סיכום מפגשים פרונטליים סמסטר א תשעה 2015
העלאה ראשונית על הכתב :ניר שורץ עריכה :ד"ר חגית עמרני 1 26/8/14+9.9.14 הכתובה כמקור היסטורי – סיכום המפגשים הפרונטליים נושא הקורס הוא :תולדות הכתובה בעם ישראל והשתלשלותה ההיסטורית .מטרת חקר תולדות הכתובה, להאיר היבטים תרבותיים ,חברתיים וכלכליים בהיסטוריה של עם ישראל .קורס זה מדגיש כיצד חוזה הנישואים בין האישה והאיש עבר מתקופת המקרא ולפניה (חמורבי וכד') עד גלגולו המודרני כיום .זהו טקס עתיק יומין שנשתמר עד ימינו אנו .לא לומדים את מה שלא ב(*). על המבחן: המבחן הוא 40שאלות אמריקאיות עם תשובה אחת נכונה ואין בלבול .הדוגמה של השאלות בסילבוס היא הרעיון .השאלות לא קשות ומפולפלות אלא זהו מבחן של ידע .המבחן עם חומר סגור. במאמרים המסומנים בכוכבית . הקדמה [יישור קו]:ידוע שהעם היהודי ישב כמעט תמיד בארצו מתקופת כיבוש הארץ בימי יהושע עד שנת 70 לספירה . .ישנם שני תלמודים :תלמוד א"י (ירושלמי) וכן תלמוד בבל י בבלי (כנובע מבבל) .לאחר חורבן ביהמ"ק השני רוב עם ישראל גלה לבבל יהודי בבל והקימו מרכז עם שלוש ישיבות פומבדיתא סורא נהרדעא והייתה תשתית אדירה להלכה היהודית .זהו המרכז היהודי בבבל ועיקר יצירתו היא התלמוד הבבלי ועליו מושתת ההלכה היום .יותר מאוחר ,הגאונים והרמב"ם הסתמכו על התלמוד הבבלי וכך נעשה עד ימינו אנו .מלבדו של הלז ישנו התלמוד הירושלמי שנכתב בארץ ישראל ואף בו הלכות .שוב ,רוב ההלכות אכן לקוחות מהבבלי .מאוחר יותר רוב העם גלה מאזור המזרח וישב בצפון אפריקה (מרוקו ,טוניס ,אלג'יר) (לערך תקופת .)700ומאוחר יותר החלה יהדות אשכנז. נקודות מרכזיות בכל מאמר: פרק א :מבוא -הסברים לנישואים .1הדר בוניס – נישואים( -מקור – )1מבררת מהם נישואין ,נותנת הסברים לנישואים (חמישה הסברים מתוכם "נישואים כמנגנון אינטגרציה ...וכמונעי אנרכיה מינית .)"...אחה"כ עוסקת ביהודים ופוליגמיה בימה"ב (נישואים ליותר מאישה אחת בניגוד למונוגמיה לאחת ,ביגמיה לשתיים ופוליגמיה כאמור לכמה) .כל המאמר הנ"ל סוג של הקדמה לחומר החוברת (ולמעשה גם תמצות שלו) .היא שואלת "למה מתחתנים עם שתי נשים?” .לפי המקרא הסיבה העיקרית היא עקרות הראשונה .סיבה שנייה היא ייבום (אדם מת ללא ילדים והאלמנה מתחתנת עם גיסה – היבם .הילד שיוולד יקרא ע"ש כל הנאמר לעיל נאמר בע"מ ,לא מהווה דעה אישית ויתכן ואיננו מוכח/מבוסס/נכון/מדויק/אמין .אי לכך יש להיעזר במקורות נוספים אם קיימים וכן בחוברת הלימוד. העלאה ראשונית על הכתב :ניר שורץ עריכה :ד"ר חגית עמרני 2 האח שמת) .היא עורכת אבחנה בין התלמוד הירושלמי והבבלי .לפי הבבלי אדם יכול לשאת כמה נשים שהוא רוצה מבלי הסכמת הראשונה .לפי התלמוד הא"י ,מותרים נישואים פוליגמיים בתנאי שהראשונה מסכימה .רבני מצרים וארצות המזרח הלכו לפי הירושלמי .רבני ספרד נהגו לפי הבבלי (עדיין אין רבנים אשכנזים) .במאה ה 12-נקבע בארצות אשכנז חדר"ג בהשפעת הנצרות שאוסרת על נישואים לשתי נשים .הקהילות קלטו את המנהג (והרי במזרח המוסלמים מתחתנים עם מספר נשים ולכן חדר”ג לא תפס בספרד) .נתמקד במוהר ונדוניה שעליהם היא מדברת במאמר נוסף .היא מדברת עוד על תשלומי נישואים :הבדל בין מוהר ונדוניה ומטרותיה המוצהרות של הכתובה. ( .2לא בחומר)טיבם של הנישואים – למה מתחתנים? מה תכלית הנישואים? לפי אלבק יש 3סיבות עיקריות: .1ביאת אישות – יחסי מין. .2העמדת ולדות. .3הצורך של האדם בחיים משותפים של ידידות. עיקר התכלית היא ביאת אישות. .3מקור :4שרמר- ,תפיסות של נישואים מתמקד בנישואים בשלהי תקופת ביהמ"ק השני .מזכיר את אלבק שואל למה מתחתנים? הוא מציג מספר תפיסות של נישואים ביהדות. .1 .2 .3 .4 פרייה ורבייה (לשם העמדת ולדות) מצילות אותנו מן החטא – מסגרת לתיעול היצר המיני. הנישואים כמכשיר באמונה בה' -הקב"ה כמאמר בראשית "זכר ונקבה ברא אותם" .עצם זה שמתחתנים מדובר במימוש התכנית האלוהית ושל מעשה הבריאה .לא סתם "אדם מחפש חצי שני". לא טוב היות האדם לבדו – רק כאשר אדם נשוי עם בן זוג רק אז הוא מממש את עצמו. מבחינת היהדות הבדידות היא דבר שלילי. שרמר מציע גישה שונה לחקר וכך גם מאיר בר-אילן בפרק ב' :במקום להסתכל על כתבים, מקורות ותעודות מתייחסים למחקר של היסטוריה חברתית .מסתכלים על גורמים ומשתנים ובזכותם מצליחים ללמוד על החברה .למשל בנוגע לכתובה ישנם המון פרטים (שווי נדוניה שאב נותן לבת ,גרושות) .כאשר מחברים נתונים אלו ניתן ללמוד על הקהילה ועל אורח החיים של התקופה .