1. No category

‫חזוה אמונה‬
‫מיבי‬
‫יצחק בר אברהם‬
‫ז־׳׳ל‬
‫הנודע לרבים מהותו ויקרהו‪:‬‬
‫וכעח‬
‫נ ד פ ס מחדש‬
‫המלאכה —‬
‫לוטה‬
‫ככל‬
‫פ א ר ויופי ושלימוח‬
‫א ה ה ר ב י ם ומלאה ה א י !‬
‫ד ע ה א ח ה ׳ א ל ק י ישראל‪.:‬‬
‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬
‫‪www.hebrewbooks.org‬‬
‫ע"י חיים תשס״ט‬
‫על י‪-‬צאיי‪.‬‬
‫ירוחם פישל‬
‫הלוי‪:‬‬
‫ידלו ח‬
‫‪vLv>.‬‬
‫לייפציג‬
‫‪1857.‬‬
‫*י ‪ .‬׳ ־ ו ־ י ז — י ־ ׳ ‪-‬‬
‫ה כן ד מ ת‬
‫תלמיד ה מ ח ב ר‬
‫ישתבח ויתרומם • האל המרומם • המתנשא בכסא • ויתעלה‬
‫השם הבורא עולמו בששת ימי המעשה • גדול‬
‫הוא וגדול שמו • מרחבי העולם לא יבילון תעצומו י כי הוא‬
‫מקום עולמו• ואין העולם מקומו • הוא יי׳ אלוקינו י אשר מכל‬
‫משפחוח האדמה ידענו • ומכל גויי הארץ הבדילנו • מני בטן‬
‫עמםנו ־ ומני רחם נשאנו • ובני בכורי ישרן! קראנו י ומארץ‬
‫מצרים מבית עבדים הוציאנו י באותות ובמופתים וביד חזקה‬
‫מנוף העלנו • והים בקע לפנינו • ובתוך הים ביבשה‬
‫העבירנו • ובעמוד ענן יוממ ולילה באור אש הנחנו • ואל‬
‫הר סיני אשר חמד הביאנו • ותורהו הישרה והברה הנחילנו •‬
‫ומשפטים ישרים ותורה אמת ומצות וחקים צונו • וכבן יקיר‬
‫וילד שעשועים אליו הקריבנו • ועליון על בל השמים נתננו •‬
‫אין זה כי אם אהבה רבה אהבנו • וחיבה יתירה חבבנו י‬
‫לא עשה בן לכל גוי כאשר עשה לנו • ומשפטים בל‬
‫הודיעם כאשר הודיענו • אך אמנם אנחנו לא גמלנוהו כאשר‬
‫גמלנו י אבל חטאנו ורשענו והרשענו ופשענו * ולכן הוא‬
‫יתעלה השליך אותנו ־ ומעל פניו שלח אותנו • ובין כל אומה‬
‫ולשון הפיצנו•‪ -‬ופרץ על פני פרץ פרצנו־ ואף גם זאת‬
‫בהיותנו בעונותינו־ בימי אבילות דלות זלות הגליות המרים‬
‫והקשים ־ ריקים בקוקים בלוקים מחוקים גדושים ולא מתוקים •‬
‫עיפים ודפים • דחופים יחפים * כפופים רפוים ולא דגושים י‬
‫‪1‬‬
‫•‪1‬‬
‫‪11‬‬
‫הקדמה‬
‫ומאדמותינו נטושים וגדושים • ובפה הצרות נקושים *‬
‫ומחמודינו פרושים • נפוצים דצוצים י מחוצים לחוצים‬
‫בלחצים נמרצים ונערצים • חלושים ולא דרושים • למען‬
‫בריתו את סגולתו ונחלתו • רעייתו יונתו תמתו • למען‬
‫הבטחתו אשר הבטיחנו י לכלותינו לא גמלנו • להכרית‬
‫אה שמוחינו לא מאסנו ־ יסר ישרנו יה ולמות לא נתנני ״‬
‫אמנם בכל ימי היוהנו י בגלותינו לא ההסירנו • מאנשים‬
‫קדושים חלוצים וחושים • רצים וחשים • יוצאים ביד רמי׳‬
‫לנקום נקמת הש‪ .£‬במחנה שונא ומונה • לערוך מלחמי‬
‫עצומה • נגד פני דורסי וחימסי התודה • הברה הנעימה‬
‫והתמימה י אשר כל חכמות מדומוה לפניה נכלמות ונחשבות‬
‫לבלי מה • כי הן נאפות רוח השקר שואפות והיא כבודה בה‬
‫מלך פנימה הן הרות לזנונים וזאת בתולה עלומה מבלי‬
‫פגימה • כאשר שמענו כן ראיני • באזנינו זה איך הש״י‬
‫למענו ולא למענינו ־ הסיר המסוה מעל פנינו ־ ואפר מעי‬
‫רעיונינו • ויגל את עינינו * בהופע עלינו • אור יקרה *‬
‫כאור שבעת הימים מאירה י עטרת צבי וצפירת תפארה *‬
‫ובהר יקרה ־ בוצינא דנהורא י אספקלריא המאירה • מורי‬
‫הרב החנם הכולל החסיד המעולה יצחק בר א ב ר ה ם תהא‬
‫נשמתו בצרור החיים צרורה • המחבר זה הספר • הנותן‬
‫אמרי שפר • לא לשם משרה ושררה • רק להלל האל הגדול‬
‫הגמר והנורא • ולהלל התורה הישרה • הברה והטהורה כאשר‬
‫פיו ענה הספרה • בהקדמת הספרה ויקיא שם החבורה‬
‫זה הנחמד‪:‬‬
‫חולק א מ ו נ ף ן להיות לאנשים חלושי הדעה וקצרי הבינה״‬
‫למשען ולמשענה ואל היהודים המרודים‬
‫אשר המיר טרודים וחרדים כמגן וצנה ־ ולאשר עברו תורה‬
‫והסבירו כברות זרות וגבעדות כמו קרח וצינה • בהראות‬
‫להם חלשות אמריהם * ובטול דבריהם י מהשכל ומהנבואה‬
‫ומתוך ספריהם י בטענות נמרצות ועריצות • בשם האמיני‬
‫הקדנ׳ה‬
‫‪Ill‬‬
‫משובצוה • יוצאים מהחד‪ .‬מפהן דברי הנביאי׳ אשי רוח‬
‫יי׳ דבר בהם והזר׳ אמר‪ .‬היהה בקרבם ׳ באשד גם בעלי‬
‫ריבינו מודים באמתהס • ומגדלים ומנשאים אוהס ‪:‬‬
‫ל ב ע ב ן ף היות אמה הדבר מהבאר בשני אופנים באשד זה‬
‫ידוע למבינים • האחד בהבאה ראיה על קושט‬
‫הדבר ואמתתו • והשני בביטול סותרי העומד בחרב הטענה‬
‫לקראתו י לבן היו בל הענינים אשר באו בספר הזה יציקים ־‬
‫נחלקים לשני חלקים ־‪.‬‬
‫ה א ר { לדעת שבבר אמרו מיםדי העולם האיתנים ־ רבותינו‬
‫הקדושים והגאונים * בי מה שקרה לאבות סימן‬
‫לבנים • כאשר זה הדבר מבואר למעיינים י והגד‪ .‬מה שירה‬
‫לאבינו יצחק • קרה לאדוני מורי כאשד ראינו בי שמו כשמו‬
‫מכונה • ואף כי שם אביו משם אביו בלתי משונה י ויצחק‬
‫בן ששים שגה בלדת יעקב ועשו • ואדוני בן ששים שנה‬
‫ברצותו את מעשיו י וכשם שיעקב ועשו נולדו תאומים • בן‬
‫אדוני הוליד בספדז שני הלקים תואמים • החלק הראשון •‬
‫מאיר אישון ־ בראיוח ברו־ות נבואיות ושכליות * בנויות‬
‫לתלפיות ־ המימיות ונצחיות י תורתיגז ואמונתינו * דוגמת‬
‫יעקב איש תם יושב אוהלים עקר זרע אבותינו • והחלק השני‬
‫בביטול הסותר שהוא כפר ה א וין גל י ו" ן־ המונחים בטעות‬
‫ושגיון י בלי רעיון • דוגמות עשו הרשע המתכוין למרוח‬
‫בעליון ־ הדר ברום חביון • כאשר עיני כל המעיינים היקרים‬
‫בזה הספר תחונה משרים ‪:‬‬
‫ל כ א ש ף השלים אדוני את בפרו • ויגמור את חבורו •‬
‫וישב לתקן מפתחות אל הפרקים • הבהובים באלה‬
‫שני החלקים • והנה מלאך אלקים • בא אדיו לאמר המלך‬
‫דבר רדה אלי אל תעמוד על מקומך • בי הגיעו שנזהך י‬
‫ומלאו ימיך • וכראות אדוני בי הגיע הורו לבא אל הנותן‬
‫נשמתו י לשוב אל הרמתה כי שם ביתו • לא בקש דבר •‬
‫רק שהיה אל החיים מחוכר • ולי אני עבדו ומשרתו ותלמידו •‬
‫**‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪v‬‬
‫ה‬
‫ק‬
‫ד‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ן • וישם‬
‫‪ .‬ק‬
‫‪;,.‬‬
‫ק‬
‫ן‪.‬‬
‫ל‪,‬‬
‫עלי ראשי ירו • וברכני בברכה ייתן עלי מכבות • ןיען ויאמי‬
‫הן־ אהובי בני• אשר אהבתיך כאהבת עיגים קרבו ימי‬
‫למות בי תחלואי הזמן כתרוני ־ ממנוחות העולם הזה הרדפוני'‬
‫בי סריסי המלך הגדול הגיעוני • למהר לעילות אל אבי‬
‫שבשמים הבהלוני • זכור נא בני את אהבתי אשר אהבתיך י‬
‫ואח חיבתי אשר אהבתיך * ופקוד את אשי הראתיך י‬
‫ולמדתיך ואלפתיך ־ שלח ירך ואחוז את מלאכתי אשר עשיתי י‬
‫בעזרת המלמד לאדם דעת אשר בו לבדו חסיתי • הלא הוא‬
‫הספר* אשר חברחי י ושמו• ח ז ו ק א מ ו נ ה קראתי י‬
‫ומה שלא נתנני • זמני במשפטיו והלכותיו להשלימו • אחי‬
‫קבעהו י וגמיהו ־ ועל פני תב־ שלחהו י למען הזביי‬
‫את שמי * בתוך עמי ואומי י ובחתם ידידי • לדבר עמדי י‬
‫נסע מעלי הודי • וסר מסגי כבודו • ויגוע וימת יצחק‬
‫ויאסף בכבוד ומעלה י אל עמיו אשר היה שם אהלו בהחלה י•‬
‫ןוךןו בעלוה אדוני בלהב התו־ה והמעשים ט־בים אל השמים י‬
‫נתתי פגי ארצה משתטח ואפרש כפיס י ־איעק זעקי*‬
‫גדולה ומרה * לאמור איכה נשבר מטה עוז מקד תפארה י‬
‫!אשב באנחה בשברון מתנים • זעקת שנר מעוער בדיר‬
‫חורוניס • ואומר בשבר רוח ובמענה דך • יי' נתן ויי'‬
‫לקח ־ יהי שם יי' מבורך י ואקים מאבלי ואוני • לעזצי‬
‫את אשר צוני אתני ־ ואקח את הכפר אשד א־וני חבי י‬
‫להכות אויבים לחי ושני רשעים לשבר ־ ואראה והנה הספי‬
‫לבוש מכלול כולו מק־קדו ועד רגלו • אמנם במפתחות החל?‬
‫השני י לא מצאתי ב׳יא שמונה פרקי׳ ־ מהמחבר ז"*‬
‫י • אשי‬
‫‪ps‬‬
‫ק‬
‫חקוקי' ־ אבל שאר מפתחות‬
‫לא יבול להשלים רביד צוארי • קמתי אני העני • להשלימו‬
‫עד תומו אשד יחנני קיני * אשר הוא שכרי ותקותי ובטחוני י‬
‫ןהנני מעיד עלי את האחד האטתי • אש י ן לו שני י‬
‫ואשר בידו רעוני והגיוני ־ כי לא נשאני גאוני • ורום עי‬
‫ע ן‬
‫א ד > נ ו ־ ר‬
‫ה י ן צ‬
‫מ י ס‬
‫ר א נ י‬
‫י ד ן‬
‫ד ו‬
‫כ ב‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫ת‬
‫‪,‬‬
‫פ ר‬
‫י‬
‫ה ‪ :‬צ נ‬
‫‪nm‬‬
‫ר‬
‫א‬
‫גי‬
‫הקדמה‬
‫‪v‬‬
‫לעמוד על הפרץ אשר עמד שם גאוני י ‪:‬י מניר אני קוצר‬
‫יריעת• ופחיהתי וחסרוני • וגודל מעלה הר״ב המחבי היושב‬
‫בשבת ההכמוני • כי גבהו שמים וארץ כמו כן גבהו דרביו‬
‫מדרכי • ורעוניו מרעיוני ־ וכיחום הנמלה אל הפיל • כן‬
‫יחוס ידיעתי אל ידיעה אדוני • רק הרשני על זה צוואת‬
‫אדוני הרב ז׳׳ל וגזרתו * כי שוקר אני אל דברו לעשות ‪.‬‬
‫ורץ אני לדרך מצותו ־ ומאמרו אני עושה כאשד הייהי‬
‫באמנה איהו י כי כן יראהו על פני אחרי מותו * כאשר‬
‫היתד‪ .‬בעוד בחיים חייתו• וברוך אלוקינו אשר בכל משלה‬
‫מלכותו י שנהן בואר‪ .‬בלב החכם חוה ו׳יל לפאי• את בית‬
‫ישראל צאן ידו ועפ מרעיתו * וכאשר לא עזב חסדו ואמתו‬
‫עם עבדו ובן אמתו * להשלים ולגמור את אשר צוה עטרת‬
‫תפארתו כבוד ריב המחבר הספר הזה תתענג בדשן נשמתו‬
‫אמן וכן יהי רצון בשפ יי' נעשה ונצליח כה דברי העבד‬
‫הקטון שבתלמי־יפ שבהבוי־ה המתאבק בעפר יגלי בע־יי‬
‫התור' יוסף בן הקדוש ר' מרדכי הי"־ איש קראקא ‪:‬‬
‫הקדמת המחבר‬
‫ברוך יי׳ צורי המלמד ירי לקרב אצבעותי‬
‫למלחמה‪:‬‬
‫א^ף הצעיר שב־‪.‬־מידי ל־מ־י ר‪..‬י‪-‬ה • הקטון שבכל בני‬
‫החבורה • יצחק בן א״א אברהם ההא נפשו בצרור‬
‫החיים צרירה • קנא קנאתי ליי׳ אלקי צבאות להלול שמו‬
‫הגדול והקדוש הנכבד והנורא ־ ולחלול תורתו הקדישה התמימה‬
‫הנאמנה • והישרה היקרה • המשיבה נפש המחבימח פתי‬
‫המשמחת לב זעיניס מאירה ־ בראותי כי גמד חסיד ופפו‬
‫אמונים • מגוי צדיק שומי אמונים • האמונים עלי הורה‬
‫ופפיי נביאים הנאמנים • יודעי בינה לעתים ידעי; מה‬
‫‪vi‬‬
‫רקד־סה‬
‫יעיבו הודפים דבי דייל לאומה הנוצרי׳ • הדוברים סירי‬
‫ומהפארים בדברים • אעד לא בן על ה׳ צבאוה העבריים י‬
‫הבורא בל היצורים • ותהי האמת נעדרת • בהעדר הידיעי•‬
‫ודרך העקר גוברת * בגביית שומריה ותמיר בל היום עמי‬
‫יהי מנואץ מקול מחצצים • מנאצים אצים לוחצים ומחצצים *‬
‫בהצ׳ לשונם האנשים האנושים בדעה חלושי׳ • הנאנחים‬
‫והנאנקים • העשוקים ורצוצים • הנפוצים בארבע בנפות האיץ‬
‫הנפרציס פרץ על פני פרץ ובאורך ימי הגלות • וקצור ימי‬
‫הדלות הזיות • ובצוק העתים הטבעתיס • וקושי הזמנים‬
‫המזומנים י להשקותם מי המרים המארריס ־ אבדה חימר•‬
‫חכמיהם • ובינה גביניהם נסחרה * על בן תפוג תורה *‬
‫ולא יצא לנצח משפט אמת לאייה י ואע״פי שהדברים‬
‫עתיקין י והמשפטים צדיקם י חזקים כראי מוצקי' • וכזהב‬
‫מזוקקים י כלם נכונים למכיניהס • חיים הם למוצאיהם *‬
‫אין בהם נפתל ועקש • מ״ט חרדת אדם יהן מוקע * כי טי‬
‫ייני ל־ון עם מי שתקיף ממנו• הן יחטיף ומי יעיבנו עכ״ז‬
‫צ־יקיס ילכו בם זפועעיס ינעלו בם י ע" כ לימדונו רבותינו‬
‫ע״ה באבירם הוי עקוד ללמוד תורה ודע מה עתעיב לאפיקורוס ‪.‬‬
‫והיצץ בו לאפיקורוסים ־ אשר לא מבני ישראל המה• וכאשר‬
‫יקשו לנו נגד תורת יי' תמימה ־ בטענות טעונות עימד‪ ,‬ונבל •‬
‫המט־עגית בחיכ השכל כמנהגם כפעם בפעם י בדבייס‬
‫שאין להם טעם י כי תמיד אומרים י הבוע־יס בעם יכסיליס *‬
‫הלא תראו הלא תדעי אתם היהודים האמלליס • מ־־ברי‬
‫הנביאים המתגבאיס בגזרת ‪ bp‬אלים • איך אתם מדרך‬
‫האמת רחוקים יגב־לים* כי לא ידעתם איזה דרך ישכון‬
‫אור דרך לעביר גאולים • וירחיבו פיהם וילעגו ואין מכלים י‬
‫וכשמוע איש גגע וגעגה ־ אשר בשם ישראל יכוגה י קולי‬
‫מחרף ומגדף וטנאף י לא יפתח פיו כי לא ימצא טענה י‬
‫אי יאחז הבלי' יצירי' י כי ייא שמע בקול מורים • ולא ריציא‬
‫בשמן ההשכלות • ייתר מאשר הוציא ביין הסכלות ־ אי‬
‫הקרמה‬
‫‪•vii‬‬
‫מנעתהו מהשביל האמת טרדות הגליות • ולכן לא ידע להוציא‬
‫לאור משפטי השם וצדקותיו להודיע לבני אדם גבורותיו‪:‬‬
‫ע״כ אמרתי אני בלבי עת לעשות ליי׳ הפר מעט הבמוה •‬
‫ורב האיכות * בי יהיה דברי בו בקוצר ולא באריכות • ולהיות‬
‫לאנשים חלושי' הדעת וקצרי הבינה כמוני למשען ומשענה‬
‫קראתיו ספר ח זו ק א מ ו נ ה לחזק ידים רפות ־ מהעדר הבנת‬
‫דברי הבטחתיגו • ולאמץ ברכים כושלות מאורך קץ גליותינו •‬
‫כי שמעתי דבת דבי׳ אשר לפנים גס הם בשם ישדי^ מכונים י‬
‫אבדה האמונה נכרתה מפיהם • ויתערבו בגוים וילמדו‬
‫מעשיהם • ויעבדו את עצביהם • ויהי להם למוקש בהתערבם‬
‫ביניהם • אחר שלא ידעו להשיב על דבריהם • להראות להם‬
‫מדברי הנביאים ־ ני שקר הם מתפארים ומתגאים י ולגלות‬
‫כמו כן עמת שיבושיהם וטעותם • מתוך דברי ספרי אמונתם‬
‫ודתם ־ ואע״פי שהאישה ההיא עלינו בעונותינו גוברת •‬
‫מ״מ האמת עתרתי ואם לא נוציאם מאמנתם נשכך מעלינו‬
‫תלונתם וידעו כי אין האמ׳ אתם כאשר ידעו רבי׳ מאומות' •‬
‫בי טח מראות עיניהם מהשביל לבותם • אכן בפקיח השם‬
‫אח עני לבבי • ברוב חסדו ואמתו להבין מעט מיער כטיפה‬
‫מן הים הגדול מנפלאות הזדהו * להבין אחד מני אלף‬
‫אלפין ורבוא רבוון מסתרי דתו • וכן לראות להבין בקצת‬
‫כפרי האומות ובלשונות׳ • בהיותי בימי בחרותי יוצא ובא‬
‫לפעמים בין השרים ויועצי ארץ בחצרידם • זבטירוה הבטתי‬
‫ואראה שיבושידם • בספריהם אשר חברו • הקשבתי ואשמע‬
‫לא כן ידברו • בי לדעות זרות וסברות נבערות • פנים הסבירו‬
‫ובבלי דעת מילין יכבידו • ועם כל זה היו מרחיכין עלי פיהם‬
‫בצוק לבותם • ומאריכין לשונם בקוצר ידיעות׳ בהביאם‬
‫ראייתם החלוש י מהורהינו הקדושה ובהראות טענות וקושיות‬
‫בדברי כזבים י מדברי הנביאים וכתובים • אשר לא צוה ולא‬
‫עלתה על לבם • ולא היתה כזאת בקרבם • ע״כ שגו ברואה •‬
‫פקו פלילית * למדוה עליון כציה • ואני הצעיר כשבטי הדל‬
‫הקדמה‬
‫‪vnr‬‬
‫י • עם היותי‬
‫בןייפי • באשר היותי בימי ךן ;י • !י•! >‬
‫נבזה וחדל אישים י ולא למדתי חכמה ודעת קדושי' • והוכחתי‬
‫עם הגמונים ־ ושרי חמדינוה הראשים * שרי המאות ושרי‬
‫ההמשיס חכמי חרשים י תבוני לחשים • ועם כל מי יאשר‬
‫מלאו לבו להתונח עמי ולא הכלימוני כי היו דברי עמהם‬
‫בנחת ובדברי פיוס ורצוי ולא בדברי ריב וקנטור ! זל‬
‫בייש‪-‬ני ־ אלא הוסיפו לאהוב אותי • בשמעם דברי וטענותי‬
‫ותשובתי * כי תורת אמת היתה בפי • ועולה לא נמצא בשפתי *‬
‫ולא אמדהיו דבר שלא הראהיו רשום בכתב אמ‪ • ,-‬ברי‬
‫שתהיה האמת ידוע לכל ובלתי נעלמת• ולפיכך הואלתי‬
‫לי לכתוב לונדון על הספר י חטענות אשר זכיוניה' משיי‬
‫אפר • אשר טענו ־ י גדולי הנוציי׳ וחכמיה׳ • הם מספרי‬
‫האון גל יון שלהם• עם התשובות אשד השיבותי לכל אחת‬
‫מטענותיהם ׳ ועם קצת הטענות אשר גס אנכי טענתי ע?‬
‫דבייהם • נפי המחשבה העולה על רוחי • וכפי מה שקבלתי‬
‫מפי סופריס ומפי ספרים * יבאלקי ישראל שמתי מבטחי *‬
‫להורות אותי בדרך אמיתי• שלא תצא טעות ומכשלה תחת‬
‫ידי • והנה בשמיס עיי ובמרוטים סד־י י כי לא כוונתי‬
‫לחבר זה הספר החבור הקטין לדיותי חכם בעיני וגם לא‬
‫לגדל כבודי • ולהרבות הורי • ‪.‬ל י י יןך‪^-‬ש י לא נן‬
‫אנכי עמדי • כי בער אנכי מאיש ולא בינת אדם לי לבדי ר?‬
‫מפני קנאתי לה' הגדול הגביר והנורא כי ממנו לבת אירא *‬
‫ולא אירא מרבבות עם בכתבי דברי אמת וטוב טעם • כי לה'‬
‫האמת נאהבת מכל בעל שכל־ מקטורת מור ולבונה מב^‬
‫אבקת רוכל־ כמ״ש ראש הפייוספיס אל סוקר״אט ו א פ ל ט י ז‬
‫אהובינו ־ האמת יותר אהובת אצלנו ־ ובהיות דברי תורתינו‬
‫הקדושה והנביאים וכתובים הן אמת מפורסמת לכל ואפילו‬
‫בעלי דיבינו מודים בא מנתם י ומגדלים ומתנשאים אזר‪.‬ס‬
‫עליכן בכל הדברים והענינים • שיש חלוק בינינו וביניהם י‬
‫הוכחתי בפסוקים מהתורה והנביאים וכתובים להודיע אמתי‬
‫ר‬
‫צ ‪ 2‬א‬
‫ימ‬
‫‪,‬‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫ז;‬
‫מ כ‬
‫ר‬
‫נ‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫הקדמה‬
‫‪IX‬‬
‫הדרושים י אשר ראינו להביא ראיזה עליהם • ‪:‬י אין ראיה‬
‫יוהד גדולה מדברי הגביאים י אשר כדבר ה' היו מהגבאים •‬
‫ובפסוקים דצדיבי' לביאור כהבהי ביאורי ברורים ־ וטעמים‬
‫נעימים ־ מביאורי ג־ו־יי המפרשים המפורסמי׳ • אשר קושט‬
‫דברי האמה הודיעונו ולמתגו ועל דרבי יושר וגתיב בושר‬
‫חעמידוגו * ולא כווגהי לכהיב כל הטעגוה אשר טוענין המון‬
‫הנוצרים לאומתיגו * כי לא יכילם ספד זה כי אם הייהי‬
‫עושה כן היה טרחו רב ותעולתו מועטת ואין זו כווגהיגו *‬
‫דק כווגתי לכתוב הטעמת אשר הם בעיגי הערלים חזקות‬
‫במעשה ידי אומן • כמו יתד תקוע במקום גאמן • ובהפלתן‬
‫תפולגה החלושות מעצמן • בכל עת וזמן • ובהיוה שאמת‬
‫הדבר על גבון יתבאר בשגי אופגי החקירה • האחד בהבאת‬
‫ראיה על אמיתת הדבר בעתה ברורה י השני בביטול סותרו‬
‫ביאיר גמז‪-‬ה• לכן אה־ שהוכחתי על אמיתה הדבר בעתת‬
‫בתרה י על תורתינו ותמימותה ונצחיות י בראיות אמיתיות‬
‫עוד הבאתי ראיות ברורות אמיהיוה • על ביטול הסוחר‬
‫שהוא ספרי האון ג לי ו ן ודן לו כמו התולעת כקיקיון י ובמו‬
‫שדם כפי הסדר המסודר ־ מאנשים בוערים חרשי משחיה‬
‫אשר כל אחד מהם את דרכו השהית וערכו הפחות הם‬
‫החוקקיש באון גליון • עם כפר מעשה השלוחים הנקרא‬
‫מלשיגם א ק ט א א פ ו ס ט ו ל ר ו ם עם כתביהם • אשר כתבים אל‬
‫הנפתים אחריהם • ובכלם הראתי חלשות אמריהם י ובביטול‬
‫דבריהם• הן מ־ברי דנביאים • הן משפטת השכל ודן מתוך‬
‫ספריהם •י כי בהרבה ענינים דבריהם זה את זה סותרים *‬
‫ואינם מסכימים • זה עם זה ברוב הספורים • בדברי הולכי‬
‫אדחות עקלקלות • ודורכי מסיליח לא סליל׳ י וכי רוב דבריה'‬
‫מתנגדות למישכלות ־ והופכים דברי נביאי אמת הניבאים‬
‫בגזירת נורא תהיות • עי׳ב הס שקי גמור בלי ספק כאשר‬
‫הראית לדעת כעזרת המלמד לאדם דעת• והגה א״כ יחלק‬
‫זה הספר לשגי חלקים • בעזר הגוחן לעמו מצות וחקיס‬
‫‪x‬‬
‫הקדמה‬
‫ומשפטים צדיקים ‪ :‬החלק ה״א בטענות הנוצרים שטיענין‬
‫אלינו ובראיותיהם שמביאים לדברי אמונתם • והתשובות‬
‫עליהן עם וכדון קצת מהטענות אשר גם אנכי טענתי להם‬
‫ננד אמונתם מדבריהם‪ :‬החלק ה״ב בהוראות ביטול סתירת‬
‫דברי כותבי ספי האון גליון שלה׳ • והחלק הראשון יחולק‬
‫לפרקים לפי מספר הענינים ומחלוקתם י אמנם החלק השני‬
‫יהיו פרקיו פרקי האון גליון ולא יצטרך לחלק לפרקים‬
‫אחרים זולתם ‪:‬‬
‫ןךןאל אלקי הרוחות אשי שם חכמה בטוחות • אשר כי‬
‫המחשבות לו גלויות ‪ :‬ועיני בל אליו תלויות • יחזק‬
‫ידי עשתונות י ויאמץ ברני מחשבות • הרפות והבושלו׳ י‬
‫ויישר לפני עבדו מסילות • להוציא לאור בונת• ויכפר עי‬
‫שגיאות * ויטה ליראתו לבתי • ויורני דרך עבודתו • ויאיר‬
‫עיני במאוד תורתו י עד יביאני אל המנוחה ואל הנחלה *‬
‫שהיא ההצלחה המעולה ־ אמן נצח סלה ‪ :‬ומעתה אהחיל‬
‫לכתוב מנין פרקי זה הספר עס כוונותיהם ‪:‬‬
‫החלק הראשון בטענות הנוצרים • ויאיותיה; אשר‬
‫טוענין אלינו עם התשובות אשר יש לנו‬
‫ג״כ לטעון עליהן ועם זכדזן קצת מהטענות אשר יש לנו‬
‫ג״כ לטעון עליהם כנגד אמונתם ודבריהם וזה החלי הראשון‬
‫יחלק להצע׳ אח' וחמשי׳ פרקי'‪:‬‬
‫החלק השני בהוראות ביטול וסתירת דבריהם • ואמונהם‬
‫מדברי כותבי האזן גליון שלהם ־ והחלק‬
‫השני היה יהיה פרקיו פרקי ספרי הא״ג אשר ניכרים באן‬
‫יהיה מניין כלם ק' והצעה אחת ג״כ ההצעה הראשונה היא‬
‫להודיע הסבה אשר בעבורה הסכימו חבשי הנוצרים עם כל‬
‫עוצם חכמתם בחכמה האנושיות לאמונותיהם הזרות בשכל‬
‫האנושי בלתי ראיות נוכחות מיכרי הנביאים ‪:‬‬
‫מפתתות‬
‫‪XI‬‬
‫ואלה הן פרקי החלק הראשון‬
‫מה שטוענין הנוצרים באמרם למה אתם היהודים‬
‫פרק‬
‫אינם מאמינים שישו הנוצרי היה משית אחר אשר‬
‫היעד עליי מפי הנביאים‪:‬‬
‫‪ 0‬ל ק ‪ 5‬מה שטיענין הניצלים באמרם שהש״י מאס באומת‬
‫ישראל על שלא שמעו לתידת משית ועל שעשו בי‬
‫שפטים זכי בחר כאומת הנוצרים על שהאמינו בי‪:‬‬
‫פ ר ק ןי מה שטוענים באמרם למה אין לכם מלך היום‬
‫באימתכס כמי שהיה מקידם לכן הוא בעביר שלא‬
‫קבלתם מלכות ישי ואמונתו‪:‬‬
‫פ ר ק ף מה שטיענין באמרם אס היתה אמינת יכו כוזבת‬
‫אז היתה בטלה בומן מיעט יאחר שלא נתבטלה זה‬
‫אלף ית״ק שנים ויותר א״כ אמונת ישו היא אמונה אמיתית‪:‬‬
‫פ ר ק ‪ Q‬מה שמכיאים ראיה לסייע אמינהס מהצלחת המאמיני׳‬
‫בה ואומרים שעמידתני ושפלותנו בגלית היא ראיה‬
‫ג״כ שאמונתם היא אמיתית‪:‬‬
‫פ ר ק ן מה שטוענין באמרם שלא מצאנו בדברי הנביאים‬
‫שום יעיד על זה הגלית אשר אתם בה היום ילא‬
‫שים הבטתה ג״כ שתהיו נגלים ממנו אבל כל היעידים יההבטחית‬
‫כבר נתקיימי בגלית בבל ונימי בית שני י‬
‫פ ר ק ן מה כטוענין באירן קץ גלייתני באמרם אם היה רצון‬
‫הליל להוציאנם מזה הגלות לא היה עיוב אתכם בה‬
‫זמן גדיל כזה ר״ל ייתר מאלן• יתייק שנה כי בגלות מצרי׳ לא‬
‫ישבתי רק רד״י שנה ובבבל ע׳ שנה לפי שהיה רצון האל ית׳‬
‫להיציא אתכם מגליית ההם‪:‬‬
‫פ ר ק )ק מה שטוענים באמרם אם היה רצון האל י״ת להיציא‬
‫אתכם מזה הגלות ולהביא אתכ׳ אל א״י הנחלקת‬
‫לי״ב שבטים אז הייתם יודעים איזה מכם משבט ראובן אי‬
‫מעין יזילתס ‪:‬‬
‫ש‬
‫‪xu‬‬
‫^ךק‬
‫מפתחית‬
‫‪ p‬מ ה שמביאים ראיה ע ל א מ נ ת השליש מ פ ס י ק בראש‬
‫‪,‬‬
‫ברא חלקי' א ת השמי' )את הארץ‪:‬‬
‫^ךק‬
‫שמביאים‬
‫ו מה‬
‫ג״כ‬
‫על‬
‫ראיה‬
‫א מ נ ת השליש מ פ ס ו ק‬
‫ייאמר אלקים נעשה ל ד ם בצלמנו כ ד מ י ת י נ י ‪:‬‬
‫^ךק‬
‫מה שאזמרי׳ שבעין א ד ם הראשין הוא יזרימ כמיתת‬
‫ו^ן‬
‫נפשית ע ד אשר בא יש‪ 1‬ישלה משחת הנפש במיתתי‬
‫ימביאיס‬
‫ראיה‬
‫מ פ ס י ק כי ביים אכלן ממנו מ י‬
‫לדבריהם•‬
‫מ‬
‫תמית‪:‬‬
‫מה שמביאים ראיה ל מ א מ ר ם שישי ה מ י ת השטן אשר‬
‫פרק‬
‫כנהי בשם נחש מ פ ס י ק !איבה יישית בינן יבין האשה‬
‫יבין ז ר ע ן ‪1‬ב»[ זרעה היא ישיפך ראש‪:‬‬
‫מה שמביאים ראיה ל א מ י נ ת ס מ פ ס י ק יהתברכי בזרעו‬
‫‪£‬ךק‬
‫כל‬
‫גויי הארץ באמרי שואת ההבטחה לישי ולא ע ל‬
