‫צמחים‬ ‫בספר בראשית‬ ‫זֹהר עמר‬ ‫התנ"ך עשיר באופן יחסי בתיאורי טבע ציוריים‪,‬‬ ‫ונזכרים בו כמאה שמות של צמחי בר ותרבות‪.‬‬ ‫דבר זה משקף את הקשר הישיר והעמוק של‬ ‫אבותינו לנוף מולדתם‪ .‬עקירת עם ישראל מארצו‬ ‫והפצתו לקצוות תבל למשך מאות שנות הגלות‪,‬‬ ‫הביאו לאיבוד חלק ממסורת הלשון העברית‬ ‫החיה‪ ,‬ובכלל זה זיהויָ ם של רבים מצמחי ארץ‬ ‫המקרא‪ .‬הפרשנים לדורותיהם ביקשו לגשר‬ ‫על הפער ההיסטורי‪ ,‬התרבותי והגיאוגרפי‪ ,‬אך‬ ‫מסתבר שהניסיון להתחקות אחר הריאליה‬ ‫המקראית האותנטית אינו פשוט‪ .‬ניתוח ביקורתי‬ ‫של הפרשנויות השונות מראה‪ ,‬שפחות ממחצית‬ ‫מהצמחים מזוהים באופן ודאי‪ ,‬ולשאר ניתנו‬ ‫הצעות לזיהוי ברמות הסתברות שונות‪ ,‬כמה מהן‬ ‫מסופקות ביותר‪.‬‬ ‫במבוא קצר זה לא נוכל לסקור את כל‬ ‫המקורות הפרשניים המגוונים‪ ,‬את תולדות זיהוי‬ ‫הצמחים ואת המתודולוגיה שלהם‪ ,‬אלא רק נזכיר‬ ‫כמה הנחות יסוד של המחקר העוסק בתחום זה‪.‬‬ ‫מחקרים מראים שצמחיית הארץ לא‬ ‫השתנתה באופן מהותי במהלך ההיסטוריה‪.‬‬ ‫נתון זה מאפשר לשחזר את נוף המקרא לפרטיו‬ ‫על פי המציאות בעת החדשה‪ .‬המקרא משקף‬ ‫את מציאות הצמחים שהייתה קיימת ב׳ארצות‬ ‫המקרא׳‪ ,‬היינו‪ ,‬באזור הפורה‪ :‬מסופוטמיה‪ ,‬מצרים‬ ‫ובעיקר ארץ ישראל‪ .‬זיהוי הצמחים במקרא‬ ‫מבוסס על הנוף הגיאוגרפי המתואר בכתובים‪.‬‬ ‫בספר בראשית‪ ,‬למשל‪ ,‬את ֶא ֶׁשל אברהם יש‬ ‫האּלֹון שתחתיו‬ ‫לחפש באזור באר שבע‪ ,‬את ַ‬ ‫האלָ ה‬ ‫נקברה מינקת רבקה — באזור בית אל‪ ,‬את ֵ‬ ‫— בשכם‪ ,‬ומוצרי ׳זמרת הארץ׳ (בראשית מג‪ ,‬יא)‬ ‫מייצגים את הקיים במרחב כנען ולא במצרים‪.‬‬ ‫תיאורי הצמחים במקרא לרוב מדויקים‪ .‬זאת‪,‬‬ ‫מכיוון שאבותינו חיו בזיקה הדוקה לטבע וחשו‬ ‫מקרוב את התמורות שחלו בו במהלך השנה‪.‬‬ ‫הקרבה לאדמה‪ ,‬רעיית הצאן במרחבי הארץ‪,‬‬ ‫ִ‬ ‫ההשתלבות בנוף והניסיון האנושי המצטבר‬ ‫שהועבר במסורת‪ ,‬לימדו אותם רבות על חיי‬ ‫הצמחים‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬יש לזכור שהמקרא הוא ספר דת‬ ‫ומוסר ואינו מתיימר להיות חיבור בוטני או חקלאי‪.‬‬ ‫כל תיאורי הצמחייה שבו הם אקראיים וחלקיים‪,‬‬ ‫ובאמצעות רסיסי המידע אנו מנסים לצייר תמונה‬ ‫שלמה יותר‪.‬‬ ‫פעמים שהסגנון המקראי נוקט בדרך‬ ‫האלגוריה שאין לפרשה באופן פשטני‪ .