לא רק לוקחים את המקור אלא שפע של נתונים ויוצרים חתך רוחב. פרק ב' :חקר הכתובה והנישואים כל הנאמר לעיל נאמר בע"מ ,לא מהווה דעה אישית ויתכן ואיננו מוכח/מבוסס/נכון/מדויק/אמין .אי לכך יש להיעזר במקורות נוספים אם קיימים וכן בחוברת הלימוד. העלאה ראשונית על הכתב :ניר שורץ עריכה :ד"ר חגית עמרני 3 .4מקור :5פרופ' מאיר בר אילן ,נישואין ושאלות יסוד אחרות בחברה היהודית בעת העתיקה -הוא רוצה להביןמדוע ישנו מעבר ממוהר לכתובה .מוהר הוא בעצם תשלום של החתן לאבי הכלה וכתובה הסכום שהבעל החתן צריך לשלם לאישה אם הנישואים יבואו אל קיצם או אם ימות .הכתובה יתכן ולא תגיע לידי הכלה בעוד שהמוהר בוודאי עובר לכלה .הוא שואל מדוע השתנה מחיר הנישואים מתשלום לאבי הכלה לתשלום לכלה עצמה .הוא מגלה שהתשובה היא שיש שיפור ברמת החיים ועליית מעמדו של הפרט ובמיוחד האישה .לאישה לא היו זכויות אך עם השנים החברה משתכללת וישנו עושר ומשאבים והפרט עולה מעמדו והאישה הופכת ליישות בפני עצמה ודורשת לעצמה סכום זה .שאלה נוספת שהוא שואל "מדוע השתנתה ההתחייבות הממונית מהתחייבות בע"פ [מוהר] להתחייבות בכתב [כתובה]" .תשובה :עלה שיעורם של יודעי קרוא וכתוב .זו הייתה תקופה של בתי ספר ,עיור וכנובע עלייה באחוז הילדים שהולכים לביה"ס .פעם רק המלומדים והעשירים ידעו קרוא וכתוב ...דבר נוסף :ישנה הכרה ביתרון המסמך הכתוב על פני מילה הנאמרת בע"פ .כאשר הדבר כתוב ישנה אסמכתא לחוזה .שאלה אחרונה“ :מדוע השתנה התשלום המיידי ,מוהר ,לתשלום דחוי אם בכלל – כתובה?" .מוהר הוא סכום נכבד ( 200זוז שהיא משכורת שנתית למוהר בתולות) .עם השנים נוצר מצב שהחתן לא נותן מיידית את הכסף כי הוא חסר כל אך כל נכסיו משועבדים לכתובה כך שאם תרצה להתגרש שוויים שייך לכתובה .אם לא ימות או יתגרשו לא יצטרך לתת את הכסף .ישנה סוג של ירידה קלה במעמד האישה שנובעת מ"היצע וביקוש" :הרבה נשים ופחות גברים .גידול במספר הנשים הוביל לירידת ערך האישה לכן לא צריך לתת בהיכרות הראשונה 200זוז .בר אילן גילה שיש רמות שונות של נשים בשוק :ממשפחות עשירות ,עניות ,יתומות ,אלמנות עם כסף רב .לא יתכן שכל הנשים שוות 200זוז ולכן האבות העשירים היו מייקרים את המחיר של בנותיהן ע"י הנדוניה (כך נוצר המנהג) .מדובר בסוג של גלגול ממוהר ,לכתובה ,נכסים משועבדים ,תקופת מעבר מתקופת המקרא למשנה (עד 200לספירה) .לעומת זאת הנדוניה מוזכרת רק בתלמוד (עד .)500בעל הסחורה ,אבי הכלה ,משלם כסף לחתן ובלבד שייקח את הכלה. .5מקור :7שרמר מבוא זכר ונקבה בראם -במבוא כותב כיצד לחקור בצורה משמעותית את הנישואים בחברה היהודית עוסק במציאות החברתית של מוסד הנישואין( .כתובות ,נתונים ,היסטוריה חברתית .).במחקר ההיסטרי של המשפחה ישנם 3זרמים מרכזיים: .1הזרם הדמוגרפי –עוסק בגיל נישואים ,משך נישואים ,גדול משפחה... .2הזרם הסנטימנטלי – מטרת הנישואים ,היחסים בין בני הזוג ,איך בוחרים בן זוג... .3הזרם הכלכלי – יסודות הממוניים של הנישואים ,ירושה וחלוקת משאבים... שרמר חקר את כל הזרמים. כל הנאמר לעיל נאמר בע"מ ,לא מהווה דעה אישית ויתכן ואיננו מוכח/מבוסס/נכון/מדויק/אמין .אי לכך יש להיעזר במקורות נוספים אם קיימים וכן בחוברת הלימוד. העלאה ראשונית על הכתב :ניר שורץ עריכה :ד"ר חגית עמרני 4 פרק ג' :הנישואים בישראל תלמוד הלכה ומנהג .6מקור :8שרשבסקי ,קידושים ונישואין -ההתקשרות בין בני הזוג עוברת שלושה שלבים מתוכם נתמקד בשניים .הקשר בין בני הזוג מחולק לשלושה זרמים עיקרים: השידוכים (לא נתייחס) – היכרות בין המשפחות וכיום מכונים אירוסים .אם יש הפרה צד אחד משלם על פיצוי עוגמת נפש או פיצוי כספי. הקידושין (האירוסין) -פעם היה הפרש זמן בין הקידושין והנישואין (עד שנה עבור נערה בת .)12 היום עקב המצב האפוקליפטי שלא היה ברור אם האישה מקודשת ומותר לה להתייחד עם בעלה ונוצר חשש לממזרות במאה ה 12-אוחדו שני הטקסים .היום שני הטקסים נמצאים במעמד אחד תחת החופה .אחרי הקידושין צריך כבר גט אפילו שלא נתייחדה עימו .ישנם שישה שלבים בקידושין: oמעשה הקידושין -יש שלוש דרכים לקידושין: כסף (שווה ערך לכסף ואומר "הרי את מקודשת לי בטבעת זו" והאישה מקבלת את החפץ מרכושו בנוכחות שני עדים והיום דורשים שהטבעת תהיה שוות פרוטה) שטר (על השטר כתוב “הרי את מקודשת לי בשטר זה” ושני עדים רואים את מעשה הנתינה ולא חייב להיות שווה פרוטה ) ביאה (הדרך המקובלת בתקופת המקרא “כי יקח איש אישה ובעלה” האחרונה o o o o o בוטלה עוד בתקופת התלמוד (שנת )500כי היה זה סימן של פריצות וחוצפה אמירה – הרי את מקודשת לי בטבעת זו שני עדים (שייכים למעשה הקידושין) ברכת אירוסין (“ברוך אתה ....