה פה במקרה הזה מדברת על תפיסת ראיות ,תפיסת מוצגים .זה נכון לתפיסת מוצגים ,זה לא נכון לתפיסת כלי תקיפה ,עדיין יש סמכות חוקית לעשות חיפוש לצורך תפיסת כלי תקיפה ,וגם יש סמכות לעשות חיפוש לפני כניסה לחקירה, משטרת ישראל מורכבת מהרבה נהלים ולא פקודה אחת ,כל אחד מדבר על משהו ספציפי."... עוד דיבר העד בעדותו על כך שבעבר נהגו לעצור בגין החזקת סכיני חיתוך ,גם אם זה בתוך תא המטען עד שהדבר הופסק על ידי ביהמ"ש ש"אמר לנו ,חבר'ה אתם מתעסקים בשטויות ,עד אז לא הפסקנו"... לשאלת התובעת ,בדבר ההסכמה הנדרשת לחיפוש בהפשטה אמר העד כך: "אני מדבר על הסכמה אנושית ,אני לא אנסה להגדיר אותה מפורשת. כשמישהו אומר לי להוריד חולצה אני יכול להוריד או לא להוריד את החולצה, לזה אני מתכוון .אם אני מקשיב ומבצע את הפעולה ,אחרי שהסכמתי מראש לחיפוש ,משמע אני מסכים ,אני מוריד את החולצה מרצוני....הוא צריך 73 להביע הסכמה ,היום גם יש את הלכת בן חיים לא רק יס"ל ,אני גם צריך להגיד לו שזה עלול לשמש ראיה נגדו אם אני אתפוס משהו במהלך החיפוש שאני עושה בהסכמה ,הדברים האלה לא היו אז .וגם אז ,השגנו את ההסכמה, ההסכמה היא מפורשת – אתה מסכים לחיפוש ,כן ,ואם לא ,לא עושים חיפוש להביא אותו בפני רפ"ק ,לעשות הכל עפ"י הנוהל". אפשר בחקירתו החוזרת ,הקריא הסניגור לעד את האמור בסעיף 9לכתב האישום שזו לשונו: "בשלב זה ביצע הנאשם חיפוש על בגדיו של המתלונן ולאחר שסיים ,אמר למתלונן להסתובב ולהוריד את מכנסיו .לאחר שמתלונן עשה כמצוות הנאשם ,הורה הנאשם למתלונן להוריד גם את תחתוניו .לאחר שהמתלונן הוריד את תחתוניו ,אמר הנאשם למתלונן 'תרים את הביצים למעלה' .לאחר שהמתלונן עשה כהוראת הנאשם הורה הנאשם למתלונן להסתובב ולהתכופף .משהסתובב המתלונן ורכן לפנים בחן הנאשם את אחוריו של המתלונן והכל כדי להשפילו". לאחר שהוקראו הדברים כאמור אישר העד לסנגור כי במתואר לעיל ניתן לראות הסכמה סבירה. לאור תשובתו הנ"ל נשאל על ידי ביה"ד ,אם די בכך שהבן אדם שותק כדי שיהווה הדבר הסכמה ,ולכך השיב בחיוב ואמר ,שניתן לראות הסכמה בכך שהאדם משתף פעולה ומגיב בביצוע ,לאחר שביקשו את הסכמתו. באשר לתיעוד הסכמת מושא החיפוש ,אמר העד ,שבהחלט מחויבים לתעד את ההסכמה בדו"ח הפעולה. .14עד הגנה XXX ,4העיד כי ביום האירוע נמנה על צוותו של הנאשם ששימש כמפקד הצוות. "באנו אותם ברכב. ברכב. לחפש כלי רכב ,לראות מה יש ,הסתכלנו על שני חשודים ,ראינו שיכורים קצת ,אמרנו מה אתם עושים .לאחר מכן ביצענו חיפוש שאלנו אותם כל מיני שאלות ,מה אתם עושים ,אפשר לחפש ביצענו את החיפוש ,נמצאה סכין ברכב ,ולאחר מכן הסברנו לעצור שאנחנו למעשה לוקחים אותו לתחנה ,ומשם פשוט היה הנאשם איתי והיה גם XXXלאחר מכן הנאשם אמר לי לקחת את החשוד לעשות לו אפיס, קודם כל בתא העצורים ,אח"כ לקחתי אותו לעשות אפיס, שמרתי עליו ואח"כ כבר לא היה בטיפולי". העד שלל את טענת המתלונן לגבי כך שהקיפו אותו השוטרים כדי שלא ידבר ,קיללו אותו ודחפו לו אגרופים לבטן. בחקירתו הנגדית נחקר העד על ידי ב"כ התביעה לגבי נסיבות החיפוש ולגבי הסטטוס בו היה נתון המתלונן ,אם היה מעוכב או עצור .העד אישר לתובעת ,שאם אמר במח"ש כי הלה היה עצור ,כך היו פני הדברים .עוד אמר ,שאינו זוכר היטב את פרטי האירוע ,כיום אינו 74 משרת עוד במשטרה .לגבי חיפוש בהפשטה אמר העד ,כי לא נכח בחיפוש כזה במהלך 4 שנות שירותו. .13עה ,XXX 3/ביום האירוע שירת ביחידת ,XXXבעדותו תיאר את מהלך העיכוב של המתלונן לתחנה .לגבי חלקו בכל הקשור למה שקרה בתחנה אמר ,כי הוא היה במתחם בו הוחזקו העצורים ושמר על המתלונן לבל יברח .בשלב כלשהוא עלה לחוקרים לסדר את הניירת ומשלב זה נותק הקשר בינו לבין המתלונן .לדבריו ,לא נכנס עם הנאשם לשירותים. בהתייחסו לנושא החיפוש בהפשטה ,אמר כי היה נוכח בחיפושים כאלה ,וכי "הנוהל אומר שכל מעוכב או עצור שמביע לתחנה צריך לעשות עליו חיפוש ,אבל יש גם היגיון בדבר ,אם הבן אדם יש לו עבר פלילי או שתוי או מסומם אז עושים לו בהתאם ,כל אחד ושיקול הדעת שלו" .עוד אמר ,כי המפקדים הנחו אותם לבצע חיפושים בהפשטה מלאה ,כל אחד בהתאם לשיקול הדעת שלו נכון למצב. .11עה , XXX 1/אחיו של המתלונן ,סיפר כי כאשר ישב עם אחיו בחניון ,ובידיהם כוס וודקה, הגיעו השוטרים וזרקו להם את הכוסות ,לאחר שאמרו להם כי על פי החוק אסור לשתות במקום ציבורי .לאחר שהשוטר בדק את תעודות הזהות שלהם ביקש לערוך חיפוש ברכב, ובחיפוש שערך בבגאז' מצא בארגז הכלים סכין יפנית אשר בגינה עיכב את אחיו לתחנה. הוא סגר את האוטו ונסע בעקבות אחיו לתחנה .המתלונן ביקש ממנו שיצלם את כל הבלגן שעשו השוטרים ,הוא אכן צילם ,אלא שהתמונות היו בטלפון שבינתיים נגנב .העד הוסיף לספר ,כי הוא המתין לאחיו עד שיצא מהחקירה ,וחתם על מסמך השחרור שלו .לשאלת הסניגור ,אם סיפר לו הנאשם מה התחולל בתחנה השיב בחיוב ,ולשאלה מה סיפר לו באוטו אמר כך: "על הקטע הזה ,איך הם העזו דבר כזה ,אם הם יכולים לעצור בן אדם על עבודה שהוא שם ברכב ,דיברנו על איך שהם מתייחסים לבן אדם כלי שהוא כאילו לא אשם XXX ,לא בעל עבר פלילי ,מילא אם אני אגיד העבר שלי עשיר ,אבל XXXשאין לו בעיות ,דיבר איך שהתייחסו אליו ,על החיפוש ,איך התנהגו אליו ,על זה הוא דיבר"" .אני לא זוכר מה שיטת דיברנו ,גם לא הייתי בתוך התחנה ,אבל איך שהוא אומר ,שהתגרו בו ,שהלכו מכות שם בפנים ,שלחו לו מילים ,זרקו לו ידיים ,והוא לא הגיב ,יצא בשלום משם". בחקירתו הנגדית ,לאחר שפרטה התובעת בפני העד את אופן החיפוש שנעשה על אחיו אמר כי זכור לו שהנאשם סיפר לו משהו כזה. באשר לתפיסת הסכין אמר ,כי נעשתה לנגד עיניו ,הסכין הוצאה מתוך ארגז כלים .עוד אמר ,כי בכל רגע נתון מחזיק אחיו ברכבו ארגז כלים המכיל ,מכשיר שנקרא סטלוק, ברגים ,פטיש ,מברגה ,זוויות ,כבלים וכו' המשמשים אותו לצורך עבודתו. את יחסיו עם אחיו תיאר כיחסים רחוקים ,ובהתבקשו לתאר את אחיו אמר עליו את הדברים הללו: 75 "הוא בן אדם פחדן ,הוא הולך צמוד לקיר ,הדבר שונה מאצלי למשל, נושאים כאלה אני מזלזל לא אכפת לי תיק פלוס ,תיק מינוס לא שיפריע לי, אדם כמו ,XXXמעסק אחד כבר יש לו , 4בן אדם שוקל מתפתח ,הוא תמיד להיכנס לאוניברסיטה וללמוד אז חשוב לו הדברים האלה XXX ,לא מהאנשים שילך ויאשים בן אדם סתם ,אבא למספיק ילדים ,בן אדם בוגר". סיכומי הצדדים .11התובעת בסיכומיה ביקשה להרשיע את הנאשם על בסיס הראיות שהובאו בפני ביה"ד. לדבריה ,יש לאמץ את גרסתו של המתלונן ,שהייתה עקבית ,סדורה ורצופה לאורך כל הדרך .כן אמרה ,כי מדובר באדם אמין ,כפי שגם העיד עליו אחיו (עה ,)1/וכפי שגם עולה מהתייחסותו לעברו הפלילי ,אותו לא ניסה להסתיר .מנגד ,ביקשה התובעת לדחות את גרסת הנאשם ,כפי שנשמעה מעל דוכן העדים ,בהיותה תמוהה ומשונה ,במיוחד לנוכח תשובתו באמצעות בא כוחו לכתב האישום ,אז הודה בפה מלא בכך שלקח את המתלונן לשירותים וביצע חיפוש על בגדיו ועל גופו העירום .לדברי התובעת ,הסברו לסתירה בין שתי הגרסאות הייתה מתפתלת ולא אמינה. עוד טענה ב"כ התביעה ,כי במקרה ובנסיבות שלפנינו ,כאשר בבסיס העיכוב חשד לעבירת החזקת סכין שנמצאה בתוך ארגז כלים של מי שמשתמש בסכין לצורך עיסוקו ,ובעברו הרשעות ישנות בסדר ציבורי מלפני 11שנים ,לא קמה כל סמכות לבצע חיפוש בהפשטה. באשר להסכמת המתלונן לחיפוש ,טענה התובעת ,כי לא הייתה במקרה דנן כל הסכמה לחיפוש בהפשטה .המתלונן הסיר את בגדיו לבקשת הנאשם בניגוד לרצונו ואילו היה יודע כי מוקנית לו הזכות לסרב ,וודאי הדבר שלא היה מתפשט .טוענת התביעה ,כי על אף שהמתלונן התפשט בפועל ,ברור כי הסכמה לא הייתה כאן ,שכן היה על השוטר לבקש ולקבל הסכמה מדעת בטרם ביצוע החיפוש. .13מנגד ,ביקש הסניגור לזכות את הנאשם כליל מן המיוחס לו .את סיכומיו פתח בטענה מקדמית הגורסת ,כי לא נתנה בידי הנאשם הזדמנות סבירה להתגונן כנגד עבירת החיפוש שלא כדין ,שעה שלא פורטה בכתב האישום העובדה שהנאשם פעל בניגוד לפקודת מטא"ר ולא הוצגה לו הפקודה הרלבנטית לפני תחילת המשפט ,כפי שעשתה התביעה במקרה אחר (הפנה לתיק ביד"ם .)31/12 באשר לעדות המתלונן ,טען ,כי יש לזכור כי מדובר בעדות יחידה ,ועל פי ההלכה הרשעה על פי עדות יחידה צריכה להינתן בזהירות רבה. כמו כן טען ,כי לגרסת המתלונן פנים רבות .גרסאותיו ב-נ 2/במשטרה וב-נ 4/במח"ש מרובות בסתירות הן בתוך עצמן ,הן בינן לבין עצמן והן בנוגע לגרסה שמסר בבית הדין. 76 בשורה של טענות ,שאת המרכזיות שבהן נציין להלן ,ביקש הסניגור לשכנע כי הן מצביעות על חוסר מהימנותו של המתלונן: חוסר הסבירות שבטענת המתלונן ב-נ 2/על כך שקיבל סטירות ,נוכח העובדה שלא נותרו סימנים כלשהם על פניו ,כפי שעולה ממזכרה של החוקרת (ת ;)2/הודעתו במשטרה (נ,)2/ בה לא נמצא זכר לטענות מהותיות ,כמו מציאת הסכין בארגז כלים ,הסיפור שהוקף בשוטרי מג"ב כאשר היכו אותו באגרופים בבטן והטענה כי התנגד לחיפוש; גרסתו השקרית של המתלונן לגבי עברו הפלילי; אי הבאת האח כעד מטעם התביעה ועדותו הסותרת בעניינים משמעותיים מאד את המתלונן ,כמו למשל בקבוק הוודקה ,שהאח לא זכר שלא היה בקבוק ,בעוד שהמתלונן שלל מפורשות אפשרות שהיה בקבוק. עוד טען הסניגור למחדלי חקירה ,נוכח התמשכות ההליכים בחקירת המקרה .על פי דבריו, התיק והתלונה הגיעו למח"ש ב ,22.4.11-החקירות של שלושת השוטרים נסתיימו ב3.3.11- ולחוקרת לא היה הסבר מדוע לא נעשתה כל פעולת חקירה בתיק מיולי 2111ועד אפריל .2112 באשר לחיפוש בהפשטה ,טען הסניגור ,כי התביעה לא הניחה תשתית נורמטיבית כדי שביה"ד יקבע שהחיפוש בהפשטה בנסיבות תיק זה הוא לא חוקי .לטענתו ,התביעה הסתפקה בכך שהניחה בפני ביה"ד את פקודת מטא"ר ואת החוק ,אך לא הביאה כל עד מטעמה שיאמר כי החיפוש היה לא חוקי. לדעת ההגנה ,בנסיבותיו של מקרה זה -כאשר הייתה שתיית אלכוהול ,לחשוד עבר פלילי בעבירות של סדר ציבורי ,אופן דיבורו של החשוד ,וברכבו החזיק סכין ,אף אם הוחזקה בארגז כלים -היה יסוד סביר לחשוד שבגופו של החשוד ישנה ראיה .כך גם גרס מפקדו של הנאשם (עה.)2/ לעניין הסכמת המתלונן לחיפוש ,ביקש הסניגור להסתמך על שני מקורות כדי לשכנענו כי הייתה הסכמה .המקור האחד נשען על דברי עה 2/שאישר כי די בעובדות המתוארות בסעיף 9לכתב האישום כדי ללמוד על כך שהמתלונן נתן הסכמתו לחיפוש .המקור השני נסמך על סעיף 3ב' לדו"ח העיכוב (נ ,)11/ממנו עולה כי נערך חיפוש על גופו של החשוד והחשוד מצהיר כי לא נגרם לו נזק .עוד טען הסניגור בעניין זה ,כי אין מחלוקת לעניין ההסכמה ,שכן המתלונן לא אמר שהוא לא מסכים .הכל היה בהבעות פנים ,והעובדה שהמתלונן ציית להוראות השוטר וביצען ,מעידה על הסכמה. באשר לשינוי בגרסת הנאשם ,אמר הסניגור ,כי העובדה שהנאשם עמד על דוכן העדים ושינה את תשובתו באיזה שהוא אופן לגבי מי שערך את החיפוש אינו מקים את ראיות התביעה .לדבריו ,הנאשם בהודעתו במח"ש וגם בתשובה לכתב האישום אמר שהוא ביצע את החיפוש ,והעובדה שבבית הדין הוא נסוג מזה מעט איננה הופכת את המתלונן לאדם שהוא דובר אמת. לסיכום ,טען הסניגור ,כי לנוכח העובדה שהחיפוש היה חוקי ,ולנוכח חוסר מהימנותו של המתלונן מבקשת ההגנה לזכות את הנאשם. 77 דיון יריעת המחלוקת .18המחלוקת בתיק זה עניינה ב 2-מישורים ,במישור העובדתי ובמישור המשפטי .בטרם נפנה לפירוט המחלוקות כאמור ,נפרוש להלן את מסכת העובדות הרלבנטיות לענייננו ,כפי שהיא מתבררת מהעדויות ומהמוצגים אשר הונחו בפנינו ע"י הצדדים ובאשר לה אין עוררין: בתאריך ,19.4.11סמוך לשעה ,11.11עוכב המתלונן לתחנת משטרה על ידי הנאשם ושותפיו לצוות -עה 4/ו-עה - 3/לאחר שבחיפוש שערכו ברכבו בהסכמתו מצאו סכין יפנית. לאחר שנערך בירור במערכת מחשוב ניידות לגבי עברו הפלילי של המתלונן הוחלט לעכבו לתחנה בחשד לביצוע עבירה של החזקת סכין שלא כדין .בעת החיפוש ברכב נכח במקום אחיו של המתלונן -עה . 1/בתום החיפוש נלקח המתלונן בניידת לתחנה .במהלך הנסיעה אמר המתלונן לשוטרים כי לא יוותר ויתלונן נגדם על התנהגותם. .19במישור העובדתי נסובה המחלוקת בעיקרה סביב מה שהתחולל בתחנת המשטרה ,בין המתלונן לנאשם בשני מקטעים של האירוע .המקטע הראשון -במסדרון ,בזמן ההמתנה לחקירת המתלונן ,והמקטע השני – בהיכנסם לשירותים. באשר למה שהתחולל במסדרון ,השאלה היא -האם היכה הנאשם את המתלונן באגרופים קטנים בבטן ,כטענת המתלונן ,או שמא לא היו דברים מעולם ,כטענת הנאשם. באשר למה שהתחולל בשירותים ,על בסיס טענות המתלונן אותן דחה הנאשם מכל וכל מתעוררות השאלות הבאות: האם השוטרים ,לרבות הנאשם ,צעקו על המתלונן " :תסתום יא בן זונה"; האם הנאשם בעט פעמיים בחוזקה ברגליו של המתלונן כדי לפסקן; האם סטר הנאשם בפניו של המתלונן ,תוך שאמר לו" :אל תסובב את הפנים שלך אלי" והאם הורה הנאשם למתלונן להזיז את אשכיו ולהתכופף ,כדי שיסתכל באחוריו. הואיל ובמהלך עדותו של הנאשם בפנינו טען (בניגוד לתשובתו לכתב האישום) ,כי לא בהכרח הוא זה שביצע את החיפוש על המתלונן ,נותרה אף סוגית זהות עורך החיפוש במחלוקת. .21במישור המשפטי -רק במידה ונקבע כממצא כי הנאשם הוא אשר ביצע את החיפוש על המתלונן -נוגעת המחלוקת לחוקיות החיפוש ,ומעוררת את השאלה הבאה: האם החיפוש שערך הנאשם על גופו של המתלונן נעשה כדין ,ובמילים אחרות :האם בנסיבות המקרה קמה לנאשם הסמכות לערוך על המתלונן חיפוש חיצוני מסוג בחינה חזותית של גופו העירום של המתלונן( ,להלן" :חיפוש בהפשטה") ,והאם החיפוש התבצע בהתאם למתחייב על פי הדין. 78 המחלוקת העובדתית .21לשם קביעת ממצאים עובדתיים נבחן להלן את מהימנות גרסתם של העדים אשר העידו בפנינו. גרסת המתלונן .22משפט זה מושתת בעיקרו על עדותו של המתלונן ,שהינו עד התביעה המרכזי .נאמר כבר עתה ,כי נתנו דעתנו לכך ,שבכל המתייחס לטענות המתלונן בדבר השימוש בכוח שנקט הנאשם נגדו ,עדותו של המתלונן עדות יחידה היא ,ולפיכך בחנו אותה בהקפדה יתירה. עדותו של המתלונן בפנינו הותירה רושם אמין .הנ"ל גולל בפנינו את שרשרת האירועים באופן סדור וברור ,השיב לכל שאלה באופן ענייני ועמד איתן על גרסתו לאורך כל חקירתו. מעיון בהודעתו במח"ש (נ )4/ניתן להיווכח ,כי גם שם תיאר באופן דומה את השתלשלות האירועים. גם התנהגותו של המתלונן בעת מסירת עדותו בפני חוקר מח"ש ובפני ביה"ד חיזקה בנו את התחושה כי גרסתו גרסת אמת היא .במהלך עדותו ניכר היה על המתלונן שחש חוסר נוחות בהגיעו לספר על אותם רגעים מביכים ומשפילים שחווה במהלך החיפוש שנערך עליו בשירותים .בחקירתו במח"ש (נ ,)4/כפי שעולה מהערת החוקר המופיעה בגוף ההודעה אף פרץ בבכי תוך כדי תיאור אותה חוויה משפילה. התרשמותנו מהמתלונן היא ,כי דבק בעדותו לגבי מה שהתרחש במציאות ,ולא ניסה להעצים את האירועים ולהמציא יש מאין .הדעת נותנת ,שלו רצה המתלונן לטפול על הנאשם עלילת שווא ,היה בוחר בסיפור עלילה שונה ,כזה אשר לא היה מעמידו במצב כה מביך ולא נוח. תמיכה לכך שתיאור החיפוש אינו פרי דמיונו של המתלונן וכי לא בדה את הדברים מליבו ניתן אף למ צוא בדברי הנאשם עצמו .הנ"ל אישר בעדותו ,כי האופן בו תיאר המתלונן את החיפוש שנערך עליו ,הולם את דרך הביצוע שהוא וחבריו השוטרים נוהגים כלפי חשודים ואף אמר ,כי אינו שולל את האפשרות שכך גם נהגו כלפי המתלונן. גם בעדות אחיו של המתלונן מצאנו תמיכה לאמינות המתלונן .תחילה נאמר ,כי מצאנו ליתן אמון בעדות האח ,אשר לא עשה כל מאמץ בניסיון להרשים את ביה"ד ולהציג עצמו באור חיובי .להיפך ,דיבר בפתיחות על ריבוי הסתבכויותיו עם החוק ,כן סיפר בגילוי לב על מערכת היחסים הרחוקה השוררת בינו לבין אחיו .יחד עם זאת ,בהתבקשו לתאר את אחיו תיאר אותו כאדם פחדן ,שומר חוק ,שלא ילך ויאשים אדם סתם .הלה גם אישר את טענת המתלונן לגבי כך שהשוטרים מצאו את הסכין בארגז כלים ועוד אמר כי בכל מצב ובכל הזדמנות נושא אחיו ברכבו ארגז כלים הדרוש לו לשם עבודתו. 79 .24את עיקר טיעוניו של הסניגור לקעקוע אמינותו של המתלונן כיוון לסתירות ולתמיהות העולות מגרסתו של המתלונן ולהתחמקותו ממתן תמונה ברורה באשר לעברו הפלילי. באשר לטענת ההגנה ,כי בין גרסת המתלונן ב-נ 2/ל-נ 4/ולעדותו בפנינו קיימות סתירות רבות ,לא מצאנו ממש .התמיהה המרכזית עליה הצביע ב"כ ההגנה התייחסה להודעתו החסרה של המתלונן ב-נ .2/לעניין זה יש לזכור שאת ההודעה (נ )2/מסר המתלונן בחקירה תחת אזהרה ,בהיותו חשוד בעבירה פלילית ,ורק בסופה של החקירה ,משנשאל אם ברצונו להוסיף דבר מה ,התייחס להתנהגות השוטרים כלפיו .ברור ,אפוא ,כי החלק המתייחס לתלונתו כנגד השוטרים ב-נ 2/יהא תמציתי ולא ממצה ,שלא בדומה להודעתו במח"ש ,שם תלונתו כנגד השוטרים היא שעמדה בליבת החקירה ,ומטבע הדברים תהא מפורטת יותר. גם ביחס לטענות ההגנה האחרות ,אין אנו רואים עין בעין עם ב"כ הנאשם. באשר לטענה בדבר הסטירות שלא הותירו סימנים על פניו של המתלונן ,סיפק המתלונן הסבר הגיוני ,אשר הניח את דעתנו. באשר לטענה בדבר התחמקות המתלונן ממסירת נתוני אמת ביחס לעברו הפלילי ,לא התרשמנו כי העובדה ,שלא ידע לסקור במדויק את עברו הפלילי שכלל שניים או שלושה אירועים שהתרחשו לפני למעלה מ 11-שנים ,מעידה על חוסר אמינותו .משהוזכרו לו הפרטים ,אישר אותם. כך גם לגבי טענת ההגנה בדבר קיומן של סתירות רבות בין גרסת המתלונן לגרסת אחיו (עה .) 1/לעניין זה נאמר ,כי לא מצאנו סתירות של ממש בין גרסאותיהם ,והסתירה עליה הצביע הסניגור בסיכומיו בעניין בקבוק הוודקה אינו אלא פרט שולי וזניח שאין לייחס לו כל משקל. לסיכום פרק זה מצאנו לצטט מדבריו של כבוד השופט טירקל ב-ע"פ 1218/14פלוני נ. מדינת ישראל פ"ד נח(: 121 ,)1 "ניסיון החיים מלמד כי גם עדות שיש בה אי דיוקים ואף פירכות עשויה אמינה ,ובייחוד כשיש הסבר לאי הדיוקים ולפירכות .כמו כן יש להיות להבחין בין סתירות הנעוצות בטבע האנושי לבין סתירות המעלות חשש לאמירת שרק הן כוחן יפה לכרסם בעדות ולהעמיד בספק את מהימנותו של שקר, אותה"... המוסר גרסת הנאשם .23לעומת האמון שמצאנו ליתן בעדות המתלונן ,לא השתכנענו מאמינות גרסתו של הנאשם. התמיהה המרכ זית המצמיחה ספק גדול לגבי מהימנותו נוגעת לתפנית המפתיעה שחלה בגרסת הנאשם ,עת עלה על דוכן העדים ומסר עדותו בפנינו. 81 ולמה דברים אמורים :לאחר שבתשובתו לאישום הודה הנאשם באמצעות בא כוחו באופן מפורש כי אכן העמיד את המתלונן כשפניו אל הקיר ,אמר לו לפתוח את הרגליים וביצע עליו חיפוש בהפשטה ,ולאחר שבחקירתו במח"ש הודה שהוא זה שביצע את החיפוש על המתלונן ,אמר הנאשם לראשונה בפנינו ,כי כלל אינו בטוח מי בדיוק ביצע את החיפוש. אמר ,שאולי היה זה הוא ,ואולי מי מהשוטרים האחרים. לטעמנו ,אין מדובר בנסיגה מועטה של הנאשם מגרסתו המקורית ,כטענת בא כוחו בסיכומיו .על גרסה חדשה זו ,שיש בה כדי לייצר עמימות וחוסר וודאות ביחס למי אשר ביצע את החיפוש על המתלונן ,חזר הנאשם פעם אחר פעם כמפורט להלן: בחקירתו הראשית אמר לראשונה כך" :הגענו לתחנה ..בתחנה כנראה לקחו אותו לחיפוש, עוד פעם ,אני לא אומר שזה אני ,ואני לא מכחיש את זה שאני ביצעתי את החיפוש ,שזה משהו לגיטימי לגבי כל מעוכב וכל עצור שמגיע לתחנה" .לבקשת ביה"ד שיבהיר את דבריו ,הסביר כי אינו זוכר" ,כי יכול להיות שכל שוטר מהצוות ביצע את אותו חיפוש". בהמשך ,בחקירתו הנגדית בהשיבו לתובעת" :עוד פעם ,את מכווינה אותי לאותו עצור, לאותו מעוכב .ושואלת שאלות ספציפיות לגביו ,למרות שאמרתי בהתחלה שאני לא יודע אם אני ביצעתי עליו את החיפוש אבל אני לא מכחיש את זה ,תשאלי אותי בכללי ,אני אענה לך". "...אמרתי לגיטימי שהגיע לתחנה בוצע חיפוש ,אם החיפוש בוצע על ידי את זה אני לא זוכר ,אבל חיפוש יכול להיות שבוצע .אם בוצע לגיטימי לכל מעוכב ועצור". ובהזדמנות נוספת " :עוד פעם ,אמרתי יכול להיות אני ביצעתי את החיפוש ,יכול להיות שזה אחד השוטרים ,אם אני ביצעתי אמרתי שיכול להיות שזה טעות ,שזה לא נרשם בדו"ח פעולה". ולבסוף ,כשהטיחה בו התובעת ש( XXXעה )2/לא נכח עמו בעת האירוע השיב" :יכול להיות גם שאני לא נכחתי שם במקום". כאמור ,שלא כדעת הסניגור ,אשר ניסה להמעיט בחשיבות שיש לייחס לשינוי הגרסה כאמור ,אנו בדעה שהתפנית בגרסה מצביעה על ניסיון של הנאשם להרחיק עצמו מכל אפשרות שיהא בה כ די לקשור בינו לבין ביצוע פעולה בלתי חוקית .לטעמנו ,אין מדובר אלא בניסיון מתחכם של הנאשם ,שבבסיסו חוסר כנות הפוגע פגיעה של ממש באמינותו. עדי ההגנה .21גרסת הנאשם לגבי מה שהתחולל בתחנה לא קיבלה כל תמיכה בעדויותיהם של עדי ההגנה 4ו ,3-שותפיו לצוות שהשתתפו באירוע .בעדויותיהם לא היה כדי לשפוך אור על העובדות השנויות במחלוקת ,כפי שיבואר להלן. 81 עה 3/העיד ,כי לא נכנס עם הנאשם והמתלונן לשירותים .על פי עדותו בפנינו ,שמר על המתלונן בחדר העצורים והמעוכבים ,בשלב כלשהוא עלה לחוקרים כדי לטפל בניירת ,כך שהחל מאותו רגע התנתק הקשר בינו לבין המתלונן .לגבי מה שאירע במסדרון לא נשאל ולא התייחס. עה 4/העיד ,כי לא נכח בשלב בו המתלונן נלקח לשירותים לשם ביצוע החיפוש ,יחד עם זאת אמר ,כי הנאשם ו-עה 3/הם שנכנסו עם הנאשם לשירותים. לגבי האירוע במסדרון שלל העד את טענת המתלונן על כך שהקיפו אותו והיכו בבטנו ובכך תמך לכאורה בגרסת הנאשם ,אלא שלטעמנו ,ככלל לוקה עדותו בחוסר דיוק ולפיכך לא מצאנו לתמוך עליה ממצאים .למסקנה זו הגענו לאור דברי העד עצמו ,אשר הודה כי אינו זוכר היטב את פרטי האירוע ,לאור חוסר הדיוק שעלה מהודעתו במח"ש כאשר התייחס אל המתלונן כעצור ,ובמיוחד נוכח עדותו בפנינו ,בה אמר בביטחון ,כי עה 3/הוא שנכנס עם הנאשם והמתלונן לשירותים ,עובדה הסותרת באופן מובהק את עדותו של עה.3/ .21באשר לעה ,2/מפקד תחנת XXXמדובר בעד אשר נעדר כל זיקה לאירוע נשוא האישום. במועד הרלבנטי לאירוע לא שימש כמפקדו של הנאשם ,לא השתתף באירוע ,גם לא תדרך את הצוות לפני היציאה לפעילות .העד נקרא לדוכן העדים כדי לחוות דעתו על פעולות החיפוש שביצע הנאשם במקרה הנדון ,אם היו תקינות אם לאו .עדותו התמקדה ,אפוא, בנושא החיפוש בהפשטה הנעשה על חשודים המובאים לתחנה. בפרק בו סקרנ ו את הראיות פרטנו וציטטנו בהרחבה דברים אשר אמר העד בנושא האמור. מדבריו אלה ניתן היה להיווכח כי אינו בקיא בחוק ובפקודת המשטרה העוסקים בסמכות השוטר לערוך חיפוש בהפשטה .יתירה מכך ,הרושם שקיבלנו מעדותו היא ,כי הייתה מגמתית ,ועיקר תכליתה הייתה להצדיק את התנהגות הנאשם. עם זאת ,גם על פי עדותו ,בה חזר ואמר ,כי לפני הכל חייבים לשאול את מושא החיפוש אם הוא מסכים לחיפוש ,כאשר אישר לסניגור ,לאחר שזה הקריא לו את האמור בסעיף 9לכתב האישום (צוטט בפסקה ) 12כי די במתואר באותו סעיף כדי ללמד על כך שהייתה שם הסכמה לביצוע החיפוש ,גם לפי דבריו ,כל עוד לא קדמה לכך פנייה למתלונן המבקשת את הסכמתו לחיפוש ,אין לדבר על הסכמה. זה המקום לציין ,כי גם עדויותיהם של אנשי המשטרה האחרים ,עת ,4/ו-עה ,3/לגבי נושא החיפוש בהפשטה המבוצע על חשוד ,אשר גם אותם פרטנו במהלך סקירת הראיות ,מעידים על חוסר בקיאותם בדיני החיפוש. לאור האמור ,נאמר כבר בשלב זה ,כי לא מצאנו ליתן כל משקל לעדויותיהם של עה ,2/עה3/ ו-עת , 4/ככל שהתייחסו להיקף סמכויות החיפוש הנתונות לשוטרים ,וכפועל יוצא מכך לחוות דעתם בכל בנוגע לחוקיות החיפוש שערך הנאשם על המתלונן. 82 ממצאים .23על בסיס כל האמור לעיל וכפי שהראינו ,לא הצליח הנאשם לשכנע אותנו באמיתות גרסתו, ולפיכך אנו קובעים כממצא ,כי הנאשם הוא שערך את החיפוש על המתלונן. בנוסף אנו קובעים ,על בסיס גרסתו של המתלונן אותה מצאנו להעדיף על פני גרסת הנאשם ,ובאין לקבוע ממצאים על סמך עדויות עדי ההגנה ,כי הנאשם השתמש בכוח כנגד המתלונן כמתואר בכתב האישום .הן במקטע הראשון במסדרון והן במקטע השני בשירותים. המחלוקת המשפטית המסגרת הנורמטיבית .28דבר החקיקה הבלעדי הרלבנטי לענייננו ,המהווה מקור סמכות לבחון בחינה חזותית של גופו העירום של חשוד ,הינו חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) ,תשנ"ו – ( 1991להלן" :חוק סמכויות אכיפה"). מכוח הסמכות הנתונה למפכ"ל בפקודת המשטרה [נוסח חדש] ,תשל"א – 1931הוציא המפכ"ל את פקודת המטה הארצי " 13.11.12חיפוש חיצוני בגוף" (להלן" :פקודת מטא"ר") ,שהותקנה על בסיס חוק החיפוש ועל יסוד האמור בו. .29זה המקום לציין ,כי עפ"י סעיף 13ב' לפקודת הראיות [נוסח חדש] ,התשל"א – " 1931כל דין הוא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה ,אם אין הוראה אחרת משתמעת" .ובנוסף, עפ"י סעיף 9ג(א) לפקודת המשטרה [נוסח חדש] ,תשל"א " 1931לעניין פקודה זו רואים את פקודות משטרת ישראל כדינים". לפיכך ,אין כל ממש בטענת ההגנה ,ביחס לכך שהגנת הנאשם נפגעה שעה שלא הוצגה לו הפקודה הרלוונטית לפני המשפט ,שכן הנאשם מוחזק כמי שיודע את הדין .עם זאת ,טוב הייתה עושה התביעה לו הייתה מאזכרת את פקודת מטא"ר הרלבנטית בכתב האישום. עוד נאמר ,כי אין אנו מקבלים את בקשתו של ב"כ הנאשם ללמוד גזירה שווה לענייננו מתיק ביד"ם ,31/12שם הורה ביה"ד לתביעה להציג להגנה את ההוראה עליה היא מסתמכת בכתב האישום .מעיון בהחלטה שנתנה בתיק ביד"ם 31/12מתברר כי אין דומה הדבר כלל לענייננו ,שכן שם דובר על נוהל ,אשר כידוע מעמדו המשפטי שונה מפקודת מטא"ר .יתירה מכך ,שם מדובר היה בנוהל מודיעין סודי ,אשר לא כל שוטר מורשה לעיין בו ,בעוד שבענייננו מדובר בפקודה הנגישה לעיני כל. .41להלן הסעיפים והמושגים מפקודת מטא"ר " 13.11.12חיפוש חיצוני" ,הרלבנטיים לענייננו, כשבצדם מאוזכר הסעיף המקביל בחוק סמכויות אכיפה: 83 .0הגדרות (ס' 1לחוק סמכויות אכיפה) ו" .חיפוש חיצוני" – אחד מאלה: ()1 בחינה חזותית של גופו העירום של החשוד ,לרבות צילומו; ז" .חשוד" – מי שיש לגביו חשד סביר שעבר עבירה ,גם אם איננו עצור; .4סמכות שוטר -לערוך חיפוש חיצוני (סעיף 4א' לחוק סמכויות אכיפה) שוטר שיש לו יסוד סביר לחשוד שבגופו של חשוד נמצאת ראיה להוכחת עשייתה של עבירה או להוכחת הקשר שבין החשוד לבין עשיית עבירה ,והחשוד נתן את הסכמתו, כמפורט בסעיף ,1לחיפוש חיצוני בגופו – רשאי לעשות בעצמו כל פעולה מן הפעולות האלה: א .לבחון בחינה חזותית את גופו העירום של החשוד ,לרבות צילומו; .1חיפוש חיצוני -בקשת הסכמה מהחשוד (סעיף (2ג) לחוק סמכויות אכיפה) א. שוטר המבקש לערוך חיפוש חיצוני בגופו של חשוד יבקש את הסכמת החשוד לעריכת החיפוש. ד. אם הסכים החשוד לחיפוש החיצוני יתעד השוטר את ההסכמה בטופס כמפורט בסעיף ,12והחשוד יאשר את ההסכמה בחתימתו. .04כתיבת דוח על מהלך החיפוש ומסירת העתק לחשוד א. בתום החיפוש החיצוני יכתוב עורך החיפוש בטופס ,מוקדם ככל האפשר ,דוח על מהלכו של החיפוש ,ויחתום עליו. ב. הדוח יכלול את אלה: ()1 שמו של החשוד ופרטי זהותו; ()2 פירוט פעולת החיפוש שנערכה ואופן עריכתה ,לרבות פירוט לעניין שימוש בכוח; ()4 פירוט תוצאות פעולת החיפוש; ()3 פירוט הדברים שנתפסו; ()1 התאריך ,לרבות השעה ,ופרטי המקום שבו נערכה פעולת החיפוש; 84 ()1 פרטי האדם שערך את החיפוש :שמו ,כשירותו או דרגתו ,לרבות פרטי מקום עבודתו הקבוע; ()3 ד. שמו ומענו של מי שנכח בעת החיפוש ,אם נכח. השוטר ימסור לחשוד העתק של הטופס. חוקיות החיפוש על גוף המתלונן .41על פי פקודת מטא"ר שצוטטה לעיל ביצוע חיפוש חיצוני על חשוד בביצוע עבירה מותנה בקיומם של שני תנאים: התנאי הראשון – כאשר יש לשוטר יסוד סביר לחשוד שבגופו של חשוד נמצאת ראיה להוכחת עשייתה של עבירה או להוכחת הקשר שבין החשוד לבין עשיית העבירה . התנאי השני -בקשת הסכמה מהחשוד לעריכת החיפוש ,קבלת הסכמתו ותיעודה בטופס מפורט אותה יאשר החשוד בחתימתו. נדון בתנאים האמורים על פי סידרם. .42באשר לתנאי הראשון -כאשר בוחנים את נסיבות המקרה דנן ,לא ניתן לומר כי היה בהן כדי להצמיח יסוד סביר לחשוד כי בגופו של המתלונן נמצאת ראייה להוכחת ביצועה של עבירה. באשר למבחן החשד הסביר ומשמעותו ,יפים לענייננו דברי כבוד הנשיאה (בדימ') ד' ביניש ב- רע"פ - 11131/19אברהם בן חיים נ' מדינת ישראל .תק-על ,1219 ,)1(2112עמ' 1219 המובאים להלן: מבחן החשד הסביר הוא בעיקרו מבחן אובייקטיבי שבו נדרש בית המשפט להעריך את סבירות שיקול דעתו של השוטר שערך את החיפוש לשם הכרעה בשאלת חוקיות החיפוש .יחד עם זאת ,התנאים שבהם יתקיים חשד סביר המצדיק עריכת חיפוש ללא צו שיפוטי אינם ניתנים מטבע הדברים להגדרה ממצה וחד-משמעית .יישומו של מבחן זה מבוסס על נסיבותיו הפרטניות של כל מקרה ומקרה ,על המידע שהיה בידי השוטר בעת עריכת החיפוש ואף על ניסיונו ושיקול דעתו המקצועיים של השוטר שערך את החיפוש... ...לפיכך ,נצביע בבחינת למעלה מן הדרוש על מספר אמות מידה שעשויות בנסיבות המתאימות לגבש חשד סביר כלפי אדם מסוים ,כנדרש בהתאם להוראות החוק שאוזכרו לעיל ,ולהצדיק עריכת חיפוש ללא צו שיפוטי על גופו או בכליו של אותו אדם .בהקשר זה ניתן להצביע על נסיבות שרק בהצטרפן למכלול יקימו עילת חיפוש ועל נסיבות שבכל אחת מהן יש די כדי להקים סביר .כך ,בין היתר ,ניתן להצביע על התנהגותו המחשידה של האדם חשד 85 מושא החיפוש הפוטנציאלי ,על מידע בדבר ביצוע עבירה במקום בו נמצא בקרבתו ,וזאת בצירוף השעה שבה הוא נמצא באותו מקום. אותו אדם או כמו כן ,חשד סביר ברמה המצדיקה עריכת חיפוש ללא צו שיפוטי עשוי להתגבש מקבלת מידע אודות תיאורו של אדם החשוד בביצוע עבירה כאשר המשטרה מסוימת או בדבר האזור שבו עשוי להימצא החשוד .בנסיבות כאלה ייתכן כי חשד סביר המצדיק עריכת חיפוש באדם שמאפייניו המידע שהתקבל יקים החיצוניים או מקום הימצאו תואמים את המידע שהתקבל .אמות מידה אלה כמובן שאינן ממצות וניתן להניח שאמות מידה נוספות יוכרו בפסיקת בתי המשפט בבוא העת .יחד עם זאת ,אנו רואים להעיר בשולי הדברים כי קיומו של עבר פלילי חיצוניות קונקרטיות אינו מגבש כשלעצמו חשד סביר בלבד המנותק מנסיבות המסמיך שוטר לערוך חיפוש על גופו של אדם או בכליו בלי צו שיפוטי... ובענייננו ,מציאת הסכין בארגז כלי העבודה שברכבו של הנאשם ,בגינה עוכב לתחנה, התרחשה אגב מפגש אקראי בין השוטרים למתלונן ולא על בסיס מידע מודיעיני כלשהוא. השוטרים ניגשו אל המתלונן ואחיו שישבו בחניון ליד רכבם ושתו משקה אלכוהולי ,בשל עוצמת המוסיקה שבקעה מרכב המתלונן ומשכה את תשומת ליבם .עוד התברר מהבדיקה שערכו השוטרים ,כי עברו הפלילי של המתלונן ,הכולל בחובו עבירה אחת ישנה בסדר ציבורי ,אינו מכביד כלל ועיקר .בנסיבות הללו ,אין ספק שלא הייתה כל סיבה לחשוד כי המתלונן מסתיר בגופו ראיה כאמור. .44במאמר מוסגר מצאנו לומר ,כי הואיל ובמהלך המשפט אזכרו ב"כ הצדדים ואף אחד העדים את הילכת בן חיים ,מן הראוי להבהיר ,כי אין עניינו של פסק הדין בפרשת אברהם בן חיים בסוגיה שבפנינו -בחיפוש חיצוני .פסק הדין הנ"ל דן בשאלה מאד ממוקדת והיא - האם הסכמתו של האדם עליו עורכים את החיפוש עשויה לשמש מקור סמכות ,מקום בו אין מקור הסמכה בדין לעריכת החיפוש .אומרת זאת כבוד הנשיאה (בדימ') ד' ביניש במילים ברורות: "נציין עוד ,כי במקרים שלפנינו איננו עוסקים ב"חיפוש חיצוני" או ב"חיפוש פנימי" בגוף האדם כהגדרתם בחוק סמכויות אכיפה.... חשוב לציין עוד כי הסדרי חיפוש נוספים ומפורטים קבועים בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה -חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) ,התשנ"ו0991- (להלן :חוק סמכויות אכיפה) .בחוק סמכויות אכיפה הסדיר המחוקק את אופן עריכתם של "חיפוש חיצוני" ו"חיפוש פנימי" בגוף האדם .שני סוגי חיפוש נוגעים לאיסוף ראיות פיזיות מגופו של אדם ,ולפיכך ככלל הם פוגעים אלה בזכות לפרטיות בהשוואה לחיפושים הנערכים על גופו של אדם ,בכליו יותר בביתו ,שהם העומדים לבחינה בבקשות רשות הערעור שלפנינו"... או אף .43זאת ועוד ,על פי דברי הנאשם עצמו ,תכליתו של החיפוש הייתה לוודא בטרם הכנסת המתלונן לחקירה ,שהוא לא מסליק על גופו דבר מה אשר יהא בו כדי לסכן את שלומו של 86 החוקר .החיפוש החיצוני נערך ,אפוא ,ללא כל זיקה לעבירה בה נחשד המתלונן ובגינה עוכב לתחנה. לתכלית אשר לשמה ביצע הנאשם כאמור את החיפוש יש לומר ,כי הבסיס החוקי לעריכת חיפוש על מעוכב במיתקן משטרתי לפני הכנסתו לחקירה ,מצוי בסעיף 4לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור תשס"ה , 2111 -אלא שמכוחו של חוק זה ניתן לבצע אך ורק חיפוש על פני הגוף ,ולא חיפוש בהפשטה כפי שקובע סעיף ( 4ד) שלהלן: בסעיף זה" ,חיפוש על גופו של אדם" – חיפוש על פני גופו של אדם ,בבגדיו או בכליו שאינו חיפוש חיצוני או פנימי כהגדרתם בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף החשוד) ,התשנ"ו – .0991 .41באשר לתנאי השני -באופן בו התבצע החיפוש על המתלונן אין ספק כי הנאשם לא פעל כמתחייב בהוראות פקודת מטא"ר ,הן לגבי דרישת ההסכמה והן לגבי דרישת התיעוד. דרישת ההסכמה -מעיון בכל חומר הראיות שנפרש בפנינו ,אין בנמצא כל ראייה המצביעה על כך שמחד ,הנאשם או מי מהשוטרים ביקש את הסכמת המתלונן לעריכת חיפוש חיצוני על גופו ,ומנגד ,על מתן ההסכמה מצד המתלונן .אין מקבלים אנו את טענת ההגנה כי התנהגות המתלונן שציית וביצע את שנידרש ממנו לעניין החיפוש מקפלת בתוכה את ההסכמה הנדרשת. הלכה פסוקה היא ,כי הסכמה לעריכת חיפוש צריכה להיות הסכמת אמת ,כזו אשר ניתנה מדעת ,תוך מודעות של האדם מושא החיפוש לזכותו לסרב לביצוע החיפוש. זאת ועוד ,מחומר הראיות עולה ,שלא רק שלא התקבלה הסכמה מהמתלונן ,הלה אף הביע התנגדות לביצוע החיפוש .כך למשל ,בתשובת המתלונן לסניגור ששאלו איך הגיב לדרישת הנאשם שיתפשט " :אני כן התנגדתי ,ביקשתי בהכי יפה ,אמרתי לו אני אבא של ילדים, אני ליד אשתי לא מתפשט ,זה הכי בושה שאתה עושה ככה" .גם ב-נ 4/כאשר תיאר המתלונן את האירוע ,בהגיעו לשלב בו נאמר לו להתפשט אמר כך " :הוא עשה לי חיפוש על הבגדים אחרי זה הוא אומר לי ,תסתובב תוריד את המכנס ,הסתכלתי עליו ואני רוצה לדבר והוא לא נותן לי לדבר"... דרישת התיעוד -עוד עולה מחומר הראיות כי הנאשם לא תיעד כלל את החיפוש שערך על המתלונן ,לבטח לא כנדרש בסעיף 12לפקודת מטא"ר שלעיל .איננו מקבלים את טענת ההגנה לפיה ,דרישת התיעוד באה על סיפוקה בסימון המופיע בסעיף 3א' לדו"ח העיכוב המהווה חלק בלתי נפרד מדו"ח הפעולה .לא רק שהסימון הנ"ל אינו יכול לשמש תחליף למסמך מפורט כנדרש בפקודה ,אלא שניתן להבין את הסימון בצד הרישום בדו"ח העיכוב, כמתייחס לחיפוש שבוצע ברכב ,ולא לזה שבוצע על גופו של המתלונן. 87 מחדלי חקירה .41באשר לטענת ב"כ הנאשם לגבי מחדלי חקירה שהיו בתיק זה נוכח התמשכות הליכי החקירה ,אף שהדעת לא נוחה מכך שהמעורבים באירוע נחקרו חודשים לאחר התרחשותו, ותקופת החקירה התארכה ,אין אנו סבורים כי בכך קופחה הגנתו של הנאשם במידה המצדיקה את זיכויו. הכרעה .43על בסיס ממצאינו העובדתיים והדיון בשאלות המשפטיות שלעיל ,אנו קובעים כדלקמן : הנאשם השתמש בכוח שלא כדין כלפי המתלונן ,ולפיכך אנו מרשיעים אותו בעבירה של שימוש בכוח שלא כדין. באשר לעריכת החיפוש ,האשימה התביעה את הנאשם בכתב האישום בעבירה לפי סעיף 8 לתוספת על שתי חלופותיה ,עריכת חיפוש שלא כדין ושלא בתום לב .לאור כל שפורט לעיל, סבורים אנו כי נותר ספק בשאלת תום הלב ,אם עשה הנאשם את שעשה שלא בתום לב. אנו מרשיעים ,אפוא ,את הנאשם בעבירת עריכת חיפוש שלא כדין. .48בטרם נחתום את דברינו ,לא נוכל שלא להתייחס לחוסר הידע שהפגינו אנשי המשטרה אשר העידו בפנינו בכל הנוגע לדיני החיפוש במשפט הישראלי ולסמכויות החיפוש הנתונות לשוטרי משטרת ישראל. לאחר שמיעת הראיות בתיק זה נותרנו עם תחושה לא נוחה ,לנוכח התמונה שחזרה על עצמה במהלך שמיעת העדויות ,לגבי אי הכרת הדין ,במיוחד בהקשר של ביצוע חיפוש חיצוני מסוג בחינה חזותית של גופו העירום של חשוד .לדאבוננו ,מעדויותיהם של אנשי המשטרה אשר העידו בפנינו עלה באופן ברור ,כי הם חוזרים וטועים בהכרתן ובהבנתן של הסמכויות אשר הוקנו לשוטרים בכל הנושא הקשור בביצוע חיפוש ללא צו. מזכירות בית הדין תעביר עותק מהכרעת הדין לראש אגף המבצעים ולר' אגף החקירות. ניתן והודע היום ,י"ג בשבט תשע"ד ,13/1/13 ,בנוכחות התובעת – פקד ליטל הראל ,עו"ד, הנאשם – רס"ל XXXוב"כ עו"ד אור תמיר. שופטת ______________ אב בית הדין _________________ שופט _______________ תנ"ץ רחל אדלסברג נצ"ם דורית יניב עו"ד אורי שלם 88 תיק מס' /1/04 בבית הדין למשמעת אב בית הדין ,ניצב משנה דורית יניב השופטת ,תת ניצב רחל אדלסברג השופט ,עו"ד אורי שלם משטרת ישראל נגד רס"ל XXX גזר – דין כללי .1הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות וכפי שפורט בהכרעת הדין ,בעבירה של שימוש בכוח שלא כדין – לפי סעיף ( 19א) לתוספת הראשונה לחוק המשטרה התשס"ו – ,2111 (להלן " :התוספת") ובעבירה של עריכת חיפוש שלא כדין – לפי סעיף 8לתוספת. טיעוני התביעה .2בפתח טיעוניה לעונש עמדה התובעת על חומרת מעשיו של הנאשם ,הן לאור השימוש בכוח כלפי המתלונן אותו הפעיל ללא הצדק ,ובהעדר כל התנהגות מתגרה מקדימה מצד המתלונן ,והן לאור אופי החיפוש שהיה משפיל. התובעת ביקשה להדגיש את העובדה ,כי לא בכל יום מגיע תיק כדוגמת התיק דנן בפני ביה"ד ,שעניינו ביצוע חיפוש בהפשטה על מתלונן ,שכל חטאו היה בכך ששמע מוסיקה, שתה והחזיק בכלי עבודה. לדעת התביעה ,במקרה הנדון ,היטשטשו אצל הנאשם הגבולות שבין המותר והאסור, ובקלות רבה החליט על ביצוע החיפוש בהפשטה. בהתייחס לנסיבותיו האישיות של הנאשם ,ציינה התובעת ,כי התגייס למשטרה בשנת .2114לגבי עברו המשמעתי ,המציאה את המרשם המשמעתי שלו הכולל 1הרשעות בפני דן יחיד ,אולם מאחר ולדבריה ,לא עלה בידי התביעה להשיג את גיליונות השפיטה הסכימו ב"כ הצדדים כי המרשם המשמעתי יומצא לביה"ד ,אך לא יהא בו כדי להשפיע על העונש שתבקש התביעה. באשר להערכותיו התקופתיות ,ציינה התובעת ,כי בשנת 2114הוערך בציון טוב מאד ,2 (נעיר ,כי מעיון בהערכה עולה כי הוערך בציון מעולה ,)1בשנת 2112הוערך בציון טוב מאד ,2ובשנים 2119-2111הוערך בציון מעולה .1התובעת המציאה 4תמציות ושתי הערכות מפורטות. 89 באשר לענישה ,אמרה התובעת ,כי אף שלא הייתה במקרה זה סמכות שימוש בכוח, הכוח שהפעיל הנאשם לא היה חריג ,גם לא קיצוני במידתו .בהתייחסה לעבירת החיפוש שלא כדין אמרה ,כי כפי שעלה מהעדויות ,הן הנאשם והן מפקדיו בשטח אינם בקיאים בסמכויות החיפוש ,בחוק ובפקודות ,ובהתחשב בעובדה זו ובטיב שירותו של הנאשם ,תסתפק התביעה בעונש של נזיפה חמורה וקנס ,אשר יגלם את חומרת המעשים. טיעוני ההגנה .4מטעם ההגנה העיד כעד אופי רפ"ק ,XXXמפקד כוח משימה בתחנת XXXמפקדו של הנאשם .העד סיפר ,כי הוא מכיר את הנאשם מזה 1שנים ,מאז היותו שוטר מג"ב ביחידת .XXXבתפקידו כמפקד יס"ם XXXפנה ביוזמתו אל הנאשם והציע לו לעבור אליו ליחידה .בהתייחסו לתכונותיו של הנאשם ,תאר אותו כשוטר "אינטליגנט ,פיקח, מלא מוטיבציה ,אחראי ,יסודי ,מבין עניין ,מכיר את תא השטח שעבדנו בו". .3בפתח טיעוניו לעונש התייחס ב"כ הנאשם לפרקים שבהכרעת הדין המתייחסים למפקדיו של הנאשם ולעדים אשר העידו בפני ביה"ד בהקשר לנושא החיפוש .לדבריו, אף כי לא מגיעים לביה"ד תיקים כאלה מידי יום ,כדברי התובעת ,אין בהתנהגותו של הנאשם התנהגות יוצאת דופן שכן ,במהלך ההוכחות שמע ביה"ד כי חיפושים כאלה מתבצעים במשטרת ישראל כל יום עשרות ומאות מקרים ,אלא שאינם מגיעים לפתחו של ביה"ד ,בהעדר תלונות. בנוסף ,ביקש הסניגור להדגיש את העובדה ,כי הנאשם הינו שוטר זוטר ,בעוד שעל דוכן העדים עמד מפקד תחנה אשר אמר באופן ברור ביותר כי באותן נסיבות היה מבצע את אותו חיפוש .במצב דברים זה ,טען הסניגור ,אם מפקדים עומדים על דוכן העדים ואומרים בדיוק את מה שאומר הנאשם לעניין החיפוש ,יש בכך כדי להשפיע על העונש. עוד ביקש הסניגור להדגיש את העובדה ,כי הנאשם זוכה מהחלופה של ביצוע חיפוש שלא בתום לב ,ואין להבין זאת אלא בכך ,שלא הוכח כי הנאשם ביקש בביצוע החיפוש להשפיל את המתלונן ,לגרום לו לבכי או להתעלל בו. הסניגור הטעים בטיעוניו ,כי הנאשם הוא שוטר מצוין ,בכל הערכותיו התקופתיות למעט אחת ,הוערך בציון מעולה .עוד אמר ,כי הנאשם אוהב את תפקידו ואת המשטרה ,תורם למערכת ואין מדובר כאן אלא במעידה חריגה .שירותו במשטרה הוא ללא רבב. כן הוסיף הסניגור ,כי במהלך ניהול תיק זה ביקשה היחידה לקדם את הנאשם לקורס קצינים ,אלא שהדבר נמנע ממנו בשל ההליך המתנהל בביה"ד. 91 לתמיכה בדבריו המציא הסניגור 2תעודות הערכה ,תעודת הצטיינות וגיליון הערכה תקופתית לשנת .2114באשר לנסיבותיו האישיות ציין הסניגור כי הנאשם בן ,29נשוי. .1מפי הנאשם שמענו ,כי הוא מקבל את הכרעת הדין ,ישתדל ללמוד ממנה לגבי העתיד, הוא אוהב את תפקידו במשטרה ,בכוונתו להמשיך לעשות את עבודתו על הצד הטוב ביותר כדי להתקדם ולהגיע לקצונה .בסיכום דבריו ,ביקש את התחשבות ביה"ד. דיון .1כמפורט בהכרעת הדין הרשענו את הנאשם בעבירת שימוש בכוח שלא כדין ,ובעבירת עריכת חיפוש שלא כדין. .3אכן נסיבותיו של מקרה זה חריגות בנוף כתבי האישום המובאים לפתחו של בית דין זה ,אף כי יש מקום להניח ,על בסיס מה ששמענו מפי אנשי המשטרה אשר העידו בפנינו ,כי אינן חריגות בעבודת היום יום של השוטרים ,במלאם תפקידם במניעת עבירות ובקיום הסדר הציבורי. אפשר לומר אפוא ,כי הנאשם הוא רק אחד מיני רבים מהשוטרים הממלאים תפקידם באכיפת החוק ,אשר אינם מודעים להבדלים שבין סוגי החיפוש השונים ,ולא מכירים את התנאים לעריכת חיפוש חיצוני ,תנאים אשר נקבעו בספר החוקים ולא השתנו מאז נכנס חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) לתקפו בשנת .1991 לפיכך ,אף שעמדנו על כך בהכרעת הדין ,מפאת החשיבות שיש לדעתנו ליתן לנושא, מוצאים אנו לחזור על הדברים במסגרת גזר הדין ,על הצורך המידי בריענון ובהעמקת הידע בנוגע לדיני החיפוש בקרב השוטרים הנדרשים במהלך עבודתם לערוך חיפושים מעין אלה. .8על הפגיעה הנגרמת משימוש לרעה בהפעלת מרות על ידי איש משטרה ,יפים לענייננו דבריה הבאים של כבוד השופטת א' פרוקצ'יה בבג"ץ - 8221/13מריח סדיק נ' מפכ"ל המשטרה -רב ניצב דודי כהן ואח' תק-על , 243 ,)4(2119עמ' : 233 "על שוטר במערך המשטרה חלה חובת אמון מיוחדת ,בהיותו איש אכיפת חוק ,הנזקק למלוא הסמכות המוסרית כדי לאכוף את החוק על זולתו. נדרשת ממנו הקפדה יתירה בקלה כחמורה (ענין סויסא ,עמ' ;/54בג"צ 2411/92תיסיר טאטור נ' שר המשטרה ,פ"ד נ( ,111 )4עמ' 111-11/ ( .))0991במיוחד ,נדרש השוטר לקיים סטנדרטים גבוהים של רמת פעולה ואמינות כאשר הוא בא במגע עם האזרח שכלפיו הוא מפעיל סמכות ומרות. שימוש לרעה בהפעלת מרות זו מהווה פגיעה בעלת חומרה מיוחדת לא רק כלפי הנפגע עצמו ,אלא גם כלפי המערכת המשטרתית המופקדת על אכיפת החוק ,ונשענת על אמון הציבור בהגינותה וברמתה הערכית". 91 .9במקרה דנן ,כ של הנאשם בהתנהגותו הן בעריכת החיפוש שביצע על המתלונן והן בשימוש בכוח שהפעיל כלפיו ,פעולות אותן ביצע בחוסר סמכות .לטעמנו ,במקרה זה עבירת החיפוש שלא כדין היא החמורה מבין שתי העבירות בהן הורשע ,שכן במעשה החיפוש בהפשטה באופן שתואר בכתב האישום ,יש כדי פגיעה בזכות לפרטיות ,שהיא זכות חוקתית המעוגנת בסעיף 3לחוק-יסוד :כבוד האדם וחירותו ובחוק הגנת הפרטיות ,התשמ"א .1981 - מעבר לכך ,מעשה החיפוש אשר ערך הנאשם על המתלונן ,כשאליו נלווה מעשה השימוש בכוח בטרם ביצוע החיפוש ותוך כדי החיפוש ,יש בהם כדי להותיר כתם על דמות המשטרה ודמות שוטריה ,ולהסב לה נזק תדמיתי אותו יקשה לתקן. יחד עם זאת ,לא נוכל להתעלם מכך שהנאשם פעל כפי שפעל בהתאם למה שלימדו אותו מפקדיו ,על כן בעניין זה סבורים אנו כעמדת ב"כ הצדדים ,כי יש לראות בכך נסיבה לקולה בבואנו לגזור את דינו .מצאנו אף להתחשב בדברים שמסר הנאשם במהלך שמיעת הראיות ,על שבזמן הרלבנטי לאירוע ,כשוטר מג"ב ,הוא לא היה מקצועי כפי שהוא היום ,לאחר שעבר קורס שוטרים. .11בנוסף יש לזקוף לזכותו של הנאשם את טיב שירותו המצוין .על כך ניתן להסיק מדברי מפקדו אשר דיבר בשבח תכונותיו ,מהערכותיו התקופתיות בהן הוערך בציונים מעולים וסומן כיותר טוב מהאחרים בקבוצה ,מעברו המשמעתי שנותר נקי לאחר 11שנות שירות בתפקידי שטח ,ומתעודות הערכה וההצטיינות הרבות והמרשימות בתכנן ,אשר הוצגו בפנינו .מכל אלה ניכרת תרומתו החיובית והמשמעותית של הנאשם לעשייה המשטרתית. .11סוף דבר ,נוכח כל האמור ולאחר ששקלנו את מכלול הנסיבות לחומרה ולקולה ,מצאנו כי חרף חומרת המעשה והנזק שהוסב בגינו ,אין זה המקרה למצות עם הנאשם את הדין ,ועל כן החלטנו להשית עליו את העונשים הבאים: נזיפה חמורה קנס בסך ₪ 2,111אשר ישולמו ב 3-תשלומים שווים ורצופים. ניתן והודע היום ,כב' בשבט התשע"ד ,כב' בשבט התשע"ד ,24.1.13 ,בנוכחות התובעת פקד ליטל הראל ,עו"ד ,הנאשם ובא כוחו עו"ד אור תמיר. זכות ערעור תוך 31יום מהיום. שופטת_____________ אב בית הדין ________________שופט______________ עו"ד אורי שלם נצ"ם דורית יניב תנ"ץ רחל אדלסברג 92 תיק ביד"ם 09/4104 בבית הדין למשמעת לפני :אב בית הדין ,ניצב משנה דורית יניב השופט ,סגן-ניצב יוסף שפרלינג השופטת ,סגן-ניצב ציפי דוד-גולדברגר משטרת ישראל נגד רס"ם XXX בשם המאשימה :עו"ד פקד מיטל גביזון-ארד בשם הנאשם :עו"ד שי לוי גזר דין השופטת ציפי דוד-גולדברגר כללי .41הנאשם ,שהיה בתקופה הרלוונטית לאישום שוטר סיור בתחנה ,הודה במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב האישום המתוקן שהוגש נגדו ,והורשע בעברה של התנהגות שאינה הולמת שוטר שיש בה כדי לפגוע בתדמית המשטרה – עברה לפי סעיף 4לתוספת הראשונה לחוק המשטרה ,התשס"ו( 2111 -להלן "התוספת"). הסדר הטיעון נכרת לאחר שנסתיימה פרשת התביעה בתיק ,שלאחריה גם החליף הנאשם את הסנגור שייצגו. באת כוח התביעה ציינה לפנינו כי שיקולי התביעה להסדר נבעו מקשיים ראייתיים. ההסדר לא כלל הסכמה לעניין העונש ,ואולם בגִ דרו הגבילה התביעה את עצמה לעונש של נזיפה חמורה והורדה בדרגה לתקופה קצובה של שישה חודשים. 93 כתב האישום .42מעובדות כתב האישום המתוקן שבהן הודה הנאשם עולה כי בתאריך 11ביולי ,2111 בסמוך לשעה ,22:11הגיע הנאשם עם שותפתו למשמרת ,שוטרת בשירות חובה במשטרה (להלן" :המתלוננת") לביתו של מי שהיה אמור להיות במעצר בית באותן נסיבות (להלן: "עצור הבית") .עצור הבית – בניגוד להוראת בית המשפט שניתנה לו במסגרת תנאי שחרור מאמו בעקבות בקשת הנאשם אליה, בערובה – לא שהה בביתו .לאחר שיחת טלפון שקיבל ִ חזר עצור-הבית לביתו כעבור "זמן מה" .בבית ,משהבחין הנאשם בתמונה המצויה בבית שאל את עצור-הבית אם המצולם בה הינו אביו .משהשיב הלה בחיוב אמר לו הנאשם" :יש לך מזל שאני מכיר את אבא שלך ,אחרת הייתי עוצר אותך". בהמשך ,דיווח הנאשם ליומנאי התחנה כי הביקורת בביתו של עצור הבית הייתה תקינה. משהתרעמה בפניו המתלוננת על דיווחו הכוזב וביקשה ממנו לדווח נכונה ,השיב לה הנאשם" :את השח"מית אני שוטר הקבע אני מחליט". משנודע לנאשם כי המתלוננת דיווחה למפקדיה על אשר אירע ,שאל אותה הנאשם מדוע עשתה כן ,ובחדר האוכל אמר הנאשם 'אמירה כללית' ,בנוכחות שוטרים" :מי שישרוף אותי אני אשרוף אותו"'. בכתב האישום נטען כי בכך שלא הביא הנאשם את עצור-הבית לתחנה לאחר שזה הפר את תנאי השחרור שנקבעו לו ,בכך שהעביר דיווח כוזב ליומנאי ,בכך שלא נעתר לבקשת המתלוננת לדווח אמת ,ובכך שאמר את הדברים שלעיל – התנהג הנאשם באופן שאינו הולם שוטר שיש בו כדי לפגוע בתדמית המשטרה. טיעוני הצדדים וראיותיהם לעונש התביעה .43התובעת הדגישה בטיעוניה את החומרה שבמעשי הנאשם .לדבריה הנאשם כשל בחובותיו כשוטר הן כלפי הארגון והן כלפי עמיתתו לחיל .התובעת ציינה שבדיווחו הכוזב – שהוא תולדה של כישלון הנאשם באי-הבאת עצור-הבית לתחנה – פגע הנאשם בערך האמינות שהוא ערך מרכזי בארגון .פגיעה בערך זה גוררת פגיעה באמון המשטרה ,אמון שהוא תנאי הכרחי ליכולת המשטרה למלא את תפקידיה .התובעת הוסיפה שחלף שהנאשם ישמש דוגמה ומופת למתלוננת ,שהיא שוטרת צעירה בארגון ובבחינת "אורחת לרגע" ,לא זו בלבד שהוא לא עשה כן ,אלא שהוא אף העמידה בדילמה ערכית ואמר בנוכחותה אמירות בוטות שאינן הולמות שוטר. אשר לנסיבותיו האישיות של הנאשם ציינה התובעת כי הנאשם משרת בחיל משנת 1991וכי ציוניו בהערכותיו התקופתיות נעים בין 'טוב' ל'טוב מאוד' .אשר לעברו המשמעתי ציינה 94 התובעת כי לצורך הדיון דנן ניתן להתעלם מהרשעותיו הפעוטות ולהתייחס אליו כאל מי שעברו נקי. אשר לעונש ההולם תיק זה הדגישה התובעת את החומרה שבה מתייחס בית הדין לעברות של "טוהר מידות" ,חומרה שבאה לידי ביטוי בהטלת עונש הכולל גם הורדה בדרגה. התובעת הפנתה את בית הדין לפסקי הדין שניתנו בתיקי ביד"ם 33/11 ,22/11 ,32/11ו- ,13/11והגישה את פסק הדין בתיק ביד"ם 13/11שלדבריה הוא הקרוב ביותר לענייננו ,וכן את פסק הדין בערעור שהוגש עליו (ביד"ע .)1/12 בשים לב לשיקולים ולנסיבות שפירטה ,עתרה התובעת לעונש של נזיפה חמורה והורדה בדרגה לתקופה קצובה בת שישה חודשים .עונש שלשיטתה יש בו איזון ראוי בין חומרת מעשיו של הנאשם ובין נסיבותיו האישיות. אשר להשפעה של הורדה בדרגה על הירידה בשכר ,הגישה לנו באת-כוח התביעה דוא"ל מחשבות המשטרה ממנו עולה כי הורדה בדרגה תפחית את שכרו של הנאשם ב₪ 1,234 - ברוטו לחודש. ההגנה .44מטעם הנאשם העידו שלושה על אופיו הטוב :רעייתו ,רפ"ק – XXXשעבד עם הנאשם ,ו – XXXקצין משטרה בדימוס שהיה מפקדו של הנאשם. .45רעייתו של הנאשם סיפרה לבית הדין כי היא והנאשם הורים לארבעה ילדים ,וכי ילדם האחרון נולד אך לפני שבועות מספר .עוד סיפרה על הקושי להיות רעייה של שוטר "במיוחד לאישה דתייה כשבעלה הולך לעבוד שבתות ,חגים והיא נמצאת לבד עם הילדים" .העדה שיתפה את בית הדין בטרגדיות שפקדו את משפחתם בשנים האחרונות :אביו של הנאשם שלח יד בנפשו ,ואביה נפטר ממחלה קשה .לדבריה ,מותו של אביו השפיע עליו עמוקות, הנאשם הפך מאדם שמח וחברותי לאדם עצוב ולחוץ .האירוע דנן שהתרחש לאחר מות אביו הוא ללא ספק השפעה ישירה של המוות ונסיבותיו על הנאשם .עוד ציינה כי הנאשם הוא שוטר בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו והיא חוששת לפיכך מההשלכות שעלולות להיות לתיק זה על המשך שירותו של הנאשם במשטרה. רפ"ק XXXהרעיף שבחים על הנאשם ,על אומץ לבו ,על נכונותו להסתכן ולהושיט עזרה בעת צרה ועל היותו 'ראש גדול' .העד חתם את דבריו באמירה" :והלוואי והיו לנו עוד שוטרים כמוהו". קצין המשטרה בדימוס XXX ,העיד כי פיקד על הנאשם כאשר שימש ראש לשכת סיור ומבצעים במחוז ה . XXXהנאשם היה באותה עת ראש משמרת בבית המעצר המרחבי. 95 לדבריו הנאשם מילא את התפקיד באופן מצוין ומעורר התפעלות .הנאשם השכיל להתמודד עם האחריות הכבדה הכרוכה בשמירה על שלומם וביטחונם של כ 31 -עצורים וניהולם אל מול גורמים שונים ומגוונים ,לרבות שב"כ ,בתי משפט ,גורמי רפואה ועורכי דין .עוד ציין כי בשל ִתפקודו המעולה של הנאשם המליץ עליו כמי שראוי לקבל תעודת הצטיינות. לדבריו ,האירוע הוא בגדר מעידה חד-פעמית בלבד והוא תולדה של הטרגדיה שפקדה את הנאשם. .46בא-כוח הנאשם הדגיש את הודאת הנאשם במיוחס לו .כן ציין כי בענייננו הורשע הנאשם בעברה של התנהגות שאינה הולמת ,וזאת בשונה מפסקי הדין שעלו בטיעוני התביעה שבהם הורשעו הנאשמים בעברות שבהן הכזב הוא מיסודותיהן או בעברות שהצריכו תכנון מוקדם .במקרה דנן ,חֶ טאו של הנאשם בכך שטעה בהפעלת שיקול דעת במהלך משמרת רגילה .עוד הוסיף שבעוד שבכתב האישום המקורי צוין כי עצור-הבית הגיע לביתו בחלוף 11 דקות ,הרי שכתב האישום המתוקן נוקב במילים" :לאחר זמן מה"' .זמן מה' זה ,לדברי הסנגור ,עומד על כשתי דקות בלבד .הסנגור עמד גם על הבדלים נוספים שבין האישום המקורי למתוקן. אשר לטרגדיה שפקדה את המשפחה ,ציין הסנגור שבתחילת שנת ,2111בעודו במשמרת, קיבל הנאשם שיחת טלפון שבה הודע לו כי אביו שם קץ לחייו .או אז החלה התדרדרות בתפקו דו של הנאשם ,וכפועל יוצא מכך התדרדרות ביחס הסביבה אליו שבאה לידי ביטוי בחוסר אהדה מצד חבריו ובירידה בהערכותיו התקופתיות .הסנגור עמד על נקודת המפנה שבהתנהגות הנאשם שהחלה במות אביו ,והראיה שלפניה היה הנאשם שוטר מצוין ,מסור, מוערך והוא זכה לתעודות הוקרה והערכה רבות .האירוע דנן הוא פרי של מעידה חד-פעמית וראוי הנאשם שינהגו בו כמאמר חז"ל" :מודה ועוזב ירוחם" .עוד הוסיף שהנאשם עלה שוב על דרך המלך והדבר ניכר בהערכותיו מהשנה האחרונה שהן טובות מאוד .הסנגור הפנה את בית הדין לתיקי ביד"ם 41/11ו ,4/14 -תיקים שבהם מעשי הנאשמים היו חמורים יותר לדבריו ,ובכל זאת בית הדין הסתפק שם בענישה שרכיביה נזיפה חמורה וקנס בלבד .כן צירף אסופה של גזרי דין של בית דין זה .אשר לפסיקה שאליה הפנתה התובעת ציין הסנגור כי מעשי הנאשמים שם עולים בחומרתם מן המקרה שלפנינו .הסנגור אף הוסיף כי הנאשם מוכן לפצות את המתלוננת ובכך להיטיב במשהו את עגמת הנפש שגרם לה. אשר על כן ונוכח דבריו שלעיל ביקשנו הסנגור להשית על הנאשם עונש מידתי ולהסתפק בנזיפה וקנס. .47הנאשם עצמו הביע לפנינו חרטה וצער על מעשיו וציין שעברה עליו תקופה קשה ביותר. לדבריו המשטרה היא כל חייו ,גם כשהוא שרוי בחופשה .אשר לניהול ההוכחות בראשית ההליכים ,הבהיר כי נוסחו של כתב האישום המקורי חטא לאמת ,ומשתוקן – קיבל על עצמו אחריות מלאה למעשיו. 96 דיון .48טרם שאגע בשיקולים שעלינו להביא בחשבון בגזירת הדין ,אבקש להתייחס לסוגיה שעלתה במהלך הטיעונים לעונש בעקבות טענות הסנגור לעניין ה"לאחר זמן מה" .על זמן זה טען כאמור שמדובר בזמן קצר מאוד של כשתי דקות ,ולא כפי שיוחס לנאשם בכתב האישום המקורי "כרבע שעה" ,כמפורט לעיל .על טיעון זה מחתה התובעת בטענה שעל הסנגור להיצמד לכתב האישום המתוקן שנוסח בהסכמת הצדדים וכי מעבר לכתוב בו אין הוא מקלות נוספות. רשאי להוסיף עליו עובדות ִ אף שבענייננו באה הסוגיה על פתרונה משקיבל על עצמו הסנגור שלא להרחיב עוד בנושא, מצאתי לנכון להביא את ההלכה בעניין זה כפי שסיכמה אותה כבוד השופטת ארבל בפרשת ג'ראדאת: ראשית אבהיר כי אין בידי להסכים עם גישת המדינה באשר להבאת ראיות מטעם המערער בשלב גזר הדין .כפי שכבר נקבע על ידי בית משפט זה הנאשם רשאי להביא בשלב הטיעונים לעונש ראיות ביחס לנסיבות מקלות שאפפו את ביצוע העבירה ,כל עוד אין הן קשורות לשאלת אחריותו לביצוע העבירה ,אלא אך לשאלת העונש שיוטל עליו (ראו רע"פ 9318/13מדינת ישראל נ' נואורה ,פסקה 14לפסק דיני (לא פורסם;)21.11.13 , ע"פ 1412/11אלעברה נ' מדינת ישראל ,פסקה ( 8לא פורסם .))3.2.12 ,פסק הדין אליו מפנה בית המשפט קמא (ע"פ 1243/18פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם))22.1.18 , קובע כי אין להעלות בשלב הטיעונים לעונש עובדות הסותרות את האמור בכתב האישום עליו הוסכם במסגרת הסדר טיעון .שונים הדברים כאשר אין מדובר בעובדות סותרות אלא כאלו המשלימות את התמונה הכללית. עוד יש לציין כי על פי תיקון מס' 004לחוק העונשין ,תשל"ז09//- (להלן :חוק העונשין) ,אשר מטרתו הייתה להבנות את שיקול הדעת בענישה ,עוגנה אפשרות זו גם בחוק בתנאים מסוימים .סעיף 21י(ד) לחוק העונשין קובע כי במקרה בו הודה הנאשם בכתב האישום יכלול כתב האישום שבו הודה את כל העובדות והנסיבות הקשורות בביצוע העבירה .עם זאת משאיר הסעיף שיקול דעת לבית המשפט "להתיר להביא ראיות בעניין נסיבות הקשורות בביצוע העבירה בשלב הטיעונים לעונש ,אם שוכנע כי לא הייתה אפשרות לטעון לגביהן בשלב בירור האשמה או אם הדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין (ע"פ 3193/11עבד אל רחמן ג'ראדאת נ' מדינת ישראל ,פורסם בנבו .")18.1.12 יוצא אפוא ששערי הראיות אינם ננעלים אף לאחר הרשעה .השער אינו נעול אף אם ההרשעה הייתה בעקבות הודאת נאשם במסגרת הסדר טיעון (כמו בפרשת ג'ראדאת), ובלבד שאין בראיות שמבקשים להביאן כדי לחתור תחת העובדות שבהן הודה הנאשם במסגרת אותו הסדר .ברם ,הדרך לעשות כן כל עוד אין הסכמה בין הצדדים היא על דרך הבאת ראיות ,ברשות בית המשפט או בית הדין ,ולא על דרך של טיעונים גרידא. 97 .49אשר לעונש ההולם בענייננו .כידוע ,בבוא בית הדין לגזור את דינו של נאשם עליו להביא בחשבון את תכליתם של דיני המשמעת ,את חומרת העברה ,את נסיבות ביצועה ואת נסיבותיו האישיות של הנאשם – ולמצוא את נקודת האיזון הראויה ביניהם. בטיעוניה היטיבה התובעת לבטא את החומרה – על היבטיה השונים – שבמעשי הנאשם. אכן מדובר במעשים שאין להקל בהם ראש כלל ועיקר .המקרה שלפנינו הוא דוגמה אחת מני רבים לכך שהסתבכות אחת גוררת את חברתה וחוזר חלילה .ובענייננו ,מאי-הבאת עצור-הבית לתחנה עובר דרך דיווח כוזב בדבר ביקורת תקינה בעניינו ,וכלה בהתבטאויות הנאשם כלפי המתלוננת או בנוכחותה. הלכה פסוקה היא כי ביסוד החלטת בית משפט לשחרר עצור בתנאים של מעצר בית או בתנאי שחרור אחרים – עומד האמון שרוחש בית המשפט לעצור ,אמון בכך שהוא יקיים את תנאי השחרור (ראה בש"פ 1831/14עדואן נ' מדינת ישראל ,פורסם בנבו .)11.11.2114 שוטר שכושל בדיווח ומדווח באופן שאינו מדויק ואינו מציין את היעדרותו מביתו של מי שאמור להימצא בו ,מונע בסופו של דבר מן הגורמים המוסמכים לשקול את טיב ההפרה ואת הסנקציות שצריכות להיות בצדה .כך עלול השוטר לא רק לחטוא בעצמו ,אלא גם להחטיא אחרים. כך גם בהתנהגות הנאשם כלפי המתלוננת .אלמלא הייתה המתלוננת 'מגדילה ראש' – עלול היה הנאשם להחטיא גם אותה. אשר להתבטאות הנאשם בחדר האוכל" :מי שישרוף אותי אני אשרוף אותו" .התבטאות זו נאמרה ,כמשתמע מנוסח כתב האישום ,בחלוף פרק זמן מסוים מן האירוע ,פרק זמן שבו יכול היה הנאשם כבר להתעשת ולשקול בשנית את מעשיו ולחזור בו מהם .ואולם ,לצערנו, לא כך היה .צודקת התובעת בדבריה כי יש לראות התבטאות זו בחומרה ,ובמיוחד כשהיא נאמרת כלפי עמיתה-כפיפה ,צעירה בשנים ובניסיון ,וכשכל חֶ טאה הוא בכך שהיא ,בניגוד לנאשם ,פעלה כהלכה. .51לצד חומרת מעשיו של הנאשם ,יש להביא בחשבון את נסיבותיו האישיות .ההגנה המציאה לבית הדין אסופה של תעודות הערכה שלהן זכה הנאשם ממפקדיו – הן לפני האירוע דנן הן לאחריו – בשל מקצועיותו ותרומתו לפעילות המשטרה ,לרבות תעודת שוטר מצטיין לשנת ,2119בתחנת XXXכן הומצאו לנו תעודות הוקרה מאזרחים שמהם עלו דברי תודה ושבח לנאשם על סיוע יוצא דופן שהושיט להם .מהערכותיו התקופתיות של הנאשם ניתן ללמוד כי טיב שירותו היה טוב מאוד ,למעט בשנת .2112כך ,למשל ,בהערכות הנוגעות לשנים שקדמו לטרגדיה הנ"ל הוערך הנאשם בציון 'טוב מאוד ( '2בשנים .)2111 -2111בשנת ,2112 הוערך בציון 'בינוני ,'4ובהערכות מיוחדות שנעשו לו בשלהי שנת 2112ובשנת – 2114 הוערך הנאשם בציון 'טוב מאוד '1ו'טוב מאוד ,'2בהתאמה .עינינו רואות אפוא שהמשבר האישי שפקד את הנאשם ,אובדנו של אביו ,במיוחד כשזה נעשה בנסיבות כה קיצוניות, 98 השליך על תפקודו של הנאשם .על הסבל ,המצוקה וקשיי השיקום הפוקדים בני משפחה של מתאבדים נכתב לאחרונה בדוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת: התאבדות משפיעה על בני המשפחה באופנים רבים ....החוקר אלברט קיין ,שנחשב לאבי שדה המחקר של שאירי ההתאבדות ( Suicide ,)survivorsציין כי השאירים מושפעים מערכים ,מגבלות ואיסורים שמקורם בחברה; בהיעדר מוסדות להתמודדות עם קשייהם נותרים בני המשפחה בודדים באבלם ,ונוטים לחוש אשמה בשל האירוע ,וכעס על מי שהתאבד .הפיכת ההתאבדות לסוד מונעת מהם אף יותר באבלם ,לקיים תהליך אבל שלם ולהסתייע באחרים ,ובחלק מן המקרים מקשה על שיקומם לאחר האירוע (תכניות לאומיות למניעת התאבדות ,מרכז המידע והמחקר של הכנסת ,פורסם באתר הכנסת .)1.11.2114 .51אשר לתקדימים שהופנינו אליהם או שהוגשו לנו ,הן מצד התביעה הן מצד ההגנה ,אציין כי אף לא אחד מהם דומה ,ולּו במקצת ,לענייננו .עם זה ,תמימת דעים אני עם התובעת כי העונש ההולם מעשים כמעשיו של הנאשם בתיק זה מחייב גם רכיב של הורדה בדרגה .עוד אוסיף ,שהייתי נוטה לאמץ את תקופת ההורדה שאליה עתרה התובעת ,אלמלא הנסיבות האישיות והמיוחדות שיש לנאשם שלפנינו אשר פגעו בתפקודו ,ואלמלא נמצא עתה הנאשם על דרך המלך בשנית. .52אשר על כן ונוכח כל האמור לעיל ,לאחר ששקלתי את הנסיבות לחומרה ולקולה ,ולאחר שנתתי דעתי לעבירה ולנסיבותיה ,להודיית הנאשם ,לקבלתו אחריות על מעשיו ,להיותו שוטר טוב ומוערך ולמשבר האישי שפקדו ושהשליך על תפקודו בתקופה הרלוונטית לאישום – אמליץ לחבריי להשית על הנאשם עונש של נזיפה חמורה והורדה בדרגה לתקופה של שלושה חודשים. .53לפני סיום אבקש לומר אף את זאת .הנאשם ורעייתו הביעו לפנינו חשש מהשלכותיו של תיק זה על המשך שירותו של הנאשם בחיל .כידוע סוגיית 'האמצעים המנהליים' אינה עניין לבית הדין למשמעת .עם זה ,בטוחני שהגורמים המוסמכים והנוגעים בדבר יביאו בחשבון שיקוליהם אף את נסיבותיו האישיות המיוחדות של הנאשם שהיוו מצע מצער למעשיו. שופטת _________________ סנ"ץ ציפי דוד-גולדברגר 99 אב בית הדין ,דורית יניב אני מסכימה. אב בית הדיו ____________ נצ"ם דורית יניב השופט ,יוסף שפרלינג אני מסכים. שופט ___________ סנ"ץ יוסף שפרלינג סוף דבר אנו משיתים אפוא על הנאשם את העונשים האלה: נזיפה חמורה; הורדה בדרגה לתקופה של שלושה חודשים. זכות ערעור בתוך 31יום מהיום. ניתן והודע היום ,כ"ב בשבט תשע"ד ,24.1.13 ,בהעדר השופט סנ"ץ יוסי שפרלינג ,בנוכחות התובעת – פקד יעל אומידי ויכמן ,עו"ד ,הנאשם -רס"מ XXXוב"כ עו"ד שי לוי. ___________________ ___________________ שופט ,סנ"ץ יוסף שפרלינג אב בית הדין ,נצ"ם דורית יניב _____________________ שופטת ,סנ"ץ ציפי דוד-גולדברגר 111 תיק מס' 13/12 בבית הדין למשמעת אב בית הדין ,תנ"צ רחל אדלסברג השופטת ,סנ"צ ציפי דוד-גולדברגר השופט ,סנ"צ פנחס כהן משטרת ישראל נגד הנאשם :רס"ב XXX הכרעת דין השופטים תנ"צ רחל אדלסברג וסנ"צ פנחס כהן האישומים .1כתב האישום הוגש בתאריך 11.12.12ובו יוחסו לנאשם חמישה אישומים .שני אישומים בעבירת התנהגות שאינה הולמת שוטר לפי ס' 4לתוספת הראשונה לחוק המשטרה ,התשס"ו– ( 2111להלן" :התוספת") ,שני אישומים בעבירת הטרדה מינית לפי ס' 23לתוספת בנסיבות סעיף ( 4א) (( )1ג) לחוק למניעת הטרדה מינית ,התשנ"ח– ( 1998להלן" :החוק למניעת הטרדה מינית") ,ואישום אחד הכולל הן עבירה של הטרדה מינית והן עבירת התנהגות שאינה הולמת שוטר. עפ"י עובדות כתב האישום ,הנאשם יליד ,1911שימש בתקופה הרלוונטית לכתב האישום בתפקיד רב סמל פלוגתי ב XXXתחת מרותו של הנאשם שירתו באותה עת שוטרות החובה ס.ב ,ש.ב ,וע.ע ,כן שירתה ביחד עם הנאשם הקצינה י.ב. המעשים המיוחסים לנאשם ימוספרו כ"אירועים" לצורך נוחות הדיון. באישום - 0מיוחס לנאשם כי במהלך שנת ,2111בסמוך לתחילת שירותה בפלוגה, חיבק הנאשם את ס.ב ומשזו הבהירה לו כי אינה מעוניינת בכך ,חדל מלחבקה (להלן: "אירוע א'"). במועדים אחרים ,סיפר הנאשם בנוכחות ס.ב ושוטרים נוספים ,בדיחות גסות (להלן: "אירוע ב'") וכן התבטא בנוכחותה של ס.ב ,ביחס לשוטרת אחרת בעלת חזה גדול מהפלוגה ,כי היה מת לשים את הראש שלו על החזה שלה (להלן" :אירוע ג'"). בנוסף ,נהג הנאשם להיכנס למגורי הבנות בפלוגה מבלי לדפוק על הדלת ומבלי להכריז על בואו כנהוג (להלן" :אירוע ד'"). באישום זה ,בהתייחס לחיבוק ולהתבטאויות ,כלפי ס.ב ,יוחסה לנאשם עבירת הטרדה מינית. 111 בהתייחס לכניסה למגורי הבנות ,יוחסה לנאשם עבירת התנהגות שאינה הולמת שוטר או שיש בה כדי לפגוע בתדמית המשטרה. באישום - 4מיוחס לנאשם כי במהלך שנת 2111התבטא מעת לעת בנוכחות השוטרת ש.ב ביחס לשוטרות אחרות ,כלהלן" :איזה תחת גדול"" ,אני אוהב כשמש"קית ת"ש יוצאת לריצה ,איזה טייטס צמוד" (להלן" :אירוע ה'"). בנוסף ,חיבק הנאשם שוטרת שזהותה אינה ידועה ,בנוכחות ש.ב והפטיר לעברה של ש.ב" :תראו איך היא מקנאה" (להלן" :אירוע ו'"). מעת לעת חיבק הנאשם ונישק את ש.ב תוך שקרץ לעבר לוחמים שהיו במקום ואמר: "הסתדרתי" (להלן" :אירוע ז'"). באחד המועדים ,במהלך ערב מפקד ,בעת שש.בישבה על כיסא,ניגש הנאשם והתיישב מאחוריה ובצמוד לה .בתגובה ש.ב קמה מיד (להלן" :אירוע ח'"). באישום זה נטען כי במעשיו אלו הטריד הנאשם מינית את ש.ב. באישום - 4מיוחס לנאשם כי במהלך שנת ,2111במועד שאינו ידוע ,נפתח כפתור בחולצתה של השוטרת ע.ע .הנאשם פנה אליה בנוכחות שוטרים נוספים שהיו במקום, ושאל אותההאם החולצה קטנה עליה? משהשיבה בשלילה ,אמר לה הנאשם כי זה: "בגלל שהחזה שלה גדול"( .להלן" :אירוע ט'"). במועדים אחרים ,אמר הנאשם לע.ע שהיא יפה (להלן" :אירוע י'"). במועד נוסף ,פנה הנאשם לע.ע ושאלה" :מה קורה אם אני אומר לך שיש לך ריח טוב?" ובהמשך אמר " :איך זה אם אני אומר לך שיש לך ריח טוב בשיער?" לאחר מכן, בהמשך לאמירותיו הקודמות אמר" :ואם הייתי גמד?" (להלן" :אירוע יא'"). באישום זה נטען כי הנאשם הטריד מינית את ע.ע בהתבטאו כלפיה כאמור לעיל. באישום - 2מיוחס לנאשם כי במועד שאינו ידוע אמר לקמב"ץ XXXכי הוא יכול לזיין את הילדה של המפכ"ל ואף אחד לא יעיר לו( .להלן" :אירוע יב'"). באישום זה נטען כי בהתבטאות כאמור ,התנהג הנאשם באופן שאינו הולם שוטר ושיש בו כדי לפגוע בתדמית המשטרה. באישום - 1מיוחס לנאשם כיבמועד שאינו ידוע ,פנה לקצינה י.ב ושאל אותה האם כאשר הוא אומר למישהי " :השיער שלך מריח טוב" ,מדובר בהטרדה מינית .י.ב השיבה לנאשם כי תלוי למי זה נאמר וכל אחת תפרש את זה אחרת .לשמע תשובתה צחקק הנאשם ואמר לה שהרסה את הבדיחה והוא התכוון לשיער אחר .בתגובה אמרה י.ב לנאשם שזה לא מצחיק ועזבה את המקום (להלן" :אירוע יג'"). באישום זה נטען כי בהתבטאו כלפי י.ב כאמור ,התנהג הנאשם באופן שאינו הולם שוטר ושיש בו כדי לפגוע בתדמית המשטרה. 112 תשובת הנאשם לאישומים .2הנאשם כפר בכל האישומים שיוחסו לו. בהתייחס לאישום :0 כופר שחיבק את ס.ב ,מודה שסיפר בדיחות ,אולם כופר בכך שמדובר בבדיחות גסות וכן כופר בהתבטאות ביחס לחזה. מודה שנהג להיכנס למגורי הבנות במסגרת תפקידו ,אולם הודיע על כך בצורה מסודרת ואף דפק בדלת. בהתייחס לאישום :4 הנאשם כופר בהתבטאויות שיוחסו לו ,מודה שחיבק בחורה בשם XXXללא כוונה מינית, כופר בכך שחיבק ונישק את ש.ב ,מודה בכך שדחף את ש.ב בגבה וכשקמה מכיסאה התיישב במקומה ,זאת ,ללא כוונה מינית. בהתייחס לאישום :4 כופר בכך שהעיר הערה לע.ע בנוגע לחזה שלה ,בעקבות כפתור שנפתח בחולצתה. כופר בכך שאמר לע.ע שהיא יפה בכוונה מינית ,מודה שאמר לה פעם אחת שהיא יפה, זאת ,לאחר שבכתה בעקבות פרידה מחבר. מודה שאמר את האמירות בעניין הריח הטוב בשיער ובהמשך" :ואם הייתי גמד" ,זאת, לדבריו ,לא כלפי המתלוננת אלא במסגרת שיחה עם אחרים על הטרדה מינית ,כדוגמה, וללא כל כוונה מינית. בהתייחס לאישום :2 כופר באמירה בעניין הילדה של המפכ"ל. בהתייחס לאישום :1 מודה שאמר את האמירות בעניין הריח הטוב בשיער ,אך ללא כוונה מינית אלא כדוגמה במסגרת שיחה על הטרדה מינית. הראיות .4מטעם התביעה העידו :ע"ת 1ע.ע ,ע"ת 2ש.ב ,ע"ת 4ס.ב ,ע"ת ,XXX 3ע"ת ,XXX 1 ע"ת ,XXX 1ע"ת ,XXX 3ע"ת ,XXX 8ע"ת ,XXX 9ע"ת 11י.ב ,ע"ת XXX 11 כן הוגשו המוצגים :ת 1/מסמך שערך ע"ת 1על שיחה עם שוטרות הפלוגה ,ת 2/מזכר מיום 13.13.11המסומן יח' ,ת 4/מזכר מיום 18.12.11המסומן כ' ,ת 3/מזכר מיום 18.12.11המסומן כא' ,ת 1/מזכר מיום 18.12.11המסומן כב' ,ת 1/הודעת הנאשם במח"ש מתאריך ,21.11.11ת 3/הודעת הנאשם במח"ש מתאריך ,11.11.12ת 8/מכתב התלונה האנונימי ששלח XXXת 9/הודעת XXXבמח"ש. מטעם ההגנה העידו :ע"ה 1הנאשם ,ע"ה 2רפ"ק ,XXXע"ה ,XXX 4ע"ה ,XXX 3 ע"ה XXX 1 כן הוגש המוצג :נ -1/תדפיס מייל מפייסבוק. 113 בנוסף ,לאחר שמיעת הסיכומים ,הוגשו מטעם ההגנה בהסכמת התביעה: הודעת ע.ע במח"ש מתאריך ,21.11.11הודעת ש.ב במח"ש מתאריך ,23.18.11הודעת ש.ב במח"ש מתאריך 11.13.11והודעת ס.ב במח"ש מתאריך .11.13.11 דיון והכרעה אישום 1 .3גדר המחלוקת -השאלה העובדתית שבמחלוקת היא האם הנאשם חיבק את ס.ב (אירוע א'),סיפר בנוכחותה בדיחות גסות (אירוע ב') והתבטא בנוכחותה כמפורט באישום (אירוע ג') וכן האם נכנס למגורי הבנות מבלי לדפוק על הדלת ולהכריז על כך (אירוע ד'). אם נקבע שעשה כן ,האם מעשיו והתבטאויותיו כלפי ס.ב עולים כדי הטרדה מינית ? והאם יש בכניסתו למגורי הבנות בנסיבות אלו משום התנהגות שאינה הולמת שוטר? .1ע"ת 1ס.ב העידה ,כי בתקופה הרלוונטית לכתב האישום שירתה בפלוגה כסיירת .עם הגעתה לפלוגה הוזהרה ע"י לוחמים וסיירות ,מהנאשם ,שמדבר באופן שאינו מכבד בנות. באשר לאירוע א' – העדה מסרה ,כי כבר בשבוע השני לשירותה בפלוגה חיבק אותה הנאשם .לדבריה " :הוא חיבק אותי ,לא בצורה מינית ,בצורה יותר אבהית ואני דאגתי להגיד ,אותי לא מחבקים ,הגברים היחידים המבוגרים שנוגעים בי זה אבא שלי והמשפחה שלי" ( עמ' 11שורות 13 ,11לפרוטוקול) .מאז התערערו היחסים ביניהם ,גם החיבוקים פסקו. באשר לאירוע ב' -העידה כי בערבים ,אחרי המשמרת ,נהגה לשבת עם סיירות ושוטרים נוספים בפינת העישון .הנאשם נהג להצטרף לשיחות עם דיבורים בעלי אופי מיני. בהתייחסה לכך אמרה" :הוא היה נכנס לפעמים לשיחות שלנו עם דיבורים בעלי אופי מיני ,לא משהו שהייתי מצפה שיהיה בין גבר מבוגר לילדים בני 18ו( "21 -עמ' 11ש' 22-24לפרוטוקול) וכן" :לא מתאים לי שמדברים ככה לידי ,במיוחד לא גבר מבוגר( ". עמ' 13שורה 1לפרוטוקול). העידה על מקרה בו הנאשם ,בהתייחסו למש"קית הת"ש שנהגה לצאת לריצות ,אמר, כי הוא אוהב שהיא יוצאת לרוץ כי שמה טייטס .פעם כשהתכופפה לשרוך את נעלה אמר הנאשם" :ראיתי לה את הפטמה". באשר לאירוע ג' מסרה העדה כי ,באחד המקרים בהיותם בפינת העישון ,חלפה במקום אחת הסיירות שהיא בעלת חזה גדול .למראיה ,אמר הנאשם" :הייתי מת לשים את הראש שלי על החזה שלה" .בחקירתה הנגדית אישרה העדה כי מדובר בסיירתXXX באשר לאירוע ד' -העדה סיפרה כי הנאשם נהג להיכנס למגורי הבנות בלי לדפוק או להודיע על בואו .פעם כשיצאה מחדרה ,ראתה אותו בחדר של סיירות אחרות. 114 עוד העידה על שהתנכלו לה בפלוגה ,ואנשים שהיו קרובים אליה הפסיקו לדבר עמה מכיוון שהתלוננה נגד הנאשם .בספרה על כך פרצה העדה בבכי. העדה התבקשה ע"י ב"כ הנאשם להסביר את פשר משך הזמן שחלף מהאירועים ועד לתלונתה .לדבריה" :חשבתי שאם בנות ותיקות ממני לא התלוננו למה שאני אעשה את זה" .העדה אישרה כי העילה לשיחה עם ע"ת XXX 11הייתה נושא סידור העבודה, ובהמשך השיחה עלה נושא ההתבטאויות של הנאשם. ע"ת XXX 2העיד בין היתר ,בהתייחס לאירוע ב' ,על הבדיחות שנהג הנאשם לספר, אשר עברו לדבריו את הגבול של צחוק ,ועל התייחסותו של הנאשם אל הסיירות שלא בכבוד (עמ' 41לפרוטוקול). ע"ת 1רפ"ק XXXששימש בתקופה הרלוונטית לכתב האישום כמ"פ ,העיד ,כי ערך שיחה עם הסיירות בעקבות דווח של קמב"ץ הפלוגה אודות התנהגותו של הנאשם. דו"ח זיכרון דברים שנערך לתיעוד השיחה הוגש וסומן ת .1/מהדו"ח עולה ,כי ס.ב התלוננה בשיחה על הנאשם וציינה כי הוזהרה מפניו מבעוד מועד .סיפרה ,כי חיבק אותה פעם אחת והיא העירה לו על כך .עוד סיפרה ,על נוהגו להיכנס למגורי הבנות, ללא נקישה או הכרזה וכן על מקרה בו שהה ליד השוטרת XXXבמגורי הסגל כשהוא לבוש בתחתונים. לגבי אירוע ב' סיפר העד על בדיחה בעלת אופי מיני שסיפר הנאשם בפני שוטרת, בנוכחותו ,ועל כך שמצא לנכון להעיר לו שלא ימשיך בכך ושיזהר מהדברים האלה. לדבריו" :הרגשתי לא נעים עם זה .אם היא הייתה נאמרת בין גברים ייתכן והייתי מקבל את זה ,כשהיא נאמרת מול פקודה שלי ,אז זה מקבל גוון אחר .ביקשתי ממנו שלא יספר את זה בפני כמפקד הפלוגה ושיזהר מהדברים האלה". ע"ת XXX /העיד ,כי בתקופה הרלוונטית לכתב האישום שימש כלוחם בפלוגה. במהלך אימון פלוגתי הבחין בנאשם כשהוא מחבק את ס.ב ונוגע בה מעל החזה( .אירוע א'). ע"ת XXX 5העידה ,כי שירתה בפלוגה כסיירת בתקופה הרלוונטית לכתב האישום. לדבריה ,נהגה לשבת עם אחרים על ספסל והיו מתבדחים .לפעמים נאמרו דברים שלא היו לרוחה ואז הייתה קמה והולכת .מדובר בבדיחות גסות שסופרו בין היתר ע"י הנאשם( .אירוע ב'). ע"ת 01הקצינה י.ב סיפרה ,במסגרת עדותה באשר לאירוע יג' ,כי הנאשם נהג לספר בדיחות סקסיסטיות שלא הופנו כלפיה ,אלא נזרקו לחלל האוויר( .אירוע ב'). .1הנאשם ,בחר להעיד וסיפר בעדותו על דרכו במשטרה החל מגיוסו ועובר בתפקידיו השונים כחבלן במשטרת XXXמפקד נקודות משטרה בתחנה המרכזית XXX ,וכלה בשירותו במג"ב כרס"ר משמעת. 115 בהתייחסו לאישום זה -באשר לאירוע א' העיד ,כי מעולם לא חיבק את ס.ב .לדבריו, שוחח עמה פעם אחת ובמהלך השיחה בכתה וסיפרה על חברה שנהרג ומעבר לכך לא היו דברים מעולם. באשר לאירוע ב' ,הכחיש הנאשם כי נהג לספר בדיחות גסות בנוכחותה של ס.ב או בכלל .בהתייחס לנוהגו לספר בדיחות העיד ,כי לאחר שהשוטרים היו חוזרים ממשמרת בשעות הערב ,נהג לשבת עמם בפינת העישון בסמוך למשרדו .במהלך מפגשים אלו ,נהג לשתות קפה יחד עם השוטרים ולשוחח עמם .במסגרת זו ,נהג לספר בדיחות ולהקשיב לבדיחות שסופרו ע"י אחרים .לדבריו" :ישבנו עם השוטרים עשרות פעמים ,סיפרנו בדיחות ,מעולם לא סיפרתי בדיחות גסות". הנאשם הכחיש את קיומו של אירוע ג' ומסר כי לא היו דברים מעולם. באשר לנסיבות כניסותיו למגורי הבנות ,כאמור באירוע ד' ,העיד ,כי בכל פעם שהגיע למגורי הבנות נקש בדלת ,דאג למלווה ,דאג שמי מהבנות תצא החוצה ותלווה אותו. מעולם לא קרה שנכנס למגורי הבנות מבלי להכריז על בואו. בהתייחסו לס.ב העיד ,כי לא היה לו כל סכסוך אתה אולם ראה בה "תחמנית" ו"בחשנית" שנהגה להתחמק ממשימות ולהלין על עניינים שונים בפני המ"פ ,סגנו או הקמב"ץ. .3מטעם הנאשם העידו שלוש עדות הגנה אשר שירתו בפלוגה בתקופה הרלוונטית לכתב האישום תחת פיקודו של הנאשם .עדויותיהן כלליות והן מתייחסות לכלל האישומים. ע"ה XXX 4העידה ,כי בתקופה הרלוונטית לכתב האישום שירתה בפלוגה תחת פיקודו של הנאשם .היא תארה את הנאשם כדמות אבהית ואפילו למעלה מכך. ציינה שהנאשם סייע לה בתקופה שאביה לקה בסרטן .העידה על היום בו נודע לה שאביה חלה בסרטן ,על סירובו של XXXלשחררה לביתה חרף היותה בסערת רגשות ועל התערבותו של הנאשם לטובתה ,שהתבטאה בכך שדאג שתצא לחופשה ,שתוסע לתחנה המרכזית ואף יצר קשר עם משפחתה להודיעם על הגעתה הצפויה. העידה ,כי נהגה לחבק את הנאשם מיוזמתה בחוזרה מחופשת השבת ,ללא כל הקשרים מיניים ,אלא כביטוי של קירבה. בהתייחסה לס.ב ול-ש.ב סיפרה ,כי הן נהגו לשבת עם הנאשם ולצחוק אתו ,נהגו לשתף אותו ולשוחח אתו על נושאים שונים ,עד שביום בהיר אחד הפכו לבחורות שונות לגמרי. העידה ,באשר לס.ב ,כי היא חברתה ותיארה אותה כאדם קל להשפעה. לטענתה XXX ,השפיע עליה ,ושכנע אותה להתלונן ,זאת היא יודעת כיוון שאחרי השיחה עם XXXס.ב סיפרה לה על כך .לשאלת התובעת ,השיבה ,כי ס.ב לא אמרה 116 במפורש ש XXXהשפיע עליה ,כיוון שאדם שמעצבים אותו חושב שזו הדעה שלו .עוד העידה ,כי אינה סבורה שניתן להגדיר את ס.ב כ"תחמנית". ע"ה XXX 2העידה ,כי בתקופה הרלוונטית שירתה בפלוגה כסיירת במשך תשעה חודשים ,לאחר מכן עברה גיבוש ,הפכה ללוחמת ועברה לשרת במקום אחר. סיפרה על שמשפחתה נקלעה למצוקה והנאשם ששמע על כך שלח לביתה מזון .עוד העידה ,כי לא הייתה נוכחת באירוע בו הנאשם העיר הערה בנוגע לחזה שלה .באשר לשיחה עם XXXבה נכחה ביחד עם ש.ב ו-ס.ב ,טענה ,כי השתתפה בחלק הראשון של השיחה בה נדון סידור העבודה ועזבה את השיחה לאחר שנקראה לשוב לעמדה. לדבריה ,הנאשם חיבקה ונישקה על הלחי פעם אחת באופן אבהי ואיחל לה בהצלחה. לא ראתה חיבוקים ונשיקות עם שוטרות אחרות ואף לא שמעה בדיחות גסות מפיו של הנאשם .היא עצמה לא הוטרדה ע"י הנאשם .בהתייחס לש.ב העידה ,כי היא חברתה והיא אדם אמין כחברה. ע"ה ,XXX 1העידה ,כי בתקופה הרלוונטית לכתב האישום שירתה כסיירת בפלוגה. העידה ,כי הנאשם העניק תחושה של אב והתייחס אל השוטרים בהבנה ,בחיבה ובדאגה .עוד סיפרה ,כי ראתה בנאשם דמות אב מאחר ואביה נפטר .היא הוסיפה ותיארה את הנסיבות שגרמו להפסקת השתתפותה בפעילות מבצעית למשך כחודשיים והעברתה לעבודה תחת הנאשם כרס"ר הפלוגה ,זאת ,על רקע מצבה הנפשי הקשה של אימה .לדבריה ,עניין זה קומם את ס.ב וש.ב שחשו מופלות וריכלו עליה שהיא "מקומבנת" .עוד העידה כי ש.ב ו-ס.ב נהגו להתבדח עם הנאשם ולצחוק אתו .באשר לנוהל הכניסה למגורי הבנות ,סיפרה ,כי הבחורה שפותחת את דלת המסדרון ומכניסה זכר למתחם ,הייתה צריכה להודיע לכל הבנות על כניסתו ולוודא שכולן לבושות בחדרים ובמקלחות .העדה סיפרה על נוהגן של הסיירות לחבק את הנאשם עם הגעתן מחופשה. אישום 2 .8גדר המחלוקת– השאלה העובדתית שבמחלוקת היא האם הנאשם התבטא בנוכחותה של ש.ב מעת לעת ביחס לשוטרות אחרות כמפורט בכתב האישום ,חיבק ,נישק את ש.ב, התבטא כלפיה וכן התיישב מאחוריה ובצמוד לה בנסיבות ובאופן המתואר באישום. אם עשה כן ,האם יש במעשיו אלו משום הטרדה מינית כלפי ש.ב ? .9ע"ת 4ש.ב העידה ,כי בתקופה הרלוונטית לכתב האישום שירתה בפלוגה כסיירת. העדה תיארה בעדותה כיצד קיבל הנאשם את הסיירות החדשות ובהן היא עצמה, לשיחה במשרדו .במהלך השיחה אמר שיהיה קשוב לכל בעיה ,הציע לראות בו חבר וידיד שניתן לשוחח אתו על כל נושא ועשה רושם נחמד .לדבריה ,הבעיה בהתנהגותו של הנאשם הייתה סגנון הדיבור וההתבטאויות הגסות. 117 בהתייחס לאירוע ה' העידה ,על מקרה בו שהתה במסדרון ליד חדר המ"פ ,עת יצאו המש"קיות לריצה .באותו מקרה ,בהתכוונו למש"קית הת"ש XXXאמר הנאשם: "איזה תחת גדול אני אוהב שהמש"קיות יוצאות לריצה עם הטייטס הצמוד". במקרה אחר ,חיבק הנאשם ונישק את השוטרת נופר ואמר לנוכחים בהתכוונו לעדה: "תראו איך היא מקנאה" (אירוע ו'). עוד סיפרה על מקרה בו הנאשם חיבק אותה וקרץ ללוחמים שהיו בחברתו באומרו: "תראו איך הסתדרתי" (אירוע ז'). באשר לאירוע ח' ,סיפרה ,כי במהלך ערב מפקד שנערך במטבח ,ישבה על קצה המושב בכיסאה .הנאשם התיישב על הכיסא מאחוריה .העדה הרגישה את מגע גופו בגבה ,קמה מהכיסא במהירות ,צחקה ,כמו כולם ,אך מיד לאחר מכן הבינה שהאירוע "לא היה במקום" ,והרגישה לא טוב עם עצמה. עוד סיפרה ,כי כל מפגש עם הנאשם היה מלווה בחיבוק ונשיקה .