1. No category

‫פרק יי'ד‬
‫מערכת הבנקאות‬
‫‪.1‬‬
‫התפתחות מערכת הבנקאות‬
‫לישראל מערכת בנקאות מפותחת ובעלת נסיין‪ ,‬כעדות לכך תשמש העובדה כי ‪ 60‬אחוז בקי­‬
‫רוב מכלל אמצעי התשלום הם בצורת פקדונות במוסדות בנקאיים‪ .‬פרט לבנקים בודדים‪ ,‬כגון‬
‫בנק לאומי לישראל בע"מ )לשעבר בנק אנגלו­פלשתינה בע"מ(' אשר נוסדו עוד בתקופת‬
‫האימפריה העותומאנית' נוסדו רוב הבנקים הפועלים בישראל בתקופת המנדט‪ .‬בתקופה זו הוקמו‬
‫עשרות בנקים' אולם המשברים שפקדו את המשק הארצישראלי בתקופת מלחמת איטליה­חבש‬
‫ועם פרוץ מלחמת­העולם השנייה הביאו לחיסול רבים מן המוסדות הקטנים והחלשים ולביסוסם‬
‫של המוסדות האיתנים יותר‪.‬‬
‫כבר בשנים הראשונות לשלטון המנדטורי הוצאה פקודת הבנקאות )‪'(1921‬‬
‫הבסיס החוקי לפעולת הבנקים‪ .‬פקודה זו תוקנה והושלמה מספר פעמים' והתיקונים הללו גובשו‬
‫בפקודת הבנקאות )‪ '(1941‬שתוקפה קיים ועומד עד היום‪ .‬פקודה זו קובעת' בין היתר‪ ,‬כי אין לנהל‬
‫עסקי­בנק ללא רשיון מאת הנציב העליון' כי ההון המאושר המינימלי­ של בנק הוא ‪ 50'000‬לא"י‬
‫וההון הנפרע המינימלי ­ ‪ 25'000‬לא"י' כי על הבנקים למסור מדי חודש בחודשו דיףוחשבון‬
‫למזכיר הכספים' על נכסיהם והתחיבויותיהם' וכי עליהם לפרסם מדי שנה בשנה מאזן וחשבון‬
‫ריווח והפסד‪ .‬הנציב העליון מינה מפקח על הבנקים' וועדה מייעצת לעסקי בנקאות‪.‬‬
‫אשר קבעה את‬
‫עם הקמת מדינת ישראל הועברו סמכויות הנציב העליון לפי פקודת הבנקאות לשר האוצר'‬
‫והפיקוח על פעולות הבנקים בוצע על­ידי מחלקת הפיקוח על הבנקים שבאוצר‪ .‬הוועדה המייעצת‬
‫לעסקי בנקאות' שמונתה על­ידי שר­האוצר' דנה בשאלות הנוגעות לדרכי­פעולתה של מערכת‬
‫הבנקאות' והביאה לפניו את המלצותיה‪ .‬אף כי החוק לא נתן בידיה סמכויות מפורשות להכוונת‬
‫היקף האשראי והרכבו' הוציאה הממשלה מדי פעם בפעם הוראות בענין זה' לאחר התייעצות‬
‫עם הוועדה המייעצת לעסקי בנקאות' ובדרך­כלל קיימו הבנקים הוראות אלה‪.‬‬
‫בצד הבנקים התפתחה גם רשת מסועפת של אגודות שיתופיות לאשראי‪ .‬אגודות אלה' שנועדו‬
‫לעודד את החסכון ולספק לחבריהן הלוואות בדרך של עזרה הדדית' מונות עתה מאות אלפי חברים‪.‬‬
‫כמה מהן התפתחו במידה כה רבה' עד שהיקף פעולותיהן עולה על היקף הפעולות של כמה וכמה‬
‫בנקים' והן מספקות הלוואות גם ללווים שאינם חברים' ובכלל זה ­ למוסדות גדולים‪.‬‬
‫הבסיס החוקי לפעולת האגודות השיתופיות לאשראי הונח בפקודת האגודות השיתופיות‪,‬‬
