‫אקרופוליס‬ ‫כתב עת בנושא פילוסופיה‪ ,‬תרבות והתנדבות‬ ‫חורף ‪2013/14‬‬ ‫גיליון ‪● 55‬‬ ‫אשדוד ● גבעתיים ● חיפה ● ירושלים ● כפר סבא ● נתניה ● קריות‬ ‫●‬ ‫ראשון לציון ● תל אביב‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫אמנות הבחירה‬ ‫‪7‬‬ ‫להיות מציאותי‬ ‫‪12‬‬ ‫עם מעט עזרה מידידיי‬ ‫‪15‬‬ ‫שלושת מישורי התנועה בארץ ישראל‬ ‫‪20‬‬ ‫כוחם של סמלים‬ ‫‪24‬‬ ‫האיש שלא פחד למות‬ ‫‪28‬‬ ‫האשליה‬ ‫משחר ההיסטוריה היה האדם צופה‬ ‫בטבע‪ ,‬וככל שהלכו הימים והתקצרו בחודשי‬ ‫החורף‪ ,‬התגברה והתעבתה החשיכה סביבו‪.‬‬ ‫הטבע קפא ולאדם נדמה היה שהכול סביבו‬ ‫מת‪.‬‬ ‫בלב החשיכה הזאת‪ ,‬בלב המוות‪ ,‬ביקש‬ ‫האדם להדליק ניצוץ של אש כדי לסייע לאור‬ ‫במלחמתו בחושך‪.‬‬ ‫ובמעבה החושך הגדול‪ ,‬הימים המתקצרים‬ ‫מתכנסים אל היום הקצר ביותר בשנה‪ ,‬הוא‬ ‫יום היפוך האנרגיה‪ .‬זהו היום שבו מתוך‬ ‫החושך הגדול נולד אור קטן‪ ,‬והאור הזה‬ ‫הולך ומתעצם‪ ,‬והימים הולכים ומתארכים‬ ‫שוב עד לאביב‪ ,‬שבו כל מה שהיה טמון‬ ‫באדמה הקפואה יבקע שוב אל האור‪.‬‬ ‫והאדם‪ ,‬שהיה עד לתהליכים אלו‪ ,‬ביקש‬ ‫לסייע להם‪ ,‬להבטיח את התקיימותם‪,‬‬ ‫להבטיח שהאור אכן ינצח גם השנה את‬ ‫החושך‪ ,‬להבטיח שהחושך לא יישאר לתמיד‪.‬‬ ‫לשם כך הוא קבע סמלים וחגים שנחגגו‬ ‫בכל שנה בזמן שיא החורף‪ .‬אצל היהודים זהו‬ ‫‪31‬‬ ‫גשר אל הבלתי נראה‬ ‫תחרות צילום פילוסופית‬ ‫דליה שטיינברג גוזמן‪ ,‬המנהלת הבין‪-‬לאומית‬ ‫של אקרופוליס החדשה‬ ‫רונן חלבי‪ ,‬מנהל סניף אקרופוליס החדשה בתל‪-‬אביב‬ ‫נירית ארבלי‪ ,‬מנהלת סניף אקרופוליס החדשה בנתניה‬ ‫ענת סלע‬ ‫אלי מיטרני‬ ‫קרן יוספאן‬ ‫רן לוינשטיין‬ ‫רותי מנדיל‪-‬חלבי‬ ‫צילום העטיפה‪ :‬טל קוליקובסקי‪ ,‬הזוכה במקום‬ ‫הראשון בתחרות הצילום "גשר אל הבלתי נראה"‬ ‫תוכן המאמרים והמודעות בעיתון על דעת הכותבים ובאחריותם בלבד‪.‬‬ ‫‪www.newacropolis.org.il‬‬ ‫עורכת העיתון‪ :‬יסמין פיאמנטה עיצוב גרפי‪ :‬אירה בס‬ ‫עריכה לשונית והגהות‪ :‬שחר אלוני‪ ,‬יפעת קלוגר‪,‬‬ ‫אילן גולדשטיין תרגום‪ :‬פנינה ברוידא והדר‬ ‫וינרב‪ .‬עיתון אקרופוליס החדשה‪ ,‬עמותה ללא מטרות‬ ‫‪ 58-012-144-0‬רישיון עמותה‬ ‫רווח מספר‬ ‫מספר ‪ 2225‬מנהל העמותה‪ :‬אלון ברזילי‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫מערכת‪:‬‬ ‫אי‪-‬מייל‬ ‫ביוון העתיקה‪ ,‬הייתה האקרופוליס החלק הגבוה ביותר של העיר‪ .‬עבורנו מסמל השם אקרופוליס את החלק הגבוה ביותר בתוכנו‪ ,‬המקום‬ ‫שבו מתאפשר המפגש בין עולם החומר לעולם הרוח‪ .‬אקרופוליס שבתוכנו היא השאיפה שלנו להכרה אנושית רחבה וגבוהה יותר‪.‬‬ ‫תוכן‬ ‫דבר העורכת‬ ‫"לא יהיה ניצחון של האור על החושך‬ ‫כל עוד לא נעמוד על האמת הפשוטה‪,‬‬ ‫שבמקום להילחם בחושך‪ ,‬עלינו‬ ‫להגביר את האור" (א‪.‬ד‪ .‬גורדון)‬ ‫חנוכה‪ ,‬שבו האור בחנוכייה הולך וגדל; אצל‬ ‫הנוצרים חג המולד‪ ,‬המציין את לידתו של‬ ‫ישוע‪ ,‬שהטיף לאהבה וחמלה‪ ,‬חג המסומל‬ ‫על‪-‬ידי עץ אשוח מלא נרות זוהרים ובוהקים;‬ ‫אצל ההינדים – הדיוואלי‪ ,‬חג האור; וגם בני‬ ‫התרבויות העתיקות נהגו להדליק מדורות‬ ‫של אש בלב החושך‪ ,‬מתוך מחשבה שמעשים‬ ‫טקסיים אלו יוכלו לסייע בלידתו המחודשת‬ ‫של האור‪.‬‬ ‫בחנוכה אנו שרים שכל אחד הוא אור‬ ‫קטן וכולנו יחד אור איתן – כי לכל אדם‬ ‫אור בתוך הלב‪ ,‬ניצוץ של הכרה שהוא נושא‬ ‫איתו‪ .‬האור הזה מבטיח שהחושך לא יכסה‬ ‫את העולם‪ ,‬שבערות ובורות לא יכסו את‬ ‫החכמה ואת היופי‪ .‬כי בכל תקופה היה קיים‬ ‫חושך שצריך לגרש‪ ,‬והאור של כולנו יחד‬ ‫הוא הכוח החזק ביותר‪ ,‬זה שמזכיר לנו את‬ ‫מהותנו האנושית המשותפת‪.‬‬ ‫קריאה מהנה‪,‬‬ ‫יסמין פיאמנטה‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫אמנות הבחירה‬ ‫דליה שטיינברג גוזמן‪ ,‬המנהלת הבין‪-‬לאומית של אקרופוליס החדשה‬ ‫האם קיים חופש בחירה?‬ ‫חיינו הינם רצף של בחירות בלתי פוסקות‪.‬‬ ‫היכולת לבחור היא מדע ואמנות כאחד‪ .‬מדי‬ ‫פעם עלינו לעצור ולשאול את עצמנו האם‬ ‫אנחנו אכן בוחרים‪ ,‬או שמא אנו מניחים לחיינו‬ ‫להתנהל באופן כמעט אוטומטי במסלולם‬ ‫הרגיל‪ .‬אם התשובה חיובית מוטב שנבחן‬ ‫זאת‪ ,‬שכן חוסר תנועה ועצירת תהליכים של‬ ‫שיפור עצמי או של הרחבת ההכרה‪ ,‬כמוהם‬ ‫למעשה כנסיגה ‪ -‬בעולם שזז ומשתנה כל‬ ‫הזמן‪ .‬רק אם נוכל להודות בפני עצמנו כי‬ ‫הדברים אינם כשורה‪ ,‬נוכל גם להודות בכך‬ ‫שלעתים איננו יודעים ואיננו מסוגלים למצוא‬ ‫פתרונות טובים ועמידים למצבים שונים‪.‬‬ ‫אנו נמצאים בתקופה שדורשת מאיתנו‬ ‫לבחור‪ .‬בשיח הציבורי מדובר רבות אודות‬ ‫בחירה באג'נדה פוליטית או בממשלה כזו‬ ‫או אחרת‪ .‬אולם בכוונתי לדון בבחירות שכל‬ ‫אדם ניצב מולן מדי יום‪ ,‬בחירות אשר הופכות‬ ‫להיות‪ ,‬במובנים מסוימים‪ ,‬הציר של החיים‬ ‫עצמם‪.‬‬ ‫נדמה כאילו עומדות בפנינו אינספור‬ ‫אפשרויות‪ .‬במצב כזה קשה לדעת במה‬ ‫לבחור‪ .‬עושר האפשרויות המוצגות בפנינו‬ ‫עלול להותיר טעם לוואי מר‪ ,‬כיוון שהוא‬ ‫מותיר תחושה של חוסר איזון ושל אפשרות‬ ‫לטעות‪ .‬מצד שני‪ ,‬עושר זה נעים ומפתה‪,‬‬ ‫ועלול להוביל לסוג של חוסר אחריות‪,‬‬ ‫למחשבה שאם אטעה פשוט אבחר בדבר‬ ‫אחר‪ ,‬ושום נזק לא ייגרם‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬אין בנמצא הרבה דברים טובים‬ ‫שאפשר לבחור בהם; רוב האפשרויות ריקות‬ ‫מתוכן‪ ,‬מסכות צבועות הנהרסות בבואן במגע‬ ‫עם המציאות‪ .‬העונג הראשוני מול שפע‬ ‫אפשרויות הבחירה נעלם כאשר אנו מזהים כי‬ ‫אף אחת מהאפשרויות הקיימות בפנינו אינה‬ ‫מספקת אותנו‪ ,‬וכי יש לחדש באופן מתמיד‬ ‫את מלאי הבחירות כדי להישאר מעודכנים‬ ‫במרוץ המטורף וחסר המטרה המתחולל‬ ‫בעולמנו‪ .‬מאחורי החזות של התפתחות‬ ‫לכאורה‪ ,‬נמצאות חורבותיהן של הבערות ושל‬ ‫השקר‪.‬‬ ‫ימי הביניים‬ ‫עלינו להבין שאנו חיים בסוג של ימי‬ ‫ביניים‪.‬‬ ‫אף אדם אינו חסין מפני המטח היומי של‬ ‫אסונות‪ ,‬אימה וטרגדיות‪ ,‬מטח המחלחל אלינו‬ ‫דרך אמצעי התקשורת‪ .‬לעתים אנו עלולים‬ ‫לחוות דברים אלה גם בעצמנו‪ .‬כאב ובושה‬ ‫תוקפים אותנו בהתמדה‪ ,‬תחת כותרות שונות‪.‬‬ ‫באמצעי התקשורת מתפרסמות כל כך‬ ‫הרבה שערוריות הקשורות בשחיתות עד‬ ‫שנדמה כי אין בנמצא מספיק נייר עיתון על‬ ‫מנת לתאר אותן‪ .‬ישנן פרשיות המיטשטשות‬ ‫במרוצת הזמן‪ ,‬כיוון שלא ניתן להצביע‬ ‫בדיוק על הנפשות הפועלות; פרשיות אחרות‬ ‫מתחדדות בצורה מוגזמת כאשר יש צורך‬ ‫בשעיר לעזאזל‪ .‬כל תנועת כסף הופכת‬ ‫לחשודה‪ ,‬עד כדי כך שפתיחת עסק עצמאי‬ ‫הפכה לעניין מצמרר עבור האזרח הפשוט‪.‬‬ ‫מצד שני‪ ,‬בעלי הכוח ממשיכים לעשות ככל‬ ‫העולה על רוחם‪ ,‬כל עוד הם יכולים‪ .‬כיבוד‬ ‫החוק כבר מזמן אינו ערך כשלעצמו‪ .‬היכולת‬ ‫להיחלץ מהרשעה הופכת להיות תלויה בכוחו‬ ‫של העבריין ובכמות וחשיבות החברים‬ ‫והאויבים שלו‪.‬‬ ‫רבים מנסים לקום ולפעול על מנת‬ ‫להציל את המצב‪ .‬נערכים מפגשים ואספות‪,‬‬ ‫מתנוססים דגלים ונשלחים מברקים המגנים‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫אלימות‪ ,‬אפליה גזעית ודתית ושנאה המפרידה‬ ‫בין אנשים‪ .‬אך כולם נופלים לאותו הבור ‪ -‬אף‬ ‫שהם אומרים דברים נפלאים‪ ,‬בסופו של דבר‬ ‫כל אחד מגן על האמירה הייחודית והנפרדת‬ ‫שלו כמו הייתה אוצר‪.‬‬ ‫האם באמת עולמנו נמצא ברגע היסטורי‬ ‫זה במצב כה גרוע‪ ,‬או שאנו עדים למעשים‬ ‫שנעשו כבר אלפי פעמים בעבר‪ ,‬רק שכיום הם‬ ‫מנופחים על ידי אמצעי התקשורת‪ ,‬היודעים‬ ‫שבעזרת סנסציות ימכרו עוד עיתונים? האם‬ ‫באמת יש חדש תחת השמש? אני חושבת‬ ‫שלא‪ :‬הבערות שלנו איננה דבר חדש‪ ,‬וכמוה‬ ‫גם יכולתנו לשכוח ולראות בחוזר על עצמו‬ ‫דבר חדשני‪.‬‬ ‫בתקופתנו מתחוללים שינויים חיצוניים‬ ‫גדולים‪ :‬הקידמה הטכנולוגית משחררת אותנו‬ ‫מעבודות רבות והופכת את חיינו לנוחים‬ ‫יותר; המדע מאפשר לנו להתקרב לדברים‬ ‫גדולים עד אין‪-‬סוף ולקטנים עד אין‪-‬סוף‪.‬‬ ‫אבל באופן מהותי‪ ,‬בהתחשב בקפיצות‬ ‫הגדולות שהמצאות אלה מאפשרות‪ ,‬המין‬ ‫האנושי השתנה והתפתח אך מעט‪.‬‬ ‫למרות הקידמה הטכנולוגית‪ ,‬הסבל‬ ‫האנושי נמשך‪ :‬סבלם של אלו שאינם מצליחים‬ ‫לרזות ושל אלו הפוחדים מהגיהינום‪ ,‬סבלם‬ ‫של המשתוקקים לדעת יותר ושל אלו שאינם‬ ‫יודעים דבר‪ ,‬סבלם של אלו שאינם יודעים‬ ‫למי או במה להאמין‪ ,‬סבלם של ההורגים‬ ‫וסבלם של המתים‪.‬‬ ‫לדעת לבחור‬ ‫מדברים על מלחמות‪ ,‬על אלו שרוצים בהן‬ ‫ומלבים אותן‪ ,‬ועל אלו שהם קרבנותיהן ואינם‬ ‫רוצים בהן‪ .‬אבל לצד התוקפים והקרבנות‬ ‫קיימים מאות אלפי אנשים פסיביים‪ ,‬שאינם‬ ‫יכולים‪ ,‬או שאינם רוצים לעשות דבר כדי‬ ‫לשפר את המצב‪.‬‬ ‫מבקרים את הכתות ואת המטיפים‬ ‫שמנצלים את התמימים והבורים‪ ,‬אך איש‬ ‫אינו מתייחס לשאלה‪ ,‬מדוע ישנם כל כך הרבה‬ ‫תמימים ובורים? האם אותם אופורטוניסטים‬ ‫אינם מנצלים את הנאיביות של חסרי הניסיון?‬ ‫האם יש הבדל גדול בין אלה המשווקים לנו‬ ‫את גן העדן לבין אלה המוכרים לנו תרופות‬ ‫כוזבות?‬ ‫הפחד להחליט הוא תוצאה של מנטליות לא‬ ‫בוגרת‪ .‬לכך אחראים מספר גורמים‪ :‬החינוך‬ ‫שקיבלנו בבית או בבית הספר‪ ,‬העובדה שיש‬ ‫מעט מאוד דוגמאות חיוביות שאפשר ללכת‬ ‫בעקבותיהן‪ ,‬מיעוטם של רעיונות ברורים ושל‬ ‫נקודות מבט אנושיות מורכבות‪ ,‬כשבמקביל‬ ‫לכך כל הזמן אופנות מתחלפות‪ ,‬והתעמולה‬ ‫הממוסחרת דואגת לצבוע הכול בוורוד‪.‬‬ ‫אני חוששת מאוד שהבגרות הפסיכולוגית‬ ‫והאינטלקטואלית של האנשים‪ ,‬שתלויה‬ ‫בערכו האישי של כל אחד‪ ,‬אינה עומדת יותר‬ ‫בראש סדר העדיפויות של החברה‪.‬‬ ‫הבחירות שאנו עושים בחיינו אינן‬ ‫משחק‪ .‬קלות הראש שבה נוהגים בהן מעידה‬ ‫יותר מכול על חוסר ודאות ועל פחד‪ .‬רק‬ ‫שבמקום לקפוא מול האימה אנו בוחרים‬ ‫בתנועה מתמדת‪ ,‬בשינוי חיצוני גס המחופש‬ ‫להתפתחות‪ ,‬בזינוק ללא מטרה וללא מסלול‬ ‫מוגדר‪.