בתחילה שיתפה פעולה וחשבה שזוהי מחווה אבהית ,אולם ככל שעבר זמן ניסתה להתחמק ולנופף לנאשם מרחוק לשלום ,כדי להימנע ממפגש אתו. באשר לתלונתה במח"ש ,העידה ,כי התלוננה והחליטה לדבר מתוך תחושה של פגיעה אישית מסגנון הדיבור של הנאשם כלפיה ,ומהמילים הגסות ,אשר אלו אינם מקובלים. בעדותה סיפרה גם על כך שבשתי הזדמנויות שונות ביקשה מהנאשם שלא יחבק ולא ינשק אותה ,זאת לאחר שהשוטרים בפלוגה דיברו עליה שהיא הולכת עם הרס"ר. משהתבקשה העדה ע"י בית הדין להדגים באיזה אופן נהג הנאשם לגעת ולחבק אותה, הדגימה חיבוק תוך הצמדת החלק העליון של הגוף ונשיקה על הלחי. לשאלת הסנגור בנושא זה השיבה" :יש שיגידו שזה נראה כחיבוק אבהי ,אבל זה התלווה בעוד דברים ,כמו במילים בוטות ומבטים .ואז זה כבר לא חיבוק אבהי". ע"ת XXX 2נשאל בחקירתו הנגדית אם הוא זוכר אמירה של הנאשם ביחס למש"קית הת"ש XXXכשזו יצאה לריצה והשיב כי הוא אינו זוכר אירוע כזה( .עמ' 29ש' 41-43 לפרוטוקול). ע"ת 1רפ"ק XXXמהדו"ח ת 1/המתעד את פרטי השיחה שערך העד עם הסיירות, אודות התנהגות הנאשם ,עולה כי ש.ב דווחה בשיחה על שהנאשם ישב בכיסא מאחוריה בערב המפקד ,על נוהגו של הנאשם לספר בדיחות גסות ובעלות גוון מיני ,על שהוא מחבק כשידו נוגעת בחזה ,על אירוע בו הבחינה בנאשם מהלך בתחתוניו במגורי הסגל כשלידו נמצאת השוטרת ,XXXועל שלא דיבר במשך חודש אתה ועם XXXלאחר שאמרו לו שאינן רוצות כי יחבק אותן. 118 ע"ת XXX 1שימש בתקופה הרלוונטית לכתב האישום כחובש בפלוגה .בעדותו הוא שופך אור על לבטיה ופחדיה של ש.ב שבאה לשוחח עמו וסיפרה לו על החיבוקים, הנגיעות שאינן במקום והבדיחות גסות שה"פאנץ'' שבהן היה מכוון אליה. .11הנאשם ,בהתייחסו לאישום זה ,טען כי ש.ב הייתה שוטרת שלו ,שוטרת מקסימה והוא אינו יודע כיצד השתנו פני הדברים .טען ,כי שמע מ XXXומאחרים שש.ב מאשימה אותו בכך שהיה אחראי לפרידה בינה לבין החבר שלה ,ובכך יש לדבריו מניע אפשרי להסביר את תלונתה נגדו. באשר לאירוע ה' הנוגע להתבטאותו כלפי שוטרות אחרות ,אמר הנאשם כי לא היו דברים מעולם. באשר לאירוע ו' העיד ,כי חיבק את השוטרת XXXלאחר שסיפרה לו שאביה לקה בגידול סרטני בכבד והייתה נסערת מאוד ,אולם באותה סיטואציה לא אמר" :תראו איך היא מקנאה" ,בהתייחסו לש.ב ,ואף לא קרץ לאחרים ואמר" :הסתדרתי" (אירוע ז'). עוד העיד ,כי חיבק את ש.ב במסגרת נוהג נורמטיבי שהיה מקובל בפלוגה ,לפיו כשהשוטרים היו מגיעים מהחופשה בבית ,היו מחבקים אותו ומנשקים אותו כאות אמירת שלום ואח"כ פונים לדרכם .מדובר לדבריו בחיבוקים ללא כוונה מינית, חיבוקים אבהיים של חיבה ולא מעבר לכך. באשר לאירוע ח' בו התיישב בכיסא עליו ישבה ש.ב ,העיד ,כי בהיותם בערב פלוגתי, הרצה לשוטרי הפלוגה על סמים אלכוהול ובטיחות בדרכים .ש.ב התיישבה בכיסאו. הוא הגיע מאחור ודחף אותה בצורה עדינה עם הידיים כדי שתקום ואח"כ הרים רגל אחת מעל משענת הכיסא והתיישב עליו .לדבריו ,לא היה כל מגע בינו לבין ש.ב ,מטרת המעשה הייתה לפנות את הכיסא וכל האירוע היה בהקשר של צחוק וכחלק מהרוח הטובה ששרתה בפלוגה. לשאלות בית הדין ,בעקבות אי הצלחתו בהדגמת התנועה של הרמת הרגל מעל משענת הכיסא ,השיב הנאשם ,כי כיום הוא מתקשה לבצע את התמרון הנ"ל מכיוון שהוא נכה צה"ל והיה אחוז התרגשות בבית הדין .בעקבות שאלת בית הדין ,ניסה פעם נוספת והדגים את התנועה. ע"ה XXX 4העידה ,כי אינה זוכרת אירוע בו הנאשם חיבקה והפטיר לעבר ש.ב: "תראו איך היא מקנאה" (אירוע ו') .בעדותה הסבירה ,כי אילו הייתה עדה לאירוע כזה ,היא מאמינה שהייתה זוכרת ,אולם היא אינה יכולה לשלול אירוע כזה לחלוטין. בחקירתה הנגדית נשאלה ,האם משפט כזה יכול להתאים בגוון שלו לאמירות שנהג הנאשם לומר? והשיבה" :נניח שכן וגם אם כן ,זה לא במטרה לפגוע " (עמ' 114ש' 22- 41לפרוטוקול). 119 עוד העידה ,כי מנקודת מבטה נעשה עוול לנאשם ,שכן אין לנאשם כוונות מהסוג בו הואשם .העדה זכרה שעם הגעתה לפלוגה ,ש.ב ערכה לה סיור היכרות והסבירה לה שהנאשם הוא האבא של הפלוגה ,ניתן לפנות אליו בכל בעיה והוא יגיש עזרה. אישום 4 .11גדר המחלוקת –האם בנסיבות בהן נפתח כפתור בחולצתה של ע.ע ,התבטא כלפיה הנאשם כמפורט בכתב האישום (אירוע ט') ,האם אמר לה במספר מועדים שהיא יפה (אירוע י') ,והאם השמיע כלפיה את האמירות בעניין הריח הטוב בשיער והגמד? (אירוע יא') לעניין זה ,עלינו להכריע האם אמירות הנאשם בעניין "הגמד" ,היו בנסיבות כמתואר ע"י ע.ע ,או כגרסתו ,במסגרת שיחה עם אחרים ,כדוגמה להטרדה מינית וללא כל כוונה מינית. באם נקבע כי אנו מקבלים את גרסתה של ע.ע ,יהיה עלינו להכריע האם מעשי הנאשם עולים כדי הטרדה מינית כלפי ע.ע ? .12ע"ת 0ע.ע העידה ,כי בתקופה הרלוונטית לכתב האישום שימשה כמש"קית חינוך בפלוגה ,בשירות סדיר .אחת האינטראקציות הראשונות שזכרה כשוטרת חדשה בפלוגה ,נסובה סביב אירוע ט' בו יצאה ממבנה בבסיס לכוון גינה בה שהה הנאשם ביחד עם שוטרים נוספים .הכפתור האמצעי של חולצת המדים שלבשה ,נפתח .הנאשם שאל אותה בפניי השוטרים האחרים ,האם החולצה קטנה עליה והיא השיבה בשלילה. הנאשם אמר שזה בגלל שהחזה שלה גדול .לשמע הדברים חשה העדה מבוכה ועזבה את המקום .לדבריה" :היו שוטרים שאני המש"קית חינוך שלהם ,הייתי מש"קית חדשה, הייתה סיטואציה מביכה ופשוט הלכתי משם". לדבריה ,במהלך החודשים הספורים בהם שירתה בפלוגה ,החמיא לה הנאשם על יופייה .היא זכרה מקרה ספציפי אחד במפורש .בתחילה סברה שמדובר בפרגון ,אולם עם הזמן הבינה שייחוס חשיבות על ידי הנאשם למראה חיצוני של המש"קית שלו ,אינו רלוונטי( .אירוע י'). באשר לאירוע יא' העידה ,כי במהלך סיור ביפו עם אחת המחלקות בפלוגה ,בהיותם על אחת המדשאות צולים בשר על האש ,שאל אותה הנאשם בנוכחות שוטרים נוספים, מה קורה אם הוא אומר לה שיש לה ריח טוב מהשיער? העדה לא השיבה לשאלתו. לאחר מכן המשיך הנאשם ושאל" :מה היה קורה אם הייתי גמד?" בעקבות דבריו התפתח דיון בין הנוכחים והעדה אמרה ,לאחר שהוסברה לה הבדיחה שלא הבינה לבד" ,שזה כמו הטרדה מינית" .בהמשך ,אחד השוטרים חיבק אותה ואז שאל הנאשם: "למה זו לא הטרדה מינית?" .לדברי העדה השיבה לנאשם שהוא ,הנאשם ,בן 31ויש לו ילדים וזה ההבדל. 111 העדה הוסיפה" :חשוב לציין שזו הייתה בדיחה מביכה ,מול שוטרים ,בת יחידה ,אני זוכרת את הסיטואציה כמביכה ועניתי לו באותו רגע". עוד העידה ,כי הנאשם היה דמות רס"ר מאוד משמעותית בפלוגה ,החזיק בעמדה של כוח וזכה להערכת השוטרים בפלוגה. לדבריה" :יש הבדל ברגע שאתה מגיע לבסיס חדש ואתה בעמדה של שוטר חדש לבין איזשהו שלב יותר מתקדם שאתה במקום של שיח עם בן אדם וגם ברמה מקצועית, ברמה של בדיחות ,שאתה מרשה לעצמך להתקומם על אמירה שלא במקום .לאמירה הראשונה לא עניתי ,הייתי מופתעת ,באמירה שנאמרה לאחר מכן עניתי לו". עוד סיפרה ,כי לא יזמה את תלונתה אלא סיפרה על האירועים לאחר שזומנה לחקירה במח"ש. ע"ת XXX 2העיד ,כי בתקופה הרלוונטית לכתב האישום שירת בפלוגה של הנאשם. העיד לגבי אירוע ט' ,כי במהלך אירוע בו ישב עם אחרים ובהם הנאשם בשולחן פיקניק מחוץ לפלוגה ,הגיעה למקום ע.ע כשכפתור החולצה שלה פתוח באזור החזה .הנאשם פנה לע.ע בנימה של גיחוך ואמר לה" :החולצה קטנה עלייך או שהחזה שלך גדול מדי". ע.ע העוותה את פרצופה בהפתעה ,נעלבה ,קמה והלכה .לאחר מכן שוחח עם ע.ע וזו אמרה לו שנפגעה ,הושפלה והייתה נבוכה. ע"ת XXX 00העיד ,כי שימש כקמב"ץ הפלוגה בתקופה הרלוונטית לכתב האישום. בעדותו סיפר על אירוע שהתרחש בכניסה לפלוגה ,במהלכו תפס הנאשם בשערה של אחת הסיירות הריח אותו ואמר " :מעניין אם הייתי גמד הייתי מריח את אותו ריח?" לשמע הדברים חש העד בושה ופנה ועזב את המקום. .14הנאשם -בהתייחסו לאירוע ט' ,העיד ,כי הסיפור שסיפרה ע.ע על הערתו בעקבות הכפתור הפתוח בחולצתה ,הוא שקרי וחלק מקנוניה שנרקמה נגדו. לגבי אירוע י' העיד ,כי אינו זוכר אם הייתה זו ע.ע או ש.ב שהייתה בוכייה בעקבות פרידה מחבר והוא פנה אליה במילים" :יפה למה את בוכה" .לדבריו" :זה כמו שאני מגיע לבסיס רואה את הש"ג אומר לו 'בוקר טוב נסיך' .אני מגיע לעובד רס"ר אומר לו 'בוקר טוב יהלום' .זה בדיוק אותו דבר". בהתייחסו לאירוע יא' ,העיד ,כי אמר זאת כדוגמה להטרדה שלא בקונוטציה מינית, במהלך ערב פלוגתי בחוף הים .מדובר לדבריו בבדיחה שנאמרה בכוונה חינוכית. הדברים לא נאמרו לע.ע ,אלא לחבר של השוטרת .XXXע.ע הייתה רחוקה ,הדבר לא נאמר בנוכחותה .לאחר שנאמרו הדברים ,פנתה אליו ע.ע ואמרה לו שאם היא שומעת זאת מבחור בגילה ,זו לא הטרדה ,אבל אם נשמעים הדברים מבחור כמו הנאשם ובגילו ,זו הטרדה .בעקבות דבריה ,הוא התנצל ואמר לה כי לא הפנה את הדברים אליה. 111 לשאלות בית הדין הסביר הנאשם את משמעותה של בדיחת הגמד .לדבריו ,בדיחה זו כוללת שני שלבים .בשלב הראשון ,שואלים בחורה אם נאמר לה שיש לה ריח טוב בשיער זו הטרדה מינית? לרוב התשובה היא שלילית וזו התשובה המתבקשת .בשלב השני ,מוסיפים ושואלים ואם השואל הוא גמד? שאז וודאי שמדובר בהטרדה מינית. בחקירתו הנגדית הסביר שהבדיחה מכוונת לשערות הערווה .אולם הוא עצמו לא השתמש בה כבדיחה אלא הזכיר את הבדיחה בדבריו ,כדוגמה .הנאשם הכיר בכך שבדיחה זו היא בעלת קונוטציה גסה. לדבריו" :דיברתי עם הבן אדם ,היא שמעה הפנתה אלי את השאלה שלה ,אמרתי לה שהיא לא הייתה אמורה לשמוע את זה .לא הייתה אמורה לדחוף את האוזניים שלה, אז היא שמעה ,הגיבה ,אני הגבתי ,התנצלתי". באשר לע.ע העיד כי לא היה ביניהם סכסוך כלשהו ,הוא הכיר אותה תקופה קצרה ונפגש אתה כפעמיים בלבד. אישום 3 .13גדר המחלוקת –האם נכונה גרסתו של הקמב"ץ XXXבעניין התבטאותו של הנאשם כלפי בתו של המפכ"ל ,באופן המפורט באישום (אירוע יב') ,התבטאות המוכחשת על ידי הנאשם. במידה ונקבע כי הנאשם אמר את המיוחס לו ,יהא עלינו לקבוע האם יש בכך התנהגות שאינה הולמת שוטר. .11ע"ת 00פקד XXXהעיד ,כי בתקופה הרלוונטית לכתב האישום שימש כקמב"ץ הפלוגה .הוא סיפר כי הנאשם פנה אליו ואמר לו בהקשר לתלונות של הסיירות כי הוא יכול לזיין את הבת של המפכ"ל ואף אחד לא יעשה לו כלום ,כי הוא מכיר את החוק יותר מהסיירות ואף אחד לא יתעסק אתו וכי הוא יתבע אותן תביעות דיבה .בחקירתו הנגדית אמר העד כי הנאשם" :סתם אמר את זה השוויץ ,לא מעבר". .11הנאשם בהתייחסו לאישום זה ,העיד ,כי לא היו דברים מעולם והם פרי המצאתו של קמב"ץ הפלוגה XXXאתו הייתה לו מערכת יחסים עכורה. אישום 1 .13גדר המחלוקת– אישום זה ,בדומה לאירוע יא' שבאישום ,4נוגע להתבטאויות הנאשם כלפי הקצינה י.ב בעניין "הריח בשיער" .הנאשם מודה בהתבטאות המיוחסת לו והשאלה שבמחלוקת היא האם אמר את הדברים בנסיבות שתוארו ע"י הקצינה י.ב ,או כגרסתו ,הדברים נאמרו ללא כוונה מינית ,כדוגמה ,במסגרת שיחה על הטרדה מינית ? 112 האם בהתבטאותו זו התנהג הנאשם באופן שאינו הולם שוטר? .18ע"ת 01י.ב העידה ,כי שירתה כמ"מ בפלוגה במהלך התקופה הרלוונטית לכתב האישום .כחודש לאחר הגעתה לפלוגה ,במהלך סדרת חינוך ,ניגש אליה הנאשם ושאל אותה" :אם אני ניגש למישהי ואומר לה שהשיער שלה מריח טוב ,האם זו הטרדה מינית?" .העדה השיבה לנאשם שזה עניין של פרשנות ושבכל מקרה אותה זה לא מצחיק .הנאשם צחק ואמר לעדה שהרסה את הבדיחה והוא התכוון לשיער אחר .העדה השיבה לנאשם שזה לא מתאים לה ,הסתובבה ועזבה את המקום. כשנשאלה כיצד פירשה את דבריו ,השיבה במבוכה שהכוונה הייתה לשיער ערווה. .19הנאשם -בהתייחסו לאישום זה ,העיד ,כי הדברים הוצאו מהקשרם .הנושא הועלה כדוגמה להטרדה ללא כוונה מינית .הדברים נאמרו לחלל האוויר והקצינה י.ב הייתה היחידה שהגיבה להם ,בחיוך. בחקירתו הנגדית הסביר ,שהיה מודע לכך שהעדה שמעה את הדברים ומאחר והובכה משמיעתם ,הוא התנצל בפניה ,למרות שלא פנה אליה ישירות כשאמר זאת. עוד העיד ,כי בינו לבין הקצינה י.ב לא היה סכסוך כלשהו והגדיר את יחסיו עמה, כטובים. ע"ה 4רפ"ק XXXשימש בתקופה הרלוונטית לכתב האישום כמ"פ בפלוגה XXXהמקבילה לפלוגה של הנאשם .הוא העיד ,על יחסיו העכורים עם פקד XXXששירת תחת פיקודו כקמב"ץ ועל נסיבות סיום תפקידו של XXXבאותה פלוגה, בשל טענותיו של העד ,לפיהן XXXחתר תחתיו ,קללו מאחורי הגב ,הכפיש אותו ,דיבר בגנותו,לא היה לויאלי והסית שוטרים .עוד העיד ,כי אמינותו שלXXXבעייתית. מהימנות העדים -ניתוח .21ע"ת 4ס.ב -לאחר שהתרשמנו מהעדה ס.ב ,מגרסתה ,מאופן עדותה בפנינו, מהתנהגותה במהלך המשפט ומהראיות שהובאו בפנינו ,מצאנו שמדובר בעדה אמינה. העדה לא ניסתה להעצים את מעשי הנאשם ואף אמרה בהתייחס אליו" :אני עדיין מחבבת אותו ,אין לי שום דבר אישי נגדו ,אני כן אוהבת אותו בתור בן אדם ,הוא היה בסדר הוא עזר לי כשהייתי צריכה ,הוא ידע איפה לעזור ,איפה לתמוך" (עמ' 11ש' 14- 13לפרוטוקול). ובהמשך אמרה" :כן ,מעולם לא היה לי שום דבר אישי נגדו ,כמו שאמרתי ,זה בן אדם שאני כן מחבבת ,מעולם לא רציתי להתנכל לו או לעשות לו דווקא" (עמ' 18ש' 21-22 לפרוטוקול). העדה תיארה כאמור את התנהגותו הפסולה של הנאשם ,אולם בה בעת סיפרה בכנות, כי היא עדיין מחבבת אותו ואף אוהבת אותו כבן אדם. 113 התרשמנו ,כי יחס אמביוולנטי זה ,הוא מסימני האמת של גרסתה ,שכן ,ככל שהדבר נוגע בנאשם ,קיימת מורכבות באופן התנהלותו ,כשמחד גיסא הוא תומך עוזר ומסייע ומאידך גיסא נוקט בדפוסים שיש בהם כדי להטריד. אין בעובדה שההתבטאויות המיניות לא הוזכרו בשיחת המ"פ אלא הוזכרו רק עניין החיבוק והכניסה למגורי הבנות ,כדי לגרוע מאמינותה של העדה .כידוע ,הכלל שנקבע בפסיקה הוא שבעבירות מסוג זה ,אין בחשיפה ההדרגתית של הדברים כדי לפגום במהימנות ובאמינות של קורבן העבירה. באשר לעדותה של ע"ה 3אושרת ,שבהתייחס אליה הושמעה ההתבטאות בעניין החזה, ואשר לדבריה לא שמעה דבר -נציין ,כי אנו מאמינים לעדותה של ס.ב לפיה התבטאותו של הנאשם הושמעה לאחר שXXXעברה ,ולכן ככל הנראה היא לא שמעה אותה. מכל מקום ,התרשמנו ,כי XXXבמהלך עדותה ,חשה צורך לחפות על מעשי הנאשם בשל העובדה שסייע לה ולמשפחתה בעת שהייתה במצוקה .העדה הכחישה גם מעשים בהם הודה הנאשם עצמו. כך גם לא מצאנו ליתן משקל לעובדה שש.ב העידה ,כי לא נכחה בעת שהנאשם השמיע את ההתבטאות כלפי .XXXבעניין זה העידה ס.ב כי כיום אינה זוכרת ,אך לדבריה אם אמרה בחקירה שש.ב נכחה ,אז זה מה שזכרה בחקירה ,וזו האמת שלה. בין אם ס.ב טעתה בסברה שש.ב נכחה בזמן בו הושמעה ההתבטאות ,ובין אם ש.ב אכן נכחה אך לא שמעה את ההתבטאות מסיבה זו או אחרת ,או שאינה זוכרת ,אין בכך כדי לגרוע מאמינותה של ס.ב ומהאמון המלא שנתנו לדבריה בעניין זה. לכך נוסיף ,כי ליבת הגרסה תואמת את הגרסאות האחרות שמסרו עדי התביעה באופן המבסס דפוס התנהגותי דומה של הנאשם. עוד נדגיש ,כי ניכר היה שלא קל לעדה כלל וכלל המעמד בו עליה להעיד במשפטו של הנאשם .במהלך עדותה היא פרצה בבכי ,ועלה כי נפגעה קשות מכך שאחרים בפלוגה התנכלו לה על שהתלוננה נגד הנאשם. .21ע"ת 4ש.ב– התרשמנו מאמינותה של העדה ואנו נותנים אמון מלא בגרסתה .העדה מסרה את עדותה ברצף ,נשמעה אמיתית ,כנה וסיפרה על דברים כהווייתם .חיזוק לדבריה ניתן למצוא בעדותם של ע"ת 1ו.1- העדה לא ניסתה להעצים את מעשיו של הנאשם ,ציינה במפורש כי אינה אומרת שהנאשם אדם רע ,אלא שבסך הכול הוא דיבר לא יפה (עמ' 11ש' 41לפרוטוקול) .כן אמרה בעדותה" :מעולם לא היה לי שום דבר אישי נגדו ,כמו שאמרתי ,זה בן אדם שאני כן מחבבת ,מעולם לא רציתי להתנכל לו או לעשות לו דווקא( ".עמ' 18ש' 21-22 לפרוטוקול). בחקירתה הנגדית ,אישרה ,כי הפריע לה יחסו המועדף של הנאשם לשוטרת ,XXXשלא שובצה בסידור העבודה כמו יתר הסיירות .עוד אישרה ,כי הפריעו לה דברי רכילות של 114 לוחמים על יחסיה עם הנאשם .דבריה אלו מעידים על כנותה ולא מצאנו כי יש בהם כדי לגרוע מאמינותה. בהתייחס להתבטאויותיו של הנאשם בנוגע לאחוריה של מש"קית הת"ש XXXהעידה, כי ע"ת XXX 3היה במקום ושמע את הדברים .כן נכחו שוטרים נוספים שאינה זוכרת מי הם. העד XXXמסר בעדותו כי אינו זוכר את ההתבטאות כלפי .XXXלא מצאנו כי יש בדבריו כדי לגרוע מאמינותה של ש.ב .העד העיד על רוח הדברים המיוחסים לנאשם בכלל האישומים .כך סיפר על המקרה בו נפתח כפתור בחולצתה של ע.ע ופניית הנאשם אליה בגיחוך תוך שאמר לה" :החולצה קטנה עלייך או שהחזה שלך גדול מדי" ,וכן בהתייחסו לאופן התנהלות הנאשם כלפי הסיירות ,אמר" :יש דרך גם לדבר ללוחמות או סיירות ...במובן של כבוד אחד לשני ולא סוג של להסתכל על גוף נשי כאיזה אובייקט שמותר לעשות הכול" (עמ' 41לפרוטוקול). סביר בעינינו כי העד לא יכול לזכור כל התבטאות וכל הערה שהשמיע הנאשם כלפי שוטרות אחרות ובפרט כשהתבטאות זו אינה חורגת מהתבטאויות דומות אחרות שלו, עליהן שמענו .כך למשל העידה ס.ב על התבטאות בעלת מאפיינים דומים של הנאשם כלפי מש"קית הת"ש במקרה אחר (אירוע ב') .עדותה זו של ס.ב על התבטאות דומה של הנאשם יש בה כדי לתמוך בעדותה של ש.ב בעניין זה. בהתייחס לטענה כי במח"ש אמרה ש.ב שלא הוטרדה מינית מהנאשם (הודעתה במח"ש מתאריך 23.18.2111ש' ,)18-19יאמר ,כי נראה שהבנת העדה את המונח "הטרדה מינית" במשמעות היומיומית ,שונה מההגדרה החוקית שהינה רחבה יותר ,שהרי הודעתה במח"ש רוויה בתיאורים של לשון גסה ומינית ,חיבוקים ,נשיקות ומגעים שעוררו בה אי-נוחות. מכל מקום ,האופן בו התפרשו מעשי הנאשם על ידי העדה ,,אינו רלוונטי לצורך ההכרעה ,שכן המבחן לקיומה של הטרדה מינית הוא אובייקטיבי. עמד על כך בית המשפט העליון בעש"מ 1//0/10פודולובסקי נ' נציב שירות המדינה: " ...אין להסיק מסקנה לטובת המערער מכך שמלכתחילה לא הייתה המתלוננת מודעת להיותה מוטרדת מינית ,ומכך שרק כעבור זמן הייתה מודעת למשמעות הפגיעה בכבודה ולכך שהיא חשופה להטרדה מינית ...כאשר מדובר בפגיעה בכבוד או בביזוי ,המבחן לקיומה נגזר מטיבה של ההתנהגות הפוגענית ואינו מותנה במידת הפגיעה הסובייקטיבית של הנפגע .מדובר בנערות צעירות ,שהיו חיילות בשירות סדיר בעת קרות המעשים .במצבים מעין אלה אין לצפות מן הנערות לזהות את תחושות הבושה ואי הנעימות כהטרדה מינית ...העובדה שהנערות הגדירו את המעשים כהטרדה מינית רק כעבור זמן ,איננה מעידה על כך שלא הוטרדו וכי המעשים שנעשו אינם בגדר הטרדה מינית ."... 115 .22ע"ת 0ע.ע -אנו נותנים אמון בגרסת העדה ע.ע וזאת בהתחשב בהתרשמותנו מגרסתה, מאופן עדותה ומהשתלבות עדותה עם שאר הראיות שהובאו בפנינו. העדה שירתה בפלוגה חודשים ספורים ,סיפרה על דברים כהווייתם ,ניכר היה כי אינה מעוניינת ברעתו של הנאשם .לא פנתה מיוזמתה להתלונן ומסרה את גרסתה רק לאחר שזומנה לחקירה. העדה דחתה את טענת ההגנה לפיה ,בדיחת הגמד סופרה לאחרים ,והיא עצמה רק האזינה .העדה הסבירה במפורש כי השיח באותו אירוע התנהל ישירות בינה לבין הנאשם. גרסת העדה באשר לאירוע הכפתור הפתוח בחולצתה ,נתמכת בעדותו של ע"ת XXX3אשר אף הוא הותיר עלינו רושם אמין .העד סיפר על האירוע ועל תגובתה של העדה בזמן אמת ,באופן התואם את גרסתה. בנוסף ,גרסת העדה שואבת חיזוק מגרסאות העדים האחרים אשר מספרים על אירועים דומים המבססים דפוס התנהגות חריג ,שיש בו כדי להטריד מינית ,מצד הנאשם. לא נעלם מעינינו ,כי העדה ציינה בחקירתה במח"ש ,שהעוותה את פרצופה בתגובה להערה שנגעה לחזה שלה ואילו בביה"ד העידה שעזבה את המקום .כן לא זכרה אילו שוטרים נכחו באירוע ,ולא התלוננה על ההטרדות בזמן אמת .ואולם ,אין באלה כדי לגרוע מאמינותה .ההסבר שנתנה ,לפיו פעלה באופן זה בהיותה שוטרת חדשה ובמסגרת חדשה ,הניח את דעתנו. .24ע"ת -XXX 00נתנו ביטוי למורת רוחנו מהתנהלותו של העד בהחלטה מתאריך 23.11.14לאחר שהעד לא התייצב פעמיים בבית הדין למתן עדות ,ובפעם השלישית איחר לדיון ,בטענה ששכח את דבר קיומו. יחד עם זאת לגוף עדותו ,התרשמנו כי העד דובר אמת ,סיפר בגילוי לב על דברים כהווייתם ,לרבות פרטים שעלולים להעמידו שלא באור חיובי ונתנו אמון מלא בגרסתו. שוכנענו כי העד אכן שימש צינור להעברת תלונותיהן של סיירות הפלוגה .לא הוכחה בפנינו הטענה ,כי העד הדיח את הסיירות להתלונן תלונות שווא .ההיפך מכך ,הוא שמע מהסיירות על תלונותיהן והעביר את המידע למפקדו המ"פ .כשסבר שהתלונות אינן מטופלות ,העביר מכתב אנונימי למח"ש מחשש שיבולע לו. באשר לעדותו של העד ,בהתייחס לדברים שנאמרו ע"י הנאשם תוך אזכור בתו של המפכ"ל ,אנו ערים לכך שמדובר בעדות יחידה אותה יש לבחון בזהירות רבה .יחד עם זאת תוכן ההתבטאות הינו חריג ביותר ולא מתקבל על דעתנו כי העד בדה את הדבר מליבו .אנו מאמינים לעד שאכן שמע את הדברים מפיו של הנאשם בעידנא דריתחא. מדברי העד ,לפיהם הנאשם "סתם אמר את זה ,השוויץ ,לא מעבר" ניתן ללמוד כי לא ניסה להעצים את משמעות דברי הנאשם. 116 לא נעלמו מעינינו דבריו של רפ"ק XXXשהיה מפקדו של העד בתפקידו הקודם בפלוגה אחרת ,באשר לחוסר הלויאליות והאמינות של העד .יחד עם זאת ,לעד גרסה והסברים משלו להתרחשויות .הוא סיפר מיוזמתו ,כי עקב עימות ביניהם ,קלל את XXXבפורום מפקדים ולכן זה רשם עליו שאינו לויאלי .לדבריו ,למרות זאת ,קיבל מ XXXציון מעולה בהערכת מפקד .אנו מאמינים לדבריו אלו של העד שלא הופרכו. עוד סיפר ,כי ניזוק קשות כתוצאה ממעורבותו בתלונות כנגד הנאשם .מקצין מעולה הפך לקצין שמתחת לכל ביקורת ,קיבל הערכת מפקד נמוכה ומכך הוא סובל עד היום. ל כך נוסיף ,כי לא התרשמנו שלעד היה אינטרס להלין "כמה שיותר" על הנאשם ,כנטען ע"י ההגנה .ההיפך ,העד דיבר גם בזכותו של הנאשם ,וניכר היה כי אינו שש להעיד נגדו. כאמור ,אנו מאמינים לעד ממנו התרשמנו לחיוב ולכל שסיפר בנוגע להתבטאויותיו של הנאשם בכלל ולהתבטאותו הספציפית תוך אזכור בתו של המפכ"ל. .23ע"ת 01י.ב -לאחר ששמענו את העדה והתרשמנו ממנה ,מצאנו שמדובר בעדה אמינה. עדותה בדבר אירוע יג' ,מזכירה מאוד ,את עדותה של ע.ע ביחס לאישום 4-ואת עדותו של XXXאודות אירוע דומה שהתרחש בכניסה לפלוגה. המבוכה שחשה עת סיפרה על דברי הנאשם ובפרט על פרשנותם ,חיזקה את אמינותה וניכר היה כי לא חשה בנוח להעיד על כך .הנאשם עצמו מחזק את גרסתה בכך שהוא מאשר את האמירות. אנו מאמצים את גרסתה של י.ב באשר לנסיבות בהן השמיע הנאשם את האמירות כלפיה. עדותה בעניין זה ,נתמכת בגרסאותיהם של העדים האחרים אשר סיפרו על אירועים דומים המבססים דפוס התנהגות בעייתי וחורג של הנאשם. .21הנאשם -לאחר שהתרשמנו מהעדים השונים ,מגרסאותיהם ומהנאשם עצמו ,מצאנו לדחות את גרסתו. הנאשם מכחיש באופן גורף את כל האישומים נגדו .כופר בכך שנהג לספר בדיחות בעלות אופי מיני ולמעשה מכחיש כל אמירה שיש בה אספקט מיני. לחובת הנאשם נצברו עדויות ממספר שוטרות בפלוגה שסיפרו על מנהגיו ובכללם שימוש בלשון גסה ,בדיחות גסות ,הערות מיניות וכיוצ"ב .עוד סיפרו על מנהגו לחבק ולנשק את בנות הפלוגה ,עניין שלא הוכחש על ידו וגם ע"י חלק מעדיו והוסבר על ידו כמחווה אבהית של קירבה. הנאשם הודה בעדותו ,כי לא היה לו סכסוך קודם עם המתלוננות למעט ששמע מאחרים ביחס לש.ב כי האשימה אותו בכך שנפרדה מהחבר שלה. 117 הנאשם בחר להתמודד עם ההאשמות נגדו בדרך פתלתלה ומתחמקת .הדברים באים לידי ביטוי במיוחד בהסבריו על בדיחת הגמד .העדה ע.ע וכך גם הקצינה י.ב ,סיפרו כי הדברים נאמרו להן ישירות ואף תיארו את תגובתן לדברים .הנאשם לא מתכחש לכך שהשתיים הגיבו לדברים (עמ' 39ש' 1-4לפרוטוקול ולעמ' 81ש' 21-24לפרוטוקול) ואף טרח להתנצל בפניהן .תמוה אם כן ,כיצד זה בגרסתו הוא מצייר את בדיחת הגמד, שהיא בדיחה מינית בוטה ביותר המכוונת לשערות הערווה של האישה ,כדוגמה שניתנה על ידו להטרדה ללא קונוטציה מינית ושנאמרה בכוונה חינוכית מבלי שהופנתה ישירות למתלוננות. הנאשם הכחיש בעדותו כי נהג לספר בדיחות גסות באוזני שוטרות ,אולם עניין זה עלה בבירור מעדויותיהם של עדי התביעה לרבות עדות המ"פ רפ"ק XXXאשר העיד על מקרה בו סופרה בדיחה שכזו לשוטרת בנוכחותו ,בעקבותיה מצא לנכון להעיר לנאשם. ההכחשה הגורפת של המעשים על ידי הנאשם והיעדר כל הסבר הגיוני לכך שהמתלוננות יעלילו עליו עלילות שווא ,מחלישים את מהימנות גרסתו. הסתירות הממשיות שבין הודעות ועדויות המתלוננות הנתמכות ע"י עדים נוספים ,לבין הודעת ועדות הנאשם לכל אורך החזית ,מובילות למסקנה כי הנאשם לא מסר גרסת אמת. .21ע"ה XXX 4ע"ה XXX 2ע"ה XXX 1עדות אלו לא תרמו תרומה של ממש לבירור האשמה בתיק ,שכן ,הן העידו בעיקר על נושאים כלליים .העדות לא נכחו באירועים שנדונו בכתב האישום ,למעט XXXאשר על פי עדותה של ס.ב עברה במקום אך לא שמעה את ההערה .ניכר היה בעדותן ,כי נקטו עמדה ובאו מתוך כוונה להגן על הנאשם, כל אחת מסיבותיה שלהXXX .העלתה על נס את עזרתו של הנאשם לאחר שנודע לה שאביה חלה בסרטןXXX ,העידה על העזרה שהגיש הנאשם למשפחתה עת נקלעה למצוקה וXXXהייתה מקורבת לנאשם ,עבדה בצמוד אליו במשך תקופה מסוימת וראתה בו דמות אב .הדברים מקבלים משנה תוקף מתוכן עדותה של ,XXXשטענה ,כי לא ראתה כלל חיבוקים ונשיקות של הנאשם עם שוטרות אחרות בפלוגה ולא שמעה בדיחות גסות מפי הנאשם ,זאת ,על אף שהנאשם עצמו העיד על שגרה של חיבוקים ונשיקות בפלוגה ובנוסף העידו עדים אחרים לרבות המ"פ על ההלצות המיניות והבדיחות הגסות של הנאשם. לא היה בעדויות אלה כדי להחליש את עדויות התביעה ,שכן המתלוננות עצמן העידו אף הן על נטייתו של הנאשם לסייע ולתמוך. טענת הקנוניה 118 .23נאשם אינו חייב ליתן מניע המסביר מדוע מבקש עד תביעה להעליל עליו ,שהרי די בהוכחת קיומו של ספק סביר העולה מחומר הראיות על מנת להביא לזיכויו .ואולם, משהעלה טענה מן הסוג האמור ,עליה להיות ממשית והגיונית (עיין בע"פ 942/11 מדינת ישראל נ' פלוני) .במצב בו הציע נאשם הסבר כלשהו לתלונה שהוגשה ,אין די בהעלאת הסבר תיאורטי בעלמא – על ההסבר לעמוד במבחן ההיגיון והשכל הישר ולהתיישב עם יתר הראיות בפרשה ,כדי שיהיה בכוחו לעורר את הספק הנדרש לזיכויו של הנאשם (עיין בע"פ 4211/11מדינת ישראל נ' פלוני). הנאשם תלה את התלונות נגדו ,בקנוניה ,אותה הוביל ,לטענתו ,קמב"ץ הפלוגה פקד ,XXXבעקבות מערכת יחסיהם העכורה .לטענת הנאשם ,בתחילת הדרך ,מערכת היחסים ביניהם הייתה טובה ואפילו לנו ביחד באותו חדר .בהמשך ,עלתה מערכת היחסים על שירטון לאור קפדנות יתר של XXXשחפץ להעמיד לדין שוטרים באופן תדיר על חריגות מבצעיות ומשמעתיות ,בניגוד לעמדת הנאשם שהיה סובלני יותר כלפיהם .הנאשם מציין כי נדבך נוסף בהתערערות יחסיהם נסוב סביב קנאתו של XXXבנאשם שהיה אהוד על השוטרים ,זאת ,בניגוד אליו .עניין נוסף שהעיב על מערכת היחסים ביניהם היה התערבותו של הנאשם אצל המ"פ ,במטרה לשחרר את השוטרת XXXלביתה ,לאחר שנודע לה שאביה לקה בסרטן ,חרף התנגדותו של .XXX לגרסתו XXX ,שוחח עם המתלוננות על היחס המועדף שניתן לכאורה לשוטרת ,XXX על רקע קרבתה אל הנאשם ובאותו מעמד הוביל אותן להגשת תלונות על הטרדה מינית .לדבריו ,מערכת יחסיהם העכורה גרמה ל XXXלהוביל את הקנוניה נגדו ולשכנע את השוטרות להתלונן נגדו ,תלונות שקריות. לאחר שנחשפנו לכלל הראיות ,ברי כי המידע שהביא XXXבפני המ"פ ומכתבו האנונימי למח"ש ,הם אשר הובילו לפתיחת החקירה נגד הנאשם .גם אם עודד XXXאת המתלוננות להגיש תלונות נגד הנאשם אודות מה שסיפרו לו ,אין בדבר כל פסול ,ההפך ,וזאת כל עוד מדובר בתלונות אמת. לא התרשמנו ולא הוכח כי XXXהשפיע בדרך כלשהי על המתלוננות לטפול על הנאשם תלונות כזב .טענותיו של הנאשם בעניין זה מקורן בשמועות בלבד וזאת גם לגרסתו. בהתייחסו לס.ב ,העיד הנאשם ,כי לא היה לו כל סכסוך אתה ,אולם ראה בה "תחמנית" ו"בחשנית" שנהגה להתחמק ממשימות ולהלין על עניינים שונים. בהתייחסו לש.ב העיד ,כי הייתה שוטרת שלו ,שוטרת מקסימה והוא אינו יודע כיצד השתנו פני הדברים .בעדותו ציין מניע אפשרי שמקורו בשמועה ששמע מXXXומאחרים ,לפיה ש.ב מאשימה אותו שהיה אחראי לפרידה בינה לבין החבר שלה. 119 בהתייחס לע.ע העיד ,כי לא היה ביניהם סכסוך כלשהו ,הכירה אך תקופה קצרה ונפגש אתה כפעמיים בלבד. בהתייחס לקצינה י.ב העיד ,כי לא היה סכסוך כלשהו ביניהם והגדיר את יחסיו עמה כטובים. בנסיבות אלו ,כשהתלונות הגיעו ממספר מתלוננות אשר לא היה להן סכסוך קודם עם הנאשם ,אף לא לגרסתו וכשתוכן התלונות כולל התנהגויות והתבטאויות בעלות מאפיינים דומים עד זהים ,וכשמנגד מלבד שמועות וסברות לא הובאו ראיות של ממש לתמוך בטענה ש XXXשכנע את המתלוננות לשקר ,הרי שלטענת הקנוניה אין על מה לסמוך. מכל מקום ,יודגש כאמור ,כי איננו רואים חשיבות לשאלה ,כיצד באה התלונה לעולם, אלא האם תוכנה הוא אמת אם לאו. שמענו את המתלוננות והתרשמנו מאמינותן .יודגש כי לא מצאנו כל תימוכין לטענת ב"כ הנאשם כי המתלוננות הודו שקינאו ב ,XXXוכי קנאה זו הייתה המניע שלהן להעליל על הנאשם .כל שאישרו המתלוננות בעדותן היה ,כי הפריע להן יחסו המועדף של הנאשם כלפי מעיין בסידורי השמירה והתורנויות. בנסיבות אלו אנו דוחים את הטענה בדבר קנוניה. ממצאים עובדתיים .28לאחר בחינת הראיות ובהסתמך על ניתוח מהימנות העדים כפי שפורט לעיל ,שוכנענו מעבר לכל ספק סביר כי כל האירועים המיוחסים לנאשם בכתב האישום ,התרחשו. .29עוד מצאנו לקבוע על סמך העדויות ,כי הנאשם נהג לשבת בערבים לאחר המשמרת עם שוטרי הפלוגה בפינת העישון ,לשוחח שיחות ולהתבדח בנושאים בעלי אופי מיני. מחומר הראיות עולה ,כי באחד המקרים הללו ,אמר בנוכחותה של ס.ב בהתייחס למש"קית הת"ש XXXכי הוא אוהב שהיא יוצאת לרוץ כי היא שמה טייטס .פעם כשהתכופפה לשרוך את נעלה אמר הנאשם" :ראיתי לה את הפטמה". לעניין ממצא עובדתי זה ,נוסיף ,כי העדה סיפרה את הדברים עוד בהודעתה במח"ש אשר הוגשה לביה"ד בהסכמת הצדדים לאחר הסיכומים .בהודעתה ציינה ,כי מה שהפריע לה זה "הדיבורים המיניים" של הנאשם .משהתבקשה לפרט השיבה" :המשיך עם בדיחות מיניות ,המשיך לדבר על בחורות אחרות ,כמו תראו איזה סקסית היא.. הגיעו מש"קיות חדשות ולמשל מש"קית ישבה על הספסל וקשרה את השרוך של הנעל והוא אמר " :ראיתי לה את הפטמה...זה סגנון דיבור שלו למשל היה אומר על 121 המש"קית שהוא אוהב שהיא חוזרת ממד"ס כי היא לובשת טייטס הוא פשוט זורק הערות ליד אנשים" (ש' 31-82להודעה במח"ש). מאחר והתביעה לא מצאה לנכון להכליל אמירה זו בכתב האישום ,הגם שנכללה בחומר הראיות ,יתייחס אליה בית הדין כאל חלק מהעדויות הנוגעות לאישום לפיו נהג הנאשם לספר בדיחות גסות בנוכחות ס.ב ושוטרים נוספים( .אירוע ב'). .41בהתייחס לאירוע ד' ,לפיו נהג הנאשם להיכנס מעת לעת למגורי הבנות בפלוגה ,מבלי לדפוק על הדלת ומבלי להכריז על בואו כנהוג -אנו קובעים כי אישום זה לא הוכח ברמה הנדרשת. אמנם ס.ב העידה על כך (עמ' 11ש' 28-41לפרוטוקול) ,אולם קיימת אפשרות שהנאשם התריע והיא לא שמעה .נוסף על כך ,ס.ב מאשרת בחקירתה הנגדית כי הנוהג של הכנסת גבר למגורי הבנות ,כלל המתנה למלווה שהייתה אמורה להודיע לכל הבנות על כניסתו למגורי הבנות .בתשובה לשאלת הסנגור ,אישרה העדה ,כי יתכן שהשוטרת XXXאשר הכניסה את הנאשם באותו מקרה ספציפי שהוזכר על ידה ,לא הודיעה לכל הבנות כנדרש. .41בהתייחס לאירוע ז' ,נטען בכתב האישום כי מפעם לפעם במועדים שאינם ידועים במדויק למאשימה ,חיבק הנאשם ונישק את ש.ב תוך שהפטיר וקרץ ללוחמים שהיו במקום" :הסתדרתי". אנו קובעים בהתאם לעדותה של ש.ב כי אכן הנאשם נהג לחבקה ולנשקה במועדים שונים ואולם רק באירוע מסוים אחד הוסיף את ההערה" :הסתדרתי". מחדלי חקירה .42ב"כ הנאשם בסיכומיו טען לכשלי חקירה ,בכך שבמח"ש לא מוצתה החקירה בנוגע לטענת הקנוניה ,וכן לא נעשה ניסיון לברר את פרטי העדים שנכחו באירועים עליהם סיפרו המתלוננות. לא מצאנו כי טענת הקנוניה לא נחקרה .כלל העדים הרלוונטיים לעניין זה נחקרו ומסרו את גרסתם .לא מצאנו שהיה צורך בביצוע פעולות חקירה נוספות מעבר למה שנעשה בעניין זה. יחד עם זאת ,מצאנו כי ראוי היה לבצע פעולות חקירה נוספות הרלוונטיות לבירור האשמה בתיק זה ,כלהלן: השוטרת ע.ע לא נשאלה בחקירתה במח"ש מי הם השוטרים שהיו עדים לאירוע הכפתור הפתוח בחולצתה ,מי הם השוטרים שהיו עדים לבדיחת הגמד ומי הם השוטרים שהיו עדים לאמירות על יופייה. XXXאף הוא לא נשאל בחקירתו במח"ש על עדים לאירוע הכפתור הפתוח .בעניין זה נעשה ניסיון להשלים את החקירה 9חודשים לאחר מכן (עמ' 33ש' 1-3לפרוטוקול). 121 ש.ב לא נשאלה בחקירתה מי הם השוטרים שהיו עדים לאמירה על אחוריה של מש"קית הת"ש XXXעת יצאה לריצה ,אלא רק במסגרת השלמת חקירה כשנה לאחר מכן. XXXוXXXשני שוטרים שהיו עדים לפרשת הכיסא עליה העידה ש.ב ,לא נחקרו מאחר ולא ניתן היה להשיגם טלפונית. ס.ב לא נשאלה מי הם האנשים בפלוגה שהזהירו אותה מפני הנאשם לאחר שסיפרה על כך בחקירתה. ע"ת 9חוקרת מח"ש XXXשנשאלה על עניינים אלו ,הסכימה שהעדים היו צריכים להיחקר והשאלות צריכות היו להישאל והגדירה את חלקם כטעויות( .עמ' 31ש' 11 ועד עמ' 11ש' 42לפרוטוקול). על פי ההלכה הפסוקה ,יש לבחון את מחדלי החקירה כחלק ממארג הראיות הכללי .על המחדל להימדד במישור הראייתי אל מול כלל הראיות .החסר שיוצר המחדל אינו מתמלא בהנחה העובדתית הטובה ביותר לנאשם ,שהייתה יכולה להיות מושגת מכוח פעולת החקירה שלא בוצעה (דוקטרינת הנזק הראייתי שלא אומצה במשפט הפלילי הישראלי) ,אלא כוחה מצומצם להיעדרה של ראיה סותרת או תומכת בראיות אחרות שבעלי הדין נסמכים עליהן ,בלבד. ההלכה בעניין זה סוכמה ע"י כב' הש' רובינשטיין בע"פ 1451/11בילל אלחורטי נ' מ"י (פורסם בנבו): "במקרים שבהם נתגלו מחדלים בחקירת המשטרה ,בית המשפט צריך לשאול עצמו האם המחדלים האמורים כה חמורים עד שיש לחשוש כי קופחה הגנתו של הנאשם, כיוון שנתקשה להתמודד כראוי עם חומר הראיות העומד נגדו או להוכיח את גרסתו שלו (ע"פ 0/4/55מרדכיאסרף נ' מדינת ישראל ,פ"ד מד(( /94 ,/51 )0השופט גולדברג); ע"פ 1/50/10טארק אעמר נ' מדינת ישראל ,פ"ד נח(( 155 ,150 )4השופט ג'ובראן); ע"פ 1014/12שוריקא גרונוב נ' מדינת ישראל (השופט ג'ובראן)) .על פי אמת מידה זו ,על בית המשפט להכריע מה המשקל שיש לתת למחדל לא רק כשהוא עומד לעצמו ,אלא גם בראיית מכלול הראיות (ע"פ 4100/94נאיל חטיב נ' מדינת ישראל (לא פורסם) (השופט גולדברג)) .העדרה של ראיה ,שמקורה בחקירת המשטרה ,ייזקף לחובת התביעה בעת שיישקל מכלול ראיותיה ,ומאידך גיסא ,הוא יכול לסייע לנאשם כשבית המשפט ישקול האם טענותיו מקימות ספק סביר (ע"פ 2452/94מליקרנ' מדינת ישראל (לא פורסם) (השופט קדמי); רע"פ 5/04/12רצהבי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם) (השופט עדיאל); ע"פ 01/41/12גולדמןנ' מדינת ישראל (טרם פורסם) (השופטת נאור) .נפקותו של המחדל תלויה בתשתית הראייתית שהניחה התביעה ובספקות אותם מעורר הנאשם ,והשלכותיו תלויות בנסיבותיו של כל עניין ועניין .עוד קבעה הפסיקה ,כי התביעה אינה חייבת להציג בפני בית המשפט את 'הראיה המקסימאלית' ,אלא "על התביעה להוכיח את המוטל עליה ב'ראיה מספקת'' ,ואין נפקא מינה אם היה לאל ידה להשיג טובה הימנה' (עניין מליקר, 122 וראוה אסמכתאות דשם) וגם אם יכלה התביעה להשיג ראיות טובות יותר ,אין הדבר מוביל לזיכוי הנאשם ,אם בראיות שהוצגו יש די להרשעה מעבר לספק סביר". אנו קובעים כי הליקויים אותם ציינו לעיל ,אינם כה חמורים עד כדי חשש כי קופחה הגנתו של הנאשם. המישור המשפטי .44לאחר שקבענו את הממצאים העובדתיים ,עלינו לבדוק האם מעשיו של הנאשם עולים כדי עבירה של הטרדה מינית ,או התנהגות שאינה הולמת שוטר ,בהתאם למיוחס לו בכתב האישום. הטרדה מינית– המסגרת הנורמטיבית תכלית ומטרות .43בתאריך 22.13.1993פורסמה ברשומות הצעת החוק למניעת הטרדה מינית ,התשנ"ז – .1993בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כלהלן " :במדינת ישראל כמו במקומות אחרים בעולם ,הטרדה מינית היא תופעה חברתית נפוצה הפוגעת באנשים רבים ובמיוחד בנשים". בהמשך נכתב " :הטרדה מינית כלפי נשים גורמת להשפלתן ביחס למינן או למיניותן ומקשה עליהן להשתלב כחברות שוות בעולם העבודה וביתרתחומי החיים ,ובכך היא פוגעת בשוויונן". ובהמשך " :החוק המוצע נועד להוקיע את ההטרדה המינית בכל הקשר שהואולגבי כל אדם". מטרת החוק קבועה בסעיף 1בונכתב " :חוק זה מטרתו לאסור הטרדה מינית כדי להגן על כבודו של אדם ,על חירותו ועל פרטיותו וכדי לקדם שוויון בין המינים". על מהותה של ההטרדה המינית ועל הצורך לשרשה נאמר: " הטרדה מינית היא פגיעה בכבוד האדם ,בחירותו ,בפרטיותו ,ובזכותו לשוויון .היא פוגעת בכבודו העצמי ובכבוד החברתי של המוטרד .היא משפילה ומבזה את אנושיותו ,בין השאר ע"י התייחסות אל האדם כאל אובייקט מיני לשימושו של המטריד .הטרדה מינית שוללת את האוטונומיה של המוטרד ואת שליטתו בגופו ומיניותו ,פוגעת בזכותו להגדרה עצמית ופולשת לפרטיותו ......הטרדה מינית כלפי נשים גורמת להשפלתן ביחס למינן או למיניותן ,ומקשה עליהן להשתלב כחברות שוות בעולם העבודה וביתר תחומי החיים ,ובכך היא פוגעת בשוויונן". 123 (הצ"ח ,4120עמ' .)252 סעיף החוק הרלוונטי .41באישומים 1-4מיוחסת לנאשם עבירת הטרדה מינית לפי סעיף 23לתוספת בנסיבות סעיף (4א)(()1ג) לחוק למניעת הטרדה מינית. המושג "הטרדה מינית" מוגדר בסעיף 4לחוק זה והוא כולל מעשים והתבטאויות מסוגים שונים. לענייננו הסעיף הרלוונטי הוא הטרדה מינית לפי ס' (4א)(()1ג): (4א) הטרדה מינית היא כל אחד ממעשים אלה: * * ( )4ה צעות חוזרות בעלות אופי מיני ,המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות האמורות. ( )3התייחסויות חוזרות המופנות לאדם ,המתמקדות במיניותו ,כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעוניין בהתייחסויות האמורות. ( )1התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו ,לרבות נטייתו המינית. ( )1הצעות או התייחסויות כאמור בפסקאות ( )4או ( ,)2המופנות למי מהמנויים בפסקאות המשנה (א) עד (ו) ,בנסיבות המפורטות בפסקאות משנה אלה ,גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות או בהתייחסויות האמורות: * * (ג) לעובד במסגרת יחסי עבודה ולאדם בשירות במסגרת שירות – תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות. עובדות כתב האישום מלמדות על כך שלנאשם יוחסה עבירת הטרדה מינית כמשמעותה בחלופה שעניינה "התייחסויות" ,להבדיל מהחלופה שעניינה "הצעות". המונח "התייחסויות" הוגדר בסעיף 2לחוק למניעת הטרדה מינית ":התייחסות" – בכתב ,בעל פה ,באמצעות מוצג חזותי או שמיעתי ,לרבות באמצעות מחשב או חומר מחשב או בהתנהגות". 124 בחוק נקבע ,כי במקרים מסוימים ,יחשבו התנהגויות אלה הטרדה מינית ,אף אם נמנע האדם אליו הופנו ההצעות או ההתייחסויות מלהראות כי אינו מעוניין בהן. בבסיס הוראות אלו ,עומדת התפיסה כי מקום בו קיימים פערים ביחסי הכוחות שבין המטריד למוטרד ,כדוגמת יחסי עבודה או יחסי מרות ,עלול המוטרד להימנע מלהביע התנגדות למעשי המטריד ,בשל פערים אלה. בהקשר זה ,יש להדגיש ,כי החוק אינו מתיימר להתערב ביחסים חברתיים רצוניים בין בני אדם ,אלא מטרתו למנוע מאדם לכפות את עצמו בין במעשים ובין במילים ,על מי שאינו מעוניין בכך ,ובמיוחד כשהדבר נעשה תוך שימוש לרעה בעמדת כוח .בנסיבות אלה נודעת חובה מיוחדת להתנהגות המטריד ,שכן מעבר להשפלת המוטרד ולביזויו, מצוי הלה בעמדה המונעת ממנו להתמודד עם ההטרדה ,מחשש פן יבולע לו. בפסיקה נקבע ,כי המבחן האם התנהגות מסוימת תחשב הטרדה מינית הוא אובייקטיבי .גבולות ההטרדה המינית נקבעים ע"י בית המשפט הקובע קביעה נורמטיבית מהו סטנדרט ההתנהגות הנדרש מעובד ובענייננו מאיש המשטרה .היכן עובר קו הגבול בין התנהגות ראויה לבין התנהגות פסולה( .עיין בעש"מ 4414/11מדר נ' נציבות שירות המדינה (פורסם באתר נבו) פיסקה 1לפסק דינה של כב' הנשיאה בייניש). אופי מיני .41בדרך כלל ברור מן הנסיבות וההקשר אם יש ,או אין ,להתנהגות או להתבטאות אופי מיני .לעיתים אין זה ברור .עם זאת" ,כפי שנאמר לגבי פיל ,אף שקשה להגדיר אותו, כשרואים אותו ,אין קושי לזהות אותו" (עש"מ 1314/91מדינת ישראל נ' בן-אשר), הטרדה מינית היא קודם כל התנהגות .היא מחייבת מעשה של הטרדה .אך גם מלים הן בגדר מעשה" ,חיים ומוות ביד הלשון" ("עש"מ .)1314/91הטרדה מילולית עשויה להיות חמורה לא פחות מהטרדה פיזית ,בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה (עש"מ 3114/12מ"י נ' שחר לוי). הטרדה מינית בדין המשמעתי של משטרת ישראל .43עבירת "הטרדה מינית" נקבעה כעבירת משמעת במשטרת ישראל בשנת התשס"ו– 2111במסגרת ס' 23לתוספת הראשונה לחוק המשטרה ,התשס"ו– .2111קודם לכן, נדונו עבירות מסוג זה במסגרת סעיף הסל" :התנהגות שאינה הולמת שוטר או שיש בה כדי לפגוע בתדמית המשטרה". 125 עפ"י ס' 23הנ"ל ,הטרדה מינית או התנכלות כמשמעותן בסעיף 4לחוק למניעת הטרדה מינית ,תהוונה עבירות משמעת ,בעת מילוי תפקיד או כשהשוטר לבוש מדים או כשהן מכוונות כלפי שוטר אחר. מן הכלל אל הפרט: .48המתלוננות ס.ב ,ש.ב ,ו-ע.ע ,היו במועדים הרלוונטיים שוטרות חובה .המתלוננת י.ב הייתה קצינה צעירה בתפקיד מ"מ. הנאשם יליד 1911שימש כרס"ר בפלוגה שרוב שוטריה בשירות סדיר .מתוקף גילו מעמדו ותפקיד ו הוא שימש לשוטרים דמות משמעותית עד כדי הגדרתו ע"י חלק מהם, כאבא ממש .מהעדויות עולה כי הוא דאג לשוטרים ,התעניין בהם ובמקרים רבים אף עזר להם בבעיות שונות לרבות בעיות אישיות .יחד עם זאת ובמקביל לכך ,יצר הנאשם "סביבה עוינת" בפלוגה ,שכללה הערות מיניות ,בדיחות מיניות ,חיבוקים ונשיקות. מהעדויות עולה כי הבדיחות וההלצות הוו כסות להתבטאויותיו המיניות של הנאשם והיו שזורות בהתנהלותו השגרתית .ניכר בעדות התביעה כי הן אמביוולנטיות לגבי הנאשם ,כאשר מחד גיסא ,הוא דמות מבוגרת תומכת עוזרת ומסייעת ומאידך גיסא דמות בעלת דפוסי התנהגות והתבטאות החורגות מהמקובל. לאחר שקבענו ממצאי עובדה ,עלינו לדון בשאלה האם מעשי הנאשם ,שהוכחו במשפט, עולים כדי עבירות משמעת? בטרם נדון במעשים עצמם מצאנו להתייחס לשתי סוגיות כלליות שעלו בסיכומי ההגנה ,והנוגעות ,האחת ,ליסוד הנפשי הנדרש לביצוע העבירות ,והשנייה ,לשאלת הוכחת ניצול יחסי המרות על ידי הנאשם. היסוד הנפשי .49הסנגור ,טען בסיכומיו ,כי לא הוכח יסוד נפשי של "כוונה" ביחס לנאשם באירועים נשוא כתב האישום ,שכן הבנות צחקו ושיתפו פעולה עם הנאשם והוא מצדו לא יכול היה להבין שהן מרגישות שלא בנוח. סעיף 8לחוק המשטרה קובע: (א) שוטר מבצע עבירת משמעת גם אם עשה כן ברשלנות ,אלא אם נקבע אחרת בהגדרת העבירה לפי חוק זה. (ב) בסעיף זה "רשלנות" – אי מודעות לטיב המעשה ,לקיום הנסיבות או לאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה ,הנמנים עם פרטי עבירת המשמעת ,כששוטר סביר יכול היה ,בנסיבות העניין ,להיות מודע לאותו פרט ,ובלבד – ( )0שלעניין הפרטים הנותרים הייתה לפחות רשלנות כאמור. ( )4שאפשרות גרימת התוצאות לא הייתה בגדר הסיכון הסביר. 126 סעיף 23לתוספת לחוק המשטרה קובע: הטרדה מינית או התנכלות ,כמשמעותן בסעיף 4לחוק למניעת הטרדה מינית התשנ"ח– ,0995בעת מילוי תפקיד או כשהשוטר לבוש מדים ,או כשהן מכוונות כלפי שוטר אחר. המבחן לקיומה של הטרדה מינית הוא אובייקטיבי .בפסק הדין בעניין בן אשר אשר ניתן טרם כניסת החוק למניעת הטרדה מינית לתוקף ,נקבע: "מעשה שנראה הטרדה מינית לאדם אחד ,לא בהכרח ייראה הטרדה מינית לאדם אחר .המטריד והמוטרד נוטים לראות אותו מעשה בעיניים שונות .המטריד יכול להיות אדם גס רוח וקהה חושים באופן בלתי רגיל .המוטרד יכול להיות אדם רגיש ופגיע במידה יוצאת דופן .ברור שאי אפשר להכריע במחלוקת אם מעשה מסוים הגיע כדי הטרדה מינית על בסיס ראייה סובייקטיבית מצד זה או מצד זה .העובדה שהמטריד לא התכוון להטריד ,שהוא סבר כי אין בהתנהגותו משום הטרדה ,ואפילו שהאמין כי התנהגותו מתקבלת בהסכמה על ידי הצד השני ,אין בה כדי להכריע .גם העובדה שהצד השני ראה עצמו מוטרד ,אין בה כדי להכריע .המבחן המכריע הוא המבחן האובייקטיבי .המבחן האובייקטיבי מתבסס כרגיל על האדם הסביר....ממילא האדם הסביר אינו אדם מצוי ,אלא מושג נורמטיבי ,המגלם את הסטנדרט הראוי בעיני בית המשפט .הסטנדרט הראוי אינו מבטא א התפיסה הטיפוסית של גבר רגיל או את התפיסה הטיפוסית של אישה רגילה ,אלא את ההתנהגות הראויה בעיני בית המשפט לאור הערכים והעקרונות המנחים את החברה". נשאלת השאלה ,האם האמור בסעיף 23לתוספת" :כמשמעותן בסעיף 4לחוק למניעת הטרדה מינית" ,משמע ,כי עבירת ההטרדה המינית בדין המשמעתי תצריך את הוכחת היסוד הנפשי הנדרש בדין הפלילי ,או שמא האמור בסעיף 8לחוק המשטרה" :אלא אם כן נקבע אחרת בהגדרת העבירה לפי חוק זה" ,משמעו ,כי די בהוכחת יסוד נפשי של רשלנות. עבירות ההטרדה המינית לפי החוק למניעת הטרדה מינית ,בחלופות הרלוונטיות לענייננו הן עבירות התנהגות .היסוד הנפשי הדרוש להתהוותן הינו מחשבה פלילית ( ( Mens Reaהנותן ביטוי לעיקרון היסוד לפיו אין עבירה פלילית אלא אם כן נתלוותה למעשה מחשבה פלילית. המלומד גבריאל הלוי בספרו "תורת דיני העונשין" (כרך ד') הוצאת בורסי מהדורת 4101מסכם זאת כך: "דרישת היסוד העובדתי בעבירה הראשונה [סעיף (1א) לחוק למניעת הטרדה מינית] אינה כוללת רכיב תוצאות .בהתאם לכך ,אין נדרשת התקיימות של עלבון ,בזיון ,או 127 השפלה בפועל כתוצאה מן ההטרדה המינית .די בעצם התקיימותן של פעולות ההצעה המינית ,ההתייחסות המינית או ההתייחסות המינית המבזה ,בנסיבות הרלוונטיות, כדי לספק את דרישת היסוד העובדתי בעבירה זו .דרישת היסוד הנפשי בעבירה זו היא דרישת מחשבה פלילית (מודעות להתנהגות ומודעות לנסיבות) ,הניתנת להוכחה באמצעות חזקת העיוורון המכוון". על משמעותה של דרישת המודעות עמד י .קדמי בספרו "על הדין בפלילים" (חלק ראשון) מהדורה חדשה תשע"ב – 4104וסיכם את הדברים כך: " משמעותה של דרישת המודעות היא: מודעות לטיב המעשה ,לאמור :מודעות לטיבה של ההתנהגות שבה נוקט העבריין. מודעות נגזרת מידיעה ,וטיב מבטא את מהות המעשה ,ואכן בסופו של דבר ,המדובר כאן בהבנת מהותו של המעשה. מודעות להתקיימות הנסיבות( ,הנקובות בהגדרת העבירה אם נקובות בה כאלה), לאמור :ידיעה ממשית כי הנסיבות האמורות מתקיימות בפועל" לפיכך ,די בהוכחת מודעותו של הנאשם לטיב המעשה ולהתקיימות הנסיבות כדי לספק את דרישת היסוד הנפשי .ומכל מקום אין צורך בהוכחת כוונה בעבירות אלו. מודעותו של הנאשם לטיב המעשה ,אינה כוללת את הצורך בהוכחת מודעותו לפליליות המעשה שכן כידוע אי ידיעת הדין אינה פוטרת. בתיק שבפנינו מצאנו כי הנאשם היה מודע היטב לטיב מעשיו ולנסיבות .הדברים נלמדים בבירור מחומר הראיות ,ממנו עלה כי מספר אנשים בפלוגה העירו לו על התנהגותו לרבות המ"פ והמתלוננות עצמן .בנוסף ,ניתן להסיק את מודעותו לטיב התנהגותו גם מפרשנותו שלו לבדיחת הגמד ,מהסבריו לפיהם ,למשל ,גילה רגישות גבוהה להתבטאויות כלפי נשים ,ולכן נמנע מלהעיר לבנות הפלוגה על לבישת מכנסיים קצרים ואף מהכחשתו הגורפת ביחס להתבטאויות וההלצות המיניות המלמדת על הבנתו את מהות המעשים. לאור קביעתנו כי הנאשם היה מודע לטיב המעשים ולנסיבותיהם ,הרי שהשאלה אם די בהוכחת יסוד נפשי של רשלנות בלבד להוכחת הטרדה מינית כעבירת משמעת ,הינה תיאורטית. אשר על כן ,לא מצאנו צורך לדון בה ואנו מותירים אותה בצריך עיון. לאור כל האמור לעיל ,אנו דוחים את טענת הסנגור בעניין זה. ניצול יחסי המרות 128 .31ההגנה הודתה בקיום יחסי מרות בין הנאשם למתלוננות .יחד עם זאת ,נטען בסיכומי ההגנה ,כי לא הוכח ניצול של יחסי המרות ,כנדרש בסעיף האישום ,שכן מהעדויות עולה כי המתלוננות ידעו לעמוד על רצונן ולא חששו מהנאשם. בהתייחס לעבירה של הטרדה מינית תוך ניצול יחסי מרות בעבודה ,נקבע בהלכה הפסוקה כי יסוד הניצול ניתן להסקה ,לאחר שהוכח כי המטריד הוא בעל סמכות ומשפיע במישרין או בעקיפין על גורל המוטרד ואין ההתרשמות הסובייקטיבית של המוטרד טעונה הוכחה נפרדת. בעש"מ 0199/14טאפירו נ' נציבות שירות המדינה (פורסם בנבו) ,נאמר בעניין זה כדלקמן: "בדרך כלל במסגרת יחסי עבודה כאשר הוכח יסוד המרות של אדם שהוא בעל סמכות ישירה או עקיפה כלפי עובד או עובדת ,אין ההתרשמות הסובייקטיבית של אותו נפגע טעונה הוכחה בנפרד .משהוכחו יחסי המרות במסגרת העבודה הנובעים מיכולתו של הממונה כאמור להשפיע במישרין או בעקיפין על גורלו של הנפגע ,נלמדת מכך המסקנה כי אותו נפגע או נפגעת מודעים למעמדו של בעל הסמכות במקום עבודתם ולפיכך מתקיים יסוד הניצול". אם כך נקבע באשר ליחסי עבודה בכלל ,הרי שהדברים חלים ביתר שאת כאשר מדובר בנסיבות תיק זה. מהעדויות שהובאו בפנינו עולה ,כי הנאשם היה בעל עוצמה מיוחדת בפלוגה מתוקף תפקידו כרס"ר משמעת .המתלוננות ,שוטרות חובה ,היו תלויות בו בסידור המשמרות ובהתנהלותן השוטפת .מדובר בסיטואציה בה מתקיים חוסר שוויון מובהק בין הצדדים שכן מעמדו של הנאשם בכיר לאין שיעור מזה של המתלוננות המצויות במעמד נחות ותלותי של סיירות בפלוגה .מכאן ,שדי בהוכחת האמירות החוזרות ,המתמקדות במיניותן של המתלוננות ,ואין צורך להוכיח את תחושתן הסובייקטיבית או להוכיח אלמנט של אי הסכמה במפורש או מכללא .בנסיבות אלו ,יסוד הניצול מתקיים באופן אינהרהנטי. לפיכך אנו דוחים את טענת הסנגור בעניין זה. האם מעשי הנאשם עולים כדי עבירות משמעת? .31בבואנו לדון במעשי הנאשם שהוכחו במשפט ,יש לבחון ,האם הם עולים כדי עבירות משמעת .לפיכך ,נדון באישומים כסדרם: אישום 1 129 .32האם הנאשם עבר עבירת הטרדה מינית כלפי ס.ב בכך שחיבק אותה (אירוע א') ,בכך שסיפר בנוכחותה ובנוכחות שוטרים נוספים ,בדיחות גסות (אירוע ב') וכן בכך שהתבטא בנוכחותה ביחס לשוטרת אחרת כי" :היה מת לשים את הראש שלו על החזה שלה" (אירוע ג'). .34בהתייחס לחיבוק שהתרחש עת הייתה ס.ב שוטרת חדשה בפלוגה (אירוע א') ,הרי שהנאשם חדל מלעשות כן לאחר שס.ב הבהירה לו שהיא אינה מעוניינת בכך ומאז הדברים לא חזרו על עצמם. ס.ב אישרה בעדותה כי הנאשם חיבק אותה באופן אבהי ,אם כי עלה מדבריה שהחיבוק גרם לה לאי נוחות ,עד כי אמרה לנאשם באותו מעמד " :אותי לא מחבקים ,הגברים היחידים המבוגרים שנוגעים בי זה אבא שלי והמשפחה שלי". בנסיבות אלו ובהתחשב בכך שמדובר בחיבוק בודד ,אנו קובעים כי הרכיב המיני הנדרש לשם הרשעה בעבירת משמעת של הטרדה מינית ,לא הוכח ברמה הנדרשת. .33באשר לאירועים ב' ו -ג' קבענו כי הנאשם השמיע באוזני ס.ב אמירות ובדיחות בעלות גוון מיני ,וביניהן ,כעולה מעדותה ,התבטאויות שהתייחסו לשוטרות אחרות. ההתבטאויות בהן מדובר אכן הופנו בין היתר ,אל ס.ב והן מקיימות את דרישת ה"מיניות" .המילה "מיניות" מוגדרת במילון אבן שושן באופן הבא" :סקסואליות ,יצר המין ,המשיכה הטבעית שבין זכר לנקבה" .ואולם ,ההתבטאויות האמורות ממוקדות לכאורה במיניותן של שוטרות אחרות אשר ביחס אליהן נאמרו הדברים .נשאלת השאלה האם דברים שהופנו אל אדם ומתמקדים לכאורה במיניותו של אחר ,עולים כדי עבירה של הטרדה מינית? בהלכה הפסוקה פורש הסעיף הרלוונטי באופן מרחיב .בעש"מ 1//0/10ישראל פודלובסקי נ' נציב שירות המדינה (( )42.01.10פורסם באתר נבו) דן ביהמ"ש העליון במסכת מעשים שבוצעו לפני כניסתו לתוקף של החוק למניעת הטרדה מינית ,אולם נדונו בפסק הדין לאור העבירות שנקבעו בחוק .בהתייחס לשאלה ,האם דברים שהופנו לאחרים והממוקדים במיניות של אחרים ,שנאמרו בנוכחות החיילות ,מהווים הטרדה מינית של אותן חיילות ? נאמר כך: "איני רואה מקום להבחין בין התבטאויות ישירות בעלות גוון מיני מובהק המופנות אל חיילת מסוימת לבין התבטאויות מן הסוג שבית הדין קבע כי נאמרו בנוכחות החיילות ,אך לדעתו לא כוונו במישרין כלפיהן .ביטויים בעלי אופי מיני שעל פי אמות מידה אובייקטיביות הם משפילים ,מבזים או פוגעים בכבוד על רקע מיני ,הם מעצם טיבם גם ביטויים המופנים כלפי כל אדם שלמינו או למיניותו התייחס הביטוי והוא 131 נוכח בעת השמעתו .לעניין זה ראוי להעמיד דברים על מכונם ולהבהיר כי החוק החדש לא לצמצם את הגדרת ההטרדה המינית בא ,אלא להרחיבה בא" . כפי שפורט לעיל ,בשל קיומם של יחסי מרות בין הנאשם לס.ב ,בהתאם לחוק אין צורך להוכיח כי ס.ב הראתה לנאשם כי אינה מעוניינת בהתייחסויות האמורות ושאלה זו אינה רלוונטית כלל להוכחת העבירה. לפיכך ,אנו קובעים כי האמירות שנאמרו לס.ב ,נופלות בגדר התייחסויות חוזרות המופנות אליה והמתמקדות במיניותה. .31באשר לאירוע ד' קבענו ,כאמור ,כי רכיב זה בכתב האישום לא הוכח במידה הנדרשת לביסוס הרשעת הנאשם בעבירת משמעת. לסיכומו של אישום זה – אנו מרשיעים את הנאשם בגין אירועים ב' ו -ג' בלבד. אישום 2 .31האם הנאשם עבר עבירה של הטרדה מינית כלפי ש.ב בכך שאמר בנוכחותה ביחס למש"קית הת"ש" :איזה תחת גדול" וכן" :אני אוהב כשמש"קית ת"ש יוצאת לריצה ,איזה טייטס צמוד"(אירוע ה'). בכך שחיבק שוטרת אחרת בנוכחותה והפטיר לעברה" :תראו איך היא מקנאה(".אירוע ו') בכך שמעת לעת חיבק ונישק אותה ובאחד המקרים קרץ לעבר לוחמים שהיו במקום ואמר" :הסתדרתי" (אירוע ז') ובכך שהתיישב על כיסא מאחוריה ובצמוד לה באופן שגרם לה לקום מידית(.אירוע ח') במקרים הנדונים הוכחו התייחסויות חוזרות כלפי ש.ב. .33באירוע בו ה עיר הנאשם הערות בנוגע למש"קית הת"ש ,המדובר בהערות בעלות גוון מיני מובהק שהושמעו באוזניה של ש.ב ,ביחס לשוטרת אחרת .כפי שצוין לעיל, ובהתאם לפסיקה ,גם בנסיבות אלו כמו בעניינה של ס.ב יש לראות בהתייחסות זו ,על אף שנאמרה ביחס לשוטרת אחרת ,כמתמקדת במיניותה של ש.ב. .38באירוע בו חיבק הנאשם שוטרת אחרת והפטיר לעבר ש.ב" :.תראו איך היא מקנאה"- מדובר במצג התנהגותי שלווה בהערה שיכולה להתפרש כרמיזה בעלת גוון של קנאה על רקע מיני ביחס לש.ב .יחד עם זאת ,תיתכן גם משמעות אחרת להערה זו .אשר על כן אנו סבורים כי במקרה זה לא הוכח מעבר לכל ספק סביר כי מדובר ברמיזה מינית דווקא. 131 .39באירוע בו חיבק הנאשם את ש.ב .תוך שקרץ ואמר לאחרים "הסתדרתי" –לאור מכלול הראיות באשר לאופן התנהלותו והתבטאויותיו של הנאשם ,שוכנענו כי מדובר בהתייחסות התנהגותית המלווה באמירה המרמזת על טיב החיבוק כבעל משמעות מינית .אשר על כן התייחסות זו ,גם היא ממוקדת במיניותה של ש.ב. .11באירוע הכיסא ,בהבדל מהאירועים הקודמים ,מדובר בהתייחסות שבאה לידי ביטוי במעשה של מגע גופני פסול .הנאשם התיישב על כיסא עליו ישבה אותה עת ש.ב ,נדחק מאחוריה במרווח שבין גבה למשענת הכיסא תוך שהוא נצמד לגופה מאחור ,באופן שאילץ אותה לקום באופן מידי .אירוע זה משקף מעשה בעל היבט מיני מובהק הממוקד במיניותה של ש.ב .מיניות המעשה נלמדת בין היתר ,ממכלול הראיות בתיק. .11בכל האירועים דלעיל ,בשל קיומם של יחסי מרות בין הנאשם לש.ב ,בהתאם לחוק ,אין צורך להוכיח כי ש.ב הראתה לנאשם כי אינה מעוניינת בהתייחסויות האמורות ושאלה זו אינה רלוונטית כלל להוכחת העבירה. לאור האמור ,אנו קובעים כי ההתייחסויות החוזרות בדיבור ובמעשה מצד הנאשם כלפי ש.ב ,כמפורט באירועים ה' ז' ו-ח' ,עולות כדי הטרדה מינית. אישום 4 .12האם הנאשם עבר עבירה של הטרדה מינית כלפי ע.ע בכך שכשנפתח כפתור בחולצתה ,פנה אליה בנוכחות שוטרים נוספים שהיו במקום ,ושאל אותה האם החולצה קטנה עליה? ומשהשיבה בשלילה אמר לה כי זה בגלל שהחזה שלה גדול (אירוע ט') ,בכך שאמר לה במועדים מספר כי היא יפה (אירוע י') ובכך שפנה ושאלה: "מה קורה אם אני אומר לך שיש לך ריח טוב?" ובהמשך אמר " :איך זה אם אני אומר לך שיש לך ריח טוב בשיער?" ולאחר מכן בהמשך לאמירותיו הקודמות אמר: "ואם הייתי גמד?"(אירוע יא'). .14בכל האירועים הופנו הדברים שנאמרו לע.ע .עצמה .כך לגבי ההערה בעניין החזה הגדול ,כך בעניין ההערות ביחס ליופייה וכך אף ביחס לבדיחת הגמד שהתייחסה אליה במישרין. המחמאות שהחמיא הנאשם לע.ע על יופייה ,אינן עומדות בפני עצמן ,אלא שיש לבחון אותן על רקע מכלול התייחסויותיו של הנאשם לע.ע הכוללות רמיזות והערות מיניות. לפיכך יש לפרש "מחמאות" אלו באותו אופן. "בדי חת הגמד" הנה סוג של בדיחה מינית בוטה ביותר המרמזת לשיער הערווה של מי שהאמירה הופנתה כלפיה .התבטאות שכזו הנה מבזה ומשפילה ובפרט כשהיא נאמרת מפיו של אדם מבוגר ,רס"ר משמעת ,כלפי שוטרות צעירות בשירות חובה ובנוכחות אחרים .איננו מוצאים להכביר מילים בעניין זה ,שכן התבטאויותיו אלו של הנאשם מדברות בעד עצמן. 132 הסבריו של הנאשם לפיהם אמר את הדברים כדוגמה להטרדה מינית ובכוונה חינוכית, אינם מתיישבים עם חומר הראיות ,אינם סבירים ,אינם הגיוניים ,ואינם מתקבלים על דעתנו. גם במקרה זה ,בשל קיומם של יחסי מרות בין הנאשם לש.ב ,בהתאם לחוק ,אין צורך להוכיח כי ע.ע הראתה לנאשם כי אינה מעוניינת בהתייחסויות האמורות. .13לפיכך אנו קובעים כי התייחסויות מילוליות חוזרות אלו מצד הנאשם כלפי ע.ע, באירועים ט' י' ו-יא' ,עולות כדי הטרדה מינית. אישום 3 .11האם התבטאותו של הנאשם ,כי הוא יכול לזיין את הילדה של המפכ"ל ואף אחד לא יעיר לו (אירוע יב') ,עולה כדי התנהגות שאינה הולמת שוטר? .11הנאשם מכחיש התבטאות זו ,אך לטענת הסניגור ,גם אם ייקבע כי היא נאמרה ,הרי שאין זו התבטאות העולה כדי עבירה משמעתית שכן המדובר בזוטי דברים ,ובאמירה סתמית .בנוסף ,לא הוכח כי ההתבטאות פגעה בתדמית המשטרה .לטענתו ,העד XXXאישר שמדובר באמירה סתמית ,שהוא היחיד ששמע את הדברים ומכאן שאין פגיעה בתדמית המשטרה. .13מצאנו לדחות טענות אלה .ראשית ,קבענו כאמור ,כי ההתבטאות האמורה אכן נאמרה מפיו של הנאשם .אין להקל ראש בהתבטאות מעין זו ,הנשמעת מפיו של שוטר ,בוודאי כאשר מדובר בשוטר וותיק המשמש בתפקיד רס"ר משמעת. מדובר בהתבטאות שיש בה כדי לבזות את ראש הארגון ולפגוע בכבודו ובכבוד משפחתו והכול תוך נקיטת לשון גסה ובוטה .אשר על כן ,אין לקבל את הטענה כי מדובר באמירה סתמית המהווה זוטי דברים .כל שאישר העד XXXבחקירתו הנגדית ,שאכן לא חשב שהנאשם יכול לבצע את הדברים אותם אמר .וכדבריו" :סתם אמר את זה, השוויץ ,לא מעבר". הגנת "זוטי דברים" נועדה להעניק לבית המשפט סמכות ליטול ממעשה את פליליותו בשל היותו חסר משמעות מן ההיבט של האינטרס הציבורי והכול אם טיבו של המעשה, נסיבותיו ,תוצאותיו והאינטרס הציבורי ,מלמדים כי המעשה הוא "קל ערך". לא מצאנו כי מדובר במקרה זה במעשה "קל ערך" ,מן הסוג שלא ראוי כי יגיע בשערי בית הדין .ההיפך ,ברי כי מדובר בהתבטאות חמורה ואומללה שמקומה לא יכירנה בשורות הארגון וטוב היה אלמלא נאמרה כלל. 133 כמו כן ,אין צורך להוכיח שנגרמה פגיעה בפועל לתדמית המשטרה שכן מדובר בתנאי חלופי הקבוע בסעיף העבירה ולא בתנאים מצטברים. .18לפיכך ,משדחינו את טענות ההגנה באשר לאישום זה ,אנו קובעים כי התבטאותו זו של הנאשם עולה כדי עבירת התנהגות שאינה הולמת שוטר. אישום 1 .19האם עבר הנאשם עבירת התנהגות שאינה הולמת שוטר ,בכך שפנה לקצינה י.ב ושאל אותה האם כאשר הוא אומר למישהי " :השיער שלך מריח טוב" מדובר בהטרדה מינית .משהשיבה י.ב כי תלוי למי זה נאמר וכל אחת תפרש את זה אחרת ,צחקק ואמר לה שהרסה את הבדיחה והוא התכוון לשיער אחר (אירוע יג'). .11ל"בדיחת הגמד" כבר התייחסנו בדוננו באישום .4במקרה זה בהבדל מהמקרה של ע.ע, אין המדובר התייחסויות חוזרות המתמקדות במיניותה של י.ב אלא במקרה בודד וככל הנראה מטעם זה מצאה התביעה ליחס לנאשם עבירת התנהגות שאינה הולמת שוטר. הבדיחה העמידה במבוכה גדולה את י.ב ,מבוכה שנמשכה במהלך עדותה בבית הדין. ברי ,כי המבוכה נגזרת מההשפלה שנגרמה ל-י.ב שמצאה עצמה עדה לבדיחה שהופנתה אליה על ידי רס"ר המשמעת בפלוגה בה שירתה ,המכוונת לחלקים מוצנעים בגופה של האישה ,תוך התייחסות אל האישה כאובייקט מיני. הסבריו של הנאשם ,כאמור ,לא נתקבלו על דעתנו כפי שכבר קבענו בדוננו באישום .4 אנו מוצאים ,כי יש בדברים אלמנט של ביזוי והשפלת האישה והתייחסות אליה כאובייקט מיני ולכן הם אינם הולמים שיח שבין שוטר לשוטרת ,לא כל שכן בין רס"ר משמעת מבוגר לבין קצינה צעירה ועל כן מהווים התנהגות שאינה הולמת שוטר. .11אשר על כן ,אנו קובעים כי הדברים שנאמרו לקצינה י.ב עולים כדי עבירת התנהגות שאינה הולמת שוטר. הטרדה מינית סביבתית .12ההלכה הפסוקה פיתחה סוג מיוחד של הטרדה מינית המכונה" :הטרדה מינית סביבתית". בעש"מ 1/04/91מ"י נ' בן אשר (פורסם בפ"ד נב ( ) 182 ,111 )1פסק ביהמ"ש העליון כלהלן: "הטרדה מינית יכול שתהיה הן הטרדה אישית והן הטרדה סביבתית .להטרדה אישית יש כתובת אישית ,היא מופנית על ידי אדם אחד אל אדם מסוים וקשורה לזהות של אותו אדם .ברוב המקרים היא מכוונת להשיג מאותו אדם טובת הנאה 134 מינית ,אך לא בהכרח כך .ההטרדה הסביבתית אינה מכוונת כלפי אדם מסוים ,אלא היא מתבטאת ביצירת סביבה עוינת אם היא מעכירה את האווירה ,משבשת את היחסים ומפריעה לתפקוד התקין במקום העבודה או הלימודים .אך יצירת סביבה עוינת לא תיחשב הטרדה מינית אלא אם היא בעלת אופי מיני". וכן בעש"מ 4414/11מדר נ' נציבות שירות המדינה (פורסם ,תק-על :)555 )4(4111 הטרדה סביבתית עשויה להיווצר ,למשל ,כאשר מנהל מחלקה בשירות המדינה תולה על קירות חדרו תמונות פורנוגרפיות ,או מרצה הנוהג במסגרת הרצאותיו לנבל את פיו בביטויים גסים בעלי אופי מיני משפיל ,או עובד הנוהג להתבטא בביטויים בעלי אופי מיני לרבות בדיחות ומחמאות ,בתדירות היוצרת אווירה עוינת במקום העבודה". בעש"מ 009/1/11רוחי חליל נ' נציבות שירות המדינה (פורסם ,תק-על ,)221 ,(2(2113 הורשע הנאשם ,סגן מנהל מחלקת סיעוד במרכז לבריאות הנפש בבאר שבע ,בהטרדה מינית סביבתית על פי החלופה שבסעיף (4א)( )1לחוק למניעת הטרדה מינית ,על כי נהג לספר בדיחות גסות על ענייני מין בנוכחות המתלוננת ואחיות אחרות במחלקה ,עליהן היה ממונה .בין היתר דיבר על הלבשה תחתונה של נשים ואחיות במחלקה ,על צבע התחתונים של אחות בבית החולים והתייחס לשאלה אם חצאית מיני היא סקסית אם לאו. בפסק דין זה ניתנה פרשנות רחבה לסעיף (4א)( )1ככולל גם הטרדה מינית המופנית לקבוצת בני אדם ,העשויה ללבוש צורה של "הטרדה סביבתית" וליצור סביבה עוינת בהקשר המיני. וכך נאמר: "הטרדה מינית מתקיימת מקום שאדם מתייחס התייחסות מבזה או משפילה לזולת ביחס למינו או מיניותו (סעיף (4א)( )1לחוק למניעת הטרדה מינית) .קיום הטרדה מינית אינו מותנה בהכרח בהתייחסותה לאדם מסוים .היא עשויה להתקיים גם מקום שהיא מבטאת התייחסות פסולה המופנית לקבוצה של בני אדם ,ומכוונת למינו או למיניותו של אדם או בני אדם הנימנים על הקבוצה .היא עשויה להתקיים בהקשרים שונים לרבות בהקשר ליחסי עבודה ולסביבת עבודה .היא עשויה ללבוש צורה של "הטרדה סביבתית" היוצרת סביבה עויינת בהקשר המיני ,ועשויה לגרום להעכרת האווירה הסביבתית .במקום שהיא מתרחשת במערך תעסוקתי ,היא עלולה לפגוע בתפקודה התקין של מערכת יחסי העבודה". בהתייחס להטרדה המינית הסביבתית נאמרו בפסק הדין גם הדברים הבאים: 135 "עולה השאלה האם נוהג של סיפור בדיחות גסות בעלות אופי מיני לקבוצה שנכללים בה בני המין האחר עשוי להיחשב הטרדה מינית סביבתית .התשובה המתבקשת לכך היא בחיוב .אדם בעל תפקיד במערכת יחסי עבודה הנוהג לספר בדיחות בעלות אופי מיני לציבור שומעיו ,שנכללים בו בני המין האחר ,עשוי לעבור עבירה של הטרדה מינית סביבתית". .14לאחר שעיינו בכלל הראיות שהוצגו בתיק זה ובהסתמך על הפסיקה דלעיל בנושא ההטרדה המינית הסביבתית ,מצאנו כי במקרה שבפנינו מתגבשת עבירה זו ,המבוססת על נסיבות סעיף (4א)( )1לחוק למניעת הטרדה מינית .עפ"י סעיף זה ,התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו לרבות נטייתו המינית ,מהווה עבירה של הטרדה מינית. .13הדעת נותנת ,כי אין להתייחס לסדרת המקרים שנחשפו בתיק זה ,כאל אירועים בודדים העומדים כל אחד לעצמו ,אלא כאל מסכת כוללת המשקפת את התנהגותו של הנאשם בהיבטים שיוחסו לו. במהלך שמיעת התיק ,למדנו ,כי הנאשם היה דמות דומיננטית ובעלת השפעה רבה בפלוגה .במסגרת תפקידו כרס"ר משמעת הנאשם נהג לעזור לשוטרי הפלוגה בעניינים שונים ,לרבות בפתרון מצוקות ובעיות אישיות .הנאשם ,המבוגר מהלוחמים והסיירות שרובם צעירים בשירות חובה ,התנהג ב" -חברמניות" ונהג להתלוצץ ולהתבדח עמם. יחד עם זאת ,מסכת הראיות ציירה תמונה עגומה ,לפיה בחסות התנהגותו הבלתי פורמלית ,בדיחותיו והלצותיו ,נהג הנאשם להשמיע באוזני השוטרות ובנוכחות אחרים, הערות בעלות אופי מיני בוטה ,לספר באופן תדיר בדיחות גסות בנוכחותן ,לחבק ולנשק אותן ולגעת בגופן .הדברים הגיעו לכדי כך ,ששוטרות חשו אי נוחות במחיצתו ,עד כדי ניסיון להימנע ממפגש עמו והנפת יד מרחוק לשלום כדי שלא להיקלע לסיטואציה המחייבת בכל מפגש עמו חיבוק ונשיקה .התנהגויות אלו ,השפילו וביזו את שוטרות הפלוגה ביחס למיניותן ,העכירו את האווירה ושיבשו את התפקוד התקין בה .הדבר עלה בבירור מעדויותיהם של כלל עדי התביעה .אנו סבורים כי מצב דברים זה מתאים להגדרת" ,הטרדה מינית סביבתית" כפי שבואר בפסיקה. .11לפיכך אנו קובעים כי המעשים שהוכחו במשפט בהתייחס לאישומים 1,2,4ו 1-אשר לגביהם קבענו כי הם עולים בגדר הטרדה מינית ,מהווים גם הטרדה מינית בנסיבות של הטרדה מינית סביבתית. הרשעת הנאשם בעובדות ובסעיפי חיקוק שלא נטענו בכתב האישום .11סעיף 38לחוק המשטרה ,קובע כי ביה"ד רשאי להרשיע נאשם בעבירה שאשמתו בה נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו ,אף אם עובדות אלו לא נטענו בכתב האישום ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן. 136 .13יש לפרש את התנאי בדבר "הזדמנות סבירה להתגונן" ,באופן דומה לפרשנות המונח הזהה בסעיף 183לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] ,התשמ"ב– .1982יש לבחון האם הייתה בידי הנאשם אפשרות טכנית לנהל את הגנתו ובכלל זה להביא ראיות ולהשמיע עדים .יש לשאול האם הנאשם הופתע והאם כתוצאה מכך נמנעה ממנו האפשרות לפתח קו הגנה חדש שיש בו להתגונן נגד האישום אשר לא נזכר בכתב האישום. כעולה מן הראיות ,בהתייחס לאיומים ,1,2,4,1נהג הנאשם לספר בדיחות גסות המתייחסות לאיבריהן של נשים בנוכחות המתלוננות ושוטרים נוספים ,עד כדי גרימת תחושת אי נוחות בקרב המתלוננות – ס.ב ,ש.ב ,ע.ע ,ו-י.ב והן בקרב שוטרים אחרים, דוגמת ע"ת ,XXX 3ע"ת 1רפ"ק ,XXXע"ת XXX 8וע"ת 11הקמב"ץ .XXX בהתייחס להרשעתו בהטרדה המינית הסביבתית–יצוין כי כל העובדות ששימשו בסיס לקביעה כי בוצעה עבירה מסוג זה ,מוצאות ביטוי בכתב האישום .עבירת המשמעת של הטרדה מינית סביבתית מתגבשת בגין אותן עובדות ואירועים שיוחסו לנאשם בכתב האישום מלכתחילה .המסקנה המתחייבת מכך ,היא שהנאשם הבין את המעשים המיוחסים לו ואת המסגרת המשפטית בה הם ממוקמים .כן ניתן לומר כי כל העדים במשפט התייחסו לעובדות אלו בהרחבה ונחקרו לגביהן. לפיכך מצאנו כי בנסיבות מקרה זה קיבל הנאשם הזדמנות סבירה להתגונן. הזדמנות זו אף נוצלה ע"י הנאשם ,אשר הכחיש קיומם של חלק מהמעשים ,וניסה לשוות אופי של הלצה לחלקם האחר. כפי שפירטנו לעיל ,קיומם של המעשים המיוחסים לנאשם הוכח מעבר לכל ספק סביר. .18באשר לטענת ההגנה לפיה נשאו מעשי הנאשם אופי של בדיחות הדעת והומור במסגרת ההווי ששרר בפלוגה -אכן ,כפי שציטט ב"כ הנאשם בסיכומיו ,לא כל הלצה או בדיחה סרת טעם יבואו בגדר המונח "הטרדה מינית". עם זאת ,הטרדה מינית אינה מקבלת הכשר נורמטיבי משום שהדברים נאמרו לכאורה בצחוק או משום שבמקום העבודה מקובלת התנהגות חופשית בתחום המין( .עיין ב- עש"מ 2214/11בני מדר נ' נש"מ). משכך הם פני הדברים ,אנו קובעים כי התקיימו התנאים המאפשרים הרשעת הנאשם בהתאם לסעיף 38לחוק המשטרה. .19יצוין כי גם בעש"מ 009/1/11רוחי חליל נ' נציבות שירות המדינה שאוזכר לעיל, הורשע המערער בעבירות משמעת שעניינן הטרדה סביבתית ,על אף שאישום זה לא נכלל בכתב התובענה .בית הדין המשמעתי של שירות המדינה קבע ,כי במהלך הדיון הוכח ,שהמערער נהג לספר בדיחות גסות ויצר סביבה ואווירה עוינת במקום עבודתו. 137 כבוד השופטת פרוקצ'יה בדונה בעניין דחתה את טענת המערער ,כי לא ניתנה לו הזדמנות סבירה להתגונן מפני הרשעה בעבירה של הטרדה סביבתית ,וקבעה: "יוצא ,אפוא ,כי נושא זה של השמעת ביטויים מיניים ובדיחות גסות בהקשרים שונים אף שלא הועמד כאישום נפרד לעצמו ,הוזכר בשני אישומים בכתב התובענה עליהם נסב הדיון .העיסוק בכך במהלך הדיון המשפטי לא בא כהפתעה אלא כהתפתחות טבעית ,בין היתר נוכח ההתייחסות אליו בכתב התובענה"... .31טרם סיום נבקש להתייחס לפסק דינה של חברתנו. באשר לאישום – 3עם כל הכבוד ,משקבענו כי הנאשם התבטא באופן שיוחס לו ,אין אנו יכולים להסכים לגישה המכשירה התבטאות כה חמורה של שוטר ותיק כדוגמת הנאשם ,המשמש בתפקיד רס"ר משמעת .התבטאות זו הושמעה בפני קצין משטרה אחר ,בשעה בה השניים מילאו תפקיד .איננו מסכימים לעמדה כי הרשעה בגין התבטאות זו וההקשר בה היא נאמרה ,נכנסת בגדר טיפוח תרבות של מעין "אח גדול" או "מלשינון". למותר לציין כי התבטאות בוטה מסוג זה ,אינה עומדת באמות המידה האתיות והערכיות הנדרשות והמצופות מכל איש משטרה באשר הוא ,ואין לנו כל ספק כי יש בהתבטאות בנוסח זה משום התנהגות שאינה הולמת שוטר. באשר להרשעה בהטרדה מינית סביבתית – סבורים אנו בכל הכבוד כי שוגה חברתנו הן בפרשנותה המשפטית והן בהתייחסה להיבט הפרוצדורלי .בית המשפט העליון בעש"מ 11931/11רוחי חליל נ' נציבות שירות המדינה קבע במפורש את הבסיס להרשעה בהטרדה מינית סביבתית על סמך החוק למניעת הטרדה מינית ,באומרו: "הטרדה מינית מתקיימת מקום שאדם מתייחס התייחסות מבזה או משפילה לזולת ביחס למינו או מיניותו (סעיף (4א)( )1לחוק למניעת הטרדה מינית) .קיום הטרדה מינית אינו מותנה בהכרח בהתייחסותה לאדם מסוים .היא עשויה להתקיים גם מקום שהיא מבטאת התייחסות פסולה המופנית לקבוצה של בני אדם ,ומכוונת למינו או למיניותו של אדם או בני אדם הנימנים על הקבוצה .היא עשויה להתקיים בהקשרים שונים לרבות בהקשר ליחסי עבודה ולסביבת עבודה .היא עשויה ללבוש צורה של "הטרדה סביבתית" היוצרת סביבה עויינת בהקשר המיני ,ועשויה לגרום להעכרת האווירה הסביבתית .במקום שהיא מתרחשת במערך תעסוקתי ,היא עלולה לפגוע בתפקודה התקין של מערכת יחסי העבודה ...ההטרדה המינית עשויה ,איפוא, להתגבש בהתייחסויות חוזרות בעלות אופי מיני ,המופנות כלפי קבוצה של בני אדם, ולאו דוקא כלפי אדם מסוים". דבריו אלה של ביהמ"ש העליון ברורים ,אין לתת להם פרשנות ,ואין בהם כל התייחסות לקיומן או העדר קיומן של הוראות פנימיות כמו התקשי"ר. 138 באשר לטעם הפרוצדורלי אותו מעלה חברתנו – נציין כי הרשעה על סמך אותן עובדות שנזכרו בכתב האישום ,ועובדות אלו בלבד ,בהטרדה מינית סביבתית ,אינה מהווה הרחבת חזית המחלוקת העובדתית ואינה נוגעת להצהרת התביעה אליה מפנה חברתנו. .31לאור כל האמור ,אנו סבורים כי יש להרשיע את הנאשם בעבירות הבאות: הטרדה מינית -לפי סעיף 23לתוספת הראשונה לחוק המשטרה בנסיבות סעיף (4א)(()1ג) לחוק למניעת הטרדה מינית( .שלוש עבירות) (אישומים .)1,2,4 הטרדה מינית סביבתית – לפי סעיף 23לתוספת הראשונה לחוק המשטרה בנסיבות סעיף (4א)( )1לחוק למניעת הטרדה מינית(.עבירה אחת) (אישומים 1,2,4ו.)1- התנהגות שאינה הולמת שוטר או שיש בה לפגוע בתדמית המשטרה – לפי סעיף 4 לתוספת הראשונה לחוק המשטרה(.שתי עבירות) (אישומים .)3,1 השופטת צ' דוד-גולדברגר .1הנאשם בתיק זה הואשם ב 1 -אישומים ,ובגינם יוחסו לו עבירות משמעת של התנהגות שאינה הולמת שוטר והטרדה מינית ,הכול כמפורט בחוות הדעת המפורטת של חבריי. תמימת דעים אני עם חבריי בכך שככלל הוכיחה התביעה חלק ניכר מעובדות כתב האישום, ואולם בשונה מהם – אני סבורה שנותרו עובדות שלא הוכחו .כן אני סבורה ,בחלק מן האישומים ,שמן העובדות שהוכחו יש לגזור מסקנות משפטיות שונות מאלו שקבעו חבריי. בתחילת דבריי אגע בעובדות שלשיטתי התביעה לא הוכיחה אותן ברמת הוודאות הדרושה ושבעניינן אני חולקת על חבריי ,לאחר מכן אדרש למסקנות המשפטיות שיש לגזור בכל אישום ואישום כאמור ,ובסוף אתן דעתי לסוגיית "ההטרדה הסביבתית" ולאופן טיפול המשטרה בתלונת המתלוננות. אישום 0 .2בסעיף 1לכתב האישום נטען כלפי הנאשם שנהג לספר בנוכחות ס"ב ובנוכחות שוטרים אחרים בדיחות גסות .לבד מ"בדיחת הגמד" ,שהיא כשלעצמה עניין לאישומים השלישי והחמישי – לא הובאה לפני בית הדין דוגמה נוספת ,אפילו לא אחת ,לבדיחה גסה .בהקשר אלי הן ,העידה ס"ב כי יתכן שהבדיחות לא נאמרו בכוונה מינית ( עמ' 21 ,21לפרו') ,ואילו עד התביעה XXXאמר שהן היו בדיחות של "תרתי משמע" ,כלומר שמשמעותן המינית הגסה אינה חד-משמעית (עמ' 41לפרו') .עדת התביעה XXXהוסיפה פרטים על נסיבות סיפורן של הבדיחות בציינה" :הייתי נוכחת אבל לא היה שום דבר שמופנה אלי באופן ספציפי ,כמו שסיפרתי לך ,היינו יושבים הרבה בחוץ ,היה לנו ספסל בפלוגה שהיינו יושבים שם בחוץ ומתבדחים ,יש בדיחות שעולות לאוויר וצוחקים ,לא היה שום דבר שמופנה אלי באופן אישי ,הכל היה כללי ....חלק מהחברה דיברו וגם XXXזרם אתם ...לפי מה שאני 139 יודעת שס .היא מהמחזור של ש .ותמיד היו צוחקות אתו ,ואתו כמו עם כולם ,ולא היה בזה שום דבר שהפריע להן ,כי אחרת אם היה מפריע להן ,הן היו קמות והולכות...כשזה נכנס יותר לשיחה גברית ..אז קמתי והלכתי (עמ' 31-31לפרוטוקול)" .בחקירתה החוזרת הבהירה כי במונח 'שיחה גברית' נתכוונה לשיחות שעניינן קיום יחסי מין. ודוק :בשונה מפרשות 'רוחי חליל'' ,פודלובסקי' ו'בני מדר' שנזכרו בחוות הדעת של חבריי, ששם הודו הנאשמים בכך שסיפרו בדיחות גסות – בענייננו כפר הנאשם בעובדה זו .את החלל שהותירה כפירה זו צריכה הייתה התביעה למלא .לשם כך ,אין די ,לדעתי ,בעדויות של חלק מעדי התביעה שלפיהן ב'חברותות' שנוצרו בערבים ושבהן נטל הנאשם חלק ,סיפר הוא ,בין השאר ,בדיחות גסות .מה גם שחלקם האחר ציין כי הן נשאו אופי דו-משמעי. היות דבר מסוים גס הוא בבחינת מסקנה .בהעדר הדבר ,ממילא לא קיימת גם המסקנה. אשר על כן אני סבורה כי בהעדר ראייה לבדיחה כלשהיא לא ניתן ממילא לקבוע את גסותה. ועוד .בסעיף זה גם נטען כלפי הנאשם כי ,בהתייחסו לשוטרת אחרת מהפלוגה שיש לה חזה גדול (להלן :א"ד) ,אמר הנאשם בנוכחות ס"ב "שהיה מת לשים את הראש שלו על החזה שלה" .ס"ב העידה כי את האמירה שמעה גם ש"ב וכי היא נאמרה לאחר שא"ש חלפה במקום .ש"ב מנגד העידה כי לא הייתה נוכחת במקום וכי לא שמעה את האמירה. בנסיבות הללו ,ובשים לב גם לכך שבהזדמנות השנייה שהייתה לה (ת )1/להלין על הנאשם לא ציינה ס"ב גם אמירות גסות שאמר ,לא בכלל ולא בפרט – אני סבורה שלא ניתן לקבוע ממצא ברמת הוודאות הדרושה לפיו אמר הנאשם את הדברים שייחסה לו ס"ב בנוגע לא"ש .יתרה מכך ,אפילו אניח שהיא נאמרה ,בשים לב לקביעתי לפיה לא הובאו לפנינו ראיות בדבר 'בדיחות גסות' ,נותרת אמירה זו לבדה ,והיסוד החוזר הדרוש להרשעה לפי סעיף (4א)( )1לחוק למניעת הטרדה מינית ,התשנ"ח( 1998-להלן" :החוק") – אינו מתקיים. נוכח האמור ,אני סבורה שיש ממש בטענות ההגנה בנוגע לאישום מס' .1לפיכך ,לו דעתי תישמע ,יש מקום לזכות את הנאשם כליל מאישום זה ,ולא רק מחלקו כפי שקבעו חבריי. אישום 4 .4המעשים המיוחסים לנאשם באישום זה פורטו בהרחבה בחוות הדעת של חבריי ואיני רואה מקום לשוב ולציינם באריכות .אגע תחילה במילים המיוחסות לנאשם באישום זה ושנאמרו בנוכחות ש"ב על אודות מש"קית הת"ש ,כשזו יצאה לריצה .נטען כי אמר" :איזה תחת גדול ,אני אוהב כשמש"קית ת"ש יוצאת לריצה ,איזה טייטס צמוד" .ש"ב העידה כי השוטר XXXאף הוא נכח במקום ושמע את הדברים .לא זו אף זו ,לדבריה XXXאף סיפר למש"קית הת"ש את ששמע מפי הנאשם וכי זו האחרונה נפגעה מהם .מנגד עד התביעה XXXהעיד גם בחקירתו במח"ש וגם לפנינו כי אינו זוכר אירוע כזה .בשים לב לפער המהותי שבין עדי התביעה בעניין זה – אני סבורה כי לא ניתן לקבוע ברמת הוודאות הדרושה כי הנאשם אמר את הדברים על אודות מש"קית הת"ש כאמור. 141 .3אשר למעשים הנוגעים ישירות לש"ב – ש"ב העידה על פעם אחת שבה הנאשם חיבק ונישק אותה תוך שהוא מפטיר לעבר שוטרים אחרים "הסתדרתי" .עוד העידה על ערב פלוגה שבמהלכו נדחק הנאשם לכיסא שעליו ישבה באופן שהיא חשה במגע גופו ובשל כך נאלצה לקום .לדבריה כל הפלוגה ראתה זאת ,אך נקבה בבירור בשמותיהם של עדי התביעה XXXוXXXנקדים את המאוחר ונציין כי הללו העידו לפנינו כי לא זכור להם אירוע כאמור (בעמ' 48 ,43בהתאמה) .בהודעתה במח"ש מתאריך 23.8.11מסרה בנושא הכיסא" :היה לנו ערב מפקד במטבח וחלק יצאו וחלק נשארו ואני ישבתי על כיסא בקצה הכיסא ו XXXבא מאחוריי והתיישב מאחורה ואני קמתי מיד ישר .זה היה נראה קטע של צחוק כי צחקו ,גם אני צחקתי" .בהודעתה השנייה במח"ש מתאריך 11.3.11פירטה" :הוא שם את הידיים שלו על הכתפיים שלי ונכנס מאחורה והתיישב .הבטן שלו ,ויש לו בטן ,נגעה בחלק גוף תחתון שלי ,באזור הגב ואני ישר קמתי וצחקתי כי זה נראה קטע של צחוק" .ולפנינו, כמו גם בהודעתה הראשונה במח"ש העידה ,כי רק בדיעבד בעקבות הערות מסביבתה הבינה שמדובר במעשה ש"לא היה לעניין (בעמ' 8לפרו'). .1הנאשם הכחיש את עניין ה"הסתדרתי" ,ואשר לאירוע הכיסא העיד " :אני עמדתי והרצאתי ,הרצאתי על סמים ואלכוהול ובטיחות בדרכים ,ואז היא באה התיישבה במקום בכוונה כזה ,כלומר בכיסא שאני הכנתי .סיימתי את ההרצאה הלכתי לצד השני של חדר האוכל ,הלכתי למ"פ וחזרתי מאחורה מאחורי הכיסאות ,הם ישבו בח' ,היא ישבה במקום שלי ,היא כבר ידעה שאני בא אליה ,אני דחפתי אותה בצורה עם הידיים כלומר שתקום ובאתי מאחור וישבתי ,לא היה בינינו שום מגע (בעמ' 38לפרו')". .1עינינו רואות אפוא שהמרחק בין גרסת ש"ב ובין גרסת הנאשם בנושא הכיסא אינו כה גדול, ולא מן הנמנע כי הנאשם נגע בכתפיה של ש"ב ,כפי שהעידה אף היא ,כדי שתקום מן הכיסא .אף אם נגע הנאשם בש"ב כפי שתיארה איני סבורה שיש למעשה "אופי מיני". העובדה שש"ב עצמה לא ייחסה חשיבות לאירוע בזמן אמת ,והעובדה שהעדים לו ,לדבריה, לא זוכרים אותו – מלמדות אף הן כי לא היה בהתנהגות הנאשם משהו חריג או יוצא דופן. מכל מקום ,אפילו אם אקבל את גרסת התביעה במלואה בשני העניינים הללו :עניין ה"הסתדרתי" ועניין "הכיסא" – איני סבורה שמעשיו של הנאשם עולים כדי עבירה של הטרדה מינית .בפרשת בן אשר התמודד השופט זמיר עם השאלה מהי הטרדה מינית וכדי לסייע באבחונה נתן בה השופט זמיר שבעה סימני היכר .סימנים אלו ,אף שניתנו טרם כניסתו של החוק לתוקף ,נותרו בתוקפם גם לאחר שחוקק החוק והם מצוטטים תדיר בפסקי דין בתחום שניתנו לאחריו .בין הסימנים קבע השופט זמיר ,בפסקה (23ד) לפסק דינו ,את המבחן של "פגיעה ממשית" .ואלה הדברים: עם זאת ,לא כל התנהגות או התבטאות בעלת אופי מיני ,אפילו יש בה מידה של גסות ,והיא גורמת מבוכה או מעוררת מורת רוח ,תיחשב הטרדה מינית .