1 הועתק והוכנס לא נטרנט www.hebrewbooks.org ע״י הי־ם תשם״ט נקרא *", 1 הפר גומת האגדות כ פ ת ר ישרש ופרח ה ג ד ו ת קשירת יציץופדח• ?*ישיאל ביאור ו ח ש ו כ ו ת אורן זרח* בש״ס בבלי וירושלמי ושאד ״ »דרשית• נ א ל פ י ת • מבעלי אסופות* חכמי אשכנז ספרד וצרפת ״ ובאור ת ו ס פ ת ״ המחבר א מ ר ו ת צ ר ו פ ו ת : •י* oarסידוש* ספל הזהר ועם מעשים נפלאיס י •־;־״׳ ,ונזל»>»7».0פק &* P\0 נ ד פ ס כבית באמישטילרדם היקדוהנעליה כמר אשר אגשיל להפנות 1 בהר״ד^יעזרחזןוצ״ל • ש ו ח ט ד מ ת א אשכנזים : ^ V ^ r ״^-־^t יעק^יציץ ופרמ%שדאל דקהל לפ״ק: . כ משני המאורות •הגדולים הלא המה שריי צבאות א ה ו ב וחביב כ ש ם ר ק ה ו « • ומפני שארכו היטיס שלא נ ד פ ס ' ,־לא נמצא ~ - כי-אם אחדי נעיר * ושנים במשפחה י ואפילו ב ל א ו ת י ה ן ל א נראה • ובכן העיר ה׳ א ת דוחו של ה א ל ו ף כמר אשר אנ״!:ילבן ה א ל ו ף 0והר״ר*<1עןר חזן דמה א ק" ק אמשטרדם • גברא •כףעא ראבודד .זכה וזיכה הרבים • .ה״ה כמר אשר אנשיל שוחט מומחה לרכיכש ורוצה עוד ל ז נ ו ח יותר להדפיס ה ס פ ר כ פ ח ו ר ׳ י פ י ח שוחכ1ו3וד.קרמח«תנ״ל1 ה ל ל י רק מתיירא־.שלא:יבוא א ח ר אשר •לא •יגע'.ולא עמד־* ב מ ל א כ ה ר פ ע ו ל ה ז א ר ת ״ ויסיג א ח גבולו ל ח ^ ם ה ס פ ר הג׳ייל ויהא גרמא בניזקין.נזקי א ד ם ב א ד ם :ובכן חוקן* פרותינו ב ש ס ת א דרבנן ד ל י ה ביה אסותא־ שלא ידפיס שוס א ד ם בעולם הספר הזד־־ז־ ל ח ן ל מ ת כ ו נ ת ו ל א יע׳טה כ»ו*8ד> -רזן חנעסק**חר • ל א ע ל ירי עצמי.־ ו ל א ע ל ירי י שליח י בין ש ה ו א כן ברית ־ בין שאינו בן בדית • ח י ץ עשרה:שנים ־מיוכו , .גמר הדפוס־ רק ל י ל ב ד ו ו ל א ל ן ו ל ח ו ״ ני אם ברשותו של ה א ל ו ף ־ במד אשר אגשילחנ״ל• היום יומו׳ ב׳ אייר ת ס ט י ל 1 .. ; ג 0!5הצעידנאלפי יהודא לי 3סוכה כה ק״ק *חפטרדם יע״א קהל יושכנזים והחדינה יציו: ונאם העוחד.על התורה <גנל העגולה תזן^ *ומזמטם סגולה.קיק םפרל״םה״י סכעיר!klwarcis צעי״רמלמה ככעסיל »ע»ן0ן»ן5ןילמון:ןלה'ס :י י י ״ .. • *ןמשמלמ< .ע'0 א ב X הקרמה * A-jfiJ^jy^alלאיתי• שתי ראיות :׳טבת׳ וראה תחת השמש • העם ההולכים נחוםן | «£אכלה ויחש ״ לגיםתאביסזמתאויס לאכול לשל תאיה ״ על שלחן גניה חעל ?^ «*i f M Oגנזה בשלח שמיגאאכתזראדדהבא• לחשוך לגן ובשרן אחלי הגלה טונא * וכל *ולס י.חריה חולת אהנה * והאהנה מקלקלת את השירה הטינה * »י ^fi^^^J כ׳ לכעחיםילחו צל הקקיון להד גנה י יצא עתק חפיהס לדבר גנוה גנוה * * * * * * ׳נקשו כל עצדק׳ זעלחה ־ לכש״וט הגחרה עמחה • כיום הצגתיה על האדחה וללליש לה לבוש חלוחה ״ בלחיקהשכל ולבחרוחה • ירצו לעשות צילה לתולה עהוליז ותמימה ־ ובינין עליהחצידויחזיחה ־ באבני דעת ומרחה ־ וסופה נבנית עציהגחה • וחגל3 טלת גאז»ל ס0מיחה * חזי לאותה בושה אז׳ לאיתה כליחה : וכליי להתויקטירתיזתוחה־״ תולת האומה * שלא תטל*1פילו כמלוא נימא * נטעה שולים׳ ויסילגתלסולויוחידות הגלות חכמות של שלמה האזמלים ללשוני ״ ומשחל׳יחצאונני׳ לשמותדל״שו ובאת׳ שחה: ל א ה גםר^יתי היום דנו חלגלגי התלחיליס י וסכליס הנכללים • אשל לא שחשו כל צלק מגידים על הגלות קשות כגידים יתהלכו חכיהם לפיל׳׳ • יורו חצ׳ סכלותם ״ בקצתם לאחר כלהו *נףימז קין ויודעים להקשות ולתלז י זשלתו יד לשונם בחרך החוטם ממיס מרנגיסלחטזרייבח״מ בנים את השרך וספלוחעין גדיל גיבה וקוחה לו משחים עד לאלץ• וסוגרו בבר »וכנ»פעסי /נכל' ניצתה עלהאר[ * עשתה כליון גדול וחרץ ־ טבעה ששים כרכים ושברה שי אחיס * ועניין דתו? אווזים • מושכי משוחנייהונחלי דמשחא • חעינא דחד כווראש׳גדב׳ דחשחא ״ ורבו כמו רבו כאלה <*1לו לשיחה י וכלחלתא ללא שכיתא׳ גקטוכפ»ה0לצסחח ״ לשחותולתיכא ־ לכסןתעיניס ותוכחה י לו תכחו״&^לוזזןי*• שו»צכיפיז»1כמן סומתגפצתמ * גבורות יוצה״ קב/יווזן* מלי ל1״ל הריס וגבעות׳ כאשל<תבאלובל1וחלו׳ובתלרשותהבאות׳ ונכונותהכמצ11ות* מגדולי חקרילבהאוכלים לתסאבירים* ושיתיס״ןחענג׳ נזירים * ומיס אלילים י עם כל כלי חגליס • פלי קי לש הלולים״ על שלחן גנוה על גפי מלוח׳ קריאות נםגנות * חכמות לאמות ,מעלחות * אלוחות בריאות וטונות בלולות עולות בקנה ציף דבש ׳ושל־ ולבלי נושל• חכמים• וחירותם הנעלמים ״ ונסתליכ* הליו המה החולים־* סנינ'סניבשלטיהנניליס * !ושיבחו לשמלתה׳ נגבול״ס״ ואלו הס אשל הספל *ולן סובב על קוטב טובתן•״ ומיסלימ ־את י(לו *וצאזן למחיצתן מילת»צ 0לקראתן * הלאהחם הרט״בם • הדמ״בן* הר״ך הרש״בא ־ הריט׳׳בא• דרך הנקיבים בראשי תיבתן• א^ו״נה ־ שבילי אסונח־ נוהשלום״ עין יעקב • וב״׳* עקרים • עקידה* בח״״• תורת עולה• פרדס דמונים :ועוד שעל גאונים• אשל נספלהישל נחניסנכלטזת שונים * , ׳ לקוט׳ שושנים^ : . ולפי שאחל הקלוש לש" בי לתבלי*ממטזמי> מנ״ימ דצי* יופקין מפוח״ט• מלין לאיליתא ללי! סמעתק חאילנא לבלבאוכו׳ :לכן>לאיתי להעלות כ*ן שמותן י לגולל מעלתן י אשל אנותייןחכישחועתן• ולוב לנרי הסכל נתק :עיפטנתן :מקליסתחילה: דברי לדל נתלקובהגליתיהןעלששהחלקי׳יהלאשין ת׳״חהאכשלית• השנימ״ומ^והב״א׳״ כאחלס כ׳גיל הנשל לברו חכחים בלשין הבאי ־ השלישי פשט ס״תוס י הלביע׳ מש״ליס ״ החיז״ישיחקיב״לות׳ הששיח״לום :כי׳ תיחה אפשרית כמו עניין איוב דבליו מולכבין חן תיייה יגיזחא • ואפשר היה כאשלחוכיח העניין שחה :וכדברי רז׳׳ל ביר׳ הסכינה"נענין רבה בר בר חנה ודומיהן • וגו״זמאח^הווךה ומן הנביאים ומןהכתובים״ חןהתילהנכלשתשלחלןושהלאינו הנפילים הקימה ג הנפילים גני ענק ונהי בעינינו כחגבים • וכן עייםיגדולות 53והת בשמים • ןא״א נגבהן כ״כ אלין לפיתחהוןגבהן הוסיף מזיח י ושנוי בנביאים דכתיב ותבקע המרץ לקולם • ומשולש כנתונים 7כתיב בדניאל בלשצר מלכאעבללחסיב לרברמוהי אלףילקגל אלכאחיזרא שתי ־ וכתיב באיוב על לויתן מפיו לפידים יתהלכו :כשי׳ט סתום כענייןשאחרו כ״ק דברנות אין לו להק״בה בעולמו אלא '7 אחות של הלכה ורמזיהן :משלים כגון פסוקי׳ התמורים לנליאיס כליו בירמיה סיר נפוח וכניו מפני צפונה ומ׳ • וביחזקאל נאזר משל וחידה ־ וחנורה לזכריה :ועניין שתי נשים יוצאות ורוח בכנפיהן ׳ :וכדל״ןל בפי׳ק לבלכית מניין שהק״בה מתפלל י ומניחתפיל״ ,־ ומתעטף ב עלית נו״ ודומיהן: והבונה 3חשלים כאלו לוחו! אס תשימו יחול ה׳ואהגתו עליכם לאות ולזכי-ון גםהואיזכול אתכם לטובה • לכן אחרו בתפלי לתלי עלחא חה כתיב בהו וחי כעחן ישלחל וכו׳ ־ יעניין התעטף כשליח ציבזללהולוילחשה ולישלאלסלר התפלה אין להתכסו׳ בצניעות ובהסתר כניס חעיטף לביש הבדים כאחד מן המלאכים כלכתיב בלניאל וכו׳ • חקייבלית כההיא לללש ל׳ יוחנן בפרק הסכינה»תיל הק״בהלנקב מרגליות עשר על עשרים ולהתחילם בשערי ירושליםוכו׳ ודוחיהן: ח״לום ש<׳ ביעקב ויחלום והנה סלס וגו׳ ובהקיץ ידע כיהית׳ נבואה • ואמר אין זה כ״א ביתאלהיכ* וכן בגמרא בפ׳הסכינה בההוא תלחי 7שלגלג עליה דר׳יוחנן במין ירושלים כנזכר • לימים הכליגה 9פ»נתו ביס וכו׳ וראה בתלום כל אותו עניין ובהקיץ השיג שהיה מראה של ניצוץ השכינה ורוח הקוד׳; וכן עניין לרבי ישמעאל כן אלישע שנכנס לפני ולפנים להקטיר קטירת «כו׳ היה ניציץ רוח הקילש * והמכה ׳כזין זול החמת* והפונה האמתית לחלו החאחריס לשכנו תדרוש מיות שחה כל אתל ביזקימו: 1מ& מן החלרשיס שהם מעשה כסיס כשכולי ר׳ בנאה בחזק׳הבזיב • ול׳חנינא בן דוסא בתעניות ״ ולב• פנחס בן ׳איל כלק קחא לחולין ולוחיהן :עול יש מן המלרשיס שכונתם ז׳׳ל לדרוש החקלא בכל עניין שיכולין לללוש ואחלו אין החקלא יוצא חילי פשוטו • כמו שבאר הלב הלקנא׳׳ט׳ ו״ל כםוקאספהל׳ וז״ל יפלןלהתעוללכילז״ל כעחיסיאחלוחאחלאחת׳ מצלהקבלה ויביאו פסוקלזכל בעלמא ואסחכתא :והלב החולה »״ל כקב ח״ג כח״ג וז׳׳ל נתלקו בני אלה בלרשות לשניחלקיס* האתדילמה שהם גאול עניין הכסוק ונלחם וחתגבר לאחת הדרשות ולשמרס * והשני חבזה אותם והחכם הכיולי זיחשנס לשחוק • ולא הבינם אחת חג׳ הכתות שהם על צד חליצת השיל עכ״ל: יזאיזל ג׳ זומר כן חני לוחה בחלקי לבריהס חה שסותל החםוכל מכללותיהם חהוצאות׳ פסוקי התולה $ןל פנים שתרחקת י>יתם ההקשה ותמיד הנפש כ» לחהיתה הכונה בפסוק ה*זוח חה שזכרו פעם בלינץ פעם בללםות * וכן מה ס»ש להם מהגלות ומעשים רבים חמה ש־ירחיק השכל עכ״ל :אחר החבר הל^ית חה שיש להם חהדייקות והדקדוק בפירוש המשנה והגליחא׳ ותה שיזגיעיס בה חן סחחקל והבירור מלא יתור ותסור בחלה כ״ש בעניין עכ״ל: טעם לחה נקרא הספר כפתור ופרח: כתוב *בראשית רבה פרשת צ״ח רבי טרפון כשדאה דכר מתיקן איור כפתור ופרת : והטעם ייצאתי כתוב בשם הגאה חהר״ר אליעזר אשמ״זי בן הר׳יר אליה הרופא זיל וז״ל י י כל חכם הרוצה להכניס ללב שוחעיו מו1:כל קשה הציור וירצה לרמותו אל ציור נקל הנה אס ל* »דע המעשה שהיה כיוצא בו יציירנו בדרן חשל • ואמנה האלהיס יתברן אשר לצינו בלבל חהוה כל כעולה לשמחה י הלא כל חשליו הנרציס להורות על לחודים חה • גס הם בלי ספק יתסוובפועל• כי ע״כ הכלח הו* שנאחל כי גם ספול» התולה א xלצה שיהיו ללמוהנה לצונוההזא הספיק להוציתש ו ״ * ה ק ד מ ת וטעם ליעם ח&ר יילהיציאס ־*זל היש ואין• בשום איכן אחתתס נ&7׳* #ג״כל ':והוא ככ״מולוללח • וזהי הטע© עזי* ׳•ססתומין דבלי ל״זלוחזוחין חן עיני ההמון זדבלובחשל ובחילה כליזגלהשים בה לנל סתל יל^ •נקראיסולותוסתריחורה* ולברקבהס התורה כלשון מ י אדם • יאחליהנמשכו הנביאיס וצל החכמים ובעלי החדלשית והגדותלהיותנגציהס חומים להמון היזנפיכ והנשים ונעלים• והםםקי '•להם נהחסר להם מריס נקל הציול ובהגדה בעלחא כאשל ככל ראו או ידעו למות העניין בזמן אסל־ •ובחקיס אחל מעשה כעצת בוי :ייעל כצה לאיתי להקריתישס הספל 'כפתודופרח :שהוחלה 'מתוקן• לנעל ולזקן •י כיואחי ובי טלפון־ מנועם הנוכל •לעיל• <״«<מכי.ה**דיתסכ חילות הציוריצרין משלים ומעשים כיוצא בהן לצייר י לחית הק 5להבין ־ לכן תמצא בספר חילותוחשלים ומעשיים הנרצים להוךזת על לחולים קשה הציור׳ ועורכי כפתודוכרחהי/רחזללכר נסתר'ונגלה ז •ורצה גו הכפתור הוח0.ת»0ושגיל מכל צדיואיןלו לאש וסוף• כן התירה אין לה ק fותכלית כמאיזל ׳דוד ע״ה לכל תכלה לחיתי קץ רחבה מצותן חאלוכו׳ :ותרגום של מתיל האחזור ר״ל תיזל ?ולילה׳ י *רמז לתיל׳ שצלין לחזיר)לל^לל אות׳כחה פעחי׳כי ימצא בכל עתי תלושי׳וכרחיס וציציןהיוצאיס מחנה <כתאחר׳ן״ל אינו לוחה שונטפלקו מאה פעמי׳לשונה מאה ואי׳ ועוד אתרו הפין בה והכין בהלולא בה :וכתיב דדיה ׳לוין בכל עת וצו׳־ :זכלגלסינן בפלק חביתדףקמ״ה הבא ם ישרש יעקב יצק זכרח ישראל :תני לב יוסף אלו ת'ח שבבבל •שעושין ציצין ופלחין לתולה י ילצי :הכאיס בשולש חמונת ביתיעקבהםהת׳׳ח שמבלהבלולין מכל החכמות שאלזה־ניקרא תלמוד נבלי יעיקלהשמונה הם הטישיןציציןןכלתין ימחלשיןחידושין הס התלמידים כותיקין• י וזהו אחרםיל״ל שסליזה הקןכה לחד׳׳עה חה שעתיד כל תלמיד ותיק להתחדש והן הכרחים והציצין לחז לכומת היוצאות מן הכפתורים יי ה; המאמריס הסתזח״© חכל הצדדין כנימי ־ זוהי ג1ע.0ה0תל המ»/יול» 0ג ifD1J2ז*ו?טג נין הגדול ר* יצחק הישליול• בעל יסוד עילם פ״ו חחחחרמ׳תמ כן היה »צ <1 ־ החכמים הרחשונ׳׳ להסתיר הדברים כלי להגדיל החכמות ילפארןולה^זדירןולהסתירן מהמון העם-שאינס יודעים ואינם הגוניםלהם -ודמו המכחית הנסתרות והסודותל לגיסתו עופות וחיות גדולות או ספינות ״ וחכם אחד ציה לתלמידיו הזהרו בספינה תלויה ביוויר שהיא עולה דימאותשנה ויורדת ד׳ מאות שנה וכו׳ ־ .והס כלם רחזים ורזים יחכחות גלילות נכבדות׳ ואין להדיוט להשתשש בשרביטו של חלן • כי׳הס כבשונו של עולס יעל כן הזהיר שלחה החלל עליי השלים כבשנים־ללבזשן יהיו לךלבדן ואי; לזלים א ז ן דנם ותצג תחת לשונן. • : , : : *במדרשו של רש״בי ת׳א חזיאלחה*ו'לאוליתא כן היא־נקלמיתא כדשריאת לגלאה לגני נרגפ! בלגעא ארחיז rליה ברחיזז י א׳ ידע טב י ואי לא שדרת לבניה וקראת צ»ה פת׳ ״5חרתאוריתאלההוא לשדרת צגביה״יגאמרו לההואפמ׳ *׳קיבהכחויוםתמ׳ wjcnaהה״דגזיפתי ״םורהנהוגו׳קריכתלגביה שריאת לחללין עיי»ה מבתלפרוכמח ופרשיו ליהחליןלפום ארחו׳ על דאםתכל זעיר ודא איהולרשה־ לבתר אשתעינהדי*מבתלשוש»פא דקיק יילין דחידה ודא איהו הגדה ^י.תי דאיהורניל לגביה אתגליאת לנביה־׳אצפין בא:ב»ן וחלילת לגביה כל׳ חין סתזםין לולהוג5 {5ו־חין םזיחין דהוי בלבהא טחירין מיוחיןקדמאין כדין איהוברנש שלים בעל תירה חאל׳ לביתא <כל לזין לילה נליאת ליה ולארחיקת ולאכסיאת חניה כלום • אחלה ליה חחית חלה דיתיזאדקאלחחנ^ לן נקלחיתא כן וכן לזין הוו וכן וכן הוא כלין תמי ללעילא *וינון ולא לאיספמ ולא לחנלע מנייהו ו^דיןפשטיה כתא לאיה! ללא לאוספא ולא לחגלע אפילו איתחל * יעל דא?נ»לנשאאצטר*ו ; ־ 7 ל ל ע חללף אבתלא Ppn)tזצמיהו׳ לסיא׳ן לה והבונה . . הקדמה וטעס הסתר המאמרים־ ד והכינה להחדרש הדזשצריךלהתעוררעל התורה חעט מעט בתחלת התעוררותו יאכילנו הקל, י תקלה דנרי 0פשוטים דרןדרששגוין גהסזולת כשטס כהרבה דרשות שבאו בתלחיד* יכשתראה שעדיןנכספה נפשו חליה ושוגה תמיד ביזהבתה וחפץ להיות מבני ביתהתטיצימנו דברי* •ותר עחוקים־בדיוז יתמ.ש1ל לו חשליס יחידות ׳היגלו חיתית ירחוייסאל דברים .נםתריס ונעלמים והית נקלא-הג״דה י וכשהן* *ותל שוקד ולגיל אצלה ־ אז תגלה ותראז חלייו פנים ב?גי 0ותודיעני פתמן- הרמזים ותגלהלוחצפונילבה י ויושס והלאה לא תכסה יזמנו דבר• יזהו הנקרא בעל תירה 3י׳1יזת•^ והנהכוונתינו בחגור הספר הזה לכל ה כתות וה מדריגות והמעלית־ שבנחצאיםיטעהכלחחל ©טעמותיו הראוי לר והוא מתוקן וממסד על דרןחירש.הקד0ש הוה כנזהל :וכדא׳תא במסכת שבת בפרק חנית• : ולהיות־ כי יום יום ידרשו ממגי התלחידיםאשר בגילי להעתיק להסהחדוםים אשר אתי* שכתבתיבעט׳־ לקיעינתרלקוט׳ ־ שהנחתי תוןילקוטי־ ואף כי ידעתי שלא ידעתי* וקוצר ידיעתי הכרתי י ומעולסללא הלכתי־ בגדולות ונפלאות ממני זכ״ש לחשוב עלי שאני אני הוי! >זשר אוכל לפרש כל חלרשיחז׳׳׳ל ולכוון דעת הגדולים י וכבר הייתי נחבא אל הכל׳ס ־ להסתלק מעלי שיעבוד הגדולים־ כ״דעת׳ שדברי יהיו בטלים וחביטליס בששים־ אצל דעות החכמים הישישים :י• י1מנ» לרוב הפצרם ותשוקתם * הוכרחתי ללילחית מםאליתס• משוס מונע בר זכו׳ ואיידי דןונולי קונטרסי• ק חלכםי• אחרת* כי• טוב לחברם אל דגלי לביתי ־ אשל מפיהן קבלתי י וכלאי תא בספל \npדן»1ן ד0מל הלין דיזוריתיו דליו ידעולח קביל *זרנ״ס עליה כתיב לא תעשה לן fe״9 מי* - כסל זכו׳ :וכן איתא גפ׳ שחות לא תעביד לך אוליתא אחרא דלא ילעת ולא אחר לך רנך ופז׳ :י על pח»שתיפל כלי לביתי• להתלו׳ נאשצי לכלבי ויהיו להם לצוותא בעלמא• ולצכאמליז קרילפלפלא־תריפא• ועם כ״ש לחוש וליתר * חה לתבן את הבר־ ח״ח נראה כי טוב להתחבר ־ כי יוצוה אףלהב׳׳חן ההדיוט כדאיתאפ״קדיוחא אע״פ שאשיולל חן השחיםחצוה אףלהניא חןההליוט כיווני היום ומובטחני דכי אתינא להתסיפקי^לאנכא׳ ־ כדאחללבינא כי שכיבנאנפקלביח״א זר3י .׳ ; ; - ,׳ י אושעיא לאצפאי• לפי שהזכיר שחזעיןןולורשןוייתרצן: כדי להבדילנןןקדשיםקליםלקלש׳ קדשים ־ נ״ל לעשות צ״וןאצל חרוכים בחזקת יד נרשים* אכן נחוץ על ה&יוןשלאלכגל בצאן קדשים׳ ואס לפעחים נשחט זה הסיק חשגגת ההלפיכיס* אין לתלות המעמיס הקלושים י החלשים * בוק׳ ושליק׳ בשום חתל חן החפלשים• חיזנס בזה האות יה׳ נכל לכל שחילי יצאה החכשלה חהחלושים בהיות שלין נכל ונזכר שסאוחרו* פ׳ ח" ו איך יזשיג גבול אסר גבלו ראשונים י של^ילעשותצ״מיס־ בייקוס גאונים ־ זלא אתעטף בט לית גזולה מבעלה* וחי האיש אשל על מהו עולה * לחשוב עלינו חח3:ה פסולה־ לאחל שאנו דיל׳ ח״יםשלא ל״נו :ומהגסעתה הרואה את דברינו י יעיל יגיל על רצון כינ״תינו־ בהביאכלחאחרוחדרש־ נשםהדירש* והכונה• ימצאהלרך נכונה־ ובספר יוהקוכליה־ סובב על קיטב שרשיהאחונה: וזה משפט הספר ומעשהו ומהותו ותיעלותיו הן שחנה ־ .ראשונה ־ יביא מאחל ויקשה ־ כל הי הדבר הקשה* וסיא.תועלת גדולה לקהייי ולהקשות תתלה ״ כ׳ עד הנה היתההכונה שלכל חיוני ערומה * אין כל קושיא מאומה י יהיה נראה כקוכה שאין לה אזנים • וכשלחן בלתי רגלים: שנ יח במקום הצורן כתבנו פי׳ רש״י ות׳דושי תיספות וביארנו קצת חלות זרות מתוך ספרהערוךאו שאל ספלמ*0מ*קיס • עליעןית כתבנו יכונה אתת ושתים זשצש.מא»ןם גאון כגון הרש״באהר׳׳ן )לותיק ה מ ל ו ת הספר הם שמונח ולוחיזן ה»»נו היותר קייניס אל השכל • ועל שאל המפרשים • החחישים ״ נ ס ק ־לברחלוש * צייננו אצלהחא־זרההיאבצלעל הגליוןובןתחצ? בספל פלוני אז אם החאחלכפל כתמוחקוחו עיי כגמרא פצינית בכרקכך אויואחל אילרושאו שער פלוני ניזוק כ» כהרף עין ימצא בנקל בכל המחברים המתודשיס איה איכה אנה * עול יש גונה :דבי״ןלת לקטנו שנים או שלשה גרגרים מן הירו״שלמ״ הש״כיס לאו זו מא*ל שמדבר כעין אוחו ענין לטון יחד י אחד באחד* ועשינו להם גם כיוונים כאשר מציונו בקצתסכריס ישניג עתיקים• והוספנו לקח בטעמים ונימוקים :חמי״שית כתננ* מדרשים הנמגחיס מפוזרים רבות ת נ ח ו מ י ילקוט פרקי רבי אליעזר מדרש חזירת מרדט שיחד טוב ודומיהן הייני המכוונץ לכוונת המאמרים ו ג ה כונה : opiולפעמים מדרש הנעלם ומדרש הזהר להסתייע מהן המחתליס־ .וחשליםהרבה ידרשית כל השנה ״ יילאשית השגה- ׳טדיארוריתהשנה• ׳ש״׳ןית 0חר קצת ח׳זחרים ומדרשים כתבגוחעשים נוראים ומופלאים ״ היזדבריסמעין החדרשיסלםייוע כדי שכל אתד יראה מעשה ויזכור הלכה :ויהא והיר וזריז להרתיגן מן הכיעיל ומן הלוחה • או יקרב מעשיו אל המעשה ה טוב ההוא :שבי״עית בקצת מקומות סל ח*דזלי הפילוסופים והחחקר״ם הלכנו דרן קצרהליקת האוכל ובררנו העיקר מתון דבריהם* •והקלחיתי-דן והצעותיהן הארוכות הנחנו לאחרים להתגדר בהן• כ׳ הזמן יכלהודנריהן לא יכלד וג0 לפעמים כתבנו לשונות ההם געעםלבבח בקיצור ובקל לשין וצת לשק הקודש* כילחבלימחא •ו־זוחאסביללהון :שמינית תועלתגדול •:כלאתדיוכללדרופלעכסגלה• בייטאדכ״לה• ולגלית חילה י זלשחתת חתן וכלה ־ ולשחחית קיל יללה י ולינ׳ שאילוחמך י להעביר כל דופ< ושיק• וב׳זשיבתיח׳ס נוראים • סודות וענייניכנכלאים• יטעם לאש השנה וצוחא רבא י וסיד צל ליל הושענה לבא ״ וכמנתהסוכה לעשותה כחקה• בזחיצותיה ידכניתיה וגובהה ורחבה ואלכה: <הכ*£.להוסיעילה • והלולב ע»0ויכ»ועלמת »וירי> • *- s.arnnfm*Tto ־ ו ל ה י ו ת ־ כי^יןכלאדםזזכהלקכזתכלהםפלים• אשל בדה הספל נכללים ונזכרים״ פל בן זה ׳כליל את בלס ״ וחה שיאבל ןחן להטליח לבקש איזו ללושים או חדושיסנבל הספלים בנקל יבא לחקום חפצי בזה הספל כ׳ היא שלחן עלון חכל המטעחיםעליו • וחפתת לכל מסגד״ יומנו יזונו ויכלנסו כל ניתיע״קנ׳ וכשם שסכל של^| עיון על כל הלינין שנית <#זף נכון עליהם כן הספר ה*ה שו״לשועיקל פותח פתחי כל הלרישים הישנים והחלשים אשל גית יעקכנכון עליהם: וקולא אני עליו *1שלי חי שבא לבאן ותלתול בל הסכלים נידו: והנני מסדר אותו ע׳׳לסדליסומסכתא *וחרמםכתא וכרקיסוחאחר^ס ולכל סדר וסדר בכניעציוז• סבקל«<ללבת למבוקשו יבסיחניס יהיו חפלשים נדדל זה וגסלכונית שאל החלרשיס נציין לנדהן* והיזעש״ס והמשל* oיחדרש׳ הז״הר לבק כלי שבקל יבאלממיז חפצו * כ׳ לפעמים אדם תאכ לחלרש הזהר לבלאו מעשה חוחשל • מלכן כדי לעשות » p#חיש י*וי ולפתן לסת כלם ולעסות יצק קו׳׳נם* יכבלו ה'בהונם :והתחלנו במסכתבלכיתלפישלוכהמאחריםהתמיהיסשס• ונסאיזרו ד ל § אכול ליהנות חהעולה נלא בלכה • לכן כתתנו בבלכית לאחר בלון ה' אשל זנינו צהתסיל בחלאכתהקילש כן נזכה לגמול זלבלן נלין היהגוחל עלינו * )יהא מחל לנד ונקאשאל חענהלשק ועזר :חאת יזמתי העוזר: ש הי צבאות ^מגו משגב לגו אלהי ^ןקב סלחן פרק ראשין כרכות דף ג׳ מאמר אי ה יש :לדקדק גזה המאמר אין ייחס להש״י תארים אנושייס שכלים ונבזים • עוד קשה לחה אמר ואשת מספרת עס בעלה ולתמחר איש חספר עס אשתו ״ עיד קשה מי חונע להקב״ה לבנות Tfiניתו ואת היכלו כבתחילה ויגאל בניו מבין האוחית בשיחגמ־ אוי וכן׳* ונקליפ לזה מה שכתכ געל ע״; ןן״ל-לן<ליעד ,ל ק משחדות אלו נמשך לנו תועלת גדיל •הוא להעיר כל בעל נכש לומר לו מה לן נרדם קיס קרא אל אלהין זכ״כ הראי׳ ס די לול שימורים יגלייו ימ*ל ז״ל בפסקיו וז״ל זראו׳ לכל אדם ירא שמים שיהח מצטער נדומג באיתסהשעותוישפון תקנה על חילגן,בית המקדש שנחחר קומי רוני בלילה לראש אשחירות :אן אמנם לאה לעיין על סימנים שנק חמור גוער ונו׳ והוא בא ׳להוסיף אזהרה וחיוב על כל ירא שחים על התפלה אי קריאת התירה בסיף כל אחד משליש הלילה ואל יל ן בדרך ההרגל והמנהג שבא אדם ממלאכתי בערב דפי אליעזר -אומד שלש משמדודת ה ד ואכל ושבע ודשן ובזה יקשה עליו להיות ה ל י ל ה ו ע ל כ ל םשםד ומשמר יושב הקרוש כאיש אשר יעור משנתו בסוף שליש כלילה כרוך ה ו א ושואג כארי שנאמד •יי׳ ממרוכם זכדי לבטל זה הדרן הנפעל אקר שישית ישאג וממעון קדשו יתןקי^רכו׳* וסימן אל למכי ג 0הבעלסי הנהחי ויותר גרוע לדבר משמרה ר י מ ו נ ה חסוך בימוי־ • .שנייו*־; סחשויזף מחו באכילה ושינה ועם כל זה כלבים צועקים • שלישית תינוק יונק משדי .חתור נוער לנהוג כעילתו הטבעית בעין א מ ו ואשה מס*רת עם ב ע ל ה כ ו י ׳ א פ ר רבי ההיא ולאי׳ ושתי״ב אצלו להתעורר גס •יצדזק ברבי שמואר־ א מ ד רב שלש משפרודת הוא לנהוג כעילתו הנפשית ולהתכלל הוי ה ל י ל ד ז ועל כ Sמשמר ומשמד יושב לפניו כאשר עושים המלאכי/בשירן וזמרן• הקדוש בדיך ה ו א ושואג כארי ואומר אוי .כלל הדבר שילחוד מםתמור להתעורר ונו׳: משנתו אבל לא .לחשוב .כדגל בהמי רק .בלבל נפשי •גתל0כתן בשמיסנעול נתן לבי *וליעזלםימןלםיף משמלה םניהלהזהיללכעל נפש שלא יתפתה kהמנהג הנהוג לכל אלםלהתעזלל מסס״נהחי1ל£ציי*הל»$6ב0וףשני־סליש»ות כמי הכלבים כ׳ געת ההיא אעם משחקים רק צועקים לבקש תאית כלביות ולסלחקת המזיקיןוהללן ישכון איל לאיש ׳שלאל להתעורר משנתו לצעוק לפניו »תברן ולשיר בשיל המלאכים :עול נתן סימןג׳ לסיףהלילה לה1כיל כל אתל יסלק עצמו מחנהנ האנשים בהמי׳׳ שבסיף הלילה הם שבעיבמשנתם חישניס מה נאכל ונשתה כתשוקת תינוק היונק ואשה תשוקתה לבעלה כדאיתא בבראשית רבה ד'תשוקות הן וכי׳ אין תשוקת תשה אלת.לבעלה כוי ולכן אמל אשה אספל׳ עם בעלה ־ ועול אחלו ז״ל במסכת ס\ג1ה רוצה תשה בקב ותפלות עיזי מתשעה קבין ופלישותכי׳ ולרמוז אל כונה זו נתן סימן אשה מםפלתעס בעלה כ׳ םתסלבליה בעקנ ההיא בלבלי הבאי והזהיל יסיר בעת ההיא מתשביתיו מאותן ההבלים ויתיש לשליחות נפשו כי להיות *שינעדלת ההבנה אינה מספלת עם בעלה לק בלברי׳גופיים לזה הזכיל בכלט אשה על׳ל :וכתב נ ל *לול המול כלשת בא משחלהלאשונה •חמול נועל כנגל מצרים שנאמר בהם אשל בשל חמילים מ ל של ננוכל נאצר שהיה פמ< תיה כשנעלל ממלכותו י ג' ל ־ ' & * P'pwJע ג 7 ת ז ש 4 553 ע כ ש ם ש נ ה 7 י מ נ ת על ג׳ משמרות מאמר אי תינוק יוגק־חשדי אחו ואשה מספרת עם נעלה לחז לחסתל עם אחשולוש וחפצי ששם התנא גחשיוי' שלישית נ׳ סימנים תינוק יונק וכוי שהוא רחו על ד׳ גליות ואשה מספרת עס נעלה רחז לגלות לכיעי שהאסה היא כ״י תחזול לספל עם נעצה ש;אחל תקראו ל׳ אישי לפי שנפרד ממנה נזימ . הגלית כאומרו מאנה להנחס על נניס כי אינםלאכתיכ אלא כי איננו ני אין האיש בביתו ותיניק וכזב ל נ יזנק חשדי אחו על חלןהמשית דכתינ ניה חי יתנן כאת לי יזנק שדי אמי עכ׳׳ל: וחה שאחר אוי וכו׳ לרמוז כי רע נעינ בח׳״י פרשת נא נפסוק לא יסרך כלכ לשונו עניין ע״ש: ה׳ גלות ישראל וחרבן ניתו שאינם מקרינים לכניו קרננות על כפרת עונותיהם ונשארו בטומאתם ובחטאם וטנע שליחותו יתח״נ היות רצונו הקדום שמס »׳ חלה יהיו שלחיה והס ס מ מ ן הללן זטבע ׳ושלי יתנרל יתחייב שיהיו נמנשיה על חטאתם שבשביל זה נחרב הבית וכביכול כאילו צד לו על השחתת מעשה ידיו חהז שנאמר בהשחתת העולם נחניל ויתעצנ אל לבז יסד׳ ואחל הנביא נכל צמתם לא צל מי וכתיכ נוי״ו ואחל עמו אנכי נצלה כו עול יתנאל עניין זה באל היטב נחאתל שאחל זה: ,נז , , גי«י * ילי מ ^ 0ת בזקנה א ת ת שהיתה מקדמת בכל יום לבית התפילה ו ק ו ר ט עלות השחי אמרה תפלה ותחנונים ושאר מעשים ט ו ב י 0׳ ולאחד מותה באה בהלום אמרה להם מכין א ו ת י כדינין גדולים • לטובים אמדו לה מה א ת באותו ע ו ל 0״ ובאשר שאר צדיקים וצדקניות בשמחה מגדשין אותי מביניהם :ואמדה כשהייתי ב ח י י ם הייתי יוצאה מבית הכנסת בסדר ק ד ו ש ה : ח6 ס הבונה לזה המיוחל על דבל שכתב נעל עין»של»ו 5חם5מזנ• 1י כי כליויתיכ* יוסי שכנלעבמ יחים לנים אחלהחולבן ועדיין חשיח לא גא נתן לנו וחתשנתו להתפלל על הענין כאשל משה לניאל שאמללחלאתלחולבותילושלס וגומל ואתנה את פני לבקש תכלה בו׳ והאחת שדולו של לנ» יוסי היה אחל לולו של ל׳ פקינא שנצטעל על איחול ביאת המשיח וטעה ימי׳ מספל וחשב שגן כתיבה ״ היה משיח ועל יסיל זה נננה מאחל זה לל׳ דרוש למילויו ירושלם וטגיוולהבשביז חזון יוסי שכעסאתת נ מ ס להתפלל לחולנה י כ י ׳ י צ ה ל י י ,ר 6נ ת ן י1ל ל ג י ל ד ר י ש 37 | 5ת "י נ פ ש י כ ז ,ן ת תניא אמר רבי יוסי פעם אחרת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי לתורבהא' מתורבות ירושלס להתפלל ובא אליהו זכור לטוב ושמר לי על ה פ ת ח והמתין ילי ע ד שסיימתי תפלתי-אטר לי שלובש *ליד יב».• . אמרתי לו שלום עליך רבי ומורי * אטד לי בני מפנימה נכנסת לחורבה זו• אמדתי ל י להתפלל• אט׳לי מפני מ ה ל א התפללת בדרך על חרנו׳ירושלם וחריג י ד * "™ fיי? המחש״ ** יי קטנה שלא היתה אפילי ל'י י י ו ייליי ׳ * * י ״T״ °י י י °י *״י" י י לי ' המחשנה כי אוצי תס ושלום אפשרשתהיס קילאתגל מ ג ל מלותיו י ת ג י 1י ? י י כעמי חלפנות התשית וזה לקלוק לשין מפנימה התולה לשון תימה ולא אחר לחה כו׳ והוא השיבו שאין זה כופתו רק להתפלל לפניו יתנרן ימהל יחישה נניין תרמת ירושלי׳ואליהו השיג לי ממי תה לא התפללת נדרן אפשר שרמז לו כי עדיין לא הניע העת ההיא ולי לו שיתפלל בדרן וגלשין תילה לח! לו שלאו׳ ומתוייג אצלו להתפלל על קיום ויזעחלתישלל נ;ל יחי 0ולן הגלית הדוחה למל ליי ה 3 5 ש נ ז ע ל מ ט ה ?,זח ט מ ,חל ע ח כ נ י מ ה י ,ת ה ח 5 נ נ ע ש : מ ח7 1 ע ח א ס ר ת י כרכות פרקרא^ון דףג< מ א מ ר * י לדיו י*זל ׳חשיב את עצמו כאילו הוא קרוב לעיר ומהרה ׳גיעלתתוז תפצו כיהנה ימיסרביסנאים קילס ולכן יתפלל בדרן וזמן ארוןשהיס מהיום מאז על בוא יום ה׳הגלול והנורא ולזה השיג לו שהוא היה ירת מעוברי דרכים לרמז על רביי המעיקים החתחדשי׳תחיד בהיותינו גולים מצד גזירות הקשות נגד עם ה׳ אלה וגס לבקשת צרכי הגזףההכרתיים וכל זה יתבטל בזמן הגאולה ע״ד אמרם בפרק המדיר ובכרק במה מדליקין עתידה ארן ישראל שתוציא גלוםקאות וכלי מילת אמדתי לי מתיירא הייתי מפני עובדי דרכים• םגאמר יהי פיסת בד בארץ זכו' וייק זה אטר לי היה ל ך ל ה ת פ ל ל ת פ ל ה קצר׳ ב א ו ת ה כפשוטו ממש רק לומר כי בימים ההם שעה ל מ ד ת י ממני ג׳ דברים • למדתי שאין ׳ושבית״׳ ישיגו לחס לאכול ובגד ללבוש • נכנסין לחורבה י ו ל מ ד ת י שמתפללין בדרך בל״גיעועמל ומלתה האיז דיעהאת הי• קצרה ולמדתי עהמתפל׳בדרך יתפלל ת פ ל ה ואליהו השיב היה לן להתפלל תכלה קצרה א״ל ־ אמר לי בגי מה ק ו ל שמעת בחורבה זו לרמוז שהאחת כפי צרות הגליות אין חקיס אוי ואומדת שמעתי ב ת קול שמנהמת כיונה להתפלל תפלה ארוכה׳ ר״ל רבת הכמות א י נ ת וכוי: rkקצרה הכמו׳ורבת האיכות וכאשר ראה ־רב״ום׳ שאליהו רחז לו עניינים גדולים בא לחנותם אחד לאחד לחצא חשבון ואחר למדתי ממנח:׳ דבלים ומלבד שבא להודיענו על דר ן הפשט סהם ג' דינים חלוקיס זה הזה ר״ל שלכתחלה מתכלל בדרן וכן תכלה קצרה ולא שנחשוב שמתמ׳ אליהו היה לן להתפלל בדרך היינו דוקא לסנצל חכניסתו לחולבה וכן התפלה קצרה לבטל זה הפירוש מנאן וחחר למדתי חחנו ג' דבלים •• וגם ע״ד הנהתר בא צרחוז שלמדיחחנו ג׳ דינים החחידשים בעניין התבודדותו האחל שאין נכנסין לחולבה לחז שלא יכניס אלם חחשבתז לשאול טעם לאריכות <מ< המשיח • ונס שלא להיות ממחשבי קצין ר קאםיתמהמזה תכה לו ויתפלל לפניו יתבלן על קייום העמלתינו נגלות האלון ולזה תקנולנו אנשי כנסת הגלולה בלכת לאה בעניינו וחותם בהגואל׳שלאל ואין הכונה נו על גאולה ממש אלא על הצל תינו מצלת הגליות וכן פירשו המפלשיס נמסכת מגלה וזהו הלבל נשני שלמל מאליהו והגי שזאת התפלה תהיה קצלה ולא קצלה ממש אלת קצלה ואלוכה וזאת התשוקה זכה היה לו ללבי יוסי במחשבותיו אלה מביאו לשמוע בת קול כז/ןאומלת,או» כו׳ וחליהו הוסיף להוליע שחנענע בלאשו וכו׳ ולחמנא ליצלן מענינים אלו כפשוטן ממש'שהקב״ה אומל אוי כי ספעולות^לס פיוסםיםולכג׳אדם והוא»תבלן נבלל מכל זה עלו׳ לב ולבליס אלו נאמרים ע״ל לבלה קורה כלשון בני אדם :ובאותו יום םנכנםיס לבתי כנסיות ולבתי מללשות ללרוש את ״׳ מולים על טונ תשוקתם שיתגלל שמו של הקלוש במן הוא ויתקיים מאמר הנביאע״-ה כ׳ אז אהפןאלעמים שפה ברורה זכו׳ ע״כ ה ק ל ה מצטעל על גלותינו כביכול ומנענע בראשו כללן לשון בני אלם כשמבהילין זתחהיס עומדים וחנענעי׳בלאשיהס :ואחל עוד מה לאנ שהגלה את מיו וכן׳ הכונה נזה להודיענו בוה כ׳ היטב חרה לו על כי גרוע נחירת׳ הם עצמם גחלולהם רעה ו^ל לוב עונס הגלם לבין האומות כ׳ הגלות מכפר עון עס היותו׳אביהס וכל זחן שהם מטיבים חעשיהם להיותם בגלות ונכנסים לב״הולבתי מדרשות ואומרים אמן יהא שמיה וכו׳ ואחד הקדוש ברון הוא אשרי המלן שמקלסין אותו כ ן הכינה להודיענו שהקנ״ה חתעק וחשחח כשישראל אומרים שבחו וכביכול כאילו יש צו צער על שאותו קילוס ושנת אינו ננית מקדשו וימשן שתשוקתו וחפצו של הקב״ה להשיב את מיו לקדחות׳ ושיקלסוהו בנית מקדשו שאז כל העמים יכירווידעו כי הואאלוןהכל ויתנלכו נו גויס וכי׳ ונו יתהללו ונזה הלשון נכלקהחייליותהסכינ׳נחאחללנה נלנלתנה נעניץעקרני לאהללו.להל סיני שהליוה לי כרכות פדקראי&ון דן* ה׳ מאמר ג׳ ההוא טייעאאחר שם נת קי ל יוצאת מהל חילנ ואמר אוי למים וכ!׳ ואו׳ על סנשנעתיוכו' גם נכי? יןחא לחגיגה הזכיר שחה בכי יצער גם נפיק הליאה אחרו הקלוש כיון הוא מוריל ב׳ למעיה הל היס הגדול וכו׳ כולםע״ד השלוח ולרןחשל חל החעטת העולם גזכיותיהן יתגנורת היצל החסימ 1חדית ודבלה תולה כלשק כני ״אדם ובכל מאתר םכתינ דוגמת זו בהגיענו שם נחלש עניין ׳עייין שש: לחה הקדיש נריך הוא חני *׳םוריןגל צדיקגל׳ עין וחטאת כלל וכתנ o״״ זיל שהקנ״* וקשה מגיא ׳סורק עליו בעולעהום בלח שוש מון כדילהלביתסכלכלמה׳״׳ב ויש להקשות על» זכי קצרה ידו של הקלה להלחותלושצלו בעולם הזה חבצ׳ שיביחעל׳ויסילין כלל כיין שה*ה צלייו גחנד והגדיל ליעשית זכיית הלבהונשחרחעבירה ובכרט בעני; החתמת האלו לחה נתן להם על יי *:זריןוק הקשה הל ב בעל ע״ י ו השי י .כי דיש הקורט *1רי ועשיב נתגיז ביינזזרץ יי ו גל1טשל אפשר להשיב תשונה כיללת והיא שיסולק . ?:׳יי! יז*חי ב׳ הבאיסעל צדיק הנה הם מת״וג המערכה דשב״י אומר ג׳ מתניית טובודת י" שלו וכמו שהקדו׳בתן ?ויו משדד המערכת נתן הקל׳ ה לישד* 1יכלם על ירי פעמים רבות לעשות רצון ידח» ן ,ל יסורין׳ ואלו הן תורה וארץ ישראל ז ע ו ל ט ^ , ,ק , ל הבא תורד־ :מניין ד נ ת י ב אשדי הגבר אשר . , , ק ״ , ת י ס ת ו יה וגו׳ י ארץ ישראל־ מניין דכתיב ״, וידעת עם לבבך כי כאשד ייסר איש א ת בנג ״ בעולה הכ*ן פיון שסגל ׳Wto׳ t«Bע5״» " 1.י *?7^»*oו» ?~ * * Vנ 4ד ג * « & * V«1ו ־ .ו } .מביאך אל ארץ טיבה ופי' ׳ עולם הבא מנין ׳ ,׳ . , דכתיב כי נר מציה ותורה אור י ודרך ת י י ט נן כדת בחסכת תענ׳יל דלא ה״ל . תוכחות מוסר; חל׳ ככי תייונ החערכה וחכמים צדיקים אחריב ולא היו חפצים שתשתנה החערכת עכורס כדישלאלחעסלריעלתהגמולהרנ לטילםהנא וניכללומרצגי״דהשליח־שהק״נ^כעצחומנ׳ ( עליו ׳סירין הללוכחישיש בידו למחות ואינו מות׳ כיון שלא ביטל ח״ובהחערכה כמגהנ״י׳מם׳הצז״ק*' ?די5ין0נ 4אחרים לפעמים כחו עם אנלהם אניני:זל׳ליחהשתלה מלו השלש׳מתני׳ביסוריןכ׳ התול׳צריןהאד* לקנו׳זע״י יםידין כחי שדרשו ז״׳ל נכסוק אדם כי ימות באהל מין התירה מתקיימת כי׳ וכמו שאמרו ז״ל נפרק׳ אבות פת בחלת תאכל כויועל האק תישן כי׳ כי הזורה אינה חחדנקת בחי שחתעלן ומתענג- עצמול׳ח בצער מופלג ועיקר חצית התורה תלויות בי׳קזגפירותיה ונתרוח1י1מ»שתת ילקט שכת' זפאה וד1חהן והתירה והמצות' *לס^קייזיומ^עולשה•?״*! &»» •&tae*jknut&wז *!זה» :וטה זה לל?נעל עקי״לה שילל ע"זפ״׳ יזיל להייתסתלו 1׳־מלמות גדולמ־העלן לא יתכן שינתנו לק מ"» יסולק והוא־ החליצות העצום החתוייב לעיזול על הזלמין זאזהלעליבקיזןח״ האדסזזכותס להש*$ האדם היא התולה דכתיביגוחל כ• הוא מבואר שהתילה אמהכככבתרקל׳י יסולין יצחצוםכל דבר* החיים לחו שאמרו כן הי6ןללכה של תילה כו׳ ודיעט פלישות כל העניניש החטלידים כ» ע״כ אמלו מ ד ק הי״פלת על אוזן יחים באלם דר •במעי אחו ואץ לן יל׳יסשרו׳ בטיבה מח^קיחים ש;£יזרמי ׳חינני כירחי קדם וגזי לחיין *תולל התורה כלה שנאמר מורני ויאחל לי ונלמר;ילחוז לימים שהאל* בהה חצוחצםו־זשועל בבנייני ?סייץק־ או גלי שיהללו שזס עהק חזעסקים הזחנייס כיהויןטכ׳״ו והחזי< ״ה 1 וס תניא 1:5 ו3 ע ש ו ת w ״ ל ה צ r ה ל ל מ 3 ה ה ז ה ז ה ה ח ה לי1ן ןכ ס ו ל ״ ן ש י ש ל ס ל ן 1 ז כ י ו ת י ו w ה ק ד ו ש r f m ב 3ע י ל ס ר ן ן ה ו ׳ ע ל ב ת ז 7 ה 3 5ז כ ו ת י ח ל ל ז ה צ מ צ ן ס ן ג ה ן ם ו י ל ן ב ל ן ל 3ה גי ז ז ל & 4ע ז ל ל ח נ 1ע ס 5 v י כוונה למאמר־ ג׳ מתנות טובות: !המזומן ללמול התורה כולה י ואולם -חההשעלוהצחצום ההוא כלו נשכח-בי התזל׳והגלילותגצייציז* היויים•*צאו כרוכים זה גזה בלי ספק :והנה המתנה השנית היא מזנות הארץ כידוע ליי לע׳ם שאין עני-נם רקההשערו'החיים וצמנומ' הנאהב׳׳ חהשלמי׳וכל זה למה נפי שהתיר׳והאק היו שני דרכים• עצמיים המבימי׳חליהס יהיו כמותם בהגבלה נאות׳וצחצוםזךונק׳ כמו שאזר ודרך חיים תוכחות מושר ירצ׳שדרןהסי^ יתכן שיהיה בתוכחות מוסר כמושהתייפ עצהסתכלית המוסר והגבלת היושל ,והטוב עכ״ל: כ ת ו ב בסכר ראשית חכמה ט;ים לאלו ג׳ חזנית כנגד ג׳ נפשותנפש רוח נשמ׳ונידע שורשי[ו מקומי בחדו׳ י והטעפ שהקדי׳תה־ה ri״׳ כי ׳שלאל קודש ״זכו למתנת ח״י זכולחתנת התולה בח׳דברוקזדס שזכו לה היו בייסורין תחלה וכרעה הקריב יישאו בנ״שלאל אז עיניהם • ואח״פ קדייעת ים סוף ואת״כ מלתחת עמלק :וכן בעו״הב נהר דינור נגיד ונפיק חן קדחוה׳ ופי׳בתיקוניס דףד׳דב׳הטבל׳ןנשמת׳׳וכו׳ע״שגשעל התשיבה כ״ג ס׳׳קס״ג :וכזבעודשסוז״ל• : ו כ ן אמרו בזהד פישרת וישב ד ף קש״ א בעניין יסודי הצדיקים שיש ל ה ם מפני שנולדו בחסרון הלבנה וכוי ואינון דסבלו עם סיהראההואפגימא אינון קרבי׳ן ל ר ז תדיר ועל דא להחיות לב נדכאים באינוןחייןדאהיין לרה ל א ת ת ד ח א יהא להוןחולקהין אינון דסכלון ע&ה יתחדתון עמה ואלין אקרון יסורין של אהבה * של אהבה אינון ו ל א ו מניה noהוא בר נש של א ה כ ה אינין דאיחפגס נהיויץז ׳טל אדזבד״; זגטא דאיתדחייזיי* מאהבה רבה ובגין כך אלין אינון חכדיים משותפים בהרה• זכאה חולקהון ב ע ל מ א דין ובעלמא דאתי דאינון וכו להאי למהוי חברים בהדה עלייהו כתיב למען אחי ורעי ובו׳ עכ״ל ־ ומטעם זה נוהגין הצדיקים להתענות בערבר״ח לפי שהם מצטערים עם ם י ה ר א דפגיטא כנזכר * ואומרים שהוא כפוד קטן י מלבד טעם אחר אמרבש הביאו עלי כפרו־*, שמעטתי הירח וכל המצטער בצער השכינה יש לו שכר גדול וקרוב ה׳ לנשברי לב דרשו שם על המצטער וסבל בצערא דסיהרא ר פ ג י מ א וכו .: , בחקיס שהיה לו והלאאין אדםרשא׳ לראות־תבירו כצערו ו ב מ ט שצערוהו גיותל • וקשה *מוליו־חצעלוכחהשתמרו ליע״ןמר בתליה ט׳ כתב בעל עקידה שער ע׳ וזהלשונוכי האסורים הזמניים הסכל דלוק כיד האדם לדעת מה סיבו עם בוראו שהם ושאין דרכם לבא כי אם < בביטיל החצות החלתיק נכש האדם מאלהיו ושעל ילה ישוב אליו ויתוקן" עניינו ואמר שאס לא מצת 3ח;ישה יבלוק בלעית זההתלשלת השתדלות התולה והשכלתה וכאשר יקרה לרש yfiיםורין נ !*:עוז שלא יחטא באתת מהגה מה שיהיה על צל י . הפלא הנה באמת הוא עניין אהבה •תירם הונא הוו לירה ארבע מ א ו ת י 2 1 כעניינו.של איוב וכלושה וכת״ש הכתוב י י ^ :ו 1 כ׳ את אשל יאהב ה יוכיח :י ז יא^יי יהודה אזזוה דרב ם ל א ת ס י י ^ • מ י £ל לעגל החלן ונאמן אהבתו אשר מנע מחנו הנהיג בהיותו תוחל• . . .. י ש ח י ת ו כי היא ענץ האהבה יזירה והשענית על נאחנגתו על כאן לשינו: ד נ ד ח ט ד א ת ר ג כ י ת י ו ר ב נ ב , י1, ד פרק ראשון : ? >fמ! מאמר ה ברבות׳ ׳]? 3ל נות שלום כתב בלוק ראשון יזן המאמר השני טעה נכון לכל אלוה לנחם וזיל וזעיי• בקת עינין יראה התועלות הניזשכות חזה החאחר הראשון שראוי לכל אד6 להצטער מנזק חנירו או נהכסדחחונו והראי' חאל׳החכחיכ התעוררות׳ לבא לגני רנ הונא כשהחיייז יינו להורות שישלהס צער חזה ושלזה נאי אצלו :השני שראוי לכל אדם הנוכל תחת החקלי׳ לפשפש במעשיו לפי שאין יסורין נלח טין ולא יתלם בקרי שזה נחשן לקושי לב • וזה יורה 1 ?יר־ :וליעיין מר במיליר־ז אמד להוי&י השלישי הוא יזוחרו ליע״ן חר במל׳: חשירנא בעינייכו אמרי ליו*-מי תשירקכ״י*, fi שאסור לאד׳ לחשזל בכשרי׳וזה , אמר להו אי דעבירדיגא ב ל א ד י נ ו י הרביעי שחין זח׳חשידנאבעינייכו: איכא ישמיע עלי מ י ל ת א ליטא אמדי ליד? ל ק , ,ן לחשוד בפעולות , $ הכי שםיע לן ד ל א יהיכ מד שיבש*א והיושר החוחלט כחו 0חחר כי כל דרכיו לאריסיה אמר להו מי קא שביק לי מידי מניו• משפט זזה ׳ילה חלחל׳ < < ק ׳ ׳ : הא קא גניב ליה כוליה אמרי לי׳היינו דאמרי החחיש׳ שראוי לשלם לקבל תוכחת חניר»ן אינשי בתר גנבא גנוב וטעטא טעים אמ׳לר.ו ^ ח, וצה׳ות חודה ע ל ה א ח ת < קבילנא עלי דיהיבנא ליה איכא דאטרי ה ר י איכא דשחיע עלי חילתא כו׳ 5ן ן » חל* *-והוד־ ,חמר*״•* ואיכ^ין דאמרי אייקר 5ןלם להוכיח חבירז חענירות שבידו שיש חלא ואזדבן בדמי חטרא: מהתיקון גזה חה שלא יעלם כת״ש הוכת תוכיח וגומר וזה יורה איחר׳ הכי שחיע לן ללא יה׳נ חל שנישת׳ לאריסיה :השביעי שחייב אדם להתודית חה ולא יכחיש לנדות * ובפרט, לטונים שסם לופיז׳ הגפסות שאק לחו׳ לחולה הפקח להעלז©fisrxmtrrיזיאמד* *יסיימו •9ד*< סיצליח ויעלה על ילו הנליאות ה? '&51כן צליך חולה הנפש שיגלה כל ענייניו ללופא׳ הנפשות שהם התכחים וזהו שאחל ליה מי קא שניק ל׳ מלי מניה הלי הילה ולא נוש לק התנצל :הח' שאין לאו׳ לשלם לקחת מה שאינו שלו וליהנות מהגז ל אם לא נמלה נמשקל ילא עניל איניש לינת לנפשיה לבלתי תת לגנב חלק הלאו׳ מהשותפות בחשלשחשול על הגנבה ולעכב את שאינו שלו בילו ק יאונה לו כל און נחחלתו יזה יורה איחר׳ה״נו לאחל׳ אינש׳ בתל גנבא גנוב וכו׳ :התשיעי שלאו< לאלם לשמוע לשלמים לעשות ככל אשל יולוהו וזה יולה איחל קנילנא עלי ליהיכנא היה להולות כת הסבלנות כתה גלול לתקון הפעולות שמביאות רכאות לעולם וקורע גזר דיני של אלם כמו שארז״ל •גלולה תשונה שמביאה לפאות שנאחל אלפא משובתם וזה יורה אוחל כה אינא לאמלי קלת הזי והדר תמלא וכו׳ : ן י ה p r P 1 כ ל 0ע וח ה ד יזש ״ה VA ד ה ג ורה הן שח 5 בחסיד א ח ד ז ז ^ עני ביותרונתגלרה ל ו אליהו בדטודת^רבי וגתןלו ז י מ^שה כספים ונשא דנתן בהם והעשיר ועל ידי משאו ומתנו שכח חסידותו רטסוש ׳ ה פ ל ת ו חזר אליו אליהו ונטל ממנו השני כספים וירד מנכסיו ונכנס א ו ת ו מ מ ו ן ל ט מ י ו ך הזד החסיד לבכות ופו ״ חזר אליו אליהו אמר נשבע א ת ה אם אני מחזיר לך • א ו ת מ ב׳ כספים שאתה משמד עונח חסידותך אמר לו הן ונטל־ .ב נספים והעשירי הרי שלןיין יסיר חסידותו נ בעבור סבת עסק הספון : , 1 כרכות פרק דאשון דף ר מאסר־די־ ח פיר^יי צפון לדרום ראש׳ וחרגלותיה זה לצפון וזה לדרום • ונראה בעיני מהשכינה בחזרת או במעלב לפיכן נכין להסב דדן תשחישללוחותאתליתע״כ :ותוספות לוקא כשישן עם־ אשתו כ» הוח דבר גנחי לשכב עס אשתו חקיס שכינה ומוכח׳ קראי • זצפונן לשון צפין ונראה הכוונה של זם החאחר בהקדחה עייל שאמלו !כלונס לברכה הלוצ' להעשיר יצפין הרוצה להחכיםידרים׳ וסיחנין שלחןבצפין״ ומנורה בדרוס׳ וכירושדבר׳ הס להיות כ» » לח5ומיה»י1ז מטתו נין *פיז לייום יזמרו חכמי המחקר אין ישוב נדרים חח־זת דיבחמימות והיאמקים ״שובהדעת ומקים דבי חטא בד חנינא אמררבי יצחק *ffcjtt התבודדות חוכן לקבל החושכלות • וזהו כ ל הנוחן מ ט ת ו בין צפון ל ד ר ו ם שאמרו הרוצה להחכים ידריס שאין שם חי תווין ל ו מ י ם ז כ ר י ם שנאמד מ מ ת י ם ידןי ה' שיטלילהו • וזהו עניין החכיזיס שהזכירו במתים מתלד חלקם ב ת י י ם ו צ פ ו נ ך ת מ ל א בפרק הספינה ברבה בר בר חנה אזיל בטנם וכו׳ לחלברא והוא תקים התבודדות להשיג החזםכלות י ועל זה מיורו וסי׳ חנורה בדרום רצו בו כ׳ המנורה היא רחז בשבעה נרות על שבעה חכמות שהם מושגית מצד דרום :ועוד אמרו הרוצה להעשיר יצפין שנאמר מצפין זהב ׳אתה רצי בו מי שרוצה להיות עשיר בלחוד התירה והחכמה מהיא צפונה במקום צפון וטמון• צרין להצפין עצמו ולהטחין חן בני אלם או לחפשה כחטמונים שנאחל אם תבקשנה ככסף וכחטחוניס תחכשגה אז תבין וכוי ־ הו״ש הכתוב מצפון והביחתהר״לםתורהנקלחתכןשנחחרלאיעלבנהזמב* ואחלהנחחליש מזהב :ונתנו סיק ללבר שליקבצפק רצו בו החכמים הנקראים שלחן כמאמרם ז״ל ברבי עקיבה שאמר נחיתת לבי אליעזלהרבה מטית יש לי ואין שלחני להרציתס * ועול אחלו בפרא שחינא אכתולא דלהבא :וזה השלחן בצפון לצו בו סתלי תולה לא היומגליןאלא לצנועים וצפונים וטמונים שנאחל ואת צנועים חכמה * ועל זה אחלו במאמר כל הנותן חטתו בין צפין ללרוםלחז בנותנו המטה בין צפון לדרום יזכור בשעת החבור החכמה שבצד דלוסובצלצכין הייני שיחשוב בחכמה ובתולה ובחצות יזכה לבנים זכריס עיילי תורה כי הכל תלוי בחחשכה כידוע לחכמי המחקר כנזכר וזהו שחביא ראיה חכסוק מחתים ידן ה׳ כוי :רצו בי מי שממיתתאותו הכלבית הגשמית וחושב בחכמתאלהות יזכה לבנים שיהיו עוסקים בתורה הנקראת עץ חיים ו צפונ ן תמלאבטנם ־ רצו בו מצד המחשבה לחכמה צכונה שבלבו»#ות׳ח9חה צפונה תתעכל משתו ותוליל נניס זכרים ראויים לאותה חכמה אבל נקבות אינן 3נ• תורה וחכמה* י לכן מחרבנים זכרים כלומר ראויים לחכמה נסתרת ומשפיעים מחכמתם לנשפעיס אחרים כמו שהזכר משפיע לנקבה מן הברכה שהיא מקבל מבריכה העליונה • כן משפיעים חחכח;ס ל שלמטה מהם ורצו לומר שהכוהן מטחו בין צפון לדרוס יזכה לבנים זכרים שיהיו להם תלמידים והם קרויים בנים דכתיב בניס אתם ליי׳ וכל זה תלוי במחשבה טהורה וקדושה כנזכל :או ירצה בין צפון לדרום וט׳שיכוין בין אלו הצדדי׳לכי שבאחצעות׳חחוזגי׳ בין החום הגדול ובין הקור הגדול ומתון כן יזכור לקרר דעתו ולעשו׳מצות בוראו רק בפריה ירביה ילעשו׳^צת רצון יצר הרע ולא כל רצונו כחאחר׳ ז״ל בסוטה יצל ותינוק ואשהשחאל דוחה וימין מקרב* אמנם אם הוא ירצה לדחותו מכל וכל שלא להשתחש בו כלל אינו דלן הראוי והנכין כי לא תהו בלאה לשבי! יצלה * על כןאחלו השלחים החמין בי 1שתי אלי הקציות ׳היוליבניםזכדים* דיל הכובשים יצרם שכן דלכו של איש לכבוש שנאח׳וכבשיה וכו׳ אמנסאשה אין לרכה לכן ואדרבה ׳צלמלבשה כחאמרם ז״ל בנחרת סוטה ריצה אשה בקב ותכלית עתי חזשי-גה ק*ין יפלישות וכוי ונפיק לא יתפול אחל לב <הולא ח״ל <עליף כחטל לקחי זה ריח חערבי שלקתו ג ס 1 פור אמרם דל כל הנותן טטתו כין צפון לדרום •סלקחימעריפזשלעולם׳ תזלכטלאמרתיזהרוחצפוני׳שמזלתייותהזהבחכיס שנא׳ מצכוןזהגיאתיי , זכ״החהזליםזהב חכים כשעירים עלי דשא זה לוח ייזרחית שחםערת כל העולם כאלו שעירים וכרביבים עלי עשב זהלית ללוחית שהוא מעלה רביבים ומגדל עשנים* :ןייר רבי יצחקהרוצה ־ סיתחכסידלים׳ שיתעשר יצפין־ וסימן שלחן בצפון ומנורה בדרוש :לא אמריתפלל בדרום י ידריס כלומר ׳כמן לחדת דמם לאור הבהיר י ועל זה היונשתטיםתידה ובלמים בדרום• והרי^ להתעשר יצפין יכוון לבי לתדת צפין אשר משם העושר ־ ומפני זה אלילו מכני מה אין »שרי 1נעניז , שאין ׳ודעין להתפצל בשסכלומר הראי׳ לאיתי עניין ושלא תהא המחשבה זזה מיסוד השס כאשרלוי ] , .בפ׳ עשרה יוחסין מספר שערי אורה ימשל.שהב»ח שם למי שישבימ חפתחית כז׳ ע" ש: ובילקוט פרשתויגשסימן ?ןנ׳׳בבפסוקזיםע ישראלזכו׳וו״ל חחררכ׳ ׳הושעב״ל חורפיה ׳ כצבעל»»*נדה0בדרזסש<חחרוליכסו ק<ה*כו׳אם כןמצינו שיושבי דרום »$ן. •*40 בתורה ובאגדות יתר על שאר סטלין דעלמא ההא׳ טעיזא הנזכר:. !אתרי כתג׳ ל׳ז בא ליד׳ ספר ח׳ שחו ראשית חכמה ומצאתי כתוב בשער הקדישה בלגן ׳״ו וז׳׳לודוע כ׳ הקור החזק הוא לפאת צפון והחים החזק הוא לפאת דרום• וחי״* האחת יודעים כי הרחקת האדם 0ל הקציית אינו חלין הטונ והישר **ל החדות הבינוניות ה* החי נתלית ועל זה אחל שלחה הע״ה אל תהיצל׳? הרנהואל תרשע הלנה ואל תהיסכל• ולפישצנ ! וללום הם שני הפכים לחוס ילקיל הסתירו דבריהם <לחזים -באמלס כ׳ המשמש תטתז בוןיוון ח$ *ופי ממוצע בין החום ונין הקול ואז יזכלו טבעיו לנוח ולא יזליעמהלה אבל יוכל לבעיל *ימ*»ן ואנ האש׳מקדתת להזריע תחלה ונמצא כי זרע האשה כדמיון חוחד-וכי יבא אחר כך זרע האיש נמצא פדמ*»ן• היוצר שמצייר צורה נחוחר זהו סוד שאמרו ז״ל בשכר שמשהין הצדיקים על הבטן הוי;להו בגיסזכרי^ p5 בל בתצ׳ הלילה שכבי שקט הגוףחרתימתטבע החזק שאכל• וכל מ» שנולד חטפה ממוצעת נין הקיז! לתום יהיה לעגלסתכס יקר רות אישתבזנה• ויהיה בדיעותיו ומדותיו מעורב עם הבריות זע/באמל . .ונתת לאמתן זרע אנשים עכ״ל: ני , jtut^n*om ׳ ו מ ה ר מצאנו וז״ל ודזא ד א אוליפנ* קכ״ח»היב ט ט ת ו בין עמון לדרוס• והכי אולי)* לי א * 0והויין ליה בנין דכדין ד ה א אתכוון כלפי מהימנוחא עילאד .ב»«ל<םוו* ד כ ו ל א לגבי קב״הדאיהו ביןצפין לדרום ודאי שיהיו בנים זכרים ו ב נ ו ל א בעי לאחזא& ע ו ב ד א רלעילא וכמה דאתתזיאוהא׳ עובדא ד ל ת ת א תני ודאי א ת ע ד לעילא ואוקמו* י ער כאן לשונו : כתב הרק ״5 נ ״ מ ל ן (ט ^ י ה ע ח ט ז ן ן ? w ט ן צ ^ ^ הין* ס מ־זן יז* ^ ״ p,הלסמיס מקבלת הברכה עצ דלן ה ל ן ן ב ל 5ן י 6 ט ם ן ל ל ל מ 0ל צ ה w i ג ד ו ל י ח ה ד ה ו ו י ו i p מגרוס קידש שהוא חסד ואחר כן מן הגבורה שהיא האש הגלוצהשאי* האחדות מדמם ומצפון• ,לא אמות־ ומטתו שצ הקג ה הי5ן ל״ ^ . הכתיב ה א ש ל בית התפארת שאמר הכתוב בית קדשינו ותכארתינו וכו׳ וכיהשיגמרע ה םנאחל בכל ניתי נאמן הוא כי לרן המדם לדור נניתי הה הנ*מ .ה< «5כנסת <שןלתל שלומלה; הגלי ה ה ז 5ן ת ס ע ו ל פרק ראשון בושת דף ר מאמרו׳ ט ללשצ״א בחלושיו »ש בהגלה זו סול נשגב גם הנגלה נאהב מאול כזהה ותחלה אעירן כתב לגל כונת התפילין םצוגו הקלוש בלון היא כהנחתן לכי כשטן מלבל חה םנלמז בהם לנעל מתנייה ומכאן תבין התפילין שהקב״ס יזניח :מג כי התפילין קראם הכתוב טוטפות ולשון טוטפת תכשיט ועלי ההונח לתפחלת מלשין ולא בטוטפת האחול בכרק בתה אשה יוצאה ונצטיינו להנית בזלוע כנגל הלב לשתי כוונות האחל ללחיו על היות אהבת השם וייסודו•וזכרי{ חופתיו ללש 5מ*ית תכיליו דבק בר רב א ד א אסר רבי י*חק כחותם על זרועותינו והשנית להורות כיגנ»השלי׳^ מנין שהקדוש ברוך ה ו א מניח ראשית יהשעל ושרש שהיא בלב חאתו»ת' פ ׳ כ ״ ^ ז ל תפילין שנאמר נשבע יי׳ בימינו ובזרוע עוזו י ושהוא ית׳ »םול הכל וחיוכו ישאבו כל<בבתייכ׳נ אין ימינו אלא תורה שנאמר מימינו אש דרת השכלים שהוא .פורש הכל ושל ראש לכוונות ל מ ו ואין עוזו א ל א תגילין שנאמר ״׳ עוז האלו גפ כן להיותו ית׳ תכאלתנו ולעטל לישיאל־* לעמויתן ומנין שהתפילין עיז ה ם קצותיו ויחולו עטלת לראשנו בעליון דנתיב וראו כל עמי הארץ כי ש ם יי׳ נ ק ר א החקוחיתזחקוכ שהמוח רוכס ללמזשהחזת עליך ותניא רבי אליעזר הגז-ץד־• {{ומר אלו שהוא חקום קביל השכל ושהוא חתכםט תפילין שבראש י אמר ליהדכ נחמן גריצמק אליו חן הלב חאתו ית׳ ושהוא שורש לחייא בר אבין תפלי דמארי עלמא מ ה נ ת י ב להתחלה ולהתכשטו׳ ושל יד בית אחל רי« נגהו אסר ליה ומי כעמך ישראל גוי אחד ומי לאחדות־ י;.ל לאש ד׳ בתים לימ משבח קודש׳ בדיך הוא ^שבחייהו דישר^אין להתפשטגת בשורש וענפיה ותפשל• כ׳ על ד ב ת י ב א ת ״ י ו ד א מ ד ח מ י י ס ויי׳ האממיךחיו׳ זהרחזוז״צ בפירושם האחית׳ שאחרו כשהז׳ אמד להם הקדוש ברוך הוא לישראל א ת ם מניחה חנית של יד ואחר בן חניח של ראש 1כשהוא.חולן חולץ .שלראש ואחר כן של ^עשיתוני חטיבה אחת בעולם א ף אני אעשד־: ׳דדכתיבןהיה לאותעלילין ולטטפותכז' אתכם חטיבה אתת בעילם י א ת ם עשית וני כל זחן שיהיו בעינין יהיו שתים א-ית יחידי חטיבה א ח ת שמע ישראל כו׳ אף אגי אעשה והוא השורש וטוטכותלניס והס ענפים בוי דכתיב ומי כעמךישראל־ גוי אחד בארץ .אבל יש שירש אף על פי,שלצ>• יתפשטו .כו : הענפים וככה חחעיין אחת החים יחשכל הנהלות וכל מה שיש בל׳ בתים שבראש יש בבית האחד שביד שהענפים חן השורש ואין בענפים רק מה שיש ככת השירש • והיותם ל בתים כנגד ד׳ רוחות להחליט על כל• וכמו שאמרו ז״ל מעלה ומוריד כדי להמליכו למעלה ולמטה מילין וחביא להחליפו על ל׳רוסות העולם וחעתס התבונן שהות ?ת׳ אחד וייחדנו לו כדכתיב דודי ל׳ ואני לו וכתיב ומי כעחן ישראל גוי אחד באק רצונו גזי אתל מיוחד למיוחד וכתבנו.עליון לתהלה ולתפארת והעיד שאנו ראשית המחשבה בבריא׳ עולם דכתיב קודש ישראל לה׳ ראשית תבואתו ושהוא ית׳תעיד בגו שהוא חשתבת בעולחו כאשר אנו לנקי׳ נעבילתו כדכתיב את ה האמר׳ היום וה׳ האחירן היוכ וגו׳ וכתיב ישראל אשר בן אתפאר • ואלו הן תפילין של רחש ושל יד שהקדיש במן היא חנית הכו;ה על דבקות נ״תודוכוונת ההתתלה ננריא׳מהס ושבראש להיות עליון להתפאר בהסושהעולם חתברן בהם שההתפשטית ,בטובות העולם וקייומוחהם״ ובהם ד׳ בתיסשאי אפשר לד׳-מתית העולם בלא הסוכחז שאחרו חז״ל פ״ק דע״א כי .כד׳ רוחות השחים פירשתי אתכם בית ישראל בד׳ ריחות לא נאתר אלא כלי כשם שאי אכשללענלם בלח ל׳ מחית כן 5ןיל1פשלצ?»לםנל0ישלאצ וכתיב ונבלכו נ ן כל חשכתזת האלתה עכ״ל הלש״גא, :וכתב ע״? , ׳א^ך* 1 1 , , ברכות פרק ראשון דף * מאמר ו .כי הבית אחל של תפילין של ׳לולבתים שבתפילין של לאש לרמוז כ׳ כלענייניהנפש והגוף יישומיה לויתב׳ והגוף הוא חל׳ יסודות י והנפש היא אתת חף כ׳ יש בה כתות חלוקיה וכן בתפילין שכנגי הלב בית אחד בלבדובתופו ל פלשיות ובתפילין שכנגד החוח לבתים כנגדד׳ יסודות הגוף :ובעלי התללמללצילהסכיםחחשתפילין לחל׳ עלחא עס תפילין שלנזל״ל שיהיה חוט הקושר ע3ידתינימ • השגחתו יתברך באוכן אחל בלא שוס חילוף וכחו שבתפילין שלו כתיב בבית א׳ של יל כל חה שפתי בד׳ בזים של לאש כן יהיה בתפילין לתל׳ עלתאוחה שהבית הכתוב לראיהכשבע ה׳ ביחינו כו׳כל^ » כלשון בני אדם כחו שהיה לבלי הנביא משל וחילה על כאן: ם 5 v וקשה על זההחאחל מובא י ימשמה חה שיזמר לל הרגיל לבא לב״ה וכו* דחשחע ח י ^ 8י לגיל לבא אין הקדוס ברוך הואמשגימ עליו אם ק מנינו חוטא ישכל ועוד קשה למהל$ אמר הקדוש בלוןהזאממנש*זותי• יעיד קשה למה אמד משאיל בו היהלולויילשיאלבו• לחישול זהלאגלויו״דוע לפניות׳ כל דלכיאיש ולו נתכנו עלילות שנאחל גדיל העצה ולבהעליליה אש) <נ»נ*ןפקוי«׳עלכצדלכ*בניאדס• וכת׳' מזלה לסל ייגיל ל*3ו לב״ס ולז! גזז ובוחן למת יי* י ע״ק אם לדבר מצוה הלן דבין בר רב א ד א אמד ־דגי יי*״י ׳׳ נגהלו יכו׳ והלא אין מציה נדחית בעילם כ ל הרגיל ל ב א ל ב י י ת הבנסרז מפני התפלה שהרי מצות המילה שהיא ו ל א בא יום א ח ד הקדוש בדיך הוא משאיל בו שקילה כנגד כל המצית ועיקר חציתה שנאמר מי בכם ירא יי׳ שומע בקול עבדו אשך בבקר־ ונדחית מכני התפילה שהיא ה ל ך חשכים ואין נוגה ל ו ־ אם לדבר מץו׳ה?^ קידמת לבלית מילה• ואם כן איו אמר ז # 8 & * » 5ינלי frNfc^rf77f>t*jנויגודל/ גרגריו מד וה הל ן מאי ט ע ס א מ ש ו ם דהור־ז לי׳לבטוח בשם הי * ן לליה להתפלל.־ ונקדים קחלה מיש ולא בטח: רבותינו ז״ל־ הקדוש ברוך הוא תדקדק עם צדיקיו כחוט השערה שנא׳ וסביביו־נשערה מאד י וחטא חר״עה יוכיח בדבר קטן שחט׳ נחשב לי לעין גדזל לחייבו בחיתה כיזבימ־ בכלהספרי& המפרשים הדורשים והדורש ידרוש חשס ״ יאה אולי אישאחדהיה עובר אפילי בגדול מאותה עבירה לא היה מקפיד הקדוש ברוך הוא עליו לקיצר ידיעתו• ושטיתו אהני אותו־ וזהו אמרם ז׳׳ל כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנולצובי עונשו גדול ממנו־ דרך משל איש הקריב חאלליילך ואהובי . שבטח בו לב המלך והזא עבר על צווי החלך וחכר ברית חק חלטתי בודאי כועס עליי זתתת המלו מ ל ה בו יותר מבאיש אחרהנעזבומשולת ומרותק מאד מבית המלך ועובר על לתאיןהמלן מקפיי- עליו להענישו כ״כ כמו אהובו וחריבו החתריס בו י והנמשל יובן • »חל כונה זו.בא רבי &חי^ לומר כל הרכיל ללא לבית ה מ ם יליזגח״וםיזימ־ילז׳ דדיקיומ© ליג<זנכןפל'5ייצצשקיד על פתחי, בית הכנס׳ יום יוסוהוא ודאי אהובו של י׳לךלכן הקדושבלון הוא מקפיד עליו ביותרוכיעסבו י יץחנס לרוב אהבתו ותחלתו עליו חשאילו חן השואלים דין עליו והם החקטרניס חדת הדין ׳ וחדי* הרחמי׳משאיל בור״ל מ3ק1ים רתמים עליו כחו יתן ״'שאלתן דתנה הוא לשון בקשה׳ וכמו ימלמ »׳כל משאליתיךוט׳ והוא לשיןהשואליהי־שאיל הנזכרים לדגרידז׳׳ל בב״מנמצאשתדת הדיןהשואל* והקדוש ברוך הוא הואהיישיויל ו-בקש רחמים שיכבשי רחמיי את כעסי י כמו שהזכירוז׳׳ל בפר^ וה חא׳ מצלי אי׳ר רב זוטרא בר טוביה מחל ר 3יהי לצין חלפני שיכבשו רתת׳ את כעסי ויגולו רחה־׳ על מדות׳ ואתנהג עם בני בחדת לחמים ואכנס להם לפנים משירת הדין י עד כאן • וכל!ה ליק נצליק אמד *fcrt , , ,, ׳כרכות מאמר ז פרק ראשון דף ו ־י גצדיק גמוראחנם בסתם בני אדם לא דאכילילאבא לבית'הכנסת מחהיחים יוק הקדוש ברין היא השתלבו ויניחנו ביד החקטרגים שימסור ח1ת» ליד המערכה ויעלים עין הקדיש נלין הזח מחנו וחסלק יזעליו :ובל זה חייר׳ שהצדיק גמור לח בא לבית הכנסת עבור חציה עוברת אחת שנזדמן לו אותה שעה •• כייזקבורת מת חצזהאו להכניס חתן וכלה לחופה : ובזוהר ריש פרשת א ל ה הדברים זה לשו;ו • ר׳ יצחק יד׳ יהידה הולאןלי באורחא • מטו לההואאתרדכפר סכניןאתאדחו ב א ת ת א ת י א ד ח ו ה ל ד ־ ז ברא ח ך א ןעירא וכל יומא הוה בבי ספרא׳ ההוא יומא סליק מבי ספרא י א ת א לביתא חמא לון לאלין חכימין • אשרה ליה אמיה קריב לגבי אלין גוברין חכיםין עלאין י ח י י ו ח מנייהו ברכאך קריבלגבייהו• ע ד ל א ק ר י ב ה ד ר ל א ת ו ר א ־ -א ט ר ל ד י ז לאמיה ל א ב ע י נ א לקרבא בהרייהו לגבייהי י דהא יומא דא ל א קרו ק״ש׳ לחכי אוליפנא בל מאן ד ל א קרי קי׳ש בעויתיה בנדוי הוא כל ה ה ו א יומא ־ שמעו איצון־ארימו ירייהו ובריבו ליה • אמדי וראי הכי הוא ויינ*« דא א ש ת ד ל נ א בהדי ה ת ן וכלה ד ל א הוה לון כל צרכיהון והוו מהאחרון לאזדייגא ו ל א הוה בר נש ל א ש ת ד ל א עלייהו ־ ואגן א ש ת ד ל ג א בהו ולא קרען ק״ש ומאןדאתעסק במצוהפטוד מן המצורת עכ״ל : וליל *fJpvjr׳©! nגמנאו3למזהל»תלחמ ל»<3ל סתפלה»זמג*ילמםו»וה»5ו^ק1דם ויחרפו יתפלל * 1אח0סשיזרמצות עוןבקירחולים• •והשכחת כית המדרש י וסביזת סלים שבין *ודם לתבילז • וגמילות חסדים וכדוחהלהן זמן תכלה קודם כי היאכלל האמונה ועיקר גדיל בתורה כחי שביאר בעל עיקרים מאחר ד׳ וזהושאתר החאמראםלדנרחצוה הלךנוגהלולצו גו שהקדום ברון הוא מצילו מן המקטלגים אם עסק בחצו׳אחרת כנזכר • אבל אם לא עסק בחצו׳רק ללבל הרשית הלן כגון שעסק באיזה עסק שהזינו לא מצוס ולא עבירה £ז חשן לו ואין הקדוש ברון הוא משאיל בו ויניחגו גיד המקטרגים • *!חנם אס איש אחר עשה מצוה בשעת התפלה ר״ל אותו שאינו רגיל לבא לביית הצנסת בכל יום אינו נלין זה* והטעם כיון שאינו חורגללנ<ז לבית הכנסת חםתחא*ז»נו חקפיד בחצות פ׳׳פ לפי שהתפילה היא גלולה מכל הקדמות וכנה ועיקר גדול בתורה והוא בועט בה יזין הקדוש מ י ן הויז מתיחה ומתעלה כחצות* כ׳ אין הקדוש ב1ון הוא רוצה בזבח רשעים ותועבה היי! לו וחוכןסו*.גידהחקטרג»ם לעשות בו כרצונם ולהשתית גופו וגפשו יקלעו בתוך כף הקלע וכוי: ובספר הזוהר פרש׳ בלק בפסיק יעתה לכה נא ארה ים סם עניץ מתוק כדבש בפירוש פסוק והחינכם ילאה׳שזחע בקילעבלו אשר הלך חשכים ואין נוגה לו יבטח בפסה׳ ונו׳ וטעם נכון -שיקרא ירא ה׳ ה בא לנית ה מ ס ת תדיר: ובזוהר פירש עוד הרש״בי בפ־רשת וארא ע ל פסוק בטתו בה׳ ערי עד כל יומוי דברנש בעי לאתתקפא ביו־ז בקדוש ברוך ה ו א דהכי אמר י ו ד אלהי בך בטחתי וגו׳ ומאן דשוי ביה בטחוניה ותוקפידת כ ד ק א יאות ל א יבלין לאבאשא ליה כל בני.עלמא וכו׳: וקשה ג ב 2 3 פרק ראשון ד ף ו ברבות מאמר זז וקשה על החאמל הזה ביזה שאחריכל הנהנה כז׳ והלא חייב לשחת חתן וכלה נלת» שום הנא* בעולם יזם כן לחה תלה השמחה בהנאתו עול קשה והלאאלו החחשה קולות קיל ששיןצי הם ״עולים לעתיל שהבטיח הנביא לישראל :הנה אכתיב ביאור החאחר מה שכילש בעל נור־י שלום פרק ד׳ חהחאחל השני דף ל׳׳אוז״ל: &1כ׳ חתן וכלה לוחזיס לעניינים ייש חתן ליום יזופתו־ עמזקים מסילות הבליאה על - א 1 2ר ד ב ח ל ב ו א מ ד ד ב ה ו נ א כ ל חני** «*»י ״׳שכשתע״ןתחצאיחם כלהנחצאית קצתם 00עוו״ח חחןןאינומשמחו עיגי לקצת׳היחם של החתןזהכל׳בעצחוי להין׳ ב1משח קילוח ש*0סד קילשישון וקול שםחיי חללן הנחצאים להשלים האחל לאתרכם ונו׳ קול אומד הודו• ואס משמחו מדת שניי החתןחשלים הכלה• ע״ד הזה יתי>חד אמד דבי יהושע ב״ל זוכה לתודד ,-שנתנד• החציאזת כלו עד שיהיה הנחצא בכללי בה׳ קולורת שנאמד ויהי ביוכש השלישי ויהי כאיש אחד לכן׳תיזחדז החתן יהכלה עד קולוות וקול שופר וגיטד ויהי קול־ ה מ ו פ י ש?ח׳ בהם והיו לבשר אחד • זכבר קדחי והאלהים יעננו בקול בו׳: הראשזנים לקרח להצירה זכר ילנקביז מוחל• סשכןיחסהצירהלחחרהזאיחס החתן עם הכלה* והנה נמשלה הגכש לגוף כחתן אל הכלה• כחי ש*חל הנביא ישעיה שיש אשיש כהי קגל נפשי באלהי כו׳ י רצה בזה שראוי לשוש ולשמוח בפעולה האלהית במה שהמציא וה החציאומ. באופן היותר שלם שאפשר כפי הכנת המקבל ולא היה לרית׳ כילות בהקנאת השבע והשלמות * ולקת ל0יה מבגיןגזכווהלכבתעצחותו ל״להתחגלותהנכשלגוףואמלכי הלבישני בגלי ישע וגומר כלוח! •^? *wtf u»yXr o * w » wUWmoיופסויי m+\pm י ן י <**קכ»ס חמלו ומכינים אותו להשלות הצולה בו כפי האפשל־והשפיע בנו כוחות מעילות• שבם נהי* כזשע׳םתשועת עולמים והם הכתות השכליות והליעותהאחתיות והס נגלים לנכש המשכלת שהיא צורת הגוף באמת :לידוע שחטונ מוסר ההנהגה המדיני'שהנהנה תםעולאיש דאו׳ לו לברכו זלהחצ׳' ׳ לו הנאה מה שישחת בה י כיש הנהנה מסעודת חתן שראוי לשמחו כי יש לו&נאות ישמסיק ר3ו<>1 בש־ילו ביום חתונתו שגו החלשיבעשחתיתשלו בהתתברו עם בת זובו להיית הממה יאהב הדומי בטלע וישחת בו תחיל יאס זה חחק חיסל ההנהגה החד׳נית כ״ש שיתעלה זה בחק חוסי המנהג* הרוחנית הניתכה באדם להשיג בה שלידתו האחלין ואס ׳לעת ויש אנשים חטאים הנהנים מסעילהמ< ולאיכלכוגסלאיהנובשים עניקבעל הסעולה הייטב בעיני ה׳ ובעיני העם יורה שכל כונת׳ איני >5ל»ילצמת בטן ולהשביע תאותם הכלניות ויותר פתיתי׳ שהכלב יודע אדונו וחציל בסיבתו ואלו ל* ץ. ידעו אדון לעצמם: _ ־ ־ וראוי שזדעשלזזיש ^ נ י ל ^ י ^ ו ^ ^ ^ ^ ך ^ ^ י ^ י ז ו ^ ל ם מ י מ י או יייתד הדבל שלקח חחנו הנאה וישתלל לבלכי או להטיב לי כ״ש שישתדל לברך את מי שאחר והיה העולם שהוא בעל הל ההנאות הגשמיות והנפשיות • רמתי ך כן יכיל בילאו וישתדל להשיגו ככ» האפשל ולדב־ן כר אמנם הסכל לא יתן אל לבי לדעת ח׳ הוא נעל הסעולה וההנאה ועליו אחרי לז״ל כאילו חעל נו׳ • ואחרו שעינר נחחשה קילית רצו• ני לפי שהנאת האדם הגיל״ת תלויה נת״ישם, סישיס • כי כל חוש מתענג נחיח1יו ונהנה בהם והחישישנתנם השי׳׳ על הכינה הראבזנה להשיג השלמות־ וטל הכונה השנית לקבל הנאה כענייני הגיף־ א 0כןחישישחשחהםעלהכינההשנייג לנד עונל על האלהת ־ ולוקח מה שנחקרה מקים יזה שבעצם י והנה נודע שהחושים ה׳ לכן אחל בחחשה 1 { r כרכות פרק ראשון דף ך׳ יא מאמר׳ נ* , כחמשה קולית ולפי סהלבול החצוג׳ מלה על הפנימי שהתיבות שידובר בה 0תולות על מה שבנפש־. <ז1חנם יתנועעו בכלי הלבול ייהיונשחעות בקול לזה אחר קולות* וסמכו כונתה לכתוב האומר קיל חתן וכוי ־ ויש בפםוק קמש קולות כאילו יחל לכל חוש קול מיוחד השני קולות הלאשוניס רחז לשני החושיס היותל ריחניים והםחיש הלאות וחיש הרימי ולכן באו בהס במלות משותפות לב׳ עניינים שהכ ששון ושמחה הנחחריס בעיונים לוחניים ג 0כן כמו שחמל כי ישיש יי׳ ישמח ה׳ י וקול חתן רמז לסוש הטעם שמתחתן.עם טעמים הלבה למיניהם ׳ וקיל כלה למז לחוש.סחשוש• קול אוהל *!תיי׳ממז לחוש השמע כלכתיב אלה׳ם באזנינו שמענו ־ ואמלו אם שמחו מפה לתורה שיכתוב בה׳קולת כאילו לחזו בזה שהע״ון יושג בה׳ חושיס הפנימיים• ותפלת קנייתו המלות החשובות כתו שאחר ראשית תכמה ׳לאת ״׳•וההסתפקות ה-יא ממלות החשובות ותחתיה יכנס הנהנה מיגיע כפיו • והנהנה מםעולת חתן ומשמחו נהנה מיגיע ככיו יקרא וההכך בהפן :ואמנם אמר זהמשמתז כחילו מביא תולה לחזו לחי שמזולה על הדבר הראוי להתולית ואינו כפ!׳ טיבה* ואחרו כאילו בנה חורבה חיזרבית ׳רושלםלחה שהחחר יקר׳ חלב מצל עצמו ״ ואמנם יגנה באמצעית הצולה ופעולותיה • לחרבות ׳לושלס למז שהחזג האנושי הוא היותר שוה כמו שילושלע נ1נתכ ה *.לנות על׳ ל: ה 4ד ו ישי׳ להקשות בחאחל זה והלא היא יתגיך אדון הכל וכלם צריכין לו וחתכלל^ס לפניו יתברך זולת העיבליש לשריו • או לחי ׳תכלל הוא • ורחמנא ליצלן חלפל׳ חתפלל כפשוטו • אגל האחת״ורה מי^גא^ןיל^ יוסי נחיזרו בדלןסילהלרחוו *כמו שכל כונת״תפלתינז לפניו יח׳ הם לתת חת שחלתינו ושירתם עלינו כן הוא ית׳ חפן ליאת התשיקהויותר סזקה להשפיע עלינו טיבו כ׳ יותר חשהעגל ריצ׳ לינק כרה רוצי להניק • ועל זה םאנ החקשה מאי מצלי וכונת זאת כמנת התפלה וי<>)מרי:ח3׳׳הת5ל׳נז׳ השאלה לילע אם החשק הנמק הזה שיש מייל שלי דבי יוחנן משוס־רבי יוסי בן זםרא ^128 לפניו יתבלן להטיב לנו אס הוא כשנהיה * " מניןשהקב׳יה SSsrwoשנאמר והביאוודסאל הר קדשי ושמחתים בבירת י צדיקים גמורים או גס .אם נהיה בעלי תשובה ״ ורב השיב לזאת השאלה עחזקה תפלתי * בבית תפלתם לא גאמד ן1א בבית ואחר שניסח הת»לה יהי רצון מלפנ* תפלתי מלמד שהקב״המצלי מאי מעלי אמד שיכבשו רתת׳ א־< כעסי כו׳ וכונת אותה י**4יך.י,רצין מלפני .שיכבשו רחמי-את כעסי תכלה שה1א ׳תברן חפץ להתנהג עס ועולו רחמי על מרותי ואחנה«נס בני במד׳ בניו •בחלת לסחיק1ל»כנס להם לפנים הרחמים ־ ואכנס להם לפנים משורת-הדין; חשולת הלין לצה 'לומר שאס יבואו לפניו בתשובה ותפלה כראוי יסלח עינם כי כן חייב רצונו הקדום זהו דעתע״י: וכתב הרשב״ח בחדיביו וז״ל יש בהגדה זו סוד נגגבחאד • גס יש לה תיציןוזהו תירףדברי והביא הע״י ואחר בסס הגאון הנ״לכילחדו הקנייה לחשה במראית העין סדר בקשת רחחים והתפלה כמו שתחרי שנתעטף הקל׳ ה כשליח ציבור שיורד לבני התיבה ולחד את חשה בפרש׳זיעבוכ יי׳ על כניו ויקרא כו׳ ועל אותה שעה ,אמרו חניןשהקב״החתכללוכן.כי׳ בתורה כיכן.אחל יי׳יי׳אל רסיס יחנין ארן אפים ורב חסד ואחת וקאחר חשה אתה היריתנז לוחר ׳״ג חדות שנאחר כאשר לבלע ל^ייי ולן אמר יהי רצי! שיכיפו וניחר וכתב עליו ע״! ואחר דרן הגאון ז״ל ישר $6היה לשון ה ה ג י ז ?פטם עתו וכדי צישב לשין ההגדה יש לי לכרש • ואקדים-הקדמה וכל׳ א ! ן בזה קצת וסיף דבליו מ 1 ה ל ר 5 ״כוונת התפלה ומאמר הקניה מצלי לבל<ז מה שנאות לפייההגדה הוו שהקדוש ברוך הוא ברא ג׳ חיני בריאה המין ה*ןחדה&כל׳׳הנפלי<& והגלגלים המקלסים אותו יתברך בפעולתם התמידיות בהשכלה י והמק הב׳ הנפלאים החלציים וגם ומשני חיני בריאה האלה קלוסו יתברך בפעולתם תמידיות הכרחיות האחת החי בלתי מדבר* שכלית מהנבראים משכילים ואחת טבעית מהנבראים ארציים י ואחריהם חייב׳ חכמתו יתברך ל נ י נברא אמצעי מורכב חב׳ נבראים הראשינים ושיהא רשות מסור בידו חםירה מוחלטת וע״כ נמסר הרצי! ביד החין האנושי ואף כי חסר להם הרשית החיחלטת היא ׳תגרן מזהירם וחליילםתחיד אורחות חיי& י שנאחר ראה נתתי צפכיךאת החיים ואז הטיב יגיייר ובחרת בחיים להידיענו כ׳ הקדוש ברוך הואיייה׳ן שנהיה שלחים וחראה להם כיוילו חושך אזישראלדרןפיוס ^ילוצדקות״ניייאהפךמזעילין לוחליל כחאחל הנביא בשחי יתברך מהחצחו אבותיכם ב׳ עול כי ייזקי ל ׳ וגומר שוני אלי ואשובה זוליל^ וכתיב בתורה חי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי יגזחל ולכונה זאת אחרו כאן שהקב״ה ח ת ^ וכאילו בית המקדש היא חקים לתפלתו חפנ׳ שהחקיסההיא חקום העבידה זחשם שואב״©הבלכיז ומתפלל בו שיתחיל הענין ק כדי שיהא לצין לפניי שיכבשו רחחיי את כעסי ונזמר מפני שהמלה נל היא שהגמול והעונש על מעשה האדם וכפי מעשיו הוא נדון והמעשה חסור בידו מוחלט • אחל שהוא יתברך כחתפצל יהי רצין חלפני שיכבשו רחמי את כעסי ל״ל ש״שלו מעשיה' עד שיגברו כח רחמיו ורצונו בפעילותם על כעסו וכענין שאחרו חז״ל כל זיין שישראל עושק רצונו של חקוס כאילו חוםיפק . כת בגבורה של חעלה שנאחר ועתה יגדל כא כח ה׳ ־ ואמרו מראשית רבה בפרשת זיליז אלהים את כל יושר עשה והנהזווב חאוד רבי חחאאיזר משל לח־״ד למלן סבנה פלטרי' וראה אותה וערבה לו ואחר הלוא׳ תהאחעלת חן כזדן שהעלית לכנ׳ באותה שעה ע״כ! 0 6 מ ע י לתימה גדול מאלוהי/כש״ססלחיס צחה ספר סלח כיוכי ע»ןע5י^1עחור0׳גיי»ה מד-זר ומלוע), מאד כ״ש לאכש׳ המעלה והחסידים • ואם היו אנוסים ח״ח לא היו לכתבם על ס?ן להכשילבהםרבים * כי יתלו באילן גדוללוחרשכןעשו: אמגס נ*ל מה העניין חה שכתב בעל עק״ידה ז״ל שער ג״ח וזיל כי כוונו ־אןלד החכמים להפליג • •־•.- הענק זלהנזים בו כפי הראוי ידו:כייי © j$״ " דבי חייא סב*ין אנא:ביוטוי״ל** ד3־יכויי שיובן משם לפי חעלת'חסידותם להידיע פ ר ק ״יט קורי! איבוונידת א ל ^ חד ז מ ן ב ^ ז א שאין צריך לוייר שהאדם כשיסיב כניו אל בועית ותדהרית בלבי ואמרירת מאןליעמ־ הקיר מתראה כורע ״ ו-־זשתתוה מתידה לןמימלכא קדמאי אלקפתא אורישגלותא־ ומתפלל ולנו שוקע במצולות מחשבות שמואל אמר אני מניתי אפריחיא) פי׳ עופת עסיןיי הזמניים אשר הוא פונה אליהם הכירחית( דבי בון אמר אני מניתי ל ו מ ״ ס י ^ ׳ ייפ־יוס *עכידתו *!דל״ז חלה גם תפלתו •;^־»דויןמינכ*^^^טל׳דב» '•^תביא מחזיק תועבה י אצא שנם ה^יחשב* ׳*עמ»*י«»י1 אנא טיבו לרישי ד כ ד ה ו ה מ ט י ל מ ו ר י ם כרע בדברים הע״ונים היא מזקין מאד ופחי מגרמיה: שאירי ז ק תירה לחוד וזמן תכלה לחוד״ והנה נהיות החכח׳ס האלה ־חיים תמיד בחיים המתשב״ם ואינן ׳כילין להפנות עצמן מהעיון אפילו שעה יזתת הס תוםד׳ן עצמך שלא כיונו יכה בתפלתם ומחשיבים עצמם כאילו מהרהרים אז נלנר׳ הנחי י והנה לבי חייא יתכן שהיה חתידה כ׳ פ י אתל נהייתו מתבולל בתפלתו אגב עיוו תפלה בא למשיב מחלרינית האנשים קצתגמקצתם ^כחז־שאדם עשוילתשובכי נצרכת אבות בזבלן ומתה ומעלתם סשאל האנשים י יןוענין^ליתשובה עם 1 0 גס כרכות פרק ראשון דף ד y מאפר י עם הצדיקים הגמוריסבנרכת השיגנו וסלח לנו אומלליגות הצדיקים והחסידים כבלכתם וכדומה חחה שיחשן לו חעיין תפלתו ולמה אותו לתושב חאן ליעול קיייה לחלכא קדחי• וכו׳ :והוא דמיון נאות* ועל זה הלרך אחר שחוחל שקרה לו כזה בעיונו בברכת אתה חינן בהבליל עניינו בין פחות הנפש אשר צתחלקו אל הדעתואל הבמה ואל השכל שהוא עיון דק ונכבל כחו שנתבאל בחאחל ששיחספל החלות ולזה אמר חני מניתי חפלותיא כלומר שהים חחשב בפחית הנפש וחסכריס אשר בס יגביה האדם לעיף על כל הנחצ^יהמפלים כלס וע״ד •שאחר הכתי׳ונעלחיחעיני כל חי וחעיף השחיס נסתר׳׳ יגס לבי בון בטמע על מחחר קונה הכלוחה שיצורףלזהיעלה על לבי סדרי בראשית גבוהחעל גביה לחו שהוא מבואר חענ״נס ולזה אחר אנח ייניתי דו־יסיא כ׳ החעלות ההם הם ש^לית הבכי! הכללי וייפני גולל ערכם אחרו שאפילו מחשבות אלו ודומיהס היו לזרות ונכריותלהם כדברי הי־יבליס אשר הניחו: אמנם רבי מתניה כ״כ היתה כיונתי מעוטה בעיניו שאחר שהיה מחזיק עובה לראשו שכורע בחודים לומל שהוא כזלע מעצמו עם היזת שאין כוונתי באותו עומק שהראוי להיות בי לעת הכריעה לפי ריכ החשק אל ההכנעה אליו ית׳אשד בידו להשלים ציכיתכלתו כן רא.׳׳ לבאר דבלים אלו לכי עניינם ולכי שלחית האנשיס האלה: , יעל עיקרים ברון שם משותף יאמר על מקבל הטוב ופז׳ ויאחר על הנותן הטיב ברין כתכ אתה״׳ ויהיה ברין שם התחרכחו רחום וחנון • להיות הפועל המגיע מחנוברכה שהוא תוספת שפע ודבו< הטיבה יכו׳ ועוד כתב שהוא לשון שבח והלול • ועל מה שכתב שהוא שםהתאר יקשה איך יפרש דפי זה מפרך»** נ3רך שיזכלגו * ישחעאל עני כרכנ< ורבים כיזם • וליו •קשה זה אם נפרש שהיא לשון הלל ושבח שיהיה פירוש ברון מהולל כחז מהילל בתשבחות מהולל שם ה׳ * י׳* י י׳ דרש ליז״ל ישייעיל כני אקרא ־ וכןאברן נ ברן ^!הלל ל ל י י ! מ א י י ״ ב ' JOJflאמר רבי ישמאל בן אלישע פעם ועוד כתב הרב לשליח * י ׳שחעאל בני ברכני: אתר־ת נכנסתי להקטיר קטורות 1בר׳ כי '<iv הנ״ל בפי׳ ברכה מעניין ביינה־ ל*גי לפגיםוראיתי אכתרי* 1יה יי׳ צבאו׳יושב הבריכה שהנחל נחשן לתוכה יחחנה עלכס*ארכש ונשןי•*• ואמר לי ישמעאל בני מספיקים כל הצורן• ויחיקזה מתישב ברכני אמרתי לפניו רבוני של עולם יהי רצון על נכון בכל מקום שמזכיר ברכת ״׳ על מלפניך שיכבשו רחמיך א ו ת כ ע ס ן ויגולו שוס נברא"שהכוונה לומר שהוא יתברך רחמיך על מדותיך ותתנהג עם בניך כמדות המשכינ1כלט'וב כלמיון המחלח בריכה הרחמיבםותיכנס ל ה ט לפניסש משורות הדין להשקות ממנ׳ לכל עיבר ושב מה שלא יתכן ונענע לי ר א ש ו : לוחו בברכתינו לפניו יתבדן עכ״ל: 1כ ה ב בעל עקידה שע״ד וז״ל כי זה השם אכתריאנ ע׳׳ פ הקבלה שאומרים לספירה ראשונה ראש כל הספירות אכתריאל שהוא כתר עליון ־ וכנגד י׳׳ג חדות יי׳ יי׳ כו׳ ״ אמנם מחה שאומר לו ברכני רצה בו שנגיקר כוונת הברכה בפי המברןהוא הכרת כבודו יתברך וממנו יושפעו הטובות כלס י והוא עצמי יתברן איני צרין מיזיק רק לשים דבר בכיהם לומר כה תברכו עכ״ל: וכתב הדשכ״א בתלושיו הכיונה במאתל זה וז״ל לא יעלם ממך כ׳ הוא ענין כל הבלטת והוי( םצונו בתורתו השליחה וברכת את »׳ אלהין וכתיב כ׳ בו בחר״׳לשלתוולבלן בשמו י ואל תחשוב כ׳ הברכה ענין הולאה כ׳ הברכה לשין תוספי ורבו׳ מלשין וברן את לחחן • וככה בייל "י לל:לני חקיך ותפלת ישלים לציני וגולחת לסבית הלחת<ס להתחלה על בריותיו ותפלת הצדיקים כובשת 0 נרכני 1ת ב נה כ י ח ,ו ברמה מאמר י׳ פרק ראשון דף ז< ~*זת הכעס והוא עניין תפלת אברהם בהפיכת סדוס והו׳ענ״ן כל התכלית :וראיתי יושג על נס? /נוי כבר חפירש בנביאיסואואה את יי' יושב על כסא ר 0ונשיו והרכנת הראש רמז לקבוי התפלה י .וראיאכי׳ עיל הכתוב ראשו כ ^ פז ידרן משל מלו הנביאים והחכמים עכ״ל: וכתב בעל ע״< וז״ל מה שביררתי לעצתי בהבנת עניין זה המאמר היא כי פי׳ ברכה הוא שיה זטעש ההבלל נמשן מחלוף הנישאים כפי חלרינת התברך והחתביך ר״ל כי כמי שכני * ״׳ ית׳ על ברואיו הכינה בה שהיא יתברך אשר בידו הכל חחלאססלוננו ומשפיע עלינו כל הטיב•? והוחהשיאית כפי שלמותו להשפיע ולהועיל לזולתו כןצוה לנו משה הכי הגבירה וברכת את יי'^*1 והכוונה !3השנקבע בלבבנו אתונה קיימת ונחתר־לכגיו <ת' חין לנו עוזר וסוחןאלא אתהונל»י*ל * נ להתקיים אפילו שעה תתתאיש חיינו וילוה לוה שעמדה לאבותינו ולנו ולא כחטתינו יעשה לנו ועל זאת האמינה התקיעה בלבבנו והגדת ^ ' ית׳ בפיני ובשפתינו יצדק ע״ד השלוח לכנית לה שפ ברכה כניכיל שאנו חברכין להקדוש בריל יי* והוא ברון חחנו כיקכהכל צריכיןאל״ו והות איני צריך מאתנו שוס דבר רקחה שחייב שלימיתי להשפיע עליני בכל הטיב והשפע הזה נמנע לבא תליני זילת׳ בהיות בנו ההכנה הנזכרת והוא שנה** ק״מיכבאתונה וידיעה זיוג׳ש לזכור בפינו זאת הגנה עכ״ל והארין עודיאנ׳ קצרתי: וכתב לבינו בחיי בפלשת עקב בפסוק ובלכת את יי׳ אלהיומאליןבכירישוע״דהפשט לגל. וגס כתב על לרן הקבלה ופתב בלשון זה ואם לא היתה הברכה ו ה ת פ ל ה ^ לתה ׳תאיה לתכלתןשל צדיקים יכו' ומכאן עחדת׳ על כינת הלש״בא שאחל ואל תחשוב כי הברכ* עניין הודאה וכו׳ שר" ל שאל תחשוב שהוא עניין הולאה לבל לק הודאה וברכה שתיהן יתד עכ״ל: 1 5 ,5 תי־םה0״ כנ , י {, ה מ י ( ה באדם ׳שהי ה ביתו סםוך לבית הכנסת והיו מתים הילדיבם שלו ואמר לירי מעשר* חכם אדמ״ל^י שביתך לסעלו־־ןמחלת בית הפגסר־־/־ומזיק לאורד־ושילבין/- י הכנסת ועוד א ת ה משמש מטתך סמיך לבית הכנסת .ונתקיימו בניו מ א ו ת ה שנה ואילןי ע״ כ מספר חסידים סימן תתי״ו: מ^יעה צחסיד א ח ד כשהיה ישן א ו משמש מטתו היה לו תלוק לבן לכך כי אמר שמיא ידבק דבר מכוער וטנופית ושכבת זרע ואיך אלך לבית הכנסת להתפלל * לכך היה לו חלוק מיוחד לשינה וחלוק אחד לבית הכנסת וכתיב הכו; ל ק ר א י ת א ל ה ץ ישראל ובו׳ בי׳ ת ת ״ ל בספר הסירים: נוה שלום בדרוש השני מאחר ר' ה״ק וז״ל דע כ׳ כל הדברים השכלים קשוריכ בעליונים״ כתב וכל הנח צאי ת קבורות ביית׳ ובו תדבקנה הבריות ו תתאחדנה ואין כת בשוס נברא לדעת יי* ?שלחית כמו שאמר הל״אבע בכרשת כי תשא • והנה שלשלת החציאית נחלק לשני תלקים ?אחל ־׳ ־ השתלשלות הנמצאות וקשל העליונים עם התתתיניש •וזה -נקרא בלשין ול^ נודע בראשיתי »*זי יאלז״ ל , , ^ חכמת הקבלההאמתיתהנתליםבסילשס ^ ^ ^ ה י ז ד ל ן ר ה ה ס ק ל ח צ 7 י ן ש י 6 פ י י* l W D m־ Vאתכפי וראית א ת אתיואמר רבחטא נר ביזנא TZT^l l ? אמיי ' אלמשהקשרשלתפיליןעדנאן• ב ש מ י ן ח ס י ד א י 3ר ו ך ה ו ״! ^ ו זהשהלסלית קצתם עם קצתם וזה גס כן לאישיגנונשלמיזלקנכשהנביא• ונפלט הנביא שהיא אב נבליאת ״ה נ ק א נלשוןל; ל » ע * יילככה ־ י י פרק דאשון דף ״ז* ברכות מאמר יא יג *לצבה זקשר של תפילין רחזלהשתלשלות השכלים קצתם עם י^צתה זאין יפול הלב וי והאחדות ב»נ»ה׳ ואיך ישתלשלו חהעלה ראשזנה• זכל זה הראה לחראה בשלמות ־ זזה רצו באחרם שהראה לו קשר של תפילין־ זהנההכמי המחקר גתסמו! מלו! החקירה• )היא אם יאחר אחל או רביס על העצמיות יננללזת*! לח p^ «?p58מ ה ם ונאלזהשלתסשהנלהתנאל שההשגה והמשיג )המושג הוא בשכל דגל אחלבמספר: ו כ ת ב .חזימ״** בחלוש׳! נש׳רנינוהא׳ גאין»״ icהכי פרשיהירמןשהראהו הק״בה קש׳של תפילין ?הגמתן ולמלז במלאי׳העיןכ־לל׳שלמלז׳חעמ׳המשפן שנא׳ככל אשל אני יילא׳אותן את ת3נ<ת המשכן :ועוד כתב על ענין זה כאן כלל ג׳ לברים האלהכלי הלאות״יה* לטוטפת בין עיניך ששם ל»»לין שהוא המשגיח מקום הנתתן ל״ל על שלשיהעינים שהוא לאשית המוח והוא עלהפניט היכזל שהפגיתעלינו זהזציאנז מבי׳עבד׳׳־ וה<אשכת».׳בי־^ לזכרון בין עיניך ןלדמיי? לתבוע בנפשותינו כשם שהתפילין מונחזם בלאשית המזח ורצועות יוצאות מהן זחתקשרית נאתרית החוח זמתעגלות ותקיפות כל הלתש ככה הוא ית׳ תכלית כל לבלהאחלון וכן תכלית הכל מקיף ושב אל לצומ • והכל מתקשר זה בזה כחפצו ית׳ כאילותאחל שגלאהש״יהשכלי׳בתכצז כל אחל לסבה שלמטה הימנו בחדריג' עדחמכ*המועל זהש?ל הפזעל סגה לחה שלתצזה חגלגל הירח והכל מתק xזה בזה מסבה לסב׳ והוא למלוני גבזהמעל גבוה שוחלמ>נוהים צגליהם ^ 5ל תל*<״בזרועו ית׳ וכחז םאמלזז״להכל תלוי בזרועי שנאתל ומתחת וממות עולם לו?זל שהזאית׳מתמיד עבולתהכל וקיומסשהזאמקןם עולמו וקיום העולם נסמך אליו 1קשל אחד יש להם 1הוא שנגלה לחשה ינלאהמליו ולא נמנע מחנו זולתי עצם התפילי04מ»0צ<א«»^ **!rote w x » ho» *m£m! ;9יב*>»ו«»למ«קל לי**<מ את פני אן tferopeיזי»«הלזמי^קסד פל תפ״לץ״זיןןא מה שנדמו אליו בכל ביתי נחמן הוא עכ״ל:וכתב בעל ת ו ר ת עיילה פ׳׳נחת״ב ־ זן״ל והנה להיות ט הש׳יי הוא נוקן החיות לכל העולם אשל הנכלמות האדםיתבריו ע״כבאוהתפילין שלידבבית אחדלהיחתעליי׳אחל* ולהיות כי הנלואים אפל מקנלים החיותמןהש״י קאלבע מדריגות הח״יזהח״דבל״ והגלג״לים* והשכלים,הצבללש י וע״י חגלההשיי גדולת? וגבורתו* על כן באי תפילין של לקש ל• •בתים ־ וילוןג שאין קייוםמלליגזת אלו מבלעלי הש״י על כן .תפילין של יל היא לאשזנה בי$נחתה והאחלזנהבסלוק להזליתעליי׳אחדסהוא לאשון 1הוא אתלון ומבלעליזאין שום מציאות לשיןל חלר«*-ת העולה התשובה שיש להם תיות פ״ש למדליגות השפלים שהם הצו״מח והזועם • והיסולות הפשוטים ולהיות כי לכל נ ח « ד »ב»*.מ?-0הה»מ״לוה»1ל״ההפוע"לוהתכלית ׳ ואף בשבלים הנבדלים שאין בהן חחלוצולה •יכל מקום»;«מ©ה»״כבהמה מצל השגת עגמן שהוא כלמות ממל והשמן עלתן שהוא כדמות צורתן ע״פבאז התפילין הלבה למשה מסיני להיותן מלזבע״ס לסולות ?גל ל סנזק אליעכ״ל :עיין בב״תיי: 3 f ז ע ,ד , , ללקלק במאחל הזה חהשאמל׳לני תגינ^ לעת ח5ו*« זו &0ה זו היא קפ$תהת&<ל הזיז יש מ ל תיחה כי הססילים כל חגסתם תשוקתסלבלוש חאשה • והעל חשה זבן עזאי שאחל זמה מעשהשנפשיחשקהבתזלהולאנשאאשה <״ ל ^ו ׳• ״ ;כליחיו-עולקשהלמ״ילזומיתהזוקבולהמ^ר זאת יתפלל ב Sחםיראלוןלעף״־ן ?71 ' חהמציאהשמןבהו-אללבהאנלהגלול^ נ « ו א א&י רבי חנינא ל ע ת הוא• ץיותל קשה טל מל זומלא זו בייג א^ך מ ס י ( ובלתי מםתבל הזא סכל תםיד kמ ל גלו* פזה י ונפלט בממי01*3מל» הא לחל זומלת עןימ* חכולהו: \ <r3 4 !ד א m נ ה ע ת מ מ 0wv , גרכדת פרק ראשון מאמר»״ב דף דו׳ בעל עין ישראל כינה כיללת יש למאמל זה והוא כ׳ כינת דיל נזההמזחול אשל צצ* כתכ הנראה כדרך הפשע סלרו על סליחת עון בת שבעי וגם על ענין אוריה שהתולה על שניהם ן^ולזר אודה עלי פשעי לה׳ וסמך ליה על זאת יתכלל כל חסיד וראוי לו לבקש על זהבענול עתחצואר״לשבכלעת חן העתים ימציא לו הקדוש בחך הוא דרך ישרה כדישלא יבא ליד׳ חטי!״ ועל זאת הכינה כי׳ רבי חנינא זו אשה אשה שנאמד מצא אשה מצא טוב -רבי נחל לרמוז שיעביר עיניו מראית רע באשה אמד לערתמצו4־י*זותודו־ז דנתיב ני מוצאי אסורה רק לעזלם תהיה לו א$ה הגונה מצ*י•! ת״יכש • דב נחמן בד יצחק אטד לער* מיוחדת • ואולי רמז בזה כדמות התנצלות מצוא זו מיתהשנאמד למות ת ו צ א ו ת פר׳ גיפ* נעל חטאו עם בת שבע לומל כי לוע הקלי יוחנן אמדזוקבודה י מר ?וטל*א אמד לער* וההזלחן אשל קלה לו בעת ההיא הביאו מצואזו ב י א ״ אמדי בסערבא הא דמר לחטא והוא שקה חעל חשככו להתהלך על ןוטראעדיפא ט כ ל ה ו : הגג יירא והנה חשה לוחצת ותכף וחיל •צרי אונסו והיה ניצול חזה אם נתעכב על חטתו תצישעהאו כחו׳ועליסזלזה אמ׳לול עלזאתיתפלל כלחסייכלוח׳נסהחסי' פרוש צלייולהתפלל בעבולעתמצואל״ל שבכל עת מהעתים תהיה לואשה חשוב׳ולא לנר שבעליה •וכיושליהיהלוכןלק לשטף מיס לבים אליו לא יגיעו ל״ל כל יצל חתשבו׳צנו למיגיע1אל»ו ולח יכול לו אבל אם»קלה לו לוע ההזלחן כאשר קלה לי נכל תםילותו אולי יתקפהו יצלו ־ ול׳נתן ב* להוסיף על לבליו ולא לחלק ממש ואחר הנה צדקת נדנרי׳ שנכון להתפלל לה' אל תביאני לילי חטא וכז׳זצלין להתפלל על־שתלגילנ* נתולתןונהיהגה ׳ומםולילס• כיהומנת אשה טינהתינה סבהמספקת להתחד'הת»0לותכי בודא הוי נלין להגיתבתילי^זקה ו»*רצי«ה״רמיזיג3ל1ו B»»<bnjt»««i • wjyJ^Wyytf^yj^'fen7 להוסיף על דבריהם ואחר האחת שבהיות בחיים צלין לעשות כן אנללאוי ל*ראמחה שמתיראים הצדיקים שחא יגרום החטאוע״כ אין הקדוש נדון הוא מיחד שחו על הצדיקים בתייהםלק אמר זו מיתה וכו׳ י ורכי יוחנן הוסיף זאמל זו קבורה לרמוז כ׳ גם-אחד החיתה צריןשיתעםקנ קלוכיו בקנייתו לכנזל הגוף שהיה משכן לנשמה • ועול שנית גלולה מזו לקבוע בלננט .מחי״ת המתים כי כן היו משתדלים האבות על קנולתם כמקום ראוי * אחל כן באחלזוטלאוהוסיןףעלידבליזואחל זז ביתהכסא• וכוונתו נכלל להוסיף ולוחרבי צרין להתפלל לפניו •תיעל כל עת מהעתים שיזמקלו הקדוש בלון הוא לרן ישרה לעשות רצונו יתייאין צ״ל שיש לו להתפלל על אשה ועל תורה ועל מיתה וקבולה אלא גס על הדבל בלתי נחשב לנליעותו כפי הנלאה והוא הוצאות בית הכסא צלין גם כן להתפללעליז י וזה לשני סכיתהאהלשלא יענול על בל תםקצו נפשותיכם ואמלו זכלונסלבלכהזה המשהה נקביו ־ השני כ׳ להיות צורן לשמירת הנריאות׳ עול רמז כמו שצרין האלם לשמורעליינ ׳ o 9 > $ » ו tr9t>*y*pafi>y>!>t*rmv'05*00 0 -חית<ל מ מפעילה >:י;י 0£0ו ל י הכותבנלאה דבל נאות נכית הכסא נ׳ להיות כלאדממתאוה וחומד למחק לכאק תכלית וכל עמל אדם לפיו ואחל כ ן יוציא הכל בהוצאת בית הכסא ״ על כן יתפלל שיציל אזתז השם יתבלן חזה ושיתן לו לכל מספיק ומלה טיבה ונטנה י וזהו נם כן כוונת רניתיצו .זכלונס לכלכה בפרק במה חלליקין איזה עסילזה הסומן בית הכסא סחין לשלחנו»לצה נ<»הו עש<ל-אם ׳אשיב דדעתו בתתלת הסעודה קוד׳שיאכל כ׳ כל מה שיאכל וישת׳מן החטעחיםוהחחתקיס ׳אבלללן ב״ה אז יאכל רשיזהככחית פבאכיל׳זםתיה כמו פת גמלת וחים נחםזל׳זהו ולאי יהיה עשיל שלא יבזבז חחוני ביזרונית איל יתעיט בחזונות רק לכי ההכלח יספיק זה נ״ל: ובמללפ י ת ז כ ס , , : ברבות מאמר+-ג פרק ראשון דף ח׳ -יד תנחו״מא פרשת מקץ לעת מצוא אמד דבי אבא ל ע ת מ צ ו א זו הזקנ׳ צד*ל וב6לרש שיתפלל אדם על זקנתו שתה*יי $עינו רואדז ופיו א ו כ Sורגלו מהלכרז שבזמן שאדם יזקין הכל מסתלק ממני* ביצחק מד־ז כתיב ויזזי כי זקן יצחק ותכהינר־• ק י צ י ישראל כבדו מזוקן :ופיו איני אוב?־־* שכן בתיליאומר לדור א ם . יטעם ע ב ד ן א אשר אוכל ו א ת אשר אשתה • ואם אשמע עוד בקול ש ר י ם ושררות * ע י נ י ו ב י ע ב וע ת • • — ׳״••-׳ <-זאת יתפלל שלא ישאר, ש ו ם תשבון כלל אחר המות • וה״ק לא מבעיןייג שבעל תשובד־ז צייך להתפלל לש״י ש י ס י י ע ה ו ע ל ז א ת א ל א אפילוהחסידגס כן צריך לדקדק שלא ישאר אחדיו שוס נדנוד •עבירה לשצריךליתן תשבון: וקשה ׳על זה המאמר לחה נקרין שכן רע עול קשה למה אמר בעירו כי היה לו לוחר נעיר או כל • שלח״נכנס לבית הכנסת סתם ולחה סייבין בניו גלץת • ונראה הכוונה ע״ל שכתב בעל 1וה שלום פ״ד מחיוחר ה׳ וליל יש שני מיני כתים לאדם האחל תחרי כלו * והאחללוחני כלו • האתלהיאניתושלאלם עםאשתוונגיו שמתעסק נונצלכי הסחר לפרנסם לקם לפי הגוף• ויתחלכו בהנהגת זה הבית האנשים• היש *n. שיםתפק ויטכה מיגיע כפיי' ויש גוזל מגס^-זזגויפ^י^ג״יממיוייוימז^מ^מ׳* אביו ואחו ואומר אין פשע־ הנית השני Qר ב י לוי כל מי שיש לו בית הכנסת כלו מחני יכנס בו האלם להתפלל לבוראו י׳ :בעירו ואינו נכנס ש ם להתפלל־ והזאנקריונית הכנסתי ואלוהבתים הס נקרא שכן דע שנאמדכה אמר ה׳ על כלשכני כנגד הגוף והנכש שקבוצה הוא האדם • הרעים ה נ ו ג ע י ם בנחלד* .וגומר י ול*יי 1עוד כן קבוץ אלוהשצי בתים והסדרנהםכמתם א ל ^ ש ג ו ר ט לו גלורת ולבניו שנאמר הנני־ הוא שלחות האדם • זזה האדם נשגסהומ נותשס מעל אדמתם כוי: נשר הוכרח לו לקחת מהמרים הסמרי״ם ההכלמי שהם המזינות ויתל הדברים סצריפיםלומייותו • וכן יצטרך לקיזום נפשולדברים העייוניי׳ והשנים 0ם מוכים כי&ו״ר»&כי השככ״ס הטובים החטיביםזה לזה • לכן אחל כל מי שיש לו בית הכנסתבעילו ואינו נכנסשםנקלאשקלע י כאלו יאחלהכלהמלףאחלי הקניינים המדומים ועוזב הלוחניים שההשלמות הנפש לתת הטיכ לגופו מהלבלים החמליים זהונקל* שקלע שלא ירגיש בחסלוןנכשו* ונהעלל מן השלמות האנושי * אבל יתלחקחאלחבא בביתשלחיתס כאלו היה בית מנוגע :וגס הירושלמי מסכים לזה כל חי שאינו נכנס בבית הכנסת בעילם הזה אינו נכנם לעולם הביו • זחה טוגם סביב לשעים־יתהלכין• לבי פנחס בשם לבי אושעיא אחל כל המתפלל בבית הכנסת כאלומקלינ מנחה טהולה ־ ות״ט כאשל יניאו בניישלאל את החנתה נכליטהול בית י<׳״ *ראה מכהנת הירושלמי שבית הכנסת רמז לשלמות האנושי • זלכן אחל מי שלא יכנס נו להיכנס לע״הנ שהע״הנ יושג נסנ׳ וההשלמות :עוד כוונה שניה להחכם הנ״ל זז״ל כי האדם עולם קטן בימ*י«גזלם הגדול כאשר נאלנ0רוכההרכהמיר״הז״ליזאחר שהאדם נמשל לעילם ראויסהנהגתו תהיה כסלהגת העולם בכללו׳ •וכאשר נמצאו בעולם עשר סכימתהחכחה בן ימצא באלםעשר כחזת 'WtfPUW " 4 •<ך^גודת ח ^ ^ י 2 4 <הי3 ברכוחי מאמר יג פרק ראשון דף ח. יהיה קודש יהזאהשכל והוא השליח צבור החעיטף בטליתו בבית הכנסת שהזין חקיס כניסהצולזת שחהם ׳שביל זהואהחשפיע הטיב לעדה שאינה נחיתה ח׳׳• וכלחיזןזה השכל שבעולם הכלליהיא מיטה איר בשלחה ומשפיע נלכה לעדה הכללית עד שאין דבל שבקדישהפחית חי׳ וע״האחר חלהים נצנבעדתחל• ועיכ אחרו ז׳׳ל שהקדוש נלין היא נלאה לתשהכש״ץ חעזטףבטליתז זקולאי״ג מלית :ויהיה פי׳ החאייר כן כל ח׳ שיש בית הכנסת בעירז כ׳׳שהיא גוף האדם כח׳׳ש עיר קטנה יפי' ואינו נכנס שם להתפללולהשכיל כלי שישלם ע״יחה שהשיגו החושים חןהיוזשאחר שהחיחשקולם לחושכל בטבע ההשכלה זה ז נקרא שכן רע ר״לחסל• זקרחהי מכן לפי שהשכל ההיזלאנינחצאגגיף ז«ינלחעירבני*ולא<קשר בו הקשר החצ»אזתלבלל*ן־**ן«רמ<**־<*« 1סקמ*^«<י*וומ.קכ«מוא0 ל*ו יתערב בו * יאחרו ע׳ד במחשן• » *£עגד חלח ל©^ל1תל) ולבכיו &<*»0ן לן גליי* •גל<ת הנשמה הנפש החסרהחהשלמויןי •ועוד נקיא שגן רע כי השכינה שזרה בבית הכנסת • והעצל לשק׳ד על דלתי ב׳׳ה ייםיום כקרח שכן לע • שידועשריח הקודש שורה באדם באחצעיתהשגת השלמות והא קכקלח שכינה חם כן המתרחק מהשלמית מהשתדל לבא לב׳׳ה חקיה השכינה בודאי נקרא שכן דע־ לגי׳ שהשכן לע חינו מקפיד יחינו חסעלרע שכנו ואינו חוסש ימקפיד כלל מחנו • כן האיש המסל אינו חס עלכנידהשכלשהואשכנוולאיחושעלכבודקינ)1לכןנוחלושל^ננ<אעכ״ל: . ^ יש להקשות והלא נבתימדרשות ונתי כנסיות עצחן דורשין ההלכה והםהם השערים המצוינים והיאך אמר מנתי כנסיות ובתימדרשות ־ אף כ׳ בכת׳ כנסיות מתפלל״־׳ומשבחיםוחקישין שמו הגדול ־ עוד קשה על לבי ת»א בל אשי זכו׳ שאמר מיזם שנתרב נית המקדש אין לו להקדוש נרוך היא בעולמי אלא ד׳ אמות של הלכה ובי בזחןשביתהמקד׳ קייםאינזאיהב שעלים החצזיינים בהלכה ע״ק לחה הזכיל ד׳ אחזת כי מה יחפ יש למלת &גו ^ ** w •wt4»<m»mfm^^ vfmk9jB^^pppmmי •׳•י .י אמהלהלגה* t { ^JJfcרב ח ס ד א מייד אוהב יי׳ שערי ptf מ כ ד מ ש כ נ ו ת יעקב י אוהב יי׳ י wים ה*:צויינים בהליכה יותר מבתי כגסיומ ובתי מדרשות והיינו דאמר דבי,ח«א בד אשי משמיה זיעולא מיום שנחרב בית המקדש אין ל ו להקדוש ברול הוא בעולמו א ל א ד ׳ א מ ו ת ק ל הלכה ג ל כ ד ע ד כ א ן : *הכלח׳ זלזחד חתיך הדחק כ#ו שהזכילו בפלק׳ אבות ד׳ מדות בלחוד התולה כ״ת במלח תאכל • וח׳״ם במשורה תשתה י יעל האל״ןתישך ותי׳ צע״ל תחיה • אליהן הארבע אמית ל״ל חלות של תולה :או ירצה אחה של תורה היא בת ששה טפחים י וארבע אמות הס כ״ל טפחים • ל״ל ארבע ועשרים ספרים־ ולול רמז לאלו הטכתיס *״*טפחות נתתי יחי רצה נו שכל יחיו עסק נתירה במלה ובשיעור• וכל העולם^א נבל* אל**: ולכךאמרמיים.שגחרבבי^המ^^גובמעמממהןי לצווי!לוה• ]כמיפ בפ״קלברכית• »HprfH>m3J*w»vח * Jm •! mmJmpר*»יtm+9*9 —<- » ארבע ומשלים משמויית » חיום שנחלבהחקדש וידו* בהתלב נית המקדששלמטה נחרב בס כן ביתי^וקלש שלמעלה כמושהוכייןו חו״ל בתעניות מיל בקרבך קלוש ולא אבא בעיל ־ חש»ם דבקלבן קלוש לא אבא בעיל וכו׳ לא fe.i בילזשלםשלחעלה על שאבאבילושלים שלמטה וכי׳ י ולכן בהיות העבודה נעשית בחקלש ע״» ׳loc נשלם כת ירושלים שלמעלה יבהעדל •ושניה תחסר כסה • ולזה-צליכה לתת לי>.על»»ל3וכ<וחק •בהשלמת התילהסהיא כ״לספרים ::ולזה תיירו ז״ל כל ת״מ$ריך להייתחקושט ככלה־באלבעועשל׳' תכשיטים ן-ם התורה לכתיב וכל חפציך לא ישוו בה • וכתיב יקרה היא מפנינים ידרשו יקרה היה ייהזן גזול שגכנס לנני ולפנים • נמצא שד׳ אחות של הלכה תלוי בחורבן <3ת המקדש כנזכל :ושעריה 1 , ; היזצו״ניס ברבות פדל.,ראשון דף חי• מאמר יד טד החצו״ניםהס ההלכות שמציינים ועושק סימנים והשם לבלתי השבח התירה ושתהא שמרה נכיהס • וכל אהד חצויין ומסויין בהלכה ויודע בכל עת ובכל :ומן ובכל מסכתא תו פרק תו פסוק ויודע להשיב כהוגן לכל שואל מבלתי שגם גמגום כלל ־ וכמי שדרשו ו״ל תפםיקשימהנכיה׳ מלשון ס,ימן ואות וכי׳: או ירצהשערים המצוייניםהמסתכניס בעצמם בעלתם ברית מילה ולהראות -דיני שחיטה ומציעים בציארם וידוטםהשטן מקטרג בשעת הסכנה יוף על פי כן אינם חוששיה מפני חביבות המצות ןלחולהתולה עציהן והוכיחזמזאת התור׳ אלםכיימותוכו׳ רצו גו שמלאין .בעצחס החיתה בהשתדלות הבנתהתורה^ ״. ״ א ו ירצה שעלים המצוייכים הס אשר לא כסקו יומס ולילה מלמוד התורה ותמיד זה נכנס בשער וזה יוצא טלם לקבלת התולה נכנסין ויוצאין • וכתו שדרשו ז״ ל בכסו?׳לא יבושו כי ילנרו את אויבים בשער וכוי: א ו ירצה ד׳ אמות של הלכה להיות כי אחרו רז״ל בירושלחי דשקליסהלחות היוששה טפחים ארכן וששה טפחים רחבך טפחיים בידו של הקדוש כרוך הוא וטפחיים בידו של חשה׳ וטנחייס באמצע ליחלחאמל׳ זה על ששה סדרים• טפחיים בידו של הקלוש ברון הוא רמז לםדר קדש״ים זשלרטהל״ית׳ טפחיים בילו של משה למן לסדל נז׳״קין וסלל נש״ים הם שייכים לבני אדם מש״ כ נקל״שיס וטהרות שהם כלםשייכים גהקדוש ברון הוא • אמנם טפחיים האמצעיים סדר זרע״יס יסדל חו״על ־ הס תלויים ועוחליםבין הקלוש בלון היא יבין מ י אלם* אס סלל זלעים מחמת ההנאות שיש לאלם צלי ן לבלן אם אוהל או שותה ואםלא פטול מן הבלכזת* הן סדל מזעיאמלו זכרונםלברכ׳בפכ' י׳׳ט חצי לה' כוי »> * o*fc*94גלו לה׳ <}< or>m»i.o»&f> wmm*"rrytמלי onto '9י אבל ד' םלליםה*מ״כו׳ה״נז הם אלבע יומות של הלכה ה^^תחניביםחייםשנחלב בית המקדש כלגלםינ' בכיף חנתות ח״ ל זאת התולה לעולה למנחה לחטאת כ ז׳ בל העוסק בתולת עולה כו׳ כאילי הקליב עילה בזמנה חח׳יהר אברהם לי״לקלזכז׳: ובנלת שלום כי׳ םערי׳התצויינין בהלכה הם ההשכלות הנבחרות המשיחית האלם שלם בפועל J."f םגאשרימצאבב״ח ז בנמצאים אתרים חשיבתית זז חזו או אחרות פן באופן ההשכלה יש כרכ• .מושפלות למעלה חתושכלית אחרות כאילו ת>5מל שמושכל הלחיליות מעולה נשבח מתוסכל הטבעיות " י ,וכן חזשלל אלהיזת מעולים מכולים י וזהו אוהב יי׳ט׳ היינו תלליגי^ר מדריגה ללמוד כיי שלא יקצץ בנטיעות כאלישע אחלי ועול כתב על עניין הלכות התניעזתיקלאז הלנית אוהליכות־ זע״ןאחלוכל השונ׳הלמ ב<^יוה מובטס לו שהוגובן עילם הנא י וכמסכת גלה פ׳המפליעיין נחאחל תנא לבי אליהו כלהשזגההלהותוט׳• : ל ז ק ז ע ה ב«לע״י לאשונה יש ללקלק עיין ««מימו כוונה למאייר גזול הנכגהמיגיעכפיונכו.׳• שאס נלאו שני אנשיס אחל *י׳ דבי חייא משמיה דעולא גדול־ אמר מתפרנס חיגיעו ואינו ילא שמים • ואחל ה נ ה נ ה מיגיעו יותר מירא שמים ״ ^ינו מתפרנס חיגיעו והוא ילא שחים למה דאילו גבי ירא שמי׳כתיב אשרי איש ירא את. »׳ ואלו גבי נהנ׳מיגיעוכתי׳אשדין וטוב ל ן • * יהיה יותר שקול נתתן שכר הנהנה חיגיעו ואימ ירא שמיס ״ וח״יש וחלילה להאמןן אשריך בעול׳הןה וטו׳ לך לע״הב • ולנכי ירא י .אמונה ז ו כי זש הגלל רב ביניהםזה לרכו .שטיס ל א כתי׳ביהוטוב ל ך ע ד כ א ן גבן איתא תמיל כל היום כלו להיות יושב ובטל בתולין בפרק אלו טרפורת ־ ממלאכה משתעשע שש ושחת ביראתו לש" י מ3״ת» חושב על פמםתוואף כי אחלליפלנסו אותו לרךהספק׳כלל׳שאחווז״לאלחלאעליא לאנתקיע!;׳ א:כל׳א י פ ׳ מ 1 ? פרק ראשון דף ת׳ ברכות מאמר טו אתנליא כי׳ ״ אלא כונת מ ׳ תייאלוחר אולי יאחר האומר כ׳ משפט הבכורה למי ש מ ק ביראמז ׳תברן לבל ואינו חושש ליהנות חיגיעו שהכל כאין נגדו בערן ליראתי לש״< י ולבטל הלעת ה»• הנפסד הודיעני רבי חייא שגדול הנהנה חיגיע כפיו ר״ ל שכוונתו ראשינה ליראה את השם יתברך ולהיותו קייס ועוחד ביראתו נהנה חיגיעו והנה פכרו אתוגדול יותר חאדחח׳ שהוא ירח את״׳בלגי ואינו נהנה חיגיעו כי אפשר םיצטין לבריות׳ ובסנת זה לא יהיה קיים ב״כ ביראתו את»»׳ :עוי שנית ראוי לדקדק יקשה חאד להבין גדול הנהנה חיגיעו וכוי זיראה לכאור׳שכיון שלח הזכיר וטוב לד ביראת הש׳׳< שאין בו שכר עולם הבא ורחחנא ליצלן חדעת זה • כ׳ האחת שנ»ה& זוכים לעולם הב*״ וע״ד השליח אחר גדול הנהנה חיגיעו כלוחר כ׳ המשולל ס1ןל«ךצ0פי fio-vmmtsהוצלו לעשו*כן כירא יי׳ כי הוא מצ• עצמו משובח כיון שבמצית״י חפץ חמל ולח 3שכלחצות»ו• אבל מהנה חיגיעו היה מקים לטמוןולוקר שכיון שכל יגיעו להשגת חזיניתיוד׳ לומצדיראתי שיזחינס לי בליוחחכל׳ זכר לשכל עילשהבא וכדי לבטל זההארין החשורר לוד טליו השלום באחות וטוב לן׳ ואפ*רצוחר שתהיה לו שוסחי.גלה יתירה לתשלום שכרובחה שנצטער וטריז ביגיע כפיו חבל טוב לו בעולם הב »5לכל ירא יי׳ אשר חרוב שליחותו במצותיוחפץ חאדולת בשכין על כאן לשונו: מה״ריכ״ץ ב&םכמ״הר יוסף פיסוזצ״ל שילא שחים ל״ל תלמיד -החםופקבהולא* .כתב בלנלאסול והיתלוילא לנפשו וחחחיל• אחנם הגהנה מיגיפו י*ל תלמיד המיגשג נ^חחחוציא הלין לאחתו בין להתיר בין לאסור ולזה נהנה בשני עולמות אבל החחמיל מם שנצלמעונשאבל כיון שלא י ^ ן ד ן לאמתו איןלושכרעולסהבא: וכתב בעל נוח ? 31t»V״ ל ל ו ם א ׳ מ א מ ר א ^ ו ׳ וזיל כונתו גליל הנהנה כו׳ ל״ל הנהגהמיגיע* שמנעוריו # ***rv$rr#ך*ז - ^ j W f w wr»5מש־ע **{ תלילל־ג^ורי( שמיםמגעזל<ז שחק לו צעל ויגיע או טזלת י על כן אחל גלול הנהנה כו׳כי לפיס צערא אגי־א י ומבי* כמ״ד בפרק אין עומדין במקום שב״ת גמחלין אפי׳ צליקים גמולים אינם עומדים שם: וכתב החכם מה״לם גלאנ״ט׳ בשסאחיו מה״ל אברהם נ״רז בביאורו קהלת יעקב וז״ל שהטעם אשלי כל ילא יי׳ הוא שהם חצית לא תעשה • ההולך בללכיו היינו מצות עשה • הלי סול מרע ועשה טיב י ואמר בהם מ•* עתה הלגיש ואחלזמה היא האושל הזה שאתה מיושדז אחר שקיים עשה ולא תעשה כל האושל הילוע הוא לתזולאלתמת הכסא הכבול מקום משק הנשמות מקום שממנו חוצב ומה^יתרין לאלם זה בעמלו לזה בא הכתיב ותיק יגיע כפן כ׳ תאכל וכו׳כי על עתה ה״׳איכל משלחני של חל ן דרן חסד ומאן דאכיל ללאו ליליה בעיתלאסתכול׳ ביה* אבל עתה שקיימת עשה ולא תעש* *.׳*כפן הז* 1מה שתאכל וזהו אשרין שאמרתי לן אשרין בעולם הזה וטובלךלעילם הג£ • ., ׳ • ־ הפירות בעולם הזה והקקלעולםהבאעכ״ל : ככרדר־ כי וקשתהמא*arfורהזל teifr&>$5בי•<-י**05rM»*9+ז<S»>vuvv^fltt1 מן הראוי להקדיםטולס היניקה והסתכלות בלליס • וחמל כן עולם היציאה לאזיר המולה והסתכלות הככביס ומזלות כי כן סדר הבריאה • עול קשה בין שני החולקים שזה אומר טעם שליו כ מ ה ל ^ מ י ד י ג ה עילמית*,״•סייס׳ יסתכל בערוה י וזה נותן טעם שלת ייני! ™ ) X 3רבי יוחנן משום רש״בי מ״ד פיד־ן י ל* ^ פ ת ת ה בתכמה ו ת ו ר ת ח ס ד י ו״״ד£׳? £לו דעת והשכל אז להבחין נ ? •1ד״ '*־׳יי ואין לו חיליק בין שיראה מקום טהור או y S Vטמא • אזירית ריח טוב או ליח לע• ידכיקןה לשניהם״ ועת קשה כתה שיזמר ראה במפלתן שלל** ת ה ית כ < , ה ת < נ י ט ,כ ל ר ע £ t , )אחל כרכות פרק ראשון דף־^ מאמרי טז י v ואמי שילה ונסתכל ביים הח*?' ואחר שירה * ייודלבה קינה מנעי ליה :ונקדים מה שכתב בעל עקידה שעל יי וז״ל שראה שלחה בחכחתו נבואות דידמביו עליו השלום שפתחה פיה בחכחה עצומ׳בחה שסדרה בשיר זתהלה תורת החסד והחנינה םנתחסדהשסיחברן עס האדם בעניין הווייתו וגמר מציאותי היותו על האופן אשר זכרנו חשר יזכור.אות׳ על סדר החמש׳ עזלמותםהרגיש במציאותו ויגל חאד • וכחו שאחר ונפשי תגל ב״י׳תשיש וכו׳ *העולם הראשון הוא מה שדר במעי אחו שנוצר ונתהוה שם לשינה ״ יפיישתורה שאינה של ח ס ד מהחחר היות׳שיה והיותר נכין ומזזחן לקבל םסוק וה כנגד מי אמדו שלמה בנגד דוד אביו צורה ייתר סלימ׳מכל הצירו׳של ב״ח בעול׳״ שדר בה׳ עולמות ואטד שירה י דר במעי אמו ומזו שאמר אידך עלפי נוראית נפלאותיך ואטד שירד? שנאמר בדני נפשי א ת יי' וכ?־־ וכו׳ י השני הוא שיצא לאייר העול׳ ונסתכל קרבי א ת ש ם ק ד ש ו ן ^ ^ לאויד העולבש בככביםוכי והוי שנמס ד לאדם שיתחיל בו ונסתכל בככבים ו מ ז מ ^ א מ ד שירה שנאמד בצאתו לאזיל העז לס ר״ל כי בחכמתי ובכתז ברכו יי׳ כ ^ צבאיו וכו׳ * ברני נפשי א ו ת יי׳ ו א ל תשכתי בל גמוליו • שעשדןלדה ד ד י ם ״ אז •תחיל להבדיל חאיםי הבעלי חיי׳ אשר פניהם כלכי הארז ואת כיעל יי׳ לא יביטו־ גמלץהבינת• מאיהי* **-אמד ר מ א ב ה ו כ ד י אבל היא מסתכל ומתבונן קצת בהנהגת *5לא יסתכל־ בערות • דב יהודדה אמר כדי החציאי׳הנפלא ויושב ותוהה זמסדר מעשיו שלא יינק במקום הנונופת• דאדה במפלתן על הצדהיזת׳מ׳ית שאפשר לרוכחישחרגיש של רשעים ואמרשודה שנאמדיתםו חטאיכם ו«לס ושלמלוס מוולמו על כן ראי׳ לשיר טן הארץופי׳ בדפי נפשי יכו׳ י נס»ז*ל o v a שירה* העולם הג׳הזא מה שיינק משדי אח ו המיתה ואשד ימירה שנאמד ברבי נפשי א ת יי •י והממשל אל למזלהתוריהז^הית כמו שאמר יי׳ אלהי גדלת מ א ד וכו׳ עד כאן: החכם אילת אהבים ויעלת חן דדיה יריין נכל עת״ ואתל שנסתכל בללי התורה ואמר שירה היא האס האחתית דכתינ כי אם לנינה תקרא י וזהו הפירוש שאחרו מאי היא שעשה דדים נחקוס בינה וכו׳ ־ והואחה שיתעצם האדם נדעו׳אמתיו׳ ותבונות ישרות כי׳זה כל האדם :וח״דכדי שלא יסתכל בערוה הכוונ׳אל כנוי אל הדעות סחשובשות והנפסדות * כי ע״^חטנה בניאוף בכל מקים״ ומ״ד כדי שלא יינק חן המופת הוא עניין המעשים. לפתיתים אשר בשתים אלזיבדלז משאר כ״ח ועם אחר העולם הד׳ הוא שראה במפלתן של רשעים וכזי והוח״מה םיוסיףעוד־החישהםלסלהוסיף בהתחזקו ביראתיי׳ ובחציתיוחק חאדוירגיש לעצמו מציאות נבדל נקנה בחריצות השתדלותי זחושגח עליו בהשגחת בוראו שמנייב מזה שהרשעים שאינם מרדיםלעחזדעל נפשם שהם יפלו בנופלים• ולזה אמרבשיר יתחרמטאיםכו׳'^:לם החמישי שנסתכל יום המיתה ואחר שירה והוא מה שנתאמת אצלוחפצם מציאותו בסוף ענייני ש * יום החיתה והוא עניין נכבד מאד • וזה כי אחר שהרגיש בעניינו מדי ענלומעולס זעדעולס נדי עולמות שקדמו זל0ה כי עיר כלא נולד חחעי אחו ושאחרי כן מיוה אל יום נתלוה אליו שלמות מותש בשכלו עד שכבר נתחזק עניינו ונתהוה אצלו עצםשני נכבד חאד והוא הנותן לו חכמה ודעת בכל אשל יעשה זכבלנחצ* זולתו כ׳ זה אשלחוייב לזלדעתכיהאד׳אשר ימות בסזף היחיס היא אשר נילד ובא לעול׳ • אמנם אשר כן נעשה מי1יו ונתעצם מאצילית הנוראות׳ הוא הנשאר נליסבק • אוי לו למי שבח לכאן ונמצא ערירי יייי^פעתפטירתו כי האחד מת זאיןשני להקימו והוא מה-שאמר כ׳ נסתכל כיזם המיתה כו׳ • יהסכיל בזה העניין הנפל fיאמר שירי נל<0כש» את ״'»<אלהי גדלת מאד ירצה כי זה מהשירא׳גידל פעילותיו ועומק מתשנזתיו בכליאת האדםאשל לא ילל/ה פיעל ליק כמי שהקש׳על זה החכם מה ׳תלין לאלם כל׳: , 1 ,, 1 ז די׳ דרש פרק ראשון דף s ברכות מאמר v במדרש ׳שותרטינאצלאחל׳חההקדו׳בחןהואמלאאתפל העולם כלווכי׳ ד״אמההנשאהאין אלם יודע את חקוחה יכו׳ כן הקלוש נרין היא אץ כל כליה *ולעת חקומו ואפילו חיות הקידשוכי׳ י עול בחללש הנ״ל בחזחורלדיל ברכי נכש׳ כוי: באדם א ח ד שאמד ? ו לרבן גמליאל באיזימקוס הקב״ה נתון ׳ א /איני יוד׳ מעשה .אמר ל ו וביזו היא ת פ ל ת כ ם ותכמתכם שאתם מתפללין לפניו ב כ ל יום ואין א ת ם יודעים מקומו• אמר ל ו ש א ל ת ממנידבד שהוא דחוק ממני ה׳ מ א ו ת שנה הריני שואלך דברשהוא נתון אצלךיוס ולילה ואמור לי באיזה מקנס היא אמר ל ו ו ט ה ו זה א מ י ׳׳א׳׳ל ^ * « n >W»mת פ ת ש שהיא נתונה אצלך אמוד לי באיותטגןוב« ד ו ח י ה ד ח ה ו א גברא מה ז א ת שחי*1תונה ?*ך•*•אתה ייייע»קי0ת.ואתה » ו א ל * *׳!*ל. .שהוא ר ח י ק מ ש נ י מ ה ן ^ ה י ג ן א ו ת ש נ ה ק 1 1 «mn '"י הנה • ו ה היופם,.הוכיחי ־*יתו בנפשו על העלם הכלת חעלתז וחללגתו שהיא לבל המחוייב לאלם יליעתי עם שאל הידיעות שקלחו וללן כללאחלהחכ׳תיזהנ׳ על ח׳ שלא הכיל את נפשוזר1צה להשיג אלהיו־ ולוה אמר המאחר מה הקייבה מלוז * riכל העולם כוי אף הנשמה י והכינה על למד לקות מהנפש להקנו׳בז .לעות אחתיות *יםמלין״ג?מל*וכצ ה ע ו ' כ י ו מ < ? < י ה ׳ ג י כ י נ כ ש י כ נ ג ל תי* ך J ,י חמשה ברני נפשי כנגד מי אמדןבנגד הקדוש ברוך הו4א והנשמה • מ ה הקרוש ברוך הוא מ ל א אדת כ ל ה ע ו ל ם כ ל ו א ף הנשטה-מלאח כ ל ה ג י ף • &ד.תקדוש כרו׳ הוא רואה ואינה נראה א ף הנשמרת דואד־ן ואינה נראה־ מ ה הקדוש ברוך ה ו א זן א ו ת העולם כ ל ו א ף הנשמה זנה ארתינל־־* הגוף י מלחית $לה»© ממ1ן נפשו *בנומלה מה מ ה הקדוש ברוך הוא יושב בחדרי חדרים א ף סהידיעית ה׳הכלתיות לכל מקנל עול מלכו' הגשמה יושבת בחדרי חדרים י ת ב א מי שיש םתים הם אלנעה • מציאות האל יתנלן ב ו ח מ ש ה דברים ה ל ל ו ו ת ש ב ח לטי שיש ל ו זפשיטתיחחיחל • ונצתיותו :ועיצםעלויו •הימיימהללו: *אחרו שכל׳ חתבאלו׳חצד מה שהם מפותתו' •5 פתיתי חיתם על נפשו אשל נפקלה אתל יהזא אמרם מה הקלוש נלוך יהויו וכי׳' יזףהנשחהכו'פלימל מאין ׳שלנשמה מהעניין מהשלמות אם לא היתה ראשיניבמציאות הש׳׳י יהנה אם כן כשנתנאל שיתצ«5 בנשמה איזה שלמות יתנאלשבו ית׳ נמצא בעצם י וכך יהיה לרן הלמיל נכלן י זהנהעל אמתת המציא!' למריחה ה ק ^ נלין הוא מלא את כל העולם יראה ממציאת צפשן המפורסם אצלן מצל מה שאין הלק ממנעיתכאללן אמתת מצוותו וכייע״ו האופן אצלהעזל׳ כלו עד שלח יהיה חקו׳ לתי פנוי^•׳י^-י '^^ותד^^»*^^^.ןו^וןו0ו^«ו1ןי ו* I״ ו י ״ — " ״ מחזמל אחל! מה הקןלוש נלון הוא רואה כי׳ •לאה מחה %rfibלי**ה גםמיון אתה לואה ומלגיש מ ל ההרנשי׳ והיא אינה מולגשתזחוחשת נשום כס מהכתות המתליותכיאין אתה־לואהאתכל מאימה אשל יאמל כי הוא זה כן תזייב להמ« זאתהפלאה כאל ית׳ שהוא יולע ומשיג כל הנמצאים והוא אינו גוף זלמ כח בגיף שי1שג ויוחשנתזשמן המושגים הגוכנייש ואף כי העייוניים השכלים גזלי על אתתתמציאתו הנה המה נלאו להשיג מהותו • *!מנס על הנצחי ות אמל מה הקלוש ב-לול הוא ק וכו׳ לזחל גי ממה שנלא׳ שהנשמה זכה ומעמדת את הגוף וזולת׳ לאישועל ל.'1שזס קיים ועמילה כמו שא^ר תצא לוחי ישונ לאדתת! כן סו»נ £יי)לעמנולי1ישהז<0ת'המעתיל ומקייםהעול^ נצ) זיזלי! !של תחנו ימשון הצצתמ* וההתמדה ; , ח כ ג ח , , 5 כרכות דף י ,יי מאמר יין פרק רא״^ין יז וההתמדה אשר לו מה שיחידת לי ית׳ הקיום והנצחיות ראשונה כי טל כן נקראתי עולמי :כמו ככתב הלבהיזור׳ ז״צ פע״ח וזולתו לפי שהות אצל כגולם בכלל כחי הנשמה בגוףלענין החיות זהו שתיל הכזיב יאי־ןה החיה חת כ ל • וסנה על עולם מעלתו תחלץ חה הקלוש ברין הוי! יישב כחדרי הדרים וכי׳ ירצה ׳כמי שתם.פרסיםמצליותז^שךעמך .הנה היתחהותה נסתלחדע יךכתדרי־סדריס ם־נל־ת ומסוגרת כן חוייב חלין ללעתשהאל •ית' טכעוצס כרסוחוהכה עצמותו •ומהותו נעלם ונסתר רכל ההשגות התנשיות טל שלאיצדקטליושם חציאותחכלחה שנגזר עליו השכל האניש׳ והוא יותר יצלק על» םיזוחזולתייה שישיג חמה שהוא דבר שישיב כיזו שאחר וראית אחורי וכנ׳לא יראו• ולכי הנפש הזאת עס שהיא בחדריגות המראה אצל אלו העניינסהנה היא אינה מראה הציולין והפתוחים הנפלאים האלה לק בהיותה ברה יזכהוחליטשת לזה אחר מה הקלוש ברוך הוא טהור יזףהנש״זה טהורה כמו שאמרו במאמר דר׳םחלא׳ הוי יודע שהוא טהור ומשרתיו טהורים ונשמה שנת; בך טהורה היא עד כץ לשין מקילה שעל סייס ז ס י ומשה תה החאמללמה כתב כפל כל השנה כלה היה ל׳ שיאחר כל השנה מתפלל כו׳ומה ראו רז״ ל :לוח׳נוםחא זו יותר באלו הזמני׳ חבשאל זמנים ולחה בחלו בהמלך החשנט חהלך אוהב צלקת וחשנט: נקלים מה שכתב בעל גוה שלום בחאחר עשיל׳ פיח וז״ל לבל ילוע שהתחלפות הזמן הגה עושה רושם בענייני העולם הסכל וענ* היותו ית׳ בלתי משתני ולח מתפעל חהזחן מוי מ*ומר היךבם נר>ז»צי»6ס כ»י«5עו»«' להיות נצחי־ אחנס מצל היותו חושג לנו " )/Oftרבוז ברי דזיננא סבא פל השנ׳כלה מפעולותיו• ואתנם הפעולות חתיחסת מתפלל א ד ם האל מקדוש ומלך אוהב צדקה ומשפט •חוץ מר״ה וי״ב שמתפלל • אל הזמ; הנה ראוי שישוב'מצלנו שבח יורה • על איתה הפעולה סמושפעימאתו ית׳בזח! המלך הקדוש והמלך המשפט ער כאן: המצאה אחר היות׳מתיססת אל הזיון ההות מזולתו יחס מה ולזה להיותוראש השנה ויו׳ הכיפור יחיה נכבדים לכי הסוד התירי׳ משאר •מות הפנה בקבלת השפע האלהי והדכקו׳בי ית׳ בעזיבה התאית הגופניות והיא ית׳ משגיח בברואיו ופוקד אותם כמו שאמלוז״לאל׳ נלון בכל יום י ,ובפרט בראש השנה אחרו וגמר לין •שלו ביים הכיפורים :הפ? ראוי שנילתבפעולתינו• הפעולה הנאצלת:מאתי ית׳ בזמן כזה* וליה אחל רבה כל השנה־ כלה וכו׳ * אמנםמתו״בלנו שנתילתחלה הספקאשרהייניבו לחה בחר הש׳׳׳ באלו הזמנים יותר מבכלהשנהכ*נ שבא בקבלה בראשהשנה כל באי עילם עוכרים לפניו כבני חרון יכו׳ • ועול קשה לחה לא נתנ׳התזר/ סבה מבואר׳ בשביתת היחיסהאלה כמו שיתלה ונתנה טעם נגלה לחג הסיכת כי כסיכות הושבתי וכו׳ ״ י ולפסח ע״ש וכסת וכו׳ רק אתר יום תרועה יהיה לכם בלי נתינת סבה לייחוד היום הזה מזולתו • וכן ביום הכיפורים כי ביום הזה יכפר עליכם ולא בארס לחה ביום הזה יותר משאל ימים • וכן כייצת בזהגחג השבועות יום מתן תורה לא פירש׳ התירה :ולאו׳ שנתעורר להודיעם ונאמר כי בשחקרננ מצאנו ת״ האדם נחלקים לששה חלקים ג׳ חהםעקר״ס והס גידול• עמידה׳ ירילה והס כוללים י לל יחי האלם בהכרח שלא ימנע או היאבנידל• או הואבעמידה־ אוהיא בירידה :גםשניהג״ליל * *תי לג׳חלקים ־ לפי שהאדם ישתנה בזמן גידולו בג׳ פנים האחד נקרא שני הטפז׳ והסקילפ התנוגהוהיזל ל ואלםנ׳ הנערית והס אחר ההליכה והתנועה י ואלשניהבחלו׳• והוא אחר שיצמת ןקנועל תכנית הגידל י גשנזת היליד׳גיכיתלזקזלשני חלקיפהילידיעס הכת והירידה עםהתילשת w j 5 ג א , 1ח ה ברכות מאמר •ח פרק ראשון דף יג , בנח׳ ו״היה לביזהיחי הארסי׳ חלקיהיחי הט׳׳פית נעירות* בח״רות זק״נה• שיינה״ ׳שי׳׳שית יהנההסכיחוכל החכמיםי שהאדם נקרא עולם קטן• וכאלו הוא לפיס שבו יחיקהצולת המציאות כלו בכללו • והעולם הגדול נחלק נס כן לששה תלקיםהיינו לששה ימים נבראוזכל יו© ויום מהסחציאות בפני עצמו ־ והעולם השפל נחלק לוי חלקים נזיק • האחד מאדם ועד נח 3׳ חנח ט י **ברהס׳ ג׳ מאברהם עד משה־ למחשה עדדוד־ ה׳ מדוד עדלנ׳אל• ז׳ מדניאל עדחשיחג וכשה שהעולם הגדול נחלק לי׳חלקיכ כן הקטן נחלק לו׳ חלקים׳ כח״ש כדי שיתיחסו זה עם זה י ואלזהרמזהתנאגפרקחלקשית אלפי שנין הויעלמא׳ רמז לשש׳ חיני מציאות יכן תחצא־ביוצא גי השנה נחלק לששה זחנים ר״ל כמו םצול כתורה השביתהוהיוג ויפעחים• וה *«»0שבועות*־ ©ונזת ראשהשנה־ יום כיפור׳ ושמיני חג גגצלע -וזה <פ» הקבלה שהוי( רגל בפני עביזז ד •<ן כיוצא בזה היום נחלק לששה חלקיס• שחרית• צהרים־ ניי׳ן הערבים ״ ושלש משמרות היי הלילה• טרבית׳ חצות• שחר :הנה כשתחפש תראה שיש לחלקי השניןז וליום ערן ויחם עם שנית האדם ״ שהאביבבשנה־ והפתליתביום• נמשלו לשני הנערו׳באדם י והקי׳ןנשנה• והצהרים ביוסי נחשלר לשני הבחרות־ והחורף בשנה י ובין הערבים ביום• נמשלו לימי הזקנה י והסתיו נשנה והלילה ביום לשני התשישות • ומה שיש בין החורף והסתיו* ונין האביב והקיץ • מתדמות הפרקים נשנה נוחה האחד לשני הטבוח• והשני לשני השינה• וביים וחצות לילה לזחן השיבה׳ ועת השתל ע י היום לשני הטפיח י ולהייתחלקי שנית האדם בכלל ג׳ נערות • נחמתי זקנה י חלקו ז״ל חלקי השם לג׳ ותקנו נ כל חלק מהם תכלה שחרית׳ מנחה׳ עינית :והתורה גס כן תקנה ג׳רגל<ס• פסי* שבועות סיטת ־ ולפי שהאיש הקפץ ח״׳ נצחיים צרין שישתדל להשיב נפשו בין הכתמת והזקנה או היאבגנירית׳ לכן יחרה התירה השליחות בין שני אלה הזמנים ל״ל בין הבחרות והזקנה שהם בין םניעזתלםיכית לכםפסבתעטייזידחגצבי מההפסדהיןרהילזמעוזיויזיחמל״־ th*n"hתליעהיהיה לכס• ומתלגמינהיים ינב׳ כמו נשקפה וכו׳ י ותיננאם סיסלהעניין דאגה ויללה שלאי׳ למבקש־ השלמות שיתן אללכו שעפל הוא יאל עכל ישיב• ואם חטא שיתעצב יישינושנ ולפסלו נהם התשובה לכן נבחלו אלו הימים ייתל משאל יחיסעד כאן לשון נ׳׳ש: מראה מה שאתל כל השנה כלה לפי שהשנה חסלה חן הלבנה עד החמה ^א יחיסשהחחה יותר מחנה י ואמרו זכרונם לברכה בכסה ליום חגינו איזה יום שהוא חג שהלבנה נכסה מ־ הוי־אוחלזהליזשהשנה׳ לזה יזחל נעל החאחל שלא תאחל נשנות הלבנה לבל האל הקלוש כו׳ אלא כל יהשנה כלה לצו נו שנת החתהשהייזכלהנלי חסרון ולא כלמה שהיא חסלא ׳"א יחים* ואלו הימים 0ל התמה יש סול במניין הימים כחנין הצית לא תעשה שהם שס״ה כמניין שנת הלננה• וכדאית יז בסיף חסכתמכות :ונזה יהיה השטן מנוצת שהוא חסל אתל חחנ״ן םס״ה • אמנם אס היינואוחלים ודיןל הקדוש אחר שכת הלבנה אז יהיה מספר שנות השטן ׳ותל הלבה משנות הלמה וימי־לו כח לקטלג גןו׳׳ס * לכן אמרינן המלן הקדוש וכזי ביוצי עמלה יח״ה כנגדעשליז »מי 0שהש״וןיותדחן הלבנה כדי להחליש כקו בהמליכנו ׳וצמו ומלבנו עלינו • וזהו סאנו־אימלים המלןpדושהמלן המשפט* לפי סצרין לחבר נאחד החלן להחשפט ״ לפי שכל השנה הוא מלן אוהב צדקה ומשפט פי׳ שצריך ל׳עשות יזשכט דרך צדקה וחסל ל״ל לפנים משורת הדין כח״ש רז״ל לא נחרבה ירושלים אלא שהעמידו דנריהם טל דין תירה כי׳ שלא עשו פשרה אמנם מראש השנה ועד יום כיפור הקדושברון הזא יושג על כם*ו המשפט לדון איתס שלא נה^ו בצדקה ובחס׳ כנזכר ודן איתס בקו המשנטכי אס יש דיןלמטה יש לין למעלה • לליןאיתס שמי לק דיל ולא עשו פשלה כאמרס ז ל ועשית הישל והטיל זן פשרה: י וקשיז פרק ראשון יגיעות ידף מ .