‬‬ ‫אל מול מציאות זו‪ ,‬איננו רוצים לעמוד‬ ‫בחוסר אונים‪ .‬בעולם מפוצל ומבולבל‪ ,‬איננו‬ ‫רוצים ליפול קורבן ברשתם של אינטרסנטים‬ ‫ואופורטוניסטים‪ .‬אנו חייבים לדעת לבחור‪.‬‬ ‫השינוי צריך להיות פנימי‪ .‬אם המהות‬ ‫הפנימית של האדם לא תשתנה‪ ,‬לא יחול‬ ‫שינוי אמיתי בנסיבות החיצוניות‪ .‬פנימיותו‬ ‫של האדם משתנה רק כאשר הוא מגיע לידיעה‬ ‫עמוקה ולניסיון יציב ומוכח ‪ -‬גם אם אותו‬ ‫ניסיון רק מוכיח לו‪ ,‬כדברי סוקרטס החכם‪,‬‬ ‫שהוא איננו יודע דבר‪ .‬גם זה הנו ידע רב ערך‪.‬‬ ‫זוהי קריאה להבנה שהבחירה איננה‬ ‫פשוטה‪ .‬אולי הטעות נמצאת באמונה שמה‬ ‫שאנו יכולים לבחור בו‪ ,‬הוא רק מה שאנחנו‬ ‫יכולים לראות בעינינו ולמשש באצבעותינו‪.‬‬ ‫אולי יש צורך לפתח בעזרת הפילוסופיה‬ ‫דרכים חדשות ‪ -‬או דרכים ישנות שנעזבו ‪-‬‬ ‫כדי למצוא אמיתות אותנטיות; קווים מנחים‬ ‫יציבים ומאוזנים שיאפשרו לאדם להכיר‬ ‫בשותפות שלו בתוך כלל האנושות‪.‬‬ ‫להיות מציאותי‬ ‫רונן חלבי‪ ,‬מנהל סניף אקרופוליס החדשה בתל‪-‬אביב‬ ‫האם פגשתם שאיפה זו בחייכם? האם‬ ‫מישהו הציע או דרש מכם להיות מציאותיים?‬ ‫האם קול פנימי שלכם ביקש לכוונכם להיות‬ ‫מציאותיים?‬ ‫להיות מציאותי; נראה שאכן מדובר‬ ‫בשאיפה ראויה‪ .‬להיות מציאותי משמעו אולי‬ ‫להיות‪ ,‬או לפעול‪ ,‬בהתאמה למציאות‪ .‬ההנחה‬ ‫הבסיסית היא שככל שאני פועל בהתאם‬ ‫למציאות‪ ,‬הסיכוי שלי להצליח ולחוש טוב‬ ‫בקשר לכך‪ ,‬טוב יותר‪ .‬כלומר‪ ,‬השאיפה להיות‬ ‫מציאותי אינה שאיפה סתמית או שולית‪ ,‬משום‬ ‫שיש לה השלכות קונקרטיות על היכולת שלנו‬ ‫לפעול ולהשיג את רצוננו בעולם‪.‬‬ ‫ובכל זאת‪ ,‬האם זה כל כך פשוט להיות‬ ‫מציאותי?‬ ‫שאלת היכולת להיות מציאותי עלתה‬ ‫בתודעתי ביתר שאת בעקבות שיחה לה הייתי‬ ‫שותף‪ ,‬שעניינה הבחירות המתקרבות לרשויות‬ ‫המקומיות‪ .‬מעשה שהיה כך היה‪ :‬בעיר חביבה‬ ‫במרכז הארץ‪ ,‬בתחילתה של ישיבת עבודה‬ ‫במפעל מסוים‪ ,‬עלה הנושא של הבחירות‬ ‫המקומיות‪ .‬מישהו בחדר הזכיר את העובדה‬ ‫שהמועמדות של ראש העיר המכהן נמצאת‬ ‫בסכנה‪ ,‬משום שתלוי ועומד נגדו עניין משפטי‬ ‫לא פתור‪ ,‬שיכול להעיד כי פעל על פי נורמות‬ ‫מושחתות‪ ,‬כלומר לקח מה שלא לו‪ ,‬ועשה‬ ‫לביתו היכן שאסור‪.‬‬ ‫האזכור הזה הצית מיד דיון נוקב בשאלה‪,‬‬ ‫מהי המשמעות של ההאשמות הללו נגד ראש‬ ‫העיר באופן פרקטי‪ .‬לצורך הדיון התקבלה‬ ‫ההנחה שראש העיר אכן פעל כפי שמאשימים‬ ‫שפעל‪ ,‬ועלתה השאלה‪ ,‬האם עובדה זאת‬ ‫צריכה להשפיע על הבחירות בעיר?‬ ‫השאלה חודדה עוד יותר לאחר סקירה‬ ‫מהירה של המועמדים המרכזיים שהציגו את‬ ‫מועמדתם לראשות העיר‪.‬‬ ‫הייתה הסכמה בחדר שהמועמדות של ראש‬ ‫העיר המואשם‪ ,‬ושלצורך הדיון אנו אפילו‬ ‫מקבלים שהוא אכן אשם‪ ,‬היא הבולטת ביותר‬ ‫מבחינת העשייה הקונקרטית בעיר‪ .‬מדובר‬ ‫בראש עיר מכהן שפעל רבות ברחבי העיר‪,‬‬ ‫לשביעות רצון התושבים‪.‬‬ ‫אני‪ ,‬שהייתי חלק מהנוכחים בישיבה‪,‬‬ ‫הופתעתי לגלות שיחסית ללא ויכוח או‬ ‫הסתייגויות רבות מדי עלתה וצצה ההסכמה כי‬ ‫יש לבחור בראש העיר‪ ,‬אף על פי שפעל באופן‬ ‫מושחת‪ ,‬משום שהוא האופציה הטובה ביותר‬ ‫שאפשר לדמיין בכל הקשור לעשייה‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫הזכיר מישהו שבעצם זה לא דבר שמאפיין רק‬ ‫את העיר שלנו‪ .‬אנו מכירים דוגמאות רבות של‬ ‫פוליטיקאים לא ישרים‪ ,‬וכל עוד מדובר באחד‬ ‫שעושה למען העיר‪ ,‬זה טוב מספיק בשבילנו‪.‬‬ ‫בנקודה זאת הצעתי להביט על העניין‬ ‫מזווית אחרת ושאלתי‪ ,‬האם היושבים בחדר‬ ‫אינם חושבים שיש משמעות ממשית ונוכחת‬ ‫בקיום שלנו לעובדה שאנו מבקשים לשים‬ ‫בראשנו‪ ,‬בתפקיד שהוא מנהיגותי וייצוגי‪,‬‬ ‫אדם שאנו מאמינים שהוא מושחת‪ ,‬רק משום‬ ‫שהוכיח שהוא יודע לקדם פרויקטים ברחבי‬ ‫העיר? מה המקום של התפיסה הערכית שלנו‬ ‫כאן? האם איננו צריכים להקפיד על שמירת‬ ‫האתיקה לפני כל דבר אחר?‬ ‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫האנשים בחדר היו מופתעים מעט לשמוע‬ ‫את דבריי וחלקם חייכו והנהנו בראשם‪ .‬הייתה‬ ‫שתיקה קצרה ואז אמרה מישהי‪ :‬זה יפה מה‬ ‫שאתה אומר‪ .‬הייתי רוצה לחיות בעולם כזה‬ ‫שבו הדברים מתנהלים כך‪ ,‬אבל אנו כאן‬ ‫מבקשים להיות מציאותיים‪.‬‬ ‫להיות מציאותי בסיטואציה הזאת‪ ,‬כמו‬ ‫באחרות ברחבי הארץ שלנו‪ ,‬היא לבחור באדם‬ ‫שאכן יקדם דברים ברמה הנראית‪ ,‬גם אם אנו‬ ‫יודעים שהוא אינו ישר‪ ,‬או שתוך כדי הפעילות‬ ‫הציבורית שלו הוא לוקח שלא כדין לעצמו‪.‬‬ ‫כך מצאתי עצמי (שוב‪ ,‬יש לומר) בצד של‬ ‫הלא מציאותיים בחדר‪ .‬הלא מציאותי‪ ,‬שבלי‬ ‫לומר מפורשות התחבר לתיאורים שונים כמו‪:‬‬ ‫החולמני‪ ,‬האידיאליסט‪ ,‬הרוחני שאינו כל כך‬ ‫מחובר לארץ‪ ,‬זה שיש לו פריבילגיה להיות‬ ‫פילוסוף‪ .‬ולכאורה המציאות היא אחרת‪ ,‬היא‬ ‫יוקדת ודורשנית ומבקשת מבט מפוכח ו"חכם"‬ ‫ויכולת של סחר ומכר כדי להגיע לתוצאה‬ ‫הטובה ביותר האפשרית‪.‬‬ ‫טוב‪ ,‬אמרתי‪ ,‬אני מציע לחשוב על‬ ‫האפשרות שדווקא הכיוון שאני מצביע עליו‬ ‫הוא שיכול לקרב אותנו יותר למצב של להיות‬ ‫מציאותיים‪ .‬מישהו העביר צלחת בורקסים בין‬ ‫האנשים והדיון נדם‪.‬‬ ‫האמירה הזאת של הגברת המלומדת‬ ‫והטובה‪" :‬אנו מבקשים להיות מציאותיים"‬ ‫וההשלכות שלה המשיכו ללוות אותי עוד‬ ‫ימים רבים‪ .‬אם כן‪ ,‬מה המשמעות של להיות‬ ‫מציאותיים? מהי המציאות‪ ,‬או מה מציאותי?‬ ‫בתולדות המחשבה והפילוסופיה עסקו‬ ‫רבות בשאלה‪ .‬ידועים במיוחד שני זרמים‬ ‫מתווכחים ומתנגדים זה לזה‪ ,‬והם הזרם‬ ‫המטריאליסטי והזרם האידיאלי‪ .‬באופן‬ ‫סכמטי‪ ,‬הראשון טען למציאות חומרית‪ ,‬והשני‬ ‫טען למציאות רוחנית‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬כאשר אנו מתרחקים מעט‬ ‫ממחוזות המחשבה האנליטית והדיכוטומית‬ ‫ומתבוננים במודלים של מחשבה‪ ,‬שנמצאים‬ ‫תמיד בהיבטים היותר פנימיים של התרבויות‬ ‫והדתות השונות‪ ,‬אנו יכולים לפגוש בסינתזות‬ ‫מעניינות בין שתי התפיסות המנוגדות‬ ‫לכאורה שהזכרתי לעיל‪.‬‬ ‫תפיסה פשוטה ובהירה‬ ‫נאוס‬ ‫התפיסה‬ ‫היא‬ ‫במיוחד‬ ‫השלישונית‪ ,‬כפי שאנו‬ ‫מוצאים ביוון (ולא רק‬ ‫פסיכה‬ ‫ביוון)‪ .‬תפיסה זו מציגה את‬ ‫העולם ואת האדם ככוללים‬ ‫בתוכם גם היבטים רוחניים‪,‬‬ ‫גם היבטים נפשיים וגם‬ ‫סומה‬ ‫היבטים פיזיים (ובמקור‬ ‫היווני בהתאמה‪ :‬נאוס‪,‬‬ ‫פסיכה וסומה)‪.‬‬ ‫כך אין עוד משמעות למחלוקת בין הרוח‬ ‫לחומר; להיפך‪ ,‬עולה האפשרות שמדובר‬ ‫באיכויות קשורות ומשלימות‪ ,‬ושכדי להיות‬ ‫מסוגלים לתפוס את המציאות בצורה מלאה יש‬ ‫להביט על הכוליות כולה‪ ,‬מהרוח ועד החומר‪.‬‬ ‫על פי תפיסה זו‪ ,‬למציאות דרגות שונות‪.‬‬ ‫חלק מדרגות אלו מוכר‪ ,‬ברור ונראה‪ ,‬וחלק‬ ‫אחר לוט בערפל‪ .‬ברור שהמימד הפיזי הוא‬ ‫הברור והנוכח ביותר לחושים שלנו‪ ,‬ואולי‬ ‫בשל כך הוא קשור מאוד לזהותנו‪ .‬המימד‬ ‫הנפשי‪ ,‬אף שהוא עדין יותר ובלתי נראה‪,‬‬ ‫קשור ליכולות הרגשיות והמחשבתיות שלנו‪,‬‬ ‫ואלו‪ ,‬אף שהן נסתרות מן העין‪ ,‬בכל זאת‬ ‫מהוות חלק מהחוויות היום‪-‬יומיות שלנו‪.‬‬ ‫המימד הרוחני הוא העדין‪ ,‬הנסתר והסתום‬ ‫ביותר‪ .‬לא בכדי כונה מימד זה בתרבויות‬ ‫שונות‪ ,‬המסתורין‪ .‬מה אפשר לומר עליו? יש‬ ‫סימנים שונים שנותנים בו‪ :‬הבלתי נראה‪,‬‬ ‫הערכי‪ ,‬האידיאלי‪ ,‬השורש האחדותי של הכול‪,‬‬ ‫הדבר היחיד שקיים במציאות‪ ,‬השלמות‪,‬‬ ‫אלוהים ועוד‪.‬‬ ‫המודל השלישוני אומר יותר מאשר‬ ‫שלמציאות יש דרגות שונות; הוא גם נותן סדר‬ ‫בדרגות אלו‪ ,‬סדר היררכי וסדר של נביעה זה‬ ‫מזה‪ .‬על פי המודל‪ ,‬השורשים של כל המציאות‬ ‫נמצאים ברוח‪ ,‬ומשם הם משתלשלים לעולם‬ ‫הנפשי ואז מתבטאים בעולם הקונקרטי‪-‬‬ ‫מוחשי‪ ,‬במימד הפיזי‪ .‬אם תרצו‪ ,‬העולם נברא‬ ‫על‪-‬ידי מחשבה של האל‪ ,‬שהתבטאה בדיבור;‬ ‫כלומר‪ ,‬ראשית כל יצירה בבלתי נראה‪,‬‬ ‫‪10‬‬ ‫במחשבה‪ ,‬ברעיון (ממש בהתאמה לסמל הקבלי‬ ‫של עץ החיים‪ ,‬המתאר את שורשיו של הקיום‬ ‫בשמים)‪.‬‬ ‫אז מהי המציאות? ומה זה להיות מציאותי?‬ ‫אפשר לומר שתפיסת המציאות תלויה‬ ‫בעיני המתבונן‪ ,‬כלומר ביכולתנו להכיר את‬ ‫המציאות‪ .‬אולם האם העובדה שאנו קולטים‬ ‫רק חלק מהמציאות גורמת לצמצום המציאות?‬ ‫נראה שהתשובה היא כן ולא‪ .‬כן‪ ,‬כיוון שעל פי‬ ‫תפיסת המציאות שלנו אנו גוזרים את האמונות‬ ‫שלנו ומשם את דרכי ההתנהגות שלנו‪ ,‬ובאופן‬ ‫זה אנו ממשיכים לייצר את המציאות שלנו‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬התשובה לשאלת המציאות בעיני‬ ‫המתבונן היא גם 'לא'‪ .‬העובדה שאנו קולטים‬ ‫רק חלק מהמציאות‪ ,‬או נותנים לסובייקטיביות‬ ‫שלנו להפריע לנו לקלוט באופן אובייקטיבי‬ ‫יותר‪ ,‬אינה מפחיתה מחשיבות הקיום‬ ‫האובייקטיבי יותר של המציאות‪ ,‬אשר אינה‬ ‫תלויה ביכולת התפיסה שלנו אותה‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫העובדה שמרביתנו לא תופסים את הרוח‪ ,‬אינה‬ ‫מפחיתה מחשיבות ומרכזיות הרוח במהלך‬ ‫יצירת העולם‪ ,‬ואולי חשוב מזה‪ ,‬במהלך‬ ‫האחזקה השוטפת שלו‪.‬‬ ‫מה כל זה אומר? שבידינו להחליט כיצד‬ ‫אנו פועלים בעולם‪ ,‬מתוך איזו זהות בסיסית‬ ‫ומה אנו שמים במרכז‪ .‬נדמה שאנו חיים‬ ‫בציביליזציה שהעמידה במרכזה את העולם‬ ‫הנראה והחומרי‪ .‬בעולם זה יש משמעות‬ ‫עליונה לכמות‪ ,‬לחומרי ולתוצאה המיידית‬ ‫הנראית‪ .‬כך‪ ,‬ברמת הפרט כמו גם ברמת‬ ‫הקולקטיב‪ ,‬להיות מציאותי זה לבקש את‬ ‫התוצאה המיידית שאפשר לראות אותה‪ ,‬על‬ ‫חשבון תהליך שמבקש לגעת ולטפל בשורשים‬ ‫של הדברים‪ .‬האתגר הוא שהמשך פעולה‬ ‫כזאת‪ ,‬שהמרכז שלה הוא מנטליות חומרנית‪,‬‬ ‫גורם רק לחיזוקה וחישוקה של המציאות‪ ,‬ואז‬ ‫עיני המביטים בה יכולות רק לאשר כי אכן אין‬ ‫ברירה‪ ,‬צריך להיות מציאותיים‪.‬‬ ‫אבל אפשר לפעול אחרת‪ ,‬ויש צורך לפעול‬ ‫אחרת‪.