אפשר שהתנהגות תהיה ראויה לגנאי ,אך לא תגיע כדי עבירת משמעת .יש פגיעה שראויה לתגובה ,אך לא לתלונה .פגיעה 141 קלה ,במיוחד אם היא בגדר תקרית בודדת ,אינה בהכרח הטרדה .לא כל מידה של הטרדה ,ואף לא כל פגיעה בכבוד ,אפילו היא פגיעה שולית, תיחשב הטרדה .כדי שהתנהגות או התבטאות תיחשב הטרדה מינית צריך שתהיה בה פגיעה ממשית .מה משמע פגיעה ממשית? בהטרדה מסוג של זה-תמורת-זה ,עצם ההתניה של שינוי בתנאי העבודה או הלימודים ,לטובה או לרעה ,בקיום קשר מיני ,יש בה משום פגיעה ממשית .גם אם היא אינה מתממשת ,די בה ,כשהיא באה מצד בעל עמדה של כוח ,כדי להטריד ,להפחיד ,לערער את שלוות הנפש ,לפגוע בכבוד .בהטרדה מסוג אחר ,השאלה אם הפגיעה הינה ממשית תלויה בביטוי ,בהתנהגות ,בתדירות וביתר נסיבות העניין .הפגיעה תיחשב ממשית כאשר יש בה כדי לפגוע באופן ממשי בכבוד ,כגון לגרום השפלה ,או כאשר יש בה כדי להעכיר את האווירה עד כדי פגיעה ממשית ביכולת לתפקד באופן רגיל ותקין כעובד או כתלמיד וכיוצא באלה .נסיבות העניין הן שקובעות אם הפגיעה ממשית עד שהיא מגיעה כדי הטרדה מינית (עש"ם 1314/91מדינת ישראל נגד זוהר בן אשר ,פורסם בתקדין .)9.4.98 בהציבי את המבחן הזה אל מול עיני ,דומני שהתנהגות הנאשם בשני העניינים הללו "ראויה לתגובה ,אך לא לתלונה" ,כמאמר השופט זמיר .התנהגותו אינה עולה כדי פגיעה ממשית בש"ב .ויוטעם ,הדגש במשפטי האחרון הוא על המילה "ממשית" .אין לי ספק שש"ב חשה פגיעה מסוימת ,בדיעבד ,כתוצאה מהתנהגות הנאשם .ברם ,לא כל מעשה מכוער ,גס או לא ראוי בא בגדר עבירת משמעת .מעשיו של הנאשם כלפי ש"ב הנדונים בסעיף זה הם סרי- טעם ,אוויליים ומביכים ,אך אינם מגיעים כדי עבירת משמעת. נוכח האמור ,אני סבורה שיש מקום לזכות את הנאשם מן המעשים המיוחסים לו באישום .2 אישום 4 .3אשר לאישום זה תמימת דעים אני עם חבריי .אבקש להוסיף רק כי לטעמי לא בחרה התביעה את סעיף האישום המתאר נכונה את המעשים .התנהגות הנאשם מתיישבת יותר עם התנהגות שהיא "התייחסות מבזה או משפילה" ,לפי סעיף (4א) 1לחוק .ואולם משבחרה התביעה בחלופה של "התייחסויות חוזרות" ,ומשהוכחה חלופה זו כמפורט בחוות הדעת של חבריי – לא ראיתי לנכון לסטות מבחירתה של המאשימה בעניין זה. לעניין אישום זה אבקש להוסיף כי יש בו לדידי חומרה מיוחדת .העדה ע"ע העידה כי אירוע "הכפתור בחולצה" אירע כשהיא ,מש"קית חינוך בפלוגה ,הגיעה זה מקרוב לפלוגה ,וכי היו עדים לו שוטרים נוספים .חכמינו הורונו" :והווי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות (מסכת אבות א ,י"ד) .אם לכל אדם כך .קל וחומר לאדם שנקלע לסביבה חדשה ועליו "להתברג" בה ולבסס בה את מעמדו. 142 אישום 2 .8באישום הרביעי מיוחסת לנאשם אמירה שבגינה הואשם בהתנהגות שאינה הולמת שוטר ושיש בה כדי לפגוע בתדמית המשטרה .עד התביעה ,XXXשהוא גם עד התביעה היחידי בנוגע לאישום זה ,העיד" :הנאשם אמר שהוא יכול לזיין את הבת של המפכ"ל ואף אחד לא יעשה לו כלום כי הוא מכיר את החוק יותר מהסיירות ואף אחד לא יתעסק אתו והוא יתבע אותן אחרי זה בהוצאת דיבה על כל הדברים שהיו" .בחקירתו הנגדית הוסיף XXXעל האופן שבו אמר הנאשם את הדברים ,ואמר" :סתם אמר את זה .השוויץ לא מעבר". הנאשם מנגד הכחיש את הדברים. לבד מדאגתו ללוחמות ,התרשמתי כי לעד XXXהיה מניע נוסף בהגשת התלונה כנגד הנאשם .העדות ש"ב וס"ב העידו לפנינו שהוא ניווט את השיחה לכיוון "החיבוקים" של הנאשם אף שהן התלוננו על העדפת מעיין ואי-שיבוצה למשמרות שטח (בעמ' 14ו 22לפרו'). להתרשמות זו ניתן להגיע גם מעיון בת – 8/המכתב בעילום שם ששלח העד למח"ש ,מ' מג"ב וממ"ר איו"ש – ואשר בו הטיח העד בנאשם ,בלשון רבים ,האשמות כבדות החורגות מעניינו של כתב האישום בתיק דנן .נוכח דברים אלו ,אני סבורה שלא ניתן להשתית ממצאים לחובת הנאשם על בסיס עדותו של .XXX יתרה מזו ולמעלה מן הצורך :לטעמי ,יש ממש בעמדת ההגנה לפיה יש לזכות את הנאשם מאישום זה אף אם נקבל את עמדת התביעה לעניין אישום זה כפי שהיא .לשיטת התביעה אמר הנאשם את הדברים ל – XXXולו בלבד – וכעולה מן העדות ,על רקע הגשת תלונת הסיירות נגדו .סבורני כי אמירות שאומר שוטר לשוטר אחר תוך כדי שהוא משיח בפניו את מר לִ בו – אינן עולות בדרך כלל כדי עבירת משמעת .כך גם בענייננו .הדברים נאמרו באופן סתמי ובאופן שלא היה בו כדי לפגוע בשוטר ששמעם .אין פירושה של מסקנה זו שאין לסלוד מן הלשון ומן הסגנון של הדברים ,אך מכאן ועד להרשעה בעבירת משמעת דומני שהדרך ארוכה .יפים לעניין זה דבריו של השופט ש' לוין בעל"ע ,3333/99הגם שהם נאמרו בהקשר של עורכי דין .ואלו הדברים: אמת הדבר ,שאין חולק על כך שמחובתו של פרקליט לנקוט לשון מנומסת, מאופקת ומרוסנת הן בפניותיו לבית המשפט והן ביחסו לחבריו למקצוע....אך מכאן עדיין אין זה נובע שכל התבטאות סרת טעם שאיננה אסתטית צריכה באופן אוטומטי להפוך לעבירה אתית (הוועד המחוזי של לשכת עורכי נ' עו"ד יורם וינוגרד ,פורסם בתקדין .)29.8.2111 כן יפים דבריו של כבוד השופט רובינשטיין בבר"ש ,2211/12שם החליט שלא להיעתר לבקשת ועדת האתיקה לתקוף את זיכויו של המשיב ,עו"ד במקצועו ,שאמר דברים פוגעניים בריאיון רדיו: 143 הנימוק המהותי לאי היעתרות לבקשה ,לצד המשוכה הדיונית שתוארה איננו, כמובן ,תוכנם היפה של הדברים שנאמרו .הם מכוערים ,בוודאי בצאתם מפיו של מי שעומד בראש תנועה לאיכות השלטון שניקיון הפרהסיה הציבורית ואיכות הלשון הננקטת ,צריכים להיות נר לרגליה .הדברים נראים כהתחכמות המסר הקליט ,כזילות הלשון והתוכן .המשיב מתאר את דבריו כביטוי ציני וסרקסטי ,אך עדיין איכות הביטוי כרוכה גם באיכות תוכנו; הדברים נאמרו בשלב שבו טרם הוגש כתב האישום נגד מר אולמרט ,והנה כבר "מכינים" לו - מי שתפקידם לבקר אך לא לאסור ,וששליחותם צריך שתמומש בהגינות ציבורית -תא בבית הסוהר; לא אכחד כי נמנה אני על הדוגלים במתן מקום נכבד לכבוד האדם במובנו הבסיסי גם בגדרי ביטוי שפתיים ,לא על חשבון חופש הביטוי אלא על חשבון הפקרות הביטוי .המשיב -ואינו יחיד בדורו -לא הידר כאן בדברי חכמים "דעלך סני לחברך לא תעביד" (מה שעליך שנוא לחברך לא תעשה -דברי התנא הלל הזקן ,בבלי שבת ל"א ,א') ניתן רק לתמוה מאוד מה היה המשיב ,או כל אחד מאתנו ,חש אילו דיברו על אודותיו באותה צורה .ואולם ,לאמיתה מדובר בהתבטאות שהיא חלק מן הקלות העצומה שבה מתגלגלת הלשון בעידננו בכל אתר (תרתי משמע) ועל גלי אֶ תר וצפי ,אך לכדי עבירה אינה עולה; ועם כל ההסתייגות ממנה ,אינה יוצאת מגדר חופש הביטוי גם אם הוא זילות הביטוי ,והכלים השיפוטיים יופעלו כלפיה רק במשורה ונבלעת היא בהמולת המלים (בר"ש 2211/12ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין נ' עו"ד אליעד שרגא ,פורסם בתקדין .)11.8.2112 אם בדברים פוגעניים שניתן להם פרסום ,נפסק כך .קל וחומר בדברים שנאמרו בשיחה "פרטית" ,כבענייננו. זאת ועוד .הרשעת שוטר על דברים שהשיח בפני שוטר אחר בנסיבות ובאופן קא עסקינן עלולה ליצור את הרושם כאילו טיפחנו תרבות של מעין "אח גדול" (ראה והשווה עע"א )139/13או "מלשינון" .ועל הנזק החברתי שעלול להיגרם משני אלו דומה שאין צורך להכביר מילים .בשל חששי מאלו ראיתי לנכון להרחיב בנושא ,אף שקבעתי שלא ניתן לבסס ממצאים על יסוד עדותו של .XXX לסיכום אישום זה ,גם אם אמר הנאשם את הדברים – וספק אם אמרם נוכח הקושי שבקביעת ממצאים על יסוד עדות XXXכאמור לעיל – לו דעתי תישמע ,יש לזכות הנאשם מן האישום הרביעי. אישום 1 .9אשר לאישום זה עמדתי כעמדת חבריי לפיה עולים מעשי הנאשם ,כמיוחס לו באישום ,כדי עבירה של התנהגות שאינה הולמת שוטר. 144 הטרדה מינית סביבתית .11חבריי בחרו להרשיע את הנאשם גם ב"הטרדה מינית סביבתית" – לפי סעיף 23לחוק המשטרה ובנסיבות סעיף (4א)( )1לחוק למניעת הטרדה מינית .זאת עשו על בסיס סמכותו של בית הדין לפי סעיף 38לחוק המשטרה – "הרשעה בעבירה על פי עובדות שלא נטענו בכתב האישום". בשל שני טעמים – מהותי ופרוצדורלי – חולקת אני על חבריי. .11אפתח בטעם הפרוצדורלי .במהלך הדיון התנגד הסנגור להרחבת חזית המחלוקת שבין הצדדים ,והתובעת בתגובה להתנגדותו הצהירה שאין בכוונתה לעשות כן (ראה עמ' 18ו13 לפרו') .רק בסיכום-סיכומיה ביקשה התובעת בהתבסס על פסק הדין בפרשת רוחי חליל "להחיל גם במקרה נשוא כתב האישום הזה את עניין ההטרדה המינית כמשמעותה כהטרדה סביבתית ,בנוסף למשמעות הקלאסית של סעיף (4א)((1ג) לחוק ההטרדה המינית" (בעמ' 141לפרו') .ודוק ,התובעת ביקשה כי הקביעה של היות ההטרדה סביבתית – תתבסס על סעיפי האישום שייחסה כבר המאשימה לנאשם .גם במהלך סיכומיו של ב"כ הנאשם הבהירה התובעת שאין היא עותרת להרשעת הנאשם בעבירה אחרת (בעמ' 133לפרו'). ואולם ,בענייננו ,בחרו חבריי להרשיע את הנאשם בעבירה נוספת כאמור לעיל .איני חולקת כמובן על סמכותו של בית הדין לעשות כן ,אך דומני שאין מקום לעשיית שימוש בסמכות כאשר התביעה לכל אורך ההליך לא ביקשה לעשות כן ,וכשהיא לא ביקשה כן 'מדעת' ,ולא 'שלא מדעת' .על מצב כגון דא כתב המלומד קדמי בספרו: "ככלל ,בית המשפט מכבד את בחירת התביעה בכל הנוגע להוראות החיקוק ,ואינו מוסיף להוראות אלו – ובוודאי שלא תוספת מחמירה – מיוזמתו (על סדר הדין בפלילים ,מהדורת ,2119עמ' ".)1111 .12אשר לצד המהותי .לא חוק המשטרה ולא החוק למניעת הטרדה מינית מכירים בעבירה שכותרתה "הטרדה מינית סביבתית". גם בית המשפט העליון לא הוסיף לספר החוקים עבירה עצמאית חדשה .למקרא פסקי הדין עליהם נשענו חבריי בעניין זה ,עולה כי ההרשעה שם ביסוד ה"סביבתי" הושתתה ,בין הש אר ,על הוראות התקשי"ר (תקנון שירות המדינה) .כאן המקום לציין כי שירות המדינה הקדים את המחוקק בהתמודדות בתופעה של הטרדה מינית באוסרו עליה בהוראות התקשי"ר עוד בטרם נחקק החוק למניעת הטרדה מינית .עניין זה אוזכר אף בפרשת בן אשר שהזכרנוה לעיל .בפרשה זו מנה כזכור כבוד השופט זמיר סימני היכר לזיהויה של הטרדה מינית ,ובהם – על בסיס ההבחנה שהייתה מקובלת בארה"ב באותה עת – את ההטרדה הסביבתית .בהקשר זה מציין השופט זמיר את הוראות התקשי"ר בנדון הנוקטות מינוח דומה .וכך כתב בפסקה ( 23ב) לפסק דינו: 145 התקשי"ר ,כאשר הוא מגדיר הטרדה מינית (בסעיף ,)24.240כולל בה גם יצירת סביבה עוינת .וכך הוא מגדיר "מעשה בעל אופי מיני": "לרבות דיבור או רמיזה ,או יצירת אוירה עוינת". גם בפרשת מדר ,שעניינה מעשים שעשה הנאשם שם בשנת ,2111מאזכרת כבוד השופטת ביניש את הוראות התקשי"ר: לכך יש להוסיף כי בכתב התובענה נטען שהמערער הפר את הוראת סעיף 24.240לתקשי"ר ,המגדירה "מעשה בעל אופי מיני -לרבות דיבור או רמיזה או יצירת אווירה עוינת" (ההדגשה אינה במקור - ד.ב .).בהתחשב בכל אלה ,אין לומר כי ההרשעה ביצירת סביבת עבודה עוינת הפתיעה את המערער ,וקשה לראות כיצד קו הגנתו היה משתנה אילו הואשם בכך מלכתחילה (עש"ם 2214/11בני מדר נ' נציבות שירות המדינה ,פורסם בתקדין .)21.3.2111 בפרשת רוחי חליל יוחסו לנאשם עבירות שנעברו בשנים ,1999- 1993ואף שהדבר לא אוזכר במפורש בפסק הדין שם ,נראה כי הוראות התקשיר שהיו לפניו (כמו בפרשת בן אשר) ולאחריו (כמו בפרשת מדר) היו בנוסח שכלל את האיסור של "יצירת סביבת עבודה עוינת". בשים לב לכך שלא חוק המשטרה ,ואף לא פקודות משטרת ישראל – שהן לצורך העניין שוות ערך לתקשי"ר – כוללים בחובם יסוד "סביבתי" כאמור ,ממילא לא ניתן לדעתי להקיש – במישרין לענייננו – מפסקי הדין הנוגעים לבית הדין למשמעת של עובדי שירות המדינה .עם זה ,אין פירושם של הדברים כי בית הדין מנוע מלקבוע במקרים המתאימים – במסגרת קביעת נסיבות ביצוע של עבירה ,כמו בכל עבירה – כי חלופה מסוימת או יותר של עבירת הטרדה מינית התאפיינה גם ביצירת סביבה עוינת. טיפול המשטרה בתלונה של הטרדה מינית .14טרם שאחתום את חוות דעתי ,אבקש להתייחס גם לאופן שבו טופלו תלונותיהן של המתלוננות .מן העדויות שבאו לפנינו ומת 1/עלה שלאחר שיחתן עם XXXכינס המ"פ את בנות הפלוגה ושאלן ,אחת-אחת ולפי הסדר ,לטענותיהן כלפי הנאשם .המסמך שיצא בעקבות מפגש זה הופנה לטיפול קת"ץ מג"ב (ת .)1/לאחר מכן כינס המג"ד את בנות הפלוגה ולאחריו אף הממ"ר ראה לנכון לעשות כן .מעבר לכך ,שיש ב"כינוסים" מן הסוג הזה שבהם כולם שומעים את כולם טעם לפגם וחשש ל"זיהום עדויות" – יש בכך גם לכאורה טיפול שאינו עולה בקנה אחד עם חובות המשטרה כמעביד על פי החוק למניעת הטרדה מינית והתקנות שהותקנו לפיו. לסיכום הדברים .13על יסוד דבריי שלעיל אני סבורה שהמאשימה הוכיחה את האישומים השלישי והחמישי. אשר על כן ,בגין אישום 4יש מקום להרשיע את הנאשם בעבירה אחת של הטרדה מינית – 146 לפי סעיף 23לחוק המשטרה ,התשס"ו 2111-בנסיבות סעיף (4א)(1ג) לחוק למניעת הטרדה מינית .בגין אישום 1יש מקום להרשיעו בעבירה אחת של התנהגות שאינה הולמת שוטר – לפי סעיף 4לתוספת הראשונה לחוק המשטרה. מאישומים 2 ,1ו ,3 -לו דעתי תישמע – יש לזכות את הנאשם. שופטת _________________ סנ"ץ ציפי דוד-גולדברגר סוף דבר לאור כל האמור החלטנו להרשיע את הנאשם בעבירת הטרדה מינית לפי סעיף 23לתוספת בנסיבות סעיף (4א)(()1ג) לחוק למניעת הטרדה מינית (אישום ,)4ובעבירת התנהגות שאינה הולמת שוטר או שיש בה לפגוע בתדמית המשטרה לפי סעיף 4לתוספת (אישום .)1 בנוסף הוחלט בהתאם לדעת הרוב של השופטים תנ"צ רחל אדלסברג וסנ"צ פנחס כהן וכנגד דעתה החולקת של השופטת סנ"צ ציפי דוד-גולדברגר ,להרשיע את הנאשם בעבירות הבאות: הטרדה מינית -לפי סעיף 23לתוספת בנסיבות סעיף (4א)(()1ג) לחוק למניעת הטרדה מינית (שתי עבירות) (אישומים .)1,2 הטרדה מינית סביבתית – לפי סעיף 23לתוספת בנסיבות סעיף (4א)( )1לחוק למניעת הטרדה מינית (עבירה אחת) (אישומים 1,2,4ו.)1- התנהגות שאינה הולמת שוטר או שיש בה כדי לפגוע בתדמית המשטרה – לפי סעיף 4לתוספת (אישום .)3 ניתן והודע היום ,ח' בשבט תשע"ד ,19/11/2113במעמד התובעת פקד יעל אומידי-ויכמן, הנאשם וב"כ עו"ד בני קוזניץ. שופטת _______________אב בית הדין _________________שופט ________________ סנ"ץ פנחס כהן תנ"צ רחל אדלסברג ,נשיאה סנ"ץ ציפי דוד-גולדברגר 147 תיק מס' 13/12 בית הדין למשמעת אב בית הדין ,תנ"צ רחל אדלסברג השופטת ,סנ"צ ציפי דוד-גולדברגר השופט ,סנ"צ פנחס כהן משטרת ישראל נגד הנאשם :רס"ב XXX גזר – דין השופטים תנ"צ רחל אדלסברג וסנ"צ פנחס כהן כללי .1בתיק זה כפר הנאשם ב 1-האישומים שיוחסו לו והורשע בהם לאחר קיומו של הליך הוכחות. .2הנאשם ,שימש בתקופה הרלבנטית לתיק זה ,בתפקיד רב-סמל פלוגתי בפלוגה ו' במג"ב חברון 4 .מהמתלוננות הן שוטרות חובה אשר שרתו בפלוגה באותה עת תחת מרותו של הנאשם ,ומתלוננת נוספת היא קצינה צעירה בתפקיד מ"מ אשר שירתה בפלוגה ביחד עם הנאשם. .4באישום 1הורשע הנאשם בעבירת הטרדה מינית בכך שבמהלך שנת 2111במועדים שונים ,סיפר בנוכחות המתלוננת ס.ב ושוטרים נוספים בדיחות גסות .כמו כן התבטא בנוכחות ס.ב ביחס לשוטרת אחרת מהפלוגה ,בעלת חזה גדול ,כי היה מת לשים את הראש שלו על החזה שלה. הנאשם זוכה מפרטי האישום שייחסו לו עבירה בכך שחיבק את ס.ב וכן בכך שנכנס למגורי הבנות מבלי לדפוק על הדלת ומבלי להכריז על בואו כנהוג. .3באישום 2הורשע הנאשם בעבירת הטרדה מינית ,בכך שהתבטא בנוכחות המתלוננת ש.ב ביחס למש"קית הת"ש במילים" :איזה תחת גדול" וכן" :אני אוהב כשמש"קית ת"ש יוצאת לריצה ,איזה טייטס צמוד" .בכך ,שמעת לעת חיבק ונישק את ש.ב ובאחד המקרים קרץ לעבר לוחמים שהיו במקום ואמר" :הסתדרתי" ,ובכך שבאחד המועדים ,במהלך ערב מפקד ,בעת ש-ש.ב ישבה על כיסא ,התיישב הנאשם על אותו כיסא מאחוריה ובצמוד לה, באופן שגרם לה לקום מיידית. 148 הנאשם זוכה מפרט האישום שייחס לו חיבוק של שוטרת אחרת בנוכחותה של ש.ב תוך שהפטיר לעברה" :תראו איך היא מקנאה". .1באישום 4הורשע הנאשם בעבירת הטרדה מינית בכך שבאחד המועדים ,כשנפתח כפתור בחולצתה של ע.ע ,פנה אליה הנאשם בנוכחות שוטרים נוספים שהיו במקום ,ושאל אותה האם החולצה קטנה עליה .משהשיבה בשלילה ,אמר לה כי זה בגלל שהחזה שלה גדול. במספר מועדים אחרים ,הנאשם אמר ל-ע.ע כי היא יפה. באחד המקרים הנאשם פנה ל-ע.ע ושאל אותה" :מה קורה אם אני אומר לך שיש לך ריח טוב"? בהמשך אמר :איך זה אם אני אומר לך שיש לך ריח טוב בשיער"? והוסיף בהמשך לאמירותיו הקודמות" :ואם הייתי גמד"? (להלן":בדיחת הגמד"). .1באישום 3הורשע הנאשם בעבירת התנהגות שאינה הולמת שוטר ,בכך שבאחד המועדים, אמר לקמב"ץ הפלוגה ,כי הוא (הכוונה לנאשם) יכול לזיין את הילדה של המפכ"ל ואף אחד לא יעיר לו. .3באישום 1הורשע הנאשם בעבירת התנהגות שאינה הולמת שוטר ,בכך שבמועד שאינו ידוע ,פנה למתלוננת הקצינה י.ב ושאל אותה ,האם כאשר הוא אומר למישהי" :השיער שלך מריח טוב" ,מדובר בהטרדה מינית? י.ב השיבה לנאשם כי תלוי למי זה נאמר וכל אחת תפרש את זה אחרת .לשמע תשובתה צחקק הנאשם ואמר לה שהרסה את הבדיחה וכי הוא התכוון לשיער אחר ("בדיחת הגמד"). .8באישומים 1,2,4הורשע הנאשם בעבירת הטרדה מינית לפי סעיף 23לתוספת הראשונה לחוק המשטרה ,התשס"ו( 2111-להלן" :התוספת") בנסיבות סעיף (4א)(()1ג) לחוק למניעת הטרדה מינית -משמע ,התייחסויות חוזרות שהופנו למתלוננות המתמקדות במיניותן. באישומים 3,1הורשע הנאשם בעבירת התנהגות שאינה הולמת שוטר ,לפי סעיף 4 לתוספת. כמו כן מצאנו להרשיע את הנאשם בארבעת האישומים 1,2,4ו ,1-בעבירה אחת של "הטרדה מינית סביבתית" לפי סעיף 23לתוספת בנסיבות סעיף (4א)( )1לחוק למניעת הטרדה מינית. טיעוני הצדדים וראיות לעונש התביעה 149 .9באת כוח התביעה בטעוניה לעונש ,ציינה ,כי הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בחמשת האישומים שיוחסו לו .האישומים חמורים ,קל וחומר משקלם המצטבר. לדבריה ,חרף השבחים שהרעיפו עדי האופי על פועלו של הנאשם ,על הכף בעניינו ליטות לחומרה בשל הנקודות הבאות: א .היות הנאשם שוטר ותיק בארגון ,אדם בוגר כבן 38נשוי ובעל משפחה ,כשמנגד המתלוננות היו שוטרות חובה צעירות כבנות ,21בתחילת שירותן הסדיר. ב .ניצול לרעה של מעמדו בפלוגה כרס"ר משמעת ,כשבמהלך תפקידו דאג הנאשם לסייע לשוטרים ,תוך שיצר בפלוגה סביבה עויינת שכללה :הערות מיניות ,בדיחות מיניות חיבוקים ונשיקות .זאת כשהוא אמור לשמש בתפקידו מודל לדוגמה אישית. ג .אין המדובר במעידה חד פעמית ,אלא במעשים שבוצעו ברצף של זמן ביחס למתלוננים רבים ומספר פעמים רב .לנאשם היו הזדמנויות רבות לחזור בו מהתנהגותו הקלוקלת כלפי עמיתיו לארגון ופקודותיו ,אך לא עשה כן. ד .מעשי הנאשם בוצעו תוך ניצול יחסי מרות במסגרת יחסי עבודה וכשקיים פער מעמדות בין רום תפקידו של הנאשם לבין אותן שוטרות חובה. ה .המבוכה הגדולה והתחושה הלא נעימה שהנאשם הותיר בהתבטאויותיו ובמעשיו בקרב המתלוננות ,כפי שניתן היה להתרשם מעדויותיהן בפני בית הדין. ו .ההתבטאות הבוטה והגסה שהשמיע הנאשם בפני הקמב"צ ,XXXהתבטאות שאין להקל ראש בה ובתוכנה ,כשהיא נאמרת מפיו של רס"ר משמעת ,ביחס לראש הארגון תוך ביזוי כבודו וכבוד משפחתו. ז .העובדה שהנאשם הורשע בעבירת הטרדה מינית סביבתית ,שהעכיר את האוירה בפלוגה ,שיבש את התפקוד התקין בה ,ופגע במרקם החברתי הקיים על רקע פערי הגילאים בינו לבין יתר השוטרים. .11בהתייחסה לנתוניו האישיים של הנאשם ציינה התובעת ,כי במרשם המשמעתי שלו קיים רישום על משפט פלילי משנת 1994בו נדון לשרות לתועלת הציבור .מפרוטוקול שהגישה עולה לדבריה ,כי מדובר בעבירת תקיפה שהסתיימה באי-הרשעת הנאשם. מתדפיס המרשם המשמעתי אותו הגישה עולה ,כי לחובת הנאשם 1הרשעות משמעתיות בפני דן יחיד בגין עבירות של התנהגות שאינה הולמת שוטר ,אי מילוי הוראה ,רשלנות התחמקות ועבירת תעבורה .כמו כן לחובתו שתי הערות מפקד. באשר להערכותיו התקופתיות ציינה ,כי בשנים האחרונות הוערך על ידי מפקדיו בציונים הנעים בין טוב מאד 2למעולה . 1 התובעת הגישה את פלטי ההערכות התקופתיות ,תדפיס המרשם המשמעתי וגליונות השפיטה. .11לסיכום דבריה טענה ,כי מדובר בתיק חמור המהווה אבן דרך ותמרור .בהתחשב בכל טיעוניה דלעיל ,עתרה לעונש של נזיפה חמורה והורדה בדרגה לתקופה קצובה .ענישה, שלדבריה יהיה בה כדי להעביר מסר ארגוני שישקף את המלחמה העיקשת והבלתי מתפשרת שמנהל הארגון במעשים מעין אלה. 151 לתמיכה בטיעוניה באשר לעונש ההולם את חומרת המעשים ולמסר הארגוני המתבקש במקרה זה ,הפנתה התובעת לגזרי הדין בתיקי ביד"מ , 33/11 , 21/14ביד"ע 1/12וביד"מ 41/12בהם השית בית הדין על הנאשמים עונשי נזיפה חמורה והורדה בדרגה. בהתייחס למשמעות השכרית של הורדת הנאשם בדרגה ,הגישה התובעת תדפיס מהחשבות ממנו עולה כי שכרו של הנאשם עומד על סך של 13,811שקלים ברוטו והורדה בדרגה תביא לפער חודשי בסך של 2,184שקלים ברוטו. ההגנה .12מטעם ההגנה העידו 3עדי אופי :אלוף משנה ,XXXסנ"צ XXXסגן אלוף XXXורב סרן .XXXכולם דיברו בשבחו של הנאשם. אלוף משנה XXXהעיד כי הוא משרת בצה"ל ומשמש כמפקד חטיבת XXXבמהלך החצי שנה האחרונה .בתפקידו הוא מפקדו הישיר של סנ"צ ,XXXמפקד הפלוגה בה משרת כיום הנאשם .העד סיפר על הקשר המיוחד שלו עם הנאשם שמשמש כרס"ר בפלוגה .לדבריו ,בפועל ,הוא הרבה מעבר לכך והגדירו "הנשמה" של הפלוגה. העד סיפר כי חלק ניכר מהתקשורת היומיומית שלו עם הפלוגה מתבצע דרך הנאשם, שאוהב את חייליו ודואג להם כאבא .הוסיף כי הנאשם משמש יד ימין למ"פ שלו ,הוא דמות משמעותית ויציבה בפלוגה ,נוכחותו והשפעתו ניכרים בכל מקום. סנ"צ ,XXXמפקדו הנוכחי של הנאשם מזה כשנה ושמונה חודשים ,העיד ,כי הוא משמש כמפקד XXXבמג"ב .XXXלדבריו ,הנאשם מתפקד אצלו כנגד משמעת, כרס"ר פלוגתי וגם כמפקד המתחם .העד תאר את הנאשם כאדם מיוחד במינו המקבל על עצמו כל משימה ומבצע את משימותיו על הצד הטוב ביותר .נכון להגיע לכל פעילות ,בכל שעה ,אינו סופר שעות ,לכן קיבל השנה ובשנה שעברה ,תעודות הצטיינות .בהתייחסו לאישיותו של הנאשם סיפר העד ,כי הנאשם אדם רגיש ,חם ,אוהב אנשים ,רואה בחיילים בנים שלו ודואג להם כולל במתן תרומות .עוד סיפר כי הנאשם ,כשרואה אותו ,נוהג לחבקו. סגן אלוף ,XXXהמשרת בצה"ל כרע"ן XXXהעיד ,כי הכיר את הנאשם במסגרת תפקידו הקודם כסגן מפקד בXXX העד סיפר כי טיפל בכל הכרוך בלוגיסטיקה ובטיחות .פלוגת המג"ב בה שירת הנאשם היתה ת"פ של החטיבה אשר סיפקה את צרכיה. העד סיפר על הדאגה של הנאשם לחייליו וציין כי הימצאותו של הנאשם ,בגילו ,במקום מבודד ,עם קבוצת חיילים קטנה ,ראוייה להערכה. רב-סרן XXXהעידה ,כי בתפקידה הקודם שימשה קצינת שלישות של החטיבה המרחבית .XXXבמסגרת תפקידה זה בצה"ל ,הכירה את הנאשם ,שכן הפלוגה בה שירת הייתה ת"פ החטיבה .סיפרה כי עם הזמן ,נוצרה בינה לבין הנאשם מערכת יחסים 151 אישית וחברית ,כמו אבא ,נחשפה לאדם שאוהב אנשים ונכון לעזור בכל פנייה ובכל עת. הנאשם לדבריה דאג תמיד לאנשיו ,ניסה לקדמם ולפתח את המקום בו הם נמצאים. .14ב"כ הנאשם פתח את טיעוניו לעונש בבקשה שבית הדין לא יתייחס לעברו של הנאשם בעניין פסק הדין משנת ,1994על אף שהוגש על ידי התובעת בהסכמתו ,שכן בשל חלוף הזמן חלה התיישנות על רישום פלילי זה. לגופו של עניין ציין ,כי בתיק הנדון אין לסניגור הרבה מה לומר ,שכן עדי האופי כבר העידו ואמרו את מה שיש לומר על הנאשם .הוסיף ,כי הנאשם שירת את שירותו הצבאי בהנדסה קרבית ,נפצע בברכיו והוכר כנכה צה"ל .לאחר מכן התגייס למשטרה ,שירת במגוון תפקידים ובשנת 2113עבר למג"ב ,מאז ועד היום הוא משרת במג"ב כרס"ר פלוגה. הנאשם הוא אב לחמישה ילדים שטיפח משפחה לתפארת ,בת ,XXXשני בנים האחד משרת ב XXXוהשני שירת ב XXXוכיום הוא נשוי ואב לילדה .שתי בנותיו הנוספות הן תלמידות בגילאים XXXו XXX -שנה. עוד ציין ,כי ביום פקודה עומדים לזכותו של הנאשם :זכויותיו הרבות ,שירותו המועיל ומעשיו הטובים .אלו השתקפו לדבריו בעדויות עדי האופי ,בדברי עדי התביעה ,וכן במקבץ המסמכים אותם הגיש לבית הדין ובהם חוות דעת ,הערכות תקופתיות ,תעודות הצטיינות ודפי ראיונות. ב"כ הנאשם הוסיף כי יש לזקוף לקולה את העובדה שעדים אובייקטיבים העידו ,שהבנות שיתפו פעולה עם דברי הנאשם ,לא פחדו להעיר לו וכשאמרו שלא מתאים להן ,הפסיק. הוסיף ,כי הנאשם חש בושה רבה על עצם ההרשעה שהיא כשלעצמה ענישה עבור הנאשם. .13לסיכום דבריו ביקש בא-כוח הנאשם מבית הדין להתחשב בשרותו המפואר של הנאשם ולהסתפק בעונש של נזיפה בלבד. לתמיכה בטענתו לפיה בית הדין יודע לדון לקולה במקרים המתאימים ,הפנה לגזרי הדין בתיקי ביד"מ 84/11ו 41/19 -בהם נגזרו על הנאשמים עונשי נזיפה חמורה וקנס. דיון .11בהכרעת הדין קבענו בין היתר את הדברים הבאים: "מהעדויות שהובאו בפנינו עולה ,כי הנאשם היה בעל עוצמה מיוחדת בפלוגה מתוקף תפקידו כרס"ר משמעת .המתלוננות ,שוטרות חובה ,היו תלויות בו בסידור המשמרות ובהתנהלותן השוטפת .מדובר בסיטואציה בה מתקיים חוסר שוויון מובהק בין הצדדים ,שכן מעמדו של הנאשם בכיר לאין שיעור מזה של המתלוננות המצויות במעמד נחות ותלותי של סיירות בפלוגה .מכאן ,שדי בהוכחת האמירות החוזרות, המתמקדות במיניותן של המתלוננות ,ואין צורך להוכיח את תחושתן הסובייקטיבית או להוכיח אלמנט של אי הסכמה במפורש או מכללא .בנסיבות אלו ,יסוד הניצול מתקיים באופן אינהרהנטי"... ועוד נאמר: 152 "הדעת נותנת ,כי אין להתייחס לסדרת המקרים שנחשפו בתיק זה ,כאל אירועים בודדים העומדים כל אחד לעצמו ,אלא כאל מסכת כוללת המשקפת את התנהגותו של הנאשם בהיבטים שיוחסו לו. במהלך שמיעת התיק ,למדנו ,כי הנאשם היה דמות דומיננטית ובעלת השפעה רבה בפלוגה .במסגרת תפקידו כרס"ר משמעת הנאשם נהג לעזור לשוטרי הפלוגה בעניינים שונים ,לרבות בפתרון מצוקות ובעיות אישיות .הנאשם ,המבוגר מהלוחמים והסיירות שרובם צעירים בשירות חובה ,התנהג ב"-חברמניות" ונהג להתלוצץ ולהתבדח עמם. יחד עם זאת ,מסכת הראיות ציירה תמונה עגומה ,לפיה בחסות התנהגותו הבלתי פורמלית ,בדיחותיו והלצותיו ,נהג הנאשם להשמיע באוזני השוטרות ובנוכחות אחרים ,הערות בעלות אופי מיני בוטה ,לספר באופן תדיר בדיחות גסות בנוכחותן, לחבק ולנשק אותן ולגעת בגופן .הדברים הגיעו לכדי כך ,ששוטרות חשו אי נוחות במחיצתו ,עד כדי ניסיון להימנע ממפגש עמו והנפת יד מרחוק לשלום כדי שלא להיקלע לסיטואציה המחייבת בכל מפגש עמו חיבוק ונשיקה .התנהגויות אלו, השפילו וביזו את שוטרות הפלוגה ביחס למיניותן ,העכירו את האווירה ושיבשו את התפקוד התקין בה .הדבר עלה בבירור מעדויותיהם של כלל עדי התביעה .אנו סבורים כי מצב דברים זה מתאים להגדרת" ,הטרדה מינית סביבתית" כפי שבואר בפסיקה". מדיניות התגובה המשמעתית בעבירות של הטרדה מינית .11מדיניות זו נדונה בהרחבה בבית המשפט העליון בעש"מ 1928/11מדינת ישראל נ' ברוכין, בו נאמר ע"י כב' השופט זמיר: "בית משפט זה ,המופקד על אכיפת החוק ,חייב לומר את דברו בנוגע למאבק בהטרדה מינית ,ובכלל זה בהקשר של הדין המשמעתי ...הטרדה מינית ,כעבירת משמעת ,כוללת צורות שונות ומשונות של התנהגות פסולה שיש לה אופי מיני .יש בהן ,בקצה אחד, צורות קלות מבחינת הפסול המוסרי והפגיעה בקרבן ,ויש בהן ,בקצה השני ,צורות חמורות מבחינה זאת ...לכן ברור שהחומרה של אמצעי המשמעת בכל מקרה ומקרה אמורה לתת ביטוי לחומרה של ההטרדה המינית באותו מקרה ...עם זאת ,המהות של ההטרדה המינית מחייבת באופן עקרוני ,כפוף לנסיבות של כל מקרה ,גישה מחמירה מצד הממונים על עובד הציבור הנאשם בהטרדה כזאת ,מצד בית הדין למשמעת וכן גם, בהליך של ערעור ,מצידו של בית משפט זה". בית המשפט הסביר מהו ייחודה של עבירת ההטרדה המינית ,העומד בבסיס אותה גישה מחמירה :הטרדה מינית שונה במהותה מעבירות משמעת אחרות. "בדרך כלל עבירות משמעת פוגעות בתפקוד ובתדמית של השירות הציבורי .כך גם הטרדה מינית במקום העבודה ,שהיא מעכירה את האווירה ומשבשת את יחסי העבודה, ולכן היא פוגעת ,בהכרח ,בתפקוד התקין ובתדמית הראויה של השירות .אך ,מעבר לכך, הטרדה מינית פוגעת גם באופן אישי בשותפים לעבודה ,לא פעם פגיעה קשה ,ולעתים קרובות דווקא בעובדים פגיעים במיוחד ,מחמת דרגה נמוכה או מעמד רופף במקום העבודה ,או מחמת סיבה אחרת .עובדים אלה זכאים להגנה יעילה ,גם לצורך התפקוד התקין של השירות ,קודם כל על ידי הממונים עליהם ,ואם אין די בכך ,על ידי בית הדין 153 ובית המשפט .יעילות ההגנה היא ,באופן כללי ,פועל יוצא של חומרת האמצעים שבית הדין ובית המשפט נוקטים נגד עובדים שנמצאו אשמים בהטרדה מינית. הטרדה מינית שונה מעבירות משמעת אחרות בהיבט נוסף .בדרך כלל ,אדם שנכשל בעבירת משמעת ...מודע היטב לכך שהוא עושה דבר שלא ייעשה ,לא רק בניגוד לחוק, אלא גם בניגוד למוסר החברתי ולמינהל התקין .לכן ,אדם המוחזק בעיני עצמו אדם הגון ,וחזקה שכאלה הם העובדים בשירות המדינה ,רובם אם לא כולם ,ימנע עצמו מעבירה כזאת .אך לא בהכרח כך לגבי עבירה של הטרדה מינית. אפשר שאדם המוחזק בעיני עצמו ובעיני יודעיו כאדם הגון ,שלא יעלה על דעתו לבצע עבירה של גניבה או שוחד ,ואף לא עבירת משמעת של התרשלות או התפרעות בעבודה, יסתבך ביודעין ,ללא תחושה של אשמה ,בעבירה של הטרדה מינית ...אדם כזה ,היודע בדרך כלל להבחין בין טוב לבין רע ,יכול לתפוס מעשה של הטרדה מינית כאילו הוא מעשה של מה בכך ,אולי אפילו מעשה חינני של רוח נעורים ,המתיישב עם תדמית של גבריות ,ומכל מקום מעשה טבעי ,ולכן גם מעשה נסבל מבחינת המוסר החברתי .ייתכן שאפשר לייחס תפיסה כזאת של הטרדה מינית לחינוך אישי ,או לתרבות של חברה מסויימת או לאווירה השוררת במקום נתון .כך או כך ,כיוון שתפיסה כזאת רווחת בקרב עובדים הגונים ,המבקשים להימנע מרע ,חשוב להעביר אליהם מסר חד-משמעי האומר כי הטרדה מינית היא מעשה רע מכל בחינה ,ובכלל זה מבחינה מוסרית ,ולכן היא נחשבת עבירה שיש עמה קלון .מסר כזה ,על מנת שיהיה יעיל ,חייב לבוא לידי ביטוי בנקיטת אמצעים חמורים נגד עובד שנמצא אשם בהטרדה מינית .אמצעים כאלה יכולים לצמצם את היקף התופעה של הטרדה מינית בשירות הציבורי". עוד הוסיף בית המשפט ,כי בשל מהותה של ההטרדה המינית" ,קיימת רתיעה מצד הקורבנות ,גם כאשר הם נפגעים מאד מן ההטרדה ,להגיש תלונה רשמית נגד המטריד ...או להעיד נגדו במשטרה או בערכאה שיפוטית .תלונה כזאת כרוכה על פי רוב בחקירה מביכה על ידי הרשויות הממונות על אכיפת החוק ,ובעקבותיה מתן עדות וחקירה נגדית בפני ערכאה שיפוטית ,בחשיפה אפשרית לפרסום בתקשורת ,ולעתים גם בתגובה פוגעת במקום העבודה ,עד כדי אילוץ לפרוש מאותו מקום .כל אלה גורמים לכך שלעתים קורבנות של הטרדה מינית סופגים את ההשפלה והמצוקה ,ונמנעים מתלונה, כשהתוצאה הסבירה היא שההטרדה תימשך ותציק ,לאותו קרבן או לקרבן אחר .גם בכך נבדלת ההטרדה המינית מעבירות משמעת אחרות ,בהן כל עובד יכול להניח שתוגש נגדו תלונה ,אם יעבור את העבירה .זהו גורם מרתיע בעבירות משמעת בדרך כלל ,אך גורם זה נחלש בעבירות של הטרדה מינית ,בגלל הרתיעה של קרבן העבירה מהגשת תלונה רשמית". גם בעש"מ 11188/12בעניין בצון ציין בית המשפט העליון ,את הצורך בהחמרה בענישה: "למותר לומר ,כי השמירה על תרבות ההתנהגות במערכת יחסי העבודה ,ובתוך כך כיבוד הפרטיות והאוטונומיה האישית של הזולת ,היא יסוד מיסודות כללי המשמעת 154 בשירות המדינה .ההטרדה המינית פוגעת בכבודו של האדם וברגשותיו .כשהיא מתרחשת במערכות העבודה בשירות המדינה היא הורסת את מירקם היחסים העדין בשירות עובדי המדינה ,ופוגעת לא רק במושא ההטרדה עצמו ,אלא ברמתו של השירות באופן כללי ,ובאמון שהציבור רוחש לו. הפעלת הנורמות כנגד הטרדה מינית בשירות הציבורי היא משימה בעלת חשיבות מיוחדת הן להגנה על הפרט והן לשמירה על האינטרס הציבורי הכללי"... ועוד נפסק בעש"מ 11931/11בעניין חליל רוחי: "מצבים של הטרדה מינית ביחסי עבודה ,מקבלים גוון מיוחד כשהם מתרחשים במסגרת השירות הציבורי .מעבר לפגיעה הקשה בפרט ובמרקם יחסי העבודה הכרוכה בהטרדה המינית ,התרחשותה במסגרת השירות הציבורי גורמת פגיעה עמוקה באמון הציבור בשירות זה .המינהל הציבורי פועל כנאמן הציבור ,הוא מחוייב בשמירת ערכי התנהגות בסיסיים ,ועליו לשמש דוגמא ומופת לציבור הרחב .נדרשת במסגרתו הקפדה מיוחדת על ערכי מוסר יסודיים ביחסים בין בני אדם ...אמון הציבור בשירות הציבורי חיוני להבטחת פעילותו התקינה ,ופגיעה באמון זה פוגעת ממילא בתיפקודו של השירות, ומזיקה לאינטרס ציבורי בעל חשיבות מיוחדת ...על שיקולים אלה להנחות ביישומם של דיני המשמעת בשירות המדינה ,כאשר הם משתלבים בדין האוסר הטרדה מינית בכלל, ובמערך יחסי העבודה ,ובמסגרת שירות המדינה במיוחד". הטרדה מינית מול רף ההתנהגות הנדרש משוטרים .13בבג"צ 8221/13סדיק נגד מפכ"ל המשטרה ואחרים ,בו נדונה סמכות מפכ"ל המשטרה בנוגע לפיטורי שוטר ,נאמרו ע"י בית המשפט העליון הדברים שלהלן: "אכן ,מעשי הטרדה מינית הם חמורים כשלעצמם .הם חמורים פי כמה כאשר הם מתבצעים במסגרת שירות המדינה; חומרה יתירה פי כמה נלווית להם כאשר הם נעשים בידי איש משטרה ,הנדרש מכוח תפקידו להתנהגות ברמה אתית גבוהה במיוחד, כמי שנמנה על מערכת אכיפת החוק.".... ובבג"צ 131/13אורי גרין נגד מדינת ישראל נאמר: "המשטרה הינה מערכת המופקדת על שירות חיוני לציבור; ככזו ,היא אחראית לביצוע משימות נרחבות בעלות חשיבות עליונה לחברה; משימות אלה מחייבות התאמה מלאה של המשרתים במשטרה לביצוע תפקידם החל בדרגים הנמוכים ולאורך כל סולם התפקידים עד להנהגה הבכירה. ההתאמה נדרשת הן ביכולת הביצוע של המשימות והן ברמה הערכית והמוסרית של השוטר ,המשמש נציג מערכת אכיפת החוק". 155 חובת השמירה על נורמות של טוהר מידות ונקיון כפיים ,ככל שהיא מחייבת בשירות הציבורי כולו ,חלה ביתר שאת על עובדי ציבור הנימנים על מערכת אכיפת החוק ,לא כל שכן כאשר מדובר במסגרת היררכית במשטרת ישראל ,בה משרתים זה לצד זה אוכלוסיות שונות ,נגדים וקצינים ,שוטרי קבע ,בנות ובני שירות לאומי וכן חיילים שהוצבו לשרת כשוטרי חובה ,ואשר עבורם משטרת ישראל מהווה מסגרת צבאית בה מחויבים הם לשרת מכוח חוק. הטרדה מינית של שוטרות בשירות חובה .18על החומרה המיוחדת שבהטרדה מינית כלפי חיילות עמד כב' השופט זמיר בענין ברוכין שאוזכר לעיל: "אכן ,האיסור על הטרדה מינית חל על כל אדם כלפי כל אדם ,אך חומרה מיוחדת נודעת להטרדה מינית של חיילת בהיותה בתפקיד כחיילת...חיילת צעירה ,חסרת ניסיון, במפגש ראשון עם מסגרת זרה וחדשה מחוץ לבית ,מסגרת לא וולונטרית ,שבה היא נתקלת בהיררכיה צבאית ברורה."... בפסק דין נוסף ,עש"מ 1331/11בעניין פודלובסקי נאמרו על ידי בית המשפט העליון דברים דומים: "בבואנו לקבוע את אמצעי המשמעת ההולמים ,עלינו להביא בגדר שיקולינו את המסר הברור לשירות הציבורי שיתרום לעקירת נגע ההטרדה המינית ,על גילוייה השונים בקרב עובדי המדינה .ביטויים מיניים בוטים הפוגעים בכבודן של נשים ,בייחוד כאלו הנאמרים בפני חיילות צעירות המתמודדות עם עולם חדש ועומדות מול כוח וסמכות של היררכיה פיקודית ,הם תופעה חמורה". גם בבג"צ 1283/99בעניין פלונית ,הוקיע בית המשפט בלשון חריפה את התופעה של הטרדה מינית של חיילות ,הפוגעת בחובת הנאמנות של הצבא למתגייסות לשורותיו ,לבני משפחותיהן ולחברה בכללותה. דברים ברוח זו נאמרו גם ע"י בית הדין הצבאי לערעורים ב –ע 131/11/בעניין אילן באדוס: "חיילות צה"ל בשירות חובה ,מוצבות לתפקידיהן על פי בחירת המערכת הצבאית וקביעתה .אין להן שיקול דעת היכן לשרת ובמחיצתו של מי לשהות בעת ביצוע משימותיהן .במצב עניינים כזה על המערכת לספק להן הגנה ולטפל בחומרה במי שמטריד מינית". 156 התנהגות שאינה הולמת שוטר .19הנאשם שבפנינו ,נוסף לעבירות ההטרדה המינית ,הורשע בהתאם לאישום 3בעבירת התנהגות שאינה הולמת שוטר ,בכך שאמר לקמב"ץ הפלוגה בהיותם בתפקיד ובהקשר לתלונת המתלוננות נגדו ,כי הוא יכול לזיין את הילדה של המפכ"ל ואף אחד לא יעיר לו. בהכרעת הדין התייחסנו לחומרתה ולחריגותה של התבטאות זו ,וקבענו בין היתר את הדברים הבאים: "אין להקל ראש בהתבטאות מעין זו ,הנשמעת מפיו של שוטר ,בוודאי כאשר מדובר בשוטר וותיק המשמש בתפקיד רס"ר משמעת. מדובר בהתבטאות שיש בה כדי לבזות את ראש הארגון ולפגוע בכבודו ובכבוד משפחתו והכל תוך נקיטת לשון גסה ובוטה ...מדובר בהתבטאות חמורה ואומללה שמקומה לא יכירנה בשורות הארגון וטוב היה אלמלא נאמרה כלל". התבטאות בוטה מסוג זה ,אינה עומדת באמות המידה האתיות והערכיות הנדרשות והמצופות מכל איש משטרה באשר הוא. אי לקיחת אחריות והיעדר חרטה .21אין לזקוף לחובת הנאשם את העובדה שבחר לנהל את התיק .זוהי זכותו הבסיסית של כל נאשם .עם זאת ,לא יוכל הנאשם לקבל את ההקלה הניתנת למי שבוחר להודות ומייתר את ההליך ,על הצורך בהעדת המתלוננות. ב -רע"פ 4839/11תורג'מן נ' מדינת ישראל ,אשר צוטט על ידי בית המשפט המחוזי בתפ"ח 1111/19מדינת ישראל נגד קצב ,נאמר לעניין זה: "לנאשם זכות יסוד בלתי מעורערת לנהל את הגנתו כפי הבנתו .זכות זו הינה חלק בלתי נפרד מאגד הזכויות העומדות לנאשם...ברם ,עת עושה בית משפט במלאכת קביעת העונש ,רשאי גם רשאי הוא להביא בחשבון ,במניין שיקוליו ,שיקולים דוגמת חיסכון בזמן שיפוטי ,נטילת אחריות על המעשה והבעת חרטה .אין משמעות הדבר "החמרה" עם אלו הבוחרים לנהל את הגנתם עד תום ,כי אם הקלה לגיטימית עם אלו הבוחרים להודות". במקרה שבפנינו ,הנאשם ,גם לאחר שהורשע לא קיבל אחריות על מעשיו ולא הביע צער וחרטה עליהם. 157 הדברים אמורים גם ביחס לחלקים בהם הודה בעובדות שיוחסו לו ,אך כפר בכך שהן מהוות כשל משמעתי ,כדוגמת "בדיחת הגמד". הרושם המתקבל מכך הוא ,כי הנאשם לא הפנים עד היום את מהות העבירות ואת חומרת מעשיו. לעניין זה אנו מפנים לע"פ 8321/12ינון בן חיים נגד מדינת ישראל תק-על ע"פ )4(8321/12 :11211 "אינני סבורה כי בשלב גזירת הדין ניתן להתעלם מהשאלה אם הנאשם לקח אחריות למעשיו או אם הוא מוסיף וכופר בהם .שיקולים בדבר לקיחת אחריות והבעת חרטה נוגעים לליבת מלאכת הענישה וקשורים בקשר הדוק למרבית שיקולי הענישה ...אי לקיחת אחריות מצידו עשויה להעיד על צורך בהרתעה קשה יותר באמצעות השתת עונש כבד יותר ...היעדר חרטה ואי-נטילת אחריות על המעשים מעידים ברוב המקרים על מסוכנות וחשש מוגבר לחזרה על המעשים בעתיד". תכלית הדין המשמעתי .21כידוע ,ובהתאם לפסיקה העניפה של בית המשפט העליון בנושא ,מטרתם העיקרית של אמצעי המשמעת המוטלים על ידי בית הדין אינה הענשת השוטר ,אלא הם נועדו לצורך השגתה של תכלית כפולה :הגנה על הארגון ,על תדמיתו בעיני הציבור ומניעת פגיעה משמעותית בתפקודו ,וכן ,הרתעת שוטרים אחרים במעמדו של הנאשם למען לא ייכשלו במעשים מסוג זה. בבואו להטיל אמצעי משמעת על בית הדין לבחון ,בין היתר ,האם יש באלה כדי ליצור הרתעה מספקת בקרב השוטרים בארגון וכדי להשיב על כנו את אמון הציבור במשטרה. ואולם ,תפקידם המרתיע של אמצעי המשמעת אינו חזות כל .כפי שנקבע בפסיקה ,גם אם משקל נסיבותיו האישיות של הנאשם פחות בדין המשמעתי בהשוואה להליך הפלילי ,אין להתעלם מהן כליל .החזקה בדבר הצורך בענישה מחמירה יכולה להיחלש נוכח נסיבות מיוחדות של המקרה או של העומד לדין. אשר על כן שומה עלינו להתייחס גם לנסיבותיו הספציפיות של המקרה ולנסיבותיו המיוחדות של הנאשם שבפנינו. מלאכת האיזון בין השיקולים לאור תכלית הדין המשמעתי 158 .22לאחר שסקרנו את טיעוני הצדדים וראיותיהם לעונש וכן את הפסיקה העניפה של בית- המשפט העליון בנוגע להיבטים הייחודיים של עבירת ההטרדה המינית בדין המשמעתי, והתואמים את המקרה שבפנינו ,נסכם בתמצית את השיקולים להחמרה בגזירת דינו של הנאשם למול הנסיבות המקלות בעניינו. .24השיקולים לחומרה: מדיניות הענישה המחמירה שנקבעה ע"י בית-משפט עליון בשורה ארוכה של פסקי-דין בנוגע לעבירות משמעת של הטרדה מינית בשירות הציבורי (כמו בפרשות :עש"מ 419/11זרזר נגד נש"מ ,עש"מ 11188/12בצון נ' מ"י,עש"מ 1331פודלובסקי נ' נש"מ, עש"מ 3114/12מ"י נגד לוי). פער הגילאים בין הנאשם שהוא בן 38שנים לבין המתלוננות הצעירות. העובדה כי ההטרדה המינית הופנתה כלפי שוטרות חובה ,ופגעה בכבוד האדם שלהן. הפער בין מעמדו הבכיר והדומיננטי של הנאשם בפלוגה לבין מעמדן של המתלוננות, שוטרות חובה בראשית שירותן הסדיר שהיו תחת מרותו ותלויות בו וכן קצינה צעירה שאך זה הגיעה לפלוגה. ריבוי ההתבטאויות ,המעשים הפסולים והחזרה עליהם ,על אף הבקשות שהופנו לנאשם להימנע מכך ,הן ע"י חלק מהמתלוננות והן ע"י אחרים בפלוגה ובהם מפקדו. העכרת האווירה בפלוגה ושיבוש התפקוד התקין בה ,כתוצאה מהתנהלות הנאשם ומעשיו שיצרו סביבת עבודה בלתי הולמת ובלתי ראויה. הפער בין המעשים לבין רף ההתנהגות המצופה משוטר בכלל ,ומרס"ר משמעת וותיק באירגון האמור לשמש דוגמה אישית ,בפרט .הנאשם כרס"ר משמעת בפלוגה הוא דמות שהתנהגותו ורמתו המוסרית אמורה לשמש אמת מידה ודוגמה לחיילים שתחת מרותו. אי-הבעת חרטה ע"י הנאשם והיעדר הפנמה באשר לפסול שבמעשיו. השגת תכלית הדין המשמעתי ,יצירת הרתעה מספקת בארגון והצורך בחיזוק אמון הציבור במשטרה. .23השיקולים לקולה: 159 טיב שירותו החיובי של הנאשם במהלך 23השנים בהן הוא משרת באירגון. עדויות האופי המצויינות של מפקדים באירגון ובצה"ל ,אודות הנאשם. עבר משמעתי שאינו מכביד יחסית. בהקשר זה יצויין כי איננו מייחסים כל משקל לרישום הפלילי שהוגש לנו בהיותו ישן. גילו של הנאשם ,היותו בעל משפחה ואב לילדים. .21לעניין השיקולים לקולה ,נוסיף ,כי בא-כוח הנאשם לא טען לנסיבות מקלות הכרוכות בביצוע העבירות למעט טענתו כי יש לזקוף לקולה את העובדה שעדים אוביקטיבים העידו על שהבנות שיתפו פעולה עם דברי הנאשם ,לא פחדו להעיר לו וכשאמרו שלא מתאים להן ,הפסיק. נציין כי דבריו אלו של ב"כ הנאשם אינם עולים בקנה אחד עם מכלול העדויות ששמענו ועם קביעותינו בנושא זה שפורטו בהרחבה בהכרעת הדין. מכל מקום ,גם במקרים בהם המתלוננות אכן צחקו מתוך מבוכה ,או העירו לנאשם ,איננו רואים בכך נסיבה המקלה מחומרת התנהגותו של הנאשם כלפיהן. .21כידוע ,וכבר נאמר ע"י בתי-המשפט לא אחת ,כי הקשה שבתפקידי השופט הוא גזירת עונשו של נאשם .על השופט למצוא את המשקל הראוי שיש להעניק לכל אחד מהשיקולים ,תוך שהוא מודע לכך ,שלעיתים קרובות שיקול אחד בא על חשבונו של שיקול אחר .מכאן שהעונש המוטל בסופו של דבר על נאשם ,אינו אלא תוצאה 'משוקללת' ,אם תרצה פשרה ,של השיקולים השונים שיש להביאם בחשבון .מלאכת 'שקלול' זו אינה מלאכה מדעית ,אך היא אף אינה מלאכה שרירותית .היא עניין שבשיקול דעת ,הנעשה על הרקע הכללי והאינדיבידואלי ,במסגרת המדיניות העונשית הכללית (ראה ע"פ 212/39בעניין פלוני וכן ע"פ 11199/11בעניין סרפו). .23צודקת התביעה בעתירתה להעברת מסר עונשי מרתיע ע"י הטלת ענישה מחמירה של נזיפה חמורה והורדה בדרגה .אין לנו כל ספק כי בנסיבות מקרה זה הכף נוטה לחומרה, והעונש ההולם את המעשים צריך לכלול רכיב של הורדה בדרגה .ברכיב ענישה זה ,מלבד ההיבט הכספי קיים היבט נוסף של פגיעה במעמדו של הנאשם בארגון .היבט זה מביא לידי ביטוי את ההתייחסות המחמירה של בית הדין לעבירות שעבר הנאשם ,ולכך שההתבטאויות בעלות התוכן המיני המטריד והמשפיל ,חזרו ונשנו. נוסף על כך ,יש ברכיב ענישה זה ,כדי להעביר מסר ארגוני ברור ובלתי-מתפשר בדבר נורמות ההתנהגויות הראויות והחשיבות שבשירוש התנהגויות פסולות מסוג זה בארגון. 161 אנו סבורים כי לשם כך יש מקום להעלאת רף הענישה הנוהג בעבירות מסוג זה .קו זה הנחה אותנו בגזרי-הדין שניתנו לאחרונה בעבירות מסוג של הטרדה מינית או התנהגות שאינה הולמת שוטר על רקע של הטרדה מינית. לאחר התלבטות לא קלה בדבר קביעת משך ההורדה בדרגה שיושת על הנאשם ,ותוך שנתנו דעתנו למכלול השיקולים לחומרה ולקולה ובהם טיב שרותו החיובי ,החלטנו להשית על הנאשם את העונשים הבאים: נזיפה חמורה הורדה בדרגה לתקופה של 42חודשים. בשולי גזר הדין נציין כי ,אנו תקווה שפסק דין זה הציב גבולות ברורים בקרב השוטרים באשר לפסול שיש בהלצות והתבטאויות בעלות גוון מיני ,המושמעות בפרהסיה כלפי שוטרות בכלל וכלפי שוטרות חובה צעירות בפרט .אלו ,כפי שפרטנו בהכרעת הדין ,מקיימים את יסודותיה של עבירת "הטרדה מינית סביבתית" ,כפי שהוגדרה בפסיקה .אותם ביטויים ובדיחות ,גם אם אינם מכוונים לאדם ספציפי עשויים להשפיל ,לבזות או לפגוע בכבודם של לפחות חלק מהנוכחים באותו מעמד" .הטרדה מינית סביבתית" ,יש בה להעכיר את האווירה במקום השירות בהקשר ליחסי העבודה וסביבת העבודה ,ולהאיר את הארגון באור שלילי ,בעיני הציבור. השופטת צ' דוד-גולדברגר .1מסכימה אני לעקרונות המשפטיים העולים מחוות דעתם המקיפה והיסודית של חבריי, ואולם חולקת אני על יישומם במקרה דנן. בעש"ם ברוכין ,המצוטט בפסקה 11לפסק דינם של חבריי ,עמד בית המשפט העליון (כבוד השופט זמיר) על השיקול המרכזי שלפיו יש לקבוע את העונש הראוי בעבירות משמעת הכוללות הטרדה מינית .שיקול זה לפי קביעתו מחייב יחס הולם בין חומרת העברה ובין העונש המוטל בגינה .ואלו דבריו: הטרדה מינית ,כעבירת משמעת ,כוללת צורות שונות ומשונות של התנהגות פסולה שיש לה אופי מיני .......ברור ,לכן ,שהחומרה של אמצעי המשמעת בכל מקרה ומקרה אמורה לתת ביטוי לחומרה של ההטרדה המינית באותו 161 מקרה .בהתאם לכך ,אמצעי המשמעת במקרה של הטרדה מינית עשויים לנוע מאמצעי קל כמו התראה או נזיפה ועד אמצעי חמור כמו פיטורים משירות המדינה תוך שלילת זכויות לפיצויים ולגמלה ואף פסילה לשירות המדינה (עש"ם 1928/11ברוכין נגד מדינת ישראל ,פורסם בתקדין .)22.8.2111 .2בבוחני את העונש המוצע על ידי חבריי – הן אל מול חומרת מעשיו של הנאשם הן אל מול התקדימים שהגישה לנו התביעה – אני מוצאת כי הוא חורג במידה ניכרת מן הענישה המקובלת ,כי יש בו החמרה עם הנאשם מעבר למידה הראויה ,וכי אין הוא נותן משקל ראוי לנתוניו החיוביים של הנאשם ולתרומתו לביטחון המדינה. .4אפתח תחילה בתקדימים עליהם ביקשה התביעה להסתמך לעניין רכיב ההורדה בדרגה ותקופתה .בביד"ם 41/12הורשע הנאשם בעבירות של הטרדה מינית והתנהגות שאינה הולמת שוטר בגין שורה של מעשים (ב 1 -אישומים) כלפי שוטרות חובה ,ובהם גם מעשים שהם בגדר 'מעשים מגונים' והצעות מיניות בוטות .העונש שהוטל עליו – נזיפה חמורה והורדה בדרגה למשך 1חודשים .בביד"ם 21/14כללו מעשיו של הנאשם ,שהופנו כלפי שוטרת חובה ,התייחסויות מיניות בוטות למדי ומעשה מגונה .העונש שהוטל עליו – נזיפה חמורה והורדה בדרגה לתקופה של חודשיים ימים .בביד"ם 33/11הורשע הנאשם ,קצין, בסדרה של מעשי הטרדה מינית כלפי שוטרת חובה שכללו מעשים מגונים והצעות מיניות. העונש שהוטל עליו – נזיפה חמורה והורדה בדרגה למשך 11חודשים .בית הדין לערעורים (ביד"ע )1/12קיבל את ערעור הנאשם על העונש והפחית את תקופת ההורדה בדרגה לשישה חודשים. במדרג החומרה של העבירות שבהן בענייננו מעשיו של הנאשם מצויים לדעתי ברף הנמוך ִ הורשע הנאשם ,ולא היו בהם לא מעשים מגונים וגם לא הצעות מיניות .גם יסוד 'ניצול המרות' לא לבש בענייננו צורה בוטה לדעתי .הנאשם לא הטיל אימה ופחד על המתלוננות והן לא היו בבחינת 'קהל שבוי' בידיו .כולן ידעו לומר לא :מי בראשית הדרך (ע"ע וס"ב) ומי בהמשכה (ש"ב) .עוד יש להוסיף כי העכרת האווירה בפלוגה שבגינה גם נתגלגלה החקירה כנגד הנאשם נוצרה ,כפי שהעידו המתלוננות עצמן ,בשל העדפת מעיין ואי-שיבוצה למשמרות שטח. .3נוכח כל האמור לעיל ,התלבטתי האם יש מקום לכלול בעונש שיש להשית על הנאשם גם רכיב של הורדה בדרגה .ואולם ,לאחר התלבטות לא קלה הגעתי למסקנה שבשל הצטרפות האישומים זה לזה יש לעשות כן. .1לפיכך ,בהביאי בחשבון את כל המורם לעיל ובהביאי בחשבון את המשמעות השכרית החודשית של הורדה בדרגה ( ,)₪ 2,184אני סבורה שהעונש שיש להשית על הנאשם הוא עונש של נזיפה חמורה והורדה בדרגה לתקופה של 4חודשים בלבד .עונש זה הוא מאוזן ומידתי ויש בו כדי להלום הן את נסיבות ביצוע העבירה ,הן את נסיבותיו האישיות ותרומתו הרבה של הנאשם לארגון והן את תכליתם של דיני המשמעת ,לרבות המאבק הארגוני בעברות של הטרדה מינית. 162 ובמשכה .עונש זה הוא העונש .1לטעמי אסור לבית הדין להקל ראש בעונש של הורדה בדרגה ִ החמור ביותר שבסמכות בית הדין להטיל .כך קבע המחוקק .לעונש זה יש כפי שנקבע בפסיקה משמעויות קנייניות ויש בו גם יסוד עמוק של קלון והשפלה .על משמעויות אלו עמד בית הדין הצבאי לערעורים בפרשת תמיר (ע - 33/19/תא"ל משה תמיר נ' התובע הצבאי הראשי ,פורסם בתקדין ,)11.11.19באלו המילים: פגיעה בדרגה נושאת עמה "קלון חיצוני" .מופיעה בה אמירה ,כי כישלונו של האדם מחייב פגיעה בקניינו -דרגתו שהוענקה לו בעבר בזכות .זאת ואף זאת .לפגיעה בדרגה משמעות נלוות של השפלה. בפרפרזה על דברי כבוד השופט זמיר בפרשת ברוכין שהוזכרה לעיל אומר ,אם במקרה שבו נאשם לא עשה מעשים מגונים במתלוננות וגם לא הציע להן הצעות מיניות בוטות יורד הנאשם בדרגה למשך שנתיים ימים – איזה עונש יוטל על מי שיעשה מעשים חמורים ממנו? .3דבר נוסף ,חבריי ראו בחוסר הבעת חרטה מצדו של הנאשם 'נסיבה לחומרה' .לעניין זה אבקש לומר כי הבעת חרטה היא נסיבה לקולה ,אך אסור שישתמע מכך שאי-הבעת חרטה – במיוחד במקרה שבו היא נלמדה מכפירת הנאשם באשמה ומאי-ניצול זכותו "למילה האחרונה" ,כבמקרה דנן – היא נסיבה לחומרה .הדברים פשוטים וידועים ואין צורך להכביר על כך מילים. .8לפני סיום .אף שחלף זמן רב מאז ניתן פסק הדין בבג"ץ 1283/99אני סבורה שדבריה של השופטת שטרסברג-כהן שם לא נס לחם ויפים הם אף לענייננו: בלי להמעיט כהוא זה מחומרת התנהגותו של המשיב ,רואה אני להתייחס למעמדה של העותרת כאדם וכחיילת בצה"ל .העותרת הייתה חיילת בשירות חובה .על-אף גילה הצעיר יש לראות בה אישה צעירה בגיל שבו אישיותה התגבשה וחינוכה עד לבגרותה ,הושלם .יש לראות בה אישה עצמאית חופשית ,בעלת אישיות משלה ורצון עצמי .יש להתייחס אליה כאל אדם הבשל ליטול על עצמו אחריות כלפי עצמו וכלפי אחרים ,בצבא ומחוצה לו, ֵ במישור הפרטי ,הציבורי והחברתי ,בחברה שבה מבקשת האישה לתפוס את מקומה בכל תחומי החיים .על החיילת להיות מודעת לזכותה ולחובתה להדוף מעל עצמה מערכת יחסים אינטימית שאין היא רוצה בה וזאת גם במסגרת ההיררכיה הצבאית .אין להעביר מסר שלפיו החיילת הצעירה היא חסרת יכולת להביע את רצונותיה ולעמוד על דעתה (בג"ץ 1283/99פלונית נ' ראש המטה הכללי ,פורסם בנבו .)28.4.1999 ּומשם לכאן .דעתי כדעתה של השופטת שטרסברג-כהן .בצד המאבק בתופעה של הטרדה מינית במשטרה מוטלת על הארגון חובה להעביר למשרתות בתוכו מסר של עצמה והעצמה. 163 .9לסיום עוד זאת .לצערי ,לא נתאפשר לי לעיין מבעוד מועד בתגובת חבריי לחוות דעתי בהכרעת הדין .בשל כך ,ועל מנת להעמיד דברים על מכונם ,מצאתי לנכון להביא מובאה קצרה מפסק הדין שניתן בפרשת רו חי חליל בערכאה הראשונה ,הוא פסק הדין שעליו הוגש הערעור בעש"ם :11931/11 "ויוער כי ,המעשים שיוחסו לנאשם באישום השני החלו במהלך שנת ,' 93 עוד לפני כניסתו לתוקף של החוק למניעת הטרדה מינית .הדין ששלט על מעשים אלה ,יסודו היה בפיסקה 34.322לתקשי"ר ,בה נקבעו איסורים כלהלן .....לא יעשה עובד מעשה בעל אופי מיני כלפי עובד אחר..... מהו אותו "מעשה בעל אופי מיני"? בפיסקה 34.321לתקשי"ר לפי תוקפה דאז נקבעה הגדרה ל"מעשה בעל אופי מיני" ,והיא" :מעשה בעל אופי מיני – לרבות דיבור או רמיזה ,או יצירה אווירה עוינת (ההדגשה במקור – צד"ג ,בד"ם 118/12נציבות שירות המדינה נ' רוחי חליל)". ואידך זיל גמור! שופטת _________________ סנ"ץ ציפי דוד-גולדברגר סוף דבר נוכח דעת הרוב של השופטים תנ"צ רחל אדלסברג וסנ"צ פנחס כהן ,יושתו על הנאשם העונשים הבאים: נזיפה חמורה הורדה בדרגה לתקופה של 42חודשים. ניתן והודע היום ,כב' בשבט התשע"ד ,24.1.13 ,בנוכחות התובעת – פקד יעל אומידי ויכמן, עו"ד ,הנאשם – רס"ב XXXוב"כ עו"ד בני קוזניץ. זכות ערעור תוך 31יום מהיום. שופטת_______________ אב בית הדין _________________שופט________________ סנ"ץ פנחס כהן תנ"צ רחל אדלסברג ,נשיאה סנ"ץ ציפי דוד-גולדברגר 164 תיק מס' 12/04 בבית הדין למשמעת אב בית הדין :נצ"מ דורית יניב שופטת :נצ"ם רותי שיטרית שופט :סנ"ץ ערן ברזילי משטרת ישראל נגד רס"ם XXX גזר דין דעת הרוב כללי .1הנאשם ,מש"ק ,XXXהורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן ,במסגרת הסדר טיעון ,בעבירת אי מילוי הוראה ,עבירה לפי סעיף 1לתוספת הראשונה לחוק המשטרה התשס"ו.2111- .2הסדר הטיעון אותו הציגה ב"כ התביעה בפנינו ,כלל את הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן .באשר לעונש הוסכם כי הצדדים יטענו באפן חופשי. .4הנאשם בחר לייצג את עצמו. כתב האישום .3מעובדות כתב האישום המתוקן בהן הודה הנאשם עולה כדלקמן: בין הנאשם לשכנו (להלן" :השכן") קיים סכסוך במהלכו הגישו הנ"ל תלונות הדדיות במשטרה ובמח"ש. בתאריך 28.11.12סמוך לשעה 19.11התקיים עימות פיזי בין השכן לבין חברו בתחנת דלק פז ב( XXXלהלן" :תחנת הדלק") ,אשר בסיומו התפייסו השניים ולא הוגשה כל תלונה במשטרה בגינו. 165 בתאריך ,3.11.12בשעות הבוקר ,לאחר שנודע לנאשם דבר העימות האמור ,הגיע הנאשם כשהוא לבוש מדים לתחנת הדלק ,פנה למנהל התחנה וביקש לקבל ממנו את פרטי העימות ,לרבות שמות העדים לעימות .בהמשך הציג מנהל התחנה בפני הנאשם סרטון המתעד את העימות אשר צולם מכמה זוויות במצלמות האבטחה שבתחנת הדלק .משביקש הנאשם לדעת ,מה משך הזמן בו נשמרת ההקלטה ממצלמת האבטחה, השיב לו המנהל ,כי הקלטת תישמר .בתום המתואר לעיל פנה הנאשם לתחנת XXX והגיש תלונה בגין העימות. במעשיו המתוארים לעיל ייחסה התביעה לנאשם עבירת אי מילוי הוראה בגין הפרת הוראת פה"מ " 11.12.11ניגוד עניינים במילוי תפקיד". טיעוני התביעה .1בטיעוניה לעונש עמדה התובעת על חומרת מעשיו של הנאשם ,אשר הפר לטענתה הפרה בוטה את פקודת פה"מ " 11.12.11ניגוד עניינים במילוי תפקיד" ואף ניצל לרעה את מעמדו ותפקידו כשוטר .לדבריה ,בהגיעו לתחנת הדלק במדים אסף הנאשם פרטים אשר עשויים להיות לו לעזר בסכסוך האזרחי הקיים בינו לבין שכנו. .1עוד טענה התובעת ,כי ההנחיות והכללים בנוגע לניגוד עניינים במילוי תפקיד הם בבחינת ידיעתו של כל שוטר ,לפיכך ,במקרה זה אסור היה לנאשם לטפל באירוע ומחויב היה לפנות למפקדיו ולעדכנם בנושא .לטעמה של ב"כ התביעה ,הנאשם לא ידע לעשות את ההפרדה שבין מילוי תפקידו לבין ענייניו הפרטיים. באשר לנסיבותיו האישיות של הנאשם ,אמרה התובעת ,כי הוא משרת בחיל משנת ,1993עברו המשמעתי יחסית נקי ,והוא כולל 2עבירות בפני דן יחיד ,מהשנים 2111ו- 2111והערת מפקד .התובעת המציאה גיליון שפיטה ודף ריאיון. באשר להערכותיו התקופתיות ציינה ,כי הוערך בציונים שבין טוב מאד למעולה, ובהערכות אחדות צוין כיותר טוב מאחרים בקבוצה .התובעת המציאה גיליונות הערכה לשנים אחרונות. עוד טענה התובעת ,כי יש לזקוף לזכותו של הנאשם את הודאתו במיוחס לו ואת נטילת האחריות על מעשיו .כן אמרה ,כי בשיקוליה לעונש התחשבה התביעה אף בסכסוך המתמשך הקיים בינו לבין שכנו. לאור האמור לעיל ביקשה ב"כ התביעה להשית על הנאשם עונשים של נזיפה חמורה וקנס בהתאם לשיקול דעת ביה"ד. טיעוני ההגנה 166 .3הנאשם העיד מטעמו ,כעד אופי ,את מפקדו הישיר ,רפ"ק .XXXהעד סיפר כי הוא מכיר את הנאשם מתוקף היותו מפקדו בשנתיים האחרונות .לדבריו ,הנאשם משמש כמש"ק בגזרה מאד בעייתית ,המאופיינת באוכלוסייה עוינת משטרה ,ואף על פי כן הצליח ליצור מערכת קשרים ושיתוף פעולה בינה לבין שוטרי XXXאשר אף הביא להצטרפותם של אחדים מאותה אוכלוסייה כמתנדבים. העד הוסיף ואמר על הנאשם ,כי הוא אחד המש"קים הטובים יותר שיש להם " ,מאד שירותי ,מאד מבין את צרכי המערכת ,מבצע את דרישות מפקדיו". באשר לסכסוך השכנים ,אמר העד ,כי קדמו לאירוע נשוא המשפט אירועים הנוגעים לסכסוך בגינם הוגשו תלונות הדדיות ע"י הנאשם ושכנו ,הנאשם עדכן אותו בדבר, והוא הפנה את הנושא לתחנה הנוגעת לשם טיפול .עוד העיד ,כי היה אף שלב בו נבחנה השאלה האם יש מקום לראות בנאשם "מאוים" נוכח התנהגות השכן ולהעמיד לו סל אבטחה. בחקירתו הנגדית על ידי התובעת ,בהתבקשו להתייחס לאירוע נשוא המשפט ,אמר העד ,כי מדובר בהתנהגות שאינה ראויה לשוטר ,שלא היה לה מקום וכי על הנאשם היה להתייעץ עם מפקדיו בטרם יפנה לתחנה להגשת תלונה .לדבריו ,ברגע שיש מעורבות אישית שוטר צריך לדעת ללכת אחורה. .8הנאשם ,אשר בחר לייצג את עצמו ,ולא נעזר בשירותי עורך דין ,פתח את טיעוניו לעונש באמרו ,כי הוא חש בושה לעמוד כאן בפני ביה"ד. בבואו להסביר את הרקע למקרה ,ביקש הנאשם להבהיר ,כי אין בדברים אותם הוא מבקש לומר כדי לגרוע מהטעות שלו ,והוא מקבל על עצמו את מלוא האחריות על מעשיו. הנאשם סיפר ,כי בבניין בו הוא גר מספר שנים התגורר אדם עבריין ואלים ,אשר אף קצין החקירות של תחנת XXXהמליץ לו (לנאשם) שלא להסתובב עם נשק בבניין, שמא אותו שכן יעורר פרובוקציות כדי להוציאו מכליו. לטענת הנאשם ,הסכסוך לא כוון אליו באופן אישי אלא כוון אליו כאיש משטרה, בהיותו האדם היחיד מבין דיירי הבניין שהיה לו האומץ לעמוד מול אותו שכן, ומרגע שכך נהג הפכו הוא ובני משפחתו מטרה נוחה להתנכלויות מצדו של השכן. הנאשם המציא מסמך המעיד על תלונה שהוגשה נגדו במח"ש בגין תקיפה ואיומים ונסגרה מחוסר ראיות ,בהוסיפו כי את התלונה הגיש אותו שכן .עוד סיפר הנאשם ,על מסכת התנכלויות של השכן כלפי אשתו ,ובעניין זה הגיש 4מסמכים :האחד ,כתב אישום שהוגש לבית משפט השלום ב XXXכנגד השכן בגין איומים והעלבת עובד ציבור ושני צווי הרחקה לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת שקבלה אשתו של הנאשם מבית המשפט השלום ב XXXכנגד השכן .כן הגיש הנאשם מכתב מרל"ש מפקד המרחב בדבר תלונותיו של השכן שהופנו ללשכת ממ"ר ,XXXהמייחס לו שימוש לא 167 ראוי בניידת המשטרה אתה היה מגיע לעיתים לביתו .כפי שעולה מהמכתב התלונות בוררו ונמצאו בלתי מוצדקות .הנאשם סיפר ,כי לאור כל ההתנכלויות הללו פנה למפקדו ,בעקבות כך נערך דיון במחוז XXXלבדיקת הצורך בהקצאת סל אבטחה למאוים ,אלא שבסוף נשללה אפשרות זו. הנאשם הוסיף לספר ,כי בהבינו שנקלע למבוי סתום ,לבעיה שאין לה פתרון ,וכי הוא כשוטר נמצא בעמדת נחיתות אשר עלולה לגרום לו לאבד את מקום עבודתו ,החליט לעשות צעד מאד קיצוני ,ובחודש מרץ 2114מכר את דירתו ב XXXועבר להתגורר ב XXXבדירה שכורה ,מעשה אשר הביא בצדו פגיעה כלכלית בהיבטים רבים .בנוסף, גרם המעבר לפגיעה בבני משפחתו ובמיוחד בילדיו ,שנאלצו להתנתק מחברים ומשפחה. בהתייחסו לטעות שעשה ,אמר הנאשם ,כי נעשתה בתמימות ,וכי היום הוא מבין שטעה ,שהיה במקום שלא היה צריך להיות בו. באשר לענישה ,אמר הנאשם ,כי במסגרת לימודי הקרימינולוגיה שלמד עסקו רבות בנושא מטרות הענישה ,ולעניין זה פרט את התובנות שלו המתייחסות לחינוך בצד ענישה .עוד אמר הנאשם ,כי מרגע שהודע לו ביוני 2114על ההחלטה להעמידו לדין ועד היום ,עברה עליו תקופה קשה שהיא כשלעצמה בבחינת ענישה .באותו רגע חשב על הגרוע מכל ,שזה עבורו פיטורין מהמשטרה .לדעתו ברגע שהאדם הפנים את הטעות אפשר לוותר לו על הענישה. לקראת סיום דבריו המציא הנאשם אסופת מסמכים הכוללת תעודות הערכה ממפקדים ומאזרחים .כן המציא מכתב ממפקד מרחב XXXאשר נבצר ממנו להגיע ולמסור עדות אופי ועל כן שלח הדברים בכתב .את טיעוניו חתם הנאשם בדבר תורה. כאן המקום לומר ,כי הנאשם אשר לא היה מיוצג ובחר לנהל את הגנתו בעצמו ,עשה זאת בכישרון רב הראוי לציון. דיון .9נתנו דעתנו לעובדות כתב האישום בגינן הורשע הנאשם ,לטיעוני הצדדים ,לראיותיהם, ולנימוקים לקולה ולחומרה אשר פורטו בפנינו. .01הנאשם הורשע בעבירת אי מילוי הוראה ,בעקבות הפרתה של פקודת מטא"ר 11.12.11 – "ניגוד עניינים במילוי תפקיד" .פקודה זו קובעת בסעיף 3לאמור" :לא יטפל שוטר בנושא שיש לו בו ניגוד עניינים ולא יתערב בו ,אלא אם כן קיבל הוראה לעשות כן מן הקצין הממונה עליו ,על פי הוראות פקודה זו ".. 168 במקרה דנן ,כשל הנאשם בכך שהפר את הפקודה האמורה ,אשר מטרותיה ,כפי שנאמר בגוף הפקודה "נועדו לשמור על טוהר מידותיו של השוטר ,על תדמיתו ,על תדמיתה ושמה הטוב של המשטרה ,על תקינות פעולתה ועל אמון הציבור בשוטרים ובמשטרה". בענייננו ,כפי שניתן ללמוד מעובדות כתב האישום ומטיעוני הצדדים ,אין מדובר במקרה השגרתי בו עוסקת הפקודה ,כאשר נקלע שוטר למקרה בו יש לו מעורבות אישית ,אלא במקרה בו הציב עצמו הנאשם מיוזמתו במצב של ניגוד עניינים ,כאשר החל בנקיטת פעולות חקירה על דעת עצמו בנוגע לאירוע בו היה לו עניין אישי. במקרה דנן שגה הנאשם שגיאה של ממש בהתנהגותו ,ביזמו פעולה של איסוף ראיות בגזרה שאינה בתחום סמכותו ובנצלו את מדיו ומעמדו לשם השגת ראיות כנגד שכנו עמו הוא מסוכסך זה מכבר. אין אנו מקבלים את טענת הנאשם כי להופעתו במדים לא הייתה כל השפעה על מנהל התחנה לספק לו את שביקש ,וכי היה מקבלם בכל מקרה .מקובלת עלינו דעתה של ב"כ התביעה ,כי הופעת הנאשם כשוטר ,היא שהביאה את מנהל התחנה לשתף עמו פעולה. אין ספק כי מדובר בהתנהלות פסולה ולא תקינה הראויה לגינוי. .11כנגד החומרה הניכרת שבמעשי הנאשם עומדות לזכותו נקודות זכות כבדות משקל אשר יש בהן כדי להשפיע על גזירת הדין. .12בראש ובראשונה טיב שירותו המעולה ,עליו ניתן ללמוד מדברי מפקדו אשר התייצב בפנינו והפליג בשבחו ,מהערכותיו התקופתיות ,שירותו הממושך במשטרה עם עבר משמעתי נקי כמעט לחלוטין ומהאוסף המרשים של תעודות הערכה שצבר מהלך שירותו אותם הציג בפנינו ,המעידים על תרומתו הרבה לארגון ולציבור. במיוחד התרשמנו ממכתבו של מפקד המרחב ,נצ"ם XXXאשר ביקש לבוא ולהעיד כעד אופי ,אלא שהדבר לא עלה בידו ועל כן שלח את דבריו בכתב ,ולהלן קטע מהדברים שכתב" :מאז הגעתי למרחב ,פגשתי בשוטר רציני ,משקיען ומחויב לעבודתו בצורה בלתי רגילה .תפקודו ועבודתו מקבלים משמעות גדולה יותר כשאת כל זה הוא מבצע בגזרה קשה ביותר תוך כדי סיכון ואיום מוחשי בכל רגע נתון XXX .הצליח בזכות אופיו לקרב את האוכלוסייה הקיצונית שנמצאת ב XXXוליצור הידברות פורמאלית ובלתי פורמאלית עם גורמים משפיעם ב . XXXבתחום ההתנדבות XXX הצליח לחולל מהפכה ממש בכך שהעלה את כמות המתנדבים מ 1-בשנת 2119ל31- כיום וזאת הודות ליצירתיות ולעבודה הקשה שהוא משקיע".... 169 עוד יש לזקוף לזכותו של הנאשם את הודאתו באשמה ,נטילת אחריות על מעשיו והבעת החרטה. מעבר לאמור ,נתנו דעתנו גם למצוקה הכלכלית והמשפחתית אליה נקלע הנאשם בעטיו של אותו סכסוך מר ומתמשך עם שכנו ,סכסוך אשר שיבש את אורח חייו שלו ושל בני משפחתו. .14לאחר שבחנו את מכלול השיקולים האמורים לעיל ,הגענו לכלל דעה כי חומרת המקרה מצדיקה השתת העונש לו עתרה התביעה ,יחד עם זאת בשים לב לנימוקים לקולה שפרטנו לעיל החלטנו שלא להכביד על הנאשם ברכיב הכספי. לאור כל האמור לעיל החלטנו בדעת רוב להשית על הנאשם את העונשים הבאים : נזיפה חמורה קנס בסך ₪ 811אשר ישולמו ב 2-תשלומים שווים ורצופים. שופטת ______________ אב בית הדין ________________ נצ"מ דורית יניב נצ"ם רותי שטרית דעת המיעוט בבואי לגזור את דינו של הנאשם שבפנינו ,נתתי דעתי לעובדות כתב האישום המתוקן ,בגינן הורשע הנאשם ,לטיעוני הצדדים ,לראיותיהם לעונש ולנימוקים לקולא ולחומרה ,אשר פורטו בפנינו. אף אני סבור כדעת חברותיי ,כי כשל הנאשם בהתנהגותו כשל חמור .הנאשם יזם פעולות חקירה ופעל לאיסוף ראיות באופן עצמאי וכל זאת על רקע סכסוך אישי .הנאשם אף הגדיל לעשות ותוך שהוא לובש מדים פעל מחוץ לתחום הגזרה ,שבה הוא משרת .בכך הציב הנאשם את עצמו מיוזמתו ,במצב של ניגוד עניינים ומקובלים עלי טיעוני התביעה באשר לעובדה ,כי הופעת הנאשם בתחנת הדלק ,כשהוא לבוש מדי משטרה ,היא אשר גרמה למנהל התחנה לשתף עמו פעולה. זה המקום ל ציין כי יש להעביר לציבור השוטרים בכלל ולנאשם בפרט ,מסר חד וחריף כי לא ניתן להקל ראש במיוחס לנאשם. יחד עם זאת ,סבור אני כי יש ליתן משקל משמעותי גם לנסיבותיו האישיות של הנאשם ולרקע שהוביל לאירוע נשוא כתב האישום המתוקן. 171 בבניין בו התגורר הנאשם מס' שנים ,התגורר אדם עבריין ואלים (להלן" :השכן") אשר הטריד והתנכל לשכנים בבניין ובכלל זה לנאשם ולבני משפחתו. לטענת הנאשם מדובר היה בהתנכלויות על רקע היותו שוטר ,בפנינו הובאו ראיות למסכת התנכלויות כנגד אשת הנאשם מצדו של אותו שכן .בעניין זה אף הוגש כתב אישום כנגד השכן, לבית המשפט השלום ב XXXואף הוצאו כנגדו צווים מכח החוק למניעת הטרדה מאיימת (המסמכים הנוגעים לעניין הוגשו בפני ביה"ד). זה המקום לציין כי במהלך כל אותה תקופת ההתנכלויות ,פעל הנאשם ,כפי שמצופה משוטר במשטרת ישראל ובכלל זה ,דיווח למפקדיו פעל בשיקול דעת בהתחשב בעובדה כי הינו שוטר ופעל עפ"י דין. לא ניתן להתעלם מהמצוקה הקשה אליה נקלעו הנאשם ובני משפחתו ,אשר בגלל אותו סכסוך נאלצו בלית ברירה לעקור את מקום מגוריהם מ XXXל XXXוזאת בחודש מרץ ,2114 כשהם שוכרים דירה ,צעד זה היווה עבור הנאשם ובני משפחתו פגיעה כלכלית משמעותית וחמור מכך ,פגיעה קשה בשגרת חייהם התקינה ,שכן נאלצו באחת לעזוב את קרוביהם למקום חדש. רקע זה מחייב אותנו ליתן משקל לעובדה כי הנאשם פעל כדין במהלך כל תקופת הסכסוך ומעד מעידה נקודתית וחד פעמית מתוך מצוקה מתמשכת שלו ושל בני משפחתו. לשיטתי יש אף ליתן משקל לנסיבותיו של הנאשם בהיותו שוטר ותיק ,שמהראיות שהובאו בפנינו הינו מקצועי ,מוערך ומסור .מדובר במי שעברו המשמעתי ,יחסית נקי ,צבר תעודות הערכה במהלך שירותו ,המעידים על תרומתו הרבה לארגון והוערך ע"י מפקדיו בהערכות תקופתיות גבוהות . התרשמתי במיוחד ממכתבו של מפקד המרחב ,נצ"מ ,XXXהמפרט אודות תפקידו הנוכחי ותרומתו של הנאשם ביחס לחיזוק הקשר והתדמית של הארגון בגזרת שירותו של הנאשם. הנאשם נטל אחריות על מעשיו ,הביע חרטה כנה ואמיתית ,הבין הפסול במעשיו .התרשמתי כי המעשה בו הודה הנאשם אינו מאפיין אותו ואין בו כדי להעיד על אופן ביצוע תפקידו והישגיו המקצועיים. בבואי לאזן בין מכלול השיקולים ,מחד חומרת המעשה ומאידך נסיבותיו האישיות של הנאשם והרקע שהוביל לאירוע ,הגעתי לכלל מסקנה כי יש לגזור על הנאשם עונש בדמות נזיפה בלבד. לא מצאתי כי יש להטיל עליו קנס כספי נוכח כל המפורט לעיל ובפרט לאור הפגיעה הכלכלית, אשר סבלו הנאשם ובני משפחתו. שופט_________________ סנ"צ ערן ברזילי 171 לפיכך ,הוחלט ברוב דעות ,להשית על הנאשם את העונשים הבאים : נזיפה חמורה קנס בסך ₪ 811אשר ישולמו ב 2-תשלומים שווים ורצופים. ניתן והודע היום ,כ"ו בשבט תשע"ד ,23.1.13 ,בנוכחות התובעת – פקד יעל אומידי -ויכמן ,עו"ד והנאשם – רס"מ .XXX זכות ערעור תוך 31יום מהיום. שופטת ______________ אב בית הדין ________________שופט_________________ סנ"ץ ערן ברזילי נצ"מ דורית יניב נצ"ם רותי שטרית 172 תיק מס' 11/04 בבית הדין למשמעת אב בית הדין :נצ"מ דורית יניב שופטת :נצ"מ רותי שיטרית שופט :סנ"צ שמואל רוזנטל המאשימה: משטרת ישראל נגד נאשם :1 רס"ל XXX נאשם :2 רס"ם XXX גזר דין דעת הרוב .13הנאשמים ,בלשים בתחנת ,XXXהורשעו על פי הודאתם בעובדות כתב האישום המתוקן ,במסגרת הסדר טיעון ,בעבירת אי מילוי הוראה ,עבירה לפי סעיף 1לתוספת הראשונה לחוק המשטרה תשס"ו( 2111-להלן" :התוספת") ובעבירת התנהגות שאינה הולמת שוטר ,שיש בה כדי לפגוע בתדמית המשטרה ,עבירה לפי סעיף 4לתוספת. .11הסדר הטיעון אותו הציגו הצדדים בפנינו ,כלל את הודאות הנאשמים בעובדות כתב האישום המתוקן .באשר לעונש הוסכם כי הצדדים יטענו באפן חופשי. .11מעובדות כתב האישום המתוקן בהן הודו הנאשמים עולה כדלקמן: בתאריך , 23.9.12סמוך לשעה 21.11התייצבו הנאשמים למשמרת לילה על דירת מבטח לשם שמירה על סוכן ששהה בה ,במסגרת מערך אבטחה שכלל שמירה בת 23 שעות ,לאור הסיכון הגבוה לשלומו של אותו סוכן. בהגיעם למקום פגשו את מפעיל הסוכנים אשר תידרך אותם באשר לכללי השמירה על הסוכן .הנ"ל תודרכו ,כי אין להשאיר את דירת המבטח ללא אבטחה ,ולפיכך בכל פעם שיבקשו להתפנות לשירותים ,אזי אחד מהם יישאר לאבטח את הדירה בעוד האחר יפנה לתחנת הדלק הסמוכה ,או לתחנת המשטרה שבעיר .הנחיות השמירה על הסוכן, לרבות ההנחיה שלא לעזוב את דירת המבטח ,צורפו ליומן האבטחה ששימש את הנאשמים בעת משמרתם. 173 סמוך לשעה 24.11ביקש נאשם 1להתפנות לשירותים ,על כן התקשר לידידתו המתגוררת באותה עיר ,והנ"ל הזמינה אותם לביתה לקפה .הנאשמים נענו להצעה, עזבו את דירת המבטח ונסעו לדירת הידידה ,מבלי לעדכן איש ומבלי שקיבלו לכך אישור .לאחר שהיה בת שעה בדירת הידידה ,שם שתו משקה קל מסוג "רד בול" ,שבו לדירת המבטח להמשך משמרתם. בגין המעשים המתוארים לעיל ייחסה התביעה לנאשמים עבירות של אי מילוי הוראה והתנהגות שאינה הולמת שוטר שיש בה כדי לפגוע בתדמית המשטרה. טיעוני התביעה .13בפתח טיעוניה לעונש עמדה התובעת על חומרת נסיבותיו של תיק זה .לדבריה, הנאשמים נשלחו למשימת אבטחה רגישה במיוחד ,בעוד הארגון והסוכן ששהה בדירה סומכים עליהם כי יבצעו אותה כהלכה ,תוך הקפדה על ההוראות החלות לגביה. התובעת הדגישה ,כי הנאשמים ידעו בדיוק מה מצופה מהם ,שכן ההנחיות הובהרו להם במפורש עובר למשמרת על ידי מפעיל הסוכנים ,ואף על פי כן הפרו את ההוראות ובכך מעלו באמון שנתנו בהם הארגון והציבור. עוד אמרה התובעת ,כי מבחינת הארגון הפקרת סוכן זה קו אדום אותו לא חוצים .על התנהגות הנאשמים אשר ניצלו את זמן המשמרת לשם בילוי בבית ידידה ,אמרה התובעת ,כי זו התנהגות צורמת ,צינית ,בוטה ומיותרת. לדעת התביעה ,העובדה שלנטישת המשמרת לא היה סוף טראגי לא מקהה מחומרת המעשה ,ואין לראות בכך נסיבה מקלה. לדעת התביעה ,הנאשמים לא פעלו על פי נורמות ההתנהגות המצופות מהם כשוטרים, פגעו בתדמית המשטרה ,כשלו במילוי חובותיהם כלפי הציבור ,הארגון והסוכן. בהתנהגותם פגעו בייעוד הארגון שהינו הגנה על חיי אדם רכושו ושלומו ,ובערכי ארגון אלה -דוגמא אישית ,הזדהות ומחויבות לארגון ,יושרה ומקצועיות. באשר לענישה ,אמרה התובעת ,כי לא איתרה בפסיקת ביה"ד תיק הדומה בנסיבותיו לתיק הנדון ,יחד עם זאת הפנתה לתיק ביד"ם 31/11וביד"ע , 3/11שם הושת ,לדבריה, על הנאשם עונש של נזיפה חמורה והורדה בדרגה למשך שנתיים וחצי בערכאה ראשונה אשר שונה לתקופה בת שנה בערכאת הערעור .מפסיקה זו ,טוענת התובעת ,ניתן ללמוד על מה שמצופה משוטר ומהי מדיניות הענישה במקרה בו נכשל שוטר במילוי חובותיו כלפי הציבור והארגון. באשר לנסיבותיהם האישיות של הנאשמים ,ציינה התובעת ,את הודאתם במיוחס להם אשר חסכה זמן שיפוטי יקר. בהתייחסה לנאשם ,1אמרה התובעת ,כי הנ"ל משרת בחיל משנת ,2119עברו המשמעתי נקי ,בהערכותיו התקופתיות הוערך בציונים טוב מאד 2ומעולה .1הגישה פלטי הערכות תקופתיות. 174 באשר לנאשם 2אמרה ,כי הנ"ל משרת בחיל משנת ,1991עברו המשמעתי כולל הרשעה אחת בפני דן יחיד משנת 2113בגין התרשלות במילוי תפקיד .בהערכותיו התקופתיות הוערך בציונים שבין טוב מאד 1למעולה .1הציגה פלט הערכות תקופתיות. בהתייחסה לענישה ,טענה ב"כ התביעה ,כי חרף העובדה שהנאשמים נעדרי עבר משמעתי והערכותיהם טובות ,על הכף במקרה זה לטות לחומרה ,ועל הנסיבות האישיות לסגת אחור מפני האינטרס הארגוני .לדעת התביעה ,מעשים שעניינם נטישת משימת אבטחה רגישה ,הפקרת סוכן ,מחייבים הרתעה והוקעת המעשה ,וזאת יש להביא לידי ביטוי בהחמרה בעונש .על בסיס האמור עתרה התביעה לעונש של הורדה בדרגה לתקופה קצובה ולנזיפה חמורה. באשר למשמעות הכספית הנלווית להורדה בדרגה ,ציינה התובעת ,כי מבדיקה שערכה מול גורמי החשבות עולה ,כי לנאשם 1לא תיגרם כל פגיעה בשכר ,ואילו לנאשם 2 תיגרם ירידה בשכר החודשי בסך ₪ 1,422ברוטו .התובעת המציאה מסמכים מהחשבות . טיעוני ההגנה .18ההגנה העידה מטעמה ,כעד אופי ,את פקד ,XXXק' מודיעין בתחנת .XXX בהתייחסו לנאשם ,1אמר העד ,כי הוא מכירו מהיום בו החל את תפקידו בתחנה ,לפני כשנתיים .העד אמר על הנאשם ,1כי הוא שוטר מצוין ,על אף הפז"מ הצעיר שלו בצוות התקדם ומונה לאחראי יעדי אדם ,תפקיד מאד אחראי המחייב עבודה מול גופים רבים. בעקבות הצלחתו בתפקיד מונה להיות בסגל הפיקוד בבילוש ,והחל מהחודש האחרון הוא נחשב לסגן ר' צוות .עוד אמר עליו ,כי הוא עושה עבודתו על הצד הטוב ביותר ,מאד מקורב לפיקוד התחנה .באשר לאירוע נשוא האישום אמר ,כי אינו מאפיין כלל את דרכו של הנאשם. באשר לנאשם ,2אמר העד ,כי הוא מכירו מזה שנתיים ,תחילה כבלש ,ובהמשך כרכז מודיעין .העד סיפר ,כי בעקבות משבר אישי מאד משמעותי שפקד את נאשם ,2וכדי לשחררו מלחצים הכרוכים בתפקיד הרכז ,הוחזר לשרת כבלש .חרף אותו משבר תפקד היטב .לדבריו ,תמיד כשהוא זקוק לבלש לביצוע משימות רציניות הוא בוחר בנאשם 2 לפקד על ביצוען .עוד אמר עליו ,כי הוא בחור אחראי מאד ואמיץ מאד .גם לגביו ציין, כי האירוע נשוא המשפט אינו מאפיין את דרך התנהלותו. נאשם 0 175 .19בטיעוניו לעונש התייחס ב"כ נאשם 1לנסיבותיו האישיות של נאשם .1ציין ,כי הוא נשוי ,אב לילדה ,לפני ארבע וחצי שנים התגייס למשטרה ,ומאז עושה חיל בשירות ,כפי שעולה מדברי מפקדו הישיר ,מהמסמכים אותם הוא מגיש ומעברו המשמעתי הנקי. לדברי הסניגור ,נאשם 1כשל במעשיו ואין כל כוונה מצד ההגנה להמעיט ממידת הכישלון .הנאשם הכיר בטעות שעשה ,הודה בכך מיד בפני הקבו"ד ,וכאן בפני ביה"ד. יחד עם זאת ,ביקש הסניגור ,שהדברים יושמו בפרופורציה .לגבי עבירת אי מילוי הוראה אמר ,כי מדובר בעבירה קיימת וחיה ,אך לגבי הסיפא של עבירת ההתנהגות – לפגיעה בתדמית המשטרה ,לטעמה של ההגנה בנסיבותיו של המקרה ,זו לא עומדת ברמת החומרה הגבוהה ,שכן נסיבות המקרה לא נחשפו בפני הציבור. להוכחת טיב שירותו המצוין של נאשם , 1הגיש הסניגור אסופת מסמכים ,הכוללים תעודת הצטיינות ,מכתבי הוקרה והערכה ,גיליונות הערכה תקופתית מהשנים 2111- ,2114טופס מישוב ביניים ו 2-דפי ריאיון. באשר לפסיקת ביה"ד הפנה הסניגור לשורה של פסקי דין ,בהם לטענתו מדובר במקרים לא פחות חמורים מהמקרה שבפנינו ,ואף על פי כן לא הסתיימו בענישה של הורדה בדרגה .הפנה לתיקי ביד"ם ,31/12 ,83/12 ,11/14 ,11/12ו.81/12 - נאמר כבר בשלב זה ,כי לא מצאנו ללמוד גזירה שווה מהפסיקה אליה הפנו באי כוח התביעה וההגנה ,בהיותה בלתי רלבנטית לענייננו. הסניגור ביקש להדגיש ,כי הנאשם אכן כשל ,אך יחד עם זאת צריך לזכור כי מדובר בטעות אחת בים של עשייה מבורכת ומעולה ,כאשר על הטעות הזאת הנאשם מיהר לקבל אחריות .לאור האמור ביקש ,כי ביה"ד ימצא את האיזון המתאים שבין האינטרסים השונים באמצעות השתת עונש של נזיפה חמורה וקנס מדוד ,מבלי להשית על הנאשם עונש של הורדה בדרגה. .21מפי נאשם 1שמענו ,כי הוא מצטער על המקרה ,אשר אינו מאפיין את דרכו או את דרך החשיבה שלו על המשטרה. נאשם 4 .21את טיעוניו לעונש פתח נאשם 2באמרו ,כי העובדה שהגיע למשפט ללא ייצוג נובעת מכך שמהרגע הראשון הבין את חומרת מעשיו .הוא מצטער על המעשה ולטעמו ,אין לו כל כוונה להפחית מחומרת המעשה והוא מוכן לקבל עליו את הדין. הנאשם הוסיף ואמר ,כי אין זו דרכו לברוח מאחריות ,ועל כן מתוקף היותו הבכיר במשמרת ,הן מבחינת הוותק והן מבחינת הדרגה ,הוא נושא במלוא האחריות. הנאשם סיפר ,כי הוא משרת בחיל 18שנים בקירוב ,בתפקידים הבכירים ביותר בהם שוטר שאינו קצין יכול לשרת ,כולם תפקידי שטח .המציא תדפיס סקירת פרופיל שירות ,מכתבי המלצה שכתבו אודותיו מפקדיו במהלך שנות שירותו ,ראיון תקופתי, גיליונות הערכה לשנת ,2114ואסופה הכוללת תעודות רבות של הערכה והצטיינות שזכה לקבל במהלך שירותו. 176 באשר לענישה אמר ,כי הוא נשוי ואב ל ,2-הורדה בדרגה תכביד עד מאד על משפחתו, שכן לאור המסמכים שהציגה התביעה מדובר בפגיעה שערכה נאמד בכ 11%-משכרו. לדבריו ,לפגיעה זו במשפחתו לא תהא כל משמעות הרתעתית .את האקט ההרתעתי קיבל מעצם הגעתו למעמד ביה"ד .לאור האמור ביקש להסתפק בעונש של נזיפה חמורה וקנס קצוב ,ללא הורדה בדרגה. דיון .22בחנו את טיעוני הצדדים לעונש ואת הראיות אותם הציגו הצדדים בפנינו ודעתנו היא כי מדובר במקרה אליו יש להתייחס במלוא החומרה. האירוע נשוא האישום שלפנינו הינו אירוע חריג ויוצא דופן ואינו מסוג המעשים המגיעים חדשות לבקרים לפתחו של בית הדין למשמעת. אין ספק כי התנהלות הנאשמים ,בה נטשו את משמרתם על דירת המבטח לשם שעה של בילוי בדירת ידידה ,ללא אישור ומבלי לעדכן איש בעניין זה ,היא התנהלות פסולה ולא תקינה .בהתנהלותם זו יצרו מצב אשר היה בו כדי לסכן את שלומו ובטחונו של הסוכן ,אשר היה נתון תחת אחריותה המלאה של המשטרה .כישלונם של הנאשמים באירוע הנדון הוא בהפרה הבוטה של ההנחיות אותם הבהיר להם הבהר היטב מפעיל הסוכנים בטרם כניסתם למשמרת. הנאשמים הינם שוטרים מתחום הבילוש והמודיעין ,האמונים על הנושא ,יודעים אבטחה מקצועית מהי ,ומודעים לכך שבעבודת המודיעין והבילוש מתייחסים בחרדת קודש לכל הקשור לטיפול בסוכנים אותם מפעילה המשטרה. למותר לציין כי המשטרה משקיעה משאבים רבים כדי להבטיח את שלומם של הסוכנים ,ורואה בכך נושא בעל חשיבות יתירה .לשם כך מקיימים הערכות מצב ודיוני מאוימים עיתיים ,מגדירים סל אבטחה ומקצים כוח אדם איכותי ומיומן עליו ניתן לסמוך ,לשם ביצוע משימת האבטחה באופן הראוי ביותר. במקרה הנדון מעלו הנאשמים באמון שניתן בהם ,סיכנו את שלומו של מי אשר עליו היו אמורים לשמור ,בהפקירם אותו לגורלו ,זאת כאשר כל מעטפת המודיעין רגועה בהניחה ,כי הסוכן נתון בידיים טובות ומקצועיות. מדובר ,אפוא ,בכשל מקצועי אשר יכולים היו להיות לו השלכות קשות ,לו היה קורה דבר מה לשלומו של הסוכן .יש לומר על התנהגותם של הנאשמים שהייתה חסרת אחריות ,בלתי מקצועית ומסכנת חיים. .24בחנו אף את הנימוקים לקולא ,המתמקדים בעיקר בטיב שירותם החיובי של הנאשמים ,ובתרומתם לארגון לאורך כל שנות שירותם. 177 נאשם 1אמנם משרת בחיל רק שנים ספורות ,אולם כפי שניתן ללמוד מעדותו של מפקדו ,גם בזמן קצר זה הספיק להוכיח את עצמו ,נמצא ראוי לקידום לתפקידים הניתנים רק בידי מי שכישוריו מרשימים ושניתן לסמוך עליו .בהערכותיו התקופתיות הוערך בציונים גבוהים ועברו המשמעתי ללא רבב. נאשם 2שהנו ותיק בחיל 18 ,שנים בתפקידי -חבלן ,סייר ,בלש -אף הוא נעדר עבר משמעתי ,למעט הרשעה ישנה אחת בפני דן יחיד ,צבר משך שנות שירותו בחיל תעודות הערכה רבות ממפקדים ומאזרחים .