ואסר לנו את הארוסות" – אסורות כל הארוסות על הארוס "והתיר לנו את הנשואות לנו" – רק אחרי הכתובה התיר) מניין אנשים השגחת רב. נישואין – החתן מכניס את הכלה לחופה אחרי הקידושים לשם נישואין .ישנן דעות שונות מה הכוונה חופה .היום מדובר במנהג סמלי :חתיכת בד וארבעה מוטות .הרעיון הוא שבני הזוג נמצאים תחת קורת גג משותפת .תחת החופה הוא בעצם מביא לה את הכתובה ויש את ברכות הנישואין .הם נשואים גמורים לאחר הייחוד (החדר המבודד) בו אוכלים שותים ביחד בדיעבד אם אין מניין ,רב וברכות רק שני עדים ונתינת טבעת יש קידושין וצריך גט. .7מקור :9על זכויות וחובות בעל ואישה – מרגע נתינת הכתובה הוא חייב לה את ערכה .כתובה היא חוזה נישואין .כשהיו מאורסים לא היה חייב לה ואביה היה מכלכל .ברגע שמסר כתובה מחויב הוא לשלמה .ישנם 10חיובים של בעל כלפי אישתו 3.דאוריתא :שארה כסותה ועונתה ושבעה מדברי כל הנאמר לעיל נאמר בע"מ ,לא מהווה דעה אישית ויתכן ואיננו מוכח/מבוסס/נכון/מדויק/אמין .אי לכך יש להיעזר במקורות נוספים אם קיימים וכן בחוברת הלימוד. העלאה ראשונית על הכתב :ניר שורץ עריכה :ד"ר חגית עמרני 5 סופרים (תקנת חכמים) .עיקר כתובה :הסכום שהבעל חייב לשלם מכיסו 200זוז לבתולה ו100 לבעולה (אלמנה/גרושה/גיורת) במקרה שהנישואים באו לקיצם עקב גירושים או מות הבעל .רפואתה, פדיונה ,קבורתה ,להיות ניזונת מנכסיו ויושבת בביתו לאחר ביתו (האישה לא יורשת את בעלה וירושת הגבר עוברת לבנים אלא מקבלת להיות ניזונת מנכסיו ולשבת בביתו כל זמן אלמנותה אזי יש לה פרנסה מנכסי הבעל המת) .רק אם תרצה להתחתן עם מישהו אחר ,תשאיר את הבית והירושה לבנים ותקבל 200זוז .להיות בנותיו ניזונות עד שיתארסו – הבנות כמו אמן זכאיות לגור בבית האבא יעד שיתחתנו עם גבר שיפרנס אותן .כתובת בנים דכרין(זכרים) – החובה העשירית שחכמים תיקנו. רעיון זה הוא שהבנים יורשים את הכתובה והנדוניה של אימם .חשש האבא של הכלה היה שהבעל יתחתן עם אישה אחרת ואז ירושת האישה תתחלק בין כל הילדים גם מהאישה השנייה וכאן לאב הכלה ישנה הקלה .כל בן מקבל את הנדוניה של אמא שלו אפילו אם האב התחתן עם אישה אחרת וילדיה יקבלו את הנדוניה שלה .ברבות השנים האבא התחיל לתת לבת נדוניה גדולה שכבר אין צורך בחובה העשירית הזו .זכויות הבעל :מעשה ידיה ,מציאתה ,פירות נכסיה ,וירושתה .יש אפשרות לתנאים מקדימים :האישה יכולה לומר לא אתן מעשה ידי ,ואל תיתן לי מזונות .בענייני ממון אפשר להתנות (שארתה ,כסותה ופירות נכסיה) .בעניינים שלא לממון (עונה ,עיקר כתובה וירושה) לא מתנים. פרק ד':שיטות נישואים במקרא ובזמן קדום .8מקור :10הנישואין בימים קדומים ,אלבק - .הנשים בזמן העתיק התחתנו עם בני משפחתן הרחוקה. לדוגמה יעקוב הלך להתחתן עם לאה ורחל ,יצחק שהתחתן עם רבקה שהיא בת דודו ויש האומרים שאפילו אברהם ושרה .לפני מתן תורה הייתה אפשרות לחתן שני אחים מאבא .אלבק מוכיח שעם השנים לא מדובר יותר בנישואי משפחה אלא נישואי שבט (וכך בנות צלופחד נצטוו להתחתן עם מישהו מהשבט כדי שהנחלה תישאר בשבט) .עם השנים הנישואים מתרחבים .ט"ו באב היו יוצאות בנות ישראל לכרמים ולשדות ומחוללות ולובשות לבן ובני השבטים היו מתמזגים .כאן לפי אלבק הנישואים התרחבו מנישואים בתוך משפחה ושבט לנישואים למשפחות מיוחסות (דיינים ,כהנים, אנשי ציבור) ,וממשפחות מיוחסות,למשפחות מיוחסות בכשרותן (במשפחה אין בעיה של ממזרות, גיור לא הגון) ולאחר מכן התרחב לנישואים למשפחות מיוחסות בידיעות התורה ואפילו ישנה הלכה "עדיף ממזר תלמיד חכם על אשר כהן גדול עם הארץ" .ממזרים יכולים להתחתן רק בינם לבין עצמם ואם יתחתן עם בת ישראל כשרה ילדיהם יהיו ממזרים עד דור עשירי. .9מקור :11שיטות נישואין במקרא -לפי כל המקורות משפחה ישראלית היא מונוגמית .בתנך מוזכרים סה"כ תשע פעמים של נישואים לאישה שנייה בעיקר בגלל עקרות הראשונה (אברהם ושרה, רחל שהביאה את בלהה חנה ופנינה) .מלכים נהגו להרבות בנשים בגלל יוקרה ודיפלומטיה היו בעלי כסף ,השפעה וכד' .גבריהו ממקור 11מגלה לפי הפסוק שאלוהים אומר לאברהם "לך לך מארצך כל הנאמר לעיל נאמר בע"מ ,לא מהווה דעה אישית ויתכן ואיננו מוכח/מבוסס/נכון/מדויק/אמין .אי לכך יש להיעזר במקורות נוספים אם קיימים וכן בחוברת הלימוד. העלאה ראשונית על הכתב :ניר שורץ עריכה :ד"ר חגית עמרני 6 וממולדתך ומבית אביך" אומר שמולדת ובית אב הם שני דברים שונים .מולדת כוונה בית אם ובית אב תרתי משמע .לפי הזמן העתיק מדובר בכך שהגברים היו חסרי בית קבוע .