‬‬ ‫אחרת איך? אחרת במובן של להעז לשים‬ ‫במרכז לא את החומר הכמותי אלא את הערך‬ ‫הרוחני‪ .‬לתת חשיבות לא רק לתוצאה המיידית‬ ‫אלא להיות מוכנים להשקיע לטווח הארוך‪,‬‬ ‫לתת משקל לדרך שבה אנו עושים את הדברים‬ ‫ולנסות לגעת בשורשים העמוקים ביותר שאנו‬ ‫יכולים לקלוט‪ .‬כך‪ ,‬אנו חייבים גם להבין שיש‬ ‫קשר בין מצב הפוליטיקה שלנו‪ ,‬לבין היכולת‬ ‫והמוכנות שלנו לתת חשיבות רבה יותר לביטוי‬ ‫של ערכים שאנו מאמינים בהם ולדרך שבה‬ ‫נעשים דברים‪ ,‬יותר מאשר לתוצאה הרגעית‪.‬‬ ‫כל עוד נעדיף את התועלת החומרית‪,‬‬ ‫הכסף‪ ,‬הנוחות‪ ,‬האמצעים‪ ,‬על פני ביטוי של‬ ‫הצודק‪ ,‬הנכון והיפה‪ ,‬נמשיך לפעול כבעלי‬ ‫מנטליות חומרנית‪.‬‬ ‫ובשאלה‪ ,‬האם יש משמעות פרקטית‬ ‫לעובדה שאדם מושחת מנסה להיות ראש עיר‪,‬‬ ‫התשובה הנכונה יותר צריכה להיות‪ ,‬כן! לא‬ ‫ראוי ולא נכון שאדם שצריך להיות מנהיג‪,‬‬ ‫ולכן דוגמה לציבור כולו‪ ,‬יהיה אדם לא אתי‪,‬‬ ‫ולמרות היכולות הביצועיות שלו‪ ,‬יפעל מתוך‬ ‫אינסטינקט של כוח פרטי ולא יותר מכך‪.‬‬ ‫לכן זה מציאותי לבקש לבחון את חיינו‬ ‫מתוך נקודת מבט ערכית‪ .‬זה נכון ונדרש‬ ‫להעז לחלום ולממש התנהלות אחרת במרחב‬ ‫הפרטי כמו גם הציבורי שלנו‪ .‬זה חכם וצודק‬ ‫לשאוף כל הזמן להרחיב את תפיסתנו ואת‬ ‫תפיסת המציאות שלנו‪ .‬לשאוף עוד וללא‬ ‫הפסק לשורשים של הדברים ולהיות אמיצים‬ ‫לתת לשורשים עדיפות עליונה על כל כוח‬ ‫וצורך אחר‪.‬‬ ‫כולנו מכירים את המילים המקסימות‬ ‫והחכמות כל כך של נסיך אחד קטן‪" :‬מה‬ ‫שעיניי רואות אינו אלא הקליפה‪ .‬העיקר סמוי‬ ‫מן העין"‪.‬‬ ‫הגיע הזמן לקלוט שיופיין של מילים אלו‬ ‫אינו בפיוטיות שלהן וגם לא בתמימות הזכה‬ ‫שלהן‪ ,‬אלא בעובדה שהן אכן נוגעות בלב לבה‬ ‫של המציאות‪ .‬לא לעשות זאת ולהמשיך לפעול‬ ‫בעולם המבוגרים שיצרנו באופן "מציאותי"‪,‬‬ ‫"פרגמטי" וחיצוני כל כך‪ ,‬הוא הדבר הלא‬ ‫מציאותי ביותר שאפשר לעשות‪.‬‬ ‫במה תבחרו? האם רוצים אתם להיות‬ ‫מציאותיים? ■‬ ‫ה‬ ‫צ‬ ‫ט‬ ‫לפעו רפו‬ ‫שההתנדלות‬ ‫להא ק ר ו פ ובות‬ ‫ברח חדשה ליס‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ארץ‬ ‫שיפוץ בתי נזקקים‪ ,‬פעילויות עם ילדים במצוקה‪ ,‬ניקוי‬ ‫יערות‪ ,‬עזרה לקשישים‪ ,‬שיקום גינות קהילתיות ועוד‪.‬‬ ‫בואו להיות השינוי שהנכם רוצים לראות בעולם‪.‬‬ ‫בחודש אפריל יתקיים סמינר חווייתי‬ ‫"התנדבות כתרגול פילוסופיה מעשית"‬ ‫המיועד לכל מי שאוהב להתנדב‪.‬‬ ‫ליצירת קשר‪1-700-504-604 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫התנדבות‪http://www.newacropolis.org.il/‬‬ ‫‪12‬‬ ‫עם מעט עזרה מידיד י‬ ‫נירית ארבלי‪ ,‬מנהלת סניף אקרופוליס החדשה בנתניה‬ ‫״חשכה אינה יכולה לסלק חשכה;‬ ‫רק אור יכול לעשות זאת‪ .‬שנאה‬ ‫אינה יכולה לסלק שנאה; רק אהבה‬ ‫יכולה לעשות זאת״ (מרטין לותר קינג)‪.‬‬ ‫לא בכל יום אנו זוכים לכך שמשפט חכמה‬ ‫יהפוך לדוגמה חיה של מציאות בצורה כה‬ ‫מעוררת השראה‪ ,‬אך בקיץ האחרון זה קרה‪.‬‬ ‫וכך היה‪ :‬בבוקר ה‪ 22-‬באוגוסט ‪ 2013‬נכנס‬ ‫בחור בן ‪ 20‬בשם מייקל היל לבית ספר יסודי‬ ‫בג'ורג'יה‪ ,‬שבו לומדים כ‪ 900-‬ילדים‪.‬‬ ‫מצויד ברובה קלצ'ניקוב‪ 500 ,‬כדורים‬ ‫וייאוש מוחלט מהחיים‪ ,‬הוא פסע בהחלטיות‬ ‫לעבר מזכירות בית הספר‪ .‬זו לא הייתה‬ ‫הפעם הראשונה שאירוע מסוג זה קורה‬ ‫בארצות‪-‬הברית‪ ,‬ולצערנו אין צורך בדמיון‬ ‫מפותח במיוחד כדי לשער כיצד הוא עלול‬ ‫היה להסתיים‪.‬‬ ‫אך רצה הגורל ואותו בחור בחר כבת‬ ‫ערובה אישה בשם אנטואנט טאף‪ ,‬מנהלת‬ ‫החשבונות של בית הספר‪ .‬הוא טען מולה את‬ ‫נשקו והיא החליטה לדבר איתו‪ .‬לאחר כ‪40-‬‬ ‫דקות של דיאלוג ביניהם הסכים מייקל היל‬ ‫להניח את נשקו‪ ,‬לשכב על הרצפה ולהיכנע‬ ‫לשוטרים‪ .‬האירוע הסתיים מבלי שטיפת דם‬ ‫אחת נשפכה במהלכו‪.‬‬ ‫השאלה המתבקשת היא‪ :‬מה היה במילותיה‬ ‫של אותה אישה שהיה בכוחן לגרום לאדם‬ ‫מעורער בנפשו‪ ,‬שלא ראה טעם לחייו ופעל‬ ‫כמי שאין לו מה להפסיד‪ ,‬לסגת מכוונותיו‬ ‫ההרסניות ולהתמסר במלאות להנחיותיה?‬ ‫מספר ציטוטים מדבריה‪ ,‬כפי שהוקלטו‬ ‫על‪-‬ידי מוקד החירום‪ ,‬עשויים לעזור לנו‬ ‫לפענח את החידה‪" :‬הכול הולך להיות בסדר‪,‬‬ ‫מתוק‪ .‬אני רק רוצה שתדע שאני אוהבת‬ ‫אותך‪ ,‬אוקיי?"‪ .‬וגם‪" ,‬אני גאה בך ‪ -‬כולנו‬ ‫עוברים דברים קשים בחיים‪ .‬אתה תהיה‬ ‫בסדר"‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬במהלך אותה שיחה‬ ‫גורלית ומורטת עצבים הצליחה טאף לשכנע‬ ‫את אותו בחור בודד ורדוף שלמישהו בעולם‬ ‫אכפת ממנו‪ .‬היא הצליחה להעביר לו את‬ ‫התחושה שמישהו רואה אותו‪ .‬בנוסף לכך‪,‬‬ ‫בתבונה רבה היא גם שיתפה אותו בצרותיה‬ ‫שלה‪ ,‬במשברים שחוותה וברגעי ייאוש קשים‬ ‫שמהם הצליחה בסופו של דבר להתרומם‪.‬‬ ‫היא נתנה לו להרגיש שהיא מבינה אותו‪,‬‬ ‫ומשום כך – שהוא איננו לבד‪.‬‬ ‫במילותיה של הפילוסופיה הטיבטית‪,‬‬ ‫טאף השתמשה בכוח החזק ביותר הידוע למין‬ ‫האנושי – כוחה של החמלה‪ .‬היא הצליחה‬ ‫לראות ב"מפלצת" שמולה ‪ -‬אדם‪ .‬מבעד‬ ‫לכוונות הרצחניות‪ ,‬היא הצליחה לזהות נפש‬ ‫מיוסרת ומבולבלת המשוועת לחום אנושי‪,‬‬ ‫ועם הנפש הזו היא יצרה קשר‪.‬‬ ‫אפלטון טען שכל המחלות בעולם נובעות‬ ‫משתי סיבות עיקריות‪ :‬בורות וטירוף‪ ,‬שגם‬ ‫הוא תוצאה של בורות‪ .‬לא קשה להבחין‬ ‫שהעולם שלנו לוקה כיום בשניהם‪ .‬אחד‬ ‫הסימפטומים הבולטים הוא התגברות‬ ‫האלימות בכל פינה ובכל היבט של חיינו‪.‬‬ ‫בין אם מדובר במקרים תכופים יותר ויותר‬ ‫של אלימות שמתלקחת בקלות רבה מדי בין‬ ‫בני אדם מסיבות כמו סכסוכי שכנים‪ ,‬חניה‬ ‫וכדומה‪ ,‬ובין אם מדובר באלימות בין ובתוך‬ ‫מדינות‪ ,‬טרור ומאבקים פוליטיים רוויי דם‪.‬‬ ‫נראה כי אנו הולכים ומאבדים את היכולת‬ ‫לפתור בעיות בדרך אחרת‪.‬‬ ‫בימים כאלה מקובל לחשוב כי מה שיציל‬ ‫אותנו הוא נשק נוסף‪ ,‬חזק יותר‪ ,‬מפחיד יותר‬ ‫והרסני יותר מזה שיש ליריבינו‪ .‬אנו ממהרים‬ ‫‪13‬‬ ‫להקים חומות חיצוניות ופנימיות בינינו לבין‬ ‫האחרים‪ ,‬מסתגרים יותר ויותר בתוך הבתים‬ ‫והדעות שלנו‪ ,‬וכל זר מצטייר בעינינו כאויב‪.‬‬ ‫בימים כאלו‪ ,‬דוגמה המראה לנו כיצד לב‬ ‫אוהב‪ ,‬לב גדול‪ ,‬פתוח ורחב‪ ,‬יכול לנצח את‬ ‫החושך הגדול ביותר‪ ,‬היא אוצר יקר שעלינו‬ ‫לשמור עליו מכל משמר‪.‬‬ ‫אגדה בודהיסטית מספרת על נסיך צעיר‬ ‫שסיים את לימודיו וזכה בתואר "נסיך חמשת‬ ‫כלי הנשק"‪ .‬חמוש בכליו החדשים הוא‬ ‫מגיע ליער אפל שבו חי תפלץ בשם "דביק‬ ‫שיער"‪ .‬בטוח בכוחו הוא נכנס אל היער‬ ‫נחוש להתעמת עם המפלצת‪ .‬הוא יורה בה‬ ‫את חציו‪ ,‬מנחית עליה את חרבו ומכה בה‬ ‫בכידונו‪ ,‬אך כל כלי הנשק נדבקים בשערו‬ ‫של היצור ומותירים אותו ללא פגע‪ .‬מלא‬ ‫תושייה מסתער הנסיך בגופו על המפלצת‪,‬‬ ‫אך איבריו נדבקים לגופה והוא נותר תלוי‬ ‫עליה‪ .‬המפלצת‪ ,‬שבכל זאת מתרשמת מאומץ‬ ‫לבו של הנסיך הצעיר‪ ,‬שואלת אותו‪" :‬מדוע‬ ‫אינך מפחד ממני?"‪ ,‬והוא משיב "כי בבטני‬ ‫ברק המשמש לי נשק‪ ,‬אם תטרפי אותי‬ ‫לא תצליחי לעכלו‪ ,‬הוא יקרע את קרביך‬ ‫ויהרגך"‪ .‬נפעמת מדבריו מרפה המפלצת‬ ‫מן הנסיך והוא בתמורה מעניק לה מחכמתו‬ ‫ומצווה עליה שלא לתקוף עוד את עוברי‬ ‫האורח‪ ,‬אלא לקבל את מנחתם‪.‬‬ ‫הדוגמה שהעניקה לנו אנטואנט טאף‬ ‫מזכירה לנו שוב כי הנשק החזק והאפקטיבי‬ ‫ביותר שלנו איננו מה שיש לנו בידיים‪ ,‬אלא‬ ‫מי שאנחנו‪ .‬היה זה אור הברק שבלבו של‬ ‫הנסיך ולא כלי נשקו המובחרים אשר הכניע‬ ‫את המפלצת המבעיתה‪ .‬היו אלה מילותיה‬ ‫הרגישות והחומלות של טאף ולא איומיהם‬ ‫של כוחות המשטרה‪ ,‬שכיתרו את המקום‪,‬‬ ‫שהניאו את היל מכוונותיו‪.‬‬ ‫ניטיב לעשות אם נזכור זאת‪ ,‬וזיכרון זה‬ ‫יעודד אותנו להשקיע מרץ ומאמץ רבים יותר‬ ‫כדי לחצוב את אור הברק מתוך לבנו‪ ,‬כלומר‬ ‫לטפח את מעלותינו הרוחניות‪ :‬האומץ‪,‬‬ ‫החמלה‪ ,‬שיקול הדעת‪ ,‬המתינות‪ ,‬האהבה‬ ‫ועוד אוצרות רבים‪ ,‬שאם נטפח אותם‪ ,‬יעמדו‬ ‫‪15‬‬ ‫‪14‬‬ ‫לשירותינו ויסייעו להאיר את העולם ההולך‬ ‫ושוקע בעלטה‪.‬‬ ‫כאשר ארג'ונה‪ ,‬גיבור האפוס ההודי‬ ‫"המהברטה" מגיע לידידו‪ ,‬האל קרישנה‪ ,‬כדי‬ ‫להצטייד בנשק בטרם יציאתו לקרב הגדול‬ ‫ביותר של חייו‪ ,‬מעמיד אותו קרישנה בפני‬ ‫בחירה‪ :‬האם ירצה בצבא אדיר‪ ,‬חמוש ומיומן‬ ‫או שמא יעדיף במקום זאת שקרישנה ישמש‬ ‫כרכב במרכבתו‪ .‬ארג'ונה בוחר בקרישנה‪.‬‬ ‫הוא מבין שהדבר הנחוץ לו ביותר איננו‬ ‫חומרי‪ ,‬אלא רוחני‪ ,‬והוא בוחר בהדרכתו של‬ ‫מורה רוחני‪ ,‬מורה של חכמה שיפסע לצידו‬ ‫צעד אחר צעד וילמד אותו כיצד לנצח את‬ ‫החשכה באמצעות מעלותיו האנושיות‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬הייתי רוצה לצטט ממילותיו של‬ ‫ד"ר עזאלדין אבו‪-‬אלעיש‪ ,‬הרופא העזתי‬ ‫אשר התפרסם לאחר שאיבד שלוש מבנותיו‬ ‫במהלך הפגזות מבצע "עופרת יצוקה"‪.‬‬ ‫למרות זאת‪ ,‬לבו לא נסגר והוא ממשיך‬ ‫לבנות גשרים של אמון והבנה בין שני‬ ‫העמים‪ .‬הוא כותב‪" :‬עלינו למצוא את האור‬ ‫שיוביל אותנו למטרתנו‪ .‬איני מדבר כאן על‬ ‫אור האמונה הדתית‪ ,‬אלא על האור כסמל‬ ‫לאמת‪ .‬האור שמאפשר לנו לראות‪ ,‬לפזר את‬ ‫הערפל ולמצוא את התבונה‪ .‬על‪-‬מנת למצוא‬ ‫את אורה של האמת‪ ,‬אנחנו חייבים לדבר זה‬ ‫עם זה‪ ,‬להקשיב זה לזה‪ ,‬לכבד זה את זה‪.‬‬ ‫במקום לבזבז את האנרגיה שלנו על שנאה‪,‬‬ ‫עלינו להשתמש בה כדי לפקוח את עינינו‪,‬‬ ‫כדי שנראה מה מתרחש באמת‪ .‬אם נצליח‬ ‫לראות את האמת‪ ,‬נוכל לחיות אלה לצד‬ ‫אלה"‪.‬‬ ‫גיבורים אמיתיים אינם כאלה משום‬ ‫שצוידו בכוח על‪-‬אנושי כלשהו‪ ,‬אלא בדיוק‬ ‫משום שלא צוידו בשום דבר דומה לזה‪ .‬הם‬ ‫שם כדי להזכיר לנו שאת מה שיש להם ‪ -‬יש‬ ‫לכל אחד מאיתנו‪.‬‬ ‫עלינו להודות לאנשים כמו אנטואנט טאף‬ ‫ועזאלדין אבו‪-‬אלעיש על כך שהם מוכיחים‬ ‫לנו במעשים‪ ,‬שמילותיו של מרטין לותר‬ ‫קינג אינן רק משפט שנחמד לתלות על לוח‬ ‫המודעות‪ .