מאמר ייח רט יח זה החאמל מאלראשזנה לחה יוחל בסייוס סבר איוב סיף אלה לתות * ויותר קשה גל WpJ סחיטת הבהחהאין תלוי בספל אייב • עול קשה כחה בהחות חתיס־חבלתי שוס שחיט'* ומהו הכל לחיתהעוחדיס• והלא כבל אחל סוף חלם לחות • ועז? שאחל עושה נחת לוח ליוצרו * כ » א חם עמלו בתילה ובחצות עושה נחת לוח ליוצרו: בעל עין יעקב ו!״ל לאו׳ לתת כתב ף * ן ם »ומ qnsממס לשחיטה * *^,.״ד טעם לח״ש בתחלת דבריו סיף יוחנן בי הוה מםיים ספר׳ דאיוב א ט ד ל 3י אדם לחות יכו׳ ונראה שהיה אוחל כן כלי ה כ י סיף א ד ם למורת וסוף ב ה מ ה להעיר ולהיתר לכל חשכיל אל יהי נפתה ל ש ח י ט ה ו ה כ ל ל מ י ת ה עומדים י א׳ערי א ד ם לכל הטוב הכיסף לאיוב לחשנה ולאורן ־שגדל ב ת ו ר ה ועמלו ב ת ו ר ה ועושה נחרת ר ו ח יחים אתר היותו נגוע ומוכה ונתן טעה ליוצרו ו ג ד ל בש׳׳ט ונפט׳ בש"ט מן העוליועליי לזה כ׳ בכל אורן ׳חי׳ובחה שהוסיף הש׳״י אמר ׳שלמה ב ח כ מ ת ו טוב שם משמן טוב וגוי: כל אשרלו למשנה לא נשאר במביר זה קייס נצחי כ׳ בולאי סיף אדה למות כאשר ראינו בעינינו שסיף כלבהחה לשחיטה על יל׳ אלם להיותה לאיי לאכילת אלם • גס יש סבה שחטא מין האלם והיא טבע הרכבתו או חטא אדם וחוס אס כן איפה חה שראוי להשתדל לכל חכץ להיות מאושר שיהיה גלל בתולה ועחלו בתולה ועושה נחת לוח ליוצרו לצה לוחר שאין עושה כן לאהנת החזעיל אלא לעשות נחת לוח ליוצרו • ובהיות זאת תשוקתו גלל בש״ט ונפטר כ׳ הוא מהנמנע שישחר מי בעולם הזה • ופן יומר שלמה גיליו השלום כחכחתי טוב 00כו׳ הנשאל מחלי חיתו שעחלייבתולה מכל תענוגי החיים המכונים בשמן טוב • וכן יום המות טוב חיום הוללו ויש פילושיס אחלים אבל זהו בללן הפשט כפי לשין הפסוקים סמוכים לו :ואפשר שירמוז ג״כ בא־ירו סיף אלם לחות חה שאחמ לרלכיהחותלאלםהוא סוף ואינו תכלית • אבל שחיטת הבהחה היא סיף ותכלית -כי ל׳ לה בחט שנשחטה לחאכל אלם • ואלס ובהחה הס משותפים במות באשר הוא סוף כל האלם אבל הס תלוקים זה חזה בתכלית אחרון הבא אחל החות כי לוח.בני האלםיהיא העילה למעלה ולוח הבהחה יורלת היא לחטה לארץ * מכאן העלה לכל אלם שישים פניו אל התכלית האחרון ויהיה מאושר שיאחרו עליו אשרי אלם שגדל בתורה וכוי: לכתב מו־זר^י כ״ץ נפירושאיונוז׳׳ל שעם האלם יאלין יחים קאיוב ויעשה חצות ומעשים טובים כחוהומהפל זה סופו למות• ואמל שכחו שה בהחה תכליתה ל13וב השחיטה שעלילה מוזלת חלק האדם כך האדם עם היות שהמת מתעלה נחיתתו • אולצה וסוף האדםהבהמ׳י לשתיטה שימות נלא עתו אם כן אס כן שנה יהיה או $לף שניס יהיה הכל למיתה עוחד׳׳ וסופו כלא היה יהיה • אם כן אי אפשל שיהא תכלית האלם חיי העולם הזה אלא האושר הנפשי׳ וזה האושל נמנע שיקנה האד' *«תז על ידי חקירה אנושים • אחנס יקנה 0ותס אותי ע״י התורה אלהית׳ יא״כ^שלי חי שעמלו בתורי כי לא לבל עושה נחת רוח לעצמו אלא גס ליוצרו שכל העול׳לא נברא אלא בשביל זה וישיג לזאת המדריגה נ ז ק שבבחלותו גדל בש׳׳ט גם בזקנותו שלא שנה חעשיו ועליו אחל שלחה טוב שם חשמן טוב • הדמיון שיש לש״ט עם השמן הוא שכחו שהשמן עולה על כל החשקים והטוב עולה על כל הםיזניס כן כתר שם *" עולה על כל הכתרי׳ואחר שיותר טוב הוא הש״ט עם שלא יהיה היותר טוב שבכל השמות מהשמןהיותי טיב שבכל הסחנים ״ וראיה לזה חתנניא חישאל ועזליהשהיה שמו של דניאל טוב משלהם ועם כל זה נצולו מכבשן האש • וכלב ואביהו שנחשחו בשחן החשחה שהזאהיותל טוב שבבל הםחניס נשלפו אימזי קונה זה ?מוליות בזמן שקונה ש״ט שיש לי ביוסהמזת כיום ולדו • שפרקו נאה וכו׳ עכ״ל ; P * ג 5 ב ה ש מ < ה ט פ ו 3 ה n כרבות פרק ראשון דף י״ז מאמר פ * Wלהקשות ב־זאמר הזהטיכא כשיטא מי שאינו גוף אינו צרין אכילה ושתיה :ונקדים בז״ה יזה שכתב בעל עין יעקב וז״ל כי בעילם הנא יהיו הצדיקים בו.יף וכנפש ויתקיימי כלי צורן אכילה ושתיה כמו משה יבינו עליו השלוס ינחל בהל אלבעיס יום זאלבעיס לילה לחם לת תכל וללא כד,דט«״ם ז׳ייל הזכירו בפילוש המשנה בכרק חלק שהעולם הבא אין ט וחים לא שתה • • לא אכילה ולא שתיה לא גיף ולא גוייה אלא יז5מר ככונללמאייר ע ו ל ם ה ב ^ ו י ן בו5זכילהוכו" נפשית הצדיקים צל׳כל בלא גוף כמלאכי מ ך Jל א בפרמיה דר׳ העולם הבא P.a ™£־ השלת וכו׳ :ואה היה כלבליויקשה פשיטיז בר ל א אכילי־־ז ולא עתיר• חיי עיי שאינו צרין לברים גופניים• ומה בי! ולא פריה ורביד .ולא משא ומתן ־ ילאקגאה £?1ללחמו בעל המאמר הזה אלא כדפרישית .ולא שגאה ולא תחרות א ל א יושבים צדיקים ^ ׳ ל שכני העולם הגא י <! 3ג ו ף לידיענו חדיש ועטרותיהם בראשיהם ונהנין מזיו של שכינה •י J״ IVגלול שבעולם הבא חין בו לח אכילה ולח שנאמר ויחןו ארת ה א ל ה י ם ויאכלו וישתו: ' " םתיה כי׳ כללמל חף ?גל פי שהס בעלי גוף יהיה לחוי שיהיה להס אלו המקרים אכילה ישתיה וחשא ומתן זכו׳ עם כל זה לצה הקלוש כרין הוא לזכותה ולהבדילם מכל אלו הלנרים וטעם אמרם ועטרותיהם בראשיהם כבל נתפרסם בכי הדולפין ענין אחת׳ ונכון שלח! בזה לעטלות שהצדיקים עצחס קנו להם בהמתם בחיים על יל׳ התורה וחעשים טובים שהיו חסגלים בעולם הזה טל לכר מה שכתוגח׳ שטרח בערב השבת יאכל בשבת בעגול זה יזכו בעילם הגא שעטלותיהם הללו *היו מונחים בלאשיה :רצה לוחר שישיגו אחזת הלרושיסאתת״ם אשר עיינו נהם בהיותם בחיים * וגס ׳ליעת צ1עח< החצות שהרבו בת״הכ ת״הס כ׳ היה נמנע אצלם לעמול על אחתת כונתה בשלח\ פל;מן שהיו בתיי העולם ה;ט י/בל בעולם הכי /חיול <s;Jbcגגן« 0כןל*« 0עדגל^הייל מהלן »ןליי »״ל •:זכל.להשגת האמת< vהיא הנאותס מזיז השכינה כמו שחלאכ׳ עליון הם חתעלניס 5השנ»ת המושפלות הנשפעת עליהם מזיו השכינה •מאתו ית3רן: וכתב הדםב״ן ז׳׳ל בשער הגחול וחההשגה ההוא לנפש בעולם הבא מתעלית לדבקו־ העולם״ העליון והשגת תענלגלוחנ׳״ ו;ה מה שחםפריןלז״ל בהגלת בצליק׳ דסלקין ונמתין גתתינתא דדק׳נגא כלאיתא בפרק השוכר את הפועלים ואחר הלב שזהו לעת לדל זזה לצובאחרו כי • לא יכאג׳ האלם וחי • אבל בשעת מיתתם רואים י יר-אה חכל זה שיש אחל המות חלוש השגה שלא היתה כתייס וכן יראי^חחה שאחלו ז״ל בירושלמי וכסוכה עתיד הקדז׳ברין הוא לעשות חתוללצליקים בגן עדן וכל אחד ואתל מראה באצבע• להולות היות זאת ההשגת בלולה בלי שוס םפק כאילו הי * מותשת בחוש האצבע חראית החכחה הנעלמה מה שאי אפשל זה בעוד היות הנפש מתובלת בחומי וכתב בעל גוה שלום חאחר»״ח פ״א בשם ה ^ שאין לחלס י»7עס בלי שג<אה חצל העיון: , חסלא' בספלו מאחל ג כלל 0׳ בגמול יעינמכתב h״ ±והעולה מכולגו םהגפש השצהחקל׳ הפלדם מהגוף תשיג חה שנחנע השגת׳ בעולה בנוף התמר והוא האול הגנוז לצדיקים :ועול כתב בשם הרלל׳ג מאחר א׳ פרק ׳״ג וזה לשינו לא:י שנלע שאי אפשל להשיג אחל המות מושכל לא יראה הפן לברי הרח״בסז״ל שאומר בפרק חלק יז״ל מהשיש בעולם הבא שישכילו . נפשותינו שסחסול הבורא כמו שישכילו בעילם חסולותהככגיסוהגלגלים וטי• עול כתב במקום הנזכר יז״ל מה שאמרו ז״לונהניןחזין השכינה ינעמו במה שישכילו מסולז ית׳ כתו שינעחו חיות הקודש חלה שישכילו עכ״ל גוה שלוט: הכינה f ר ת ל ? מ 5 מאמר ׳הכמת יט פרק •י^מלישל דף-ייח ״ ברכיה ׳ של זה החא־זר כחל רבעו בח״יי כפירוש ככתמיהחנולה שהיה עגזלוכ^זה שהקדוש ב ט ן ה»א כביכול יושב בעגולה עם הצדיקים • ואמצע העגולה הוא ראש וזה כייראש חולה לאש העגולה וכל הכליקיכ י ן חזיו שכינתו וכביכול יולאץ באצבע כלומר שמשיגים כל חה שאכשל ילהשיג-וזאתהיתראייס0פלי<ת לאחישיית כ '.־קן .יולה כפסיק •שהביאו לראיה שיתו לנכס להילה ולין :אחישיתו עיניכ':כי'אחר שהו׳כלי שיר נגזל . ךסו-כהדבי פדכיה אטד n-, מלשון תיף ומחיל י עלמית כירשי בו כילו׳ ברוך!הוא עתיר הקדוש ברוך האחד שיהיו בראי׳וחזקי׳כתו בימי הבחרו׳ י הפירוש השנילשון זריזיתכחו העלס ההולך להעשוה ראש חולה לצדיקים לעתיד לב^* בזריזות ־ הכירו׳ הג׳ חקל.ס עולם שאין מה ט ע ם שיתו ל ב כ ם לחילה • ו ה צ ד י ק י ם בי חית הליבנית יל יי< יינא על נכין פי' מראים אותו באצבע ואומרים כי זד־־ .אלהינו הכתיב כאשלישחענו כן ראינו וגומל כאשר עולם ועד הוא ינהגנו עלמות עלמות בזוץןגת שמענו חבי הנביאים'כן ראינו עתה בשגב כהדין עולםר־ת הרגם אנקלס הגר עולם שאין יי׳ וכו׳: בו מורת ו ה צ ד י ק י ם מ ר א י ם ג ^ ו ת ו באצבע ולי הכותב נראה שיהיו ייזאילבאצב׳ ^(תזישיז ואומרים ביזה וגו׳עלמות בבית עילמית הוא חמש טעמי תורה מה ינהגנו בעולם הזחוהוא יגהגנו־ב/ולם הנא:: שלא השיגו עוחקיה וטעמיה בזה העולם תון אותן ההשגות והסודות ישיגו חלות אלהיות וזהו כי אומרים כ׳ זה אלהינו ל״ל ללכ׳ אלהינו עולם ועל לצו בו חותה ה6גס ישאלו בה לעיל 0זעלבחין הפסק: נ ה נ ע מ סליק פרק היה קורא יש להקפות במעשה הזה טיבא ׳ הספק הראשון מה שאחל שהלך החסיל ולן בבית הקבלות י והלאאיןזהחלרך החסיליס לכעוס וגכרט על אשתו י ויותר קשה שהלך כפעסו ללון בבית הקנרית׳ ובייקיס שהיה חייב לטהר עצמו ברגל הלך לטמא במתים־ ולאזו בלבד אלא היה דורש.י1 החתים • לידע עתידות חה פורענות נא לעילם :ועוד קשה יותר מכלם אסהיה חסיד לחה לא הזהיר לדורו שגם המה יזרעו ברביע׳ שניה כמו ח>ומל ל״כ כונט על עניין שתי ייחומי שהוא זרע לשלא ילקו אותם הברד־ וכחו מעשה בחסיד שנתן דינר לעני ך^/יא שחצינו גבי רבי חנינאבן דיסא בתעניות עיין יעבוד ל לקידש סלי! כשהיה בדרך וחטרירדוט׳ בערב ראש השנוז בשני בצורות והקניטתו אשתו והלך ולן בניות הקברוות ה ג ׳ ת ^ כ ר ג ש ע כ ל העולםברו׳ בצער ושמע ב׳ רוחות שהיו מספרות זו לזו א מ ר ה זחנינ fבנתת י כ׳ כן •יאות לחסידים ואנש• ח ד א ל ח ב ר ת ה חברתי בואי ונשוט ב ע ו ל ם מעפה להיית ככלה לדירתם • וכ״שהכא ונשמע שזההחבילהיה בשלוה ובבטח וזלע הו0 לבלו ושל כל העולס לקה ושלו ׳לחלקה׳ י ק ?נשה ושנה ושלש י ע״קעל הרוח שאמרה איני יכולה שאני קבורה בחתצלתשל קנים ולחה הרות 15חיי* אינהקנילה כחוכך וכ^קיברים היו החתים במחצלת שלקניה׳ אוהיו קובלים חת אחל גחקצציז יייי*י״זל במל אתל • ועוד קשה יוקל קכלס זכי קינלי׳הלוקית וה)ת הגיף לבלקבול יהרזת ן כ ש נ כ נ ס ומוחה ר ן ך ברמת פרק <עלישי ד ך יח מאמר ככ והנשמה יוצאין יק הגוף • אלא נ״ל הכוונה גאלו שת< רוחות ר״ליצר הר* ויצר הטוב• והחסיל ס:תן הדינר הזא רמז אל הנפשהמשכלת אשר היאנתנה כרשות העני והוא הער טוב נקרא כן בקהלת טיג ילד מסכן וכוי וכל מהשגותיו לנצת ולהתנכר ליצ״הל ולכן אחר בערב ראש השנה ליום הד<ן שאו השטן עומלומקטרג ביותר * וזה היה בxי בצורת ל״ל שהכתית גופניות כלם רעבים ונוטים וםליל > למשמעות היצר הרע• כענק שאמרו ז״ל אגל קטן יש באלם משביעי לעב וכוי ונשמע מאחורי הערגוד מ ה פודענורת ב א ד ז והקניטתואשתוהו׳החתלוכחית הגיפניו׳ ל ע ו ל ם י א ט ר ה ל ה איני יכולה שאנו קבורו־ז הקניטו להתסידלבליתן צלקה ולעשות בסרזעלת ישל קנים א ל א לכי א ת ימה ש א ת ה יושרוחשנט׳ אז הלן התסיללביתהקבלי' שומעת אמרי לי* ה ל כ ה היא ושטה ומידי, רצה לומר שסלק עצחןמקצהה*ותדקשל ראטדה ל ה ה ח ב ר ת ׳ ח ב ר ת י מה שמע׳ מאחורי התענוג׳׳ ולא אכל ולא שתה ופירש מאשתו הפרבידאמרה ל ה שמעתי שכל הזורע כרביע' מכל וכל ואפילו בחוכלח עד שהיה לוחה ראשונד־ז ברד מלקד־ז א ו ת ו ה ל ך ה ו ^ וזרע לייתחוטל בבית הקברות ואז זכה לשחזע בדביעה שניה של כ ל העולם ל ק ה ושלו ל*י* דחות רוח הקיד׳חאחורי הפרגוד כי הנפש ל ק ה ל ש נ ה ה א ח ר ת ה ל ך ולן בבית הקכרורת בעודה בגיף אינה יכולה לשחוע רק אחיר> ושמעאוהן ב׳ ר ו ח ו ת ש מ ס פ ד ו ו ת זו לזו וכוי מסן עב הנקרא בפי החכחים כרגוד והוא א מ ר ה שמעתי שכל הזורע כרביע׳שניהשד&ון ערוכז המבדיל בין הנפשי׳ שבגופות ובין מ ל ק ה א ו ת ו ה ל ך וזרע ברב׳עה ראשונהשל*- הנפשות טהורות הנפרדות חן החוחר י כ י ה ע ו ל ם ל ק ה ושלו ל א ל ק ה נו׳ י אמרה לו שאני וזהי שאחל ליח אחלת איני יכילה' לכי א ש ת ו מפני מה א ש ת ק ד של כ ל העולם לקוז הרשע קבילה במחצלת שלקניםלחז kגפם ושלך ל א ל ק ה • ותכשיר גם כן כוי ס ח ל ה כל שבעים המסובן בקנייני העילה הזה ולא הדברים ל א היו ימיםמועטייעד שנפלה קטט׳ כמו הגוף מטיב העולם הזה על נקכל בין א ש ת ו של החסיד ובין א מ ד ת ש ל אותד-ן בענ׳ין תמיל שהזכילו תכתים ז״ל במסכת דיבה אמד׳לה לכי ואראך ב ת ך שהיאקבור* נפשות שאחז״ל אלנסנדרוס חוקדיןזכז׳ וזהו ב מ ח צ ל ת של קנים ־ לשנה ג׳אםרה כך אמרה חחלבא ביניתא הצדיקים דומה כחשחיל ל ה הניחני שכבד נשמעו הדברים לבין החיים: אבל נפשות הרשעים כגבבא ע״ג חזרא • פי' נשחית הצליקיס כשנפללי׳ מן העולם לומין כחי שמוציא שער מתון החלב כלוחל בנחת • אחנם ׳ נפשית הלשעיס מסובן כצחר החשיבן בקיצים־ והשאר מן ההאחל בא ליפות המשל :וענין הזריעה ל״ל הצדקה לכתיב 1לעו לכם לצלקה וקצרו לפי חסל י ורצו כל הזירע ברביעה ראשונה וכו ר״ל כל הנותן צלקהבלאשית שניו ובגעלמי ילא בסוף יחיו כי שנותיו של אדם נחלקים ללי ומגיס»י!» נערית* יחי בחרות י יחי זקנה * יתיישישות י א! בלדמלקה חיתו ל״ל חינו מצליח כ״כ כחו בלביעה שגיל חה עשה זרע ברביעישניה כי ברביעה ראשונה ל״ל בימי נעמתי אז כתו של יצל הרע בתקפו יבגבורותו ואינו חניתו לעשות צלקה בארץ כי אס בקושי ר־זעט מזער שיעשה אינו לש״ש * לכןזרע היאבלביעה שניה והם ימי בחרות ופחות של יצר הטוב הגלילי ועשו פלי ואו יש לו כח וגבולה לעשות צדקה בארץ לכן של כל העולם לקה ושלו לא לקה רצו בי שיותר מקובל לפני הקדוש ברון הוא צדקותיו מכל העולם כיהוא נתן כמקים הראוי ובזמן הראוי ולאדם הראוי ושיעור הראוי • לאחד חרבה ולאחר חתעיט כפי המכוון • אחנס הראשונים שזרעו ברביעה ראשונה עישיס לק דרףחצות אנשים הלתדה בידיהםולרך נאוה וגי*?• אף עלפי שהיא טובה הצדק* ככל עת כיישאשריעישה צדק ל »״מ א י א מקיבלז , ה מ ע ת כרכות פרק שלי#י דף ידו מאמר כב• כ מקובלת כל כך כנ״ל :ונשכה שניה שמע בהיכן כל הזורע ברביצגה שניה ילא בראשונה שלפון חלקה י1ותי י רצו בי כל הזורע בבחרותו ומתחיל לעשות צדקה אז ולא בשנה ראשונה ר׳׳ל בתחלת ימיו גנעליתו אז ודאי שדפון חלקה אותו• כ״יצרין שירגיל טצחו חחעסע״לחנון לנערוכו׳ כדיש^שיב* לזק בתלותו אז יהא מולנל בכך וידע ידיעה אמתימ מדת הצדקה מנעוריו אף כי היא אז שלאלש״ם *נזכר מכל מקום טוב להרגיל כ׳ מתיך שלא לשמה בא לשחה • וגן יבאר שאר המאחר בדרך זה : יהרי״טבא ז״ל כתב כי המעשה הזה הכל היה בחלום ולא במראות העין כלל כי בעת השינה יראה להם הרהורים • ותה שראה החסיד '3רוחות כו אפשר מפני שקרה לו זה ע׳׳י קטטת אשקו הביאתהו <1ותילידי מחשבה זו לציור נשים חתית ילדות נ נתחתן ״ ואולי נראה בזה חלוק נפש ורוח זנשחה והחסידהזההיה נקשר עם המשכל' הנקראת נשחה והיהחתאיהלשעבדאליוהנשארתיהייתר קרובה לזה הוא הרות המכונה בשם חיונית אנל האחרת היא יותר רחוקה באילו היא קבורה בחחצלת של קנים שזה רמז לנפש הצוחתת :וכתב עוד החכם הנ״ל שהכל חלם בלילה אחד וראוי שנאחר שלא ספר חלומו מידעד שזרע כאשר שחע והצליח בשנה ההיא ונס בשנה ב׳והאשר ראה חלומו צודק בפועל הגיד אותו לחכמים להוליע תעלת הצדקה כי נעבור לינראחד שנתןלצדקה יצא מעוני־ וגםכד׳ ליסראתהנשים םלאתהיו רגזיונית מתקוטטות עם בעליהן או;ו עם זו כנדון זה * והחכמים מסדרי כל הבריתות סדרוגםזיעחהן י זתגייזחעשה בחסיד אחד׳כויור׳י&יז״ל בפרק מפנין פירש סתם תסידרבייהידה גן בנא או לב״הודה נר טלאי והוא ה*ה עני ביותר כחו שאמדו זי׳ ל ששה תלמידים היו מתכסיכ בטלית י1חד ועוסקים בתורה בדורו עדכחן לשונו: אטיפיז תחיזרב׳מערמ׳ וו״לסנה booחמתנו םזתגר ממנו עני וכואבאשר לזה וכדרך נקריזהיצרטוכ יל ד חסכן וחכם כי כל הכתית שונאים אותו להיותו גר נא מעולם השכל והנחית האחרית הס חכח החחר וזה שאחר ואל זה אביט אל עני נכה רוח וחרד על דברי שהיא השכל אשל השגחת ״ ' ית׳ דבקה עחו • ואחרי שזה כן סכר החעשה כי חסיד אחד נחצא בשני בצירת והוי! היהזמןלענ • לא רענ ללחם ולא צחא למים כ׳ אס לשמוע דנר יי׳ וגומרזהיתה התורה זהחכחהבלתי ומצאת אז והוא נתן לינראחללעליכלוחר מוכשל אחללשכליהעני והלל והיה הזה ניח׳ ראש השנה סה1א זק התשונה וחוק לכל טונה ושלמות ־ ואשתו אשר היא התמל הקניטתו כ׳ מנעהו מהמשן אחר השכל כ• היא לרך היצרהרע אשר הוא מלך זקן וכסיל ־ כ׳ נולד עס האדם ופל היום מכתה איתו ונותן לומצית רעות להוליכו לאבדון אשר לזה אחר התכסלכתת חטאת רובן־ ואחר שראה מלתחת חמלו השתדל-וקגר מת ע5חו בבית הקברות והחליםהתחר ההיא עד שכמעט היהכחת* וזהוםוד ולא ידע איש את קבורתו כי לא ידע שזס אדם בתיזס אופן חרע״ה גבר על חמרו עד שהתיכו וקברו י וזהו שאחרו ז׳׳ל שהעליונים העולים בראש ההר נדמה להכקבירת חשה לחטה ־ ואשל בשפל ההר ,ה ם רואים הקבורה לחעלה כי העליונים והחקיריםהחכחיס יראי זאת הקבורה וההתכה אשר קבל יהתין מרע״ה חחרו היה בהשתדלות מעצמי י ואחרים שכלים נכלאו מל זה וילחו שאין זה אפשר לשים נברא שיתיךחחרוכ״כ כמו שהתיכו חשה ע״ה אבל כיזההיהע״ד הכלא והקדיש בריך הוא ם״עועל זה תהו שהתחתונים היו רואים קבורות חרע״ה למעלה • ואז החסילכשקברחחרוביןב׳ריתו׳מםכרית יי לזו והם השכל העיוני והשכל המעשי ראה שהשכל המעשי הוא קבור בחחצלת של קנים והוא הגוף *זשלעשיי מעצמית יעצליס עצביסוכלשלמיתו והשתדלתו של השכל המעשה הזה הואללנהיג זה ף ׳הפיל העיוני היא לבדו עין רואהילא להוליד ולגדור כדת חה לעשות והלן ושחע שבל הזורע ברגיעה ראשונה בלד-חלקה אותו והיא העושה פעולותיו בשכל המעשי לבדו אשר הוא הרביעה הלאשינה י ייזיזלק^לאשללאו׳ כייזצא באלם כי הוא קילס בזק כחושניארתי ואחת יאחר כי ילקה , ה ג י אותו :פרק ״שלישי ברכות דף י״ח מאטד כ״ב ־ *ותו בלל לפי שהוא יתקרר ויהיה כלו חוחם לח יעלה אל החליא העליון אבל ירד מטה מטה י ובשנה השנית שהיא העיון והחקירה השטת לאה שכל הזורע כרכ׳ע׳ בנייה שלפון חלקה אית\ והוא ה:חשו •לעיןנמ לבדו שהזא הרביעה השניה ילקה בשלכון ויה׳־ו פעולותיי לקות ושדוכו׳ קדים ־ אכל בשניהם תהיינה הפעולות שלחות עד שאלתו אשתו והכתות הגשמיות התחריזת בלחות זה ש־1ו הסבה כשלמי אלו הכעולית זהוא חשיב ובירר העניין ואתר כן חזר להקכר ייתר וראה א :אפשר להפשיט החיץל חפל וכל ולהתלבק בעולם המלאכים שהיא חדריגה ג׳ וחייכת החחר לא הנחתו ופתהז • ולזה ה ס ל יאחר כי ככר נשמעו לכריהס לבין החיים כי החיית.האנושי תינסישלם בכל זה כי זה כל האלם ואפשל כי-זהםססילה^־־להשיגתהזת^הגפשית זהש4תן.כעיל0סיזזחויו»׳י7עי-ג^«^ייחפדאיתא ים : } .במדרש מתתג^לם -ר ב י ^ ח ו ד ת ג ר ם י מ ו ן א מ ו ל ז כ א ה מ א ן ד א ש ת ד ל ־ ל מ נ ד ע ב ה ה ו א י ת ל מ א דנישמתין ת מ ן מ א ן ד י ד ע בירה m:wo־S לטני-ע כיד .ל י ת ש י ע י ר ל ח כ מ ת י ה י רבי פרחיא ה ו ה א מ ר כ 4זמנא דגופ^ין ל א נ ח .ב ד ו כ ת י ה נפשיה ד י ל ה א ו ף הכי י ו א י ה ו ה ו ה מ ש ת ד ל ת ד י ר ל מ נ ד ע בנשםתין ו כ ו ׳ : 1 :א ו ירצת על דבל זה כ׳ כל הנשמות מהמוות חזיווגא דלעילא דקזדשא ברין הוא לשכנתיה והם נכללים זכר ונקבה יחד יאחרשיורלים לדך היכלות של עולם היצירה גפתתהיכל לבנת הספיר יש שהשני החונים אחד אל הימין שנוטל נשמות הזכרים ואחד אל השמאל שניטל גשמית הנקבות־ אחדנקרא סטטולי״א י ואחד נקרא אדירי״ה םנוני״ה כמגיאל נ ס כ ל ה ז ה י בפרש? פק!ד׳ בהיכלי!קדמאה• ,זחוורין להתמחל יתל-אלו השתי כחותמת ול ולעשות ולהוות פ ע שהכשמויענתהיה מ״חירע"7 9 r 7 ׳ 5 ית והו&ד*ז־ל;ה להיותה מתאצלתמן האצילית היא דקה חן הדקה* .ןאל^זלה לרדת לעולה השפל'הזה לכךחיזליןאל השני כחית להתייחד כדי להגשימה ולהעבותה כדי שתוכל לרדת צשטה אל הגיף הנגיף הזה הנעס־ז על ידי איש ואשתי בטינוף יבזזהמא יזהו מה שכיון שלחה המלך עליז השלו׳חה שהיה היא שיהיה וכי׳ י ואומר מה שהיה למעלה בייחוד עולם האצלית הלא שיהיה לחטה בהיכל לבנת הספיר * ומה שנעשה כלוחל מה שנתקנה כיחיד עליון שתיקון גדול הוא.לכשמה להיותה דקה וזכה מאירה כחמה גביזיגת העליונים הוא שיעשה כערך התחתונים צריכה להתעבות וזי היא תיקון לה גם כן כדי שתוכלי לבא לעילם השכל הזה •שאס תשאל כתקינה הראשון תשאר הכת ככית המלין ולא תזליזג לעולם* חבל עתה שידלה ונתגשזה תיקון הוא לה וזהו חס שנעשה תיקקהוא שיעשה שיחזור ויתקן כלי שתוכל ללי לפישאיןכל חלשתחת השחשכלויור יזה ליזהלפ׳ שאין איתדהחזתלשזת הראשון יכיל לבא תחת השמש •ס:יא העולם השפליהיהקנ^׳ל מהר״ח בספר ביאור קהלת יעקב :ולפי זההביחיר הנשמות הלזםויג- התחרות לעוליהם כד לתקן עצחן ב»זתלזלה»7קקבהזה*יהע 0צ»צם»ת-תש1בה״חו היא.עניקהזריפיי רוצה לוחלצדקה זחסד :וכלתאותה של נשחית לשיט בעול׳ הזה השפל כדי לתקן מצחן ולהצטער וזהו ,עניין איני יכולה שאניקכירה במחצלת של קנים ל״ל שעיין לא הזדקקה מחדירה ואינה רשאה להזהיל העכולהשלןעקזלה לכיןהתייס עד שתצרף ותעביר ככורהמצרף הנשחו׳כידוע ליודעים חן: מה״רל תשה • קורדזו״אמ זלה״ה תירץ וכתב כפילושיו העניין כתכלית הביאור ואחל והתכם כי הרשע כהיות כל אבליו טמאים במעשיו הרעים אם• י מ ס לגיהנס יכלה הכל ככםף .סיגים ל ת ק העיפ־ת שנותנים הצורפים נ ט ר הזהב אז הכסף אי העזכלת כלוכעשן תכלה ויצאהכםף נמי י זבמזיכן בעל ה־תת^יז סןב לכלת׳ י7ת ממנו נדת להתזימ לעולם !'לי <תקן.ןי«ה חיזיזמצוהידי י , ם 1 , 5 בדלות 1 פרק ^; ישי דף יח מאמר ככ כא בדי שאס אחל כך יכנס בגיהנס ״>זכל חצי בשלו)•שאל חציה זהדרא בריא׳ יטי<,ם לגלגולו בגהח׳לחיה זשאר נייח היא כי ע״י רוע כחידות •וכיאות אסירות הכליל עצחזחהקדזשה אל החצינייכ ונכשו אלתה זיעשנתט ליתאותו ולוהי רגליה׳ דבר אנוש אינין ערבץ-וכו׳ רגל »1סביתיז»יוו )יברך תיקך לרגלי וכשנעתק עצתי מהקדוש׳ יתגלגל קילס בנוהזיה ייתקן םיםחטזהז נסכין ללזקזיאכילהו לכיםלבני ישריזל הקדושיםוחשלים נפשז אס יחכל בשרה כשבת יביז^עיכ ונעשה חלק מחלקי הקדושה זמתתקנה ולחי• ואפשר גס כן שלא יתקן לא יקלקל ח 0בןיגחאלכת יגח ותרנגול שהרגו בירושלים יזניח • ןבזדחי ישלה צער גדיל בהתהבכה מצירה לצירה י זחה ג ס בהתהפכה מזכר לנקבה כ׳׳ש בבהסה• ובולאי גס כן יודעת בעונשה וגלגילה כבהחית וחיית חבל אינה ״על? כשחקגלגלת עםגבר המין האנושי' שאס היה מכיר גלמלילפעמיס היה ריאה יחכיר חי שהירגו והיה חיזר ומתבקש מחנו • יכח׳ מגני אדם נשואים נשותיהם לרעיה׳ ץכשהיה יידע זה המתגלגל שזה היה בת זיגי תתרב׳הקנא׳להקנוט׳ נעולם :עכ״למה״לסגאלנ״טיבםס ה ק נ ס : וכתב עול לז״ל אחי פקח עיניך ולאה הלרוש הגדול הזהעלעסקהגלגזלאשל הואמיסכסבכ׳ כל כקטן נגלול בלי פשפזש לתקיל׳ לאזי לדעת אחל ליוה היה הגלגול זכי אין כת בגיהנס להתן זוהמת הלשע ואם אין כח באשו של גהינם יפקד החל ך פקידים למזא אתונא שבעתים ולא יצטרך להתגלגל• יבמה יודע עלאיזוענין נתגלגל או משום תיקיןענירהשענר כדי שיחזיר ויעשנ׳ויק״מנ׳: לזה צריך להקדים תחלה כי יש ג׳חיני גלגיליס החיןהא׳להשלים איזה חצוה שחסר חתר״יג )הנה יזה יוכל להתגלגל אפילו א5ףפעחיספפ» מחשבתי ית׳ וזה דבר צוה לחלף דור וזה לאיזעיל לו גיהנסכימשהגיהנסחיניינ״ח לסתיךזיהיזתהנםת׳תתזסחלחת׳יובלגוין בי כס להוסיף ליתיספו׳ הערהחמצןהשלמקיי׳חהכחלזקיימה ואם יקשה בעיניך איךיקיים חצית כהונה שהזר הקרב ׳לחת או מצית שחטה ח׳ שאין לל קרקע אי שאר מצלתניכללוחר כי יש מצית שחדמין דיגמת מציה אחרת זמעלין לה שכר כאילי עשה החצלה בלתי אפשר לעשות כאילי תאחר הבא לדור בארץ ישראל נותנים לי שכל כאילו ק״םחציתשלשרגליס אחרהחורבןוההקשעלהשארזןה אינו אלא בשקילו של אל דעות* וזהו פירוש חז״למצוה עושה פ י מ ת :אי אפשרלוחר שאם יחסר מחני חצלת כהונה מתגלגל בכהן ילו׳ • המין השני אפשר לבא להשלים את הדיר וחשה אדוננו עליז השלום ייכית משה שם שת הבל כדאיתא נתי״קונין שלכך היה שם קבע חדרשית כדאיתא התם׳ המין הג׳ לגודל עונותיו אםאינז מתקן לשלש כעמים יקרא פושעי ישראל בגופן והצדיקים אלף פעחים חוזרים להדריך בני דזרם חלבד הנשחי׳הבאות כ נ מ ע ליודעי חן בסוד העיבור ימי נבין הדריש הזה כי הלכרח הגלגול מריב חסדיו הרבי׳ שחשב לבלתי ידחחחנזנדחכיהגלגילהלא מצד החסד כ׳ בגימטריאעולהגלגילחס״ד׳ ואס ק אין אפשר לתקן את אשר חסר לנפשי מציה אחת חן המצית בגיהנס כ׳ לענין חה שקלקל היה אפםרלהעבירז באש יטהר *!בל בהעדר חציה אחת חהחצית יוכרח להביאז פעב שנית כדי לק״חה י ובכלל סלד הגלגיליס אפשל שיתגלגל להביא איזה נכש שהרג לכתלשהלא חזציאזחןהעזלס כ ן יביאני לעילה וכן האב יביא לבן ובן לאב• זיתגלגל ג״כ להחזיר איזה עושק אי גזל וישיא בתל לי ויזצא ידי חיבתו אל יכנס בלבו חשק י1הבה לנער אתדיתוש ליביאהו לביתל ויאכילהו זישקהי ליה׳ לי כבן :הנה סייחמ חענ״ן גלגול הנשחו' ושכרן ועזנםן יצירוכם זתיקונס זטעחסיהדרושיס הסעחיקים וארוכים חארץ מדתםזרחביס חני ים והמשכיל יבין חעצחי וידרוש בספר הזהר וכבר פתחנו השער הסנזר כחחט סדקי•־! לאין להאריך בהם ! <יז אסדחהחקימות שאחרו לקצר כ׳ כן הרש׳׳בי ז׳׳ל גלה טפחיחכסה טפחיים עד כאן לשונו: ^עייןבפרקאלועיבריןישסידהגלגיל שם( כתופ ! a ן ס א ברכות פרק שלישי דף יח מאמר כב כתוב בספר חסידים סי׳ תש״כט אם שגי בני אדכש טובי© ב ח י י ה ם נשבעו או נתני אמינתם יתר אם ימית אחד שיודיע להכירו היאך באותו עולם אם בחלום או ער י אם בחלום י פא הרוח וילחיש באזני החי או אצל מוחו כמי בעל־ החלום י ואמז לשיעי שירבד עמו ער י המרת יבקש למלאך הממונדה להלבישו דמורת מלבוש והרוח המפוזר להדביק יחדו עד שידבר עם חבירו את אשר עשו תנאי ב י נ י ה ם להודיע כיצר יבי־יק שהוא הנראה לו ואינו שד או מזיק ישביעהו ולא יוציא שם שמים לבטלה • ועוד ל א יוכל המת להזכיר שם י״ה שבו נברא העולם הזה והמיין לפי שאינו בענין עולמו!־־* וכתיב לא המתים יהללו יה אלא כל הגשטה תהלל י׳׳ה עכ״ל: 1 T# כתב שם לפעמים רוחו של מת בח בחלום לח׳ שילן עמו ויזה יתרון יש לחת כי כעמים החריבה שולחו חי החת ילבחששיתן לו רשות ללכת חחריו כלי שישוב בתשיגה יזו להכין תקנתו שזלי נחחר לחזקים בו לביתן כי חת אתה והחי יתן אל לכו לעשות תםוכה: באחד שאמר לו המת בחלום שימות• פעם א ח ת אמר לו התודה מהרר״ן מעשה תמות ועל כל חלום היה מתענר־ז ובתוך החלום חידת אומד אליך ה׳ נפשי אשא וכוי ואחר כך הורוי כלו היה אומר בבכיה וחלה למות ודאה כנגדו כמו ענן בדמות אדםשהיה נושא משא גדול ובידו זהב ודמות אדםאחר ?זהי' מתעטף בטלית ואמר הזכו׳ שאתה בחור ו א ת ה מתעטף בציצית שהתחלת מחדש והזהוב שנתת לת״ח העניפדאן* מן המות ותחיה• מיר ה ן י ע ו נ ת ר פ א כי המלאךטועןזכותו ויליץ בעדו וכתיב וצדקר־ו תעילממות: מרבי יהודה החשיד» ב ז ה ר פרשת אחדי מות אמדו וז״ל בשעת׳דאיצטדיך עלםא רחמי יחייא אזלי ומידעי להו לנפשייהו רצדיקייאובכייןעלקבדייהואינוןדאתחזולאודעהלהו• מ״נ1 דשווין רעותה דילהון לאתדבקא נפשא עם נפשא• כדיןאתעדין נפשייהו דצדיקי>י1 ^ ומתכנפי ואזלין ושיטין לדמוכי חברון ומודיעי להו צעדי ד*למא וכלהו עמלי<ן 3ת ח א דגן עדן ומוריעי לרוח־ ואינין רוחין דמתעטרן בגן עדן מ ל א כ י ה עילאי אזלי בינייהו וכלהו מודיעין לנשמה י ונשמה אודעאלקודשא בדיך הוא• וכלהו בעיין י ח מ י ע ל חיין וחס קידש׳בריך הוא על עלמא בגינהון ־ ועל nhאמר שלמר־; ושבח אני א ת המתים שכבר מתו וגומר עד כאן לשונו: ב ה ה ו על זה החאחר אין עלה על לעת משה עליו השלום להחשיל חולשת כח וגבורת הקלוש וקשת בלון הוא לחולשת כשימבשחח-9יכולת לשון נקבה• היה ל< לומר מבלתי יכיל להויתשללע וכתב בעל שבילי אמונה בנתיב שחיני וז״ל דע כי לא גם כן שאין בכחו כביכול להצילם: עלה על לפת רכי אלעזר שיש הברש בלשון הדקדוק בין יכול ליכולת שזה לזכר זזה לנקבה שחלת יכולת שם נופל ביי לזכר ובין לנקבה רק שדקדק לקלוק עמוק בין פעל לשם י והוא כי אלון הנביאים משה ט״ה מאחת היה לפרעה ועחו שיש סכה עלילנה שהוא סכה לאל לשליט בכל והוא שהבדיל העם הזם לחלקו כאמרו כה אמר ה׳ כני ככורי ישראל י ואמר כלנית סתוכתיס על ידו למען תדע כי ליי׳ האלן ־ וכבר ידעת מאיור פרעה שאחר לא ידעתי את יי׳ והיה כרעה ועתו חושבים שעשויים ישראל כעניין שאל האימות שנקזנה זח rממשלקחזלוקהרמה ושיקלישהמקליס כמושיתוייכ תתי1רכזהככבי0 כ־״חים כרכות מאמרכג פרק חמישי דף לג ככ !:עמ׳׳יתנלרו מצד כח המזל המנהיג אית׳)ישפל< פעחיפחצל שכלית החזל ההיא שיכגענו כח ל זל יוחד ה ־ינצח וכעניין שר יון ושר פרם • וכשגבי־ה יל משה בדבר הינהוציא את העם חמצרי׳חזרו להודו׳ באתרו יי׳הצליק הע ;יל? חל יי׳׳ <על יס סיף בתיולס כי ׳י׳עחפ להם בחצרי׳ :ועכשיו היה מדבר יישהב5כלתז שאס יגיע עונשם לכך יהיה פתח לאימות ־ ־ מזויוי־ יי• . התולקי׳שאין הכיס חלק סבת הסבו׳ית׳ילית' מ < 3ך ך /י יבולח ה׳ יכיל ה׳ מבעי דייה • שתנהיג׳ חין ׳כילתי יכולת יי' • ולק חחר אמר רבי *1עור אסר משד.- חבלתי ״כיל׳ה׳׳לאתמ'יכללישי-.1חמ׳חבלת» לפני הקדר׳ ברוך הוא דברנו של עילם עכשיו יכיל יי׳ היה במשמע שהם תולים שישראל יאמרו א״ה תשש בחי כנקבו־־ז ואי,ו ׳ :מ ־ הכתלק יי׳ ונחלתו רק שמכחיםי׳ביכולתר עמרם להצילן אמר לו הקדוש ברוך הוא בן זזה אי אפשר שעם ההילחה •שהלח השםלח והלא בבר דאו נסים שעשיתי להם על ה י ם תבא הכפילה ביכולתי שאיל 1היי! סבה לכל אמד לפניו רבונושל עולם עכשיו יאמרו לפני הסבות עם הה ילאה הזא׳ לא ימל טו מהיות׳ מלך א ח ד יכור־ לעמוז* לפני ש ל ש י ם ו א ח ד חודים שאין מניע לו ית׳ * אבל באמור מלכים אינו יכול לעמוד אמד דבי יוחנן מנין מבלתי יכולתי׳׳ תבא הכפילה בו יתבל מצלתילשת הכת חלילה* רצוני לומר אתר שחזר הקדוש ברוךהו4י< והודד־ת לו למשרה שהיציאה חחצלים בכתו ועכשיו אירע להם שנאמד ויאמר ה ׳ ס ל ח ת י כדבריך בו׳: ככה זה מילה שאין ׳כילתו ׳פילת יי׳ לק יכ}לת אסל מחכהיג׳ השפלים שאץ ׳כלתו}עיזוד בפני השרים החנהיגיסימלצית ל״אתלכים ־ ואמלל pepכמו ככקבה • דע שהזכר הזח פועל והנקב' פעל הזכל ומלאה כה פעילותיו ולכוונה זו אחלי שאמכ חשה עכשיו יאמרו וימצאו פתח שאין כתו ית׳ ככח הזכר שהוא הפועל ואינז מקבל כחי מאחל לק ככת הנקבה שהיא מקבלת מאחר ר׳יל שיאמרו שאי׳ ,הסבה עליונה לכל הסבותרק כשאר כל כחוק שמקבלי! מסבה אתלת ויגבלו פעם)יושפלו פעם וזהו תשישות כת הנקבה •:ועל זה הולה לו ית׳ ואחל לו סלחתי כדבריך על כאן לשונו: ׳ 1 1 , כתכ הרב המורה פ׳ניט מחיא על ההז׳חשל למה״ד למלך כויכי הו׳בלי ספק גנאי להחלי׳חין שלם במק חסרי א׳׳כ ת״ח שידחיתואר׳ שוס נמצילתאריו ׳ת׳והוא אמת כ׳ תאריו ית׳הוא עצמו ותיאר׳ הנכראי׳נוספיןעליה׳והוח ׳תיבלתי בעל תכלית א״ כ תאריו אשר הם עצמו בלתי בעלי תכלי׳יהנחצאים כלם בעלי תכלית• איו׳כ פלא הרב זיל על הפילוסופים כ׳ דברו הרה על ידיעת הש״י בהכחיש אותו ונפלו נפילה אין להם תקומה ממנו ודעת פונ? למשל למלך שמתלפין 1$ותו וכוי' הרב ז׳׳ל הוא כי האל ית׳ יודע כל הדברים פחו שהם וכמו שהיי הדברים קידםהיותם מיןיי ת ה י ת קמיה דרבי חנינגי* אטד לאשר יודע איקס זאחרי הייתם כמו שידע' ה א Sהגדוד־ הגבוד ו ה נ ו ר א קולס לזה אמל לינלי זהב וחקלסין אותו והאדיר והעזוז והיראויהחזק והאמיץ והודאי בשל כסף י ולח אחל משל לחל ך שזיו לו והנכבד• ה מ ת י ן ל ו ע ר ד ס י י ם • כי סייס אמר 5ןלף אלכים וכז׳ וחקלסין,אזתו לקבמאם ל י ה סיישתינהי ל כ ו ל ה ו ש ב ח א רטדך ל מ ה לי דינרין שהיה מורה עלזה המשל על כולי ששלמותי ׳ליותר שלחות ייאלי השלמו׳^שר <<ס0ז לן לק הס חתינס ני>ין העניין כך 0בלחכחת זה המשל הוא אחלולינל׳ זהבוחקלסין אותו בשל 1 ל כ ג $ כסף פרק חמישי ד ף לג ברכית מאמר כד &5ף • להורות שאלו חשד הם אצלינו שלחיות אין אצלו ׳ת׳ חמינם דבר אצא כלם חסרון בחקי צמו הבאר ואחר בזה המשל והלא גנאי הזח לו הלה כבר הודעתיך שכל חה שתחשבהו חתלו התארים לשלחו הוא חסרון בתקו ית׳ בי היה מחין שאצלנו עד כאן לשונו ־• וכתב בעל עכודת הקודש בחלק התכלית פח׳׳ח אחר כי זה היה כעסו של רנ» חנינא על ההו' דנחית יכז׳על שהיה נזהן חדה קצ;ב' כולי דץאיאנן ד־נני רתלרת ראמדינן אי ל א ו וחשיערת בייחוד והיה חתאר בתארים דאמרינהו משת באיריתא ו א ת ו אנשי כנסת מוגבלים יהיה בזה הילאת כיריד וקיצוץ חגדולה ותקנינהו התעלה ל*« תיח יבולי! חלילה וזה כ׳ עז״ * ץ ואדירוחזקוירחוי לפימר להו ואת אמרדת כולי האי יאזל•|/-1 תיורים וכנויס לחלה דין והס חיגגצים חק משל למלך ב״ו שהיו לו אלף אלפים דינדי בהם הירא׳ על חדה כלולה והתלקח לו הלל זהב ומקלםין אותו בשל־־ כסף והלןי* גנאי והקצב הפרסי שבחדה והתפצל בוימין למ ה ו א לו :עד כאן: לשי׳לתמל ולהתפלל כ׳ חם בתחריי׳הכיללים ה״יןי׳ כגק <׳"ג מדז׳של רחמי׳שהזרה אלק העול• לאלון הנביא׳׳לכ׳ שכיללי׳כל השחו׳ הנכללייבשם הגליל * או בתארים האחוליס מכי חשה עליו השלום החראיס כללות המלות אלו באלו נ״חזלן כגון הגליל הגבול והנורא שהם כט״ן לשלש׳החלומ הכוללות השאל שהן תג״ת אין בהן שים חלה קצובה ויחזגבלת אבל כל חחת כלולה וחיוחלת בחברתי ותארים כ!2ה המוריםעל היחי׳עס היות׳חייב״ם מותרי׳לפי שאין נוםכייעל העצם ולא יתמה בהן ונזה כעס עליו• ואחר סיימתינהו וכי׳ כלו׳ נתת בהם שיעור וגבול וקצבכי לקחת ל ך הקצב הפרטי שבחד' הה כילוד לא ״תיל והלי הלאיבזה שיש גבול במלית שבהן השבח והתפלה לשם הגלגל וקאריס כאלה, כזםפיסןמתלב״ס ע5הימס׳;חציצה צמחזה ־ הסתיו הכ<ת5י* יךוי*^מותנוצח היינומ£יליז^ח)5 לתאלי בהם לבלזח מהוראות שום לבו׳ לילא שהתולה התמימה על יל׳ של ותה הנאמן עליו השלום הלשיתנזלהוליע שאין בהן רבזי לפי שחורים על הייחילכחו שכתבתי• ולזה הסול באו אנשי כיסת הגלולה שהתזירו עטרת הייחיל ליישנה יתקניס בתפלה להירית שהם חותרים בחקי ׳״ת אין בהם יביי זלא תוספת על העצם לפי שהם חיריס על ה״חזל• זחה חאל בא החשל חתיתם אל הנחשל בחחלי חשל לחלךשהיז לו אלף אלפיןלינרי זהב־ החשיל הנ׳ תלת קיזייתא לזהב להייתן כיללים השאר כטיין והנה כן בכלל אלף אלפים לינרי זהב ישאלףאלפיןלינליכסף• אבל להיכן לא כמו שאין בכלל העזת וחזק וכז׳ שאל השלשה־ חבל בכלל השלש לאסונו'הנם כל הכנייים׳ יכן החשבת והמתפלל גאלה התארים הכוללים החלות ומורים עצ הייחזלהנה הוא חיך ס לתל ך בחהשיש לי יהואשבח לו ואחנם החקלסבאיתס התארים הנותנים קצב ושיעור חוגבל בייחזדהנה הזאחקלם ליילן בדבר שה<* גנאי לו שחחעט בכבודי זביחודי זכותן גבזל זשיעז׳ לח׳ שיזין לו שים שיעול יגביל חבל הויבלת׳ ולפי שאין סוף זקק לייחודזהתכצההיחיייחדתזתקשדתכצ הפחות הנכל»5סכש0הגדי 5צריכה שי.׳ ללה מלמטה שליחה ילאבאופן שיראה בהדבר היכןה״חיד שהיח היראתקצב ים־עיר בחה שאין גישיעור • וכמו שנחשן ונאצל השלמות והיחיד מהמחשבה העליונה לחעלה עד סופ׳ כן הדברים העולים מלמטה צריןשיעלושלחיפזמכמניס כנגדם עדכאןל;ונז: נוח שלום תאמר י״ב כ״א וז״ל נלחוד חזה החאמר שאץ לרבות בתאריו»ת' בשכבר יביא ונתב זהלשנ׳ ביטולים האתדשיתשוב ברבוי תמיייב שיש בייתי חלילה־ ושני שי־זשיב שיש תכלית לשבחיו ־ שבהכרח ילאה האדם להגיד תארי; כי הב״ת לאיזכל לספר ולתאר בל׳ת ולזה געי ל״ת בזה החרכה תאריו ־ ואחר סייחזינהו כו׳ • הג׳ שאין ל! ית׳תאריס י ״ ל ,ק לא נוכל ז |יז 1 , ת ן 3 פ כ ש ; ח נ ו לתאלו כרכות מאמר כד פייל ,חמישי דף לד כ׳ג "לתארו דק כתארים שוללים כי חין ניני יכין לנר מכרי איו יחס כלל י ולן״ין ל״ח מלה״דלמלן ב׳׳ו יכו' בל;חרכש:י שהזהב ולכסף ב׳ מינים נבללים כן התאליס שמי ותאליוית׳ פני מינים נבללים • ילק סתאל שנחיע לי Vחינם חיוביים לפי ש* 0היה חיוביי היה מחין התארים שלנו ויהיה לי ית׳ הדחוי! א י ו וזה בטל כמו שאמר הכתיב ואל אי תדמייני ואפיה וגומל ע״כ לשונו •י ח ה ע 0כלן ן*ירוש .ייןהמשימר בענביו על לעת הרש״בא ז״ל חפנישה״ןמשחיזאתהלב ומשבח דאגו׳ המקרים כאומרו ויין ישמח לבב אנוש ־ וכתיב ישתה זיישצח לישי על צן רי*ז השמחה והתענוג של טילםהבאשלא יתעמו עחהן צער ולאגהכיין ואמרו שהיין הוא גנח ליו׳ממ׳פני שהתו?לה נלדהיא למזזה ביין כאתלו לכו שבלו ואבלו ולכו שברו בלא כסףובלא מתיר יין וחלב* ואליר ישתו ביין מסכתי על כן אמרי שהיין הוא גנוז לתתמםיךס מ * ו מ ׳ כ ט דיש לעשרת י מ י ת ש ו כ ה ו ע נ י ן ע ו ״ ה כ * בדבר הנרמז ליין מדה כנגד מדה ואחיי עיין בבע׳עת רבי חייא בד א בא אטד רבי יוחנןN 0ר 'י י כלואנביאיים כ ל ם ל א ־ נ ת נ ה א ו ^ א • ,שהיא תענוג חתיקן חשעת היצירה עוד לזה כן מפני שגיובו׳העולס הזה שמשש׳ לבעלי ת ש י ב ה א ב ל צדיקים גמורים עין ל^־ן ימי בראשית והלאה אינם שלימות כי יש ר א ת ה אלהים זולתיך י ופי^יגא דרבי א בהו טמהם כפגעים 'והמדוים 'והחיתה ממר דאמר רבי א ב ה ו בסקיכש שבעלי תשובד־ז עימדיםא״ן.צדיקיה גצ^1׳יב 4עייםדים י6נאמד האזתויין ל״ל השמחה ההימ תהייה; שמחה לא יוסף עצב עמה זהיאהמשוחרימכגעים ע ל ו ם ל ד ח ו ק ולקרוב ל ר ח ו ק בדי^^ז והרד נוהגים מששתיחי בראשי׳והלתה זחה שאתי ל ק ר ו ב ואידך מאי רחוק• רחוק^עבירד־ץ ז״ל זה גן עדן דע שגן עדן שבז עמד אדם מעיקראיקרוב קרוב לעבירה מעקרא ו נ ת ר ח ק הראשון היו אילניו וחעייניו יכל ענייניו ממנה ה ש ת א ואמר רבי חייא בר א ב א אמר ר׳ ציירין אלו לדברים דקים מיוד יראה בהם יוחנן כ ל הנביאים ל א נ ת נ ב א ו אל; *-לימור־; ויתבונן בהם בעניינים מחניים וכעניין המשיח א ב ל לעולם הבא עין ל א דאת׳ י^הים הכתן לכו יתבדן ציוןיהמשכן והמקדש וכל זולתיך ופליגא דשמואל ראמר שמואל אין כליהם המנורה והכנתן זהחזבחות לציורים בין עולם הזרת לימוי־ז המשיח אל«י* שעבוד שכליים ולהתבונן חה 0האמתות העליונז'• מלביירת ב ל ב ד שנאמד כי ל *»4ייזז־ל־י א ב י ו ן ואולם שבגן עק שלר בו אדם יותר נגלים מקרב הארץ • וא״ר חייא אמי ר" י כ ל הנביאי׳ חבזאריםככי חה שהיה הוא יותר מקידש ל א נ ת נ כ א ו א ל א למשיא ב ת ו לת״יח ולעושי ויציל כפיי של הקדוש ברון היא ומצאן פיקסטיא לת׳׳ח ולמחנה ת״ח מנכסיו אבל־* האלהיס ובאלני הגן וחעייניו ריח לנו ת״ח עצמן עין ל א ר א ת ה ^הים ןולהיך • מאי סודות מופלאים ועדן רמז לתקים חיצת עין ל א ד א ת ה אמר רבי יהושע בן לוי זר :יין המעיין שאמרו ונהר יוצא חעק להשקית המשומר בעגביו מששת ימי בראשית * ד״ל- את הגן והוא לא נודע לאץס ולא השיגו בי אמר זה ג׳׳ע ש ל א ד א ת ה עין מעולם : $א עחלרק בג"^ . .ג 6הוא קתוקןלת״ס: וגן א י ת א ב ח ל ק ה נ ד ה יזו/ ו כ ת ב בעל עבודת וזקולע{ בחלק ה מ ; 1ו י ז ל ב ע נ נ מ ש 1 :י ן י ק , ב ר י ז ש ,ת ח ז י תרת£טיפ' חצורף בראשית 4 : : ^ ט ד ה מ׳׳ל תזבה על כליאשל בשם ישראל יכנה להאמין כ׳ יש גן עדן יגיהנס וכל לפרי חז״ל באלו הענ״ניס ברכות פרק חמישי דף גיד םאמר כה העניינים אחונה אומן אין בהפגכתנ או ־יש^ יחידה ח י ל ה ־ וגן י1לן היא.ב*רץ חמש וכמו.שמ:צי& מעשה ללבה כר יכוה עם אייהי ו " נ p .היקכלו־ןחלי שה ע״צ׳; כנןגגי; וכמעשה דלב״הישע ב״ל בסיף פרק ה ידיר׳ וכמעשה דא״כסנד ים כחסכס ת ׳׳יל .ובילוש יין המשייול בענביו ה ח השפע הזן יהננןי והוא היין היישחח א נהי׳ ס זתנשיס הכ&י־זר ודוג״ בעו,כ הנע־'ם ־ וי״א המשוי׳ר ח'שין שמרי* פיא׳ןילהשמליםנזגעת ;.ס כי יצאו ממני ונירלה״ן ה ט ז ב י ה ח ס ו ד נע ם ידוע •-חכמי לב והנביא עציו השלום העילכ׳ היין הטיב הזה לא ש^־טה יי עיין ילא השיגוהו הנביאים ונא דברי בו לעוצם :עצתי וגללו א:ה» םזינתין כי הוא לבלו היודע והמבין ד<כ:׳ והיא החזיןוהעינגה עיתד לתלמידי חכמים הצדיקים לעולם הבא והוא אמרם כל הנביאים לא נתנבאו£ .צא לג1שיאמו'ל§״< כו׳: ״ של רש״ב׳ »r״ mלברכה רדא^רא ואדדדתלמיד חכם וכמוצא רילהיץ*%ן ובמדדW דיעברון מ ה א י ע ל מ א ה :ן ה ג ח ל י ן ע י ל א י ן בעולם ה ב א ס ח ד א י ן ל ד ו כ ת י י ה ו יישתרשון ביה ויסלקו; ל ע י ל א ל ע י ל א כדין עין ילא ר א ת ה וגומר י ע ש ה מ א ן יעשה N n י ו ב ל א ה ה ו א דאקרי ק ע י ל ם ד ז ב א ־ למחכדה ל ו ו ד א י ד ל א בעיין מוינא י ^ ע ל מ א ד א עד ד א ת י י ן ל מ ו ג א ד י ל ה ו ן ו מ א ן מזוג׳ דילהיןהעול׳הבא ועל דאזכאין אינון בכלא דעלייהו כ ת י ב עין ל א ר א ת ה וגו׳ עד כאן: רשיי פירש מעל כמי שנהנה מן ההקלש לכתיב לה׳ הארץ ומליאה כלאחרינן לקחן לאחר ברכה הר» היא לבני אלם• גוזל להקדיש ברון היא את ברכתו ונכי׳ שבתטאוהפיריתלוקיןואימר אין פ ש ע י ולפי שהוא ׳:קל רזאין האתרים ולומדישהתנו לעשות כן ליהנות מן העולה הזה בלא בלכהלכו נקרא זה המקל תבל הוא.לאיש משמ»ת״ל<רבע 0בןנבט0<06^p *»1^r.נןסי!?&ש» p w iנ « » 4 והמתטיא עילעלט״יו״ל: מ ז ו מ י כ ו דיש כ ל מ ה כ ד מ ע י ל ם מ ה כלא נ י כ ה ׳ כתב בחלישיו יש בזה שלים וחר״שכא רבנן א ס ו ר ל א ד ם שיהנה מן ה ע ו ל ם סול נסתל והוא סיל * הזה ב ל א ברכה ובל הנהנה מעילם יז ״יז״ ׳ הברכות וננלהי שהחלרן על הפירזת או על הזה כ ל א ב ר ב ת מעל בו׳ אמר דבי חגיגא בד. ^ " Jאחד חהנאות העולם כבר הסכים דעתו פפא כ ל ה נ ה נ ה מן העולם הזה ב ל א ברכה כ»1ו שהשם יתברן הוא המשגיח ומנהיג הכל גוזל להקדוש ברוך ה ו א וננ׳׳י ש נ א מ ר Sro וסבת הכל שאף על פ׳ שהגלגלים כסניתס א ב י ו ואמו ו א ו מ ר אין פ ש ע חבר היא לאיש זהארן בטבעה צחיחים ומגדלים אין כתם משחית 'אביו זה הקדוש בדיך הוא שנאמר מצלם .לק חצל השפע ה:שפע עליהם מן ה ל א ה ו א א ב י ך קניךיאין אמי 4א ב״י שנאמד הסבה »מ$נצ' המשגיח הכל ית׳הפן מאח' י^<0ט^ש מורת.אמן־ י v » * a n *tictא ל׳מי־׳נ! האוקרים מלכה ז^מ״ל? מ?ה »3נותגילממ/ ומימי צמרי וכש זי שימני ושקויי שהיו ניתני׳ -י משמית אמד רבי חגיגא בדכי פפא חבר הון^ן י י א ל לאביה' לירגעס בן נבט שהשחית כל הכחות לגלגלים הפועלים באר[ בטבעי שבשמים עד כ א ן : ושזלליש הכל חתנו י ל ועל כן נקרא ת< ויכן א י ת א ב ח ל ק הגדה זו: שאמו חברן ^ן/ל אביו שהקדיש ברין היין כ א ת ע ה זא סבה ה1אש :$כח ז האכ ס כה לבן וג יזל אותי ששיזנ״תוזנו'ההשגחה מהנה ח־זעםה התחתונים וחי שנהג כן גורס לח:ינגת הטיבחןהאזמם כ תאתר ה ג י א לנו זני הכת יתינלזקניה לכן תשוב זלקיוזי^ת דגני בעתייתיחש׳ ?תועדו מלה כ נ ג י ' ח ל כרכות פרק ששי דף לה כד מיאמר כל מי םאעו מולה כטיכות המטיר ראיי שימנע מיזגו המטיכ את טובתו ינחצא כענין שהשחית ירגע׳טזבתן של ישראל כי השתיתו מליו לחליהס שנשלייס אשר קצץ בנטיעות לבדו והשחית האומה ומנע הטונה חהן עכ״לעוד כתב בחדושיי בירושלמי על מתמרזה: לה׳ הארץ ומלואה תבל ויושבי בה הנהנה כלום מעילם הזה בלא ברכה מעל עד שיתירו לו סמצמתליסזקיהול׳ילמייהל׳אבין בשה ל״ל כתיב אמרת לה׳ חמי אתה טובתי בל עלין חם אכלת ובלכת כביכזל משלן אכלת : כתב הלם״באז״ל בזה נסתר זכשתבין דבריהם תדע !3דהברכ<ת וקבץ לחהניסח הברכות כמדבר ע :י ז לנגלהונסתלגם תבין לחה מלכות בכתיחה ולא בחתימה ודעתי ?זל לב לא שכחתי זלא " עברתי זכו׳ י ואמגס יש טע׳ נגלה וגדול התועלת בח׳םתקני מ ס ח הברכה כן ל״ל בנסתר זבנגלה לכי סכברידעתשב׳ יס5דותעצו.ח.יתועליהםנבנה הכל * האחד לדעת שהוא יתברך חחו״ב המציאו :ושאין ס כ ק בזה כלל כמו שנתבאר ונתפרסם במופת עליו בביאור רב :והשני שאין אמתתי יתברך מושגת כי אם לעצמו»ת׳ לבד והוא בחציאותו נגל׳ובאחת חהותו נסתר ונעלם חן הכל וכדי לקבוע שתי הכיו׳הי1ה בנפשיתינוקבעו נוסחהברכייבנגלה ובנסתר ברון אתיכחדברעסמי שהואנחצא מפורסם אצלו עד סהואחדבר פניםאלפנים וכדי שלא תשתבש המחשבה שהוא ׳ת׳נשצא כמציאות שאר הנמצאייושיש יחס בין מציאותו למציאזת׳קןעו לומר מיד אשר קדשנו בחצותיו לקבויבנפשותינזשא״עפ שהו׳נחצא חפזרם׳ מהות מציאותו נסתר ונעלם שאי אפשר לדבר בו רק בנסתר ברון הוא ע״ כ: 03פר דדך א מ ו נ ה פי׳הטעם כאילו חטל כ׳ יבא לחשוב היות הטבע הויז זן לא הרצון האלה׳ וכפר י יינמ ״ ת ב ומעל בחמת בחה שהוי אחת • ואחלו ג׳שיוכלו על שלחן ולח אחרו עליו ד ב ר י ת ו ר ^ י חללו חזבת׳ מתים זכו׳כלומד כי הטבע לבדו הוא דבר חת אס לא יחי־ ויפעל עם החפץ האלהי: דרשלגה\ווין.לאנותוזכות וכונט למאמראכןש5תשטוג ומוי 1 שבקש עוג מ ל ך הבשן לזרוק על־ ' א|3 ישראל גמרא גמירי ל ה אמר מחנדת י׳לןדאל כ מ ה הוי ח ל ת א פרסי אמר אין?־־ יאעקור טורא בר ת ל ת ׳ פ ר ס י ואשדי עלייהו אזל־־ עקדדטודוי* בר תלח*יי& 6דםי ו א ו ה ב י ׳ ארישיד־ז אייתי הקדוש ברוך ה י א עליד־ז קימצא ונקבוה ונחי ת ליה אצואריה ־ בעןיין למשלפיה משכוה שניר־ז להאי ג י ס א ולהא׳ גיסא ו ל א מצי למשלפה־ והיינו דכתיב שני רשעים שברת* ו א מ ר ר י ל א ל תקרישבררת א ל א שייכבה • משדה במרת הואי עשריאפן^ ע ו ק ל נ ר ג א ברת עשר אמין ושווד עשר אמין ימחייה בקרסוליה וקטליה ואבן שישב ע ל י ה משה דכתיבוידי משד ,כבדים 4 1 ל*יי ה ? ג ״ כ5 פירש אחר עזג בלגו מחנה ׳שלאל כח־הייתלתא פרסאז׳ דכתי׳ויחנז מבית הישימות עד אבל השטים י זאמר מאמינז רבה כר בר הנה'לדידי חזי לי ההןא דיכ^א והוה תלתא פרסי פיתיא פירוש רוחבה־ קחציס נחלים י שרבבת לשון אשתרבובי .ירדו וגדלו לחטה משה פחה הוי עשר אמיך שהרי הוא הקים המשכן שנאחר ויקם חשה את החשק זדרםינן הקים עצמו לקומת המשכן• וכתיב כיה עשר אמות אורן הקרש שולר קכ׳ן למעלה י ומתייה בקרסוליה קבי״לא בלע״ז יידי תשה כבדים ואינו יכיל לפושטן כל היו׳אלא אם כן סותכן בזרועותיו ויקתי אגן וישימו תתתין משמע במקומן ואי אפשר זה אלא$״׳ בליעה כיון דפית״הו ורומז כ׳ הדדי הוי ואין נפילה נכרת בה אם לא נבלע׳חשום הכי נבלעה והיא לרן נפילה יי*״' י ל :כתב הרש״בא בתילזשיו כ׳ זה התאחר כונה ע״ד מאמר אתר במסכת נלה האשה י ( ביפות פרק ywhדף נד מאמר מ האשה ויאחל ה׳ אל משה אל תירא אותו כ׳ נידן נתת׳ יגיחליזכדי סיחיןועוג אידם הוו מפנימה ב־ןילא משה מעיב ילתנתירתלוהיתין • מתשובה של אותו נייק א/ה יודעמ ה כלכושלאות! רבע מלמל שנתיראמשהשתא קעיזודלו זכות אברהם שנאמר ויבא הפליט )יגל לאברהם העברי ואמר מר זה עוג שכלט מן המבול ״ אמר ליה הקלוש בחן היא אל תילא אזתו וגומל ע״כ לברי האגדה שם: וכבד ׳ידעת שנמשלו האבות בדברי הנביאים להרים באומרו קיס ריב את ההרים • ווזגאלמוה הביטואלצור חוצבתם זכתיבאחריו הביטו אל אירהה אביכם י כשבאו ׳שלאל להורים להם ביי* גויס גדולים ועצומים מקם לא בצדקתם רק מצד זכות האבות ומשמרו את השבועהא שהעיד הכתוב לא בצדקתן וביושר לבבן כ׳ אס למען הקיק אמ המגיעה אשי כמבע כו׳ • לכ> םהיתה מקטרגת מדת הדין כמו שבאבמללמ לג*ו*יןתת (Sגוי יוקרב ג״פי׳ על כןגתייאמשהשמי״מאמזרלו זכית אבר־סלעיג והיא סתחהבהישחשבעמ • :יאמר אחרי פאק כת האימה הזי עם רבו׳ העכשמתניה׳ ביג׳כוסאי׳ לק מצל וכותאבותם ואני כבלקדמת׳ להם בוכות אברהם אם כן הריני עוקל ההר ההוא מהם זאע״רבזלהפ-כזעליהס׳ .זהיך^יה5אזזנקר.ז ההר משל לישראל שהם החגבים שכחם בלשונם• ופמ* שבא בחללשכלחין השיר כו׳חההשזלכחו בלשונו אף ישראל כן ל״ל שבתפלזתיהס ותחנותיהס עמלה להם זכית אברהם ולא סייעה את עוג לק נתהפכ׳ עליי והיא שירלה על צואלו והקהה את שנין • וחכמ סהיה עיג מלן חזק ימצל הטבע יכח הזליע לא היה להם מעמל בפניי* זצגיז שזכות אברהם לא היה מן הלין לפגוע בזיצג״כ היצלן משה בתפלתי לזכותי ילזכית השבטים ילזכית האבית הילה • והיא אמלו משה כתה הוי עשר שקל נרגא בת עשר ושזור עשר ל״ל משה עשל שעמלה לו הזכית זהנלגא שלקח רמז לזכותהעסבכללושהיועמ! * ומפני שהיושס המשילם לכלי המושל בילו שהיה פועל ושיור עשרר״ל זכיתהאצית• יעל כן המשיל הענק למללג שמללג למעלה שהיצרן לללנ אצל זכית שכנר קליזההיי כזמן לתעלהממגו :ימחל ב׳יור לחה הזצלן צכלזה להכות איתי בקיםזליו ־ י״ צ צבמל חמנז 4׳פ©ישץ* ספס?ג צלןלםוליו בשצילאבלהם זאחלימשהכחה הוה עשל כ׳ כן היתה חדתי של משה כחי שחיזכל בשבי* זע״כ לקת צל השיעורים בעשר זלא שיהיה צרין כאן לכל השיעורים האלי אלא חפני סליל המשל כ׳ הוא ממשל עזג בגודל הקימה מאל על שעקר הר של ג׳ כלסאות זשמז על לאשי י ע״כ המשיל שיעיל גזבה קרסוליו לשלש׳׳ אחה כי כן לרן החשליס לתפז׳פלטיסניאותיסלחשל ההיא שלצה כזהכתז׳איהחכח׳' וכן עיקר י יא״תי ברישיה ובעא למשלפיה כל הלבלים נאותים לסלזר המשלים לא לזולת זה ואמרו בבריתאהרזאה אבןשבקש עוג לזרוק על ישראל שירא׳ חנגלהו בביאירשהיתהאבן ממש שלצהלזלו׳ק: ד ע כי מפני שהיה עוג גלול כת וחסון כ־11נים עם הייתי בא עס זכית אברהם ללעתילא מנע עצמו ז ש ר נ ש 3ע : i ו ! •־ ן ! ; ו i ; י מהיותי מתעסק לבא עליהם בכחז הגליל'והיה מכין אכן אי אבנים גלולות לזרוק עליהם מם ־ םלא היה ק בבא אחל משאל אנשי המין האנושי ־ ואחנס עיקל בטחוני בנצחזנזהיה בזכות האבז׳ לפן ו שכבל ר$ה שנצחז עמ» >3שלא בדרן הטבע זאשר נעשה להם ניסים בתריעת ים סיף ושארהמיתית זחופת^ אלא בעיןרי ההל ההיא מהם מזל צה״ת מחי כמ»$י*מ pwerהלא* להכצל הע*9מ5ממסממנד־צ»}* שצעשה להם נס ־ זעל כן הטעיננז בליזיייזז ברכת הנס עכ״ל הלש״בא ז׳׳ל: וכתב בעל עקידה שעל פ״א וז״־ל באו ל»1ינז זיל ללחוז בתידתם זאת הנעימה כי היארא* חוזק האוחה הזאת שהיא עימל על ג׳ לברים אלה י אםחצל כה עצחםורבו«םיא& י1 חהזכות אשלבידם׳ וי& מטעם קדיחת אהבת אביתיה׳ הלאשזניסכי שלשתן זכלן בלעםהלש© ־1 בכלשתד אחרכימלאשצוליםאלאנוזגז׳הליקלימתהאביתמימנה עפריעקב יגיחלהליחזקסחצל | ל*ייסתחית נפשי חית ישרים יגוחר הרי זכותם זהזאמ״ש מחנה ישראל כלוה היי תלתא כרסי׳ ואייל \ . שכבלישאליהעניעיש בעצחש ויוזל קלותיס מהם ולזה אחר שיעקור הל שהוא חזה השיטיל מ מ י : וישליכהו ו i ! ברכות מאמר כז פרק תשיעי •דף נר כה ן וישליכהו עליהם כלומר שינצחם זה לחחשב כן לאיית׳ קמצי ונקנוה ־ והכינה שה;כיית אשר-ביד י^ישי האויזה הזאת הלצים לגו וגללו ועצמו מאל מ1כיתו והחלישו כחו יכטלוהו ־ יכנה נמשכו חו״ל חמש ׳1 כמת הכתוב.בישעיה אל תיראי תילעת״עקבמתי ׳שלאל אני עיזרתין נאם ״׳ וגואל ן קלוש ישראל יגו׳ ־ ובייש בעאלחשלפיה חשכו שני׳ כוונו יפה להתיר השאלה .שזכרנו לאחר על מ׳ בטח קשיצא להלחם עמם אחרי חות1שיח1ן על <לס אלא תיעפות שניו אלי אשי גללו בעיניו לכאן וכאן• ומעתה אין צריך < ק חחל • ו0ו»ו.עצחו חה שאחרו שם חשה כחה הוי עשר אחין שקל נרגא בת עשר אחין ושיור עשל *!חין וחחייה בקרסוליה וקטליה והלי הס לברי חידה כראשונים לימרישאיןצריך לומר שנמצאו בעם מ׳ יולו השלשה עניינים באוש! ׳ותל;כלא אלת אפילו במשה לבלו נמצאו כ׳ היאעליו השלום מצד עצמו הוא גבור בגבורתו ולכן אחר עשל אמות עליו ועוג אינו אלא תשעה • ואין הכוונה לכם .שהיה חחש אלחדרן/גיזחאכדרק כמ׳׳םבפרקקחא לסוכה מעולם לא יללה שכינה למטה מעשרה י ולא עלו חשה^ ואליהו למעלה חעשרה ־ כ׳ אורן הקרשים כן היו י וכן היה גובהו של משכן ־ ורצו בו שיותר היה זכיתו של משה שהיו לו עשר אחות שכליים ולעוג רק.ט׳גיכני׳׳ * ואחרו שקל נרגאזכו׳ר״ל כי הזכיות הם כלי קרב כחצים ביד גבור סניתאגגרזן • וזה גם.כן ממדית העשר׳ • ועל הקדימה אחר פ ק ק ותלה עצמו גה מספרטשלהשהוא זכות אבות הראשינים י נהי.א קדימה מעולה מקדיתזו י ומחיי׳ בקרםול׳׳ריל שנצח /כות^סיעותיו ששחם נהסלאברה׳אביוכחו שזכרנו י אגל שלא היה משער כעצתו מ י ה חגיע לסוף ג׳ פרסאות אלו שבקרסוליו של עוג • והנכון שנגע בשרשיו ובעמוד׳ואלה אשרכמן עליהס1עקל $והרגו והוא ת,של השם יתברן אל תילאכו׳ ־ . .,. <14 זמעשה ש ה י ה ב מ ל ך א ח ד ג ד ו ד • ו & ע ״ ד ס ו ה ס מ י ט וכלאניטי-סיעתו• לאיהי,׳־ .מכבדים א ו ת ו ׳ ו נ ת ג ד ל עמו נץ יודע ציר מקטנותו־ מפתו יאכל ובחיקו 1 י ש נ ב מ ד ו ^ א ה ב ח ־ ו א ו ת ו • .ב ש נ ת שלש ל מ ל כ ו ת ו ־ עשה מ ש ת ה ביום ח ת ו נ ת ו י לנד־ שריו ועבדיו פרשיו ורכביו וישם הנץ לפניו ל ה ת פ א ד ב ו * וירא הנץ גשר מעופף י ל ק ח ת גוזל מדחף* ויתמרמר הנץ ויעף אליו* וירמסהו ת ח ת מ ל י ו י וישב הנץ ויבא ע ל יד ה מ ל ך א ד ו נ י ו -כי א מ ד מ צ א ת י חן בעיניי׳ וישלח ה מ ל ך א ת ידו.ייקחהו • ו ^ ^ < :ר .. ר&צפצהו׳ ו ג ל זדשדים ת מ ה ו ו ל א ענו עוד י ויחד־ ל ה ם מ א ד J : ל ה ם ה מ ל ך א ל יחד בעיגיכם ו א ל ירעלבבבס ־ זאת ה ה ו ר ה והתקה י כימי )יאמר ^ ל ח ידו במשיח וגקה • והנשר צניף מלוכד־־״ .צנף ־ ומושל בכל ^ ו ף פ^ף ״ והוא מלך• ע ל כ ל בני שחץ• כ ל ה מ ו ר ד ב ו ר א ש ו י מ ח ץ • כמשפט הזרז ו ד ר כ ו ׳ יעשר: ל כ ל איש המבזה מלכו״ ויתמהו האנשים ע ל ערמתו ו ח כ מ ת ו ויראו ממנו כ ל א נ ע י •מלכותו: 1, ולפי םעניין עוג עס משה וישראל לחיק זה המעשה ה0יו& והנזיר לכן הבאתיו אגב גלרא : וזה כי כבל ילוע שעוגה!א הפליס שנאתל ויבא הפליט ואחלו שניצל ב1כות אברהם והיה *והוב להקלושגלון הוא בעבור אברהם וזרעו שהציל זהואהנץ אשלביל אלונז • ובגכהו ולוב גלולתו בדס׳לעוף ולרמוס על הנשל וגוזליו סם חשה וישראל כיכשםשהנשרחושל בכל עוף כנף כן חשה חושל י״לך ישראל לכתיב ויהי בישלון מלן וישראל גוזליו שנאמר על גוזליו ירחף וכידוע בעניין העגל מסר עליהם שאחל ואס אין מחני נא מספרן וכו׳ כי אחל משה חוטב יכנסו החצי׳ בו ולא בבניו .וזהו בלבלי המעשה מ׳ םלת ילו בחש׳חו ונקה י גס כן למז לחשה הוא היה משיחם של י !5ל • ואחל כן אחז נעולפו ויפ^פציזוילמז לענג #מלו עליז׳גמאחל זיז#ל עקר־טור0וכו׳ ז0ות5יהאלישיה * איית׳ נ פ ש של ז א ! 7 הקלוש ברבות מאמר כח פרק תשיעי דף נט משה בנא• הקדוש ברין הייז עליה קוחצ׳ ונקבוה זנתית ליה אצואריה וכזי ר״ל גבלה עליו יל המלן גבורתו של הקלזש במן הוא ונצתזעל שהיו יראים כל ישראל מחנו: וקיעח על זה החאתר לחה ״תס צהק״בה תארי' נבזים ושפלים בכי ולמעה ועול קשה חזה לחי* ז:י! מוליד לוקא ב' דחעית זע׳׳ק לח ה חולי ל אותם לים הגלול ומה ענין הקול הנשחע מסיף העולם יעד פיפי י »ל׳ק והלא ב׳דושצ הקיבה לגאול אותם מתון האוחותוחי <אמל לו מה תעשה אי מי ימתה בידיו :וגם המודה פ׳ח״הופ׳מ״ו ח״אהתמלמלמאד ע״ז ואחל אין לא נשמדו חז״ל מיה והחה חלו יעצבי את דוח קדשו בדבריהם אלו וכו׳ :אלא נ״ל ח״וש אק בפיה לפניו »ת' ולא שום צ?ני. זלאגה כי הוא חםפיק בעצתו ולא יחסל לו לבר שעליו ייזרדמ*1י**^«ו£ולמי זנבי*גיז יאקגליס וזה כ׳ כל עילשימשט חתנו ית׳ העוב»זת^מז<דושלעו חלפניו המעשיםהמפולטמי׳לשלמית J*pW״»* אותם ל״ל בהמצא השלום וההסכמה בין י • הכתות תחתיות שניות שלישיות ע״לשאחר ממלמדי*ויהאיבהאיייד»׳ימס»1ןל*»»יצ*. הכתו׳ זהיה ביום ההוא אענה נאם ׳ייאענם ^זה^דוש־כדוןידיץאזויכדארת ^ ' 'tlfftffH אתהשחי׳ויהם יענו את הארך והארץ תעני בניו ששמי ין בצעד בין אומות את הדגן ואת התילו' ואתה׳צהר והם יענד העולם מוריד ׳שתי דמעות ליים הגדיל וקולם »( p׳זלתחל :הלאאז תתפלה׳מעלתו לעיניה י נשמע מסוף העולם ועד סועז: הכל כיבןנות הטובה־ רבומוכליה וכרזבם^ כן ירבה השפע היולל מ0תו יתברך ובין נתרבתיהשלואה ויזמרו זכלונס לבלעיבתענית לא אבא גירושלי' סלחעלהעדשאבא בירושלים שלחטה שנאחר בקרבףןלוש וכוי • והוא מבואר כי בהיותילושלי׳שלסטה בישוב וב״ה!במ״^כווכהניהבעבודילולוייםבדזכלםוישלאל במממליהיוכלצכולי־המערכותעל סידרן i ויתרמ ^W d t y f f i WffiSS&SffiM&j והיה גפי 13התואליש הנפלאים האלהיי' :אמנם עתה שישלאל שלויים בצעל בין אייה הקדוש בלון הוא נעלר חאיתו שבח של עולם פ׳ בהטלתו יסננו ונעשו הצל בחרשים ״ ־לפסקו הצנילות הנגליונו׳ זהעזד שחתה כלפי מעצהוענקה^כיה והדמעות מצד המקבלים• ^וח$י שני בתיחקלשות הנחלצות באו ?1ו שזי למנגות בלומר שתיהפ6קותחהח»ןורותוצנזלזת׳עליונותכפסלןו והולידליההצ^ול ׳'שסםנגלו י זנראוחעשה ה׳הגמלים ולכלאים כלכתיביוללי היםבאניותייולר המה לאו' מעשה־ מ׳ז^ולו ליי׳מסל) ונפלאותיו לצ$י אלם • ומיום שנחרבו החקלשזת אין שבח והלול בכי כל רק במעברי יחים כנזכל ואותו קול לצי בו אוי{ו שבח מסכלים בכל העולם כלו כי הים סובב את כל העילם ״ ואילולי מאתרו של הת״בה וצוזיו עליו האומר לים עלכה תבא היה מציף את כל העולם ־ וזהו ״ & 8חז*b5וקוםבכלהעולם כולן :ומה םהקלוש ברון היא איינזבואל ישראל ^ הבע האותות• הם עצמם גולמיםלהםכיהדבל עלז׳ בתשובה כדכתיב . A , fy r : : c ; ; w c ״ ׳ *- י יי -׳ * •׳•_.-.. "••'־• י ^ ^ 1 ^*''-m&ff ־'בכלק סשפינה עתילין <שלא? ליתןיאת הליןוכףכאשר י י " • .כילשנובמקומי וחהםאמלזוכלאתבצ»ןל* $י ־נלחמיםכחזשאואלזולליצוליזבלתחיס ־ י •"''-׳' י• י ונאחלזכור5זזכלנולתם אלתחנ״ז :י •״ יי' סליק מסכת ברכות בדון ה׳ , ״• י • ״ "- c ס פ ר מסכת שבת פרק ראשון דף~יב-מאמרא׳ כי &! :שפד . ישרש : ל ם ד ר יעקב ממןך. וקשה מאלהלבל ללחל שמלאכי השרת אין חכירין לשון ארחי • והלין שנינו בסוסה דףל׳׳ג בשמעון הצדי'ששמע קול אבית קדשי הקדשישאומר בטלית עגילזילאחל שנאילאיתאהעל היכליו ־ ׳ונהרג גסקלגס ובטלוגזירותיווכתכואותהשעהוכמונזהז זבלשוןאקמי אמרים׳ איב׳׳א שאני בת קילללא שמוטי עביד׳ איבעית אימיגנריאלהזה•*אמ׳&ר*3זגבריאלולמדושבנניסל&ון • ה 6מ ל ג בריאל •דע כלממנמי : n mממיפיג״יזל כתי 3במלין חן קדהוסנ שלייזפסא לי ילא ו כ ת ב ׳ לנה לשים ודנה כתבאלירשיסתנאמנאתקלוכרסין :זהנה הכותב ודאי מצאן יי׳ צבאות הוא: לונסליו>1מר>5י;«ל5זכ»םמ»<רוןגלשון * י מ י י ( ו ה ב ו נ ה להם ל ל ע־״ל שבאר בעל ״ציי׳ יי עקידה שער נ״ת וזיל כוונתי זיל לזרו האנשים שישתדלו לדעת ולהשכיל בתולה ובחכמה מד שיוכל שלמותן בםלר לשמו בבואו להתפלל לפני אלפיו גלםון •התולה הקדושה ־והנקיה חבל סיג כד< ;פימצאו ל! אמצעיזם גאיתיםלהשליםדצמו דבי יוחנן כי ה ו ה אזילנא בחרוה דרבי **יעוד ושלח ישים אדם עצמו מפלל שאינם יודעים לשירלי בתפיחה ומנין א מ ר המקוכש י5קרך לבקשצרכיהם לק בלשון הדיוט והוא הלעז לשלום וזטנין א ס ר רחמנא ידכרינך ל ש ל ט המשותף לנםיס זלנעליס ־ כי אנשים אשר היכ• עבידהכי״ והאטד רב יהודה לעולם א ל ־כאלה כאשל יצטלכו לנקם צרכיה׳חגולאם לא ימצאו להם מליצים.ואמצעיים מצ!גי »ש> 1א ד ם צרכיו גלשון ארם* ואמר רבי יוחנן ססלונן י והזא מה שאמרו שמלאכי השלת כלהשי*1צדכיובלשון**1מי<אין מלאכי השרת אין נזקקין להם לפי סאינם מכירי׳כלשון נזקקין ל ו שאין מלאכי ה ש י ת סכירין בלשון ארמי לומל שאינם מטפלין אל לשין הלמנו א י ע י י שאני ח ו ל ה דשכינה עמי • וכן במסבת י י ונא -למתפלל 5ו י כמו שאמר יהי מכירך זשוטחפרק ואליצאטדין: גרון מצאתי;מן-געיניךלהכירני אי*נס גחקיה תולה שהשכינה למעלה חלאשיתיו של חולה לזון אזת< ולפלנם אןיןלולםעלו המקום לת»לתחס7 »לתס 7 ז ב ג מסכת rptr ׳ פרק ראשון דף יב מאמר & ירחם עליו ילח יקפיד על חסלזכי י וכמו םאחל שוחל כתאים ה׳ • וכןבצבולכלפירש/זיליתיל צריו שיסייעוהו מלמכיהשלת*־ לביס לא צליכי להו שנאמר הןאל מ י ל לא יחאס ׳ ולכןבאז גחל/לס חלו: הקולות הצ״ל לשמעון הצדיק וליותנן כ״גצצתי טליאלאזלן לאגחאקלל באנטוכיא • י ו ק בסוסה נ^י לגלי הקודש באז בלשון תלגיס* לכי כי הלבל שבא על ילי ב׳׳ק או מלאן או איזה שליח חן הסחיס י ? • ] ולאי ישתחש בכלהצשונות כי איןלבלנעלסלחעלה כמו שתקנו חז׳׳ל נוסת הקליש בלשון תלגום פהיא הלעז שלהם כלי לצרף הלבים בהבנתו ולשקף עחיהאק לחנין עשלה י אחנס בתורת זבות וסייע | ן ( , p ־•־־־, .״ י ת ב ר ן ומעוצה פציאותיו J כ ז ג ס וכן יבינו שחמק הבלול •*-בייאליעזל הקליר זלוחהן • ידלא כדעיואק עזרא ז צ שלגלג חהם| י בפרט על התנ5ןלביחליע»רהקג»ל^י שילזע מפילושז לספל קהלת בפסיק על כן יהיו לבלין מעטי* כי האלהים־בשמים ופז' ע״ש ומפעם זה ת<ןנו חז״ל לקלות בפל שבועהפלשה שכיס מקרא זאחדתלנ גם כי נתנה חסיני כדאיתא בחגילה: — 1 ז״ל פילש בלאי אתה בתמיה' :קושל כתלים כגק ץאמליכן ^ ק -ם ג מ ה תבא יקוךלגב^ דטי רי״ש וכן שעט״נז נץ שצריכים כל אות תני׳ גי זיי<» 0כדאמ^פןיבאהחותלאשהז״ןזנמי^ ו לימין ולשמאל מ ג ז חעט וכן לאש השיןהשחאלי וכן כל לאשי ז אותיות הללו בכל מקום שהם י אין שלו^ן בעידן אין לרן ליתן שלים במקומן • לעוזרני תצלח מלאכתן * חיל בעליי' אחות אתר ועתה יגי& י • ., • . c - :׳. v , . .... . .נאכתי׳׳זגזמר; די• תוספות יןולס^ז״הן מ*יו״ ויויוהש׳טן די״בל בש<ה שירד משה םל&גי»} א 0ר ־ :־• •לאי3יהיו7ע יותןתילה* יוי״5 לאמליצן בחללש לפניו ילןדבל שטללו הק״יבה בא שטן יאמר לפניו דב״ש* י הקלוש בלון הוא לשטן בשעת חתן תולה אמד ליד־ן נ ח ת י ה ל א ד | ת ו ר ה היכן היא * &לא יקטרג לוחל אותה שעתיללתטוא סוף ה ל ן א צ ל ארץ א 5ל ^ נ ד ה היכן ה י ^ א מ ד ד ז ארבעים יום בעגל אתה נותן להם התמה*. ל י ה אלהיס הבין דרכי? ולומד ״ ה ל ן & מ י ים פ״ק זהזא השטן זהואמנאןהמנמ־דלאיתא וא״ל אין עמדי י ה ל ן א צ ל תרווס וא״ל אין^ שנתנה זב״ג זאמדינן נחי נסנהללק תיש*׳ בי שני ת ה ו ם אמד ל א בי היא ״ אבדון ומוו* עכ״ל: במשא׳ מן השטן שלא יקטלג אמרו באזנינו שמעני שמעה ״ הזד ואמר לפני • ת סחאמל נמנע להיות כפשוטו גמה הקדוש ב״חד^ישע הגשתי׳ pMH^asו ל * הק1יי»»ייך0וון &מ «0חק טיאיייה י שצום בפילן כזיכ״ אין שיין לומ*5זין&ג* ^ * מ > * מ ד ^ ח ^ ^ » ת ן לן ט ׳ והכוני מ מ ע ל ד ד ן 4f1firo*ftriD8 הקדוש בדיין הו»* .היכן היא ״ א״ל וכי מה אני ב׳ שער ששי ויראה כי תשב תשה בחקירתו שנתן לי הקדוש ב ט ן ה ו א ת ו ד ה א ״ ל ה ק י ב ה וכפי מה שהושפע עליו מעולם השכל v למשה ^ - .׳ שההצלחה והשלמות הוא בתקילה העיוני׳ ועל זה היה מוצאלהקלו 1בלון הוא קושל כתלים לי׳יתיית; והה השגיות והעלות לאותיות מ כ ת מ י אשר מהם תיאה החתירה העיונית יאז אמר ליה.הקליש ב״ה שאין ש^ים ב*:ירי י והיא מאחר נאחל בנימית׳כלוחלסלאישיג הללקיתבאזתז האופןז?וא הנלאה גיזלין שליש י ואותר בעירו לצה במציאותי י וגופו , v v : ^בת פרק רב> עקיבא כז מאטד ב זגזפו הנקרא עיר קטנה י ואז השיבבחקילה ההיא כי א׳ אפשל שיקבל החקבלהחושכלו' העיוניות שהה לקוחים מנושאיםהוויםינכסליס אלהשכלהנכרדהנצחיכ׳ הוא בצדהלאשוןעבלנקלה י וזה אומלי כלום יש עבד נותן שלום ללגו ־ כליחדשא׳ אכשרשיחצא נייצא חסל כזה שיתדנק עם הנבדל י ׳ לך לעזרני • כלוחר האחת היי( שבטבע עצמי החקירה הגדול והנורא והשיבו בחקירתו זה אי אכשר אכל.אס תכין עצמן לקבןל לםשהטשה בראי א ת ה • אמר לפניו רבש״ע הדבקויההוא אז על צלההשפע׳האחוניית חמדה גנוזה יש לך ש א ת ה משתעשע בה בפל אשר היא יותר גדולה תתדבק ולזה חיל אמיליההקב״ה יום אני אחזיק טובה לעצמי י כי;ח ועתה יגדל נ.א כח יומי כי הכת לטשה הואיל ומיעעת עצמך תקרא;;ל שמך האלהייוההשפעה השכלית היא אז גד1לה שנאמר זכרו תורת משה עבדי וגומר :אמר בחה שישיג החאחיןחה שאין יכילת בשים דבי יהושע בןלוי בשעה שעלה משה למרום ואז מצד זה שלום חוקר להשיג • מצאו להקם׳ ה שהיה קושר כתרים לאותיו׳ • ולבקית יהיה לו והוא חצד החללה והאחת: א״ל משה אין שלום בעירך י אמר לפניו כלום בעקידה בשער ע״דלענין קושר כתרי׳ יש עבד שנותן שלי־ם לרבו * אטד ליה היד־־ז . .. .• .זכז׳זה השכל העיוני עלה לחמ׳ לך לעזרנע מיד אמר ליה ועתה יגדל נא.כח. השגתי בתקילותיו בהשתלשלות.הנחצאות אדני כאשר דברת פ ו : וקיומם וחצא שהוא יתבלןהקישר את כלם וחעחי'איש.יהס בכלליה׳כלס כי מ״ז פאוכן ^ £א ׳ £ה מ ן 1ל ו ^ ו ל .כ ה ה ה ו א מטבע חוחריהםיז ממכס ל?5וגיאומרייגזירהזו ^מקולקיני^ישפעה חחניו״יתכר^השאלה ההעתקה אין שלזס בעידן י ירצה כסמל אתה שאין החוט הזה הקושר והחקייס הנמצאות מתקיים מצלי והדוחים אלין חבני עירן י קזר יאמר כלים יש עבל כייוהזא ההשכל העיוני יגזור שהקיו׳הוה הנכלא לא יבא חכאת החמר לכי שאי; מטבעי י והיתה תשובתז היה לן לסייעני בטלב המעשים כתיל״׳ אשר העוצם עוחד עליהם ח׳ד אמר ועתה יגדל נא כו׳: ה ה נ ז כ ה , , וקימה לחההיי באיםששיס רביאחלאכיס לקשור הכתרים • יבשעת החטא באו כפל קין רבוא כו׳ והלא אחרי ז״ל לעילסמדה .טיבה מרובה ממדת כורענו׳ואחרי מלה טובי עושה פירזתכו׳: הכוגה בזה המאחר-ע״ד שפירט בעל* עקידה בתכלית הביאור וכלל מדבריו ^עולה היא כי ־,מה שדקדקו ישראל בשהקדיחו בחענה הלאשין לימר כל אשר דבר ה׳ געשה לנד זלא אמרו *אז ונשמע עד הפעם השלישית שנאח׳ זיקת כונה לנ כתריס א^גכנדמגשד כוי: סכר הבר»')יקר'באזני העם זיאמלי ^ י ^ " v6n׳ א 0ל * דבי סיסאי בשע' שהקדימו ישדן1 .לבר ה׳נעשה ונשמט ילאה שדקלקי היטב נעשד־; לנשמע מיד באו ש ש י ם בענין הזה ־ ולנאזל׳קבלו עליהם י^זעשה ד ב ו א של מלאכי השרי ו ל כ ל א ח ד יא׳ טישח1 ,לבד לראולהוא ענין יזתל נקל ומשותף על שיתבוננו עול בינה בענין אחל כן ואחרו קשר ב' כתרים • א ת ר כנגד נעשה ואח׳ כנגד נעשה !נש־זע כלחה שראושסממש׳התוכיי נעמע מטבעו לבית לילי השכל ועייל בר ועלענין מגזיף האלהי הוא יזה שזכר להתקשר בכתלים ההם האלהיי'המעמידים השזוף והמחזיקים אייזי כלינ״ן קשי האותיות שאחל בזקיםאחר .ובאמדו שזיו הכיזריכשניס לכל ^חדכוונואל התועלת ה^י והוא לרן השגת הענייני׳ זה בזה וקירובו • וגאתה שהי! סכזילי הכתרים ששים לנ׳ח כינו אל 5 ־ ־ * שלא מאמר יג ש ב ח פרק רבי עקיבא סלא נמצא בהם מל זה האופן לוי שיהיה בעור ולק מזה השלמות ״ ובנחלי כי כשחטאו הוסח על כפלים של מלאכי תבלה יזלה כי השליזית הזה הבא על זה האוק בקושי יוסר • זזה שאם היה השלמי* בחלק העיוני לבל הנה בהפסל הלתיון יסכיק לשיוםל כתם מה 0״ אמנם עכשיו שישתתף המעט * לא יסולק השלמות על שיתקלקל גם כן הכח המתעורר המניע אל החעשים ולזה אחל םהזצלכו מלאכיתבלה להסיל׳ כי אין מללכס להנצל מהם כי אם בזה אחל זה ועל יל׳ מסירי' נשמע׳ וכיון ש ח ט א ו ישראל ב ע ג ^ י יייי מתחלפי ואף על כי שיוסרז לפי שעה כבר ק״ן ד ב ו א של מייאכי השרת ופירקוס • שני* ישאר הכתר בכלאו גאנשייהשלחי׳מהסכי רכלן»בהמשה ונטי !• ? « א & ד י % ^ ( # 8נ זה וזה לאיי ללמות' למשה• וליועיד מ4ת ה א ה ל • א ס ר דבי סימין ע ת י ד הקדיש כריך\ . שסופו לתזול כי מעשה לב וכח״שזשיזית שנאמר ופדויי יי* י: ה ו א להחזירן לישראל״ מזלם מל יחשה ישובון ו ב א ו ציון ברנד־ז ושמחו־־/ ובטדר״שז & .ד מש* ליילל שאמל על ראשם: לעבדו מזוג לי '3כיסות הללו והיה אומר לו הוי זהילעלשדוינכנם לפלטין • היה עגל אתל שרוי על פתח הפלטק צגת לעבל ושבל אמלההן היה־העבד מ י י מ ל*י י המלן אמל לו המלן מה לן מרתת * אחל לו שנגתני עגל זשבל אחדמןהכזםז'» א״ל המלן א״פ הזהל בשני כן אחל הקלה שני כוסות מזגתם לי בסיני נעשה ונשמע שבלתס נעשה כשעשיסם את העג^ הזהרו בנשחע ההוא לכתיב הטו אזנכם ולכו אלי שחעו ותחי ננשכם :ה ח שאיזר שהיה קושי ההסי$ מצדהידום לבעלים ואף כי יתטאז במעשה כי לנים לוחמים לו כמו העצלה והכילות והתאזה ו6דייז^ • ^*<^< \&*#N*1אג* יי^שמיל י < ^ » - ^ ^ 1 הצה •־ ואלישע אחל יוכיח . : •י י ^ ע;.-״:ז 1 , 1 : 1 ל/הכס גאליק״ו כתב בפירושו לכי׳ קהלת וזיל ועם כי פשיטיתו מספיק לכונתינו כי גמ$ י סחיל »' את כל המרדה הזאללתת התורה ליסלאל נילעמש״בו< ה מ י ל י ם במאל מאי , ומכל מקום במה שנרד לםיף הבנת הלבלים נגדיל זנא7״דהלבל ב'»תי^ת:׳ ״ -ייוי^^לדבל חיכא ן למידק מהיכא חופית שהיו כ״ב אלף רבוא וקלא כתיב לבותיסאלפילבותיםי&״עשלים אלף*־ ואלצ» שני אלפיפוהרי^פ•״כ אלף למולי ולא כ״ £י- לרש למתן תורה וגוג* לייי׳ייי כ״ג tffiי כ ו * ירדו »>1 אלף לבואי עול יקשה הנאק\המשובת»ן הקב״סלשיכי^יי״ת. : ^ "״*י^כיתיתי י זאס ממלת שנאן הרי הדר דניאכד״טי-יטן^כ^^ \ א מ ף * מיד חמלו אף ע* פי שהיו דגים לתיקיה ה*וr1יקשה•<dS?r ־רבו*ידדרע& impsiכד^ך ה ו ן א לתהיכא תיסקיאלעתין • זכי בעלי גוף לסיני שנאמד דככ א ל ה י ס דביתים י^פי שנ^ן i וגשם הס שילחקם המקים לאצטרין קרא הנאיןוהמשובחין יכול א ף ע ל פי שהיו רבים , לאםמיעק שהיו רווחים • גס בעניין דחיקין היו • ת ״ ל שנאן ׳שאנן והשקט^דגי [ קרוב׳ פירושי ה' ב^צרי׳לתת טעם והגנה ב ס ! י אל השכל מאי קאחלי: וביאור הלבליס שאחל הקלוש ברון הוא אנכי הי אלהין להסיר מכשול מישראל לעי &פני* י" נפנים לבל יי׳ עחהם ופתו שהיה נישלאלפנים כן הביא הש״י עלץ פנים והס המלייצים בלמסיק >! : ז -״ % ־ שבת פרק רבי עקיבא כח *למסיק לא כשביל שלא*תס פטם הרגה וכי׳ ולהוכיתםיירדו מחו מלאכים הרגה ההיא מאמלויאגליחי למן תכה שאחל כ״באלףלבוא ילדו עס הקדוש ברין הזאלסינ׳ שנאמר רכבאלהים רבותים אלפי שנאך תראה שהוכיח העניןדקא׳ רבותיה לאלפי וכדר קאי חלפי לרנותיס מדכק׳באלכ׳ שהיא פחון ולא כתיב אלפים ואם כן הרי כי.ן שני רבזא של אלפי רבבות והס עשרים אלף רבוא ־ ועוד דרים אלכ׳ בפני עצמו חדלא כתינרבבית אלפי אמרו רבות׳׳ נראה שהוינכרת מאלפי ודרםי׳אלפי לחודיה גס אין כתיב בי״וד ה״א א ל א בא״לף ד״לרת כדאמרן :ואומרו הנאין והחשובחין אפשר אדונויטל כל העולם בהמי ד׳׳א ה׳ בם א«׳ דדרשיה מלשין כניס שהו׳ לשון גדולה פחו רבי לוי טבלא שלשם המפול כתוב על ל נ ס ־ ויחן את כני העיר שדרשו »״ל חנן את דבר אחד ה׳ בם רבנין יאמרין שמו של אלהים הבנים שבעיר • הקחינ משלח להם דורונוי היה מעורב עם כל א ה ד ואחד מינן( גבריאל וכו׳ ואפשר דדרשינן חשנאן שהוא לשין אמר הקדוש ברוך הוא לא בשביל יגראיחם נאין ומאי דדרשיה בתר הכי מלשון צאנן פנים הרבה תהיו סבורים ש מ א ר ח ו ת הרבה והשקט תרתי דריש ביה משום שי״ן דכתיב בשמים דעו שאני הוא יי׳ א ח ד שנאמר אנכי ברישי׳ דנמצאו אותיו׳דדין כאותיות דדין • ה' אלהיך ) ע״כ המאמר ( : ומשוס דלא כתיב שאנן בהדיא אלא הקדים מן קילס לא״לף הורה מדרשיה נחיחלשק כאין • והדבר ברור וזה עיקר דהכי משחט בשאר מדרשות ליק ותשכח :זמ״ש אף טל פי שהיורביס דחוקים אם»ש חת נפשן לישב גונין»ז מל נקלה יש מק*ם לומר ה» עם היות החלמכים בלתי גוף וגשם כלל מלח רוימייס מכל מקום כבר נודע צןאחרס ז״ל במראות הסלם שהמלאן שלישו של עולם נלאה שגבול יש להם יהיכי לחי אלא שעם היותם רוחניים מציאות גשם יש להם וכו׳ אלא שהוא זן ודק ורוחני בתכלית הדקית מאל ושיעורם גלול ומטת' בירידי$ בל הרבוי הזה על הר סיני היה צרין לצמצםשיעחד! כלס&ל ההד ואין לןדיחק גדול מזה כי אפי׳אחל מהם הוא שלישו של עולם כאמור ואם כן שכיר היה עולה בדעת שהיו ם 0דחוקים אחר שאינו כן אלא שאנן והשקט וזהו פשוטן של דברים מיוסד על אדני האמת: ובילקוט בפסוק זה עצמו אמר ובי אלעזר בן פדת במקיס שיש אוכלוסין •ש דוחק אבל בסיג• כשבא 3 p׳ ^ ירדו עמו אלף אלפים ורובי רבבות אף על כי כן היה להס ריוח םנאחל אלפ» שנאן כל״א שאנן מואב מנעוריו ע״כ: •* - ולהשביע ,בצחצחית נכש רואה דברינו אלה הנה אנכי בא בדרן אחרתוהוא במה שנקדים טעם לחםבון כ׳׳ב אלף רבזאלמההיוכ״ב לא פחות ולח יתר והעני'הוא כ׳ בהיות שהם״י בא לתת תורה לישראל שהיא מייסדת על כ״ב אותיות כנודע ירדו חבבקל׳ב כי כלאלףרבזא היה מפטר אות אחתידב!קיס ואוחזיכ בה עדםניסרה לישראל וגם אחרי ק היו ישראל חעוטרים באותם המלאכים זנאחזים בכם עד שכל אחד מישראל אחרי קבלתהקירה היו בשמירתו כ״ב אלף יבייחל^כים יאכ6רשהם מכלל העדי שקבלו בהרחירב זצאבדבעוןהעגל ומעת׳ בונת המאחר סאכש* לעלית בלעת ולעטות שבשביל סי־נז לואיס שיעור וכמות כל אות ואית קטן מ5וד חהכיל אחיזת אלף דיגוא שאפילו אלף מלאכים או רבוא נראה שהם רבים לאית אחת והשכל נוי,ן שיהיודוחקים את עצמם י^י^יז׳צלםבא!״• שהם מעטרים אואםכ״ש אלף רבוא • זחהנםכיאותיותקטנוחבכחוימחברותיי^ והלעידמ»«עע הצן• 6יע\ק למעלה בלוחותיהן אלו גלולים מאלו וחאחר שמיותר גדולה אין לה כי & " י 1־י«א *לא<ז *זאין בה כמות להכיל יותר ואב כן בקטנות יהיו לחוקים בלי ספק לזה אחר שאינו כן קם ושלוס אלא <ולההי! שאנן והשקט והענק כי אף ?םנלאה כאות האות קטן אין לזיןניזתן על כ ג ןל שבת פרק רבי #קיבא מאמר נ . * ל ל ל זערןי זהכי מחניות האוח גלול מאל•.ובכל קץ יקיץ תלוייםבה פחה עולמו׳כנולעלייימ* חן.עכ״ל :ומ״ש אל״ניבם סיני בקולש אין כתיב ביר ל וכוי-בא לבאר מהשאמרלעיל הנאין והחשינסין מהו היופי והשבח שיש בהם ואתל לקלח גופיה חפלשו לכתיב ה׳ נ ם שפירושו אדונו של פל העולם' בםו״ל שהולמת היות ה תדון העולם יכול ומשגיח בעילם ולעשות בו כרצינו הוא בהם שעל יי* . ושליחותם באה השגחתי לפועל ולכן נכתב גשם אדנות :והל״א סבילא ליה אדני כפשוטו שחח& cuאדנזתשהו׳טבלא של שם המפולש כתוב יחקזק בלבם והעניין כי בהיות חש ־זרת פקזלת׳על »וו»יי& התולה כאמול לעיל ״ זילעני כי כל התולה כלה שמותיו של ה^נ״ה לעי^ן הם חקוקים בםהלייייה להם שייכות והתייחסות עם אותיות הןןויה וש 0הקפי***** NjP'^S* im!%mm$ a PMJשהס״& הזה יהיה חקוק ללבם אלא ש ל ! י י ^ 5מ ו ת ו אי מס016למ&«מדנזין»»י4מיכ $לו tbw***yss לבד שהו׳צי זל pm+*p*oגזול בדמ 7קfinד וכן מנין השגת החלאכיסבשס זה מלי ב השתלשלו* מבליםד״א השני כשוטים בעצמם׳ הכללהעזלה כי.לג1 התללי <תעלממז»*6נ«#צי*מ:0 . .....י »ןמלמל6מקי.גאיןזמשובתין האכדאיתיהוהאכדאיתיהעכ״ל: ג , ׳ ג ושבעי במדרש שמות לבה תהו קול גלול ולא יסף ל׳ •וחנן אתל קול אחד נחלק לז׳קילות״ קולית כל אחל נחלק לעשיהלי שבעים נחלק לשבעים אומות׳ ל״ל אזמל קול שנתנב* מחנו כל הנביאים י וחז״לאמלושלאהיהב״ק • אמר רב* יונתן מה< קול״׳בכחחכפללזמר־קיהלא אף מלאן אחל אין כל בליה יכולה לעמוד בקולו שנא׳ זגזיתו כתלשיש וקיל מליו כקיל המון הקב׳* י שכתו׳בז את השמי׳ ואת ה א ק אני מלא צרי׳ , ל מ ר ב כ ת א<אקי*<בנ«?<הקילית י י ? ינסל י י נ £££״ ^ ?1צ.״^.^& ^2 v ׳ א מ ר רבי עקיב** א מ י ריש לקיש * מ » * * ׳ »קן.אומלהמבשרות צבא י נ * : ד כ ת י ב ויהי ערב ויהי בקר יוה* ובמדרש תילים חזמזר לאסף אל הששיטלמד שהחנה הקדוש ברוך ה ו א אלילים יי׳ 7נר ויקרא ארץ • טעשה בראשית אטד ל ה ם א ם ישר*( מקבלי)* לתה ה»נ»ר שתזשל הקלוש ב״ה ג׳ פעמים המודד־־ז מוטב ואס• ל א ו אני מחזיר « ת נ ג £ ללמד שבשלשה שזית בלא .הקלוש7״ה את מילמו כנגל ג׳ שחות ש5הם<בלא העולם ־ ל ת ה ו ו ב ה ו :א מ ר רבי יוחנן מאי ד כ ת י ב י'5 יתן אומד המבשרות צבא רב כ ל דבור ו ר ג י י ואלו הם החכמה הדעת והתבונה לכתיב שי צאטפי הקדוש ברוך הוא נ ח ל ק ל ש ב ע י ם *ייבתכמהיסלארץ • כונן שמיכ-בתבונה״ שנאמר כפטיש נכו׳: לשוך י ^ * ן מ * * ג ב ק ע • : 1יק היא איחל ׳:מגל•!h.^-ממםזובלא '*!'*!!to-^i^^u - f r ^ ^ ' f ^ M i i ^ y f ןבפרקי • ד ב י א ל י ^ ר בי׳ מאמרותמראהעולממג^לושנ^״י׳כתפתהיםד׳ארץוכ^ י מגיאלו^עשז המשכן שנאיייחלא אזתולזחאלהים בחכמה זבתבינהונלעת• זבג׳אלונננ* יב״ה זכייובשלשתן עתיד להננותושנא׳ בתכחםיבנה ביתזכי׳ וגג׳עתילליתן גיחתנו׳לימל^וכז׳: ובמדבר -סיני לבה כיזובאחל אווזלחונהחספר לכוכבים כו׳הקביה קירא שמותכלם גאתלגי* ^ 3 ל א ה ם י ל מ ה לאתל׳ה^זל שהל י׳ ללמתנאתלו בלביל אתל זאוחל אתת לבל אלהים שתים wשתענו כי עז לאל*** הלא כה מר< כאש נאם מ׳וכפטיש <כ1צן סלע כוי; <תב פרק רבי עקמנא שבת כט מאמר ה כאל עקידה שער מ״ה בזה המדרש וזיל הנה באמת המאמרים האלו הןלכאזר׳תמזהין מאל אלא שנראה שכוונו לומרשכבר נפלה השקפה האלהית נפלאה על כל דבור ידביר ההם־בעניק יעשיאת אשרחפץ ס׳והצליתו את אשר שלחם זזה בבחינתיעצס המקבלים אותם ודרך נטייתם אל השמאל ל 0חר שהדבור יוצא מימינו ית׳לשחאלן אשדהיונצבים לבגיגםתאל כנגד יחזן ליצלמיןשבזת ל ושה»ה הדביר מככיס זנאית לכ״א ואחד מישראל• וכן א־זלי שם שהיה המלאך או 1״«»ל^«כיל"״^^ן*״»ס»י^ל•־״ הדבור עצמו אומר לכ״א יאחד מישראל" "י מקיבלני עליך כך יכך הצית יש בי כן2S tff*Wח ל י ת כיצד היה הדבור יוצא וכן דינין ים בי כן וכן נזירית כן וכן מפי הק״בה רש׳יבי ורבני;״ עונשים וכוי כדאיתא הקם י יאחר פ ן דש״בי אומר נ 4מ ד שהרבו׳ העז יוצא מימינו חזזר מימינם לשחאלו לומר שעל דרך• זה של הקב״ה לשמאלן של ישראל וחוזר ועוקף כנר יהין מיחינ׳׳ בדעתם זמקבלים עליהם א ת מחנה ישראל י׳׳ח מיל על י׳׳ח טיל וחוזר עול הדביר בחוחרותיו ובגזרותיו יעינם* ימקץ* מימינם של ישראל לשמאלו של הק״בה :אף כי ישלח עליהם בעדם יד שמאל* והק״בד־ז מקבלו בימינו וחוקקו על־־ הלוח שהוא חדת הדין • -אלא שלבנין אמרין וקולו הולך מסוף העולם ועד סופו * לקייכש ח״יש שיש שחאל למעלה זכו׳ רצה כי אין מה שנאמד קול יי׳ חוצב להבות אש י ורבני; י הקדוש ברון הוא שולח מדת הלין בשעת אטריןוכי יש למעלהשמג1והלא כתיב ימינך מזן חורה כי אין חסטין ומקטרג כ 0־ יי׳ באדרי בפח ימינך וכוי• אל*וחדבורהידמ ־ והנה אחד כל ההשקכות האלה קבל •האל יוצא מפי הקדוש ברוך הוא וכו׳ וחוזר ומקיף יתברך הדביר ניחונו •זקזקקי על הלוח כי מימינם של ישראל לימינו של הקדוש ברוך אחרת אלזה ׳צרובה וחקיקה מבלי שזם הוא והקדוש ברוך זזוא טקבלו ו נ ו ׳ : פקפוק וערעור • וכחו שאמרו שם רבי ברכיה בשם רבי חלבו הלבור עצמו היה נחקק • זח״ל כתוביסבאצבע אלהיס כתלחילשהוא כותב ילבו מ<1בעלילזי וכלן אחרו כי כשהיא נחקק קולי נשמע מסיף העולם יעד סופי כלוחר שערותיו נאמנו מאל בחה שנראה שנתפשטו בכל העזלס וכלם קבלום עליהם מבלי פוצה פה ומצפצף וכמו שאחרי ע״ו מדוןיי׳כלמלכיאלןכישממואמריפין• וכל זהלהיות׳מושקפי׳ בקבלי זההםקכה ועוצם ההתביננג' להמשיךהכיוכה לפי כת המקבלים וחהותס כמ״ש ־ וגם בענין החקיקה כיונו לשתכם כעניין שמלאכי השלת משתמשים בו • זכמי שאמר זה המל»| הנה המלאכים־לא עמלו.על סזל מכתבן החלות על לוחזתיהם • זאין נעמול אנחנו לי לא איתי איניש לי פתבא יכיל לחיקרי * ילזה אמר כי היתה חקוקה כאלי היתה על לוח לבס והלי הס ע״י זה משתתפיה לנמצאים היושבים ראשונה עכ׳׳ל: ובמדרש חז״ית רי״בל זרגנן • רי״בלאחר שני דברות שמעו ישראל מפי הנבילה אנכי ולא יהיה לן הה״ל ישקני מנשיקות פיהו י מנשיקות ולא כל נשיקות׳ ולבנן אמלי כל הלבמת שמעו ישראל מפי הקדזש ב״ה :רבי יהזשע דככנין בשם רבי לוי אמר טעמן דלבנן לאמלי כל הדגמת לבלאתה עמנזזלשמעה • מזעבילליה רי״בל פליגםאין מוקדם ומאוחר בתורה י אזאינז י י ^ י י נ ל אתה עמנו ונשמעה אלא לאחל שניסאו שלשה לבלית; מ י עזריה ורבי יהידה ב״ר סימין ־ לבי יהישעבן לוי תפיס שטתיה* כתיב תולה צוהלנו^משה־ ה<לה בגימ״טליאתל״יא מצות * דבל אתהעמנו חשה׳כלם אנכי ולא יהיה לך לא שמענן חפי משה אלא מבי הקלוש ללון ו א ה<י ישקני מנשיקותכיהוע״כ : •לתימה ז 8 ׳ח א 3ב ם } ז ה 5 1 ה ה שבת פרק רבי עקיבא מאמרי־ 1 אוחית העולם חא» בעו בסיני וחאן לכר שמס והלא אמלוז״לא״ה שלא עמלו על הר כיני ותימה לא פסקה זוהמתן מהם • וכתיב השחע עם קול אלהיםחדנל חתוך האש וגו׳ :אמנם הכונהלהםז״ל בעקירה זז״לכיבבתינתהלבריתהלאשינית המורים על מציאותו ואתלותו אשר הם עניניסגזר עליהם העיון הפילוסופי וכמו שאמר הרב הח1להז״ל אנכי ולא יהיה לך מכי ג בזרת החופז שמעום הנה באמתלא יקבלו גחעמלהה־ין שוס תועלת לענין האמונה זקבלתהעניל׳ ד י ס ע ל מ ת ו ת ו מ ו ט ע ם 6ייי *יייי א׳־יל כששמעו לניית ראשונית לכבזד עצתו הויולייש וכו ^ ' ׳ • " ' ׳ ״ ן י י * ״״״' אדרבה העיק ההזא הלא מטריד את לחנ£׳ וחגרשם מעבודתו חה כ׳ הס n uבכנ׳י דרש ר׳עולא רבא א פ ת ח א "*יי י עצמו ׳תבל׳תכלית הרוחק מכל אלו הענ״גי' דבי נשיא׳מאי דכתי׳ יודרך האניש״ם זאינס משערים שריצה בדבר יי׳ כ ל מלכי ארץ כי שמעו אמדי פיך • מאטד מהם או ׳מאסנו :וגס בדבור השבת אף פיך ל א נאמר א ל א אמרי פיך• בשעה שאמר על פ׳ שאף לדברי ארס״טז לא באחוכת על הק״בה אנכי ה׳ א ל ה י ך ל א יהיה ל ך א ל ה י ט סיקרי י כמו שכתב הרב המורה פרק ס״ז אחרים אמדו א י מ ו ת העולם ל כ ב ו ד עצמו הוא ח״ב הנה הוא לא היה בידיעה אחתית * • דורש כששמעו כבר א ת אביך ו א ת א מ ך וכו׳ ונסכלהעילםאשללאבעליעייןהםכלםי חזרו ו ה ו ד ו ל מ א מ ד ו ת הראשונות ר ב ה בד היי להם בתירת אמונה לבד ייאחמ נ; יצחק אמר מ ה ב א ראש דברך א מ ת ולעולבש אמתתס ידיעה אצל יתברך לבדו ולזה יהיו ב ל משפט צדקך • וכי ראש דברו א מ ת ו ל א הדברים רופפים בידם והמחשבות הרעות א ל א מה ס ו ף דברך א מ ח א ף סיף דברר הס המכוונות בעניינים האלה באוחזה ראש דברך אמרת : העולם • וכמי שמממ במקום אתר שהעט/ זא״ה השינין עליהם כ׳ כשהן גוברות על אנשי זאת האומה הם קשית כאותית ״ אמנם כאשר שייטו׳ הדבזריס המדברי׳ בענייני העזלם והשגתתי עליהם כחי שהוא במאמרו כבד את אביך ומשם והלאה שהם במלריג׳החותשות כחה שהכל ירגישו תיעלתסהנה אז ׳צטרפיהראשינית עם האחריני׳להורית ילהודימ כי אלי יאלו לבלי אלהיס תיים זצולקים יתלי להישיר האלם אל הצלחתי המכוונת אליו מצלחה שהוא אדם בלי ספק :והנה ההשקפה בהם הוא תה שיסתום פ׳ שטן יפיפיות כל החוייית המקטרגית ע״1 העניןאשל אל זה היתה הכונה האלהיתיבזההמעמלהקלושוהנפבל :וכמה הפליגו חז״ל עולללבל בזה הענק הנכלא זעזדלחזלני בזה המאמל הנכבל באמלי מהסוף לגרד אתת אףראשלגלךאמת ולחז שהקליש בלון הוא איהב האמת כך האלם לאש לבלי הזח הלב • יסיף לבלזהזאהלשקש׳ שלא יהא אתל בפהזאתלבלב וכההיא חוץ לעיר פגע בחסיד א ח ר ד ר כ ס פ ד א שיצא יום א׳ עם תלמידיי מ^שת ב א מן הדרך אמד ליה לרב ספרא ו ל מ ה ט ר ח מד כ ל כ ך ׳ כסבור ש י צ א ל ק ר א ת ו להקביל פניו• א״ל רב ספרא ל א יצאתי א ל א לטייל י נתבייש א ו ת ו ח ס י ד אמרו ליה תלמידיו ו ל מ ה אמרת כך • אמר ל ה ו ומה הייתי משקר י אמרו היה ל ך לשתוק אמד להו אילו שתקתי ל א הייתי מקיים ודובר א מ ת בלבבו • וכמדומה לי שהייתי גונב ל ב ב ו ו ד ע ת ו והקדוש ב ״ ה נ ק ד א א מ ת ובזמן שהאטרת מ צ ר ה בארץ הקב״ה שולח גשמים בעתכש שנאמד א״מת מ״ארץ חי׳צמת ראשי ת י ב ו ת א מ ת : מעשה שבת פרק רבי עקיבא ל \מאמרז מעשה י כ א ר ס א ח ד .ש ל א ה י ה ע י ם ק בתורה א ל א בשבת בי ב כ ל ימיזזמעשהי הידה עוס:ן במשא וטחן ״ שאד־ לחכם איזו רבד שקול כנגד הכד־ שיביאהו לחיי עילם ה ב א אמד ליה א ת ה שעוסק במשא ומתן ת ה י ה ב ט ו ב עם העולם ותזהר שלא יהיה ההכרע ש ל ך א ל א ל ח ב ר ן ״ וכן בירמיהו הוא אומר ואשקלה ל ו א ד ת הכסף ב ם א ז נ י ט כלומר בכף מאזנים היו יכולין ל ר א ו ת שהכסף היד .שיקל ו ל א היר־ז צריך לעיין בלשון ל מ ע ל ה שהמאזמם בהם לכך כ ת ו ב במאזנים וגס משא ומתן בסכר פנים יפות עכש הכל-והכל באמונה ו א ל ת ק פ ו ד כ ע ד חבירך • ו א ל תאמין ל א ד ם פן ת צ ט ר ך להשביעו וכמו p..א ל ת ק ת באמיגיו^ יהי משל אחריי בירך בריוח שלך כי מה ש א ת ה מרויח ה ו א יכול־ להרויח נמצא שכל א ו ת ו ד.ד«<ח גזלתו א ף ע״פ שאמרת ל ו ת מ ת י ן לי כםבירכשיהא ל ך ת פ ר ע ל ו תזהר ב*1ה ויהא חלקי עם ח ל ק ך י וכשם ש א ת ה צריך להיות נוהג כאמינה עם ישראל כך א ת ה צ ד י ך ל ה ת נ ה ג עם הגוים י ואם ט ע ה הכותי מעצמו גם כן י ת ח ל ל שם שמיס ע ל י ד ך ו א ס אין בידך א ל א מ ש ל אתרים א ל ת ח ן צדקה ש מ א ל א יהיה ל ך במה ל ש ל ם :ולפי שאמרו זכדונם לברכה בפרק דבי עקיבא שבשב ת נ ת נ ה ה ת ו ד ה על *-כן דאיתי ל ס ד ר זה המעשר .באן במסכת שבת בפרק רבי עקיבא דאיירי ביה :שוב בחבר א ח ד שהיה בספינה עם סוחרי׳הרבה י היו אומרים ל ח ב ר היכן סחורה מעשר! בדקי בספינה גל*י* ש ל ך היה א ו מ ר ל ה ם .פ ר ק מ ט י א שלי .גדולה משלכם • מצאו ל ו כלוכם ה ת ח י ל ו משחקין עליו נ פ ל ו ע ל י ה ב ז לסטים בי&.שלילו ונטלי ב ל מ ה שנמצא בס3ינה<עאו ל י ג ש ה יגבגס* למדינילא ח י ה ל ה ם ל ח ם ל א כ ו ל ו ל א בגד ללבוש י מ ה עשה א ו ת ו ח ב ר נכנס לבירת המדרש ודרש עמדו־ בני ־המדינה וכבדוהו וקבלוהו בכבוד ג ד ו ל ה ת ח י ל ו גדולי הקהל ל י ל ך לימינו וכל הקדל־ לשמאלו ומלווין א ו ת ו • כשראו הסוחרים ב ן ב א ו א צ ל ו ופייסו ממנו ואמרו ל ו ב ב ק ש ה מ מ ן עשד־ז עטנו ח ס ר ל מ ו ד עלינו זכות לפני בני העיר שאת׳יורע מה חיינו ומה אבדנו בספינ׳בבקש־׳ממן דבר •להסאפי׳לחם איןלנו ל א כ ו ל ו נ ח י ה ו ל א נמות אמי ל ה ם ה ל א אמדתי לכבש שסחודד״שלי גדולה משלכם • שלכם א ב ד ושלי קיימת הוי כי ל ק ח ט ו ב נ ת ת י ל כ ם : 1 4 1 1 4 ההכס ,גאלי״קי כתב הכינה גזה המאמר בתלרש קהלת בפסוק לך אכול בשמחה לחתך וז״להנה *ופשר לתת טעם לאבותינו הקלושים במה שלא הליצו כעל ישלאל מצל ג׳ טענות כי אברהם לא היה כמוהו מכיל ויולע רוממותו יתברך והיה מודיע טבעוללביס לכן לא בקש לחמים על יסלאל כיון שהיה הגלות בסבת חטא כמאמלם ז״ל ״ כי מצל טענה זו היה חחוייב שיקובל העונש ולא ינקןלחחיל' ייצחקלאה טענת הככיי טיב׳ , דישטתשונטוכונהלמליש^ולוצמפיזה ימטא מ ס מ ו מ ו וכוי כי אחלי כל הברכית שבירך אתזלע יעקב אס על כל השפעה זו שישפיע הש״י עליהם ל")"^{ דבא לכו נ א ונוכחה * ב ו א ו נ א יכרקז עול ראוי שירדו ממעלתם • ׳זלכיכך טבעי ל י ה • יאמר ה' אמר ה׳מבעי אתל יהיה כאשל תריד זכו' זע״ל שפירשו ל י ה י ל ע ת י ד ל ב א יאמר הקב״ה לישראל ל כ ו נ א ונוכחה אומדים לפניו רבשיע א צ ל מי נ ל ן .ל^ל• ויעקב לא בקש רחמים כשלוזזו לו הארבעה גליות בפסוק וא0כי אעלך גם אצל עלה זכחז שפילש״י ז״ל • לפי שלאה היית »את אחל» קבלת המ»לה»פ»»ן שאתרי קיעשו מעשים אסל לא <עשז באופן שיגלמו^גליזת לאיי שיקבל! • ח ב ג עןנפש מ 5ן י ו י , שבת מאמר ן פרק רב־י עקיבא , זעם זה יובן מאחר כי אתה אבינו כ׳ אברהם לא ידעכו וכזי והכוונה כ עינ־שם ולא ינמן למחילה: אברהם השיב יחחז על קדושת שחן כי אף אס עברו גליות וגזרות לא הספיק לתקן מה שנגעו בקדושין ־־^*%׳סחייתברןחצדט־1נת גדילתיזרוחחיתי יתברך וכן יעקב חצדהתור׳לאהספיקו צרותיהםלככלאיי יצחק בהיות עיקר טענתו בשביל הייתם כפויי טובה יתכפרו בקבלת הרעות והצרות חדה כנגד חדי^' זאם לא יספיקו ישלים הצרה שעברה עליו בעניין העקידז־ זאףעל טענת יצחק א צ ל אברהם שאמרת לו ידוע ת ד ע לכי יץ5 הזצרןםייעתא דשמיא דבלאוהכי לא הוי נקש רחמים • א צ ל י1חק שבידך א ת עשויר• מקוש לכפרה: אצל יעקב שאמות ל" כאשר ת ד י ד ופו׳ • I S H T ^ , ,,שאלי לחכמה חיטא מה־ אנכי ארד עמךמצרי׳ ולא בקש רחמים יא&ו עונש!• ח״לחטאיסתרדף ה׳ וכו׳ אז אמד הקב״ה הואיל ובי תלירת^ רעה׳ שאלן לנבואה חיט*> מ ה ע ו נ ש י ' א״ל בטחונכס אם יהיו חטאיכם כשנים וכו׳ מ״ו כ׳ א ת ה א נ י ע כי אברהם לא ידענו וכו* •י׳ הנפש החוטאת היח תמית * שאלי לתורה חיטא מה עינשוא״ל יביא אשס ויתכפר לו* •שאלילהקי״ה חיטאמהעונשר א״ליעשהתשובה ייזכפרליהדא היא דבתיב טוב יישרה' על בן יורה חטאים בדרך זהכחנה להםכיכפי החכמה אשר היא שכל האדם היה שופט שאפילי חטא היותר קל זהזא כשעברעל מצית-עשהשבתשזגה חותלין לו חידכמאתר רבי חתיא בןחדש ביוחא י !אפילו בזה לא תקובלהתשינה רק חטאים תרדף יילקה ביסזרין ועונשין חנד טענתכפויי ט<בה אשי השכל שופט היית חדת הככוי טובה חלה רעה חאדיגורמת׳לעונש גלול ועצ!׳ ־ ?אחגס אותם שהשיגי מעלת הנביאה אשל הםמכילין בטיב ליחחזתי וגדלתיית׳על ה׳שכל האניש׳ כיעין כעין יראו גללי^ ״תבלןלנהירין <3הי שכי3י)7שח»א י?׳א הטענה השנית השיבז הכפשמתזטאות יזייותמימ^יזיעי^ להתקקהתשזבה גם לא יספיקי היםירין זהתירהאשר היא הטענה השלישית כיבההאדש מיתר* זעיחד איירה יביא אשם זיקכפר ילא יספיק התשיב׳לכפד עם שהוא עין קל כאמיר־ והקנ*& בתםליהנד׳ל השיב ינישה תשיבה כי רצינו כך לעשות לפנים משולת הלין כלאתרןעכ״ל־ ןאיזלי כקגי זה מצאתי כפר חלש נקרא עיר גבירים יש טעם נכין לאלו הד׳ שאלות יזה לשונו שאלי לחכיייי ב 1׳ רצו בי כי החכמה רמז למצות מושכלית שהאלה מוצא אותה בחכמתי ושכלו אף בלח צווי אף על ' שיש לו תקנה בהשבת הגזילה וכיוצא בו חלוש זה מלבר בחי שכבל עבר על מציית ההשבה אז שאי! לו ואינו יכיל ל^יים ההשבה ואה כן מה יעשה ייתכבל אל בלרן עצה אס יש לי תקנה אם ,א \ ,ך לןין לו תקנה עד בזחן אשר יתחו חן האי( השיבי יתחו חטאים חן הארץ לפי םגדןל אמנם במיתה יכיפד עזן זה • ולפיכך הזכיר לשין יתתוע״ל תשעונן בת ציין לא יוסיף להגליתךעיי'־ < ,קבלה י )כ! בגחרא לגרי תירה מלה י שאלו לנבואה כיי׳ ׳דיע ש ה נ כ פ ה , f o pז ,ן קבלה לא •לפיכן הרי שהמקיבלית נקלאי נבזאה וזה שאחר ש5ןל'< לנבואה ככזמל מי שעובד עצ־הנב שזסהחקיבליתמהיעשהוכי׳השיבההנפשהחיטאתהיאתחזת • כלזחרשהתוט׳המהזאלעלנפ חןהטעםשהזכלנזלפיכןהיאתחות כלוחריתיסרבייס;ריןע׳׳דאסיחיה ימיתיאיןהנילוש ח*"׳^ •דיש רק שבטל ייסיריןחשוב כמתכאמרסז״לד׳חשיבין כמתים עני סיחא וחצילע זתי שאין לי בנ ' פ״יד־איירם ז״ל אין עני אלא בדעת זנד5ת כתיב והחכמה תחיה ־בעליה לפיכן חי שהוא בלא חכמהי* הוא כמת וכי׳ שאלי לתירהחוטאמה עזנשו הייני מי שעיבלעל החקיס התורני׳' ע״ד שנאמר *! הקת התורה חה יעשה כי׳ השיבה יביא קרנן ויתכפר איןלפרשקלבןמחששא״כבשעת ביט-להקל ^ כאמרס ,1 , , ד , , .עלי,,, ביזה מתכב<1׳ץ^ f 5 1 י ; י י ד ג רכ נ ש) כ כ ע ז נ ן רינש י< 5r ב ח כ ת ש ס דבר 16 , ,ם , ז 5 ז )r ל י ן ז c ? pי צ י ן ן י ד : ז ! ח ת ד ה ; 5מ ; ן ל 3ז ? במדרש , שכת פרק רבי עקיבא מאמר ח לא בייללש^יילמשז לפני הקדישבריך היא בזמן שבית המקדשקיים אניחקריביסלכנין וכ)׳יבזחןהחורנן חהתהאעליניאחרלויעסקי בתירה יכי׳ יהואשבחלחול תירה יבטליצ״הר ע ״ ד א ם כ ג ע ב ן מנחל משכהו לב״ה ?די לי ב1ה ותינו צריך ע!דלמירוק׳סורקי שאלי להק״בה חיטא מה עונשי לצו נ ו שהחיטא להק״בה לבדהוא ה ע ו ב ר על העניינים הייתר געלחיס ואינןנגלין רק להק״בה ח ה יעשה ויתכפר השיב י ע ש ם תשזבה זיתכפר לפי שבתשעה ל ב ד יתכפר איתי עין כנזכר ע כ ״ ל ; לקשה על החיןיזר בחה שאמלעלה חשהילחרזם כו׳ זהלא אחרי בפיק דשיכה אמרר׳ אם׳ מעילה לא ילדה שכינה למטה חי׳ ולא עלו ח ש ה ואליה למעלה מי׳ שנאמר השמיסשחיס וכי׳ <ע*ק לחה הגדיל הדנר ליחר חמדה גנוזה כ ו ׳ לה׳ וכי׳ יע״קלחה קראי ׳לודאשה: ודש״י ז״ לפי׳ תתק׳׳עד ד׳רזת באלפים שנה שקדמה תזרהלעולס הייעתידיס דורות הללז להבראות שנאחר לאלף דיל וראה הק׳׳בה שאק העולם מזק׳יס בלא תלדה בל כ ן והעבירן ולא כרמן ונתנה לכ׳׳ז דורות הלי שחסרו תקק״עד ג1גיזלמ$ומ 7גשעלישעלהייש? גיירום יכו' יול^ך קייית^כר מאלף :מה אדיר שחן אדיר הוא כלבה ל< 7נר לכי׳ : בארץ .ואין לאו׳ לן ליתן הודו 05כ ׳ אס על השחי׳ פיישל״׳ מזיו נוטריקון של פלש'/ די״בל כשעה שתלה משה למרום א מ ד קנאה יש בניכם שאתם באיה על ילה ליד׳ אמדו מלאכי השרת לפני הק״בה רציחה־ חסל לו • לחלר באד׳בשכלםחלפין רב״שע מה לילוד אשה בינינו * אמר ל ה ם וקלאון אלם ניצל מאדמה לשון שפלות * ל ק ב ל תודה ה ו א ב א * אמדו לפניו ח מ ד ה גנ־יז' מ ס ר לו ס ו ל ו להקטיר מחתה .של.קטורת שגנוזה ל ך מששד־ז ימי בראשירת ת ת ק ״ ע ר בשעת מגפה ולעחול ביןהחקיס ובין הקיים ד ו ר ו ח קודכש שנבר*־־* העולם א ח ד־ז מבקש ואי לאד לא״ל תלאן החותחנא ילע׳ הלא ל י ת נ ה לבשר ו ד ם מה אנוש ני תזכרנו ובן לא נכתב בתולה ע" נ : א ד ם כי תפקדנו ־ ת נ ה הודך ע ל ה ש מ י ם י בדרך א ס ו נ ה כתב בשער ז׳ מחסר ב' א מ ד ל ו ה ק ״ ב ה למשר־ן חזור להם תשובו־• : הבונה של זה החאחל ירצה א מ ר לפניו דב״שע מחירא אנישמאישרפיני ב ה ב ל י פ י ה ם • אמר ל ו אחוז ב כ ס ^ כבודי כשעלה משה החתדבק לחלום הלבקית והחזר להם ת ש ו ב ה י שנאמר מאחז פני כ ס א וההחשפ׳ י אמלו מלאכי השלת מה לילול פרשז עליו עננו • ו$$מד ר׳חנחום שפירש שדי אםה בינינז • בלומל ששאלו בחקילתס מה דב״שע מזיו שכינתו ועננו עליו • אמר ל פ ניו נצטרן אל שלחית לאלם החולכב מחומר תור׳ ש א ת ה נות׳ן ל י כ ת י ב בה אנכי כו׳ למצרי' וצולה ״ כי מצל שאנחנו בעלי שכל והשגה ירדתם שכלית *שילס^שכל הנבדל הלמוז במלאכי שרת בשליחות 5ע0ני ולא נצטרך אל שלמות אמוני* י כי הוא'השלמות הראוי לאלההתירכב מחימר וצירה׳ ולזה אמרו מלאכי השלת חה לילוד אםה בינינו והשיב בחקירתו כי לקבל תירה היא בא אשר הוא השלמות לנמצאות השפלות ולאמונה השלמה א£ד הי׳ fשלמות בשביל זה הוא בא ״ ואז השיבו ואמרו שאס היתה כ״כ מעלת התורה השלמה לחה לא נתנה לבעלי שכל בתקילת׳ בלבד י כ׳ השלחזח האנופיהוא חתיחס להם לבדם • זלכן אמלז חמלה נגחה זכייכ׳ החחד׳הזאת אשר היא כ״כ בשלמות אקראו׳ פישלס בה.זה החירכב החסל אשל •שלם בה • ה־נפשהשכליתלבד־ אשרהזאמעילה בלתינעלם<.חמקז0על<1ןשח<מ״ ׳ אחנםהסבהבהגב»לסזה < &* ל׳א י ס מ ן אלזז־על פכוק דבר צוה לאלף דור אשלהיא התירה שהיקה ראויה להתקבל אשר אלף ואין זה השלחיק הי17-ל לוד יקכליה א י ליו חרות לבריאת טילםאשר חסרו אס ק * ל ף ק ״ •. ד01 ק מ ק ק ע ל •• ינתן מ ז ן ת , v •עבת פיק רבי עקיבא מאמר ח י עתן לבעליזזיזד־כלורזל כי הוא לאזי זכאות לשכל הפועל ולאדם רמה ״הוא שכל< לא זולת • וזהו מה שהשלים תנה הודן על השתים כלימר זה ההוד הנעלה היא ראן׳ אל החלק השמימי׳ והעליון מבלי סיטפל בזה חלק תחר׳ • אז השיב לו הקדוש ברון היא שיחזיר להם תשובה זשיכריע )יבאר אין זה השלחית הוא רא;׳ וחחוייב ל׳לזד אשה חזרכב משכל זגיף * כ׳ האמינה הנזכרת היא נאותה אליו גמה שהיא כן ואזיעלה חשה וראה שהטענות ׳ירדתם ל פ ר ע ה ה ש ת ע ב ד ת מ חוררה ? מרז השכליית הלא חזקית יכי השכל תטבעו יהיה לך ת ה א לבם־ שוב מה כתיב בה ׳מללהילידתילדיתיו בתזזק ״ זלזהאמר מתירא אני שמא ישרפונ׳ בהבל פיהם י יאז * אלחים כוי בין^מצרים אתם שרויים שעי ברים .ע״א שיב-מה כתיב בה ל א ת ח מ ו ד קנאד־ז יש בהמשכה ההיא נתן לי גביל אמצעי תמנו ־ביניכם יצר הרע יש ביניכם מיד הודו להקדוש •שזב• והיא שאחר לי ׳*ברן אח״בכםא ברוך הוא שנאמר ה׳ אדוננו מרז אדיר וגומר הכב!ד שלי וכוי והיא כ׳ השחי׳ הם גשמיי• ואלו חנההורךע? השמים ל א כ ת י ב מ י ד כ ל נוראים אלה״ס והם מ5טרפית לעשית א ח ד ואחד׳נעשד־ז לו אוהב ומסר לו דבר פעילת מתתלפית אלהיו" זאס להם שנאמד עלית למרו׳שבית שבי לקתת מתנות בעצמם עצם שכלי שלם משלים איתז גם באדם בשבר שקראוך אדם לקחת מתנורת : אנתני נשלם בפעילות התיריית אשר נו ו א ף מלאך המורת-מסרלו רבד שנאמר ויתן נקנה השלחית כחי שיקנו השתים מצד א ת הקטורת־ויכפד על העם ואומרויעמו׳ בין פעולותיהם ותניעיתיהם י יבכרט עם אילאודאטד המת*ם ובין החיים וגו׳: ההשפעה האלהית אשר היא למעלה מכל ליה טנא הוה ידע: :ע״כ קקיר׳ ׳בהשיגנו אלזזטת אחתיות בנקלה יזחנהבלצון־המשפיע<תברןשמוי• זזהז יולחדשפירשעליו הקדיש ברזן הזאחזיו שכינתו ־ ואז תקרוהיליד צירן האתזנה אל האדם המורכב יזצלשהחומר יטריד השכל ולא יוכל לאחת כל הדברים על ביריין י וההטעות אשר יקבל השכל יסירהו ויטל׳להז חן ההצלחה י וכן הפעוליתהחגונות הבאית מהכרת החחריזת יחשיכיהו • זאחר כי לכל זה ׳צטרן התירה אם להסיר ההטעותהנקנית בהלגל האיחית סלעות הסכלות אחרה תולה מה כתיב בהאנכיכי'• וכן לא יהיה לן כי׳ • והיא טענה אמתית תוליד׳ צירן התירה אל האדם המורכב מתמר וצירה• אתר כן הביא פי בהבנת זאת התורה והאמין אותה כראוי ישיגו השכלים הנבדלים ׳•ויבינו איתם כ׳ אין חכמה יאק עצה ואין תבונה אשר לא נזכרה בה בפירוש עכ״ל: כמראות אלהים בתלק התכלית פ״ו אמר הכינה המעלה אשר עלה אליה אדון הנביאים .לא עלה אליה שוס נברא זילתז זהיא שהעיד׳ התורה ימשה עלה אל האלהים והכזוצקא^ילליג^אלהים שהיא עליונה שבכל המדריגות • והיא שרמז עיד באומרו ייה׳ שם עם ה' זגוחר׳ ילת^זיו^פ^׳פמידפמדיוגימרכלימרשייםככיכול • יהוח איודס פשמה־שלגלס משה לחמס׳ וכשראו מלאצי השרת ^עלתזהלמה תמהו ואמרי מה השלמות אשר לילול אשה עד שיהיו לו מהלכים בין העומדים האלה והוא אמרם בינינו כ״ש שיעלה למעלה ממנו • וה*א ילוד אשה ואין לו יחס וערן עם העליונים • י אחר להם הקב״ה־אמת שכשתבחנוהו משולל וערום מכל שלמות • הנה היא ילולאשה והלין עמכם • אבל כשתבתנוהו ׳מצדהתורה המשלחת אותי היא אשרהעלתהו והמליכתהו עליכם• והוא אמרם לקבל תורה 2א * והס באי ב3׳ טענית חזקות למניע נתינתה. לבשר זדם* האחת והיאקלימתה בזק הלבה למקבלים• והיה נראה להם שהמורכב ל* לו בלת טבעית או שכלית׳ ולוה צריך קדימת המקבל• והשנית כ׳ גם כי נסגזל זה אס בשביל תועלת וצולך 1 x 1 שבת פרק רבי עקיבא •לב־ מאמר ט: #ולן הניתן כי גם הוא נהנה בשיקבליה * הנה אינו צרין לזה • כי גם בהייתה אצלו נהנה * אל הראשינה אחרו חמדה גנוזה לכנ»ך יכי' * זאל השנית ואתה משתעשע בה • ולפי שהם כשוטים חתוחללאז שהיא יותר לאויה להם כ׳ גם היא ועודנה שם היקה פשוט?״ כי כשילדה נתלבשה בכמה מלבושים מהם קציניי׳ ומהש פנימיים * ולפי שלצה הקלוש בלון היא להלאות להם למלאכים סהתולה יותר ראויה לישראל מהם ושעבילת׳ עלבה ורצייה אליי ייתל מעבודת׳ והנה זה יבחן כשיראו הם שהמקבל יחזירם אחול מטענותיהם ודעתם יסכל* ולהוליע זה להם לצה הקלוש בלון הוא סיהיה הוא המשיב להם • זלזה א״ל משה החזיר להם תשובה * וחשה ע״ה ראה שהשלם בתורה בל< 4מהם בחכתה ותשש שי.בא לו שום הפסד והעדר מהם קודם שקבלה והיא אומרי מתירא אני וכו׳ אז אמל ל 1שהדבקים .בו קייס ובטוחים מכל נזק כ׳ מגדל עוז שם ה׳ והוא אומרו אחיז בכסא כבודי• : )9 ז״ל פילש עליה ללב תסלא לפני לב חסלא • לפי שרב חסדא יושב והדרשן עומד קאמר רש עליה דלומה כחן שהעוחללמעלה מן היושב• אוריין תל׳תא׳ תילה נביאים כתובים לעם קליתא׳ פיליש כהניים לי״ם ׳שלאלי׳ ע״< תליתא׳ תליתא׳ לבטן • מלים אהלן ומשה • ביום תליתאי לפלישה י לכתיב היי נכונים לשלשת ׳מיס י• תחתית ההר תחת ההר ממש • גיגית קובא שמטילין בה שכר .מודעה רבה שאם יזמינם לדי! כונ? למ4ז»׳ ב י י ן ייליכ לן אוריין ת:ית*וי ע ל יל למה לא קיימתי יוה שקבלס׳ עליכם ים תליתאיוכו׳ג בימי להם תשובה שקבלויה באויס י אחשירוש מאהבת הנס הנעשה להם עלח5ומל ט׳ ההוא גלילאה עליה דדב חסדא. ךיךי^ן כאן לשוני: ברין רחמנאדירדכאוריין תליתאי והתוספות ן׳ילשו כפה עליהם הר לעס תליתאי על יד תליתאי־ ביום תליתאי כו׳ ואף על כי שכבר עירחא תליתאי כמאן כרבנן ויתיצבו בתחתי׳ הקדיחו נעשה לנשחע שמא היו חוזרים ההר אמד דבי אבדימי בר חמא מלמד שכפה כשראו האש הגדילה שיצאה נשחת׳ :והיו הקרו׳ברוך הוא עליהם א ת ההד כגיגי׳ י ואמר דאמרינן בפ׳׳ק דע״א כלום כצית ההר להם אם אתם מקבלי׳התוד׳ מוטב • ואס לאו כגיג»׳ עלינו כן יאמרו אומות העולם ״ עזם ת ה א קבורתכם אמד רב א ח א ברבי יעקב דחשמע דאס כפה עליהם לא היה להם מכאן מרדעה רבה לאוריתא י אמד רבא א ף תשובה זהפאאמר דמודע׳רבה לאורייתא ע ל פי כן ה מ ד קבלוה בימי אחשורוש דכתיב ה״<ו על מה שקבלוה * אבל מה שלא קיימו וקבלו היהודים קיימו מה שקבלו כבד: קיימוה אילא תשובה: )ע«ן בעקילה שער ת״ ל לף קמ״ו( והדמב״א ז״ל כתב בקדושיו הא לאמלינן בהגלה מכאן מולעה רבה כו׳ ומתרץ קבלוה בימי אחשולוש •׳ קשיא לי וכי מה קבלה זו עושה מסופו של עולם לתחלתו ׳ אם קולם אתשורוש לא היו מצווין י למה נענשו * ואם נאמר מכני שעברו טל גזילת מלכם אס ק בטלה סודעה זו י ועול למה הוצרכו לקבלה ובלית• ונ״ל לחתחלה אף על פי שהיה להם תילעה מכל חקיס לא נתן לסם האלץ אלא כלי שיקיימו את התולה • כמו שמפורש בעורה בכחס פרשיות דכתיב ייתן להס ארצות גויס כו׳ בעבור ישמרו וגומר ולפיכך כשטבלו על התולה עחל והגלם מן האלץ • ומשגלי יש מודע על הדבר דכתיב והעולה על רוחכם היו לא תהיה אשר אתם טיזרים נהיה , יש בת פרק רבי עקיבא מאמר י נהיהיפמיס וגזמו • יצלאמדינן באגלי! יחזקאל עבד שלזכרו רבו כלום יש צו •עליו :לפיהך צשכ^י לארץ בביאה שניי׳ בימי עזרא עמדו מעצמן וקבלוה ברצון שלא יטענו עודשום תרעומת • והיינו ימי אתשורוש שהוציאם ממית׳ והיה זה חביב להס יותר מגאולת חצריסעכ״ל: יבנוה שלום פרק רביעי מאמר עשירי כתב להיות כי כינת׳ להורות היות תולתינו נצחית להמצא בה חמשה מיני שצימוז ונעדרו ממנה המכריחות שנוי התורה• אסתחלהמצל םלימית התורההנה נמצא תירה זו כיללת כל התכחות שיש בעולם • ובזה נרמזו כל סודות החציחוי* בכללו• וישבה כחות ופעולות נוראות נתאמתית לתקובליס בחכמתה אס כן חיחפשר שתמצאסי תורה שלמה מזו• זזה אמרו ברין דיהב לן חמ־יייןתליתתי־ כליח^תורה משולשת שכוללת שלחותי5 חכמת כל שלשיחלקי המציאות־ חכמתעולםהטבע ״ וחכמת עולם הגלגלים • וחכמת עולם החלאכ״*? גם ,היא עצתה נחלקת לג׳ חלקיםכחו שיאחרכו גם יש תורה נביאים וכתובים׳ תורה לרחוז לעולם השכלים• נביחיסלעולם הגלגלים• כתיבים לעולםהזה :אח:םהיחס הסנה השנית והוא יחם התורה חלה»חן• כ״ש ג׳חלק׳ זחןחזחנ׳ הקורה־ האי זמן התורה שנצטוה בה אדם הראשון• הבי הזיזן סנצטוה בה נת• הגי זחן התורה שנצטוה בה אברהם ׳וידוע שזה הזק היה יותר שלם מהשנים בתולה־ ואמרו ז״ ל שאברהם קייס אכי׳ ערוב׳ תבשילין ־ ולזה ני״סן ירמוז לזמן אדם הראשון שנו יזתילרהצחתיסוהאקתיציאצחתה• ובפרט ללעת האומר שבניסן נבלא העולם :ותלש א״ייל לזחן נחי וסי״ ין ירמוז לאברהם ובו נתנה התורה* להורות שהאב השלם נמםלה לו התירה • ובה השלים נפשו• וכן נתנה לבניו בתידש שרומז לו* אס כן נתנה התירה בזק כוללכל הזמנים• ואם כן לא תשתנה מצל הזמן • וזהו אמרם בירח תלית אי :אמנם הסבה ג׳ מצל תנאי הנתינה • הנה כשנחקיל י נ-מצא שהתולה נתנה אתל ההפרשה והקלושה כמו שאמר הגבל את ההל וקדשתו כו׳ * וחו׳היו נכונים לג ימים * הה לפי שבסבילהאשהנקבע המום האנושי• שחוה השיאה לאלם הראשוןל!ת"ש האשה אשר נתת עמלי וכו׳ואין קנז׳גזר נעשה סניגור :ילז״אז״ל כשבא נחש על חוה הטיל בהזוהחא־ישלאלשעמלו על הל סיני פסקה זוהמתן • וזהו אחלס ביום תליתאי י אחנס הסבה הל׳ מפני שלחית העם ־ כשתלקד' היטב תחצא שישלאל היו השלחים אז בחלליגה היותר שלימה שאין שוםבליה יכולה להיות • וזהו אמלם לעם תליתאי :והסבה הה׳ והיא יחס התולה אל האחצעישנתנה על»לו העילה התולה עליו בכל בית נאק הוא: ם , הכינה י בזה המאמר לצי בועאם היה דעתם במאמר נשמע לשחיטת האוזן ל מ ה נ ה באחת היה להם לוחל נשמע ונעשה שקליחת האזן היא הכרתית למעשה והמעשה הוא מעילה מיהה **ליתה• אמנם כ שהקדימו נעשה , , כונה לח^מל 3שעהשהקדימו ישי^ל כעשה לנשמע וכי׳ לנסחע על כ9ח*מ י!יתה עונתםאלשמיעת הלב וההישצל הבאאחר ה ח ע ש י * י»נמ5זן נ ע ע ה לנשמע יצת׳ ב ת קול ואמרי מחנו כחו שהי׳הענין ג״כ בקנייני החעלו׳ מי ג ל ה חי לבני א ד ם לשון ש מ ל א נ י השררת האנושיי' י וכחושאמלו שהתלמוד חבי׳לידי .טשתמשין בו שנאמ׳ ברכו ״׳מלאכיו גבודי פדו מעוה י זלזה ׳צאתה ב״ק ואחלה מ׳ גלה ;עושי דברו לשמוע בקול דברו עושי בריש*א לזילבניאלהלשיןשמלאכי השל׳משתמשים ולזדר לשמוע ע״כ: כוי וזה שבהם לא נאחר לשון שמיעה לק על ההשכל לכתיב עושי דבלי לשמוע בקול ועי׳• והלאה ההכרתי׳היא כי נאמיעזשי גלישא והלל לשתןע • ואסע^ שיייעת האזן היה ן1וחיל :בלישא t ז & פרק רבי עקיבא שבת לג מאמר יא .בלישא והלל עושים י הגה םשחעז והשכילו הענין העלות מעל ולמפלהאגש׳׳ ולשימם בהבדל וסגזלה למעלת מלאכי השלת והם סברו וקבלו עליהם חלה נחלה ע״פחנעל עקידה .שעל rj*p לחה אחר על יעקב שהיה לאו׳ לילללחצליס וכו׳ כ׳ חה חטאתו ומה כשעו שאחל שיאו* tlWpl היהלזה • ופול קשה לחה הביא לבי כנחם החשל חן שחיטת הכלה שהיא עוחלת לישחט )סופה לחות • ויעקב אין ס1פז להיות קבולשס כאשל נשאוהו וקברוהו בתבלין אם כן אין המשל דוחה לנמשל כלל : .בעל עקידד־ז כתב שמל ל״א וזה לשינו ׳ להי1׳כיאבינו יעקבחחלא טנהלמ5מ׳יזזייהיהיע בליךל״^םבשל0לץ לגיולכו' ש ת ובי משל לפיט שהיו יוגין למשוך 15ותה למקילין הלה וכר _ ״ ״״״״!,״* . הסלוני לילידת לחצליםלהקביל פני נלחו בשמחה ובטוב לבב אחלו רל . דבי יוחנן דאו׳ היד־ ,יעקב לירד * )jQft ועקב לילל ל מצלי׳ בשלשלאות של ברזלוכז' למצרים בשלשלאות של S m והפונה פי תחלו ז׳׳ ל מעשה אבית סימן ובקולרין ועשרת הק״בה כמה עלילורת כדי לבנים • וכל חה שאירע לאבות אירע לבנים שירד שס שנאמד לעבד נמכר יוסף ויקרא רעב בגלותא לוגחתס * והכינה להם ז״ל •כי ע ל p s nי ־ופילכך למה ויבא ישר^ מצרים: בהשקפת אלו התיעליות העצימו׳ אשר לכי ובב׳׳ר אמד רבי פנחס משל למה הדבר דומה שעה ובבחינת השלחיות החקיויס לעתיד לפר׳ שהיו רוצין למשוך אותה למקולין שלה הנה ?