צמחים בספר בראשית

‫צמחים‬
‫בספר בראשית‬
‫זֹהר עמר‬
‫התנ"ך עשיר באופן יחסי בתיאורי טבע ציוריים‪,‬‬
‫ונזכרים בו כמאה שמות של צמחי בר ותרבות‪.‬‬
‫דבר זה משקף את הקשר הישיר והעמוק של‬
‫אבותינו לנוף מולדתם‪ .‬עקירת עם ישראל מארצו‬
‫והפצתו לקצוות תבל למשך מאות שנות הגלות‪,‬‬
‫הביאו לאיבוד חלק ממסורת הלשון העברית‬
‫החיה‪ ,‬ובכלל זה זיהויָ ם של רבים מצמחי ארץ‬
‫המקרא‪ .‬הפרשנים לדורותיהם ביקשו לגשר‬
‫על הפער ההיסטורי‪ ,‬התרבותי והגיאוגרפי‪ ,‬אך‬
‫מסתבר שהניסיון להתחקות אחר הריאליה‬
‫המקראית האותנטית אינו פשוט‪ .‬ניתוח ביקורתי‬
‫של הפרשנויות השונות מראה‪ ,‬שפחות ממחצית‬
‫מהצמחים מזוהים באופן ודאי‪ ,‬ולשאר ניתנו‬
‫הצעות לזיהוי ברמות הסתברות שונות‪ ,‬כמה מהן‬
‫מסופקות ביותר‪.‬‬
‫במבוא קצר זה לא נוכל לסקור את כל‬
‫המקורות הפרשניים המגוונים‪ ,‬את תולדות זיהוי‬
‫הצמחים ואת המתודולוגיה שלהם‪ ,‬אלא רק נזכיר‬
‫כמה הנחות יסוד של המחקר העוסק בתחום זה‪.‬‬
‫מחקרים מראים שצמחיית הארץ לא‬
‫השתנתה באופן מהותי במהלך ההיסטוריה‪.‬‬
‫נתון זה מאפשר לשחזר את נוף המקרא לפרטיו‬
‫על פי המציאות בעת החדשה‪ .‬המקרא משקף‬
‫את מציאות הצמחים שהייתה קיימת ב׳ארצות‬
‫המקרא׳‪ ,‬היינו‪ ,‬באזור הפורה‪ :‬מסופוטמיה‪ ,‬מצרים‬
‫ובעיקר ארץ ישראל‪ .‬זיהוי הצמחים במקרא‬
‫מבוסס על הנוף הגיאוגרפי המתואר בכתובים‪.‬‬
‫בספר בראשית‪ ,‬למשל‪ ,‬את ֶא ֶׁשל אברהם יש‬
‫האּלֹון שתחתיו‬
‫לחפש באזור באר שבע‪ ,‬את ַ‬
‫האלָ ה‬
‫נקברה מינקת רבקה — באזור בית אל‪ ,‬את ֵ‬
‫— בשכם‪ ,‬ומוצרי ׳זמרת הארץ׳ (בראשית מג‪ ,‬יא)‬
‫מייצגים את הקיים במרחב כנען ולא במצרים‪.‬‬
‫תיאורי הצמחים במקרא לרוב מדויקים‪ .‬זאת‪,‬‬
‫מכיוון שאבותינו חיו בזיקה הדוקה לטבע וחשו‬
‫מקרוב את התמורות שחלו בו במהלך השנה‪.‬‬
‫הקרבה לאדמה‪ ,‬רעיית הצאן במרחבי הארץ‪,‬‬
‫ִ‬
‫ההשתלבות בנוף והניסיון האנושי המצטבר‬
‫שהועבר במסורת‪ ,‬לימדו אותם רבות על חיי‬
‫הצמחים‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬יש לזכור שהמקרא הוא ספר דת‬
‫ומוסר ואינו מתיימר להיות חיבור בוטני או חקלאי‪.‬‬
‫כל תיאורי הצמחייה שבו הם אקראיים וחלקיים‪,‬‬
‫ובאמצעות רסיסי המידע אנו מנסים לצייר תמונה‬
‫שלמה יותר‪.‬‬
‫פעמים שהסגנון המקראי נוקט בדרך‬
‫האלגוריה שאין לפרשה באופן פשטני‪ .‬יש במקרא‬