לאור הערכותיו התקופתיות בהן הוערך בציונים גבוהים ואף סומן כטוב יותר מהאחרים בקבוצה ,ובמיוחד נוכח אסופת המסמכים אשר הציג בפנינו ,אין ספק כי מדובר בשוטר מצוין אשר תרומתו לחיל ולמיגור הפשיעה הינה מרובה וראויה להערכה. עוד נזקפים לזכותם של הנאשמים הודייתם המידית בטעות ונטילת האחריות על מעשיהם .התרשמנו כי הפנימו את הכשל שבמעשיהם. .23לאחר שבחנו את מכלול השיקולים האמורים לעיל ,הגענו לכלל דעה כי חומרת המקרה מחייבת ענישה מרתיעה ומחמירה בדמות הורדה בדרגה ,כדי להבטיח העברת מסר ברור למשרתים בארגון בכלל ומי אשר עיסוקו באבטחת סוכנים בפרט ,כי אין לקבל התנהגות רשלנית אשר יש בה כדי לסכן חייו של סוכן משטרה. .21לאור האמור החלטנו בדעת רוב להשית על כל אחד מהנאשמים את העונשים הבאים: - נזיפה חמורה - הורדה בדרגה אחת לתקופה קצובה בת 1חודשים. אב בית הדין ________________שופט_________________ סנ"ץ שמואל רוזנטל נצ"מ דורית יניב דעת מיעוט מסכימה אני עם כל שנאמר על ידי חבריי השופטים ביחס לחומרתו של האירוע והשלכותיו ואולם בשונה מהם ,סבורני כי יש להחמיר במשך ההורדה בדרגה. נסיבות האירוע תוארו בהרחבה בגזר הדין ואין צורך לשוב ולפרטן כאן. בתמצית אציין ,כי מדובר באירוע בו נחצה קו אדום ,במודע ,באופן שיש בו לסכן חיי סוכן ששמירתו הופקדה בידי הנאשמים .התנהגות שכזו מהווה הפרת אמון שניתן בהם ,מצד הציבור, מצד הארגון ומצד הסוכן עצמו. 178 תכליתו של הדין המשמעתי היא כפולה .מטרתו הראשונה הנה ,הגנה על הארגון ,על תדמיתו בעיני הציבור ,ומניעת פגיעה בתפקודו .המטרה השנייה הנה ,הרתעת שוטרים אחרים כי לא יכשלו במעשים מסוג זה. אמצעי המשמעת המוטלים על ידי בית הדין לא נועדו להענשת השוטר .על בית הדין ,בבואו לגזור את הדין ,לשוות לנגד עיניו ,בין היתר ,את שיקול הרתעת הרבים כשיקול מוביל בענישה ולשאול את עצמו האם יש באמצעי המשמעת אותם יטיל כדי ליצור הרתעה מספקת בקרב השוטרים וכדי להשיב על כנו את אמון הציבור במשטרה. על תפקידם ההרתעתי של אמצעי המשמעת אמר ביהמ"ש העליון בעש"מ 3114/12מ"י נ' שחר לוי (פורסם באתר נבו) את הדברים הבאים: " כידוע ,אמצעי המשמעת נועדו להרתיע מפני ביצוע מעשים שיש בהם כדי לפגוע בטוהר המידות בשירות המדינה ,בתפקודו התקין ובאמון הציבור בו .ככל שהמעשים בהם הורשע הנאשם חמורים יותר ....כך מתחזק הצורך להעביר מסר ברור וחד המוקיע את מעשיו ,על מנת לשרש תופעות פסולות בשירות המדינה למנוע את הישנותן בעתיד". אינני תמימת דעים עם חבריי כי יש בעונש שהוטל על ידם כדי לעמוד במבחן זה. רק לפני ימים ספורים בתיק ביד"מ 11/14נדון בפנינו שוטר בגין עבירת התרשלות בעת מילוי תפקיד ונגזר דינו לנזיפה חמורה ולהורדה בדרגה למשך 12חודשים .באותו מקרה דובר בשוטר סיור שנשלח לטפל באירוע אלימות במשפחה עקב הודעה על שמיעת צעקות בדירה .השוטר שהגיע למקום הבחין מהחלון בחשוד מתהלך בתוך הדירה .החשוד לא פתח את הדלת והשוטר עזב את המקום מבלי לטפל באירוע .זמן קצר לאחר מכן הוברר כי המנוחה נרצחה .באותו מקרה לא נטען לקיומו של קשר סיבתי בין ההתרשלות בטיפול לבין התוצאה. באירוע שבפנינו אין המדובר בהתרשלות או בטעות בשיקול הדעת ,אלא במעשה מכוון של הפקרת שמירה על סוכן ששוכן על ידי המשטרה בדירת מבטח ושיש בה להעמיד את הסוכן בסכנת חיים של ממש ובמובן זה המעשה שבפנינו חמור יותר. למרבה המזל ,במקרה שבפנינו בפועל ,לא נגרמה תוצאה חמורה .עובדה זו הנה יד המקרה בלבד ולכן אין לזקוף זאת כשיקול לקולה. בבואי לקצוב את משכו הראוי של רכיב ההורדה בדרגה במקרה זה נתתי דעתי כאמור לגזר הדין בתיק ביד"מ 11/14שהוזכר לעיל .סבורתני כי נסיבות המקרה שפנינו חמורות יותר שכן הנאשמים נטשו במודע את דירת המבטח ,תוך הפקרת הסוכן והעמדתו בסכנת חיים .עם זאת, בהתחשב בטיב שירותם החיובי ,הגעתי למסקנה כי יש לגזור על הנאשמים עונש של הורדה בדרגה לתקופה קצובה של 12חודשים בלבד ולא להחמיר מעבר לכך. לפיכך ,לו דעתי הייתה נשמעת הייתי גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים: 179 נזיפה חמורה. הורדה בדרגה אחת לתקופה קצובה של שנה. שופטת ________________ נצ"מ רותי שיטרית לפיכך ,הוחלט ברוב דעות להשית על כל אחד מהנאשמים את העונשים הבאים: - נזיפה חמורה - הורדה בדרגה אחת לתקופה קצובה בת 1חודשים. ניתן והודע היום ,כו' בשבט תשע"ד ,23.1.13 ,בנוכחות התובעת :פקד יעל אומידי-ויכמן ,עו"ד, הנאשם 1וב"כ עו"ד אברהם שי ,והנאשם .2 זכות ערעור תוך 31יום מהיום. שופטת ______________ אב בית הדין ________________שופט_________________ סנ"ץ שמואל רוזנטל נצ"מ דורית יניב נצ"ם רותי שטרית 181 תיק מס' 15/04 בבית הדין למשמעת אב בית הדין ,ניצב משנה דורית יניב השופטת ,ניצב משנה רותי שיטרית השופט ,עו"ד יוסי תוסיה כהן משטרת ישראל נגד XXX גזר – דין רקע כללי .12הנאשם הורשע במסגרת הסדר טיעון על פי הודאתו בעובדות כתב האישום בעבירה של שימוש בכוח שלא כדין ,עבירה לפי סעיף (19א) לתוספת הראשונה לחוק המשטרה התשס"ו – ( 2111להלן" :התוספת") ובעבירת התנהגות שאינה הולמת שוטר ,לפי סעיף 4לתוספת. .14בהסדר הטיעון אשר נכרת בין הנאשם לבין התביעה הוסכם בין הצדדים ,כי הנאשם יודה בעובדות כתב האישום המתוקן ,ובאשר לעונש יעתרו במשותף לעונשים של נזיפה חמורה והורדה בדרגה לתקופה בת חודש אחד. במהלך הדיון ,לאור תגובתו של הנאשם לעובדות כתב האישום אשר הוקראו בפניו, החליטה התביעה לבקש את תיקונו של כתב האישום ,באופן שהוראת החיקוק בדבר מתן תשובה מתחמקת בהליך ללא הצדק סביר תימחק ,ותחתיה תבוא הוראת החיקוק בדבר התנהגות שאינה הולמת שוטר .בעקבות התיקון האמור הודיעה ב"כ התביעה לביה"ד ,כי גם עמדתה העונשית משתנה ומקלה עם הנאשם, ולפיכך ,במקום רכיב ההורדה בדרגה תבקש התביעה להשית על הנאשם קנס בסך .₪ 211 .13הנאשם בחר לייצג את עצמו בדיון. 181 כתב האישום .11להלן העובדות בהן הודה הנאשם: בתקופה הרלבנטית לכתב האישום שירת הנאשם כלוחם בפלוגה XXX XXX ביום ,21.3.2114סמוך לשעה , 11.11במהלך פעילות שגרתית של הנאשם יחד עם שוטר נוסף בשם XXXבמחסום "בידו" ,הגיע למחסום סמל המחלקה ,אשר עיכב רכב פלשתיני שיצא מהמחסום וערך בו חיפוש .תוך כדי ביצוע החיפוש קילל אחד משלושת הנוסעים שהיו ברכב ,ושהינו מוגבל כניסה (להלן" :המתלונן") את הנאשם ואת XXXבמילים אלה" :בואו לקטנא אני אזיין אתכם ,יא בני זונות , כס אמק". בשלב מסוים ,כאשר סמל המחלקה שוחח עם השוטר ,XXXסטר הנאשם על פניו של המתלונן .סמל המחלקה שהבחין במעשה דיווח על כך למפקד הפלוגה .בהמשך הגיע למקום מפקד הפלוגה ובבירור שערך עם הנאשם אמר לו הנאשם" :הוא קילל אותי ולכן נתתי לו סטירה". ביום 13.8.14נחקר הנאשם במח"ש ירושלים תחת אזהרה בחשד לתקיפה. משנשאל ע"י החוקר לג בי הסטירה השיב ,כי אינו זוכר ולא יודע על מה מדובר .רק לאחר שהחוקר הפסיק את חקירתו ,ובשיחה פתוחה הסביר לו כי מוטב שיספר את האמת ,הודה הנאשם בכך שסטר למתלונן. בגין מעשיו אלה יוחסו לנאשם עבירת שימוש בכוח שלא כדין ועבירת התנהגות שאינה הולמת שוטר. טיעוני הצדדים .11בטיעוניה לעונש ,בהתייחסה לעבירת השימוש בכוח בגינה הורשע הנאשם ,טענה ב"כ התביעה ,כי במתן סטירה לאדם יש פן משפיל ומבזה ,ובשל כך לעיתים מתן סטירה משפיל אף יותר ממתן אגרוף או בעיטה .יחד עם זאת ,ציינה התובעת לקולה ,את הקנטור שקדם למתן הסטירה ,כאשר קילל המתלונן באופן בוטה את הנאשם ללא כל הצדקה. באשר לאישום הנוסף ,אמרה התובעת ,כי בכך שהכחיש הנאשם בתחילה את מתן הסטירה והודה בכך רק לאחר השיחה הפתוחה עם חוקר מח"ש ,יש משום התנהגות שאינה הולמת ,שכן מן הראוי היה שייקח מיד אחריות על מעשיו ולא ינסה להתחמק בתשובות שאינו זוכר .גם לעניין זה ,אמרה התובעת ,כי מוצאת 182 התביעה נסיבה לקולה בכך שהנאשם הבין די מהר את טעותו והחליט להודות במעשה. באשר לנסיבותיו האישיות של הנאשם ,אמרה התובעת ,כי הנאשם הוא שוטר חובה ,התגייס לחיל בשנת ,2111מועד שחרורו צפוי באוקטובר ,2113ואין לחובתו כל עבר משמעתי. לאור האמור חזרה על בקשתה להשית על הנאשם עונש של נזיפה חמורה וקנס בסך .₪ 211 .9הנאשם ,אשר כאמור בחר לייצג את עצמו ,ציין בפתח טיעוניו לעונש ,כי בהיותו נוצרי ,ועל אף שנוצרים אינם חייבים בגיוס לצבא ,הוא בחר להתנדב לשירות הצבאי והתגייס ביום .4.8.11 לדבריו ,לפני גיוסו היה במד"א שם עסק בהצלה ומתן עזרה ,עד שהחליט להתגייס למג"ב. לגבי גיוסו סיפר ,כי בלשכת הגיוס ביקשו לשלוח אותו לגד"ס הבדואי ,אך נוכח התעקשותו גויס לבסוף למג"ב .את הטירונות במג"ב סיים כמצטיין מחלקתי ,עבר גיבוש ימ"ס ,החל את הקורס אלא שבתוך כך נפל ,שבר את ידו ונאלץ לעזוב. בהמשך שובץ בפלוגה מבצעית בה הוא משרת עד היום. באשר לאירוע נשוא האישום ,אמר הנאשם ,כי אינו יודע להסביר את שקרה לו באותו רגע .אותו אדם בא וקילל אותו עד שאיבד שליטה על עצמו .עוד אמר ,כי הוא מצטער על התנהגותו ,ולבטח לא יחזור על כך בעתיד. דיון .11במקרה דנן הורשע הנאשם בעבירת שימוש בכוח בגין סטירה שהטיח בפניו של המתלונן ובעבירת התנהגות שאינה הולמת שוטר בגין כך שבחקירתו במח"ש תחת אזהרה טען כי אינו זוכר את מתן הסטירה ,ורק בשלב מתקדם של החקירה שינה גרסתו והודה בכך. .11באשר לעבירת השימוש בכוח במקרה זה ,כישלונו של הנאשם בכך שנגרר אחר התנהגותו הפרובוקטיבית של המתלונן ולא עמד לו כוחו להבליג ולשלוט בכעסיו. כפי העולה מעובדות כתב האישום ,לא התעורר כל צורך מבצעי בהפעלת כוח כלפי המתלונן ,על כן לא הייתה כל הצדקה למתן הסטירה .דומה ,שזו שימשה מעין תגובה עונשית לקנטור המתלונן ,אשר קילל את הנאשם ואת השוטר שהיה עמו בקללות בוטות .אף שהתנהגותו של המתלונן הייתה ללא ספק מקוממת ,ומילים חריפות אף יותר ניתן לומר עליה ,חייב היה הנאשם לגלות איפוק כמצופה משוטר ולנהוג במתלונן אך ורק בדרכים המוקנות לו על פי חוק. 183 הנאשם במקרה דנן סטה ,אפוא ,סטייה של ממש מסטנדרט ההתנהגות המצופה מכל שוטר המשרת בארגון .לא צריך להכביר מילים על כך שמעשים מעין אלה מטילים כתם על דמות המשטרה ודמות שוטריה ומסבים נזק רב לתדמיתה בעיני הציבור. .12יפים לענייננו דבריה של כבוד השופטת א' פרוקצ'יה ,בבג"ץ - 8221/13מריח סדיק נ' מפכ"ל המשטרה -רב ניצב דודי כהן ואח' תק-על , 243 ,)4(2119עמ' ,233אותם אנו שבים ומצטטים כל אימת שברצוננו להדגיש את ההקפדה היתירה הנדרשת משוטר בבואו במגע עם כל אזרח ,ולהלן הדברים: "על שוטר במערך המשטרה חלה חובת אמון מיוחדת ,בהיותו איש אכיפת חוק ,הנזקק למלוא הסמכות המוסרית כדי לאכוף את החוק על זולתו .נדרשת ממנו הקפדה יתירה בקלה כחמורה (ענין סויסא ,עמ' ;/54בג"צ 2411/92תיסיר טאטור נ' שר המשטרה, פ"ד נ( ,111 )4עמ' .))0991( 111-11/במיוחד ,נדרש השוטר לקיים סטנדרטים גבוהים של רמת פעולה ואמינות כאשר הוא בא במגע עם האזרח שכלפיו הוא מפעיל סמכות ומרות .שימוש לרעה בהפעלת מרות זו מהווה פגיעה בעלת חומרה מיוחדת לא רק כלפי הנפגע עצמו ,אלא גם כלפי המערכת המשטרתית המופקדת על אכיפת החוק ,ונשענת על אמון הציבור בהגינותה וברמתה הערכית". .14לצד החומרה בה אנו רואים את המקרה בחנו את השיקולים לקולה אותם יש לזקוף לזכות הנאשם. ראשית נזקפת לזכותו הודאתו באשמה והבעת החרטה על המעשה .בטיעוניו בפנינו הודה הנאשם כי אינו יודע מה השתלט עליו באותו רגע ,שכן דרכו תמיד אופיינה בהושטת י ד לאנשים ,סיוע והצלת נפשות ,כפי שנהג בפעילותו במד"א עובר לגיוסו. מאמינים אנו לדברי הנאשם כי כנים הם ולא נאמרו מהפה אל החוץ. עוד לקחנו בחשבון את העובדה ,כי הנאשם הינו שוטר בתחילת דרכו ,שנתיים בשירות אשר במהלכם לא דבק בו כל אירוע משמעתי .אף שהנאשם לא תמך את טיעוניו במסמכים ,אולי בשל כך שלא היה מיוצג ,נראה כי מדובר בשוטר שטיב שירותו חיובי ,אשר התנדב לשירות הצבאי כדי לתרום ,וכך אכן הוא עושה. 184 לאור כל האמור לעיל אנו סבורים כי באיזון הכולל שבין חומרת העבירה לבין היבטיו האישיים של הנאשם ,העונש עליו הסכימו הצדדים הינו מאוזן ומצוי במתחם הסבירות ,ואשר על כן החלטנו לאמצו. לפיכך אנו משיתים על הנאשם את העונשים הבאים: נזיפה חמורה קנס בסך .₪ 211 ניתן והודע היום ,כ"ט בשבט תשע"ד ,41/1/13 ,בנוכחות :התובעת – פקד ליטל הראל ,עו"ד, והנאשם. זכות ערעור תוך 31יום מהיום. שופטת________________ אב בית הדין ________________ שופט ______________ עו"ד יוסי תוסיה כהן נצ"ם דורית יניב נצ"ם רותי שיטרית 185 תיק ביד"ם 19/04 בבית הדין למשמעת לפני :אב בית הדין ,תת-ניצב רחל אדלסברג השופטת ,ניצב-משנה רותי שיטרית השופט ,סגן-ניצב עופר יצחק משטרת ישראל נגד הנאשמת :רס"ר XXX גזר – דין כללי .11הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בעובדות כתב האישום המתוקן ,במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של שימוש לרעה בסמכות שניתנה מכוח תפקיד ,לפי סעיף 3לתוספת הראשונה לחוק המשטרה ,התשס"ו( 2111-להלן" :התוספת"). .13מעובדות כתב האישום בהן הודתה הנאשמת עולה כי במועד הרלוונטי לאישום היא שירתה כפקידה באת"ן .XXXבתאריך 23/12/12 ,התקשר אל הנאשמת בעלה של חברתה (להלן: "המכר" ) וביקש ממנה לבדוק עבורו קיומם של שעבודים ודוחות על רכבים שמצויים ברשותו .משמסר המכר לנאשמת את מספר תעודת הזהות שלו ,נכנסה הנאשמת למערכת דות"ן תוך שימוש בהרשאתה ,שלא לצורך מילוי תפקיד ,ערכה 2בדיקות מסוף אודות שני רכבים שבבעלות המכר ,ומסרה לו מידע ביחס לשעבודים. בכתב האישום נטען כי במעשיה אלה השתמשה הנאשמת לרעה בסמכות שניתנה לה מכוח תפקידה. .18הסדר הטיעון שנכרת בין הצדדים ,אינו כולל הסכמה לעניין העונש. טיעוני הצדדים לעונש 186 התביעה .19התובעת בטיעוניה לעונש עמדה על השלכות ומשמעויות הכניסה למאגרי מידע שלא לצורך מילוי תפקיד וכן על החומרה בה מתייחס בית הדין לשימוש אסור במידע כזה ,מכל סוג שהוא .לדבריה ,הנאשמת כשלה פעמיים .מעבר לעובדה שהיא ערכה שתי בדיקות מסוף, היא גם העבירה את המידע לאדם פרטי אותו הכירה ,שהוא בעל אינטרס ,ובכך פגעה בתדמית המשטרה ובאמון שהציבור רוכש לה. בהתייחסה לנאשמת ,הגישה התובעת את הערכותיה התקופתיות וכן שני ראיונות שנערכו לה ע"י מפקדה .ציינה כי הנאשמת החלה דרכה כאזרחית בשנת ,1999עברה המשמעתי נקי, והערכותיה התקופתיות נעות בציונים שבין טוב 2לטוב מאוד .1 בהתייחסה לענישה הראויה ,ציינה התובעת כי בתיקים מסוג זה בית הדין גוזר בדרך כלל ענישה של נזיפה חמורה וקנס .גם בתיק זה לדבריה ,יש להעביר מסר חד וברור כדי למגר את התופעה הפסולה של שימוש במאגרי המידע שלא כדין. ההגנה .11ב"כ הנאשמת ,בהתייחסה לנסיבות המקרה ,ציינה כי המעשה נמצא ברף הנמוך יותר של העבירה .לדבריה ,המידע בו נעשה שימוש ,לא נלקח ממאגר המידע הפלילי .כמו כן אין במקרה זה פגיעה בפרטיות ,שכן הנתונים מתייחסים לרכוש של האדם לו נמסרו הנתונים, והוא רשאי היה לקבל את אותו מידע אילו פנה למשרד הרישוי ,אם כי אכן נעשה כאן "קיצור דרך" בניגוד לפקודות המשטרה. עוד ציינה כי הנאשמת אמנם עבדה במשטרה שנים רבות ,כאזרחית ,אך רק בזמן גיוסה ביולי ,2112כחצי שנה לפני ביצוע העבירה ,ניתנה לה הדרכה בנושא יחב"מ. בהתייחס לנתוני הנאשמת ,עמדה באת כוחה על מצבה הכלכלי שאינו מהקלים ,תוך שציינה כי הנאשמת נשואה עם 4ילדים ,ומשתכרת כ ₪ 1,111-לחודש. באשר להערכותיה התקופתיות ולראיונות שהוגשו ע"י התובעת ,ציינה כי מערכת היחסים של הנאשמת עם מפקדה בעבר ,לא היתה טובה ,דבר שהשליך על האופן שבו הוערכה .ב"כ הנאשמת הגישה מכתב ממפקדה הנוכחי של הנאשמת ,שציין כי הוא רואה בה דמות חיובית התורמת בהתנהלותה לארגון. ב"כ הנאשמת הפנתה למספר תיקי ביד"מ בעבירות דומות ,בהם ניתנו גזרי דין במקרים שנסיבותיהם חמורות יותר מאלו הנוכחיות .לסיכום ,ביקשה להתחשב גם בהודיית הנאשמת ולהסתפק בעונש של נזיפה בלבד ולחילופין בנזיפה וקנס מינימלי. 187 .11מפי הנאשמת שמענו כי כל שירותה במשטרה הוא באותו מקום ובאותו תפקיד בו היא עוסקת בהזנת דו"חות למערכת והתנהלות מול בתי המשפט .היא ציינה כי למדה את הלקח ,מבינה את הטעות שעשתה ומבקשת להתחשב במצבה. דיון .12הנאשמת פקידה כללית באת"ן ,XXXכשלה בכך שנענתה לפניית מכר אשר ביקש ממנה לבדוק פרטים אודות קיומם של שעבודים ודוחות על רכבים שמצויים ברשותו .במענה לפנייה זו ערכה הנאשמת שתי בדיקות במערכת דות"ן שלא לצורך מילוי תפקיד ומסרה למכר את המידע אותו ביקש. .14בתי המשפט בכלל ובית הדין בפרט ,חזרו והדגישו את החשיבות שבהקפדת אנשי המשטרה על השימוש במאגרי המידע המצויים ברשות המשטרה לצורך מילוי תפקיד ,עפ"י דין בלבד. כידוע ,במאגרים אלו מצוי מידע אישי ורגיש אודות אזרחים ,אשר על כן המאגרים חסויים ומוגנים כקבוע בחוק ובהוראות המשטרה .השימוש בהם מיועד עפ"י הדין ליתן כלים אשר ישמשו את המשטרה לצורך ביצוע תפקידה בלבד. אשר על כן עיון במידע מכל סוג שהוא ,שלא במסגרת מילוי תפקיד ,הוא מעשה אסור ופסול אשר יש בו כדי לפגוע באמון הציבור במשטרה ,בתדמית הארגון המשטרתי ,לפגוע בפרטיות האנשים שהמידע נוגע אליהם וכן יש במעשים מסוג זה כדי להפר את האמון שנותן הארגון באיש המשטרה. .13במקרה שבפנינו ,מצופה היה מהנאשמת ,לאור שנות שירותה הרבות בתפקידה כפקידת את"ן ,שלא להענות לבקשת המכר ולהסביר לו ,כלכל אזרח אחר ,באלו דרכים לגיטימיות הוא יכול לקבל את המידע המבוקש. .11אל מול חומרת המעשה אנו מוצאים להתחשב לקולה בהודיתה של הנאשמת ובהבעת החרטה על מעשיה .עוד מצאנו להתחשב בהעדר רישום משמעתי ,בנסיבותיה האישיות, במצבה הכלכלי הדחוק כפי ששמענו על-כך מפי באת-כוחה ,ובשיפור שחל בטיב שירותה של הנאשמת ,כפי שעולה ממכתבו של מפקדה ,קצין פיקוח .XXX .11באשר לנסיבות המקרה ,מבלי להקל ראש בחומרה שבכניסה למאגר ובדיקת מידע מכל סוג שהוא ,שלא במסגרת תפקיד ,לקחנו בחשבון את העובדה שהמידע נוגע לרכבים שהיו ברשותו של מקבל המידע ואינו נוגע לפרטיותו של אדם אחר .אם כי אנו חוזרים על כך ,שגם במקרה מסוג זה האיסור לעשות שימוש במידע שלא במסגרת תפקיד ,הוא איסור מוחלט, והפרתו פוגעת בתדמית המשטרה ובאמון שהארגון נותן באיש המשטרה. 188 .13כפי שקבענו לאחרונה במקרה דומה בתיק ביד"מ ,11/14כך גם במקרה זה ,איננו מוצאים להעתר לבקשת ב"כ הנאשמת להסתפק בנזיפה שאינה חמורה ,שכן שומה עלינו להעביר מסר ארגוני ברור שיהא בו כדי להרתיע ולמגר את השימוש האסור במאגרי המידע המשטרתיים. אשר על כן ,ולאחר ששקלנו את כל השיקולים לחומרה ולקולה ,החלטנו להשית על הנאשמת את העונשים הבאים: - נזיפה חמורה - קנס בסך ,₪ 511אשר ישולם ב 4-תשלומים שווים ורצופים. ניתן והודע היום ,ב' באדר א' תשע"ד ,2/2/13 ,בנוכחות :התובעת – פקד יעל אומידי-ויכמן, עו"ד ,הנאשמת וב"כ רפ"ק שחר פרנקל ,עו"ד. זכות ערעור תוך 31יום מהיום. שופטת ______________ אב בית הדין _________________ שופט _______________ סנ"צ עופר יצחק תנ"צ רחל אדלסברג ,נשיאה נצ"מ רותי שיטרית 189 תיק מס' 14/04 בבית הדין למשמעת אב בית הדין ,ניצב משנה דורית יניב השופטת ניצב משנה רותי שיטרית השופט עו"ד רמי גולדשטיין משטרת ישראל נגד רס"ם XXX גזר – דין רקע כללי .13הנאשם ,סייר תנועה במרחב ,XXXהורשע במסגרת הסדר טיעון על פי הודאתו בעובדות כתב האישום בעבירה של התנהגות שאינה הולמת שוטר ושיש בה כדי לפגוע בתדמית המשטרה ,עבירה לפי סעיף 4לתוספת הראשונה לחוק המשטרה התשס"ו – ( 2111להלן" :התוספת") ובעבירת שימוש בכוח כלפי אדם במסגרת מילוי תפקיד ,בלא סמכות כדין ובלא הצדק סביר ,מעבר למידה הנדרשת או בניגוד לפקודות משטרת ישראל או לכל הוראה אחרת שניתנה כדין ,עבירה לפי סעיף (19א) לתוספת. .18בהסדר הטיעון אשר נכרת בין הנאשם לבין המחלקה לחקירת שוטרים הוסכם בין הצדדים ,כי הנאשם יודה בעובדות כתב האישום ,ובאשר לעונש יטענו הצדדים באופן חופשי. כתב האישום .19להלן העובדות בהן הודה הנאשם: ביום 29.11.12סמוך לשעה ,11.41לאחר שהבחין הנאשם בנהג המבצע עבירת תנועה ( ,ל הלן" :המתלונן") עצר את רכבו על מנת לרשום לו דו"ח תנועה .המתלונן יצא מהרכב ,ואגב שיחה עם הנאשם אודות מתן הדו"ח גידף את הנאשם .בתגובה הורה הנאשם למתלונן לחזור לרכבו ולהמתין עד לסיומו של רישום הדו"ח ,אולם המתלונן התעלם מהוראתו. 191 בעקבות המתואר לעיל רשם הנאשם למתלונן שני דו"חות .האחד -בגין ביצוע עבירת תנועה ,והשני -בגין אי ציות להוראת השוטר .לאחר שקיבל המתלונן את הדו"חות לידיו ,הפנה את גבו אל הנאשם והתקדם לעבר רכבו אשר חנה בסמוך. בתוך כך ,בעוד המתלונן פוסע בדרכו חזרה לרכבו ,ללא כל הצדקה ושלא כדין, ריסס הנאשם גז מדמיע לעבר המתלונן אשר פגע בו ואף חדר לעיניו אשר דמעו וצרבו כתוצאה מכך. בעקבות תלונת המתלונן נחקר הנאשם תחת אזהרה במח"ש .בחקירותיו שם, בתאריכים 18.3.14ו 28.1.14 -לא אמר הנאשם אמת ביחס לנסיבות השימוש בגז, אף לאחר שחוקר מח"ש הציג בפניו את הסרטון המתעד את האירוע .רק עם סיום חקירתו האחרונה הודה הנאשם והביע חרטה. טיעוני הצדדים .21בפתח טיעוניה לעונש עמדה התובעת על חומרת התנהגותו של הנאשם במקרה דנן, הן בשטח כלפי האזרח והן בחקירתו במח"ש .התובעת ביקשה להדגיש את העובדה, כי הנאשם ריסס את גז הפלפל לעבר המתלונן כאשר זה כבר פנה לעבר רכבו ,כשגבו מופנה לנאשם ,כך שלנאשם לא הייתה כל סיבה לחוש מאוים מפניו. על פי דברי התובעת ,לדעת התביעה יש למצות את הדין עם השוטרים אשר עושים שימוש בכוח שלא כדין ללא כל סיבה וללא כל הצדק .במקרה הנדון האירוע נעשה לנגד עיניהם של עוברים ושבים באמצע הרחוב ,אזרח שנקלע למקום צילם ותיעד את האירוע אשר הופץ בכלי התקשורת ולכן הפגיעה בתדמית המשטרה כתוצאה מהתנהגותו האמורה של הנאשם הייתה קשה. בנוסף ,התייחסה התובעת לתפקידו של הנאשם באמרה ,כי בהיותו שוטר תנועה הנתקל מידי יום בנהגים זועמים ומתלהמים ,והתרסות וקללות הינם בבחינת שגרת יומו ועבודתו ,מצופה היה שידע לגלות איפוק וירסן עצמו. כנסיבה נוספת לחומרה ציינה התובעת את העובדה ,כי הנאשם לא לקח אחריות למן הרגע הראשון על מעשיו ,ורק לאחר גביית הודעה נוספת ממנו על ידי חוקרת מח"ש ,הודה בטעותו. באשר לנסיבותיו האישיות של הנאשם ,אמרה התובעת ,כי התגייס למשטרה בשנת .1998עברו המשמעתי נקי ,למעט צעד משמעתי מסוג הדרכה משנת ,2113בגין אי חבישת כובע .באשר להערכותיו התקופתיות ציינה ,כי בשנים 2114 – 2111הוערך בציונים טוב מאד 2ובשנת 2119הוערך בציון טוב מאד .1 לאור חומרת המעשים ביקשה התובעת להשית על הנאשם עונש של הורדה בדרגה לתקופה קצובה על פי שיקול דעת ביה"ד ונזיפה חמורה. 191 .13מטעם הנאשם העיד כעד אופי מפקדו ,רפ"ק ,XXXראש לשכת תנועה מרחב XXXהמכירו מזה שנה ושלושה חודשים מתוקף שני תפקידיו האחרונים .העד תיאר את הנאשם כשוטר מקצועי ,יסודי ונעים הליכות .לדבריו ,משך כל התקופה בה פיקד על הנאשם לא ניתקל בכל בעיית משמעת או תלונה שהופנתה כלפיו ,אלא להיפך ,נוכח לראות שהוא שמגלה בעבודתו סבלנות וסובלנות כלפי אזרחים. בהמשך עדותו ,בהתייחסו לעבודת סייר התנועה ,תיאר אותה כעבודה לא קלה לביצוע ,שכן אכיפת חוקי תנועה ורישום דו"חות כנגד מבצעי עבירות כרוכה במפגש שוטר אזרח המסתיים על פי רוב בדו"ח ,ורבים ממקבלי הדו"ח מגיבים בצורה לא נעימה. באשר לאירוע נשוא הדיון ,אמר העד ,כי הנאשם תיארו בפניו כפי שהדברים נראו בסרטון .העד סיפר ,שהאירוע התקבל במערך הדוברות של האת"ן ,ובהידרשם להגיב עליו ,פנה אל הנאשם לקבל תגובתו. העד הוסיף ואמר ,כי בשיחתו עם הנאשם הלה הביע חרטה ,ואמר כי אינו יודע להסביר מה עבר עליו באותו רגע. .11בפתח טיעוניו לעונש עמד ב"כ הנאשם על החרטה שהביע הנאשם על מעשיו ,בציינו שהינה מלאה וכנה. הסניגור ביקש להדגיש את העובדה ,כי הנאשם כבר בחקירתו הראשונה במח"ש הודה בשימוש בגז ,אלא שטען שהשימוש היה מוצדק ,ורק בחקירתו השנייה, כאשר עומת הנאשם עם עובדות נוספות ,לרבות הסרטון ,קיבל עליו את האחריות. לדבריו ,זו טבעה של חקירה ,ואין מדובר אלא בדינמיקה של חקירה ,יחד עם זאת, גם על אמירותיו אלה של הנאשם בחקירה לוקח הנאשם את האחריות ואינו מנסה ליפות את הדברים. עוד ביקש הסניגור להסב את תשומת הלב לרקע של האירוע ,לכך שאין מדובר במפגש אזרח שוטר רגיל ,אלא במתלונן אשר לא ציית להוראת שוטר ,ולא חסך קללות מהנאשם ,ובכלל זה קללות המתייחסות לאביו של הנאשם אשר נפטר זמן קצר לפני האירוע .אין מדובר ,אפוא ,באירוע של התעמרות. באשר לטיב שירותו של הנאשם ,הצביע הסניגור על הערכותיו התקופתיות ,בהן הוערך בציונים גבוהים ,על דברי מפקדו ,אשר תיארו כאדם שקול ונעים הליכות. לתמיכה בדבריו המציא הסניגור מכתבי המלצה וחוות דעת שכתבו אודותיו ארבעה ממפקדיו ,דף ראיון ,ושתי תעודות הערכה. לדברי הסניגור ,המעשה שעשה הנאשם במקרה דנן אינו מאפיין אותו כלל ועיקר. גם עברו המשמעתי הנקי ,למעט ענין ישן וזניח מלפני 11שנים ,וגם 13שנות שירות ללא כל בעיה וללא כל תלונה מאזרח ,מעידים על כך שמדובר באירוע חריג ,של טעות חמורה ואומללה בהפעלת שיקול הדעת. לדבריו ,הנאשם הבין ,כי מה שנעשה חרג מכל פרופורציה ראויה ולא היה תקין. 192 בהתייחסו לנסיבותיו האישיות של הנאשם ,אמר הסניגור ,כי הנאשם בן ,38נשוי ואב לשניים ,בנוסף על תפקידו התנדב לשמש כרכז עבודות כביש במשך כשנתיים, תפקיד שהוא תובעני ביותר. הסניגור עדכן ,כי הנאשם יזם בתיאום עם מח"ש פיצוי למתלונן בסך ,₪ 1,111לפני העברת ההליך לבית הדין. לסיכום ,אמר הסניגור ,כי לאור העובדה שהנאשם לקח אחריות הן על השימוש בכוח שנעשה ללא הצדקה והן על ההתנהלות של נושא החקירה ,לאור עברו הנקי , לאור התקופה הלא קלה שעברה עליו מאז קרות האירוע והחקירה ,לאור הפיצוי למתלונן וטיב שירותו של הנאשם ,לאור כל אלה ,ניתן להסתפק בענישה של נזיפה וקנס. .11מפי הנאשם שמענו ,כי הוא מודה ולוקח אחריות על מעשיו .הנאשם סיפר ,כי במשך השנה האחרונה התייסר בגין המעשה שעשה .המעשה האמור לא מאפיין את דרך התנהגותו ,הוא אינו רגיל לדברים כאלה ,לבטח לא למעמד ביה"ד .לדבריו, פשוט טעה והוא לוקח על כך אחריות. דיון .13התמונה המצטיירת למקרא עובדות כתב האישום בגינן הורשע הנאשם הינה תמונה קשה .ריסוס המתלונן בגז מדמיע ללא כל סיבה נראית לעין ,לאחר שהסתיים הטיפול המשטרתי ,ובעוד המתלונן פוסע לעבר רכבו ,כשגבו מופנה אל הנאשם .תמונה זו ,כפי שמתברר מטיעוני הצדדים ,אף צולמה ותועדה בידי עובר אורח שהזדמן למקום ופורסמה לציבור בכלי התקשורת. כישלונו של הנאשם הוא בכך שנגרר אחר התנהגותו המתגרה והמקניטה של המתלונן ,אשר הביאה אותו לידי איבוד עשתונות ולתגובה כה חמורה וחריפה .גם אם המתלונן לא שעה להוראתו ואף חזר וגידף אותו פעם אחר פעם ואף פגע בו קשה בקללו את אביו ,כל עוד לא התעורר כל צורך מבצעי בהפעלת כוח ,לא קמה לנאשם כל סמכות לנקוט נגדו בכל אמצעי של שימוש בכוח .אין לומר על התנהגותו של הנאשם ,אלא שהייתה נפסדת ומחפירה ,והסבה למשטרה נזק תדמיתי רב ,הן לנוכח העובדה שהמעשה התחולל בפומבי לעיני כל ,והן לנוכח העובדה שהסרטון בו תועד פורסם באמצעות כלי התקשורת. באשר לאמצעי בו השתמש הנאשם ,תרסיס גז פלפל ,אין להכביר מילים על כך ששימוש באמצעי זה בחוסר סמכות ושלא בהתאם לנהלים הוא מעשה פסול ,אליו יש להתייחס בחומרה יתירה .תרסיס פלפל אישי הינו אחד מאמצעי האכיפה אשר 193 נמצאים ברשות שוטר הסיור כחלק מציודו האישי והוא נועד לשמש אותו אך ורק בהתקיים אחת מעילות ההפעלה המפורטות בנוהל " 12.221.114הפעלת אמצעים בסיור" ועל פי שיקול דעת השוטר לנחיצות השימוש בו .עוד יש לומר ,כי מדובר באמצעי הגורם כאב ,סבל והשפלה לאדם כלפיו הוא מופעל ,כפי העולה מהחלק הכללי של הנוהל האמור" :מגע התרסיס עם אדם או חיה ,גורם באופן מידי לתחושות צריבה ,דמע ,נפיחות בעיניים וקשיי נשימה". זאת ועוד ,כמי אשר עיסוקו היומיומי באכיפת חוקי התנועה ,וכפועל יוצא מכך נדרש להעיד בבתי המשפט כנגד עברייני תנועה לעיתים תכופות ,מצופה היה מהנאשם ,שערך היושרה ומסירת האמת יעמוד בכל עת לנגד עיניו ושלא יסטה ממנו ולו כמלוא הנימה .במקרה שלפנינו נראה כי האמת לא עמדה כנר לרגליו של הנאשם ,כאשר השהה את מתן גרסת האמת לחוקריו. בהתייחס לפגיעה שיש לאלימות בידי שוטרים באמון הציבור במשטרה ובתדמיתה, יפים לענייננו דבריה הבאים של כבוד השופטת א' פרוקצ'יה בבג"ץ 3131/11 עקיבא ויתקין נ' מפכ"ל המשטרה ואח' ( תק-על ) 2112 ,2139 )1( 2111ולהלן הדברים: ...השימוש באלימות בידי גורמי אכיפת החוק אינו עולה בקנה אחד עם הדרישה הבסיסית הראשונית כי גורמים אלה ,בראש וראשונה ,יכבדו הם עצמם ,את החוק במסגרת מילוי תפקידם... כבר נפסק בעבר כי רמתה ודמותה של משטרת ישראל בעיני הציבור הם גורמים בעלי חשיבות מן המעלה הראשונה ,וכי אמון הציבור הוא נכס חיוני לתפקודה התקין של הרשות השלטונית בישראל .יש להגן על אמון זה תוך עמידה על כך ששוטרי ישראל ימלאו את תפקידם למען הציבור ביושר ,ניקיון כפיים ,ושמירה על גדרי החוק; אמון זה עומד בבסיס תפקודן של רשויות אכיפת החוק ,ובלעדיו לא יוכלו למלא את משימותיהן ... .18עם זאת ,בצד החומרה בה אנו רואים את מעשי הנאשם ,נתנו דעתנו לשיקולים לקולה ,כשבמרכזם עומד טיב שירותו החיובי של הנאשם .על כך למדנו מהערכותיו התקופתיות בהן הוערך בציונים גבוהים ,מדברי מפקדו ,רפ"ק ,XXXאשר בעדותו בפנינו כעד אופי שיבח את תפקודו ,ועמד על תכונותיו החיוביות ,ומהאמור בחוות הדעת שכתבו אודותיו מפקדיו השונים ,אשר הונחו בפנינו. גם 13שנות שירות בתפקיד סייר תנועה ,בו רב החיכוך עם אוכלוסייה לא פשוטה של עברייני תנועה ,כאשר משך כל תקופה זו נותר עברו המשמעתי נקי ,יש בהם כדי להעיד על טיב שירותו החיובי. בנוסף מצאנו להתחשב בהודאתו של הנאשם ,בחרטה שהביע על המעשה וביוזמתו לפיצוי המתלונן בסך .₪ 1,111 194 .19סוף דבר ,לאחר שהנחנו על כפות המאזניים את השיקולים לחומרה ולקולה ,כאשר מצד אחד חומרת המעשים והפגיעה הקשה שהסבה התנהגות הנאשם לתדמית המשטרה ומצד שני הודאת הנאשם ,טיב שירותו והפיצוי למתלונן ,אנו סבורים כי במקרה זה גובר האינטרס הציבורי על נסיבותיו האישיות של הנאשם ,ומתחייב הצורך בענישה מחמירה. לאור האמור החלטנו להשית על הנאשם את העונשים הבאים: נזיפה חמורה הורדה בדרגה אחת לתקופה קצובה בת 8חודשים ניתן והודע היום ,ב' באדר א' תשע"ד 12/12/2113,במעמד התובעת פקד ליטל הראל ,עו"ד, הנאשם ובא כוחו עו"ד משה אלון. זכות ערעור תוך 31יום מהיום. שופטת______________ נצ"ם רותי שיטרית אב בית הדין _______________ שופט_______________ עו"ד רמי גולדשטיין נצ"ם דורית יניב 195 תיק ביד"ם 11/04 בבית הדין למשמעת לפני :אב בית הדין ,תת-ניצב רחל אדלסברג ,נשיאה השופט ,סגן-ניצב איתן כהן השופט ,סגן-ניצב אברהם ז'ורנו משטרת ישראל נגד הנאשם :פקד XXX גזר – דין כללי .18הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן ,במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של שימוש לרעה בסמכות שניתנה מכוח תפקיד ,לפי סעיף 3לתוספת הראשונה לחוק המשטרה ,התשס"ו( 2111-להלן" :התוספת"). .19מעובדות כתב האישום בהן הודה הנאשם עולה כי במועד הרלוונטי לאישום הוא שירת באג"מ כקצין .XXXבתאריך 13/11/2112נכנס הנאשם באמצעות הרשאתו למערכת "שירת הסירנה" ,שלא לצורך מילוי תפקידו ,וערך בדיקה אודות חמיו ,לרבות עברו הפלילי, זאת על רקע סכסוך גירושין בין חמיו של הנאשם לבין חמותו. .31הסדר הטיעון שנכרת בין הצדדים אינו כולל הסכמה לעניין העונש. טיעוני הצדדים לעונש 196 התביעה .31בהתייחסה לאירוע ונסיבותיו טענה התובעת כי במעשיו ניצל הנאשם לרעה את תפקידו לטובת אינטרסים אישיים ,נחשף למידע שאסור היה לו להיחשף אליו ,בכך ,פגע בפרטיותו של אדם ,מעל באמון שנתן בו הארגון ופגע באמון הציבור במשטרה. לתמיכה בטיעוניה הפנתה התובעת לתיקי ביד"מ 11/12 ,39/14ולתיק ביד"ע 8/14בהם עמדו בית דין זה ובית הדין לערעורים על חומרת מעשים כגון אלו והשלכותיהם. בהתייחסה לעברו המשמעתי של הנאשם הגישה התובעת גיליון שפיטה בפני דן יחיד משנת 2113בו נידון בגין עבירה של שימוש לרעה בסמכות והתנהגות שאינה הולמת שוטר ,על רקע ניסיונו להניא שוטר אחר מלבצע חיפוש על אחיו בחשד להחזקת סם. בהתייחסה לטיב שירותו של הנאשם ציינה התובעת כי הנאשם התגייס למשטרה בשנת 1993 והגישה את הערכותיו התקופתיות שניתנו בין השנים 2113ועד 2119מהן עולה כי הוערך בציונים שבין "טוב "4לבין "טוב מאוד ."2 לסיכום דבריה עתרה התובעת לעונש של נזיפה חמורה וקנס אשר יגלם בתוכו את חומרת המעשה ויהא בו מסר מרתיע כדי למנוע הישנות מקרים מעין אלו .לתמיכה בעמדתה הפנתה לגזרי הדין בתיקי ביד"מ 49/12 18/11ו – .33/12 ההגנה .32בפתח דבריה סקרה ב"כ הנאשם את מסלול שירותו של הנאשם במשטרה ,החל מתפקידי שטח במג"ב עובר דרך שירותו בתפקידי אמ"ש וכלה בתפקידו הנוכחי. עוד סיפרה ,כי במהלך אירועי אוקטובר 2111נפצע הנאשם בפעילות מבצעית מבקבוק תבערה שהושלך על הג'יפ בו נסע .הנאשם נפגע מכוויות ,ספג פגיעות בראשו ועבר שיקום ממושך. בהתייחסה להערכותיו התקופתיות מהשנתיים האחרונות ציינה כי אלו אבדו ביחידה אולם שוחזרו ע"י מפקדו של הנאשם .מהגיליונות המשוחזרים שהגישה לעיוננו עולה כי הנאשם הוערך בשנים 2111ו 2112 -בציון "מעולה "1והרבה יותר טוב מאחרים בקבוצה. עוד הגישה לעיוננו מכתב ממפקדו של הנאשם ואסופת מכתבי הערכה והמלצה מהם עולה לדבריה כי הנאשם הינו קצין איכותי התורם מיכולותיו ומרצו לארגון ,מעלה את קרנה של המשטרה בעיני האזרחים ותורם להשגת יעדי הארגון ,זאת ,חרף פציעתו הקשה. ב"כ הנאשם עמדה על מצבו הכלכלי של הנאשם תוך שציינה כי הוא נשוי ולו שלושה ילדים. בהתייחסה לנסיבות האירוע טענה ,כי יש לראות את העבירה ככשל נקודתי שאינו מאפיין את התנהלותו של הנאשם .לדבריה ,מאז הרשעתו המשמעתית הבודדת בפני דן יחיד חלפו כעשר שנים. עוד הוסיפה כי הנאשם אינו זוכר את האירוע בשל הפציעה שספג בעבר אשר פגעה ביכולתו לזכור .על אף שאינו זוכר ,הנאשם מודה באשמתו וקיבל אחריות מידית על המעשה כבר משלב חקירתו במח"ש. 197 בעתירתה לעונש הסכימה עם עתירת התביעה לעונש של נזיפה חמורה וקנס ,אולם ביקשה להקל במרכיב הקנס תוך שהפנתה לגזר הדין בתיק ביד"מ 9/14ואבחנה את גזרי הדין בתיקי ביד"מ שאוזכרו על ידי התביעה. .34מפי הנאשם שמענו כי הוא מתנצל על המקרה ומביע חרטה על אף שאינו זוכר את האירוע. דיון .33הנאשם ,קצין משטרה ,כשל בכך שביצע בדיקה אודות חמיו במערכת "שירת הסירנה", לרבות בדיקת עבר פלילי ,זאת לצרכיו הפרטיים ,על רקע סכסוך גירושין בין חמיו לחמותו. .31כבר נאמר רבות על ידי בתי המשפט בכלל ובית דין זה בפרט ,אודות החשיבות שבהקפדה על השימוש במאגרי המידע המצויים ברשות המשטרה לצורך מילוי תפקידי המשטרה עפ"י דין בלבד ,ולא בכדי .כידוע ,במאגרים אלה מצוי מידע אישי ורגיש אודות אזרחים .אשר על כן ,המאגרים חסויים ומוגנים כקבוע בחוק ובהוראות המשטרה .השימוש בהם מיועד ליתן כלים אשר ישמשו את המשטרה לצורך ביצוע תפקידיה ומשימותיה בלבד ,ואף זאת, במגבלות כמפורט בהוראות המשטרה .לכל אזרח עומדת הזכות שמידע רגיש אודותיו יישמר בקפידה וכי ייעשה בו שימוש אך ורק למטרות הקבועות בחוק. אנו חוזרים על דברים שנאמרו בנושא זה בת"פ 11313/11בימ"ש שלום ת"א ,ע"י כב' השופטת דיסקין כלהלן: "מאגרי המידע המצויים בידי הרשויות בכלל ובידי המשטרה בפרט, נותנים בידי עובדי הציבור המופקדים עליהם כוח ,יכולת ועוצמה הנובעים מעצם נגישותם למידע רב ובעל חשיבות על כל אדם מהציבור בישראל ...אמון הציבור במשטרה וביטחונו בה מבוסס ,בין היתר ,על ההנחה כי השוטרים ממלאים תפקידם נאמנה ולא עושים במידע שברשותם כל שימוש אחר ,זולת שימוש כחוק.". .31הנאשם שבפנינו הוא קצין משטרה ותיק ומנוסה אשר ביצע שורת תפקידים במשטרת ישראל .ככזה ,מצופה היה ממנו כי ישכיל להקפיד על הוראות החוק והנהלים בנושא רגיש זה ויימנע מעשיית שימוש פסול במאגר לצרכיו הפרטיים. .33מעידה מסוג זה ע"י איש משטרה אוכף חוק ,לא כל שכן ע"י קצין משטרה במעמדו של הנאשם ,יש בה כדי לפגוע באמון הציבור במשטרה ,לפגוע בפרטיות האנשים שהמידע נוגע אליהם וכן יש במעשה כדי להפר את האמון שנותן הארגון באיש משטרה. 198 .38בהתייחס לטענת ב"כ הנאשם לפיה יש לראות נסיבה מקלה בעובדה שהמידע לו נחשף הנאשם במהלך האירוע לא הועבר לאחר ולא נעשה בו שימוש כלשהו – איננו מקבלים טענה זו .כאשר מועבר המידע לגורם זר או שנעשה בו שימוש פסול ,יש לראות בכך נסיבה לחומרה .אולם מכך אין להסיק את ההיפך .העובדה שהמידע לא הועבר לגורם זר או שלא נעשה בו ש ימוש ,אין בה משום נסיבה מקלה .חומרת העבירה נובעת מעצם השימוש האסור בהרשאה הניתנת לאיש משטרה להיכנס למאגר מידע משטרתי מסוים לצורך מילוי תפקידו כשוטר ולא לשם כל תכלית אחרת. .39בהתייחס לטענתה הנוספת של ב"כ הנאשם לפיה יש להתחשב בכך שהנאשם אינו זוכר את האירוע בשל הפגיעה בזיכרונו -כל שנוכל לומר הוא שאין בכך כדי להשליך על נסיבות ביצוע העבירה ע"י הנאשם תוך מודעות מלאה לטיב המעשה בזמן אמת .חומרת המעשה נובעת מעצם ביצועו והשאלה עד כמה זוכר הנאשם את פרטי המקרה אינה בעלת חשיבות לעניין זה. .81לקולה התחשבנו בהודייתו של הנאשם ,בקבלת האחריות על המעשה ,בטיב שירותו החיובי ובנסיבותיו האישיות בהן פציעתו במהלך ביצוע תפקיד. לאחר ששקלנו את כל השיקולים לחומרה ולקולה ותוך שנתנו דעתנו לצורך להעביר מסר מרתיע על מנת לשרש תופעה פסולה זו ,החלטנו להשית על הנאשם את העונשים הבאים: - נזיפה חמורה - קנס בסך ₪ 0,111אשר ישולם ב 4-תשלומים שווים ורצופים. ניתן והודע היום ,ד' באדר א תשע"ד ,3/2/13 ,בנוכחות :התובעת – פקד ליטל הראל ,עו"ד, הנאשם וב"כ רפ"ק שחר פרנקל ,עו"ד. זכות ערעור תוך 31יום מהיום. שופט _______________ אב בית הדין _________________ שופט _______________ סנ"צ אברהם ז'ורנו תנ"צ רחל אדלסברג ,נשיאה סנ"צ איתן כהן 199 תיק מס' /4/04 בבית הדין למשמעת בפני :אב בית הדין ,ניצב משנה דורית יניב השופטת ניצב משנה רותי שטרית השופט עו"ד אברהם לנמן משטרת ישראל נגד רס"ר XXX גזר – דין כללי .11הנאשם ,שוטר ביס"ם ,XXXהורשע במסגרת הסדר טיעון על פי הודאתו בעובדות כתב האישום בעבירה של שימוש בכוח שלא כדין ,עבירה לפי סעיף (19א) לתוספת הראשונה לחוק המשטרה התשס"ו – .2111 .12ההסדר אשר נכרת בין הנאשם לבין המחלקה לחקירת שוטרים כלל הסכמה לפיה יודה הנאשם בעובדות כתב האישום ובאשר לעונש יטענו הצדדים באופן חופשי. כתב האישום .14להלן העובדות בהן הודה הנאשם: בתאריך 23.11.12סמוך לשעה 11.41עצר הרכב המשטרתי בו נסע הנאשם עם שוטרים נוספים בסמוך לזירת תאונה אשר התרחשה שניות קודם לכן .משראה הנהג אשר היה מעורב בתאונה את השוטרים מתקרבים לכיוון הרכב ,יצא ממנו והחל לנוס מפניהם .בתוך כך ,בעוד שניים מהשוטרים רודפים אחר הנהג ,יצא הנוסע שישב ליד הנהג ( להלן" :המתלונן") ,מן הרכב .על גופו נערך חיפוש והוא הובל על ידי אחד השוטרים אל מדרכה סמוכה ובה חומה מגודרת .בעודו נשען על החומה ,היכו אותו שני שוטרים בבעיטה לגופו ואגרופים לראשו ,גבו ועורפו. שוטרים נוספים שהגיעו למקום סבבו את המתלונן ,ובשלב זה הותז גז פלפל בפניו .הגז פגע גם בפניהם של השוטרים ,ובשלב זה הגיע הנאשם למקום. 211 בתוך כך ,כאשר המתלונן כיסה את עיניו בידיו להגן על עצמו מפני הגז ,היכה אותו הנאשם באגרוף בפלג גופו העליון ובשתי בעיטות לגופו ,ומשך אותו לכיוון הקרקע ,במטרה לכבלו באזיקים. בהמשך ,כוחות שיטור ופקחים אשר הגיעו למקום שהצטרפו אל הנאשם השלימו את כבילת המתלונן ,כל זאת בעוד המתלונן מנופף בידיו ומקשה על פעילות השוטרים. בגין המעשים המתוארים לעיל יוחסה לנאשם עבירת שימוש בכוח שלא כדין. ראיות התביעה וטיעוניה לעונש .13בטיעוניה לעונש ,אמרה התובעת ,כי על אף שבמקרה זה קמה לנאשם סמכות לשימוש בכוח, שכן הייתה נחיצות מבצעית לכך ,עדיין השימוש שהפעיל היה מופרז ומעבר למידה הנדרשת. לדברי התובעת ,באותה עת לא עמד הנאשם בפני סיכון פיזי כלשהוא אשר הצדיק שימוש בכוח במידה שבה השתמש .יחד עם זאת ,אמרה ,כי הנאשם בהגיעו למקום הבין כי יש נחיצות מבצעית להביא למעצרו ולכבילתו של המתלונן ,על כן אפשר לומר כי פעל כפי שפעל מתוך טעות בשיקול דעת ואין לדבר על מעשה התעמרות .מסיבה זו ,הסבירה התובעת ,הובא הנאשם לדין משמעתי ,שלא בדומה לשוטרים האחרים אשר היו מעורבים באירוע ,אותם החלט להעמיד לדין פלילי. בנוסף ,עמדה התובעת בטיעוניה על פסיקת ביה"ד המתייחסת לעבירת השימוש בכוח שלא כדין כעבירה החמורה שבעבירות המשמעת. באשר לנסיבותיו האישיות של הנאשם ,אמרה התובעת ,כי הנאשם משרת משנת ,1999 משכורתו החודשית ברוטו עומדת על 9,341ש"ח. לקולה ,ציינה התובעת ,את הודאתו של הנאשם במיוחס לו ,אשר חסכה ,לדבריה ,זמן שיפוטי יקר. באשר לעברו המשמעתי פרטה ,כי לחובתו 3הרשעות בפני דן יחיד בגין עבירות של אי מילוי הוראה ,מהשנים 2113 ,2113 ,2114ו 2111-והערת מפקד משנת ,2114אלא שלא צלח בידי התביעה לאתר את גיליונות השפיטה. התובעת המציאה פלט מרשם משמעתי. בהתייחסה להערכותיו התקופתיות של הנאשם ,אמרה התובעת ,כי הוערך על ידי מפקדיו בציונים שבין טוב מאד 1למעולה .1התובעת המציאה פלט הערכות תקופתיות. באשר לענישה ,הודתה התובעת כי התביעה התלבטה באשר לעונש הראוי שיש להשית על הנאשם במקרה זה .לדבריה ,לאחר שנבחנו כל השיקולים שפורטו לעיל ,בשים לב במיוחד לעובדה שמדובר בשימוש בכוח תוך כדי חריגה מעבר למידה הנדרשת אשר נעשה במסגרת 211 נחיצות מבצעית ,סבורה התביעה ,כי בנסיבות אלה מן הראוי לאבחן מקרה זה ממקרים של שימוש בכוח של שוטרים אשר נעשו ללא כל הצדקה מבצעית. לאור האמור ביקשה התובעת להשית על הנאשם עונש של נזיפה חמורה וקנס כספי. ראיות ההגנה וטיעוניה לעונש .11את טיעוני ההגנה לעונש פתחה ב"כ הנאשם בבקשה להשית על הנאשם עונש של נזיפה בלבד. בהתייחסה לנסיבותיו האישיות של הנאשם ,סיפרה ,כי הנאשם נשוי ואב לשני ילדים ,עלה לארץ בשנת ,1993בהיותו בן 13בלבד ,ללא משפחתו ,וזאת מתוך אידיאולוגיה לשרת את המדינה. באשר לטיב שירותו ,ציינה ,כי גם כחייל וגם כאיש משטרה לאורך כל חייו המקצועיים זכה לחוות דעת מצוינות ולעיטורי גבורה .לתמיכה בדבריה הציגה גיליונות הערכה לשנים 2111ו- 2114וכן אסופת תעודות הצטיינות והערכה. בעניין זה הפנתה את תשומת הלב למלל המופיע בהערכותיו התקופתיות שלעיל ,לדברים שנכתבו אודותיו על ידי מפקדיו ,המשבחים את תכונותיו ואופן תפקודו. כן אמרה ב "כ הנאשם ,כי ההגנה מסכימה עם דברי התביעה ,כי מדובר בטעות בהפעלת שיקול הדעת ולא במעשה התעמרות. נוכח האמור ביקשה לראות במקרה נשוא המשפט אירוע יוצא דופן אשר אינו משקף את דרך התנהגותו של הנאשם. בשלב זה המשיך הסניגור את הטיעונים לעונש בהתייחסו לעברו המשמעתי של הנאשם . לדבריו ,הנאשם אינו זוכר כי נשפט 3פעמים וההגנה הייתה מבקשת לראות את המסמכים הנוגעים להליכים משפטיים אלה. הסניגור ביקש להבדיל את המקרה הזה מאירועים אחרים של שימוש בכוח שלא כדין .הדגיש את העובדה ,כי מדובר במקרה קלאסי של כמות גדולה מידי של שוטרים ופקחים אשר הביאה לבלגן ולשימוש בכוח לא סביר .לדבריו ,המתלונן היה אדם מאד חזק פיזית ,מעל 2מטר גובהו. מרגע שניתנה הוראה חוקית לעצרו ,היה ניסיון לבצע זאת במספר זירות שונות ,אלא שהדבר לא צלח .בשלב האחרון אחד השוטרים התיז עליו גז פלפל ,שפגע אף ברוב השוטרים ,הנאשם ניצל את רפיסות הכוח של המתלונן באותו רגע כדי להכניע אותו ,ופעל כפי שפעל. לדברי הסניגור הנאשם לקח אחריות על מעשיו ,מטרתו הייתה חיובית ,אף שהשימוש בכוח אכן היה מופרז. עוד ציין הסניגור כי הנאשם מעוכב דרגה מינואר ,2114וגם בכך יש סוג של ענישה. 212 אשר על כן ,לאור התמונה בכללותה ביקש בא כוח הנאשם להשית על הנאשם עונש של נזיפה בלבד .יחד עם זאת הוסיף ,כי אם ביה"ד סבור שאין להסתפק בנזיפה בלבד ,מבקשת ההגנה להשית על הנאשם גם קנס ,אך לא נזיפה חמורה. .11מפי הנאשם שמענו כי כיום הוא משרת ביחידת XXXבימים אלה משתתף בקורס יסמ"ג. בעבר היה סייר ובלש וכאשר נפתחו התקנים עבר לתפקיד לוחם יס"ם .באשר לאירוע נשוא המשפט אמר ,כי הוא מצטער על האירוע ,מדובר במקרה חד פעמי ממנו למד והפיק לקחים, מאד חשוב לו להמשיך במערכת המשטרתית ,ולא היה רוצה שהאירוע הזה יפגע בהמשך שירותו. דיון .13א כן עבירת השימוש בכוח שלא כדין ,לרבות שימוש בכוח מעבר לנדרש ,היא עבירה חמורה אשר בהתייחס אליה חוזר בית הדין פעם אחר פעם ,כי מן הראוי להתייחס אליה בחומרה .ברם, הלכה פסוקה היא ,כי בבוא ביהמ"ש לגזור את הדין ,כל אירוע יישקל על פי נסיבותיו ,הן באשר לנסיבות ביצוע העבירה והן באשר לנסיבותיו האישיות של הנאשם. לעניין זה יפים דברי כב' השופטת ד' ביניש כתוארה אז ,בעש"מ 1813/11מדינת ישראל נ' אסתר אלקריף [פורסם בנבו] : "...מידת החומרה של האמצעי המשמעתי ההולם תלויה באופי המעשים האסורים ,בנסיבות ביצוע המעשים ,בהיקפם ובתפקידו של העובד" .18כפי העולה מעובדות כתב האישום בהם הודה הנאשם ,בצירוף העובדות שעלו אגב טיעוני ב"כ הצדדים לעונש ,ושאינן שנויות במחלוקת ,מדובר במקרה בו הנאשם נקלע למערכת נסיבות נתונה ,שלא בבחירתו ולא ביוזמתו. התמונה המצטיירת היא ,כי בשלב בו הגיע הנאשם לזירת האירוע ,רוסס המתלונן בגז פלפל בפניו ,ובעודו מכסה את עיניו בידיו ,כתגובה טבעית לחשיפתו לגז ,היכה בו הנאשם באגרוף בפלג גופו העליון ובשתי בעיטות לגופו ,ומשך אותו לכיוון מטה כדי לאזקו .הגם שהכוח שהפעיל הנאשם כלפי המתלונן נעשה אגב ניסיון השתלטות על המתלונן לשם ביצוע מעצרו, ואף שנראה שמדובר באיש גדל מידות שגילה התנגדות נמרצת למעצר ,אף הנאשם הודה בכך שהכוח שהפעיל כנגדו היה מעבר לסביר ומעבר לנדרש בנסיבות העניין. אין ספק כי מצופה היה מהנאשם שינווט את פעולותיו באופן כזה שיהא מידתי והולם את נסיבות העניין .כישלונו של הנאשם בכך שחרג חריגה של ממש ממידת הכוח שהתחייבה במקרה זה לשם השלמת ביצוע המעצר. אין להכביר מילים על כך ,ששומה על איש משטרה בבואו להשתמש בכוח ,גם אם הוא כדין, לעשות שימוש מושכל וזהיר בסמכותו ,ולנקוט במידת הכוח הנחוצה בנסיבות העניין ולא לחרוג ממנה. 213 .19עם זאת ,בצד החומרה בה אנו רואים את מעשי הנאשם ,נתנו דעתנו לשיקולים לקולה, כשבמרכזם עומד טיב שירותו החיובי של הנאשם. על כך למדנו מהערכותיו התקופתיות בהן הוערך בציונים גבוהים ,ובאחת מהן אף סומן כטוב יותר מהאחרים בקבוצה ,מתעודות ההצטיינות שהונחו בפנינו ומעברו המשמעתי שאינו מכביד. נסיבה נוספת לקולה אנו מייחסים כמובן להודאתו ,להבעת החרטה וללקיחת אחריות על מעשיו .התנהגותו זו בצירוף הדברים ששמענו מפיו בביה"ד ,מעידים על התייחסותו הרצינית של הנאשם לכישלונו ,ולכך שחרטתו כנה. בנוסף נתנו דעתנו לנסיבותיו האישיות של הנאשם ,למצבו המשפחתי ורמת השתכרותו. .21סוף דבר ,בבואנו לגזור את דינו של הנאשם ,ולאחר ששקלנו את טענות הצדדים ,באנו לידי מסקנה כי נסיבות ביצועה של העבירה בה הורשע הנאשם מחייבות ענישה מחמירה ואין להסתפק בעונש של נזיפה בלבד ,כדרישת ההגנה .יחד עם זאת ,לנסיבות לקולה יינתן ביטוי בשיעור הקנס. אנו משיתים ,אפוא ,על הנאשם את העונשים הבאים : - נזיפה חמורה - קנס בסך ₪ 2111אשר ישולם ב 3-תשלומים שווים ורצופים. ניתן והודע היום ,ט' באדר א תשע"ד ,9/2/13 ,בנוכחות התובעת – פקד יעל אומידי-ויכמן, עו"ד ,הנאשם רס"ר XXXובאת כוחו -שניידר אילת ,מתמחה ממשרדו של עו"ד ניר זאב. זכות ערעור תוך 31יום מהיום. שופט _____________ עו"ד אברהם לנמן אב בית הדין _____________ שופטת_______________ נצ"ם רותי שטרית נצ"ם דורית יניב 214 תיק ביד"ם 1//04 בבית הדין למשמעת לפני :אב בית הדין ,תת-ניצב רחל אדלסברג השופט ,סגן ניצב איתן כהן השופט ,עו"ד רמי חסיד משטרת ישראל נגד הנאשם :מ.א 0021211 .רס"ר XXX גזר -דין כללי .1הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בעובדות כתב האישום במסגרת הסדר טיעון ,בעבירה של שימוש בכוח שלא כדין ,לפי סעיף (19א) לתוספת הראשונה לחוק המשטרה ,התשס"ו.2111- .2מכתב האישום עולה ,כי במועד הרלוונטי לאישום שירת הנאשם כבלש במג"ב .XXX בתאריך , 21.11.12בשעות הצהריים ,בירושלים ,התפתח ויכוח בין אביו של הנאשם (להלן: "האב") לבין המתלונן ,לאחר שמוניתו של האב התדרדרה ופגעה קלות במוניתו של המתלונן .בשלב מסוים התקשר האב אל בנו הנאשם ,טען בפניו כי הוא מותקף וביקש ממנו להגיע עם הצוות שלו אל המקום .הנאשם הגיע למקום ביחד עם 2שוטרים ברכב משטרתי עם לוחית רישוי צהובה .בהגיעם ,שאל את אביו "מי מהם אבא?" ומשזה הצביע אל עבר המתלונן ,התקרב הנאשם אל המתלונן ,הזדהה כשוטר וסטר ללחיו .בהמשך ,סטר הנאשם פעם נוספת ללחיו של המתלונן ובהתאם להוראתו נעצר המתלונן ,והובא לתחנת המשטרה, שם נכבל באזיקים .כתוצאה ממעשי הנאשם נגרמה למתלונן חבלה באוזן. .4הצדדים הודיעונו כי הנאשם ובא-כוחו הגיעו להסדר עם המחלקה לחקירות שוטרים ,לפיו הנאשם יודה בעובדות כתב האישום נשוא תיק זה ובתום ההליך המשמעתי ייסגר התיק הפלילי התלוי ועומד כנגדו באותו עניין .ההסדר אינו כולל הסכמה לעניין העונש. 215 טיעוני התביעה וראיותיה .3בהתייחסה לנסיבות האירוע הגדירה התביעה את מעשיו של הנאשם כמעשה בריונות שמתבטא בכך שהגיע לטפל באירוע עקב קריאתו של אביו ,סטר פעמיים על לחיו של המתלונן ,מבלי שהלה העמיד את הנאשם בסיכון כלשהו ,ולאחר מכן אף הורה לעצור את המתלונן ,שנכבל באזיקים והובל לתחנת המשטרה .עוד הוסיפה כי אסור היה לנאשם להתערב בנושא בו יש לו עניין אישי והיה עליו לבקש משוטרים אחרים שיטפלו באירוע שכן יש בדבר מימד של ניצול מעמדו כשוטר לרעה .הדגישה כי הסטירות שספג המתלונן מהנאשם גרמו לו לחבלה באוזנו ,ביזו והשפילו אותו ויש בכך כדי להחמיר את המעשה .עוד טענה ,כי הזדהותו של הנאשם בפני המתלונן כשוטר עת הגיע למקום האירוע גרמה לפגיעה בתדמית המשטרה. בהתייחסה לפסיקת בית הדין בעבירות של שימוש בכוח שלא כדין ,טענה כי בית הדין קבע לא אחת כי עבירות אלו הינן מהחמורות שבעברות המשמעת ,הן פוגעות קשות במערכת היחסים שבין האזרח למשטרה ופוגעות בתדמית המשטרה ובתפקודה. בהתייחסה לנאשם הוסיפה כי הנאשם הודה במיוחס לו וחסך זמן שיפוטי יקר .עברו המשמעתי נקי למעט הערת מפקד משנת 2114בגין ביצוע לקוי של תפקיד .הערכותיו התקופתיות מהשנים האחרונות נעות בין הציונים "טוב מאוד "1ל " -מעולה."1 בעתירתה לעונש הפנתה לתיקי ביד"מ 13/14 22/14ותיק ביד"ע 9/14מהם ניתן ללמוד לדבריה כי יש להחמיר במקרים בהם מופעל כוח ללא כל עילה וצורך ולהטיל רכיב עונשי של הורדה בדרגה. לאור כל האמור עתרה להשית על הנאשם עונשים של הורדה בדרגה לתקופה קצובה ונזיפה חמורה. ממסמך החשבות אותו הגישה לעיוננו עולה ,כי משכורתו של הנאשם עומדת על סך 11,311 ₪ברוטו ,הפגיעה השכרית שתיגרם לנאשם כתוצאה מהורדה בדרגה אחת עומדת על סך ₪ 1,191ברוטו לחודש. טיעוני ההגנה וראיותיה .1מטעם ההגנה העיד כעד אופי רפ"ק ,XXXסגן מפקד יחידת ,XXXשסיפר כי הוא מכיר את הנאשם משנת 2111עת שימש כמפקדו ביחידת לביא .לדבריו הנאשם שימש כXXX ביחידת לביא והיה שוטר מוביל .לאחר איחוד יחידת לביא עם יחידת שחר הפך הנאשם לעוזרו של מפקד XXXהוסיף כי הנאשם אחראי על כל הנושאים המקצועיים ,ערכי ,נבחר כשוטר מצטיין ביחידה והווה דוגמא לשוטרים אחרים .עוד ציין כי הנאשם הינו מסוג השוטרים שכל מפקד ירצה לידו. .1בפתח טיעוניו התייחס ב"כ הנאשם לנסיבות האירוע .לדבריו אביו של הנאשם שהוא נכה 111%התקשר אליו וצעק בטלפון כי מרביצים לו .הנאשם שהיה במשמרת ,דווח על כך למוקד ונסע למקום האירוע .עם הגיעו למקום האירוע ראה את אביו בוכה .הנאשם אכן 216 השתמש בכוח שלא כדין באירוע כתוצאה מסערת רגשות שגרמה לשיקול דעת לקוי .עוד הוסיף ,כי את העובדה שהשתמש נגד המתלונן בכוח ,ציין הנאשם כבר בדו"ח הפעולה שכתב ואשר הוגש לעיוננו .לדבריו ההודיה המהירה כבר בדו"ח הפעולה עובר לחקירת מח"ש והבעת החרטה הם נדירים וראויים להערכה. בהתייחסו לטיב שירותו של הנאשם ,טען כי הנאשם שירת שירות ארוך בתפקידים שונים בחזית המלחמה בפשיעה כבלש ,כאיש מודיעין וכיום הוא עוזרו של מפקד הXXX ביחידת .XXXהוסיף ,כי הערת המפקד ניתנה לנאשם לאחר שבמהלך תרגול של לוחמים צעירים נכנס אחד מהם לתצפית בשטח פרטי ללא אישור ועל כך הוער לנאשם כמי שהיה מפקד הפעילות .ב"כ הנאשם הגיש לעיוננו את מכתבו של סנ"צ XXXששוהה בחו"ל ונבצר ממנו להגיע ולהעיד ,ממנו ניתן ללמוד לדבריו על הפעילויות המבצעיות הרבות בהן היה מעורב הנאשם ,על היותו שוטר לדוגמא ועל האומץ ,הלויאליות ,הנחישות והיוזמה המאפיינים את תפקודו .לתמיכה בטענותיו הגיש לעיוננו אסופת מכתבי הערכה ותעודות הוקרה בהן זכה הנאשם לאורך שירותו ועותקים מהערכותיו התקופתיות מהשנים האחרונות .לדבריו ,יש בכל אלה להוביל למסקנה כי אין להחמיר עמו יתר על המידה. בהתייחס לנסיבותיו האישיות של הנאשם טען ,כי הנאשם נשוי ,אב לילדה קטנה וגר בדירה שכורה .הנאשם הוא המפרנס העיקרי בבית ואשתו השתלבה רק לאחרונה בשוק העבודה .באשר למצבו הכלכלי טען כי הנאשם נתון ביתרת חובה בבנק ומחזיר הלוואות. לתמיכה בכך הגיש לעיוננו דפי חשבון בנק ותדפיס ריכוז הלוואות. בהתייחסו לפסיקה אליה הפנתה התביעה טען כי מדובר במקרים אותם יש לאבחן מהמקרה שבפנינו. לעניין העונש טען שיש להטיל על הנאשם עונשים של נזיפה וקנס שקול שיגלם הבנה לנסיבות האירוע. .3מפי הנאשם שמענו ,כי הוא מביע חרטה עמוקה על מה שאירע והוא בטוח שמעשה מסוג זה לא יחזור. דיון והכרעה .8בפתח דברינו ראינו לומר כי אנו מוצאים חומרה יתרה בהתנהגותו של הנאשם באירוע זה. באירוע שבפנינו בלטו שני מוקדים של חומרה .המוקד האחד בא לידי ביטוי ,בבחירתו של הנאשם לטפל באירוע הקשור באביו ,להשתמש בכוח נגד המתלונן ואף להורות על מעצרו והכול תוך הכנסת עצמו מרצון ומדעת למצב של ניגוד עניינים חריף .מעשה שכזה ,מותיר בלב השומע תחושה קשה של נקיטה באמצעי אכיפה פוגעניים כולל שלילת חירות של ממש ממניעים זרים ואישיים .המוקד השני מתבטא ,בשימוש בכוח נגד המתלונן שספג מהנאשם שתי סטירות ללא שהיה בכך צורך או הצדק סביר .שני המוקדים הללו חמורים כל אחד כשלעצמו ,לא כל שכן כשהם משולבים האחד ברעהו. 217 .9בית דין זה קבע לא אחת כי עבירות שימוש בכוח שלא כדין כלפי אזרחים הן מהחמורות שבעבירות המשמעת ,שכן יש בהן מימד של פגיעה פיזית ונפשית באזרח והן פוגעות פגיעה קשה בתדמית המשטרה ובאמון שהציבור רוחש לה. .11אנו רואים לנכון לשוב ולהפנות לדבריה של כב' השופטת פרוקצ'יה בבג"צ 3131/11עקיבא ויתקון נ' מפכ"ל המשטרה (פורסם באתר נבו) בהתייחס לשימוש בכוח שלא כדין על ידי שוטרים ,כלהלן: "האיסור המוחלט של שימוש בכוח ואלימות בידי שוטרים ,תוך חריגה מגדר הנדרש באורח סביר להשגת תכלית שמירת הסדר ובטחון הציבור ,אינו צריך הדגשה .הוא מהווה אבן יסוד בשיטה החוקתית הנוגעת לפעילותם של גורמי אכיפת החוק במדינה. הוא מתחייב ממושג יסוד של מוסר ציבורי הנוהג בחברה ישראלית .הוא מהווה חוליה מרכזית במערכת המרכיבים הבונים את תשתית המשטר הדמוקרטי בישראל. המשטרה אמורה להגן על הסדר והביטחון הציבורי ולהבטיח את שלומו של הפרט והכלל. היא לא נועדה להטיל את חיתתה על הסביבה והיא מנועה מעשיית שימוש בכוחה שלא למטרה לשמה הופקד בידיה .סטייה ממושכלות יסוד אלה או אף קיומו של חשש לסטייה כזו ,מחייב בחינה מעמיקה של ההשלכות המתחייבות מכך הן לגבי הפרט הנחשד או המואשם ,הן לגבי המשטרה כזרוע מרכזית של שלטון וכל אלה בהתייחסם לנורמות ואורחות פעולה הצריכים לאפיין את גופי השלטון בישראל". .11לקולה התחשבנו בהתרשמותנו הישירה מהנאשם עצמו שעורר בליבנו אמפתיה ,בהודאתו המידית ,בחרטה הכנה שהביע בפנינו ,בטיב שירותו הטוב שהשתקף מהערכותיו התקופתיות מאסופת מכתבי ההוקרה וההערכה בהן זכה ובעברו המשמעתי הנקי. .12התלבטנו באשר לעונש הראוי וההולם שיש להטיל במקרה זה .המדובר בנאשם בעל מעלות תרומיות ,נעים הליכות ,בעל כישורים מקצועיים ופיקודיים מרשימים אשר זו לו מעידה ראשונה כתוצאה מכך שאביו היה מעורב באירוע ,דבר שהוביל בנסיבות המקרה לכשל בשיקול דעתו .התרשמנו כי אכן מדובר באירוע חריג שאינו מאפיין את אישיותו כפי שהשתקפה בעינינו. .14עם זאת ,איננו יכולים לתת את מלוא המשקל לנסיבותיו האישיות של הנאשם .עלינו לתת דעתנו לנסיבות החמורות של המקרה ,ניגוד העניינים בו פעל הנאשם ,אופיו של השימוש בכוח שלא כדין והפגיעה בתדמית המשטרה ובאמון הציבור בה כתוצאה מהמעשה .אלו מובילים למסקנה כי במקרה זה אין מנוס מלהטיל עונש מרתיע אשר יכלול מסר ברור של הוקעה .אנו סבורים שבמקרה זה גוברים השיקולים האחרונים על אלו הראשונים ויש לכלול בענישה רכיב של הורדה בדרגה .ואולם ,מצאנו לנכון להתחשב בנאשם בקביעת משך ההורדה בדרגה. דברים ברוח זה נאמרו לאחרונה על ידי בית הדין לערעורים בתיק ביד"ע 9/14כלהלן: 218 "בית דין זה מעביר מסר ברור וחד משמעי לשוטרי ושוטרות הארגון ,לפיו ,שימוש בכוח שלא כדין וללא כל הצדק חוקי ,דינו ענישה מחמירה לרבות הורדה בדרגה לתקופות משמעותיות. התכלית הינה יצירת הרתעה בקרב השוטרים וחיזוק אמון הציבור במשטרה. נדגיש ,כי עבירות כגון העבירה בה אנו דנים פוגעות בתדמית המשטרה ופוגעות בעבודתם המסורה ,המקצועית ,לעיתים תוך חירוף נפש ומתוך גישה שירותית של כלל השוטרים. כך יוצא הארגון נפגע ונפסד מהתנהגויות חריגות שיש לעוקרן מן השורש". לאור כל האמור ,החלטנו לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: נזיפה חמורה הורדה בדרגה לתקופה קצובה של חודש אחד. ניתן והודע היום ,ו' באדר תשע"ד ,11/12/2113 ,במעמד התובעת פקד מיטל גביזון-ארד, עו"ד ,הנאשם ובא כוחו עו"ד איציק כהן. זכות ערעור תוך 31יום מהיום. שופט____________ אב בית הדין ________________ שופט ________________ עו"ד רמי חסיד תנ"צ רחל אדלסברג ,נשיאה סנ"ץ איתן כהן 219 תיק ביד"מ 11/04 בבית הדין למשמעת בפני :אב בית הדין ,ניצב משנה דורית יניב השופטת ניצב משנה רותי שיטרית השופט סגן ניצב אורי מרסיאנו משטרת ישראל נגד רס"ם XXX גזר – דין כללי .54הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן שהוגש נגדו בעבירה של התנהגות שאינה הולמת שוטר ,עבירה לפי סעיף 4לתוספת הראשונה לחוק המשטרה, התשס"ו.2111 - .55הודאת הנאשם בכתב האישום נעשתה בעקבות הסדר טיעון שנערך בינו לבין התביעה ,לפיו יודה הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן ,ובאשר לעונש -התביעה תעתור לעונש של נזיפה חמורה וקנס כספי ,ואילו ההגנה תעתור לעונש של נזיפה בלבד. כתב האישום .56כפי העולה מעובדות כתב האישום ,בתאריך ,2.4.2114בבית המשפט השלום בתל אביב, בעת שנכנס אחד ממאבטחי בית המשפט (להלן" :המתלונן") לשירותים ,ולאחר שהניח על שולחן שניצב שם בכניסה את חפציו האישיים שכללו וסט ושלייקס ,עבר הנאשם במקום וחיטט באותם חפצים .בתוך כך נטל הנאשם ללא רשות את השלייקס ,הכניסם לכיס מכנסיו ,ובהמשך הניחם בפח האשפה שבשירותים. בחיפושיו אחר השלייקס ,ברר המתלונן עם חבריו שבעמדת האבטחה אם הבחינו בשלייקס, ומשנענה בשלילה ,פנה אל הנאשם בשאלה דומה .הנאשם השיב לו ,כי לא לקח דבר וכי אינו 211 יודע מהו שלייקס .לאור האמור ניגש המתלונן לחדר הבקרה ,ומשנוכח לראות במצלמת האבטחה את הנאשם נוטל את השלייקס ,פנה אליו בשנית .הנאשם הוסיף להכחיש קשר לעניין ואמר" :אני לא יודע על מה אתה מדבר ,ומה אתה רוצה ממני" .נוכח האמור דיווח המתלונן על האירועים לשני אחראי המשמרת XXXו . XXXגם לאחר שניגש אחראי המשמרת XXXאל הנאשם ושאלו לגבי השלייקס ,המשיך הנאשם להכחיש כל קשר לעניין וטען ,כי לא עבר כלל באזור השירותים .בעקבות תשובה זו פנו XXXו XXXלחדר הבקרה ,שם צפו בסרט האבטחה ,ובתוך כך זיהו באופן ברור את הנאשם כשהוא נוטל את השלייקס .בעקבות האמור ניגשו יחדיו אל הנאשם וביקשו לברר עמו את הסוגיה .גם לאחר שהטיחו בפניו את העובדה כי הוא נראה בברור בסרט כשהוא נוטל את השלייקס ,דבק הנאשם בהכחשתו .הנ"ל הניחו לנאשם ,אולם ציינו בפניו שהאירוע ידווח למפקדיו. בהמשך המשמרת ,משפגש XXXפעם נוספת את הנאשם ,שאל אותו הנאשם ,אם חיפשו את השלייקס בשירותים .לאור דברי הנאשם ניגש XXXאל שירותי הגברים ,ולאחר בדיקה קצרה מצא שם את השלייקס מונחים בפח האשפה. במעשיו המתוארים ייחסה התביעה לנאשם עבירה של התנהגות שאינה הולמת שוטר ושיש בה כדי לפגוע בתדמית המשטרה. טיעוני התביעה וראיותיה לעונש .57בטיעוניה לעונש חזרה התובעת על פרטי העבירה בה הורשע הנאשם ,בהדגישה את הכחשותיו החוזרות ונשנות של הנאשם לכל קשר עם היעלמות השלייקס ,אשר הביאו עוד ועוד אנשים להתערב באותו אירוע ,והעלו את הצורך לערוך בירור בעניין. לדעת ב"כ התביעה ,מעשיו של הנאשם המתוארים בכתב האישום מעידים על התנהלות פסולה מן היסוד ,אשר לא עומדת בקנה אחד עם נורמות ההתנהגות המצופות מאדם בגילו, לא כל שכן משוטר הנמצא במקום האירוע מתוקף תפקידו .לדעת התביעה ,אין להקל ראש באירוע מעין זה ואין לקבל את הטענה כי מדובר במעשה הלצה. נסיבה נוספת לחומרה רואה התובעת בעובדה שהנאשם הוא שוטר ותיק המשרת בארגון 23 שנים ,ממנו היה ניתן לצפות להתנהגות ראויה ומכובדת יותר. כנסיבה לקולה ,ציינה התובעת ,כי הנאשם הודה במעשיו ובכך חסך זמן שיפוטי. בהתייחסה לעברו המשמעתי פרטה ,כי לחובתו 1הרשעות בפני דן יחיד 4 ,הערות מפקד והדרכה אחת .התובעת המציאה פלט מרשם משמעתי ובתוך כך ציינה ,כי התביעה הצליחה לאתר 3גיליונות שפיטה מתוך ה 1-המופיעים במרשם ,ראיון הערה וראיון הדרכה .כן 211 צרפה התובעת דף ריאיון יזום מיום 1.4.14המעיד על חוסר שביעות רצון של מפקדו מאופן תפקודו של הנאשם כטוען מעצרים. התובעת המציאה 3גיליונות שפיטה ,ראיון הערה ,ראיון הדרכה ושני דפי ראיון יזום. באשר להערכותיו התקופתיות של הנאשם ,ציינה התובעת ,כי הנאשם הוערך בציון טוב מאד ,1כאשר בשלוש השנים האחרונות ,בחלק הנוגע למשמעת ,הוערך בציון פחות טוב מהמדדים האחרים. התובעת הגישה פלטי הערכות תקופתיות מהשנים האחרונות. באשר לעמדת התביעה לעונש ,אמרה התובעת ,כי לאור פרישתו הצפויה של הנאשם בסוף מאי ,2113והודאתו במעשה שיוחס לו ,עותרת התביעה לעונשים של נזיפה חמורה וקנס כספי בהתאם לשיקול דעת ביה"ד. טיעוני ההגנה וראיותיה לעונש .58בטיעוניו לעונש ,עמד ב"כ הנאשם על הודאתו של הנאשם בעובדות כתב האישום ,ועל החרטה שהביע על הדברים שעשה ,בהדגישו כי מדובר בחרטה כנה ואמיתית. ב"כ הנאשם פרט ,כי הנאשם משרת 44שנים במערכת הביטחון ,מתוכן 23שנים כשוטר ו9- שנים כאיש קבע בצה"ל. באשר לעברו המשמעתי ,טען הסניגור ,כי הנאשם אינו מודה ברישומים המשמעתיים אשר לא נתמכו על ידי התביעה במסמכים .באשר לעבירת הנשק בגינה נשפט הנאשם ,עמד הסניגור על הרקע למעשה בציינו ,כי מדובר היה במהלך שביצע הנאשם בתוקף תפקידו, כאשר קיבל מאזרח אקדח ,פרק אותו לא נכון ובגין כך ננקט נגדו הליך משמעתי של הדרכה. באשר לעבירה עצמה ,הפנה הסניגור לסעיף 1לכתב האישום וביקש להדגיש את העובדה ,כי עוד לפני שהנאשם והמתלונן יצאו מהשירותים השלייקס כבר היו בפח .עוד ביקש הסניגור מבית הדין להתחשב בכך ,שהמעשה נעשה מתוך מקום של שטות .מדובר במעשה קונדס אשר ראוי היה שייגמר סמוך לתחילתו ,ולא יימשך כפי שתואר בכתב האישום ,ועל כך לוקח הנאשם את האחריות. הסניגור הסביר ,כי הנאשם עובד בבית המשפט כטוען מעצרים לא מעט שנים ,שם הוא עושה את רוב זמנו ,לתחנה הוא ממעט להגיע ,זהו אפוא מקום עבודתו ,הלצות מקובל לעשות עם חברים לעבודה ,ולמעשי הלצה אין גיל. באשר לטיב שירותו של הנאשם ,המציא הסניגור אסופה של מסמכים הכוללת תעודות הערכה ,מכתב הערכה עליו חתום השר לביטחון פנים ,דפי ראיון מפקד ,והערכות תקופתיות של הנאשם בהן הודגשו הדברים החיוביים שכתבו אודותיו מפקדיו .באשר לריאיון 212 ההדרכה היזום עם מפקד התחנה ביקש הסניגור להבהיר ,כי דברי המפקד לא התייחסו אל הנאשם עצמו ,אלא כוונו לאופן הפעלתו כטוען מעצרים. באשר להיבט האישי ,אמר הסניגור ,כי הנאשם נמצא בחופשת פרישה ואמור להשתחרר בסוף חודש מאי .2113החל מחודש ספטמבר 2114אמור היה לקבל דרגת רס"ב ,אלא שהדבר לא התממש בשל ההליך המשפטי ,ובכך כבר נגרמה לנאשם פגיעה כספית. הסניגור ביקש להתייחס לעבירה בה הורשע הנאשם כאל עבירה מהמדרג הנמוך ,כן התייחס להליכים המנהליים שעוד צפויים לנאשם בעקבות הליך השפיטה ולשם כך הגיש את הנוהל שעניינו הגבלות על קידום שוטרים המעורבים בביצוע עבירות. בסיכום דבריו ,אמר הסניגור ,כי מבלי להמעיט בחומרת העבירה ,ביה"ד מתבקש לקבל את עמדת ההגנה ככל שהיא נוגעת לנסיבות העבירה ,למקם את המקרה במדרג הנמוך של העבירה ולהתייחס לפגיעה המינורית במתלונן עצמו .כל זאת אל מול הפגיעה בדרגתו של הנאשם ,בשכרו ,בתדמיתו בפני עצמו ובפני אחרים ,ובהבעת צערו. לאור כל האמור ביקש להסתפק בעונש של נזיפה בלבד. .59את דבריו פתח הנאשם בדברי התנצלות בפני המשטרה ,בפני בית הדין ובפני הקב"ט מולו התרחש המקרה .הנאשם סיפר ,כי הרקע למקרה נוגע לחיכוך שהיה בינו לבין אחד המאבטחים .עוד אמר ,שתחילתו של האירוע בתעלול אשר הדרדר עד הגיעו למעמד הנוכחי בפני בית הדין. עוד אמר הנאשם ,כי מעבר לפגיעה הכלכלית עליו דיבר בא כוחו ,הפגיעה הנפשית מבחינתו היא הקשה יותר .לדבריו ,מהיום בו בוצעה העבירה ,לפני למעלה משנה ,הוא אינו ישן בלילות ,מאד נפגע מעצם מה שעשה ומעצם האירוע עצמו. כן התייחס הנאשם בדבריו לאירועים שצוינו על ידי התביעה באשר לעברו המשמעתי. בעניין זה הסביר מה קרה לגבי האקדח. הנאשם ציין ,כי במשך השנים קיבל מכתבי הערכה רבים על תפקודו ,במיוחד בתפקידו כסגן קצין מש"ל ,אלא שלא שמר על המסמכים .גם בתפקידו כטוען מעצרים בבית המשפט אמר ,שזוכה הוא להערכה רבה מצד הגורמים עימם הוא בא במגע ,שופטים סניגורים וכד'. הנאשם סיפר ,כי הוא בן ,13שרת 9שנים כאיש צוות אוויר ,לאחר מכן גויס למשטרה, ומזה 23שנים הוא במשטרה בתקופה שכללה אירועים משמעותיים אשר השפיעו על חייו. בסיום דבריו התייחס הנאשם לדרגה שלא קיבל ולהפסד הכלכלי הנובע מכך .אמר שהוא ממתין לקבלת הדרגה 8שנים ,והנזק הכלכלי אם לא יקבלה מתבטא באלפי שקלים בפנסיה .כיום הוא בחופשת פרישה ,ובנסיבות אלה לא נותרה בפניו האפשרות לתקן את הפגיעה שגרם לתדמית המשטרה ,ועל כך הוא מצר. 213 דיון .61חמורים בעינינו מעשיו של הנאשם ,המגלים חוסר אחריות ,בצד אדישות וזלזול להשלכות מעשיו על תדמית משטרת ישראל ושוטריה .גם אם מאמינים אנו לנאשם שהאירוע שהוא חולל בבית המשפט תחילתו במעשה קונדס ,אין בכך כדי להקהות מחומרת המעשה ותוצאותיו. ברי הדבר ,כי היה על הנאשם לשים לו גבולות בעוד מועד ,בטרם מעשה ההלצה יתפוס תאוצה ויאבד שליטה ,כפי שקרה בסופו של דבר. באופן בו התנהל הנאשם במקרה זה גרם הנאשם נזק ופגיעה בשני היבטים .ההיבט האחד נוגע לפגיעה שגרם הנאשם לאמון שרוחש הציבור לתדמיתם המקצועית והמוסרית של השוטרים ,כתוצאה מהתנהגותו המבישה אשר נצפתה על ידי מאבטחי בית המשפט בסרט האבטחה .תוך כדי ניסיון להתחקות אחר השלייקס שנעלמו זיהו הללו בסרטון האבטחה את הנאשם ,המוכר להם כאיש משטרה מחטט בחפצים לא לו ומשליכם לפח .אין ספק כי מדובר בתמונה מביכה ובלתי ראויה המציגה שוטר ממשטרת ישראל באור שלילי ובלתי מכובד. ההיבט האחר ,עניינו בביטול זמנם של מאבטחי בית המשפט ,אשר בעקבות יוזמת הנאשם לחמוד לו לצון ,נדרשו הנ"ל לעצור את עיסוקיהם ולפנות זמנם כדי לברר את הנסיבות שהובילו להיעלמות אחד מחפציו של המתלונן. .61לצד החומרה המיוחסת למעשי הנאשם כמפורט לעיל ,עומדות לצדו נסיבות מקלות .בראש ובראשונה ,הודאתו במעשה .הנאשם קיבל על עצמו אחריות מלאה על מעשיו בפני בית הדין ,החרטה שהביע על מעשיו הייתה להתרשמותנו כנה ואמיתית. גם טיב שירותו נזקף לזכותו ,אף כי עברו המשמעתי כפי המשתקף מהמסמכים אשר הומצאו לביה"ד אינו נוטה לו חסד ,ובשנת 2111במסגרת הערת מפקד הוער לו ,כי עליו לשפר את התנהגותו בעבודתו בבית המשפט כטוען מעצרים כלפי עמיתיו. מהערכותיו התקופתיות ומתעודות הערכה שהוצגו בפנינו התרשמנו כי מדובר בשוטר חיובי, העושה עבודתו נאמנה ומייצג את התחנה בכבוד .אמר עליו אחד ממפקדיו בראיון תקופתי כי הוא שוטר איכותי ,ותיק ,המייצג את התחנה בבית משפט בצורה טובה מאד. בנוסף ,נתנו דעתנו למצבו המשפחתי והכלכלי אשר פורטו בפנינו הן על ידי הנאשם והן על ידי בא כוחו ,ומצאנו להתחשב אף בעובדה כי הוא על סף פרישה מהחיל. .62נוכח כל האמור לעיל ולאחר ששקלנו את הנסיבות לחומרה ולקולה ,החלטנו להשית על הנאשם את העונשים הבאים: 214 נזיפה חמורה קנס בסך ₪ 1,111 זכות ערעור בתוך 31יום מהיום. ניתן והודע היום ,י' באדר א תשע"ד ,11.2.13 ,בנוכחות התובעת – פקד ליטל הראל ,עו"ד , הנאשם – רס"מ XXXוב"כ פקד ניר ז'נו ,עו"ד. שופט ____________ אב ביה"ד_________________ שופט ______________ נצ"ם רותי שיטרית נצ"ם דורית יניב סנ"ץ אורי מרסיאנו 215 תיק ביד"ם 11/04 בבית הדין למשמעת בפני :אב בית הדין ,ניצב משנה דורית יניב השופט ניצב משנה רותי שטרית השופט סנ"ץ זאכי עאמר משטרת ישראל נגד סמ"ר XXX גזר – דין דעת הרוב כללי .63הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום שהוגש נגדו בעבירת התנהגות שאינה הולמת שוטר ,שיש בה כדי לפגוע בתדמית המשטרה ,עבירה לפי סעיף 4לתוספת הראשונה לחוק המשטרה ,התשס"ו.2111 - כתב האישום מעובדות כתב האישום בהן הודה הנאשם עולה כדלקמן: .64בתאריך 24.3.12סמוך לשעה 18.41נגנב מכשיר טלפון מסוג איפון (להלן" :הפלאפון") השייך לשוטר בשם XXXבבסיס מג"ב .בהמשך ,בנסיבות שאינן ידועות לתביעה הגיע הפלאפון לידיו של ,XXXאותו מכיר הנאשם כאדם המוכר כעבריין. בסמוך למתואר ,מששמע הנאשם כי XXXמוכר טלפון נייד במחיר מציאה של ₪ 311 בלבד ,נפגש עמו ורכש ממנו את הפלאפון במחיר האמור. 216 בעת הרכישה ידע הנאשם כי הוא משלם מחיר הנמוך בהרבה משוויו האמיתי של מכשיר דומה בשוק. בתאריכים ,4.9.12 ,9.3.12וה ,13.11.12 -נחקר הנאשם במחלקה לחקירת שוטרים בעניין תיק זה .חרף היכרותו את מוכר הטלפון וזהותו ,נמנע הנאשם בחקירותיו ביום ,9.3.12ו- 4.9.12מלמסור לחוקריו את זהות המוכר ,וזאת על אף שנשאל על כך ועשה כן רק בחקירתו השלישית מיום .13.11.12 בגין המתואר לעיל נטען כלפי הנאשם כי התנהג באופן שאינו הולם שוטר ושיש בו כדי לפגוע בתדמית המשטרה. טיעוני התביעה וראיותיה לעונש .65בפתח טיעוניה לעונש עמדה התובעת על חומרת המעשה בגינו הורשע הנאשם .תחילה התייחסה לחלקו הראשון של כתב האישום ,באמרה כי צירוף הסימנים של מחירו הנמוך של הפלאפון וזהות המוכר הידוע כעבריין ,היה צריך לעורר אצל הנאשם חשד כי מדובר בטלפון גנוב. באשר לחלק השני ,המתייחס לכך שהנאשם בחר להימנע מלמסור בחקירותיו את שמו של מי שמכר לו את הפלאפון והמוכר לו כגורם עברייני ,אמרה ,כי יש בהתנהגות זו כדי להקשות על גורמי החקירה להגיע לחקר האמת ,ויש בה כדי להעמיד בסימן שאלה את מהימנותו של הנאשם כשוטר ,על כל המשתמע מזה ,לרבות יכולתו של בית המשפט בעתיד ליתן בו אמון. לדברי התובעת ,הנאשם בהתנהלותו פגע בתדמית המשטרה ,בפועלו בניגוד לנורמות ההתנהגות המצופות ממנו כשוטר בנסיבות דומות ,שהן נורמות גבוהות במיוחד.. לדברי התובעת ,אף שלא אתרה בפסיקת ביה"ד מקרה שנסיבותיו דומות למקרה דנן, מבקשת היא מביה"ד ליישם את אותו רציונל שניתן לאחרונה בתיק ,31/14שם דובר על שוטר שמצא שני פלאפונים בעגלת סופר ,נטל אותם לביתו ,ורק לאחר שהבין כי מתנהלת חקירה בנוגע לגניבת הפלאפונים החזירם לתחנת המשטרה .באותו מקרה הושת על הנאשם עונש של נזיפה חמורה והורדה בדרגה למשך 41חודשים .התובעת המציאה עותק מגזר הדין. לעניין מתן תשובות כוזבות בהליך ,הפנתה התובעת לתיק ביד"ם ,34/14שם שיקר השוטר פעמיים בתשאול ובתחקיר צבאי ובית הדין בגזר דינו ציין כי מדובר במסכת מתמשכת של דיווחים כוזבים במסגרת רשמית שלהליכים צהליים והשית עליו עונש של נזיפה חמורה והורדה בדרגה למשך 1חודשים. 217 באשר לנסיבותיו האישיות של הנאשם ,ציינה התובעת ,כי הוא משרת משנת ,2118הודה במעשים שיוחסו לו ובכך חסך זמן שיפוטי. באשר לעברו המשמעתי פרטה ,כי לחובתו הרשעה אחת בפני דן יחיד בגין אי מילוי הוראה, שניתנה לאחר האירוע ,בשנת .2114התובעת המציאה את המרשם המשמעתי. באשר להערכותיו התקופתיות ,ציינה כי הוערך בשנים האחרונות בציונים הנעים בין בינוני 1לטוב מאד .2התובעת המציאה פלט הערכות תקופתיות. בסיכום טיעוניה ביקשה התובעת להחמיר עם הנאשם ולהשית עליו עונש של נזיפה חמורה והורדה בדרגה לתקופה קצובה שתקבע על ידי ביה"ד .לדבריה ,מבירור שנערך עם החשבות עולה כי להורדה בדרגה לא תלווה פגיעה בשכר. טיעוני ההגנה וראיותיה לעונש .66מטעם ההגנה העיד כעד אופי מפקח ,XXXמפקדו של הנאשם .העד סיפר כי הוא מכיר את הנאשם מזה 3חודשים מאז הועבר הנאשם לשרת אצלו ביחידה .לדבריו ,משלמד להכיר את הנאשם ,גילה שוטר מקצועי מאד בעבודתו ,המגלה נחישות ,יוזמה ,מתנדב לצאת גם למשמרות שאינן שלו ובאירועים חריגים תמיד נותן מעצמו למען צוותים אחרים .עוד אמר עליו ,כי הוא מהווה דוגמא לשוטרים אחרים ,ערכי בעבודתו ,מחנך וחונך שוטרים חדשים. העד הוסיף ואמר ,כי בחוות הדעת שכתב אודותיו בתום 4חודשים העריך אותו כמעט בכל הפרמטרים בציון 1מתוך ,3הערכה אשר אושרה על ידי המ"פ. העד ביקש לומר ,כי היה לו חשוב להגיע לבית הדין ולהעיד כעד אופי ,לשם כך אף עזב משמרת .בסיכום דבריו אמר ,כי ישמח לראות את הנאשם ממשיך לשרת תחת פיקודו. .67בפתח טיעוניה לעונש ציינה הסניגורית כי הנאשם הודה ולקח אחריות על מעשיו כבר בהזדמנות הראשונה בפני ביה"ד וגם בהזדמנות הראשונה בחקירתו. הסניגורית פרטה ,כי הנאשם יליד ,1989בזמן החקירות במח"ש היה בן ,24מעולם קודם לכן לא שהה בחדר חקירות .העדר ייצוג ,בצד תמימות מצדו הביאה אותו שלא למסור את פרטי מוכר הפלאפון ,שכן אילו היה עושה כן מלכתחילה ,לאור העובדה שציין שקנה אותו במחיר הנ מוך בהרבה ממחיר השוק ,היה בכך כדי להסיר ממנו את החשד שביצע עבירה של גניבת הפלאפון .לדבריה ,לנאשם לא הייתה כוונה לשבש את החקירה של מח"ש ,נראה כי לחץ וחשש מפני עתידו במשטרה הם שהביאו אותו לנהוג כפי שנהג. בהתייחסה לטיב שירותו של הנאשם ,פרטה הסניגורית ,כי הוא התגייס למשמר הגבול, סיים שירות סדיר ומזה שנתיים משרת בקבע כנהג לוחם ,והוא זוכה להערכת מפקדיו. בעניין זה הפנתה לעדות האופי של מפקדו ,המציאה מכתב המלצה ממפקדו הקודם וכן תעודת הערכה שקיבל בעקבות פעילות של תפיסת שב"חים ומעסיק. 218 באשר להערכותיו התקופתיות ,הסבירה הסניגורית ,כי הסיבה לציון "בינוני" שקיבל באחת מהערכותיו נעוצה בעובדה ששהה באותה שנה בביתו תקופה של חודשיים וחצי עקב פציעה .בה בעת ביקשה להפנות להערכה האחרונה משנת ,2114שם נכתב עליו כי מדובר בשוטר אחראי ,מקצועי שנותן מעצמו מעבר לשעות העבודה ,לויאלי למערכת ואמין. בהתייחסה לנסיבותיו האישיות של הנאשם פרטה ,כי הוא מתגורר ב , XXXהוא הילד השלישי מבין 3ילדים במשפחתו ,אביו נכה 31%ומתקיים מקצבת ביטוח לאומי ,אמו עובדת במשרה חלקית ,כך שעד גיוסו לצבא סייע בפרנסת המשפחה ,בקרוב הוא עתיד להינשא לבחירת לבו. באשר לענישה המבוקשת על ידי התביעה ,טענה הסניגורית ,כי בהתייחס לרכיב ההורדה בדרגה הוא אינו מידתי ביחס לנסיבות ביצוע העבירה ולנסיבותיו האישיות של הנאשם, מאחר ויש בו כדי לחרוץ את גורלו של הנאשם לגבי המשך שירותו במשטרה. הסניגורית ביקשה להדגיש ,כי הנאשם לקח אחריות על המעשה ,הודה ,מבין את חומרת מעשיו .עוד אמרה ,כי מדובר בעבירה ראשונה ,הנאשם משרת 1שנים לשביעות רצון מפקדיו ,מלא מוטיבציה ונחישות במילוי תפקידו ,ולדעתה זה המקום לייחס יתר משקל לאיכות שירותו של הנאשם עד היום על פני הסנקציה שיהיה בה כדי לסיים את אותו שירות. לאור דבריה ובהסתמכה על תיק ביד"ם 11/11אשר עותק ממנו המציאה לבית הדין, ביקשה כי בית הדין לא ימצה את הדין עם הנאשם ויגזור עליו עונש של נזיפה חמורה וקנס בלבד. .68מפי הנאשם שמענו כי הוא מצטער ומתחרט על המעשה .הסביר את התנהגותו בכך שהיה נתון בלחץ .עוד הוסיף כי הוא אוהב את המשטרה ,מעוניין להמשיך ולשרת בה ,ובנסיבות אלה מבקש את התחשבות ביה"ד. דיון .69בחנו את עובדות כתב האישום בהן הודה הנאשם ,את הראיות אשר הציגו הצדדים לעניין העונש ואת הטיעונים לקולה ולחומרה אשר טענו הצדדים בפנינו. .71כפי העולה מעובדות כתב האישום ,הנאשם הורשע בהתנהגות שאינה הולמת שוטר ,בגין כישלונו הכפול בהתנהלותו במקרה זה .תחילה נוכח כך שהתפתה לרכוש מכשיר פלאפון מסוג איפון במחיר הנמוך באופן משמעותי ממחיר השוק ,ביודעו כי מי שמוכר אותו הנו אדם המוכר כעבריין .ובהמשך ,כישלונו הנוסף כאשר בחקירותיו במח"ש ניסה לחפות על העבריין ולא למסור את זהותו ,על אף שהייתה ידועה לו. 219 מדובר ,אפוא ,בשני מעשים ,שבבסיסם התנהלות העומדת בניגוד גמור לנורמות ולערכים המקצועיים והמוסריים בהם דוגלת המשטרה ,הארגון בו הוא משרת. צדקה ,לטעמנו ,ב"כ התביעה בטיעוניה ,כי התנהגותו של הנאשם מעוררת קושי לגבי מידת מהימנותו של הנאשם ומעמידה אותה בסימן שאלה .זאת ועוד ,אין אנו מקבלים את טיעוני ההגנה אשר ניסתה לתלות את כשליו האמורים של הנאשם בלחץ בו היה נתון ,בחוסר ניסיונו ובתמימותו ,אשר הביאוהו להתנהג באפן שהתנהג ,ולראות בהם נסיבה מקלה. מעשיו של הנאשם פסולים הם ומצאנו להתייחס אליהם בחומרה. .71לצד החומרה המיוחסת למעשי הנאשם כמפורט לעיל ,זכאי הנאשם לכך שביום הדין יביא בית הדין בחשבון שיקוליו גם את הנסיבות לקולה העומדות לזכותו. בראש ובראשונה נזקפת לזכותו של הנאשם הודאתו באשמה ,לקיחת אחריות על מעשיו והבעת החרטה .לאחר ששמענו את דברי הנאשם ובאת כוחו ,תחושתנו היא כי למד לקח מהמקרה ולא יחזור על כך בשנית. בנוסף ,עומד לזכותו טיב שירותו החיובי ,עליו ניתן ללמוד מעדות מפקדו אשר לא חסך מאמץ והתייצב בפני ביה"ד כדי להעיד בשבחו של הנאשם. על כך גם ניתן ללמוד מחוות הדעת שכתב אודותיו מפקדו הקודם ,מפקח .XXXבחוות דעתו כתב בין השאר את הדברים הבאים : " ...כמו כן השוטר הפגין יכולת מבצעית מרשימה ,גמישותו המבצעית אותו ייחדו אותו משאר המפקדים והלוחמים ביחידה ובשטח .