שלח ירד ממריו ככולי לא שיורידוהו ולא היתה נמשכת מה עשו משכו א ת בגדת שם בכבלי ברזל זבשלשלחות אז טוב לו • ת ח ל ה והיא דצהיאחדיך כךקשודחק״בהכדי והנה נתחסל עחו הש״י שהילילוהל שהה ?וידדיעקבאבינולמצריסשנאמ׳ בחבליאדס בסיבות יותר ניאותות ובעלילות המ־ים אמשכם בעבותות אהבה: ׳במפילת׳ לייםףמצליס יירילתם אחליזכמו שאחל לעבד כמכל יוסף ויקלא לעב על האלץ וכיכ לחה ייבא ישלאל חצליס וכו׳ ־ וייחס הילילה הזאת למצרים אל ׳עקבלוקא יותל משאל האבות מפני אשל ילל עליו הוא בעציץ וחפצי היותוהאב הקלוב t קהל עלת הבנים אשר לא נמצא פסול בזרטזוהיהעליו מוטל להביאש לכלל שלמותם :ואמר רבי פינהם משל כו׳כי כמי שתכלית געלהפלהבמלולה הוא להביאה אלמקוליןשלה-כי הוא תכלית מציאית׳אצל בולאהזכמושאמלו בפיהיהקולאבבלכות סוףבהחה לשחיטה כי הוא סוף כשמנה כחי שאחלינשחשה בחזקת השלה עומדת וכוי מם כל זס חקיצל דעתה והלגשס לאנמםכהשםללצונה עלשמושביןבנה תתלה לפניה והיא רצה אחליו כן אבינו ימ׳ וית׳ שחו הוא עשנו ולו אנחנו עמו וצאן חלעיתו והכונה הלאשוגהמיום בלואאלהים אלםהיההכונה .להביאנו אל המעמלהנכבל והנזלאההוא הל סיני י והנה לא נמשכו לבא שחה כי לא לאלם לבא בנקל תחת עול התולה והמצות עד שהמביק ע״י הבן הזה למצלים אשל שחה יקבלו הכתות הטבעיו׳ זהתאותהחחליו׳ ובו יזכנו לקבל השלחיותכח״ש בהוציאך אתהטםחחצריסתעבלון אתהאלהים וכו׳ ולזה אחר בחבלי אלם אמשכם בעבותות אהבהכי עם שנלאה להס בתחלהםבתירילתם צילים וחבלי יוללה לסוף נמשכו בעבותוייאהבה כי הכל הי׳ לאהבת״׳ אותם ולשומרו את ?בלית ואת הססלואת השבועה אשר נשבע לאברהם אוהבז בין הבתרים :עכ״ל: , , כ מ \זז^ ר א ) < היה י י * י < ׳ <& התכםגאלייקוכמלרסקהלעוז״לבאמתמאמלזהקשההיישיבובפלטללעתחאילעתיםלרנ י ' א ׳ ללב נחמן שתפס לעתי לאמת זצלק ביישוב הכתיבים כי)לאי ילעיקלא למשלי * וגם ) 04ללעתיה ללב נחמן חאןאשמןעינןשצחהזיל » לי י י ק ל א לכי עפל אתה• ? מ ש ה ת,ל ט א 1 9 op שבת 50 &דק שואלי מאמר •בד קרי-ביןולההוא :וליל ללב מל» הכליא ליןלא לין איילי בצליקים גמורים חלצתיב בתליה והלוא אל׳האלהיםואין זה כי אםבצליקיס גמולים כיון ששבה הלוח חיל אל האלהיסואם כן נמצא לעתידי צליקיס להוו עפלא * ולב נחמן כמי םבירא ליה הכי והסכים לדבליז וחף על גל לקלח כת»כ כי מפי אזה וכי׳ ס״לדאצטליך שלתהלאשמועינן וישוב העגל וכו׳ חשוםלהוה אפ:ל לזלזל לאין זה ללן כי אם בבש׳ועול וגילק * אבל עצמות ישאלו דיש על היתקתהקנ5ל והתווה * קיימים בצליקי׳ זאשמועינן שלמה באיחרו לגמלי וישוב העפלאלהאק כשהי׳לה׳ינו ך ן jך ן ן קפולאי דהוו ק<ולי כארעא דיג לח למשלי י י י י כשהיה שאפילו עצמות וקלא מזסן בר*עחק נדוד כהי אחי בל * להיינזלחהליהיקנק קשיתיהלס״ל אושעי׳ י אתו ואמרו ליה לרב נחמן נחרב! אבל כשאק קנאה לא יחיש הלקבון וש1מ גברא הפיא אתא א״ל מאן ניהו מר • אמד אנא ־ עפר עד עמל זמן רפולעול׳ימן יוחל ישונו למשמע אחא בד אושעי' • א״ל והלא אמד רב מרי לעפר והכי pnלשק עתידים זנו' כשבאו ואחלו עתידי צדיקי דהוי עפדא איל ומנו מרי דל*י* >יתו׳זמךקצתולכן.לב נחמן לו נמל בן גבלא לא אחל כלים על ששאלו ידענא ביה י א״ל והא כתיב וישוב העפר W הארץכשהיה• אמדליהדאקרייךקחלתלא לו מאי ניהו מל לאולי היה איזה ׳צליק אקרייך משלי דכתיב חיי בשרים לב מרפא סחת מזמן מזעט ועדיין היה ידים בחציאו׳ עצמיתיו שאמלז התוספות ז״ל שם על ורקב עצמות קנאה * מי שיש בו קנאה וכו* לאחל שנים עשל חולש נשמתו פולה ואינה גששיה חזייה דאית ביה מששא • א״לליקום מד לגבי דביתהו א״ל גליח אדעתן ראפילי יולדת דאף על כי כן כשהיא לוצה היא נביאי׳ ל א קרית דכתייבמחדזי א ת mnapיפי• •זולתו אחי שחמל לז שהיה חחאי בר יחש״ה וה>» כתיב כי עפר אתל״ .ואל עפר תשוב ״־ עכבר עבר זמן רב כי היה בלולות הלאשיני' אמר ליה שער־ז אחת קודם תחיית המתים- קזלמים אליו בזמן אז הקשה לווהאחרלב מדי זכו׳ והוא השיב לו ומנו רב חלי וכו׳ לוחר שלא היה חושש לו וכח״ש רש״י ז״ל אז אחר לר לחוכרתיס דבריו שהרי קרא קאמל לכתיכ 5 וישוב העפר וכו׳ • והוא אחר לו לאקרייך קהלת לא אקרייך חשלי ורקב עצמות קנאה וכו׳ והכוונה־ כמו שכתב לש״י ז״ל חי שיש לו קנאה ותתיות על תכירו עצמותיו חרקיגין ועליו נאתר וישוב העפר אל האלן וכו׳ ולאו לחימלא מרשעים איילי לאי הכי היכי כתיב והרוח תשוב וכו׳ אלא צדיקים נינהז דק בלבל הזה שיש להם קנאה יצאו מכלל צדיקים גמולים וא׳׳כש:ילקאחל והלוח תשוב ובז׳ שהוא ל«ן *תי׳ל *יאףעל פי שאינה שבה מיד בנקל תשיב כי מכלל הצדיקים היא פאמול • זכפל )אחל כל י»יע*ן*&«זגןננ«*ו׳ן ?גצתזתיימלקיבין לדחות מ״ש לעיל בסברת מ כמחן שהקכאה־תמיזר ייי״ךייו Mrא$ח • 57זיון שאין לז ^לאה ידן עצמותיו י ל א״ז ״ יגליזקיחה י א״יגיייקהק לימן י מלקיבין כללודייקהכיחלצתיבורקבעצמותקנאה• נלאה שאין מציאות לקבכי אסבשטלהקנאה :־ ואחד שהיה ממשמש בו והיה ממשות ל״ל שהיה שלם בבשלו וגופו־ כייו שהיה בעומו חי ותשש שייא לא היה בשאר גופו כמו במקום שנגע וממשמש י ומפני המיל לא לצה ליגע כל גופו • וכדי לגלות • הדבר א״ל ליפול מר לביתא כשאמר לו שהיה מעוכב מבלי רשות אז הבין שהיה כלו של בעצלזו׳וגידין ובשר ועזר אז הקשה לו מקרא לכתיב כי עפראתה וכו׳ • להאאכילו מוקייינן ליה נבשר כדאמרן לעיל הרי הוא היה שלם בבשר גס כן ולא שב בשרי לעפר ולכך לא הקשה לו קילס חפסוק זה לי בעצמיג ״ ׳ המתים 5 א״רי כלאתרן לעיל למלת רב תר׳ ורב נחמן ־ והוא השיב לו לההןא |ב ? נ נ מ v ם ש ע ה rPj3 ק ן ד ס ק ת ואין פרק <עואל ישבת -לד מאמר יב <45ין חיליק »5ן בשר לעצמות ואיירי בצדיקים גחולים לפויתיה דאח׳ בריאש»ה סלחיס י ם גגו פס טל סעהאחתקודם תחיית המתים ואין םפק כ» שם כמשך להם אור ועדק מצד הנפש הצרורה בצרור החיים כאמור עכ״ל : יכתוב בפרדם דמונים כונה על הכדה זז וזה נוסת דבריו כ׳ לח היה דבר ממש העניין נעצמו רק דרך חלום גח לרב נתק לכי שהיו חורשים בשדה פועליו ונגלה להם שם קבר וייראו לםתלה כ» לא היו יודעים מאיוה איש הוא ובאלו בחלום לרב נסמן איל אותו קבר היה של רב* ־אחין׳ כליאשיה: .א ו אפשר הנהו קפולא׳ למז לתכחוס היו חקפלזם ושונים בזה הדלוש רצה לומל עחילת העצמות זיין רב בעניין תבא בהם התחייה ורב נחמן נכלא א י ן יעמלו העצמות זיון לב כמהו בלי שנם שנוי ילקבון והלא כל חולכבהלכבתו הוא השחתתו • ואפשר העזר היה עדין קייס* וזהי שאחר חזייה ־ נששיה וכו׳ יגלו לו כי הסבה בזה טובהחזנתו ושווי הרכבתו והוא שלא נתקניבשזס אדם * כ׳ הקנאה ׳ באה מלוע התפוגה וההמזגה :ומ״ש ליקום מל לגבי ביתא כ׳ חשב שבגוף ונפש היה בקבל שאס לא כן אין יעמלו העצתויבל׳ שנוי והוא השיב לו בי אין סם הנפש ״ חהז אשר רמז בפתחי אז קבליתיפם • זללן חזר זהקשה לו אם כן וכתוב אחריו ונתת׳ לוחי כפם וחייתם והנחתי אתכם על אלמתכם • שאין כאן הנפש המעמיד הגיף איך יעמדו העצמותבלי שנוי והלא כל הכחות הגשחיית בעלי תכלית ״ אמנם יש תכלית קרוב ויש תבלית רחוק כפי ההמזגה • ולכן יש מהם לא יעמדי שנה ומהם יעמדו אלף שנים וזהו שעה אתת קולם תחיית החתים • כצוחל ימן חיגבל פכי המזגתו עכ״ל: ^ יגמנ*ן יבי*ימ ^ ל^ 3n&Jft•:באיש א ח ד שנפטר מצאוהו החופרים בשייל ק י דמה ושאל ל ו רב נחמן מאיזה ס ב ה והשיב ש ל א ה י ה ג ו קנאה ו ל א ה ט ה אזנו לשמות דברים בטלים וכוי: ב ב ד ש י ז י ה ח י 5 ש ג וקשה זה המאחל מאללחזקלקים בו * לאשונה יש לספק לעניין מה נותן המלך זה הפקתן של מלביש אם לפקלזןלבל־ אולהשתמשבהך אסלפקדון.לבל.קשהשאין העכיןמולה ק י חלא שנראה שפעם החלך לקראת העכשים תכני שהחזילוס מלוכלכים והלי אם אפי׳החזילום מגוהצים היה לו לפעום על מציאות הלבישה בפשעו בפקלוך ומה גם בגגלי מלכות שהיו מרימין יד במלך ללכיש את בגליו• וכן קשה בכקחיס שהחזילזם ממהצין נלאה דאפילו י «* ייץלכ?***? י* אם היו לובשים אותם לא היה חקפיל כיין פהחזיחם חגוהציס והלא היו פושעים ד מ ן והדוחתשוב א ל ה א ל ה י ם ובו' בפקדין :ועול קשה שבפי הנחשל שהואח נ ה לו במו שנחנה ל ד בטהרה א ף הנשתה אי צפשר לפרש לא בפקדין שהרי א ת ה בטהר׳םשל ל מ ל ך ביו שחלק בגדי מלבו׳ הנשמה משמשת בגזף ולא במתנה לגמרי לעבדיופקחין שבה' קפלום והניחו' בקופס'׳ מ מ למלג די מל ה ל צ י י ז י ש ל טפשים שב הכם ה ל כ ו ועשו בהבש מלאכד־ז • כי סוף אדם למזת: ולכן נלאה שחילוק זה היה לזמן שילבשיס לכבוד ולתכארת לימים בקש ה ש ל ך א ר ת ג ל י ו פקחים ש ב ה ט וגדלה להראזתבעעיהע/יםדאיצוןמבני החזירום הירלא דיזלכא עד אשר יתחזקו גחחםלתם )איר כךיתזימסכאשל יעלה ברצון המלך לבקשם והנה הפקחים אף אם היו לננשיס איתס געת .־& 9 .2 A מהגת ^ שבח פרק שואל מאמר ע ? ?2?:הגלולה ובהיותם בטלים להתעטל בהם־כאשל היו עוםקיםמבל מה וגס בהיותם גגיןיהסי *יו מקפלים ומניחים אותם בקופסא כלי שליו יתלכלכו ויעמלו בקיום נקיוהם ונמשך מזה שבכל; עת שהיי לובשים אזתםגהכלח היו מייפים ומנקים ומתקנים אותם באופן שהיו יפים י ותל ממציאותם הלאשא• וכן כשהיו מפשיטין אותסלא היו מניחים איתס אלא בקופסא ונמצא בזהכשהחזילזם למלך היו יפיס ומאירים ומזהירים ביתר ה ח ז י ר ו ם ל ו כשהן מגוהצים.טפשים ״!גוזם סאת חבלאשונה • וז״ש כשהן מגוהצין מס החזירום לו כשהן מלוכלכים שטחהםלד שלא נזכר קודם׳ זהרי כאן דמיון הנשמה לקראת הפקחי fוכעס לקראת הטפשין גנתני נקיה בםור מרע ושלמה בעשה טוב :זאמנ כבית חאסורין וכוי א ף הק״בה על גי3ן •Sb סטפשין הלכו ועשו בהם מלאכהנחצא שלא צדיקז׳אומר יבא שלום וכו׳ ועל נשטח ן אומר מנהגו בהם בכבוד אלא חללוס מלאכתי והיתה נפש **דוגי וכוי• ועל גופן של רשעים !נתלכלכו הנגלים • באופן שאף אם היו אומר אין שלוס^אטד ה׳ לרשעים ועל נשמתן מתקנים ז»»קפל<ס אות 0לפעחיס לח אהצי אופר ואת נפש אויביךיקלענ׳בכף הקלעובו׳ מ א ת הלל5ון,והוא זרויון גד<ל לנשמה םחשתמשק בה למלאכת גופם ותאוותיהם יבוגחיםאותםבחבילות אשמזתיהם באופן שעםשלפעמי׳ מקי?מי׳ קצת מצות אין בהם די שליחות כלל כי עבירה מכבה חציה כנודע :ומעתה המשל דוחה לנמשל בעצם כי כמו שבגדי מלכות אלו נתנו לזמן ללבוש ולהתפאר בכבוד המלכות אשר חלק מכבודו להסכן עניין הנשמות הס בגדי מלכות שתלק הקיבה לאדם להיותם משתמשים בהם לתפארת ולתהלה ולכבוד המלכות והצדיקים מוסיפי' בהם יופי ותיקון החצות מלגל הנקיות מעין והרשעים פוגמים ומלכלכים אותן במעשה יליהס כנולעוכאשר הגיעעת הפקזלה להתזיל אליו הנשיאתהו* שייקלקיחת הצד»ק»םי ומועם ל*ןרא<*היפמיס • •ולוןגי»ה םיויוי וקפלזםיהניתזם בקיככ^ו לח להניחם שם תמיד כי ללבישה כתני מלח בעת שהיו עסוקים כדי לשחזר נקיותס ולהוסיף בתקינה כאחול :ואפשל שהביא המשל גם כן לתקן לשונו שאמל תנה ל ז כמו שנתנה לך• נלאה שכל הנשמית נתונות לו»ת׳ זתוזלזת אליו בין טהולות בקבלתי סהולות אלא שחזהיל שיתנום גטהלה אבל לא תשאל הנלתי טהולה בלי נתינה לו זהלבלקשה כי נשמזתהלשעיס אינם,נלאות לכניז •ת׳ כי כמה כתות מזיקים יפגעזס בלדך ויטללזם לגיהנס ולזה הביא המשל לושלכי דבלה תזלה^לסון בגי אלם ׳ וגם כי בהיות הנחשל גם כן שנתינת הנשמות הס ע״י בקשתו ית׳ יגזילתו יאמל על הנתינה שהיא לי אף אותן שאינן נלאות לפניי ית׳ ־ ואומל שמח החל ך לקלאת פקחים וכוי לה ורות בנמשל לבל גליל והוא כי בעת פעילת אדם צדיק יש ייחוד וקישור למעלה בכל העולמות ע״י עליית נשמתי זניסף שמתה וגיל בעליונים ובכל נשמות הצליקים• וכן להפך בפטילת אלםלשע בהיות נפשו פגוחה נותנת » ו ליןציפס.וצד הטומאה ונוסף עצב עמה כנלאה מתון ספר הזהר מכמה לוכתין• וכיון 1#כן הק״בי* כביכול סוא השתעשע ושחי* כמה םה»ח ליאה לקראת הכגןשין זצד*כןי©שהכל שמחין ל<«יהם*<vtn במה שהיא ליאה לקלאת הלשעיפ הטכשיס כיוחזל» :כ״ל0תה 0גאל״יקו מצ״פת : ובספר חזהר פרש׳תדוםה דף קמ״א וז״לגופיהין דצרייןיא דלא אתמשכו בהאי׳^למא בתרהגאיןדההיא קליפא תקיפא והנאיןועינוגין דוליה וממתקצי׳ דיליה הכי א ס ת א ב כתר דנפקת נשמת׳מניה גיפיהון דצדיקי׳ דלא מתענגי בהאי עלמא ^א מתענוגי דמצוה וסעידתי שבתין וחגין וןמנין ההנהרית מסאבא לא יכיל לשלטאה עלייהו ד ה א לא אחענגו מדיליה כלום הואיל ולא נטלו מדיליר־ז לית ליה דשו עליהון כלל ןכאדז איהו מאן דלא אתהני מדיליה כלום עכ״ל: לאו ? , פרק כא כתב* שבת לה מאמר ידי לא^י לדקדק בזה המאמרסאחדב' מלאכים כו׳׳לחה-ענק אלו המלאכים והלא הק״בה לואה כל מעשה האלםותתבולותיו ־ ויותר קשה בסכין עניית אמן שלהם• דמה בכן םאס עבלאלם ולא הפין־ לשבת אחד כראוי *כהלכתו יכול להיות שיכין לשבת אחר אולי לי( היה לו יכולת בשבת זה. לטבוח טבת והכן י חולי יזכה לשבת של •אתריו• דבשלמא מלאן רע יענה אמן דדרכו בכן• אבל מלאן טוב למה יאחר בעל כרחו אמן • כי • " י י י י י ' ״ ייי״יי י פ ,צב׳ ל*כיסהיילייס י׳י חדה טיבה לעולם חרובה ממדת פולענז׳ :יו*ו1׳ יי פ ™*J ועוד חי הכריחו לכן • ונראה להקדים 5 רבי יוסי ברבי יהוד*י* אומר שני ך^/א בריתא יפר׳ הרואה תניא רבי יופי הגל׳ל^ש ,פל ק ת מלאכי השרת מלוין לו לאדבז., אומר צדיקים יצל הטיב שזכטן שנאחר לבי בע״שלמבית הכנסת לביתו י אהד טוב ו א ח ד חלל בקרביי רשעים יצר הרע שופטך רע• וכשב^8לביתו ומצ*י<נדדלוק ושלחן ערוך ומטתו מוצעת מלאך טוב אומר יהי רצון .שנאחר נאם־כשע לרש׳בקרב ל בי י ובינוני׳׳ זה .וזה שו,כטן• שנאחר כ׳ יעחוד ליחי4 ש ת ה א לשבח אחד׳ כך ומלאך רע עונה אמן אב2ון להושיע חשזכטינכשוע״כ :צל׳ן כעלברחי* ואס^.לאו• מלאך רע־אומר יחי לדקדק חהו יצר הטיב ויצר הרע י הכתוב רצוןשתה*־* לשברת אחדרת כ ך י מ ל א ך ט ו ב אוחד בכל לבבן דיל בב׳ ׳צריך ביצר הרע עונד־־ ,אמן כעל כרתו י ובבראשי׳ רב׳ n״ S וביצר הטוב • זבכרשתגראשית כתיצ כי אמד רבי מאיר עשה אדם מצות אתת .נותנין יצר לבהאלםלע :וכתב הל״דק ךל נקראת לו מלאך אחד י ב׳ מצות נותנים לו ב׳םל^כי׳• PrfPלב החדש וכמיוניו יצל ואחר שפילו׳ מצות namמהכ\«לי• מלאכים ח ד ב ה שנ*י*׳ יצר סמו׳הואעליצ׳הטו׳מהא׳׳הצדי׳הםחין י כי מלאכיו יצרה לך כוי: ונשען עליו תצרהו מרע לתת לו שלום כיבו בטוח :כתב עין ישראל לקרב אל השכל הבנת ב יצרים ראוי לזמר שכחו שהאדם חזרכבמגוף ונפש • ו3עבולשיתקי.יחו םגיהם הושמו לו כתות אלו להשלחת מציאתו כמו הכת הזן • ובפרט הכת המתעורר נחשן מהנפש המרגשת׳ ואס יגדל הכח המתעורר הזה בעניינים גופייםכלוו רוב המאכל והמשתה והנאות גופיות אחרות נקרא זי^הכתיצל הרע• ועליז יצדק מאמרם זי׳ ל שהוא מלן זקן וכסיל שבא לאדם בצאתו מרחם אמובי חידהוא חתאוהלינק זעל זה נאחר לפתח חטאת רובץ• ובהיותו הלן וגלל ק תגדל אותה תשוקה גגפ״ת־עד שחגיע לי" ג שנה בקרוב ואז יתעורר בו כת השכלית ומשם והלאה כמשל»חחל חל לבו לא טוב לנו להשתמש מאותו כת המתעורר למה .שלא יהיה קליזן לנכש כמו ליקת החזון הראוי והמשגל בעתו כפי הראוי• ויהיה כשחל.מן הנגרמת שאסרה תורה • ובס אס יקדש עצתו בחותר לו ובתנאי שלא יהא פלוש לגחלי אלא יקח אשה לאייה להוליל בנים עובלי השם כתולה ובחצות זה הכח השכלי חחיברעס $חתעורלנקרא יצר טוב זיצלסמון * וכשאמר סתם אוי לימיצלי הוא כנוי ליצר הרע י וכונת התנא במה שפיר׳בכל לבב ן בב׳ יצרין שאזהרת הכתוב .הוא לוחל שיכניע יצר הרפ לאהבתי יתברן אבל לאיסגףעצחו לבטל יצל הרע לגחרי-אלא יהיו שניהםמתובליםיתל־ מעשה מהעיקר עיקל וחן הטפל טפל ולכוונה ןאי< ללש למ יוםן הגלילי צליקים,יצל טןב שופטןליל שהוא שוכט כל כתות הגיף אבל לא להמיק לגמרי אלאכל .תאית הגהללות בלשון יצל הרע הן הנה כעבדים המשלתיפ נכנעים אל מצות השוכט שהוא היצר -םוב ־ והרשעים בהפן שאלין הבית הוא יצל יי*־ יאסלפעמיש הולך בדרן יצל טוב הוא במקל $להשלים רצון הגוף כמעשה הצבועים וכדומה בזה י ויהיה יצל טיבייילאל טוב י ויצל לע של או מלחן לע והוא חלאך המות־ ולאשיהיל שכינבראים מחולשה בצלם :זזה^כונתאחרסב׳ מלאק; התלת הם״שמ?< .צליס החשלתיס ?1ת האלם בזה העולם שהוא ל נה ם געיי36 מ מ r פ !ז ה 5 , ה ל ס <טבת פרק פל כתבי מאמר יד שהואפנוי לערב שבת * מהו אמרם מי שטיס בערב שבתיאכל ב^בת ואם הולך האדם גוה העזל& לרן התורה והמצית שהם ב׳ נרות דכתיב כי נר מציה ותורה איר מלאן טזב איחר כו׳לשבת הבא׳ שהוי( עולםהבא יהיה כמו כן י או בטיל׳הזה יזכה אתרמיתי כן כענין ר׳דכל ב׳ שמשי הוה אתי לביתיה ומקל*• ומלאן רע בעל כרחו כו׳ הוא יצר הרע ומלאן המות אין שילטין כי החסידים אין טימאה בהם כדאית*! פרק הנושא י וזהו כונת צוואת לבי נר דלוק במקומו כו׳: • והבונה להם ז״ל לה*ית כי כל»מ» השבועימ להם פעולה מיומית גבריאהשבכל יום ויום תששת יחי בראשית היה בכל יום מלחכת? המיוחדת • אמכם בשבת שבת־ הק״בה ולח היממם ייעשה כלל• לזה כאילו מתרעם השבת שהיא בטלהואקלהחלק וחעשהבבריאם יזהו אתרםבן זוג ולא בת זוגכחאתלבכל מקום להוכיר בת וזג • והטעם כי הוכר הוא הפועל ומשפיע לנקבה ־ לזה באה התשובה כנסת <שלא'ל יהיה בןווגן {£^1X531*1דשי׳ב• תנא אמדה שבד* €#־׳כלומר היותר שלחים םבהס ׳תעסקי לפניהלךבה ל כ ל נתת גן ויפעלו בה מלאכת ה׳ והוא לחוד התורה זוג ולי לא נתת בן זוג • אמר ל ה כנסת ישד*( שכך הקבלה שנתנה בשבת לישראל כדי יהיה בן זוגך ׳ וכיון שעטדו ישדאל־י * S jהד שיתעסקו בה ביותר באותו יום וזהו סוד סיני אמי להם חווזכורין ל א ו ת ו דבר^ואמרתי ושתלו בני ישראל את השבת זהיא זמן לשבת כנסת ישראל יהיה בן זוגךהח״דזכלר העונישל תלמידים תכחים בשבת הנקראת את ״יום השבת לקדשו וןכ״ל: כלה זזהדבן ווג של שנת והם הקידושין מליש וזהו מלל את יום הפכת לקדשו • בקידושין ואוחל והמ זכילין מיזם השבת הנז־זל הנעלם והצפין שנתקלשתם בהל סיני: וכתב בעל עיקרים זיל פי״א מאמר ב' וז״ל אמלה שבת לכנ׳ סקב״ה לבוני של עולם לכל נתת •בן זיג וכו׳ הנה באמרה אמרה סבת בלהק נקבה יולהסילמוזטל מלה שהיא מושפעת ולא סשפעת והוא השכל העשירי וקראוהו שבת לפישחכמי הקבלה ייחסו כל יום מימיבלאשיתיאל עלול אחל חן הזי שכלים האחלונים ויקראו העליליס סנילית • ויאמרו סהג׳ הראשונים הם מ ר רוחני ייקראו איתס איל שאינו נתפס • יהז׳ כאחלונים ייחסו כל אחל חלם אל י1ס חזי יחי בלאשית ויקראו את העשירי שבת לפי שהוא אחרון העלולים זבו שבת ההשתלשלות ויאמרו שהשכל האחרון שהו׳השכל העשילי והוא השכל הפועל והואהםפילה העשילית שיקראוה םבת נתלעמ׳ לבני השם יתברן למה ה פ ^ ה ״ההשתלשלות ולא הי ה לה בת זוג * פלומל נמצא אחלשיהיה סבל עומל בעצמזיוכמו מהוא בשחל* w * b ^ S s > b*45פ ע מחנה עד שנשארה היא כנקבה ומוסכמת *JMtoBtmbיאיייו ש8םוג השסיתבלן־לתי כנסת IFfeVתהיו כתזי^ךפליחרפהשצלה^ןכיז **יוצ*ני*י«ת1י^»ה״ה סכלנבדל עומד בעצמו׳קייס וימשיל על כל הדבריםהתומריםכחז שדיו הנביתים יחסידים מחדשים באמצעות '?׳שכילהנקנה על צל התילה אותות ומופתים • וכאילו הוא שכל נבלל עלול חן השכל הפועל אז מן 'הספירה הנקראת שבז :וזהו מיד מאמרכדהנשת׳יתילסםיש באדםבכבק ובמוצאי שבת נעלית הומני מאמר שבת וינכשווי^ה נפש והתשכיל יבין :וזהו ענק 4 1 iV&JXtfשאיןר לו קיפד לדכי יחושע בן הנני^ג מדוע תביטיל שלי שבתריתו נודף ־ אמר ליה תבלין יש לנו ו ש נ ת שמה ואנו מטילין אותו ל ת ו כ י : יגמתייו שבת פדק כל בתני מאמי יד- לו- ומתיו הך ריחו נודף • אמר לו תן לי ממנו • אמר ל<ה מי שמשמר השבת טועי״ללו י וסי שאינו משמד את,השבת א<ו מועיל ל ו : והבונה׳ של יזה החעשה ששאל זה הקיםל על שבח הנפלם ח לוע ריחו נודף לצה nשיהיה חנותה׳ לנשחה שם ינוחו כל יניע׳ כח המטריחיס עצחם בזה העולם ושתל ביזה זכו לאותו ר<ח »וב של שחן חפרםחזן ושאל ריחות שבגן עדן שהנשחהגהנית יוה? א״ ל תבליןיש לנו וכוי לצה בו בשביל השוחר שנת בזה העולם יזכה לאותו שבת ע״דח׳ שטרח בערב שכת יאכל בשנת ועול-ללח לו כל חי שאינו חאיזין בשבת נלאשית ששבת בזהקב״הלא י ז מ לאותו סבת: ומביעה בארס אחד שהאריך ימיסולא מצאולו ש ו ט ז כ ו ת -א ל א שלא היה מדליק בחלב בערב שבת אלא בשמןזית :ס5ר חסידים סימןדע״ג: מעשה בגכרירת א ח ת שרית שמתה וכששסטו א ו ת ה בקנד עמדה ואמרר־ז שוב בעולגש אחר חייתי • ראיתי יהודים בגן עדן ובתוכם א ש ה א ח ח יהודיות הכירה ואמר׳שראתה בית ירי שלודמטונף כחלב ואמרח לה למה א ת משונה מחברות ך אמדה פעם אחת הדלקתי נד בשבת לכך נעשה לי זה הבושת שבידת יד שלי מטונף בחלב ל א ו ת ולזכרו׳ ,י על כן יש ליזהר מ א ד להדליק בעוד י ד ם : בטורנםרופוס ש3גע ברבי עקיבא אמר לג סהרהיום מימים • אמוילי ומה ^01ה גבר בגוברין• אמר לו ומה אמרתי לך רמה אמדת לי״ אמד לו רבי עקיבא אמדת לי מאי שנא יוסשבת משאר.ימים ואמרתי לך ומאי ש נ א טורנוסרופום. מן שאדגובדין• אמד ליה אני מלך מלכים חידה לכבדני• אמד לו דבי ע ק י ב א ומלך מ ל כ י ם דעה; שיכבדו ישראל א ו ת השכרת • אמד לו ואס כן למה הוא עושה בו מלאכה אמד לו זאיזה מלאכה ת ו א עושה אטד ליה םשיב הדוח ומוריד הגשם וכו׳ • איל דכי ע ק י ב א שנים הדרים בחצר א׳ א ט אין זה נותן •עירוב וזה גותן עירוב ש מ א pmaהס לטלטל בשבת י אבל אס דר אדם :אחד בחצד א ח ד ג ד ו ל אפילו כאנטוכיא ה ו א מטלטל בחצירו לפי שאין לאחר רשות ענע * והקכ״ה י״ת• השמים כסאו והארץ הדום רגליו מלא כל הארץ כבודו ואין לאחר רשות ע ס ו לפיכך מ ט ל ט Sב ע ו ל מ ו * ו ל א עוד ן(א המן יוכיח שהדא היום יום שכת קידש ל׳» שככל השבוע היה יודר ובשבת ל א היה ירדד • ולא עוד א ל א נהר סמבטיון יוכיח שכבל ידם הוא רץ ומושךאבנים ובשבת ה ו א נח • ולא עוד א ל א קבר אביך יוכיח שבכל השבות עולה עשן בקברו ־ ובשבת ה ו א mהלך וראה שהוא כך וכו׳: סליק מםכת שבת ונתחיל מסכת עירובין בסייעך/א דשמיא: אמר מסכת עירובין פרק ראשון מאמר טו מ י י ם ב א זכר ונו לב-רכ׳ כתבעל אלו ואלו לנרי אלהיס חיים כו׳ • שאלו רבני צרפת זכל ונם לכלכ׳ היאך אפסר׳פיהיו שניה׳ דבלי יולהיס חיים בהיו׳ שזה אוסר הה חתיר״ ותרצו כי כשנגלה מ~ס למרים לקבל תולה הראולועל כל לבר ולבר מ״ט פנים לאסור to׳u להיתר י ושאל להקלוש ך הוין על יה ואמר שיהת וה מסול לתכלן* ישראל שבכל לילוליר ויהיה ההכרעה פחזתיונכון היא לפי הדרש: ובדרך החמת»שטע 0וסול בלבל: יפשפש במעשיו ואחרי ילה ימשמש כי׳ פירוש יפשפש שיין לשעבר ^לאמרינןבמישיסולין באיןעליו• וימשמש שיין להבא שיזהל מכאן ואילן ללקלק תמי'במעשיו וליזהר בהם ולהזכיל׳על לבי תחיל וכעגין שאמלז תעיב אלם למשמש בתפליו כונה למ*1מ׳ ז׳׳ל כ ׳ שנים ומח*ה יכו' מ ת לי1מדש1*5י^ ־ משמרא וכו׳ ולונה ע ל יןלולותמהלכ?כמותינו,כו'• אמר 3ר) ^ .1 ריאבא אמר שמואל ג' שנים נחלקו כ״ ש ובי הל<* 1אומרים הלכה כמי־תינו י והללו אמרו הלכה במותינו •• יצתה בת קוליואמרה להם אלו ואלו דברי ^היס ח׳ייס הן • והלכי כדברי ב״ה • וכי מאחר דדברי אלהיס תייס הן כלט למה זכו ב״ה לקכועהלכ׳כמוח' מפני שמחי' הס ועלובים הם י ושונין דבריהם ודבד* ב״ים ולא עוד ^א שמקדימין רבדי ב׳׳ש לדבריה׳; בכל נועה וחייב אל 8למשןמ*זנממ מפ״& •י * בדרך אמונה מאמל ב שעל הילףיל״ל וז״ל נוח לו לאלם שלא נבלא כוי לצו 5ו * שהשכל ה)(נו:ן» היא ojbמוכן מטבעווכי באמצעו׳ החושים וההשתדלות בעיון ישיג משלמות ייצאחן הכתאל הפועל • ולזה אומר שיותר שלמות לו היותו נברא מהייתו בלתינבלא• כי בהיותו בלתי נבלא לא י צא מן הכח אל הפועל• והשני תסב שהשפל האנושי ה1א שכל בפועל מטבעו ושלם• וכי היותומלוגש בהכנה היא חקרה קרה לו כונהלתי/תינות לו לאלם שלי( נכייו ייפנגראוכו׳* פי׳1׳ נח וכי אין מטבעוי• לזה אמלנוח לו שלא נברא י כו׳ כי בהיותו בלתינבר׳הזא שכל בפועל ־ ־ ^/1ן רבנן שתי שנים ומחצה נחלקו ביש ובביאוהנה •ישוב בכת וכמפו וגמרו כיצות וב״ה תללו אומרים נוח לו לארט לו שלאנבלאז*וצ*»»c7>wההיא ועכשיו -של^נברא-םשגגרא והללו אזטדיבש נוחלו םנבלא יפשפש במעשיו»לחהשאפ»לו שליו ל א ד מ י י ע נ ב ר ^ • ו ת ר Vtwא נ3וי«נמני לגמרו ילויח לבר בבואו הגה אחל שהוא פעל הנה נרח לי לאדם שלא נברא יותר משנבדיועכשיו יאה עויין לו ׳קניין השפל המעשי אשל * ענכרא יפשפש במעשיו י ואמרי לה יטשמש ׳במ׳עשיו ע״כ׳ סל^ק: איננו נמצאלז בהיותו שכל בפועל • אבל כאשר יחונר לו הגוף אז יהיה אפשל לו קניית השכל המעשי* ולזה מה שאחל עכשיו שמראיכשפש במעשיו כלוחלישתלל נקנ״ת המעשים הטיביםוהניאיתיסאשל שלימיתם ישליחוהוכי כן השכל אשל־בנז בי מלקחעשי וחלקעיוני• וכמו י ש א #התשורל הנה תי* טוב ומה נעיס שבת אתים נס יחלכלומל השכל העיוני והמעשי*. כעבזלת 4םי?יו<תלעכ״ל; , ין £ פרק ראשון ־עירונין מאמרץ יו כ^כלדת הקודש חלק העמדהפנ״ב כתב כזנה עלזה המאמר כי האומרים נוח לו לאדם שלא נביא משנבלח • לפי שחצד תמלי והשטןהעומד על ימינו חזכן זחעותד אל הנטיה אל הפן מה שמצר ע <5ץ לו • עול 0ס ־ ילא יברא להגדיל פשע ולהלכות אפס * לתדי שלא»של»ס הייחידשנייצי ,»5יל אבל יקצץ ויפרי׳ י׳חובר וזה הפן מה שלוק בבריאתו י והאומרים נוס לו לאדה פגבלגן• ^לכי שי!ם נרא יצר הרע וחמדו יט־ו מכי הלרן• הכה בלא לו תולה תבלין והיא תיענה י ל ^ • »/.ותו לבלתייתליא יתלריכהז בלרןהישלה לחצאדבר׳ חפן להשלים התכלית החביון בי שהוי » «7ושליזית הכבול :נמנוונמרו נוח לושלאנברא• לפי שאפשרית נטיתי חן הדרן קרןלחאד יוצל חמלו ויצל! הרע• ועכשיו שנברא יכשכש במעשיו ויבדוק עצחו מעבירות שעש? כגל וינאלה׳ כלומר יתולה וישוב ויתכפר ואמרי לה ימשמש שיתן עיניו על דרכיו ולא יסיח דעתי כלל• ויזהר בחעשיו ויתן אל לבו הכינה בבליאתי שהואהיחודוהעבזלה יישליחגה ע״כ: י ו ט ב ח ) ר ה גר חו יש להקשית על זה־סחאחל למה לא נתקבלה תשובתה׳ וא״ת טבע החיתה נקנסה עליוואין להמלט מזה חעטיי של נחש אם כן לחה עשה כ״כ תשובה גלילה י ועוד קשה לחה לח הזכיר שגם חוה עשתה תשובה י ע״ק למה עשה אלו ג' חיני תשיבה דיקא • או לחה עלם בק״ל שנה :אלאנ״ל כי אלי ג׳ חיני תשיבות נגד ג׳חינ׳ חטא שחטא כחו שביאדם ביעל תורת העולה בפ׳ ס" ט מח״ג והביא הרמ״בס ז״ל שכזב ז!»ר יי ג ו ג ז למיומרמדס הריסון חסיז ג*יל היה * וייש1תשוב? בשמונה פרקים ובספר מדע שזהו חחכיית יעניין י*0יז$ודס* הרופיויס הגופות והנפשות שי׳יס נט־ האל׳ מ א י ׳ א ר מ ר אילם ה ר א ש ו ן ח ם * ד ג ר ו " ל"3י אל אחרמן הקצוית צריכין לקרבו אל קצה ה י ה כ י ו ן שראה שנקנסה עליו מית׳ השני כלי להרחיקו ממה שהוד גל עד שיבאר י ש ב ב ת ע נ י ת ק״ל שנה ופירש מן ה א ש ה ק ״ ל אחר כןבמיצוע י״ זכן היה בעניין הקדם שנה ו ה ע ל ה זרירן של ת א נ ה ע ל כשרו ק״ל לכי שהיה כרין אחר האשה יוקר מדאי כירש .שנה כ ו ׳ : טצח? מחנ׳ייתל מדאי ק׳׳לשנ׳עד שהרגיש בעצחו שאחל כן היה בדלן החיצוע •י ולזה נאמר ויחי י(יס מאה ושלשיה שנה ויולד בלחיתי בצלחו ויקרא את שחו שת ד״ל כי החדם הוא ־התמצנני בין העליונים השכלים הנבדליסובין התחתונים שאין להם שכל כלל• ולזה נאיילכיאחל ק״לשנה הוליד גלתיחו וצורתו.שהות 7רן מילוט ויקרא את שמו שת כי זהו יסול העולם • ולוה אחלי הטומאה צותה התורה לישב בלחי טהרה • גס כ; להורית שייף שחצר חוה הם טמאים מכל מקים חצל האדם הם טהורים כ׳ שב עליהם בתשובה גמורה ־ יבהיית כ׳ תשובתו תון חותן ק״ל שני^ היתה גיב מצד ורע מצל כי חצדכונתו להרתיק חותר׳ היישגל היה טיב אחנה חצדהחעשהבעצחו היה רע * לזה הדם טיהר הוא מצד טהור ומצד טמא כי מצד בעלה הם טהורים• והםהבעילית החותרות שכיון בהם להחעיטן אחנס מצד עצחן היה טמא • וע״כ אל המקדש לא הבא ובכל קדש לא תגע כי באמת הוא רע רק שהוא טהור נגד בעל ואשתו• והיה חםפר ימי טוהר ל״ג בזכר וס״ו בנקבה כיס״וחציק״יל• ול״ג הוא רביעיתק״ל מ לבד רביעי יום יות' וזהו מאמרם ז״ל שהאדם מטמא בלוק • והאפה באידם* פ׳ האדכתיר בתשובה והיא הלוגן * וחוהחטחאה באודם כי היא עדין בחטא ולא עשתה שום תשובי* והנה נהיות כ׳ חטא כזה צחן ׳סורין גדולים ותעניות עבור המכילה שאכל למ׳׳ד אתרוג ולמ״דתאנ׳* םבשביל־יה העלה על בשרו וריזין של תאנה ״ ולשון כיתואנה מבקש היה •ובכל אלו חטאגםבלעקו להחשגרםיש ב' דשות ח״ושיהוא הקיצי ן מעיעות שהזכירו חז׳׳ל והוא דעת האיחדס שככר בה:גתה זב^נל !0 ! י א מ , פרק עויעין פסין לרובין, מאמר ין ןגשקל»געו<ש ולכך אמרו אלם הראשון חין היה^שאומרים כזכר בעיקר היה יי״א־חשון נעללתו * ! * י והם אלו פלנגות האחרונים כויזםון בעללתונגללעת שנית שנמשך אתר תאוותיו והוא המשכת הערלה אשר עיקר טעמה להמעיט האבל הה»א מתאוותיו היתירות והנה ההולןאתר תאוותיו המשגל יישון בעללתו הוא * וכמו שאתרו לן״ל הבא על הכותית ערלתו נמשכת* ואחרו הנבעלת לערל קשה לפרוש והוא מגיאר :וי״א כופר בעיקלהיה זהו לעת שכתשו בהשגחת ה' ובשכל ועונש :וי" ח צלוקיהיההואלעתהמקיבל שיאחר3׳־רשויותהן* ומה שלא עשתה תשובה גסה»0שלא נצטותה עליה כי אם לאלם נכי כינתה ילעתה לכן נתקללה ייקל בקלל׳ טבעית שא <0לה הלבה אלבה עצבוגן הלאשינ־ זכו'<לםנחתי וזהוסילשהאשה מ ט מ א ה ב א ז מ » י ן ש א י 5ג ה ; 1 « » * 1 ^ ^ « ^ 0 ^ י * ג ^ ^ ^ :מ * ע * ^ ן נ ל שם יזע שנקנסה עליו מ » א ף ל להכריתו כ» עבל על מצית לא תעשה וכל»י«י1וחלי< ה&ס • ו4ל0מ<תק לו &כל העילס כלו: ז ה י | מ 9תת עג״ין ומ על פםוק וייצר ה׳ את האלם • מלן במשפט יעמיד ארץ * כר#ב ג*״י חל^וה מלך<זלכ+המלכים הק״בה• במשפט יעמילאלץ שבלא את העולם בדין שנ׳ בראשית נלא אלהים • ואיש תלותית <הלסנ׳ זה אלםשהיה גמל חלתו של עילם ונקראת חלה תלומה שנאמר ראשית עריסיתיכש ־ אמל לבי יוסי כאשה הזאת שהיא מקשקשת עיסתה במים ימגלהת תלת׳ ממתים כ ן נתחלה ואל יעלה חן הארץ ואח״כ וייצר ־* ייש את האלם עכ״ל ב״ל ״ עול בב״ל מפני D * J Nהראשון ח ל ה טהורה היה לעולם. י יי ת ת י 3ז מהלכות הנשים כדכתיב וייצר יי׳ אלהיבש א ר ת שגרמי מיתה לעילםי• וחפצי מה ניתן לה ה א מ וגומי״ רא^.י«<החיא KKtymnיוסי מצזת נדה ע״יששהקה דקו־של־אלה• ומפני. משהאש׳ה ז #א ת ©|©קשת עיםת׳היא מגבה' תה ניתן לסמצות חל^ ע״» שקלקלה אלם ח ל ת ה * וגרמה ל ו ח ו ה מ י ת ה י לפיכך נמסר' הלאשזן שהיה גמל חלתי של עילם־ ומפני מצות ח ל ה ל א ש ה :א ד ם הראשון ד»ו שד־י חה ניתן לה מצות נד של שבת ע״י שכבתה עולכש הידץ הה״ד שופך דם האדכמוגומר • נרי של עזלם והוא נםת׳ אלם הראשון ע״כ: וגרמה ל ו ח ו ה מיתה * לפיכן נמסרה מצורת ופל המצווה יעישה הוא גלול התעלה• נ ד ה לאשה :א ר ס הראשון נרו של עולם היה • והאשה נצטוית בג׳ מצ<ת רשימות רימזית הה״ד נר יי׳ נשמ׳ אדם • וגרמה ל ו חו׳מיתה לג׳ תעלות על חטאתה אשר חטאה בכל ל פ י כ ך נ ם ס ר ה מ צ ו ת הנר ל א ש ה : אחת מהנה והלא זה עול ותחם מה שאין ל^ילתןוב בחעשי הש״י• כל זה הביא בעל ע״י וכתב עיילהבגתהמאתר בשליחות כ׳ אלםהראשון נגזלה עליוחיתםכי&מע לקול אשתו 1 & * ו ו ( * i p p וכלישלא!H^^^&;^*&0 די שיש לי צולן גלול אליי* להיליד בדו»ו«אל •03 0למגיין מ«למיס אממי^אקשלי לשלם להשיג לעיון זבתעשה צלין שירית האשה כי היא לבדו לא יוכל לסריקת עצמי.ולהתבודדבעיונו * וזה אומרו לא ט<ב היות האדם לבלו• יאיןיתוקן העתיד שלא תגרום עולנזק האשה לאדם ולכן נצטייתה במציית דוגמיתאיתו הדבר שקלקלה בראשונה כדי שקמיד כל היזם תהיה זהירימלהזםיף פשע ואשתה יתזכול עונה וזה למדתי מלשון ב״ר מפגי מה מהלט׳חל המת תחלה ע״י שגרמו חיןזה כו׳ ר" ל שהרגיל הק״בה טבעה להיותה הולכת לגחיל חסד עם המתים בראשונה כדי שע׳יי מדהטובה הזאז תזכור כי היא גליזהחיתה ותהיה זהירה מלגרום עוד נזק אתר והזכיר לשין נתינת מצוה בכל אחד חג׳ אלה לדחוי מ י ם ח ה ח ח ה ה , ע י ליזה ירלשלמי ־ד^ירובין מאמר ין לח למה שימרתי כ׳ בכל עת שתבילילה נתינת׳עיסתיזזתן נלתהץהללק׳הצל תזכור מציתזית׳בבל אחל מהן יתהיה זהירה בהן שלא התסיא עול להדם :י עול כתב סע״י פו£ה לזה החאחר' וז״ל אין האלם נברא •יזנוףזנכש שנמחל וייצר יי׳ את האדם עכל מן האדמה מפח באפיו נשחתת״׳)מגד הניף כנו אותו בשם חלה שכמו שנע״*׳ חקמתומי׳כן גוף האלםחולכב מעכל ומי 0ושאל ׳שידות* וכנגל הנפש הזכילונלה׳נשיזת מדם :עולנרחז צחאחלזהאלב׳חציאותוהס מציאית מחדש ומציאות מתחיל* ־־ ובחלםנתחלשחציאיתו חן העפל והיסודית הדוחה לחלה • ומציאותו המתמיד הוא בשבת הדם כי הלם הנפט ר" ל סבת העחדתה יהתחלת הכח החיוני יכינתם ז״ל ללחמו שאף על ב• שנגזלה מיתה על ׳ ־דחדם בסבת אשתו עליין נשאר יזקיס לשניהם לתקן עוותס ויהיו נושעים ?ה בסבת יןייוס החצית יזיזחסית לגיף ולנפש וקלקלתו תקנתור״לביהאםהעצחהםגרחה לי מיתה היא חהיה סבת השארות נפשו ע״י קיום החצות ויזכו לאורך יחים :עול כונה ג׳ כוונת כל התורה וכלל החצות נחלקי ל ב׳י״ג יי הא׳חציתחעשיי-זכהפרש׳חלה ולס נלה כי שתים הכה אבות למצות עשה׳ ושמירתנלה מציתלאחעש׳ • 1שתיהן מחין חצית מעשיית החק השני חצית עיונית נחשלת בנר • זהיותהאשה עזר לאיש במצית עשה ולא תעשה זבכלא׳מב חלוקי׳ זוכההאשה לעשות עזר לבעלה באמצעות טוב שירותה ויחפן חזה שבאמצעות שניהם להיותם יחים רבים בעולם הזה הנפסל ולקיום השארת נכשיתס בעולם הנצת׳ * היאגורמת השלום למטה ולמעלה כרגרס׳׳ בירושלמילעירוצין: , **׳ט להקשית בסאמל זה מה שואל המקשה מפני מה מעלבין בחצרות ״ והלא שלחה תקן מיליבין לעשות סייג לשמירת שכת כלי שלי«טעולהוצ»ח מלשות היחיד לל״ה ג מלח יאת היא השאלה של רי״בל כיין שלח היקה כוית שלמה בתקנה זו אלא להרים מכשיל חקרב העם ואל יטעו בהוצא׳שבת •בו׳ היה לו לתקן דבר יותר קל כגון שכל אתל מיחידי החצר ישים על כתתו לחי קטנה להיכירה בעלמא זד׳ בזה לשמירה מן הטעית או בתיקיןאת׳ בוניזליי^מי מפגי וול מ פ י ג י ם ג י א י ו ת כו׳ מפני ירכי שלו׳ י• יותר קל מדוע הטריחס לשיתן כל בעל בית והיא שאלה־ השי ** י ירושלמי ככר לחס אחד * א מ ר די״בל מפני מ ה מערכין בחצרורת מפני דרכי שלום • מעשה באשה והתשובה באה מפני דרכי שלום • ל ״ ל דעיייקיז א ח ת ש ה י ת ה ד ב ו ב ה ל ח ב ר ת ה שלחה ערובה סחלבדהפונה הלאשוגהלרז״ל בכל תקנה גבי ברה נ ס ב ת י ה ג פ פ ת י ה ונשקתיה ־ א ח א לצירן התקון דבל פרטי :עוד יש נהם א ו א ט ד ק ו מ י א מ י ה א מ ד ה כ י ן ה ו ת דחמא לי ו ל כמה כוללת להעמיד ההנהגה מדינית ־ ה ו י נ א ידענ׳מתוך כך עשו שלום הה״ד דרכיה ושיהיו כל יסלאל אחנה ורעיפאהיב זה נזה ־דרכי נועם וכל נ ת י ב ו ת י ה שלום.ע״כ: דבקיש ביןיזם תורתו יא׳ ״ על כן זאת האשה שהיתה סגיאה עס שכנתה שהערוב היה מונח בביתה לא רצתהלהילין היא עצמה ערוכה ״ ל״ל חלת לחם שלה ״ לכי שכן היה מנה<6 כל אחל מבני החצר היה ניתן ככר לחם וניתנים כל הככרות בבית אתל • ומנהג הנשים היה שהן עצמן היי עושק העלוב אס כן זאת האשה שהיתה םנואהעם •שכנתה שלחה ביל בנה • והאשה בעלת *בית קבלה הפח מיל הנעל והחזיקה בז ינשקה לו ותחבקהו באהבה בללן לשים 5צ-על»יה קטנים• ויבא ימערויגד לאמי ותאחל לןהיתה שכנתי איהבת לי ולאהיי^יזלעת• •יית>ן צףניאהללצלי-סם שכנ$ י ^ י שליםביניהס והוא תקין לסלול'המדיני להעאיל ולהתחילהסלום־ ולאיים הסלול זאת S^'tv כינת סלחהע׳׳ה בתקיןעמבי חצילית • כי להיות יסול הטיעות1#3-מי^ #צ*את שיזתצל לילי היי* ימית הלביש לאה כ״־&יג לעשות מעשי* גיוריה 9ל 9 M m S H bמ^ת • והוא שיהיו 10 י 3 י ב z מאמר p שיהיו נחשבים כבעל הבית כאמצעית שתיף מאכלם ׳ ונמשך*פועל זה היראה בלולה שהל׳ הם נקשיים זחן^אחלים זה עם זה י וכל יחיל מהם אומר להצילו שלי שלן ושלך שלי כיאנשיס אחי^אגחנז י מאמ ,תהיהלהם התתל' שהיא יותר מקצ׳ הכל שיעשו כן ככל שאל עניינים שיהיו ביניהם א»ם אתלעהז יעזווי יולאחע ׳אחל חזק • ומזאת הכונה כיללת לבקש שלים״ ימשיך שלים פלטי כ׳ יהיה י 3בין ב'אנשים ^ ^ ,״ »׳ ״»: מהם כאשל קלה בין שתים נשים ההגה שעל יל׳ זאתהחצ רב?!קירה שערא׳כתלח׳׳ל הנה שנתעירלו שהחצזהההיאהית׳להםחאילתעיני׳נמה םהיו םוחים בתתלה* והכינה החחריס הראויים להחצא להסכמתהשלו׳׳ ועם זה ראי שהתיר׳האלהימ לרני׳הרתביס והעקריים הם לרכי נועם ההצלחה הכותית ) •<tHVןציהחמר^מיו^נועם יי וכזי •י' והג«»»««8ל.גן^ן«,ה:w#tt)^i^py&»te"i^<*0 והנתינו׳הקטנות היוצאות הנה ילפי שעל כאן לברכו בענ*' השלוס הבית התציני ־ כמל ג״כ גשלוס בית הכניח׳ כ׳ לכל אלם ל בתים בית הגיףזבית הנפה דהיינו לעשות שלום בק יצר הטוב ובין יצר הרע להשקיט הגיף והנפש כי בשלומ©<בנ^5ולק0ג$וב!קתניל ומקום מקדש מל ך מלכי המלכים שהיא הנשמה הטהולה להחזיר*לאמזוןהחלן כבתסלה • וחי חעכב אזתה כ״א שאיל שבעיסה והנחתים מעידעכיה כמאמל' • ו״ל עלובה העיסה שהנחתום יועיל עליה שהיא רעה שנאחר כי יצר לב האלם לע וכו׳ והנה נקלים תחלי חס שלאו׳ להקליס חעניין ל׳ שאלות שכתובות בתולה בן חכם יתם יכו׳ ומי הלאויללבל בחלו העניינים וחי שאינו לאו׳ לזה לי לאו כל מוחא ומוחא סביל• ולאומילתא מטלתאהיא ליראחתה' כלבתיבחה ה׳ שואל מעמך כ׳ אם לילאה וגומל י גלסינן בילושלח׳ לפסחים תג׳ לבי חייא זכו׳: והקשר• על זה החאמר בעל ע״י ללכאיר' נלאה קשה מלישא אפיפא י כ׳ כיון שאחר ק״ז לטפש׳ יראה שמאמר יפה שתיקה הוא חבירר יצירך בטפשים יותר חבחכמיסץלזה הוצרך לב* ל ו ה ? ג ש ן05>5 <ויי<יין P ע כה ע , ו^^ה#מישמ^גדול מ*מריתיבטפשןה ם»|,מבואר מעצמו ואין צריך רני חייא לאומרו כי מק״ו אנו לחלים אותי ובסוף לבריו אמר אצל חכם מחליש• זה יורה שמאמר.רבי חייא מבורר וצולק בחכמים מבטפשים״ שהרי אחר שהמכס היא פשוט מעצמו זאיןצלין לאומרו• וזה ה פ ן לבליו הלאשינים • זזו אינה קושיא עאםר נעיין בעיון דק כי יש הגלל בין־ מאמי יפה שתיןה למאמל חכם ייושנ • שהלי בטמש £ g?<»#א ז ^ םהםתיקהיבה יותל יובסכמיס׳ •**It-m t^}jm!ym מאימת בחכמי©־שכבל ה 0קכחיםיזיןז^*»ז׳ ״ ^ מ ^ ל ר ר מ ^ ^ ^ מ י ב ע ב ו ר זה עשה י»׳לי בצאתי מכמרים לי עשה ו ל א ל ו עשה • אילו והחליש גלול הוא שהנעלל .יחשב כחכם: היה א ו ת ו האיש במצרים ל א היה נ ג א ל משם וכן יתישב פשט הפסוק בלרן זה ״ גם ל ע ו ל ם ־ בן טפש מה ה ו א אומר מ ת ז א ת י א ף אויל-מחכיש חכם יחשב מוט:יםפתיו נבון . אחל שהאויל שהתחיל ללנל בללושחהואת׳ , . ,א ת .ח ל מ ד ו ב ה ל כ ו ת ה פ ס ח א י ן מ פ ט י ד י ן א ח ך ה פ ס ח אפיקומ; כ ן שתק והפסיק,עגרו תגם יסשב ״ שכיון ך 3 /י רבי חייא יפה שתיקה לחכמים ק״ו לטפשיס י וכן שלמה ע״ה אמר או*ל מחדי׳חכם יחשב אינו צריך לומר חכם סחרי׳: ן y /ר׳תייא כנגד ד׳כגיס דיכר׳תוךהגו׳ בן החכם מ ה ה ו א אומימה העדו׳והחקים והמשפטי׳אשד צוה יי׳ ^הינו אתכ׳ א ף א ת ה א ט ו ר ל ו ב ח ת ק י ד הוציאנו יי׳טמצרי׳• בן רשע מה הויאימ׳םה העבודיהזאת לכםיסה הטורח הזה ש א ת ם מטריתיס עליו ב ב ל שנה ושנד־ז • מלא הפציל להאריך בלבלי עקשז' כדילהסזיק לכליו זה יזלה שיש נו חלת החכם שעל מה שלא שתטאחר לא לט ירושלמי דנסחים נ«.מר יח לא שחע)מנין ששיתקיש לו חעלה לנה ע״ו פאע״פ ששניהס סייכ גשתיק׳ ככ» הנלאה ימהבדל גדול ביניהג כ׳ שתיקת הנבק אינן אלא סתיחת-כשפתיב* בעבד• אמנכ דרכיהעיון פהיחית ל /נק׳ן לני בבשליכזה נקלאננון שי נין ד3ל מהין דני״ או<גם שתיקת האייל הוא העדר ה׳ליעה בלא י/ע הה להשיב• והל׳ הוא אוטכ שכקימלבו ונפשי/חסרון ידיעתו • זעכ כלזה»קשנ כקל• כיין שהתחיל לדגל גדלושההז׳והחר כןשתקזה יורה שאינו חדנר בגל׳ דעת :תניד׳הייאכנגדד׳נגים דבר׳ חורי: ול#.ה מהיחס יש נין זה המאחד יפה שתיקה לזו הנר׳׳תא כנגדד׳ }גיכ כי׳ י ששנה אוי,ם ביסד׳ אלא נראה הקשור ה<אהטעכלכ<• שאחל למעלה ׳כהשתיקה כז׳ :ק״ו לנ1כש»0 פח כאן נמאחר השני לגלות העניין משאלת החככ המאריך בלשומ ובדבירר הרי הוא)ישובח שגי כ צריך להשיבו בלנליס הארוכים כי השואל כהוגן ישיבו לו בה!גן ־ והוא שאחר .מה העדות כו׳• זהיושב >דזח 0הזא בתכלית.המרחק שהל׳ כנהו בשפ בןחככלשואלשאלתו זחאלין בדבלין׳ יהןזכב ודייה הזכילו לגנאי נעלר הידיע׳ ״ ואחל עלי? זשאיני יודע לשאל את פתח לו • זהבן שהתחיל לשאול שאלתו נדרךקצרי־ קראוטפשאו תהחכנ׳ שלא ידע להעמיק שאלתו אלא ב׳ חלות בל בד מה זי.ת־ והבן הייחר הנקרא רשע לאמכני שהי.ריך בדב1ראלא בנועה שהיה לו לזמר מה העבודה הזאת לני ולח*ומל מלח לכסשהיציחמתעצחוחןהכלל ־ -ואס היה אומר לכולא היה נקרא ללוע י רבל לאיהיה חכס כיון שקצר דבריו ולא הארי'כ״כ כחוהבן הראשין י הרי מבואר לרבי תייא מתון ׳;בריתא השני'׳ שהדנור הואט^חוהשתיקה גנאי׳ םאםהיתהכונת לב׳חייא בבריתא ראשינה שהדבירהיא שגת ליישבזל^מההיןלברי?סותליסזהאתזה זד׳ק׳ וצריך עיוןשישחליין בין הניפחא;./לניסחא מלג< לשאלת ות0ובת התם והחכם שבכאן השיב לחכה בחוזק.״ל הוציאנו כו׳.ןלתהאין מנטיריןל זנסחא סלנז להפך עיין בע״״^טעס הוח כ• כששאל החכם חה החקיפ כלל בזה לזמר כיון שעיקר היום בקרבן פסח לחה אגו אוכלים חגיגה קידם הפסח שהיא עיקר גייס הזה י וחשיבתו כיאנו עושים כןלקייס הלכות הפסח שהוא נאכל על השיבע .ואולי שכונת הירושלמי סכיןן ששאלת חכם היא בפרשת ואתחנן לדבריהכל• והתשובה שםהיא ארוכה שנאמר ואמרת לבנך עבדים היינווגו׳׳ יאזתנז הוציא וגזי* זיצינו ה׳ לעשית וגומר איך ׳כליל תשיבה לכל זה באמרי אין מכטידין כז׳ • לכבשני בכאן שאינהאלא. תשיבה לשאלת הטפש• זאין פירוש תם תמים אלא טכש שאףע״פ שיש לו דעת ותבזנה הה להתחיל ולשאול דבריו הס דברי נגפש נעדר הידיעה שאינו העחיק בשאלתו אלא שואל התם otfואת • יכןדאזי להשיב ל ו על פ׳ ללכן ולחשל ל< חין מפטירין כו׳ כלןחד אל תחשיב שאס אנחנו חרביס בענייני חג זהו להתענג כלבו* מחכל וממתה ויבא הטפש לחשיבכן בראותי לקיחת שה לבית אבות זשתיית ל׳ כוסות ׳ ושחר כלהסדר ־ אלא דע לך שאין זאת הכזנה לק כלי שע״י אכילת פסח זה נזכר אחינית טובו׳יישארו קביעות בנפשזתינז י ולכן אסור לאכול שוס דלל אפי׳ פירו^אחד אכילת הפסח• ובזה לא יהיה רשאי טפשכחיך ללכתחחבולה לחבורה אחרת לבקש מעדנים ולאכול הכסח לאכילה גסהלקבכונה רצויה לקיים מציתיוית׳ לזכור יציא׳ חצ,ריס כמו שאחלו ז״ ל במסכת נזיר על פסוק כי ישלים ללכי יי׳: ובשקידה שערל״חוז׳יל דבלה תירה כנגד ד' סביתייהתו-חרי׳תיהציר׳ת והפועלתוהתכליתית* y. כחו שנודע אצל החוקרים י הנה כל אמד מהן תשובת שאלה מייחדת כפי דעתז או קיצירי או אריכתו * המשל אס יושאל לך מאיש שיגה וחפת׳ לחס היה זם הדביר ואתה סשיבית לו לכי ש*י«גגציו זאבניג• כבל יתפייס דעתו הגסויתשוב אפשרותמצזאותו! למציאות חומרו מיוב * אמנם " לקצתפסיתתו לא יחנע בזה מלשאול י שכחה בעחיםהזאלואה עצים ואבנים מבלי שיהיה חהם לבילעס כל יה אם תשיבהו אז בסבה הפועלת יתאמר לולפי שהיה פלוני החלש שבנא! • כנר יספיקו לו ב' הסבות האלה לתייוב מציאותו* אבל אם היה *ותל פקח• נם בזה לא תתישב לעתי , 0 1 5 01 על ״צולח לאורך ורוחב הלוחות מאמר יט * ע^ןליע&זהצורההחביאאלהפיעללמותו• זכשיאחרזלושתכליתולחחס׳ולמסתור״יפ5ד<שתזין משאלתו• איינה האיש הלביב לא יבקיע ולא׳יניח עליעמידעל ציר׳ז הביזותכ׳נקי בכ:לו וחלקיר עי . yך,י הי!א הללייהיליטה שמתוכן ידע שאי?; היזכל׳' 5היו*סיןל לו לנ^ כ״יז » ה י ה ל ית זיול זמקויחקד.־< : ושליויתה• והנה אל החכם נתיתםה סגר צורייתכםכלל־-שיזדהסביתיאצהלשע נתיחסה התכלית** מששלאיחלטמהתומרית והפועלת• י׳ז' ה ת ה הפיענת עכ החומרי;• ואל ^ י ט זודעלכאיל •ולוכיזיגו-נתיקלה התמרת נברה והוא עניין נכביעיל האייךואלי קצלתי• ולזה הכונהאמלו ״ל נפרק השותפיךומ״ריגירישלמ׳ לשקלים הלוחות היו ו טפיזיפ ארכן ז׳ טפחים לחנן וכי׳ טפחיים 3ילו של חשה טכחייש בילו ש^ הק״בה יכו׳ וכיון שעשוישיחל אותו י*םה בקםי<5ן״ג* ליןוהפןיוילו של מה* ג נרה ירו של חשה וחטפן ממנו יכו׳ רמ! לאים •היזיהבשגס ״עבוזיעל ת׳ ממ*וי*^י11י*#?-יל_»זא ^<):ל ,,ל ו * י ו ל ע לרצוי את ב !לאו חש״כ הרשע או התם או שאינו יודע להיזזיל׳ m j1 לי0אל וזהו אמלם הצדיתיםמההכים מלת הדין לרחמיה ״ והשתאדאתא לידן ניאא ביה חלתא :ולשליחו' ׳.יי־ -י י י סעכיין נבאר איתי בביאור ארוך: 0 ז , ז < w P ו ב ה ת נ ג ל י ת ד בטל ע״י פי׳־חהזת $לוחות׳היא א?ן יקרה ממש • וכמותם היה מצומצם ו׳ טפחים על ו׳ כתב טפחים * 'ואיכותם מכתב עשית הדברית חלות על הלותזת בכתיבה וחקיקה מתש :וכאשר לצה הק״בהלזכית את ישראל בתתי להסליתות כתינים ׳'הינדים באמצעיתרנן שלצכיחים ראזי ןהתיייב שיהיה חלק הלוחות יזוח! ץ יאלוקביד משהלבינו מקביל הלוחות זגםישאלחלק שזה תסת כנפי שכינתו ׳ת׳ניזן לליחות׳ לרמוז איך הניתן כונה לכי לויזות היו ו ׳ טפיויס *וויכןייתנןכוי • 5״™{J״ ;המקבל שניהס אוימין'ואלוקים בהעלמען * . Skidsב ר נ ח מ נ י א פ ר ה ל ו ח ד מ ה י ו )?+3 מצ?אתס זקייוחס* לי חין־הייהיתס זאת ו ה י ה ס י ע ה ת ו פ י א ר כ ן ו י ״ ט פ ח י ס • ה^נלה ונולחות המגעת לכל ישראל * זכל אתל משניהם עושה יזה שעליו לעסית ב ט פ ת י י י י ו ה ״ ב ה ב ט פ ח י י ׳ ו ט & ח י י ׳ ר י ו ח ב א מ צ ׳ ״ הק״בה נותן הליחות תצוה וחורה לשתיר וכיון ש ע ש ו י ש ד ^ א ו ת ו מ ע ש ה כ ק ש ה ק ר ו ש דרך עץ החיים• והיןקל^משה עליז השל^׳ נ ב ד ה ידו ב ר ו ך ה ו א ל ח ו ט & ך מ י ד ו ש ל מ ש ה • מתייק בכל כתי לשמולאת לרך ע ןהחיים• ה ו א ש ה ק ׳ ׳ ב ה מ ש ב ח ו מ ש ה ו ח ט פ ן מ מ נ ו ־ ש ל והמקבל חל״עה חקבל בכל כחו לשחור ו ל כ ל ה י ד ה ח ז ק ה י ה א ש ל מ א ע ל י ד א ב ס ו ף * ולעשות את כל לבלי התולה הכתובים ר יוחנן א מ ד ה ל ו ח ו ת ה י ו ד ג ב ד ה ע ל י מ י נ א • נליתית* ע״כ ימשיך לפיזאת הכוונה שלא צגבקשין ל פ ר ו ח ו ה י ה מ ש ה ת ו פ ש ן היינו ד כ ת י * **ה ביניהם מלתק רב לק במילת השיעול ו א ת פ ו ש ב ש נ י ה ל ו ח ו ת כו׳: המיא*קבידל! אחל מהם ״» .ויו«בלתה ^~*.י•• ו ב ן א י ת א ־ שהנותן < » 5s*^iH1^t*52#h$Sסד חהש בשליש הליח • ויצאל ניניהם השליש אמצעי רייח לא פחות ולתימןל• להודיע ליתמידכל היזים לאיחישהק״בה השפעתוחעל משהמקכל בליחות ״ ועול לאוילהיות ק ל״ל שישאל ה&יש האמצעי ליוח ומקים פכיילתתידפשיטה־לכל הבא לחלהיתיילו בקיום התולה ולצותיה שהרשית נתונה אליו לה^קיבאותושליש האחצעי כפי חאמלסז״ל גמםביןיומא כתב אולה מינק לכל כאי עולם הרוצה ליטול <א ויעיל • -זאתהיזהסבהמחיייבת להיות הלואית ארק כלחלן כלי שיהיה שזה שיפיי ל*ויו מכל צל־ש^י* נתכש בין אס יתפ0ימז יזאורך כין הצל הרחל ^ תחיל מפ׳זייםשהם י**** הלאשין BN , , ירושלמי דשק^ים מאמר יטי־ גי הרזושון התת תאחל סכעימ ית׳׳זטפח״ם orbהשליש האחדק החיז ידחקבל שלוא חר״עה י יטכחיים שהה השליש האמצעי ל׳ זח ח ו נ ח ל י ל כאיעילם • יוה שלחיזבל להיוקיאס יהיה האורך ג ל ו ל חהריחב: וטל יםול;ה הננירוחשיך פי׳סיף החחחל זפילזש כל החלית • חט שכחב חשה תיפש טפחיים הוא פפשוטוחחש • חה שכתב זהקב׳׳ה בטפחיים לבלה תורה כלהלן בפי תלם י ית״וש להזכיל בז תפישת ילחחש• וכתחחל׳ז״ל בשמית לבה אחל לבי ברכי׳ הלותות היו ו׳ טפחים ארק כביכול היו בידו bל הק׳׳ןה כו׳ • ללי שהקדים ל זחר כביכול כלוחל לבר זה נחנע כמעט לחיחלו ״ וכן בכל מקים שהזכירו חז״ל כביכול פירושו כן * וכתב המורה ז״ל בכמה -מקומו׳ ענין זה מלסגשיס השכיגה זהאי׳ך מאל בכמה כלקיס על זה: #וד כונה לזה החאחר כ׳ טפסים רחז לתורה שבכת׳ ושבכילפה שהן שתים ונתנה השם יתברך מידי ליד תשה * לפיכך היו טפחיים ביד כל אחד מהם ״ ועיר טפחיים אייצעייס לכל הרוצה לזכות בשתיהן • זחנין ז׳ בחירך רחז לן׳ סדרי משנה ־ וכאשר יתחלק מרובע כיה שיש בז ו׳ על זי לגי רצועות כמו שנזכר גמאייר תהיה כל רצועה מהן ב׳ על ז׳ רחז שיש בכל רציעה תירה שבכתב ותירהשבעל כה שהן בי :ואין לחשיב ח״וש שיש שוס שניי במחשבותיו יתברך כנראה מפשט מאמר זה שבראשונה בקש הקלוש ברוך היא לחטק וגברה ידי של משה כו׳ יחזר הוא יתברך להסכים עמי :אלא הכינה כיללת באלו העניינים • לרחזז שכל טעטת החיייבוהזכית גלויות וסלירית לפניו יתברך י זהיא גמד זגיתר הדין בצדק ז־גחשפט וברחחים ובחסד כיין שעשו ישראל את העגל ועברו על מה שכתיב בלוחית* טבע יושרו זצלקתו יתברך מחייב שלח יראי הס הליחית ולהטיל איתש יויד .משה * וטגונס מתלת חקיייזת ההפך שלחו׳ לחלק כנילי לחשה המביא הליחימ נילי אחרי שנתעכב בהר מ׳ יום להביאם מדוע יעשה לי פלבין גדול כזה לסלקם מילי אס ישראל ויעש כל מה שעליו לעשות בחמת ובאמונה ׳ יזהו חטאי • היא עלה שמיס יילל כמלאך ה• פילוש גבלה ידו שגבלה חלה טובו * יכיוןשחלת הלין חחייב בעין ישראל שלא יהיו עול בילו .הלי הוא כאילזחטפן ולקחם בחזקה־ והקלושבלוך הוא לב חסדמטה כ יפי חסד הסכים על ידי ונשאלו בילי על שראה ישראל עשי העגלוישבל אותם תחת ההל כוי; והמורה ז״ל כתב פ׳ כ״ז מת״ג יזיל שכיינת התילה היא לתקן הנפש והגיף • התיקון הנפש. היא נתינת דעות חמתיית כפי היכילת* ותיקין הגוף להסיל התחסמבין הברייה. על זה כתב בעל תורת ת ו ל ה כי׳ • יידיע שכל חלק אחל הוא כילל חצית עשהילח תעשה: כונה על טכחייס של לוחית זכו׳ כי נתינת דיעזתהאחתיות שהם טפחיים העליונים הם ביל הקלימ ברוך הוא כ׳ אי אפשל לקבלן מבלתי העזלהאלהי המסייע לתורה כי לא ל* נתינת התורה זאי אכשד ביל האלם להשיגם • אחנם השניים שהם לתקן איתן יזה כ׳ הרבה מצית בתירה שאינן אלא לתקן גוף האל׳כחי מקצת חאכלייז האסזלגת זםחירת הגיף חבעילות האסירות י וכל שהוא לשמירת גוף האלם יופל האלם עצחו להזהל חזה * ולכן היו ביל חשה עצחי :ונראה כי אף הנהגת החלינה אפשר לתקן מצל האלש כתי הנהגות הנימוסיות רק םהנהגקן חסרה י כמו שביאר בעל עיקרים ליש ספרו * אחנס המדות הישרית והאמתיות הם חחוצעים בין הקדיש ברוך היא יבין החדם • ב׳ אי אפשר לאדם להשיגן עלאחתתן ומכל מקים תלייין באדם • ולא בשכל נבלל מאחר שתלוייןבחעשה * י ' י כ׳ עניין התלחול והחשנה עקרי חדבר מחלק האחצע׳ שהוא השלמת המעשיים התורניים זבהיות כי חלק האמצעי שני טפחים בא גבהו שבעה והחצוה אשר ציה ה׳ את חשה לעשית * אצבעות שהם טכח׳יסחסר אצבע שהוא דבל תועט ונחסר זה המשהו להיזת בו הסל מעט חחה ד ע שנצטים בונה לאירן ו ה ח ב הלוחית ש:צטיה חשה בהל כי|ההלכיז אינן פסיקות כמו שקבלן משה• ואףכ» כל לכלי משנה והתלמיי לברי אלהיס ת״ם * מכל מקום הוא חסלין מעט כאשר אין הלכה פסיקה בעין הלילית עכ״ל: ו ב ש ק י ד ה שער נ״ל לף קזג״ה כתב וזיל וזד מזי דיע שילוחיה הללו נכללו ג'עניינים • הראשי! טבעי זזה מצלשהסת־זצב מה ־ השני מלאכתי* מצלחה שדן בעלי תמונהקני במעשה• והשלישי אלהיי• ע״לשאמר יהייכתב מכתבאלהיס הוא ואין ספק שבכל אסל.־ושלשת! י־זצחז שני עניינים כיב זה שהה טכעיוע ימצא בם ההיולי יהצירההגשמית • ובמה שהם מלאכות״! ימצא בה הזמנת ח ־זלהתיוסל וקבלת תחינתה בלבוע ושיעול המוגבל • ובמה שהם אלהיזת,יוצא בז; עניינים גםכן סמל הכזיבה י יכונתסאםכפשוטזחוכצורתההמנ&ןכל**״: בלוחות* קראים אלו התכמיס,טפח״ם • להסתיר ד ב ר • • ^ ו ע ׳ י ל ^ ל י ^ מ י ז ז ^ ^ ^ חשל טפחתי ולביתי * כלומר ו'מנינים כעוליםאזעשזים • והנה הזמנת התחל ההיא והקניתי איתי התמונה התלאכיי׳ הס!יקב.ה.משלכי ה.א עשאם שנאמל כסל לן שני ליתית אבנים כראשונים ־ ושני' טפחים שבפתיל0<5יקזנהםהקלוש בלון הוא שנאתל וכתבתי על הליחות ־ הנהשלא נשאר בין מה ש^סויקו בו שג&םיגן ב׳ טפחים שכבל החזיק בהם הטבע בחכמת בולאו כשאל המחצבים מיום בליא אלהיםארץ ושתים ־ ולזה הפליג ו ליחר שנשארו ב׳ טפחים עם שהאל יתברך יוצר הכל הוא • כיחצל שהם ליחות הברית• מה שנעשה בהם עשו שניהם בשיה ומה שנשאר נשאר לשניהם • ולשעה זו לא עשה כי זה יותר • והשוו חדז רחבן לארכן להשלמת המליצי• לומר כי בכל גל שתפשו בהן ימצמסמנין על ילי האופן הזה עכ״ל: ה יי ז ^ י מ ^ ח ר פדכרנז פל צרכו חעריין הלוחית וכמנת כל הזורה כלה לתקן הגכשיהגוף לכך אמר טפחיים בילו־של ה^ליש ברוך היא כננית»ןון הנפשי טפסיין^מלי^ השהכננל^ n3zttWrfD&'fttoמתתלת הבריאים י תקוןהגק>ולל»«ש4ליןצ^ו$ן<הי^לה»ו5סי כ י t » S היעה כורתי יתכלן בלרך זה לכך נכרא מעליונים ומן הזמתינים כמאמר׳ ו״ל בביר • ,לכך צר״ן האלם לתזל ולבקש מ ל יכלתי בכל לדכי! לישל מעת עמדו על לעתו מיל כשיכנס לזמן עוג fנ״ל התחתי} שהוא לי״ג סנה ויזם אחל וזהו מנתם ז״ל בפסתיס אור לי״ל בילקין את החמץ וכי׳: ה שי * phמשנתעיהבין ונתחיל מסבת פסחים ז׳ " 5פייעתא : ; ״ אפר ׳ מסבת פסחיםי£רק ראשון מאמר כ מא למה האריך התנא כ״כ בלשונו לכתיב אור לי״דוכו׳ היה לו לומר בולקין אק החמץ לאור }fi&p הנרבערבהפח* •ומחילאהיה כשמע בלילה כישרגאבטיהראחאיאהנ׳• ועודכיהיה נכלל בס כן בזה הלשון כשיבלוק בססי לא יבדוק אלא בנר כמסקנא דמלתאשאפילו ביוס צריך לבדוק צאודה0ל^ גןלאדמזלס־ התכאמניקאתר בזההלשקלדזקא' אודלארבעה ?גשר רצהכובי״לשניס לאדםהוא בא לכלל אמי התורה ואור השכל יאיר אז רצי יד .לבדוק באותו .נר החמץ והשאול לבכזל י«אה»צר הלט נקרא חמץ ושאזר כחאמריד״ל ומי.מעכב שאור שבעים׳ כי כאשל השאול מועט יכה ל ע ז ס ה ן ן ג ן ן ו ו ^ מ ו כ ׳ יועפש ומחמץ העיס׳כן היצל הלע מיעוטו יפה לשמשנו ההכרחי לאלם ולאהמותלי כי יתחמץ בתזכי ויתעפשו מעשיו ־ תהו שכתב לבי אלכםנללי בתל לחצלי אחר הגי לגונו סל עולם גלוי וילוע לפניך םלצוני לעשות רצונן 1חי חעכב שאור שבעיס׳כמושכתב בעל נרה שלמזוו״ל: גנוה לוה יי ייזייי י דכי אלכסנלריבתללמ$ליאמר,לנ״שע נלוי וידוע לפ^ןסרצוני שבעיסה 0יר״שי»נל כ ו ר ע המתמיצכו • וכן בחקוס אחלעלובה עיסה שנחתוחה מעיל על יהיאשי ן ו שני י. םהיאלעהקראורבותינו ז״להיצ״הרשאורשבעיסה ובעיםההכוללתהשאולשכאשלהשאולהמועט' " מחמיץ עיסה גלולה ומפסיד' כןהיצ״הלחכסילהאלם־ זידיע שהשאול עשוי חלתיסק החום זהלחות שאותה הלתיתה מביאה לילי עפוש אם יתמהמה * ולכן הוא הסבה להתחיץ העסה בלתיתתו • וכן היצ״הל הנולד מלתיחת הלם מביא החמל לילי ־הפסל ולכלזן התאוות י ולהיות השאול חמל לעפוש בחומו זבלתותו לא רצתה התורה שיכנ׳ בשום קלנןאשהלי׳׳ כיח שאחלכי כלשאולוכל דבש לאתקטילו מתנו אשה־ליי׳ י השאול להיותו חתללעפוק ׳ :והלבש להיותו חותלהלבזריס י ולפי שתכליתיציאת מצרים היה .לקבל הת!רה ולא תשלם מחילת התולה ללאו• לק בהכנעת היצ״הל מ ח ש ל מאור• הזהירההתורהלא יראה לן שאול״ וצותה לא תשחט על סמץדם זבחי• שאיןראוי שהקרבת הנפש המשכלת ישחט על •מנין שיש בו עפוש שהיא לא תתעפש ולא תתםל• אמנם אין יתאמת שזה קרבן הנפש המשכלת לפי שלא בא למימי קלם לקלהולות היכולת האלהיוהשגחתווהושסחיובהתערכת בלם על הפתת • וכל זה עייון הנפש והשכלת׳ בקלבן הפסח • וזה שאחל ואחלתס זבח פסח הוא ליי' פי׳ ואמרתם כחו אחלתיאנ׳ בלבי שעניינו ההשכלה והמול הפנימי ״ וכאלו באל של6וי שישכילו געשיי' ןה הקרבן ג' ענייני׳ י האתת הערמת האלית' להתוות פתחיהם בדם כלי שינצלו מחיוב.גוירת מכת בכורות• והמיל לסבלם• פתו שאר״ול מתבזםסתבלמייךלם פסח ולם חילה • לס כסת להצילם חלם מכת בכו מת שאחר כ אי! בית אשל אין שם חת* אבל יש סלוקבין לסללס ובין מתלמת* כי בבתי המצל״׳ מתו הבכורות י ובבתי ישלאל מת השה ״ בבתי .המצלייס מתו בטליהם ובבתי ישראל כשהן דםקרמם זזהו ואחלתם זבח פסח הוא * כלוחל הקלבןהזה וזביחתו בא לעניןהפסיח׳והלילזג כחו שאחר ילאייןי את הדס וכסחת׳ על הפתח השני להורות יכולתו ית' וזה אחרו ליי׳שבידו לשדד חיוב התעלנות ולעשות גרצזנן .ובאל ענין הפסיחה מה היא ואחל אשר פסח על בתי בני ישראל כלזחל ^עת ״ * יא « ל ע ש 1י צ י ט כ י ש 1 5י ר ש , , , כונה לקרבן פסח ויציאת מצרים שנעת ק1לת מצרים הבחין ביןעיבל אלהיסלאשל לא עגלו :השל»ש» איכן ההשגחה במה שכנף המצריים!הציל בתינו • לזה אחרו בנגפו את חצליס זאת בתינו הצ<ל ותכח אותה השגחה כשחלו ב' שמיר׳ת מעילות • אתת שחילת׳מחיייב מכתבכולית׳ שנית מצל שמילתם חיל המצריים שלא הזיקי אותם בזיבחש אלהיהם לעיניהם• זזה שאמל ליל שתילים הוא ליי׳ שתילים הוא י לשון לביס לחז לשני אלה השחוליס ג ס כן בגלות • כי בעין ביטול התולה ־ המעלכה שולטת בהם וחצל אחל שולטת בהם ומצל אחל נחסליס ביל אויב בגלותם להשחיל לזה התולה האלהיתאחלה שכחי שהיי חזשגחייבשניאליז השתולים בליל יציאתחצלים כן יהיו חושגחים לעולם י ווה שאחל הוא הלילה הזה כלזחל שח1לי הלילה הזה החייחס ליכולת האלהי ולהשגחת! אותם ה שחולים.בעצמם יהין שקולים לכל בני ישראל ללזלותס כי לא יגעלם לכלותם ״ אם כן קלבן הפםמ מ ו ל ה ע ל קשגלתאלז 0מ^^וס0שלי0ות לכסשיז^כל' ומזינה היא ההשכלה ״ יכילה הזח מצה גלי סיס מ פ ו פ נהפםל שאין הכח המשכיל כת גיפיי ולא מםתגך בחחלכלל לקהקשרמציאית • ומצלוה רצתה התורה שלא ישחט קרבן כזהעל חמץ הבא מהיצ״הר מעוול לחומץ • < wהיגן הסכה שהקפידה עליי התירה כ״כ לא ילאה לך שאול וגומל ־ שיש לשאול אחל שעניין מנה באבמקלאכ״שכיגורשו ממצליםוגל וניתן ג׳ סבות באפיית הבצק • מצהחוחלטת בלישיםחמןאחתמצדהמצרייםהמתהריסלגרשסמפתדסכןימיתואםיעכבזסשם* הב׳מצלהפועל הנס שלא נתנם להתעכב שם כי גא עת פקודתם י כח״ש כי גולשו ממצלים וכמ ש ולא יכלו להתחהמ * הגי מצל ישראל שלא היה להם שום חזון להשיב נפשם לק אותו הבצק שתוציאו והוצרכו לאופל ו טלם *חמץ למלא נפשם כיילעבו* וזה אחרו וגםציל׳לא עשי ל ה ואתל שעני המצה בא במקרא לי( הקהילה עליו התולה כ״כ ייתל משאל הלבליסשבאו געילם אס לא ללמוז שתכלית יציאת חצלים היה להסיל שאיל שבעיסה באמצעות הנהגת התולה המקנה לו שלחית הנפש והגוף יחל כמישאמלו לדל נשמתם סס עם נמשלה הת1לה לסם חיים כמו שאחר! בפ*ק יקייושיך התבאר אסהן שימנע השלמזק היצל הלע והשתעבלהנפס לכתות הסמליות מה שיוחלו שאולשמיסיןעכ^ל ליה שלום: ,, ? ,, , בעבודת הקודש גמלק העבולה פ׳ ל״ל וז״ל לאה והבן בני אס יאכל אלס הבהמה הלאייילהתעלויז ואין בה עוד חטא משפט מות ולא לחיי׳ אלא עלייה מעלי לעלוי * זהזשנאמל כי קאוה נפשך לאכול בשר ל״ל נפש קריבך אשר הוא כנפשך בכל אות נפשן ל״ל שיש כונתן להעלות נפשך היא נפש הנאכל אשלהוא נפשמחונך ולכןצליך האוכל להיות מעולה להשיג הנפש ההיא ואז הק״בה מזמן לו אוכל הראוי לו ״ הלא כינ? לתוויו ל ז״ל עם ל ^ י ז ייותי לנוחוו גי״נ שחל להיות נשכ' תראה חז״ל נתעוררו על זה ואמרו עם הארי ו^סורלח׳כול נשר כוי וסיד ה0חי?0נ אסול לאכול בשל אחל שכבהמה נלחה • בהמי למס יאכל הגדול מחנו ויתחלף בפני דבי אלעזר עכש הארץ טותו« הוא כי ויאכל לעס האלץ**חדזלא יטהל ליניחיו ביומ הכמו^יהש ש״י־* *אכלני בלא כיני״גל שילך גם הותלאבמן ־ להיווד4גשבת • אמרו" ל ו תלמידיו די א מ ו ד לישוחטו אמד ל ה ם זי־ז טעון ברנה וזד־ז אינו נ1ו 3לי לאכול עשב האלץ מחה שיגלוש טעון ברכה ואמר ד״א ע׳׳ ה אסור לאכול בישר: לנפשו הלעה הזאת ע״כ :ובעלהתפונת ואמר רבי אלעזד ע״ה א ס ו ר להתלוו׳עמו בדר׳ כתב בספל הייחיל בזה הלשון לכן את זה ישנאמד קאכלז ואת זה לא תאכלו בסוד נעיף ובבהמותהנקרבית שבס כתהיולעבסול הנפלא בקרבנזת בסול כל תתקרב לנלתקי אס נפשו ואס תמורתי בםולו ע״נ :זפי׳מליז פפי •מה שפירשו , 6 3 ז פיק אלי ?וברין פסחים מב מאמר כא רשו חפת׳ האמת ל״ל שעל כן אותה לנו המורה שלא ?אכל למים המטמטחיןאתהנפשוכו״ • זעידטללבלאחלכי לפעמים גמצאיס נ כ ס שוס צדיק בשיה בהמה או עוף טהורים שהיא מגולגלת הצדיק ההוא נגין> הבהחה או הטוף ההיא • ולכן צוה לגי בזולה שיביאו לקרכן טל נפש אותו ^ 5p״ ל אןעו קרנן לרצין ליי׳ ע׳׳כ ויש להם ליל טל מה שיסמכו כתורה ממה שאמרה . ...מנול שהמית את הנכש סקל יסקל השור • ואמרו משיש לו טעם בסוד ה ג ל ג ו ל • שנאמר כי היא חיין ואורן ימין• הוא ע ל ־ חייך לא״סעל חיי חבירולנ״ש :אטד רבי ו4ם במי' חיל כמס שאמרו במסכת שמואל בר גחטני אטד רני יהונתן עם הארץ עליות פלקפפ׳ דבי יהודה בן בבא העיל מותר לקורעו כדג* אמר רבי »^ SNברבי וכו׳ ועל תרנגול םנסקל.כילוםלים על שהלג את הנפש :וטיל אחרו בעוגש הבא ־יצחק ומגבו :תגיא אמ׳רבי עקיבא כשהייתי, ע״ה אמרתי מייתן לי ת״ח ואנשכנו כחמור על הבהמה סופי לבא בעטלף• כ׳ נתעטף **מדי לו תלמידיו רבי אמור בכלב אמר להם •בעבירה ולוקא בשלא עשה תשובה : זה נוש׳ ושובר העצימה נוש׳ואינושוב׳העצ׳51 :ע 5התמונה בחלק ג באית הה״א •אמר בזה הלשון וראזי לנו לתקן הסם ׳ לצעל נעלי חיים בםולה׳זנליםהמפסיליס השתיעה ובריר לו מיתה יפה לכתיב ואהבת לרעזן כמון ושלאתפסיל את השתיטהותפסלהבהמה על ילין יאיינא לנו כ׳ חטאנו :וכ»׳דבר*וכן וממצה תיקון לנפשות הצדיקים שלא יהא צעל לנעלי ת״ס כי סם ראויים לתיים • 1לכן תקגו שתשחט בהמה הזאת בלי צמר משום דנר מיומשה דמים• טל כןצייו סתמיה השחיטה יכם ובלוקה בעבור *3כתובזאהבתללעיןכמוןועלוהאמלאוי נאלגוכי חטאנו והחשכיל ילום״ ואוי לסוחטים ע״כ: חר לבי אלעזל ע״ה אסול לאכול בשל כי אינויולע לנוון הכשר שחיטה ״ וע׳׳כ אמרו ז״ל תלתיל גכס צלין לידע ג׳ לכלים הלנות שחיטה וקשל תפילין ומוהל: ורת המולח נתב כחלק כ' ב״ג זז״ל מאי חזית דדם האלם שיש לו הפסל אחונה למאמין קלחות העולם סומק טפי מלס הכשל שחצה לשחוע לנפשו ולכן האלם כאשל צטה אחל היצל הלע וידוע שכל חטא ומרי נחשכואחל אחונה לעה וו • כי בהאמנת תדוש העולם אין אלם חועא בלצון שאיןחללכו שלאדם ללעתלבונו ולכוון שהש״ייכול לעשות כחפצו בכל ול בו אלא כל חיטא רוח הטוחאה מתעורר בו לכפור בהשגת׳ ובשכר ובעונש הנמשכין אתרהקדמו׳ וחושב שהעילה כ ח נ ה ג ו נ ו ה ג • ולכן נאסל דולאלםלאכול בשלוכל הלשעים אסולין לאכלומאתל ־ שחלאין במעשיהם שאינם מאמינים בהפסל־ הבשל ולוגמתו שהיא הפסל העולם עיכל'• : ב ש ק י ד ה כתב כשעל ט״ו ע״ה םלכלו כוהוא הכול אשל אמלו עליו שאסול ללות עתו כללן ושמותר לנותלו כיום כיפוליס שסל להיות בשכת והוא שהה ילג נפש כייס ההלא כהתל א׳ *זי&ולהוום הנטהוא כעול על הלציחה כי לין הלוצת כתנק ולין ההולג כשבת זנםקילה וקהלים פללכםל«נלול#1אמל שהמצח בז ביום שהוא בטול זחוימ: **דינז והוא הלין לגל ^םאלאשאמרו דרך 5חות המליצה כאילו מעולי! למולפחיתתו• *י איש כזה ולאי באנלו את הבשל ממעט את ־״ ^- הדחזתגהתליףבשל סולככשל.המול שהוא הוא 7 7ס ע ש ע ן י ה 1 , י : יא כ * !1 מוהר פסחים בזוהר סוף פרק אלו עיברין מאמר בב יי׳ א ה ד ועמו אחד תדין יחודין יחוד ת ת א ה אתייח׳לפום ייחודא ראתייהר י י ח ו ד ה דלעילא יי׳אלהינו יי׳ גוונין סתימין ד ל ^ ן אתחזיין ואתקשדו מקום א׳ ייחוד חד*י 8עלאד־ז גיונין דק״ש לתתא׳ראתייחדא בהו הי״ור וסו׳מק וי״רית * נגוונא דגונין סתימיןואינון יחודא אחרא ה א ושמו אחר בשבט׳׳לו י י ח ו ר י ד ל ח ת א ה ייחודאעילאה וכו׳: והנה לכי זה המאחר נתבהרק״נטי שפירושו יי אחד בייחוד העליון כלומד שיתייחד התכאריז בבינה ־ ושחו אחד בייחוד שני שתתייחד השפיכה בתפארת ישלאל וס חוכיח רחש הכסיק שנא׳והיה יי׳ להלן על כל האר[ שיתעלה לתשוב׳ הנקרא מלן על כלהחרץ ־ וןדעת פי׳ כל ופי'האל7 ואז יבא החשית ויהיה השלמות גחירחהשלאהיהזמעילםוימ יהיההשס הגדול אחד במלות עליות' והשם הנכבד הנקרא 5חו אחד בגילוח ז־״ד! ,על 5כ1רימ > ו מ ליז^ייי על כשויייז רעות ^ ׳ תחתיות׳ ואז יהיה יוול הלבנה כאמ* טינותיוייזר ט״ווכוהמטיב' »*יו׳ כ$החחה וישתמשו ב׳מלכיה בכתר אי• וכתב בעל עקידה שער ם׳זזה לשונו כי בעזל D V 3ההוא יהיה יי׳ אחד ושמו אחד ״ שיתחלפו האנשים בפעולותיהם בין טוב אטועדהאידגא לאו אחד הוא" לרע חיייבשיהיה כחוק חתחלףכלהבא אמד דכי DV׳ בש 0דבי יוניט* מטם דכו יוחנן נגליהם חכאת חעלה* אחנס בהתיחד לא כהעולם הזה העולם הבא • העולם הזרז מעשיהם לטוב יהיה האל יתבלן הטוב על בשורות דעות אומד ברוך דיין האטת ועל יהחטיב לגמרי • וכן הוא העניק בהשגות שמועות טובות ברוך הטוב והמטיב לעולם העיונות בלהיות כי בעוד שיהיו המעיינים ה ב א כ ל 4ט ו ג ואזםד חטובוהמטיב* ושמו יזקציים בה 0יהיה 00מהות ימי למילכ4׳ nowהאימא לאו שטו אחד* אמר רב •נקרא בשמות התארים אמנם כשתמלא יהודה אמד שמואל ?עולם הזה גכתב בי״וד האלן דעה את ׳׳*יכלם ידעי אזתזחקטנס ה״א ונקרא בא״לףדל״ית • הע״הבנכתב 1עד גדולם הנה אז ׳סכיחו כלם להשכיל בי״וד ה״א• ונקרא ביו״ד ה׳׳א : ולקיא בשם יי'ולעבדו שכם אחדי כ׳ אז כלם יקפידו על זיינם החשונע גידם כאשר אמרנו ־ ויקיייס מאמלהנניא שאחל והיה אזר הלבנט כאור החחה ואזל התמה שבעתיםוכי : וקשה ע״זהחאמר לחל יברןעלשחועויז רעית ברון דיין האמת׳ כי משמע שעל בשירות טובות כביכול אינו ליין אתת • הרחיזן^י5לן מלעת זהי• אלא נ״ל םהלעיתשבעילם הזה אין <ליע לאדם אסכם טובות או רעית כי יכיל להיות שהק״בה ישלח חטה עון וחקל על צליק גלגולם הזה בדיליסריעלחעט עונות שלידו כדי לזכותו לעז׳יהכ וקכלם ומחבכללבליק .ויע לוו©׳יוייים הקליש.ברוןה.זאלב 0יידע אם.לטובתי אולרעתז כיהזא^ומ^החמי^-לכןנמנ׳רכים *לוך דיין האמתי :אוילצהלסיית2׳ כ^המלגליסאןןידוג«לח$ימ ה מ מ ד כנבידראסהוא מדבראמל בכה ואחד בלב ־ אבל הק״בההוא היזלע מהשנלבלעדכי4יב בוחן לבית »׳ לכן על בשולזתלעות וכו׳ כי כל לכל אחלו לבול נוכחי הוא אחת יטיב אבל לבול הפנייד הוא לע כשאין ההסכחה בלב : ?שלחיה כל הדן דין אחת לאמתו נעשה .שותף:להק״בה במעשה בראשית* זכל הדובר אתת 5ו ו ך ד י י ןה , איני נכשל לעולם: )כידו׳ דחעניח כתיב ל א איש א ל ויכזב ו נ ו ׳ ( : וטעשה מג ירושלמי;דימגעד .מ«מד כב fMWttשהיה בבחור א' בכיל ימי נעדותויהלך אחרי שדידור־ז לבוותאותו׳ ועזב יחס אביו וכל משפחתו•׳ פנה אל רהבים י וחברי גנבים * עדכיגדלטי<ד מכל הגנבים באמונתו :ויהי היוס^ותחל דזח ה' לפעמו י להשיבו אל יחס אביו ואמו * ׳ונתחרט עלי כיל מה שעשה י די מעכב ,שאוד שבעיסה * ויבא שם אל המערה אשר לו וקיטון • ויכן שם על כי לא יכול להכנע כי הרגל על כל דבר שלטון ־ הלך ונשתטח י לפגי־5ןששעין בןשטת־ ואמר לו ר׳ ר׳ אבי אבי אנוש כאבי־ וחובי בחובי• ועקבי ׳סביבי• ובקרבי ארבי• אמדתי אני בלבי• לשוב־ לאידפניחמתעכשוכ• ויען לו בגי• יטב לימיני־ אל תכך ואל תתעצב ני בדבר נקל אמציא תרופד־ז למחלתך י ותעלדכ לטכחך י אך השטר בני מ ;.הכזב בכל עניינך • והתרחק בני מן השקד במשאך ובסתנך • ידוע תדעכי^אתבשל • ׳ונפשך םבל צרה תנצל־.ויאמר לו דבר קטן היא יאקיימני י כדברךכןאעשנו•׳ויאצןדהשבעה לי וישבעלו • וישוב לאהלו :ויהי היוכשהלכדדן לבית המרחץ שכנתו • וגברה עליו תאותו • וגנב כל אשר אחה בביו־־ז כלי נםף וכלי זהב ושמלות י לא השאיר עוללות ־ ובצאתו אמר בלבו־ וחשב בקרבו• אםתנ>* השכנה־ האשההאלמנה־ וח צעק עלי על ממונה• מהאשיבנה• אם&ומרזךאנינלי יפשע הריני מזנזב בר־בידתי ־י ומשקר בתשובתי י ואיה איפה שבועתי • אז השיב כל־־ "ימה שלקח י והבין חכמות שסעין בך שסח עי׳כ :מספר איומתכנדגלוו*: HB^OTבינאי מלכא אמדלדביתהו אל תתיראי מן הפרושים 4יןל3י* סן הצנועיכם שדוםיןלפדרשיםהערשים מעשה זמרי רמבקשין שכד כפיכחס אשר הם כמו דינדהמזוייף שחצינו זהב ותוכר נחושת כך הוא האדם שאין הוכו כברו ואינודובראםת בלבבו * איש שלום את דעהו ירנד ובקרבו יעים ארבו: י ; 1 , פ י ת ש בהייא כלאם׳צלימרכלי שים יגיעה כמי לכוראות היא הנאמר מעצמו וגס פולסהכא עם היותו גלול מעילי הזה לא יצטרך לש״י לבלאתי לק בהאות יותלקטנה במעשה יוכל י האיתיית שהיא היי״ל אכל במעלה ההיא לב׳וגלוצה להיותה סוף כל החנק • שכל המניינים הם כלים בחני׳ עשלה י וכיון שלאה לוד זכי׳ אע״פ שדוד לאה זה העולם בחוש הלאיין ״ זהעיל׳ הבא אי־נג כידע :־ ־ . .׳ • .לק בעיון ובאיזזנה הקלים ה׳״ול בקלוסו לש״י ואמל י״ה ולא ה״י כי משפט הבכולס ס * 0 0מ ה י 4כ י י 1י ה ה » £ו ^ ״ י < «fw?n״1Hf»7 ; לעילם הבא והמאמל הוה אומל ללשוני דבי£4בהו בב׳ אותיור־ו נבראו בסודות עמוקים מכני נעלמים : העולם הזה והעול׳הבא* שנאם׳ בתורת העולה בחלק שני פרק ב' בי ציה יי׳ צור עולמים־ ואין אנו יודעים וז׳׳ל ע״ ל הפשט כי איזה מהם נברא בה׳ ״ ואיזה מהם ננדא בי׳׳וד קלא עילם הבא עולם השכלי ואח׳ שנבלא •אל&מזמה דכתיב אלה תולדוו־* השמים כ<׳ שהיתי׳חלליגזת כחז שתגאן-הלמ״בס והארץ בהנד&ס 5ה״א בדא0־יי היי־אומר כספל המדע חלק ב׳• ועולם הזה בה׳ כי העולם ו£זה נברא בה״א והעולם הבא ביי״וד • הוא ה׳ יסודית עם הגשם החחשי שהוא יטה ללחסיר םלטטיה רמז לכל באי עול׳ שהם בשם השמים שאינו נאחד מד׳ יסולות יוידדין י ,י ״ שתתת הגלגל כמז שכתב-בספר המדע כ״ל ובקו״רה ת״ב ואמל כי אפשר כי העולם הזה נברא גי' והעולם הבא בה״א שאפשר לסדד י י : 1 , 1 היידריגזת ןיושלממח ^ כונה למאמר ה?היז גברא בה׳ חוח״ב כי< המדריגות בענק אחר כ׳ הגלגלים כו׳ וחומר לאסון הוא עשילי או נאחל כ ׳ מלליגותעילם השכל ה ס תשעה ־ ות1מר הגלגלים בכלל והוא עשילי• והעולם הבא בה׳ כתושביאלני כי יש לחלוק חלריגות עול0 השכלים על ה׳ חלקים והחכם מה״רר אלי׳׳שע גאלי״קו כתב בפירוש קהלת ״״ל כי כמו שהעולש • הבא נעלס ונסתי וגם קיים ונצחי כן יודדין לשאול • מה ו ל א יש לר־ז נקורר־ז אי היו״ל היא אות קטני שחורה בלי לבנוניות מלמעלה רמז מאחר שהם יורדים הם עתירי? כלל בגופה על התתעלחה וחקובצת לעלות* שג׳יי׳ מטית ומחיה מוריד שאוליך במציאותה בליהתפשטזת לגלוי וכן היא ויעל • פ ה הי״וד פתוחה מכל צדדים כ ך פתי ׳ לבת המנין וגלר המספר ואמנם אות ה״א לכל כעלי תשיבה כו׳ וכיון שדאי׳ י י י P זישליקבגיפהלהילית על הגלוי וגם היא התחיל מקלס נכי א ו ת י ו ח הללו י״ה הללו k מועטת המספר בעלן הע״ל וכן העול* בקדשו כל הגשמה ת ה ל ל י ״ ה הוה חיני עולם קיים ונצחי כמצאכייש התסיסות גדול להיות בריאת העולם הזה בה״א ועולם הבא ביו״ל כפי פשטן של לבלים :ומהשקלסיו״ללה״אכיכפיהעולמו׳היהלאוילהקליסאות^אאלאשבהיזתעולםהזם העילם העיקרי בעכל^ כונת הבליא׳הוא עולם הבאכדאמלן כיהעילמהיסמוח מל* וטפללו • ולא נברא כי אס להכנת השגת העולם הבא כנודע * ובהיות העולם הוה עולם ההכנה ועולם הבא עילם התכלית לפיכן הקליסיו׳״ללה׳׳א כי הכל הולןאחר התכלי׳ ונמצאואותיות בליאת העולמות בדלן ישד בשחי ית׳יו״ד על ה״אכלכתיכ כי בי״ה יי׳ צור עולמים: ו מ ז ה נלחוד<י cwptnzתכלית הכןכה-יעישה ע״תי מסעיקל.מקיים מויןיוין השם ביושל כתקנן ורחמים מצויים בעולם ־ והמהפן השיטה ועושה עיקר מהטפל הלי היא מהכן האיתיות והוי ה״א על ׳ויל שמולה דין וזהו אמרם ז׳׳ל הרשעים מהפכים רתתיס ללק והקציר בזה יפה עד כאן לשונו: חומל ראשון ל׳ יסילית ל' מלליגית החולכנים שהם לו״חס צו״מת חיי מל״גל ל : פ י ר ו ש רש״י אלו הן כאריבו' והוא הסלע שיצאו ממנו המים ע״י משה ואהרן * ועגול כמו בבל׳ ״ ומתגלגל עמק בכל מקום שהם הולכים כתב קריאת שס האותיות * המכת׳זהתקיקת צורתן בן שמעתי • ול״נ כתב זו חקיקתן וצורתן * והמכתב זהו עט בחרט שנכת׳ בו חקיקת הלוחות בי ההיא לקידושין תנין ללנות הסול והסירה והמכתב * ונלאין לברי דקריא׳ לא קלי כתב :ומעלה שעמד בה משה זאליהו לכתיכ ושמתיך כינהלעשלל לביים 0מר*ו בע'שגיןדש»שגמ בנקית הצור ושניתי כפי עליך על ענרי• וכן אליהו ייבא על הר האלהיס חילבה .ך /י י א עמדה מרים-נביאי 3ע״»»גי* ימוששוו״ן אלו חן ז־הבאר הטן ^בא שם אל המעלה וילן שסי לבלוע את הרשעים עלתקלח י אילישל אברהם רקשת כתב ומבד!׳ ללוחות • וקבמ׳של משה־ יהפלד אין כל חלש תחז השחפ יפלל למערה שעמד בה משה ואליהו ״ ופתיחי-ז $י ה א ת ו ן • ו פ ת י ח ת פי הארץ ל ב ל ו ע א ו ת הראשין נביא מן האלן ולא בא מהכלאיס • הרשאים וי׳׳א א ף מקלו של אהרן שקריה השמיר כמין תולעת הוא ואין כל לבל ו פ ר ת י קשה העומל בפניו שלא יתפלק בו בנה שלמהאזכ״ה פלאיתא כמסכת גיטין * , : ג ה צ ב ת פסחים הרק מקום שנהגו מאסר כג מד הצבת טעיז׳׳לששל ברזל צבתא שעושין עכשיו בצבת מתעבלתע״י צבת אחרת היא עשוי׳ שאוחז בצבת ונזכה בקילןס עד שנעשית • בגדיו של אלם הראשון שהיו חקוקות בהן לל חץ חיה ועוף ובהמה וליו נחסל׳׳ לנחלודע״כ הי׳ נבול ציל ובא עשו זהלגי לנוטלן לפיכן היה איש ציל: ב ת ו ר ת ה ע ו ל ה פי׳׳ח חחצק בי וז״ל הנה הלב המודה ו3רחי׳״ ןי״א א ף המזיקים וי*א א ף בגדיו ש ל קת? בפרק ח״ג סח״? שהיה בחלא׳הנגוא'• א ד ם הראשון• רבי נחמיה אומד ממום א ב י ו וכן כתב הר׳׳לבג בפלשת בלק והנה רבים אף.האוויוהפרד ״ דבי יאשיה אומר א ף אילי׳ כקפקו עליו מזה החאח'וחשבו בזה המקום ףעטיך י דבי יהודה אומד א ף ה צ ב ת ^ ה 0י ן להתגדר בו וכ י׳וכתב הוא!״ל שאלו הדבלי ',היה או׳ א ף צ ? ת א ב צ ב ת א ^ ת ^ ב ך ה : השנויי׳ כאן שנבראו בע״ש אחר שהם כונת , לןלי׳ קגעיו׳כשא^מר^הבמא*׳ ;^ הי^ביהאקק כפשזעז היה דנרנסיי»צא דבר טבעי • לכן אחרו קננלאביןקשחשנת^זאספקיוסוססק ל<להשלי!ם השניתי :וידוע שכל ח־ שנברא בששת יחי כלא«תהןה תדש לא היהנבלא מליהטבע י נח*ו 0לשביעי והלאיהיההעו׳חתנה} ,כפי טבע הנוהג ״ והנ׳ הנבלא בין השמשות של ע׳׳ש הואםכק אס היא מכל ל הנ ג לאים בששת י״חיהלליאה או אם הוא חחה שגבראמי־ים שבעה והלאה שהרי אמו הטתהוא ספק יו'ו׳ אי ליל זי־ ולכ; יוני לגלים.אלי• זאףעל פ^םנראה דבל• נקיי»״ל בהן שהוא דילל טבעי :הא׳ *!י האתון היא מ ר ט^עי לדעת המורה םהיה ^ &3י<* יכןהלוקומ והמכתב הם מלי^טרטייק ל לעת המולה כמו שבאר ומ ח״אפגו״ו «1נ״1 הליחות* בםאולושלי^ןקאיגוץצ׳פגללהטב־עגם פי קארץ הזא^מצא לפעמים בטבע בקיעין האל׳ ע״י הרעש הגדול י ועם כיע"׳ משה היה נסיי כמ״ש אס בריאה יבלא ח״ח לנגל הרואים לא הי׳ ג$להנםגסהקשתהואדברטבעי כמו שהאל׳׳ בזה בעל עקידה פינית״ גס המטה והשמיר גם הס עכעיי ״ והבאר הוא גס כן לבל עכעי כמו שכתב האפורי פר׳ כ״ט מת״ג מספר המורה ז״ל אף לפי מדרש סז״ל שהבאר היה מתגלגל עמהס ככל מקים • ועניןהמן אף שהיא דבר נסיי שאין למעלה מ*ו» ח^טאתל קהים שאולי; וסיס נמשן ז ק רב שביכעיני הגליית נןכעי כי כל דבל שזמנו ארון אי} חמש בעיני הבל»ק• ז בפלט לאוק שנוללובמלבל שקשבו שענין המן דבל טבעי :וכן כתב בעל עקידה פלשת המן כי תשבו עניין המן לבל טבעי פי לא ילעו מה היא :ולק אמלו בסוף המאחר»״א אף אילו של יצחק ־ וי״א אף צבת בצבת ני״א אףקבלו של תלע״ה ותעלה שעחד ב ק אליהו ומשה שכל אלו ה מ ל י ם טבעיים ע״כל: ו ב ג י ד ת :פטר-ליא לף נ״ה כתב ״״•למה שכמגי אלו קנבלאו בע״ש בין השקשות הם שני עצ״נים נכלאים־ האחל לומר שנבלאיאתכ בליאת האלם במס שיולועל מעלתם והיותם יוצאים מכלל המלים הטכעייס שנכלאו קולם האלם והנס באים לכלל לבליס מעולים שנמצאו לגמל מלאכתו :והשני ליקס׳אל אחרית הערכ והוא בין השמשות כלוחר חלאכה כלתי נגמרת ללוחק השעה שהשבת מפסיק ואינו מנית לגחיל אותה על אתר הקכת והוא עמן נפלא מזרה על ענינם ואמת׳צרכם cyiשכ? אלו נבכא! מקדם ונשארה .השלמתן תלויה ועומדת עד צאת אל פועל אחל משני קצות הא^של, ; f , 4 *במילת איש איש מכל אותם אשל נעשה כשבילוהן לזכות הן לחיכה קאילז לא בסלי בהן לא יצאו: פרק מקוס שנהגו מאמר כד כה לחסול עצחן ולחה תלו בצפרדעים אלא נראה שכך תחיהת החקשה להיות כי יומה אנדרעי של חלפים היתה ולחע״א וכקשהחלן מהם שישתחוו להצורה כחו שמשתחויס לחלפים ושרים ובולעים לפניהם מבניאיתות חלכות זהםלארצו להשתחוות לאותו דחות ק״וחצפרדעיכוחה צפרדעים שאינם חצווים על קדוש השם שאיןלהסדעת ותבונה רק בעבע עשוחה שנכנסו לכבשן האש חכת דנור ובאו בתנוריך זכי׳ אכל לא דרך חציה כי אינם בני חצזה־ דושלסגני־ייש^זל ועזריה נ ש א ת י ו חצפילעייס־ - ״ אחנסאנו בני אדם ויש לנו דעת והשכל זחצזהעלינז לקדש השם ק" ז שראוי לנו { J ^ T lת ו ד ו ס אישדומי מה ראו חנניר־ל ליכנם לתנור שלא יתחלל ש״ש פן יאחרו מישאל ועזריד־ז שמםרו עצמן הצפרדעים קדשו השה ליכנס באש ואלו לכבשן האש*שז*ו ק״ו ב^צמןיכ^נרד^י׳ י*ה לאנכנסו׳ ילק בחרו להם חיתה קשה קדושת השם כתי׳ צפרדעים שאין מצווין כזו י לכי שכל החזחתין ביחריסלהןחיתתן ב ה ם ויבאו בביא׳ ובמדד משכבך רעל מטותיך' ובתנוריך ובמשארות׳אימתי םשארת מצויה הקלה כי כן דרכן של חלכים היה לתת את בתנור בשעה שהתנור חם א נ ו ע ל א ח ת כמה' בפשס בשאלתם זחכח ק״ו בחרו להן חיתת וכמה: אש ושאין קדוש השם נכר בכל שאר החיתו׳ כתיבשרפתאש ובני אהלןייכיתז כתיב בהן שותר ט ו ב ומה פרעלהבז531 tJ^l*K בקהבי אקדם יעל כני כל העם אכבד וחיתת׳ הית׳באש כדכתיב ותצא אש לזלכני הצפרדעים מ ת ו ואותן ש^לדו לחגור ל א טת< מפני שמסרו עצמן לשרפה: ס׳ יכי׳ :יבעל אבןשועיב צתב וז״ל כי חנניה משאל ועזריה צ ח י ^ צ כ י ^ ל ק ״ ז ^#והממז^ס<ו5סש*<#ת*»^ל«שהשם 7יהלג וחציעבזלגפי פי»8ה ״ י " י יי -ל ״ " - • ' -םשצימ עצחן^כבשןהאש'עכ״ל-^: , , ז?(יזלכ ל ץ פירוש לש״ י לא היו חפסיקין בין אחד ליאהבת וצריך להארין באחד ולהפסיק דין קבלת חלכית שחים לדברים אחרים שכל אחדזאחד חקבלעזלחלכות שחים* ואין אחד הוא אלהימ עלינו בפסוק ראשון וכשוק ב׳לשון צווי הוא :ענין אחר שלא היו חבסיקיס ביןיהשם לאחד כי דין הזא שיפסוק בין השס לאחד: ובירושלמי חכרש ק רבי יה ידה או׳ מפסיקים היו אנא יו*יי־כ*ס־ 7ף ללשלאהייאיחליס גשי״קלז :יכירכין את שחע כלותר שהיי חדביקין כל הקריא׳ כחי שהוא ולאהימזוסיפיס׳ ואיתדגלסי שהיי אזחרים קן היחיין שיחזיר ימינו לכניו: ו ה ד ן [ ז״ ל כתב לא היו חפסייקין כלוח׳ י ״ י בין שמע ישראל ל שם •י דמשמע שהיזחתכללי! לשש שישמע לישראל ויענה ע״נ :שחע ישראל לאביהם היו אוחרים* : H#יריחו היו פ ג ד כ י מ ארת שמע* ו ל א טיחו בידם חכמיבש ו ש א ל ו בגמר׳ היפי עבדי וכוי :ת נ ו רבנן כיצד כודכין א ת שמע י אומר שםע־ישדאל •יי»לוז*נריי' א ח ד • ו ל א היו מפסיקים דברי ר״מ ד׳ יהודא אומר מפסיקים היו וכו׳יארייש ק פ ד ו י ק מ ^ יעקב א ל בניו בקש יעקבלגלו׳את ילקץ לבניו נסתלקר־ז ממנו שכינרת אמר ש מ ^ ח ״ ו י ש פסול ליחריה י להאי בשכ׳׳חלי בקריאת שחע• > 1ל ' ר ה י 1י ״ ש ל ( ד ' י ה 5 ע ' " ן ו ב ל ש י ן 5ז ש ה נ ז m v ^י V ^ מ י פ ז P V P r iה ת 1דרן מה פרק מקום שנהגו מאמר כה ודרך אמונה בח חיזר שני שמרב׳ כקב זז״ל הנה בחה שאחר יעקב זרצז בו החקירה האנזשית וההשגה העיונית׳ זהנה היה ישראל לאמינת׳האמתי אשר היא השלמות האתלק והיו לו בנים מלומדים בסקירה אנושית עס שלא סרו מאמונת׳ ־ אמנס תר״עההיה לו אותה גדולה ?כרתשהיוש־לתיסבחמונה וכי אין להם שליחות ע״זנ׳ חקיר״ רצוני לכלס במה שהם אומה גדולה ילזה כשבקש יעקב ע״ה לגלות הקץ ל־בנע והיא לבאר להם התכלית האחרון המכוון פסול במטתי באברהם אבי כו׳ * אמרו ישמע בבריאה האנושית נסתתחה חחנו כי נסתל׳ ישראל כו׳ אמדו רבנן היכי נעביד גימריה ל א מחנה שכינה • זזה כי א״א היית זה אמרו משח י לא נימריה הא אמריה יעקב ־ השליחות אשר הזא היה חבקש לגלות לבניו התקינו שיהיו אומרים אותו בחשאי :אטד מצד היותו יעקב יחקיר״ כ״א לתיש • וזה רבי יצחק דבי ד׳ אמי משל לבת מלך שהרית׳ אחד מעיר זשניס מחשכת׳ לא לכללות עם ציקי קדירה • תאמר • יש ל ה גנאי לא תאמר ולרבזי אנשים או חשב שאם <סנב זה היזת יש ל ה צעד התחילו והביאו לה בחשאי: גתיתי׳בניז שאינם יכולי׳לקבל זה השליחז׳ 1שחע ישראל כלומר חצד האמת אשר מצדה קרא ישראל ואז המיב הזקן בשכ״תלו י כי ה יזכר אליהם באחונהלבדאשרחאותו הצד נקראו ישראל כמו שהורו באחד׳ שחע ישראל כו׳ י אבל פימצד החקירה היה רוצה שידעו ויבינו מציאיתו ית׳ זז״א בלוןשכ״מלז• כימצד השפיעו השפעתו השלמהאשל לא תפסק ולא תסור יראת מציאותו ית׳זזה אומלו בשכ׳׳חלו כלזחר לאו׳ שנהיה ן1יו ׳חברך •נכנעים ולשם כביד מלכזתז אשל הזח מהיתו הנעלהזמיקל שהוא אלון והתחיל׳ לאשונה ותםלר ומנהיג כל המציאות בהנהגה בלתי פוסקת שהוא הלצון באמלי לעזלס זעל ״ אמנם משה לא אחל זה לפ* שאותתו לא תשלם בחקילה ולא לאה להעתיק׳מן המקובל אלהמושכלכי בזה אומה גלולה hלא יושלמו אבל יגיע כהם^בזה חסרון לפיכן חר״עה לא אמל ברון שם כבול חלכזתו ל״וזיעקב אחרו והסכימו לאותלו בחשאי *גםבייםהכיפילים דוקאבקזללס אשלכלנז חיים שכליים זרזתנייס שהזאיוסהלבקו׳״ ץאה שלמות מה שהמשיל לבי אחי משל לבת מלן זכו׳ כי החקילה ודרך ההיקש הןהסציקי קללה* ובת מלן היא האימה הישלאליתעם האמונה האלהית ובהיות לאומה הזאת האמונה השלמה'הזאת לה גנאי לזה לכביא לתיתת השכל המשתוקק ולשלמות האמונה נמליה בחשאי ול׳ ם״ט הקשה על מאמר זה ליעקב בקש לבלות את הקץ לבגיו כו׳ הספק הראשון לחה נסתלקה נבואה חחנו בעבור גלותו את היק fלבניי * השנית למה חמר ח״וש יש לםיל בחביתי * ספק ג׳ למה אמל בשכ״חלי • ספק ל׳ לחה אחלנימליהצאאחלימשה* לאנימליה אמלי<עקב* שאם בדין הוא שנאמר איתי מהלילאאמרו חשהאואחלו יעקב• ולחה נחליהבחשאי• כ• פחו שאחליחז׳׳ל מפני מלאית העין אם ולי אפי׳ בתדרי חדלים אסזל• זמאהנל׳באחלומשללבתחלן כו׳ :וכילושזההחאחל הנכבד כי לחה שהזא מבואר כי ביאת הגואל משיחנו עם שנאמין כי בא יבא • הנה ביאתו מאוחרת זכל עסהאק אס ידעי שהמשית לא יבא בזמנו ״ ושיתאתל הזמן אשר נתאחר י מעטים הם אשל ישאלו יהודים אבל יתעלבז באומזת • וסנה אס יעקב היה מגלה זה הסילוהזא הקץתשימני־ יחשן מזה לע גלול • ולכן נסתלקה ממכה שכינה׳ יכשלאה יעקב שנסתלקה מחנו שכינה אחל ח״ישיש כםזלבמטתי ל״לסיזשיט בבני מ» **יעבוד הש״י בעביל ליא׳ הגיאל ־ ואם לא יבא בימיי יתעלב בין האימית• וזה שהשיבו לו באמלם סייע ישראל וגוחלכשם שאין בלבן אלא אחדכןאיןבלבנזאלא אחד• וכמו שיעקב קבל הגלוי! ישיחק״סבילעיכיגליהיהזלען וגומלכןהסחקבלים אלהיתי ואחריתו וגזירותיו זינאחלן המסית » א ת • 7כששמע הזקן אמל בשל׳חלו כי היא כבולגליל לאב היותלו בניפ רבים ™ .י *"' 1 3 מ ג ה ,נ ו , לב א 1 גג וכי לס כונה למאסר בני יעקב פתחו &נ& *שראל ויעקב בשהמל״ו וכילסצדיקיס יטיגיםב׳ בשני גנים שהיו לאבזתיו היו א׳ צדיק יאחל רשע• יליעקב היוי״ב בני« וכלם חסידי עליון ולק נתן הודאית ותזשבחותע׳׳ז הכבוד םהיהלומה שלאהיה לאבותיו־ והנה חשה לא אמר בשכ״מלז כי בניו לחהיו ראויה ־ אבל בני יעקב היו צדיקיה ולכן לא איור בשכ״חלו כי ל* נתכבד בבניו כ״ח ביהושע ולק אין ראוי לאוחלז :והנה יחיייבלכלאיש ידחה לאלו השלחים כפ הסובל והאכשר׳ זלכןעשי פשרה לאומרו בחשאי כ׳ כל איש חכל האנםיכלא יחלט_ אז יהיה כחשה- נ»]• ןיגליןשתניק שלא היו לו בנים ולא היה יכול להתכבד בבניו אויהיהכייי^ק3 החשל שהביא :ע״כ :אי ירצה פירזש אחר כי בא לרחזז כי יעקב היה חשתחם בזה העולם נכגידיז המדומות בעושר יבניסובהצלתית האנזשיית השתמשות גדול כי היז לו צחן עבד ושפתה יבניפ רבים ונהנ׳חזה העזל׳הגשחי ולכן אח׳בשכ״מלי • כי היה צו חהכע׳לי • והג-ימ־״מה ל^צשתמש »הל כבו׳זה העולש דבר כי לא תחצח בתורה שחכל ושתה ולח קרצ *ל יעשה ־ ואם שבא ונתקרב חל צפורה להוליל גנים חחנהלחאחלותהרותלדלו• •י/ספקלאולחכיללחש לאחצינושאכלרקכתבלחםלא אכל כוי ולא היו לו צחי$1 ,־ןרזנכ 00»0צח oשppש תזה העילם רק חן ההר אל העם וחן העם אל ההר• ולק «*5אחר בשל״חלד והנה פילושכחליה ל״ל שנשתתש בחדוחותוהצלחות המקריות כחי שנשתחש יעקב זה לח יאית לשלם כי יכול הצלתתיהעייינית • ואםלאנשתחש תהםכמושלח נשתחש לושה מזההעזלם הוא הכרחי להשיג החעלה המדזתית כ׳ דברים רבים נעשים עם כלים והרבה חצית נעשה בהס• אם כן ה עושל והכבול הם הכלח״סיחו״בשיקח מהם הצליל לקיים סתורה והחצות ונעזוב השאר• וזהו שאחרנמריה בחשאי־ נקח ההכרחי ינעזוב החותר כ׳ המיתר מזיק ע״ב :ויש עוד סודנעלס בלבל־ וזהי הביאור כבר ידעת כ׳ כל הנביאיםהיהנביאתס ע״י החלאך כחושאחריעקב ה?לאך הגיאל אותי זני׳ 1כתב רש״י-הרגיל לבאאצלי בכל צרותי זכו' * יחשה לא נשתחש אלא בשחי הגדול וכל נפלאותיו אשר עש*5ממם»נ»פוישש»5ו ם© V• 1אה׳ה א6ל מהים ־ והנה .קהל <צל<»$ו.אין לחיי לקרוא לא ׳4חלחךיל»».לג8־ףזולא^׳ חשל הפליא ממגולעשוק כמזמטש׳יימה •-ילאה שה»י<יעקב חשתחש בכל בנייניו ע״י מלחן והמלאכים הם כבול ה׳ או יקרא דיי׳־ לכן ברן ׳עקכלמלמן הרגיל אצלי יאחל בש״כמ :והנה מצד שיש לני להודות שיש מלאכי עליון וכי הנביאה תבא לאנשים מילס ימאתס וע״י נעשיכגזירות העולם ראוי שנזכירם כמו שהזכירם יעקב* אבלמצוהשלא זכרמשהכ״א לשם הגדול לכן אין ראי׳ לאומרו והנה אנתנו כדי שנדמה לאלו השלמים בכל יכלתנו לאב האמתי ילמלכנו מושיענו לאו׳ לצאת ילי ח ו בת שניהם נאחל אותן בחשאי * והנה מ׳׳ש חשל לבת חל ך שהריחה ציקי קדרה יה" ׳כי המלאכיסהסנרגשיסבעולס• ואם לא נזכירם יהיה צער לני כאילו לא נלעם־ ואס נאחר להכ בגלוי ונפרכס הוא גנאי לעס יי׳ ־ כ׳ לא נאוה להזכיר להם לא שם ולא מלאך ולא שרף • ולכן התקינו שנאי *ותו בחשאי• כ׳ מציאות המלאך הוא מורגש ואינו מפורסם ־ כי כבוד השם מלא עולם יהש״» היא , , ח ת כ ג ל 3נ ס מניע כללי פמ״ם רוכב שמיס בעזרך וגומר * ואלו הס חניעים חלקיים ויש ל שבגדול הבדל בזה: ובספר הזהר שמע ישראל וגומר האי קרא תינח בשעתא לאמרי 3 »yד י ע ק פ לאגיהון או ©שה לישלאל• אבל השתא לכולי עלמא ׳שמע»שר5ול• יייוי ישרחל קאמרי אלא הא חנינן לאחיתיעקביק״בה חתיסליה גוכילסיה ׳קליהלמהזיתליל םהלאעל בנוי לקאמייחלי שחיה בכל יום תרץ זחנ׳ן וכד חינוןחיחדין שמיה דק״בה ואמרי שמע ישראל הוי ס:יד עלון לאינו! חיחלי שתאדץ״בהכדקאיאית י בההיא שעתא נטלי ליה ליעקבבד׳גדפין כרישן לד׳ סטריעלמא יסלק* ליה לךיה ק״בה ומכרך ליה בשבע ברכאך פתס ואחל זכאה הוא אבא לזרע ל rאוליד בארעאזכאין אינוןגניןדקאחטטדין לאכוהק הכי בההיא שעתאכל קני שירא פתחי ואתרי גשכ״חלו• ויעקב א׳זעער כ ,י•! סר ניידי אפלסחונא דכייא ןקאינז תדיר כקרתא תקפא .שור על בנוי קת׳ קלה)5ח סג״ס מו ערכי פסחים מאמר כו , לינא קקיפא לשלטאה עלייהו וכל מ • עלחאלא יכלין לשלטאה לון לכתיב ואתה אל ׳?׳;,,טבל יעקב עכ״ל: כ ת ב הרקנאטי בספים׳׳ח «*ל כייעקב הוצרך לאומרו בעבור כי נסתלקה שכינה יומנו כאריים רלשבקשלגלותהקץ ופו׳ המשיך ברכה ורצון מלמעלה למטה כדי שתשרה עליו ״ 3מרע״ה למ הוצרך כי השכינה היתה טחו ומפיה היה נוקב אח:ס היה לרומס ולהעלות • ולכך יש לפרש זה הדעת אמרו קצת חכמי הקבלה בי המכוון לעלות אינו רשאי לומרבסלימלו •בי גנאי הוא לברך חדה של חטה באחרונה :זהטעס הנכזן בעיני כי משה לא אתרו לפי שהיה במקום כנסתישראלומפיה היה כיתב וא״תהיאשנת עצמה יש לה גנאי כחו שאחת תאחר ישלה גנאי• לני זה אין לחלק בין אדם לאדם רק כל אדם יכוון ביחזד חלחטה למעלה זלכי שלא הוזכרה השכינה ביחודההוארקברחז הדל״ית רבתי שבאחד צריך לתתום בשכ״חלז וחצות ק׳׳שבבקר ובטרבבעת השתנות הזמנים בממשלת כל חדה וחדה על פעלתה יאז יתיחדהכלמחטה לחעלה זחחעלה למטה: בק״ש של יזם אמת מארץ תצמח • ובק״ש של לילה וצדק משמים נשקף והו נס •י׳ יקןהטיב וארצנו תקן יבולה מכ׳׳ל :וכתב עוד בת חלו שהריחה ציק׳ קדירה היא השכינה שהרגישה שהשבטים הין מייחדים ש״ש בלב אחד כפה אחדולשוןציקיבמו ל״' מציק׳ ארך וכשלא היה לה זכר 3אותו ייחוד כביכול היתהחצטערת כשלא נתיחדה כבודה בכבוד שחים כל זחר שכשסשהזא אחד כך היא יחידה שאין ייחודו נכר ונודע אלא בה • ואס היתה אומרת שבח בעצחה בפיה יש לה גנאי י אבל ישראל שהם כבליה והם עיקר החבה הוכיר ש 0המיזתד לה בחשאי הלא יהא לה ג<ש» טכ״ל: ס כ י נ ה ב ג ק י ש , בדרך אמונה ש״אוז״ל הנה כי גבריאל שרי שלאם הוא בהקדיחז מבחוץ יחמם בעצם ייקרר בחקרה וזהו בפנים כ׳ בחשכזהתום אל חוץ ׳שאר הפנימי קר ז־וא בחקרה הנס <י'הפועלים שני מיניסחק פועל בטבע ויפעל ההפך הראשון בעצסוהמ׳ בחקרה ואין פועל ברצון ויפעל ב׳ הפכים בעצם כפי הרצון עכ״ל: וקשה קצת ־בתה שאחד אני יחיד בעולמי והוא <ח»ל במולתויו^ומיכ׳־ כונה למומים יומי גגיי($ל*ולן ואציל כ5דיתיס י"* כו׳ והלא פתיב לה׳ הארץ ומלואה כו׳ ואין רב י יוחנן אמד ואמת יי׳ לעולבש ה ל ל ו ייחס העולם כולו לאברהם* ועוד קשה יחגבריאלאמררעזבשעה ׳טחפיד־ לחהלא אחר גבריאל באברהם אעשה נס נמרוד הרשע א ת אברהם ע״ה בכבשןהאש • בתוןנס כמו שאמר גבי חנניא חישאל כו׳: אמר נבדעאל לפגי הקדוש ברוך הוא רב״שע יבעל עקידה שער ט״ו וז״ל דע בא יראה אררואצנן ואציל א ת הצדיק מכבשן האש • כמה הפליגו להורות הסוד הזה בנסי׳׳ * אמד ל ו הק״בה אני יחיד בעולמי ו ה ו א יתיד לכי שכבר יחשבו קצת החעייניס שעיין הנס בעולטו׳ נאדדליחיד ל ה צ י ^ א ר ת היחיד• הוא בכמו אלו העניינים לשדד כח הנמצא ולפי שאין הק״בה מקפח שכד כל בדיה א״ל־ ולהפין טבעי אל הכן מהועו או איכותו הזכה ותציל ג׳ טכני בניו י כדרר׳ ר״ש הצדוניכמ ז שאחר שרו של ברד פיהפון טבע האש בשעה • הגדולה בעוצם קרירזתי • לזה אמר שאחר גזנליאל של האס שאץכלולמלכותו של ח״ה נכרבכן פילא יולגש על זה האופן עוצם חכמתו וגבורתו •בהכניעטבעיהנמצאיס כלס אל הנחצאהנכבלהזה הנברא בצלמו ולמותו אבל שילל הוא במה שהוא של היאש זשוחלסלשצי״ותגולמו ובהיותו בתכלית חזקו בהכנעולפצ׳ מלכו אשר בלאו נכנע גס הוא זי 4 4 <ב ב 2 גג לשומל? ערבי פסחים מאמר כו מ לםזחלי בייתצלחו ולחיתו י ועל זה האופן יקרל אליהם מבפנים בטבעו המעילה איןירים יד גחלנז והוין טבעו האחד אשל הוא נס אצל ההמון • אחנס ש׳הפך טבעוזה וישכהולהקליר ילהקדיח חבחי׳ן לשרוף הלשעיס המלשינים אותם אשל הוא נס גמול אצלו לכתיב וגיבליא אלין וכו׳ קטול הרזון שביבא לנורא• מהוודאי הנס האחתיהידוע אצל הטבע• וזהו שאחר אעשה נם בתוך כם כי שני הטבעים האלה כל אחד נס אצל חברו• ומה שיקדיח יזבחיץ יהיה נס אחת׳ בתוך הנס החפירסם בשעה שהפיל נבוכדנאצר א ת ח נ נ י ה מיש^ שיהיה בקררו מבפנים ולזה אחר זאחת ה׳ ועזריד־ז לתוך כבשן האש אמד.׳ורקמו ש י לעולם הללויה •־ כ׳ מאמתת גדולתו וקיו' ה ב ר ד לפני ה ק ד ו ש ב ר ו ך ה ו א ד ב ו נ י של;y־0S אחזנתיגטנע הנמצאות היתה זאתי ואי ארד ו א צ נ ן א ת ה כ ב ש ן ואציל הצדיקים אמד $י»׳ יכול לפרשו על קייומזשלמס שהבטיחו לוגםדיאלאין גדלתו של הקרוש ברוך ה ו א יזי-יוות אברהם תזכה ותציל מבניו שהרי בכך ש א ת ה שד של בדר והכל יורעין שהטיבש לא זכה בשליחתו רק בסחק טענתו ומזה מכבים א ת האש אלא אני שד ש ד אש א ל ך הטע׳הפליגולוחישהק״בה בכבודו ובעצמו ואקרר מבפנים ואקדיח מבחוץ ואעשד־,נם הציל אתאברהס אבינו מצד יחידתו בעולתו בתוךנס• אמדהק״בהרד־ באותה ש ע ר ז לויזר שאילו הונח פלא ימצא טבע הצלה זו פ ת ח גבדי^ ואטד ו א מ ת ה׳ לעולם הללויה * בצורת האש והיתה האש מטבעה שורכת טוביה זרעים היא ית׳ טיצסזכותו אשר החל לפרסם אמתתו לעילם יצילהו בכחו חבלי אמצעי רק בעצתו כמו שנאיאני יי׳ אשר הוצאתיך מאור כשלים אחנסןההכח הניתן לשרי שלעולם באלו העניניסהוא נשאלזעומללשאל הצדיקים כלניאל לתנילייאשר יזלעיםשמו <ת׳ עכ״ל. : 1 *ה המאמל תחזה מאד לכל משכיל נעל עקידה שעל ק״ג כתב זזה לשונז• לכי שהחסיון השלם הזה היא בא אחלי החסיינות הלאשונזת וכאלו הוא למטה מהן בבחינת קלימת הזמן י ואם לפי שבסיף כשהאדם בא לילי הכלה גמולה יצאוכולן מלבו ונכנס האמת תתתם ולא סל מלקבל אותם)להציל הוזס מחלת הלין המתוחה על הסריס חאתליו כ׳ כשנתקלבו בליטותיהם יללביתם הנה היא יתבלן יקריבם ויסתירם בסתל כנפיו ויגן עליהם כונה למיותר וימו שלהקיבה פייבויזתיח החיות לקכל בעלי • םתיעלת בסתר עליון ובצל־ שלי והנה לפי תש,־כה מפני מדת ה7י1 הזה מזא׳החסיההגמזרה שאין חטבעה לבא ל׳א אחר הנסיזנות הגלולות אשר יתהלכו אדם תחתכנפיהם״ אמדדבכהנ« ףףי יי לחןבצ 3הכנפים האחליסכלס כנזכר* בשם דבי ישםאל בר רבי יוסי ואמרי הכל היה גליי זידיעלהגיוית׳ בתתלהזאליו ל ה רבנן בשם רבי יהודהנשיאחידו כתיב א ל י בזין בכל התלאות הרביתההלממ שאחמי ידיו ש ל הקדו׳ ברוך ה ו א שוזםמדץשייו ת ח ת אלה לא נמנע לציני ית׳ מעשות את כל ה ח י ו ת ל ק ב ל בעלי ת ש ו ב ה ג פ נ י מ ד ת ה ד י : / מתחלה ועל םיףוכח״ש הכתיב כנשל יעיל ן ההנחלות כנשל יעיר ^ , ק׳גי על גוזליו יל ף ׳ ,א ל , ,ן קנו והזאכנו׳ אל הבנים כאשד ירצה ללמדם לפרוחבאזיר כ׳ אז ׳פריחה אל הכפילה חחקיס גבוה ויטוש ל א • וכן הכינה האבהית דיך מטה להקדימם ולקבלם על כנפיו ולישאס על א , לל ,ל ליעם דרן חיים תוכחת מיםל בכל אלי הלעות זהיםולין אשל ימיללם׳מס לח היה אלח ׳ל&יףהכצ כי יפיל קנו זה לא יוטלכ׳ היא ית׳םיחןילי ל ; ל ל ׳ ע ל ל ב ס י ף ימוש כנפיייק : כ׳ן ח ן כ ו ח רש כ ה פ ו ר Q ו ה מ ג ו ת ש ה כ < ק ן ל פ ב ר ק )זל0 כ ל < ? י ה ע ל ל ר פ ע י ע ן רן הו חהי ?ה 0ן נה מז ערביפסחיס מאמר כח <שאהו על אגרתו • ?כחן' שאמל חה יקר חסלן אליז» 0ובני אלם בצל כנפיןיחסיון ע״כל: ובמדרש הואחמיזים ישכין הלא היא לכתע כי יי׳ אלהין מביאן אל אלץ טובה וגומל• אל שנל ן עלון בחון הגן שנאחר אתהלך לפני ׳י׳באלצית החיים־ .וכביכול הק״בה מיסב בראש והאבות זכלהצדיקיס ׳ושבין לרגליישנאמר והם תוכי לדגלן׳ והקלוש ברון הוא מביא לפניהיכלמיני כי*־ות חגן עלן ומאכילן חמן החיים זאחל כך חברכין לבעל הסעודה והכל תולקין כבול להקב״ה שהוא צוה לבלך והק״בה אוחל ־ יי כויהלחאמרנותניסנוש לנרך^כרהםולאנ-יתוכו* וחיכאל ־לגבריאל וגבריאל למיכאל ברך לאבות העולם ואבות העילה חולקיןכבול רב עוירא זטנין אטד ל ה מיצןמיה ךך<J£ ללול ואוחליס החל ן שבילכני היא יברך" דרבי אמי * זמגין א״ל משמידה למלכו של עולם וניתנים את הכ!ם לפניו י דד׳אסי* מ״ד ויגדל הילד ויגטלויעש אברה׳ ונוטל את הכום ואומר כוס ישועות אשא משתה גדול ביום הגמל א ת יצחקטאי ב י ו ם הגמל א ת יצחק• עתיד הק״בה לעשו׳ סעוד׳ יבשםה׳ אקרא ע״כ המלרש: לצדיקים ביום שיגמול ע ם זרעו שדיי יצחק • וקש ה על זה המאמר והמדרש שאמרו לאתר שאוכל ין ושותין נותנין לו כוס של־־ שיאכלו לעתייוישמתווכביכול אומי ברכה לאברהם לברך אומרים לו בדך י הק״נה מיסב בראש כי עוד קשה״ מהי ממני א להם אני ל א אברך י לפי שכבר י צ הכבוד שחלקי לטקלוש ברוך הוא בשהיא איגי ם ה ישטען( .נותכיס לו ליצחק אומר ל »צוה לברן י ואחר שצוה למיכאל לחה לא ראוי לברך ׳ ש י צ א ׳ ממני עשו • נותבים לו יברך והיא»צוה לגבריאל וגבריאל לאבית ליעקב אוטר ל ך ,ם .א נ י ל א אברך לפי שכבר העזלם :עוד קשה לחה יתנו לבדך לחיכ£ נשאתי שתי אחיות בחייהן שעתידה התודה וגבריאל בהייתםלא אכלימאיתה סעודה י לאןסקעדיי ״" אומרין לו למשד־ טול־ וברך עול קשה לחה לא הזכירו בגסרא גם שיתנו אומ׳להם אני לא אברך לפי שלא זכיתי ליכג׳ לברך למלאכים• עוד קשה למה נוטל לוד לא״י לא בחיי ולא בטוח׳• אומרי׳לו ליהושע הכיס לברן להייעז יותר פחות וגרוע ט ו ל וברך או׳ איני מברך שלא זכיתי לבן • מהאבות מחמת סטא בת שבע ואוריה :עול י־*ו דכתיב גון בגו •י י ה ו ש ע ^ ׳ ^ אימדיכש קשה במדרש לחה חלקו כירות הגן •יען לדוד טול א ת ה וביך מומר ל ה ם אני אברך הח״ס לשני מחנות* .עוד קשה במדרש ללי נאר־זלברך שנאמד כוס ישועורת א ש א אמרו שערך להם שלחן בגן האי רגיתיה ובשםיי׳אקרא; בכך ייתר היהרבות׳אסערך שלחן במדבר כחי לאוכלי המן :אלא חזיל סמכי על הפתוב שאמר הכתוב הוא מרומים ישכין היא פירש המדרש הקדוש ברוך הוא חים ב בראש כי בזה יוכר רצונו החוחלט בהשפעתו טוב זחסד על השלמים אשר בארץ י ואס המה רחוקים ממדריגתז ׳ת׳שיעזר בלתי ב״ת ואמר שהק״בה מביא לפניהם כלמיניטרות מג״ע והוא מזין החלק הבשר»י ועל הדרן שנזכר ימאכילן מעץ התייס הוא המזון המושכל הלקות מהסעזדה לתלק לשכל הנפרדםבו יאמר באח* מזיןשי״אלכ׳ השרת ניזונים בו יאתרכךמברכין לבעל הסעודה כי הוא עצמי תכלית כל הסעודה ההיא במו סאימ־שס בארץ זאכלת ושבעת וברכת את ״ ׳ אלהיך כי תכלית הכל ההכרה ומהותה ויודו לשחד על כל הנעשה אתס בהשגחה עצומה* והק״־גהאוחר לחיכאל וגבריאל • אףעל:י שאינם מוזכרים באיתה סעודה׳ ריאיאני שלקחו תז״ל למשל מיכאל וגבריאל לשני מלריגות האדם • כי הנה מיכאל הוא ס , , 1 , ערבי פסחים מאמר נ ח ה א כמי אל השכל הנקלה ההיולני כי לזן הזא בתחלתו בהיות כל שלמיותיו כפת ״ אחנס ג5ריאל הוא ככיי חל השכל הנקנה אחלי ביאי בשליחתו • והס ב' מלאכיה החלזוים לו לאלס והק״בה חציה לחינ& לבלן והוא השנת השלמות גם היא יציה לגבליאל וגם לחכות העולם והם ישיגו השלמות וייתר מכלם לול כי לתנחצא גכלם שגלן להק" בה בזה העילס כמוהו כמ״ש אברכה ה' בכל יום תמיל תהלתובפי בכל יום אברכך ואהללה שחן לעולה ועל: ׳ סלייק מסכת פסחים ונתחיל מסכת סוכה בסייעתא ד-עמיא: מסכת סוכה פרק ראשון מאמר כט הריטבא ו״ל פירש לא ירד :השכינה למטה חי׳ שחעינ׳ ללמעלה מיי רשות אחרת הוא שהיי א ל י ן ט׳ וכפלת טפח הרי כאן י׳ וכתיב ונועלתי לך שם :ובירושלמי מייתיחג׳׳ש גאחדכאן דביר ונועדתי לן שם ודברתי• ו נ א מ ר להלן כי מן השחיס דברתי עמכס • י ו ה ל כ ו ר להלן רשות אחרת י אף לכול כאן רשות אחרתעכ״ל הריט״בא ז״ל :ולמדתי חזה כונת המאחר כי חף על פ» שהזכיר בשכינה וילל על הר סיני י יק גומי למ>$חר מעולם ל$ו»יל^5שקיג«1-ו«זה»ןעג1יה״יכז" ועמדו רגליי על הר הזתיס׳ אין הירידה לרשותיגו ממם*ו5א לרשמן נ«ה עללפומ םצנו • והזאקרזב 0ל לשיתינו* וקמה שנאי במשה עלהיבאליהו ־ צא שעלי למעל ע5י חמש׳ אלא האמת שעלו לעמוד ברשות גבוה עלינו אבל הוא רשות למטה מייבערך אל הש*זים ל״ל שיש י' מן םשמיסאלהחקים שעמלו בו־ יא״כעלו אל לשו׳ עליון בערן דבי יוסי אומר מעולם ל א ירדה שכינה למטה ,אל עצמנו ותחתון לחט׳ מן השמים בלשית טי׳ ו ל א עלו ט ש ה ו א ל י ה ו לטרום• שנאמר הייתל קרוב לשמים י יעל יסול פשט זה השמי׳שטים לה׳והאר׳ נת ן לבני אדם ־ ול*א אפשל שלחז גי׳ חיני שכלים ־ ואלהי אחת ירדה שכינה למט.׳ טעשדה • ו ה כ ת י ב וירד :ינחנו בדין אמת ידעת בעל עקידה בזה יי׳ ע ל הר סעי • ל0על*©י׳ • *nam-ב ועמדו המאיזר שער מ״דוזיל כי אף על פי שנזכל דגליו ביום ה ה ו א ע ל הר ה ו ת י מ י ־ למעלר־; יכו ית׳ ירידה דכתיב וירד'י׳ על הר סיני מעשרה • ו ל א עלו משדה ואליהו ל מ ר ו ט • ••וכדומה הנה מעולם לא ירדה שכינה ממעל׳ ו ה כ ח ל ומשה עלה א ל ה^היס י ל מ ט ה מעשר״ קדושתה ותמיד היא למעלה חעשדה והכתי׳ויעל אליהו בסערה השמיטה • למטה ומשםהישפע השפעהאלהי על העילס מ ה מעשרה השפל מהכל באמצעית העשרה המתחצעי׳ •גינינז לבינו אש :נתן לנביאים !לחוזים 7 תניא כ ט ההלכים בתיכם י שיא כונת מאמל ויכלתי אתן שם מעל הכפולת מבין שני הכלובים ירצה בהיות .״ _ . . .־ . - אמ , סיכה פרק להישן מאכר מח אני על הכפירזשהוא לתעלה מעשרה ואזה בין שני הכרובים כלומר שיהיו לך מהלכים שכלייסבין העומדים ההם שהסםיחן לעוצסהחלאכי' * מעשרה והכתי׳מאחזפניבס׳ פרשז עליו עננו•. וגס אף על פי שסופר מקצתם שעלו אלה' ואמר ר׳ תנהים מלמד שפי׳ שדי מ י ו שכינתו או אל השמי׳ שהוא המרום החותצט מעולם ועננו עליו ל מ ט ה מעשר' מ״מ מאחז פני כ ס א לא עלו למעלה מעקרה ״ אבל היתה כ ת י ב • דאשתרבובי אשתרבב ליה כ ס א עד התפשטותם בתוך עשרה • אמנם מפני עשרה ו נ ק י ט ב י ה ע ״ כ : שהשגת משה היא למעלה מכלן אמרו דאישתרבב ליה כסא ונקיט ליה שיראה &ההשנההזאת לחנה אצלי חשאר כל הנביאים שיעול מסטק להבדיל נבואתי תגןניאת כלם הגדל גד!ל מאד: זזכונה סל זה המאחר ע״דשבאר בעל עקידה שערס״ז וז״ל הישן תחתהמטה3םיכהלא יצא ידי תונתי אסמפנישיור׳זהעל היות שים אמצעי ביני לבין צלי של הק״בה וכן לא יעשה • .ואם מפני שיירה שאיני מודה במה שתרחוז חדירת העראי שהוא השיחרורמענד׳ת זה העולם יחפשיותו יזמנו י ולזה מה שאחר כ׳ קצתם שהיז ניהגין בזה היה להפ לתוכחת חוסרחה שהגיד ר״ש ממעשה טבי.עבדווכז׳ ישלגלגל עליו ר״ג בפני מ מ ע ל הסונה ודפמתיה וארכה ודחכהוגכהה: הזקני׳שאמ׳ראית' טביעבד׳ שהיא תלמיד »>1מי i יצא\ D 2ה י ש ן ת ח ת המטה בסוכה ל א חכם ויולט סהמבדיס פטורים חן הסוכה י ידי ח ו ב ת ו נוהגין היינו ישנים ת ח ת כלומר הדין עמו לא מכני שהכשר »3c׳p המטה בפני הזקנים אמר רבי שמעון מעשד־ז בוכה הוא בכן אלא שהעבדים כטיליס ב ט ב י ע ב ד ו של ר׳יגשהיה ישן ת ה ה ה ט ט ד ז מחנה והנה בכלל שיאתי ילגלזגז עליז יש אטד להם ר׳׳גלןקנימ ראיתם טבי עבדי שהוא תלמוד גדול בשני דבלי׳שהסעיקר דרישנר ת ל ט י ד חכם יודעשהעבדים פטורים מן הסוכ׳ האחד שהענלי׳כטולים מן הסוכה כ׳ ידוע לפיכך בא ל ו ויישן ת ח ת הםטה • תגיא אט׳ היא םאין מטבע העבדים לשבת בסכה זו ד״ש משיחתו של ר״ג לטדנו שני ד ב די׳ ל ט ד נ ו כ׳ הס נמכליסלעגדות ה ומן והסוכה הזאת שהעבדי׳פטורי׳מן הסוכי-ולמדגו שהישן תחי עכינ׳ היא הגאולה וסשמריר ממנה וזה ןזטט^^סיכה ל א יצא ידי ח^בתו׳ ל מ ה ל י ה •נרמז בפטור הטבלים נאף הטיבים מהם למיםהמשיחחויליםא מדבריו של ר״ג י מ ל ת ׳ אס יקבלו קצת ממנו את כלו לאיוכצו-םאת״ אגב אורחיה קמ״ל ־ בי הא ראמד רב א ח א בד וזהו שאמלו בפ״ק דע״א כי ביום הלין אומי א ד א א מ ר ד ב המנונא אמר רב מנין שאפילו להס הקלוש בלון הוא לאיה חצוה קטנה ע י ח ת ת ל מ י ד ח כ ט צריכד־ז ת ל מ ו ד שנאמר יש לי וסוכה שחה לכי ועשי אותה וכשיוציא ועלהו לא יבול: הקלוש ברין היא חמה מנרתק׳ מיל יבעטו בה * זהכונה להם זכרונס לברכה לכי שעניןהנטתון באל»״ת לצאת לשבת בצלו הוא לבר נקל בעיני האנשים לא יחשבוהו למצוה וכמעמ שבאו לכללה הנה בצאת הנסיוןחיד בעטו בה :והענק השני שהישן תחת החטה בסוכה לא יצא סלפיכן אמלשטביעבלזצלק לשבת כמו שאמרנו והנה שמזת חכמים על זה הענק ולאי היא תלמוק לכתיב ועלהו לא יבול: והנה הדעתגיתן כי כמו החצוה הזאת תכלול ענין פה שהנחנו חהשתליל העולמי כי באמת יופל נשתל כלנה hpהסוכה ודופנותיה וארכה ורחבה וגבהה ?סתר עליון ובצל שדי הוא ח׳ חייש בטוחים ושחתיסמרוכ העמל והטרדה אשר תמת עול הענ״גים הזמניים ובו יעזבו האנשיס כל ענייני הכסףןהזהב והסחירות ויוצאין אל סונה קטנה זו אשר אין בה לק ארחתירק יום ביותו ועל הריב חטה ושלחן וכסא וחנורה שהוא התעוררות נפלא שלא יתעסק האל להרבות חאלי הקניינים כי די בהכרחי לבד כל יחי העתי בפרוזדור הזה שהיא דירת עראי כיד ש התנא העולם הזה לוחה לפרוזדולבפני העולם הבאוכו׳ :וכמו כן בשיעיר הכשרה בארכה ורחבה וגבהה שהיא שבעה טפחים 3א;רך ושבעה בלחב ועשרה בגובהי כי זה תה שיולה תחלה על ח» הספוק והצמצום כלוחל צחצםעצמן בתיך ההכרתי ואל תבקש גדולות כ׳ אם תרגיל עצחן בכן למיחסללו כלום ואם תתיר לן היתרונות לא יסכיקלן כל :גם ירמזו אלי השיעוריסלחסבר יחי האדם אשר הי ! עוחדבזאתהחצודה וע״דשאמר המשולל יחי שנותינו בסם שבגגיסשזס וגומל והם כמספר טפחי האורן והרוחב כשיעלו לעשיריות כמנהג* וכבר אחר דוד על יחיו הקצובים על זה המספר הנה נוכחית נתת יחי ח׳ יודע אס כיון ל! • ולכונה זי היו הדכמתלבודות לארץ חתחת בתוך שלשה טפחים כתשפל הת״מל והבדלה וההע״לר והיא נאתזת בכבוד אשר למעלה מעשרה כחי ששנינו בגחרת סונה פלק לאמון החלק תשעה טפחים• והכפרתטפח* וכתיב ודברתי אתך מעל הכטרת * ואמר לב »יס< מעולם לא ירדה שכינהלמטה מעשרה ולא עלז משה ואליהו למרום כמו שפירשנו במקומו* העני! השני צריך שתהיה תתת השידם ולא יהיה סכך אחר חבדיל כלוחד הבטחה לחעלה ממך השמים וכל צבאם וראה מי ברא אלה וקבל עליך עול מלכיתשחיסשלחה וכח״שויהיחזרא שחיםעליכס :והענק השלישי צריך שתהיה צלתה מריבה מתמת׳כ׳ זה מהשיירה הוראה שלימה על שיהיה עקרהייתועל החסיהוהכטתון בצל סכתי של הקלוש ברוך היא בכל מעשיו ועסקיו ייתר מחה שיבטח בעצמו ולא בטובחזלוכיאףעל פי שטוב העולה ופרנסתו חוטל עלב׳ הנהגית יחדהחחוייב יהיה עניןהצל הנזכר רב על החמה והוא רחז שיאמין כ׳ חה שיתנהגבו הוא ״ותל ויותר מצד ההשבחה ומעט על צל ההנהגה סשמימ״ת המכונה בחמה וע״ד שאחר שלחה ע״הבםפרויקהלת תחת השחש כלומר השמים* אמנם צרין שיראו בו ככב שתים כ׳ צריך האד׳שיכיר את בוראזמפאת מעשיו המפורסמים כח״שהשמים מספרים כבוד אל וגומר: ו ה ג ה ־״שענין ד׳ שאמרנו בהכשרה שתים כהלכתן ושלישית אפילו טכתלכוין אל התשוקית האנושיו* אשר ראוילתת לב אליהם שהם הטוב והמועיל והערב אשר כל האנשי׳יכסכיסאחגס המועיל והערב חהס הס אשר צריכים שמירה חזקה כי יצר לב האדס משתוקק לעבור בהה הגביל בשיעודנחדן ולזה היי לכניתהסזכה שתים כהלכתן • לפי שלפני אלוהענייניכ צריך מחיצה חזקה ושליחה עוחלת בפני רוח מצויה :אייכם אחרו השלישית אפילו טפח כ׳ עם שצריך גס כן ליגדר בעניין הטוב שיהיה בתקונו בכוונה ובהגבלה מכל חקים־חעט חהזירוז יםכיק לזרז המוזהר כבר לפי שאין תשוקת היצל להרלס חצבה ולפיוץ נדרה כמי הראשונות • ולפי שכבר נחצא׳ז תשוקת האנשים הפרוצים רביעית והיא רעה ופרוצה חבלי שום כונה נאיתה כלל שאליה כווני חז״ל באחרם וחין תש,ק<! »*5״הי*1י«*מ וחניריו אשר לארבעתןאמלואלילע תשיקית הן אין תשוין אשה ?1אולבעל'• אין תשוקת הגשמי אלא לארץ אין תשיקת הק״בה אלא לישראל• איןתשוקת יצ״הל אלחלקיןוחביליו׳ והרביעית אין לה שם כלל ־בתשיקיתהאנישיית* והנההסיכה ה!א 5ע ל זה האזכן צדיקים ׳טאו בה ולא יצאיחמנהבשים דבי של קביעותכחו שלא היתרלהשתחשתיז ממנה רק אכילה ושתיה פחותה חכשיעור* אחנס ליחול ועעחה כח׳׳ש :יאתר שביארני ענייןהסוכהנבאל *ל עיין?יתדלפי שהלחודהואעציזי גיף הגס כן עניין ארבע׳ מינים שבלולב: הנזןלש אילן יש לללז?1״?זכעולמוולילבשמןזישראל קדושיה טס ניגיצין אותי י » י %2רר& :חילן 5 ה , 1 ת ז:ל ם ז כ ה מט בונה 9לי חאחחיג ולולב ומיניו ומעם הכשרם אילן זה תמרים מצלו ועצפיס בצל אתר ולולב באמצע כ ן ישראל נונזלין נוף האילןשהזא לנ העולם שיש בז ל״ ב נתיבות וטי ״ יורו שגוף האילן בעצתו הוא לב העולס שמחנו תוצאות חיים לכל בעלי החוש יהתטעס מעליוניםוהתחתונים ־ וישראל קלושים ויזכו ליטול אזעו במצות התורה האלהית וחקיפין סביב התורה או המזבח להביא חיים בעילם י כי התולה וה־לבילה הס שני קטבים שהמציאות הזה סובב עליו :ולזה מברכ*ן הברכה על הלולב עתר משארמינין * תוול רמז שהוא דומה לעולם המלאכים םהיח על»וןההשלשה עולסות כמו שסלול 3מהשלמה סכי נכבל ובליל ועליק מהם׳ והנה עליו <וצא»ןאל הימין וא; השמאל בסלר נכון כמו שנאתרעליהס בנבואה וכל צבא השמים עזמלים מימינו ומשמאלו ואחרו ז״ל אלו חלחליןזכות ואלו מלמלין חיבז י ולוה הטעם ליקסין אותו בימינו על שם ארכז וכתיכ אילן ימים בימינה י אמנם האתלוג לקיחתז בשחאל לפי םהזא מכוון כנגד הלב ע ש ואהבי את יי' אלהין בסל לבבך והוא כעק הנתת תפילין • ומכני זה ראוי שיקפידו עליו על הדרו יסידירו ושלימותו יטיב תראהו כמו שתוייב נדבר שיוקתלרמז אל היותר שלם שבשלמיס• ואולי שעל זה המשל במסכי תז״ל באמרם שהאילןשאכל אדם הראשון אתרוג היה שנאי טיב הע׳ן למאכל • איזו אילן שעצו צאכל ככריו זה אתרוג ואתיאכמ״ד קוצן בנטיעות הוה ־ וכבד אמרו בפי׳ פרי עץ הדר זה הק״בה שנמחל הוד והדל לבשת tולזה היה האתרוג מחור בהכשרו בעכייכייפמ *בריאותו ביותר מבאר מיניו: וענף עץ אבית שהוא ההלם גס היא שתו ותמונתו יזלה עליו ועליו ומספריו יוכיחו שהוא לקות ללמז עולם הגלגלים הבא אחל הלולב שהוא עולם המלאכים כנזכל ולכי שזאת המלריגה היא התחלת הצירות הנשואות בתומר לזה יירה עליו שם עבות לוחר שעס שהם חמר לק ונקי חאל מכל מקוס כבל הם צורות יצקם בוראם במעבה תמרמה • ולפי שאלד הגרמים יתחלקו אל שלשה חיניס עצס הגלגלים שהם ספיריים וגרם המביס החאיריס מעצמם .