‬מדובר באמת חיה‪ ,‬שהגשמתה‬ ‫ביום‪-‬יום של כל אחד מאיתנו נחוצה לנו‬ ‫היום‪ ,‬יותר מאי פעם‪■ .‬‬ ‫ביביליוגרפיה‪:‬‬ ‫‪" :Ynet‬גיבורה בארצות הברית‪ :‬המזכירה שמנעה טבח‬ ‫בבית הספר"‪ ,‬יצחק בן חורין‪ ,‬וושינגטון‪.24.8.13 ,‬‬ ‫"הארץ"‪" :‬האישה האמיצה שהזכירה לכולנו מה חסר‬ ‫היום בפוליטיקה"‪ ,‬גארי יאנג‪ ,‬גארדיאן‪.26.8.13 ,‬‬ ‫"הגיבור בעל אלף הפנים"‪ ,‬ג'וזף קמפבל‪ ,‬הוצאת‬ ‫ידיעות ספרים‪.2013 ,‬‬ ‫"לא אשנא"‪ ,‬עזאלדין אבו‪-‬אלעיש‪ ,‬הוצאת ידיעות‬ ‫ספרים‪.2010 ,‬‬ ‫שלושת מישורי התנועה‬ ‫בארץ ישראל‬ ‫מהי המשמעות הייחודית של חיינו כאן‪ ,‬בחלקה הגיאוגרפית הזו של העולם‪,‬‬ ‫רוחשת התנועה והפעילות? מה עוד קרה וקורה כאן מעבר לקיומנו הזמני‪-‬‬ ‫העכשווי כבני אדם‪ ,‬שמשך חייהם קצר ממשך קיומה של האדמה? אילו‬ ‫סמלים גלויים לעינינו ואולי איננו קוראים אותם?‬ ‫ענת סלע‬ ‫התנועה על פני האדמה‬ ‫ארצנו נמצאת במחצית הדרך בין שני‬ ‫עמקי נהרות גדולים‪ ,‬מצרים וארם נהריים‪,‬‬ ‫שהיו מרכזים מדיניים רבי עצמה ומקורות של‬ ‫תרבויות רבות תנופה‪ ,‬ועל כן יש כאן הרבה‬ ‫מאוד שרידים‪ .‬דרכים ראשיות בינלאומיות‬ ‫עוברות כאן ובהן צעדו צבאות‪ ,‬סוחרים‬ ‫ועולי רגל בני דתות שונות‪ .‬אפשר לדמיין את‬ ‫העקבות שהותירו אחריהם‪ :‬צבאות משוריינים‬ ‫הותירו חלקי כלים‪ ,‬אולי חללים; סוחרים‬ ‫איבדו מטבעות ודברי ערך אחרים; עולי הרגל‬ ‫הותירו שרידי מדורות וצמחייה שעלתה מתוך‬ ‫שיירי מאכל וגלעינים שונים‪.‬‬ ‫מבט על שניים מן התלים הניצבים בצמתים‬ ‫של שתי דרכים ראשיות‪ ,‬תל חצור ותל מגידו‪,‬‬ ‫חושף מידע מעניין‪ .‬תל חצור ניצבת על דרך‬ ‫הים בקרבת דרך המלך‪ ,‬ותל מגידו ‪ -‬בצומת‬ ‫של שתי דרכים מרכזיות‪ :‬האחת מחברת‬ ‫את פניקיה ומישור עמק עכו עם דרך ההר‬ ‫המרכזית (מכונה גם דרך האבות); השנייה‪,‬‬ ‫מוליכה ממצרים לסוריה וארם נהריים בדרך‬ ‫הים‪ .‬מיקום שתי הערים חזק הן מבחינה‬ ‫אסטרטגית והן מבחינה מסחרית‪.‬‬ ‫תל חצור נחשב לתל הגדול ביותר בארץ‬ ‫ולעיר הכנענית החשובה והמוכרת ביותר‪,‬‬ ‫החל מהאלף השלישי לפני הספירה‪ ,‬ועד היום‬ ‫אין הסבר ברור לגודלה ולעצמתה‪ .‬תל מגידו‬ ‫הייתה העיר המרכזית בעמק יזרעאל במהלך‬ ‫האלף הרביעי‪ ,‬השלישי והשני לפני הספירה‪.‬‬ ‫בתקופת הברזל‪ ,‬ברובו של האלף הראשון‬ ‫לפני הספירה‪ ,‬הייתה עדיין עיר מרכזית אך‬ ‫כבר היו מרכזים נוספים באזור שהתחרו בה‪.‬‬ ‫חצור מוזכרת בכתבי מארי (היא סוריה כיום)‬ ‫ובמכתבי תל אל‪-‬עמארנה במצרים‪ .‬גם מגידו‬ ‫מוזכרת במכתבי תל אל‪-‬עמארנה‪.‬‬ ‫בדומה לאותם נתיבים שנכבשו תחת רגלי‬ ‫צועדים שונים‪ ,‬אנו רואים כי אותם תלים‬ ‫נושבו שוב ושוב על‪-‬ידי אוכלוסיות שונות‪.‬‬ ‫בתל חצור נתגלו ‪ 21‬שכבות התיישבות ובתל‬ ‫מגידו ‪ 26 -‬שכבות‪ .‬שכבות התיישבות אלה‬ ‫נוצרו על‪-‬ידי עמים שונים‪ ,‬שבחרו כולם שוב‬ ‫ושוב באותן נקודות אסטרטגיות והקימו את‬ ‫יישוביהם על שרידי ההתיישבות הקודמת‪,‬‬ ‫שנחרבה לרוב במלחמה‪ ,‬לעתים תוך שינויים‬ ‫ארכיטקטוניים ולעתים כמעט ללא שינוי‪.‬‬ ‫האם רק משום המיקום האסטרטגי‪-‬‬ ‫המסחרי‪-‬ביטחוני? האם רק גובה ונגישות‬ ‫לדרכים ולמים יכולים להסביר את המשיכה‬ ‫הזו?‬ ‫בתל חצור אפשר לראות כי מקדש אחד‬ ‫(או ארמון פולחני) נבנה על קודמו‪ ,‬תוך‬ ‫הכנסת שינויים בכיווני השערים‪ .‬מפליא עוד‬ ‫יותר לראות את האזור המקודש בתל מגידו‪.‬‬ ‫‪ 13‬שכבות התיישבות בנו את המקדש על גבי‬ ‫המקדש הקודם תוך הגדלתו‪ ,‬צמצומו‪ ,‬שינוי‬ ‫כיווני פתחיו‪ ,‬הוספת במה ועוד‪ .‬בתקופות‬ ‫מסוימות נחרבה העיר כולה אך המקדש נותר‬ ‫שלם‪ .‬איך אפשר להסביר זאת? האם אנרגטית‬ ‫יש שם משהו שניתן היה לזהות ושאותו יכלו‬ ‫לקבל ושאפו לשמר?‬ ‫מירצ'ה אליאדה‪ ,‬חוקר בתחום הדתות‬ ‫‪17‬‬ ‫‪16‬‬ ‫וסופר‪ ,‬סוקר בספרו "תבניות בדת השוואתית"‬ ‫את ההירופאניות‪ – 1‬ההתגלויות של קדושה‬ ‫בסביבות שונות‪ .‬אותם עצמים‪ ,‬דוממים או‬ ‫חיים‪ ,‬מקבלים משמעות שונה עבור בני‬ ‫תרבויות שונות‪ .‬למשל‪ ,‬העמים השמיים‬ ‫העריצו בשלב מסוים בהיסטוריה שלהם את‬ ‫הזוג האלוהי של אל הסערה והפוריות‪ ,‬בעל‪,‬‬ ‫ואלת הפוריות (החקלאית בעיקרה)‪ ,‬בלית‪.‬‬ ‫הנביאים היהודיים התייחסו לזה כאל חילול‬ ‫הקודש‪ .‬מנקודת המבט שלהם‪ ,‬דרך הרפורמה‬ ‫של משה הם הגיעו לתפיסה נעלה יותר‪ ,‬טהורה‬ ‫ושלמה יותר של האלוהות‪ .‬אך הפולחן של בעל‬ ‫ובלית היה גם הוא הירופאניה‪ .‬הוא חשף את‬ ‫קדושת החיים האורגניים‪ ,‬הכוחות היסודיים‬ ‫של הדם‪ ,‬המיניות והפוריות‪ .‬פולחן זה נמשך‬ ‫מאות שנים עד אשר הוחלף ב"צורה האלוהית"‬ ‫של אלוהים‪ ,‬שעלתה על "הצורה האלוהית" של‬ ‫בעל‪ .‬הצורה החדשה קידשה את החיים וחשפה‬ ‫אפשרות רוחנית אחרת‪ ,‬שבה חיי האדם וגורלו‬ ‫היו בעלי ערכים חדשים‪.‬‬ ‫חילופי המשמעות והמאבקים על שליטה‬ ‫במשמעות דתית או בהירופאניה מסוימת‬ ‫מוכרים לנו גם כיום בין דתות הספר ‪ -‬יהדות‪,‬‬ ‫נצרות ואסלאם‪ .‬כל אחת מן הדתות מבקשת‬ ‫לחדש את ההירופאניה בדרכה שלה‪ ,‬על גבי‬ ‫אותן אבנים עצמן‪ .‬אלפי שנים אחורה‪ ,‬וגם‬ ‫כיום‪ .‬לא המצאנו דבר‪.‬‬ ‫התנועה בשמים מעל‬ ‫אם נרים את מבטנו מן האדמה אל‬ ‫השמים נראה עוד תנועה שעוברת כאן‪,‬‬ ‫במשך שנים‪ ,‬דורות ותקופות‪ .‬בעונות השנה‬ ‫השונות ניתן לצפות בארצנו במיליוני עופות‬ ‫ממאות מינים שונים‪ .‬אל מאות מיני העופות‬ ‫המקננים בישראל חוברים מאות מיני עופות‬ ‫אחרים הנודדים מאירופה ומאסיה לאפריקה‪,‬‬ ‫החולפים על פני הארץ בשתי עונות הנדידה‪.‬‬ ‫ישראל מציעה להם מגוון רחב של אזורים‬ ‫ביו‪-‬גיאוגרפיים ועושר במגוון מקומות חיות‪.‬‬ ‫אין עוד מקום בעולם שבו עופות דואים‬ ‫נסקרים בצורה כה מקיפה‪.‬‬ ‫השבר הסורי‪-‬אפריקני משמש ציר נדידה‬ ‫מרכזי שנתי לציפורים‪ ,‬כלומר מסלולי הנדידה‬ ‫עוברים מעל הדרכים הראשיות הבינלאומיות‬ ‫של העולם העתיק‪ ,‬דרך הים‪ ,‬דרך המלך ודרך‬ ‫ההר‪ .‬זוהי תופעת טבע משמעותית ביותר‬ ‫וקדומה‪ ,‬המעלה את השאלה‪ ,‬האם העופות‬ ‫החלו לנדוד בעקבות תנועת בני האדם או‬ ‫שמא תנועת העופות השפיעה על התפתחות‬ ‫האדם‪ ,‬שהיה בעל כישורים פחותים לחיים‬ ‫בג'ונגל ונע לסוואנות הפתוחות ומשם‬ ‫בעקבות העופות הנודדים?‬ ‫כמו התנועה האנושית על פני הנתיבים‬ ‫העתיקים שנכבשו ברגליים‪ ,‬גם תנועת‬ ‫העופות בשמים‪ ,‬באותם נתיבים בלתי‬ ‫מסומנים (לפחות לא לעין האנושית)‪ ,‬יכולה‬ ‫להיות הרמונית או מתנגשת‪ .‬נראה כי בשנים‬ ‫האחרונות אנו מסקרים יותר את ההתנגשויות‬ ‫השונות‪ ,‬התנגשויות הרות אסון של עופות‬ ‫במטוסים והתנגשויות אינטרסים בין אנשי‬ ‫שמירת הטבע לבין דייגים‪.‬‬ ‫מי היה כאן קודם? עופות מים נודדים‬ ‫או דייגי ברכות דגים? והאם ניתן "ללמד"‬ ‫שקנאים שמסלול מעופם צרוב במוחם מרגע‬ ‫שבקעו מהביצה? בשנים האחרונות מספקים‬ ‫לשקנאים דגים למאכל כחלק מפתרון מערכתי‬ ‫שיאפשר גם את המשך המעבר של העופות‬ ‫במסלול הקדום וגם את פרנסתם של בני האדם‬ ‫בענף זה‪ .‬וזה עוד לא הכול‪.‬‬ ‫התנועה מתחת לפני האדמה‬ ‫ישראל נמצאת באזור פעיל מבחינה‬ ‫גיאולוגית‪ ,‬בעיקר בשל הימצאותה באזור‬ ‫מפגש של שלושה לוחות טקטוניים – הלוח‬ ‫האירו‪-‬אסיאתי‪ ,‬לוח ערב והלוח האפריקני‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬ישראל נמצאת בחלק של הלוח‬ ‫האפריקני‪ ,‬ומתוכו על תת הלוח ישראל וסיני‪,‬‬ ‫שבינו לבין לוח ערב נוצר שבר המוכר בשם‬ ‫השבר הסורי‪-‬אפריקני‪ .‬ציר האנרגיה המרכזי‬ ‫של ארץ ישראל עובר מצפון לדרום לאורך‬ ‫בקעת הירדן‪ ,‬שהיא חלק מהשבר‪ .‬ראשיתו‬ ‫בצפון‪ ,‬בתורכיה‪ ,‬והוא מסתיים באפריקה‬ ‫באזור הימות‪ .‬ים סוף‪ ,‬שבמרכזו עובר השבר‬ ‫הסורי‪-‬אפריקני‪ ,‬נמצא בין הלוח האפריקני‬ ‫והלוח הערבי‪ ,‬שמתרחקים זה מזה‪ .‬במילים‬ ‫אחרות‪ ,‬גם האדמה מתחתינו נמצאת בתנועה‬ ‫מתמדת‪ ,‬ולא רק בהקשר אסטרונומי‪ .‬רעידות‬ ‫אדמה קלות עד בינוניות החוזרות באזורנו‬ ‫משחררות כנראה את האנרגיה המצטברת‬ ‫בנקודות החיכוך של הלוחות הטקטוניים‪.‬‬ ‫בעודנו ממתינים לרעידת האדמה הבאה אנו‬ ‫הולכים וקרבים לשכנים אחדים ומתרחקים‬ ‫מאחרים מבלי שנשים לב לכך‪.‬‬ ‫מה יכול אדם אחד לעשות?‬ ‫הפילוסופיה המעשית נותנת כיוון ודרך‬ ‫להתייחסות אל מה שקורה סביבנו‪ .‬ראשית‪,‬‬ ‫היא נותנת פרספקטיבה‪ .‬אנו חיים בנקודת זמן‬ ‫קטנה אחת‪ ,‬לא רק כבני אנוש אלא כאנושות‬ ‫בכלל‪ .‬רב הנסתר על הגלוי כאשר אנו מנסים‬ ‫לפענח את המשמעות העמוקה של אירועים‬ ‫ותופעות סביבנו‪ .‬ללא ספק‪ ,‬כשאנו חוזרים‬ ‫לפסוק מספר שופטים פרק ג'‪" ,‬ותשקוט הארץ‬ ‫ארבעים שנה"‪ ,‬אנו מבינים שהיה בזה משהו‬ ‫מיוחד ושונה‪ ,‬מפני שהרעש המתמשך במקום‬ ‫הפיזי שבו אנו חיים הוא רעש קונקרטי‪ ,‬רעש‬ ‫של תנועה ערה של אזור שאין בו מנוחה‪.‬‬ ‫ניעזר בקונפוציוס‪ 2‬כדי להזכיר את‬ ‫האפשרות של כל אחד מאיתנו ליישר קודם‬ ‫כל את המחצלת שלו לפני שיפנה ליישר‬ ‫לאחרים‪ .‬היכן שנראה חיכוך או התנגשות נפנה‬ ‫את מבטנו פנימה ונבדוק מהו החיכוך ומהי‬ ‫ההתנגשות בתוכנו‪ .‬היכן שנראה מעוף הרמוני‬ ‫חוצה גבולות עם כיוון ומטרה‪ ,‬נשאף לחבור‬ ‫אליו‪ .‬במקום תנועת צבאות‪ ,‬ולא רק במובן‬ ‫הפשוט‪ ,‬נוסיף תנועה הרמונית שיכולה להדהד‬ ‫בלבותיהם של כלל אחינו בני האדם‪ .‬בתוך כל‬ ‫הרעש הנראה והנשמע‪ ,‬למעלה בשמים‪ ,‬כאן‬ ‫על פני האדמה ותחתיה‪ ,‬יכול כל אחד מאיתנו‬ ‫להיות פשוט אדם ולהוסיף יציבות‪ ,‬שקט‬ ‫והרמוניה באשר יהיה‪■ .‬‬ ‫‪ 1‬אליאדה‪ ,‬מ‪ .)2003( .‬תבניות בדת השוואתית‪.‬‬ ‫הוצ' נמרוד‬ ‫‪ 2‬קונפוציוס (קונג פו צה)‪ .)1960( .‬מאמרות‪ .‬הוצ' ביאליק‬ ‫כאן ועכשיו‬ ‫‪ .1‬הדרך אל האושר‪ :‬מדוע האושר חמקמק‬ ‫כל כך? כיצד יכול האושר להיות חלק‬ ‫בלתי נפרד מחיינו? נכיר את המבנה‬ ‫השביעוני של האדם על פי מורשת‬ ‫המזרח‪ ,‬תפקידו בבניית האישיות‬ ‫ובמציאת המהות הפנימית‪ .