לציין שאפיינו ההבנה המבצעית שלו תרמה רבות ליתרון היחסי שלו בתפעול שיכולת מבצעית ומקצועית והביא אותו לאיכות גבוהה כלוחם יסמ"ג לוחמים בצורה ביחידה ולא מעט גם לתפיסות ומעצרים מרשימים שתרמו עם לוחמים שהשתתפו אתו בפעילויות לתפוקות טובות ביחידה". גם הערכותיו התקופתיות של הנאשם ותעודת הערכה לה זכה בגין פעילות מבצעית ראויה מלמדים על תרומתו לעשייה בארגון. כן יש לזקוף לזכותו של הנאשם את עברו המשמעתי ,אשר למעט הרשעה אחת בפני דן יחיד המאוחרת לאירוע הנדון ,הינו נקי. עוד מצאנו להתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שפורטו על ידי באת כוחו ,בדבר מצבו הכלכלי והמשפחתי. .72בבואנו לגזור את דינו של הנאשם ,בחנו את פסקי הדין אליהם הפנו ב"כ הצדדים ,לשם תמיכה בעתירתם לעונש ,והגענו לכלל דעה כי אין ללמוד מהם גזירה שווה לענייננו .בתיק 221 ביד"ם 31/14מדובר היה באירוע שנסיבותיו שונות בתכלית מהאירוע בו עסקינן ובנאשם אשר צבר לחובתו 1הרשעות בדין המשמעתי ובכלל זה הרשעה בביד"ם .בתיק ביד"ם , 34/14אשר נסיבותיו אינן דומות לנסיבות המקרה דנן ,מדובר היה במסכת מתמשכת של דיווחים כוזבים ,כמאמר בית הדין שם .ובאשר לפסיקה אליה הפנתה ב"כ הנאשם ,תיק ביד"ם ,11/11עניינו בעבירות שונות ובנסיבות שונות ,ושם התחשב ביה"ד במיוחד בנסיבותיו האישיות של אותו נאשם ואלה כמובן ייחודיים לנאשם זה. .73נוכח כל האמור לעיל ,ולאחר ששקלנו את הנסיבות לחומרה ולקולה ,החלטנו שלא לכלול בגזה"ד את רכיב ההורדה בדרגה כעתירת התביעה ,אך בה בעת להחמיר עמו בשיעור הקנס. לאור האמור לעיל החלטנו ברוב דעות להשית על הנאשם את העונשים הבאים: נזיפה חמורה קנס בסך ₪ 4,111אשר ישולמו ב 1 -תשלומים שווים ורצופים. אב בית הדין_________________ נצ"ם דורית יניב שופט ______________ סנ"ץ זאכי עאמר דעת המיעוט מסכימה אני עם הניתוח של חבריי השופטים ביחס לחומרת האירוע ואולם בשונה מהם, סבורני כי יש להטיל במקום קנס עונש של הורדה בדרגה. נסיבות האירוע תוארו בגזר דינם של חברי ואין צורך לשוב ולפרטן כאן. בתמצית אציין ,כי מדובר באירוע בו נקנה על ידי שוטר מעבריין המוכר לו ,מכשיר טלפון סלולרי יקר ערך במחיר לא ריאלי .יתרה מכך הנאשם נחקר במח"ש בתאריך 19.13.12ובתאריך 14.19.12ונמנע מלחשוף את פרטי העבריין שמכר לו את המכשיר למרות שנשאל על כך .רק בתאריך 13.11.12למעלה משלושה חודשים לאחר חקירתו הראשונה במח"ש ,התעשת הנאשם והואיל למסור את פרטי אותו עבריין. מעשהו הפסול של הנאשם ,הימנעותו מלמסור בחקירה את הפרטים הידועים לו ובחירתו לחפות על עבריין המוכר לו במשך תקופה כה ממושכת מהווים פגיעה בטוהר המידות. מדיניות בית דין זה מחייבת ככלל הטלת עונש של הורדה בדרגה כל אימת שהיה במעשה כדי לפגוע בטוהר המידות של שוטר ולא מצאתי כל סיבה לסטות מעיקרון זה גם במקרה דנא. תכליתו של הדין המשמעתי היא כפולה .מטרתו הראשונה הנה ,הגנה על הארגון ,על תדמיתו בעיני הציבור ,ומניעת פגיעה בתפקודו .המטרה השנייה הנה ,הרתעת שוטרים אחרים כי לא יכשלו במעשים מסוג זה. 221 על תפקידם הכפול של אמצעי המשמעת אמר ביהמ"ש העליון בעש"מ 3114/12מ"י נ' שחר לוי (פורסם באתר נבו) כלהלן: " כידוע ,אמצעי המשמעת נועדו להרתיע מפני ביצוע מעשים שיש בהם כדי לפגוע בטוהר המידות בשירות המדינה ,בתפקודו התקין ובאמון הציבור בו .ככל שהמעשים בהם הורשע הנאשם חמורים יותר ....כך מתחזק הצורך להעביר מסר ברור וחד המוקיע את מעשיו ,על מנת לשרש תופעות פסולות בשירות המדינה למנוע את הישנותן בעתיד" מטעוני ב"כ התביעה עולה כי אם יורד הנאשם בדרגה אחת ,לא תהיה לכך משמעות כספית כלשהי .עם זאת ,כידוע ,מדובר בעונש הפוגע במעמדו של הנאשם בארגון ומביא לידי ביטוי את החומרה בה מתייחס ביה"ד לעבירות .אינני תמימת דעים עם חבריי כי יש בעונש שהוטל על ידם כדי לעמוד ברציונל ההרתעה וההוקעה הנדרשים כדי לשרש תופעות מסוג זה ובפרט כשהמדובר במעשים המהווים פגיעה בטוהר המידות. בבואי לקצוב את משך ההורדה בדרגה נתתי דעתי ,בין היתר ,לפסקי הדין שניתנו לאחרונה בתיקי ביד"מ , 31/14 ,31/14ו.39/14- לאחר שנתתי דעתי לנסיבות כולן ,לו דעתי הייתה נשמעת ,הייתי גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: נזיפה חמורה הורדה בדרגה אחת לתקופה קצובה של 1חודשים שופטת_______________________ נצ"מ רותי שיטרית אשר על כן גזר הדין הינו כקבוע בדעת הרוב. זכות ערעור בתוך 31יום מהיום. ניתן והודע היום ,י' באדר א' תשע"ד ,11/2/13 ,בנוכחות התובע – רפ"ק גיל ראכלין ,עו"ד, הנאשם -סמ"ר XXXובהעדר באת כוחו עו"ד גל קפלן. שופט ____________ אב ביה"ד_________________ שופט ______________ סנ"ץ זאכי עאמר נצ"ם דורית יניב נצ"ם רותי שטרית 222 תיק מס' 1//04 בבית הדין למשמעת בפני :אב בית הדין ,ניצב משנה דורית יניב השופטת ניצב משנה רותי שיטרית השופטת סגן ניצב רויטל קרקו משטרת ישראל נגד רפ"ק XXX גזר – דין כללי .1הנאשם ,קצין הדרכה במג"ב צפון ,הורשע היום עפ"י הודאתו בעובדות כתב האישום במסגרת הסדר טיעון בעבירת החזקת כלי ירייה שלא במידת הזהירות הנדרשת ובניגוד לפקודות משטרת ישראל לפי סעיף 14לתוספת הראשונה לחוק המשטרה התשס"ו- .2111 .2הודאת הנאשם נעשתה במסגרת הסדר טיעון אשר נכרת בינו לבין התביעה ,לפיו יודה הנאשם בעובדות כתב האישום ,ובאשר לעונש ,יטענו הצדדים לעונש מוסכם של נזיפה חמורה וקנס בסך .₪ 1,111כן הוסכם כי הנאשם יחויב בחיוב מנהלי בסך ₪ 2,111 כתב האישום .4מעובדות כתב האישום עולה ,כי בתאריך 11/1/2112סמוך לשעה ,18:11נכנס הנאשם לשירותים הציבוריים שב , XXXשם הניח את נשקו מסוג יריחו על רצפת השירותים בסמוך אליו ,ובהמשך ,יצא מהשירותים ללא הנשק והמשיך בנסיעה. כעבור כ 21-דקות ,כאשר עצר לתדלק את רכבו ,התחוור לו כי הנשק אינו בנמצא .מיד התקשר הנאשם אל רב"שית ,XXXדווח לה על האובדן וביקש ממנה להגיע למקום .כן דווח על האירוע לתחנת .XXXהסריקות שערך הנאשם יחד עם הרב"שית ובעלי תפקידים נוספים אחר הנשק ,העלו חרס .האקדח לא נמצא עד עצם היום ועלותו נאמדת ב.₪ 2,111 - 223 במעשיו המתוארים לעיל ייחסה התביעה לנאשם החזקת כלי ירייה שלא במידת הזהירות הנדרשת ובניגוד לסעיף 3לנוהל 11.11.19שכותרתו "נשיאת נשק משטרתי על ידי איש משטרה ואבטחתו". טיעוני התביעה .3התובע בטיעוניו לעונש עמד על חומרת העבירה ועל הסיכון הכרוך באובדן הנשק ,אשר לא נמצא עד היום ועלול להגיע לגורמים עבריינים ,או לגורמי פח"ע ,מצב הטומן בחובו סכנה לפגיעה באזרחים תמימים ולגרימת תוצאות טרגיות. לדבריו ,מצופה היה מהנאשם שהינו קצין ותיק ,ובמעמד של קצין XXX להיות ער לנסיבות ולהקפיד הקפדה יתרה על נשיאת הנשק על גופו כמפורט בנהלים. לקולה ,ציין התובע ,כי הנאשם הודה ,לקח אחריות ,חסך זמן שיפוטי ומן הרגע הראשון בו הבין שהנשק אבד הוא ביצע את כל הפעולות ההכרחיות כדי לצמצם את הנזק ,הן בדיווח לגורמים הרלוונטיים ,הן בעריכת סריקות אחר הנשק והן בשיתוף פעולה מלא עם הקצין הבודק. בהתייחס לטיב שירותו של הנאשם ,ציין התובע ,כי מדובר בקצין ותיק ,עברו ישן ולא רלוונטי לענייננו ,ומגיליון הערכותיו התקופתיות בין השנים 2111- המשמעתי 2114שהוגשו לבית הדין עולה ,כי הוערך ע"י מפקדיו בציונים הנעים בין טוב מאוד 2למעולה ציון נמוך יותר בשנת .2118 ,1למעט התובע המציא פלט הערכות תקופתיות. לסיכום ,ביקש התובע לכבד את הסדר הטיעון שהינו ראוי לדעתו ,בין היתר לאור נסיבותיו האישיות של הנאשם ,ולגזור עליו עונש של נזיפה חמורה וקנס כספי בסך ₪ 1,111בצד חיוב מנהלי בסך .₪ 2,111 טיעוני ההגנה .1מטעם ההגנה העיד כעד אופי ניצב משנה ,XXXמפקד מרחב .XXXלדבריו ,הכיר את הנאשם לפני מספר שנים בבית חורון ,עת שימש כמפקד פלוגה והנאשם שימש XXX באחת הפלוגות המקבילות .בנוסף ,שניהם מתגוררים ב , XXXוההיכרות ביניהם העמיקה בתפקידיהם בבית חורון ובתפקידו האחרון כסגן XXXלפני שנתיים וחצי שם שרת הנאשם תחת פיקודו. בעדותו אמר העד על הנאשם ,כי הוא קצין ערכי ,מאוד לויאלי למערכת ,בעל מוטיבציה בלתי רגילה ולכל אירוע משימתי שהוקפצו ,היה הנאשם עוזב הכל ומתייצב למקום האירוע ,למרות שבמסגרת תפקידו הנוכחי הוא אחראי על בנין הכוח והכשרת 224 מתנדבים במג"ב XXXעוד אמר עליו ,כי הוא מקצועי מאוד ,הכניס תכנים חדשים במסגרת תפקידו והביא את מג"ב XXXיחד עם המתנדבים לרמות אחרות לגמרי ממה שידעו קודם לכן. .1ב"כ הנאשם בטיעוניה לעונש ציינה ,כי הנאשם אינו מקל ראש בחומרת העבירה ,לוקח אחריות מלאה על האירוע ועל רשלנותו ומביע על כך צערו. לדבריה ,מדובר בכשל נקודתי שאינו מאפיין את התנהלות הנאשם בשגרה ,והסבירה כי באותו יום בנו של הנאשם התגייס לצה"ל ודעתו הוסחה מההתרגשות עת שוחח עם בנו אשר דיווח לו כי הגיע לבסיס הטירונים. באשר לטיב שירותו של הנאשם ציינה הסניגורית ,כי הנאשם הוא קצין מעולה ,משרת בחיל משנת 1983בשירות סדיר ומשנת 1983בשירות קבע .עבר מגוון תפקידים במג"ב וכיום משרת כקצין XXX באשר לנסיבותיו האישיות פרטה ,כי הנאשם נשוי ואב לשלושה ילדים ,חולה במחלה ממארת ,וחרף מחלתו זו המשיך לשרת בחיל בנאמנות ,תורם ממרצו ומיכולתו כפי שהעיד על כך מפקדו. מגיליון הערכותיו התקופתיות שהוגשו לביה"ד עולה דמות של קצין מעולה אשר מוערך ע"י מפקדיו כיותר טוב מהאחרים ,ישר ,אמין ואחראי. בהתייחסה למצבו הכלכלי של הנאשם ,תיארה הסניגורית מצב דחוק הנובע מהוצאות כבדות למימון תרופות למחלתו והלוואות בנקאיות. לסיכום דבריה ,ביקשה ב"כ הנאשם מביה"ד לכבד את הסדר הטיעון ,תוך התחשבות בגובה הקנס ופריסתו לתשלומים לאור מצבו הכלכלי של הנאשם. .3מפי הנאשם שמענו ,כי האירוע עצמו הוא עובדה שאינו מתכחש לה ,וכך גם אמר בעדותו בתחנה ובפני הקבו"ד .לדבריו ,הוא משרת במג"ב משנת ,1983אז היה בשירות חובה ובהמשך במגוון תפקידים כפי שתיארה באת כוחו. באשר לאירוע ,תיאר את הנסיבות בגינן הוסחה דעתו ואת מאמציו למציאת האקדח שלא צלחו. עוד התייחס הנאשם בטיעוניו למצבו הרפואי ולהוצאות הכספיות הכבדות הנובעות מכך .את דבריו סיכם באמרו ,כי הוא מתמודד עם המחלה ,לא הפסיק את החיים לרגע, גם בעבודה ,ולגבי האירוע ,הוא מצר על מה שקרה. 225 דיון .8כבר בפתח דברינו נאמר ,כי לאחר ששמענו את טיעוני התביעה וההגנה כפי שפורטו לעיל ,ולאחר שעיינו במסמכים אשר הוצגו בפנינו לגבי טיב שירותו של הנאשם בצד נסיבותיו האיש יות ,נחה דעתנו כי הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים נעשה על בסיס איזון שיקולים המעמיד את חומרת העבירה והאינטרס הציבורי מהצד האחד אל מול נסיבותיו האינדיווידואליות של הנאשם מהצד האחר ,ובנסיבות אלה מצאנו לאמצו. .9בהתייחס לעבירה בה הורשע הנאשם ,החזקת כלי נשק שלא במידת הזהירות הנדרשת ובניגוד לפקודות משטרת ישראל ,הביע ביה"ד לא אחת את דעתו ,כי מדובר בעבירה חמורה נוכח פוטנציאל הסיכון הגלום בה ,שמא כלי הנשק יעשה דרכו ויגיע לרשותם של גורמים עוינים או בלתי מורשים ויהא בכך כדי לגרום לתוצאות הרות אסון. .11במקרה הנדון כשל הנאשם בכך שכתוצאה מהיסח הדעת השאיר את אקדחו האישי בשירותים ציבוריים ,ומשהתחוור לו הדבר כחלוף 21דקות ,האקדח כבר לא היה בנמצא .אין ספק כי התנהגותו הרשלנית של הנאשם במקרה זה אינה קלת ערך, במיוחד נוכח העובדה שהנשק לא נמצא מאז ואין לדעת מה עלה בגורלו. החומרה במקרה זה נעוצה ,אפוא ,הן בהתנהלותו של הנאשם ,אשר לא הקפיד בשמירה על כלי הנשק שהופקד בידיו לשם מילוי תפקידו והן בעובדה שכלי הנשק לא נמצא עד עצם היום הזה. .11בצד הנסיבות לחומרה אותן פרטנו לעיל ,לא נעלמו מעינינו הנסיבות לקולה ,בהן מצאנו להתחשב ,וכאלה יש לא מעט ואף כבדות משקל הן. בראש ובראשונה הודאתו של הנאשם ,נטילת האחריות על כישלונו ,הדיווח המידי והפעולות בהן נקט עם גילוי האובדן ,מתוך מאמץ לאתר את כלי הנשק .משוכנעים אנו, כי הנאשם הפנים את הכשל והפיק את הלקח מהאירוע ,התרשמנו מכנות דבריו ומהחרטה אשר הביע בפני ביה"ד. גם טיב שירותו החיובי של הנאשם נזקף לזכותו .על כך למדנו מדברי מפקדו ,נצ"ם , XXXאשר לא חסך מאמץ כדי להגיע ולהעיד כעד אופי בשבח תפקודו של הנאשם .כך גם עולה מהמכתב שכתב אודותיו נצ"ם ,XXXמפקד ,XXXאשר תיאר את הנאשם כ"קצין חיובי ,בעל מוטיבציה לביצוע המשימה ,משקיע ,משרה אוירה טובה במשרדו, נעים הליכות ,אמין ,לויאלי ,מבצע את תפקידו בצורה ראויה תוך גילוי אחריות" .גם הערכותיו התקופתיות ועברו המשמעתי שאינו מכביד מעידים על טיב שירותו. בנוסף ,נתנו דעתנו לנסיבותיו האישיות הייחודיות של הנאשם ,כפי שפורטו על ידו ועל ידי באת כוחו ולנטל הכספי המוטל עליו בעטיו של מצבו הרפואי. 226 .12בטרם נחתום דברינו מצאנו לומר ,כי בשונה מהרגיל באולמות בית הדין בלטה בדיון זה תמימות הדעים בטיעונים לעונש אשר הציגו ב"כ הצדדים בפנינו ,טיעונים בעלי קווים משותפים אשר אף השלימו זה את זה. .14סוף דבר ,לאחר ששקלנו את מכלול הנסיבות והשיקולים לקולה ולחומרה ,ולאחר שהחלטנו לאמץ את הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים ,אנו משיתים על הנאשם את העונשים שלהלן : קנס כספי בסך ₪ 1,111אשר ישולם ב 1-תשלומים שווים ורצופים נזיפה חמורה כן מחויב הנאשם בחיוב מנהלי בסך ₪ 2111אשר ישולם ב 1-תשלומים שווים ורצופים. זכות ערעור תוך 31יום מהיום. ניתן והודע היום ,י"א באדר א' תשע"ד ,11/12/2113 ,בנוכחות התובע רפ"ק גיל ראכלין ,עו"ד, הנאשם ובא כוחו רפ"ק שחר פרנקל ,עו"ד. שופטת _____________ אב ביה"ד__________ נצ"ם דורית יניב נצ"ם רותי שיטרית שופטת _______________ סנ"ץ רויטל קרקו 227 תיק ביד"ם 14/04 בבית הדין למשמעת אב בית הדין ,ניצב משנה דורית יניב השופטת ,ניצב משנה רותי שיטרית השופט ,סגן ניצב מאיר זוהר משטרת ישראל נגד רס"ר XXX גזר דין כללי .74הנאשם ,סייר בתחנה ,הודה במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב האישום המתוקן שהוגש נגדו והורשע בעבירת התנהגות שאינה הולמת שוטר ,עבירה לפי סעיף 4לתוספת הראשונה לחוק המשטרה ,התשס"ו.2111 - ההסדר שנערך בין הנאשם ובין התביעה לא כלל הסכמה לעניין העונש. כתב האישום .75להלן העובדות בהן הודה הנאשם: בתאריך 21.11.12סמוך לשעה 14.11במהלך פעילות מבצעית במחסום הורתה השוטרת XXXלנאשם ,שהיה בלבוש אזרחי ,לעצור את רכבו ,בו ישבו גם רעייתו ושני ילדיו. משהמשיך הנאשם בנסיעה לנתיב השמאלי ,הכתה בידה השוטרת XXXעל שמשת החלון הימני האחורי של הרכב וצעקה לו לעצור. בנסיבות אלה צעקה XXXלשוטרת XXXלעצור את הנאשם ולמנוע ממנו לעזוב את המקום .נוכח האמור נעמדה השוטרת XXXמול רכבו של הנאשם ,סימנה לו לעצור וביקשה שיזדהה .בתגובה צעק עליה הנאשם" :תביאי לפה את הקצין במחסום" .גם כאשר חזרה הנ"ל וביקשה ממנו רישיונות חזר וביקש לראות את הקצין שעמד במחסום .נוכח דבריו ,פתחה השוטרת XXXאת דלת הנהג ,הכניסה את ראשה לתוך הרכב כדי להוציא את המפתחות מהמתנע .בתגובה דחף אותה הנאשם אל מחוץ לרכב ,והמשיך בנסיעה בעוד הדלת פתוחה ואמר לה" :יא מפגרת יא מטומטמת מי את בכלל ,גם אם תמותי לא תקבלי ממני רישיונות" .בשלב זה אחזה השוטרת XXXבחגורת הבטיחות ,ובעוד הרכב ממשיך 228 בנסיעה איטית מספר מטרים ,צעקה לנאשם לעצור .בהמשך הרפתה מאחיזתה בחגורת הבטיחות. בתוך כך רצה השוטרת XXXלעבר השוטרת .XXXלמקום הגיע גם השוטר XXXאשר ניסה לעצור את הרכב .בהמשך הצטרף אף הקצין האחראי פקד ,XXXאשר בעודו עומד מול חזית הרכב הורה לנאשם לעצור את הרכב והנאשם עצר .בנסיבות המתוארות לעיל הגיע גם השוטר XXXאשר בראותו את הקצין שעמד בחזית הרכב ודרש מהנהג לעצור, סבר כי בכוונת הנאשם לדרוס את הקצין ,אשר על כן שלף אקדח טייזר וכיוונו לעבר הנאשם .בשלב זה הנאשם פנה אל הקצין בשמו הפרטי וציין בפניו כי הוא בעצמו שוטר מתחנת .XXX בהמשך ,בעקבות דיווח שהתקבל בקשר על תקיפה ,הגיעה למקום השוטרת האחראית על שוטרי המערך .XXX -כאשר ביקשה הנ"ל לברר מה קרה ,אמר לה הנאשם " :זוזי זוזי", וסגר את דלת הרכב .הנ"ל פתחה את הדלת ,ואז יצא הנאשם מהרכב ,התרחק מעט ושוחח בטלפון הנייד. בשלב זה ,לבקשת אשת הנאשם לעזוב את המקום עם ילדיהם הקטינים ,נאמר לה ,כי היא רשאית לעשות כן ,אולם על הנאשם להישאר במקום עם הרכב. כאשר סיים הנאשם את שיחתו בטלפון ,כאמור ,הזדהה בפני השוטרת .XXXהנ"ל הודיעה לו כי בכוונתה לרשום לו דו"ח תנועה והזמנה לבית משפט בגין אי ציות להוראת שוטר .תוך כדי כתיבת הדו"חות אמר הנאשם לשוטר נוסף שהיה במקום ,כי בעתיד לא יסייע לשוטרת XXXגם אם תקלע למצוקה ,ובכלל אין בכוונתו לסייע לשוטרי התנועה .בהמשך פנה אל השוטרת XXXואמר לה" :ברור לך שהדו"חות האלה מבוטלים". בגין מעשיו האמורים ייחסה התביעה לנאשם עבירת התנהגות שאינה הולמת שוטר ,שיש בה כדי לפגוע בתדמית המשטרה. טיעוני התביעה .76בפתח טיעוניה לעונש טענה התובעת ,כי מדובר בתיק חמור המגולל בתוכו התנהגות פסולה ובוטה של הנאשם באירוע מתגלגל ,אשר כל אחד מסעיפיו הוא חמור ,קל וחומר משקלם המצטבר. לדבריה ,הנאש ם התנהל בצורה פסולה ,עורר פרובוקציות מיותרות ,אשר הובילו להתייצבות כוחות רבים במקום ,כל זאת כדי להביא את הנאשם להישמע להוראות השוטרים. במהלך האירוע הנאשם הזדהה כשוטר ,קילל ,איים ,הכשיל את השוטרים במהלך ביצוע תפקידם ,סרב להזדהות ולהציג רישיונות .בנוסף ,ניסה הנאשם לנצל מעמדו כשוטר ובדרכו להניא את השוטרת מלרשום נגדו דו"ח ,ואף איים כי ימנע מלסייע לה בעתיד אם תיקלע למצוקה ,וכך גם לגבי שוטרי התנועה בכלל. 229 לדברי התובעת ,אין מקום להתנהגות מעין זו בארגון ,גם אין כל הסבר המצדיק התנהגות שכזו .התובעת הדגישה ,כי במהלך האירוע היו לנאשם די הזדמנויות לשנות את דרך התנהלותו ולהתנהג בדרך הראויה לשוטר במעמדו. לדעת התביעה ,גם אם הנאשם נקלע לסערת רגשות אישית או משפחתית ,הרי שמצופה ממנו לגלות איפוק ,להישמע להוראות השוטרים ,ולבטח לא לעורר פרובוקציות מיותרות. בכל התוצאות הקשורות לאירוע המתגלגל והמתמשך הזה ,אמרה התובעת ,כי אין לנאשם להלין אלא על עצמו. באשר לנסיבותיו האישיות של הנאשם ,ציינה התובעת ,כי הנאשם משרת במשטרה משנת ,2113לחובתו 2הרשעות בפני דן יחיד בעבירות של אי מילוי הוראה מהשנים ,2119ו.2111- בנוסף ננקטו נגדו צעדים משמעתיים מסוג הדרכה בשנת 2114בגין ביצוע לקוי של תפקיד, והערת מפקד משנת 2112בגין טיפול בעניין שיש לשוטר עניין אישי בו .ההערה וההדרכה לא נתמכו במסמכים .נאמר כבר עתה ,כי אין בכוונתנו לייחס כל משקל לרישומים אלה. באשר להערכותיו התקופתיות של הנאשם ,אמרה התובעת ,כי בכל הערכותיו של הנאשם, למעט זו משנת ,2114התייחסו מפקדיו השונים לעימותים מילוליים שהיו לו ביחסיו עם עמיתים ומפקדים ,ומכך ביקשה ללמוד ,כי האירוע נשוא המשפט אינו חריג מבחינת דרך התנהלותו של הנאשם. כנסיבה לקולה ציינה התובעת את העובדה ,כי הנאשם הודה במעשים שיוחסו לו בכתב האישום ,ובכך חסך זמן שיפוטי .יחד עם זאת אמרה ,כי יש להתייחס למקרה הזה במלוא החומרה .לדבריה ,לא די להיות שוטר מקצועי ואדיב ,שוטר גם לנהוג בצורה ראויה ביחסיו הבינאישיים עם עמיתים לארגון ,עם אזרחים ועם מפקדים ,וכשאחד מהם לוקה בחסר, אין להשלים עם כך . באשר לפסיקת ביה"ד הפנתה התובעת לתיק ביד"ם 3/14ולתיק ביד"ם ,1/11אשר אף אושר בערעור בתיק ביד"ע ,3/11בהם לדעת ב"כ התביעה ניתן למצוא מכנה משותף למקרה דנן. התובעת המציאה את פסקי הדין. לאור כל האמור ביקשה התביעה להשית על הנאשם עונשים של נזיפה חמורה והורדה בדרגה לתקופה קצובה ,על פי שיקול דעת ביה"ד. בסיום ,הגישה התובעת מסמך שערכה מחלקת השכר בחשבות ,ממנו עולה כי הורדת הנאשם בדרגה אחת תביא לירידה בשכרו החודשי בסך 142ש"ח ברוטו. טיעוני ההגנה .77מטעם ההגנה העידו 1עדים על אופיו הטוב של הנאשם ,ולהלן תמצית דבריהם: 231 עד אופי מס' – 1רפ"ק ,XXXמפקדו הישיר של הנאשם ,המכירו מזה 4שנים בתוקף תפקידו .בעדותו אמר ,כי הנאשם הוא אחד השוטרים היותר בולטים ביחידה ומנה את תכונותיו הבולטות :אחריות ,מקצועיות ,אדיבות ויסודיות .כן סיפר העד ,כי בהגיעו ליחידה התגלעה בינו לבין הנאשם אי הבנה מסוימת בגינה נענש הנאשם ,אך מדובר במקרה בודד אשר לא חזר על עצמו. בהתייחסו לאירוע נשוא המשפט ,אמר העד ,כי אינו מכיר את פרטיו ,אך מהמעט הידוע לו הוא יכול לומר ,כי המקרה אינו מאפיין את דרך התנהגותו של הנאשם בשום צורה. עד אופי מס' – 2פקד , XXXשימש בעבר במשך שנה וחצי כמפקדו הישיר של הנאשם. בעדותו אמר על הנאשם ,כי הוא אדם מאד ערכי ,מסור לעבודה ולמשטרה .עוד עמד על אומץ לבו ,על כך שלא מהסס להיכנס לכל אירוע קשה ככל שיהיה .הדגיש את העובדה ,כי על אף שהיה צעיר ,יכולותיו ביחס לשוטרים צעירים אחרים ואף לשוטרים ותיקים היו גבוהות במיוחד. עד אופי מס' – 4פקד ,XXXעד תחילת שנת 2119בהיותו קצין יחידה ,שימש כמפקדו של הנאשם במשך שנה וחצי .העד ציין ,כי הוא ממשיך לשמור על קשר עם הנאשם עד היום ובינו לבין הנאשם שוררים יחסי חברות .על התקופה בה שרת הנאשם תחת פיקודו אמר ,כי הנאשם היה שוטר חדש יחסית בשירות ,היה שוטר ממושמע ,מקצועי ,מסור לעבודה ,רגוע ואדיב .עוד ציין ,כי הנאשם יחד עם שני שוטרים נוספים היו הגורם המלכד ביחידה. עד אופי מס' – 3רס"ל .XXXעל ההיכרות שבינו לבין הנאשם סיפר ,שבתחילת דרכו בשירות ,כאשר עצר בשעת לילה בחורים צעירים שיכורים ,עבר הנאשם במקום עם ניידת, הציע לו עזרה והמתין עד שסיים את בדיקת השכרות .עוד אמר לו הנאשם באותה הזדמנות ,כי כל אימת שיהא זקוק לעזרה ,שיעלה מולו בגל .בנוסף סיפר העד ,כי ביצע יומיים חניכה תחת פיקודו של הנאשם .מתוך היכרותו את הנאשם התרשם כי הוא שוטר טוב ,חרוץ ,ניגש לכל אירוע .מהווה דוגמה. עד אופי מס' – 1פקד ,XXXעבד עם הנאשם בסיור משנת .2113-2119העד אמר על הנאשם, כי על אף שהיה צעיר בלט בכריזמה שלו .הוא מאד דומיננטי ,לוקח אירועים ,לוקח אחריות ,מאד אמיץ לא חושש להתעמת עם עצורים גדולים ממנו ,שוטר אולטימטיבי. עדת אופי מס' – 1אשתו של הנאשם .התייחסה בעדותה למצבם המשפחתי והכלכלי. סיפרה כי הם מגדלים 4ילדים ,היא משתכרת משכורת מינימום ,הנאשם משתכר ,₪ 8,111 בגין הפרשה הזאת נשפט והוטל עליו עונש של של"צ ,כך שאינו יכול להשלים הכנסה באמצעות עבודות בשכר .עוד סיפרה ,כי לאור מצבם הכלכלי הקשה של הוריו ,נדרש הנאשם אף לתמוך בהוריו. .78בטיעוניו לעונש ,בהתייחסו לאירוע ,טען סניגור כי נעשתה כאן העצמה של האירוע ,וכי אם ייבחן כתב האישום לעומק יתברר ,כי אפשר לצמצם את הסעיפים המיוחסים לנאשם ל3- 231 עד 1סעיפים .רוב כתב האישום מתייחס לתיאור המקום ,לתיאור הסיטואציה ולא לפעולותיו של הנאשם. הסניגור ביקש להצביע על כך שמדובר בתקרית ,שבבסיסה אי הבנה שנוצרה בין הנאשם לבין השוטרת .לנאשם הייתה האמת שלו ,אותה רצה להציגה בפניה .לדבריו ,התנהגותה הקיצונית של השוטרת אשר הכניסה את גופה לתוך הרכב ,ותפסה בברוטליות בחגורה רק בגלל שנעצר בצד שמאל ,מטר מהמקום ,הינה התנהגות לא מקובלת אשר תרמה להסלמת האירוע .בשל כך ,הסביר הסניגור ,ביקש הנאשם לראות את הקצין שהיה במחסום ,במרחק של 41מטר .עוד ביקש הסניגור להזכיר ,כי כל אותה עת המתינו ברכב אשתו שהייתה בהיריון עם שני ילדיהם הקטינים שמיררו בבכי ,ובנסיבות אלה כל אדם נורמטיבי היה יוצא משפיותו .לדעת הסניגור ,היה נכון לטפל משמעתית בשוטרות ,אולם במקום לעשות כן החליטו להעמיד לדין דווקא את הנאשם. לגבי הזדהותו של הנאשם כשוטר ,אמר הסניגור ,כי לאורך כל האירוע נמנע הנאשם מלהזדהות כשוטר ,אולם כאשר הגיע למקום הקצין ,וראה כי מדובר בקצין העובד במחוז ומכיר אותו ,אמר לו הנאשם" :אתה מכיר אותי אני גם שוטר כמוך" .הוא אמר זאת לקצין כדי להרגיע את העניינים ,ולא כדי להציל את עורו. יחד עם זאת ,אמר הס ניגור ,כי הנאשם מבין כי משוטר נדרש קוד אתי אחר ,שהוא לא היה בסדר במקרה זה ,וכי הוא אמר דברים שלא היה צריך להגיד אותם .לכן כשאמר לשוטרת שלא יעזור לה אם תקלע למצוקה ,לא באמת התכוון לכך ,והוא מבטיח ,כי הוא יהא הראשון להיחלץ לעזרתה ,והוא מצר על דבריו אלה. לגבי ההתבטאות "מטומטמת" אמר הסניגור ,כי נאמרה בעידנא דריתחא ,וגם עליה מצר הנאשם .בהתייחס למשפט הנוגע לדו"חות שיש לראותם כמבוטלים ,הסביר הסניגור כי נאמר בפן המשפטי ,העובדתי. בנוסף ,התייחס הסניגור למשפטו של הנאשם בבית המשפט לתעבורה ,שם נשפט בגין שני הדו"חו ת שרשמו לו בסופו של האירוע .הסניגור עדכן כי בבית הדין לתעבורה צורפו שני האישומים והשופט גזר על הנאשם 111שעות של שירות לתועלת הציבור ללא קנס. הסניגור המציא את פסה"ד ואת המסמך בדבר השל"צ. באשר לטיב שירותו של הנאשם ,אמר הסניגור ,כי מדובר באחד השוטרים המוערכים בארגון ,לתמיכה בדבריו המציא אסופת מסמכים המביאים לידי ביטוי את פועלו ותרומתו של הנאשם לאורך תקופת שירותו .עוד אמר ,כי מן היום הראשון שלו במשטרה גילה הנאשם מצוינות ,חודש לאחר גיוסו מונה כסגן ראש משמרת .כפי שעלה מעדויות מפקדיו מדובר בשוטר כריזמטי ,בולט ,איש עקרונות וערכי. הסניגור ביקש להדגיש את תרומתו הרבה של הנאשם לתדמיתה של המשטרה שבאה לידי ביטוי בפעילותו האמיצה מיום , 1.12.14כאשר הנאשם יחד עם שוטר נוסף נכנסו לבניין 232 שעלה באש וחילצו מתוכו זוג הורים ותינוקת אשר נלכדו בדירה ,זאת תוך גילוי אומץ לב וסיכון עצמי רב .בנסיבות אלה ,טען הסניגור ,תרומת הנאשם לתדמית המשטרה עולה על הנזק שניסו לשוות לו בכתב האישום בדבר פגיעה בתדמית המשטרה. הסנגור המציא לבית הדין תמונות וכתבות אודות מעשה החילוץ האמור. עוד התייחס הסניגור להערכותיו התקופתיות של הנאשם בהן הוערך בציון טוב מאד 2 וסומן כיותר טוב או הרבה יותר טוב מאחרים .בנוסף המציא הסניגור תוצאות הערכת עמיתים בו הוערך הנאשם על ידי חבריו לקבוצה ,מהם עולה כי הוא נמצא מעל הממוצע בכל המדדים. בנוסף המציא הסניגור אסופת מסמכים ששלחו אזרחים .כן המציא את מכתבו של הממ"ר אשר לא עלה בידו להגיע ולמסור עדות אופי אודות הנאשם . את פסיקת ביה"ד שאזכרה התובעת אבחן הסניגור ,בעמדו על ההבדלים שבין עניינם של אותם פסקי דין לעניינו של הנאשם. בנוסף ,ביקש הסניגור את התחשבות ביה"ד בהליך השפיטה שעבר הנאשם בבית הדין לתעבורה ,הקשור לאותן הנסיבות שבכתב האישום ,ונדון שם כאמור לשירות לתועלת הציבור. בהתייחס לנסיבותיו האישיות ,ציין הסניגור ,כי הנאשם נשוי ואב ל 4-ילדים קטנים ,הוא נושא בנטל הפרנסה של משפחתו ושל הוריו .בנסיבות בהן הוא מבצע של"ץ נמנע ממנו להשלים הכנסה באמצעות עבודות בשכר .כל קנס שיושת עליו יפגע בו ובמשפחתו ,כך גם הורדה בדרגה. לסיכום ,אמר הסניגור ,כי בבוא בית הדין לחרוץ את דינו של הנאשם ,יש לבחון את מהות המעשה אל מול מיהות העושה .במסגרת האיזונים של תרומת הנאשם למערכת אל מול מעשיו ,הכף נוטה לדעת ההגנה לזכותו של הנאשם לאור פועלו משך 3שנות שירותו. לאור האמור ביקש הסניגור לתת לנאשם הזדמנות נוספת ולהסתפק בעונש של נזיפה בלבד. .79את דבריו פתח הנאשם באמרו ,כי הוא מתבייש במעשיו ,הוא באמת מצטער מכל הלב על מה שקרה באירוע הזה .לדבריו ,סמוך לקרות האירוע ,לאחר שהרוחות נרגעו במקצת ,פנה אל השוטרת XXXוביקש את סליחתה ,אלא שהנ"ל דחתה את התנצלותו .עוד אמר ,כי הוא ומשפחתו נענשו כבר בבית המשפט האזרחי .עבודות השל"צ שהוא מבצע מונעות ממנו את האפשרות לבצע עבודות בשכר ,והן אף מצמצמות את הזמן אותו היה רוצה להקדיש לילדיו. באשר לדבריו ,שלא ייחלץ לעזרת השוטרת אם תקלע למצוקה אמר ,כי הייתה זו אמירה אומללה ,וכי הוא מבטיח שיהא הראשון להושיט לה עזרה. בסיום דבריו ,אמר הנאשם ,כי לעולם לא יעשה משהו שיפגע בתדמית המשטרה. 233 דיון .81נתנו דעתנו לעובדות כתב האישום בגינן הורשע הנאשם ,לטיעוני הצדדים ,לראיות אשר הציגו הצדדים בפנינו ,לדברי הנאשם ולנימוקים לקולה ולחומרה אשר פורטו בפנינו. פעולותיו של הנאשם בתגובה להוראותיהן של השוטרות ,בצירוף הדברים שהטיח בשוטרת ,XXXהכל כפי שפורט בהרחבה בכתב האישום ,הינם מעשים נפסדים ,בוטים ולא ראויים. אנו דוחים מכל וכל את ניסיונו של ב"כ הנאשם למצוא הצדקה כלשהי להתבטאויותיו של הנאשם בתרבות הארגונית של המשטרה ,באמרו כי "בתרבות הארגונית שלנו ,בפן החברי שלנו כשוטרים ,אפשר להגיד לשוטר גם אמרות מעליבות שלא אתיות ,בתרבות הארגונית של השטח" .להשקפתנו ,אין התרבות הארגונית במשטרה מוכנה לעבור לסדר היום על א מירות מעין אלה שהופנו לשוטרות ואין למצוא להן כל הצדקה .טענה זו מוטב היה אלמלא נאמרה ,כך גם לגבי טענות ההגנה ,בהן הושטה אצבע מאשימה כלפי השוטרות, בניסיון להסיט אליהן את האחריות לפרוץ האירוע ולהסלמתו .גם אם טעתה מי מהשוטרות בפעולה מפעולותיה ,אין בכך כדי להמעיט מחומרת התנהגותו של הנאשם. טעה הנאשם בכך שלא ציית להוראות השוטרות ,בכך שהציב תנאי לראות קצין ,בכך שלא המציא פרטיו ורישיונותיו וכמובן בכך שהתבטא באופן בוטה כלפי השוטרות. אין ספק כי שוטר המתבטא באופן בו התבטא הנאשם בענייננו ,כשהדבר נעשה בפרהסיה ולעיני כל ,פוגעת התנהגותו פגיעה של ממש בתדמית המשטרה. מצופה היה מהנאשם שיגלה אורך רוח וינהג כבוד כלפי השוטרות ולא יכשילן בעבודתן ,גם אם לפי הרגשתו חש שהצדק עמו וכי נגרם לו עוול .שוטר מחויב בנורמות התנהגות גבוהות במיוחד ,לפיכך מאותו רגע בו הציג עצמו כשוטר ,חלה עליו החובה להתנהג על פי נורמות התנהגות מחמירות אלה. לצד הפסול שבמעשי הנאשם ,זכאי הנאשם להתחשבות בית הדין בנסיבות לקולה העומדות לזכותו .בראש ובראשונה נזקפת לזכותו של הנאשם הודאתו באשמה .אף שהבעת החרטה נאמרה בלשון רפה בטיעוניו של הסניגור ,מששמענו את דברי הנאשם עצמו התרשמנו כי אכן הבין את טעותו והוא מצר עליה וחרטתו אמתית .כפי שעלה מדבריו ,הבין זאת עוד בשטח ,כאשר ניגש אל השוטרת בניסיון להתנצל בפניה. השתכנענו כי הפיק לקחים מהמקרה נשוא האישום ,ומעתה ואילך יקפיד הקפדה יתירה על מהלכיו והתנהגותו על מנת להימנע ממעידה נוספת. בנוסף ,עומדות לזכותו של הנאשם 3שנות שירות של עשייה איכותית ותרומה משמעותית וייחודית .על כך למדנו מעדויותיהם של מפקדיו ,אשר הגיעו לביה"ד ודיברו בשבחו ובאופיו הטוב .הכל דיברו על כך שחרף גילו הצעיר התבלט הנאשם בכריזמה שלו ,בכישוריו, ובמיוחד הדגי שו את אומץ ליבו ,אשר הוכח שוב באירוע מיום ,1.12.14בו חירף נפשו יחד עם שוטר נוסף כדי לחלץ משפחה שנלכדה בשריפה שפרצה בדירתה. 234 גם ריבוי תעודות הערכה המרשימות ביותר אותם צבר הנאשם משך תקופת שירותו הקצרה יחסית ,מלמד על טיב שירותו הייחודי של הנאשם. במכתבו של מפקד מרחב XXXנצ"ם XXXאשר ביקש למסור את עדותו בדבר אופיו הטוב של הנאשם בכתב ,מאחר ונבצר ממנו להופיע לדיון ,כתב עליו ,כי מדובר בשוטר הבולט בקרב שוטרי הסיור ,אכפתי מאד ,יוזם ,ערכי ולויאלי למערכת ולמפקדיו. גם הערכותיו התקופתיות בהן הוערך כטוב יותר וכהרבה יותר טוב מאחרים בקבוצה ,גם הערכת העמיתים בה זכה להערכה גבוהה ביותר בכל המדדים וגם עברו המשמעתי שאינו מכביד -בכל אלה יש כדי ללמד כי אכן מדובר בשוטר איכותי ביותר. נסיבה נוספת לקולה אנו מוצאים בעובדה ,שבמקביל לניהול תיק זה נשפט הנאשם בבית המשפט לתעבורה בגין הנסיבות הנוגעות לתיק דנן ועונשו נגזר ל 111 -שעות שירות לתועלת הציבור ,להן השלכות על מצבו הכלכלי ,כפי שפורט בפנינו. נתנו דעתנו אף לנסיבותיו המשפחתיות של הנאשם ולמצוקתו הכלכלית כפי שהוצגו בפנינו על ידי הנאשם ,אשתו ובא כוחו. .81סוף דבר ,נוכח כל האמור לעיל ,לאחר ששקלנו את הנסיבות לקולה ולחומרה ,החלטנו להשית על הנאשם את העונשים הבאים: נזיפה חמורה קנס בסך 2,111ש"ח זכות ערעור תוך 31יום מהיום/ ניתן והודע היום ,י"ג באדר א' תשע"ד ,14.2.13 ,בנוכחות התובעת – פקד יעל אומידי-ויכמן, עו"ד ,הנאשם – רס"ר XXXבהעדר ב"כ הנאשם רפ"ק רפי וקנין ,עו"ד ,ובהעדר חבר ההרכב, סנ"צ מאיר זוהר. שופטת____________ נצ"ם רותי שטרית אב בית הדין________________ שופט ______________ סנ"ץ מאיר זוהר נצ"ם דורית יניב 235 תיק מס' 12/12 בבית הדין למשמעת הנשיאה :תנ"צ רחל אדלסברג השופטת :סנ"ץ ציפי דוד-גולדברגר השופט :עו"ד ראובן דוברוביצר משטרת ישראל נגד נאשם :0רפ"ק XXX נאשם :4רס"ר XXX הכרעת דין הנשיאה ,תנ"צ רחל אדלסברג פתח דבר .1החלטנו פה אחד לזכות את נאשם 1מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום. האישום .2בכתב האישום מיוחס לנאשמים כי בתאריך 23.18.2111סמוך לשעה 19:11הגיעו ברכב משטרתי נושא לוחיות רישוי אזרחיות (להלן" :הרכב") לשער הישוב .XXXהנאשם 1 ששימש באותה עת ראש משרד סיור בתחנת XXXוהיה לבוש במדים ,ישב ברכב ביחד עם נאשם 2ששימש באותה עת רכז מודיעין בתחנת XXXוהיה לבוש בבגדים אזרחיים .אל הנאשמים התלוו שני פעילי שלום עכשיו שישבו ברכב ,מאחור .המתלונן אשר שמר בשער הישוב ,ביקש לבדוק את זהות נוסעי הרכב .הנאשם 1הזדהה בפניו כשוטר והציג תעודת מינוי ,אך סרב לבקשתו ששאר יושבי הרכב יזדהו חרף הסברו של המתלונן לפיו עפ"י הנהלים בישוב אין להכניס לישוב שום אדם שאינו מזדהה בפני השומר. בתגובה אמר נאשם 1למתלונן כי אם לא יפתח את השער ייעצר ,המתלונן השיב כי עליו לבדוק זאת עם הרבש"צ .בסמוך לכך ,לאחר שהמתלונן נכנס לעמדת השמירה ,ירד הנאשם 2מהרכב נכנס אף הוא לעמדת השמירה והכה את המתלונן בכך שסטר בפניו, הכה אותו באגרופים בגבו ובצווארו וכן ניסה להצמידו לשמשה שבעמדה .בנוסף לכך השליך הנאשם 2את חפציו של המתלונן לרצפה תוך שאמר לו" :אתה מרביץ לי ,אני אעצור אותך על הכאת שוטר" .במהלך האירוע ,נכנס לעמדה גם הנאשם 1והורה למתלונן למסור את נשקו .המתלונן השיב שאינו יכול למסור את הנשק ועליו לשוחח עם הרבש"צ .משנקהלו תושבים במקום האירוע ,סגרו הנאשמים את דלת עמדת השמירה .לאחר מכן ,משכו הנאשמים את נשקו של המתלונן תוך שהנאשם 1פותח את אבזם הרצועה .כתוצאה מכך רצועת הנשק נתלשה ונשקו של המתלונן נלקח .אגב כך 236 אמר הנאשם 1למתלונן " :הסתבכת עם המשטרה תסבול כל החיים שלך אדאג שיפטרו אותך מהעבודה". כתוצאה ממעשי הנאשמים נשרט המתלונן בזרוע שמאל ונזקק לשני ימי מחלה. בהמשך למתואר ,בזמן שהמתלונן שהה בתחנת המשטרה ,ניגש אליו הנאשם 2ואמר לו כי נהנה להרביץ לו. הנאשמים מואשמים כי בעשותם כאמור לעיל ,השתמשו בכוח שלא כדין ,בצוותא חדא נגד המתלונן .על כך ,יוחסה לשניהם עבירת שימוש בכוח שלא כדין ,לפי סעיף (19א) לתוספת הראשונה לחוק המשטרה ,התשס"ו – ( 2111להלן" :התוספת"). בגין התבטאויותיהם שצוינו לעיל ,יוחסה לכל אחד מהנאשמים עבירת התנהגות שאינה הולמת שוטר לפי סעיף 4לתוספת. תשובת הנאשמים לאישומים. .4הנאשמים כפרו באישומים שיוחסו להם. הנאשם 0 מודה בכך שהזדהה בפני המתלונן באמצעות תעודת מינוי ומוסיף כי הסביר למתלונן שהוא מבצע עבודה מבצעית ועל המתלונן לפתוח את השער. כופר בכך שהמתלונן אמר כי עפ"י הנהלים בישוב אין להכניס לישוב אדם שאינו מזדהה בפני השומר. הוסיף כי משסרב המתלונן לפתוח את השער הסביר לו כי אם לא ייעשה כן ,הוא עלול להסתבך בביצוע עבירה ואף ייעצר. כופר בכך שהמתלונן אמר שיבדוק זאת עם הרבש"צ .המתלונן התמיד בסירובו לפתוח את השער כל עוד לא יזדהו בפניו כל יושבי הרכב ,הסתובב לאחור ופנה לכוון העמדה. עוד טוען כי בשלב שנאשם 2ירד לכוון העמדה ,הוא עצמו הסתובב לאחור בתוך הרכב ושוחח עם הפעילים .האלימות שמיוחסת לכאורה לנאשם 2כלפי המתלונן מוכחשת מחוסר ידיעה. טוען שירד מהרכב לאחר ששמע את נאשם 2צועק "אתה תוקף שוטר" וכן "אתה עצור" ,נכנס לעמדה והודיע למתלונן שהוא עצור בגין תקיפת שוטר ודרש ממנו למסור את נשקו .המתלונן סרב לדרישה זו תוך שהוסיף כי הוא אינו מוסר לשוטרים דבר והוא עובד אך ורק מול הרבש"צ. בשלב זה סגר את דלת העמדה כדי למנוע הפרעה בביצוע המעצר .כופר בכך שתלש את הנשק וטוען כי משהתמיד המתלונן בסירובו למסור את הנשק ,תוך שהפעיל כוח למנוע מהשוטרים לקחתו ממנו ,פתח את אבזם הרצועה ושחרר את הנשק במשיכה קלה מאחור .הנשק היה טעון במחסנית ונצרתו פתוחה. כופר בכך שהמתלונן נחבל באירוע. כופר באמירה המיוחסת לו בכתב האישום בעניין פיטוריו של המתלונן מהעבודה .טוען שהזהיר את המתלונן כי הוא מסתבך ועלול לאבד את מקום עבודתו .מוסיף כי המתלונן קילל אותו במילים "אתה אפס" מס' פעמים .טוען כי פעל עפ"י חובתו כאיש 237 משטרה בהזהירו את המתלונן בדבר ביצוע עבירה אשר יש בה להשליך על מקום עבודתו ובעשותו כן נהג כדין. כופר בכך שעבר עבירות של שימוש בכוח שלא כדין והתנהגות שאינה הולמת שוטר. הנאשם 4 טוען כי אף הוא הזדהה באמצעות תעודת מינוי מאחר והיה לבוש בלבוש אזרחי. מצטרף לדברי נאשם 1באשר לתוכנה של השיחה הראשונה שנערכה בין הנאשמים למתלונן בה סירב להכניסם לישוב ,מוסיף כי המתלונן ביקש לברר מהי מטרת כניסת השוטרים לישוב. מאשר כי המתלונן סירב לפתוח את השער ונכנס לעמדת השמירה אולם כופר בכך שהמתלונן אמר כי עליו לבדוק זאת עם הרבש"צ. מודה שירד מהרכב ,נכנס לעמדת השמירה ,פנה אל המתלונן ואמר לו "מה עובר עליך אחי ,תפתח את השער" .בשלב זה הסתובב המתלונן והכה אותו במכת אגרוף בכתפו. לדבריו ,אחז במתלונן ,חיבק אותו ,הודיע לו שהוא עצור ולשם כך השתמש בכוח. מודה כי ניסה לקחת מהמתלונן את נשקו ,הלה סרב והשתולל ואז הפעיל נגדו כוח על מנת לקחת את הנשק מידיו. כופר בכך שסגר את דלת עמדת השמירה ,מאשר שהשתמש בכוח כדי להוציא את הנשק מידי המתלונן ,זאת ,עד שנאשם 1הצליח לקחת מהמתלונן את הנשק. כופר בכך שהמתלונן נחבל באירוע .כופר בכך שאמר למתלונן שנהנה להרביץ לו. כופר בכך שעבר עבירות של שימוש בכוח שלא כדין והתנהגות שאינה הולמת שוטר. הראיות .3מטעם התביעה העידו :ע"ת 0חוקר מח"ש XXXע"ת ,XXX 4ע"ת XXX 4ע"ת 2 ,XXXע"ת ,XXX 1ע"ת ,XXX 1ע"ת .XXX / כן הוגשו המוצגים :ת 0/הודעת נאשם מיום ,23.11.11ת 4/הודעת נאשם 2מיום ,19.11.11ת 4/הודעת נאשם 1מיום ,23.18.11ת 2/הודעת נאשם 1מתאריך ,19.19.11 ת 1/הודעת נאשם 1מיום ,18.11.11ת 1/מזכר מיום 11.11.11בעניין שיחה עם ,XXX ת //תמליל הקלטה שבוצעה ע"י XXXת 5/מזכר מה' מיום , 11.11.11ת,)0(5/ ת ,)4(5/ת )4(5/הנחיות ,ת 9/דיסק הקלטה ,ת ,01/ת 00/מסמכים לד' ומט' מזכרים המתעדים את הניסיונות להביא לחקירת ,XXXת 04/מסמך המסומן ה' שנכתב ע"י נאשם 2בו צוינו פרטיו ופרטי נאשם ,1ת 04/תעודה רפואית מתאריך 21.18.14 בחתימת ד"ר XXX מטעם ההגנה העידו :עה 0/הנאשם ,1ע"ה .XXX 4ע"ה ,XXX 4הנאשם .4 238 כן הוגשו המוצגים :נ 0/מסמך כט' שנערך ע"י חוקר מח"ש ,נ 4/מכתבה של XXXנ,4/ נ ,2,/נ ,1/נ 1/תמונות מהזירה ,נ //תרשים ששורטט ע"י עת ,XXX 4/נ 5/תמונת פנים הבודקה ,נ 9/תרשים ששורטט ע"י המתלונן ,נ 01/מכתבה של עו"ד ,XXXנ00/ תרשים ששורטט ע"י עת ,XXX 1/נ 04/תרשים עם סימונים של עת ,XXX 1/נ04/ תמונה של שער הישוב XXXמכוון הכניסה ,נ 02/צילום של הבודקה מתוך רכב שעמד בכניסה לישוב ,נ 01/תרשים ששורטט ע"י עת ,XXX 1/נ 01/דו"ח פעולה של נאשם 1 מתאריך ,23.18.11נ 0//הודעת ע"ה XXX 4מתאריך ,18.11.11נ 05/הודעת ע"ה 4 XXXמתאריך ,41.11.11נ 09/דיסק ,נ 41/דו"ח פעולה מתאריך 23.18.11שנרשם על ידי נאשם .2 גדר המחלוקת .1אין מחלוקת על כי הנאשמים הגיעו לשער הישוב XXXבמסגרת מילוי תפקידם ברכב משטרתי בעל לוחיות זיהוי אזרחיות ,כשהם מלווים בשני פעילי שמאל. בנוסף ,אין מחלוקת כי המתלונן ששימש אותה עת שומר בשער היישוב ,סרב לפתוח את השער להכניסם לתחומי הישוב. האירועים שאירעו לאחר מכן ,נתונים במחלוקת וטעונים הכרעה במסגרת תיק זה. לפיכך ,לצורך הכרעה בתיק שבפנינו עלינו לדון בשאלות העובדתיות והמשפטיות הבאות: שימוש בכוח השאלות העובדתיות: א .האם הודיע נאשם 2למתלונן על מעצרו ,עובר לשימוש בכוח כלפיו? ב .האם נאשם 2סטר למתלונן בפניו ,הכה אותו באגרופים בגבו ובצווארו, הצמידו לשמשה שבבודקה ,זרק את חפציו על הרצפה וכן ביחד עם נאשם 1 משך את נשקו שהיה תלוי על גופו עד שנתלשה רצועת הנשק? ג .האם נחבל המתלונן באירוע כתוצאה ממעשי מהנאשמים ,ונזקק לשני ימי מחלה. 239 השאלות המשפטיות: א .האם מעשיו של נאשם 2מהווים שימוש בכוח שלא כדין. ב .האם הנאשם 1שהיה המפקד הבכיר באירוע ,עבר אף הוא עבירה של שימוש בכוח שלא כדין ,בדרך של ביצוע בצוותא? ג .האם נאשם 1השתמש בכוח שלא כדין כלפי המתלונן בצוותא חדא עם נאשם ,2בכך שמשך את נשקו של המתלונן ,פתח את אבזם הרצועה של הנשק וכתוצאה מכך רצועת הנשק נתלשה והנשק נלקח. התנהגות שאינה הולמת שוטר השאלות העובדתיות: א .האם אמר נאשם 1למתלונן "הסתבכת עם המשטרה תסבול כל החיים שלך אדאג שיפטרו אותך מהעבודה". ב .האם אמר נאשם 2למתלונן :כי נהנה להרביץ לו. השאלה המשפטית: האם אמירות אלו ,ככל שיוכחו ,עולות כדי עבירה משמעתית של התנהגות שאינה הולמת שוטר. דיון והכרעה .1ע"ת ,XXX 0חוקר מח"ש ,העיד כי טיפל בתיק ,גבה את הודעת המתלונן ,העדים והחשודים .אח"כ ריכז את החומר והעבירו לתביעה. .3ע"ת ,XXX 4מורה לאמנות תושבת XXXהעידה כי ביום האירוע הגיעה בסמוך ל- 19:11בבוקר ברכבה לפתח הישוב ועמדה מאחורי רכב אחר במרחק מטרים ספורים מהשער ,שהיה נהוג ע"י תושבת הישוב XXXאשר לידה ישב תושב הישוב .XXX בשלב זה ,הבחינה כי בפתח בודקה השמירה עומד אדם בגבו אליה ומכה אדם אחר שהיה בתוך הבודקה במכות נמרצות ובכוח (הדגימה מהלומות עם הידיים קדימה). סיפרה כי נבהלה מאוד שכן מדובר בפעם הראשונה בה ראתה מכות בעיניה והייתה משוכנעת שמדובר בערבי ובאירוע בטחוני .לאחר שבריר שניה ,ראתה את המתלונן 241 עומד והבינה שהנתקף הוא המתלונן .לאחר שהמתלונן הזדקף ,האחר המשיך לדבריה להכותו עם הידיים. .8ע"ת XXX 4תושב הישוב העוסק בלימוד תורה ,העיד ,כי הגיע ברכבה של תושבת הישוב XXXלשער הישוב ביום האירוע בשעה 19:11לערך .סיפר ,כי ראה אדם שיוצא מרכב פרטי ורץ לכוון בודקה השמירה .האדם היה לבוש בבגדים אזרחיים והיה בעל חזות ערבית ,לכן נדרך בחושבו שמדובר באירוע פח"ע .עוד העיד כי כשהיה בתוך הרכב ,ראה שאותו אדם נכנס לבודקה ,דוחף את השומר ומכה אותו במספר מהלומות לכוון החזה .בשלב זה הוא יצא מהרכב ,רץ לכוון הבודקה ונעמד בפתחו .מהמקום בו עמד ,ראה את התוקף כשגבו אליו והוא מכה את השומר במכות אגרוף בחזהו .אח"כ המשיך התוקף להחזיק בשומר ודחף אותו לכוון הקיר .סיפר כי מיד כשנעמד בפתח, צעק לעבר התוקף מה אתה עושה והלה הציג לו תעודת שוטר .לכששאל מדוע הוא מכה את השומר ,ענה לו השוטר כי השומר הוא שהכה אותו .לאחר מכן יצא מהרכב שוטר נוסף במדים ודרגות קצונה .העד מתאר כי פנה אליו וביקש שיאמר לשוטר האחר שיפסיק להכות את השומר .הוא השיב כי הדבר נמצא בטיפול .קצין המשטרה נכנס לתוך הבודקה ושניהם ,הקצין והשוטר ניסו לפרוק את נשקו של השומר .לכשפנה שוב וביקש מהקצין למנוע מהשוטר לתקוף את השומר ,נענה על ידו שלא יתערב והשומר נמצא בטיפולם XXX .השומר היה נבוך ,נרגש וכל הזמן ביקש שיפסיקו להרביץ לו. העיד כי אינו זוכר שהקצין הכה את השומר מכות ממשיות אלא שרק התערב לצורך פריקת נשקו של השומר בכוח .לדעתו לא היה שום צורך בהכאת השומר. .9ע"ת ,XXX 2המתלונן ,עצמאי תושב הישוב XXXהעיד ,כי ביום האירוע היה בתורנות שמירה בישוב .בין השעות 18:41ל 19:11-הגיע לשער הישוב רכב אזרחי. כשניגש לבדוק את נוסעי הרכב ,שוטר על מדים שהיה בתוך הרכב הציג לו תעודת שוטר .משביקש לראות את התעודות של יושבי הרכב הנוספים ,צעק עליו השוטר שהוא אינו מחויב ,שיפתח את השער ,ואיך הוא מעז שלא לשמוע בקולו .השוטר היה כעוס ומתפרץ .העד סיפר ,כי ניסה להרגיעו ואמר לו שיבקש את אישור הרבש"צ בקשר ובכפוף לכך יפתח את השער .בשלב זה עזב את הרכב וניגש לבודקה כדי ליצור קשר עם הרבש"צ .מיד אחריו נכנס לבודקה הנהג עם הבגדים האזרחיים והחל לחבוט בו בסטירות אגרופים דחיפות ובעיטות .הנהג העיף אותו מצד לצד וחבט בו בעיקר בחלק האחורי בעורף ובגב .עובר לכך ,אמר לו הנהג "אה ,אתה תוקף אותי?" כשניסה להתקשר לרבש"צ ,הפיל הנהג את מכשיר הטלפון לרצפה .זמן קצר לאחר מכן הגיע השוטר במדים .הלה ניסה להרגיע את התוקף ואמר לו שלא יכה אותו .לאחר מכן ,דרש השוטר במדים את הנשק ומשסרב לתתו וניסה למנוע ממנו לקחתו ,הצליח השוטר לנתק את הרצועה ולקחת את הנשק .כשהגיע הרבש"צ לזירה ,דלת הבודקה הייתה נעולה מבפנים לאחר שננעלה ע"י השוטרים .הוא נעצר והובא לתחנת XXXלאחר שהודע לו שהוא עצור ,אמרו לו הנאשמים (לא מציין מי מהם) כל מיני איומים כמו: "אדאג שיפטרו אותך מהשמירה" ,וכן" :הרבש"צ הוא לא מעל החוק" ומיני דברים בסגנון הזה .לאחר הגיעו לתחנה ,בהיותו בחדר המעצר ,הגיע השוטר בלבוש האזרחי 241 שנהג ברכב ,אל סורגי התא וביקש ממנו לחתום על טופס .משסירב ניגש אליו השוטר ולחש לו" :נהניתי להרביץ לך". עוד סיפר ,כי כתוצאה מהמכות חש בכאבים ונשרט בידיו מחלון שנשבר תוך כדי הדחיפות .לטענתו ספג מכות יבשות ונפשיות .לאחר מכן ניגש לרופא המשפחה וביקש ימי מחלה מאחר ולא יכול היה להמשיך לעבוד .בחקירתו הנגדית אישר שנאמר לו שהוא עצור ע"י אחד השוטרים בתוך הבודקה ,אולם קשה לו להגיד בוודאות שזה הנהג. .11בהסכמת הצדדים הוגשה הודעת המתלונן במשטרה מתאריך 23.18.11שנגבתה ע"י רס"ב XXXבהתייחס לשורות 13,18בהן נאמר " :שאלה :אתה טוען שקיבלת אגרופים וסטירות יש לך סימנים? תשובה :יש לי שריטה קטנה בזרוע שמאל .הנ"ל מראה לי סימן קטן בצבע אדום". .11ע"ת ,XXX 1עובדת בתנועת "שלום עכשיו" כאחראית על פרויקט מעקב התנחלויות, העידה ,כי זומנה לסיור מקדים ביחד עם אנשי משטרה לצורך בחינת האפשרות לקיום הפגנה במקום .ביום האירוע נסעה ברכב משטרתי נושא לוחיות אזרחיות ביחד עם XXXושני הנאשמים .בהגיעם לשער הישוב XXXסרב השומר לפתוח את השער. למרות שהשוטרים הפצירו בו לעשות כן ונאשם 2הציג לו תעודת שוטר ,התמיד השומר בסירובו .בשלב מסוים ,השומר התרחק הפנה את גבו ופנה לכוון הבודקה כשהוא מתעלם מהשוטרים ומשוחח בטלפון הסלולרי .בשלב זה יצא הנאשם 2מהרכב והמשיך לקרוא לשומר ,אולם זה המשיך להתעלם .בהמשך לכך ,דחף הנאשם 2את השומר ואח"כ יצאו הדברים מטווח ראייתה כיוון שהתרחשו בתוך הבודקה .בחקירתה הנגדית נשאלה העדה על האפשרות שהמתלונן תקף את הנאשם 2ועל כך הגיבה " :ש .לו מישהו מהעדים היה אומר שעובר לדחיפה שראית את נאשם 2דוחף את המתלונן, המתלונן תקף את הנאשם .2מה היה לך לומר על דבר כזה? ת .לא ראיתי.....אני לא יכולה לומר שזה לא היה ,כי אני לא זוכרת שראיתי דבר כזה .אני גם לא זוכרת במאה אחוז שהייתי בקשר עין עם כל מה שיכול לקרות שם .אני הייתי בתוך אוטו ועבר הרבה זמן מאז ואני לא זוכרת ,בקיצור אני לא יודעת ,אני לא יכולה להגיד לך במאה אחוז" (עמ' 114ש' 23 – 21לפרוטוקול) .עוד הוסיפה ,כי אח"כ יצא גם השוטר השני ,הנאשם ,1ואחרי זמן מה יצא אחד מהם מהבודקה כשהוא אוחז בנשק שהיה כנראה של השומר .קודם לכן ,שמעה קריאה" :תוריד את הנשק ".עוד מסרה כי הקליטה את האירוע באמצעות הסלולרי לאחר שהשומר סירב לפתוח את השער ומסרה את ההקלטה למח"ש. .12ע"ת ,XXX 1קבלן שיפוצים המתגורר במושב ,XXXהעיד ,כי ביום האירוע בשעה 19:11לערך ,הגיע לשער הישוב XXXכדי להיכנס ולעבוד בישוב .שמע צעקות בש"ג, כשיצא מרכבו והתקרב ,שמע צעקות" :תעזבו אותי" וראה שני אנשים רבים עם הש"ג, אחד תפס אותו ביד והשני ניסה למשוך אותו .שמע את השומר אומר" :סך הכול 242 ביקשתי מכם תעודה למה אתם מרביצים לי" .הבין שמדובר בשוטרים אחד לבוש במדים והשני ללא מדים .כשהתבקש לפרט ,סיפר כי ראה אדם על אזרחי תופס את הש"ג בחוזקה חונק אותו ,לוחץ אותו לפינה ומהצד השני עוד בן אדם מושך אותו מהכיפה ,מושך את השערות ,ממש מכות .הש"ג אמר" :תעזבו אותי אני לא מוכן לתת לכם שום נשק ,מה בסך הכול עשיתי ,ביקשתי תעודת זהות ,אני רוצה להזמין משטרה ".בחקירתו הנגדית אישר את שאמר בחקירתו במח"ש ,כי יתכן והשימוש בכוח נבע מהצורך לתפוס את הנשק .עוד העיד ,כי שמע את אחד השוטרים אומר למתלונן בתוך הבודקה שהוא עצור. .14ע"ת ,XXX /תושב הישוב XXXורכז הביטחון הצבאי שלו ,שימש בתפקיד הרבש"צ כשנתיים בעת האירוע .העיד ,כי קיבל שיחה טלפונית מהמתלונן שביקש שיגיע מהר לשער ,קודם לכן נותקה שיחה ביניהם .בהגיעו ראה את הנאשמים מחוץ למבנה הש"ג כשנאשם 1מחזיק בנשקו של המתלונן .כשפנה לנאשם 1להבין מה קרה ,אמר לו נאשם " :1איזה מין דבר זה שהשומר לא פותח לנו את השער ומיהו בכלל שלא יפתח לנו .".הוסיף ,כי המתלונן נראה כמי שנעשה לו עוול אדום ולחוץ .סיפר כי בעמדת השמירה נשבר חלון בצד שמאל של המזגן. .13ע"ה 0הנאשם ,0שימש בתקופה הרלוונטית כרמ"ס תחנת .XXXהעיד ,כי בתאריך הרלוונטי לכתב האישום הגיע לשער הישוב XXXעם נאשם 2ועם שני פעילי שמאל במסגרת סיור מקדים לקראת הפגנת שמאל שתוכננה במקום .השומר בשער הישוב ביקש שיזדהה בפניו והוא הציג את תעודת המינוי שברשותו למרות שהיה לבוש במדים מלאים כולל תג שם .לאחר מכן ,נאשם 2שהיה בלבוש אזרחי הזדהה גם הוא בפני השומר באמצעות תעודת מינוי .השומר סירב לפתוח את השער עד שכל יושבי הרכב יזדהו בפניו .העיד ,כי הסביר לו שמשהוסר האיום הביטחוני חובתו לפתוח את השער. בתגובה צעק השומר שהוא לא פותח את השער עד שכולם מזדהים .משחזר ואמר לו כי הוא מייצר פרובוקציה מיותרת ושיפתח את השער אחרת ייעצר ,עשה השומר תנועת ביטול עם היד ,גיחך וחזר לבודקה .בשלב זה ירד נאשם 2מהרכב .סיפר שביקש ממנו להביא את תעודת הזהות של השומר כדי שיוכל לזהותו .מיד לאחר מכן ,הסתובב לעבר פעילי השמאל שישבו ברכב ושוחח איתם .לפתע שמע את צעקותיו של נאשם 2מכוון הבודקה שצעק" :אתה תוקף אותי ,אתה תוקף שוטר ,אתה עצור .".סיפר שהבין שהמצב מסוכן ,שכן השומר נשא נשק ולכן הוא מיהר לצאת מהרכב ולהיכנס לבודקה. עם כניסתו ראה את נאשם 2תופס ברצועת הנשק ומנסה למשוך את הנשק מהשומר תוך שהוא צועק" :תמסור לי את הנשק" .העיד כי אמר לשומר שהוא עצור וביקש ממנו שימסור את נשקו אולם השומר סרב .בהמשך לכך ,יחד עם הנאשם ,2ניסה לשחרר את ידיו של השומר מרצועת הנשק ללא הצלחה .לבסוף ,החליט לשחרר את אבזם הרצועה שממוקם ליד הקנה וכך להוציא את הנשק מידיו .בשלב זה ,הגיע למקום בחור מזוקן ומצולק בפניו וצעק לעבר השוטרים " :מה אתם עושים ,אתם תוקפים אותו סתם, תעשה משהו" .סיפר ,כי הסביר לאותו בחור שמתבצע מעצר והוא מבקש ממנו לא להתערב ,ואח"כ סגר את דלת הבודקה .לאחר מכן ,הצליח לנתק את האבזם מהרצועה, 243 לשחרר את הנשק מידי השומר ולהחזיק בנשק .הנשק היה טעון במחסנית ונצרתו פתוחה .נאשם 2ביקש מהשומר למסור לו את הטלפון הסלולרי ,במקביל ביקש הוא מהשומר את תעודת הזהות שלו .השומר סרב וטען שהוא מדבר רק עם הרבש"צ .נאשם 2ניסה לקחת את הסלולרי של השומר בכוח ,הטלפון נפל וכך הוא נתפס ע"י השוטרים. עם הגעת הרבש"צ ,יצא נאשם 2לשוחח אתו מחוץ לבודקה והוא עצמו נשאר בתוך הבודקה ,לשמור על העצור .לאחר שזיהה שנפל סידור על רצפת הבודקה ,ביקש מהשומר להרימו .השומר שהבין שהוא דתי אמר לו" :אתה דתי אתה אפס ".ואח"כ חזר על הדבר פעם נוספת באומרו" :אתה אפס" .הבחור המצולק ביקש את פרטי השוטרים ,הפרטים נרשמו על פתק ונמסרו לו .עם הגעת הרבש"צ נרגע השומר .מאחר והרבש"צ והשומר הבטיחו שהשומר לא יתנגד למעצרו ,החליט שלא לכבול אותו למרות שהיה בסטטוס עצור .לדבריו ,נחתך באצבעו מהקליפס של רצועת הנשק עת ניסה לשחררו מידי השומר. .11ע"ה 4סנ"צ ,XXXשימש בתקופה הרלוונטית לכתב האישום כמת"ח .XXXסיפר על הרקע לסיור השטח שנעשה עם פעילי השמאל לקראת הפגנה מתוכננת נגד הפרת הקפאת הבנייה בשטחים .הדגיש ,כי לשומר אין סמכות לבדוק נוסעים ברכב משטרתי או למנוע כניסת רכב משטרתי שזוהה ,לתחומי הישוב ,שכן תפקידו של המאבטח הוא בטחוני בלבד ואין לו סמכות לבדוק אנשים שאינם חשודים .לאחר מעצרו של המתלונן, הסכים לשחררו עקב התערבות הרבש"צ ורב הישוב שהגיעו לתחנה ושוחחו על מצבו האישי והמשפחתי של המתלונן ואף הכירו בכך שפעל ללא סמכות עת מנע מהשוטרים להיכנס לתחומי הישוב. .11ע"ה ,XXX 4מזכ"ל XXXהעיד על נסיבות הגעתו עם השוטרים למקום האירוע במסגרת סיור מקדים לקראת הפגנה מתוכננת .בשער של הישוב XXXהציג נאשם 1 את תעודות המינוי שלו בפני השומר ולגבי נאשם 2אינו בטוח שזה הציג תעודת מינוי. השומר סרב להכניסם לתחומי הישוב ,הלך מסביב לרכב ,הציץ למושב האחורי היכן שישב ביחד עם XXXושאל בזחיחות" :מי אלו שיושבות?" השומר לא הסכים לפתוח את השער למרות הפצרות השוטרים .לאחר מכן ,נכנס הש"ג לתוך הבודקה ,נאשם 2 יצא מהרכב ונכנס לבודקה בעקבותיו .שמע דחיפות ותזוזות מתוך הבודקה ,אולם לא ראה מהמקום בו ישב ,מה קרה בתוך הבודקה .בשלב מסוים שמע קריאה" :תן" או "תמסור" "את הנשק" .לאחר כדקה יצא הנאשם 1מהרכב ונכנס אף הוא לעמדת הש"ג .לתחושתו ,הש"ג שידר שמאוד לא נוח לו להכניס את הנוסעים ברכב ,למרות שלא הייתה כל עילה ביטחונית שמנעה זאת ממנו .הוסיף ,כי הש"ג היה משועשע וסקרן מהמצב. בחקירתו השיב ,כי מהמקום בו ישב בתוך הרכב לא יכול היה לראות את הנעשה בתוך הבודקה בשל זווית הראייה שלא אפשרה זאת .עוד העיד ,כי חלונות הרכב המשטרתי היו בהירים וניתן היה לראות את היושבים בפנים. 244 .13הנאשם ,4שימש בתקופה הרלוונטית רכז מודיעין בתחנת .XXXהעיד ,כי הגיע למקום האירוע יחד עם הנאשם 1ופעילי השמאל ברכב משטרתי מסוג טויוטה בצבע לבן נושא לוחיות רישוי אזרחיות ובעל שמשות כהות .תיאר את הגעתם לשער הישוב ואת הזדהותו של נאשם 1בפני השומר באמצעות תעודת מינוי משטרתית .לאחר מכן, פנה השומר גם אליו ואף הוא הזדהה באמצעות תעודת מינוי .בשלב זה ,שאל השומר לשם מה הם רוצים להיכנס לישוב .הנאשם 1הסביר לו שזה לצורך פעילות משטרתית. השומר סרב לפתוח את השער עד שלא יאמר לו לאיזה צורך עליהם להיכנס .לדבריו, פנה לשומר ואמר לו" :אחי מה עובר עליך תפתח את השער" ,כך מס' פעמים .השומר סרב לפתוח ופנה לבודקה תוך שהוא עושה בידו תנועת ביטול .סיפר ,כי בהמשך לכך יצא מהרכב ,חבש כובע זיהוי ,הגיע לפתח הבודקה ואמר לשומר" :אחי מה עובר עליך , פתח את השער אנחנו אנשי משטרה" .בשלב זה הסתובב השומר לעברו והיכה אותו במכת אגרוף בכתפו תוך שאמר לו" :תעוף מהבודקה שלי"" ,גיס חמישי"" ,תשפוכת המין האנושי ,אתה אפס" .לאחר שספג את האגרוף מהמתלונן ,קפץ עליו בחיבוק דב, ושניהם נדחפו קדימה לתוך הבודקה ונפלו על השולחן .העיד ,כי הסביר למתלונן שהוא עצור ועליו להזדהות ולמסור את נשקו ,אולם המתלונן לא שיתף פעולה ,סירב להזדהות ,סירב לפרוק את הנשק ואף נאבק עמו במאבק של "כוחות ידיים" .במשך כל אותו הזמן ,ביקש מהמתלונן שיירגע ,הודיע לו שהוא עצור ושישחרר את נשקו .בהמשך לכך ,נכנס הנאשם 1לבודקה .מיד דווח לו שהמתלונן תקף אותו והוא בסטטוס עצור. הנאשם 1פנה למתלונן ,הודיע לו שהוא עצור וביקש ממנו לשחרר את נשקו ולמוסרו, אולם המתלונן סירב לכך .בהמשך ,הרים את ברכו הימנית ולחץ באמצעותה על אזור המפשעה של המתלונן .מיד לאחר מכן ,הצליח נאשם 1לשחרר את הקליפס של חגורת הנשק ולהוציא את הנשק מידי המתלונן .בשלב כלשהו הגיע אדם מבחוץ וצעק" :מה אתם עושים?" .הנאשם 1אמר לו שזה אירוע משטרתי ,שלא יפריע וסגר את דלת הבודקה .לדבריו ,מדובר כפי הנראה בבחור המצולק .אותו בחור ביקש את פרטי השוטרים והוא עצמו רשם אותם עבורו על גבי פתק ומסר לו .תוך כדי האירוע ,הגיע בחור נמוך בשם XXXהציץ מחלון הבודקה ואמר" :ראיתי הכול ,אתם עושים את העבודה נאמנה ,זה הטלפון שלי אם אתה צריך אבוא ואעיד.". מכחיש שאמר למתלונן בתחנה" :נהניתי להרביץ לך" ,מכחיש סטירות אגרופים בעיטות ואת הצמדתו של המתלונן לשמשה ,מכחיש שהשליך את חפציו של המתלונן לרצפה ,מכחיש שאמר למתלונן " :הסתבכת עם המשטרה ,תסבול כל החיים שלך". ומכחיש שנשבר חלון בבודקה במהלך האירוע. ביקור במקום האירוע .18בתאריך 11.11.14ערך ביה"ד ביקור בזירת האירוע בישוב .XXX במקום נראה בודקה ובמקביל אליו ממוקם מחסום "זרוע" במרחק של כמטר וחצי ממנו. מהביקור עלה כי מי שמגיע ל"זרוע" כשפניו אל הישוב ,יכול לראות באופן ברור את שמתרחש בתוך הבודקה בין אם הוא נמצא במקביל אליו ובין אם במרחק מה לפניו. 245 הבודקה ברוחב של כשני מטר ,אורכו כ 2.2 -מטר והוא מוקף בחלונות זכוכית שקופים מכל צדדיו .חלונות הבודקה גדולים ומתפרשים על כמחצית גובהו בחלק העליון. דלת הכניסה לבודקה נמצאת בצד ימין של הדופן המקבילה לשער המחסום ,רוחבה כ- 81ס"מ והיא מאפשרת כניסה של שני אנשים במקביל. בבודקה מונחים שולחן וכיסא ויש בתוכו מרווח פנימי המאפשר לנוע בתוכו בחופשיות יחסית. היוצאים מהישוב ועומדים לפני המחסום יכולים לראות את המתרחש בבודקה ,אם כי ככל שהמרחק גדל או כשהדלת סגורה ,יצטמצם שדה הראייה בזויות מסוימות. לאור התרשמותי מזירת האירוע באופן בלתי אמצעי ,אני מסיקה כי העדים שהעידו בפנינו על שהתרחש בתוך הבודקה ,אכן יכולים היו לראות את שתיארו בפנינו. מהימנות העדים – ניתוח ע"ת XXX 4 .19לאחר שהתרשמתי מהעדה ,מגרסתה ומאופן עדותה מצאתי שמדובר בעדה מהימנה. העדה סיפרה על האירוע ,הקרינה תמימות וכנות עת תיארה את הבהלה שאחזה בה למראה האלימות שכן לדבריה מדובר בפעם הראשונה שרואה מכות בעיניה .בעדותה סיפרה שסברה לכתחילה כי מדובר באירוע בטחוני .גרסתה לפיה ראתה את השוטר מכה את המתלונן בתוך הבודקה במהלומות עם הידיים קדימה תואמת ומשתלבת עם יתר הגרסאות. ע"ת XXX 4 .21העד מסר בפנינו עדות שוטפת וברורה ,לא הגזים בתארו את האירוע וידע להבחין בין מעורבותו של נאשם 1לזו של נאשם .2בעדותו מסר כי ראה אדם לבוש אזרחי שיצא מרכב פרטי ,רץ לכוון בודקה השמירה ונכנס אליו .לאחר מכן דחף את השומר והיכה אותו במספר מהלומות לכוון החזה .התוקף המשיך להחזיק בשומר ודחפו לכוון הקיר. כמו ע"ת ,XXX 2גם עד זה סיפר כי בשלב הראשון חשב שמדובר באירוע פח"ע .לאחר שיצא מרכבו והתקרב לחלון הבודקה ראה את התוקף כשגבו אליו מכה את השומר במכות אגרוף ומהלומות בחזהו .בשלב השני של האירוע תאר את הצטרפותו של הנאשם 2והגדיר את מעורבותו ככזו שנעשתה ללא מכות ממשיות אלא לצורך לקיחת נשקו של השומר בכוח .עוד סיפר על כך שנאשם 1הזדהה בפניו לבקשתו. בחקירתו הנגדית אישר כי בחקירתו במח"ש תיאר את השימוש בכוח בו נקט הנאשם 2 באופן הבא" :ראיתי שהוא מתנפל עליו ודוחף אותו לקיר" ואילו בעדותו מסר כי מדובר במהלומות .הסברו של העד לפיו " :גם לתפוס אדם זה מהלומה ,תוך כדי מהלומות הוא דחף אותו לקיר" (עמ' 18ש' 23לפרוטוקול) ,מקובל עלי .אוסיף כי הודעת העד במח"ש לא הוגשה ע"י ההגנה לשם הוכחת סתירות ,אם כי העד אישר את שאמר בחקירתו במח"ש. 246 אני מוצאת ליתן אמון בעדותו של עד זה בהסתמך על התרשמותי מהעד והעובדה שגרסתו תואמת ומשתלבת עם גרסאות נוספות של עדי התביעה. ע"ת XXX 2 .21לאחר שהתרשמתי מהמתלונן ,מתוכן גרסתו ומאופן עדותו בפנינו ,מצאתי לקבל את גרסתו. בתארו את ההתרחשויות בחלק הראשון של האירוע ,תיאר את השיח בינו לבין השוטרים כצעקני ,כעוס מתפרץ ומתלהם .תיאור זה אינו עולה בקנה אחד עם עדויותיהם של שני פעילי השמאל XXXו . XXXיחד עם זאת ,משמיעת הדיסק ת9/ התרשמתי כי הנאשמים נשמעו כעוסים .התרשמויות מעין אלו הנוגעות לטון הדיבור, הן פרי של תחושה סובייקטיבית וקשה להגדירן במדויק .בנסיבות אלו אין לפערים הללו משקל לצורך קביעת מהימנותו של העד. בהתייחסו לחלק השני של האירוע ,העיד כי הנאשם 2נכנס לבודקה וחבט בו בסטירות אגרופים דחיפות ובעיטות ,העיפו מצד אל צד וחבט בו בעיקר בחלק האחורי בעורף ובגב .בהתייחסו לאלימות שהופעלה נגדו ועל השפעתה אמר " :אני רוצה להבהיר אני לא בן אדם שחוטף מכות ביום יום או מחזיר מכות ,בשבילי זו הייתה מהלומה מאוד קשה חוויה מאוד קשה" (עמ' 31ש' 14-13לפרוטוקול) .בהמשך לכך העיד כי הנאשם 1 נכנס לבודקה ,הרגיע את הנאשם 2וביקש ממנו שלא יכה אותו .אח"כ פעל נאשם 1 ביחד עם נאשם 2על מנת להוציא מידיו את נשקו. מצאתי שעדות המתלונן נתמכת ומתחזקת בעדויותיהם של עדים אחרים,XXX : XXX ,XXXו . XXXכמו כן ,הערת החוקר כי ראה שריטה קטנה בזרוע שמאל שלו מחזקת אף היא את גרסתו. חיזוק נוסף לגרסתו אודות שבירת החלון בבודקה כתוצאה מהמכות שקיבל ,ניתן למצוא בעדותו של הרבש"צ וכן אף מעדותו של נאשם .1 בהתייחסה לטענותיו של המתלונן על אודות המכות שספג מהנאשם 2טענה ההגנה כי העובדה שהמתלונן הציג שריטה קטנה בלבד מוכיחה שלא ספג מכות כמתואר על ידו שכן אלה היו גורמים בוודאי לחבלות משמעותיות .אינני מסכימה עם טענה זו .ניסיון החיים מלמד כי מכות יבשות לא משאירות סימנים בהכרח ,בנוסף לכך ,יתכן ובגדיו של המתלונן ריככו חלק מהמכות .לפיכך ,אינני רואה בכך כרסום בגרסתו של המתלונן. באשר למעצרו טען המתלונן " :נכון שמישהו מהם אמר לי שאני עצור ,קשה לי להגיד בוודאות שזה הנהג" (עמ' 33ש' 21לפרוטוקול). עוד אישר בעדותו כי הקצין ביקש ממנו את הנשק והוא סרב " :ש .תאשר לי שהקצין ביקש ממך למסור את הנשק .ת .מאשר .ש .תאשר לי שסירבת למסור לו את הנשק .ת. מאשר" (עמ' 33ש' 24-21לפרוטוקול). 247 ניכר כי העד השתדל לדייק בדבריו ,גרסתו לא הייתה גורפת ומגמתית נגד השוטרים, הוא ערך הבחנות ביניהם והודה גם בדברים שאינם נוחים לו .כך למשל בעניין ההודעה על המעצר וסירובו למסור את הנשק. טענתו של המתלונן לפיה עפ"י ההנחיות מחובתו לבדוק את כלל הנכנסים ליישוב, אומתה ,שכן בדף ההנחיות ת )2(8/שהוגש לנו צוין במפורש כי יש לרשום את מספרי הזהות של כל יושבי הרכב ללא סייגים .כמו כן בטבלת רישום כלי רכב זרים ,ת,)1(8/ מופיעים שדות לרישום מטרת הביקור ופרטי הנוסעים .עוד הוברר כי לאחר בירור שנעשה עקב האירוע עם המח"ט ,שונה דף ההנחיות בעקבות האירוע הנדון ונרשם בו במפורש ב-ת )4(8/שאם אחד מיושבי הרכב הנו שוטר המציג תעודה ,אין צורך בבדיקת שאר יושבי הרכב. הטענה ,לפיה המתלונן סיכל את כניסתם של יושבי הרכב מאחר וזיהה אותם כפעילי שמאל ,אף היא אינה מבוססת .העד וכך גם עדים נוספים העידו ,כי לא זיהו את היושבים ברכב .בנוסף נאשם 2העיד שברכב היו חלונות כהים .מכאן שסביר כי לא ניתן היה להבחין ביושבים בתוכו .חיזוק נוסף לכך ניתן למצוא בעדותו של ע"ה XXX 4 שהעיד כי המתלונן שאל את השוטרים" :מי אלו שיושבות מאחור" וכן בדברי הנאשם 2 עצמו בחקירתו במח"ש שמאשר זאת " :חשוב לציין שהשומר בכלל לא ידע שהם פעילי שלום עכשיו .הוא חשב שאלה שתי בנות" ( ת 2/ש' 18וש' . )13 ע"ת XXX 1 .22העדה הנה פעילת שמאל ,אשר לוותה ביום האירוע על ידי הנאשמים במטרה למצוא מקום להפגנת מחאה .התרשמתי כי למרות שלוותה ע"י השוטרים ,גרסתה לא הייתה מוטה והיא לא היססה לספר בעדותה כיצד ראתה שנאשם 2דוחף את המתלונן ,ולאחר מכן לדבריה ,ההתרחשויות יצאו מטווח ראייתה .בהתייחסה לתוכן ההקלטה שמסרה למח"ש ,סיפרה על תגובתה לדחיפת המתלונן ע"י הנאשם 2ואמרה " :כשראיתי את הדחיפה ,אמרתי" :אני הייתי מתלוננת על ( " XXXעמ' 114ש' 49לפרוטוקול) ובהמשך הוסיפה " :ברור שזה היה דחיפה משמעותית שהביאה לתגובה שלי ,כפי שהובאה בהקלטה ....לא ברור לי אם זה יהיה מוגדר ככוח לא סביר או כמשהו שגורם נזקים ,ראיתי אלימות של שוטרים בחיי ,הרבה מאוד ,במיוחד באיו"ש ולא נראה לי שהדחיפה הזאת היא משהו יוצא דופן בחומרתו" (עמ' 113ש' 13 – 13לפרוטוקול). העובדה שהעדה סיפרה על שראתה ולא חיפתה על השוטר שליווה אותה ,יש בה משום סימן אמת מובהק לאמינות גרסתה. ע"ת XXX 1 .24בעדותו תאר העד את ניסיונם של שני הנאשמים לקחת מהמתלונן את נשקו" : התקרבתי וראיתי שני אנשים רבים עם הש"ג אחד תפס אותו ביד ואחד ניסה למשוך אותו ,היה שם ממש כמו ריב ".ובהמשך " :אני חוזר ואומר ,הבן אדם היה צמוד לפינה 248 של הבודקה ולחצו אותו לפינה ותפסו אותו בכוח ,הבנתי שניסו לקחת ממנו את הנשק, שביקשו ממנו את הנשק וניסו לקחת את הנשק בכוח והוא לא הסכים לתת אותו ,זהו". עוד הוסיף וסיפר כי שמע את המילים" :אתה עצור" .בהתייחסו לכך סיפר " :אני שמעתי לא זוכר אם זה היה בפנים או בחוץ ,אמרו לו אתה עצור אם אני לא טועה". לשאלת ב"כ הנאשם 2השיב כי לא ראה את המתלונן נופל ואף לא ראה שמשה שנשברה. בחקירתו הנגדית נשאל העד ביחס לפערים שבין עדותו להודעתו במח"ש כגון מצב דלת הבודקה ,האם הוא היה בשלב כלשהו בתוך הבודקה ועוד .לעניין זה אציין ,כי הודעתו במח"ש לא הוגשה לשם הוכחת סתירות ומכל מקום מדובר בפרטים שוליים שאינם יורדים לשורשו של עניין. התרשמותו של חוקר מח"ש שמסר כי לדעתו גרסת עד זה מופרכת ,אינה מעלה ואינה מורידה .התרשמתי מהעד באופן בלתי אמצעי ואינני מוצאת ליתן כל משקל לסברת החוקר בעניין מהימנותו של העד ,שכן זו אינה רלוונטית. מצאתי כי גרסתו זו של העד ,דומה מאוד לתיאור של יתר העדים את הנסיבות בהן נלקח הנשק בכוח מהמתלונן .לא התרשמתי שעדותו מוטה באופן כלשהו ,ההפך ,העד ידע להעיד על פרטים שונים שאינם נוחים לשני הצדדים. ע"ת XXX / .23עד זה שימש בתקופה הרלוונטית לכתב האישום כרבש"צ הישוב .העד הגיע לזירת האירוע רק בשלב בו המתלונן והנאשמים שהו מחוץ למבנה הבודקה .מעבר לתיאור מצבו של המתלונן ודבריו בעניין החלון שנשבר ,אין בעדותו לסייע לבירור האשמה בתיק. הנאשם 0רפ"ק XXX .21גרסתו של העד תואמת את שהוקלט בת 9/ע"י העדה .XXXטענתו לפיה שמע שהנאשם 2צועק שהמתלונן תקף אותו ,אושרה ע"י המתלונן עצמו .גרסתו ,לפיה הודיע למתלונן על מעצרו תואמת את גרסתו של העד XXXוכן את גירסת המתלונן עצמו. עדותו ביחס לכניסתו לבודקה והפעלת הכוח נגד המתלונן במטרה להוציא את הנשק מידיו ,תואמת את גרסאותיהם של העד XXXוהמתלונן עצמו .בחקירתו במח"ש סיפר על מה שראה עת נכנס לבודקה" :אני ראיתי רק מכה ש XXXנתן לידו של השומר במטרה להפיל לו את הפלאפון מהיד.......לגבי אגרופים ובעיטות :זה דחיפות, הייתה התגוששות במהלכה ניסה XXXלהפריד בין השומר לנשק ומה שאני ראיתי זה ש XXXהשתמש בברכיים כדי לשחרר את הידיים של השומר XXX .אכן נתן ברכייה לאזור הבטן של הבחור ,שמה היו הידיים של הבחור ,שתפסו את הרצועה .אני זוכר ברכייה אחת ,הייתה התגוששות ,המטרה הייתה להוציא ממנו את הנשק" (הודעת נאשם 1במח"ש ת 1/ש' .)132-139בעדותו בבית הדין ניכר היה שניסה לעדן את תיאוריו ביחס לנאשם 2בהשוואה למה שסיפר במח"ש כדי לעזור לו .בעניין מכשיר 249 הטלפון סיפר בעדותו " :ש .במח"ש אמרת שאתה ראית את נאשם 2נותן למתלונן מכה ביד כדי להפיל לו את הפלאפון .ת .אמרתי חטף את הפלאפון במהירות וכתוצאה מכך הפלאפון נפל( ".עמ' 139ש' .)23-28בעניין הברכייה העיד " :מה שתיארתי מקודם, שימוש בבר ך למטרת שחרור הרצועה ,גם תיארתי את זה בחקירתי במח"ש .ש .אני אומר לך שלתת למישהו ברכייה זה ממש שהברך של אותו אדם תפגוש בכוח אדם אחר, אני סבור שלזה התכוונת במח"ש ,פה אתה קצת מעדן ומתקן .ת .לא נכון" (עמ' 139ש' 42-41לפרוטוקול). מהאמור לעיל מתקבל הרושם כי נאשם 1אינו מדייק בדבריו בכל הנוגע לפרטים באירוע שיש בהם כדי להפליל את נאשם .2אשר על כן ,אני מקבלת רק את עיקרי גרסתו המתייחסים לחלקו באירוע ואינני מקבלת את עדותו בנוגע לחלקו של נאשם .2 הנאשם 4רס"ר XXX .21מעדותו עולה כי לאחר שהלך בעקבות המתלונן אל עבר הבודקה ,תקף אותו המתלונן בפתח הבודקה במכת אגרוף בכתפו תוך שאמר לו" :תעוף מהבודקה שלי ".בנסיבות אלו הוא נאלץ להודיע למתלונן על מעצרו והשתמש לשם כך בכוח סביר. לא מצאתי תימוכין לדבריו אלו של הנאשם בדברי העדים האחרים .ההיפך ,גם העדים שהיו במחיצתו סותרים את גרסתו ומסבכים אותו. התרשמתי כי הן בהודעתו במח"ש והן במהלך עדותו ,ניסה הנאשם 2למלט את עצמו מהאלימות בה נקט כלפי המתלונן במהלך הטיפול באירוע. ע"ה 4סנ"צ XXX .23לא היה עד לאירוע נשוא האישום ולכן לא תרם לבירור האשמה בתיק לבד מגרסתו בנוגע למהלך הדברים שקדם לאירועים עצמם. ע"ה XXX 4 .28ישב בתוך הרכב המשטרתי ,אולם טען שאינו יכול להעיד על האירועים שאירעו בתוך הבודקה מאחר ולא יכול היה לראותם מהמקום בו ישב .יש בעדותו לשפוך מעט אור אודות הרקע לאירועים בלבד. ממצאים .29לצורך קביעת הממצאים העובדתיים והמשפטיים אדון בשאלות כסדרן: שימוש בכוח שלא כדין השאלות העובדתיות א .האם הודיע נאשם 4למתלונן על מעצרו ,עובר לשימוש בכוח כלפיו? 251 .41מעדותו של המתלונן עולה כי ספג מכות נמרצות מהנאשם 2בכניסה לבודקה ובתוכו ללא סיבה וללא שנאמר לו שהוא עצור עובר לשימוש בכוח שהופעל כנגדו. לא מצאתי תימוכין לגרסתו של הנאשם 2לפיה הותקף ומיד הודיע לתוקף על מעצרו. ע"ת XXX 1העידה כי ראתה את הנאשם 2דוחף את המתלונן עוד בהיותם בסמוך לפתח הבודקה ולא ראתה שהמתלונן תוקף אותו עובר לדחיפה .בחקירתה הנגדית אישרה כי לא ראתה התרחשות כזאת אך לא הייתה בטוחה שעקבה אחרי כל מה שקרה ולכן לא אמרה בוודאות שתרחיש כזה לא אירע .תגובתה הספונטנית בהקלטה מלמדת על תחושתה בעת שראתה את הדחיפה באומרה "אני הייתי מתלוננת על ." XXXבאשר להתרחשות שאירעה בתוך הבודקה טענה כי לא ראתה" :לא היה לי שדה ראייה להתרחשות בתוך הבודקה" (עמ' 113ש' 19לפרוטוקול). הנאשם 2עצמו טען שהודיע למתלונן על מעצרו רק בתוך הבודקה " :עומד מול הפתח של הדלת .ממש על סף המסגרת .לא נכנסתי עדיין פנימה .אני אומר לו אחי מה עובר עליך אנחנו אנשי משטרה .באותו רגע שאני אומר את זה ,הוא היה עם הגב אלי ,הוא מסתובב אלי ונותן לי מכת אגרוף בכתף ,אומר לי תעוף מהבודקה שלי .מתחיל כל מיני קללות למיניהם ,גיס חמישי ,תשפוכת של המין האנושי ,אתה אפס .באותו רגע ,אחרי שקיבלתי את האגרוף בכתף ,קפצתי עליו בחיבוק דב ושנינו נדחפנו קדימה לכוון תוך הבודקה ,יש שם כמו שולחן כזה .שנינו נפלנו שם ואז התחיל ביני לבינו דין ודברים שאני מסביר לו שהוא עצור ושיזדהה ושייתן לי את הנשק שלו" (עמ' 111ש' 49עד עמ' 111ש' 1לפרוטוקול). אף אחד מהעדים ,לבד מהנאשם ,1לא שמע את הנאשם 2אומר למתלונן שהוא עצור, למרות שחלקם שמעו את הנאשם 2מטיח במתלונן שתקף שוטר ואף הורה לו למסור את נשקו. בהסתמך על עדויות המתלונן וע"ת ,XXXבהן נתתי אמון אני קובעת כי השימוש בכוח בו נקט נאשם 2כלפי המתלונן החל בטרם הודיע זה למתלונן שהוא עצור. לפיכך אני קובעת כי הנאשם 2לא הודיע למתלונן על מעצרו עובר לתחילת השימוש בכוח. ב .האם נאשם 4סטר למתלונן בפניו ,הכה אותו באגרופים בגבו ובצווארו ,הצמידו לשמשה שבבודקה ,זרק את חפציו על הרצפה וכן ביחד עם נאשם 0משך את נשקו שהיה תלוי על גופו עד שנתלשה רצועת הנשק? .41משקבעתי כי אני מקבלת את עדויותיהם של העדים XXX XXX ,XXX XXX והמתלונן עצמו ומשצרפנו לכל אלה את גרסת הנאשם 1במח"ש ת 1/לפיה כשנכנס לבודקה ראה את הנאשם 2והמתלונן מתגוששים ובמהלך הדברים ספג המתלונן לפחות ברכייה אחת מהנאשם 2ובנוסף לכך הכה הנאשם 2את המתלונן בידו והפיל את הטלפון שהחזיק אל הרצפה ומשמצאתי כי לא ניתן לסמוך על עדותו של הנאשם ,2 המסקנה המתחייבת היא כי הנאשם ביצע את המתואר לעיל. 251 לפיכך ,אני קובעת ,כי לאחר שנכנס לעמדת השמירה ,סטר הנאשם 2למתלונן בפניו, הכה אותו באגרופים בגבו ובצווארו ,הצמידו לשמשה שבעמדה ,זרק את חפציו על הרצפה ומשך את נשקו. ג .האם נחבל המתלונן באירוע כתוצאה ממעשי הנאשמים ,ונזקק לשני ימי מחלה ? .42משקבעתי כי המתלונן הוכה ע"י הנאשם ,2כשלכך מתווספות הערת החוקר לפיה ראה על זרוע שמאל של המתלונן שריטה קטנה וכן התעודה הרפואית ת ,14/הרי שהדבר הוכח כדבעי. לפיכך אני קובעת כי המתלונן נחבל באירוע כתוצאה ממעשי הנאשמים ונזקק לשני ימי מנוחה בביתו. השאלות המשפטיות א .האם מעשיו של נאשם 4מהווים שימוש בכוח שלא כדין? .44כידוע ,עפ"י חוק ,סמכות השימוש בכוח הינה סמכות נלוות למעצר .משקבעתי כי הנאשם 2השתמש בכוח כלפי המתלונן מבלי שהודיע לו על מעצרו ,הרי שמעשיו מהווים הפעלת שימוש בכוח שלא כדין כלפי המתלונן. יצוין כי הודעה בדבר מעצר היא חובה שאינה ניתנת לדחייה ,כקבוע בסעיף ( 23ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) ,התשנ"ו – ( 1991להלן" :החוק"). פעולה בניגוד לאמור בסעיף זה הופכת את המעצר לבלתי חוקי ,כאמור בסעיף 23לחוק אשר זו לשונו: (א) העוצר אדם יזהה את עצמו תחילה בפני החשוד ,בציון שמו או כינויו הרשמי והיותו שוטר או עובד ציבור ,יודיע לו מיד שהוא עצור ויבהיר לו את סיבת המעצר בהקדם האפשרי במהלך ביצוע המעצר; שוטר יזהה את עצמו גם בהתאם להוראות סעיף 1א לפקודת המשטרה [נוסח חדש] ,התשל"א( 1931-להלן -פקודת המשטרה) ,ועובד ציבור יזהה את עצמו גם על ידי הצגת תעודה המעידה על סמכויותיו .היה המעצר על פי צו שופט ,ימסור מבצע המעצר לעצור עותק מהצו. (ב) הוראות סעיף קטן (א) ,למעט החובה להודיע לחשוד על המעצר ולמסור לו עותק מהצו ,לא יחולו - ( )1אם ברור בנסיבות העניין ,כי זהות השוטר וסיבת המעצר ידועים לעצור; ( )2אם מילוין עלול לסכל את ביצוע המעצר; ()4אם מילוין עלול לגרום לפגיעה בביטחון מבצע המעצר בשעת ביצוע המעצר או להעלמת ראיה; 252 חלפו הנסיבות שמנעו מילוי הוראות סעיף קטן (א) ,יקיים מבצע המעצר את ההוראות האמורות מוקדם ככל האפשר. (ג) מילוי החובות האמורות בסעיפים קטנים (א) ו(-ב) הוא תנאי לחוקיות המעצר. אשר על כן ,באין מעצר חוקי ,לא קמה סמכות לשימוש בכוח .מי שכלפיו מופעל הכוח רשאי להתנגד לו והתנגדותו זו לא תיחשב עבירה. בנסיבות מקרה זה ,לא הייתה כל הצדקה למעצר או לשימוש בכוח כלפי המתלונן. פעולות אלו צריכות היו להינקט כמוצא אחרון ולא ראשון. סעיף (24ג') לחוק קובע הוראת העדפה מפורשת לשימוש בסמכות העיכוב וזו לשונו: "לא ייעצר אדם לפי חוק זה אם ניתן להסתפק בעיכוב". אני סבורה כי בנסיבות המקרה לא הייתה הצדקה אף לא לעיכובו של המתלונן .סירובו לאפשר לנאשמים כניסה מיידית לישוב ,אף אם טעה בשיקול דעתו ,הצריך בירור טלפוני או אלחוטי בו במקום עם מי מהגורמים הרלוונטיים לעניין ,טרם שיינקט אקט כה חריג כלפי שומר בתפקיד בכניסה לישוב. לפיכך אני קובעת כי הנאשם 2השתמש בכוח שלא כדין כלפי המתלונן ,זאת עד לשלב בו נאשם 1הודיע למתלונן על מעצרו ,והשניים בצוותא פעלו ללקיחת נשקו .לפעולות שננקטו על ידי הנאשמים משלב זה ואילך ,התייחסנו בהמשך. ב .האם הנאשם 0שהיה המפקד הבכיר באירוע ,עבר אף הוא עבירה של שימוש בכוח שלא כדין ,בדרך של ביצוע בצוותא? .43לשם הכרעה בשאלה זו יש לבדוק האם מעשי הנאשם מקיימים את המבחנים שנקבעו בפסיקה לקיום עבירה של ביצוע בצוותא. בית המשפט העליון בע"פ 442//01שלום ימיני נ' מדינת ישראל (פסקה )44-45 (פורסם באתר נבו) חזר והזכיר את המבחנים הרלוונטיים הצריכים לעניין. עפ"י ההלכה הפסוקה המבחן לסיווג מבצע בצוותא הוא מבחן משולב הבוחן את מהות העשייה של הנאשם ויחסו הנפשי לביצוע העבירה. מבצע בצוותא מתאפיין במרכיבים הבאים :נוטל חלק בביצוע עבירה ע"י עשיית מעשה הדרוש להגשמתה ,בעל שליטה פונקציונאלית יחד עם אחרים על המעשה העברייני והוא מהווה חלק מהתוכנית הכוללת להגשמת המעשה .מבחינת היסוד העובדתי אין דרישה כי ישלים לבדו את כל רכיבי ההתנהגות הפלילית ע"מ שהפעולה שביצע תתגבש לכדי עבירה .לשם המחשה :המבצעים בצוותא מוחזקים כגוף אחד בעל זרועות שונות. לכל זרוע תפקיד משלה ,חלקה מהותי בהשלמת התוכנית המשותפת וכולן יחד שואפות להשלמת המעשה הפלילי. הביצוע בצוותא כולל תיאום בין המעורבים ,חלוקת תפקידים מוקדמת ,או תכנון מוקדם ושתוף פעולה של כלל המשתתפים לתכנון המעשה וביצועו .המונח " מבצע 253 בצוותא" בודק את התנהגות היחיד כחלק מקבוצה ,הן מבחינת מעשיו והן לנוכח כוונותיו .הרכיבים החיוניים לצורך סיווג של מעורב כ"מבצע בצוותא" הנם :שליטה, החלטה ותכנון. במקרה דנן ,אין לראות את נאשם 1כ " -מבצע בצוותא" ,בין היתר ,מהטעמים הבאים: א .העדר תכנון או קשר מראש. ב .נוכחותו של נאשם 1במקום אינה נכנסת לגדר " חבירה ספונטנית" לביצוע העבירה. ג .לא הוכחה שליטה של נאשם 1על מעשיו של נאשם .2 ג .האם נאשם 0השתמש בכוח שלא כדין כלפי המתלונן בצוותא חדא עם נאשם ,4בכך שמשך את נשקו של המתלונן ,פתח את אבזם הרצועה של הנשק וכתוצאה מכך רצועת הנשק נתלשה והנשק נלקח. .41מהעדויות ששמענו עולה תמונה לפיה הנאשם 1נשאר לשבת בניידת ביחד עם פעילי השמאל ,בעת שהנאשם 2יצא מהרכב ופנה אל עבר עמדת השמירה .הנאשם 1שמע את הנאשם 2צועק שהותקף ואף ידע כי המתלונן ששימש כשומר הנו חמוש .בהינתן העובדות הללו ,יצא הנאשם 2מהרכב ונזעק אל עבר עמדת השמירה כפי שהיה מצופה ממנו לעשות .בהגיעו לבודקה ,ראה את הנאשם 2והמתלונן נאבקים ובתווך נמצא הנשק כשהוא טעון במחסנית .הנאשם 1הודיע למתלונן על מעצרו וביקש ממנו שימסור את נשקו .משזה סרב לבקשה ,השתמש בכוח כדי לממש את תכלית המעצר לרבות פריקתו של המתלונן מנשקו .הנאשם 2חדל מהשימוש בכוח מיד לכשהושגה תכלית זו. לאחר מכן הגיע להבנה עם הרבש"צ ועם המתלונן על הבאתו של המתלונן לחקירה בתחנה בהסכמה ללא צורך באיזוקו למרות שהיה נתון אותה עת במעצר. המבחן הנדרש לביצוע מעצר חוקי הינו מבחן כפול הכולל שני תנאים מצטברים .האחד – קיומו של חשד סביר שאותו אדם עבר עבירה בת מעצר .השני – קיומה של עילת מעצר – עפ"י אחת מהעילות המפורטות בסעיף (24א) ( )1עד ( )1לחוק. עבירה בת מעצר מוגדרת בסעיף (24א)( )3לחוק שזו לשונו" :כל עבירה למעט חטא" בהתייחס להתקיימות החשד הסביר נקבע בהלכה הפסוקה כי דרוש חשד סובייקטיבי המבוסס על יסוד אובייקטיבי. צבי נוח בספרו דיני מעצר ושחרור ,כרך ראשון ,מהדורת תש"ס – 1999סיכם את הדברים כך: 254 " המבחן הינו מבחן משולב .דרוש קיומו של חשד בלב מבצע המעצר (היסוד הסובייקטיבי) ובלבד שהוא מבוסס על יסוד סביר (היסוד האובייקטיבי) .לא נדרשת וודאות מלאה בדבר ביצועה של עבירה .....מבצע המעצר רשאי להנחות את עצמו במגוון עובדות ונתונים .בין כאלה שהגיעו אליו שבמישרין ,בהתרשמות בלתי אמצעית שלו ,ובין כאלו שהגיעו אליו באמצעות צד שלישי ובלבד שאלו זכו לאמונו ועוררו את חשדו וראוי היה שיעוררו את חשדו בנסיבותיו הספציפיות של העניין הנדון .ובאשר לתוכן החשד – תחושה או ניחוש גרידא ,אשר איננה מתלווה אליהם ראיה אחרת כלשהי ,אינם כשלעצמם בגדר יסודות מספקים ליצירתו של החשד הסביר.....ניתן לומר כי במקרים כגון אלו קיים אמנם חשד ,אך הוא איננו סביר ...היסוד האובייקטיבי של רמת החשד הנחוצה נותן את ביטויו הן בטיב הנתונים עליהם מתבסס חשדו של מבצע המעצר והן בתקפותם של נתונים אלו נכון למועד ביצוע המעצר". הנתונים שעמדו בפני הנאשם 1התבססו על משמע אוזניו ומראה עיניו והקימו חשד סביר לתקיפת שוטר ע"י שומר חמוש .העבירה היא עבירת עוון ,קרי -עבירה בת מעצר. יש בה כדי להקים עילת מעצר לפי סעיף ( 24א) ( )3לחוק לפיה מתקיים יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את בטחונו של אדם או את בטחון הציבור. לפיכך אני קובעת כי המעצר שביצע הנאשם 1היה חוקי על בסיס המצג שהיה בפניו באותה עת .לכן רשאי היה להשתמש בכוח סביר ,כדי לממש את תכלית המעצר ולנטרל את המתלונן מנשקו כפי שאכן נעשה במקרה זה. התנהגות שאינה הולמת שוטר השאלות העובדתיות א .