‫שהוצאה בשנת ‪ .1933‬עד להקמת בנק ישראל בוצע הפיקוח על האגודות האלה על­ידי רשם הא­ון‬
‫גודות השיתופיות במשרד העבודה‪ .‬לצרכי דיון בענינים הנוגעים למדיניות האשראי של האגודות‬
‫■‪,‬‬
‫‪173‬‬
‫מונתה ועדה מייעצת לעניני אגודות שיתופיות לאשראי' בדומה לוועדה המייעצת לעסקי בנקאוות‪.‬‬
‫הוראות הממשלה לגבי הסדר האשראי חלו גם על הבנקים וגם על האגודות השיתופיות לאשראי‪.‬‬
‫בסוף שנת ‪ 1955‬היו בישראל ‪ 25‬בנקים מסחריים' בכלל זה שלושה הרשומים בחוץ­לארץ‪ .‬נוסף‬
‫על הבנקים המסחריים פעלו ארבעה בנקים למשכנתות' ובנק הדואר‪ .‬כן פעלו באותה עת ‪94‬‬
‫אגודות שיתופיות לאשראי‪.‬‬
‫בלוח ‪ 123‬מובאים פרטים על התפתחות מספר הבנקים והאגודות השיתופיות לאשראי' וסניפיהם‪.‬‬
‫לוח ‪123‬‬
‫בספר המוסדות הגנקאיימ וסניפיהט‪,‬‬
‫סוף שנת‬
‫סוף שנת‬
‫סוף שנת‬
‫‪1948‬‬
‫‪1954‬‬
‫‪1935‬‬
‫בנקים‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫סניפי­בנקים פרט למשרדים הראשיים‬
‫‪46‬‬
‫‪135‬‬
‫‪153‬‬
‫‪69‬‬
‫‪159‬‬
‫‪178‬‬
‫אגודות שיתופיות לאשראי‬
‫‪70‬‬
‫‪92‬‬
‫‪94‬‬
‫סניפי האגודות השיתופיות לאשראי‬
‫‪16‬‬
‫‪56‬‬
‫‪61‬‬
‫מספר משרדי האגודות השיתופיות‬
‫‪86‬‬
‫‪148‬‬
‫‪155‬‬
‫מספר משרדי המוסדות הבנקאיים‬
‫‪155‬‬
‫‪307‬‬
‫‪333‬‬
‫מספר משרדי הבנקים‬
‫■‬
‫‪1948‬‬
‫עד‬
‫‪1955‬‬
‫המקור‪ :‬בנק ישראל'‬
‫כפי שמראה לוח ‪ '123‬נוסף בתקופת קיומה של המדינה רק מספר מועט של בנקים' אולם מספר‬
‫מניפי הבנקים גדל פי שלושה ויותר‪ .‬מספר האגודות השיתופיות לאשראי גדל במידה רבה בתקופת‬
‫קיום המדינה' וכן הורחבה רשת סניפיהן‪ .‬בשנת ‪ 1955‬לבדה נפתחו ‪ 26‬סניפים חדשים של בנקים‬
‫■‬
‫ואגודות שיתופיות לאשראי‪.‬‬
‫בעקבות הגידול המהיר של האוכלוסיה' נפתחה לפני המוסדות הבנקאיים האפשרות להרחיב‬
‫את שירותיהם לציבור ולפתוח סניפים חדשים' על­אף העובדה שחלק ניכר מהאוכלוסיה עלה‬
‫מארצות בעלות מערכת­כספים בלתי­מפותחת' ועל­כן הוא רגיל להזדקק לשירותים בנקאיים‬
‫רק במידה זעומה‪ .‬פתיחת סניפי המוסדות הבנקאיים במקומות­יישוב חדשים הרחיבה את השימוש‬
‫בשירותים הבנקאיים וכך סייעה אף להגדלת הפקדונות לזמן קצוב וההשקעות בניירות­ערך‪.‬‬
‫בתקופת המנדט הוצאו שטרי­בנק למוסדות הבנקאיים על­ידי ועדת המטבע הארצישראלית‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1948‬הוקמה מחלקת ההוצאה של בנק לאומי לישראל בע"מ' בהתאם לאמנה שנחתמה כין‬