‬כיצד התייחס‬ ‫המערב לנפש האדם ומה חשיבותה‬ ‫בעיניו‪.‬‬ ‫‪ .2‬קארמה יוגה‪ :‬ה”בהגוודגיטה” – ספר‬ ‫החכמה של הודו העתיקה‪ ,‬סיפורו של‬ ‫ארג’ונה הלוחם‪ .‬גלגולי נשמות‪ ,‬דהרמה‬ ‫וקארמה‪ ,‬הצורך לזהות את המעשה הנכון‬ ‫והדרך להגשמתו‪ .‬הדרך להשגת החופש‪.‬‬ ‫‪ .3‬התפתחות רוחנית דרך הבודהיזם‪:‬‬ ‫ה”דהאמאפאדה” ‪ -‬תורתו של בודהא‬ ‫המתייחסת ליכולת שלנו להכיר בסבל‪,‬‬ ‫והדרך המעשית לשחרר את עצמנו מהסבל‬ ‫ומהבערות – “דרך האמצע”‪ .‬כיצד להבחין‬ ‫בין מציאות לאשליה‪.‬‬ ‫‪ .4‬הקול הפנימי‪“ :‬קול הדממה” – ההוראות‬ ‫לצועדים בדרך על פי הבודהיזם הטיבטי‪.‬‬ ‫כיצד להתכונן למסע רוחני ולהתגבר על‬ ‫המכשולים הניצבים בדרך‪.‬‬ ‫‪ .5‬כלים לחיים ‪ -‬היום כמו בעולם העתיק‪:‬‬ ‫המושג “סדר” על פי כתביו של קונפוציוס‪.‬‬ ‫הערך העליון והמעלה כאמצעים להשגת‬ ‫האושר על פי אריסטו‪“ .‬מהאט” – מושג‬ ‫ה”צדק” ממצרים העתיקה‪ ,‬כיצד לתת‬ ‫משמעות למעשים שלנו‪.‬‬ ‫‪ .6‬האמן‪ ,‬המאוהב והפילוסוף – מי אתה?‬ ‫שלושת הדרכים להתפתחות על פי‬ ‫פלוטינוס‪ ,‬התנועה הכפולה של הנשמה‪.‬‬ ‫מושג האחריות האינדיבידואלית על פי‬ ‫הפילוסופיה של הסטואיקנים‪.‬‬ ‫‪ .7‬האור בקצה המערה‪ :‬היציאה מחושך‬ ‫לאור על פי מיתוס המערה של אפלטון‪.‬‬ ‫מיהו פילוסוף ומיהו פוליטיקאי? מה‬ ‫תפקידם כיום?‬ ‫‪ .8‬כולם מדברים על שלום‪ ,‬אף אחד לא‬ ‫מדבר על צדק‪ ...‬הפוליטיקה כמדע‬ ‫העוסק בביטוי האתיקה בחברה‪ .‬תפיסת‬ ‫הצדק והחינוך של אפלטון והמחלוקת‬ ‫בינו לבין אריסטו‪ .‬ארבעת עמודי התווך‬ ‫של החברה‪ :‬מדע‪ ,‬דת‪ ,‬אמנות ופוליטיקה‪.‬‬ ‫המורשת של פיתגורס‪ ,‬בית הספר האחרון‬ ‫למסתורין במערב‪.‬‬ ‫קורס פילוסופיה כדרך חיים‬ ‫"היה השינוי שהנך רוצה לראות בעולם"‪ .‬כלים מעשיים לחיים‪.‬‬ ‫‪ .9‬למה לי פוליטיקה עכשיו? מהמלך–כהן‬ ‫ועד לאנרכיה‪ ,‬הצורות השונות של ארגון‬ ‫המדינה‪ .‬החברה המסורתית מול החברה‬ ‫המודרנית‪ .‬לידתה של הדמוקרטיה ביוון‬ ‫העתיקה ומאפייניה הפילוסופיים‪.‬‬ ‫‪ .10‬הדרך למסתורין‪ :‬התפקידים המסורתיים‬ ‫בחברות עתיקות‪ .‬הילדות‪ ,‬הבגרות‬ ‫והזקנה‪ ,‬הדרך למסתורין‪ :‬חניכות‬ ‫שבטית‪ ,‬חניכות מיסטית וחניכות מאגית‪.‬‬ ‫המסתורין כחינוך שלם‪.‬‬ ‫‪ .11‬שיחות אישיות עם משתתפי הקורס‬ ‫‪ .12‬כשמיתולוגיה והיסטוריה נפגשות‪:‬‬ ‫ההיסטוריה כזיכרון העבר והמיתולוגיה‬ ‫ככלי המעניק לה משמעות וכיוון‪.‬‬ ‫‪ .13‬הסוד של הסמלים‪ :‬הסמלים מאפשרים‬ ‫את הקשר לרעיונות מופשטים‪ .‬דוגמה‪:‬‬ ‫עץ החיים בקבלה‪ ,‬הינו עץ של סמלים‬ ‫המבטאים רמות שונות באדם וביקום‪,‬‬ ‫באמצעותו ניתן ללמוד על תהליך הבריאה‬ ‫של האדם והעולם‪ .‬ההיבטים השונים‬ ‫של האלוהות‪ :‬מונותאיזם‪ ,‬פוליתאיזם‪,‬‬ ‫פאנתאיזם‪.‬‬ ‫‪ .14‬גלגל החיים‪ :‬היוגות ההודיות‪ ,‬המעבר‬ ‫לעידן הדלי‪ ,‬האם הוא יוביל לרנסאנס‬ ‫רוחני? מה ניתן לצפות מה"עידן החדש"‪,‬‬ ‫ומה הוא לא יהיה‪.‬‬ ‫‪ .15‬הניצוץ האלוהי באדם‪ :‬המיתוס של‬ ‫פרומתאוס ומשמעותו‪ .‬מהו האדם באמת‬ ‫ומהו העתיד האנושי?‬ ‫‪ .16‬סיכום – איפה אנו ולאן ממשיכים?‬ ‫סיכום הרעיונות המרכזיים והצצה אל‬ ‫לימודי ההמשך‪ ,‬המציעים את הצעד הבא‬ ‫לשינוי‪.‬‬ ‫במהלך הקורס יתקיימו שיחות אישיות‬ ‫עם המשתתפים‪ ,‬פעילות קבוצתית וסמינר‬ ‫תרגילים‪.‬‬ ‫הרצאות היכרות בכניסה חופשית‬ ‫ותאריכי פתיחת קורסים באתר‪:‬‬ ‫‪www.newacropolis.org.il‬‬ ‫כוחם של סמלים‬ ‫אלי מיטרני‬ ‫ההיסטוריה האנושית מלאה בדוגמאות‬ ‫של סמלים‪ ,‬מתרבויות מכל רחבי העולם‪.‬‬ ‫אינני מכיר תרבות אנושית אחת אשר אין לה‪,‬‬ ‫לצד תפיסתה החברתית והדתית‪ ,‬גם עולם‬ ‫סמלי‪ .‬בתוך אוסף הסמלים של התרבות ישנם‬ ‫אלמנטים החוזרים על עצמם‪ ,‬בין אם ביצירות‬ ‫אמנות‪ ,‬עיטורים של מקדשים או פינות‬ ‫השראה בבתים פרטיים‪ .‬מדוע בוחר האדם‬ ‫שוב ושוב לעבוד עם הסמלים? מהו כוחם ומה‬ ‫הם מאפשרים‪ ,‬בשונה מהשפה המדוברת או‬ ‫מהכתב?‬ ‫העולם המסורתי מתייחס למציאות‬ ‫כמורכבת משני אלמנטים‪ :‬רוח וחומר‪.‬‬ ‫הרוח היא העיקרון היוצר והמוביל‪ ,‬אך היא‬ ‫מופשטת ואינה ניתנת לתפיסה באמצעות‬ ‫החושים; ואילו המציאות החומרית היא אוסף‬ ‫הצורות המייצגות את הביטויים השונים של‬ ‫העולם הרוחני‪.‬‬ ‫חלק מחיינו נחווה בעולם החומר‪ .‬עלינו‬ ‫לדאוג לצרכינו היום‪-‬יומיים‪ :‬הפיזיים‪,‬‬ ‫הרגשיים וכדומה‪ .‬אבל מעבר לכך‪ ,‬אנו עדים‬ ‫לקיומה של מציאות בלתי נראית‪ ,‬מציאות‬ ‫מיתית‪ ,‬הקיימת בשאיפות שלנו לגעת במהות‬ ‫החיים; למה אנחנו כאן ומה תפקידנו? מה הם‬ ‫העקרונות הנמצאים בבסיס הקיום? שאלות‬ ‫אלה אינן שאלות מדעיות‪ ,‬אלה שאלות‬ ‫אנושיות‪ .‬במקרים רבים נגלה שהתשובות‬ ‫שהאדם נתן לשאלות אלה נמצאות‪ ,‬יותר‬ ‫מכול‪ ,‬עמוק בתוך התפיסה הסמלית שלו‪ .‬אם‬ ‫נתאמץ נגלה‪ ,‬דרך הסמלים‪ ,‬עולם שלם של‬ ‫משמעויות נסתרות‪ .‬משמעויות אלו מסמלות‬ ‫קשרים הדדיים הקיימים בין כוחות הטבע‬ ‫הנמצאים בבסיס הקיום‪.‬‬ ‫ביוון מסופר כי התאוס נכנס לתוך הכאוס‬ ‫ויוצר בו סדר‪ ,‬ובתהליך הדרגתי נולדים‬ ‫האלים זה מתוך זה‪ ,‬עד שלבסוף נוצר עולם‬ ‫החומר הגשמי‪.‬‬ ‫במצרים עולה האי הראשוני‪ ,‬המייצג את‬ ‫האחדות‪ ,‬מתוך האוקיינוס ההיולי‪ ,‬וממנו‬ ‫נוצרים האלים הראשונים‪ ,‬המסמלים תהליך‬ ‫הדרגתי של הכנסת סדר והפרדה‪.‬‬ ‫בספר בראשית מסופר על אלוהים‪ ,‬הבורא‬ ‫באמצעות המילה‪ ,‬ועל‪-‬ידי כך‬ ‫מפריד בין השמים לארץ‪ ,‬בין‬ ‫האור לחושך‪ ,‬ולבסוף יוצר את‬ ‫בעלי החיים ואת האדם‪.‬‬ ‫מיתוסי בריאה אלו מייצגים‬ ‫את אותה תפיסה מסורתית‬ ‫שעולם גשמי זה‪ ,‬שאנו רואים‬ ‫וחווים באמצעות חושינו‪,‬‬ ‫אינו אלא ביטוי של עקרונות‬ ‫מופשטים ורוחניים‪.‬‬ ‫התפיסה המקובלת היום‬ ‫מנוגדת לחלוטין ויוצאת‬ ‫מתוך נקודת מבט הפוכה‪ .‬עולם הרוח נתפס‬ ‫כתוצאת לוואי של מורכבות חומרית ‪ -‬ההכרה‬ ‫האנושית‪ .‬המחשבות והרגשות הם תולדה‬ ‫של קשרים פיזיולוגיים בין חומרים כימיים‬ ‫בגופינו‪ ,‬ותו לא‪.‬‬ ‫אם ננסה לכפות פרשנות ברוח זו על מיתוסי‬ ‫הבריאה ונתייחס אליהם כאל ניסיונותיו‬ ‫הראשונים של האדם להבין ולתאר כיצד נוצר‬ ‫העולם באופן פיזיקלי‪ ,‬נחמיץ את העיקר‪.‬‬ ‫כפי שמתאר זאת מירצ'ה איליאדה‪" :‬תוך כדי‬ ‫חקר החברות המסורתיות הללו‪ ,‬עובדה אחת‬ ‫בלטה לעינינו במיוחד‪ :‬ההתקוממות שלהן‬ ‫נגד הזמן הקונקרטי‪ ,‬ההיסטורי‪ ,‬והנוסטלגיה‬ ‫שלהן לשיבה מחזורית אל הזמן המיתי של‬ ‫הראשית‪' ,‬הזמן הגדול'‪1".‬‬ ‫זאת אומרת‪ ,‬שהמשמעות אינה במאורעות‬ ‫שקרו‪ ,‬אלא בעיקרון המיתולוגי שמניע ונמצא‬ ‫בבסיס הדברים‪ .‬האלים השונים מייצגים‬ ‫עקרונות רוחניים וכוחות טבע‪ .‬הקשרים בין‬ ‫האלים והאינטראקציות ביניהם מסמלים את‬ ‫האופן שבו כוחות הטבע פועלים אלו עם אלו‪,‬‬ ‫בתוך העולם ובתוך כך גם על האדם‪.‬‬ ‫בתפיסה המסורתית הרוח הבלתי נראית‬ ‫קודמת לחומר‪ .‬הנראה והמוצק‬ ‫הוא ביטוי של הבלתי נראה‪.‬‬ ‫העבודה עם סמלים הייתה‬ ‫ועודנה אמצעי של האדם לגעת‬ ‫ברבדים העדינים והמופשטים‬ ‫של המציאות‪ ,‬אותם רבדים‬ ‫שאי אפשר לתפוס או לתאר‬ ‫באמצעות המילים‪ .‬הסמל‬ ‫כמוהו כגשר המחבר בין‬ ‫הנראה לבלתי נראה‪ .‬הוא‬ ‫מסתיר‪ ,‬ובו בזמן מגלה‪ .‬הוא‬ ‫מאפשר לתודעה שלנו לנסוק‬ ‫מעבר לגבולות המוכר והידוע‪ ,‬ולהתחבר‬ ‫לרובד של המציאות שלרוב חולף על פנינו‬ ‫מבלי שנדע לראותו או לזהותו‪.‬‬ ‫בין אם אנחנו מודעים לכך או לא‪ ,‬השפה‬ ‫הסמלית היא חלק בלתי נפרד מחיינו‪ .‬זו‬ ‫שפה פשוטה‪ ,‬כל‬ ‫כך פשוטה שלרוב‬ ‫היא חולפת על‬ ‫פנינו מבלי שנבחין‬ ‫בה‪ .‬החיים מדברים‬ ‫באמצעות‬ ‫איתנו‬ ‫השפה הסמלית‪ .‬אם‬ ‫‪22‬‬ ‫נקשיב לה ונלמד אותה‪ ,‬תתאפשר לנו חוויה‬ ‫אנושית אחרת‪ .‬ללא סמלים לא נוכל להגשים‬ ‫את מלוא הפוטנציאל האנושי שלנו‪ ,‬כיוון שלא‬ ‫נדע כלל על קיומן של חוויות אלה‪ .‬החורף‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬הוא תקופה בת שלושה חודשים‪ ,‬שבה‬ ‫קר יותר ומואר פחות‪ .‬הקור מוביל להתכנסות‬ ‫פנימה‪ .‬יש פחות חיים ברובד הנגלה‪ ,‬העצים‬ ‫משילים את עליהם והפקעות מתחבאות עמוק‬ ‫באדמה על‪-‬מנת לאפשר שמירה על ניצוץ‬ ‫החיים‪ ,‬כדי שיוכל לשוב וללבלב באביב‪.‬‬ ‫האור‪ ,‬המסמל את ההכרה‪ ,‬את היכולת ללכת‬ ‫בביטחון ולראות את הדרך ‪ -‬מועט בחורף‪.‬‬ ‫גם בחיינו יש תקופות חשוכות וקרות‬ ‫שבהן אנו חווים אבדן של כיוון ומשמעות‪,‬‬ ‫של חוסר ביטחון וחוסר בהירות‪ .‬אם נפתח את‬ ‫ההכרה הסמלית על‪-‬ידי התבוננות בכוחות‬ ‫הטבע‪ ,‬נוכל להתמודד טוב יותר עם תקופות‬ ‫אלה בחיינו‪ ,‬נוכל לצלוח את הסערות ולצאת‬ ‫מנצחים‪ ,‬כפי שהאביב מנצח תמיד בסופו של‬ ‫דבר את החורף‪ ,‬קשה ככל שיהיה‪.‬‬ ‫מעבר לתפקיד הסמל ככלי אישי עבור כל‬ ‫אחד‪ ,‬יש בו גם כוח של אחדות‪ .‬שימוש נכון‬ ‫בסמלים מאפשר לנו‪ ,‬כאנושות‪ ,‬להתאחד‬ ‫סביב עקרון אוניברסלי ולבטא אותו כקבוצה‪.‬‬ ‫מסיבה זו ישנם בתרבויות רבות חגים‬ ‫בעלי סמליות הקשורה לעקרונות של הטבע‬ ‫ולחוקיות המחזורית המתבטאת בהם‪ .‬חג‬ ‫החנוכה‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬נותן נופך רחב יותר‬ ‫לסמליות של החורף‪ .‬המיתוס של החג מתאר‬ ‫כד קטן של שמן שהצליח להזין את מנורת‬ ‫המקדש בדרך נס‪ ,‬במהלך שמונה ימים שלמים‪.‬‬ ‫מהי משמעות הדבר? בחושך‪ ,‬בחורף‪ ,‬בשפל‬ ‫המחזור‪ ,‬קשה לזהות ולמצוא את המקור‬ ‫אשר מאיר את חיינו וממלא אותם בשמחה‬ ‫אבל‬ ‫ובמשמעות‪.‬‬ ‫אם נתאמץ‪ ,‬נצליח‬ ‫למצוא את הכד‬ ‫הקטן המכיל את‬ ‫התקווה‬ ‫שביב‬ ‫שבתוכנו; הניצוץ‬ ‫שלעולם אינו כבה‪.‬‬ ‫ייתכן ששביב זה יראה לנו חלוש מכדי שיוכל‬ ‫להאיר שוב את חיינו‪ ,‬אך אם נעז ונתקרב‬ ‫אליו‪ ,‬נגלה מחדש את נס הבריאה‪ .‬ככל‬ ‫שנשתמש בו‪ ,‬ייצא מתוך החשכה עוד ועוד‬ ‫אור‪.‬‬ ‫המכוונות המשותפת של קהילה לעיקרון‬ ‫סמלי מאפשרת לכל פרט בתוכה להפוך‬ ‫לשליח של העקרונות הרוחניים בתוך העולם‪.