‫למידה משמעותית‬ ‫• סיפור המקלחת בקיבוץ‬ ‫•‬ ‫• מי צחק מיד – איזה‬ ‫תהליך מחשבתי עבר‬ ‫• מי צחק מאוחר יותר או‬ ‫פעם נוספת איזה תהליך‬ ‫מחשבתי עבר‬ ‫• איזה תהליך – קרה כאן‬ ‫שיר עם נקי‬ ‫מילים‪ :‬אהוד מנורלחן‪ :‬מתי כספי‬ ‫ערב יום שבת‪,‬‬ ‫שעה חמש עד שש‪,‬‬ ‫וכל אחד כמעט‬ ‫שוב מתחדש‪.‬‬ ‫בכל שבעה ימים‬ ‫המקלחות שרות‪,‬‬ ‫המים שוב חמים‬ ‫בצינורות‪.‬‬ ‫פזמון‪X2 :‬‬ ‫שביל באמצע שביל בצד‪,‬‬ ‫חפופים אחד אחד‪.‬‬ ‫איזה נקיון וסדר‪,‬‬ ‫איזה יופי של מצעד‪.‬‬ ‫‪...‬‬ ‫התהליך שהיה‬ ‫• שמענו – תיאור מקרה‬ ‫• המוח ביצע חקר וביצע‬ ‫תהליך שיפרוט‬ ‫•‬ ‫• הגענו למסקנה ‪ -‬שגרמה‬ ‫לחלקנו צחוק‬ ‫• תהליכים כאלו או דומים להם‬ ‫אנו עוברים כמעט מידי יום‬ ‫לעיתים מודעים ולעיתים לא –‬ ‫הניתוח של הנתונים מתבצע‬ ‫באופן מודע ולעיטים כרפלקס‬ ‫מותנה – ללא מחשבה מודעת‬ ‫‪.‬‬ ‫• הקנית מיומנות חקר מובנת‬ ‫מדעית תאפשר לאדם לפענח‬ ‫ולהבין תופעות ותהליכים – הן‬ ‫בלימודיו והן בחיי היום יום ‪.‬‬ ‫יכולת קישור בין תחומי דעת‬ ‫תהפוך את המידע שנצבר‬ ‫לזמין ונגיש יותר לשימוש‪.‬‬ ‫• אני מזמין אתכם להצטרף‬ ‫למסע חקר קצר לאורך הירקון‬ ‫באזור שבע טחנות‬ ‫• במהלכו נעבור הדגמה של‬ ‫תהליך חקר לשלביו השונים ‪:‬‬ ‫מרכיבי החקר‬ ‫• התוודעות לתופעה –‬ ‫• עיבוד הממצאים‬ ‫• ניסוח שאלות‬ ‫• ניסוח מסקנות‬ ‫• תכנון איסוף המידע‬ ‫וביצוע החקר‬ ‫• ייצוג המידע‬ ‫הירקון –‬ ‫מרכיב מרכזי בחיי תושבי המרכז וזכה למגוון שירים‬ ‫אריק איינשטיין ‪ -‬תל אביב‪ ,‬גדות‬ ‫הירקון‪1983 ,‬‬ ‫תל אביב גדות הירקון ‪1950‬‬ ‫מילים‪ :‬אריק איינשטיי ן לחן‪ :‬שלום חנוך‬ ‫ן‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫קון‪ ,‬ירקון‪ ,‬ירקון ‪ -‬איי איי איי‬ ‫שמש צהובה בשמיים‬ ‫שום דבר לא זז‬ ‫שקט חם‪ ,‬כבד‬ ‫שני ילדים יושבים בתוך שורשי‬ ‫אקליפטוס ענק‬ ‫אקליפטוס ענק‬ ‫ששותה לרוויה את המים הכחולים‬ ‫תל אביב‪ ,‬גדות הירקון‪1950 ,‬‬ ‫‪ -‬אריק אינשטיין לחן‪ :‬יצחק קלפטר‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫על גדות הירקון‪ ,‬רגליים לא במים‬ ‫על גדות הירקון‪ ,‬דגים מתים בינתיים‬ ‫ריח של מוות סובב באוויר‬ ‫אני רוצה לבכות‪ ,‬אדוני ראש העיר‬ ‫על גדות הירקון‪ ,‬על גדות הירקון‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫על גדות הירקון‪ ,‬רגליים לא במים‬ ‫על גדות הירקון‪ ,‬דגים מתים בינתיים‬ ‫הנחל הזה ראה ימים יפים‬ ‫ספינות לבנות ריחפו על המים‬ ‫תל אביב אהבה את הנחל הזה‬ ‫שבע טחנות ‪ -‬תאווה לעיניים‬ ‫•‬ ‫אקליפטוסים גדולים נושמים בקושי‬ ‫על גדות הירקון‬ ‫נחל ירקון רקע כללי‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫גדול נחלי מישור החוף ‪ 27.5‬ק"מ כ ‪ 200‬מיליון מ"ק בשנה‪.‬‬ ‫נחלק בגדול ל‪ 3 -‬אזורים‪:‬‬ ‫ירקון עליון – ‪ 6.5‬ק"מ‪ .‬מים נקיים ממקורות‬ ‫ירקון תיכון – ‪ 16.5‬ק"מ ‪ .