גיליון 59 חורף 2014

‫גיליון ‪59‬‬
‫אשדוד ● גבעתיים ● חיפה‬
‫●‬
‫ירושלים‬
‫●‬
‫●‬
‫חורף ‪2014‬‬
‫כפר סבא ● קריות‬
‫●‬
‫ראשון לציון ● תל אביב‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫תוכן‬
‫דליה שטיינברג גוזמן‪ ,‬המנהלת הבין‪-‬לאומית‬
‫של אקרופוליס החדשה‬
‫‪ 6‬אהבת החיים‬
‫רונן חלבי‪ ,‬מנהל סניף אקרופוליס החדשה בתל אביב‬
‫‪ 10‬להרוג את המוות‬
‫איתי בן‪-‬שושן‬
‫‪ 14‬ותר על חייך אם ברצונך לחיות‬
‫עידן צ'רני‬
‫‪ 20‬מי הרג את אמא אדמה?‬
‫גל איש שלום‬
‫‪ 24‬כשהדברים מתפרקים‬
‫אלעד פרוטר‪ ,‬מנהל סניף אקרופוליס החדשה בראשון לציון‬
‫‪ 31‬לגעת באור‬
‫תחרות צילום פילוסופית‬
‫רותי מנדיל‪-‬חלבי‬
‫*צילום השער‪" :‬כמעט שם"‬
‫צילם‪ :‬מקסים גולובנוב‪Maxim Golovanov -‬‬
‫הצילום השתתף בתערוכת הצילום לציון יום הפילוסופיה‬
‫הבין‪-‬לאומי‬
‫* התרגום לשירו של רומי בעמ' ‪ :3‬ינון פיאמנטה‬
‫תוכן המאמרים והמודעות בעיתון על דעת הכותבים ובאחריותם בלבד‪.‬‬
‫‪w w w. n e w a c r o p o l i s . o r g . i l‬‬
‫עורכת העיתון‪ :‬יסמין פיאמנטה עיצוב גרפי‪ :‬נסטיה סורוקה‬
‫והגהות‪ :‬אילן גולדשטיין‪ ,‬יפעת קלוגר‬
‫עריכה לשונית‬
‫ושרון ארבל תרגום‪ :‬פנינה ברוידא‪ .‬עיתון אקרופוליס‬
‫החדשה‪ ,‬עמותה ללא מטרות רווח מספר ‪58-012-144-0‬‬
‫רישיון עמותה מספר ‪ 2225‬מנהל העמותה‪ :‬אלון ברזילי‬
‫‪m a g a zin e @ a c r o p o l is.o r g‬‬
‫מערכת‪:‬‬
‫אי‪-‬מייל‬
‫ביוון העתיקה הייתה האקרופוליס החלק הגבוה ביותר של העיר‪ .‬עבורנו מסמל השם אקרופוליס את החלק הגבוה ביותר בתוכנו‪ ,‬המקום‬
‫שבו מתאפשר המפגש בין עולם החומר לעולם הרוח‪ .‬אקרופוליס שבתוכנו היא השאיפה שלנו להכרה אנושית רחבה וגבוהה יותר‪.‬‬
‫‪ 4‬למלא את החיים‬
‫דבר העורכת‬
‫אין חידה גדולה יותר לאדם מאשר חידת‬
‫מותו‪ .‬אך חכמי העולם העתיק‪ ,‬מכל‬
‫התרבויות‪ ,‬ידעו ללמד כי חידת מותו של‬
‫האדם קשורה במידה רבה לחידת חייו‪.‬‬
‫גליון זה עוסק בחידת המוות‪ ,‬ומבקש‬
‫להתבונן במוות בדרכים אחרות מאלו שאנו‬
‫רגילים להן‪ .‬המוות נתפס בעינינו כסופם‬
‫של החיים‪ ,‬אך האם כך הוא? או שטמונה‬
‫בו גם הבטחה ללידה מחודשת‪ ,‬נכונה‬
‫וטובה יותר?‬
‫בחיינו אנו פוגשים פעמים רבות רגעים של‬
‫מוות‪ .‬כל אבדן‪ ,‬כשלון או משבר הוא רגע‬
‫של מוות קטן‪ .‬אך כל רגע כזה יכול להיות גם‬
‫הזדמנות אדירה ללמידה‪ ,‬לצמיחה‪ .‬הזדמנות‬
‫אמיתית לשינוי‪ .‬החיים‪ ,‬במופלאותם‬
‫ובמורכבותם‪ ,‬מציעים לנו באמצעות אותם‬
‫רגעים מטלטלים‪ ,‬אפשרות לשינוי‪ .‬אם נדע‬
‫להתבונן על רגעי הקושי כעל שיעור מזוקק‬
‫ומדויק‪ ,‬אולי נצליח להתמיר אותם ללידה‪,‬‬
‫אולי נוכל לברוא את עצמנו מתוכם מחדש‪,‬‬
‫נכונים וטובים יותר‪.‬‬
‫כי רק מתוך המוות יכולים להיוולד החיים‪.‬‬
‫אם נדע לחיות באמת‪ ,‬נדע בבוא שעתנו‬
‫גם למות‪ .‬ואז לא יהיה המוות עבורנו סוף‪,‬‬
‫אלא שער לצעד נוסף בדרך‪ ,‬צעד נוסף‬
‫במסע חובק הכל‪ ,‬שהוא החיים עצמם‪.‬‬
‫יסמין פיאמנטה‬
‫"הצער מכשיר אותך לאושר‪ .‬הוא סוחף‬
‫בכוח כל דבר מביתך החוצה‪ ,‬כדי שאושר‬
‫חדש יוכל למצוא חלל להיכנס‪ .‬הוא‬
‫מנער את העלים המצהיבים מן הענף של‬
‫לבך‪ ,‬כדי שעלים ירוקים ורעננים יוכלו‬
‫לצמוח במקומם‪ .‬הוא עוקר את השורשים‬
‫הרקובים‪ ,‬כדי ששורשים חדשים החבויים‬
‫מתחת יוכלו לגדול‪ .‬לא משנה איזה צער‬
‫מתגעש מתוך לבך‪ ,‬דברים נפלאים‪ ‬בהרבה‬
‫יתפסו את מקומו‪( ".‬ג'לאל א‪-‬דין רומי)‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫עבור הפילוסוף‪ ,‬החיים הם הרבה יותר מכל מה שהוזכר עד כה‪.‬‬
‫החיים הם בית ספר‪ ,‬השלם והקשה מכולם‪ .‬גוף‪ ,‬רגשות ומחשבות הם‬
‫כלים המסייעים לנו לעבור את המבחנים בשלב הלימוד הזה‪ ,‬המיוחד‬
‫כל כך‪ .‬הזמן הוא המורה הגדול‪ ,‬והאני הפנימי הוא התלמיד הצובר‬
‫ניסיון לכל אורך קיומו‪.‬‬
‫למלא את החיים‬
‫דליה שטיינברג גוזמן‪,‬‬
‫המנהלת הבין‪-‬לאומית של אקרופוליס החדשה‬
‫פעמים רבות אנו שואלים את עצמנו‪ :‬מהם‬
‫החיים? מה פירוש החיים עבור הפילוסוף?‬
‫אורח החיים שסיגלנו לעצמנו‪ ,‬זה המייסר את‬
‫האדם בדורות האחרונים‪ ,‬גרם לכך שיישכחו‬
‫מספר ערכים פשוטים‪ ,‬אך חשובים‪ ,‬ואילו את‬
‫מקומם תופסים יסודות נטולי משמעות‪ .‬לכן‬
‫קשה כל כך להגדיר מהם החיים‪.‬‬
‫החיים הם הרבה יותר מלהיות בעליו של גוף‬
‫ולנסות לספק את כל גחמותיו‪ ,‬לשלוט בו‬
‫באופן קלוקל ומזערי ורוב הזמן להיות‬
‫משועבד לו‪.‬‬
‫החיים אף אינם רכישת מעמד מכובד בחברה‪,‬‬
‫שכן היוקרה והתשבחות אינן אלא צללים‬
‫כוזבים שמטילים אנשים הכבולים אף הם‬
‫בכזב ובאשליה‪ .‬הקיים היום‪ ,‬ייעלם מחר‬
‫בלי סיבה נראית לעין‪ .‬המהללים היום גישה‬
‫מסוימת‪ ,‬יגנו אותה מחר באותו להט עצמו‪.‬‬
‫החיים אינם יכולים להיות סך של עֹצמה או‬
‫של עושר‪ ,‬שכן גורלם של אלו לא נבדל מגורל‬
‫התהילה וההשמצות‪ .‬הם מתחלפים כבמשחק‬
‫אורות וצללים‪ ,‬עד כי אי אפשר כמעט למצוא‬
‫בהם משהו אמיתי ויציב‪.‬‬
‫דבר דומה ניתן לומר על זה התולה תקוות‬
‫ברגשי חיבה אנושיים‪ ,‬בעיקר אם אינו יודע‬
‫לשמור עליהם ולהעשירם עם הזמן‪ .‬להקים‬
‫משפחה‪ ,‬להנציח שם כלשהו או מסורת‬
‫כלשהי‪ ,‬כל זה בעל‪-‬ערך‪ ,‬אולם האם זה הדבר‬
‫שממלא את חיינו בשלמות? כלום לא עולה‬
‫מפעם לפעם כמיהה עמוקה ונסתרת המבקשת‬
‫“משהו נוסף”‪ ,‬כדי שכל הדברים האחרים‬
‫הללו יקבלו משמעות חדשה‪ ,‬שרירה‬
‫ומוצדקת יותר?‬
‫יש המסתגרים בלימודיהם ומחפשים שם את‬
‫משמעות הקיום‪ .‬הידע הוא דרך להתבלט‪,‬‬
‫כמוהו כדרכים אחרות‪ .‬יש מי שאינם מוצאים‬
‫אמצעים למלא בהם את שעות השעמום‬
‫ומחפשים להם שעשועים שיש בהם משום‬
‫בריחה‪ ,‬אך לא די בכל זה כדי למלא את‬
‫ריקנות האני הפנימי הנשאר אילם מולנו‪.‬‬
‫עבור הפילוסוף‪ ,‬החיים הם הרבה יותר‬
‫מכל מה שהוזכר עד כה‪ .‬החיים הם בית‬
‫ספר‪ ,‬השלם והקשה מכולם‪ .‬גוף‪ ,‬רגשות‬
‫ומחשבות הם כלים המסייעים לנו לעבור‬
‫את המבחנים בשלב הלימוד הזה‪ ,‬המיוחד‬
‫כל כך‪ .‬הזמן הוא המורה הגדול‪ ,‬והאני‬
‫הפנימי הוא התלמיד הצובר ניסיון לכל‬
‫אורך קיומו‪.‬‬
‫מנקודת מבט זו‪ ,‬לנסיבות החיצוניות יש ערך‬
‫יחסי‪ ,‬הנחוץ על מנת לספק לנו מצבים הולמים‬
‫להתפתחותנו‪ .‬אך נסיבות אלו אינן מהותיות‬
‫ומוחלטות ואף לא יוצרות ומגדירות את‬
‫האדם‪ .‬יתר על כן‪ ,‬כאשר מתייחסים לנסיבות‬
‫בדרך זו‪ ,‬הן חדלות מלהפוך לאובססיות‬
‫אותן‬
‫ולשנות‬
‫בהן‬
‫לשלוט‬
‫וניתן‬
‫במיומנות רבה יותר‪ .‬אז מתחיל האדם להיות‬
‫אדון לגורלו‪.‬‬
‫לחיות הוא מעשה של אחריות‪ ,‬כלפי עצמך‬
‫וכלפי השאר‪ .‬פילוסוף אינו יכול לחיות‬
‫בכל דרך שהיא‪ .‬מעשיו חייבים להיות בעלי‬
‫משמעות והיגיון שמעבר להישרדות הגופנית‬
‫גרידא‪ .‬בבית הספר של החיים לכל דבר יש‬
‫“למה”‪ ,‬ולפיכך גם “כיצד” ו”לשם מה”‪.‬‬
‫לחיות הוא מעשה של נדיבות כלפי עצמך‬
‫וכלפי השאר‪ .‬האדם מנסה לסייע לעצמו בכך‬
‫שהוא לומד מכל הישג‪ ,‬מתחלק בו עם אחרים‬
‫והופך את הקיום להתמסרות מתמדת לעולם‬
‫שאנו חיים בו‪ ,‬ובעיקר למין האנושי‪ ,‬שאנו‬
‫חלק ממנו‪.‬‬
‫לחיות פירושו להיות חי‪ .‬אין זה סוד‪ ,‬אף‬
‫לא משחק מילים‪ .‬פירושו לחוש עצמך חלק‬
‫מהיקום החי‪ ,‬חלק מן האנרגיות שלו‪ ,‬לנצלן‬
‫ולפעום איתן‪ .‬כך יכול הפילוסוף להפוך את‬
‫החיים למעשה נצחי‪ ,‬לקראת יעד של שלמות‪,‬‬
‫שהינו גם נצח‪.‬‬
‫*מאמר זה הוא פרק מתוך ספרה של דליה‬
‫שטיינברג‪-‬גוזמן‪" ,‬הגיבור היום‪-‬יומי"‪ ,‬שיצא‬
‫לאור בהוצאת אקרופוליס החדשה‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫אהבת החיים‬
‫רונן חלבי‪ ,‬מנהל סניף‬
‫אקרופוליס החדשה בתל‪-‬אביב‬
‫מכירים את הפרסומת לרכב שאומרים עליו‬
‫שהוא מענג ומיוחד? "זה שאתה נושם‪ ,‬לא‬
‫אומר שאתה חי"‪ ,‬ולכן‪ ,‬כדי להשלים את‬
‫המהלך‪ ,‬למה לא תרכוש את הרכב שלנו‪ ,‬ואז‬
‫תחוש מהם חיים‪...‬‬
‫אין ספק שמדובר במהלך פרסומי גאוני‪,‬‬
‫שתופס אמת גדולה מאוד‪ :‬החיים יכולים‬
‫להיות יותר מאשר התפעול השוטף של‬
‫מערכות הגוף שלנו‪ .‬אכן‪ ,‬התפקוד השוטף‬
‫מערכות אלו חיוני והכרחי‪ ,‬אבל‬
‫של‬
‫לא מספיק‪.‬‬
‫גאון אחר העלה כבר את שאלת השאלות‪:‬‬
‫"להיות או לא להיות?"‪ .‬נשאלת השאלה‪ ,‬מה‬
‫זה אומר להיות? האם "להיות" פירושו רק‬
‫להיות בתוך ההגדרה המדעית של מה שחי?‬
‫למשל‪ ,‬האם מספיקה לכם ההגדרה הבאה‬
‫של החיים‪" :‬אורגניזם הוא מערכת המסוגלת‬
‫לבצע את כל הפעולות הבאות‪ :‬לקלוט חומר‬
‫ואנרגיה מסביבתה‪ ,‬להמיר אותם בתהליכים‬
‫ביוכימיים לחומר ולאנרגיה בצורות אחרות‪,‬‬
‫להפריש חומרי פסולת‪ ,‬לנוע בחופשיות או‬
‫במידה מוגבלת‪ ,‬להתפתח‪ ,‬לגדול‪ ,‬להתרבות‬
‫ולהגיב על גירויים חיצוניים שונים" (מתוך‬
‫הערך "חיים" באנציקלופדיה של ‪.)Ynet‬‬
‫האם כל היצורים העונים להגדרה זו חיים‬
‫באותה מידה?‬
‫האם חיי אדם הם כחיי שאר היצורים החיים?‬
‫האם יש להם ייחוד? שאלות רבות שאלתי‪,‬‬
‫ואני רוצה להציע גם מספר תשובות‪.‬‬
‫הפילוסופיה האזוטרית‪ ,‬הפנימית‪ ,‬שביטוייה‬
‫מופיעים כמעט בכל התרבויות במסורות‬
‫במזרח ובמערב‪ ,‬כמו‪ :‬הינדואיזם‪ ,‬בודהיזם‪,‬‬
‫יהדות‪ ,‬נצרות‪ ,‬אסלאם ועוד‪ ,‬רואה‬
‫בחייו של האדם יותר מאשר מה שניתן‬
‫לתפוס באמצעות החושים בעולם הנראה‪.‬‬
‫על פי תפיסות אלה‪ ,‬ייחודו של האדם ביחס‬
‫לשאר צורות החיים‪ ,‬לפחות אלו המוכרות‬
‫לנו‪ ,‬נובע מיכולתו של האדם להכיר‪ ,‬להיות‬
‫מודע לעצמו ולעולם‪.‬‬
‫מסורות אלו הצביעו‪ ,‬בניסוחים שונים אמנם‪,‬‬
‫אך בתפיסה כמעט זהה מבחינה מהותית‪ ,‬על‬
‫מסע‪ ,‬או דרך‪ ,‬שיכול האדם לעשות‪ .‬לִּבה של‬
‫דרך זו הוא יכולתו של האדם להשתחרר מעול‬
‫האינסטינקטים שלו ומהתפיסה החומרית‬
‫של עצמו ושל העולם הנגזרת מהם‪ ,‬ולעבור‬
‫לפעול מתוך בחירה‪ ,‬בחופשיות ובהתאמה‬
‫לערכים רחבים‪ ,‬אנושיים ונעלים שהוא מבקש‬
‫ליישמם‪ .‬מבחינה זאת הצביעו מסורות‬
‫אלו על כך שבאדם‪ ,‬כמו בעולם‪ ,‬רב הנסתר‬
‫על הגלוי‪ ,‬וכי אדם יכול‪ ,‬אם הוא רוצה‪,‬‬
‫לפענח מסתורין זה‪.‬‬
‫במסורות מסוימות אף הגדירו את המצב‬
‫העליון ביותר שאליו יכול להגיע האדם כסוג‬
‫של שחרור ‪ -‬הנירוונה על פי הבודהיזם‪,‬‬
‫המוקשה על פי הינדואיזם‪ ,‬השחרור‬
‫שבתיקון שעושה האדם על פי הקבלה‬
‫היהודית ועוד‪.‬‬