‬‬ ‫על כך נאמר‪" ,‬כל אחד הוא אור קטן וכולנו‬ ‫אור איתן"‪ .‬כל אחד‪ ,‬בכך שהוא חי את‬ ‫הסמל‪ ,‬הופך בעצמו לסמל עבור הסובבים‬ ‫אותו‪ ,‬ובכך מקרין אור והופך לדוגמה חיה‬ ‫של עקרונות הטבע בתוך החברה האנושית‪.‬‬ ‫על‪-‬ידי ההשתתפות בחגים האדם הופך שותף‬ ‫במעשה הבריאה ומאפשר את התגשמותה‬ ‫בתוך העולם החומרי‪.‬‬ ‫השאלות האנושיות שציינו בתחילת המאמר‬ ‫נמצאות בבסיס מסעו הרוחני של האדם‪.‬‬ ‫העבודה עם העולם הסמלי היא אחד הכלים‬ ‫החשובים שיש לנו על‪-‬מנת לצעוד במסע זה‪.‬‬ ‫אם נהפוך את חיינו לסמל של המהות הרוחנית‬ ‫המפעמת בנו נוסיף משמעות ועומק לחיינו‪,‬‬ ‫וחשוב מכך‪ ,‬נוסיף באופן פעיל אור גם לעולם‬ ‫סביבנו‪.‬‬ ‫נסיים בדבריה של דליה שטיינברג גוזמן‪,‬‬ ‫המנהלת הבין‪-‬לאומית של אקרופוליס החדשה‪:‬‬ ‫"תיבת נוח וזאת של סרגון‪ ,‬המטה של הרקולס‪,‬‬ ‫הסוכך של ברהאמה‪ ,‬הסכין של צ'אווין‪,‬‬ ‫קוואצל של האצטקים והיונה של הנוצרים‬ ‫ הם סמלים; כמותם‪ ,‬הדמויות שמשרטטים‬‫הכוכבים בשמים ושמפתחות הפרשנות שלהן‬ ‫הם היחסים השונים המוכתבים על‪-‬ידי‬ ‫נקודות התצפית; כמותם‪ ,‬מחולות החתונה של‬ ‫הדבורים ופתיתי השלג דמויי הכוכבים‪ .‬ספר‬ ‫זה עצמו הוא סמל של סמל אחר‪ ,‬טוב יותר‪,‬‬ ‫שחלמתי אני‪ .‬ואתה‪ ,‬קורא שלי‪ ,‬הנך סמל של‬ ‫הישות הפנימית שלך‪ ,‬הנאבקת לגלות מחדש‬ ‫ולהפוך לחלק מודע מן המהות הממשית שלה"‪.‬‬ ‫‪ 1‬אליאדה‪ ,‬מ‪ .)2000( .‬המיתוס של השיבה הנצחית‪:‬‬ ‫ארכיטיפים וחזרה‪ ,‬הוצ' כרמל‪.‬‬ ‫לימודי‬ ‫פיתוח קול‬ ‫היכולת לשיר טמונה בכל אדם‪.‬‬ ‫בואו לחוות את גילוי קולכם‪,‬‬ ‫והתחברו לעולם העשיר‬ ‫והמופלא של המוזיקה‬ ‫הנחה מיוחדת‬ ‫למגיעים דרך העיתון‬ ‫יסמין ‪0546-317884‬‬ ‫אתם‬ ‫מוזמנים‬ ‫לפרסם‬ ‫כאן‬ ‫למ ע ונייני ם ‪:‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫ציורי שמן ייחודיים‬ ‫ניתן להזמין רפרודוקציות‬ ‫תואמות למקור בהדפסה על קנבס‬ ‫רינת אוראל ‪054-4625440 -‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪www.rinatorel.co.il‬‬ ‫אקרופוליס החדשה אינה אחראית לפרסומים‪ ,‬תוכניהם‪ ,‬סגנונם‪ ,‬עיצובם ו‪/‬או התמונות הכלולות בהם‪ .‬כל המודעות מפורסמות באחריותו הבלעדית והמלאה של המפרסם‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫האיש שלא פחד למות‬ ‫קרן יוספאן‬ ‫סוקרטס היה גדול הפילוסופים ביוון‬ ‫העתיקה‪ ,‬נביא בעירו‪ .‬זה שחרט את המשפט‬ ‫האלמותי‪" ,‬אני יודע שאני לא יודע"‪ .‬הוא היה‬ ‫מורהו הדגול והנערץ של אפלטון‪ ,‬אדם שלא‬ ‫למד מימיו במסגרת מסודרת‪ ,‬והצליח למשוך‬ ‫אליו אוהדים נלהבים רבים ולקומם עליו את‬ ‫נכבדי העיר אתונה‪.‬‬ ‫יוון של המאה החמישית לפני הספירה‬ ‫הייתה מדינה בשינוי מהותי; אתונה הפכה‬ ‫לעיר קוסמופוליטית ומתפתחת‪ .‬אנשים רבים‬ ‫עברו דרכה‪ ,‬הדעות התחלפו‪ ,‬ולתוך ההמולה‬ ‫הזו נכנסה אסכולה חדשה שנקראה סופיזם‬ ‫ קבוצה של אנשים מלומדים ומכובדים‬‫אשר לימדו את האצולה‪ ,‬תמורת כסף רב‪ ,‬את‬ ‫"הדרך להצלחה"‪ .‬הם לימדו מוסר מנקודת‬ ‫מבט הישגית וחיצונית‪" :‬מה שמצליח – הוא‬ ‫טוב"‪ .‬לדידם‪ ,‬המוסר לא היה טוטאלי‪ ,‬אלא‬ ‫תלוי זמן ומקום‪" ,‬מי שאינו מצליח – אינו‬ ‫מוסרי"‪.‬‬ ‫הם היו הפוכים בתפיסת עולמם מסוקרטס‪,‬‬ ‫ואנטי‪-‬ממסדיים‪ ,‬ולכן החליטה להעמידו‬ ‫אשר טען שהצלחה איננה מדד למוסר (אנחנו‪,‬‬ ‫למשפט‪ .‬מובן שלא היה מדובר רק בהאשמות‬ ‫אנשי התרבות המערבית הקפיטליסטית‬ ‫הרשמיות; החברה למעשה שפטה אותו על‬ ‫של המאה ה‪ ,21-‬בוודאי מעלים חיוך מריר‬ ‫זרותו‪ .‬הוא היה עני‪ ,‬לא משכיל‪ ,‬הסתובב‬ ‫בקוראנו את הדברים)‪ .‬סוקרטס טען שהוא‬ ‫בעיר וערער את האמיתות של האנשים‪ .‬הוא‬ ‫פילוסוף כי הוא יודע שהוא אינו יודע‪ .‬זה מה‬ ‫הפך ללא פופולרי ולאויב הציבור‪ .‬כל חייו היו‬ ‫שהגדיר אותו‪ .‬הוא לא טען שלא ניתן לדעת או‬ ‫מסע צלב נגד היהירות האתונאית‪ .‬הוא הבדיל‬ ‫שאין ערך לידיעה‪ ,‬אלא שהוא לא בא מעמדת‬ ‫עצמו מהכלל והעמיד את כולם על טעותם‪.‬‬ ‫היודע‪ .‬לדידו‪ ,‬מה שהופך אותו לפילוסוף הוא‬ ‫הוא החדיר ספקות ללבם של האנשים‪ ,‬גרם‬ ‫החקירה שלו את העולם ואת בני האדם‪ .‬זו‬ ‫להם לאי נחת‪ ,‬למתח ולתסכול‪ .‬הוא פעל נגד‬ ‫הייתה נקודת המוצא שלו‪ ,‬להתחיל בלשאול‬ ‫תהליכי הסוציאליזציה של החברה‪ ,‬ולכן היא‬ ‫את השאלה‪" :‬חיים שאין בהם חקירה‪ ,‬לא‬ ‫התקוממה‪.‬‬ ‫כדאי לו לאדם לחיותם"‪ .‬הוא ראה את ייעודו‬ ‫ב"נאום ההגנה" שלו בפני שופטיו‪ ,‬שטח‬ ‫לא בהשגת כסף או קריירה‪ ,‬אלא בדאגה לבני‬ ‫סוקרטס את טיעוניו‪ ,‬אך לא התנצל על אורח‬ ‫האדם שיהיו טובים ונכונים ככל האפשר‪.‬‬ ‫חייו‪ ,‬אלא הסביר מדוע הוא חי כפי שהוא חי‪.‬‬ ‫סוקרטס היה מכוער מאוד‪ ,‬בתרבות‬ ‫היה זה למעשה נאום ההגנה של הפילוסופיה‬ ‫שהיללה את יופיו של הגוף‪ .‬אלקיביאדס‪,‬‬ ‫נגד החברה‪ .‬סוקרטס הסביר מדוע צריך להיות‬ ‫אחד מידידיו‪ ,‬אמר עליו שהוא כמו שדון‪,‬‬ ‫והחברה‪,‬‬ ‫פילוסוף‪,‬‬ ‫שכאשר פותחים אותו‬ ‫מגלים בפנים פסל "אתה טועה מאוד‪ ,‬אדוני‪ ,‬אם אתה בתגובה‪ ,‬הוקיעה אותו‬ ‫מוזהב של אל‪ .‬היופי סבור כי אדם‪ ,‬שיש בו אפילו קמצוץ ממנה‪" :‬הפכתי להיות‬ ‫שלו היה פנימי‪ ,‬יופי כבוד‪ ,‬צריך לשקול את הסכנה של מאוד לא אהוד‪ ,‬זה מה‬ ‫רוחני שאינו תלוי בגוף חיים ומוות יותר מאשר לבחון בכל שירשיע אותי‪ ...‬כל עוד‬ ‫אלא ברמת ההכרה מעשה רק זאת‪ :‬האם הוא פועל בצדק נשמה באפי לא אפסיק‬ ‫בפילוסופיה‬ ‫שהגיע אליה‪ .‬סוקרטס או באי צדק‪ ,‬והאם אלה מעשי איש לעסוק‬ ‫טוב או איש רע"‬ ‫ולעורר אתכם‪ .‬אתם‬ ‫היה בן דמותו הארצי‬ ‫לא מתביישים לצבור‬ ‫של ארוס האלוהי‪,‬‬ ‫כסף ותהילה‪ ,‬ואילו לנפש‪ ,‬שתהיה טובה ככל‬ ‫כפי שניתן לראות בדיאלוג "המשתה"‪ ,‬שם‬ ‫האפשר‪ ,‬אינכם דואגים"‪.‬‬ ‫מושווה סוקרטס לאל האהבה ‪ -‬האהבה‬ ‫סוקרטס התייחס בבוז להאשמות נגדו‪,‬‬ ‫הנמשכת ליופי‪ ,‬כשם שסוקרטס הפילוסוף‬ ‫וטען שיש לכבדו במקום להענישו‪ .‬ידידיו‬ ‫נמשך לדעת ולחכמה‪ .‬עצם היותו בן דמותו‬ ‫הציעו לו לברוח אך הוא סירב‪ .‬הוא יכול‬ ‫של אל מסביר את חוסר הפחד שלו מהמוות‪,‬‬ ‫היה להציע עונש קל יותר או להתנצל על‬ ‫הרי לדידו מדובר במותו של הגוף‪ ,‬לא של‬ ‫הטעויות שכביכול עשה או לבקש רחמים‪ ,‬אך‬ ‫הנשמה הנצחית‪.‬‬ ‫הוא סירב וטען שיש לציית לחוק בכל מקרה‪,‬‬ ‫סוקרטס הועמד למשפט בטענה שהוא‬ ‫גם כשהחוק פועל נגדך‪" :‬לא אכנע לאף אחד‬ ‫"משחית את הנוער ואינו מציית לאלים"‪,‬‬ ‫ולא אנהג בניגוד לצדק בגלל פחד מן המוות‪,‬‬ ‫כאשר בפועל‪ ,‬כל שביקש היה לדבר עם‬ ‫אפילו אם אמות בו במקום"‪.‬‬ ‫אנשים צעירים‪ ,‬בעלי תפיסה מגובשת‬ ‫סוקרטס לא פחד מהמוות‪ ,‬הוא חשש רק‬ ‫ומקובעת‪ ,‬ולנסות לייצר אצלם צורך‬ ‫לאבד את חירותו‪ .‬כל עוד עמד על עקרונות‬ ‫לבנייה מחודשת ואוטונומית של מי שהם‬ ‫הצדק והאמת – הרגיש חופשי‪ .‬הוא לא היה‬ ‫באמת‪ .‬אך האצולה היוונית ראתה אותו‬ ‫מוכן להיכנע לתכתיבי החברה ולשרירות‬ ‫כאנרכיסט המעביר מסרים אנטי‪-‬דתיים‬ ‫‪26‬‬ ‫ספרו של פייר פאולין‪:‬‬ ‫גשר אל הבלתי נראה‬ ‫האמן‪ ,‬החולם‬ ‫והלוחם ‪ -‬גשר‬ ‫נים האחרונות‬ ‫חברתית של הש‬ ‫הפוליטית וה‬ ‫האם המודלים‬ ‫ההתעוררות‬ ‫טוב יותר‪ .‬אך‬ ‫רים אחדות‬ ‫תקווה לעתיד‬ ‫קיימים מאפש‬ ‫מעוררת‬ ‫והחברתיים ה‬ ‫הפוליטיים‬ ‫בין בני האדם?‬ ‫קת בהישרדות‪.‬‬ ‫תית‬ ‫ואחווה אמי‬ ‫תיה והיא מסתפ‬ ‫ברה את חלומו‬ ‫שרת אינטרסים‬ ‫האנושות ק‬ ‫וסופי‪ ,‬אלא מ‬ ‫אינו ערך פיל‬ ‫הצדק כבר‬ ‫"אקרופוליס‬ ‫לם‪ ,‬ומייסדה של‬ ‫אישיים‪.‬‬ ‫הוא פילוסוף‪ ,‬צ‬ ‫כדרך חיים‪.‬‬ ‫פייר פאולין‬ ‫לפילוסופיה‬ ‫ל"‪ ,‬בית ספר‬ ‫היא המפתח‬ ‫החדשה בישרא‬ ‫תכן שהאמנות‬ ‫מציע‪ ,‬כי יי‬ ‫ורל בין אנשים‪.‬‬ ‫הוא‬ ‫בספר זה‬ ‫של שותפות ג‬ ‫נראה לנראה‪.‬‬ ‫אחדות והבנה‬ ‫ופך את הבלתי‬ ‫ליצירת‬ ‫שבעבודתו ה‬ ‫הוא נגיש לכול‪,‬‬ ‫"האמן הוא זה‬ ‫פי‪ ,‬מאחר ש‬ ‫היופי‪ ...‬היו‬ ‫הוא חושף את‬ ‫בני האדם"‪.‬‬ ‫עית לאחד בין‬ ‫הוא הדרך הטב‬ ‫האמן‪,‬‬ ‫גשר‬ ‫החולם והלוחם‬ ‫אל הבלתי נראה‬ ‫פייר פאולין‬ ‫אל הבלתי נראה‬ ‫האמן‪ ,‬החולם והלוחם אחד הם ‪ -‬האדם אשר‬ ‫באופנים שונים מבקש להתקרב אל האמת‪.‬‬ ‫בעולם שבו האנושות שקועה במלחמות דת‪ ,‬לאום‬ ‫ואינטרסים כלכליים‪ ,‬בני האדם אינם רואים עוד‬ ‫לנגד עיניהם אידיאל אנושי משותף‪ .‬ספרו של פייר‬ ‫פאולין מבקש לבדוק האם האמנות יכולה להצליח‬ ‫במקום שבו נכשלה הפוליטיקה‪ ,‬ולהזכיר לבני‬ ‫האדם את מהותם האנושית המשותפת‪.‬‬ ‫"היופי‪ ,‬מאחר שהוא נגיש לכול‪ ,‬הוא הדרך הטבעית‬ ‫לאחד בין בני האדם"‪.‬‬ ‫פייר פאולין‬ ‫מזדהים עם סוקרטס ועומדים איתו מול‬ ‫לבה‪ .‬אם על לשון המאזניים ניצבים צדק מול‬ ‫החברה‪ .‬דבריו גורמים לנו להרהר במוות‬ ‫חיים‪ ,‬אזי לא חיים בכל מחיר‪ ,‬אלא הבחירה‬ ‫שלנו‪ ,‬לכתוב את "נאום ההגנה" שלנו‪ .‬הם‬ ‫החופשית בצדק‪" :‬אתה טועה מאוד‪ ,‬אדוני‪,‬‬ ‫מאלצים אותנו לחשוב על משמעות חיינו‬ ‫אם אתה סבור כי אדם‪ ,‬שיש בו אפילו קמצוץ‬ ‫ועבור מה שווה לנו למות‪.‬‬ ‫כבוד‪ ,‬צריך לשקול את הסכנה של חיים ומוות‬ ‫מרטין לותר קינג‪ ,‬לוחם צדק אחר‪ ,‬ניסח‬ ‫יותר מאשר לבחון בכל מעשה רק זאת‪ :‬האם‬ ‫זאת במילים המרגשות האלו‪" :‬יקר כל כך‬ ‫הוא פועל בצדק או באי צדק‪ ,‬והאם אלה‬ ‫שהייתם מוכנים למות בשבילו"‪.‬‬ ‫מעשי איש טוב או איש רע"‪.‬‬ ‫"אני אומר לכם שאם לא מצאתם משהו‬ ‫לא היה פער בין העולם האידיאלי של‬ ‫יקר כל כך שהייתם מוכנים למות בשבילו‪,‬‬ ‫סוקרטס לבין הדרך שבה חי‪ .‬הוא העדיף‬ ‫אינכם ראויים לחיות‪.‬‬ ‫מוות על פני חרפה‪ ,‬ומבחינתו ימשיך לעשות‬ ‫"אתם עשויים להיות בני ‪( 38‬כמוני)‪ ,‬ויום‬ ‫אחרי המוות בדיוק את מה שעשה כאן על‬ ‫אחד הזדמנות גדולה מתייצבת מולכם וקוראת‬ ‫פני האדמה‪ ,‬והוא לגרום לאנשים לשאול את‬ ‫לכם לקום ולהגן על איזה עיקרון גדול‪ ,‬איזה‬ ‫השאלה‪ ,‬לבחון את מעשיהם‪ ,‬לחפש את הנכון‬ ‫נושא גדול‪ ,‬איזו מטרה גדולה‪.