‫מערכת "יבול שיא" מאחלת‬ ‫לחקלאים ולכל בית ישראל‪:‬‬ ‫גיליון ‪ • 98‬אוגוסט ‪2014‬‬ ‫יוסף יואל ריבלין‪,‬‬ ‫אדריכל החטיבה להתיישבות‪,‬‬ ‫ב"ריאיון החודש"‪:‬‬ ‫צילום‪ :‬יואב ריינשטיין‬ ‫"מדינת‬ ‫ישראל חייבת‬ ‫להציב בראש‬ ‫הפירמידה את‬ ‫הייצור והשימוש‬ ‫החקלאי"‬ ‫מצטיינת הפקולטה לחקלאות עידית גניש על המורה פרופ' יקיר פלסנר ז"ל‪:‬‬ ‫"יקיר לא לימד כלכלה של הספרים כי בעיניו הם היו שטחיים מדי"‬ ‫תערוכת יבול שיא ‪ 2014‬במעיין חרוד‬ ‫‪4.11.2014‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫לפרטים‪ :‬יורם טביבי | ‪052-2773132‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ RYOON B EM RITI NU T ~ ~ + ~+ ~+ + ~ + 2013,KF-10 ? > ~~ ?:2009~ ~~ ~ >~ ~~ 7043 ~~~ (NOP)~~~~ 054-6731098 050-7626151 [email protected] ~ ‫י‪ .‬קמחי בע“מ מציגה‬ ‫טרקטור ג‘ון דיר רב תכליתי דגם ‪,4520‬‬ ‫תוצרת ארה“ב בהספק מנוע של ‪ 61.2‬כ“ס‪,‬‬ ‫לשימושים חקלאיים ושרותי שדה‪.‬‬ ‫יבוא‪,‬‬ ‫שרות וגיבוי‬ ‫י‪ .‬קמחי‬ ‫בע“מ‬ ‫מחיר‬ ‫ללא‬ ‫תקדים!!!‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫צילינדר‪,‬‬ ‫נדר‪,‬‬ ‫לי ד‬ ‫נד‬ ‫צי י‬ ‫כ“ס‪ 4 ,,‬צ‬ ‫‪ 61‬ככ“ס‬ ‫“ס‬ ‫‪661.2‬‬ ‫ל ‪.22‬‬ ‫דיזל‬ ‫וע ד ז‬ ‫יז‬ ‫ע‬ ‫מנוע‬ ‫מנו‬ ‫מ‬ ‫וחסכוני!!!‬ ‫י!!!‬ ‫!!‬ ‫ונ !‬ ‫סכונ‬ ‫וחסכ‬ ‫חזק וח‬ ‫רה‪ .‬חזק‬ ‫ישירה‪.‬‬ ‫שירה‬ ‫רקה יש‬ ‫הזרקה‬ ‫עם הזר‬ ‫זר‬ ‫ע‬ ‫הנעה‬ ‫‪44X4‬‬ ‫ה ‪X4‬‬ ‫ה נע‬ ‫הידראולי‪.‬י‪.‬‬ ‫ולי‪.‬‬ ‫ולי‬ ‫ראול‬ ‫ראול‬ ‫גה הידרא‬ ‫ידרא‬ ‫הגה‬ ‫הגה‬ ‫ם‬ ‫הילוכים‬ ‫לוככי‬ ‫לוכי‬ ‫היל‬ ‫של ‪ 122‬ה‬ ‫סינכרונית של‬ ‫ונ ת‬ ‫ית‬ ‫ינככררונ‬ ‫תמסורת ס נ‬ ‫סורת‬ ‫רת‬ ‫סו‬ ‫תמס‬ ‫תמ‬ ‫הידראולי‬ ‫לי‬ ‫אול‬ ‫דרא‬ ‫הידר‬ ‫רוורסר הי‬ ‫רסרר‬ ‫‪ +‬רוווורס‬ ‫רס‬ ‫אחורה‬ ‫)קדימה‬ ‫קלאץ‘((‬ ‫‘(‬ ‫אץ‬ ‫לא‬ ‫קל‬ ‫ללא ק‬ ‫ללא‬ ‫ה לל‬ ‫אחור‬ ‫ור‬ ‫ה אח‬ ‫קדימ‬ ‫ימ‬ ‫קד‬ ‫)ק‬ ‫‪PTO‬‬ ‫‪PTO‬‬ ‫‪economy‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪PT‬‬ ‫‪TO 5540‬‬ ‫‪40 + PT‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪TO‬‬ ‫‪O econ‬‬ ‫‪ec‬‬ ‫‪con‬‬ ‫‪no‬‬ ‫‪om‬‬ ‫‪my‬‬ ‫ת‬ ‫להפעלת‬ ‫על‬ ‫הפע‬ ‫ה ‪-‬ל פ‬ ‫מובנה‬ ‫מובבנ‬ ‫מובנ‬ ‫סלקטורר מו‬ ‫לקטו‬ ‫טו‬ ‫סל‬ ‫הידראולים‪.‬‬ ‫ם‪.‬‬ ‫לים‬ ‫דראול‬ ‫או‬ ‫דרא‬ ‫היידר‬ ‫אביזרים ה‬ ‫יזררים‬ ‫אביז‬ ‫אב‬ ‫א‬ ‫ויכולת‬ ‫גמישות‬ ‫המקנה‬ ‫מבנה‬ ‫ת‬ ‫יכול‬ ‫ול‬ ‫ות ויכ‬ ‫ויכ‬ ‫ת‬ ‫ה גמייש‬ ‫המ נ‬ ‫קנ‬ ‫הנדסיי המ‬ ‫הנדס‬ ‫דס‬ ‫הננ‬ ‫הה‬ ‫מבנ‬ ‫בנ‬ ‫גבוהים‪.‬‬ ‫ם‪.‬‬ ‫הים‬ ‫תמרון גבבוה‬ ‫מר ןון‬ ‫תמר‬ ‫ת‬ ‫קדמי‬ ‫מעמיס‬ ‫אפשרות‬ ‫דמי‬ ‫יס קדמ‬ ‫ס‬ ‫עמי‬ ‫להתקנת מע‬ ‫תקנת‬ ‫נת‬ ‫ת להתק‬ ‫פשררו‬ ‫אפש‬ ‫א‬ ‫מהירים‪.‬‬ ‫רים‪.‬‬ ‫ם‪.‬‬ ‫הירי‬ ‫רי‬ ‫היר‬ ‫מהי‬ ‫והרכבה מ‬ ‫רכבה‬ ‫בה‬ ‫והרכ‬ ‫ק ווה‬ ‫פרוק‬ ‫פרו‬ ‫רו‬ ‫עם פ‬ ‫מקורי‪ ,,‬ע‬ ‫קורי‬ ‫רי‬ ‫מקו‬ ‫מ‬ ěđČĝĘĠ ĖĦĕČ ęĕĤčđēĚ 11581 8.14 ~ | ~ ~ ~ 073-2333700 | 073-2333777 |701500285 www.plasson.co.il ‫ח‬ ‫ג‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫ח טובה לכל‬ ‫ולכלקלאי ישראל‬ ‫בית ישראל‬ ‫כלי גיזום לכרם ולמטע‬ ‫מזמרה חשמלית נטענת‬ ‫מסור פנאומטי‬ ‫מנערת‬ ‫פנאומטית‬ ‫מזמרה לגיזום בכרם ובמטע כולל‬ ‫מנשא גב ונרתיק לנשיאת מזמרה‬ ‫כפפות וציוד בטיחות חובה!‬ ‫מזמרה‬ ‫פנאומטית‬ ‫יתרונות‪:‬‬ ‫שימוש במזמרות מקצועיות‪.‬‬ ‫קצב עבודה מהיר‬ ‫צריכת סולר )‪ (PTO‬של כ‪ 10-7-‬ליטר ביום‬ ‫עבודה )תלוי בסוג הטרקטור(‪.‬‬ ‫את המדחסים ניתן לספק כיחידה חד‪-‬דרגתית‬ ‫ללחצים נמוכים‪.‬‬ ‫דגניה תעשיות בע"מ‬ ‫מפעל‪ :‬דגניה ב' ‪ ,‬ד‪.‬נ‪ .‬עמק הירדן ‪1513000‬‬ ‫טל' מפעל‪ ,04-6655000 :‬פקס‪04-6755989 :‬‬ ‫שיווק ומכירות ‪ -‬נייד‪054-7731684/690 :‬‬ ‫‪www.degania-sprayers.co.il | ofﬁ[email protected]‬‬ ‫קוראים יקרים‬ ‫הרס כל חלקה טובה‬ ‫בשעות‬ ‫אלה של חתי־‬ ‫מת גיליון חודש‬ ‫אוגוסט של "יבול שיא" אולי ניתן לברך‬ ‫על המוגמר ולומר כי קץ סבלם של אלפי‬ ‫המתיישבים בישובי עוטף עזה‪ ,‬רבים מהם‬ ‫חקלאים‪.‬‬ ‫מערכת "יבול שיא" מחזקת את ידיו של‬ ‫יענקל'ה כהן‪ ,‬משתתף קבוע אצלנו‪ ,‬ואת‬ ‫חבריו לקיבוץ נחל עוז‪ ,‬האמונים על שמירת גבולות המולדת ומאחלים‬ ‫להם פרקי זמן ארוכים ורגועים הרבה יותר‪.‬‬ ‫כיפת ברזל אמנם מצילה ממוות‪ ,‬אך השטחים הפתוחים שספגו את‬ ‫הטילים שאינם עושים דרכם אל ישובים מאוכלסים‪ ,‬חשפו את האד־‬ ‫מה החקלאית באזורים רבים‬ ‫לפגיעות קשות מאד‪ .‬באין‬ ‫הרבה ברירות הרכב הקר־‬ ‫בי המשוריין של צה"ל הפך‬ ‫שורות של גידולים לשוחות‬ ‫לטנקים ומערכות השקיה‬ ‫בישובים נרמסו‪ ,‬נעקרו ויצאו‬ ‫מכלל שימוש‪.‬‬ ‫אנו שומעים וקוראים‬ ‫שהשמאים ממעיטים בערך‬ ‫הנזק ואין לנו אלא לומר בפעם‬ ‫המי יודע כמה‪ :‬חקלאי ישראל‬ ‫אינם עושקים את הקופה‬ ‫הציבורית‪ .‬גידולי השדה הם‬ ‫מטה לחמם ויש להעניק להם‬ ‫את מלוא הפיצוי ועדיף שעה‬ ‫אחת קודם‪.‬‬ ‫לנזקי השטח והשלכות גידול חדש בשדות ניר עוז‬ ‫האירועים הביטחוניים על השדה החקלאי ייחדנו גם בגיליון זה מקום‬ ‫ראוי‪.‬‬ ‫ירידה בפשיעה החקלאית‬ ‫משמר‬ ‫הגבול שהיה מעורב בפעילות הביטחונית‬ ‫במבצע "צוק איתן" שב לטפל במצוקות‬ ‫החקלאים ובפשיעה הבלתי פוסקת של גניבות וחבלות של ציוד חק־‬ ‫לאי‪ .‬היום אנחנו מתבשרים כי בחודש הרמדאן נרשמה ירידה של יותר‬ ‫מחמישים אחוזים בהיקף הפשיעה החקלאית ובהחלט יש לברך על‬ ‫כך‪ .‬התקווה הגדולה היא שהפגיעה המתמשכת בתשומות הייצור של‬ ‫החקלאים תמשיך ותפחת גם כאשר לוחמי משמר הגבול ממלאים‬ ‫משימות של הגנת הגבולות והמולדת ולא רק במרדפים אחרי פורעי‬ ‫חוק שמסבים נזקים כבדים לקהילייה החקלאית‪.‬‬ ‫בחזרה למקורות‬ ‫שבעים‬ ‫‪8‬‬ ‫אוגוסט ‪2014‬‬ ‫וחמש שנים מאז התאגדו מספר בני קי־‬ ‫בוצים והקימו את חברת הזרעים הראשו־‬ ‫נה בארץ ישראל‪ ,‬כדי לא להיות תלויים בגורמים זרים‪ ,‬נעים לשמוע‬ ‫שחברת "הזרע" קיבלה החלטה עקרונית להדגיש את ה"ישראליות"‬ ‫של החברה‪ ,‬למחוק כל שם זר שנלווה ללוגו הפרסומי ולהשיב את‬ ‫"הזרע" למקורות כחול־לבן‪" .‬הזרע" כמו רוב חברות הזרעים הישר־‬ ‫אליות‪ ,‬נרכשה לפני יותר משבע שנים על ידי התאגיד הצרפתי הענק‬ ‫"לימהגריין"‪ ,‬וגם שמם של הבעלים לא יופיע על הלוגו החדש‪ .‬יתרה‬ ‫מזאת הם הסכימו ש"הזרע" יהיה בשם ישראלי בלבד‪ .‬כה לחי‪ .‬על‬ ‫השינוי המרענן קראו בין דפי הירחון‪.‬‬ ‫השיחה האחרונה‬ ‫האקדמיה‬ ‫בישראל איבדה החודש את אחד‬ ‫מטובי בניה ומוקיריה‪ .‬פרופסור‬ ‫יקיר פלסנר‪ ,‬כלכלן מוערך ומורה דגול במחלקה לכלכלה חקלאית‬ ‫בפקולטה ברחובות‪ ,‬השיב‬ ‫את נשמתו לבורא אחרי שנכ־‬ ‫נע למחלת הסרטן שכרסמה‬ ‫בגופו תקופה ממושכת‪.‬‬ ‫יקיר פלסנר לימד דורות‬ ‫של כלכלנים בפוטנציה לאו־‬ ‫רך עשרות בשנים‪ .