‫הדתות השונות היוו מבחינה זאת מסר מכוון‬
‫להמונים‪ ,‬כיצד לחיות חיי מוסר שעיקרם‬
‫התעלות מעל המצב הבהמי שהאדם יכול‬
‫להישאר בו‪ .‬מסורות חניכותיות שונות הגדילו‬
‫לעשות והציעו לאדם מסלול של התפתחות‪,‬‬
‫של אלכימיה‪ ,‬שבו יכול היה האדם‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫תרגול של רצון גדול ונכונות לוותר ולמות‬
‫לחלקים החייתיים שבו‪ ,‬לעשות שינוי מהותי‬
‫ולהתקלף‪ ,‬ולכן להיוולד למצב הכרה גבוה‬
‫יותר‪ ,‬רוחני‪ .‬כפי שמתואר יפה בשפה העברית‪:‬‬
‫לעבור ממי שהוא בעיקר עור‪ ,‬למי שהוא‬
‫בעיקר אור‪.‬‬
‫ברור שכדי שתהליך פיתוח ההכרה של האדם‬
‫יתרחש‪ ,‬עליו להיות חי במובן הפיזי הבסיסי‪.‬‬
‫אבל ברור גם שחיים פיזיים גרידא‪ ,‬המורכבים‬
‫מפעולת כל המערכות והמנגנונים המוגדרים‬
‫על‪-‬ידי המדע‪ ,‬אינם החיים הרוחניים אליהם‬
‫יכול האדם להגיע‪.‬‬
‫במובן זה אפשר לדבר על ההבדל בין‬
‫מצב של הישרדות למצב של חיים נפשיים‬
‫ורוחניים שוקקים‪ .‬כאשר שואל האל את‬
‫האדם‪ַ" :‬אּיֶּכָה?"‪ ,‬נראה שהשאלה אינה נוגעת‬
‫למופע הפיזי שלו; האל הכול יכול אינו זקוק‬
‫לסימנים היכן נמצא האדם‪ .‬מדובר בשאלה‬
‫שמטרתה לעורר את החיים הפנימיים של‬
‫האדם‪ ,‬שאלה המבקשת לברר עם האדם‬
‫העליונה‪ ,‬היכן הכרתו‪,‬‬
‫נוכחותו‬
‫היכן‬
‫ולא רק גופו‪.‬‬
‫ברמות ארציות וקונקרטיות יותר‪ ,‬יכולים‬
‫אנו‪ ,‬בני האדם‪ ,‬לחיות את חיינו במצב של‬
‫הישרדות‪ .‬כלומר‪ ,‬בדאגה וטיפול מתמשכים‬
‫של כל מערכות החיים שלנו‪ ,‬מהרמה הפיזית‬
‫של גופנו לרמות אחרות של חיים שבנינו‬
‫ושדורשות תחזוקה מתמדת‪ ,‬ולהסתפק בכך‪.‬‬
‫מבחינה זאת‪ ,‬אין לנו רגע דל‪ .‬כל הזמן‬
‫עומדים אתגרים לפתחנו ודרישות של החיים‬
‫המבקשות מאיתנו תשומת לב וטיפול‪.‬‬
‫השאלה היא‪ ,‬מה קורה במהלך התחזוקה‬
‫האין‪-‬סופית הזאת של החיים? האם ברורה‬
‫לנו התכלית של רצף הפעולות שלנו? האם‬
‫אנו מאושרים בחיים שיש לנו?‬
‫יוגי מן המאה ה‪ 19-‬בשם סומי ויויקננדה‪,‬‬
‫אומר‪" :‬ההיגיון הפשוט אומר שקיימת רק דרך‬
‫אחת להגיע לחירות‪ ,‬שהיא המטרה העליונה‬
‫של כל השאיפות האנושיות‪ ,‬והיא לוותר על‬
‫החיים הקטנים‪ ...‬לוותר על כל מה שמותנה‬
‫ומוגבל‪ ...‬אין דבר קשה יותר מוויתור על‬
‫האחיזה בעולם זה‪ .‬מעטים מגיעים לכך"‪.1‬‬
‫החירות עליה מדבר ויויקננדה היא יכולתו‬
‫של האדם לא להישאר ברמת ההישרדות‪,‬‬
‫ולהתעלות למצב של החיים הגדולים‪ .‬לא‬
‫להיות תלוי בנסיבות המשתנות‪ ,‬לרבות אלו‬
‫של גופי האישיות שלנו‪ .‬נשמע מרחיק לכת;‬
‫האם אפשר להגיע לכך? כיצד?‬
‫על כך עונה ויויקננדה‪" :‬קיימות שתי דרכים‬
‫להגיע לכך‪ ,‬הראשונה על דרך השלילה‬
‫והשנייה על דרך החיוב‪ ...‬עבור אנשים‬
‫בדרגת הכרה גבוהה ויוצאת מן הכלל‪ ,‬בעלי‬
‫רצון כביר‪ ,‬שפשוט אומרים 'לא‪ ,‬אינני רוצה‬
‫בזאת'‪ .‬הרוב הגדול של האנושות בוחר בדרך‬
‫החיוב‪ ...‬דרך העושה שימוש בשעבוד עצמו‬
‫כדי לנפצו‪ ...‬זאת הדרך של הקארמה יוגה‪,‬‬
‫שבה עובדים ללא הפסקה‪".‬‬
‫הדרך הראשונה המתוארת‪ ,‬המיועדת למעטים‬
‫בלבד‪ ,‬קשורה לדרך של הנזירות וההימנעות‬
‫מהחיים‪ .‬מדובר בנשמות ותיקות‪ ,‬בעלות‬
‫ניסיון והכרה‪ ,‬היודעות ברגע נתון לסרב‬
‫לאשליות העולם‪ ,‬להפסיק לראות עם העיניים‬
‫החיצוניות כדי לראות באמת בעיני הרוח‪ ,‬וכך‬
‫להגיע לרמת ההכרה הגבוהה ביותר האפשרית‬
‫עבור אדם‪ ,‬ולשחרור‪ .‬אבל דרך זאת מיועדת‬
‫למעטים בלבד‪.‬‬
‫הרוב‪ ,‬ואנו אולי בתוכם (אם נרצה)‪ ,‬צריכים‬
‫לעבוד כדי להתפתח ולהיות חופשיים יותר‬
‫ויותר בתהליך‪ .‬כיצד?‬
‫אומר ויויקננדה‪" :‬מה אומרת דרך זאת?‬
‫עבוד ללא הפסקה אך וותר על כל צמידות‬
‫לעבודה‪ ...‬העבודה כולה נעשית בתוך‬
‫ההכרה‪ ...‬תמציתה של תורה זאת‪ ,‬שעליך‬
‫לעבוד כאדון ולא כעבד‪ .‬עבוד ללא הרף אבל‬
‫אל תשתעבד לעבודה‪ ...‬בצע עבודתך כבן‬
‫חורין‪ ,‬בצע עבודתך באהבה!"‪.‬‬
‫ויויקננדה מציע לאדם לעשות את העבודה‬
‫שהוא עושה על פני האדמה‪ ,‬כל מה שהוא‬
‫עושה‪ ,‬אבל אחרת ‪ -‬לא כעבד‪ ,‬לא כשעיניו‬
‫קשורות והוא אינו יודע מה הוא עושה ולמה‪,‬‬
‫אלא מתוך בחירה מתחדשת‪ ,‬מתוך אשרור‬
‫מתחדש‪ ,‬תוך שהוא זוכר שכל מה שהוא‬
‫עושה בחוץ נועד לסייע לו לתרגל ולפתח את‬
‫ההכרה שלו‪ ,‬את חוזקו‪ ,‬את יכולת הזיהוי‬
‫שלו את העקרוני והפנימי‪.‬‬
‫לעבודה זאת הוא נותן סימן אחד‪ ,‬עקרוני‬
‫מאוד ‪ -‬זוהי עבודה הנעשית עם אהבה‪.‬‬
‫דמיינו את היום‪-‬יום שלכם‪ ,‬את רצף‬
‫הפעולות שלכם‪ ,‬ואתכם פועלים בהכרה‪,‬‬
‫עושים כל מעשה עם תשומת לב וזיכרון‬
‫מדוע אתם עושים אותו‪ ,‬ובעיקר עם אהבה‪.‬‬
‫יודעים מה זה אומר לעשות עם אהבה?‬
‫בוודאי יודעים‪ .‬כל אחד מאיתנו יודע לזהות‬
‫מתי הוא או אחר עושה עם אהבה‪ ,‬ולכן‬
‫נוכח במעשה‪ ,‬ומתי לא‪ ,‬מתי המעשה‬
‫ריק כקליפה‪.‬‬
‫בדיוק בקשר לכך‪ ,‬בשבוע שעבר אמר‬
‫לי בני בתגובה לתשובה שעניתי לשאלה‬
‫שלו‪" :‬אבא‪ ,‬זה נשמע שאתה לא ממש‬
‫מתכוון למה שאתה אומר"‪ .‬והילד בן ה‪4-‬‬
‫הזה צדק‪ ,‬משום שאני עניתי לו כי חשבתי‬
‫ששמעתי וחשבתי שהתשובה ברורה‪ ,‬אבל‬
‫עשיתי זאת כמעט מבלי להרים את עיניי‬
‫ממסך המחשב לפניו ישבתי ועבדתי‪ .‬כולנו‬
‫‪8‬‬
‫יודעים לזהות אהבה כאשר היא נמצאת!‬
‫ויויקננדה לא מסתפק בכך‪ ,‬ונותן לנו‬
‫קריטריון ברור ופשוט כדי לבדוק אם אנו אכן‬
‫מצליחים לעבוד‪-‬לחיות עם אהבה והכרה‪:‬‬
‫"המבחן הוא בזה‪ :‬כל פעולה המבוצעת‬
‫מתוך אהבה‪ ,‬מביאה אושר‪ .‬לא קיימת‬
‫פעולה המבוצעת מתוך אהבה שאינה‬
‫מביאה בתגובה אושר ושלווה"‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬האושר והשלווה הפשוטים‪ ,‬היום‪-‬‬
‫יומיים שאנו חווים תוך כדי ואחרי המעשים‬
‫שלנו‪ ,‬ובסופי הימים שלנו‪ ,‬כשאנו יושבים‬
‫ומחשבים את חיינו ‪ -‬יהיו העדות הפשוטה‬
‫לקיומה של האהבה וההכרה בחיינו‪ ,‬או לא‪.‬‬
‫מה שויויקננדה מציע ומדבר עליו‪ ,‬הוא אחד‬
‫מסוגי תרגול היוגה הפחות מוכרים בעולם‬
‫המערב‪ .‬אנו מכירים בעיקר את התרגול‬
‫הגופני של היוגה‪ ,‬שהוא למעשה יותר הכנה‬
‫ליוגה גבוהה‪ ,‬מאשר תרגול יוגה בפועל‪ .‬הוא‬
‫מתאר את מה שמכנים במסורת ההינדואיזם‬
‫"קארמה יוגה"‪ ,‬היא היוגה של המעשה‪.‬‬
‫יוגה זו היא אחד מסוגי התרגול הבסיסיים‬
‫ביותר‪ ,‬לכל תלמיד מתחיל המבקש להרחיב‬
‫את תודעתו ולשחרר עצמו מכבלי‬
‫עצמו והעולם‪.‬‬
‫ומה אומר תרגול זה? עשה כל מה שאתה עושה‬
‫בדרך הטובה ביותר שאתה יכול לעשות‪ ,‬ולא‬
‫למען הפירות של המעשה‪ .‬במילים אחרות‪,‬‬
‫עשה עם אהבה‪ .‬עשה עם תשומת לב‪ ,‬ובעיקר‬
‫הימנע מעשייה סתמית‪ ,‬מכנית‪ ,‬שאינך יודע‬
‫מדוע אתה עושה אותה‪ ,‬ואתה ממשיך בה רק‬
‫מתוך הרגל‪.‬‬
‫הדבר החשוב שעליו מצביע תרגול זה‪,‬‬
‫הוא היכולת של הרחבת הנוכחות והערות‬
‫שלנו בחיים‪ .‬כך‪ ,‬במקום להמשיך להיות‬
‫מרוכזים במעשים‪ ,‬בתפעול של החיים על‬
‫המערכות השונות שלהם ‪ -‬דבר הקורה‬
‫רבות מתוך הרגל וללא תשומת לב‪ ,‬ומתוך‬
‫תחושת חובה מעיקה ‪ -‬לבקש לפעול עם‬
‫הכרה‪ ,‬מתוך בחירה ועם אהבה בכל מעשה‬
‫ומעשה שעושים‪ ,‬או לא להסכים לעשותו‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬תשתית החיים שלנו‪ ,‬המורכבת מאין‪-‬‬
‫סוף פעולות ברמות השונות‪ ,‬יכולה להפוך‬
‫להיות תשתית לתרגול של פעולה עם הכרה‬
‫ועם אהבה‪.‬‬
‫במידה רבה התרגול הרוחני אינו דורש מהאדם‪,‬‬
‫כפי שחושבים לעתים‪ ,‬להתנתק מהעולם‪,‬‬
‫אלא לפעול בתוכו ביום‪-‬יום‪ ,‬לא מתוך‬
‫הרגל ושחזור של פעולות ואינסטינקטים‪,‬‬
‫ב"עין תחת עין"‪ ,‬אלא מתוך בחירה מתמדת‬
‫של תגובה‪ ,‬ובעיקר מתוך ראייה של‬
‫העבודה הפנימית שיש לו לעשות בכל‬
‫אירוע ואירוע‪.‬‬
‫זוהי‪ ,‬למעשה‪ ,‬המיסטיקה האותנטית‪,‬‬
‫המיסטיקה של הפעולה הנכונה‪ ,‬ולא כפי‬
‫שנתפסת היום המיסטיקה כשק של חוויות‬
‫ופעולות לא רציונליות‪" ,‬רוחניות"‪ ,‬שאינן‬
‫קשורות לחיי היום‪-‬יום שלנו‪ .‬מיסטיקה היא‬
‫החיבור של כל פעולה ופעולה לערך ומשמעות‬
‫שאנו מבקשים להביא לעולם‪ .‬מיסטיקה היא‬
‫הפיכת המעשים שלנו לרגעים של טקס ושל‬
‫חיבור של רוח לארץ‪.‬‬
‫הבשורה הגדולה בתרגול כזה ובדרך חיים‬
‫כזאת‪ ,‬היא שכך מתאפשר לאדם לעבור‬
‫ממצב של הישרדות למצב של חיים מלאים‬
‫ועשירים‪ .‬היא מאפשרת לאדם חירות שאינה‬
‫תלויה בתוצאות‪ ,‬אלא רק בניסיון המתמשך‬
‫שלו לתרגל את הכרתו בכל רגע ורגע‪ .‬חיים‬
‫כאלו הם החיים של המאוהב בחיים‪ ,‬ויש בהם‬
‫שמחה ואושר גדולים‪ ,‬ממשיים ואפשריים‪,‬‬
‫ממש כאן ועכשיו‪.‬‬
‫אז זה שאתה נושם לא אומר שאתה חי‪ ,‬נכון‪,‬‬
‫אבל אינך זקוק לאוטו‪ ,‬או לסמארטפון‪ ,‬או לכל‬
‫מוצר אחר על מנת לחיות באמת‪ .‬מה שנדרש‬
‫הוא רק רצון וצורך להיות ער יותר‪ ,‬נוכח יותר‪,‬‬
‫ובעיקר לעשות את הדברים עם זיכרון של‬
‫מה אתה עושה ולמה אתה עושה‪,‬‬
‫ככל שאתה יכול‪.‬‬
‫ואם אתה לא יכול לעשות כך את הדברים‪,‬‬
‫אולי אלו לא הדברים שלך?‬
‫להיות או לא להיות? אין ספק שזו שאלה שכל‬
‫אדם צריך שישאל אותה‪ ,‬ואף יעז לענות עליה‬
‫ לא בראשו‪ ,‬אלא בלִּבו‪ ,‬עם דמו‪ ,‬בחיים ממש‪.‬‬‫לחיים!‬
‫‪"1‬קארמה יוגה"‪,‬‬
‫אסטרולוג‪.1993 ,‬‬
‫סומי‬
‫ויויקננדה‪,‬‬
‫הוצאת‬
‫כששייקספיר ופילוסופיה נפגשים‬
‫ערב תיאטרון פילוסופי מפתיע ומרתק‪ ,‬בעקבות סוד‬
‫קסמם של הגיבורים השייקספיריים והקשר בין‬
‫סיפורם לסיפור חיינו היום‪-‬יומיים‪.‬‬
‫ערב תיאטרון ומחשבה‪ .‬הרצאה והצגה‪.‬‬
‫שחקן ומרצה – צחי גליק‪ ,‬במאי – נועם פלג‬
‫מוצ"ש ‪20:00 ,13.12.14‬‬
‫מוצ"ש ‪20:00 ,17.1.15‬‬
‫יום א' ‪20:00 ,22.2.15‬‬
‫סניף תל אביב‪ ,‬רח' ריב"ל ‪ 5‬טל' ‪1-700-504-604‬‬
‫מחיר כניסה ‪ 40‬ש"ח‬
‫קדושה בכל‬
‫מאז ומתמיד שימשה המוזיקה כאמצעי לחבר את האדם אל עצמו‪,‬‬
‫אל החברה שבה הוא חי ואל העולם הסובב אותו‪.‬‬
‫לרגל יום המוזיקה הבין‪-‬לאומי אנו מזמינים אתכם לערב מיוחד במינו‪.‬‬
‫בערב זה נדבר על כוחה של המוזיקה ככלי רוחני ונחווה את היופי‬
‫וההרמוניה בשירי קדושה מתרבויות שונות‪ ,‬אשר מאז ומתמיד סייעו לאדם‬
‫להתחבר אל נשמתו ולבטא את הגבוה שבתוכו‪.‬‬
‫הרצאה על המוזיקה כגשר בין האדם לבין הרוח ולאחריה‬
‫אנסמבל אורפאוס במופע של שירי קדושה מתרבויות שונות‬
‫מוצ"ש ‪ 20:00 ,13.12.14‬סניף ראשון לציון‪,‬‬
‫רח' תרמ"ב ‪ ,22‬טל' ‪03-9561002‬‬