וגס הירת שאיני ספיריי ״ וגס איני מאיר מעצתו לזה הצריכו בהכשל שלשה בלי עלין כחספר ענ״ף ע״ץ עכו״ת • ואמרו שאס יבשו או נשרו עליו ונשארו בכל אתת מהן תלתא בחלקינא שהם כשרים לפי שעם זה היו שלש של שלש שלש שהם ט״ו י והס מספר הגלגלים הגלולים המקיפים את האק עס הגלגל החוק היומי * ואס חסל חזה פסול שכבל נפגמה הוראתם זאמר בתל קינא כיבהיותסעלזה האופן תהיה הודאתם מביאלתמה tflfeיהיה כן אם היו עילית ויולדית וערבי נתל גס הם שמם ותכונתם יעיל שהם מוליס על עילס ההויה יההכסל כי אין בהם לא מאכל ולאריתכימ שאלו הנמצאות השפלות הם פתותויבשכליהםיבמעשיהם גללים עלהנתלי' שהחיס חמיליסחקוחם בהםהחילכחו שאלו הנחצאיס הם משתנים תמיד בטבעם ובלתי עומדים על יוצב מיוחד• וגם ס!ד 0קלים לספסל• וגם כיבתמונתה לוחה אל הלשון או אל הםפתים לרמוז אל החי מלבל שהוא חבחל כל השפלים והוא הלאוי לבא באגולה עם העליונים עלםיקםלי העולמות כלן והוא ענין קשר האגולה שצלין לקשלם יחל שלשתן לרמוו על ג׳ עולחותשנקשרין יחל זה לזה • יאחנ' הזקבעה הבלכה על הלולב כי החצוה חוטלת עליוללרושולבקל על שיגיע בעיוניו אל הלולב ומשם <אילן כבוד אלהיס הסתר לבר :ע״כל :ורחז לאלו ד׳ מינים לאגלס <סל לישראל שצריך להס להיית כלס כאחד נקשרים ונאספים יחד להתפלל ולבקש על עונותיהם וכשם שבאתרוג איכל יריח • וההדם דית ילאאוכל והערבה לא טעם ולא ריח ולא אוכל ובאים יחד לכפר כן הצדיקים והבינוניים והרשעים כלם באים יתד * ואינו יכול לפלושהצליק מן הצבור לומר כי הם אינם כלאי שהוא ישא בעול עמהם • וכבר אירע ה ״ : & TW)f בדבי א כ ה ו כשבא ל ה ס ת ל ק מן העולם נכנסו חכמי ישראל א<\ ל ו ומצאוהו •שהוא בוכה אמרו ל ו ל מ ה א ת ה בוכה ה ל א כ ל ימיךיגעת תור׳ ככ תלמידיי יג א ! 3 כ נ הרבה*׳ כינה על ד׳ מינים שבלולב ומעשה שהיה חרבה העמדת ולא עוד א ל א שטרה יתירה הית׳בך ש ל א נתעסקרת בצרכי הריני׳ אטד ל ה ם עליה אני בוכה שלא נשאתי במשאן של ישר** וקיימתי מה שנאמר ואיש תרומות יהרסנה • פי׳ כתדומ׳ הפרושה מן העיסה כ ך הפור״ מדרכי צבור זה הורס עולם ומחריבו בהזהר רבי חייא ורבי יוסי הוו אזלי באורחא חטא ח ד יודאי דהוה אתי • אמר רצי יוסי האי בר נש יודאי הוא ״ ישאלו ליה אמד לון שלוחא דמצור־ז אניייז' ד ה א אנא דיירי בכפר דרומאי ומטי זימנ׳ דחג ואנו צריכין ללולב ומיניןרעמיה דפקרזא לון לטצוה אזלו בחדא ׳ אמד לון ההוא יוראי הני ד׳ מינין דלולב דבלהון אתיין למצוי לריצוייעלמ*א שמעתוןאמאי אנו צריכיןלון ב ח ג א מ ד ל ו כ ג ר א ת ע י ץ » ח א י ח ב ר י א ' ל י • אשר ל ח ידאי החרא א ח ד דאנן דיידין ביה yy, ׳ א ב ל אי טלה הוא זעיר וכלהון דדיירי ביהעסקין באוריתא • ואית עלן צודכ>* מרבנן דשמיו־ז דבי יצחק בדבי יוסי מחוזנאה ובבל יומא אמד לן מלין ח ד ת א ־ ואמר דבהא זימנין זמנא הוא ל ש ל ט א ה כל אערן רמרגון די םםנו על שאר עמין ומת בדבין מסטרא די ישראל י וקרינן להון מיםזידוניםכד׳׳א המים הזידונים בגין לשלטאה אתינגין ב ח א דשמזיין קדיש*א י ולאתעדא עלן מיס קדושי׳ לנסכי ע״גמןבת ע״כל :מכאן תבין סוד ניסוך הטיס שבחג: : ח ד ת רקנאט א י ח תןזת א ז מ א ס1ל הסוכה עילהקגלה כי׳ כי היא ריחזתלחכמה עלמנ־ה שהיא חיפה להק״בה והיא בית כתיבות לכלהספילית* ובעבור כ׳ הב׳ רומזת ליזכיזה עליונה כמי שכירשבפרש׳ בראשית ״ ע״כ הכשל סיכה בגי דפנות שכן הל מוקפת בג׳רוחות :והכשר דופן ז׳ טפחים דכתיב וימינו טפחה שמיס טפח לכל רקיע לז׳ רקיעים־ וטעם גבוהי'ידוע נמצא הכשר סוכה רומזת לחכמי אחלונה ולכןהיא דיית עראי מילת.קבע י זגס לסיי כלהאןלש בישלג«ג»שב!02כת משר לרמז סיכ' דזד מזפלתהגתצת 3׳׳שר $צ3ד הס אחת כנפיהשכינה ל$יי»בבל יעשס&צילפמלעתם •י ובפל& שצח לן כתב על פסוק סל צילם מעליהם ״״ל יתכן שילןזוז למה שנזלע כי כליל החותס לא יהיה צל ללאשהאיש אשל*»ת בשנ׳ההיא י ולכן נאמר כ׳ סר צילכ חעליה׳ונגזל עליהם מיתה ויי׳אתנן ״ ל : ל של והר״מבן זיל פי׳סל צילם מעליהם שהוסל הצל מעל לאשם ממה שילזע כי בליל הושענה לבא הוא יוה כיו לבריאת עולם לא ימצא צל ללאש מי שעתיללמות באיתה שנה וזה כאילו אייר ככל נגזר :וע״כ יזהר כל אלם כשירא׳ עצמו והשתכחת תסר שיעשה תשובה • כ׳ מלאין י לו לאדם שיעשה תשיבה כתו שמראין לו לאדס חלומות לעיה וסימנים רעים הכל כלי שיעשה תשזבה: ע כ ה ת ו ק ם ה ג ד ז ומעשה שהיה באדם א ח ד שלא היה לו צ ל ובאותה לילה עצמה עשו־ז ת ש ו ב ד ז ונתחרט וינחם ה׳ ע ל הרעה ־ ובאות׳ לילה עצמה ראה צילו להצילו מרעתו י ובדוקה כתוב טעם לאיתה לילה כי בתג נידונים על המים וה<ח «$..0ל1ן שבמג ©ימ <י1זמ ״ לחיים כי כפי צורן הת״ם כן המים במים לעילה ע״-גל•: והרקנ״אט כתב ועתה אודיעך כוונת הניענועין זההקפה ע״ד הקללה אנו מנענעים לפני המלן שהואהתשיב׳להלאוהמלכו׳בכל משלה וכל הננראץנרתעייממנז ומזדעזע*! מלפניו כי ממנו נשתכלל הבניין • ומנענעין לד׳ ליחות העזלס וכבל ידעת סולם כנגד ל׳אותיית הקלישית ומניין הנענועין הסל״ולמז לל״ו צליקיםהמתקיימים בעולם והעולם עימדעליהם :ן»נ* כתנהלב צלין לסמיך האתלוג עס שאל החינין ולא יכלידם pהבניין: מעשה נ סוד צל הושענה רבה ומעשה שהיה מעשה זה שנגלה אלי ב ח ל י כ ז בליל י״ט S!yסובור־ז ב ה ת א כ ס ן אצלי חסיד א ח ד אשכנד הר״ר יצחק שמו ראיתי בחלוםשהיה כ ו ח ב השם של ד׳ והיה מרחיק ה׳ אחרונה מן הג׳ א ו ת י ו ת • ואמרת* ל ו מה זה • והשיב כ ך גיהגין במקומנו ״ ואני מחיתי בו י ו ב ת ב ת י ו שלם מחובר ו א ש ת ו מ ם ע ל המראה ואין מכין י למהר ע ת נטילת ל ו ל ב ראיתי שלא היה מנענע רק ה ל ו ל ב ומיניו ב ל ת י סמיכת א ת ד ו ג י ואז הבנתיפתרון חלוטי וחזר בו ע׳׳כל: בהזוהר מאי שמיני עצריבתדגו׳כנישוכל מאן דכניש מאינין בדכאן עלאין לא.ינקי מני' אחרנין ב ר י ש ר ^ ב ל ח ו ר י י ה ו ו ב ג י ן כ ך כ ת י ב ת ה י ׳ ל כ ם * ל כ ס י ל א ל ש א ר ע מ י ן ל כ ם וי^אלשאר ממנן ועל ד א אינון מרצו על המיס לטיהב לין חולק ברכאן דיתעסקין בד־ז ו ל א יתערבוןבחדוות׳דישראל כד ינקין כרכאן ע^אין :ל מ ל כ א הזמין רחומאי ב ס ע ו ד ת ' עילאה דעבד ליד אמר מלכא ה א א נ ^ בעי ל מ ה ד י ע ט רחימאי יעלון כ Sא י נ ו ן ממנן ויתביןעמגא ל פ ח ו ד א ל מ ס ע ד ס ע ו ד ת א ב ח ד ו ו ת א עם רחימאי׳ מה עבד אקדים ההו^ין רחיטייקסטוריןיבשראדחורי ואקרב קמייהו למיכל ל ב ת ד י ת י ב מלכא עם רחימוי לההו' סעיי־תא ע ל א ה 3Saעדוניי ד ע ל > 0ן וחדי ׳ מ ל ב * > ו ר ח י מ מ בלחידייהו ול^י* א ת ע ר ב ו אוחרני? בינייהו כך ישראל עם הקרוש ברוך הוא בג״כ ב י ו ם השמיני עצרת ת ה י ה לכבש ע״כלהזהר: ובמדרש כך אגמ -ל ה ם הקדוש ברוך הוא לישראל א ח ם הצאן ואני הרועה .א ח ם העאן ד כ ת י ב ו א ת ן צאני צאן םרעיתי א ד ם א ת ם ובו׳ י ואני הרועה ד כ ת י ר ו ע ה ישראל האזינה • עשו לי דיר שארעה א ח כ ם • א ח ם הכרם ואני השובר י א ת נ ש הכרם דכתיב בי ברם יי׳ צבאות בית ישראל • ואני השוטר דכתיב הנה ל א ינו׳ ו ל א יישן ע ו מ ד ישדן 1י עשו לי ס ו נ ה שאשמור א ת כ ם • א ת ם הבני׳ ד נ ת י ב בנים א ת ם לה׳ן1הינס* ואני ה א ב דכתיב עטרת זקנים בני בנים ו ת פ א ר ת בנים א ב ו ת ם • ל כ ו עשו לי בית שאדור ביניכם הה׳׳ד ועשו לי מקדש ושכנתי כתוכם עכ״ל: 1 יי״וע לכל משכיל שזה החללשאינ ז כפשוטו והוא מרמז עניינים גלולים :ונקדים תחלה הספקות הנופלות בו־ למשוכה אין ׳אחל שנתאוה הקלוש בלון הוא כב יכולליםכ בתמתיניס בחקים םזכה מוכית וכי׳ והלח כתיב חיוה בית אשל תבנו ל׳ וכו׳ וכתיב לה׳האוץ ומלואה זשמי השמים לא יכלכלו אותו ואף פי הבית הוה * ועוד קשה לחה ילצה פעס בלילי* ופעס בסוכה • ופעס בבית: הנה הכוונה בזה המדרש למז לשלשה מקומות לשל״ת השכינה בישלאלמעת צאתם מאלץ מצליס עד שיבא הגואל ויבנה המקדש ג׳ :הדיר רמז גדול על המשכן שעשו במדבר י זכי כמהו נעשה מקרשים מטולטלים זשס היה רועה אותם כל ארבעיס שנה שהיו רועים בחדבר מבן ושלו ובאר ״ וכמ״שה ח' שנה לא חסרת דבר* אמנם הבית אשר בנה שלתה׳ לפי שלא נתקיים לא היתה בו דירת קבע לשכינה כמו שהיעה הכונה * לזה קוראו סוכה • להורות שלא היתה הכינה האלהית בה רק בדרן עראיכענין הסיבה לבדי י ועליה אמר עמיס ביזם ההוא אקים סוכת דוד הנופלת וגדרתי את פרציהן והריסותיו **ק״* ובניתיה כימי עולם< :הנה לכי שעניין הםזכה והכשירה הוא כשתכלול ג׳ דפנות והס?ן ״ הנה על הדפגות שהס נפרצות במלואן אמר וגדלתי את פרציהן • ועלהליסת הסכן איזל יהריםותע אקים * <על קיומה והעמדתה לעל אמל ובניתיה כי < עולם :הנה שהיציאה מכלל סוכה יתעלס זללה לע7לע1ל©י זהוא אסכ מזגו תזיל במללשבמשל השלישי אתם הבנים #תה ^ 1״ * מ ב ־־ J ־ יג כ ג 3נ י יאנ< סוכה פרק הישן מאמר א* !אני האב עשי לי בית זכמו שאחלליחזקאלאתה ק אדם הגד אתבית ישל-אל אין הבית ויבלמו חעומעיה׳ וכן׳ • ילאהשיכלחו מעונותיהם אשר בעבורסלאנתישבהעליןחצרוסוכה לבד • אמנם מכאן ואילך יי׳ יחלון לעולם ועד• לזה אתר כבוד היא לאב וכו׳ :עכ״ל בעל עקילה: רש*י כי׳ לא הניח מקרא משנה• כי׳דבר משנה ובריתא שלו׳ סלרים ות״כ ״ וסיהרי• תלחוז זי היא סבראשהיו התנאים אחרונים מדקדקים בדברי הראשונים הםתיחים לפרשן יליתן להם שמס כמו שעשו האמוראים אחר התנאים שפירשו דברי התנאים שלככיהם וקבעו להם גחרא ואותן דקדוקים שבימי התנאים היה נקרא תלמודי הלכוס • הלכהלסשהמסיכי• כגקגי״דילבו״י ודי פן עקומה י םיעול״ין • וחצי״צין • »י<ה למיתת » לזוכים ושיחין םדים ו*וילנו»ן וכויינלעוף ^ חחי״צץ עשל נטי״עות• ־ על״בה יניסו? פורח נשרן> המי׳׳ם• ולקדוקי תולה׳ לבוייאות״יות *)JHרבנן שמונים ת ל מ י ד י היו ל ו להילל שנ*ןין ללקלק לללו׳בהן יגמין ומיעוטין י הזקן שלשים מהם ראויים שתשרה כתיב המזלחלהזציא הנשים שלקלקה תיל' שכינה עליהם כמשה עיה ״ ו ש ל ש י ם מהבש בלשונה לכתיב אות יתילה ללמל • ולקלוקי ראויין שתעמוד להם ח מ ה כיהושע י ועשרי' םזפלים׳ שהיסיפי ללקלק אחל מעשה מ ה ם ביגוגייס :גדול שבכלן יונתן בן עיזיג* 1 הבריות זלהתחיל לעשות סייג ואזני׳ לתיל׳ וקטן שבכלן די״בן זכאי ־ אמדו עליו ע ל רי״בז וגזלו גזירות להרחיק האלם מן העבירה • ש ל א הניח מ ק ר א טשנר־ז ת ל מ ו ד ה ל כ ו ו ת ולכותה מכירות גלסינן הבא לקבל לבלי עולה חוץ מ מ ל זה אין חקבלין אותו • קלי׳ ו ה ג ד ו ת דקדוקיתורה* ודקדוקיסופדים* וחחילים דגלים הלומדים בקיו שניתנו v?iן קליית־^יחפחדמ־ת ומידודל! מומרת תקופורי! 9ט5ת.0לכ 5אדם ולא פילשז כולן בםיני ״ וגיטטדיאומ י שיחת מלאכי השדת וש»תר* הקיפו׳תשבון הלוך תמה ולבנה• זגזילות * ד י ם • ושיחת דקלים י מ ש ל ו ת כובס יבש י םיות ־ לבלי׳הלומלים בגזילה שוה י שית׳ משלי שועלים• ד ב ר קטן ודבר גדול ־ ד ב ר מלאכי השרת כז׳לא ילענ׳מאי היא• משלו׳ גדול מעשה מרכבה דבר קטן ה ו ו י י ת ד א ב ״ כיכסים משלי שועלים לגלי חכחהשיםלו ודבא ל ק י י ם מ ר ז שנאמד להנחיל־ א ה ב י יש קלמוני׳לתת אמתלאות לתוכחותס י ותולין ואוצרותיה•? א מ ל א • וכי מאחד שקטן אותס בכובסים וגשזעליס כגון מאזני צלק ש ב כ ל ן כ ך ג ד ו ל שבכלן ע א ״ כ ו אמרו עליי נו׳ האמורים בכלק חלק אבות יאכלו בוסל ע ל יונתן בן עהיאל שבשעה שהיה יושב ושוני כז' י ובימי האמוראיינשתכחר נשרף שהיו ועוסק בתורה כ ל עוף שפורח עליובאויר מ י י מלאכי השלת סביביוושתקבצין לשתז׳תזל' נשרף: , : , 1 , י ל כתב בשלושיו מ ל גלול מעשה מרכבה י כי׳ מרכבה העליונה הקלושה שלא והדיטכא •נםיזכלו בה הנביאים מעולם• וסולם ילוע לבעלי האמת • לבלקטןה1ייתלאבי< ורבא ״ פירוש לבד קטן הוא לגבי מעשה מ ר כ מ • והמית לרבא הם קושיות ותירוצים וספקות שלהם םלאנתנולרו להם מפני שלא יללו לעומקו של תלחול כחכמים הראשונים ולפי שהיה זה מחסרון •ליעה קרי ליה לבל קטן בחכמת המשנה• אבל גדול הוא מכל שאל החכמו׳ :אחלועליועליונת? בן עוזיאל פי' כל עוףנשרף פי' שהיו ה מ ר י ם כיום שמלו בסיני שסיתה האש שולטת ע׳׳כל • ובפיים *זתלין הוסיף הלי״מנאדל * mtomמ״ הסלקדאיס קצה לפי שהם פלפוליות פלפוליםיוייי״^ וחלולים , נא סוכה פרק הישן מאמר לב , וחלול׳ ל פי שלא י לדו לכיף דעתם ש ל תנאיה* ולי״גזחליב חכמתו היה אומלכלמה שיכול שוס אד׳ לכלכל וללקלק על לבלי התנאיס י שיחת לקלים כתב לבינו האי גאון ז״ ל כי ללולו היה חל אברהם קאבקן שהיה מכיל עתידות בנענוע האילנית ביום שאיןליח נושבת בו ׳ והיה חכסה האילן בסדינין והיא חכמה תפיאלה ע״כ: 1הר*שכא ויל כתב בחדישיז וז״ל תועי רוח חבב ו כי עשיי׳ החציה שאביי ולבא נושאים זנוהני' בהם הוא דבר קטן שלא עלה ביד המתעסק בהם אלא שכר עשייתן י י לפי שאין בעשיית׳ אלא שקיים בעשיית׳ מצות בירא ית׳ שניתנן לדעת לצרף דעת ישראל אס יעשו כמציתיואם לאו וכתלך שריצה לנסות את העם אס ישלימו רצונו בין םיש באותה צואה תיעלת בין שאין בה תועלי* זילתי ההוראה שחורה העושה רצון אדוניו כאשר צוהו וזהי שכתיב כל אחרת אלוה צריפה כו׳ ובא בב׳׳ר אתרו ז״ל זכי מה איכפת לי להקב״ה לשוחט חן העורף אז לשוח׳ חן הציאר לא נתנו החצי׳אלאלצרףאי* הגליות :והזיות לאבייורגא לאבא רק ביאור תקיני הפעולה זהמצות :ולא לבאר טעחי היזצויג הלמוזז׳זמולכבו׳בתוכךילי״בזעשההחצו׳באמ׳ונתןדעתולהקבזגןאףבחזלכג׳יוזכהוהשי׳הכלע״כל: 3תורת העולה כתב כל עיף הפזרת נשרף ירצה שהיה שורף כל הד׳עות הנפסלות אשר לם מתנגדים אל האחונה ולקח כל הלבלים הקלובים אל השכלים הנפרדים והם המלאכים * והשליך כל שאל הליעותהלעות על ששלפן עכ״ל: 3ססר״שטכפירוש טוכהמו ר״* פיו מחלת'6י דש*י בשביל ד׳ דבלים כו׳ לא שמעתי טעם בלבל ״ חאזרית ירח וכפבים• לותבי פלםת' • שטרי' מזוייפים ומכתבי עמל לשון דופי על אדם לכתוב בשמו חט שלא צוה • מגדלי בהמה דקה צזחרעין את הארץ שאינם יכולים לשחלם חללעות בשדות חביליהם • ועל קיצצי אילנות טובזת ואפי' הםשלהסשחשידתיס הס ונלאים כביעטין בברכתיםלמקום שחשפיעוטוגה: הכונה בזה המאמר ע״דשפירש 1על חאייר£ ח י'1 כ י מ ע ל ה מ א ו ת ת לוקות וירש ה ט פ ד ל ת נ 0 צריכיןלקבל האמת מחי שאחרו ־ ולדעת" דבנן בשביל ד' דברים חטה לוקה • ת^ן שאין כמנת הלברי׳האלסלחניחיס׳כפשוטן על אב ב״ד שמת ואינו נספד לק להורית בהם עניינים ככבלים• ע׳׳ד כהלכתו* ועל הנערה הטאורסה שצעקד־ז הלחז יושגו למעיינים בהם בלבריס יש בעיד ואין מושיע ל ה • ועל משכבזכור • רעל קצת יחס להם עם נגליסם • אמנם חם שני אחים שנשפך י מ ם כ א ח ד :ו ב ש ב י ה די שירצה שכוונו בזה ע״ל החידה כמנהגם דברים מאירות לוקק• עד־ כותבי פלסתר• זזה בא להולות הסבות אשר בעבורם ילקו ועל מעידי עדות שקר • ועל מגדלי בהמדץ השפלים האנושיים ו״לאו להשיג אזר דקה בא״י* ועל קוצצי אילנות טובות: האחת יישתנשו במושגיהם ויוציאז משפט הא״חל המשכם אחר כזבי הדמיון זגזרס מציאות והוויות אל עניינים בטליםיית״א אעיקל ״ שאין להסשים מציאזת ע״להאמתוילחזז לזה באחלם על כותבי פלסתל• ויאחתזהפירישרש״יז״ל בהילאת זה השם שאחר שהיא עכיין שטרות התזוייפים ומכתבי עמל לשום לוכיעלאלםאתל לכתוב ישימ מה שלא ציה עכ׳׳ל • וזהו עניינם ממש שגוזליימציאות והויות אשר לא ציה הממציא והמהוה ולא עלה טל לגו י• השני המשכ׳ אחרי גזרות השכלההיואלני בלבריס שהחוחש יגזול ביטולם כמישנידע מקצת המיקלים הקדמונים שהכחישוס גזה החכמים האמתיים המקובלים כמי שאמרנו והוא שאממ מעילי עדית שקד :השלישי על הוראת הקדמות אשל ילאה פלסוחם אמתי נאות • ונמשכו מהם אסל : ע י ה 3ה י מ ת ו 1 כלוה י 5ן נ י מאמר לב כונה על המאורות לוקות כחה מופתים דעות גכסלית כחבית׳ יהיא הסבההשש׳ת חההכן והסתירה סזכר הרג המגרה״• ^םחמרזמגדצי בהמה לקה כיחצל עצמו אין לע ולא נאסר רק יזכני הגזל הנמשך מהם :הרביע על הכתישה ההנח?׳האחתיזתהחקיבלי׳חצדהתור׳ה?:1ית־ אובהפיל חעקרבעקרי׳ספק וחשדגשים כנים י וזה למוז באמת קוצצי אילנות טיבית י והוא לשין יל!ע ללס ז* ל לא^ר זרחה כמנחם רוח שעו' כאחרם קוצץ בנטיעות הוה :יאח1ענין עצמו הכונה במאמר הסמוך על ל׳ לברים חח־ נוקה כיי טל אב ב״לשחת ל״ל הוא הכמ המלחה שהיא קרוב אל השכל שהוא הנשיא וא״בל ומשנהו שנתלמהאל הפךהאמת-ולאהולגש ובנה עליו מצודים גלולים והנערה מאורסה שצעקה יפו׳ הוא התרשלות הנוכל בלמולים כ׳ אף על כ׳ שימצאו אליו ההכנות ונקל לו להזל״ג חל שליחותו הוא בעצלותו חיננו מושיע , ונמצאת נפשז שזקקה יליקה ואין חושיטלס * והנכון שכוונו מל צעקת התורה טל קציצת »»u<t»p1 הנעימים כמי שאמרו עליה במקיסאחר אל תקרי חורשה אלא חיןודסה :ומשכב זכורהוא שימשך החוש אחל השכל הפן מחה שלחזי להיות • כי השכל חיייב להמשך בהתחלות אחר החוש :ושני אחים סנשפן למס הס השו״׳חל והו״וכלשהס אחים תאומי׳* פחה לאת אחר זכור ושחיל בלבול אחל נאמרו • 1הוא שנשפכו ונמחקו הצורית החחיקות בס כחים הנגלים ואין חאכף כלומל שאינס שוחלים תחינתם ולזה צא יוכל להשתחש בעיוניו בלקדחית האמיתיים אשר כבר ידעם ־ יזי היא סבת נכלתם אל הסבה הששית ובשער ל״ב אחר טנהאתרת הנערה מאורסיהיא הנשמה אשר צעקה ואין חישיעלהבשיבהאל מעונתה העליונה חחחת החחר החאנס אותה בעונות :וארבע׳לבלים שהמאורות לזקיפהס למן לד׳ בתות שאינם רואים פני שכינה כת דוברי שקרים זק כת מספלי לשון הלע למזלכיתב׳ פלסתר״ ומגדלי בהחה דקה בא״י לחז לכת של לצים כי בריב הזק נחצא הזיק גדול כמו בהחה דקה י זקוצצי <6לגותאלו החנפים שנושאים כני הרשעים והוא הסביעצומה למעט הצדיקי׳ולגרשם מפניהם עכ״ל: , דבהזהר פ׳ אח1די»ות כל הטעטעד על אבודון שלי *דיקיא א ו אשיד דמעין עלייהי קב״ה מבריז עליה וסדעונך יחטאתך תכופר ולא עוד א ל א י ל א ימותון בנוי ביוטוי: ל ^ י י פירש אס אני כאן הכל כאן וכו׳ היה דורש לרבים שלא יחטאו ואמר בשמו של הקיבה אםאני כאן הכל כאן כל זחן שאני חפץ בבית הזה ושכינתי שרויה ב י יהא כב ידו קייס ויבואו הכל כאן * יאס תחטאו ואין שכינתי; חי יבא כאן י ה״נ בתוספתא הוא היה אוחל למקים שאני אוהב לכלי חיליכית אותי י .א ס תבאאתה אל ביתי כוי* ונ״ל שאף כאן צלין לגחסכן תלאחללבי יוחנן בתל לגליה* דנראיניש ״ .ואי לא גרסינן לה תה שייך כזכללמ>!חיסריחתגיתטשוזןנ< וח־^מסותומ ״ ללב״זחנן הכא עכ״ל : ^ י א אמרוע^ועלהללימקןכשחית• fהרי״טבא ז״לכתבבחדישיואפאני שסרו שמחת בית השואבה היד־: כאן הכל כאן כי׳ כ אומר אם אני כאן ה כ Sכאן * ו א ם אין אני השכינה היא איחר שאם השכינה ביניט כאן מי באך למקום שאני אוהב רגלי מוליכו' הכל יבואו ־ והוי יולע שכל השחתה היתירה היתהלהלל ולהודות לה׳ על כל הטיבה שנעשה ל־ישלאל להשלות שכינתי בתיכם * ־וגס כנגל העולם הגא הנתון לצליקים ולפיכן לא היה אלא ע״׳ גלולים וחסידים שלא יראה הקלוי! <£שוכשזזתת בתולים ״ ״הנ ששנימ תסולל)אנשי מעמה היו חלקלים לפניסס באנזקיק של איי )עיחלים ״ -־ ג נ ג ל א י ת , גב פרק החליל מאמר לג •<אזמליםל3יישיחת ומושבתות והלו״׳ מינים בכנירית ובצלצל* שיל בלא מסכל והיו עיחדיםעל ט״ו מטלית היורדותמעזלת ישלאל לעולת נשים שעליהם הלויים מוחלים לשיר שירה זו של בית השואב? לחלוםחל שירים על הלוכן היו נאמרים במקיחס: כדרך אמונה כתבגזחחדבישערד׳דףמ׳׳ט &״ל ירצו אלוהחכחים אשרהיו שמחים שמחת בית השיאביוהוא בשחיני חג עצרת הנעשה אות • ,לאף הקרוש ברך הוא א ומר אס אתה בעל הממונה זיון היו שואבים מן החלי! תבא ליביתי אבא לביתך• ואם אתרה ל ^ העליון רוח הקילש משר הוחהנלחז והנלצ׳ חבא אל ביתי אני לא אבא אל ביתך שגאמ׳ בשמחת בייןהשיאבה כמו שאחרי במדיש בבל־* מקום אשר אזכיר ארת שמי אבוןי•{ רות ושתית ממשל ישאכון הנערים זה שמת•" אליךוברבתיך: ג׳תהשיאכה׳ זלמה נקראת בייזהשיאבה י א אמדו עליו hpרש״בג כשהי׳ שמ׳ ששואבים רוח הקידש שנאמר ושאבת0מ»ם שמחת בית השואבה היה ^Su בששון מחעיני הישועי ולפי םאזתיהלבזק חי אבוקית של אור בידו אחת וזורקן כלפי ואותהההשפע׳ היא ההצלח׳ אשל א׳ אפשר םעלה חורק אחת ומקבל אחת • ואין אהדת שתהיה פמוה בשלמות והיתה השחח׳חשיג מה ן נוגעת בהברחה וכשהוא משחחוה נועץ ממשיגי ההשג׳ היתה אות׳ ההשג׳3שמחה> 3׳ גודליו בארץ ושוחה ונושק יארת הרצפד.- עצומ׳אז לפי שכאש׳ היו משיגי׳ אית׳סגישנ'- וזוקף מה שאין כל בדיה יכולד־ז לעשורת כן • היו משימי׳ עצמס בחדריגו׳הנצחיו׳ :וחמל* לוי הוה מטייל בח׳ סכיני ושמואל קמי דשבו* עלרש״בג שהיה נוטל ח׳ אבוקו׳רחז לשבע מלכא בח׳ מזגי דחטרא אבי׳ קפידת דרב^ חכחיתעהחכחהאלהותהםת׳ ־ולא עלב בת׳ ביעי: יאכמות זה בזה ויכללו זה חזה כמו שלאזי לכל חכם שלא יבולבלו אצלז החכח׳ת זיהא או לרושיז וחושיגיו אחתיות ולא כל אדם יכול לעשות זה להבדיל בין קולש לחול בין קבלה לכילוםופיא ותכונה או שאר חכמות :וגס שהיה חשתחוה י1הרצפה ונושק חש״כ כל בריה יכולה לעשות לצו בו שהיה לוקח חהחלק הגשח׳ כדי כרנסתוהיה נועץ ב׳גודליו והיה שוחק ותלעיג על התלקהתחרי הזה • והיה זיקףתכףכדי שלא יתלכלן שכלו בחחרית ולאיתבלבלוהשמתיויאין שום אדם יכיל לעשו׳ זה :ולוי היה עושה זה בת׳ סכינים כי הסכינים הסתרים רמז שהיהעישהקישיתו חדות ודקות כחכמה וכאממה ״ ושסיאלהיסעושהזה בח׳כס׳ לחחלא שהיה חדחההחכחו׳כל אחתלעצמה וכשם שהמסית מתחלפים זה מזה כן החכמות חתחלפי׳מלבל שהיין נכנס יצא סול התולה :ונחשלליין כש״ה שתו ביין מסכתי ולי« כ ת ל ר ת עולה כזב פ״ו מח״א אמלי פ׳ החליל תיקון המשורר זה שאמר למנצת על השמינית: גדול היי מתקנים בשמתת בית השיאבה כי׳ הנשים למעלה ואנשים מלמט׳וזהי תיקון גדול הכינה נהם ז״ל כשהיו שחחיםשחחת בית השואבה והיו שואבים ריח הקודש והשגת שכליות מלמעלה היו הנשים למעלה דוגמת השכל הפועל שתש כתו כנקבה והאנשים החסידים יהגביאיס שואגיםסמנו' למטה זוהו הטעם שבאו הנשים על האנשים וכללן שדרש! ז״ל בב״ר אחז׳שבת לפני הקביה לכל נתת ק זיג יל׳ לת נתת בן זוג אמר לה הקלוש ברון הוא כנסת ישלאל יהיה בן זוגן יהכינהלהס בזה שהשכל הכועל האחרון שבי שבתון השכלים הנבדלים אמר לפני הקדיש ברון הוא שלי אין לבר לפעיל כללן שאל 0»»0הנבדלים שכלם עלות לחה שתחתיהם ואז אמר לו שיפעיל בישראל שכל לפיעל ״ וכברהאלין בטל עיקרים ז״ל מ״בפ״י ובעל עקידה ולזה מבואר שתשש כתו כנקבה של שפלהפיעל• שבו כסקה הלספעה ילזה הוא במלליגע אשה עד שלזה כוונו גם כן באחרם והביטו אקל* מ ש ה " , , סוכה פרק החליל מאטד לר לה משה חלמדשתשדוהו באשת איש :והכה בתתלתהלעת הוא מאחל זר יזבל בדרן זה הואחבואל שתשדוהי שנבואתו באה לו חעא׳שכל הכועל באדם שהויאחרון שכשכל»ס :ועולאמלישם מי שלאלאהםמח׳בית השיאבה לא ראה שחתה מימיי והיא האחת כ׳ אין שמחה כשתחת התיר׳ והשגת השכליו׳ לחו שנ׳כקול 'nישליימשתתי לב זכבלכתב תכם אחד שלא טעם טעם שחת׳חי שלא טעם סתרת הסכיקית ה&כליויג , , 5 דתיםה אין שיין ליחד לשין שחיטה ניצר שאינו לנר תמרי לקיתי תאיה״ טוליקשה למה שוחטו גכניהצליקיס שלא שימשו בו כל עיקר בעולם הזה או למה המשילו להל :נור? שלום בפרק הששי מחאמר העשילי כתב ין״ל לאה אין המשילו היצל הרע לתזזקו ושרי צבאותיו ה0 י הכתית התימריות הסריס אל משמעתו* ולכן שמה התורה סמלהיק לי« צ»ס ה ד עיכליציסלת׳תישם הקללה הנמשכת מיצר הרע ־ והברכ׳שהי* רבי יהודה בדבי אלעאי ל ע ת י ד הפכה על הר גריזיס ולפי שהתולה האלהי׳ לבא הק״בה מבי^ 1ליצר הרע איישר החמר שלנו ותכני׳סינרהלעכח״ש ושוחטו בפני הצדיקי׳ ובפני הרשעים • צדיקי' בפיק לקידושין בראתי לו תורה • לפן צית' נדטה להם כהר גבוה ר ש ע י ם נדמו־ :ל ה ם התולה לכתוב לברי התורה על האבנים בחוט השערה • הללו בוכין והללו בוכין ״ ולהקימם על הל עיבל שהוא הל הקללה צדיקים בוכין ואומדים היאך יכולנו ליככוש להורות' שהקללה הנאחלת שם תםיל אות׳ א ת ההר הנבוה ת ה • רשעים בוכין ואוםרי' התורה יתהפן לברכה ותוציא יקל מזולל היאך לא יכולנו ליכבו׳ א ת חוט השער׳הזה ״ ולפי שהברכה והשלימות ישפ׳ מהשלם ו א ף הקרוש ברוך הוא ת ט ה ע מ ה ם שנא׳ כי באמצעות השלמים ציתה התורה שיעמלו י פ ל א בעיני ימאדית העם הזה : השבטים היותל נבחר׳© מ ת י נ ת הברכה על הל ג¥יזי 6ובקללה היותר שפלים במלמגה נמצא שהר גריזים רמז לשלמזתוליצ״הט כמישה ונתת את הברכהוגי׳ והכל להודית שתקון <צר הרע היא התולה וגס להיות חל״עה ואהלן היותל שלמים שבמק האנושי היתהמיתתם בהל זה בהד סהל וזה בהל העבלים ־ לפי שבחייהםלצו לעלות בהל ה׳ שהוא כנוי השלמות עכ״ל: בעל עקידה שער ציזטעכ לאלו ז׳ שמיישל יצ״הר וזה בהקרא לו הק״גהלע היא באמת כתב בהיותו במלריגה הראשונה בתזקתווגובה לבי י שאכ יונח על טבעו לא יקווה חמנז רק רע <ל היום י אמנם משה קראו ערל לזמל שאס הוא קשה להביאו אל המשל מצל ערלתו זאטיתתומשמוע יהגה אינו נמנע במו שהערל עם שהוא קשה בעיניי להחיל י אמנם הסרת הערלה אינה נמנעתאבל היא אפשלית ביזלצאת דמים • זלזל קראו ל מהקיים ל ה *&t ר ב * Y lו י ד ׳ לאיחיםידי״בל ז״ שסרח יש ל ו ליצר הרע• הקדוש ברוך חמיין קראו רע שנאמר כי יצר לב ה א ד ם רע מנדודיו• משה קראו ערל שנאמד ו מ ל ח ם א ת ערלת לבבכם • דור קראו טמא שנאמר לב טהור ברא ל׳ אלהים מכלל דאיכא טשא־ כחזשילילת האלם אל הנהר אל הטבילה היא יותל נקל חהסרת הערלה • ושלחה קראושינא ליחד להרגיל נפשו על הענק הקזלש כיל יהיה ייתר קל ההסל׳ על שלא •יצטרך אל טורח הטבילה החטהלת הטמא דק שיהרהל בלבו כחל שיספיק זה לחי ?*מה להעכיר שנאת השעין אשר עם לכנו כמה שיגמור ללבו להשלים עייו •־ ישעיה קלאו מכשיל והוא מאמר לה דרש על שבקן? שמית של יצר הרע נצ והואשכלל יהיההחטאלמכשולבעיניי יוצא זנתקלבוזהואעוחדזחשמרטצמויומנו״ יחזקאל ק*{! יאק והוא עניין ששי ייתר מעולה והוא שאפילו למכשול אע ו בעיניו רק לאבן מעמם׳ מינסק 2קרן זוית שאיני יכול להנזק בה בשום פנים ־ וכבר נתקיים בו מה שאמר אס אבן הואנמוח־ יואלקראו צפוני ד יא הענק השביעי המעולה מכולן כאשל ׳היה היצל-טמק וצפק כלת* נראה בו כלל והוא מפלת אלה*' כרבינו הקדוש וחביריו ואס הס מועטים״ ־אחג׳גתייקסז אלו השמות על סדר השלמים שלימדה קראו שרנ>* שנאמד אס רעב שונאך םכחצאו בטילס האל ית' בראש ואחריו משי האכילהו לחם כו׳ ־ ישעיה קראו מכשול שני נביאו נאחן ביתו ואחריו דוד וכן טל הסלל ואמר סולו פנו דרךהריטומכשול מדרך עמי י להורות על העילס בכלל כאילוהוא איש יחזקאל קראו אבן שנאמד והסירותי א ת לב אחל ):וצ״עגפייהל״חגן״־לפ׳בלאשי׳(: האבן מבשרכם• יואל קראו צפוני שנ׳ וארת וכתב לש״ט בדרשית תשיבה טעם הצפוני ארחיק מעליכם : •לאלו •ז' שמית של יצל הלע׳ הק״בה קראו לע ומשהקלאי.עלל למה שכל לשעסל 5יכו׳״ והסכל שילך לאצלון כבהח :כמי שאחר והכה היצר הרעיש לו ב׳ תארים מגינים רע וסכל * וליל •קראו טמא כי טמא התאר עם אחרים היא דברבזזיושסוי י והנה העינית הס כתחיסוחלולל לנפש והים ט ומאה והס להצגעצלעת וכמו שהטמ' *רוחק מבני אדם כן ראיי שירותק האיש החוטא וכן הזהילרחו־״ל שלא להתחבר עם הרשעיס בשום חבזרה כח״ש אל תתחבר לרשע כי איירו חזיק ייתר מדבר אשר באיכל יהלזן־ י ושלמה קרחו שמא כ» הרשעים שנואין מצדיקים ושמאים חעצמס זישטיה קלחו מכשול פי האיש הרשע הוא-מכשול כי וכש׳ל את אחריס עמו וגם כי האנשים הצדיקים אומרים פי כל רע הנעשה בעיר הכל יאמרו שהנואף ויחזקאל קראואבןכי כאבן דומם כי תכליתו לילך !הגזלן עשהז שלא עלה־בדעתו לעשותו״ לאבדון ונס האיש הרע לא יקבל תוכחת ולא ירגיש שים דבר כמו האבן * ויואל קראו צפוני לחה שכל לע וכל הפסל יבא מצפיןכח״ש מצפין תפתח הרע׳ • וגם כי הצפון היא' שמאל ולב כסיל לשמאלו: ) עיין בתירת עילה פרק כ״ו מחי ב(: כמדרשו של לש*בי ע״הבהיכלות של צד הטומאה שבטה שמהן אינק ליה י רע טמא כו׳ אלו אינזן שבעשמהן לקבל שבע־דרגין דהיכליךלכלהי סטר מסאבא כלי־ןאמלן לקביל אלין שבעה שמהן אינק דאיקלי בהי גוהנםאתר לאתלנו בהו חייביא לעלמא ואליי אינויבול * שתת ••דומי• צלמות־'&יטהיין י ארן תתתיע• עאול והו׳: י י־ י ; : סליק מסכת סוכה וגתחיל מסכת ראש השנה בסייעתא דשמיאIs מסבת ראש השנה פרק ראשק מאמר •לו פירו^ נ ע י ! ה 7 5 7 *° גי־ספריס ספרי זכרין הם של הבריות בתום׳ נחתמים לאלתר להיים מלקאתשי׳ בינוניים משמע דצליקים גמורים קלי מי שזכיותיו מרובים ורשעיש גמורים לחי שעונותיו מריבי׳ * * ' P ' Wלמיתה ורשעים לתייס לכתי׳ומשלם לשונאיו יגומל זאמלינן בם״פקי־לקדישץ הז 14 . יד א 9 , ראש השנה פרק ראשון םאמר א #י שעותיי מלובים»ו1כיזת») לימה כמי ששרף את התירה וליו שיילמחנהאותאמתומי םזבמת* מלוביןמעוגיתיי לחה כמי שקיים כל התולה • יכל זה קר» הנא גבי רשעי׳מיתה וגבי צליקים ס»$ c כלזמללמייהע״הבע׳׳כפ״ילשיי: פירשיי ליזם הלק • כשיתיי המתיש כלמזכחי קלאי.זאף על כי שכבל נדונו לאתל מיתתם ל**4 אי לביהיס מכני הנפש עדייןיהיה לין את׳ ג ו ה צ4׳ שכנים נ כ ת ת י ן ג י ׳ ־ ה ו כ ו ׳ " אם •זכו לחיי עזלס הגא שהו׳קייסלע״הב • זיש שיזמים שק; ל י כבדלינס בגיהנ׳אפשל שי»כיזעליהםאמר לול אהבתי לכתיב ביה אפפיני חבלי מות וכתיב דלותי ולי <היש»» כשיאאלל במצית לב מסד.מטה וחושימ כדדלשינן לקחן• אי כלוי מלשון ללה דלה ויש להקשית ביול! קמאנןרים מהי חלוק»י0 5©*Mשאמר ג׳ ספלים •S ד׳ כרוספדאי אמר דבי יוחנן ג׳ ספרים נפתחי' וכי׳ יעוד כי חצינו כמה רשעים גמולים בר׳׳האחרשל צדיקים גמורים׳ ואחדשל־ שלאמתו בלוב השנים בנא חשכטן לפני רשעים גמורים י ו א ח ד ^ ו ל בינוניים י שר ה' * וכתה צליקים וחס׳ לים גמולים נכלתי' ימיהם ואין אחל שהצליקי׳ הגחולי׳נכתגי׳ צדיקים נכתבים ו נ ח ת מ י ם לאלתר ליחיימ • ויחתחים לאלתל לחיים והלםעים לחית״ ו ש ל רשעי׳נכתביס ונחתמים לאלתר למיתי•. ,ויש מתרצים הקושיא הזאת שאין ניכלים ובינוניים תלויי׳ ו ע ו מ ד י ם טראש השגרה ער מעשה הצדיקים ויו?מה.הלשננ»^.ב«זל© י״ה,זנו נכתבו לוויים .ל א זכו נכתבו ל ט י ת ר י \ ־ #£**»wPtszהלש*^»א*ין »*fK*o ה*ל»ק גקזד׳במצסוציוהילועי׳אצל הש״י ועם צ ד ק י ם א ל יכתבו • ימחו מספר זין ספר! J וכןהצליקהנכלתבתצי ימיזהיא בהפך: של רשעים גמורים * חיים זה ספרן של צ ד י ק י . / ויש אומלים שהמית׳והתייס הנזכלים מ ה גמורים • וע 0צ ד י ק י ם א ל יכתבו זה ס פ ר ן ? אשר המאמל הם הנפשיות אשל בעול׳הבא \• שלבינונים,: . , V ־ • ,. - עין לא ראתה הפן ג^תם•. :: והנה הרט״בן ז״ל בתחלתםעדהבחול כתב כי משפט הנשמות אשר לעולם הבא הוא ענק זולתי 4׳ זה הזכירוה י חז״ל במאמר השני לב״ש אומרים ג׳ כתית ליום הלין זכי׳ * הלי משפע עזלם f הזה ליזול בל״ה• ומשפט עולם הבא לחול ליזם הלין הגלול • והיתר הספק של המאחר כ׳ צליקים יי. גחיליס הנזכרים במאמר שלרבי יוחנן הס צדיקים בדינם יאכילו רשעים גמורים או רשעים בדינם 4־ ואפילו צליקים גמוליה י :י*דש?בר»פ».ס 4לול»35גג5ן»ם ד « ל קטא?ל*ענשמל<ו wS1׳»<P־4 תולף דבליז בזה וכתב בכאן לשע גמזל ״ ויהיצ אאאב־ י5ש$צנע לכניווהארין לו^דיון גווילי עליו כעל עקידה ז״׳ל בשעל ס״ז זהצה כל הלבלים שאלה אין בהם נחת לוח ילבליו אלה גם הם תחוהיןתאל כי אין יסבול הלעת שהאגות והנביאים ושאל החסידים אשר בלו בטיב ימיהם ושנותם בנעימים כ׳ בשעה שהגיע זחנס להתבקש לעלות ולראות את פני האלון ״ ׳ יאחר אז עליהם רשעים נכתבים ונתתמין לאל תל למיתה ולרשע רע כשיאריך יחים ברעתו יאמר שהזא מכלל הצליקים הנכתב*׳ זנחתחים.לאלתרללזייס. : אמגם חהשיל^ה ל׳ בזהאכקבכו :אסר הציעי הצעהזאת הנה יי׳ יבא במשנטעסנניעתו וספלי »עשיהש ־־׳־ אמד ש 1 1 k 4 כ מ ע נד ראש השנה פרק ראשון מאמר ל< ,מעשיהם טיביס ורעים נפתחין לפניו ועל פ<ה 0׳שפיטאיהם במשפטיו הצליקיס איזה לח״סזאיזה לחית ואותה המיתה הנגזרת על הרשע לכי מעשיו הרעים היא לו נמקים מיתת בית דין כ׳ יחם אין דין למטה יש דין לתעלה ואין ספק כי יייתה פזי מכפרת עונותיו :ואמנםינליןוד לענין הדין שלשה כללי* אחתיים אשרבביאורם יתבאר טעם זה המאמר הנפכד היטב :האחדכי לא ידין יי׳ כיום הזה liכת ז* האנשים כי אס על פי המעשים אגז גידם מהזמן העבר עד איתי יום כי הם הנכתבי ב״ש אומרים ג׳ כתרח ליום mץ בספריהם טובים!רעיה וכמו שאחר רני אחר ״שי־'צדיקים גמורים ואחר יצחק אין הק״בה קאת האדם א •א לפי ש ל בינוניים ויאחר של רשעים גמורים* של מעשיו שנאותה שעה שגא׳ כי שמע אלהים אל עריקים גמירים נכתבים ונחת טי׳ לאלתר לחיי קזל הנער באשר הואשם :השני כי אתי ע ו ל ם ה ב ^ ״ שלרשעים גמורים נ כ ת ב י ם שאין הקיבה דן באותז דין אלא חיי העולם ונחתמים לאלתר לגיהנ׳שנאםר ורבים םישני הזה דוגמת בית דין שליטה כמי שנתבאר אדםר־ו עפר יקיצו אלר־ז לחיי עולם ואלד־ת <תחייב בהכרח שהרםעי׳ ה גמורים הנלוני' ^לחרפו׳ולדדאון עול׳ ביגוגיים יורדים לגיהנס למיתה גפשיית לעולם הבא שאינן נננסק ומצפצפים ועולים שני והבאתי א ת השלישי' בזה הדין :השלישי כי אתר שהחית׳הנבזר״ ב א ש :ועליהם אמדה חנה יי׳ ממית ומחיד־ן על האדם ביום דינו היא מצד רוע מעשיו וגו׳ * וב״ה אומרים רב ח ס ד מטה כלפי חסד יתחייב גס פן שלא יכנס בזה הדין טנ»ן \עליהס אמר דור אהבתי פי ישמע יי׳ א ו ת החיתה הטבעית שהר• המיתה הטבעית קוליכוי: כקנס׳ על האדם מעטיו של נתש זיש אותה דזיתהןלאחטאחתולשת: <?1תה אאר׳ זאת ההצעה וכלליה נבאלסיף דעתן של לז״ל בענין הדין הזה והיתרה הקושיא העצוחה שזכרנו • וזה כי האל ית'יושב ביזם ההוא על כסא דין ועם שכל בני העולם מוברק לפני ו כבני ממן לפקיד על כללותם איזה לחרב איזה לשלו׳ איזה לרעב איזה לשובע ובריות •בי יפקדז דזקא עם ישראל שעחלו על הר סיני י אמנם כל שלא עמדו על הר םיצ• ולא קבלו בריתו גאחד עליהם לענק זה כל הגוים כאין נגדו מאפס ותהו נחשבו לז• והנה אותם שימצאו צדיקים במעשיהם מאישי ואת האומס הן־שלא חטאו חטא משפט חות או שחטאו ויש גידם זכי*ת שיגינו עליהם או שעש*תשובה כל© רן איתם לחיים לאלתר ״ אמנם אוי$ם שימצאו בידם עונית המתייניס מיתה בליתשיבה ומעשים טובים שיגינו נגזרעליהסאז המיתההגופיית הממרקתהעונית וישארו זוכים לעילם הבא״ ואלו הם שאמרו צדיקים גתזליס נכתבין וכו׳ * ורשעים גמורים נכתבים יוכו׳ * זאין הכינה בגזירה זו שימיתו בל הרשעים כמו רגע וירבו תללי יי׳ פתע פתאים חלילה לו חאכזריזת חמה ושטף אף א ן שמיד תסתלק שמירת יזהשגחם ה^הית מהם יינתן כל אחד ביד הקודס ממקרי הזמן שיפגע בו וימית * זאס לא תזדמן מותו על ידיהם הוא ישלח מלאכו לקחת עליבתי תון שנתו • וכמו שאייל דולאו*וחו יבא או יי' יגפנו ובוחר :אמנם אס לצה להכיל עצמו על החרב אן מן הגג כ׳ ידאי לא תצילהו הגזלה ההיא הנ גזל עליו לחיים כי לא תציל השיטים הפזגעיס בעצמם • אי שכאייל שנגזר עליז שיעשה הסכלות אז החטא ההיא והוא יותל מגונה ״ יכן הוא הלין אם אחל שנלון לחייםהלג את ^ ^ * א ע ל ה ע ר ז ה א ו ת ל ל את השבת)ליוצא בו הי?צל תצילהו הנזירה ההיא מיד בית לין אוחיל גואל הלשודאי לאל־ <הצל»ק אשל נכתנ לחיים לא הובטח שלאייתחלשעליולבל יתייבהי המית מפאת »עשמטתודיסאיי*מירייתא 1הרגלית כמ׳׳ש והצדיק אפל יעשה אחת מהנה בעילזאשלעשהלה , , יד ב ג !4 יל־ית ראש השגה פרק ראשון מאמר לי ימות וגם הישע הנדון למיתה בשובי מדרכיו ועשה חשכט וצדקה חעצחו הוא את נפשי יחיה :אליל3 הפתיתישל צדיקים גמירים ורשעים גמורים במשפטיהם אלי ימיה יובן לינסםל בעונייה כי הוא ענ } אתל :אמנם אל אצילי בני ישראל החסידים אשר;כו למלאות ימיהם בטוב לא םלת ידו נהם בגזרה ההיא כי אותם לא מתים לק בעטיו של נתש; . , ,א אס ישוב־*־ ^ רש״י פירש יי' יי' חדת רחמים הוא אני מרחם ק ו ^ !> ,ן, 5 ברית כריתה לייג חדות הללו םאםיזכירוס ישראל בתפלת תענית אינסחחלישליקה׳ הניז אנכי כירת גרית.על האמור למעלה־ לנםיף כשרואה שחין העילס מתקיים בדין.: תוספית י״ג מדית אומרר״ת דב׳סמית הלאםמ?© ה0ב׳ !*מדות פלדל&ינן הכא מכ*;1יא קוד* ש חט ןנ ו ז ר ח ס [ ח ר ש ק ט w i w ! /נרחשעציו־ וחני rv0P7n׳« ייזוייי לי שיחטא אם ישוב חדת הלחמים הוא ולא הוי ה׳ על פגיו ויקרא׳ אמר רבי ר?!נור ׳ י' ו כאלהיםשהוא ״ • ppופשע ןחטאה יוחנן אלמלא מקרא כתוב א< ונקה ה 0גמכין גד/כלחמל״' ביומא פלק אפשר לאומררמלמ׳שנתעטף הק״בהכשלימ ׳"*׳׳י שגי שעירי י עונות הם זלונזת־ פשעי׳אלו צבור והראה לו למשה סדררי^פלהאמרליה המללים י)חטאות אלי השגגות :ומגילת כל זמן שישד* 1חוטא ין לפני יע,שי לפני בסדר, םתלים ללבינו נסים אין מזנה שם הלאשון הזה ואני אמחול להם ע ו ג ו ת • 0ה׳ ה׳ אג» שיש פסיק בין ב׳ השתות משוס דהכ״קאמ׳ הוא קורם שיחטא אדם אני הוא אהד שיחט' קרא הקליש ברוך הוא ששחו ה׳ קרא ה׳ אל ארם ויעשה תשובה־ א ל רחום והנון א י ך דימם וחנק וניצל תסל לאלפים מונהבב׳ אפים ורב חסל ו א מ ת ׳ אמד רב יהודה בריית *חדותדנ&ל סםד היינו מלה אתת ולאלפים פ ד ו ^ ׳ ^ ג 0ד ז ? ו י » * ה ^ ץ י ן ד ^ ריןקסישנא&^ן ^ נולה****&< .ך, f TP: *9**'#עצי מלין הנה אנכי כורת בדית וגומר: שלענוי71האם כתיב על לבעיס זהכא לאלפי׳• בתתלהכיאתהתשלסוה״קקל׳ זלךיי׳חםולימס לפנים משירת הדין כשאתה ריאה שאין העולם מתקיים כשתשלםלאישמעשהו' ענ״ל :והגאונים פי׳ כי כוונתם יעשי לפני כסדר הזהאיןהכוונ^לבלעל עטזפמיהטליעאלאשיעשד סדר החמת שלמד הק״בה לחשה שהוא אל רחום וחנון היינו מה הנא רתוםאף אתה :fm־..׳*- ג ד ר ן ־ אמונה שעל ד' דף ל' אחר כי שם ראשון ה׳ סס הראית השם החפירש במעלה רמה • וה״ השנייאחל על גלגל ערבית אשל היא ית׳מחציאותי בכת עצום אשר הגלגלים האחרים יתנועעו עמו מ נ י ע זו • ואחרו אל ליכולת גלגל המזלות לישר בו יכולת גליל • זאחלול״חום <& שי.״עיהסוטנסעלהב״ינהאשרהוארתמ»ם גדילים ואחרי ת״^^ל צ״זק הסמוג* על הבנים• פ י הב״ח הםגפשדי׳״-באישאביל חונן ההשארות ־בחי! ב*<$ת *^*^m**»m&»p9yt היא על מאד״ים אשר היא מטבע .שפיכות לחים והש ,-0ך ^ ^ ^ • ,מ צ ו ׳ ע ם של^גם תועלה* ב ד ם יבאדוחה כתו שנודע ־ ואחלי ולבח׳׳סלהוא עלהש״מש המוציא צורות-מןהכתאל הפועל בשוחו ואין נסתריזחמתו והוא חסללהוזיות בזה העולם־ ואתליוא״חת והזאעלנו^׳גהאשל בחלקי אהבתהאחת י ואמרו נוצר חסללאלפיס הואלככ״ג אשלהןא חמונה על החכמת יהידיע' ויהיה אלפי'• מלשין מלכנו מבהמות ־ ואחרו ני״שא גגון ללב״נה-אשר בס לקו.השכחה.:'.ול׳שע קגגלהצתאים• בל אף על פי שהם חםגןם הרבה ישפיע עליהם ־ ואמרו יח״טאה פגגלהב״חשהם לחלרלגה בליתי שלידם וא-זרוונק׳׳ה מגרהאלש אשר נק? איזו'מההעדר להוויו־ן השכלות והיא החדההי״ג א ח ל כ * ^ הסבה כונהצי״ג חיות ונתעטף לשליח 5בוד' ל ע ; ת ה 1 י , קגי , ה&בה למי? <ח5און במין האנושי באיטיי חסלו»ת וחלאים ימי׳אילא ינקה [וגומר סל*לשאמלא ילק* מות׳ מרעית מה הסבה לוה הוח פוקלעוןאבית על-לגיםיגז׳ ן$ל פהייפוק^מיהןחםלוןההתחלו׳אשר ׳מהםהירכבו המורכבי׳במורכבי׳והס הנקרא<י<3ים^התת^׳האנמז(• witאמלוז״ל סאןןזלי״ג חדמ בכוכה אינם ח»ר:ותרע • 04יה<? יומת־מץ pp&pppמ״ו^שלס^ח^מג^זזמדק^רממ^ו^והו* שסהחפזרש לא ישוב אחור יל שכלו להשמזמ .גאמא^יהתללן^״ז^«1־^׳ ״־.; :־ כאוצר הכב*ר כתובמלחלשנתעניף הקדוש ברון הוא במותו^ליתלבמזמנעגגטףנפרימתוזמל ..עילם שעליה נאמר עוטה אור כשלחהשהבהיק1חפון*העזלס ועדםזפז י קבלדכלסאצילו׳ י בלכה ושפע קדשה •וכשהיא מזעטף באותו ט1יזםהואמק)^ביןשל;.ישלאלמגזהכלעיתסלורת^׳ ומוחל לי^.לאל^/נאמר^׳•אלהיגזהרק^?1ס^תlתע׳כ לc::c׳־^tz-xr.i a _ . ו ב ב י ר ל׳ שמעון בן יהיצדק שאל ל'ןבי$חו(5ל1ר נחרינ^^ל׳}! ששמעתיעל?ך wwJwitfafti כיצ-ל בלא הקדיש בפוך הוא את האורז אתלנ»$עטף הק״גה' כשתלה והבהיק את הןגולםבלובאולזהואקאחלליס בלחישה• אמללו ולאמקלא חלאהיא עוטהאזל כשלמה.׳ אמרליהכשס . שקבלתי בלקישה ק:אמרתי בלחישה.עזס׳יל:׳:׳ ו ב פ ר ק י ל-*3אלמ«רשחיס מהיכ;»4לyj&>$לטשמזל 0קיטשז3ל4ן הוא לקמ־ננגיה כשליה ו 1»3נמתחים יה)לכ»0־שנאחי^\טפ&ול כ-לימ^זע^׳חאמן P&wק13׳)מימש^שי13מ־ •• !1 כסא ה כבי ,ל לקח ו*זק :שני״כי לשלג יאליכ׳ם^אןק על!ra ;4־״,־- . DMכי מאמרינו הס מעלל סתמתירה י י ע ר סתמרחלהרב המורה* ,ז״ל על ^׳אלסזדשאמר עליי f dח? 03- .״ .שכתכל^׳א <א.ל»ל לןרי׳וריס מאל יבפרגו }*סאמ׳הזה ולא-דדעתי מ ה ס מ א מ י ן ז ' 0ח ח o ( tאזח׳ סםחל ל״א לב<»גלפי ?בש»»&ל עיל ׳:ידעת 0ד<.י&ןולה רתוק-מדמתי־ כרחוק מזרת ממערב כאשר באל נעל טדאוח אלהיפ • ואוחר-אני שזה המאתמוןץחיהסרוררחץ^מדזהרתתזסוזוהיהעטיכה והוא ^ המלביש הטהור אשר בי נבראה עז:לם כאחר© שסף .מ דת הרגןסזסנכו /וזהיאזזיזהזוזיזבלבושי שחיןחל׳ היה העזליתזשן חמלת הדין הקש?••• ואח* כןנתעןוף ונתלןשןנחלק הרחמי׳זזהז שכתיבבדניאללביש׳' ג מ ל ג * ,ויןד ״ ודמה הי1לץ לשלג שי^חת־כסא הכבוד רחזילתשובה של משבי הארן שמגעת על כסא הכבודשנאמל שובה ישלאל ען יי׳ זגו׳ זאמלו %ל עד כסא הכבזלזזה^שאחל כיצל בלא־האולהולא אמ׳ האיר י..כן אילה היא רמז"לחולה צ{ל^להודלן^,שובהשהי1גמ7לכתז©1שכת^תהאלס^דרן^ישד ^^גי^מיןמזלוןזש הטהודםוכיר.לוד:ס״&אגמי«׳מזלןו^^ל5ג* ^ י ^4על*»:׳.פמתחלה>כבראז:העזלםבאףל*לחדת הדין־ ח״מ ^•^*J' W*^9'$WW 6חרכן לבש לבוש סרחסיס ונתגאה מלמדת יהדק להפכו בתםיבהזזהזחאחרם ז״ל שהצדיקים חהפכין מדת הדקלח״ה ווהוהטלית לבנה שהזקיר• איצרהכביד שנתעטף:בה בברייתישל עולם־ ע״פ נ׳׳ל הכותב י .וקבלתי מן הגאון מה״לל אליעזר אשכנזי בן ה^׳מ־ אליה הלופא על מאחר זה דר׳שחואל 5רנתחגי.ו3פרקירביאליעזלו1וכלל כינתם״ .שמיס מהיכן מז^או וכו׳ ירצה בז אם ישאל השואל על השמיים והאר[ חהיכן׳נבראי ־ • והאורה כיצד ברא זכי׳ כל מה־ שאתה משיג לז בענייני׳אלו לא ישע לק הלביש ל״ל החומר וזוהי העטיפה לצובוהשגה גשמית חמליקזה יזכללהשיג מאלו הענייני© שהם מתלי •תולהולכךכסהטתיתייחץ בלבושי כלוימ־ לא תשע רק החציני ולא המימי בעזלשהנשחה .הגיף זהיא כחלביש לנשמה .על כן אין לשאילמה למעלסומיהלמטה זזהז-שהזכיר :המתים יהאק ל למוז לח<ןגלי ^tנ i f>oק::לג^תהלבהחילה, - vד י י ''.׳ל׳לתזקיזל?גתל3י<-לןטזרגרחקשס»סמןל ־ מ - "׳״׳:ר־,׳ ; י • יי י .־.־'׳' • •'•• י• י• .האדן ך r : . ־ ־ .־ ׳ ע :׳;<.׳ : י B ;: ז 3 f ; כ ח > מט ע : ״ד > 1 f i m m r׳ ^ m׳ wמ נ י ד ץ מ«מר לח'1 *דן המממלתיזיהזנכלא חאד מכל הנדלק זזה כי אחי שראשי השנים יהתלשים הם מהמלים י .־־ ההכרתיים שאיאפשר להיות בענין זולתי התחלת הסנובים לגלגליהם חשל הוא נודע מ ע מ י הקדיזזנים שהשתדלו מאד לדעת חספריחית הםבזבים ההם יקבעו להם חדשי׳ ושנים בתכלית הדיי? י ג * שנודעמםפר«התכ^אשדמעולם־«צמזבתכולהומתנהיגיהס הדיועיםא״כמה תועילישיי . י י " הסנהדרין עליהם ואי^־יתחכיחמתיעצו על כ ז נ ל צמי1יז י * c!rfוכילי שוגגיס5פי׳ וי 5ן ןלי(5לאא»י הדברים הכרחיים שאיאלהיותםבענין אח* והוא דבר שלא יסבלהו טבע העציואסנקבל שו״חר טוב א מ ד ר ו ד אלויא ל א ל ה י ס עליון ל א ל גוטי שהיה ממש כלבריהס א י ן נקבל שהק״בה וסנהדראות שלמעלה כמשכיס במעש»הס 1על*׳ »ות* ׳שמייטל הקדוש בדיך היא שהו4י& אחל מעשיבילשל מטה ב1הה»*»ן המזפ4 זםשליימ יגומד עם ישראל &'ד־ז שהם עוש fey כ״ש שאמרובין בזמק <״ן שלת.בןמנן אק*' בנוהג שבעול׳ מ ל ך ב ״ ו גוזר מרה אם מבקשין חןעליס חלת אלן • ויותר קשהמחרם אתם םנקליטין שלו ל ב ט ל ה אינם יכולין א ל א h liorsפוגגים איו*0ופ»לי למילים אפילו ג ר צ ו נ ם בין ש ל א ב ר צ ו נ ם מקיימין מ צ ו ת י ר »מס9י 0מלילה ותם לאל מהסבים ע ם א ב ל ה ו א עצמו אם מבקש מקיים אם טב§£ השזגגקוהמוטעק מכ״ש ע ם המ«לים״ מבטל־ י אימתי בראש השנד־דשהסנהדרין וכי מכני הטועים ישתבשו סבלי העולם • *ושבין נעשה ראש השנדה יובש שלובי• 3יר *עילכי מה לו ית׳ אל םנהדדאזתשל מעלה הק״בה מושיב סנהדרין של מ ל א כ י ם ואומר, אל םלל השנים וקבועי המועדים: ל ה ם לכו ודאו א ם גזרו ה ת ח ת נ י ם וגמרו של הכינה כ ת ב ג ע ל עקירה שעל ס״ז כשיבין ל ו רבינו של ע י ל ם :ך מ י ו שיהא ר״יז וההמאמכ3אמכז?ד -ואכיזאקצ׳ ביוםפלונ* מ י ד ה ק ד ו ׳ ג ר י ך ה ו א יושב באות^«הי<לל כוגמו מ ה (ייייושזנה:שייוש»3 ׳יזמה ל ד י ן ^ ? -מ י ^ < & ר ^ ^ י ם ב ח ר ו ז י הלןזשב שירד לסזף אמתת החשבון ולדקזק וגומר והכםאות־ מוצמדת והספרים נ פ ת ח י םהענק ילדזבהבחינות שיש להשקיף כי פב׳ וסנהדרין ש ל מלאבים יישבין לפניו שנאמי ם ע ה באחד מעיוכיז זעלה •בחשבונו פחות ׳יזזי הוית עד די כרסויןדמיו ועת*ק *ומין *\זי° בחשבונו אייתר כענין רבי •יהושע שטעה ד נ א מ ר א ל ף אלפין •ישמשוניד־ז י ד ב י ^ ר ב ב ן . בזחגו ראיניהי והסכים עם העדים שאחרי קדםוהי יקומון א ל ו מ^מדי /זכו׳ואלו מלמדין לב» לברי ל שמע *ליל עבורו לא •נלאה ולא לזובח ל מ ה כי ח ק לישראל הוא דאת״כ םשפבז על מעילים אין הם דוס fשא״ל עלי שקר ל א ל ה י יעקב שהוא מקיים גזרותיהם ימסכים האשה שיללה ולחחר כריסה בין בניה ״ •עמהס * ב א ודאה מה כתיב * וס ת ר ו ע ה י ה י ה •יראה שעל החשבון ס מ ן לא על העלי׳ וטע' ל כ ס לי ל א נאמד *1א ל כ ס וכ״הא א ל ה סו^די אצליגמק^י בו לפיכן» wמליו כ״נ סיבאנ *&^*%ך&ן^ * ׳ ל ג ו מ ר poto t*aי fit ^fe בי*הכ0י1לליזןו׳1»1מב»ו ובתרמילו ' :יי' ׳ ־ ׳ v״ * 1 6 T S i '־לי••f: . מ דין י ח 1 : , , J , י ׳"ב:כבר יקבל ההטע׳מזילתנכההי׳ ל נ כ ס י . פעם אתת בקשי ביתוסיהלהטעיתהחכמים וכוי :והממשי שמל •ירגש החישפ שיצא מהמשלק האחיד ׳וסחלוייק• אמנם גזר בדעתו ללחות איתוילשנותו מכני שוס אחד מן הדברים שאמרו ז״ל אם מפני האביב או התקיפה אי הגדיים והגשמים זגלסס ישראל שנעקרו ממ;,יחם יכו' ילא הסכימה דעתי אל האמת כי לא היו הטעמים אשר חשבום מספיקים ללמ*?°ו :יכמו שסודרו מהחכמה האלהית!מנים מתתלפיס נאותים לשלול הטבעי ההכרחי לכתינ והיו'לאותות ו למזעליס וימים ושנים • וכתיב שזי גל ״ ראש ה ש נ ה מ א מ ר . ^ -׳ ׳ .״ .־ - ;{/ r ; ני ; r : r כל»ח» הארץ זרע וקציר וגימר לא *שבותו • .שכןןיתחלםוןחניס נכונים לפי הרצין אשל ,גהם יושלמו העניינים לכי ההשגחה והחה חלה המועדים הנכשלים והגזכלים-בתולהאלהית זזהו ששנינו בגחלת ל״ה.בארבעה כלקיס העולם נלון בפםיו על התניאה ־ ״ בעצרת על פיייתהאילן .:בל״ה'.כ ft $עולם עובלין לפניו כ?ני מל»ן־_ו3.מג נלונק.על הקיכ]מ״ג.,:געגד אקר\ל^.1לאל היו ?אשית המחשבה בבריאה לכתיב בלאשית1רא אלהיס געב^;.י^1לנ,1מ^/עבור התזל^^נס^ה ראשית <.גכאילו שאין לו להק״בה ^ןלמןרק־ישלאל; וכאאל ו^ייתם־לי מגלה מכלמימיס' ז^״מהיויליחח^כת כהנ*׳ ןגוי קלוש וגומר ואומר כי היא חכמתכם ובינתכם'לעיני העמים• ולק אלו מפתחות כל חלו סלרי הזמניםוקבועי המועלים נמסרו להכ ולא לזולתם והעמלות והקרבנגת/וזחוייב מ1ה שהקביעות האחתי ליו יהיה בשום זמן זולתיאיתואשריוכללהסטפעל ^ ? ^ ? ל ^ ^ ^ ו ל י ^ כ מ ^ ת ש ה ם בין שיםכיחוי1האחתהבלול בין ש»חי'ט,בין.שי£ק£י )1להשבה חהפגו׳חהו אשבכענגעז״ילאכיישוגג^ אפי׳מזטעין אכייחזילין׳ כי הטעו׳אשר הנחנו.ה1א.שןגג זלתי;.גהענין השניתו^ ןלאימיטעין כמו םאמל העל הנאמן בקשו להטעות חכמי׳ וכוי• אחגסהג׳הוא החזיד לא ש;דו לעשות שלא כלאה ת״ום אלא שהטעות הזה כבר עשאוהו חלעתן כסבזרין שהיו צריכין לטעות .כדי לתקן; וכןאתרו כי <»יד איש טל רעהו להורגו בערמה להוציא האב הרול׳ את .בנו והרב ג.קלמ& י^? 3'0י שהן חזידין אינן חעליחין י והכוונה כי אם שהיו יילעין מכתה זעמיניי-לה לא..היינן להרז^כןאסץקר 1ק אל^ כזונו לטעות מהחשבון אבל לא כוונו' לקלקל כי אם לתקן :ובכלם״אחלו שתםג*' ^הם;קג?ג|^ו^יוק שסלל זמני׳ אלו אינם אלא לצרכם• ובלבל זה התנח׳רבי יהושע כשאחר לולגילעקיב^ דרמיז1 .נ והשיב נממתני והכוונה כי אף על פי שיחשב לו למעות מעשה ל*נ\ כנלהספייוו בו מן השמים ע״כ וע״פ *לברים היזלה איירו חדל תינוקת פחזתה מבת ג׳ שנים ויוסאחד בתוליהתזזלי׳ * בת שלש שניי זיזה אחל אין בתוליה חיזרין; זאם עבלוב׳׳דאת השנה בתוליי :תוזרין* לכתיב'לאל גזמרעלי׳ הנה גמאלו שהפעולות הטבעיות הנמםכית יזתר תקופת השנה",.ימשכו אחר.סדר הסכמת ב״ד מכלי לול זלולביןשוגגיןבקמוטעין בקמזיידק• והוא דבל נפלאנמםן לסגלת המצות האלהיוק בכל .שאל הדבליסהטבעייסהנסתליםומפילסמי׳הנפנעי׳אליהס בליספקע׳׳כל עקי!לה.שער ס׳׳ו: קר״קגטי בשם ספל הזהל בל׳׳ה אתעלותא קלחא׳ איהו בעלמא מאייאתעלזתא קדמאה לא ב» כתב דינ׳דלתתא דאתעללמיק עלח׳וק׳׳בה יתיב בדינא ולאין עליזיושלטא האי ,בי דןנ׳לחיקעל^חלו, עדיוחא לכפילי לנהלין.אנצאה ולאאשתפיו יזויאוידלטירא בעלמא ד.איהג<תלם'^נ^^תליון ליה שעירד^יהומ6י^ריץ^זחחמםאכאכ^(חזיליה ובנץ דאתעסק כההואשעילןלאקליב לחקלש* ולוא דאשעילדל״ת ?אתעסיק ביה זאגהילו אנפאה בלאשץהשנה יעל לא ישלאל משבחן זחלייןקח* ק״בת זאתעברחוביהוןע״בלועניןג׳ ספריסהנכתבים בל׳׳הליח לג׳ אבית* .והםתסדילין ולחמים • שאי אפשללזלאלס לפעול פעלה בלתי אחת מאילו ג׳ מלית ע״ה העולם נלון בהס ע״כ חרקנאטי: בספר הזוהר תאחזי ביזחא לר״ה עלמא אתדין ובי לינ* 1דק״ בה יתיב ולן כל עלח׳ ואיהו סטר אחרא קאיס אםטרא דא יכל אינק.דאיתדנו למותא אשגח על^יהו ואתרשימו, י|מיהב'שעתאלישראל תתעריראתיעלייהי בההיא קילדשיפר כד׳ןאתערלבו כולאדלאייילעי ולא משגיחי באינון דאיתדנועד דלבקר כל אינוןדלא מהדלי בתשובה ואגזל עלייתו מיתא!דא» נפקין פתקי! חבימלכא ואתחסרו ליה כיין דאתחסרו ליה לאאהדרו כתקין פד דיתעבילדינא וישראל כלהו ;עיין לאסטחראחניה עכ״ל וכו׳ :וכתב הלקנטי בשם החקובל רבי עןליזןל ז״ל בטעם מצוה זו :וז״ל וחמה שאתה 5רי $לדעת בי השי׳י ויל חכהיג עולחו ע < מדוקיו קן לרחחיסהן לדין וכשהוא חרת׳ על בליווי אידיאלמדלכי הלמחי׳ זליןבשעתהכעשאאגלגלין גם הס ע*י.מדת הדיןלכן אטאולזל/׳ , ז ( 1, 7 1 1 : ; י כונה לתקיעות ש ל ל א ש ^ 8נ ה ^ מ ה ש ו פ ר ! ^ ו י ג ז ל ו ל י ז ח י ן על *מלחין י ' ל כ ך גתקיע' שופרנרמז^בה חליזיי של הר^׳בה 7־»ןור5ןת»ם הינמעיז־והמכים לין• ויהתקינלץלתחיסואכו מזכירים ויתתעיללי׳ מלותיו של הק״בה להליןטוג בעלינו -והתקיעה קיאלעולם,באחרונ׳דשהיא כצגלהלתחיסזעל העניין הזהאמרז בממש תל״*• ^ י ^ ה ו ^ ^ ל נ י1לז^לם&ור4י ׳לוי אמליליזןסעל^הק״גם״ללין ייזםב על הכסא כיון שתו.קט? ^ h)ti'hpysילזוכן 9׳ה< •tyfoS,frMכפ#ריעי 'ע&זנלין׳זכש^םיפרעולהיגתקינגהפיל * * ״ •י־ ״ ' "בלתמי6׳לצ£יג ^ ? ך ל שופרי וכתיב יי <*' אל לחום וחני! וצו ע כ י ׳ ל :י ? : ; 7 , ז :i ; שבאושניםעדיהיאמיודאיגיחושן»יימבג«ל^דביתפמעדבאמיר׳יוייין TWpU v s ^ - f r M * ^ ^ ^ y ^ y #ע ד י ש ק ר ה ן היא! ג ז ' ^ r ^ n W w i H־ ^ %״ ^ • H t ^ * : nא מ ר ל ו ר ב י יהושע דואהז אני א ר ז ן ~ - .י * S V ^ ^ Wהישע גהר אני עליך שתב' אצלי במקלך ובמעותך ביום ש ח י •י׳ הלך ומצאו ר׳עקיבא מיצר אמר לו יש לי ללמד שכל מה שעש* *&^4£ %־״ג ע ש ^ א ^ ר ז נןדעדי הי מקראי קו1ש אשר ת ק ך א י י א ת מ אפילו מיטעיט״אפילד ^ ו י ^ א פ ל ו ^ ^ ן י כ ^ ביןבזטנןיוביןישלאגומנין'אין ^ מועדןו* א ל א אילו' באילו אצל ל ז ׳ ד ד & ז ^ ל ט נ ס אמד¥ד אצ^באין אנוילרוןאחד־ב״ד; שי־ל\1צריביב £אנו לרר/־אחר כלב׳׳ר וב׳״דישע״מד להןילישרא? מימות םשה עד עכשיו שנאמר ויעל םשד־ז ואהרן נדב ואביהו ושבעים מזקכי.ישראל\ למה לא־נתפרשו שמותם של זקנים ל ל מ ד ך ש כ ^ ג׳ וג׳ שנןתטנד כ״(ד.על^שדאל •הרימן צב״ד של.משה׳ נטל מקלו ומעותיו בידו והלך ליבנר־•. נ מ ו ד ב ד 1 ,־ י. : ^™ ^ ; * zfר ^ י ן ! ^ ד ב ^ ל א ^ ד י ^ י מ ת או**ןגו*5צ* \ ־ ; - -׳ - ״וקשה היאןיאמר המאחל שהחכמים יקבלו שום הטעהחבני אלם שאינם מהוגנים וכתיב עליה* כי ה־יא חכמתכם ובינתכם לעיני העמי׳ כיי ־ עולקש־ מה םאמל אקסאפילז שיגגיםכו' יפי היאך סליק ^לעתיק ש6ק^בל יםיכים עם המוטעי/זכ״ש צם המזיליםהלאימאח׳זל מאל הוא,לפלש) משועז;'אלידנלאילמ לישל לל זה בשציןל*'תאלה הגמ׳לר״השם ג כס יג׳ בל״ ה פעס־אחת בקשו ליתיס< להטעזת־אתהחפיזיס\שכרוצ<1י בני אלם בליאות זז ז' אחל משלנו ואסל משלהםשלהם העילעלותי וייצא י שלנו אמה לי ביצללאית את הלבנה אמר להם עולה הייתי במעלה אדוחים וראיתי שהוא רביז בקשת* סלעישיוראשו לוחה לעגל ואזני ז'לימות לגלי * יקלניז דומות לצבי וןנבז מוכס rלו נין ירכותיי: זהיק כ׳י ונדת״ממגפלתי לאחזלי 1ואם אין אתם מאמינים לי הלי מאתים ״^גדולי^בסדינ׳ ״ -ראחלג לי מ ^ ^ ד ^ ^ ^ ד ^ ^ < ^ ^ _ ^ < | ^ W p p < ^ « ^ .ס ״ ו א ^ ז א ו h?f o>r$vtfלו י ז א ת ^ ־ צ ת ו נ ו ת ע בחתנ* והשוכר יחתפ בני אלש שאינם מהוגציס'*צועו ' "•' עלהעיחל ע״כ: הכמה הנה יראה כי בשלבו העונות ונפלנו אל הגליות ונחעטו הזכיות והיי זקני ב״ל קרובים י לקבלהטעא׳חאנשיה לעיס וחטאיםכחז כן שכוון להעל התכס הזה בחילתו זאת הנכבד' להורות הםיביית שבפבירם יצאו מכלל מה שנא״עליהםלקעםחככונבון הגוי הנלול הזה :והנהחכנ שהירח הי זה סימן האומה הזאת ״ דכי כשצשאל איך ראה אותה טוא כיון אל הנמשל ואחר כי היה עולה •.כמעלה אדןחים־פ״שדאל א םלל!קלי? ההוא היו זקק יד אלים :ואתר שלאה הילת מוצה *גיל׳* בין ־־ ־ : י : f: : , י ראש השנה פרק אם אינם מכירים נז יבין שתי איחית כיללו? זהס אהלי אלזס זישמעי1יס והיה סכה זה כי לאש האנחה הזאת לוחה לנגגל כל:חר שחרא״יתס קי^ן מגל י וחשס ואילך לא סרו חחחשבת ע״א כל ימיהס׳ ואוניו לגדי כי כחו שהגדי בקטניתו הוא טונ ללואכל ועולה כשלחן חלכי׳וכל טור שיגדל היל ך ופוסק כך היו יםראלואשית' טוב למשמע אזניסכםאמס בסיני נעשה ינשחע ואח*כ נוורו אחיל כי נעשו תישיכ גיוליכ לנגח כלכי חעלה • וקרניו לצבי כי כחו שהיו קרני הצבי חלישות ומלי שנה בשנה הן נעקרית יניפלית כן היי קרני הע״אש׳לזחח החומה כבר נגדעו ותעל ולים ימשלו ב • 0ונחו שנ׳גלזג בחרי אף כלקרן ישלאל׳ יעיל לחה שזנבו מונחת לו בין ירכותיו • כי הוא סימן הפחד וחורך הלב בהיות בעחדילכני הב״ח המושל׳׳ עליהם • וגם בנפילה אל ההטעסו׳ כאילז שחשב? עליהם הב׳תיסי׳כ׳ אין עוד נביא להניד להם מה יענו׳ בכל זה נרתע זגפל לאחוריו • ואחר שכגר נדבה ריחי איתז להפסיד הארבע חאית זוז חשכיר^ו ולגלות אזן החכיזי׳דכיוןשלא עשה שליחתו צריך הוא להחזיר :ויחוייב חזה שהקבוע האחתי לח יהיה < לשוס זמן זולתיאותז אשר יוכל להסכיכ עליו דעת החכחיס שבכל דור ידור כחית שהם בין שיסכיחז אל האחת הבריר בין שייחינו אוישחאילו כאשר כינו חז״ל באחרס אתם אכי׳שוגנים ג.כ<׳ חיטעיס אכילו מיידיש • כי הטעות בחבבון שהנחני ראשונה הוא שינג ודאי • זהעגין הביהם ידאי מוטעים בי מהזול׳ וכמו שאחלהעד הנאמן בקשי להטעות את החכמים ׳ והחזיד לא שזדו לטשית שלא כראוי ח׳׳יש אצא שהטעותהיא כגלעשא!הוחלעתןכסנולין שהיו צלילית לטעות כלי לתקן י וכן אחרס וכי יזיל איש עלרעהי להרגו בערמ' צהיציאהאבהרודהאת גנו והרב בתלמידו שא״עכשק חזילין אינןמעריחין • והכינה כי אם שהיו יודעין בהכאה ומכוונים בה לא כיונו להרוג כי אס לישר :וכן חלו כונו לטעות חהתשב ק אבל לח כוונו לקלקל כי אס לתקך ובכולן חמר שהסכיס בהם דעת עליון • אחר שסדר זמנים אלו חינם אלא לצרכם י ובדבר זהחתנחם ר׳ יהושע כשאחר לו ר׳ עקיבא דרשה זי* והשיב עקיבא ניחמתני׳ והכמנה כי אע״פ שיחשב לו לטעות מעשה ר״ג כבל הסכיתו גו חן השחיס :ס ל י ק 3 והקיצו בגמל׳והאחלל׳חנינאסגןהכהניםאניראיתיהרבוצהככלב• לאקשיא• כאןבחקדש לאשק כאןבמקלשםני: כתורת ה^ילה כ״ב חח״ג כתיב להיות כי איןהאש יולל מלמעל׳אלא בהמצאו למט׳הלאויי' לקבל הכת ההוא והלבליס שלמטה הם לענין זה דוגמת הלבליס שבעליחיי׳ ניזונים בהם ומסכיקים לבעלי החיים לי םפיקןכןהואהענייןשלמט׳הואחזיןהכחו׳ * י•' *"*'* • שלחעלהעלכןאחלושבחקלשלאשיןשה׳ל״^, ׳Jl ״ צליקיב גלילים והיו החקללים לבים ה׳תה ^gja רובצת כארי הדורס ואזכל ומזונו רצוייס• Y)tiiS אחנס במקדש שני שנתמעטו הדורותהית׳ רובצת ככלב ר״ל דלה וענייה חחזונזתיה והמשילו הדבל לכלב כמו שדרשי במסכת ש^תיוד׳ צדיקלין ללי^יזלעהק׳יבה בכלב אש ידדה מן השמי׳דביצ׳כארי כי אל׳פשאש שמזונותיו חועטין כו׳ שאץ דל בבהמות ידדה מן השמים מצרה להביןי*.מן ההדיוט: במזונו׳ככלבואיןעשי׳במזונויכהזיליוא״תלמהל׳א . חלק ואמר כאן במקדש ראשון ט ׳ כחזיר'לפי שהו׳לנרמזוהס ומאוס לא לצה להמשילו בו והמשילו כארי ז * יי* י יגם מציני שהק״בה נחשל לארי בכתוב וכגמרא בכתוב אריה שא״ג חי לא יירא ^ ובגמל! !5 טו א , ח ל 1 1 מסכת יומא פרק ראשון מאמר מ מא ובגמרא ברכויזסויזג כארי ואומר כו׳ ואחרו אריה דני עילאהכי׳: או הה טיבןשלכירות אלו אם MtPpfטל זה המאמר וכי ה»ו איכלין כילית של זהב• באו לסייע לכת הזן ועול קשה שאתר כשהרית נושבת להן נושרים חה רבוקא יןסחיטיגן והלא כל הכירות כושרית כשהרוח נושב בהן בחזק׳ :אלא נראה הכינה בזה הייאיזר הוא כי שלחה ע ^ ןילאוכניי. מכל ג׳ סנליס תחודייחזהב)פנינים כחי שאחל הכתיב תפוחי זהבכמםכיו׳כסף וכאש' היוהחכחיימלברייבהסהיזחפקחי׳ ך נ ר ך )3ר כל םחעם וזה כשהיה הלוח וכו׳וכשנכנסו ׳•,יי מ׳האזיביסלסבת טללות הזחן נאבדו אותןסכלים י והחכמים שהיו יןלעים החכמה ההיא׳ אמנם ליחות החשיח תחזור העטל׳ למסכה כמ״םה ומלתה p 0דעה את »'• * vחכשרליח בזה לגולל העושל שהיה בימי סלמה על שאמר הכתו׳ אין כסף נחש׳ביחי שלמה לכלום ואמלו במלל״ש שכל המלית P ייונסלפיייתשלr>3 שכטעשצמהעיה *7)53$$דבי אושעיא בשעה בית המקד׳נטעבו כל מיני מגדי׳ ש?* זהב והיו מוציאיןפיתת בזמנם וכשהרוח נושבת בהן נושרין שנא׳ ירעש כלבנון פריו * וכשנכנסו ג ו י ט במקדש יבשו שנאמר ופרת הלבנון אומלל * ועתיד הקדוש ברוך הו*א להחזירם שנאמד פרוח תפרח ותגל וגומר ג ש כ נ ה שלימויי שהיו בימי שלחה היו של זהב • וכאלו אילניהם היו של זהב כ״כ היה הרביי ע״ל גוזמא במו עלים גלול!ת בצורות בשמים ואחל לבא גוזחא קתניזכו׳ וכאשר באו האייבי׳נאבלזכנם ולימות המשיח זחזורהלבר ליושניכח״שהתתתהנתושיאבית זהבזתתתהבלזל אביא כסף וגומל ע׳׳כ לשק פללס לחו״ניס: הכלנה בזההמאמללפי שכל מה שיחטא האלם היא חוטא בו בשני חלקיו י אם בחלק הנכם׳ במהשהלהלבעבילהוהסכיסבעשייתה* ואם בחלקהגופייבמהשצרפהלמעשה׳ והניז כל מה שיחטא האלם לזולתי מהעושק יהגזילה מהחלזון והכבול וכיוצא בז היתה תשיבתו בשיסיג אי* הגזילה אשר גזל או את העושק אשר עשק תה שאי אפשל לעשות לק בכלי גופו עצחם אשל בהם חט" כי לא עקה יי׳ את אשר ישא את שחו ליש3׳ זרשליום לנפורים ^ ״ ^ ,על שקר הממון או שישחע אלה ולא יגיל גמה שיהיה זכית או חובה לחבירו אע״פ דבי אלעזד בן עזרידה S t o םיענ׳את נפשו או יקבל חלקית על השביע׳ ח ט א ת י כ ם לפני יי׳ תטהרו* א 0לא שישיב את הגזילה אשר גזל באיתה עבידור־ן שבין א ד מ למקום יובש הכפוריב* שבועה׳ ואע״פשישיב עדיןנכתם העין מכפר־ עבירות שבין א ד ם לחבירו אין יוג& בנפש החיטא אשל הטיל בה ווהמא יטמין' הםמוולימ םט&ד•* נחחשבתז החכועלת וצליפה היאה וטביל' לשוב אל טהרתה והטוהרהזה כיננו האל ית׳ ביום הזה אשל גו נאחל לכני יי׳ תטהלו :וזה כי העבירי' שבין אלם לחבירו והס חה שיחטא בחליךמפו אין יום הכיפורים מכפר שהלי חוייב לו שיכוכלו קולם לכן בתשובה הגופייז אל החחיייבת להם י אבל העבילות שבין אלם לחקוס והם כתחי הנכש וטומאת* ?ילועים לו ית׳ אם חאלו העבילות אם חעבילח אחלות שלא יחטא בהנה לקלחקוס ב״ה יים הכפול ' מכפר כי הואכחוחקוה טהרה לנכש בי תקבל הטוהר כחי הכלי שצריך טבילה בחקוה אחלשחויח וש!ט!ה והואננצמו יזה שאמר ר׳ עקיבא אשריכם ישראל לפני תי אתם מטהרים יחי מטהל אתכםהק* מטהר י , , 3ה נח יומא פרק יום הכפורימ מאמר ניב *יטהר אתכם שנ׳ וזרקתי עליכם חים טהורים וטהרתס יכין׳ חקיהישראל יי' • מה המקיה הזה מטהר אזהטחאיס אף הקדזש ברון הוא מטהר את ישראל) :בגמרא שם אחרו אחר ר'יוסי כל החקניט את קניי' אכילי בדברים צריך לפייסו שנאחר בני אם ערבת לרעין <גי׳ * עשה זאת אפוא בני יהנצל כי באז בכף רעיך לך התרפס וגו׳• אמר שם רב הוה לי׳חילת׳בהד׳ ההייטבחא נטר תריסר ירחי שתא ולא אתאפיחטא מעלי יוחא דככירי אחראיזיל ואפייסיה ואפיק ליה חדעתי׳פנע ביהרב הונא א״ל להיכא אזילחר• ח״ל לפיוסי לפלניא קא אזלינא* א״לקאזיל אבא לקטלא נפשאאזל קראאבבא• א״ל זיל לית לי מילתא בהדך הוה קא פלי רישא פלט נלגא ומחייה ארישיה וקטליה :למדנו חזה גודל *עלתו שלרב ללכת אתרי האיש הטבח ההוא להוציא הדברים שבלבו קלוחזחר לכל אדם אצל השוה לו וכ׳׳ש לגדול הימנו• כדי שלא יוכל החקטרג להסטין עליז ביום כזהכדאיתא דושיוםכפוריבכונט למאמרר!5ט ס«5ןל שאין חטאכישר^ל כו׳ ועניין עז5זזצ* בירושלמי דחסכת שבת בתחלה היו קושרין כלאחדואחד מישראל לשק של זהור׳ בעלייתו בחלונו יפפ׳ מעשינ של אותו האיש היה מראה לו.יהיו חתגייםין זה הזה התקינו שלא יהיוקושרין אלא בחיל ועדין היו חתביישין כל ישראל כשלא היה מלבין התקע ו שיהו קישרק בהיכל שלא היה נראה לאנשיסולנשיס ועדין היוחתביישין התקינו שיהא כלו בראש השעיר החשתלח ולא היה רואה אלא חיליכו לבדו והוא מקבל לשון של זהורית חציו בסלע וחציו בין קיגיוי)5׳״ימ׳ב רבי^יעזרפדק מ״דוז״לאמד ודוחפו ולח היה מגיע חל חצי ההר פד י סמ*& 1מי הק״בה רב״שע נ ת ת שנעשה כלו איברים איברים כי הרע חפסיל ל» רשות ע ל כל העילס^על *שדאל ל א נ ת ת את עצחו :ואחרו לי רשות א״להרי דיך דשור־ז ע ל י ה ם ביובש במדרש משל לרועה שנמס זאב הכפורי׳ אם יש בהם חטא * ואם לאן אין לך לעדרו• מה עשה השלין דשות עליהם• ולפיכך היו נותנים לו שוחד לו תיש בדול םבכלס ובעול שהוא מתעסק בי״ב שג׳ גורל אחד לעזאזל וכו׳ ראה סםאר־ ונלתםבו• הוא מציל צאנו• כן הק״בה מלאבמעא בישראל ח ט ^ בי״כ אמד vxb הוא רועה צאן ישראל דכתיב צאן מרעיתי רב״שע <ש לך עס א ח ד כמלאכי השרות מרת אדם אתם • והשטן הוא הזאב זהשלין לו •לאבי השרת וכך׳: השעיר לעזאזל והוא תציל צאנו :ופ״ק דיומא אמרו שםא״ל אליהו לרב יהודה אתוה דרג םלא תםילא אמריתואחאילאקאתי חשיחא זהא׳דנ' יומא דכפוריאיבעולבמה בתולות בנהרדעא י א״ל והק״בהמאיקאחרלפתסחטאתרובץ * א״ל ושטן האי א״ל שטן גיזתא דכפורי לית ליהרשזתא לאהטוני• אמאידאמל רמי ברחחאהש״טן בגיייט'שס״ל הזי תלת מאה זשתין וארבע ממי איתליה רשותאלאסטוני ביומא דכטלילית ליה לשיתאלאסטוני: הנן רואה כי להיות החטא בחזעטין ואף כי אינו נאסר תשמיש בפירוש במקרא pאכילה ושתיה ומלאכה ואלו לבדם הס בכלת ואידן איסורא דרבנן דאסחכזה אקרא* זלזה אחר אחריתו אחאי לא קאתיחשיחאדהאזלאיבזכזתאתלי׳זראוישיהא הלור זכאי כלו בכל הדברים קלים וחמורים :וענק י*אקלשאנו נותנים לשטן הוא מ*זי רמז להעלל עונות אשר בו יעויר עיני השטן וחכליחולעכזת אמן *ע״הולומר יש לן עם אחדבארץ כמלאכי השרת זכו׳רצו יו םניןקיי׳בהם ממלכת כהכים ומלאכי אלהי' לבושים לבכיםזכו׳ והכינה שיושלמוישראלביום הקדוש הזם בשלשה עניינים סזכרס שהעין הצדית שהעולם עימד עליהם והכינה ביתפ׳ לגל שאינם צריכיישחיר כיתורתן חשמרתן ובכל מקים א %תדרוך ף ג י טו ב , *)33ל\ 1 1 י מאמר מב מיבשים השייכים לימי תשובה ל rרגליהם הוא בטוח להס שלא ינגכו כיזז םא־זר כי מלאכיו יצוה לן זנו׳ על כפים ישאזנן pתניף בחנן רגליןעל שחל ופתן תדרין וגו׳• והוא כענין שאמרו רו״ל בפיק *־.יןעימדין גרבי חנינ׳גן דוםא בההוא ערוד שדרש לתלמידיו אין הערוד מחית כוי והוא ג״כ טי*ס אחרו בחשה ויהושע של נעל ן־ חמל ר ג ל ך »בזההעניןיד^ו למלאכי אלהיכששלחותן חשחרםבכל חקים :ובאמרה שאיןלהס קפ<צז »רחוז אל זריזות העבודה אשר משני המינים אשר עליהם אתר העבודה וגמילות חסדים כי הם זריזים בהם ולא ישקיטו ולאינוחומפעולותיהס• יהנה בשני העניינים האמרי׳אשר זכרו פירשו י1ו הראנז כי אחרס שהסנקייס מכל חטא היא עניין יחפי רגל עצמו כי העין הוא החזיק ליחפיס ולדומים לה °י ומ״ש ששלום מתוין ביניהם הוא כולל לשני העבידו׳ אשר בהם יושלם בשלום גמור בין פחליחשלחעייה בעבודות אשר הס חנוונות לאלוהעישיו כמו שנזכר ובין פחלי׳מלח©? בייעמיס הנקראים גחילו׳חםד׳ כמו שנתבאר זהק״בה שומעעדותו דהודאת בעל דין כחחה עדי 0דחי• וזהאחרם ז״לתנו שוחד לכחאל כי כאשר ישלימו עצמםבחנית התיר׳ האלהית ככל חשל יעשה להם ובהקריב קרבנותיה׳ כהלכותיו הנה באחת בעל דינם ה ז א ש ט ן ה * .נהפן לאוהבזיהיה בעזרם יציץ בעדם ויגיד צדקת& ואין לן םוחד גדול חזה ) עכ״ל בעד עקי״דה(: ינים ג 5ג ר ע בצדיק א ח ד היה רגיל ל ה ת פ ל ל בר* ה וביום הכיפורים כי הצבור בחרו בו לפי מ^שה שהיה צדיק ובסוף ימיו ל א דצר־ז ל ה ת פ ל ל * אמרו ל ו ל מ ה א ח ד ה משנד־ז מ ת פ ל ת ך של כל השנים ש א ת ה רגיל בה ־ אטד ל ה ם א ם י ת פ ל ל וימורת יאמר בניאגי רוצ׳להתפלל ת ח ת אבי־ והוא אינו ראוי ל כ ך ואני רוצ׳שביטי ית&לל אדם הגון ת ב ק ש ו גלוני כר פלוני שהוא צדיק ותבם בתור׳ובגמילות חסדים :ועל זה נענש עלי הכהן שהיה ל ו להעכיר בנע ולבחור בכהנים צדיקים• וראוי לצדיקזקן ל ה ת פ ל ל בדיה וי״הכעכ״ל ספד חסידים סי׳ תיש״נח: באיש א ח ד שהיו ל ו בניס ובגות ו ל א ח ר גישואין מ ת ו * והיה מס^ד לחכב£ מעשה א ח ד אמר ל ו מעדיפא כותי א ת ת היה לי ומת הכותי ה מ ע ד י פ ה שלי ואח״כ מ ת ו בני ובנותי והממון נשאר לחתני ו ל כ ל ת י כיון שלא זכה להעמיד תו״לדות ל פ ה ל ג א מ ת ו קודם שנישאו שלא יבוא ממוני מידי ל י ד ס :ועוד אמר כ ל זמן שהירה א ו ת ו אדכם כותי חי היה לו הצלחה י א״ל התכס שמא א ו ת ו הממון היה בידו בעולה אמר ל ו מימי ל א עשיתי לשוס אדם עול ורעה א ל א ל א ו ת ו כותי הייתי מטעה א ו ת ו הדי כשמת א ו ת ו מ ל א ן הגיר לו וצעק ע ל ז ה והק״בה עושה משפט לעשוקים בין ישראלים בין ל כ ו ת י י ם לכן ל א יעשו שארית ישראל עילה ל א ליהודי ו ל א לכותי עכ׳׳ל סי׳ תר׳׳סא: בחסיד א ח ד שהי׳ בקיץ שוכב ע ל האו^• י ובחורף הידה מ ש י ם רגליו בכלי 9עשח מ ל א מיס מ ד שהיו רגליו דבוקים בקרמא״לחבידו־למוזאתה עושיןגןרימל*כתיב א ך א ת ד פ כ ס לגזמזותיקסאדדוש ו ל מ ה א ת ה pinooמ 3ש ך י א ״ ל ל א ח ט א ת י ערן חמור כל כך ואי אפשר שלא ח ט א ת • בעוני׳ ק ל ו ת ובשביל זה ל א הייתי צריך לעשוי לי י ס ו ד ם גדולים א ל א הצדיקים סובלים עונות הדור • א ב ל אני איני רוצה עיסבור־ שום אדם עונות׳ א ל א אני ועוד אעשה ח ס ד לרבים כשהצדיק ס ו ב ל יסורין נהנים ר ב י ם מזה כמו ר׳ אלעזר בר רבי שמעון בפרק הפועלי׳ והבינו הקדוש ודומהן היו העולם נהנים כשהם היו ביסירין • וכאילו בידים עיטר להם טובות ־ והיה לו ת ל מ י ד היה ירא ש ל ן א יענש ב א ו ת ו עולם על היסירין • לפי שלפעמים היה משליך עליו אש ע ל בשרו • וכשנפטר הצדיק 1 נמ יומא פרק יום הבפורים מאמר סג העריק הלך התלמידונשחטחעל קברו לידע אם יענשעל יכוריו שהביא עליו •ובקש רחמים להודיע לו בחלוםובא אליו החסיד בחלום יא" ל בוא ואראך והביאו ל גי׳ ע אייקר מקימי באותו מקום׳ ןאםתעשהיותרזכיות תהיה עיר לטעלה והיה התלמיד שפח על אורה גדולה שנחבה ע ם : 4 החכם גאלי״קו כתב פירוש כשוקחתיליסשאמר דיל ע״ה על התשיכה והוא אשרי נשוי פשע כסוי ח נ 4א ה וה״פ אשרי נשוי פשע שהו׳נשו׳ במעלה והתנשאות חחחת הכש?ג והוא שזדונו' נעשו לו כזכיות בא;פן שהוא נשוי חחחת הפשע וג״כ תשרי חי ששב היראה שהות חכסה ה פ 0ע בחטאת וז״שכסוי חטאה והוא שזדונות נעשו לוכשגגות :יאיתא בפסי״קתא רבת״אשל* נשוי פשעאלתהי קורא ס' אנא ש׳חהי נשוי אחר רבי ברכיה יזיזיזל יר הכהן להוא מנשי חונינן וסולח לעונינן דיש לתשובה וכונה על פשוק 5סיי נ:׳! פ נ ע וגי י בכל שנה ושנה שניוחרזהית׳זאת לכסלחק׳ ר״לגדולה תשוב׳ שזדונות נעשו עילם לכפר ע ל בני,׳גלאל :את :מיצ־ז לו כשגגות איני ותאמר ר״ל גדול׳ בי;םכפור בא השען! ,קטרג את ים;׳ 1והוא תשובה שזדונורת נעשו לו כזכיות וכי׳ לגיי* כורט עוניתיהם יאו 40רבון העילמיםגמי' קשיא כאן מאהבה כאן מיראה וכו׳ ע״ב: הפישראל :והק״בה^רט זגיזתיהן של ישראל חה עושה נוטל קנה של חאזניכ והיא מעיין את העונות כ;גד הזכיות והן שזקלין מלו כנגד חלו ושתי ככיתשל מאזנים שיות והשטן הולך להביא טינות וליתן בכף פונות ולטכריעה חההין״בהעושה נוטל את העונגת מתיך הכף זייטמיגם תתיז פורכירחשלו והשטן בח ואינו מוצא שם עין שנ׳י׳בקש את עון ישראל ואיננו * כיון שהשטן רואם כן אומר לפניו רב״שע כשאת עון עמן כםית כל חטאתם סלה לכן דיד חשבחס לישראל שנ׳אשלי וכו׳ ע״ כ :והנה צריך לדקדק בזה המדרש חה הכריח!לומר'אלקהי קירא ס׳^אלא שיוכי׳ שאה כפשיטו חלשון סליחה קשה אחאי שני ואפיק סליחה בלשון נשוי .ועודדקשה סיפא דקרא ארישא דרישא משמע שב־יות אדם נשוי פשע אשריו אע״פ שעדין יהיו לו חטאות ושגגות יאח״כאחרכסיי חטאה שנראה שאינו משיג האושר אלא שיהיה נקי גם מחטאת ושוגג שאדם דש זנעקביו יא׳׳כ היה לו לומר אשרי כסי׳ חטאת שאפילו שגגות אין לו זכ״ש פשעים • ולק פירש המאחר ללאו ביחיד השב בתשובה איירי אלא בכללות ישראל כד־זפרש ואזיל ואמר אל תקרי נשוי בם׳ אלת בש׳ ל״ל אל מהי קורא כסיבולח הש״ין מלא בש״בילח והכינה מלשין שכחה כמו נשיתי טובה ־ ופריך חהו נשוי כי מס אושר ל א ד 0שהיו פשעיו שכועים אם אינם מחיליטשהרי סוף ה!ף אין שכתה לפני הק׳׳בה )ישלם ל< כמעשהו ומשני דהזא חנשיחוגינן יכו׳ ליל שהש״י !£שה חם?& 9ישרחלשסולח עונותיהם ביים הכפירים בכל שנה עם שאיתס העונות טצחם נכשלו בהם בשנים שעברו ונמחלו ביום הכפירים והשכל היה חת״ב שכיון שחטאו בהם בשנה אחת ונתכפרו ושנו בהם בשנה שניה ונתכפר ז יחזרי ושלשו בהם בשלישי׳שלא יכיכלו וכ״ש בשניה לבי'זו אחר זו כיון שאינם גזהרי׳חצהכשל בהם ולשו׳ולחטי׳ בהם ככלב השב על קיאו וככסיל םזנהבאילתו והק״בה בחסד! איני שם מגמת פניו עונות השני׳שעברי &א חעבילם חנגל עיניי וכאילו שוכח אותם כביכול ובזה יש חקי׳ציוש הכפירי׳לכפלבכל שנ<1-5ז״ם דחנש* חיבינן וסולח לעינינו בכל ש;ה ושנה ופי׳»להכי אייתי קרא לראי׳ ו*0תק&ת .ל*ם לחקת עולם ל״ל Fילא יעביר בכל שנה ושנה ואחר שהשטן פולט את עוניתיהפ ואומר גנבים הם ישראל אין הכונה שהם חיטאיםבננבת חחון או נפשות שהרי בכלל פירט עונותיהם הואי אלא הכזנה גינבי לעתעלייצ* ל ייף יזלאה אותם בהכנעה ותענית גונבי לעתהסיתשונה של לחאגע הס עושים ולכן הבע אל 1 ; p ולזר (5ה כינה למאמר הב״ה נוסל קנה של מאזנים ושוקל* שנות אל הטונות שאני מזכיר י יהק״בה לסכור פ» השטן החקטרג פורט זכיותיהן • ולפי שלכאזריהעונו' <ביה על הזכיות בשיעור גחל לכן הק״בה נוטל קנה של מאזנים בידו ״ והכינה שהוא כביכול שוקל העינות זהזכיות בעצמו ולזכיין לעשית כן לכי שפועל זה נעשה ע״י והיא היא השוקל ראוי שיהיה פועל המשקל כפי חלת טזבו זחסלזכי כל פועל ומעשה יבחן כפי העושה ובזה נמצא ויתור גדול במשקל שמכבידים הזכיות קצת יותר משאם היונשקליסע״י אחרוזהו צל אחל ממטה כלפי חסד ותצגרףל'* מורע• ואין מעיין אלו כנג׳אלו ונמצא שחציה אתת תכריע כנגל כמה עבירו׳בהבחן ה ז מ ן ק ל קנה של מי שיזלע שיקול זה כמוהו ית' שהוא שיקל לפות ובוחן לבות וכליו •/ואפשר יןק 5 וזאזניס עם תה שבאל בספרהזהרפלשת פקודי שבהיכל ד׳ היכל זכית שס המאזנים והמשקל ששוקלים בו זכיות ועונות וע״י ממינה אחל ששמו יחז״ניה ותחמיישני ממונים ממרים אמד לימין שהומ מכליפ לזכות * ב י לשמאל והוא מכריע לחובה • ואמר פה כי לתקן מעשה השטן הק״בה נוטל קנה של ממזניס ד״ל שאינו מניח שיקיל זה ביל הממונה הפקיד עליו תמיל אלא כביכול הוא השוקל לפי שהוא מעיין אלו בנגל-חל*» :אמל עודהחלרש הנוכל לעיל כי השטן הולך להביא עונות כלי לתת בכף מאזנים והק״בה *וטל הע*»ת ומטמיכם תחתפילפילא שלו • הכמה תחת מלבוש של לחמים שלז שגזר וחקק שעצתו שצי״לייכפר שאין!ה משורת הדקרקבמדת חםלייוזהוחטחינם תחתפירפילא שלו באופן שכאשל חזר שם השטן אינו מיצא שם עינית שכבר נתככרז בעצמותו של יוס הכיפורים י יאז אתר נשאת עין יממן ר״ ל כבל אגי ריאה שכשאת כגון עמך בעצחיתו של י״כ אבל אין זה אלא כסוי שאינו מן הדין כאמיל וזה שאחרי כסית כל חטאתם סלה: ןהע wn ו ה כ ו נ ה נ ו 0 ש מוהר -פרשת אחיל סי ק״א וז״ל תא חזי כד בר נש חטא וחב זחנא חדא ותלין יתלתא ולא אהדר 'ביה האחובוי באתגליא אינון ומפרסחין לון לעילת יחפרסיזין לון לתתא וכרוזי אולץ קמיהיומפלוי אהתליןי ח»יזרכ»ה דפלניא כזיף הוא ממאריט נזיף היא לעילא נזיף הוא לתתא ווי ליה לפגיםדמקנא דחאליה ווי ליה דלא חייש ליקרא דחאריה ק״בה גלי סוגיה לעילא הה״ל יגלו שחי׳עונו וכז׳וכל בל נשיאזיל באזרחיה דחאליה ואשתדל בפזלחניה ואזלקליה חטאהחלכלאחכסין עליה )ולאין ותתאין לאאקרי כסויאטאה • אמלליהל' אבאוכו׳ אי הכייחכשה חטאה מבעי ליס מהו כסיי סטאהאלא קרי חילי לחכחתאאית ביה ותלזוייהז לכי חד כחה דתנינן דעוגדין טבק דבל נש עביל בההיא עלמא עבליןליה בההוא עלחא לבושא יקילאעילאה לאתלבשא בהו יכל בר נש אתקין עזבדין םבין וגברין עליה עיבלין בישין זאשגח ביה קב׳׳ה ועובלוי בישין סגיאיןואיהו לשע לאשתכת חטאה קתיה מאריה ותוהא על אינק טבין דעביד בקדמיתא דא אתאביד היא מכלא מהאי עלחא יחעלח׳דאת<' מה עביל קילשיבריך היא מאלון טבאן דעביד האי חטאה בקדמית׳ אלא קידשא בליל היא אע״ג דאיהו דשעימתאבילאינין טבאן מפיק לא אתאבילואית צדיק לאזיל באלתיי דלולכא עלאיה ואתקיןלבישוי •חעוגדרמן«דט׳3ייןהמ אשלים ליהמאיניןעובדין לעביל האי לשע חטאה ואשליםלבישוי לאתקקנמ בהי בההוא עלמאמדא הואימתי^יכיןלשע וצדיקילבש ההיא תמאיז*ותיןין יצדיק יותחפי מחה לאיהו תקין הדא הוא לכתיב בסייחעאה כמיי היאמיד^ז לחטאה אתחפי מחטאה יעל ttfלא כתיב מכסה אלא כסיי :ותל כל אתחפ-י ההואיחטאה להאי זכאה במינון לאיקלוןמצללות ים להא מאן לנפיל בחציליתים לא אשתכח לעלחק בגין למייןתפיין עלייהו חאףוצולות ים כד״א ותשלן במצולותיה כל חטאת /עי׳כל: , ובמדרש שיחר טוב מזמור ס״ב ולך יי׳החםל כי אתה תשלם לאיש כחעשהו י לבי נהולאי :ורבי נסחים אחלי מדת פורענות עקרה היא ואינה עושה פ י מ ת חלה טובה עושה , בירית ס כינה לשיקול העינות במאזנים צירות שנאמר זרעו לכס לצלקה • מה הקלוש ברון הוא עושה גובה מהארס עונותיו ונותן לו שכרי ־ ולבנן אמרי אפילי עונותיו אינו גובה ממנו בכת אחת שנאיז׳כיאתה יי׳ אלהינותשכת לחטה מעזנינז *• לבי אליעזר ורבי יוסי בר חנינא יוחרי כף מאזניים מעויין הוא כאן עיכות וכאן זכיות ומה הקלוש ברוך הוא עושה חטה כלפי חםד־ ר׳יוסי בר חנינא אומר מ ה הקדוש ברין היא עושה חיטף שטר אחלכל עונות שהם בכף ו מ י ל הזכיות ייכריעית שנאתרויט אליו חסל י ורבנן אחלי מסייע לכף עונות ומעלהו מיל הזכיות מכריעות׳ וכן הוא אומר נישא עזן זעוברעל פשע :עכ״ליהנהאלה ב׳ חכחים הראשוני' אחרו שהיא עושה פירות להכריע על הזכיות יותר משיעורו• ודמן אחיי אף לנטל עונות־־ אמנם השלשה אחרים בארו עניינים נפלאים ־ כ׳ הנה רבי אליעזר נא מטעס יוקר הדבר הנשקל וחשיבותו וכי היא ידוע כי הזהב זהשיהכ כשהוא מעויין בחשקלו חידיחשב לרווכרט ולא יכוקש חהס הכרעת השקל* וחזה הטעם חבואר כי כשיהיו הזכיית חעויינזתעס העונות שהוא ראוי שכף של זכיות יחשב לייוכרע לפי יוקר הדבר הנשקל י וכ״ש שהעונות אשר לעומתם אינם כמי כרעים לבי כתיתית׳ ולזה אחרכףחאזניסחעייין היא מטה כלכיהסד• אחנפרב׳ יוסי בר חנינאבא מטעםהשוזי׳ וזה כ• הדבר הנשקל בכלי עם שהוא חעוייןעסחה םנשקל בלא כלי הנה כשתיציאחשקל הכלייהיהשכנגמ מכריע כל חשקל הכלי ההוא ודאי י והנה העונות בלי ספק יראה כאילו ההנשקליסבכלי כבד והוא החומר הגיפ״ שהם בקרבו יכשתיציא חחשקלסקצת עונות שאין ראוי לחשבם מצד הכרח ות תיירם ועוצם נטייתם אליו הנה ישאר (pשל זכיות מכריע מאד כי הס נשקל׳׳ בלי כבד לפי שנושאס ותחלתם היא הנפש השכלית שאין לה שוס כבדות והואמה שאמר שהקדוש ברון הוא חוטף שטרח׳ מ ה ע ו נ ו ת אמנם רבנן באו מצדחםד השקל ודקית תחבולתו לסייע לטיבה מבלי הרגשת המנגדכי כשראה שכף מאזנים הוא מעויץ הואמםייעכדרן התגרים הבקיאים בזה וזהו ממרס מסייע לכף עונות ומעלהו* ונאמר נושא עק יעובד על פשע)עכ״ל עקידה שער ג״ד(: ומעשה ביהודי אחד הלך למרחוק וראה יהודי אחר בחלום שהיו העליונים שוקלי' אותו שהלך בכף מאזנים ועונוחיו בכף מאזנים והכריעו עונותיו י אמרר כיין שעונותיו מכריעים אין לו חלק לעולם הבא• באו אחרים ואמרו ל א שקלתם יפדת ושמו עודות של שועלים ושאר עורות על איש והכריע האיש • אמרו הרי ה ו א בן עולכם הבא י והאיש שראה ב ח ל ו ם היה סבור שהוא חי ובשעה שתלבש היה מת הנשקל ואמרי א ו ח ס עודות י ט ה נ י ח ו עליו היו ע ו ר ו ת שנהן למס • וכחיב וגוגשייך צדקה כשהקהד־* מחרימים ל ת ח כך ובך למס וגוחן באמונה נחשב ל ה 0לצדקה• והגוף ששקלו מפני שאמרו ת ק ל ת א במאזניא ואשתכחת חסיד• ד״א לפי שבגופו טרדו בגמילורת חסדים: ממכר תשיליס מיתן י3ר״נד : ס ל ק מסבת יומ* ונתחיל מסבת מגילה כסייע״תא דשמיא • בנראשיה מסכת מגילה פרק ראשון מאמר מד רבה רבי יהושע פתח ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום • יומון מכיסה מראשית כמה דאת אוחריהאחזניס עלי תולע • חוצנע ויהי אומן את הדסה • עיין ךםכל א י ד השכל תבין מה חלוק יש בין יומון יכוסה יבין מוצנע וכו׳ ועל חה הגיא ראיה מן ויהי אומן את הדסה יכתבו החקיבליס הדפה רחז אל ההדסשללילב לכן אקר אסתר ילקרקית היתהדחז שמציתה בירקרק וברטיבות׳ ב׳ עיבות הס רחז כונה ל$וכיןר למה להייות הדםט ומטייל־ יוכתייליןימייז לשני למורי יי׳ ולו לב אחדהעליס wעל זו וסול ד' מיניכו&ל לילג• והכל תליי בדבר אחד • יזהו אמרתי אעלה בתמר ולא לחנס לקחי ר׳׳ג באלף זוז אלא ׳ילשהזאלחז לכבול של מעלה מכבול וכן היא אותר כי גביה מעל גבוה שוחל • ולולב צריך אגד בימיני להירותכי אז העלים הם ל. 5j״*כל מחל • וזהו המוט , נ 0ל לולכ שמחגדין י>1תי וכורכין סביב לחן ילחסדלמז לחוט של חסד משיך על אסתר רבי יהושע בן קרחה א ס ת ר ירקרקית היתז-ן שהיא ההדסה הצדקת והלולב רמז לצדיק: וחוט של־־* ח ס ר משיך עליה ־ א ס ת ר שמד? ונהגו בישיבה לשים ההד׳ בלולב בגמטר׳׳ ו ל מ ה נקראת ה ד ם ה •על שם הצדיקים * ו ה י א סייח ושנים כנגד הדס ואתרוג י וכבר עומדת בין ההדסים * כ א ש ר ה י ת ה ב א מ נ ו ת ידעת מה שאמרו ז״ל מהו איתו אילן שאכל א ח ו ־ מלמד שהיחדת יוצאות מחיקו ש?־* הדר אדםהדאשק אתרוג היה היא הנקלא אחשורו׳ ו ט ו ב ל ת •ויושבת בחיקו של מרדכי: וכן היא אייזל ־והלרך צלח ל מ וכי׳ לחז לי»פי׳והלרה של חסתל הצליחה בלכיבתמללכי בשיםן לכתיב וירכיבולחרלכינכיו׳יריח יהצלה ליהודים ושמחה כשם שכתיב בלקיחת הלילב ושמחתה וכי׳: וראיתי טעם נבץ שכתב בסכל יוסף לקח ע״ל הפשט לחה נקראת אסתר היסה • וחהוויהי אימן וז״ל ילוע שאמרו היא אסתר שנלאה כאילו ירצה לפרסה ייתר מי היא זאת הנזכלת י והנה ודאי אין באומרו היאאסזר פרסום נוסף אחרי שלא הזזמ־ה במקום אחר כמי שאחלנובאומלו הוא אתשורוש גם יש לדקדק לחה היו לה ב'שהית ואפילו היו לה מה צורך להזכיר שניהם ואל תכלית תיעלתמה הזכיר אותם • יידמה שיירדכ׳ אחרי היותי רוצה להעלים עחה וחילדתה לסבה אשר נבאר* זאחנס היא הית׳שחה הדסה זמן השם הזה שהיאבלשין עברי היה חתפרפם עמה היותה עברית על כן קראה אסתר בלשון ארמי שכן קירין להדס אס״תא ־ ויהיה אומרו היאאסתר כמו פור הוא הגורל • וין היכיכו היא חידש ניכן שפירש ב ארמי החודש הראשון שהוא נקרא ניסן • כמו כן אמר הלםה שבלשין ארחי נקראת אסתר ולכך לא החכרה בכל האיגרת הזאת;ולתי בשסחשתל• ולהודיע לפז *פיזוב שרצה להעלים את עמה הודיענו שניי השס מן העברי אל הארמי• וגסהמיענז שמרדכי שנה שחה 3ל:ו; ארמי ־ ל אשהצלקתהסיא שינת׳ שחה ח״ושוכמו שאמרלחז״ל לא ננאלוישראלאלא מפנישלא ם:ו שמותם ע ״ל :ועול כתב שם עלויהי א ן ־ %ג י אין לה אב ואס לרשז זי׳ל כשעבדת׳ מת אביה * כשיללזהמתהאיזה־ ויצא להם ז״לכןמאזממ כי אין לה אב ואם י שהיה לו לומר כי אביה יאמהחתו אגל אומרו אין לה ר״ל שיזעולס אנילו שעה אחת לא היה .לה ״ ולפי הפשט נראה שלא יתכן לומר ם׳׳.ביה ואמה חתו שאין חיתת האנ והאם סבה להיותי הוא אימן • אלל אחר שהוא היה אומנה זמלמד' להועיל ׳ לכי שאין לה אב יאה ללמד אזתה • והוחלו ייהי אימן אין זה אימון גידזל הינקי׳אגל גידיל הלחיל כ ר ד ? ה w 0 # , כ ומ סא מגילה פרק רא^ון מאמר מה מו ללמוד וההדרכה נחו שנאחר ומאחר מרדכי אסתר עושה כאשר ה»תה באמנה אתו שזדאי כילושז על 1יליל בלמוד זהללכה :והיא כפתור וכרת: פירש״י מלמדשכרחיבה צלמת •ייליףבילושלמימאשל נגזל עליה • וכתיב בעיזיהו וישב בבי׳ ^ m •«r׳nt פונה לח nifי גא גבדיאל יעשה לה וגב ג המלכה ושתי מכדיפריצותא fNjjrft י הויא• דאמר מר שניהם לדב׳ אתר נתכוונו ״ אמאי ל א א ת א י • אמר רבי •יוסי ברבי חנ״נא מלמד שפרחה בה צ ר ע ת • ג ם ח ג י ת א ת נ א ב א גבריאל־* ועשית ל ה זנב: .A. ו ו 1 >1 גבילתז ־ וזנב ד״ל הוא מן חולי לכעחיס גדל כזרת .אי •יותר כעין «חא ־»#מלמ״» *כנו שחי זנב ע׳׳ש הגנאי זהדזכי לאשהאתרת• ק״ו למלכה ״ וקשה לחה אחר רחל רחב ב׳פעחי׳ ״ 85יזדישיו ועיר קשה חרב נחמן לחה נכנס בסכנת היצר הרע וחי הכריחי לכן לעיוור על הנסיין וזהי יורה אוחרזולא אכפיתלי• זע״קלחה הזכיר כפל יודעה וחכירה ע״ק למה אחרו זה דיקא ברחב • זהלאאתות תובל קין היתה ייתר היפה בנשים בעולס שטעו מלחכי השרת אחריה ולא הזכירו בה כן• או למה הצריכו כל הגי סנאי׳הללז :גנראה כי אמרו אלו השלשה תנאים דוקאבלתבכי שחהגרס להלהלחיבלבושלאדםיגסלבכללואהאיתה בפרט ביודעה רצו בו לשין זהאדה ידע את תיה כו׳ וכחז זילעאלקנה את חנה אשתו אשל ביאילו שכיבה׳ וזהי fmnin כונה למ!$מי כלה*וומל לתב ;־הבמייגיןייז באיל המאמל ביולעה ומכילה שאס כגר רבי י צ ח ק כ Sהאומר רחב רחב אמר ילע אותה והכיר אותה שהיא היתה אותם יטיד׳נקדי אמר ליה רב נחמן אצן** יפיכיה שלא׳ביים שהיא רחב יגרמ'להרחיב אמינא ל ה ו ל א איכפית לי • א״ ל כי קאמינא *ם לב המאה אותה שיהלהל אחליה תמיד ביודעה וסבירה ובמזכיר שמה.־ ולוקח בלבו בעכעפי עיני ,את ייכיה כענין ,״ ״ , ^ . אחרס ז״ל לבא יעינא תרי סלסולא לעביר׳ נינהי והס ברמזב* תנאים מכילה ובהזכיל שמה י •לבםזף כלי המעשה גומרין העבירה והואיילעה והיא השכיבה ממשנ ואל זה כינת המאמר בהזכיר שמה וביודעה ומכירה מיד נקרי לא שר״ל מיד ביו׳ נקרו אלארציבאותה לילה מתש<קרי כשיאמר ויזכיר ג׳ תנאים הנוכרים היינו שיזכור שתה הטוב המרחיב לב האדם ייזכור ביופיה ובתאר דמותה ויזכירהנאתי שהיהלוממנה והיא הידיעה מזכרי! במאמלאז בידאי נקרי בחשבו בחליחו שהיא היא שוכבת בחיקו :ירב נתמן שהכניס עצמי להזכירה בלגללאאכפיתליהכיצרין ג׳ תנאים הנזכליסולעתו של לב נחמן היה להלאיתגבזלתינגלהיצל הרע כענזין שאמרו בהרבה חכמים הלכו לפתח הזונות ועברו בפניהן לכזבה כלי להקניט היצל הלע 'להלאות גבילתם נגל סתלמילים ולא עלתה על לעתס לבר אתר • ולכן כ*&כ»~ רבנחחן רקב לבד וכבלאילע נעשה כאלו עבל על כתת הזונה : בבחור א ח ד עשיר מאדוחשקדת נפשו באשרת חבירו יפה כחמה • ל א נתן «^«ח י ^ י ו תנומה • וכמעט ל « נשאר בו נשמה־ וישלח לה אר־ן נערו מ א ת p ח ״ ״ p ft p , *ומלה פרק ראשון מאמר מו ד נ ק לדבר ל ח ו ל ת ת לח מהונו חלק• לעשות רצונו ולחבק כמעפט כלי רוישק״ ותמאן האשה ותאמר חליל׳ לי לעזו׳ אלוףנעורי ולהפר ברית בעלי ל א אשמעאליו ולא אפיק זממו• ולילה אחת דאה הבחור בחלומו • על משכבו בנומו• והנההחשוקהיאדוק׳י עמו בחזקה• ומן הלילה ההיא ל א ה ע י ד ע ו ד א ת האהב׳• כי החלום השביע נפש רעבה״ ויודע הדבר לעגלה יפיפיה־ ותחזק בו ו ת ב ו א א ל המלךבעין בוניה :ותאמר אדוני המליך הצבי הזה ימים רבים אהבני • אך עתה הלאני• כי בהלימו למשכבו הביאני• ו י צ י המ״״ך ל ת ת לה משאות ומתנה י ת ח ת אשר ענה* ויה ן לה הבחור כמצות המליך מנד• י ויצאו שניהם וילכו לדרכיהם י זה שמח וזה גונח • וצוההמלך לררוףאחריהם • ט י ם •בנסו באהליהם־ להביאם לפניה לפני ח כ מ י ו חקניו ־ ו״קח סיד האשה ה ז ה ב • ויושב לאשר אוחה אהב • וחפול האשח לפני השלך לרגליווחאסראליו למה זה ניחם אדוני • אחרי אשד הוציא לאור דיני • מה פשעי ומה גדול־יעוני • אני מלאו־־ .הלכתי ו ר י ק ט ל ^ ניחמתי י יי׳ איטר ברא א ה ב ה ואחור • ,ואסר א ח העדוה י השיבני :ויען ה מ ל ך ^לחדיןאשדשפמתי־ כי זה הבחור בחבלי השוא משך אהבתו־ ובהבל השיג תאותויי רלריקגלד־ז א ת עדותו• ו י ת ן ב ך א ח שכבתו׳ גס-אד־ז כן לריק בכסף נתרת אהבתך״ ושוא ודבר כזב שמרת שמחחך • כשמחרת ה ח ו ל י ם אשר גלדה עדותך :ויאמר המלך לבחור תגה נא דינדךוהונך• לענייך ולאביונך• שיכפר ה א ל עונך• כי הרהורי עבייזז קשה מעבידה ״ זאת חקת התורה: m ע״כ מםפר ^ויויייזכנדגלות : הכזנה חזה החמשה הנולא שהאיש האלהי ידבק כאהובתו)יתרחק מאשת עמיתו: ו מ ה ד גלשת בראשית לב החמונא סבא חחדמל תתן את פין להחטיא את בשרן ללא יהיב גר נש פזתיה לחיתי להרהורא בישא־ויהא גליםלחחטיה לההוא בשרא קדישא דחתיס ביה בלית קדישאדאלועליל כןחשכין ליס לגיהנם וההוא דיזמזנאעצ גיהנם דז״חה שלזיה וכחהרבוא למלאכי חבלה בהלי׳יקאים על פתח׳לגיהנ׳זכל לנערו בריתקלישיבהאי עלמ׳לי׳לילשו לחקל׳בהלי׳יכי׳עכ׳׳ל! ונמצא פי׳ הפסוק אל תאן את פין ללבל לכלים החביבים לילי הלהזל םיגלחז להתטיא את בשל קודש כי הוא טון גלול שיהיה נחסל עליו ביל לוחה למושכי לגיהנם י ואל תאחל לפני המלאן דיחה כי שגגה היא כי לא ייעיל כלל: בזה ר פלשת קלושים לף פ״ג תנינן אסיר ליה לבר נש לאסתכלא בשפילי דאתתא בגין דלא יית» בהרהיראבישא ייתעקרלחלא אחראי וכן הזה רבי שחעיןעבידכד הוה אזיל בחת׳ והוו מכי״אאזליןיאבתריהוחחאלאינתושפירןיזאיקעיניהוהוה אחרלחבריאאל תפנו׳ וכלמאןדיםתכל בשפילזלאינתתאביחמא אתי להלהזלאבליליא ואי םלקח ההוא הלהילמ בישא מלוויה עומר משים ואלהי מסכה לח תעשו לכםעכ״ל : מעשה שהיה בר׳מתיאבןחדששהיהיושבבבית המדרש ועוסק בתור ו ה י ה ז י ו פגיו דומות לתמה וקלסתר פניו דומוזת למלאכי השרת שמימיו ל ^ נשא עיניו לאשה בעולם • פעם אתת עבר שטן ונתקנא בו אמר אפשר אדם במו זה לא חטא אמד לפניהק׳׳בהרב׳׳שערבימתיאבןחרשמההוא לפניך א״ל צדיק גמור הוא• אמר לפניי ח ן ל י ר ש ו ת ו א ס י ח נ ו א ׳ ׳ ל א י ן א ת ה י נ ו ל ל ר אע״פכ אמר ל ו ל ך נדמהלוכאשהיפרז שלא , סב מעשת דרגי מתיא כן חרש , שלא ו ז י ת ה כדמות מעולם מימות נעמה א ח ו ת תובל קין שטעי בוז מלאני השדתשנא' וידאו בני האלתיס א ת בנוח ה א ד ם ׳ עמד לפניי• כיון שראה א ו ת ה הפך פניו ונתן לאחוריו• שוב בא ועמד לו על צד שמאלו הפך פניו לצד ימין• היה מתהפך לו מכד־ צרי אטד מתיירא אני שמ«י* יתגבר עלי יצר הרעויחטיאני מה עשר :-א ו ת ו צדיק קר^* לאותו תלמיד שהיה משרת לפגיו אמד ליה לך והבא לי אש ומסמר הביא לו ט ס מ ר י מ ונהנום ע ע י ו י כיון שראה השטן כך נזדעזע ונפל לאחוריו כאות׳ שעה קראהק״בו־ץ לרפאל אמר ליה לך לרפא א ת רבי מתיא בן חרש • בא ועמד לפניו איל מ׳ א ח ה איל אני ה ו א רפאל ששלחני הק״בה לרפא א ת עיניך• אמר לידה הניחני מה ש מ י ך . - לפני הק״בה אמר לפניו רב״שע כך וכךאמר לי מתיא ׳ א מ י לירי ׳ ל י יאמיר לי אני ערב שלא ישלוט בו יצר הרע ־ מיד רפא א ו ת ו :שוב מ^״שה ברבי עמרם שפדה נ ל השבויים ושבויות • והנשים והבתולות היו ד י ר ת מ בעליה בביתו לבדן׳ פעם אחת הדליק נו השטן אש התאוה והעמיד הסולם ל ע ל ו ת אליהן וכיון שבא על מעלות הסלם התחיי* לזעוק בקול גדול נור^ן בי עמדבש בורא בי עמרם• ובאו אנשים לכבות האש ולא מצאי שנם דליקה רק ה י ח ה נ ו נ ת ו ל ב ט ל מטנו אש התאוה ונתבטלה מתשבתוונתקירה דעתו • ושאלו א ו ת ו למה י ה ת ל בהכש אמר להן וני זו ל א אש הוא גדולה מכל אשות שבעולם שהוא אש גיהנם: 4 ב ה י ה ח ן ד , סליק מסכת מגילה ונתחיל מסכת מועד קטן בסייעתא דשמיא: מועד קטן פרק ואלו מגלחין מאמר מז n t ^ p lע״ז המאחר והלח משה פירש מאשתו שהיתה יפה מאד כאשר הוכיחו רז״ל חאשה כושית י• &3זליג לקח וה;א ע״ד?וגינהול * זע״ז לקתה מרים אחותו הדברה באחיה טל אולותהכריש׳ • וחםכןהנאמאמימגוגהמאדםכלאחד קינא » מ ל ה 5ו י ן ר ׳ מ ל י ד ל ש ת ש ל ו ליזשיזכ«1׳־*1 לאשתי׳תמשה :ונראה להקדים מאמר כעין וה בירושלמי־דביכזרים ייתר מבואר רוע כונתס עליו יו״ל והביטי אחרי חשה ח !,יי^מ י m שתשלהו גאשז איש וכו׳ :ונראה ט קרת זעלתו הס היו החערעלין והמלעיגין^על השגת נכיאתי• כי אמח כי העלה .כלם קלושים ונביאים כמהוזחלוע תתנשאוטל קהל יי׳וכו׳ ־ רצה כומבואהאתםחתנשא׳' לטשה במחנה לאהרן קריש יי׳ י רב שמואל־ לאתר שתקבל* הנבואה מכי יל זלא ע״י ב י יצחק אמדמלמדישכל א ח ד קינא לאשתל אמצמי כיכבואת־כל הנביאים ע״י המלחכי׳ ממשה ־• היי׳ אמנם משה היתהנבואתו ע׳׳פ יי ׳ < כמו שכא׳כז ifפה אמגי נוותלז׳ל ולחתימת • וזזה׳ האספקלליאמאילה מזבל גללז״ל שהיה סליעה 16 1י ר ן ד 1 , י י ב פרק ׳ואלו מגלווין מאמר מרו מריעה מםתפל על כל הנביאים :וזהו שאחרו חשדוהו בא״א רצו בז חשדיהו שנבזאתו גיזתה לו ע״י התליון הנשפע מאיש שהוא הקינה נקרא איש מלתחה י כי כשס שהאשה היא מקבלת השפעתה ע״י *מצעי זהואאישה * כןמשגוהז לחש׳וחשדוהז שקבל נבואתו חןהמלאן גבריאל שהוי( שר אחצעי־על הנבואה כלכתיב בלניאל שראה איש לבוש הבלים זכו׳ יע״י התנבא זשס כתיב שגבריאל לנר עחו * וזהו שהזכילו כאן בזה החאחל ויקנאז לחשה בחתנה וכז׳ שכל אתל קינא לאשתי מחשה לצי מ כל אמי היהתישלי מביאתו שהשיג עיי אחצעי באשה שנשפעת חן האיש ואחלו חה אנו חסליס בננזאה חתש' והלא גם הוא בעל אשהל״ל נבואתי ע״י אחצעי כנזכר: בדרך אמונה פירוש כי אין בזכות הדבל תליי כפי המציאית הטבעי ־ אבל על דלן פלא כתב ונשכר החצוו׳ ושינכו חן הזכיו׳ אבל יש לו הטיה תה והכנה טבעית * וככי כח החום הטבעי הנשפע מן המעלכה וביאלו זה מחיפוש שני חכחים אלי שהם לבא ילב חסלאלא יכחישו שאם היה מתפלל רבא על צלזתיו זהיה לזצה שינכו לי חזכיותיר םהש״י יוציאהו ויצילהי מצלזתיז אבל השלחים היו מצילים נפשותיהם ושוחרים גס עדנס די5עלוזמערנ׳ו*סהגזייז $ומת ותוי5ותשקיג אשר היא הדבר המיוחד עליהם לעצמם על לא ״ח כל הדברים הגשחיי' י לא שירצו כי דבא חיי בגי ומזוני ל א בזכות׳תלי«* אמר מילת׳*1א בטזל׳תליא טלתארה?* ^ נ ק נ ה בתפלתם ובמעשים טובים בני חיי רבה ורב חסד׳הרווייהו רבנן צדיקי הוו ־ מר לן וחזוני כי נקנה איתס על צד הפלא האלהי מצלי ו א ת י מטרא• ומר מצלי ו א ת י מטרא ר ב ואצה לא לבלו כי אם על צד טבע המערה חסד׳חיה תשעין ובי שנין־ ד בה חיה א ר ב ע י ך לא יחלוק זה המאמל על פשטי התיל׳כלצ * ג י ר 3חהד׳י«6ת»ן ח ל ו ל י • בי ר ב ה שתין הכלי• ועניין»ה כתזב בפרק קי שמחשיך כתוב בי רב חםד׳נהםא דסמידילכלביא ל א מתבעי• בפכקס״ה דרי״בל האי תאן לחתיללבחד בירבד־זנהמאדשערי לאנ׳שי ל א מ ש ת כ ח : בשבא יהא גבר כו׳ ולא חדא ביה • מאי ולא חלא ביה לבישז י והאחר רבי אש׳ אנ׳ יבלקיזית׳ בחד בשבת הוינא אנא חל ן והיא לישגנבא• אלאאוכולא לבישזאיכזלא לטיבו• האי חאן דבתרי בשבתאכו' איר חנינא עלפיקו אחלי ליה לבל ליואילא מזל יום גולם אלא מזל שעה גולם: הנה זה החכם ל׳ יהושע סלר החזגיס והנטיות כפי יחי הבריאה אשל נבראו בששת רזי בראשית * וכמו שאותן הששה ימים לא נבלא מהן לבר כפי תיוב המערכת אבל הכלבחפן אלהי כשיט לצה בכל יום זיזי שיתהוה בריאה מתולפת לחה שנבראניוס הראשון־ וכמו כןחישיתיללבכליוםויוםחהסיהיהטבעו <פי טבע הכליאה הנבלאת ביים ההוא הנמשכת ללצוןאלהי והילה כי אין למערכי שום טבע ומבא בלברים אפילו על הבחינה השניה כ״ש על הבתינה הלאשינה • ול׳תנינא היה מעיק על צל -הטבע *הפעילה הסמלית הנמצאת בהםאשל לזה היה מפא כפי מה שסיפר ממנו הילה גמעלכה על הבתינה השנית יחלק מגללי״בל באוחלוכייששעו׳חחזלפו׳ בכל מלחששת יחי בראשית והתחלפי׳ השעית בלידת האנשים יחייב התחלפות' החזגיס לכל איש חה יצלק זה אס היתה הסבלא הנפנה בעללי׳׳בל צידקז׳ ויש מזל משותף וכולל פעם ילצהלומל פעם ככב • ופעסכח שחיחיי יפעם איזה משפיע שיהי׳אס אליה ואם זולת זה נגזל חן מזל כמז שהתבאר לחי כלאהלבריחו״ל• וא״ל חנינאשיחל שעה גולם ״ והוא הככבהשולט בכל שעה ושעה כחושסילר אצל חכמי התכונה ולעתישבחערכ׳ והככב השולט בכל שעה ושעה היא המטה והנותן הכנה על הבחיני השניה בדבלים וכפי הצייוח והשזקע 1יכח הבתים והככבים השליטים אשר ישתנו בכל עת יעז :עכ״ל דרן אחונה שער ג׳ ממאמר ראםין אסר הכוחכ זקשההנא^רילו:׳מישזתשיןאיןתזצ לישראל שנאחר א לקייי איתםלכל העמים ,, , : &רס פג דרש Vהגדרה והחריצות העחיהז^תכםלקחלולעםוכז׳ ע״קוהלאכתיב ויד תרו צים תעש׳׳ א״כחשחע שהגזרה שקר והחרוז* אחת י וכל התיר׳חלאה חזה שהרי כתיב ברפוי בנ׳׳והפרתי והרבתי אתכם יספור רתל זר3ק׳ וחנה ••אם בעישרייעודי התורה רבים היזיעדי בשער חצית עושר ונכסים גסחייס לריב כאוחרתהארכת יחי׳ ״ וכלא׳ ללא קשה חידי כי השכר האסתי היא לנפש לבדה לחה שהגיף אינו לאדם בחה שהוי! אד;• חבל האדסהוחחדםבנכשאי׳כראוי׳שיהיוהגחזליס האחתייסלנפש׳ יל^״א-ז״לשכר חציתבהאי עלמי! ליכח • חבל הייעודים הגופייס אשר בזה העולם הה לסכע השלחית בי ׳שליסהש״י רצון יראיו ועבדיד כשיחסרו פלזיתפללו אליו יצילם ז׳זציא׳חצרה אפ אין להם בניס יתן להס בניס כחי שעשה לאנרהם זאסר׳סובשחואלנאתרכי הה׳שאלתיד זנן יאריך יחיהם בחו שעשה לחיקי׳ הצדיק ע״יתכלתו נאחל הנני יוסיף נו״ושניס וגז׳: וראוי לדעת מה;ה ועל חה זה לתת לזה יותר חזה בפרס הייתם שניהס צדיקים גחורים ולולי• שהאיר עינינו הר״שבי ז״ל נזהר בפרשת יישב על פסיק כ׳ כיעל אדם ישלסופו׳היה הדבר תימה עמיד עליו כיהואסוד גדיל • יק בתיקינין הב׳יהעניי׳ עצחו וז״ל)בפרשת וישב סייק״ףלה?! המינןכחה רחיחין הווצד׳קיא קמיהקב״הילא אתברי בחרעין ולא במכאוכיןולא אתחלש מפ<* דלהון לעלחין אחאילאו אלין כאלין דאלי אותברי ואלין קייחיןבגיפייהיכדקא יאית • זאי תימא בגין; לאיטן צדיקי בני צדיק׳ וא׳הו זכאהאחאי אתגר גופיה בחכאיבין וכל יוחוי בצערא אלא הכא רזאאיהנ להא כל עונדוי בקשוט יזכי כי פועל אדם ישלם לו וכארחאישיחציאנו וכו׳ (:וכלל כדנרים הכם צריכ׳׳באוררנ מאדאלזנס בדרן קצרהנבארסחחח׳הקלוש ההוא שם העוסק בדרוש צדיק־ורע לו ורשע וטוב לו זכלל התירוןהיחכי פיעל חדםישלס לו • הק״בה למעביד דיני בלא דיניששעת היציאה לעולם גרמה לו • ואם תקשה מעיקרא דדינא כירכאאחאי־נביק נשחתאדההוא דסבל׳ יםוריןומרעיןבישין * תרץכיכיעל אלם ישלם לו וכאורח אישימציאני קב״ה הוציא הנשמה ההיא שיודע שרסהוגלגולה ממציא איתה שתצאבשעה לסיהרא בפנימי שנןגרחז מעשיו שתצא נשעה זו * וכן זו שהיא בהצלחה קב״החמציאה שתצא בסעת׳דסיהרא בשליחי וזהו וכארח איש ימציאנו כפי פעולותיו הדאשינו׳ יחציאננ ממציא אותה שתצא לעולם הזה • ואין הדברים כחשחען • הלבנה התחתונה תלילה כייהיהיראוי לפי זה חצי העילס חוצלחיס וחציים מדולדלים שכן חחשה עשר ישים קיימא בשליחיו ונוי /יחים בפגיח! ?1יו בסיהרא קדישא כפי בחינותיה המתהפכות חצדחעשההתתתיניס כן היא מתנהגת וזהי אמרס ז"3 ישראל חוניןללבגה ון«׳ • כי כל מעשיהםוענייניהס והנהגותיהם כולםחושרשות בלבנה עליונה ועל כיה העולם נוהג ודברים הללו עמוקים הם עמוק עחוק חי יחצאנו ־ ועמוד על הס!גיא כלה התם ואין כאןמקוס להארין עכ״ל מהרם גא״לנטי בכייקהלתיע״קב: 4 בספר חסידים סי׳ רס״א אהוב לך א ת הטצוה הדומה לימת נמיוה שאין ליה עוסקים כגון שתראה מצוה בזויה או חורה שאין לה עוסקים כגון שתראה כני עירך * °ק י ן ו ל ו מ ד ? ם סדר מועד וסדר נ ש י 0וסדר טהדור־ז ונו׳ ואין תוששין ללמוד מיער קטן יפ טי שמתו א ת ה תלמדם ותקבל שנר גדול כנגד כלס כי הס דוגמת מת מצוה לפי ^איןבג׳ אדם דגילין-בהם י משל לאדם שהיו לו בנות ותבעום בני א דם והשיאם להכש ונשארה כת א ח ח שלא חבעוה להנשא אמי־ה לאביד־ז אחיותי יודעות אוםנוו־ז נקירה מעשה אייגסעשה רוקם לכך קפצו עליהם הכל והיו לאנשי׳ • א ב ל למה נ ת ת לי אומנו׳ שהבל מרחיקים ממנה לארוג בגדי אבל לתכריכי מחים • אטרלה אביהאני משבח אותך * ה כ ל ילכואצלך־ פך אמרה כספת ט א ד קטן דב״שז; למה אין עוסקים בי כ מ ו כ י ח ת ס , טעיתית ר ד ש על המירה והחריצות מ 5כ ת ו ת , :י ה ק ״ ,כ ח השיב ל ה ט ו ב הרי ?בר נאסר טוב ל ל כ ת א ל בית א כ ל מ ל כ ת Uבית *שוןה באשך הוא סוף ב ל א ד ם והחי יתן א ל לבו עכ״ל• ובראותי ז״ה ע״ כ נ ת ת י א ל לגי לנ1לוע בקצה המטה גטעט הדרוש הזה של ט״ק ה ל א מצער היא ו ת ח י נפשי: קליק מסבת מועד קטן ונתחיל מסכת חגיגה בסייעתא דשמיא מסבת חגיגה פרק ראשון מאטד מט 1 ^ ^ * . f cיפי׳ חלו ואלי דברי אלהיסחייס כי נשעה שחשה עלה למרום הגאה לו הק״בה כל מה שעת״״ ״ * לדרוש כל תלמיד וזיק י ואשרו ז״ל בחגיל׳ חז ראתה אםזר לזחן את החן ורבו כהן הרעות ןכלם עולין לטעם אחד • וגס בבירי ש^כלה חוה הזכירו חז״ל זה אוחר חטה וזה אוחר אתרוג יזה אוחד תאני וכלן יש להם טעמים נכבדים כנזכרים במפרשיס־ ופלס כוונתם להעחיד התור׳והחצית על הצד קייתרשלס שאפשר ולהכק רצון האלהי כונדלמי הללו מטמ^ין והללו ייטהרין וכו וכוכת ח י י כ נ י ^הנתילהלנו^לזה פיו כל הסברות ההם כובלות טן: TP? P « J Wגקג&ג כלה ה ע ן א נמקייחין א»<ה פמ״ £על *ה.כלם כתנגחמנגע אתל * יל/ה .הנגעםאסרי כל חמליקת שהוא לשש שחיס ס ו כ ה להתקיים: י מ ל מ ע ומדדמ רי&ייגי תאחזיליתלךמלה ד א י י י כלהי חברי׳ .. לא ה כ י ולא ה כ י ב א ו ל י ת א ל ל א אזיל כ ל א ל א ת ר ק ד ו ל ת ב ו ע הל א ת כ נ י ש ה ה ״ ד כ ל ה נ ח ל י ם ה י ל כ י ס צל פ י ס ו ה י ה א י נ נ ו ח ל ת • ו כ ז י י ה כ ל ה ו ל ך אל י ז ק י ס א ח ד : ה ח כ ם חה״ררא גאליקו צ ת ב כיריש .״ -״ . .״ה?^יג,כצל»..אה1ביז1אפילו. יהיו,הד$ר־ם ?יבעל* 'אש'1לנת ל״ל'שסם אםכי״זקבציו.אותם מחסדיה ו ק ב ל י .ח ר ב י ם אסיפות א ל ו תי׳ח שיושבים אסיפות אסופי' ועוסקין בתורה הללומטמאין ו ה ל ל ו מטהרין ה ל ל י איסרין ו ה ל ל ו מתירין־ ה ל ל ו פיםלין ו ה ל ל ו מכשירין • היאך אנו ל ו מ ד י ם תורד־ז י מרו-עד־ץא^דיכ^אד־יאתד מעתזדת״ל נ ח כ ן פ ח נ ם א ח ד א מ ר ן מ פ י א ד י ן צל ה מ ע ש י פ ז נ ת נ ב״ח שנאמר וידבר «להים א ד ז כ ל ה ד ב ר י ם ייזהלכי׳ ואינה יודעים ל ה ע ב י ד ט ו ב ט ע ם ה א ל ה לאםד א ה א ת ה עשה אזנך כאפרכסת ו ד ע ת להשקיט א ז ה ח ו ק י ־ ב ד ב ר י ה ם ח״ח לשמוע דברי בולן: כזין אלישלקגל׳ילא ןזרהר אי,־יהס כיון י שהה אחינח ח;;ת;־ על דרכי התירה כי כלס כתלו מרועה אשד למשה מסיני: בק£ר לקט ש נ ח ה רפאה אחרו ין׳״ל שבעים פנים לקולה והכניס משזנים זה לזה לטמא ולטדזל ל^סיר 1להיי»ר וכל 1ז כי ד3ול אשל ניןתל עלץקיל גלול ןלאיסףהיו בו כל ? כ ^ הל!שזמ£יס סי־ חגיגה פרק ראשון מאמר נ המשתחשי׳ומתהפכי׳לטהור ולטתיו • לאסורולמותר לכסיל זלרשד כי לא •תבן שיהייהקול ההוא ח * כלום ולכך אפשר בקול ההוא היות סדברייחתהפפי/לכל צדאמ ז־ לעומת *ה • וכל החכחיס העתידי' לעמוד בכל דור ודור קבלו מהרעיני שנאמד את כל הדבריס האלה דגר יי׳ אל בלקהלכס :וכלם נהגו חפי אל אקד ״ פרנס ח ל אמרן ־ מפי אדון כל המעשיס * שנאמר וידבר אלהיס כו 5 :ר׳ן לדעת בג׳ מעלות חלו לחה ועל חה חלריס :במדרש אמר ר׳ חנינא שלשה נובלות הן י נובלות מיתה שינת ־ נובלות נבואה חלום • נובלות עולס הבא סבת ״ יפי׳ הפרי כשאינו מבושל כל צרכו ונוכל יזן האילן ^ נ ו ב ל ו ת • פן דברי החלום הן דברי הנבואי? אגל אילה <מירים וכן כלס :ובמדרש שיר השירים חתרו כנגד ג׳ עולחותהאקד שירי שלעו״הזשהואעל ז'אמוניה שנאחר שבע ב^סהללתיך• השרי על שירו שלחשיח שהוא על ח׳ שנאחר לחנצח על השחינית • נ׳ של עו״הביסהוא על עשר שנאחר בנבל עשור אזמרה לן י ) ע״כ מצאתי בספר לקט שכחה ו פ א ה ( : , ת , י ק ש ה מה עניין החדוש הגדול שדרש שחשבה ר יהושע למרגלית עזבה :עוד קפה והלא בפירו׳ כת»בבכרשת1זקהל*וגכ׳הס אשר לא׳דעו ישלןעז ולמדו זגז׳יוכתיבלמען ישח?!וזלחען <לחדו ליראה את יי׳ וגומר :והנראה בזה לפי מה שכתב בעל עקידה בשער ק״ב אמר הכתוב תקרא התירה הזאת נגד כל ישראלבאזנ׳הה כי היא מה שתסיר כל דעתחשזבשוכל אחינהניסדת* וגס הגיעו למודי׳על הדרן היולנ^ק א ״;׳״י ג׳ כחו שאמר דרכיה דרכיגזעס יכל נתיבותי׳ כונה יגל שמיעת ה ז י ב ד ומרגלית י י י " שצום׳ וחחה &יחזיק יליז הלימוד הזה סעשו— ,כרכי י ו ר י ד ו מ!}״? \\\T וירבה תועלות׳' הוא היות הקור חלןישלאל כרוקה ור״א:בן חסמ*י* •• י ביופיו עולה על בימה גדילה שהיו עישין שהלכו להקביל א ר ז פני דבי יהושע בפקיעין אל הקריאה הזא׳כי כל העס ישמעו וייראו אמד להם מה חרוש היום בב״ה־ אמדו ליה ייתר חמה שישחעו מפי קיר׳ אחר והוא דבי תלמידיך אנו ומימיך אגו שותיכש :אמר מבואר י והלמידה לאנשים והשמיע׳לנשים לחס**ע״פב א״אלבית המדרש בלא חרוש • תשמענה לירא את יי׳ ולהחנט מעשות כל ש ב ת של מי היתהשבת שלר׳אלעזר בן עזרי׳ מצות לא תעש׳שישנן בשמירתן כחז האנשי״ ר,יתה י ובמה ה י ח ה ההגדה היום אסרו לו זלזה אמר בהנ׳זיראז את ״׳ אלהיכם ושחר! בפרשת הקהל * ומה.דרש בה י הקהלאר־ו לעשיתכיהשחר פן יאל׳ אינו אלא לא העם האנשים והנעים ו ה ט ף ׳ אםאנשי׳כאי׳ מעשה׳ יעלהנוףאחר יבניכם אשרלא ללמוד־ נשיםבאו׳ לשמוע׳ ט ף ל מ ה ב א י ' ידעי ישמעי ולמדי ליראה את יי׳ בבזאם נרי ל ה ק ב י ל שכר למביאיהס• אמרלהבש בימים שתחול עליהם חיבת שמירת החציפ מרגלית טובה היתה בידכם ובקשתם לאבד׳ וקיומם • וכבר תקל משא האבית יטרחם ממני ע״כ: היייעל עליהם להביאה בעול מלכו׳ שמים בחה שקדם להפ מההרגל בקטנות לבא שחה: לל״^א לדעתי עניןהחרגלית שזכר ר׳יהושע בזה העניין בחאחר• לפי שכנר אפשר לפרש מאמר ובניהם אשרלאידפיישחעי זלחדוומחר :על הדורות הבאים כחו שאחר עליהם ילמדו ׳ י י צ א ת י ׳ ׳ אלהיכםכלהיחיס אשר אתכחייםעל האדתה• יא״כ לא ימצא שוס טעם לביאת הטף י י י ץ אלעזר פירשו שהזא יהיה טעס ביאת הטף שחה כי בניאס לשחיע בזחן ההזאה:נכבד חכי מלן ישרי!ל י ובזמןהמוכןמכל הצדדיכ כנזכד וחמה שיראו מקבלת הכל את דברי התזרה ובסבר מ י י יפדז ש ״ 5ה 1 צ ש ס כ ש ר כונה על שמיעת הדרשה ע ו ז י ז ר ש ם ב ה ס רושם תזק ניראה את ״יבבות זמןחייובסאשר בזה יקללו האמת המחו»נ להבאם זאז היראה תיעלות הגדול ־בקלות הטורח והוא חה שרצהו להביא שכר למביאיהם׳ לזה יזמי ר• 6b /הישע כחתרעם עליהם מרגלית טיבה כו׳ כחשפט לאוהב׳ החכחה החכבדים וחיקרים אותה עכ״ל יי ? £״ ונ״ל "הכותב מה שאמר ליתן שכר לחביאיה׳ רצי בו המשרתים שבביתם גם הסיקחו חלקם בשכל הביאם את הקטנים י אי י״ל הנשים יקבלו שכרהמביאיס התעוקית בשביל לשמוע לחכם וליק דעתם גמה שדורשין מש״כ אם היו חניחין בניהן בבתיהם שאז תתידהיה לק ודעתן על בניהם שמא יכלו וכדומה י לכך אמר שיקבלו גס שכר מאותה כונה טובה שיביאו בניהם הקטנים רצוני־גזמר גמולי חלב ויונקי שלים י אבל מה שאתר הכתוב למען ילמדו וגומר רצי בו הנערים הקטנים אשר נ מ המעז לחיכוך צריך להרגילם ולחנכ׳ בהליכת׳להלרשה הגהפי לח יביגו ח״חלמחר זיון גם כי יזקימ לא יסורו חהם כש״ה סנון לנער ע״פ דדכו גם כי יזקין לא יסור חחנה: r £ •הקשה בעל נ^קידה שערכ״ו ח״ל שיראה מהקושי והזרות ליחס אליו ית' הבכי והדאגה על זה השיעול .שאם היצרכ׳ התורה להשתמש בתזארים האלהייס אשר לא כדת לשכך אזן ההמו' . שירגישו חעלתז והשגחתו ויכילתיעל האופן אשר יורגש להם הנה לא הותר ליחס לי ית׳ תארים ויחסים נבזים ושפלים מורים על אלו הפעיליתהמגונותכמו שכתב כל זה הרב המורה פר׳ מ״היפר׳ מ?וח״אוז״:ל דרש לשנת חזון ובונה צמ*תר ג׳דחעזיןהצלולחסלז׳'• יאיך לא נשמרו תז״ל מזה והח׳ * ׳'* מרו יעצני < rfרות קדשו בדבריה׳ אלו אשר ל א תשמעורה ב מ ש ת ר י ט תבכר־; Qfrft זכרני זגייצאבהם• יעיד קשה דאמריש נפשי מפני גוה מאי מפני גוה • א ם י לומקיםסהוא-ב»כה»גוסתזי0שמו׳ והלא רב ש מ ו א ל פר׳־אויא משמידה דרב מ ק ו מ י ת הזאילקימו של עולם• וכבודו מלא כל ל ו להק״בה שפיפה בו וםםתריס שמו ־ ומאי החר׳ן :יעיד קשה דקאמר •דאפילו מלאכי מפניגור־ז• אמר רב ־יצחק מפני ג א ו ת ן ש S הוא השרת בכו דמשמעכ״ש הקדוש ברוך ישראל שנטל מהם ונתנה לא״ה :ר ב ש מ ו ^ ע״ד היא דביהעסקיכ׳אלונם נראה דכונת׳ בר נחמני אומר מפני ג א ו ת ה ש ל מ ל כ ו ת שמיי ־י פיילתיש שנטלה׳ ומיאיבאבכיה קםיהקכ״היהןא מיג ד י ו 0 המורה בהרב׳מפרקיהתלק הראשון י אמ׳רב פפא אין עצבות לפני המקו׳ שנא׳ עוז מהתואר?׳ מין יש הנה ל V ' וחדו׳בטקומו • ל״ק ה א בבתי מאי הא בבתי :פרלם שלא יחלייב לו מהם שניי ורגיי בי;צתותי בראי• ו ב ב ת י בראי ליב׳עצבוי־והא כתי׳ויקר' ית׳ כשיבחןבטוב ההשקפה והוא הנא׳ ה׳ צ ב א ו ת לבבי ולמספד ולקרח׳ רלחגורשק* מה כצייד אל זילתל כ* הוא יירה על עניין שאני חרבן ב״ה ראפי׳טלאכי השר׳בבו• שנאי על הזנלת ההואלחגנליי •prמשל השמש הן אראלם צעקו ח ו צ ׳ מלאפישלי׳ מר יבכיין כצס כביט כלי שים הרכב׳ וכשיתיך השען׳ ו ד מ ו ע ה ד מ ע ו ח ר ד עיני דמעה כ׳ נשבה עדר ו׳קכי׳היילת הוא מבואר היות זה לחליף ה' ־ •אמר רבי אלעזר ג ׳ רטעור־ז הללו ל ט ה םחמריכלאלתלוטכלל :וכחושכתבהרב א ח ת על מקדש ראשון ו א ח ת ע ל מקדש שגי* ו א ח ת על ישראל שגלו ממקומן :ע״ב דטורה פרק נ״ב חלק א׳יי׳זר בארוכה וכן הדכר בי י״ת כי הוא הפשזט בזבלית 3ב^:טות והיא הטיב האיותי אשר אין בי חליף ישנ׳יכללזהנה איש הטיביקיל ממנו הטיב ותאי* <רע קינל יות:י הרע י כי עצה ידעי* הזיו היוקר׳1ע ירע לן כאז שהעגם יורע יהיה כ ה ס ך ויל ־הגל ת א מ י י נה סה ועיגה פרק ראשון מאמר נא הכל הואיסיב בהשקפה מל עצתו • אמנם לתלזפט זה קבל הטוב לעצמו ־ ויה קבל הרע לעצמו י אמנם הצדיק היח כדבר שמתחזק ומתקיים ני- .