‬כמה מהם‬ ‫הגיעו לדרגת פרופסור בהמשך‬ ‫דרכם‪ .‬לפני חודשיים שוחחתי‬ ‫עם יקיר פלסנר וביקשתי את‬ ‫חוות דעתו על עבודת גמר של‬ ‫סטודנטית בפרויקט הצטיי־‬ ‫נות בפקולטה‪ .‬את הערכתו‬ ‫לעידית גניש הבאנו בכתבה‬ ‫על מצטייני התואר הראשון‬ ‫בכלכלה חקלאית‪.‬‬ ‫בשיחתנו האחרונה ביקש‬ ‫צילום אורי דן יקיר פלסנר להביע הערכה‬ ‫לנושא שאינו נקשר ישירות לעבודתו באקדמיה‪" .‬שמעון‪ ,‬אמר לי‪,‬‬ ‫אני קורא קבוע של "יבול שיא"‪ .‬נהנה מעומק החשיבה‪ ,‬מהכתבות‬ ‫המעניינות והנושאים המרתקים שבאים לכלל ביטוי מאז קיבלת על‬ ‫עצמך את עריכת הירחון‪ ,‬והוסיף‪ :‬אתה עושה עבודה טובה ומהווה‬ ‫שופר מצוין לחקלאי ישראל על כל שלוחותיהם‪.‬‬ ‫דבריו ריגשו אותי‪ .‬הודיתי לו וביקשתי את הסכמתו לראיין אותו ולהציג‬ ‫את עמדותיו ודעותיו על כל נושא חקלאי שראוי לדבר בו‪ .‬יקיר הסכים‬ ‫ללא היסוס וסיכמנו שהחודש נבצע את הריאיון במדור "היכן הם היום"?‬ ‫לא התכוונתי לפרסם את דברי השבח שהעטיר עלינו ואולם עם‬ ‫פטירתו מצאתי לנכון גם להקדיש לזכרו פרק מיוחד‪ .‬הסטודנטית‬ ‫עידית גניש כתבה על "יקיר‪ ,‬המורה שלי" חברו לספסל הלימודים‬ ‫וההוראה בפקולטה‪ ,‬פרופסור יואב כסלו‪ ,‬כתב על אובדן חבר ערכי‪.‬‬ ‫ידידי יקיר‪ ,‬אתה כבר חסר‪.‬‬ ‫בתשובה לפניית "יבול שיא" הודיע לנו דובר משרד האוצר כי בניגוד‬ ‫לפרסומים שונים ‪ -‬אין כל כוונה לבטל את מועצת הצמחים‪.‬‬ ‫שמעון וילנאי‪,‬‬ ‫עורך "יבול שיא"‬ µÇ¸ÀÀÇ½ É½²ÆÉ½É¸¯»Æ¶³¸±´»´¿º· ¼¸²ÆÈÉÃÀ¯½´ÉÇÁ¿½ °³Ç¯ ¼¸Á·½²´°¸Á»²´¸Å³´¾´º¸½³¼´¶É°É´»¸°´½³´É´Æ¸É´³É´Ç°¶³½ ²´Á´¹»½¸µ´±¯¼¸¿¯ÆÃ¼¸²ÆÈ¸Á·½²´°¸Á»²´¸ÅÉ¸¿ÇÅ¸ ¼¸»Á´¼¸²Çµ¸´Æ¸¿»³¿´º½É´Ç¸ÃÂ´À¸¯»¯·¯·½³¸ÇÅ´½¾¸° ²´Á´¼µ±ÉÆÀÇ½¸ÇÃÉº»´³´Â´À¸¯»³¿´º½ »¯ÇÈ¸°ÉÇ°¶»ÈÉ¸²Á»°³³±¸Å¿³¯¸³µÇ¸ÀÀÇ½ÉÇ°¶ µÇÆ¸»´½È¼¸·ÇÃ» ¾´Ç°¶Ç³È²±¸Á³ÈºÇ¿»²´½ ÀÆÃ»·²´Æ¸½²ÉÅ»È¯Ç²´²¾°È¶Ç www.razsprayers.co.il ȍ [email protected] ‫תוכן עניינים‬ ‫‪ - 12‬מכתבים למערכת‬ ‫‪ - 14‬ריאיון החודש ‪ -‬יוסף יואל ריבלין‬ ‫‪ - 18‬חזרנו לעוטף עזה ‪ -‬יואב ואזנה‬ ‫‪ - 22‬ידיעות צוק איתן‬ ‫‪ - 26‬משמר הגבול‬ ‫‪" - 30‬הזרע" ‪ -‬כחול לבן‬ ‫‪ - 32‬פרופסור יקיר פלסנר ז"ל‬ ‫‪ - 34‬תכשירים להדברת פגעים בעגבניה‬ ‫‪ - 50‬נשים בחקלאות ‪-‬ד"ר דפנה מיכאלי‬ ‫‪ - 52‬על חקלאות בעידן הפייסבוק ‪ -‬מילי פלד‬ ‫‪ - 54‬ד"ר יוסף שוב ‪ -‬ריאיון מיוחד‬ ‫‪ - 58‬פיתוח של הטכניון ‪ -‬מניעת השחמה‬ ‫בפירות‬ ‫‪ - 60‬גידול רקפות‬ ‫"יבול שיא" עיתון לחקלאות‬ ‫גיליון מס' ‪ ,98‬אוגוסט ‪2014‬‬ ‫עורך אחראי‪ :‬שמעון וילנאי ‪[email protected] 052-3684767‬‬ ‫מנהלת מחלקת עיתוני ההתיישבות‪ :‬עדנה זיו ‪052-6052070‬‬ ‫מנהל עיתון "יבול שיא" מקבוצת עיתוני ההתיישבות‪ :‬יורם טביבי‬ ‫‪[email protected] 052-2773132‬‬ ‫כתבים‪ :‬גדעון רותם‪ ,‬יואב ואזנה‬ ‫עורך לשוני ויועץ מקצועי‪ :‬יצחק בר‪-‬זכאי‬ ‫עיצוב ועריכה גרפית‪ :‬בני בנגלס‬ ‫גרפיקה מודעות‪ :‬אריה אנג'ל‬ ‫צלם המערכת‪ :‬יואב ריינשטיין‬ ‫יועצי פרסום‪ :‬יעקב קניאל‪ ,‬אהובית פרידמן‪-‬להב‬ ‫אחראית לוח‪ :‬זהר מלאכי‬ ‫הפקת סניף ב"ש‪ :‬מזי עזרא‬ ‫הפקה‪ :‬דורין שגב‬ ‫טלפון מערכת‪ 073-2369058 :‬פקס‪ 073-2369088 :‬מייל‪[email protected] :‬‬ ‫כתובת‪ :‬ת‪.‬ד ‪ ,20010‬דרך מנחם בגין ‪ ,53‬תל‪-‬אביב ‪6713812‬‬ ‫‪10‬‬ ‫אוגוסט ‪2014‬‬ ‫‪ - 64‬גידול שום‬ ‫‪ - 68‬המלצות הגנת הצומח לתחילת העונה‬ ‫בפלפל‬ ‫‪ - 70‬שימוש בדבורים לשיפור החנטה‬ ‫‪ - 72‬המלצות השקיה ודישון לעגבניות וחצילים‬ ‫בבתי צמיחה‬ ‫‪ - 74‬המלצות לגידול קישואים בערבה‬ ‫‪ - 78‬היכן הם היום? ד"ר יחזקאל כהן‬ ‫‪ - 80‬ספרים רבותי ספרים‬ ‫‪ - 84‬פיצוחים משופרים‬ ‫‪ - 86‬מיזם שומרים על עצים‬ ‫‪ - 87‬עגבניית איקראם‬ ‫‪ - 88‬מדור ידיעות‬ ‫"‪"YEVUL SEE‬‬ ‫‪Magazine for Agriculture‬‬ ‫‪Issue No. 98 AUGUST 2014‬‬ ‫‪Editor: Shimon vilnai‬‬ ‫‪E-mail: [email protected]‬‬ ‫‪Address: Menachem Begin Rd. 53,‬‬ ‫‪P.O. Box 20010‬‬ ‫‪Tel Aviv 6713812‬‬ ‫‪Israel‬‬ ‫כל הרשימות והמאמרים המתפרסמים ב“יבול שיא“ הם‬ ‫באחריות הכותבים‪ .‬המערכת אינה אחראית לתוכן המודעות‬ È²¶ ²³´¯ÀÀÇ½ µÇ¸ÀÀÇ½ É½²ÆÉ½É¸¯»Æ¶³¸±´»´¿º· ²³´¯È²¶³ÀÀÇ½³ÉÆÈ³»ÁÇÈ°»³¯±µÇ¸ÀÀÇ½ÉÇ°¶ ³¸±´»´¿º·ÀÀÇ½»¾´ÃÅÃ´½´½³ÈÂ´É¸È°´¸²Á»°¶´É¸Ã° ¼¸ÇÈÃ¯½³Ç¸´´¯¸¯Å´½»ÁÉÀÀ´°½³É¸¿È²¶ ¹º°´¼¸¿´È¼¸Ç´È¸½½¼¸ÅÁ»Ç¸´´¯É½¸Çµ ¼¸ÅÁ»¸»½¸ÀÆ½À´À¸Ç¸´À¸º³¶¸·°½ É´ÇÈÃ¯ÂÀ´¿°Ç·½³°´±²Á É´¸´´µ´À´À¸Ç³¸¯Å´½³°´±¾´´¸º» É¸»´¯Ç²¸³Á½¸ÁÀ´À¸Ç³ ÀÀÇ½³É¯³½¸¯É½³ É¸°¸·ÆÃ¯³²´°Á» ¸±´À»º¼Á ¼¸»´²¸±³ ¾´ÃÅÃ´½°¼¸¸´À¸¿³É´¯Å´É ´Á°Æ´³¸É¸É½É´´¶ ÄÁ³¹É¶»º»¯»½´²¸¶¯¸´À¸º ³Ç°²³¸Ç½´¶° º»È¾´ºÀ¸¶ ÀÆÃ»·²´Æ¸½²ÉÅ»È¯Ç²´²¾°È¶Ç www.razsprayers.co.il ȍ [email protected] ‫מכתביםלמערכת‬ ‫פער מחירים! למה?!‬ ‫ז‬ ‫ה זמן רב שכל מי שיש לו יד ורגל בכל‬ ‫הקשור לפערי המחירים‪ ,‬הקיימים‬ ‫בירקות ופירות )מלבד שר החקלאות‬ ‫ופקידיו(‪ ,‬כולל ארגונים חברתיים וחברי‬ ‫כנסת שמנסים לתפוס טרמפ‪ ,‬מוחים נגד‬ ‫פערי המחירים ולכולם יש הצעות ודרכים‬ ‫על מנת למנוע תופעה זו‪.‬‬ ‫רובם ככולם לא מבינים איך מתנהל‬ ‫המסחר בתוצרת חקלאית – מהחקלאי‬ ‫לצרכן – ואלה שיודעים ואחראים למצב לא‬ ‫מדברים ‪ -‬הם יודעים למה ! זאת הסיבה‬ ‫המרכזית שעד היום שום דבר לא השתנה‪.‬‬ ‫לכולם נוח להתנפל על "רשתות השי־‬ ‫ווק" ועל החזירות שלהם‪ .‬נכון‪ ,‬כל בעל‬ ‫עסק מנסה למקסם את הרווחים ואם יש‬ ‫מי שמשלם ‪ -‬בעיקר כשיש גוף ממשלתי‬ ‫שתומך ומגן – אז למה לא?‬ ‫הבעיה היא לא החזירות של "רשתות‬ ‫השיווק"‪ .‬הבעיה היא עם אותם חזירים‬ ‫שנותנים גיבוי למחירים שהם לוקחים ות־‬ ‫עודת כשרות‪.‬‬ ‫בכל פעם שבאים בטענות ל"רשתות‬ ‫השיווק" על המחירים שהם גובים‪ ,‬הם‬ ‫טוענים להגנתם‪ ,‬שהם גובים ‪ 50%‬מעל‬ ‫המחיר שפקידי "מועצת הצמחים" מפרס־‬ ‫מים ב"תקליט"‪ ,‬שאמור לשקף את המחיר‬ ‫הממוצע שמקבל החקלאי ‪ -‬הם מבחינתם‬ ‫צודקים‪.‬‬ ‫אך האם המחירים שמפרסמים פקידי‬ ‫"מועצת הצמחים" הם באמת מה שהחק־‬ ‫לאי קיבל?‬ ‫אם כל חקלאי שמשווק תוצרת יבדוק מה‬ ‫התמורה שהוא קיבל עבורה בכל יום נתון‬ ‫וישווה לפרסומים של אותו היום ב"תקליט"‬ ‫‪12‬‬ ‫אוגוסט ‪2014‬‬ ‫של פקידי "מועצת הצמחים" ו\או "מחלקת‬ ‫המחקר של משרד החקלאות" הוא יגלה‬ ‫פער של מאות אחוזים‪.‬‬ ‫היו מקרים שחברות שיווק הודיעו לחק־‬ ‫לאים לא לשווק תוצרת כי אין לה מחיר‬ ‫– אולי מקסימום שקל ‪ -‬והתוצרת תישלח‬ ‫להשמדה‪.‬‬ ‫אך פקידי "מועצת הצמחים" מפרסמים‬ ‫על אותה תוצרת מחיר של ‪ 6‬ש"ח כשלצרכן‬ ‫היא נמכרת ב־ ‪ 9‬ש"ח‪.‬‬ ‫מכאן ניתן לראות איפה פער המחירים‬ ‫גדול יותר והיכן החזירות האמיתית‪.