‫מחיר כניסה ‪ 50‬ש"ח‬
‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫להרוג את המוות‬
‫איתי בן‪-‬שושן‬
‫בוקר חורפי קידם את פניו של ג'ון‪ ,‬כאשר‬
‫פתח את תריסי הבית הצנוע שהיה ממוקם‬
‫בשולי היער‪ ,‬בקצה מתחם הבתים שנקרא‬
‫"השמורה האינדיאנית של מחוז ריברדייל"‪,‬‬
‫שבמדינת מונטנה‪ .‬השמורה נראתה כהכלאה‬
‫מוזרה בין כפר אינדיאני מסורתי לבין עיירה‬
‫אמריקאית נידחת‪ .‬בין צריפי העץ המוזנחים‬
‫ושבילי הבטון הסדוק היו פזורים מספר‬
‫אוהלים אינדיאנים ישנים עטורי ציורים‪,‬‬
‫פסלי טוטם של אלים ורוחות טבע‪ ,‬על חבלים‬
‫מתוחים היו תלויים עורות מיובשים של בעלי‬
‫חיים שניצודו לא מכבר וריח עשן מתקתק‬
‫יצא ממספר ארובות מפויחות‪.‬‬
‫אדם‪ ,‬בנו בן ה‪ 12-‬של ג'ון‪ ,‬כבר שיחק‬
‫בחצר הפתוחה‪ ,‬ומשראה דרך התריס הפתוח‬
‫את אביו‪ ,‬נכנס פנימה‪ ,‬התיישב ליד שולחן‬
‫האוכל‪ ,‬וחיכה שאביו ישים מולו‪ ,‬כמדי בוקר‪,‬‬
‫את הדייסה האהובה עליו‪ .‬על הקיר ממול‬
‫התנוסס ציור ענק של אבי סבו של אדם‪,‬‬
‫אינדיאני גאה חרוש קמטים‪ ,‬ששמו היה "ענן‬
‫לבן"‪" .‬אבא‪ ,‬למה קראו לסבך 'ענן לבן'‪,‬‬
‫איזה מין שם מוזר זה?"‪ ,‬שאל אדם בסקרנות‬
‫מהולה בציניות קלה שרחש לשמות המשונים‬
‫של אבותיו‪.‬‬
‫"סבי היה מנהיג אמיץ שכל שבטי דרום‬
‫המדינה הכירו את שמו"‪ ,‬ענה ג'ון בגאווה‪.‬‬
‫"הוא היה כל כך מהיר כאשר דהר על סוסו‪,‬‬
‫עד שהיה נדמה שהוא חולף על פניך כמו ענן‬
‫ברוח סערה‪ ,‬מבלי שתוכל לעצור אותו או‬
‫לתפוס אותו‪ .‬לא רק שסוסו היה לבן כשלג‪,‬‬
‫אלא אף שערו הארוך והגולש הלבין בגיל‬
‫צעיר מאוד‪ ,‬וכבר אחרי הקרב הראשון שבו‬
‫השתתף שונה שמו ל'ענן לבן'‪ ,‬והיה ברור‬
‫שאנשים רבים יזכרו את שמו לדורות"‪.‬‬
‫"אבל אבא‪ ,‬למה אומרים שהוא היה כל כך‬
‫אמיץ‪ ,‬הרי כל האינדיאנים היו אמיצים וכולם‬
‫נלחמו בקרבות רבים‪ .‬מה‪ ,‬הוא לא פחד‬
‫בכלל?"‪.‬‬
‫"אין אדם שאין בו פחד‪ ,‬אדם יקירי‪ ,‬אבל‬
‫סבי ידע לקחת את הפחד‪ ,‬להעמיס אותו על‬
‫אוכפו מאחורי גבו‪ ,‬וללחוש לו‪' :‬אני אקח‬
‫אותך לכל מקום שאליו אגיע‪ ,‬אך לעולם‬
‫אל תנסה לעצור אותי או לשנות את דרכי‪.‬‬
‫זוהי הברית בינינו‪".‬‬
‫"אני לא בדיוק מבין‪ ,‬אבא‪ ,‬למה אתה מתכוון?‬
‫הוא לא פחד למות? הוא לא פחד שיכאב לו?"‪.‬‬
‫"בני היקר‪ ,‬בתרבות שלנו אנו מתייחסים‬
‫אחרת לגמרי אל המוות ממה שאתה מכיר‬
‫כיום‪ .‬המוות שהפחיד את אבותינו יותר מכל‬
‫הוא המוות של הרוח‪ ,‬לא המוות של הגוף‪.‬‬
‫דורות על גבי דורות המורשת שלנו מספרת‬
‫לנו על כך שרוחו של האדם חיה‪ ,‬כל עוד היא‬
‫משמרת את מהותה המוסרית ומתגברת על כל‬
‫תחושה או תשוקה זמנית‪ .‬אבותינו האמינו‬
‫שהאדם עצמו יכול למות גם כאשר גופו חי‬
‫ולבו פועם‪ ,‬אם הוא הורג את רוחו ומוותר על‬
‫עקרונותיו המוסריים והאתיים‪ .‬מצד שני‪ ,‬הוא‬
‫היה מכוסה בכוויות קטנות‪ ,‬עדות מצמררת‬
‫יכול לזכות בחיי נצח אמיתיים‪ ,‬חיים של הרוח‬
‫לכאב ולסבל שנגרם לאנשים רבים כל‪-‬כך‪ .‬כך‬
‫המפעמת בתוכו‪ ,‬שתמיד היתה ותמיד תהיה‪,‬‬
‫הבטיח שלעולם לא תשכון בו שמחת הקרב או‬
‫גאוות הנצחון‪ ,‬ומעולם לא פיתח שנאה כלפי‬
‫כל עוד הוא מזין את הרוח הזו בדרך חיים‬
‫אתית‪ ,‬התואמת את הרוח של הטבע בכללותו‬
‫יריביו‪ .‬היה לו מנהג נוסף‪ ,‬יוצא דופן‪ .‬בחלוף‬
‫ואת טבעו העליון של האדם"‪.‬‬
‫שלוש שנים מהריגתו של כל אחד מיריביו‬
‫"אבל אבא"‪ ,‬התעקש אדם‪" ,‬איך 'ענן לבן'‬
‫בשדה הקרב‪ ,‬היה הולך אל משפחת הקורבן‬
‫לא פחד אף פעם שיכאב לו? כאב זה הדבר‬
‫כדי לבקש את סליחתם ולחוות איתם את‬
‫שהכי מפחיד אותי"‪.‬‬
‫כאב הגעגוע והחוסר‪.‬‬
‫"הו‪ ,‬אדם"‪ ,‬נאנח "אין אדם שאין בו פחד‪ ,‬אדם יקירי‪ ,‬שעות היה יושב‬
‫ג'ון‪" ,‬כאב היה משהו אבל סבי ידע לקחת את הפחד‪ ,‬ומאזין לסיפורים על‬
‫פסק‬
‫לא‬
‫שלעולם‬
‫האדם שנאלץ לגדוע‬
‫מאחורי‬
‫אוכפו‬
‫על‬
‫אותו‬
‫להעמיס‬
‫מלהיות בן לוויה צמוד‬
‫את חייו כאשר דמעות‬
‫של סבי‪ ,‬והכאב הגדול גבו‪ ,‬וללחוש לו‪' :‬אני אקח אותך זולגות על לחייו‬
‫ביותר שלו לא היה כאב לכל מקום שאליו אגיע‪ ,‬אך לעולם ונהר של אהבה יצא‬
‫גופני‪ ,‬אלא כאב על כל אל תנסה לעצור אותי או לשנות מלבו אל המשפחה‬
‫הכאובה‪ .‬בכל רחבי‬
‫מי שנאלץ להרוג בשדה את דרכי‪ .‬זוהי הברית בינינו‪".‬‬
‫הקרב‪ .‬למרות שהיה‬
‫המחוז ידעו על מנהגו‬
‫זה של סבי‪ ,‬ומשפחות‬
‫גיבור אמיתי‪ ,‬שבע‬
‫קרבות‪ ,‬מעולם לא הייתה בו שמחה או הקלה‬
‫ההרוגים של השבטים היריבים המתינו‬
‫להזדמנות לפגוש את 'ענן לבן' פנים אל פנים‪,‬‬
‫על כל מי שחרבו וחיציו ננעצו בו‪ .‬על כל‬
‫אדם שהרג‪ ,‬היה לוקח לאחר הקרב גחל בוער‬
‫בתום שלוש השנים‪ .‬מעולם לא פגעו בו‪ ,‬לא‬
‫וצורב בעורו כוויה קטנה‪ ,‬שתזכיר לו את‬
‫כעסו עליו ולא ניסו לנקום את כאבם‪ ,‬תמיד‬
‫הכאב של כל מי שאהב את אותו אדם‪ .‬כל גופו‬
‫כיבדו את הדרך שבה בחר לזכור את יריביו"‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫אדם היה מרותק לסיפורי אביו על דמותו‬
‫הנערצת של "ענן לבן"‪ ,‬וחש גאווה על מוצאו‪,‬‬
‫אך הוא עדיין היה מוטרד‪" .‬אז אם כל כך כאב‬
‫לו‪ ,‬למה הוא המשיך להילחם‪ ,‬אבא?"‪.‬‬
‫"סבי לא הצטער או התחרט על מעשיו‪ ,‬כי‬
‫תמיד הרג או פגע באנשים רק כאשר נאלץ‬
‫לעשות זאת‪ ,‬מתוך הגנה על הצדק ועל הערכים‬
‫האנושיים שהאמין בהם‪ ,‬או מתוך הגנה‬
‫עצמית‪ .‬הכאב שהוא חווה היה פרי החלטתו‬
‫לקחת חלק מן הכאב של האנשים המיוסרים‪,‬‬
‫ולהתמיר שנאה באהבה‪ .‬לא המוות הוא זה‬
‫שהכאיב לו‪ ,‬וגם לא זה שהפחיד אותו‪ ,‬לא‬
‫המוות האפשרי שלו ולא המוות של אחרים‪.‬‬
‫מה שהפחיד את סבי הייתה העובדה שישנם‬
‫אנשים שמתים בעודם בחיים‪ ,‬משום שוויתרו‬
‫על הערכים שלהם‪ ,‬על הרצון להיות אנשים‬
‫טובים יותר‪ ,‬משום שנתנו לשנאה לנצח את‬
‫האהבה‪ ,‬לקנאה לנצח את הפרגון ההדדי‬
‫והחברות‪ ,‬לפחד לנצח את האומץ וההעזה‪.‬‬
‫הכאיבה לו בורותם של האנשים שהובילה‬
‫לעוד סבל וכאב"‪.‬‬
‫לתוך הבית נכנסה ג'ניפר‪ ,‬אמו של אדם‪,‬‬
‫ומיד קלטה שבין בעלה ובנה נוצר רגע מיוחד‬
‫במינו‪" .‬ברוכה הבאה‪' ,‬שמש זהובה'"‪ ,‬בירך‬
‫ג'ון את אשתו‪.‬‬
‫"זו הפעם הראשונה שאתה קורא לי בשמי‬
‫האינדיאני ליד אדם"‪ ,‬אמרה "שמש זהובה"‬
‫בפליאה‪ ,‬מהולה בחשש מתגובתו של בנה‪.‬‬
‫"ברוך הנמצא‪' ,‬קשת דרוכה'"‪ ,‬בירכה את‬
‫‪13‬‬
‫בעלה בחזרה‪ ,‬כשגם היא קוראת לו בפעם‬
‫הראשונה בשמו המסורתי ליד בנם‪ .‬אדם היה‬
‫נסער מהגילוי שנגלה בפניו בדבר שמותיהם‬
‫המסורתיים של הוריו‪ ,‬עובדה שנסתתרה‬
‫ממנו עד עתה‪ .‬הוא לא העלה על דעתו שהוריו‬
‫ושאר חברי הקהילה שבשמורה עדיין שומרים‬
‫כבוד עמוק כל כך למסורת בת אלפי השנים‬
‫של שבטם‪ ,‬שהם נושאים גם שמות אינדיאנים‬
‫מסורתיים‪ .‬אך לא הייתה זו סערה של כעס על‬
‫הסוד שהוסתר ממנו‪ ,‬אלא סערת התרגשות‬
‫מתחושת השייכות העמוקה שפיעמה בתוך‬
‫נפשו הרכה‪.‬‬
‫"האם גם לי תתנו יום אחד שם אינדיאני‬
‫מסורתי‪ ,‬כמו שלכם יש?"‪ ,‬שאל אדם כמעט‬
‫בתחינה‪.‬‬
‫"יש לך כבר אחד כזה"‪ ,‬אמרה אמו‪" ,‬והוא‬
‫ניתן לך בסוף היום השביעי לאחר לידתך‪.‬‬
‫שמך הוא 'חץ טהור' ואני מקווה שמעתה‬
‫תזכור בגאווה את השם הזה‪ ,‬ותשתמש בו‬
‫בזמן ובמקום הנכונים"‪.‬‬
‫"זה שם נפלא"‪ ,‬צעק אדם בהתלהבות‪" ,‬אני‬
‫רוצה לרוץ ולספר לכל חברי"‪.‬‬
‫"חכה‪ ,‬בני"‪ ,‬התרה בו "קשת דרוכה"‪" ,‬קודם‬
‫אתה צריך להבין את המשמעות העמוקה של‬
‫השם שלך ולמה הוא ניתן לך"‪.‬‬
‫"למה באמת זהו שמי? איך בחרתם בו?‬
‫האם הוא קשור לשמות שלכם?" המטיר "חץ‬
‫טהור" שורה של שאלות על הוריו‪ ,‬שהופתעו‬
‫קצת מקצב התגלגלות האירועים באותו בוקר‬
‫שגרתי לכאורה‪.‬‬
‫"הסיבה היא כזו"‪ ,‬ניסה אביו לרכז‬
‫את‬
‫מחשבותיו‬
‫ולברור‬
‫את‬
‫מילותיו‪.‬‬
‫"אמך נקראת 'שמש זהובה' משום שהיא‬
‫זו שאמורה להקרין עליך אור ואהבה אין‪-‬‬
‫סופיים‪ ,‬שהם סיבת הדברים וגם מטרתם‬
‫הסופית‪ .‬אני נקרא 'קשת דרוכה' משום‬
‫שאני הוא זה שאמור להכין את מסלול‬
‫חייך‪ ,‬להיות דרוך לצרכיך במידה הנכונה‪,‬‬
‫גמיש כדי להגיב לשינויים ולאירועים‪,‬‬
‫חזק מספיק כדי לכוון אותך לכיוון הנכון‪.‬‬
‫אם הקשת דרוכה במידה הנכונה‪ ,‬אז נורה‬
‫ממנה חץ מדוייק‪ ,‬שדרכו אל המטרה‬
‫חדה ובהירה‪ ,‬ועליו להיות נקי וטהור כדי‬
‫שמסלול מעופו לא יופרע מדבר כלשהו‪.‬‬
‫אתה בני‪ ,‬החץ הטהור שאמור להבליח‬
‫מהקשת הדרוכה לעבר השמש הזהובה‪,‬‬
‫לעבר המטרה הנשגבת של חייך"‪.‬‬
‫מילותיו של "קשת דרוכה" נשמעו ל"חץ‬
‫טהור" כמו שירה מיוחדת‪ ,‬אך הן היו קצת‬
‫גבוהות וקשות עבורו להבנה‪" .‬שמש זהובה"‪,‬‬
‫שקלטה את הקושי של בנה‪ ,‬הוסיפה ואמרה‪:‬‬
‫"אם תהיה טהור ונקי מהפחד למות‪ ,‬תוכל‬
‫לחיות באמת ולהגשים את כל המטרות‬
‫הנעלות שתקבע לעצמך‪ .‬תראה איך הרוח‬
‫של 'ענן לבן' עדיין חיה‪ ,‬היא נמצאת איתנו‬
‫ונותנת לנו השראה‪ ,‬כי הוא הצליח להרוג‬
‫את המוות עצמו‪ ,‬משום שלא פחד ממנו‪ .‬אל‬
‫תרצה לשרוד בכל מחיר‪ ,‬בני‪ ,‬כי ממילא כולנו‬
‫נמות מתישהו‪ .‬נסה לחיות באמת‪ ,‬חיים שיהיו‬
‫ראויים לכך שגם נכדי נכדיך ירצו לחיות‬
‫אותם‪ .‬נשמתנו היא נצחית ואיש לא יוכל‬
‫להרוג אותה"‪.‬‬
‫"אני מבקש שתתחילו לקרוא לי 'חץ טהור' גם‬
‫ליד החברים שלי"‪ ,‬ביקש אדם בשקט‪ .‬באותו‬
‫רגע ידעו הוריו כי משהו מרוחם של הדברים‬
‫עבר לבנם‪ ,‬גם אם ייקח לו חיים שלמים להבין‬
‫אותם לעומקם‪.‬‬
‫אור‪ -‬סדרת הרצאות‬
‫כל אחד הוא אור קטן‪...‬‬
‫להדליק את האור! הרצאה על הניצוץ שקיים באדם ועל הדרך להדליק אותו כדי להוסיף אור‬
‫לחיינו ולהאיר לאחרים בחשכה‪ .‬לכולנו יש "ציוד תאורה" טבעי‪ .‬בואו נלמד להשתמש בו!‬
‫יום ג' ‪ 20:00 ,23.12.14‬סניף גבעתיים‪ ,‬יצחק שדה ‪( 7‬פינת גולומב)‪ ,‬טל' ‪03-5445115‬‬
‫יום ד' ‪ 20:00 ,24.12.14‬סניף אשדוד‪ ,‬דקר ‪ 26‬ב' רובע ד'‪ ,‬טל' ‪08-8506226‬‬
‫מחיר כניסה ‪ 30‬ש"ח‬
‫הטוב‪ ,‬הרע והדרך להארה‬
‫מי הם "הטובים"? מול מי ולמען מה הם נלחמים? הרצאה על מלחמת האור בחושך‪ ,‬על הדרך‬
‫לניצחון ועל שיא האור ‪ -‬ההארה‪ .‬בואו חושך לגרש!‬
‫יום ד' ‪ 20:00 ,14.1.15‬סניף אשדוד‪ ,‬דקר ‪ 26‬ב' רובע ד'‪ ,‬טל' ‪08-8506226‬‬
‫יום ג' ‪ 20:00 ,20.1.15‬סניף גבעתיים‪ ,‬יצחק שדה ‪( 7‬פינת גולומב)‪ ,‬טל' ‪03-5445115‬‬