ולזה ל ־י* םלאיקבלזחמנו הרע מצל שישחקו וישישו לפניאלהיםהריםהתארהצרופייהזהלאיחי^ :לו»ת'לא רבייולאשנוי נחליף המקבלים ורבוייכ : וכצל המשילו חדל זה למדם העימי יוצל העמוד כעס לימינזופעם לשמאלו והעמוד לח זז •מחקיחז • ולכונה שמםצרניש שמי במצבימאצלוית׳פעם חנו עומדיםליחינו כמיסהאהיב-יפ אליי יכעס לשמאלו כעבדים החיוחקי׳מאדוניהס חמרת* כי זהתליפלי ה<א כמו שאמו המשיכי ע״ה חליתי ה א שנות ימין עליון ״ <על זה המוכן נתבאר םעס שכבר נתיזמת שאין שיס מקוס לצי*־ר ולשער משר לפניו יבזא שים *צב דאגה ובכיה ב&ים ־צד ית׳חחזיי׳ המציאות ממסריגות כיול! י ולא־עידאלאכיאלהחיחסיפ לו השחתה והעינג גס הפכיהס במשלים קרוביי• מה כי כל עוד שימשכו ממנו ית׳ הטיבייהשלחיתייוכפעו מלכניו המעשים המכירסמיילשלמית המקבלים איתס רצוני לזמר בהמצא השלוה וההסכמה בין הכתוין תחתיי׳ שניות ושלישיות ע״דשאלזרהכתו׳והיהבי׳׳וסההזא אענה נאם ה׳ אענה השמים יהםיענו tc האק ״ והאיז תענה את הדגן אתהתירו׳ואת הי.צהר<והס יעני את־יזרטאל• הלא אז תיזעליחעלתי לעינ* מכל כ׳ ברבית הנו זג׳רבואוכל»הזכרובה^כן<רבה השפע היורד מאיתי ית׳וכןיפרון וכן נתרבתההשמח' והעונג לפניו וכמו שנא׳ישחח יי •במעשיו עוז וחדי׳במקיחו :אמנם כאשר יגרום החטיבהפטר ההסכמי והשלום בין הכתות המקבלים ייחלש חוט החסד המשוך עליהם כשיעור הסבה המגיע׳ וכ״ש אם תספיק להפסיקו לגמרי׳ אז ודאי ישתנו אצלו אלו התואדי׳ הצרופיים עדםיהפןאליהםממשפיעאל לח משפיע וממטיב אל לאחטיב ״ ובבחינות אלו •יאמר עליולפעחיס מנון ורחום ולפעמים קנוא ונוקם • •ויאמר טהויו פעם שמח ופעם עצב מבלי שיגיע שום חליף נשניי בעצתותי־כלל• אגל היא מפאת המקבלים: ואולם כאשר יגרום החטא להתיש הכת כמ״ש הנה היא ית׳ידמה אלינו ההפסק תחלה בי היא המקור העליו׳׳ וחזהחוייב בטול השתחהיהעזנג הדבקים אל התמדת הטיב וקייומו ובאו תחתיו העצב ׳והדאג׳ :והוא טעם נוכה ימגכה להק״בה עחה • כי אין הבכי והעצב כאלו המשלים רק ההבטל •מן הפטיליתהפלמית המענגות ״ וזאת עצמה כיזנתס במה שאחלו מקים יש לי להקיבה ששם בוכה וייסזיי׳שמו• ירצי שאם על דרך האחת אין בכיה לפניו ית' ולא שוס צער ודאגה פיהוא מסכיק בעצת* ולא יחסר לרדברשזגליייחרד או יתעצב הנה על כל פנים יס שוס מקייגירם שיש לפניועצב ובכיה בשו* צד ומסתרי׳שחו י לא שהמקום מ א במםתליס אבל קרא חקוס העיון ב»ה הענין לת • כלומר שיאחר זה בעני! נסתר ומוגזג בי*»ק יזיי^והומ מיז שמכל שם השנוי כצריפ׳׳ הנזכרממטיבאללא מטיב וחמשכיע אל לא משפיע בנח״נין המקבלייכתן^אמדנז ••והנה להעלמתם ביחיד כונת ב־זסתריס שמו למשמע '1^3 תיאר שם מקום • הוקשה עליו תאמרו • ומשני שאני חירבן ליה דשפילי מלאכי שלגם מר ׳בכיין * כי עניין ירושלים וב״ה גדול הוא מאד אצל הכמצאות סכוללות יישלו קשר אחין וחזק בענייני׳העליוני׳יכי ביישיבירושלי׳שלחטהנתישבה ירושל׳ שלמעלה י יכן אמרוז״ל •בתעניו׳לא אבא בירושלים שלמעלה ע י שאבא בירושלים שלמטה שנאחר בקרבך קדוש ולא אבא בעיר י והוא מבואר כי בהיות ירושלים םלמגמ בישובה וב״ה בבניינו וכהניס בעבודת׳וליייס במכנס וישראל בחעחדס היו כל צנורי החערכי^ *לםדק והיה השפע האלהי יולד מן המקור העליון דרך הצנזרית כלם׳ וימלא כבודי את כלהאיז * ״"• ל ומתקדש שמי בעולם ויתכנו בפי הגל התיאריס הנפלאים האלה״ס • ובהעלותם יםעו ונעשו ״ ־ ^ י ^ יאק שבחי של בורא עולם כזכרבפי כל-בריה זרבה העזובה וערגה כל שמחה ובאי יגון וחנתס ״ ימה העניין הנפלא הכתיבהק״בהלעצחו בכי וחםפל י ולא חשש לדקזיק מלזמר במסתרים* יצכי ששנוי המגיע ^ילס מהעניינים הנזכרים הוא נסתר וממלה כמז שאמרו חז״ל כל זמן שאיןג״יז ולאהשסשלם ואמרו כל דמן שישראל בגלית שכינה בנלית כביכול שנאנ% יז 1$ ח , י , 5 7 ה כ ס # א׳ 7 * x מתו דרש לשבת חזון וכונה לג׳ דמעות עמו אגפי בציה • ולזה אחלי,שאפילו.מלאכי שלום חר יבכיין רצו שהם אחצעייס להחשין הטוכ ן1חנן־. »ת'אלחשר תחתיהם בכי ג״כ כי גס חח הטוב ההוא לא יקבלזה! מאת האלהים ולח ישפיעוהו על זזלתס * והוא מה שביארו לבי שחויול בל נחחני באוחרו חמי גאותן של מלכות שמיש • שכביכול נ י גאותן. ^ , ״ן 5 5ן ק ג״זלכית שיזיםעצחה היתה ; -ן^ , ,,ז סל ישראל,שניטלה חהס!כו׳ 00שהעניינים קלובים׳ ולבי חליעזר 1:ל» ^ »,ן.גמה שיייזי־ ג׳ דמעות הללו לחה יותז טל ייקדש לאשין וכי׳ כי החקלש ראשוןבכאן הוח על דלן שאיזר הנתיב כס* ק :י הזמ כניד חלום חראשין מקיס ח ק ע נ י י והוא יוקדש ה׳ כיננו ידיו בירישצ» ^ . 3 ל ה שלחטה שמחויבנו נחשן הלאשק זחחלבן שנ»הס ^ייכ*4ל»גג i^5,».חמיןגחס ולממ להוריל ה ש פ כ כ י ת ע ה ״ ה והז < ן ק ל ל ז ב ה ע נ ה מ ק 3 0 0 י ז ע ל ך ר ח כ י ל הענ ה ן מ 7שש דמעית על שלשתן עצי״ל: עיון^קדמיוהז^פו בעניין ב למעות ז ?. .י;.׳?** .--;.לין *-י ״ ג ז י ר ת ן יא§«?8ז־צתג שער א׳ וז״ל הנה ג ראשון הגביל עמידת ה א ק באמצע לטבעה הפשוט שה״אי• הצורה הגשמית אירן רחב עימק אשר קראם עחודים• ייוליטבעם לשבת על יס*$ החים׳ והחיס על ההרים שהוח האיירוהחזיר ביוח שהואיסול האש משר הואחויל חתלהב והא בתנועה השח״חיית אשר היא הסערה לחהירז׳ תנועתה ויחניעעו להשכלתםמהסבה הראשינ׳וחכחים הגבילי ישיבתה לחול מערכת כאוחרכ על כונה למזומי *ווי לים להמיית שייאות יאינן יודעיתמ" י״ג והס ה חלות אשר נתנו להנטייילהיית׳ באמצע י יי״א הגביל עחידת׳ כי חקרה ! ! /״ .י א רבי יוסי א י ס ך אוי להם ל ב ר י ^ *ןרה לה ^ח״ארעל י ..*^J?<g*P&top ״שרואותואיצ׳יודעויחסהדואו לפמהי*פלא>׳ בתצועזתהיומ^יהיאדוחט עומדות ייאינןיודעות ע ל ט ה ה/עימדורת*" אלהחכוע׳ המיןלית ורבי חלעןר בן שייוע הארץ ע ל מה היא עומדת׳ ע ל העמודים• שגי הגביל זה מה ל׳ צ pזזהאוחרו וצדיק •סיד ועמודיה יתפלצון.׳ ועמודים ע ל ה ס י ט שגי עולם י זלא זכרו בה סבה בחיריית י לחה לריקעהארץ על המים׳ ומיס ע ל ההרים ־ שני שהיא גשם חה מלי בחירה י וחברה׳אבימ ע ל ההרים יעמרו מיס׳ וההרים ע ל דוחי שגי ע׳׳ה בעת ששלח אליעזר לקת rאשה לבנו יוצר הרים ובורא רוח* והרוח כסערה שני* אחר ״׳ אלהי השמים' יאלהי הארך כלומר רוח סערה ע ו ט ה דברו י וסערה תלוי׳םרועי שהוא לתעלה חהערכה ולמעלה חדטב׳אם של הק״כה ש מ מ ד ו ם ת ה ר ת זדועורת עולכש-ג היותז לחעלהחהחערכה ואין למערכי זולת וחכמים אומרים ע ל ׳״ב עמודים היא עומרי* לצ׳נני ממי »* אלהי השמים• ואם היותו שנאמר יצב גבולות עמים למסמר גניי?״י*71 למעלה מן הטבע כי הטבע לח יפעל אלא וי״אעלז׳ עמגדיכש י8נא0גד למובל־ .-עמידיד־* ברצונו אחר ואלדי האין לאו שאל העבד ש ב ע ה • דבי אלעזרבןשמוע אומר ע ל עמוד על הםבה הבתיריית אולי לא תאבה וגומר א׳ עומדת וצדיק שמו שנ׳ וצדיק יסוד עולם*׳ 6 ג ג וכיאיליהסבה הבחיריית אשר היא ס ב ה , פועלת לא ,סכי׳ בזה אז ענהו כי ישמור תזה.השנ־ז בנו שמה* ופי יי׳ אלהי השמים אשר היא כפ* האחת מתנועעים בבחירה והםכחה מסודרת ״ והנה ית' יניעם ורצונו עזי1ד עליהם מש״כ בנסיי* האנושית וכי הוא ישלח מלאכו יו .יחי •הוא השגח ־ ו: ל ׳ גונויזנ־ א ׳ * pאמר הכותב נ״ל עוד כ:נה בזההמאחראןי להם לבליות כז׳לצו גן ( ש מ ן ז ה ע ן כיזנה השמש סו זזגיגה פרק אץ דירשץ מאמר נב , יזשחש והירחחסגבין העולם והככביס ול׳ היסודות ויוולית שהסכלם מסרת׳ לוה.העולם השפל ותושבי׳ שדעולס קדחין כי כך נוהגים חיח׳ קדש ואינם רואים שלצורך גני אדם הס נבראיםכדי לעשוי לצין קינה היינו שיאי לעולסיוכלו לעבוד הש״יבלמידהתור׳ושמירת המצות ועיקר׳ תלויין במאורות עלי ק ״ .ול»ןוסותולמועדי׳ולימים ושנים׳ וכתיב והיו למאורות ברקיע השמים להאירעל הארז• חל ירצה רואות לאינן ׳ודעית מה רואות ל״ל שמימות במנייני הוויות העולם הגשתי ומשתחשיםיון המאורות העליונים שלח לצורןמצוה כי לא לזה נכלאו ליא* להאיר •ללומדי התורה ומ&*מצות»הלזה'אמר גם כן עומדות ואינן ׳מ־עות עלמה <עומדזתיצעצו כ׳.סבורים,שהעולם עומד על הממון המקים האדש על רגליו וזהו כל היקים אשר ברגליהם וכזי והוחלו חכמי הקחקר הכסף נשפע חן הלבנה והזהב מן התמה י וזהו שאמר או׳ לנרי1ת שהסיתנו המעלות זהכחית לעליונות יחסו לככבים ולמזלות כל המאורעות או לארבע יסודות או לז׳ ככבי לכת או למזלות ־ כי קיל ה׳ בכק קול יי׳בהדרומחנ ו ית׳ ויתעלה באו כל העניינים שנאמר לי הכסף ולי הזהב אמרה׳ לזה הזכיר הארץ על חה היאעיחדתרמזיליסודהעבל׳ וחים על ההרים רמז ליסוד החים־ והרים על הרוח רמז ־ליסוד הלוח • והדוח בסערה וסערה תלויה־ בזרועו סל הק״בה רמז ליסוד האש שהסערה גא חן גלגל האש • מ־לח שהכל תליי בזרוע ובגבורת האל יתברך ילחזאל האדם שהוא מורכב חן ארבע יסודית ואינו רואה ואימ מבין שהוא תולהבזריעי של מקים זהוא כחוחר ביד היוצר שהוא הגבילו מן הד׳יסידות העליונו׳• והוא נחשב ככלי חרםנשבר לזה אחר חתסת זריעות עולם רחז שצריך להשפיל עד שאול תחתיתבתכליה השכלות ועל זה קייס העולם כעניין שכתוב וענויס ירשו ארץ • ונאמר,והאלןלעולק עומדת :וי״ת על י״ב עמזלים רמז לי״כ חולית כמספר בני ישראל סס<ו.י״ב שכטיהלי^בזצו^י^גםבנוים קיים העול' וסזבבק המזלות ס ביב'סביב פעמים לדרום פעמים לצפון כבי הזמן לקיץ וחורף לאישבותו י לזהאת׳ אוי זכו׳ שרואות יאינן יודעית חה מאית כי חושבי׳ שהעולם מתנהג כפי המערכה ואינו ק כי ישראל $זינס תחת המזלות כאחלס אין מזל לישראל כי חלק ה׳עחו וכו׳ וכל הגויבית והרעות באות לישראל כפי מעשיהם ולא כפי המערכה • ורצו בז שאין לתלות בחקרה שוס פ1רענות לק בחעשיו ויש אומרים על ]י עחודיפוהםלמז לשבע׳ ככבי לכת שצ״םתכ״כל שלא לתת שים פעולה אזכתלהס.לומל־ככב שבתי או כח מאדים ודומיק עשה לי כל הרעה או נולדתי בזה הככב רק הכל מאת השם <תבלן :ויש אומלי׳על צדיק אחד והיא העמוד שהעילם עומד מליורמז לתורה הוא העמוד של שיש ט'3יל והצדיק '.למקיימה הואיסודהעולם׳ כי אפילי םגגזרם גוירה של פורענות על העולם חה •אכל אלו העליונים הצדיק מבטלה חהופמיןלו בודק מושל באדם אני ומי מזשל בי זה הצדיק שאני גיזר גזרה והיא חבעלה זזהו יןזמר על עמוד אחד עויידת יצדיק שמי י י״ל ע״שהצדיק לבד עומד העזלס .שהיא ?א<ןן יסוד התורה ומצותיההחשדד המערכתי חהושדרשו ז״ל בכתובות •לרמיברקפראגדוליםיל^ים ייתר ממעשה שמיס וארץ וכו׳ רצו בזה המדרש שאס כגזר מן השמים וכל צבאםוהארץ וכל צבאה עניין טלעני׳בעול׳ הצדיק גדול כחו שיודע לרצות הש״י ורצון יראיו יעשה י לקפח ולנצח העליונים והתחתונים ישתבח מלן עולם שהגביר חסדו עלינו יעוד יש עניין יסוד בזה החאחר כידוע לחכמי האחת ואין בידינו לפרש אותי ויש לחפית עליו ולכסות חשים כבוד אלהיס הסתר דבר :ובספר הבהיר תאנאעימדאחד יש חן הארץ עד לרקיע וצדיק שחו י על שם הצדיק וכשישראל צדיקים מתגב^ואס־ןלאו מתחלש י .זהיא **כל כל העול׳כדכתי׳־זצדיק •סו׳עזלם י לפיכן אכ אין בעול׳אלא צדיקי אתר מעמי? העול׳־• חהרק״נעי רו ןנן כת שהוה v ןש , בספר גוי אדיה פ׳ זאאחנן כתב טעם לקומת' אדםימאה אמה וחן המזרח למערג וחן ה א ק ללק׳ע זכו׳ ״״למפני שהאדם הזא צורת האדם התחתונים עד הרקיע שהוא לעליונים ypm * ל! ין ב חגעה פרק אין דורשץ מאסר נג בדבתיב השמים פחים ליי׳ והארץ נתן לגני אדם ״ אס כן התחתונים כלם כתו שהם האדם הוא צורתן סאםלאהיההאלםהיו התחתונים בריאהחסירהשהפבעליחיחרבלגדואין בהם סליחות כלל ומיי םנברתהאדס בתתתזניסהוא השלמת התתתוניס׳ ונמצא שהאדם השליית כל הנמצאים התחתוניס םהוא לגד בריאה שלימה והוא חשל ים כל התחתונים עד שאתה שיאל על הים שהוא נקצה העולם מה הוא השלמת צורתו׳ תשיג לו שהאדם הוא ג ו < ל ל י ז > ! ח ל ל ^ ש ת ע ם ו ו ל ע מ ז ״ ל <ן׳ ימיי ^ המשליכ צורתי זאת מביאות התחתונים הרי אמר רביא־יעזדאדםהראשןןמ^זאי ההד :צזרא הכל • נמצא שהאדם קידם עד לרקיע היה שנאמדלםןהיימ* סמטא היהמתפש׳בכל שהאדם הוא הכל י **שי ג י א אלהים אדם על הארץ ובי<ן שסרו*. אחנ׳אחר שחטי ננטה אחר התמל י יכח״שה הניח הק״בה ידו עליי ומיעטו והעמידו על ק אדם ביקר גל יליןנמשל כגהחו׳ נדמה ר״ל אםה שגא׳אחור וקדם צרחני ותש׳ עלי כפך י אחר שנטה געצחואלהחחרי שהוא הגהחי׳ אטד רב יהירה אמר רב אדכש הראשין מסין* אם כן איך יהיה הוא צורה $ל הל הנמצאים ד*.ולם ועד סופו היה ״ שנאמר לםקצ׳חשמי' ־ »הרי הזא בהמי חחרי םנט״אתריויזלכן מאז ועד קצה השמים וכיון שסרח הניח הק״בה ידו לא נחשב עוד שהוא ראוי להיות צורת כל ?ליו ומיעטו שנאמר אחוד וקדם כ ו ׳ : הנמצאים ומיעטו :וקאחרשסוכיזןשסרת י *ן הנית ידו עליי וסיעטי והעייייי ל אחה* וקאיתאבפיחלק׳ ודרשו מדכתי' יתש־ז עלי כפן כ״ף גגיחטריאחאה י וכי׳ ?׳מדל״גותהמםמגגל מדרי?1ת הנמצאים שכמי שננמצאיסקחצא מדריגות הפשוטים והם אלנןןי %Pnzoppp'mprי־$ן"גקזדי«'?אב?ב<• יאח״כ מדריגז׳הצמתים׳ ואת״ה יזדר״גתבעליהתיים? »«דה»*מ״ א&לי »1ממהר בעצי« • זהדיהז׳כמו ז* ^f^^^i^t'f^i^fy^^np*pfij »Q$fn)1poqttpTpt׳»ם»ד»׳הכבדאי׳• ואת-כ מספרהפדטיי׳ דהיינו עדתשע׳׳ והוא כנגד החידכני סהרי כל מספר הי" 'לל 7מאחרי׳ שהיא יסוד תםפר :ומיור כן מספר עשרה כנגד.מדריגת הצמתים"' נאחר כן מספר המאה קהזא נג 7ל ק י יאתר כן מדליגתימספדאלףכנגד האדם שהיא ת< מדבר י ולי> תתצא בכתיב מספר ייתר כי מספר לבבה אע״ג שיוכל לםמ־כחו שאמר הכהו? שש מאות אלף זגוחי לא אמר ששיה רבזא אבל מספר אלף בכל מקים שנא לכלל מספר אלף מונה אותו ולא יאמר שלשים חאמ . לקשלשאלף• ולכן רבבה אינו מספר י כמזפארמספר׳ זאכ הוא מספר כנגד מדריגת המלאכים 6הם עוד חדליגה אחרת על האדם * יאמרו במאמר זה כיין שפרמ העמידו על מאה שהרי נאמר עליו »חשל כבהמי׳נדמי לכישהמא׳קנג׳מדריגי^הבהמה׳ ולפי בילוש זה יהיה לתםלק האדם אותה החעוו': דכתבהסכקהגאק בעל קסר גרר אריה שאין פירוש wנבין בעיניו וכתב דעתו בזה הטנץ • וו״ל אבלעיי^פיןזע^אמר^קהזאדעכיםאדס כאשר נ3י£ר-אוי ס»ה*ה<9לא בענ* מ -ם מ ^ י י ה י ף העולם ועד סוסי ומן הימן ,ועד הרי^גג * לפי שהאגםנתנם׳לו 69ךך 3תסקז<»ה»י«יהשמים שחיי ליי׳והארךנתןלגניאדם־ גהאדסהוהבלאז טןהתסתומ*בלבדב*5םאלהי«שגאמרפיבצלם&הי$ עשה את האדם י וכיון שננרא .כצלםאלהיס הוא כולל כל עולמו כתתתונים כמי שהש״י הוא הכל ואין זזלתז י אם כן נקרא הכל עולמי עד לרקיעםנאמד השמים שתים ליי׳ כו׳ י זעודכיון שנברא האל© בתחתוניםגצלסאלהיםאיאפ:רשלא יהיה לצירתואשר הוא צלם אלהים כיללת בתחתונים• ולכן *!מרו שנגרא מן הארץ עדהרקיע!ממזרח עד מערב :וזה -הצלם שאמרנו אינו צלם אלהי לגמרי בעליונים שלל* יש לו שסאדםפלמ י ולכי ע»יןאלה» שישנו יאמר עליו שהוא הכל כמו שישלש* בעליונים ״ ע ע 1 , ע ר ז א ה מ , כונה למאמר כיון שסרח העמידו על מאה אמה סז נעליונים * והאדם שנברא בצלס אלהי בתחתונים יאחר עליו שהיא בעולם התחתון הכל ואינו»1לק וזהי <ג»קר ציית האדם• אמנם כיין שסרח וחגזא ינטה חל החחר שה1א היצ״הדכ׳ יזין בדבר שהיי! אלהי והחטא הוא הגיף ולכן חיעטווהעמידו על מאהאחה * ר״לאע״פ שחיעט חחנו הצלם החלה* שלאיי לו לא היה בטל לגמר* רק שחיעט או^י * אבל מ״מ נשאר לו עטן אלהי חה ולא בטל חחנו חכל וכל • רקקילששחטמהיס 15צלםאלהיבעניןזה שהיה מן הארץ עד הרקיע זמן המזרח למערב שזה יורה שיש לו צלם אלהים בתחתונים בשליחות חבל אחר שחטא לאהיהלו לגמרי ילפיכן חמדשהעמילז »ל ק׳ חמס • ורצי בז כי תאה אחה יש לו םגלהשא״ן בכל החספרים י יזה הוא כיימאה הוא צזכים מספר שהוא מאה ולא תייצא בו חלק כלל יזהו כי כאשר תרבע את המספר הזה עדשהוא שלם כי מסכר המרובע הוא שלם שהרי ארכי כרחבו * ואס איני חרזבע אינו שלס שהרי חסר מן הליחב או מן האור׳ ״ וכאשר תרבע איתי להשליחו הרי צלעותיו עשרה שליחות והוא סכום חספר • אבל כאשר תרבע חספר עשרה אין צלעותיו שלימות רק אמית שבורות ״ יכן אלף אין צלעותיי שליחות רק אחות שנורית• לכן מסכל מאה הוא מתראה אל הכל שהיה קודם ממזרת עד המערב שהוא ה כל ואינו חלק כאשר ראוי לצלם להיהכיהתלקהואלד&וגשחי ולכן היה קודם שחטא חחזרחעדמערב וחן הארץ עד הרקיע שהוא <3יהה9ל• וכאשר מעטו היה כשאר זנימייןימלהי מה ילא הוסר מכל וכל • ולכןהעחידו עלחספר שלם שלא תמצא בו חלק • וכל שאר מספריה •ש להם חלק• ועוד האריןיעייק שם ואחר כן כתב זכחו׳ שנחשב קומתו קידם מםיףהעולם ועד סיכו נשכיל צלסאלהישבי כןיחםבאתר כןקומתוחאה בשביל שיש גי צלם אלהים מה עוד הארין ואני קצרתי ע״:0 מרדם דמוניםפיןב פ׳ המאליקול© שיזטח היה מפיג פל מנס ו»כי»כיהמצ»ןז׳והםתלשלויןו וב^ל וה^ןפרוזה»»ה»לס»ולח»ת*ואחרמטהאתרתאיתהגשחיתהפסידקצתיזכתתוונשאדלו קצת יוכ׳להשי׳בתחתוני׳לבד לכן נטליזנגר׳מג״ע זו היא ההמעט׳יהסכליגהשגיתיוועיוניו עכ״ל: ובמדרש בשעה שברא הק״בה את אדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני ג״ע ואחר לי לאה מעשי כמה נאים ומשובחים זכל אשר בראתיגשבי^(־ בראתי ק דעתן שלא תקלקל לתיוריכ את עולחי ״ שאם קלקלת אין חי שיתקן אחרין • זלא עוד אלא שאתה גורס מיתה לאותו צדיין משה עבדי ע״ה :משל לחה הדבר זזמה לאפה עונד׳ םהיתה-חבזשה בבית האמורים ילדה שם וגדלה שה וחתה שם לימים עבד המל ן על פתת האסורים כשהלזלן עוגל סתתזל אזתוהבן לצעוק אל המלן כאן נולדתי כאן גדלת• באיזה ^כית מני *תוןגאן איני יידע• אחר לז בחטא אמן כן כתיב כאן הן ** gמ־ם היה וכתיב &ןקרבו ימין לחות וכי׳ ע״כ: הבונה ט״ד ש3אד החכם מם״ר במזה גלאנטי חצפת וז״ל נ״ל ענייני האילנות ג׳׳ע הם רמו לנשמות העתידים להבראות של צדיקיס והם דוחק לאילני גיס כי הסכקראים נטיעו׳חטע ה׳להתפאר• והחזיר על כל אחד מהם שלאיגדוס עליהם מיתה ומכללם אין לי כל כן פחד כניהול כ* אם מעשה הצדיקשהיא לבדו שקול כנגד כל ישראל שאר אילנית כדאחרן: אי נמי .הס אילני ג״ע מחש וללמוד לנו כי השקאת אילני ג״ע והצמחתס הם מצד מעשינז • ואד יעלה מן הארץ והשקה י ואם ח״וש אין אנו מתקנין מעשינו מתביישים ואיילה לאיתי* ייש כזה סגד ואין ראיי לגלות אלא מן הכה בושהיאיי לאותה כלימה למי שמבייש גן המלן • ?ק ואס ילעת עד היכן מגיע פגנוועלמןהיזוסיאתדפ פי׳ מאחר זה ימה גם בנשמתו של חשה ואלתתן אתפיןלתטיאאתבשד׳כתי״-עכ״ל: י ובב״ר ^ י * י י * ש ע בד נחתי־׳ודבי־יהוד׳ברסזחזן 5סס ל׳^עזל אמ׳מלאכל המיל׳בראו־מן החזרת *יימ״דימ״ן שנאמר אחור קדם צרתני•• מצפון לדרו׳מנין שנאמ׳ זלחקצ ׳השמים ועד קצה כזג »*זאף ליוללו ש״ע ש:׳ יתשת עלי כככה י: י פ השיזיס וכן מ נ ע ה פרק אין דורשי! מאמר נד פונה חה׳׳ר אלישע גאליקו בפי׳ קהלת זז״ל ילהיראה זו שהוא מיקר הבריאה וגו תלויי© גתב •כל העזלמו׳ברמ איתי השס׳ת׳ לוגמת כל העולמות בגופו ועצמותו מחש זכחו ש החרו גסכל •הזהר פרשת שלח לן ותזלף לכליהם שהתקין הק״בה אז האדם ועשאיגיףסחד והתקין אבריהגיף סביביתהלב והלב חונה באחצעיכל האיברים ניזונים חהלב שהיא תוקף וחיזק כלס יכלם תלויים בז והלב הזה מקושר וחתאחל במוח העליןן העומדילליזוכן כשברא הק״בה את העולםגראאמ •ים איק״ניסשסינב את כל יישוב העולם וישוב כלהםבעיפ אלמות סובב לירושלים וירושלייהיא באמצע כל היישוב• והיא סובבת כל ההר הביתי זהר הבית לעזרות׳ זהעזרזת ללשכת הגזי׳• ל״שכת הגזית לאולם׳ זהאול׳לחזבח י זהחזנחלהיכל׳ וההיכל לדביר* והדביל לבית קדשי הקד&י׳אשר היא לב כל העולם י ומשם נתונים כל חלקי מקימות סייפ^ג שהה יומי *נף העולם• והלכ כוון ממותא ^ ל ,״ י ןשםחבמר כל העולמית הטליוני׳ שהם על דמיון זהעמיד עליו עכ׳׳ל דלישא והוא ביתכינת הזהר: c 7 p n r בסראומ ״אדיהים כתב בחלק ס״תפ״אפירושסזל^ורהר״ל מעשה בראשיתומעשה מרכבה י והתני שאין תיםלין אותסכ׳ אסלחי שיתתברז בו אלו הדברים י וכבר פירשם להלן גגחרא• ש״רחמשיש הכונה בו כפי אחת הלשינות שצריך שיהיה בן חחשיס שנה י וגועםזהכיהוא בדזגחיעליזנה בזה הזחן וראוי היאלחסור לי הוד חעש׳בראשי׳שבי נכללי׳סמשים שערי בי״נה י וצריך לשחור היחס בדברים העליונים י ונ״שוא *יןמוסייטסול סיןרי תורה*ול5ו למיםישבוהידבי־יס־ ^ - ,ל פגים שי י ל ר׳אמי אי; מוסריןסתרי תורה המצית בפיעל לשיין בכיזנה־ הראויה עד לטי שיש כו חמשד־ז דבדיכש ש י שנישאיןפנים לד<ל4בעבזמ למעלה כגון .. חמש יבש • ונימוסי* פ ג י ט ׳ יועץ׳ ו ח מ ש לבי חניכיו ג ן מ ם א ^ ה שהיה שלפ -חמד חרשים* וגנון לחש־ כוי ע״ב :יהעבידה זביתיד עד שהיה אהיב למעלה כי כן כת*ב אני אהביה אוהב והוא החיתד האחת׳ ־ יוע״ן אמרו בו זה שיודע לעבר שנים ולקבוע חדשים וטעס זה לפי שיש •בשנים אלה דחיין ויחס עם מעשה בראשית ומעסה מרכבה :תכ״ס זה המחכים את רבותיו זיליע בגדלו ןהזא חכם גתירהובעל פלפיל יסברא עד שמחכים אתרביתיו בשני כניס י האקדשמתין משאז זמתנו עמהם יזנילבלהתבינןילעייןי והשנישיחדשלהסחםברתיהלכותודינין־ והיאה»רצה* וחכםחר״שים אימן גדול כזה עד שנעשים לפניו החכחיס כתרשים בשעה שפיתת פיי בדברי תירה ־ זהכיונהבשנ דרכים שכתבנו :ונ״גון זה שתבין דבר מתיך דבר והוא שמבין מדעתו מה שהתנו שמוסרין ליםתיי המרי«ה<3:־אש* פרקים והיא יבין מדעתו סוד הדגרי׳וכירושן ולא יצטרן לשאיל כי יבין דבלל*1ורו: נבון לת״׳ש כל»מרלזי*ממחולא:במדות הללו ראוי למסור הדברים שנת«בלחשוב0ו*יח!«^^»:^% סגה אלה החדיח נסללות בשלשה והן חכמה ובינה ומעש© • •והו.מ־^<«<ן^»ג»1אי על ונה :עכ״ל עבודת הקידש בחלק םיןל* תולה פרק איי: ה ה 3ע ח ע ש ם ג ד ן ו ס t(0 , ן 4 ר׳ע״י .כירשכרדס עלו לרקיע ע״י שם• מיש,טהור • מבהיקכחים צלולים :אל תאחרי מיסמים ־ יש כאן אין נלן ע״כ: ^ערוך כי׳ בריתא זו וז״ל ד׳ נכנסו לפרדס זהו מפיר׳ בהלכזת רבתי והלכות!בצורתי שהיועז^*• ח.עש!ס ןחקכל^ם תכלזי;גטהרה ותשקמשין בכקחצלפין בהיכלות וחאין היאן משמיי .מלאכים סח׳ כינה למאמר ארבעה נכנסו לפרדס מלאכים במ^דס וה<אך היכל משר היכל ולפנים חהיכל• יקאמר להי ר' עקיבה כשאתם מגיעין ל:יש טהור כייפי' חי שהוא חגיע בצפייתי לאותז חקיס נראים לו סם חים רבים ואין שס חים אלא דחית בעולם נראית• ואפ תחר הרי אלו חים נהדף לכי כי שקר היי! איחר :וכןחפורש גהלכית לבתי בל"! מפני ששומרי פתתיההיכל 6יש ש 0חטילין אלף אלפי גלי חים ואין שס אפילו טפה א׳ אלת אויר זיי הכני שיש־ט־יר שהן צלילית כהיכל שהיה זיו פניהם דימה ל,י0־ ואם אחר מים הללי״*״*. יי "י רבנןד׳ נכנסו לפרדס * א ל ו . p p .חהטיבןוכייכי״״תא יצא פהןעולין גמלו׳עייןבנוהם ןץ^ן אנא בחדרי לגס ליאי׳ יציפין כאלה הלוא' 3! V"Dי, עזאי־ ובןזוםא* ואחר ודי עקיבה־ בעיניו לכר ברור ושומעין יאומרי׳ ומדבר*׳ ב ד י ך אח! א ס ר להם עקייד־ז כשתכנסו אצל אבני שיש "ל JB"JT ' ' 'ו טהור הזהדו שלא תאמרו מינם מ י ם ע״כ כי׳ רב נתן בעל ה ע מ י ר י דכתיב דובר שקרים לג<* ימן לנגד עיני י בן ו ר ב י נ ו הא׳ז״ל כתג ודשאלתין הא עזאיהציץימת ועליו ה כ ת ו ב אומר יקר בעיני דתנו רבנן ד׳ נכנסו לפלדש ה׳יהמיתה לחסידיי •־ בן זומ*י>* הציץ ונפגע * כוי* זה הפרדס מהו ובמה הציץ ינכגע• עליו הכתיב א י מ י דבש ט צ א ח א כ י ל ד ״ ך פ ן פגיעה זו חה* היא ־ ומהו קצץ בנטיעייג תשבענו ו ה ק א ת ו י אחר קצץ בנטיעורת׳ זחה הן נטיעות הללו • ורבי עקיבה םנכנ© רבי עקיבה יצא בשלום: לאיזה מקום נכגם׳ ויופג״ייה-ככנמגשלי׳־ ויצא בשלום* אית מרובי צלקת י * הלא־כן עזאי ואבירו צליאי׳^י^צרס צניתדינינז הלכה זו'כ׳ רבו הריעות! לע כי אנו ייעולני אין לרכנו למפית על דבר י לפרש איתי שנאלא־עת חי םיוחרי כדרך שאחל׳ עושים ־ כשייגקש לצטת במרכבה ולהציץ בהיכלז׳של מלאכי חרוב יש לז דרכי׳ לעשות לישב בתענית •חים ידועי׳וחניח ראשי גי; גרכיו ולוחש לארץ שירות יתישבחית הרגה שהן מכירשית י ובכן מציץ חפניחיי יחדדיו כתי שמאה בעיניוהיכלות שנעה וציפה כאילי הוא נכנס מהיכל להיכל ורואה חם שיש זנקראיםהיכלות רבתי היכלות זוטרת׳ והתלושה ההיכלות כ,דם* זעלזה שנינו בן עזאיהצי־ך ונעער׳״ל כחי שנשתטה חן המראות החבהילותאותז שלא הכילה דעתו לסבלם־ וליחה לפגעים דאחרינן איזהושיד של פגעים יושב נסתר עליון כו׳ * וזי ששנינו חעשה ברבי *הושע בן חנניה שהיה עזחןע״ג מעלה בהר הפ»ו*א^ mapולמעמל מפניו * אמר ליה מ!$ין לאק בן זזחא ־ וסוף המשכה cp^Wלבי יהושע לתלמידיו עדין ב? זיחא במין כלוי׳ל שיצח חכלל הלעת* ופירש אחר קצץ בנטיעות :חשל הוא על עיקר הלבר יל' נכנסו לפרדס• יכיון שהפסיד אחל והשחית לתוהו לח# שנכנס לפרדס וקצץ בנטיעות כ׳ אחר חשב שישב׳ רש1יית• ורבי עקיבה היה שלם מכלן כ׳ הציץ כהוגן וצפה כרתו׳ והביל ך1תי אותן גבורות יבהלות-ונתן לי הקדיש ברון היאתיי׳ • יכל דבר שצפה חשב בו מחשבהנכונה במנת נכיחה : ולמורה כתב פ׳ ל״ביית׳׳אדעתי זהבקצר׳בןזומיזהציץ ומת וזהי לעומקהמושג ולקוצר המשי׳ אשר היא המית׳ וההעדר הה סגה כמישהת״׳הן הסההשנ׳ :יב:עזאי הציץינפגע* כי כגע במסלי הנביאות ינפת' להמפכיאח׳ ההרגל ימה ששמע בעת הנערית למל :ואלישע אחר שהיה מאוהבי השלדה והעיצוח ובדעתי זרצוניחלקננד האיית והכחישו :ירכי י!קיביד זקן נכנס בשלו' ויצח נשלוס כלוייל שעשה הקדמית איותיזתלהיליל תולדות מביאית אל לדךההמשכייהדבקזת הנקי* שצוםיפיוילי תלקי החכמים התעייני' לאלו המלריגית והס מדריגות הי׳ביאיס אל החחלוקת עכ״צצ והלב נעל דרך אמונה הביאו בסכלי וכתב גם הוא כ!נה אהדת באלוכה: ול« ג פ פ 0 ם ע ן י ט כי1 ה כ י כ ה ב ר י ח ה י י מ ז ה כ , <ן ל ״ חז , חגיגה פרק אין דור״םין מאמר נה נו ו ל י הכותב נראה שאלי ארבע שנכנסו לפרדס החכמה גיחהס נכנעו ימתו לא ה5ל<תז בלחודיז' פי כל אחלמהם רנה להשיג במהירות החכמה אחרונ׳ללמד׳ולהשיגה מחלה והוא חכמה אלהית * ולח הלכו דרן הסולם חדריג׳ אחר חדייג׳ כי ד׳ מ י ס לתורה והסימון כר״דס 'פם& 'למן'דרש'סתרי תירה מש״כ רבי עקעה שנכנס בשלום ויצא בשלים * וגאלו ל׳ חלריגוירמזם הקדזש O'SHבמדרשיוז״ל ת״ח אית למשא דאתחיילין שפירמ ואנין טכשין כד תמאן לברנש גלבושאדאתחזי לון שפירא לא חשתכלן יתיר חשיבו דההיא לבושא גופא • חשיבו לגופא צשמתא * כהאיגזנא אוריתאאית לה גזכא ותלין דאורייתידאיקרין גופי תורה האי גופא מתלבש׳בלבושיןזאןמ םפירין דהא׳ עלמא י טכשק לעלחא לא מםתללי & מה^לכישא דאיהו ספירדאור״תמ • 7ידע<" •יתיר לא מסתכלאןבלבושא מלא בגופא ־ דמיהועתות ההואלבושא• חפימין עביוידתלכא עילאית אעיז לקיימי׳גטוראדסיפי לחמסתכלמן ^ ח בנשמה דאיהי מקרא דכלאאוריתאממש ולעלמא דאת». ןשינין לחשתכלא בנשמתא דנשמתא דאוריתא כוי: ! totafssלפצי ולפני׳ כפעם ראשוני להשיג נשמתידנשחת׳ דאיהו הק׳׳בה זהו הקיצק והפירוד': להקשות במאמ׳ הזה טובא * הספק הראשון למה יצאוי״מתיצ׳ לירושלי׳ללמול מעשה מרפב*^ מלא היאעיר הקודש ומקים יותר מוכן לקבל המישכלית כמאמרם ז״ל איירא דא״י מחכייב״ש ייירושלס מקום המקדש ומכוון נגד ׳רושלם שלמעלה :עוד ספק שני למה־רכב על חמור בהיות שיצא רק יסקלירישלים• אולמהלארכבעלסוסלרךכבול• ועודספקג׳ למהישבע ג אבן־ זדיקאתחת זית * אם לצל •ותל צל נאה יש לאילן אתר מנט.למ»>מלרן״בז זןלעזיב״עמיגין3מעשדמרנגהול^ ־קאנהאזאגחאז ליימג* ענביס p»jnpj ץ t ור , 1 גית > 0: 7 f' Htjy Dברבי יוחנן בן זפא' שהיה רוכב " י ** * בדלך אמונה שערלממאחר א ׳ ח ״ ל ה ח ס ו ד ויצ^ןטירושליבה והיה רבי אלעןר בן ?דך מחמד אחריו • א״ל* זם החל ר׳ אלעור בן ערן תזשניגי פר׳ א ח ד ממעשה מרכבה :א״ל ?'•W תלמיד רי״נז התכילל בשכלו בחכח׳האלהי׳ כך שניתי לכם ו ל א במעשר־ז מרכבים ביחיד*' העליונה כקרא מעשהמרכבה ורא׳החציאי' •אלא א״כ היה ח כ ם ומבין מדעתו י ־כלו התזתש והמושכל• זהשיג מישכלו זזרשני לומר לפניי דבר א ח ר ממה־שלמדחני* בשכלו וסדרי יערכו אש׳ לדה נקרא בן ערךא״ל אמור מיד ירד ד׳ יוחנן בןזכאימןהחגעי עם העזר האלהי והרצון המעילה אש׳לזה בקרמר/אלכמל שהאליברצמו שלח מלאכי .ונתעטףוירר וישכעלהאבן ת ח ת הזית א״ל •רבי מפני מה ירדת מן [החמלר אג^<ייה«*«יי ועיזרז והיה תלמיד ר׳ י זמנן mשחננו האל ש א ת ה דירי*; ב»נ«ה&דכבה רשכינד־ז עמנו בזמשו ובהשתדלותו להשיג השלמות אשר ל ז ה נקרא ר pיותנן בן זכאי ויצא מילושלי׳ י יגמלאבי השרת מלוין אותנו ואני ארכוב על כלומר יצא אל ההתבודדות נבלל ממן ״ ׳-החמור סיד פתר? רבי אלעזר בן עיךבמעשד־ז םרכבהודרשירדהאשמן השמים וסבבה אתחגרת האנשים כמ״שהנ-בי׳מייתנני במדבר •האילנות שבשדה ואמרו שירה ־ ומה שירה .־ חל 1ן אירחים ואפילו השלמים שבירושלים אמדו \ יעיקזהא:שיפהחכמיהויסירוםמדנק ת* ־אל השכינה והעד ירמיה שהיה כירושלים ההטיקים והזא״זליזדמ רהזדניאצעןלהעמד חן רצון האלה׳ היה מסמל אתריו,כלוחל והחלקים י , w ז סט מאמר נו כונה לשירה ישאג״רו והחלקים החמרייס יזה! מחלב חחיזר מחליי כליחר שהיה נעזל יזן הממל ונמשך אליו כפי הצולך^בדו על הדרך אשר היה מ ש ת ח ש מ ח נ ו רי״בזהנזכר• ו א ז כשהשיגזה והסיל חותרות החיחר והשתיק?! ל ללוש במעשה מרכבה שהיח ה ח כ מ ה העליונה ו ר א ה שאין ההשגה הזאת אפשרית לבא מ מ ל מ ל בשלחו פי הדברים האלהייסאי מפשר בחלות הגשמיות לבארס וללמדם ילכן לאילחדו חפי מ ל מ ד י ילזה אממ שאין דורשין בחעשה חרכבה ביחיד אלא אם כן היה חכם וחבק חדעתו כי בשכלו אמרו אז ירננו עצי היער וענה המלאך מ ת י ך ותבונתו יביא המ!קש חישכל• ילכן זה ל ' האש הן הן מעשה מרכבה מיד עמד רבי יוחנן ?(עזר ש ה י ה ח כ ס לא ל ח ד ח ר ב ו זאת החכקו בן זכאי ונשקו על ראשו ואמר ברוך יי׳ י^הי ע״דחחהשכבר ל ח ד חחני בהוציאו דבר ישרן1שנתןכן לאברה׳שיודעלרוץש נםעש׳ מתון דבר וזאת היתה כונת רב*ייחנן ־ לא מרכבה: ם ד צ ה לוחל שר׳אלעזר לא היה חכם ו ח ב י ן מדעתו אתר שאחלו עליז שהוא כמעיין החתגבל ואז כשהתחיל לדלוש במעשה חלכבה ירל לי״בז מ ן החחור כ ל ו מ ר השילו ח ח נ ו מכל וכל ולח היה בעיניו אז fkכלחות האבן לשבת עליו לא שישתמש מחנו כלל בכעולזתיוכי זהזדרך המתבודדים בחכחה ה ר מ ה ה ז א ת ילזהנתעטף בצילתו השכלית החקפת עליו וישב על אבן דוחס אשר לא י ש ת מ ש חחנו כי א ס לחשא לא זולתו ורבי אלעזר בהמשכו אחר הנבואה ראה בתשובת שאלתו כ׳ לדלישת החכתה האלהית הזאת לא די בהיותו חחחל אחלי רבו אלאםינד חכל וכל מעל החמור ויקחנו מאבן דוחס תחת הזית אסל מחנו שחן ה מ ש ח ה ל ה א י ר ו ל ה ז ה י ר ע י נ י ה ש כ ל המתדבק כי ה ו א א ז חלחך ו נ ב ד ל ו ה ו א שכל ה פ ו ע ל וזהו א מ ר ם ו מ ל ה כ י ם מ ל ו י ם א ו ת נ ו והזח מ מ ג חליה הקשר המציאות דבק דבקית ההשגה וגם השכינה שוכן עמו שה1אהשכל הפועל ולזה ירדה אש מ ן השחיס בלנקות רבי אלעזר כלומר שהשכל הפועל נתדבק עמו ונתעצם עם שכלו בחיים חייתו • ואחר! ו ס ב ב ו האילנות רמז לנפשו החיונית והצומחת אשר הס מצע הנפש השכלית כ׳ לא תבא השכלית אלf אחרי הצומחת והחיונית • ומפני שבחו הצומחת והחיונית לש״י שעשה עחהן כל זה החסד לחול שכינתו ע ל י ה ם • וזהי פתחו כלא ותן האילנותזאחרו שירה׳ ואמר שבא המלאך חתוך האש ואחיהן הן מעשי מרכבה * כי כל הלנולס הכירו היות החכם באית׳חכחה העליונה ואז נשקו רי״בז רבו החתדנק כחהז ואמר בחך יי׳ אשר נתן בן לאברהם * הורו ב ז ה כי מצד האחונה האחתית נוסף על ה ח ק י ר ה ב א ה לו ההשגה הזאת׳ ז ל ז ה י י ח ס ז ה ה ב ן לאברהסהחתחיל האמונה כי ג ס אברהם היה א ב בתכחה הזאת האלהית כידוע תספריצירהשחבלאבלהםכפיהקבלה זהוכונתהחאמרעכ״ל: , , י שוד מיסדעליוגיםושוד שמתת כית הש!$1ב־ :יביש עזנ ר ״• ׳ ב ס פ ר יצירה כתב ב׳ אבנים בזנית שני בתים • ל״ל ב׳ איתיות בונות ב׳ דבורים הגה קרא לאיתי׳״ אבנים׳ ולתיבות כתיש י וחזהתבין אבןםתיה שמחנה הושתת העולם והידקו תהי •ואבני בהי שהם אבנים מכולמות המשוקעות בתהום שמהם החים יוצאים • והמים ההם הם חים בבת אצל המקובלים• ובפעל אצל הכעליפ ודומים לחים בעצם על צדההחשל והקול והממשלה כי קול יי׳ על החים מיס רבים כקול שדי זמההנשפעיםחעטחעט וממים הצמאים תמיד ופעמים שופעים צ ריב ישיטפיס בני המבול המתחייבים בחמש המשחיתי׳ דרןהכשר • וחימי היאור נהפכו לדם :ויחס לב העסויהיי לחים כי חיסרגיס לא יוכלו לכבות האהבה וכוי והרקיע-עצחז מן המים נתהוה • וזהו ״םאחר רבי עקיבא לתלמידיו אל תאחר 1חים מים רצה בי אל תאמרו חים חמש שאס תאחרו כן דובר • , < ,ל״ל מעיי• ,ן , ׳שקריה לא יכין לנגל ע י . , ; כ < ה 0 מ י ס ז ש א כ ת ם מ 0ב ש ש ה ח ע מ נ ? c ? r i חגעה פרק אין דורשין מאמר נז התנתה הן הן שאיבת מים של בית השזאגה • וחי שלא ראה אזתה שחתה לא ראה שחחהחעילם: י ?*IT"!/ ' יי׳י! 1ק 2ה מאל הדני שי׳יזי יז^ייזיי פשוטה לקבל שביה אפילו עס ג׳עבירותהחחורית שנ׳ תשנ אנוש עד לכ״ת • ר״ת שפיני ל׳חים־ כ״פירה• א׳׳שתאיש־ פי׳ חס יהיועיברים על כלן היזשיבה מועלת ובפרט ל ׳ " ^ ^ ,גזה לחקזכותהתורה לא הגינה עליז כדאיתא בגחרת םיטהפרק היה נוטל• שהתורה:לוגינה . . האדם בין בשע'שעוסק נהבין שאינו עיס' כ מ ה לזילישעיוחל לחהל>ונתקבלבתשובה־ ^ כהי מש כ שאר יצית כ י :יעוד יהא אחר א ת -ו מ מאיר לאחריעי^ ש א ל ,,מעשה דרבי אלעזר בן דירדיא שדחוהי קן לתרבות רעה׳ טאידכתיבל.# השמים יאף על פי כןקבלזהו ובין נגידים יערכנה זהב וזכוכית רגו׳ • אמר לו אייי דברי הושיביהי כדאיתח בחסכת ע״ח • תור׳שקשי^לקנותן ככלי זהב וכלי פז • וגיחין <כחלה רבי:0 לאבדן ככלי זכיכירז• א׳׳ל רבי ע ק י ב א רבן .ו ב מ ד ר ש אי תא רבי חאיר היה .יתיב ודרישנבי כלשתידטבריה לא אמר כך ^א מה כלי זהב וכלי זביכית אן* והזה אלישע רביה יכיב על סיסי' בשבתי • על פי שנשתברו ייש להם ת קנדה א ף ח״ח׳א)*,׳ אחרין לר׳ מאיר אלישע רכך קא׳ בשוקי ע׳׳פ שסדח יש לו תקנה • א״ל אף א ח ה תזור לטבריה אזיל ליה שאל ליה מאי דרשת מאי׳ ב ך א ״ ל כ ב ד שמעתי מאחורי הפרגיד שובו זכו׳ עדשהגיע לפסיק זה טיב אתרי 1דבר ת״ר מעשו^ בנים שובבים חוץ מאחר : מראשיתו י ימה אמית ביה חליר יש לך אדם באחר שהיה רוכב ע** הסוס .בשבת והי$1 סהיאקינה סחירה בנערותי והוא מפשיל ד׳ מאיר מהלך אחריו ללמוד חוררה מפיי *v אחרית ובזקני־ןי היח חיזר עליה הוי טיב אטד לי מאיד חזור לאחוריך שכבר שיערתי י אמר כך יכי׳ חמר ליה רבי עקיבח יבך לח בעקבי סוס עד כאן תתי׳ שבת h'ttאף אתוי* מראשיתו• אלא טיב תתייתד3רכש:זא טיב חזור בך י א״ל ילא כבר אמרתי לך ששמעתיה מגדולי היה וכן היה ייעשה חבויה אבא מאחורי הפרגוד שובו בנים ש י ב ב י 0ובו' & הדור וכשבא לייולני קרא לכלגד׳לי הדיר וקראלריאליעזרזלרבייהישעעמהםיכשאכלזושתושרוןאליןאמרין חזמיריןיאליןאלפ״א לי״תיןי אתיז* לבי אליעזר יהישע אלין עסקין בלילהיןיאנן ליתאנ׳ י.יסקין3ליק התחילי בתירה וחן התורה לנכיאים. וחן נביאיה לכתיביש והס שמתים כנתינתן משיני יהאש מלהטת סביבהין ישאל אבייה להוך׳יה יי? v באתם אלי לשריף ביתי באש יהשיבי לו שהיי לכריהס כ׳׳כ טיבי ;:כיום חתן תירה עיקר נתינתן ל*,,׳ מסיני נתנו באש שנאמר וההר בוער באש על לב השמים אחר הואיל יכן היא כתה של תורה הנן הזי\-5 אס ־יתקייהלי הריני ניתנו לתמ־ה• יעלילי שלחהיתה כוונתיוחחשבתולשידסליןנקקיייי'ביתירתי* ן ומה אחריתו עידלאיעיפנ׳ זהב וזכיכיז׳ א״לוחהיךזרת ביה חיורליהחלי לנרי;ורה שק שין לקנותן ן:1 זכו׳• א׳׳ל רבי עקיבז רבךלתכך אחי יכו׳ א״לוכלכך חכמהאית גךלחה אינך חוזר בך א״ ל ליפ בחילי• א״ל רוכב:״תיעל הסוס יחט״ל אחורי בית המקדש בים הכי ׳ירים שת :להיית בשבז£ ושמעתי ל׳קתנ צצת ואומרת:וכי בני :שיבביס שובי אלי)אשובה א,יכס חין חאלישע אחי שהיה •ידנ^ן י ן ע ת נניסר ועליי;? כחיזחרדבי :וחהיכןהיהלוהחזגתההזה אחיו פעס אחת ה י ה אלם אחד לראש הדקל ינטל אם על המיס יירדכש ׳ יב־ייצא׳ ^בתראה אד׳אחר עלהלרחסהדק^ ,ה פ ר ג י ד ששיזע ש ת ו מ י ס כ ז ח ^ י ש ע 1 5ח ר י זכ גי v . מזימי נ v י י ש ב ו ש י נ :ב ב , , ,1 נעל המי׳ ושלח את הא׳ וירל והכישו נחש ותק י אמר כקינ שלק זשלס וכוי למען»< לן»כ1׳ ייי1 טובו טכ כינה לאלישע אחר למה נתקבל בתשובה tt טיבו של זה והיק אליטת יחים של.והי* ולמידע שדרשה רניטק»א לחעןייטבלך לעולם ככלוטוב והארכת יחים לעולם שכלוארון :ויש אימליס שראה לשונו של לבי יהודה הנחתים נתון גפי הכלג אתר תה הלשין שיגע בתזלה כל ימיי כן לשין שאינו יודע ייגע בתורה על אחת כחה זכחה י אחר אם •ק לא יש מתן שפר לצדיקים ילא תחיית המתים י )יש אימריסע״׳י שכשהיתהאמומעיבלת עגלה על *תי עע״ח והריחה ונתנו לה מאיתו חין ואכלה והיה מפעפע בכרסה כארס של נחש* לאחר , ,חלסלולישע״ אתון אמרין לרבי תאיר אלישעחילה• אזללגביהא״לחזזרגן-א״לועדכדון ,א״ל ולא כתיב תשב אנוש עד דכא י ע 7דכדוכה של נפש ־ באותה שעה בכהאלישעות*•' והיה רביחאיל שחח יאחר דומה שמתוך תשובה נסתלק רבי .וכיין שקברוהו באת האיר לשריף את קבלו אתון אחלין ליה לרבי חאיר קבר לבן נשרף יצא וכילש טליתי עליה׳ א״ל ליני הלילה בעייהו סכלי לילה אם יגאל זה הקדיש ג״ה והיה בבקל בעולם שכלי טוב אס יגאלךטובזההק״בהשנא׳טוכ ה׳ לכל • ואס לאיתפוץ לגאלך וגאלתיך אנכי ע״כ: מהד״ס גאלנטי מצפת בפיריש קהליתיעקב וז״ל עתה אחי לאה ופקח עינן לדל״זל כתב במעשה רב כזה הטאזנן ושמע וקבל מוסר בימי חרפי נצטערתי הלבה בהגיעי בכל עת וזחן למאמר הזה היותו נענש על כךע״ישלאהיתהכוינתילש״שולברמתחיההיאזס כ» לא היה הדבר מכוער כ״כ כדי שיארע בו דבר מגונה כזה ־• עוד יקשה מאד ענין רבי מאיר שהכיל רבו לכבק האש ׳בגיהנס ואמר ליני הליל׳ למה לא עשה כמו שעשה רבי יזתנןכדאיתא בגמרא פר׳אין-לורשין דאמרחל קוהבינינ יוכו׳ מתי אחות זאכבה עשן מקברי• עיד יש לעורר לחם.פירש טליתו.מליי • ועוד כח» דקדיקין יש בענק זה: ן א #ן ואוחר כיכוונת אבייה לא היה כ״כ מכוער ״ אבל להיות כי לא היתהפוונתי כיכ לשמה לא הגין התורה עליו שחן הדין היה ראזילהגין עליז כדקייתא לן אבל להיות כי תחלתולא היה כ״כ בהצטרף אליי מחשבתי הרעה שקצץ לא הכין התירה עליו • ובא וראה י כמה איכאלת״ת שםרת לעס האלז שכששחע חטלפי הסיס אלישע אחר שר׳ מאיר הגיע עד תחים שבת ולא רצה להחטיאו על ידי וראיתי כתיב בספרי הגאונים שבשכר זה זכה שיזכר שחו בפרקי אבות אלישע בן אבויה נקוב שחו אצל חסידי עולם ואין הק״בה חקפחםכר בל בריהותיקף חטאתו היה זה כי כשאמר לי רבי מאיר תזיר בך והשיב פעם אתת שמעתי ב״ק מקדש הקדשים שובי בנים שיכניס חוץ מאלישע שירע' כבידי ומרד 3׳ בזה טעה טעות גמור והוא שלח היה לחוש לב״קזה אלא אע״פכ היה לו להתפלש באפר ושק ואפל יציע אדעת׳ שלא יקבליהיחן השחים והק״בה ית׳ שחי הגס פי אחר לו כן ידי פתוחה לקבל שביס צא ולמד חלבי אלעזל בן לולדיאהנ״ל־ ויכניהשאע׳׳פ שנשבע הקדיש בלון הוא חי ה׳ כי אם יהיהיכניהו חותם ע״י ימיניוכו׳ ואח״כ קבלהו :ושמעתי חפי חולי החכם השלם חה׳׳ל משה קרדוואורו נ״ע שזהו פי׳ כל מה שאומר לך בעל בית עשה חיץ חצא י שאחלו חז״לבחסכת דלך אלן סוד שהכינה הוא •אם חטאת ותרצה לםזבותראה איזה עניןמן השחים שיראה םדוחין אותן אל תחושי וזה כל מה שיאחר לן זכי׳ שהבעל בית הוא בעל העילס ית׳ כל חציתיו שחור חיץ לצא ל״ל כשאומרים לן צא מכני אל תלמוסחצלי כי חאסתין אל תחוש כביכול לדבליו כי אל רחום יי' אלהיך לא ירפן ולא יםיחיחן ולאי ישכת את בליתאבותיך כי אע״פ שחטא ישלאל הוא וגדול כחם של ב״ת לשקול :על דלתי הרחמים יום ״ ' ,יא' יקבליהז)יסייעוהו חן הםחיס ואמרו ז״ל אפייחרב מונתעל צוארו1£׳ אי־*ונע חן הלחחיי׳ * מש :לבן שהכהו אביו ירחסו ברגלי י ואומר לו צא חןביתי אם יצאי אדרבה מאלולא עליו זעם ועצרל p 0 מ ת ב ל ר , 0 ש נ י ן ה ס כ ב רה י ק מילו מעליו • אבל כשישוב ןא»׳ חע״יפ שתעשה ב< נקמית ל^וצא מביתן• אדיבה ^ נכמרים לחייי מלץ :השיב לי לבי מאיל למדקנז לבינו תשב אנושעד דכא ל״ל כתיב באלף לי ״ן הדין להיו? 8 2ג < ח ג כונה לרבי מאיר שפירש טליתו על קבר אחד להיות כתובבה״א דכה * אלא לרמוז על ג׳ עבירות הסחורות הנ״ל שהוי! ר״ת בל לכ״א• ועניין פייש* »לית 1עליו ומחל ל 1לעי הלילהנלאה לע״ל שחשב רבי מאיל בלבו מס חינו מבקש רחמים מליו מי ישליכו מותו לגיהנם פן יתפשזהיהקליפיתוהמזיקיס ייקלעו את נפשו בכף הקלע ואין לו טולתקומ * לכן בקש רחחיםעליו והלביש׳ טליתו עליז כלוחרחלוקא דרבנן הלבוש הרוחני של לביחאיר תלחימ שנעשה מהתורה זהחצות הלבישהו עד יעביר זעם וימס בחדור הגיהנס ואז אפשךאחר ירידתו שם אפשר לתקנו ולהעלותו משם וכבר פירשנזחציאית הלבושעחוד עליו ־ וכונתישלרבי חאירלהעליי* עשן מקבלו כזנתז היה כדי ש׳תזרז העולם בתשובה על יד עשן זה שכשיהיו רואים עזל ן מקברי כל אחד יאחד חהרהל תשובה בלבו ויצליק לאחל איתלין יאית דיין ובחושבחייי נתחלל שםשהיםעצ ידו לכן־ התיקון הזה כנגד זה שעל ידי 1ה המיני עם יחזור כל חתל חחעשיו הרעים :עכ״ל: ה ע ש v י?׳ וי־* שיו**• זח , פירש קלני מראשי רבי מאיר אמרה ב מ ס כ ׳ ס ,ף ח ״ ו :וגחדרש קללת אלהיס תליי* קל לית׳ פי׳ איגז קל אלא כביד• זלשנא חעליא״יב כלפי מעלה כלימר כבלאנימזלומי נהדר : י »j שיצרתי זה שחת י המאחר יש לי סיד ליודעים חן אמנם לפי מדרש הנגלה הוא חביאר• זזה להיות פי ישראל הם־ t היו ראשית המחשבה בבריאה שנאמר חדש ,,,i, ישראללה׳ ר א ש י ת ב א . ה י ז ה עיקרהבריא׳וראשית החחשב׳דכת׳' ״׳ קנני ראשית דרכי* יכתייחעול׳נסכתי מראש יכן׳ :זבהפקד הצדיק-מן העולם אז נדמה כאילי נשרף ראשינו כיח קישמו נתפמלתגי כממיזל׳ו״ל שקילה חית׳הצייקי׳ לפגי הק״בה כשליפ׳בית אלהינו ־ וכמאמר בב׳׳ק בפרק הכינס אחר דגי ״וחקא״ן• פורענות באה לעולם אלא בזמן שהרשעים• געולס ואיכה חתחלת אלא חן הצדיקים קתיל׳שנאמר ונאכל גדיש וכי׳נחצא שתחל׳ הפירענית מן הראשים• יכן אתר הכתוב קת את ראשי העש והיקע אותם נגד השמש• נכו׳ :וזה לשין השכינה אומרת קלני חלאשי על חסרון וצער הצדיקים הנשרפים באש השטן וכחותיי, כאיייל׳ ולשי?קלניפחו קלי והרחל' יעל הרשעים איחר קלכי מזרועי שהומ לשון גבורה ו מ כחו זרוע נטויה וכו׳ וליל שע׳׳יהרש-י-גיסהתוטיוי׳ תתמוטט העולם שנאמר 3ו ומתחת זרועות עילם ייזם בורחים שהשפע הראוי לפא לעולה פותת והולך ושם הגמל התרומם מיני מתגדל ומתקדש בעילם :או ירצהלותר קלני לשון קלזן מגזיי*•׳ ולהיות פ׳ האדם עשוי בצלם אלהיס יאדזר שיפי Tהאדם וכוי י וכתיב לא תלין כבלתי על העץ כי קללת אלהים תלויזגימל ואמרו זכרונס לברכה חשל לשני אתים תאומי׳ שהיו דוחיםזה לזה אחד נעשה מלך יאתדנתפם ללםטיית ונתלה׳ רל הרואה אותו אומר החלל תליי׳ יסאדס היא בדיוקנו של מקים י ע״כ ציה לקבור איזו ביום ההוא • עלכןבהשתפךדםיזרנמי אומר קלני מראשי-שיזו^ דימה בדייקנו י קלני מזרועי כאילו חסר ת״יש כת השפעתו וגבורתו וזריטי ת ז א י 1י נ ה ןד י קי ו ה ת י ר ה ^^^^^^״^קלני״זיך,״׳: רבד־־ז בר שיל^« ל א ל י ה ו *flTDtW א״ל ס א י קא עביר קב״ד־ו א״ל ק א ם ר ש מ ע ת ת א מפומייהו ד נ ל ה ו רבנן ומפומיה דרבי מאיר לזי״סקאמר• א ״ ל א מ א י משוס ד ק א גמר ש מ ע ת א מפרמיה ד א ח ד י ***ל א מ א י רבי מאי׳ דמון מצא ת ו כ ו א ב ל קליפסו זרק• א ׳ ׳ ל ה ש ת א ק א ם ר מ א י ר כ נ י א ו מ ר ב ז מ ? שאדם מצטער שכינה מ ה לשון אומרת קלני מראשי קלני מזרועי א ס כ ך הק״כתמצטע׳על ד ק שד־ ר ש ע י ם ק ל וחומר ע ל דמן ש ד * צדיקים שנשפך: 1 , , 1 r גכ״שלצליקים שהה ייזל תתדמיה לו מולתה ומלקה במילהזבמצותזכמעשיה טובים ןהם קלץםי׳נייי םאמר* כונה hpמאמר קלני מראשי קלנ* מזרועי »8אמלו זכלונס לכלכה חה הוא קלוש אף אתה ק ל ה חה הוא לחום אף אתה לחום מה •הזיו טהור אן« אתה טהיל וכו׳ שהוא .כביכול מצטעריותר כ׳ פנה זיוה פנה הודה פנה הללה של עולם העליק והתחתון כי זה בזה תלויים* אחנמ כשהצדיק בעיר הוא חגין על הדיר זעלהעולם כלו שנאחר וצלוק יסוד עולם :ול״מ חמר זה על לבו כאילו כביכול חצטער במיתתו לפי שחת בחצי יחיו והיה ראוי להיו' עוד חי עד הג»עולזחן הקצוב והיה מת בעטיו של נחש כדרך הצדיקים שמאריכים ימיהם ז:נותם !־נעימים • ורבי מאיר תלחידו חמר עליו זה המאחר בהםפיי ל יייייי טליו אלישע קוצץ בנטיעו' הוה ולכן חת קודם זמנו י ומיתתו היתה כפרתו עליו כחאחר רבי חאיר שאחר כמדומה לי שתת בבכיה וזז היא חדטתז ותשובתו כנראה בגחר' :ע״כ חידושין-: ב א ד ם א ח ד שלא ל מ ד כל ימיו א ל א מ ס פ ת חגיגה ״ ו ב מ ו ח ו באו בלם לגמול ח ס ד ע ם ה מ ת ו מ צ א ו ע ם עומד ע ל י ו ד מ י ח א ש ה מ ע ו ט פ ת לכנים׳ ו ש א ל ו ע ל שמה ואמרה ל ה ם חגיגה שמה טבקשח שם רהמים עליו לפי ש ה ו א עסק כד ,כל ימיו ו ל « ב א ת ר ת לכך זכה לזה ש ה ם ס ב ת א חגיגה הגינה ע ל י ו • וכן בל המצוות המכוון ל ע ש ו ת ן לש׳׳ש בכינה ש ל י מ ה מגינים עליו: י ז ה ש ס 1 מ נ ה ל»«מו*(7ומה טדבל״ל*ךי;׳יב םיתויטייפיוכו׳־ ת {} *")JSר׳ יוחנן מ״ד כי ש פ ת י כהן •שמרו ד ע ת ותורייבקשי מיריחו כי ט ל א י יי׳ צ ב א ו ת הו*י< אם דומר־ז הרב ל מ ל א ך יי׳ יבקשו ח ו ר ה מ5יו ואם ל א ו א ל יבקשו ע׳׳כ: .BTV£ ו ה מ נ ה מ ה החאחר שהחכם״ והכהן צריך ׳שיהיו בקיתיםובעלי יראיאלדיפ ושיהיו דיניהקור׳שגורי׳ושמור*' בפיהם ־ חיזנםהחכ׳ היא שבחו שלא יפסוק הדין פתאוסחבלת׳ דרישה וחקירה מתון הסכרים חש״כ הכהן צריך שיהא רגיל וסגור בשכתיז להשיב כשיבקשו חכיו ולא חפי ספרים כו הוא שלוחו של מקום ודוחה לחלאךיייצבאות ג למ^שזז שהיה במלך גדול ועצום מ א ד ושמו אדפינא״ש וחידת ל ו יועץ יהודי מבני הכהנים אשר שמו החכםמהר׳שםואל סק״יל׳ ויהי היום היודיהידי מסוחרי הארץ וכנעניה׳ מנכבדי העיר ואציליה י ו ל ל כ ת ליאמי״אדקה שם חפצו וכאשר יצא רדפו אחריו אנשים רקים ופוחזים ויקחו ממפו א ת כל אשד היה א ת ו ו א ת הזוזים* ו י ל ך ה ל ו ך ובכה ונואק • בבכי וחנק * והנה איש קורא ^ י ו וצועק י בן אדם מה יהיה שכרי י כי י ב « דברי י וחנקם מאויביך הבתים זהביך: ויאמר ל ו היהודי הסוחר ׳ קום רדוף אתריהם ו*ז ת א ח ד •י וקת ל ך העשירית• ו ת ן לי השארית י וכאשר ל א רצה• א ״ ל א ח ן ל ך מ ח צ ה ע ל מ ח צ ה ׳ וכאשר ל** ע כ ע בקולו א מ ׳ לו עשה בכל מ א ו ד ך הנה הכל בידך ׳ ת נ ה לי א ת אשר ת א ה ב ו ת ע ר ב ־ אם מעט ואם רב• ויכרתו בדית שניהם י וישימו במכת ב תנאיהם• ו א ת בל ד ב ר י ה ם * י י י י י ף אחריהם רץ כצבי וקל כנשר וגכוד בכת י ויצל א ת השלל ו א ח המלקוח • ויקת הגבור הרודף כ ל דבר מ א ו ס ונבזה ־ ויה ן ליהודי הזה י וערכו טענותיהם • לפני ה מ ל ך ב מ כ ת ב התנאי ביגר י י ***•*יי״ 'הכהןאוהבי: המגילה* א ו ת ב א ו ח ומלה במלה* בקול ר ם ל9ני ה ק ה ל ה י ויבןמתוד דיעאלה מעשה על מאמר נט ז!שאלה •י והתשובה בייוצי! היהודי ו ה ס ו ד אליו ע ל ה • ויאמר לרודף להשיב א ת הגדל* . ל י ה ו ד י הסוהד ב ע ל ה ־והדבר הנמאס ת ק ח ל ך • שכר פסיעתך ועמלך * ונתון ח ת ן ליהודי דזסוחר• החלק אשר אתה בוחר • כי ה ו א ה וא אשר א ה ב ת • ו ל ת ת א ר ז אשר ח א ה ג ע ר ב ת • כן משפטך א ת ה ח ר צ ת : ה מ ל ך ע ל ד ק ו ח ו • א ך חשב בלבו שלעזור ליהודי שכמותו• ש ם מגמתו׳ ויתמה .ויאמר הב-הן אדיני ה מ ל ך א ל י ח ש ד ג י ׳ כי הנה בשמים ערי וסהרי• כ י ל ג א י -י־ ־גתכיונת׳י לעוור ליהודי • רק הבנתי מ ת ו ך השט׳ומכתבו • כיגת ואוגס היהודי ומחשכי י ואון אין בקרבו :ויקרא ה מ ל ך שלים ליהודי ונשבע באלהי א מ ת ו ב ת ודם י * כי כמשפט הכהן כן היד־ז כ ו נ ח ו • ולכן האריך בשטר מגילתו • פרטי ה ד ב ד מ ת ח ל ת ו י להורור־ן שבועתו ־ אזידעחכטר-ן שאנוס היה בדברתו • ו ה ו ת ר ל ל ר מ ו ת ו י ו ל א יעבור ־הנהן ו ד ק ו ת ו • והוסיף א ה ב ה ע ל א ה ב ת ו :ויברך אדפי״נאס הטלול"׳ ויאמר ברוך •י׳ אילה* חאלהימ אשר בחד בישראל ובני אהרן הכהן: י ? סליק מסכת חגיגה ונתחיל מסבת תענית בסייעתא דשמיא: מסבת תענית פרק ראשון מאמר ס ־ כחב מ » ש״צו הכינה בזההחאחר יז״ל כ׳ יש מקימות יראו בהס נסי הש׳׳י וגבורתו וכבודו מזולתו כפי כת המשלת שלמעלה ו ל ה החשרת שלו שבתי שהוא הכב של ישראל כמו ש־םכימו 0יףטמיני0על זה • וכמו שכת־ב ה־לאב״ט ז׳׳ל פרשת תרומה • ולכן בהיות העבודה נטשיהייוכודם ט״׳ישרי1נשל׳כתירישלי׳שלמעל:יבה״ליישביהתתס׳כתהונקרא׳!יישל׳ ע׳דמציי ת את^ר׳יכו׳״ ע! ע דמנ ין תצא תור וכו כתב בעל עקידה ז״ל שער ל״א מהי,׳ -:- ההנהגיה העליזנה מסודל־׳מהרצון <& האלה׳ על כל המעשים האנזשייסבליסנק אשר זה העניין מייחוד המקום הזה במיטב השפע ראשוני והתפשטו מש׳אל כל האקלי' המשובח * ואתר כן לכל קצות הארץ י וזהו ש*#ר היואודרםפרו מגדליה ושיתו לבכם לחילהיפכ-׳־יייאלרזנ^ייז כוי הכל במדה וניזספר מ ג ד ירזשליים שלאעלה ולחען תםפר לדור אחרון זכי': ובב״ר פרשת ייצא אחר רש״ב׳איןב״ה םלמעלה גבוה חלה שלמטה רק י״חחיל• ־ מאי טעחא וז״ה שי1ר השחיס כייכיין יז״ה וכת׳ בתורת ׳העולה הכונהגזה כי כיון לי״ח גלגלים שיכוללי״המקלש שלח;ילה עכ׳׳ל:מר ש ב ו נ ד ל י ר ו ש ל י ם ס ל מ ^ ט י ^ ״ ה ש ל ח ע ל ה גבוה מבי׳ה שלמטה רקי״המיל־ t"Oe אמר 54 : ליה רב נחמן לרב יצחק מ״ד בקרבך קדו׳ולא א ב א בעיר • משום דבקרבך קדוש לא אב<4 בעיר ־ א״ל הכי א״ר יוחנ׳אמ׳הקי׳בה לא א ב א בירושלים שלמעלן ,-עד שאכא בירושלים שלמטה׳ ומי איכא ירושלים למעלרה אין'• דכתיב ירושלי׳הבנוי׳ נעיר שחבר׳ לה יחדי•: <ש עב חענית פרק ראשין מאמר םא VPלהקשית בזה המאחר והלח ממרי י״ל ודבר בעתו חה טיב .פלא לדיבר מענייני אבל גבית משתה• של שמחה יכן לסכך וכי לח היי מחמדים אחרים שגורים בפיהם מענייני שמחה• ועוד קשה פשיטאשאיני חת ל פי םכל הצדיקים אפילי אחר חית הקרויים חיים י ע ו ד קשה •היהלו לומר.ישראל לא חת כי לא נ בתנ בתורה שמת רק ביעקב בתיב ויספדו ויחנטי ייקברו וכוי :ונקד ס לזה ח"ש ה נ ע ל ם וז׳ל תאנא יהיתה במדריש גפש אדוני צריר׳בציו׳החיי׳ כ י " ל״ז״יייי־ניזי * י ' אתיי׳ אלהיך׳ נשחת חלו^יחגעילגה אלא י נחמן ורבי יצחק ה ו ו י ת ב י ב ס ע ו ד ת ו רב בחה לאהרן זכאה תילנןאה דצדיקיח לכלא א ״ ל רב נחמן לרבי יצחק לימ:י< סר אתקשר דיו בלא גפש *רוח ורות בנשמה מ י ל ת ^ ן ד א ג ד ת ג י י ן • א ״ ל הכי א מ ר ר״י אין ונשמה בהק״בה אשתכח לנכש צרירה משיחין ב ס ע ו ד ׳ ש ס א יקדים ק נ ה ל ו ש ט ־ ל ב ת ר בצרור החיים עכ״ל :וככר ידוע שהיו ד ס ע ו ד • א מ ד הכי אייר יוחנן יעקב א ב י נ ו ל א ליעקב ג׳ שמית מ נ ד ג׳ נפשית אלו תלה מ ת ׳ א ״ ל וכי בכדי ס פ ד ו ס פ ד י א י ח נ ט ו ח נ ט י ' הןנרהנכבדהזהביוזהכיהואנקר' יעק׳ ו ק ב ר ו ק ב ר י א ׳ א״למקר׳ אני י־ורששנ ו א ת י בבחינת השלח!׳מראשק הנ-קר׳אצלםנפש ״: א ל ת י ר א ע ב ד י יעקב ו א ל ח ח ח ישין 1בי ה נ נ י ׳שיאל על שליחותו השני החתעצ׳כן הנקר' מושיעך מרחו׳ונו׳ מקיש ה ו א לזרעו ט ה זרעו אצלכ רוח* והשלישי תה םחחרוז״ל שנקר' בחיים א ף ה ו א בחיים ע״כ: אל ־ שנתמר ו<קרח ל ו חל יולהיישראלוהוון מ ג ד השליחות היוחרקהנק-יא אצלם כשתה שהזיכיס בי הנם תוקעים • ולזה חמר בחכמה עצומה יעקביזבינולאמת לומר כ׳ זאת הנפש אינה יייתה בצדיקים י׳כלהיא מתעצחת עב השכליםהייתעצהי' טי׳ה ונשארת עמהס׳ יזהולמזו בשם יעקב׳ ויכשר שהיו מסובין בסעודת ת״ח יהואהשכל נקרא לן והוא חבוארשהשלתנוי־ .אשר לאנאמריעליהכ לכרי תורה או לא כיון בהה במאכל אשר יאכל בהס אל הי בילההאלהית יחחרעליהסכי כל שילחנז׳חלאו קיא נוחה בליחקים חחנסהחכווניס להעמיד הכחהדברי חה נאי־יר בהם זה הסלחן אשי ייכני יי׳ •יעס כי אלו החכמים היו איכלים סעודה גיכיי׳ • אכלי נם כ :סעידה ריחנית נפשית כי ב־תחזק הכחו׳הניפיית יתחזקוהנכשית יזהו שרחז יצחק געשו כםאחר לו להביא ציד גליי בעבד תברכך נפשי יכו׳ וכי דברו אלו החכמים בההשארית הנפשות וכי יש עילם איחרן לנפשהתשכלת וזהי מחרס•עקב אבינו לא יית •ותחלת הםעןלה אחר איןחשיחין גסעיד*/ o׳ רצי בי שמין משיחין שום שיחה ב ט ל ה י ע ע י ה ע צ סעודה זו שמחנה יקחראיהעל ביטול הנפש בביטולה אבל בהתיידה סעודות כאלו הן על ידי אכילה חי זולת׳ תתעצם הנפש ותתקיים קייוס עצח* שא׳׳חלהבטל בהגטלהחטשיסהגשיזייג יהנהאס כן טענת הסכלים על חולפת מציאת הנפש אינה טענה י יהנה כששחט השיייע יהבין כונתי יהקשה פניו בכדי חנטי חנטיא וספד :סלדיא כוי כלוחל אכ כדביין כן הזא שהצורה הח־ירית הזאת היא נקסרס ונשארת עם הנאצלת לחה ׳בכי למת וינידו לו מאחר שלא י :דד חחנו האישיות עצ°ו י!שר הוא עליי• מזחיר שיר קינה מבעי .י ה • זהזכיר חנטו י יילט׳א יקירו קנרית כי יכל הוא חי״ן החבל וההספד המיוחס אל הקיברים י והשיב חקרת אני דורש שנ ואתה אל חייי!עבדי יעקב ואל תחת ישראל:היא תסזבה נצחית לכי העניין כחי שאמרנו• ולזה ^ " ? כיון רש* ז /בי׳זיירו ומאי דיזיטיח:טי* וספל• סכדיא אינו אליו שנדייה להם שחת ואינו כל כ* י'ייתא»ן ליכיתי ילםופדי יזחר שלא ח ל • אחנם הןיז .אמר טלעציי) רנה אנכי חת ־ ויראו־את* »יכףכי ־יתאבי;הכי׳ לכי שגייי.־ת הגיף היה הכרחית אף'לקדי:יכאשר בארץ החה לאיתי הכרת גבעי יכברנחציזובתלל״לחעשים חוכיתיס וספירים חעידיסעל כיהיה כבר צד עניין הגיף עצחז עם ל י ת , ע דה 1 )?(ת י ז*ר& על יעקב אבינו לא מת ואיז משיחין בסעודה tfirגפש3ענ<ין הנפש עס הנשמה האצולה על שכנר יחצא לן עחה׳צד חה להקשר והעירוב שיספיק ־להפמידו על קיום מה משחר גזכיס׳ ונניח עתה לאליהו ז״ל ולר׳׳יבל לכי מה שסובר חת״זל וגס ל ף הקלוש נפרק הנושא ד;ל בי שמשי הוה אתי לביתיה שהוא עניק ההתלנשותהרגיל אצל החכח< חשל נדבר מחנו בפירוש אמנם נקח לאיה חחה שאמרו בכרק השוכר הפועלים שנתק״ס רביאלטיי שמעון י׳׳ח שנים אחרי מותו והיו שומעים מפיו הוראות כל הזחן םהוא :זנס בפ ק יהשו5׳ןל מהנהי »עקגאנ , , ^ /׳, . $ ק , ן ק ^ ,ף 5ן ה י נ ז נ ר מ י ע ז פ ן 3 [לע ד ר ב נ ק ח נ ה ב ר < צ ח ס 5ה ן נ 3ך 3ר ן ה ז ה ל 5ן ש ה ן כ ן כ י ( י ז ר ש לא חתיותר משאל צדיקים לפי שהיה נקלש בג׳ קלושות׳ קדושת אברהם זקלושת ׳צחק אביו וקלי * עצמו וזהו אבינו ר״ל כל קדושת האבות היו נכללים בו • וזהו מחרס תז״ל יעקב היה תםלוס החלכב * וצורת יעקב תקיקה בכסאהכביל• והוא חה שממלו בסוף המאמר מקיש הוח לזרעו חהזרעו בחיים אף הוא בת״ם רצו בו התורה היח ע חיים קבלוה בניו יקיימוה >5ף היא אע״׳פ שלא נתנה התיר׳בזחנו על»ן מ״מ היה מחדק בה ולומדה ומקיימה עכ״ל: ** ryר ילצהאו״לו «1ין משיחין בסעילה שתא יקדים קנה לושט רצו שבתחלה צריך להקדים מה שראו< צהקלים דהיינו הושט שהוא רמז לאכילת גשיזית צריך קידם להתחזק האדם בגופיית ואח״כ ^*" בנפשיות שהם קידם בזמן ״ אף כי הרותניות והנפשיות קידש במעלה כאשד בחר הרב החורה בפרק כ״זמת״גוז״לכללכל התירה כלה כנגד גוף ונכש ר״ל עולסהזה ועילם הבא צריךליתן לשניהם כמ השייך להם וכוי• וכל שהוא קודם בוחן צריך להחזיק תחלה יכל שהוא קודם במעלה אח״כ כדרך השלחיוח והשפע ממדריגה לחדריגה י ע׳׳כ יצחק היה מחזיק זה הכח הגופני קילס י כדי שאח׳׳כ יוכל להשיגבכחהשפע הכביאיי• וכן באלישע ויהי כזנגןיכו׳ בתחלהואח״כ ותהי עליו רוחאלה׳* וכן במאמר הזה רמז אל העילם הזה הגזכנ׳ בישט יצריך להקדימו זע״כ הוא כוי[ ונשחת תכף אחר החיתי יוה שא" כ הקנה שהית עימד חזק ושלם זמן רב* לחז לעולם הזה שהוא כלה נפסד והעולם הגא ק״0 וגצתיחז״לצהםזשט הוא כוקונלחבלחז שביד האדם להרחיבו כפי רצונו או לקצרי בצמצום אכיל?)-״ וחתין כך יבא לידי הקנה שהוא נגה׳׳ב וזהז ז מעשה בימי׳ קדמונים היה גזלן גדול ועצו' ויהי לו בן בקי בכל חכם׳• גייתו כתרשי* ברה כחמה• שפל בעיניו ישר בכל עניניו׳ אך גברה עליי ח א י ה ה כ ל ב י י ' * ק ט נ ו ת ו י זה דרכו מיום היותו י מעשה שלחנו כבש א ח י בן שנתו צלי או • S p t t o וששים להם אשר בסל י זה דרכו בכל יום פעמים * תוץ מברבוריפ אבוסיםיודגים אשר במים י והמלך כאשר ראה מעשרה הנער ותאורת לבו הרעבנית• חשב להכותו בחרב •ובחנית • וכמררדחמיו על הנערוענותנותו • כי גרד־־ מ א ד בעיני עמו ועדתו • נועדו לב יחדכסיל* ונבער• ל ה כ ו ח א ח הנערי ובעבור שלא־תרגיש האלמה • עשו בערמת• ל א נ ך שהיה שולח א ת בנד־ לארץ הודו עירפארשה • לקחת ל ו לאשר • .־ א ת בת ד ו ד ן המלך ארנאי ושמה ראומה ־ .יפה כלבנהיוברה כחמה • ושלח עמו גם רכב ג ם פרשינש וחומשים עלו כל גכור׳ אביו מזוינים • עלי עשור ועלי נבל וכל מיני גוונים י לנגן בעת חאוכלכיכןדרכווזאתילפנים וביד־הנער איגרת מאת אביו ל ת ת א ח ז דודו סוגרות ומסוגרת* וזה אשר כתוב בתוכה: קרוב ׳ברעיוני• ורחוק מעיני• כלמעייניועיני • המלך האדיר אחי אדנאי• הנר־ג שלחתי אליך את בת עיני בגי איש לפי מהללו ־ ידידי יהידי עלה על כל בני •גילי• בטבעיות מדיניות ומלהיות לבד במאכלו הוא משונה מכלהכריות • ש ה ת מ י מ P 1 , עג מעשה של בן המ^ך שהיה גרגרן ג ן שנה י בד מברבוריס ובני יונהראת־הלחם ששים * רשטעט ם מטוגנים בבצ מ * זד׳) דרכו בכל יום פעמים • א ת הכבש א ח ד יאכל בבוקר ו א ת הכבש השבי בין הערבים: ^ נ א אחי תן לי נפשי בשאלתי ־ והורדת ביגיןשאולה שיבתי ־ ה ע ת ת מ י ת נ ו ועיני׳ א ל ת ה ו ס ע ל ר ו ב ת כ מ ת ו י ואני עני כאש׳ שכולתי שבלתי מ א ת אחיך פר ונאנ' עדכ״ל המכת-ב: ,ך ן י ה י ה י ן ס אחדי הפרד הנער מעל אביו ימים שבעה י הס ה ו ל וגבעה־ יש ב הנער להפנות ע ל היאור ח ח ת צ פ צ • ,ן.- א ח ת שצפה י ע ל פני הטיס • בנזירת שוכן שמים י ואחריה גייה אשר ח3ן ו ה ל ך הראש בשטף הנהר ומרוצתו י א ך הגוף מפני כבדותו י א ש י עליי ב א א ל השפ׳ ״ ת ח ת הצפצפה ־ מקים אשר הנער ותנע לרגליו ויבט הנער בכל נתחיו ובדמו׳כל האברי׳ • אמיץ לבובגבורים • ויבן בצוארו והשביל דיעה • כי הקנה הושםלדבור והושט לבליע׳• ו הקנה ב כ ס ו ת עגולו ל א נגרע ו ל א נוסף י והוושט נחסר נתכווץ נפקד בית מושב י ושם א צ ב ע ו ה א ח ת והכילו י ו א ח ר א צ ב ע י ס וכלכלו י ואחר הזרוע כלו: אן *דע הנע׳ כי דוב מאכלו ת לויםדועהרגלו וידא כי יכול לו ״ ויאמר אוי ל ה ל א ו ת בושה כשיצא דודו להקבילו • • א י י ל ה ל א ו ת ה כלימה לכשיושיבהו ל מ ו ל ו * ומת יעשה כשיקראהו להאכילו י ובכה לבלי חק* וגמר בלבו לעשוח חק ־ ד כ א ש ד ב א א ל ה מ ח נ ה ־ קרא א ל אהובו המשנה י להביא לפניו א ת הכבש אחד חסר הזרוע והלחיים י בהמשך יום אי יומים * הסר משם הקרב והכרעים • ובשאר החרנגולויוהדגיס המבישמ<* ובששים ה ל ח ם והמטעמים • ה ו ל ך ופוחת כ ל הימים • עד שבמספר ש ש י ם י ה ו ר ג S כשאר אנשים • והנער והמשנה שמחים וששים: החודש השלישי ל צ א ת ם מארץ מצרים באו מדבר פרא״שה • ריחן שם בן המלך בנד נהר .טיסה׳ ו ה מ ל ך ארנאי יצא לקראתו בעם כבד ובעושר כבוד מלכותו ־ רבבא אליו-ירד הנער.מעל מרכבתו* ונפלארצהלפני דודו מ ל א קומתו• ו ה ס ל ך ה ר כ ץ עצמו וגולמו י ובשתי ידיו הקיסו • וכאשר דאה זהר ק ל ס ת ר פניו וטיב טעמו • ברך ברוך שככה בעולמו ־ וישלה חגער א ת ירו ויקת א ת האגרה • ע ל חיקו ת ש ב סיגדת ומסוגרת• ו נ ת נ ו ל ד ו ד ו ד ^ ך ב ח ת ב ^ ב מ ח ת ד מ • ו ה מ ל ך כ א ש ר ק ר א ה ג ש ח נ ו פניו ורוח אין בקרבו כי א ה ב ת ערלמ אהבו* ו ל ע ת ה א ו כ ל צוה ה מ ל ך דודו י לשים ל ב ל השרים ל ח ם ל כ S א ח ד כפי כבודו• ולנער בן אחיו לבדו• כפי שיעוד מ א כ ל ו ה נ כ ת ב ב כ ח ב אשר בירו׳ ו ה מ ל ך ארנאי והמלכד־; ישבו לצדו ־ והנער ל ק ח בשחי אצבעורת מ ה מ ט ע מ י ם ושאר דברים׳ כמשפט הגברים י ועיד מ כ ל מ א כ ל ומטעם • מ א ן ב ל ״ ע ם ־ ו ה מ ל ך והמלכד? חשבו שכבש א ת ת א ו ת ו ־ מרוב חרפתו וכלימתו * ויהי בבקר לטהרה ו י שמו לו לבדו במספראכילתו־ ו ה מ ל ך אדנאיושגלתו • יושבים ב מ ח ב א ל ד א ו ת טה ת ה א אחריתו • ואתרי אשר א כ ל ושתה קרג< 1ל א ה ד מאנשיו הפדתמים י להסיר ה ל ח ם ו ה מ ט ע מ י ם • כ י ס ב ת ה ד ג ב י ר ה 3ה כ צ ד 1י , ו ה מ ל ך והמלכה ת מ ה ו י כי ל א ידעו מה ה ו א : כ ל י ל ה ההיא בא ה מ ל ך והגבירה א ל הנער החדרה• ויאסרו אליו דבר -אתה עמנו ונשמעה• הגידה נ א אלינו ונדעה• הגרה כ ת ב אשר ה ב א ד ת ע מ ך ל ב ש ח ך , י י ^ ן עדוי* אטךואיך כבש׳ ת א ו ת ך י לשנות הרגל נ ע ר ו ת ך ויען אליו אדוני ה מ ל ך ו ה מ ל כ ה ה ת ס ח • ידוע ת ד ע ו כי מ צ א ת י ח ל ל ב א ד מ ה • והו^לבות־יחכמד־ז׳ ועפר ^ א * <5ג לת5 פרק סדר חעיות מאמר סכ לד״םחדבר*םבהווייתך תמידי ן כסדרן ומוספיןכהלכחן־ ו ה מ ל ך והמלכה חמהים ^ ד ק ו ת חריפתו ־ וגודל ח כ מ ת ו י ונתנו לו א ת ה ב ת החשובה לאשה : )ע״כ מספל איומה כנדגלזת(: ,פו ורכב טל ^ , ^ ל * א .א 'יו ־ g » 03ללקלק הממיר ומעייל על שפת הנהי זכל שאר העניק הוא אך למותל• ועוד קשה בהזלחן לו אלנז מכוערבייתר למה הפליג כ״כ המאמר ל ספר בגני ת 1לומלשה»ה מכוטלניותל כי מסהיה נלאה בעיני ז׳אלעזרמכועל זיו שיזכירו בזכריל׳ מלמ!»• למל ל״קחכחס וזממלמת זכו׳•.ע״קכיק שילע שחטא ילל מן התמזל וכוי ־ ונילמ היה ותר סיגייליבתתלה שהיא חטא גימליעון פל»ל» שבא די^עזר בן שמעון מ מ ג ד ל HK^JS לגנית ילקנתל וללבן » » הבליזת זכ״נ1 גדודמביח רבו והיה רכוב hp ל ק } Dtawrvttc 3,,א*ה»0 החמוד ומטייל ע ל שפרז נהר ושמח שמחד־*, מחהחתה0*5ן א**<לאהל» הכופה של גדולה והיתרה ד ע ת ו גסו־־ז עליו מפני שלמדי מהמעשההזח!ה כיריאלעזי למל תודה חודדה הרבה ״ נזדמן לו א ד מ א ח ד שהיד־? י3לגה מרבו וגדר בעדו גדר גדול וגבז׳מא׳ מכוער גיותד אמד ל ו מ ל ו ט ע ל ך רבי ולןיי* כמגדל להפריש מכל התענוגי׳כ׳ כן דרכי החזיר ל ו י אמד ל ו דיקא כמה מכוער א ו ח ו של תורה להיות פרוש מכל תעניג וזהז האיש שמ׳כל בני עירך מכועיין כמוה ך י א״? 0קלאי מגזל גדול • ע״ש המעשה ואמר איני •ודע xkל ך ואמוד לאומן שעשאני כמה ״ ב י ת מ י ׳ וסזאהשכל העיוכי המלמדז םגיעד כלימזמיןמי׳ י כיין שיד׳בעצמי ש ח ט א להועיל ומישלז לללן w 9*09״ tpי w״« מיז׳ טז׳חדזעזויומזחטח למגע ואייל נעניתי לןי ייכיכ^ליזחומל-ל״* יו»ה מכב״ע ומכבש »וסת»והתמי׳גשי^תהחחדית״ ומעייל על מ ח ו ל לי • אמד ל ו איני מ ו ת ל ל ך עד ש ת ל ך שפת הנהר וש״וחסמחה גדולילצי בו שהיה לאומן שעשאני ובו׳ הידה סטיי?־^ א ח ד י ו ע ד שהגיע לעירי תואו בני עידו ל ק ר א ת ו ו ה י י »מח בשמחת התורה הנמשלת לחי׳כדכתי* אומרים ל ו שלוגם עליך רבי רבי מיז* סוד• ״ גל צחא לכו למיס י ואמר שפת ר״ל היה אמד ל ה ם ל מ י א ת פ קורים רבי דבי • א מ ר ו ל ו טיסק בפרכואית התכמי׳ כמי גימטליאית לזה שמטייל אחריך אמר ל ה ם א ס זה דבי hn וחשבינו ז יתשגוד׳ וחכמת ההנדסה שיזלע ירבה כמוחובישדאל ־ אמרו ל ו מפני מד״ז ״ לסער כחהטפין ביס • והס כלם נקראים א מ ד ל ה ם כך וכך עשה לי• אמרו ל ו א ע ״ ג כ פלפראית התבתה והיא שפת הנה׳ ומל פן היה זעתונםה על<3ל״ל שנעשה שכלז מ ח ו ל ל ו שאדם גדול 1 3 S wח א • אמי• ל ה ם בשבילבס-הר״גי מחחל לדיבלגז* 3־f H * «W עב וגסי לפישהייזגיא* לי שלמד מרה ד ג י ל ל ע ש ד ת ^ * מיד דדש רבי *1עזד ל ע ו ל ם הרב׳ילא חש עיד ללימדדק מלי׳היימש״**, יהא א ד ם דך בקנה ואל** יה^ז קשדז כ א ח : נזדיין לי אדם א׳שה<* את הלב כנזכר • כ ז ה ש ח ע 9 ה מ ע ש מ ד ל ש מ ה צ ר י ן ע ו ל ר ה ה ן כ ר ש 3 T i ? n ן ח נ ת ר ל 4 מכוער ביית׳ רצו כו י1יהו הנבי׳בא להוכיחו שלא ירגיל עצמו בכך והוא פיר״שי יתום׳ אמכם נוכל לומר אלס מכיע׳הוא השטן המלאך המו׳החשחו כני הבריות נזלמן לו כלי להחטיאו ולהסיתו י ולכך פתת לו ואחל שלים עליך ר׳ לצה בי אכול ושתה <יטי׳ל3ך ישליילנפשךשכךדדכישל שטן היום אומר לי אטל ושתה זכו׳ ולמחר יאמרעבילע״א • ולא הימיל ל י שלים * ל״ל לא אשגת ביה לאמל שלוס עליך נפשי :אייל ליקא כמה חכיעל אותו איש םייא , כל כונה לר״א בן שמ#ץ שאמר לארם א׳ כמה מכוער בלחה עירך כעורים • רצה בוי כי מגלי כל גגי עירי הס יוכיעליסכמיתז י עיר ר״ ל ע״ד שדרס) רז״ל k בנדרים עיר קטנה זה הגוף ואנשים בה מעט אצו האברים וכוי * והשי׳לז שמא כל בני עירו מכוערים ל״ל הכתו׳ הגוכניו׳הם כלם משיעבדיס יגכנעיס אליו וסריס למשמעתו י על שהוא והס דבר אמד ועל כן הרחיק עצחו מהן עיל מיורם הרחק מ{ סכיעזלןמן הדומה ל :1והשיב לו הםטןעם כחזתיז לןאל האומן שעשאני ר״לשברא אותז הבולא»ת׳ לצורך בני א 07להנאת הטילס זלטובתז 7כתיב והנה טוב סאלודלםו<ז״ל0זבזהיצרהטובמאדזה*צרהרע• להיסתם לא היה נברא יצלהרעהיה האדםבטל »םר»ם ירביה ומכלדבר י ולכןבראי כי לאקהוגראהלשבת יצלה * והוא מרחיקו.ממנו ומשליכו ימין וההדרן כי אמרו ז״ל ג׳ תהא שממל דותס וימין מקרב יצר אםה ותיניק :פיון שידע בעצמו שחטא ירד מן החמיר ונשתטח לפניו י רצהיבו הר3יש בעצחו שאין כתו עתה ככתו אז ונחלש וחס בראשו ובכל גופו באופן שלא יוכל לעבוד הבורא בתורה ובחצזת * הה גרס לו להורידו חן החמר מכל יכל ולא להשתמ׳ בז כלל • ואמרי ז״ל בנזירחהחטא הנזיר שיביא קרבן אלא שציער עצחו הן היין וכו׳ ־ ואומר הכתיב - עוכר שארו אכזרי :ונשתטחלכניז לאמרממול ליונעניתי לן י זלארצה למחול לן י לצהבו * כי הי? בדעתו לקרבי אליי בייתר מן השיעור בחשבז להיוויק זלהתאמן בכת על כן אמר נשתטת לפניי • יאחר געניתי לן חבל וכל לעשות כל בקשתך• •ז לח רצהליזתול מי *8חל כמי שמלן תמלגז לאומן שעשאני ר״ל .שיקבל תשובה על שחטא לצער הנפש וישוב אל יי׳ זירסחהו והיה מטייל איוריו• ר״ל היה ממשיך אבתריה דיצר הלע לרן טייל בעלמ׳ולא עשאז ע ק ר כנזכרשמאלחמה וכו׳ עדשהגיעו למימי ל״ל ט״ד םאמלובפ״ק דמ־מ׳כלמישישלוב׳׳ה בעירו ואיגונ»סלתמולכת^ללגpלfסpל •pללצוגו באפר גאל כ ע ל נוה m Wשיש לאים בע^םהיז ב׳ בתי פנגזיומ אחד בביתו עם אשתו ובניו <משרי5יו במאכליוומשתיו והו^כקרא »3ת הכנסת הגופית בנגד הגיף י ובית ה מ ס ת אמרת זהיאמקים מייחל•נכנס שם להתפלל וללמול ולשרת את הש׳׳י כנגד הנפשהשכליתיוהזא הנשמה י עלכןאחלהחאמל על שהגיע לעילי והיא ב׳׳ההחייחללהחכם והוא בית הנפש יצאז לקראתו כלס בני עילי והם כתות הנפש לסייע י ילקבלו בשלום וזהו אמלסז״ל הבא לטהל מסייעין אותו ק השמים והואהנשחה זכחותיה חן ^שמיםכאמרם ז״ל יקרא אל השמים מעל זו הנשמה וכו׳ • זבעל כרחי הזכלח למחול לו השטן וכחותיז להיותם משועבדים מכנעים תתת אדוניהם השכלי עם כחותיז לכן חסל• חסו שדרש ר׳ אלעזר לעולם יהא אדם רן כקנה ולא יהא קשה כארזד״ל רן כקנה שיהיה רן זגוח »מז יצר הטזב והיה נ<ו לעשות דצזן קמה קשה להתפתמ מי*ר©רע<אלז שהוא קשה • דשה היצר סיב לקנהדכה ורציצה כ ן ׳ללכו ©ל *צר הגוובלה*ת לצון כל הימים מותלהתפתות לכל אמנם היצ״הר נחשל לגובה הארזים מתחת גבהז <תקפו וגבורתו בעזלם • וזהו מאחר ז״לטובה קללת אחיה השלוני מברכתו של בלעם לפי שקללס בקנ׳ םכאתר והכה את ישראל כ א » ינוד הקנה ורמז למכה רבה כקכהרך• אבל בלעם ברכס בארז קשה שהוא נשבר ברות גדו׳ והופכתו על פניי ופוקרתז ממקומו •־־ומה שאחר שלא ירגיל בכן רצה כו י שיוכל .האדם לסמל צער מועט לפישעל להכניע היזותר פמו לההענות פעם אחת בשביע אז שתים או בימי ־משיגה לסגף עצמי בשביל חילוק עונותיו• אבל לא ירגיל עצמו בכן כ׳ ממעט במלאכקשמיסלהייתו נעדר הכח לחולשה חתג בר עליו: . גל&י שאילע הממשה׳בלבי אלעזל על גםזת הלוח שהזית לעתו עלע מחמיו^דובאכמתיפלמ׳דגיל כן *•־ .,.זהעליתיהמעשה הנורא הזה כאן מה שמצאתי בםפד א&דנקלא א * » « ה מ ת מ ת :זן״ל V®Vft־ *היזדבטלךגדיל o w nגחפםתו׳ rwrעליו ר ע מ ו מ א ו א ו • וכאשר הרגיע * ילידי ומרת מדיו׳ ^ ל ח ל י ח נ מ ג ד ^ ברוחי• לשמוע על ו י ד ב ר ו י מד־; ל*שות x9 2 יש ב 1 סעשה להרחיק גסות הרוח ל ^ 1ו ת לגהות מזורו • שלח וצוהו מועצות להמעיט בחיילות וגייסות • עשה ו ל א הועיל שלח ל ו שנית רצים גחוצים ־ להסיר הבגדים הסגוהציס • עשה ולא הועיל עד ששלח ה מ ל ך יבא החכם לפניו * כאחד מסגניו • החכם והמלך טיילו בגנות ובפרדסים ל ק ו י הסיסיםבין הציצים וטבועי מיס טהורים ומעיינות ומיני ערוגות ומגדים׳ ר י ב ם ע ב ם נרדים• ופירוח וצמחים • ממגד ת ב ו א ת שמש וממגד גרש ירחים• פרו עץ הרי י ^ , תמרים • ודבש יעדים י פרחה הגפן הנצו הדמו נים י מר ו א ה ל ו ת עם כל ראשי בשמים ה ל כ ו משם ויעברו א ל המקימות י אשד היו שופכים ש ם הזוהטות י גרף-ש^,יעי וקיתי/ ש ל מימי דגלים בתי כ ס א ו ת • ועמד החכם הגדול שם ס ש ת א ה מחריש ־ ע ל ה ה ד ׳ ץ ע י שהמלך מצטער ואמר ל ו טה ט י ב ה ש ל עמידת• ע ל חםידחון וההקפדה• א מ ד א ד ו ג י ה מ ל ך אני שאלתי ל ט נ ו פ ת ש א ל ה חזיןה ונוכחת * השיבגי ת ש ו ב ה נ צ ח ה י ש א ל ח י מ ה • לכם הצמחים הנאהבים ו ה נ ה ד ר י ט שנהפך ר י ח כ ם הנעדב • לםידחוןרב• זה הנתעב״ ה ש י ב ו ג י א ת ה ה ג א ש ת א ת ד י ח נ ר ש ח ע ב ר ר ת א ו ח ז ־ ז במעבריגופך• ו י ס פ ו ק ה מ ל ך א ר ת כפיו ויקח מוסר ויחי מחליו :ע״ב בן א ד ם החבונן שאם היית מוציא מפיךהמאכל כשהוא נלעס כמה היה נ ת ע ב ואתה ו נ א ל ה ובעיניך נמאס י ו א ס היית משיבו א ל פיך היית מקיא כ ל אשר א כ ל ת מרוב המיאוס• והנה ה מ א כ ל ההוא כןהידתבראשיחו בפיך כאשד היד־ :אחדי צ א ת ו מפיך י ל א התעיב א ו ת ו כי אם דאות עיניך ומחשבות רעיונך * ואם בטבע יפתה הדמי\ן ויפת אליו הרעיון • הירא א ת דבר יי׳ יש ל ו להזהיר א ת שבילו ושכלו י וישיב לבו מה ה ו א ל ב ל ת י רום ל ב ב ו זלא יביט א ת מ ר א ה ו :ע״כ כפ 3 פיר^י ע**»7לי3ו הקיז דס * בלא דתזחא מלה של סיס• ציציתא ניצוץ• חאפותיה חתיטס^ באסקוטלא־ באגודל כלימרבאצבעו: וקשה לתה לא התפלל על מזונות כמו שאמר יעקב ונתן לילחס לאכיל וכי׳ והיה סי לי לאלהיס• וכרבי חנינא בן ד;םא בעי רתמי ושדי ליה כרעא דוהב׳כדאיתא בכלק זה* אלא י״ל שהיה ירא שמא עכו לו מזכיותיו ויקבל שכר עול׳ כזנה למאמרייג נלדית אכרםייח שלמולו ציני׳זעזי הבא בעילם הזה י והק״נה למה עכב על ל ב י אלעזרבןפדח ה ו ה ד ח י ק א ל י ה ידי חזימתיו ההכקתיית כדי חייו והלא מ ל ת א ט ו ב א עבד ם י ל ת א ולאהוד. היאית׳ מכרנס מקרני ראמים עד בי0 ן י 4 כינה* ונפרט לאיש חכם יתסיד כמיהו* יי־לי ^*'ח״ונותיו נריזח י אלא הק״בה נתחיה לתעלת צדיקים והממידים :ז»י4 לא רצה להתפלל שלא ינכו לומזכיותיו - וכשהיה מדוחק בתכלית הדחק אז אחלעל אימתי אזיל בהאי דוחקא ־ והשיבי הק״בס שנולד במזל כ ן • ואי אפשר לו לשנות מזלי כ״א גהולדו כעס £נית • וזהו ניתא לין דאתריבהעילםר״ללשניק טבע המזל • )אין צ^ן בעילסכ״אלצזרן גדול כמו מקרות האבית בשביל ^.מהשליח׳ הי צרך לשנות מזלם • או לעניין מ ציה לבה כליויזאגפ״ק לחולין בעניין ל פינחס נןיאיל בגינאי ה, ל י ה מ ד י ל מ ט ע ס ׳ א ש כ ת ב ר א ד ת ו ס א שד«א לפומיה ״ חלש לביהרנייס • ^ w t e a » W t p ^ ( ^ ך ^ ן ^ מ ^ ^ * ביה• 0א»יתי׳ • פי אחיגרא־סרו ליה מ״ט בבי מד והאיךגפיק צוציתא דנודא מ א פ ו ת י ה א ׳ ׳ S דחזאיי שכינה י ואמרי קסיה עד אימתי ארבי .ןאזיל nj7־ ת ע י ת מיק סדר תעניות אלו מאמר סג סד בגינאי נהרא שהוצרך לשנות טבע החים עבורהחציה רבה • אבל בעניין אסל לא כי הק״בה אוהב טבע היא • ועניין י״ ג נה״רות שהרחולו ע״ל שהראו גס לרבי אבהז כדאיתא בחלרש אלה הלבריס לבה מעשהברבי אבהונטה למות יהראולוי״גנהר< אפרסתלן• י אתר רבי אבהי אני איזרתי לריק <גער<< וכי׳ י והקשה רבי ש״ט בפרשת מחי יז״ל בזה החלרשיש ספק גליל והוא אין לא היה מאמץ ר׳ אכה נ שיהיה שכר לצדיקים בעילם הנפחות ואיך תחר לריק .יגעת* אחר שלאה ׳״ג נהלי ואץינ -בהאי רוחק*< • ואמר לי גיח1י* לך אפרסמון י ולמה היז כזלסמאפרסחון• דאיחריב׳לעלם׳והדראברייה וכו׳ ואמר לי וחפפל'״ג ליקא :ותשובתו בצדו כי אדיב׳ יהיבנא לך לעלמא דאהי חליסר נהרי רמשכ׳ ר׳ אבהו היה חאחין יתר יזזילתי בעילם אפרסמא דטענגת בהו ונו׳: הבא י אבל כינתו היה כי חאחרשראה כל הכביד הגנוז לו אמד שכל חה שטרח בזילת החכמה והתבונה היה לריק כי לצ:נז היה שכל תנועותיו ועסקיו יהיו מגמת זה התכלית או יאמר בי רבי אבהז היה עיבד הש״י בעבור גודל מעלתו יגדלו ולא לקגלתשכר או פרם־ לכן אמר לריק כלומר בחנס חבלתי שוס קבלת שכר: )וכן א י ת א בפרק המדיר רשב״י הוה יתיגאתלןסרדחכי דפיזא כו׳(: וכתב מהר״׳ כהן בשס הרב המורה ח״ב לת״ה שחדריגות הנבואה הם ׳״א• אתנה שידבר הש״י במראה הנבואה לא השיג נביא אל זה זולת משה רבינו ע״ה י והיא מדריגה י״ב • זןמסה רבינו ע״ה כתיב לא תוכל לראות כני כי לא יראני האלם וחי י.ואחלו לז״ל אבל במותו ילאה א״כ היא חלריגה *"ג ואחרו שאלה השלמיסזכו במותס לאלם הי״ג מעלות עכ׳׳ל: ובדרך אמונהמאמרג׳ שערה׳ כתבח״ללחזלי׳׳ג נהריאפרסחו׳רצה שיהיהקייסנצחי בעונג ההואעל שקיים»״ג עיקרי׳ והאחין באמונה שלימה בי״גמציאו׳אשר השיגו בת״ה׳ונשארו עש אותה השגה • וכן כשנכנס רי״בללג״ע שהיה מכריז אליהו פנו מקים לבד ליואי אשכחיה לרש״בי להוה יתיב אתליסר תכי פזא יכו׳ • ר׳׳ל שהיה תשיג בהשגתאלוי״געיקרים ־ או ׳״ג מדו׳של הק״בה וענייןאפרסחוןהוא דבר שמרית טוב לרמוז כ׳ הגשמה בעודה בגוף נהנית מרית טזב של מצוה ג״כ בעולם הבא תקבל אזתז ליס זתהא נהנית מזיו השכינה נ 1 , , ו ק ש ה .לחה היה מ ט ל י י ג י /ס * * * ^ ^ פביכ י ל לשהיצרן לשנוק סבע העולם ללא צורך גדול: ומר»לו«ענ״ןדלי יוסי דמןיויןרת שהעניש את מי ע״ז שהתבשל התאנה שלא בזמנה להאכיל לפועלי אביו • ואחר לו בני אתה הטרחתאא קונן להוציא תאנה שלא בזמנה תתאסף בלא זמנן כו׳ כדאיתא בפרק זה ועוד קשה למה אמר ר״ח חי שאמד }שמן וידליק כל• היה דיי שיאחר שידליק התומימםלזלהזכ׳׳השחןגט״קשאח׳שאפי' . . . אחרים הדליקו להבדלה חתנו אין שייד דיש לתשיי? ומה ל«*יו׳ לני חט* למי * י ו מ י ש וידליק יאמר לחומץ וירלית * ו ׳•׳׳•י • (1׳ft הצללה בע׳שהיה לו לותל אחליט הדליקו כרית של שבת: בבתו של רבי חנינא בןדוסא filPyU כתורת העולה כתב פלק י״טחחלק שהיתה עציבה בערב שבת י ^ ,׳'לוילמי*מן לצדיקטובתו ? ד ל ח ד ב י ח נ י נ ^ ל מ ר ז עציברז אמרה לו הנמשל;ל*זןטול/.קלכתיבטז5משמינו '.",...לפי;'*.', ״, \ p .יאמר לרשע הנימ^לל^ומן'וידלינןלכייז ״ '־״ f PTי יליל שיקב! חרםתן ו#פיע עליו חטוצז • וענייךהתתל 3לבתו כל של שמן וכ1׳ ^ כ״ל א ש מ ל ש מ י ז ל ו mJi תע׳נית פרק סדר תבניות אלו מאמר סד פה ל״ל שעשתה איזז מעשה שלא היהדאויוע״ז היתה עצובה כי הרשעים מלאי׳חרטית• ופתלןבתשזנין יבקש עליה רחמים שחיחץ שלה תדליק זק היה עד שהדליקי ממנינר להגדלה ״ יוחלו כן נדלן מ* •שנתקלבז חעשיה והשגגות נעשו לה כזכיז' לפי שנתחלף לי כד של שמן בכד של חומץ י ׳צגדשאחרי׳לקחוחוסרמחנה והדליקו נרית ^ ן וידליק יאמר , ן ק ,ל ל • , 3, $ן א ל 3 הבד ט ח דש ט ה ז ר 3י א חן צ ה ב ו כ < החותן ולוה תלה המר גשיין י ידליק כשם שהשחן ידליק לאתרים שיבדלו בין טתא לטהור כן החוח׳ כחהכ׳ עכ״ל: מ ר ד ב י ח נ י נ א מ ע 1א מ ר שמ לחומץ וידליק • וכן היה דולק ער שהדליקו גס אחדים ממנו להבדלה ע ״ כ : ימעשה בבחו ש ל רבי נחוניא חופר שיחין שנפלה לבור עמוק באו והודיעו הדבר לדבי חגיגא בן דוסא שעה ראשונה אמר להו שלום שעה שניה א״ל ש ל ו ם שעד .שלישית עלתה• א״ל בתי מי העלך אמרה לו זבד א ח ד של רחלים נזדמן לי וזקן &חר מגהיגו) פי׳ אלו שליצחק ואברהם חנהיגו • ( א י ל ובי נביא א ח ה ״ א״ל לא נביא אני דלאבן נביא אלא אמרתי דבר שהצדיק נתעסק בו יבשל בו זרעו: )חירושלחי דכרק בתדא דיבחות ( •ך^׳ו אינשי נימי ר״ל אשתי כלומר היעה •כעורה • קא מיגנלרא* גסה רותה עליה: בספרמתי״ל יין כתב £ן ן .המאמרןמנעלהיותבפשיטזטאיןשייןלזמר כהרף עין היה משנה אותה תשתרוק ליפמ י»?הל^עין י/קזור }שחלזלית* ילנ״ק אמר שקל החן והגל היופי ת׳ית ביותר גזהריס-בוה כי אשה :״נ<£#ר^מ *תתהלל :אלא לצה לומר כי כונה ליי*ימלתתיפה תנה זפתיצת׳<ו׳ תתזי׳לשתיייית׳ותזיי׳ג •*מזם״ןלהיית שזה התלחילשל רבי יצחק אולי הין- 77 י כ נ י ש י י ה ח נ ה י ד ע מני הוה שכיח קסיה דרבי יצחקנא •אלישב אמד ליה רבי ל א מקכל*א עלי אי1שי ביתי י ? VVמה שמה אמר ליה חנה שמה״ א מ ר ת ת י פ ה ח נ ה ו נ ת י פ ת ה • א״לק& *גנדראעלי• אמרחחזו׳חנהלשחדוריתרן וחזח־זחנה לשחרודיתה ע״כ: °י ™*™ ™P שתנה היתה חקנאה את פנינה צרתה עגיל ה כ נ י ס כ י ל י ע ׳ < כ קרא שחה כן•.ואולי דבי מני היה בזזו החדה בתכלית לקנא כל אדם• ללןאחרתתיכה חנה רצה מ שלא »קנא כלל אפילו במקום שהקנאה יפהכחי ^ P i w c f tתלבה תכמה * וחזר ואמר ^^FJ£מד.£הpצאהחלדה בווהלכה להואינימקנא *ידאעילילמנ?«!| W ^ w ^ j ^ p oמב^זןק ^ ^ ^ ^ ^ ) ^ ^ ^ י ^ ^ /י ת ׳ ל ^ , טוב <ילגכ־האל^ר&י^יקי בתולה והתפתה קנאת חיש מרעהו תעשה זאת: בדרך אמונה סער ב׳ מאמר שניכתב ודל^א שיהיופל הדצריס הצחצאיס תכלייו חזק לסכל* שום אדס כי זה כבד הקבאלימ»ל<פו.אבל כי לשלמותו אשר ממהות טבע הדברים היותם ע*פליסל5לם • הנהכלםצריךוראוישיעבדוהו'ש 6שהואבשליי׳זואז מסתפקזלאהיותודעבלחהםכ* !5ובע שליידיהביאגלהבאין ולקחת הציר^ לחזוני לא יואל זזהז הנינא בני־ליו בקב מרובין מע״ש לע״ש % שהיה; י»כס בעייוני וחיקלכמו שנודע ממאמליו וענייניו וכמו &שאלה לז אשימ וכזי :זהכזנה להס ליל מ י י יזם 3 ער תענית פרק סדר תעניות מאמר סו , זה החכם ה»ה מאוכלי בריאה כללן ב!.-לי טולס הנא בשלחן של ג לגלים ״ זהוא ההשגה אשל רה ג* ח׳קי המציאות ואתיה לי אשתווהוא היצר הלט סחפתה שיניח יוחד חן החכחות או מחלקי ההשגה * ונזיין השתדלותי בה שיש זלל בעסקי הע״הב * ואז יהיה לו חושכל גס בע״הז ״ וכן עשה וראה בתכוחו היות השגתי אשר מחנה יאכל חןוןנפשי בעולם ה*א רעועה׳ כ׳ יחסר חחגהרגל אחד יחלק אחד 3tp רתמים ישב בהשתדלותו הנחרז לעיין לאותם החלק השלישי אשר הנית וחזרה יישלל הי״לס ניזון י ^ ; ^ י יייי ** י יי לי'יי מיוייל שלחנושליחה• וגדילהנםהאתרקיתרמן. הראשון י כ׳ ירידת האדם משלימות העיון רב יהודה אמ׳ רב בל העולם אינו אמר להיות נפתה אל התמריות ה ו א קל מאל• נ י ן ו ן א ל א ב ש ב י Sחנינןיין בני י אבל בהיותו עסוק ומשתדל בהשתדלות ו ח נ י נ ה בני די לו בקב חרובין טערב שברת גשחיוחמתה בהס שישוב זיעל׳בחושכליו לע״ש :דביתהו דרבי חנינא בן דוסא הורת ויעזוב חתיקו׳העול׳הגשחי וה רחוק חאד* רגילאכלטעלייוטא דשבתאהוה מחממ**- ולא רבים יחכחו • ולזה צוין השתדלזת חנורא שדייקיטרא בתנורא משום כסופןיי*• נמלץ :עכ״ל דרך אחונה ז״ל: הוודלהההיא שביבת*י«בישת4יין אםרד־ז • ידעינןדמדילית לה אטאי מהטמא תנותיין. בפרדס רמוניס פת׳ בעייני עיילא ואזלא טרפה אבבא כי חזית׳אכסיפא הכיסים אקלנ1 אתרחייע מינה ועיילא לאינדרונא )כי׳לחלר( לחפש־ ובפרטלםלחיםבתכליתבר׳חניב' לה ניס׳ מליא אגנא ליש׳ ותנור׳מליא ריפתא בן דוסח • אמנם חה שצרין כונה ענין אמר׳פלגית׳נ־לגיתא חזי היכי חריךליך ריפת׳• השלחןזהלגלים* לעכיזה העניין הים אמרר ,א ף אני נטי להבחין מרדד־״ נכנסתי • בחלים* והיא שזה החכם זאשתו שאלו תאנא אף היא נמי להכי נכנס׳מפגי שמלומד׳ עוש׳חאתהש״י והש״ינתןלה׳ איהבטיח' בניסים היתה :זימנא תרא אמרה ל ו דביתהו עליו זהס לאו בחכחת׳ או הוכי׳השם בחלו׳ עד היכן ניזלונצער כולי האי י אמד ל ה ומה שהעושר איננו מעלה לשלח׳ם אן יזיקם אעשה• אמדה ליה מטיבותיךדגנז׳ ל ך לעול׳ כשיטלילם חהשיב חהשבכח׳להשיג * והוון ושדו הבא בעי רחמי דליתגו ל ך • בעא דחטי שאין אדיזזכה לשתי©לתנות • יאמרהחפ* אתחזיליד־ז ליה כרעא דפתורא דדהב*־* ״ יותר קל שיכנס הפיל בעין המחט משיזכם ראיות אפתור<4 בחלמאכלהו צדיקי אכלי העשיר לג״ע :ועניין השלק היא עולם א ^ ה ל דליח אפתורא ל ה ת ל ת א כרעי ואיהו הבא כח״שה זה הסלחן אשר לפני •י׳ ״ עליר־ז רהטי בעי לירה תרתי כרעי ־ אמרה והשליש רגלים רתז לשלש עולמות שמתעל' מלאךושקליה א ת א רתמי נכש הצלי׳והס עולמו ועולם הגלגלי pדלישקלרה3י בעא ' H v u SUKHהנס האחרון יותר מן הראשון ועילם המלאכים י ורממ אליהם שאילו הי1 יגמירי מן שמי׳מיה׳יהבי טישק׳לא שקלי ע״כ: להם עישר לא יזכי לעלו׳ לעולם המלאכי׳ ״ וכאילו לא יזכו רק לעולם הגלגלים• וראם איךינ־ילהיזשלאלהנמשל• אמרו כלהו צדיקי אכ^יאפתולא לתלת כלעי ולא אמרו ארבעה כשאר p!tf*Jוכאשר השכילו זה שאלי מהש״י יסיר מהם העושר ההוא• ועם היית םגוילת הש׳׳י לטוב לאתשתגהכמ״שירמיהולתנניהק עזור כה אמר יי' הנביאים משר היו לפניך חן העולם וינבאו טל י* ייייז י*ל חיילכית גלולות למלתחה וכי׳ הנביא 5יצבא לשלום בביא לבל הנביא יודע לבד הנב אפל־ סלמי"י לאמת ־ הזליע לנו שהבטקת הש״ללטובה לא תתןןל לאאולבשופ צל כמז המותקז נלע ט ל 9 3ג ב י ן , 5זרצי xt מיי 1י דרש שלדון ש ל ג׳ רמ ס וכרעא דרהבא >די=יז :בלעי כיבתשיבהתחזיר לאחזרכענייןניניה • אחנההטונלא• וזהו שאחר גחיוי מן שחיאוזיהכ יהני חישקל לת שקלי• יזמנם לצזרן הדבקים גז ח;נה הדנל להועיל ס * ו ל ק כתל יעקכ חעשו ־ עם היית שהבטיחו הש"< לטיבה כי כתלאןלייגיוםהחטאוישנהוהש׳׳ילטוב׳לו לעתיד גענין זה :ועניין חל׳ תאגנ׳ליש׳כןנדח׳לאות׳אש׳ • חי חכש׳שהי׳כן בכוע׳כענ״ן הצרבי׳ואשה אחד חבניהנביאי׳עכ״ל: ו ל י נראה מעשה שהיה כ ן היד ואין חכקבק וכינה • רק אמת ואמונה • כ ד ר ך החסידים החלוי׳דים מישיש כמו רבי פנחס ק יאיר בגינאי נהרא ־ ודומיהן ורצון יריאיו יעשה זכו׳ועניין השלק ע ידן לשק לבותינו זכרונס לברכה שלא יהא שלחנן מלא ושלחן של ר כ ך ריקן׳ ועוד אמרו בשראשתינא •אכתולאללהגא* זהרבה מעות יש לי להרצות ואין שלחני להרצותס יכלם ביאורם תירה וחכמה:. החאחר קשה מאד מכל הצדדיםלאשינה שאמר לא הידי״ט לישראל כ^ כ וכט״ו באב • דבשלמ' זה י״< הוא יים סליחה יכפל• וגס הוא דרן בכן ללביש׳לבנים כמלאכי השרת אלאט״ובאבמא* היא שהסיה ל#״כ • עיק וכי בי״ כ חלות בין הכרמים ישיאליס באנשים י והלא אין פרצות גלול חזה * מפמ<1שיל3לועס הבחורים דברים כאל י ־ ובפרט ביום הצום הגליל ואללבא צרין לפרוש כל אחל « ^^.,״י•• . ,״ s,11 מאשתו • או מה טעם ד׳ חשפתית היו ו 1׳ ליש לנישואין וכונ׳לת«5מרל (5היו י״0לישהזכט׳׳וב>1ב וכי כ• . ^ S Z ^ X ^ **י״ י ־ '* ° ™ ' י והחליש הסו' וסלל עביליתיי וכפריתייהיי״ " ' טמ rגליל והכרחי להם? והנהרסות מתון מצבן אל עניינם הראשון « ^ * ^ , . . ,״, , , , . ^ ,׳ היוםההוא:שית יום בשורהל , ^ ^ ^ ^ . ^ ^ , , כאגלי• כ ע נ י י ן ׳ ייחאן י ש ע ר ל י 1י ז ז ח ה ל ה ס כ ת ב כ כ כ מ ו ה ג ל י ל ש ה צ י ה נ פ ש ז ת ה נ j ל w ע מ י נ W י 7 ל ז ע ת ש ח ן ל ת ק ה ןבו הש ב ע י ע ד 2א ר מ ת w ט ל ? נ ץ כ ע ל ״ ? ל מ ? ן ? ) ״ ה 1ל ״ י ן י ; ש מ ? ש ז p כ ב ת ת < ל ה ש ס ש ל ה ל ל י ג י ן ת ל צ ע ל א 3י נ ן ח ץ א 0ך רש״בג ל א ה י ו י ״ ט לישראלפט״י ב א ב רפירם חפפידיס שבהם בנית ישראל יוצאות בכלי לבן שאולים כדי לבייש למי שאין לו • וכל־• ה כ ל י ם מעונין טבילה ובנות ישראל יוצאות וחולו׳ בכרמי׳״ ,״ , ,״ _ . « ,״_w ^ ~.״.״״ ״ 5ט ה ^ א י 0ר י ת * ח י ר ש א עיניך וראו־ז טרה א ח ה ב ו ר ד ל ך א ל ת ת ן עיניך בנוי תן עיניך במשפחה • וכןהוא א ו מ ר צ א נ ה ודאגה בנות ציוןוגו י ת נ ו רבנן ד׳ משפחות היו בירושלל יפיפיותישבהןאימדותתניעיניכסביופישאין אשה א ל א ליופי י מיוחסות שכהן א ו מ ר ו ״ ת נ ו ע י נ י כ ם במשפחה • ש*ין אשה א ל * ל ב נ י ם ־ עשירות שבהן אומדות תנועיניכ ב ע ו נ י ו ר ז ועניור .א ו ם ר ו ח קחי בממיך םקחכם לש ש ,ו ב ל ב ד ש ת ע ט ר ו נ ו ב ז ה ו ב ק . . י s ^ עכ״ל :ונ״ל "םלכ!׳ הי! כנ ות ישראל יוצאות ושמח)׳ומלות לכי שאין י צר הרע-כיום ^ ו י ו ה ק ל י ם '•nam כי כלם לבושיס לבנים אחד אנשים ואחלנשיס כלרן החלחכי» • 0גס'גי.י0גו״ו באב שהותרו לבא זה בזהיוסשהיתרושבט בנימין היו מתעטיכין לבנים ושחחים כי הואי מלביש מורה על התשובה כדכתי' בכל עת יהיו בגדין לבנים ומשוררות גשיריהן וחזמרויבזמר והללאומרותכן ולא בפני הבתולי׳ לק כל אתת ל פ י דעתה אומרה ב ל ג ה ג ן • עשירית !עניית וחיוחסיתכל אחת עושה לעצמה ביר הראוי לה זנכיןלפידעקהימחשנתה ולכךהבינוניית והעניית אומרות•בשיריהן אין לנומה ליתןלך וארגיז קתו תקתכם לש״ש יתעטרונו בזהיבים • אבל אינן אמירות כלל בפניהבחורי׳כ׳ בנית ירושלים מצויינ״׳ ^ ' * ס י ו בצניעות וילאת אלהיס על פניהן :או נפרש ע״ד הדרש כנסת ישראל אומרת כן הנקראות '**ין *יקחציייניס פתציה חילה ציצית ותפילין אוחלי׳להק״בהבתור שא עיניןאל תתן .ן יופ» האוחי ובנסגש ע ע ב עז תענית פרק ג פרקיס מאמר םח <כנסכם חהבסתן עינין ביחס משפחה זהס בניאבלהם»צחק ייעקב לכך הניא הכתוב צאנה ולאנם »נות צמן וט׳ ניוס חתונת״ו חתן יוילה ובייםשחחת לבוזה ננ»ן נ״ה שיננה בחהלה ניחינו: וזכונת בזה החאמר עתיל הק׳׳בה וכי׳ חתול היא ל3ל מנול שגיב סב»ב לצז נו פתהי׳ ההכנה בפלמית מכל הצללים חבלתי סוף וק׳ן כדלן החול שהיא עגול חבלתי שוס קץ זתכלית׳ ״*^ והק״בה ביניהםבג״ע זחלאיסבאצבע וכו׳ לצו בו שילחו לאייה שכלית נבואית כאילו כל אחד חלאה •באצבע* וישיגו חליתיו של חקוסב״ה בשליחות לבי ו»אחלו.כאשל םמענוכן .לאינו ׳לצה כאבל שמענו מפי הנביאים שהיו מלמק הצורם לחצרה שנאמל ודתית על»י,כהלאה אלם * מגל לייתולשעתיי לת׳גהליישית לשיחים'• כן ראינו וזכיני לראות ילתזות בניעם ה׳ *}/!J}•?.רבי אלעזר עתיד הק״בהלעשות כמו הנביאי'* וכלגרסינן בירישלמי דסוכה מחול לצדיקים והוא יושב ביניה׳ רבי ברכיה אחל עת׳ל הק״׳נה להעשי׳לאש בג״ע ובל אחד ואחד מראה באצבעו שנאמר חולה לצדיקים לעתיד לבא חה ׳טעם שיתי ואטיביו׳ההו׳הגה *1היגו זה קוינו לו ויושיעגו .לבגסלסילס והצליקי׳מראים עליז באצבע זה יי׳ קוינו לו כגילה ומומחה בישועחו: ואוחריס כיזהאלהינז יכו׳רצו בו שאז בזמן הגאלה ישיגו כל מס שאכשר להשיג יזן ) 5ןייג$ו בפוכה בירושלמי ־גםננון זוחלי( השכינהוחולה לשון עגולה וכל דבר עגול אין לו סזף ככדור כלוחר באין הפסק תהיהאותההםגה לכן הביא ראיה מפסוק שיתו לבכם כלומר ״תנוילב וילאו החכמה וההשגה כעניין שאמר החכם ולבידאההלבה תכמה ודעת״ ומראים עליו באצבע רצו בו שיהיו קרובים אל ההשגה השכלית וכאילי חראין באצבע ניעהי תורה הנגלים להם בעת ההיא מה שהיה נסתר בעולם הזה כעניין שנאמר ומלאה האק דעה כמיס ליס מכסים יכי׳ יחי שיהיה <גצ* לו הנסתרים כאילו רואה מראה שכינה כי כל הנדבק בתורתו כאילו נלבק בשכינה.שנאמל ןאי־^ם הדבקים בה' אלהיכס חיים זכו׳: ז עיין כירושלמי ל&וכט יש חילו ש שס וביושלת שכלן-י םליק מסכת חעגית וסליק סדר מועדי. ברוך שם,כבודו לעולם ועד: סדר נשים כתובות פרק ראשון *לןישה ;ה המאמר חאדאין ייחס להש״י תארים גשחי׳כמו ידים זאצבעויושחאתאמריגם הנביאים לבלו הרבה כיוצא באילו • זה אינז לאיה כי לבלו דרן בני אדסלשבל •jifoאמנם אלו התכחיס לצי ללקלק בכתיב מחש כחו ידיו או ילוכתיב זכו׳ • עוד קשה לחה למאמרהצליקיס גדולי׳ י " * pfo ^ °משועבדק•ונכנעים להם ואפילו המלאכים כלא«תי/ ^ י 9טז? לימין יבפלמגפלק עלבי פסחים ובפלקאלקגלול״יסצדיקים חחלאכי השלתשנאמלאנה<0ה 4ו5ל»ןלז׳דת<5לנראלהין: י ה ל א כ ל Mה ש ב 0 H ! x מדן םדל נשים כתובות פרק ואשין מאמר א׳ ביררו* אמונה כתג נשתל א' וז״ל כינתםכדי לתת עלוי לפעולות הרציניות על הפעולו׳הטבעיו' וסבת ?ה היות להם יכולת לעשות שגי ההפכים ילזה אמר גלולים מעשה הצדיקים והם הפעולות הרציניות• כי הצדיקים הם צדיקים כאשר יפעלו גרצין ממעשה שמיםואק ל״ל הפעולות הטבעיות ונתן הסבה כי מעשה שמים ואלן והם הפעולות הטנעיות כתינ יל< יסדה יזר׳ן שהוא יד אתל וימין אחד להולו׳כי הפעולז׳הטבעיו דישגדוצי50זיתי׳ וזטיןוס י*ח , *פעלו כעילה אתל א ל 'לא זולת׳ אמנם בפעולות הצליקים נאתר "*קדש אדני כונני ילין• כיהצליקיםהם אשר עשוהמקדש• ואמל בהם ידין להוח׳ םלהם פעילות שני הפכים זייחס אותם אל הי1ל יתברך לפי שהוא סכת הםכזת כי לא יפעלו טבעי הדגלים ללי*״ לצוכז הלצק י»^«#אסדכך השיבו' הגבלי אחד שהיה בד קפרא גדולים מעשי צדיקים ממעש׳ שמים .מגזלבלבזה הדרוש צחה שואה שככר יפעל ו א * pדאילו במעיטה שמיס וארץ כ ת י ב אן* הפועל גטבע שני ההפכים אמר זהכתיב ידי יסדה א pוימיני טפתד־ז שמים * ואילו ויבשת ידיויצרו־ אם ק כגל יאמר ידיו במעשה ידיהם של צדיקים כ ת י ב מכון לשבתי לשין רבויגס כן בפעזלו׳הטבעיז׳ • והשיבו פעלרת יי׳ מקדש יי׳ כוננו ידיך .השיב בבלי כי ידי כת׳׳• יזה כי קרי! ידיו לבעביר אשר יאתר ורבי חייא שמו ויבשת ידיו יצרו ידו צבר יפעל ההפן השני במקרה• אבל כ ת י ב • ו ה כ ת י ב יצרו א ט ד ר* נחמן בד יצחק׳ בכתיבה ידי כתיב להורזיכיהמנזל^אח' •צדו אצבעותיו • צדצתיב כי א ר א י ה שמיך *היא לו בעצה והשכיבמלןרה לעי שהמקל' מעשה א צ ב ע ו ת י ך וגומר ־ מיתיבי ה ש מ י מ *תל קלוב להיותו שם מהיותו עניין ליה מספרים כ ב ו ד א ל ומעשרה ידיו מגיד הרקיע ־ אמד כי יקראידיז י אגל בכתיב׳ילי כתי'• ה״ק מ ע ש ה י ד י ה ם שד־ צ ד י ק י ם מי מגיד * ואחר כך השיב יצרו ופירש יצרו אצבעותיו הרקיע• ומאיניהו • מטר: סל הקלוש כריך הוא רצה בזה כי הםבית ?תתייבות הפעילות הטבעיות עם הרצין האלהי הלבק בהם התנועית השמימיות אשר הם לביתי ולזה הביא ראיה באחרי כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך ׳•את״כ אמרי ומעשה יליו מגיל הלקיע ״־ שילאה הייתן פעילות טבעיית והשיב כי הפעילה הטבעית אשר לרקיע שהיא היזטר הוא מורה הפעולות הרצוניות של צליקים כי כשהם שליחו' ימטיל הרקיע וכשיום?קפך לא ימטיר עכ״ל :ובעלי עמידה בשער 0״) כתב כונס בזה הממחל כ» כל התתאחל בבריאה״מ׳ול במדר»ג*לק* 0אליו ״ יהחתאאדהוא צזרס־ לשלפגיז • ?ליה מטבע הצור׳ לפעיל וטבע החמר להתפעל חיייב שהתתאתר יהיה השליט והפועל בכל אשל לפניו וכולם מתפעלים ממנו כח״ש רבי יהולה ברבי סימון כל מה שנברא אחר חבירוסליט-בחבירו * על שידחייב חזה שתמצ' לכל הנמצאות כלן הכנעה ושיעטלטגעיאל מק האלם למה,שהוא בתלליגה השליחות והציר׳לכלן יפלן הם תתתיו גסלר מלריגותיהן וזהו מבואר שנמ^ארבעולם שני מיני טבעים הלאשזן הוא המפורסם לא דעה ולא אבינה בו אבל נוהג על עניין אחל תמילבלי השקבה כי הו׳הקנאי שהותנה עמי בעת הבריא' י כת״ש ז״ל מ״ר וישב הים לפנית מקר לאיתנו לתנאי הראשון • והוא שיהא נגר׳ונדבק כבתחלה: , ? ו ה ו ןתד מ ן ה ה פ נ 0 fi , ; 4 אטגם הש» היא מנע הזה המעולה ה:וע.ל ברצין ולתינה שכציק אשל הוי( גם כן התנאישהיתנה עמו בונה לםאמד גדולים צדירךם ממעשה שמיס וארץ rty , *1מז טבע הבריאה כח׳׳ש תנאי התנה הקדוש ברוך הוא על הים שיקרע ועל האש שלא ישלוף זכו יחזה נראה שכל תה שמא כם לפי התנאי השני • זעלוה סאיפןשילתזה הטבע המעילה השני בכל האנשים ילכל העניינים משר תמצא יל ההשבתה האלהית עליהם לפי חעשיהם זחה שגעשו אז שנוי גליל מהמנהיג הטבעי קלמיהו ההמוניים כס לפי הטבע המפורסם והנכד להם * אחנס אצל המשכיל י' יזמתבזננים במעשה י»׳ כי כולא היא הכה הוא טבע גמול באחת יזהו עניין נכלא אמת* מאד ביאלוה לז״ל במלרש ב״ל פרשת יקי» המים יכו׳: לבי יונתן תנאי התנה הקלוש ברוך הוא עס היס שיהא צקלע^לכני ישראל הדא ה יא לכתיב וישבהיסלכנית בקר לאיתני לתנאי הראשין שהקנה הקלוש בריר סיאעתו • אחל לבי ילחיה ברבי אלעזר לא עס היס בלבל התנה אלא עם כל מה שנברא בששת ימי בראשית הה׳ןל אני ידי נטו שחים יכל צבאם צייתי * צויתיהיס שיהא נקרע לבני ישראל* צייתי שמיס וארץ שישתקו לפני מפה םנאמר האזינו השתים זאלבלה* צויתי את השמש זהירת שיעמלו לפני יהושע שנאמר שתש בגבעין לום •וילת בעמק אילון• צייתי את העולגיס לכלכל אליהו שנאמל והעולבים מביאים לז לחם ובשל יכי׳צייתי האליותסלא יזיקו ללניאל שגאיןראלהן ש^חדןלאכיה וםגל.כי0אליוול־ צגיתי האיל שלא תזיקלתנני' חישאל ועזליה שנאחל וליח ליכול לא עלת בהון ־ צויתי את השמים סיפתמז ליחזקאל שנאחר נכתחי השמים יאלאה וגומל צזיתי את הדג שיקיא את יונה אל היבשה שנאחל ויאחל ״׳ לל 4ויקיא את יונס אל היבשה :על כאן: ך ן נ ף לואה העניין הזה בעצמו מ י ביהגעחים האלה כי מפגי שהיה לבי יונתן מתאר ומלמהמניין ^ נ » 0עלהמך המןגזךםם בסם לןזנילומל םהטבע הגימל היא שינהגו כמנהגם * וענין הנס הוא שישתנה טבעו סחייתל בעת ההלז ואחל כך ישיב למנהגי• וצורך התנאי מעת הבליאה היה לבללהתלחק חמלזש הרצין האלהי ושנזי באלו העניינים כמו שכתב הרב המורה פרק כ״ט חתי? • לזה •אחל לולבי ילמיהכי התנאי ההוא לא עם הים או עם האש בלבל הותנה על שנאחר שהזאלנל זל וחח)ל אצל הנמצאומ על שלא ימצא נמצא מכלם שיבא הצורך אלין מצל ההשגחה שלא יהאנכון וחזוחןלכל ןטה םיאות לו לעשות בהפך הטבעהמפירםם׳ זןגל זה האזפן.הזא מה שנקצא היום כי הטבע הלאשון מיק מאלוהניןצאות פלךבפימה שסוייגממנו יתקולזחו על •יזין ה£דס והאם ש!ל?!ו והריח דוחפו והמים » ו ? ק י ה ו .ן י ) נ ה ^ א ב ך א ו 1א ^ ג ש ^ ה ג ו 3ןה&רי-והפמו*3שר #-ל זה הוא נם גמולושלול טבעו המיוחל בעונש הא*^«^£$0ומרו תנאי ואת הממשלה 31אנמרו;אל& בצלמנו כלחזמינו מ ' שסכמה סיהיה האלם שזמל צלמו זתמונתו זלמותו המיוחד׳במה שתהיה נקוו השכלי׳חושל טל כל חלקי הגיף: ו!םהענ*ן בעצמידנר בד יןפרא דלעיל מןעגע-לאשון וצובע שגי*הבונה להם שמעסה־ שמים ואלן שהיא הסלול הטבעי המפורסם אינו אלא -ע' 7.אקק ?לת •משקנה מעןעו כלל • אקנס מעשה הצדיקים והיא טבע השני המופלא.ה<זכם-אשל:.נסצא.מגל 9צליקי13בכצהמ»שי׳ החגיעל להם ע״ד ההשגתה האישויע הנה הוא נכתב באמי^גשתי».זי0׳ טהזכליםיעצק שנראי 0מ ג ז הצובע הוא ע5מו לט3ע .מאמת*:המוסבע 3ה.ס גתתלתהיצירה • זעל פי הקנאי שהתנה עליהם כמו שאמרנו • <לכי»ז5פגר תסייגה לטבע הזה המעילה שתי יליס זוכות פאתת :זהשיב איקו בבלי והא פתיב ויבשת ידיו י4לו ^ מ ל קאי^ימיצמטשה הצדיקים שהל׳ בטבע הכשום נמצא שכתוב בן־ והעיב יל! $תי.ב וםיא תשובה י»»ה.לז?זרספעהז5ןכל3רןו «ה'#נזב $אסדאליא ש ג ג ס ע מ ^ מ ם מ ו מ ן יןו ^ימניעומשתמ׳באת׳ י ^מכם אצל הצליקיס נמצאות לול*ליס ימיממ*מ»מש בשתיהן ־ וחזרו להשיג ממעשה ילע י י ק ל י יללאועאס יעמול מהמימן הנ$לא בתולה על זההטבע התכס והעמזדי זקףזזכיעל ?***?*ןמים קאמל1ה<אמ*התמבה נכונה לקיים ןלהעמיד אזחתת 1ה העניין הנכבד מהכתובים 20 ב ב ג , ; מ י ה ז ג י ד ה w ? , כונה למאמר תנאי התנה הקכיה עם הים שיהא נקרע מהכתוגיס עכ״ל: לפרמ אלו חגלחק אמרו חושל באלם אני ומי תישל ביצליקשאני מול גוירה והוא •בטלה :ובמכל המורה ביףל״בזבסיר שערי צדק לףכ״ה תמרו שהקליש ברון הוא גוור נזירה והםכינ* נינה שהיא התשובההמתיארתח״י ־ מיטלהשנחמריי׳צבאי׳יען וחי •פד •וכן בלי םכק לאילן גיסי' היינו שיש כיו ביד מיומי שיהיה משלנו להפן תלת הרוגז יהתסד בקלקול או בכשרון המעשים כזבל יחזקאל בשוב צדיק וכו׳ ונשוב לשעוכו׳: ומוהר אמרו פרשת ויקהל בר״יש ריבי אלעוד בנו • פעם אחת הלכו לכרס וראדז ד״ששישאדהות איכס וירוקא יראה נחש חותר ובא מן החור אמר רש״בי לבנו חזי דגזירתא איה בעלמא • סידאסררש״בי לההוא חויא דבר ואמר חויא חויא לך לאותה חויא דלעילא וחימר עור רש״בי חי בעלמא וכו׳ מיד חתר׳בראשה בחוררז !אולהלה ומא דש״ב׳ שמשא דהרת גהידא יחיור יאמר לבדיה חזי דבטילנא לגזירתך *ה^ד מושל כאדם אני• ומי מושל בירא צדיק שאני גוזר גזירה והוא מבטלה עכ״ל־: ו ק ש ה על זההמאמל למה ציה לגי לבניו ננל אלו השלשה דבלים דוקא• ולמה הקציל דוקא שיהיו כולם במקומי • ומה טעם הוה אתי לכיחיה כל בי שמשי וכוי: כמראות אלהיס כזב בחלקהעבילהא״כיוו״ל כל והמצדהנשת'החזלבשת בגוף לקרזחנז תלאה בו לוכי העין ילאשל תחכיץ כאמל המשלתיס העליונים ישאל צדיקים עם שלא על*אל המדריגה העליונה מאת מכל מקז״י »oo^pi&tגיייןוהו ונו י י ^ r > r t u׳ » » > > t ^^שהציצו- ״ רבנן כשעדת פטירתו שלרבי אמד פפיעגזית© להקביל ולהפיל יהאזד והזיו ״ י־ לבני אניצריך• נכנסו בניו אצלו ״ הביול המעי/ל עכ״ל :ובעלעיקדיט פ״לגממאחיל׳כתבוז׳׳ל עניין הצעיימומ> י אמרלהסהזהמבככודאסכם• נריהאדולק הנמו באשר היה הארס בחייו לזלף אחי־ במקומו ״ שלחן יהא־עריך בםקיטו• מטר? הקאיה והמרים הגשמיים׳ יתפרוד צפשז -י תהא מוצעת במקומו :כלבישמשיהוה אתי לביתיה וכוי: העשות רצין הש״י ותרגיל מעשה כפי טבע הגוף שהו׳הפן טבע תטה להלבק בצויות* עליונית הנבדלים מחומר חשוקק עליהן יאק להייזתחלו׳ולמידזהרגל גזהטאיאפפרלהשיגהתענוג ההוא חי שלא הורגל בחי״ י וע״כ הנפש תשיקקת לשני צמים כאחל* האחל הוא הצלהחעלה • ואת* היא הצלהמטה• ובזה יש לה צעדמכאיגמכל צער&עזלםשיםלה םתיתאזרןמתנגדות «.לו 1וא< אפשל להשיג להמתדמהן״«:היבונתם^צביזםמ^תמ»דחנאד«^יחל*»^פ^0ו^נלהמן מרקיע זישתי^־ים אנ1זדיהי*»ווםךי»* עיין שם • *לזהדגמד^נןלזשז״לזהיותי בחייו נטה לצל סרוחניות במתי שלא היה נהרה תן יעלם אפילובמצגמקטנה וכייעדגי אתרי מותו לא היה לו שום 5ער ב׳ התאוות כי כלם כאתר טובים בחייו ובמותו ט״כהםחוקק והתאוה לבא לביתו יבתקוחז מקום תזרהמיאביןוגתן ל} אלהים שאפילו אחרי דווי« נדאהכאילו משה מצות בפרט לקיים קדום השבת ששקולכננלכלהתירה: : כדרך אטונה גשער דיסגיא מאחל זה דייסכת ב־־טק בשעת פטילתר שללי״בז אמי לתלמידיו כ מ לכלים מ מ י ?מומאה-ןהכעו כ *0למלן קזיףןץ שלא עלצונו גי הסצק הגיד8י»»*ל! סחל׳ ־ . : , מ? ע© כתובות פרק הנושא מאמר ב ההתמל׳ בשעת המיתה זה*טירהה*יא* והחלק החמרי יםאר ערים ייהודה ומכם ואז יהיה מטמא׳ כללן גופות המאמינים האחת״ם אשל יטמאו הכן קברי אומות עע׳׳ח משר חמורים קוויים ואינם חטמאיש* יהסבה מגלי לפי שהבלתי חאחין־בה״יתו ת׳ היא מת כי רשעים אכילו בתייה׳קרי״ס מתים לחי שביחרורן״למן הפסיק האיחל יאתהתלללשע• ולגןחיןהבלל בו במיתתו לחה שהיה בתיזתו )לכן לא יטמא גופו כי אינזאלאגשס ליממי* יהאחיןקשימית ימנלגיפיאבלה גדילה ואז לח יעשה התרשמות גדול ולזה אחר פנוהכליםמפני הטומאה י אמנם אוחלי הכיני כסאלחזקיהו ו כ ו הרצין שיציע הצעה להתלבק בעולם השכל אשל הוא מוכן להתלנק עמי בצאת נפשי חגיפו• ואמנסהיא לעולםהשכלחזקי׳מלןיהודהשהואי״דמלכיסמדודואילן כמו שהעילה השכל היא׳״ל למדריגות שהם בעולם השכל :יהםדו״מם* צו״חח* ח״׳ א״דם* ותשעה גלגלי הש׳׳כל . *< ,י בשלש עשרה חדות כלל הפעילות המוגבלות כי״ג חלקי העולם :עכ״ל: ופרדס דמונים כתב נר דלוק בחקיחו י ר׳׳ל רב מאיר בספקי׳ כחו ליהודים היתה אירה • וכן יעל דרכיך נגה אור ושלחן ר׳׳ל התלמידים כלז״ש זה השלחןאשר לפני ה׳• וגם שיהיו התלמידים אוכלים עלשלחנו י ויהיו ניזונים מנכסיו• זתהיה חטה מוצעת להם־ וגסנר ידליקו להםללחוד כחי שעשתה השונמיתלחלישע •ומ׳׳ש יכל בי שמשי וכו׳ ר״ל לנשמתו שהיתה תוככי על משכנה כלימ׳שלמעלת׳ הגדולה נשאר חחר׳ ייתר זן זנק׳ חשארהחחריס ״ והיה קייס וחן רב שלי* כמנהג* וכמעשה דהנהו קפילא׳דרב נתחן כדאיתא 3כ׳ השואל־ יומא חד אתיאשבינתא רמז להההחלי! ההפסד כי ההזיה וההפסדה שני שכנים שונאים זה לזה וזהו קראאבבא כל זה לרמוז כ׳ כל כתות-הדגוף נמלי תכלית וכל מורכבהרכבתו השחתתו בהכרח • אמרה לי׳אמתיה שתוק דר׳יתיב * רמזיםק״׳התמר והוא אשר כנה באמתי׳סיה כ״כלכב1דהוהיאהנםח׳כ׳ בה האדםחהשהיא • זאחרוישגחאחרשמע ר׳ תו לא אתאשלא להוציא לעז על שאר צדיקיירחז שכת שנשא׳ חן הנפש פנה הלן לו כדק כל חירכב * ולכן נשת< הגיף יכלה • ואחר כל בי שחש׳ רחז שבעת הזאת תתחדש בגופות דחות כח בתילדית עכ״ל: אסנם הרשעי׳איזלו לן״ל עליהם ג׳כתית של מלאכי חבלה ׳וצאי׳לקראת הדשעי׳אתתאומר׳איןשלז אחלהשםלרשעי׳• ואחת אוחלת לחעצבה תשכגוך זאתתאוחל׳לדה זהםכב' את״ערליס; וישי\י»_ עי4 1עולר בחזרשהזה לחה יאתלו עליהם ג׳ לשונות אלו ובלשון זה מאי כ׳ כווני ז׳׳ל איזו הערה • והנלאה <׳ על נפילת כתותיז דברו ועל אבליו עשתנותיו וסור חחסלתו חהשתחש עוד מעוםרומקר׳חשר קרה לו בנפלו עלי משכב סיח הכס.הכמםונה אשכ הפרה בריתו ואסכה לן r • 1א מ נ ס המות השלים לסלול אות< לגמל* על בלתי השאיר ליכיח שארית בשרי זצרראברזוזאאשיבי מסכיביןאיתוגנית קברו• ועל והאתר בסבה רבה ששיכנין איתי למעצבה ונערי המלךשימרילרן ען החיים ילכיהי יישסאלבי' האשפי׳היא האויןריז לדה והשכב׳חת ערלים ׳ודיי ביר ישחילחתתת חקיס שגיכ;כלה ונשמתן נשרפת וכוי :וראיתי עיל כינה לאלי ג׳כתית מספר נדכסתד :נקרא עיר גבויים כתב בפתיחת שגיה זו״ל גיכתזתרחז לג׳עולחז׳שהס חתקייחיןבזכות הצדיק כאוחרמצד׳ק׳סילעילם * ונקראי כלסמלאכ* השרת כי כנס משרתים יחהלליס לפניי * האחת אומרת יבא שלום י רחו לעילם העליון שפם שבההנסחה אלהאלהיסבכלנסיביתיהשלוס• השנית אומית יניח בשלים הוא העול^התתתין ששש שב אל העמי הגוף כשהיה ויניח ש :בשלום ונם ריחה לא תשליט בו י והעילה האחצטישהנשחה בעלייתילחעלם *ינךת דרן שם על כן הוא אומר הילן גכיתו כליחר 3דרן הישר וחתוקן כל״אנוכת ה' לרככם * ולפי שג *ילמיתאלו קייחין בןכיתי על כן הן חקבלין איתיבשחתה בקיום התירה היא •סיד העולה העליון וכן התירה נקראת שלים וכוי • עיד הארין שם ואני קצרתי: , , ה ל ד , ש סליק כתובות ונתהיל יבמות בםד יבמות פרק הבא על יבמתו מאמר ג ם 0כ ת ללקדק בזה המאחללחה אחר כל אלו הפחיתיות הגאות לאלם כשתחת אשתו ראשונה זלא שני ך^ןי או שלישית• ואדרבה יחל מצליח לפעמים בשניה חבואשונה :ועול קשה לחההחשילה ןחעלה בפסיע' • < ^, ן &(ןרבן ב׳׳ה :או למ״ד פסיעותיו מתקצרות ־ או קצרה* פאחרסז׳׳ל פסיעה גסה נוטל חאזל עיניו׳ אז לח׳יד עצתו נופלת׳ ולחה ייחס כילם אל אשתו ראשונה בהפקל חתנו יותר משניה: ל ^ ל * ״ $ן לן »5ה שווי נלי׳ ל $ עקידה כתב שער ל׳ב בזה וב^ל •שמתטמ׳• המאחר ענ ין עיל חשל זכאוחר' ז״ל רשעים בתייהיקלויים חתיס כחז שאחר ה ת נ ס ח ו ת עצל תחיתנז כו׳ כי כשחתה כחייו ואינה פועלת פעולותיה החיוחלות אל הלרן אשר זכרן החכם הנה בחמת חרב , ח ה ח ם מ י ל ש נ י ש י ד י ב ה 3ד 3ר מ ) י ן ז כ ג נ ? ח ר 5 יזל ש 3ח e ש ין ש בית מקדשי ובטלה העבודה החיוחלת אל ל ( מ החלק השכלי והיא מעשה המלית המעולו׳ והמעשים התוליים ואזה שתשן אזר השכל י באה לו הראוי להאיר אחרי זיכוך המעשים• וכן בענייני העולם פסיעיתיו מתקצרות • כי לא יעזל תמנה כראויאלהשלמתן• וכן עצתי הלאויה להתצא בהם היא נופלת: הנה.שגזלו על3.'7עולית י .קנים בתלת השכלי• ושניםיבסלק האמנתי'• יבכילם תסל מתם בהפנןל מקגו אשתו לאשינה הניצלת עחו י זלזה אמלג״כ לבי תנתום אמרלבי חנילאי כל אלס שאין לו אשה שלוי בלא שחתה כו׳ י רצי בו על אשתו ראשונה כשנפקל׳ יזמנו אין לו שמחה כי הכחית נפשיז׳ תתחזקו׳ ומשמחו׳ בהתחזק יבהשמגן כחז׳הגיפניות׳ והעל אלישע שאחל ויהי ג ד׳ ת נ ת ו ם א״ר הגילאי כ ל א ד ם שאין ל ו אשה שרוי ב ל א שמחה • ב ל א ברכה • ב ל א טובה י בלןיי* שמתה דכתיב ושמתת א ת ה ו ב י ת ך • ב ל א בדפדז דבתיב להניח ברברה א ל בית ך ב ל א ט ו ב ה דכתיילא ט ו ב היות ה א ד ם ל ב ד ו ״ במערבא אמרי צ ל א ת ו ד ה ו ב ל א מימה • ב ל א ת ורדה ד כ ת י ב האבש אין עזרת*־־* ,גי וגומר • ב ל א חימה דכתיב נקבה ת ס ו ב ב גבר • דב>* ב ר ע ו ל א אמד א ף ב ל א שלום דכתיב וידער־ן כי שלוס א ה ל ך • כ ל ש מ ת ה אישתו ראשונה בימידכאילו חרב ב״׳ה בימיו ״ •רביאלבסצדרי אומ׳עול׳חושך בעדו• ר׳אסי אוסריפסיעיתיו מתקצרות י רבי א ב ה ו אומ׳עצתו נופל׳ע״כ: ־ כמנגן ההנגןותהיעליוליחה'• וכעניין חטעחי׳ שליצחק• ואכילת הזקנים עם חשה ומזקני :עכ״ל: מעטח באי&יאחד אמר לחכם רוצים ליתן לי אשה ומיוחסת ליואיןלדז ממוןלת׳ לי ־ וגס אין לי במה ל ה ת פ ר נ ס ואני ד ו א ג פן א¥טרךלבריו;או לגנוב ולגזול- ורוצים לית ן לי במקום א׳ יותר ממון א ב ל איכה מ י ו ח ס ח כ ל כ ך אמר ליר־ז ה ח כ ב ז ט י ב *.שתקה כמקים עושר ואינה מ י ו ח ס ת כ״כ שלא תצטרךלגנוב א ו ליקח צדקה׳ ו א ס מן השמים נגןר.ב;יך יהיו טובים ועשירים יהיו קדובין שמתים שיתחחני־ בהם •כיון ש א ת ה ׳ו־כזחר ל ו ק ת ל ש ם שמים כרי שלא ת ח ט א :ע״כל ס פ ר ח ס י ד י ס : פרשת בראשית רבי שמעון הוה יתיב ולעי באוריתא בליליא ד כ ל ה א ת ח ב ר ׳ ב נ ע ל ה • דתגינן כ ל אינה חבריא ד מ י ה י כ ל * ד נ ל ה א צ ט ו י כ א כההיא ליליא דבלה 1 דרש ? נישיאין וכונה לימאמר מי שאין לו אשה וכר׳ פי רבלהאזדמנ׳למהוי לייס׳אחדאגי חופה ב ב ע ל ה ל מ ה ו י ע מ ה כל ההיא ליליא ־ ולמיחדי ע ס ה בתקונהא ראיתיה א ת ת ק נ ת למלעי באודיח׳ •מחירה לנביאים • ומנביאים לכתובים ובדרשוי־ת דקראי • וברזי ד ח ו כ מ ת א • בגין דאלין איגון תיקוגיןדילרזותכשיטד־ז' • ואיהי ו ע ו ל מ ת ה א ע מ ל ת ו ק י י מ ת ע ל דאשיהון ו א ת ח ק נ ח כהו * ו ח ד א ת בהו כ ל ד,הו4י* ליליא ״ וליומא אחרא ל א ע א ל א ת ל ח ו פ ה א ל א בהדייהו * ואלין אקרון בני ח ו פ ח א * וכי pך א ע ל ת ל ח ו פ ח ה א קב״ה שאיל עלייהו ומברך לון ומעטר לין בעמדה׳ דבלה• זכאה חולקהון • והו׳ ר׳שמעין וכלהו חבריא מתנין•בינה דאוריתא • ומחדשין מלין ראורית׳ • בל חד וחד מנייהו • ו ה ו ד :חדיר״ש ושאר חברין^ • אמד לון רבי שמעון בני זכארה חולקכון בגין דלמחר ל א תיעול כלה לחופה א ל א בהדי״כו :עכ״ל • זמם כי דבלי סתר וקבלה אלה הדברים ח״ח ״לפיכן מניה הכור וזיוג לש״ש לדרוש ולוחי חלין ד*וזד״י'# בשעתהתוכהדוגמת יתודאוזיוגא דלעילי! כנזכר במאמר הקדוש: סליק מסבת יבמות וגתחיל מסכת סוטה בסייעתא דשמיא} מסכת סוטה פרק ראשון מאמר ד גזה המאחר טובא• ראשונה במה שמחר כי פתח ר״ל בסוטה וכז׳כי אין תלה זההזיוג Cjr 1לשה בסוטה• זלחהלזקא בשעת פתיסה אקל הכי אין מזווגין וכוי :עולקשה אס הגזירה י אחת של ג״ק ממ׳ יוםוכז • החריצות שקר דוש ל נ י ש ו ל וטעם *ומום קשה לזווגן כקריעתיססו^ שאחר אין מזוזגין אלא לכי מעשיו; זגם יקשה מאמר דח״ק הזכירו שס מנתר ל^י ח$ן ל בחזעד שמא יקדימנז אחר ברחמים זכו׳ זאם החליצזתאמת תפלת הצדיקי׳ומעשיה' הטוביס • א״כ הגזיל׳שקל ואם כמהשתיל׳ הא בזיווג ראשון הא גזזוגשניי למם תהיה כזא׳בשזם זיווג מהם דמה לי ראשון רב שמואל בד רב יצחק כי פ ח ח ר״ל בסוטר־ן ומה לי שני • ומי שלא נשא אלא אשה אחת אמר הכי י אין טזווגין לו ל א ד ם אשה אל>־1 הנה יקבל עול גחזל י ועודשהרי אחרו ז״ל לעי בפרק הבא על יבמתו כל שמתה אשתו לאשינה בימיי כאילו חלב ב״ה בימיו כו* אלמאהראשונה עיקרי ועוד אמרו ז" ל הכל יש חליפין חי׳ן מאשת נעורים ״ ויותר היה לזמר כל זה על אשתו שנייה המזווגת לו לכימעשיו הטובים :ועוד קשה למה המשיל קשוי הז1ו 4לקריעת ים סוף "יאה ל מ ק ספק ראשון ח׳׳ש פ׳ פחח ל״ל בסיטה לצו בו כי פתחלדרוש בפרשת סוטה לא פתח בגנות ן *ק»&זעה ימעסיה רק פתח בהגדה טובה של שבח»אמר כי לא ינולזשבט הלשע וגז׳ ואין מזוגגים * °י״ ל״ל כי הוא גרכ במעשיו שנעשית אשתוסיטה להיות כי אמרי ז״ל סוף חםכתגיטין ג׳ לי קדית באדםעה אשזז זכו׳ • חשל לאדה אתלאשדמצא זבוב בכוסו • יש מהן אשד שיכן היין מן הכום ח ־לי , : ם מ נ ל י ו ד בונה למאמר אין מווגיס אשה «>א לפי מעשיו .