האם הנאשם 0אמר למתלונן" :הסתבכת עם המשטרה תסבול כל החיים שלך אדאג שיפטרו אותך מהעבודה" ? .41המתלונן בעדותו ,בהתייחסו להתבטאות דלעיל ,אמר את הדברים הבאים: "כן ,הם אמרו לי כל מיני איומים ,כמו אני אדאג שיפטרו אותך מהשמירה ,הרבש"צ הוא לא מעל החוק וכל מיני דברים בסגנון הזה" .המתלונן בעדותו נוקט לשון רבים ואינו מייחס את האמירה דווקא לנאשם .1 בנסיבות אלו ובהיעדר עדויות אחרות בעניין זה ,אין די בעדותו של המתלונן כדי לבסס הרשעה. אמנם הנאשם 1בתשובתו לאישום הודה בכך שהזהיר את המתלונן בדבר ביצוע עבירה אשר יש בה להשליך על מקום עבודתו (עמ' 4ש' 4לפרוטוקול) ,אולם נוסח הדברים בהם הודה אינם מהווים עבירה. 255 לפיכך אני קובעת כי לא הוכח שנאשם 1אמר למתלונן את הדברים שיוחסו לו בכתב האישום. ב .האם נאשם 4אמר למתלונן כי נהנה להרביץ לו? .43המתלונן סיפר בעדותו על שאירע לו עת שהה בתא המעצר בתחנת :XXX " שמו אותי במעצר ,בחדרון קטן .לפני שהוציאו אותי לחקור אותי ,אני זוכר את הנהג מגיע אלי ממש לסורגים של החדרון בבית המעצר וביקש שאחתום לו על איזה טופס, סירבתי לחתום ואז הוא ככה ניגש אלי ולוחש לי נהניתי להרביץ לך וזהו פה נגמר הקשר שלי אתו" (עמ' 19ש' 43-31לפרוטוקול). הנאשם 2התייחס בעדותו לדברים ואמר: " לא היה ולא נברא ,המתלונן נלקח על ידי ניידת סיור והגיע הרבה לפנינו לתחנת המשטרה .בתחנת המשטרה אני בכלל לא פגשתי אותו ,הייתי עסוק ברישום דו"חות, ועוד אוסיף שהגיעו אנשים מטעמו ,מזכיר הישוב ,הרבש"צ ועוד אחד הרבנים שם ,ובאו אלי באופן אישי ואמרו בואו נעשה סולחה ,הוא יתנצל ותתנצלו ונגמור את הסיפור". (עמ' 114ש' 23 – 23לפרוטוקול). משקבעתי כי עדות המתלונן אמינה עלי ,אני מסתמכת על עדותו וקובעת כי הנאשם 2 אמר לו את הדברים עת שהה בתא המעצר בתחנה .אני מעדיפה את עדותו על עדותו של הנאשם .2 אמנם מדובר בעדות יחידה אולם דברי העד נשמעו כנים ואמיתיים והתרשמתי כי לא בדה מליבו התבטאות מסוג זה. לפיכך אני קובעת כי הנאשם 2אמר למתלונן בהיותו במעצר בתחנת XXXכי נהנה להרביץ לו. השאלה המשפטית האם אמירתו של נאשם 4עולה כדי עבירה משמעתית של התנהגות שאינה הולמת שוטר? .48האמירה של נאשם 2למתלונן נאמרה לאדם שנמצא במשמורת המשטרה בסטטוס של עצור תוך אזכור דבר האלימות הבלתי חוקית שנקט נגדו .התבטאות מעין זו אינה ראויה לשוטר ופוגעת בתדמית המשטרה ואנשיה כמי שאמונים על אכיפת החוק וכמי שהחוק הוא נר לרגלם. 256 לפיכך ,התבטאותו של הנאשם 2מהווה עבירת משמעת של התנהגות שאינה הולמת שוטר או שיש בה לפגוע בתדמית המשטרה. מחדלי חקירה .49בסיכומי ההגנה נטען כי חקירת מח"ש לקתה בפגמים מסוימים כגון אי תיעוד הזירה ובפרט השבר בחלון ,אי חקירתה של הגב' XXXלמרות שזו ככל הנראה הגיעה למח"ש למסור את גרסתה ,וכן לא נעשה ניסיון להשיג את סרט הצילום שצילם לכאורה תושב הישוב אדם בשם .XXX אכן היה מקום לדעתי להעמיק בחקירה לגבות את הודעותיהם של כל העדים הרלוונטיים .הדוגמא של הגב' XXXשהגיעה לכאורה עם העדה XXXלמח"ש אולם החוקר סרב לגבות ממנה הודעה בטענה התמוהה כי הוא מוכן לחקור רק עדה אחת מתוך השתיים ,היא דוגמה בולטת לכך .לאחר מכן נעשה מאמץ לגבות את הודעתה ע"י חוקר אחר החוקר המוביל בתיק ע"ת XXX 1אולם לאחר שלא התייצבה פעם אחת ביקשה לוותר על עדותה (עיין במזכר נ.)1/ בעניין זה ,טוב תעשה המחלקה לחקירות שוטרים אם תבדוק את אמיתות הטענות ביחס לדברים שנאמרו לכאורה ע"י החוקר עת הגיעה העדה למח"ש מיוזמתה למסור את הודעתה. יחד עם זאת ,עפ"י ההלכה הפסוקה יש לבחון מחדלי חקירה כחלק ממארג הראיות הכללי .על המחדל להימדד במישור הראייתי אל מול כלל הראיות .החסר שיוצר המחדל אינו מתמלא בהנחה העובדתית הטובה ביותר לנאשם שהייתה יכולה להיות מושגת מכוח פעולת החקירה שלא בוצעה (דוקטרינת הנזק הראייתי שלא אומצה במשפט הפלילי הישראלי) ,אלא כוחו של המחדל מצומצם להיעדרה של ראיה סותרת או תומכת בראיות אחרות שבעלי הדין נסמכים עליהן ,בלבד. ההלכה בעניין זה סוכמה ע"י כב' הש' רובינשטיין בע"פ 1481/11בילל אלחורטי נ' מ"י (פורסם באתר נבו): "במקרים שבהם נתגלו מחדלים בחקירת המשטרה ,בית המשפט צריך לשאול עצמו האם המחדלים האמורים כה חמורים עד שיש לחשוש כי קופחה הגנתו של הנאשם, כיוון שנתקשה להתמודד כראוי עם חומר הראיות העומד נגדו או להוכיח את גרסתו שלו (ע"פ 0/4/55מרדכי אסרף נ' מדינת ישראל ,פ"ד מד(( /94 ,/51 )0השופט גולדברג); ע"פ 1/50/10טארק אעמר נ' מדינת ישראל ,פ"ד נח(( 155 ,150 )4השופט ג'ובראן); ע"פ 1014/12שוריק אגרונוב נ' מדינת ישראל (השופט ג'ובראן)) .על פי אמת מידה זו ,על בית המשפט להכריע מה המשקל שיש לתת למחדל לא רק כשהוא עומד לעצמו ,אלא גם בראיית מכלול הראיות (ע"פ 4100/94נאיל חטיב נ' מדינת ישראל (לא פורסם) (השופט גולדברג)) .העדרה של ראיה ,שמקורה בחקירת המשטרה ,ייזקף לחובת התביעה בעת שיישקל מכלול ראיותיה ,ומאידך גיסא ,הוא יכול לסייע לנאשם כשבית המשפט ישקול האם טענותיו מקימות ספק סביר (ע"פ 257 2452/94מליקר נ' מדינת ישראל (לא פורסם) (השופט קדמי); רע"פ 5/04/12רצהבי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם) (השופט עדיאל); ע"פ 01/41/12גולמן נ' מדינת ישראל (טרם פורסם) (השופטת נאור) .נפקותו של המחדל תלויה בתשתית הראייתית שהניחה התביעה ובספקות אותם מעורר הנאשם ,והשלכותיו תלויות בנסיבותיו של כל עניין ועניין ..עוד קבעה הפסיקה ,כי התביעה אינה חייבת להציג בפני בית המשפט את 'הראיה המקסימאלית' ,אלא "על התביעה להוכיח את המוטל עליה ב'ראיה מספקת'' ,ואין נפקא מינה אם היה לאל ידה להשיג טובה הימנה' (עניין מליקר ,וראוה אסמכתאות דשם) וגם אם יכלה התביעה להשיג ראיות טובות יותר, אין הדבר מוביל לזיכוי הנאשם ,אם בראיות שהוצגו יש די להרשעה מעבר לספק סביר". מצאתי כי מדובר בליקויים שאין בהם כדי לשנות את התוצאה ,שכן אין חשש במקרה זה כי קופחה הגנתו של הנאשם וכי הוא התקשה להתמודד כראוי עם חומר הראיות. סוף דבר .31בטרם אחתום הכרעת דין זו ,ראיתי לנכון להעיר מספר הערות .עם סיום שמיעת תיק זה ,הגעתי לכלל מסקנה כי אילו היו השוטרים משכילים לנהוג בחוכמה בסבלנות ובאיפוק ,אירוע זה לא היה בא לעולם .ובמה דברים אמורים? עם הגעת הנאשמים לעמדת הבדיקה בכניסה לישוב ,פגשו במתלונן ששימש אותה עת כשומר בשער הישוב .הלה הסביר להם כי ההנחיות שבידו מחייבות לבדוק כל אדם שנכנס לישוב ולרשום את פרטיו .גם לאחר שהתלהט ויכוח בעניין זה ,עמד המתלונן על דעתו וסרב להכניסם לישוב .במהלך הדברים שהוחלפו בין הנאשם 1לבין המתלונן, הציב הראשון אולטימטום למתלונן ,לפיו ,אם לא יפתח את השער בתוך חצי דקה, ייעצר .הנאשם ,2כפי שקבעתי בהכרעת הדין ,יצא מהרכב וניסה לכפות על המתלונן את הכניסה ,תוך שהפעיל כלפיו כוח שלא כדין .התנהלותו זו ,הובילה לכך שנאשם 1 נאלץ להצטרף אליו ,להודיע למתלונן על מעצרו ולהוציא בכוח את נשקו מידיו. אני סבורה ,כי טעו הנאשמים בכך שבחרו לפנות לפסים של אכיפה מידית וכוחנית ,זאת בטרם מיצו את מגוון האפשרויות האחרות שעמדו לרשותם ,כמו :פנייה לרבש"צ ,פנייה לגורמי החטיבה ,עיכובו של המתלונן ,המתנה במקום עד שיתברר העניין וכו' .הדברים אמורים בפרט על רקע העובדה שלא הייתה כל דחיפות מבצעית לכניסתם לישוב. נקיטה בצעדי אכיפה שיש בהם שלילה של חרויות יסוד ,היא מוצא אחרון ולא ראשון, אולם לצערי ,לא כך נהגו הנאשמים במקרה זה. התנהגותם של הנאשמים ,לא זו בלבד שלא תרמה להרגעת המצב אלא החריפה והקצינה אותו .כדרך גלגולם של אירועים ,מצאו עצמם לבסוף נתונים במצב אבסורדי, עת נאלצו להיאבק בשומר בעת שהוא ניצב על משמרתו ולהוציא מידיו בכוח כלי נשק ששימש אותה עת לשמירה מבלי שהייתה כל הצדקה לכך. על מקרים כגון דא אמר קוהלת" :טובה חוכמה מכלי קרב וחוטא אחד יאבד טובה הרבה" (קוהלת פרק ט' פס' יח'). 258 לאור כל האמור: אני סבורה כי יש לזכות את נאשם 1מהעבירות שיוחסו לו ,ולהרשיע את נאשם 2 בעבירות של שימוש בכוח שלא כדין לפי סעיף (19א) לתוספת והתנהגות שאינה הולמת שוטר ,לפי סעיף 4לתוספת. השופטת צ' דוד-גולדברגר .1מקובלת עליי התוצאה שאליה הגיעה חברתי ,אב בית הדין ,בכל הנוגע לעניינו של נאשם .1 עם זה ,חולקת אני עליה בכל הנוגע לתוצאה בעניינו של נאשם .2למסקנה זו הגעתי לאחר שהתרשמתי שאת העדויות בתיק זה יש להעריך באופן שונה משעשתה חברתי .משום כך גם הגעתי למסקנה כי לא עלה בידי התביעה להוכיח את אשמתו של נאשם 2מעל לכל ספק סביר. .2למען נוחות הדיון והקריאה אדון בהערכת העדויות על פי הסדר שקבעה חברתי .אומר מראש כי אגע בהערכת העדויות ,כדי שלא להרחיב את היריעה ,רק במקומות שלדעתי היה מקום לתת עליהם את הדעת ,ואף על פי כן לא נעשה כן .מטעם זה ומטבע הדברים לא תכלול חוות דעתי מבט מקיף ומורחב על כלל הראיות בתיק זה ,אלא רק במקומות כאמור. עדויות התביעה ונאשם – 2היבטים נוספים הדרושים להערכת העדויות ולקביעת משקלן XXX .4זו העידה כי טרם שמסרה הודעה במח"ש למחרת האירוע ,שוחחה היא על המקרה עם מספר אנשים מהיישוב .בערב האירוע עם XXXשגם מסר לה כי המתלונן במעצר בית, ולמחרתו – עם .XXXעם זו האחרונה היא אף נסעה בצוותא חדא למשרדי מח"ש ובנסיעתן המשותפת הן שוחחו על שאירע .עוד סיפרה כי ביום האירוע הופץ בדואר האלקטרוני ,בקרב אנשי היישוב ,מכתבה של גב' XXXמי שהייתה באותם ימים מנהלת ארגון XXXעם מכתב זה ,נ ,2/המגולל את האירוע ,היא התייצבה במח"ש והוא אף נתפס מידה על ידי החוקר שגבה ממנה את עדותה .כל אלו עלולים לדעתי ל"זהם" – אפילו שלא מדעת ושלא במכוון – את החקירה ואת העדות שבעקבותיה .במילים אחרות לא מן הנמנע ש"הווליום" של האירוע ועצמתו כפי שתוארו על ידי העדה נבעו לא רק ממה שראתה בעיניה ,אלא גם מכל מה שקדם למתן עדותה כאמור לעיל. ההתרחשויות הללו שעליהן העידה XXXמלמדות גם על הסערה שפקדה את היישוב בשל מעצרו של המתלונן ,שהוא תושב המקום וסגן הרבש"ץ .כן הן מלמדות על ההתגייסות הכללית של היישוב לטובתו. 259 XXX .3ביחס לעד זה ,מצאה חברתי שיש ליתן בו אמון מלא .לשיטתי ,כפי שאראה במקצת להלן ,העד לא תמיד מסר דברים כהווייתם ,וטעמו עמו .כך למשל ,על אף שלטענתו היה בביתן בטרם הגיע לשם נאשם ,1מסר העד כי לא שמע את השוטרים אומרים למתלונן כי הוא עצור .לדבריו הוא הבין שיש כוונה לעצור את המתלונן בסוף האירוע רק כששמע את הקצין מזמין ניידת .עוד העיד כי לא שמע את המתלונן מסרב למסור את נשקו וכי לא ראה אותו מתנגד לכך (ראה עמ' 14לפרו') .בשני עניינים מהותיים וחשובים אלו עדותו סותרת אף את עדות המתלונן עצמו .סתירה נוספת שנתגלעה בין עדותו ובין עדות המתלונן ,חשובה אף היא ,נוגעת בעיתוי הגעת העד לזירה .בעוד שהעד העיד כי הוא הגיע לביתן השמירה (להלן" :הביתן") לפני נאשם ,1העיד המתלונן כי שני השוטרים היו במקום כשהעד הגיע (ראה עמ' 31ו 33 -לפרו') .ועוד ,העד הכחיש שצעק על השוטר המכה מיד כשהגיע לביתן ,אף שבהודעתו במח"ש ציין כי צעק וכי בעקבות צעקתו הראה לו השוטר תעודת שוטר (בעמ' .)11גרסתו אף לא תאמה את זו של XXXלעניין אמירותיה כביכול לאחר האירוע (ראה עמ' 39לפרו') .גם עד זה ,כמו ,XXXהגיע למח"ש בעקבות מעורבותה של XXX שהופנתה אליו בעקבות פנייה של XXXאליה (ראה עמ' 38 -33לפרו'). אשר למכות עצמן – בעוד שבהודעתו במח"ש לא ציין העד כי ראה מכות בדמות אגרופים אלא מסר כי נאשם 2התנפל על המתלונן ודחפו לקיר (ראה עמ' 18לפרוטוקול) ,לפנינו הוסיף העד וטען שנאשם 2היכה באגרופים את המתלונן וכי אלו היו ,כך עולה מעדותו ,לב- לִ בן של המכות (ראה עמ' .)33 כאן המקום לציין כי עד זה ,שאף הוא שומר בשער היישוב מעת לעת ,לשאלת סנגור נאשם , 2מה היה הוא עושה לּו היה מוצב בשער במקום המתלונן ,ושוטר היה מבקש ממנו לפתוח את השער מבלי שיזדהו שאר יושבי הרכב שאתו ,השיב" :אני פותח ,אני אישית לא הייתי שואל ,אם אין לי חשד שזו תעודה מזויפת ,הוא יכול להיכנס ,אני לא יכול לעכב בעדו". המתלונן .1בעניינו של המתלונן קבעה חברתי ,באשר לראשית האירוע (וגם לעניינים נוספים עליהם אדון בהמשך) ,כי מקובלים עליה דבריו כי השוטרים נשמעו כעוסים ,וכי לאחר ששמעה את התקליטור ת ,9/היא מבכרת בעניין זה את דבריו על פני עדותם של עדת התביעה – ,XXX ועד ההגנה – .XXXאומר כבר עתה כי התרשמותי שונה .יתר על כן ,המתלונן לא רק העיד על היותם כעוסים ,אלא טען שהשוטר במדים צעק והתפרץ ,וזה לשון עדותו" :השוטר התחיל לצעוק עלי שהוא לא מחויב ,שאני אפתח מהר את השער ,איך אני מעז לא לשמוע בקולו ,כל מיני דברים בסגנון הזה .הוא ממש היה כעוס ומתפרץ ,ניסיתי להרגיע אותו ואמרתי לו אלה ההוראות שאני מחויב אליהם ,תן לי שנייה ,אני אעלה בקשר מול הרבש"ץ ואם הוא ייתן לי אישור ,אני פותח לך בלי בעיות (בעמ' .")18האזנתי לת 9/פעמים מספר, ולא שמעתי לא צעקות ואף לא התפרצויות .התרשמותי הינה כי הנאשמים פנו אל המתלונן באדיבות .אדיבות שבהמשך – נוכח סירובו של המתלונן לאפשר להם להיכנס – נמהלה בנחישות ובתקיפות. 261 ועוד לעניין חלקו הראשון של האירוע .המתלונן טען כאמור לעיל כי אמר לנאשמים שעליו לברר עם הרבש"ץ האם להכניסם בניגוד לנהלים הקובעים כי יש לזהות את כל יושבי הרכב. עוד טען כי לא אמר בשום שלב כי "הוא לא מעוניין לפתוח" .גרסתו זו הופרכה ,הן בהקלטה ת 9/בה הוא נשמע אומר" :אני לא מעונין לפתוח לך כרגע" והן בתמלילּה ,ת ,3/ואין בהן גם כל אמירה בדבר הצורך לקבל את אישור הרבש"ץ לכניסה .גם XXXוגם XXXהעידו על יחס בוטה ומזלזל של המתלונן כלפי הנאשמים והתעלמותו – תוך הפניית גב והליכה חזרה לביתן – מקריאותיהם והוראותיהם. אשר על כן ,טענת המתלונן כי הנהלים היו לנגד עיניו שעה שמנע את כניסת הרכב – אינה יכולה לעמוד. אפילו אניח לטובת המתלונן כי פעל לפי הנהלים ,ספק בעיני אם 'רכב משטרה' בא בכלל בגדר 'רכב זר' .היינו ,גם נהלים צריך לפרש לפי ההיגיון והשכל הישר .בהקשר זה נכון להפנות גם לעדותו של XXXלפיה אם היה עומד הוא בנעלי המתלונן ,היה מאפשר את הכניסה ללא כל עיכוב. ועוד לעניין הנהלים ,הנוהל שהיה תקף בזמן האירוע ,ת ,2 -8/מנע כניסה של מי שהמטרה שנתן היא "מטרה לא טובה" .טוב עשו מעדכני הנוהל שהשמיטו עניין זה מהנוהל המעודכן (ת.)4 -8/ אשר לאי-דיוקים בעדות המתלונן בנוגע לרצועת הנשק – רק לאחר חקירה נגדית ממושכת הודה המתלונן כי לא ראה שנקרעה ,אף שכך מסר בהודעתו במח"ש ובחקירתו הראשית (בעמ' .)39 אשר לאמירות שיוחסו לו בעניין "הבחורות" שבאוטו – בתחילה אמר שלא יכול להיות ששאל מי היושבות מאחור (עמ' 31לפרו') כיוון שלא היו שתי בחורות ברכב ,אלא בחורה ובחור .בהמשך ,משעומת עם ההקלטה ת ,9/השיב" :לאחר מספר פעמים ,כן אני שומע לא באופן ברור שאני אומר "מי אלה הבחורות האלה" (עמ' 92לפרו') .לא הייתי מתעכבת על אמירה זו אלמלא היה בה כדי ללמד על הגישה המזלזלת של המתלונן ,כפי שחשו אותה גם פעילי השמאל שברכב (בעמ' 113 ,111לפרו')" .מעבר לכך יש בה כדי ללמד על אמינות דבריו. אשר לקללות שהטיח בנאשם 1לאחר שתם השימוש בכוח ומשנותרו הם לבדם בביתן – בתחילה הכחיש אותם כליל ובהמשך טען כי אינו זוכר שקילל (עמ' 39לפרו'). אשר למה שהתרחש בביתן עצמו – גרסת המתלונן לעניין סטירות שסטר לו נאשם 2לא נתמכה באף עדות נוספת .דבר נוסף ,בעוד שלפי ' XXXמרכז הכובד' של המכות היה אגרופים לכיוון חזהו של המתלונן (עמ' 33לפרו') ,שלהם קדמה דחיפה ולאחריהם הייתה 261 דחיקה אל הקיר ,הרי שלפי עדות המתלונן עצמו מרכזן היה "...בעיקר בחלק האחורי של הגוף ,בעורף ,בגב ,בעיטות( ..עמ' 19לפרו'). XXX .1העד XXXייחס לנאשמים פעולות קיצוניות לכל הדעות ,שאף המתלונן עצמו לא טען להן .כך ,למשל ,חניקת המתלונן – פעולה שיוחסה לנאשם ,2ומשיכתו מהשערות ומהכיפה – פעולה המיוחסת לנאשם .1די באלה כדי שלא להיזקק לגרסתו. מקלה ראש בהתרשמותו של חוקר המח"ש – שהוא חוקר ותיק ועוד .כשלעצמי ,לא הייתי ִ ומנוסה – מעד זה ,שעליו אמר" :אני רוצה לומר שהעדות שלו לא שפכה אור על האירוע, העדות שלו הייתה מופרכת ,ככה אני התרשמתי ממנו (ראה עמ' 8לפרו')" .וכך ,גם אני. ,XXX XXX .3הרבש"ץ ,כפי שציינה חברתי ,הגיע למקום כשהאירוע כבר הסתיים .לפיכך, לשיטתה ,אין בעדותו כדי לשפוך אור על האירוע .אכן כך הם הדברים בדרך כלל בנוגע לעד שמגיע בתום התרחשות .ואולם ,בענייננו נדמה כי בכל זאת עשויה להיות לעד תרומה מסוימת לקביעת ממצאים שונים ,ולרבות לעניין סיבה אפשרית לסירובו של המתלונן לאפשר את כניסת הרכב ליישוב. ראשית לעניין הממצאים – העד העיד שלא זכור לו שהנשק ניזוק וגם לא דובר על זה (ראה עמ' 141לפרו') .כן העיד שנגרם נזק בביתן ל"חומר שקוף" שהוא מן חלון (ראה עמ' 143 לפרו') .אשר לסירוב המתלונן לאפשר את הכניסה – העד סיפר כי יום קודם לאירוע התקשר אליו רכז מודיעין מהמשטרה וסיפר לו כי מתוכננת הפגנה של פעילי שמאל בקשר לתכנית "ההקפאה" .ואולם מידע זה ,כך אישר בעדותו ,לא נכלל בהודעתו במח"ש וגם לא בתצהיר שנתן לבקשת המתלונן בחודש אוגוסט .2112משהטיחה בו הסנגורית של נאשם 1כי הסיבה לכך שלא כלל את המידע האמור וכאמור ,נעוצה בעובדה שהיה בכוונתם למנוע כניסה של פעילי שמאל ליישוב – חייך העד ,חיוך שלטעמי היה צופן סוד ,ולאחר מכן שלל את דבריה ב"חד וחלק לא" (ראה עמ' 141לפרו') .עוד למדנו מעד זה כי המתלונן אינו בבחינת שומר רגיל ,אלא הוא סגנו ,היינו שימש כסגן הרבש"ץ .לדידי ,לא ניתן לשלול את האפשרות – שהיא גם מתיישבת היטב עם עדותם של פעילי השמאל והנאשמים – לפיה המתלונן נמנע באופן מכוון לאפשר את כניסתם .אפשר שאת המידע הנ"ל חלק העד עם סגנו ,המתלונן ,אף שהכחיש זאת .ואפשר גם שזה האחרון התנהג כפי שהתנהג כדי לסכל את כניסתו של הרכב ליישוב לא מטעמים ביטחוניים ,אלא מטעמים פוליטיים דווקא. עניין נוסף שיש לקחת בחשבון בהערכת עדותו של עד זה -במהלך חקירתו הנגדית של העד למדנו כי העד הגיש תצהיר מטעמו של המתלונן כחצי שנה לפני מתן העדות בבית הדין. בתצהיר זה ייחס לנאשמים דברים ,שלפי עדותו לפנינו ,לא היו מדויקים ,כגון שהנאשמים, שניהם ,צעקו עליו כשהגיע למקום וכי לא אפשרו לו לשוחח עם המתלונן (ראה עמ' -129 142לפרו'). 262 מסקנה כללית מעדויות עדי התביעה שנזכרו לעיל .8עד כאן עסקתי בהיבטים שונים שעלו מעדויות עדי התביעה ,ובהם הבדלים בין גרסאותיהם שלהם עצמם ובינם ובין עצמם .אלו מצביעים ,בין השאר ,על אי-דיוקים ,הפרזה ונטייה ברורה "לתפוס צד" ,את צדו של המתלונן .אעבור עתה לדון בגרסת נאשם .2 נאשם 4 .9נאשם 2מסר את גרסתו במספר הזדמנויות .פעמיים ,ביום האירוע – בראשונה בהודעה שנגבתה ממנו במשטרה (ת ,)1/וזמן קצר לאחר מכן בדוח פעולה שרשם (נ .)21/כן מסר הודעה במח"ש כחודשיים לאחר מכן (ת .)2/וההזדמנות האחרונה -בעדותו לפנינו .חזרתי ועיינתי בגרסתו ומצאתיה ,ככלל ,וחרף הבדלים שאינם יורדים לטעמי לשורשו של עניין, אחידה ועקבית .גם הפכתי בה אל מול שאר העדויות והראיות שבתיק זה .לאחר שעשיתי כן ,מצאתי את גרסתו ,למצער ,כמעוררת ספק סביר באשמה המיוחסת לו. .11ויוטעם ,עתה משבאנו עד הלום ,בחינת השימוש בכוח בתיק זה ,אם כדין היה אם לאו, צריכה להיעשות במנותק מן השאלה האם עמדו לפני הנאשמים דרכי פעולה חלופיות להיחלץ מן ה'סבך' אליו נקלעו. .11לית מאן דפליג שהאירוע ,לצערנו ,התלהט ברגע שבו נעשה השימוש בכוח ,וזה התרחש בפתח הביתן ובתוכו פנימה .אל פתח הביתן הגיע נאשם 2לאחר שהלך בעקבות המתלונן – ולפי אלו :עדת התביעה XXXת ,3/ת 9/ועד ההגנה – XXXמשום שהלה התעלם מפניות השוטרים אליו ולאחר שאמר להם שהוא אינו מעוניין לפתוח את השער כרגע .זה מה שאמר .הא ותו לא .טענת המתלונן בדבר הצורך לבדוק את הכניסה עם הרבש"ץ בשל האמור בנוהל ,הופרכה לטעמי ,כפי שפירטתי בסעיף 1דלעיל. בנסיבות כאלה ,גרסת נאשם 2לפיה המתלונן גירש אותו מן הביתן בקללות ובתנועת אגרוף – איננה בלתי מסתברת. בתגובה למעשיו של המתלונן ,טען נאשם – 2בכל ההזדמנויות שבהן שטח את גרסתו – כי קפץ על המתלונן "בתנועת חיבוק" והודיעו כי הוא עצור .תוך כדי כך הם נהדפו אל השולחן שהיה בביתן .כן דרש ממנו למסור את הנשק .המתלונן ,מנגד ,סירב למסור את הנשק והתנגד התנגדות של ממש למסירתו .התנגדות שהביאה ל'זריקתם' מצד אל צד. אומר כבר עתה כי גרסה זו מתיישבת ,כפי שטען סנגורו ,עם עדותה של XXXבדבר "מהלומות בידיים" וגם עם הודעתו של XXXבמח"ש ,להבדיל מעדותו לפני בית הדין, לפיה ראה את נאשם 2מתנפל על המתלונן ודוחפו לקיר .אכן XXX ,ו XXXלא העידו כי ראו שהמתלונן הטיח מכת אגרוף בנאשם .2ואולם ,אין בכך כדי להפריך את גרסתו .הטעם 263 לכך הוא ש XXXככל הנראה לא יכלה לצפות בכל המתרחש בביתן :הן משום הזווית המסוימת שהיה בה המתלונן ביחס למקום עמידת רכבה ,ובין משום שנאשם 2חצץ בגופו בינם ובין המתלונן והסתיר להם חלק משדה הראייה .אשר ל XXXנציין גם כי זה הגיע לביתן לאחר שתם 'חלקו הראשון' של האירוע ,כפי שהעידו הנאשמים וגם המתלונן עצמו. ממילא ,לפיכך ,לא היה באפשרותו לראות ,מתוך הביתן או מפתחו ,את מה שקרה טרם שבא. לכך יש להוסיף ,ועניין זה חשוב הוא ,כי המתלונן לא שלל בעדותו את האפשרות לפיה שני השוטרים הודיעו לו על מעצרו .בתחילה נאשם 2ולאחר מכן נאשם ( 1ראה עמ' 33לפרו'). יוצא אפוא שגרסת נאשם 2בדבר הודעה שנתן למתלונן על מעצרו עובר לשימוש בכוח אינה נשללת על ידי המתלונן עצמו .אשר לעדה XXXשאף עליה נסמכה חברתי בקביעתה כי נאשם 2לא הודיע למתלונן על מעצרו – זו הייתה ברכב וממילא לא הייתה יכולה לראות או לשמוע את כל שהתרחש בביתן ,כפי שהיא עצמה העידה .אשר לתגובתה הספונטנית של העדה XXXכפי שנשמעה בת ,9/הבהירה העדה את דבריה במהלך חקירתה הראשית, ואמרה: "כשראיתי את הדחיפה ,אמרתי אני הייתי מתלוננת על XXXמשהו כזה .ו XXXאמר לי מה פתאום ,הוא מפריע לשוטר במילוי תפקידו, צריך לעצור אותו .ואז אמרתי משהו שברור שיהיה בלאגן איתם ,כי אני ראיתי את הדחיפה ואני יודעת מניסיוני שדחיפות של שוטרים במקום רגיש הם משמשים תמיד ככלי להגשת תלונות ,גם משמאל וגם ימין, ואני מניחה שזה מה שעלה בדעתי כדבר ראשון ,לכן אמרתי את זה (בעמ' 113 -114לפרו')". כמו כן ,אישר המתלונן בחקירתו הנגדית כי מהודעתו במח"ש משתמע שהשוטרים לא תקפו אותו טרם שביקשו ממנו את הנשק .עוד אמר כי היום בחלוף שנתיים מהאירוע אין הוא זוכר במדויק את סדר הדברים (ראה עמ' 83לפרו'). אכן לא נעלמה מעיניי העובדה ש"הברכייה" שנתן נאשם 2למתלונן לא בא זכרה בהודעתו במשטרה ובדוח הפעולה שרשם (ת 1/ו -נ ,21/בהתאמה) .ברם ,זכרה של זו כן בא בהודעתו במח"ש .הסברו של נאשם 2לעניין זה לפיו ,הוא לא הסתיר את השימוש בכוח כבר מראשית הדרך ,היינו בהודעתו במשטרה ובדוח הפעולה שרשם עוד ביום האירוע ,וכי הוא אינו יודע מדוע לא ציין כאמור בהזדמנויות שהיו לו ביום האירוע" ,אולי בשל השתלשלות העניינים" – נראה לי מספק. 264 גם הפער שנתגלע בינו ובין נאשם 1והמתלונן בעניין 'חטיפת' הפלאפון או הפלתו – אינו נראה לי כפער שיורד לשורשו של עניין .במיוחד כאשר עסקינן בסיטואציה מלחיצה ובאירוע דינמי המתרחש בזמן קצר ביותר. להשלמת בחינת עדותו של נאשם 2יש להוסיף כי תמיכה לכך שהוא הזדהה כשוטר כבר בהתחלה ,בעודו ברכב – בניגוד לטענת המתלונן לפיה הוא לא עשה כן – יש לא רק בעדות נאשם ,1אלא גם בעדותם של XXXו XXX . XXXהעידה כי זכור לה "ש, XXX נאשם ,2הראה לו תעודה ,אמר לו אני שוטר (ראה עמ' 112לפרו')" ,ו XXXהעיד שהמתלונן אמר לו שהשוטר הסמוי הראה לו את התעודה בחטף (ראה עמ' 141לפרו'). העדר ממצאים לחבלות בגוף המתלונן .12לשיטת חברתי ,אין בעובדה שלא נצפו סימנים חיצוניים על גוף המתלונן ,למעט שריטה קטנה שהותירה "סימן קטן בצבע אדום (ראה עמ' 31לפרו')" כדי להוכיח שלא ספג את המכות שלהן טען ,מן הטעם ש"ניסיון החיים מלמד כי מכות יבשות לא משאירות סימנים בהכרח" ומן הטעם שייתכן ש"בגדיו של המתלונן ריככו חלק מהמכות". ואני אומר שקיימת גם אפשרות אחרת ,סבירה לא פחות ,לפיה עובדה זו מלמדת כי השימוש בכוח כלפי המתלונן היה סביר ,ולא כנטען על ידו .הוא היה סביר בנסיבות העניין שבהן נדרשו הנאשמים לחלץ מעצור נשק ארוך שהיה ב"מצב הכנס" ,שהוא מצב שפוטנציאל הסיכון בו לחיים הוא גבוה .אשר לטעם של ריכוך המכות בבגדים – אציין רק כי האירוע התרחש ב 23 -באוגוסט ,מועד בשנה שבו לובשים בני האדם בדרך כלל בגדים קלילים שאין בכוחם "לעשות את העבודה" של הריכוך. לא למותר לציין בהקשר זה גם את סעיף (31ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) ,התשנ"ו ,1991-שניתן ללמוד ממנו על הזיקה שבין 'כוח סביר' ובין 'חבלה'. לעניין זה יש מקום לציין גם כי אף נאשם 1נחבל באצבעו מהַ ֶתפֶ ס שבאבזם רצועת הנשק, במהלך הניסיונות שנדרשו כדי לחלץ את הנשק מהמתלונן (ראה ת .)4/לא מן הנמנע כי השריטה שנגרמה למתלונן בזרוע שמאל מקורה אף היא בַ תפס. התבטאות נאשם 4כלפי המתלונן בתחנת המשטרה – האם הוכחה? .14על פי כתב האישום נטען כלפי נאשם 2כי אמר למתלונן בתחנת המשטרה כי "נהנה להרביץ לו" .נאשם 2הכחיש זאת .לדבריו ,המתלונן הגיע לפניו לתחנה בניידת הסיור שהוזמנה למקום ,וכי הוא לא פגשו שם .העד היחיד לאמירה זו הוא המתלונן עצמו. כפי שהראיתי לעיל המתלונן לא דייק בעדותו בדברים שאמר :הן לעניין הזדהות נאשם 2 כשוטר הן לעניין "הבחורות שברכב" הן לעניין שאינו "מעוניין לפתוח את השער" והן לעניין הקללות שהטיח בנאשם 1ועוד .כמו כן לא דייק המתלונן גם בנוגע לדברים שלטענתו אמר ובעצם לא אמרם ,כמו שפתיחת השער מנוגדת לנהלים וכי עליו לקבל את אישור הרבש"ץ. 265 לפיכך ,מי לידינו יתקע שהפעם ְדברו אמת .מטעם זה אני סבורה שיש לנקוט זהירות וכי אין לבסס ממצאים על עדות המתלונן בלבד. לפני סיום .13לפני סיום אבקש לומר כי נוכח ההתנגדות הפעילה שגילה המתלונן למסירת הנשק אין לתמוה על כך שנפלו פריטים מן השולחן או שנשבר חלון .גם לא מן הנמנע כי בשלב שבו היה המתלונן דחוק אל הקיר פגע הנשק בשמשה ושברּה. .11לבי עם המתלונן וצר לי על עגמת הנפש שנגרמה לו כתוצאה מן האירוע .ברם ,זו עגמת נפש שהיא תוצר מובנה של אכיפת חוק .עבודת המשטרה ,אף כשהיא נעשית כדין ,כרוכה לעתים בפגיעה בזכויות יסוד ,ופגיעה בהן היא תמיד בלתי נעימה בלשון המעטה. .11גם זאת אבקש לומר לפני סיום ,חברתי מצאה לנכון להעביר ביקורת על הנאשמים על כך שבחרו להמשיך ולמלא את המשימה שלשמה הגיעו למקום ,מן הטעם שלא הייתה כל דחיפות מבצעית בכניסתם ליישוב ומן הטעם שבסופו של האירוע נמצא השומר במעצר. כשלעצמי ,הייתי נזהרת מקביעה כזו שהיא ,לדעתי ,בגדר "חוכמה שבדיעבד" .איש לא ידע כיצד התפתח האירוע ולא כל 'סוף מעשה' ניתן לצפייה 'תחילה' .דבר נוסף ,בית הדין בתוך עמו הוא יושב וקשיי המשטרה לאכוף את החוק ,ולרבות את מדיניות הממשלה בדבר הקפאת הבנייה בשטחים – קשיים שעליהם עמדו בהרחבה גם נאשם ,1מת"ח XXXוחלק מן העדים – מן המפורסמות הם. לא למותר לציין בהקשר זה את דבריו של נאשם :1 כפי שציינתי תכנית ההקפאה באותו זמן ,כל ניידת משטרה נחשדה כאחת שבאה לפקח ולאכוף את התוכנית ,והפכנו להיות בעצם מטרה מעצם הגעתנו לישובים ,גם ישובים שבשגרה אנחנו נמצאים שם באמצעות משקים ,ניידות היו מותקפות (בעמ' 134לפרו') . וכן את דבריו של מת"ח XXXעד הגנה 2מטעמו של נאשם ,1שהעיד על נסיבות הזמן המיוחדות של האירוע: כשפקודת ההקפאה הייתה בשלב לפני הביצוע ,ניתן אישור ממשלתי שכל מבנה שיהיו בו יסודות יוכל להמשיך להבנות בתקופת ההקפאה לכן ההתיישבות בשבוע שלפני שנכנס לתוקף חוק ההקפאה ,ביצעו המון יסודות בנייה כדי שבמהלך תקופת ההקפאה יוכלו להמשיך ולבנות ומכאן באה הבקשה של מזכ"ל ( XXXבעמ' 114לפרו'). 266 על רקע מצב הדברים המתואר לעיל באה כאמור הבקשה לקיום ההפגנה האמורה .הפגנה שבשלה ערכו הנאשמים סיור שטח מקדים עם מזכ"ל XXXועם 'האחראית לפרויקט מעקב ההתנחלויות' בתנועה .זו האחרונה העידה: אני אישית חוויתי מפגשים לא נעימים עם שומרים של התנחלויות, שחוסמים אותי ואפילו זורקים עלי אבנים (בעמ' 111לפרו'). ועל מה שקרה לכשנסתיים האירוע העידה: בשלב הזה כבר התחילו להקיף אותנו ,את האוטו שבו אני המשכתי לשבת ,אני ו XXXתושבים ,שצילמו אותנו והסתובבו מסביב ודיברו והייתה תחושה של איום (בעמ' 112לפרו'). והעד XXXהעיד: העובדה ששני אנשים יחסית מוכרים XXX ,ואני ,כשאנו נמצאים ברכב בכניסה להתנחלות עם החלונות ,שניתן לראות אותנו משם ,כל הסיור ,הרצון שלנו היה שהוא יעבור בשלום ,זאת לא הייתה הפגנה ,זה היה סיור מכין .לכן כשנמצאנו בש"ג והתחילו משחקים ולחייך ולשאול שאלה מעליבה ,התחושה שלנו הייתה מאוד לא נעימה במצב הזה .כן היה לנו חשש שעצם הנוכחות שלנו בהתנחלות עלולה לגרום בהתנחלות לפרובוקציה ,להתקהלות וכו' ולכן גם ברגעים שבש"ג וגם אחרי האירוע ,הייתה תחושה מאוד לא נעימה ומאוד לא סימפטית .אני חשתי שהש"ג ,שיש לו עניין בעצירת הרכב ובמשיכת הזמן .לא חשתי לרגע שיש איזה איום ,שיש לו איזה ספק שמדובר בשוטרים ,הוא לא חשד שאנו כמובן גורמי פח"ע ,הוא לא חלק על השוטר שאמר לו שהוא שוטר ,הוא לא פיקפק ,עניין אותו לדעת מי היושבים מאחור ,מה הולך לקרות ,מה הסיפור ,מה קורה כאן ואני חשתי שיש פה איזה מכשול בניסיון להשיג את מטרתנו (בעמ' 111לפרו'). יוצא אם כן שבנסיבות כאלה הפתרון הנכון ,ולעולם אין רק אחד כזה ,הוא מורכב ,ואין כל ערובה שהמתנה במקום או עיכוב במשימה או דחייתה היו בהכרח מובילים לפתרון נקי וחלק. 267 לסיום .13נוכח כל האמור לעיל ,אני סבורה כי התביעה לא עמדה בנטל הנדרש ולא הוכיחה גם את אשמת נאשם 2במידה שהיא למעלה מן הספק הסביר .אשר על כן אציע לחבריי לזכות את הנאשם מחמת הספק. בע"פ ( 3114/11ראובן ידען נ' מדינת ישראל [ ,פורסם בתקדין ,)]21.3.2112 ,אמר כבוד השופט רובינשטיין על הספק הסביר את הדברים האלה: "השאלה מתי תמיהות שנותרו עולות כדי ספק סביר מושפעת ממידת הקשר שלהן לגרעין המהותי עליו נסב האירוע ,נשוא האישום .כאשר התמיהות מקרינות על עצם מעורבות הנאשם באירוע העברייני המיוחס לו ,משקלן עשוי לעלות כדי ספק סביר באשמה .לעומת זאת ,כאשר התמיהות מצויות בשולי האירוע העברייני ,ואינן מהותיות לו ,הרי גם כאשר הן נותרות ללא מענה ,לא בהכרח ישפיע הדבר על רמת הוודאות של הגרסה המפלילה האמינה. בענייננו ,כפי שהראיתי לעיל ,נתגלעו הבדלים ותמיהות הנוגעים בלב האירוע המיוחס לנאשם .2חלק מן התמיהות נוגעות בעדות המתלונן וחלקן האחר בעדות העדים מטעמו. שופטת_________________ סנ"ץ ציפי דוד-גולדברגר השופט ,עו"ד ראובן דוברוביצר .1בכל הכבוד הראוי מצטרף אני להכרעתן של חברותי המלומדות בכל הנוגע לזיכויו של נאשם מספר ,1אם כי אני חייב לציין כי היה זה לא בלי היסוס ,בכל הנוגע להתנהגות שאינה הולמת שוטר .התרשמתי כי חילופי הדברים בינו לבין המתלונן לא היו אזהרה יבישה גרידא כנטען בתשובה לכתב האישום .עוד התרשמתי כי נאשם מספר 1נהג בחוסר סבלנות וסובלנות ,ולא נתן לשומר למצות את הנהלים .אך בהעדר ראיה לתוכן חילופי הדברים ,למעט זו של המתלונן ,אין בכך די בעיני על מנת להרשיע ,ונאשם 1 ייהנה מן הספק בעניין זה. .4בעניינו של נאשם ,2מצטרף אני בכל הכבוד הראוי לדעתה של הנשיאה ,כנגד דעתה החולקת של חברת בית הדין. .4למסקנה זו הגעתי לאחר שעברתי על העדויות וחקירותיהן ,שנשמעו במשך מספר ישיבות ,ולאחר שקראתי בעיון רב את העדויות ואת הניתוח המלומד שעשו חברותי המלומדות ,כל אחת בדרכה ,ולאור הביקור במקום שערך מותב בית הדין ,ביקור אשר 268 האיר את העדויות והבהיר אותן ביתר שאת ,במיוחד את העובדה כי המרחק בין הרכב לביתן השמירה (להלן" :הבוטקה") היה קצר יותר ממה שניתן היה להתרשם במהלך העדויות ,ובעיקר כי ניתן היה לראות הן מהרכב המשטרתי ,והן מאלה שבאו ממול, מתוך היישוב – את כל המתרחש בבוטקה ומחוץ לה. .3אמנע מלפרט ניתוח מקיף של מלוא העדויות ,כפי שעשו חברותי למותב בכישרון רב, אך אציין מספר הערות כלליות. .1לדעת חברתי המלומדת סערת הרגשות והמתח ביישוב בתקופה זו כל אלו עלולים ל"זהם" – אפילו שלא מדעת ושלא במכוון – את החקירה ואת העדות שבעקבותיה. במילים אחרות לא מן הנמנע ש"הווליום" של האירוע ועצמתו כפי שתוארו על ידי העדה נבעו לא רק ממה שראתה בעיניה ,אלא גם מכל מה שקדם למתן עדותה. .1בכל הכבוד הראוי אני רואה זאת בצורה שונה .אומנם ניכר היה מעדויות התביעה, לפחות ביחס לחלקן ,כי נאמרו מתוך סערת רגשות ,בשל המתיחות בה היה שרוי היישוב בעת קרות האירוע בכלל ,והסערה שפקדה אותו בעקבות האירוע בפרט .אף כי לעיתים תוארו העובדות במידה ניכרת של חירות אומנותית ששרתה עליהם ,אין בכך לשלול את גרעין האמת שהיה בהם ,ואף למעלה מזה ,ואין בכל אלה ,בעיני ,כדי לפגוע בעצם קביעת המהימנות ביחס לעובדות הבסיס כפי שקבעה אותן כבוד הנשיאה ,שדי בהן כדי לקבוע כי היה שימוש בכוח. .3גם מעורבותה של פעילת הימין ,כתוארה אז ,הגברת ( XXXכיום – )XXXאין בה בעיני להשפיע על אמינות העדות .שכן לא הוכח ,ואף לא נטען למעורבות בתוכן העדות כי אם בהמרצה לבוא לתת עדות כל מי שבידו להעיד. .8לא זו אף זו .חברתי הנכבדה קבעה את מהימנותם ,או ליתר דיוק את אי מהימנותם של עדי התביעה על סמך סתירות הבדלים בין גרסאותיהם שלהם עצמם ובינם ובין עצמם, ועל סמך אי-דיוקים בעדותם .דעתי בעניין זה שונה לחלוטין .ההבדלים והסתירות ככל שהיו כאלה ,הינם ברובם ככולם זניחים ואינם נוגעים לשורשו של עניין .כך למשל קבעה כי עדותו של העד XXXשהעיד כי לא שמע את השוטרים אומרים למתלונן כי הוא עצור ,וכן כי לא שמע את המתלונן מסרב למסור את נשקו וכי לא ראה אותו מתנגד לכך עומדת בסתירה אף לעדותו של המתלונן עצמו .בכל הכבוד ,העדר ראיה אינה ראיה על העדר .לפיכך עדותו של עד כי לא שמע אמירה כלשהיא יכולה לעמוד בסתירה לעדות כי אמירה שכזו אכן נאמרה. .9באשר לראשית האירוע התרשמותה של חברתי כי הנאשמים פנו אל המתלונן באדיבות, שרק בהמשך – נוכח סירובו של המתלונן לאפשר להם להיכנס – נמהלה בנחישות ובתקיפות .התרשמותי בעניין זה שונה .מקובלת עלי גרסת המתלונן בעיקר נוכח הקלטת תוכנה ובעיקר הטונים שנשמעו הימנה ,כמו גם גרסתו כי ביקש לבדוק את הנהלים מול הרבש"ץ. 269 .11לעניין המשמעות המופחתת שייחסה חברתי לנהלים ,על פיהם ביקש השומר לוודא עם מפקדו מה עליו לעשות; לכשעצמי המשמעות של הנהלים ,היינו שאלת ההיררכיה ,למי השומר הרגיש עצמו כפוף ,הינה משמעותית להבנה נכונה של האירוע .הסיטואציה שהיה בה השומר בעניין זה ,די היה בה לגרום לשוטרים להיות יותר סבלניים ,ולא להתייחס לכך כפרובוקציה שגררה גרמה והובילה לכל העימות ,איך שלא נפרש אותו. היה עליהם לתת לו למצות את הנהלים על פי הבנתו ,במיוחד שלא מדובר היה בדחיפות מבצעית .בפועל נהגו הנאשמים בחוסר סבלנות וסובלנות כפי שעולה הן מהעדויות ,הן מהקלטות ,והן מהטונים שנשמעו מהם. .11זאת ועוד ,חברתי הטילה ספק סביר בהוכחת אשמתו של נאשם ,2בין היתר ,בהסתמך על ציטוט מע"פ ( 3114/11ראובן ידען נ' מדינת ישראל [ ,פורסם בתקדין,)]21.3.2112 , שם קבע כבוד השופט רובינשטיין ביחס לספק הסביר את הדברים האלה: "השאלה מתי תמיהות שנותרו עולות כדי ספק סביר מושפעת ממידת הקשר שלהן לגרעין המהותי עליו נסב האירוע ,נשוא האישום .כאשר התמיהות מקרינות על עצם מעורבות הנאשם באירוע העברייני המיוחס לו ,משקלן עשוי לעלות כדי ספק סביר באשמה .לעומת זאת ,כאשר התמיהות מצויות בשולי האירוע העברייני ,ואינן מהותיות לו ,הרי גם כאשר הן נותרות ללא מענה ,לא בהכרח ישפיע הדבר על רמת הוודאות של הגרסה המפלילה האמינה. בעיני ,בין היתר בהסתמך על האמור לעיל לעניין העדויות ,דברים אלה ,של כבוד השופט רובינשטיין ,מובילים למסקנה הפוכה; הספק לא נוצר בעצם המעורבות של הנאשם באירוע העברייני ,שלא לומר שלא נוצר ספק בעצם האירוע .השאלות הינן של מינון ו "ווליום" – אשר בכל מקרה מהוות בעיני די כדי לבסס ההרשעה. .12בשולי הדברים ולשיטה אחרונה ,ברצוני להוסיף ולציין כדלקמן :כבוד הנשיאה השמיעה ביקורת על הנאשמים שבחרו לנקוט בצעדי אכיפה מיידיים וכוחניים ,שבסופם נמצא שומר העומד על משמרתו במעצר ,בטרם מיצו מגוון אפשרויות שהיו בידם. במיוחד אמורים הדברים בנסיבות דנן שלא הייתה כל דחיפות מבצעית בכניסתם ליישוב. .14אף אני איני יכול להימנע מלציין כדברים האלה ,במיוחד לגבי נאשם .1אומנם בית הדין בהחלטה פה אחד לא מצא כי התנהגותו הגיעה לכדי הרשעה משמעתית -אך ניתן היה בהתנהגות מושכלת ,המצופה מקצין בדרגתו ,אשר שימש באותה עת כראש משרד סיור בתחנת XXXלמנוע את כל האירוע ,ובוודאי לדאוג שלא יגיע לגובה הלהבות אליו הגיע .זה בדיוק המקרה שניתן לומר אל תהיה צודק -היה חכם. לפיכך ,כאמור ,הנני מצטרף לעניין זיכויו של נאשם ,1והרשעתו של נאשם ,2לדעתה של כבוד הנשיאה. 271 סוף דבר נאשם :1 הוחלט פה אחד לזכות את הנאשם מעבירת שימוש בכוח שלא כדין ,לפי סעיף (19א) לתוספת, ומעבירת התנהגות שאינה הולמת שוטר ,לפי סעיף 4לתוספת. בהתאם לפסק דינו של השופט עו"ד ראובן דוברוביצר ,זוכה הנאשם מחמת הספק מעבירת ההתנהגות שאינה הולמת שוטר. נאשם :2 הוחלט ברוב דעות בהתאם לפסק דינם של הנשיאה תנ"צ רחל אדלסברג והשופט עו"ד ראובן דוברוביצר וכנגד דעתה החולקת של השופטת סנ"צ ציפי דוד גולדברגר ,להרשיע את הנאשם בעבירות של שימוש בכוח שלא כדין ,לפי סעיף (19א) לתוספת והתנהגות שאינה הולמת שוטר, לפי סעיף 4לתוספת. ניתן והודע היום ,י' באדר א תשע"ד ,11.2.13 ,בנוכחות התובעת - פקד ליטל הראל ,עו"ד , נאשם 1רפ"ק XXXובאת כוחו עו"ד שחר פרנקל ,נאשם 2רס"ר XXXוב"כ עו"ד איציק כהן. זכות ערעור תוך 31יום מהיום. שופטת _______________ אב בית הדין __________________ שופט ______________ תנ"צ רחל אדלסברג ,נשיאה עו"ד ראובן דוברוביצר סנ"ץ ציפי דוד-גולדברגר 271 תיק מס' 12/12 בבית הדין למשמעת הנשיאה :תנ"צ רחל אדלסברג השופטת :סנ"ץ ציפי דוד-גולדברגר השופט :עו"ד ראובן דוברוביצר משטרת ישראל נגד רס"ר XXX גזר דין השופטים תנ"צ רחל אדלסברג ועו"ד ראובן דוברוביצר: כללי .1הנאשם אשר שירת במועד הרלוונטי לכתב האישום כרכז מודיעין בתחנת XXXהורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירה של שימוש בכוח שלא כדין לפי סעיף 19א' לתוספת הראשונה לחוק המשטרה ,התשס"ו– ( 2111להלן" :התוספת") ובעבירה של התנהגות שאינה הולמת שוטר או שיש בה כדי לפגוע בתדמית המשטרה לפי סעיף 4לתוספת. .2בהתאם לעובדות שהוכחו במשפט ופורטו בהרחבה בהכרעת הדין ,הנאשם הורשע בכך שבתאריך 23.18.2111סמוך לשעה 19:11הגיע ברכב משטרתי נושא לוחיות רישוי אזרחיות (להלן" :הרכב") ,כשהוא בלבוש אזרחי ,לשער הישוב XXXביחד עם רפ"ק XXX ששימש באותה עת ראש משרד סיור בתחנת XXXוהיה לבוש במדים .אל שניהם התלוו שני פעילי "שלום עכשיו" שישבו ברכב ,מאחור .המתלונן אשר שמר בשער הישוב ,ביקש לבדוק את זהות נוסעי הרכב .רפ"ק XXXהזדהה בפניו כשוטר והציג תעודת מינוי ,אך סרב לבקשתו ששאר יושבי הרכב יזדהו חרף הסברו של המתלונן לפיו עפ"י הנהלים בישוב אין להכניס לישוב שום אדם שאינו מזדהה בפני השומר. במהלך דין ודברים עם המתלונן בדבר פתיחת השער אמר רפ"ק XXXלמתלונן כי אם לא יפתח את השער ייעצר ,המתלונן השיב כי עליו לבדוק זאת עם הרבש"צ .בסמוך לכך ,לאחר שהמתלונן נכנס לעמדת השמירה ,על מנת לבדוק את הענין עם הרבש"צ ,ירד הנאשם מהרכב ,נכנס אף הוא לעמדת השמירה והכה את המתלונן בכך שסטר בפניו ,הכה אותו באגרופים בגבו ובצווארו וכן ניסה להצמידו לשמשה שבעמדה .בנוסף לכך השליך את חפציו של המתלונן לרצפה תוך שאמר לו" :אתה מרביץ לי ,אני אעצור אותך על הכאת שוטר". בהמשך ,נכנס לעמדה גם רפ"ק XXXהודיע למתלונן על מעצרו והורה לו למסור את נשקו. משסרב לכך המתלונן ,השניים הפעילו כוח במטרה לפרוק אותו מנשקו והוא נעצר ,נשקו 272 נלקח ממנו ואח"כ הובא לתחנת המשטרה .בזמן שהמתלונן שהה בתחנת המשטרה ,ניגש אליו הנאשם ואמר לו כי נהנה להרביץ לו. בגין השימוש בכוח נגד המתלונן עד לשלב בו הגיע רפ"ק XXXלעמדת השמירה ,הורשע הנאשם בעבירת שימוש בכוח שלא כדין ,לפי סעיף (19א) לתוספת. בגין התבטאותו שצוינה לעיל ,הורשע הנאשם בעבירת התנהגות שאינה הולמת שוטר לפי סעיף 4לתוספת. .4עוד יצוין כי המתלונן נחבל באירוע .בהכרעת הדין קבענו כממצא כי החבלות נגרמו כתוצאה מהשימוש בכוח שהופעל נגדו על ידי הנאשמים .לעניין זה יובהר כי לא קבענו שהחבלות נגרמו כתוצאה משימוש בכוח שלא כדין ,שכן אין לדעת באיזה שלב באירוע נגרמו החבלות ,וקיימת אפשרות שאלו נגרמו בשלב בו נכנס רפ"ק XXXלעמדת השמירה. ראיות התביעה וטיעוניה לעונש .3התובע ציין את חומרת העבירה של שימוש בכח שלא כדין ,ופירט מדוע בנסיבות מקרה זה אכן השימוש בכח שלא כדין הינו חמור ביותר .לדבריו ,הנאשם הפעיל כח כלפי המתלונן במצב בו הפעלת הכח היתה מיותרת לגמרי וללא הצדק ,שנית ,הוסיף התובע ,הפעלת הכח היתה משמעותית ,ועוד הזכיר לחומרה ,את האמירה הלא ראויה של הנאשם למתלונן. בסוף דבריו הצביע על כך שהתנהגותו של הנאשם גרמה למצב אבסורדי ,לפיו הנאשם והקצין נאבקו במתלונן במהלך שמירתו על ישוב ישראלי ,תוך הוצאה בכח של כלי הנשק ששימש באותה עת לשמירה. באשר לרישום המשמעתי של הנאשם ,הגיש התובע גיליון משמעתי ממנו עולה כי הנאשם הורשע בהליך פלילי בשנת 1999בעבירה של שימוש בכח שלא כדין ,וכן במספר עבירות נוספות בדין המשמעתי ,שלדברי התובע ,אינן רלבנטיות למקרה דנן. התובע הגיש אף את הערכותיו התקופתיות של הנאשם מהשנים 2118עד ,2114בהן הוערך בציונים של טוב מאוד 1וטוב מאוד .2 התובע סקר בפנינו את מגמת הפסיקה בעבירות משמעת של שימוש בכח שלא כדין ,והצביע על כי קיימת מגמה של החמרה בענישה ,בעוד שבעבר הסתפקו בנזיפה חמורה ובקנס כספי, הרי שלאחרונה השתנתה המגמה ובמקרים של שימוש בכח שלא כדין ,נגזר עונש של הורדה בדרגה. לסיכום דבריו ,טען התובע כי מקרה זה נכלל באותם מקרים אשר כלל הנסיבות בהם מובילות לכך שיש לעתור לעונש של הורדה בדרגה ,בנוסף לנזיפה חמורה .על פי נתוני סימולציית השכר של החשבות ,טען התובע ,הורדה בדרגה מהווה פגיעה של ₪ 1,211ברוטו בשכרו של הנאשם. ראיות ההגנה וטיעוניה לעונש .1מטעם ההגנה העידו 4עדי אופי. ראשון העיד – רפ"ק ,XXXאשר הנאשם עבד תחת פיקודו הישיר .רפ"ק XXXהעיד כי הנאשם הביא להישגים מרשימים מאוד בתקופתו ,אף שנכנס לתפקיד מאוד קשה ב 273 .XXXעוד הדגיש כי על אף שהשירות בתקופה זו היה שעה שההליך המשמעתי התנהל בפנינו ,מה שיכול היה ליצור משקעים נפשיים בתפקודו של השוטר – הנאשם התמודד עם זה בצורה מצוינת וההליך לא השפיע על טיב ואיכות עבודתו .כן ציין העד ,כי הנאשם מסור לתפקידו ,בכל שעות היממה ועובד במסירות. עד שני שהעיד בפנינו – סנ"צ ,XXXציין ,כי הנאשם זכה ממנו לשבחים במהלך עבודתו וציין את היכולת שלו לקדם נושאים מקצועיים שבהם התנסה במהלך שירותו .במיוחד הדגיש כי במהלך אחד האירועים בו היה הנאשם בתפקיד ,נפצע ואף נקבעו לו 11%נכות כתוצאה מכך. עד שלישי שהעיד – סנ"צ ,XXXסיפר כי הוא מכיר את הנאשם קרוב ל 11-שנים ,משני סבבי עבודה ובעיקר עת הנאשם היה ממונה כרכז נוער על כל הטיפול בהתיישבות היהודית. העד העיד כי הנאשם גרם ותרם רבות לקשר עם המתיישבים ,פתח דלתות והגביר את ההידברות עם תושבי המקום ,ובכלל היה גורם מרכזי בהידברות רציפה עם ההתיישבות. לדבריו ,הנאשם קיבל מכתבי הערכה רבים ,כולל מראש ישיבה ורבנים. .1ב"כ הנאשם טען בפנינו כי אף שחלה לאחרונה מגמה של הקשחה בבית הדין למשמעת לגבי עבירות של שימוש בכח ,הרי בשנת ,2111השנה בה ארע האירוע ,מגמת הענישה במקרים אלה לא כללה הורדה בדרגה. כן ציין את הזמן הרב שחלף מאז המקרה ,שלפחות מחציתו אינה באשמת הנאשם. הוא הוסיף ,כי מדובר בנאשם שמשרת 19שנה בחיל ,בתפקידים מגוונים של בלש ורכז מודיעין ,קיבל הערכות חיוביות ממנהלי ישיבות ,אזרחים ,על אופן הסיוע וכן תעודות הערכה ממפקדיו. עוד ציין ב"כ הנאשם ,לשאלת ביה"ד ,את מצבו הכלכלי של הנאשם ,כי הוא משתכר נטו ₪ 9,111שמתוכם מנוכים כהחזר חודשי להלוואות כ.₪ 1,111- .3הנאשם עצמו בחר שלא לומר דבר וממילא ברור כי גם לא הביע חרטה. דיון .8נתנו דעתנו לעובדות האירוע בהן הורשע הנאשם ,לטיעוני הצדדים ,לראיות אשר הוצגו ולנימוקים אשר נטענו בפנינו לחומרה ולקולה. .9הנאשם הורשע כאמור ,בעבירת שימוש בכוח שלא כדין כלפי שומר שהיה מוצב בשער הישוב XXXעל רקע סירובו של זה להכניס את הניידת בשערי הישוב .עוד הורשע הנאשם בכך שבהיותם בתחנת המשטרה ,שעה שהמתלונן היה כלוא כעצור ,ניגש אליו הנאשם ואמר לו כי נהנה להרביץ לו. 274 .11הנאשם ,בנסיבות מקרה זה ,כשל בהפעלת כוח ,במצב בו זה לא נדרש מבחינה עניינית ואף אסור היה מבחינה חוקית .הפעלת הכוח בנסיבות שהוכחו במשפט ,על פיהן סטר הנאשם למתלונן בפניו ,הכה אותו באגרופים בגבו ובצווארו וכן ניסה להצמידו לשמשה שבעמדה ואחר כך השליך את חפציו לרצפה -לא נועדה למימוש תכלית מבצעית כלשהי .מדובר בהפעלת כוח אסורה ,להבדיל מהפעלת כוח מותרת או אף מהפעלת כוח מותרת שחרגה מהמידה הראויה .האדם שכלפיו הופעל הכוח רשאי היה להתנגד לו והתנגדותו זו לא תיחשב לעבירה. .11אנשי המשטרה צריכים לפעול מתוך תפיסה כי הם משרתי הציבור ואינם אדוניו .לפיכך, שוטר שטח ,כמו הנאשם ,אמור לדעת לכבוש את זעמו .היכולת להשתמש בכוח באופן חוקי, מקום בו השוטר נדרש לכך ,או לרסן את השימוש בכוח כשאין בו צורך ,היא חלק ממקצועיותו ומיומנותו של שוטר שטח ,לא כל שכן שוטר מנוסה כמו הנאשם. מקצועיות השוטר אמורה לעמוד לו גם במהלך הטיפול באירועים בהם הוא חש תסכול וכעס ,כמו באירוע שבפנינו. מדובר ,אפוא ,בהתנהגות פסולה של הנאשם אשר לא ידע להבליג ,לשלוט בכעסיו ולבלום את עצמו. .12באשר להתבטאותו של הנאשם כלפי המתלונן בגינה הורשע בעבירת התנהגות שאינה הולמת שוטר ,עת היה האחרון עצור ,הרי שיש בה למצער כדי ללמד על הלך נפשו באירוע, שמבטא זלזול במתלונן ומעין נקמנות .מכל מקום מדובר בהתבטאות פסולה ומיותרת שאין מקום לשכמותה מפיו של איש משטרה. .14בהכרעת הדין הבענו דעתנו כי לא זו בלבד שלא הייתה כל הצדקה לשימוש בכוח במקרה זה ,אלא שהיה בידי הנאשם ורפ"ק XXXלמנוע את האירוע ,לו התנהלו בסבלנות ובאיפוק והיו נוקטים בחלופות פעולה אחרות .בשולי הכרעת הדין נאמרו הדברים כלהלן: "בטרם נחתום הכרעת דין זו ,ראינו לנכון להעיר מספר הערות .עם סיום שמיעת תיק זה ,הגענו לכלל מסקנה כי אילו היו השוטרים משכילים לנהוג בחוכמה בסבלנות ובאיפוק ,אירוע זה לא היה בא לעולם .ובמה דברים אמורים? עם הגעת הנאשמים לעמדת הבדיקה בכניסה לישוב ,פגשו במתלונן ששימש אותה עת כשומר בשער הישוב .הלה הסביר להם כי ההנחיות שבידו מחייבות לבדוק כל אדם שנכנס לישוב ולרשום את פרטיו .גם לאחר שהתלהט ויכוח בעניין זה ,עמד המתלונן על דעתו וסרב להכניסם לישוב .במהלך הדברים שהוחלפו בין הנאשם 0לבין המתלונן ,הציב הראשון אולטימטום למתלונן ,לפיו ,אם לא יפתח את השער בתוך חצי דקה ,ייעצר .הנאשם ,4כפי שקבענו בהכרעת הדין ,יצא מהרכב וניסה לכפות על המתלונן את הכניסה ,תוך שהפעיל כלפיו כוח שלא כדין .התנהלותו זו ,הובילה לכך שנאשם 0נאלץ להצטרף אליו ,להודיע למתלונן על מעצרו ולהוציא בכוח את נשקו מידיו. 275 אנו סבורים ,כי טעו הנאשמים בכך שבחרו לפנות לפסים של אכיפה מידית וכוחנית, זאת בטרם מיצו את מגוון האפשרויות האחרות שעמדו לרשותם ,כמו :פנייה לרבש"צ ,פנייה לגורמי החטיבה ,עיכובו של המתלונן ,המתנה במקום עד שיתברר העניין וכו' .הדברים אמורים בפרט על רקע העובדה שלא הייתה כל דחיפות מבצעית לכניסתם לישוב .נקיטה בצעדי אכיפה שיש בהם שלילה של חרויות יסוד ,היא מוצא אחרון ולא ראשון ,אולם לצערנו ,לא כך נהגו הנאשמים במקרה זה. התנהגותם של הנאשמים ,לא זו בלבד שלא תרמה להרגעת המצב אלא החריפה והקצינה אותו .כדרך גלגולם של אירועים ,מצאו עצמם לבסוף נתונים במצב אבסורדי, עת נאלצו להיאבק בשומר בעת שהוא ניצב על משמרתו ולהוציא מידיו בכוח כלי נשק ששימש אותה עת לשמירה מבלי שהייתה כל הצדקה לכך". .13המתלונן ,בעדותו בפנינו תיאר כיצד השפיעו עליו מעשי הנאשם " :אני רוצה להבהיר אני לא בן אדם שחוטף מכות ביום יום או מחזיר מכות ,בשבילי זו הייתה מהלומה מאוד קשה חוויה מאוד קשה......ניגשתי לרופא משפחה ,סיפרתי את המקרה ,אמרתי שכואב לי שאני רוצה ימי מחלה .לא שאני מקבל ,אני לא שכיר ,אני עצמאי ,פשוט לא יכולתי לעבוד כמה ימים אחרי זה" (עמ' 31ש' 14-19לפרוטוקול). .11כפי שלמדנו מהעדים ,האירוע הסעיר מאוד את עדי התביעה ,את כלל תושבי הישוב ואף התפרסם ברבים .אין ספק כי היה בכך כדי לפגוע בתדמית המשטרה ובאמון הציבור בה. .11אשר לעבירת השימוש בכוח שלא כדין ,נאמר בביה"ד פעם אחר פעם ,כי היא מהעבירות החמורות שבעבירות המשמעת ,שכן מעבר לפגיעה בגופו ובכבודו של האזרח הנתקף ,יש בה כדי לפגוע בתדמית המשטרה ובאמון שהציבור רוחש לה ,ואלו כידוע מהווים תנאי הכרחי לעבודת המשטרה וליכולתה למלא את תפקידיה. כב' השופט מלץ בע"פ 12/51מאיר אשש נ' מדינת ישראל [פדאור (לא פורסם) ,]413 )2( 81 בהתייחסו לנושא אלימות שוטרים היטיב לבטא את הדברים וסיכמם כך: "שוטרי ישראל ,מלאכתם קשה ואחראית ,מלווה לא אחת סיכונים והתנכלויות, והינם ראויים לכל אהדה שיכולים בתי המשפט לתת להם .אך במה דברים? כל עוד הם זוכרים וערים לכך שהסמכות והמרות שהוענקו להם ,רק לצרכי ביצוע התפקיד ניתנו ואסור שיעשה בהם שימוש לרעה .עליהם לשנן זאת לעצמם השכם והערב, דווקא משום שמלאכתם מחייבת לעתים קרובות נוקשות ואפילו שימוש בכוח .המעבר מ"כח סביר" לאלימות מיותרת הוא מהיר ומפתה וחלילה להם לעבור את הגבול. עליהם לדעת ולהבין כי אם יעברו את הגבול ואם ישתמשו לרעה בסמכויות שניתנו להם ,ובעיקר אם ינהגו באלימות מיותרת ,לא יעניקו להם בתי המשפט אהדה ,וימצו עמם את הדין ומן העבר השני ,אזרח הבא במגע עם אנשי משטרה ,אפילו הוא חשוד או עבריין ,זכאי לצפות ולהניח שאם יתנהג כהלכה לא יגעו בו לרעה .מעשי אלימות ברוטלית כמו אלה של המערערים ,פוגעים קשות הן במערכת היחסים ,העדינה בלאו הכי ,שבין האזרח למשטרה ,והן במוניטין של המשטרה וביכולתה לתפקד כדבעי". 276 .13כפי שציינו הצדדים ,מגמת הפסיקה ,בעבירות של שימוש בכח שלא כדין ,אכן הוחמרה בתקופה האחרונה וכוללת ,לא אחת ,את העונש של הורדה בדרגה. .18עוד נבהיר כי אכן זכותו הבסיסית של כל נאשם לנהל תיק הוכחות ,ומובן כי אין לזקוף זאת לחובתו .יחד עם זאת ,בהחליטו לעשות כן ,לא יוכל לקבל הנאשם את ההקלה הניתנת למי שבוחר להודות ולקבל אחריות על מעשיו .נציין כי הנאשם בחר שלא להביע חרטה בשלב הטיעונים לעונש. .19בצד החומרה בה אנו רואים את מעשי הנאשם ,נתנו דעתנו לשיקולים לקולה אשר בהם ניתן למנות את טיב שירותו של הנאשם .מדובר בשוטר המסור לתפקידו ,ומבצעו כהלכה לשביעות רצון הממונים ,זכה לתעודות ומכתבי הוקרה רבים ,גם מאזרחים וגם מהמתיישבים מהאזור הרגיש בו הוא מבצע את תפקידו .עפ"י עדות מפקדיו ,השכיל לעשות זאת בדרכי נועם ובהידברות. .21עברו המשמעתי של הנאשם שהוצג בפנינו ,כולל עבר משמעתי ישן ,ובכלל זה עבירה בה הורשע בבימ"ש השלום ,בגין שימוש בכח שלא כדין .אף שבמקום אחר השארנו בצריך עיון את השאלה האם חלה התיישנות במקרה שכזה ,הואיל וב"כ הנאשם לא העלה זאת ,אין אנו נכנסים לסוגיה זו .מכל מקום ,במהלך למעלה מ 11-שנה לא הורשע הנאשם בכל עבירה משמעתית ,ועובדה זו היא שעמדה לנגד עינינו. .21התלבטנו האם להשית על הנאשם קנס כספי משמעותי שיהלום את נסיבותיו החמורות של המקרה ,או הורדה בדרגה לתקופה שמשמעותה הכלכלית הינה פחותה באופן ניכר ביותר מהקנס הכספי. לאחר שנתנו דעתנו לנסיבות כולן ,ובעיקר לטיעוני ב"כ הנאשם בדבר הכנסתו החודשית והנותר ממנה אחרי החזר הלוואות ,החלטנו להטיל על הנאשם עונש שמחד יהא בו כדי להרתיע את הנאשם ושוטרים אחרים ,וכן להעביר מסר ארגוני ברור בגנות התנהגות פסולה מסוג זה ,ומצד שני מתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם. לפיכך ,אנו מוצאים שיש להשית על הנאשם את העונשים הבאים: - נזיפה חמורה - הורדה בדרגה למשך חודש אחד. 277 השופטת ציפי דוד-גולדברגר .1אין חולק כי המתלונן בתיק זה מנע את כניסת הנאשמים ליישוב .כל יישוב ,גם אם הוא ממוקם בשטחי יהודה ושומרון ,בא לכל הדעות בגדר 'מקום ציבורי' ,ולא סתם מקום ציבורי ,אלא במובנו הרחב ביותר .לטעמי ,הדעת אינה סובלת מצב שבו נמנע – ואפילו מדובר במניעה של דקות מספר – משוטרים הממלאים תפקידם כחוק לבוא בשעריו של מקום ציבורי .לא בכדי שונה הנוהל הרלוונטי ,ושינוי זה הוא לדידי בבחינת "סופו מעיד על תחילתו" .היינו לפרש את המובן מאליו הוא בא. .2הסנגור ביקש מאתנו להחיל על נאשם 2את העונש שהיה מקובל בבית הדין לתקופה שבה נעברו העבירות שבהן הורשע ,ולהימנע מלהשית עליו את העונש המקובל נכון להיום .לטעמי יש ממש בבקשה זו. סעיף 1לחוק העונשין ,התשל"ז ,1933-מסדיר מצב שבו העונש שנקבע לעבירה שונה על ידי המחוקק ,והוא קובע שיש להחיל על העניין את החיקוק המקל עם העושה. אמנם בענייננו 'העונש המקל' ,או ליתר דיוק 'העונש המחמיר' הוא תולדה של פסיקת בית הדין ,ולא של המחוקק .עם זה ,אני סבורה שנכון שאף בית הדין יאמץ את גישת המחוקק ויחיל על נאשם 2את העונש שהיה מקובל בשנת הביצוע של העבירות ,2111 ,ולמעשה עד לתקופה האחרונה ממש. אשר על כן ,בהביאי בחשבון את נסיבות העבירה ,את נסיבות האירוע ,את התנהגות המתלונן ,את נסיבותיו האישיות של הנאשם ,ואת העונש שהיה מקובל בבית הדין עד לאחרונה – אני סבורה שניתן להסתפק בנסיבות תיק זה בעונש של נזיפה חמורה וקנס בסך .₪ 1,111 .4לפני סיום ברצוני להתייחס גם אל עברו של הנאשם ,כפי שבא לידי ביטוי בגיליון שהוגש לנו .התביעה הגישה לבית הדין את הרשעתו בפלילים של הנאשם משנת ,1999שבגינה נידון הנאשם לעונש של מאסר על תנאי .הרשעה זו כפופה להוראות חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים ,התשמ"א .1981-על פי האמור בחוק זה ,הרשעת הנאשם התיישנה ,ולכן לכאורה לא היה מקום להציגה לפנינו .בביד"ע ,1/18שבו נזדמן לי להיות חברת הרכב ,עוררנו את השאלה של התיישנות עבירות משמעת ,וכך כתבנו בהקשר זה: ברצוננו להביע את דעתנו בעניין שלא נדון ,לא בפני בית הדין קמא ואף לא בפנינו ,ובכל זאת בשל חשיבותו אנו מוצאים לנכון להעלותו ולהותירו, בשלב זה ,בצריך עיון .המשיבה צירפה כראיות מטעמה לעונש הרשעה אחת של המערער משנת .0992השאלה שטרדה אותנו הינה ,האם נכון או ראוי היה שהתביעה תגיש הרשעה כ"כ ישנה שניתנה על ידי בית הדין למשמעת? אין חולק שלּו היה מדובר בהרשעה שניתנה בפלילים על ידי בית משפט ,לא ניתן היה להגישה לבית המשפט מחמת התיישנותה. 278 מאז שחוק המשטרה (דין משמעתי ,בירור קבילות שוטרים והוראות שונות) ,התשס"ו ,4111-ביטל את סעיף )1(4לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים ,התשמ"א - 0950-לא חל חוק המרשם על הרשעות ועונשים של בית הדין למשמעת של המשטרה .מתעוררת לפיכך השאלה מה משמעותו של ביטול זה בהקשר של התיישנות הרשעות ועונשים של בית הדין למשמעת .אין ספק שמטרת התיקון הייתה להיטיב עם השוטר על ידי החרגת הרשעות ועונשים כאמור מהמרשם הפלילי .ברם ,בד בבד עם הטבה זו ,ובהעדר הסדר חוקי אחר הקובע כללים בדבר התיישנות של הרשעות ועונשים משמעתיים ,יוצא לכאורה עניינם של שוטרים נפגע. לדעתנו ,יש מקום לקבוע התיישנות אף להרשעות ולעונשים משמעתיים. הדרך לעשות כן יכולה להיות על דרך של הנחיות פנימיות או על דרך של תיקון חקיקה (ביד"ע XXX 1/18נ' משטרת ישראל). נוכח האמור ,ובשל חשיבותם של הדברים ,טוב תעשה התביעה אם תפעל להסדרת הנושא בכללותו ,בין על דרך של חקיקה פנים-ארגונית ובין על דרך של חקיקה ראשית. שופטת _________________ סנ"ץ ציפי דוד-גולדברגר סוף דבר נוכח דעת הרוב של השופטים ,תנ"צ רחל אדלסברג ועו"ד ראובן דוברוביצר ,וכנגד דעתה החולקת של השופטת סנ"ץ ציפי דוד-גולדברגר ,יושתו על הנאשם העונשים הבאים: - נזיפה חמורה - הורדה בדרגה למשך חודש אחד. ניתן והודע היום ,כ"ג באדר א תשע"ד ,24/2/13 ,במעמד התובעת – פקד ליטל הראל ,עו"ד, הנאשם וב"כ עו"ד איציק כהן. זכות ערעור תוך 31יום מהיום. שופטת ______________אב בית הדין __________________שופט _______________ סנ"ץ ציפי דוד-גולדברגר תנ"צ רחל אדלסברג ,נשיאה עו"ד ראובן דוברוביצר 279 תיק ביד"מ /1/04 בבית הדין למשמעת לפני :אב בית הדין ,תת-ניצב רחל אדלסברג השופטת ,ניצב-משנה רותי שיטרית השופט ,סגן-ניצב אודי וולף משטרת ישראל נגד הנאשם :מ.א 0114192 .רס"מ XXX גזר – דין כללי .81הנאשם ,סייר ביחידת שיטור קהילתי ,הודה במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב האישום שהוגש נגדו והורשע בעבירות של התנהגות שאינה הולמת שוטר לפי סעיף 4לתוספת הראשונה לחוק המשטרה ,התשס"ו( 2111-להלן" :התוספת") ובנקיטת לשון מעליבה או מאיימת בהליך חקירה בלא הצדק סביר לפי סעיף )1(21לתוספת. הנאשם כפר בעובדות כתב האישום ,אולם לאחר תחילת שלב ההוכחות הצדדים הודיעונו כי הגיעו להסדר טיעון לפיו הנאשם יחזור בו מכפירתו ,יודה בעובדות כתב האישום והצדדים יטענו במשותף לעונשים של נזיפה חמורה וקנס כספי בהתאם לשיקול דעת בית הדין. כתב האישום .82מעובדות כתב האישום בו הודה הנאשם עולה כלהלן: בתאריך 23.11.2112נחקר הנאשם תחת אזהרה בפני חוקרת מח"ש (להלן" :החוקרת"). משהבחינה החוקרת כי הנאשם אינו משתף עמה פעולה בעת שהציגה בפניו שאלות עליהן התבקש להשיב ,הדפיסה את הודעתו עד לאותו שלב וביקשה ממנו לחתום על הודעתו. הנאשם סירב לחתום על הודעתו בטענות הבאות :אינו יודע לקרוא ,לא קיבל ארוחת צהריים ולא קיבל שתייה מהבוקר ,אינו חש בטוב ,נוהלה חקירה חד צדדית בעניינו ,ישב "כמו כלב בחדר לבד כשהמזגן דלוק על קפוא במשך שעה ועשרים" ,לא עונה יותר על שום 281 שאלות עד שהזכויות הבסיסיות שלו יתקבלו "כגון סיגריה בשעה" ,אינו יודע באיזה סטאטוס הוא נמצא בחקירה בין אם מעוכב ובין אם עצור. בשלב זה נכנס לחדר החקירות חוקר מח"ש (להלן" :החוקר") ועימת את הנאשם עם כך שכן קיבל שתייה ואף 2הפסקות עישון .בסמוך לכך ,אמר הנאשם לחוקר כי אינו רוצה לדבר יותר ,קם ממקומו והלך לכיוון הדלת .במעמד זה החוקר ביקש מהנאשם לשבת ,אך הנאשם התעלם מבקשתו. בהמשך לכך ,הודיע החוקר לנאשם כי הוא עצור ובמקביל מנע את יציאתו של הנאשם מחדר החקירות באופן שעמד בדרכו של הנאשם בסמוך לדלת חדר החקירות והורה לנאשם לשבת .בעת שהנאשם התיישב חזרה בכיסאו ,הודיע לו החוקר כי מאחר ועמד לעזוב את חדר החקירות ,הוא מיידע אותו כי הוא "עצור בחשד לשיבוש מהלכי חקירה ואף ניסיון להזיז אותי בכוח ולצאת מהחדר ואני מנעתי זאת ממך בכך שעמדתי באופן פאסיבי". בתגובה לכך השיב הנאשם לחוקר כי לא נגע בו ,לא התקרב אליו ולא שום דבר והחל מרגע זה "להתראות ביי ,בית משפט ,יאללה ,מספיק עם השאלות ,יאללה נו". כשביקש החוקר לשאול את הנאשם שאלה נוספת ,אמר לו הנאשם" :תוציאו את ההקלטות ותראו מי שקרן ,אני או אתה .חתיכת חלאה ,מי אתה בכלל? מי אתה בכלל"? בשלב זה קם הנאשם מכיסאו ,רכן לעבר החוקר ,תוך שהוא צועק "מי אתה בכלל? מי אתה בכלל?". משנשאל הנאשם על ידי החוקר האם הוא רוצה לתת לו נגיחה השיב הנאשם לחוקר" :מי אתה בכלל ,מי רוצה לגעת בך בכלל? אתה לא שווה את זה ,אידיוט ,אתה לא אידיוט אתה יותר מזה ...אתה מביא אותי על דברים חארטה? תלך לאלף עזאזל ,לך לאלף עזאזל ...אם זה חארטה תזדיינו כולכם יאללה ...תגיד לכל השוטרים שלך שיעמדו בחוץ כמו זיינים גם כן...תזדיין אתה והם גם כן ...תתבייש לך חתיכת שקרן ...תתבייש לך מר XXXלנהל בצורה כזאת חקירה שקרית וחד צדדית ...אתה חושב שנפלת על דג רקק אתה לא יודע על מי נפלתם ...את כתב התביעה שלי אתה תקבל ואתה תשלם עליו ביוקר"... בגין מעשיו האמורים יחסה התביעה לנאשם עבירות של :נקיטה בלשון מעליבה ומאיימת בהליך חקירה בלא הצדק סביר וכן התנהגות שאינה הולמת שוטר שיש בה כדי לפגוע בתדמית המשטרה. ראיות התביעה וטיעוניה לעונש .84התובע בטיעוניו ציין כי אמירותיו של הנאשם כלפי חוקרי מח"ש ,בחדר החקירות של מח"ש הן מבישות ומקבלות משנה חומרה נוכח העובדה שמדובר ברצף של אמירות שנמשך מספר רב של דקות. לדבריו ,מצופה משוטר שהוא חלק מגוף אכיפה לשתף פעולה בהליך חקירתי בו הוא מעורב גם אם הוא סבור סובייקטיבית כי חקירתו הייתה לא הוגנת או לקויה ,והיה עליו לנהוג באיפוק ולומר את הדברים בדרך מקובלת. עוד הוסיף התובע כי המעשים גרמו לנזק תדמיתי למשטרה בעיני מח"ש. 281 בהתייחסו לטיב שירותו של הנאשם ציין כי מדובר בשוטר וותיק ,שהתגייס בשנת ,1994 ללא עבר משמעתי רלוונטי והגיש את גיליון ההרשעות המשמעתי של הנאשם .מהערכותיו התקופתיות מהשנים 2111ועד 2114אשר הוגשו אף הן לבית הדין ,עולה כי הנאשם הוערך על ידי מפקדיו בציונים הנעים בין "טוב "4לבין "מעולה ."1 התובע ציין כי הנאשם הודה ,חסך זמן שיפוטי ,הוא מצטער על מעשיו ומקבל עליהם אחריות. בהתייחסו לעונש עתר להטלת עונשים של נזיפה חמורה וקנס וביקש לכבד את הסדר הטיעון שמצוי לגישת התביעה במתחם הסבירות. לתמיכה בטיעוניו הפנה לגזרי הדין בתיקי ביד"מ 33/19ו 8/11 -תוך שציין כי מדובר במקרים שאינם דומים ממש. ראיות ההגנה וטיעוניה לעונש .83מטעם ההגנה העידו שלושה עדים על אופיו של הנאשם ולהלן תמצית דבריהם: עד אופי ,1רפ"ק XXXהעיד כי הוא משמש כקצין שיטור וקהילה של תחנת .XXXמכיר את הנאשם כ 18-שנה ומשמש מפקדו הישיר ב 3-השנים האחרונות .סיפר על התפקידים אותם מילא הנאשם תחת פיקודו ושימש כיד ימינו .הוסיף כי הנאשם בעל מוסר עבודה גבוה והפנה לתפקודו באירועי הסופה האחרונה בירושלים בה התייצב הנאשם לקריאה ביום שישי בלילה וסייע בחילוץ אנשים מהשלג .סיפר כי הנאשם נרתם למשימות מעבר לשעות העבודה והוא נוהג לסייע לכל שוטרי התחנה לרבות בעניינים אישיים שכן הוא בעל ניסיון וחוכמת חיים .לדבריו הנאשם מגלה אומץ וחתירה למגע בביצוע תפקידו ובכך הוא מהווה דוגמה לשוטרים צעירים המשרתים בתחנה .על תפקודו זכה הנאשם בתעודות הוקרה ומכתבי הערכה. עד אופי ,2סנ"צ ,XXXהעיד כי הכיר את הנאשם עת שירת כמפקד יס"מ XXXוהנאשם שירת בסמ"ג .לימים הגיע הנאשם לסיור XXXוההיכרות העמיקה .עוד הוסיף כי בהמלצת סגנו קלט את הנאשם ליחידת היס"מ .לדבריו הנאשם שוטר מקצועי ובלט ביחידת היס"מ ,נהג להדריך שוטרים אחרים והפך מודל לחיקוי .הוסיף כי נהג להשתמש בנאשם למשימות מורכבות ולא אכזב .סיפר כי הנאשם שוטר אמיץ ונוהג להתנדב לכל משימה גם מחוץ לשעות העבודה .הוסיף בנימה אישית כי עדותו בבית הדין מעניקה לנאשם מעט ביחס לתרומתו הרבה. עד אופי , 4תנ"צ (בדימוס) XXXהעיד כי בתפקידו האחרון שימש כמפקד XXXופרש לפני חמש שנים .סיפר כי הוא חברו של אביו של הנאשם והכיר את הנאשם עוד בטרם גויס. סיפר על הישגיו של הנאשם והמוטיבציה הגבוהה שאפיינה אותו .לדבריו הנאשם התבלט בכריזמה ובמוטיבציה עוד כטירון .סיפר כי הנאשם דבק במשימה ,מקבל על עצמו אחריות והוא מתאפיין באומץ לב. 282 .81הסנגור ,בפתח טיעוניו ,הגדיר את התבטאויותיו של הנאשם ככאלה שאין להתהדר בהן, אולם יחד עם זאת ,הן נאמרו ,לדבריו ,בתוך משרדי מח"ש .לדעתו ההתבטאויות מצויות ברף התחתון שכן לא נאמרו מול אזרחים או בפורום אחר. בהתייחסו להשפעות של חקירת מח"ש על הנאשם טען ,כי החקירה היוותה קריסה של מפעל חייו ,דבר שהוביל להלך רוח שוודאי אינו מוצדק ואשר בגינו נעברה העבירה. בהתייחסו לטיב שירותו של הנאשם הפנה לעדויות עדי האופי וטען שהמסקנה העולה מדבריהם היא שמדובר בשוטר חיובי ביותר ובולט לחיוב כמעט בכל הפרמטרים ואף אדם ראוי ,שככל הנראה מעד .לתמיכה בטענתו זו ,הגיש לעיוננו אסופת מכתבי הוקרה ותעודות הערכה. הוסיף כי הנאשם הביע צער וחרטה על מעשיו והבין את משמעותם. בהתייחסו לעונש עתר לכבד את הסדר הטיעון תוך התחשבות בעינוי הדין שנגרם לנאשם. הנאשם .81הנאשם פתח את דבריו באומרו כי הוא בוש ונכלם מהמעמד .הוסיף ,כי הוא חש בושה מעומק ליבו על מה שאירע והוא מתנצל ומצטער על מעשיו .סיפר על כך שבעשרים ואחת שנות שירותו מעולם לא הגיע למצב דומה והודה כי נכשל .את דבריו חתם בבקשת סליחה מחוקרי מח"ש שנפגעו מדבריו. דיון .83נפתח ונאמר כי מדובר בהתבטאויות חריגות בחומרתן. לא זכור לבית הדין מקרה דומה בו הושמעו ע"י שוטר התבטאויות מסוג זה כלפי חוקרי מח"ש במהלך חקירה. .88התבטאויותיו הבוטות והמעליבות של הנאשם ,כלפי חוקריו ,בתגובה לשאלות שנשאל במהלך חקירתו במח"ש ,הכול כפי שפורט בהרחבה בכתב האישום ,הן בגדר מעשים פסולים ,מניפולטיביים ומבישים ,שהדעת אינה סובלת אותם .אין המדובר בהתפרצות רגעית או בפליטת פה אלא בהתבטאויות חוזרות ונשנות לאורך זמן ,במהלך החקירה כולה. למקרא העובדות המפורטות בכתב האישום ,קיים קושי להאמין שהתבטאויות בנוסח זה אכן יצאו מפיו של איש משטרה. .89למותר לציין כי התרבות הארגונית אינה סובלת התנהגויות והתבטאויות בנוסח האמור. לאלו אין ולא ניתן למצוא כל הצדקה. גם אם סבור היה הנאשם כי חוקרי מח"ש טועים בהאשמותיהם כלפיו או כי נמנעה ממנו זכות זו או אחרת ,הרי שאין בכך כדי להמעיט מחומרת התנהגותו. 283 .91מצופה היה מהנאשם שינהג על פי דין ,כפי שמצופה מכל אזרח הנתון בחקירה ,ובכלל זה יגלה אורך רוח ישלוט בכעסיו וינהג כבוד בחוקרי מח"ש ,גם אם תחושתו הסובייקטיבית היא שהצדק עמו ונגרם לו עוול. איש משטרה ,בהיותו אמון על אכיפת החוק ,מחויב בנורמות התנהגות גבוהות במיוחד. ברי כי נורמות אלו חלות גם כאשר הוא נחקר תחת אזהרה במח"ש. .91בדנ"פ - 3484/18יוסף אונגרפלד נ' מדינת ישראל .תק-על , 1131 ,)4(2111עמ' 1194נדון עניינו של אזרח שהעליב שוטר .הדברים שנאמרו שם בהתייחס לעבירת העלבת עובד ציבור יפים גם לענייננו: "גם סף הסיבולת שמצופה מעובד הציבור לסגל לעצמו כלפי ביטויים מעין אלה אינו מרקיע שחקים .הפגיעה הכרוכה בסוג זה של ביטויים היא הפגיעה הקשה ביותר משום שהיא מעמידה את מושאה כשק חבטות שנועד אך לספיגת רגשות התסכול והכעס של העולב .אין לצפות מעובד הציבור להשלים בהכנעה עם הפיכתו יעד לביטויים פוגעניים ומשפילים כעניין שבשגרה .ביטויים אלה מסכנים את תפקודו של השירות הציבורי מן ההיבט "הפנימי" ,שכן הם עלולים לפגוע ביכולתו לבצע כראוי את תפקידיו .ביטויים אלה אף יוצרים את הסיכון הגבוה ביותר לפגיעה בתפקודו של השירות הציבורי מן ההיבט "החיצוני" של שמירה על אמון הציבור בשירות הציבורי .אמון הציבור צפוי להיפגע באופן חמור אם יהפכו עובדי הציבור יעד לגיטימי לחרפות ולגידופים כל אימת שמאן דהוא לא יהא שבע רצון מהתנהלותם .מסר הבוז וההשפלה ,שכוון לכאורה כלפי עובד ציבור מסוים, מקרין למעשה על השירות הציבורי בכלל". .92הנאשם פעל באירוע תחת השפעת כעסו שגבר עליו .חכמי ישראל ,גינו את הכעס בדרכים רבות ,ולא בחלו בביטויים קשים ,כדי לתאר את מצבו של אדם שאינו שולט בעצמו. בגמרא במסכת נדרים דף כב' נאמר" :אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן" :כל הכועס -כל מיני גיהנם שולטין בו ,שנאמר (קהלת י"א י') והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך" .משמע ,אם תסיר את הכעס ,תעביר את הרעה. רב נחמן בר יצחק אמר על אדם הכועס" :בידוע שעוונותיו מרובין מזכויותיו" ,שנאמר (משלי כט כב) ובעל חימה רב פשע" . הרמב"ם בפרק ב' מהלכות דעות מונה בין המגונות שבהנהגות את הכעס .הוא כותב( :הלכה ו') " וכן הכעס ,דעה רעה היא עד למאוד; וראוי לאדם שיתרחק ממנה עד הקצה האחר, וילמד עצמו שלא יכעוס ,ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו". 284 ומוסיף הרמב"ם בהלכה ז' " :אמרו חכמים הראשונים ,כל הכועס ,כאילו עובד עבודה זרה .ואמרו שכל הכועס -אם חכם הוא ,חכמתו מסתלקת ממנו ,ואם נביא הוא ,נבואתו מסתלקת ממנו .בעלי כעס ,אין חייהם חיים; לפיכך ציוו להתרחק מן הכעס ,עד שינהיג עצמו שלא ירגיש אפילו לדברים המכעיסים"... . .94לצד הפסול שבמעשיו ,זכאי הנאשם להתחשבות בית הדין בנסיבות לקולה העומדות לזכותו .בראש ובראשונה הודאתו והבעת החרטה .נראה כי הנאשם הפיק את הלקחים מהמקרה .בנוסף לכך ,עומדות לזכותו כעשרים ואחת שנים של שירות ועשייה איכותית כפי שעלה מהמסמכים שהוגשו לנו ומעדויותיהם של עדי האופי אשר דברו רבות בשבחו והעידו על אופיו הטוב. .93לאחר ששקלנו את טיעוני הצדדים ,לרבות התרשמותנו מהפנמת הנאשם את הפסול שבאופן התנהלותו ,נסיבותיו האישיות וטיב שירותו ,אנו סבורים כי הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים עומד במתחם הסבירות והחלטנו ליתן לו תוקף שיפוטי. סוף דבר ,לאחר שנתנו דעתנו לנסיבות כולן ,החלטנו להשית על הנאשם את העונשים הבאים: נזיפה חמורה קנס כספי בסך ₪ 4,111שישולם בחמישה תשלומים שווים ורצופים. ניתן והודע היום ,כז' באדר א' תשע"ד 23.4.13 ,בנוכחות :התובע :רפ"ק עו"ד גיל ראכלין ,עו"ד הנאשם וב"כ עו"ד ניר רותם ממשרד עו"ד שוורץ-נרקיס. זכות ערעור תוך 31יום מהיום. שופטת ______________ אב בית הדין __________________שופט _______________ סנ"צ אודי וולף תנ"צ רחל אדלסברג ,נשיאה נצ"מ רותי שטרית 285 תיק ביד"מ //02 בבית הדין למשמעת לפני :אב בית הדין ,ניצב משנה רותי שטרית השופט ,סגן ניצב איתן כהן השופט ,סגן-ניצב אברהם שבבו משטרת ישראל נגד הנאשם :רס"ר XXX גזר – דין כללי הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום בעבירה של התרשלות בעת מילוי תפקיד לפי סעיף 2לתוספת הראשונה לחוק המשטרה התשס"ו.2111- בפתח הדיון הודיעונו הצדדים כי הנאשם ובא כוחו הגיעו להסדר עם המחלקה לחקירות שוטרים לפיו הנאשם יודה בעובדות כתב האישום ובאשר לעונש יטענו הצדדים באופן חופשי. כתב האישום מעובדות כתב האישום בהן הודה והורשע הנאשם עולה כי במועד הרלוונטי לאישום הוא שירת כשוטר ביחידת הפרשים בXXX בתאריך 21.8.2112בסמוך לשעה 24.11הגיע הנאשם עם פרש נוסף במסגרת משמרת לילה למרכז העיר ב XXXכשהוא רכוב על סוס .הנאשם הבחין במספר צעירים שישבו באזור חשוך והחזיקו בידיהם כוסות שתיה שהכילו אלכוהול .בין הנאשם לבין ( XXXלהלן" :המתלונן") התגלע ויכוח על רקע בקשתו של הנאשם ממנו לשפוך את האלכוהול שבידו. בשלב מסוים נגע המתלונן באמצעות ידיו בסוס עליו היה רכוב הנאשם .הנאשם אשר חשש שמא הסוס ישתולל בשל היותו סוס חדש שאינו מאומן דיו ,ביקש מהמתלונן מספר פעמים שיתרחק מהסוס אולם המתלונן התעלם מבקשתו. 286 בתגובה ובמטרה להרתיע את המתלונן ולהרחיקו מהסוס התכוון הנאשם להצליף בידו של המתלונן באמצעות המושכה של הסוס אך לא נתן דעתו די הצורך לאפשרות שהצלפתו תפגע בראשו של המתלונן. בהצלפתו ,פגע הנאשם בראשו של המתלונן באופן שנגרם לו פצע מדמם בראשו. בשל מעשיו כמתואר לעיל ,הורשע הנאשם בעבירה של התרשלות בעת מילוי תפקידו כשוטר. טיעוני התביעה בטיעוניה עמדה התובעת על חומרת תוצאת המעשה ,שכן נגרמה למתלונן חבלה בראשו והוא דימם ,לדבריה גם אם הנאשם עשה את המעשה מבלי שהתכוון לכך .לא היה מקום שהנאשם יגיע למצב בו נפגע נער ממעשיו והוא היה צריך לנקוט משנה זהירות ולקחת בחשבון את הפגיעה בראשו של המתלונן ,הגם שהתביעה אינה מתעלמת מן הסיכון שהיה טמון במעשיו של המתלונן שאחז במושכה של סוס שאינו מאומן דיו .עוד טענה כי הנאשם היה ממוקם במקום גבוה ביחס למתלונן והבחירה להצליף במתלונן באמצעות המושכה מהווה התרשלות מצדו .הוסיפה כי היה על הנאשם לבחור באמצעי אחר כדי להרחיק את המתלונן כגון :הדיפה ברגלו ,התרחקות, צעקה וכיוצ"ב .לדבריה ,חומרת התוצאה מלמדת על העוצמה שהושקעה במכה ועל המסוכנות שיש בהצלפה שכזו .לטענתה נסיבות האירוע מוכיחות את קלות הדעת והפזיזות של הנאשם אולם מאחר ועסקינן בדין המשמעתי נבחר סעיף עבירה של התרשלות במילוי תפקיד. בהתייחסה לטיב שירותו ,ציינה ,כי הנאשם התגייס בשנת 1998ועברו המשמעתי נקי .מתמצית הערכותיו התקופתיות אותן הגישה לעיוננו ,עולה כי הנאשם הוערך על יד מפקדיו בין השנים 2111ועד 2114בציונים הנעים בין "טוב מאוד "1לבין "טוב מאוד "2 לסיכום דבריה עתרה להטלת עונשים של נזיפה חמורה וקנס כספי. טיעוני ההגנה בפתח דבריו טען הסניגור ,בתגובה לדברי התובעת ,כי אין לייחס לנאשם מחשבה פלילית שכן כתב האישום מייחס לו התרשלות במילוי תפקיד ,בלבד. לטענתו הנאשם פעל באירוע במטרה להגן על שלום הציבור ,המדובר היה בשעת לילה מאוחרת והנאשם התבקש לאכוף חוק חדש כשהוא רכוב על סוסו עת היה מוקף במספר חיילים שהחזיקו כוסות המכילות אלכוהול. לדבריו מדובר במעשה שמצוי ברף הנמוך של מדרג החומרה .המעשה לא היה מתרחש אלמלא הפרובוקציה של המתלונן שסיכן את עצמו ואת השוטר בכך שנגע בסוס .אין מחלוקת שהנאשם 287 פעל באופן זה מתוך חשש שהסוס ישתולל .לפיכך ביקש להתחשב בנסיבות המיוחדות של הסיטואציה המאיימת אליה נקלע הנאשם. עוד הוסיף ,כי הנאשם התרשל בהשתמשו במושכה כדי להצליף במתלונן ,אולם יש קושי של ממש לחשוב על אופציות יעילות אחרות שהיה ניתן לבחור בהן במקרה זה .בעניין זה הפנה לדברי התובעת שטענה שניתן היה להדוף את המתלונן באמצעות רגלו ולדברי מפקדו של הנאשם בחקירת מח"ש שהשיב שהיה משתמש באלה בתשובה לשאלה מה היה עושה הוא באותו מצב. לטענתו הנזק שנגרם למתלונן הינו מזערי ולא ניתן להגדירו כ"נורא" כפי שהגדירה התביעה. בהתייחסו לעונש הראוי טען כי יש להסתפק בנזיפה בלבד לאור הנסיבות המיוחדות של הנאשם. הנאשם בדבריו לפנינו הדגיש כי כפרש הרוכב על סוס הוא פגיע .עוד הוסיף כי מבחינתו מדובר היה באירוע אלים ,המתלונן היה חייל ולדעתו היה שתוי וכיום הוא מבין שהיה צריך לנהוג אחרת באותה סיטואציה. דיון עובדות המקרה כפי שעולות מכתב האישום בו הודה הנאשם מלמדות בעליל על כך שהנאשם נקלע למצב מסוכן שהתבטא בכך שבעודו במהלך פעילות מבצעית רכוב על סוסו ,נגע המתלונן באמצעות ידיו בסוס וסיכן אותו .הנאשם שידע כי סוסו אינו מאומן דיו ,חשש מהשתוללות הסוס שהייתה עלולה לגרום לנזק לא מבוטל ,הן לו עצמו ,הן למתלונן והן לסביבה ,על כן ביקש מהמתלונן מספר פעמים שיתרחק מהסוס ,אולם הלה התעלם מבקשתו .בצר לו החליט להצליף בידו של המתלונן באמצעות המושכה כדי להרחיקו ,אולם מתוך רשלנות ולא באופן מכוון ,פגע בראשו וגרם לו לפצע מדמם בראשו. הצדדים בטיעוניהם ניסו להעלות על הדעת חלופות שיכול היה הנאשם לנקוט בהן כדי להימנע מהצורך להצליף בידו של המתלונן באמצעות המושכה ,אולם התקשו לנקוב בחלופה ברורה וחד משמעית .הנאשם עצמו בעדותו בפנינו העלה אפשרות של התרחקות עם הסוס ומיד סייג אותה, באומרו: " היום אני מבין שהייתי צריך לנהוג אחרת בסיטואציה הזאת ,אולי בדרך אחרת כמו להתרחק עם הסוס ,דבר שלא היה אפשרי באותו רגע....הבחור היה שתוי ואני פחדתי שהוא ינעל את היד שלו במושכה וזה יהיה לא פשוט לשחרר אותו ,פחדתי על עצמי ,על הסוס ,על הסביבה" (עמ' 3לפרוטוקול). משנדרש הנאשם להגיב באופן מידי כדי למנוע את השתוללות הסוס הוא בחר בדרך של הצלפה בידו של המתלונן באמצעות המושכה אשר כאמור ,מתוך רשלנות ,פגעה בראשו של המתלונן. 288 אנו סבורים כי יש בנסיבות אלו להקהות באופן משמעותי את החומרה שבמעשה. נודה על האמת ונאמר כי התלבטנו בשאלה האם טעותו של הנאשם עולה כדי עבירת משמעת. שאלנו את עצמנו האם לא עומדת לנאשם הגנת הצורך והאם יכול היה לראות את הנולד ולצפות את הפגיעה שנפגע המתלונן כתוצאה מטעותו .יחד עם זאת משהסכימו הצדדים במסגרת הסדר הטיעון שמדובר בעבירה של התרשלות במילוי תפקיד ומאחר ועסקינן בהסדר טיעון מבלי שהובאו בפנינו הראיות הרלוונטיות ,אין צורך או יכולת בידינו לדון בשאלה וכל שיש בפנינו הן עובדות כתב האישום וסעיף החיקוק בהם הודה הנאשם. בהתייחס למחלוקת שנתגלעה בין הצדדים במהלך טיעוניהם ביחס ליסוד הנפשי אשר התלווה למעשה ,אין בידינו לקבל את טענת התובעת באומרה " :אך כאן תציין התביעה שבעצם באה לידי ביטוי קלות הדעת או הפזיזות אך למעשה אנו עוסקים בדין המשמעתי ועפ"י הדין המשמעתי סעיף העבירה המתאים למקרה שלפנינו הינו התרשלות במילוי תפקיד" (עמ' 4 לפרוטוקול) .עובדות כתב האישום כמו גם סעיף העבירה מלמדים באופן ברור על כך שהנאשם פגע במתלונן מתוך יסוד נפשי של רשלנות ולכן אין לייחס לו מחשבה פלילית בוודאי שלא במהלך טיעון לעונש. מהראיות והנתונים שהוצגו בפנינו עולה כי הנאשם משרת במשטרה מזה כ 11 -שנים בתפקידי שטח ,מהם כ 11-שנים בתפקידו הנוכחי כפרש במחוז ,XXXעברו המשמעתי ללא רבב וטיב שירותו ,חיובי. לאחר שנתנו דעתנו לנסיבות כולן ובפרט לנסיבות האירוע ולמידת רשלנותו המופחתת של הנאשם ,זאת ,מבלי להתעלם מחומרת התוצאה שכן בסופו של אירוע נפגע המתלונן בראשו ודימם ,מצאנו שמדובר במקרה בו יש בנימוקים לקולה להטות את הכף בגזירת דינו של הנאשם .לפיכך החלטנו להסתפק בעונש של נזיפה חמורה בלבד ולהימנע מהטלת קנס. אשר על כן ,החלטנו לגזור על הנאשם ,כאמור ,עונש של נזיפה חמורה. ניתן והודע היום ,כ"ז באדר א' תשע"ד ,23.2.13 ,בנוכחות התובע – רפ"ק גיל ראכלין ,עו"ד, הנאשם רס"ר XXXוב"כ עו"ד ניק קאופמן. זכות ערעור תוך 31יום מהיום. שופט ______________ אב בית הדין _________________ שופט _______________ סנ"צ אברהם שבבו נצ"מ רותי שטרית סנ"צ איתן כהן 289 תיק ביד"מ 2/02 בבית הדין למשמעת בפני :אב בית הדין ,נצ"מ רותי שטרית השופט ,סגן ניצב מוטי פלדמן השופט ,סגן-ניצב איתן כהן משטרת ישראל נגד הנאשם :רס"ר XXX גזר – דין כללי הנאשם אשר שירת בתקופה הרלוונטית לכתב האישום ,כסגן ראש משמרת במרכז שליטה , XXXהודה במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב האישום שהוגש נגדו והורשע בעבירת התנהגות שאינה הולמת שוטר לפי סעיף 4לתוספת הראשונה לחוק המשטרה התשס"ו- .2111 בפתח הדיון הודיעונו הצדדים על כך שנכרת הסדר טיעון בין הנאשם למחלקה לחקירות שוטרים ,לפיו הנאשם יודה בעובדות כתב האישום שהוגש לבית הדין והטיעונים לעונש יהיו חופשיים. כתב האישום מעובדות כתב האישום בהן הודה הנאשם ,עולה כי בחודש אפריל 2111או בסמוך לכך ,פנה הנאשם ,במהלך משמרת ,לשוטרת שח"מ (להלן" :השוטרת") הכפופה לו והעיר לה הערה בעלת אופי מיני המתייחסת לאיבר מוצנע. למחרת ,במהלך משמרת ,פנה הנאשם שוב לשוטרת והעיר לה הערה נוספת בעלת אופי מיני המתייחסת לגופה. בשל מעשיו אלו ,הורשע הנאשם בעבירה של התנהגות שאינה הולמת שוטר. 291 טיעוני התביעה התובע בטיעוניו הדגיש כי התנהגותו של הנאשם ראויה לגינוי ומדובר בהתבטאויות פסולות שיש בהן משנה חומרה נוכח פער הכוחות והגילים המשמעותי שקיים בין הנאשם למתלוננת .