‫מחיר כניסה ‪ 30‬ש"ח‬
‫איזה אור ואיזה חושך?‬
‫האם אנו חיים בתקופה חשוכה או מוארת? מה זאת אומרת "אור"?‬
‫ואיזה חושך עליו לגרש? הרצאה פוקחת עיניים על מצב העולם ופתרונות בני יישום‪.‬‬
‫יום ג' ‪ 20:00 ,23.12.14‬סניף כפר סבא‪ ,‬רח' ויצמן ‪ ,89‬טל' ‪09-7665799‬‬
‫מחיר כניסה ‪ 30‬ש"ח‬
‫‪15‬‬
‫ותר על חייך‬
‫אם ברצונך לחיות‬
‫עידן צ'רני‬
‫אם הייתי אומר לכם‪ ,‬שאתם עומדים למות‬
‫ושנשארו לכם רק שנה או חודש לחיות ‪ -‬האם‬
‫הייתם משנים משהו בחייכם? בוודאי שכן!‬
‫יש לי בשורות קשות עבורכם – כולנו עומדים‬
‫למות‪ .‬אני מצטער אם זו הפעם הראשונה בה‬
‫אומרים לכם את זה‪ ,‬אך כולנו “סופניים”‪.‬‬
‫אתם ואני עומדים למות‪ ,‬אנו רק מסרבים‬
‫להכיר בכך‪ .‬זו ה”קללה” של האדם‪ ,‬נגזר עליו‬
‫לחיות תוך ידיעה שהוא הולך למות‪ .‬אנו לא‬
‫יודעים איך או מתי נמות ‪ -‬בעוד ‪ 30‬שנה או‬
‫מחר בבוקר ‪ -‬אך הדבר היחיד הבטוח שאנו‬
‫יודעים הוא‪ ,‬שזה עומד לקרות‪ .‬ועדיין‪ ,‬כולנו‬
‫בוחרים לא לשנות את החיים שלנו‪ .‬מדוע?‬
‫אם אומר לכם שעומד להוולד לכם ילד‬
‫במשפחה‪ ,‬סביר להניח שתתחילו קורס הכנה‬
‫ללידה ותקנו ספר או שניים בנושא‪ .‬אם אומר‬
‫לכם שאתם חולים בסרטן מסוג מסוים‪ ,‬סביר‬
‫להניח שתקראו כל מאמר אפשרי על המחלה‪.‬‬
‫אם כך‪ ,‬מדוע אנו לא לומדים על המוות‪,‬‬
‫למרות שאנו יודעים בוודאות שהוא יגיע?‬
‫התשובה היא‪ ,‬כי אנו מתכחשים לו‪.‬‬
‫כולנו גדלים עם האמירה שהדבר הבטוח‬
‫היחיד בחיים הוא המוות‪ .‬עם זאת‪ ,‬הביטחון‬
‫הזה לא מפריע לנו לנהל חיים שלמים של‬
‫התכחשות למוות‪ .‬לפעמים אנו חיים כאילו‬
‫אנו נצחיים‪ ,‬בני אלמוות‪ .‬כשהמוות מגיע –‬
‫אנחנו מופתעים‪ ,‬נכנסים לחרדות ושואלים‬
‫למה אף אחד לא אמר לנו כלום‪.‬‬
‫תפיסת המוות במערב ובמזרח‬
‫בצדו השני של העולם חיים אנשים‬
‫המקבלים את המוות כחלק בלתי נפרד‬
‫מהחיים‪ .‬הם מכינים את עצמם למוות כל‬
‫חייהם‪ ,‬הם מדברים עליו בגלוי‪ ,‬הם לא‬
‫מסתירים ולא מדחיקים אותו‪ ,‬הם לא‬
‫מופתעים או סובלים כשהוא מגיע‬
‫ומקבלים אותו באהבה‪ .‬מה הם יודעים שאנו‬
‫לא יודעים? ההבדל בתפיסת המוות בין‬
‫המזרח למערב‪ ,‬קשור להבדל בהבנת‬
‫משמעות החיים ומהות האדם‪.‬‬
‫בתרבות המערב מאמינים כי האדם הוא סך‬
‫כל מרכיבי אישיותו – הגוף שלו‪ ,‬הרגשות‬
‫שלו‪ ,‬המחשבות שלו‪ ,‬כלומר כל מה שנתפס‬
‫בחושים כשמתבוננים על ההוויה של האדם‪.‬‬
‫ברגע המוות חלקים אלו מתפוררים ונעלמים‬
‫ולכן המוות נתפס כסוף הקיום‪ .‬לכן הוא‬
‫דרמטי ומאיים‪" .‬הניצחון על המוות"‪ ,‬משמעו‬
‫במערב להאריך את החיים עד כמה שאפשר‪.‬‬
‫בתרבויות המזרח מאמינים כי האדם הוא לא‬
‫רק גופו‪ ,‬רגשותיו ומחשבותיו‪ .‬הם מאמינים‬
‫שהאדם הוא כמו קרחון ‪ -‬יש בו חלק נגלה‬
‫וחלק הסמוי מן העין‪ .‬מרכיבי אישיותו של‬
‫האדם הם רק החלק הנגלה של הקרחון‪ .‬יש‬
‫לאדם גם חלק נצחי ובלתי נראה‪ ,‬עליו דיברו‬
‫בכל התרבויות העתיקות‪ ,‬ונתנו לו שמות‬
‫שונים‪ ,‬כמו נשמה‪ ,‬אני עליון‪ ,‬עצמי גבוה‬
‫ועוד‪ .‬במזרח מאמינים שמהותו האמיתית‬
‫של האדם היא דווקא החלק הנסתר מן העין‪,‬‬
‫הנשמה‪.‬‬
‫האישיות על כל מרכיביה היא רק המרכבה‪,‬‬
‫הצל של הדבר האמיתי‪ .‬במזרח מאמינים‬
‫שהאדם (הנשמה) מגיע לעולם‪ ,‬מקבל גוף‬
‫זמני לגלגול אחד ובסיומו הוא מקבל גוף‬
‫חדש לגלגול הבא‪ ,‬ממש כמו החלפה של בגד‪.‬‬
‫משמעות חייו של האדם קשורה ביכולתו‬
‫להתמיר את הזדהותו‪ ,‬מאישיותו החומרית‬
‫והזמנית‪ ,‬לנשמתו הרוחנית והנצחית –‬
‫כלומר‪ ,‬להרחיב את הכרתו מעבר לנראה‬
‫ולגשמי‪ .‬לכן לפי תפיסת המזרח‪ ,‬ברגע המוות‬
‫רק החלק הנגלה (האישיות) מתפורר ומת‪ ,‬אך‬
‫הנשמה לא נולדה ולכן גם לא תמות‪ .‬המוות‬
‫אינו סוף‪ .‬החיים והמוות הם שני פנים של‬
‫אותו דבר‪ .‬ההפרדה בין החיים והמוות היא‬
‫אשליה‪ .‬מנקודת מבט גבוהה יותר‪ ,‬החיים‬
‫והמוות הם ביטוי של שני סוגים שונים של‬
‫אנרגיות‪ .‬שניהם חלק מזרם החיים‪ .‬בדיוק‬
‫כמו שקיעה וזריחה של שמש במחזורים‪,‬‬
‫העובדה שהשמש שוקעת לא אומרת שהיא‬
‫נגמרת‪ ,‬היא רק נכנסת מתחת לאופק‬
‫למישור אחר ואז חוזרת שוב‪ .‬לכן‪ ,‬המוות‬
‫הוא רק תחנה בדרך וכך קל לקבל אותו‬
‫והוא אינו מאיים‪ .‬דווקא רגע המוות נחשב‬
‫להזדמנות טובה להגשים את ייעודו של האדם‬
‫– כשהחלק הנגלה נעלם‪ ,‬יש לאדם הזדמנות‬
‫להכיר את טבעו האמיתי והנצחי (נשמתו)‬
‫ולהגיע להארה‪ ,‬לשחרור המיוחל ממעגל‬
‫הסאמסרה (מחזור החיים והמוות)‪.‬‬
‫לכן "הניצחון על המוות"‪ ,‬אין משמעותו‬
‫הארכת החיים‪ ,‬אלא לחיות חיים נכונים כאן‬
‫ועכשיו‪ ,‬כדי להגיע בהכרה לזמן המוות‪,‬‬
‫ולהכיר במהותנו הנצחית‪.‬‬
‫מהם אם כן חיים נכונים?‬
‫חיים המזדהים עם החלק הנצחי שבנו (הנשמה‬
‫שלנו)‪ .‬יש לתרגל את התמרת ההזדהות שלנו‬
‫מהאגו לנשמה‪ ,‬לבטא יותר אהבה משנאה‪,‬‬
‫יותר אחדות מנפרדות‪ ,‬יותר חמלה מכעס‪.‬‬
‫להכיר בכך שהאדם הוא יחידה מורכבת‪ ,‬שיש‬
‫לה גם אישיות וגם נשמה ויש לתת מענה‬
‫לצרכים של שניהם‪ .‬להכיר בכך שהאישיות‬
‫היא המרכבה והנשמה היא הרּכב‪ ,‬שיש כיוון‬
‫לאבולוציה של האדם ושיש להתאים את‬
‫חיינו לכיוון הזה‪ .‬חיים נכונים הם חיים של‬
‫משמעות וסגולות טובות‪.‬‬
‫ההבדל המהותי הזה בתפיסת משמעות החיים‬
‫ומהות האדם בין המערב למזרח‪ ,‬בא לידי‬
‫ביטוי בהבדלי הגישות כלפי המוות בשתי‬
‫התרבויות‪.‬‬
‫במערב נתפס המוות‪ ,‬כמו גם הזקנה‪ ,‬כבעיה‬
‫שיש לפתור‪ ,‬למנוע או אפילו לנצח‪ .‬מדע‬
‫הרפואה רואה במוות תבוסה‪ .‬כולנו רוצים‬
‫לדחות את הקץ‪ ,‬ולכן פיתחנו תרבות אנטי‬
‫אייג’ינג המאפשרת לנו להשאר צעירים לנצח‪.‬‬
‫תרופות מאריכות חיים (ללא קשר לאיכותם)‪,‬‬
‫מאפשרות לפעמים להשאיר אדם כלוא בתוך‬
‫גופו במשך שנים‪ ,‬ללא אפשרות להמשיך את‬
‫זרימת החיים‪.‬‬
‫מכיוון שהמוות מאיים עלינו ואנו פוחדים‬
‫ממנו‪ ,‬אנו מבקשים להסתיר אותו ואת‬
‫הגורמים לו – החולי והזקנה‪ .‬אנחנו מרחיקים‬
‫חולי‪ ,‬זקנה ומוות מתוכנו‪ .‬חולים נשלחים‬
‫לבתי חולים‪ ,‬הזקנים לבתי אבות והמתים‬
‫לבתי קברות‪ .‬רובם ממוקמים בפאתי העיר‬
‫ואם אפשר אף מחוץ לעיר‪ .‬המוות הוא סוג‬
‫‪16‬‬
‫של טאבו במערב‪.‬‬
‫בתרבות המזרח הגישה קצת שונה – המוות‪,‬‬
‫כמו הזקנה‪ ,‬אינו נתפס כבעיה‪ ,‬אלא כמציאות‬
‫שיש להתייחס אליה ולפעול בהתאם‪ .‬הוא‬
‫חלק מהטבע; כל דקה מקרבת את האדם‬
‫אל מותו‪ .‬מתוך כך‪ ,‬המאבק במוות והניסיון‬
‫לנצחו ניצחון מוחלט מוביל לא לניצחון אלא‬
‫למפלה‪ .‬במקום לזכות בעוד שבוע של חיבור‬
‫למכשירים מאריכי חיים‪ ,‬מחפשים בתרבויות‬
‫המזרח את איכות החיים ולא את תוחלת‬
‫החיים‪ .‬הם שואלים כיצד ניתן למלא את רגעיו‬
‫האחרונים של אדם בחיים עם משמעות ולא‬
‫בחיים מלאכותיים וחסרי כבוד‪ .‬הם מבינים‬
‫שיש רגע שבו צריך למות‪ .‬חשוב שנראה את‬
‫המוות במהלך חיינו וכך נוכל להכיר בו כחלק‬
‫בלתי נפרד מהחיים‪ .‬לכן נערכים במזרח‬
‫טקסי הלוויה ברחובות‪ ,‬ומזמינים את כל בני‬
‫המשפחה לבוא לקחת חלק בטקסי המוות‬
‫על סוגיהם השונים‪ .‬אין מנסים להסתיר‬
‫את הזקנה‪ ,‬הזקנים נשארים עם המשפחה‬
‫עד מותם‪ .‬בהגיע רגע המוות קוראים למת‬
‫את ספר המתים הטיבטי בנוכחות כל בני‬
‫משפחתו ועוזרים לו לעשות את המעבר בין‬
‫החיים למוות‪ ,‬וללידה מחדש‪.‬‬
‫כך בזמן שבמערב מתכחשים למוות‪,‬‬
‫למוות‬
‫ההתכחשות‬
‫נחשבת‬
‫במזרח‬
‫לחיים‪.‬‬
‫כהתכחשות‬
‫רבה‬
‫במידה‬
‫הנכונות להתוודע אל המוות ואל החיים גם‬
‫יחד נתפסת כמקדמת שלוות נפש‪ .‬המוות‬
‫נתפס כעובדת חיים בלתי נמנעת‪ .‬הוא עוד‬
‫חולייה בחיים‪ ,‬כמו יום ולילה‪.‬‬
‫כמו בחיים‪ ,‬מי שמגיע למצב של מצוקה‬
‫בלא הכנה‪ ,‬מתייסר ומסתבך שלא לצורך‪.‬‬
‫מי שמגיע מוכן‪ ,‬יכול לפעול בצורה מיטיבה‬
‫יותר‪ .‬לכן ראוי להתאמן לקראת המיתה‪ ,‬כך‬
‫שנוכל על ערש דווי לא להתחרט על בזבוז‬
‫החיים‪ .‬המסקנה המתבקשת היא‪ ,‬שכדי למות‬
‫נכון יש להתאמן בלחיות נכון‪.‬‬
‫מה אקח איתי במותי?‬
‫בפילוסופיה הבודהיסטית נהוג לומר‬
‫כי קיימות שלוש אמיתות לגבי המוות‪:‬‬
‫‪17‬‬
‫‪ .1‬אני לא יודע מתי‬
‫‪ .2‬אני לא יודע איך‬
‫‪ .3‬לא אקח איתי שום דבר‪.‬‬
‫האמת השלישית היא אולי המראה הברורה‬
‫ביותר לגבי הגורם לסבל בחיינו‪ .‬הרי ברור‬
‫לכולנו כי ביום מותנו לא ניקח איתנו את‬
‫הישגינו ונכסינו החומריים‪ ,‬וגם לא את הכבוד‬
‫והמעמד שלנו‪ .‬אז השאלה המתבקשת היא‪,‬‬
‫מדוע לרדוף אחריהם כל חיינו‪ ,‬אם הם לא‬
‫יבואו איתנו? בודהה בעצמו אומר לנו‪ ,‬באמת‬
‫הנאצלת הראשונה שלו‪ ,‬כי החיים הם סבל‬
‫(הסבל הוא חלק בלתי נפרד מחיינו) ומוסיף‬
‫באמת השניה שהסיבה לסבל קשורה בבערות‬
‫שלנו שגורמת לנו לצמאון (‪)Attachment‬‬
‫לכל הדברים החומריים‪ ,‬שדינם להשתנות‪.‬‬
‫אנחנו רוצים להישאר צעירים אך הגוף‬
‫מזדקן‪ ,‬אנחנו רוצים להישאר בריאים אך יש‬
‫גם חולי‪ ,‬אנחנו רוצים לחיות לנצח אך המוות‬
‫יגיע‪ .‬אנחנו רוצים כסף‪ ,‬אהבה‪ ,‬עבודה ובית‬
‫אך לפעמים גם הם אובדים לנו‪ .‬אם נתלה את‬
‫האושר שלנו במשהו משתנה‪ ,‬אז גם האושר‬
‫שלנו ישתנה ויהיה בלתי מושג‪ .‬כל תשוקה‬
‫שאנחנו מספקים – מתחדשת רגע אחרי‬
‫שסיפקנו אותה‪ .‬לצערנו‪ ,‬בעולם המערבי אנו‬
‫רודפים במשך רוב שעות היום אחר הנאות‬
‫זמניות‪ ,‬ולכן הסבל אורב לנו בכל פינה‪.‬‬
‫אם אוכל להבין לעומק שביום מותי לא‬
‫אקח איתי שום דבר חומרי‪ ,‬הדבר ישפיע‬
‫באופן בלתי נמנע על האופן שבו אני חי‪,‬‬
‫על המאמצים שאני משקיע בחיי ועל הגדרת‬
‫מרכז החיים שלי‪ .‬אוכל להתרכז במה שכן ילך‬
‫איתי לכל מקום‪ ,‬ולפי תפיסת המזרח גם לאחר‬
‫מותי ‪ -‬ההכרה שכבשתי‪ ,‬הוויה הקשורה‬
‫בהווייתי הטהורה ובנשמתי הנצחית‪.‬‬
‫תפיסת המוות של המזרח מזכירה לנו שמרדף‬
‫אחר נכסים חומריים רק מגדיל את החיבור‬
‫שלנו לעולם החומר ומגדיל את סבלנו‪ ,‬בחיינו‬
‫בוודאי אך גם במותנו‪ .‬ולכן‪ ,‬כפי שנאמר‬
‫ביהדות – “טוב שם משמן טוב ויום המוות‬
‫מיום היוולדו”‪ .‬כלומר עדיף לרדוף בחיינו‬
‫אחר שם טוב ‪ -‬מי שאנחנו ‪ -‬מאשר אחר שמן‬
‫טוב ‪ -‬מה שיש לנו‪.‬‬
‫מוות כמפתח לחיים נכונים‬
‫ידיעת וקבלת המוות הן הכנה טובה לחיים‪.‬‬
‫המוות הוא חלק מאיתנו‪ ,‬הוא קיים בכל‬
‫דבר סביבנו‪ .‬חיים ומוות הם הפכים נדרשים‬
‫ומשלימים‪ ,‬שלא יכולים להתקיים האחד ללא‬