‬‬ ‫זה בעצם הגיבוי שמקבלות "רשתות‬ ‫השיווק" למחירים שהם גובות‪ ,‬אך לא די‬ ‫בכך ופקידי "חטיבת המחקר‪ ,‬כלכלה ואס־‬ ‫טרטגיה" של משרד החקלאות לוקחים את‬ ‫המחירים של "מועצת הצמחים" )לא של‬ ‫החקלאים – חס וחלילה( ומפיצים את זה‬ ‫כמסמך רשמי של פערי התיווך וכל פקי־‬ ‫די המדינה רואים במסמך זה – ככזה ראה‬ ‫וקדש‪.‬‬ ‫בעצם מסמך זה מראה את הפערים בין‬ ‫"התקליט" של פקידי "מועצת הצמחים"‬ ‫והמחיר לצרכן ברשתות ולא את הפער הא־‬ ‫מיתי בין מה שקיבל החקלאי בפועל למ־‬ ‫חיר ששילם הצרכן‪ .‬זו היא תעודת הכשרות‬ ‫שמעניק משרד החקלאות ל"רשתות השי־‬ ‫ווק" לגבייה של מחירים מופרזים מהצרכן‪.‬‬ ‫ספק אם מי שהוא נתקל אי פעם בחוסר‬ ‫מקצועיות ובינוניות במחקר שכזה‪ .‬זה יותר‬ ‫גרוע מלהגיד שהמרחק בין ת"א לחיפה הוא‬ ‫המרחק בין גדרה לחיפה‪ .‬נכון שזאת טעות‪,‬‬ ‫אך לפחות נקודות המוצא הם גלויות ואמי־‬ ‫תיות וכך אפשר להבין את הטעות‪ .‬במק־‬ ‫רה הנידון נקודת המוצא הבסיסית‪ ,‬שהיא‬ ‫התמורה שהחקלאי קיבל‪ ,‬לא ידועה וגם לא‬ ‫מתחשבים בה‪.‬‬ ‫כל האמור לעיל‪ ,‬זה עוד נדבך כבד בהרס‬ ‫החקלאות בכלל וחקלאים בפרט על ידי‬ ‫ארגונים שונים ומשונים כולל משרד החק־‬ ‫לאות‪.‬‬ ‫ידוע לכל שככל שרמת המחירים עולה‬ ‫רמת הצריכה יורדת ולהיפך‪ .‬אם הצרכן‬ ‫הסופי היה משלם את המחיר שמופיע בפר־‬ ‫סומים של "מועצת הצמחים" מצד אחד וה־‬ ‫חקלאי היה מקבל חצי מזה‪ ,‬כולם היו נהנים‬ ‫ויוצאים נשכרים‪ ,‬וכל התוצרת החקלאית‬ ‫שמיוצרת על ידי החקלאים הייתה מוצאת‬ ‫את דרכה לצרכן ולא להשמדה‪ .‬אך התנה־‬ ‫לותם של פקידי "מועצת הצמחים" בגיבוי‬ ‫פקידי משרד החקלאות גורמים שהצרכן‬ ‫ישלם ביוקר על ירקות ופירות והחקלאי‬ ‫מקבל גרושים‪.‬‬ ‫אותם פעולות של פקידי "מועצת הצמ־‬ ‫חים" ופקידי משרד החקלאות באות לידי‬ ‫ביטוי גם ביבוא של ירקות ופירות מחו"ל‪ ,‬על‬ ‫מנת‪ ,‬לכאורה‪ ,‬להוריד מחירים‪ .‬מי שמביא‬ ‫את הסחורה מחו"ל הם אותם "רשתות שי־‬ ‫ווק" וסיטונאים שעושים יד אחת עם פקידי‬ ‫"מועצת הצמחים" ולכן אף פעם המחירים‬ ‫לא יורדים‪ ,‬אך יש לא מעט אנשים שגוזרים‬ ‫קופונים גדולים‪ .‬חקלאים שמשווקים באותו‬ ‫זמן את אותה התוצרת "נדפקים" וכך לאורך‬ ‫השנים מספר הפקידים עולה ומספר החק־‬ ‫לאים יורד‪ ,‬ובעוד מספר שנים לא רב נישאר‬ ‫עם פקידים בלבד‪.‬‬ ‫יפרח סבלדי מושב צופר‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫לנוטעים שלום‪,‬‬ ‫ב‬ ‫ראשית דברי קבלו את התנצלותי על‬ ‫סגנון המכתב שלא כדרכי‪ .‬לפעמים‬ ‫צריך להוריד את הכפפות‪ .‬זה זמן‬ ‫רב אני עוקב אחר המנשרים שמפרסם דוגי‬ ‫ישראלי תחת השם "מטה המאבק"‪ .‬עד כה‬ ‫חשבתי שאין להשיב לדברי ההבל שלו‪ .‬אך‬ ‫לא עוד‪.‬‬ ‫קראתי בזעזוע את המנשר מה־‪ 8‬באו־‬ ‫גוסט ‪ .2014‬למאבקו האישי גוייסו הפעם‬ ‫הנכים‪ ,‬המשפחות השכולות והמנהרות‪.‬‬ ‫לידיעתכם‪ ,‬בזמן שדוגי היה עסוק בכתיבת‬ ‫המנשר המדובר‪ ,‬סיירו אנשי ענף המטעים‬ ‫במועצת הצמחים המכונים על ידו "עסק־‬ ‫נים"‪ ,‬בעוטף עזה אצל הנוטעים כדי לבחון‬ ‫במה אפשר לעזור בעת המלחמה‪ .‬אנשי‬ ‫המועצה הם בין השאר האנשים שעוזרים‬ ‫בקידום תשלום פיצויים הוגנים לחקלאים‬ ‫באזור‪ ,‬כולל "שושבין העסקה – ארכי עסקן‬ ‫בשם דובי אמיתי" )ציטוט מתוך מכתבו‬ ‫של דוגי ישראלי‪ ,‬בו זכה אמיתי לקיטון של‬ ‫השמצות(‪ .‬ואם במנהרות עסקינן‪ ,‬אז דוגי‬ ‫ישראלי הוא זה שעסוק ב"לחפור מנהרות"‬ ‫תחת ענף הפירות במועצת הצמחים וכל מי‬ ‫שקשור למערכת החקלאית‪.‬‬ ‫זה המקום לציין את ש"התרומה" היחידה‬ ‫של דוגי וחבריו לטובת הנוטעים היא לסב־‬ ‫כם בתהליכים משפטיים ובהוצאות כס־‬ ‫פיות רבות‪ .‬כדאי לבדוק מי הנהנה העיקרי‬ ‫מהחגיגה הזאת‪ .‬בחמש ערכאות משפטיות‪,‬‬ ‫כולל בגצ"ים‪ ,‬נדחו כל טענותיהם על ידי בית‬ ‫המשפט‪ ,‬וגם הובהרה להם ע"י השופטים‪,‬‬ ‫חשיבותה של המועצה ותרומתה למדינה‪,‬‬ ‫לענף ולחקלאים‪.‬‬ ‫הנתונים שהובאו בפרסומים של דוגי‬ ‫ישראלי לכל כל הדרך‪ ,‬היו ברובם המוחלט‬ ‫שקריים‪ .‬להלן קומץ מתוך האוסף‪:‬‬ ‫• במנשר מה־‪ 8‬באוגוסט‪ ,‬נכתב‪ ,‬כי "מלחמת‬ ‫צוק איתן עדיין לא הסתיימה ‪ ....‬לא מנעה‬ ‫מעסקני מועצת הצמחים ומנהליה‪ ...‬לש־‬ ‫לוח לחקלאים תביעות תשלום וכתבי‬ ‫התחייבות כאילו אין מלחמה בארץ‪"...‬‬ ‫ובכן ‪ -‬בעת המלחמה לא נשלחו מהמוע־‬ ‫צה כל מכתבי תביעות תשלום למגדלים!‬ ‫• באחד המנשרים כותב דוגי‪ ,‬כי צבי אלון‬ ‫נסע לבולגריה על חשבון המועצה‪.‬‬ ‫ובכן ‪ -‬צבי אלון לא היה מעולם בבולגריה‪.‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫במנשר מיום ‪ 23‬באפריל ‪ ,2014‬חוזר דוגי‬ ‫ישראלי‪" ,‬עסקני המועצה ועובדיה‪ ,‬סה"כ‬ ‫‪ 136‬איש המועסקים במועצה‪"...‬‬ ‫ובכן ‪ -‬במועצה מועסקים פחות מ־ ‪70‬‬ ‫עובדים קבועים‪.‬‬ ‫באופן תמוה נקשרה המועצה לרשתות‬ ‫השיווק כאחראית על "פער התיווך"‪.‬‬ ‫באותו מנשר‪ ,‬מציין כי "המועצה נותנת‬ ‫גיבוי לפערי התיווך הנוראים‪ ,‬ולהתאר־‬ ‫גנות הקרטלית של משווקי התוצרת‬ ‫החקלאית"‪.‬‬ ‫ובכן ‪ -‬אנו במועצה מהווים את אחד‬ ‫הגורמים הדומיננטיים בשיתוף עם גור־‬ ‫מים נוספים‪ ,‬שעוסקים במלחמה נגד פער‬ ‫התיווך הגבוה‪ ,‬מתוך ראייה שהוא פוגע‬ ‫קודם כל בחקלאים‪ .‬אנו פועלים בנושא‪,‬‬ ‫מול ועדות הכנסת השונות ובתקשורת‪.‬‬ ‫במנשריו כותב דוגי ישראלי‪ ,‬כי ההיטלים‬ ‫למועצה נוגסים "‪ "50% - 20%‬מרווחיו‬ ‫מהמטע‪.‬‬ ‫ובכן ‪ -‬ההיטלים הם כ־ ‪ ₪ 53‬לדונם‪ ,‬או ‪2‬‬ ‫– ‪ 3‬א"ג לק"ג פרי בממוצע )על פי החלטת‬ ‫שולחן המגדלים(‪ .‬בחישוב פשוט נמצא‬ ‫כי הרווח שלו הוא ‪ ₪ 106‬לדונם‪ ,‬ואם כך‪,‬‬ ‫נכון עשה כשעקר את המטעים‪.‬‬ ‫אגב‪ ,‬תמוה הוא‪ ,‬שהרי לא שילם את ההי־‬ ‫טלים הנ"ל מ־ ‪ ,2005‬כיצד אם כן‪ ,‬הם אלו‬ ‫שהכריעו אותו ??? ואיך אשמה המועצה‬ ‫בעקירת המטעים???‬ ‫עוד כותב דוגי ישראלי‪ ,‬כי "לא יתכן כי‬ ‫חקלאי ישלם ‪ 20%‬מהרווח השנתי שלו‬ ‫למועצת הצמחים שלא נותנת לו שום‬ ‫דבר! צריך לעשות לזה סוף אחת ולת־‬ ‫מיד"‪.‬‬ ‫ובכן ‪ -‬אני מודיע בזאת כי רב מוחלט‬ ‫של העצים שגידל דוגי‪ ,‬כמו גם חבריו‬ ‫לקבוצה‪ ,‬הם פרי פעילות שולחנות המג־‬ ‫דלים‪ .‬כמו לדוגמא‪ :‬כנות ‪ ,677‬הנסן וזני‬ ‫האפרסק‪ :‬עודד‪Early spring, ,1334 ,‬‬ ‫‪ , ,September snow‬זנים שהובאו על‬ ‫ידינו לארץ‪ .‬כמו כן שיטות הגידול‪ ,‬שיטות‬ ‫האיחסון‪ ,‬הדברת מחלות ומזיקים‪ ,‬פיתוח‬ ‫שיטות הדברה חלופיות וידידותיו‪ ,‬שהם‬ ‫רק חלק מהפעילויות המשמשות יום יום‬ ‫את דוגי וחבריו‪ .‬הכל נעשה בכספי ההיט־‬ ‫לים‪ ,‬שאתם הנוטעים משלמים‪ ,‬והם־ הסר־‬ ‫בנים‪ ,‬נהנים ולא משתתפים במימון‪ .‬ואם‬ ‫אשתמש במילותיו‪ ,‬הרי הם ה"פרזיטים"‪.‬‬ ‫• בראיון טלוויזיה בו השתתפתי‪ ,‬בנוכחותו‬ ‫של דוגי ישראלי‪ ,‬הודיע קבל עם ועדה כי‬ ‫במושב בצרון‪ ,‬המושב שלי‪" ,‬רני הוא הי־‬ ‫חיד המשלם היטלים למועצה"‪.‬‬ ‫ובכן ‪ -‬בבצרון משלמים ‪ 19‬מגדלים‪ ,‬המה־‬ ‫ווים את הרב המוחלט‪.