ילדים גדלו אצל האם והאבא היה מבקר את האמא ואת הילדים והיה הולכת למולדת של אישה אחרת ולבית אם של אמא אחרת .למעשה האח הבכור היה מעין אב .בשה"ש ישנו פסוק "מה נעשה לאחותנו ביום שידובר בה". מי שדואג לנישואי הבת הם האחים כי האבא היה יושב כל פעם בבית אחר .כאשר אדם רוצה להתחתן עם מישהי האיסור הוא על כל אישה מלבד אחיות מבית האמא .לפני מתן תורה בני אב יכלו להינשא אם אינם בני אם אחת .רק בתורה "ערוות אחותך בת אביך או בת אמך מולדת בית או מולדת חוץ לא תגלה ערוותן" .לדוגמה במקרה של אברהם ושרה ,אמר לפרעה "זו אחותי" ולא שיקר שכן היא אחותו לא מאותה אם .כנ"ל סיפור אמנון ותמר :אחים מאבא (דוד המלך) והם הכירו את ההלכה הקדומה שניתן להתייחד ולשכב אח ואחות אם לא בני אותה אם. .10מקור :12קידושי כסף " -האישה נקנית בשלוש דרכים וקונה עצמה בשתי דרכים .נקנית בכסף ,שטר ביאה וקונה עצמה בגט ובמיתת הבעל" .שוב ,קידושי כסף .בית הלל כסף ע"י פרוטה או חפץ שווה פרוטה לעומת בית שמאי :דינר או חפץ שווה ערך דינר וההלכה כבית הלל. .11מקור :13קידושי ביאה -לטענת נויבואר אין כזה דבר קידושי ביאה אלא לפי מילותיו אין קידושי ביאה אלא ספקולציה תיאורטית טהורה .הביאה עושה את הנישואים שלמים ולא אחת מדרכי הקידושין. .12מקור :14מהות המוהר -גם כאן נויבר נויבואר מפריך דעות .הוא חושב שהמוהר ניתן לכלה כמחיר לבתולים ולא תשלום לאב עבור בתו .פעם מוהר קיבלו רק בתולות ויותר מאוחר עם השנים נתנו גם לאלמנה שלא הייתה בתולה .מבחינתנו אין תשלומי מכר בישראל המקראית .אין תשלום עבור הכלה, אלא המוהר ניתן לכלה והאב בעצם מייצג את בתו שכן הוא נותן לה את הכסף .הוא מבסס את דבריו על הפסוק "מוהר ימהרנה לו לאישה" .אדם שמפתה בתולה יש לו שני עונשים :נישואין או קנס .הקנס הוא ה 200זוז ולעומת זאת במקור אחר האונס (ללא הסכמה בניגוד למפתה שלו הסכימה) יש לו שני עונשים מצטברים :נישואים +קנס .לפי האמונה העממית האב היה מעביר קנס זה לבתו .מוהר הבתולות מקביל למתנת שחרית של המשפט הגרמני ,חיבת הלילה הראשון ,הנאת שכיבה שהבעל מעניק לאשתו למחרת החתונה אחרי שבא אליה .רק בתולות מקבלות מתנה זו .יותר מאוחר המוהר התפתח לכתובה שהיא בעצם מחיר הבתולים או "מתנת שחרית" שהוענקה רק לבתולה .יותר מאוחר גם האלמנה מקבלת מוהר .מכאן נובעת ההלכה "שכתובת אישה מן התורה ,מוהר בתולין ,וכתובת אלמנה אינה מן התורה אלא מדברי סופרים". פרק ה' – קדמות הכתובה ומהותה .13מקור :15קדמות הכתובה -הכתובה המקורית היא צירוף של כתובה ושטר קידושין .שטר קידושין קודם בזמן ושורשו מן התורה .למדים ששטר גירושין מהתורה (ספר כריתות) ומסיקים מכך חכמים כל הנאמר לעיל נאמר בע"מ ,לא מהווה דעה אישית ויתכן ואיננו מוכח/מבוסס/נכון/מדויק/אמין .אי לכך יש להיעזר במקורות נוספים אם קיימים וכן בחוברת הלימוד. העלאה ראשונית על הכתב :ניר שורץ עריכה :ד"ר חגית עמרני 7 שגם קידושין .הכתובהלעומת זאת איננה מהתורה ושורשה בכלל מבבל .יהודים למדו מבבל מולדת המסחר והתעודה המסחרית בעת העתיקה והכתובה מולדתה לא מהיהודים .הרבה שטרות נתקבלו בעם ישראל ויחד איתם נתקבלה גם הכתובה .הכתובה משוערכת לתוקפת אנשי הכנסת הגדולה ויש הטוענים שזו אחת מתקנותיו של שמעון בן שטח .בראשונה היו כותבים לבתולה 200ולאלמנה מנה ולא היו נושאים נשים עד שבא שמעון בן שטח ותיקן" :כל נכסיו אחראים לכתובה" .האישה "מלווה" לחתן את הכסף אלא שהוא חייב להבטיח פירעונו בשעת הצורך בשעבוד כל נכסיו .הבעל לא נותן את הכסף אלא מבטיח את הכסף/המוהר בשעת הנישואין. .14מקור :16בעלות הכתובה וצורתה -כשכותבים חוזה בד"כ בעל הנכס כותב וכד' ...בכתובה :במקרה שלנו לא מדובר בחוזה רגיל ורק כתובה אחת נכתבת .הכלל המקובל הוא שהמוכר (המייצג) הוא כותב השטר ,ונותן לקונה אך בכתובה העניין לא ברור :מי הקונה ומי המקנה? מסתבר שלפי המסורת הא"ית האבא הוא המקנה (המוכר) והקונה הוא החתן .לפי המסורת הבבלית החתן הוא המוכר והקונה היא הכלה .היום נוהגים לפי נוהל זה .מדוע הבעל הוא המקנה והאישה קונה? משום שהאישה זקוקה יותר מהאיש להגנה מפני הפגיעה בזכויותיה והכתובה מקנה לה הגנה זו .מימה"ב ועד היום הכתובה מייצגת אנשים אחרים לגמרי .העדים הם אלו שכותבים את הכתובה והיא הופקעה משימושה כבתור אמצעי לכריתת ברית נישואים .היא לא מייצגת את האישה והבעל אלא את העדים. הם כותבים את הכתובה ומעידים בחתימתם. הרצאה פרונטלית 2 [חזרה] המשך -מקור :16בעלות הכתובה וצורתה. ישנו פירוט על סוגי פתיחות ,הספירה שלפיה מנו את השנים :לרוב השתמשו בתאריך של בריאת העולם אבל בארצות המזרח כלל לא השתמשו בתאריך הבריאה אלא השתמשו המזרחים במניין השטרות ,מניין סוריה מבית הסלובקים .