‫הממשלה ובין בנק לאומי לישראלי בע"מ )באותו זמן בנק אנגלו­פלשתינה בע"מ(' אולם גם‬
‫תפקידיה ופעולותיה היו מוגבלים לאספקת מטבע בלבד‪ .‬בנק לאומי לישראל בע"מ'‬
‫בהיותו הבנקאי של הממשלה וכן הבנק הגדול ביותר' ביצע למעשה כמה תפקידים טכניים של בנק‬
‫מרכזי‪ .‬עם זאת' עד להקמת בנק ישראל לא היה קיים יכל מוסד מרכזי לניהול מדיניות מוניטארית'‬
‫■‬
‫שיהא מצוייד בסמכויות­הדרושות לצורך זה‪..■■■..­ '.‬‬
‫י‬
‫‪174‬‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫חוק בנק ישראל‪ ,‬תשי"ד­‪ '1954‬העניק לבנק סמכויות נרחבות להסדר פעולת מערכת הבנקאות‬
‫ולהכוונת האשראי‪ .‬ואלה העיקריות שבהן‪­:‬‬
‫)א(‬
‫קביעת שיעורי הנכסים הנזילים והרכבם‪:‬‬
‫הבנק רשאי לקבוע את שיעור הנכסים הנזילים שמוסדות בנקאיים חייבים להחזיק' הן ביחס‬
‫לפקדונות והן ביחס לנכסים' ואת הרכבם של הנכסים הנזילים‪ .‬הבנק רשאי לנקוט באמצעים נגד‬
‫מוסדות בנקאיים שלא החזיקו נכסים נזילים בשיעור שנקבע‪ .‬כן חייבים המוסדות הבנקאיים להגיש‬
‫לבנק ישראל דין­וחשבון על הנכסים הנזילים בכל עת ולכל תקופה שיידרשו )סעיפים ‪ 49‬עד ‪51‬‬
‫בחוק בנק ישראל(‪.‬‬
‫)ב(‬
‫קבלת פקדונות ממוסדות בנקאיים‪:‬‬
‫הבנק רשאי לקבל פקדונות ממוסדות בנקאיים ולשלם עליהם ריבית )סעיפים‬
‫‪49‬‬
‫ו­‪.(52‬‬
‫מתן הלוואות למוסדות בנקאיים וקביעת התנאים לכך‪:‬‬
‫)ג(‬
‫בנק ישראל רשאי לספק אשראי למוסדות בנקאיים בדרך של נכיוךמישנה ובדרכים אחרות'‬
‫על­פי התנאים שייקבעו על­ידיו )סעיפים ‪ 42‬ו­‪.(43‬‬
‫)ד(‬
‫ייצוב נפח האשראי או סוג מסויים שלו‪:‬‬
‫הבנק רשאי להורות למוסדות בנקאיים שלא להגדיל את סך כל האשראי או ההשקעות שלהם'‬
‫או סוג מסויים של אשראי או של השקעות )סעיף ‪.(53‬‬
‫מתן מקדמות לממשלה‪:‬‬
‫)ה(‬
‫הבנק רשאי לתת לממשלה מקדמות ארעיות' בשיעור שלא יעלה על‬
‫הרגיל לאותה שנה )סעיף ‪.(45‬‬
‫)ו( ק ב י ע ת ש ע ר­ר י ב י‬
‫ת'‬
‫‪20‬‬
‫אחוז מסכום התקציב‬
‫מ כ ס י מ א ל י‪:‬‬
‫הבנק רשאי לקבוע שער­ריבית מכסימאלי שמוסד בנקאי רשאי לשלם על פקדונות או לקבל‬
‫בעד הלוואות )סעיף‬
‫‪.(56‬‬
‫פעולות בשוק החפשי‪:‬‬
‫)ז(‬
‫הבנק רשאי לקנות או למכור ניירות­ערך בשוק' ‪.‬וכן להוציא ניירות­ערך משלו )סעיפים‬
‫‪46‬‬
‫ו­‪.(47‬‬
‫)ח^‬
‫קביעת‬
‫ש י ע ו ר­ה ה‬
‫ו ן‬
‫ביחס לנכסים"'כולם'או‪ ,‬חלקם‪:‬‬
‫בנק ישר^ל ר‪,‬שא­ לקבוע את השיעור המינימאלי של הון נפרע ושל ‪,‬יתרתי רווחים נקיים שלא‬