‬‬ ‫בדוגמאות שמביא דוגי ישראלי מן העו־‬ ‫לם‪ ,‬אין כל דמיון למצב בארץ‪ .‬התמיכות‬ ‫בחקלאות באותן מדינות הן ברמה אחרת‬ ‫בהשוואה לתמיכה בארץ‪ .‬נשמח להקטין‬ ‫את ההיטלים‪ ,‬ככל שתגדיל המדינה את‬ ‫השתתפותה בפעילויות הנדרשות‪.‬‬ ‫הופתעתי לקרוא את כינויי הגנאי כלפי‬ ‫שר החקלאות והמנכ"ל‪ ,‬שהרי הכותב בעצ־‬ ‫מו יעץ לנו לבחור במפלגת "ישראל ביתנו"‬ ‫כמפלגה של החקלאים‪ .‬ומה קרה??? כאשר‬ ‫עייפו במשרד החקלאות מלשמוע את הזיו־‬ ‫תיו‪ ,‬הללו "הודחו מן המחנה"‪ .‬לאחרונה‪,‬‬ ‫הפך שר האוצר ל"אורח הכבוד"‪ ,‬כי הוא זה‬ ‫אשר "יסגור את המועצות"‪ .‬נמתין ונעקוב‬ ‫לאן יתפתח הרומן החדש‪.‬‬ ‫מנכ"ל משרד החקלאות יזם סדרת מפג־‬ ‫שים‪ ,‬מתוך רצון לעזור ולתווך בין המועצה‬ ‫לבין דוגי וחבריו‪ .‬ניסינו בסבלנות רבה להבין‬ ‫מה צפיותיו מהמועצה‪ .‬לאחר מספר פגישות‪,‬‬ ‫הבהירו השר והמנכ"ל כי המועצה נחוצה לק־‬ ‫יום החקלאות בארץ‪ ,‬ואף המליצו ל"סרבנים"‬ ‫לשלם היטלים כחוק ולפעול מתוך המועצה‬ ‫בשיטות הדמוקרטיות המקובלות‪ .‬מכאן‬ ‫הפכו השר והמנכ"ל ועוד רבים כמו‪ :‬אבו וילן‪,‬‬ ‫אילן אשל‪ ,‬צבי אלון‪ ,‬מאיר יפרח‪ ,‬דובי אמיתי‪,‬‬ ‫משה ברוקנטל לאויבים לכל דבר‪ .‬הם הושמ־‬ ‫צו ונקטלו על ידי החבורה‪ ,‬ולא נותר לחקל־‬ ‫אים אף לא נציג אחד ראוי‪.‬‬ ‫אנו במועצה‪ ,‬העובדים והמתנדבים‪ ,‬עם‬ ‫שולחנות המגדלים העובדים במסירות רבה‪,‬‬ ‫נמשיך לדחוף‪ ,‬לקדם ולפתח את החקלאות‬ ‫בגאווה ומתוך סיפוק רב‪ ,‬בשיתוף עם משרד‬ ‫החקלאות‪ ,‬שה"מ והמופ"ים האזוריים‪.‬‬ ‫זאת ההזדמנות להודות לכל החקלאים‬ ‫המתנדבים‪ ,‬התורמים מזמנם לקידום ענף המ־‬ ‫טעים‪.‬‬ ‫בברכה רני ברנס‬ ‫נוטע במושב בצרון‬ ‫אוגוסט ‪2014‬‬ ‫‪13‬‬ ‫ריאיון החודש‬ ‫יוסף יואל ריבלין‬ ‫אדריכל החטיבה להתיישבות‬ ‫"מדינת ישראל תהיה חייבת‬ ‫להעלות בסדר העדיפויות שלה את‬ ‫הייצור והשימוש החקלאי לראש‬ ‫הפירמידה‪ ,‬או כמאמר דוד בן גוריון‬ ‫פירמידה הפוכה‪ ,‬לחזק את מעמד‬ ‫עובד האדמה והיצרן החקלאי"‬ ‫|‬ ‫שמעון וילנאי‬ ‫י‬ ‫נשיא‬ ‫וסף יואל ריבלין בנו־בכורו של א‬ ‫זה‬ ‫המדינה ראובן)רובי(ריבלין‪ ,‬מכהן ה‬ ‫עשר שנים כאדריכל החטיבה להתיי־‬ ‫שבות‪ .‬חטיבה שהיא למעשה זרוע מבצ־‬ ‫עת של הממשלה לפיתוח המרחב הכפרי‪..‬‬ ‫גליל‪,‬‬ ‫החטיבה פעילה בשלושה אזורים‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫בקיבוצים‪,‬‬ ‫יהודה ושומרון ונגב‪ .‬במושבים‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫בישובים קהילתיים‪ :‬טיפול בתשתיות‪ ,‬עי־‬ ‫תכנון‬ ‫דוד קליטה של מתיישבים חדשים‪,‬‬ ‫ן‬ ‫ופיתוח סביבתי‪.‬‬ ‫לכל אורך שיחתנו חשתי את הערכיות‬ ‫ת‬ ‫אהבת‬ ‫שמלווה את פעילותו של ריבלין‪.‬‬ ‫ת‬ ‫הארץ‪ ,‬אהבת המולדת‪ ,‬חיזוק האחיזה בקר־‬ ‫קע והוקרה אין קץ של חקלאי ישראל‪ .‬ציו־‬ ‫נות במלוא מובן המילה‪ ,‬ללא מירכאות‪.‬‬ ‫יוסף יואל ריבלין‪ ,‬תסביר לי מה זה‬ ‫אדריכל החטיבה להתיישבות?‬ ‫חלק‬ ‫"זה לא אדריכל סתם‪ .‬זה להיות ק‬ ‫מעוצמה‬ ‫ממסורת‪ ,‬חלק מהיסטוריה‪ ,‬חלק‬ ‫ה‬ ‫ללא‬ ‫‪,‬מאחריות‪ ,‬משייכות ובעיקר מהשראה א‬ ‫מדינה‬ ‫גבולות‪ .‬המוסדות הלאומיים הקימו‬ ‫ה‬ ‫דוגמתו‬ ‫והחטיבה זה מפעל מבצע שאין‬ ‫ו‬ ‫בעולם"‪.‬‬ ‫ואני שואל שוב‪ .‬מה עושה אדריכל‬ ‫בזרוע הביצוע?‬ ‫־‬ ‫ועס־‬ ‫"‪ 15‬שנה הייתי אדריכל עצמאי‬ ‫התפקיד‬ ‫קתי בתכנון מתארי‪ .‬משמעות‬ ‫ד‬ ‫זה‬ ‫של אדריכל בחטיבה הוא הרבה מעבר‪ .‬ה‬ ‫‪14‬‬ ‫אוגוסט ‪2014‬‬ ‫צילומים‪ :‬יואב ריינשטיין‬ ‫להיות במקום שאתה חייב לבחון כל יום‬ ‫מחדש פתרונות ואפשרויות חדשות‪ .‬הת־‬ ‫חדשות ושייכות בלתי מוגבלת וראייה מה‬ ‫זה המרחב הארצי הכולל על כל המורכבות‬ ‫שבתוכו‪ .‬לדעת מה זה קיבוץ‪ ,‬מה זה מושב‪,‬‬ ‫חבל התיישבות‪ ,‬מחוזות‪ ,‬מה זה אזור וב־‬ ‫סופו של ענין מרחב ארצי‪ .‬גבי קריין היה‬ ‫אדריכל מיתולוגי בחטיבה והוא ההשראה‬ ‫שלי‪ .‬היתה לו הזכות ליצור תהליך מחש־‬ ‫בתי למודלים תכנוניים‪ ,‬חדשניים ובעלי ערך‬ ‫התיישבותי רב‪ .‬הוא היה אחראי לבניית קו־‬ ‫נספט תכנוני"‪.‬‬ ‫אני לא מצליח להבין מה זה אדריכל‬ ‫החטיבה להתיישבות?‬ ‫"כאדריכל העיסוק הוא רב־גוני‪ .‬הגדרת‬ ‫מדיניות החטיבה בנושא תכנון ואסטרטגיה‬ ‫התיישבותית‪ .‬היום זה לא כמו פעם‪ .‬תפי־‬ ‫סת העבודה מאז הקונגרס הראשון בבאזל‬ ‫היתה בשיטת העבודה‪ .‬נושאי התיישבות‬ ‫ופיתוח התיישבותי היו בסדר העדיפות‬ ‫הלאומי‪ .‬היום זו מדיניות שונה‪ .‬מאז סוף‬ ‫שנות השמונים עת נסתיימה תכנית המצ־‬ ‫פים בגליל‪ ,‬שונתה שיטת התכנון ועוסקים‬ ‫בעיקר בחיזוק הקיים‪ .‬פיתוח מוקדים גדו־‬ ‫לים ומרחבים עירוניים‪ .‬מודלים כלכליים‬ ‫התיישבותית‬ ‫לפי החור שבגרוש‪ .‬פריסה‬ ‫ת‬ ‫חדשה‪ ,‬בעיקר בנגב‪ ,‬לא קיימת כבר ‪30‬‬ ‫שנה"‪.‬‬ ‫"חטיבת התכנון הכפופה לסמנכ"ל הח־‬ ‫טיבה ירון שיינין‪ ,‬מגבשת תפיסה אסטרט־‬ ‫גית‪ .‬כל נושא של מדיניות אסטרטגית נעשה‬ ‫בתיאום עם ראש החטיבה דני קריצ'מן‬ ‫ומאושרת על ידו‪ .‬אנחנו בוחנים את דרכי‬ ‫הכניסה לישוב במרחב הכפרי‪ .‬לעיתים זו‬ ‫הנחיה מלמעלה‪ .‬יש גם צרכים שמגיעים‬ ‫מהשטח‪ .‬ראייה לטווח הבינוני דורשת חשי־‬ ‫בה‪ .‬חטיבת התכנון מטפלת באזורים של‬ ‫תת־פיתוח התיישבותי‪ ,‬תת־אכלוס וניתוק‬ ‫התיישבותי‪ .‬הערך שלנו הוא במרחב הכפרי‪.‬‬ ‫החטיבה קובעת מדיניות פיתוח"‪.‬‬ ‫תן דוגמא ‪-‬‬ ‫"תכנית מבואות ערד‪ .‬עבדנו על התכנית ‪8‬‬ ‫שנים‪ .‬פעלנו על פי החלטת ממשלה להק־‬ ‫מת חבל התיישבותי‪ .‬שבעה ישובים במבו־‬ ‫אות ערד‪ ,‬חמישה מהם חדשים‪ .‬הוגדרו כל‬ ‫פתרונות הפיתוח‪ .‬למקום תגיע אוכלוסייה‬ ‫לממש חזון התיישבותי‪ .‬אנחנו מדברים על‬ ‫אזור שאינו מיושב בהתיישבות יהודית בין‬ ‫באר שבע לעיירות הלויין ‪ -‬ערד‪ ,‬דימונה‬ ‫וירוחם‪ .‬בחנו קרקעות להכנת תכניות לה־‬ ‫תיישבות חדשה‪ .‬החטיבה היא הגורם היחיד‬ ‫בארץ שחושב ברמה של פיתוח התיישבו־‬ ‫תי"‪.‬‬ ‫כיצד מתבצעת העבודה בשטח?‬ ‫"העבודה מתחילה במתווה תכנון מנחה‪.‬‬ ‫צוותי תכנון מקדמים תכניות סטטוטוריות‬ ‫מרמה של תכנון מתארי מפורט לישוב או‬ ‫ריאיון החודש‬ ‫אוהד שרוף של‬ ‫בית"ר ירושלים‬ ‫יוסף יואל ריבלין עוד מעט בן ‪.52‬‬ ‫נולד ב־‪ 1‬בינואר ‪ 1963‬בירושלים‬ ‫לאמו יפה וילף‪ ,‬אשתו הראשונה‬ ‫של אביו ראובן)רובי(ריבלין‪ .‬כשהיה‬ ‫בן ארבע וחצי הוריו התגרשו‪ .‬הוא‬ ‫ואמו עברו לתל־אביב כשהיה‬ ‫בן שש‪" .‬משנת ‪ 1969‬אני אזרח‬ ‫תל־אביבי"‪ .‬ריבלין למד בבצלאל‬ ‫אדריכלות ותכנון סביבתי ובטכניון‬ ‫אדריכלות ותכנון ערים‪.‬‬ ‫יוסף יואל ריבלין‪ ,‬שנקרא על שם‬ ‫סבו‪ ,‬נשוי לליהי‪ ,‬עובדת סוציאלית‬ ‫תואר שני‪ ,‬והיא מפקחת אזורית‬ ‫במשרד הרווחה‪ .‬לבני הזוג שני‬ ‫בנים‪ :‬ליאור־ראובן בן ‪ 19‬וחצי‬ ‫בשירות סדיר בחיל האוויר ואלון‬ ‫בן ‪ 18‬לקראת גיוס‪.‬‬ ‫תחביבים? "אני אוהד שרוף של‬ ‫בית"ר ירושלים אבל כבר מזמן‬ ‫לא הלכתי למשחקים שלהם‪ .