‬יש במקרא‬ ‫גם תיאורי צמחים שנכרכו בהם אמונות ומסורות‬ ‫שרווחו בעולם העתיק‪ ,‬כמו בסיפורי בראשית על‬ ‫הדודאים ועל העצים הנזכרים בקשר למעשה‬ ‫יעקב בצאן לבן‪ .‬כאן יש לשים לב‪ ,‬שבאמצעות‬ ‫סיפורים אלה באה התורה להראות שכל מה‬ ‫שנעשה בעולם נקבע בסופו של דבר בידי‬ ‫ההשגחה האלוהית‪.‬‬ ‫תיאור הצמחים ושיטת מיונם במקרא שונים‬ ‫מהנהוג במחקר המודרני ומבוססים לרוב על דמיון‬ ‫צורתי (מורפולוגי) ולא בהכרח גנטי‪ .‬השמות‬ ‫‪3‬‬ ‫המקראיים מתייחסים לרוב לרמת הסוג‪ ,‬והזיהוי‬ ‫הספציפי נעשה לפי ההקשר‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬בשם‬ ‫ֵאלָ ה נכללים אלה ארץ ישראלית ואלה אטלנטית‪.‬‬ ‫פעמים ששמות צמחים אחדים הם קיבוציים‪ ,‬כמו‬ ‫'קוץ ודרדר' (בראשית ג‪ ,‬יח) שהם כינוי לקבוצה‬ ‫גדולה של צמחי בר קוצניים‪ .‬האטד במקרא הוא‬ ‫כינוי לעץ קוצני ספציפי וגם שם כללי לעצים‬ ‫קוצניים‪ .‬כמו כן‪ ,‬הייתה שכיחה תופעה של שמות‬ ‫נרדפים‪ ,‬כמו שקד־לוז‪ .‬המקרא עשוי לכנות את‬ ‫העץ בכללותו בשם אחד ואת פריו בשם אחר —‬ ‫לפירות הגפן קראו ענבים (בראשית מ‪ ,‬י)‪ ,‬ולפירות‬ ‫האלָ ה קראו 'בטנים'‪.‬‬ ‫עץ ֵ‬ ‫שיטת המחקר של זיהוי הצמחים מבוססת‬ ‫בראש ובראשונה על ניתוח הפסוקים והקשריהם‬ ‫בהיבט הספרותי‪ ,‬התרבותי והריאלי‪ .‬במידת‬ ‫האפשר ערכנו השוואה למקבילות במקורות‬ ‫חיצוניים‪ ,‬בני אותה תקופה ומאוחרים יותר‪.‬‬ ‫כלי מחקר חשוב הוא מדע הבלשנות‪ :‬במחקר‬ ‫‪4‬‬ ‫פילולוגי השוואתי בין שפות שונות‪ ,‬ובפירוש‬ ‫האטימולוגי של שמות הצמחים‪ .‬חשיבות רבה‬ ‫קיימת גם לממצא הבוטני־הארכיאולוגי שמשקף‬ ‫את נוף הצומח הטבעי ואת השימושים שעשה בו‬ ‫האדם לצרכיו‪ .‬אולם‪ ,‬גישתנו היא שמכל הנתונים‬ ‫והשיקולים הקיימים‪ ,‬החשיבות הרבה ביותר ניתנת‬ ‫לבחינת מסורות הזיהוי של התרגומים והפירושים‬ ‫הקדומים‪ ,‬השתלשלותן ורמת סבירותן‪.‬‬ ‫בספר בראשית נזכרו כעשרים צמחים‪ ,‬וכאן‬ ‫נציג בקצרה כמה מהם‪ ,‬מבלי שנוכל לעמוד‬ ‫על דרך הזיהוי ועל שלל האפשרויות שהוצעו‬ ‫בפרשנות המסורתית והמדעית‪ .‬לרוב בחרנו‬ ‫להציג את הזיהוי הסביר ביותר‪ ,‬לדעתנו‪ ,‬וכל‬ ‫המבקש להרחיב יוכל לפנות למחקרנו השלם‪.‬‬ ‫לא התייחסנו לצמחי מאכל ידועים‪ ,‬כמו‪ :‬גפן‪ ,‬זית‪,‬‬ ‫תאנה‪ ,‬חיטה ועדשים‪.‬‬ ‫להרחבה‪ :‬זהר עמר‪ ,‬צמחי המקרא‪ ,‬ירושלים‬ ‫תשע"ב‪.‬‬