‫השני‪ .‬הפרפר לא יתקיים ללא מות הגולם‪,‬‬
‫ריקבון של דבר אחד הוא התהוות של חיים‬
‫חדשים‪.‬‬
‫כדי להתכונן למוות הגדול יש לתרגל מיתות‬
‫קטנות בתוך חיינו – למות להרגלים ודפוסים‬
‫לא נכונים‪ .‬למות להבנות לא נכונות על החיים‪.‬‬
‫למות לצדקנות ולידענות‪ .‬למות להזדהות‬
‫שלנו עם האישיות והעולם המטריאליסטי‪.‬‬
‫למות למה שמעכב אותנו מללמוד את סודות‬
‫החיים ולחיות אותם‪ .‬ספר המתים הטיבטי‬
‫מבקש מאיתנו להתעורר רוחנית כבר עכשיו‬
‫ולנתק עצמנו מהכבלים הפיזיים לגוף‪,‬‬
‫לרגשות ולמחשבות‪ ,‬לפני שהמוות יעשה זאת‬
‫בכל מקרה‪.‬‬
‫דווקא אם נשכיל לתת למוות לחיות לצידנו‪,‬‬
‫הוא יעזור לנו לחיות טוב יותר‪ .‬בספר טיבטי‬
‫עתיק בשם "קול הדממה"‪ ,‬המהווה סוג של‬
‫מדריך לתלמיד הצועד בדרך הרוחנית ומבקש‬
‫ללמוד לחיות נכון יותר‪ ,‬כתוב‪" :‬ותר על חייך‬
‫אם ברצונך לחיות"‪ .‬כלומר‪ ,‬על‪-‬פי התפיסה‬
‫הטיבטית‪ ,‬לחיות אינו דבר מובן מאליו‪.‬‬
‫העובדה שאנו קמים בבוקר והולכים לעבודה‪,‬‬
‫עדיין לא אומרת שאנחנו חיים‪ .‬כדי לחיות את‬
‫החיים במלואם עלינו לוותר על מה שעד כה‬
‫קראנו לו בשם חיים‪ .‬החיים בעולם הנגלה‪,‬‬
‫במטריקס‪ ,‬החיים החומריים – ללכת לבית‬
‫הספר‪ ,‬לעשות צבא‪ ,‬ללמוד לתואר‪ ,‬להקים‬
‫משפחה‪ ,‬לפתח קריירה ועוד‪ .‬כמובן שאין‬
‫כוונתם שנפסיק לעשות את הדברים הללו‪,‬‬
‫אלא שנפסיק את ההזדהות שלנו איתם‪.‬‬
‫שנבין שהם רק המרכבה לדבר הנקרא חיים‪.‬‬
‫הם רק כלי‪ ,‬אליו יש לצקת את מהות החיים‪.‬‬
‫הטיבטים מזמינים אותנו לשאול את עצמנו‪:‬‬
‫לאור איזה ערכים אנו פועלים בעולם?‬
‫אל איזה אידיאל מכוונות עינינו? האם יש‬
‫כיוון ומשמעות לכל המעשים שלנו? האם‬
‫בתוך זרם החיים אנחנו זוכרים מי אנו ולמה‬
‫באנו לפה?‬
‫לאורה של ההבנה כי איכות מותו של אדם‬
‫היא במידה רבה נגזרת של איכות חייו‪ ,‬נולדו‬
‫במסורות המזרח אימונים שונים ומגוונים‪,‬‬
‫המבקשים לתרגל את המוות בתוך חיי היום‪-‬‬
‫יום‪ ,‬לא כאויב מפחיד‪ ,‬אלא כתזכורת לחיים‬
‫טובים‪ ,‬כשעון מעורר לחיים מלאים‪ .‬אנו‬
‫מכירים גם אנשים במערב הנאלצים לפתע‬
‫לעמוד מול עובדת המוות הבלתי נמנע‪,‬‬
‫ומגלים באחת שהוא מעניק לחייהם חיוניות‪,‬‬
‫משמעות‪ ,‬סדר עדיפויות ומתנות אחרות‪.‬‬
‫האם אנו יכולים להרוויח את המתנות‬
‫שהמודעות למוות עשויה להעניק לנו‪ ,‬מבלי‬
‫לחכות לכך שחיינו אכן יגיעו אל קיצם?‬
‫במזרח טוענים שכן‪ .‬הכול יודעים שצריך‬
‫למות‪ ,‬אך יש רק מעט מאוד אנשים שניחנו‬
‫בחכמה הדרושה והחלו להתכונן אל מותם‪.‬‬
‫ואתם?‬
‫‪19‬‬
‫‪11‬‬
‫‪18‬‬
‫פילוסו‬
‫פ‬
‫י‬
‫ה‬
‫כ‬
‫ד‬
‫ר‬
‫ך‬
‫ח‬
‫ים‬
‫י‬
‫קורס‬
‫מ‬
‫ב‬
‫ו‬
‫א‬
‫‪ .1‬דע את עצמך‬
‫רמות ההכרה הקיימות באדם‪ ,‬על פי מורשת‬
‫המזרח והמערב‪ .‬מה זמני ומה נצחי בתוכנו?‬
‫‪ .2‬קארמה יוגה – המעשה הנכון‬
‫הדרך להשגת החופש לפי ה"בהגוודגיטה"‬
‫– ספר החוכמה של הודו העתיקה וסיפורו‬
‫המופלא של ארג'ונה הלוחם‪ .‬גלגולי נשמות‪,‬‬
‫דהרמה‪ ,‬קארמה‪ ,‬הצורך לזהות את המעשה‬
‫הנכון והדרך להגשמתו‪.‬‬
‫‪ .3‬בודהא והדרך לשחרור עצמי‬
‫ה"דהאמאפאדה" ‪ -‬תורתו של בודהא‬
‫והאפשרות המעשית להבחין בין מציאות‬
‫לאשליה‪ ,‬ולהשתחרר מהסבל‪.‬‬
‫‪ .4‬לשמוע את "קול הדממה"‬
‫"קול הדממה" – ההוראות לצועדים בדרך על‬
‫פי הבודהיזם הטיבטי‪.‬‬
‫כיצד להתכונן למסע רוחני ולהתגבר על‬
‫המכשולים הניצבים בדרך‪.‬‬
‫‪ .5‬כלים לחיים – היום כמו בעולם העתיק‬
‫המושג "סדר" על פי כתביו של קונפוציוס‪.‬‬
‫הערך העליון וה"מעלה”‪ ,‬כאמצעים להשגת‬
‫האושר על פי אריסטו‪.‬‬
‫"מעאת" – מושג ה"צדק" ממצרים העתיקה‪,‬‬
‫כיצד לממש את הפוטנציאל ולהשפיע על‬
‫העולם‪.‬‬
‫‪ .6‬האמן‪ ,‬המאוהב והפילוסוף – מי אתה ?‬
‫שלוש הדרכים להתפתחות על פי פלוטינוס‬
‫והתנועה הכפולה של הנשמה‪.‬‬
‫מושג האחריות האינדיבידואלית בפילוסופיה‬
‫של הסטואיקנים‪.‬‬
‫‪ .7‬האור בקצה המערה‬
‫היציאה מחושך לאור ומבערות לחכמה‪ ,‬על‪-‬פי‬
‫מיתוס המערה של אפלטון‪ .‬מיהו פילוסוף‪,‬‬
‫מיהו פוליטיקאי? מה תפקידם כיום?‬
‫לימוד וחוויה המעניקים כלים מעשיים לחיים‪.‬‬
‫אנו מזמינים אותך לעשות צעד במסע מרתק לשינוי פנימי וחברתי‬
‫העובר דרך תרבויות עתיקות וחוקר את מטרת היקום‪ ,‬תפקידו של האדם ואת‬
‫חוקי הטבע הפועלים בעולם‪.‬‬
‫‪ .8‬צדק חברתי‬
‫הפוליטיקה כמדע העוסק בביטוי האתיקה‬
‫בחברה‪ .‬תפיסת הצדק והחינוך של אפלטון‬
‫והמחלוקת בינו לבין אריסטו‪.‬‬
‫מורשתו של פיתגורס ‪ -‬בית הספר האחרון‬
‫למסתורין במערב‪.‬‬
‫‪ .9‬צורות ממשל שונות‬
‫מהמלך – כהן ועד לאנרכיה‪ ,‬הצורות השונות‬
‫לארגון המדינה והחברה המסורתית מול‬
‫החברה המודרנית‪ .‬לידתה של הדמוקרטיה‬
‫ביוון העתיקה ומאפייניה הפילוסופיים‪.‬‬
‫‪ .10‬הדרך למסתורין‬
‫התפקידים המסורתיים בחברות עתיקות ‪-‬‬
‫ילדות‪ ,‬בגרות וזקנה‪.‬‬
‫הדרך למסתורין‪ :‬חניכות שבטית‪ ,‬מיסטית‬
‫ומאגית‪.‬‬
‫המסתורין כתהליך חינוך שלם‪.‬‬
‫‪ .11‬כשמיתולוגיה והיסטוריה נפגשות‬
‫ההיסטוריה כזיכרון העבר והמיתולוגיה ככלי‬
‫המעניק לה משמעות וכיוון‪.‬‬
‫‪ .12‬הסוד של הסמלים‬
‫הסמלים מאפשרים את הקשר לרעיונות‬
‫מופשטים‪ .‬דוגמא‪ :‬עץ החיים בקבלה‪ ,‬הנו‬
‫עץ של סמלים המבטאים רמות שונות באדם‬
‫וביקום‪ .‬באמצעותו ניתן ללמוד על תהליך‬
‫הבריאה של האדם והעולם‪.‬‬
‫‪ .13‬גלגל החיים‬
‫היוגות ההודיות‪ ,‬המעבר לעידן הדלי‪ ,‬האם‬
‫הוא יוביל לרנסאנס רוחני? מה ניתן לצפות‬
‫מה"עידן החדש"‪ ,‬ומה הוא לא יהיה‪.‬‬
‫‪ .14‬ניצוץ התודעה באדם‬
‫מהו האדם באמת – המיתוס של פרומתאוס‬
‫ומשמעותו‪ .‬מהו העתיד האנושי?‬
‫‪ .15‬סיכום ‪ -‬איפה אנו ולאן ממשיכים?‬
‫סיכום הרעיונות המרכזיים והצצה אל לימודי‬
‫ההמשך‪ ,‬המציעים את הצעד הבא לשינוי‪.‬‬
‫במהלך הקורס יתקיים מפגש של שיחות‬
‫אישיות עם המשתתפים וסמינר תרגילים‬
‫חוויתי‪.‬‬
‫הרצאות היכרות בכניסה חופשית‬
‫ותאריכי פתיחת קורסים באתר‪:‬‬
‫‪www.newacropolis.org.il‬‬
‫‪21‬‬
‫מי הרג את אמא אדמה?‬
‫גל איש שלום‬
‫מי אתה? לאן אתה שייך?‬
‫האם אתה מרגיש שייך למקום שבו אתה חי‪,‬‬
‫או שאתה חי בהרגשה שהמקום שייך לך?‬
‫האם אתה זוכר שאתה חלק ממארג חיים נפלא‬
‫ורחב הרבה יותר?‬
‫בעבר הרחוק הייתה אמא אדמה נערצת בקרב‬
‫כל בני האדם‪ ,‬ואת המנה הראשונה של כוס‬
‫היין היה נהוג לתת לה‪ ,‬כאות תודה וזיכרון‪.‬‬
‫נוכחותה הבריאה מילאה את הבטן‪ ,‬את הסיר‬
‫ואת המזווה‪ .‬לא היה קל להתמודד עם מזג‬
‫האוויר ההפכפך‪ ,‬עם בצורת ועם רעב‪ ,‬עם‬
‫מסעות ארוכים חסרי ודאות‪ .‬אך היא תמיד‬
‫הייתה שם; רק ממנה הייתה יכולה להגיע‬
‫ישועה‪.‬‬
‫בעידן ההוא‪ ,‬שבו למדענים קראו "פילוסופים‬
‫של הטבע"‪ ,‬המרחק בין שירה דתית‬
‫לבין תיאוריה מדעית היה קטן‪ .‬אך כאשר‬
‫ה"פילוסופיה המדעית" התנגדה לתפיסותיהם‬
‫של הכוחות הדתיים העולים‪ ,‬באירופה‬
‫המתנצרת‪ ,‬נוצר פילוג בין השניים‪ ,‬ולאחר‬
‫כאלף שנות השפלה ונידוי‪ ,‬הפילוסופים של‬
‫הטבע המציאו את עצמם מחדש‪ ,‬תוך כניעה‬
‫לגבולות הכיבוש ‪ -‬הדת עונה לשאלות‬
‫מוסריות‪ ,‬והמדע עונה לשאלות מעשיות‪.‬‬
‫המדען המודרני שואל‪" ,‬כיצד הדברים‬
‫פועלים"‪ ,‬אך אינו שואל "מדוע הדברים‬
‫פועלים"‪ .‬אין זה תפקידו‪ .‬מסיבה זו הוא‬
‫מפרק כל דבר לגורמים‪ ,‬ומבצע ניסויים‬
‫בחדר מנותק עד כמה שאפשר מ"השפעות‬
‫חיצוניות"‪ .‬איש הדת‪ ,‬לעומתו‪ ,‬נותר בפיגור‬
‫קל‪ ,‬עוקב מהצד אחר התגליות החדשות‪,‬‬
‫אחר הכלים ואחר האמצעים החדשים‪ ,‬מנסה‬
‫להחיל את כללי המוסר על המציאות החדשה‪,‬‬
‫המשתנה במהירות האור‪.‬‬
‫אך היות שסיבה ותוצאה הן שתי פניו של‬
‫אותו המטבע‪ ,‬המעשים והסיבות למעשים‬
‫שזורים כשתי וערב במארג חיינו‪ .‬ככל שקצב‬
‫החיים החיצוני עולה‪ ,‬יש פחות "פנאי" לחיים‬
‫הפנימיים‪ :‬להתבוננות‪ ,‬לשקט‪ ,‬לשאלות‬
‫מהותיות על החיים‪ .‬יש פחות לגיטימיות‬
‫לפעולות שאין להן תוצאות מיידיות‪ .‬התוצאה‬
‫המיידית והידועה מראש הפכה להיות האלילה‬
‫החדשה; ואילו סטייה קלה מהמרחב הידוע‬
‫מראש הפכה להיות סיבה לגיטימית לתסכול‪,‬‬
‫לכעס ולאלימות‪.‬‬
‫ככל שהמציאות היום‪-‬יומית הפכה להיות‬
‫ידועה מראש‪ ,‬הפכו החיים יחד להיות מיותרים‬
‫עבור הישרדותנו החומרית‪ .‬בהדרגה איבדנו‬
‫את הקשר האינטימי והעמוק עם הטבע‪ ,‬עם‬
‫האנושות‪ ,‬עם החברה‪ ,‬עם המשפחה‪ ,‬עם‬
‫עצמנו‪.‬‬
‫אך אמא אדמה חיה ונושמת‪ ,‬מווסתת את כל‬
‫הדברים‪ .‬היא היד הנעלמת הקושרת את כל‬
‫היצורים החיים ודואגת שהחיים על פני כדור‬
‫הארץ ימשיכו לשגשג בטווח הארוך‪ .‬כאשר‬
‫אוכלוסיית הטורפים מתרבה יתר על המידה‪,‬‬
‫אוכלוסיית הניצודים מצטמצמת‪ .‬צמצום זה‬
‫גורם לירידה באוכלוסיית הטורפים‪ ,‬מפאת‬
‫מחסור במזון‪ .‬כך נוצר משוב חוזר שלילי‪,‬‬
‫השומר על יחס נכון בין האוכלוסיות‪.‬‬
‫התהליך המדעי המקובל של פירוק לגורמים‬
‫סייע במהלך המאות האחרונות לעמוד על‬
‫תופעות רבות מסוג זה‪ ,‬בקרב קבוצות קטנות‬
‫של יצורים ‪ -‬בעלי חיים‪ ,‬צמחים ואף מינרלים‬
‫בקרקע‪ .‬ידוע‪ ,‬למשל‪ ,‬שפוריות הקרקע פוחתת‬
‫כאשר מגדלים את אותו הצמח במשך מספר‬
‫עונות‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬תחלופה עונתית או שילוב‬
‫מושכל בין מספר גידולים באותה קרקע‪ ,‬גורם‬
‫להחזרת חומרי הגלם לאדמה‪ ,‬ומאפשר את‬
‫התחדשותה‪ .‬אך בהיעדר מצפן מוסרי עמוק‪,‬‬
‫נמצאו לבעיה זו פתרונות נוספים‪ :‬שימוש‬
‫הולך וגובר בדשן כימי מאפשר לעקוף את‬
‫מנגנון ההגנה של אמא אדמה‪ .‬הרגלי הגידול‬
‫בחקלאות המודרנית גורמים לדבר נוסף‬
‫ עלייה באוכלוסיית הטורפים (חיידקים‪,‬‬‫פטריות‪ ,‬חרקים ובעלי חיים אשר אוכלים את‬
‫הגידולים)‪ .‬כדי להתמודד עם התנגדותה של‬
‫אמא טבע‪ ,‬נעשה שימוש הולך וגובר בחומרי‬
‫הדברה כימיים‪.‬‬
‫באופן לא מפתיע‪ ,‬בתהליך הפירוק לגורמים‬
‫של המדע המודרני‪ ,‬נגדע הקשר הבלתי‬
‫נראה‪ ,‬המאחד בין כל מערכות החיים‪ .‬הצורך‬
‫ב"אמא אדמה" במובן רחב ההיקף‪ ,‬הכולל‬
‫את כל היצורים החיים‪ ,‬אבד‪ .‬א ֹבדנו של ציר‬
‫חיוני זה מונע מהמדע להתייחס בצורה שלמה‬
‫ומקיפה לחיים על פני כדור הארץ‪.‬‬
‫החוקר המהפכן ג'יימס לאבלוק הגה במוחו‬
‫רעיון יוצא מן הכלל; הוא קרא לרעיון‬
‫"תיאוריית גאיה"‪ ,‬על שם אלת האדמה‬