‬מי ביוב ביתי ותעשייתי ברמות‬ ‫טיהור שונות‬ ‫ירקון תחתון – ‪ 4.5‬ק"מ תחתונים ‪.‬אפיק נחל נמוך מפני‬ ‫הים‪ .‬קיימת המלחה עקב חדירת מי ים‬ ‫אתר ‪ 7‬טחנות היווה ומהווה מרכיב מרכזי‬ ‫בחוויה – "הירקונית"‬ ‫תופעה – מי שעומד על סכר ‪ 7‬טחנות רואה בעין‬ ‫הבדל מהותי בצמחית הגדות בין צדי הסכר‬ ‫• צד המזרחי – ירקון תיכון‬ ‫• צד מערבי ירקון תחתון‬ ‫ניסוח שאלת החקר‪ :‬מה היא השפעת המלחת מי‬ ‫נחל ירקון מערבית לסכר ‪ 7‬טחנות על הרכב‬ ‫צמחית הגדות?‬ ‫חקר איכותני‬ ‫חקר כמותי‬ ‫• קים או לא קים‬ ‫• איזה אחוז כיסוי של פני קרקע‬ ‫יש לכל מין מצמחי הגדות‬ ‫משני צדי סכר ‪ 7‬טחנות‬ ‫חקר איכותני‬ ‫מזרח‬ ‫• עבקנה שכיח‬ ‫מערב‬ ‫• קנה מצוי‬ ‫• פטל קדוש‬ ‫• מלוח קיפח‬ ‫• חנק מחודד‬ ‫• מלוחית רגלה‬ ‫חקר כמותי – חישוב אחוז הכיסוי של כל מין‬ ‫צמח בכל אזור‬ ‫• פורש ‪ 3‬חוטים באורך ‪ 250‬ס"מ בכל אזור בודק‬ ‫כמה ס"מ מתקבלים מכל צמח ומחשב את אחוז‬ ‫הכיסוי ( מספר הס"מ הכולל של כל צמח חלקי‬ ‫האורך הכולל של חוטי המדידה (‪ )750‬כפול מאה )‬ ‫סיום חקר‬ ‫ניסוח מסקנות‬ ‫• מהתוצאות עולה שונה איכותני‬ ‫וכמותי מהותי בהרכב צמחית‬ ‫הגדות משני צדי סכר ‪7‬‬ ‫טחנות‪ .‬ניתן להסביר שוני זה‬ ‫בעמידות הגבוהה למליחות‬ ‫של הצמחים הנפוצים מערבית‬ ‫לסכר (קנה מצוי‪ ,‬מלוח קיפח ו‪-‬‬ ‫מלוחית רגלה ) וברגישות‬ ‫להמלחה של מיני צמחי הגדות‬ ‫הנפוצים מזרחית לסכר ‪7‬‬ ‫טחנות (פטל קדוש‪ ,‬עבקנה‬ ‫שכיח וחנק מחודד)‬ ‫ייצוג המידע‬ ‫• דגם תלת ממדי‬ ‫• פוסטר‬ ‫• כתבה‬ ‫• הייצוג מחויב להיות כזה‬ ‫שמאפשר להבין ולו בכללי את‬ ‫שאלת המחקר דרכי הביצוע‪,‬‬ ‫התוצאות והמסכנות‬ ‫מספר מעברים והקשרים מהירקון למורשת‬ ‫ישראל‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫א‪ -‬אזור כרית גאות ושפל ירח ראש חודש לוח שנה‬ ‫ב – הירקון במלחמת העולם הראשונה צליחת הנחל‬ ‫ע"י אנגליה דצמבר ‪ – 1917‬גרוש תל אביב ע"י‬ ‫התורכים‬ ‫ג‪ -‬הדברת יתושים בירקון מתבססת על הדברה‬ ‫ביולוגית באמצעות‪ -‬דג הגמבוזיה שהובא לארץ ע"י‬ ‫הברון רוטשילד ב‪. 1921 -‬‬ ‫ד – מים מליחים – שימוש במים מליחים לצרכי‬ ‫התישבות חקלאית בנגב המערבי ובערבה ‪.‬‬ ‫הפעלות מורות בזוגות‬ ‫• כל זוג בוחר‬ ‫נושא חקר –‬ ‫וביחד מתכוון‬ ‫לתופעה ומחבר‬ ‫לתופעה שאלת‬ ‫חקר‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫נושאי מורשת‬ ‫עדות‪ -‬מוזיקה ‪ ,‬אוגל‪ ,‬ריקוד‪,‬‬ ‫תלבושת‬ ‫בריאת העולם –‬ ‫א"י אתרים‬ ‫דמויות מופת – בן גוריון ‪ ,‬רות‬ ‫המואביה‬ ‫• גלגל הזמן – עונות שנה‪ ,‬שמיטה‪,‬‬ ‫יובל –שחרור אסירים החזרת‬ ‫אדמות – להתחיל מחדש‬ ‫סיכום‬ ‫• כל זוג מציג את התופעה‬ ‫ושאלת החקר שהעלה‬ ‫• תוך קישור אפשרי לתחום‬ ‫דעת אחר ‪.‬‬ ‫• לקראת המפגש הבא כל‬ ‫זוג – מבצע תכנון איסוף‬ ‫המידע וביצוע החקר אותו‬ ‫יציג במליאה‪.‬‬ ‫• מפגש הבא נעסוק פרט‬ ‫לנ"ל גם בעיבוד נתונים‬ ‫• ובמפגש השלישי בניסוח‬ ‫מסקנות וייצוג המידע‬