‫גם תיאורי צמחים שנכרכו בהם אמונות ומסורות‬
‫שרווחו בעולם העתיק‪ ,‬כמו בסיפורי בראשית על‬
‫הדודאים ועל העצים הנזכרים בקשר למעשה‬
‫יעקב בצאן לבן‪ .‬כאן יש לשים לב‪ ,‬שבאמצעות‬
‫סיפורים אלה באה התורה להראות שכל מה‬
‫שנעשה בעולם נקבע בסופו של דבר בידי‬
‫ההשגחה האלוהית‪.‬‬
‫תיאור הצמחים ושיטת מיונם במקרא שונים‬
‫מהנהוג במחקר המודרני ומבוססים לרוב על דמיון‬
‫צורתי (מורפולוגי) ולא בהכרח גנטי‪ .‬השמות‬
‫‪3‬‬
‫המקראיים מתייחסים לרוב לרמת הסוג‪ ,‬והזיהוי‬
‫הספציפי נעשה לפי ההקשר‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬בשם‬
‫ֵאלָ ה נכללים אלה ארץ ישראלית ואלה אטלנטית‪.‬‬
‫פעמים ששמות צמחים אחדים הם קיבוציים‪ ,‬כמו‬
‫'קוץ ודרדר' (בראשית ג‪ ,‬יח) שהם כינוי לקבוצה‬
‫גדולה של צמחי בר קוצניים‪ .‬האטד במקרא הוא‬
‫כינוי לעץ קוצני ספציפי וגם שם כללי לעצים‬
‫קוצניים‪ .‬כמו כן‪ ,‬הייתה שכיחה תופעה של שמות‬
‫נרדפים‪ ,‬כמו שקד־לוז‪ .‬המקרא עשוי לכנות את‬
‫העץ בכללותו בשם אחד ואת פריו בשם אחר —‬
‫לפירות הגפן קראו ענבים (בראשית מ‪ ,‬י)‪ ,‬ולפירות‬
‫האלָ ה קראו 'בטנים'‪.‬‬
‫עץ ֵ‬
‫שיטת המחקר של זיהוי הצמחים מבוססת‬
‫בראש ובראשונה על ניתוח הפסוקים והקשריהם‬
‫בהיבט הספרותי‪ ,‬התרבותי והריאלי‪ .‬במידת‬
‫האפשר ערכנו השוואה למקבילות במקורות‬
‫חיצוניים‪ ,‬בני אותה תקופה ומאוחרים יותר‪.‬‬
‫כלי מחקר חשוב הוא מדע הבלשנות‪ :‬במחקר‬
‫‪4‬‬
‫פילולוגי השוואתי בין שפות שונות‪ ,‬ובפירוש‬
‫האטימולוגי של שמות הצמחים‪ .‬חשיבות רבה‬
‫קיימת גם לממצא הבוטני־הארכיאולוגי שמשקף‬
‫את נוף הצומח הטבעי ואת השימושים שעשה בו‬
‫האדם לצרכיו‪ .‬אולם‪ ,‬גישתנו היא שמכל הנתונים‬
‫והשיקולים הקיימים‪ ,‬החשיבות הרבה ביותר ניתנת‬
‫לבחינת מסורות הזיהוי של התרגומים והפירושים‬
‫הקדומים‪ ,‬השתלשלותן ורמת סבירותן‪.‬‬
‫בספר בראשית נזכרו כעשרים צמחים‪ ,‬וכאן‬
‫נציג בקצרה כמה מהם‪ ,‬מבלי שנוכל לעמוד‬
‫על דרך הזיהוי ועל שלל האפשרויות שהוצעו‬
‫בפרשנות המסורתית והמדעית‪ .‬לרוב בחרנו‬
‫להציג את הזיהוי הסביר ביותר‪ ,‬לדעתנו‪ ,‬וכל‬
‫המבקש להרחיב יוכל לפנות למחקרנו השלם‪.‬‬
‫לא התייחסנו לצמחי מאכל ידועים‪ ,‬כמו‪ :‬גפן‪ ,‬זית‪,‬‬
‫תאנה‪ ,‬חיטה ועדשים‪.‬‬
‫להרחבה‪ :‬זהר עמר‪ ,‬צמחי המקרא‪ ,‬ירושלים‬
‫תשע"ב‪.‬‬