‫חולקו' אשר מוסד בנקאי מצווה להחזיק באחוז מסך כל נכסיו או‪ .‬מסוג מסויים בהם ‪),‬םעיף ‪.(54‬‬
‫■‬
‫‪175‬‬
‫חובת תשלום‬
‫)ט(‬
‫במזומנים כנגד‬
‫איגרות­אשראי‪:‬‬
‫הכנק רשאי לקבוע שיעור מינימאלי של מזומנים שעל הלקוחות להפקיד בקשר להוצאת איגרות­‬
‫אשראי על ידי המוסדות הבנקאיים‪ .‬שיעור זה יכול להיות כללי או שונה לסוגי עיסקות שונים‬
‫המתממגים באיגרות­אשראי )סעיף ‪.(55‬‬
‫כל סמכויותיו של בנק ישראל ­ כוחן יפה הן לגבי בנקים והן לגבי אגודות שיתופיות לאשראי'‬
‫בהתאם להגדרות המובאות בסעיף ‪ 1‬של החוק‪ .‬סמכויות אלה' יחד עם הסמכויות הנובעות מפקודת‬
‫הבנקאות )‪ '(1941‬אשר הממשלה העבירה לבנק ישראל' נותנות בידי בנק ישראל מכשירים בעלי‬
‫ערך רב להסדר כמותי ולהכוונה איכותית של האשראי' ולהבטחת נזילותם ויציבותם של המו­‬
‫סדות הבנקאיים‪.‬‬
‫פעולות הבנק להכוונת האשראי הבנקאי מתוארות במפורט בפרק י"ח של דיךוחשבון‬
‫‪.2‬‬
‫זה‪.‬‬
‫מיגנה הנכפים וההתהיבויות של המוסדות הבנקאיים‬
‫בלוח ‪ 124‬מובא ריכוז הנכסים וההתחיבויות של המוסדות הבנקאיים בישראל' בסוף שנת‬
‫‪ 1954‬ובסוף שנת ‪ .1955‬ההיקף הכללי של נכסי המוסדות הבנקאיים והתחיבויותיהם הגיע בסוף‬
‫שנת ‪ 1955‬כדי ‪ 844‬מיליון ל"י; אולם כ­‪ 30‬אחוז מסכום זה היו חשבונות מקבילים המופיעים בשני‬
‫צידי המאזן‪ .‬משקלם של החשבונות המקבילים הוא כה ניכר משום ההיקף הגדול של היבוא‬
‫לישראל' אשר הבנקים המקומיים משתתפים במימונו על­ידי מתן אקצפטים וערבויות‪.‬‬
‫הנכסים וההתחיבויות של המוסדות הבנקאיים' בלא החשבונות המקבילים' הסתכמו‪ ,‬בסוף‬
‫שנת ‪ 1955‬בכדי ‪ 600‬מיליון ל"י‪ .‬חלקם של פקדונות עובר­ושב הגיע בסוף שנת ‪ 1955‬לכדי‬
‫‪ 45‬אחוזים מכלל ההחחיבויות של המוסדות הבנקאיים‪ .‬כ­‪ 14‬אחוז מן ההתחיבויות של המוסדות‬
‫הבנקאיים היו פקדונות הציבור לזמן קצוב וכנגד התחיבויות שונות‪ .‬מאחר שפרט לבנק הדואר‬
‫אין בישראל מוסדות בנקאיים מיוחדים לחסכונות' הרי חסכונות הציבור בצורת פקדונות לזמנים‬
‫קצובים מתרכזים בבנקים המסחריים ובאגודות השיתופיות לאשראי‪ 9 .‬אחוזים מהתחיבויות המוסדות‬
‫הבנקאיים היו מילוות ממוסדות כספיים אחרים‪ ,‬ובחלקם הגדול היו אלה מבנקים בחוץ­לארץ‪.‬‬
‫ההון העצמי' כולל הון נפרע וקרנות שמורות' היווה בסוף שנת ‪ 1955‬כ­‪ 5‬אחוזים מכלל התחיבויות‬
‫המוסדות הבנקאיים וכ­‪ 9‬אחוזים מפקדונות הציבור‪.‬‬