‬אני‬ ‫אוהב לראות סרטים‪ ,‬אוהב הצגות‬ ‫ואוהב את אשתי"‪.‬‬ ‫בעיקר‬ ‫ר‬ ‫הרחבות לישובים ותכניות לביצוע‪,‬‬ ‫אמצעי ייצור ומחנות זמניים לעלייה לקר־‬ ‫משרדי‬ ‫קע‪ .‬העבודה מתבצעת בשיתוף בין‬ ‫י‬ ‫עם גורמים שעוסקים בפיתוח‪ :‬משרדי השי־‬ ‫כון והחקלאות ובתיאום עם משרדים רלוונ־‬ ‫טיים‪ :‬תיירות‪ ,‬נגב וגליל‪.‬‬ ‫כמה אתרים אישרת עד היום?‬ ‫להביא‬ ‫א‬ ‫"בעשר שנותיי בחטיבה הצלחנו‬ ‫למצב של תכנון מתקדם של ‪10‬־‪ 12‬ישובים‪..‬‬ ‫שותפים‬ ‫במצב פיזי בשטח והקמה‪ ,‬היינו‬ ‫ם‬ ‫הא־‬ ‫לפיתוח של ‪ 10‬ישובים שהוקמו בשנים ־‬ ‫הח־‬ ‫‪,‬‬ ‫חרונות‪ 60‬משפחות בכל ישוב‪ .‬בנוסף ־‬ ‫אוכלוסייה‬ ‫טיבה עוסקת בהרחבות‪ ,‬בגידול‬ ‫ה‬ ‫בישובים קיימים"‪.‬‬ ‫מופעלים לחצים על עבודתך?‬ ‫ניתן‬ ‫"לא‪ .‬לאורך עשר שנותיי בחטיבה ן‬ ‫של‬ ‫לי חופש חשיבה כמעט טוטאלי‪ .‬אני בן ל‬ ‫‪16‬‬ ‫אוגוסט ‪2014‬‬ ‫דומה‬ ‫אבא פוליטיקאי‪ ,‬מזהים אותי כי אני ה‬ ‫לו‪ .‬מעולם לא הופעלו עלי לחצים כלש־‬ ‫הם"‪.‬‬ ‫ובכל זאת גורמים שונים‪ ,‬פוליטיים‪,‬‬ ‫אומרים שאתם דואגים בעיקר‬ ‫לישובים ישראליים מעבר לקו הירוק‪.‬‬ ‫"החטיבה להתיישבות היתה מאז ומת־‬ ‫מיד זרוע מבצעת‪ .‬אנו פועלים על פי הנח־‬ ‫בשלושת‬ ‫יות ממשלות‪ .‬תחומי העבודה הם‬ ‫ת‬ ‫לקדם‬ ‫החבלים שציינתי‪ .‬אם יש הנחיות‬ ‫ם‬ ‫מבצעת‬ ‫מהלכי פיתוח ביו"ש‪ ,‬החטיבה‬ ‫ת‬ ‫אנו‬ ‫בתוקף ההנחיה שקיבלה‪ .‬כיחידת תכנון ו‬ ‫מחייבת‬ ‫חושבים שהתעסקות בנגב ובגליל‬ ‫ת‬ ‫התיישבותי‬ ‫האצה עיקרית מבחינת פיתוח‬ ‫י‬ ‫וגידול דמוגרפי"‪.‬‬ ‫של‬ ‫"הפיתוח ביו"ש מתבסס על שימור ל‬ ‫שכולל‬ ‫מערך התיישבותי לאורך ‪ 40‬שנה‪,‬‬ ‫ל‬ ‫וזה‬ ‫גושי התיישבות עם ‪ 400‬אלף תושבים‪ ,‬ה‬ ‫חלק חשוב במערך ההתיישבות הכולל"‪.‬‬ ‫וטיפול בפזורה הבדואית בנגב?‬ ‫בהאצה‬ ‫ה‬ ‫"נושא הפזורה הבדואית נמצא‬ ‫ומינוי‬ ‫ברורה על בסיס החלטות ממשלה‬ ‫י‬ ‫גופים אופרטיביים למימוש החלטות הממ־‬ ‫ידי‬ ‫שלה‪ ,‬ובהתאם לדו"חות שנכתבו על י‬ ‫הממשלה‪ .‬אין לנו מנדט להתעסק בהתיי־‬ ‫שבות הבדואית‪ .‬אולם בתכנית מבואות ערד‬ ‫איתרנו ואישרנו ישוב אחד לבדואים שלא‬ ‫ניתן לו מענה באזורים אחרים‪ .‬זה נעשה‬ ‫בתיאום מלא עם הרשות להסדרה ובהחל־‬ ‫טת ממשלה"‪.‬‬ ‫אתם מושכים הרבה אש‪ .‬מדוע?‬ ‫"אני לא מוצא סיבה הגיונית לכך שאנו‬ ‫מושכים אש‪ .‬אנחנו עובדים תחת בקרה‬ ‫מוחלטת‪ .‬תקציבים מאושרים בוועדות‬ ‫כספים ובאישור הממשלה‪ .‬תכנית העבודה‬ ‫מאושרת בתיאום ואישור משרד ראש הממ־‬ ‫שלה‪ .‬כנראה שחלק מההחלטות שמתקב־‬ ‫לות ומנחות אותנו לבצע אינן מקובלות על‬ ‫כולם"‪.‬‬ ‫אתה נהנה מהתפקיד שהוא מקצועי‬ ‫ולא פוליטי?‬ ‫"התפקיד מקצועי ואני גאה‪ .‬אני שמח‪.‬‬ ‫קם כל בוקר עם חיוך ועם אנרגיות על הזכות‬ ‫והחובה שנפלה לידיי להיות חלק מהמוסד‬ ‫האדיר הזה ‪ -‬חטיבה להתיישבות"‪.‬‬ ‫נעזרת באבא בתפקידיו השונים‪ ,‬כחבר‬ ‫כנסת‪ ,‬כיושב ראש בית הנבחרים של‬ ‫ישראל?‬ ‫"אבא בחיים לא עירב אותנו ולא נתן לנו‬ ‫אחריותו‬ ‫ו‬ ‫להתערב‪ ,‬ולו גם בחיכוך קל‪ ,‬נוכח‬ ‫כחבר כנסת וכאיש ציבור"‪.‬‬ ‫אפשרית רק במוסד ציבורי ששם מקבלים‬ ‫החלטות"‪.‬‬ ‫אבא ידע להעריך את עבודתך?‬ ‫יש הרמוניה בעבודת המשרד?‬ ‫הוא‬ ‫")מחייך( כן‪ .‬הקשר בין אבא וביני א‬ ‫בנושאים רבים‪ .‬גם אם נעשה מרחוק‪..‬‬ ‫אוזן‬ ‫בהתלבטויות ומחשבות תמיד היתה לי ן‬ ‫קשבת ועידוד נכון לקבל החלטות"‪.‬‬ ‫"יש הרמוניה ושיתוף פעולה פורה בין‬ ‫כל מרכיבי החטיבה להתיישבות‪ .‬יכולת‬ ‫התיאום בין המערכות מאפשרת לכל עובד‬ ‫להיות חשוף ולקבל יידע רב־תחומי בכל‬ ‫הקשור להתיישבות"‪.‬‬ ‫"אעבוד בחטיבה כל עוד טוב לי שם ורו־‬ ‫צים בי שם‪.‬‬ ‫אחרי שנים של ציפייה והמתנה סוף־‬ ‫סוף זכה אביך בנשיאות המדינה‪.‬‬ ‫עד מתי תעבוד בחטיבה?‬ ‫בשוק הפרטי היית משתכר הרבה‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫"השוק הפרטי לא ורוד כמו שזה נראה‪..‬‬ ‫בעל משרד אדריכלים עצמאי עוסק בהר־‬ ‫נוספים‬ ‫בה בירוקרטיה‪ ,‬בתפעול ובאמצעים‬ ‫ם‬ ‫שהם לא אדריכלות‪ .‬השימוש ברקע המק־‬ ‫את‬ ‫צועי הוא חלקי בגלל הצורך להחזיק ת‬ ‫להתיישבות‬ ‫המשרד כלכלית‪ .‬את החטיבה‬ ‫ת‬ ‫הכרתי בעבודתי כגורם עצמאי‪ .‬תמיד אמר־‬ ‫קריין‬ ‫תי שאני רוצה להיות במקום שגבי‬ ‫ן‬ ‫להיות‬ ‫ת‬ ‫נמצא‪ .‬הסיבה שיש לך אפשרויות‬ ‫חלק מקביעת מדיניות וכיצד ליישם אותה‪,,‬‬ ‫"אני שמח בשביל אבא‪ .‬הוא חיכה לזה‬ ‫שבע שנים וחלם על זה הרבה יותר שנים‪,‬‬ ‫מאז שסבי המנוח‪ ,‬שאני נקרא על שמו‪,‬‬ ‫התמודד על תפקיד נשיא המדינה והפסיד‬ ‫לזלמן שז"ר‪ ,‬היה במשפחתנו חלום שהת־‬ ‫פתח‪ ,‬הפך לתכנית עבודה ועכשיו גם התג־‬ ‫שם‪.‬‬ ‫לסיום מהו המסר שלך לחקלאי‬ ‫ישראל?‬ ‫נראה שריבלין ציפה לשאלה שכזאת‪.‬‬ ‫בתוך דקות הציג בפני תגובה ציונית רחבת‬ ‫היקף‪.‬‬ ‫"חקלאי ישראל‪ ,‬אתם מלח הארץ‪ .‬בל־‬ ‫עדיכם לא היתה קמה מדינה‪ .‬אתם האנ־‬ ‫שים שבדמם ובבשרם פיתחו את המרחב‬ ‫הארצי‪ ,‬את הפריסה ההתיישבותית הנדר־‬ ‫שת ואת גבולות המדינה שלנו‪ .‬מעבר לזה‪,‬‬ ‫כאנשי מקצוע אתם בעלי יידע ויכולת של‬ ‫מדע מדויק בייצור המוצר החקלאי שכ־‬ ‫מוהו אין בעולם‪ .‬אתם בית ספר‪ ,‬אתם‬ ‫השראה‪ ,‬אתם האנשים שנותנים לנו את‬ ‫התקווה שיש עוד מה לפתח‪ .‬לא למדתי‬ ‫את זה בעל פה‪ .‬זה פשוט יוצא לי מהבטן‪.‬‬ ‫תהיו חזקים‪ ,‬כי הכוח שלכם הוא כוחה‬ ‫של מדינת ישראל"‪.‬‬ ‫"מדינת ישראל תהיה חייבת להעלות‬ ‫בסדר עדיפות את הייצור והשימוש החקלאי‬ ‫לראש הפירמידה‪ ,‬או כמאמר דוד בן גוריון‬ ‫פירמידה הפוכה‪ ,‬לחזק את מעמד עובד‬ ‫האדמה והיצרן החקלאי‪ .‬עשר שנים אני‬ ‫בחטיבה להתיישבות‪ .‬את החקלאות קודם‬ ‫לכן הכרתי רק בסופרמרקט‪ .‬לא ידעתי מה‬ ‫זה גד"ש‪ ,‬מה זה מטעים‪ ,‬מה זה מצע מנו־‬ ‫תק‪ .‬לא ידעתי מה גודלה של הטכנולוגיה‬ ‫החקלאית שהצלחתם חקלאי ישראל ליי־‬ ‫צר‪ .‬אני מסיר בפניכם את הכובע ומחזק את‬ ‫ידיכם לעד"‪.‬‬ ‫אוגוסט ‪2014‬‬ ‫‪17‬‬ ‫חזרנו לעוטף עזה‬ ‫|‬ ‫יואב ואזנה‬ ‫כ‬ ‫הנוכחית‬ ‫ת‬ ‫ולנו האמנו שהמערכה‬ ‫תהיה זהה לקודמותיה‪ .‬כיאה לסד־‬ ‫יהיה‬ ‫רה בהמשכים‪ ,‬גם הפרק הבא ה‬ ‫מתח‬ ‫זהה בתכליתו‪ ,‬ציפיות גדולות‪ ,‬הרבה ח‬ ‫הקרבות‬ ‫ותקווה‪ ,‬כאב ואושר‪ ,‬אך לאחר שוך‬ ‫ת‬ ‫נישאר עם טעם של החמצה וציפייה להמ־‬ ‫הנוכחי‬ ‫שך‪ .‬כפי שזה מסתמן כרגע – המבצע‬ ‫י‬ ‫ארוך‬ ‫לא הולך להיות זהה לקודמיו‪ ,‬כי אם ך‬ ‫יותר‪ ,‬וציפייתם של כל אזרחי ישראל כרגעע‬ ‫היא לסוף טוב יותר והחלטי יותר מזה שהת־‬ ‫בין‬ ‫רגלנו אליו‪ .‬סוף שיביא פתרון ארוך טווח‪ ,‬ן‬ ‫נפגעים‬ ‫אם בדרך מדינית או צבאית‪ ,‬שתמנע‬ ‫ם‬ ‫נוספים בעתיד הקרוב והרחוק‪.