‬‬ ‫והטוב ולממשו‪ .‬סוקרטס חי את האידיאל‬ ‫"ואתם מסרבים מפני שאתם רוצים‬ ‫שלו‪ ,‬וזה היה גם האתגר שהעמיד בפני האדם‪.‬‬ ‫להמשיך לחיות‪ .‬אתם פוחדים לאבד את מקום‬ ‫המוות נמצא כל הזמן ברקע‪ .‬כל בני האדם‬ ‫עבודתכם‪ ,‬או שאתם‬ ‫מהמוות‪,‬‬ ‫פוחדים‬ ‫מתייגים אותו כ"משהו הן סוקרטס והן הפילוסופיה מציבים פוחדים שימתחו עליכם‬ ‫רע"‪ .‬סוקרטס לא‪ ,‬מולנו מראה לגבי החיים שאנו רוצים ביקורת או שתאבדו‬ ‫ובכך שוב הבדיל את לחיות‪ .‬שניהם גורמים לנו להתחיל את הפופולריות שלכם‪,‬‬ ‫עצמו משאר האנשים‪ .‬להטיל ספק באמיתות שעל פיהן אנו או שאתם פוחדים‬ ‫הוא התייחס למוות כמו מנהלים את חיינו‪ .‬שניהם מושכים שמישהו ידקור אתכם‬ ‫או יפוצץ את ביתכם‪.‬‬ ‫"הגירה של הנשמה‬ ‫ומעוררים תיגר בעת ובעונה אחת‪.‬‬ ‫ואז אתם מסרבים‬ ‫מכאן למקום אחר"‪.‬‬ ‫לנקוט עמדה‪.‬‬ ‫הוא לא פחד משום‬ ‫"ובכן‪ ,‬תוכלו להמשיך לחיות עד שתהיו‬ ‫שהיה פילוסוף‪ .‬עמדת חוסר הידיעה שהוזכרה‬ ‫בני ‪ ,90‬אבל אתם בעצם מתים‪ ,‬והפסקת‬ ‫קודם הציבה אותו חסר פחד מול המוות‪ ,‬כי‬ ‫הנשימה היא רק הודעה מאוחרת על מותה של‬ ‫מי מאיתנו יודע בוודאות מה מתרחש בזמן‬ ‫הרוח קודם לכן‪.‬‬ ‫המוות? או במילותיו של סוקרטס‪" :‬מי מאיתנו‬ ‫"אתם מתם כשסירבתם לעמוד לימין‬ ‫יודע איזה עסקה טובה יותר הוא עושה? אלה‬ ‫היושר‪ .‬מתם כשסירבתם לעמוד לימין האמת‪.‬‬ ‫הנשארים בחיים או אלה המתים?‪ ...‬אולי‬ ‫מתם כשסירבתם לעמוד לימין הצדק"‪.‬‬ ‫המוות הוא הגדולה בברכות?"‬ ‫הן סוקרטס והן הפילוסופיה מציבים מולנו‬ ‫סוקרטס נשפט לבסוף‪ ,‬הואשם ונידון‬ ‫מראה לגבי החיים שאנו רוצים לחיות‪ .‬שניהם‬ ‫למיתה‪ ,‬ובשוויון נפש שתה את כוס התרעלה‬ ‫גורמים לנו להתחיל להטיל ספק באמיתות‬ ‫ומת‪ .‬הוא אפילו הספיק לגעור באחד‬ ‫שעל פיהן אנו מנהלים את חיינו‪ .‬שניהם‬ ‫מתלמידיו שבכה מצער הפרדה על ערש דווי‪,‬‬ ‫מושכים ומעוררים תיגר בעת ובעונה אחת‪■ .‬‬ ‫ושאל את התלמיד אם לא למד ממנו דבר‪ ,‬כי‬ ‫אם היה לומד ומיישם את ערכיו של סוקרטס‪,‬‬ ‫לא היה בוכה‪.‬‬ ‫כל הקטעים במאמר מתוך‪ :‬כתבי אפלטון‪ ,‬תרגום‪ :‬יוסף‬ ‫כשאנו קוראים את "נאום ההגנה" אנו‬ ‫ג‪ .‬ליבס‪ ,‬ירושלים‪ :‬הוצאת שוקן‪ ,‬תשל"ה‬ ‫האמן‪ ,‬החולם והלוחם‬ ‫חדש!‬ ‫לרכישה בסניפי אקרופוליס החדשה‬ ‫ברחבי הארץ‬ ‫ג'אם סשן במהות‬ ‫מוסיקה היא חלק בלתי‬ ‫נפרד מחייכם?‬ ‫מחפשים השראה?‬ ‫צמאים לאלטרנטיבה אמנותית?‬ ‫תיאטרון במהות מזמין אתכם‬ ‫למפגש מוסיקלי לא שגרתי אל‬ ‫תוך הלילה!‬ ‫יום שישי ‪17.1‬‬ ‫בשעה ‪21:00‬‬ ‫הכניסה חופשית‬ ‫אמנים מוזמנים להביא עמם כלי נגינה‪.‬‬ ‫שוחרי המוסיקה מוזמנים להגיע‪ ,‬ליהנות‬ ‫ולחוות את הרגע שבו מתחברים להשראה‬ ‫והאמנות נולדת‪.‬‬ ‫תיאטרון במהות‬ ‫ריב"ל ‪ 5‬קומה ‪ ,3‬תל אביב‬ ‫לפרטים נוספים‪03-5104426 :‬‬ ‫אקרופוליס החדשה אינה אחראית לפרסומים‪ ,‬תוכניהם‪ ,‬סגנונם‪ ,‬עיצובם ו‪/‬או התמונות הכלולות בהם‪ .‬כל המודעות מפורסמות באחריותו הבלעדית והמלאה של המפרסם‪.‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪28‬‬ ‫האשליה‬ ‫רן לוינשטיין‬ ‫הסרט "אשליה"‪ ,‬אשר נקרא באנגלית‬ ‫‪ ,Now you see me‬מספר על ארבעה‬ ‫קוסמים ואמני אשליה‪ ,‬הנקראים "ארבעת‬ ‫הרוכבים" (‪ ,)Four horsemen‬אשר במהלך‬ ‫הופעותיהם שודדים בנק‪ ,‬גונבים כספת מלאה‬ ‫בכסף רב ועוד מעללים מסוג זה‪ ,‬כאשר סוכני‬ ‫ה‪ FBI-‬רודפים אחריהם בניסיון לתפסם‪.‬‬ ‫מעבר לכך שהסרט עתיר אפקטים וכוכבים‬ ‫ובהחלט מלא אקשן והתלהבות‪ ,‬הוא מציע‬ ‫כמה גישות מעניינות שכדאי להתעכב עליהן‬ ‫מעט‪ .‬שמו של הסרט בתרגום מילולי לעברית‬ ‫הוא "כעת אתם רואים אותי"‪ ,‬אך הסרט נקרא‬ ‫בארץ "האשליה"; נחזור לכך בהמשך‪.‬‬ ‫משהו בקסמים ובקוסמים משך תמיד את‬ ‫בני האדם‪ .‬מאז ומעולם אהבנו את הריגוש‬ ‫והמסתורין‪ ,‬ובעיקר נשאנו את עינינו‬ ‫בהשתאות למראה התעלומה הקרויה קסם‪.‬‬ ‫חלקנו אוהבים את תחושת הפליאה נוכח‬ ‫הבלתי ייאמן‪ ,‬בעוד שכמה מאיתנו עושים‬ ‫כל שביכולתנו על‪-‬מנת להצליח "לתפוס"‬ ‫את הקוסם בעת ביצוע המהלך ולהבין‬ ‫איך מבצעים את הקסם‪ .‬כך או כך‪ ,‬החוויה‬ ‫ממסמרת אותנו‪.‬‬ ‫אחת הנקודות המעניינות בסרט רומזת‬ ‫לנו על דרך להסתכל על עולם הקסמים‪ ,‬דרך‬ ‫זווית ראייה רחבה ככל האפשר‪.‬‬ ‫כבר בהתחלה מציגה לנו אחת הדמויות‬ ‫הראשיות משפט שהעיקרון שבו יחזור כמה‬ ‫וכמה פעמים לאורך הסרט‪" :‬התקרבו‪ ,‬קרוב‬ ‫יותר‪ ,‬מפני שככל שאתם חושבים שאתם‬ ‫רואים‪ ,‬כך יהיה קל יותר להשלות אתכם"‪.‬‬ ‫זה עלול להישמע לנו מעט מוזר‪ ,‬שהרי‬ ‫האינסטינקט הראשוני שלנו כאשר מציגים‬ ‫בפנינו קסם הוא לעקוב במלוא תשומת הלב‬ ‫אחר ידיו של הקוסם או להתקרב אליו‪ ,‬כדי‬ ‫לא לאפשר שום מרווח שבו יוכל לתעתע בנו‪.‬‬ ‫ובכל זאת‪ ,‬אם הקוסם טוב‪ ,‬אנו נופלים בפח‬ ‫פעם אחר פעם‪.‬‬ ‫אם כן‪ ,‬הכיצד?‬ ‫אם נחקור את התרבויות העתיקות‪ ,‬נבחין‬ ‫במאפיין החוזר על עצמו‪ .‬מאפיין זה הוא‬ ‫אחדות לעומת הפרדה‪ ,‬ואמחיש אותו על‪-‬ידי‬ ‫משל‪ .‬נניח שאנו מטיילים ביער; אנו הולכים‬ ‫לאורך השביל ורואים את העצים‪ ,‬את הפרחים‬ ‫לצד השביל ואולי את אחת מחיות היער‪.‬‬ ‫כאשר אנו ממשיכים לטייל אנו פוגשים בנחל‬ ‫ורואים את הסחף שהזרם מסיע‪ .‬אם נמשיך‬ ‫להתקדם יתגלה לעינינו לפתע עמק עם אחו‬ ‫ירוק ובהמות מלחכות עשב‪ ,‬ואז מולנו‪,‬‬ ‫במרחק‪ ,‬נבחין בהר גבוה‪ .‬אם נטפס לפסגת‬ ‫ההר ונשקיף על הדרך מלמעלה‪ ,‬נראה לפתע‬ ‫את השביל‪ ,‬הנהר והעמק כחלקים שונים של‬ ‫אותה התמונה האחת שלפנינו‪.‬‬ ‫כך היא הדרך הרוחנית ‪ -‬מעבר מהראייה‬ ‫החלקית המאפיינת את המישור‪ ,‬לראייה‬ ‫הרחבה המאפיינת את פסגת ההר‪ .‬הטיפוס‬ ‫לפסגה הוא אשר מאפשר לנו לעשות את‬ ‫המעבר מלראות תמונות נוף נפרדות‪,‬‬ ‫שלכאורה מנותקות האחת מרעותה‪ ,‬לתמונה‬ ‫אחת שלמה המאחדת את הטבע לכדי יצירה‬ ‫אחת עוצרת נשימה‪ .‬קסם טבעי‪ .‬השאלה‬ ‫היחידה שנשאלת היא ‪ -‬האם נעז לטפס‬ ‫לפסגה?‬ ‫החיים הם קסם בפני עצמם‪ ,‬אולי הקסם‬ ‫האמיתי והעמוק ביותר‪ ,‬אך כמו בכל קסם‬ ‫טוב‪ ,‬קיים בהם אלמנט האשליה‪ .‬באמצעות‬ ‫האשליה‪ ,‬מסיט הקוסם את תשומת הלב של‬ ‫הצופה מהמקום שבו מתרחש הקסם בפועל‪,‬‬ ‫על‪-‬מנת למנוע ממנו לרדת לשורש העניין‬ ‫ולגלות את הסוד שמאחורי התעלול‪ .‬כך‪,‬‬ ‫לכל אורכו של הסרט אנו עדים לשלל הסחות‬ ‫דעת והטעיות המתוכננות ומבוצעות בקפידה‬ ‫על‪-‬ידי ארבעת הרוכבים שלנו ומותירות את‬ ‫סוכני ה‪( FBI-‬ואותנו‪ ,‬הצופים) תמיד צעד‬ ‫אחד‪ ,‬לפחות‪ ,‬מאחור‪.‬‬ ‫המסורת ההודית (הינדואיזם) מכנה את‬ ‫העולם הנראה שלנו בשם "מאיה" – אשליה‪.‬‬ ‫אין הכוונה לכך שהעולם אינו קיים‪ ,‬אלא לכך‬ ‫שמה שאנו תופסים כמציאות מוחלטת אינו‬ ‫בהכרח כזה‪ .‬אנו מתהלכים בעולם מונחים‬ ‫על‪-‬ידי חמשת החושים שלנו ובטוחים שכל‬ ‫מה שניתן לראות‪ ,‬לשמוע ולגעת בו הוא‬ ‫אמיתי וקיים‪ ,‬ושכל מה שלא הוא אשלייתי‪.‬‬ ‫אנו בונים חיים שלמים על בסיס דעות‬ ‫קדומות‪ ,‬שמועות וחוויות סובייקטיביות‬ ‫מסוימות‪ ,‬מבלי לחקור אותן לעומק ולבסס‬ ‫את הקביעות שלנו על‪-‬ידי התנסות אמיתית‪,‬‬ ‫ולא חד פעמית‪ .‬מכירים את המצב שבו שני‬ ‫אנשים נמצאים בדיוק באותה סיטואציה‬ ‫יחד‪ ,‬אך כאשר יספרו לגורם שלישי מה היה‬ ‫שם אפשר יהיה לחשוב כי כל אחד מהם היה‬ ‫במציאות שונה לחלוטין?‬ ‫הדבר נובע מכך שאיננו קולטים את‬ ‫המציאות והחיים כפי שהם‪ ,‬אלא מוסיפים‬ ‫עליהם את הצבעים השונים של החוויה‬ ‫הסובייקטיבית שעברנו; אם כעסנו או‬ ‫‪31‬‬ ‫‪30‬‬ ‫שמחנו‪ ,‬כך נראה את הסיטואציה‪ .‬אך האם זו‬ ‫המציאות?‬ ‫הפילוסוף היווני אפלטון מספר במשל‬ ‫המערה על אנשים היושבים זה לצד זה‪,‬‬ ‫כבולים בשלשלאות ופונים לכיוון קיר‬ ‫המערה‪ .‬על קיר זה מופיעות צלליות של‬ ‫חפצים‪ ,‬חיות ודמויות שונות המופעלות על‪-‬‬ ‫ידי "אדוני המערה"‪ .‬אותם אנשים בטוחים‬ ‫שזוהי המציאות‪ ,‬שזהו העולם שבו הם חיים‪,‬‬ ‫והם מפתחים משחקים סביב הצלליות הללו;‬ ‫מדרגים את חבריהם לפי היכולת לזהות את‬ ‫הצללית במהירות האפשרית‪ ,‬או לפי היכולת‬ ‫לנחש מה תהיה הצללית הבאה או מה יהיה‬ ‫גודלה‪ .‬אפלטון קרא לזה "מדע הצללים"‪.‬‬ ‫העלילה מסתבכת כאשר אחד מיושבי‬ ‫את האשליה‪ .‬כאשר אנו מתחילים להכיר‬ ‫באשליה ומתחילים להבדיל בין עיקר לטפל‪,‬‬ ‫אנו שומעים את הקול השקט שבתוכנו‪ ,‬את‬ ‫קולה של הנשמה‪ .‬וכאשר אנו מסכימים‬ ‫ללכת אחרי הקול הזה‪ ,‬לפתע אנו מתחילים‬ ‫לגלות שהשלשלאות היחידות שקיימות הן‬ ‫השלשלאות שבהן כבלנו את עצמנו‪ ,‬ואז‪ ,‬תוך‬ ‫כדי צעידה‪ ,‬כבמטה קסם‪ ,‬הן פשוט נעלמות‪.‬‬ ‫ארבעת הקוסמים בסרט מתחילים כל‬ ‫אחד כאינדיבידואל‪ .‬לכל אחד מופע משלו‬ ‫בקנה מידה כזה או אחר‪ ,‬אך רק לאחר שהם‬ ‫מתאחדים והופכים לקבוצה שבה כל אחד‬ ‫מביא את יכולותיו וסגנונו לכדי הרמוניה‪,‬‬ ‫הם מסוגלים להעלות את המופע הגדול ביותר‬ ‫שנראה‪ ,‬הקסם המדהים ביותר‪.‬‬ ‫"החיים מספקים לנו הסחות דעת והטעיות רבות‪ ,‬כדוגמת בית גדול‬ ‫יותר‪ ,‬מכשיר סלולרי חדש יותר או מכונית מהירה יותר‪ .‬אשליה זו‬ ‫מותירה אותנו כבולים ומאלצת אותנו לשחק במדע הצללים‪ .‬אך‬ ‫כיצד השתחרר אותו אדם יוצא דופן מכבליו? האין זהו קסם?"‬ ‫המערה מרגיש שמשהו חסר לו‪ ,‬שלא יכול‬ ‫להיות שזו המציאות‪ ,‬ואז הוא קם ומתחיל‬ ‫ללכת לכיוון פתח המערה‪ .‬כאשר עיניו‬ ‫מסתגלות לאור השמש הוא מבחין לפתע בזיו‬ ‫העולם‪ .‬הוא רואה את הטבע והחיות‪ ,‬את‬ ‫השמים והאדמה ואת העושר הרב של הצבעים‬ ‫והקולות‪ .‬משל זה אינו מדבר על עולם דמיוני‬ ‫הרחק הרחק אי‪-‬שם‪ .‬הוא מדבר על העולם‬ ‫שבו חי אפלטון‪ ,‬עולם שלמרבה ההפתעה לא‬ ‫השתנה רבות בעקרונותיו עד ימינו‪.