לפי התיארוך הלועזי מדובר ב 311לפנה"ס שם התחלו למנות את השנים .רק במאה ה15- כל הנאמר לעיל נאמר בע"מ ,לא מהווה דעה אישית ויתכן ואיננו מוכח/מבוסס/נכון/מדויק/אמין .אי לכך יש להיעזר במקורות נוספים אם קיימים וכן בחוברת הלימוד. העלאה ראשונית על הכתב :ניר שורץ עריכה :ד"ר חגית עמרני 8 קיבלה יהדות המזרח את תאריך הבריאה .בכל הכתובות ישנו סיום בנוסח קבוע מוגדר מראש .כל הכתובות של עדות ישראל מסתיימות במימרה "הכל שריר וברור ואמת ויציב ונכון וקיים" .ישנה חשיבות משפטית כבדה לעניין :שמירה כנגד הוספת תנאים מטעם אחד הצדדים .סיום קבוע שלאחריו חתימת העדים חותמת סופית את החוזה. לעדים שני תפקידים: א .עדי מסירה -עדים למו"מ שנגמר במסירת השטר (החתן אומר "הרי לך כתובתך" מקבלת וחייבים לראות שמסר) ב .עדי חתימה -חותמים על השטר והופכים אותו לבר תוקף משפטי. פרק ו :הנדוניה .15מקור - 19אפשטיין הנדוניה (מאמר )19 עוד מימי קדם נהוג היה שהאבא נותן לבת נדוניה .הדבר מתועד עוד מתקופת המקרא :שרה מכניסה את הגר, רחל ולאה הביאו שפחות (סוג של נדוניה) .הנדוניה למעשה בעמים עתיקים היא חלקה של הבת בירושת אביה. הטעם בנדוניה: .1הנדוניה היא תחליף לירושת הבת. .2הנדוניה חובה על האב כדי שירבו קופצים על בתו. נכסי צאן ברזל הם נכסים המוכנסים ע"י האישה לנישואין ושהבעל מקבל עליהם התחייבות .הוא נהנה מפירותיהם (הכסף שניתן להוציא מהם) במשך תקופת הנישואים ומתחייב להחזירם או את ערכם במקרה של פירוק הנישואים כפי שקיבל אותם בתחילה. נכסי מילוג -רכושה המוחלט של האישה .אינם כלולים בסכום שהבעל מקבל על עצמו לשלם לאישה .לא מוזכרים בכתובה. אין מכסה לנדוניה :חוסר נדוניה ,אלפי זוז ,מאות דינרים ועד כל נכסי אבי הכלה .עד כדי כך שחכמים הגבילו את מכסת הנדוניה כי ראו שיש עבירה על דיני ירושה (הבנים יורשים ולא הבנות) .לכן בתקופת הגאונים יצאה תקנת "עד עישור נכסים" -עשירית מרכוש האב. .16מקור : :20התשתית הממונית של הנשואים – שרמר שרמר שואל האם מוהר ונדוניה הם עסקאות נישואין הפוכות? אלו לא עסקאות נישואין הפוכות .המוהר נע מהחתן לאב הכלה,ואילו הנדוניה אינה בהכרח כסף ממשפחת הכלה לחתן אלא לכלה עצמה .אדרבא אם בוחרת היא להתגרש היא לא מפסידה את הנדוניה והיא לוקחת אותה .גם הוא מונה את טיבה ותפקידה של כל הנאמר לעיל נאמר בע"מ ,לא מהווה דעה אישית ויתכן ואיננו מוכח/מבוסס/נכון/מדויק/אמין .אי לכך יש להיעזר במקורות נוספים אם קיימים וכן בחוברת הלימוד. העלאה ראשונית על הכתב :ניר שורץ עריכה :ד"ר חגית עמרני 9 הנדוניה (ירושה ,ירבו קופצים ועוד) .למעשה הוא מבצע אבחנה :קיומו של המוהר משקף תפיסה של ביקוש לנשים מצד גברים .הרי שככל שהאישה מבוקשת יותר המוהר עליה ירבה .לעומת זאת קיומה של הנדוניה משקף תפיסה של ביקוש לגברים מצדן של נשים .ככל שמקומו של מוסד הנדוניה יתחזק ,התחייבותו העצמית ,הכתובה ,של הבעל תצטמצם .עליית מעמדה של הנדוניה התרחשה במקביל לתהליך ירידת ערכה של התחייבות הבעל .ובאמת בבבל היה יותר היצע מביקוש ולכן ערך הכתובה ירד ל 25זוזים בלבד .סעיף כתובת בנים דכרים דכרין איבד את הצדקתו כי הבנות מקבלות יותר מהבנים .החכמים התנגדו לנדוניה גדולה כי זו הייתה כאמור עבירה על דיני ירושה שבתורה .בארץ ישראל אין התפרעות של האבות .בד"כ הנדוניה שהאב נתן לביתו היא כמו שהבעל נתן לאשתו 200 ,זוז .לסיכום :אין הלכה מחייבת בקשר לנדוניה .ערכה היה נתון למו"מ בין הצדדים. פרק ז :חקר הפוליגמיה בחברה היהודית .17מקור : :21בוא נא אל שפחתי -הפוליגמיה בחברה היהודית ,ירון התכלית המרכזית של הנישואין היא הולדת ילדים כשתכלית מרכזית זו אינה מושגת מה קורה? רוצה לומר מה אם אין ילדים? אופציה ראשונה היא אימוץ אבל זו אפשרות שאיננה מוזכרת במקרא או בתלמוד .אפשרות אחרת :גירושים .מדובר בעילה מוכרת לגירושים (לאחר 10שנים הגבר רשאי לגרש את האישה "נשא אישה ושהה עמה 10שנים ולא ילדה אינו רשאי לבטל [ממצוות פריה ורביה]") .מניין הלכה זו באה? לפי מאמר זה החוקר בער חקר ומצא שההלכה היהודית הושפעה מאפלטון היווני בערך מ 400לפנה"ס .בספר החוקים היווני שאפלטון היה מבין כותביו ישנה דרישה מפורשת לגירושין בשל חוסר ילדים אם בתוך 10שנים לא נולדו לילדים לזוג חובה עליהם להתגרש .אופציה שלישית היא נישואין פוליגמיים והעזרות באדם שלישי (אישה אחרת) לפתור את בעיית העדר הילדים .