המתלוננת הייתה בתקופה הרלוונטית שוטרת שח"מ כבת עשרים ובשירות כחצי שנה ,לעומת הנאשם ששימש בתפקיד סגן ראש משמרת והיה בתקופה הרלוונטית כבן 41 ובעל וותק של כ 11-שנים בשירות .עוד הוסיף כי הנאשם חרג מהנורמות הראויות להתנהגות שוטר כלפי פקודתו ויש בדברים כדי לפגוע באמון הציבור ובכלל זה הוריה של המתלוננת ,במשטרה ובתדמיתה. בהתייחס לטיב שירותו של הנאשם ,ציין ,כי הנאשם התגייס בשנת 2111ועברו המשמעתי נקי למעט גיליון שיפוט בדן יחיד משנת 2113בגין עבירה של אי מילוי הוראה שאינה נוגעת למקרה שבפנינו .התובע הגיש את תמצית הערכותיו התקופתיות של הנאשם שבין השנים 2111ועד 2114מהן עולה כי הנאשם הוערך בציונים הנעים בין "טוב מאוד "1ועד "טוב מאוד ."2 בהתייחס לעונש ,עתר להטלת עונשים של נזיפה חמורה וקנס .התובע ציין כי הנאשם פיצה את המתלוננת בתיק זה ומתלוננת נוספת שהייתה חלק מהתיק הפלילי שבוטל ,בסך של ₪ 2111לכל אחת. לתמיכה בטענותיו הפנה לגזר הדין בתיק ביד"מ 42/12הגם שלטענתו המקרה שם חמור מהמקרה שבפנינו. טיעוני ההגנה בפתח דבריו תיאר הסניגור את גלגוליו של התיק שהחל בבית משפט השלום שם אף נשמעו עדים ,עד לכריתת הסדר הטיעון מול מח"ש ,במסגרתו נמחק כתב האישום בבית משפט השלום והוגש בנוסח מתוקן לבית הדין .לדבריו ,העבירה בוצעה בשנת ,2111ההליך בבית משפט השלום החל בשנת 2112והנה בשנת 2113עדיין לא הסתיים .הנאשם מסתובב זמן רב כשעננה כבדה רובצת מעל לראשו ,הוא שילם מחיר אישי וציבורי ומדובר בעינוי דין. לדבריו ,הערותיו של הנאשם לא היו צריכות להיאמר ,הן מהוות התנהגות שאינה הולמת ואין ספק שדבריו פגעו בשוטרת המתלוננת .הנאשם אמר את הדברים מתוך טיפשות והוא מצטער עליהם. בהתייחסו לטיב שירותו של הנאשם ,טען כי הוא משרת במשטרה כ 14-שנים מתוכם כ3- שנים במשל"ט .XXXקודם לכן שירת כסייר וכבלש בתחנת XXXוכיום הוא משמש בתפקיד חדש במשל"ט כאחראי על אוכלוסיות מיוחדות .הנאשם ביצע את כל תפקידיו נאמנה ולשביעות רצון מפקדיו ועברו המשמעתי נקי למעט גיליון השפיטה שהוזכר משנת 291 . 2113לתמיכה בטענתו זו ,הגיש לעיוננו את גיליונות ההערכות התקופתיות בין השנים 2113 ועד 2111מהן עולה כי הנאשם הוערך על ידי מפקדיו בציונים הנעים בין "טוב מאוד 1לבין "טוב מאוד ."2עוד הגיש אסופת מסמכים הכוללת תעודות הצטיינות והוקרה ומכתבי המלצה לרבות תעודות הצטיינות מנשיא המדינה ומאלוף הפיקוד בהן זכה במסגרת שירותו הצבאי בפלס"ר גבעתי. בהתייחסו לנסיבותיו האישיות טען כי הנאשם נשוי ולו ארבעה ילדים. הסניגור ביקש להתחשב בכל האמור ולהסתפק בפיצוי ששולם כבר על ידי הנאשם. לתמיכה בטענותיו הפנה לגזרי דין בתיקי ביד"מ 1/12ו . 41/19 -לדבריו מדובר במקרים חמורים יותר שהסתיימו בעונשים שלא חרגו בחומרתם מהנורמה המקובלת בבית הדין. הנאשם הנאשם בדבריו בפנינו הדגיש כי לא התכוון לפגוע ,הערותיו היו ללא כוונה מינית והוא התנצל והצטער .לדבריו ,העיר הערה כשראה את המתלוננת במדים החדשים .ציין כי התלונה הגיעה שבוע לאחר שהמתלוננת עמדה למשפט בעקבות תלונותיו כלפיה בפן המקצועי. דיון בכתב האישום שהונח לפתחנו שהינו פרי של הסדר טיעון שנכרת בין הנאשם למח"ש ,צוין כי הנאשם העיר לשוטרת המתלוננת הערות בעלות אופי מיני ,האחת ביחס לאבר מוצנע והשנייה ביחס לגופה ,אולם הוא שומר על עמימות ביחס לתוכנן המדויק .במסגרת הסדר הטעון הודה הנאשם בכך שההערות מהוות עבירה משמעתית של התנהגות שאינה הולמת שוטר .במצב דברים זה יקשה על בית הדין לקבוע מהי חומרתן היחסית של ההתבטאויות במדרג החומרה של עבירות מסוג זה .לפיכך ובהיעדר אינדיקציה אחרת ,יש להניח לטובת הנאשם כי האמירות מצויות במדרג החומרה הנמוך ביחס להערות בעלות אופי מיני, כאמור. למרות האמור ,מצאנו חומרה בהשמעת הערות בעלות אופי מיני על ידי הנאשם לשוטרת שח"מ צעירה ,בשרות חובה ,שהינה חסרת ניסיון חיים ,ומוצאת עצמה לראשונה במסגרת זרה וחדשה מחוץ לביתה ,בה היא עומדת מול כוח וסמכות של היררכיה פיקודית והכול תוך שקיימים פערי כוחות וגילים ביניהם. עפ"י עובדות כתב האישום בהן הודה הנאשם ,אין המדובר במעידה חד פעמית אלא במעשה שחזר על עצמו פעמיים ביחס לאותה שוטרת. 292 אנו סבורים כי היה בהתנהגותו זו של הנאשם כדי לשבש את התפקוד התקין במשל"ט, לפגוע במרקם החברתי ולהעכיר את האווירה במקום השירות. התבטאויותיו של הנאשם שנשאו אופי מיני והתייחסו לאיבר מוצנע ולגופה של המתלוננת אשר משרתת תחת פקודו ונתונה למרותו ,מעבר להיותן פוגעניות כלפי המתלוננת אישית ובכבודה .יש בהן כדי לפגוע בחובת הנאמנות של מפקד במשטרת ישראל כלפי שוטרות שתחת פיקודו ,כלפי בני משפחותיהן וכלפי החברה בכללותה. על הארגון להמחיש לכל אלה כי הוא מספק הגנה נאותה לשוטרות החובה בדרך של טיפול הולם ומחמיר בכל מי שההין לפגוע בהן. הכלל שנקבע בפסיקה והעובר כחוט השני הוא כי המנהל הציבורי פועל כנאמן הציבור ,הוא מחויב בשמירת ערכי התנהגות בסיסיים ועליו לשמש דוגמה ומופת לציבור הרחב. תפקיד השוטר בתוקף מעמדו המיוחד כאוכף חוק ,דורש הקפדה מיוחדת על ערכי מוסר ואתיקה גבוהים במיוחד והתנהגות ללא כל דופי. כל פגיעה בעיקרון זה יש בה כדי לגרום נזק לתדמית המשטרה ולאמון הציבור בה באנשיה ובטוהר פעולותיה .אמון זה כידוע הנו חיוני להבטחת תפקודו של הארגון ופעילותו התקינה ומהווה אינטרס ציבורי ראשון במעלה. לקולה שקלנו את הודייתו של הנאשם ,הבעת הצער והחרטה כפי שעלו מדברי הנאשם בפנינו, עברו המשמעתי הנקי ,טיב שירותו החיובי ,הפיצוי ששולם למתלוננת ועינוי הדין שנגרם לו. נתנו דעתנו למטרותיו של הדין המשמעתי תוך מתן דגש למעמדה המיוחד של המתלוננת כשוטרת בשירות חובה. כידוע ,מטרתם העיקרית של אמצעי המשמעת המוטלים על ידי בית הדין אינה הענשת השוטר .הם נועדו לצורך השגת תכלית כפולה ,הגנה על הארגון ,על תדמיתו בעיני הציבור ומניעת פגיעה בתפקידו מחד גיסא ,והרתעת שוטרים אחרים כי לא ייכשלו במעשים מסוג זה מאידך גיסא .על בית הדין לבחון ,בין היתר ,האם יש באמצעי המשמעת אותם יטיל כדי ליצור הרתעה מספקת בקרב השוטרים וכדי להשיב על כנו את אמון הציבור במשטרה. אין בידנו לקבל את טענת הסניגור לפיה יש להסתפק בפיצוי ששולם למתלוננות ללא הטלת עונש אחר ,שכן הדבר אינו מוצדק בנסיבות העניין ובנוסף לכך המשמעות הישירה תהיה סיומו של ההליך ללא הטלת עונש כלשהו .הדבר אינו עולה בקנה אחד עם סעיף (11א) לחוק המשטרה ,התשס"ו – 2111ותקנה (81א) לתקנות המשטרה (סדרי דין בדיון משמעתי), התשע"ב – ,2112המחייבים הטלת עונש על נאשם לאחר שהורשע בדין. 293 במקרה זה בהתחשב בכך שהנחנו לטובת הנאשם כי התבטאויותיו מצויות במדרג החומרה הנמוך ביחס להתבטאויות בעלות אופי מיני ולאחר שנתנו דעתנו לנסיבות כולן ושקלנו את השיקולים לחומרה ולקולה ,החלטנו לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: נזיפה חמורה קנס בסך ₪ 4111אשר ישולם בחמישה תשלומים שווים ורצופים. ניתן והודע היום ,כ"ז באדר א' תשע"ד ,23.2.13 ,בנוכחות התובע – רפ"ק גיל ראכלין ,עו"ד , הנאשם – רס"ל XXXוב"כ פקד נמרוד פלדמן ,עו"ד. זכות ערעור תוך 31יום מהיום. שופט ______________ אב בית הדין _________________ שופט _______________ סנ"צ איתן כהן נצ"מ רותי שטרית סנ"צ מוטי פלדמן 294 תיק ביד"מ /5/04 בבית הדין למשמעת לפני :אב בית הדין ,תת-ניצב רחל אדלסברג ,נשיאה השופט ,ניצב משנה רותי שטרית השופט ,סגן ניצב איגור בורובסקי משטרת ישראל נגד הנאשמת :מ.א 0124291 .רס"ל XXX גזר – דין כללי .1הנאשמת ,חוקרת במרחב XXXהורשעה עפ"י הודאתה בעובדות כתב האישום במסגרת הסדר טיעון ,בעבירה של התנהגות שאינה הולמת שוטר או שיש בה כדי לפגוע בתדמית המשטרה ,לפי סעיף 4לתוספת הראשונה לחוק המשטרה התשס"ו – .2111 .2בפתח הדיון הודיעונו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון לפיו הנאשמת תודה בעובדות כתב האישום ,ובאשר לעונש המאשימה תטען לעונשים של נזיפה חמורה וקנס ואילו ההגנה תטען באופן חופשי. .4מעובדות כתב האישום בהן הודתה הנאשמת עולה כלהלן: בתאריך 21.12.12סמוך לשעה 12:41בעת שהנאשמת והשוטר ג.נ (להלן" :החוקר") היו במשמרת ביחידה ,עוכב המתלונן ונחקר ע"י הנאשמת .במהלך חקירתו התפתח וויכוח במהלכו נכנס החוקר לחדר החקירות ,אחז את המתלונן בחולצתו וסטר לו על לחיו. בתאריך 1.4.12במהלך חקירתה של הנאשמת במחלקה לחקירות שוטרים ,מסרה תשובה כוזבת או מתחמקת בכך שטענה כי לא ראתה את החוקר סוטר למתלונן וכי הדבר אינו זכור לה ,זאת חרף העובדה שהייתה עדה לכך. בתאריך 12.4.14בעת שנחקרה הנאשמת בשנית במחלקה לחקירות שוטרים הודתה כי הייתה עדה לשימוש בכוח מצד החוקר כלפי המתלונן. הנאשמת הורשעה בכך שבמעשיה המתוארים לעיל התנהגה באופן שאינו הולם שוטר ושיש בו כדי לפגוע בתדמית המשטרה. התביעה 295 .3בפתח טיעוניו לעונש עמד התובע על חומרת המעשים המיוחסים לנאשמת בכתב האישום ,אשר עומדים בניגוד מוחלט לנורמות ההתנהגות המצופות משוטרי משטרת ישראל .לדבריו ,כדי לבסס הרתעה ,יש לכלול במסגרת הענישה רכיב של הורדה בדרגה ,כפי שקבע בית הדין במספר גזרי דין לאחרונה .עם זאת ציין כי בשל נסיבותיו המיוחדות של מקרה זה ,יש לבחון את הדברים באופן שונה ולהתחשב בסיטואציה המביכה שאליה נקלעה הנאשמת עת גודפה ע"י המתלונן ,והחוקר ששימש כחונך שלה, הכה את המתלונן. התובע הוסיף כי לאחר שהנאשמת אמרה אמת בחקירתה השנייה במח"ש ,ניתן היה לגבש ראיות נגד החוקר .עוד הסביר את החשיבות בשמירת האיזון הנכון והחשיבות ששוטר צריך לדעת שבמידה ויספר את כל האמת ,גם אם זה כרוך בתשלום אישי כבד מבחינתו ,המערכת תתחשב בו מבחינת העונש. באשר לנסיבותיה האישיות של הנאשמת ציין התובע ,כי היא התגייסה לחיל לפני כשנתיים ובעברה המשמעתי הרשעה אחת בפני דן יחיד בגין עבירה של התנהגות שאינה הולמת שוטר שעניינה כפתור שהיה פתוח בחולצתה במהלך קורס. באשר להערכותיה התקופתיות של הנאשמת ,ציין התובע כי היא הוערכה לראשונה ע"י מפקדיה בשנת 2114בציון "טוב מאוד ."1התובע המציא לבית הדין את המרשם המשמעתי ואת גיליון ההערכה התקופתית. בהתייחסו לענישה ,עתר לעונשים של נזיפה חמורה וקנס כספי בהתאם לשיקול דעת בית הדין. ההגנה .1הסנגור בטיעוניו הדגיש את חשבון הנפש שעשתה הנאשמת לאחר חקירתה הראשונה במח"ש ,את הבנת הטעות ואת העובדה שסיפרה את כל האמת בחקירתה השנייה .ציין כי החוקר נכנס לחדרה של הנאשמת ,ללא שהתבקש ועל דעת עצמו וכן ואת העובדה שמדובר בחונך של הנאשמת ששימש לה כמורה .עוד טען כי חרטתה הכנה של הנאשמת ניכרת מהודעתה השנייה במח"ש. בהתייחסו לנתוניה של הנאשמת ,ציין ,כי למרות שהיא משרתת תקופה קצרה ,זכתה לקבל תעודת הוקרה ממפקד המרחב על מקצועיותה בטיפול באירוע פשע חמור של ניסיון לרצח .סיפר כי הנאשמת בעלת תואר ראשון באנגלית ועובר לגיוסה למשטרה עבדה בהוראה ובביטוח הלאומי והגיש מסמכים המעידים על כך .לדבריו הנאשמת התגייסה למשטרה מתוך ערכים של נתינה ושירות לציבור. בסיום דבריו ביקש הסנגור לכבד את הסדר הטיעון וככל שקיימת אפשרות לכך, להימנע מהטלת קנס. .1מפי הנאשמת שמענו ,כי היא מתחרטת על הטעות שעשתה ומתחייבת שהדבר לא יחזור על עצמו .בהתייחסה למקרה סיפרה כי הייתה חדשה במערכת ,כיבדה מאוד ואהבה את החוקר שהיה חונך שלה ולא ידעה כיצד להתמודד מול מח"ש .תחילה ניסתה להגן עליו 296 אך מיד לאחר מכן הבינה שהוא עשה טעות וגם היא עשתה טעות לכן לאחר חשבון נפש עם עצמה החליטה לספר את האמת. דיון .3הנאשמת שבפנינו ,חוקרת צעירה ,כשלה בכך שבחקירת מח"ש לא מסרה אמת בדבריה כי לא ראתה את עמיתה החוקר סוטר למתלונן וכי הדבר אינו זכור לה .עם זאת ,ימים ספורים לאחר מכ ן משנחקרה בשנית ,חזרה בה מטעותה וסיפרה כי אכן הייתה עדה לסטירה. .8בית דין זה חוזר ומדגיש כי ככלל אי אמירת אמת על ידי איש משטרה ,לא כל שכן במהלך חקירת מח"ש ,יש בה כדי לחתור תחת ערכי היסוד של הארגון .אחת מאושיות הארגון בהיותו גוף אוכף חוק ,היא האמינות והחובה למסור אמת בכל עת ומצב. .9מסר זה עובר כחוט השני בפסיקותיו של בית הדין ,כך למשל בתיק ביד"מ 11/12נאמרו הדברים הבאים: "היושרה האישית והאמינות הן מערכי היסוד של המשטרה ,עליהן היא מחנכת את שוטריה .מצופה מכל שוטר שידבק באמירת האמת בכל מצב ולא יסטה ממנה אף במלוא הנימה". .11מסירת מידע כוזב במהלך חקירת מח"ש בין אם על ידי איש משטרה החשוד בביצוע עבירה ובין אם על ידי איש משטרה המוזמן כעד ,גורמת לשיבוש החקירה ולעוות דין. חיפוי של אנשי משטרה ,על עמית ,שביצע עבירה ופעל בניגוד לערכי הארגון הוא פסול, נפסד ויש לעוקרו משורות הארגון .לא ניתן למצוא הצדקה בנסיבות אלו ל"קשר של שתיקה" ,או לחשש של עד מפני נידוי חברתי מצד חבריו השוטרים באם "ילשין" על מבצע העבירה. .11ערכי האמת והיושר הם ערכים שצריכים להיות נר לרגליו של כל שוטר ושוטר ,שכן אלו ערכי יסוד המתחייבים לשם הבטחת פעילותו התקינה של הארגון ,המבוססת בין היתר על אמון הציבור. שמירה והקפדה על טוהר המידות ועל נורמות התנהגותיות ראויות בארגון ,תוביל במישרין לשמירה על הארגון ,לחיזוקו הפנימי וכפועל יוצא מאלו להגברת אמון הציבור ,בארגון ,באנשיו ובטוהר פעולותיו .אמון זה ,כידוע ,חיוני להבטחת פעילותו התקינה. .12בהתייחס למקרה הספציפי שבפנינו ,אנו סבורים כי על אף שהנאשמת כשלה בשלב הראשון של החקירה במח"ש ,העובדה שביוזמתה ביקשה לאחר ימים ספורים של חשבון נפש לתקן את טעותה ולספר אמת בחקירתה ,מעידה על הבנת והפנמת הכשל, 297 וביצוע פעולה ראויה כמצופה מאיש משטרה .בכך ,אפשרה לגורמי החקירה לרדת לחקר האמת ולהעמיד לדין את מבצע העבירה אשר בסופו של יום הודה והורשע. .14נתנו דעתנו לנסיבות הייחודיות של המקרה .מדובר בשוטרת צעירה ,שבעת האירוע הייתה בעלת וותק של כשנה ושלושה חודשים בלבד .השוטר המעורב באירוע שימש כחונך שלה בי חידה ולמעשה כל האירוע התפתח כתוצאה מניסיונו "להגן" עליה ,בעת ששמע נחקר מגדף אותה במהלך חקירה. ניתן להבין ,אם כי לא להצדיק ,את הקושי והדילמה בה הייתה נתונה הנאשמת ,כאשר מחד קיימת תלות בחונך שלה ומחויבות כלפיו ,כמי שלכאורה "הגן" עליה ויש להניח שאף חשש מנידוי של חבריה ביחידה .מנגד ,עמדה מחויבותה לעמוד בנורמות ההתנהגות המצופות ממנה כשוטרת. .13אין לנו אלא לשבח את הנאשמת על בחירתה ,אם כי באיחור ,בדרך הנכונה ,דרך האמת והיושר. .11בנסיבות מיוחדות אלו ועל מנת להעביר מסר המעודד אמירת אמת בכל מצב ,אנו מוצאים לנכון במקרה חריג ומיוחד זה ,להקל באופן ניכר עם הנאשמת הספציפית שבפנינו. החלטנו להעדיף את העברת המסר הארגוני האמור לכלל השוטרים בארגון ,על פני מיצוי הדין עם הנאשמת ,ולהמחיש זאת באופן שיבהיר כי מי שבחר באמת ,יצא נשכר. .11אנו תקווה כי הדברים יופנמו ויוטמעו לטובת הארגון והמשרתים בו. סוף דבר לאור כל האמור ,ובאופן חריג ,החלטנו להשית על הנאשמת עונש של נזיפה בלבד. ניתן והודע היום ,ו' באדר תשע"ד ,23/12/2113 ,במעמד התובע רפ"ק גיל ראכלין ,עו"ד, הנאשמת – רס"ל XXXובא כוחה עו"ד לווא ג'אבר. זכות ערעור תוך 31יום מהיום. שופטת_______________ אב בית הדין _________________ שופט _______________ נצ"מ רותי שיטרית תנ"צ רחל אדלסברג ,נשיאה סנ"צ איגור בורובסקי 298 תיק ביד"ם 54-04 בבית הדין למשמעת בפני :אב בית הדין ,ניצב משנה דורית יניב השופטת ניצב מישנה רותי שיטרית השופט סגן ניצב נדב לוין משטרת ישראל נגד רס"ם XXX גזר דין כללי .1הנאשם שהיה במועד הרלוונטי לכתב האישום ראש צוות בילוש במרחב ,XXXהודה במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב האישום שהוגש נגדו ,והורשע בעבירת התנהגות שאינה הולמת שוטר ,עבירה לפי סעיף 4לתוספת הראשונה לחוק המשטרה ,התשס"ו.2111- .2בפתח הדיון הודיענו התובע ,כי בין המחלקה לחקירות שוטרים לבין הנאשם נכרת הסדר טיעון ,לפיו יודה הנאשם בעובדות כתב האישום ,ובאשר לעונש יטענו הצדדים באופן חופשי. כתב האישום .4על פי עובדות כתב האישום ,בתאריך 41.13.2111סמוך לשעה ,12.41במסגרת מילוי תפקידם ,הגיעו הנאשם והבלש אוחנה ברכב משטרתי לבן ,כשהם לבושים בבגדים אזרחיים ,לשער היישוב ,XXXשם ישבה אותה עת חבורת נערים ,ביניהם פ.נ .קטין יליד ( .1991להלן המתלונן) .בעוברם עם הרכב על פני החבורה הנ"ל ,צעק המתלונן לעבר אחד 299 מחבריו ,כמעשה היתולי ,שיציג בפניו תעודת זהות .הבלש XXXששמע זאת ,ועל דעת עצמו ,ירד מהרכב ,ולאחר שהתברר לו כי המתלונן הוא זה אשר צעק את המתואר ,ניגש אליו והחל לתקוף אותו בבעיטות ובאגרופים. הנאשם שעמד בסמוך להתרחשות ,הבחין בתקיפה ואף העיר לבלש XXXעל התנהגותו. חרף האמור ,לא דיווח הנאשם על התקיפה לאיש. בתאריך 23.11.11נחקר הנאשם במחלקה לחקירות שוטרים .בשל הלחץ שחש ,בין מחויבותו לספר אמת לבין היותו עמית לעבודה של הבלש XXXלא טען הנאשם כי התקיפה והאירוע לא התרחשו ,אך עם זאת טען בכזב כי לא הבחין בתקיפה. במעשיו המתוארים לעיל ייחסה התביעה לנאשם עבירה של התנהגות שאינה הולמת שוטר שיש בה כדי לפגוע בתדמית המשטרה. ראיות התביעה וטיעוניה לעונש .3את טיעוניו לעונש פתח ב"כ התביעה באבחנו את המקרה נשוא המשפט ממקרים אחרים בהם בגין עבירה דומה עתרה הת ביעה לענישה של הורדה בדרגה .לדבריו ,תיק זה שונה הוא ,שכן באותם מקרים לאי אמירת האמת בפני חוקר מח"ש נלוותה עבירה נוספת ,אם זה הוצאת פלט בניגוד לנהלים ,או שימוש בכוח שלא כדין. בתיק שלפנינו ,אמר התובע ,נקרא הנאשם להעיד כעד במחלקה לחקירות שוטרים, ובחקירתו נקט לשון פסיבית ,באמרו" :לא ראיתי" ,להבדיל ממצב של מתן חיפוי פוזיטיבי לחברו שתקף .עוד ציין התובע ,כי כפי שעולה מגרסת חלק מעדי התביעה ,מיד לאחר המעשה נזף הנאשם בחברו על מעשיו .ניתן אפוא לומר ,אמר התובע ,כי האירוע נכפה על הנאשם הר כגיגית .הנאשם נקלע שלא מרצונו לאירוע שחברו הוא שהיה אחראי להתחוללותו ,ולאחר מכן בהזדמנות הראשונה הוא סיפר את האמת. לאור האמור ,הסביר התובע ,כי התביעה מצאה להתחשב בסיטואציה אליה נקלע הנאשם, ואשר על כן החליטה שלא לעתור לענישה מקסימאלית. באשר לנתוניו האישיים של הנאשם ,פרט התובע ,כי לחובת הנאשם הרשעה יחידה בפני דן יחיד משנת 1998והערת מפקד משנת , 2113להן אין כל רלבנטיות לענייננו .בהערכותיו התקופתיות בין השנים 2118-2114הוערך בציונים שבין טוב מאד 2למעולה .1התובע המציא את גיליונות הערכה. לסיכום דבריו עתר התובע לענישה של נזיפה חמורה וקנס בהדגישו ,כי בתיק זה מצאה התביעה לערוך את האיזון המאד עדין שבין הענישה היותר מחמירה האפשרית עפ"י פסיקת ביה"ד לבין העמדה העונשית שגיבשה התביעה לגבי תיק זה. 311 ראיות ההגנה וטיעוניה לעונש .1מטעם הנאשם הגיעו למסור עדות בדבר אופיו הטוב 4עדים – נצ"ם XXXרפ"ק XXX ורפ"ק .XXX נצ"ם XXXהעיד ,כי הוא מכיר את הנאשם מזה מספר שנים ממגוון תפקידים .בעדותו אמר על הנאשם ,כי מדובר בשוטר שביצע את תפקידו בצורה מקצועית ,מיטבית ,מתוך מוטיבציה וניחן בעין טובה ויכולת השתלבות מדהימה אל מול מאפייני העבודה המורכבים והקשים ב . XXXהעד הדגיש את מידת אמינותו של הנאשם ודיוקו בדיווחים .עוד סיפר על הנאשם ,כי הוביל את צוותו להישגים והיה שותף להישגי המרחב לאורך השנים .כן אמר עליו ,כי הוא שוטר היודע להפיק לקחים מטעויות ,ואין לו ספק ,כי האירוע הזה גרם לו לטלטלה מסוימת ,אשר תעשה ממנו שוטר טוב יותר. רפ"ק XXXהעיד ,כי היה מפקדו של הנאשם במרחב XXXעיקר הקשר ביניהם התקיים על רקע העובדה שהנאשם מילא פעמים רבות את תפקידו של קצין הבילוש ,בהעדר קצין בילוש במרחב .לדבריו ,העובדה שהנאשם נבחר לשמש כממלא מקום מעידה על הערכתו הרבה שהייתה לו כלפי הנאשם. העד תיארו כשוטר מאד מסודר ,לויאלי לעבודה ,ליחידה ,למשטרה ולחבריו אותם ידע לייצג היטב .לדברי העד ,ראה בנאשם דמות המקשרת בינו לבין הבלשים ,הדיווחים שלו היו תמיד מדויקים ,נאמנים ,לעולם לא תפס אותו במעידה כלשהיא בנושא זה. רפ"ק XXXהעיד ,כי היה מפקדו של הנאשם בין השנים ,2114 – 2111בהיותו ר' לשכת מודיעין בילוש של מרחב .XXXהעד סיפר ,כי הנאשם היה ר' צוות ותפקידו היה מוגדר כסגן קצין בילוש ביחידה ,וכאשר קצין הבילוש עזב את תפקידו שימש כממלא מקומו. תיארו כשוטר מאד ערכי ,עם המון מוטיבציה ,בעל ראייה כוללת ויכולת לראות דברים צעד אחד קדימה ,מדווח אמת ,אכפתי מאד ,הנותן מעצמו ימים ולילות ועושה רבות לקידום היחידה ,שוטר משכמו ומעלה .ובלשונו של העד" :הוא עשה טעות אבל הוא אדם ערכי ,הוא נשאר אדם ערכי ,ואני מאמין גדול בהזדמנות שניה ,ואני בהחלט חושב שבסיטואציה הזאת שהנאשם באמ ת הוא שוטר עם ערך מוסף ...המערכת והארגון כל כך צריכה שוטרים מהסוג הזה ,ואני באמת מאמין שמגיעה לו הזדמנות שניה ,הוא למד והבין את הלקח ,באיזה שהוא מקום אני חושב שהוא שילם את המחיר ,ומחיר כבד". 311 עוד סיפר העד ,על הידוע לו לגבי הקשיים העוברים על הנאשם בתקופה האחרונה ,הן במשפחתו והן ביחידה .באשר למצבו ביחידה סיפר ,כי בעקבות האירוע והעובדה שהנאשם החליט לספר את האמת מגלים כלפיו חבריו יחס של ניכור. בסיום דבריו ,בהתייחסו לדברים שכתב בסיכום הריאיון שערך לנאשם אמר העד כך: "בסיכום דברי בראיון אמרתי משפט שאני לא זוכר כמה פעמים כתבתי אותו לשוטרים חוץ מלנאשם ,כתבתי :אשרי מערכת שהתברכה באדם ובאישיות שכזו ,ואני אומר את הדברים האלה גם היום כשאני מבין שהוא עשה טעות ,כי מהיכרותי את האיש כמו שאמרתי קודם ,בעיני הוא היה ונשאר אדם ערכי ,זה המבחן האמיתי". .1בפתח טיעוניו לעונש המציא ב"כ הנאשם לביה"ד אסופת מסמכים המעידים על טיב שירותו האיכותי של הנאשם ועל מצבה הבריאותי של אשתו .אסופת המסמכים כללה תעודת הערכה ממפקד מחוז XXXמפברואר ,2113תעודת הערכה והוקרה ממפקד מרחב XXXמכתב המלצה לשוטר מצטיין ,תעודות הסמכה ,דפי ריאיון ,גיליונות הערכה תקופתיים ותעודה רפואית. הסניגור ציין ,כי עצם נוכחות הנאשם בבית הדין הוא אירוע טראומטי עבורו .מדובר באירוע שהתרחש לפני שנתיים וחצי ,וחרף הזמן הממושך שחלף אינו מרפה ממנו ומלווה אותו מידי יום ביומו וגורם לו לחוסר שינה אמיתי .מבחינת התפקוד ביחידה ,אמר הסניגור, כי בעקבות האירוע והודאת הנאשם האווירה סביבו ביחידה קשה וגורמת לו סבל בל ישוער .לדברי הסניגור ,בנסיבות האמורות הנאשם כבר קיבל את עונשו עוד לפני מתן העונש הפורמלי. הסניגור הטעים בדבריו ,כי הנאשם הוא אדם ערכי שלא נהג באלימות ,להיפך ,כפי העולה מעובדות כתב ה אישום ,נהג הנאשם נכון כאשר העיר לחברו על מעשיו .אמנם חטא הנאשם באי אמירת האמת ,אולם לא נתן חיפוי פוזיטיבי לחברו ,גם לא השתמש באמירה ששללה את ביצוע התקיפה. באשר לנסיבותיו האישיות של הנאשם ,אמר הסניגור ,כי הנאשם משרת במשטרה כמעט 18 שנים ,הוא נשוי וממתין להולדת ילדו השלישי .כמו כל זוג צעיר הוא ורעייתו מנסים להתמודד עם מצב כלכלי לא פשוט ,הם לוו כספים ממשפחה ומאחרים לצורך מגורים, ומצבם הכספי דחוק .לאור האמור ,ביקש הסניגור את מידת ההתחשבות המרבית בכל מרכיבי הענישה שביקשה התביעה ,גם במרכיב הכספי .כן ביקש הסניגור מבית הדין לאמץ את התרשמותם של עדי האופי מהנאשם ,כי מדובר באדם ערכי ,שהכישלון החד פעמי במקרה דנן רחוק מלאפיין אותו. בסיכום דבריו אמר הסניגור ,כי הנאשם מצטער על האירוע ,אשר לא היה לו כל חלק בהתהוותו ,ומודה כי בדילמה בה היה נתון לא נהג נכון .חרטתו כנה ואמיתית .לאור האמור ביקש להשית עונש של נזיפה ,כי ענישה כלכלית במקרה זה תהא כבדה מידי. 312 .3מפי הנאשם שמענו ,כי הוא מודע לחומרת מעשיו .בהסבירו את השיקולים שעמדו מאחורי החלטתו שלא לדווח על אירוע התקיפה אמר ,כי הוא מצא עצמו במצב מאד עדין ביחידה. הוא פיקד תקופה ארוכה על שוטרי הבילוש ביחידה ,שהם לא רק שוטרים אלא גם חבריו מעבר לשעות העבודה ,וניסה להימנע מלהגיע למצב המאד רגיש ,כמו זה בו הוא מצוי היום. הנאשם סיפר כי למעלה משבועיים שהוא בחופשה ,כי אינו מסוגל להיות עוד ביחידה .עקב החלטתו לומר את האמת פה בבית הדין ,אנשים שהיו לו כמעין משפחה הפנו לו גב ,וזו בדיוק הסיטואציה ממנה חשש וממנה ניסה להימנע .בנסיבות בלתי אפשריות אלה ביקש לעזוב את היחידה ,את המרחב ואפילו את המחוז .לדבריו ,אינו מרגיש בנוח להוביל משימות בשטחי איי כשהוא יודע כי לאנשים אין עוד אמון מלא בו כמפקד וכחבר .הנאשם הוסיף ואמר ,שהוא מאד מצטער על ההחלטה שקיבל ,ומבין שטעה .עוד אמר ,כי מעבר לעבודה עוברת עליו תקופה לא קלה גם במשפחה ,לאור העובדה שהם מצפים לילד שלישי, ואשתו בהיריון בסיכון .לאור כל האמור ביקש הנאשם להקל בעונשו. דיון .8נסיבות העבירה בגינה הורשע הנאשם נסיבות לא קלות הן ,ואין להקל בהן ראש .ראשית כישלונו של הנאשם נעוץ בעובדה שנמנע מלדווח אודות מעשה התקיפה של שותפו לצוות אשר התבצע לנגד עיניו ,והמשכו ,באי מסירת מלוא האמת בחקירתו במח"ש .בהתנהגותו כאמור ,פעל הנאשם בניגוד לערכים הבסיסיים של יושרה ואמירת אמת ,לאורם מחויב הוא לפעול ,כמצופה מכל שוטר במשטרת ישראל. ברם ,הלכה פסוקה היא ,כי בכל מקרה ומקרה יש לקבוע את מידת העונש בהתאם לנסיבות ,בשים לב לכלל השיקולים הבאים בחשבון ,הן באשר לנסיבות ביצוע העבירה והן באשר לנסיבותיו האישיות של הנאשם. לעניין זה יפים דברי כב' השופטת ד' ביניש כתוארה אז ,בעש"ם ,11211/11מוכתרי נ. נציבות שירות המדינה (פורסם בנבו): "בבואנו להפעיל אמצעי משמעת ינחו אותנו עקרונות הנגזרים מאופיים העונשי של אמצעים אלה .תכליתם של אמצעי המשמעת היא הגנה על טוהר השירות הציבורי ,על תדמיתו ועל אמון הציבור בו .לשם כך נטיל אמצעים שיש בהם כדי לתרום להרתעה מפני התנהגות בלתי הולמת ונקפיד על אחידות הענישה בהתאם למתחייב מעקרון השוויון .אך לעולם נביא בחשבון גם את ענינו האינדיבידואלי של כל עובד או עובדת ,הן מבחינת נסיבות ביצוע העבירה והן מבחינת הנסיבות האישיות". נכון ,אפוא ,עשתה התביעה בבחנה את מעשהו הפסול של הנאשם בהתאם לנסיבותיו הייחודיות ,ואבחנה אותו ממקרים אחרים .שותפים אנו לעמדה ,כי לא דומה מקרה בו תרם נאשם מיוזמתו לאמירה השקרית ,מקרה יזום מתוכנן ושיקרי באופן מובהק ,למקרה הדומה לזה שלפנינו ,בו ניסה הנאשם לחלץ עצמו ממצב של התנגשות בין מחויבויות ,זו של 313 חובת נאמנות לחבר ביחידה ,אל מול חובת הדיווח ואמירת האמת .אנו סבורים ,כי אף שאין להצדיק את התנהגותו של הנאשם כלל ועיקר ,ניתן להבין את מצוקתו ,נוכח הסיטואציה המורכבת אליה נקלע שלא מרצונו ,במיוחד לאור יחס חבריו אליו לאחר המקרה ,עניין אליו עוד נחזור בהמשך הדברים. .9לצד חומרת מעשיו של הנאשם מצאנו להתחשב לקולה בנסיבות שלהלן. בראש ובראשונה נזקפת לזכותו של הנאשם הודאתו באשמה ,לקיחת האחריות והבעת החרטה על מעשיו .התרשמנו מדברי הנאשם כי מבין הוא היטב את הפסול שהיה במעשיו, כמו גם את מהות תפקידו ומחויבותו כאיש משטרה. בנוסף ,לקחנו בחשבון את טיב שירותו המצוין של הנאשם ,עליו ניתן היה ללמוד מעדויותיהם של עדי האופי אשר העידו בפנינו ,מתעודות הערכה ומכתבי ההמלצה אשר הוצגו בפנינו ומעברו המשמעתי הנקי. בהערכותיו הת קופתיות כולן הוערך כהרבה יותר טוב או יותר טוב מהאחרים בקבוצה, בדברי עדי האופי כולם עברו כחוט השני תכונותיו החיוביות הבולטות אשר הובילו את מפקדיו לבחור בו לשמש כממלא מקום קצין בילוש ביחידה .התרשמנו כי עד למקרה זה מילא הנאשם תפקידו באופן ייחודי ,היה שוטר מצוין ומוערך מאד על ידי מפקדים ועמיתים ,ושתרומתו לארגון וליחידה בה שרת הייתה תרומה משמעותית. נסיבה נוספת לקולה מוצאים אנו בחלוף הזמן ובעינוי הדין שנגרם לנאשם בעטיו .מאז האירוע חלפו כשנתיים וחצי ,תקופה ממושכת למדי .לא פורטו בפנינו הסיבות להתמשכות ההליכים ,אולם לאחר ששמענו את דברי הנאשם ובא כוחו באשר לימים הקשים אשר עברו עליו במהלך שנים אלה מצאנו כי יש מקום להתחשבות גם בעובדה זו .כפי ששמענו מהנאשם ובא כוחו ,במהלך תקופה זו מצא הנאשם את עצמו במצב חברתי קשה מאד ביחידתו ,עד כי לא נותר בידו אלא לבקש לעזוב את היחידה ולעבור למחוז אחר. בעניין זה לא נוכל להתעלם מהתחושה המטרידה והלא נוחה עמה נותרנו למשמע הדברים ביחס להתנהגות חבריו של הנאשם ליחידה ,אשר הפנו לו כתף קרה מרגע שבחר לספר את האמת .התנהגות זו מעידה על הנורמה הרווחת באותה יחידה ,שם דומה כי ערך היושרה ואמירת האמת נדחק הצידה מפני ערך הרעות .מדובר ,לטעמנו ,בתופעה מטרידה ומדאיגה שאין להשלים עמה ויש לעשות למיגורה. להתנגשות לכאורה שבין ערך "האמינות" לבין ערך "הרעות" מצאנו לצטט מפסק דין שניתן בבית הדין הצבאי לערעורים ,ע 113/13/התובע הצבאי הראשי נגד סמ"ר א.ר( .פורסם בנבו), שם כמובן הדברים מתייחסים לחיילי צה"ל אך יפים הם להשקפתנו גם לשוטרי משטרת ישראל ,ואלה הדברים: 314 אחוות הלוחמים ,או "הרעות" ,עליה מחנך צה"ל דורות של לוחמים ...ערך זה ,שהוא אחד מערכי היסוד של האתיקה הצבאית ,אינו עוסק באחוות עבריינים אלא ברעות הלוחמים .זו איננה מעניקה מחסה לעוברי עבירה. דברי שקר .היא איננה הורסת הרעות איננה מחפה על שקרנים ועל ערכים .היא בונה אותם .כוחה בחומרי היסוד – יזע ,דם ,אש ופלדה – מהם היא בנויה .היא איננה כמסך המטלטל בפני כל רוח מצוייה .יסודותיה בעבר, לעתיד .זה במורשת הלחימה של צה"ל לדורותיו ,תוקפה בהווה ותוחלתה כוחה וזו תכליתה .על-כן ,הרעות לא תכסה על שקרים בני-חלוף. הרעות הראויה בין חיילי צה"ל עניינה אחת :הנכונות לסייע ,לסכן ולהסתכן למען חברך ,אחיך לנשק ,אך זאת ,רק לדבר מצווה .ערך הרעות אינו חל על דבר עבירה .במסמך הידוע כרוח צה"ל ,המעלה את האתיקה הצבאית וערכי צה"ל ,עלי כתב ,הוגדרה "הרעות" באופן הבא" :החייל יפעל מתוך אחווה ומסירות לחבריו לשירות ,וייחלץ תמיד לעזרתם כשהם זקוקים לו או תלויים בו ,חרף כל סכנה וקושי ,עד כדי חירוף הנפש" ...הרעות מחייבת להיחלץ לעזרת החבר המסתער ,אך לא לזה המשקר. בנוסף ,נתנו דעתנו גם למצבו המשפחתי של הנאשם כפי שפורט על ידו ועל ידי בא כוחו ולמצבו הכלכלי. .11לאור כל האמור לעיל באנו לכלל דעה ,כי נסיבותיו האישיות של הנאשם וטיב שירותו האיכותי ,בצד נסיבותיו הייחודיות של האירוע ,מטים את הכף אל עבר ההקלה בעונשו של הנאשם. אנו משיתים ,אפוא ,על הנאשם את העונשים הבאים : נזיפה חמורה קנס בסך 1,111ש"ח אשר ישולם ב 4 -תשלומים רצופים ושווים. ניתן והודע היום ,ל' באדר א' תשע"ד ,12/14/2113 ,במעמד התובע – רפ"ק גיל ראכלין, עו"ד ,הנאשם וב"כ עו"ד שלמה קנה. זכות ערעור בתוך 31יום מהיום. אב ביה"ד _____________ שופטת ____________ נצ"ם דורית יניב נצ"ם רותי שיטרית שופט ________________ סנ"ץ נדב לוין 315 תיק ביד"מ 83/13 בבית הדין למשמעת לפני :אב בית הדין ,תת-ניצב רחל אדלסברג ,נשיאה השופט ,סגן ניצב איתן כהן השופט ,סגן ניצב מאיר זוהר משטרת ישראל נגד הנאשמת :רס"מ XXX גזר -דין כללי .13הנאשמת הורשעה עפ"י הודאתה בעובדות כתב האישום המתוקן ,במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של שימוש לרעה בסמכות שניתנה מכוח תפקיד ,ארבע עבירות לפי סעיף 3 לתוספת הראשונה לחוק המשטרה ,התשס"ו( 2111-להלן" :התוספת") ,ובעבירה של התנהגות שאינה הולמת שוטר או שיש בה כדי לפגוע בתדמית המשטרה לפי סעיף 4 לתוספת. .11מכתב האישום בו הודתה הנאשמת ,עולות העובדות שלהלן: א .במועדים הרלוונטיים לאישום שירתה הנאשמת כחוקרת מש"ל בתחנת .XXX ב .בתאריך 11.11.11שלפה הנאשמת בעצמה או באמצעות חוקרת המשרתת עמה באותו חדר (להלן" :ש") ,שלא לצורכי מילוי תפקיד ,נתונים מהמסוף המשטרתי אודות כלי רכב אותו ביקשה לרכוש יחד עם בעלה לשעבר. בתאריך 11.11.11שלפה הנאשמת בעצמה או באמצעות אחר ,נתונים נוספים מהמסוף המשטרתי ,שלא לצורכי עבודה ,אודות אותו כלי רכב. ג .במהלך שנת 2111ביצעה הנאשמת בעצמה או באמצעות אחר ,שתי שליפות מהמסוף המשטרתי ,שלא לצורכי מילוי תפקיד ,בנוגע לשני דיירים אשר עמדו לשכור דירה ממנה ומבעלה לשעבר. ד .בתאריך 23.13.11נחקרה הנאשמת במחלקה לחקירות שוטרים .בסיום חקירתה, הוזהרה על ידי חוקר מח"ש שלא לדבר עם איש על עניין החקירה. לאחר סיום חקירתה ,פנתה הנאשמת ל -ש' ויידעה אותה כי נחקרה במח"ש וכן כי נשאלה על בדיקות מסוף שבוצעו באמצעות הקוד המשטרתי של ש' .לשאלתה של ש' 316 השיבה הנאשמת כי הגרוש שלה הגיש את התלונה במח"ש ,שזה שטויות ושעל ש' להיחקר ולתת הסברים .בתגובה ניתקה ש' את הטלפון. ה .בכך ששלפה בעצמה או באמצעות אחר ,שלא לצורכי מילוי תפקיד ,נתונים מהמסוף המשטרתי ,הורשעה הנאשמת בארבע עבירות של שימוש לרעה בסמכות שניתנה מכוח תפקיד. בכך ששוחחה עם ש' אודות החקירה במח"ש חרף אזהרתה ,הורשעה הנאשמת בעבירה של התנהגות שאינה הולמת שוטר או שיש בה כדי לפגוע בתדמית המשטרה. .11הסדר הטיעון בין הצדדים כולל הודייה בכתב האישום המתוקן ואינו כולל הסכמה לעניין העונש .ואולם התביעה הודיעה לב"כ הנאשם כי בכוונתה לעתור לעונשים של נזיפה חמורה והורדה בדרגה. טיעוני התביעה וראיותיה .13בפתח טיעוניה הדגישה התובעת את חומרת האירוע שנגזרת מהעובדה שבוצעו ארבע בדיקות שונות ,מהעובדה שנעשה שימוש בעמיתים לארגון לביצוע העבירות ומהעובדה שכשנתפסה הנאשמת בקלקלתה ונחקרה במח"ש ,פעלה בניגוד להנחיית חוקר מח"ש ושוחחה אודות החקירה עם ש' שצפויה הייתה אף היא להיחקר באותו עניין .עוד הוסיפה, כי השיחה עם ש' מהווה ניסיון בוטה לשבש את החקירה ויש לראות בכך כשל חמור ופגיעה בטוהר המידות .הדגישה את החשיבות אשר נודעת להקפדה על השימוש במאגרים המשטרתיים לצורך ביצוע תפקיד בלבד ותמכה יתדותיה ברציונלים השונים שפורטו בע"פ 3413/13שמעון גבאי נ' מ"י (פורסם בנבו). בהתייחסה לטיב שירותה של הנאשמת ,ציינה כי הנאשמת התגייסה לשירות בשנת ,1999 היא שוטרת טובה מאוד ,ללא עבר משמעתי והערכותיה התקופתיות טובות .התובעת הגישה לעיוננו את תמצית הערכותיה התקופתיות של הנאשמת מהשנים ,2111 ,2119 ,2118 2112ו 2114 -מהן עולה כי הוערכה בציונים שבין "טוב מאוד "1לבין "מעולה ."1בהערכתה התקופתית האחרונה מאפריל 2114סומנה כטובה יותר מאחרים בקבוצה. בעתירתה לעונש טענה ,כי יש להשית עונש של נזיפה חמורה והורדה בדרגה לתקופה קצובה כדי להעביר מסר ארגוני חד ולהגן על האינטרסים שנפגעו. לתמיכה בטענותיה הפנתה לגזרי הדין בתיקי ביד"מ 39/14ו 32/11 -אשר הוטלו בהם גזרי דין שכללו רכיב של הורדה בדרגה הגם שאינם דנים במקרים זהים. לשאלת בית הדין השיבה ,שחלוף הזמן שבין ביצוע העבירות לבין הגשת כתב האישום ,נבע בין היתר ,מהאיחור בהגשת התלונה ,מהערר שהוגש ע"י הגרוש של הנאשמת על סגירת התיק ומשקילת גורלו של התיק במח"ש. הצדדים הסכימו על יסוד מסמך החשבות שהוגש ע"י ההגנה ,כי הפגיעה השכרית בנאשמת, היה ותורד בדרגה אחת ,תעמוד על סך של ₪ 1111ברוטו לחודש. טיעוני ההגנה וראיותיה 317 .18מטעם ההגנה העיד כעד אופי פקד XXXראש משרד חקירות בתחנת .XXXהעד סיפר כי היה מפקדה של הנאשמת עת שירתה כחוקרת מש"ל בתחנת .XXXתיאר את הנאשמת כאחת החוקרות האיכותיות שהיו במחלק ,הן מבחינה אישית והן מבחינה מקצועית וכאחת השוטרות "היותר טובות" שפיקד עליהן .לדבריו ,העובדה שהנאשמת היא אם חד הורית לא הפריעה לתפקודה גם כשהתבקשה להישאר בעבודה .הדגיש את הצלחתה בשני תרגילי לקוח סמוי בתחום השירות .הוסיף כי הרגיש חובה לבוא ולדבר בשבחה של הנאשמת ,שכן לא כל יום נתקלים בשוטרת כזו שלפני היותה חוקרת ושוטרת היא "בן אדם". .19ב"כ הנאשמת הגיש לעיוננו מכתב מקצין האח"מ של תחנת XXXומכתב מרכז ומ"מ קצין מש"ל תחנת ,XXXשנבצר מהם להתייצב בבית הדין .כן הגיש תעודת הצטיינות משנת 2114בה זכתה הנאשמת חתומה על ידי מת"ח .XXX בפתח טיעוניו טען ב"כ הנאשמת כי ההגנה אינה חולקת על חשיבות השמירה על מאגרי המידע של משטרת ישראל ועל החומרה שיש בשימוש במאגרים אלו לצרכים פרטיים לשם סיפוק אינטרסים אישיים או של צדדים שלישיים. טען כי הפנייה לשוטרת ש' אינה ראויה אולם תוכן הדברים אינו מגיע לכדי שיבוש פלילי. ביקש להתחשב בחלוף הזמן ובקבלת האחריות מצד הנאשמת. בהתייחסו לנסיבותיה האישיות של הנאשמת ,ציין כי היא בת ,49גרושה ואם לשתי בנות בגיל 1ובגיל .8בתאריך 21.18.11לאחר תקופה קשה ולחוצה ביחסים עם בעלה ולאחר שחוותה אירועים קשים וכלו כל הקיצין ,עזבה את ביתה ביחד עם בנותיה ומאז היא מתגוררת בדירה שכורה ב . XXXהעבירות בוצעו עת הייתה במהלך תקופה בעייתית מבחינה אישית. בהתייחסו לטיב שירותה ,טען כי למרות היותה אם חד הורית ,הנאשמת היא שוטרת מצטיינת העושה את עבודתה לעילא ולעילא. בעתירתו לעונש טען כי יש להטיל עונש של נזיפה חמורה וקנס ולהימנע מהטלת עונש של הורדה בדרגה. בטרם חתם את טיעוניו ,התייחס להבדלים הקיימים לשיטתו בין המקרה דנא למקרים המתוארים בתיקי ביד"מ 39/14ו 32/11 -עליהם ביקשה התביעה להסתמך .לתמיכה בעמדתו הפנה לגזרי הדין בתיקי ביד"מ 81/12 ,11/12 ,49/12ו 9/14 -אשר בכולם הוטלו עונשים של נזיפה חמורה וקנס. בתשובה לשאלות בית הדין ,השיב ,כ הנאשמת לא זוכרת כיצד שלפה את הנתונים ,אולם יתכן והשתמשה במחשב פתוח תוך שימוש בקוד של אחר .לעניין מצבה הכלכלי ציין כי הנאשמת משתכרת סך שבין ₪ 11,111לבין ₪ 12,111נטו לחודש ,משולמים לה מזונות בסך ₪ 3,111לחודש וקצבת ילדים בסך .₪ 281 .21הנאשמת -ניכר היה בנאשמת ,בדבריה בפנינו ,שהיא נרגשת מאוד ואף דמעה .סיפרה על ההידרדרות המשמעותית ביחסיה עם בעלה באותה תקופה שגרמה לה להיות נתונה בלחץ. הוסיפה כי היא מבינה את חומרת מעשיה ומביעה צער עמוק מאוד עליהם ,מקווה כי הדברים לא יחזרו על עצמם .לדבריה מאז המקרה עברה טלטלה רגשית .סיפרה על 318 ההתמודדות הקשה בהליכים המשפטיים מול הגרוש ,במקביל לחובותיה בבית ולעבודתה וחרף זאת היא "נותנת מעצמה" 111%בעבודה ובבית .בהתייחסה לשיחה עם ש' ,סיפרה כי ש' היא חברתה הטובה אשר ידעה כי היא מוזמנת לחקירה במח"ש ומטרת השיחה הייתה להפיס את דאגתה של ש' ולעדכנה במה שקרה .לדבריה כיום היא מצרה מאוד על השיחה והדברים לא היו צריכים להיאמר. דיון .21בפתח הדברים מצאנו לומר כי המעשים בהם הורשעה הנאשמת ,שליפת מידע ממאגרי המידע המשטרתיים ,בארבע הזדמנויות שונות ,וקיום שיחה עם שוטרת אחרת המעורבת באותה חקירה ,חרף אזהרה מפורשת שלא תעשה כן ,הם חמורים ביותר וראויים להוקעה ולגינוי. .22מאגרי המידע המשטרתיים זמינים לרשות השוטרים ,אשר עושים בהם שימוש ,בהתאם לתפקיד אותו הם ממלאים ולהרשאות הניתנות להם ,לצורכי מילוי תפקידם .הנגישות והזמינות למאגרים עלולה לגרום לטשטוש הגבולות שבין הצורך הארגוני לפרטי ,בין המותר לאסור ובין החוקי ללא חוקי .על דרך האנלוגיה ניתן לומר ,כי כשם שעובד המחזיק בכסף לצורכי מילוי תפקידו ,אינו רשאי לשלוח בו יד לצרכיו הפרטיים ,כך גם יש להתייחס לשימוש במאגרי מידע משטרתיים לצרכים פרטיים. .24כתב האישום אינו מפרט מהו מאגר הנתונים ממנו שלפה הנאשמת מידע ביחס לשני השוכרים .עם זאת ,יצוין ,כי שליפת מידע ממאגר המרשם הפלילי שלא לשם מילוי תפקיד, מהווה עבירה פלילית לפי סעיף (22א) לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים ,התשמ"א – 1981שהעונש הקבוע בגינה הוא שנת מאסר. .23על חשיבות ההקפדה על השימוש במאגרי המידע שנמסרו לרשות המשטרה אך ורק לצורכי מילוי תפקיד ,עמדנו בשורה של פסקי דין .בתיק ביד"מ 39/14שניתן על ידי בית דין זה אך בחודש ינואר 2113אמרנו כך: " שימוש שלא כדין על ידי שוטרים במידע שהופקד בידם ,מפר את האמון שניתן בהם על ידי הארגון ,פוגע בפרטיותם של האזרחים שהמידע נוגע אליהם ועלול לגרום להם לנזקים שונים ,פוגע בתדמית הארגון ופוגע באמון שרוחש הציבור למשטרת ישראל ,לאנשיה ולטוהר פעולותיה .אמון זה כידוע ,הוא תנאי חיוני והכרחי ,בלעדיו אין ,לתפקודו היעיל של הארגון. לא אחת נשמעות בשיח הציבורי קריאות לצמצם את נגישותה של משטרת ישראל למאגרי מידע מסוג זה או אחר .קריאות אלו שואבות חיזוק מכל מקרה ומקרה של מעילה בסמכות השימוש במאגרי מידע על ידי שוטרים" .21בנוסף לכל אלה ,מצאנו חומרה מיוחדת בשימוש שעשתה הנאשמת במאגרי המידע שנפתחו באמצעות קוד של שוטר אחר .השימוש בקוד של שוטר אחר ,גם לשם ביצוע תפקיד ,הינו 319 פסול ,לא שכן כשהדבר נעשה לצרכים פרטיים ,שכן הדבר עלול להעמיד שוטר תמים בסיכון של חקירה פלילית. בהתייחסו לסוגיה זו קבע בית הדין לערעורים בתיק ביד"ע 8/14כלהלן: "הקוד הסודי האישי הניתן לשוטר לשם כניסה למאגרי נתונים משטרתיים מיועד לשימושו האישי של השוטר ולצורך מילוי תפקידו בלבד .הדבר מצוין בפני השוטר במפורש עת הוא מקבל את הסיסמה ,ומובא לידיעתו בכל כניסה למאגר הנתונים .חריגה מדרך עבודה זו ,גם עת היא נעשית לצורך מילוי תפקיד ,הינה פסולה" .21הנאשמת הוסיפה על חטאה ולאחר שנחקרה במח"ש על החשדות נגדה ,הוזהרה על ידי חוקר מח"ש לבל תדבר על עניין החקירה עם איש .חרף האזהרה ,שוחחה עם השוטרת ש' ועדכנה אותה אודות החשדות והחקירה ,ביודעה כי ש' צפויה להיחקר בעניין .הנאשמת הנה חוקרת וותיקה בתפקידה ולכן משמעות האזהרה ופוטנציאל שיבוש החקירה הגלום במעשה ,היו ללא ספק נהירים לה .אנו רואים בהתנהגות זו כשל ערכי יסודי. .23כידוע ,מטרת הדין המשמעתי אינה רק הענשת השוטר ,אלא היא נועדה להבטיח את תפקודו היעיל והתקין של השירות הציבורי לרבות שמירה על האמון שהציבור רוחש לו ועל תדמיתו ולהרתיע אחרים .בפרשת אסדי (עש"מ 4111/11אחמד חסן אסדי נ' נציבות שירות המדינה ואח') נאמרו על ידי כב' השופטת פרוקצ'יה בהקשר לתכלית הדין המשמעתי ,הדברים שלהלן: "תכליתם העיקרית של דיני המשמעת הינה לקבוע נורמות התנהגות ראויות לעובדי מדינה ולמנוע סטייה מנורמות אלה העלולה לפגוע בתפקודו התקין והיעיל של שירות המדינה ,ולערער את האמון שהציבור רוחש לשירות הציבור ולעובדיו ...קיים קשר גומלין בין תכלית ההגנה על התפקוד היעיל של השירות הציבורי לבין ערך ההגנה על אמון הציבור בשירות .אמון הציבור הוא תנאי הכרחי לתפקודו היעיל של השירות ,ואילו השמירה על אמון הציבור מותנית ,בין היתר ,בתפקודם היעיל וההוגן של עובדי הציבור... נוכח תכליו ת אלה ,ובשונה מן הדין הפלילי ,מטרת דין המשמעת אינה מכוונת להענשת העובד; היא נועדה להגן על השירות הציבורי מבחינת רמת תפקודו ומהיבט השמירה על דמותו ותדמיתו בעיני הציבור .תכליות אלה מושגות באמצעים שונים ,וביניהם – הרחקת עובדים שתפקודם פוגע בשירות הציבורי; הרתעת שאר עובדי השירות הציבורי מפני התנהגות החורגת מהנורמות הראויות; והעברת מסר כללי לציבור הרחב בדבר הקפדתה של מערכת אכיפת החוק ודיני המשמעת על יושרתו של השירות הציבורי ורמת תפקודו. תכליות אלה מכוונות את אמצעי המשמעת הנגזרים בדין המשמעתי" .28אל מול התכלית המרתיעה של אמצעי המשמעת ,קובעת הפסיקה כי יש להתחשב גם בנסיבותיו האישיות של כל נאשם ונאשם ,ולהגיע לנקודת איזון עונשית ומידתית. בית המשפט העליון בעש"מ 11931/11חליל רוחי נ' מדינת ישראל פסק כלהלן: "אולם ,גם אם משקל נסיבותיו האישיות של הנאשם פחות בדין המשמעתי בהשוואה להליך הפלילי ,אין להתעלם מהן כליל .מן הדין כי יתקיים יחס מאוזן ,מידתי וראוי בין 311 חומרת עבירת המשמעת שנעברה לבין נסיבותיו האישיות של המערער ,ולבין חומרת אמצעי המשמעת הראויים על רקע תכליות הדין המשמעתי"... .29התרשמנו מדברי עד האופי ,מההערכות התקופתיות ,המכתבים ותעודת ההוקרה ,כי הנאשמת הנה שוטרת מובילה ,טובה ,איכותית ושירותית ,המתאפיינת במוטיבציה גבוהה. בנוסף לכך ,הנאשמת הודתה במיוחס לה והתרשמנו כי היא הבינה את הפסול שבמעשיה והביעה עליהם חרטה כנה וצער עמוק .באותה תקופה אף הייתה נתונה לדבריה ,בהליך פרידה קשה מבן זוגה שגרם לה לטלטלה קשה .נתונים אלה צריכים להיזקף לקולה שעה שהיא עומדת בפני גזירת דינה. .41צודקת התובעת בטיעוניה כי מסכת עובדתית מסוג זה מצדיקה ככלל הטלת עונש הכולל רכיב של הורדה בדרגה .יחד עם זאת לא ניתן להתעלם מחלוף הזמן הניכר במקרה זה. העבירות בוצעו על ידי הנאשמת במהלך שנת ,2111החקירה נוהלה בחודש יולי שנת 2111 ואילו כתב האישום הוגש בתאריך ,41.12.14קרוב לארבע שנים לאחר ביצוע העבירות. במצב דברים זה יש כדי להטות את הכף באופן חריג אל עבר אי מיצוי הדין במקרה זה. לפיכך החלטנו להימנע מהטלת עונש של הורדה בדרגה ולחדד את המסר המרתיע באמצעות הטלת קנס הולם. לאחר שנתנו דעתנו לשיקולים לחומרה ולקולה ולנסיבות כולן ,החלטנו לגזור על הנאשמת את העונשים הבאים: * נזיפה חמורה * קנס בסך ₪ 2,111שישולם ב 5-תשלומים שווים ורצופים. ניתן והודע היום ,ב' באדר ב' תשע"ד ,14.14.13 ,במעמד התובעת פקד מיטל גביזון-ארד ,עו"ד, והנאשמת – רס"מ ,XXXובהעדר בא כוחה. זכות ערעור תוך 31יום מהיום. שופט_____________ אב בית הדין ________________ שופט ________________ סנ"צ מאיר זוהר תנ"צ רחל אדלסברג ,נשיאה סנ"צ איתן כהן 311 תיק ביד"ם 50/04 בבית הדין למשמעת לפני :אב בית הדין ,ניצב -משנה דורית יניב השופטת ,ניצב -משנה רותי שיטרית השופט ,סגן -ניצב שלומי שגיא משטרת ישראל נגד רס"ב XXX גזר -דין כללי .82הנאשם ,שהיה בתקופה הרלוונטית לכתב האישום רס"ר בפלוגה י"ב ב , XXXהודה במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב האישום המתוקן שהוגש נגדו ,והורשע בעבירה של התנהגות שאינה הולמת שוטר ,עבירה לפי סעיף 4לתוספת הראשונה לחוק המשטרה, התשס"ו.2111 - .83הודאת הנאשם נעשתה במסגרת הסדר הטיעון אשר נכרת בינו לבין התביעה ,לפיו יודה הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן ,ובאשר לעונש יטענו הצדדים באופן חופשי. כתב האישום .84להלן תמצית העובדות בהן הודה הנאשם: בתאריך 21למאי ,2114בעת ששהתה א.ג .לוחמת בפלוגה י"ב ,ילידת ( 1912להלן: "המתלוננת") בחופשת רגילה ,התבשרה ע"י מפקדה ,כי אושרה לה חופשה מיוחדת לאור בעיותיה האישיות ,ועל כן עליה לשוב אל היחידה כדי להפקיד את נשקה. באותו תאריך בשעה 21.11שלחה המתלוננת מסרון לנאשם ,בו ביקשה לדעת האם "ימית ”2111חל ב 29-לחודש והנאשם השיב לה במסרון בשלילה. 312 בתאריך 21למאי 2114התקשר הנאשם לטלפון הנייד של המתלוננת .בשיחתו עמה סיפרה לו המתלוננת כי מאחר וקיבלה חופשה מיוחדת ,עליה להגיע ליחידה ולהפקיד את נשקה. לשמע הדברים הללו אמר הנאשם למתלוננת ,כי מאחר וביום 22למאי עליו להיות במרכז הארץ ,יערוך אצלה ביקור בית ,ובהזדמנות זו ייקח ממנה את נשקה ויפקיד אותו עבורה. בתאריך 22למאי 2114הגיע הנאשם לביתה של המתלוננת כשהוא לבוש מדים .עם היכנסו לביתה הניח הנאשם את ידו על כתפה השמאלית של המתלוננת וחיבק אותה ,והיא בתגובה הניחה את ידה על מותנו והשיבה לו חיבוק. בהיכנסם לסלון הוריד הנאשם את נשקו ושאל את המתלוננת אם נעלה את דלת הדירה, וזאת כדי לשמור על הנשק .הנאשם התיישב על הספה בסלון ,הזיז הצידה חפצים שהיו מונחים לידו והזמין את המתלוננת לשבת לצדו .משעשתה כן ,שאל הנאשם לשלומה והנ"ל השיבה ,כי היא עובדת קשה על מנת "לסגור את כל החובות" .בשלב מסוים הגיש הנאשם למתלוננת שטר בסך ,₪ 111תחילה סירבה לקחתו ,תוך שהיא מציינת בפניו ,כי היא רואה בכך פגיעה ,אך משעמד על כך הנאשם ,בלית ברירה ומטעמי נימוס הכניסה המתלוננת את הכסף לכיסה. בהמשך ,תוך כדי סיבוב שערך הנאשם בבית עם המתלוננת לשם בדיקת השיפוצים שנערכו בביתה על ידי היחידה הקודמת בה שרתה ,הגיעו לחדרו של אחיה ,שם ניסה הנאשם לטפל במגירות לבקשת המתלוננת .בשלב מסוים התיישב הנאשם על המיטה ,אחז בידי המתלוננת ומשך אותה לכיוונו ,תוך כדי הישענותו לאחור על המיטה .המתלוננת התנגדה ,אמרה "לא, לא ,לא" משכה את ידיה והשתחררה מאחיזתו של הנאשם .הנאשם המשיך להישען לאחור על המיטה מספר שניות .משהתרומם אמר הנאשם למתלוננת "לא ,לא ,זה לא זה ,הכל בסדר" .המתלוננת אמרה "טוב" ולבקשת הנאשם התיישבה לצדו במיטה. בהמשך אמר הנאשם למתלוננת שהיא זקוקה לחיבוק אבהי ,ולשם כך הוא נמצא שם, והציע לה את כתפו .הנאשם אמר למתלוננת להניח את ראשה על כתפו .בלית ברירה נעתרה המתלוננת להצעתו של הנאשם והניחה את ראשה על כתפו .בתגובה הנאשם הניח את ידו הימנית על כתפה של המתלוננת וחיבק אותה למשך מספר שניות .בשלב זה אמרה המתלוננת לנאשם ,כי קומקום המים רותח ,ניגשה למטבח והכינה קפה לנאשם .בהמשך לקח הנאשם את נשקה של המתלוננת ופנה לדרכו. .85במעשיו המתוארים לעיל ייחסה התביעה לנאשם עבירה של התנהגות שאינה הולמת שוטר. ראיות התביעה וטיעוניה לעונש 313 .86בטיעוניו לעונש הציע התובע לקרוא את עובדות כתב האישום שלא כסדרן ,כדי להבין את חומרת התנהגותו של הנאשם .לגישתו ,אם פונים ישירות למתואר בסעיף 11לכתב האישום ,שם נאמר כי הנאשם התיישב על המיטה ואחז בידי המתלוננת ומשך אותה לכיוונו תוך הישענותו לאחור ,תוך שהמתלוננת מגלה התנגדות ,כי אז העובדות המופיעות קודם לסעיף הנ"ל מקבלות משמעות שונה ,וניתן לראות לאן מוביל כל סעיף וסעיף. עוד טען התובע ,כי בנסיבות בהן מדובר היה בשניים הנמצאים לבד בבית המתלוננת כשהדלת סגורה ,והנאשם תופס בידה של המתלוננת ,מושך אותה לכיוונו תוך הישענות לאחור על המיטה חרף התנגדותה ,בכך יש להצביע על אלמנט כוחני. לדברי התובע ,יש לייחס להתנהגות הנאשם משנה חומרה ,נוכח פער הגילים ,המעמד והתפקידים שבין הנאשם למתלוננת .בין המתלוננת שהייתה שוטרת חובה ילידת ,1994 לבין הנאשם יליד , 1912וביניהם הפרש של 41שנה .הנאשם הנו רס"ר הפלוגה שהוא תפקיד מאוד משמעותי ביחידה מבצעית ,בעוד שהמתלוננת לוחמת בפלוגה בדרגה זוטרה. בהתייחס לנסיבותיו האישיות של הנאשם ,ציין התובע ,כי הנאשם התגייס בשנת 1991 למשטרה ,ועברו המשמעתי ישן ולא רלוונטי .התובע המציא פלט מרשם משמעתי. באשר לגיליונות הערכה השלים התובע והמציא לאחר הדיון פלט הערכות תקופתיות לשנים 2114-2119בהן הוערך הנאשם בציונים שבין טוב מאד 1למעולה .1 באשר לענישה המבוקשת ,אמר התובע ,כי התביעה התלבטה באשר לעמדתה במקרה דנן, לאור גזר הדין שניתן בבית הדין בתיק ביד"ם 21/14בו נגזר על הנאשם עונש של הורדה בדרגה לתקופה של חודשיים ונזיפה חמורה ,אלא שנסיבותיו של אותו מקרה חמורות מהמקרה שבפנינו ,ולפיכך החליטה התביעה לעתור לענישה של נזיפה חמורה וקנס משמעותי אשר יהא בו כדי להצביע על חומרת המקרה. ראיות ההגנה וטיעוניה לעונש .87מטעם הנאשם העידו 2עדים על אופיו הטוב של הנאשם. עד אופי מס' - 1סנ"צ XXXהעיד ,כי בהגיעו לפקד על הפלוגה ב XXXבשנת 2118 שימש הנאשם כרס"ר הפלוגה ושם פגשו לראשונה .בתארו את הנאשם אמר העד ,כי הוא גילה מקצועיות רבה ,היה לויאלי למפקדים ועזר רבות לשוטרים .העד הביא כדוגמא אירוע שהתחולל במספר כפרים ,שיצא מכלל שליטה והגיע עד כדי איום תקשורתי ,וכאשר הגיע למקום יחד עם הנאשם נפתרה הבעיה. לדבריו ,בשנתיים שפיקד על הפלוגה קיבל הנאשם מצטיין מחטבי ובהערכה התקופתית העריכו בציון מעולה .1 314 עד אופי מס' XXX - 2סיפר ,כי לפני כשנה ,כאשר הנאשם שימש כרס"ר שלו ,תמך בו וסייע בידו לאור בעיותיו האישיות .לדבריו ,היה שלב שרצה לעזוב את הכל ,וחשב אף על נפקדות .באותן נסיבות זכה לייחס מחבק מהנאשם ,אשר תמך ונהג בו ממש כמו אבא .עוד אמר ,כי כאשר סיפר לנאשם כי המצב בביתו כספית ורפואית לא טוב ,דאג הנאשם לבקר בביתו ולדבר עם הוריו ,ואף הציע תמיכה כספית. .88בפתח טיעוניו לעונש עמד הסניגור על כך שהנאשם הודה וחסך זמן שיפוטי יקר ,ובמיוחד חסך מהמתלוננת את הצורך לעמוד על דוכן העדים .הסניגור הוסיף בעניין זה ,כי לאור מה שהתברר מדברי המתלוננת על אירוע קשה שחוותה בעברה ,עובדה זו משמעותית עוד יותר. באשר לנסיבותיו האישיות של הנאשם ,אמר הסניגור ,כי הוא בן ,12נשוי ,אב ל 1-ילדים וסב לשני נכדים .במהלך שירותו זכה למכתבי תודה והוקרה רבים ,בהם חזרו התיאורים על כך שמדובר באדם המשמש כמשענת עבור פקודיו ,בעל אכפתיות גבוהה ,מגלה נכונות אדירה לעזור ,זמין לפקודיו ,ומותיר הרגשה טובה. לדברי הסניגור ,ההגנה בחרה להביא בפני ביה"ד שני עדי אופי ,המייצגים את שיש לומר על הנאשם .האחד מצד הפיקוד ,מפקדו של הנאשם אשר תיארו כשוטר מקצועי ,אמין, שאפשר לסמוך עליו ,ומהצד השני שוטר שעבד מול הנאשם ,אשר העיד על המסירות בה טיפל הנאשם בענייניו. לתמיכה בדבריו המציא הסניגור מספר מכתבי תודה שקיבל הנאשם במהלך שירותו ,מהם בחר להקריא בפני ביה"ד קטעים המדגישים את הרגשת האבהות שחשו כלפיו השוטרים ששרתו מולו .לדבריו ,ניתן ללמוד ממכתבים אלה על כך שהנאשם התנהג כאבא לרבים, תמך בהם ,עזר להם ,ובאמת יצא לפעמים מגדרו ,ואחד מדפוסי התנהגותו היה גם לחבק חיבוק אבהי .הסניגור הוסיף כי המתלוננת בחקירתה נשאלה והתייחסה לעניין החיבוק ואמרה ,שלא ביקשה מהנאשם להפסיקו ,למרות שלגבי חיבוק אחד או שניים אכן אמרה שלא נעם לה הדבר. באשר לנסיבות האירוע ,פרט הסניגור ,כי הנאשם התקשר למתלוננת בעקבות מסרון שקיבל ממנה בשעה 11:11בו ביקשה לדעת אם מתקיים יום הנופש אם לאו ,וכך למעשה התחילה שיחתם ,בה נודע לו שהיא ברגילה ושהיא צריכה להפקיד את נשקה .הסניגור הדגיש כי כניסת הנאשם לביתה הייתה תמימה לחלוטין ,ואין לקבל את דברי התובע ,בהם רמז שלנעילת הדלת לא היה קשר לשמירה על הנשק. לגבי הזמנתו שתשב לידו ,טען הסניגור ,כי אינו רואה בזה דבר מה מיוחד .באשר למה שהתרחש בחדרו של האח אמר ,כי לפי עדותה של המתלוננת היא זו שישבה על המיטה, ולאחר שהנאשם סיים לטפל במגירות הצטרף אליה והתיישב על המיטה ,ואכן משך את ידה ,ומשהבחין בשינוי שחל בפניה והיא גלתה התנגדות ,מיד הרפה ואמר לה "לא ,לא ,זה לא זה" ,בהבינו כי היא נכנסה לסרט הקשור בעניין אחר .בעניין זה מסכים הסניגור כי הנאשם היה צריך לראות את התמונה ולהיות יותר רגיש ,וגם אם הנאשם רגיל לחבק מתוך סימפטיה ,היה צריך לוותר על זה ,לבטח כשהם לבד בביתה. 315 הסניגור ביקש להדגיש ,כי אין מחלוקת על כך שהמקרה בה בגדרה של התנהגות שאינה הולמת .לדבריו ,אין לשייך כל גוון מיני למעשיו של הנאשם .הנאשם באמת דאג למתלוננת כאילו הייתה בתו ,ביקש לסייע לה ,והיא הרגישה מספיק חופשי לסמס לו בשעות מאוחרות בלילה ,ביודעה שהוא יהא זמין בשבילה. עוד ביקש הסניגור לציין ,כי לאחר ששתו הנאשם והמתלוננת קפה ,אמרה המתלוננת שהיא נכנסת להתקלח ובאותו רגע הוא לקח את הנשקים ויצא מהבית ,לא בעקבות תקרית אלא במהלך הרגיל של הדברים. בהתייחס לתיק ביד"ם ,21/14שהציג התובע ,ציין הסניגור ,כי נסיבות אותו אירוע כלל לא דומות לנסיבות המקרה שלפנינו ,הן מבחינת העובדות והן מבחינת החומרה. לאור האמור ,באשר לענישה הראויה ,אמר הסניגור ,כי במקרה הייחודי של התיק דנן מן הראוי להשית על הנאשם עונש של נזיפה לא חמורה .ובאשר לקנס ,ציין ,כי מאז נפתחה החקירה ,שנפתחה כחקירה פלילית ,העבירו את הנאשם מתפקידו ובעקבות כך נפגע שכרו בכ ₪ 1,111-ברוטו לחודש .הסניגור המציא שני תלושי משכורת המצביעים על הפער שנוצר במשכורתו כתוצאה מההעברה. .89מפי הנאשם שמענו ,כי הוא מצטער על כך שהגיע למעמד של נאשם בביה"ד .לדבריו ,לבו הטוב הוא שהביאו למצב בו הוא מצוי היום .כוונתו הייתה לחסוך מהשוטרת הפסד יום עבודה ,בהכירו את מצוקתה הכספית .ביודעו כי הוא מגיע למרכז הוא הציע למתלוננת לפגוש אותה ולקחת ממנה את הנשק ,כל זאת כדי להקל עליה ולעשות לה טוב .עוד פרט הנאשם ,כי ההגעה שלו לביתה הייתה בעקבות ההפסקה שחלה בעבודת השיפוצים בה התחילה היחידה הקודמת בה שרתה ,והרס"ר הקודם שלה דיבר אתו על כך .הנאשם אמר שלמד את הלקח ובעתיד ,אם יידרש לאותה סיטואציה ,במקום לתת את ה 211-אחוז שלו, ייתן פחות מ 111-אחוז ,בלקחו בחשבון אילו השלכות יכולות להיות לאותה עזרה. עוד סיפר הנאשם ,כי מאז האירוע מצבו התהפך ,מתפקיד רס"ר בפלוגה XXXהזכאי ל- 11%תמריץ הועבר תפקיד ,ומתפקד כרגע כמ"כ ,וכתוצאה מכך נגרם לו הפסד במעמד והפסד כלכלי. באשר למתלוננת אמר ,כי הוא מאחל לה כל טוב ואם הדברים הובנו אחרת הכוונה שלו הייתה רק לעזור ולסייע לה. באשר לאירוע ,ביקש הנאשם להסביר ,כי הזמין את המתלוננת לשבת לצדו בסלון ,כי הייתה שם ספה אחת עליה הייתה מונחת כביסה ,והואיל ואין כסאות בבית ,הוא הזיז את הכביסה ואמר לה לבוא לשבת לצדו. דיון 316 .1אין לומר על התנהגותו של הנאשם כפי שתוארה בפירוט בעובדות כתב האישום אלא שהיא מבישה ,נפסדת וראויה לגינוי .זאת החל מהזמנת המתלוננת לשבת לצדו על הספה בסלון ,עובר לישיבתם על המיטה בחדר האח כאשר בתוך כך הוא אוחז בידיה ומושך אותה לכיוונו כשהוא נשען לאחור ,וכלה בהצעה לחיבוק אבהי ולהנחת ראשה על כתפו. התנהגות פסולה זו מקבלת משנה חומרה נוכח פער הכוחות והגילים המשמעותי ששרר בין הנאשם למתלוננת ,כאשר המתלוננת הינה שוטרת חובה לוחמת במג"ב ילידת ,1994המצויה במצוקה כלכלית ,בעוד הנאשם הינו אדם מנוסה ,מבוגר ממנה בכ 41 -שנה ,איש משפחה ונושא בתפקיד רס"ר בעל מעמד. כישלונו של הנאשם בכך שניצל את פער הכוחות והגילים האמור כדי להפיק לעצמו תועלת אישית ,כאשר בהגיעו לביתה של המתלוננת ובהיווכחו כי הם נמצאים שם בגפם חזר ויזם קרבה אינטימית אל המתלוננת ,בהזמינו אותה לשבת לידו על הספה ,אחר כך בהתיישבו על המיטה לידה ,כשלכך מתלווה משיכתה אליו ,הנחת הידיים והחיבוקים, כמתואר בכתב האישום. הנאשם ,אפוא ,חטא בכך שניצל לרעה את תפקידו ,כאשר במסגרת ביקור בביתה של המתלוננת שנועד לפי דבריו לאסוף את נשקה ולברר כיצד התקדמו השיפוצים בביתה, ניצל את העובדה שנשאר בגפו עם המתלוננת לשם ביצוע המעשים שתוארו לעיל. אף אם לא הביעה המתלוננת התנגדות לרוב הצעותיו של הנאשם ולחיבוקיו ,כטענת ההגנה ,אין בכך לטעמנו כדי להקהות מחומרת מעשיו .ניסיון החיים מלמד ,כי בחורה צעירה המוצאת עצמה בנסיבות דומות ,אפשר שתחוש אי נעימות וחוסר נוחות מהמצב ותתקשה להתמודד מולו. במעשיו האמורים לא נהג הנאשם בכבוד וברגישות הראויים כלפי שוטרת חובה צעירה ביחידתו ובכך כישלונו .במעשיו אלה חרג מהנורמות הראויות להתנהגותם של המשרתים במשטרה ובכך גרם לפגיעה בכבודה של המתלוננת ובתדמית הארגון בו הוא משרת. כישלונו של הנאשם במקרה דנן מחייב ,לטעמנו ,ענישה הולמת ,לשם העברת מסר ברור וחד משמעי לשוטרים ולמפקדים בארגון ,כי יש לגלות רגישות וכבוד כלפי שוטרות צעירות המשרתות במחיצתם ,ואל להם לנצל את חולשתן או מצוקתן של אותן בנות כדי להפיק לעצמם תועלת אישית .זכותה של כל שוטרת המתגייסת לשירות במשטרה שתהא שקטה ורגועה במרחב עבודתה ובסביבת האנשים בה היא מצויה. 317 עוד מצאנו לומר ,כי אף שהנאשם הודה באשמה ,לאחר ששמענו את טיעוני ההגנה ובמיוחד את דברי הנאשם עצמו ,אשר דבק בטענה ,כי הכל נעשה מתוך רצון לסייע ולעשות טוב ,תחושתנו היא שהנאשם אינו באמת מבין במה שגה. הנאשם חזר על כך שהלקח שלמד ממקרה זה הוא ,שלהבא יחשוב פעמיים לפני מתן סיוע לשוטר ,ומי שיסבול מכך יהיו ,אפוא ,השוטרים .צר לנו שזה הלקח המרכזי שהפיק הנאשם מהמקרה .לא התרשמנו כי חרטתו כנה וכאמור ,ספק בעינינו אם בכלל מבין הוא את מהות כישלונו. בצד הנסיבות לחומרה מצאנו להתחשב לקולה בהודאתו של הנאשם באשמה ,אשר אף חסכה מהמתלוננת את הצורך לעמוד על דוכן העדים ולהעיד על נושא רגיש אשר יש להניח שלא היה נוח עבורה. עוד נזקפים לזכותו של הנאשם טיב שירותו החיובי מהלך 19שנות שירותו והסיוע והתמיכה שנתן לשוטרים שעבדו עמו ,כפי העולה מהמסמכים שהוצגו בפנינו ומעדויותיהם של עדי האופי אשר העידו בפנינו .גם בעברו המשמעתי של הנאשם שאינו מכביד מצאנו להתחשב. נוכח כל האמור לעיל ,לאחר ששקלנו את הנסיבות לחומרה ולקולה ,ולאחר שנתנו דעתנו לעבירה ולנסיבותיה ,להודיית הנאשם ולטיב שירותו ,הגענו לכלל דעה כי בנסיבות מקרה זה אין לנהוג עמדה סלחנית עם הנאשם. לאור האמור החלטנו להשית על הנאשם את העונשים הבאים: נזיפה חמורה קנס בסך ,₪ 3,111אשר ישולמו ב 1 -תשלומים חודשיים ,שווים ורצופים. ניתן והודע היום ,ב' באדר ב' תשע"ד ,3.4.13 ,בנוכחות התובע – רפ"ק גיל ראכלין ,עו"ד ,הנאשם רס"ב XXXבהעדר ב"כ עו"ד ניר זאב. זכות ערעור תוך 31יום מהיום. _____________________ _______________ שופט ,סנ"ץ שלומי שגיא אב בית הדין ,נצ"ם דורית יניב ____________________ שופטת ,נצ"ם רותי שיטרית 318 תיק מס' 4/02 בבית הדין למשמעת בפני :אב בית הדין ,ניצב משנה דורית יניב השופטת ניצב משנה רותי שיטרית השופט עו"ד ניסים אבולוף משטרת ישראל נגד רס"ר XXX גזר – דין רקע עובדתי .1הנאשם הורשע במסגרת הסדר טיעון על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירה של שימוש בכוח שלא כדין ,עבירה לפי סעיף (19א) לתוספת הראשונה לחוק המשטרה התשס"ו – .2111 .2בפתח הדיון הודיעה ב"כ התביעה ,כי בין הנאשם לבין המחלקה לחקירות שוטרים נכרת הסדר טיעון ,לפיו יודה הנאשם בעובדות כתב האישום ,ובאשר לעונש ,יטענו הצדדים באופן חופשי. .4להלן העובדות בהן הודה הנאשם: במועדים הרלבנטיים לכתב האישום שרת הנאשם כשוטר סיור במרחב .XXX בתאריך ,4.1.2114סמוך לשעה , 13.41במהלך פעילות משטרתית עצר הנאשם את המתלונן ,תושב חברון ,בעל אישור שהייה כדין בישראל ,בצומת הרחובות XXXו XXXב. XXX בעת שהיה המתלונן עם ידיים כפותות לאחור ,היכה בו הנאשם בפניו ,בשכמו ובכתפיו ללא כל הצדקה ,והכניסו לניידת .בהמשך הוציא הנאשם את המתלונן מן הניידת ושוב היכה בפלג גופו העליון. בגין מעשיו האמורים יוחסה לנאשם עבירת שימוש בכוח שלא כדין. ראיות התביעה וטיעוניה לעונש 319 .3בפתח טיעוניה לעונש עמדה התובעת על חומרת מעשיו של הנאשם באמרה ,כי מדובר בשימוש בכוח מהסוג החמור יותר ,שכן מדובר בהפעלת כוח כנגד אדם שהיה כפות וכנוע .כן עמדה התובעת על החומרה בה מתייחס ביה"ד לשימוש בכוח של שוטרים כלפי אזרחים ,בהיותו פוגע קשות בתפקוד המשטרה ובאמון שהציבור רוחש לה. בהתייחסה לנסיבותיו האישיות של הנאשם ,ציינה התובעת ,כי הנאשם התגייס למשטרה בשנת ,2111לחובתו 4הרשעות משמעתיות ,שתיים מהן בפני דן יחיד – מהשנים 2111ו ,2114-והאחרונה שבהן בפני ביד"ם – תיק מס' - 11/12שם הורשע בגין עבירה דומה .חמורה בעיני התביעה העובדה ,כי את העבירה נשוא תיק זה ביצע הנאשם בתוך פרק הזמן שבין מתן הכרעת הדין לבין מתן גזר הדין בתיק האמור ,זאת כאשר במעמד הטיעונים לעונש אמר הנאשם את הדברים הבאים" :אני מצטער על מה שהיה, מצטער מכל הלב וזה לא יחזור לעולם ,אני בטוח" .לדבריה ,לא רק שהנאשם חזר על מעשיו ,הוא עשה זאת אך בחלוף שבועיים מהיום בו הביע חרטה בפני ביה"ד, ובנסיבות אלה ,אין כל ערובה לכך שלא יחזור על מעשיו בשלישית. התובעת המציאה עותק מגזר הדין בתיק ביד"ם .11/12 באשר להערכותיו התקופתיות ,ציינה התובעת ,כי ככלל הערכותיו של הנאשם טובות וציוניו נעים בין טוב מאד 2למעולה .1התובעת המציאה את הערכותיו לשנים 2119עד .2114 בסיכום טיעוניה ,אמרה התובעת ,כי לאור חומרת נסיבות מעשיו של הנאשם בצד עברו המשמעתי יש למצות עמו את הדין ,ולפיכך עותרת התביעה לעונש של הורדה בדרגה ולנזיפה חמורה. התובעת המציאה מסמך מהחשבות המצביע על כך שהורדה בדרגה אחת תביא לפגיעה בשכרו החודשי של הנאשם בסך של ₪ 811ברוטו. ראיות ההגנה וטיעוניה לעונש .1מטעם הנאשם הגיע להעיד בדבר אופיו הטוב מפקדו ,רפ"ק XXXמפקד .XXXהעד סיפר ,כי במהלך השנה בה פיקד על הנאשם התרשם ממנו כי הוא שוטר מיוחד ,נעים הליכות ,שקט ,ועושה את המוטל עליו בצורה מעולה .עוד הוסיף ואמר עליו ,שהשתלב מאד טוב ביחידה ,הן מקצועית והן חברתית ,הוא מביא מהמורשת ומהתרבות שלו ליחידה ,וטוב שיש שוטרים כמוהו במערכת. .1בפתח דבריו ביקש הסניגור שלא למצות את הדין עם הנאשם במקרה זה והמציא אסופת מסמכים שצבר הנאשם בתקופה בה שימש כסייר. לדברי הסניגור ,הנאשם הודה ולקח אחריות על מעשיו בהזדמנות הראשונה .עוד אמר, כי מדובר במעשה אשר אינו מאפיין את הנאשם ,על אף ההרשעה הקודמת בעניינו. לדבריו ,מדובר בשוטר מצטיין עם הערכות מעולות .בהערכתו משנת 2112נכתב עליו, 321 כי הוא שוטר מקצועי ,אמין ,לויאלי ,בעל כושר פיקודי ,כושר מבצעי מעולה ,אמיץ, חותר למגע ובעל הספק גבוה. הסניגור ביקש להדגיש את העובדה ,שהמגע והחיכוך עם אוכלוסייה עבריינית היא חלק משגרת עבודתו של הנאשם ,ומתוך מאות של מעצרים שביצע הנאשם והיתקלויות עם עבריינים ומפרי סדר ,גם במהלך שירותו בסיור וגם במהלך שירותו ביס"ם ,היו רק שני המקרים הללו בהם מעד. לדברי הסניגור ,אין לנתק את המקרה מעושהו ,ועושהו הוא אדם ,המשרת 9שנים במלוא המרץ ,הנמצא בראש החץ של המלחמה בפשיעה ,הוא אחד מהבולטים ואחד מאלה המשקיעים לילות כימים במסגרת תפקידו. הסניגור ציין ,כי הנאשם מתגורר ב , XXXועל אף שיכול היה למצוא לעצמו תפקיד נוח יותר לו ולמשפחתו ,בחר להתנדב לשרת ביחידת היס"ם .הוא חי בXXX הארץ ,ישן בתחנת המשטרה ,ובנסיבות אלה זמין בכל עת לכוננויות והקפצות .הנאשם ממשיך ומבצע את תפקידו בצורה ראויה להערכה ,מבלי להוריד פרופיל ,על אף ההליך המשמעתי. באשר לגיליונות השפיטה אשר הציגה התביעה ,טען הסניגור ,כי אלה אינם ממין העניין ,ולפיכך אינם אמורים להעיד על מיהותו של הנאשם. בסיכום דבריו חזר הסניגור על בקשתו עמה פתח את טיעוניו ,שלא למצות את הדין עם הנאשם ,לתת לו הזדמנות נוספת ואחרונה ,להימנע מהורדתו בדרגה ולהסתפק בענישה של נזיפה חמורה וקנס. .3מפי הנאשם שמענו כי הוא מצטער ,כי הפיק את הלקחים ומבטיח שמקרה דומה לא יחזור על עצמו. דיון .8בגזר הדין שבתיק ביד"ם ,12/12בו הורשע הנאשם בגין שימוש בכוח שלא כדין ,פתחנו את דברינו בדיון במילים אלה" :אלימות מיותרת הוא צמד המילים המסכם את עובדות כתב האישום בהם הודה הנאשם" .במקרה שלפנינו ,כדי לסכם את עובדות כתב האישום בהן הודה הנאשם מצאנו לומר ,כי לצמד המילים "אלימות מיותרת" יש להוסיף את המילים :ומעשה התעמרות העולה כדי בריונות לשמה. בדומה למקרה הקודם בו הורשע הנאשם ,גם כאן כשל הנאשם בהפעלת סמכות השימוש בכוח בנסיבות בהן לא הייתה לכך כל הצדקה .כישלונו של הנאשם במקרה זה חריף במיוחד ,נוכח העובדה שניצל את חוסר האונים בו היה נתון המתלונן ,בהיותו כפות עם ידיו לאחור ,חסר יכולת לגונן על עצמו בכל דרך .במצב זה הכה הנאשם בפלג גופו העליון של המתלונן ,מעשה עליו חזר פעמיים ,פעם אחת כאשר הכניסו לניידת ופעם שנייה כאשר הוציאו ממנה. 321 התנהגותו זו של הנאשם עומדת בניגוד מוחלט לערכים עליהם מושתת עבודת המשטרה ,היא מהווה הפרה בוטה של החוק ויש בה כדי לפגוע פגיעה של ממש בתפקודה של המשטרה ובאמון שהציבור רוחש לה. להשקפתנו ,אין עוד לנקוט גישה סלחנית עם הנאשם .בפעם זו כבר לא ניתן לומר את שאמרנו בהזדמנות קודמת ,כי "האירוע נשוא המשפט אינו מאפיין את דרך התנהלותו של הנאשם בשגרת עבודתו ,וכי אין מדובר אלא במעידה חד פעמית" .את האמירה הנ"ל ניתן לומר אך ורק פעם אחת .את ההזדמנות שהופקדה בידיו ,לא השכיל הנאשם לנצל .במקום להפיק את הלקח מכישלונו הקודם ,באופן שיהווה עבורו נורת אזהרה כל אימת שהוא נידרש להשתמש בכוח ,חזר הנאשם על התנהגותו הפסולה .זאת ועוד, בטרם הסתיימו ההליכים הקשורים למקרה הקודם חולל הנאשם את האירוע נשוא תיק זה .בכל אלה יש כדי ללמד על דפוס התנהגות הטומן בחובו יחס של חוסר כבוד כלפי אדם באשר הוא אדם. .9בצד הנסיבות לחומרה שפרטנו לעיל ,נזקפים לזכותו של הנאשם הודאתו באשמה, ובעיקר טיב שירותו האיכותי משך 9שנות שירות בתפקידים משמעותיים ,עליו למדנו מעדות מפקדו אשר הגיע לביה"ד ודיבר בשבחו ,מהערכותיו התקופתיות בהן הוערך בציונים מעולים וסומן בכולם כטוב יותר מהאחרים בקבוצה ומאסופת המסמכים והתעודות שצבר במהלך שירותו ,אסופה מרשימה לכל הדעות. לאור כל האמור לעיל ,לאחר שבחנו את הנסיבות לקולה ולחומרה כמפורט לעיל סבורים אנו כי חומרת התנהגותו של הנאשם מחייבת ענישה מחמירה כלפיו. אנו משיתים ,אפוא ,על הנאשם את העונשים הבאים: הורדה בדרגה אחת למשך 12חודשים נזיפה חמורה זכות ערעור תוך 31יום מהיום. ניתן והודע היום ,ט' באדר ב' תשע"ד ,11.4.13 ,בנוכחות התובעת ,פקד ליטל הראל ,עו"ד, הנאשם ובא כוחו עו"ד משה אלון. שופטת _____________ נצ"ם רותי שיטרית אב בית הדין _____________ שופט _______________ עו"ד ניסים אבולוף נצ"ם דורית יניב 322 תיק ביד"מ 1/02 בבית הדין למשמעת לפני :אב בית הדין ,נצ"מ רותי שיטרית השופט ,סנ"צ איתן כהן השופט ,סנ"צ גלעד בהט משטרת ישראל נגד הנאשם :מ.א 0115521 .רס"ר XXX לשאלת בית הדין מדוע התובעת איחרה למועד הדיון הקבוע בשעה .12:11 תובעת: אני הייתי אמורה להיות בהוכחות שהתקצרו היום ,ונאמר לי ע"י ר' החוליה שנמצא כרגע במטווח ,שאם עד השעה 13:11הוא ישלח תובע אחר ,עכשיו הודיעו לנו שגזר הדין קבוע לשעה ,12:11לכן ירדתי ללא התיק מהר ככל הניתן על מנת לא להמשיך ולעכב את בית הדין . גזר – דין כללי .1הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום ,במסגרת הסדר טיעון ,בעבירה של התרשלות במילוי תפקיד ,לפי סעיף 2לתוספת הראשונה לחוק המשטרה התשס"ו – ( 2111להלן :התוספת). בפתח הדיון הודיעונו הצדדים על כך שנכרת הסדר טיעון בין הנאשם למחלקה לחקירות שוטרים ,לפיו הנאשם יודה בעובדות כתב האישום והטיעונים לעונש יהיו חופשיים. .2מעובדות כתב האישום בו הודה הנאשם עולה כלהלן: א .במועד הרלוונטי לכתב האישום שירת הנאשם כחוקר בתחנת .XXX ב .בתאריך 11.3.19בשעה 24:11ניגשו לתחנת המשטרה ב XXXהצעירות XXX (להלן XXX ,XXX ,)XXX :ו( XXXלהלן :הצעירות) ,והגישו תלונה נגד 323 XXXהעובד כסלקטור במועדון ה"( " XXXלהלן" :הסלקטור") על כך שתקף שתיים מהן במהלך בילוי במועדון בלילה קודם (להלן" :התיק" ). ג .בתאריך 11.3.19הועבר התיק לטיפול תחנת XXXוביום 28.3.19הוצמד התיק לטיפולו של הנאשם. ד .באותה עת היו בטיפולו של הנאשם תיקי חקירה נוספים בהם ערך שיחות טלפוניות עם מתלוננים אחרים ואולם ערך את המזכרים בעניינם ,למחרת היום. ה .בעקבות זאת ,בתאריך 29.3.19כתב הנאשם מזכר לפיו :בו ביום בשעה 11:31 התקשר ל XXXושאל אותה האם היא יכולה לזהות את הסלקטור במסדר זיהוי תמונות ,לפי המזכר XXXהשיבה בשלילה ,מסרה כי מדובר באי הבנה ,קיבלה התנצלות ואין היא מעוניינת להמשיך בהליכים נגד הסלקטור (להלן" :המזכר"). ו .עוד הוסיף הנאשם במזכר ,כי יחד עם XXXנכחו יתר הצעירות ,הוא שוחח איתן והן מסרו לו כי הן קיבלו את ההתנצלות והן אינן מעוניינות בהמשך ההליכים נגד הסלקטור. ז .הנאשם ערך את המזכר חרף העובדה שלא נתקיימה כל שיחה כאמור בינו לבין XXXוהצעירות ,אלא בהסתמך על שיחה אחרת שביצע עם מתלוננות אחרות בתיק חקירה אחר בעל נסיבות דומות. ח .בתאריך 41.3.19העביר הנאשם את התיק לקצין החקירות בצירוף המלצתו לגנוז את התיק ואכן ביום זה הוחלט על גניזת התיק בעילת העדר עניין ציבורי ,בהסתמך על המזכר אותו צירף הנאשם לתיק ,מתוך התרשלות. טיעוני הצדדים לעונש התביעה .4התובעת בטיעוניה ,ציינה ,כי הגם שמעשיו של הנאשם בוצעו בטעות ,מדובר במעשה חמור שאלמלא אותר המזכר על ידי קצין החקירות שהבין שהמזכר אינו קשור לתיק אליו הוכנס ,יתכן שאזרחים אחרים היו ניזוקים ובכלל זה המתלוננות .הוסיפה כי זו דוגמה לתקלה אותה ניתן למנוע על ידי תיעוד פעולות חקירה בסמוך ככל הניתן לביצוען .טענה כי לפעולותיו של החוקר בתיק החקירה משמעות והשלכות על קבלת החלטה בתיק החקירה בנוגע להעמדה לדין ,אותן ראיות שנאספו יובאו בסופו של הליך בפני בית המשפט אשר יצטרך להתבסס עליהן בהכרעתו השיפוטית .טענה כי השוטר נדרש לנהוג משנה זהירות בכל תיק ותיק גם כאשר ישנו עומס עבודה כבד ,שהרי עתידם של אזרחים תלוי בראיות שנאספו בתיק החקירה ויש חשש שאזרחים חפים מפשע יפגעו בעקבות חקירה רשלנית או שאזרחים אשר ביצעו עבירות לא יועמדו לדין על מעשיהם. בהתייחסה לטיב שירותו של הנאשם ,ציינה התובעת כי מדובר בשוטר טוב יחסית שמשרת בחייל משנת 1991והוערך על ידי מפקדיו בציונים הנעים בין "טוב " 4לבין " טוב מאוד ,"2כפי שעולה מגיליונות הערכותיו התקופתיות שהוגשו לבית הדין. 324 מגיליון הרישום המשמעתי ,עולה כי צבר לחובתו הרשעה אחת בביד"מ משנת 2111 בגין עבירה של התנהגות שאינה הולמת שוטר וכן 1הרשעות בדן יחיד ,בגין עבירות של אי מילוי הוראה והתנהגות שאינה הולמת שוטר. לסיכום דבריה ציינה כי המקרה ארע בשגגה ללא כוונת זדון לפגוע בתיק החקירה מאחר ועבד במקביל על מספר תיקים באותה תקופה ,והתבלבל ביניהם. בסיום דבריה ,עתרה לעונשים של נזיפה חמורה וקנס כספי לשיקול דעת בית הדין . ההגנה .3מטעם ההגנה העיד עד אופי רפ"ק ,XXXסיפר כי הוא מכיר את הנאשם מתפקידים שביצע בתחנת XXXכקצין נוער ,ע' קצין אח"מ וקצין אח"מ XXXושימש מפקדו של הנאשם במשך כשלוש וחצי שנים. תאר את תחנת XXXכתחנה קשה עם היקפי עשייה ותפוקות גבוהות ,ציין במיוחד את כמות התיקים המטופלים ,את כמות העצורים ואת כמות כתבי האישום המוגשים לבית המשפט. לדבריו בחוליית העבירות הקלות בהן עסק הנאשם ,היקפי העבודה וכמות התיקים הממוצעת לחוקר ,גדולה יותר בהשוואה ליתר החוליות. בהתייחס לתפקודו של הנאשם ,ציין כי הוא חוקר חרוץ מאוד ,לויאלי ומבצע את המוטל עליו לשביעות רצון מפקדיו .עוד הוסיף כי אינו מכיר את עובדות כתב האישום, יחד עם זאת הוא סבור כי היקפי העבודה יכולים לגרום לטעויות. .1ב"כ הנאשם ציין בטיעוניו כי הוא מכיר בכך שהאינטרס של כלל האזרחים הוא שתיק החקירה ינוהל בדרך מקצועית ללא טעויות תוך מיצוי החקירה. לדבריו ,במקרה זה מדובר בתום לב ,בטעות אנוש שנבעה מעומס עבודה וממחסור בחוקרים .ציין כי בעת ששימש הנאשם חוקר בתחנת ,XXXטיפל בו זמנית ב211- תיקים והטעות שעשה באה לידי ביטוי בכך שהתבלבל עם תיק אחר שנסיבותיו דומות ואף זהות .באותו תיק דובר על אירוע במועדון עם מתלוננות שהתלוננו על סלקטור ובלוח זמנים דומה. באשר לטיב שירותו של הנאשם ,טען כי הוא שוטר טוב מאוד שתפקד לאורך השנים בצורה תקינה ועשה רבות למען גילוי עבירות לרבות בחמש השנים שחלפו מאז ביצוע העבירה. הגיש לבית הדין מסמכים אשר מהם עולה כי הנאשם זכה לתעודת הוקרה והערכה על תפקודו בחייל. בהתייחס לעברו המשמעתי ,טען כי גיליונות השפיטה אינם מהחמורים וקשורים לאירועים כגון היעדרות משיעור שבועי וכיוצ"ב. 325 באשר לנסיבותיו האישיות והמיוחדות ,טען כי הנאשם בן ,31משרת בחייל 19שנים, אב לארבעה ילדים. הוסיף כי בשנת 2113נחשף הנאשם לזירת פיגוע רב נפגעים .הנאשם רכב על אופנוע משטרתי ונסע אחרי שני אוטובוסים שפוצצו על ידי מחבלים מתאבדים .הנאשם היה האדם הראשון שעלה על האוטובוסים ונחשף למראות הקשים .כתוצאה מכך חלה הדרדרות במצבו הנפשי וברמת תפקודו והוא הועבר מתפקיד חוקר לתפקיד מנהלי בו עבד 3שעות משרדיות בלבד .הנאשם הוכר על ידי הארגון כסובל מפוסט טראומה, ומהפרעות בזיכרון ובריכוז ,כפי שעולה ממסמכים רפואיים שהוגשו לבית הדין ביחס למצבו הנפשי .הוסיף ,כי לכתחילה הוגש נגד הנאשם כתב אישום חמור לבית משפט השלום על ידי מח"ש .לבסוף השתכנעה התביעה כי מדובר בעבירת משמעתית של רשלנות. .1דיון הנאשם ,חוקר בתחנת ,XXXכשל בכך שהכניס מתוך רשלנות ,לתוך תיק חקירה שנמסר לטיפולו ,מזכר שאינו שייך לתיק ,ממנו השתמע כי המתלוננות בתיק חוזרות בהן מתלונתן ,זאת ,כאשר לא קוימה כל שיחה עם המתלוננות והדברים נרשמו כנראה על יסוד שיחה עם מתלוננות בתיק אחר ,דומה .בהסתמך על מזכר זה ,נגנז התיק מחוסר עניין לציבור. בתהליך עבודת החוקר נודעת חשיבות רבה לתיעוד כל פעולה מיד ובסמוך לביצועה ככל הניתן .בנוסף לכך עסקינן בדיני נפשות שכן הראיות הנאספות בתיקי חקירה מהוות תשתית לנקיטה בהליכים שונים לרבות העמדה לדין פלילי ומכאן שיש חשיבות עליונה לדיוק ולאמיתות המסמכים הנמצאים בתוכו .לפיכך ,רגישותו של תיק החקירה מחייבת את כל העוסקים במלאכה בחובת זהירות מיוחדת. מעובדות כתב האישום עולה כי הנאשם תעד את שיחותיו עם המעורבים בתיקי החקירה שבטיפולו יום למחרת במספר תיקים ולא רק בתיק דנא .כחוקר היה על הנאשם להשכיל ולהימנע מדפוס עבודה קלוקל ורשלני שכזה אשר השלכותיו קשות כאמור ויש בהן כדי לגרום לעוות דין .דפוס העבודה שהוצג ,לפיו החוקר מתעד את הראיות רק יום לאחר שנאספו ,מעיד על חוסר מקצועיות והתרשלות בביצוע חובתו המקצועית כחוקר והדברים אמורים בפרט בהינתן שמדובר בחוקר וותיק ומנוסה .אלא שבכך לא די .במקרה שלפנינו ,לחוסר המקצועיות וההתרשלות שתוארו לעיל התווספה גם התרשלות בשיוך בין הראיות שנאספו לתיק אליו הן מיועדות .שתי התנהגויות אלה, כאשר הן דרות יחדיו ,לא זו בלבד שמצביעות על התנהגות רשלנית מצדו של הנאשם, אלא אף ממקמות את מעשיו במדרג החמור של הרשלנות. רשלנותו של הנאשם פגעה בזכויות קורבנות העבירה ,גרמה לאי מיצוי החקירה ופגעה באמון המתלוננות והציבור במשטרה ובתדמיתה. 326 בהתייחס לטיב שירותו ,עיון בהערכותיו התקופתיות של הנאשם בין השנים 2111ועד ,2114תקופה שאחרי ביצוע העבירה ,מגלה כי בשנת 2111ציין מפקדו ,בין היתר ,כי עליו לשפר את ביצועיו ובעת העברת דווח יש להיצמד לעובדות והוא הוערך בציון "טוב ."4בשנת 2112צוין על ידי מפקדו כי עליו לשפר את זמינותו ואת ההשקעה בתיקי החקירה ,עליו להוריד את כמות התיקים ועליו לגלות השתתפות פעילה יותר בהשגת יעדי המשרד ,הוא הוערך בציון "טוב מאוד ."1בשנת 2114ציין מפקדו כי עליו לשפר את תפקודו בהיבט המשמעת והוא הוערך בציון "טוב מאוד ."1 אל מול חומרת המעשה ונסיבותיו ,מצאנו להתחשב לקולה בהודאתו של הנאשם, בדברי מפקדו שהעיד בפנינו על תפקודו ,במסמכים אשר הוגשו לעיוננו וכן בנסיבותיו האישיות ובמצבו הרפואי. עוד התחשבנו בחלוף הזמן שבין ביצוע העבירה לבין מועד גזירת הדין .יצוין כי העבירה בוצעה בתאריך .11.13.2119כתב האישום הוגש לבית הדין בתאריך ,22.11.13היינו למעלה מארבע וחצי שנים לאחר מועד ביצוע העבירה .מטיעוני הסניגור למדנו על כך שהוגש נגד הנאשם כתב אישום בהליך פלילי בבית משפט שלום ,אשר במהלכו הגיעו הצדדים להסכמה על העברת התיק לבית הדין למשמעת .