‫זולתו מזריגי של א ב ר ה ם ‪:‬‬
‫‪£‬ךק‬
‫י ך מה שטייגנין מ פ ס י ק לא יכיר שבט מיהודה !מחיקיז‬
‫מנין רגליי יגד כי יבא פילה‪:‬‬
‫^ךק‬
‫^ןן מה שטויגנין כנגדיני‬
‫חיים‬
‫בינלי‬
‫ע ל שאנחני נזהרים מאכילי*‬
‫הטמאים‬
‫אשר‬
‫נאכרי‬
‫מהתורה‬
‫לנו‬
‫האלקי' מ פ ס י ק לא ת א כ ל כל ת י ע ב ה יזילתי מ ה פ ס ו ק י ם ‪:‬‬
‫‪£‬רק‬
‫מה שטיענין מ פ ס י ק אריר ייישר לא יקים א ת דברי‬
‫^‬
‫התירה‬
‫‪£‬ךק‬
‫הזאת‪:‬‬
‫ין מה שטייגנין ב א מ ר ס שלא ככתבי דברי ניחימים א ח ר‬
‫ח ‪ -‬נ ו ת ?אחרינית ?כתובי‬
‫חירבן‬
‫בית שני‬
‫כאשר‬
‫בפ כי ת ב א הנאמרות ע •‬
‫נכתבי אחד הראשיני׳ הכתיבו׳ בפי א ם‬
‫בחקותי אשר נאמרו ע ל ח־רבן ראשין להודית שלא תהיה גאילה‬
‫מזו הגלות ‪:‬‬
‫‪£‬ךק‬
‫י ח מה‬
‫רק‬
‫^ךק‬
‫‪ pi‬מה‬
‫שטיעכין‬
‫ב א מ ר ס שתורת משה לא היא נ צ ח י‬
‫מ‬
‫ומנית יגד בא ישי'י ‪:‬‬
‫שטייגנין‬
‫באמרם‬
‫שהתורה‬
‫לא‬
‫בא‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫להנח ־‬
‫לשומרי? הצלחה הנפשית ר ק הצלחה ה ג ו פ נ י ת ‪:‬‬
‫פרק‬
‫שטוענין‬
‫} מה‬
‫מפת־זית‬
‫‪XIII‬‬
‫כי‬
‫מציון תצא תורה ו ד ג י ה׳‬
‫מפסיק‬
‫מ׳ריפלי' ימפפיק כי תירה מל־תי תצלי ימפפטי לאיר‬
‫עמי'‬
‫פרק‬
‫א ר ג י ע ימפאר ה פ ס י ק י ם הדומים ל ה ם ‪:‬‬
‫מה שמביאים דאייה ל א מ ו נ ת ם מ פ ס י ק הנה ה ע ל מ ה‬
‫‪fa‬‬
‫הרה ייילדת בן י ק ר א ת שמי ע מ נ י א ל ‪.‬‬
‫פרק‬
‫מ פ ס י ק הנה ישכיל ע ב ד י !מפסיק מי‬
‫כ‪ 3‬מה שטיענין‬
‫ימכל הפפיקי׳ הפמיכי׳ אחריהם‬
‫האמין לשמיעתיני‬
‫ע ד ילפישעי׳ י פ ג י ע ‪:‬‬
‫מה שטיענין מ פ ס י ק ינהי כ ט מ א כלני יכבגד ע ד י ם‬
‫פרק‬
‫כל‬
‫פרק‬
‫צדקיתיני‪:‬‬
‫} ך מה שטיענין מ פ ס ו ק לא יאמרו ע ו ד ארון ברית ה׳‬
‫ילא י ע ל ה ע ל לב ולא יוכרי ולא יפקדי ילא יעשה ע ו ד ‪:‬‬
‫מה שטיענין מ פ כ י ק מקלה ישראל ה׳ מושיעו ב ע ת‬
‫פרק‬
‫צרה למה תהיה כגר בארץ כאזרח נ ט ה ללין‪:‬‬
‫פרק‬
‫שטיענין‬
‫} ן מה‬
‫זהעבדתין‬
‫מפריק‬
‫את‬
‫אייבין בארץ‬
‫אשר לא י ד ע ת כי אש ק ד ח ת ם באפי ע ד ע ו ל ם ת ו ק ד ‪:‬‬
‫פרק‬
‫‪Q‬‬
‫מה שטוענין מ פ ס י ק ר ג ע אדבר ע ל גוי ו ע ל ממלכה‬
‫לנתיש ילנתיץ ולהאכיל ע ם ה פ ס י ק י ם הסמוכים אחריו‪:‬‬
‫י מ פ פ ו ק ייאמר ה' אלי א ם י ע מ י ד משה יפמיאל לפני אין נפשי‬
‫אל ה ע ם הוה ‪1‬גומר‪:‬‬
‫פרק‬
‫^ךן מה שמביאים ראיה ל א מ ו נ ת ם מ פ ס ו ק‬
‫ק‪1‬ל‬
‫ברמה‬
‫נשמע‬
‫נהי‬
‫כה אמר ה'‬
‫בכי ת מ ר ו ר י ם רחל מבכה‬
‫ע ל בניה •‬
‫פרק‬
‫שמביאים‬
‫^‪ p‬מה‬
‫באים‬
‫ראייה‬
‫נאים ה׳‬
‫יכרתי‬
‫ל א מ ו נ ת ם מ פ ס י ק הנה ימים‬
‫את‬
‫בית ישראל ואת בית‬
‫יהודה ברית חדשה ‪:‬‬
‫פרק‬
‫ל מה‬
‫שטוענין‬
‫מ פ ס ו ק והשבתי כל משושה חגה חדשה‬
‫ושבתה וכל מ ו ע ד ה ‪:‬‬
‫פרק‬
‫לא‬
‫מה שמביאים ראייה מ פ ס ו ק נ ה אמר ה׳ ע ל שלשה‬
‫‪XIV‬‬
‫מפתחות‬
‫פשיג<‬
‫ישראל‬
‫)אביק‬
‫בעבור נ ע ל י ם ‪:‬‬
‫פרק‬
‫יעל‬
‫ל‪ 3‬מה‬
‫יזרביגה‬
‫שטרגנין‬
‫לא אשיבנו ע ל מ כ ר ם בכסף צלית‬
‫נפלה לא תיכיף ק ו ם נתולמ‬
‫מפפיק‬
‫יפראל‪:‬‬
‫פרק‬
‫שמביאין‬
‫ל‪ 3‬מה‬
‫לחם‬
‫דאייה‬
‫אשדתה‬
‫ללימונתם‬
‫להיות‬
‫צעיר‬
‫מפפיק‬
‫באלפי‬
‫יאתה‬
‫יהודה‬
‫כי‬
‫מ‬
‫מ מ ן ל'‬
‫יצא להיות מושל בישראל ומוצאותיו מ ק ד ם מימי י מ ל ס ‪:‬‬
‫פרק‬
‫לך מה‬
‫שטיענין‬
‫גדיל‬
‫מפסיק‬
‫כבוד‬
‫יהיה‬
‫הבית הוה‬
‫האחרין מן הראשין אמד יי' צבאות‪:‬‬
‫פרק‬
‫שמביאים‬
‫לן^ מה‬
‫לאמינתם‬
‫ראיה‬
‫מ פ ס י ק גילי מאיל‬
‫בת ציין הריעי בת ימשלם הנה מלכן יבא לן •י‬
‫‪3‬ךק‬
‫לן מה‬
‫ראיה‬
‫שמביאים‬
‫מפסיק‬
‫יהביטו לולי * ת לישי‬
‫דקרי‪:‬‬
‫מה שמביאים ראיה ל א מ ו נ ת ם מ פ ס י ק חרב יגירי ע ל‬
‫)<ךק‬
‫רייגי ייגל גבר ע מ י ת י נ א ם ״י צבאי' ‪:‬‬
‫^ךק‬
‫^ מה‬
‫ראיה‬
‫שמביאים‬
‫מ פ ס ו ק כי ממ!רח שמש‬
‫על‬
‫מבואי גדול שמי ב ט י ס ‪:‬‬
‫פרק‬
‫ל‪3‬י מה שטיענין הנה ל נ כ י שילח לכס א ת אליהי הנביא ‪:‬‬
‫‪$‬ךק‬
‫)‪ y‬מה ש ט י ע נ י ם מ פ ס י ק כ ל ס ״י לאדיני שב למיני יגימל ‪:‬‬
‫פרק‬
‫חזה היימ‬
‫‪ftp‬‬
‫מה‬
‫ראיה‬
‫שמביאים‬
‫לאמינתם‬
‫מפסיק‬
‫בחזיי ליליא יארי יגס ע נ נ י שמיא כ נ ר אנש א ת י‬
‫פלק‬
‫שמביאים‬
‫מה‬
‫לאמינתם‬
‫ראייה‬
‫מפסוק‬
‫ז‬
‫ואחרי‬
‫השבמגים ששים ושנים יכרת משיח יאין לי‪:‬‬
‫פרק‬
‫‪ jfl‬מ ה‬
‫שטויגנין‬
‫למה ללי ק ב ל ת ם ה ס פ ר הגי‬
‫באמדס‬
‫והדי של ע ז ר א הכהן יכן ס פ ר בדין בן נליה ן!‪1‬לתם‬
‫מ ס פ ר י א פ ר א י נ ם נמצאים בתי־ ס פ ר י הנביאה הכתיבים בלשינם‬
‫כאשד הס כתיבים בביבליאה שלהם‪:‬‬
‫ומכאן יאילן נ כ ת ב בסדר קצת מ ה ט ע נ י ת אשד יש לני ג״כ לטעי!‬
‫יגליהס‬
‫פרק‬
‫ןןך‬
‫טענה‬
‫יגל א מ ו נ ת ם ודבריהם‪:‬‬
‫לנוצרים‬
‫מה‬
‫שנמצא‬
‫בדברי הנביא שבזמן‬
‫מפתחות‬
‫‪XV‬‬
‫ימות המפיח האמיתי תהיה א מ נ ה אחת ידת א ח ת בכל ה ע ו ל ם •‬
‫וכי היא א מ נ ת ישראל לבדה ולא א מ נ ת !ולתה מ ה א ו מ ו ת ‪:‬‬
‫ט ע נ ה לנוצרים ממה שכותבי האו״ן גליו״ן מביאים‬
‫‪plD‬‬
‫מקצת מאמרי הנבואי אשר א י נ ם‬
‫ראיה ל א מ ו נ ת ם‬
‫מורים ע ל הנביאה בשינוי וגורעים מ ה ם ‪:‬‬
‫פרק‬
‫)ץן‬
‫השם‬
‫יתברן‪:‬‬
‫לנוצרים‬
‫טענה‬
‫בדבריה'‬
‫ממה שמצאנו‬
‫שהמים‬
‫השונאים והצוררים בישראל יענשו עונש גדול מ א ת‬
‫פרק‬
‫שהם‬
‫)ך\ טיגנה לנוצרים‬
‫אומרים שהיהודים עשו לישי‬
‫הנוצרי שפטים כגון יגנוים )צליבה לשאול מ ה ם א ם‬
‫מרציני עשי לי מה שעשו או שלא מרצונו‪:‬‬
‫פי״ק מח‬
‫לניצרים‬
‫טענה‬
‫מ מ ה שהם‬
‫מ א מ י נ י ם שישי עשה‬
‫כל הפעולות הטיבית ב ע ד הניצריס כ ל ס ‪:‬‬
‫‪ pfl‬ט ע נ ה לנוצרים‬
‫פרק‬
‫מ מ ה שהם מ א מ י נ י ם לישי הנוצרי‬
‫ואינם‬
‫ואינם מ א מ י נ י ם לדבריי‬
‫מקבלים‬
‫הדאותיו‬
‫והוראות שלוחיו בהרבה יגנינים ‪:‬‬
‫פרק‬
‫}‬
‫טענה‬
‫ממה‬
‫לנוצרים‬
‫שהם‬
‫שאו״ג‬
‫אומדים‬
‫שלהם‬
‫היא תזרה חדשה נתונה להם מישי הנוצרי יעכ״ו ה ם‬
‫מיהיפים עליי יגוריגים ממני במקימית ר ב י ם ‪:‬‬
‫נשלמו פרקי חלק הראשון עם כיגותיהם‪:‬‬
‫והחלק ן^^ו בהוראות ביטול יהתירת הא״ג הן‬
‫מדברי‬
‫והן‬
‫קצת‬
‫מדברי‬
‫הנביאים‬
‫ע״ה‬
‫הן משפטת השכל !הוראותיו‬
‫הכותבים‬
‫ההם‬
‫מדברי הנ‪1‬צרים‬
‫לקצתן‬
‫והן‬
‫ו א מ ו נ ת ם והחלק השני הוה יהיו פ ר ק י הא״ג ע ם פהוקי ה פ ר ק י ם‬
‫ההם‬
‫ג״כ‬
‫בכאן !יהיה‬
‫אפר נזכרים‬
‫כל ה פ ר ק י ם יגם פ ס ו ק י ם‬
‫הנזכרים פ ה הצעה א ח ת ומאה פ ר ק י ם ‪:‬‬
‫ההצעה‬
‫היא‬
‫להודיע שהא״ג‬
‫הנ‪1‬צרים‬
‫היא‬
‫הנחות‬
‫זכ״ש‬
‫מאנשים‬
‫שאינ!‬
‫רקיס‬
‫אינו‬
‫תורת‬
‫ת ו ר ת ישו‬
‫אלקיס‬
‫כאשר אמרי‬
‫כדבריהם אלא‬
‫ופוחזים שלא היו בקיאין ב ס פ ר י‬
‫מפתחות‬
‫‪XVI‬‬
‫קדש בנזזנת ה פ ס ו ק י ם‬
‫זה‬
‫ענינים‬
‫בהרבה‬
‫ולפיכן דבריהם א י נ ם מ פ נ י מ י ם זה ע ם‬
‫ואינם‬
‫ג״כ‬
‫מתפרשין‬
‫ע ם דברי הנביאים‬
‫בהרבה מקומית נאשר יתבאר כל דבר ודבר ב מ ק ו מ ו ‪:‬‬
‫תלמיד‬
‫‪)flft‬־‬
‫יחלק‬
‫המחבר היאיל‬
‫השני‬
‫מזה‬
‫הסדר‬
‫פרק״‬
‫פרקי האיג ע״כ לא צרין ל פ ר ק י ם א ח ר י ם זילתם כאשי‬
‫הודיע‬
‫המחבר‬
‫ז״ל‬
‫בזה‬
‫המפר‬
‫הנזכרים‬
‫בהקדמה‬
‫כעביר היית פרקי הא״ג‬
‫אמנם‬
‫בלתי הולכים בהדרגה כפי ט ב ע ה מ כ פ ר‬
‫ר״ל א׳ ב׳ ג' ד' יני' כאשר היא הילן בא״ג עצמי אבל לפיגמים‬
‫תמצא‬
‫שהיא‬
‫מה‬
‫פ ר ק א׳ בא״ג עצמי יזנירהי המחבר ס ה ג'‬
‫פ ע מ י ם ייותר ינל א ח ת ע פ ה פ ר ק בפני עצמי יזה א מ נ ם ביגגיר‬
‫שפרקי הא״ג הנוכרי' פ ה ה ם הילכים א ח ר כונית פ ס י ק י ה ם לפי‬
‫שאין‬
‫הפסיק‬
‫להזכיר‬
‫שיהיו מוזכרים‬
‫הפרקים‬
‫בלתי‬
‫הזכיר‬
‫פרקי‬
‫אשר היא חינה פ ם‬
‫ב ע צ מ ם כמו שהם באיג כי א ם היו‬
‫פה‬
‫ג ם כן‬
‫ק א! היי‬
‫א״א כאשר בא״ג לכן המחבר ז״ל בראפי‬
‫ה פ ר ק י ם נתן ס י מ נ י ם כ ד ר ן ה מ ס פ ר א' ב' ג׳ ד׳ יכו׳ כידי פיבא‬
‫המעיין‬
‫ע ל מ ק י ם מבוקשי בפליס ‪:‬‬
‫ואלה הם סרקי החלק השני‬
‫‪ft‬‬
‫יתבאר שספר יחים של ישו שכתב מטיאוש הוא בלתי מ ס כ י ם‬
‫עם‬
‫שכתב‬
‫מה‬
‫אינו מ ס כ י ם‬
‫‪3‬‬
‫ייכיח‬
‫ע ם מאמרי הנבואה‪:‬‬
‫מה‬
‫שהביא‬
‫וילדת בן י ק ר א ת‬
‫ןי‬
‫יתבאר‬
‫לוקש בפ״ג בפיפי יכי גם ביחים בית ליל‬
‫שמאמר‬
‫ראייה לדבריי מ פ ס י ק הנה ה ע ל מ ה הרה‬
‫שמי ע מ נ י א ל היא בחלון כונית הנביא‪:‬‬
‫מטיאוש‬
‫שכתיב‬
‫באמרי‬
‫ייקח‬
‫ייסף‬
‫אמ‬
‫אשתו ולא י ד ע ה ע ד אשר ילדה א ת בנה הבכור ויקרא אמ‬
‫שמו ישו וכולי׳ יהיא פ ו ת ר ל א מ נ ת ניצרים שמאמינים שלא ילמ•‬
‫ייכף א ת מ ר י ס ‪:‬‬
‫ך‬
‫יוכיח‬
‫מה‬
‫שמביא מטיאוש‬
‫לבני אינה א מ י ת י ת ‪:‬‬
‫ראייה מ פ ס ו ק וממצרים קראתי‬
‫מפתחית‬
‫ה‬
‫‪XVII‬‬
‫ייכית פ מ ה שמביא ראיה לדבריי מ פ ס י ק רח‪ '.‬מבכה ינל בניה‬
‫אינה א מ י ת י ת גם כ ן ‪:‬‬
‫ן יתבאר שאמרי‬
‫שיתקיים‬
‫כדי‬
‫שנאמר ע ל ידי הנביאים‬
‫מה‬
‫שיקרא שמי ניצרי היא שקר ע צ י ם ‪:‬‬
‫ן ייניח מ כ פ ר הא״ג שישי לא היה א ל ק י ם ‪:‬‬
‫ח‬
‫יתבאר‬
‫מפסיק‬
‫שראייתי‬
‫הראשין‬
‫כיגת‬
‫הקל‬
‫ארצה ובילן‬
‫יגומר היא בחיליף ממה ככתוב בישיגיה יבחיליף כוינת הנביא‪:‬‬
‫ע ד ה נ ה הגיעו מ פ ח ח ו ח ה ח ל ק מ ו ה ה ס פ י ה מ ח ב ר‬
‫ן״ל ומכאן ואילך י ק ו ם חלמידו ה נ ו ד ע בראש‬
‫הספר‪:‬‬
‫‪p‬‬
‫יתבאר‬
‫מפיי‬
‫אין שישי‬
‫ע נ ה בי‬
‫שכל‬
‫כיינתי‬
‫היא לצידד‬
‫אנפיס‪:‬‬
‫ו יתבאר שמאמר ישי‬
‫אל תחשבי‬
‫שאמר‬
‫שבאתי לבטל התירה‬
‫וכוי הוא היפן א מ ו נ ת הניצרים‪:‬‬
‫וא‬
‫יוכיח שמטיאוש‬
‫באמרי‬
‫שמיגת מ ה ם שנאמר ואהבתה א ת‬
‫ריגן ותשנא א ת שונאן שקר היגיד‪:‬‬
‫י‪3‬‬
‫ייכית מ ס פ ר הא״ג שישי בן א ד ם ולא אלקים כדברי הנוצרים‪:‬‬
‫יג‬
‫יבאר שישו מ ו ד י ע ע ל עצמו שלא היה משיח‪:‬‬
‫יל‬
‫יבאר‬
‫אמנת‬
‫שאם‬
‫השלוש‬
‫היתה‬
‫אפשרית הנה גם א מ נ ת‬
‫הפ״י לא תהיה נ מ נ ע ת אף ע ל פי שאינם מ א מ י נ י ם אל הש״י‪:‬‬
‫‪IP‬‬
‫יוכיח‬
‫כי‬
‫ייחנן‬
‫היא‬
‫שאומרים שכל‬
‫מה‬
‫הפן‬
‫מאמרי‬
‫התורה‬
‫והנביאים נבאו ע ד‬
‫פל ישי שאמר אל תחשבו שבאתי‬
‫לנטל התירה וכי׳ )יתבאר ג״כ פ ע ד י ת שקד העיד ישי ע ל יוחנן‬
‫כ א מ י י שהיא אליהו‪:‬‬
‫‪fP‬‬
‫יבאר שישי היא ב; א ד ם ולא לקים • ישאין הבן ירית הקדש‬
‫אחד כ ד ב ר י ה ם ‪:‬‬
‫‪ P‬יכלכל‬
‫דברים‬
‫במשפט שישי היי לי אחים ואחיות ושאמנתם‬
‫שמאמינים שלא י ד ע יוכף א ת מ ר י ס א י נ ם אמיתית­­‬
‫* ו•‬
‫מפתחית‬
‫‪xvnr‬‬
‫ו^ן‬
‫יראה לעין שיפ‪ 1‬באמרו מה פ י כ נ מ בפי ל ד ם אינו מ ט מ א‬
‫אותי זכו' הבל ע נ ה פיהו בבלי ד ע ת מילין יכביר‪:‬‬
‫<‪p‬‬
‫מהפר‬
‫יוכיח‬
‫ושהתפועה‬
‫האי‪/‬‬
‫פיפי‬
‫מ ו ד י ע ע ל עצמי פאיני אלקים‬
‫הכפפית‬
‫היא‬
‫ת ו ר ת מ פ ה ע״ה ול^י‬
‫באמצעית‬
‫באמצעית זולתה ויוכיח גם כן מכח הספור עצמו פ מ ה כאומרים‬
‫פבטלה‬
‫תירת מפה‬
‫כבידה‬
‫בהייתה‬
‫ונתחדפה תירי*‬
‫במציותיה‬
‫יפו להיותה קלות הפמורה אינו א מ י ת י ת ‪:‬‬
‫^‬
‫‪fyj‬‬
‫כב‬
‫יוכיח פ מ א מ ד יפו פהאב והבן איני אחד כדברי מ א מ י נ י ו ‪:‬‬
‫יוכיח מ מ א מ ר ישי שלא היה א ל ק י ם ולא מפיח •‬
‫יבאר שישו‬
‫האולם‬
‫במה‬
‫ולמזבח‬
‫ה ר ג ת ם אח זכריה בן ברכיה ני!‬
‫שאמד‬
‫טיגה ט ע ו ת גמור ! מ פ ו ר ס ם יוכיח גם ‪P‬‬
‫כנגד מימון בידני שבתיקונו לא תקן כל‪1‬ס‪:‬‬
‫יבאר‬
‫ענין‬
‫}ך‬
‫יבאר‬
‫ביגדס‬
‫אין כיתבי האייג אינן מ ס כ י מ י ם זה ע ם זה ב ס פ ר ם‬
‫אחד‪:‬‬
‫שמה‬
‫שמאמינים‬
‫לכפר‬
‫יגל‬
‫הכיצרים‬
‫ישי‬
‫נפשותס‬
‫שישי ברצינו נתן לעיניי‬
‫כיתר‬
‫אותם‬
‫יייכיח ג"‬
‫נ‬
‫מ ע צ ם שמאמר יפ‪ 1‬שהאב והבן איני א ח ד ‪:‬‬
‫^‬
‫ייכיח‬
‫כנגד‬
‫מטיאוש‬
‫על‬
‫ששקר ה ע י ד יגל הכתוב הקיר*‬
‫ייפרש פי׳ ר ע ה א ת צאן ההריגה ע ם פיריש נאה י מ ק י כ ל‬
‫‪:‬‬
‫יוכיח שישי לא היה א ל ק י ם אלא כשאר בן א ד ם ‪:‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪,‬יכיח‬
‫ממאמר‬
‫ישי יגצמו‬
‫כ ל א היה אלקי ויזכור שמטיאים‬
‫ימרקיכ ה י ת ר י ם זה א ת זה•‬
‫ןןךן יבאר שמרקיס וחביריו טיגו בספור דוד ע ם אחימלן י ה ע י י‬
‫‪,‬‬
‫שקרב חילון׳ מאמרי ה נ ב י א ה ‪:‬‬
‫^‪p‬‬
‫ל‬
‫יבאר ג״כ שגם אמו ואחיו לא היו מ א מ י נ י ם לישו‪:‬‬
‫יוכיח מהא״ג שישי‬
‫אינו‬
‫אלקיס‬
‫פאפילו‬
‫רוח אלקים ל*‬
‫היה בו ‪:‬‬
‫)‪ftj‬‬
‫ל‪3‬‬
‫ייכיח שהאב יהבן איני א ח ד ושהבן אינ‪ 1‬א ל ק י ם ‪:‬‬
‫ייכיח‬
‫שמאמרי‬
‫הא״ג לא די שאינם מ ס כ י מ י ם זה ע ם '‬
‫אבל ע‪1‬ל ס ו ת ר י ם זה א ת ז ה ‪:‬‬
‫ה‬
‫מפתחות‬
‫ל^‬
‫‪xix‬‬
‫יבאר שמרים ילדה א ת ישו כבאר יולדת אבה א ח ר ת ויבאר‬
‫ג כ‬
‫שכותבי‬
‫אינם‬
‫הקוליגנדר‬
‫מ ס כ י מ י ם ב!ה העכין‬
‫עם‬
‫כותבי הא״ג‪:‬‬
‫לך‬
‫יבאר שדברי האי‪ /‬מעידין ומגידין שלא נולד ישו בלא אב‬
‫כמו שאומרים מאמיניו‪:‬‬
‫לה‬
‫יבאר איך לוקש‬
‫ומטיאוש בשיפור יחום יוכף לדוד א י נ ם‬
‫מ ס כ י מ י ם זה ע ם זה‪:‬‬
‫לן‬
‫יוכיח שלוקש מזכיר פסוקי הנבואה בחילוף מ מ ה שהם כתובים‬
‫במקומם •‬
‫ויבאר‬
‫כפי‬
‫הפסוקים‬
‫האמיתית בדרן‬
‫הכוונה‬
‫קצרה‪•.‬‬
‫לן‬
‫לא‬
‫יבאר שישו‬
‫ימלא‬
‫א ת משר פיו‬
‫בידו‬
‫דבר וגם פויל‬
‫נאמן ביתו לא קיים מציתו‪:‬‬
‫לךן‬
‫יבאר של‬
‫תשובת ישו‬
‫אשר שאלהו ע ל בלתי‬
‫אל הפרוש‬
‫נטל א ת ידיו אין להם ט ע ם כלל‪:‬‬
‫ל‪p‬‬
‫יבאר‬
‫שספור‬
‫להזרוש‬
‫הינני פותר יוסד ד ת ם ואמונת של‬
‫הנוצרים‪:‬‬
‫יוכיח שמאמר ישו שאמר‬
‫‪p‬‬
‫כנגד הש״י אבי‬
‫פ ל ח נ א להם‬
‫סותר פ נ ת א מ נ ת נוצרים שאומרים שהיהודים נענשו בעונש‬
‫הגלות ע ל שעש! משפטים בישו‪:‬‬
‫<ץא‬
‫יבאר שיואן‬
‫בתשובותיו‬
‫אל שואליו‬
‫הותר‬
‫למה שהעיד‬
‫עליו ישו‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫יבאר‬
‫מ ס פ י ר היז״ג‬
‫שמרים‬
‫לא‬
‫היתה‬
‫בתולה לא קידם‪D‬‬
‫לידת ישי ילא א ח י כ ‪:‬‬
‫‪ffl‬‬
‫יוכיח מתשובה אשר השיבוהו‬
‫היהירים לישי‬
‫בסיבת‬
‫בנין‬
‫הייודם א ת הבית אינה מן האפשר‪:‬‬
‫מד‬
‫מה‬
‫יגאל שהשלוח ע ם השולח אינו אחד כדברי הנוצרי׳‪:‬‬
‫יבאר‬
‫פהמאמריס‬
‫מהא״ו‪.‬‬
‫מעידים‬
‫פאפילו א‪0‬יו של ישו‬
‫לא היו מ א מ י נ י ם ב ו ‪:‬‬
‫חן‬
‫ייכיח‬
‫שא״א‬
‫לישי‬
‫לדעת‬
‫ספר‬
‫מבלתי‬
‫מזילתי ‪:‬‬
‫«*‪2‬‬
‫הייתי‬
‫מלמל‬
‫מפתחית‬
‫‪XX‬‬
‫יבאר‬
‫ןןן‬
‫יפו‬
‫שהוראות‬
‫הפכיזת לתורת האלהית )אף‬
‫היא‬
‫נ‬
‫'‬
‫לה‪1‬ראת הדתות הנימוסיות הנמצאות כהיום ביל׳ הנוצרים‬
‫יוכיח מ מ א מ ר יפ‪ 1‬יגצמ) פהוא היה ילוד אשי; ןלא א ל י ן י‬
‫‪1‬‬
‫ש‪:‬‬
‫י‬
‫יוכית אין שיפו פיו יגנה בז פלינתיד לבא תהיה ד ת איי*‬
‫ומלן אחד כפי יגדית הנביאים יג״ה ופהדת ההוא היא ל"‬
‫ישראלית ולא זולתה‪:‬‬
‫יוכיח שישו יגצמו פ ז ת ר דבריו ביגנין א ח ד ויביא מה פהניו‬
‫}‬
‫ישו מדטין ציחויין ומה שמבינים הנוצרים מ מ נ ו ‪:‬‬
‫)א‬
‫מ ת נ כ ל בדברים אשר א י נ ם לו ליגזל יי*‬
‫יבאר אין שישו‬
‫‪,‬‬
‫להועיל ויביא ג״כ שכותבי הא״ג להיגדר ידייגתם ה ס טויג ^‬
‫בדברי הנבואה בהרבה י ג נ י נ י ם ‪:‬‬
‫)‪y‬‬
‫יביא מ א מ ר י ם מהא״ג זייכיח מ ה ם שדברי הנוצרים סמכיאין‬
‫ראיה‬
‫לאחדית השליש‬
‫זיוכיח מיגצם ה מ א מ ר שאס אחליי‬
‫‪1‬‬
‫השליש תהיה אפשרית ה נ ה א מ נ ת השייי לא תהיה נ מ נ י ג ת •י‬
‫)‪y‬‬
‫יביא‬
‫מאמרם‬
‫מ ה ם שדברי ישי היתרים‬
‫מהא״ג יייכיח‬
‫א ת זה יאינן משכימים זה יגם זה‪:‬‬
‫)ך‬
‫יביא‬
‫מאמר‬
‫לתלמידיי‬
‫ישי‬
‫מציה‬
‫שאמר‬
‫ח‬
‫א‪ <:‬ניייז^‬
‫ד ש ה‬
‫לכם ינ‪1‬׳ יייכיח שזה הדבר איני ל מ ת ‪:‬‬
‫^‬
‫ייכיח‬
‫מדברי ישי‬
‫עצמי‬
‫ומדברי‬
‫אלקים אמתי זילת האחד ית'‬
‫}ן‬
‫פויל‬
‫נאמן‬
‫‪3‬‬
‫<מו האי?‬
‫)יחי‪:‬‬
‫יבאר שייאן ביגדיתו במעשה ת פ י ס ת ישי בלתי מ ה כ י ם י‬
‫ג &‬
‫ג' ע ד י ם מטיאיש !לוקש ימרקיש‪:‬‬
‫‪fj‬‬
‫׳יכיח‬
‫יגם‬
‫הא״ג שמה שאימרים הניצרים שהיהיל‬
‫מאמר‬
‫‪6,‬‬
‫ג ע ב י ר חטא צליבת ישי אברי מ ל כ י ת ס איני א מ ת ;‬
‫נךן‬
‫ייכיח מ מ א מ ר ישי עצמי שהיא איני א ל ק י ס כדברי הניצל'‬
‫‪6‬‬
‫יני אליקי ישראל היא אליקיי יני'‪:‬‬
‫נכן‬
‫יוכיח‬
‫משאלת‬
‫שליחי‬
‫ישי‬
‫שמלכית‬
‫ישראל‬
‫ע ת י ד לי»יז‪1‬‬
‫!מתשובות ישי ייכיח שלא היה היא המשית ה מ ק ו ו ה ‪:‬‬
‫‪Q‬‬
‫יביא‬
‫מאמר‬
‫רבן‬
‫גמליאל‬
‫!יאמר‬
‫שביה‬
‫המאמר טע!‬
‫מפתחות‬
‫‪XXI‬‬
‫המחבר שר אחד ויודיע פתשובתו אל ה ט ע נ ה הואת כבל בארה‬
‫היטכ ב פ ר ק ד' מהחלק הראשון‪:‬‬
‫סא‬
‫יתבאר פ ב כ פ ו ר צאת אברהם מ ח ק ט ו ע י ם ט ע י ת מ פ ו ר כ מ ת ‪:‬‬
‫‪D3‬‬
‫הא״ג לא היו בקיאין בתורה‪1‬‬
‫וכותבי‬
‫יבאר ששל‪1‬חי יש‬
‫ובנביאים •‬
‫יביא הא״ג בענין ירידת י ע ק ב למצרים ויוכיח מ ה ם ה ע ד ר‬
‫סג‬
‫ידיעת‬
‫טעית‬
‫סך‬
‫תלמידי ישו !שלוחיו בדברי תורה והנביאים ויבאר‬
‫מפורכמת‪:‬‬
‫יבאר‬
‫פהביא‬
‫שמה‬
‫ב׳‬
‫לראייה‬
‫מנביאת‬
‫פהיקים‬
‫עמים‬
‫היא בחילוף מ מ ה שהם כתיבים ב מ ק י מ ם ‪:‬‬
‫קן‪£‬‬
‫הפור‬
‫יביא‬
‫שמעין‬
‫מעשה‬
‫)יביא‬
‫המכשף‬
‫ממנו‬
‫לראיה‬
‫לאיתית ישי שהיי נ ע ש י ם בכשוף‪:‬‬
‫קן‬
‫שנפלו לו‬
‫פעטר‬
‫מן השמים מ כ ל מיני‬
‫יביא‬
‫מה שראה‬
‫חיות‬
‫ר מ פ ו ת השמים יכו׳ יי׳ א מ ר שכבר‬
‫כתירת‬
‫התבאר‬
‫‪1‬ה ה מ א מ ר בפרק ט״ו מהחלק הראשי;‪:‬‬
‫‪JQ‬‬
‫יוכיח שמה פ א מ ר פויל ששאול מלן א ר ב ע י ם שנה איני א מ י ת י ‪:‬‬
‫סח‬
‫אמר‬
‫ייכיח‬
‫כנגד‬
‫ראיה‬
‫פייל שהביא‬
‫על‬
‫יפי‬
‫מפהזק‬
‫אלי בני א ת ה אני היום ילדתין ויבאר כוינת המזמיר כפי‬
‫מה‬
‫‪P‬‬
‫שהוא‪:‬‬
‫פייל‬
‫ייכיח‬
‫כנגד‬
‫ויבאר‬
‫מפהוק‬
‫ע ל פירשו‬
‫מילת‬
‫שחת ענין השחתה‪0‬‬
‫לא תתן ח כ י ד ן לראות פ ח ת כפי הכוונה‬
‫האמיתית‪:‬‬
‫ע‬
‫פיטר‬
‫שאמר לשלוחים‬
‫ויבאר שפיטר באמרו‬
‫יביא‬
‫מאמר‬
‫פתר‬
‫מ ע פ ה יפו ויביא כנגדי ע ל קראו למצות ת ו ר ת מ פ ה‬
‫ע י ל כ נ ל מדברי הא״ג ע צ מ ו ‪:‬‬
‫עא‬
‫יבאר‬
‫שהפכיק‬
‫ההוא אשר הביא‬
‫היא בחליף דברי הנביא‪:‬‬
‫עכ‬
‫יוכיח‬
‫בהזהירו‬
‫מ ג‬
‫כנגד‬
‫בזבחי‬
‫י ג ל י חיים ו ה ד ס ‪:‬‬
‫הנוצרים‬
‫יאקוב‬
‫לראיה לאמנתו‬
‫•‬
‫שאינן‬
‫פמיליס וגילוי‬
‫מקיימין‬
‫אוהרות‬
‫השליחים‬
‫עריות‬
‫ואנילת‬
‫הנחנקים‬
‫מפתתית‬
‫מ ה א י ‪ /‬כי‬
‫יבאר‬
‫טימיטיאיפ תלמידי פל פייל אמי הימי•‬
‫קדשה‪:‬‬
‫עך‬
‫מה‬
‫יבאר‬
‫פמל‬
‫פייל‬
‫ת‬
‫טימיטיאיש תלמידי היא ס י י‬
‫את‬
‫ל א מ י נ ת היצרים ייבאד פפיגולתי של פייל ה י ת ר ת למאמרי•‬
‫ען‪£‬‬
‫‪6‬‬
‫יבאר פפייל ופילא במה שהשיבו לשומר בית המוהר ב א מ י‬
‫תאמין לישי יתהיי נושעים וכוי ה ם בלתי מ פ כ י ם בהוראותייך‬
‫עם‬
‫היראית ישי ‪:‬‬
‫שהפתאיס‬
‫יבאר‬
‫הנפתים‬
‫אחרי‬
‫ישי נ פ ת ו ג ס אתר‬
‫פ‬
‫'*‬
‫לקראו א ל ק י ם ‪:‬‬
‫}]\‬
‫ג‬
‫יבאר מ א מ ר פויל שאמר מלאן המית מ א ד ם ו ע ד משה < '‪,‬‬
‫שוה‬
‫ויבאר‬
‫המאמר‬
‫כותר‬
‫לאמונת‬
‫נוצרים‬
‫‪5,‬‬
‫ויאמר םב "‬
‫הארין בזה היגנין בפרק י״ח מהחלק הא׳ מזה ה ה פ ר ‪:‬‬
‫ע ך ן יבאר פפויל מיגור יגיני ה ע ר ל י ם ו ה נ מ פ כ י ם אחרי! ג ד כ י ^‬
‫א פ ר לא כיון אומר׳ ע ל כ כ ם ‪:‬‬
‫‪pjj‬‬
‫‪£‬‬
‫‪01‬‬
‫יבאר אין השלוחים מזייפים ה פ מ ו ק י ס להביא ראיה ל א מ ו נ י '‬
‫יוכיח שפויל מזייף ה פ ס י ק י ם ומיגותם כדי ליגור ע י נ י ה פ ת א י ם‬
‫^‪ft‬‬
‫יוכיח יגל פייל ע ל זייפו דברי אלקים ח י י ם ‪:‬‬
‫‪^0‬‬
‫יביא מ א מ ר פזיל שאמר ואלוה השל‪1‬ם יכרת הפטן‬
‫‪:‬‬
‫«‬
‫מהא״ג והמאמר ההיא נגד א מ ו נ ת הנוצרים‪:‬‬
‫ה‬
‫‪ 3‬יבאר שדברי פייל ס ו ת ר י ם זה א ת זה ואינם מ ס כ י מ י ם י ‪D‬‬
‫עם‬
‫‪$‬ך‬
‫זה‪:‬‬
‫ייכיח מ א מ ר פייל כי‬
‫אנחנו נפשוט המלאכים הוא מ א‬
‫מ י‬
‫בטל ימביטל ‪:‬‬
‫יבאר אין פייל ע ם מאמריו יהיראיתיו פ י ת ר לדברי הנוצרים•‬
‫‪9‬ן‬
‫נ‬
‫יבאר אין פייל ט ע ה בדבר ידיע ינגלה ר׳׳ל שבמקים‬
‫י‬
‫אלף כתב כ ״ ג ‪:‬‬
‫יבאר אין פפייל כתב פ ס י ק י ם בחליף דברי הנבואה‪:‬‬
‫^ ך ן יבאר שפויל כ ו ת ר ל מ א מ ר יא; זחביריי‪:‬‬
‫‪prj‬‬
‫יבאר‬
‫שמאמר‬
‫פ<יל‬
‫בלתי מ פ נ י ם ל א מ ת ‪:‬‬
‫שאמר‬
‫המשיח פ ד ה איתני זכי׳‬
‫ה‬
‫י‬
‫‪6‬‬
‫ניפתחית‬
‫צ‬
‫יוכיח‬
‫כנגד‬
‫על‬
‫פייל‬
‫לקח!‬
‫‪XXIII‬‬
‫ראיה‬
‫לאמונת!‬
‫ממלת‬
‫ורע‬
‫ה נ א מ ר ת בלשין יחיד‪:‬‬
‫צא‬
‫יבאר שפייל נ ת ב ה ס ן הכתוב להביא הייע ל א מ ו נ ת ו ‪:‬‬
‫‪3$‬‬
‫יבאר ייודע אין שפויל נכשל בלשונו ונשתבש ברעיונו בדבר‬
‫פשוט ומורגל‪:‬‬
‫צי‬
‫יביא‬
‫הא״ג‬
‫מאמרי‬
‫מ ה ם פ א י נ ם מ כ כ י מ י ם וה ע ם‬
‫ויוכיח‬
‫זה ושתורת האלקים פותר דברי פויל‪:‬‬
‫‪$‬ך‬
‫יבאר‬
‫יגנין‬
‫כתב‬
‫ליהודים‬
‫השלוחים‬
‫ממי הוא שלוח אינו‬
‫מככימין זה ע ם זה ‪:‬‬
‫צ)‪£‬‬
‫יוכיח כי מה שהביא ראיה לאמונתו מ פ ס ו ק א מ ר אלי בני‬
‫א ת ה ומפסיק כהאן אלהים‬
‫‪$‬ן‬
‫וכוי ט ע ה ט ע י ו ת מ פ ו ר ס מ ו ת ‪:‬‬
‫יביא פ כ י ק י ם מ ה כ ת ב הזה יייכיח שמאמריו ס ו ת ר י ם זה א ת‬
‫זה יכי אין ראיה ע ל ישי מ פ ס י ק יתחפרהי מ ע ט מ א ל ק י ס ‪:‬‬
‫יבאר שהביא ראיה לא״ג מ פ ס י ק יכרתי א ת בית ישראל ואת‬
‫‪$‬‬
‫בית יהודה ברית חדשה הוא אינו א מ ת ושכבר ביאר סתירתו‬
‫וכוונת הנביאה הזאת ב פ ר ק כ״ט מחלק הראשון‪:‬‬
‫צח‬
‫‪p‬‬
‫יבאר אין הכותב זייף ועוות דברי המשורר דוד המלן יג״ה‪:‬‬
‫יבאר‬
‫פהכותב‬
‫החלומות‬
‫וההבלים‬
‫אפילו‬
‫מנין השבטים‪5‬‬
‫כשמיתס לא היה יודיג‪:‬‬
‫ק‬
‫יבאר‬
‫מיכיפין‬
‫אין‬
‫המצרים‬
‫עליהם‬
‫בלתי‬
‫וגורעין‬