‫במיתולוגיה היוונית‪ .‬רעיון זה נולד על מנת‬
‫לפתור בעיה משונה; לאבלוק שם לב שהרכב‬
‫החומרים באטמוספרה של כדור הארץ איננו‬
‫הגיוני מבחינה כימית – יש יותר מדי חמצן‬
‫ומעט מדי פחמן דו‪-‬חמצני‪.‬‬
‫החומרים בטבע מורכבים מחלקיקים קטנים‬
‫הנקראים אטומים‪ .‬שילובים שונים בין אותם‬
‫האטומים יוצרים חומרים שונים‪ ,‬ולכל חומר‬
‫יש מידת יציבות שונה‪ .‬בנוסף‪ ,‬לחומר יש‬
‫נטייה להגיע למצב היציב ביותר ולהישאר‬
‫בו‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬שאם ניקח כמות גדולה‬
‫של חומר‪ ,‬נערבב‪ ,‬נחמם ונמתין בסבלנות‪,‬‬
‫האטומים ישתלבו לכדי הרכב החומרים‬
‫היציב ביותר האפשרי בתנאים אלו‪ .‬מצב זה‬
‫נקרא גם שיווי משקל כימי; זהו המצב בו‪,‬‬
‫פרט לשינויים אקראיים וזמניים‪ ,‬החומר‬
‫מפסיק לשנות את הרכבו הכימי‪.‬‬
‫לאבלוק קלט שהרכב החומרים של‬
‫האטמוספרה שונה מאוד ממצב שיווי המשקל‬
‫הכימי‪ .‬כלומר‪ ,‬יש הרבה יותר מדי חמצן‪,‬‬
‫שבמצב שיווי משקל היה מחמצן את המתכות‬
‫והפחמן הנמצאים באדמה‪ ,‬ומעט מדי פחמן‬
‫דו‪-‬חמצני‪ ,‬שהיה נוצר מתהליך חמצון‬
‫זה‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬חוסר שיווי המשקל הכימי‬
‫הבלתי סביר של הרכב האטמוספרה כמעט‬
‫ולא השתנה במהלך מיליוני שנות קיומו של‬
‫כדור הארץ‪ .‬לאבלוק הבין שחייב להיות‬
‫גורם מווסת‪ ,‬המתנגד באופן פעיל לנטייה‬
‫הטבעית של החומר‪ ,‬ושומר על תנאים לא‬
‫יציבים אלו‪ .‬אבל מה יכול לווסת בהצלחה‪,‬‬
‫לאורך עידנים‪ ,‬חוסר שיווי משקל כימי של‬
‫‪ 5,500,000,000,000,000‬טונות של‬
‫אוויר?‬
‫על‪-‬פי תיאוריית גאיה‪ ,‬היצורים החיים עצמם‬
‫מהווים גורם מווסת לתנאי הסביבה על פני‬
‫הכדור‪ .‬במושג "תנאי הסביבה" נכללים‪,‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬הרכב האוויר‪ ,‬מליחות האוקיינוסים‪,‬‬
‫כמות המשקעים ואף הטמפרטורה‪ :‬במשך‬
‫‪ 3.5‬מיליארדי שנים הטמפרטורה הממוצעת‬
‫‪22‬‬
‫על פני כדור הארץ נותרה בין ‪ 10‬ל‪20-‬‬
‫מעלות‪ ,‬אף על פי שע ֹצמת השמש נמצאת‬
‫בעלייה מתמדת ומשתנה במחזוריות לאורך‬
‫העידנים‪.‬‬
‫אפשר לדמות את התהליך העולמי הזה‬
‫לתהליכים ביולוגיים המתרחשים בגופו של‬
‫יצור חי‪ :‬כאשר חם לנו‪ ,‬מתחיל תהליך של‬
‫הזעה‪ ,‬וכלי הדם מתרחבים ומשחררים חום‬
‫רב יותר אל הסביבה‪ .‬כאשר קר לנו‪ ,‬כלי‬
‫הדם מתכווצים‪ ,‬ובמקרים קיצוניים שרירי‬
‫הגוף רועדים כדי ליצור חום נוסף‪ .‬השמירה‬
‫על חום הגוף‪ ,‬כמו גם על מליחות הדם‪,‬‬
‫ריכוז הסוכרים בתא‪ ,‬אספקת החמצן ועשרות‬
‫פרמטרים אחרים ‪ -‬מחייבת שיתוף פעולה‬
‫תפקודי בין כל תאי הגוף‪ ,‬באמצעות מנגנוני‬
‫משוב שלילי רבים ומורכבים‪.‬‬
‫לפי תיאוריה זו‪ ,‬ניתן לדמות את שלל היצורים‬
‫החיים לתאי גופו של כדור הארץ‪ ,‬ואיברי הגוף‬
‫הם המערכות האקולוגיות שלו‪ .‬כאשר חל‬
‫שינוי בתנאי הסביבה‪ ,‬המערכות האקולוגיות‬
‫משתפות פעולה כדי להחזיר את האיזון על‬
‫כנו‪ .‬למשל‪ ,‬אם ריכוז החמצן באוויר יורד‬
‫ביחס לריכוז הפחמן הדו‪-‬חמצני‪ ,‬צמחים‬
‫בכל העולם יפיקו סוכרים בקצב מוגבר‪ ,‬ועל‪-‬‬
‫ידי כך יצמצמו את ריכוז הפחמן הדו‪-‬חמצני‬
‫ויעלו את ריכוז החמצן‪ .‬אם ריכוז החמצן‬
‫באוויר עולה ביחס לריכוז הפחמן הדו‪-‬‬
‫חמצני‪ ,‬מתגבר הסיכוי לשרפות‪ ,‬המשחררות‬
‫כמות גדולה של פחמן דו‪-‬חמצני ומצמצמות‬
‫בפתאומיות את אוכלוסיית הצמחים‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫כל היצורים על פני כדור הארץ מתפקדים‬
‫כיצור‪-‬על השומר על תנאי סביבתו הפנימית‪,‬‬
‫נוכח השינויים החיצוניים‪.‬‬
‫האלמנט המהפכני בתיאוריה‪ ,‬והסיבה‬
‫העיקרית לביקורת מטעם האקדמיה‪ ,‬היא‬
‫שכדי להשיג תיאום כלל‪-‬עולמי‪ ,‬חייב‬
‫להתקיים מנגנון ריסון עצמי בכל היצורים‬
‫החיים‪ ,‬המונע את התפתחותן של צורות‬
‫התנהגות נצלניות והרסניות עבור תנאי‬
‫הסביבה‪ .‬עמדה זו איננה עומדת בקנה אחד‬
‫עם "תיאוריית הגן האנוכי"‪ ,‬הנגזרת מתורתו‬
‫של דרווין בנוגע למוצא המינים‪ ,‬אך מעבר‬
‫לכך‪ ,‬איננה עומדת בקנה אחד עם התפיסה‬
‫האנושית המודרנית‪ ,‬האנתרופוצנטרית‪,‬‬
‫השמה את האדם במרכז‪.‬‬
‫בעולם העתיק שימשה אמא אדמה ציר מרכזי‬
‫עבור האדם והאנושות‪ .‬בעולם המודרני‪,‬‬
‫העצמאות היחסית שהשגנו ביחס למחזורי‬
‫הטבע עלתה לנו במחיר כבד‪ .‬איננו שייכים‬
‫עוד לעולם‪ ,‬לאמא אדמה‪ .‬נולדנו בחיקה‪ ,‬אך‬
‫כעת אנו בוגרים ולא כפופים עוד לחוקיה‪ .‬אנו‬
‫חיים באשליה שהיא איננה משפיעה עלינו‪,‬‬
‫אך בו‪-‬בזמן מקבלים אותה כמובנת מאליה‪,‬‬
‫ואיננו שמים לב להשפעה שיש לנו עליה‪ .‬לא‬
‫תיתכן בטבע השפעה חד‪-‬כיוונית; אם אנו‬
‫משפעים‪ ,‬אנו גם מושפעים‪.‬‬
‫ללא נקודת ייחוס חיצונית‪ ,‬ללא תחושת‬
‫שייכות ושותפות גורל לדבר גדול יותר‪,‬‬
‫לקהילה הגדולה ביותר ‪ -‬קהילת החיים‬
‫על פני כדור הארץ ‪ -‬איבדנו את היכולת‬
‫לווסת את עצמנו‪ .‬אנו לוקחים את מה שאנו‬
‫מצליחים לקחת‪ ,‬מבלי לחשוב על ההשלכות‬
‫ארוכות הטווח‪ .‬היעלמותה של אוכלוסיית‬
‫הדגים ברחבי העולם והרס יערות הגשם הן‬
‫רק דוגמאות בודדות להשפעה ההרסנית של‬
‫איבוד כושר הריסון העצמי של האנושות‪ .‬רק‬
‫העתיד יגלה כיצד השפיעו שינויים אלה על‬
‫מערכת המשוב השלילי העולמית‪ ,‬על מערכת‬
‫ההגנה של אמא אדמה‪.‬‬
‫בהמשך ישיר לאותן צורות מחשבה ‪-‬‬
‫נפרדות‪ ,‬אגוצנטריות‪ ,‬עצמאות מדומה ‪ -‬גם‬
‫החברה האנושית מתפלגת‪ .‬איננו שייכים‬
‫לאף אחד ולשום מקום; אנו אדונים לעצמנו‪.‬‬
‫לוקחים את מה שאנו מצליחים לקחת‪ ,‬מבלי‬
‫לחשוב על ההשלכות ארוכות הטווח‪ .‬החיפוש‬
‫אחר סיפוק מהיר מוביל לשחיתות‪ ,‬לניצול‪,‬‬
‫לאלימות ולפחד; מישהו תמיד משלם את‬
‫המחיר‪.‬‬
‫אבל מה אכפת לנו? אנו בוגרים עכשיו‪ ,‬חיינו‬
‫נטולים חוסר ודאות‪ .‬אנו יודעים בדיוק מה‬
‫המחיר (העלות הכספית) של כל בחירה שלנו‪.‬‬
‫איננו מושפעים מגחמותיה של אמא אדמה‪,‬‬
‫איננו סרים למרותו של אף מלך‪ ,‬אנו חסינים‬
‫להשלכות של המעשים שלנו על הטבע ועל‬
‫החברה‪.‬‬
‫אבל הבעיה האמיתית איננה זעמו של האל‬
‫וגם לא מלחמות אזרחים בשם החירות‪ .‬הבעיה‬
‫היא שנותרנו לבדנו‪ .‬בודדים מול המציאות‬
‫הכלכלית‪ ,‬החברתית והפוליטית‪ ,‬מול חוסר‬
‫ודאות קיומי לטווח הארוך‪ ,‬שאותו הקרבנו‬
‫על מזבח הקדמה‪ .‬אנחנו לבדנו‪ ,‬משום שאמא‬
‫אדמה מתה מזמן; רק "הגן האנוכי" שורד‪.‬‬
‫אנו מנסים לחשוב על פתרונות‪ ,‬לעקוף (שנית)‬
‫את הבעיה שיצרנו; ליצור רשת ביטחון מדומה‬
‫בעזרת הפייסבוק‪ ,‬תנועות חברתיות קצרות‪-‬‬
‫חיים על בסיס המצוקה המשותפת‪ ,‬לחצות‬
‫את שביל ישראל פעם אחת בחיים (בשביל‬
‫האתגר)‪ ,‬או לטייל בעולם ולפגוש תרבויות‪.‬‬
‫אבל בסופו של דבר אנו נשארים לבדנו‪ .‬כי‬
‫אי אפשר לפתור בעיה באותם הכלים שיצרו‬
‫אותה‪.‬‬
‫אבל האמת היא שאין חדש תחת השמש‪.‬‬
‫תמיד היינו חלק ממארג החיים ותמיד נהיה‪.‬‬
‫האם נעז לחיות כך? לשם כך עלינו לוותר‬
‫על אשליית העצמאות ולהכיר בכך שאנו‬
‫מושפעים ומשפיעים על סביבתנו‪ .‬בדומה‬
‫לכלל היצורים החיים על פני כדור הארץ‪ ,‬אנו‬
‫יוצרים למעשה את התנאים הפסיכולוגיים של‬
‫העולם הפנימי שלנו ואת התנאים החברתיים‬
‫של הקהילה שלנו‪ .‬עלינו לפתח דרך חיים‬
‫קהילתית יותר‪ ,‬המתבססת על הידיעה שאנו‬
‫שותפי גורל‪ .‬להכיר בכך שאין טעם להיות‬
‫עצמאיים‪ ,‬אם אנו נותרים לבדנו‪ .‬למעשה‪,‬‬
‫כאשר אנו לבד‪ ,‬חסרי תמיכה ושייכות‪ ,‬גם‬
‫העצמאות שלנו אובדת‪ ,‬משום שאנו מבזבזים‬
‫אותה בניסיון להשתייך לאפנות חולפות‪.‬‬
‫עלינו להרחיב את זהותנו על מנת‬
‫שתכלול את האנשים שאיתם אנו‬
‫חיים; שהאושר שלנו יהיה האושר‬
‫שלהם; שניצחון עבורנו יהיה הניצחון‬
‫שלהם‪.‬‬
‫עלינו לפתח מחדש את הקשרים הקהילתיים‪,‬‬
‫בהתבסס על אחווה‪ ,‬ומשם להמשיך ולפתח‬
‫את הקשר שלנו עם אמא אדמה‪ ,‬עם הקהילה‬
‫הרחבה שאליה אנו שייכים‪ .‬עלינו לגלות‬
‫מחדש את אמא אדמה‪ ,‬שכל רכושנו ‪ -‬כולל‬
‫גופנו עצמו ‪ -‬מגיע ממנה‪ ,‬ואליה ישוב‪.‬‬
‫עלינו ללמוד לחיות עם הקונפליקט שבין‬
‫הצורך בעצמאות לבין הצורך להיות שייך‪.‬‬
‫האמת היא שאין סתירה בין שני צרכים אלו;‬
‫להפך‪ .‬רק אדם עצמאי יכול לחיות באחווה‬
‫אמיתית‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫כשהדברים מתפרקים‬
‫"דברים שמתפרקים הם מעין מבחן וגם מעין ריפוי‪ .‬אנחנו חושבים שהעיקר הוא‬
‫לעבור את המבחן ולהתגבר על הבעיה‪ ,‬אבל האמת היא שהדברים לא באמת‬
‫נפתרים‪ .‬הם מתאחים ומתפרקים‪ .‬ואחר כך הם שוב מתאחים ושוב מתפרקים‪.‬‬
‫זה פשוט כך‪ .‬הריפוי מגיע מהשארת מקום לכל זה לקרות‪ :‬מקום לצער‪,‬‬
‫להקלה‪ ,‬לאומללות‪ ,‬לשמחה‪".‬‬
‫אלעד פרוטר‪ ,‬מנהל סניף אקרופוליס החדשה בראשון לציון‬
‫“דברים שמתפרקים הם מעין מבחן וגם‬
‫מעין ריפוי‪ .‬אנחנו חושבים‪ ,‬שהעיקר הוא‬
‫לעבור את המבחן ולהתגבר על הבעיה‪ ,‬אבל‬
‫האמת היא שהדברים לא באמת נפתרים‪ .‬הם‬
‫מתאחים ומתפרקים‪ .‬אחר כך הם שוב מתאחים‬
‫ושוב מתפרקים‪ .‬זה פשוט כך‪ .‬הריפוי מגיע‬
‫מהשארת מקום לכל זה לקרות‪ :‬מקום לצער‪,‬‬
‫להקלה‪ ,‬לאומללות‪ ,‬לשמחה"‪.1‬‬
‫‪"1‬כשהדברים מתפרקים"‪,‬‬
‫פמה צ'ודרון‪ ,‬הוצאת פראג‪.2001 ,‬‬
‫יש רגעים שבהם נדמה שהקרקע נשמטת‬
‫מתחת לרגלינו‪ ,‬שבהם אנו מאבדים דברים‬
‫היקרים לנו מכול‪ ,‬שבהם נדמה שכל עולמנו‬
‫חרב עלינו‪ .‬רגעים שע ֹצמתם מפילה מעלינו‬
‫את כל המסכות והחומות שבנינו במהלך‬
‫השנים כדי להסתתר מאחוריהן‪ .‬רגעי‬
‫ההתפרקות משאירים אותנו ערומים וחשופים‬
‫בפני העולם‪ ,‬כילדים רכים שאך זה נולדו‪.‬‬
‫אלו הם רגעי המבחן הגדולים שלנו‪ ,‬הרגעים‬
‫שבהם אנו נדרשים לגייס את כל עוצמתנו‬
‫הפנימית‪.‬‬
‫ההתפרקות יכולה לפגוש אותנו במקומות‬
‫שונים‪ .‬לפעמים היא מגיעה בעקבות מוות‬
‫של אדם קרוב ואהוב‪ ,‬לפעמים מול סיומה‬
‫של מערכת יחסים משמעותית בחיינו‪ ,‬או‬
‫מול אבדן של עבודה ומקור הכנסה‪ .‬לעתים‬
‫נפגוש אותה כאשר ניתקל לפתע בכישלון‬
‫היכן שתמיד הצלחנו בעבר‪ ,‬או כאשר נעמוד‬
‫לפתע מול אמת נוקבת אשר תשרוף מעלינו‬
‫את צעיפי האשליה‪ .‬זהו רגע שבו נופלות‬
‫המסכות‪ ,‬והאמת נותרת ערומה מולנו‪.‬‬
‫אלו הם רגעים של א ֹבדן‪ ,‬רגעים של מוות‬
‫ ואין הכוונה רק למותו של אדם אהוב ‪-‬‬‫אלא גם למוות של דבר‪-‬מה בתוכנו‪ ,‬דבר‪-‬‬