תהא הסיבה לחלוף הזמן אשר תהא ,כיום אנו עומדים במרחק זמן ניכר ממועד ביצוע העבירה ויש להתחשב בכך ובעינוי הדין שנגרם לנאשם ,בבואנו לגזור את דינו. לאחר שנתנו דעתנו לטיעוני הצדדים ולנסיבות כולן ובפרט לחלוף הזמן הניכר מעת ביצוע העבירה ,אנו גוזרים על הנאשם את העונשים הבאים: נזיפה חמורה קנס כספי בסך ₪ 0,111שישולם בארבעה תשלומים שווים ורצופים. ניתן והודע היום ,י' באדר ב' תשע"ד ,12.4.13 ,במעמד התובעת -פקד מיטל גביזון –ארד ,עו"ד הנאשם – רס"ר XXXוב"כ עו"ד מוחמד אלעמור ממשרדו של עו"ד נועם אליגון. זכות ערעור תוך 31יום מהיום. שופט ________________ אב בית הדין _________________ שופט _______________ סנ"צ גלעד בהט נצ"מ רותי שיטרית סנ"צ איתן כהן 327 תיק מס' 14/04 בבית הדין למשמעת אב בית הדין ,ניצב-משנה דורית יניב השופטת ,ניצב -משנה רותי שיטרית השופט ,סגן-ניצב מנחם בנימין משטרת ישראל נגד XXX גזר – דין רקע כללי .1הנאשם ,אשר בזמן הרלבנטי לכתב האישום שירת כבלש נוער במרחב ,XXXהורשע במסגרת הסדר טיעון ,על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן ,ב 3-עבירות של שימוש לרעה בסמכות שניתנה מכוח תפקיד ,עבירה לפי סעיף 3לתוספת הראשונה לחוק המשטרה התשס"ו – ( 2111להלן התוספת) ,ובעבירת התנהגות שאינה הולמת שוטר שיש בה כדי לפגוע בתדמית המשטרה ,עבירה לפי סעיף 4לתוספת. .2בהסדר הטיעון אשר נכרת בין הנאשם לבין התביעה הוסכם ,כי הנאשם יודה בעובדות כתב האישום המתוקן והצדדים יעתרו במשותף לעונש של הורדה בדרגה אחת למשך חודש ימים ולנזיפה חמורה. .4להלן העובדות בהן הודה הנאשם: האישום ראשון בתאריך ,11.3.2111ערך הנאשם בדיקות במערכת אדם ,שלא לצורך מילוי תפקיד אודות אזרח בשם ( XXXלהלן" :המתלונן") ,אותו הוא מכיר זה מכבר ,מיחסי העבודה ששררו בינו לבין רעייתו.XXX , בתאריך 1.1.2111ערך הנאשם פעם נוספת בדיקות במערכת אדם שלא לצורך מילוי תפקידו אודות המתלונן ורעייתו ,XXXמהן עלה כי XXXשוהה בחו"ל. 328 בתאריך ,11.1.2111הגיע הנאשם לבית המתלונן ,ציין בפניו כי ידוע לו ש XXXשוהה בחו"ל ,ושאלו על טיב הקשר הקיים בינו לבין ,XXXרעייתו .בתוך כך אמר למתלונן, כי במסגרת עבודתו במשטרה "שבר לאנשים רגליים ולקח אותם ליער". בגין המתואר לעיל ייחסה התביעה לנאשם 2עבירות של שימוש לרעה בסמכות ושלא לצורך מילוי תפקיד והתנהגות שאינה הולמת שוטר. האישום שני בתאריך 9.2.2112ערך הנאשם מספר בדיקות מסוף באמצעות הרשאה ושלא לצורך מילוי תפקיד ,אודות בחורה בשם ,XXXעמה קיים קשרי ידידות ,ואודות בנה ,XXXבו טיפל במסגרת מילוי תפקידו במהלך השנים 2111עד .2118עניינן של חלק מהשאילתות שביצע הנאשם נגע למידע דמוגרפי ,מידע משטרתי ,הכרזות ,גיליון הרשעות ,קשרי משפחה ,סיפור חיים ואמצעי קשר. בגין המתואר לעיל ייחסה התביעה לנאשם עבירת שימוש לרעה בסמכות ושלא לצורך מילוי תפקידו. האישום שלישי בתאריך 9.2.2112ערך הנאשם בדיקות במערכת אדם ,שלא לצורך מילוי תפקידו אודות :רעייתו ,ששת אחיה ,חמותו ואף אודות עצמו. בגין המתואר לעיל ייחסה התביעה לנאשם עבירת שימוש לרעה בסמכות ושלא לצורך מילוי תפקידו. טיעוני הצדדים .3בטיעוניו לעונש ,אמר התובע ,כי חומרת העבירות בתיק זה ומשקלן המצטבר היא רבה, הן לאור אופיין של העבירות ,הן לאור כמותן והן לאור העובדה שעבירה אחת גררה אחריה ביצועה של עבירה נוספת ,וכך הלאה. נסיבה לחומרה רואה התביעה בעובדה ,שמעבר לשליפת הנתונים כמתואר בכתב האישום ,הגיע הנאשם לביתו של המתלונן ,הפנה אליו שאלות שונות ובתוך כך אמר לו אמירה בעייתית ,שהוא שבר לאנשים רגליים ולקח אותם ליער. לדבריו של התובע ,במעשיו פגע הנאשם פגיעה חמורה בפרטיותם של כל אלה אשר פרטיהם נחשפו בפניו שלא כדין ,בכך הפר את האמון שנתן בו הארגון ובכך אף גרם לפגיעה באמון הציבור במשטרה. 329 לדעת התביעה ,יש להעביר מסר חד וברור ,כדי למגר את התופעה הפסולה שיש בשימוש במאגרי מידע שלא כדין ,ולכן התביעה עמדה על כך שבמסגרת הענישה יופיע רכיב של הורדה בדרגה ,גם אם זה רק לתקופה קצרה ,מאחר ובמקרה זה חשובה דווקא האמירה הנובעת מהשתת רכיב ענישה זה על פני פגיעה כספית. בצד הנסיבות לחומרה פרט התובע בפנינו את הנסיבות לקולה שעמדו בבסיס שיקולי התביעה בהגיעה להסדר הטיעון עם הנאשם .ראשית ,ציין התובע ,כי כפי שניתן לראות מעובדות כתב האישום ,הנאשם הסתפק בהוצאת הפלטים ממאגרי המידע ,אך לא מסרם לאחר .כן הודה הנאשם במעשים שיוחסו לו ובכך חסך זמן שיפוטי יקר .עוד נסיבה לקולה היא העובדה ,כי מאז גויס הנאשם למשטרה בשנת ,1992לא עבר כל עבירה ,ועברו המשמעתי נקי לחלוטין .הערכותיו התקופתיות בשנים האחרונות נעות בין הציונים טוב מאד 1לטוב מאד .2 התובע המציא גיליונות הערכה לשנים 2111 ,2111 ,2112ו .2111-עוד ציין התובע ,כי נסיבה משמעותית נוספת אשר הובילה לענישה עליה הסכימו הצדדים נוגעת למצבו הכלכלי והאישי הלא פשוט בו נתון הנאשם. התובע הפנה לפסיקת ביה"ד ,לתיק ביד"ם ,39/14שם נגזר על הנאשם עונש של נזיפה חמורה והורדה בדרגה אחת לתקופה של חודש ,ואף כי קיים שוני בנסיבות שבין שני המקרים ,לפי דבריו ,בניתוח גזר הדין תוך השוואתו לנתונים של המקרה בפנינו ,ניתן להגיע לתוצאה דומה. לאור האמור ביקש התובע מבית הדין לכבד את הסדר הטיעון ,בהיותו סביר וראוי, לטעמה של התביעה. התובע המציא סימולציית שכר ממנה ניתן ללמוד כי הורדה בדרגה אחת תביא לפגיעה כספית בשכרו החודשי של הנאשם בסך ₪ 811ברוטו. .1בפתח טיעוניה לעונש הודתה הסניגורית לתביעה על הגינותה ,החל מניהול המגעים שקיימו ביניהם וכלה בטיעון בפני בית הדין .לדבריה ,דברי התובע משקפים נאמנה את השיקולים אשר הובילו את הצדדים לחתימה על הסדר הטיעון. הסניגורית הטעימה בדבריה ,כי הנאשם עומד בפני בית הדין בוש ונכלם ,בגין העבירות בהן הורשע ,אשר אינן מוסיפות כבוד ,לא לו ולא למשטרה. בהתייחסה לנתוניו האישיים של הנאשם ,פרטה הסניגורית ,כי הנאשם התגייס בשנת 1992למשטרה ,מילא תפקידים בסיור ,בבילוש ,בחקירות נוער ,חקירות פשעים חמורים ,חקירות הונאה וכיום משמש כבלש ב XXXבכל התפקידים הללו ,אמרה הסניגורית ,קיים חיכוך מתמיד עם אוכלוסייה שאיננה נורמטיבית ,וחרף כך נעדר הנאשם כל מרשם משמעתי או פלילי ,והדבר מדבר בטובתו. באשר להערכותיו התקופתיות ,ציינה הסניגורית ,כי הוערך בציונים גבוהים .המציאה שני גיליונות הערכה משנת ,2112משתי יחידות שונות .כן המציאה דפי ריאיון עם 331 מפקדים ותעודות הוקרה והערכה על פעילותו המשטרתית ,מסמכים אשר יש בהם כדי ללמד על תרומתו הרבה להשגת יעדי הארגון ולמלחמה בפשיעה. באשר לנסיבותיו האישיות של הנאשם פרטה הסניגורית ,כי הנאשם נשוי ואב ל4- ילדים בגילאי ,13 ,24ו .12-הוא מצוי בהליכי גירושין מאשתו ומצבו הכלכלי בכי רע, בשל נסיבות לא קלות ,אותן פרטה הסניגורית בפנינו ,אשר מפאת צנעת הפרט לא נחזור עליהן כאן. לתמיכה בטיעוניה המציאה הסניגורית מסמכים ובהם תחקיר רווחה שנעשה לנאשם. בסיכום דבריה ,אמרה הסניגורית ,כי הגם שמדובר במעשים קשים ולא ראויים ,מנגד עומד טיב שירותו המצטיין של הנאשם ומצבו האישי המשפחתי והכלכלי שהינו קשה ביותר .לאור נתונים אלה סבורה ההגנה ,כי הענישה עליה הסכימו הצדדים הינה סבירה ,בהיותה כוללת גם רכיב של הורדה בדרגה הנותן מענה להרתעת הרבים ולהעברת המסר עליו דיבר התובע. לאור כל האמור ביקשה ב"כ הנאשם לכבד את הסדר הטיעון ולהשית על הנאשם את העונש המוסכם בין הצדדים. .1הנאשם בדבריו בפנינו אמר ,כי הוא חש בוש ונכלם במעשיו .לדבריו ,אלה לא מאפיינים את אופיו ,וכנראה הדבר קרה נוכח המצב הקשה אליו נקלע מבחינה אישית .עוד אמר הנאשם ,כי הוא סמוך ובטוח שמקרה דומה לא יחזור בשנית. דיון חמורים עד מאד בעינינו מעשיו של הנאשם ,אשר עשה שימוש בהרשאה שניתנה בידיו לשם שליפת נתונים ממאגר המידע המשטרתי שלא לצורך מילוי תפקיד .אין לקבל את הקלות הבלתי נסבלת בה פעל הנאשם במערכת אדם כאילו הייתה רכושו הפרטי ,כאשר ללא כל היסוס נהג להיכנס למערכת ולשלוף ממנה מידע לשם סיפוק צרכיו הפרטיים והאישיים. כפי העולה מעובדות כתב האישום ,אין מדובר במקרה חד פעמי ,אלא בסדרה של מקרים ,בהתנהגות אשר חזרה על עצמה ב 3 -הזדמנויות שונות ,בהן שלף הנאשם נתונים אודות 14אנשים שונים. בשליפת המידע כאמור ,גרם הנאשם לפגיעה בזכות לפרטיות של אותם אנשים ,שאת פרטיהם שלף מהמערכת ,ובה בעת פגע באמון שרוחש הציבור לתדמיתם המקצועית והמוסרית של השוטרים ,אשר מהם הוא מצפה לשמור ולהגן על חסיון המידע שהופקד ברשותם ולעשות בו שימוש אך ורק כאשר חיוני הדבר לשם ביצוע תפקיד. חמורה בעינינו אף הדרך בה נהג הנאשם ,עת הגיע לבית המתלונן כחלוף 3ימים ממועד הבדיקה שערך אודותיו במערכת הממוחשבת ,וקיים עמו שיחה ,אשר באופייה ובתכנה היה כדי להלך אימים על המתלונן. 331 אנו מוצאים לחזור ולצטט מדבריה של כב' השופטת א' פרוקצ'יה בעש"מ 4231/13 שמואל ציילר נ' נציבות שירות המדינה תק-על , 881 ,)2(2119עמ' .891שם עמדה בהרחבה על הפסול שבשימוש שלא כדין במאגרי מידע ,ולהלן הדברים: .09עובד שעומדים לרשותו מאגרי מידע הכוללים פרטים רבים ביחס לאנשים שונים אמור להשתמש בהם לצרכי תפקידו בלבד ,ולא מעבר לכך .השימוש במאגרי מידע הנוגעים לנתונים אישיים של בני אדם פוגע באופן טבעי בזכותם לפרטיות .ככל שהדבר נדרש לצורך הפונקציה הציבורית הספציפית שהעובד נדרש לבצע ,הפגיעה בפרט מתאזנת על-ידי מימוש אינטרס ציבורי הטמון בבצוע התפקיד שהעובד מופקד עליו .אופן ביצוע התפקיד כפוף גם לביקורת ולמעקב הממונים במקום העבודה .משעה שהשימוש במידע חורג מהפונקציה המוגדרת על-פי התפקיד ,האינטרס הציבורי העשוי להצדיק שימוש במידע פרטי כבר אינו ברור לעין .הוא מטשטש ,ויוצא מתחומי הבקרה של מנגנון הביקורת הציבורית על פעולות עובדי הציבור .באותו שלב ,נתון השימוש במידע ובנתונים להחלטתו השרירותית של העובד בלבד, בהתאם לתכלית האישית שאותה הוא מבקש לממש .ברי ,כי אבדן השליטה של המעסיק על השימוש בנתוני המחשב בידי עובדיו הוא הפרה עמוקה של מסגרת המשמעת המחייבת במקום עבודה ,ובמיוחד בשירות הציבורי .מעבר לפגיעה באמון שחב העובד כלפי מקום העבודה ,עלול הדבר לפגוע פגיעה שאינה מידתית בצדדים שלישיים תמי לב .חומרה כפולה זו של ההפרה מחייבת התייחסות מתאימה של המשפט ושל מערך דיני המשמעת. .41בעידן בו אנו חיים ,התפתחותה המתמדת של הטכנולוגיה הופכת את אפשרות החדירה לתחומו של הפרט לקלה יותר ויותר ,ולכן המשפט המודרני מטפל בתופעות חדירה כאלה בדרכים שונות .בענין ע"פ 9594/11אלון-לאופר נ' מדינת ישראל (טרם פורסם,)40.04.1/ , פסקה ,09נאמרו הדברים הבאים: "עבירת החדירה למחשב ...הינה בעלת השלכה נורמטיבית כללית על ציבור רחב של בני אדם ,אשר נתוניהם האישיים מצויים במאגר המידע ,ואשר הופכים ... ,הפקר בידי עברייני מחשב ,העושים במאגרים כבתוך שלהם .הצורך בהגנה על הפרטיות ,ועל עולמו האינטימי של האדם בעולם המודרני ,בצד הקלות הבלתי נסבלת הכרוכה בחדירה לעולמו הפרטי באמצעים טכנולוגיים כאלה ואחרים, מחייבים גישה שיפוטית מחמירה אשר תיישם אמצעי אכיפה נאותים לצורך הדברת תופעה עבריינית ,המהווה סימן היכר ליכולות ההרסניות הטמונות בשימוש לרעה בטכנולוגיה המודרנית .החדירה למחשב שוב אינה מצטמצמת לעניינו של פרט שפרטיות חייו הופרה. 332 עניינה בתופעה כללית נרחבת ,העלולה לפגוע בפרטיות חייהם של בני ציבור רחב .קיים ,אפוא ,אינטרס ציבורי חשוב ומיוחד בהחדרת מסר ברור של אכיפה בסוג עבירות זה ,להדברת תופעה הולכת ומתגברת של עבריינות מחשב ,המאפיינת את העולם הטכנולוגי המתפתח". .3לאחר שהתייחסנו לנסיבות ביצוע העבירה ולמידת חומרתן נתנו דעתנו אף לנסיבות לקולה. בראש ובראשונה נזקפת לזכותו של הנאשם הודאתו במעשה ,נטילת האחריות והבעת החרטה .התרשמותנו היא ,כי הנאשם הפנים את הטעות שבמעשיו וחרטתו אמיתית וכנה. כן נזקף לזכותו של הנאשם טיב שירותו החיובי משך 22שנות שירות ,עליו ניתן ללמוד מהערכותיו התקופתיות ,מתעודות הערכה ודפי הריאיון שהוצגו בפנינו ע"י ההגנה ומעברו המשמעתי ,שנותר ללא רבב לאחר שנים ארוכות של שירות בתפקידים מגוונים ולא פשוטים. נתנו דעתנו אף למצוקתו הכלכלית של הנאשם ,על רקע מצבו המשפחתי המורכב ,כפי שפורט בפנינו על ידי באת כוחו ונתמך במסמכים שהניחה ההגנה בפנינו. בשלב זה ,בבואנו לגזור את דינו של הנאשם ,לאחר ששקלנו בכובד ראש את טיעוני הצדדים ,התלבטנו רבות אם נכון וראוי במקרה זה להסתפק בענישה המוצעת ולסמוך ידינו על ההסדר ,שכן לאור חומרת הנסיבות כמפורט לעיל ,נראה כי התביעה עשתה חסד עם הנאשם והעונש ההולם את המקרה צריך היה להיות לטעמנו מרתיע ומחמיר יותר. עם זאת ,ולא בלב קל הגענו לכלל מסקנה ,כי חרף העובדה שההסדר מקל באופן משמעותי עם הנאשם ,הוא אינו מפר את האיזון הנדרש באופן המחייב את אי כיבודו, ועל כן החלטנו שלא לסטות ממנו. חשוב לנו לומר באופן הברור והנחרץ ביותר ,כי ביצוע עבירות שעניינן שליפת נתונים ממאגרי מידע לצרכים אישיים בכלל ,ומעשי הנאשם בפרט ,ראויים הם לגינוי ולענישה מחמירה ,ורק נוכח נסיבותיו האישיות הקשות במיוחד של הנאשם ,ניתן לקבל את ההסדר ,אך אין להסיק ממקרה זה על מידת העונש ההולמת ביצוע עבירות כאמור. לאור האמור לעיל החלטנו להשית על הנאשם את העונשים הבאים: נזיפה חמורה 333 הורדה בדרגה אחת למשך חודש ימים. זכות ערעור תוך 31יום מהיום. ניתן והודע היום ,יא' באדר ב' תשע"ד 14.4.13 ,בנוכחות :התובע _ רפ"ק גיל ראכלין ,עו"ד, הנאשם וב"כ רפ"ק שחר פרנקל ,עו"ד. שופטת________________ אב בית הדין ________________ שופט ______________ סנ"ץ מנחם בנימין נצ"ם דורית יניב נצ"ם רותי שיטרית 334 תיק ביד"ם 1/02 בבית הדין למשמעת בפני :אב בית הדין ,ניצב משנה דורית יניב השופטת ניצב משנה רותי שטרית השופט סנ"ץ ערן ברזילי משטרת ישראל נגד רס"ב XXX גזר דין כללי .91הנאשם ,מש"ק המגזר הערבי בתחנת ,XXXהורשע במסגרת הסדר טיעון ,על פי הודאתו בעובדות כתב האישום אשר הוגש נגדו ,בעבירה של הפעלת כלי ירייה שלא במידת הזהירות הנדרשת ,עבירה לפי סעיף 14לתוספת הראשונה לחוק המשטרה ,התשס"ו.2111 - הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לגבי העונש. כתב האישום .91מעובדות כתב האישום עולה ,כי בתאריך 28.1.14סמוך לשעה 22:11עם סיום המשמרת בתחנה ,בעקבות בקשת היומנאי מהנאשם לפרוק את נשקו מסוג , 11Mנטל הנאשם את נשקו ויצא עמו אל מחוץ לתחנה והחל בפריקתו ,שלא בעמדת פריקה .באותו מעמד כיוון הנאשם את הנשק בזווית של 11מעלות כלפי מעלה ,ופרק את הנשק מבלי שהוציא קודם לכן את המחסנית מהנשק .כאשר דרך הנאשם את הנשק וביצע נקירה ,נורתה ירייה כלפי מעלה. בגין מעשיו המתוארים לעיל ייחסה התביעה לנאשם עבירה של הפעלת כלי ירייה שלא במידת הזהירות הנדרשת ובניגוד לסעיף (4א) לפקודה " 11.11.11הטיפול בנשק קל בשימוש שוטף" ו -סעיף (4ה)( )11לפקודה " 11.14.12אימוני ירי במטווח". 335 טיעוני הצדדים .92את טיעוניו לעונש פתח התובע באמירה ,כי אירוע של פליטת כדור מעצם טבעו הינו אירוע בעל חומרה יתירה ,בשל הסיכון הטמון בו לחיי אדם ושלמות הגוף .לטעמו של התובע ,סעיף 14לתוספת הוא אחד הסעיפים החשובים והמשמעותיים יותר בין העבירות המנויות בתוספת ,בשל המטרה שבו – הצלת חיים ושמירה על החיים. באשר לענישה ,הפנה התובע לפסיקת ביה"ד בתיקי ביד"ם 19/14 ,31/14ו ,31/14-שם הדגיש ביה"ד את החומרה שהוא מייחס לעבירות אלה. למען ההגינות ,ציין התובע ,כי הנסיבות בתיק דנן נופלות במידה מסוימת בחומרתן מאלה אשר בתיקים אליהם הפנה ,שכן באותם מקרים פליטת הכדור התחוללה במשרד ,בעת ששהו במקום אנשים ,בעוד שבמקרה דנן המצב היה אחר .בגזרי דין אלה נגזרו על הנאשמים עונשים של נזיפה חמורה וקנס בסך של 1111או .₪ 2111 באשר לנסיבותיו האישיות של הנאשם הגיש התובע גיליונות הערכה תקופתיים בהם הוערך בציונים שבין טוב מאד 1לטוב מאד .2לגבי עברו המשמעתי המציא התובע פלט מרשם משמעתי ממנו ניתן ללמוד ,כי אין בעברו המשמעתי מקרה דומה וכל העבירות ישנות. לאור האמור עתר התובע לעונש של נזיפה חמורה וקנס שיהלום את נסיבות העניין. .93מטעם ההגנה הגיעו להעיד בדבר אופיו הטוב של הנאשם 3ממפקדיו :ממ"ר מרחב XXX תנ"ץ ,XXXמפקד אורגן XXXמפקדו של הנאשם רפ"ק XXXמפקד תחנת XXX סנ"ץ XXXומפקד תחנת ,XXXסנ"ץ .XXX ארבעת העדים הללו הכבירו דברי שבח על תפקודו של הנאשם ב , XXXעמדו על תכונותיו הייחודיות ולא חסכו מילים כדי להביע את הערכתם על פועלו .להלן קטע מייצג מהדברים שאמר ממ"ר XXXעל הנאשם ,אשר יש בהם כדי לשקף גם את הדברים שאמרו עליו העדים האחרים. "...ונתקלתי באחד האנשים המדהימים במשטרה .מתחיל באישיות שלו מבחינת דרך ארץ ,התנהגות ערכית ,הרבה הרבה כבוד ,קודם כל למשטרת ישראל שיש לה שוטרים כאלה ,ושנית כלפי האוכלוסייה .מבחינת הקשר עם הקהילה הוא פשוט מגנט את כל מי שנמצא סביבו ,בעיקר בקרב האוכלוסייה שאנו עובדים מולה שזו לא אוכלוסייה קלה ...רמת השליטה שלו וההיכרות שלו עם האנשים בשטח ,חסכה הרבה חסמים וגישרה בהרבה מקומות ,נתנה מהגורמים השונים בשטח."... לי את הכלים לדעת ,לגשת לכל אחד 336 .94בטיעוניה לעונש ,ציינה הסניגורית ,כי הנאשם בן ,14נשוי ואב ל 4-בנות נמצא בשירות המשטרה 43שנים ,אוהב ומאמין בעבודתו .במהלך שירותו מילא תפקידים קשים ביותר , כמו סיור ,בילוש ,איתורים ,תנועה וכמובן תפקידו הנוכחי אותו הוא ממלא מזה 11שנים. כן הוסיפה ,כי לאחרונה הוצע לו לפרוש מהשירות ,אולם בשל האחריות שחש כלפי התפקיד אותו הוא ממלא ,לא נענה להצעה. הסניגורית המציאה תעודות הערכה והוקרה שקיבל הנאשם בשנים האחרונות. לדברי הסניגורית ,יום עובר לאירוע ,הגיע הנאשם למשמרת לילה ,עבד מהשעה 21:11ועד 13:11בבוקר ולמחרת ביום המקרה ,הוא חזר בצהריים ועבד עד הלילה ,אז התרחש המקרה .לדבריה ,מעדותו של היומנאי ניתן ללמוד כי מיד לאחר התרחשות האירוע נכנס הנאשם לתחנה ודיווח על המקרה ליומנאי ולקצינה התורנית .בהמשך הודה גם בפני הקבו"ד ,הביע חרטה ,שיתף פעולה לאורך כל הדרך. עוד אמרה הסניגורית ,כי הנאשם פלט כדור מנשקו ועל כך הוא לוקח את מלוא האחריות, יחד עם זאת ביקשה להתחשב בכך שאיש לא נפגע ולא נגרם כל נזק ,וכי המעשה עצמו נעשה שלא בנוכחות אנשים אחרים. באשר לטיב שירותו של הנאשם ,ציינה הסניגורית את דברי עדי האופי ,אמרה כי מדובר בשוטר אשר ב 11-השנים האחרונות עובד במקום לא פשוט ,ומתמודד יום יום ושעה שעה עם מצבים אשר לא רבים מהשוטרים היו מוכנים לקחת על עצמם. בסיכום דבריה ביקשה הסניגורית לפעול במידה רבה של רחמים כלפי הנאשם ,לדון אותו לכף זכות ולהשית עליו ענישה מקלה. .95מפי הנאשם שמענו ,כי לאחר האירוע ,בהגיעו לביתו היה בסערת רגשות עצומה ,עד כי אשתו התקשתה להרגיע אותו .לדבריו ,דווקא ערב קודם ,בהיותו ראש משמרת לילה, העביר תדרוך לפקודים בו הדגיש את נושא השימוש בנשק ,ולפיכך חש בושה גדולה כאשר למחרת דווקא הוא היה זה שנכשל בפליטת כדור .הנאשם סיפר ,כי אותה משמרת לילה הייתה קשה במיוחד ,וכך גם למחרת משמרת הצהריים ,שהיותה מרובה באירועים לא פשוטים ,וככל הנראה העייפות היא שהכריעה אותו ,וקרה מה שקרה .עוד אמר ,כי הוא מודע לחומרת המקרה וביקש את התחשבות בית הדין. דיון .96מעשיו של הנאשם המתוארים בכתב האישום אינם קלי ערך ,וכמו בכל אירוע של פליטת כדור הכולל בחובו התנהגות רשלנית ,אנו מוצאים להתייחס אליהם בחומרה .במקרה הנדון כישלונו של הנאשם בכך שלא פרק את הנשק במקום שיועד למטרה זו ,בעמדת פריקה ,ובכך שלא ערך בדיקה אם הנשק חמוש במחסנית בטרם לחץ על ההדק. 337 אין להכביר מילים על הסיכון הטמון בשימוש לא מוקפד בכלי נשק .לדאבוננו ,לא מעטים המקרים בהם סטייה קלה מכללי השימוש בנשק הובילה לתוצאה הרת אסון .הציפייה, אפוא ,מכל שוטר נושא נשק היא ,שיקפיד הקפדה יתירה על ביצוע הנהלים וההוראות ולא יסטה מהן ולו כמלוא הנימה. .97לצד הנסיבות לחומרה כמפורט לעיל ,נתנו דעתנו לנסיבות לקולה .ראשית להודאת הנאשם במעשה ,לחרטה שהביע ,ולהפנמת הכשל .כן מצאנו להתחשב בנסיבותיו של המקרה ,בכך שפריקת הנשק נעשתה מחוץ למבנה ,במקום בו לא נכחו אנשים .גם התנהלותו הנכונה של הנאשם לאחר מעשה ,הדיווח המידי על פליטת הכדור ונטילת האחריות נלקחה בחשבון. במיוחד בולט במקרה זה טיב שירותו האיכותי והייחודי של הנאשם ,עליו שמענו מפי ארבעת הקצינים הבכירים ,אשר כפי שסיפרו לנו ,לא חסכו מאמץ ופינו מזמנם כדי להתייצב בפני בית הדין ולהעיד על אופיו הטוב .בעדויותיהם הדגישו כולם את התנהלותו המיוחדת של הנאשם בכל הנוגע לקשרים שהצליח הנאשם ליצור עם המנהיגות המקומית שב XXXועם האוכלוסייה המקומית ,אשר אפשרה את כניסת המשטרה לעיר ויצירת שיתוף פעולה בינם לבין המשטרה. נתנו דעתנו אף לתעודות שזכה הנאשם לקבל ממפקדיו כהבעת הערכה לפעילויותיו שנמצאו ראויות לציון ,כמו גם לעברו המשמעתי שהנו ישן ולא מכביד ,חרף שנים ארוכות של שירות בתפקידים מורכבים. .98סוף דבר ,לאחר ששקלנו את מכלול השיקולים שפורטו לעיל ,ובשים לב לחשיבות שאנו רואים בהעברת מסר מרתיע לכלל השוטרים במקרים של התרשלות בטיפול בכלי נשק, החלטנו להשית על הנאשם את העונשים הבאים: נזיפה חמורה קנס בסך ₪ 1,111אשר ישולם ב 4-תשלומים שווים ורצופים. ניתן והודע היום ,י"א אדר ב תשע"ד ,14/4/13 ,בנוכחות :התובע – רפ"ק גיל ראכלין ,עו"ד, הנאשם וב"כ פקד מיכל לוין ,עו"ד. זכות ערעור בתוך 31יום מהיום. שופטת _____________ אב בית הדין _________________ שופט _________________ סנ"צ ערן ברזילי נצ"מ דורית יניב נצ"מ רותי שיטרית 338 תיק ביד"ם 4//04 בית הדין למשמעת אב בית הדין ,ניצב-משנה דורית יניב השופטת ,ניצב משנה רותי שטרית השופט ,סגן ניצב יצחק מזרחי משטרת ישראל נגד רס"ם XXX הכרעת דין .49נגד הנאשם ,רכז מודיעין ביחידת ,XXXהוגש כתב אישום המייחס לו את ביצוען של שתי עבירות של התנהגות שאינה הולמת שוטר שיש בה כדי לפגוע בתדמית המשטרה – לפי סעיף 4לתוספת הראשונה לחוק המשטרה ,תשס"ו.2111- כתב האישום .31על פי הנטען בכתב האישום ,בתאריך 8.8.12הגיע אביו של הנאשם (אשר לימים הלך לעולמו ולהלן" :האב") לתחנת המשטרה ב XXXבמטרה להגיש תלונה בגין גניבת סחורה מהמפעל בו הוא עובד ומשמש כאחראי על הנהגים .רכז המודיעין( XXX ,להלן" :הרכז" או " )" XXXביקש מהאב את מספר הטלפון של בעל המפעל על מנת שזה יגיע למחרת להגיש בעצמו תלונה .בשיחת טלפון שקיים הרכז עם בעל המפעל קבעו שהאחרון יגיע למחרת להגיש תלונה. באותו יום ,סמוך לשעה ,21.11התקשר הנאשם לרכז והטיח בו את הדברים הבאים : "למה חקרת את אבא שלי שאין לך סמכות לחקור אותו?" משענה לו הרכז כי אביו נכח בגניבה ועל כן עליו לגבות ממנו עדות אמר הנאשם" :אל תתערב בעניינים האלה ,זה לא קשור אליך ,אני אבדוק אם הוצאת ידיעה מודיעינית על זה ...המפעל מתכוון לסגור את התלונה ביניהם ,זה לא עניין שלך" .בהמשך השיחה אמר הנאשם לרכז כי לאנשי המפעל אין עניין בהגשת תלונה וכי אין זה מעניינו שלו .עוד אמר הנאשם לרכז ,שירד מהתיק ,וכי הוא ידאג לכך שאף אחד מאנשי המפעל לא יגיע למסור עדות בנושא. עוד באותו יום התקשר הרכז לקצין החקירות בתחנה( XXX ,להלן" :קצין החקירות" או " )" XXXועדכן אותו בדבר שיחת הטלפון שניהל עם הנאשם. למחרת ,ביום 9.8.14בעוד קצין החקירות עוסק בקידום החקירה ולשם כך הזמין אנשים למסירת עדות ,התקשר קצין החקירות לאביו של הנאשם וביקש ממנו את פרטי בעל 339 המפעל .האב אמר כי התייעץ עם בנו וסירב בכל תוקף למסור את הפרטים שהתבקש למסור וטען כי בעלי המפעל מוחלים למבצע הגניבה. בהמשך היום התקשר הנאשם לקצין החקירות ,הזדהה בשמו ,ובתוך כך צעק עליו שלא יתערב בחקירה ושלא יפנה יותר לנהגים העובדים במפעל של אביו .הנאשם ציין ,כי אביו אינו מעונין להתלונן ,וכי אם יתברר לו שהרכז רשם מידע על הפגישה עם אביו ,ידאג כי הוא לא יישאר יותר בתפקידו .על אף שקצין החקירות הסביר לנאשם את משמעות דבריו, הנאשם לא חדל מאמירותיו והוסיף ,כי ידאג לשבש לו את החקירה וכן ידאג שאף אחד לא ימסור עדותו בעניין הגניבה ,הוא אינו פוחד ואינו רואה איש בעיניים. לאחר השיחה קיבל קצין החקירות טלפון ממנהל המפעל ,לאחר שהלה כבר זומן למתן הודעה ,וזה האחרון הודיע לקצין החקירות שהחליט לא להגיש תלונה. בגין מעשיו האמורים ייחסה התביעה לנאשם שתי עבירות של התנהגות שאינה הולמת שוטר שיש בה כדי לפגוע בתדמית המשטרה. תשובת הנאשם לאישום .31בתשובתו לאישום הודה הנאשם בשיחות הטלפון שהתקיימו בינו לבין הרכז ובינו לבין קצין החקירות ,אך כפר בתכנן של השיחות כפי שבאו לידי ביטוי בכתב האישום .לטענתו ,באותן שיחות לא נאמרו הדברים אשר יוחסו לו בכתב האישום. פרשת הראיות – כללי .32מטעם התביעה העידו עת ,XXX - 1/חוקר מח"ש ,עת - 2/רס"ם ,XXXרכז המודיעין ו- עת - 4/מפקח ,XXXקצין החקירות בתחנה. כמו כן הגישה התביעה מוצגים אלה :הודעת הנאשם במח"ש (ת ,)1/המזכרים שערך עת2/ (ת )2/ומזכרים שערך עת( 4/ת – 4/ת.)3/ .34מטעם ההגנה העידו עה - 1/הנאשם ,ו-עה .XXX 2/כן הגישה ההגנה את אלה :נ – 1/נ3/ מסמכים הנוגעים למחקרי תקשורת ,נ – 1/הודעת עת 4/במח"ש ,ו -נ – 1/הודעת אביו של הנאשם במח"ש. פרשת התביעה .33עת ,1/חוקר מח"ש ,בהיותו ממונה על תיק החקירה גבה עדויות מקצין החקירות ומרכז המודיעין .הנ"ל סיפר ,כי מאחר ובמהלך החקירה עלה חשד כי הנאשם יצר קשר עם עדים 341 אשר היו אמורים להיחקר במשטרה ,נעשו מחקרי תקשורת מהפלאפון של הנאשם ,אולם אלה לא העלו כל ממצאים לגבי התקשרויות של הנאשם עם המעורבים בתיק המשטרתי. בחקירתו הנגדית ,בעקבות שאלות הסניגור בנושא חקירות התקשורת ,הרחיב העד והבהיר, כי בתום החקירה הגיעו למסקנה כי אין ראיות הקושרות את הנאשם להדחת עדים או לשיבוש הליכים .כן התייחס לסיבות אשר הובילו אותם להחלטה שלא להיענות לבקשת הנאשם שתיערך לו בדיקת פוליגרף או לפחות עימות עם עדי התביעה. בנוסף ,השיב העד לשאלות הסניגור שהתייחסו לטענות בדבר אי מיצוי החקירה .העד אמר, שאי הדיוקים והסתירות לכאורה בעדויותיהם של העדים שחקר ,עליהם הצביע הסניגור, לא העלו אצלו חשד לאי אמירת אמת של עדים אלה ,לפיכך לא ביצע פעולות חקירה נוספות לשם בירור מהימנותם .כן הסביר מדוע לא חקר את כל מי אשר היה מעורב במקרה ,ובעניינים אלה אמר כך: "זה הפרשנות שאתה נותן ,הפרשנות שלי אם זה היה שתי שיחות או שלוש שבוצעו בפרק זמן קצר מאוד לא נראית לי קריטית שמצביעה על איזושהי פעולת זדון של הקצין .לגבי הטענות שהקצין חקירות או הרכז ניסו לחפות על איזשהם מעשים שהם עשו ,אין אינדיקציות לא מהנאשם ולא מגורם אחר שהייתה התנהלות לקויה ,בטח ובטח לא ברמה הפלילית וגם במידה וצעקו אני חושב שזה מגיע לרמה המשמעתית .לגבי שיחת העדכון ממפקד של הנאשם ,גם הממ"ז עודכן ,מפקד התחנה עודכן ,הרבה גורמים עודכנו בנושא ,לא צריך לקחת עדויות מכל מי שעודכן בנושא". "מה שמעלה לי שיכול להיות שבאמת לא היו דיוקים בדיוק מי נכח ,אם היה תחקור אחד או שניים ,אם התקשרו מהפלאפון או מהטלפון של המשרד ,זה פרטים קטנים שאני באופן אישי לא ראיתי שהם מהווים איזשהו מזימה או שקר מצד XXXאו הרכז". .31עת ,XXX - 2/רכז המודיעין ביקש לומר בפתח דבריו ,כי הנאשם הוא חברו והוא מרגיש קושי נפשי וחוסר נוחות רב לעמוד בפני ביה"ד ולהעיד כנגדו. באשר לאירוע סיפר ,כי רכז החקירות התקשר אליו ואמר לו שיש בחור אשר מסרב להגיש תלונה בגין גניבה שהתרחשה במפעל ,ואשר לה הוא היה עד ,ולכן ביקש ממנו רכז החקירות שישב עם אותו בחור בתוקף תפקידו כרכז מודיעין או שיקבל את המידע ממנו כידיעה מודיעינית. אותו אדם הגיע אליו למשרד ,ישב אצלו וסיפר ,כי הוא היה עד לגניבה שבוצעה על ידי אחד מעובדיו .הוא לא ראה את הגניבה ,אבל ידע לספר ,כי המשאית יצאה מהמפעל עמוסה בציוד ללא אישור .כאשר אותו אדם אמר לו כי הוא אביו של הנאשם ,השיב לו שהוא מכיר את בנו באופן אישי ,שהוא רכז טוב וקולגה שלו לעבודה .הוא הסביר לאב ,כי הואיל והיה עד לאירוע גניבה ,מחובתו להגיש תלונה ,ובהיותו בעל ערכים המליץ בפניו לעשות כן. למיטב זכרונו ,במעמד זה הוא התקשר לקצין החקירות אשר הפנה את האב לחוקרת לשם הגשת עדות. 341 העד הוסיף לספר ,כי בהמשך אותו יום ,בשעות הערב ,התקשר אליו הנאשם והתלונן בפניו על כך שגבה מאביו תלונה .לדברי העד ,אמר לנאשם כי הוא לא גבה כל תלונה ,אלא שמע את אשר היה לו לספר והפנה אותו לחקירות .את הלך הרוח של הנאשם כלפיו בדרך כלל ובאותה שיחה בפרט ,תיאר העד במילים אלה: "את הנאשם אני מכיר כאדם רגוע ,הוא לא מעלה טונים ,אין לנו הכרות של אנחנו מכירים אחד את השני שנתיים ,הוא חופף לאזור שלי ,הוא בדר"כ שנים, לא הרים את הקול שלו עלי ,הוא היה מאוד עצבני ונסער ,באיזה זכות אתה בכלל פונה לאבא שלי או משכנע אותו להגיש תלונה". העד הוסיף לספר ,כי אמר לנאשם שגם מנהל המפעל צריך להגיע ,שכן גם הוא ידע על הגניבה ,וכי מדובר באירוע חמור .הנאשם הגיב על כך בעצבים ,אמר שזה לא בסדר ,שהם סגרו את זה ביניהם ושאף אחד לא יגיע לבירור בתחנה ,וכאילו לא יהיה פה תיק .ועוד בלשונו של העד: "הוא שאל אותי אולי בגלל שרשמתי ידיעה מודיעינית חשוב לי לקדם את התיק, אמרתי לו שאין לי ידיעה מודיעינית ואין לי אינטרס לפגוע באף אחד .הוא אמר שאף אחד לא יגיע לעדות כי הם סגרו את זה ביניהם במפעל". בהמשך ,אמר לו הנאשם ,כי הוא יבדוק אם הוא רשם ידיעה מודיעינית ואם יתברר שרשם אז אוי ואבוי ,או משהו כזה .בשלב זה פחות או יותר ,לדברי העד ,הנאשם ניתק את השיחה. על אופייה של השיחה אמר ,כי הייתה מרובה באמוציות ורווית כעס מבחינת הנאשם .לאחר שרוענן זכרונו של העד השיב לתובעת ,כי הבין מתוך השיחה כי הנאשם מנסה לשכנעו שירד מהתיק .העד הוסיף לספר ,כי בתום השיחה עדכן את הממונים עליו ,את קצין החקירות, את הרמח"מ ואת מפקד התחנה .באשר לזמנים אמר ,כי זכור לו שהשיחה עם הנאשם התקיימה בלילה ,כאשר השכיב את ילדיו לישון ,ואת המזכר ת ,2/בו תעד את השתלשלות האירועים ,כתב למחרת בעקבות הנחית הרמח"מ. בהתייחס לטיב יחסיו עם הנאשם ,סיפר העד על יחסי עבודה תקינים ,אשר מעולם לא כללו סכסוך כלשהוא ביניהם. בחקירתו הנגדית נחקר העד על הידוע לו לגבי הגעתו של האב לתחנה יום לפני שנפגש עמו. עוד נשאל ,אם התכוון פיזית לגבות מהאב עדות ולכך השיב ,כי הוא לא גובה עדויות .כן סיפר ,כי אביו של הנאשם נתן לו את פרטי מנהל המפעל. באשר לשעה בה התקיימה השיחה שלו עם הנאשם העיד ,כי בשעות הערב התקבלה שיחה מהטלפון של הנאשם לטלפון שלו .כאשר הטיח בו הסניגור ,כי על פי מחקרי התקשורת השיחה הייתה ב 19.31-ולא ב ,21.11-השיב כי זה יכול להיות ,שכן לא זכור לו הדבר. ובאשר לדברי הסניגור שאמר ,כי על פי מחקרי התקשורת הוא החזיר לנאשם שיחה ולא היה זה הנאשם שהתקשר אליו ,התנצל על שזכרונו בגד בו ,אמר כי מדובר באירוע מלפני 342 שנה ומחצה ,ואם כך מופיע במסמך הוא מאשר את הדברים .כן אמר ,שאינו יודע להסביר כיום מדוע לא ענה. באשר לשאלת הסניגור שהתייחסה לקיומו של מידע מודיעיני השיב ,כי לא היה כל מידע מודיעיני בתיק הזה .כן אמר שלא תעד במזכר את התשאול שערך עם האב. "אני אמרתי שאין שום מידע בתיק המודיעין בנושא הגניבה הזאת ,ואני את זה בבטחה ,אין שום מידע שלי כרכז מודיעין .בנושא חקירות אל אומר אותי ,כי אני לא חוקר". תשאל .31עת – 4/מפקח ,XXXבמועד האירוע שימש כקצין חקירות בתחנת .XXXהנ"ל העיד ,כי בתוקף תפקידו כקצין חקירות קיבל תלונה בגין חשד לגניבה ממעביד בסכומי כסף גדולים. התלונה אשר נגבתה בצורה מסודרת הועברה לטיפולו ,ולאחר סיווג התיק החל לנקוט בפעולות לקידום החקירה ,כדרכו בכל הליך חקירה .במהלכה של החקירה פנה אליו הנאשם בטלפון" ,וביקש להתערב ברגל גסה בחקירה ,ביקש להשפיע על החקירה ,וביקש ממני למעשה להתעלם מכל מה שאני יודע ,מכל מה שהיה נתון בפני ,מכל הראיות הראשוניות שהצטברו" .לשמע בקשתו הסביר לנאשם בשיחת הטלפון ,כי זה לא הליך תקין ,שלא ניתן להתעלם מעבירה כזאת ,כי הם כפופים לחוק וכי שום דבר לא נעשה בזדון. באשר להשתלשלות האירועים ,סיפר ,כי אביו של הנאשם הגיע לתחנה לרכז המודיעין ,הוא נקרא למשרדו של ,XXXנכח בפגישה אשר במהלכה הבין כי מדובר בעבירה פלילית ,על כן הנחה את רכז מודיעין להפנותו לחוקרת שתגבה ממנו עדות מסודרת ,וכך היה .חוקרת הנוער בתחנה גבתה ממנ ו עדות ,נפתח תיק פלילי על פי הנחיותיו ,התיק סווג בהתאם לידע המקצועי שלו והוחלט להמשיך בחקירה ולאסוף ראיות .על מה שקרה במשרד אמר כך : אני נקראתי למשרד של ,XXXנפגשתי שם ביחד עם XXXוהאבא בשש עיניים ,הועלו הדברים שהאבא חושב ,בטוח שבוצעה עבירה של גניבה בסכום כסף מאד גדול ע"י עובד שלו ....אני חד משמעית הנחיתי שזה לא אמור להתבצע בהליך מודיעיני כי אין פה מקור שמוסר מידע ,יש פה אדם ומתלונן ,הליך הוא הליך פשוט ,לעבור לחוקר למסור עדות ומשם שבא ידועה איך מטפלים בהליך חקירה".. הדרך לאחר שהאב מסר עדות ,אינו זוכר אם היה זה באותו יום ,התקשר אליו הנאשם ובשיחת הטלפון ביקש ממנו לרדת מהתמונה והטיח בו האשמות על כך שגבו בכוח עדות מאביו ובכלל דיברו אתו .וכך תיאר את שהתבקש באותה שיחה טלפונית עם הנאשם: "ובעצם מבקש להתעלם מכל מה שידוע לנו ,להתעלם מהעבירה ,להתעלם מהראיות ,לתת לעניינים להסגר מאליהם ולא לערב את המשטרה הם הגיעו לסוג של "סולחה" ,והוא אמר לי במפורש שאף אחד לא ישתף פעולה בחקירה ,והלכה למעשה זה מה שקרה ,החקירה הגיעה למבוי סתום, והעדים שהיו צריכים להגיע לא הגיעו ,למרות שהביעו את כוונתם להגיע. 343 כולל מנהל המפעל שהיה בדרכו אלי ,ונוצרו חסמים שלא יכולנו להתגבר עליהם והחקירה הגיעה למבוי סתום". באשר להתבטאויותיו של הנאשם בשיחת הטלפון עמו אמר ,כי הנאשם התבטא כלפיו במילים קשות וחזר והפציר בו לרדת מהחקירה .למיטב זכרונו אמר לו את הדברים שזו הייתה לשונם: "אם XXXלקח מידע לא יישאר במודיעין ...אני יודע איך המשטרה עובדת ...אל תפתחו בחקירה מה אתם מתערבים ,זה כבר נסגר ביניהם. לקחתם עדות מאבא בכוח". לבקשת התובעת ,שיתאר את הנסיבות סביב השיחה אמר ,כי הנאשם התקשר אליו ,אך מאחר ועל צג הטלפון שלו הופיע מספר לא מזוהה ,ביקש לדעת מי מדבר ,ואז משהנאשם הציג את עצמו ,זיהה מיד את קולו .לדבריו ,הסביר לנאשם כי אין לו מה להתערב ,וכי הוא כקצין חקירות מתכוון לפעול על פי שיקולים מקצועיים .העד הוסיף לספר ,כי קיימו שתי שיחות ביניהם ,אחת אחרי השנייה .השיחה נותקה באמצע והוא חזר אליו שוב. "למעשה השיחות האלה הייתי מופתע מהם לגמרי ,הייתי מופתע מההתנהלות שלו ,מההתבטאויות שלו מולי ,הייתי בהלם מוחלט ,אחרי הכל מדובר באיש משטרה ,קולגה ,שעובד מולי במגזר הכפרי ,הוא אחראי על מג"ב באזור שלנו, יש לנו ממשקי עבודה ,ולמרות כל ההפצרות שלי שיחדל וירד מזה ,אבל הטונים שם היו מאד מאד גבוהים ,השיחה לא הייתה נעימה לאוזן, הסברתי לו גם את זה ,שמדובר הסברתי לו שהוא חוצה את הגבול הפלילי, אני אמרתי לו אתה משבש את החקירה אתה פוגע בחקירה ,ואז הוא אמר אני משבש את החקירה ביודעין ,אני לא מפחד ולא רואה בעיניים .ואמר בנוסף משפט שאמר כמה פעמים אף אחד לא יגיע לך לחקירה". בעקבות המתואר לעיל ,סיפר העד ,כי דיווח לממונים עליו על השיחה ,למפקד התחנה, למפקדו הישיר של הנאשם ביחידת ,XXXממנו אף ביקש שידבר עם הנאשם שלא יפריע למהלך התקין של החקירה .כמו כן ערך מזכרים בנושא בהם זיכד את השיחה .בהמשך התקבלה הנחיה של ממ"ז XXXלדווח על האירוע למח"ש. לשאלת התובעת ,אם במהלך היכרותו את הנאשם היה ביניהם סכסוך כלשהו ,השיב העד בשלילה ,אמר שהיחסים ביניהם היו טובים וכי הוא מצטער שזה הגיע למצב בו הוא נדרש להעיד כנגד עמית לעבודה ,אך אינו יכול להתעלם ממה שקרה. בחקירתו הנגדית ,בהתבקשו להתייחס לסכום הגניבה ,אמר העד ,כי למיטב זכרונו זה עלה בשיחה שהתקיימה בין אביו של הנאשם לרכז המודיעין ,הוא לא זוכר בדיוק היכן נחשף לסכום הזה אולם לבטח לא המציא אותו .לאחר שהסניגור הפנה אותו ל-ת 3/נזכר ,כי במפגש שהיה בינו לבין אביו של הנאשם ציין הלה בפניו את הסכום הנ"ל. 344 כאשר הסניגור הטיח בעד ,כי רכז המודיעין גם בעדותו במח"ש וגם בפני ביה"ד לא הזכיר את עובדת נוכחותו של XXXבתשאול ,חזר העד והשיב ,כי הוא חד משמעית היה במשרדו של XXXכאשר אביו של הנאשם כבר ישב שם .לדבריו ,בעת שהיה שם הוצגו הדברים בפניו ומשם הוא באופן אישי הוביל את האב אל החוקרת .XXXבאשר להמשך החקירה אמר ,כי אינו יכול לזכור מי המשיך לטפל בתיק ,אך יחד עם זאת ציין ,כי היה מאד מעורב בתיק ,כפי שהוא נוהג בתיקים אחרים ,שכן זו דרכו לסייע לחוקרים שלו ,הוא משלים פערים לחוקרים הנעדרים מהמשרד ולפעמים אף משמש כחוקר. באשר לחקירה עצמה ,השיב העד ,כי מאחר והחקירה הגיעה למבוי סתום התקבלה הנחיה להעביר את התיק ליחידת הונאה צפון ,והחל מאותו שלב אינו יודע מה עלה בגורלו של התיק. כן נחקר העד על ידי הסניגור באשר לאופן בו התנהלו ההתקשרויות הטלפוניות בינו לבין הנאשם .הסניגור הטיח בעד ,כי התיאור שלו אינו מדויק שכן ההתנהלות הייתה כזו :הייתה שיחה ראשונה ,ניתוק ,ואחר כך שיחה שנייה ,ולא כפי שאמר העד ,שהוא הפסיק את השיחה ,נקודה ,אלא שהעד התקשר לנאשם בפעם השלישית .לכך השיב העד ,כי אינו זוכר. משהציג בפניו הסניגור את מחקרי התקשורת הגיב העד באופן הבא: "לגבי השיחה שלישית ,אני לא זוכר ,אבל אם זה רשום פה יכול להיות ,אני לא זוכר את השיחה השלישית"..." .לא יודע למה התקשרתי ,לא זוכר את אבל אני לא רואה בזה שום דבר פסול ,אם זה היה ,אבל אני לא השיחה זוכר". לשאלת הסניגור שהטיח בעד ,כי הוא התקשר לאביו של הנאשם ואמר לו שהוא לא משתף פעולה בגלל בנו שהדריכו כך להתנהג ,ואמר לו שיסבך את הבן שלו במח"ש ,השיב עת4/ בזו הלשון: "אני דוחה מכל וכל את הטענות האלה ,אני אחרון שאסבך אנשים במח"ש ואפגע בפרנסה שלהם .אני חוזר ואומר ,אי מצטער שאני עומד פה ומעיד נגד שוטר ,קולגה לעבודה ,קשה לי עם זה ,אני לא עושה את זה בגלל שיש לי איזה יצר נקמה או שאני מונע ממשהו אישי ,אני מכבד את הנאשם ,מכבד את העבודה שלו ומכבד מה שהוא עושה לטובת המשטרה ,אבל באותו מעמד, זה היה קורה שוב היום ,הייתי חוזר על אותו אירוע גם היום ,עם כל ואם הקושי והצער שאני מעיד נגד שוטר". פרשת ההגנה 345 .33עד הגנה מס' ,1הנאשם ,העיד כי בתאריך 1.11.12נחקר במח"ש בחשד לביצוע עבירות של הפרת אמונים ,איומים ושיבוש הליכי חקירה ,בכך שאיים לפגוע ב XXXוכן פגע בחקירה משטרתית בכך שמנע מעדים להגיע למסור עדות. הנאשם סיפר בעדותו ,כי לאביו חברת משאיות ,ובאחד הימים ניסה אחד הנהגים לגנוב סחורה מהמפעל ,אלא שנתפס והחזירו אותו עם הסחורה למפעל .בעקבות כך ,ועל פי דרישת המפעל ,הגיע אביו לתחנת המשטרה ,שם סיפר לרכז החקירות בשם XXXעל הגניבה ,וזה אמר לו ,כי בעל המפעל הוא זה אשר אמור להגיע לתחנה ולהגיש את התלונה. יום למחרת האמור פגש את אביו שסיפר לו ,כי זימנו אותו שוב לתחנת המשטרה ,הוא הגיע לבחור בשם XXXאשר תשאל אותו לגבי הגניבה ,ואחר כך גבו ממנו עדות על מה שהיה שם .אביו הביע תמיהה על כך שיום אחד אומרים לו דבר אחד בעוד שלמחרת אומרים לו אחרת .בהמשך למתואר ,סיפר הנאשם כי התקשר לרכז המודיעין ,אותו הוא מכיר מהעבודה .וכך אמר לו : "שמעתי שאבא שלי היה אצלך ....בתור חבר אמרתי לו XXXתגיד לי למה עובדים בצורה כזאת עקומה ,למה אתם משאירים רושם רע לתפקיד אתם כשוטרים ,כאילו לעצם המשטרה .אמרתי לו בן אדם היה אתמול שלנו במשטרה ,דיבר עם רכז החקירות והוא אמר שצריך שבעל המפעל יגיש תלונה, אתה קורא לו ואתה לוקח ממנו תלונה ואתה גם לא מסביר לו מה הוא למחרת יודע ומה הוא לא יודע ,בן אדם תמים שבחיים שלו אין לו קשר למשטרה ,למה מתנהגים בצורה כזאת שמשאירה רושם רע כזה על השוטרים ,אח"כ אתם צריך לבוא ולהגיד למה המשטרה ככה מתנהגת ,יש אנשים שתמימים ואין להם נגיעה למשטרה ,הם לא עבריינים ,וגם עם אנשים כאלה צריך לדעת שום לעבוד ,יש אנשים תמימים שחשוב להם שיגיעו למקום שיתייחסו אליהם .בן להתנהג אדם הגיע אתמול ,דיבר עם רכז חקירות ,קיבל תשובה ,למה צריך בצורה כזאת, ." XXX לשאלת הסנגור לגבי טון הדיבור שלו באותה שיחה השיב" :דיברתי בטון של בן אדם ,לא בצורה כ"כ רגועה ,אבל מעבר לזה לא היה שום דבר". בהתייחס לאירוע עם קצין החקירות ,סיפר הנאשם ,כי למחרת בבוקר נסע לעבודה יחד עם רכז המודיעין שעובד עמו .XXX ,בתוך כך התקשר אליו אביו וסיפר לו ,כי התקשר אליו XXXאשר ביקש ממנו את מספר הטלפון של בעל המפעל .הוא נתן לו את שם המפעל ואמר לו שיחפש בספר הטלפונים את הטלפון של המפעל ושם יבקש את הבעלים" ,אז XXXצעק על מור אבי ,ואמר מה זה צריך להיות ,למה אתה מתנהג ככה ,וכנראה הבן שלך XXX הוא הגורם לך להגיד דברים ...ואל תדאג אני אדאג לסבך אותו במח"ש ,את הבן שלך". 346 לדברי הנאשם ,מששמע את דבריו אלה של אביו היה המום ,על כן לקח את מכשיר הטלפון מידי שותפו XXXוהתקשר מיד ל . XXXולהלן דברי הנאשם על הדברים שאמר לXXX בשיחה: "התקשרתי ל , XXXאמרתי לו XXXאתה התקשרת כביכול לאבא שלי וצעקת עליו ואתה מאיים עליו ,אמרתי לו מה זה בן אדם עבריין ,זה בן אדם שבחיים שלו לא מכיר משטרה ,מה זה צריך להיות ,ככה מתנהגים? הוא אמר לי אל תתערב ,מה אתה מתערב ,אמרתי לו אני לא מתערב בכלום אבל למה מדבר ככה לבן אדם ,אתה קצין משטרה ,ככה מתנהג קצין משטרה אתה בושה". לבן אדם ,זה באשר להתנהלות השיחות אמר הנאשם ,כי זכור לו שהיה מאד ניסער ,ירד מהאוטו ודיבר עם XXXמהמדרכה .תחילה הוא התקשר ל XXXודיבר ,אחר כך XXXהתקשר לטלפון של XXXעוד פעם בחשבו שזה הטלפון שלו ,וביקש לדבר עמו .עוד העיד ,כי XXXשאל אם הוא רוצה שיבטלו את העדות של אביו והוא ענה שאין בכך צורך ,שהוא בדרך לישיבת ממ"ז ,ואם צריך אז הוא ידע להעביר לממ"ז את הדרך ש XXXמתנהל בה. בחקירתו הנגדית ,אישר הנאשם לתובעת ,כי לא קדם לאירוע נשוא המשפט כל סכסוך בינו לבין עת 2/ו-עת . 4/לשאלתה ,אם היה לעדי התביעה מניע או סיבה לומר את שאמרו נגדו מעל דוכן העדים השיב בשלילה. .38עד הגנה XXX ,2רכז מודיעין ביחידה בה משרת הנאשם ,סיפר ,כי ביום 9/8/12אסף אותו הנאשם כמידי בוקר והם נסעו לבדוק זירת אירוע .בתוך כך קיבל הנאשם שיחת טלפון מאביו שהיה ניסער ,ועל כן עצר הנאשם בצד הדרך ודיבר אתו .בשלב מסוים ביקש הנאשם לחייג מהטלפון שלו ,ובעוד הנאשם מחייג לאדם שאת שמו אינו יודע ,לקח הוא את הטלפון של הנאשם ודיבר עם האב .בשיחתו זו סיפר לו האב ,כי התקשרו אליו מהמשטרה ולקחו ממנו תלונה בכוח .לדברי העד ,האב נשמע נסער ,סיפר לו כי XXXאמר לו שהוא עוד יסבך את הבן שלו במח"ש .עוד אמר לו האב ,כי XXXצעק עליו ,איים עליו שהוא חייב להגיע, משהו כזה .בהמשך ,אמר העד ,הוא קיבל שיחה ממספר טלפון שאינו מוכר לו ,המטלפן ביקש לדבר עם הנאשם והוא העביר לנאשם את מכשיר הטלפון שלו .בדיעבד הבין כי XXX הוא שטלפן. בחקירתו הנגדית ,בהתייחסו להיכרות שלו עם הנאשם סיפר ,כי הוא מכיר את הנאשם משנת ,2111ומזה 3שנים ,מאז שהתמנה לרכז מודיעין החברות ביניהם התהדקה .עוד השיב לתובעת ,כי הוא יודע על ההליכים המתנהלים כנגד הנאשם בבית הדין מאז אותו יום בו זומן הנאשם למח"ש ,שכן היה עמו ביחד במעמד אותו זימון .לשאלת התובעת ,אם הוא זוכר במדויק את השיחה שהתקיימה ב 2112-אמר שלא במדויק ,וכי לא תעד את השיחה. 347 סיכומי הצדדים .39בסיכומיה ,ביקשה התובעת להרשיע את הנאשם בשתי העבירות שיוחסו לו בכתב האישום, לאור העובדה ,על פי טענתה ,שהתביעה הוכיחה מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם התבטא והתנהג באופן המתואר בכתב האישום. לטעמה של התביעה ,עדויותיהם של עדי התביעה בצירוף הודעתו של הנאשם במח"ש (ת)1/ ועדותו בפני ביה"ד ,מוכיחים כי הנאשם ביצע את המיוחס לו בכתב האישום. לדעת התביעה ,הכחשתו הגורפת של הנאשם את המיוחס לו ,בצד העובדה שאין בידו להצביע על מניע מתקבל על הדעת העומד מאחורי התלונה ,מעידים על כך שביצע את האמור בכתב האישום .לדברי התובעת ,את המניע לפתיחת תיק המח"ש נגדו ,תולה הנאשם בניסיונם של עדי התביעה 2ו 4-לכסות על התנהגותם הלא תקינה כלפי אביו ,שבאה לידי ביטוי בגביית עדות בניגוד לרצונו ובכך שצעקו עליו במהלך החקירה .לטעמה של התביעה, זהו ניסיון קלוש ולא ראוי ,שכן כפי שמסרו שני עדי התביעה ,אביו של הנאשם כלל לא היה חשוד בתיק ,וכשוטרים בארגון נהגו כמתחייב על פי החוק ,פעלו מתוך מקצועיות ואחריות ומי שניסה לחבל בעבודתם היה לא אחר מאשר הנאשם עצמו ,שהינו עמית לארגון ושוטר וותיק. באשר לעדי התביעה ,ביקשה התובעת ,כי ביה"ד יקבע ממצאים עובדתיים על סמך עדויותיהם ,בהסתמך על התרשמותו מאותות האמת שבעדויותיהם ,במיוחד לאור הקושי שלהם לעמוד על דוכן העדים ולהעיד כנגד הנאשם שהוא חברם ועמית לארגון. באשר לעדות הנאשם ,אמרה התובעת ,כי תשובותיו היו מבולבלות ולא סדורות .בהודעתו במח"ש כשהתבקש להתייחס לדברים שייחסו לו עדי התביעה 2ו ,4-כדברים שאמר להם בטלפון ,השיב כי אינו זוכר שכך התבטא כלפיהם ,בעוד שמעל דוכן העדים בפני ביה"ד שלל כל אפשרות כי כך התבטא. באשר לעד ההגנה ,ביקשה התביעה להתעלם מעדותו ,וזאת נוכח העובדה כי הוא מעיד היום על דברים שהתרחשו לפני שנתיים ,מבלי שכתב על כך כל מזכר .בנוסף ,ציינה התובעת את העובדה ,כי העד אישר שהנאשם שוחח אתו על מה שהיה בבית הדין לגבי מסירת העדות ועל כן אין לסמוך על דבריו ,אם נאמרו מזיכרונו שלו ,או שאולי מתוך הכנתו לקראת מסירת עדותו. ב סיום סיכומיה ,בהתייחסה לטענות בדבר מחדלי חקירה ,שלהערכתה יועלו על ידי ההגנה, ביקשה התובעת לדחותם ,בהתבססה על הפסיקה האומרת ,כי רק מחדלי חקירה מהותיים אשר פוגעים בהגנתו של הנאשם באופן אשר לא יאפשר לו לקיים הליך הוגן כדי להוכיח את חפותו ,יש בהם כדי להביא לזיכוי נאשם ,וזה לא המצב במקרה דנן. .11מנגד ,טען ב"כ הנאשם בסיכומיו ,כי מדובר בתיק אשר כלל לא היה צריך להגיע לפתחו של ביה"ד ,שכן לכל היותר מדובר בשיחה שהתנהלה בטונים גבוהים .לטענתו ,מדובר ב 2-תתי 348 אירועים ,אשר כל אחד מהם עומד בפני עצמו .האחד -מיום 8.8.12הנוגע לנאשם ול-עת,2/ והשני -מיום 9.8.12הנוגע ל-עת 4/ולנאשם .בכל אחד מתתי האירועים הללו מדובר בעדות מול עדות ,ואין לדבר על שתי עדויות של עדי תביעה כנגד עדות אחת של הנאשם. עוד ציין הסניגור ,כי שלושת המעורבים עובדים זה עם זה ומכירים היטב זה את זה ,יחד עם זאת אין מדובר בהיכרות המבוססת על חברות ילדות. אשר לעדותו של ,XXXאמר הסניגור ,כי מדובר בעדות שקרית ,וזאת הוא מבקש להסיק הן מתוך עדותו בה הרבה להשתמש בתשובה "לא זוכר" ,על אף שמסר את גרסתו 3ימים לאחר האירוע; הן מתוך נתונים חיצוניים המצביעים על שקריו ,כפי שמתברר ממחקרי התקשורת( ,נ ;)4/הן בשל התמיהות שעלו מעדותו ,כמו למשל טענתו כי נכח בזמן התשאול שערך XXXלאביו של הנאשם ,בעוד ש XXXלא ציין עובדה זו לא במח"ש ולא בבית הדין, או למשל נפח הפעילות המשמעותי שלו בחקירה -רישום 1מזכרים וגבית עדות מבעל המפעל. על עדותו של XXXטען ב"כ הנאשם שהינה "לא מדויקת ואולי חפיפניקית" .כן הוסיף לגביו ,כי לא זכר הרבה דברים ,אולם כן זכר שהנאשם לא איים עליו .באשר לגרסתו של עד זה אמר ,כי גרסתו לגבי שיחות הטלפון הינה שקרית .בניגוד לעדותו בה אמר העד במפורש, כי הנאשם התקשר אליו ,מתברר כי למעשה היו שתי שיחות של הנאשם אל XXXאך בפועל XXXהוא שחזר אל הנאשם .בנוסף ,גם טענת העד כי לאחר שהשיחה נותקה הוא קיבל טלפון מהנאשם ,היא שקרית ,שכן הייתה רק שיחה אחת ,אליה קדמו כאמור שני ניסיונות תקשורת. מעבר לאמור ,טען ב"כ הנאשם ,כי גם אם נותנים אמון בעדותו של עד זה ,השיחה שהתנהלה בינו לבין הנאשם ודברי הנאשם ,כפי שתיארה העד ,אינו עולה כדי עבירת משמעת. באשר ל-עת 1/חוקר מח"ש ,הצביע ב"כ הנאשם על מחדלי החקירה ,להם אחראי לדעתו עד זה .בסקרו את המחדלים ציין את העובדה שחקרו את הנאשם תחת אזהרה בגין עבירת איומים כאשר איש לא טען שהנאשם איים עליו; עמד על כך שלא נענו לבקשות הנאשם להיבדק בפוליגרף או לערוך לו עימות; לא גבו עדות מ – XXXרכז החקירות; לא חקרו את הסתירות שעלו מעדויותיהם של עדי התביעה 2ו 4-לאור העולה ממחקרי התקשורת; לא חקרו את ,XXXאשר על הטלפון שלו התבצעה חקירת תקשורת ולא חקרו את מפקדו של הנאשם ,מפקד יחידת XXXכמו כן לא נבדק האם יש מידע מודיעיני במערכת המודיעין .לטענתו של הסניגור ,מחדלי החקירה האמורים פגעו בהגנת הנאשם. לגבי עד ההגנה ,XXX ,אמר ב"כ הנאשם ,כי הנ"ל העיד בצורה אמיתית ,לא הוסיף יותר מידי ,עדותו נתמכה בדברים חיצוניים ,במחקרי התקשורת ,ועל כן יש ליתן בה אמון. 349 באשר למניע העומד מאחורי התלונה כנגד הנאשם הציע ב"כ הנאשם שתי חלופות .האחת- התלונה באה לחפות על התנהגותם הלא ראויה של עדי התביעה כלפי אביו של הנאשם, והשנייה – הרצון של עדי התביעה להפוך מידע מודיעיני לגילוי ועל ידי כך לחזק את נתוני ה"מנהל" שהנו כלי מדידה המציג את הישגי היחידה. נוכח כל האמור לעיל ביקש הסנגור מבית הדין לזכות את הנאשם ,ולו מחמת הספק ,מן המיוחס לו בכתב האישום. דיון יריעת המחלוקת .11אין חולק על כך שבמועדים הנקובים בכתב האישום ניהל הנאשם שיחות טלפוניות עם רכז המודיעין עת 2/ועם קצין החקירות עת .4/סלע המחלוקת בתיק זה נוגע לתכנן של השיחות. לגרסת התביעה ,הנאשם התבטא באותן שיחות כמיוחס לו בכתב האישום ,בעוד שההגנה כפרה בהתבטאויות הללו מכל וכל ,תוך שהיא מציגה גרסה שונה באשר לדברים שאמר הנאשם לבני שיחו באותן הזדמנויות. המחלוקת ,אפוא ,היא עובדתית בלבד ומתמקדת בשאלה ,האם אמר הנאשם את הדברים המיוחסים לו בכתב האישום לרכז המודיעין ולקצין החקירות ,אם לאו .במצב דברים זה נדרשים אנו להכריע בין הגרסאות השונות ,ולקבוע גרסתו של מי יש להעדיף .לשם כך נידרש להלן לבחינת עדויותיהם של העדים והערכת מהימנותם. מהימנות עדי התביעה .12שמענו את עדותו של עת ,2/רכז המודיעין – XXXאשר גולל בפנינו את פרטי האירועים, כפי שנקלטו בזיכרונו ,ואשר אף תועדו על ידו במזכר (ת ,)2/שרשם למחרת האירוע .עדותו הותירה רושם של אמ ינות בהיותה אחידה וקוהרנטית .העד מסר את עדותו בבטחה וללא היסוס ,אף כי ברור היה ,לאור דבריו בפתח עדותו ,כי חש חוסר נוחות לעמוד על דוכן העדים ולהעיד כנגד עמית לעבודה. אף ההגנה התקשתה להצביע על נקודות חולשה בגרסתו של עד זה .הטענה היחידה שנטענה כנגד אמינותו ה תייחסה לאי ההתאמה שבין דבריו לגבי ההתקשרויות הטלפוניות לבין העולה ממחקרי התקשורת .לטענת הסניגור XXX ,העיד כי שיחתו עם הנאשם התנתקה ובהמשך קיבל טלפון מהנאשם ,בעוד שעל פי מחקרי התקשורת מתברר ,כי היו שני ניסיונות 351 התקשרות מהנאשם ל XXXאך XXXהוא שהתקשר לבסוף אל הנאשם ,והתקיימה ביניהם שיחה אחת בלבד. לטעמנו ,אין מקום לייחס לטענה זו כל משקל ,ואין בה כדי ליטול ממהימנות העד .פרטים מעין אלה -כמה ניסיונות תקשורת היו ,מי התקשר אל מי ,ובסופו של דבר התקשרותו של מי מבני השיחה יצרה את השיחה בפועל -אלה פרטים צדדיים אשר כל אדם עשוי לטעות בהם ,שכן בשעת מעשה אין נותנים עליהם את הדעת והפעולות מתבצעות באופן אוטומטי. עם חלוף הזמן אנשים נוטים לזכור את עצם השיחה ומהותה ולא את הנסיבות שסבבו אותה ,אלא אם מדובר בנסיבות חריגות במיוחד ,וזה לא היה המצב במקרה בו עסקינן. עת 2/נחקר בנושא זה וההסבר שסיפק ,אותו נביא להלן ,בהחלט הניח את דעתנו. "אני מצטער שזכרוני מלפני שנה וחצי היתל בי מבחינת שיחה נכנסת או שזה לא העיקר אבל יכול להיות שהשיחה נכנסה אבל זה כתוצאה יוצאת ניסיונות שלו לחייג אלי .אם זה כתוב אני מאשר שהוא חייג אלי שתי משני שיחות ולא עניתי ,לא יודע למה לא עניתי ואחרי זה חזרתי אליו .יכול להיות שגם בשעה לא דייקתי". ע .14 וד טען הסניגור ,כי גם אם מקבלים את גרסת עת 2/כאמינה וכמשקפת את שנאמר בשיחה, הרי שהדברים שנאמרו בה מפי הנאשם אינם עולים כדי עבירת משמעת .אין אנו מקבלים טענה זו של ההגנה כלל ועיקר. כפי העולה מעדותו של עת ,2/מהותה של השיחה הייתה הבעת תרעומת מצד הנאשם על כך שבכלל פנו לאביו ושכנעו אותו להגיש תלונה ,ותכליתה כפי שהבינה העד ,הייתה לשכנעו שירד מהתיק .בשיחה זו אף אמר הנאשם כי בכוונתו לבדוק אם נרשמה ידיעה מודיעינית ואם יתברר לו שנרשמה "אז אוי ואבוי .".עוד אמר ,שאיש לא יגיע למסור עדות ,כי הכל נסגר כבר במפעל .לגבי הלך הרוח של השיחה אמר שהתנהלה באווירה רוויית אמוציות, כעס ,סערת רגשות ועצבנות מצדו של הנאשם .ב-ת 2/תיאר עת 2/את מהלך השיחה במילים אלה: "הוא התחיל לצעוק עלי ואמר לי ,אל תתערב בעניינים האלה ,זה נהג של אבא שלי והם עשו סולחה ולא רוצים להגיש תלונה ,והם סוגרים את האירוע של הגניבה בלי משטרה ...והוא צעק ואמר אל תדאג ,אני אתערב בתיק הזה ואדאג שאף אחד לא יגיש תלונה באירוע שלך ואתה וקצין החקירות שלך עוד ישמעו ממני ואסור לכם לקחת עדות מאבא שלי בלי תלונה". כל אלה מובילים למסקנה ,כי הדברים שאמר הנאשם ל-עת 2/ובצורה בה אמר אותם, עולים כדי עבירת משמעת של התנהגות שאינה הולמת שוטר. .13גם לעדותו של עת ,4/קצין החקירות ,XXX -מצאנו ליתן אמון .גם עד זה מסר עדות ברורה ונהירה בה תיאר באופן סדור את השתלשלות האירועים ,ובתוך כך העיד לגבי הדברים שאמר לו הנאשם בטלפון .את השיחה תיאר כשיחה קשה ,בה ניסה הנאשם 351 להתערב בחקירה ,להשפיע עליה ולמעשה ביקש ממנו להתעלם מכל הידוע לו אודות האירוע ,מכל הראיות הראשוניות שנאספו .לשמע בקשת הנאשם ,סיפר העד ,כי ניסה להסביר לו כי לא ניתן להתעלם מביצוע העבירה וכי הם כפופים לחוק ,אך הנאשם התעקש ובתגובה חזר ואמר שאף אחד לא ישתף פעולה ולא יגיע לחקירה .את כל השיחה ניהל בטונים מאד מאד גבוהים. .11באשר לעד זה מנה ב"כ הנאשם שורה ארוכה של תמיהות ,אי דיוקים ,וסתירות אשר עלו לטענתו מעדותו ,וזאת במטרה לקעקע את אמינותו .לאחר עיון ובחינת טיעוני ההגנה כולם, סבורים אנו כי אין בהם ממש ואין בהם כדי לפגוע במהימנות העד .בחרנו להתמקד באחדות מטענותיו של ב"כ הנאשם ,המרכזיות שבהן. .11טען ב"כ הנאשם לגבי חוסר הדיוק שעלה מעדותו של ,XXXלאור מחקרי התקשורת שהצביעו על כך שהייתה שיחה שלישית אותה יזם ,XXXבעוד ש XXXתיאר זאת אחרת לחלוטין .לטענת ב"כ הנאשם ,לא מאי הדיוק במספר השיחות ,אם היו שתיים או שלוש, הוא מבקש להסיק על חוסר אמינותו של העד ,אלא מחוסר ההיגיון והסבירות שבגרסתו, שכן אם על פי דברי העד הוא ניתק את השיחה עם הנאשם ,לשם מה חזר והתקשר אליו כעבור שתי דקות לשיחה שלישית? בעניין זה נאמר ,כי עת 4/סיפק תשובה שהניחה את דעתנו ,בייחסו את אי הדיוק הנ"ל ואת אי יכולתו להסביר מה בדיוק עמד מאחורי אופן ההתקשרויות ,לכישלון זכרונו .לטעמנו, אין לייחס כל משקל לחוסר הדיוק הנ"ל ,וזאת מאותם טעמים עליהם עמדנו בהתייחסותנו לטענה דומה שנטענה כלפי עת.2/ .13טענה נוספת שטענה ההגנה התייחסה לכך שבעדותו של ,XXXגם במח"ש וגם בביה"ד ,אין כל אזכור לכך ש XXXנכח בתשאול ,ובכך יש להצביע על סתירה הפוגעת במהימנותו של XXXאשר בעדותו עמד על כך שנכח בתשאול. בהתייחס לטענה זו ,אין אנו רואים עין בעין עם הסניגור ,ולטעמנו אין כאן דבר המלמד על חוסר אמינות .לאחר שבחנו את עדותו של XXXבחון היטב ,לא מצאנו כל אמירה מצדו השוללת את האפשרות ש XXXנכח בתשאול .מאידך XXX ,העיד בביטחון רב על כך שזכור לו היטב שלקח מחדר התשאול את האב והובילו בעצמו אל החוקרת XXX .לא נשאל על כך ,ולא התייחס לנקודה זו .ללמדנו ,שלא הוכחה סתירה בין עדויותיהם של עת2/ ו-עת 4/בנקודה זו. .18גם בטענה המייחסת ל-עת 4/אי אמינות לאור כך שהרבה להשתמש בתשובה שאינו זוכר, אין לטעמנו ממש .ראשית ,לא התרשמנו כי אכן הרבה להשתמש בתשובה זו ,אך מעבר לכך, גם אם נכון הדבר ,אין בכך כדי להעיד בהכרח על חוסר מהימנות כטענת ב"כ ההגנה. בהחלט אפשרי הדבר ,כי התשובה הנ"ל נובעת מתוך משנה זהירות בה נוקט העד ,מתוך רצון לדבוק באמת ולא להיכשל במסירת דברים לא מדויקים. 352 .19עוד מצאנו לומר ביחס לעדויותיהם של עת 2/ו-עת ,4/כי חרף העובדה שמדובר בשני תתי אירועים נפרדים ,ובלשון הסניגור" :כל מקרה הוא מול אחד ,לא שניים מול אחד" ,לא ניתן להתעלם מהעובדה שלשני תתי האירועים ,קרי; לשיחות שניהל הנאשם עם כל אחד מעדי התביעה ,קווים משותפים בולטים ביותר .אלה נוגעים לסגנון הדיבור ,לטון הדיבור ,למסר שהעביר הנאשם בדבריו לבני שיחו ,ואף למשפטים דומים שאמר הנאשם לכל אחד מהם. כל אחד מהעדים הנ"ל העיד ,כי הבין משיחתו עם הנאשם שהנ"ל חותר להפסקת החקירה, שהוא מעונין שירדו מהתיק ושהוא כוע ס על כך שהכריחו את אביו למסור עדות .גם ביחס לאמירות הנאשם באותן שיחות יש דמיון ,לשניהם אמר שאיש לא יגיע למסור עדות, ושחלילה להם אם רשמו ידיעה מודיעינית הנוגעת לאירוע הגניבה .להשקפתנו ,בכך מחזקים העדים זה את עדותו של זה. .11חיזוק נוסף לאמינותם של עדי התביעה הללו ניתן אף למצוא בעדות הנאשם עצמו .כפי שעלה מעדותו בפנינו ,אישר הנאשם שהיה נתון בסערת רגשות בעת ששוחח עם XXXו XXXוחלקו בשיחות הטלפון עימם התנהל בטונים גבוהים .כן הודה שתכלית השיחה הייתה להביע תרעומת וביקורת על אופן התנהלותם של עדי התביעה כלפי אביו .בכך למעשה מחזק הנאשם את עדויותיהם של עת 2/ו -עת ,4/אשר תיארו באופן דומה את הלך הרוח ששרר בשיחותיהם עם הנאשם. .11לסיכום פרק זה נאמר ,כי התרשמותנו משני עדים אלה ,כי מסרו גרסת אמת ,וגם אם טעו בפרט זה או אחר ,אין מדובר אלא בפרטים זניחים אשר אין בהם כדי להשפיע על מידת מהימנותם .לטעמנו ,התמיהות ואי הדיוקים עליהן הצביע הסניגור אינן מגיעות כדי יצירת ספק סביר באשר לאמינותם. לעניין זה יפים דבריה של כבוד השופטת א' חיות בע"פ 2933/11פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו): "סעיף 1/לפקודת הראיות קובע כי "סתירות בעדותם של עדים אין בהן, כשלעצמן ,כדי למנוע את בית המשפט מקביעת עובדות שלגביהן חלו הסתירות" .והכלל בכל הנוגע לפגיעה במהימנותו של עד בהקשר זה הוא כי מהימנותו נפגעת פגיעה של ממש רק מקום שבו קיימות סתירות מהותיות היורדות לשורשו של עניין ,בלא שניתן להן הסבר סביר ומתקבל על הדעת". נ .12 וכח האמור לעיל ,אנו מגיעים לידי מסקנה כי עת 2/ו-עת 4/מסרו גרסת אמת אשר על בסיסה ניתן לקבוע ממצאים ,ולפיכך אנו קובעים כי הנאשם אמר את הדברים שייחסו לו הללו בעדויותיהם. 353 עדי ההגנה .14לעומת האמון שמצאנו ליתן בגרסת עדי התביעה מתקשים אנו לקבל את גרסת הנאשם, ככל שהיא נוגעת לתוכנן של השיחות שקיים עם XXXועם XXXבנוסף ,אין אנו מקבלים את החלופות שהציעה ההגנה לגבי המניע שעמד מאחורי הגשת התלונה. בהודעתו במח"ש ,כשהטיח חוקר מח"ש בנאשם את האמירות שייחסו לו XXXוXXX וביקש תגובתו ,השיב הנאשם כי אינו זוכר שכך התבטא כלפיהם ,ובלשונו" :לא זכור לי דבר כזה...אני לא זוכר אם אמרתי או לא" .בעמדו על דוכן העדים בפני ביה"ד ,כשהתבקש להתייחס לאותם דברים ,הרחיק עצמו הנאשם עוד יותר ,בשללו כל אפשרות כי כך התבטא כלפי XXXו . XXXבצד הכחשות אלה ,פרט הנאשם ביתר פירוט ,מה כן אמר להם בשיחות הטלפון שניהל עמם .התרשמותנו היא ,כי בתיאור שמסר ,ריכך הנאשם במידה ניכרת את הדברים ,ואלה אינם משקפים נכוחה את אשר נאמר באותן שיחות .נראה כי זאת עשה במגמה להציג תמונה נקייה שאין בה פסול. לטעמנו ,התבטאויותיו של הנאשם כפי שנמסרו על ידי עדי התביעה מתיישבים יותר עם הטונים הגבוהים וסערת הרוחות בה היה נתון בשעת ניהול השיחות ,אותם אף אישר הנאשם ,מאשר עם הדברים המרוככים והשקולים שאמר הנאשם כביכול לבני שיחו ,כפי שתיארם בפנינו. .13באשר למניע אשר עמד מאחורי הגשת התלונה ,הציעה ההגנה שתי חלופות :האחת - התנהגותם הלא נאותה של XXXו XXXכלפי אביו של הנאשם ,אשר באמצעות התלונה חשבו אולי להצדיק את התנהגותם ,כפי שאמר הנאשם " :לדעתי הם נלחצו בגלל שהם פעלו לא נכון ולכן הם הגישו תלונה נגדי על זה שהם צעקו על אבא שלי...התנהגו אתו לא יפה ,לקחו ממנו עדות למרות שהוא רצה רק להתייעץ". והשנייה -מתייחסת לקידומו של מידע מודיעיני ,אשר יכול להביא לחיזוק נתוני ה"מנהל" של היחידה .לביסוס טענה זו ניסה הסניגור לדלות רמזים מכל ראיה אפשרית ,אשר יש בהם כדי להצביע על כך שנרשמה ידיעה מודיעינית. לא השתכנענו כי יש ממש בהצעות הללו .אין מדובר אלא בהשערות ובהנחות חסרות כל בסיס ראייתי .באשר לאפשרות הראשונה ,מדובר במניע המייחס לעדי התביעה 2ו 4-מעשה מזימה כנגד הנאשם .מחשבה כזאת ,כאשר מדובר בעמיתים לעבודה ,אשר בינם לבין הנאשם אין כל משקעי עבר ,הינה מחשבה מרחיקת לכת ובלתי סבירה ,לטעמנו. באשר לאפשרות השנייה ,הרצון לחזק את נתוני ה"מנהל" ,גם זו נתפסת בעינינו כהשערה רחוקה ובלתי הגיונית .עת ,2/ו-עת 4/העידו באופן ברור כי לא נרשמה כל ידיעה מודיעינית בנוגע לאירוע ,ואיננו מוצאים כל סיבה שלא ליתן אמון בדבריהם אלה. .11באשר לעדותו של עה ,2/מדובר בעדות המתארת שיחה שהתקיימה לפני למעלה משנתיים, אשר לא תועדה בכל צורה .העד עצמו העיד על כך שאינו יכול לומר ,כי הדברים ששמע מפי 354 האב ואותם מסר מעל דוכן העדים ,הינם מדויקים ומשקפים נאמנה את שאמר לו האב. בנסיבות האמורות ,מתקשים אנו לקבוע ממצאים על סמך עדותו של עד זה. מחדלי חקירה .11טענות ב"כ הנאשם בדבר מחדלי חקירה התייחסו כולן לאי מיצוי החקירה אותה ניהל עת . 1/לאחר שבחנו את הטענות כפי שפורטו על ידי הסניגור בסיכומיו ,ולאור ההסברים שסיפק עת 1/ביחס לטענות אלה ,עליהם נחקר ארוכות על ידי הסניגור ,מסקנתנו היא ,כי אין לדבר על מחדלי חקירה במקרה זה .העד סיפק תשובות ברורות ,הסביר את השיקולים אשר עמדו מאחורי ההחלטה שלא לקיים בדיקת פוליגרף לנאשם ,וגם לא לערוך לו עימות עם XXXו XXXכן הסביר מדוע לא גבו עדויות ממפקד התחנה ,ממפקדו של הנאשם ואחרים .הסבריו מקובלים עלינו ,ומצאנו כי יש בהם ממש .לפיכך ,כאמור ,מסקנתנו היא כי אין לדבר על מחדלי חקירה ,לבטח לא כאלה אשר היה בהם כדי לקפח את הגנתו של הנאשם ומצדיקים זיכויו. סוף דבר .13לאור כל האמור לעיל ,על בסיס האמון שנתנו בעדי התביעה ,ונוכח חוסר האמון בגרסת הנאשם אנו קובעים ,כי הנאשם התבטא כלפי עת 2/ו-עת 4/בשיחותיו עימם כפי שתיארו זאת עדים אלה וכמיוחס לו בעובדות כתב האישום. התבטאויות הנאשם כלפיהם בנסיבות שנאמרו באות בגדר התנהגות שאינה הולמת שוטר שיש בה כדי לפגוע בתדמית המשטרה. אשר על כן החלטנו להרשיע את הנאשם בשתי עבירות של התנהגות שאינה הולמת שוטר, שיש בה כדי לפגוע בתדמית המשטרה – לפי סעיף 4לתוספת הראשונה לחוק המשטרה, התשס"ו.2111- ניתנה והודעה היום ,י"ג באדר א' תשע"ד ,14/12/2113 ,בנוכחות התובעת – פקד מיטל גביזון-ארד ,עו"ד ,הנאשם – רס"מ XXXוב"כ עו"ד עופר סבו. שופטת____________ אב בית הדין____________ נצ"מ דורית יניב נצ"ם רותי שיטרית שופט_______________ סנ"ץ יצחק מזרחי 355 תיק ביד"מ 4//04 בבית הדין למשמעת לפני :אב בית הדין ,נצ"מ דורית יניב השופטת ,נצ"מ רותי שיטרית השופט ,סנ"צ יצחק מזרחי משטרת ישראל נגד הנאשם :רס"מ XXX גזר -דין כללי .1הנאשם ,אשר שרת במועד הרלוונטי לכתב האישום כרכז מודיעין ,XXXהורשע כמפורט בהכרעת הדין בשתי עבירות של התנהגות שאינה הולמת שוטר שיש בה כדי לפגוע בתדמית המשטרה ,לפי סעיף 4לתוספת הראשונה לחוק המשטרה התשס"ו – .2111 טיעוני הצדדים .2בפתח טיעוניה לעונש עמדה התובעת על חומרת התנהגותו של הנאשם ,הן לגבי חוסר ההבנה שגילה באשר לאיסור החל על שוטר להתערב בעניין הנוגע לו באופן אישי ,והן באשר לאופן ההתערבות ,שנעשתה תוך כדי צעקות והתלהמות כלפי חברים לעבודה. לטעמה של ב"כ התביעה ,הנאשם עדיין לא מבין את חומרת מעשיו ולא לקח אחריות עליהם בשום שלב של ניהול התיק. באשר לעברו המשמעתי של הנאשם ,ציינה התובעת ,כי לחובת הנאשם הרשעה אחת בפני דן יחיד משנת 2118בגין עבירה אשר עניינה התרשלות במילוי תפקיד .התובעת המציאה את המרשם המשמעתי ואת כתב התלונה. כן המציאה התובעת את הערכותיו התקופתיות של הנאשם לשנים 2119עד ,2114בהן הוערך על ידי מפקדיו בציונים הנעים בין טוב מאוד 1למעולה .1 לסיכום דבריה ,אמרה התובעת ,כי לאור התערבותו הבוטה של הנאשם בהתנהלות החקירה ,ולאור העובדה כי מדובר בתופעה פסולה ,אותה יש למגר בדרך של יצירת 356 הרתעה בקרב השוטרים ,מבקשת התביעה להחמיר בתיק זה בענישה ,ולגזור על הנאשם עונשים של נזיפה חמורה והורדה בדרגה לתקופה סמלית של שלושה חודשים. לדברי התובעת ,על פי סימולציית שכר שנערכה בחשבות ,שיעור הפגיעה בשכרו החודשי ברוטו של הנאשם כתוצאה מהורדה בדרגה אחת יעמוד על סך .₪ 1,431 .4בפתח טיעוניו לעונש הטעים הסניגור בדבריו ,כי אין זה המקרה להטלת עונש של הורדה בדרגה .לדבריו ,מדובר בשוטר בן ,43נשוי ואב לילד ,אשר שירת בצבא ביחידה מיוחדת -דוכיפת ,התגייס למשטרת ישראל בשנת ,1998במהלך שירותו מילא תפקיד כבלש ביחידת XXXומזה 13שנים משרת בתפקידו הנוכחי ,כרכז מודיעין .עוד הוסיף, כי ניתן להסיק מהדברים שכתבו מפקדיו של הנאשם אודותיו בהערכותיו התקופתיות שהוגשו לבית הדין ,מתוצאות הערכת העמיתים ,וממכתב מפקדו ,מפקד יחידת ,XXX כי מדובר בשוטר מעולה .בנוסף ,ציין הסניגור את העובדה ,כי בשנת 2111הצטיין בתפקידו וזכה לקיצור פז"מ מדרגת רס"ר לרס"מ. גם עברו המשמעתי הנקי ,למעט התיק האחד משנת 2118מעיד ,לטעמו של הסניגור, על טיב שירותו המעולה. באשר למצבו הכלכלי של הנאשם ,ציין הסניגור ,כי הנאשם נושא בחובות בגין משכנתא בסך ₪ 311,111והלוואה בנקאית בסך .₪ 31,211 ב"כ הנאשם טען בפנינו כי להורדה בדרגה משמעות סימבולית לא פשוטה ,שהיא מעבר לפן הכספי ,ולראשונה הוא נתקל בבקשה להשית עונש של הורדה בדרגה בעבירה של התנהגות שאינה הולמת. לדבריו ,הואיל ובמקרה זה מדובר היה בדיבורים לא נאותים בין שוטרים ,לא נפגע אינטרס של משטרת ישראל מול אזרחים .עוד אמר ,כי העובדה שהנאשם ניהל הוכחות לא אמורה לפגוע בו ,כפי שניסתה לרמוז התובעת בטיעוניה. בסיום דבריו ,ביקש הסניגור להטיל על הנאשם עונש של נזיפה וקנס ,אשר בקביעת שיעורו יתחשב בית הדין במצבו הכלכלי. .3הנאשם פתח את דבריו בפנינו באומרו ,כי הוא מכבד את החלטת בית הדין .בהתייחסו למעמד שחווה ב בית הדין ,התבטא כך" :עצם היותי כאן ועצם המעמד שחוויתי פה שאני לא רגיל בו ולא חוויתי אותו אף פעם ,מבחינתי זה לימוד די גדול והבנה די גדולה להמשך ההתנהלות שלי במשטרה....אני מאמין שאת הלקחים שהייתי צריך להפיק הפקתי כדי להמשיך ולמלא את תפקידי בצורה הכי טובה שאני יכול לעשות". בהתייחס למצבו הכלכלי ,ציין הנאשם ,כי הוא אב לילד קטן ומפרנס יחיד ,משתכר ₪ 11,111נטו בחודש ומחזיר חובות בגין הלוואות בסך ₪ 3,111כל חודש .ביקש את התחשבות בית הדין. 357 דיון .1נתנו דעתנו לעובדות כתב האישום בגינן הורשע הנאשם ,לטיעוני הצדדים ,לראיות אשר הציגו בפנינו ,לדברי הנאשם ולנימוקים לקולה ולחומרה אשר פורטו בפנינו. .1החומרה הטמונה במעשיו של הנאשם במקרה שלפנינו נעוצה ,לטעמנו ,בעצם הפנייה שיזם הנאשם לשניים מעמיתיו ,כדי לנסות ולהשפיע עליהם בקבלת החלטות הנוגעות לחקירה בה היה מעורב אביו ,מעשה העומד בניגוד מוחלט לחובה הבלתי מסויגת החלה על כל שוטר ,להימנע מכל מעורבות בטיפול בנושא בו יש לו נגיעה אישית. חמורה לא פחות בעינינו אף הדרך בה נהג הנאשם כלפי עמיתיו ,כאשר בהתקשרו אליהם טלפונית הרים עליהם קול ,ובתוך כך הטיח בהם האשמות קשות ובלתי ראויות, וככלל התנהג באופן חסר רגישות ובלתי מקצועי. כמי שהיה לו עניין אישי בחקירה ,היה על הנאשם להרחיק עצמו מכל מעורבות או מגע עם מי אשר יש לו יד בחקירה ,על מנת להבטיח שלא יחטא הוא עצמו וכמובן שלא יחטיא אחרים. .3לצד הפסול שבמעשה הנאשם מצאנו להתחשב בשיקולים לקולה העומדים לצדו. ראשית מצאנו להתחשב בטיב שירותו החיובי ובתרומתו לארגון משך 11שנות שירות. על כך למדים אנו מהמסמכים אשר פרסו הצדדים בפנינו .מדפי הריאיון ,מתוצאות הערכת עמיתים ,מחמש הערכותיו התקופתיות האחרונות ,בהן הוערך בציונים גבוהים, ובמיוחד מן העובדה שבכולן ,למעט אחת ,סומן כטוב יותר מהאחרים בקבוצה. גם האמור במכתבו של מפקדו ,סנ"ץ ,XXXמפקד יחידת XXXמעיד על כך .הנ"ל תיאר את הנאשם כ"שוטר מעולה ,אמין ,יוזם ,חרוץ ,המבצע את המוטל עליו בצורה טובה ואחראית ...מקצועי מאד בתחום עיסוקו ...שוטר ללא רבב"... כן נזקפת לזכותו של הנאשם העובדה ,כי במהלך שנות שירותו הרבות לא צבר עבירות משמעת ,להוציא הרשעה אחת בפני דן יחיד משנת .2118 .8אף שדומה היה לאורך המשפט כולו ,כי הנאשם לא מבין כלל במה שגה ,לאחר ששמענו את דבריו במסגרת הטיעונים לעונש ,מוכנים אנו לקבל את דבריו ולהאמין שלאחר ניהול המשפט חל אצלו שינוי מסוים בתפיסת הדברים ,הוא מבין את הטעות שבמעשיו והפיק לקחים מהמקרה. .9לאור האמור לעיל ,בבואנו לבחון את מידת הענישה שתהלום את נסיבות העניין, סבורים אנו ,כי חרף אופיין החמור של העבירות בהן הורשע הנאשם ,לאור טיב שירותו ונסיבותיו האישיות ,אין זה המקרה למצות את הדין עמו ולכלול בענישה גם רכיב של הורדה בדרגה ,כבקשת התביעה. .11נוכח כל האמור לעיל ולאחר ששקלנו את הנסיבות לקולה ולחומרה ,החלטנו להשית על הנאשם את העונשים הבאים: 358 נזיפה חמורה קנס בסך ₪4111אשר ישולם ב 1-תשלומים שווים ורצופים ניתן והודע היום ,כ"ג באדר ב' תשע"ד ,21/4/13 ,בנוכחות התובעת -פקד ליטל הראל ,עו"ד , הנאשם – רס"מ XXXוב"כ עו"ד עופר סבו. זכות ערעור תוך 31יום מהיום. שופטת _______________ אב בית הדין _______________ שופט _________________ נצ"מ רותי שיטרית נצ"מ דורית יניב סנ"צ יצחק מזרחי 359 תיק ביד"מ 00/02 בבית הדין למשמעת לפני :אב בית הדין ,תת-ניצב רחל אדלסברג ,נשיאה השופט ,ניצב משנה רותי שיטרית השופט ,סגן ניצב יצחק אברהם משטרת ישראל נגד הנאשם :רס"ב XXX גזר – דין כללי .1הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירת אי מילוי הוראה, לפי סעיף 1לתוספת הראשונה לחוק המשטרה ,התשס"ו .2111 - .2מכתב האישום בו הודה הנאשם עולה כי במועדים הרלוונטיים לכתב האישום הוא שירת כחוקר בתחנה .בינו לבין המתלוננת התקיימו יחסים רומנטיים .בתאריך 21.1.14 המתלוננת הגיעה לתחנה בה משרת הנאשם ,והגישה תלונה על כך שעל שמשת רכבה נכתבו המילים" :רוסיה זונה" .עקב התלונה נפתח תיק פל"א אשר נסגר באותו היום בעילה של עבריין לא נודע. למחרת ,הנאשם פתח טכנית את התיק מחדש במסוף .אותו יום הגיעה המתלוננת פעם נוספת לתחנה והגישה תלונה על שקיבלה מכתב איום .הנאשם ,אשר היה אותה עת במשמרת ,גבה מהמתלוננת הודעה ותפס את מכתב האיום ,מבלי לדווח למפקדיו על הכרותו עימה ומבלי שקיבל לכך אישור כדין .לאחר מכן ,פנה הנאשם אל ראש משרד החקירות בתחנה וביקש ממנה להצמיד את התיק לטיפולו ,זאת מבלי שדיווח לה על היכרותו עם המתלוננת .התיק הוצמד לטיפולו של הנאשם ,בהתאם לבקשתו. יום לאחר מכן ,הגיעה המתלוננת פעם נוספת לתחנה ,הנאשם גבה ממנה הודעה נוספת על שקיבלה עוד מכתב איום. במהלך הטיפול בתיק בחודשים מאי ויוני ,2114תפס הנאשם מידי המתלוננת מכתבי איום נוספים וחפצים חשודים אשר נשלחו למעבדה לזיהוי פלילי לצורך בדיקה .כמו כן פנה הנאשם למזכיר מפקד התחנה וביקש לקרוא לו כשמגיעים דברי דואר הממוענים אליו על מנת שיוכל לאספם בעצמו. 361 בחודש יוני 2114במועדים שונים ובמהלך טיפולו של הנאשם בתיק ,קיבל הנאשם מכתבי איום המופנים אליו .בעקבות זאת פנה הנאשם לראש ענף החקירות במחוז, סיפר לו שהוא בקשר עם בחורה שקיבלה איומים ושבהמשך אף הוא החל לקבל איומים .ראש ענף החקירות המליץ לנאשם להגיש תלונה בעניין .גם בשלב זה לא דיווח הנאשם כי הוא מטפל בתיקה של המתלוננת ועל הקשר ביניהם. בשלב מסוים הנאשם אף פנה למדור פסיכולוגיה חקירתית ,על מנת לקבל שירותים בניתוח מכתבי האיום שהועברו אליו ואל המתלוננת .גם בשלב זה לא דיווח הנאשם על קשריו עם המתלוננת ועל שמפקדיו אינם מודעים לכך. בכתב האישום נטען כי במעשיו אלו הנאשם פעל בניגוד לפקודה 11.12.11שכותרתה "ניגוד עניינים במילוי תפקיד". .4הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו הנאשם יודה בעובדות כתב האישום המתוקן ויושתו עליו עונשי נזיפה וקנס בסך 1,111שקלים .הוסכם כי התביעה תטען לנזיפה חמורה ואילו הסנגור יטען לנזיפה. טיעוני התביעה .3התובעת בטיעוניה לעונש ציינה כי מעשי הנאשם חמורים שכן הפר באופן בוטה את הנוהל האוסר על שוטר לטפל בנושא שיש לו בו ניגוד עניינים. הנאשם ,לדבריה ,הציב עצמו מיוזמתו במצב זה ,בעוד שהיה עליו להדיר רגליו מכל קשר לתיקים האמורים .במעשיו לא השכיל להפריד בין מילוי תפקידו לבין הקשר האישי שלו עם המתלוננת. לזכותו של הנאשם ציינה התובעת את שירותו בחיל משנת 1993והגישה את הגיליון המשמעתי שלו ממנו עולה כי עברו המשמעתי נקי .כן הגישה את הערכותיו התקופתיות שהן בציונים של טוב מאוד 2ומעולה .עוד ציינה את הודייתו במיוחס לו ,ואת חרטתו. לתמיכה בעתירתה להשית על הנאשם נזיפה חמורה ולא להסתפק בנזיפה ,הגישה התובעת את גזר הדין שניתן לאחרונה בתיק ביד"מ 13/14בעבירה דומה. טיעוני ההגנה .1מטעם ההגנה העידו 4עדי אופי ,תנ"צ ,XXXסנ"צ XXXורפ"ק .XXXהעדים שהיו מפקדיו של הנאשם ביחידות השונות בהן שירת כחוקר ,העידו בשבחו של הנאשם וסיפרו על היותו חוקר מוביל ומקצועי ,אשר טיפל בפרשיות מורכבות והביא לתוצאות ראויות לציון. .1ב"כ הנאשם טען כי הסדר הטיעון ראוי ויש לכבדו .לדבריו מדובר בתיק ברף המשמעתי הנמוך ,וזה המקרה בו יש להטיל נזיפה וקנס בלבד. 361 ב"כ הנאשם סקר בפנינו את נתוניו ומצבו האישי של הנאשם ,שהוא בן ,33פרוד עם 1 ילדים .לתמיכה בטיעוניו בדבר מצבו הכלכלי הלא קל של הנאשם הגיש את פלטי חשבון הבנק שלו. בהתייחס לטיב שירותו של הנאשם הגיש בא כוחו אסופת מכתבי הוקרה והצטיינות, וכן ביקש לייחס חשיבות רבה לכך ששלושה קצינים הגיעו על מנת להעיד בשבחו כעדי אופי. עוד ביקש לציין כנסיבות לקולה את העובדה שלנאשם אין כל עבר משמעתי ,את העובדה שהודה וחסך זמן שיפוטי ,וכן את העובדה שכבר נענש בכך שהוצא מתפקידו בחקירות והועבר לשרת ביומן התחנה. בהתייחסו לגזר הדין שהוגש ע"י התובעת ,ביקש לאבחנו בכך שבענייננו אין המדובר בסכסוך אישי אלא בתיק בו העבריין אינו ידוע . .3מפי הנאשם שמענו שהוא מתנצל על כל שארע .לדבריו לא היה מודע לדקות שקיימת בפקודה .עוד הוסיף כי האיומים עליו ועל בת זוגתו נמשכים ולא ידוע עדיין מיהו המאיים .לדבריו היה קשה לו עם סגירת התיק ורצה שהחקירה תמוצה ,לכן ביקש לטפל בעצמו בתלונה. לשאלת בית הדין השיב כי באותה תקופה מערכת יחסיו עם ראש משרד החקירות לא הייתה תקינה ולכן לא יכול היה לחשוף בפניה דברים אישיים שלא רצה כי אחרים בתחנה ידעו עליהם. דיון .8נתנו דעתנו לעובדות כתב האישום בהן הורשע הנאשם ובחנו את ההסדר אליו הגיעו הצדדים ,את טיעוניהם וראיותיהם לעונש ,כפי שהוצגו בפנינו. .9הנאשם הורשע כאמור בעבירת אי מילוי הוראה ,בכך שהפר את פקודת מטא"ר 11.12.11שכותרתה "ניגוד עניינים במילוי תפקיד" אשר בסעיף 3שבה נקבע: "לא יטפל שוטר בנושא שיש לו בו ניגוד עניינים ולא יתערב בו ,אלא אם כן קיבל הוראה לעשות כן מן הקצין הממונה עליו ,עפ"י הוראות פקודה זו."... .11בגוף הפקודה צויינו מטרות הפקודה שהינן" :לשמור על טוהר מידותיו של השוטר ,על תדמיתו ,על תדמיתה ושמה הטוב של המשטרה ,על תקינות פעולתה ועל אמון הציבור בשוטרים ובמשטרה". .11לא בכדי נקבעה בפקודה הנחייה חד -משמעית בדבר איסור הטיפול וההתערבות בנושא שיש לשוטר בו ניגוד עניינים .איש המשטרה יכול להיקלע למצבים בהם אינטרסים אישיים שלו עלולים להצטלב ולפגוע באינטרסים ציבוריים עליהם הוא מופקד מכוח תפקידו. 362 יתרה מכך ,טיפול שוטר בעניין בו יש לו נגיעה אישית ,מעלה את החשש שמא יהא נגוע בשיקולים זרים ,או יחזה ככזה ,בעיני אחרים. .12טיפול של חוקר בתלונה שיש לו בה עניין אישי ,עלול להביא להטיית החקירה ,בשל מוטיבצית יתר לפענוח של התיק .במקרים בהם עולה חשד כנגד פלוני או אלמוני קיימת אפשרות כי החוקר ,גם אם אינו מתכוון לכך ,יתקשה לטפל בתיק באופן אובייקטיבי, בשל הרצון להגיע לתוצאה בתיק. .14נזק פוטנציאלי נוסף הקיים במצבים מסוג זה ,כרוך במתן טיפול מועדף לתלונה ספציפית שיש לחוקר עניין אישי בה ,על פני תלונות אחרות שבטיפולו .בכך יש כדי להפלות ולשבש את סדרי העדיפויות הנקבעים ע"י הקצין הממונה ביחידה ולהשקיע זמן ומאמצים בתלונה שהטיפול בה אינו בהכרח מועדף עפ"י מדיניות והנחיות הגורם הממונה. .13לכל אלו יש להוסיף את הפן של הנראות ואמון הציבור במשטרה .כיצד תיראה המשטרה בעיני הציבור אם כל שוטר יבחר לטפל כרצונו במקרים הנוגעים לו באופן אישי. .11ומן הכלל אל הפרט במקרה שבפנינו הנאשם כשל בכך שהציב את עצמו מיוזמתו במצב של ניגוד עניינים, וטיפל באופן אישי בתלונותיה של אשה עמה היה לו קשר אישי ורומנטי .הנאשם שגה במעשיו ובאופן התנהלותו בפרשה זו ,פעם אחר פעם ,החל בכך שפתח על דעת עצמו את התיק שנסגר על ידי רמח"מ התחנה ,המשך בכך שגבה תלונה מהמתלוננת וביקש להצמיד את התיק לטיפולו ,ולאחר מכן שגה בכך שהמשיך לטפל בתיק גם כאשר קיבל מכתבי איום באופן אישי .הנאשם ביצע בתיק פעולות חקירה ייחודיות ובדיקות שונות, כמו פנייה לראש תחום פרופילאות ומחקר לשם ניתוח מכתב האיום .כל זאת, כשבמהלך כל אותה תקופה הוא בוחר שלא לדווח למפקדיו אודות הקשר שלו עם המתלוננת ונגיעתו האישית בתלונות. איננו מקבלים את הסברו של הנאשם לפיו בזמנים הרלבנטיים לא היה מודע כדבריו, לדקות בפקודה האוסרת עליו את הטיפול בתלונות .מדובר בחוקר וותיק ,מקצועי ומנוסה מאוד ,כפי ששמענו מעדי האופי .חזקה עליו שידע והבין היטב כי הוא מנוע מלטפל בתלונה .הרושם המתקבל הוא כי הנאשם הסתיר מהממונים עליו את הקשר האישי שלו למתלוננת ולאירועים ,זאת בשל רצונו לטפל אישית בתלונה על מנת לנסות למצות את החקירה בכל הדרכים האפשריות. איננו מקבלים גם את הסברו כי לא דיווח כנדרש ,בשל מערכת יחסיו הלא תקינה עם קצינת החקירות .הנאשם בחר לעשות דין לעצמו ,בעוד שהיה באפשרותו לפנות במהלך כל אותה תקופה למי ממפקדיו ביחידה בה שירת .גם כשפנה לגורמים חוץ-יחידתיים 363 כמו הרענ"ח המחוזי וראש תחום פרופילאות ,לא עדכן אותם בדבר קשריו האישיים עם המתלוננת. .11לזכותו של הנאשם יש לזקוף את הודייתו וחרטתו על המעשים ,העדר עבר משמעתי מכל סוג שהוא ,וכן את טיב שירותו החיובי כפי ששמענו עליו מ 4-עדי האופי שהעידו בפנינו וכפי שעולה מהערכותיו התקופתיות ומתעודות ההוקרה וההערכה שקיבל על פועלו כחוקר .עוד מצאנו להתחשב במצבו האישי והכלכלי של הנאשם ,כפי שהוצגו על ידי בא-כוחו. .13לאחר ששקלנו את נסיבות המקרה ,ואת השיקולים לחומרה ולקולה ,מצאנו כי הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים מצוי בתחום הסבירות ולכן החלטנו לכבדו. באשר לעונש הנזיפה ,מצאנו כי נסיבות המקרה והעובדה שהנאשם לאורך זמן פעל מול גורמים שונים תוך שאינו מדווח למי מהם על ניגוד העניינים בו הוא מצוי בטיפול בתיק יש בהם משום כשל חוזר ונשנה של הנאשם אשר אינו מאפשר לנו להסתפק בעונש של נזיפה שאינה חמורה ,כמבוקש ע"י ב"כ הנאשם. לאור כל האמור לעיל החלטנו להשית על הנאשם את העונשים הבאים: - נזיפה חמורה - קנס בסך 1,111שקלים אשר ישולם ב 2-תשלומים שווים ורצופים. ניתן והודע היום ,כ"ג באדר ב' תשע"ד ,21.4.13 ,בנוכחות התובע – רפ"ק גיל ראכלין ,עו"ד , הנאשם – רס"ב XXXוב"כ עו"ד עופר סבו. זכות ערעור תוך 31יום מהיום. שופט_______________ אב בית הדין ________________ שופט ________________ סנ"צ יצחק אברהם תנ"צ רחל אדלסברג ,נשיאה נצ"מ רותי שיטרית
© Copyright 2024