‫נ ש מ ע י ם לדברי הא״ג ושאדרבה‬
‫מהם‬
‫ייננין בפרק נ׳ מהחלק הראשין‪:‬‬
‫ויאמר‬
‫שכבר‬
‫הארין בזה‬
‫ההצעה‪.‬‬
‫א^ף המחבר מיום עמדי על דעתי הייתי משתאה ומעומס‬
‫באמרי האין חכמה באדום אבדה הבונה ממצרים איך‬
‫הם מסכימים לאמוגתיהם הזרות משכל האנושי בליתי ראיות‬
‫נכוחות מצדי הנביאים ואפי׳ הפסוקים שהם מביאים ממאמרי‬
‫הנבואה לראיה להם אינם מורים ;‪ V‬ראייתם בליל והם להם‬
‫לא לעזר ולא להועיל באשר זה ידוע למעיינים היטב בםפייהם‬
‫וכפי מה שיתבאר בזה הכפר במקומות הרבה‪ .‬עד שמצאתי‬
‫כתוב בספרי דברי הימים שלהם שנקרא ק ר א נ י ק י בלשונם‬
‫בעניני עבודת הזרות שהיו עובדים קודם שנולד י ש ו שהיו‬
‫טאמינים ג״כ שאלוהיהם נולד מבתולה בלי זיווג איש ואשה‬
‫וכי אלקים אחד נולד ממוח בתולה וכי מלך אחד שם לפגי‬
‫אלוהו בנו מנושל לאכול והי׳ לא רצו לאוכלו אלא עוד החיו‬
‫הבן וכן שאר דברי שגעונות ושבושים אחרים הרבה דומים‬
‫לשמשים הנמצאים עתה בספרי אמונתם אז נודע לי בלי ספק‬
‫שאמונז׳ הזרו׳ והשיבושים ההם נשארו להם בירושה מקדמוניהם‬
‫ויתעום כזביהם אשר הלכו אבותיהם והורגלו והתנהגו בהם‬
‫מנעורותיהם ושבו להיות להם כדברים הטבעיים ולכן נראין זרים‬
‫בעיניהם כי ההרגל טבע שני כאש•־ מבואר בספריהם ותמצא‬
‫עניני׳ ב ק ר א ג יקי הגדולה הנדפסה בלי פולוניא אחד‬
‫יחוס לדת פרץ וזרח קרוב להתחלת הספר ההוא‪ :‬ומעתה‬
‫?" לכתוב שאלות וטעגות וראיות המצרים עם תשובוחיהם‬
‫אחר שאלת העוד מאל ית׳ להגחות אותי בדרך האמת בכל‬
‫אחת מהן‪:‬‬
‫א?!י‬
‫אתחי‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫ח‪11‬ק לימונה‬
‫פרק א‬
‫שאל^ חכם ״אחד מחכמי הגוצדים באמרו אלי למד‪ ,‬אה‪°‬‬
‫היהודים אינכם רוצים להאמין ש י ש ו הנוצרי היי'‬
‫משיח אחר אשר הועד עליו מנביאי האמת אשר גם ארי‬
‫מא‪6‬ינים לדבריהם‪ .‬וזאת היתה תשובתי אליו איך נאמי!‬
‫שהוא היה משיח אחר שאין לכם שום ראיה אמיתית בדבי'‬
‫הנבואה כי הפסוקים שמביאים כוהבי ה א ו ן ג ל י ו ן מרבי'‬
‫הנביאים להוכיח על ישו הנוצרי שהיה משיח אינם מוריה‬
‫עליו כלל כאשר נבאר בחלק שני בהזכירנו בטול מאמרי יא"‬
‫כל א' ואי במקומו אלא יש לנו ראיות רבות אמתית לר־ '‬
‫ר״ל ש י ש ו לא היה משיח כיל ונזכיר מקצתן‪ .‬הא׳ ממי‬
‫יחוסו הבי משום פעלותיו הגי משום זמנו הדי משוס ש!"א‬
‫נתקיימו בזמנו ההבטחות המיועדות להיות בזמן הממי"‬
‫המקווה ואלה ענייני' הם הנאים הכרחיים להאמין בם* "‬
‫האמתי‪:‬‬
‫אמנם משום יחוסו הוא ש י ש ו לא היה בן דוד לפי שגילי‬
‫לו מיוסף כפי עדית הא״ג שלהם לפי שניי‬
‫ב מ טי אש פרק א' כי ישו גולד מ מ ר י ם בעוד שהיי׳"‬
‫בתולה וכי לא ידעה יוסף עד אשר ילדה את ישו ולפי יי'‬
‫אין יחוס יוסף מועיל לישו כלום ויחוס מרים גם כן בייי‬
‫נודע אצלם ואפי' יחוס יוסף לדוד איגו אמתי כי יש מחלו?"‬
‫ביחוסו כי מ ט י א ש ו לו קש הכותבים יחוסו איגם מסכימים‬
‫בעדוחן כאשד מבואר באיג ב מ ט י א ש פרק א׳ ו ב ל ו ק ש ^‬
‫פרק ג' ועדות עדים כשאין מסכימים דבריהם ומתפשרים א * _‬
‫היותו אמיתית אבל הנביאים ע״ה ייעידו לגו שהמשיח ךאמיי׳ י‬
‫המקווה לא יהיה כי אם מזרעו של תד‪:‬‬
‫ואמנם משום פעולתיו הוא שאמד ישו על עצמו‬
‫תחשבו שבאתי לשום שלום בארץ לא באריי י^ן‬
‫לשלוח חרב ולהפריד בן מאביו ובה מאביה וכלה מחמייי״ו‬
‫‪5‬‬
‫ג‬
‫&ג‬
‫‪6‬‬
‫‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫‪,,‬‬
‫‪I‬‬
‫תווק אמונה‬
‫ב‬
‫כדכחיב ב מ ט י א ש פרק י׳ פסוק ל״ד אבלי אנחנו מצינו שהכתוב‬
‫מיחס אל המשיח האמיתי המקווה פעולותיו הפכיות לפעולת‬
‫יעו כי הנך רואה שישו על עצמו אמר שלא בא ל»)ם בארץ‬
‫עלום אבל על המעיח המקווה הכתוב אומד בזכייה סימן ט׳‬
‫ודבר שלום לטיס ובו'‪,‬ישו אמר על שבא לשלוח חרב בארץ‬
‫אמנם על זמן המשיח האמיתי הבהוב אומד בישעיה ב' ‪.‬וכתתו‬
‫חדבותם לאחים וחניתוהיהם למזמדוה לא ישא גוי אל גוי‬
‫חרב ולא ילמדו עוד מלהמה ישו אמד שבא להפריד בן מאביו‬
‫וכוי אבן בזמן המשיח האמיתי יבא אליהו הנביא אשר עליו‬
‫אטד הכתוב במלאכי בסופו והשיב לב אבות על בנים ולב‬
‫בנים על אבותם‪ :‬ישו אמר על עצמו שלא בא שיעבוד לו בן‬
‫אדם אלא בא לעבוד כדכחיב במטיאש פרק ב׳ פסוק כ״ח‬
‫אבל המשיח האמיתי עליו הכתוב אומד בתהלים ע״ב וישתחוו‬
‫לו כל מלכיה כל גוים יעבדוהו ואומר בזכריה ומשלו מים אל‬
‫ים ומנהר עד אפסי ארץ ובדניאל סימן ו׳ אומד וכל שלטוניא‬
‫ליה יפלחון וישהמעון‪:‬‬
‫ואמנם משום זמנו הוא שלא בא בזמן המיועד מהנביאם‬
‫כי הנביאים ע״ה ייעדו ביאתו באחרית הימים‬
‫כדכתיב בישעיה סימן ב׳ והיה באחרית הימים נכון יהיה הר‬
‫בית יי' בראש ההדים וגוי וכהיב שם על מלך המשיח ושפט‬
‫כין הגויס והוכיח לעמים רבים ובתתו חרבותם לאחים‬
‫וחניתותיתם למזמרות ונוי וכן על מלחמית גיג ומגוג אשד‬
‫תהיה בארץ בזמן מלך המשיח הכתוב אומר ביחויןאל ל*ח‬
‫מימים רבים תפקד באחרית השנים הבא וגז' כאער הענין‬
‫מבואר במקומו וכן כתוב בהושע הנביא סימן ג׳ אחר ישבו‬
‫ישראל ובקשו את ה׳ אלקיהם ואת דוד מלכם ופחדו אל‬
‫יי' ואל טובו באחרית הימים וכן מה שכתוב בדניאל סימן ב׳‬
‫ידע למייכא נבובדנצר מה די לדיא כאחרית יומיא כתוב‬
‫על מה שאמר אח״כ וביומיהון די מלכיא איגון יק •ם אלהא‬
‫שמיא מלכו די לעלמין לא תתחבל ומלכותא לעם אחרן לא‬
‫*‪1‬‬
‫ב נ י‬
‫יה‬
‫‪2‬‬
‫חזוק אמונה‬
‫תשתבק ומי הנך רואה בבידוד שהנביאים ייעדום ביאת מלך‬
‫המשיח האמיתי באחרית הימים ולא קודם לבן‪:‬‬
‫ל א פ ! נ ם ההבטחות המיועדות בדברי הנביאים אשר לא‬
‫נתקיימו בזמן ישו ועתידות להתקיים בזמן המשיח‬
‫האמיתי המקווה הן אלו‪:‬‬
‫ך ן א כי בזמן מלך המשיח לא תהיה כ״א מלכות אחת ומלו‬
‫אחד והוא המלך המשיח האמיתי אבל שאר הטלכיוה‬
‫ומלכיהן לא יוכלו להתקיים בזמנו כדכת' בדניאל ב׳ וביוטיהון‬
‫די מלכיא אינין יקים א להא שםיא מלכו די לעלמין לא‬
‫תתחבל ומלכותא לעם אהרן לא תשתבק תדק ותכף כל איל!‬
‫מלכותא והיא תקום לעלמיא והנה אנחנו רואים בעיניני‬
‫מלכיות רבות ומשונות בדתיהן וטנהגיהן עוד היום קיימוה‬
‫בעולם וכל מלך ומלך מושל במלכותו א״כ עדיין משיח לא בא‪:‬‬
‫ה ב שבזמן מלך המשיח תהיה בעולם אמנה אחת ודת אחיי‬
‫והיא דת ישראל כרבתיב ישעיה נ״ב עודי עורי לבשי‬
‫עזך ציון לבשי בגדי תפארתך ירושלים עיר הקודש כי לא‬
‫יוסיף יבא בך עוד ערל וטמא וכתיב שם כי׳ ס״ו המתקדשים‬
‫והמטהרים אל הגנות אחר אהד בתוך אכלי בש‪ -‬החזיר‬
‫והשקץ והעכבר יחדיו יספו נאם ה' והיו מדי חדש בחדשו‬
‫ומדי שבת בשבתו יבא בל בשד להשתהות לפני אמר יי׳‬
‫וכתיב נוכריה י״ד והיה כל הנותר מכל המים הבאים על‬
‫ירושלים ועלו מדי שנה בשנה להשתהות למלך יי׳ צבאות‬
‫ולחוג את חג הסכות וכן שם מי׳ ח' כה אמר יי' צבאות בימים‬
‫ההם אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות המים והחזיקו‬
‫בכנף איש יהודי לאמד נלכה עמכם כי שטענו אלקים עמכם‬
‫וזולתם מהפסוקי' אשר נזכרים שפ‪.‬‬
‫ךין^ שבזמן מלך המשיח יכרתו העצבים וזכרם ונביאי שקי‬
‫)רוח הטומאה מן הארץ כדכהיב בוכרי י״ג והיה ביום‬
‫ההוא נאם יי' צבאות אכדית את שמות העצבים מן הארץ‬
‫ולא יזנדי עוד וגס את הנביאים ואת רוח הטומאה אעביר‬
‫חווין אמינה‬
‫ג‬
‫‪ 1°‬הארץ !בישעיה כימן נ׳ נתיב והאלילים בליל יחלוף‬
‫וגצפנ״ה סימן ב׳ כתיב נורא יי׳ עליהם כי דוה את בל אלקי‬
‫ייאיץ וישתחוו לו איש ממקומו כל איי הגוים‪.‬‬
‫שבזמן מלך המשיח לא יהיו עוגות וחטאים בעולם‬
‫בפרט באומת ישראלית בדכתיב בתורה לברים ל' ומל‬
‫' אלקיך אה לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את יי' אלקיך‬
‫לבבך ובבל נפשך למען חייך ובצפניה ג' שארית ישראל‬
‫יעשו עולה ולא ידברו כוב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית‬
‫יט' ובירמיה ג׳ בעת ההיא יקראו לירושלים נכא יי׳ ונקוו‬
‫אליה נל הגוים לשם יי' לירושלים ולא ילנו עוד אהרי שרירות‬
‫יכם הרע ואת חטאת יהודה לא תמצאנה‪ ,‬ני אםלח לאשר‬
‫אשאיר ונן כיחזקאל ל״ו וזרקחי עלינם מים טהורים וטהרחם‬
‫ל טומאותיכם ומכל גלוליבם אטהר אתכם ונתתי לנם לב‬
‫חי?? ורוח הדשה אהן בקרבכם והסרתי אה לב האבן מבשרכם‬
‫ניזהי לכם לב בשר ואת רוחי אתן בקרבכם ועשיתי את אשר‬
‫ק י הלכו ומשפטי תשמרו ועשיתם עוד שם ל״ז ולא יטמאו‬
‫עיי בגלוליהם ובשיקוציהם ובכל פשעיהם והושעתי אותם מכל‬
‫ישבותיהם אשד חטאו בהם וטהרתי אוהם והיו לי לעם ואני‬
‫אהיה להם לאלקי׳ ועבדי דוד מלך עליה' ורועה אחד יהיה‬
‫ליכלם וכמשפטי ילבו וחקתי ישמרו ועשו אותה‪.‬‬
‫הה' שבזמן מלך המשיח ואחר מלחמה גוג ומגוג יהיה שלופ‬
‫ושלוה בכל העול׳ ולא יצטרכו עוד בגי אדם לכלי זיין‬
‫כיכי׳יב בישעיה ב׳ וכתתו תרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות‬
‫* א טי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה ‪,‬גוי ובתיג‬
‫?אל ל״ט ויצאו יושבי ערי ישראל ובערו והשיקו בנשק‬
‫ג ן וצנח בקשת ובחצים ובמקל יד ובדומה ובערו בהם אש‬
‫ע שניט ולא ישאו עצים מן השדה ולא יחטבו מן היעדים‬
‫כ נ ק יבערו אש וגו׳ וכתיב בהושע ב׳ וקשה וחרב ומלחמה‬
‫*שבור מן הארץ והשכבתים לבטח ובזכריה ט׳ ונכרתה קשת‬
‫סלחםה ודבר שלום דגוים‪.‬‬
‫יי‬
‫י א‬
‫ט ‪:‬‬
‫י‬
‫כ ח‬
‫‪0‬‬
‫י‬
‫י ע‬
‫ב‪,‬יזז‬
‫ומ‬
‫ע כ‬
‫כ י‬
‫ע‬
‫‪3‬‬
‫חוזק למזכה‬
‫‪1‬‬
‫ףןן' שבזמן מלך המשיח י ‪,‬י ‪ ^ ,‬י א ץ ישיא? בין החיווי‬
‫קן ‪ £‬לארז ונ״ט‬
‫הדעות והבהמות הבייתות ^‬
‫שלא יזיקו לבני אדם בדנתיב בישעיה י״א וגר זאב עס‬
‫וגמד עם גדי ירבץ ועגל וכפיר ומדיא יחדיו וגער קטן ני‬
‫בם ופרה ודוב תרעינה יחדיו ירבצו ילדיהן ואריה בבקי י ל‬
‫הבן ושעשע יונק על חור פתן ועל מאורת צפעוני גמול ייי‬
‫הדה לא ירעו ולא ישחיתו בכל הד קדשי כי מלאה האי?‬
‫דעה את יי' וגו׳ עוד שם ס״ה זאב וטלה ירעו כאחר ואייי'‬
‫נבקר יאכל תבן ונחש עפר לחמו לא ירעו ולא ישחיתו ב»ל‬
‫הד קדשי אמד יי' וביחזקאל ל״ל נתיב ונרתי להם ביי"‬
‫שלום והשבתי חיה רעה מן הארץ וישבו במדבר לבם ^‬
‫וישנו ביעדים עוד שם ולא יהיו עוד בז לגוים וחיה האי?‬
‫לא תאנלם וגו׳ ונן בהושע ב׳ ונרתי להם בריח ביוש ההוא‬
‫עם חיה השדה ועם עוף השמים ורמש האדמה וגוי‬
‫ךןן' ני בזמן המשיח לא תהינה צרות ודאגות ואנחות בני'‬
‫ארץ ישראל וע״נ יארינו ימים עם יי׳ ויהיו חיים טובים‬
‫כדכהיב בישעיה ם״ה המתברך בארץ יתברך באלקי אם!‬
‫והנשבע בארץ ישבע באלקי אמן ני נשנחו הצרות הראשונים‬
‫וני נסתרו מעיני ונתיב שם וגלתי בימשלים וששתי בעמי‬
‫ולא ישמע בה עוד קול בני וקול זעקה לא יהיה משם עיי‬
‫עול ימים וזקן אשר לא ימלא את ימיו כי הנער בן מאיי‬
‫שנה ימיה והחוטא בן מאה שנה יקולל ובנו בתים וישבי‬
‫ונטעו נדמים ואכלו פייס לא יבנו ואחר ישב לא יטעו ואחר‬
‫יאכל כי נימי העץ ימי עמי ומעשה ידיהם יבלו בחירי‪.‬‬
‫ר‪1‬ףן' שבזמן מלך המשיח תשוב השכינה עוד לישראל‬
‫כבראשונה וחרבה הנבואה והחכמה והדעת באזמי‬
‫ישראלית נדנתיב ביחזקאל ל״ז זנרהי להם בדית שלום בייי*‬
‫עולם יהיה אותם ונתחים זהרבתי אותם ונתתי את מקר*'‬
‫בתיכם לעולם והיה משנני עליהם והייתי להם לאלקים והמרי‬
‫יהיו לי לעש וידעו ד‪-‬גוים ני אני יי׳ מקדש את ישראל בהייי*‬
‫ד‬
‫ד‬
‫ש‬
‫ש‬
‫ש‬
‫א‬
‫ב‬
‫ד‬
‫יז‪%‬‬
‫א‬
‫ג ג &‬
‫‪,‬ג‬
‫א;‬
‫‪,‬‬
‫חזוק אמונה‬
‫ד‬
‫מקדשי בתונם לעולם ונתיב ‪ ct‬ל״ט ולא אסתיר עוד פגי‬
‫= אש״ שפנתי את רוחי על בית ישראל גאם יי׳ אלקים‬
‫״ים עוד שם מ״ג ויאמי־ אלי בן א־ם את מקום נסאי ואת‬‫מקום נפות רגלי אשר אשנן בתוך בגי ישראל לעולם‪ .‬ובסוף‬
‫יישפי כתיב ושם העיר מיום ה׳ שמה ובגבואת יואל מימן ב׳‬
‫כתיב וידעתם כי בקרב ישראל אגי ואגי יי׳ אלקיכס ואין עוד‬
‫ייא יבושו עמי לעולם שם ג׳ והיה אחי־י כן אשפוך את רוחי‬
‫עי כל בשר ונבאו בגינם ובנותיכם וגו׳ ונתיב שם וידעתם‬
‫אני יי׳ אלקינם שונן בציון הר קדשי והיתד‪ ,‬ירושלים קדש‬
‫יזרימ לא יעברו בה עוד‪ .‬ובסוף הספד נתיב וגקתי דמם לא‬
‫?י׳י ויי׳ שוכן בציון ובזכריה ב' כתיב רגו ושמחי בת ציון‬
‫כי הנני בא ושכנתי בתוכך גאס יי׳ ובגבואת ישעיה י״א כתיב‬
‫"י מלאה הארץ דעה אה יי׳ כמיס לים מכסים ובירמה ל׳׳א‬
‫יל** ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את‬
‫יי׳ כי כלם ידעו אותי למקטנם ועד גדול׳ נאם יי׳ ני אכלח‬
‫' עינם ולחטאתם לא אזכור עיר‪.‬‬
‫שהתנאים הנזכרים המיועדים מפי הנביאים הנרחיים‬
‫להמצא במשיח האמיתי לא נמצאו ב י ש ו הנוצרי ונן‬
‫נש ההבטחות הנזכרות ואחיות זולתם אשי לא זכרתים כאן‬
‫יאת האריכות המיועדים להתקיים בזמן המשיח האמיתי‬
‫הטקיויי לא נתקיימו עד הנה כאשר נתבאר בפרק ו׳ א״כ‬
‫מ נ י זה שעדיין יא בא משיח האמיתי המקווה אשר‬
‫א ו בו התנאים ההם בלי ספק ונן יתקיימו בזמנו אלו‬
‫י״־יייעיס וההבטחות בלי אופן אחד‪ .‬הרי נתאמת לנו מבח‬
‫איו הראיות והנבואות ש י ש ו הנוצי־י לא היה משיה‪.‬‬
‫מ ה‬
‫נ י‬
‫ג‬
‫‪1‬‬
‫ן‪1‬י‬
‫נ י א ה‬
‫י מ צ‬
‫פרק ב‬
‫יכלה שטוענים הנוציים באמרם השם מאש באומת‬
‫יש־אל עי שלא שמעו לתורת המשיח השלוח‬
‫יעל שעשו בו שפטים ובחר באומת הנצרים ונתן‬
‫ש מ ג י‬
‫חזוק אמוני‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫להושיע‬
‫נפשותם‬
‫בעבור‬
‫שהם‬
‫‪1‬‬
‫קנליי"‬
‫לענוי בעדם‬
‫והאמינו בו‪.‬‬
‫ה ת ש ן ב ך ן אין טענתם אמיתית בי הנה הם בעצמם מורי‬
‫כי קודם שבא י ש ו היו הם כופרים באל יר״גר!"‬
‫והיו עובדים אלילים ואף אחד בואו לא קבלוהו כמו כן י^‬
‫האמינו בו עד במה מאוד‪ .‬שנים והם עצמם היו מאבי‬
‫אותי במאטטי השמד כל תלמידיו ושלוחיו וכל הנקראים בעגיי‬
‫כי הנה נדון קיסר ־ רומי המית את פיטר זאת פזיל בםיהי'‬
‫משונה בעיר רומא על שהיו םםיתים ומדיחים את ריע‬
‫לאמונת ישו בשנת שבעים וחמש למנינם וכן דנם הקי‬
‫גזר לצלות את לברינ״ץ בעודו חי על מחבת ברזל בע‬
‫רומא על שהיי מכיתים השונאים לאמונת י ש ו בשנת םאריי‬
‫וחמשים וארבע למינינס‪ .‬וכן כל הקיכרות הבאים אחריו יי‬
‫דודפין הנוצרי׳ והיו הודגין את האפיפיורים וכל הנמשכים איי*‬
‫דת י ש ו כמו שכתוב בספריהם אבל הראשון מהקיםד הנכנכי‬
‫לאמונת י ש ו הוא הקיסר ק ו נ ס ט נ ט י ן שעזב אמונתו ד‪.‬רא*יז‬
‫וקבל אמונת ישו וחקק תורת הנוצרים לאחר שלש מאי"‬
‫שנה למיתת י ש י ועליו כתוב בדניאל סימן י״א והשבית קןניו‬
‫חרפתי לו בלתי חרפתו ישיב לו ובימיו היה א די ו ם החכ‬
‫אשר חיבר ספד בטענות ותשובות על תודה הנוצרים יל"‬
‫שמע ק ו נ ס ט נ ט י ן לדבריו‪ .‬ואחרי מותו מלך תחתיו ב )‬
‫הנקרא ק ו נ ס ט נ ט י מ ס על שמו והוא שמע ל א ר י ו ס ה ח י‬
‫יקלקל הורה הנוצרים ואחריו מלך בנו ט ל י א ן קיסר גם זיוי•‬
‫נמשך לדעה הא ר יו ס ולא שמע לתורת הנוצרים הוא וג‬
‫אחריי ובן בנו אחריו ועוד היום יש בניהם הנמשכים לרעי‬
‫ה ארי ו ם ונקראים בת א ר א נ י וכן אנשי פ ר ס י א כאשר‬
‫אליהם יימנך הגמון פ ד גא ללמדם אמונה ישו חתכיייי !‬
‫לחתיכות בשנת תשע מאות ותשעים למניינם ואומה נריציאי' ו‬
‫ופולגיאה קבלו עליהם אמונתו אהד אלף שנה וארבע פאי"‬
‫שנה ויותר למניינם כאשר ספרי דברי הימים שלהם םעיי‬
‫‪6‬‬
‫א‬
‫‪8,‬‬
‫‪5‬‬
‫גי‬
‫יו‬
‫‪6‬‬
‫יו‬
‫‪1,‬‬
‫‪6‬‬
‫ם‬
‫ני‬
‫‪6 :‬‬
‫גי‬
‫‪,‬‬
‫ג א‬
‫ים‬
‫חויק אמונה‬
‫ה‬
‫עי כל זה ועוד היום יש ביניהם המינים עובדים לנחשים‬
‫ילאילנות ולאבנים ולאש כאשד הרגלם מקודם‪ .‬ואפילו בבתי‬
‫עבודתם עדיין לא פסקו עצבי כסף וזהב ופסילי עץ ואבן‬
‫ובפרט פסילי הלחם שהם עובדים ומשהחוים להם כפי מה‬
‫שהורגל מקדמת דנא וכל זה הם עושין הפך הוראות ישו כי‬
‫הוא הזהירם מזה באזהרות גדולות ואפילו הבעלי חיים הגזבחיס‬
‫•לפסילים הזהירו תלמידיו ושלוחיו מאכילחם וגם כן הנחנקים‬
‫וכי אשד הזהירו און גיליון מאכילתם אינם נזהרים אפילו‬
‫גמליה ובן מחללי את יום השבת אשד היא מציה חמורה‬
‫שקיימוה ישו יכל חלמידיו וכל הנמשכים אחריו עד חמש‬
‫מאיה שגה ומאז התחילו במצות האפפיור לשמור תמורתו יום‬
‫ראשון מה שלא ציה על וה לא ישו ולא תלמידיו בלל וא״כ‬
‫איך דם אומדים בי בחד בהם על שקבלוהו אחר שרשמית‬
‫מעי פגי האדמה כל הגקיאיס בשמו וכן עוד היום איגם‬
‫מהנהגים בהוראותז ומוסיפים וגורעים על דברי האו״ן גליו״ן‬
‫והנה בחתימת דא״ג מקלל בקללה נמרצת את דמוסיפין על‬
‫דבריו והגורעי׳ מהם כאשר ידוע זה למעייני' בו וכאשר‬
‫יתבאר בפרק מ״ט וגו׳ מזה החלק‪.‬‬
‫פרק ג‬
‫אלי איש אחד מאומות גרציאה באומרו למה אין לכם‬
‫היום מלך מאומתכם כמו שהיה מקודם לבן הוא בעבור‬
‫*לא קבלתם אמונת י ש ו הנוצרי מלכותו שהיה מלך ישראל‬
‫עי כן אבדה מלכות ישראל‪.‬‬
‫ה ^ ב ו ק ו לו ידוע ומפורסים מדברי הנביאים ע״ה בי‬
‫בעונותינו היבים אבדה מלכוהינו בזמן נבוכדנצר‬
‫י ‪ 1‬בבל באשר הגלה את צדקיה מלך יהודה לבבל קודם‬
‫ן ישו יותר מארבע מאות שנה והיו עובדים לבבליים בבבל‬
‫י ־ כך נשתעבדו למדי ואחד כך ליונים ממן רב קודם‬
‫שנולד י ש ו כבר היינו משועבדים תחת יד הרומיים הלא תראה‬
‫מ‬
‫ז מ‬
‫י א ח‬
‫‪5‬‬
‫ח!יק אמינה‬
‫ב א ו ן גל יו ן שלבש בלוקש פרק ג׳ בשנת חמש עשרי•‬
‫למלכות ט י ב ד י ל ם הקיבר היה מישי בידודה פ י ל א ט י‬
‫ו ב א ״ ג פרק י׳׳ט פסוק ט״ו אמרו הפרושים אין לגו מלו‬
‫אלא חקיסד לבדו ימה שאתה מייחס מינור‪ .‬יע‪-‬אל לישי יא‬
‫ידענו מי המליכו ואנה מלך על ישראל אחי• ש־יו אויו למיתי׳‬
‫כשאר הפחותים שכעס והנה מלכי רומי הש היו סיבה למיתהי‬
‫ולמיתה תלמידיו ושלוחיו ועוד מלכותם קיימת והנד אי׳^‬
‫אומות ג ר צ י א ה קבלתם אמונת י ש ו קידם שא־ האישי‬
‫ובהיותכם כבר מאמינים אליו אבדה מלנותנם ואיך לנש היי‬
‫מלך םאומתכם כמו שהיה קודם כי מלך ישמעאל הנקרא מלל‬
‫ת ו ג ר המושל עתר‪ ,‬על ארץ ישראל הוא מושל גם על אי?‬
‫יון הוא גרציאה וכן מלכות אונטריה אע״פי שהיו מחזיקי‬
‫באטונת ישו הנוצרי ט״מ נקרעה מלכותם ואבדה מלכיהם‬
‫ואין להם מלך כבראשונה מאומתש אבל מלך ה ח ו ג ר מישי‬
‫עליהם וגם הרבה מלכיות מאומות הנוצרים אשר מלפני‬
‫היו להם מלניות מאימתם עתה הם ב־ם עובדים ימ־ך ד‪.‬־‪.‬וגי‬
‫הישמע לי אע״פי שהוא וני האומות הישמעאייש אינ‬
‫מאמינים לתורת הישז ועוד אורבים להם נ־ המאמינים ביי‬
‫מ״מ עוד היום מצליחים במלכותם הציחה עצימה נאשי‬
‫אתם רואים היום‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫פרק ד‬
‫ט ע ן אלי שר אהד מכת מ ר ט י ן ל ו ט ר ואמי הגה אייי׳‬
‫יודע מה שכתיב ב א ו ן גל י ו ן שינו ב א ק ט‬
‫א פ ו ש ט ו ל ו ד י ם פרק ה׳ ל׳׳ד בי רבן גמ־יאל הנשיא‬
‫והמלמד הגדול שלהם אמד ליהודי בעד שייחי ישי זד‪ .‬לשיני‬
‫הניחו להם ונראה את עצתם ופעולתם אם היא פעולה אנושי* ו‬
‫תבוטל ביםן מיעט ואס פעולתם פעולת אלהים גזירתי‬
‫אי אפשר לבטל אלא סופו להתקיים ואתם אל תהיו מר״מרי‬
‫נגד מחשבות השם ועצתו והביא על זה ראייה ם ט י א י י‬
‫א‬
‫א ז י‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪:‬‬
‫תווין אמונה‬
‫ו‬
‫ייהייא הגלילי אשר קמו מעצמם ברי רצון האלי וגזרתו אשר‬
‫כזמן מועט וכל הנלוים אליהם םפו תמו מן בלהות ואמר‬
‫הנה אתם תאים בעיניכם כי האמונה ההוא ר״ל אמונת ישו‬
‫ליחיי לא נתבטלה זה אלף וחמש מאות שנה ויותר א״כ‬
‫זאת הדאייה היא ראייה גמורה ואמיתי שהיו דבריהם ומעשיהם‬
‫י צ ץ האל וגזרתו‪.‬‬
‫‪ pSfl‬היתד‪ .‬תשובותי אליו‪ :‬אלו הדברים הכתובים באון‬
‫גליון שלכם שאמד אותם רבן גמליאל לא נתאמת‬
‫ליני אפילו נודע שאמרם רבן גמליאל ידענו שלא אמרם‬
‫י א ה בי לא היה נביא רק בפי מה שנראה לו ממה שנסה‬
‫ימני ב טי אור ב ויהודה הגלילי א״כ אפשר שישנה בנםיוניו‬
‫ינחיכ שגיאות מי יבין וגו׳ והנה לך עדים נאמנים שאין הדבר‬
‫‪ P‬מעבודת הזיות שהיו קודם זמן ישו ומאותן אשד נתחדשו אחד‬
‫‪ 1‬ישו אשר לא נתבטלו זה אלפי כמה שנים דנה אתה יודע‬
‫העבודות האלילים נתחדשה בעולם קורם זמן אברהם אבינו‬
‫כי תרח אבי אברהם אבינו היה עובד לאלילי׳ כאשד הכתוב מעיד‬
‫י עליי באמרו יהושע כ״ל הרח אבי אברהם ואבי נחור ויעבדו‬
‫אלהיט אחרים ומאותה זמן עוד הנה יש יותר משלשה אלפי‬
‫י ועדיין לא נתבטלה עבודת הפטיליש כאשר גם אתם בח‬
‫ינ?ליקי ההולכים בעקבי מ ר ט י ן ל ו ט ר מאשימים את‬
‫כל ההולכים בעקבות טפא דרוםא בעבור שהם עובדים לפםילים‬
‫י עבודתם וידוע שאין עבודת הפסילים מרצון האל וגזרתם‬
‫'׳ "י לא נתבטלה עד היום הזה וכן מ ח מ י ט הפסול חידש‬
‫ית שקרית לישמעאל כאשר גם אתם מכירים שקרותם עכ״ז‬
‫כ י נמשכה האמונה הכוזבת שלהם עד הנח בבמה אלף‬
‫ועד היום לא נתבטלה ותוכל לומר כי שהי אלה האמונות‬
‫י״ל הפסילים ואמונת מחמיט הפסול נתחדשו מרצון האל‬
‫י י לפי שלא נתבטלה עד הנה אבל נתקיימו במשך כל‬
‫הימן הארוך ידעתי בלי ספק בי לא יאמר כן שום בעל‬
‫ל אלא הטעם שיאמר הקב״ה הנח לשוטים בי עתידין ליתן‬
‫יע‬
‫כ‬
‫אצ‬
‫בגב‬
‫כ‬
‫‪5‬‬
‫זט‬
‫כ י‬
‫ע י ג‬
‫הא‬
‫כ כ ת‬
‫י‬
‫ן־‬
‫כ‬
‫׳ ‪n : B‬‬
‫יגזיד‬
‫ז ה‬
‫ע ‪:‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ pup‬י‪/‬מזנה‬
‫החשבון כמו שמפורש במסכת ע״ז בשאיד‪ ,‬שנשאלה יי‬
‫ע״ש‪ .‬וידוע ג״כ בדברי הנביאימ ע״ה כי העבירוה האלי‬
‫המשיך עד ימוח המשיח אשר אנחגו מחכים ביאהו ני ‪V‬‬
‫הזמן ההוא כתיב בישעיה סימן ב׳ והאלילים כליל יי יי‬
‫!בצפניה סימן בי נורא ה׳ עליהם כי רזה אה כל אלהי ייאי^‬
‫זישהחוז לו איש ממקומו כל איי הגזים ובוכייה הימן י‬