‫כ­‪ 64‬אחוז מנכסי המוסדות הבנקאיים בסוף שנת ‪ 1955‬היו הלוואות לציבור' מהם כשני שלי­‬
‫שים מאמצעיהם והשאר מפקדונות הממשלה‪ .‬לעומת זאת' הגיע בסוף שנת ‪ 1955‬חלקם של ניירות­‬
‫הערך הממשלתיים לפחות מאשר ‪ 4‬אחוזים של הנכסים' ומהם היה החלק הארי תעודות המילווה‬
‫למוסדות כספיים' אשר המוסדות הבנקאיים חייבים להשקיע בו ‪ 9‬אחוזים מפקדונותיהם במטבע‬
‫ישראלי' אשר עליהם חייבים הם להחזיק נכסים נזילים‪ .‬מאז תקופת מלחמת­העולם השנייה נודע‬
‫לניירות­הערך הממשלתיים מקום חשוב מאד בין נכסי המוסדות הבנקאיים בארצות בעלות‬
‫‪ ,‬מערכת­בנקאות מפותחת' וחלקם מגיע בהן לכדי שליש ומעלה' ובארצות בהולנד ובריטניה אף‬
‫לכדי‪ ,‬שני­שלישימ מכלל הנכסים‪ .‬מיעוט ניירות­ערך ממשלתיים כידי המוסדות הבנקאיים בישראל‬
‫ו‬
‫‪1‬‬
‫ו‬
‫­‬
‫‪,‬‬
‫‪176‬‬
‫קשור הן בהעדר שוק מפותח ופעיל לניירות כאלה' והן בריבית המשתלמת על ניירות­הערך הממשל­‬
‫חיים‪ ,‬שהיא נמוכה בהשוואה לשערי הריבית הנהוגים בדרך כלל במשק‪ .‬אף חלקם של ניירות­‬
‫הערך שאינם ממשלתיים בכלל נכסי המוסדות הבנקאיים היה נמוך' ושיעור זה הגיע בסוף‬
‫שנת‬
‫‪1955‬‬
‫ל­‪ 1.8‬אחוזים בלבד‪ .‬חלקם של המזומנים והיתדות במוסדות בנקאיים אחרים בכלל נכסי‬
‫המוסדות הבנקאיים הגיע בסוף שנת‬
‫‪1955‬‬
‫כדי‬
‫‪27‬‬
‫אחוז‪.‬‬
‫במשך השנה הראשונה לפעולת בנק ישראל חלו שינויים ניכרים במיבנה הנכסים וההתחיבויות‬
‫של המוסדות הבנקאיים‪ .‬כפי שמראה לוח‬
‫חלה עלייה ניכרת בחלקם של הנכסים הנזילים‪.‬‬
‫‪'124‬‬
‫העלייה היא תוצאת ההגבלות שמנעו את הרחבת האשראי' על­אף העלייה הניכרת בפקדונות‬
‫בשנת‬
‫‪'1955‬‬
‫ושיפור מצב הנזילות של הבנקים שבא בעקבותיה‪ .‬סיבה נוטפת לעליית חלקם של‬
‫הנכסים הנזילים בכלל הנכסים היא העברת רוב ההלוואות לממשלה מהמוסדות הבנקאיים לבנק‬
‫ישראל' פעולה שהביאה לא רק לירידת משקלם של האשראי לממשלה ופקדונותיה במאזן המוסדות‬
‫הבנקאיים' אלא גם להמרת הלוואות לממשלה‬
‫האשראי‬
‫והנזילות במוסדות הבנקאיים בשנת ‪1955‬‬
‫­‬
‫נדונה במפורט בפרקים י"ג וט"ו של דין­וחשכון זה‪.‬‬
‫וההתחייבויות‬
‫ריכוז הנכסים‬
‫סוף ‪55‬‬
‫‪9‬‬
‫נכסים‬
‫מזומנים‬
‫ייודתונ­נטו‬
‫בננקיגוואל ובמוסחת‬
‫גבקא"מ ‪1 ywj‬גח‪1‬ינ‬
‫נידות‬
‫ביתרות בבנק ישראל‪ .‬התפתחות הפקדונות'‬
‫ש­ל‬
‫המוסדות הבנקאיים‬
‫‪1‬‬
‫=‬
‫= ‪599,300,000‬ליי‬
‫עו­ו^חויס‬
‫נירותעוך ‪)1‬מ'זלת"ס‬
‫| הל‪1‬וא‪ 1>1‬לממשלה נווטו‬