‬‬ ‫מנכ"ל‬ ‫ראשית כל חזרנו אל צפריר חיימי‪,‬‬ ‫ל‬ ‫כרם‬ ‫שותפות גידולי השדה של הקיבוצים ם‬ ‫יצחק‬ ‫שלום וניר יצחק וחבר קיבוץ ניר‬ ‫ק‬ ‫התחושות‬ ‫בעצמו‪ ,‬שבעבר כבר סיפר לנו על‬ ‫ת‬ ‫מבצע‬ ‫שאחזו את יישובי עוטף עזה במהלך‬ ‫ע‬ ‫חיימי‬ ‫'עמוד ענן' ובשלהי מבצע 'צוק איתן'‪.‬‬ ‫י‬ ‫כל‬ ‫מספר כי עיקר הנזק היה‪ ,‬לצערם של ל‬ ‫של‬ ‫הצדדים‪ ,‬דווקא כתוצאה מתמרוניהם ל‬ ‫מתחילת‬ ‫כוחות צה"ל שנכחו בשטחים כבר‬ ‫ת‬ ‫לשמחתם‬ ‫יולי‪ .‬מהצד העזתי הנזק היה שולי‬ ‫ם‬ ‫הרבה של תושבי העוטף‪.‬‬ ‫חיימי מספר כי הנזקים העיקרים היו למ־‬ ‫צינורות‬ ‫ערכות ההשקיה שנפגעו קשות ‪-‬‬ ‫ת‬ ‫אדיר‬ ‫רבים שהתפוצצו‪ ,‬גרמו לאובדן מים ר‬ ‫ההשקיה‬ ‫ה‬ ‫וכמובן שנגרם נזק לצינורות‪ ,‬ברזי‬ ‫נזק‬ ‫ומחשבי המערכות הפרוסים בשטח‪ .‬ק‬ ‫לכתיבת‬ ‫נוסף נגרם לשדות הבוטנים שעד‬ ‫ת‬ ‫אותו‬ ‫שורות אלה טרם היה ניתן להעריך‬ ‫ו‬ ‫ה"פודרה"‬ ‫"‬ ‫במדויק‪ .‬נזק משמעותי נוסף הוא‬ ‫שיצרו הרק"מ על גבי מאות רבות של דו־‬ ‫בשכבתה‬ ‫נמים‪ .‬שכבת הקרקע נפגעה מאוד‬ ‫ה‬ ‫מעדויות‬ ‫העליונה ולמיטב הבנתו של חיימי‪,‬‬ ‫ת‬ ‫עופרת‬ ‫של אחרים שנכחו בשטח במבצע‬ ‫ת‬ ‫יצוקה‪ ,‬היקף הפגיעה כתוצאה מ"הפודרה""‬ ‫הוא חסר תקדים לעומת מקרי העבר‪.‬‬ ‫מקבלים‬ ‫חיימי מוסיף‪" :‬התשדורות שאנו‬ ‫ם‬ ‫בעייתיות‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫כיום ממס רכוש הן תשדורות די‬ ‫אנו חשים כי הם מנסים באופן מגמתי ומ־‬ ‫כוון להמעיט בהערכת הנזק‪ .‬מפגישה רא־‬ ‫חשים‬ ‫שונה עם חלק מהשמאים שלהם אנו ם‬ ‫ביחס מאוד חשדני כלפינו כאילו ניסינו לע־‬ ‫ובטוח‬ ‫שוק את הקופה הציבורית‪ .‬אני סמוך‬ ‫ח‬ ‫‪18‬‬ ‫אוגוסט ‪2014‬‬ ‫שהם אנשי מקצוע העושים את‬ ‫מלאכתם‪ ,‬אך יש חקלאים שנ־‬ ‫עלבו באופן אישי ואף גירשו את‬ ‫השמאים שהגיעו לשטחיהם‪.‬‬ ‫אני אישית לא חש ככה‪ ,‬אך הר־‬ ‫גשתי כי מוטל בנו ספק"‪.‬‬ ‫לעיתים נדמה כי אותם טנ־‬ ‫קים שחצו את השדות היו יכו־‬ ‫לים להקדיש מעט תשומת לב‬ ‫ולנסות לעבור בדרכים חלופיות‪,‬‬ ‫בעיקר בעתות רגיעה ותנועת‬ ‫כוחות בעורף‪ ,‬חיימי מספר‪:‬‬ ‫"ישנו קצין שאחראי על התי־‬ ‫אום בין האזרחים לצבא‪ ,‬בחלק‬ ‫מהמקרים הבאתי אותו לראות‬ ‫בעיניו את הנזק‪ ,‬הוא אמר לי‬ ‫שהוא ידבר עם הסמח"טים‬ ‫בשטח והתשובות שהוא קיבל‬ ‫היה שהם כרגע עסוקים במל־‬ ‫חמה ואין להם זמן להתעסק‬ ‫בזה‪ .‬אני משתדל להכיל את‬ ‫צילום שי נוה‬ ‫זה בזמן הלחימה וכמובן שלא נזק מדריסת טנק בניר יצחק‬ ‫ארי מקיבוץ כיסופים‪ ,‬מנהל הקהילה המש־‬ ‫לסכן‬ ‫אצפה מהם לעשות פעולות שעלולות ן‬ ‫מש גם כדובר הקיבוץ‪ .‬בן ארי מספר כי עם‬ ‫אולי‬ ‫את הכוחות בשטח אך יש מקרים בהם י‬ ‫פתיחת הלחימה נפגעו שני לולים באופן‬ ‫ליד‬ ‫ניתן היה להעדיף דרך שעוברת ‪ 10‬מטר ד‬ ‫חמור ביותר ובערך ‪ 35‬טון של עופות נפג־‬ ‫בזמן‬ ‫השדה ולא לנסוע בתוכו‪ ,‬או למשל‬ ‫ן‬ ‫עו בדרגות פציעה שונות כתוצאה מנפילת‬ ‫יותר‬ ‫הפסקת האש אני בטוח שגם היה ניתן ר‬ ‫קטיושה – ‪ 107‬מ"מ‪ .‬בן ארי מספר נרגשות‪:‬‬ ‫לצבא‬ ‫להשתדל‪ ,‬אבל שוב – אין בפי תלונות א‬ ‫"אחת מחברות הקיבוץ נסעה עם רכבה בס־‬ ‫יבצעו‬ ‫ששומר עלינו והכי חשוב שחיילינו‬ ‫ו‬ ‫מוך ללולים כאשר לפתע נשמעה שריקה‪,‬‬ ‫ויחזרו‬ ‫את המשימה על הצד הטוב ביותר‬ ‫ו‬ ‫ה‪) 107‬מ"מ(‪ ,‬כאמור‪ ,‬נוחתת במפתיע וללא‬ ‫הביתה בשלום"‪.‬‬ ‫התראה של צבע אדום או אזעקה אחרת‪.‬‬ ‫חיימי ממשיך‪" :‬עונת הסתיו בפתח והיינוו‬ ‫למזלנו הרב אותה חברת קיבוץ הספיקה‬ ‫יום‬ ‫רוצים להכין טוב יותר את השטחים‪ .‬כל ם‬ ‫לצאת מהרכב ולהסתתר כמיטב יכולתה‬ ‫הוא‬ ‫של הפסקת אש בו ניתן לצאת לשטח א‬ ‫וניצלה מפגיעה חמורה‪ .‬רכבה ספג רסי־‬ ‫בין‬ ‫יקר מפז‪ .‬בעיניי יש תחושה של בלבול ן‬ ‫סים רבים וכך גם שני הלולים שהיו בסמוך‪.‬‬ ‫ההנחיות שאנחנו מקבלים או לא מקבלים‪..‬‬ ‫עופות רבים נהרגו ואחרים ספגו רסיסים‬ ‫שניות‬ ‫מצד אחד אומרים לנו להישאר ‪15‬‬ ‫ת‬ ‫רבים אשר בעקבותם נאלצו להשמיד את‬ ‫מדוע‬ ‫ממרחב מוגן ומצד שני שואלים אותנו ע‬ ‫כל אוכלוסיית הלולים שמנתה כ־‪ 35‬טון של‬ ‫לא יצאנו לשדות שכן לא קיבלנו שום הת־‬ ‫עופות‪ .‬מס רכוש לא אישר לנו ‪ 100%‬פיצוי‬ ‫ראה או איסור על יציאה‪ .‬כולי תקווה שה־‬ ‫כי הוא לוקח בחשבון בלאי וכדומה‪ .‬אנחנו‬ ‫תוצאות‬ ‫לחימה תסתיים בהקדם תוך השגת‬ ‫ת‬ ‫נאלץ לבנות את הלול מחדש ואנחנו מפסי־‬ ‫משמעותיות‪ ,‬ושנוכל לשוב במהרה אל הש־‬ ‫דים על כך הרבה מאוד כסף"‪.‬‬ ‫את‬ ‫דות ולעבד את האדמה על מנת להציל ת‬ ‫בן ארי מספר כי זו לא הפגיעה החמורה‬ ‫העונה הקרובה"‪.‬‬ ‫הראשונה שהמשק חוטף ‪ -‬בעמוד ענן נפג־‬ ‫בן‬ ‫במעבר קל צפונה שוחחנו עם חיים ן‬ McCORMICK X7 SERIES ĝÂė 212-143 ĞđĜĚ ģĠĝĐ ¤ ĤďĜĘĕĢĢ 4-6 ĤďĜĘ 4 ĝĜĕĚģ ĕĞđĜĚ ¤ ęĕĚĎďĐ ĘėĘ ěđđĎ ěđđĎĚđ ĤĕĥĞ ĔĤĠĚ ¤ REX SERIES ĝÂė 105-80 ĞđĜĚ ģĠĝĐ ¤ ĐĜĕčģ ĕĘč\ęĞ ęĕĘėĘ ęĕĜđđĎĚ ęĕĔĤĠĚ ¤ X6 SERIES ĝÂė 143-121 ĞđĜĚ ģĠĝĐ ¤ ĤďĜĘĕĢ 4 ĝĜĕĚģ ĕĞđĜĚ ¤ ęĕĚĎďĐ ĘėĘ ěđđĎĚđ ĤĕĥĞ ĔĤĠĚ ¤ LANDFORCE ĝÂė 120-115 ĞđĜĚ ģĠĝĐ ¤ ęĕďģĦ ĦĤĝē ĥđĜČ ĦĝďĜĐ ¤ 20C 5820C ĤđĔģĤĔĐ ĤėĚĜĐ *ĘČĤĥĕč ĝÂė 55 ĞđĜĚ ģĠĝĐ ĠĝĐ ¤ ĕĤđģĚ ěĎĒĚ ęĞ ĦĤČđĠĚ ĐĜĕčģĘ ĐĕĢĠđČ ĢĠđČ ¤ ĤĔĚ 1.65 :čēđĤ | ĤĔĚ 3.30 :ĖĤđČ ĖĤđČ ¤ ProDesign.co.il 2013 ęđėĕĝ ĢÂĞĚ ēđď ĕĠĠ ĘĞ* K SERIES ĝÂė 78-62 ĞđĜĚ ģĠĝĐ ¤ ęĕĚĎďĐ ĘėĘ ěđđĎĚđ ĤĕĥĞ ĔĤĠĚ ¤ ĤĤĔĚ 1.79 :čēđĤ | ĤĔĚ 3.88 :ĖĤđČ ¤ w w w. c z a p n i k . c o . i l | 1800-282-888 888 :ęĕĠĝđĜ ęĕĔĤĠĘ ‫תגובת חיים ילין ראש מועצת אשכול ‪:‬‬ ‫למרות הפסקת האש‪ ,‬מבחינתי‪ ,‬אנחנו עדיין במצב של מלחמה‪ .‬לצערי‬ ‫הרב‪ ,‬כל המאמץ של החקלאים לנסות ולהציל את השדות ירד לטימיון‪ ,‬שכן‬ ‫עכשיו הכוחות חוזרים לשטח‪ .‬לבי עם החקלאים‪ .‬כרגע אני לא מתעסק‬ ‫בנושא הפיצויים שכן אנחנו במצב של מלחמה ולא חסר לנו דאגות‪ ,‬אך ברגע‬ ‫שתיגמר המלחמה ‪ -‬תיפתח המלחמה מול האוצר‪ ,‬ואני אהיה לצד החקלאים‬ ‫על מנת לפצות אותם כגמולם‪.‬‬ ‫נזק בנקודת מילוי מים‬ ‫פועלים‬ ‫ם‬ ‫עו לולים נוספים בזמן שעבדו בהם‬ ‫מהם‬ ‫תאילנדים‪ ,‬שלושה מהם נפצעו ואחד ם‬ ‫ארי‬ ‫מאושפז עד היום בבית לוינשטיין‪ .‬בן רי‬ ‫לקיבוצים‬ ‫מוסיף כי 'בגד"ש אורה' המשותף‬ ‫ם‬ ‫כיסופים ואורים‪ ,‬נפגעו רבים מהשדות כתו־‬ ‫החקלאים‬ ‫צאה מהאיסור שהטיל צה"ל על‬ ‫ם‬ ‫והגידולים‬ ‫מלהגיע אליהם‪" .‬השדות הוזנחו‬ ‫ם‬ ‫ההשקיה‬ ‫נפגעו‪ ,‬הרק"מ חיסל את מערכות‬ ‫ה‬ ‫הכל‪,‬‬ ‫וביחד עם 'הפודרה' שמכסה כעת ל‪,‬‬ ‫נהרסו לנו השדות והתשתיות באופן טו־‬ ‫הוא‪,‬‬ ‫טאלי‪ .‬מטע האבוקדו שלנו נפגע אף א‪,‬‬ ‫לקטיף‬ ‫גם כי צה"ל לא אישר לנו להגיע‬ ‫ף‬ ‫בסמוך‬ ‫מחשש לנפילות אלא גם כי זה היה‬ ‫ך‬ ‫סדיר‪,‬‬ ‫למקום בו נהרגו קצין מילואים וחייל ר‪,‬‬ ‫מנהרה‪.‬לצערנו‬ ‫לאחר חדירת מחבלים דרך‬ ‫נו‬ ‫ההתראות עדיין קיימות"‪.