‫והיה ביום ההוא נאם ה' צבאות אכדית את שמות העצ ^‬
‫מן הארץ ולא יזכרו עוד וגוי ואז יתקיים פסוק הנאמר ‪k‬‬
‫סימן י״ד והיה ה׳ למלך על בל הארץ ביים הד‪ ,‬יהיר׳ י'‬
‫ג‬
‫‪fc‬‬
‫זא‬
‫פרק ה‬
‫‪6‬‬
‫; ן ן ף שען אלי השד ההוא שנית ואמר הלא ידעתם ני ב׳ '‬
‫שהייתם עזשים רצון האל ומצוותיו הייתם מצלי‬
‫בעה״ז כי מלכי ישראל היו מלכים גדולים ואדירים עי‬
‫אבותינו והרבה מהאומות היו עובדים ונוהגים מסים ו א ר ג י ז‬
‫לכם ועכשיו אחר שחטאתם לאל גהפך העגין כי סרה המלגי"‬
‫מכם ובאה אלינו וסרה העבודה מטנו ובאה אליכס ני ענ*‪£‬‬
‫אין מלך ואין שד לכם ואתם עובדים לכל העמים אשי ‪v‬‬
‫פגי האדמה זהצלחהיגו זאת ראייה גדולה על אמוגתיגו ה ט י‬
‫כמו שהצלחהכם הקודמת היתד‪ .‬דאייה על אמונתכם האמירייי‬
‫שהיתה בראשונה א״נ שפלותנם זאת ג״כ ראייה אמירייי'‬
‫על מעשיכם הרעים ואמונתכם הבלתי אמיתית‪.‬‬
‫לכך השיבותי לו טענתך זאת אינה אמיתית מכל צדייי'‬
‫לפי שבעולם הזה יש רשעים הרבה שמגיע אליי•‬
‫כמעשה הצדיקים וכן להפך הלא תראה כי נבוכדנצר הרעיע‬
‫ואלכסנדר מיקרון היו מושלים בכל העולם ובפרט על איטי׳‬
‫ישראל ולא נראו ככל העולם מלכים טצליחים במלכותם נמיי'‬
‫עכ״ז לא היתד‪ -‬הצלחתם דאייה שתהיה אמונתכם טי ׳‬
‫מאטונת ישראל אע״פי שהיו מושלים עליהם כי ידוע שי•‬
‫י׳י‪6‬‬
‫ג‬
‫‪1, ,‬‬
‫גי‬
‫‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫גי‬
‫‪6‬‬
‫ן‬
‫חזיץ אמונה‬
‫ד‬
‫ייו עובדים לצלמים ולכוכבי השמים והן עוד היום אפילו גם‬
‫אתם הנוצרים מודי׳ שדת הישמעאלים אינה אלקית אמיתית‬
‫יק היא דת נימוסית כוזבת מונחת מנביא שקר שלהם הוא‬
‫מ ח מ י ט הפהול וענ״ז הם מצליחים בעה״ז ומושלים בחלק‬
‫יול מן העולם כי מלכותם כוללה כל האםיא וכל האפדיקא‬
‫י י הפילוסופים שהעולם נחלק לג׳ חלקים אירופא אפריקא‬
‫אשיאה שהם יותר מג׳ רביעית העולם וא״כ התוכל לומר‬
‫עהציחתם דאייה על טוב אמונחם והנה הכתוב מעיד ההיפך‬
‫כאטרי ירמיה י״ב מדוע דדך רשעים צלחה וגוי וכתיב משלי ג'‬
‫יי את אשר יאהב ה׳ ייביח וגוי ע״ב הראייה הואת אשר‬
‫ייכא•־• מדצלחתכם על אמונתכם אינה ראייה אטיחיח באשר‬
‫יייע לכל בעלי שכל‪.‬‬
‫ג‬
‫א מ‬
‫ז ה‬
‫פרק ו‬
‫'"'‪ n^p‬אלי חכם אחד מחכמי הנוצרים באמרו חזרנו בדברי‬
‫כל הנביאים ולא םצינו אפילו אחר מהם שידבר‬
‫עיש דבר או שינבא איזה נבואה בעד זו הגלות אשר אתם‬
‫עתה שהיא גלות רומי רק כל הנביאים דברו על גלות‬
‫ל יעל הגאולה ממנו ועל נפילת בבל ביד מדי ופרם אמנם‬
‫'<י גלותכם זאת אשר הוגליתם ע״י רומיים וכל שכן בעד‬
‫אילה ממנה וכ״ש וק׳׳ו בעד מפלה מלכות רומי לא נמצא‬
‫פרי הנביאים דבר א״ב במה יודע איפה שעדיין המשיח‬
‫< לא בא וכי לעחיד לבא אחר שכל ההבטחות הכתובות‬
‫כרי הנביאים כבר נתקיימו בימי ביה שני והוא אשר אמר‬
‫ק י״א י׳׳ג כל הנביאים והתורה נבאו עד יוחנן‪.‬‬
‫י את היתד‪ .‬התשובה אליו‪ .‬אין להמוה ממה שלא מצאת‬
‫^ ש נביאה בדברי הנביאים על זאת הגלות אשר אנחנו בה‬
‫אילה ממנה יכו׳ כי כתיב מגיד דבריו ליעקב חקיי‬
‫ליעיאל לא עשה בן לבל גוי ומשפטי׳ בל ידעי׳‬
‫^?‬
‫על פזורינו‬
‫^‬
‫נ י אראה ^‬
‫כ ה‬
‫כ כ‬
‫ב‬
‫יז;‬
‫כ־‬
‫י‬
‫י ז ש י ד‬
‫כי‬
‫פ ד‬
‫ז‬
‫הג‬
‫י פ ט י י‬
‫כ‬
‫א‬
‫ך‬
‫ב ת ח‬
‫ו !‬
‫נ ב ו א ו ת‬
‫ם י ו ד ע ן ח‬
‫‪ pun‬אמינה‬
‫ך‬
‫‪u‬‬
‫זתפוצותיגו בזו הגלות פזור נפלא ותפוצה בלתי משערת י‬
‫שתהיה אומה אחת מפוזרת מקצה הארץ עד קצה ראי?‬
‫ואחייב נבואות מיועדות ישובתיגו בזו הגלות זמן ארוי ע‬
‫אחרית הימים ובן הבטחות הנביאים על גאולתינו מזו הגיייי*‬
‫ובן יעודים רבים מדברי הנביאי׳ על מפלת מלבות י י‬
‫ושאר מלכיוח אשר לא תאותנד‪ .‬להיות נשמעו לאומת ישראי‬
‫בזמן העתיד‪ .‬ובמו בן נבואות רבות הנאמרות לזמן העיייי‬
‫אשר לא נתקיימו עדיין ועתיד להתקיים לזמן המיועד בלי ספ? י‬
‫‪ Q)foH‬ייעוד פזורינו והפוצוהינו בזו הגלות שהיא גלות רי‬
‫בחוב בהורה דניים כ״ה והפיצך יי׳ בבל העמי‬
‫מקצה הארץ ועד קצה הארץ‪ .‬בי בגליה רומי היהודים אנמי‬
‫בית שני נפזרו ונפוצו בבי הארצות מורח ומערב לפי שיייי‬
‫הרומיים מושלים בבל הארצות והביאום עמרם לצור ^‬
‫ירושלים עמים רבים מבל הארצות בי לא יבלו ללכדה מ *‬
‫גמדה היהודים ני כל יבילה הרומיים מאפם ותהו נח*‬
‫להם כנזכר בספר יוהיפין פרק פ״ז ועמי הארצות ההם‬
‫בל עם ועם אל ארצו דייל לארץ נריציאה ואלימגיא זאיטלי*‬
‫ואישפניא ופדנציא ולזולתן מן הארצות אשר הן עתה‬
‫הנוצרים וישמעאלים מה שלא היה בן זמן חורבן ביה רא^‬
‫אז היו היהודים מעטים וחלשים מאד והספיקו להם ר‪,‬בב‬
‫לבדם להנניעם ולהגלותס לפיכך לא הגלי דק לבבל כרביי‬
‫בסיף לברי הימים ויגי השארית מן החרב אל בבל ויהיי ^‬
‫ולבניו לעבדים עד מלוך מלכות פרה וכן כתיב בעירא העילי* ‪j‬‬
‫• ; ^ ןישיגי‬
‫; ‪,‬‬
‫משבי הגולה‬
‫י‬
‫‪6‬‬
‫פ‬
‫‪8‬‬
‫‪5‬‬
‫‪,5‬‬
‫ע ג י‬
‫כ י י‬
‫יי‪5‬‬
‫יג‬
‫א ע ד‬
‫ה ג‬
‫ד‬
‫נ ב ן ‪ :‬מ צ ר‬
‫מ ‪ ! :‬ך‬
‫בבל‬
‫ב ב‬
‫‪,‬ג‬
‫ירושלי׳ ויהודה איש לעירו וכתיב בס א׳ כל בלים יזי |‬
‫ולכסף חמשת אלפים וארבע מאות הכל העלה ששבצי ‪\y‬‬
‫העלות הגולה מבבל לירושלי' הדי אתה רואה מעדות הכרייי ו‬
‫האלה כי לא הוגלי דק לבבל ולא יצאו רק מב‪-‬ל א״כ ‪jfcjD‬‬
‫אשד הפיצך יי׳ בנל העמיס מקצה הארץ עד קצה י־ י^|‬
‫אי אפשר לפרשו על גלות בבל רק על גלות רומי ‪' P‬‬
‫א‬
‫‪ft‬‬
‫תזיק אמינה‬
‫ח‬
‫מאמר הנביא יתזקאל והפיצות• אותך בגוים וזריתיך בארצות‬
‫יההמותי טמאתך מ כ י א״א שיפורש אלא על זו הגלות האחרונה‬
‫י א גדות הרומיים ני בגלות בבי לא חמה טומאתם מהם‬
‫אפיי אחד צאתם מבבל ואתי• בואם לא״י עוד נמצאו‬
‫גהה נושאי נשים נכריות ומחללי שבתות וזולת אלה עוגות‬
‫יייכה ע״נ נתחייב‪,‬־ עוד לגלות בראש גויים ע״י הרומיים‬
‫׳יי עונותיהם ע״כ יעוד הנביא שבסיבת אודך זו הגלות המרה'‬
‫יי״יקשה יתמו עונותינו וטימאותיגו ממנו וע״נ לא נוסיף לגלות‬
‫עיי "כתיב איכה ד׳ תם עונך בת ציון לא יוסיף להגלותך‬
‫י ן מה שנהוכ ביגמוס א׳ כה אמר יי' על שלשה פשעי עזה‬
‫א־בעה לא אשיבנו על הגלותם גלות שלימה להסגיר‬
‫" וס וכתיב עוד שם כה אמר יי' על שלשה פשעי צור ועל‬
‫•*ינעה לא אשיבני על הסגירם גלוה שלימה לאדום ולא זכרו‬
‫י ת אחים נביאות אלו נאמרות על העתיד ר׳׳ל על חורבן‬
‫'יי שני ני הפליטים מגלות ט יטוס אשר היו בורחים דרך‬
‫ץ פלשתים ו־רך ארץ צור שהן סמוכים לא״י והפלשתים‬
‫י^שי צור היו לוקחים אותם ומסגירים אותם כיד אתם דייל‬
‫ט י ט ו ס ימחניהו לפי שכל האומות הנוצרים ובראשם‬
‫מ ״ ם הכתיב קויא אותם בבל מקום אדום או בת אדום‬
‫שקבלו אמונת ישו הנוצרי ע״י כומר אדומי וע׳׳ש‬
‫*^יידוס היאשין וסיעתו שהיו מאדום ואע׳׳פי שאומת אדום‬
‫ילוי״ש שבו ידת ישראל בימי הורקנוס מלך ישראל אשר‬
‫' = עי בבה כמיזכר ביוסיפון פרק ב״ח ענ״ז אחר‬
‫־ =ז בס‪-‬ר רמנריח בראותם השפלות האומה ישראלית‬
‫? י אמונת ישו קודם שאר ל האומות על נן נל האומות‪-‬‬
‫ז ק א ו בשם אתם ע״ש האומה שנתערבו בה נאשר‬
‫י^יפיי• שנהפכו לדת ישמעאלים נקראים גס כן ישמעאלים‬
‫? ש המחזיק כאמינה ההיא שהיה ישמעאל מצורף לזה תמצא‬
‫‪ P‬אליפז בן עשו אשר נקרא שמו א ת י הוא המולך‬
‫יי‬
‫י׳חיה בבקעת כ נ פ י א על כל ארץ כתים שהם הרומיים יעי‬
‫ע ה‬
‫נ י‬
‫‪3‬‬
‫‪:‬‬
‫ז!ד‬
‫‪:‬ר‬
‫ג‬
‫י‪1‬י‬
‫ב י י‬
‫י מ‬
‫מ צ י‬
‫ב‪:‬‬
‫י‬
‫‪ :‬י י ה‬
‫י‬
‫חיי‬
‫‪2‬‬
‫ב‬
‫יזה‬
‫נ‬
‫צ ‪ 5‬ו‬
‫י‬
‫‪g‬‬
‫חןןק לזמזנה‬
‫‪6‬‬
‫כל ארץ איטליא נםביאד ביוסיפון פיק ב׳ ולהיות ד‪!,‬א איי‬
‫על כן האוטות הדיטייס עט כל הנוצרים הגליים אליי•‬
‫נקראים אדומיים ע״ש מלכם הראשון כמו שעשית העבט׳‬
‫כלם הכתיכ קורא בשם אפרים על שם שמלכם הרא&י!‬
‫ירבעם היה משבט אפרים ומה שאמר על הגלותם גליי'‬
‫שלימה דייל שלא נשאר להם שריד ופליט שלא היה הזז״‬
‫עול הרומיים כי בגלות בבל נשארו מהם פליטים הרכד•‬
‫•״‪**.‬ב‬
‫ר‪-‬׳" י‬
‫רצו להיית תחת עול כשדים והלכו להם למצרים כאש״ א ח‬
‫מעיד בכפר ירמיה ט״ג ומה שאמר ולא זכר ביית‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫ע י א‬
‫‪6‬‬
‫‪,‬‬
‫ר׳׳ל הברית שהיה בין חירם מלך צור וכין שלמה דנ<•ל‬
‫שגאמד ייכרתו בדית שגיהם והיו קו״אים זה לזה איי ‪,‬‬
‫שנאמד מה הערים האלה אשר גתת לי אחי‪ .‬ואמגב ׳ג׳‬
‫ישיבחיגז בזי הגלית זמן ארוך עד מאוד וכי‪-‬אהד ב י‬
‫בראש הצרות ובימי התלאות בשוב אל השם וירהמגו באחייי׳‬
‫הימים ובי אודך הזמן ד‪,‬דב הזה לא חייב אליו י‪.-‬׳ לשבויי‬
‫בריתו ושבועתו אשר גשבע לאביתינו‪ :‬הנה כתוב בת יי‬
‫דברים ל׳ בצד לך ומצאוך כל הדברים האלה באח״ית הימי‬
‫ושבח עד יי׳ אלקיך ושמעת בקולו כי אל רחים יי׳ א י ל י‬
‫לא ירפך ילא ישחיחך ילא ישכח את בריח אבותיך א‬
‫נשבע להם‪ :‬ובנבואת הישיג ג׳ כתיב כי ימים רבים ישבי‬
‫בני ישראל אין מלך ואין שי ואין זבח ואין מצבה ואין אפיי‬
‫!תרפים‪ .‬אחד ישובו בני ישיאל ובקשו את יי׳ אל‪-‬יהם יא*‬
‫חד מלכם יפחדי אל יי׳ ואל טובו באחרית הימים זא‬
‫הנבואה ג״כ נאמרה על ימי זאת הגלות אשר אגחגו בה י י‬
‫אין לגו מלך ושר מישראל כי ברשות הגוים א גחנו והרשי‬
‫מלכיהם ושדיהם ואין זבח לאל שיגיד עתי־ות כאורים ותומי‬
‫ואין תרפים לע״ז שהיו מגידים העתידות לדעת הםאמיגי‬
‫בהם וכן אנחנו בזו הגלית כל ישראל ומה שאמד אח‪ -‬ישכי‬
‫בני ישראל זה יהיה באחרית הימים קרוב לעת הישיעי•‬
‫שישובו בני ישראל בתשובה ויבקשו את יי׳ אלקיהס יא"‬
‫‪6,‬‬
‫אי‪:‬י‬
‫<‬
‫!‬
‫‪6‬‬
‫& י‬
‫ח‬
‫‪6‬‬
‫‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫חויק אמינה‬
‫ט‬
‫דוד מלכם כי אז יתחרטו על אמרם מה לנו חיק בחד ולא‬
‫נחלה בבן ישי כי המורד במלכות בית דוד כאילו מורד‬
‫כהקכ״ה אשר נתן הממלכה בדית מלח לדוד ולזרעו עד‬
‫עילם ואז יתקיים מאמר ירמיה ל׳ ועבדו את יי' אלקיהם ואת‬
‫הד מלכם אשר אקים להם‪ .‬וכן בעד הגאולה מזו הגלות‬
‫גלית תטי תמצא ג״כ ובדברי הנביאים בהרבה מקומות כתיב‬
‫כתורה לברים ד' ושב יי' אלקיך את שבותך ורחמך ושב‬
‫יקכצך מכל העמים וגוי אם יהיה נדחך בקצה השמים משם‬
‫'קבצך יי' וגוי והביאך יי׳ אלקיך אל הארץ אשד ירשו‬
‫אכיתיך וירשתה והטיבך והרבך מאבותיך ומל יי' אלקיך את‬
‫יבכר ואת לבב זרעך לאהבה את יי' אלקיך בבל לבבך ובבל‬
‫נפשו למען חייך‪ .‬הנה הראה שאלו הפסוקים לא נתקיימו‬
‫לל בשוב יהודה ובנימין מבבל בי לא שבו רק ט״ב אלפים‬
‫י*לש מאות וששים כמבואר ביגורא ב׳ ורובם נשאת בבבל‬
‫*לא רצו לעלות יירושייים עד היום הזה כאשר הורה גם לזה‬
‫יחכם המעתיק האחרון לנוצרים שומן בודניי בספר עזרא‬
‫כביאורו הוף סדר ב' א״ב איך נתקיים הבטחת אם יהיה‬
‫יחך כקצה השמים משם יקבצך יי׳ אלקיך ומשם יקתך‪ .‬וכי‬
‫ילו בזמן בית שני יא״י לא הטיב לנו ולא הרבה אותנו יותר‬
‫כותינו אס כן במה נתקיים הבטחות והטיבך והרבך מאבותיך‬
‫נאשר הבטיח פה כי כל ימי ביה שני היינו בצרה וצוקה כדבת'‬
‫^ ל ט' ושבועים ששים ושנים תשוב ונבנתה רחוב וחרוץ‬
‫י»וק העתים כמבואר בספר עורא ונחמיה א״ב מי יתן ואדע‬
‫כמי• נתקיים וכן מה שכתוב בנבואת ישעיה מ״ג אל תירא כי‬
‫י אני ממזרח אביא זרעך וממערב אקבצך אומר לצפון‬
‫תגי ולתימן אל תכלאי הביאו בני מרחוק ובנותי מקצה הארץ‬
‫יעיי כתיב ישנגיה י״א ונשא גס למים ואסף נדחי ישראל‬
‫י* י*ות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ‪ .‬ונבואת ייזויןאל‬
‫וכנסתים אל אדמתם ולא אותיר עוד מהם שם‪ .‬אלי‬
‫נתקיימו בצאתם מבבל לירושלים כלל כי אחר‬
‫י־כטחית לא‬
‫‪1‬‬
‫ב‬
‫ג‬
‫א‪8‬‬
‫נ־א‬
‫נ ד נ ‪,‬‬
‫א ת‬
‫פ‬
‫‪g‬‬
‫יזזוק אמינה‬
‫אשר בגלות בבל לא היי גפיציש םאדבע בנפות הארץ איי"‬
‫התקיים הבטחות ואשף גדחי עמו ישראל ונפוצות יהורח יק ?‬
‫מארבע בנפות הארץ ואחד אשד דובש נשארו בגלות כצביאי‬
‫למעלה במה איפה נתקיימה הבטחה ולא אותיר עוד מי•‬
‫שם יכמ״ש כישעיה ם׳ ובנו בני נכד חומותיך ומלכיהם ישדהונו‬
‫וגו׳ גם זח הייעוד לא נתקיים בגיד‪ .‬שני כי שש אפילו ל‬
‫היהודים הבונים היו בני נ‪:‬ד מלעיגים ואומרים מה היהודי‬
‫האמללים עושים וגו׳ כדכתיב כנחמיה ד׳ מונעים ומשכיר•'‬
‫אותם מלבנות החומה כמבואר שם בנחמיה וכן מה שבתי‬
‫ומלכיהם ישדתונך זח ג״כ לא נתקיים בבית שני בי כתיכ‬
‫געורא ‪0‬׳ בי עבדים אנחנו ובעבדוהנו לא עזבנו אלקינו י‬
‫עלינו חשד לפני מלכי פרס •גו׳ ובנחרז׳ה ט' כתיב הנה אגזיגי‬
‫היום עבדים והארץ אשר נתת לאבותינו לאכול את פייי"'‬
‫ואת טובה הנה אנחנו עבדים עליה ותבואתה מריה למלב*‬
‫אשד נתח עלינו בחטאתיגו ועל גויותיני מושלים ובבהםחגי‬
‫כרצונם ובצרה גדולה אנחנו‪ .‬וכן ם״ש בישעיה ס׳ ופתויי‬
‫שעריך תמיד יומם ולילה לא יהגרו זה הייעוד ג״כ לא גהקיי‬
‫בבית שני כי כתיב בנחמיה ז׳ ויאמר להם לא יפתחו ש?י'‬
‫ירושלים עד חום השמש וגו׳ הנך דואה לא די שלא נתקיים׳‬
‫אלו הבטחות היעודים וההבטחות הנזכרות לעיל בבית שגי‬
‫אלא עוד נמצא בהן ההיפך כאשד בארנו ע״כ בלי ספק אלי‬
‫היעודים וההבטחות כלם ורבים כיוצא בהן אשר לא הזבי**‬
‫כאן מודים לגאזלהינו מזו הגלות אשי אנחנו בה היום י !‬
‫בעד מפלת כל האומות בכלל זטלכות תטי בפרט בזני!‬
‫המשיח המקווה הנה כתוב בהורה במדבר כ״ל אראנו ולא‬
‫עתה אשורנו ילא קתב דדך כזכב טיעקב יקש שבמ מישראל‬
‫ומחץ פאתי טואב וקדקד כל בני שת‪ ,‬הנך דואה שתהיי־‬
‫מפלת כל בני שת ע״י מלך המשיח אשד יקום מישראל‬
‫והמשילו הכתוב לכוכב לקיום מלכותו ולרוב פרסום ממשלהי‬
‫ופעולתו בכל העולט ולא יוכל הטוען לפרשו על דוד ה&לד‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫יה‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫חווק אמונה‬
‫יל!א‬
‫על שום מלך בישראל שימשוי" בכל העולים‬
‫עולם שהם בגי שת‬
‫י ל ש‪:‬ן שיפלו לפגיי ועי מפלת רומי בפרט בתיב בתריה‬
‫יהיה אדם ירשה והיה ירשה שעיר אויביו וישראל עושה חיל‬
‫וירי מיעקב והאביר שריד מעיר‪ .‬והוא הגאמר בגביאת‬
‫עובדיה ולא יהיה שריד לבית עשו וחתם באמרו שם וצים‬
‫מיד כיתים וענו אשור וענו עבר וגם הוא עדי אובד והוא‬
‫הנאמר בדניאל י״א ובאו בו ציים בחיים ונבאה וגוי וכבד‬
‫ייזכדנו שהכתיים הם הרומיים באשר העיד שוטן בודניי‬
‫הנזכר בכפר דניאל בביאורו על זה הפסוק באמרו הכתייפ‬
‫הם אנשי ארץ איטליא ושאר אומות לשון לטין שהם הרומיים‬
‫יכן הוא דעת חכמינו ז״ל שאע״פי שהרומיים עם כל אוטות‬
‫ייניצרים בכלל הכתוב קורא אותם בשם אדום מ״ט הרומיים‬
‫י ט נקראו כתיים ובן כתב ביוסיפון פרק א׳ מספדו הכותיים‬
‫ייפ הרומיים החונים בבקעת כנפיא על נהר טוברו‪.‬‬
‫יק גס ישעיה הנביא ע״ה ל״ל נבא על מפלת מלכות אדום‬
‫בפי קרבו גויס לשמוע כי אמר שם הגה על אדום תרד עוד‬
‫אמד וטבח גדול בארץ אדום והתחיל באמר כי קצף ליי' על‬
‫ל הטיס להודיע כי אומת אתם בומן מפלתה תהיה כוללת‬
‫מלכים דכים וגוים עצומים והם כל הטיס המתיחדים בדת‬
‫מיצרים ואומד כי יום גקס ליי' שגה שלומי' לריב ציון‬
‫על אומת אדום‬
‫^‬
‫ביאר‬
‫' כי יום גקם לה׳ ורצה לומר על חילול כבוד שמו שמתללים‬
‫איי׳י בדרכיהם ואמוגהם והבי שגת שלומים לריב ציון דייל‬
‫י י ע ו לבגי ציון שהם אומת ישראלית בחורבן בית שגי‬
‫^‬
‫‪ 1‬כהיות' בגלות החת ידיהם ואחר ־שסיים מפלת אדום‬
‫י סמך לה תשועת ישראל ודתחיל ישושום מדבר וציה‬
‫יייגל ערבה ותפרח כחבצלת וחתם באמת ופדויי יי' ישובון‬
‫י * ציון בדגה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגי‬
‫‪ ,‬ל א<כה י ׳‬
‫ינסו ‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫כ פ‬
‫‪3‬‬
‫כ י‬
‫ן ! ע ת י‬
‫ס ב י ת‬
‫ת ז ז י ה‬
‫ט‬
‫ד ‪1‬‬
‫ב ן א ה‬
‫ד ‪ ,‬א‬
‫ע ה‬
‫י‪3‬‬
‫מ י‬
‫‪3‬‬
‫‪J U‬‬
‫ת ם‬
‫ו א נ ן ן ה‬
‫ן ד י א‬
‫א ע ף‬
‫ג ב א‬
‫י ד מ י ה‬
‫ה נ ב י א‬
‫‪ 3‬מ ‪4‬‬
‫ח‬
‫עינד בת ציון לא יוכיף להגלותך פקד עונך בת אדים‬
‫*‪2‬‬
‫‪10‬‬
‫‪ pun‬אמונה‬
‫גלד‪ ,‬ער חטאתיך‪ .‬הודיע כי כשתחרוב אדום שהם דרומיים‬
‫והגלוים אליהם המגלים את ישראל מאדצם אז יצאו נל‬
‫ישראל מזו הגלות ולא יוסיפו עוד לגלות ובם״ש ישעיה‬
‫הנביא ס״ז המתקדשים והמטהרים אל הגגות אחר אחת בהיו‬
‫אוכלי בשר החזיר והשקץ והעכבר יחדו יספו גא יי׳ רמז‬
‫לאבדן שתי אומות הגדולות אשד אומת ישראל בזו הגלוי*‬
‫החח ידיהם והם אדום וישמעאל כי באמת המתקדשים‬
‫והמטהרים אל הגגית אחר אחת בחזך רמז אל אימה ישמעאל‬
‫שהם מראית עצמם קדושים וטהורים בדחיצם גופיהם כמי׳‬
‫פעמים בכל יום ואוכלי כל טומאה ומה חועיל להם טהר‪1‬‬
‫מבחוץ ובאמרו אוכלי בשר החזיר והשקץ והעכבר רמז לאדים‬
‫זאחר אשר הזכיר אבדון שתי האומות האלה הזכיר מיי‬
‫יציאת ישראל מזו כדכתיב שם והביאו את כל אחיכם מגל‬
‫הגוים מגחה ליי׳ בסוסים וברכב ובצבים ובפרדים ובכרגייי*‬
‫על הר קדשי ירושלים אטד יי' וגי' וכן בגבואוח יואל בסי‪1‬‬
‫הספר כתיב מצרים לשממה תהיה ואדום למדבר שמלוי‬
‫תהיה מחמס בגי יהודה אשד שפט דס גקיא בארצם הגי׳‬
‫הראה שמלכות ישמעאלים הכהוב מכגה אותם בשם מצרים‬
‫ל י ש הגר המצרית אם ישמעאל ואשתו שהיחד‪ .‬ג״כ מצרי*‬
‫כדכתיב וחקח לו אמו אשה מארץ מצרים‪ .‬ובשם אדים מבניי י‬
‫אומת הגוצדים במגהגגו משאר מקומות לסבה שבארנו והזביי‬
‫אבדן שתי אומות האלה לבד לפי שהן הדעז לשבטי יחידיי‬
‫ובנימין הגלוים ביניהם כי שפכו דמם כמים בארצם על לי*‬
‫חמם בכפיהם על עלילות הגזירות והשמדות שהיו גוזרים׳‬
‫עליהם‪ .‬ומ״ש מחמם בני יהודה ולא אמר בני ישראל הודיע‬
‫שעל זו הגלות נאמר זה הפסוק שעשרת השבטים שהנלי׳‬
‫מלך אשור לא היה החת שתי האומות האלה בשום זמן בבגל‬
‫ואחד אשד הזכיר אבדן שתי אומות האלה החומסות הזניי‬
‫מיד קיום בני יהודה המגחמין מהם באמדו שם ויהודה לעילם‬
‫השב וירושלים לדור ודור וכן גם עובדיה הנביא נבא על‬
‫ם‬
‫‪,‬‬
‫חזוק אמונה‬
‫י‬
‫א‬
‫מפלת אדום שתהיה בזמן תשועת ישראל כדבתיב והיה בית‬
‫יעקכ אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום‬
‫ילא יהיה שריד לבית עשו כי יי' דבר וחתם נבואתו באמרי‬
‫יעלו מושיעים בהד ציון לשפוט את הד עשו והיתה ליי'‬
‫המלוכה‪ :‬והוא אשר נבא יחזקאל הנביא כ״יז ונתתי נקטתי‬
‫באמם ביד עמי ישראל ועשו באדום כאפי ובחמתי וידעו את‬
‫נקטתי נאם יי׳ אלקי׳ וידעו שכל הנבואות האלה אשר‬
‫הזכרנו לא נתקיימו עדיין כלל ועתירות להתקיים לימות‬
‫המשיח האמיתי אשר אנחנו מקווים ביאתו‪.‬‬
‫הא קיבוץ עשרת השבטים והתחברם עם שבט יהודה ובנימין‬
‫והשמעם מלך אחד שיהיה מזרע דוד המלך ע״ה כאשר‬
‫מבואר ביחזקאל ל״ז מפםוק ואחח בן אדם קח לך עץ אחר‬
‫יכתיב עליו ליהודה ולבני ישראל חברו וגו׳ עד סוף חסדר ע״ע>‪.‬‬
‫הב גוג ומגוג ונפילתם על הרי ישראל ושיבערו אש יושבי‬
‫ערי ישראל בנשק ומגן וצנה בקשת ובחצים ובמקל יד‬
‫יכדוםח שבע שנים‪ .‬כדכהיב ביחזקאל ל״ח ל״ט ובזכריה »"ל‬
‫ישם כתיב וזאת תהיה המגפה אשר יגוף יי' את כל העמיס‬
‫אשר צבאו על ירושלים המק בשרו הוא עומד על רגליו‬
‫יעיניו המקנה בחוריהן ולשונו המק בפיהם והיא אמרו‬
‫כנבואת ישעיה בםוף הספר ושמתי בחם אוח ושלחתי מהם‬
‫"לטיס אל הגוים‪.‬‬
‫הג בקעת הר הזהים והוא הר ידוע סמוך ירושלים אין‬
‫ביניהם רק עמק יהושפט בלבד כדכתיב בזכריה י״ד ועמדו‬
‫י ליו ביום ההוא על הר הזהים אשר על פני ירושלים מקדם‬
‫ק ע הר הזהים מחציו מזרחה וימה גיא גדולה מאד ומש‬
‫"צי ההד צפונה וחציו נגבה‪.‬‬
‫הד כריתת ויבושת נהר מצדים ונהר פרת בזמן קיבוץ נדחי‬
‫נפוצות יהודה מארבע כנפות הארץ לעבור לישראל‬
‫כיבשה בתיכם כמו שעבדו בצאתם ממצרים יתוך יט כי‪*1‬‬
‫כדכתיב בישעיה י״א והחריב יי׳ את לשון ים מצדים והניף‬
‫ג‬
‫ינכ‬
‫‪ pun‬לזמונה‬
‫‪n‬‬
‫‪6‬‬
‫ירו על חנחד בעים רוחו והנהו לשבעה נחלים ודדריך בנעלי‬
‫והיחד‪ .‬מסילה לשאר עמו אשר ישאר מאשור נאשר היהי‬
‫לישראל ביים עלותו מארץ מצרים‪.‬‬
‫ף ך‪ ,‬יציאת מים חיים מירושלים מבית המקדש וחצים ל‬
‫הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון יננר כל ל!‬
‫מאנל אשר יעלו על שפת הנחל מחדש לחדש ברכתי‬
‫‪ b£ptn»5‬מ״ו בפסוק וישבנו על פתח הבית והנה מיס יוצאי‬
‫מתחת מפתן הבית קדימה וגוי עד פסוק ועל הנחל יעלי׳ על‬
‫שפתו זה ומזה נל עץ מאנל לא יבול עליהו ולא יתום פריי‬
‫לחדשיו יבנר כי מימיו מן המקדש המה יוצאים ויהי פריי‬
‫למאכל ועלהו לתרופה וכתיב נוכריה י״ד והיה ביום חייוא‬
‫יצאו מים חיים מירושלים חצים אל הים הקדמוני וחצים אל‬
‫הים האחרון בקיץ ובחורף יהיה‪ .‬וכן בסוף ספר יואל כדיי‬
‫ומעין מבית יי' יצא והשקה את נחל השיטים‪.‬‬
‫ףןן שיחויקו עשרה אנשים מכל לשונות הגויס בכנף אי׳‬
‫יהודי לא&ר נלכה עמנם ני שמענו אלקיס עטכ‬
‫נדנהיב בזכריה חי‪.‬‬
‫עליית שארית האומות לירושלים מידי שנה בשני‬
‫ה ן להשתהות למלך יי' צבאות ולחוג את חג הסוני‬
‫כדכתיב נוכריה י״ד‪.‬‬
‫ךןךן ביאת האומות בשבתות ובחדשים להשתהות לפני יי'‬
‫בירושלים כדכתיב בסון• ספר ישעיה‪.‬‬
‫ך ‪ £‬ההכרה העצבים וזנרם ונבואי שקר ורות הטומאה מ!‬
‫הארץ כדכתיב בוכריה י״ג ובישעיה ב׳ כתיב והאלילים‬
‫כליל יחלוף עוד שם מ״ב גסוגז אחיד יבושו בושת הבוטחים‬
‫בפסל האומרים למסכה אתם אלקינו‪ .‬ובספר מהילים צ״י‬
‫יבשו כל עבדי פסל המתהללים באלילים השתחוו לו נל‬
‫אלקים ‪.‬‬
‫ךןו שתהיה בכל העולם אמנה אחת ודת אחת והיא ר"‬
‫ישראל נאשר בישעיה מ״ה בי נשבעתי יצא מפי צדקי‬
‫א‬
‫(‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪,1‬‬