‬‬ ‫החיים מספקים לנו הסחות דעת והטעיות‬ ‫רבות‪ ,‬כדוגמת בית גדול יותר‪ ,‬מכשיר סלולרי‬ ‫חדש יותר או מכונית מהירה יותר‪ .‬אלה רק‬ ‫מספר דוגמאות מני רבות‪ .‬אשליה זו מותירה‬ ‫אותנו כבולים ומאלצת אותנו לשחק במדע‬ ‫הצללים‪ .‬אך כיצד השתחרר אותו אדם יוצא‬ ‫דופן מכבליו? האין זהו קסם?‬ ‫בהחלט‪ .‬זהו הקסם המתגלה בפני זה‬ ‫המעז ללכת אחר קול לבו‪ ,‬זה הנוטש‬ ‫העיקרון הוא פשוט מאוד ‪ -‬כוחה של‬ ‫האחדות תמיד יגבר על כוחותיהם הנפרדים‬ ‫של היחידים‪.‬‬ ‫כל שנותר לנו כעת הוא לשאול את עצמנו‪,‬‬ ‫האם נרצה להיות קוסמים אמיתיים? קוסמים‬ ‫אשר הבמה שלהם היא החיים עצמם והיכולת‬ ‫לבצע בהם את הבלתי אפשרי? אם תשובתנו‬ ‫היא כן‪ ,‬האם לא יהיה זה הדבר הטבעי ביותר‬ ‫לעשות זאת יחד‪ ,‬על‪-‬מנת להיטיב בקנה‬ ‫המידה הגדול ביותר – העולם?‬ ‫הבטחתי שאחזור לשם הסרט במקור‬ ‫ובגרסתו העברית‪ .‬חייו של התלמיד ההולך‬ ‫בדרך מתחילים באשליה‪ .‬אך אם ילך בה‬ ‫בהתמדה ומתוך אושר ויתעלה מעל לאשליה‪,‬‬ ‫יגיע בסופו של דבר אל הראייה‪ ,‬אל פסגת‬ ‫ההר‪ ,‬אל המפגש עם הקול הפנימי‪ ,‬קולו של‬ ‫הלב –‪.Now you see me‬‬ ‫וזכרו – בחיים‪ ,‬כמו בכל קסם טוב‪ ,‬העיקר‬ ‫תמיד סמוי מן העין‪■ .‬‬ ‫גשר אל הבלתי נראה‬ ‫תחרות צילום פילוסופית‬ ‫רותי מנדיל‪-‬חלבי‬ ‫"אין לראות את הדברים היטב אלא בלב בלבד‪ ,‬כי הדבר‬ ‫החשוב באמת סמוי מן העין"‪ .‬אנטואן דה סנט‪-‬אכזופרי‬ ‫יש איזה קסם בצילום‪.‬‬ ‫ביכולתו ללכוד את האור‪ ,‬להנציח רגע‪ ,‬לגלות‬ ‫ולברוא מציאות‪.‬‬ ‫המצלמה‪ ,‬למרות היותה כלי המונח בין הצלם‬ ‫לבין מושא הצילום‪ ,‬היא גם כלי של חיבור‪.‬‬ ‫באמצעותה אנו רואים לעומק‪ ,‬מגלים את מה‬ ‫שעין חשופה אינה תמיד רואה‪ ,‬מתבוננים‪,‬‬ ‫ובכך מעוררים לחיים את מה ששכחנו שקיים‬ ‫מסביבנו‪ ,‬ולפעמים גם בתוכנו‪.‬‬ ‫המצלמה היא מתווך‪ ,‬גשר‪.‬‬ ‫בתחילה‪ ,‬בין הצלם לבין האובייקטים‬ ‫שבפריים‪ .‬בהמשך‪ ,‬בין המתבונן לבין הדימוי‬ ‫שתלוי על הקיר‪ .‬לבסוף‪ ,‬בין המתבונן לבין‬ ‫הצלם‪ ,‬ובינו לבין עצמו‪.‬‬ ‫יש איזה קסם בחיים‪.‬‬ ‫יש את הנראה‪ ,‬ויש צעיפים רבים כל כך שאנו‬ ‫מסירים במהלך חיינו כדי לגלות אט אט אמת‬ ‫עמוקה יותר‪ ,‬כדי לזהות שמאחורי ריבוי‬ ‫התופעות יש אחדות בלתי נראית אבל נוכחת‪.‬‬ ‫הפילוסוף‪ ,‬כמו הצלם‪ ,‬הוא גשר‪,‬‬ ‫מתווך‪.‬‬ ‫הוא לומד לראות את הבלתי נראה‪ ,‬להתבונן‬ ‫עם הלב‪ ,‬לקלוט לא רק את הריבוי ושלל‬ ‫הצורות הנקלטות על‪-‬ידי החושים‪ ,‬אלא‬ ‫גם את המאחד‪ ,‬את המהות האחת השוכנת‬ ‫בעומק הדברים‪.‬‬ ‫התהליך הפילוסופי אינו תהליך של הוספה של‬ ‫ידע‪ ,‬אלא תהליך של הסרה‪ ,‬של היזכרות‪.‬‬ ‫לכן המסע מרגש כל כך‪ ,‬משום שאנו פוגשים‬ ‫את החכמה שהייתה קיימת בתוכנו תמיד‪ ,‬רק‬ ‫ששכחנו‪.‬‬ ‫אנו מסירים מעליה צעיף אחר צעיף‪ ,‬ובכך‬ ‫הופכים להיות ערים וחופשיים יותר‪.‬‬ ‫אני רוצה להודות לכל מי שלקח חלק בתחרות‬ ‫הצילום ובתערוכה‪ .‬הדימויים אפשרו לנו‬ ‫להיזכר בטוב‪ ,‬בפשוט‪ ,‬ביפה‪ ,‬ובזמינות של‬ ‫כל אלה בעולמנו‪ ,‬אם רק נתעכב עוד רגע‪,‬‬ ‫ונתבונן‪.‬‬ ‫רותי מנדיל‪-‬חלבי‪ ,‬צוות תחרות הצילום‬ ‫"גשר אל הבלתי נראה"‬ ‫הצילומים בעמודים הבאים הינם חלק מזוכי תחרות הצילום "גשר אל הבלתי נראה"‪,‬‬ ‫שהתקיימה ביום הפילוסופיה הבין‪-‬לאומי בחודש נובמבר‪.‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪32‬‬ ‫טל קוליקובסקי כל בלון במדבר הוא פרח‬ ‫חבורת הילדים הזו הייתה מאושרת‪ ,‬וכל שהיה לה הוא‬ ‫בלון כחול זוהר‪ ,‬שביחד איתו‪ ,‬צבעו והחיו את המדבר‬ ‫השומם‪ ,‬ונתנו משמעות לדבר הזה שנקרא חיים‪.‬‬ ‫שירה רוטקופף‬ ‫קובי עמיאל ‪ Sol 26/4/13‬קאטלוניה‬ ‫אוהד קב פרסונה‬ ‫קובי עמיאל ‪Association‬‬ ‫רבקה טבק זרוקים‬ ‫אשפה מטבעה‪ ,‬נסתרת מן העין‪ .‬אנו דוחסים אותה‬ ‫לפחים‪ ,‬גורסים אותה ובמקרה הטוב‪ ,‬מנסים למחזרה‪.‬‬ ‫על אף זאת‪ ,‬אין כמו האשפה שלנו כדי להעיד על‬ ‫הרגלי הצריכה שלנו‪ ,‬כי אם גם על מה שאנו לא‬ ‫רוצים עוד ועל מה שאנו מנסים להסתיר‪.‬‬ ‫נטע קמר מי בכלוב?‬ ‫טל קוליקובסקי אמהות מוקדמת‬ ‫אנחנו‪ ,‬בני האדם‪ ,‬בטוחים שההסתכלות שלנו על‬ ‫העולם היא הנכונה‪ .‬התמונה מחדדת עבורי עד‬ ‫כמה בפועל‪ ,‬אנחנו אלה שחיים בכלוב האשליה‪,‬‬ ‫כשהטבע (במקרה זה‪ ,‬בעלי החיים) לא מבין על‬ ‫מה כל המהומה‪.‬‬ ‫פרסונה היא תדמית שעוטה‬ ‫על עצמו האדם בחברה ויש‬ ‫בה מרכיב של זיוף‪ .‬תוצר‬ ‫של פשרה בין דרישות‬ ‫החברה לאישיות היחיד‪.‬‬ ‫בעבודה אני מציג את‬ ‫הפנים השונות שלי‪ ,‬ואיך‬ ‫הסביבה שלי רואה אותי‪.‬‬ ‫האם איבדתי את האני‬ ‫האמיתי? נאלצתי לחשוב‬ ‫על עצמי ולא לקבל הכל‬ ‫כמובן מאליו‪ ..‬מעיק‬ ‫לפעמים לנסות להבין‬ ‫ולחשוב מי אני‪ ,‬מה אני‬ ‫ואיפה אני עומד בשלב זה‬ ‫של החיים‪ ..‬לפחות אני אף‬ ‫פעם לא לבד‪..‬‬ ‫בתור אדם שהאבולוציה נראית לו הגיונית למדי‪,‬‬ ‫בכל פעם שאני רואה אינסטינקטים טבעיים אני‬ ‫מתרגש מחדש ומקבל אישורים לאמונתי‪ .‬אם אני‬ ‫תופס אותם במצלמה‪ ,‬מה טוב‪.‬‬ ‫גיל גופר ‪Seeing through you‬‬ ‫נינו (חנניה) הרמן קפה מסריק‬ ‫הילה בורג כדור פורח~ ‪05:56‬‬ ‫"רק מי שלוקח סיכון והולך רחוק‪,‬‬ ‫מגלה עד כמה רחוק הוא יכול להגיע"‬ ‫(אלברט איינשטיין)‬ ‫גיל גופר ‪Human without a mask & Raw nature‬‬ ‫אישה וילד‪ ,‬ללא מסכות וללא חוקים‪ ,‬כך מול הטבע הפראי‬ ‫והחיים בצורתם הטהורה ביותר‪ .‬צפון קניה‪ ,‬הכפר הנידח טום‪,‬‬ ‫שבט הסמבורו‪ .‬אפריל ‪2013‬‬ ‫אנ ִי רֹוָאה לְתֹוכִי אֵת‬ ‫מטַי וַ ֲ‬ ‫“ַאּתֶ ם רֹואִים אֶת קְ ָ‬ ‫ּצעִירֹות‪.‬‬ ‫אֲׁשֶ ר ָהי ִיתִ י‪ ,‬רֹוצָה ׁשּוב לִהְיֹות ּבִׁשְ נֹותַ י ַה ְ‬ ‫אנ ִי‬ ‫ּמכֻּסֹות זֹו ֲ‬ ‫ַּש ׂפָתַ י ִם הַחֹוׁשְ קֹות ַחּי ִים וְעֵינ ַי ַה ְ‬ ‫ה ְ‬ ‫מבִינ ָה עֲדַ י ִן אֶת מַׁשְ מָעּות ׁשְ עֹון ַה ְּזמַן‪.‬‬ ‫ׁשֶ אֵינ ָּה ְ‬ ‫ּבוִילֹונֹות ׁשֶ ח ֹרִ ים‬ ‫מעַט קָ ט יִפְר ֹׂש י ָדָ יו וִי ַכּסֶה ְ‬ ‫עֹוד ְ‬ ‫‪-‬אֲדֻ ּמִים ַהּוָי ָתִ י ֻּכּלָּה‪( ".‬אורה עשהאל)‬ ‫אתיופיה‪ ,‬הרי הבלה‪ .‬דווקא במקומות שנראה כאילו‬ ‫הזמן עמד מלכת‪ ,‬נמצאת החוכמה העמוקה ביותר‪.‬‬ ‫הילד בפשטותו נותן מבט ובמבטו העמוק כאומר "האם‬ ‫חברתכם מפותחת כפי שהיא נראית?" דצמבר ‪2012‬‬ ‫אקרופוליס החדשה הינה ארגון‬ ‫לפילוסופיה מעשית כדרך חיים‪ ,‬אשר‬ ‫הוקם בשנת ‪ 1957‬בארגנטינה ופועל כיום‬ ‫בלמעלה מ‪ 60-‬מדינות ברחבי העולם‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1987‬נפתח הסניף הישראלי‬ ‫הראשון‪ ,‬על‪-‬ידי מר פייר פאולין‪ .‬כיום‬ ‫לומדים באקרופוליס החדשה בארץ מאות‬ ‫אנשים הפועלים ותורמים לחברה ב‪9-‬‬ ‫מרכזים‪.‬‬ ‫אקרופוליס החדשה אינה שייכת‬ ‫לשום דת‪ ,‬אינה מעורבת בפעילות‬ ‫פוליטית‪ ,‬וכל אדם יכול לקחת חלק‬ ‫באופן חופשי בפעילויותיה‪ .‬הפעילות‬ ‫שלנו מתקיימת בשלושה שלבים‪ ,‬בהם‬ ‫אפשר להשתתף לפי העדפה והתאמה‪:‬‬ ‫שלב ‪ - 1‬כל מי שמוצא עניין‬ ‫בלימודים‪ ,‬ובוחר ללמוד את הנושאים‬ ‫הנלמדים בקורסים ובהרצאות שלנו‪.‬‬ ‫שלב ‪ - 2‬מי שבוחר להיות חבר‬ ‫בארגון‪ ,‬כדי לקחת חלק בפעילויות‬ ‫ולחיות‬ ‫והה תנד ב ו ת‪,‬‬ ‫ה תר ב ו ת‬ ‫חיים‪.‬‬ ‫כדרך‬ ‫הפילוסופיה‬ ‫את‬ ‫שלב ‪ - 3‬מי שמבקש לא רק להיות פילוסוף‪,‬‬ ‫אלא להיות תלמיד‪ .‬כלומר‪ ,‬לעשות תהליך‬ ‫אישי של עבודת מורה‪-‬תלמיד כפי שהיה‬ ‫נהוג בבתי הספר העתיקים‪.‬‬ ‫מטרות הארגון‬ ‫פילוסופיה‬ ‫אקרופוליס החדשה היא עמותה‬ ‫בינלאומית ללא מטרות רווח‪ .‬כל‬ ‫הפעילים‪ ,‬המנהלים והמורים פועלים‬ ‫מתוך רצונם הטוב ומתוך הזדהות עם‬ ‫המטרות המשותפות‪:‬‬ ‫‪ .1‬לקדם את רוח האחווה ללא אפליה‬ ‫של גזע‪ ,‬מין‪ ,‬אמונה‪ ,‬לאום מעמד חברתי‬ ‫או צבע‪.‬‬ ‫‪ .2‬לפתח את הלימוד ההשוואתי של‬ ‫הדתות‪ ,‬המדעים‪ ,‬האמנויות והפילוסופיות‪.‬‬ ‫‪ .3‬לחקור את היכולת האנושית ואת כל‬ ‫חוקי הטבע‪.‬‬ ‫אנו מוצאים שהתשובות לשאלות‬ ‫המשמעותיות ביותר שכל אדם פוגש‬ ‫בתוך לבו ובמעמקי נשמתו‪ ,‬הן אותן‬ ‫התשובות שמצאו מחפשי הדרך מאז‬ ‫ומעולם‪ .‬המערביים והמזרחיים ‪ -‬כולם‬ ‫ביקשו להיות תלמידים של החיים‪ .‬הדרך‬ ‫של תלמידי החיים היא אוניברסלית‪.‬‬ ‫החכמה האנושית שייכת לכולם‪.‬‬ ‫אנו מבטאים זאת הלכה למעשה‬ ‫באמצעות שלושה צירים‪ :‬פילוסופיה‪,‬‬ ‫תרבות והתנדבות‪.‬‬ ‫תוכנית לימודים אחידה בכל סניפינו‬ ‫ברחבי העולם שמקורה בלימודים‬ ‫שהתקיימו בבתי ספר של חכמה בתקופות‬ ‫שונות בהיסטוריה‪.‬‬ ‫תרבות‬ ‫אנו יוצרים אמנות ועוסקים בה ככלי על‬ ‫מנת לגעת בלבותיהם של האנשים‪ ,‬לעורר‬ ‫ולהזכיר לאדם מיהו ומה הוא יכול להיות‪.‬‬ ‫התנדבות‬ ‫קבוצת המתנדבים שלנו מקיימת פעילויות‬ ‫למען הסביבה והקהילה‪ ,‬המתבססות על‬ ‫ערכי הנדיבות‪ ,‬הסובלנות והאחווה‪ .‬גם מי‬ ‫שאינו חבר באקרופוליס מוזמן להצטרף‬ ‫לפעילויות השונות‪.‬‬ ‫סניפי אקרופוליס החדשה בישראל‬ ‫סניף אשדוד‬ ‫רחוב דקר ‪ 26‬ב'‬ ‫טל’ ‪08-8506226‬‬ ‫סניף גבעתיים‬ ‫רח' יצחק שדה ‪ 7‬פינת רח' גולומב‬ ‫טל’ ‪03-5445115‬‬ ‫סניף חיפה‬ ‫שד’ הנשיא ‪( 86‬מול מלון דן כרמל)‬ ‫טל’ ‪04-8381610‬‬ ‫סניף ירושלים‬ ‫דרך בית לחם ‪ ,46‬פינת יפתח ‪2‬‬ ‫טל’ ‪02-6221399‬‬ ‫סניף כפר סבא‬ ‫רח' ויצמן ‪ 84‬כפר סבא‬ ‫טל’ ‪09-7665799‬‬ ‫סניף נתניה‬ ‫אוסישקין ‪ ,17‬פינת קק”ל ‪2‬‬ ‫טל’ ‪09-8622630‬‬ ‫סניף קריות‬ ‫שד’ גושן ‪ ,83‬קריית מוצקין‬ ‫טל’ ‪04-8402660‬‬ ‫סניף ראשון לציון‬ ‫‪1 7 0 0 - 5 0 4 - 6 0 4‬‬ ‫‪www.newacropolis.org.il‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫תרמ”ב ‪( 22‬בצמוד לתחנה המרכזית הישנה)‬ ‫טל’ ‪03-9561002‬‬ ‫סניף תל אביב‬ ‫ריב”ל ‪5‬‬ ‫טל' ‪03-5104426‬‬ ‫מקום‪-‬טוב‬ ‫השכרת כיתות לימוד מאובזרות‪ ,‬חדרי ישיבות‬ ‫אולם כנסים‪ ,‬אולם תיאטרון‪ ,‬דוג'ו וקליניקה‬ ‫מקום‪-‬טוב בתל אביב ריב״ל ‪,5‬‬ ‫‪www.makomtov.org.il [email protected]‬‬ ‫‪054-240-7222‬‬