‫מה שחשבנו תמיד שהוא חלק בלתי נפרד‬
‫מאיתנו‪ ,‬שהוא חלק מעצם זהותנו‪ ,‬ולכן קשה‬
‫לנו כל כך לוותר עליו‪.‬‬
‫רוב חיינו אנו מנסים לברוח מרגעים כאלו‪,‬‬
‫להגן על עצמנו‪ ,‬למצוא מחסה ולהסתתר‬
‫מפניהם‪ .‬הפחד מפניהם עשוי להיות כה גדול‬
‫עד שלעתים נעשה מאמצים כבירים רק כדי‬
‫שנוכל להתעלם מהמציאות ולא לפגוש בהם‪.‬‬
‫בזמנים כאלו אנו הופכים להיות עיוורים‬
‫מרצון‪ ,‬מעדיפים לטמון את ראשנו בחול‪,‬‬
‫לעצום עיניים חזק חזק‪ ,‬ולקוות שאולי‬
‫איכשהו יעבור לו יום נוסף בשלום מדומה‪.‬‬
‫יום נוסף שבו לא נצטרך לשנות שום דבר‪ ,‬יום‬
‫נוסף שבו נוכל להמשיך כאילו הכול כרגיל‪,‬‬
‫בתוך עולם האשליות שבנינו לנו‪.‬‬
‫מדוע זה כה קשה לנו? ממה אנו‬
‫מפחדים כל כך?‬
‫כיצד נוכל להתמודד טוב יותר עם‬
‫רגעים קשים שכאלו?‬
‫שאלות אלו אינן רק שאלות שאיתן אנו‬
‫מתמודדים כיום‪ ,‬אלו הן שאלות שהאדם‬
‫שאל את עצמו מאז ומתמיד‪ ,‬שאלות שהיו‬
‫רלבנטיות לפני מאות שנים‪ ,‬כמו גם היום‪,‬‬
‫שאלות חוצות גבולות ותרבויות‪ ,‬שבהן‬
‫עסקו פילוסופים‪ ,‬אנשי רוח וחכמים שונים‬
‫לכל אורך ההיסטוריה האנושית‪ .‬אלו הן‬
‫שאלות אוניברסליות המהוות חלק מהמורשת‬
‫האנושית שאותה כולנו חולקים‪.‬‬
‫האם נוכל ללמוד משהו מהמורשת האנושית‬
‫שלנו? האם ידע עתיק זה יכול להיות רלבנטי‬
‫לחיינו גם היום? כאשר אנו מתבוננים‬
‫לעומק במרבית המסורות הללו‪ ,‬אנו מוצאים‬
‫התייחסות מעניינת לאותם המשברים‪ .‬רגעים‬
‫אלו אינם מצטיירים כשחורים דווקא‪ ,‬עצובים‬
‫או מפחידים‪ ,‬אלא להפך; אלו הם רגעים של‬
‫הזדמנות‪.‬‬
‫זוהי הזדמנות ללמוד דבר‪-‬מה חדש על האדם‬
‫ועל העולם‪ ,‬הזדמנות לשנות משהו בעצמנו‪,‬‬
‫להיפרד מהרגל ישן שאנו סוחבים כבר שנים‬
‫רבות ללא צורך‪ ,‬הזדמנות להוליד בתוכנו‬
‫משהו חדש‪ .‬זוהי הזדמנות להתרחב‪ ,‬להעמיק‬
‫ולהתפתח‪.‬‬
‫לשם כך נצטרך להרחיב מעט את היריעה‬
‫ולהבין את חוק המחזורים כאחד מהחוקים‬
‫היסודיים והבסיסיים ביותר הקיימים בטבע‪,‬‬
‫שעבורנו ‪ -‬בני התרבות המערבית המודרנית‪,‬‬
‫שהתרחקה כל כך מהטבע והסתגרה בתוך‬
‫ערים מבטון ופלדה ‪ -‬יש צורך להסביר‬
‫במילים‪.‬הטבע כולו‪ ,‬ואיתו כל דבר הקיים‬
‫בעולם הגשמי‪ ,‬נע בצורה מחזורית‪ .‬תמיד‬
‫יהיו עליות וירידות ואחריהן עוד עליות ועוד‬
‫ירידות‪ .‬דבר לא יכול להתקדם למעלה בצורה‬
‫ליניארית אין‪-‬סופית‪ .‬אנו רואים מחזורים אלו‬
‫וחיים אותם בכל הסובב אותנו‪ :‬מחזורים של‬
‫יום ולילה‪ ,‬מחזורי ההתמלאות וההתרוקנות‬
‫של הירח‪ ,‬של עונות השנה‪ :‬סתיו‪ ,‬חורף‪,‬‬
‫אביב‪ ,‬קיץ ואז שוב הסתיו‪ .‬מחזורים בגוף‬
‫האדם‪ :‬מחזור של שאיפה ונשיפה‪ ,‬מחזור‬
‫הדם‪ ,‬מחזור של ערות ושינה‪ .‬לעתים אנו‬
‫‪26‬‬
‫מסוגלים לזהות גם מחזורים פסיכולוגיים‬
‫בעצמנו‪ .‬דפוסים חוזרים ונשנים של התנהגות‬
‫ותפיסה המופיעים אצלנו לאורך השנים‪.‬‬
‫חוק המחזורים הוא חלק בלתי נפרד מהחיים‪,‬‬
‫ולכן יש לדעת לעבוד איתו ולא להילחם בו‪.‬‬
‫החיים עצמם אינם יכולים להתקיים ללא‬
‫המחזורים‪ ,‬ודוגמה לכך נוכל למצוא בטבע‬
‫הסובב אותנו‪ .‬הטבע המדהים שסביבנו לא‬
‫היה מסוגל לשרוד ללא המחזוריות‪ .‬תארו לכם‬
‫מצב שבו יש עונה אחת בלבד בשנה‪ ,‬תארו‬
‫לכם שבמשך כל השנה תהיה רק תקופת קיץ‬
‫או אביב – עונות שבהן הטבע פורח ומלבלב‪,‬‬
‫שבהן הכול ירוק וצבעוני‪ .‬תארו לכם שנה‬
‫שבה השמש תמיד זורחת והשמים אף פעם‬
‫אינם קודרים‪.‬‬
‫תארו לכם פרח שבמשך כל השנה‬
‫פורח‪ ,‬האם זה אפשרי? לא‪ .‬כיצד יוכל‬
‫הפרח לפרוח זמן כה רב מבלי לנוח?‬
‫כיצד הוא היה שורד ללא הסתיו‬
‫והחורף – ללא אותן עונות שבמהלכן‬
‫הטבע עובר להתכנסות פנימה‪,‬‬
‫העצים משילים את עליהם ותפרחתם‬
‫ונראה כאילו מעין מוות פוקד את‬
‫הטבע כולו?‬
‫אך "מוות" זה הוא רק "מוות" חיצוני‪ .‬מתחת‬
‫לפני השטח החיים רוחשים ומתחדשים‪,‬‬
‫אוגרים אנרגיה ומתחדשים לקראת הרגע שבו‬
‫האביב יגיע שוב‪ ,‬שבו הפרח יוכל לפרוץ‬
‫שוב וללבלב‪ ,‬ושוב "למות" עם החורף‪ ,‬ושוב‬
‫להיוולד באביב‪.‬‬
‫האם נוכל לדמיין חיים בעולם שבו השמש‬
‫לעולם אינה שוקעת‪ ,‬שבו אף פעם אין רגע‬
‫של חושך? רגע של מנוחה? ובמה האדם שונה‬
‫מהטבע? האם אותם החוקים אינם רלבנטיים‬
‫גם עבורנו? האם איננו חלק מאותה מערכת‬
‫גלובלית?‬
‫‪27‬‬
‫גם החורף האישי שלנו מגיע מדי פעם‪ ,‬גם‬
‫אנו חווים את אותו "מוות"‪ .‬גם לנו יש רגעים‬
‫שבהם אנו נדרשים לעצור רגע ולהתכנס‬
‫פנימה‪ ,‬לבחון את עצמנו‪ ,‬את הצורה שבה‬
‫אנו חיים‪ ,‬את ההרגלים שלנו‪ ,‬את הרגשות‬
‫והמחשבות שלנו‪ .‬לבדוק אם יש משהו הדורש‬
‫שינוי‪ .‬לשאול את עצמנו מחדש את‬
‫השאלות המהותיות מכול ‪ -‬מי אני?‬
‫מהו הכיוון שאליו אני רוצה ללכת?‬
‫האם יש צורך לעשות תיקון במסלול‬
‫שבו בחרתי? האם יש כאן שיעור שאני‬
‫יכול ללמוד?‬
‫עלינו לשאול באומץ וללא פחד‪ .‬לא לפחד‬
‫מהתשובות שניתן לעצמנו‪ ,‬כיוון שתשובות‬
‫אלו תהוונה עבורנו צעד ראשון בדרך‪,‬‬
‫שעשויה להיות לא קלה‪ ,‬דרך שעשויה לדרוש‬
‫מאיתנו מאמץ‪ ,‬שינוי‪ .‬אך זוהי גם הדרך‬
‫שתוביל אותנו לחיים מאושרים יותר‪.‬‬
‫אין זה פשוט עבורנו לשנות את עצמנו‪,‬‬
‫ולמעשה רובנו מעדיפים להימנע מהשינוי‬
‫עד כמה שאפשר‪ .‬לא לערער את המצב‬
‫שהשגנו ‪ -‬מצב המשרה עלינו תחושת ביטחון‬
‫מדומה‪ .‬וכך עוברות להן שנים רבות שבהן‬
‫אנו נשלטים על‪-‬ידי הרגלים פסיכולוגיים‬
‫ומנטליים שהתקבעו בתוכנו לפני שנים רבות‪.‬‬
‫הרגלים המעצבים את חיינו בזמן שהסיבות‬
‫לכך שרכשנו הרגלים אלו כבר מזמן אינן‬
‫רלבנטיות עבורנו‪.‬‬
‫אך הרגע שבו אנו עומדים בפני התפרקות‪,‬‬
‫הרגע שבו כל ההגנות הישנות והקטנוניות‬
‫מתגלות בחוסר הרלבנטיות שלהן‪ ,‬הרגע שבו‬
‫מתנפצת אשליית הביטחון המדומה ‪ -‬הוא גם‬
‫הרגע שבו ניתנת לנו ההזדמנות לבצע שינוי‬
‫אמיתי‪ ,‬יסודי‪.‬‬
‫הרגעים החשוכים בחיינו הם רק חלק ממחזור‬
‫שלם‪ .‬אלו הם רגעים שמתוכם נוכל להיוולד‬
‫נכונים יותר וחזקים יותר‪ .‬רגעים שיכולים‬
‫להיות עבורנו אחד מהשיעורים החשובים‬
‫ביותר של חיינו ‪ -‬אם רק נצליח להתעלות‬
‫מעל הסערות הרגשיות ולראות אותם ככאלו‪.‬‬
‫“שיעור חשוב? ללמוד? לצמוח?"‪ ,‬אני שומע‬
‫את חלקכם אומרים לעצמכם‪" ,‬כיצד זה‬
‫אפשרי? כיצד אוכל לצמוח כאשר אני מאבד‬
‫משהו חשוב כל כך‪ ,‬מאבד חלק מחיי‪ ,‬ממה‬
‫שמגדיר אותי‪ ,‬מהזהות שלי?"‪.‬‬
‫אבל מהי הזהות שלי? מי אני באמת?‬
‫האם אני העבודה שבה אני עובד? המקצוע‬
‫שלי? האם אני מוגדר על‪-‬ידי מערכת היחסים‬
‫שבה אני נמצא? האם אני רק הגוף הפיזי‬
‫הזה? גוף שבמהלך שנותיי השתנה כה הרבה‪,‬‬
‫שרוב התאים המרכיבים אותו מתו ונולדו‬
‫מחדש פעמים רבות‪ ,‬אך למרות כל זאת – אני‬
‫נשארתי אני? האם אני הרגשות והמחשבות‬
‫שלי? האם אלו אינם משתנים גם הם אך בו‪-‬‬
‫בזמן אני נשאר אני?‬
‫לפי רוב התרבויות העתיקות‪ ,‬האדם הוא יותר‬
‫מכל אלו‪ .‬יש בו חלק עליון יותר‪ ,‬חלק שאינו‬
‫מוגדר ואשר אינו מושפע ממאפיינים זמניים‬
‫ומשתנים‪ .‬חלק עליון זה שבתוכנו נקרא‬
‫בהודו "האני העליון"‪ ,‬בטיבט דיברו על‬
‫"קול הדממה"‪ ,‬ביוון קראו לו "נוס" ‪ -‬הרוח‪,‬‬
‫ובדתות שונות מתייחסים אליו כאל נשמה‪.‬‬
‫השמות שונים‪ ,‬אך המהות זהה – זהו חלק‬
‫נצחי‪ ,‬חלק שלעולם לא נולד ולכן גם לעולם‬
‫לא ימות‪ ,‬חלק שאינו מושפע מנסיבות‬
‫החיים המשתנות‪ .‬במקום פנימי זה שוכנים‬
‫הפוטנציאל שלנו‪ ,‬החלומות שלנו‪ ,‬הייעוד‬
‫שלנו‪ .‬וכאשר האדם בהכרה לחלק זה‪ ,‬כאשר‬
‫הוא יכול להיות בקשר איתו‪ ,‬יש בידיו‬
‫עוגן אדיר המספק לו ביטחון גם בסערות‬
‫הגדולות ביותר שיפגוש בחייו‪ .‬כעת‪ ,‬כאשר‬
‫הבנו שהחורף מתקרב‪ ,‬עלינו לתת לדברים‬
‫המיותרים בחיינו לנשור כמו עלי השלכת‪.‬‬
‫וכאשר מה שיישאר הוא התמצית האמיתית‪,‬‬
‫שעמדה בכאב ובמבחנים שהחיים הציבו‬
‫בפנינו‪ ,‬כאשר נחזיק בידינו בפיסה נוספת‬
‫מהתשובה לחידה הגדולה – אז נוכל להתחיל‬
‫לבנות מחדש את האביב‪ ,‬את המשך חיינו‬
‫החדשים‪.‬‬
‫התפרקות מגיעה אל כולנו‪ .‬זהו חלק מהמחזור‬
‫הטבעי של חיינו‪ .‬אין מנוס מכך‪ .‬האם בפעם‬
‫הבאה שהיא תגיע לפתח ביתנו ניפול יחד‬
‫איתה לתהומות הנשייה? או שמא נצליח‬
‫להפוך את אותו רגע לשיעור יקר‪-‬ערך‪ ,‬ולא‬
‫נשכח שלאחר הלילה תמיד תגיע זריחה‬
‫חדשה‪ ,‬ואיתה ההזדמנות לתוספת של חיים‪.‬‬
‫“לחיות זה להיות מוכן למות שוב ושוב‪.‬‬
‫מנקודת הראות הערה‪ ,‬אלה החיים‪.‬‬
‫המוות הוא הרצון להחזיק במה שיש‬
‫לך… כל (הקשיים) מצביעים לנו‬
‫על הדרך להיות לגמרי ער וחי‪ ,‬בכך‬
‫שנרפה‪ ,‬בכך שניתן לעצמנו למות‬
‫רגע אחרי רגע בסוף כל נשיפה‪.‬‬
‫כשנתעורר‪ ,‬נוכל לחיות באופן מלא‬
‫בלי לחפש עונג או להימנע מכאב‪,‬‬
‫בלי לשחזר את עצמנו כשאנחנו‬
‫מתפרקים”‪.2‬‬
‫‪"2‬כשהדברים מתפרקים"‪,‬‬
‫פמה צ'ודרון‪ ,‬הוצאת פראג‪.2001 ,‬‬
‫המאמר פורסם לראשונה בגליון מס'‬
‫של כתב העת אקרופוליס‪ ,‬ספטמבר ‪2009‬‬
‫‪38‬‬
‫‪29‬‬
‫‪28‬‬
‫המוות ‪ -‬המסתורין הגדול‬
‫בעינינו נתפס המוות כסופם של הדברים‪ ,‬אך במסורות‬
‫עתיקות רבות התייחסו למוות כאל פרוזדור המעביר אותנו‬
‫אל מישור אחר של קיום‪ .‬מה מסתתר מעבר לפרגוד?‬
‫הרצאה‪ :‬המוות חשוב לחיים‬
‫התבוננות עמוקה על הפחד הגדול ביותר שלנו יכולה לפתוח לנו דרך אל חיים טובים‬
‫ומאושרים יותר‪.‬‬
‫הרצאה על החיים שבמוות‪ ,‬והמוות שבחיים‪.‬‬
‫יום ג' ‪ 20:00 ,6.1.15‬סניף כפר סבא‪ ,‬רח' ויצמן ‪ ,89‬טל' ‪09-7665799‬‬
‫מחיר כניסה ‪ 30‬ש"ח‬
‫הרצאה‪ :‬החיים של אחר החיים‬
‫אין מסתורין גדול מזה של סוד החיים והמוות‪ .‬האם באמת יש חיים לאחר החיים?‬
‫מה נוכל ללמוד מספר המתים והחיים הטיבטי ומספר המתים המצרי על חיים נכונים‪,‬‬
‫על מוות‪ ,‬ועל מה שביניהם?‬
‫יום ד' ‪ 20:00 ,11.2.15‬סניף אשדוד‪ ,‬דקר ‪ 26‬ב' רובע ד'‪ ,‬טל' ‪08-8506226‬‬
‫מחיר כניסה ‪ 30‬ש"ח‬
‫הרצאה‪ :‬להיות או לא להיות?‬
‫הרצאה על מסתורי החיים‪ ,‬המוות והלידה מחדש ועל‬
‫האפשרות של האדם לחיות נכון יותר ולא רק לשרוד‪.‬‬
‫יום ג' ‪ ,17.2.15‬יום ג' ‪ 20:00‬סניף גבעתיים‪,‬‬
‫יצחק שדה ‪( 7‬פינת גולומב)‪ ,‬טל' ‪03-5445115‬‬
‫מחיר כניסה ‪ 30‬ש"ח‬
‫הרצאה‪ :‬המסע מעבר למוות‬
‫אין מסתורין גדול מזה של סוד החיים והמוות‪.‬‬
‫האם המוות הוא הסוף של הכל?‬
‫האם חכמי האנושות העתיקים הכירו סוד לגבי המוות‪ ,‬שאנו איבדנו?‬