‫(‬
‫חווק אמונה‬
‫יב‬
‫ד ב ד‬
‫ולא ישוב כי לי הכרע בלי בדך השבע בל לישון ושם נ״ב‬
‫כתיב עורי עורי לבשי עזך ציון לבשי בגדי תפארתך ירושלים‬
‫עיר הקודש כי לא יוסיף יבא בך עוד ערל וטמא‪ .‬עוד‬
‫שט ם״י המהקדשים והמטהרים אל הגנות אחר אחת בתוך‬
‫אוכלי בשר החזיר והשקץ והעכבר יחדיו וגוי‪ .‬וכתיב ב‪1‬כריה‬
‫הימן ט' והסרתי דמיו מפיו ושקציו מבין שניו ונשאר גם‬
‫יי* לאלקינו וגוי ושם י״ד והיה יי' למלך על כל הארץ ביום‬
‫ההוא יהיה יי' אחד וגוי ויתבאר ענינו ג״ב פרק מייד‪.‬‬
‫וזולתם מהפסוקים המודים על זה העגין כגון שיבואו כל‬
‫י״גוים מדי חדש בחדשו ומדי שכת בשבתו להשתהות לפני‬
‫*" וכל הגויס הרחוקים יעלו מידי שנה בשנה לירושלים לחוג‬
‫את חג הסוכות כאשר הוכרנו‪.‬‬
‫ד | ו " ^ שתהיה בכל העולם מלכות אחת והיא מלכות ישראל‬
‫הנקראים קדושי אל בדכתיב בספר במדבר כ״ד‬
‫אראנו ולא עהה אשורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב וקם‬
‫»כט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת ובישעיה‬
‫"ט והיו מלכים אומניך ושרותיהם מניקותיך אפים ארץ‬
‫׳שתחיי לך ועפר רגליך ילחכו וידעת בי אני יי' אשר לא‬
‫' שי קווי‪ .‬ובסימן ם׳ ובנו בני נכר חומותיך ומלכיהם‬
‫ישדהונך כי בקצפי הכיתיך וברצוני רחמתיך ופתחו שעריך‬
‫תםיד יומם ולילה לא יסגרו להביא אליך היל גוים ומלכיהם‬
‫גים כי הגוי והממלכה אשר לא יעבדוך יאבדו והגוים‬
‫חריב יחרבו‪ .‬ובדניאל ‪1‬׳ ומלבותא ושלטנא ורבותא די מלכיות‬
‫תחיי׳ כל שמיא יהיבת לעם קרישי עליונין מלכותיה מלבות‬
‫ה‬
‫מ‬
‫כו‬
‫גיזו‬
‫יכל שלטניא ליה יפלחון וי‪,‬שר‪.‬מעון‪.‬‬
‫י " ב שיהיה שלום ושלוה בכל העולם אחר מלחמות גוג‬
‫וטגיג •לא יצטרכו בני אדם לכל כלי זין בדבתיב‬
‫ישעיה כ׳ וכתתו תרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא‬
‫י״ " י אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה וכן במיכה ל׳‬
‫נ ןבהישע ב׳ כתיב וקשת וחרב ומלחמה אשבור מן הארץ‬
‫ד‬
‫י‬
‫‪5‬‬
‫‪8,‬‬
‫י‬
‫‪!2‬‬
‫חווק אמונה‬
‫והשכבתים לבטח‪ .‬וכן נוכריה ט׳ והכרתי רכב מאפרים זסים‬
‫מירושלים ונכרתה קשת מלחמה ודבר שלום לגזים וגוי‪.‬‬
‫ךיו״ן; שיהיה שלום בארץ ישראל אפילו בין החיות הרעיי*‬
‫והבהמות בייתות שלא יזיקו אלו לאלו וכ״ש שלא יזי?י‬
‫לבני אדם כדכתיב בישעיה י״א‪ .‬וגר זאב עם כבש ונמר עם גיי‬
‫ירבץ ועגל וכפיר ומריא יחדו ונער קטן נוהג בם ופרה ויי‬
‫חרעינה יחדו ירבצו ילדיהן ואריה כבקר יאכל תבן ושעשע‬
‫יונק על חור פתן ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה לא ידעי‬
‫זלא ישחיתו בבל הר קדשי כי מלאה הארץ דעה את יי‬
‫כמים לים מכםים‪ .‬עוד שם ם״ה ואב וטלה ירעו כאהי‬
‫ואריה כבקר יאכל הבן ונחש עפר ל ח לא ירעו ולא ישחיהי‬
‫בנל הר קדשי אמר יי'‪ .‬וביחזקאל ל״ד וכרתי להם ב י י‬
‫שלום והשבתי חיה רעה מן הארץ וישבו במדבר לבטח וישני‬
‫ביעדים‪ .‬עוד שם ולא יהיו עוד בז לגוים וחית הארץ לא‬
‫תאכלם וישבו לבטח ואין מחריד‪ .‬ונן בהושע ב׳ וכרתי לי׳‬
‫בדיה ביום ההוא עם חיה השדה ועם עוה השמים ודמי"‬
‫האדמה וגוי‪.•-‬‬
‫ךןו״ף שלא יהיו עונות וחטאים בעולם בפרט באומת ישראל‬
‫ב״א במקרה כדכתיב בתורה דברים ל' וטי! יי אליייד‬
‫את לבבך ואח לבב זרעך לאהבה אה יי אלקיך וגו׳ ובישעיה‬
‫ס׳ ועמך כלס צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעי מעשי•‬
‫ידי להתפאר‪ .‬ובירמיה )י בעת ההיא יקראו לירושלים כפא‬
‫יי׳ ונקוו אליה בל הגזים לשם יי' לירושלים ולא ילכו עיי‬
‫אחרי שרירות לבם הרע‪ .‬עוד שם ג׳ בימים ההם ובעת ההיא‬
‫נאם יי' יבוקש את עון ישיאל ואיננו ואת חטאה יהודה ולא‬
‫חםצאינה כי אסלח לאשר אשאיר‪ .‬וביחזקאל ל״י וזרקתי עלי‬
‫מים טהורים וטהרתם מכל טומאותיכם וגוי ונתתי לכם ל‬
‫חדש ודוח חדשה אתן בקרבכם והםרותי את לב הא ז‬
‫מבשרכם ונתת• לבם לב בשר ואח רוחי אתן בקרבכם ועשיהי‬
‫את אשד בחקי תלכו ומשפטי תשמרו ועשיתם‪ .‬עוד שם ל*‬
‫ג‬
‫מו‬
‫ח‬
‫ם‬
‫גמ‬
‫ג‬
‫ג‬
‫‪,‬‬
‫חווין אמונה‬
‫יג‬
‫ילא יטמאו עוד בגילוליהם ובשקוציהם ובכל פשעיהם והושעתי‬
‫אותה מכל מושבותיהם אשר חטאו בהם וטהרתי אותם והיו‬
‫י לעם ואני אהיה להם לאלקים ועבדי דוד מלך עליהם ותעה‬
‫אחד יהיה לבלם ובמשפטי ילכו וחקוחי ישמרו ועשו אותם‬
‫יכן גצפניה ג' שאריח ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כוב‬
‫י*** ימצא בפיהם לשון תרמית כי המה ירעו ורבצו ואין‬
‫טחריד‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫הט״ן שלא תהיינה צדות דאגות ואנחות בכל א״י וע״ב‬
‫יאריכו ימים עם יי׳ ויחיו חיים טובים כדכתיב‬
‫יישע׳ה ם״ה אשר המתברך בארץ יהברך באלקי אמן והנשבע‬
‫י*יץ ישבע באלקי אמן כי נשכחו הצרות הראשונות וכי‬
‫י ו מעיני‪ .‬וכתיב שם וגלתי בירושלים וששחי בעמי ולא‬
‫ישמע בה עוד קול כבי וקול זעקה לא יהיה משם עוד עול‬
‫'»י‪.‬ס וזקן אשר לא ימלא אה ימיו כי הנער בן מאה שנח‬
‫ימות והחוטא בן מאה שנד‪ ,‬יקולל ובנו בתים וישבו ונטעו‬
‫ימים ואכלו פרים לא יבנו ואחר ישב לא יטעו ואחר יאכל‬
‫כימי העץ ימי עמי ומעשה ידיהם יבלו בחירי‪.‬‬
‫הט״ן שתשוב השכינה עוד לישראל כבראשונה והרבה הנבואה‬
‫והחכמה בישראל כדבתיב כיחזקאל ל״ז וכרתי להם‬
‫י ת שלום ברית עולם יהיה אותם ונתתים והרביתי אוחם‬
‫‪ .‬י יי את מקדשי בתוכם לעולם והיה משכני עליהם והייתי‬
‫יאלקים והמה יהיו לי לעם וידעו הגויס בי אני יי׳‬
‫קיש את ישראל בהיות מק‪-‬שי בהוכם לעולם וכן שם ל׳׳ט‬
‫אכתיד עוד פני מהם אשר שפכתי את רוחי על בית‬
‫^ נאם יי׳ אלקים‪ .‬עוד שם מ״ג ויאמר אלי בן אדם‬
‫את מקום כםאי ואת מקום כפות רגלי אשר אשכון שם בתוך‬
‫'*ייאל לעולם וגוי‪ .‬ובן בכוף הספר סביב שמנח עשר‬
‫•""ף ושם העיר מיום יי׳ שמה ונבואח יואל ב׳ וידעחס כי‬
‫ישיאל אני ואני יי אלקיכם שוכן בציון הר קדשי‬
‫ייייתה ירושלים קדש וזדים לא יעברו בה עוד‪! .‬כישעיה י״א‬
‫כ‬
‫נ ־ ת‬
‫נ‬
‫כ י‬
‫כד‬
‫י נ !ח‬
‫י ה ש‬
‫ט‬
‫י ע ד‬
‫‪ 3‬נ י‬
‫נ ק י ב‬
‫‪13‬‬
‫‪ pin‬אמינה‬
‫יג‬
‫כתיב מלאה הארץ דעה את יי׳ נמים לים מנסים ‪1‬‬
‫בירמיה ל״א ולא ילמדו עוד איש אה דעהו ואיש את אי‬
‫לאמר דעו את יי׳ כי כלס ידעו אותי למקטנם ועד גי""‬
‫נאם יי׳ כי אסלח לעוגם ולחטאתם לא אזכור עוד‪ .‬ו‬
‫הזכרנו רוב פםוקי אלו הנבואות בפרק א׳ ‪.‬‬
‫ךןו״ן ביאה אליהו הנביא ע״ה כדכתיכ בסיף ספר מלא '‬
‫הנה אנכי שולח לכס את אליהי הנביא לפני בא "‬
‫ה' הגדול והנורא‪.‬‬
‫הי״ךן בנין הבית לעתיד בכל צורותיו ומשפטיו ושניני‬
‫תכבוד בתוכו לעולם כפי מה שהתבאר בספר יחויןי*‬
‫מסימן מ' עד מ״ה‪.‬‬
‫הי״ט חלוקת הארץ לי״ב שבטי ישראל כאשר מבואי‬
‫ביחזקאל מ״ו מפסוק כה אמר יי׳ אלקים זה הגב׳‬
‫אשר תתנחלו את הארץ לשני עשר שבטי ישראל וגי' ^‬
‫סוף הספר ‪.‬‬
‫הבי תחיית המתים כדכהיב בתורה דברים ל״ב ראו‬
‫כי אני אני הוא ואין אלקיס עמדי אני אמית ואחיי'‬
‫מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל יבישיגיה כ״! יהין מתי!"‬
‫גבלתי יקומון הקיצו ורננו שונני עפר ני טל אירוח טיי"‬
‫וארץ רפאים תפיל‪ .‬ונן בדניאל <"ב ורבים מישני אדמת ^‬
‫יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות ידראון עולם• ^‬
‫נבואות וניוצא בהן לא נתקיימו עדיין בלי ספק ועתיייי‬
‫לההקיים בהנרח כי לא איש אל וינזב‪ .‬ונולן מעיי"'‬
‫ומגידוח שעדיין לא בא משיח המיועד מבי הנביאים ע‬
‫אשר אנתגי מיחלים לביאתו א״נ לא נהקיימו בל ההבטי׳יי"'‬
‫הנתובות בדברי הנביאים בימי בית שני נאשר אמרח • ‪.‬‬
‫ןא• בל אלה הראיות תמעיטו בעיניך תעיין עוד בספר י‬
‫וגם הוא יגיד לך את הרשום בכתב אטת כי '‬
‫שנראה לבזכדנצד צלם טד׳ חתינוה זו למטה מזו שהן׳ י?‬
‫כסף נחושת ברזל היו רטזים לד׳ םלכיות המושלים על ישר‬
‫זי‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ :‬ג י‬
‫נ‬
‫פ‬
‫‪b t‬‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫ג י א‬
‫ג‪1‬י‬
‫ז‬
‫אי‬
‫תזיק אמונה‬
‫א ח י‬
‫זי‬
‫יד‬
‫יייא יימי על מרבות כבל והכסף‬
‫י‬
‫י״ל‬
‫?‬
‫למלכות מדי ופרם והנחשת למלכות יון והברזל הוא רומז‬
‫למלכות דומי שהיא מלבות רביעית המושלת עלינו עתה‬
‫כעונותינו‪ .‬ומה שנראה לו ברזל מעורב נחרש טיט הוא‬
‫מלכות ישמעאל לפי ששתי אלו המלכיות ר״ל מלכות רומי‬
‫יטלכות ישמעאל נחשבים למלבות אחת שלא שלטה אחת מהן‬
‫לכדי• בעולם אחרי התערובחן ומה שדומה מלבות רומי‬
‫לברזל ומלכות ישמעאל לחרש טיט היא להודיע נגדותט‬
‫יהשיותת' זה לזה וט״ש מתערבין להוון בזרע אנשא ולא‬
‫ייייון דבקי׳ דנא עם ת א הודיע שיהיו הרבה נוצרים תחת יד‬
‫‪/‬אלים והרבה ישמעאלים תחת יד נוצרים ועכ״ז לא‬
‫גי״חתנו אלו עם אלו‪ .‬ומ״ש התגודת אבן די לא בידין ומחת‬
‫י למא על דגלוהי הודיע שהשחתת הצלם ר׳ יל האומות‬
‫?יביי הצלמים אשר יהיה ע״י האבן הנגור לאבוד אדום שהוא‬
‫יטז למלך המשיח אשד לא בנח ימשול רק בהשגחה אלקים‬
‫יא יהיה בימי מלכות בבל ולא בימי מלבי מדי ופרס וגם‬
‫יא כימי מלכות יון אלא בימי הרומיים והישמעאלים הנרמזים‬
‫?י לי הצלם ע״ב ייחד הכאת האבן לרגלי הצלמים ולא‬
‫א י אבריו‪ .‬וההבאה ג״נ שהמלכות החמישית שאינה‬
‫ל ל הצלם יחריב וישחית הצלם בלו ואחד בך לא* תהיה‬
‫ע״ז בעולם רק דת אחת והיא דת ישראל באשר‬
‫' א מ י והוא אשר אמר וביומיהון די מלכיא אינן יקים אלקא‬
‫א מלכו י לעלמין לא תתחבל ומלכותה לעם אחרן לא‬
‫ייבק הדק ותסף בל אילן מלבוהא והיא תקים לעלטיא‬
‫ייייע כי בסוןן ימי אלה המלביית שהם אדום וישמעאל‬
‫אלקי השמים מלכוד‪ .‬קיימת ;‪ T‬עולם והיא מלכות ישר^‬
‫אש השבר ותאבד בל המלכיות אשר לא תאותנה להיות‬
‫עבודתה וממשלתה והוא אשר הודיע המלאך לדניאל‬
‫י ן חלימי של דניאל ומלכותא ישלטנה ורבותא די מלכיה‬
‫י כל שמיא יהיבת לעט קדישי עליונין מלכותיה מלכית‬
‫ט‬
‫יז!מ‬
‫צ‬
‫ג‬
‫י ע‬
‫ט‪:‬‬
‫ע י ם‬
‫‪3‬‬
‫ע מ י‬
‫ד‬
‫י;ע‬
‫ה י י‬
‫י‬
‫י { י ז ת‬
‫כ ס ת ר‬
‫ת ח‬
‫ת‬
‫ד‬
‫ז‬
‫ה‬
‫ב‬
‫‪ pun‬א מ ו נ ה‬
‫‪!4:‬‬
‫‪,‬‬
‫עלם וכל שלטניא ליה יפלחון וישתמעון‪ .‬והוא אשר א*‬
‫בנבואת ישעיה ס' כי הגוי והממלכה אשד לא יעבדוך יאני‬
‫וגזי ולהיות עם קרישי עליונים רימז לאומת ישראל אין בי‬
‫םפק כי בהרבה מקומות בתירה בנביאים יבכתובים ד‪.‬נהי‬
‫‪,‬׳י ואה‬
‫קורא אותן כן ואזכיר מקצתש‪.‬‬
‫תהיו לי ממלכת כדגים וגוי קדוש וגו׳ ובםימן כ״כ ואנ&י‬
‫קודש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו וגוי נ‬
‫יי׳ לריווי‬
‫‪!,‬יי‪ ,‬ן!קיך‬
‫‪,‬׳ י ‪ y‬קדו‬
‫לו לעם כגולה מכל העטים וגוי יכן מימן י״ל עוד שם ל*‬
‫תאכלי כל גבלה לגר אשד בשעדיך תתנגד‪ .‬ואכלה או‬
‫לגברי כי עם קדוש אתה ליי' אלקיך‪ .‬ובגבואת <שע<ה ם*‬
‫וקראו להם עם הקדש גאולי יי׳ וגו׳ ובסיטן סיג למצעד י"**‬
‫עם קדשיך צריגו בוםסו מקדשיך‪ .‬יבגבואת ירמיה נ׳ קי"‬
‫ישראל ליי' ראשית תבואתה כל אבליו יאשמו וגו׳ ובנתוני‬
‫בספר דניאל ו׳ ויקבלון מלכותא קדישי עליונין ויחסנון מלכיה"‬
‫עד עלמא ועד עלם עלמיא וגו׳ עד די אתה עתיק יומי"‬
‫ודינא יהיב לקדישי עליונין וזמנא מטה ומלנותא ההפייי‬
‫קדישין וגוי ומלין לצד עליא ימלל ולקדישי עליעין יבל*‬
‫ויםנד להשניה זמנין וגו׳ ונן שם י״ב וננלות נפץ יי מ‬
‫קדש תכלינה נל אלה נאשר הודה גס בעל מחלוקהינו המעה ?‬
‫הנוצרי שומן בודניי בביאורו על הפסוק בי עם קדש יי‬
‫אומת ישראל והנה שהוכחנו בנבואות המבוארות בתבליי*‬
‫הביאור על פזורינו בזה הגלות פזור נפלא ועל ישיבתינו '‬
‫עד אחרית הימים וכן על גאולתינו מזו הגלות וכמו בן‬
‫מפלח ואבדון הגוים אשר לא יהיו נשמעים ליש‪-‬אל ומפלה‬
‫מלכות רוטי בפרט וכן נבואות רבות אשד עדיין לא גהק‬
‫ועתידות להתקיים בהכרח אין חובל להכחישם ובלי ספק‬
‫דברים אלו לא יכחישם רק המכחיש אוד השמש‪ .‬ובזה יייי"‬
‫דיו ויותר טדי למבינים‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫עיים‬
‫ג‬
‫‪6‬‬
‫ב ה ן ר ה‬
‫ש מ י ת‬
‫ט‬
‫‪ 4 6‬י‬
‫ד ג ר < ם‬
‫כ‬
‫‪B‬‬
‫ש‬
‫א ת ה‬
‫א‬
‫ן ב ך‬
‫ב ח ר‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪,‬‬
‫יא‬
‫ג י‬
‫יינ(ו‬
‫נ י‬
‫ח‪1‬יין‬
‫אמונה‬
‫טו‬
‫פרק ז‬
‫ימה שטוענין הגוצרים בא מדם דגה טצינו כי הגליות מצרים‬
‫לא ישבתם רק ת' שגה ובגליות בבלי רק ע׳ עוגה א״כ‬
‫מיי בוו הגלות שהיא גלות רומי אתם גמקים זה יותר מאלף‬
‫" ק שנים ולא עוד אלא שלהיותכם באותן הגליות הקודמות‬
‫ייייתם יודעים קץ הגאולה קודם בואכם בגלות ההיא לפי‬
‫עייש״י הודיע לאברהם בגבואה קץ גלות מצרים שיהיה‬
‫שנה וכן הודיע השם לירמיה ולשאר נביאיםבדורו*‬
‫‪ l‬ת׳‬
‫?‪ V‬גלות בבל שיהיה בסוף ע׳ שנה כדכתיב בירמיה כיט לפי‬
‫*היה מכוון מאתו י״ת להוציאם מאותן הגליות‪ .‬ובהיות‬
‫קץ זו הגלות לא הודיע השם לשום נביא ואינם יודעים‬
‫"יחי א״ב נראה בלי ספק שאין רצון השם להוציא אתכם‬
‫י הגלות אלא יתקיים בכס הייעוד הנאמר עליכם כדכתיב‬
‫'ייקיא כ״ז ואברהם בגוים ואכלה אתכם ארץ אויביכם‪ .‬ואפי'‬
‫כ ל מורה על כן אם היה רצון השם להוציא אתכם מוו‬
‫יגלוי׳ למה היה עווב אתכם ומן גדול בד הגלות הגדול‪.‬‬
‫יכי שלא גשמע וגראה תוך אלף ותייק שגה אי אפשר‬
‫אחר כך‪ .‬התשובה סבת הודיעי קץ גלות מצרים‬
‫לאכדהש אביגו ע״ח היתד‪ ,‬זאת לפי שהבטיחו הש״י לתת‬
‫יע ברוך יי׳ אשר ירשו ארץ מבורכת שהיחה נכבשח‬
‫י י ז׳ אומות א״כ הודיעו כי נתינת הארץ ההיא לורעו‬
‫לי* תהיה מיד אחרי היות לו זרע רק אחרי שיעברו מלידת‬
‫* ק כנו ת׳ שנה כדכתיב בבראשית ט״< ידוע תדע כי גד‬
‫ייעך בארץ לא להם ועבדום וענו אותם ארבע מאות‬
‫? '• והיא מקרא מסורס וביאורו גר יהיה זרעך בארץ לא‬
‫ארבע מאוח שנד‪ .‬ועבדום וענו אותם‪ .‬והראיה על זה‬
‫י סלח אותם מופסקת באתנתתא וכמוהו שמות <״ב בי כל‬
‫י " חמץ ונכרתה הנפש ההיא מישראל מיום הראשון עד‬
‫‪ ' °‬י ע י הוא כמו שנכתב מלת ונכרתה אחר יום השביעי‬
‫ית‬
‫‪c 3‬‬
‫‪1‬‬
‫ג י‬
‫טז‬
‫הע‬
‫כ י‬
‫י ‪ ,‬י א ת ו‬
‫ז‬
‫א י‬
‫י‬
‫כ י‬
‫ח‬
‫י ה י ד ‪,‬‬
‫זני‬
‫י ז ס‬
‫‪3‬‬
‫‪73‬‬
‫יי‬
‫ד‬
‫שכ‬
‫‪5‬‬
‫‪J‬‬
‫ח‬
‫ו‬
‫ז‬
‫ק‬
‫י‬
‫אמונה‬
‫!י‬
‫‪1‬‬
‫ר״? מבורם ורבים בן‪ .‬ובן םצינו שיצחק ויעקב ובניי י‬
‫גרים בארץ חזאת זגתהלים ק״ה ויעקב גר בארץ חם‪ .‬י !‬
‫בראשית מייז ויאמרו אלי פרעח ייגוד ב א ‪ p‬באנו‪ .‬וגרותם באיי!‬
‫פלשתים ובארץ נגען משנולד יצחק ער בא יעקב למציי‬
‫היה ק״צ שנה‪ .‬ני יעקב בן ק״ל שנד‪ .‬ירד למצרים ויצח?‬
‫בן ב' בהולידו א״ב מעת שבא יעקב ובניו למצרים ער זה!‬
‫ן ^ ענתענגי‬
‫ק ״‬
‫קץ הג י ‪ ,‬ל‬
‫במצרים ת' שנה‪ .‬ני קהה מיורדי מצרים היה ובשתחשיג‬
‫נל שנותיו של קהה ושל עמרם ופ׳ שנה של מעה ל*‬
‫תמצאם אלא ש״נ שנה ויצטרך להוציא מזה המםפר '‬
‫חיי קהת קודם בואו למצרים ושני חייו אשד חי אחדי הולייי‬
‫אה עמרם ונן שני היי עמרם אחדי הולידו את משה א"‬
‫יח־ייב שיתחיל משפר ח' שנה מעת שנולד יצחק אבינו ע׳׳י" י‬
‫והיו ימי גזירות הגירות בשאר ארצות עם ימי הגירות והעבייי'‬
‫והענוי אשד בארץ מצרים בנלל ת׳ שנה והשבה אשר בעבייי‬
‫נגזר עליהם לדתענב במצרים עד אוהו הזמן בארך הנר•'‬
‫שם באמרו בראשית ט״ו‪ .‬ודור רביעי ישבו הנה ‪:‬י לא עלה‬
‫עון האמורי עד •הנה ואומד ודור רביעי הרצון בו קהת עמי‬
‫אהרן אלעזר ואומר ני לא שלם עון האמורי עד הנה הי ‪1‬‬
‫בו עד אוהו הזמן לא תתמלא שאהו‪ .‬והזניר האמורי ני היא‬
‫החזק שבזי עמיש הנל בנללו נדנתיב יגמוס ב׳ ואנני השמיר׳'‬
‫אה האמורי מפניהם אשר כגובה אדזימ גבהו וחםן ייי*‬
‫כאלונים ומ״ש הכתוב במקום אחד ומושב בגי ישראל א‬
‫ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה הרצון בו מי‬
‫תשלום ת״ל שנה כי הגזרה היתד‪ .‬לזרעו של אברהם א‬
‫ע״ה להיות בזרות ועבדות ועוני ה' שנה לבד והשלשים שניי‬
‫נתאספו עליהם בעון הדוד ההוא בדכתיב ביחויןאל כ׳ ויטיי‬
‫בי ולא אבו שמוע אלי איש את שקוצי עיניהם לא השליכו ואיי‬
‫גלולי מצרים לא עזבו ואומד לשפוך חמתי עליהם לבלות א‬
‫<! ןןןך ל׳ שני׳‬
‫בהם בתוך ארץ מצדים‪ .‬ו ע ״‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫ז‬
‫רד‬
‫א‬
‫י ש ב ו‬
‫ע ש‬
‫ד‬
‫י‬
‫ר‬
‫ע ג ה‬
‫ן א י‬
‫א ר כ ה‬
‫ג‬
‫ן ס ר‬
‫ע ‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫צי‬
‫עזי‬
‫‪6‬יגי‬
‫פי‬
‫כ‬
‫ותם‬
‫תזיק אמינה‬
‫ה‬
‫םז‬
‫^ יאיי שתאריך ייתר איא שצעקו אלי יי׳ מכובד העבודה‬
‫^ •עניי כיכתיב שמית ב׳ ויאנחו בני ישראל מן העבודד‪ .‬ויזעקו‬
‫י׳ע שועי״ם אל האלקים מן העבודה‪ .‬ונתיב שמית ג׳ ועתה‬
‫י צעקת בני ישראל באה אלי וגו׳‪ .‬להודיע ני לא דיו‬
‫להגאי בהגיע זמן קץ הגזירה אלא שקבל דשם נאקתם‬
‫‪/‬קתה מפני צער גדול אשר היו בו‪ .‬ואיו לתמיה על זה‬
‫שהר«‬
‫‪ ,‬י נתארך מהה עוד ס' שנה במ־בר בעוז המרגלים בי‬
‫•‬
‫יולי‬
‫׳ חטא מרגלים היו נננהים מיד לארץ‪ .‬ועב״זנתקיימה בהם‬
‫טחית ודור רביעי ישובו הנה נאשר ביארנו ונן סיבת‬
‫^ קץ גלות בבי לירמיה הנביא היתה ואת לפי שגלות‬
‫^י נגזרה בעץ השמיטות בי בהיותם על ארצם לא שבתו‬
‫י מיטוה ע״ב הוברחו לשבות בגלות ע' שנים רצופים‬
‫י״כיייכ ויקרא נ״ו אז הרצה הארץ אה שבחוחיה נל ימי‬
‫ה*ואתם בארץ אויביכם אז תשבה הארץ והרצת אח‬
‫*•'כי׳ותיה כל ימי השמה תשבות את אשר לא שבתה‬
‫כיזותיכם בשבתכם עליה ‪ .‬זנת' בדברי הימים ב׳ ל״ז למלאות‬
‫"י בפי ירמיהו עד רצתה הארץ את שבתותיה נל ימי‬
‫שבחה למלאות ע׳ שנה‪ .‬אמנם ההבה שלא נודע‬
‫^‬
‫?‪ V‬יי הגלות אשר אנחנו בה היא זאת לפי שזו הגלות נגזרה‬
‫‪ .‬עונות ופשעים וחטאים אשד חטאו ישראל מיום בניהתם‬
‫‪ t .‬ע בואם בגלות לפי שהעונות הם טומאה חמורה‬
‫שימ החוטאים והם מבדילים ביניה' ויין אלקים ע״נ‬
‫ל המהרה עם דוב הכאות ושחיטות‬
‫י אל ה נ‬
‫**י יעשי להם באורך יבי זאת הגלות ני בגלות בבל לא‬
‫^י־יי כראוי כי לא נתכפר להם רק עון השמטה אשר לא‬
‫י כשכתם על א״י אבל שאר עונוח ופשעים וחטאים‬
‫^ לייי עריות ע׳׳ז וש״ד וזולתם לא נתכפרו בגלות בבל‬
‫ן ע״כ גזרה החכמה האלקית שיבואו בזו הגלות‬
‫^‬
‫פה זמן ארוך מאד עד אחרית הימים לקבל עונשם‬
‫‪1 *L,‬‬
‫ע ע״ז ולהתם חטא גי׳ע ולנפר עון ש׳יר נדנהיב‬
‫*‬
‫י ש‬
‫‪3‬‬
‫י;‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫ע‬
‫‪3‬‬
‫י;ז־ט‬
‫גע‬
‫י ב י‬
‫נ פ י‬
‫ד‬
‫ינפ‬
‫י > ט י ‪:‬‬
‫ב ו =‬
‫כ ת‬
‫‪0‬‬
‫י ז‬
‫ד‬
‫‪V‬‬
‫ה ז ט‬
‫‪U‬־‬
‫פ ע‬
‫ו א‬
‫‪16‬‬
‫‪,‬‬
‫ח‪1‬וק אמונה‬
‫בעןןןןאל כ״ב ותפיצותי אותך בגוים וזריתיך בארצות והחמיא‬
‫טםאתך ממך‪ .‬ובאיכה ד׳ תם עונך בת ציון לא יי '‪1‬‬
‫לתגלותך‪ .‬אםגם בגלות בבל לא די שלא תמו עונוחיי׳‬
‫זולת עון השטטה אלא עור הוסיפו לחטא יותר א״ב תוכרח '‬
‫לגלות עוד לכפר כל עונות וחטאים כי אחר שיתכפרו עונור׳'‬
‫וחתום טטאתינו ביסודי הגלות המר והקשה הזאת אי ל*‬
‫ישובו לחטא עוד ואז יתקיים בנו המקרא שכתוב בי^י"'‬
‫דברים ל׳ ומל יי׳ אלקיך את לבבך ואח לבב זרעך לאי׳^‬
‫אח יי׳ אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך למען חייך‪ .‬וכן ניי״יד‬
‫ל״ו ונתחי לכס לב חדש ורוח חדשה אחן בקרבכם וגו‪:‬וי‬
‫ועשיהי אח אשר בחקי תלכו ומשפטי תשמרו ועשיתם‪^ .‬‬
‫שאר ההבטחות כיוצא באלו אשר לא נתקיימו ;ידיין ובייייי‬
‫שהיה מכוון הש״י להאריך ימי הגלות אורך נפלא ג"" ;‬
‫לרבוי עונינו ופשעינו וחטאחינו ושתהיה הגאולה כללית וגציי'"‬
‫הלויה בחשובוחיגו ע״כ גורה חכמתו יחי להעלים קץ הגאול*‬
‫העתידה אפילו מהנביאים כדכהיב דברים ליב הלא הוא בגי‬
‫עמדי חתום באוצרותי וכתיב בדניאל י״ב סתומים וחתום'‬
‫הדברים עד עת קץ כדי שלא תהיה ידיעת הקץ אשר ייייי‬
‫באחרית הימים לפוקה ולמכשול לפני כל דכי לב ויבא‬
‫הנזק מאד כי יתיאשו בגי הגולה מחקוח הגאולה ויהיר‪,‬‬
‫לפריקת עול תורה והמצות מעל צואדי האמנה כאשר קי '‬
‫ברובם והנה קץ גלות מצדים אע״פי שנאמר לאברהם אג׳‬
‫ע״ה בדברים מבוארים עכ״ז מצינו בכתוב שני קצים םתחל '‬
‫ר״ל חייל שנה וח׳ שנה ושני אלה המספרים קדמה החויל'^‬
‫לירידה יעקב ובניו למצרים זמן רב באשר ביארנו‪.‬‬
‫האמיתי היה בלתי גורע לרובם עד צאתם ממצרים‪.‬‬
‫מצינו קץ צלות בבל אע״פי שנאמר לירמיה הנביא גיניי*‬
‫מבוארים עכ״ז מצינו ב׳ קיצים מתחלפים כי כתוב א^‬
‫אומר לפי מלאוה לבבל שבעים שנה אפקוד אתכם ירמיה נ |‬
‫וכתוב אחד אומר למלאת לחרבת ירושלים שבעים שנה י‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪15‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪, 1‬‬
‫‪61‬‬
‫‪6‬‬
‫י‬
‫‪11‬‬
‫‪8 8‬‬
‫‪b‬‬
‫נ<‪6‬‬
‫ין‬
‫תיוק אמונה‬
‫‪'c‬‬
‫* יכין אלא שגי המספרים נ״א שגה‪ .‬ע״כ הקץ האמיתי‬
‫היתה כלתי נודע אצלם עד שהי שגים לדריוש המליך אשד‬
‫אז נשארו לחרבה ירושלים ע׳ שנה ואו בנו והצליחו בנבואת‬
‫הגי וזכריה ואם קצי שתי אלה הנאמרים בדבריהם מבוארים‬
‫ימספרם בדורם ובזמנים קצרים ולא נודע על אמיתית קודם‬
‫הגעת תכליתם קץ הפלאות שהוא קץ וו הגלות הארוכה אשד‬
‫נאי*‬
‫״ י בדברים סתומים וחתומים על אחת כמה וכמה ואע״פי‬
‫* "יינו ייעוד זה הקץ בדניאל בבי מקומות ובבי לשונות‬
‫' אין םחחלף זה מוח בי במקום אחד כתיב לשון הקרש‬
‫למועד מועדים וחצי ובכלות נפץ יד עם קדש תכלינה כל‬
‫אלה ובמקום אחר כתיב בלשון ארמית ויתיהבון בידיה עד‬
‫ועדנין ופלג עדן ואע״פי שאין שם שנוי וחילף בשנוי‬