הדבר מהווה נורמה מקובלת (אצל שרה ,לאה ,רחל וכד' שהביאו את שפחותיהן) .בחוקי חמורבי ישנם חוקים של גבירה שנבנית משפחתה במקרה והיא עקרה .גם "אין רשאי הבעל לקחת אישה על אישתו" מקורו בחוקים עתיקים שעניינם שאדם לא יישא אישה שנייה .לדוגמה לבן אומר ליעקוב "אם תענה את בנותיי ותיקח עליהן נשים ."...גם הירושה בזמן קדום בדומה למקרה יצחק וישמעאל. לדוגמה חמורבי עוסק בקובץ החוקים הקרויים על שמו בזכויות בני המשפחה התלויות ברצון האב .כך גם מתגשם במקרה של ישמעאל כאמור :אברהם החליט לגרש את ישמעאל ולא לתת לו ירושה .האב מחליט אם להכיר ביורש ,לתת חירות לבן שפחה או לא וכד'. לסיכום המאמר :הפרקטיקה המשפטית של המקרא מושפעת ומשתלבת מהנוהג המשפטי של המזרח הקדמון וגם ההלכה של המשנה והתלמוד מושפעת מהעולם ההלניסטי ,אפלטון ,ומתקדמת עם צורכי הזמן. .18מקור :22ריבוי נשים בישראל כל הנאמר לעיל נאמר בע"מ ,לא מהווה דעה אישית ויתכן ואיננו מוכח/מבוסס/נכון/מדויק/אמין .אי לכך יש להיעזר במקורות נוספים אם קיימים וכן בחוברת הלימוד. העלאה ראשונית על הכתב :ניר שורץ עריכה :ד"ר חגית עמרני 10 ידוע כי לפי דין תורה ,אין איסור על האיש לשאת יותר מאישה אחת .אע"פ כן התופעה לא רווחת בישראל לא רק בגלל חדר"ג אלא גם בימים קדומים אלא אם כן יש תנאים או כוונה מיוחדת אך בד"כ חוסר ילדים. האיסור על נשיאת אישה שנייה נועד כדי: למנוע קטטה עמה. שיגרום לעיגון הראשונה (יעזוב אותה ויהיה עם השנייה). סכנה של ריבוי ממזרים (ילדיהם יפגשו ויתחתנו בינהם). בארצות נוצריות האיסור נובע מהשפעת הסביבה ומאיסורי הכנסייה על נשיאת יותר מאישה אחת .ישנו חדר"ג .בארצות המזרח אין תקנה גורפת על כולם וישנו תנאי כתובה (מתחייב לא לשאת יותר מאחת) .ישנה השוואה בין תנאי הכתובה וחדר"ג .הדמיון :עבר ונשא אחרת שני הנישואים תופסים .שוני :לפי תנאי כתובה אם מוכנה אישה להכניס אישה נוספת הדבר אפשרי אבל לפי החדר"ג אישה נוספת לא נתונה להסכמתה של הראשונה. הסיבות שבגללן רצה הבעל לשאת אשה שנייה.. מנהג פוסטאט.. .19מקור :23חרם רבנו דגרשום ונישואי כפל בספרד מסתבר שמדינה אחת היה בה חוסר בהירות בנושא ריבוי נשים מבחינה הלכתית .בארצות המזרח כאמור יכול האיש לשאת בהסכמת הראשונה ובאשכנז לא יכול כיוון וזו התקנה .בחבל ארגוניה שבספרד (צפון מזרח) הייתה אי בהירות .זו ארץ גבולית ומכאן חוסר הבהירות ולכן זו הארץ היחידה שבה נישואים שניים לא היה ברור עד גירוש ספרד והקהילה היהודית פסקה מלחיות שם .החברה היהודית בספרד הושפעה הן מהחברה הנוצרית והן מהחברה המוסלמית .החוקרים מראים עובדות לכאן ולכאן .ישנה דוגמה שאחד מרבני הקהילה, רבי חסדאי קרשקש ,עצמו התחתן עם אישה שנייה .במידה ורצה אדם להתחתן עם אישה שנייה הוא צריך את רשותו של מלך ספרד .ספרד הייתה ארץ נוצרית ואם היה מרבה בכסף אז המלך היה מאשר נישואים של אישה שנייה לאותו יהודי אמיד .המלך התבסס על הדת היהודית שלא אוסרת ולכן המלך הסתמך על ההלכה היהודית ושחרר את היהודי כפרט מתוקף החוק של איסור נישואים לאישה שנייה. פרק ח :חקר גניזת קהיר .20מקור :25ריבוי נשים בחברה היהודית מקורות חדשים מהגניזה הגניזה הקהירית היא אוסף של כתבי יד וספרים יהודים מהמאה ה 9-ועד המאה ה .19-הגניזה הקהירית נמצאה בעליית גג של בית כנסת בעיר פוסטט (קהיר העתיקה) בו התפלל אפילו הרמב"ם .כל השותי"ם והכתבים השתמרו עקב היובש והרבה מהמקורות הללו שפכו אור על סוגיות שנותרו עלומות מאות בשנים. כל הנאמר לעיל נאמר בע"מ ,לא מהווה דעה אישית ויתכן ואיננו מוכח/מבוסס/נכון/מדויק/אמין .אי לכך יש להיעזר במקורות נוספים אם קיימים וכן בחוברת הלימוד. העלאה ראשונית על הכתב :ניר שורץ עריכה :ד"ר חגית עמרני 11 אחד מהחוקרים שחקר אותם היה הפרופ' מרדכי עקיבא פרידמן שחקר את נושא ריבוי הנשים בקרב יהודי המזרח .הוא סותר את דברי החוקר שמחה אסף שטען לפניו שבארצות האסלם בימי הגאונים והרמב"ם החברה היהודית הייתה מונוגמית" .לא מצאנו בתעודות מקרה של לקיחת שני נשים" אמר שמחה ומרדכי משיב שלאחר שבדק את הגניזה הוא מזהה לא פחות מ 70-תעודות מן הגניזה שעוסקות במקרים של ריבוי נשים .לרוב תעודה נוצרת בעקבות בעיה או כריתת חוזה אבל אם נמצאו 70מקרים אז קל וחומר שהיו עשרות מקרים שעברו ללא בעיות .כך לדוג' נמצאו 10מסמכים האוסרים על נשיאת אישה שנייה 3 ,הסכמים עם הראשונה 4 ,הסכמים עם השנייה 4 ,המחזיר גרושתו משנשא נשייה 5 ,על ייבום 11 ,במקרה בו הראשונה עקרה 8 ,למקרים בהם האישה השנייה ממדינה אחרת וכהנה וכהנה ...