‬‬ ‫חווים‬ ‫מסתבר שהסיוט המתמשך אותו ם‬ ‫ייחודי‬ ‫תושבי היישובים הסמוכים לגדר אינו די‬ ‫אך ורק להם‪ ,‬בן ארי מספר כי סוללות התו־‬ ‫הוסיפו‬ ‫תחים שמוקמו מסביב לקיבוץ לא‬ ‫ו‬ ‫הקיבוץ‬ ‫לשלוותם של בעלי החיים‪ ,‬ופרות‬ ‫ץ‬ ‫חלקן‬ ‫היו אף הן בין אלו שחוו טראומה ‪ -‬קן‬ ‫כתוצאה‬ ‫הפילו את העגלים שנשאו ברחמן‬ ‫ה‬ ‫ירדה‪.‬‬ ‫מהפחד והלחץ ותפוקת החלב שלהן ה‪.‬‬ ‫ולפרות‬ ‫קולות התותחים גם גרמו לעופות‬ ‫ת‬ ‫הפרות‬ ‫להצטופף כמו במצב של מגננה –‬ ‫ת‬ ‫לעיתים‬ ‫שרדו זאת‪ ,‬אך אצל העופות נגרמו‬ ‫ם‬ ‫מקרי מוות כתוצאה מחנק‪.‬‬ ‫אפילו ממ"דים קשה לנו להקים כרגע כי‬ ‫הקבלנים מפחדים להגיע‪.‬‬ ‫בכל הנוגע לפיצויים מטעם המדי־‬ ‫סה"כ‬ ‫נה‪ ,‬מספר בן ארי כי קיבוץ כיסופים‬ ‫כ‬ ‫ת‪.‬‬ ‫מרוצה מעבודתם של הרשויות המטפלות‪.‬‬ ‫ו'עופרת‬ ‫בן ארי מפרט‪" :‬אחרי 'עמוד ענן'‬ ‫ת‬ ‫יצוקה' קיבוצים רבים באזור עדיין מתנה־‬ ‫ואני‬ ‫לים מול מס רכוש‪ .‬אצלנו אין טענות ני‬ ‫מקווה שגם אחרי 'צוק איתן לא' יהיו טע־‬ ‫פעלו‬ ‫נות‪ .‬ייאמר לזכותם של הרשויות שהם לו‬ ‫עם‬ ‫ופועלים מהר‪ .‬הבעיה העיקרית היא ם‬ ‫‪20‬‬ ‫אוגוסט ‪2014‬‬ ‫הנזקים ההיקפיים ‪ -‬קשה כמובן להוכיח‬ ‫הספקת‬ ‫כי הפרה נותנת פחות חלב או שלא‬ ‫ת‬ ‫לקטוף את הפרי בזמן‪ .‬השבוע היה אצלנו‬ ‫המסר‬ ‫השר לביטחון פנים ושאל אותי מה‬ ‫ר‬ ‫שאני מעוניין להעביר לו כחבר קבינט‪ .‬אמר־‬ ‫את‬ ‫תי לו שאנחנו לא נוכל להסכים לקבל ת‬ ‫"הטפטוף" הזה‪ ,‬ובטח שלא את כל נושא‬ ‫המנהרות שאף אחד לא הבטיח לנו שהוא‬ ‫נפתר ‪ -‬נושא המטריד אוכלוסייה לא קטנה‪.‬‬ ‫אצלנו בכיסופים לא היו עזיבות‪ ,‬אך אני יודע‬ ‫עזיבות‬ ‫על קיבוצים אחרים שבהם כן היו‬ ‫ת‬ ‫בעיקר בקרב משפחות חדשות‪ .‬האוכלוסייה‬ ‫מורגלת‬ ‫הוותיקה איתנה יותר ולצערנו גם‬ ‫ת‬ ‫באיום העזתי‪ .‬הכי חשוב כרגע זה שלא נצ־‬ ‫טייר בעיני אויבנו כחלשים"‪.‬‬ ‫מקיבוץ ניר עוז מגיע צבי "השי" רובין ‪-‬‬ ‫מרכז המשק בקיבוץ‪ .‬רובין מספר כי הכינוי‬ ‫'השי' מקורו בשם הרשי ביידיש שמשמעתו‬ ‫צבי‪ .‬השי מתאר את שחווה הקיבוץ‪" :‬יש‬ ‫לנו בין ‪ 3000‬ל‪ 4000‬עגלים‪ .‬היו לנו לצערי‬ ‫שלושה אירועי ירי בקיבוץ ונהרגו לנו ונפצעו‬ ‫לנו בערך ‪ 150‬ראשי בקר‪.‬חלקם מתו במקום‬ ‫וחלקם נפצעו קשה ‪ -‬לצערנו נאלצנו לה־‬ ‫רדים אותם כדי לגאול אותם מייסוריהם‪.‬‬ ‫התמונות מאוד לא נעימות‪.‬הייתה לנו‬ ‫קבוצת עגלים שנפצעה‪ .‬למרבה האירוניה‪,,‬‬ ‫הקבוצה הזו הייתה מיועדת לסוחר מעזה‬ ‫שהזמין אותה מראש עבור חג הרמדאן"‪.‬‬ ‫השי ממשיך‪" :‬פגיעה נוספת בענף היא‬ ‫כתוצאה מהירי שעובר מעל ראשיהם של‬ ‫בעלי החיים‪ ,‬בעיקר מאש כוחותינו‪ .‬הם‬ ‫אוכלים פחות ואנחנו רואים את זה בכמויות‬ ‫ת‬ ‫המיותמות באבוסים‪ .‬כתוצאה מכך בעלי‬ ‫החיים יורדים במשקל‪ ,‬נהפכים אפאתיים‬ ‫יותר‪ ,‬וכואב לראות את זה"‪.‬‬ ‫מאוד‬ ‫השי מספר‪" :‬הגד"ש שלנו גדול‬ ‫ד‬ ‫ליד‬ ‫ואנחנו מעבדים עד התלם האחרון – ד‬ ‫הגבול‪ .‬אנחנו מגדלים בוטנים‪ ,‬חיטה‪ ,‬גזר‪,,‬‬ ‫חמניות‪ ,‬צנוניות ותפוחי אדמה שזה הגידול‬ ‫צילום זמיר חיימי‬ ‫העיקרי בשתי העונות‪ .‬במטע רימונים ממש‬ ‫בסמוך לגבול‪ ,‬לא הצלחנו לרסס בעתו‪,‬‬ ‫ואיכות הייצור נפגעה באופן דרמטי ביחס‬ ‫למקובל והנזק גדול‪ ,‬רק ‪ 40%‬היה ראוי ליי־‬ ‫צוא‪ ,‬ועל כן הפגיעה היא קשה כי שם עיקר‬ ‫הקופון שלנו‪ .‬כל היבולים שלנו ירדו באי־‬ ‫כותם עקב הפודרה וההזנחה מצדינו עקב‬ ‫כך שלא יכולנו לגשת לשדות‪ .‬כמו כן‪ ,‬היה‬ ‫קשה מאוד להשקות את הגידולים שבסמוך‬ ‫לגדר שכן קווי החשמל לרצועה נפגעו וה־‬ ‫מערכות שלנו ניזונות מקווים אלו"‪.‬‬ ‫השי ממשיך‪" :‬שטחים רבים שלנו הפכו‬ ‫לשטחי כינוס והרק"מ הפך את הקרקע‬ ‫לפודרה טובענית‪ ,‬כל הירוק הפך לחום של‬ ‫אבק‪ .‬הקרקע איבדה את ערכה החקלאי‬ ‫כתוצאה מההידוק והדריסה של הרק"מ‬ ‫ובעיקר כתוצאה מה"פודרה"‪ ,‬אין לי ציפיות‬ ‫מצה"ל להתרכז בשדות במהלך הקרב אך‬ ‫אני מקווה שהפיצוי יהיה ראוי‪ .‬עונת השלחין‬ ‫היא העונה העיקרית שלנו ובגלל המלחמה‬ ‫לא הצלחנו להכין את הקרקע בצורה הר־‬ ‫אויה‪ ,‬שכן לא יכולנו להיכנס לשטחים עקב‬ ‫איסור מערכת הביטחון ‪ -‬אנחנו נמצאים‬ ‫בטווח הפצמ"רים והמנהרות"‪.‬‬ ‫לגבי הקהילה מספר השי‪" :‬הקהילה‬ ‫מאוד איתנה ומגובשת‪ 80% .‬מאוכלוס־‬ ‫יית הקיבוץ נשארו‪ ,‬אך כל המשפחות עם‬ ‫הילדים עברו לקיבוצי יזרעאל‪ ,‬הזורע ועין‬ ‫החורש שאירחו אותנו בתקופה זו‪ .‬אנחנו‬ ‫לא מתכוונים לגדל ילדים בטווח פצמ"רים‪.‬‬ ‫כל עוד אין נפגעים בנפש אנחנו מאוד מרו־‬ ‫צים‪ .‬בנימה אישית הייתי רוצה להוסיף שלי‬ ‫מאוד ברור שלסיטואציה הזו של מלחמה‪/‬‬ ‫מבצע יש רק פתרון אחד והוא צריך לה־‬ ‫יות פתרון מדיני‪ .‬אנחנו מקווים שההנהגה‬ ‫תבחר בדרך הנכונה וההסדר לא יהיה כזה‬ ‫שיוכתב על ידי החמאס‪ ,‬אלא הסכם שמש־‬ ‫רת את האינטרסים המשותפים של תושבי‬ ‫שתי הצדדים"‪.‬‬ ‫ידיעות • ידיעות • ידיעות • ידיעות • ידיעות • ידיעות •‬ ‫חקלאות מול "צוק איתן"‬ ‫סוף סוף – הצבת‬ ‫מיגוניות‬ ‫החקלאים‬ ‫ם‬ ‫הודות לתקציב הייעודי למיגון‬ ‫ופיתוח‬ ‫בדרום שקיבל משרד החקלאות‬ ‫ח‬ ‫הכפר‪ ,‬החל המשרד בהצבת מיגוניות נוס־‬ ‫פות בשטחים חקלאיים ביישובי עוטף עזה‪..‬‬ ‫לטובת העניין‪ ,‬רכש המשרד בהליך התקש־‬ ‫המיגוניות‬ ‫רות מהיר ‪ 120‬מיגוניות חדשות‪.‬‬ ‫ת‬ ‫יוצבו בעשרים ותשעה יישובים בהם נמצ־‬ ‫אים שטחים חקלאיים בהם אין מיגון בתחו־‬ ‫וישמשו‬ ‫מים של עד ‪ 20‬ק"מ מרצועת עזה‬ ‫ו‬ ‫את החקלאים והעובדים הזרים‪.‬‬ ‫נתיב‬ ‫המיגוניות יוצבו ביישובים הבאים‪ :‬ב‬ ‫העשרה‪ ,‬זיקים‪ ,‬גהה‪ ,‬משען‪ ,‬ברכיה‪ ,‬סעד‪,,‬‬ ‫עלומים‪ ,‬בית הגדי‪ ,‬שרשרת‪ ,‬מלילות‪ ,‬רנן‪,,‬‬ ‫מפלסים‪,‬‬ ‫שובה‪ ,‬גילת‪ ,‬אור הנר‪ ,‬ארז‪ ,‬ניר עם‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ישע‪,‬‬ ‫כפר עזה‪ ,‬נחל עוז‪ ,‬מבטחים‪ ,‬עמיעוז‪, ,‬‬ ‫נצרים‪,‬‬ ‫עין הבשור‪ ,‬שדה ניצן‪ ,‬יתד‪ ,‬יבול‪ ,‬בני‬ ‫‪,‬‬ ‫נווה‪ ,‬ניר עוז‪ ,‬עין השלושה‪.‬‬ ‫מיגונית‬ ‫‪22‬‬ ‫אוגוסט ‪2014‬‬ ‫במשא‬ ‫ח"כ זבולון כלפה‪ :‬בימים אלה אני‬ ‫א‬ ‫ומתן עם האוצר לתוספת של עוד מאה מי־‬ ‫למיגוניות‬ ‫גוניות‪ .‬לצערי‪ ,‬אנחנו עוד נזדקק‬ ‫ת‬ ‫להסתכל‬ ‫הללו שיצילו חיים רבים‪ .‬עלינו‬ ‫ל‬ ‫אותה‪.‬‬ ‫למציאות בעיניים פקוחות ולא ליפות‬ ‫‪.‬‬ ‫כך‬ ‫המצב הזה של הירי לא הולך להיגמר כל ך‬ ‫מהר"‪.‬‬ ‫פיצוי בגין "צוק איתן"‬ ‫החקלאי‬ ‫י‬ ‫ח"כ זבולון כלפה‪ ,‬יו"ר הלובי‬ ‫לענייני‬ ‫בכנסת שעמד בראש הצוות המיוחד‬ ‫י‬ ‫פיצויים לחקלאים בצוק איתן‪ ,‬הגיע להסכ־‬ ‫מות עם רשות המסים לטובת תשלום פי־‬ ‫צויים לחקלאים שניזוקו במהלך הלחימה‪..‬‬ ‫אפס‬ ‫על פי ההסכמות‪ ,‬חקלאי שחלקתו בין ס‬ ‫יהיה‬ ‫ל־‪ 7‬ק"מ מגבול עזה ‪ -‬מקדם הפיצוי ה‬ ‫בהוצאות‬ ‫‪ 80%‬ממחזור יולי אוגוסט‪ ,‬מנוכה‬ ‫ת‬ ‫נחסכות )כיום‪ :‬אריזה ומיון(‪.