‫"לי מאמרים מ״מ לפי שנאמרו בדברים םחומים וחחומים‬
‫לי׳י מבוארים ננעלו שערי העיון בהשגת אמיתי חומן‬
‫י״יטיועד ההיא לפני כל בעל שבל לא לקוצר המשיג לבד אלא‬
‫‪ °‬לעומק המושג‪ .‬כי דניאל הנביא ע״ה אשר רוח יי'‬
‫?יכו ודבר בו עם היותו גלא אחידן ומשרא קימרין לא הבין‬
‫" י ו שם י״ב ואני שמעתי ולא אבין ושאל מהמלאך שיודיעהו‬
‫יצה המלאך להודיעו כלכתיב שם ויאמר לך דניאל בי‬
‫י׳יםים וחתומים הדברים עד עת קץ והוא מה שכתוב בתודה‬
‫[ ל״ב הלא הוא כמוס עמדי חתום באוצרותי‪ .‬ומ״ש‬
‫לית נפץ יד עם קדש תכלינה בל אלה הוא מה שבחי בחורה‬
‫י״־ים ל״ג כי יראה י אזלה יד ואפס עצור ועזוב ובן מצינו‬
‫? א אפוסטלורום שלהם פרק א' פכוק ו' שאלו השלוחים‬
‫? " י אס אתה מתקן עתה םלבוח ישראל והשיב להן ואמר‬
‫*י י י לכם לדעת העתות והזמנים אשר שם אל ברשות‬
‫הנה הראו שהשואלים בשאלה זאת הודיעו שהמלכות‬
‫^י?! לעתיד לבא הפך דעת הטוענים האלה מאומות הנוצרימ‬
‫הודיע בתשובתו שלא היה הוא משיח המקווה כאשר‬
‫'‬
‫י ס מאמיניו אחר שלא אמר שהוא המתקן‪ .‬וכי ‪ VP‬יי‬
‫‪3‬‬
‫ט‬
‫‪0‬‬
‫נ י‬
‫יכ‬
‫‪J‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫ין!א‬
‫‪5‬‬
‫ס‬
‫י ‪ 5‬ד‬
‫י‪:‬כ‬
‫כ‬
‫ט‬
‫ב א‬
‫ע‬
‫רא‬
‫ד‬
‫ט ע ! י ג‬
‫יטר‬
‫‪3‬‬
‫‪17‬‬
‫חזוגץ‬
‫י‬
‫אמונה‬
‫‪h‬‬
‫הגלות א׳יא לשוה א‪-‬ם לדעתו זולת ד‪ .‬י‪/‬י אשר אין ^‬
‫לחבונתו‪ .‬מצורף לזה שגאולהיגו מזו הגלות תלויה בתשי‬
‫גמורה כאשר הכתיב מבאר באמרו לברים ל׳ והיה ני י *‬
‫עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה אשד נחתי י־‬
‫והשבות אל לבבך בכל הגוים אשד הדיחך יי׳ אלקיד ®‪J‬‬
‫ושבת עד יי׳ אלקיך ושמעת בקולו ככל אשר אגני י*‬
‫היום אהה ובגיך בכל לבבך ובכל גפשך ושי יי' אלקי!"‬
‫שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך יי׳ אל^‬
‫שמה אם יהיה גדחך בקצה השמים משש יקבצך יי׳ אלל‪1‬‬
‫ירש! אבי**‬
‫ומשם יקחך והביאך יי׳ אלקיך אל הא ץ‬
‫וירשחה והטיבך והדבך מאבוהיך ומ•* יי‪ /‬אלקיך אה ל^‬
‫ואת לבב זרעך וגו׳‪ .‬והתשובה היא תלויה ״‪:‬בחירתנו וביציו‬
‫איגו מן האפשר לשום לה זמן מוגבל אחר שיש לאל יי^‪.‬‬
‫לקצר אורך זמן הקץ ההוא אם גשוב אליו ית׳ בבל ל ‪£‬‬
‫חשובה שלימה‪ .‬ובן אע״פי שזמן קץ הגאולה יחע אצלי‬
‫מ״מ ידיעת הש״י זמן הקץ לא הבטל חפשיות בחיריה‬
‫כאשר זה מבואר למטיבי העיון בדברי חכמי האמה ^‬
‫ומה שטועגין מפסיק ואבדתם בגוים ואכלה אהבם ^‬
‫אויביכם אין זו אבדה גמורה‪ .‬כי בלשוגיגו גקרא העני ^‬
‫בלי לבוש אייג ל״א וכן תגו שכר לאובד במשלי לי* ‪JJ‬‬
‫יקרא התועה אובד כמו תעיתי כשה אובד בקש עבדך ־*‬
‫ק»״ט וכן העשה לכל אבדה אחיך לברים כיב‪ .‬וליי׳ *‬
‫<שיגיה כ״ו ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ גי*^‬
‫וא״א לפרש אבדה גמורה לפי שאמר בויקרא כ״י י א ^‬
‫זאת בהיותם בארץ או־ביהם לא מאםהים ו‪ !,‬גזל?‬
‫לכלותם להפר בריתי אתם כי אני יי׳ אלקיהס‪ .‬וכתוב י * ^‬
‫ם״י כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה א*י ^‬
‫עושה עומדים לפני נאם יי׳ כן יעמוד זרעכם ושמנם•‬
‫ייעד נ׳ ״*‬
‫כתוב בירמיה ל׳ כי אתך אני נאם יי׳ להושיעך‬
‫‪w‬‬
‫כלה בכל הגוים אשד הפיציתיך שם אך אותך‬
‫ש‬
‫‪4‬‬
‫ר‬
‫א ש ד‬
‫ג‬
‫‪5,,‬‬
‫א‬
‫נ י‬
‫״ לא‬
‫יח‬
‫חוזק אמונה‬
‫נלד­‬
‫ויסרהיך למשפט ונקה לא אנקך‪ .‬ומ״ש ואבלה אתכם‬
‫""‪ V‬אויביכם על המתים בגלות הנתוב מרבר נמו ארץ‬
‫י =לת יושניה היא ועל הנהרגים ע״י גוים על קידוש השש‬
‫לייכתיב תהלים מייד ני עליך הורגנו כל היום נחשבנו נצאן‬
‫• ומה שטוענין הנוצרים באורך הזמן באמדם ני רבד‬
‫לא נשמע ולא נראה תוך אלף והמש מאות שנה א״א‬
‫אותו אחר כך‪ .‬תשובתם מבוארת בי מבריאת העולם עד‬
‫*יאה ישראל ממצרים עברו אלפים תמ״ח שנים ובתוך המשך‬
‫ל זה הזמן הארוך לא נראו ולא נשמעו בעולם אותות‬
‫לאות נמו שנעשה ביציאת מצרים בעשר מכות וקריעת ים‬
‫״ !ז וירידת המן ומעמד הר מיני והנה אורך נל זה הזמן‬
‫לא היה סבה מונעת להראות הנפלאות ההן אע״פי‬
‫*לא נראו עד אותו זמן‪ .‬ולזאת הכוונה הרמיזה התורה‬
‫' י ' שאל נא לימים ראשונים אשר היו לפניך למן היום‬
‫י א אלקים אדם על הארץ ולמקצה השמים ועד קצה‬
‫"!יפים הזהיה נדבר הגדול הזה או הנשמע נמהו השמע‬
‫יי ?יל א־יקים מדבר מתוך האש נאשר שטעה אתה ויחי‬
‫" ה אלקיס לבא לקחת לו גוי מקרב גוי במסת באותות‬
‫' טופייים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים‬
‫י ל אשד עשה לכם יי' אלקינם במצרים לעינך כאשד‬
‫^‬
‫" א י זה הענין באר היטב החנם ר' יצחק ערמאה בספרו‬
‫יצחק בפ׳ ואתחנן שער פ״ח ובספרו הנקרא חזוח‬
‫'‬
‫‪ /‬י י״ב‪ .‬והזכיר ג׳׳נ החכם ר' יצחק אברבנאל בספר‬
‫יככח ממשנה אשר לו בפי ואתחנן‪ .‬והנה הטוענים הם‬
‫^ = לפי דעתם ויםודתס מאמינים שמשיחס פדה נפשות‬
‫״‪,‬‬
‫_‬
‫•‪L-J1..‬‬
‫אדם״ הבל שת נח עבר שש אברהם‬
‫כמן‬
‫‪*,‬ייקיפ הראשונים‬
‫ק יעקב וזולתה מיד השטן הרודה בהם אחר עבור במה‬
‫־'ס שנה ולמח לא יאמינו שיפדה אלקים את ישראל מזן‬
‫"לפי‪,‬‬
‫^ייי* כנטו המשך חצי המספר ההוא‪ .‬וזו חשובה םספקח‬
‫י" לא יונל להכחיש רק סבל ומהעקש‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬ו‬
‫ט כ ח ה‬
‫ע‬
‫זזי‬
‫כ‬
‫‪831‬‬
‫‪1‬‬
‫י ז י כ‬
‫י ג י‬
‫ם‬
‫כ‬
‫אן־ןי‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫י‬
‫‪51‬‬
‫‪3‬‬
‫‪D‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ 5‬ק י ד ת‬
‫ע‬
‫ש‬
‫ט‬
‫י‬
‫‪M‬‬
‫)‬
‫ז‬
‫*‪3‬‬
‫‪18‬‬
‫חווין אמונה‬
‫פרק ח‬
‫‪ ) « M‬אלי חכם אחד נוצרי באמרו אם היד‪ ,‬רצוי הסי׳י להוציא^‬
‫‪,‬י׳ל&יז‬
‫הגלות ‪,‬‬
‫י מזו ‪1‬‬
‫‪ni‬׳‪r‬‬
‫< אשר ר‪,‬יא‬
‫ולהביאכם •לארץ ישראל‬
‫לי״ב שבטי ישראל ר״ל לכל שבט ושבט בפגי עצמו היי?‬
‫אז היה יחע אצליכם איזה טכט טשבט ראובן ואיזה ם־‬
‫משםעון וזולתם ובהיותכם שבים לארצוחם אז כל שבט יייי'‬
‫נוחל את שלו ועכשיו שנתערבו השבטים כלם ואין '‬
‫יודע מאיזה שבט הוא ע״כ א״א לכם לשוב לארצכם לר»*‬
‫אוחד• כבראשונה‪ .‬חשובה דע לך כי עשרה השבטים אז‪6‬י‬
‫הגלה אותם שלמנאסר מלך אשור לחלח וחבור בע‬
‫היותם בפאה אחת וכל שבט ושבט מתגורר בפני עצםו י‬
‫יודעים כל אחד שבטו כאשר נזרע מכפרים ומםיפוריס היי"‬
‫אותם וכמוזכר במסעות של ד׳ בנימין ז״ל אמנם באלו אי*"‬
‫שהן ארצות אדום וישמעאל לא הוגלו רק שבט יהודה ויני^‬
‫וקצת משבט לוי ומבני אהרן הכהן והן ידועין ביל הפו*"‬
‫ישראל ולא נתערבו רק יהודה ובנימין‪ .‬וזה לשתי סבות ייי‬
‫להיות מפוזרים בארצות רבות פזור נפלא ותפוצה ^‬
‫משוערת והב׳ להיות שבט בנימין נטפל לשבט בני יי׳^‬
‫ונכלל עמו ונקראו על שמו כיכתיכ אסתר ׳ איש יהודי י *‬
‫בשושן הבירה ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי ‪ p‬קיש **‬
‫ימיני והנה אתה רואה שמרדכי הצדיק יהודי היה אלי*‬
‫שהיה טשבט בנימין‪ .‬כי להיות אלה שני השיטיס מיוחל*‬
‫בנחלה בירושלים נקראו שניהם שבט אחד כדבתיב במלכים ^‬
‫ונתתי לך את עשרה השבטים ואח״ב אוטר והשבט י " '‬
‫יהיה לו וכתיב מלכים ב׳ ט״! ויתאנף יי׳ טאד בישראל וי ^‬
‫מעל פניו לא נשאר רק שבט יהודה לבדו‪ .‬והנה הראי׳ ן‬
‫שני השבטים שהם יהודה ובנימין הכתוב חושב אותם "‬
‫אחד לסבה הגזברח ולפיכך אנחנו שני השבטים יהודה‬
‫נקראים בשם שבט יהידה ואפי* מי שהיה משיט‬
‫‪1‬‬
‫םי‬
‫‪5‬‬
‫גיי‬
‫‪0‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,,,‬‬
‫י‬
‫ב‬
‫‪,‬‬
‫ג‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪;:‬י‬
‫ן!ע‬
‫י ג ‪ :‬י‬
‫‪,‬‬
‫ג נ י‬
‫יט‬
‫תזיק אמינה‬
‫^ 'דוד‪. ,‬‬
‫מי שנק־א מרדני הצדיק זולה הנהנים והלוים‬‫^‬
‫י" מף‪,‬יה‪-‬‬
‫* ם איי שבטם ינן הנשיאים שהם מזרע דע״ה‬
‫אפייני בביתר‪ .‬זולת המון העם יהודה ובנימין‬
‫\‬
‫לא מעלה ולא מוריד עתה בגליה‪ .‬ועי׳נ לא‬
‫י‪^.‬‬
‫ק ר א שנקראו העב־יים ירודים רק אחר ומן גלות‬
‫^‬
‫י ‪ ,‬י״־שכטים ועם בל זה הבטיחנו הש״י ע״י יחזקאל הנביא‬
‫‪• p‬י •‬
‫י ‪-‬גאולה העתידה בצאת ישיאל מזו הגלות החיה‬
‫^‬
‫זן* י""‪ Y‬לי״ב שבטי ישי־אל ובן לבל שבט ושבט מי״ב‬
‫״ יהיה שער מיוחד בירושלים להננם בו מפאת ארץ‬
‫;ן ^"?יייי השערים על שמוה בני ישיאל מה שלא היה‬
‫^ ^ כ י שני כי יא שבו אז עשרת השבטים מגלות רק‬
‫יהודה ובנימין ואע״פי ששני אלה השבטים‬
‫^‬
‫^ ^‪ 1‬לתה כגלות ואינו יודע מהם איש אה שבטו מ״מ‬
‫^ י׳ישני שבטים •דעו בבית־ מזמן הגאולה יאילך‪ .‬כי‬
‫*־ייו הנביא וייחה נל איש אל שבטו‪ .‬ונן אפילו‬
‫‪1‬‬
‫׳־״ יתגיירו בגולה בתוך איזה שבט מהשבטים‬
‫\ ה״לה ינחלו נחלה ביניהם נמו אזרחי השבט‬
‫^‬
‫׳חיקאל מ׳׳ז‪ .‬והיה בשבט אש״ גר הגר אתו‬
‫״‬
‫י‬
‫ון־‬
‫! י ס‬
‫כ ש‬
‫נמ‬
‫י‬
‫ש‬
‫‪5‬‬
‫יר‬
‫י‬
‫‪I(t‬‬
‫י‬
‫<וי‪-‬‬
‫ס‬
‫כ י ז י כ‬
‫ף‬
‫‪ ' , 1‬״ אחהיל לכתוב מה שטענו לי חכמי‬
‫טס‪0‬וקי התורה והנביאים והכתובים‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫כ י‬
‫יכ‬
‫יי א אלקים את השמים וגוי‪ .‬ומה שהנוצרים‬
‫^ שתשבו בפפאדרומיהגקיאים בלשונם קודטאליש‬
‫ת‬
‫‪B‬‬
‫‪ l ' ^ -ff‬ליטר‬
‫י ק על‬
‫' «מ '‬
‫לשון רבים‬
‫^‬
‫י שלש‪,‬־‪.‬ן‬
‫‪a‬‬
‫י ג‪,‬‬
‫ה פ =‬
‫י‬
‫ףו{‬
‫‪5‬‬
‫א ע‬
‫הנקראים בישונם א ו נ ג ל י ש םביאין‬
‫אמונת השילוש באמ־ם שמלת אלקיס‬
‫רומזת על השילוש שהוא אב ובן י י י‬
‫‪ .‬ת ‪ -‬ו י לב‪ !,‬יודעי הל׳‬
‫א‬
‫ח‬
‫ה ו‬
‫א ח ד‬
‫ב ה‬
‫ד ר <‬
‫חוזק אמונה‬
‫‪!9‬‬
‫ב י‬
‫ש ש‬
‫א‬
‫ט ש ו ת‬
‫מ‬
‫מ‬
‫ה י א‬
‫‪57,‬‬
‫ג א פ ד‬
‫? ‪ :‬נ ה ח י‬
‫‪2‬‬
‫א‬
‫יי "*'י ׳ ־‬
‫‪1‬‬
‫ל?י‬
‫עברית‬
‫'‪116‬‬
‫^'‬
‫ע"‬
‫י‬
‫מבג׳‬
‫'ם^‬
‫^‬
‫מל‬
‫ל?‬
‫כמז בראשית‬
‫נמות גי אלקים ראינו אחר אמרו אז ידע מגיח‬
‫^‬
‫יי' היא שופטים הי׳ י״ג ונאמר על השיפצים מבג*‬
‫כמו עד האלקים יבא דבר עניהט אשר ירעיעון אלקיס ^ >‬
‫״‪,‬ן‬
‫שגיב לרעהו שמות כ״ב ואש יחיה שחשה א י ?‬
‫^‬
‫השי׳י יהיה רומז על השילוש כדברי הנוצרים א״כ גט‬
‫‪.‬‬
‫לקיש‬
‫ק‬
‫‪i,‬‬
‫והשופ״י‪-‬‬
‫שימצא בחש השילוש ההוא כמו כן אפילו מרע״ה אשר *י‬
‫עליו שמות ז' ראה נתתיך אלקיש לפרעה יחוייב ש י י ‪j,‬‬
‫מאב ובן ורוח הקדש וזה שקר עצזש ראוי שיביח נ«מגי^‬
‫בעל דעת‪ .‬מצורף לזה כי שש אלקי הוא שש נאמר ^ ^‬
‫א׳‪-‬ו‬
‫‪,‬‬
‫״ י * ‪^ u,.‬‬
‫» ״;‬
‫ז ינן‬
‫כדכהיב דברים ל״ב ויטוש אלקי עשהו זנן תהלים נ' י '‬
‫זאת שוכחי אלקי ורבים כמותש‪ .‬וידוע שב׳ אלו השםיי'*^‬
‫ני מציגו כתוב ישעיה מ״ד ומכלאי אין אלקים יהגיי ^‬
‫היש אלקי מבלעדי‪ .‬ע״כ זה השב ר׳׳ל שש אל? ' י‬
‫אמגת השילוש לפי דעתם המשוגעת מעיקרא איל מר טייי^‬
‫היותו ^‬
‫אוטר אלקים בל׳ דביש על הבורא י ״‬
‫אחדות אמיתית היא לשין השארת וגדולה וכבוד בלי ׳נ '‬
‫והתודה דברה על השי׳ י בלי בגי אדמ כמגדגט ב ^‬
‫מקומות‪ .‬וע״כ ברא אלקיס בלי יחיד ולא אמר בראי‬
‫״ י> ת ^‬
‫‪,‬‬
‫< ‪, ,‬״״‬
‫יוםף^‬
‫‪,‬ו״ ^קןן‬
‫על היחיד‬
‫"י‬
‫וכן שט‪1‬ת כ״א אש אדוגיז יתן לו אשה וכן שמזת‬
‫אין עמי • וזולתם רבים וגטצא ג״כ בלשונות אחרוה‬
‫‪.‬‬
‫יאמר גיכח גדול דרך כבוד בלי דביס וכן גש‬
‫והשרים גדולים מדברים ל׳ דכים זהוא גש כן ל » מ‬
‫כאשר זה ידוע לנל‪.‬‬
‫ו מ ג ה‬
‫א ד =‬
‫ג י ם‬
‫ב ר א‬
‫ו‬
‫א‬
‫ב‬
‫י ש‬
‫י ג א ט ד‬
‫י‬
‫ג א מ י‬
‫ה ט‬
‫א כ י ש‬
‫נ מ‬
‫נ י‬
‫יש‬
‫י ‪ ,‬ם י א‬
‫‪5‬‬
‫י‬
‫;‬
‫א ש ד‬
‫א ח ד‬
‫ג‬
‫ט ה ‪0‬‬
‫ר א‬
‫א‬
‫ב ש פ‬
‫א‬
‫ם‬
‫גי‬
‫(‬
‫נ א ט ר‬
‫א‬
‫א‬
‫א‬
‫י‬
‫ד>ש‬
‫א‬
‫ת ן‬
‫ז ז‬
‫ע‬
‫נ מ‬
‫פ‬
‫ג‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫ת‬
‫‪te‬‬
‫‪s y‬‬
‫כ‬
‫ז ‪:‬‬
‫‪1‬י|‬
‫שע‬
‫ה‬
‫ב י ד‬
‫ט ב נ י‬
‫א ד ע י‬
‫א י פ‬
‫ק < צ ה‬
‫ז ; ן‬
‫? ן ז ך‬
‫‪ 3‬ר א ; ! י ת‬
‫נ א ם י‬
‫‪0‬‬
‫ג‬
‫׳ ;‬
‫בל‬
‫א ד ז ג י‬
‫כ‬
‫‪5‬‬
‫ע‬
‫י ‪ ,‬ם‬
‫חוייץ‬
‫אמונה‬
‫פ ר ק‬
‫ייא ‪,‬־‬
‫י‬
‫אלקיס נעשה אדה בצלמיגו כדמותינו וירת בדגת‬
‫*‪ °‬וגי׳‪ .‬כראשית א׳ גס מה שמביאים ראיה מזח‬
‫^‬
‫ה ע ‪ " " * ^ .‬שמלה נעשה הנאמרת בל׳ רבים רומזת על‬
‫יום *^!‪ p.‬לא כן היה אומר אעשה בל׳ יחיד התשובה‬
‫י נעשה היתה תמות על השילוש כדבריהם למה אמר‬
‫* ויכרו* י‬
‫י• איקים את הארס בצלמו בדי יחיד וא״נ יודיעו‬
‫^‬
‫י טהג' ברא אד‪ .‬האדם בצלמו שאם היו שלשתן‬
‫^‬
‫עישיו *•י•‬
‫ו יזה האדם היה אומר ויבדאו ר' רבים כפי דעתם‬
‫^‬
‫ייז געשה הנאמרת בלי רבים הוא ג״כ לשון גדולה‬
‫' מה שבארנו בפרק ט׳ וכמוהו בראשית ג׳ הן‬
‫^‬
‫כאחד מטנו לדעת טיב ורע‪ .‬וכן כראשית »״א הבה‬
‫^‬
‫" ל שם שפתם ואמר נרדה ונבלה בל׳ רבים ואומר‬
‫‪ ^ ^ t f‬יי' לדאות א־‪ .‬העיר בלי י־יי על הש״י ומציגו‬
‫טדבד כמו כן גס בבני אדם בל׳ רבים על יחיד‬
‫•‬
‫וגדולה במו באיונ <״ח הבינו ואחר נדבר ממע‬
‫‪^'*^^ri‬‬
‫^‪-‬בהםה נטמעו בעיניכם וכן דניאל ב׳ ופשרא נאמר‬
‫^‬
‫ש‪ .-‬י"* נן יחיד ורביס בפסוק אחד שיר השירים א׳‬
‫ז‬
‫י " אחי‬
‫י ר נרוצה הביאני המלך הדריו גגילה ונשמחה‬
‫^‬
‫ל ד ' ! יי יך מיין‪ .‬מצורף לוה ג׳׳ב שמנהג ל' עבריה‬
‫‪ ^ ,‬עטיס ברי יביס ליחיד‪ .‬כמו בני דן חושים כראשית‬
‫^ ^ ] ליא אליאב במדבר כ״‪ 1‬ובני איתן עזריה דבר<‬
‫זרובבל משולם‬
‫‪1‬״^ * ׳ וכלשון יחיד לרבים במו‬
‫י ' הימים א׳ ג׳ ובן חנניא פלטיה וישעיה שם ובן‬
‫‪p‬‬
‫‪ * J‬יי־עיני וחוקיה ועזריקם שם‪ .‬וכן במדבר ל״ב ויאמר‬
‫ד‪,‬י ‪ * .‬ייייזיקאל י״ד וייא ארי אנשים‪ .‬ובאסתר ט׳ וקבל‬
‫‪ * ^ ,‬ייילתם הרבה ואפית מוח הפסוק בעצמו נמצא ‪P‬‬
‫^ י י י כל׳ רבים ליחיד‪ .‬וכן אמר בד;ת היש בלשון‬
‫י‬
‫י ‪ • °‬וכמוהו ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה‪.‬‬
‫ה‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫כ פ‬
‫ה י ה‬
‫ה‬
‫י ג‬
‫ג‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫י‪8‬חר‬
‫ד‬
‫י ה‬
‫‪ 3‬ר‬
‫ס‬
‫‪0‬‬
‫פ‬
‫ס‬
‫ג‬
‫ב ן‬
‫ל ‪5‬‬
‫!ז‬
‫ג ) י‬
‫ף‬
‫‪D‬‬
‫נ‬
‫יי‬
‫ון>י‬
‫כ י‬
‫‪20‬‬
‫אמינה‬
‫‪pirn‬‬
‫נ‬
‫‪7‬‬
‫יכן סוס ורכבו רמה בים‪ .‬ואם ישאל הטוען ויאמר א ״‬
‫יי מאמי‬
‫אמר הש״י געשה אדם בצי‪_ » 1‬‬
‫ויאמר אלקים נעשה אדם בצלמיגי וגו׳ הוא דבר יי' ^‬
‫המלאכים‪ .‬וכמוהו בראשית ג׳ ייאמר יי׳ אלקיש הן האי‬
‫מ‬
‫ג ע ן ב‬
‫גז‬
‫ו ג א ם ר‬
‫‪6‬‬
‫ד‬
‫י‬
‫ד‬
‫נ‬
‫א‬
‫ח‬
‫ד‬
‫מ‬
‫מ‬
‫ג‬
‫^‬
‫ו‬
‫ח‬
‫ט‬
‫ו‬
‫ב‬
‫‪r),‬‬
‫ןג‬
‫־‬
‫‪/‬‬
‫<״א‬
‫>‪faj‬‬
‫‪t‬‬
‫דגי‬
‫‪,‬‬
‫נרדה ינ‪_1‬לה שם שפתם וגי׳‪ .‬ד״ל שהודיע להס את א*"‬
‫חפץ לעשות כאשר הוא ית' מודיע גם לעבדיו הנביאי‬
‫כדכתיב בראשית י״ח ויי' אמר המכסה אני מאברהם א*‬
‫אני עושה וכתיב שם ויאמר יי' זעקת סדום ועמודת כי י *‬
‫וגוי ארדה גא ואראה וגוי והוא אשר אמר הכתוב עמום‬
‫כי לא יעשה יי' אלקים דבר כ״א גלה כידו אל עבדיו הנביאי‬
‫ובאמדו בצלמיגו רמז שיהיה האדם בער שכל‪ .‬וכמוהי היי־‬
‫ן ^ ‪,‬ו ק על החלה‬
‫ל‬
‫‪jj‬״‪j‬‬
‫‪0‬‬
‫‪,,‬‬
‫ג‬
‫‪J‬‬
‫‪6‬‬
‫ב ; ‪ 5‬י ר‬
‫צ‬
‫מ ש‬
‫ת ב ז ה‬
‫נ י‬
‫ד ב ז י י‬
‫ר‬
‫יפן‬
‫הנכבד והמעולה שבאדם והוא השכל לא על תמונת האברים י‬
‫וכן בראשית ה׳ ויילד בדמיהי כצלמו‪ .‬ה ר צ ו ן שהיד‪ ,‬יומר•‬
‫במעלתו ושכלו‪ .‬ואם נפרש שם צלם על הצורה התאריך‬
‫וזה מה שאי אפשר ני מה הוא בצלמו ני מיותר היא '‬
‫שבחוב ככר בדמזהו אלא נצלמו מראה על השנל‪ .‬ובחייו'‬
‫שהאדם גברא בצלם אלקים ושם אלקים משתתף למלא־‬
‫ל ק י ס וסביי‬
‫ע״כ אמר דהע״ה תהליס ח׳ ותחסרהו מ ע‬
‫והדד תעטרהו וכן באמדו כדמותיגו ירמוז לדמיון החגיגי'‬
‫והממשלה וד״ל כמו שאגחגו מגהיגים העולם כך יהיה י י *‬
‫מנהיג מצד מעלהו מה שלמטה ממגו‪ .‬וזהו הרצון באמי'‬
‫וירדו בדגת הים ובעוף השמים וגו׳ וה‪.‬א אשר אמר דהע״י'‬
‫שם תמשילהו במעשה ידיך כל שהה תחת דגליו הנה אי'‬
‫דואה כי מאלו הפסוקים אשד הנוצרים מביאים דאייה לאמג"‬
‫השילוש וכן גם שאר דאיוהיהס כלס מבוארים י ו ל ב ל‬
‫כל בעל שבל ע״כ לא רציתי להזכירן להשיב עליהן כי אי)‬
‫משיבין בדברי הבל‪ .‬מצידף לזה שאמנת השילוש הוא אםגי*‬
‫כוזבת מחודשת מקצה חכמי הנוצרים בדברים בעלמא בל‬
‫גיי‬
‫‪6‬‬
‫ט‬
‫מא‬
‫י‬
‫גי‬
‫ב ב‬
‫ט‬
‫י‪:‬י‬
‫תזיין אמינה‬
‫נא‬
‫יאייד‬
‫׳ ‪ 8‬י ‪0‬‬
‫י אמיתית נבואיות והיא מתנגדת לתורה האלקית‬
‫ינביאים ולשכל האנועי ולדיג דברי כותבי הא״ג‬
‫^‬
‫^ • כי התודה דאלקית מחייכת האחרית לו ית׳ ומרתקת‬
‫^ ^ י כדכתיב בדברים י׳ שמע ישראל יי' אלקינו יי'‬
‫' י' אתה הדאת לדעת כי יי׳ הוא האלקים‬
‫^‬
‫ו כ ן שם וידעת היום והשבות אל לבכר כי‬
‫•‬
‫י‬
‫? י כשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד‪.‬‬
‫ינ‬
‫נכיאת ישעיה ס״ג אנכי יי׳ ואין בלעדי מושיע‪ .‬וכן‬‫^‬
‫• אמר יי' מלך ישראל וגואלו יי' צבאות אני‬
‫^‬
‫' אחרון ומבלעדי אין אלקיש ואומר שם מ״ה אני‬
‫״‪^ ,‬‬
‫ו ^ ליי י י י י ׳ י אין אלקים וגוי למען ידעו ממורח שמש‬
‫אשכ בלעדי אני יי׳ ואין עוד ואומר שם מ׳ ואל‬
‫_ י‬
‫* " ו אל ומה דמות תערכו לו‪ .‬וירמיה הנגיא עייר‪.‬‬
‫י‪ 5‬יי"' יי מאין כמוך יי׳ גדול אתה וגדול שמך בגבורה‬
‫ו^ו ' ישע י״נ כתיב •אנכי יי' אלקיך מארץ מצרים‬
‫ק ‪ 1‬״ י י י י ־ לא תדע ומושיע אין בדתי‪ .‬וכן דוד ע״ה‬
‫י א=י בי גדוד אתה ועושה נפלאות אתה אלקיס‬
‫ל‬
‫^ י ילנחמיה ט' כתיב אתה הוא יי' לבדך אהה עשית‬
‫!‬
‫י וזש•!‪,‬״‬
‫" * שסי שמים וכל צבאם וגוי ובן בדברי הימים א‬
‫»״‪,‬‬
‫י יאין אלקים זולתך וגו׳ וזולת אלה הרבה גדברי‬
‫‪1‬ג ^‬
‫י ממה שיאריך דברים‪ .‬ובהיות שהמינים וקדמונים‬
‫^ ' כעה״ז השפעת דברים הפכיים רי׳ל פעולות טובות‬
‫‪ .‬יאמינו היות שם שני אלהית הא׳ פועל הטובות וא׳‬
‫' • כי אסרו א״א שתחינה הטובות והרעות מושפעות‬
‫ט‪-‬‬
‫• ע״כ לבטל זאת האמונה הכוזבת אמר הש״י‬
‫^ י דלדים ל״ב ראו עתה בי אני אני הוא ואין אלקימ‬
‫ן״״ " י אמית ואהיה מחצתי ואני ארפא וגוי‪ .‬וכן בנבואת‬
‫‪,‬‬
‫"יה י!״‬
‫י א אומר יוצר אור ובורא חושך עושה שלוט‬
‫וג‬
‫אני יי' עושה כל אלה‪ .‬אשר הרצון בשני אלה‬
‫מ‬
‫' האל דממיח הוא האל המחיה והמוחץ והרופא‬
‫^‬
‫ט פ נ‬
‫ו‬
‫ג‬
‫י‬
‫ם‬
‫ר‬
‫‪ ! 4‬י ן‬
‫‪n‬‬
‫‪7‬‬
‫‪a‬‬
‫ה י ן י‬
‫< >‬
‫ז‪1‬שד‬
‫כד‬
‫י א נ‬
‫‪ 0‬פ‬
‫כ י‬
‫גןי ף‬
‫מ י י‬
‫פ ד‬
‫גנ‬
‫‪r‬‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫ס‬
‫‪5‬די‬
‫י‬
‫כי‬
‫‪ :‬נ ! י‬
‫י‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫‪c‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬ו־ןל‬
‫ה י‬
‫י ת‬
‫כ ף‬
‫‪r , r l S‬‬
‫ת‬
‫‪1‬‬
‫ה‬
‫זף‬
‫י ע‬
‫ס‪0‬ן‬
‫י‬
‫ב‬
‫ה‬
‫‪3‬‬
‫=‬
‫‪21‬‬
‫אמינה‬
‫חויק‬
‫והיוצר אור הוא הבורא חושך והעושה שלום הוא ד׳מרא ^‬
‫ולא זולתו כדעת המיגים והגה הראה איך ההורה חאלקיי ‪,‬‬
‫והגבואה מקיימת אמונת האחדות לבורא יחי ומבחישות ושוחרים‬
‫דעת המאמינים ליזהר מאחד‪ .‬וגש השכל האנושי םחייי‬
‫י י אחי‬
‫‪^ ,‬ק‬
‫^ ‪!. /‬‬
‫ך‬
‫‪,‬‬
‫ה א ם י ת י ח‬
‫‪ 1‬א ח ד ו ת‬
‫י ת‬
‫ב‬
‫ש ן פ‬
‫תי‬
‫ןח‬
‫ר מ‬
‫ג‬
‫ן ע מ‬
‫איש‬
‫שהוא לבדו ית׳ ברא כל הנמצאים ובל מה שזו ימו הם נ ב י‬
‫א״כ אין כמוהו ואין דומה לו כי א״א שידמה הנברא לבוראי ־‬
‫‪ ~ - , ,‬אין כמיייי‬
‫‪ .‬לן א "‬
‫ין‬
‫ןאןןך‬
‫בשאר אחדים כי כל שאר אחדים הם מורכבות ימרוגיי*‬
‫מדבריי ומחלקים רבים ומקבלים החלוק והשנוי לפי שהאחריי‬
‫בהם מקדיוה וע״כ יאמר עליהם שש האחד ע״ד ההעברי׳ ל*‬
‫ע׳׳ד אמיתית אבל הוא ית' לבת אחד אמיתי ואין אייי‬
‫אמיתי זולתו‪ .‬ואחד שהיא לבדו אהד אמיתי א״א היותו םחיבי‬
‫משנים או משלשה ומי שהוא משגים או טשלשח אינו אייי‬
‫אמיתי‪ .‬זכ״ש המאמינים שהאחד הוא שלשה והשלשה י׳יא‬
‫אחד עם הייתם נמצאים נבדלים בעצמם אמונתם כיזבת ומחנגיה‬
‫לשכל האגושי ‪ .‬ובמו כן מה שהם מאמינים שהבורא מורב‬
‫םאלהות וגשמות זה ג״ב ממה שא״א שיאמין בחיק הבורא‬
‫ית'‪ .‬כי המורכב צריך אל המרכיב וכל המורכב גברא מ י‬
‫ש א‬
‫ד ז ט ד‬
‫כ‬
‫ד ן א‬
‫א ח ד‬
‫א ט‬
‫י‬
‫א‬
‫‪:‬ר‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫צ‬
‫רביי‬
‫ההרכבה ויהיה דומה לנבראים הגשמים ויחחייבו לי‬
‫וחלוק ושנוי א״כ א״א היוהנ אלקי י ל ק י י ן לו דיםי‬
‫כלל לפי שאינו מהרבה ימתחלק ומשחנה וכתיב כישעיה‬
‫ואל מי תדמיין אל יטה דמות תערכו לו‪ .‬וגש לא יתיאי‬
‫האל שיהיה יכיל להרכיב ילהגשיס את עצמי כמו שלא יהיאי‬
‫ואין •‬
‫‪1,. ,1,‬‬
‫כשהיא יביל לברןא‬
‫בזה ליאות בחיק• ית׳ חלילה רו כאשר זה העגין מביאי ‪:‬‬
‫למשכילים יכן א‪£‬ילו הפילוסופים שאין להם דת מודים באחריי* ין‬
‫האל ית׳ וטרחיקין טטגו הרבוי והגשמות בראיות אין נא!‬
‫מקום לזכרם‪ .‬יכן מציגי כדברי כותבי הא״ג שלהם כמי־‬
‫דברים סותרי' אמונת השילוש‪ .‬יאזכיר מקצתם ‪ .‬כתב מטיא׳גי‬
‫נ‬
‫הא‬
‫א‬
‫מ‬
‫א ח ר‬
‫כ ט ו ה ן‬
‫א ו‬
‫ד ן מ ד‬
‫ם‬
‫צ ד‬
‫חזיק אמונה‬
‫יב‬
‫ב פ‬
‫' י״כ פ‪-‬י ‪nt,‬‬
‫׳<יק ל ב מי שידבר דבר נגד בן אדם ינופר ליו‬
‫^‬
‫שידבר נגד רוח הקדש לא ינופד לו לא בעהי׳ז וליא‬
‫? ׳ ל‪ .‬תמצא ג״כ זה המאמר במרקוס פ״ג פסוק‬
‫^‬
‫‪ ^ ,‬י ? פ' י״ב פסוק י׳יט הנה בזח המאמר האנשים‬
‫^ י י־יכיחו בבידוד שאין רוח תקדש והבן אחד א״נ אין‬
‫* י וכי ישו הוא בן אדם ולא אלקי נפי אמונתם‬
‫י«‪-‬ר זה ידוע למבינים ובן נתב מרקוש בפי יי׳ג‬‫? אותו היום והשעה ההיא אין מי שיודע לא המלאכים‬