‫ר‪,‬ל‪11‬או‪1‬נ לצינור‬
‫ננגד גקזונות‪.‬‬
‫‪,‬ממשגה‬
‫"}‪.‬‬
‫‪_,‬‬
‫‪wLn‬‬
‫התחייבויות;‬
‫הון עצמי‬
‫ו‪,,‬‬
‫תשביגות‪ .‬אחייס נטו‬
‫מליוינ‬
‫ו!‬
‫הדתות‬
‫ממגזלה‬
‫‪D'1‬‬
‫הלחאוונ‬
‫הבנקאים‬
‫באמצעי המוסדות‪.‬‬
‫■^‪.‬לחאוונ )צינ‪1‬ר‬
‫מ‪5‬ו‪,‬ד‪1‬נ‪1‬ת הנון‪/‬קולו‪,‬‬
‫למתן הסוואות‪.‬‬
‫נקדו‪u‬ת לזמן קעוב‬
‫ופהדונות כנגד התחייבויות‬
‫‪177‬‬
‫לוח ‪124‬‬
‫ריכוז הנגפיפ‬
‫וההתדויכויות של‬
‫המופרות הגנקאיימ'‬
‫‪195511954‬‬
‫נ כס ים‬
‫במיליוני ל"י‬
‫נאוזוזים‬
‫הסעי ף‬
‫סוף‬
‫מזומנים רתרות­­נטו בבנק­ישראל‬
‫ובמוסדות בנקאיים בארץ ובחו''ל‬
‫הלוואות לציבור‬
‫א‪ .‬מאמצעי המוסדות הבנקאים‬
‫ב‪ .‬מפקדונות הממשלה למתן הלוואות‬
‫ג‪ .‬כנגד פקדונות ממשלה אחרים‬
‫הלוואות לממשלה‪ ,‬ברוטו‬
‫ניירות­ערך ממשלתיים‬
‫ניירות­ערך אחרים‬
‫*(‬
‫סך כל הנכסים‬
‫סעיפים מקבילים‬
‫סך הכל‬
‫ד‪.‬‬
‫‪1954‬‬
‫סוף‬
‫סוף‬
‫‪1955‬‬
‫‪1954‬‬
‫‪106.6‬‬
‫‪164.0‬‬
‫‪21.1‬‬
‫‪27.4‬‬
‫‪319.2‬‬
‫‪382.9‬‬
‫‪63.1‬‬
‫‪63.9‬‬
‫‪227­1‬‬
‫‪240­1‬‬
‫‪44­9‬‬
‫‪401‬‬
‫‪69<3‬‬
‫‪104­2‬‬
‫‪13­7‬‬
‫‪17<4‬‬
‫‪22­8‬‬
‫‪38­6‬‬
‫‪4­5‬‬
‫‪6­4‬‬
‫‪44.5‬‬
‫‪19.8‬‬
‫‪8.8‬‬
‫‪3.3‬‬
‫‪25.4‬‬
‫‪21.8‬‬
‫‪5.0‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪10.0‬‬
‫‪10.8‬‬
‫‪2.0‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪505.7‬‬
‫‪599.3‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪258.7‬‬
‫‪245.0‬‬
‫‪764.4‬‬
‫‪844.3‬‬
‫‪.‬‬
‫ת חיבויות‬
‫במיליוני ל"י‬
‫סוף‬
‫הון עצמי‬
‫פקדונות עף'ש של הציבור‬
‫פקדונות לזמן קצוב ופקדונות כנגד‬
‫התחיבויות של הציבור‬
‫פקדונות ממשלה‪ ,‬כולל פקדונות‬
‫למתן הלוואות‬
‫מילוות‬
‫חשבונות אחרים‪ ,‬נטו‬
‫סך כל ההתחיבויות הישירות‬
‫סעיפים מקבילים‬
‫סך הכל‬
‫‪.‬‬
‫‪j‬‬
‫סוף‬
‫‪1955‬‬
‫כולל את חוב קרנות החליפין‪.‬‬
‫המקור‪:‬‬
‫‪178‬‬
‫בנק ישראל­‬
‫‪1954‬‬
‫סוף‬
‫באחוזים‬
‫‪1955‬‬
‫סוף‬
‫‪1954‬‬
‫סוף‬
‫‪1955‬‬
‫‪25.4‬‬
‫‪31.9‬‬
‫‪5.0‬‬
‫‪5.3‬‬
‫‪222.9‬‬
‫‪266.6‬‬
‫‪44.1‬‬
‫‪44.5‬‬
‫‪68.3‬‬
‫‪84.4‬‬
‫‪13.5‬‬
‫‪14.1‬‬
‫‪143.1‬‬
‫‪155.3‬‬
‫‪28.3‬‬
‫‪25.9‬‬
‫‪45.9‬‬
‫‪53.8‬‬
‫‪9.1‬‬
‫‪9.0‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪7.3‬‬
‫‪505.7‬‬
‫‪599.3‬‬
‫‪258.7‬‬
‫‪245.0‬‬
‫‪764.4‬‬
‫‪844.3‬‬
‫­‬
‫‪100.0‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪100.0‬‬