׳״יכל וכל • ויש ששותהו עכ״פ ומוצץ הטס עד שנשאר הזבוב לגדו ננוס* ויש ששמן מעט ח!צן » 0הוביב והשאר שותה וזו מדה בינונית* ולן הדבר הזהשל מנהג אדם עם אשתו»ש שאינו מניח לצא *זשתו חן הבית וסוגר אותה בחדר לבדה נשארת גלמודה כזה ששות׳ כל הכוס מד השארות הזכיכ לבלה בכוס• זזה נזרם שאשתו יוצאתביותר • כי היצלהלעגלסק אל דבל האסול גייתר וזהו שאמל . פאן כי פתח ל׳ל בס׳טהאמר הכי וכזי ר׳׳ל לפי מעשיו שנאמר בי ל א ינוח שבט הרשע על שהוא היה גורס בשבט הרשע שהיה חנית יגודל הצדיקים • אמר רבה בר בר חנו־ ,אסן| עליה שנעשית סוטה מרשעת כחותו רשע* רבי pnvוקשת לזווגן נק^יעייס ס ו ף • שנא דאס היה צליק לא נפלה בגירלז לכתיב .אלהיס מושיב יחידים ביתה מוציא א ס י ר י ם ולצליקיאיאנהכל רע* ולכן אמר בעל .בבושדות• א ל חקרי סוציא א ל א כמוציא- •המאחר אין חזיוגי׳לואשהאלח לפי חעשיי • איני והאמד רב יהודה אםדרב ארבעים יובש שנאחר כי לא ינוח םבט הרשע על גורל ק ו ר ט יצירדז הולד ובו '?t<hהז^בזיווג הצדיקי' • :ע״ ל עקירה כתב שער ת׳ ראשון ו ה א בזיווג שני: וז״ל יש c w iשני מיני מיזוגים * האחד החבור הטבעי הנולל עמו והוא החמר ובמ-י]^ג»« זונסיגנין^חי החחובראל הצורה הנמצא בכלאי א, שעליו נאמר זכר ונקבה בראם ויקרא את שתם אדם הוא אשר קראוהו זיווג ראשון • אמנם הזיווג השני הוא החפורםם אצל האנשים אשר יעשה' בחלאכה כי יקת איש אשתיהו׳הזיויג השני כי הוא המאוחר אצל הטבע ואשר הוא שני לכל אדם בלי .ספקוזהו אשר אחרו עליו שהו׳נעשה בבחירת האדם ושיזחינהו האלהים כפי מעשיו אחנס הראשון היא אשר יתזיי׳ חטבעו שיעשה כפי מה שיזדחן גו חכת העניינים שנתחברו בהווייתו הן לטוב הן למוטב * והוא אשר מכר״זין עליו קודם יצירת היולד־ לפי שההכנות וההזתנית הפיטלות בו אז היח זחנם י יאס יזדחנו להיות־טזבית מכל הצללים הלי הוא זיייג טיב ונחמד מאל פתו שכתב החוקר פ׳׳י מהמאמר הגי מספר מלית יז״ל• יאשר לפי האמתיתאוה הטוב יהיה חולד טובי ואשל׳יהיהלו בטבעי ב״ייללי יהיה ־זה לנר גלול וטיב מאל וכוי ילמלנו מהשלצינז אליי מהיות העניין מוסכם בלשונם ובמאמלם ללמלעל החבור הטבע באדםעסשהוא קידם אצל הטבע חן החגור השני המתאחר אצלו להיות יותר חכורסם אם בחהיתו ואס בכלענייניו • יעה זה יובן בנקל החאמר ההיא כי פתח ר״ל בסוטה כו׳ ונסתכל בגנו' המשיגים אותה מהליכי ומכשיל האיסיר הנטפניס אליה אשר טוב לפני האלהים ימלט מתנה וחיטא ילכד בה גזר ואמר שא״א שדבר כזה אשר הוא כ״כ קרוב אלהצלחזו האמת׳תלקרבאו לרתק שתהיה לי לק מצל מעשיו החייתדים אליו מצל בחירתו אשל הצלמת האלם לבקה בהם • ולוה אמל רבהבר בל סנה יקשה לזווגן כקריעת •ם סיף • יראה שכחו שקריעת ים סוף יהלומה לו היא עניין נסיי עשאו טבע העילה י להשכיר ולהעניש לכעלי הבחירה כן הוא חן הראוי להכר»ז מיזו המיולה אל '° טיע אז הזל שיחצא בענייןהזה להושיב ׳חיליס ביתה כפי מה ש״סוייב תפעולית הבחירה ע״ל השכל והעונש אס להמציא הטיכ אל הלחוי אליו תו ליזובעו מהבלתי לאוי עכ״ל: י , , י כ ן ב ע שן ה ש כ ג ג י מע;דשלנ.-גל1ני1דדנ:;:־1ו*ד$זו ולחזולעדים־3ורותילדטידשתיס מעשר, : בנערה שהיתה הולכת לבית אמה והיתה מקושטת בכסף חהב בדדך והלכה ב ל א ישוב כשהגיע הצי היום צמאה ולא־היהלה ל ו י ה ר א ת ה באד ו ח ב ל ד ל י ? ע ו ר נשתלשלה וירדה לבור ל א ח ר ששתת הבקשה לעלות ולא היתה יכולה ב כ ת מ *צעי4יז מעשה של נער ונערה שנשבעו זה לוו והערים שלקחו פא וצעקה עבר עליה אדם ושמע קולה עמד על פ׳ הבאר והציץ ולא היה יכול להבחין ל ה אמר לה מן כני אדם א ח ה או מן מזיקים אמרה מבני אדם אמד לרז השבעי לישתזדקקי עמי 1שבעה לו אטד מה טיבך? כאן ספרה לו המעשה אמר אם אני מעלך תנשאי לי אמר׳ הן י העלה ורצה להזדקק עג£ה אסרה לו מאיזה עם אחד־ז אמר לרתטסקוכם פלוני אני .ובהן ־ אמרר .אף אני ממקום פליני ממשפחה פלוניח אמרה לו עם קדוש כמיחך שבחד בך הק״בה מכל ישראל ו א ח ה מבקש לעשו׳כבהםה בלא קידושין ובלא כתובה כוא אצל אבי ואמי ואני מתאדמות לך נחנו בריח זה לזה אמר מי יהיה עד י וחית׳ חולדה כנגדן• א״ל ה ש מ י ט וחולדה זו ובור עד שאין אנו מ מ ב י ן ז ה ב ז ה ה ל כ י כ ל א ח ד ל ד ר כ ו ה נ ע ר ׳ ע;;דה באמונתה וכל מי שתובעה היתה ממאנת עליו כיון ש החזיקי בה נהגה עצמות כשוטר ,וקרעה בנדיה ובגדי נוגע בה עד שנמנעו בני אדם טמנה והוא כיין שעבר מפניה שכחה ונשא אשה ונתעברה וילדה הנקתו חולדה • ועוד נתעברה וילדהבן ונפי לביר אמרה אשתו אם כדרך בני אדם היו מתים הייתי אומר צדוק הדין• עכשו שמתו שלןיין כדרך בגי אדם במיחה משונה עין הוא ספר לי מעשיך י גלה לה המעשה ונתגרש' טמנו • אמרה לך אצל חלקך שנתן לך הקיבה • הלך וש *4בעירה אמרי לו נכ$ית היאומשחט׳ * הלך אצל אביה פירש לו כל המעשה וא״ל אני מקבל מומיה בא אצלה התחילה לעשיית כמנהגה ספר לה מעשה תולדה ובוראמיה לו עמדתי בבריתי מידנתישבהדעתהופרו ורבו ב ב נ י ט ונכסיכש׳ ועליהם הכתיב אומר עיני בנאמני ארץ וגומר :מספר העריך ומעשה באשקלון: בספר הזהרד׳תזקיה פתח אשתך כגפן פוריה בירכתי ניתך מה גפן לאמקבל׳עלהאלאמדידיה* •כן אתתא לישראל קיימת כהאי גוונא ללא מקבלא עצה אלאחההיא גר זיגא י זעל דא פתיבכגפן טליה • מה פוריה כורתת לאפיק־ש^כין לכלסטלא׳ ואז לירכתי ניסן ללא לפר בגין לללז ליתי לשקרא בברית עלאה ־ ושלמה ע״ה אחר העוזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכח־ ־ מאן בליין אלהיהההזאאתרלאקריברית* והיא אתקשרת ביה בגיני כן בירכתי ביתן :אמררביתזקיה תזנב׳ ייתיעל ההוא בר נש דשביק עאנתחי׳לאתחזי חשעראלרישאלבר ואפילו ב ביתי זה)א חל מאינ ין צניעות' לביתא זאתתא לאכיקת לשערה לרישא לבר לאתתקנא ביה גרים חסכנותא לביתא וגרים לבנהא ללא יתחשבין בירא וגרים מלה אחלא לשריא בביתא חאן גרים לא ההיא שערא דאתחזי מרישא לבל ׳ וחה 3ביתא:האי כ״ם בשוקא וכ״ש חציפיתא אתלא יבגיני כן ׳אשתן כגפן פוריה בירכתי ביתן עכ״ל: 1 1 ו ק ש ה היאןאפשר לפסוע פסיעה גלולה כזו • ולעניין חה אצטריןליה •לעשות פסיעה גדולה KJFת׳ כזו ובפרט שקרב עת מיתתו שמהר בפסיע׳אתת מה שהיה יכול לעשות בשנים עשר :וע״ק לעניין מה שלחו שס לראות קבורתו להיות כי בתורה כתוב בפירוש ולא ידע איש קבורתו וע״קאין ?דמה להם שקבורת תשה למעלה או לחטה להיות כי אין ביליעתינו כלל על קבורתי אלאהכונה יווה המאמר עד״ז שזה ילוע שהר נבו וקבילת משה נבראו בע״ש בין השמשית כאתד מן י׳^״י מנמלמ*י1׳ י י ג מ ע ל ו ת מ ו ב ה י נ ב ו ו פ ס ע ז מ ש ה כ ל ן ג פ פ י ע ה שאר לברים החשובים כלאיתא בפרק אלו «עיכרין י ימשה היה מנצח קבורתו ר״ל שניס עשר מעלות היו בערבודו סמרו חתחלת בריאתו עד יום מיתי גלל מואב .בש״ט• ונפטר בש״ט • נולד בש׳׳טדכתג' . *צ<ל^ל0אגעוכי טוכ־ וכיזחלא?.poכלה אולה• ונפטר גש״ט דכתיבוחשה איש האלהים;.צמ « ג א י י סוטה פ^ק המרןנא מאמר ו ז לזה אחרו ׳״ב מעלות היי בערבות מזאב בדר נבו ורמזי על זיק י י חשה חאה ועשרים שגה והם י 3 עריריות זכלן כסען חשה בפסיעה תחת רצי בז שמתחלה יעד ס)ף יתיז היה צליק ניייר והחליש חחרו- .וזהו אחרסז״להיאהחחר שרכב עליז חביהנהית התייר שרכב •:ליויזשה׳ ןהוחהיןחרשע,-ידליכ<ג ' משיח * זרתז חל חולשת הח־־ר שכולם שוי! צדיקים גמורים זלזה שלחז המלכות , אם יוכלו ה 0ג״כ לכבוש מת חמרה כמשה מואביפסען סשה כלן בםשיע׳יאחת וכי וכבי ע״ ה ולת הצליח־ כ׳ קנתב פירשו מן העזלס שלחי מיינות אצל גסטרא)פי׳ שירה( Vנ• הזה מכל יכל להדמית לעליונים * ונפלו נןעיר הדאיגו ר .יכן משה קבו ר עמדי לגע^ר? לחטה לאיץייחחת חולשת גיפם* זקצ ם מגני אדם ׳רדי ל־יטה ולא כבשוחמרס כ״כ נדמה להם לםטה • למטה נדמה להם למעלי• מפני ירחית צי:ר וסיגוף גופה־ על כן נדח' בחלקי לשתי ביתיר־! אוהןשעמדו למעלדץ להם שקבורת חשה לתעלה מהם רצו בו כ» נרמת לה 0למטה ואיתן שלמטה נדמה להם לח ה »עו לקימור מ^׳גישמ•אמר 5פחו למעלה לקיים טה שנאמר ולזיין ירע איש א ת משה כיהי^עייד בהלח׳ יום ג' פעמים קבורתו: ת 3 ) L p p Q ג כנגדייייו שהיו מאה ועשרים שנה וכולן נסען חשה מסיעה חחת ל״ל בכבישה .אתתי מהז לח ידע מיש קבורתז ר״ל ה»חן כבש תמרו: סימה פרק כשם שהמים בורקץ מאמר ז יקשה והלא אחדו»״ל מין הנביאה שורה אל* על חכם גבזר ועשיר והיאך מכשר שיהיה ראול לנבואה מי שאין בו תנחי הנביאה זאקבודעת ו מ ו ל :זזה rapגם לאוחרים ראתה ^ ^שפחה על ה» 0חס שלח יאה יחזקחל בן בוזיוהיאך מפשר סהנשיס זהשפחית חסרי הדעידיזכז לנביא׳״ ושתהיה יילייגתן גדילה חשל יחזקאל הנביא:ויש שרזצין להוציא הדברים כאלו מפשטן ואחרי כ׳ אינן גאמרין כפשטן וכי הס משלים יחידות ב!ד»י » לייייייי י>ילי ינייייז יייעי *ייין *יייי פיי : פירושים זרים מלבה ואינם חתחינים כי אם אצר ר׳מאירמניןשאפילועיבדין במעי ח :שעיניהה האות וחושיהס מ:יגי0ומה אמן אמרו שירה שנאמ׳ יי׳ ממקור שהיא חיץ מן השכל ימןהטב׳אינס מאמינים ישר* 1מן א ת מקור׳הערה וכו׳שאיהן העוברין בדרך הפילוסיפים • אמנם מי שיש בלגי שהיו ברחם אמרו שידה: אחונה ואין לבו לעלה טינא יאמין שהש״י בילאחדשיתב^רן כני השעה וכפי הזמן* ואם הש״י נתן מתנה וחן גדול וריצה שיזכו לנבוא׳כלישראלראויים זאינן ראויים זאפי׳הנש׳' כמין מתן תירה שהיו כל ׳שראלנביאים דכתיבבעבוד ׳שיזע העם* בדבלי עמן • נגתיבפ» « ג ל בשי משר שחצ קיל יגוחר :וגס ראינו שאול המלן לח היה ראוי לנביחה והתגבמ והיו תמהים • עליו כל רואיו יאמרו הגס שאיל בנביאים ואפילו המלאכים ששלמ נעשו נביאים ויתנבאו בתוכם • כי יש נביא שאינו חכם וזהו מאתרם ז״ל בבתר׳חכם עדיף מנביא * כלוחי מנביא שאיני חכם דאי נבי׳זחכש היאן חכם עייף מנבי׳הכא ח ד א ?ך :$ואין לחמיה ממאמרם ז״ ל ראתה שפתה על הים יכיייעובריס במעי אמן אמרו שירה • והלא כתיב ענין אתון בלעם לברה לפי שעה שהוא ייתר נמנע״ ועניןיהפרי׳ שלרשז לז״ל יישמה הפיות שאמרו שירה והזכירו השירה שהיי אומרין לני מ י השיטה יכי' ורבו בהן הלעית יאם 1 מ פ ס , )הכ הש״יעשה למישרין טכעו לומר שירה ואינו מחין המדנליככ״ש לעשות בטכעמי אדם שהם ממין הנביאים בונה למאמר אפילו איבריו במ^י אמן אמרו שירה פב הננ ^ י כ ל ת ת ל ה ה נח יזכותוכח מחודש להגלות עתה מה שעלה במחשב׳ קולס בריאת העולם•\יע** י ל ׳~ ע״ה התחנה חנטה פניהכלית' אותן שחיק ראזיין לכן עשחן נביאים קילס הזיזן כמו הכר* הפג היזתבש* קילש זמן• ע״כ יש לנו להאמין בדברי רז" ל שהיו מקובליס מחר״עה •״ וכבר אמרו ז״ל גבהו של חן ס׳ אמה ומי םאינומאחק בזה חל יראה באיתה טיבה שנאמל אל ירא בפלגזת נהרי נקלידבש זנו׳ ואמרי במכילתא גליל כח האמונה סבזכות האמונה נצחו עמלק לכתיב ויהי ידינ• אחונה זבזכיתהחמונה שדתה שכינה בישראל וזכו לראותה דכתיב ויחמיני בה׳: פ 5ז ח ); ־סליק מסכת סובה ונתחיל מסכת נדה בסייעתא דשמיא: מסכת נרה פרק כל היד מאבר ח •*יי ו מ ש ה זה המאמר מאד כי אין שיין לומר על מלאן קלוש נוטל טפה סרוחה יכי׳ • או לעניןחה הוא אוחר כן חכס או סכל כו׳ :ועוד הלא גיירה שמימיית היא • כיבאיזהככבנוללכן <היה ועול יקשה יותרהיה הכרחהשאלה מצליק י ר • כאשרי יע,המלאך הוי צליקולחרשעכי׳ • ועול קשה לענין מה כתב שס החלחן ותה נכקיתא ביליעת שמי: בלמידה כתב שעל כ״< זז״ל ^כח כונה למקומי מליון הממונה עלהריוןלילהשמו שחסר הש״י ביל המלאן ההיא־בתחלת הבריאה ומשסתהיהלהכת עלכלאחדחןהתואריסההםאם למעלה י מחומרת ואס לפחיתות י הנה לא יכה כחו בה^ כשיהיו כן עכ״פ אבל ישאל האלם 1כ ורשאי בהשתללות שכלי וחריצות יזנו *£4 להדיח מעליו רעת סיראתי ויקבל את הטיל י מאתהאלהיס עד שיהכן מזה מצד אל צל דבי חינגא בד פפא א ו ת ו מ ל א ך הממונה על־ אס מעני אל עשיר כחי שנאחר ויד חרוצים ההריון לילה שמו שנאמד ו ה ל י ל ה אמר הורה תעשיר• ואםמפתיאלחכסכחושניהולן גברי נ ו ט Sא ו ת ר ה ט י פ ה ומעטידד־זלפני את חכמים יחכם׳ ויזחלש אל גביר כמו *• ^ ן ד ו ש ברוך הוא ואומר לפניו רב״שע ט פ ה ז שנאחר וטהר ידים יוסף אוחך ולכתות זו מה ת ה א עליה ח כ ם או סכל־* עשיר או עני <ה»ה ל &ילו לעמול כנגד אלו ההולמות עד גבוי א ו חלש י א ב ^ צדיק ורשע ל א קאמד שלא יכנע צלקז חפניהס כחי שיש כת ברוע כדאסד ד ב י ח נ י נ א ה כ ל בידי שמים חיץ מירא׳ בחירתו וקלקול לרכע להפן איתם ללעה שטיס שנאמד ו ע ת ה ישראל מה ה׳ ש ו א ל כו׳: עם היות הוראתם לטיבה עליו ־ וזה אחר׳ צליקורשעלא קאמרכציח׳ אבל אלו הנזירי׳ לא ימשלו" $ י מ האד& באופן ש3עבי<היהיה צדיקירשע בהכרח אבל הכרעת׳ היא חלושה עד שפצדיק י י ' " * י * ס י והנה באחת היה מאסרם זה ־ שזה ח ז שאחל רבי עקי « הכל צפוי יה רשות נזונה ג 1 גא ב שע שב : דרש 1 s 5 י ג נדה פרק המפלת מאמר ט 9תונה :ולחז גדול רמז לני חנינא בקריאת המלאך הה»א לילה וגם שליזמצר סם לשין מולה־ כ״ח אשה לבל אתרטפה זו מה תהא עלהכל• וזה שזמן הלילה שהואתזשך הוא מסוגל בשני לברים ן ג ס כ י ה ס ג י1 . השכל האנושי שלא יסגול היות לבר גזור בהשמר טבע הבתילה קייס ביל היילם להיות הכל תלוי ועזמל על שילין כפימעשיו זהריהגזירה היא בתוחלת ממושמלעל הזמן ההוא־ י יי באחת בהיותהילאה בילו הכל בילי כחאחרהחכס שלתה ע״הסוף לבלהכלכשמע את האלהים ירא ובפלשת עקב כתיב מה הי ס»מל מעחן כי אס לילאה: זר ימשה זההמאמרמתחלהועלםוףר^נהמהשאמלונללליקמל ראשו בי׳ לעניין מה 5ל»ך לו מותוהנלקולא״יו עניין חיויל לו * וגסחחמתהליזולשמלמליןאותוללאצירךמאתרשאין י קיו© המצזי*סם כמותו עולם* ובפלט־שמשכיח כל הטובה ההיא :ע״קחהוזה שאזר צופה ומביע• חסיףהעולסועלסיפי: ובמדרש ילמדנו פרשתפקילי כונה לח*זמללמה הולל י י י י ה ג מ ע י ^ ש ו ט ׳ ו נ ל ד ל י ח ע ל חניחיןלונל ללו׳על לאשו ייושו ולו י• וצופה בו מסוף העולם יעל סופי שנאמל בהלו נרו עלי ראשי יגו׳בבקר ני״טלו המלא׳ רבי שמלאי למד־; ה ו ל ד דוטד־ן ךך^{ שהם יי ומוליכו לג״ע וחלאה לי הצליקים במעי אמו לפינקםשמכופל ומוני והחלאן יושבים זעטלותיהס על לאשיהס• ידו על־ שתי צדעיו ושתי אציליו עדי* שתי הללו ליאה אומללותדעמייסללי מאתה אדכבותיוושניעקביועלשתי עגבותיו וראשו נובלזכמותך בתיך חע׳ אמן ויצאי בעולם ע ל ברכיו ופיו ס ת ו ם וטבורו פתוח* ואובל־•* ושחרו חציתיו של הק״בה ולכך זהו ונזלמנז ממה שאמו א ו כ ל ת ־ושות׳ממהשאטושותה. לטובה וכו׳ י וקחוליכו לגיהנם ומלאה ואיגו מוציא דעי שמא יהרוג א ת א מ ו ״ וכיון ליהלשעיס כ ו/ שיצא ל א ו י ו העולם נ פ ת ה ה ס ת ו ט ונסתבם בארז כי הנשחה אינה לקבל הנה ה פ ת ו ח ־ שאלמלא כן אינו יכול ל ח י ו ת אפיי ויודעת תנחה היא אבל החכחה שעה א ח ת ־ ונר ד ל ו ק לו ע ל ר א ש ו ו ע ו פ ו י ז !משנת טרם בואה אל הגיף ־ וחה שאע ומביט מסוףן-העולםועד סופו שנאמד ב ח ל ו הגיף חכה בגיחי חרחס יצא לפי שהחלאך נרו עלי ראשוכו׳ואין.לך ימים שארם שרויי לוכבה נלו שהיא ההשגה והחלע יחשכחת בטובה יוחד מאותן הימים שנאמד מי יתנני כירחי קר׳כימי ן 1ו מ י ש פ ד נ י וכו׳ומלמדי׳אות ו החני בגזרתו של הק״בה ־ והטעם בזה כי כ ל ה ת ו ד ה וברי• מנידןשיצא ל א ו י ד ה ע ו ל ם ב א האדם עשי׳ ומתוקן בדמות הכבול העליון ה מ ל א ך וסוטר ע ל פיו ומשב׳ ממנו כלהתור׳• והי׳ זה כן כלי שיתקן הכביל בתילתו ואינו יוצ׳משם עד שמשביעי׳אותו ה ה א צדיק ובמעשיו הטובים ״ ואלי יצא לאוילהעולס ו א ל ת ה א רשע וכו׳ והוי יוד שהקב״ה טהור כשהוא תכם ויולע וזוכר כל חה שראה ולמל ומשרתיו טהורייונשטה שנתן בך טהורה נ ו ׳ : שם הנה לא היה מקים אל ההשזללו׳גתקין הכטל ילא תשלם הכינה בייחול כי כן י .יה הלצון מקהלה הוצרך המלאך לכבות נלו ילשכתוזה כל מה שלאה וילזג ואז יטריח וישתלל להשלם ט 1 , ץ כונה׳ על ה ,לר במעי אמו וגר דלוק על ראשו פגי להסלים הפונה בבריאתו ומידו יבא וישלם סיחוד בהיותו תחיד משתדל להשיב אשדנסתס מחנו בגיחו מרחםולזכיר את אשר שכח ולאיסור מלטמת תמיד בזה ובזה תשלם הכוונה בבריאה וא״כ לסיבה חשבה האלהיס לשכוח ממנו כדי שיהיה יגעתחילבאין הפסק יכל זהלמיז במדרש רבה וז״ללטובתו םלאדםלחדתולהושזכח* אלוהיהאדםלתדתורהולאשזכתהיהחתעסקבתירהשתיםושלששני׳ וחוזר ומתעסק במלאכתו ולא היהמשגיח לנגילם כל ימיו אלא חתוך שאדם לחד תורה ומשכחה אינו מזיו ואינו מזיע את עצחו מדברי תור׳• עכ״ל• יבעקידה שער כ״ח כתב כונה זי על מאמר בר קן5דא פתת כי אתה תמיר נרי את׳הקב״ה לאדסנרןבידי ונרי בידך נרן בילינלאלהיסנשח׳אדם• נריבידןלהעלןיצר תמיל• אמר הקבה אס אזה תאיר נריאנימא׳ר כרך ע״כ המדרש :וכתב בעל עקידה הנההזדיענו בכאן היית האדם חתחלת יצירתו כחני להשיג השלחיית הנכללות בהשתדלות ידיעת התורההאלהית* והואחה שאחרנושחלחדין אותו כל הקורה כלה* ובאור המדרש דבר קפרא שצורת האדם ונפשו הדכרית אשר היא נפיחה מנשמת שדי והוא אצלו אספקלריא זכה ׳וזהירה חוכנת לקבלאחתיות ענייני־ הנחצאותכלן• וזהו פירוש כרי בידך כרך בידי • וע״ד שאחר החכם כי נר חציה ותורה אור • וזהכי כתו שהנראז האור הכולל היא אהצע׳ המוציא לפועל כח הראות כן העלות החצוה והתולה לכל מ י ישראל אזר במושבותס׳ אלא שהמצוהמפגי שהיא חלקית.דמה אותה אל הנר החלקי• והתורה הכוללת דמה אותה אל האור הכלל״ וזהי נרי בידך היא התורה האור הגדול כרך בידי הנשמה שהיי/ נפוחה בזוכקדון גיד האדם בזההעילם* יזהו הנד םדילק בראשו ירחם אמי י רצי בושתחלת יצירתו הוא בשביל התורה י ע״ד שחן על ראשן לא יחסר פו ולפי שרוב העולם הס חתרשלי׳בלחודה ולכנות זמנם אל הבלי עולם ותמוריתיו אמרי שבצאתו מרחם אמו בא לזלאן וסטרו על פיו• !המלאך ,היא כבר מפורסם באמרו לפתח חטאת רובץ כי ודאי החוטא בזה מלאן אכזרי ישולח בו להשכיחו את אשר בכתר להשיגו׳ ועניין השבועה הזאת היא לדירות שאף על כי שביציאתו לאויר העולם נשכחו ממנו אלו הידיעות כנזכר מכל מקים הכרעה גדולה יש אל זכירתן מצד התחלתו זאת ־ ולזה אתר שהוא מושבע ועימד שיהיה צדיק ולא רשע שכבל היא מוכרע לזה חתחלת היצירה• ונתני עיצה נכונה מאד שיתנהג בענייןהצלקית כפי מה שיתנהג בבקשתי התשוקית הזמניות כמוהעושל וכדומה לזה כי אף על פי שאתרו עליז כל העזלס שהוא עשיר תמיל הזא מתזיק עצמו כעני והיא רולף אתליהס י ואס יעשה p במצית ובמעשים טובים יתעשר מהם כמו שאתר התכםאם תבקשנה ככסף וגומר אז תבין וכוי• ולכי שכל אלו העניינים לא יוש^אליולק במה שתהיה זכה יבר׳כמוםאמרגיכ׳ בזה יזלככז ב! כל הענייני' שנתנו בכחהוילאורשמיכאותיה באל היטב לזהאתר שכללו בשבועתו זאת הוי יילעשהקב״ה טהור ומשרתיו טהורים ונשמה שנתן בן הק״בה טהזרה י שאס אתה מעתידה בטהלתה אתה מכיר חתזכם נפלאות מבזלא העזלס ומלאכים הקדושים י אמנם אס תעלה עליה תלזדה זתלאת המחשבות הנכריות וזוהמת המעשים סחכיעריס הנה באחת אז יחשפו פניה כשולי הקדרה וכל זיוה החס יחס * ולזה היה התנאי הכלת׳ בשתהיה הנשמה טהורה עכ״ל: f"DIפ ס ח כתב בסופו כונה לזה המאחר זז״ל כי כחי שהולד לא יצא לאוינ העולם מבלתי3 שיתחדשו במקום אשר הוא יושב שחה כאבים חזקים יחבלי יולדה ככה כשהוציא־ הק״בה ישראל ממצרים הכה במצרים מכוילבזיר וכחי שהילד ביציאתו לא יול;ל מיד בלקיחה המאכל* הגסים כי אס חמאה ידבשיאכל עדהכיעו לגביל .ההתחזקות לאכול לשיבעואם זה יצטרך לחינוך י לוללמידדעת כדי שיתישר במעשיו לאביז שגשמים ככה בצאת ישראל ממצרים האכילם הש״י החן מ סנה והביאם גחלבל בתינוך ולמול התירה כלי שאחל׳ כן ידעו את יי׳ }יתדבקן, , ג,י, בעבודת? וכו׳ י• ובמלאוין ראשי עונה על הולר במעי אמו ונר דלוק ׳ובמראות אלהים כתב בחלק העבידה פכ״ג וזיל (אנחנו אל חכמי הקדושים נשחע אשר אגלי האחת מכי נביאי האחק והצדק יהס אשר ידעו האח׳ע־ל בוריו כיהנפש בביאהאלהגוף חכמה היא מזאלת היצירה י והכתוב מעיל לני בממדי ויפת באפיו נשחת חיים והיודעים יזקו״חצילתש ידעי כי באה חשה כלולה בתכמה יבינה יהשמ־ ונשמת שדי תבינם :ימה שכתב המאחר שהוא צופה * וחבי׳לצי בי תז״ל כני החכמ׳לנר ואחרו שהוא דולק על ראשי רמז לנשמתו י ח מאירה בחנייה י ל ללמוד בבואו ״ _ ׳ ל דן ע צ ,י נ ש ז ת מ ש ח והיש׳בי ח ד י 0י ( ן ת ן כ ל p wכ ל כ ו ה נ ה ג ל ן ל נ ו ח ן ל כ י ה ח ל מ ז ן ה ת ו ר ה ש ע ת באלה החיים יים יזכה עידני שס מתחכסויןלעהכלעכ״ל: במדרש הנעלם אחר ת״ל אפילו כל אינוןנשחתין לבני גשח ער לא ימתק לעלחא כ.הו גליחן קחיה בדקיעא בההוא דיוקגא חמש לאינון בהמי טלייא וכל מה דאוליכאן ב ה ? עצמא כלא ידעי עד לח יחתי לעלמא כו׳ עכ״ל: גדה פרק המפלח מאמר ־י החכם ד״א א ל מ ל י ך יז״ל צרין אתה לדעת מפני מה סמך את שבתותי תשמורו לאביו ואמו כתכ תיראי • וכבר ידעת חדרך הקבלה חפני חה אביו מזריע לובן כפי עיקר קבלתו ע״ש כרחם אב מל בניס• יאמו מזרעת אודם כפי קבלתה • ומכאן שהנשים דברניות כתולדית האש ל ק ולהשמיע קיל :וחית בראשו הוא מאביו ובו״כל רוח והתולדות שלפניו פ» עכ״פ ח ו ח הבן נמשך מחוס האב• והמות הי׳כקין»י״ד ובי התכ״מה זהבי״נה גומושוד-למוומ־^שות^לס^וימופסלמבזוממקשל* •»*» ,י כי אם יבא במוח שים הפסד חידהחדאה חבילבל בדעתו ובי עימדי׳בכח כל התילדו' ־ומשק יפדלז־׳יהם*»Mf:«^»3״.-« J»^.׳) %^Tיב^^שלתהיןיש,באן^^אםיי<אמי י׳*-י• • rosj&ft־ ל**ן שג*איש צמדיע נוצרי׳ ^^»וי<&וס^צין ם מ נ ו ע צ ס ו ר ת וגידין וצפרניבש ומות שבראש הנפש׳מש*ת הזכר יונקיחנשחת הזכר • ולובן שבעינים וכו׳ * אודם שבו שהאשד־} ונשמת הנקבה יייקת חנשחת הנקבה• מזרעח נוצרים טמנו עור ובשר ושחור שבעין ולכך התקינו בתפלילוחר שלא עשאניאש׳• ושערו •והק׳׳בה נותן בו רוח ונשמה וקלסח״ כי לפעמים מתחלפות הנשחות :ומטעם פנים ושמיעה וראיי׳ וחכמה ובו׳: זה גא העקרות :וע •י התאיה ידבקת הנפ׳ בנפש באה הטפה ממעיין המות רותחת מתולדת הראש שהוא מאש דרךנקבי השדרה זה תזה וזה מזה ומתערב במים היוצאים מ ק מ הבטן שתיאחמיסוחתגלגלתעדהגיייה שהיאחרוח שהיא כניד נפיח קשה והרוח ההואקשהודתוקמאדשס׳ ש ר ו !•לקיש עצ־י״ו במחשבת י בשעת תשחיש ילפישבחיס כל תולדות התלם אמרו בסנהדרין קול דחי אחיך דם אחיך לא םנאיזר בקרבך קדוש־ ־-נאחל אלא דמי לחו ודם זיעילתיו :ולפי שבחית החכמס־יהבינהאמר הדרש הק״בהניתןבז שכל ו-בינה וכו׳ • וכבר ידעת כי השכל הוא רמז לחכמה עפ הלברי׳התליייס בה :עכ״ל: ^ י י במלך ה־זרביים ששאל את־רבי עקיבא אני כושי ו ׳ומעי&ה בן לבן הורגת אני שזנתה ת ת ת י ׳ א״ל צורות ביתךשחורו׳או לבנות• א״ל ־לבנות * אייל בשהיית ערסק״עשה עיניה גת־נה בצורות ל ב נ ו ת וילדה כיוצא בהם • ואם תמה א ש ת כ ו ש ת כונה לגי שיתפץ שבאים ומעשה למלך הערכיים ©*י ח מ ה אחה ב רבד למד גק צאנו של יעקב שסן המקלות היו מחיחמות שנאמר ויחטנד־ז הצאןאל המקלות ״ ית&ה סלך הערביים על חכמחישל רבי עקיבא :הרי כל א ש ד ! שמייחדת עם בעלה בקדושה הקדוש .בדיך הוא מעמיד סמנה כפי מתשבתה: נ ד ה פ י ק ה מ פ ל ח םאמר^יא ריצת :צב» יקשה חאחר של אנא שאילשיוחר עמד <׳ בגלגל עיניי של חת עלחיטמי • זכי חכשר לכשטת הענק דבר כזה * ובעל <. <tfl פרדס דטוני׳ז״ל ״ קובר מתיש רי׳ל חברית וטעם *ויזיו עמדת* גומלמז1מילחוליתבלעוג4־ רשעים כמ״שה ובכן לאיתי רשעים חבורים n י , 1 כגלגל עיני שצ חת :ד חוטיוי • זבאי * כ׳ הרשעים רודפים אחר התחיות ל^/יא אבא עאול־ אומר קובר מ ת י מ הגשחיותקיוייכ חתים לפי האחת • כמ״ש הייתי * פעכש אחרת רצח י אחר רשעים תפילו בחייהם קרויים חחים י ואייר צבי נכנם בקיליך־ז שלמדת ורצתי אחריו ג׳ כעס אחת רצת׳ אחר צבי וכי׳ ר״ל כעם פרסאות • וצבי לא הגעתי וקולית לא כלתי׳ אחת הטעהו כח החתאוה והיא אשר כניהו כשחזרתי לאחורי אמרי Sw»Sעוג מלך לצבי לקלות תנועתו׳ וכן דרך חז״ל ליחס הבשן היה: לד זי)ןהחטע'<צביםהו׳יופי ולשק צגיין״ כ״ו שאמרו ז״ל בב״ר בקומתן נבראו ובצביונם • ובחלק אחרו אדחי ליה כטביא • והוא שיישן לדבר מה מהתאמת י וז״הש נמסתיבקיליין שלחתי כלוחרנחשכתיאחר התאוות הגשמיות׳ אז טעמו נחשכתי אחר איזו רשע שהיה בימיוהיה גדול בעיני העם :או רמז נג׳ כתות ארציות אשר הס כח בגוף והם נפש״י זת י טבע״יות * חיי״ זכיות,״ כלוחרשנמשן אחר שלש זן זלאזכרלכח השכלי י וטס כל זה התאוה לא כלתה כי כן דרכה • כמו שאמר החכס לעלוקה שתי בנות כו׳ י יאבאשאזל א ב א שאול אומר קיגר מחיבש ארון בדורי היה ר״ל חבחתו חין ערן לגילל הייתי פעם א ח ת נפתחה מערד־* ארכה וערכה בדו «#שהיו יתומים בחכיי' ח ת ת י ועמדתי בגלג׳עיניושל מת עד חוטמי• נגדו• ורצו בו הגיס כי אבא שאול בנביאי' כשחזרה י לאחורי אמרו עינו של אבשלוב* וראוי להיות נזהר מאלו התאית הגשמיות היה • ושמא תאמר א ב « שאול ננס הוד־ ,״ יותר מאחרים מ״מ לרוב תכחתו יצרי גדול א ב א שאול ארוך בדורו נו׳: חחנוכמ״ש כל הגדול חחגירו י5רו גדול מתנו• ואלון מלשין ארן האבר לנביכד 1 תניא , נאצר כאחזר ביחזקאל: פירוש הלכות חשנה ובליל הלכה לחשה י תום׳ תנא לני אליהו אית םהרים ללא גלסינן לים מיהי בפי' לש״י איתא: ו ר ת הגיה בספלו וכן נראה דא״די לאיירי לעיל בהלכתא מייתי ליה לסיים בלבל טוב • וכן יויזא פרקבתד׳דמגילה ובפרק אין עיחלין • וכן חצינו בנביאים סיימו לבליהם בעניין טיבי כנוה שלום בפרקדאשיןממאמר זיוז״ל התניעיתיקלאוהליכזעאו הלכות׳ ןע׳׳ז אחל הל השינה הלכוק נדה פרק המפלה מאמר יב הלזותחזנטחלושהואבן עו׳׳הב :ולכי שיצר לב האדם רע מנעוריו והמקרים הומניים ימגעוהי אשלמותי להטותו מריך הישר אחרהמזחש ־.צריך שישנה פעחי׳רבו׳ להלגיל טבע הניף ותוסי»להול»כ בדר׳הטוב • •גמרגיל בהמי להיליכה ביושר במתג ורם?* וגן האיש הזה צריך לשנות פעמים ר3י0 על ישוב המלומה מושכל• ולכן אחר כל השונה הלכות כוי* ירצה כל המתחיל ללכת ולהתנועע באיתםההנכית׳ ל״ל התנועית הצריכו׳ כ ו נ ה ל ת א מ י כ ל השוני הלכות בכל יום מונטיושה* בע׳־הג* לי ' < .ל , , להשיג השלח» ל ^ /א ן דבי אליהו כל השונה הליכות בנד מאמר זה לאליהו להיות מפורסם א ל ' יום מובטח לו*שהיא בן עולם הב היותו חי בנוף ונפש י ואס התורה תחיה ש5אפד הליכות עולם לו א ל חקרי חליביוי] הגי}( החת בטבעו כיש שחחיה הנפש שאין •אלא הלפות ע״כ: ל . ל נפש הרשע האפים׳ ולאבדון • איכלפ זה התנועה הנעם״תלאל^הנדג השלמות הנפשי תקרא הלכה בלשונם ז ל י ויובן תהנה תנועמ העיון בלבד* ובאומר הלכות ׳רצי שני מיני תנועות שהם עיין ותעשה ע״כ; ת m M P כ י O כ ה ח , ו נ 3 1ע ה ק 3ל ה ה ב כ 7 F 1 3 ל ח ס הז ת ק 3 , עיין ב פ ״ ק ד ב ר נ ו ת ב ט א ט ר א ו ה ב ה ׳ שעדי ציון ו ב ו ' : סליק נדה • מסכת נדרים פרק ארבעה נדרים מאמר יג y&gpjaspלמה יוחל לבי אלעזדחאוסה היא הערלה כו׳ היהלו לומר רעה היאערלי* םנתגכו בה הרשעים :עוד קשה במה םאמררבי נחמיה גדילה היא המילהםהיא ליחה j<0 הנגעים • ומה נדז£ה בזהאוחילזש בזה כי המילה באה לטהר ולצרף וכעניין שאמדו באברהם שלא בקרא תמים עד שמל׳ והטעים מטמאיך עוד קשהמהראועלככהשכלאתדחהתכמיסאלו הביא לאי׳ למריו מפסוק א׳ דחשמ׳ שהחילה דיש על המיל?: גדולה לקחשחימימשו ולא הולילאח׳חה' <fc3 לגללתם הכתלים י י < & > $י $< $י $ < i t f ^ ^ ^ | g׳ ~ ו ה מ י ר ה ז״לכתבכר׳מ״טת״גוז״ל• ך«ך כבר תשבי שזאת המילה היא ״ (S2A. השלמת ססרין היצירה ומצא כל חילק מקל לחלוק וליחל ־אין:יהיו הדברים הטבעי»ם מאמר יג חסרים על שיצטרכו להשלמה מחיץ עם מה אלעזרבןעזדיה אומד טאוסד־ז ה י א העדלר־; שיתבאר מהתיעלת העור ההי׳לאגר ההיא• שנחגגו ב ה הרשעים שנ׳ כ י כ ל הגוים עדליבז ולא נתנה מציה זו להשלים ס ס י ת * ל ׳ י ק ו כ ל ב י ת ישראל ערלי ל ב :ר׳ישמ* 1אויגדוילה "י להשלים יחסיה , ובמדרש שאל טומוסרוכוס את לכי עקיבא איזה מעשים נאים של בםר ולס או של הקלוש ברוך הוא אמר לו של נשר ילם אמד ל ז השמים והזןיז אתה יכול לעשות י *׳^לו כבי עקיבא לא תאחר בלבל שהוא לתעלה ואין הנלעתשילטוז&ליו אלא ב מ ל י ם .שהם מצויים י צ , ™™ ע כ : ה גנני א פיק א י מ ח נדרים מאמר ע 0 5 פה י יואל לו לתה אתם מ»וליס א״ ל יוני הייתי יולט כ» על לגל זה אתה שואלני ?לפך הקלחת• J לך שתעשה ב׳׳ו נאים • הביחלו גליסקאותושבוליס •איל אלה מעשה הק״בה ואלה מעשה ב״ו ־ א׳׳ל^ ל יהיא חפץ במילה לחה לא כילל חהול חיועי אתו * א״ל רבי עקיבא לחה שררו יוצא לו תחתיו ואמו חותכו • יעוד שלא.נתן הק״גה המצו׳לישראל1אלא לצרפן בההשנ׳כל אחר׳אלוה צרוכ׳וגו׳: י ק ש ה ~3זה המדרש על תשובת לגי . עקיבא למה הביא לי משל היא מילה שי״גגריתותנכרתו עליה :ר׳יוסי מגלגסקאית וםטליס ייתר משאר לברים• .ל י ל י אומר גדולה היא המילה שהיז*דוחה כי עני? אכילת הבשר גס כן אינו מתוקן .את השבת החמורה ורבי יהושע אומר .גדולה לאכול לפני האדכ כ״א אחר מלאכית רבות הטילה שלא נתלה למשהעליה א£ילו מלן<ן כמו שחיטה יהפ:ט ונתוח וייליחה ובישול• שעה ־ רבי נהמיה אומר גדולה מילה שהיןיי* או לעניין לביש׳ ג׳׳כ הלבה מלאכות נעשות .דוחה הנגעים :רבי מאיר אומר גדולה מילדה ע״י ב״ו לעשיתלתקן הצמר גטויה ואריגה: שכל מצוח שעשה אבדהבם אבינו לא נקרןיין והרבה כדולןיהן * אלא רבי עקיבא חביא ש ל ס ע ד ש מ ל • שנאמר התהלך לפני והידה משל השוה לגלית מילה במעשים הכרטיי' חמים י ד״א גדולה.מילה שאלמלא היאיל** פגאויעבור הגלי׳ קולם להיותו אלם אשר הק״בה א ח עולמו ־ ש נ א מ ר א ם t<6 תכליתילהיית שותפו של הקליש ברוך ה א .בריתי יומם ולילה כו׳ י רביאומר גדולה מיל' בבריאת האלם כחאמר׳ו״ל נ׳שותפין באדם :שהיא שקולה כנגד כל המצות שבחורה שנ׳ יכו׳ • וזה כי בראשונה נעשה ה׳ ח צות הגה דבש הבריות אשר בררת יי׳ עמבגש על־* גמילה עצמה והם החילה ־ והפריעה• .כל.הדברים: והחציצה •והרפואה ־ והברכה י הם חמשה מצית• אסר כך מבן חודש חייב גאצית הפדייה דגתיב תבןחודם תפדה כי׳ :אחרכןחייג ללמדו תירה מבן חמש ימעלהכאחרם ז״לבןחתשלמקרא כו׳ וכתיב ולמדתם את בניכםט׳ • אח״כ כשיגיע לזמן ׳״ג שנים אז נקרא איש והיא בר מציה לחייב על כל המצית׳ ואבין מברך עליו בדיך שפטרני מעונשו של זה :ולכשיגיע לזחןינישיאין אז מקיים מצות אישיתוחגרכין עליו ז ברכות וכוי׳ ולכשיהיו לי בניס מהיגנים ויקיים מצית פריה זלכיה בבנים לשם שמיס אז נעשה שיתף להק״בס הנזכר •ונתק״׳ ממשלתו יחברך בבריאת אלם שנאמר לח תהו בראה לשבת יצרה • ואליהן עשרה מצות המתקייחיסעל ידי האדם טרם גי0ו לכלל אדם :ואל זה הכונה הביא לו רבי עקיבא המשל מהשבילים־ שנעשים גסעשרהחלאכוח בהן עד התכלית התכיין והוא האכילה * פחו שהזכירו רז״ל ואליהן חרישה־ זריעה • קצירה• דישה׳ המרתה׳ ברירה׳ טחינה׳ הרקדה* לישה• אפייה• והתבואה נקראת בל שנאחר ויצבר יוסף בר וכו׳ י והגן זכר נקרא בר י והתורה נקראת בר י שנאמר נשקו ברי יכתיב חונע3.ר י לכך ניחא ליה לרבי עקיבא להביא משלמן השבילים ע" כ ־ ובעל.עקידה כ?ב שער ׳״ת וז״ל ראה תשובת רבי עקיבא בזה החדרששהשיבלו.בראשונה היא עצמה מה שאמרנו מהיית הערלי^ עצמה כטבול אז איזה דבר שרוע הנילד ממיתרי החמר שה יא גנאי באלם והיטלעליו לסלקו להסיר הדפתי ״ y׳ וכמושאמרו השלמים בני יעקב גי חרכה היא לנו י כ׳ בהסיר חרפת הערלה מעליו ״*וקני המלות כלם״ והוא מה שהשיב רבי עקיבא בתשובה שנית • ועור לא כתן הקלוש ברוך הוא ׳ה״**! לישראל כו׳ ר״ל להיות מוס חייבה להסירה עכ״פ• ובמה.שאחרת שישליחהו הטבע תדע כי מלרך הטבע״הוא בכך י ועוד שאם נולד מהול לא ימשך התועלת המגיע בהסרתה אחל שנולד צהחלי& *אבל הזה ז<3הסו״?ג שיה<׳ מעשהו ?ידי גשל ולס כשאר המצות שנתנו לצרף בהכ הגליות :ול;7רי הילן, הג , כ ב א ז גג י W יומי דרש hpהמילה *לעזי שאחרמאוםה לא לנד אחרשהיא רע׳אלא שהיא מאוסה עי שתל» גנאי הרשעים מ כהתלי* גתלות ביתר המומים עלשיהיהשוה אותר הפלשתי הערל הזה באזחר הפלשתי היזיייס " ' " J אל צד ההפך הקשזט והנוי אמר רבי מאיר גדולה מילה שכל המצית שעשה אנרהס אפינו צא נהיה שצם * / ,>. כיא עליה שנאמר התהלך לפני והיה תחים גהוא מניאר כי היזיייםלי^ ל ובמדרש דלי ליי אומר משל למטרונה שאמר לה המלך עברי לכנ׳ עבדה ונתמכחי פניה י תאמר שנמצא ביפסילת־ אחרלה המלך אין בך פסילת אנאצפורן אצבעילקטף גלולה קימטה תעביר איתה ותבטל המוס חמך כך התהלך לפני והיה תמים* ביאורי שכינתו רצויה . נכל תעשיר וששאזל שגעיםה חעככ קיחעא זבהסירו יושלם תקונו :והנהר׳אלעזדבן עזריה זרי מאיר אמרילבל אתל• אלא שר׳אלעזר לבד כגנותמציאות׳• זרבי מאיר ביופי ובקישוט המגיע בהעדרה• אמנסיש תיעלית אתלותנדילזתמצדלי׳ אחרים אשל חצלחציחות״• זא 0מצל מהיתה יאס מצל זמנה • ואםחצל עשייתהומקומה יהיו כלם שבעה :התועלת הראשון כתמי• והתיעלת השני אשל מצל מציאותה גאש יה»6להס בו כל בני בדי £אשר יהיה להם בו אית ומשם נכלא בכללם להתקשל.כלם בקשל אהבה ולתווך השלום ברית ביניהם להיות לב אחד לקלא כלס בשם י1היהם אשר הוא בעל בריתי 'ונזשאיםתיתמווישמרז ברית שלום זה לזה׳ ולזה אחר רבי ישמעאל גדילה מילה שנכרתו עליה י״ג בריתות והוא החספרהנחצא בפרשת מילה יפליג להורות האהב׳הנוסף ביניהם :אתנםהתועליהשלישי^ הוא מצד מהותה י וזה כי העיר המיתר הה יא הוא מרבה מאד התאוה ומעורר בעליו בהפלגהאלפועל הזמה אס מצדו זאם מצד הנקבה וכחי שאמרו ז״ל הנבעלת לערל קשה לכמש׳ זאהריה ימשזך כל התאית התמליות כלן י אמנם כשיוסר זה העור החותר ישארעל שוויי אס מצדו ואס מצדה׳ ויועיל ולא יזיק יהוא מה שלמז אליו ל׳יוס׳ באמלו גלולה חילה שהיא לותה את השב׳החחורה כיא היות שהלין הוא הן שלגלדל מעלת המילהבזמנהדזחה את השבת * ח״מ רמז שהמילה לוחה דבוי הנוסף והעלמת לתאוות התמדיזת ובפרט אל תאות המשגל * ובאוחרז שבת החמודה ירצה העונג והתאוה מספת׳ כן השבת יום התעניגהוא ודכתתה אמלו תשמישאתד מששים בע״הב :התועלת הד׳ הוא מהות עצמה ״ וזה כי עם היית שהעיר הזה יועיל תועלת מה לשמירת האבר ההוא מ״ת^יאגדילה לבאאלההפסל לסבת- התחום המופלג יעפוש הזרע המתקבץ בו על שכמה כעמים היצרמ למול ערלים שלא לשמה ״ ומילה בזמנה בלי ספק חצלת מכל נגע ומחלה י וזהו שרמז רבי נחמיה באיחרי גלילה מילה שהיא לוחה את עסהיותשהליןכך שצרעתפירתתבערלה קוצצת יאינוחושש ללאי האמיר נה הנגעים• השחל בנגע הצלעת׳ ואז״ל שלא תקוץ בהלתו :הת יעלת הה׳ מצד זמנה שאמרו ז״לכניתנה לאברהם אבינו ע״ה קולסשיוליל את יצחק כלי שיהא תקינה מזשרש ימוטבע בקלית' כל הלילות הגאים אתריו ולוה לא נתנה חציה זי בכלל כלהחציתהנתנו בסיני י וזהז שאחל רייהזשע גלולה מילה שלא נתלה לי למשה עליו השלום אפילישעהאתת• ועם היית שכבלנילע מה שאירע לי למשה לולי זריזות צפירה אשתי :התיעלת הששי מצל מצית עשייתה חצל היותה נעסית בחצות הבודא ית׳ כאמת^כילהמצית אשר הורה בהשלא נעשית לתכלית מהמעליות האנישיות אשד יעשסהאדש לרצין שכלי או במילתי כי אע״פ בי נמשכו ממנו כל התיעלית הנזכרי׳ לאחכני זהיתעירר האדם כלל לעשות אס לא מפני היזתה מציה אלהיתאשרלזהנאתרהיזהלך לפני והיהתמים׳ והיא מה שאמר גדולה חילה שא^זלאהיאלא ברא הקלוש ברוך היא העילסלזהרשהיא סגה לבריאת שחים זארץ לכתיב אס לא בדיתי יוחס זלילה חקות שמיס זארץ לא שמתי :התועלת השביעי מצלתקימה י והוא נתבאר ממאמרים הראשונים מצד התקין הנעשה בשרש הגיף יועיל לתקין כל הגופים הכחיתהגזפיית ונמצא עסזה שהמציה הזאת 0בז קיום כל המציק האלהית כי הוא תכינה אוזו להיות נשמע לכולן • וזה ע>,מו מה שאחר ר׳ שמ»ק ל נ 5 כ ה פ ת ה V י י י ס , ל גלולה יד5v נדרים פרק אין כין המודד מאטד 4ל<לה חילה שהיא שקילה כנגלכל החצות ׳שנאמר הנה לס הגלית יושר כלת יי' עמכ׳על כל המלים האלהעצ״לעקילה: במונכזהמלך ובניושהיו יושביןוקורין בספר בראשיתכייןשהגיעולפםוה ימ^מה ו ל ח ם אתבשרעדלתכבשהפךזה פניו לכותל ובכה• S n * V v » n n ׳ובוכה ־ הלכו שניהם ונמולו י לימים תיו יושבי? וקורין בספר בראשית כיח שהגיעו לפסוק הזה ונטלתםכו א מ ר א ח ד ל ח ב י ר ו א י ל ך א ה י • א ״ ל א י ז א י ל ד • ל י ל א א ו י -ג ל ד א ת הדבר זה לזהכיון שהרגישהאמם הלכה ואמרה לאביהם »•!־ עלתה נימא בבשרכם ).פי״״נצת( ומר הרופא שימולו ־ אמרלהימולו־ מה&רעייהק״בהאט׳ר׳ןוינח׳בשעת שיצא למלחמה עשו לו סיעה שלפיס״טון)פי׳ מארבים( וירד מלאך והצילו ע׳׳כ: נ מ לקימה בזה החאחר לעניין חהאחרי ז׳ לבריס נבראוקידםשנגרא העילם יחה יחס יש בהקלחה ז?״ עיל קשה לחה אחרו שחי של חשית ולא משיח עצחו ־ עוד קשה והלא כתיב גתזלה התשיגה לכתיב ישבת עד יי׳ אלהין: ־הכלנה גזה הנואמד ביאל כתכלית הבאיל מ«״»י>»*ל <י«״רן ז׳׳ל זהיביאו ע״׳ בהקלתה וז״ל חגואל גגלה שאין קדימה זו זמניי׳ בפועל כי היא לבר סיתל את עצמו,שהל' אנו מאמינים דלש לתפוכהזטעם לז׳דבלים מר*ו קולס 0מי15העול•'0 שהק״ ?ה ברא זה העולם והמציאו חןהאפ׳מ* ,וז שבעה דברים נבראו קודם ש^בר׳ החתול׳ והאי׳ הגמור * ואח״כ נאמר עניין .העגלס ואלו הן • תודח ותשוב׳• סותר לזה שקילס בריאתי היי נמצאים ג״ע ^ג״עוגיהגס• וכסא הכבוד וביה יושמו שיל זגיהנס יב״ה י ועול^יאין שום לרן לצייר .משית י תורה דכתיב יי׳ קנני ראשית דרכו בו׳ ולהבין בשכל אין מציאות תולה יתשיבה חשובה דכתיב בטרם ה ד י מ יולדו וגו׳ תשב ושחו של תשית יהיה קידם בריאת העילס ״ אנוש עד ד«י־ 1ותאמר שובו כו׳ ג״ע דכתיב אלא ודאי האמת יורה דרכו שרמזי בכאן אל ויטע יי' אלק!יס גן בעדן מקרם׳ גיהנס דכתי' הסבה תכליתית אשל קדמה לפני מחשבתו כי ערוך מאתמול ת פ ת ה י כסא הכבוד דכתי׳ ית׳ גגליאמ העולם • וכבר חצא;» למ״ל נכון כסאך מאז י ב״ה דקתיבבםא כבור 25דו׳ םמשתמשיס בלשון קדימה על המחשבה י שג*ג של* »-שי • בראשון,טגןיבש • הראשינה המצויירת בנפש פועל הפעילה דכתיב יהי שמו לע^לם לפני שמש ינון ש ט ו ; קידם שיתחיל לעשיתה כמו ששנינו בפר׳ ג • מיעןכת אבות ר׳ חנעא בן דוסא אוחד כל שיראת חטאי קידמ׳ לחכמתו כי׳ ופי׳הברייתא בדרן הקדיח׳ הנאמרת ז'דברים כו׳ קדימה מתשב״׳ כ׳ כאשר עלה במחשבתו תתלה לברא זה העולם השכל היה תכליתו האחת׳ לברא מן העליונים וחן התחתונים אדם משביל במחשבה יעיין עיבד ה שיהיה לו י למיון עס מלאכי מעלה׳ ולזה אחר נטשה אדם כמו שפירש הלמ״בן ז״ל י יזהו 5אחרי ז׳׳ל מחשבתן של ישראל קודם שנגלא העולם ולהגעת שלחיתה רצה הק״בה לזטתאת ישראל •בתורה זבמצותיה פן ע״י הלחיד והעיון כה 0יוכלו להיות כמלאכי השרת וזהי מסכים לחאסל׳ילביסשהעולם ל^ביא ?ןאבכביל !סתילה א״כ אחר שקלם לגז גמקו׳אתר חסשבתן םל׳שלאללןלמהלכל *סבהתכליתי׳לכש׳תק״מז י ^ ^ ל ויהיו כחלאכים היא שתהיה להם התורה בכלל להאיר להס^אתהדרן ילכו בה י והתכלית האתלוןהיה לא יהיה קייס לעןלכ זולתי באמצעות ו׳ 7נרים אתרים שהם כתו עחולי׳רזעחילייהתכלית לזז יזליזשק ה»א התשובה להיות קרוב ליחנ׳ שתתקיים התורה זולתה כ׳ אין צליק ^ ן וכי׳ לתקן זה עלה zz. 2 ככ ת^י$$ מ 1 ח , , 3 ב ט׳!ם ל ו ד ב ר י ם ש נ ב ר א ו ק י ד ם ש נ ב ר א tfr!pn עלהבתחשבתו י ל לבריא התשנה תכףלבריאת התולה ״ ואין להקשית על מל! אלה ממה שמא* ל חעלה כ׳ תירה שקלחה לעזלם׳ ההזנה בחאחר זה תילה וחצות ־ זהתשיבה ה<ח אחת חתר יג חצו • ייאין חקיס פלל כאן לקושיא זי • כי פירוש לשק תורה על הסתם נאתר על חיש ישר חפץ לשתזע ביךל התירה ולא על החוטא זפירש חחנה נעביר זה ראה הקיבה להעלות במחשבתי הקדומה בבריאת העיצ נ׳ ללכיש ללן ׳שלאחל לשחזע נקילהתירה זלרן אתרתלחוטא אשר נפרש ונפרלמחנה שיהא לו תקנה לתשובה הגונה :עיל ׳ששני עחוליה תעחילים יחק״חים התכלית •הראשון הנזכר הלאהחה ג ע וגיהנם להיות תענוג גלול חעזלה לנפשות הצליקיס יושבים ועטרותיהסבראשיהסבג״ע בעת צאתם והפללם חחברת הגין> ביום עליתם לישיבה ל מעלה :וגם נפשית הרשעים מן ההכרח להם עמידה ש , , — - ״ שי.-י, החטאים :עול ב׳ לגרים ח ס ר ^ ז ג ע ת לתכלית החשיבח האמיר שהיא שליחות עםישראלבאמצעות התורם נס0ם<הא<זקי1<0ותד בארןלכל הבא למלאת ילו ולעביל את השם בקרבן אי בתפלה לבל זחעלת' המקום ההוא תביא שליחות לעיל את הי* וכיון שרצה הק״בה לזכותאתישראל בעליל זהנ־ןל להם חק-ס חיותל לעבודתי והיא ב״ם י ויתחייב מזה שנאמלשהק״בה קובע כסא כבולי בשחים כמידה מכוון כנגלב״ה שלמטה • כמושאמל הנביא ז״ל השמים כסאי והארץ הדום רגלי כוי כי זאת יורה על השגחתי ׳תיעל הארץ ״ לזה אחרו שכסא הכבוד וב*ההיובחתשבתו הקדומה בבליאיזהעילס להיותן צירן גדול לישראל שמתשכתן קדחה לכל• ובעבור שלא האריכז ימי המקדש שנחרב בעונינו פעמיים הביא הצורן קדימה אתרת גמתשבתו ׳תייהיא ביאת המשיח יהזא יחזיר בניין ביה לקדמותו ויהיה קיי׳ יזתמיד לעל :והטעם שאמי שמו של משיח <למ אמר משיח אילי היתה כולת בטל המזאלמ־ כדי להסכים *על מזלי אל הפסיק שה '/3חיוכו לאיהלקדיזזתו שאמר לפני שחנו ימן שחי :והרש״פא כתב כ׳ להיו' הקדימה הזאתמחשביית ולא פעליית בעבור זה אמר שמי של משימ לרמוז שלא קלם המשית עצמו רק מחשבתו ית׳ בהבאתו ־ ואיפשר שכיון לומר שיצא טבעי בעילם וכל גייס יעבדוהו ע״ד מאתר הכתוב ואגדלה שחן:אי 9ו״אלרמוזכ׳ לא בלבדקדחתחחשבתיית׳ גחציאותמשית גשיתחדשאלא גםקזל המיתי כמו בדורותינו ובדירות הקדומים כי כלנז מצפים ביאתו • וזאת האמונה היאשעמדהלאבותינו ולנו לתשומת נפשנו כאמרם זיל צפית לישועה וכו׳ נעבור זה אמל שחי של משיח לרמוז כ׳ גס ביתיש האלה שאין לנו רק הזכרת שמו והאמונה בי ־ הקב׳יה משגיח עלינו כאילו יהיה לנו ב׳׳ה וחשית• סוף לבל שטנת בזייז׳זאתשאלו השבעה מלים קלחו לע1לם קלימת חתשבה ולאקלימס כעליות • כאשרביאלנויפהלמעלהעכ״ל: עיין בתורת עולה כפרק ט״גמח״ג תמצא עוד כונה ע״דהחצינה • כ נ ג ך ז ׳ ^ ע ^ ע י י * ה 5ילוסיפיס ע ד התורה עהי '*#ספרים נ , 1ב ע ק י ד ה שער קיא ל ז ב יז״ל כ׳ הכרתייתם אל מציאות האלם והצלמתו מקלי׳ אותם קליחה • טבעי׳ לבריאת עולם כעני׳ שאחרמ םקלחילעזלס בריאת התורה י יעל העני! הראשון אחדז כס fהכבוד־ כי הוא באחת הכרת התכלית האיחית אשר אליו יכוונו כל השלתי׳ככל פעולותיהם פ׳ אל זה כקרא נכל חקום חפיו יתיאניראסין ואני אתיון •ולזה אזל נכיןכסאן חאז כ׳ מאז היה חכון לס׳ןיזהמכיק להיית! תל שאליו יכוונו ויכנו כל השלחים :טל השני אמרותי״רה־ הוא הוראתהדרן *מלפ״רס ני(ול!מאשראנכי חצין היום וכו׳ כי היא יזדרן הישר מכל זולתה י אשר מכלל מצותיה ידרש לתשובה וטעם א דברים שנבראו קודם שנברא העולם פד ועקלן היא הענין השלישי אשר אחרו תכו״בה״ כי יין ההוראה לביב אל הדרן כאשל יטעה הה ולן בה * ואלוהדגויס-קדחולעילס יזסלהשלחת מציאות בריאת האדס ואס להצדיק חצותיו של יוצר בראשית להסכיסביושרו ומדת טובזכחו שאחר טוב וישר ה'עליכן יורה חטאים בדרן :ועל העניין הרבי׳׳עי׳ אחרו ג״ע יה יא השם המיוחד לחכמינו ז״ללחייס הערביים אשר סם הצדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים חזיו השכינה • והוא אשר נאמר עליו ייטע יי׳ אלהיה pבעדן מקדם־ כי הצלחת הנכשוקיומה כונהמתחלת הבריא׳ • מן ג״־כענין תמי״שי והיאגיהנם אשר-הזא עלהעיינשהנכשיכי- האל ית׳ הקדי׳בחחשבתו שיישג עונש והכסד למקלקל דרכיי ומשבש אדחותיו שנאמר כי ערייתאתחול תפתה • יעל הענק הש״שי אחרו ב״ה י כי הנה באחת בהיות ב״העלחכונו ועבודה במעמדה היתה השגחת הש״ימצויהבאדמהההיא היתה מתברכת לפניהם ילא:תחסרכל בהי יעל זה נאמר מרום מראשוןוכו׳ י כיבאחת מראש טונה חכמתי לשכתו בבית הגדול והקדוש :והנה על הענק השביעי אחר שמושל משיח ולא אמר המשיח עצחו • לפי שלא כיון בהם רק במה שיורה עליו השפ שהוא רועה ומנהיג בצדק וביושר י יזהו שאמר וזה שמו אשר יקראו יי׳ צדקנו והוא אמרי לפני שמש ינין שחי • )הכיני שהוא מורה שלטנות ישררה״ואדנית ביושר • כי לפני המצא אזר המאורות המוציא לפועל השז״׳החישים לאתה חכמתו להמ$ימ חליוד^גכיל.: ד,י*שר ,הרב רבי אלישע גאליקי בחלרש קהלת בי מאחר שהיא עייל קטנה ודאי אנשיה הם מעטים ואפילו תיחא שר״ל אנשיה מועטים אפילו בערן העיל מימ קשה־אמאי אצטריך יי' ל טלי האי והלא אפילו יהיו אנשיה רביס בערן העיד חכמה גדולה היא להצילה מחלן גדול שסבב אותה ובכה עליה מצודים גלולים :ועוד קשה מאי אצטרן לתלןגדול לסבב העיר ולבנות מצודים וחי יעכב בידו כניסת• העיר זכבישתה מיל זעודקשה למה אינזאזמל ואנשים מועטים נ י נ י למאמרעירקענה זי:הג»ן>ומ׳' בה• אלאנ״ללהכיפי' שכווןללחות רמי רמיבדאבאמאירנתיבעידקטנ׳ אי2ף בר אבא פירזשים אחרים הובאי בחדר׳ רבתייי^י ואנשים כה טעט ונו׳ ־ עיר קטנה ואינם מיישבים על לשון הפסוקים י והוא זה הגוף ״ ואנשים בדה מעט אלו ה א ב ר י מ • רצה שיליקדק צל לשון הכתובים-ח״ש מ?ל . ובא מלך גדול וסבב אותה זה יע״הר ״ ובנדה עיל קטנה וכז׳ופי׳עיר קטנה זה הגוף וכו* עליה טצודיבם א ל ו עונות* ו מ צ ^ 3ד ז א י ש והנה לכאורה קשה בכילו׳זה חדא דנשלחא מסכן וחכם זח י6ו״הט • ומלט הוא א ת העיד לפשטיה לקלא אתי שפ!ל שהעי׳ הוא לבל בחכמתו זו תשובה ומעשים טובים ונו׳: •אחל והאנשים לבל אחלי• כי העיל היא הבניינים והבתיסוהשווקים ולתיבות י והאנדיםללים ויושבים בתיכם• אמנם לפי הפילוש הזה הכל דבר אחל כי הגוף הוא האבלים והאבלים הוא הגוף י זאת זעיל אחרת כי כפי כמות הגוף האיברים. הס רבי׳שהםרח״ח אימ־יס בשיעור כי׳ות קטן :ולכן נראה שכיניזלמי בר אבא לפרש עיר קטנ׳באופן: שנכללבשס זי:מיעיט העם אשר בה והזאהזאקטין העידוז״ש זה הנוףזהםהם האיברים י ומ״פ יאנשיס נה מגנט לייק ללא כשיב ואנשיה מועטים אלא ואנשים בה ל״ל עס היות׳ עיר קטנה וקריבה ^*^יהלאו* שיהיו אצשיה זהירים בשמירת׳ ומשתדלים בתועלת׳ אין הדבר pאלא ארשים בניחיל לףס בה יכתועלת׳הכחעט לכי שהם איברים חומרי׳וכלם כליםמסייעי' ליצ״הל ואינם משתדל* לתוט ת האלם לשימלי מד׳ חטא• יזה איחרו ואנשים בה חטט אלו *׳בריס ־ ובא עליה חל ן גלול 201׳ י״יל^איגלי סגוףקוחריי׳ מינא ה׳צ״הלדוקיםלגזק בכלםזהס עזזליס וכלים לו נ א י ק שלוא , ו ז ? י י ז ל 515 עינה למאמר עיר קטנה זה הגוף שהוא םופב ומקיף את כל הגיף וכת בעלי ולגן אמר וסבב מותה זה יצ״׳הר ״ ומעתה אמרו מלך מיל *כתיב כאן לאו עצ הזמן קאמר שהיא גא קידם יצר הטוב ׳״ג שנה״ לאי הכיהוה ליה למיתר מלן זק? כלאחר לעיל • מלא על שישלו עוזריםיזכולם סרים למשמעתו קראו גלול זהוא הכן המסכן דלית ליה מדיד׳' כליה :אמר עוד תנה עליה מצודים אלו עונות • הקלים לומר כן מפני שהוא ריצה לפרש לקחיה בחכמתי זו חשיבה ומעשים טובים נראה שהרי עונזתיש כאן בפועל וחלטו היצ״הט מהם בתשזבה לא ־ בהיצ״הר שהי׳מבתין חצודו/רשתו׳להפילז ילהחטיאז והיצ״הט הצילו שלא חטא • דא״כ לא אתי שפי׳יאל ,א ן ! :אמרי ,ן ׳ ל 3 לח זכלאת האיש יכו' כמי שנבאר חלבל ומצא בה איש מסכן יתכס זה יצ׳-׳ט קשה לכאורה דלאו קוסטא קאמר שכאשר בא היצ״הר עדיין אין שם יצר הטיב שהרי מקדיחו ׳"ג שנה :וכד חעיינינן בה מק כאן קושיי כלל דמצידדקאחר לאו לביאה קא אלאלובנהקאי שהם העונות ״ ואיחתיהם תשובים עונות כשהו׳דן»״&4גה ואז כבר בא ׳צ״כט ־ נמצא שכשיצ״הר בא לגנות מצודים ולהחטי׳את סאדם הרי הוא מוצא שם את יצ״הט והילה ט גס את האדם ינצידבמצ)דתהיצ״הרממלמ1מותיכת0וב ובחעשי׳טו»5ס• ויצדק יכה גחכחתז כי אחר שהאד׳נצוד כני • 5ל<דיזתתפמו^4דזל להחלט יותר קוד׳שיטעום טעם חטא ואיור ואדם לא זכר זכי' י לבשעת היצ״יזל וכי'הרגיש היכי קאחרדלאזכרהריזכר אותו כיון שעשה קשובה ומעשיס׳ ותריץ םהכונה על הזיז! שעב׳ דנשע׳שיצ״הר כאש׳ נתגבר עליז ל״ת־ד-׳ודכ׳ליה ליצ׳יהט זהו גיאןר דחי בר אבא עכ׳׳ל: ד ו 3נ ה ע < ה ח מ ו ס ח ש ת < ן ת ר ש מ ? P W Jה הכ , / סליק מסבת נדרים :בשם יוצר הרים ז •וסליקה סדר גשים :כעזרת אדון כל המעשים* פדר קדשים חולין פרק דאשק מאמר א רש י פי גיגאי נהדאשם^נהר״ רצוןקוני׳ כל הנחלים הזלכיםצל היס בגזירת המלן • םכק עושה • שמא לא יתנו לן כפל<ון• לבחצוס קא פסיק • לכתיב ושתלתי את המצית דחתחל' טחינה והרקדה בעינ׳ שימיר לשם מצה • לונן! לוילות ל׳כי»ים !5י*יי עש גמ^י מ י א ו נ ו דלוום גהדיא נקתבד עמס׳ בדרן י טייעא סותר ערכי• כן פישק בתמיהה• לגני לזיה׳לבני חבירה שמניתי והולן־דלחא הכא־נחי קד׳ זיחנא אלאמתנירא היה שלא ג׳^מרו -המיס ייםפפוהס&יס והיה חדגל « י ^ מ ל י ה ס 0׳מ#ן להם סכסרזסתשה גשתין רבוק הנחלק ־להסהמיש^: נל ותוספות כתגוא״לאתההילןכן׳• ^ ק ״ ב ח מ כ י ז ן ח ק ל ז ז ע ״ י ב ה מ ת ן של צ ד ו ק י ם־ דד׳פינחם בן יאיר הוה קאזיל לפדיון שבויי׳* שלזא שר של ים השיב לו ~פגע בגינאי נהרא * א״ל גינאי נהרא הלוקלי כן•• • צ ו מ י רני פינחס היה מחשב בלמ סלכךהיהמניח.חלחליק לוי וכ־1נין זה מימך י 5־׳ך לפרש בפ״ק דע״א גבי רבי אליעזר ק לורד א לאחל שמיס בקשו עלי רסמים: והרשנא : 7 ש ת פד1 חולין פרק ראשון מאמי א ב ) ה ל ש ב א 'יל כתג הכוכה בזה המאמר לכרסם לנו מ ה גדולה והזאםמן המחז«נ להיות אד« נמנע וכ״ש החסידים להוציא המדים הטבעיים מגדר הטבעלפלת יזהם כיאס לגורן גלול ולחצוה הצריכה לשמת׳• מםהיית להם ממשלה מצד מטלת הנפש לפעול בפלא• וכבר ידעת. שהעניש ל׳ יוסי דמן יוקרת את בןו בהוציאי תאנים סן התחנה פלח בזחנס כמוזכר במסכת תענית• על כן גלי שהחסיד כזה הוצרן לכעיל עכשיו בפלח מפני שגדל הנהר ופגעו ולא נימך ואעבור בך ״ א״ל א ת ה ה ו ל ך לעשות יוכל לעבור ומעמו מפדיון שבויים סזצרן דעןןקינך ואני הולך לעשות רעון קיני• א ת ה לשפתו ההיחמצזה רבה • כמו שאמרו טשי ספק עושה ספק אי א ת ה ע ו ש ה ׳ ואני ודאי מצו׳ רבה פדיון שבויים י יאממ שניי דבלה! עושה • א״ ל אם אי א ת ה חולק י בוזרני עליי ביה אתנהו ״ ונמשן העניין כי לולי הצורך י ש ל א יעברו בך טיס לעולם י חלק ליה י הוה שהיה טרוד וממהר למצו׳רבההיהחן הראוי ההוא גבר^ן דהוד־ .דדי חטי לפסחא ־ •אמר שלא יבטל אפילו שעה אתת מנהג הנזהג ליח חלוק ליה נמי להאי* דבמצור־־זעסיק• במעשה בראשית כי זה כלי מסודר מנהג חלק ליה • הוה ההוא טייעא דלווה כהדיר־? ימולה רצהו ית׳׳ ואולם מחמת מציה לצור׳ א״ל חלוק ליה להאי * ד ל א לינמיר כךעושץ. שעה חות׳ואע״פ שא»נ4ידא*&יוכל לפדותי לבני לוויה חלק ליה וכו׳: והוא אימר׳כאילו השיבו הנהר או סר מ ה ל אני הולל לעשית רצון קוני כו׳ ־ זעם כל זה נחנ׳החסידמלגזור עליו ולפעול הפלא להתעסק בפדיון שבויים י ועוד גלה לגז שאפשר לו להמשיך אותו לצורך מצום אחר׳ ממצות התזרס בהשתדלות להביא ־ עטים ואע״פשהיה באפשר שהיה נמנע לפעול בעבור זה בתתלה באותו הפלאי •ואף למצות ניהיג האהבה זהתבורה לבעלי החבור לט״ע׳ שנתלזה עמז המשיכו כי זה מיישוב העולם לנהג ביושר עם החברי׳ ולא שיה׳׳ כל מ ל חאלי לאוי לפעל עליו נפלא בתתלת ענייני אלא להמשיך עליהם הכלאאחד םתתלתו לצורך י והוא שלחוז הענין כלו במה שאמל לב יוסף נפישהאיגבלא וכזי והיתה התשובה היק כחשה כי׳ לזמר שלא פעל בהםאלאהמםין בעבורם • מצורףעול לזה כלו לגלית לנו מעלת הנפש כי »ש בכח החסיליס להל3ק.נפשם בשרשם להתעלית על כל מעש׳סתתתונים ולשנות העבעיס ואס הם בפעלים וחתנהגי׳בכח ולהוציאם לגמרי מגדר הטבע כקדיע׳ ים םיף כעניין שעשה חסה בים י וכ״ם: <זה שאינו יוצא מגדר הטבע למזלי כמגיע' משיכת הנהרות שהם חתישבים זפוסקים לעתיד וזהו כלו ח מ י שהםמתעלים למעלה והעליון פועל בעתתון והוא מה שרמז כאן באתרם נכיש כו׳: ^ $׳ מ*מלב׳ הרשבא ז״ל כתג בחלוסיו וז״ל יש בזה סול נעלסונגלהו• כגלילע' שאגינזיזעא אחלי תאות הלב ונפל׳מן השכל יהגביל תאותוולקחמכרי העץ יאח״כ הכיר במה שעש' ^״ שי1יט׳: שנתבייש ותפל עלה תאני שקאנה הית׳ חה שאכל יהואחאחרסז״לבדבר שנתקלקל בה m גתקןן . י שה כ minעולה שיש בה לעית אחלות במה שאכל כאחרספע׳במין׳י מטה היתהאפשר שהכל עולה לטעם אחד ??**'*ישהי!יי׳ זןליהלזושוןחין*ח׳ יה לי בייצחיכי׳ כ׳׳החשכתו אחל תאות הלב •ולכי שהכליל • רב י ה ו ד ד ז שור שהקריב א ד ט *IMS הפרי מן העץ קראו חטאו קצוץ בנטיעית* הראשוןקרןאחת חיה לו במצחו ואחר שהזכירו ית׳ החן העץ אכלת התילה שנאמד והתפלל והקריב קרבן הקריב כמי וכרעי> . . ייעשה האב אי כדומה לו עשו הבנים בחלברוהזא החטא שכבל ידעת ״ ועלכןהיההקרק ושזר ה : ף י ד כונה למאמר שור שהקריב אדםהראשון קרןאיהיה לו במצחי סיר • <כבלילעתמאחרם ז״ל ששמטו אחלממט״לאמולין שנמרבבהשנ׳ ופני שור מהשמאל לארבעל' »ע״כ הקריב שור שהוא דורון נאה לבעלי תשובה וכמו שאמרו ז״ל מפנ» מה נאמר אל פ אוהל מוטל בפר מהשלאגאמר בשאר ק ר מ ת :משל לאוהבו של מלך שהביא לימן נאהוכי׳ • ואמרקק אתת הי* במצחי ללמדעל הייחיד י •כי הפך כיריד היחודוע׳׳כ אחר כ׳ הקריב שיר בקרן אתת כי חזרלאתדית סיהא אחוז לבי בשכלו וראה כי טוב לו אז שנאמר והיטב לה׳ משוד פר מקרין מפריס* בהיותי בעל שבל• ואמרה שהיה לו קרן קקרין חרתי משמע אמר רב נחמן מקרן נתיבי• ושאינה אלא אחת ושהיה במצחו ולא ק ואמר רב יהודר ,-שור שהקריב א ד מ הראשון הצדדים* הכונית רבות :דע שהקרן קרניו קודטין לפרסותיו • שנאמר והיטב לה יזירה להחזיק חלכית * כאחרי דוד ישלמה מ־טור פר,מקרין מפרים סקרין בדיש4י? והרי •נמשחו בקרן י נמשכה מלכותם דכת»׳ו»רם מפריס • ט ם י י ע ^ לידה לדבי יהושע ב״ד* קרן משיתו • נם הכתיבים רמזו לזה אמרו דארי"בל כל מעשה בראשית בקימתן נבראו במאמר בחלום דניחל על חוזק מלכית בדעתן נבראו בצביונם נבראו שנאמר ויבלו זןלכםנדדקרןח«ת בין עיניו :עיד רמז השטים והארץ וכל צבאם אל־* תקרי צבאבש במצחי״ *כי המצח באמצע הנקיד׳האחצעי׳ א ל א צביונם: באדם לרמז על חטאו שהעץ שאכל ממנו היה בתוך הגן• ותלגום במציעות גינת׳: וכן איתא בכרק׳במ :מדליקץ יבע״א ״ ואמרו קרניו קלחו לפרסיתיו כבר ילעת שקק מורה על עצמי של לבר תרגום של געצםהיו׳הזה בכל) יומא הלין• וכרסה רמז לסבה אחרינ׳• כאמלס לא תשאל פלס׳ופרסה מענק רגל* והלגל־םבה י ו^לםהניתהעיקר שהוא האילן ולקת הפרי כאלו רצה להגביה המסיבב ־ ועתה חזר ת ס .׳ ,.כךהגיףוה?-׳ , כי כן דרך גדילתן של מעשה בלאסית-כןהיוע׳׳כ: בניה שלים .פ׳׳דמאמר וי וז״ל הכינה לפי.שעיון השכלי קודם לקרבן ומעילה חחכז• ואם •שניהם כאתד טיבים• והיה אדס בסביצ חטאו שפסק השפע הע״ונ׳ ממנו שהיה ניני ובין הש״י זהטילזוהחא בבריאה האנושיות אז״ל שהקרב! להחליף תחולת מה שנהןתאותו השפע I 1 1 11 1 י . . I «כ^בשהפיוסוהרצייהמגיעחהחדסנחנהיי ענpun^pifpopי^הוק * ,י ^ י -י • ׳*•-׳ך! יקרא שיר קרבנו או כרו לעת ההיאכמיש קחו עמכם דבריםכז' ונשלמה פרים שפתינו* וכשהפיום ,והרצוי הוא כהוגן במרים נאותים נקיים מהאםמ* והכפל החטא אז ודאי שיר פרו הוא תפריסנכי הפרסה לו סימן טהורה* ובלשון חליל מפריז על המדה* אבל כשהפיוס הוא מרוחהזגטעגות נפסדו' המוסיפית כעס לפני קונו הנה אז באיות שור פרו הואמקרין ונוגח כי הקרן היא כלי מפצו והשחיתו ולהנצל חוה בקש המשורר אהללה שםאלהיסבשירואגדלנו כתולה ותיטב לה'משור כר וכזי• ומפני •גלאדלביהזדהשהכייסיוההקגצלזתשיזנצלאלס עלת^ובאחלו האש? אשל נתקה עמדי כי׳ *י* מזה חולין פרק אלו טריפות מאמר ג פכז מזםהמיןאמ׳ יי ולאי הפל שור אשר סלחי שפתיו על חטאתו היהיפחו זה שהמליץ׳עליו המשולל שק<7יו קילזית לפרסותיו או לפחות שב.חז פאח׳כעניין כל ממשה בדמשית־בקזמתן נברא* וב צביונן יכו׳יכה״^ אייל וניהולה 3תחל<5קקאחלגן»ה?:חצתי דיןזקז־?זת*$צויימגלומה האשם ןפלה האםהנם צן ׳גאמדהה»1שהג!<אניומ׳״עכ ^ ד ן׳..־ : ; - ן מ ^ ך ן •על׳וה המאייר טיבא ראשונה במס שיןטרגה הלמהבאיילה א* אפשר לשני מלכים פ•* י ^ ,קשהלמה׳לח^יזרה שני טללים בעבידהאחתבהיזתם טבלישיייזשיתי© להאדים ׳ב-״ה ^למה נטלה גלילה לעצמה להקלות לה שם המליכה :-וכבד ידוע ענ׳ין חטאשוי^*^*!י^ילו>ע5יו' מורל ן־חלכית הוה באשר אמל צפני המלץ יאלוני יואב מכ״ש פאן לדבר לפני האלד»ולעיהאל^^ולימר' אי אפשר לב׳מלכיס כוייעול קשה אם *<fec ! כונהליןעלגג הלבנה על היותה מועסקת וס הכי*ווכגלה כהוגן לחה אתר לה הש׳יתברןלצ׳ יייע*י מי׳מל• a שיזעטתי היריז כוי י וייתר קשה חכלםשאמר לבסו׳המאת׳• הביאו על י כפרה כו׳ אין הזכירו כפרה על ן * ^ י שט^וןבן פ ו י ד מ י ב מ י ג ^ ע ש ^ ח י ם י ת נ ל « ^ 0 אנ־מייnימחה בייי ^©גהח׳?*--38ת שני - .jwt^^4r^1i^-v>K0.א :להגדיל ו ל ס 6ח י » $ק * י ר * י * בלעשות המאור הגדול לממשלת ה י ו מ ו א ר ל ! המאור לסאץר גדיל כחמה? הקטן לממשלת הלילה • אמר׳ירת לפני הקרוי במסכתשביעזיכתב זו׳״ל * ה ר ש י ב א בדיך הר** רב״שע אי אפשר לשני מ ל כ י מ לע שהלבנה אק להאיר שיעתמשו בכתר א ת ד א מ ר ל ה הקדוש ברוך רק מהשמש וכשהיא פנים בפנים טס הסמ׳ לכי ומעטי ע«םך• אמרה לפניו רב״^ע ־וכן היה בתתלת הבריא׳ שידוע שפל מעש מפני שאמרתי ל ך דבר הגון אמעט א ת עצמי״ בראשית בקימתן נבראו ילזה אמד את שגי א מ ד ל ה משול ביום ובלילה• ומאי ר ב ו ת א המאורות הגדולים ר״ל ששניהם בגדלתם* שרגא בטיהרא מאיאהני אמר ל ה ל ך ו ל י מ נ ו ואחר כ ן אמר את המאור הגדול• לפי בך ישראל ימים ושנים• לדידי׳גמי ל א סגיא שעמל בגדלו יקכאהאחד המאור הקטן לפי י ל א לםגיביה ר^תיבוהיו לאותו׳ ולמועדים שאינה עומדתל-פגודלה :שמלאה•:כו ולימים ושנים * אמד ל ה צדיקים יקראו עליי וכשהרגישה ם ל » 0שהיא מאילה ןלא׳באור : - s > n 8 1לא 4npa£ עצמה אלא שה»תה מקבלת מהשמ׳נתרעימ ה ו ת נ ד ת ב א ד ע ת ה א ם ר הקדוש ברוך ה ו * < •יאמרה האור שלי אס היה שלי אף אם אינו הביאו בפרדה לפי שמעטתי הירח• והייגו יבהיר כאורהשמשלאהייתי מתרעם אבל דאמד ר״ל פ ה נשתנה שעיר ש ל ר ״ ח שנאמר •כשאינובהיל באמי השמ׳למה אינ י מעצמי ־ בי לה׳ אמר הקדוש ברוך ה ו א שעיר זה יה&<4 והייתי נלאה כחלן שאיני ציין לשים אלם׳ כפרה על שמעטתי א ת הירחע״כ: אבל להפןכי כל אדם צלין למלן ־ בס ק כל אדם צרין לאור החמהלהאיל להם על האלץ כחלן שמאיר לפניהם יכשס שצרין האלס1£ור ההחה כ״כ צילן גלול יש באור הלבנה בבישיל כילותיה כענין שנאחל ימחגל גרש ירחים • וצריך •גם pלהאי' בל<לה להולכי לרכים להאיל להם הללן ילכו בה :תש״ כ עתה שהתמה היא מלך ואני כמשלמ לה ״ # * £ן מ ה כ י •יהושע כלבנה פני חשהפממה אוי לאותה נו)96ןן»לאו^כ4ץ 3י •?ציני לומל למה ^ } **המעמסלתמשה )התמה לחשה המלן ־ שןאמרויהי»»ש{רןמלן קן* אס פן לאיי להקרוע פ ם מ ל ? ע ל??»ממקנ״0ס שכל סנמלס ימלתישלהם • ויש כתות שטענאחליהם ל#גל&עליהם <י(הו׳ v : י , : כ 3 9 כונה לקטרוג ה ל מ ה וש#יר חטאת של ראש הדש עדשהיצרן הפתונ להזהיר זק תשא• עיניך השמיחה וראית את השמש זאת הילת וגולמי • אס לןה£י <& 3בחמלתם ונממםלתם• והכתר שמחרה הוא חלה אחת ר״ל שאי חפשר להשתמש שניהם ביחל ל^אתי^שהית^־כוי םאחתללא תמגלת*•:אלאםזה משמפממ-־אחת זזה חלה שניה כאילולתאיזי שישתמש זהשתיפעשרהשעית בחלת לילה ויהיהאול הלבנה פ׳מזל החחה זה בחרתי וזה נחלתי• אחר לה הק״בה יפה אחרת שאי אפשר להשתחש יחד אכל להשתחש זה חחר זה נעניק אחל נם כ! א' אפשר שלא יתקן תיקון העילםעל צד זה עד שתהיה חדה אחתלחלאפהוהיח חלקיות* וחלה אחיו למנותה וזי היא מלת לילה־* אס ק לכי ייועטי עצמך :ה כ ו למא יוחון א<מ־ קטן תקבל אזל הי להייתחשיושבמזתלילהאתיםידתזתיום להמציא לנבראים עת w *t>taלהיגילנו על חזמ ההשויה יל*תיתק מדרךחעלת הקנאעבאו על םאדסנ״?״־ הי*נ<חי»מיםאמרת* **י $$זן • »כיכ הענק לא על צדהכייך -ואנתם מפני ששניהם משלימים תיקון המול»0חצית בוריזס השוה להם מנו יודעים תללימ המבוקש בכליאת העולם ידענו כאחת התועלת כקיום העולם •.ואנסנו ^ i o e P c i w w w c j p r p ^ p Dבמנישי שהיא בעל שכל מכיראתביראו ית׳כפימהשיש ^ ^ p ^ M V i w i ^ ^ a ^ p jבר»ת׳ מצד פעולותיו והמבוקש מן המין האנושי הס ישראל* והחבת•' •שלמלה© הצזיקיםוהחסידים * וכבר העיד הכתוב בזה עדות מבואר בהנחל עליון גויס יגוחר כ״ חלק הי עמי יעקב חבל נחלתוישלאל אשל בך אתפאל יכאלהלבים :ועל כן אמי כאן כי אס היית לתחה מעלה בהנהגת העולם המנה בזה ותכלית המבוקש לאזנו קיים הטילה בישראל שנאמר אם לא בריתי יומס ולילה כו׳ * וקיים ישראל בכפרת' • וכפרת' בקדמות • על כן להשוות התועלת בלבנה וחעלתה גקייוםהעולס בתיעלת החחה ומעלתה באיתה המדה הב טית הגירא ית׳שיככר לישראלו׳עש* מית חלשכהתחלסהלבנה ונמצא קייום העולם עזמד על הלבנה וזהו יישוב הדעתשנתיסבה הלבניז ואוזל הביאו עלי כפרה כו׳ כלומל בסיגת שמיעטתי את היית הביאו.כפלה שעיר אחלשאכפר לכם ליל הי«זן«ה!צ»י*כ»7׳*»0מ^ים מגילם בקייוחו כקמה :ועלי פי׳ הרל מלכם ס!"ק דשבועות שה**ז » vאל**־»^לן וע״ק ממחלף וכחי לפני :חצירף לזה לקביע בנפשותינו לנהוג בכל פעולותיני מדת ההשזיי^ושלאלהטיל קנאה רק מצד טענה הפרתיית כי הוא יתברך עם היית הכל עבדיי וחעשיז ידיי נהג כן עם נללאמ ויש לני לכז״ןלעת״נז לצד *ה מה ש*חלו הש־ יתבר׳זלהאמיד לו בכל דרכיניהי* שהזהירנו כתורתו ית׳וסלכת בדרכיו ולדבקה גויי זאחנםבעיקל בריאת שני המאורות אחד גדול ואחד קטן י ושהקטן מקבל את האודה מן הגדיל יטלק הקרגן ישבו סוד נעלם שהם לתבניתהמרכבה: וכעל העקודה ז׳׳ל כתנ צמה אתלתבשער ל׳׳ז פרשת בא באריכה< :גם בעל תורת העולה י ל הולך לפינתו בח״ג פכ׳״ב וכתב לבסיף לעת החולה ז״ל ח״ג פ״מז כי נאמר חטאת ליי׳ בקרבן ל״ כלי סלח ילמז המביאים שהם מביאים ללבנה כמו צמיו עזשיןהחצריים בהקריבם ללבנה כל ל"<י קרבן&קנאמד בותטאיליליולא ללבנה * זאיןלחזש לזה החשש גשעירי הרגליה ולא מילתיאתרסהימי' א״נ©ינ«1סמ0י״»חי*0ל*<ה־ מראה שלזה אחר כאן ז״ל^לא מייובה דעאה^^זין^נז־ %ין> הוא לפייסה ולמגמיבלה »יל&*קיי5י ישראליכל יזם ר״ח קרבן זסוין ל© לכבוד ולתפארת אע״כ שכמנt הקרגן להשם יתברך * זה׳נהמףעל פי שיש בזהקצחחששnw־< tזרה סוים'ע״כ אמר הלי^י עלי כפרה ל״ל סמכו עלי שאני חציוה ילא תאזשז ללבד* ס^עי* זע״פפ הפיליש הוא כאמלי על קללתך בני ע״כ; ? זח נה e t r א , והזוהר -פרשת פינחס סברת אג^ררהביאו עלי צפרה בגין דאזעדידת ל ה בגין סנד־ן י דילי א ת ו ן צריכין ד א :וכתב ע ו ד שם ויבואו בני האלהים להתיצכ ע ^ י י ' וכי עליי' ק י י 8ו א ל א ב ש ע ת א דאילן קיימן ע ל דינא קדמא דכלא מאן הוא ד ל * נ*וק< ׳ יצמא כינה למאמר הביאו יכפרה <6ןןפ1*#י הירח א צ ז ^ קיישא־ודלאיוקירלאור**תאולעבדוי• א׳יף הכאמ*הןדלאחיישליקריימאןהוא' ד ל א י ק ד ל ש מ א ד א :וא6שר ־שזהו אמרם הביאו £לי כ&דאד״ל על קדושת שמים ש ל א ן י ת ה ל ל עכ״ל: •בזה המאמר< ל שכתבבעל רקיאמונה שעל ל׳ ממאמר שיי י^ל 3$ר ילוע האחי <¥it ftiOT מלאכיותלבנן^p3lp' ^jy *p •״מאן הן עם האיזיני וחלאכי השלת הסתכחי הקתקר ולא יאמרו שידידי(.פעם אתת ציום יזיז פ ^ א ׳ ב ש ^ ע *ו בשנה שזהו תה שביאל ה*י בנביאים שיש & mיאזר עליו היזם בתכיפית ופע׳מ^םרבות •״ ויש ת* שיאירעליז באיחולעדש<^שיארעליה׳ ^ פעס אחת בכל יתיאסואלו^ם^גשלנל/חר ט נ ט למקומוחביביןישראלמן טחל^וכיכושירתלמלאכים עיליהס ויתנבאו ולא יספו י וינק יוחלפו רב שלשה כיתו׳של מלאכי השר׳ • אוטיוישירהבןגל יום א ח ת אומר׳ י החכמים כפי שיאולעצ׳הסהאולההאמתי׳ פי יש חי שישבחהאל ותדבק בי בשבת ההז׳ ^wjrmirinwty קרומ *1ואחת אוםדת געםא׳ ציום • יזו יפעה א׳ בשמע צו׳ יזה קדוש ה׳ צבאות :מיתיבייחבימן ישד^'ל5ני בפי חליף חלריגוא החכמים הנזכרים ולפי הקב״ה יותרממלאכי השרת שישדן 1אומדי׳ זכו׳השמתיה׳ :אמנ׳ ישראל והס המאמ/ק' שידה בפל שעה׳ ומלאכי השרת אין אומדים יסבחז אזתז ייזכ*מסן ויתלבקי גי1'.אומל» י שידה אלא פעם א ת ת ביום ״ ואמדי ל ה פעבש םמלחכי השלת יזכרו את הש׳לאחן .ג| תיבי' * ח ת גשב־וע ״ יואטדי ל ת פעם א ת ת ־בהלש לציני בי שהחכמים החוקרים יתלבקו בו ןאסדי לה »עס א ח ' בשנה • ואמרי לה פ ע מ ית׳אתרי השיגם ג חלקים החציאית אשל •אחת בשבוע ואמרי ל ה פעם א ח ו ת ביובל־ הס עילם השכל ועולם הגלגלים ועולם ואמרי ל ה פעס אחרת לעולם ובו׳: החלאכיה״אשל הוא יתבל׳ חיבלל יחפולש ־מה'ס:אמלם»של 50הם מזכירים אותו זמתמק^בו אחרי קתי גיביתי והן הם המצוי הא^ץאשל הם 5׳ חלקים משלימים לכל מאחיך ואחנס אמרם שאין מלאכי לשלננאומלז׳^עילה < ל ש ^ ^ כ ו ׳ הנס דעתם בזה לעת תי שחשב שאין ידיפה כימית ומקיןה שלון יצער! אל הקלמ^ימה י <*קו&ת • וכי אי אפשל להקלמויכולן שתםיבגה & המזםכלות הלאמות• ואם^ס הלאשזנות יצ)1ל^ז בצלחהליסוליות השכל אשל מטבע אלוהמושכלזע׳ והוא רמזיאתרם ואף מלאכי השלת jtfאזאליםכו׳ כלותר שאין סתזקריםיכולים למותמקילותיה׳ ולהמשיך עיקשכלם על השמואןאלאושיקלל^קלמה מה בתקירות' ״״יי»ל שיקדאלאומליס שי 53למעה וןסו^מרג^ז^ גלולי^לי^ים<ומכ»1ןזלא0ש» סנה הדליקי' הס התאמינילאשל הם צז»ק«ם נותנים האק הראי* לשכל האנושי * ולפךהנה הס ^וליס ומעולים ממלאכי השרת המעיינים והתוקלים בסקילה שכלית ע״כ: ובעבודת הקודש מלק התכלית פ״ז כשם לז״ל מ ה הלשון בשעה שמגיע זמן לומל שירה שתעיאל התלאן השל הגלזצ והנמל י מ ו ר א ^ ^ ^ ^ ת ל ו נ י רקיע , התחתון לשמוע קיג*ריתותוש3מזת ממילות £עילות מן האל׳ן מכלי׳יזיכנ6יוי^5הן1מיעלפןיערגול י מ * מה עושה קפאין לפוינ למלאכי השלת לומר שילה תת<העלשמתקים ישלאל :על׳ל: fc v מ ; , ,1 , 1 v כתב׳ * י ד ן אסונה שעל ל ?כזנה ילמוזבהשתללות הזה תטליל שכלו של יעקב אבינו להשיג האיש ההוא ]להתלבקעמו :חלו העלתם אבק העלות המושכל התמר׳ אל המופשט במישכל תרי . . .״ .-מולץ פרק גיד ועשה מאמר ה r גה;1כלי,:ןאישל ע ד עלות השחר»רצו בי שהשיגה ההיא-ילועה ראויה ו ה ג ז ע להשתדל גלעייךץלהתלנגן >היא השטה אשר כגרגשל 0הנמכיל יאז צתיהיזחוכע שהשיג תה שאפשר להשיג ככ׳ העיון יהחקיר* יזתבזללייתאחנס אתר יירא כי לח יכיל לו ויגע בכף יריכו כי׳ירצה כשראה יעקר שלח היה יכיל להשיג rאת ההשגה העצוחה בקש הסבה בזה ואמר כי היא ההתלבקות אשל לשכל! עה החחל• וזה איחיי : •אפשר שהסבה היא . . ויגע.ג ף׳י'?.ן./,או כ י ע ע 0 -ההתעסתזימגכיהכות־זמןוןהבניםהלבי׳ י לוניזי(1וי׳מלחדשלעלו^כקהרגליהםעד»*יכלי 7 ... ״. אשרהיי לו ק?עוהז מההשגה השליחה,ההי' א ! 5ך רי״בל^ויאבק איעו עמר בו׳ מ ל מ ל ־ולזה השליס ואחד יתקע כף ירן יעקב וני' ש ה ע ל ו א ב ק כ ר ג ל י ה מ ע ך כס«א כלומר הי קמו שה;קעה ההיא צאת.־פרק הכבוד; ממקומי כן גק{ ק .י צ א החימר חחתיצתי ;. , ••. ,־י—; ׳• להשתללאם אכ«£הם<ההש;ה.ה3יא• ^ ^ ״ ^ ; . ^ ^ ^ ^ -ק ן ^ ס ג ^ ה ט י ל י האחלזתעכ לוכתב מ ל פרדםרמוניפ וז״ל עניין ה ^ & ^ ^ ^ ^ א ך ה ^ ש ר ו של עשי ונתאבק עמו כל הלילה הוא רמז לגלית• החשוך והלאיב לצצזלללרית יבגלגוליןשמתגלגליןעל מ י י ע ק ב מ ן אז ועל עתה ונתאבק עמו עד היום• הוא עלות 5ןחר הגאולה כי מידו אנו עתידיש לקבל כממלכה והנא רמוז בענין לידתם שכתוב יידו אוחזת בעקכ עשו יענין כף הירך שהרע לי יצולע רמז לו שכניי עתידין ,להיות צולעייתחת שיעבזדושל עשי והוא אומרובייעיד׳ה^אולהיןא׳־^הצולעהזןקגן,״ ואמרו ויביאיעקכשלסעירםכסהרחזלסוףשיגיאיבניו <שלם לירושל& והןא'£וחרו ייהי בשלוש.םיכו ותעינתו,בציון י והוא שנתן נהה השה יתברך מציה זי 4צן 1היל5להגן)?1ל !ןעי ה״לך שצזה הו $יתברך וקיימו הם* יכאמרו ואראך מתבססת בדמיך ואוחי כך ממ״^סי״ 5׳.׳ ' ^ 1ת ח ז י ל ש ה ס ב י ל מ י ם ד ם ^ י ל ה ולס לסת שנסן-להסהשם ׳תגלך כלי שיגאלו :יהסעד כסא הכבול ־ הכוונה לכל המתילרמן העפל בהניעו ן1 :משרמז לוההלאן ליעקב ״ ,..,-,-c . . •., • - , א3קי« vp 5יאיללזק,יי <*?£ני עשו א ק ו < ג 7ש י ' ס « ו ^ ע ^ ג את ביבתם״ייליעו להס אך לא »כלנ ליהצש* ישייעל!.אז)קסזה וענייניס״מתיהסעלכסאץמוד :זזה כוללישגיענ״ניםייהאתדשענייני^ עס אחינו משיי לחלוק נןלעיקר מן העקריס שהיא כפא ה מ י ל ׳לוע מתחלקתינו בלת ובאמונה * ועול שימשך זה הענק״והאבק על הזמן המעזבלניאל עד ל׳ כרס יין רמי י ועתיק יומין יתיב׳ אז יהיה הכסא < m / j $קייס ההוא »היה יי׳ אתל ושמי אהל עכ״ל; }0ם; כאמלזןעלו״מףיעים ; r י ז 1י c : i חולין^חלל מסכת מ נ %די. ׳.׳־ .׳?.:נ^עתאיד^*•'•׳^" -־ מ א מ ך ל W n , ה ג ה ־^את־^הגלה בארה לנו שפה עקלים נלויליה• הראשון שהשס יתבלךיולי\כל בלרך כל בעניי־ לא יתייג ההכרח לכז?1ל • והיא אשר רמז ביריעת השם עניין לבי עקיבא וגזלתו ועסיכל זה •זייזנקשב לפניו חאל: השלי מנחות פרק ראשון מאמר ו ז צ* השני להולי׳שהש׳יתבלךלאי»ה.םח:רכהלקלהגדת^לול־וזהושאמ׳כךעלהבמחשבה לפגי.־ השלישי להודיע סיד צליק ילע לי לשע וטיב ^ו: הרביעי להודיע םול שהנבואה יין כל המזכניםאל<ה ישיגוה לס לרצון השם יתברך והיא אשל לחז באתרי אלהכזה יש לך ואתה ניתן תירה »ל»ל״ י יאמר לי הש׳ית׳כך עלה בחחשב׳: החמישי להוליע נ ׳ אק להקיש לקיז1ק»ין4 כ ו מ צ ת א מ י שעתיד לעיייי ' ' י י י קליס הלכות . ־ ידיעתנו זמחש בתינו , 3ידיעתו יאקש^ו יתברך וזהו שאחל כך עלה<ייחשלה: הידיענו שאין דברי תורל הששי כנים שבעים יק כפשטן ח לתורה זזה שרחז כאייזרי׳*ד»־י*יורים לאיתיות כלומר מעטרן בכתר חלכית • כי \ מ י ק ל הואהפניחיזת לא ה כגט וזה שאח' רב יהודא א מ ד ר ב בשעה שעלה v » V t t o b *•*!מעק^ללליש על כל קו ז וטי :תבעל מצאו להק״ כה שיושב וקושר בתדי׳ לאותיר' ״ אמר רש״בע ומי מעכב ע ל ידך •אמר ל ו אדם שעתיד להיות בסיף כמה דורות ועקיבה בן יוםף שמו שעתיד לדרוש ע ל כ ל קיץ וקוץ תילי ת | י ם של הלבומ • אמד למניו דבש״ע הויאהו לי * אמיליה חזוד ל א ה ו ד ך ה ל ך יישב לםוןן* י06ונה עשר שורות -ל א היה •ודע מ ה הם אומד*ס ״ תשש בחו כיון#זהגיעו לדבר • אמרו ל ו תלמידיורבי מנין ל ך ־ אמד להם הלכד־ז למשה ססיצי נתישבה ד ע ת ו • הזד ו ב א לפני הקדוש ברוך ה ו א אמר לפניו ר ב ש ׳ ׳ ע י ש ל ך א ד ם כ ז ה ו א ת ה נותן ת ו ד ה ע ל ידיאמד ל ו ש ת ו ק כך ע ל ה במחשבה לפני• אמר לפניו דב״שעהראיתני תורתו• הראני שכרו; אנ1ר לוחזור לאחוריך דא׳ששוקליןגשרו במקולין אמד לפניו רבש״ע זו ת ו ר ה וזו שכרה* אמר ל י ה שתוק כך עלה במחשבדז לפני • : ? V׳ י• . 5 ש פ ל כ ש י 1 העול?ז0ליי*«לק א' את^ילי^גלאהחכיזיתם ז״׳ל כיגיצליצז אלו אמייזם ירדבאש בחורח והיא התורה״הנתנה באש כ ^ נ א ח ר ח י מ י נ ו אש לת לאי כי החנולה היא לוגמת התורה שניתב • ״והשלחן לוגלזת התולה שבע״כוהאדון נגל י׳ ?פיית • אמנם שאר הכלים נאמר בהם כמשפטם כייהיו לוגמת תלקי העולם ששייך לוחלנה) משהם והיא הנהנות הטבעיות הנקלא בפי ־החכחים^ספט ׳כמו שפי׳ בעל העקידה . ,׳ ׳ ־ ן : :׳׳׳׳,־ -־ ־עלה במחשבה י • בתתל* * י כונה למ>1מר 5רוןבל15ש וכו׳ י ד מ מ ן ה ט מ י מ לבלוא •את־ באחרי העולם במדת הלין וכז׳ זכן כתב הל׳׳לבנ ״ ך ^ /י א אמד רבי יוסי בדבי חנינא ארון כרשק בראשית יאחרו שגבריאל היה תגיר ש ל א ש וםנור׳שלאשושלחןשל פםקי׳והראה למשה מעשה הלאורה ־ ו ה ו א אש ירדו מן השמים ורא׳משה ועשה כדוגמתן כנוי לכת אלהיי שהיה למלאך עם משה ־ « .שנאמר ודאתועשזדכתבנית׳: ?,לחד^תורה• זנקט גבריאל כמורגל. ׳ י־ בכיהסגמדשאחר! אתאגגליאלובי׳י• ־ וקשה- מ נ ח ו ת פ ר ק ה ר י ^ ל י מ א מ ר דן JitPpTאיו שייך קלבנזת להקריב למעלה שאץ תי0א»ן זהקלמית באים מל המומת)אשמות מ< הקלגנותבאות ילהשפיע כתותעליונזת מן שכל הפזמצ י אלם :מלא העונה בזה להם כי קרבנותבאות ברצון השם ביה על בעל הקללן י אז להני׳ כיגהל^מיייי^להשלהגדוצעייייי״יזיי ''' כעס ח״ה כלע' הלמ״בן ו״ל לפלשת ויקל״״ ו!מר תאורחזשמתנועיתהגלגליםיתמייג געול' ל מ ע ל ה ומיכאל שר הגדול עימד * השפל ההוויה וההפםל והוי! אשל כנה ומקריב.עליו קרבן: צשם מזבת זתיכאל המעלה עליו רמז לשכל הפועל המשפיע עלע גלי זמן .ותנועה: ע״כ מבעל הפללס: 71,5 W סליק מסכת מנחות ונתחיל מסכת כמדות -,,•*.....־-־••:׳ »ייעתא דשמיא מסיכת כבורות פרק מעשר בהמה מאמר ט ן ^ פ ד י * { 5י •בריוכניעוףגלול״ טבעה ש6ים כרכים בחלבון וחלמון סלה; ידוע לכל משכיל שדבר* אגלה זו צריןגאוררב :יש לספוק כי לח ימלט חחלוקה אחת מאלו• שאס נאמר נפלה הביצה תתלה על לכרכים וטבעם בחלמון ובחלבזן שלה א״כ כנר נשברה ואינה ראויה עול לשלל םאלזים׳ »א 0נאחל ששגרה תשלה האחים ואת״כ הטביעה הכלכיםהיה צלק־םיאחל המאמל בתחלמ םכלה ם׳ אל*' w׳• •-ואם-גממל &כפע0 » nל »«$לגפלהבי5ת בי מכני ושבעל ס* כיכ*וכו שגלה * PWע ש י ^ ׳ מ ל *j "jp^J״< Pשהללייס * והארזים היויםמופים מלן שיים *מגה *חת־זקימה אמת להם י ולנרדתוקהואוזל מאל אל השכל :על כן צלי ן באזל• וזהו הנ״ל כי זה התכם חלבל שכוון להגדיל העניין ולהפליג גלולת מעשה אלהעוומ בגידתו שבאלהשחיענ ו שיש לו בעולתו עוף ^לול כזה שיוכל לעשות כל המעשים האלו פעם א ח ת נ פ ל ה ביעת בר יונני וטגעחששי* * ^ J ^ Rע 4ע י .אמנם.כיון לעציץ ברכים״-ושברהש' >*דדם-׳׳ ׳ו&>#ו*אליה־ »(5יור ט ^ ל ג מ ל ^ ^ ^ מ ״ מ ^ ^ ^ י י ן ד כ ה ^/uiaimi^f • גלס י מדרכא בפי/toe oo-wc*fM*»f כל תנה > mmט מ ר ת א הואי ע״׳כ: י צפרת׳ להוה קאי עד קלםילי* בחיאוכיש<׳ ברקיעא והלנה כלוחיהן׳ וישלו ענק וסוד לההו׳מאתל כאשר גיאלנ ז במקומו כל הצולך ע<ון<עליר ומגלתי ספק נעל זה המאמר רמז לנודגל גחליצתייותיל^ו • :וזה הוא כזנתו ללעתי הקלושה כי לאה בימיו איזו תלמיל שאינו הגון ואינו מצצית בתלמודו ״ ועל כן קראו ביצת מוזלת והחכם עצמו נקרא בר יופניזכיל״שי עוף גלול למז לחכם גלול שפורח בשכלו על למרום :וכמו שהזכירו חז״ל גכמהלוכתי תכמים לכנותם צפרים י ובפרט בפרמ הפוליש נע,יין פטירת לבה ברנחיינ׳ אחלונפל פיתקא בפוחבליתא לנה נתבקש בישיבה שלמעלה .לכקו מ 0 Mm גזיס פרק מעשר בהמה מאמר ט בונת ביצת בר יוכני 5 5 , צב ^ י ^ ' יללנן לאעסוק׳ ניה וליו הוו ידעי לזכתיה חזי הני נפלי דקיימי וענד* טולא עליה • יוחל* ש יז דהתה טיא יכו׳ • ולחזו להני צפלי תלמידי תכחיס היו ש״ ועבלי עולח ל״ל היו מצילין אותי בצל התכמהיאומליס עלייםמזעזתיו והילאיתייכדי שיהיושציזיתיז ליבביידבקבר כיזאחל׳זיל כל ראומל• לבר וכי׳ שנאמר דובבשכתי ישנים ז־ יפנה סמי של ת״ת בר יזכגי לצה בי שהוין חונן לתולה נקראת בל שנאמרנשקו לר • ולכן המשילו ללר יזכני כי כשם שהברהואנקי ״כל-םינ יתעריבת מוז וקש כן ת"י1 הו׳ מוכן ונקי ומוק בחעשיו ימיופליזומשתיו ומלביש׳ ו מופר׳ומובלל משמר בני אלם שזהו הכנהלתירה וזהו נפלה ביצת בריוכנ׳ :ובספר הזהרכרשתכית$ח פסוקכ׳ יקראקןצפור׳לפגיך'וכי׳ אפרוחים או בצים זכו׳ בארו שם בצים אלו התלחיליס איפליחיסאלז ת״ח זכו' ורבותינו »״ל קיאו לתלמיד שאיגו הגון ומור׳אפמח שלא כתפתתו עיניו י יעיד דרשו ז״ל ח״ל לכיםחלליס הפילה וכו׳זה תלחילשלא הגיע להוראה ימירה וזהי הנפילה שנפל ונבדל חרבווטבעה ששים כרכים בחלבון ובחלמין שלהר״ל ששים כרכים הם רמז להתלמוד שיש בז ששים חסכתית• ולכן קירא אותם כרכים כי כל אחת מבמה לעצמה בלינין ופסקים ומצל• וכל כרן יש בו בתיסובנייני׳מגדלים כן בכל אימן החםנתי׳ יש בנין אבי קלים ותמוליםוגזיריתשיותכלםבנוייםמל אמיה$דק ושקולים במאזני האמת וחשכט שנק ינחץכהדין קגטיר׳ובםפר יצירה ג׳אבגי'3ו<»ת ב'»ת*0י ^ * ׳ ^ מ ע ׳ ^ ו ת ^ י ב ו ר • ^ וילוע מאתר׳ ז״ ל נ ה׳ חלק ובפר׳ארבע מיתית אמרם שלש מאות הלפית במגדל הפירחבאויר מהו &*ו&*אלז״ם הזכיר! ב׳חאית כ־זנהגס ואיתא שם בענייןרבי אליעזר שלמדו לריעקיבא נ׳ מאות הלכות בנטיעו׳קישואין וזהו כוונת בעל המאמר ששברה ש׳ ארויםרמז לתכחיםגלוליסזגבוהיסבמעלה פמגהבםלקרות התכמים הגדול׳' מאלאשלילבלבדכיגס הםנכשלוג׳׳כ בלבריהתלחיל שנקדא תבשילו• כמאמרם באלישע אחל שקצץ בנעימות חסו כאןדמז לקציצתן בנטיעות זהו עקירת הארזים וזהו כוכת כל המאמר חלאשועלסופו • גבלה ביצתבר יזכני וטבעה ס׳ כרכים בתלבין ובתלמזן שלה י כיהחלבון היא הלבן י והחלמין הוא האלום שבתיכו לתז שהיה מלאי להם פנים לבנים ידבריס המתמדין אמנם בקרבו היה אדום ל״ל חן. הצבועים מלאים פנים יפית ולבם ללעתהסזמפתה אתלב המכמיס והטביע׳ ביסהתלגיולעל שפתה ״ אותם ללרן אתר כי ממשיך את הלב וזוהי הטביעה ע״ל טבעתי ביון מצולה בחגיגה ח״ל לא יערכנה זהב יזצוכי׳זה ת״ח צריך להיו׳ נקי כזהב וכזכוכיימלא׳בלו מה שבתוכו וזהו שהקשו שם ומי שדי ליה • והכתיב כנף לננים נעלסה ולרםיינעלםה נוטלייקק נזשא עולה ומתחטא פן פ• במסכת מנתו׳ • כ' ל׳ ישמעאל״ חתחטאי״ל משא ביצתה אע״פ שכבלה היא ים כה כת לנושאה ועולה עלקנוומולילה ננתת &־פ*ל :רצו גו ט״צ כונתינו • וחי שלילה וכזי י וכי ללך התכס הלב להלחיק ו להשליך מעליו מםאתלמיליו • והלא כתיב מ ף מניס נעלםה׳ פייוהלא דרך התכ׳לקרב תלמילו ונזשיאותו עליו כבן החתסטא לפני אביו ־ כי׳שהתלחיל חביב עליו כבן החביב לפני אביו • וזהו וסילילאותו בנתת ל״ל סמיסלו ומילל איתז מבלים לכיס להחזירו אליזכמאחריז״ל נ׳ שחאל תהא לוחה אותם וימין מקלכ ותינוק אח׳חהס י והתלמיל אצל הלב כתינוקאלאביו למי• ע״כמשן הקושי׳ :ותריז ההוא ביצה מוזרת הואי• רצה גושרא׳הלב שהוא תלמיד שאיניהגין ואיני לאו׳ לעשית פילו'כביצה מוזלת שאינה סגללת אפריח ואיני מצליח בתלמודו־ וראה בו כימני טימאה זשעתי׳לצאת לתרבית רעה־ אז אמר מיטב ילך מחנו זכאי ולאילן תיי׳לפיכך דחפו בשזי ידיה׳ עד שנפל ונשב׳כח׳׳ש בענק pסורר זמוליירדה תורם לסוף דעתו של אדם לפיכך ימית^כאי,,ן .״ .״ .ואם יערב על אזן שומע׳ינעם לו •ויטעם #גמו בשכלו ־ ואט לאו לא אצא מכלל כטטיא לאוליתא ואהיה מאלו שאחל! ללוש יקבל שכר: , ח ו תק ב ע כ סליק בכורות :אמרות טהורות i מסכת ערכין פדר! יש בערכין מאמר י בתורה•• עולת כתלכ״ג מח״אוז״לכונתם כי אף שהק׳׳בהשליט ויתיל בעולמו אין ממשלתי ן • א׳ < יל על כם 5ן , ,׳ 3ן ״ ואחלום , •י״ה י וחללשס ז״ל חין הכסא שלם ואין השש שלם כיי ילק געולס הזה אין ההלול והשבח ניפל כ״כ ככל העולם תלבלישלאל שהם מיתרים הש״י נסי שנאתל נקליאתשחע־ אמנסבלאזהאעומשזנחלגן בז הילולים • כי לונ האוחזת נותנים לוכד לננוושלדודושל משית ושל עו״ינ'• הממשלה לז׳ לקיעים לק שעיקל השנת הואלהש״י רקשתשתתכי׳עמז צבא השמים ושאל כחי ת על כן היה ההלול בז׳ נימין י י אבל בימות החשית שאז יתגלה אחדותו של הש״י ושהוא מושל עלז׳ ניחין אלו ויהיה השבח בחי נימין וכל זה בי^ק הזה קא?י ״ , , j.ק ץ ^ ^ ^ ן ע ל ה א ו מ י י ח מ ״ ^ אותו לתעלה pהשי*' ושמי השמים ושהיא • כנור של דוד היו/ה של ז׳ נימין שנאמר שובע לוכב שמיפאנללעז״הב שיש לנפש הצדיק שמתות א ת פגיך א ל תקרי שובע אלןי* שבע• חהלכי׳כין העומדיישהסלמעלהק השמים ש ל ימות המשיח ח׳ שנ׳ לממייו עלתשמיני׳ • עיקר שבחו בעשלה נימין ניגון שהם נגד byנימא שמינית י ש ל עו״הב עשרה שנאמד עשר חלריגות השכליי׳ העליונים גס כל עלי עשור ועלי נבל ע״כ: המצ׳איתנתלהלעש׳מלריגותעכ״ל :וכתב הר״לקבפי׳ לספר תיליס במזמור של ח אלפא ביי<א • זז״ל ש^תתלה^ש ל ע ל י ז ה סברהחזמור הזה על שמנה לא על פתית ולא על ייתר כ* בייקומזתאסלים »»6ל לחשבוןםנעהאו עשרה כי השבעה כנכד ז' מבי לכת שיושמשי^בעזלם • וק »ח» עולס שבע%כן יצירת העילס בששהימים ובשביעי שבת י וכן עשרה לפי שהוא כל החשבון * אבל שחנה לא נמצ׳ בשום מקיישהזא לסן אשמן א״כלמיה כייןדזד לזה החשבון דוק׳והנראה בעיני כי לכי שהמזמור הזה כלו הולך כל חצות זחקיס ומשכטים יהלזחה להם וכלם בנויי׳ע"ד שכל וחכתה והדלכים שבהה נקניז התכמה ומדות האדם הס שבעה • והם ה׳ חושים של ימ־ית האלה מייחלים אליהם כי בארבעה תישיכ מבואר הוא כי בעיניס יראה האדם בסכר החכמה יבאזכיי יםי>כ 1מכיהמלאכיהובכה ידבר מה שלומד ומלמד לאחרים ובידו יכתוב הספרים• וחה שצרי ן לבאר הוא חוש הריתי והוא מיותם אלהחכמהלפישנקניהאף קריביס אל שני חללי החוח שבהם כח הציורי והדרן הששי היא מ־דתהמגידים והוא מ ר שלא ידע באחדמןחושי £האתרים אבל הוא דבר ברור אצלו י הנה יגידז המגידים כי קלםטניטינה בעולם והוא לא הלן שה ולא ראה אבל לכי שכל אשרהיו םס מגידים ענייני ואין לוכידש ביניהם יימרראצלו׳^וא י יוכן בדרכי החכמהיצטרן הגדת המגידים • »לרך השביעי ראיית השכל וידיעתו וזה הדין אזקמכלם• ונשאר ד ר ן א ח ׳ ש א י מ ^ * ^ ח ׳ ז א ץ השכל מורה עליו ׳ rlשהו׳ עמוד גדיל וייתר חזק לכל כעלי תור׳ וה»אה»ןב^ ^״צקאמלהמתין בהעכ״פ זבה יתאמת בנפשו זינו ויתחזק ילבנו כי ריר״עה כתב התורה יופי^מל ית׳ וחידוש העולם ומעשה בראשית יעניין המכי׳ויזעמדהר סיני וכל הניסי׳שנעשו ע״יזכל הכתובים ע״י הנביאי׳ אשר לא ראי עינינו ולאשחעו אזנינוזכהנלתהמגידים נראילנו כמי שראינו בעיניני והקבלה :#יא ירושה תאבות לור אהרלור לא נמצא בה מכחיש בכל האומות י תם כל הספדים שנכתבז חששת יחי בראשית לא יכחיש אחל את חבימ •לפיכן גא ד!ל ע״ה ושיבר זה המזמור על שחנה אלפא ביקאכנגלשמנה-ללפיסשביאלנו :וע׳׳לכינם זז ־ נ 0 כ ר 3ע ה ז ) כ ח ן 7 J P , DWJ5 ף ן ס ההן 7p(i ה ה ה ן ש ח ן ן ק ד ןנ כ סליק מסבת עךבין וסליקאסדר קדשים :ישתבח ^הים קדושים! 4 סדר נזיקין פרק הגחי* בתרא מאמר א י ר ש ה על זה המאחר טוגא • הספק הראשון לחה צוה רב ללב כהני! שליו יקשה למייוחנן ועול קשה למה הקנה עחו על ז׳שניס ־ ועוד קשה מאחר ארי געשה שועל לחה המשילו י לשועל ולארי דוקח • י ־או מה היה החטא הגדול של רב כהנא שהיה לאו׳ לעונש מיתה י ועניין העכנא לחה לא פתחה לז המעלה עד שהוצרכו לוחר יכנק התלמיד אצל הרג :ובעל פרדם דמונים כתב שרב כהנ׳היה אדם גדזל בחכמה ובפלפיל אמנ׳ היה לחול עדין י ולי ייחנן היה זקן מאל כ י נ ה ל ר ב ג ה נ י ו ע ם י ׳ יזיזנן וכונה על עכנ>ופסיז יו,ט׳ ובעבורזק^תי לא היה יכוללהיית באדול '"' הלאשון • יחשב שרב כהגא היה מלעיג ממנוונלהר וכבר ידעתאמר׳ ו״ל מאי שחת׳ שס מיתה • ואתר שנתאמת עניינו התירו והלן אליז לפייסו • ולרב כהנא היו לו תלמידים חחידיליס,מאל והס אשר כנז גשם ליה רב לרב כהנאקום סק לארעא דישראד־ מכנא• כמו בכול שטן דיבמזת כי שטן ונחש מה אחל להם י והס היו מקנאים בכבוי וקביל עליך שלא הקשי לר יוחנן שבע שנים•. לבם • והס לא היו נוהגיכ כבוד בלבי יוחנן אזיל אשכהי׳ לר״ל דיתיב וקא טסיי׳מתיבת׳ כילאקבלזהועליהסלהיותלג• ולכן לא דיומא לרבנן• א״ל ר׳יל היכן ה ו א אמדו ל י ת לצו לכתזח לו ללי יוחנן הדלת׳ וענין היקף אמאי י אמד ל ה ו האי קושי׳ והאי קושי׳ האי העכנא אפשרשהקיפוהו נשאלות יתשיבז׳ ע י ר ו ק א והאי פירוקא אמדו ליה לר״ל * אזיל וקושיות ותירוצים עד שהזדהלהס שהוא י״ * א״ל לד׳ יוחנן ארי ע ל ה מ ב ב ל ליע׳י /מר לאוי להיות תלחיד רג כהנא רבס• ורבי- במתיבתא יוחנן אז התיר לו נדויז בכניופי כן צריך * וזה א!קיזודזוחלה ממני ניבא לביתהלזדלש שלו כגתחלה־ ורבכהנאאחרליהכ״א היה יכיל לק;.: ה : מ5 1 7 כונה למאמר ארי ג^׳עד• %w עליו שלא יקפיד ולא יכעום יותר אז ירצה לילך אבל בראותו שזה נמנע במזגו כי הזקנים השחוליגימ* ׳ P s־ עליהם לא רצה שיבא פעם יותר׳ לתקלה :נס °אפשר לימדעניין לנ כהנא עם רבי ״וסנן היה נ 3 *יי 1 שרב ™* ה ,ה מ ל ז מ ד ב כ ל ח ד י י יי ז ר ,כ י ׳ ת ל י ז י י ב ב ל י * ת ש נ ש ג ״ כ ת ל מ 1 י 7ל \ י י על כן צוה עליו לבו לב קיש סק לאלעאלישראלוקביל שלא תקשי לרייוחנן לצה גו שאיןגו כצפיג מ י , בירזפלמי כתו בבבל י ועל כן פרט ז׳ למחר א ו ת ג ו ה ו ב מ ת י ב ת א דלמחר ״ שנים׳ כישבעחכמית הםכנגלז׳כירימ בדרא קמא קםיה דרבי יוחנן אמר שמעתתא שנשתבחה בהן ארץ ישלחל ובכל חכתה ול** אקשי שטעתה*** ולא אקשי א נ ח ת צריך זמן לחול לכל הפחית שנה תמימה • ^1חורי שבע דרי ער ראותביר־ז בדר*א ולכן הוצרך לקבל עליו שלח להקשות* .נ ת ר ^ • אפר ליה רבי יוחנן לריש לקיש ואין ואיל׳ הס דברי קבלה ע ,«,׳ ארי שאמרת נעשה שועל • א מ ד י ה א ר ע ו א להקשית על הקבלה• ילפי שהיה כיאה לו ׳דהני שבע דרי להוו חילוף ז׳ שנים דאםד לי לרב כהנח עי! » .מל וחלול התורה בהורידי רב ־ קם מכרעיה א״ל ניהדר מר ב מ ש א א מ י אותו חחעלתו יחדרעתי העליונהלהשפילו ע מ ע מ ת י ואקשי אוקמידה בדדןיי* קמא ־ ולהילילי אחורי שבע דרי אז אחר יהא לעוא אמר שמעתתא ואקשי ו ב ו : להני שבעלרי ליהוי חילוף שבע שני׳לאמל לי לב זכז׳ ועל כן נקט מניין שבעה •כנגלמלריגות ההשפלה • יהיו כפרה על קבלתי שלא להקשית שבע שנים ותהיה עלבון נפש תחת עין נפש :זחה שאמל רבי יזחנן אלי שאמלת נעשה שועל לצה בז כי אלי הוא משל בלברי רביתינו ז״ל על גבירת הלמול ולב טיג ונבול כארי בלותם מלתחתה של תורה כעניין אמרם אדי שבחבורה כי׳ * יעניין הפועל היא ידוע שפקח ברמאית ומחמת פחד ומילא שישעליומן החיות הטילכית הגלילית ז"! בנימלסהאמ־ביהלי לצוד נפשו על כןהואחצדד עצחו והילך בשכל נת.יך וענוה כדי שלא ישניחי •*» ויניחוהו׳נשלים לרוב שפליתועד לאלץסוחך לאשי והיא חישב לרחית כלם בזו החדה• לזה המשילו רבי יוחנן לרב כהנא לשועל • כי ידוע לו שתלמידי בבל חריפים ורמאים וחכמים ביתרות ויתר עוז על בני אלן ישראל ״ זזה היה שותק ויושב ולוחם אתל ולאי ללמית אותנו בא זה * ואולי יש ויש תחת mלבל תלוש על כן השפילו מאל כלי שיחלה אתי ושיפתח פיו להקשית: וכן אקשיה כלמסייםהמאמל על כאן: , נ ח כ מ ן ת 4 פ ל ק ב ב א ק מ א :ונתחיל בבא מיצעא ב״ה! וקשה בבאמציעא פרק הזהב מאמר ב צי HlPpIזה המאמר מאל למבינים ירכי ה׳ • והוא להיות כ׳ השיב ר' אלעזר כל משוגות שגמולי" ולא קבלו תכחים הימני י א״ כ משמע שאין שיה תשיבה עול להשיב בעילם • ולמה לא קגליחמכו בפר׳כ׳ לאיסתמתשוביתיורק לאקבלי לרן נצחין משי ילא כן דרך הפלפול האמתי ומחלוקת לש״ש כאמרה דל ומולה על האחתוכי׳ ״ותל קשה שהק״בה הסכים עמו ותזרחלגליו להסכים עסר׳ ״ י ימכ״ייי ־ והלא היה גלוי זידיע ? 1נה למאמר ומעשד יזגו יט של עכנ*וי ל»»ו ית׳ כל איתי העכין התחלה״ ולמ יומי איש אל ייכזג יק אלסויתנחם * זימ־היה נילע לו ית' שכתוב בתורה אחרי רבים להטות :עולקשה שאחר אס הלכה כמות* m מריב זה יוכיח• ולחה לא שלחו הדין לחכמי ישראל הקרובים והרחוקים להכרי׳ביניה'״ ויזתדקשה על לבי אליעזר שהסכים עמו מן תנוד ש ח ת כ ו חוליות ונתן ח ו ל 3ך חולי*** השמיה לשנות טבע העולם עבור פלפולו י לחוליא י ד' אליעזר מטהר וחכמיםמטמאין • וכבל ידוע מכוין ליוסי דמן ׳יקרת שהעניש ׳ וזהו תנורו של עכנאי* מאיעכנאי• אמר ד את בנו עביל שהוציא תאנים לפועלי אביו יהודה אמר שמואל שהקיפוהו דברים כעכ*0 שלא בזמנם כדאיתאבמסכת תענית :ועול וו ו ט מ א ו ה ו • ת נ א ב א ו ת ו יום השיב ר׳14יעזר קשה למה נעקל התלוב ממקומו כ׳ די היה כ ל ת ש ו ב ו ת שבעולם ו ל א קבלו מטנו י א מ ד ולנטות וליפול כאשל עשו כותלי בית ל ה ם אס הלכה כמותי חרוב זה יוכיח נעקר התלדש :יעול קשה יותל מכולם שאמ׳אליהו ת חרוב ממקומו מ א ה אמה ואמרי לה ד ׳ מ א ו ו קאחייןקג״ה ואוחלנצתוניבנ־י כו׳ איך י ׳ החרוב א מ ה אמדו לו א ק מביאין ר א י ד ז מן שיין לומר דבל כזה להתייחם אליז יתבלן ט י מ ה ת מ חזר ואמר ל ה ם אם הלכה כמותי א עניין שחוק והוא לגל גשחי המיזחס לאדם ו ל אמרו לאחוריו יוכיח־ חזר אמרת ה מ י ם ובא לו מן הטחול כאשל יגיע לאלם לבל איןמניאין ראיה מ א מ ת המים חזר ואמר ל ה ם תימה של שחתה פתאומית • ועול קבה א ס ה ל כ ה כמותי כ ו ת ל י בית המדרש יוכיחו* שאמלבאיתו היום הגיאו כל טהלזת שטיהל הטו כותלי בית המדרש ליפוד־ גער בהכש לכי אליעזר ישרפים• למה שדפי כל טהלו' ד׳יהושע י אמר ל ה ם אם ת״ח מנצחים זה א ת להייתכילא היה הזיכוח כיניהס לק על ז ה ב ה ל כ ה א ת ם מה טיבכם י ל א נפלו מפני אותותניללבל• אםשגגכזה אילילאשגג כ ב ו ד ו של רבי יהושע ו ל א זקפו מפני כבודו גאחלים יהיה הלין עמו * ובפרט כי עניין ש ל ר׳ אליעזר ועדין מטיןועומדיך חןרואמר הבת קיל מעיל עליו אומרו מה לנס אצל ל ה ם א ם הלכד־ן כמותי מן ה ש מ י ם יוכיחו • לבי אליעזל שהלכה כמותו בכל מקים ואם, ריי^יעז' יעאתה ב ת ק ו ל ואסרה מה לכס א צ ל חזר הק״בה להסכים עם לבי יהושע מכת. שהלכה כמותו בכל מקום • עמד רבי יהושע אחרי רבים להטות ח״ח בשאר טהרות נשאי \9מ ל י ו ואמר ל א בשמיגם היא * מאי ל<4י* הלכה כמותו לפ» שלא מצינו חולק .עליו בשום אחל מן הטהרות אתחת :זעולקשה. בשמים למה לקה שליש העול״ בחטי׳ ושליש בזיתי׳ ושליש לשעורי־ -בדרך אמונה כתג על זה החאמר זז״ל אמר ב כלא כ׳ במעשה ההוא שקבל לגי •ה• :זשע העדיס סל אדיש הלבנה כששלת גמדו לגןגמליאלשיבא אליו ביום הכפירים שחל להיות בחשבות ה ש ע מ תנז 1 , בר ב 4 z : הנה י כונה לתנורוישל* עכנאי וכל אותו מ#שה הנה עשה שלא כהוגן כי היה מבטל כל השועל*׳• ועניי צוס הנבחר אשל עונשו בכית ושביתתו * והיה • מ ל כל:המועדים אשל נביסולס תבטל כל התמ־ה היאלהית • יומכ לבי אליעזר מטת בדיךהוא שטיהראת התנור בחשבישאינו מקבל טומאה בטענות חזקות • הנה זה מון אשל חטא קטן מאד הוא י ועל זה השיעול כמהו ־ ולובי יהושע לא כן״ והנה חטא רבי יהושע יותלץחתלכתה פעמים היה חייב נדוי* זעזד מאחל שאנחנו מצווים לשמוע אל דברי הנביא באותות ובמופתים למה למ .בשמים היא • אמד ר׳ירמיח אין משגיחי ב ב ת קבלו דעתו־ כי זה הפך הראוי אבל עם קול שכבד כ ת ב ת בתורה בהר סיני אחרי רבי כל זהברכיהז י ילרייהושע קבלו רבן גמליאל ל ה ט ו ת • אשבחיה ד׳ נתן ל א ל י ה ו א״ל מאי בכבזדונשקז וקראוז־בי כמו שהוא מפורס׳: קעבידקב׳׳הבההיא ש ע ת א א ״ ל ק א חייל ונראה כי ר׳ יהושע לא בא נגד התירה• כי ואמר מ ח ו ג י בני נצחוני בני ״ אמרו א ו ת ו קבלת העדים שקבל בסכלותו יטעה היוכש הביאו כ Sטהרורת שטיהד ר׳ *1יעזר גלמודיז׳והיה חושב היות האמונה •והקבלה ושרפום באש ונמנו עליו וברכוהו וכו׳באותו איזת<ת־.מ< לזה דחו* לקבל העדים • יום לקה ה ע ו ל ם שליש בהטי׳שליש ב ד ת י ם נדבן גמליאליתשב •שהקבלה לא תהיה על שליש בשעורים: כמואלה המלים• כי החכמותהלמידיות הס נקנות גחיפת החקיריו׳ ולזה אמר כך מקיבלני מבית אבי אבא כוי• והכריח לר׳ יהושע לבא אליו במקלוובתרחילו ובמעיתיו להראית לז כי חכמת הלמזדית היא אמתית מצד החופת • כי האמינה לא קבא עליה ולא תחלוק על תזכתיה * ולזה־לא בא ל׳ יהושע נגד התירה ־ אכל כי היא יקרה בעיניו כוללת כל הדברים עם ם5ה טעות אשר מזה הצד לא נתחייב בעונש־ אבללהכריתי בהולאה־ ורבי &יעזר השתדל להתאמת עכין טזחאה יטהרס בטעניתתזקית כפי דעתו• וזה העניין הוא עניין אלהייינ "כלומלחןיהםודי׳אלהמתאשלבשמילת׳נקגיתההשגח׳האלהית* כאמרוכייי׳אלהיךמתהלךבקרב מחניך יחיה מחניךקדוש־ ואמרוזהתקדשתם יהייתם קדושים כי קדוש אני י׳׳־ ודרשו בב״ר על זה הפסו* והתקדשתם וכו׳ ־ העליונים לכישאיךיצר הרע בהן קדש׳ אתת להם -לכתיב ובמימר קדישין שאילת : אבל התחתונים שיצר הרע בהן י ולואי בשתי קדישי׳ הדא הוא דכתיכ והתקדשתם והייתם קדושים * א״ר יהודא בכל יום ויום העליונים מכתירים להק״בה בג׳ קדושות ־ דכתיב וקרא זה אל זה ואמר קיק״ ק׳־ חהעשה-הק״בה.נטל ז נ ק בראשן קדשה אתתישתים בראשן של ישלאלדכתע והתקדשתם והייתםקדושים• ע״כ: והבונה להם ז׳׳ל בזה המדרש כפי הנראה ע״ד בעל עקילכי העליוני׳שהס נבדלים מחמל ואינם דבקים ביצר היא קדשה אתת להם יזה שאמר במימר קדישין וגז׳ זזה כי הבדלת האלית׳ י אשל זהיהנראהכמלת קדשה הוא באופן א׳ בלבד והואפםיטות המציאות הרוחני כי הם אע״פשהם ריתניס׳ אץרוחכייתס ל״כ פשוט פרותניית האל ית׳ וזהו שיש להם קדושהאסתוהתמיןוני׳ב׳קדושו׳• ור* יהולא הגביל זה באיק אחל אמל כי בכל יום העליונים מכת״לי׳ להין״כה בג קלושות ־ ־ כי הם מכירים ויודעים איך הוא יתבלך נבדלמג׳חלקי היזביאות הכלל מוחלט • אמנם ישראל הלא הם מכירים הנדל האל יתברך חזה העולםהתחתק וחעזלם הגלגלים אשל שניהם עולמית גשמיים מה איגט נעלם להם אבל כעלם להם איךנבדל מעולם השכל י יא:רהם ג״כ בלתי־קמריי׳ והוא לבדו ידע ?הנשלחות־ ולזה לקח קדשה אתת ונתןעל ראשן׳ כי זאת הקדושה אשר בינו לבין המלאכים לא ׳ יכנו ישראל להשיגם ולהבינם י ושתי קדושות נ ק בראשיהם של ישראל כי ישיגי הבדלו יתברךיהנקוסו ייזטיחאוקהן התה להשיג הבדלו יתיוהנקיתל W&M^S2 • ^ת;\וגס הגלגלים ותעו׳השפל נ ט 0ו ן 0 , , 5 )r כונה אמרם הרוכ זה יוכיח צ ח *התלק הגשתי לזה אלו הטהלות יהנ״מ^ית הן הם סודית אלהייית לא ישיג השכל האמש׳ אמתתו בסק״לת ה»י 1זילתי באמונת הקבלה • וכאשר רצה ר׳אליעיר לטהר הבלתי טהיר ט״׳ איתות ומופתי' הנה זה מילק על יסולית הקבלה אלהית־ ילזהבלכויזי' *לי שלא יבא עול אתר לבקש מיפת על האמונה־ ולזה היה ח״ב נדיי בשיתרתק מבני אדם בלל יהיה מישני כדי שלא ׳פסי ל בני אלם גסברתי ע ״ל :חחנם כתב כפרדס דמונים עניין ההריב ר״ל איזה -חכם זקן היה בימיהם ו^כר כנו אותוכך ״ »נייני יטבעו של תרו שאיני עושהגייות כ״א לאתרע׳שניס והיה יחיח מאה איזה אי 7׳ מאות ונעקר ממקומו ובא להסכים עמי עצ״ל :ואני הכיתב נ״ל שהיה איזו זקן חכם היי׳ מסחפת בהכרחי ברשב׳׳׳ במעלה גחרזבועינא לחיא י אי ירצה חרוב כל׳חנינא בן ליסא שהיה מסתפק בקב חרובין חע״׳שלע״ש* ואמתהמיסרחז לרבי כינתס בןיאיר שנעשה לו נם בגינאיכדלא כדאיתא פ״ק לחולין ורמז שהיה בימיו איזה תםיד שנעשה.לו נס ע״י כזה ואמרו אין חשגיתין באמת המיס שאין סוחכין על הנס בדבריםאלהייס ־ לישא פנים בקורה עביר חסידית ופרישית ועניין כיתלי ב״ה הם למז התלמידים של ר׳ אליעזר התחילו לנטות דעתם אחרי ר״א ־ •ומשוס .כבוד החכמים המתנגדים לא לצז לגלית דעתם בפרסום ולהפיל חומת ה^ורה בכללה והיא אחתיק הקבלה -ועוד היום נוטין ועוחדין לשמוע זלקבל דעת רבים :או ירצה כח*לי בית המירם » nלבעלי בתים המקייחין החכמים בהספקה • ואמרם ז״ל אלמלא עליא לא נתקיימו אקכליא והם הבעל׳ בתים המס״עין לת״ח ראויים ג״כ להסכים עם כל דבר שבקדושה בין החכמים ־ ומשוס כבוד החכמים שהם רביה לא רצולהכריע ולפסוק .כרבי אליעזר י ומכל חקוםטול המם עומדין ומטין ידם להושיט ולסייע לםכיקהת״ח בכל דול ולול ולמפות שלים ביניהםלרוב הספקתם כפי הצזרך לכל אחד יאחד :ועניין הקדו׳ברוך הוא קא חיין ואמר נצחוני גני כוי כתב בפרדס דמונים לצהלוחל לבינו הקדוש שהוא היה המקובל הראשון אשר למל המשניות וכתכהכנתנוחהל סיני ־ ושאל לבינתןלאליהו מאיקאעבידקולש׳בריןהזא וכו׳ אמר קאחייך רצה-.לומרשחח לבינו הקדיש *קבלת החכמיםשהיא אחתית ודברי נכונה :ואני *הכיתב אומר כי יש מתיבתא ברקיעא כמו בארעא והדברים כפשיטן שהקדיש ברוך הוא שחח ב י י נ ו ת ^ 03חיי ^ ^ ,5 התכמיס ומסכים עם כל הליעות כנראה בהגדתרגה בר נתחני ג ק שטיהלכז׳ לכי היותם כילם עיל החקילה השכלית ולא בלרך.קבלה •י -וברכוהו לכי שהיא חלק על האמת :וענין לקוי העילסשליש בזיתים כי׳ רצהלומל התלמידים החשובים כנו שמס זיתים לכי שהסכימו עמו בנצוח לקנות שם נגס בחיטים הםהסלמילים קב ונקי ע״למשנת רבי אליעזר קב ונקי ושליש כשעולים• הס התלמילייהגהמייס שלא היה להכמופת זהי לעת כללם למינים: כ ע ש ז ן י 3 כ ר ה כ ן ע ס ש ל פ ו ה 0ה ר | / י ש להקשות גמאמל הזה טובא ווה כי ילוע שבאותו עולם אין מתכללין ־ ־ כאפל באד-לזד ע״ה באומרו לא המתים יהללו יה וכתיב הלמתים תעשה פלא אס רפאים יקימו יודון סלסחי ק׳ הוא יוליך כמיניהיזס וגו׳ :וע״קומשי יליה זכי צריך רחיצה אי יש להם גשמות גאיתי עולם* יעיד הקשה בעל הפר׳׳לסאס אליהו היה נלאה כל כי בתמידות ושכיח אצל כניאדםא״כ » ל ח ו י ז 0ל ת ע ל ה סי1ון<!ילםי-לכור*ומליזית שליזטיזי׳־׳ . Iי<*מר ו 1• , י • וכינת׳ fvrpWלאבדהס משי ילילכי לחה נשאר שים ספק אצלח! ל גשוסהצכ 1 עדשאמרו בכל מקזםםפקתי״קו והיא ר״ת י ^ * /ח ן הודה .שכיח ב מ ת י ב ת א דרבי תשבי יתרץ קשיות ואבעיית־ לצוכשיבא י ו ^ ח ד .ד י .ש ־ י ״ י ח < 4היד־ן אליהו יתרן לנו הסתומות ולמה לא נגה שאליה י הספקית :ותירץ בעל פרדס דמונים כ< רל לזמר בצל מקום מהזכילי אלזמ בתלמוד לצו גז שה<ה בימיהם איזה זקג מפלג־ ;1ע:זל : 1 1 מצי^א פרק הפודים מאמר ג ד מופלג כחכחה ורוח הקדש עליוקראו שחו אליהי ואיש כזה נא ליז׳זינת׳ דר׳ ונגה אותו יום ושאל לי׳ ביוה עכב ־ ואחרל! כי התגודד בענייני האבות איך ולחה כלאחדזאתלהיהבלורו כי כשמת אברהם לא י היה יעקב כ״א בן ט״ו שנה ועדיין לא היה ראוי לדבקות • זהבין שחילו היו שלשתן בדור אחדשלחים היו מקרבין זחןהחשיח כ׳ לגודל שלחזתם יבעל ז בעולם הזה י זשאלו מחנו אס יש גדור לאזיס כה0 והוא השיג כן והש״י לא יע׳ן ק ובלבל נגה ליה ולא א ח א • אמר ליה מאי טעט*א דעתם ידעת אליהו וח־ שאחיאתייה וחחיו׳ נגה ליה מד א׳׳לאדאוקימנא לאברהם ומשי סיפולםידנורא• ר״ל שסר הדבקות מתנו• ידיה ומצלי וםגנינא ליה • וכן ליצחק וכן ואפשר שעחד בנזיפה זאת ששים יום • ליעקב * ולוקםינהו בהדי הדרי סברי חקפי ושאר העניינים הם באים ליפות המשל ברחמי ומייתי ל י ה למשיח ג ל א זימניה י א מ ד ן 0נ 4והנמשל ע״ כל :ולי הכותינראה םהיהממש ליה ויש דוגטחן בעולם הוה • אמד ליה איכא אליהו ואתר ומשינא לידיה הראה לנו כי ר י ח י י א ו ב נ י ו • גזר דבי ת ע נ י ת ו א ח ת י נ ה ו צריך האדם להיותנקי וטהו׳גשעיץהתכל״ לד׳ חייא ובניו אמר משיב הרוח ונשיב זיקא • ויזמר זה דדך יישל • לסבר האזן י שנתכלל אמד מוריד הגשם * ו א ת ^ מטרא • כי מט*א• על ביאת משית :ולוקחינהו בהדדי כי׳רצה למימר מחיה מתים רגש עלמא אמרו ברקיע בו כי זכית הרבים יותר מזכות מועטים טאן ג ל י ח י א בעלמא אליהו א ת י ו ה ל א ל י ה ו כאשר הוכיח רש׳׳י ז״ל בפירוש פסוק מאה מחיוה שחין פולסי דנורא כוי: •זכם רבבה ירדיכו כו׳ :זמ״ש חחיוהז לאליהו שיזין פולסי דנורא הוא חלקות שלמעלהלפישאין מענשק אלא עדכ׳ שנים ושלשה פעמים עשרים הס ששיכ כנגד שלשה כעחיסייג־ היינו עונש ב״דשלמטהוהוימלקית ל״ע היינו ג״ פ י״ג זכתב במערכת א ל ה ו ת שער ההריסה טעם לחלקית שלמעלה שפים וז״ל חגין שתין בזה דחז לשש קצית שכל אחד מהם כלול מעשר ע״ש: רש״ט בעל פרדס דמונים דברי זאת האגדה קשה מתתלה ועל סוף ואמר ההינה להם ז״ל כתב שהחכמים בזמנים ההם היו ישיבות גדילות וקראו העליונה שבכלם מתיגת׳דרקיע והקדוש גרו ך הוא רמז לרב הישיבה כי החכם נקוא-אלהיס כמו שאחר הכתיב עד האלהיס יבא דבר םניהס• ונקרא קדוש שנאמר איש אלהים קדוש הנאחרבאלישע ואמרו ז״ל סכם עדיף מנביא * ואחר כך ארולו גא מלאן המות כלימר שהגיע ליכטר מן דרשלטםפד יז״סוכומזכטיי׳ יכיזגרנתמניועניןצפיי־ העזלס יבארו לנו שעם היות שהיה שלם • למטלליזכו׳ אמ י ל בתכלית השלימו ת ומצד שכלו החעחי׳חחרו• אי אפשל־ לי לחות אמנם מצד תמרו אין בר נחמני הודה יתיב אגירר*י* תחבולילהנצל מן המי׳הטבעי לפי שהכתית ד ד י ק ל ^ ו ק א גרים רק«ן« מפלגי החחליית הס בתכלית העלית וזהי גונדת ב ם ת י ב ת ׳ ר ד ק י ע א א ם כ ה ד י ק ו ר מ ת לשער לבן ט מ א • ו א ס שער ל ב ן קודמת ל ב ה ר ת טהור ־ דכרשי שגברו הליחות קצתם על קצתה ספק הק״בה אומר טהור * וכלהו מ ת י ב ת א וכאשר הכיר שהגיע עליי הסילי שמחשיצ׳ דרקיעא אמרי טמא • אמרי מאן נוכה * רבה מן העילםחהצער ואנחה לעולם שכלי טיב ובטת בשם שיראהו י וזהו שאחר מוט׳שימז' בר ביד השש ולא יצטער בעולס הזה :ומאי : לא־יל לנפל פזקא מרקיע • ל״ל שבא אליהם מאחל הרנ דגל* שבהם ־ או אפשל שהזניח השם לאיזיז מהם ט«טר ד דרש להספד תלמיד חכם צו ״ ל י וק:ה על 1ה המאמר היאךילעי מאלתן צפר< ס»מן ל מ ר שנקבר • ןע׳׳ק למה ! ? , מיקמ תלתא יומי ותלתילילי כויויזנין שבע׳להספד לוקא :והנה נראה לנו ע״ל שבאר נעל עקידה מ י ה ס י ם עכ ש כ ( 1 שמי ניני וזילאממ ן״ל במ״ק אל ת ״ למת יותל מלאי ואל תנייי לי יותר חיש»עו הא כיצי ג י לבכי ושבעה להספלושלשיסלגיהוזולתספילתמכאן ואילך אמר הק״בהאץ אתכ לשרים לרמם עליו יותר ממני :וזה כי הוקבעי ג׳ זמניי אל י מהאבל לכי שבחסיין האישהש^יס יחסלוןונשארי' גדנחנעי״ דאמר רבד־ז בד־גחמני אני יחיד נ׳ענ״ני׳גדילי׳יישר יישלמי לה׳ במציאותו בנגעים אני יחידבאהלו׳• שדרו!שליח בתריה ל א הוה מצי מלאך המות למקרב ליה מרלא האחד חה שהיה האיש השלם החלם בחכמתו מורה להכ חכמת התירי זמיםכלו'* הוה קא פסיק פוםיה מגרשיה • אדהכי נשיב והשני מה שהיו מקבלים חמנו דעה והשכל ד ק א ואווש ביני קני • סבר גונדי דפרשי הוא נתקין מדזתיהם ויישר מעשיהם לתיקון אמד חינח נפשיה דההוא גברא ולא ימסד המדיני׳' והשלישיחה שמישריבדרן עצה בידיה דמלכותא * כי הוה קא ניחא נפשיר־, וגבורה ־בעסקים הזמניים :והנה היו נ' אמד טהור י צ א ת ה בת קול־ יאמדי-ז אשריך לבכיעלהפכזיהראשו' כיהתור׳היא מוגבלי רבה בד נחמני שגופך טהור ויצאתדה נשמתך בעני! הזה ובמספר זה כאמרס בכר׳ ר״ע בטהרה נפל פיתקא מרקיעא בפומבדית׳ רבה גר׳׳רחמנידיהי׳אוריי] תליתא׳ לפסתליתאי •בר נתמני נתבקש בישיבה שלמעלה ־ נפקו ע״יתליתא׳ גילח תלתאי ביומא תליתאי • אביי וכלהו רבנן לאיעםוקי ביה ל א הוו ידעי ואחר התכה הנה כתנת׳ שלישים בחועצז׳ דוכתיה אזלי לאגמ׳חזו צפרי דממללי וקיימי אמנם על העניין הפני היה תשלום השבע' :אמרי ש״מ התכש הוא • ספדו׳ תלת»4ן יומי להסכדלכישנז קיום העולם כמו שאמר ו ת ל ת א לילותאנפלפיתקא כל הפורש יהא אחרת׳ עילםחסד יבנה • זאחרעלג׳דברי' בנדוי ספדוה שבעה יומי נפל פיתק»4ן לכו העיל׳קיים על הדין ועל האמת יעל השלי׳״ לבתיכם לשלום ע׳׳כ: ואלי כלס בחלק המעשי יחספ׳זכרון השבע' היה זכרין לשבעה ימות העולם* והיה העניין השני בזמן ובהדגש להיותו שני במעלה אמנם היו ל' <ום לגיהיזילתםפולתלהרגשהמסרוןהשלישי שהוא בעניינים הזמניים אשר אליהם יתכועעי האנשי' יןמקו׳למקים ומענין לענין<מושהל5צ׳היא מייחלת להיז׳דזגמא לו בזה משאל צבאות השמים ולזה היה המסכל בזה חיזחלאלהרגשהחסרון המושג לכמואלו הענייני׳הזמניים וכחי שאמדו במסכישמאוח שלשי' לאגל שלשים לגיהיץ ולתםפילת י ל׳ ליפת תיאל ל׳ לאיליםין וכו׳ ואמרי שעל כן ים -התאונן על אבדק הרגש אלו החסלונות אבל כדי ליחס אל האמ״ ולהתאונן על אבדו אין אנו ^ א י ן ד׳ ניס בניו של הק״בה הס יאין להם ללחם ייתל ממנו י ולזה הראוי שייבן חייבה גר נחמני שהה היו ^ ש י ס אחל מלליגתו ומעלתו להזכיר שלחיי ולהכפילו גקלוסיו כראיילו* לזה אחלשראו צכריס כוי הס רמז לתלמידיו המון התלמידים המתקבצים אליו לשמוע תלייידחמנו י ולפי שגזרו בדעתם שהיא עיקל שלמותו זשס מקוםמלריגתו םפדוהו תלתא יומי ותצתא ליליתיוגקשולכריש כי חשבו שיספיק זה להם כי הוא הזמן המיוחד לזה כנזכר אמנסהקכידו עליההמן השמים׳ פי איך יתכן שלא ׳שליחו עליז ההעפד על העני׳ השני הדבק אל הראשי׳שעליי תלוי קיים העולם כמ״ש אכן כשהשליח! חסכ׳השביעי אמלו לכי לכת״כס לשלום * כי העניין הש1ישי הוא עניין חציני מן המבוקש ואין סזבתומזסללק על הקרזביס להתאבל: ובעל עיקדיס כ״ללממאמל ד׳ כמג בלגה גלנתמני כיםמון למיתתו גהמתו גולס תכני הכל6ן , , 1 פקיד טעס אמרם ג לבכי שבעה להספד ל לגיהוץ פקיר המלך שהיה רוצה לתופשו ראה או שחנו בחלום אי במראה שהיו הנפשית אחר התזת חתעםיןויז בדיני הנגעים שהורגלו בהם בתייהס על ששמע אותן תלוקית בדין זה אם בהרת קידמת לשער לבן וכי׳ ישאם הוא ספק ־ מ־זיבתאדרקיעא אמר< טייא וקודשא ברין יטיח חומר טהור׳ ושמע שהיי אומרי' מאן נוכח לנא רבה בר נחמני דבקי בי>הלו׳ וכי'5 :יראה מכל איתי הענק שנזכר שם םזנפשית הן יזשתיקקית אתר המית להתעסק בתה שהורגלו בו בהיותן בחיים • וזה שאפילו נפשות הצדיקים הן חתעסקית בדיני הנגעים ובטהרות הטומאו׳ שהיי מתעסקות בהן בהייתן בחיים זככל אמרו ברבינו לקלושכל בי שמשי הוה אתי לביתייומקלש וכי׳ וזהו דוקא תוך ייב חודש כי אחר י״נ עול׳וחינה ייללת מ*ללק לאליהו הנביא עולה ויורל עול היום ונראה לחסילים ואנשי חעשה כמו שכתוב י פרשת ויקהל וז׳ ל וחאיאשכחנאבספראדאדסליאמר באינוןתולרוודדעלמא מהר ודוחא יהא ר י ח ו ת לעלמ׳ בארעא ויחלבש בגופא ו«1יהו שמיה ו ב ה ה ו א גופא יסלק ו י ש ת ל ל גופיה רישתאר בסערה וגופא דנהורא אוחרא יזדמן ליה למהוי גו מלאכי ו ב ת ר כן • ח ו ת ויתלבש בההוא גופא ד א ש ת א ר בסערה ״ ובההוא גופא י ת ח ז י ל ת ת ן א יגגופא אוחדא יתהזי לעילא :ו ד א איהורזא ד מ י ע ל ה שמיס וירד ל א הוה ברנש דסליק ל ע י ל א ונתית ל ת ת א עכ״ל* וזהו ס ו ד המלבדששהזכירו חכמי ה ק ב ל ה ; חסלת מסכת מציעאז בעזרת גדולדיעך, בבא פתדא פרק ראשון מאמר ה כי׳ חונבז היה מ ה שלהילצי החלכה חזרעיחשמזנאיס: ובאר זה החסיל ה׳ חיני חסחנית כנמצאות לכל יזלך איצר וסוכן אסל שישתמש מאוצרות ' לעת הצורך להשכיר שכיליס ואנשי מלתחה למטה אבל אסמן השמים ילתתו עמו לא יועיל t אח׳יסהל^תןצלקה יהפך ההוראהישמיתיי' דד׳טצית׳ו:וכת>!יזר׳>וניגןזתי>וו5וות׳למעל־נו'5ו5ייח מלעה לטיב'כאי שאמלי לילי״שלמי למעש* * ׳ קןןןאמר לבי הונא גראח' , א ' ל ^ ^ ג ל ז צ פ ח ן שליעישיצלק׳ שכל־ השקפה שבתורה בלשי? אריד׳ יזו בלשין ברכה :רצו בו מה שאמרתי שחהככין ההוראה שמימיית מרעה לטיבה :חסמן שני שהן ככזו בייקיס שהיד שולטת בו ולזה אפשל שיהיה עישר שמול לבעליו לרעתו־ מעש׳במליבז המלך שבזבז אוצרותיו יאוצדו׳ אמנם אניגנזתילחקים שאין היל בולטת אבותיו בי ולא נסתפק בנתיב צדק משמי׳ נשקף׳ שכגר אפשר ע״< .::׳ני׳ ללהת״ש בייליא של י!;יל^ ליה ל־לז כתי> :דק ומשפט שנתיב בו אק פיל מלמל , נ כ ת י ב י : 5 v j jתנו רבנן צז כבא כתרא פרק ראשון מאמר ה מלגזי :תסיין ג׳ שטם שלא יביאו ההוראות שמימיות נגדי ועם שלא ישליט אחי גיזמהו אולי לא ס ׳ ק נכצ הציין ואס יספיק אילי י״תי הדגל יהיה סבק רעתו סכמה מלכים הולכיההםאל השונא ונופלים ולזה אחר הכת* אל יתהל ל תוגר בחפתח • אחנם אני גנזתי דפר שעושה פילות ופילי י־ימק גמיצן שלזה יספיק לכל הצרין והוא עז׳הח״ם׳ חסמן רביעי שעם שלאתבא החערכהנגדו נס לא ישלוט בו ׳ 7אחריה גם ׳הי׳לזרגיימחונז' שבכל יום ויום ייתלצזת אוצרמ*4יי>חמת אבותיו בשנרת בצורר־ •.רחביו עליו אתיו רגוי חסים יאמיניית שהביאך אליו ח » 7 וביר־ .אביו אטרו לו אבותיך גנזו אוצדורת •ייםייס עד שיהיה לו י ז ח ן רב להשכיר שד־־* אבותיו ואתד־זבזבזו־ז והוסיפו םכיר׳׳לניסכחיל אשי על שפת הים ע0 אוצרותיך ו א ו צ ר ו ת אבותיך־ אמרלהבש כל זה לא יקנה לבי-זת ־ יאולי לח יהיו לו אביתי גנזו אוצרו׳ למטה ואני גנזתי אוצרות חיילותיו נאי-ניסלו ־ א י ז נ ס הכוהן צדקם למעלה שני אמת מארץ תצמח וצדק משמים ג י נ ז נפשית • וי;׳ לא ישים נפשי קחת נשקף׳ אבותי גנזי במקו׳ ישחיר שולטת ואני מונגזהי׳לן שהחיה א!ת :בסכ׳ בציית גנזתי בטקיס שאין היד שולטת בה׳ שנאמר וכחי שי!