‫ילא הבן אלא האב לבדו עכ״ל הנה גם בזת המאמר‬
‫‬‫״ י * ‪ -‬והבן אינו אחד שאין הבן יודע מה שהאב‬
‫‪,‬‬
‫^ י י־ן יוכיח שאין אלקי אחד שאין יודע עתידות‪ .‬ובן‬
‫*יי בא״ג הוראה מבוררת אמנת השילוש כפי מה‬
‫*‬
‫פ‬
‫י כ‬
‫ד‬
‫י‬
‫ש‬
‫ף‬
‫ח‬
‫ף‬
‫ע‬
‫י ם‬
‫ש‬
‫" אשי‪1‬יי׳‬
‫‪,‬‬
‫ש הנוצרים ובן לא מצינו בשום מקום שישו עצמו‬
‫אלקי אבל הוא מיחש האלקיוח והנח והינולת‬
‫*‬
‫^ ית' רק קרא אה עצמו שלוחו של מקום נדנתיב‬
‫י ק י' פסוק ם' ז״ל םי שמקבל אהבם מקבל אותי‬
‫» * ? ל איתי מקבל אותו אשר שלחני עני׳ל ונן הוא‬
‫?י עצמי שהוא איש נמש״נ ביאן פ״ה פסי מ' ז״ל‬
‫^‬
‫ז ‪ ' ^ ,‬מבקשים להמית אה האיש המדבר לנם דבר‬
‫^ ־ יכן אמר עליו פ וילש בנתבו לרומיים פ' הי• פסיק‬
‫י בחסר איש ישו המשיח הושפעו לרבים‪ .‬ונמו נן‬
‫מקומות הוא קורא אח עצמו בן אדם נמו שכתוב‬
‫^‬
‫^ * * * פרק כ׳ פסוק י׳׳ח הגה אנחנו עולים לירושלים ובן‬
‫יטש לנהנים‪ .‬עוד שם פסוק נייח ז״ל כאשר לא בא‬
‫יייש שיעבדו ייו אלא בא לעבוד נאשר ענין זה יתבאר‬
‫‪ ,‬ו ‪ * .‬יכן הענין מובן היטב מהתפלה אשר הורה ישי‬
‫^ 'ייי הנקרא בלשינם פאטר הנרעב הםטיאש פ׳יו שלא‬
‫י י אל השילוט רק לאל אחר והוא אלגןי השמיש‬
‫«‬
‫י שם זהו הנקרא בלשונם פאטיד אבינו שבשמים‬
‫* ו יבא מלכותך יעשה רצונך בארץ כאשד בשמים‬
‫ייתי‬
‫ג‬
‫פ‬
‫א ע‬
‫י ש י‬
‫‪3‬‬
‫‪15‬‬
‫‪8‬זה‬
‫ז‪4‬ד‬
‫ש‬
‫שי‬
‫׳‬
‫י‬
‫ף‬
‫י ז י ז פ‬
‫כ‬
‫כ‬
‫ד‬
‫ג‬
‫י‬
‫‪0‬‬
‫‪go‬‬
‫‪pun‬‬
‫‪I‬‬
‫אמינה‬
‫ש ג &‬
‫ותן לנו חיים לחב חקינו וטחול לנו חובותינו כמו‬
‫אנחנו מוחלים לחייבים אלינו ואל תביאנו לידי במיון וחצירי‬
‫מכל רע אמן‪ .‬הנך דאית שלא הורה להחפלל לעצמו שייי‬
‫הבן בדבריהם ולא לרוח הקדש רק לאביו שבשמים אשי‬
‫אין מלבדו‪ .‬מצורף לזה שבדורינו זה כבר הרבה מחבמיי׳‬
‫הנקרא בלשונם כת אביוניטי וכת סרזציאנו זבת א י י '‬
‫החולקי׳ על שתי הקרטאליש וכת לוטדיש םודים באחריה‬
‫הש׳׳י וסותרים אמונת השילוש כי מה שכתב החכם ניביל‬
‫פדיטא בספרו אשר חבר בלשין לטין באחדות הבורא‬
‫הנקרא בלשונם די אונו ווירו דיאו ר״ל הכוונת בו ופירושי‬
‫באחדות הש״י‪ .‬ובן החכם מ ד טי ן צח ווי ץ בספר דיאליני‬
‫שלו אשר חבר בלשון פולניא במאמר הב׳ סותר דעת מאמיני‬
‫השילוש בראיי‪-‬ת עצומות מן הבהוב ומן השכל וכן בםפרי‬
‫אשד קרא שטו ג' יטים מדף כ״ח עד דף ס״ט בטל ל‬
‫ראיות מאמיני השילוש אשר הם מביאים מאון גליןן שליי‬
‫ובן רבים מחכמי אלו הכהוה הנ״ל כל אחד בספת בטלי‬
‫בל ראיות מאמיני השילוש מעיקרן ודי בזה הענין‪.‬‬
‫א‬
‫‪6‬‬
‫ינ‬
‫(‬
‫&‬
‫י ת‬
‫נ‬
‫‪6‬‬
‫פרק יא‬
‫)‪$‬ןעץ הדעת טוב ורע לא האכל ממנו כי ביום אכלך ממני‬
‫מזה תמוה בראשית ב׳ ומה שאומרים הנוצרים‬
‫בעון אדם הראיון שאכל מעץ הדעת נענש הוא וזרעו וזיע‬
‫זרעו כמיהה נפשית נצחיה ונפלו לגיהנם האבות הקרופיה‬
‫והנביאים והחסידים עד אשד בא המשיח אלקיהם ופדה משחה‬
‫נפשם במיתתי ומביאים ראיות לדבריהם מכפל מאמר מיה‬
‫תמות באמדם שהכפל רמז למיתה נפשית לבד וכן מה שאמי‬
‫יעקב אבינו בראשית ל״ז כי ארד אל בני אבל שאולה והזקיי־‬
‫אמר ישע<ה ל׳׳ח אלכה בשערי שאול ואומרים כי גיהנם ושאול‬
‫ותפתה ענין אחד לכולם‪ .‬התשובה מ״ש הכתוב כי ביים‬
‫אכלך ממנו מות תמות אין הכונה שימות ביים אכלו שהיי‬
‫נ י‬
‫חויק אמינה‬
‫בג‬
‫ל״‬
‫םת כיום ההיא אלא ר״ל כי ביוש אבלך ממנו תדיה‬
‫י ט י ח ‪ .‬וכמוהו במלכים א׳ סימן ב׳ ביום צאתך מירושלים‬
‫ת את נחל קדרון ידוע תדע כי מות תמות‪ .‬ושמעי לא‬
‫כיום צאתו מירושלים אלא אחרי שובו מגת לירושלים‬
‫י י מות תמות לא כיון אל המיתה לבד אלא רמז‬
‫^‬
‫׳־־ לשאר עונשים הגופיוח אשר הענישו השם בהם אחד‬
‫"טאו‬
‫ייייא מה שאמר לו בראשית ג׳ ארורה האדמה בעבורך‬
‫ין תאכלנה כל ימי חייך וקוץ ודרדר תצמיח לך וגומר‬
‫^ ׳ " ' אפיך תאכל לחם וגוי לפי שהדין נותן שיוסיף עליו‬
‫^׳< עונש אחד חטאו יותר ממה שיעד לו קודם חטאו ולפי‬
‫^ י יתה הגופייה היא העונש החמור ויותר גדול משאר עונשים‬
‫"י׳ ע״כ היא כוללת תחתיה כל שאד העונשים אשר‬
‫*י בהם בני אדם‪ .‬והראייה ממה שכתוב דברים כ״ד לא‬
‫על בנים ובנים לא יומתו על אבות וגוי אשר‬
‫י*‬
‫״ י ' י ן בו על המיתה לבד אלא גס לשאר עונשים הנכללים‬
‫ריח­ו­‬
‫י כי כמו שלא יומתו האבוח כאשר יהיו הבנים חייבים‬
‫"ימד‬
‫י כב״ד כן לא יענשו האבוח באשד יהיו הבנים חייבים‬
‫י‬
‫׳עונשי״‬
‫״ יכן להיפך‪ .‬ומה שהקדים הכתוב ייעוד עונשים‬
‫•י לאדם ואחר בך חתם דבריו בעונש המיתה באמדו‬
‫^ ' י כי עפר אתה ואל עפר תשוב הודיע לו שלא תהיה‬
‫רק בסוף ימי הקצובים לו אחר שיסבול העונשים‬
‫^‬
‫לו כל ימי היותו חי על פני האדמה ואם היה מת‬
‫י לא הי׳ לו זמן מספיק לסבול העונשים ההם ובן‬
‫‪!,‬‬
‫ולרבות ולסיים המין האנושי וכמו בן ממה שאמר‬
‫^ ־ כי עפר אתה ואל עפר תשוב הודיע בי המיתה המיועדת‬
‫״ הראשון קודם חטאו במאמר מות תמות היא מיתה‬
‫לא ישוב אל העפר אלא מה שהוא עפר וכן כל‬
‫‪,‬‬
‫אל יסודו והוא מה שאמר שהע״ה יןהלת י״ב וישוב‬
‫אל הארץ כשהיה ורוח תשוב אל האלקיס אשר נתנה‬
‫׳ ייראה מהיראת פשטי הפסוקים כי מאמר מות תמוח‬
‫‪8‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪,‬‬
‫ש‬
‫א כ ו ת‬
‫י!י‬
‫צו‬
‫י‬
‫‪0‬‬
‫ש ת ‪3‬‬
‫ט י ת ה‬
‫‪ 1‬ז ‪5‬‬
‫י ; ‪ 5‬י י ם‬
‫נ י‬
‫י ש‬
‫ו‬
‫א ‪:‬‬
‫ר י ת‬
‫‪,‬‬
‫ת‬
‫כ י‬
‫־ ‪ 1‬ד‬
‫י ע י כ‬
‫ר‬
‫ר‬
‫‪23‬‬
‫ן‬
‫‪ pun‬אמונה‬
‫‪6‬‬
‫ן‬
‫מודד‪ ,‬למיתת מפז ולשאר עונשים הגיפייס הגזברים עם זע‬
‫כל זה א״א שיהיה מורד‪ .‬ג״ב למיתת הנפש מהוראות י ‪-‬‬
‫ן הש״י כן הי‪-‬יי׳ ו‬
‫כי כמ• שקיום הנפש יהיה בעשותך‬
‫מיתתה כשתעבוד על מצותו כגון באכילת דברים האמורי ‪J‬‬
‫שנאמד ויקרא ז׳ כי כל אוכל חלב מן הבהמה אשד יקריבי‬
‫‪J‬‬
‫ממנה אשד‪ ,‬ליי' ונכדתה הנפש האוכלת מעמיה וכן שם‬
‫‪.‬ן יד‪ ,‬זטעם‬
‫נפש אשר תאכל כל דם זגכדתך‬
‫מאמר מעמיה הרצון בו שלא האשוף והתחבר הנפש ההיא‬
‫עם עמיד‪ .‬ד״ל עם הצדיקים הפך מה שנאמד בצדיקים ויאמ‪1‬‬
‫אל עמיו אשד הרצון בו שנאסף ונתחבר עם דוחות הצדיקי‬
‫הנקראים עמיו והראייה על זה שהכתוב אינו מדבר על הגופוי*‬
‫מה שכתוב במדע״ה דברים ל״ב והאסף אל עמיך כי אי‪1‬‬
‫עמיז בהד העבדים אבל האסיפה היא נאמדת על הנפש כביר י'‬
‫יאספך ישעיה ב״ח וכן מ״ש הכתוב »<קרא כ״ב ונכרתה הנפ*‬
‫ההיא מלפני אני יי' רומז שהנפשות• ממקום קדוש באות‬
‫ושם ישבותו אם •יוכו‪ .‬הגה א ת ה דואה מהוראות הפסיקים‬
‫שהנפש החוסאה היא תמות ר״ל תהיה נכדתה מלפגי ד‪,‬ש״י‬
‫אמנם הנפש הזוכה היא שבה אל אלקים אשר נתנה ל‬
‫המקום אשר היה שם אחלה תחילה להנוח מזיו השכיני׳‬
‫בחיים הנצחיים בנפשוח הנביאים והחסידים ‪ .‬ע״כ מה שאומרים‬
‫הנוצרים שהאמה הקדושים והנביאים והחסידים נפלי במהמוריי*‬
‫גיהנם כעון אדם הראשון איני כן‪ .‬כי חלילה לאל מושיע‬
‫לחת חסידיי לראוח שחת ולמאוס המוצאים חן בעיניו ולשניא‬
‫אח אהזביי בפרט אחד אשד אהבם אהבה רבה ונפלאיי‬
‫ושומרם מכל דע בעוד נפשותט שוכנות וגאחזות בגוף הנגיו‬
‫זהנבזה איבכה נאמין שיום הפרד נשמותיהם הקדושות מגופיהם‬
‫יהפך לאויב להורידם לשאול החתית והיה כצדיק כרשע‬
‫הלילה לו זה הדעת לא יסבלהו שום דעת משביל‪ .‬שאם היי׳‬
‫הענין כדבריהם איך אמד יינה הנביא ד' ועתה יי' קח נא אח‬
‫נפשי מטני כי טוב מוחי מחיי איך יהיה טוב מותו מחייו אחר‬
‫טנ‬
‫ד צ י‬
‫‪6‬‬
‫;‬
‫ד נ פ ש‬
‫מ ה י א‬
‫מ‬
‫ט‬
‫‪6‬‬
‫א‬
‫חווק‬
‫נ פ ע י‬
‫י‬
‫אמינה‬
‫כד‬
‫לגירנם במותי‪ .‬יכן מה שמציגו בחנוך ואליהו‬
‫^‬
‫יק״ אותה הבורא ית' ואין להבין הלקיחה על גופה רק‬
‫נפשה אשד שם מקומם‪ .‬ואם נפשותם חייבים לרדת לגיהנם‬
‫* " הראשון איר לקחן אליו‪ .‬ובן מה שמאמינים‬
‫^‬
‫אלקיהם פדה משחת נפשות המתים מ מ י אדם‬
‫ג•‪ -‬וה הדבר אין לו שחר‪ .‬כי איך אפשר שיכופר‬
‫שהיא אכילת אדם הראשון מעץ הדעח בעון יותר‬
‫ף‪,‬‬
‫טנזני שהוא הריגת גוף אלקיהם ‪ .‬ובפי דבריהם במיתתו‬
‫י נפשות האבות והכנים הראשונים וגם האחרונים משחת‬
‫למידיו ושלוחיו והנמשביז אחריו הנהרגים ג״ב בגזירת‬
‫״ייטיימ ‪L‬‬
‫״ יזולתם את נפשות מי ומי פדו בםיהותיהם‪ .‬והגה‬
‫כא ג שלהם שפאולוש שלוחו כותר זה הדעת בכותבו‬
‫^‬
‫פרק ה' פמק י״ד באמרו מלאך המית מאדם ועד‬
‫^‬
‫י ?ל י״חוטאי' בדמיון חטא אדם הראשון הנה פוי ל בזי•‬
‫מירח ב' דברים הפך אמונתם‪ .‬הא׳ שלא שלט‬
‫ייםוח על הנביאים והצדיקים הקדושים אלא על החוטאים‬
‫י חטא אדם הראשון לבדם ואם יטעון הטנען ייאמר אין‬
‫א " ג על החוטאים כדמיון חטא אדם הראשון כאשר‬
‫^‬
‫י אלא רק על הבלתי חוטאים יכו' יפקח הטוען אח‬
‫''‬
‫מה שכתוב המאמר אמבדוזיום אפיסקופוס‬
‫ש ‪,‬‬
‫ניס כי זה המאמר זייפו בםפרו היונים וכי עדיין בזמנו‬
‫^ • כתיכ בכפרי יטין בן כמו שכתבנו למעלה וכן כתיב‬
‫‪ ^.‬ייעיזקת ס י מ ן ב ו ד נ י ותמצא זה העגיןבאר היטב בםפר‬
‫‪ ' ^ ,‬י צ ח י ו י ץ אשר קרא שמו מאמר ג' ימים בדף גי‪.‬‬
‫^ י ‪°‬טאשר פויל מצות ושמרתם את חקותי ואת משפטי‬
‫יעשי• אותם האדם וחי בהם הכתובה בתורת םשי׳‬
‫‪ ,‬י תקון מיוחד למה שנאמר לאדם הראשון כי ביום‬
‫מות תמות באשד ייעוד ונתנה הארץ יבולה ‪VP‬‬
‫•ף‪^,‬‬
‫י 'יין פריו ייקרא כ״ז הוא תיקון מיוחד לקללות וקיץ‬
‫תצמיח לך‪ .‬כי באמד הכתוב וחי בהם אינו מרמז‬
‫א‬
‫ם‬
‫י ח‬
‫אהד‬
‫מןף‬
‫ת‬
‫י י ס‬
‫מ‬
‫מ‬
‫יי‬
‫כ‬
‫י ן י פ‬
‫)‪5‬ע ין‬
‫י י ר א ה‬
‫ד י א ז‬
‫‪5‬‬
‫ת‬
‫‪1 1 0 0‬‬
‫‪24‬‬
‫מזיק‬
‫אמינה‬
‫‪6‬‬
‫לחיים‪-‬הגופייה כלל לפי מה שנראה בחוש כי שימי' יי **‬
‫אינם מאריכים ימים על האדמה יותר מעוברים עליהם יריי י‬
‫‪I W‬‬
‫יי‬
‫בזד‪ ,‬הוא אם אדם הראשי?‬
‫ן‬
‫הדעת נקנס מיתה נפשות עם העונשים הגופיים עליי‬
‫זרעו הנמשכים אחריו הממרים את פי יי' אבל זרע אבי * י‬
‫עבת ובני יעקב בחיריו בעשותם מצות יי׳ הכתובות בהיי‬
‫משה הנקראת עץ חיים שנאמר עץ חיים היא למחזיקים '‬
‫מםלי ג׳ יהיו זוכים לחיים הנפשיים וינצלו ג"< מיוגי‬
‫העונשים הגופיים כאשר היו נצלו יחידי הסגולות כמי ^‬
‫חנוך אברהם יצחק ויעקב וזולחם בעשוחם רצון קונס‬
‫קודם נתינת ההורה כי לא נענשו בעון אדם הראשון במיייי'‬
‫נפשיית ח״ו כאשר שנאמר כחנוך ברא ‪ ,‬׳ יי לקח איי '‬
‫אלקים‪ .‬וכן נצולו ג ״ נ מהעונשים הגופיי יאשר ר‪,‬כריי‬
‫מעיד בנח הצדיק כדכתיב שם זה ינחמנו ממעשינו ומע '‬
‫ידינו מן האדמה אשד אדרה יי׳ ובן כיצחק שנאמר י ^‬
‫יצחק בארץ ההיא זימצא בשנה ההיא מאה שעיים ויביגי"‬
‫האדם ' ן‬
‫יי׳ בראשית כ״ו וההפוך נמצא בקין שני כי ע‬
‫לא תוסיף תת כחה לך בראשית ד׳ וכאשר תעיין בעונשי א י‬
‫הראשון תמצא שנענש קין בכולם לפי שנמשך אחייו א !‬
‫העושה רצון קונו תמיד בכל לבבו ובכל נפשו כאברהם אבי‬
‫ע״ה הנקרא אוהבו של הש״י כדכתיב ישעיה מ״א ירי‬
‫אברהם אוהבי גס הוא יהעלה אוהבו אהבה נפלאה עד שמרים‬
‫אהבתי רצה לוכותו במצותיז זצוה לו ולזרעו הנמשכים אחריי‬
‫מצות המילה כי למעט מהם תאית הכשדית אשר גתוםפי'‬
‫באדם וכזרעי מאכילת עץ הדעת והנחילם ג״ב באמצעיי‬
‫הטצוה ההיא ובאמצעות זולתה ממצות התורה האלקית הנקרא*‬
‫עץ חיים חיי נפש הנצחיים אשר עליהן רמז כאטרו יא^‬
‫וחי לעולם כאשר הועד טטאטר אשר יעשה אוהם האדם יי '‬
‫בהם הכתיב בהירה יכטי כן טצינו כחוב ושנוי ושליש ביי'‬
‫הלשון בעצמו כדברי יחזקאל הנביא ע׳׳ה טימן כ׳ ואחר א‬
‫ב ד ‪ ,‬ם‬
‫ת י‬
‫א ת‬
‫י י‬
‫פ י‬
‫ב א ‪ ! , :‬י‬
‫‪0,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,,‬‬
‫גי‬
‫א ‪£‬‬
‫‪,‬‬
‫ש‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ג‬
‫ס‬
‫צגי‬
‫יזי‬
‫‪,,‬‬
‫י‬
‫ת‬
‫ב ו ד‬
‫א ת‬
‫פ‬
‫נ‬
‫גי‬
‫‪5‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫&|י‬
‫תזיין אמונה‬
‫ב י ‪ 5 ,‬י‬
‫כה‬
‫‪/‬‬
‫כ‪-‬י‬
‫״ ן י״ח שעלי חיי הנפט הוא מדבר כדכהיב ועשה‬
‫^ ? י חיה יחיה לא ימות ‪ .‬וכתיב ויעש משפט וצדקה‬
‫^‬
‫״ נפשג יהיה ליפי שידוע כי אין חיים שלא יהיה‬
‫^‬
‫אלא חיי הנפש הנצחייות לבדם‪ .‬ולהיות בכבת‬
‫^‬
‫^ ‪ y - r‬המות האנושי שחוח השיאה לאדם הראשון‬
‫^ " ־ ייאשית ג׳ האשה אשר נתת עמדי היא נתנה לי מן‬
‫^ ^' *• והתודה באח להכיר מום החטא ע" כ הוצרך‬
‫במתן תודה מגשת לאשה כדכתיב שמות ייט היו‬
‫^‬
‫^ שלשת ימים אל תגעו אל אשה לפי שהחולי ירופא‬
‫ן קטיגור נעשה סניגור‪ .‬והנה אתה רואה מכל‬
‫^‬
‫שהצדיקים האבות הקדושים לא ירדו לגיהנם‬
‫יל*! ^‬
‫׳׳ כעונש הנפשות בעון אדם הראשון חייו *‪.‬חר שלא‬
‫' 'י׳ כמו הוא אבל מצאו חן בעיני יי׳ ונושעו‬
‫) ^ י ?ייםיש בזכות עצמם ולא יצטרכו לזכות זולתם להושיע‬
‫הגיצרס בודם מלכותם והוא אשר אמר יחזקאל‬
‫»' ' '‬
‫החוטאת היא תמות בן לא ישא בעזן האב וה»יב‬
‫ל!!‬
‫^ לין הבן וגו׳ ר״ל שלא תהיה המיתה לנפש רק‬
‫טי י ^ י • יייא בעוז זולתה כאשר מפורש שם בדברי הנביא‬
‫• אכן ט״ש הכתוב שמות ב׳ פוקד עון אבות על‬
‫גני‬
‫י יייצון בו כשאוחזים הבנים מעשי אבותיהם בידיהם‬
‫» ^ י א כאמת לשונאי וכן כל כיוצא בזה ועל דרך זה‬
‫' ן איכה ה׳ אבותינו חמ^ן ואינם ואנחנו עונותיהם‬
‫^‬
‫כי כי אבותינו סבבו הגלות בחטאותיהס ואחרי‬
‫‪5‬־‬
‫׳ יזגלית מתו ואנחנו הנשארים במקומם בגלות סבלנו‬
‫ן‬
‫יני״חכרו עליה׳ גם בן עונות אבותינו לפי שאנחנו‬
‫‪$‬‬
‫מעשיהם בידינו אפילו בהיותנו בגלות כדכתיב‬
‫^‬
‫י והנשארים בבס ימקו בעונס בארצות אויביכם ואף‬
‫^‬
‫ייכיתס אתם ימקו‪ .‬אבל הצדיקים המעטים הנמצאים‬
‫ן‪,‬‬
‫י‪1‬ז‪' 5‬י כמי ירמיה וברוך בן נדי׳ ויחזקאל ודניאל‬
‫אעפ״י שגלו בתוך הכלל להיותם חלקי האומה‬
‫מ‬
‫ש‬
‫ד‬
‫‪5‬י‬
‫ט י ת‬
‫? י נ‬
‫‪,‬‬
‫ג‬
‫״ { י‬
‫י י ת‬
‫נ‬
‫?וו‬
‫‪ 0‬ך ן‬
‫פ‬
‫א ע ר‬
‫‪n P‬‬
‫ע‬
‫כ‬
‫ף‬
‫ס‬
‫י‬
‫כ‬
‫!נ!ף‬
‫ט ? י נ‬
‫כד י‬
‫י‬
‫ונן‬
‫״‬
‫הג‬
‫ת‬
‫ףין‬
‫וזיל‪1‬י!ש‬
‫‪25‬‬
‫״‬
‫חווק‬
‫אמונה‬
‫&‬
‫החטאה מ״מ לא היתה גלותם רק טיבתם ני הם דיו ב ^‬
‫גדזלה בטלני אומות בזןון ועלות יותר ייוהר ‪0‬מד>‬
‫בעיגי טלני ישראל בזמן המלנית נאשר הנתיב מעיד ביים‬
‫ובדניאל וחבריו‪ .‬וזה לפי שלא אחזי מעשי האביר‪ .‬ייי " ^‬
‫בידיהם ע״כ לא נענשו בעבור אבותיהם‪ .‬ולפיכך לא י׳‬
‫הקנסות והקללות הנקנכות על האדם על זרעו הצדיקים העי*‬
‫רצון הש״י רק על זרעו הנמשכים אחריו בחטאיו בא^‬
‫הראת וידעה‪ .‬וגן מצינו קא״ג שלהם טאטר אחד כותי *‬
‫ההנחה‪ .‬כדכתיב בלוקש פ' י״י פסיק י״ט ואילך והיא‬
‫ק ן על אבריי׳'‬
‫ל א ז י ר ז ם העני אחרי מותו היה מתענ‬
‫אבינו א״כ אברהם ולאזירוס לא היו בגיהגם ויתחייב ^‬
‫שהצדיקים לא היו יורדים לגיהנס אפיי קודם ישו רק הימע‬
‫להדק‪ .‬ומה שמביאים ראיה יידבדיהם מנפל מאמר מות ר׳‬
‫באמדס שהנפל רומז למיהת הנפש לבד אינה ראייה אמיר׳‬
‫כ» המנהג לשון עברית להקדים המקור לפועלים ברוב הסקיגי‬
‫כמי לך אמור לא חיה החיה והראני יי' כי טית ישות מל'^‬
‫כ׳ ח׳ וזה המאמר חשובה לשאלת האחיה מחלי זד‪ ,‬יצי*‬
‫שתהיה החשיכה מענין השאלה וכמו שלא היתד‪ .‬השאלר• י*‬
‫ל מאגיי‬
‫על חיי הגוף או על־׳מיחהו כן גם החשובה א‬
‫מות תמות על מיתת הגוף לכד לא על זולתה ונן סמיאל *‬
‫<״ד כי מות תמות יהונתן וכן כס כ׳׳‪ 3‬מות תמות אחימיו׳^‬
‫אע״פי שהמית' בהם מוכפלה מ״מ איי חכוגה כחם רק '‬
‫המיתות‪ ,‬המפוח וכן שמות כ״א נקום ינקם הקול יסקל •‬
‫ייי׳ יי*•׳‪ .‬וכן כראשית ט״ו ידוע תדע‪ .‬שמית י״ט שםוע ר‪.‬ש‬
‫וזולתם הרבה יכן מציגו טיהה בלתי מוכפלת על מיתת יי׳ *‬
‫כמו הנפש החוטאת היא תמות יחזקאל י״ח ובמו נ!‬
‫שמביאים ראיה לדבריהם ממדי שאטר יעקב אבינו מ ' *‬
‫בראשית ל״ז כי ארד אל בגי אכל שאלה ומ״ש חזקיח ^‬
‫יהודה •ישעיה ל׳׳ח אלכה בשערי שאזלה באמרם ששש שאי׳‬
‫הדצזן בז גיהנם • או חפהה לכד אין העגין כן כי שם »אי‬
‫מ ר‬
‫יי‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫זא‬
‫נ‬
‫ג‬
‫כ ח‬
‫י‬
‫‪,1,,5‬‬
‫‪,,,‬‬
‫ו‬
‫ב‬
‫י‬
‫מ ; פ‬
‫?‬
‫מעי‬
‫‪9‬‬
‫‪17‬‬
‫ם‬
‫ל‬
‫חויק‬
‫יי!‬
‫^‬
‫^‬
‫ו‬
‫ג״כ‬
‫לימות‬
‫ולקבד ולתחתיוה‬
‫^ ־ י תהלים‬
‫מ״ט‪.‬‬
‫נ י ל א שאולי‬
‫'‬
‫( ע ד‬
‫^‬
‫מ‬
‫מי‬
‫יי״ן‬
‫א־‬
‫שמה‬
‫י‬
‫^‬
‫ה ו‬
‫‪5‬‬
‫>כח‬
‫‪5‬‬
‫יי‬
‫^‬
‫ח^‬
‫י•‬
‫‪0‬‬
‫ף‬
‫‪0 ,‬‬
‫קהלת ט ׳ ‪.‬‬
‫יןל״ט‪.‬‬
‫איל‬
‫ע‬
‫יתחי׳ית‬
‫הארץ‬
‫ואי‬
‫אשית‬
‫' יפן־‬
‫‪ 3‬ז > ו‬
‫^‬
‫ואתה‬
‫לדבריהם‬
‫על‬
‫ראש‬
‫ה‬
‫י‬
‫^‬
‫^ ! ‪,‬‬
‫י*יז‬
‫טי‬
‫* ‪j‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫במו‬
‫ולנוצרים‬
‫רק מתרגם‬
‫אבל‬
‫ואציעה‬
‫ת ד ע איוב‬
‫לא‬
‫לפעמים‬
‫בדברי‬
‫הרגם‬
‫קבר או‬
‫העתקתו‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪°. .‬‬
‫שלד‬
‫^‬
‫כ‬
‫ג «‬
‫כי‬
‫‪3‬‬
‫אחדי‬
‫י־־יזז‬
‫• ת שלוחיו‬
‫‪0‬‬
‫מיתתו‬
‫י׳‬
‫^' "‪f‬‬
‫‪7‬‬
‫י־‪-‬ד^ י‬
‫ייייגו‬
‫י‬
‫יכי״ת‬
‫י ס‬
‫‪J* " ,‬‬
‫^‬
‫י‬
‫ז‬
‫>‬
‫ש‬
‫'‬
‫ו‬
‫ה‬
‫‪40‬‬
‫הוא‬
‫שנתבו‬
‫פרק‬
‫לבא‬
‫*״לו‬
‫המאמרים‬
‫פייל עדיין‬
‫ישופנו ואפ‬
‫היה‬
‫השטן‬
‫העולם‬
‫המיר‪.‬‬
‫ן אלא‬
‫השטן‬
‫שפויל שדוחו‬
‫הותר‬
‫ומצינו‬
‫ד‪.‬‬
‫ש ט‬
‫פרק י״ו‬
‫פיק‬
‫א נ י פויל פ ע ם‬
‫חי‬
‫היה‬
‫שיהרגו אותו ואת‬
‫רגלינם‬
‫יראה‬
‫ר ו מ ו לישו‬
‫חוטאים הרי‬
‫לרומיים‬
‫השטן החת‬
‫אלינס‬
‫^‬
‫ראש‬
‫שהוא‬
‫הנחתם‬
‫לא‬
‫ב׳‬
‫ראייתם‬
‫ראייה‬
‫ה ח ט א אז לא היו‬
‫איך‬
‫שלוחיו‬
‫ימות‬
‫השטן‬
‫אשר‬
‫ו!‬
‫ב״א‬
‫ה נ ח ת ם ב א ם ר ו א ח ״ ב ואתה‬
‫ולאומית‬
‫א״נ‬
‫בטסלינקי‬
‫‪12 ,3‬‬
‫=‬
‫שימות‬
‫ומיתת‬
‫ככתבו‬
‫הותר‬
‫באמרם‬
‫חוטאי׳‬
‫ש ה ם ע ו ד היום‬
‫ליהודים‬
‫‪3‬‬
‫ישופך‬
‫ומה‬
‫שמביאים‬
‫מ ז ה הפבוק‬
‫לישו שהוא‬
‫היא‬
‫הפהוק הזה‬
‫" ייהם‬
‫‪1 3‬‬
‫^‬
‫י‬
‫עם‬
‫יי?‬
‫ג‬
‫כלל‬
‫עקב‪.‬‬
‫אמונתם‬
‫הםהבב את‬
‫ואחר‬
‫ובין‬
‫תשיפגו‬
‫זרעך ובין ז ר ע ה ה ו א‬
‫ה ת ש ו י ה אין‬
‫שאומרים‬
‫י״י' יאבד‬
‫י‬
‫‪5‬‬
‫ארד אל בני‬
‫משאול מה‬
‫למעיינים‬
‫רומז‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫עמוקה‬
‫האשה‬
‫י * ישופך‬
‫*כוכוי י‪-.-‬‬
‫*• כ ש ש נ ח ש ‪.‬‬
‫מי^‬
‫'‪19‬‬
‫ובין‬
‫ראש‬
‫‪87‬‬
‫^‬
‫ש‬
‫בינך‬
‫יאייה‬
‫?! ^‬
‫ובן‬
‫הארץ‬
‫האחרון‬
‫גיהנם‬
‫י״ד‪.‬‬
‫בשאול‬
‫פרק יב‬
‫יו‬
‫מ‬
‫ובן‬
‫כאשד‬
‫ובן‬
‫ולתחחיות‬
‫המעתיק‬
‫משם‬
‫ה א ר ץ רימזה‬
‫ני‬
‫נמו‬
‫ת ו ר ך י ה ע י ה ל״ח‬
‫ת צ פ י נ נ י איוב‬
‫שאול‬
‫י מ ן בודני‬
‫ב‬
‫ונן‬
‫בשאול‬
‫בשערי‬
‫^ י מיילים‬
‫^‬
‫אמוכר‬
‫הימן‬
‫ב מ ה ר ה ובן‬
‫י״ח‬
‫ז׳יל‬
‫ופעמיים‬
‫ש ה ש ט ן אפיי‬
‫נ׳‬
‫ז״ל‬
‫בנתבו‬
‫בעבור זה‬
‫אבל מנעני‬
‫אחרי‬
‫מות‬
‫י מ ו ש ל על‪ ,‬ה מ א מ י נ י ם ב ו‬
‫*‪4‬‬
‫‪ pun‬אמינה‬
‫‪26‬‬
‫וזהו הפך אמונתם שהם מאמינים שמאמר הוא ישופד י‬
‫רומז לישו שהוא המית השטן כאשר הוזכר למעלה •‬
‫א ‪6‬‬
‫ו ה ת ב ר כ ו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת‬
‫בראשית כ״ב‪ .‬ומה שהנוצרי' מביאים יאי ^‬
‫טפםזק זה לדברי אמונחם באמרם שזאת ההבטחה אשר יי׳'‬
‫יי' לאברהם שיתברכו בזרעו כל גויי הארץ לא היתר‪ ,‬מבי‬
‫מאהו הש״י על שום איש מזרעו של אברהם ר? י־ ; ' ן‬
‫הבעה על ישו בלבד שהוא עיקר זרעו של אברהם יע״‬
‫גהקיימה זז ההבטחה על שום אדם מזרעו רק בו לבי‬
‫בו ולא בדלתו נתברכו כל גויי הארץ לפי שעל ידו באו לי "‬
‫האלהית ולהצלחת הנפשית‪ .‬התשובה גם פה טעותם מכי * ן‬
‫בעיני בל בעלי העיון לפי שמנהג הנוצרים מביאים רא " ‪j‬‬
‫לאמנתם מקצת דבר הנבואה בלתי הבנת כעת אי ‪I‬‬
‫וטבלתי עיי׳ לדברים הםמוכין להן ובן לדברים הדומימ ל ‪I‬‬
‫שם בדברי הנבואה כאשד גם פה מביאים ראיה ממה ט‬
‫על ה‪ £‬י‬
‫והתברכו בזרעך כל גויי הא ץ ל י פ י י‬
‫קודם לי שנאמד כי ברך אברכך והרבה ארבה את י "‬
‫ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים ויירש זרעי‬
‫‪,‬ן! י ‪ ,‬האין‬
‫שער אויביו ואחד כך אמר ו ה‬
‫הנך דואה שאין הכתוב מדבר על איש פרטי אלא על ‪.‬‬
‫הזרע דייל הזרע הרב שלך אשר יהיה ככוכבי השמים י־‬
‫יל יי האיציי'‬
‫י‬
‫אשד על שפת הי ן‪1‬‬
‫והזרע ההוא היא אומת ישראל בכללה כאשר העיר עליי‬
‫מדליה באמת יי׳ אלקיכם הרבה אתכם והנכס היום כ ג‬
‫השמים לרוב דברים א׳ ולזה הבטיחו הש״י בהבטחה יי "‬
‫גם את יצחק ואת יעקב ליצחק אמר בראשית כ") והרבר־י י‬
‫זרעך וגו׳ ונתתי לזרעך את כל הארצות האל והתברכו ג י י ^‬
‫בל גויי הארץ וליעקב אמד בראשית כ״ח והיד‪ ,‬זרעו‬
‫ג״‬
‫יר י‬
‫י א ‪1‬‬
‫נ‬
‫נ‬
‫רי;‪,‬‬
‫אי‬
‫‪,,‬‬
‫נןיי‬
‫י!‪5‬‬
‫‪;:‬ר‪,‬יג‬
‫־‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ת‬
‫ח ת‬
‫מ‬
‫ע י ן‬
‫ז‬
‫ת ב ר ‪ :‬ן‬
‫ב ז ף ; י ך‬
‫ז ד ע‬
‫ת ב ר נ ן‬
‫גו‬
‫זתי‬
‫ש‬
‫וןכ‬
‫‪ 3‬א ן ת ו‬
‫גו‬
‫‪6,‬‬
‫י‪:‬גי‬
‫זא‬
‫‪,,,‬‬
‫ח>יק אמינה‬
‫* י * י­‬
‫‪1‬‬
‫בז‬
‫י ופרצו•י •מה וקדמה וצפונה מגבה זגגרנו בך כלי‬
‫יי׳ גז ך ך‬
‫ע ך וכן ממה מאמר לאברהם בראשית‬
‫סה‬
‫׳<‪ j‬מברכיך ומקללך אאור ונכרכו בך כל משפחות‬
‫^‬
‫? י י אמר לו בראשית י״ח ואברהם היו יהיה לגוי‬
‫;^‬
‫כי‪-‬י בו כל גויי הארץ הכתוב הודיע כי כמו‬‫^ ^ ^ אבותינו הקדושים שיהיו מתברכים בהם כל גויי‬
‫וי ‪* J >,‬היו מודיעים להם מציאות הש״י ואחריתו השגחתו‬
‫^ ככל מקום שהיו מתהלכים היו קוראים בשם יי'‬
‫ן‬
‫וי‪ ,.,‬י האומות באים לכלל הידיעה האלקית המהכבת‬
‫׳ י• ה‪-‬י‪.‬‬
‫ ‪-‬ה האמיתית וההצלחה הנפשיח במו כן הובטחו‬‫^‬