‫מה נוכל ללמוד מספר המתים והחיים הטיבטי ומספר המתים המצרי על‬
‫חיים נכונים‪ ,‬מוות‪ ,‬ומה שמעבר?‬
‫יום ו'‪ 15:00 ,23.1.15 ,‬סניף ראשון לציון‪ ,‬רח' תרמ"ב ‪22‬‬
‫(ליד התחנה המרכזית הישנה)‪ ,‬טל' ‪03-9561002‬‬
‫מחיר כניסה ‪ 30‬ש"ח‬
‫סדרת הרצאות בסניף תל אביב‬
‫הרצאה‪" :‬מסתורי ספר המתים המצרי"‬
‫יום ב' ‪20:00 ,5.1.15‬‬
‫הרצאה‪" :‬החכמה מאחורי ספר המתים הטיבטי"‬
‫יום ב' ‪20:00 ,19.1.15‬‬
‫הרצאה‪" :‬סמסרה – מעגל החיים והמוות לפי הבודהיזם"‬
‫יום ב' ‪20:00 ,17.2.15‬‬
‫מחיר כניסה להרצאה בודדת‪ 30 :‬ש"ח‬
‫מחיר כניסה לסדרה‪ 75 :‬ש"ח‬
‫מומלץ להזמין מקום מראש‬
‫סניף תל‪-‬אביב‪ ,‬רח' ריב"ל ‪ ,5‬טל' ‪1-700-504-604‬‬
‫סדרת הרצאות בסניף ירושלים‬
‫הרצאה‪" :‬המוות חשוב לחיים"‬
‫הבנת הקשר בין החיים והמוות יכולה לשנות את תפיסת עולמנו‪.‬‬
‫יום ו' ‪13:00 ,5.12.14‬‬
‫הרצאה‪" :‬דרכו של הסמוראי"‬
‫כיצד להישאר נאמנים לעצמנו מעבר לכל הנסיבות‪ ,‬וכיצד ההיכרות עם המוות יכולה‬
‫להיות מפתח לחיים טובים יותר? הרצאה על האפשרות להיות סמוראי גם היום‪.‬‬
‫יום ד' ‪20:00 ,10.12.14‬‬
‫הרצאה‪" :‬חינוך למסתורין"‬
‫בעת העתיקה עסקו במסתורין כדרך לחינוך שלם של האדם בימי חייו ומעבר למוות‪.‬‬
‫חניכות שבטית‪ ,‬מיסטית ומאגית‪ -‬על האפשרות להיות חניך למסתורין גם בימינו אנו‪.‬‬
‫יום ב' ‪20:00 ,15.12.14‬‬
‫מחיר כניסה להרצאה בודדת‪ 30 :‬ש"ח‬
‫מחיר כניסה לסדרה‪ 75 :‬ש"ח‬
‫סניף ירושלים‪ ,‬דרך בית לחם ‪( 46‬פינת יפתח ‪ ,)2‬טל'‪02-6221399 :‬‬
‫"האמן‪ ,‬החולם והלוחם‬
‫גשר אל הבלתי נראה"‬
‫מפגש פילוסופי מרתק עם פייר פאולין‪ ,‬בעקבות‬
‫צאתו של ספרו החדש‪.‬‬
‫פייר פאולין הוא פילוסוף‪ ,‬צלם‪ ,‬ומייסדה של‬
‫אקרופוליס החדשה בישראל‪ .‬בספר זה הוא‬
‫מציע כי יתכן שהאמנות היא המפתח ליצירת‬
‫אחדות והבנה של שותפות גורל בין האנשים‪.‬‬
‫"האמן הוא זה שבעבודתו הופך את הבלתי‬
‫נראה לנראה‪.‬‬
‫הוא חושף את היופי‪ ...‬היופי‪ ,‬מאחר שהוא נגיש‬
‫לכול‪ ,‬הוא הדרך הטבעית לאחד בין בני האדם"‪.‬‬
‫במהלך הערב תתקיים מכירה של הספר עם‬
‫חתימתו של המחבר‪.‬‬
‫האירוע יתקיים בסניף תל אביב‪ ,‬רח' ריב"ל ‪5‬‬
‫טל' ‪1-700-504-604‬‬
‫‪20:00 ,11.1.15‬‬
‫קבוצת המתנדבים שלנו מקיימת פעילויות למען‬
‫הסביבה והקהילה‪ ,‬המתבססות על ערכי הנדיבות‪,‬‬
‫הסובלנות והאחווה‪.‬‬
‫מוזמנים להצטרף למגוון הפעילויות השונות‪:‬‬
‫‪/‬התנדבות‪www.newacropolis.org.il/‬‬
‫“לא יהיה ניצחון של האור על החושך כל עוד לא נעמוד על האמת הפשוטה‬
‫שבמקום להילחם בחושך עלינו להגביר את האור"‬
‫א"ד גורדון‬
‫לגעת באור‬
‫תחרות צילום פילוסופית‬
‫רותי מנדיל‪-‬חלבי‬
‫השנה‪ ,‬זו הפעם השלישית‪ ,‬שבחרנו לציין‬
‫את יום הפילוסופיה הבין‪-‬לאומי באירוע של‬
‫תערוכת צילום‪.‬‬
‫למה צילום?‬
‫משום שיש דימיון בין צילום לבין פילוסופיה‬
‫ העיסוק באור ובצל‪ ,‬בנראה ובבלתי נראה‪.‬‬‫החיפוש אחר היופי‪ ,‬הנגיעה באמת‪ .‬השאלה‬
‫הגדולה‪ :‬האם זו האמת? או שזה רק מה שאנו‬
‫מסוגלים לקלוט?‬
‫"הצלם‪ ,‬כמו הפילוסוף‪ ,‬שניהם אנשים רואים‪.‬‬
‫הצלם‪ ,‬רואה את העולם מצוייר באור ומזהה‬
‫את היופי הקיים‪ .‬הפילוסוף הוא זה הרואה את‬
‫הטוב‪ ,‬החבוי בכל מקום‪ .‬תמיד‪".‬‬
‫במילים אלו פנינו‪ ,‬והצלמים‪-‬הפילוסופים‬
‫נענו‪.‬‬
‫קיבלנו עבודות נפלאות של למעלה מ‪100-‬‬
‫צלמים‪ ,‬בחרנו מתוכן את המתאימות ביותר‪,‬‬
‫ובבוקר שישי של חודש נובמבר התכנסנו‬
‫בסניף תל‪-‬אביב של אקרופוליס החדשה‪.‬‬
‫"אני עוסקת במסע של התאוררות‪ ,‬ב‪-‬א'"‪,‬‬
‫אמרה שי גינות‪ ,‬צלמת נפלאה שהייתה חלק‬
‫מצוות שופטי התחרות ושיתפה אותנו במסעה‬
‫האישי בהרצאה מרתקת‪.‬‬
‫היציאה מהמערה‪ ,‬מהמעמקים‪ ,‬המפגש עם‬
‫הצל‪ ,‬ההסכמה לראות את הצל‪ ,‬ואז שוב‬
‫לראות את האור‪.‬‬
‫גילינו שהמסע האישי של כל אחד מאיתנו‪,‬‬
‫ספציפי וייחודי ככל שיהיה‪ ,‬הוא גם עקרוני‬
‫ואוניברסלי‪ .‬כמו קבוצה של "שגרירי האור"‪,‬‬
‫נפגשנו לחלוק תובנות‪ ,‬לתת ולקבל השראה‪.‬‬
‫נינו הרמן‪ ,‬גם הוא חלק מצוות השופטים‪,‬‬
‫צלם עיתונות ותיק‪ ,‬שנגע כבר באור ובחושך‪,‬‬
‫שצילם באינטימיות מיוחדת את פרס‪ ,‬את‬
‫רבין‪ ,‬את דיין ועוד‪ ,‬משוטט היום ברחובות‬
‫תל אביב לראות את היופי של הצעירים‪.‬‬
‫במצלמתו‪ ,‬כל מצולם נראה כמו כוכב של‬
‫סרט‪ ,‬יפה ומאיר‪.‬‬
‫"זו היכולת לראות את היופי שבכל אדם‪,‬‬
‫לאהוב אותו באמת"‪ ,‬שיתף נינו‪.‬‬
‫ופייר פאולין‪ ,‬שהוא צלם וגם פילוסוף‬
‫(והקים את אקרופוליס החדשה בישראל)‬
‫הזמין אותנו‪ ,‬כיוצרים‪ ,‬כאנשים‪ ,‬להיות‬
‫יותר "שקופים"‪ ,‬למצוא את האיזון הנכון‪,‬‬
‫בין מאמץ יתר לבין אדישות‪ ,‬האיזון הנכון‬
‫שבו אנחנו פשוט אנחנו‪ .‬כמו המשמעות של‬
‫המילה "נטר" במצרים‪ ,‬המסמלת קדושה‬
‫וחיים ‪" -‬הוא כמו שהוא צריך להיות"‪.‬‬
‫כשאנו נוכחים במלאות‪ ,‬חיים ממש‪ ,‬לא על‬
‫"אוטומט"‪ ,‬עם עוצמה‪ ,‬חכמה‪ ,‬רצון ואהבה‪,‬‬
‫אנו מקרינים פשוט את האור הקיים‪.‬‬
‫המסע להיות שם (או להיות כאן ועכשיו)‬
‫אינו המסע הפרטי שלנו; ככל שנצליח להיות‬
‫יותר "חיים" כך נאפשר למעגלים נוספים‬
‫"להתאורר"‪.‬‬
‫תודה לכל משתתפי התערוכה שאפשרו‬
‫לעוד רגע שחלמנו להתממש‪ .‬שנדע לגעת‬
‫באור‪ ,‬להעז לפגוש את הצל‪ ,‬ולהמשיך לצעוד‬
‫ביחד!‬
‫העבודות בעמודים הבאים הן חלק מן‬
‫העבודות שהוצגו בתערוכה‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫"לגעת באור"‪ -‬דרור גרתי‬
‫רקדניות להקת מחול בהופעה בהיכל התרבות מודיעין‪,‬‬
‫‪2014‬‬
‫"עצים מרחפים"‪ -‬טל בדרק‬
‫עצי אורן ניצבים בגבעה המשקיפה על טירת‬
‫שלום‪2008 ,‬‬
‫"‪ -"Tea in Tilicho‬מיכאל צ'רקסקי‬
‫בקתה למרגלות הר ואגם טליצ'יו‪ .‬נפאל‪,‬‬
‫‪2008‬‬
‫"‪ -"Reflections of the future‬קלודי פלוטניטקי‬
‫דיאלוג בין האמא והילד שיבוא‪ ,‬מושב סלעית‪,‬‬
‫‪1994‬‬
‫"אור בסטודיו"‪ -‬טניה שרייפל‬
‫האור על קיר הסטודיו מאפשר לך לדמיין‬
‫ולהרגיש‪ .‬ירושלים‪2014 ,‬‬
‫"ניצוצות"‪ -‬ניצן אסף‬
‫ילדים בפסטיבל האור בירושלים‪2014 ,‬‬
‫"ערפילי בוקר"‪ -‬צפריר ניר‬
‫עגורים בלינת לילה באגמון החולה‪,‬‬
‫‪2014‬‬
‫"אור וצל"‪ -‬דלית ירדני‬
‫מוזיאון אסירי המחתרות‪ .‬ירושלים‪,‬‬
‫‪2013‬‬
‫"‪ -"Hotel room‬הילה מזרחי‬
‫נוכחות האור בריקנות החדר‪.‬‬
‫מדריד‪2013 ,‬‬
‫"בעיניים עצומות"‪ -‬מאיה אורן‬
‫האור הפנימי מאיר ומבטא את‬
‫החלום‪2013 ,‬‬
‫"פרחי קסם"‪ -‬אלי בצרי‬
‫הילת אור עוטפת פרחים בפארק הירקון‪,‬‬
‫‪2009‬‬
‫אקרופוליס החדשה הינה ארגון‬
‫לפילוסופיה מעשית כדרך חיים‪ ,‬אשר‬
‫הוקם בשנת ‪ 1957‬בארגנטינה ופועל כיום‬
‫בלמעלה מ‪ 60-‬מדינות ברחבי העולם‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1986‬נפתח הסניף הישראלי‬
‫הראשון‪ ,‬על‪-‬ידי מר פייר פאולין‪ .‬כיום‬
‫לומדים באקרופוליס החדשה בארץ מאות‬
‫אנשים הפועלים ותורמים לחברה ב‪8-‬‬
‫מרכזים‪.‬‬
‫אקרופוליס החדשה אינה שייכת‬
‫לשום דת‪ ,‬אינה מעורבת בפעילות‬
‫פוליטית‪ ,‬וכל אדם יכול לקחת חלק‬
‫באופן חופשי בפעילויותיה‪ .‬הפעילות‬
‫שלנו מתקיימת בשלושה שלבים‪ ,‬בהם‬
‫אפשר להשתתף לפי העדפה והתאמה‪:‬‬
‫שלב ‪ - 1‬כל מי שמוצא עניין‬
‫בלימודים‪ ,‬ובוחר ללמוד את הנושאים‬
‫הנלמדים בקורסים ובהרצאות שלנו‪.‬‬
‫שלב ‪ - 2‬מי שבוחר להיות חבר‬
‫בארגון‪ ,‬כדי לקחת חלק בפעילויות‬
‫ולחיות‬
‫ו ה הת נד בות ‪,‬‬
‫הת ר בות‬
‫חיים‪.‬‬
‫כדרך‬
‫הפילוסופיה‬
‫את‬
‫שלב ‪ - 3‬מי שמבקש לא רק להיות‬
‫פילוסוף‪ ,‬אלא להיות תלמיד‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫לעשות תהליך אישי של עבודת מורה‪-‬‬
‫תלמיד כפי שהיה נהוג בבתי הספר‬
‫העתיקים‪.‬‬
‫עקרונות אקרופוליס החדשה‬
‫‪ .1‬קידום אידאל של אחווה בינלאומית‬
‫המבוססת על כיבוד המעלות האנושיות‪,‬‬
‫ללא הבדל של גזע‪ ,‬מין‪ ,‬תרבות‪ ,‬דת‪,‬‬
‫מעמד סוציאלי וכדומה‪.‬‬
‫‪ .2‬טיפוח אהבת החכמה דרך הלימוד‬
‫ההשוואתי של הפילוסופיות‪ ,‬הדתות‪,‬‬
‫המדעים והאמנויות‪ ,‬במטרה לקדם את‬
‫הידע על האדם‪ ,‬על חוקי הטבע ועל חוקי‬
‫היקום‪.‬‬
‫‪ .3‬פיתוח הטוב ביותר שבפוטנציאל‬
‫האנושי‪ ,‬תוך קידום הגשמת האדם‬
‫כפרט ושילובו בחברה ובטבע כגורם‬
‫אקטיבי ומודע‪ ,‬למען שיפור העולם‪.‬‬
‫אנו מוצאים שהתשובות לשאלות‬
‫המשמעותיות ביותר שכל אדם פוגש‬
‫בתוך לבו ובמעמקי נשמתו‪ ,‬הן אותן‬
‫התשובות שמצאו מחפשי הדרך מאז‬
‫ומעולם‪ .‬המערביים והמזרחיים ‪ -‬כולם‬
‫ביקשו להיות תלמידים של החיים‪.‬‬
‫הדרך של תלמידי החיים היא‬
‫אוניברסלית‪ .‬החכמה אנושית שייכת‬
‫לכולם‪ .‬אנו מבטאים זאת הלכה למעשה‬
‫באמצעות שלושה צירים‪ :‬פילוסופיה‪,‬‬
‫תרבות והתנדבות‪.‬‬
‫פילוסופיה‬
‫תוכנית לימודים אחידה בכל סניפינו‬
‫ברחבי העולם שמקורה בלימודים‬
‫שהתקיימו בבתי ספר של חכמה בתקופות‬
‫שונות בהיסטוריה‪.‬‬
‫תרבות‬
‫אנו יוצרים אמנות ועוסקים בה ככלי על‬
‫מנת לגעת בלבותיהם של האנשים‪ ,‬לעורר‬
‫ולהזכיר לאדם מיהו ומה הוא יכול להיות‪.‬‬
‫התנדבות‬
‫קבוצת המתנדבים שלנו מקיימת פעילויות‬
‫למען הסביבה והקהילה‪ ,‬המתבססות על‬
‫ערכי הנדיבות‪ ,‬הסובלנות והאחווה‪ .‬גם מי‬
‫שאינו חבר באקרופוליס מוזמן להצטרף‬
‫לפעילויות השונות‪.‬‬
‫‪1 7 0 0 - 5 0 4 - 6 0 4‬‬
‫‪www.newacropolis.org.il‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫סניפי אקרופוליס החדשה בישראל‬
‫סניף אשדוד‬
‫רח' דקר ‪ 26‬ב'‬
‫טל’ ‪08-8506226‬‬
‫סניף גבעתיים‬
‫רח' יצחק שדה ‪ 7‬פינת רח' גולומב‬
‫טל’ ‪03-5445115‬‬
‫סניף חיפה‬
‫שד' הנשיא ‪( 86‬מול מלון דן כרמל)‬
‫טל’ ‪04-8381610‬‬
‫סניף ירושלים‬
‫דרך בית לחם ‪ ,46‬פינת יפתח ‪2‬‬
‫טל’ ‪02-6221399‬‬
‫סניף כפר סבא‬
‫רח' ויצמן ‪89‬‬
‫טל’ ‪09-7665799‬‬
‫סניף קריות‬
‫שד' גושן ‪ ,83‬קריית מוצקין‬
‫טל’ ‪04-8402660‬‬
‫סניף ראשון לציון‬
‫רח' תרמ"ב ‪( 22‬בצמוד לתחנה המרכזית‬
‫הישנה)‬
‫טל’ ‪03-9561002‬‬
‫סניף תל אביב‬
‫רח' ריב”ל ‪5‬‬
‫טל' ‪03-5104426‬‬
‫מקום‪-‬טוב‬
‫השכרת כיתות לימוד מאובזרות‪ ,‬חדרי ישיבות‬
‫אולם כנסים‪ ,‬אולם תיאטרון‪ ,‬דוג'ו וקליניקה‬
‫מקום‪-‬טוב בתל אביב ריב״ל ‪,5‬‬
‫‪www.makomtov.org.il [email protected]‬‬
‫‪054-240-7222‬‬