רוב הנשים העדיפו מונוגמיה אך העדיפו לא להתגרש. ריבוי נשים וגורמיו לאור הגניזה... .21מקור :27מעמדה של האישה בעקבות מחקריו של הפרופ' פרידמן ,ריבלין על פרידמן הוא חקר את הכתובות מא"י .כזכור יש כתובות מא"י ויש כתובות מבבל .הכתובות הא"י היו בעלות אופי פמיניסטי יותר מכתובות יהדות בבל .מתוך חשיפת הכתובות הא"י מגלים את הרעיונות הבאים: .1הנישואין כשותפות -הכתובה הא"י נושאת קווי אופי של הסכם דו"צ הדדיות ושוויון .לדוגמה הגבר כותב "אשתי את" והאישה עונה "אישי אתה" .כיום בעקבות השפעה בבלית רק הבעל מתחייב בה. .2יש אפשרות לגירושין ביוזמת האישה -לפי המשנה האישה מגורשת לרצונה או שלא לרצונה ולעומת זאת האיש מגרש אם הוא רוצה .כאן לפי הכתובות הא"י העתיקות האישה יכלה ליזום גירושין. אפדתא -מוסד גירושין מיוחד .אם אישה רצתה להיחלץ מנישואיה נגד רצון בעלה הייתה מצהירה שהיא מוחלת על תשלום מאוחר של הכתובה שלה ובכך הייתה פודה עצמה מנישואיה וביה"ד היה מחייב את הבעל לגרשה .רעיון זה לקוח מארצות האסלאם וישנה מחלוקת בין שני חוקרים .האחד טוען שמדובר בהעתקה מהנוהג בקוראן ופרידמן טוען שהדבר לא לקוח מהאסלאם אלא שילוב של הלכות יהודיות :של דיני מורדת ושל תנאי כתובה .השימוש בביטוי זה נהוג כיוון והיהודים השאילו את הביטוי משכניהם המוסלמים אך לא בגלל העתקת המנהג. תנאי העקרה -אם אישה נפטרה ללא ילדים אז הנדוניה חוזרת לבית אביה .ניתן לראות זאת אך ורק בכתובות א"י ולא בכתובות בבבל .יותר מאוחר בארצות אשכנז ובתקופת הרמב"ם ספרד וצפון אפריקה תנאי העקרה התקבל גם שם. פסוקא דגיטא -גט מעושה הוא גט בו הגבר לא מגרש מרצונו .כדי שלא תהיה כפייה על הבעל וכך לכאורה לא באמת ירצה בגירושין אז הוא צריך לקרוא פסוקים מסוימים .פסוקא דגיטא היא קריאת פסוקים מסוימים ע"י הבעל כהליך לפני נתינת הגט .מתקשר לגירושין ביוזמת האישה ובכפיית הגט על הבעל לפי דרישת האישה .אבל אם הבעל מקריא את הפסוקים הללו ומייפה את כוחו של הסופר לכתוב גט ומייפה את כל הנאמר לעיל נאמר בע"מ ,לא מהווה דעה אישית ויתכן ואיננו מוכח/מבוסס/נכון/מדויק/אמין .אי לכך יש להיעזר במקורות נוספים אם קיימים וכן בחוברת הלימוד. העלאה ראשונית על הכתב :ניר שורץ עריכה :ד"ר חגית עמרני 12 כוחו של ביה"ד למנות שליח אז בעצם הדבר מראה שהוא נכון לתת את הגט ואין סוג של כפייה (הכול ביישוב הדעת ולא בעידנא דריתחא) .ניתן לסכם מתוך סוף המאמר. .22מקור :28סדרי הנישואין בגלות ישמעאל בימה"ב ניתן לראות את השפעת הסביבה המוסלמית על יהדות ארצות האסלאם ,לדוגמה: .1האם היהודים בארצות האסלאם נשאו מס' נשים כדרך המוסלמים? לא היה הבדל ממשי בין אשכנז וארצות המזרח .יש להבדיל בין הלכה למעשה .ההלכה לא אסרה לשאת שתי נשים אבל לפי מאמר זה היה ריבוי נשים רק כתוצאה של נסיבות מיוחדות (עקרות וייבום כי בארצות האסלאם ייבום קודם לחליצה) .היום חובה חליצה ואסור הייבום .עוד ניתן למצוא בארצות אשכנז מיזוג של הקידושין והאירוסין בקהילות אשכנז אך לעומת זאת בארצות המוסלמיות היהודים החזיקו עוד זמן רב במנהג הקדום שהקידושין נערכו זמן מה לפני הנישואין .בימה"ב איחדו בין קידושין ונישואין אך בארצות האסלאם עדיין הייתה הפרדה .סיבות :חיסכון כלכלי ולמנוע מצבים בעייתיים הלכתית. חשיבות השידוכין (חשיבות התנאים)( להוריד את ההדגש)עם מיזוג התנאים והנישואין גדלה חשיבות השידוכין .מניעת נישואין של חטיפה ונישואים חשאיים אף הם בלטו בארצות האיסלם .לכן תיקנו תקנה שלא לקדש אישה אלא בפני בית דין .חוץ מכתובה היה מקובל לתת לכלה צדַאק -כתובה שנכתבה לפי דיני האסלם ואושרה ע"י ערכותיהם .לכלה היהודייה היו שתי כתובות :כדת משה וישראל יהודית ושטר לפי האסלאם כיוון והשלטונות לא מכירים בכתובה היהודית וכאן היא מוגנת מבחינת החוק האסלאמי .בנוסף: אם האישה מתה זמן קצר לאחר הנישואין או מבלי להשאיר ילדים תחזור מחצית ממה שנטלה (נשאר) מהנדוניה ליורשיה מבית אביה .לרוב הבעל ירש את אשתו אבל כאן בהשפעת האסלם (לדוגמה תקנת דמשק שירושת הגבר לא בטוחה כי הסכום עובר להורים שלה ובארצות המגרב שליש מהנדוניה חזרה לבית אביה והדבר איננו מובן מאליו) .דבר נוסף שמתבטא בעיקר בכתובות המצריות[ :תזכורת :מזונותיה תחת מעשי ידיה של האישה] אבל מסתבר שבדיני האסלאם הבעל נתן לה סכום קצוב לכסותה ולמזונותיה .במידה ואיבדה את בגדיה או רכוש שהביא לה אין הבעל חייב לתת לה פעם שנייה בזמן ההוא. .23מקור :30נישואין ומנהגי נישואין בספרות ובתקופת הגאונים מסתכלים על כתבי הגאונים בתקופתם נקבעות תקנות חדשות: .1נישואין מוקדמים -משותי"ם של גאונים מנהג "עשית בנות ועודן קטנות" .