‬‬ ‫ק"מ‬ ‫באשר לנזק לחקלאות שבין ‪ 7‬ל־‪ 20‬מ‬ ‫מגבול עזה מקדם הפיצוי יעמוד על ‪550%‬‬ ‫לעומת ‪ 40%‬כפי שהוצע בתחילה‪ .‬החקל־‬ ‫אים יצטרכו להוכיח ירידה של ‪ 20%‬ביולי‬ ‫‪ 2014‬ביחס למחזור ביולי ‪ 2013‬או לגבי ה ־‬ ‫מוצע בשנים ‪2010‬־‪.2013‬‬ ‫לגבי נזק בחקלאות‪ ,‬החל מ־‪ 20‬ק"מ ועד‬ ‫‪ 40‬ק"מ ‪ -‬נשאר מקדם הפיצוי לחקלאים‬ ‫‪.20%‬‬ ‫עוד סוכם כי חמישה יישובים שנמצאים‬ ‫על קו ה־‪ 7‬ק"מ מגבול הרצועה ומשום מה‬ ‫אינם נכללים ברשימת היישובים הזכאים‬ ‫לפיצוי‪ ,‬יזכו גם לפיצויים במסלול הירוק כמו‬ ‫כל תושבי עוטף עזה‪ .‬היישובים הם תלמי‬ ‫אליהו‪ ,‬אוהד‪ ,‬שדה ניצן‪ ,‬ברור חייל ודורות‪.‬‬ ‫ח"כ כלפה אמר כי "השינויים שהכנסתי‬ ‫לתקנות יחד עם אנשי רשות המסים‪ ,‬יטיבו‬ ‫עם החקלאים ויסייעו בידם לחזור לפעילות‬ ‫ולצמצם את הנזקים שנגרמו להם‪ .‬לצד זה‪,‬‬ ‫חובה עלינו לפעול יחד כדי לדאוג למנופי‬ ‫צמיחה באזור ולשקם את החקלאות בעוטף‬ ‫עזה בפרט ובדרום בכלל"‪.‬‬ ‫מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל‪ ,‬אב־‬ www.almogdvir.co.il • ‫ידיעות • ידיעות • ידיעות • ידיעות • ידיעות • ידיעות •‬ ‫שלום )אבו( וילן‪" :‬חקלאי ישראל בדרום‬ ‫הארץ‪ ,‬ספגו פגיעה קשה במהלך המבצע‪.‬‬ ‫מבחינת העבודה החקלאית – הצורך להיות‬ ‫בשטח‪ ,‬באזורים הלא ממוגנים‪ ,‬אין כל מש־‬ ‫מעות לקו הגיאוגרפי שנקבע על ידי פיקוד‬ ‫העורף על ‪ 7‬ק"מ מהרצועה – החקלאים‬ ‫בכל אזור הדרום צריכים לקבל יחס הוגן‪.‬‬ ‫הנגב המערבי הוא אסם הירקות של‬ ‫מדינת ישראל‪ .‬לכן דווקא בתקופת המל־‬ ‫חמה‪ ,‬יש חשיבות עליונה לשמר ולשמור‬ ‫על החקלאות באזור‪ .‬מדינת ישראל חייבת‬ ‫להירתם לטובת החקלאים בדרום הארץ‪,‬‬ ‫השומרים על גבולות מדינת ישראל ואח־‬ ‫ראים לתוצרת חקלאית זמינה ואיכותית‪.‬‬ ‫אנו מחויבים לסייע לחקלאים‪ ,‬ולא לאפשר‬ ‫למצב הביטחוני להוביל לאסון כלכלי‪".‬‬ ‫נטישה‬ ‫‪ 80‬עובדים תאילנדים שהועסקו במשקים‬ ‫חקלאיים בדרום הארץ נטשו במהלך מבצע‬ ‫צוק איתן את המשקים‪ ,‬כך אומרת עו"ד‬ ‫חגית ויינשטוק‪ ,‬המטפלת בתביעות של‬ ‫חקלאים על נזקים מהמערכה‪ .‬חלק מה־‬ ‫עובדים‪ ,‬בעיקר כאלו שהגיעו רק לאחרונה‬ ‫לארץ ונחתו היישר לירי הרקטות‪ ,‬ארזו את‬ ‫כל חפציהם וחזרו לתאילנד וכבר לא ישובו‬ ‫בארץ‬ ‫יותר ואחרים עברו לאזורים מרוחקים ץ‬ ‫עד לרגיעה‪ .‬עזיבה של עובד יוצרת לחקלאי‬ ‫נזק ארוך טווח בשל הזמן שעובר עד לקלי־‬ ‫טת עובד חדש והכשרתו לתפקיד‪.‬‬ ‫לדברי עו"ד ויינשטוק‪ ,‬גם העובדים שנש־‬ ‫לצאת‬ ‫ארו במשקים נמנעו ברוב ימי המבצע ת‬ ‫לשטחים החקלאיים‪ ,‬במיוחד לאחר מותו‬ ‫של עובד מפגיעת פצמ"ר‪ .‬הנזקים שנגרמו‬ ‫למשקים כתוצאה מנטישה או יציאה של‬ ‫עובדים לעבודה הם עצומים ויתווספו לנ־‬ ‫זקים הישירים והעקיפים‪.‬‬ ‫עו"ד ויינשטוק אמרה שמוטב לחקלאים‬ ‫ולעסקים שהם בעלי אורך נשימה כלכלי‬ ‫לא להזדרז ולפנות לקבלת פיצויים מהירים‪,,‬‬ ‫אלא לערוך בדיקה כוללת של כל הנזקים‬ ‫וההשפעות של המבצע כדי להבטיח שהם‬ ‫יקבלו פיצוי מלא‪.‬‬ ‫באחרונה נערך במכללה האקדמית אש־‬ ‫קלון כנס של בעלי עסקים‪ ,‬מפעלים וחקל־‬ ‫אים מאזור הדרום שעסק בין השאר בהע־‬ ‫רכות להגשת תביעות פיצויים על נזקי צוק‬ ‫איתן‪ ,‬אלו נזקים נכללים במסגרת הפיצויים‬ ‫‪24‬‬ ‫אוגוסט ‪2014‬‬ ‫עו"ד חגית ויינשטוק‬ ‫הוצגו‬ ‫וכיצד להגיש את התביעות‪ .‬בכנס‬ ‫ו‬ ‫העסקים‬ ‫נושאים נוספים שיסייעו לבעלי‬ ‫ם‬ ‫של‬ ‫בחזרה למסלול הרגיל כולל קרנות סיוע ל‬ ‫המדינה‪ ,‬שיווק ופיתוח עסקי‪.‬‬ ‫זיכרונות קשים‬ ‫זיכרונות‬ ‫ת‬ ‫למנהלי מפעלים בדרום יש‬ ‫ירי‬ ‫קשים ממבצע "עמוד ענן" ולא רק בגלל י‬ ‫מייגע‬ ‫הטילים‪ .‬לאחר המבצע החל תהליך‬ ‫ע‬ ‫של מו"מ עם אנשי רשות המיסים והמפע־‬ ‫כדי‬ ‫לים נאלצו לשכור שירותי "מאכערים" י‬ ‫‪15‬־‪20‬‬ ‫לקדם את הדיונים‪ ,‬בעלות יקרה של‬ ‫‪2‬‬ ‫המפעל‪.‬‬ ‫אחוזים מגובה הפיצויים שקיבל‬ ‫‪.‬‬ ‫הסתכמו‬ ‫הכספים שקיבלו המאכערים‬ ‫ו‬ ‫המפעל‬ ‫ל‬ ‫במיליוני שקלים שנגרעו מקופת‬ ‫שנפגע‪.‬‬ ‫תהליך הדיונים השאיר אצל חלק מה־‬ ‫מעיד‬ ‫מנהלים טעם מר‪ .‬אחד המנהלים‬ ‫ד‬ ‫אליהם‬ ‫שהקשר היה "מגעיל" והתייחסו‬ ‫ם‬ ‫לא‬ ‫כאל שקרנים‪ .‬במידה וב"צוק איתן" א‬ ‫שיוותר‬ ‫יגרמו נזקים דרמטיים הוא הודיע‬ ‫ר‬ ‫להתחיל‬ ‫על הפיצויים שמגיעים לו כדי לא‬ ‫ל‬ ‫הפקידות‬ ‫שוב את מלחמת ההתשה עם‬ ‫ת‬ ‫"מבחינה זו הפקידים עשו היטב את מלאכ־‬ ‫לפנות‬ ‫תם וחוסכים כסף למדינה כי אין רצון‬ ‫ת‬ ‫אליהם‪ ",‬הוא אומר‪.‬‬ ‫חלק ממנהלי המפעלים הצביעו על כש־‬ ‫על‬ ‫לים במנגנון קביעת הפיצויים שמסתמך ל‬ ‫יש‬ ‫השוואה למכירות בשנה קודמת‪ .‬לעיתים ש‬ ‫סיבה נקודתית לכך שבשנה קודמת המכי־‬ ‫רשות‬ ‫רות באותו חודש היו נמוכות ואנשי ת‬ ‫לאחר‬ ‫המיסים סרבו לקחת זאת בחשבון‪.‬‬ ‫ר‬ ‫המיסים‬ ‫תהליך התשה נוהגים אנשי רשות‬ ‫ם‬ ‫להציע "פשרה" והמנהלים נאלצים להס־‬ ‫כים להפחית בפיצויים שמגיעים להם לפי‬ ‫הנוסחה שקבעה המדינה כדי להביא את‬ ‫התהליך לסיומו‪.‬‬ ‫מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית‪ ,‬אודי‬ ‫אורנשטיין‪ ,‬פנה לשר האוצר‪ ,‬יאיר לפיד‬ ‫ולראשי רשות המיסים וקרא להם לדאוג‬ ‫לכך שתהליך מתן הפיצויים כעת יהיה שונה‬ ‫מאשר בעבר‪" :‬אין שום סיבה שמפעל יאלץ‬ ‫לשלם חמישית מהנזקים שנגרמו לו לגורמי‬ ‫תיווך שיפעלו מול ממשלת ישראל‪ .‬לאחר‬ ‫שהם מתמודדים שבועות וחודשים עם‬ ‫מצב בטחוני בלתי אפשרי‪ ,‬הם סופגים מכה‬ ‫ועלבון מבית‪ ,‬בגישה חסרת האמון של הפ־‬ ‫קידים‪ .‬אפשר להבין שאנשי רשות המיסים‬ ‫צריכים להתמודד עם פניות רבות‪ ,‬אבל יש‬ ‫לעשות זאת בדרך מכובדת ומהירה ותוך‬ ‫התחשבות מקסימלית במי שספגו נזקים‬ ‫כבדים במבצע‪ .‬אם יש התלבטות‪ ,‬מוטב‬ ‫שיבחרו בצד המקל על מי שספגו נזקים‬ ‫יותר מכולנו‪" .‬‬ ‫חיבוק צרפתי‬ ‫חברת "מרססי רז" הפעילה בפיתוח‪ ,‬יי־‬ ‫צור מרססים ויבוא של ציוד לכרמי ענבים‬ ‫וזיתים מאז שנת ‪ ,1968‬היא הנציגה הבלע־‬ ‫דית בישראל של החברה הצרפתית "פלאן"‬ ‫הנחשבת מהמובילות בעולם בייצור ציוד‬ ‫לכרמים‪.‬‬ ‫נשיא החברה רוז'ה פלאן ביקר בישראל‬ ‫מספר פעמים ובכל ביקור הביע את התרש־‬ ‫מותו מהחקלאות הישראלית המתקדמת‬ ‫וגם ממדינת ישראל‪.‬‬ ‫במהלך מבצע "צוק איתן" שלח רוז'ה‬ ‫פלאן מייל להנהלת החברה ולמדריך שה"מ‬ ‫במשרד החקלאות שוקי יחזקאלי‪ ,‬בזו הל־‬ ‫שון‪:‬‬ ‫"חברים יקרים‪ ,‬במהלך זמנים קשים אלה‬ ‫שהציבור הישראלי חווה שוב באומץ‪ ,‬אני‬ ‫רוצה בשם כל צוות חברת "פלאן" להודי־‬ ‫עכם שאנו חושבים עליכם‪ ,‬תומכים בכם‬ ‫ומתפללים עבורכם‪ .‬אנו מקוים שהשלום‬ ‫יגיע לכולכם בקרוב"‪ .‬המייל מסתיים במילה‬ ‫מודגשת היטב ‪.SHALOM‬‬ ‫ראוי לציין שבמשרדו של רוז'ה פלאן‬ ‫מנכ"ל החברה הצרפתית מתנוסס דגל ישר־‬ ‫אל דרך קבע ועל שולחן העבודה מוצב דגם‬ ‫קטן של דגל ישראל‪.‬‬ ‫כל הכבוד לצרפתים‪.‬‬