מי ארסטו׳ לאלכסנדרוס חשול צדק ומשפט מכון כסאך י אבדתי גמר דבר בעם ורדה ב ־ 3י ז ה טבת ן orbכי אז תקנה שאין עושרה פירורת ואני גנזתי דבר שעושד־־ז הלנטת :חסרין חמש׳ שעם שישיג כל פירות שנאיאמדו יצדיקביטוב פדי מעלליה׳ הארבעה דברים ס ו ף כל חה שקנה היח יאכלו י אבות י גנזו אוצרות ממון ואני גנזתי לאקלים• אמנם הצדקה היא לניתן עצמו אוצרות נפשות שנאמר פרי צדיק עץיחייבש בין:יהיו רבים הנותנים בין שיה׳ה יחיד ולוקח נפשורת חכם ־ אבותי גנזו לאחריכש עכ״׳ל חה״לי כהן בכירזשו איי נ :יבעל ואני גנזתי לעצמי שנאמד ולך תהיה צדקה • עקידה r:1ק׳׳א כתב חייל הראש ן שיה׳׳ •אבות׳ עזו לעולם הזה ואני גנזתי לעולם הב׳ הדבר הנמצא במקוםהחשתתר שלא יכסד שנאמר והלך לפניך צדקך וכבוד יי׳יאספך: מצד הלוקים בג׳ן שלא יהיה כמקים לקב כההוא דאמ׳אביהלשמואלא׳ אכלה ארעא תיפול מדידן וע״ז אמר אביתי גנזו אוציות למטה כי הנה כל מה שאצרוהו לצרכי זה העולם הוא מקום עפר רמה ותילעה.שמכלה ומפסיד הכל ואני גנזתי למעלה מקזסשלם וקייס ה מ ע מ י ד כ ל מ ה שנתון בה כ מ י שהעידה על זה ריח הקידש וצדק משחים נשקף כי הצדי /הזא דבר קיים ומקיים כל הדברים :השני שלא יהא המר המוצנע חמה שיאכל יישתה אי מאיזה דפר שאדם עשוי להסתפק מחנו תדיר כי אס ישלח ידו ייקח ואכל מעט מעט לא יעמדו ימים רבים • <ל;ה אמר אבות״גנוו־ במקום שהיד שולטת בז שהמסגל מעשים טובים עם שאדם אוכל פידיתיס׳ בעילם הזה הנה הקרן קיימת לעולם הבא שמור לבעליושנ׳ צדקימשכט מכין כסאן יראה שעיקר פעלת הצל׳ זהחשכט גנוזות שה תחת כסא הכביד למען לא ישלחו הצדיקים בעולת׳ יד׳הכ עד גיאכשס אל בית כנודסהשליש׳ שלא יהיה מדבר שיפסד או יחסר מעצמו רק מהדברים הקייתיכ הבלתי נפסדים ואם יהיה הדבר ההיא מוסיף ומתיקר הנה טזבחאר ולזה אמר אבות׳ גנזי דגר שזיני עושה פירות ואני גנות׳ דבר סעושה פירות שהמצות לא די שלא יחסרו אבל עושות כייית ובירי פירות-וכח״ש פרי צדיק ז ס״ש :הרביעי שיהיה האוצר מדבריכיקרי הערן בשוויין מעטי הכמות ורבי האיכו׳כזהב )אבנים טיבימ ימלגליי׳כי בזה תקל ייתר שמירתם ע״ז אמי אביתי גנזו מוצרות תחון ואני נפשית כי הוא הדבר •יותר יקל שימצ׳ :התתישי שיהיה האוצר ההיא נחקו׳ המשתמר שם מכל זילתו ולא יחולו בו ידי אחריב לעיש כי גזהיהיה ודאי טישל שתול לבעלין • י ל<ן אחל אביתי גנזו לאחרים ואני גנזתי לעצחי שניול י מ ן ג כה א ג 5ג ? י,ה ז כבאבתרא פרק ראשון מאמר ה ו .ל ה צ ד ק ה ״ ו ק אמר הסכם יהיו לך לבדך ואין לזרים ן ן והוא האמת המוחלט להיזטשיםטמ״ם המה מתעצמים בעזשיהס לא יצאו מהם :ולזה אין שיםיד שולטת בהם :טכ״ל יקשה למה פרט פרשת כלתם י והלא כתב משה כל החזרה צוות לחות מבראשית עדוזאת הגרבה וע״ק למה אמל דוקא ספר איזב :כתב מהרי׳ כ״ץ טס היות פרשת בלעם מכלל ספרו לא *אמר שהעתיקו ממקיםאחראלאכמוששארספרי הוא היהכותב הראשון מכי יי׳!לק איןלסכק טליה• ולצו ש*$יות שמעקרי התורה שהכל תלוי 13ההשגחה והאושר הנכשי <!כן עשה קיום לתורה והנה ״תקיים השטר אם בהזלא׳ בעל חזני אם ע״י עלים נאמנים • וכנגד עלזת הולאת בעל ריבו הניא הילאת בלעם שעם שבתחלה היה סובר מ ש ל ן כתב ספדו ופרשת בלעם ואיוב: «,״ ,ישהעילס נפל לחקלה יפגע ולק חשב לקלל לחי שירצה ובסוף הולה יאמל חה אקוב לא קבהאלשהלי הזלה עלההשגתה ועל ההשארות הנפשיי תמות נכשיחית ישרים וכנגד קייס עלים כתנ ספל איוב שבין ליעמוחג״הי • גם־היח הודה לבסזף על ההשגחה ועל ההשארות הנפשי י ולכן מחייב שגם מצד שמקבר יהיה זה הספר בתכלית השלמות עכיל: וק , ה פירש לש״יאטו חכם לאו נביא הוא וכי אין חכם לאיי להיות נביא * ) Q f tרביאבדימידמן חיפה מיום שחרב > ,לקאמר ניטלה נבזאה חן הנביאים ינתנה ביה ניטלה נבואדה מן ה נ ב י א י ם י כעקילהלחכחיסחכלל לתעיקרא לאהיתה נבואה וניתנה לחכמים א ט ו ח כ ם לאו נביא ה ו א י Jלחכחים• ה3י קאמר אע״פ שניטלה מן ה״קאע״פ שניטלה מן הנביאים מן ה ח כ מ י ם הנביאים שאינם חכמים ״ יק החכמים לח ל א ניטלה י אמד אמיםד וחכם עדיף מנבי4א ניטלה :זהימ״נן ז״ל^הקשה על פיירשי שנאמר ונביא לבב תכמח כו׳ מי נ ת ל ה בסי וז׳׳ל ויש להשיב בה להאאמלינן במסכת הוי אומד קטן נתלה בגדול וכו׳ אמד ד׳ יוחנן נלרים אין הק״בה משרה שכינתו אלא על. סיום שחרב בית המקדש ניטלה נבואד־ז ם) חכס גבול ועשי׳ ויש שהשיבו שאין הק״בה הנביאים ונתנה לשוטים ולתינוקות: תשרה שכינתי בלא הפסק אלא על חכם אבל נביא של שליחות כגוןנבואת יונה כשליחית נינוה שהוא לפי שעה השרה שכינתו אף על החסידים שאינם תכמיס דאמרינן הת׳יזנלן חיזשה ואלו משה לא פסק חתנו נבואתי וזהו לשון תשרה י ואע״ג לאייתי נמי עשיר מיונה נביא בלי הכסק היה ולא• נשתלחאלא לנינוה ואין דעתי נוטה י אלא ה״ק אע״פ שניטלה נגיאת הנביאי׳ שהיא המראה והחזין נניאתהסכחיםשהיא בדרך החכמה לא ניטלה אלא יודעי האחת ברות הקידש שבקרבם :ועניין נבואת השוטים זהתנוקית ראיה דחיית׳ שם בסמוך תההזאמעשה לההוא שטימיזר בררביזשידהזהאזיל בשוקא שמע לההוא שט׳א דקאמר ריש מתיבתא דמליך במסי מחסיא יכו' • וכן תינוקת כההיא דנת לב תםדאהוה יתכה בכנפיה דרב חם7מוהו ק»ןמאוריזיגי חתחאמר לה הי חנייהז בע׳תאמרה לתרווייהו • אחר רבא ואנא בתרה יכן היה• וכל זה ראיה שלפי שעה שורה נביאה על כל אדם ברצון אלהי׳ ״ וגסהרי״טבא <״ל כתב בפי׳חאחרזה וז״לניתנהלחכחיס פי׳ שישיגו בשכלם דברים הרבה ־!אין כח בשכל הטבע להשיגם • יחכם עדיף מנביא כי׳ מ ^יתי נב׳אשיש לז כת ליאות עתילית ואין ל< יוכי הנבואה שהם חצדהחכמה סרוח שכינהעליו זכמן שבאלהלמ״בםז״ל בספל המירה כי הנבואה ההיא אילה שילה י>לי( על הכם עכ״ל: והלנ נוגה למיזחי מיזם שנתיב ביה נטל?נבזיויזמגלידים וגוי * זמוי מ ז ל ז ס ־ • ן ׳ — » ׳ ״י׳* י ׳״»OJI׳?.»t?3P׳<טרדתםאיג© ״ יכזליס להשיג כלאי״ יל^זאיייי ״ל* 1הנבואה שורה אלא מתור שחחהשנאחל ייהי.כיזנגן וכוי ותהי עליז רוח ה׳ עכ״ל : ובירושלמי דברנות ייש לפייים עייפי וזגניזוים : < י1£ייי•** 0י ר י ש ע״׳ תדע לו יכו׳!ה המאמר לרג׳ בא נאמד המי ן למחלוקת J O Tאמרתרעלךשרבריסופדי׳חביביס ביש וב׳׳ה בק׳׳ש שב״שאומרי׳בערב הל חד׳ מדברי נביאים שהרי ר׳טרפון אילו יעו ויקראו ובבקר יעמדו וכו׳ ואחר רבי לא קרא לא היה עיבר אלגי־ן בעשה • וע״י טרכין כעס אחת הטיתי לקרות כבי׳שמא׳ שעבר על דברי ב״ה חייב מיתה על שס ופורץ »0כנתי וכוי וחמר ליה כדאי היית לחוב גדר ישכניגתש י ר' חנינ׳ אמרחפיגין דבי־י בעצחך שעברת על דברי ב״ה * ויעלה לנו זקנים מדברי נביאים דכתיב (jתטיפו יטופין חוה תועלת אמוניי גדול הערך יה<א שאנו וכתיבאטיף לך ליין ולשכר גביא וזקן למדה ח״ביס לשיזוע פי׳ התורה והחנות חפי הם דומים למלך ששלח פלמנטורין למרינדה חכס ישרינאחןולענין זה חכם עדיףזלקיי׳ על א ח ד מהם כתוב אם אינו מראה לבס כתב זה הביתי שני מיני ראיה • רבי בח ורבי וחגתם ופלמנטודי' שלי א ל האמינו לו• עד־ חנינא׳ רבי בא הביא ראיה משורש הדין א ה ד כתב אפילו לא ידאה לכם כתב ו ח ו ת ם במוכת מבואר נגלה בחוש ורבי חנינא ופלמנטורין שלי תאמינו לו כך ב נ ב י א כתוב היכיחכן חחופת שכלי • ראיית רבי בא ונתן אליך אות או מופרת יבזקן כתוב עלפי היא ממה שראה רבי טרפון בעיניי שהיה התורה אשר יורוך: בסכנה גדולה ע״י הלסטים בשביל מה שנתעכב ואמר ליה שהיה כלאי להסתכן מפני שעבר עלדרריב׳׳ה • •ראה חוה שגלול עינשהבלתי שומע למכס בפי׳ החצוט מהבלתי שממו לחניה עצחה .ור׳ חנינא הבית ראיה שכלית ע״י חשל עלב וזאת כמתו באמרו חבינין די.ר< זקנים פי׳ חכמים ייתר מדברי נביאים לפי שהנביאים יש 'אתתי• ספק א 0מתנבאים מעצמם כמו שהיטאוחיהנביח בשם הק״בה בעד נביאי השקר אטיף לן ליין ולשבר לכן ציין שיתן אית או מופת להוכיח שהוא נביא אמת וזה משל לכתב המלך שזה פי׳ פלחנעורין ובחקיס אחר נקרא כריזטגחא וכתיב בי אם אינו מראה לכס כתב וחיתם זפלמנטירין שלי אל תאמינו לו אכל דבי׳ חכ־ויכ יש להם מעלה גדולה שבשכלם הזך יגס על ידי קבלתם האתתית עד רבינז הקדיש יעד מל־״עה אימריס זה פי׳ חציה זאת כמו עין תחת עין יכדומה לזה בכל ספק שיסתפק בהבנת איזו חצו ה •אנתני ת״גיסלשתועילהאתיןאלהפירישההיא שנאחר ועשית ע״פ התורה אשל יזמן יגוחרועזבלנלא תסור מי שאינו שומע לו • ולכן התחילו ליתר כל העובר על דברי חז״ל ח״ב מיתה: 1 ו מ ב ש ר י שהיה במלך גדול ודע מעללים שמו פירנא״גדיקו מושל בכל האקלי׳ נועץ לקרא לכל חכמיו וזקניי * גס קרא י״א חכמים רשומים מבני עמנו שיבואו י י י * * י ג א ו אליו קם על רגליו והקבילס בכבוד הרחק מ ט ח ו י קשת ממקומו ה ו א זהזקגים * * כה ב פ נ , נ ש כ 5 מעשה במלף שהכשיל יא חכמים ביין נסך וחזיר וזונח והזקנים * ש ר עמו • ובני ישראל ת מ ה ו על הכבוד אשר עשה -ני ל א נסה • ו״אער^:יהם א ה ב ת י א ת כ ם כבבתעיני־ ורצוני שתהיו מאוכלי שלהני• בחרו לכם הטוב בעיגינ ״ י י א ו ל א כ ו ל בשרחזיר מבושל ומבושם י א ח ת ש א ל ת י מכם • ארמית• במעל ו ב ת ד מ י ת או ל ש ת ו ת יין נסך ודם רסיסי ״ כבודי וםריס ראשי ^ א• א ד ע כ׳ מצאתי חן בעיניכם ואשיבה א ת כ ם :קם על רגליו חכם אחד רשום מבני עטנו מבחר שלומנו ־ עיניו ת ר ד נ ה מים י ו ה ש ת ח ו ה אפים ־ ואמר אדונינו מלך האדיר תנדה לנו זמן ג׳ יפיס ־ נעיין בספרי דברי החכמים• ונראה איזה מהם יכשר• אם אבר מן החי א ו היין והישר י ויע? המלך נשאתי פניכם • עשה תעשו כטוב בעיניכם והחכמים נועדו ויתנוררו בלב חעדטר • וקרא זה א ל זה ואמר ־ ה ב ו לכם עצה .א פ נבחר החזיר היין א ש ס א ש ם א י , ע 0אוכלי׳עלחגיך * כל ה י ו ם ו כ ל ה ל י ^ ה נדוה דודיב נשתה מיינך ־ כי טובים דודיך• רהמלך הרשע והזקנים שמו בנמתס ־ להכשילם יחד בשלשתס • ויאמר המלך א ך זרז היוםשקייתי• ל א כ ו ל מתבשילי מעדניכםאויתי י ויין מלכות דב ״ ל ה י ך י ע ר ב ׳ מתוק מ ת ו ק מיינוצלי; ,יקונדיטון והחכמים עשו לבכור מ ל כ ו ת מאכלים ותבשילים ו מ ע ד נ י ם י מינים ממינים שונים וישבו לפניו • נם המלך וזקניו י והמלך עשה בערמה • שלחן עגול מתנועע בהבטה ־ כפי חפצו יסובבנו ־ ולכל אשר יחפוץ יטנו :ויהי הם אוכלים ושותים באשד טוב לבם • כי המלך אוהבם י וגלה להם ס י ר ו ת ה מ ו כ ו ת יטעמו ־ ויאכלו וישכרו עמו • וכאשר ראם המלך שדעתם מטורפת ס ב ב א ת השלחן והביא מאבל החכמים לפגי הזקנים ומטעמיהס ־ ומאכל שלחנו בשר החזיר ס ב ב א ל י ה ם ׳ ומלאו כרסם מבשר החזיר והטרפות • ויהיו לחרפות י ולמשמדת ל מ ח ר ת ו י שם תבשיל היהודים ל ה ר א ו ת ו ו ל ע ת ערב הציע להס מטות זהב כלי מ ל ת ושמלות כ ל א ח ר ו א ח ד ב מ ט ת ו י ואשה זונה שוכבת לצדתו ־ וחוזק היין בהם ־ שנו וישלשי בחשבם שנשותיהן הן * וישכס המלך ויאבד אהובי קיטו מתנומותיכם י ה ת פ ל ל ו בעדכם׳ מהזה אשד עשיתגש־ בנקר ה ל א ח ט א ה גדולה ח ט א ת ם • א כ ל ת ם החזיר בנאוה ובתגבורת ־ והנה התבשיל שהבאת׳ למשטרת • ו ב ע ל ת ם הנשים הנכריות * עמוניות צדוניות ח ת י ו ת והכריות ־ וכאשר ראי ח ר פ ת ם ־ בחרו מיתתם־ ו ב ת ו ך השנה מ ת ו כלם מיתה משונה־ ליצלןרחטנא• וכל זה א רע להם בבחרם שתיית היין שהוא מדבריה׳אסודממןהזהמשו׳חתיןואע״ג ד ה מ ל ו ובזמן הזה ל א ־ עעי׳א הם מ״מ החוטדיההיא וע יש ו>,״ל עדיין היא במקומה ע ו מ ד ת ־ וזוזי שהסמיכו ב' פרשיית דחיקות כרחוק מזרח ממערב והם פרשת נדר לפרשח סוטה • וזו היא ת מ י ה ת המקשה למה נסמכו י ל ה י ו ת כי יש פרשיות א ח ר ו ת גם כן שנסמכו ו א י נ ם מדברים בענק אח׳ מ״מ ל א בא׳ ־׳קושיא ק ע ל א ל ו לפי שהם רחיקית כ ת כ ל י ת הריחוק שהנזידקרוש כמלאך אלהיס והסוטה טימאתהבשוליה וארורה ל מ ה נכמכה ותירצו לפי שבל הרואה סימה בקלק •ילה יזיר עצמי מן היין־ לפי שהיין גורס לזנות דכתיבזנות יין ותירוש יקח לב • ולכך נענשו א ל ו החכמים שהיו ידיאים מבשר החזיר שהוא מן התורוז ולקחו בברירת היין נסך שהוא מדבריהם י ואחר כך הוכרחו לעביר בכלם כנזכר: י!סנל5ןיוכ!הכנדנליק: , , 1 ר , ומעשה מ#שח בזקן אחד.שחיה שוחה יין הרבה *ים , 1מ#שח באחד איש זקן<זיה ראומם -לשתות ייןדב בכל יום והי\ לו .ארבעה בניםג^ א ח ד מהם היה טגדנםו-ומאכילו ומשקחוכלאהד .יומו־ '/ובכליוםהייר־ז שכורפעס א ח ת יצא חוצה וראר־; שכור א ח ד מתפלש ומתגלגל באישפדה וכל ה נ ע ר י ם עמדו סביב לרגום אוחו באבנים ויהי כאשר ה ? ? ייני'*אל א ו ח ו באיזה חנות משקין יין הטוב הזהשמשמח כ״כ אמר לו בחנות פלוני ומרמף-פליני ־ גם הוא הלךשם לשתות ןיחך 1 יתד ממה שחיה שותה בגיתבניו ויהי כאשל־שםע\ בניו ה ז ל ^ י ^ ב י ונתנוהו בבית הכלא אשד בביתם וסגרו אחריו ה ד ל ת • כי היו מכלימין ומתב״שי׳מפני מעשיו • ויהי יים א ח ד באו לראות מה מעשיו ולדבר על לבו •להוכיחו מצאוהיימישכב ת ח ת חבית היין ופיו אדוק לבדזא והיה ישן אמרו אם כן הוא לא שביקלךברייך גם פדה והצדיקו עליהם הריי ,ונתנו לד לרוב שתייתו כחפצו בי אמרו לכך נוצרת עד -סוף ימיו הסיר מעצמו כי גברו עליו הישישות והתשישות נ מ ת בחולשת.כח_ : 1 0 ט ; א ר ל י פ פירש*י משל היה לליווד הימנו תשובה לחקנתר<ם על חדת הדין • )שאין אדס נתכפיעל צעיר י/יש היהאלחאהזה־ חלממעיז׳סולל־שחיןכלכי׳01יפ׳ דקלאיתהילו לכת חיהוהחש!ם דכתיכותהי: הוכפוו /איוב לא היה ולא נבוא האי לא סבר כר״ל דאמר׳׳בנ״ראיובלאהיהשנאןעליויסןר^ זלחה אמר הכתוב ש?או עליגל?וליעך כ ח 1 שלאייל שאלי בחי עליו p » p>3ן ל לתחיד כ<מלמ<י!מד<י1יוב לי1דיט וליו נכי* .י־)ל$ו מסל ה י » - ^ ע״״בלמן בהן דאי קגר האי אמור׳דאייב ׳ ה ה ו א מרבנן קמיה ר י ב שמו־אד־* יתעי א״כ מאי קאחר שחו ושם עירו לח? טיבא לביניפל;; בר נחמני ויתיב וקאמר איוב ל א חצנורין לאשחועינן חי הוה אותז צד׳יד " ' היה ולא נברא אלא משל הי׳ אייל עליך אמד שהיה יכול לעמוד באותן יסירין כו׳ עכ״ל קרא איש היה בארץ עוץ איוב שמו * k״ S כתכ,כעל פדרם דמונים כוזנת קז״ל על א ל א מעתהולךש אין בל כ״א כבשה קטנה א׳ אי<3לא-ה<ה׳ולאנבראאלאמשלסיה ואפילו מי הוהאלאמשלבעלנ^א-הואהכאנמימשל לח׳׳ל שהיה-נכתימניינו לפישבכמו עניינו בעלמא הוא• א״ל א״כ־ שטו ושם עודו ל מ ה תגדל המבוכה בבני אדם והוא מדוע צדיק ל» ־ ר׳יוחנן ור׳אלעור דאמרי חרוייהו איוב ירע לו רשע וטוב לו ונתבארו בו אלו מעולי גולה היה ומדרשו בטבריה היה ע״כ: הספקית י וכתרו לני אלו החכמים סוד • ההשגחה ?דברים מועטיםעכ״ל י. פירוש השען הוא יצר הרע כלומר שטן נגז-ל מן שטה מעליו בלומר החנוה הדרן האמת י וז״הש כי יצר לב האדם רע תנעוריווהוא האמת מלאך המית וזה נולד בעת שהאדם נערקידס שישלי׳השכל באדם טזיי׳שה לכתת קטאתרוק ואיורי ז״לןה יצ״הר והוא מקי׳לחז״ל יצ״הרונניאלה׳׳ הס החחשבו׳׳ ולכן נאח׳רק את נפשו שחור כי הויאין לו*כח בכפשהשכלית כי היא חיה לונד ליישמו־ בטן ופניכל לשיש נתכוונו'• לעולם׳»j״ 7הדרש רצה להבדיל בין חעלת ל * 0לוי אמר שטן ופנינה לש״ש נתכוונו' .א3רה׳לחעלתאיוב-שחעל׳איו3הית׳במדי׳ה>1 שטן לק אחר איש תם יישר יירא אלהיס וסר מל״ י־׳* עין יחכם־ ימי;לז אברהם היקה בחכתה מוסף על מעלת החדות לק לא חשל בי השטן כאש משל ז : ה ה ב ע ! ל J לכי 1 : ( מיה 5 , בבא בתרא פרק ראשון מאמר ח ומאמר ט שטן דקא חזי להק״בהדקא נ ט י י ׳ ר ע ת י ה ^ ׳ איוב אמר ד ל א ח״וש מנשיי׳ ליה רחימת י• ד א ב ר ה ם • פנינד־־ ,נוי אה^ין מ ל א ך חמורי ונשקיה אכרעיה? משלגאיו^ <3ביליי פסה המר י יאפשר שה״ה־ 53בזמלו אלם btקרוב למלכות גוזליבני ארס בכ״חז ומבטל בני אדס תעבוד' השם ית׳ וכדומה לה 0ובדעתו הסכלההיה אותר להם שלטובתם עושה זכאש׳שחע רבי לוי נשקיה אכאגיה כי לפי שכלו מצא סמן לדבריו ע״כלבעל הפרדס: • "־ ם : ׳ בתולת העולה כ״ט׳חח ג כתב וו״ל הנה כוונו בבת על גלגל • כי כל גלנל נקרא בת • והשכל המניעו נקרא בן * וה<א הטעם של פריה ורביה שצריך ליודסשיהמ לובן יבת• והנה העלה הראשונה יתברן הוא בתדריגת האב והעלול הראשון במדריגה ה 0 6־ והשכל השני עם הגלגל הם גן ובת :ולפי שראו חלוהת^דויס שעקר הצלחת היודס ס»א השגת החכמה בעולס הזה בסלקו כמה שנאמר ויי ברר את חברה׳ ככל • כ׳ במה . ? 1 <ונהליזיותי בת ייתה לאברהם ויכל שיזטויויגלי׳טונההיימ 1ר כ ו נ » * י ז ה ה ם * ה ב מ ו • :לביחאירחוחל שלחהיתהצזבת• ר״לכי תכלית השגת אברהם היתה שלא היקה לי בת* וכבר ויזמר ט ין ב״ע ק נתבאר שהאב מזריעל אבינו שבשמים ית' י י אשר הוא אב לכל״ ובהיות בי אברהסע״ה 1 ןי*׳ ברך את אברהם בכי מאי בכל• ר״פ או׳שלא ה י ת ה ל ו ב ח • ר ב י י ה ו ר ^ א ו מ ר ש ה י ח ה ל ו בת י אחרים ארמריס ברת ק י ד ה ש ע לס רחונים • ו • ו 11 . 1 1 היתה לו לאברהם ובכי שמה• אימיר דשטעי ליה לרבי יהירה דא9ילו נ ר ת א ל א חסריר־ז רחמנא לאברהם דעדיפא מברא מישטע׳ליה רבי»1יעזר המודעי אופוד אצטגניניח גדולה היתי־ז לי ל א ב ר ה ם שכל מלכי מזיחימערב ם ^ כ י מ ז ט ל פ ת ח י • רש״בי איםר מרגליי!- ט י ב ה ה י ת ה ל א ב ר ^ ת ל י י ר -ז בצוארו שכל־־ # nVirtדואה בה מיד נתרפא • ובשעהשנפט' ׳מן העולם נטלההק״בה ו ת ל א ה בגלגל ח ט ה : וכן איתאבב״ר .היה יסיד&זלם יבעבודו היה העולם נבר ראוי לדחותו אליו ־ ובמי שיאמר!׳בפרק ערבי פסחים שאמר הקיבה עליו אני יתיד בעילמי זהות יחיד בעולמו ח 0כן ראוי לדמותו מלי! ייוביזך *זמרםיסלא היתה לי בתי יי״ל &איןהקדיש בריך^יא-מניע גלגל בעצמי רק ע״י אמצעי יזהו ינ?» שלא היתהליבת אבל לאשסו הית׳בת יה*א ־האמצעי שביני לגלגל :אמנם רבי יהודא ראה שהיתי לו בת והוא בעצמי יי -ל ל אבל אחרים אימרייבת היתה לי יבכלשמ׳ • ר״ל הס מיחסים שמי ההצלח׳ והיא גלגל השכלי המקיף 5כל י ולכן נקרא בכל יאף כי השלל משכיל »נ<=ל י י יאמרואצטגגימח"גדולההיתיזלילאברהםר״ל כיה״האצטגנינית חוזה ככביםזי״אמרגלית היתה תלייהלי כי׳ ־ הנה אלו החכמים אילקין בהשגתם באיזה ודהיתה אס על צד העיון המחקרי או על צד הנביאה״ והנידיבי אליעזר המילעיסיבר שייצד עיונו הטוב והמסקל השכלי מחד על החכמה• ויה אומרו אצטננינו׳גדילה היתה לי שכל מלכי תזרח ומערב משכימין לפתחו והיא איצטגניכית וחכמת הנכבים אשר מהם הכילוסיף עיייד על מגיע ל ל וע״י זה כל מלכי מזרח ומערב משכימים לפתתו ׳כתי שהיא עניין הפילוםיכים !:כל הכיליסיפים חםר מעילם אנשי השם המהיהסיילכי מזית ומערב השכיחים לוה ולמקיר בהיהם היי חשכימים לפתחו של אברהם לחקירבזהעמי :אמנם רש׳"'בי אחר שמצד הנביאה בא׳ לו וזה הוא עניין המרגלית שהיתה תלויה בצוארר !המרגלית היא דבר סגיליי הנקרא אבן ס ג ל ה כחו שנאחר בישראל בשעת ח״ת יה״תה לי סגלה י והוא מ ד נעלם טעחןאףכי נראה כ ,ע ג 1 ג : נ3 , , ק״ כונה לכת אברהס ומרגלית טובה # גראה סבלתי ופעלתי וכן היאהצבואה כישראל שאףהוא דבר &גולייו3אי נ מ ו א ה מקצת מ ר י ם שאיןצהס טעם^יהס נסגלה מכל מקום כל חולה שראה איתה יי״י נתרפא ל*ל •מכ־לחקום כיאה ־•בה שהוא דבר מועיל מאד להסיר כל חוליוכל מדי׳ כיז׳׳ש כל היומלה כו׳ יכייי שנאמד כי היא חכמתכם תינתכ׳ לעיני העמים הוח עניין המרגלית שמוטלת לכמה דברים והוא דבר םגזליי • ומןטו מרגלית יתר משאל דבריס אמי סגלה מצד שיש לה קצת התעוררות מגד שתוף השם על גליי הדברים הכמוסים מהי אומרו כל חזלה שרואה אותה מיד נתלכא וכשמת תלאה בגלגל חמה יהיא-מי״עה שאמיי ג 1־•״ל כני משה כתסהוהואהעמיד הנבואה והתורה על אחתת׳ • ולמשל אמלו וסימן י^דלי יומא אלליקצירא להיות השמש מרפא בכנפיה: ־ ׳ r . י ־ • ־ -־ ־ • פ * ל ו ש ללי מאה אדם גדול היה לפיכך ניתן לו רשות ליכנכ במערת הצדיקים אבל אחר לא י כדאמרינן התס גדולים צדיקים נמיתתס יותר חגחייהם י והיה נכנס במערה ומודד מדת ארכו ורחבו חבפניס ואחר כך מודד חבחק כנגדו ועושה שם צי ון סיד כדי להכיר מקים הטומאה ללא יביאו טהרות דרך כאן שלח יאהיל על הקבר :אשכתיה לאליעזר דתניא במסכת דרך ארץ שבעה צדיקי׳קיימין שלח חתו וקא חשיב בהדייהו גונה ללבי ככ5וה55יון *ייעיית־• ועקמו של *ולסלומין לנ׳ אליעזרעבדאברהםבכנכהרשריבזרזעותי' גלגלי 0י1ט ו נ ו כיין דמט׳ לאדם כו׳ כדאיתא בפי כיצד חעבריך מחר׳קרית הארבע א״ל יצחק בנאה מציין מערה א דרבנן כי מטא ד ^ י ד׳ זוגות נקברו שסכו׳ בדחית דיוקני יעק' למערת א דאברהם אבינו אשכחיוז : לאליעזרעבד אברהם דקאי קמי בבי אייל םאי קא עביר אברהם י אמר ל ו גאני בכנפי דשרה ומעיינ׳ ליה ברישיה י א״ל זיל איםזייןליר־ז כ נ א ה קאי א ב ב א ״ אזל אמ׳ליה ליעול וליתי׳ מידע ידעריצד הרע בהאי ע ל מ א ליכא • ע א ל עיין ונפק ־ כי מטא ל ם ע ר ת א ד א ד ם הראשון* •צאת׳ ב״ק ואמדה ל ו נ ס ת כ ל ת בדמו׳דייקני י בדיוקני עצמה א ל ת ס ת כ ל י ה א בעינ׳לצייוני סערת׳ • כ מ ד ת החצינה כ ך מ ר ת הפנימי׳ כו׳• אמר רבי בנאה נ ס ת כ ל ת י בשני עקביו של אדי הראשון ודומים לשני גלגלי ח מ ה ה כ ל בפני שר׳כקיף בפני ארסי שרה בפני הוי כקיף בפני אדם • חוה בפני אדם כקוף בפני א ר ס י א ד ם נפני שכינה כקוף בפני א ד ס :שיפריה דדב כהנא כעיןשופריה ד ר ב י ודדב כעין שופריה דרבי אבהו ודרבי א ב ה ו נעין שיפריד .דיעקב * ב ע י ודיעקב מעין ד א ד ם הראשון* ד א ד ס מראשון סעין דשבינה ע״כ: , ! י י , ת(5ייי»» ,עיין כ־1חי לאמרי בסמי שופרי דיעקב מעיןשיכל' שטיה׳ וש ובעלודת ה ק ^ ,^ ',קן ן « . ד ן:ל<ן ןד0 . נ< ח ס פ ע . י ! ן 3 3 • חלק העב. , הא דכתיב גביה בצלם אלהיס כי : ן ןק^ךן שאחר שחצא לאליעזר אגבא דמערת׳ ישאל ליה מאי קא עביד אברהם וכי המתיייודעיס מאית מזה העולם כאשר הזכיחוז״ל בפרק חי שמתו ׳ ועוד לאיזה טעם שאל אותו י וע״קחאי קא עביד אליעז׳ במערת הצדיקים ברוכי ה' והוא ארור אי למה שאל איתי ייתר מל תעשה אברהם מן שאר האבית :או מה טעס מדת החצונה כחדת המימית •־ ולחה ציין בפנים על הטומאה כ׳ מי האיש אשר נדב למ לגשת לפני ולפנים במערת הצדיקיס• עודקשה־ למה דחה עקביושל אד׳הראשק לב׳גלגלי חמה • עוד קשה למס לו להפליג כ״כ בשב׳ משתדלבידיע׳ דר׳בנאה הכינה כו׳: היהגפני שרה הכל המתי׳ במ״ש יופי 3 ז ה ה ח ן מ ר ס פ ק '0 כדק.״ש וגפריש יי , ההבדל ויזי*דשאשדהיוביןהתכתיםא;! היו בדירות שקדמו לפניו במעלה והיה עישה על קבר© ר צייני׳ בתרא פרק דמקת-דזבתים מאמר יא »£נג»םפפ».הלאוי ל?לא»ש*.אישי; וגא ל^קיל ולדעת ההפל& פבק אדם לאביהם ובהתחלת העיוןלן מצא שיהי' הפר,ש ב ע מ ם ?זלא אבלהס 9יה שתוף במשגלתעט זוהו אשל לחז דהוה גני בכנפה דשר כלומ׳רגילעם הנשים והוא כ-שלקתלהגר וקטורהובהלט שלקח לקטורה אתל שידעכ׳ ביצחק יקרי( לן •זרע לבדי חחנ<*אדם לחהיה לירק חיהלבד בגזירת השם ולאיוצינו שנזקק אליה אלאל פעמים והראיהע״ז ד?תיב והאדם ידע את חלה אשתו ותלד את קיןותוסף ללדת את הבל נראה ששניהם נילמ ?אחד־• ־וכןדעתחז״לעעה רביעית עלו למטה כו׳ • וכאשרח<ל ר׳ בנאה לפשפש במעשיו כמעלת ׳אדםהוהירו לו .בחלום • או שה^א-עצמו שפ #מצד שכלו כן לבל -יע<ק עוד ביה לפישיש הכרם נללל ביניהם מאד* ואל יתגאהשוםילידאשהנזלדמטפ׳ סרוח׳ להיות מגיעלחעלה מיציר כפיו של הק״בה ; — . . , , •. - — , .... עוסק׳' קא עבידאכרה׳ירצה בו באיזה עניין • של חכמה היה עוסק • • כי החכמים בדברים אלז לזחרחאי ו י אחרי חיתם במה שעוסקי׳בחייהס כאשר הוכיחי חז״ל בכח׳ חכתי ובפרט בב׳הנוש׳בעניין כטירת ר רמז ובפיהכיעלייבעניין פטיל׳רש״בא שאחרי מותו שחעי הולחל׳ חפיו וכוי• גס .-תר כמדת החצינה כוירה, סכמו שישהכרש בין אברהם לזולתו• ככה ׳שהפר׳ בין אד לזולתו וכדי לעירר על זה המשל הנחל אח׳הסתכלתי בב׳עקביו וכו׳כבר ידעת שהצורה נמשלת לראש והחמר לעקב י ור״ל שני עקביו הכחות , * «JI7וי^וס ס & ר כ ; ה כ&לי»7-ץח ת ר ח ו ה ו ש כ נ ה בחזה ו ר ק ע ר ל חיך ייעד ע נ זה הפי שחת הכנ בפגי שלה ושלה גפני חיה וחוט בפני שכינה שהוא הכביד הנבר׳ ולא הזכיר בפני אדם ולא בפני אברה׳ולא שניהם בפני שכינה :וכתב בסמוי שופלי׳ דיעקב וכי׳ ואל׳כעין שופליה לשכינה הסתכל איך לא אחר דתברהםודיצחק ובשניהם הי׳ כסיל בזלעם כ׳ היה בחמלס מצד תלחקצתזיהחא: אתה המעיין כי החכמים הקדומים כשהיו מהכרים בענייני הככביס והגלגלים היו ממים אותם בדגים וחיית וספינות לבל יבינו אלה הסודות רק החכמים כחי שכתב בעל יסו׳ עולם מאחר שני פ׳ ששי וו״ל דע כ׳ מחלוקת גדילה יש בין הראשונים חחכל!׳ התכונה ובין האחרונים מהם במנהג תנועת גלגל המזלות זנסיעתו בככביו י וזהו כי הקדמונים מהם שכבר נשכח;כרסלמזז כי העתקה יש לגל^להיחלותבככביואבל ל* .כונה*״וזיל* בריוי)<5יהוטכהיתגור« ׳.אמר י״ייזברר! מנהגה ילאהוליעו מדתה ולא ל^־ן ^{{2ך״ רב ^4לדידי ח ד ליי א ו ר ז י ל ^ בד בזה הענייןאלא על ידי חילה ומשל שכך י ו מ א ד ה ו ה כהר תבור והד תבור היה מנהג החכמים הראשינים להשתיל כמההויאארבעיספרסי• וכימשכי׳צואריה דנריהחכחיסולדברבהםלרןתידו׳וגןנת׳ חלתאפדסיוכי.מרבעתא דריעז׳ פרסא ופלג׳ בזה היה להגדיל החכמותזלכארןולהאליין רמא כופת׳ וסכרי׳ ליררנאע״כ: ולהסתיק מהמון העם שאינה הגוני׳להכ־ יאתרו כי הדימום הראשון רמז להעתקת 5, גלגל החןלותונשיעתובככניו וציה לתלמידיו עליה י וחיזרו הזהמ בספינה התלויה באויר של ! בולה בחר** פרק הספיגה מאמר יב ע קא ה י ל ל' ייאית שנהויורדת ד״ מאות שנה • וחכמים עמלי אחריהם בזמן מריבה אמרי שדנלי הראשונים וחיליתם במל זה כ״כ היו סתומים יחתומים שלא יוכלי להבין אותם יהיצלכי הם להבין חיתם מצל עיינס עכ״ל :ואפשר חנלי כי כל המעשים החלו יורו על חין זה ״ ולחוסנה לגלגל הלבנה חשל היין כגיף הארץ פח ת חלק אחל * " ^ י ז י אס כן נ" ח חלקים והיינולאמר כהר תביל ל״ל האלז * וכי משפח לצוחליה < wלהליכ׳ניףהלמה בגלגלממערב למזרח* וכי ארבעתה למן לנסיעת יילכזה בגלגל החמה״ וסכל ל׳לדנח למי ליןית השמש בעחלה לפניו • ואמר צלילי תזי לי • ל״ל שהשיגוה מצל שקילתו • כמו לבי לאה הרגה חכחה ילעת :אילזילח ) כי׳ לאם בן יום ( -כהר תביר • כןנולד כי מרבעת' לרישא )פי' מקים הנחתראשו-כששוכב על הקרקע( לחא כופת' הטיל לעיי 4לןל ־ םכריה הלעי לירדנא לפי שעה על שחםחסהי המיס מעט מעט* מספל הפרדס: מ טב ולן^ה על ןההמאוור טובא חדא למה קל׳ הצפרדע אקרקת׳ונס העיר כנה שמה אקל׳דהגלונ• : עוד קשה למה היישיל איתה לעיל 3ת שתין בתיכ או לאיזה טעס כתב מנין שתין י גג״ק מרב פפא שאמר אילחידה»יו»<«ן^»מג» *••• Qjtonrה&מזןלכ.פפי> ללבלי רז״ל * יהלחהעניש לבי יוחנן לאותו תלחיד שלגלג ולא האמין לבנק ילישלםשימיד לבניתבאמ״ה מוכית יחרגליות וכו כדאיתא בכלק זה :זנלאה לנו .שכוונת בעל , •המאמר הזהםואעידזה לפי שלאה רבה .נונסעל*ולןי דלגיוט*!1תנ<נ*»*שקנ« ב״בח ענייני מכמות תלמודיות ש לא <סלר רבהבר^ר חנה לדידי חזי לי־ההי׳ אמך* אח׳דרן חיד׳ימשל לדידי חוי ליר״ל לי ראוי ״ "׳י אקדקח׳דהות פי א ק י א דהגדוני'* ללמוד ז ללמד עד סיף כל החכמות להשיג *אקרא דהגדוניא כמה הוי שחין כתי • א ח א כל מה שאיפש׳לשכל האנושי מאת׳שלמדתי תנינ׳בלעה י א ת א פישקנצא ו ב י ע ה לתניג' כסדר עולם ״ תחלה כסוק הנרמן במלת וסליק יתיב כ א י ' נ א • ת •ח כמה גפיש חילא אקרקתא לשק קרא • וקראייחינס מובנים דאילנא• אמררב־פפא בד שמואל אי לאו לק •כדרן פירושי היימ־שי׳המוציאייבנרונ׳ הוינא תמן ל א הימני Vכ : ובלםונ׳לתלמיליהם •וזהואקלא דהגרוני'* הזר ואמר ואקרא להגרוני כמה יזויא נ«ין בתיםי5ו כזה באיזה לרךמפורשייהפסוקי׳על פי התלמוד שהםשתין מםפחות• ונקראים בתים ע״ם התלמ״די׳תבמיס המעמיליס חומות התורה בבניין אב וגזירות שוות ושלש עשרה מדות וקלים וחמוליס ודומיהם • וכלאיתא בפלק ואלו קשרי׳ למה ת״ח נמשלו לכנאים לכי שהם עוסקים מניינו של עולם וכו׳ ויהגו בנלינס זהו פלפול התלמידים המוציאים חן *במן פחו שללשו ז״לכי חיים הם למוצאיהם אל תקרי למוצאיהם אלא למוציאהסמן הפה׳ וזהו שכתב הדקנאטי פרשת יתלו עיקד שכל הלמוד הוא פלפול התלמידים׳ וזהו אמרם ;״לעלמה קא< עלמאעל הבל כיהם של תינוקות:את״כ אמרואתא קנינא רמו לטהרתהשרציסוטומאהן שהיאתכמה גלילה ״ וסודה ידוע לחכמים עד שאמרו על קצתם שיודעלח״ט פניכ םהיר ובח״ט פנים טמא• ובזה הסודהיה בקי יתר עלכל רבי אליעזר בפרק-הוהב חהו עניין תנורא של עכנא׳ והוא ללוז התנין הוא אפ לכל השרצים ״ וע״כ הסכים על ידו הק״־גה ואמר ה ל ק חה לכס אצל ל בלימור שהלכה כמותי בכל מקים ל״ל בכל מקום פלינתתי<זה העניין בטהרת השרצים שסי בקי מכל הדודות שהיו לפניו י אח״כ אמראתאפישקיצא יכו * רצויבןה^דשדלשז ,״ל בש״הרמ״דקיציתיו תלתלים שחילות כעירב״ אלחבין חגית וגל<י«נ נעים שהם ניאות גתחלה כעירות ושמולותכעזלב ״)אק״כ הס חחזזלק ולבניה ייוז ״ » 3א ז ת ה ת כ מ ה י < 5ה נ ק י ל מ נ ל נ ק א מ ן כ ל ק הפועלים ם1כירו&ם מיי חבלני גרקיעא א0 , ^ , : 5 , , , ה , נו מ 1 atf <ג?למ כונה על אקיקתא דהגרוניא ותנינא ופיעקנצא 5 נהלת קיד׳לשער לכן טיזא אז אס שעל לבן קידילבהלת טהור ספק הק״בה אחל טהיר יכלהו מתיבת ! דלקיע׳אחרי טחא אחרו שם חאן ניכח רבה בר נחמני שהייבקי בנגעי׳ובאהלו׳־ יחכמ׳זו יתירה במעלה •ושכח מתכמ׳השרצי׳וע״ז אחזו בלעה לתנינא וכ!׳ :אח״כ אחל יסליקיתיב באילנ׳ל״ל בענף ה הילן ולא , ,י ץ קיסיV ק «,׳ באילן גופר רצי ביחכ*ת היציר׳והטבע 5ןע ף האילן ה ק ׳ שהזכירו חז״ל• ועניין סבי דפיחנדיתאעס רב יוסף־ ועזל הזכיריבד״רז בפיק ל׳ חיתית רגיי ברא יגברא וכי׳רבי חנינא ור׳אושעי׳ הוו יתבי ׳עסקי כל מעלי יומא לשבתא בהלכזתיצירה א לי להי עגלא ?לתא ואכלי ליה וכוי :ואל זה בא לב פפא יאתר אי לאי הוינא תתן לא הימני רצה אי לח הוה גרים כשלל הלמוליות קו לקי צי לצו אלאאס היה מהפך העניין ללמולהמאוחרית קולם לריזםיות אז בוודאי היה נעשה אפיקורוס כאשר״קרהלאלישעאחר ובן זזחא הזכירעליו רבייהושמ עלין בןזזחא מנחין וכו׳ * וזהי שאתר ג״כ בלשון תחיההתא חזי כמהנכישחיליה לההואחילנא• רצה כי כתה זבות אית ליה למי שבא ע י תכזנםזו שהיא סיף כל החכמות והוא חכמת הקבלה היינו חכמתאלהות עניין הספירות והשחית הקודש ומדות של שם הגדול ושם המפולש והיא סורש לכל האילן הקידש המעמיד ,גך ״» ק ול׳אלעור בן ערך כדאיתא בפל׳אין דולש״ן תתתיו כל שאר החכמות ע׳יכ יבזו ה הו ו ל נ ח כ ח ת ה 3 ן ן ה ו ע ג י ן ג0 ע 5 מ ת כ ח ה ה ה3 י זה , , ?גיכ הבונה: או נפרש על דרך חשל כמו שספרש החכם שלמה המלך ע״ה אוהב כסף לא ישבע כםףהמשיל כל קנייני העילס לצפלדע הנקראת בלשונס אקרקתא וחחמת ג׳ דברים המתיחסת. להס נקלאת כך האחד בקיקוריתא פיה תמיד מלא סירה ערב זבזקל והיא חלאה עצמה לתנין אשל היי>, על הרוב מוכנת והזזחנת לתנין לפרנסה ־ השני כי שטח עירה הזח מנומר עקידיס נקודים נס עיניי \ מאירות כספירי׳ כתו שטוב העולם יותלא׳לבעליו טלנאונקיל עם נקודת הכסף בסבר כנים • השלישי שהי^קלת הדילוג מק אל ון לדלג עלהתפתן ולקפוץ מרשות ללשות כלרך ממק ההלם אשר הוא גלגל , שחיזר כעולם • ואמר אקלסתא דהגרוניא • אקלא לשון קילח לגל ולא ילל מושה עושר ולא במשפט יכו* ז/הו למז כאמלו שמביאות הלטע סאוהב כסף ולכנוס למלאות .גרונו ולהוסיף תאותו ואסף בגזל בלת• עשית משפט זצלקה הוא כמו הלגל ולא ילל והוא אקלא להגלוניא כמה הוי שתי בתים לרמוז על גוף האלם נקרא עיר קטנה במסכת נלליםעיר קטנה זה הגיף כי׳ ששים q?p3ל״ל הגיףנקלא ביתכמ״ש ?דגסבתימו לעילם מםכנותס לדור ודור קראו בשמותםעליאדתית והזכיר מניין ס׳ כנגד איבריו של J אדם שלשיס בפיסת היד ושל שי׳ בפיסת הרגלים שהם כלי המעשה העושים העבירה והגומרי׳כמאמר' (׳' זיל •י או ילצה ס׳ כאשר ביאר בעל שבט יהודה כנגד ס׳ נמצאית שבעולם והם הארבע יסודות וי׳יכ מזליתח׳ ככבי לכת וכי׳ וגם הארציים חישב שם סך הכל ששים הס עם השמים והארץ יכל צבאם/ ימא^פהאדם מ!סיף להם רצקלאיבליההללו לא ישבע בתאותי אלא אתא תנינא זהו יצל הל* שהיא נמש^דיעפ• שהמיל זוהתאבתיה והוא המסית באלם לכתיב ואיבה אשית *3גןי»קח*«* *אין לנו איבה»»**«*ושאל סד*״« #לא שהכתוב ירמוז.בניסתי ש ל מ מ מ א ה ^ ה ר ע שיהיה תחיל למסית לאדש ועל«אחד היאישופךלאש • כיהגמ־&ן״&^גשימכביעל י*מ ויבתת אותי בתתל * ואסלא ואתהתשיפנו עקב רמו לך שאם לא ישוף האלם 0ין יצר הרע היא הנחש^קלמיני שהיא החסי* לאדם והוא השטן ר״ל לאחר שמסית תותי לחנות חוידבאלפני הקדיש ברין הוא ומסי׳ומסטין ומקטרג' ננליוהיא המלאך הסית שחקטרנכ״כ עד שיתן לו רשות להמית אותו וזהיאתאתנינא ובלעה ר״ל מאתר שנכ9פה רצוץ לתאותו חז לא אחרה הין טד בא עורב אחד יפרוש כנכיויקחהו להשטין עליו ולקטרג כי העורב הזה מקיל קריאתו גם מקדרות כסותו נכר שלוא שטן היא מלאך המות אשי הקדרות והשחרי ^וכולי על א יקל5ןן מזלה על ההעדר מן העולם • וגס חנוק ליןתך 0ז״ל לז׳׳ל ל , , י , מ \ , י ע ן ן 3 ש ל ש ז ע ז ר ב ה ז ה בג״ כונה למאמר כל באי עולם נמשלו לחולדה קב מ י ו כלדלשינן מלאך התזת תפזרי דוח׳ומטלטל והקטרוג שלו סליק ויתיב באילנא י ל״ל שקיטלוגי לכנ׳ הקדוש ברוך הוא אשר גבר נגזרה ונקנס׳ מיתה עליו ועל זרעי אחריו על שעבר עבילהאחת שאכל וכו׳ ומת תלש הראשון שהיהשזפליה מעי? שופריה לשכינה כלחיתח כפרק חזקת הבתיס לפי שהוא היה עיקר בריחה של עילם ונקנסה עליו מיתה יעל זרעו אחריי על שעבר עבירה אתת שאכל מזה האילן• יזה שמלוכלך בכיוה עונות ועל זה אחרו ל׳ח כמה נפיש חיליה לאילנא״ רמז לאילן שאכל ., ממנו ח ל ״ י הוא מסטין ומקטרג זממית • וחל זה אמר רב פפא חילאז ?,,j,, ירצה חילולי שראיתי מתתלה בעצמי שיותר נוספת רציני יחאית נפשי על תאית* היה כחסר תחותי • ואש לא הייתי חתגבר עליו לחהייל׳חצי תאית׳ כיליי יכמ״ש זי׳לבחסכ׳תמיל בעניין די1כסנלרחוקדון ׳ וכי׳ על שנתנו לי מרגלית יהיא הי ד בת עין של אדם רחזו לו לחזש־ןיני שבע העין לעילם על סימות ויקכר זיתן עפר על נגיניו וזהו שהזכירו שם ששקל המרגלית כנגד כלחשקל שבעילם ולא הכרימ הכף כננדהעין עד ששקל כננדהמעט חן העפר ומיד הכריע הכף ללח לעפר מעט ישבע אז עיני ע״כ מבעל עקידה חו י״ל כונהלאקרקתא יהיה משל על בני ערב והם המישליב בישראל אחר שנתערבו בהם כתה אומית* ופושקנ5חהוח»יי.3גק?יז5.י*לעאך א ו מ ו ת שישראל תחתיהם וגריל כחו של אילן הוא עץ הח״ס התורה זנפלחות הש״י הימן יכולין ימלאל להחיות עמהם ולקיים תורתם ביניהם יחלמלא שאנו לואיס בכל ׳וםייים נסים ונפלתיתהש״י עחנו ביניהם לח היינו מאמינים העניין אם הייני.שומעים הדבל חפי אחרים * כי אינו דומה שמיעה לראיה: ה < מ נ ס ש ע הרשה הרב במל ע״» וליל מה יוסיף ומה יתן לענין אזהרת המזמור באומרו שמעו זאת כל העמים וכי׳ שתהא חולדה ביס חו לא :ואפשר שרלת כאן זברין למש אמוניי התקוע בלב כל י מאמין ישראל י יהוח מה שנתחמת בפי' טבע הד׳ יסודית שהארץ תהיה כלה מכיסה ביס ולא תמצא שים יבשה וידוע נאמנה שכך גזר השם יתברך שתרחה היבשה כנגד הטבע שנאמר יקוו המיס מתחת השמים אל חקים אחדיתראה היבשה׳ ולזכור זאת האמונה אמתית אמרו בני קרח ־כונס למ*ומיייי6למיכל ב*1יעולס.כמשל• לתולדה וכו׳וחולזיז ודבלים העולסהזה יושבי כל והאזינו שמעי , .י" ״ ' פר בלבבכם כי הש״י רוצה לקיוםאתכם^3 V fi?W7דשבתפתיבשמעיואת יבעבילוהעשה עמכם להפליא • וכנגד כ ל o w n־מאזיני כ S הטבע צוה להראות היבשה להיות נמנע חדאמ׳למה ׳יושבי ת ל ד ־ רבי א ח א ו י מ ן * שיתקיים המין אנישי על המיס ״ ולזה אלוי ה ו א ממשיל כ ל באי עילם ל ח ו ל ד ה * א ל > * בהלל הגדול לריקעהאלן על היייכולילת* ל 6י ש כ ל ם ה שיש ביבשה יש בים׳ והדברה ובכל יים ויום אנו חברכין לשי׳׳ בקומנו מינים בים שאינם ביבשה • ו ח ו ל ד ה אינד־ן לומטתיני על הנס הגדיל הזה א״כ ראוי ׳כיס י וחרנא אמר ל מ ה הוא ממשיל כ ל באי וחחיייב אצליני שעיקר ׳שיבתעו בעילם ? ו ל ס ל ח ו ל ד ה י מה ח ו ל ד ה ןי גוררת ומנחת* הזה תהיה לעבודתו ית׳ ולקיים מצותיי י גוררת ו מ נ ח ת דאינה יודעת למי מנחת * כך ולח < -עיקל מאסיפת החחין ידביי כ ל באי עול״ גודדיןומניחין* ואינן יורעין למי נכםיםכיהבל יהעתיעיסהמה* ולכונה טגידוין• חיינו ד כ ת י ב יצבור ול4ין ידע מי mהזביל יחל עשיר ואביון הבוטחים על אוספם ע״כ) :גם בכיי העור ו ה ל ן ( חילסוגומר* אלתילאכייעשיראיםוגו׳׳י ל א 55 נ י מ נעש ט ג 5 <1פסזק»ס *זדס ?<׳)»כי 0אל גמה מ • ולקמע בלננו זאת האזהרה צזנז שנזכור אין אכתנו יושבי קל7 בתרא פרק הספינה מאמר יג ?ומים לחולדה שאענה נמצאת ביםאע״כ שנמצאות שס כל הב״ת הנחצאים ביבשה •וגם אנחנו עייןי מציאתנו ביבשת ולח בים * והש״י ברחמיו השגיח ומשנית תחיל כל היום עלינו וקולר תלוי בצוארינו שלח נחוש להבלי עולם ״ רק נשיש עיקר מגתתינו לעבילתי ית׳ ולהבין בתורתו כמו שאמר המזמור אדם ביקי ולא יבין נמשל כבהמית נלחו :ולקדוק לשין חלל הוא אמתי ונבין חפני לח אמר חלל כלשון ״ ^ ״ pל ק לשון יושט חלל , .ל >. , ^ ש ו ח ב ת ו נ ד כ ח ה י ן ל ל ) K fן ת נ א ה ש נ ףן נ ג ד י ז ו ד ה ל ל 5מ ת נ ש ל ק D כיון על לשין חיללה י כיון שלא אחל יושבי חלל• אולם חילק עליו בענייה הח6ל לחולדה׳ יאיחי ,ו״ לא • אלא pj . , שאין לני צירן , , שראוי לני להשגית בענינה דבר גדיל גליי יידוע שהיא גוררת זחנחת׳ ר׳׳ל שהיא חיגעת עצח׳־ז וטורתת בכל כתה לאשיף ולצבור מאכלה • וכאשר אין בה כת להוליכו על כתפו היא גוררת! • ואחר ל ,ל .ק כן נמשל העשירנישא סבל להרוי ^, א כל הטורח ה ל יותוןולזלול עצמו• ולא׳שליטנוהאלהי׳לאכילממנו כאומרהסכישלמהט־יהאישאשריתןליהאלהי יכו: 3ש גדו לקשה ? ה ה ח ש ל f t Vש ר ז J Wב ל ת ת ר כ ח ז ק ה י ו צ ל י ן ש נ ת ק ז ר א 0 נ ן ל ע ן ( צ ל מ ז י ג ה י ז ן ה ח ו רש p M ב ס ר על זה המאמר טובא ראשונה יש לדקדק והלא המאמר גופו סתר אהדלי כי בתחלה אחל לא תיחית כו׳ חשמע מתחת עחקות התהום מ(ח״כ אחר לח משוס דנפישי חיא אלא דרדפי חייו גו׳ * עוד קשה איך ילע שלא יללהנלגא עלתהוס • עגל קשה למה אתר עד א »א• כי אינו סייך לשון זה במים לק עד תהים זהי שיין לקיקעית׳של מ י אלא נלאה לנו הכונה לזה המאמל עד׳׳ז: .... ^ , ע להיות כ׳ העולם הזה לומה ליס »־שופו»על5פ א * עדת״״ליה-ייי*• םועלכאשיכתב בעלגחינת א מ ר רבה בר בד חנה ח ד א זימנא היד־? י "יעף ל׳ *° " ״ אזלינן בס6ינתא ורמא לי הי!י*א והזמן גשר רעוע וכי׳ זאמל כעל החיומל צ»דתא דהרה קאי ע ד קרסוליה במיא ודישי" אזילנא ב0פ»ני*ו דמו *ל0דס מי* לעולם ברקיע^יז ואמרינן ליה ם י « ניחורת לאקורי ספק׳מצליח ספק חינו מ^ליח כי כאשל הספינה עוברת הים הגדיל ספק מבליח .נפשין ־ נפק ב״ק ואמר לן לא תיחוח ל ה ב א ד נ * ל ה ל י ה ח צ י נ א ד נ ג ר א ה כ א ה א ש ב ע שנין ספקאינהחצלית• יהניצפרי רמז לת״ת ו ל א מטיא לארעא ולא מ ש ו ם דנפישי מיןיין נקראים צפורים טהורים כי בכל מקי׳ שאתר א ל א משוםדרדפי מיא אמר רב אשי ההואזי* כ»ף הוא כולל טמאים וטהורים ־ אמנם שדי הוא דכתיב .וזיז שרי עמדי ע״כ המאמר: 5כור אינו כילל רק טהור׳' והוא רמז לת׳׳ת טהש יזצכצכייבקילס כצמר הזה כתו מאל ר ם מ ״ ל ה ע ו י י מ ה י ק ה ס ו ע רגינוגהיי בפדשיתילדות וזי׳ל לא עמדי פילוסופים בעולם כבלעכ בןבעירוכאבניחו׳הנרדי נכנסו כל א״ה תצלי א״ל תאמן שאנו יכולים להזדווג לאומה וו א״ל לכו חזרו על נתי כנסיו׳ ובתי מ ד י מ ו י י ם אתם מוצאים תינוקות מצפצפים בקולם אץ אתם יכוליןלהם שכך הבטיח אביהם קול קול יעקב זכו׳ נזתן שיעקב מצוי בב׳׳פ ובבתי מדרשות׳ איןהידי^ילי עשן• ולזה הזכיר הלשון מצפצפים שהם דוחין לצפרים ־ יעוד אמרו ז־ל צפור דרור שהי׳לשון תרות 1ת״ח ג״כ נקראי׳מי חורין כה״ש חרות על הלוחית אל תקריתרותאלא חירות שאין לן בן חורין אלא מי שעוסק בתורה׳ ואמר דקאי עד קרסולי׳במיא ר״ל אותן ת״ח שאינן הוגים התור'כראוי להם זכשגהתס שהתורה נמשלה לחיה ורישא עד רקיע ירצה שייחזיקין גגצמן במעלה גביה עד למרום השגתן זחגביהין עצמן ביותר למעלה שאינה ראוי׳להס• ואמר ואחרינן ל fא דיל אין נחשבין כנגדו כל הת״ת וכאילו אעם כלום לערכו • ובעינן לאקורי ככשין • ירצ' לדבר דנני תולה נגד גדולים ולדרוש בפניהם ״ ונפק בת קול ואמר אל תיחותהכאר״ל אל יחשוב אלם ה יכ ח , ׳לאיל קג כיגח על צפרתא דקאי עד קרסיליה במי* ?אחר להתנשא ולהתגדל לדבר לפני גדולים :כי עליו ועל כיוצא בו נאחר רביכ חללים הפילה ועצזח׳י כלהליגיה׳ נכלה חצינא לבר נגרא ירצה חצינא הוא הגרון • והגרזן רמז נגדחיעלת התירה כמ״ש ברזל בברזל יחד• וו״ש לברנגרא כי ת״תנקלאים נגרא נחו נגר ימ־ נגר שבע שנים כו׳ירצההרבה כעחיס או ירצה שבע סכמות התורה ע״ד כישבע יכול צדיק יקה־ שבע על חניאתיכם זכו׳ ״"ועונש ה ח ל ל ,למתיז ידוע ממסכת ברכות אצל שמואל י,מ׳א שהיה דזצה לעכש אותו פלי הכהן על שדרש ששחיטה בזר כשירה :בס במסכת מעילה שהיה לש״בי מענשאותו דא׳׳כיעל עיקם םפייו והשיב על השאלה בלחש שלא ירגיש לשב׳׳י יאע״פכ הלג־ישוהיה תענש את גס הכתו׳ מעיד על זה *משלי כתי׳לבתכם •שכיל פיהו ר׳׳ל שישמור פיהו נגדל׳ח ועל שפתיו יוסיף לקח ל״ל שאס לבו יתגבר עליו יוסף לקח ר״ל שיטזל רשות חרבותיו ׳ ואיחכ צ;ףדבש אחרי נ!עם ואז מתוק לנפש ומרפי( לעצם׳ אבל הכסיל יש לרן ישר לפני איש זהו המורה הלכה לכנ׳ רבו אתריתו דרכי מות כי אכף עליו כיה! ןע״כ אמר חי שיש בידו חדה זו לא מטיא לארעאר״ללא ייטי למדת זענויס־ ירש! ארך׳ ילת חשים דעחקימיא ירצה לא תחשיב דיקא אסיר להורות דיני! עמוקים אגל ספור הדרש מיתר על כן אח׳ £כילו ספול הדלש בעלמת חם1ל יזהו מ נ ת משום לרדיפיחיא ירצה שדרן הדרש הואנחהד ןנחין בפהז כמיס הנמהרים ונחשכיםלרק וזהו אסור גמור כחחמרםת״ר זלהבדיל בין הקודש ובין החיל אלו לחי* וערכים וחרמים והקדשות ־ ובין הטמא ובין הטהור אלו טומאות יטהרית י ולהורות זו הוראה • א bהחקים אלו המדרשות ־ אשד דבר זו תלמודי ביד חשה יו הלכה למשה מסיני • מכאן לחמו שבמקוסשאסור להורות אסור לדרוש ואמר רב אש׳ זיז שדי הוא• ירצה בזה שניתן טעם לחה אסור ללרוש ולהורות נגד ת״ס מלח כל המורהלכניו כאילו דגר נגד השכינה וזהו זיז שדי הוא כי זיז הוא מה״לש :יש כמן לדריש כמאחד הסחין לשין זיו ש״די שתיית הוא זיו חשדי ע״כ ראוי ליזהר: וזהו נוכחו: ק נ ל מ ז • ותימה מהעניין אווזיאצלהמדבל• ע״ק איך היין לימל שדגל החכם עם האיזית׳ ועול ספק גדיל שאמל בשאלתי אם יהיה לו חלק בעלחא דאתי• ופי יש אכילה ושתיה בע״הב ־ והלא אחרו בכמה דוכתין ובפרט בפלק היה קולא מרגלא בפוחיה דר 3העולם הבא אין בו לא אכילה ושתיה אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם יפו׳* וגגול וכי הצדיק״ם מתאוין תאוה גשמית לעולםהבא• ועגיןדלא ליגפא ואטמא גי״כ קשה מאד להולמו לפשוטו אי אפשר • דדשוכונט ליזיי *יי" י י ' י ־ י יי׳ רבה בדבר חנה זיסנא חדא הוה • ובודאי רמז רמזו שים קצת ראיה לדרום *)QK בפני רבותינו לפעמים אחר הזה אזלינא * קאזלינן במדבדא וחזינןהנהוהרי אווזי ד׳שמטי גדפייהו מעומנייהו וקא נגדי י במדברא ירצה שהיה מתבודד עם שכלו ניזעלת התורה שי׳חשלה לממל ונתנה נתלא משחא מחותיהו אמינא להו אית ל{ במדבר ע״ ד וממדבר מתנה ופו׳• ואוחי גגבייכוחלקא לעלמא דאתי חרא דלא לי ל״נ ת" ח גדולים שלומי׳ ל$ווז׳ פמ״ש קאקי גדפא וחדא ד ל א לי אטמא כי אתאי לקטיה חוורי • ופמז שדלשו ז״ל בבלכיתפר׳הרואה דרכי אליעזר אמר לי עתידין ייטראל ליחן ״ל חאן לחזי אווזא בחלמיה יצפה לחפמ׳״ עליהם א ת הדין ע״כ: ואמר לשליטי גדפייהו וכוי ר״ל שהרביצו תולה בישראל והתלמידים הם הכנפיים לעשות שליחות רבס ״ וקא נגרי נחלי דמשחא מתיתיהו ל״ל הת ח שהם דומ״ן לנחל היוצא Pהיזע״ן י ואחינאלהואיתלןחלקא בגגייכו לעלמא דאתי ר״ל שאל אח« שמט ניפ : ח וז מ דרע 1וכוונה לתלי אותי דשמטי גדפייזיןו אותם אס אנו גם נוכל להשפיע שפע התיר׳והחכמהבפני רבותינו בתור׳המביא׳לעלחידאתי י מידייך לי גדבא ירצה רחז לתנאכי׳שהם כעלי כנפים * ורצי בזה כ:.ם שהמלחכי׳ הםחשתני 0בטחי'לציית חיי ופעתי׳לציית מלאך הכל לפי צורך השעה • כן לפי צירן שעה חשי,נה האדם ל ל ״ ק • וחלח יליו ל» אט־יאפי׳הרנל ־ רמז זמן צזרך השעה הזיו בזמן המיל׳שהיא טרךוהו׳ראשהגו<י׳טקרהגוףיהייז עיקל המצי׳שזיא שקיל׳מגד כל המצית כתו שי*»1י גדזלימילה שהיא שקול כנגד כל החצן׳שכין׳עייפהיגי*' האלה כיתיאתךברית לכו׳ :או נפרש על זמן הנישואין יזהז בשנת עשרים שהו'זמןה ,ע 5ן ׳5עינשנ"י שלמעלה לפי שאז נשלם בניין ה*ד 0בזיווג ואז צריך להתחזק בענידת השי י וכמי שחחלן ל׳ל םהק״^ ממתין לאדם שישחאשהעדעשריס שנהיי!םצאישא חשהאחרתפחריחיהלההוחגברא׳ חה< שאייל• 3ר 3ד ג ה 7 קצת ראיה מפסיקחצאאשה מצא טיב• שידבר בט״ונ זהיתזרה׳ גפ כתיב שמחה לחים בייענהכ*. ל״ל בזמן }*ששחתה לאיש ציין לענות בפיו ומה יענה דבר בעתי יזה טי״נ זהו הטח שלי צריךנהזכ בס״ת׳ ועל זה אחל רבי אליעזר עתידיס ׳שיחל ליתן עציהה אתהדיןר״לאיתןשאינם נושאין אשהלזמ! • * עשי״ם שנה עכ״ל מה״רש • /VTDJMהקודש כתג גוה המאמר ע״ד הקבלה כי רבה רצה לדי.גת ולהשיג איך תהיה הזכיהי; וההפגה בהה בעולם הבא שאחר תחיית המתים זהיח התכליתיסיף תקותשכר התירה, !החצות וראה והשיג שההשגה בהם תהיה בג<ף זבנכש י זהאחת שהגביה ל ,י ן לרמיי שיתעלה ויזלכ v הגוף אחלהנפש• והאתמהגב״ה לו הכנף שהיא לחו חל הנפש • והירן כנגד הגןף שהוא הםלקן התסתזן שבאדם והכנף הכגד הנפש םה»א לוסכית יתר מהירן ל ןלות התנועה־ ולוהנשחל הכנפיים^ js>j>jifilrit׳ ^? trגתילי? ישראל ליתן עליהם את הדין לפי שהם מעכבים החבול והיסוד למעלה * &| *תםיבת© <*<״ל י־ יהבחיי פלשת נצביס פתג <גל זה המחמל הכינה על ב אימית שריב יסלאל מסתיפפיס בצילנ>1 והם אליה וישמעאל ואחו חדת דלאליגפא וחדאדלח לי אטמא גפא רמז לישייט< שמתגיירים מגזיליסלעיףאצלנר ולקיים מצית תפילי :והמילה כנר קבלוה אין צריך ריח לזה-אחנ&־ן אותם שלה קיימו המילה אחר ברמז חרא דלא ליאטמארמז לחילה׳ יישראל הס המעכבים בתשבת*,־ הגאולה׳ מהי שאחר רבי אליעזר עת׳דין ישראל ליתןע יהס את הדין :ובעל עקידה פלשת מ ט ^ אצל עניין בני גד כתב עוד כונהעי׳ש: כדרך א ס ו נ ה סער ד׳ מאתר ג׳ כתב כינה של זה המחמל כי החכם הזה התגודד בשכלו והצי) יהשיג בעת דביקי עולם המל תכיס וחציאיתם וקראם אמות להייתם ל» »»»3םי»*י*ום •בשיייןכיהואמאכל ערכיזך זלישכיע הנכש ־מתחיה כן זאת ההשגההיא מדבה׳בתכ4יז חגה הנפש והשכל מזין אמתי י ואחיו שכ.פיתיהן משתמטיתעמשכיתיזתתת״ם! כששייר יתואר ייהותמעלות פעילות המלאכים ם:ס משביעים בזה העולם השפל באמצעות הנעתם הגרמים השמימיים השפע להנה^ ו :העילה ולקיימו כפי הצריך•• ושאל זההחכם חם יהיה לזחלק באותן חוזויז בג״עובע״הב־אחתדלא לי אטמא י פי׳הוארגנ כ ל י י ז ר רמז האחד יהיהליחלק מה ־ יהאחרת רמזה לו בהדל לי גדפא היאהכנף* והתכ^ קקיההחשןחל הזועשיוהעיונ׳ הן הן הנעולות • חשרישיחז האדם בהצלחתו זיניחואית! אל ההצלחה התמתית י ובירך רמו אל השכל המעסיי חשר יעשה פעילותיו בחחצעות האברים הגשמים ימכנף רמז אל השכל העיוני העולה למעלה פעם יציץ פעם יעלים כדרן השכל האמתי ״ והורה זה השג* ה ר rr , , 1 3ע כ, , קד כתרא &רק הספינה מאמר וזו יי גאחצעותאלץ השני מעלותיקנהתי׳ עולם הבא :ובאו הלניים לפני דגי אליעזר • והטיב ט זה הצער אשל אלו האוזות מצטערות להתכת שייכן ״ וישראללא ׳שתדלי אל שיגאלו כדי שיאכלו אותן אבר לזה עתיליןישלחל ליהן עליהם את הלין י ורמז שישראל לא יכירו עצמס לקכל אותה השפעה אשר בטב׳ השכל המלל להשפיע כמעט שהנבדל יצטער על זה לומה למה שנאמר בכל צריתםלוצר ובו׳• זכי' הזהר הפסוק זה כי טבע השכינה ומהותי כפי זה השתיף להיותה שוכנת בב״ה כפי הטבולה השלימה אשל יעשו םה ישראל יהכהניס וכאשל אותה השכינהתסתלק מן המת ההוא הנה עומלת בזולת"מחוייה וגלל הגלית ע וחדת בלא מקומי י א״כ השכינה אצל הגלות תגלה וכי לא תעמוד במקומה ואז השכ*נ* עצמה כליכול בגלית • הנה כי הגאלה נפשית חחיברת עם הגשמיתממה״רמ: בי^ררס רטונ׳ם כתב כינה על מאמי זירמולגלנל הלבנה שכוא המאיר והחחהר בתנועתי מכל שבעה ככני לכת ולכן יחסי אותו לעיף• ואמרו שהיה ראשו בשמים רמז שהיא נרח' ת>י התולש על הארץ וחצי תחת הארץ ״ יאחז שבע שנים לרמז על המבט המרובע שלה שהיא שבעה <יוים• וכן יתחלשו בעילם שנויים בכל רביע׳ על כן אמר החבל לא חשים לנפישי מיאאלא משוס » & * p i tהפועל בעולה עכ״ל: «*1frr דדד»פ•+ , דכונה בזה התאחר לרביהינז ז" ל בחילה אתרת לומר שנגולה מיתה על האלם זחה יהיה דיני ובמה יתרצה עבדאל אליניו ־ ע״ז אחר הזה קאזלינן בספינה זהו לחז לעולםהזה שהזין *ספינה העומדת בלב ימים ״ ובמ״ש ז״ל כל העולם ככלזר בלב ימים י וההואכיירא מרמז על בני אלם שהם כלגים הצאיזזיס במצודה ובפח בפתע פתאום יכא זילנל במצולה׳ וזהו אכלה טינא באוסיא זהו שרץ לרמוז על מלאן המית* ע׳׳ל שאמרו ז״לגשעה שאלםליצה לילך לבית עולמו ««לחאמרכ1ולזוד»תב51»5ופלהטיכ5ו19׳ניזל15מחדגלגלי* . דעינאתלחמאדגלבימשחח* - רבהברברחנהזימנאחדאהוד ! א מ ר י•^•! ז ״ 1 1 בא ח״ה וחלבו שלופה נילו י ועומד עליז ונפלו חחרבו ג' טיפות בנחיריו י מאחת . , . יות• מאחת חוריקית כניו •מאחת מסריח׳ .׳ קאזלינן בס״ינתא וחזינן ההו*יי* ואח״כ פשחתאז אלחיה מיא • ר״ל לפי לברי נוודא דיתבא ליה ואכלה טינא)פי׳שרץ קטן( רז״ל אמלו כי נשמות כולם הם תיללה לאש כ א ו ס י א ) פי׳ בנחיליו (דמיוח ואדחות מי*י* מאחר שאמר הש״י נעשה אדם בצלמנו ״ ויטדיוח ? נוי**)פי׳ שכתהים( והרוג מניו־! והס פילס אצלם בחדר הנקרא גוף ומאחר #תין מחוזי ומלחו מניה ישתין מחוזי ומלאו שהם תולדה דאשאינו יפול לצר׳איתי וללבן טתד גילגלא דעינא ת ל ת מאה גרבי מ ש ח ^ אותו להיות כבראשינה עד שיתלבנו באש ופ+חדרן ואתאן לבתר תריסר ירחי שת׳ חזי^ דומי׳דםלמנדר׳הוא עכב׳האש מן התנולי׳ דהוו ק א .מ;סדי כשורא מגרמיה מ ט ל ל ת ^ העזשין זכוכית ׳ והבגד שעישין ממנו אינו ויהבי לבנינא הנך מחוזי וכו׳ ואמר דב אשי מתלבן אלא באש־ ומבלתי ספק כל נשמה ההיא נילדנא דימא דהות ליה תרי שיצי ונוי ייתלכלכ׳ בעינית כי אק אדם צדיק בארץ אשר יעשה ט מ ולא יחטא ־ ואם תתלכלן קצת בציונות הרוח שלו מתרחצת זמתלגנת ומטהרת בנהר *ילקתיאזכהל של אש ואינו אלא־מזיעהשל חיית כי אינו גיהנםכלל וכחי שרוחץ בטבילה להייתו ^יי^ייזייי״דעוליתאלהחקוסאמרהיהשסאהלה מתחלה ויזונו שם מאספקלריא המאירה ״ אבל" נפשות הממניםרוציסלעלות אל המקיפההוא לסבול שם זאז הממונים מעכבים איתס ודוחפיןאיהן ממיס הללי ישליוהלאגזדא ל״ל שדיזה לג׳הנ׳שהיאהקטעתהבלייז שהוא לפון גולא • כמו מ ד איגד ־ ו.;: 1 7 0 , יוחמר ג ו כיג־זז לכוורא דיתבא ואבלה טינא 1שם ינותו על חלאת להם ימי עונש כל»רשעתם • וזהו ותמכ חניה שתין מחוזי ל״לאו מחריבים לם$ פעילותיוונחותיו שיעשהבשתין אבליו ה<ינז לישבפיסתהיל ושלשים ברגלים• שהגיע בהן למתיז שחלית׳ זו חתחלה הוח ממיין חפצם ״ זהו לשק מחתי לרלייי על דיני ועל חלקיותו אשר ל • הבשר ואחר כך ממתק אותו כךהיםירין אף עלפי שמתחלה מצערים ומעיקים ח^ו וחחרקים את״ג הם ממתקין האלם לקבול שכר טוב לע״הב ונסנו סימן ע״ז חך טוב ליבראל אלהיס לברי לבב * א י )0ב כחסער החלקית עם הקריאה• ומשקבל דינו אזאלהיכ; צבי׳ לבב • לזוהטנה אחיו ןחלחו חני פתק מתיז׳ ר׳׳ל מלקות ב״ד שלחעלההס ששים :ידטעם למספר זה שאין עונשין למטה עד י״ג שנם אז חלקיותו ג׳ פעמישי״ג• ואין עינשין לחעלה עד ח׳ שנה אז חלקיו זו ששים׳ וזהי שאמרו ז״ל ם ב &5 ) כ ש ס p w vת ת י נ ה נ ח י נ מהבי יש וקו ני! יי ״ wvיי״׳-י , י ׳ ״ ׳ * * י " "״ י , ומקיםבגיהנם י הרשע יאבדמקימי בג׳׳ע .ן ל צ • ,ומקומו ן ל צדיק בגיהנם ירש הרשע יחי •היו לצדיק שני מקומית בג״ע ולרשע ב׳ מקומות ב ג י ה נ • זהנהגםכןש׳׳י עולמית שיהיה צצדק והרשע יאבד חלקיגש״י עולמית ויכוחי כלם לצליק • ואלו העולמות רצו לומר הס תענוגי הנפשו* שכל תענוג דומה לעול*פלו • ואז השסיתבע יקח ג־ משית חלכןיס ונותן לצדיק הענוגים מפונגים ביין אפלסתון ובשמן משחת קילש רק י׳ חלקים י י ר הקדיש במן הוא להנפש הזאת אף אם חטאת אמנם אחל שנשלםומן גמר מונשהשתהיה מצורף ומזוקק שבעתים שאז היא תהיה גם כןטהור ימלימ לעלות חל מקו© אהלה י/ו היא תקבל איתן עשר עולייוז • וע״י איהן עשי עי למות תהיה שפע אצילי התענוג מתרבה והולך עךמעומד על מקומו ביש עולמית • חמנס הצליק מה שלקח לקת וחינו חיזל oקשה ית7רן ייז״ב ולא שקיל נהמז םאמלו '1ל אצל הנשמ׳שכל נשמית עתילין להברחית ג*פ אם הא:י יעה ־ וללשו מפסיק הן כ 5אלה יפעל אל פעמיםשלש עם גבר • ואם כן מאתר שנשמה אתת תסנלל ג כעמים הייני ג'גופים• אם כן לעתיל לתחיית המתים חלילה,יתבטלו ב׳ ג יפיס י אמנם אמרי שהנשמה לומה לנר כמו שאמר הכתוב נלאלהיס נשמת אלם י ובמו פמדליקין חנל אחל כמה נרות ואיני נחשר מאוח כלום גם כן נשמה אחת ראויה נכללת לשלשה• והנה נס ק בתלק העשילי שנשא' לאותה נשתה חתנבלת לתעניג גליל עד׳״ם :ולזה אחר המאמר ומלאו מחל גלגליאלעינא תלת מאם נרכי משתא• רצו בי עליליגלנלעינא שלא שבע בעולם מכל תאית אבל ג׳ מאות עולמות שהם חלא^י' טוב כשמן י והזכיר לוקא גלגל עיגא י ט״ל שהזכירו חזיל במסכת תחיל כאלכסנלרמוקלון שנתני לו גלגלטינא בג״ע וכו׳ י ואחר המאחר וכי הלרן יאתאן כתר תריסר ירחי שת׳ י זהו רצו גו על לי? הנכשית * כמו שאמרו ו״ל כל י״ב חולש הנשמה עולה ויורדת באין מנוחה להמלי״ב סוישגגייךיץז לפי טינשי י ואז חוינן להיה קא מנסרא כשורי חגרחיה • ר״ל שהנשמה *מעלתה י״הלההכנלאשונ ״ ואז נותנין אותה במקום מניחתה להיותה מוכנת לגופה • וזהו חמים ויהני למגנינהי הנ׳ מחוזי וכו • ואחל כך ספר עולבתילה וכילשאיזה מהס יעחלולתחיית המתיסשעליהם נאמר הקיצו שוכני עפר »כ»׳ י אחר היה קא אזלען בםכינתא ח 1 ,ח פוירא זהו רמז לבריות הנאחזים• בפח ובמצולה • ' ל ״ מ ל׳הקלתא.אגביה וקלה אגמא ע ל » והו לרמוז אותם שנשארו כעפר עדדולי לילות ואין להם • תקומה טיד* נכמי.שאמרזז״ל.פ״קלר״ה החופריןכו׳יורדיךלגיהנם ונידונים בה לדורי דורות• שני י^צאי יראי בפגרי האנשים וגומר־ .גיהנם כלה והס אינם כלים י שנאמר וצורם לבלות שא»ל מזנונ p , pןזזקאכיקותסים שא,ךו!כר1נ ^ $י <תי י * י זזו ,נ ן ^ ,א . נכלכל ד ז נ ו ק 0 חש ז נ ןה ה , הו ס כ ל כ ״ צ ה p p W P r w כיינה לבוורא דמלאו מחד ג ^ ע י ג א ת ל ת מאהגדבימשחא קת לברכה עליהם שאי! להסחלק לעילס הנח ״ ואותן סלקי יאפו איחס• ובדמה גביה ריצה לומר מיוחד סימש-ק־ואזפץ איתן יוחל.קן מתהפך• גביה רוצהלומרשיישימיס איתן למים םיהאנמ> חדש ובריאה <איכהרבתי• ובבחינת עילס־ אחר כך אייר יהוא׳ בין שיצא לשיצא * יצו» כשם שמליל* השיצא הלג מנהיג בי גופיכלו כךהנשמההנהגתהשלהגוףוהגיף הנהגת הנשמה כדאיתא בפי׳ חלק בשעה שמין הגוף !הנשייה וההוא חשל מסזמת וחיגר וכי׳ יהיה כין שיצא לשיצא וכזי י זהז כונהסטל דרן סאמרו זכרונם לכרכה שהנשמה היא ממתנת באקישראלעל הגיףשחז כחוצה לחרן כי התחייה תהיה באדן ישראל־ והגיףnשחה על ידי גילגול מחילות )אותה גלגול תהיה בזמן שלשה-י^יסושלשה לילו׳ זהי שאתר בין שיצא לשיצא שלשה ימים וכו׳ * איהוכזקיפארוצה לומר הנשתה היא עומלת בזקיפא וממתנת * 1אנן בש׳פולירוצה לומר הגיף כשכולי היינו גלגול חחילית • ואתר כך באר ייתר וללמא לחמסגיאספינתא^טיבחיכצובו׳ יא״ת שהעולם לח יהיה לו קי1ם ארוך אחר התחייה י כ׳ אתאלב 7ימי אמר כמיחס קימקתי למיא חסגיא שתין פרעי יוכה לימר הפרסה היא הרמז על השנה דרך רבו׳ בעלמא אמר כן וגוזחא קתני * ושאדי כרשא-גירא וקדייא ליה רמוז בזה שאותן י>״ה רצו לשדי גירא כישראל איתי גיראקדמא ליה ולא יהיה להסתקיחה רקאיתןהאימיתשיעבדולישיאליהיה להס קיימת שיביאו מנתה לישראל ; :עיין באבקת רוכל( וע״ז אמר רב אשי ההיא גילדנא דימאהייא מ י ת ליה תרי שיצי • רוצה לומר השיציס הם האוחות עיבדי עבודת אלילים יאבדו לתחיית המתים ־ דאית ליהתריםיצירצובומישישלהם שתידיעית לעגידתהשם יתברך ילעביד׳אלהיס אחרים הם יאבדו וקרנות ישראל תריס בכבוד יבעלפדדם דמונים כתב בזה המאחר על דרך התכונה יזה לשיני ירחון לגלגל היומי המקיף כל הגלגלים ומוליכה עמו כעם אחת בכל יי.ס ממזרח למערב• יכל בריאי עולם בתוכו כגרגירהתרדל בתוך הים הגליל כאשר הסכימו חכמיהתכונה יכל הכילזסוכיס אצגיגנינ״ם: ובין שיצא לשיצא רמז לשני קטבי הגלגל שעליהם יסיב וכזי ריצה לומר שהסכינה רימז לגלגל החחה או לגלגל הלבנה ומהיר ייתר בתנועתו בהפך גלגל היומי רוצה לומר מחערב למזרח י וזהו שאחר רב אשי ההיא גילדנא דימא היא כלומר הדג הגדול שבים: <»« ל ^ ח י ט ^ * : :״׳סיפ* לנשקי *יעייויקיעי(•• הבונה גזה המאמלדצה בו במדבר רוצהלומר בהתגודדות התיר׳ רבה בד בר חנה זימנא חדא ה ו ה א מ ר שהיאדומהלמלכיכנזכריאתלויבהדןההןא״^יר י! אזלינא ב מ ד ב ר ת ואתלויבהדן ם״עא רוצה לומר הסזחר ורצה בזה כשם ההוא טייעא דהוה שקילעפרא ומורחה ל ה שהסוחר שהוא ריאה אייו סחורה יפה לקנית ואמר ה א אורהא לדוכתאפלן ו ה א א ו ר ה ^ ן ואחי סתירה רעה לקנות כך השיקל עפרא לדוכתא פלן י •אמדינן ל י ה כמה מרחקינן הס המצית שהכ דיחין לעכרשנאמר מ< מנת מטיא ואמר לן הבו לי עפרא י יהכינא ל י העכר יעקב כו׳ יאמר הא אירחא לליכת׳כלן ואמר לן מדחקיגן המני פרסי י תנינן ויהבען וכו׳רוצה לזמר 11המצוה היא גדול׳ומביאה ליי־• יפי' י אמד ליה ת^ 8ואחוי לך היכ^ן לידי שכר גדול וזו אינה־גדילה כ״כ ־ וכבר •ימ״קי ארעא ורקיעא א ה ד ד י : אמרי אין אדם יודע מתן שכרן של מצית כי מ ! ^ליתיה לא תדע וכו ע״כ כל המלקלק ?זה אחלי׳ ליה ל״ל עליו • כחה קלחקינן החיא • ירצה מ , 37לג ?1כ ח נ ף דורשעצת׳ בלעתו ליתן תורה לאלף דיי , 'P D 0 י ן י ם ה ר א ש י | P P P״" 7י י י י ת י נ ת נ ה ס שתות! *VPC י ,י ח מדם^יסר ל,ל» -של * היו בהןהיו מסי בכזותיולרקיע וליו ביאןי י י י ׳ דמולאדםהראשון ש ב י ב ׳ י ם ש נ ב י א ׳ ט י י ^ ל ^ , ^ ' ^ : /ל ט ד ל כ ^ ש ה כ ת י ^ ע ג י י ^ ^ ^ ^ ה ^ מ ^ ו מ א ק פבהמיתנדמי• ר״ל שלא התפלל ש,ם תפלה ^™ ^Tיבלתיס בעילם ,אינו ביראן השי .השי "י ' ;?ג״^לתחתרבה^״תחעסי ״ותן דורית ה נ ק ב י ם הס ב ^ ב ה כ א ן ^ י י ' 3 ןב 0 י > ,ש מ ה י 1א י מ י י 5א א י ז י , מ ז צ 3 ^^^להללבשכיעי^ ״•cvs עילם סביב כן הדירות הללו הם נבלחיס בכל ד,ר ודיל • והן הן ע י ׳ למתל ל״ל ללילית הבתים ואשכח<-ח ליהכ׳ ׳שחחר לאחר ן :מחה י& • י ה ז ח הבינה שזה העולם דומה לספינה כללעיל• ,ההוחכןראדאפיקריש^חחייורצילזכיהקינ* הגנגיי מן הגליית דומ״ןללגי׳הגאתזיהפכ״ל מלת הלין שהוחל ה לים שנתמר יישפט? ^הו^לבה״־ ווהו.כי>מי»ללילהחכולשה©׳"״ה6פ»עלהכ<1יבה כמ״שז״ליזההבריית חעאיבהחיי• 1 > s wי א ה 9האית חגיחיהמרן מה ת»חת דכתיב ותשחת החרד • זאימל נירח חלהים את החיץ ככה לאל־ך והנה נשחתה י על מה׳׳ »ייןז/י«יס^כויי*ד«1יקי^מ»י5ו״ : אלזנסתדע כי היה גלול עינם מ.0 : זמ • , יי ש1 ח ט י ן ו 5 כ ש י ; ז י נ ז ה ח ן ה ס ט ו ב םכ ' ^ '^ ° ^P ופירית הארץ הייציתקיה להה שלא כחנהג םבעהאלץ כאמרם ז״ל שהיי זורעים באדן נפעם אתת יהיתה חציית׳ להרבה שנים ! * ^ י יוחנן משחקי זינ׳נוי־ז ח ר ^ הוד־ן א ז ל י נ א בספינת א וחזיגן ה ה * 0 נוודא ראפיקרישיה טמיא כו׳: ולכן נגזר אתר דור החבול מ ר יום ביימו זרעיקצירנפ^ שנה גענין שיהיו עיניהה נשואו׳ לשמים • ילכן רצה הש״י להשחית את היתרן בענין שידעו כ׳ יוצר הכל היא והוא בריזה יהלא <כוללה&ג«ל»»יזו וגהו• ^זתי יירא ה׳ כי רבה רעת החזםוכדאיתא בצדיר וזמיר פרשת אש»גן ומילנמלהק בה ־ י ^ ׳ , .כתרי טיהרי זהו ב׳ ככנים כככיםתליח׳ה והביא מכיל לעזל ^ י ז כתלי מברי דםוריו :ממה״רש: גי 0 ב ד ק 3ת ס כ ת ר ה ד ?ג< נ ה הכינה בזה המאמר ההוא טייא ר״־ל דור הפלגה • דאפיקי רישא ממיא גם כן ר* ל סהק״בה • השפיע להה טיבה * ואיתליהקמאר״לשמיללח־םעםהק״בםננ •כ נ כמושיימיו h*tלח^ק אמר רבי ירמיה 3י חלעזר דוו הכלגה כחלקי לנ׳ פתית אתת חוויית נע יה ינשכ שה ייזחיז אושרת נעלה ונעמל ע״ת י ואתן אומרת נעשה חלת זה ע 9כב יכול * וו שאוחלת נעלה»נשנ ש& הכיצם , כתי** פרק הספינה מאמריה ומאסר יט מט יפיצסל חי ^יייית נעשה חלחתד נעשיקוכ׳ן ירוחיןישלין ילילין י וזיmteיתנtoהו^פ^ת קי״ ס : שגיש ק שליש נבלע י־ שליש כ»םם3לל ' ין ל המרץ י חמר רבייוחנן חגללשלישישיף * &ני* ישיף ־ ה &ס כ י יייש *(יק עליה אנא בריה קלל יכי׳ זהו עניין ^<r־ י1ני31רייז ק צ ה ש ג י פ ו ה ו י נ ת ל ת מ י ו ה פ ר : • 0 רמז סעשי להכ במחשבתה המגדל כד. ל* 3ספרא םשחעי זימנא חדא הרי־־• קאזלען יל כבריהק:השב»׳החח־ד' 1 * בספינתא יחזינן ההיא פייי־א דאפינן לשיט מדו והייני׳ תל-ממית כיס׳ יאזלע' רישיה ממיא יאית יייהקי״נ' יכי' וחקיק עלה לפ־מ־ה ללויתן • ל״ל שכפינומהי ה0״» ״ אנא כריה ק־^ר־ז שבי׳ והייני ת לתא טאו• r כי לויתן ריין ל ע ו ת ק החכמה כחו לזיק ק ן ,פרסי ואזלינא לפיטיה ראיתן וכוי י רב אשי רגאשיתזימיעיאכויכ,״ הםליי-שן• ר.ןא הני ע־זאדיטא כיי : שיח י לור הפ! ג ה כידענית שעברה על 7ור המבול יזף על פי כן לתנבנ׳חחיר מלהרשיע והעיזו פניס.כחו ע! * כחי שאתרו רבותינו ז״ל ג׳עז׳ן הב•/כי עזגבהתזתיכז׳: י 1כ י ה י ז נ י :נ צ ל ח י י י ׳ ״ י יי* לזה המאמר פירוש קרטלית'הייני ^ * »»י0נמס*#י*****»» י \ ה ם א ז מ* הבינה הצנווית חתחילין לקלקל חדיר ה ב ל ג ה יאילן ״ יבמ חברהם יתקן המנורות והיי• היה לוגיית התיבה של נח ׳^ק״בה הציל העזלסבאיתהתיבה• זהיה מקבע* י!בניכ טובות וחרגליזת כחי שחתרו בב״ר תרגל׳ת היתה תלייה בבירורו של חברהס שכל חילה שהיה רוחה בה מתרפא ׳ יזהר רחז לגלגל חייה שקילס מיתתו היה הוא החפלםימציאיתהשסואדוניתו• יזהיהחילי »ומליז*חרדלמזדו»דמתנמז«»ןד^1עתי^ולשדיא ח ה תכלת* לצדיקי כו י• נכש היה המתרפח ילשינו ירגילית ספירו באלו הענייניסזהי לשון מרגלית׳ יאחר יונתן הוה משת עי זימנא תרא הרת שמת עשתה החמה מה שהיא היה עישה קאדיינן בספינתו יחזען ה ה ו א וזהו שאמר המאמר והדרי ליה מיני דכמל* קרטליתא דהוה מקבעי ביה אבנים טיבורת ל״ל ממחלה היי הכריות חייניס י ועתה קראו ומדגליויוהררי ליה מיני דכוורי דסקרי בירש׳״ נחי׳ כר אמוראי לאתויי ודגש רגעי^למישמטי אזתכיבירפיאר״לאמרי צאן כלומר חסידיי לאטמא ודרא!יקא רחלא ונחת נפק בת קלא כי התרגום כלל גרשינא ה»א ל' אמרי צאן * ־ואש׳ ס אי אית לבו בהדי'קרטלית׳ ,דרביתחו וכאשר ראה הש״י צדקותיו וזמירות שלי נחי׳ דרבי חנינא בן דוסא עתידא דשדיא תכלתא בר אמירתי לאתייי ־ ר״ל הק״בהנקלמ כ ן ל*ריקי לעלמא דאתי וכוי: םהוח אזמר ועזשה גיזר זחקיים י לאתייי ר״ל הקדוש ברון היא הושיב אותו אצלו• ווהז שאחר הכזיב נאם ה׳ לאדוני שכ לימיני וגומר זהיהלד ~ור נאמר על אברהם :ורגש ובעא דלשתטי* לאטמאריצה לומר שנמרוד רגש נגדו ?הטל אותי לכבשן האש ־ ואן דראןיקא קילתא ?נתת • רמז בזה היה מצנן חת הכבשן כמי שהחומץ יפה לסיב י ואו נפק בת קלא יאמר חאי אית לכו בהלי קרטליתא דדכיתהודרביתנינאבןדיסא• זהו רחז במאמר רמתיניז׳׳ל מ״ד יפה כלבנה בלה כפחה• ניתן ו ל ל ב נ ה והברור לחתה * כי הלבנה היא דוגמת אשה שאין א חל* ליופי • וכחי שהלבנה היא ייקבלתאירה סן החמה כן האשה היא מקבלת כל השפעתה־מן הזכר כן הצדיקים הס מקבלים שבע י ע ל י ו ן עד המלבית וממלכית עלהחלך וזהי דלביתהו דרני חנינא• היא רמז השי' ׳׳ ^ ™ 1ילקיפשהוא כנוי חשם בן ע״ב ־ וזהו דז״סאחוםבן דדי? כחישבן דדיןעם הקריאה שהיאמדי3 4 0 ש ? 1י ן ל י ק ח כ ת ש כן כ ג y מחסיה י<$וווי י» פונהלמאמר^תידהדביתהודרנניחנעא בןדוםאוכי £מ»מיםלהצילאהביו• וזהודשדיאתכלתא כיה לצדיקיםלעלחא דאתי רחז׳ בזה שהקדוש $רוןהי* הציל אתאברהס כשביל בית יעקב שיקבלו התור' שהיא חרותז׳ בתכלת כת״ש זיל ציצית שקולה מ ג י כ התורה כלה׳ זזה לחדוזכרונם לברכה מן כתוב כה אחר ה׳ אל בית יעקב אשר פדהאתאברהס: הכוני"! בזה אבן סבא ל״ל לתות האבן והתולה נקראת אבן שתייה ונקראת לותתהאגן • דהייי ליה תנינא־ רצו בי שהמלאכים נתקנאו בנתינת התורה וקטרמ על ישראל 3שעת*תינה כדאיתא בפרק רבי עקיבא כשגילה משה לחרוםאמרז מלאכי השרתחה לילול אשה בינינחכו׳ • נחית 3ראמוראי זהו הקדוש ברין הוא כללעיל * ובא אל עשו שיקבל התורה • כדאיתא במסכת עבזלמ אלילים מתת תנינא קח בלעיה לםכינתח לצו 5ושעשו<ותחלה היהליצהלקבל התיל' גונזעלמ^מו^בןטגזיייזיריליהי ' * י כרי לירש עולם הבא על שבא כישקנצא זהי ר ב יהודה הינדאה חזינא ההיא אבן טבא העורב והשטן־ זמסיתושלאלקבל• וזהי דהדרי V«1־ rתנינ4יי 1כו׳ נחירת בר כםקיה לרישיה * וא 1השיבי מה כתיב אמוראי א ת א תנינא קא בלעי לספינתא וכו׳ אז אמר הלא עיקי נתירה לא תרצת • עד שבא פישקנצא וכוי טיד אתהפיכו טי*י* הברכה שבירן אותנו זקנינו ועל תרגל ו ה ו ו ד ם א כו׳: תחיה ובו׳ וזהו אתהכיכו מיא יכו׳ רוצה לומר הפכו מן התורה הנקראת חים ־ אתא תנינאחברי׳ר״ל שהקלוש ברין היא בא אצל ישמעאל ורצה לתלות התורה על צוארו ואחי׳ ריצה לוחרבשביל הברכה שבקש אברהם לו ישמעאל יחיה למין כחי י שבאר בעל צרור המור באיתה השעה שלקח אברהם את הגר נחתם גזר לק על ישראל שיהיו בגלו* תחתישלמגאל• זזהז סיד שהיתה שרה עקרה כדי שיקת אברהם את הגר ויוליד את ישחעי 1ובזמן שאייל לי ישמעאל יחיה לככין אמד הק״ בה ולישמעאל שמעתין :וכדאיתא בסכר הזוהר סיף כרשת ואל ' *"ש :יא; בני ישמעאל גם כןלבי לקבל התירה בא העורב הוא השטן יחסית יחדית איתה ושחלו ח? כתיב בתירה לא תנניב׳ השיבו שכל ברכתזקינם היאיהיה פרא אדם ידי בכל ־ ולא לצי לקבל התיל' ולכל אומות בא הקלוש ברוך היא קודם ילא רצז לקבלה י עדשלקתלההיאאבן טבאישדייה לספניתא לרמוז למה שאמרו רבותינו דיל בפרק ק־יא דיומא שלש :כתריס הן כתר כהונה לזרעו שצאהק כתו מלכיתלזרעז של דודוכתרתורה הרי היא מונחת בקרן זוית כל חי שירצה ליטיל יטול וזהו שדייה היו צפרי חליחיריצה לומר הם ישראל שנקראו צפריס יחליחירוצה לומר הה בין האומות גשיעביד ובגלוי! כבשר המליח איתבינהובהדייהי י רוצה לומר שהם קבלי התירה יכרחי •לצי בי זכי למעלת המלאכי פמישז׳׳ל הקדוש ברון הוא לעתיד לבא עושה לצדיקים כנכים כנשליס ישטים על כני המיס כיונים שנאחרעל כן לא נירא בהחירארץ ובתיטהדיס בלב ימיה״ או ט״א כרוח לשון כריתת הגפן שהו* עיקרניצתהפל׳-יע׳׳זאתלהפתויכתפייבעצי היער בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתז׳לחכיע״כמחהל״ש 11 55 5 הבונה כל זה המאמר עתיד גכליאל לעשות קניגיח ע 0לייתן רצי בו חלחמה טכ לויתן שר של גונ למ»־מרעתידגבוייוללע«תקמי»ועסל,יתז: אמסכלכתיבמי זהב׳׳ו חאדי׳ _ r ,, ״ ״ _ .״ וה״קלג״ע וכי יעשו מחני ישראל סעודה י אתארבדימיאמריונתןעתידגירי^ t. }" הכל מוכן חדבליני כמי ש :יאכל גויה צריו ^ וגומר עכ״להרש״בא ז׳׳ל :עוד פירש הוא זיל לכי שכלתבור העולם הזה השפל ולוין יש לוקצב !בת 0צ תכלית ועתיד ליחרב כחן ש^מרי ן׳ל שת אלפי ה u v u t ע מ קז כונה ;;היד גבריאל לעשות קגיגימ עם לויתן על כן אמר כיון שעתיד גבריאל לעשות קמגיאר״ל מלחמה עמו אלפי שניןעלחא יחד ח י • •שיצצת הס׳לור הזה ייבטלנו •ולפי שהם ז״ל כנו בכל מקוס מלת הלין לגבריאל באחרס בא גבריאל וחבטן בקרקע :גא להפון את סדוש יבא נבריאלועשה לה זנב כדאיתא במגילה בענק ישתי• והמלה גזולה חן גבורה לפיכן כני העניין הזה בגבריאל• ואמרם אלמלא הקב׳׳ה עוזרו חינו יכיל לו לש שהעולם השפל הזה עם היותו פרטיוהווין ״ לעשוח קניגיא עם לויתן שנאי תמשוןי לויתן כלליו נשחרין ואי יופשר למין ונפםלין י בחכה ו ב ח ב ל תשקיע לשונו ־ ו^מלא הקדוש יזחל מןהמינין שיפסל ויבטל כלו כת ו שא» אפשל שיפסלו ויבטלו הגלגלים כי אם ברוך הוא עוזרו אינו,יכול ל ו שנאמד העושו ברצונו ית' שעשאן ילאיתבטלו בכח מזל או יגש הרבו וכו׳: יאף בכת השרים מן אתל בכח ולא גלגל ין הראשונים לפי שהוא יתברןעשאן ענק חזק שאי אפשר שיבטל על שיגיע הקץ שחייב׳ חכמתו יתברך לבטלן זא<ן הכל אלא מרצונו החתכזין יתבלן שעשאז ורוצה בקייוחן על קצב אחל עכ״ל: ר 3 בדרך אסונה מאחר שני שער ב׳לף ליט ודל הכינה בזה המאמר טל מלריג׳המתדבקי׳והמשיגי' לש״יולפישהשגתהש״י זההאחלותאשר יתלנקו ע־זוהמפיגים והתתלבקים יהיה כפי השיגם חלריג ית שם החפורש אשר הוא על ד׳ פנים אם זכה שישיג השם המפורש אשר הוא גן ד איתיו' והיא השיגו מהותו יתברך בתעלה העליונה לאין סוף כפי מה שאכשל לאלםוכחו שהשיגו מרע״ה עושק לו סוכה סוככת יחקפת אותו באותה דיש0עולעה5ליגןים מבשיו »ל לויתן ותעויו םונה והשבוי השגה אשר בה מן ההצלחה והתענוג אשר פירפי על חיייית ירישלט"• לא ישוערו יאם לא ישיג אלא השם המכורש יי *יי י בן ׳״ב אותיות בהשיגי עולם השכל עושק רבה בד בד הנה אמר רבי יוהנן {י^מל צלצל והוא סוכה בלא לפנית כי אין שם עתיד הק״בר־ז לעשור־! סעידר־ז שליחות האחרון אשל אין למעלה מחני ולזה לצדיקים מבשרו של לויתן שנאמר יכרו עליו יהיה בלתי חיקף בהצלחה • ואס ישיג השי חברים ־ ואין כירה א ל א סעודה שני ויכררז המפורש אשר הוא גן ח״ב לבל זה בהשיגו ל ה ם כרה גדולה ״ ואין תבריס א ל א ת״ח שנ׳ מעילם הגלגלים מהיתס ופעולתם עושין היושבת בגנים חבדיםמקשיבי׳לקולךוהשאר לו ענק שהיא מדריגה יותר חםירה י ואס חולקי׳ א ו ת ו וערשין בו סחירה שנ׳ יחצוהו ישיג מעולם ההוויה וההפסד כפי השם בי^כנעניים ואין כגעניים א ל א תגרים שנאמר המפורש בן ע״ב • ורואה מה!תה ופעילות כנען בידו מאזני מרמה לעשוק א ה ב :ואיבעי׳ אשר מצדי יתדחו אל האל י׳זבלן יהיה להם אימא מהבא אשר סוחריה שרים כנעני׳נכברי קמיע ממנו והואחלקקטך ואיחל והשאר ארץ ־ ואמר רב׳אטר ר״י עתיד הקיבה לעשות פודסיעלחזחית ילושליס הוא רמז לחה סכי־ :לצדיקי^סעודו של לויתן שנ׳ ה ת מ ל א שיושג על צד האחונ׳אשר בה נשיג ההצלת׳ בסכת עורו י זנה עושין ל ו סכה • ל א זכה כמו שנ1יג הדבקות והאומות כלס יקבלו עוישין לו צלצל ־ שנ׳ובצלצל דגים ראשו י זכי איתה מירישליס כי מציון תצא תורה ודנל ^יישין לו צלצל י ל א זכה עושק ל ו ענק י עני' ה׳ מירושלים ואמי מעורו של לויתן רצו בו וענקים חהחצוניו ישיגו האימית י אמנם הפנימי!' ישיגו ישראל והצדיקים שכהה: , וכזי בחרא פרק הספינה מאמי כ8 ע ^^לכאיתידיייה«<ל יי . ״׳- j p ^ ^ p צ ה & ^ מ 3ש ל ן ש ל ל ן א ן ן ש ה י א j״ pש ; 3ל ״ מ ש ש ז יחי בראשית שבל* הםםיתבלן לו טבע חול^סיהיה קייסלעו^ס ובזה יתחלש להס טבעהלייתן שיתקיימו לעולס כירן ! ל לחק־ ים זה א } ^, ^ . ל <*ון c״ c 7 P rב י ן ן נ י נ ט ב ע ה י ז ן ן נ ן ת ש י ( ן ב ל ה ז ט נ עכ ת ן ן י ר ב ג ח ע • ^ , שיעשו לו מעורו סכה להנץ מכל צדליז• יןל<ענקיאזכי וענקים לנדודתיך״ אמנם מי שלא זנה להננה כללית יזכה עושק לי קמיע • שנ׳ ותקשרנו וכו׳ ורשאי להגין לו על האבייס הראשיים כמו הראש • פוד»י הק״בה על ח ו מ ו ת ירושלים חיוו הילל אמנם חי שלא זכה לזה יזכה לענק שיבין » ס ו ף העולם * ד סי&ו • שגאמדיוהלכו גרים *גל מקים השחיטה׳ יחי שלא זכה נ ם לוה לאורך וכו: , , 3ק , ,׳ . . , , מועילה לכל חלא לאותסכרטים שנעשים *שחי משחרפירםו מל חומייייישליםצאוס? שכלעל*משחית!לא יזיקי לחוחית ירושלים כמו שלאהיו »»»תין ללייימ •י ^ * ל ^ ל ה כאירשל ליי*ן שכתוב ב< ועיניי כעפעפי שחר י אז רצה כו שאין להכלת על הנוראית הנאמרות על הצדיקים שיהיונצחייס ועל ירושלים שכתיב בוכל בלי יוצל עליך לח יצליח שהרי כתיב כל זה בלויתן ־ וכן האיר שכתי׳בה והלכו גייס לאירן שהרי הלויתן כתייבו ועיניי כעכשכ* •שחר יכפי זה למדנו שכל אחדישיג מדריג׳בפני עצמו :ונרא׳עיד שכונו0הלאישי הנלשיי איש׳ העילי הבא שהיא להיית הצדיקים יושבים ועטרותיהםבראשיהיינהניסח׳יו השכינה יה-ה ני לת חנייתי ית' הוא הים הגדול ורחב ידים אשר תמנו נבראי כל הנבראיי־רתשית-י׳ קט.יייכו׳ שפ אניות ד.ית בני החל יהלכזן• אמנם הרבה הם אותם שטבעי מאיתן שיצאו לשלום י,י״כ נקראי כש 0אניית מחנינותכי הרבה עושהאוננ»סי יככרדמורו״ל נפ 1האדם למכינה הניסעת למטעים * אתנםלייתן הזח התירה אשי <קלאת ל<»תמן יצית באתת• לשחק בז שבה משתעשע הק״בה שנחמד יאהיה שעשיעיס יוס יו .:י ואחי ש4עתי* ל^תכש״י׳צה לשלם שכל טיב לצדקים בעמלם יעשה הק׳׳בה ס גידה :והנה»ש לתורה שת» צירות* אתל צירה היוצוניה משל היין ידיעת פשטי הכידוביס עם משיית המצוה ב׳ הצירה הפנימית אשל ק״ היא סידוק התורה אשר אי; משיג אמתתה אלא היא יתברן י ואמר שלע^ל ל ל( מבשרי שילמדם הסידית הפנימיות שהן ביבשר שהיא תטםה*עיר י ולה״ית כי התורה חיןלר •כלייד כ״שםילותיה לזה אמר כייעשיסתירה שריבם־דית התירה *ידעי בין צדיק׳ ישראל כיחה שנא ׳ 1:7זה •דע חבידו ולזה ילמלו אחד מחבירו ליה מיודע י אמנם הצירה המצמית פשט התורה היא כלתית העול שהוא הדבר החצונימהנוף ויעשה ממניסכהשיגן עלינו חיים הדין הגדיל שעתיד ללהט הרשעים ויהיה צדיק שיזכה לסכהשיגיןעלכלהניףויששלא יספיק זכותו אלא על ראשי להגיןעל השכל אבל לאעלהגיף• ויששלח^םפיק גם לוה אלא לענק להגיןמיציאינשמהלבלויששלא יספיק וכ»ו»*4 לוה ואמל 0יעשה.י**< קמיע שיי)ן לו הק״בה משלו כדי לשומרו כמו שהקמיע ה־וא*־ < תציגי מהצשמ׳• ו ה שאר י פילס ו וכי׳ שהאומות יביא» ללתיל אור התורה הצורה המצזניא מירושלים כיזאת המדליגה רהאיר יקבלומישראל :או יש לפל& להפך שהבשר הוח מעשה המצות ויעשה סעולה שלא תשאר הלכה מסיפקתבעניןמעשההתצית אלא כשלחן עריך ויעש י סחורה שילמלו עשיית החצ!ת לעילם* אמנם העור הואצייף האותיות זתור׳ אשר עליו נחי מי כמוני יתרי שידע לצרף אותיות התירה כמי שמצרכ' הק״בהואתר שיש מי שיזכה למדריגת סכה רצה ש־וישזשיג יותר מזאת המדריג׳ זה יתכםהייתר ע״ש ויסת׳ מש :פניי והשרפים מתכסיס בשש מ פ י ס והזיות בארבע י כי כל זמן שייתר משיג ייתר מכיר השמנו ותיזכס; יותר• ילק יש שהואבחדליגתהשיפיש ׳צלין־כסוי לכל הגיף והיא הסכה • ויש ז כ ן ץ ע י ש י י ן כ ה ת ע שה ש ז י ל ה ן ק ר ש ת ג ה ג ז ע צ ה ה ב ה ג זר שהיא ס ז מ ד ה כונה לבניךר^ליס באבניסמובות ומרגליות קיא שהיאבחלריג׳ החיו? ימספי׳ לו בצל על ריזשז לבל ויש שגם וה אינו צריך אלא מספיק לו׳בענק שישמור כיו ע ש לבש יחלב תחת לשונך • <יש שלאהגיע ג 0לזחח המדריגה אלא כעץ קמיע חיתם שיתחילו וזא ז הידיע׳ יפרוס להבין ולהשכיצ בתותן הסילות שיעשו להס קמיע לשייול אויזכ ייייזיקי הלעית • איתם הק״בה עלחומות ירושלים כי בירישליסיושגז אלה היליעיח י ה שלאיייצאלכל העולם ייבואו מכל העולה לוה האיר אשר באמת יזהיר זחתהחכמה יזסיף העולם יעל ס»פו :עכ״ל במצרי א ח ד שעשה סעידה ל כ ל ב ה ע י ר ו ״ א״ר ד ו ס ת א י א ו ח י זימן ל א ו ת ה 0 סעודה עם כל בני עירו ו ל א היהחםר שלחנו מפל מטע&ים שבעולם ן^א אגוזי 0ר ן ב ל ב ד מה עשה נ ט ל א ת ה ט ב ל א מלפנינו שהית׳ *פה יוחד מששה ככדי כ ס ף ושבדה אמרתי ל ו מ2ני מה עשית כך אמר לי א ת ם אוסרים שהעולם ד.זה שלנו ו ה ע ו ל • ר.ב»י־ן שלכם אם אין אנו אובלין עכ״יו אימתי אנו אוכלים קראתי עליו ובוזן דשעיס תר<סר x ל ק י ע ה זה החאתר חי1ל לחביניס כי אס נאמין זה שיבנה ירושלים באבנים טיטין יחרגליות מ״יו המכאכיהאי אפשרשיהי-יהסחלע״׳ יבנאיס כי איתי בנין העמילב׳להש"׳ בעצמוכלכתי אני ״׳ אהיה לה תומת חש נמסה׳ ו כ ו ׳ :ו כ נ ס י ה ק״יו׳ עולכ כוי* ע1לקשה»רזל0ה זה כדין יכלין שאה יהיה הבניין יזישכה -א יהיה תשהס ־ וחם משהם לא יהיה חישפה אה כךיזה וה כדין וכלי!: ו כ ת ב עלזההמאמלבעלפררסרגי\נים לונה לגניי;ירושלים ביייגליותוגזומים טיגות של&ים על ל •״ ון״ל כבר ילעת הכתוב וילחו ppמ$זמי אלהי ישראל ותחת רגליו כחעשה לבנת < D k ? 1־ Vכרכר שמשוחייך וכו׳ אמרר״ש הספיר ותרגיס אנקלסאבן טגאעכ״ל ״ כר נחמן פליגי ביה חדי אמוראי וכוינתהיזאח׳שאח׳כלין יכליןליל םהק׳׳בה' בארעא יהודד־ז וחזקי' בני ר׳ חיי>י 8י ותר* חסכים לשתי הכתית היינו כת המלאכי© מראני ברקיע מיכאל וגכריא • Sחד אמר וכת האמיראי׳ י כי החלאכים לנרי ב ל ה דשהם וחד אטד דישפה • א״ל הק״בה ליהוי שלהעלה י זהאמזראי׳הכליגו גב״ה שלחט׳ ״ ברין וכדין :ושעריך לאבני אקדח־ כי ה א וזהו כדין וכדין • ל״ל יה» מכיוניכ יחד ריחיב ר׳ יוחנן וקא רריש עתיד הק״בה להבי׳ ליה שלייטה עם ב״ה שלמעלה • וכחו אכנס טובות ומרגליות שהן ל׳ על ל׳ וחוקק, שהזכ^ וה העניין במסכיתעני׳ח״ד בקרבי בהן י׳ ברוםכ׳ י ומעמידי בשערי ירושלי׳ליגלג קדום ולא אבא בעיר יכו' י לא אבא נב״ה עליו אותו חלמירהשתא כביעת׳דצילצלת׳ שלמעלה עדשאבאבב״ה שלו טה ח ה ו כעיר לא משבחי׳ כולי האי אשכחנן * לימיבש שחברה לה יחדיו ־ יכינת ל׳ יוחנן שלעתיד יי&ליגה ספינתי בים חזא מלאכי השרת דקא לימית המשיח כתיב ימצאה ה א ק לעה את מנםרי אבנים טובות ומרגליות שהם ל ,על ל' יי׳ כי כלס ידעי איתי מקטנס יעל גלול׳ ״ וחוקק בהם י׳ ברום כ' * אמר להר הנהו למאן כלומר שבימים הלם יגדל השכיחות גנני אמרי לידה שעתיד הק״כה להעמידן בשערי אדה עד שכלם קטנים וגלוליפ ילעיחיתו ירושלים אתא לקםיה דר׳ יוחנן א״לדרוש ר' י ת׳ אשר היא תכלית השלימית שאפשר כייו לך נאה לדרוש כאשר אמרת כן ראיתי י א״ל שאתר הכתיב כיח בזאתיחהלל המתהלל ייקה אלמלא לא דאית לא האמנ׳ נח ן עיניו השכל וידועאיתי* וכן אמר ר״• שעתיד כו ונעשה גל של עצמות ע״כ: הקיבה בזמן שיננה נ״הליתן תכמהבלכ כלחכסלכעדשישיגזענייניםגדיליםבהשגה כפלי ככלים יותר חמה שהשיגי אצילי בני ישראלשים לח w״ uלק לחו למי הספי׳ התשל שהוא אלן טונה והזא השגה קטנה י ולןחן ביאת המשיק uw כפלי t כתרא־פרק הספינה מאסר כג כפליכפלים׳ והתלחיל שהשי׳ עליו ולנלג אמר שזה נמנע • לפי שראה שהחכח׳ שביחיה׳היתה חסלה י ו מלחכים אכן 3נינשא * יזחל וככל יום היתה הולכת וחס׳׳ יותר • וכחו שהזכירו בירזשל < א יאםהןהיובנינשא אני כחמיריםזגוו׳ יותרחחחולז של לבי פינחס נן יאיר וכ<׳ והס לגן של רחשינים כפתחו של אילס לבן של אחרוני׳כסדק של מחט כז׳וא״כ אמי התלחי׳שא׳ אפשר להחזיר עטר׳ליושנ׳• ואיר׳לי שהפל׳׳ ספינתו ניס ומנא חכמים גדוליס מלאים בתורה כיס מלח • והספינה רמז לרב גדיל המושל 3כל עבר הים ובדבריהם קירים לאלם גדול קברניט׳דםפינת׳ והוא התורן המנהיג הסכינה • ועל כן אמר שמצא חכמים גדולים ראויים לנביאה ולא היה חסר מהפרק הרנין האלה׳ כ? הנבואה אין כל התוכני׳אליה תבא עליהם רק נרציןאלהיי לכן אמר הנביא ויי העלים ממני ׳ גס כי הין כל הארצי' ראויות י ולכן ברח יונה תרשישה• זאפשר שהיו מחמ־יפ ספריה גדולים ועחוקי׳בחכמית ועליה׳ אחל התלמיד והכי לחאן כי אין בזמן הזה ראויק ל/ה ־ ןאמרו לו ינח,זמן שיכספו לו בני אדה ויהי! ראויים לזו המעלה יהמדריגה והוא לזמן המשיח • ולפי שראה לייוסנן שאותו תלמיד היה כמפזכק בזמן התשית, ענשאיתו :חבפררס דמונים כתג אפשר שקלחו הח״ס שמתו כבר מלאכי השרת לפי שנשמתה בלורו' ובבל«יהת<»0מ0ה&ף»ולמהיוחולק׳סטל שםכדכדלבדכיעל מרי' נכבדים היו מחליקות לחזו בזה לשני מיני ההשגו׳ כמה שלמעלה מעילם האמצעי והוא אשר כנה בשה׳׳ם שהיאאבן בהיר׳ אין שום צבע לה כן עולם העליון אין שים תמונה בו והשני ההשגה בענייני עולם האמצעי ומה סלחט׳ ממגי והיא אשל כנה בישפה שיש לה צבע יריק והו׳צבע מורכב כן העניינים ההסמידכביס מכצהחכמיתעכ׳׳ל: jr$ולן שה על זה המאמר מה עניין החיפ״ת לעולם הבא הא אחרו חז״ל עילם הבא אין בי לא אכילס ולא שתייה יכו׳ אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם :עוד קבה אין שיין לומר נעילס הנא עיניו מתמלאות עשן :עוד קשה חה תיעלת לירישליס בתופות־אלז :אלא נראה הכינה של זה התאחר לפישאחר החכם שלתה ע״ה חכמותבנתה־ביתה תצבה עמודיה שבעה ״ ואלי החכמותאין , , קי.צתם רק בא״י כי שס ביתה ועל כן אחל ״״״^׳ו״״^״^^ןל״״לכל^ו עלייכקהלציוןכישהמכון, , , ח • ןשין * ת י מע ןהחכח 0 ה סה ת ™ ^ ^ ^ 2״ ^ שס כי שם צי ,ה את הביל לקבל ס מ י י ל י ונזה קלאו לחכמות תזפות י רצי בי אוח ת אלהיית והשגות־ ויהיו לעתיל לצדיקים לסיכה ולחתסה מהשטןהמקטר׳ לא יוכל להסטין עליי • ילציין ג ״ כ יהיה הנאה כאיתן החיכות כי ישכין ״'כנילי םס חייף מיאשוליממל השכינ׳ לציין כי חציין tip ק ו ל ה ו כ ו ־אי נוכל לפלשאיפשרשכיין באלו • י ת .י י,ם לחי לשבעה ככבי לכת• ילצו בו כ׳ פתה החח בגירל 1של עשי והלבנ׳כגזללי של יעקב כ׳ הסלר לבנ׳הקרי׳ל י ״ ' חנ״כל• ולפי שלא רצה יעקב להשתמש בעולם הזה כל עיקל שהוא התיזה -שכל התענזגי׳באיסחשס׳ זהסכיק נזה העילי לקמן הלבנה שהיא דבל העתי צאלכלכיכן טלל לסלקו הלבנה וזהו אחלס צזרקיעקב חקוקה בלבנם , נ ע ד ש צ ם א מ ר רבה אמדד׳ יוחנן עתיד ח ל ב ו ־ ו לעשיר .ז׳חיפות לכל צדיק יצדיק שנ׳וכדא יי׳על מכון הר ציון רעל מקראיה יכו' מאי כי על כל כבוד חופה מלמד ש כ ל א ח ד ואחד עושרה לו הקיבה ח ו פ ה לפי כבודו ־ ועשן בחופה למה אמד ר׳חגעא כל מי שעיגיל צדות בת״ח בעולם הזה עיניו מתמלאו׳ עשן בעילם הבא ־ ואש בחופה למה אמר ריחנים מ ל מ ד ש כ Sא ח ד ואחד נכוה מחופתו ש י חבירו• אוי ל א ו ח ח ב י ש ה איי לאותה כלימה ופו׳ :עשד׳חיפרח עשה הק״בה לאד׳ הראשון בג״עשני בעדן גן אדהים היתה כל אבן יקרה מסוכת׳ אורם פ ט ר ה י י ה ל ו מ תרשיש ושהבש וישפה נופך ספיר זהב וברקת ע״כ: ןל?ו 4 קט בחרא פרק הספונה מאמר כג ילקןשנת הלמה שכיל יאיסי״ח ימיה חסר משנות החמהאיינם עשי הקלים עצמו לברור לו חלק-היפה והוא החחה כלי להמשיך חסר תענוג עול׳ הזה ולכך היו מונץ שנתן מן החמה שס״ה ימים י אבל לעתיד ל ל צליקיצדיקתהיה לו הבחירה והברירה לברור החוכליותוך הפסול׳ יהוא החמה שאז תתן תענוג לוחנ»׳ וכמאמר הנביא זהיהאורהלבנהכאורהחמה יאורהחמהיכו׳ והלל היח מזרה על השגת האונ• העליון י זענין העשן שיעלה-בעיניו להיות כי היהחגוה עיון של ת׳׳ח נפלע לו מלה מ ג ל חלה שיצא גייינז בעשן ורוח שכלו כעשן פלה בניהנס וענין האש •בחופה וכו׳ מלמל שכל אחל נכוה וכזי •לצה כשירלוה צליק תתלחשע יתרחחבירו וקלוב אל השכ ית' אז ירעלחבירו ויצטער כאילונכוה באש• וזהו חמים אוי לאיתה-בישה וכו׳ י וכענין שהזכירו בתעניתבר׳ חנינח שאמר לאשתו ניחא לך לכלהו צדיקי אכלי אפתולא לתלת כרעי ואכן אתרתי :ועניין ע:לה חונות לאלה הס רמז לעשר ספירות החכמה שהיה משיג : ב במראות .אלהיס כת בחלק העבזלה פמ״ל יז״ל כי מתוך עשרה-שלחטה היה משתעשע ומסתכל •בעפרה שלמעלה והוא סוף ההשגה והנה אלם הראשון בנוף ובנפש היה משיג ההשגה הנפלאה ההיא ־ 00.גני העולם מבא אחר תחיית המתים ישיגו ההשגה ה:׳א ויזכו להתענג באןל הלאשקהטזב הצפון לצליקיס בגיף ונפם עכ״ל: , גיז? , כונהלשני0ערינוכדיש»ג?עדןועליהסשש01רב>1ןמלי.ניט»רת : ובמדרש הילקוט פלשת בראשית פרקג״עאחררי׳׳בל שני שערי כלכליש בג׳׳ע ועליהם ששים לבוא מלאכי השלת וכל אחל מהם זיו פניו כזוהר הרקיע מבהיק יבשעה שהצדיק בא אצלם מפשיטין מעליו הבבלים שעמל בהם בקבר וחלבישין אותו שמזגה בגלים של ענני כבול ושני כתריס ניתני׳עצ לאטםאחת של אבני׳טיבית ומרגליו׳ ואחת.של זהב בלייסונותנים שחונה הלסי׳בילז וחקלסין אותו ואוחריילו לן אכול בשמחה לחמך • זחכניסיס איתו למקום נחלי מיס במיני ורליס זהלסי׳ וכל אחד ואתליש לוחוכ׳ בפני עצתו לכי כבודו שנ׳כי על כל כבוד תו.כה ימושכיןממנה ל׳נהלו׳אחל של קלב* ואחלשליין• ואחל שלאפלסיזוך ואחד של דבש י וכל חופה ותוכה לתעלה מהנה גפןשלזהכ ושל שיי מרגליו'קבועזת־ב ו וכל אחדחבהיק זיוו כזיו הנוגה וכו׳יעוייןשם החדר׳ זה ארוך ואני קצרתי: אין ראוי לכל משכיל להבקהלבריה אלו וכיוצא בהן כפש!טן• כי מה לה לנשמה עם ח אמנם הדסיב והנחלים של חלב ודבש ושאר הענינ׳ים • ועניין ב׳ שעל׳ כדכללג״עלמה : אלא נ״ל לכרש זההמאחר ע״דשבאר ••ןהלת יעקב מ״ל על עניין נ׳ שערים שעל אחל לצליקיסגמולים • ושעל שני לבעלי כספר תשיבה* כימצינופסיקאחדאוחרזההשערלהיצדיקיםוכי׳נראהםהואאחד והנביא ישעי' אתר פתתו שערים ויבא גוי צדיק י וכן ג״כ כתתו לי שערי צדקנראין שני שערים• והא כיצד הענק הוא דוד התלןע״ה שלוה ב״ת וצדיק גמור שלא היה ראוי לאותו מעשה אלא ללמודהתשיבה לעמ ה׳ כייו שאחרוז״ל במסכת ע״א • ולכן אחר שני שערים מדור אחד של ל ת ׳ וחדור של צדיקי׳ גמזרי© כיכחושבמקזם שלת עומדים וכו׳ כך מיםקס לג׳׳ע וכל אחד נכנס במקום הראוי לו־ וטעם היית אשיסריביא סל מלאכים על השערים ההם הוא כדי לקבל נשמתם של ישראל שהם ששים ר<יא ׳בהם י ־ י־ י , , 1 כח א . ב כונה לארבע נהרות ו#מנה הדכדם לצדיקים א1־ך» 1ו 3י ש י ן מהם יקבל כקבר קצת עונש ונרחץ מכלהטנופת שבבגדים הכל חיני פזרטכ״יי י ^ ' ? ר נ י & 0זתו מכל מכותיי • זמלבישיןאותו שחינה בגדים* הענק הנשמות שלצדיקים הס נמשלויז ^ , בלולים שהיו חתלבש«ם בח׳ בגלי כהנה ואתם כהני יי תקראו י יזהו הסיד משעה ש ה י לתכול בתרוחתן שהם הנשמות שהולכות כל חחת לקחת כל אחת חהם טלפס והשפעות׳ מהשכינה יאלבע אותיות שבשם אמות וזהי למזת בגדי נסולשמונהבגליסהםארבעאותייתשבשסההויה ח לין למתק ביים הנפילים של כ״ג י ד׳ בגדי לבן הס םיל הויה ״ וארבע בנלי זהב הם הדינים * אבל הנשמה הס שמנה בגלים של ענני יקל שהם לחיזיס כלס לחסל ויתקייס מחלכת כהני וגוי קדיש* ומנין שתי כתריס ־ אחל של צוננים טובות ״ ואחל־של זהב פריים • ללמז תירה שבכתב ותורה שכע״פ י אבנים טובית הם תורה שבכתב שעל כל קיץ יקוץ תילי תילים של הלכות • זהב כרי"* רמז לתורה שבע׳׳פ ענק שמנה הלסים הם כ״ל לרמוז שצריך הנשמה להתקסט בכ״למיני קשיטין כ שהכלה מתקשטת בכ״ל קישוטין כמז שמנה חזתה מעיה כפדסת ביום ההיא יסיר ה׳ תפארת העכסים וכו׳ * וכלח<תת בפרבמבל*«ש» 1ועיוס אג החלסשקשטהבכ״דקישוטין כמנין ייב״אה ־ וזהו הטעם שכיון לבינו הקדישלתבר כ״ד פרקיס במסכת שבת לקשט שבת מלכתא בלידקישוטין ״ וכן כדורינו ראיתי כמה גדולים יאנשי מעשה בכל שבת ושבת שונים אלו כ״דכרקיםלקשט הכלה העליונה :ומ! להבין ד׳ נהמת הם רמז לד׳ זמנים שעיבריס על האדם זמן הילדות זמן הבחרית זמן הזקנה זמן הישישיל* ושכר כלאחדמהם משונה תתבירי כיאינו דימההתירה והמעשה שלימדועישההאד* בוחן הבתרות וכיפה יצרו איני כלמוד הזקנה י יכן הנערית יכן הישישות ולכל אחדואחדישלו זפויג כפי הזמן יזהו סוד ד׳ נהרות אחד של חלב בערן .זמן למוד הצעדות ״ ואתל של יין זהו זמן הבחרוי* שהוא תוקף סכת ימתגבר עליו• ואתל של אפרסמון הוא הזקנה תשוש הכת וצריך סיוע מריחיןטיני^ להתזיק את הנשתה * הרביעי של לבש כנגדהישישית :ובדרן זה יוכל המעיק להוסיף באור כאי* נפשו כל המדרש ההיא עי״ש עכ״ל: 1ה ז ה ד פרשרת ויחי כתב דיש ד ף די״ט ת א נ א אדבעסמנין זמיניןוחד דיוקנא ד ג ו פ ^ בידייהו מתלבשא ביה בחדוותא ויתיבח בההוא מדודא עד זמנא דאתגזי לבתר בדוזא קרי ועמורא ד ת ל ת גווניי אזדמן וההוא עמודא אתקרי מכון הר ציון דכתיב וברא הי על מיון הר ציון וגי׳ אש להבה סלקא בההוא עמודא לפתחא דצדקדציון וירושלים ביה אי זכי לשלקא יתיר טב חולקיהוכו׳ • צכ כ ס ז ד נ י ס נ כ : ד נ ו ת יזנ , , ליש התשובה ודונתבנל יוקוםשדזכירובתסול•• וקי&ה בזה המאמר אין ייחס״להש״י א מ ר רבה בד בר חנה אמ׳לי ההוא טייעז* תארים נבזים ושפלים לאתר אזי ת א אחוי לך הר סיני • אזלי וחז^י ' י יעיד קשה שאחל מי מכל לי והלא אם דהדדן ליה עקרבי וקיימן כי ח פ ד ו י י י י י ׳ י ׳ ה״ יזיזלין בתשובה היה מקבלם כדאיתון שמעתי בת קיל שאג^׳אויישנשבערד ועכשיו פרק כל שעה יידי אדם תחת מפיהם אמר שנשבעתי םי מפד לי-פי א ת א י לקמייהו דרבנן רב כה:א וכו׳ י דו כתיכ אלי יל* של הק״גס אמדו לי כל אבא חמר׳יכל בר בד חנה סיכסא שהם פרושו׳ תחת החיית לקבל בעליתשי > ) פי׳םוטה( הוה לך למימרמופד לך • ורבה מפני מדת הדין הנגזר וכו׳ יעוד ק1האי בד בר חנה סבר דילמא םשבוע׳רמבול ק א מ י ״ שייך לבשר ודם להפר שבועת הק״5ל ועול ורבנן ״ א״כ אוי למה ע״כ: קשה ה»אן תלה הב״ק בעקרבי דקיימי כי קתרא חיוורת׳ :אלא נראה לנו לכרש תאחר זה ע״ד זפי׳נשבי״יתי מן הגלוי כדכתיבי קראי טיבא כנביאי׳ * ילבה בי נר הנה סבל לילתא שליעתא לחבול דכתיב אשל נשבעתי מעביר מי נת ־ אותה שבועה ליי היה כ ז 5 ך מזרא פרק הספינה מאמר כד כה קי היה רוצה להפר כי pיחריב העולם במבול• ולפיכךלארצה להפר• חלזיא פי'שיטה כיחיר י כל אבאחחרא׳ רבהבר בר חנה היינו אבא־ )כתו כן רבינא כתוכן רכ תבעי! כך פיר״ ש׳ י וההוא טי״גא רצו בו תכס גדול היה ורצה להראות ל< א<!ה סכה גל?ל מקובל הלכה למשה מסיני * וחזאי דהוי ליה מעיקין רבות וציות סבבוהו כדי לבטלו מן למוד התורה • והוא היה כשטן כנו שהו מקרב ־ וזהו עקרב דר׳ חנינא בן דוסא בתעניות שאמר ש 0אוי למי שפגע בעקרג י ואוי לו לעקרב שפגט ברי חנינא • וחמר דקיימי כי חמרא ־ ר" ל כ׳ אין אדם עובר עבירה אלא ח״כ נכנס בו רוח של שטות ועניין ימימרתי ע״ד שאמרו ז״ל מעולם לא שאלני אדם על מכת פרידה לבנה וחי * או למן לחשובה ל״ל שיש תיקון בתשובה י ועניין הבת קול רמז שבל העולם כלו קיים על צדיק אחדכדכתיב וצדיק באמונתו יחיה • א״כ ראויה היי ישראל לגאלם מצדו • אבל נשבע שלא לגא:ל מצד הרשעים שבהה שלא יחזרו גתשיבה * וזהו עניין ר' אלעור בפרק הספינה שהשיב על עניין שתי אחזית * עתידין ישראל ליתן עליהם את הדין בשביל עכזג התשיבה ״ יעניין ההפרה יריגז החכמים על רבה רמז שהיא היה מעכב חלהזהיר ישראל לעשות תשיבה ובידו למתות היה • ילכה סבי לא יהיו מקבל״ ,תוכחה חלוני • יפן יאמר לו הדור עד שאתה אזמל לי הסר קיסם מבין שניך י^מלו לו הסל־ קירה מבין עיניך זסברג״כ מוטבשיהושוגגיס ואל יהיו מוידין :ועניין חיי זכז׳מיכול כחילו צר לו בצרותינו דכתיב בכל צרתם לו צר• יכתיב עמו אנכי בצרה• זלבלה תולה כלשון בני אדס :וענין הבת קול ידוע מאמר זי׳ל פרק בני העיר במאמר רבי יוחנן מנין שתשתתשין בב״ק שנאחר ואזר ן תשיזענה לבר מאחריך • יסייס ש0 ה״ממלגבראבתתא י יקל אתתאבלבלא • ולאמרהןהןולאולאי :וחוטשלתםדזההואלבדונשאר גם בגליתינו הזם לאות ולעל כי לא יטוש ה׳ את עחו :וכחאמל ז״ל כעמים רביה ־ כההיא דכ״ק דעירוגין יצאי בת קול ואמרה אלו ואלו לברי אלהיס תיים י יבפלק הזהב יצא ב״ק,־אמר׳חה לכס אצל לבי אליעזר שהלכה כמותו בכל מקים י ופרקקחא דברכזת שמעתי ב״ק שמנהמת כיינה וכי׳ • ובפרק כסוי הדס יצאה כת קול כוס של ברכה שוה ת׳ זהובים וכן לנים כהנה שבדרז״ל: וקשה • על זה החאחל שאחלסילס את הזכר והרג את הנקבה * היה די שיכדס הזכר או שיהריג הנקבה :עוד קשה שאחל אלמלא נזקקין זה עם זה היו .החריבין את העילה והלא דגים א>ן • חיותן אלא במים והיאל יחריבו העולם ־ , ״ ! , • דרש צ גישואי ן ועניי ן לויתן ו3ת זוגו זכר ונתלה בייום וכו׳ • ואף יבהמית בהררי אלף זכר ונקבה בראם רב יהודה אטד רב כ ל מה ש ב ר א * )ON ואלמלא נזקקין זה עם זה היו מחייג ין את הקדוש ב״ה בעולמו זכר ונקבו.- העילה ״ והלא יש בעולם תיות גדולות בראם • ו א ף לויתןזכר ונקבה בראם י ו ^ מ ל א זגבורי׳כהדיב והאריה והפיל והדוחין ל ה ם " ^נזקקין זח עם זה מחריבין א ת כ ל העולם מדת ונזקקים זה מה .זה יאין שגן ואין פגע לע .עשה הקרוש ברוך ה ו א סירס א ת הזכר והדג ושומרי' תמונתי וצווי הק״בה שאחר ינתתי א ת הנקבה ומלחה לצדיקים ל ע ת י ד ל ב א שלום באק והשבתי חיה רעה מן הארץ ו מ שנאמר נ ה ר ג א ר ת ה ת נ י ן אשר ב י • ־ ו א ף כאשר ביאר הרמב״ן בפרשת בחקותי אס כן ב ה מ ו ת כהררי ן1ף זכר ונקבה בראם י וז1מלא לחה אלו יהיו חחריבין העולם יותר מכל נזקקין זה לזה מתריבין א ת כ ל העולם י מר־? בהמה וחיה* ע״ק שאמר המאחרושחל' ׳ י י׳ק״בה סרס א ת הזכד וצינן א ת הנקבה לצליקישלעתי׳לנא • זכי יש אכילה זשתיה י׳^טרה לצדיקים ל ע ת י ד ל ב א : נעילה הבא• ובעל עקירה כתב כרשת ל שי• יז״ל כי ענין לויתן הוא חבור השכל והחמר בבריאת הי«ל* $הם נכלאים זכר ונקבה כי P)y ג 18 נח ..ב , , ע m ש ד ש ע יכ דרש לנישואין מנין לדתן ובת *וגו זבד ונקבה בראם 5ז ד 0 1,מ יצי ש י ז ס ה י י נ ז ג ז י ז י ן יכי 5 1'1״ ?כן י י יי לוי* חן הם ליוצרם שנאמר זכר ונקבה בראםייקר׳םמם »זזקק הכח השכלילנמר׳ להשלים תאויתהכח המתטוררהנה יכסדהעניין ה פ ל ' ^ • י ל אחי תו A' ° 1 ' חס ׳וזקק הכת המתעורר חל טבידת הסכל ל י י ״ ז ׳ ל " 1 • ,לזה לאתה סכמת , ׳ , מאלו ב׳ העניינים לח יתקייסרצו שיהיה זה החבור בעניין ש׳תק״חו שניהם ובחה שיחצא אצלו בהמיושלם עניינו י י ~ ה-ש)ח ^ ^ . ^ !, אל השכל לכבוש חק נ גח נו י ת 5ר ב ע ; נט י ן f l ה ע נ ה ג ש ח ״ י ל ת י ה ן ח נ 5 1 p | 5ה א ל ס פ ג ל א ן פ ן נ ר י ן ת ז ז נ ח ה ש נ ת ן נ ע ה כ ח המ ונ< מ ש כ ח ״ ש ג ן ע ד שח צ בעביה חפעולי׳ השכל לא יהיה ביטול גחור רק עכוב לבד • והנה עם זה יקבל שירות חחנז)יטי ^ על ככישתי י יזהו אחר 0סירס את הזכר והרג את הנקבה זחלחה לצדיקים • וכן בחה שיגמרו בהחוי* בהררי אלף שנבראו זכר ונקבה יסדם את הזכר וצנן את הנקבה כי העניינים קרובים יו^זו לאחדים להגיד כי אם בחבירהזה עצתו סלם אתהשפל חהיותושלם ישכל בפועל כלאחדהשכליההנבדלים הנה גס כן תבירי זהיספיק.להדוג את הנקבה כלומר להסקומה טליה לכבשה וללדיתה עדשלאישאל דבל שלח יועיל לשכל השכלי ו ה נ ה הכבוש נ ה ר ד מ ה ו ה היא השמור לצדיקים לעתידלבא בר^יילח עולם שלח יפסל כל • !,ה ו י נ י צ ר מיונה יאכל פריה־ יהיא עציזו חה שאחרו ביין החםוחר בענביו כי־ ק גס היק כנו׳ אל חיני התענוגים והחותרו? כי עלכןבאההחצוהאלאהרן יין ושבר אל תשת וניחר עכ׳׳ל: הרש׳׳בא ז״ל יזי׳יל ואף לויתן וכו׳פי׳אין אומה נוכלת אלאבידחלכיתהקחה עליה ונבלעה וכתב בה כזכרית בנקבית ־ יכן היו ארבע חלכיות החישלים בישראל שלח יחשלו ב׳ חלכיות דישיאל לויתן זה אדים י ובהמות בהררי אלף זה מלכית ישמעאל :זעוד פי׳ הרב הנ״ל זזה לשונו אל תרחק להיות לצדיקים לעולם הבא סעודה ככשט׳ הדברים שנא להם ז׳׳ל במקצת הגדות שאין תכלית כונת׳ז״ל על מלוי הכרס ולהנאת הגרון שאין זה עניין עולם הבא אלא שיתעוררו כחית הגוכניו׳ ויתעוררו זיתחזקי גס כן כחית הנפשיות לאיזה עניין שיכוין האוכל לפי שהמחלל והמשתה כבות גדולו׳ לשיזחת הלב והשכל זלהלחיק העצבון והלאגה שאדייתר יוכל להשיג במזשכליתכענייןהאמור באלישעקחו לי מנגן וכי׳ י וטיל אמלי ז״ל אין הנבואה שירה לא מתון עצלות ולא מתון עצבית אלא מתיך שחתה י ושמואל ובני הנביאים שלא סיתה יכענין מטעמי׳ של יציזק יסעודק משה ואהלן לפני האלהים • כןיהיועושיסלעתיללבאלשבזעמטיב תכלית הטנה בהם אלא לקבל המושכלותילתלתעניג• האלעכ״להר״שבאז״ל: בפרדס דמונים על בהמות בהררי אלףוז״ל כנה כתות הגיף בבהמות לכי שהם לבים * כתב גס סנמצאים בבהמות ואמרו שהיא רועה אלף הריס רוצה לומר שתאויתםלא תמלא • ואחרי שנבראו זכר ונקבה י ר״ל שהפ צריכים לחמר הגוף וכליו שלכל כתיש לי אבר מייחל • והכתות הס כצור׳לגוף יכליו י יאחרו ואלמלא נזקקין זה לזה נ־״ל שאם אל והכסות לא ׳שתללו כ״א בקיים הגוף •שחת העילה יהיא האלם נקרא עילם קטן יכן אס כלי הניף ילכו אתרי אלי הכתית לא יתקיים הגיף ״ pi .סרס חת ל ל, ל , צפי שמטכע אלו הכחית שלא לנוח ילא ינום זלת ״ הזכר בענין שיניח משטיפתו* יצק .את הנקבה בעניין שתהיה מ5ל*ללכת אסר .השטיפה• אזץנם לא הרגה לכי שצרין חעט לנהוג אחרי הכחית כמ״ם יח״ל אלמלח השיטי' לא נתקיי׳ העולם י ושאג לבריהאגל הס באים ליפות המשל ע״כל : ש ן כ ה ה ש ג י ז ה ב ה ע ן ס V J 9 , ובספר הזהד פרשת ויחי פס<ק ותרב חכמתי שלמה יגימר ־ אמר שם כתינןיניט הסיהרא אלף טורין רביבי׳ קמה וכלהו נשיבה תר דוו לקמרה אלף טזרין סגיאןלה יבגטיעה ח ת * גמיעה לון עכ״ל י וכן בפרשת פנחס דף ר״מ ח״לאלא* רזא קיא סגהדרין פרק חלק מאמר כו יזאהיא בגין יאיר־! בהמה רביעא על אלף טורק ואלף טורין אכלה בכל יומא וכלהו אקדון כהמיית י ועל דא תנינא דאית בעיד׳דאכיל בעירי יממה הוו מאשא • וננלהו לחיך ן ^ לון בלחיכא חדא • הה״רכי יי׳אלהיךאש אוכלההואאלק .ן, 1 נשית שנין היא עבדית ליה גמיעה חרא הה״ד באיוב יבטתכי יגיח ירדןאלפיהועכ״ל : נא ס ל י ק מ ס כ ת בתר** ו נ ת ח י ל כ ס י י ^ ת א פרק חלק מאמר כו מ ס כ ת וכ ט א ד י ד ד Q ס נ ה ד ר י ן ר ש מ י * ; מ ס כ ת סנהדרין מזגה למיוי1יכלישי*ולישלטס תלק לע!לםלנ?| וקשה זה החאיזל מאד למכיניידרכי ה׳ הספק הראשון יזה כוונתו ל ומר שכל תיש ישריול מחל חכה ואמללםע כלם כאחרים להסתלק לעולם הבא הנה הות באמת עול גחיר וכי חשות כניס יש בלבד לוכית כלס לחיי עולם ה5א והיה כצדיק כרשע חלילה לז־ אלו הספקית התעורר בעל עקירה ז״ל וכתבו בחלו׳שמואלועזל ישראל יש ל ה ם חלק ל ע ו ל ם ה ב א שנאמר כי-יתשך מזה התרשלו׳לאלם בעבולת בוראו) . ועמך כלם צדיקים לעולם ירשו אדץנצר מטעי כיין שבלא עולת יהיה לו איזה מעו״הכ י מעשה ידי ל ה ת ע א ר כו׳: וע1ד שהכתוב שמביא לראיה אומר הפך דקאמ'זעמך כלס צליקיס משמע לייקא אם יהיו צדיקים מדלאקאמל כלס סתם׳ ועודלסיכיה לקלא למה לי• ועול שהיה לו לומרנצרי מטעי הכל לשוןרבים אז נצר מטעי בחיליקתחת העין הכל לשון יחיל• זגם ראוי להתבונן בלשון רש״יז״ל שכתב בפירוש הגבא הזאת זז״ל למעיקלא איירי בארבע מיתות ומפרש להו ואזיל והלר מפרש הני לאין להם חלק לעולם הבא ע׳׳ב הספקות ־• וכתב בשס ל ב אבות ע״ז וז״ל לוצה הייתי להתלמללפני רבני הישיבית מה עניין אומרו יהלר מפרש הנ׳ לאין להם חלק לט״הב על פירוש בכת כל ישראל יש להם חלק עו״הב וכי׳ :ואני אזמר על זה שהוקשה לו לרש״י ז׳יל לתה סידר רבינו הקלוש זאת הבבא בכאן ט אק לה שייכי»ג״>י7יי כללעם המשניות הקודמיכ ואין כאן חקימ׳ • לכן כתב רש״ייר׳ניקרא איירי בארבע ׳ ־'׳־ • כיותר אף בגא;.ן דתנא כל ישראל יש להם חלק לעולם הבאאיני מיתיתבית לח י עכין אחל כפ;׳ עצמו אצא גפ זה נחשל י• ׳ - ח כ ר ש u l 1 להס י כינהלמאמריל ^ י & i p 1 3 ,5 ה < ; כ א ר א ה w א ל 1 ל י כ ת < 3 ה ם י ע מ ל ח ל ק י ש ם ב ה א י־!טא כ ל ס 5ל מ ן ? ס ?^ו אלז • י ' * **W צה " Pי* ^ ' ר כאן הוא עיל° ^ 'י ''* " י"^ •קבל עזנסייייזי **^° 1רמכרבתחיית 6 ׳p י׳י ק ׳י <»' 1ת המתים ״ ^ ז ־״יי יילי״י ' ״ .י 5א יםיז ליי התתי׳שהוא יתברן חידד חדה כנגד חדה י הוא ככר " י ז ״ * שזב W * ל ל ' ' י1 1 1יל רנשייית ׳ אלהיס נפש הרשע פד כ׳ ברוב הימיס ימצאנ׳מטזהרה יי ' ׳ שעים י' *ורדתי וכן על זה הדרן לכל הנשמות על שיתוקנו כלם :יילי r l ^ * ? " cm \ V ״ יל שבגיףלהייניאוצלהנשמית העת׳ד׳ת ל3א ל בעולס אי אפשר שיכלי הגשמית שבגיף עד שיתוקנו • וחין נשמות שב^וצל בחיה כדי שיכלו אבצ ח יעשו תשובה שאז הנשמה עולה ומינה ייללת יבוי״ לעולם מן מהמות םבאיצרויכלו במהרה ועם זה מזבן מס שאמרו,״ל גדולה תשיבה שמקרבת מת הגאילהזלח חמר שמביאה את הגאילה • וע משמעתי » הקדיס »מ״ר יצס^ ז״ל לורייא על מש״ה הקטן יהיה לאלף והצעיר .לגוי עצוס אני יי בעתה f, אתישנ׳ • לאיכא לחידק הרי הן שתי תיבות זה הפך זה ״ אם אחישנה אין זה עתה ־ זאס הוא בעתה אק זה אחישנ׳ עד שהוכרחו ז״ל לומר זכו אחישנה * לא זכו בעתה ״ ואף כי דבריהם נכונים אכסי לוחר כי בהיות הקטן לאלף והצעיר לגז׳ עצים זה יעשה הוא ית׳ שתלד אשה אחת רבו׳ גדול בכרם אח׳באופן שיכלו כל הנשמות שבאוצר והרי כשתביאת״כ הגאולה הרי היא באה בעת׳ שכבר כלי כל הנשמות פבגיף׳ וזהו אחישנהכי המהירות הוא ית׳ עשאובמה שנתן לקטן אתד אלף בניס ולצעיר גוי עצום* נמצא כשיכלו כל הצשמו׳םבגוף כהכרח היא שכל הנשמות הס מתוקנויזצדקניו' • זטלם אמי 1יאת המשית בעולם התתיהישלהם חלק לעו״הג י זזהי מה שאמר התנא הכא כל ישראל ים להם חלק ^עזיהב דאזככל נתקנו כל סכשמיתה״ש הכתיב ועמן כלם צדיקים • כל זמר בהכרת יהיו כלס צדיקים ל ע י ס מ * < השכייסשבית לכלת׳ ידס ממנו נדת ״וכברנתקנו כלס ואז לעולם ירשיארך יאמ׳הק״בה למה אני &ישה כצ ויז לפ* שסם כצג־ ממעי וא״כ מועלתהזא שמעשה ידי להתפאר ״ <מה שאחר נצל בלשון יחיד היא ע״דכל הגפש הבאה ליעקב ״ לפי שכל הנשיחת של ישראל הס באות מהעשר ספירות כנודע • וכמו שהספירות הם כלם אתדית אחדכן כל הנשמות הם אחדות אחד לפי שהסגצר אחד של מטעי נלזמר של אזתםעשד נטיעות אשר האציל היא י ל ואס בן ראוי היא שחעשהידי להתפאר: וראף ליתן טעם למה נהגי לזמ׳משנה זו קודם החסכת׳םל פרקי אבות ובראש כל פרק בכל שביצ ־ כתכהדבהר׳׳רמשהאלמושנינוז״ל יז״ל להייתכי לכלפעולה שיכעלהאדם ראוילהקדי' אליה התכלית המכחן בה אשרהזאתחלתהמחשבי• זז׳לתזה הוא פועל בטל • מלבד זה אס ירצה האדם ׳ להנהיג לתכידו בדרן אחדאםלא יודעהו תתלה תכלית הדרך ההוא לא ילך 3ה בשחתה זבט בלגי ש מ נ נ ש ה ן ש ת א י ח ל i ! 3 c t 5 1 5 p r ה י | י י ס כ פ ד ץ ש פ 3ש ג כ ר ש י ה כ ד ח ש י י ע13 , 5 , י 0 צ י , הג ט 1 ג י 5 ,זלי שיז, 7 ל ה ס ? ת < ן כ ה ה ח י < < ס י ו ע ס ז ל נ ( 5ח רש כ ,י ש ה ן ,ז ת 5 ח ש ב ח י ו מ ב ז ת ב ת < ,, י ח מ י י נ י נ ג נ ז ת ע זה ה ע p Pהכ1ע ד ה כ ל ם ג ת י כ י < w כ י 1ע נ ח ת ,צ ת flD3 ס כ י י , :צ י ,י ן ,ס י י ו ל 3ע ד ש 1 י ה < י ז נ י | י א גי יב כתםלמהקכעו לומרמשנהזובתחלתכלפרקמאבוח קיב שפשישחע האד׳ימד עליו עול כובדמשאהמצוית ואילי יתייאש מןהרחמיס בחושבו שלאיזכהלת* העו.ס הגא על שיק״ס כל מלי לתגית וירתה בעיניו כי אפילו מעט מועל ממלי דאבות קשה לקיימם האדם כ״ש כילם )יתייאש לומר שאי אפשר לי לזכות לחי׳ העולם הבאלכן הקלימו הבבא הזחת ללמד לנות את העה שפל ישראל ׳שלהם חלק לעולם הכא * יאף אכ לא ׳קיימי כל מלי לאבות שאי אפשר לכל י 1ל " י ייי* ילא יליג תנא דיכא לכל יפרי־ל ישראל שיק״״י י ל ^ י ^ ל ' ' ל זת 5 כ ן פ ש ה סחל ע ה י 3 : יבפרקחגית ״)״3י1וי$ה ישני חנק נפינסהבתעכ ל ך^!^^1ןד^ למלן בשר ודם שכמם הוא ועגלי! בחלינה כשהם נכנסים .בשעל אחל כשהם לניס מתנין משל י י לכל אחד חדור לפי כבידו: ובמדרש תילים אחר רבי יצתק בר נתן־כל צדיק וצדיק יש לו עולם גפניעצמי שנא׳ ונתל עלניך תשקם אס הוא חסיד זוכה לעולה שבו כתות של חסידים מלורולפי תסידזתו * וכן אם הוא גבולשמאגברעל יצלו ש־1ינו לפאילעמוד בכת הצדיקים החסידיםעוחד בכתיתהגביר׳' לפי כתו בית עולמן וגן עדנו :ימה־שאחלוז״ל במקגיזוידביס0ק לותלקעילםסבא• שר״ל אין לו פנאי לעצמואו איצר שהוא ברשותי והיה מושל עליו •־ מהו עושין לי מלול נ פגי עצ״י ל< *2כבודז : ובמדרש תנחוטאמצאתיאניאעביד כל טובי על פניןטיבימלתהטוכומלתהפולענו' י יחניתי׳ את אשראתין באותה שעה הראה לו כל אוצרות זחתן סכרן של צדיקים כל אחד יאח׳לפ* מעשיו והוא׳ שואל האוצר הזה של מי הוא והשיבו לו של מבבדהן זכו׳ :בשם הרר״י אלמלין ז״ל : וב •jjpהעקידה ז" ל שער ס׳ ר*ל כל ישראל אשר הוא ישראל גדל על ההתישרות ההנהגה כי כמוהו עושה מעשה ישראל • ולזה אמר הנביא ועמן כלס צדיקים דכתיב שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב וכו׳ • כ׳ כלס כשתתפו בחנוכם על התירה האלהית יבמעשימציתיה וכל מנהגיה ואף על פי שלא ישתתפו בדברי עיוניהיחכחותיה לתת טעם לדבריה ולרדת אל סודותיה כי זה לא נתן אלח לחיוחדיס שבהם • זזה טעם זעמן כלסצדיקיס זהיא ראיה שליחה שכל ישראל יש להם חלק לע״ה3 ואמר נצר מטעי מעשה ידי להתפאר להורות על התנאי שאמרנו טאת הנבירה שיהיה שם ישראל קילא נגליו באמת לומר כימישאינזמעשמ ידיו להתפאלאינז ממטעיו וכצל שרשיו בלי סכק עכ״ל: וראוי שנחקיר לדעת אס התירה האלהית כותנת שלחית בכללהאו בחלקיה * ובזה נחלקו רבותינו ז״ל • ונתבאר לפי מה שאתרו כי חציה אחת בלבד תספיק לתת השלמות האנושי ואולם מה שנמצאו בתורה מצית רבות לא היה זה על צד ההכרת אבל על צד היותר טיב כדי שלא ימלט אדם מישראל שלא יזכה לתלק מה מן העולם הבא ע״י אחת מהן הנעשית על הכזונה הראייה ״ ויש התחלפו' הכינה וגם כן תתחלף מתן שכרה המשל בזה ב׳אנ שים שיים בחכחה ובעושר• האחדנתן אלף זוזלצדקהבכעם אחד בכוונהראויה׳ והשני נתן אלף זוז באלףכעמיס׳ כ׳ אף אס הצדק׳שוה בכמות תהיה מדריג׳ השני יותר גדולה חחדליג׳הלאשון כיקיום ציויס רבים ורבו׳ הכוונות הטובות אשר בפעולות ההן יותר טוב ותלגה שכלו מקיים צווי אחדי ויש ב׳ אנשים אחד הרבה בתורה ובמצות כל יחי חייו והיה מטיב לכל בכל כתי ואונו ואולם בל סרטי מעשיו הטובים לא היו על הכיונה הלאויה • והשני שס לבו אל מ ר השם בכל פרטי עניניו אן מה שעשה מעט מזער מן הראשון־.אבל נתכוון לתלאות לצון ה״ית בלי קיקי.ה לי מדריג׳ יותר גדילה כחו שאמדו חז״ל יש קונה עולחי בשע' אחת ופז׳ :וישייר שלא יספיק כל מעשיו הסיבי׳ לתת לי אלא מדרגה אחת קטנה ממדריגו׳ הע״הב • יימצא גס כן אדם בעשה כל * י עכילו׳ ולםיף ימיי ישוב וניסס!ועש :מצי׳ אתז בטונה לאויהץילמק אתון אזתיכונה תשכיק , סע V P כ מ סנהדרין פרקחלקפןאמרבז כח ל 1אותה כונה לתת לז עולם הנא * ג זבעביד זה אמרו נל ישלאל יש להם חלק לעולם הגא ע משפר מרפא לנפש: י ק ^ ה לחה לו לדיאגאלי השלש׳מלאכיס :ולחהדיקא ג״עונשין חל ע״קלתה פזרו עפרו בבתי ^ כנסיית ובבתי חדרשות אדרבה היה לו לפזר על הים כדאית׳בטיטום נכלק הניזק ! * ונא בחקים \ .מקים ןקדישה יטהר׳ :תלת נראה כ׳ להיות כ׳ מטבע התורה להגקעל לוחדיהחא&ז של ג ׳ הבחגיגהגכי׳חיחר בקודש • אייר ר׳אבהו אחר רבי אלעזר ת״׳ת חין אור של גיהנם שולטת בהס Pי :חגיגה יזבצמנדלת וכי' :יכלאיס" במסכת סוטה פ׳ גומלי!*ומו •4׳ »ל*וכי תבלה נזדמנו לו לדויוגוכי' ורביד היה ניטל התור׳מגינ׳על לוחדייביל:י;יימ״ מ ס י ק בה בין בעמידלא ע»0ק בה :ולזה רבי יוחנן שלשה מלאני חבלו־״ א מ ד ארייהמאיי׳כתזחלה שנת-,הו התורה כדי נזדמנו לו לדואג־ א ח ד ששכח תלמודי ״ ו א ח ד ששרף גשמתו • ואחד שפור יזי־ין עליו ־ זחה שאתרו שפזרז עפיי ע$רו בבתי כגסיות ובבתי מדרשות ע״ב: »גי'לפי שלחד תודה ה מ ה וכ* לשיפור לבתי כנסיות יבתי חדרשית היינו חקום לחודישס ־ וכחו שהזכירו ז״ל בפרק אין דירשין שאל אחר אתליחאירח׳׳דגם את זה לעיחתזה עשה ^אלהיש• אתל ליה כלחה שבלא הק״גה ברא כנגדו ברא הריס ברא גבעי׳ברא ימים ברא נהמת .ח״ל ליעקיב׳ רבן לח כן ?יהיל־רמ אלא בלא צדיקים בלא לשעלם * בלא ג״ע בלא גיהנ׳ • וכל אתד יש לי ביחלקי׳אחל בג״מואחד בגיהנ׳* זכה נוטל חלקו וחלק הבירו בג״ע• כינת רבי חא׳ל שחה שחסל זהמחלחזהיכנגדיבאדמהשחס׳היצלהרערדזלאהיצ׳טיבנתשוב׳לבייגגשי׳טיבי׳ :ואחדשלחלתורה זכה לשיזכלץ קולתו • כחו שאתלה שם בתי של אתל ללימאיל זכיר תורתו ואל תזכור מעשיו ־ וכן אמרו שסנלייני׳האלחל כן׳ ולכן אמלהמאמל אחד ששלף נשמתו ״ כנגד ביטול מציית התולה שלחל ולא קייס נשמתהתירה• והס המניות והמעשים ט!