היו נוהגים להשיא את הבנות בעודן קטנות הנימוק הוא א .כלכלי ב .נשואה עדיפה על רווקה). .2האבא היה מקדש את בתו על דעת עצמו ( בהיותה קטנה) -רק אישה שעומדת בראשות עצמה יכולה לבחור את בעלה .ואם אביה קדשה שלא מדעתה לא תפסו בה קידושין כל הנאמר לעיל נאמר בע"מ ,לא מהווה דעה אישית ויתכן ואיננו מוכח/מבוסס/נכון/מדויק/אמין .אי לכך יש להיעזר במקורות נוספים אם קיימים וכן בחוברת הלימוד. העלאה ראשונית על הכתב :ניר שורץ עריכה :ד"ר חגית עמרני 13 .3איחוד הקידושין והנישואין -ציטוט של רש"י" :לפי שאינם רוצים לעשות סעודה לאירוסין שאם עושים ...גנאי הוא לחתן ולקרוביו אם לא ירבו ...לפיכך יש העושים ביחד ונפתר בסעודה אחת". .4קידושי טבעת -אישה נקנית שהאישה נקנית בטבעת אך הייתה מחלוקת בין אנשי בבל ואנשי א"י. אנשי בבל לא ראו בטבעת קידושין ולעומת זאת אנשי א"י ראו בטבעת קידושין כי האישה מקבלת קידושיה ולכן נהגו לתת לה תכשיט .לעומת זאת האב בבבל קיבל את ק ידשי ביתו ולכן קודשה הבת בכוס יין .בתקופת הגאונים גם בבבל קיבלו את הטבעת. .5ביטול כתובת בנים דכרין -האבות נתנו לבנות גם כך הרבה. .6המנהג לכתוב בכתובה יותר מהנדוניה למען כבוד האישה.. .7גביית כתובת האשה.. .8אין נושאים נשים בחגים ובחולי מועד.. לסיכום :המנהגים שרווחו בתקופת הגאונים נמסרו בכל תפוצות ישראל עד ימינו .24מקור :32הכתובה יסודותיה ההלכתיים והשתלשלותה חזרה על כל מה שאמרנו (שמעון בן שטח ,היו משעובדים וכד'). .25מקור :34שימוש במוטיבים נוצריים בכתובות יהודי איטליה ,שלום צבר [אבא של שלום חבר] לכאורה הכתובה הייתה חוזה הגון אך בכתובות בעיקר של יהודי איטליה ,כל העיטורים רובם לקוחים מעיטורים של הדת הנוצרית (ציורים של ונוס וכן סמלים נוצריים) .אחד מגדולי הדור ,רבי יצחק למפורנטי רבּה המפורסם של קהילת פררה במאה ה 18-מחווה את דעתו בנוגע למוטיבים המופיעים בציורי כתובות "צורת חתן וכלה וצורת חמה ולבנה בכתובה נוגע לאיסור תורה ומכוער הדבר ואין לעשותה מלכתחילה אבל בדיעבד אין לקוראה ואין איסור ל השהותה " אך יהודי איטליה לא התייחסו לאיסור זה ובכתובותיהם רואים לא רק דמויות אדם וגלגלי מזלות אלא ממש ציורים מהמיתולוגיה ומהנצרות .לדוגמה נשים עירומות בכתובה מפיזה או אלילת האהבה ונוס וקופידון המניח יד על חזּה החשוף .כיום לא קיים הדבר אך רואים מוטיבים נוצרים בעיטור הכתובות .עיטורים אלו לא הומצאו בידי מעטרי הכתובה אלא הועתקו ממקורות אחרים. במקור אחר הטקסט בתוך מסגרת של שער הניצחון שלקוח מתוך עיטור שליווה את ספרי התנ"ך הנוצריים אך משלובות שם דמויות ונביאים .לדוגמה אם קראו לזוג שמואל ואסתר הביאו את דמות אסתר המלכה ושמואל הנביא .היה זה מנהג נפוץ שהשתרש בקרב הקהילה .עוד דוגמה :ישנן תכונות אידיאליות שונות באנלוגיות שונות :עוז ניצחון ,מתינות וכד' .לנוצרים היה ספר בשם "איקונולוגיה" שהיה המדריך לאלגוריות במאות ה- .17-18כותב הספר מראה שיש אלגוריות לנישואין :גבר שיד ימינו ביד אישה ,כאשר שניהם עטויים מלבושים סגולים עם שרשרת המאחדת אותם כך שמהשרשרת משתלשל לב ששניהם אוחזים בו .הדבר מסמן שהנישואין מבוססים על אחווה ,רעות וטוב לב .שניהם בבשר אחד (אגב לא יכולים להיפרד כי כבולים בשרשרת בניגוד ליהדות שמאפשרת מתן גט) .מעטרי הכתובות לא שמו לב שהדבר נוגד את עקרונות היהדות. באחרת (מפיזה) ישנה אישה ישובה עם כלבלב בחיקה .כלב מביע נאמנות טהורה כלפי האהוב .לסיכום :ישנו כל הנאמר לעיל נאמר בע"מ ,לא מהווה דעה אישית ויתכן ואיננו מוכח/מבוסס/נכון/מדויק/אמין .אי לכך יש להיעזר במקורות נוספים אם קיימים וכן בחוברת הלימוד. העלאה ראשונית על הכתב :ניר שורץ עריכה :ד"ר חגית עמרני 14 פער בין מערכת הערכים הנוצרית המיוצגת בציורים לבין מערכת הציורים היהודית המשתקפת דרך הטקסט בכתובה .נקודה חשובה נוספת מסוף המאמר :צלחות מיוליקה מעוטרות -באותה תקופה באיטליה היו נותנים סט צלחות מיוליקה עם סצנה בתוך מרכז הצלחת .עד היום כל משפחה הייתה מתהדרת בצלחות אלו במסיבות .צלחות אלו נקראו צלחות הראווה ,ההתגנדרות (פיאטי דיפומפה) .מסתבר שהעיטור הזה הושלך לכתובות .כפי שהצלחות היו צלחות ראווה בהתגנדרות וביטאו את העושר והיוקרה והייחוס של המשפחות כך גם הכתובות היו מעוטרות והכתובות היו פיאטי דיפמפה של הזוג המתחתן. סוף דבר. כל הנאמר לעיל נאמר בע"מ ,לא מהווה דעה אישית ויתכן ואיננו מוכח/מבוסס/נכון/מדויק/אמין .אי לכך יש להיעזר במקורות נוספים אם קיימים וכן בחוברת הלימוד.
© Copyright 2024