ג/ם שכילם נשמת התולה :ושלא»זכל שחועלההלכה כסו שהזכילו * Vבכ״ק לבלכות 3ח 7ע״ה מ״לאגולה׳באהלין עולמים וכי אפשללנ לאלש לליל בשנ< עולמותאלאכןאמ׳דוד יהי לצון שתהא נאמל׳התזלה יכו׳: ו: , נם כ ח 1 באוד אלוהמדס צרין ביאור אריך• אמנם נפרש כפיהציריבקיציד יכ״ אממלז״ל בפרק השיאל תניא רבי אליעזר איתי נפשותיהן של צליקי׳גנוזות תחת כסא שנאמייהית׳נפש אדוני צלילהבצרול קתיייאת״ חלהיך ושל רשעינן מלאן אחל ף י ל ם ילילאן אחל בסיפז זמקלעין אז;׳מזה לזה סליח/גפש ח<יבין *קלענ׳כזוד כף:קלע ־ וכל זה בת גלחו! על שתי הת;1קיתהככיו' שיש לה* ושל צדיקים שאין להם תשוקה אל צ 7החטה f I על צד התעלה נדבקת'מיל אל מה שהוא ת ה כ ב ,י ע ; מ י ב ס י הע s כו נ ז לח !$ת ר גו ן> י ש ת ׳ יכו לי ן לפ עו י מיוס ד לי ן ושכר ועונש , לו אנטינינוס לר' יבולין גוף ונשמ לפטור .עצמן מן הדין גוף אומד נשמה ח ט א ה כי מיוישפירשה ממני הייני כאבן .מוטל בקבר וגשמה אוצרת גוף הטא שמיום שפירשתי ממנו הרי אני כצפו׳פודחת באויי• א מ ש ו Sלך י ל *-למד־? הדבר אמר ל ד דומה למלך בשיוד0י«היד־ץליפררס נאת מנכודו׳וכויאן* הצן׳בה מגי׳הנשמ׳וזורק׳בגיף ודןאות׳כאחר שנייקדא אל השמים מעל ו א ל האריך לדין עמו • א ל השמים מעל זו הגשמה יא־ הארץ לרין עטו זה הגוף וכו׳: מ ע 1 כטבעהשהוא לשבתתתת כסא ה נ י י ד י גנזי שזתעניג הזאלתיללז מכל ה ד ג נ ו ג ס שאכשל שימחה ׳ כן ידלגוהו׳יחל גמל תכלצער שבעילם יחל »חלעאטרומעלגיףע»מחוברושכרועעש rp *יתר משייפת אש ייותל מכער הקילוהלךס הנורא זיותר מהכאות סכינים והרכות ומשיכת נספים *עקלבים ׳ כי כמו שיצטער האלם גש*וה באש $ין הצעל,י±הוא-לגוף מלא לנפש ולא מצד שישלוט w ^^וגיהיאכתבגיףושוכןבוגה^חלסיוממב^ •קצתם נקצתם וכאשל ת ״ ש הנפשפימדחלקי הנוף קצתםמקצתהע״י האשאוהקיראוע״יהתרב * וילת והף^ימפלוק החבולותלג»ש»צעל הכס החיוני שהיא תצטעל כהלללחלתי הגור שהןמשפ! לו)לואגמןי ההמלו ־ תההצערהכאהלנפש אתל הפללה חן הגיף כי סיםיף לאותו י־לבריהשי־לביל* •ותטה אליהן ומי׳אין.לה גלים להשיגן ומצל טבעה י1טה להלבק בצימת ב ל י ע ו ת מגדלים מחזמר .ותשתוקק אליהן והיא-איןלהסתתלה ולמול והלגל בעבודת השם ^ יו^א״אפםי^לסש״ג התענוג •ההוא חי שלא הלגיל לכן נפשו והכין עצמי לזה כמו שאמלו רז״ל צ ; הקדיש יייךהיא כותי תכמה אלא משתוקק לשני בצללים כאחל למי שיש בז חכתה שנאמר יהג חכמתא לחכימיך ועל כן תהיט •צל המעלה וצלהמטה כמו שאמרנו :ואל כונהזו אחלו במאמר גוף ונשמה ינונין ל :-יי מן ״ום הלין ומ״ כונו לימלזכי אף עלפי שהנשמהלבר ממני שאינה גתפשת־כתקום השם »י3/רן יגבילה במקיס והי f ^ ^ ! ^ ^ * ^ ^ ץ ן ן ^ ^ *•^,ל! יי-ייקי* י-י-י* כקראגיהגם זקלאזהיגיף לו^ ^^ף^^^^.יאמוגבלתבגיף כי כמו שהגיף יגביל V J « u #לי׳ ? V *הכרח כן מקום גיהנם שנקרא גוף יגביל הנפש כדי שתקבל כו ^ *©cTfeמ ה ^ מ ח א מ מ :זה שלת אמלוה! אלאעל המונ׳והצער שלא.יצ»יילשי4יעעונשלגפש אלא בהיזת׳מוגבלת במקייאצל לא אמליהו על השכר והתענוג הרוחני גיזהכבר יצוייר םתשיגהוהפפש בזולתהגבלת מקום י ואול*זההיה מקום הטעוא לאותן שאמרו פצלין שיןלקקו הגו.פות לקבולהשכר׳ ושאיןשכר לנפסכזולתהגוף םסשנ־ז כי כמו שנזכר הגבלת מקים לדיןשהוא העונש כן צריך *מלת מקים לקבול השכר ואינו כן כי העונש והשכר לנפשכלבדהוא אלאשצרין הגבלתמקוםלקבול העונש ואינו כךכשכר כמו שביארנו • והעונש והשכדהזה אםלנוף ולנפש ביתד • ואס לנפש בלוי יתחלף באנשים כפי חליף חלריגותיהם כי מי שיש בידי מעשים טונים קצת ויש כילו קצת עבירות א< אכפר שיהיה נלין תחיל בצער המופלג הלואםאמרנו י כי ה!מן יספיק לשכת ההרגל והמנהג ״ ולפי מה שאמרו רז״ל שהזחן מ ה הוא י״ב אולש ״ ואסל ליב תדםיםשהתתיל בעונשההוא יזט למדריגה מס כפייהמעשים הטובים אשל בילם * ויש שאתרםניס עשרסודש שנשתמ חהםההלגל והתנהג ע* הצמרההוא ואין בידם חעםייטובים כדי ,יה© ועליהן אמ7*3ו^ל«שד י׳״בתודש גופן כלה ונשחק נשרפת ורות מפזרתן תתתככות דגלי הצדיקים• cnרשעים אחריישנלזנין בעונש נוחי כפי מעשיהם והם אותם שכפרו בקוריובעיקלים פחו שהזכירו בתשנ׳סלק ואלוצרין הגגלת מקויאל הנפש להתמיד בו העונש :ייש שאחר ׳"כ תילש יזכז למדלינה גדולה שהרי שמזאל הנביא שהיה צדיק גמור שכל ׳״כ חדשיס ראשונים היתה כשמתו עולה ויומת • ובעוול זה בעלת,אוב הית׳יכולה להעצותולפישהי׳תיו»"ב חודש י אבל אתל»״נ חדשיש י עולה זאינ׳ יולדת: 3 ה נ פ ש , ג מ ״ , , , מ ן כ ו ) כל זה גאןל מעיקליס יזאתל ד׳ כל״ג ול״ל{ ,׳ , 5׳ ל ,ק » . ,ן ל $א אלוז סב&למתקי״ם עליהם ע? • פירף# שישונו ויסיו לעתיילבא ואיתן שני׳םעתי׳הס׳'9ה לחדשאתעולאז ויהיה עיליזה חרוב $ ** Mל*/׳' היכן הס .(5ל א ,י ק ,א ל :לא נירא בהחיר אלז כשמחליף הק*כה את י*»יז3אנ»לא לפי שאנו בלב»ח» 0״ •וקווי ה׳ יחליפו כחשיהא להספק לשןט )לעוף כלי צער וניל^ ש ע ק ה ת מן ו ת ה מ ש ח ב 0 עו ה ב ז ם נ ,ס 5 הז ז נ נ מ 30 .ע! $ ז *9 1 מקק!0 סנהדרין פרקחלקמאמרכט ל ח ח ת < 0 5 .שהיןי׳יחזקאל שחזלו )חתל ל ן 0 כל ,תז ״ לתא רי1יתן> לףשנ1ם כ ׳«י.ןיםמס*»שיןיני׳ מ כ "יי " דליקיםשעתי׳להתיות יי^ ' '°ל ' ״ כתורת ה ע ו ל ה פ״ב חח״ ב כתב "״ל מאחר שיכסלהעולם ׳ ק י ° י "״ י י ' 1 °* ° י '' ל יזי קלאכו׳יהם י י י "ל ' ° ל ' העליוני' אשר ייייעל לרקיע יל ^ ' ° עולם הגםחי והתיס העליונים א' 1 כמו שאמל לני עקיבא ל ת ל * ^ סיס מיס לת הצולות • ^ ? ^ S J ^ ^ ' v ע ש ת ע מ צד מ ה ה י ה ש ,ג ע ם ה כ נ פ י ׳ כ ו ש ט י ס ע פ כ ה ח י ם ל3 ?t לה ש נ ׳ ש ש כ נ פ 5ן פ ש מ י ן ח ד שר ה ת כ ם ,ל כ ״ א נ 0 י,י ו ג * O i lדבי א ל י ה ו צדיקים שעתי' הק״בת ל ה ח י ו ת ן אינן הוזרין לעפרן שנייה•* מ ש א ד מ י ת ו ה נ ו ת ד ב י מ ע ל ם ק י י * יאמר ל ד כ ל הכהו׳ לחיי׳בידושליייסהקרוש לעול קייס א ף הם ל ע ו ל ם קיי י׳ ״ וא״ת אותן א ל ף ש נ י ם שעתי' הק״בה לחרש ב pא ו ת עילטי שג׳ ונשגב יי ל ב ד ו ביום ה ה ו א עריקי' מה הם עושי׳ הק״בה״עושה ל ה ם כגפיס כגשרי' ושטי! ע״פ המיס שנ׳על בן vhנירא בהםיר ארץ וגוי ישסא תאטייש ^ה^צעד ת״ל יקווי ה׳יהלי&ל כ ח י ע ל ו אבר כנשרים כוי; • כ : ש מ נ : 3ש ת א מ ר , 1 ישל&י בספרו יסוד ע ו ל ם :ובעל עקירה פרשת בלאשית • ואם לצונ ך לומר שהמים שהצדיקים שטים עלויזם יזם מים חמש י וטוכת׳סיתזיו י הלבלים לקלחותן ויחזלוהמיס נטבעם ויכסו הארץ כמו שנאמר קולם הבריאה המיושב׳ורותאלהים מרחפת על פני המיס אין היזק בזה * וכבל ׳לוע שזהו לעת החכס אבן נמרא ז״ל בכסוק עול כל ימי הארן בפרשת נח בעניין החבול• זהנר האריכו שם חפרשי לברירעכ״ל: עול נפרק כ״ה ולקלק במה שאחל באותן אלף שנים שיתלש עולמו ולא אמר יחריב • לכ} יכו/ב נלאהכ׳ באותן אלףשניםשאחלועליו וחלחלובאף הצדיקים והמים לא יהיו על כניכלי־י האיץ לק הכל ישוב לעפר על יסולו כאןן היה בתחילת הנליא׳ אמנם באלףהשנ״ה יתחלשו סחים-ו ןנפשןמלנן׳יקץישימו ע ל » י המים כאשיהיהג״כ כשעת הנריאהכמ״ם זרותאלהי׳ מרתפתעל כ<< ^אפס^הצד^-ולינראסשאותןהת^לא^ם ^ חחשלקרחז תורההנמשלה'לי*י«ל»5ו שהנפשותי0י 44נסשגת^התירהאז ב ה ת ח ד ש ה ע ו ל ^ הן יתן להם רוח חלש כלכתיב ביחזקאל וכו׳ :וזהו השאלה חה הן עושיןר״ל מס וכמה תסי׳-ההםגה שלהן אמלשטין ע״פהחיסרצובו שלא ישיגו על״ןתוכן התכיזותוההםגו׳ההןעל ירגילו גתתלה ד ר ך העברה בעלמא לשוט זשסירגילו שכלם לשיוכלו את״כ להשיג׳ השגה שלימה ואז ומלאה ה א ק לעה את יי׳כמים ליס מכסים * ר״ל יעמיקו הרכה בתכמת אלהזת כתלוא הים ולא ישיטו עול ע״פ החיםין רק יללו לתהום לבה על מים שאין להם סיףכנ״ל הכותב :גם ללעתווכיון הרב כעל ת ו ד ת העילון \ ע ל לג׳ מת״ג על פסוק ותחסרהו מעט חאלהים תתשיס שערי בינה נבלאו בעולם ונמשלו לחשה ע"< 5י חזןתאתלמהןוהואהניאראיהמןהמקובליםע-ם: f ג< 1 יי** ף^ן"י י־איייל׳ ^^»3 כי׳ אי אפשל לאימלו סהחיבלון הוא גלחו ל ס נ ס ל י ׳ י * * ^ , ww : זש׳ לכנייה;כלא׳שה»3׳עמואר3עי׳וחי אלף בני מלכי׳ י אשני נכשן • שנה עצמן כלי שלאיכילוך ואגז״׳אנא• אניאגלחן• קשייתא גלעיני תמלים טחון אלו עצמות ״ ונתן י m r tה י 1״ מ יוייוזי ^י»^ *,ב*נו: 5 ס רבי א ב ה ו א ל מ ל א מקרא כ ת ו י א י אפשר לאומרו* ד כ ת י ב ב ע ם ־ ההו4י8יגלת יי ב ת ע ר השכירה ־ אתאקב״יג ואדעי ליה כגבר׳ ס ב א • א״ל כי אזלר־ .ל ג ג י מלבי סנהדרין פרק חלק מאטד ל לא קיר מ*-ני ש י ח ימעדב דאיתת־־תינהו לבנייהו ונתן לן מסכרי׳והיינודכתי׳גתער השכיר׳ וקטלתינהו• מאי אמרת ל ה י * א ״ ל ה ה ו א טל שכל שטרת נתנו לו תערלגלת׳ ואיזה .גברא בההו׳פתדא נמייתיב א״ל היכי נעביד* שכלנתןבעכלינהללבליס שללק לעשות א ל זיל ושני נפשך • בטאי אשני׳ א״לדל־י ע״י נהר דהיינו טתינ׳רידם וגס את הזקן א״לזיל ^ י י ת י ל י מ ם פ ר ׳ ו א י ג ז י י ך /מהיבא׳ תספה לשון כל׳י: מלאכי אשכתנהיי ל ה ה ו ^ גיתאאייתי אזיל בתורת יזעילהפ׳י״חמחלקא׳יז׳׳ל קשייתיא״ל טחני קא ואירמי ליה בגברי• והוו אני <1זמל שזה המאחר אי הבדלי מספר׳ י אמדו ליהטתיןחד גריו*י* אפשל לאוהלו או להאמינו׳כפשיטו ת״ופ הקשיית׳ וניתן לך טחן ח ד גריו> 1דקשיית' ואתל כ» כל זה היה בתל&ס • והכי׳ לאיה ויהבין ליה מספרת׳• עדדאתג<ןאיחשך . מספר המורה ז״ל מעניין חלוחו׳לאביחלך בהדי א״לזיל אייתי נורא • אזל ואייתי נורא יולנן :ולכןאת׳כאן אלמלא מקלא כתז׳ כוי מיי' אזל >דקא נפח אתליבי׳ נורא בדקניה ״ כדי שלא יכין השומע כפשוטז אף כי הים ?8 ת א וג& • ל ר י ש י ה ו ל י ^ ד ^ ה י י ג ו דגת;׳ כחלום :א! ירצה שהיה הכל בהקיך ונדמה ^*.מןןריבלפי דמיונו של סנחריכ שהיה העלוה י*׳ *™**&&'&&&&m מזה עלוי רנ י ולזה אחרו שסנחלי׳חצא איזה גברא סבא והיה ההוא גברא חשוב בלולו י על ק סכחלי״ היה עיכלו והיה חושבי לאלוה • ואל תתמהעלשטותי שהרי סכרז שם שהיה חשתחזה לביתנסרזן . voir וגוי• וננופלנאצל היה עובלללניאל המי שנ׳ולדניאל הוי.מגיד וגוי ״ לזה אמלו גס כאן שהיה חושב םזההאיםסיוש הוא אלוה ובאמת שאלמלא חקראכתזב איאפשללאומלו שהק״בספתחלו להסעיתו .במו שנאמר משגיא לגוי׳כו׳ואמלו סבא לטמא פותחין לו ״ יולזה •וחן לי הש״י מלאכי דהוי טחניקש״ת'- ואחרי דלאהוה שבע תיכ׳ חניה י להורות על מה שנ׳ באבוד רשעי׳ רינה לזמר שסופן של רשעי׳ כלייה !הפסד זלבסיף לא נשבע חוכאמניה :עניין אחר אחר עלחלאן סנחריב כמו שר של מצרים וכל המלאה הזאת היתה בחרום שהיו מין כחו של םנחרי׳ י ולזה אחרושהק״כהנדחה לו כנברא סבא• יושב לדין •עליו • • ־כמו שאמרו אין אומה נופלת אלא א״כשרה״נופלת תחלה כתו שנ׳ יפקוד יי על צבא המרים בחריס• יעניין גליח השערות הוא הסרת הכחות מלמעלה במו שהיה כעגיץסמסק י וכמו שכתב הרקנטי שהשערות יויזייז ל*ת*»ןעלי'*91י וענייןהםחינה שאמרו רוהז מל עניין המעות שהיה נכנע למי מלאכי ישראל שהיו טוחנק עדהנהל״ל שהיי נכנעי׳תחלה לפניי ואחר שטחנו קשיית׳ מלשון קושי הוא עול השיעבוד וההכנע׳ ״ אי בא הרמז על שר ישראל גבריאל ששיתק מן לצדיקים • ועניין גרעיני תמרי הוא רמז לחה שאמרו שמקריב נשמותיה׳ של צדיק׳ הנקלאייתחר שנ׳צדיק כתמר יפלח ״ וגרעין הואהלבל הפנימי היוי/יים התחרה כדמות הנשמה שבניף• ועניין השאלה שאמרו אלו אתית לגניימלכי מזלתומעלב כו׳להילו׳שהלין הוא על הלעה שאבדכ״כ נפשו׳ • ואחרו אלאת׳אחשן כו׳לחז להעדר׳ כחותיו מחשל להעדר החושן :עול כזנה שםיעויק שם: מ הז m : , ?מהל^מרםיויזוטללק״נהאלן> םניס: ולן^ח היאן שיין לומר קצב זמן על חק ל1קצב'לשנית»ו ובלתי מי דז״ליוטושלהק״בהאלףשנים ל 4:>p׳״ -ואין-ח&קבין אס נא׳ שיזם שנאמר כי א ל ף ש נ י ט בעיניך הוא כרגע קטן או שהיא מורה אלף בינם א ת מ ו ל כוי: שנה והימים הם זמן מאה שנה אלף שנה י ״ א מ $ם? יכלה לזמן • וכן הקשה טלכנעל תורת העולה פיפ״גמת״ג)הניא זעק הלב המורק יל ג *9 אמרן 1 ש ג ע נ ט ב ייאמר סנהדרין פרק חלק מאמר לג לר מעשה סמ.עכןלושבת״ ב'אלפיםחהן היה תהו שלא נתנה עדין תורה והיה העול׳כתהוחאלסהלאמיז • ועל שהיוילוילאברהםסהשיס ושתים שנה איכאאלפים שנ*?7חוכחי קלאי וכשנשלסז אלפים שנם עשק !5לפי מי עלמ^אבלהסנתירה שנאמר ואת הנפש אשי ״״,ן״״ , ״ נחרך וחפרגמינ׳לשעבדולאוליתאנתרן א ^ י שנה הוי עדמא ׳ א £ף , ״ ע ש ז ד ר ש ן א ח ל ע ן ג ע ״ תפ ק p j n ה ה ן א ש ע ו ב ג ן ט ע ל ה ! ה אברהםברסמשים יתרתיןשניך וב׳אלפי' קורה מן הנפש אשד עשו נמרן על שינת משית :נ׳ אלפים תורה• איידידאיזלב' ימ ש י ת ו ח ד תריב שנ׳ ונשגב יי ל נ ר ו נ ו ס ההוא בוי : & .ן ^ 1 * ^ £ס ל ו כ ס » ס קבלי וקיימו עליהם םהדגר כפשוטו י גמז שאמלו שמים שהם עתילים •להנדסת כוי ופי׳ הלב נעל תודת העולה וז״לומה שאמרהלנ שאמרם חד חרונ תירהעלהשאי הזמן אינו הכרחי מאחר שאיירו אלפים שנה קודם שננר׳ העולם נברא התורה ואו לא היה הזמן עדי< נברח אלא אחרו אלפים לכי מה שנשאר בזחן אתל שנתהווה׳כן הוא אחלם חל חלב ע״כל: ה ר ק נ א ט י בספר טעמי מצו׳שלי כתב כזנה בזה המאמר שית אלפי םנההוי עלמא וכי׳יז״ל תדקדק{ מאד היאן אחר יחד חרזנ ילא אמר ינתר כן •גלה לני שלא יהיה חרוב לגמרי כמתחלה קידם החדיש שא״כ היה ל* לומר ונתר כן חלוני אלא ביון שאחל וחד חריג גלה לני שעדיין יחזור העולם לקלמיתו כחתחל׳עד היובל יאת׳היונל הוא עילם אחל כחו שחצינו שנקר׳ יובל עולם שגי וענדו לטול&} ודלשילרל לעולחופל יובליא״כ נדע כי אחר אותו האלף י<חרוב יתחל׳ ייחזו׳לקלמותי עלשבע שמטו' ? ולזמ׳הבעשג^טו׳יהיה שנת היובל הגלול ועליו^נאחל בשנת היובל ישוב השדהלאשלקנהוחאתו לאסל י א 1נ י ל״ל חרוביכמתחלה י חליב הכדל סכין הסחיטה ליובל • וכן מס שאמרו דל » P 1 ' יהאלז לבלם יהיו קיימים כל י אלא ל״ל שתכסק ההמשכה ננ״ח ינדנריס המוימ* י י ל איתי שגע השחיטיתעל שנת היובל הגדול ולא יתבטלו כשאר לברים בעמר שהיובל סואמגל השמי^ יזהאלץ העליונים אבל יובל קטן יתבטלו שאר הדברים כמתחלה ע׳׳כל :כי׳ אין משיח לישראל שחזק<| סיה חשיח ועליו נאמרו כל הנבואית אצחיח קרן לבית ישראל • שרי ליה חרא יחחול לי הקיבה שאמל" מרים אשל לאגן י אין להם חשיסלישלאל אלא הק״§ה ימלוך בעצמו ויגאלם לבדו: 0 ־וכתורת ,העולה י1״א פ״יט כת < :צ שמצדישראללא יבא י jמאחר פחוטאי׳יאינס שביש אן הש״י יביאו למען שמו הגדול לבל יתחלל בגיי• 0 וביחזקאל נאחר כה אמר ה" לא למענכם אני עישה יגי׳יזהואתרו שכבראכלוהו בימי חיקי׳ כמו שאיירו במסכ׳שגת שבימי חזקי׳ 5ב 1נ ה מ ש ^ ז מ ר r כבר נשלם זנית אמק• ת ןב ה ש ח ב -~ .״י־י לרש אין משית לישיזיל»׳:. ^ ן ף ך׳הל^אין ^ t n ^ n ^ q .שכגר ״ אכלג^^יט^ממףזד* אמר ר׳ יוסף שךא ל י ה * %ל ר ב י הללחזקיה אימת הוזז גבית"ראשון ואלו זכריה קא מתנבא בבירת w׳ * ואטד גילי מאד ברתציון הריעי בו־ן ז ו ח ו ל ע הנה מלכך ע א לך צדיק ונושע: ולק נאחל בכל מקום קיו סנהדרין פרק חלק מאמרלח חקיסאשר אזני׳ שתי א 3א אל י 1$ז' דיל גכל מק\ם אשר .אזכיר שחי שלא יתחלל יגויס אבאוגו׳ י וכמו שאחר יהושע וחס תעשה לשמך הגליל י וע׳׳דז נאח׳ נפלה לא תזסיף קוס בתולת ישראל * ונא׳כחקיס אתר אקים סוכת ליל הנופלת י כי ישראל חצל ופיתן לא תוסיף קום אךהש״י ליומן ימה שאתר רב שמי הגליל יקים חותה • וכמו שאמרו גמלרש הנעלם משל לההיא מטלוניתיפו׳: פירףט שמש וירח עמל זבילה כי׳ לעיל מניה כתיכ תבקע ארך בשע'רקיעת הארץ שנבלעו כקרקע שייש וירח עלוילאיתורקיע םשייוזבול ואתרי להק״בהאם אי אתה ע ו ש ה ד*ן לק עחרם חקרת ועלתז לא נצא זנאיר לעולם י ב כבולי לא חחית׳שהלי בכל יזם חלכי מזר׳ וחערב־בשעה שחניתי׳ כתריהן בראשם השתחזים לחמה י והאידנא לא נפקי מאחל שלאי שהקפיד הק״בה שלאחיחו שחחילכביל נצי(זכו׳. p י > ^ » P ^ . -׳ ^ $ Q » > P P ^ f f » * cסמ£ וירח* וכוכת הר?>* מ « ל גמ»#ל הזה הוא בהיות כי אמרו ז״ל מחשבת׳ של ישראל רבא מ״ד שמש ירח עמד ןבולח ־ קידם שנכראהעולם בשביל התורה שקדמה מלמד שעלו שמש וירחלזבוד־ לכל ולעילם אלפים שני* והמאורות נקבעו אמרו לפניו רבש״ע א ם א ח ה עושה ז־ין^בן ברקיע לקייום השפלים להאיר על הארץ ע»ר 0נצא ואגז לאו ל א נצא עיי שזרק בהכש ולמשול ביום ובלילה • נמצא שתכלית כונת ןןצים אמד להם בכבודי לא מחיתם * בפבוד העולם השפל התירס יקייים העי׳ במאירי' 3״ו ט ח י ת מ ׳ ו ק א י ד נ א ל*<{ נפקי עד כגזירת בוראם ית׳וכל מי שגורס סתירת דמחי ל ה ן : התורה כמסבב סתירת העולםכולויבבללד וא״כ כל התטיל^&בי* בד»ור»^-כ3יא ) ג״כ נפי הנודר • ובתנתותאפ קרת{ המשתלה jנתיצ' התירה סותר את התורה ,-,. * ואס אין תידהאי אפםר לקיו& העול׳י^םזה נתבטלה כונת המאזרו' וכאילו אינם צדיכי׳להיית׳ברק׳׳ להאיר על הארץ רק ראויי' להסתלק ילעלית משם כדי שלא תגי׳חעלת׳ לעילם השפל כלל י וזהו תאמר שאחרי שעליהשמש !הילת ממקימ׳קהרקיעלזבולעד שינתןהדין למשהע״ההשליתהנאיזןיבכל בית <׳' שהיהקרחמטיל שבושבשליחיתו • ואמרו אם אתה עושה דין כו כי יש ~תירצ י ויש עולם אס אתי* עושה דין • ץאם}או אין תורה ואק עולם• ואמר להםהק׳׳גה כן מכני שוטי 6אלו שקלקלו אי אפשר לבטל העולם שגס לשחש זלירח עובדים ואין העולם מתבטל אלא עילם כמנהגו נוהג כי כן יסד החל ך **'ואלי הן חצים וחניתות שזזרקין בה׳ בכל יזם ושיטיס שקלקלו עתידי׳ ליתן את הדין ״ כחו שאמרו נפרק די ישמעאל שאל טפסר אחד אם אין צור ן בע״א למה איני חבט לה א״ל אם לדבר אחר היו טובדין היית אומר כן אלא הן עובלין לתתה וללננ׳ת׳׳כ יאבלעולחו מפני השוטים » ן מואילה מוז• כונ׳ה: א53ד 1 t ע סליק פנהדדין ^?;תא י מ י 1מ י ל י פרקאלו הן המקק מאמר לי פסכת מכותי BWttושאלתשלום בשם ואין כאן הוצאת שם לבטלה שנאיןל ייאמר לקיצי»סה׳ עמכם והםצ״מו כיל שלמעלה על ידן לקאמל ליה מלאן לנדעו׳ה׳ עמן בכור החיל והביו׳ מעשר לב״ה כדי שלאיקכלום לוים שאינסהגוני' אישחאת מכרז • ולא יחלקים בנ״ה לעובדי ענידה נכרי׳דכתינ ,כדברי הימים וכפרוץ הדבר וכוי ותקנת תזקיההואיל להכין לשבות בב״ה להביא את כל המעשרות בק . . , . כדי שלא יקבלי׳ הלוים עובדי עכוד׳נכריה ״״למזןמיגילגרו׳פמב״דשלמטםוסםממיב״ישצמעני״ I לכתיב התם ויאתר חזקיהו ל ה כ י ן ל כבית ה׳ וגוי * והםכיםהק״בה ע״י דכתי' גאלאכי הביאו את המעשר אל בית החיצר מל ליי כדי שלא יטלוםהלוים שאינםהגוני׳ שלא לצו לעלות ע0ע»ל 0פ״<פ»' הל״סה > ב ? ק י ו י ת כתב &־ד וז״ל לפי 6ס1ג> הטובות הם שלשה אס טוב זי גופניות חחשכעין חיי גופות האד׳זקי׳זחם ריב״לשלשה דברים עשו בית דין של מטר־* * או טובות נפשיות.אשר יחלקו לתקוני והסכימו ב?ד ש ל מ ע ל ה ע ל ירן א ל ו הן מקרא הפעולות המעשיות ושלחיתם ״ ואם אל מגילה׳ ושאלתשלו׳בשה* ו ה ב א ת מ ע ש ר ״ שלימזתהמעלית השכליותהאלהיות׳ לזה מה שיראו שכוונו חז״ל במאמר הזה אל מקרא מגילה ד כ ת י ב קיימו וקבלו ה י ה ו ד י ם הללושהוה עצתו אשל אמרו ג׳ דברים עשז קייטו ל מ ע ל ה סד ,שקבלו למטר •.-שאלד ** כ״ל שלמטיזהפכימו עליהם ב״ד שלמעלה * שלום בשם ד כ ת י ב והנד ,,בועז בא מבית לחם יהיימל^נגמת^פיזת התחלת המלים ויאמר לקוצרים ה' עמכם • ואומר ה׳ עמל ייתעויל׳ משלימים »0ה5^0אנשי.ם ומול גבור ה ת י ל • ה ב א ו ת מ ע ש ר ד כ ת י ב וכפדץ שליחותם בא עליהם מפאת מעלה ואחל הדבר הרבו בני ישד* 1ראשי ת •דגן וגו׳ וכתיב שהם מקרא מגילה והבאת מעשל ושיולת הביאו א ת המעשר א ל בית האוצר ויהי טרן״ שלום כשם • והנה במקרא מגילה כוונ ו אל ו ג ו והריקותי לכם ברכה עד בלי די, : ענייןהלאשון כי באת׳ ישיע׳ הגוכי׳והצלת׳ היה ליהודים אז לפזילת ה ק הלשע נתפרסם מאל היות עלזה האופן כמ״שאםתרלן־כנום את כל היהיל*סהפמצאים<&5שן וצומו עלי וכוי* 1הוא מנואל כ׳ בכל עיר יעע וכי' אגל גלול;ליהזליםעם קשיב׳וןמקה גמלהןהיה ליהודים וכמ״ש גדולה נתינת טבעת לישראל חח״ח יניאים.שהיולהם לישראל והנה ע<»'התס»כה,עצמה פן הואכמ״ששיתעילל אדש עליו מהבת הכולל הנתון«־65עמ הבליאה ן ן ה ת ע ן ן ן ^ ל מ ט ק י ^ מ ך ם יליולחעלה י גנזייש ז״ל שהמשיכה היא מהמלים שקר ל ל . זלזה אמר שקייתו למעלה סקלא סגילהוייוא הלילה של»שוג«*»5ד מה םקבלוה לסטם •י ועל העניין הזאמכיאל םהןז! ענייןשמצצ אתת הפעילת המדותיות י והנה החלות השני אחר והנאת<זע.של כי י כ ן הם נלי ספק * והנה הוא מבואל שכל התפלת החדותהמעשיות הן ניד האדם כשירגילם ע״י לחוד • אמ:ס אחל שישלים ההל<ל וקייחו עליו חצחעלהיכשאדהצולות המושפעות לפי שהקניין השלם הוא <כעין הצילהאל ה י ח א ^ לו*^ .אמר הכתיב עשר תעשלכפל כעניין נתון תתן לו • כי בהתחלת הפעילו' מפלשמז מעשיה *גזכייסיתחזקו ויתקיימוהקנ״ני׳ ליזע)ה כנפש ־ וכמו ש^מרל טכאת שנה זד ת נ * שגות , , , ׳ : חן ע ו 0 ן תר , באמרמ מכות פרק אלו הן הלרקין מאמר לז קיז ניזתי* י ולזה מי׳ס שהבאתמעשלהיא מהדברים אשר עשו ב״ל שלמטה וקיימו ב״דשלמעלה וזה שהה התחילי להכיאאיתי מעצמם םנאמר יבכריץ הדבר הרבי בני ישראל ראשית* לגן יתירישוגו׳ וכתי׳הביאז אתכל המעשל אל נ»ת האוצרוכו׳ ':יעל העניין הנ׳ והוא שאלת סלים כשם הוא היותר מבואר כי זה אי. וקיימוהו כ״ל שלמעלה * ורא»ת׳חבועז וכי׳ ׳לצי הנה הוא לכל לקיצרי׳ מאיתי דבקית' עצי* כאומרו יי עתכ׳והם עני אותו יברכך ״׳ כי לכי מלריגתי כבל קיייס בו זה העניין האלה׳ על׳ל: פי׳ למ״ח חצית עשה לכל אבר ואבר אימ׳לי עשה מציה • םם״ה מצית לא תעשה שמזהירים ך^״ו בכל ייס ייום עליו שלא לעבור מפי השם * והעמידו על י׳׳א שבתחלההיו צליקי׳והיו ׳כילים לקבל עול חצית הלנ.ס י ־ אנל לילות האחרונים לא היו צדיקים כ״כ ואס באו לשתול כלס אין לן אלם פיזהה • נ ב א ו ה ע א ״ ^ י י י מ י י ^ ו ^ ^ ^ » • I H O - P U W * ' ! * ! * ! /ל שעה לילית הולכי׳ וממעשי׳ איתן:׳ 'מ דודדה£מילן ו כ י ׳ *כו י ש ע י ה , ופן כלסלאי למימלאלאיעביל ה!י לס,ז ««*«m5*™p,5*5״«־ זכו לחיי עולם הבא לאס כן בטל ע ו נ ש ן של יז^מל לי« {J**J"Tרבי שמלאי תר״יג מצודת נאמיו עבירות ישכרןשל חצות אלא משוס לקיימא לו למשרה בסיני שם״ו־ז לאיין לן למאן דתקיי׳לה לתורה כולה מסייע ליהבמניין ימות החמה •י דפ״חיעשיים כנגד אבריו קב״ה זמגין עליה ללא לית׳ לידי הרהורא ש ל אדם• אמד רב הטנוגא ומאי קראהתורה ואזיל לההזא עלמ׳בלא חטא אבל מאן ללא •צרה׳ לנו כו׳ תודר־־י בגימטרי' הכי הוי תוררז חקיימ' לה לכילה תילה אע״ג -דאית ליה תרי״א הוו אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורדה דוכא זכיות לא מסתייע מן שמיא נאגוני שמענום :בא דור והעמידם על י״א דכתיב עליה חיצר הרע פדאמרינ! כפרק שלוח מזמור לדור הי טי יגור באהליך כ ו ׳ מיי* •שעיה והעמידן על שש שנאמר הולך צדקות .הקן• וכי1ן לחזא לוד דהוו ממעטי דרי זאזלי בעא רחמי יאוקחינהז לחצות למגני ודיבר מישרי׳ ובו׳ בא טיבה והעמידן עד* מיצר הרע והן הדירות הולכים זמתחעטק שגאסד הגיד לך אדם םת טוב ו פ ה ה׳ דורש עכ*ל הל״חה ז״ל: 5מך כו׳ בא ישעיה והעמידן על שתי׳ שנאמר עיקרים ז״ל במאמר ג׳ כ״ל כתב וויצ כה אמר ה שמרו משפט ועשו צדקה כו׳ ב ^ אין הכוונה לומרכיבגיש׳י׳יי/ת חבקוק והעמידו על־ אחרת שנאמר וצדיק יז15תאו שלש מקנה חן השליחות האנוש? .באמונתו יחיה: התלריגה שתושג .מצל כל מצות התירה או שבהןיקנה חלריגהימהמהשלחזתולא בפחז׳אלאשכל אח׳ מן הנביאי׳ היה חקכיין לעשות כללי׳ קצרי' *'^' **ית רבות מהתורה ותלות טובות בדרן שבני אדפעזשים כדי שעל ידם ישיג האדם מדריגה ׳גדולה מהשלחו׳כי למה שיקשה על כל אדם להעחיסעל עצמו תל״יג מצות • וגסיקשה עליו לעשות יזצוה כתקנה מכל הצדלין על לרן שביארנו: כ^ידה כתכ שער צ׳ו*״ל אין ספק שהי׳זה להם באופן חאופני החקיי והציירא&ר מאמפעולות ל לרן החליק והרושם בתלות מצו׳ אחת מציות רבות אס בםמיכז׳ החלח׳והחחשנ ^ « י בשייט? אי מ ל ממל7י׳א:ל הזלגלז בתחבולה ההיא; זעידכתבתמשל תלתידיםהיו לי ללי י מתנן ג 5° ^\ y ז 3 , 1 , 1 50 ״ ת ד ע כונה למצות r\wpומצות לא ת^שה יזתנן כן זכאי שנתקרנו לכלול אותםבמעט סימנים • כתו שיזחל הנביא חבקוקוצדיק ,באמונתייחיה ״ אלא שהיא מבואר שכל טוד שיהיו הסימנים או הכללים ייתר חועטיס יהיה הזנרזן אצל• 0ותל חיק אבל החליף והחלוק יותר קשה ולזה ראוי לאיש הנלבכ שיתתכ׳כזה כשיהיה משיה הטורח והקים כעניינים ההם כמו שנהגו חכמי התלמיד בסימניהם הידועים .בסוגיות כי זה וכל אשר ממינו יחשל מכל איש אשר בו דעת ויראת ה עכ״ל :י יבמרפא לנפש כתב כיונה למספר תרי״נ מצות שס״ה מצות לא תעשה רמ״ח מצוי עשה להראות אין יציייל שתהיה קניית השלמות במצות לא תעש׳ כמו שבמצו׳עשה עם היותם הכבים י2י עשה ולא תעשיבלי ספק הפכי׳׳״ זזה כי בהיות׳מספ׳מצו׳עשה למ״ת כנג׳אבליו של אלם הוא הולאה שליחה כי כמו שהאבלים להיותם נמצאים בפועל יגיע בהם השלחות המכוון בהסלאלס במה שהוא אלם בעל תי י כן החצוות שהם מ$ות עשה יגיע מסההשלמות המכוון בהם לאלם במה שהוא אלם • בהיותם טושים נמעל לזן על ?ל האמונה והידיעה כלבד :ומצות לא תעשה בהיותם שס״ה כמניין ימות ה<זמסי©*»ה סזליזה כי אלו היורות אף אם הס דברים בלתי נמצאים בכועל הןנותנות שלחות לנפש האדם* כי כתו שהזמן הוא דבל בלתי נמצא בפיעל כי העבר אינו נמצא והעתיד לא יצא עדיין א3 הפועל וההווה אינו אלא העת הקושל בין העבר והעתיד י ואולם העתי עצמו אינו זמן על דרן האתיז שיקבל חליקה אסכן אין הזמן נמצא בפועל י ואף על פי כן הוא נותן שלחות החציאות לכל הלבלים הנחצאיםנזחן * כןחצותלא תעשה אף אםהם לברים בלתינחצאים כפעל נותנות שלחות אל הנפ$ האנושי מצד היותם לברים כלתי נמצאים • ולזה באו במספר שס״ה להורות כי כמו שהזמן בלתי נמצא כן אלו החצוית ראוי שיהיו כלתי נחצאים כפועל* ובהיותם בלתי נמצאים כפועל יתנו הסלמויז הנפשיי בהיות הנמנע מעשייתן על הכוונה הראויה כתו שסזתן שבהיותו בלתי נמצא בפועל גוא? השלמות ללכדיס הנמצאים * וגם שכיאלנו שהשלמות האנושי לא יתק שיושג לא כמצות עשה וחצות ל5ז תעשה י יזה כחז שאמרנו ששום שלימות אנושי אי אפשל שיושג אלא באמצעות האבלים הנמצאים כפועל ובאמצעות ה*מןהכלתי נמצא כמעל כי כן שלימו׳האנושי יושג :אן אמנםאהלן שכילי הדעת לאנשים אשר קרבת אלהיס יחפצון יובחן מן הפסוק אשר אמד סנכיאאל יתהלל החכם כסכמתז וכוי * רוצה לומר לאוי שיתבונן האלם בפעולותיו אל התכלית הזה לעשות רצון הש״י וישתלל החכם בחכמתו להשפיע לאתרי׳כדי להגיעם אל השלמות והגביר כגבילתו להציל עשוק מיד עושקי ״ והעשיל בעישמ לחונן דלים כמו שהיא ית׳ חונן וניתן כיעלזסהתאלהסלצויסלפניוית׳: , , ^לו^ה זההחאמימאללאבינייכיהיאן אפש׳שישחעוקול המוןלמדתק ח גדול כזה . :זע״ק למה להם לתלות ד ה ז לשבת חזון וכונה למ$ומרשמ£ויןוללמונכשצ *ריואיסקיזליןוגו׳: ע וגס מבלתי זה צרין כל איש הירח i יי׳וחרדאלדבריו לבכו׳ ולהתאונן על חורבן א לי ל 5 ״ ״ל ,״ ,״ , , pi ה כ ן ? ח ש ז ן ן ל י ז ל ש כ ל ש ס ו ה ח ז 5ן ב ל (or כ ע ל ה ר ז ת ח ש ל 3 ס 0 1 ד כ ר כ ? 1ככר היו רבן גמליאל ורבי P « wי י * • * ב י ק מהלכין בדו^ ושמעי־ קוד -המונה ע ל א ד ט »אנטי3רםמאה מילין התחילו הם בוכים ודי עקיבא משחק אמרו לו מפני מה א ת ה מ ש ה ק אמר ל ה ם ומפני מה אתם בוכים ־ אמרו לו 0 כ ו ת י י ם בשמתת׳וכו׳ :זע״ק כמאמר ראשון לחה לא אמרו עקיבינחמתנו כמו במאמר שני * ע״ק למה אמרו כ״פ נחמתנו: המגה של זה התאחר יהיה ע״לשבאל נעל עקירה שעל פ״א ח״ל ועתה לאה כי אלו שני ענייני' נזכרים גךח מכות פרק כתדא מאמר לח נזכרים באלי המאמרים הראשיןבאממ עליו מטעם קיל החינה של ארס רצה בו קול הח״תההצלתת הזימ ׳ית אשל הס שקטים ושליים בחזקת׳יתיקפ׳וגנ ורת׳מהו שככו המלים בשם אריע"ש לוחחו׳וגלל י האנסים החמםיכי׳אתרי התעמגי׳והשתורלו׳אלו על אלוועל כן היוכוכי׳בשחעס קול&שקוקול שמחי •באהליה׳ואין איש םם על לב חרבן ירישלי׳* ור״ע היה משמח לפי םה»׳י 1קל וחומ׳בחליטיבי ולב חסליו ./ לעוברי רצונו י לע*6י רצינו עלאח׳כמהוכמה• והו׳ממש מחמל הנבייירמיהססדי»׳פילאס אמנם המאמר השני באז אליו מטעם שממותכיתו והל קלשו של אלהיני והיא תשובת לבי עקיבא מלנלי הנבואית לימל שאחר שנתקיימו לבלי הייסולק המחלק׳׳ את העונות המבדילים כינס לבין אלהיהם אי אכשל שלא ישיב עטרה ליושנה זתחזול עבולה לחקות׳ והלבקו׳ האלהיייגלמ )יראה כנתחלה כי זה הוא תוחלת הנפש אשל עליו אחלה על כן אוחיל לי ׳ והתשילל אתר תנחיחין ישעשעו נפשי י ועל שני העניינים האלו אמלו לו תשובה על שתי תשובותיו נחמתנו ב׳פעמים ולהולית על אחתת זה הקפידו במאמל שני לומר כפל ולא במאמר ראשון אפי׳ פעם אתת כותייס שטשתחוי' לעצבי׳ומקטרי׳ לאלילים " , jgjifiviiititi Vנסתתנו כי לא נתישב׳ לעקם לתשובה •הס ״יק***'״׳״ *'*״* י י באש ולא נבכה ׳ אמר להם לכך אני משחק י ¥א©ונ׳ ג » ־ ל מ ו כ ר י ר צ ו נ ו כ ך לעישי רצו :ו כ״ש כי להיות שלן ק״ו מ ע צ מ י ולא הוכית אם לעוברי רצונו כך לעושי רצונו על אחרת הענין חן הכתיבים י אמנס בתשיב׳השנית כמה וכמה :ושוב פעם א ח ת היו אלו החכמים שהיכיס ה מ ל בכתיבים נתישבה לעתס י קךיטי י ׳עולין לירושלי׳וראו L , *נתפייסו והיל! לי גס במאמל הראשיךילכך עקי^ <קדשעש י והתחילו » ^ :ה ש י ב ו במאחל ב'עקיבא נחמתנו עקיבא ן p ינחמתנו :והוא לייקנכבל תיזל אל-שני המעשי׳אשלהיןליעחה׳הנההס הסביבי׳ )וכן הוא בספרי פרשת עקב( אשרהיולהםוהגלגוליםאשרהירנלו בהם עם אלהינו ואשר היינו עליהם בזמנים הטובלים והווים ובמה שאנו אקיים אלין לעתיד כשינמלו רחמיו ע?ינואחן סלה: זבמדרש ׳אמללל ליי םל6האמלו*לשון איכה• משה ישעיה ירמיה• לול״הד למטרונה שהיו *לה *׳ טושנינין • אסללאה אית׳ בשלותה ואתל לאה אותה בכחזות׳ ־ ואחל ראה אותהבניוולה* כן משה ראהאיתםבשלותם אח׳איכ׳אשא לכדיטלחכם ומשאכםוריבכם ישעיה לאה אות׳בפתזזתן אמ׳איכה היתה לזונה וגו׳ילחי׳לאה אותן בנייזלן אח׳איכ' ישבה בדד וכו׳ורצי בל כי מלת איכה היאבלשין תמיהה והפלא׳ על עני״ני׳מאידיי׳הן לטוב הן למיטבי ולזה צדקו יחדי על שליתה)10 פתזותה ועל קלקולה• וידוע הוא כי משה אליניני ע׳ההואהשישגין אשר נתיחל לעסוק גשלות׳מכל זולתו כי היא אשר הסכי׳זה השלים וגמר השתיף זההסכמ׳בין עליונים יתחתזני׳כחז שנתבאר מהמעמד ה נ מ ד והנורא אשר בו נאחל מעתה יללי עליונים למטה !תחתונים יעלו למעלה והיאיתבלן התחיל םנאמל וילדיי' על הר סיני ומשם ואילן ועלית אתה ואהרן עמן כחי שנתבאר שם היטב ומתין ברית השלים ההיא ותוקפוהושפענשפע שבע רצון וירבו ויעצמו במאד מאלכשנימינ׳ ההצלהייתלזה אמר זהנכס היום כככבי השמים לרוכ וגומר איכה אשא לבדי וגומר כי הכל היה לשבח יתעלה וכבילאמנם ישעייהיא אשר התחיל בענק בחזיתה והוכיח אית׳נחזקה כמו םצעקעליה׳בתחלת דבריי באמיו ־ סחעי שחים זהאזיצי ארץ כי יי׳מר בניס גללתי וכז׳איכ׳היתה לזונה וכו׳ והנה בזה באר עיקר פחזי?ה ל עליו המשיך המל עלשנא עליה בתורת תחיההיכניאה ואהל אינ׳היתה לזונה יכי׳י'^ זה;ס 0ן 1 ^ יזכו ן כ ן 1 v w ש י צ ג ו ב י ם א מ ב ת ו ר ב י , rtlw כ 3 ו , K p l j 5 i0 ש ב דרש לשבת חזון *הנה זכר במרוצו מאמו משה מ ן לפן הפן לזחל תחלה שחעו שיזים וכז׳וכהיות׳ כשלותה לרוב מי& . ״ קלקו_ ה כ ז ש ה י ,ם ע י קינה אשר בה התחיל ג׳ פעחים כחלת איכה • יראה שכיוון לשלש אותה לכלול יייזייי' י לאויש׳עלה זכלונן לפניו והנה נצטער עליהסחאל והאלין להסכלן כלין כל המתאבל על ירושלים יזכה לראו׳בנחחת׳יבבנ״נידכתיבשישיאתהמשישכל החתאבלי׳עליהוכו׳:־ ט" כ עקירהשכ״ז: ובמדרש איכה מתי אחל ל 3נחמן אחר םחזאל חשום ר*״בל קרא הק״מ למליוכי השרת ואייי להם מלד בשל ולם כשמת לו מת זהוא מתאכל מה לרפ 1לע ת אמרו לי תולה שק על י ד שו < . . . ()•...!.•Mm"• •1^ . •*לכולע$ית מב־ז־ע פורכיל׳ ליליה אף אני אעש׳ כן הה״ל עשה ה׳ אשיזחס בצעאחרתו ותרגומו בזע פורכר׳ליליה ־ מלן 3״ו יושב ובוכ׳אף אני אעש׳כןהה׳׳ל ויקר׳יי צבאות ביום ההוא לבכי וגו׳ע״כ: זמר באמו בחגיגה כל העכ״ני׳האמורי׳גבכ׳׳ אצל הק״בה או בוכה וחבכ׳לחלאכים ולחמ׳זללבנה כלם כאח׳יבאדו בכיזנ אח׳כלס לשון הפסק השפע ראשינ׳מאלו המקבלי׳כי אפי׳מלאכי השלת שהם אמצעיי׳ להחשין הטיב מחנו ית׳ אל שאתתיה׳ • והס כנגד יוזשלי׳שלמעלה י ובוכ׳כנגדהחאורזתהואסלוק' השפע מן השמי׳ זכסילהם זכי׳ כמו שפי׳בעל עקיישפ״ז :ובספר מהר״לי כת׳ בסופו כונה על מדלם על זה לחזז על ל׳ סבו שנעללי בחלבן ב״ה סבת הצול״יק החח״לית הפועל׳׳ת התכ״לית* העדר שלמות התתל״ית אחל קולה שק על פתחו שהוא נקיי׳ כלי החמלי ע״יהזכון והחילוק כאופן שקתנק׳יפה כבגד^חר נקי והוא למז אל עקיל׳ בגל הגופיי שהוא לבוש הנפש ־ ונשלא תתנקה ותקנת יצ׳יע׳יי המילהן זהזכין נשאל בלוי ועכול כנגד שק הכלתי נאזת ללכישת הנפש כאש׳הזא מסן התבליל כין הנפש וכין פתחי חליביאול המושכל ז׳ :ו^סעדלהנול״ית וחשכת אוד השכלי ריחו כהככת נלהכנסיןכו׳ וקדרו׳ שמש וירח למז לחשכת כיחנקי הנר השכלי עיוני ומעשי :על העדלהתכ״לית למזו כעניין הפיכת המטה היינו שסדר פעולותיו ותולדו׳חטתו הםהכוכו׳ ונבוכויבלתי יוצאו' אל טוכ התכלית המכוון :על העדרהפיעיילתהנתלקהלב׳חיני פעולות מדות אנושיות ומדות י1היזתכנלחזו בב׳מיני בגדי׳של שבת ושל תול י על העדרמדות אנישיו׳והפשטת בגדי חול רמזיבהליכת יחף * ועל העדר מלות אלהיות הלמוזות בבגדי שכת לחזו כקריעת פורפר׳שהיא כלי מילת :בכי הוא הורדת ליזמות מעיני פנימיים שכליים על הצו״ריי י מספד המשבר את הגיף הוא העדר טוב הפעולות ורוע t , ירמיה כנוולתן הוא עת שלזושן ככת הטבעי שע״י נמרבי כלבתי הנפש ונכבה נר הנפשי בסעלדד' סבות הצורית זכו': י ס ל ק מכות ונתחיל האלילים בסייעתא דשמיאן רש״י קים• פרק ראשון מאמר לט ,מסכת ohhttn רש״י ז״ל כיי לאעשו ישראל אתהעגל כלומיםליטי׳כיצרם היו זלאהיו ראייי׳להתנבר יצרםעל״הם חלת גזירת חלךהיה לשלוט בם יצ״הר כדי ליתן פ״כ לנעלי תשיבה שחם יאמר המיט׳ לאי אשוב שלח יקבלוניאומרלו צא ולי׳ד ממעשה עגל שכפלו בעקר ונתקבלו בתשובה ־ מ׳»תן והיה לבבם ;ה כל הימים בסיני נאחל אליוא גבול ואמיץ לבם ביראתם היו י לחותו מעשה לבת שבע • לבי חלל יצ׳יהרחללבקדביואין לו כתילשלו׳ בקרבי• בוהה למחוזי ל^יזיה ז־יידי^יי ל5ויתומעשהוליוי6י5זל כו׳*ל5וכייליתןפ״פלג״ת . וקשה מאמל זה מאל במה שאמד ליו עשי ׳שלאלאת העגל אלא בלי ליתן ט׳א״כ למ׳היה הכעס הגלזל בהריג' ג׳ אלפי איש וכו׳ ויוקר• קשה ליש״׳ ז״ל באומרו כי גזירת מלן היה ליתן רבו׳ לשטן לשלוט עליהם להחטיא׳ כדי שיהא כ״פ " י מ & י ^ מ ^ -ד י ^ ^ י ל ה אינ׳ צריכים כיבמקיםשיש הכלת אין שה חטא • ואס רי״בל לניי 1עשו ישראל אדת העגל א ל א כדי- ימרדו בשביל הבנים העתידים לתטגא י ל י ח ן פ״ 9לבעלי תשוב׳שנ׳מי יתן והיה ל ב ב ם מה להם להט*לקוללעל צואר׳היהלהש זה להם^ייראה א ו ת י ב ל הימים והיינו דאמ׳ להמתין עד שיתט׳הבני׳וישובו וימתול להם ד׳יוחנ׳משוםדש״בי ל א היה דודדאוילאזיתו וישאלו דוגמא לדורות :וקשה עוד מזה מעשה ו ל א ישראל ראוי׳ ל א ו ת ו מעשה• ל א סאמלז שלא היו לאמלל א)תו מעשה כ׳ אין היה דור ראוי ל א ו ת ו מעשה דכתיב ולבי ה ל ל לא היו לאו״׳ לכן* כי מאחרשעשאוהז בקרבי * ולאדאוי׳ישת 1ל א ו ת ו מעשה דכתי׳ ולאי היו לאו׳י׳לכן :וע״ק יהא אמרו חז״ל מי יתן והיה לבבבש זה ל ה ם ו ל א עשו א ל א בפל׳בחה להח׳ לאייה הית׳נת שגע לדיל לומר ל ך שאם ח ט א יחיד אומדים כ ל ך א ? S J מששת ימי נלאשית וכו׳ :וההונ׳ליה החדר׳ יחיד שעש׳תשוב׳ ״ א ף א ח ה ע ש ד ן ת « -ו ב ׳ א ם .תי#לוה1י> *ה כל ומל אם היה אפשל לשום אלם שלא יחט׳ י אם לטוב טבעו * ואם ח ט א צבודאוםריבש ל ו ל כ ו א צ ל צבור שעשו להיםרוסי יותר חאחליםהנה לא היו ישראל .חשובה אף א ת ם ; מזשין את העגל• כ׳ הדור ההיא היו בטבע׳ השלחים שבאפשרות עד שכנר נתאוה בוראם ית'שיהיו תמיד על השלמות ההוא כח״ש חי יאן יהיה לבבם זה כוי והמישחס להם היו כתכלית השלמית ־ אבל מתון מה שעשו יראה םאק חאפשרית האדם שצא לחטוא חזה ישאר דלן נכון ופתח פתיח לבעלי תשובה לאחר הן<עזן חוללנו ונחטא נתיסדנו על ***פילו הדיר השלם בישראל שזכו לעמודעל הר סיני וביראסאמר אליהכחייתן והיה לבכם זה כל הימים יכו׳ למען ייטב להם • חטאו חטא גדול כזה הנה א״כ אין כל שלמות האדם תלוי כבליחטיא כלל דק שכאשר יתטא יזדרז על התשובה וימחל וזהוענין שהית׳ ידיעתו הכרח»י אל שלמית האדם והגעת הצלתתי * והיא מ״ש ל״י לא היו לאויי׳ישלאל לאותו מעש׳ולח היה דוד חוי לאותו מעש׳ ־ אפ ישראל מהטעם שאמלנו ״ ואם לול שכבר אמר ע<עצתו כלות קלשו ולבי חלל בקרבי אלא מפני מה חטאו שאס חטא יחילוכו׳ כלומל מכני מהםחטאונחםןשאסחטא יחיל אומרים לו כלן אצל יחילום ׳ ולא »*מל נואש תפני שזכות היתיד הזא מיעט • ואם סטאז רב־ם יל ן אצל צטר ולא יאמר? הואיל וגתכלכש ; מ ר , אין ר לא היה דוד וישראל ראויים לאותו מעשה אין להשיג ואין ?גול תקנה לפי שרבים נ ס ק יראו מחנו ויחטאו וכל המחטיא הדנים אין לי תשיני5 עזלחית על פן אחל ליתן פ״כ וגז׳ * מעקידה שעל נ י ג ובמדרש רביינתחיה אמל בשעה שעשו ישלאל העגל עמל משה לפני הקיבה אמל לפניו לבומ של עולם בנין עשו לן סיוע זאתה כועס עליהם י העגל הזה יהיה חסייען אחהמזלי* את החמה והוא את הלבנה׳ אתהאתהככביסזהואאתהחזלות׳ אתה משיב הרוח והואחורידאת הטל' אתה מוחל גשמים י והוא מעלה צמתים א״ל אף אתה טועה פמותסשאין מכת לשוס לני * א״ל מאה א״כ הוא שאין בו מחש למה אתה כועס על גניך ו״שה למה יתרה אכן בעתן :מ שהורו על חכחתי הנפלאהבחס שבקש לפוטרם מצל המעשה שאין בו ממש י הנה לאשת שעושה צלמי זכר מעץ ואבן כסף אזזהכ ותנאף בם י כי עם שהוא שטית ובהמות גלול משל ראוי להעתיקם ממנהוליסרה • אבל אינו כלאישיקנאלה בעלה על׳!ה • ואינו כתוב בחולם שאתה אל קנא לק על עמלת צבא השמים שיש בהן קצת ממש כמו שנאמל הולו לאלהי האלהים :לכן *(ימי לתס ימרה תהן»»מך ומיד מס היה צרין לומר אשר הוצאת מאלץמצלים: ז ב מ ד ד מ ידי $ו5אבשם ר׳ שמעון ק יוחאי משל לאלם שפתח לו חנות של גשמים בשוק של זונות וחנה את בנו עליו החבוי עשה שלי * והחנז׳ עשתה שלה והבחור עשה שלו • יצא הב] לתרבית לעה ובא אביו ותפסו עם הזונה התחיל ׳מצעק ואוחר הורגן אני י עבר אהובי התחיל אומר אתה אגלת את הנעל הזה ואתה צועק כנגדו הנחת כל אומניות שבעולם ולא למלת את בנן אלא בשם • הנחת כל המבואות ולא הושבת אותו אלא כשוק של זונות • כ ן אמל חשה לכני הק״בה רב״שע הנחת פל העולם ולא העבדתאת בנין אלא במצרים והמצריים עוברי טלאים הם ולמדו מהם ואף הם עשו לפיכן אמר אשד הוצאת אותם מארץ מצרים והיא טענה סזקה ״ וגם היצרן לומר גיל חזקה בכס גלול זלמה יאמרו מצרים יכו * ג י אם יכלה אותם עבור תטא זה יפםיל כל הטורח אשר טרח להגעת זה התכלית הנכבד ובנתינה זאתכציכול איס< דאפסיד אנפשיהכי כל כועללחעגהי ותםלליק כחו וזריעי ׳הנטייה אשד עשה עמהם להפליא *יצטדן לבנית עולם חדש לעשות לו שם תפארת • ואם שעל לדל הכתיב לדירלידיס שנותיו מפל מקיה מאי לי«< אזיל ל$א תועלת ונס הנאים חחריהסאינס נטיתי' שלא לחטוא בהם ומזה הצד ראוי לאדון לחמיל על־כבידו :ילוו הפונה אמרי ז״ל לא היו ישראל ראוים לאותו מעשה וכו׳ * כיחיצלהמקים ומצל השכניסעשו חהשעשו כנזגר: : , ״ כ , , רש׳׳י פירש וידום השמש כיהושע כתוב כשנלחי־עם הצריסעל הגבעיניס זהכא.נק 0להמשום לכליגי לעיל רבי אליעזר ולבי שמואל בל נממניבחללשפסיקאדוישרנ׳ הפרות ופליגי נחי *יידיש דויעמוד השמש וידום שתק מלותל שילה שככל עת לכתו אינו שותק ובעמילתו שיתק ויהושע ^ ״ י * י * בשבילו דפתיבאז ידבר יהושע לה׳כיום תתוגוהל ההוא עד יקים גוי ינקוםישראלחאויגי* * . י• ^י^יט^ביאשיתפ^נשהאבות טמןעמ^המ^למס^מ״^ל^ןםשית • בזוביפבו והיכאלמחכבלח ״ן^ ן י ך ן ס ךמאןש ף ד ח עמד ע ד יקום גי אויביו יהושע לנס זה יהושע משכטאפליס בא הלזיין היא כתובה עי־ ספד הישד ־• 7כתיב ל^טה אפרים הושע בן נון ויעמיד מאיספדהישד׳ אשד רבי חייא בר אבא אמר השתש יש במשמע שני עכבות אחד בחצי ר׳ יוחנן זה ספר אברהם יצחק ויעקב ענקתזו השמים דהיינו בתצי היום י ואחד םמון ישרים שנאמר תמות נפשי מות ישרים וגומר* לשקיעת החמה דכתיב ולא אץ לבא אלת והינא רמי1א הרעו יהיה מל^& הגוים אימתי סלה כיוס תתיכ והיינו כ״ד שעי׳לייש איני , , ש , מ 1 נ ש 5 : יחיה קכ כונה לעמידת חמה ליהושעותפוח עקבושלאדם הראשון נשלסאלא לילו מחו • ל״דשעיתהיה אלתו יהיהמל <5הגייכשבשעח שעמדו .-לוחטרת יזם העלית השחר עד צאת מ כ נ י ס ויזם ליהושע :ר* אלעור אומרזה ספדמשנה ת ו ^ תחים אכיל׳ חילתא קאי אהליכה יעיוידי־ • יאמאי קרי ליה <*8ר הישר דכתיב בית ועשית אזל שית עד חצי השמים וקס שית לכתיב חטוב והישר בעיני ה׳ וגומר והיכא דמיז*י* ייעיזזל ״ יאזל שית על העלב וחס שיי! ג ה ס ע^ים יגגח יחדו אפסי ארץ ־ אימתי בהם דכתיבילאאזלבא• עמים ינגח יחדו כוי* בשעה שעמדה לו ממה ובמדרש ילמדנו אמרי בזה הלשי• ליהושעויעמו׳השמשבחציהשמי׳׳ וכמהאמד זהי שאחרהכתוב מחזרת די״בל עשרי׳וארבעה שעי• אזל שית וקס שית שמש עד מבואו מהילל שם ייימשעה שהכת׳ אזל שית וקס שית כולה מ ל ת א כיום תמים : זירת על שהיא סוקעחקלם להק״בה יכן אתה חוצאבשעהשעמד יהושע בגבעון ובקש ל שתק את התמה לא אמר שמש בגבעון עמיל אלא שמש בגבעיןדוהי י&**ל«ג^^^1מלד n\p»flgלהק״דה ו כ .שעה שהוא מקלס יש בוכחלעמוד . vottnofofti * ^לים אני נבראתי גרב עי ?אתה נכלאת בששי יאתה אזמל לי דוס• אמר ליה יהושע |3חולין קטן^ישלו עבד ק ן אינו אומר לו שתוק • לא קנה אגלהם אבינו השתים וכל מה שבתוכו שנאמל בלון אבלם לאל עליון קונה שחים זאק • ולא זו כלבד אלא שנשתחוית כעבל לפני יוסף שנאמר והנה השמש והילת ואחדעשר גכביםמשתחויםלי • אחר לו השמשאתה אזחר לי שאלום והי אזחל קלוםו של הק׳׳בה אחל לו שתוק ואני אותר שנאמל .אז ידבר יהושע •אין אז אלא שילה שנאחר אז׳ ישיר חשה עכ״ל: 1 U w 1 ה י מ נ ןדו 5 0 שלרשב״יאמרובזדה הלשוןוקד־* גלגלוהימשמעלכלהודקיעין ItJHT/Ml בטטלנוי למתל עם שירתי׳ דהוא אמד ו ל א הוה בר נש דשמע לירז בר ממשה ד ח ו ה מהימן מלכא ויהושע דמשמש ליה וכד אצטריך ליה יהושע והוא שמע קל נעימותא ונהימותא דשמש׳לא יכיל ליה למסבל מה כתיב ויאמר לעיני ישראל שמש כגבעון דום * מאי דוס דום מלומי שידמ ררם-מקל מדמרתא ונהיפותא דילך ד ה ו א ה ו ה שמע <ןל טטלנוי בטטלנותיה ע״כ : כמראות אלהים בתלקהתכלית כתב וז״ל הנה כלל בטענתו זאת שני דברים אשר מצלם אין לו להשמע ולהכנע אליו האחת מצדהתשיכית והמעלה אשר לעליון על התחתון לפי טבע המציאות וכמו שטענו בעלי זה הדעת והיא קדיחת מעלה• והשני מצדקדימתובזחן ואס הבא אחרון כמעשה בראשית היא יזתראשובמהקודם אליו הנה זה יובן בתחתונים אכל לא בעליונים ויהושע השיבו לשתיהן תשובה נצחית ־ והשיב על אחרון ראשון כי אביהם אבינו קדם גזחןאלין כלומד מחשכתו וזכותי והייז יויילי לא קנה אברהם אבינו השמים זכו׳ :וגליל א׳יל יהושע כן קרתה בהבלאם באברהם כזכותו שלאבלהםנמצא א״כ הזמן נבלא באברהם כי הוא סבת הזמן והזמן משועבלאליד אבל היא איני משועבד אל הזמן והוא שאמר יהושעאלהשמש בן חורין קטן שיש לו טבל זקן וכו׳ ועל לאשון אחרון השמ1 ל » י יצא אל המציאות הכנעותו אל הצדיק כי הזמן נ אליי כעבד וכבר התחיל להשתעבד בפועל׳ אתל אשל ק נ מ אברהם זקני זמשס יאיל ן הזי הוא ירושת אבותיו היא אמרן ולא זז כלבד אלא שנשתתוית כעמוכו׳ ־ , ש נ ז ע וכב״ר כונה למאטר מצור! קטנה יש לי וסכה שמה 1 ).בכ״ר אמל ליה עבדא כיסא לא זבינ׳׳ דאנא את)כוי אח״כ סטן השמש חצי הקייום שאס יבתייז יעחןד וינוח מהתנועה לגתריאחר שהתנועה תלויס בקילוס ולא יתקיים העולם אתרשקיוהל הוא התנועה והוא אחלו אתה אומי לי לום וחי יאמר קילוס זכו׳ כלומר ומי ׳קייס העולה במקומו והשינ שישתוק והוא יקלם ובקיליסו הוא יקיים העולם כי יש ל׳ וספוק בצליק לק״םהעולס בעבודתו יכחו שכתוב וצדיק ׳סזדעולס :ולזהאמלו ז״ל תפיס עקבו של אלם־ הראשון היה מכהה גלגלחמה כלומר כ׳ מהפועל הגופיי הנמשל בתפות עקבו וכשלון המעשי' ׳משןהקיוםאלכל הנברא׳׳ ובאורו יראו אזל על שלא ׳נערכו לאי׳ולקיו^גלגל תמה כי בו ל׳ וספוק לקיו׳זה העול׳יזלזה אמ^יהושע שתוק ואני אוח! עכ*ל: פירוש השמעת לין מתן תורה .כתחלה ילאה שחיולא!קבלו ?שראל התולה ותחזול האלי לתהי ובהו ״ ולסוף בשקבלזסבנעשיזנשמע שקע׳ י בהלוניח לעלילה׳ בראש גגו׳ רוב תשמישן על הגגוישאינימשופעי' ״ הקליל לשון גזקב י קלוי מנקבת בכח חוכ גלול כמו מקדרץ בהלים ד ע י ) ¥ב י ן ע נ » ן נ י ן כ ^ ן ן ^ ^ מ ^ 6מ י 6ן כל נדאדשיסעל תקיפת תשרי לחשל תקופת'תחון • ״•,״׳׳*יתיז תקופת תשלי כופלת על לאחר התג כונהי למ^ויזר מ5ויד קטנליש לי ופוכל שיזה וגז׳ז יי! אין שתוק לפניהק״בהרק אותו היום והא ז 53 דין השמעת משמי׳ מ״ד קיה י י, י י עקיבא ׳ ארץ* • ידאה ושקטה אם יראה לימה שקטה ו א ם שקטה ל מ ה יראה • א ל א בתחילה יראך: ולבםיף שקטה י אמר הק״בה להן יבואו מכס דעידו בישראל שקיימו אדת ה ת ו ר ה כלד־ז • יבא נמדוד ויעיד באברהכש שלגי־י* עבד ע״א * יבא לבן ויעיד ביעקב כו׳ שנאמר יתנו עדיהם ויצדקו בו׳ א ו מ ר י ם לפניו דב״ שע תננר־ללנו .מראשו$עשנ׳״ .,אומר ל ה ם הק״בהשוטיגם מי שטדח v?3<$יאבל ביןןכ׳ א ל א א ף עפ׳׳כ מצוי °קלה יש לי וסכ' ע! מרה לכו ל ע ש י א ו ח ה ו ב ו ' ואמאי קרו ל ה ק ל ה לפי שאין ברה חסרון כיס מיד כ ל * א ח ד ו א ח ד עישד־ז ס כ ת ו בראש נגו והק׳׳בה מקדיר עליה׳ ח מ ה בתקיפת תמוז .״ ומיד כ ל א ח ד בועט ג ם ו כ ת ו ויוצא שנ׳ ננתק' ארת -מוסדותיה .כי׳ '• :מקדיר והאמרת אין הק״בה ב א בטרוני' עם בריותיו «a^pד״ממי נמי זמנין דטשם׳ ל ה ו תך^ח״ןןזממ ק|ד שיתסר .׳ בתשרי ושע^עד • והא^ר רבא מצטער פטור -.מן חסכה * נהי דפטור בעוטי נמ* מבעטו• י והקיבה יישב ומשחק עליהם׳ שנאמר יושב בשמים ישחק י אמר ר׳ יצחק אין שתוק לפני הק״בהאלא א ו ת ו הי\ 0ל ב ד : ^ :לאמרינן בהזהב קאחיין זאחרנצתוני בני• אינו אלא נליחיתא בעלמא: :יי י כתב .בעל עיקרים כי״וחמאחיהשני על ענץן -שחוק ולעג המיותם להש״י וזה כי השתוק יחשון לאלם על צל הלעג ממה שראוי להלעיג עליז• יזה כשאלי משעי כמלתיתסרון מה בחאחלו או במעשיו ייראה אי ץלגימ .בעצמו ג יתרון .כאשר לא ינשל הוא במה שנכשל ל1בימ כמעקה או נלבור זשתין״כן יתחלש השתוק לרך \ ׳ Vלעג כשירא' תניח שאינו עיש rאואזמ׳חס שלא גי כפי החק האנושי או כפי חלליגתו י^נעביר' ״ותם אליי <ת׳ השחוק והלעג באמרי יושב כשמים־ ישהק יי? ילעג לתו * י ייא׳אית׳אימלי'ננתק׳אתמזסלותיחו יגימל שהפדבליש שאין מחק האלילאזמירם כ״י שאמל״״צ לתהינכתלה פלשתאבשלו' לכרשת גיג רזגיג ש*«&£על אלם כלים יש עגל שמורד ברמ נאימרכצזס יש שזורר על אניו ומ׳אלא ה!ה הא נחי היה: שיראה מדבריה׳ ז״ל שזה לבר זר בתק האלם עלשראזי .להלעיג על האומר כן י יע״ז הדרך ייותש השתיק להש׳׳יאו לאדם: א ש ר -י כ ו ז ג לעניין הסיכה שינסה־ 5ה מ^׳א והס בובגטין בה)•וצאין לצו בו לבלו דרךחשל ת F מ ר ה C הי5ןש ג ן •האלילים פרק ראשיז מאמר מב קפא ־םנותן להם עניין לעולם הנשמות לומה לסוכה שממגו יולע שיהיו קצים במצוות כשיגיעסהטירת בהם כלרן שהגיע מהם לישראל בעילם הגשמי• ולזמה לו מה שממלו שםאק גיהנס לעתיל לבא אלאהק״בה מוציאחמה מנרתק' לשעיסנליניס בה שנמחל ולהט אותם היום הבא וצדיקיסמתעדנין בה שכממרשחש צדקה י מרפא בכנפיה וגיהנ׳ ככל כזלעשהוא נחמל להם ככל מקים כעולם הנשחותיע״כז לא נמנע .חלומל שהשמש תלהט אותם ושהצדיקי© *תעדנק בה אע״<* שחין השמש הזה הגשמי פועל בנפשית :כתוחו ולח מעלן בעדונזרק שהם משליס ולמזיס לדברים דקיםפנימיי׳ שהם נרמזים במזל השמש וככה כחנית הסוכה והשמש החלתיח היזצא-מנרתקו זהצלpים מתעדכן בה ו,הו1ה.להם לצדקה: ?ךבארבעלע״י: ירש קבקכל העמים על תיוס מולה ׳אמר אמר •הכותב וקשה ,במאמר זה לי<ה>, חענישין לחי שלא קכל תורה • וייתר קשה שאחלז ח/״ל בהרבה מקומית ימיטפשגהלרין בפלק ארבע מיתית כיתי שעוסק בתירהחי׳י׳ב מיתה :עודקשהלמה הזכיר דוקיפארן ופעיל ותימן מתל משבעי׳ אומות-אלא ל׳ל הכונה של זה המאמר ע״ד שבאר בעל עיקרים במאמר ראשון פרק עשרי׳ וז״ל בהיות כי הזכיר רק אלו לאומות י .לא היה הכינה רק על אלו כ' אומית לא לכל .שבעים אוחזת כלומר לפי שצפה הקדיש :בלון היא שיהיו עתילין לקים בעול׳ חנייתי דתיתבשעיר שהיה אומת אדום יהנט־כליסאליה י ובפארן שהיא אומת ישמעאליס זהנטפלים אליה שחלו הן שתי אומי׳כיללית פל העולם והם מזרע אברהם שהיה ראשהמאמיני׳לפיכן פרסם להם נתינת התורה לישראל להורו׳םהדת האלתית צרי׳ שתתפרס׳ בנתינת׳ פרסיס גדול יכל דת שלא תתפרס׳ י נתינת׳ כוס!ס גדול כזה אינה אלהית• זזה •כי הדברהמצטוו׳ לנביא בינו ובין ההם ים חשש אז ספק לזולתי הקבלה ההיא ואכילז לנמחדיס בדור ההוא יל׳ש לבאיםאתריהס שהרי מר״עה לא האחיני בוישראלבנבואתו אמונה שלימה עדיום מתן תומןסשמעו את הקול מדבר אליו כמו שכתבנ י * ובעבור זה לא נתנה התולה בשלמות לאברהם אל מ It דבי יהושע ב״ל כ ל מצות ..עושין בעול׳ ועד .ה ן ב א ו ת ומעידו' ״עליהן לעולם 11tpjn1»n>M111* i f •^* *H^n .ר/שמלאי לעתיד לב4ין מביא הק״בהלספר חוררה ומניחו בחיקו ואומר כד־* מי שעוסק .בתורה יבא ויטול שכרו ומתקבצים ובאיבש א ״ ת בערבוביא שנאמד כ ל הגויס נקבצו יחדו וגומר • ואומד לחבש הקדוש ברוך הוא א S ת כ נ ס ו לפני בערבוביא א ל א הכנס כ ל אומדה ו א ו מ ה וםופריה שנאמד ו ל א ם מלאם יאמץ ־ ומי איכ׳ ערבוביא קמי שמיא .ן1א כי היכי ד ל א ליערבינהו.אינהו בהדי'הדדי'דלשטעו מאי ד א מ ד ל ה ו ובו׳ אמרו לפניו דב״שע כ ל ו ם .נ ת ת ל נ ו ו ל א קכלנוה וכי מצו למימר הכי ״ ו ה כ ת ו ב י מסיני ב א ב\ וכתיב א ל ו ה מתימן יבא י ,מ א י בעי בשעיר ומא? בעי בפארן־ יא״ריוח^ן מ ל מ ד שלקח ה ת ו ר ה והתזידה הק״ברה ע ל כ ל האומית והלשונות ו ל א קבלוה • ן1א ׳אמרי הכי כ ל ו ס ק ב ל נ ו ה ו ל א קיימנוה י ו ע ל ד א תברתהון אמאי ל א קבלוה • אל> 6כך אומרין לפניו כלום כפית עלינו הד בגיגיות כדרך שכפית ע ל ישראל ו ל א קבלנוח שנאמר ••ויתיצבו ב ת ת ת י ת ההר ו כ ו ואמר רב דימי כוי • Vtyראשונות ישמיעונו שנאמד וראשונוות ־ישמיעונו כו׳אמר ל ה ם הק׳׳בחשבע מצות בני נזו שקבלתם היכן קיימתם כו׳: , י / , ליצחק או ליעקב שיצזה אותה את בניו ואת ביתו אחדו .שישאלו לרן הש׳כי אף אש תהיה הקנ לה ההס נמשכת מאבות לבניש כבר היה אפשר שיכול לא'^ ג !ר תפז האלילים פרק ראשון מאמר טב מג , חשש וספק בלפ ממשבי אתריהם בדורית הבאי׳להיית המקבלי׳ ליחידים חש״כ בדבר המתברר גאזמ• לאנשים לני המםפלמחל שהיי בהם אנשיםחכמים ונבונים • ורבוי לעזת חתחלפית ולזה נתנה תירה ע׳ י מ־׳׳עה בפרסום גלול כזה כמו שאמרנו כלי שלח ישאל שים חשש וספק בלב המקבלים זהנטכלים אליהם ולא כלבהבאיס אתריהם כלל ותהיה הקבלה נכונה זאחתית בתכלית מה שאפשר וזהו שאמרו כאן כמאמר הזה לעתיד לבא מביא הק״כה ס״ת בחיקווכי׳ כואם לומר כי לעתיד לבאיביא השה כל האומות ללין על שלא קיימי תירה אלהית וזהי שאמרו שיאתר להם הק״בה במה עסקי<םוהס יאחרו שנתעםקז בדברים שהם ייסובו של עולם כו׳ ולבסוף משיב להם הקיבה כי כל חה םעשז לא עשו אלא לצורך עצמן ונו׳ כלומר יש בכס תי שיאמר שקיים תירה אלהית < והס ישיבו ויאמרו־לפניו בי כמו-ש<שראל יש להם לקבל שכר על קייום תורתם שקיימו חצד קבלתה כן ראוי לה׳ לקבל שכל על קייום תורתם שקיימו מצל־ קבלתה י והש״י ישיב להם חי בכס יגיד זאת וראשוני׳ישחיעזמ כז׳יתנו עדיה׳ויצדקי כלומר כי האוחז' האוחרית שסמכו על קבלתה • ראשונית ישמיעונו • כלומר ראוי להסשיודיעונו התחלת דתם שקבלו וסמכו טליהם כיצד»«»*»vזס כמבחר יזןהחיש יבפרםים גדול כמו שנתבארו התחלות תורת משה • יתנו עליהם ויצדקו כי׳ וישמעו המקבלים זיאחוו אמת כחי שיתנו עליהם מקבלי תירתמםה שנתפרסמו־ התחלת דתם בס׳ רבוא המקבלים את התירה יזה שסיים הכתוב אתם עדי כי׳ כלומר כל ישראל עדים• בנתינת התירה מן השמים שהם שתעז קילה׳ מדבר חתוך האשכו׳: ובפרדס רימונים כתב לרמוז לני על ג׳ עיקרים גדולים והם עו״הביעניין תחיית החתים *עניין; ההשגחה ־ הודיענו תתלה שבקיום התירה ומציתיה יזכה האדם לעולם שכלו טוב והוא• מ״שכל חי שעסק בתורה יבא ויטיל• ומ״ש מביא הק״ בה ס״ת בחיקו כלשוןבני אדם ״ יכח״ש הכתוב לקית את ספר התירה הזה וכי׳ .יכן כתובים באצבעאלהים י עוד?מז לני שההשגחה בפרטית והוא שאמר יכנס אומה וסופריה • זרמז לנו שההשגח׳מאתו ית' היא כלרך כל בעניין שלא יתתייבלזחנו שניי ידיעה בשם ית׳יהיא שאמר חי איכא ערבזביאקחי שתיא והלא ה£״י ידעם כלם בדרך הכללית והשלמוי* בלומר בידיעה אמת * לא שיתחדש לו ידיעה א' ידיעה כידיעת האדם• והשיב ע היפי דלא ליערגנו אינהו • וטענת האומות כי הלב׳ שמקיסתקננזימ׳ וכולם לאעאיגו אלא כשביל ישראל שיעסקו בתורה * רמז בזה שמה שהשאיר הש״י לאותות העולם הוא כדי׳ שיעשי שירית וטובית לשלמים עושי רצוני ית׳וזהו שאתיהכתז׳לא אגרשנו מכניך בשנהאחז כן תהי׳הארץ שמחה ולבה עליך חית השד׳ מעט מעט אגלשנו מפניך עד אשל תפרה וירשת וכו׳ וזוהי טענתם • ולולי אנחנז שהשתדלה בישוב העולם לא היה להם לישראל קייס • זהש״י השיבם אילי היה כיינתכם גזה זכיתם ״ אבל בהיות כינתכם לצורך עצמכם ולאי בעדם חייבתם • ולחד לני ייתר שאפיל ז גוי ועוסק בתורה זוכה לעולם הבא• והוא אשר אחר אליהם שבע מצית בני נת שנתתי לכס כלים קיימתם • זהידיענו יותר שהעולם הגא הוא כפי ההשגה זיישל המעשים בעולם הזה• זהוא אשר רמז באמלו מי שטרת בערב שכת יאכל בשבתעכ״ל• : יג במראות * 1הים כתב 3תלק העבודה בפרק נ י יי ל חכמי האמת קבלי בס:עכ< כל הנשחית יזדקקו קילגא המשיח בסיד העינורוהוא אמרם עד שיכלו כל הנשמות שבגוף ואז יזכו החדשות לצאת ושכגו׳אממבושבגיףהאד׳ובאור הכתוב׳׳ ^ י ! , 1 , ,ו , פוניז$ומו׳ *וץ בן מלג^מישיכצו כצהנשמות שכגון* א מ ך רב אסי אין בן דוד בא עד שיכלו כ ל משמורת שבגיף שנאמד כי רוח מלפנייעטוף ונשמות אני עשיתי וכו׳; . . , , יכןאיתא בפרתהבתעניגי)תז- כך כי לא לעולם אריב עכישראל ולא לנצח איןציף שלא לגאול איקס ותה המעכב שאיגי גואל אות :יזלוחות שהס יוצאות יןלפני שעלוין לא כלי כלוח ר ק מ א ח המשיח וםייום הספר כ ב לליתילא נודקקו ובהכרת הן צריכי׳להזדקק והוא איחרו יעטיף היות הוא מתח׳ ומעכב הגאולה מלשון העטופים ללבן ״ ובשיזדקקו אז הנשחית חדשות שאני עשיתי יצאו ואז יצא המשיח בכללן וןרלעת חכמי האמת • אמרי כמדרשו של רבי נתישה בן הקנה ע״ה בשעה שישראל טינים הנשמות זיכית לצאת ולבא לעילם הזה ואם אינם טיביםלא יצאי * והיינו דאחרינן אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שגגי0 ^1 nwn-.N-. I. fluihהוי .->mri־זדי \n יף׳ זאמיו חכמי האחת שגס זה מכוון אל תה שאמרו בפרק חלק אחר רבי יוחנן אין בן דוד גא אלא בדור שכלו זכאיאי בדור שכלי חייב שכלו זכאי דכתיג וירא כי אין איש זישתימם כ׳ אין מפגיע• כ׳ זה ראוי להיות בהכרת כשיכלו כל הנשחיתשבגיף ־ יאז יבא בעל התשכט ויעביררותהטוחאה חן הארץ :והמלך הקשיח שיגלה בחזיה בימינו הוא.אשר יחזיר העטרה ליושנה והוא אשר ישיב הממשלה הראש׳־נה למכוני ואז השלם הכוונה בבריאה ויחזיר • * w m t f t & K f l f cי י״ ••»»^.׳» ^^yj>jwbuוחטא אדם הראשון והנביאים עדים נאמנים ־ וכמו שכתיב יגלת׳ בירושלים זששיוי בעמי ילא*»0יזע בט עוד תיל בפי יקיל ו ע ק ה • •וכן דעת רבותינו (״ל בב׳׳ר פרשתי״ב אמרו שסאמר רבי שמואל בר נקיין כל תולדת שבמקרא חסריס בר ק תלין אלה תולדות פרן וגו׳•״ .והדין ומפני מה אינון חסרין ר׳ יידן בשס ר׳ אבין אחר מגלששה דבריסשנטלי מאדםגראשון ואליהן • זיוו י חייו • וקומתו• וברי הארץ * ופיחת האילן י ומאורות ׳ ע״כ :נראה מכאן שעתיזים־לחזיר בימי המלך המשית הבא מפיץ • ונכך תילדיתיהס מלאים שהיא ימלא חסרון העילס־,וכן אמר) שם רבי ברכיה בשם רבי שמוחל אומר אע״פ שנאמרו הדברים על הליאיתן כיון שחטא אדםהראשון נתקלקלו ואודאינ׳ חיזרין לתיקונן עלשיגא בן כרץ שנאמר אלה תולדות כרץ מלא כשביל.ששה שישזרי אליו :ובספרא שנינו ונתנה הארץ יבולה לא כדרןסה׳אעושה עככיז חלא <דרך שעשאת ביח׳ אדם הראשון זכו׳: להקשה הרב הנ״ל מחה שאמרו ז״ל בפרק אין עוחדין אחל רבי חייא בר אבא אמררבי יוחנן כל הנביאים כלס לא נתנבא) אל^לימות המשיח אכל לעולי הבא עין לא יאתהאלהיכ זולתך זפליגא דשמואל דאמר שמואל אין בין העולם הזה לימית המשיח י1א שיעבוד מלכיית בלבד שנאחר כ׳ לא י יחדל אביוךיוקרב הארץ י שנראה דעת שמזאל שלא יתסדש דבר בימית המלך המשיח על מה שהעולם נוהג בו היום ואל זה הדעת נטה הרח״בם ז״ל בפרק»״ב מהלכות מלכים וחלחמיתיהס אחישם גזה הלשק אל יעלה עללב שביתות המשיק^יבטל דבר ממנהגו&ל עזלס או יהיה שם חידוש ^מעםהגראם׳תאלא עולם כמנהגו הולך וכוי: ־ואפשר לתקן זה בשנאמר כי כוונת שמואל שלא יחדשהק״גה דבר חיץ חן הטבע אגל יהיה כל הדברים על טבעם לשרשם כמו שהיו בתסלת הייתם ובריאתם י והנה ידוע כי בתחלת ה3ליאהכגר.המ31ע העולם לט!בית האדם והנאותיו כל השלמות והטוב שבפניבהאבשללו .גס כיון •בי שיחיה חיים נצחיים כתו שכתבנו כבר י וחטאו גרכ לו שישתנה כ31עד ל ל ל<ו ועל כל הבאיכ אתריו וסיףאדם למות״ וכמו שהעיד הכתיב עליו גאחדו ועתה כן ישלח ידו ולקח גס מעץ הסייס וי^כל »תי לעילם י יאמרו לביתינז ז״ל בפרק אין דירם׳ן כיון שסלח הניח ?קדיש ברוך היא ידי עליו ומיעטו: נלאה מכל זה שבכח האדם היה כל השל ן ^ י לו • לולא שמיעטו על חטאו ועונשן וכמו שיראה מעונש אדס ׳אשתי ״ וכן האדמה נענשה כשלא תוםף תת כחה זחה שי;זטגע בה נתחלת הכליאה י ש ח rm ת ה ע ן כע ב 1 :ל כן < ת < ק ״ כ ז י ב י כ שמעידים כ׳ לעתיד ^3א ישיבו היועלו? והטובות אל• טבעם ושלמותה שהיי נל ב:תלק ג !י י ^ ב ביאת המשיח וסייום הספר בתחלתהכליאה ונתמעטו בסנת החטא • והיין שדייק באמרי הגפן ת ק פריה • כלומר מכריהראי* לתי/לה כמי שהיה בתחלת הכליאה ונתמעטו בסבת החטא וכן הארץ תתן יבולה וכל הדבליסיתזלי ליושנן ולתיקונם וצאתם מחעזטש :וישוב המאתל כמו שאחד שדעת לבי יוחנן כימה שנבאיהנביאים מטיבות ונחמות יהיו לברים יתתלשו בימות יולך המשיח שלא היו בזמן הבריאה ״ וקולם שחטת אלם ומנהגו ^ $ שין * ולעת שתזאל כי אין בלבלים ההם שנבאו הנגיחה > 5 , הלאשין שהיה נוהג בתחלתהבליאה קולם החטא זכשתטא אלם הלאשון נשתנה הטבע ןיחזיל ליושני בימות המשיח כי תשלםאזהכיונה העליונה ־ כי׳ עלעתהנמשכה־ונתכשטה כוונת רוכב נחש אשר לאה את אלם הראשין והחטיאו ־ ועתיל הקיבה בבוא עת לולים להעבירו חן העולס ואז תשל« כזזנתו בכליאה י ואל זה למזו אנשי כנסת^גלולה בתפלת ר״ה גאמלם על כן נקוה לן יי׳ אלה׳נז לראות מהרה בתפאר׳עזזך וכו׳ ־ והכוונ׳להסז׳׳ל ללמזז כיסשס הגלול זשכינתעיזז יראו פנים בפנים לעינינו ויגלו בעולם אחל שהיו נעלמים על עתה ולא <ההי»סול מתגלה מכני קלקול התחתונים וזה הגלוי וההיאותיהיה ל ה ע ב י ר ג4ול»0ש«*»תחור1ת10דצדהטזמאה מן הארץ העליונה כיהיונאחזיס בכת ו י ו נ ק י ם ממנה בסבת התחתונים בקלקילם וחטאם בצד ההוא * ואז והאלילים כזית יכרתין למטה כי בהעביל הצל ההוא למעלה אז תכרת כל עבודת אלילים שבעולם למטה כי משם היא נמשכת הע״א והטומאה והקלקיל בעולם • וכל זה הסבה בא לתקן עולם במלכות שלישלא נתקן על עתה • ולא נשלמה כינתו בעולם כ״׳א כוונת הצד ההוא י ומלכות שדי נעלם לרך שעבול זכשיעבילמ הק״כה מן העולם אז יתוקן במלכות שלי והיתה ליי/המלוכה י והיה ייי^מלך על כל הארץ זכו׳• זאז יחזול העולם לחה שהיה קילס שתטא אלם הלאשק • וכל בני בשל יקלאו בשמך מה שלא היו קולאיס על עתה •־ ואז יתקיים תה שכתיב כ׳ אז אהעיך אל עתים שפה ברירה לקלזא כלם בשם יי׳ לעבלו שכם אחד * ובביאת מלך המשית ׳תיקן הכל ואז ואתה תמליך עליהם לעולם ועל • כייהמלכות שלך היא וכו׳ עתה תחזירנה למקזחה • מה תיקין העילם וחזרת עטרה ליושנה וכלם יפני אל היחיד כ׳ נסתלק המסך המגדיל זהמינעאזתשליס הכמהבבריאה״ ונזכה לכיאת משיתזלבכין ידושלים אכיילסלה: p כ ה ע ן 7 f P Q ס ט 3ע ז ה ס ל ק מסכתעכודתאלילים׳ בשס אראלים י וסלקאסדרנדקיך up חדושיהותיקיך וסייקספרמנותההגדות • לחכמיחידות• ה׳ ישלח לעמופדות * לשבטי יה לישראל עדות; סכום המאשרים מכל הספר ט א ה וששים וחמשה יסימנץ* לב נבין יקנה דעת,: אכן* לאלהי מרום ובמה אקרמנו כי אם בברכת הודאה קטנה • וזאת הי*< הכונה ״ והוא המביקש והנרצה מהמין האנושי י ומאםד הנביא אם בפרי בט:י וחטא׳ נפשי * כי לו דומיהתחלה• והבל •»Wפ ה ל*מטה ומה למעלה י וזהו על־ דוחי עולה• לברכו בפי בשבת ותהלה• ברוךשם כבודו״ כי על עבדו הפליא חסדו• ורב טוביגםלני להחזיקני ועודני עד כה לסיים ספר הישר ־ דברי יושר ־ ואמרי כושר • חכמים ותידותס י במאמרם וכוונתם י ברצדיהם ובטירותם איה איפה מקימות מושבוהם ועלינו לשבח ולבקש ל א ל ־ יש״רש יע״קב יציץ ופרח ישראל • כעת יאמר ליעקכולישראל • מהבעל אל• וברוךיי׳ לעילס^מןו^ןאכ״יר: . , 1 1 לוח פרטי רמזי המאמרים דברכות מסדר זרעים קכג דף ה ע״א, מאמר א בינה לג׳ משחרות הוי הלילה וכי׳ואוי שהחדכתי זנית׳ מ ׳ ייאמר ב גונה לרבי יוסי כעם אחת נכנסתי לחורב׳חחת להתכלל וכו׳)ו7דשלתשיב׳ולתדבן הניה( 00״ וביאול מזמר עתידה א״י שתוציא גלוםקאו׳ וכלי מילת ^ דף ו ע״ג מאמר ג כוגהלרש״ב׳ג׳ מתנותטיביתנתןהק״בה לישראלוכלםע״ייסיריםוכו דף ז ע״א מאמר ד כזנה לרב הינא הוה ליה ארגע מאה דני דחתראתקיכו ליה והייחלא כו׳ דף ח ע׳׳א ח(חל ה כונה למאמר כל הניתן מעתו בין צכון לדרים הוו״ן לי בניה זכריה כי׳ דף ט ע״ת חאמר ו כונה לל״י מנין ש־ק״בה מניח תפילין וכו׳תפלידמריעלמא מה כתיב בהז 00ע״כ• מאחר ז כונה לח׳כל הרגיל לבא לב״ה ולא בא יום אחד הק״בה משאיל בו ופו׳ דף י ע״ב מאמר ת כונה למאמר כל הנהנה חםעוד׳ חתן ואינו משמחו כי׳) ידרש ניניאין״(. דף <א ע״ח מא:זר ט כונה לת׳חנ׳ןשהק"בה מתפלל וכו׳ויבאר נתעטף כש׳׳ן והראה לתשהכו׳ שם ע״כ ויבאר מאמר ירושלמי דברכיתל׳תייא סבא אנא ביומו׳ לא איכווני׳ כוי' דףיב ע״ח מאמר י כונה למ׳ישמעאלבני ברכני וראיתי אתאכתלי^יי׳צגאז׳כז׳וענין קטזר׳ מלזמר יא • ־ ׳ י י ־ ^ " * •narflaV i mד״דא^ןחיוח ־־׳ת' ק״* *ן r"'rSrrשם ע״3 ^ > בפיק *מה מדליחין האחר »ג כונה לח׳ לעת מציא זו אשה זו תילה זו ~VS*p־ לףיג ״לו איזהו עשיר זה הסומך ב״ה סמוך לשלחנו לףיול ע•* מאחל יג לזנה למיכל חי שיש לו ב״ה בעירו ואינו נכנס לתוכו להתפלל נקר׳שכן רע חאחר יד כונה למאח׳אוהב ״׳שעלי ציון מכל מעכנית יעקב כז׳ויבאל מאמר מיום שנחלב כ״ה אין לו שם ע״3 להק״כהגעזלמו רקד׳ אמות של הלכה בלבד כיי .י לף טי ע״ת חחמל טו כינהלמ׳גדיל הנהגה מיגיע כפיו יותל מילא שמים שנאמלוכו־ תאמר טז כונהללש״בי מ״לפיה פתחה כחכחה כו׳ וכי ים תורה שאינהש״ח אלא כנגדה׳ שם ע״כ עולמות </חר יז כונהלהניה׳כרכינכשיכנגדמיאחלןדודכנגדהק׳׳בהוהנשמימההק״גה כו׳ דףיוע׳׳צ דף י״ז ע״א ח׳זמר יח כונה לח׳כלהשנ׳ כלה חתבללהאלהקדו׳כו׳וטע׳כפל כל וכלה ודרש ר״ה מזחל יט כונה למאחז ר״י כי ה 1ה תסיים ספל איוב אחל הכי סוף אדם למות כוי דף יס ע״א )ודדשהספד( מזאר ן כזנה לחאחר עולם הבא אין כו אכילה כו׳ אלא צדיקים •ושביס ועטרותיהן שם ע׳׳ב בראשיהן כז׳ דף יט ע״זן יזאמר כא כירושלמי דסכהעתיד הק״בה לעשות מחול לצליקיש שס מאיור כ כ כינה לחעשה בחסיד א׳שנתן לינר לעני נער׳ר׳יה כי׳וכינילב׳רותות כיי דף כב ע/א ממאל כג כונה למ׳חבלתי יטלת ה׳ כו׳עכשיו יאחלוא״ה שתשש כחי כנקבה כוי שם יזאתל כל כזנה לח׳ ההוא דנחיתקחיה לרבי חנינאאמל האל הגליל הגבול וכי׳ וחגיא משל חאמל כה כונה'למ׳ בחקיסםב״תעימדיןאפי׳צדיקייגחורי׳אינסיכולי׳כו׳ודלשלתשוב׳ דףכגע״א־ מאמר כו כונה לח׳אםול ליהנות חעו״הז בלא ברכי :וכו׳ ׳טעם לכל הבדכז׳ לנוכח ונסתר שם ע״ב מאתר כז .כונה למאמר אבן שבקש עוג לזרוק על ישראל וכו׳ :ויבחל עוד מאחל של הסכת נדה דף כר ע״גן ויאמרה׳אלמשהאלתירא אותו כו׳ מכלי פיתון ועוג אחים היו כו׳ האתר כת כינה לחאחר בשעה שהק״בה זוכר את בניו שהסשרויין בצער מוריד ב׳ דמעות ליס הגדול דף כה ע"? וקילס נשמע מסוף העולם ועד סופו »ליקכבכת כרכות סך הםאמריס הם זך כנגד האותיות ׳;!לאלפאביתן־יתעפ מנצ״פך כןבות החכמים הדור׳טיה המאעויב זך ונקי נתחיל סדר מועד: ט , 1 ע ב סדר מועד שבת מ א ^ א כזנה למאחר לעילם אל ישאל אד 0צרכיו כלשון ארחי כ׳ המלאכים יזין מכירין לשון אומי« דף כי זטעםהקדיש שתקני לשון ארמי מאמר ב כ נה למאמלל׳׳׳בל בשעהשירלמשה מלפני הק״גה נא שטן ואמר לכניו רלםע תירה היכן היא* א״ל נתתיה לארץ וכו׳ ובשעה שטלה למרזסמצאז להק׳׳גה שהיה קושר קשרים " )דרששבועות( לאותייתכו׳ מאמר ג כונה למאחר בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע מיד באו ששיםרבוא של חלאכי השרת ולכל ^חלתישראל קשר ב׳ כתריסאתל כנגד נעשהוא׳ כנגל נשמע וכי׳ לף מ ע״א מאחד ד כינה למאחר אס ישראל מקבלים התורה חוטב ואם לאו אני מחזיר אתכם לתהי יבהי :יכל לניר ודביר שיצא חפי הק״בה נחלק לשבעים לשון ומביא מדרש שמית רבה וכי׳ ) דרש דףכתט״נ ל מאחר ס כונה למאמר כיצלהיההלבוריוצאמפיהק״כהכוייוצאמיחינו שלהק בה לשמאלן של ישף " V <תיזלועיקףאתמתנהיפרחלי״חחיל»לי"<זמילגי' <1א»ל ו צינה למאמר כשעה שאמר הק״בה אנכי ה׳ אלהין וכי׳ אחרו א״ה לכבוד עצמו הוא דורש כששחעו כבד את אבין זאת אמן חולז והילו לחאמלות לאשינות ושם מעשים ) לרש שם ע״נ לשטעות( תאמר #כ נ ה למ*חר לעתיד לבא יאמר הק״כ־ה לישראלילכו נא ונוצחה אומרים לפניו לב״שעאצל ף ל ע״יז. חינלךאנלוזגרהסכי׳ )דרשלתש^ה( מאמר ח כינה למאמר רי״בל בשעה שעלה משה למרים אחרי מלאכי עשרת לפני הק״בה רלםע מה דף לא ע״א ל^ודאשה בינינו וכוי תאחר 0כונה למאשר דרש ההוא גלילאה עליה דרב תסדא בריךדיהיב לן אוריין תליתאי יכו׳ מלמי דף לב עא שכפה עליהם הר כגיגית כו׳ ) דרש למתן תירה ( עאחר • ":ס^מאסלמהקד״ש^ישלאל נעשה לנשמעיצאב״ק ואחר מי גלה רזי לבני אדם לשק שמלאכישה ע״3 • השלתמשממ«*ן« אאתר יא פיכה לחאתר ראוי היה יעקב לירד למ$ליס בשלשלאות של גמל יכו׳ זמביא משל לפרס שהיי דף לג ע״א רזציןלמשיךאותה למקילין שלה וטי *אתל יב כונה להנהוקכולאי דהוי קפלי בארעא דרכ נתחן זכי׳ נהים כהו גברא וכו׳ ומעשה שם שס ע״נ י באיש אחד שנפטר כוי • ?ואחר יג כינה למאמר ת״ר יהרית תשיב אל האלהים זכייתנהלו כמי שנתנ׳לך בטהרה משל למלך ל ו שתצק בנדי מלכיתלעצדיווכו׳ימביאפפדהזהרזכי׳ )דדסלהספדחכס( דף ל״ד ע׳׳א ׳*״*ד .יד »}נה למאמר כיימלכים מליין לו לאדם בע׳׳ש מב״ה לביתו אחד טיג ואחד רפ ו מ ׳ :ו״*3י מ^ימ־ןע רש״ג* אמל״שבן לפני הליבה לכל נתת בן זוג ופו׳ ימן&ז יוסמ״ה הרבה לף ל״ה ע״ת י )דלשלכ!שיחין( ש ם ב ע י ח ת ן ת ן ל ה ( כ ט א ע ד ׳ סליק מסכת שבתי־ונתחיל עירובין: מאחר טי כזנה לנישנים נחלקו לש זב״ה הללו אומרים הלכה כחותינו וכו׳יצתה ב״ק ואחד״ אלו » ^ (. יאלודבליאלהי׳חייסכו׳ 9אתר יו כונה לשתי שני׳ ומחצה כחלקי ל ש וב״ה הללואויזריס נןת לו לאלם שלא נברא משנברא ov׳׳ ועכשיו שנברא <5שפשכ) '1ללש לתשובה( ע ד ש ם האהל.יי ל *לוח המאמרים 1 ק כ ד v ^ןנסה^*רמענ^לשנהוי<יש "* י Q7לז "ע״א מןהאשה קיל והעלהזריזין״-של תאנה ק״ל )דרטלתשיכה( י . למאמרירושלמי דשבת וירושלמי לעירוב ין ומעשה יש סס וכינה ייאמר• ית כונה ירושלמי לפסחים תני ר׳ת׳יא יפה סתימה לתכמיםק״ו לעפשים :וכן קט כנגד ל׳ סם ע״ב בני׳ דבר׳תור׳זמ׳ ) )היא דרוש בפסח( תאמר יט כונה לירושלמי דשקלים הלימות הח ז׳טפחייארכן ויטפחי׳רתק והיה תסה תופש בטפמי,׳״ דף ל ט ע ׳ ׳ נ זהק״בה בטפת״ם יכו* )דרשלמתןתירה( ״fi ( סליק מסכת עידובין ונתחיל פסחים מאתר כ כונה ל ׳,אתר אור לארבעה עשר בידקין את החמ׳ן לאיר הנר יכו׳ וטעם לחה נ ק ר א הי5ר הרע שאזר וכאור ר׳ אלכסנדר׳ בתר דחצל׳ אחר יהי רצון גלוי וידוע שרצוני לעשות ר צ ו נ ך ) ד ר ש ל פ ס ח ( ד ף חא ע״א fcs6ג&ןר&כעיסהמעכבכי׳ מאחר כא כונה ל מ א ח ר ר ״ ח ׳ ע ^ ^ ל צ י י י ו י מ ^ י © ה<־ה.י»7ם שסל להיות בשבת וטעסנג״האסיר לאכול בשל לכי׳ ומיתר לקורע י כדג זכי׳ • ושם מבואר סוד ? ג ^ י ל והוד ה ש מ י ט י ז מו*ם שס ע ״ צער בעלי חיים דאיליתא וכי׳ מאחל כ 3כונה למאחד ביום ההיאזכז׳ולאכהעזלס הזההעז״הב וכו על בשורות רעית אימר באך דיין האמת על בשורות טובות אומר כרוך הטיב והמטיב בעו' הזה נכתב בי״וד ה״א ונקרא באלף דלית ובזי ומעשים שש זחב׳א מאחל ׳לישלחי דחגיגהבב׳ אותיות נברא העולם דף מב ע״ב זכונה דף הג ע״ג מאמר כג כונה לעשרה דברים נבראו בע״ש בין השמשות וט׳ מאמר כד כזנה לתאמלחהלאוחנניאמישאלועזל׳השחסרועצחןלכבשןהאשנשאוק״וחצכרדעים דף חד ע׳׳נ ׳ מאמי לה כונה לאנשי יליחו היי כורכים את שמע וכי׳ ויעקב נקש לגלות הקן לבניו נסתלקה ממני שכינה יכו׳• היכי ניעביד נסרי' לא אמרו חשה גט׳ משל לבת מלןי שהדיחה ציק׳ קדרה זפ»׳ ומבית ספר הזהר * מאחר כו פינה לחאמר כשעה שהפיל נחרי׳את אברהם לכבשן האש אח׳גבריאלארל זאצנן וכו׳ובשעה .דף רזי ע״א שהפיל נביכלנצרלחנני׳וכו מאחל כז כינה לחאמל וידי אדם תתת כנפיהם זכו׳אלו ידיו של הק״כה שהם כרושות תחת התיייז ש 0ע״נ לקבל ב״ת מפני ח״ה ) והיא לרש התשובה( מאחר כח כונה לחאתל עתידהק״בה לעשית סעודה גדולה לצדיקי׳ ביום שיגמול עס זרעו של יצחק לף מז ע״ב וכו׳ ונזקנין הכוס לכרך לאברהם אומ׳אינו מברך ודוד חברך וכל׳ 3 , ן כ ן ש ס , סליק פסחים ונתחיל סכה מאחל כט כינה למ׳מעילה לא ילדה שטנ׳ למטה מי׳ ולא עלו חשה ואליה למעל׳חי׳וכו׳ שם ע״כ ייאמר ל כינה לסוכה והישן תחת המטה בסיכה וכו׳וחעש׳נטכי עבת של ר״ג היהישן תתת המטה ל ל ׳ מ י נ י לולב יטעם לנטילת לולב בימין וכיזנת הסיכה בלפנז?י׳ ! 5 והברכה בלולב׳ ימביאהז״הרריח״אור׳ יוסי ובי׳ ותעשה שם י ויבאר סוד צל ליל הושענ* לף מח ע״א לבא־ וסידניסו׳החיס בחג ׳ ןסילשיייניעצלת ונז׳ ע״פ ה ^ ו־איור לח ל כ ה ו ר ח 3ה ן כ ו נ ה ר לוח המאסרים מאמר לין כונה למאחר פ׳ תלמידים היו לו לר״י וכזי ויונתן גן עוזיאל כל עוף הכורח לוף׳ ג&יף דף נ בהבל פיז * ויבא סה הן הוויות דאביי ורבת כזנה בסביל ד׳לכלים חמה לוקה על אב ביל שתת ואיני נסכל כהלכ' ובשביל ד׳דנריס לף נא ע״א חאירי׳לוקין כי׳ )ודרשהספללחכסשמת( זמביאחדרשהזהר כונה למאמר הלל הזקן כשהיה שמח שמתת בית השואבה היה אומר אם אני כיון יכל כאן כו׳ ולש״נג היה נוטל ת׳ אבוקות ^ל אזל בילו אתת וזכאל חאחלס ז״ל תיקון גלול היו ש0 חתקנין הנשים לתעלה כו׳ והוא לרש לשלזינ׳ עצרת כונה לל״י בל אלעאי לעתיל לבא הק״בה מביא ליצל הלע ושוחטו ככני הצליקיס ובפני הרשעייצליקים נדמה להם כהר גבוה ״לשעיםנלמה להם כתום השער׳וכו' לף נכ ע"3 כונה ליצר הרע יש לו שבעה שאז׳ וכו׳ ומביא מדרש הזהר של לשג״י לז׳ שמות של גיהנם ־ . ביר שתת זכו׳ , •וזאמל לב מאחל לג ע ע מאמר לל מאחר לה 3 ג ש ש סליק סכה תתחיל ר״ה , '•מאחל לו כונה לג םפליס נפ-תתי׳ בר״ה יכו׳ ומאמר ביש נ׳ כתות ליום הלין ואםהדין הזה לעולם ־דף נג ע״כ־ הזה אז לעו״הג ומי הס הנכנסין לזה הלין וכו ) והו,א לרש לל״ה( חאמר לז כונהלתאמר אלמלא מקרא כתיב א׳ אפשל לאומלו מלמל שנתעטף הק״בהכש״ץ וכו׳ייבאר ויבאר מלרש לבה כיצל בלא האוליופרקי ר׳ אליעזר כויוכונה להם סיל ׳״ג ממת : דף נל ע׳׳כ )דרשלתשובה( האחר לת כונה למדרש שוחר גזזב זכו׳ מלך ב״ו גוזר גזיר׳ אם מ?ק:ין סנקליטק שלו לבטלה זכו' דף נה ע״ב • איתתיר״ה ביוס פלוני זכוימיד הק״בה מושיב סנהדרין של מלאכי׳ וכו׳ ׳ ותביא .ספל הזהר 7ף נ׳ ע״א :זתעשה כ׳ עדים שכאו ואמרו ראיניהושתרית במזרח וכזי וכונהכיצי שם Vב י יאיקלבנה ייק» בייתוסים להטעזת החכמים ) :דרש ר״ה ( , ־סליק רא<«ז7מנד .ונתחיל טסכת יומא מאמר לנו כונהלמאיזראשירדהתןהשחיסרנוצהכאריוכז׳ויבאלטעסאחלםנמ׳Jbfpסוןnh5ה דף נז ע״א כארי ביזקד׳שני רביצה ככלב ולא נתייר יואמר מ כונה למאחר שלמה כשבנה ב״ה נטע בז כלמינימגדיס של זהכ זהיו מוציאין פימת מחנם י שס ע״צ כיי וטעם אמרע .כל מדות בימי שלחה היו של זהב ־מאמר מא כינה' לחאחר רבי אלעזר בן עזריה עצירות שבק אדם למקום יזם ספפזדים מכפר כ* שם ) יהזא דרש לי״ כ ולי׳ ימי תשיבה ( .כשע כהויתטאהימכיאפסיקתחל י 3ת )לרשלי״כ( דף נט ע״א ם ל ק יומא ונתחיל מ ל ה • מאחר אל כינה ליייהושע אסתר ירקרקית היקה כו׳ יטעכ לחה נקרת׳ הדסה ןםוד ד^חינין שבלילה דף ס ע״ג )לישלסוכה נליזיי;״ה ד״אלןר חה קכה לוחהמאמרים ^ ״ מאמל מה כונה לחאחל בא גכליאל ועשה לה זנב ׳ מאחל חי כונה לחאחרל״ינלהאיחללחבלחבמילנקליוכנ׳ מ » p 0 6 ט ש 0 מר;דקטן 5 מאחל יח כונה למאמר ויקנאו לחשה בחחנייכי׳ חלחלשתשלוהו תאמר חת כונה למאמלבניתייוקזונילאובזכותאתליאמלתאוכו׳ לך םכ טי׳ין ^ 1 C D ע ״ ב •חגיגה מאחר מאמר תאמר יזאחל ח חט נ נא גכ אמל נג דף םג ע״כ כונה לת׳ בעלי אסופז׳כי״ הללי מטהרי'כי׳ ת״ל מרועה אתלכ^ דף סל ע״<א כינהלמ׳ר׳יהושעמדגלי׳טובההיתהב׳דכםוגקשתםלאבדה כונ׳לחימקיס ישלו להק״ כה ששם כיכהכו׳וג׳לחעות הללו לחה)לרשלחול3ן( שסע״ב כונה.לחאחל ל י איי להם לבליו׳ שלואות ואינן יודעו־חה רגאו׳כז׳ עומדות ואינן יילעיי5 לף סה טייב **»ך*»*&&^_ ^^^~'~יז^ו»יסהת^הילמעליו • ק« שי עיפ והתעיטזוהעמ»לו.עלק אמה ונו לף סז ע״ב כונה לר׳אחי אין מוסלין סתרי תורה אלא לחי שיש בו ה׳ לב ריס כו כונה לחאחל 7׳ נכנסו לכללם כויוחהי עניין הפללס ישיש טהול וחיים זטעס לחט דף סח t"c כפל חים כינה לחעשה כרי״כז היה רוככעל החמור ויצא מירושלים כו וירלמן התמול ונתעטף יישב על האגן תחת הזית ואחלו האילני׳שירה כיי ושם יבאר סול חים העליונים ןסןל פס ע״ב שמחת בית הםיאבס כינה למאמר אלישע אחר שאמרו עליו שמעתי מאחורי הפרגול שובו מ י ס שובבי׳ חיץ .מאחר זטעם למה לא נתקבל בתשוב׳• וטעם שהי׳ רוכב על הסוס בשבתיכו׳ דף כט ע״ג דף ע ע״* וטעם לחה הזכירו שחי חז״ל אלישע בן אבויה זחה היה זכית אנע כי כזנה"למאחר ר׳ בר שילא אשכנזי׳ למלימ א״ל *0קא.**.ל קב״היא״ל לןאמר סחעתת' •חכומייהו מלהז מ נ ן ומפומי' ללמאיר לא קאמר כויוכונה לשכינה תה לשון אומרת קלני שם ע״כ מראשיקלנימזרועיכו )דרשלהספד( כזנה למאמר ח״ל כי שפתי כהן ישחרו דעת זכו׳אס דוחה הרב ט׳זתעשה שס דף עא ע׳-א , •זאמל נד *ואחר נה • ת ^ ל נו אאחר גן , , , , אאחר נת , מאעל .נע סליק חגיגה ונתחיל מסכת תענית מאמר ם כזנה למאחר לא אבא בירושלים שלמעלה עד שאבא כירושלים שלמטה וטעס לח׳אין ל ה שם ע* שלמעלה גבוה ח ל ה שלמטה לק י״ח חיל כוי מאמר .סא כונה למאחר אין משיחין בסעודה שמא יקדים קנה לושט וכו׳ ו ט ע ליזאיזרייעקב אבינז ומעשה ))לרשלהםכללחכם( לאמת־ יהלא גם שארהצליקיסהסחייס כו׳ דף עכ ע״ כ ״ -״ יז*י סב כונה למעשה ר׳אלעזל בל״ש שבא חמגדול נמלחביתלבז כו׳ נזדמן לואדס אחד היה מכוער ניותל אתל ליה ליקא כמה מכועל כייוטנה לדרש לעו׳יהא אלם לן כקנה ולא יהא ,יף קשה כיול* ט ׳ ) לרשהלחקתהגאיה( כ ס ש ה נ ו ר 2 0 לב מ 3* 1 לזאקל ע #ג לוח המאמרים יו אחר פ ג כינה ללי אלעזל כן פלת הוה לחיקא ליה חלתא טול כוי ת/יוה לבכי וחא yונפיק ציצית* לף על ע״נ לנורא מאכותי׳יהראילי י״ג נהלי אכלכמו׳ יכונה למעשה לל׳אבהן כו׳ מאחל סל כינה לבתו של ל׳ תנינא 3ן דוסא שהיתה עציגת כו׳ לכ» שנתחלף לה כל של שחן בכל של לף עה ע״א ^ , חיחךואמ׳ר״ח מי שאחר לשמן זידלי׳ ׳ ן חאחר םה כונה לרבי חני הוה שכיח קמיה לרייצחק pאלישב כו׳ א״ל ל' לא מק ל' עלי אינש׳ ביתי שם ע״כ כי׳שאשזוהיתהכעור׳ כז׳אחרתתיפהחנהונתיפתה )דרםהקנאה( מאחר סו כינה לר׳חנינא כל העילם איניניזון אלא בשביל חנינא כני יכוינעי רחמי ושלו ליה כרעא דף עו ע״כ לכתורא ללהב׳ • ויבאר טעם תלת כרעי כו׳ ייאמר םז כינהלרש׳׳בג לא היו י״ט לישלאל כט״ו באב זכי״כ שבהן בנות ישראל יוצאו׳ בכלי לגן שאילים כלי שלא לבייש למי שאין לי כי׳ :וטעם ללי חשפתזת סיו בירושלים יפיפיות שם ע״כ )וללשלנישואין( אומלי׳תנועיניכםבייכיכו׳ מאחל סח כונה למאמר עת,לויזקף» לעשות מיווללצל״קים לעתיד לבא והוא יושב ביניהן בג״ע וכל לף ען ע״א זותד ואחד מראה באצבעו כו׳ כז ד ל ש ה ק ש ב ה 3 מ סליק מסכת תענית וסליק סדר מועד ״ בש״ב מלכותנלעולם ועד; ומאסריםכלסחיסע״שיחוםדוש״יעלינול^יגוויושי^ואמןן פדר ניטים :מסכת כתובות מאתר א ־׳אייר ב כונה למאחר לרש גר קפר׳ גדילים מעשה צדיקים ממעשה במים וארי וייביא חדר£ כ״ר תנאי התנה הק״כה וכי׳ :ויבא׳ מאת׳ מושל באלםאני ומי מושל בי צדיק וכו׳ ומביא שם ע״כ מלמהזהל כונהלפטילת לניאמללבנונריהאי!זקכמקומוושלחןכו׳יפלב״שחש»הוהאתיל3יתיה וכני :ויבאר טעם אמרם בברכות בשעת פטילילי״כז אמל לתלמיליו פנו הכלים מכני לף עס ע״כ הטומא׳ והכינו כסא לחל ן חזקי׳שבאכו׳ )דרש הסכל חכם( סלייק כ ת י ב ו ת ו נ ת ח י ל י ב מ ו ת כינה למאמר כל אדם שאין לו אשה שרוי בלא שמתה בלא ברכה כו׳וםעםאמלס כל שמתה דף עט ע"3 אשתו ראשונה בימיו כאילו חרב ב׳׳ה בימיי ט ׳ ) ולרשלנישזאין( מאתר ג סליק יבמות ו נ ת ח י ל מ ס כ ת ס ו ט ה •־!אחר ד ' ״ מ י* ׳פתת־ל״ל כסייטה אחר הכי אקחזובין לו לאלם אשה אלא לפי מעשיו כוייקשה ׳ » י ד ז ת באלה כו׳ * 4 י ,י .ל ^ ,ל י ז קי»עתים סיף ^ ׳ ״ דף פ ע״* ־־־ ־ • •: ״ )ודרש 0 ^ 5׳ כונה למאמר שנים עשייזעליתהיי בערבות מואב וכסען משה כלן ב:סי;ה א ויבא׳ ייאמר ו חאייל שאלו היכן חשה קבור עמדו למעלה נדמה להם לחטה י לייטה נדחה להם למעלה. דף כא ע״א נחלקו לב׳כקותכו׳ כונה למאחר מנין שאפילו עוללי; כמעיאחןאמ־י שילה וכוי וכלן שיכו לאומרה יטעם מאחל ז שס ע׳יב אתלםתכסעדיףמנגיא ז ו י ג כ 0 cק ן ד ״ צ ל ה ן ד p m , סליק לוח המאמריכ •קכו סליק ט ם ב ת ס ו ט ה .מ ת ח י ל י נדה אאחר ס כינה למאמר איתומלאן הממונה על ההריון לילה שמוכיטלאות׳טכהזחעמ״דהלמי דף פבע״א הק״גה ואמר לפניו רל׳שע ניפה זו מה תהא עלה כו׳ ~׳ מאמר ט כינה לר׳שמלאי למה הילל לומה בחעיאמז לפיכקס ליי יחליזליןאיתו נל התורה כלה וביק שיצא .לאויר העולם בא המלאן וסיטר על פיו כו׳יטננם למה משכתין ממנו התיר׳ כס ע׳׳ב חאתל י כונה למאמר ג׳ שותפין כאלם אביי ותמו והק״בה זכו׳ י וםיל התביר וטעם למה תקנו לומר בין הברכות שלא משאני אשה כוי וטעם העקרות לתה ומעשה שס לף כג ע״כ אאמל יא ) לרש לתשובה( כונה לאבא שאול אמר פעם אתת רצתי אתר צבי נכנס גקילית של מת ורצתי אחריו שלשפוסאות יצבי לא הגעתי וקולית לא כלתהכייושיב פעסא׳ וכי׳נפסתה לף כל ע״א מעלה מתחתי ועמלתי בגלגל עינו של מת שם ע״ב מאחר יכ כונה לתנא לבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום חובטת שהוא בן עו״הב , מאחל יג כונה לר׳ אלעזר מאוס׳ היא הערלה כו׳ וי״ג בריתית ככלתו על<הכו׳ ומגיאמרבם שס עניינים מן המילה וששה תועלות )ודרש המילה( *!אמר יל כינה למאמר ז׳ לברים נבראו קולס שנכרא העולם תורה תשוכה כוי וטעם אמרם שחו של דף כו ע״א משיח ילא משיח עצמו כי׳ )ולרש התשובה( <יאחר .ט< כונה למאחר עיר קטנה-ואנשי׳כה מעט עיר קטנה זההגיף ואנשים בה מעט אלו האברים לף ט עי׳א ובא מלן גלול זה יצ״הל כו׳ טליק נדרים • כשם יוצר הדים י וסליקא ס ד ר נשים * ונתחיל סדר קרעים: 1םכנם המאמרים הם ט ״ ו מ ג ר ש ם י׳׳ה השרוי בין איש ל א ש ת ו • נשים ביראת שמים: כשיסדר סדר םרר ק ד ^ י ס חולק אאתר ח <ינה לריהיכחס בן יאיר הוהאזיל לפדיון שכויים וכזי:וכל אותו עניין עם גינאי נהרא ״ שם ע״ב )וללש ל פליון שבויים ולפסח( זזאמר ב כונה לחאחל שיל שהקליב אלם הראשון קרן א׳ היה ליבחצחוכי׳ יקלניתיו קולמין לף כת ע״א לכלס׳ת׳וכו׳)וללשלתשובה( מאתר ג כונה למאחר קטמנ הלבנ׳ אחר׳ רב״שע א׳ אכשל ילל חלכים כו׳ וטעם אחרה הביאו דף כט ע״א עלי ככרה שמעטת׳ הירח זטעס לשעיר ר״ת ״ יאמל ד כונה למאמר חביבין ׳שלאל מן המלאכים וטעם לשירת החלאכיסבכל יום כעם ח׳ וישראל ׳׳ לף ג׳ כעמים זכי׳ ?אחל ה כינה למאמל ויאבק איש עוזו הלמד שהעלו אנק ברגליה© על כםא הכבול • וטעה לאיסור שס ע" כ גיל הנשהולמז הגאלה 5 ^זר ו ע א סליק חולין ונתחיל מנחות כונה למאמר בשעה שעלה משה לידוס ייצאו להק״גז שיושב וקישל קשרים לאותיות א׳׳ל דף צא ע׳׳מ משה וחי מעכב ע״׳ וכייזעקיבאל׳׳ עתיד לדרוש כו׳ ל*חלו ג ־3 לב ב לוה המאמרים u מאחל rפוצה לרכיייםיאיון של אש ומנורה של אש ישלחן אשיללומן השמים ק ,קלנן ^ ,ן ,ל ^ ^ p כי< י 1מ ל M r pב נ ן ת ע ל ה ןןי<נ ש ר ה ג ד ן m1 ן ח ר שם ־ מ נ סליק מנחות ונתחיל בכורות מאחל ט פוגה למאמר פעם אחל נפלה ביצת גר יומי וטכעה ס׳ כלכים ושכלי ש׳ אלז סליק בכורות ונתחיל ערכין מאחר י כונה למאחר מור של לוד היתה של r׳ נימין של משיח יו'שלעילם הכא .׳ויבאר מזמור של ^ ^ ח׳אלפ״אבי״תאזנז׳ ,ם שם צ ג ע נ סליק ערכין וסליק סדר קדשים• י׳ מאמרים כנכד י' מאמדותיטנביא העולם וי׳ דברותהקדושים: סדר נזיקין בכא קמא האתר א כונהלרב.אתר לרב<הנאקוםסקלאלע׳ לישראל וקבילעלךשלאתקשילליז׳שניםוטעם לל״ל שאמר על רב כהנא אט עלה ממל כי • וטעם ארי שאמרת־נעשה שועל ־ יטעס לף ציג > 5ע מ א כ י בבא מציעא מאחל כ כינה לתנור של עכנאייבאורחריב זה יזכיח ואחתהחי׳זכו׳זטעםהנלו׳ ושליפת כל הטהרו* לף צל ע״א שללביאליעזל• וטעם לקוי העולם שליש בחטים שליש ב;תים כי׳ מאחר 4מנה למאמל אליהו היה שכיס במת׳בת׳לל׳ כז׳אלאוקימנ׳ לאבלהם-ומש׳ ידיה ומצלי ומגנינ 7ף צה ע״א ליה יכן ליצחק כי׳אתיוה לאליהו ומחיוס שתק פולסי לנורא מאייל 7פינה ללבה בל נחמני כו׳ מפלגי במת«כת׳ דלקיעאם בהלת קודחת לשעל לבן טמא וני׳ וטעם לצפל' לקא׳ וקיימי ומעלל׳ כי׳ ספדום ג׳ יוסי כו׳ נפל פיתקא כל הפילש שם ע״ב יהא בנלי׳ כו׳ )ללשלהספלתכם( ויבאר.מאמל׳ אל תנולי למת כו׳ הא כיצלג׳ לבכיו׳ להספדל׳ לג׳הוץ׳ולתסכילת י בבא בתרא מאחר ה כונה למונבז המלך שבזבז אוצרותיו בשנת בצילת כי׳ * ותבלו עליו אתיו אמרו לו אבותיו דף צו ע״כ גנזואוצלותכו׳ואתהבזבתאיצליתיןכו׳ )לרשהצדקה( לף צי ע״ב ויבאר מאמר משה כתב ספלו יפרשת בלעם וסכל איוב ופן מאמל ן כינהלחאמל חיים שתלב ב״ה ניטלה נבואה מן הנביאים ונתנה לחכמים ולשוטים וטעם שם אתרם תכם עדיף מנביא יכן׳ דף צט ע״א תאחר ז כונה למאחר איובלא היה ילחנבלא אלא משל היה »׳ שם מאחל ח כונה למאמר שטן ומינה לש׳׳שנתכוני וכזי מאחל ט כונה למאמר בת היתה לו לאנלהס ובכל שחה וכו׳ויבאל מרגלית טובה היתה תלויה בצואלו שם ע״נ של אברהם כו׳ ׳!אחר י כזנה לר׳בנאה הוה חציין מעלת׳ וכו׳ כ׳חט( לייעלקא דאכילסאבינו אשכח׳׳ לחליען׳וני* לף P יל עקכ׳ ד^דה לימין לל גלגלי תחהכו׳ ל:אחל יא , קכז לוח המאמרים־ שם ע״יצ מאחר יא סנהלאורזילאבריזמאדהוהכהר תבע• וכוי )דלשהתלחוד( מאתר יב כונה לח׳חקרקת׳דהזטכאקר׳דהגרונן׳ואקר׳להגרוגי׳כיזה הוי ל1׳ זטעס ללב כפא שאמלא׳ לאהזיגאתמן לא הייוניילו׳ )ודרששלרשות( ויבאלטנה לף קא ע׳׳ז« (5ל!לת למי לילושלמי^לשבת למה ממשיל כל באי עולה לאיללכו׳ ־ דף קב ע״ב אאחל י כונה לההיאצפלת׳להוהקאיעלקלםוליהבחי׳ולישי׳בלקיע כוי )ללש של לשות( )לנישואין ולברית( חאלןל יל כונה לתלי אווזי לשמטי גדפייהו תשוחנייהו וקא נגלי נחלי דתשתא כז' חדא דלא לי גלכא לף קג ע״־י* וחלאללאליאטמאוכי׳ * מאמר טו כונה למאחר ההוא כולא ל*ב'ואכלה טי׳נא בי׳ זחליב מניה שתק מחוזי ומלחו מחד גלגלא דעינא תלת מאה גלב׳ דחשח' כ ז׳ וגיל לני ליתא להות לה תלי שיצ׳ ג' יחי׳ וג׳ לילות בין ^ ?י ט^ז שיצילש׳ציכי׳ מאמר יו כונה למאחר ההוא טייעאא״ל תאזאחוילןהיכא דנשקיאדעא ורקיע'אהדדי ט ׳ ויבא' דז> קה ע״5ן <" ™*y&M'1י " י ׳ ׳״'^» •»<*•-א41כ\.: האחל »ז כונה למאמר ל׳יחשתעיזיחנא חדא הוה אזילגא בספינת׳ וחזיית ה ה ו ^ י ר א דאניק ״־ לישיהממיאכז׳ מאחר ית כונה לר׳ סכרא בההוא כולא לאפיק רישיה מחיא יאית ליה קלנא וכו׳ זתקיק עלה־אנת דף קז מ״ז( בליה קלה שב-יסזהדנא תלת מאה פרסי ואזלינ׳ לפוחיה דלויתן כי׳ מאחר יט כונה לרבי יינתן בההוא קרטליתא דהוה מקבע׳ ביה אבנים טובות ומרגליות וכו׳דדביתהו סס לר׳תנינא בן דיסא עתידה דשדיא תכלת׳לצדיקי לעלמאדאת׳ כוי מאתר כ כונה לרבי יהודה הינדאה תזינא ההיא אבן טבא דהדרא ליה תנינאכו׳ נסית בר אמוראי שם ע״ג אתא תנינא קא בלעא לספינתא כי׳אתהפט מיא והוו דחאט׳ עמתאמלב כונה למאחר עתידנבריאל לעשות קניגיאעס לויתן ואלמלא לקדוש כרין הוא הוזלו שם אינו יבול לו וט׳ אאחל כא כונה למאחר עתיד הק״בה לעשות סעודה לצדיקיסמגשלו ל לןיהן ומעורוםוכה והשאר ג ש 0 ע ב ש חולקיןועושין ססור׳גו' ושאר פולסי על חומות ילושלים כי׳ויכאר זכה עושין לו סוס>לא לף קז ע״ל( זכהעושין לו צלצל וכו׳ )ללשפלסיכזת( תאמר ככ כינה לחאמל ושמתי כלכל זכי׳ פליגי תרי אמיראי בארעא ותר* מלאכי בלקיע׳ וכו׳ א״ל הקדוש בלון היא ליהויכלין וכדין * ועתיללבנות ירישלים באבנים טיבות ומרגליו^ דף קח ע׳׳א ןל׳עלל׳כו׳ אאחל כג כונה לח׳עתיד הק״בה לעשות!׳חופות לצדיקים י וטעם עשלה סופות של אדם הראשין שם ע׳יב זלחהכלסחאמיסטוביתמש״כלצליקיס ) לרש לנישואין( מאמר כד טנה למאחר אמר ליה ההוא ט״עא תא ואחו׳ לן הר סיני אזל׳ וחזאי להדרן ליה טקרבי כי חחרא חיולת׳ שמעתי ב״ק שאומר׳ או .שנשבעתי ועכשיי שנשבעתי לף קט ע״ב מי מפר לי דרש ? נישואין מאתר כה[ כונה למאמר כלמה שברא הקלוש בלון־ הוא בעולמו זכר ונקבה בלאם ואף לויתן כז• ואף גהחית בהלל אלף זכל ונקבה בלאם ואלמלא נזקקי׳ זה לזה היו דף ק׳ עימ• מחליבין כל העולם וכו׳ שה 1 , ויאחל ט סליק מסכת בחרא ונתחיל סנחדרין פרק חללו ,כונה למאמר כ ל ישראל יש להם חלק לעו״הב כו׳ זטעס שקבעוה כאן סליו במקימ׳•)ט»ס ^ r {. למה ק ב ע ו ה לומר קיד׳ הפרק׳׳ • ויבאר חדיש הגאון ח ה ״ ר ל יצחק י י י י!* ^ על פסוק הקטן יהיה לאלף נו׳ בעתה אחישנה כו׳ אחל שמח תלמודו י מאחל כז כונה ל מ א מ ר ג' מלאכי חגלה נזדמנו לו לדואט ״ דף קיג גנ י ואחד ששרף נשמתי * ואחד שפזר עפרו כי׳ מאחר כח כונה לאנטונינזס אסר לר׳יכולין ביףונשחה לפטור עצמן מן הדין וכו׳ " • . וכו׳ אמללו אמשול ל ן חשל לפללס ובכורות כ»׳ מאחר כט כזנה לחאחר תנא דני אליהו צדיקים שעתי׳ הק״בה להחיותן אינן חחרין לעכלן כז * וכונה לאזקאלף שנים שעתיד לחדש צדיקים מה הס עושיןעושה להם דף קיג ע׳^נ ^ מפיס כנשרים וםטיןע״כהמיסכו׳ *זאמל ל כונה למאחר אלחלח מקר׳ כתוב אי אפשי׳לאימלי <׳ מתא קל״ה ואדחי ש0 ליה כגבלמ ©גת וכוי^-ל »*יחי״*» ממפר׳כד דף קיל ע״א מחמל ל* ימנהצייחחד יומו של הק״בה אלף שנים וכוי ־מאחל לנ כזנה למאמר אחל שתפסו הק״כהלירבעס במלז ואמלל! אזיל זכו׳ א" ל שם ע״ב ח׳ בראש א״ל בן ישי בלאש זכו׳ וסול חלוקא לרבנן לף קטז ע״כ מאחל לג כונה ללב קטינא שית אלפי שנה הוי עלחא וחל חריב שם מאמר לל כונה למאחר ל׳ הלל אין׳להס משיח לישראל שכבר אכלוהו בימי •חזקי׳ מאמר ילה כזכה לחאמ׳ מלמל שעלו שמש וירק לזבזל אחרו לפניו רב״שע אם אתה עושה לף קיו ע״א לין לבן עמלם נצא וכי׳ םליק סנהדרין ונתחיל מכות •מאחל לו *כונהללי״בלג׳ דבלים עשוב״דשלמטה • זהסכיחו-ג״ל שלמעלה מקלא שם ע״כ .חבילה׳ ושיזלתסלזס בשם והבאתחעשל זכו׳ תאתר לז כונה לתרי״ג מצית ש&״ לאית כג*יין ימות הממה * דמ״חעשיי׳ כנגד ף ,ך ,״5ן אגליי של אדם כיי י וכינת באדיד והעמיד׳ ע 5י״א ־מאמר צח כינהלמ׳זכבר היו רבן גמליאל וכי׳שתעו קול המונה של ארס חאכטיכרם שם ע״^ ק׳ חיצין התחילי הם בוכים ורבי עקיבא משתק וכי׳ סזייק מכות ונתחיל מסכת ל׳ א אאחל לט כינה למ׳לא עשו ישראל את העגל אלא כדי ליתןפ״פלב״תילא היו ישראל דף קיט ע״א יאזייס לאיתי מעשיילאדודראוי לאיתי מעשה יכי׳ * ״י* מ כונה למאמר ויליסהשמשכו׳אמררי״לכ״דשעי אזיל שית וקם שית כולה הם ע״כ יילתא כיום תלחם כוי ' *י׳ייימ־ יז״ד משמים השמעת ד ק איז יראה ושחטה אס יראה למה שקטה יזאתי ^ מ ל כ ,ע א ע n 0 1 5 % f כ ס ע ד 5 כ י נ ז ו א ס ש ק ט ה למה ״לחה וכ,׳ ?איור ת ב . כזכה ל י י א ת ר י י י מ ל מ ד שלקח ה ת י ר ה דף ק ן ע ״ והמזיל״הק״בה על כל האומות זכו' כ ל ו ם כ פ י ת ע ל י נ ו ה ר כ ג י ג י ת כוי דף קכא ע״א שם ע״כ יין אתר חג כינה לת׳ ר׳אסיאין בן דוד בא על שיכלו כל הנשמות שבגוף ייגאל עניין משיתשיבא במהרה ה*.קטסכחאלילים• ןסליקו המאמרים מ״ג ־ ס׳׳ה של המאמרים קס״ה וסימניך מסכת 5תחכול>!1ת י ^ ל * מ כ י נ אח־פרטירמזי הבונות של המדרשיידזמפירשי׳בין המאמרים קכזז מםכת ב י נ ו ת : qrג ע״א פונה ליזדלש לגתיפצ״אר׳טרפןןכשריז׳מרחתיקןיאמ׳כפתירופיהגהקללן* דף » p׳ כינה ליילרש הילקוט אמר רי״בלתזרתי עלכל בעלי אגדה וכו׳ דף יל ע״5ן כזנה למלרש תנחומא לעת מציא זו הזקנה וכו׳ שתהא עינו רואהכו לף <ן ע״ כזנה לחללש שותל טובתה הק״בה יילא את כל העולש זכו׳ מונה לחללש לות הנעליר׳יהולבל סימון אמ׳זכאה חאן לאשתלל לחנלע כההו׳עלמיכו׳ לף כ ע"3 ס^יק ברכות ונתחיל שבת דף כז ע״ג כזנה לחלרש שתות רבה ליכאלף רבוא מלאכים ירדו ע 0הק״בה לסיני כונה לתדרש הילקיטאמר ר׳אלעזרבןפדת במקי׳שיש אוכלוסין יש דיחק אבל בסיני כשב׳הק״בה דף כת ע״א ירדו עחואלף א ל פ < ס ו ר ו ב י רגבו׳ וכו׳ שס ע״ב כונה לחדרש שחות רבה חהו קיל גדול ולאיסףקול אחדנחלק לז׳ קילותכו׳ דף ל ע" כ ל"יי« *. -אלי&ע&החונחחה עונשו וכו׳ ש א ל י צהק׳׳בה '»»s־**י»»אי שם חלרש ב״ר י ו ל ך ירושלמי לםבתאדסu!w1{.>*yטהייי־ה־ * » * במשליעמיל ארץ וכוי; וטעם מכני מהמהלכו׳הנשי׳תחלה^ ה מ ת יף לז » ״ 3 דף לח ע״א כונה לחאחל ירושלמי דעירובין מפנימה מערכין בחצרות וכו׳ וחעשה פסחים הונה למדרש הוא מרומים ישכון וכו׳כי יי׳אלהיך מביאך וגו׳אלשלחן ערוך יכו׳כביכול הקדיש ברון הוא מיסבבראע והאבות וכל ה צדיקים יושביןלרגליו וכו׳ואחרכך מברכיך דף מז ע״א לבעל הסעודה סובה כינה למללש הנעלם אילן יש לזלהק״גה בעולמו ולולב שמווישראלקדושים וכו׳ דף חח ע״כ 'כינה לתדרש רבה כן אחר להם הקיבה לישראל אתם הצאן ואני הרועה י אתם הכלם ואנ* * לף השוחר־ אתם המיס ואני האב זני׳ ראש השנה ׳םח»ק בן יהיציק שאל לרבי שמואל בר נחמני בשביל ששמעתי עלי ן שאתה לונה ל דף נה ט״א בעל הגדה כיצד ברא הק״בה את האורה יכי׳ לזנה • לכלקי רבי אלעזר שמים מהיכן נבראו מאיר לבושו של הקיבה יכו׳ והארץ מהיכן נבראת שס ויבאר סוד נתעטףבטלית כש״ץ וכל מאמר כיה״ג מבואר כ ן כס ע״כ לינה למללש שותל טוב אמי דוד אקר׳ לאלהי׳עליוןוכו׳בניהג שבעיל׳חלן בסר ודם יומא ׳ ? לככיקתא רבתי אשרי נשוי כשע וכו׳ השטן בא בי״כ לקטלג 0ת ישראל ואוחד גננים הם צו' ין לף ניטל קנה מאזנים ושוקל עונותיהם וכו׳ לונה לחלרש שוחרטוב חדז פורענות עקרה היא וכו׳יענייןגב״ת החובות ובכיות בכף מאזניי , ״ והק״בה חטה כלפי חסל זכו׳ למדרש תנחוייא נטעתי בהן עץ כל כלי כשם שהטבור הזה נתק באמצע האיש כן א־׳י נתונה כאתצע העולם זכי׳ ב ע , 3 ל י נ ה נ ו ז י ר ש כ ע ״ ר ן י ט ש ס ע״ ע ב ׳ מגילה לונה ל־־״דדש לבה ואהיה אצלו אחון כן׳ אמון הכוםהכז , יף קגיגה ס ע 5 ־לוח־פרםי רמי כוגוח המדרשים המפחדים נ ״ ם נ ) 5ת נ נ י ,ן ה ח ד״ ' ל?* >זנה לתדלש יבי חנינא ג׳נובלותהן• <"3ול מ^&ינה״ ' •״י\ «ע״& עולם הבא שבת וכו׳ כונה למללש יג1זכשע׳שבר'טק״בה5ןתזןד הלאםוןגנ1לווסחז<לוע5כלאיצנ ע 1 0ל כזנה למדרש לנה אל© הלאשק מלח כל העול'בלאי חן החזלמ לי׳עיב י ן * כונה למדרש ילקיט ל׳מאיל הוהיתיב ודליש בבי כנישתאלטגלי׳ והוה *לישמ י * י ? ״ ע ע״* םוסיאבשבתכ׳׳ וטעם.ללבי מאיר שפירש טליתז על קבר אחר רכו פו׳ ושם מבואל כל מה שאזחל לן בעל בית עשה חוץ מצא גז' תענית • דף עא ע״ג כזנה -למדרש לבהאיןב״השלמעלהגזבהח^השלמסהלקי״חמילוט ס ל0ם ,ג / ש ם מ צ פ מ י ם 3 י ה 5 ע ״ ג 0 7 .פתוכות פינה כונה טנה טנה -כנגה צתדרש ג״רא״ל מנתן תנאי התנה הק״גהעסהים שיהא נקרע לפני ישראלוכזידף עח ע״א למדרש רכה ג׳ כתות של מלאכי חבלה יוצאז׳לקלאת הרשעי׳א׳אוח׳אין שלום וכוידף עט ע״א נדה לחדרשילמדנו תניתין לו נל דלוק על לאשז וכו׳בביק׳נזטלו החלא׳וחוליכו לג״ע וכו׳ דף כ 3עינ נדרים למדלש .שאל ׳.טירנוםרופס את דבי עקיבא א<*ה ־מעשים נאים של בשר ודם כז׳ וטעם" לחה דף כד ע״ב הביא משל מגליסקאיתדוקא מציעא לחדלש ל׳ל והתקדשתם זט׳העל׳ונים לפי סאין יצר הרע בהן קדושה א׳וכו׳אכל התחתונים &יצל,הלע -בה? ולוא׳ בב׳ קל1סות זכו׳ בכל יזם מכתילי׳ העליונים להקדזש בל*ך דף צל ע*נ הןאבג׳קד»שות־כ»' *בתדא •כונה למאמר כונה למלרש » ״ למלרש * י י י מדרש יכונה כונה למדרש צ מ 7ל ילושלחי לברכות תלע לן שלברי סופרים ח*3ביס חלברי נביאים שהרי רבי טלםן לף צת ע״א אלו לא היה קורא לא היה עובר אלא בעשה כו׳ ילקיט ב׳שעריבדכל יש בג״ע ועליהם ששים רבוא מלאכי השר׳כו׳זיבארח׳הלסים לצדיקים ולי.נהרות וח׳ בגלי כהנה.של ל׳ג • וטע© למסכת שבת למה יש בה דף קט ע״א כ״לכלקים תליסכלצליק יצליקיש ליעול׳בפני עצמווצז׳אס הוא חסיל זוכה זכו ׳דף קיבע״מ ש0תנחוחא אני א מ י ל כל טובי על מ י ן טובי מלת הטוב ןכו' מכות י . mקיח »*$ איכה ידמ׳ כי אמלו בלשון איכה חשה ישע״ה ירמיה זכי׳ איכה רבה קלאי־<בה למל*=יהשלת ואמר להם מלן לרכשאתלו מת מה לויי , האלילים ״ ' ^ ל ח ל ר ש ג ש ע ה ש ע ש ז 6 ה ע נ ל ע י ז י למ ה ^ * ק'בה0ארלג״שע כ נ י ן ל ן ^ י ו ע * י^ ״ <ף קיט ע״ יאתה כו.ס עליהסהעגל מ ה יהא אסייעך כוי פונה >w 3 "לוח כונית המדרגים ומאמרי זזזהר קנט cpקכ ע״*< •5ונ %למדרש ילחמו משעהשהשמשזורת עדששוקעמקלסלהק״בה כי׳ לפונה למלרש רבה אמר ליה עבלא בישא לא זליני לאבא וכו׳ וכינת אמר׳ תפוח עקבו של אלם הראשון היה מכהה גלגל חמה כי׳ o s 3 ע סליקו המדדשות סך הכל בינות המדרשים ארבעים* מסכת כרכות אלו הם רמזי פרטי המדרשים של ספר הזהר המוזכרים ומפוזרים כספר למען ימצא המבקש כהרף עין מבוקשו איה מקימו: יזהר זהל •»־הי זהר זהר זהר זהר הר f \, " ד בהקדמה ולפי שאחר לש״ כי לחבריא במנוית׳חנייכו ללא תכקין מכימייכו חלין דאירית׳כו׳ אחלנש׳׳ביל׳חארחהאדאילית׳כן היא בקדחיתא כד שליאת לגלאה ט ׳ שם דף ג ע״ב כס דף ל ע״ת ^^*»***~*±ג*נ^ +. ואימן דםבלי עם סיהר׳ ההוא פגיח אינוןיקרבץלהתדירב! ' .דף ז ע״א .״ , )וסמך למתעני׳בערכ ראשחודש( <ף ת ע״ב ורזאדאאוליפנא־דק״כידיהיבמטתיה ביןצפיןלדרוםט׳ רבי יצחק יל׳ יהזלא הוו אילי בארחא יאתארתו בההיא אתת׳ להותלהברא זעירי כו׳ ל ף » ע״א ... )יורה על העוסק בחציה פטור חן המצוה( שם ת״ח בל יימיידבר נש כיני לאתתקפ׳ ביה בק״כה וכו׳) יור׳עליבטחין 5הש״י( דף כא עיכ בשעתאזיאצטדיך עלחא לחמי וחייאזליימודעילהולנפשא דצדיקיא . . . זדא הוא חדו דת׳׳ח ומזונא לילהוןכיון דיעברין יוהאי עלמא כמה נתלין־כו׳ ) יורה גל שכר דף כג ע״ב הצדיקים לעולם הנא(, סליק מסכת ברכות: 5 םדרמועו^ -םכ^-שבת י ־ זהר יהל זה; דף לד ע" נ גופיהוןלצליקיא ללא אתמשכי בהאי עלמא בתר מאין יכו׳ פסהים שמע ישלאל יגומל האי קרא תינחבשעתא לאחרי בני יעקב ומשל לכת הלך ט ׳ •לף מה ע״כ סוכה רבי חייא ורבי יוסי הוי אזליבאורחא חחי חליילאי זט׳אמרשליחא לחציה אנא כו׳ יי ״ )יולהעל לולב ומיניו כו׳( לף נ ע״א מאי שמיני עצלתכתלמחו מיש? כל חאן לכניש מאלין זנלכאן עילאין כו׳ ראש השנה ^ ׳ יף כלי' אתעלותא קדחאה איהו בעלמא מאי אתעל ותא יכו׳ ) יורה על ראש השנה שהוא יום הדין וראוי בשופר( יומא היכל זכותם החאזנ׳׳זהחשקל וקלין זכיית זעונו׳על ידי הממונה יאזניה כלי! דף נט ע ג «הל י.״<ז » 3 לג « ט והי ב ע w !הל הל מ שש 3 f יוח מאמרי ת ה י והמדים׳ ן־דל זהר ילל מר זהר זהר יהל s a מ ק ח ?ל גל נש חטי)תגזימנא תלא ותלין ומנת וליו אהלל ביה זני' ״ מגילי. הרשת גלאשית לב היזנונא םבאאמל ללא יהיב גל נש פוחיהלמיתילהרהולא נישא לף סא ע 3 שם תמנן אסיר ליה לגל נש לאסתכלא גשפירו לאתתא כגק ללא ייתי להלהולא ״ מועד קטן דף סג ע ת האחחינן כתהלחיחייהזו צדיקיאקחי׳ק״כה ולא אתבלאולא בחכאן ין ף , הגיגה שם ע 3 תאחזי ליתחלהלאמליכלהיחבליאדאהכיודאהכיללאאןילכלילתלאתלאכו׳ ת״תאיתלבושא לאתתזי לון שפידא ואיכון טפשין כל תחזן לברנש בלבישא שפירא " ^ ) יורה על מדריגות הלמידיות ע ל כמה פנים( תענית חלרש הנעלם תאכא והית׳נפש אלמי צרורה פ»׳ אלא כחס ד* רן זכאה תולקאה דצדיקיא לכלא 3 ןכ ם ת ע נ ב ע *1 ח אתקשר'7א לף בליין נ פ ש ברוח »י»ו מ ש ח ה ו כ י ׳ ע סליק סדר.מועד וסליק ת ע נ י ת : ;הר רבי שחעין בן יוחאי ולני אלעזל כריה הוו אזלי לכלחא חזו לשתשא להות אזכחא וירוקא כו״ דף עת ע״ כ ) יודה על גזירה שנגזרה ובטלה דש׳׳ כ י ( יבמות זהר רש״בי הוה יתיג ולעי גאיליתא גליליא לכלה אתתגלא בכעלה והיה חדירש״גי כ»׳ לף עט ע״ג ) יודה לדרוש בנישואין ובעת ה ש מ ת ה ( סוטה ^ר לבי תזק״ה פתח אשתך כגפן פיליה כירכתי ביתן כוי)יודה עליצגיעות האשה׳ דף פא ע״יו נדה ?הל לש״בי אוייל אפילו כל איניןכשתתי׳דגני כשיז ע ז לא יתקין לעלת׳כלהו נליחן קידה דף פג ע*» חולין לף כט ע״כ יילל איילו הביאו עלי כפרה בגין דאזעלית לה בגין סגה לילי אמין *ויכין דא מצ$מא , <הר רזאאשכתנא בספרא דאלסלאחל כאינון תולדות דעלחאוהתא יהא ליחית וכו לף צי ע״כ בתרא לףקט ע״נ־ זהל תאנאארבעםגזניןזחיניןוחלליןקנאלגיפאביליהוחתלבשאכיהבחליתא יהל הסיהלאאלף טיליןלגלגין קחה יכלהו:שיבה חדהיילקמהאלף נהדק סגיאן דף קי נ£ < י * ת י צ ק א ה חאןדזפי להני לכושי; דקאחרן ד־יתלבשין ליק f ,״ ז:ל בפסוק ייליז אז לי" כגליי כל איש אשר יזלכךנשמתי מזמנ׳ן לו לביש וכי׳ האלילים ! .ז ו ״ •׳ זל לש בי את וקל גלנלוהי •• m fלנלהו לקיעין בייטלכוי למיזל טס שילדה ילא היה ל נש דשחע דףקכ ע״לן ליה בל מחשה ויהושע נוי 3סו 5 נ ג ע לף קט ע׳יא שם סליק מדרשי חזהו ניניין הצאמדיב ליד/ אלי לוח ה מ ^ י ם : קל אלו רמזי המעשים המפוזרים בספר כולם כתבנו כאן שבנקל ימצא איזה מעשה שירצה בסימניםאלו: ברכית ׳מעשה אעשה ייעשה מעשה כינה יזעשה *יי * , ־מעשה מעשה תעשה מעשה כינת »זעשה אעשה חעשה ^״ בזקנה א׳שהית'מקדחת לב״הויצאתהקודםקדישהכו׳ דף ן ׳ י בחסידא׳ נתגלה לי אליהי זיתן לו ב* כספיםוכי' לף » ״ כאלם א' שהיה ניתז סמיך לג״ה יהיו חמים היללי0 שס בחסיד א׳ כשהיה ישן היז לי חליקלבן ובתפלה היה לו תליק אחר דף יו נג״צ למעשה באדם א׳ שאחר לרנן נחליחל כאיזה הקים הק״בהנתזן וכי׳ לף כא ע״כ כאחד שאחר לי היות נתלוסשיייזת התודה תהרה כי׳ ״«ל \ה.שנש1ח ה י ו ח מ ד ס איתו כראי׳ ונתגדל עיוו pכל׳ דף כה ע׳יא ^ ״ ״• •סליק מסכת ברכות ונתחיל שבת י ברב ספרא הלן עם תלי<יליו לטייל חיצה לעיר ופנע כתסי׳ סכר שיצא לקראתי דף כט יג״כ ד ת ל ״0 בא*ד שלא הים לזחד תורה אלא גשבת שם כאחדשהיה הולך כספינה עה סוחרים הרכה אחרו לו היכןםחורה שלן כוי דף לל ״ףן כאיש א׳שנפטר ימצאוהו החוכרים כשדה בקברו סהואחי כיי דף לה ע״כ למעשה א׳׳לקיסרלר׳יהישע מדוע תבשיל של שבת ריחי מדף כי׳ באדם א׳שהיה מאליך יחים ולא מצאו לו שוס זכות רק שלא היה חלליק בע״ש דף לו ע״א רק בשמן זית בנכרית שריתא׳ שחקה יאיזלזמןעחלה ואחלה ראיתי שרים לביס בגיהנס סם ויהודית מ ״ ע וכו׳ 0ם בטורניסמפום שכנע בל׳עקיבא א״ל חה יוס חיחיס ו0׳ ה ע ע 3 ע ע םליק מ ס כ ת ש כ ת ונ*11זי *7עיררכץ כינה מעשה אעשה *עשה 0עשה אי׳גשה אי׳צשה לר׳1שה לר׳גשה אי׳גשה ליועש׳באשיאחתשהיתידבובה לתברתישלתה עירו ביביד בנה נסבתיה גבכתיה יכי'דף לת ע״ f פסחים היה בבחור א׳שהלך כל יחיו אחר שרירו׳לכווע״י שנוע' אחת שעש׳חזר רכל מעשיו לףמג ע^א שם בינאי המלך אמר לדביתהו אל תתיראי-מןהפרושים אלא חן הצבועיכ כי׳ .סובה ברבי אבהי כשבא להסתלק מן העילםהיה בזכה נמסו אצלו חכמי ישראל כוי דף ייט ג״א באדם א'שלא היה לי צל באותה לילה של ה״ר ועשה תשובה באותה לילה לאה צל ם ם ע״ ב יומא דף נח עי׳ק בצדיק א' היה רגיל להתפלל בר״הוי״כ ובסוף ימיו לא רצה להתסלל עוד שם באיש א׳ שהיי לי בניס ובנית ילאחר נישיאין מהו וכו׳ לכי שהיה מט<:ה נכרי כס בחסיד אחד שתי :בקין שוכב על האון ומזלף היה משים רגליו בכלי חיככו' ביהודי תיהלןלחרתזק ולאה יהודי אחל בחלים שהיו העליוני׳שוקליס אותו דף ס ע׳׳ א מגילה בכחורא׳ עשיר מאל ותשקה נכשובאשתקבילז עד שעשה כלצינז בתליה יבאו י״ב* <3לג ב -לדין לכי׳ה;לך וכי׳ דף שא;'׳א 5 3 3 לוח כמגשים מעשה בליעחלם שהיו לו שטיות בעלייה פעסאתתלצה לעלו׳אליהן קדאמריבייעחלםלף סנעי* מועד קטן מעשה בחשכתחועד קטן שלאף ללחזלאיתה וכן שאל חספתזת שאין לגילין ללחולאיתן לףסג ע״£ חגיגה מעשה מעשה מעשה ׳*עשה באבזיה אניו של אלישע אתל כשנולל קרא לכלגלול׳ הלול לברית חילה וכשאכלו ושתי שמן לף סט ע׳׳כ אליןאמליןחזחולין)אליןאלפ״אבית״ין וכוי פעם אתת היה יושב ושונה אחל בבקעת גיניםל ועלה אלם אתל לראש הדקל ונטל אס על שם הבנים ו כ ו ׳ ואתר כן ראה אדם אתר ושלח האם כו׳ ומת ־ פו׳ באדש אחד שלא ילמד כל ימין לק מסכת חגיגה ובמותו נעשית המסכת׳פדמות אשה ועמד*־ דף עא ע״א עליז להספידו כו׳ שהיה ב ח ל ן גדול ו ע צ ו ם מ?ןל ו ה י ה ל י י מ ג ן ״ ה ו ז ־ י ה פ ה ן והיה ק דין בק ג ז ל ן א ח ד נ כ ר י לבין, ש5 היהודי! rrpהמלן על תכתתי של הכק ופריצתו סליק חגיגה ונתחיל ת ע נ י ת תענית חעשה בימים קדמונים היה מלן גדול כוי והיה לו בן זולל וסובא שבכל סעידה למאכלו היה צריך דף עב ע״ב כבש אחד וששים לתם זייתלתרנגויודגים ושלחו למלך אחד גיסו כי׳ מעשה במלן כי׳שלת לתבס לשאול עצה על גאותו שלת׳ לו להמעיט בחיילותיו וגייסית יעשה ילא דף עד ע״א הועיל זהזליכו לטייל בגנים ופלדםיסכו׳ כינה למעשה ברבי אבהז אני אמרתי לריק יגעתי כי׳הראו ל ו ייג נהר׳ דאכרסתון דף ע״ה ע׳׳א ״עשה בבתי של י׳ נחזניא חופר שיחין שנפלה לבזר עחוק באו והודיעו הלבל ללבי חנינא בן דוסא שם ע״3 סיגה לאשמה אמל להם שלוס שניה אמל להם שלים שלישית טלתה כו׳ סליק מ ס כ ת ת ע נ י ת יבמות מעשה באיש א׳אמר לחכי לוצ״ס ליתן לי אשה ומיוחסת ואין לה ממון זכו׳וגחקוס אחר רוצים ליתן לי לף עט ע״ב י מחין אבל אינה מיוחסת כל כן כו׳ פומה »עשה בנערה שהית׳הולכת לבית אמה והית׳חקישטת בכםף וזהב בללן והלל בלא ישיב וכשהגיע' י * י ה ״ ס צ ח א ה כי׳ לאתה באל ותבל יללי קשור יללה לביר ואתל כן צעקה ולח יכלהלטלו* דף כ ע״ג עלשא*פא׳עמעק<להיהשב»עהשישחא)קן מעשה גמל ך הערביים שש*ל & לכי עקיב׳ אני»&< ו א ש ת * הושית יילד' לי בן לבן הורגה ק> אני שזנתה תחתי• אחל ליה צירות ביתך כו׳ כ ג ע ״ ה נדרים אעשה במונבז החלן ובניו שהיו ׳ושבין יקולין בספר י^שיק כיון שהגיעו טללזכ׳ הכן זה כניו לכותל ובכה יכן זה כי׳ בבא ב ת ה * לפסוקינחלת׳את ; כגש שי לח כן עי5יא 1 חעשנ לוח המעשים וחמשליס קלא מעשה שהיה גמלךגדיל וכו׳ הכשילי״א חכמיםביין נסך ובאכילת תזיל WW״ והכל בשביל דך :םבחלו ביין נסך חג׳ בחירות שנתן להם מעשה במצרי א' עשה סעידה לכל בני עירו אחר רבי לוםתאי־אותי»״ק לאותה מעודה עם כל 3נ» ^7קיא ע״א עירו ולא חבל רק אגוז מ ' סליקו המעשים ומניינם הם מ ל ס מ״ב• : , אלו הס רמזי $רטי המשלים אשר בספרנזכדיס ולפי שרצון הדורש למשול משל לפעמים ע״כ ימצא כלס כאן כשלחן ערוך בסימנים: ברכות 1 1 ד 0ז ע״י1 ״׳•*-״******-וומימלמשמיתו משל ל ע ג ל ה י ^ * * * • ' ^ ^ ^ ^ ״ * * י משל לאיש אהוב למלך מאד ובטח בו לב החלך ואח״כ עובר על צווי ה׳מלך גדיל ממג* ייתר תאתר ״ דף הרחיק מבית המלך יעזבר וכו׳ דן« יא ע״3 משל למלך שבנה כלטרין יראה אותה וערבה לי אמר הליאי תהא מעלת חן כוי למה למשל חל ך בשר זדם שיש לו כלים של זהב ומקלםי׳אותו• בשל כסף הלא גנאי הוא לוידףכבע״ב סליק ברכות מסכת שבת משל למלך שאמר לעכלו חוזג לי כ׳ כוסות הללו עד שהוא נ מ ס לפלטין היה עגל אחד שרוי על לף כז ע״כ פתח הפלטרין נגח לעבל ישבר אחל מהן יכו׳ משל לפרה שהיו מצין לחשיך אותילמקילין שלה ולאהית׳נחשכת על שהוליכו בנה תחל׳ לףלג ע׳׳א כונה למשל חלךבשרזדסשחלקבגליחלכותלעבליזפקחיןשבהם קפלוס והניסום בקופסא טכשין ד^ לל ע״א שבהםעשזבהםחלאנהזכו׳ • פסחים כונה למשל לבת 0לן םהריימ צמף <ךדה תתמר ינן לה גנאי לא תאמדס לה צער התחילו והביאו זך .תה ע״א לה בחשאי כז׳ סוכה 1י ׳ 11-׳«| ט ע חשל לחלכא לזמין רחיחוי כסעולתא עילאה לעבל אמל מלכא הא אנא בעי לחתל• עם לחיתאייעלון דף נ ע״א כל אלין מחנן וכוי ראש השנה משל למלך בשר ודם גוזר גזיל׳יאם מבקשין םנקליטין שלו לבטלה אינם יכילים ומ׳ לף נה ע״ב לף נח ע״א משל לרועה שנכנס זאב לעדלז מה עשה השליך לו תיש גדול שבכולם וכן׳ מועד קטן יישל ל אלם אי שהיו לו מות יתבעיס גני אדם והשיאים להם יכשארס בת אתת שלא תבעוה להנשא דף םג ע״א אמלה לאביה אחיותי יודעות אימנית נקיה לכך קפצו להנשא׳ חגיגה יישל לאשה עוברה שהיתה חבושה גבית האסורים ילדה שה וגדלה שס וחתה שם ללתיגעגר הח^ך דף סז ע״א * Sפתח בית האסילייהתחילאותו הבן לצעוקיכ*׳ משל 3 לוח המשלים »*ל משל משל *של משל לגן שהבין! אבי! ורמםזנלגלמזאמללוצא חכיתי אם יצא *תמלא עליו זעם יותיוכז׳ לףג סוטה לאיש אמד אשד תצא זכוכ נכוסו יש ג׳ מדות א׳ שותה הכוס עד הזבוכ א׳ שוכן כל הכ: לף פ( נדה ואיתן שיכן מעט עם הזבוב כז' דף ככ י למה הולל ממה במעי אחו סונמ ומקופל כפעקס כו׳ •L נדריס למטרונה שאמללה המלך עכלי לפני עכלה ונתכרכמו כניה אמלה תאחל שנתצא כ» פי דף כה אמד לה המלך אין בך פסולת אלא צפזלןאצבעזתן קטנה גלול קימעא בבא בתרא למלן ששלח פלתנטורי׳לתלינה על אתל מהם כתו׳ אסאינ< מלאה לכס פתכ וחותם יפומנ<| דף גי P סנתי־יין שלי אל תאמינו לז כו׳ מנסי׳ כשעל אתל כשהם לניס נזת| למשל מלל » י ימ> שנכנס הוא ועכליו במדיני* דף קיכ לכל אחד מדול כפני עצמו לפי ככולו לחשל מלך בשל ודם שהי׳לוכרדס נאה זהיוכו בכורות נאות ההדכ גו לשומרי׳ שם מכות משל לייטיינ' שהיו לה גישושביניןאחדראה אות׳כשלית׳זאתדראה אתה בפחזותה דף קיח ע' תאלילים יאחד בניו»לה דף קיט ט לאשה שעושה צלמי זכר מעין ואנן כסף אז זהנ ותנאף כ ק וכו׳ לאדם שפתח לז חנ<ת של כשמים כשוק של זזנות ומנה את ככ» עליז החבוי עש־ %שלה זהיזג! ש10 עשה שלה והכתול עשה שלז יצא הכן לתלכות רעה וכו׳ 1 •וכה כונה כינה משל חשל ש פליקו &< ahtnsnבפפד כלם הם כ״ד: י -יי \ : , Vונשלם ספר כפתור ופרח״ ואור תורת ה׳ עלינו יזרח י< ־« »< } על ידי הפועל במלאכת :הקודש בניסן בלא״א אשר אנשיל שוחט דמתא שליט ממשפחתקוטני׳: ־דג ,ידי bjns>nבשליאכת הקודש הכחיד יעקב בל«״א אברהם^לי״ט ^/ ^-C מסישפחת אברהם א כ * י נ : ;
© Copyright 2024