‫גיה‪- -‬‬
‫״ ‪-‬אים אחריהם יהיו הולכים בעקבותיהם וכמעשה‬
‫יז^‪.‬‬
‫^ ^ < הבנים כדבתיב בראשית <״ח כי ידעתיו למען‬
‫י איי כניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יי׳ לעשות‬
‫^‬
‫למען הביא יי' על אברהם את אשר דבר עליו‬
‫ני ^ ^ ' ' נ״א הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללבם‬
‫י ?ייאיייו ואברכהו וארבהו וידוע הוא שאין שום‬
‫יייציחי• נפשית בא לאומות העולם אלא באמצעית‬
‫^‬
‫‪"* $-9‬אל כאשר הכתוב מעיד בהרבה מקומות ואזכיר‬
‫יי ‪ ^ .‬ידני י׳ והיה כי תלך עמנו והיה הטוב ההוא אשר‬
‫יג _ ' ט יהטבנו לך בישעיה י״ד כי ירחם יי׳ את יעקב‬
‫י ג ^ ^ " ‪ .‬כיש־אל והניחם על אדמתם ונלוה הגר עליהם‬
‫עי כיי׳ יעקב‪ .‬בם נ״ו ובני הנכר הגלוים על יי'‬
‫^‬
‫^ ‪ ' .‬ייאהכה את שם יי׳ להיות לו לעבדים כל שומר שבת‬
‫יכיר‪ ' ? ' ^ .‬ם בבריתי והביאותים אל הר קדשי ושמחתים‬
‫ז ^ ' י י ׳ וטי עוד שם ס׳ והלכו גויס לאורך ומלכים לנגה‬
‫‪ f i 3‬כ ׳ ונלוו גוים רבי אל יי׳ גיום ההוא והיו לי‬
‫* י• כחוכך וידעת כי יי׳ צבאות שלחני אליך‪ .‬שם‬
‫ן׳‬
‫‪ * ' 4$‬י יי' צבאות ביסים ההפה אשד יחזיקו עשרי•‬
‫^ " לשונות המים והחויקו בכנף איש יהודי לאםר‬
‫כי שמענו אלקים עמכם יגתהלים ס״ז אלקים‬
‫י‬
‫״‬
‫א‬
‫מ‬
‫י ב ו ר‬
‫;‬
‫יזן‬
‫יוין‬
‫כי‬
‫ה‬
‫עו‬
‫י מ ע ז פ צ‬
‫‪55‬‬
‫ע‬
‫‪0‬‬
‫י‪1‬ף‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫ף‬
‫ס‬
‫‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫מ‬
‫‪0‬‬
‫‪7‬‬
‫? ט ‪ :‬ם‬
‫‪i2‬‬
‫א‬
‫חויק‬
‫י‬
‫ט‬
‫כ‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫יחננו ויברנגו יאר פניו אתני סלד‪ .‬לדעת וגוי עד סוף המזםי^‬
‫והרבה כיוצא באלו הפסוקים אשד נזכרים בביאור יוחד יי *‬
‫בפי ב' מזה הספר בעזרת האל ית׳‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫פרק יד‬
‫^‬
‫^‬
‫?‪5‬א יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו עד ני‬
‫שילה ולא יקהה עטים‪ .‬ומה שטזענין הנוצרים‬
‫ו‬
‫הפסוק באטרם הנה יעקב אביכם נתנבא על ביאת ישי‬
‫חם לגי" ן‬
‫י‬
‫א‬
‫קראו בשש שילה ונתאטתה‬
‫מישראל עד בא ישו ואחרי באו מיד סר שבט המלכות & ן‬
‫באשר אתם רואים היום‪ .‬התשובה גם לזה להש לטעות * ‪j‬‬
‫דעתם כי אחר שהם מאמינים שהיה ישו משבט יהודה ייי ' ‪j‬‬
‫מלך היהודים א״כ אפילו אחרי באו לא סר הםלכוח מירי ' ‪j‬‬
‫ואיך אומרים שאחרי בא ישו םד שבט המלכות ממגי‪ .‬י ]‬
‫ראיגו שסר שבט המלכות מיהודה בחורבן בית ראשון נ א‬
‫הגלה גבוזראדן את צדקיה מלך יהודה שהיה קורם ליי"‬
‫ישו הנוצרי קרוב ת״ל שנה ובימי בית שני לא ראינו‬
‫מלך מולך בישראל משבט יהודה כי מלט עבדיהם יורי‬
‫ובניו אחריו עד חורבן בית שני א״כ איך ייגלז לפרש ליי‬
‫יסור שבט מיהודה שלא תסור המלכות מישראל עד ביאייי‬
‫ושאחר בואו סרה המלכות מהם כי מה שאמר הכר״וג ל"‬
‫יסור שבט טיהודה הרצון בו טשבט יהודה כי יעקב א‬
‫וישחי׳י'‬
‫‪,‬‬
‫ן י‬
‫ע״ה בברכתו נתן השר ‪, , ! , ,‬‬
‫לך בני אביך בראשית מ״ט וע״כ המשילו לאריה שהוא מלי‬
‫כחיות וע״כ דגל מתנה יהודה היה מסע ראשונה לש* "‬
‫דגלים ונחשון נשיא יהודה הקריב את קרבנו ביום הרא»י‪1‬‬
‫וכתיב שופטים ת׳ ויהי אחרי מות יהושע וישאלו בני ישיא'‬
‫ביי' לאמר מי יעלה לנו אל הכנעני כתחלה להלחם‬
‫ויאמר יי׳ יהודה יעלה וגוי ר״ל כי אחר שמת המנהיג ההילי‬
‫ל&ניהש שאלו לאיזה מן השבטים תהיה הנהגת השיי"‬
‫א ן | י‬
‫ת ן‬
‫ג ב ו‬
‫ש‬
‫א‬
‫= ר‬
‫ש ב ט‬
‫ג‪5‬‬
‫נ‬
‫יי‬
‫ויי‬
‫; ג י‬
‫&י‬
‫‪61‬‬
‫ביגי‬
‫רד‬
‫‪n‬‬
‫‪n1‬‬
‫‪5‬ל‬
‫א ח י ן‬
‫א פ ר ו‬
‫‪1‬‬
‫‪1:1‬‬
‫יו‪1‬יץ‬
‫אמונה‬
‫ה‪-‬יב שתהיה רשבט יהודה בברכת יעקב‬
‫״‬
‫ן!‬
‫בר< הימים א׳ ה׳ כתיב כי יהודה גבר באחיו ולנגיד‬
‫^‬
‫מ י יזענין כן עי דהע״ה אשר בחת יי׳ למלך עלי‬
‫^‬
‫' ׳ י י כדכתיב סס כ״ח ויבחר יי׳ אלקי ישראלי בי‬
‫^‬
‫" י יהיומ ימיר על ישראלי לעולם כי ביהודה בחר‬
‫^‬
‫‪ ' y‬י י יהודה בית אבי ובבני אבי ני רצה לחמיו ?ל‬
‫י ומן דהע״ה נמשכה המלכות עד צדקיהו טןין־‬
‫^‬
‫?!היה מזרעו שי דהע״ה ואו נפסק המליכוה משבט‬
‫^‬
‫ק נשאת מהזרע ההוא פחות ונשיאים וראשי גליות‬
‫^ ^‪ 0‬מחוקקים בכל המשך ימי שאי הגליות ר״ל בנלזת‬
‫הגרות אשר אנחנו בה וכן בכל עמידת בית שגי‬
‫^‬
‫מלכות הבחנים ועבדיהם לא פסקו הנשיאים מורע‬
‫^‬
‫^ י משלשלת זרובבל נמוזנר בסדר עולם זיטא ומה‬
‫^ יי שכתחלה מלך שאול שלא היה משבט יהודה דק‬
‫ט י ן היה זה מפני שדבר שאלת המלכות בעת‬
‫^‬
‫ייעב אצל הש״י ע״נ לא רצה לה&^ך עליהם מן‬
‫^‬
‫" * י היתה לו הבטחת המלנות הקיימת רק ה«ליו‬
‫"י" שיא כרצונו להיות מלכות נפסקת בזמן קצר‬
‫^‬
‫רמז הכתוב באמת אתן לף מלך באפי ואקח בעברתי‬
‫נ ‪ ' ! ,‬כי נהרג הוא ובניו ונפסקה ממנו המלבות והיה‬
‫אלו מלך בימי שמואל נביא יי' אשר היה שופטם‬
‫ז ‪ .‬י‬
‫« ל א׳ ׳ י לא אותך מאסו כי‬
‫ן ' יע״כ כתיב‬
‫" "י מטתך ע ל י ד ‪ .‬ועב׳ין אפילו בימי שמואל ל«‬
‫^‬
‫ההנהגה משבט יהודה כי דוד היה המוציא‬
‫ימ ‪.‬‬
‫! ‪ ^ f‬י ישראל כדכהיב את ישראל ונוי ומ׳יש הכתוב‬
‫יהשביא ר״ל המנהיג והרועה וכמוהו במדבר כ״י‬
‫^‬
‫»<ץ ^ ' ^ ואשר יביאש ולא תהיה עדת יי׳ כצאן אשר‬
‫* ־ ^ ריעי י ע׳׳כ פירוש לא יסוד שבט מיהודה לפי הפשט‬
‫^ י י א שלא יסוד שבט המלכות טיהודח בזמן המלכות‬
‫שכין דגליו דייל שלא יסורו המחוקלןים והס החבמים‬
‫גין‬
‫‪0‬‬
‫כ‬
‫‪3‬‬
‫‪51‬‬
‫נח‬
‫‪1‬‬
‫א‬
‫ף‬
‫גני‬
‫נ‬
‫‪55‬‬
‫? ן י‬
‫ג‬
‫ן ף‬
‫כ י‬
‫ש‬
‫ע‬
‫ףי‬
‫יגש‬
‫!ןיזי‬
‫שמו‬
‫‪5‬‬
‫ח‬
‫‪8‬‬
‫ש‬
‫ע י י ת‬
‫מ‬
‫י‬
‫א ד‬
‫‪8‬‬
‫‪1 3‬‬
‫ש‬
‫יזטי‬
‫ה‬
‫כ‬
‫‪28‬‬
‫חוזק‬
‫אמינה‬
‫ם‬
‫והםופרים מהיזה מושלים ומנהיגים מזרעי של יהודי‪ ,‬גי ‪1‬‬
‫הגלות כי הנשיאים וראשי הגליות בזמן הגלות הם מבני י '‬
‫לפי שרוב גלותי גו משבט יהודה ורובם מזרע דהע״ה ויי‬
‫בעלי למוד והוראה ר״ל חכמים וסופרים לפיכך קראם ג׳‬
‫מחוקק כאשד נקרא אדון הנביאים מרע׳׳ה מחוקק כדבת‬
‫ן ל ‪,‬י מושל וטנייי‬
‫דברים ל״ג כי שם חלקת מחוקק‬
‫התורה ובן מה שכחוב גשיפטים ה' מני מכיר ירדו מחו??*‬
‫זמזבילן מושכים בשבט סופר ר״ל חכמים וסופרים שיי"‬
‫מושלים ומנהיגים עליהם מכין רגליו הרצון בו מזרעו ‪I‬‬
‫היוצאת טבין רגליה דברים כיח וכן יוצאי ידך יעקב שמי *‬
‫עד כי יבא שילה ר״ל בנו הקטון והוא הבן האחרון י^'‬
‫ובשליהה אשד תרגום אוגקלוס יבזער בנהא הרצון בי ^‬
‫מלך המשיח המקווה אשר יקום מזרעו באחרית הימים ואמי‬
‫עד כי יבא שילד‪ ,‬אין הכוונה אחד באו תסור המלכות מייייי*‬
‫והוא כמו כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר רביי‬
‫לך בראשית כ״ח וכן לא יתיצב איש בפניך עד השמידך אות‬
‫דברים ‪r‬׳ ולו יקהה עמים פי׳ אשר אליו יהיו נשמעים ל‬
‫העמים והיא מל׳ ותבוז ליקהה אם משלי ל׳ שפירי‬
‫למשמעות אם ועליו הכתיב אומר דניאל ז׳ וכל שלטניא ליי־‬
‫יפלחון וישתמעון‪.‬‬
‫י‬
‫‪6‬‬
‫‪66‬‬
‫יג‬
‫‪4‬‬
‫ם פ ‪1‬‬
‫ןת‬
‫ר‬
‫‪6‬‬
‫‪62‬‬
‫מ‬
‫‪1‬‬
‫;י‬
‫‪6‬‬
‫ג‬
‫‪6‬‬
‫פרק טו‬
‫תאכל כל תועבה זאת הבהמה אשד תאכלו דברים י״י‬
‫זטה שטוענין הנוצרים כנגדינו על אשר אנחגו נזיייי‬
‫מאכילת הב״ח הטמאים האסורים לנו מהתורה האלקיי׳‬
‫באמדם הנה כתוב בא״ג בטטיאש פרק ט״ו כי הנכנס‬
‫׳ ‪ /‬י לשוא את‬
‫האדם אינו מטטא אותו אלא ה י ו‬
‫נזהרים באיסורי המאכלים‪ .‬התשובה יריע שמניעת המאבל ^‬
‫האתי‬
‫‪, ,‬‬
‫‪. ,‬ן‬
‫האוכל אפי׳ בלתי כיל‬
‫בהיות המאכל יקר ונכבד והאוכל איש פחות ונבזה‪ .‬זהשניי*‬
‫‪6‬‬
‫ב ‪ 5‬י‬
‫‪6‬‬
‫מ פ י ן‬
‫צא‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫לת‬
‫ד‬
‫ט ע‬
‫ה ה‬
‫ד‬
‫מ ש ת י‬
‫ם ב ו ת‬
‫חזיק אמינה‬
‫י!‪:‬‬
‫בט‬
‫י ר ד״ל ‪,‬‬
‫בהיות המאכי פחות ונבזה והאוכל איש יקר‬
‫^‬
‫י הנוציים י־יא יושרו לומר שאותם הב״ח האסורים‬
‫?יותש י > ‪ , _ -‬י‬
‫־י >ז‪-‬יו לני בעבור פחיתותינו כי הכתוב הכריחם‬
‫לן ‪.‬‬
‫"הפוד‬
‫י ׳ שמפני טומאתם נאכרו לנו בעבור קתשתינו‬
‫'‪#‬י ‪.‬‬
‫^ י• ‪-‬הותי־ו להם הטמאים הוא בעבור פחיתותם כאשר‬
‫^ * 'ליי באנירי ייקרא י״א טמא הוא לבם ר׳׳ל ליבם הם‬
‫י שאתם קיושים ואינם טמאים לאומות העולם‬
‫ן‬
‫‪.‬‬
‫איו ריי־י‪-‬‬
‫‪ /‬ה ס ק־ישה וכן שם אל תשקצו את נפשותיכם‬
‫ג‪1,‬‬
‫• יש ץ ד•״‪..,‬‬
‫יי ‪ • ,,‬י ״ ״ ץ ירא תטמאו בהש ינטמאתש בם כי אני‬
‫מ‪ -‬י " והתקדשתם והייתם קדושיש כי קדוש אני ולא •‬
‫•*־• נפש־תיבס בכל השרץ הרוםש על הארץ ובן שם‬
‫׳‬
‫ן הבהמה הטהורה לטמאה ובין העוף הטהור‬
‫לש ‪,‬‬
‫"׳*קצי את נפשותיכם בבהמה ובעוף ובבל אשר‬
‫י‪^.‬‬
‫אשר הברלהי לבש לטמא והייתם לי קרושיס‬
‫ני‬
‫י' יאב־יל אתכם מן העמים להיות לי וכן‬
‫‪}1‬ל‪* ,‬‬
‫‪ ^ ^-,p‬י בניש אתם ליי אלקיכס לא תתגודדו ולא תשימו‬
‫_ עיניכם למת בי עם קדוש אתה ליי אלקיך ובך‬
‫נ‬
‫‪ ^.tf‬י ייייז לו ל‪/‬ים סגלה מכל העמים אשר על פני‬
‫י* תאני בל תועבה וחתם שם באמרו לא תאכלו‬
‫נ־‬
‫ני ^ י י י אשר בשעריך תתנגד‪ .‬ואבלה אי מבור לנכרי‬
‫יעך **"״י אתה ליי' אלקיך לא הבשל גדי בחלב אמו‪.‬‬
‫‪ ' , , 1‬כל הפסיקים האלו כלש י יעידון ויגירון שאותם‬
‫»>‪ _ ,,,‬ירים בעבור טימאתם ופחיתותם נאסרו לישראל‬
‫יכני אלקיש לפי שהמזון הטמא יטמא הגוף‬
‫יי!ו^‬
‫י^עע^ **יי יבטמאת הגיף תטמא הגפש אשר בו והנפש‬
‫נ‪.‬׳ י י" תיבל לבא אל הקודש ר״ל לבא אל אלקים אשר‬
‫‪fl‬‬
‫?‬
‫י״יכתיכ אומר ישיגיה מ״ו אוכלי בשד החזיר השקץ‬
‫^‬
‫יםופו נאם יי' ואחרי שנתבאר מדברי התורה‬
‫ילמזין הטמא יטראה גוף האוכל אותו ע״כ מה‬
‫ה‬
‫‪8‬‬
‫ג‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫י ! ‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫פ י‬
‫!ח‬
‫ע‬
‫‪1‬‬
‫;‬
‫י‬
‫ה‬
‫‪6‬‬
‫ג‬
‫ת =‬
‫ב י‬
‫שא‬
‫י ד א ‪1‬‬
‫י ־ נ י‬
‫‪0‬‬
‫וזו‬
‫ד‬
‫י‬
‫י ג‬
‫ף>‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫י‪6‬ה‬
‫נ׳‬
‫ח י‬
‫ח‬
‫י‪:‬א‪:‬‬
‫‪K‬‬
‫ו ע י =‬
‫‪17‬‬
‫נמ‬
‫י י ז ד י ו‬
‫ע‬
‫חוזק ל־מינה‬
‫‪29‬‬
‫שטועגין הנוצרים בא׳׳ג שלהם שהנכנס בפי האדם אינו מט‪*°‬‬
‫אותו אלא היוצא טפיו היא טענח בטיח לפי שעומדת ^‬
‫מאמרי הבהוב כי הטזון הטטא הנכנס בפי אדם אם לא יי‬
‫מטטא אותו כפי דבריהם א״כ למה הש״י הזכיר בתורה ב‬
‫מקומות שלא לאכול הטמאים באשרו ולא תטמאו ברש ונטביא׳‬
‫בם וכן לא תטמאו אה נפשותיכם בכל השיץ וגי‬
‫נדאה מאלו המאמרים שהמאכל הטמא מטמא הגוף ייי '*‬
‫כאשר הוזכר למעלה‪ .‬ואחד שהדבר כן מי הוא זה י‬
‫אשד מלאו לבו לסתור את דברו ולגזור אומר הפך ס‬
‫זלהתיד את אשר אםת ואם לא היה מטמא המאכל י• ""‬
‫הנכנס בפי האדם למה האפזשטילי באקטא אפושטזלר־יפ‬
‫ט״ו אסרו הנחנקים והדם והנה א־ס הראשון לא חטא‬
‫פעולה כי אם באכילה ואס הוא חטא באבלו היליזהי־ י‬
‫ופעם אחת הבלתי גזהדם מאכילה בל הב״ח הטמאים ־ '‬
‫עת וזמן עאכ״ו‪ .‬ואף גס זאת כי מאמ־ מטיאש ומי? *‬
‫אלא ז־־יי *‬
‫שאמדו כי הנכנס בפי האדם איני מ ט‬
‫מפיו אינו מאמר אמיתי מכל הצדדים ‪ .‬י ‪.,‬־• המהל‬
‫שי‪:‬ג‬
‫י‪,‬ן ‪..JM.‬‬
‫הטהורים והמשקים המשכרים‬
‫בפי אדם יוחד מדאי יטמאו בלי ספק כאש־ רועד *‬
‫י ; ןהוייי׳‬
‫לוטרן וכן כשי א‬
‫י י ם לר"‬
‫לו יהי וכן דברי חכמה ‪- , ,‬‬
‫« ‪,‬ץ ום‪1‬נ '‬
‫^‪^..‬‬
‫האדם לא יטמאוהי ״ן ג‬
‫שהכתיב ייעד בנבואת זכריה כי לעתיד אפילו אומ־ת י׳""‬
‫‪ ,‬׳ והסייייי‬
‫י‬
‫לא יאכלו הדם והטמאות והשק י‪-‬‬
‫על זי ההנג‬
‫דמיו מפיו ושקוציו מכין י י ‪> :‬‬
‫המעתיק האחרון לנוציים םימ; מדני בביאורו שם ל י‬
‫הפסוק דוק ותשטח‪.‬‬
‫־ ג‬
‫זי‪,‬‬
‫גג!י‬
‫א‬
‫ג‬
‫איייזי‬
‫א ‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫א ז ז ‪,‬‬
‫;‬
‫נ‬
‫‪1‬‬
‫‪8‬‬
‫מ א‬
‫א ז ת ל‬
‫‪5‬‬
‫א‪£‬‬
‫‪5‬י‬
‫נ‬
‫; ה ן‬
‫נ‪:1‬‬
‫צ‬
‫ז‬
‫מ פ י‬
‫ה א י ש‬
‫‪c‬‬
‫ד ב י י‬
‫א ן‬
‫‪c‬‬
‫ע‬
‫ח י י = ן ד‬
‫א‬
‫י‬
‫ד נ י י ‪2‬‬
‫ד ‪ : 1‬ד ח‬
‫יג‬
‫ח‬
‫א י ע‬
‫א ב‬
‫; ז ד‬
‫י א מ‬
‫‪6‬‬
‫צ‬
‫ש‬
‫ג‬
‫וגו‬
‫; ד נ י >‬
‫ב ‪ 1‬כ ר‬
‫ה ט‬
‫כ א ש י‬
‫פרק טז‬
‫א ך ן ף אשד לא יקים את דבי־י התורה הזאת לעשיח‬
‫ל‬
‫תזויץ אמונה‬
‫ייטי כד די­‬
‫^ <ש אמן דברים כ״ו‪ .‬ומה שטוענין הנוצרים מיה‬
‫‪,‬‬
‫כאםרם הנה תורת משה מארדה כלי מי שלא יקיים‬
‫^‬
‫ן ^ * י י * התורה ומצית התורה הן רבות מאד עד ני אין‬
‫םכמ יכול לקיים נלל המצות א״כ אתם כולכם‬
‫^‬
‫• התשובה אין הכוונה בוה הפשוק שיהיה ארור כל‬
‫^ ^ ^ ? כל מצות עשה ולא תעשה הנתונות בתורת‬
‫ייהש כי זה אינו מן האפשר לשום אדם ני אפילו‬‫‪5‬״‪ ^ £‬׳ " ' שעל י ח נתנה התודה ולא קש נביא כמוהו‬
‫?ייש נדל המצות דק אותן אשר באו לידו בהיותו‬
‫^‬
‫^ " המצית הנוהגות בארץ לא קיימן לפי שלא באו‬
‫^ ״ ׳־־ א ־ בני ישראל שלא יהיו חייבין אם לא יקיימו‬
‫יא תבואנה לידיהם ואפילו בבואן לידיהם‬
‫יכה ^‬
‫^ ‪ 1‬לפניהם אש יעבדו על קצתן להגבורת האוח ואחר‬
‫יי‪'^,-!tf‬‬
‫יישובו אל‬
‫ברשת'‬
‫ייז^ י י י כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא‬
‫ו ן ^ ^ ־־עידגה היא צרי ומרפא למכאיב וםדוי •החשאיש‬
‫^ ״ כיש ה״א תראה דהעי׳ה אעפ׳יי שחטא בדבר אוריה‬
‫^ ^ מה שהתודה אושר ושב בתשובה שלימה לא נתארר‬
‫* ‪ T‬מאת הש״י בברכה שליטה ועולמית עד שכרה‬
‫ן‬
‫* קיימ־• על המלכות אשר לא הופר לעולם כדכתיב‬
‫א מ י יי' אם תפרו את בריתי היום ואת בריתי‬
‫מלי־^‬
‫"‪-‬יי׳ היות יומם ולילה בלתם גם בריחי תופר את‬
‫‪/‬כדי‬
‫י יי בן מולך על בסאו וגוי וכמו כן זכותו‬
‫‪. fift‬‬
‫י י אחד זמן רב לזרעו אחריו ולכל יהודה ויושבי‬
‫ייזע‪-‬י‪ ,‬״‬
‫^* ישעיה ל״ז וגנוקי ןך העיר הזאת להועו‪7‬ה למעני‬
‫^‬
‫י ‪ / 0‬עבדי הנה יראה מזה בבירור כי י שלא יוכל‬
‫‪ ^ f‬ילעיי• קצת מהמצות או רובן מפני שלא באו לידי‬
‫י שיעבור על קצתן מתגבורח תאותו ואחר כי‬
‫‪tff‬‬
‫‪ ^ , u-J‬י י י ז יישוב מחטאתו אינו נכנם בכלל הארורים ח״י‬
‫י י אריי טי ש־־יא יאמין בקצת מן המצות שהן יביי‬
‫הי‬
‫״ ‪0‬‬
‫ע י‬
‫יי=‬
‫י‬
‫ע‬
‫‪8 5‬‬
‫‪8‬‬
‫גזן׳‬
‫ר‬
‫ע‬
‫א‬
‫ע‬
‫י‬
‫זד‬
‫ג‬
‫י‬
‫‪5‬‬
‫יה‬
‫‪r‬‬
‫‪ 5‬ן‬
‫‪ :‬ו ז‬
‫ג‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫פ ה י‬
‫ת‬
‫י ז ש י‬
‫ע‬
‫‪,‬‬
‫ם‬
‫מןף‬
‫‪0‬‬
‫ן י‬
‫חווין‬
‫‪gg‬‬
‫אמונה‬
‫אלקים חיים או שתהינה בעיניו קצת מהמצות לבטלה ילל*‬
‫הועלת ולוד‪ ,‬לא יקום ולא יקבל על עצמו לעשותן ג‬
‫תבאנה לידו והיא בדרך קיימו וקבלו היהודים עליהם י׳‬
‫‪ .‬לא יקים א"‬
‫זרעם אמתי ט׳ ולפיכך אמ‪-‬‬
‫דברי ההורה הזאת לעשור‪ .‬אותם ולא אמר אדור אשי‬
‫יקיים אז לא יעשה את כל דברי התורה כדבריהם להייי"‬
‫שכוונה היא על הפורק מעליו עול קצה מהמצות כי ט״י'‬
‫שאמר לעשות אותם מודיע שהכוונה ‪ , ,‬י ‪ 1‬יקום יי"‬
‫יקבל על עצמו לעשותן אפי׳ כשתבאנה לידו וכן במה‬
‫הכתוב דברים כ״ח והיה אם לא תשמע י ו ל יי' אלקיך לש‬
‫לעשות את כל מצזתיז וחקתיו אשר אנכי מצוך היום וב '‬
‫עליך כל הקללות האלה והשיגוך אין הכוונה שלא ישמיי יי*‬
‫יעשה כלל המצות מבלתי שתחבר מהן אחת שתבואנה ל*‬
‫הקללות אבל הכוונה היא שאם לא ישמע לקול יי׳ א‬
‫הרצון בו כאשר לא ישמור ולא יעשה הםצזת להיותי בלי'‬
‫נשמע לקול יי׳ יפורק מעליו עול מלכותו הנה אז תבואנה ע‬
‫כל הקללות האלה אם לא ישוב אחר כך אל השם בה»י י'‬
‫שלימה וידוע כי באהבת יי׳ את עמו נתן להם את תייי‬
‫לא לתועלתו רק לתועלתם וטובתם ולא הרבה המצות ל ה‬
‫משאם כדי להענישם ולהוריד נפשם לבאר שחת ח״ו י^‬
‫להרבות שכרם ולהגדיל ביקרם בעה״ב כי אפילו בקיום מ* *‬
‫אחת כהלכתה לש״ש יהיה לאיש הישראלי ל־ק לעה״ב ול‬
‫דבוי קיום המצות כן ירבה שכרו ותגדל מעלתו לפגי השי"‬
‫י קיים‬
‫‪j j‬‬
‫‪/ /‬‬
‫‪p‬‬
‫ן! ‪,‬‬
‫המצות התליית בארץ יזכה למעלה יותר גדולה בעדי״ '‬
‫מצורף לזה שהי׳׳ב אדירים הכתובים בפרשה ההיא‬
‫י״ב שבטי ישראל כלם נאמרו על עבירות פרטיות הגעשיי‬
‫בסהר כאשר ביאר בהתחלתם באמרו ישם בםהר נ״א * י "‬
‫בגלוי יקבל עונשו בב״ד ואטד מכה רעהו בכתר לדיימ"‬
‫על המלשין שהנאתו נסתרת מהמוכר‪ ,‬והיא כמו מלשני בהריי‬
‫א ז ‪ 8‬י‬
‫ה כ ת ן ב‬
‫א מ ף‬
‫ד‬
‫א‬
‫א‬
‫= ר‬
‫בש‬
‫א‬
‫ע א ‪ ( :‬י‬
‫ג!זי‬
‫ב‬
‫א‬
‫?!י‬
‫‪,‬‬
‫ן‪1‬יי‬
‫ג‬
‫‪1‬‬
‫; ג ‪ ,‬י‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬י‬
‫ח‬
‫‪ :‬ף‬
‫ו ה ן א ב‬
‫ה‬
‫נס‬
‫‪1‬‬
‫נ ד י‬
‫ש‬
‫ע‬
‫‪S‬‬
‫‪5‬‬
‫ע י ‪ ,‬ם‬
‫‪,‬‬
‫‪8‬‬
‫ח‪1‬יין אמונה‬
‫לא‬
‫יעהו ‪ _ , u‬״‪,‬‬
‫יי * וכדי שלא יובן עלי המנה רעהו בידו‬
‫‪rtf‬‬
‫י נ ג ל י ת לפינך הוסיף לומר בסהר ונן הבלתי מודה‬
‫עצמי לעשות קצת מהמצות להיותן בטלים בעיניו‬
‫ג״כ מהעבירות הנסתרים כמו העבירות הכתובים‬
‫ן‪^ $‬‬
‫^ י• י של דבר כוונת ההורה באלו הי׳יב הפסוקים להודיע‬
‫כאשד העושה עבירה בגלוי הוא נענש בב״ד של‬
‫העושה עבירה בסתר יענש בב״ד של מעלה ר״ל‬
‫‪,‬‬
‫^ י י ייייי ומקולל משי הש״י אם לא יתחרט וישוב‬
‫^ י • שליטה כאשד ביאר זה הענין באמיו דברים כ״ט‬
‫^ " ^ יי '׳ אלקינו והנגלות לנו ולבנינו ער עילים לעשות‬
‫דברי התודה הואר‪ .‬ואת היא הכוונה הנכונה בוח‬
‫‪ * jj^fl‬יז ואמונה כפי מה שידוע לנל אנשי תבונה‬
‫טיעני' בנגדינו מזה הפסוק טבלתי הבנת הכוונה‬
‫^‬
‫' י לטעון כנגד הטענה הואת כפי אמיתת כוונת‬
‫ז‪.:‬״‬
‫'ינ מטי‪ -‬שטצינו כתוב בסוף וחתימת כל ספרי הא״ג‬
‫‪ ,‬י יינני מעיד לבל השומע דברי נביאות אלה הספרים‬
‫ו טה על אלה הדברים יוסיף האל עליו מנות הנתיבות ^‬
‫^ י פיים וכן הגידע מדברי ספרי הנבואה הזאת יגרע‬
‫^ ' ? מספר החיים ומעיר הקודש ומהבטחות הכתובות‬
‫נל‪* ,‬הפריש עכ״ל וידוע ומפורסם לבל בי הנוצרים כלם‬
‫^‬
‫על ספריי מ כרשת אלה הכללות לפי שהם מוסיפין וגורעין‬
‫י‬
‫יי• _ ‪..‬‬
‫שמוסיפים שביתת יום א׳ • ‪.‬לשבוע במקום‬
‫י־־א״ג כגון‬
‫^‬
‫‪* °‬ליא נצטוו עליי בא״ג ולא מישו ולא משליחיו‬
‫ג!_ " ע ן ממה שהוזהרו עליו בא״ג באקטא אפוסטלורום‬
‫יז "י מלא לאכול את הדם והנחנקיס מב״ח והנה‬
‫= מקיימים זאת האוהרה כלל ואיבליס הדם והנחנקיס‬
‫* י יתבאר בפי מ״ט מזה החלק הראשון יכן בפי‬
‫^‬
‫^ י ח ל ק השני מוה הספד‪.‬‬
‫‪p‬‬
‫ם‬
‫תי‬
‫כ י ר ה‬
‫י‬
‫ש‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫י ת‬
‫כ‬
‫ני‬
‫!מ‬
‫‪5‬‬
‫ן׳׳ל‬
‫‪j‬־‬
‫ז‬
‫י‬
‫‪5‬‬
‫י‪=,‬‬
‫ר‬
‫י‬
‫ה ש‬
‫י‬
‫כ‬
‫י י‬
‫ה‬
‫י נ‬
‫ע‬
‫י‬
‫י‬
‫ר‬
‫‪5‬‬
‫ש‬
‫ינ‬
‫‪9‬‬
‫ו ע‬
‫כ‬
‫‪0‬‬
‫‪pm‬‬
‫‪31‬‬
‫אמינה‬
‫פרק יז‬
‫ן^ןףן שטוענים קצת טחנמ• הנוצרים באמרס שדקיליי*‬
‫הראשונות הכתובות בפרשת אם כחקתי נאמדו עיי היי*'‬
‫הבית הראשון ועל כן נכתבו דברי נחוםיט כדכתיב ייקי^‬
‫הכרתי את בריחי יעקב ואף אח בדיהי יצחק ואף אח‬
‫אברהם אזכור והארץ אזכור וכן שם וזכרתי להם ביי‬
‫‪ .‬להיי"‬
‫ן״‬
‫‪,,‬‬
‫ראשונים אשד ‪,‬‬
‫להם לאלקים אני יי׳ שהיו תמזים לזכירה ופקידה ביר׳‬
‫שהיא הגאולה מגלית בבל אבל הקללות האחרונות ש‬
‫אחריי !‬
‫‪. ,‬ן״‪ ,‬ל‬
‫כי הבא נאמרו על חור ן‬
‫נחמה לפי שלא תהיה גאולה לישראל מזו הגלות‪ .‬התשיגי'‬
‫להיות הקללות הראשונות אמורות על חורבן בית דאשין ^‬
‫זה הדבר בלהי מאמת מן הכתובים כי ההוכחות שיאו בר׳ייי‬
‫ןןל ןןןרג)‬
‫כהנים בברית הראשון אף כי ד‪,‬י « ע‬
‫; ; « ; ביי!‬
‫‪!j‬‬
‫ביה ראשון לפי שבו התחיל‬
‫החורבן ביה שני ושאר צרות שעבדי עי ישראל בגלור׳ '‬
‫בקללות הכתובות במשנה הורה נזכרו בהן דבדיס מהחייב‬
‫בית ראשון כאשר הכתובים מודים ע״ז בלי ספק ני‬
‫מקדשי‬
‫בקללות הדאשונזח וקרא כ״ז אמר והשמ ‪,‬י‬
‫ל׳ רכים וא״א שיפורש נ״א על מקדש ראשון ומקדש '‬
‫וכן א״א לפד^ז מקדשיכם ארמונים כמו כי מקדש מלו יי"‬
‫עמום ז׳ שהיא פירוש כמו ארמון המלך זה איגו לפי שבחיג‬
‫בתריי׳ ילא אריח כריח ניחיחיכם דוטז לקדבנזת הנקיגי‬
‫בטקדשים ההם יכן בקלליה האחרינית לברים כ״ח יחנך "י‬
‫נגף לפני אויביך בדרך אחד תצא אליו ובשבעה דרכים הני‬
‫לפניו וזה בלי ספק לא היה בבית שני כי שם נירה ' י‬
‫היהודים ועצמה גבורתם וכל יכולת הרומיים מאפס וחיייי‬
‫נחשבו להם כמו שסיפר יוסף בן גודיון פרק פ״ז והרימי "‬
‫מעידים ג״נ על זה בספריהם עדות כרודה אבל נתקיים 'יי'‬
‫כ‬
‫ב י י ״‬
‫‪,,‬‬
‫ד‬
‫״ נ א ר > י‬
‫א י ת ש‬
‫ט א ד‬
‫י ג י‬
‫‪ 0‬צ ד י ש‬
‫ה ג‬
‫‪0 %‬‬
‫ש‬
‫‪t‬‬
‫ג פ‬
‫‪,,‬‬
‫ב‬
‫ב י ת‬
‫א‬
‫ש ג‬
‫ב א‬
‫‪7‬‬
‫ז‬
‫‪j n‬‬
‫צש‬
‫‪n l‬‬
‫ז ד א ע ו נ ח‬
‫ה ז א ת‬
‫ג‬
‫ג נ‬
‫י ג‬
‫נ&‬
‫י‬
‫א ת‬
‫ש ג‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5,‬‬
‫ל‬
‫‪3‬תזיק אמונה‬
‫י*‪-‬ו'‬
‫יי'‬
‫‪55‬‬
‫׳־" באשד נתרעם ע״ז ישעיה הנביא כ״ב באמרו טי‬
‫‪ .‬י ^ י י ו ח ׳יח‪ -‬מי!עד‪, .‬אסרו כל נמצאיך אשת יחדיו מרחוק‬
‫< אס נאמד שהגליות עהיס נצטרך לומד שהגאולוח‬
‫^ י •ים היו ר״ל גאולת בית שני והגאולה העתידה ומי‬
‫שכל יאמין שהיה ענין בית שני גאולה שלימה‬
‫שט קבוץ גליות עשרת השבטים כ״א מ״ב א ל ‪ 6‬י ם‬
‫^‬
‫•יש מידידה ובנימין שעלו מבבל לירושלים ברשיון‬
‫•י פיס ואשיי איחן שחיו בבבל לא עלו כלם אבל‬
‫ו««‪..‬‬
‫יש‬
‫נשאד‬
‫לירושלים ‪ .‬לא היו שם‬
‫;דלים‬
‫ננ׳ח ו י י ‪, , ,‬י שמה‬
‫־‬
‫‪.‬‬
‫וגם היות י י ׳‬
‫־‬
‫׳י‬
‫ו ג בהיותם שם היו עובדיי למרי ולפרס כדכתיב‬
‫^‬
‫אנחנו היום עבדים והארץ אשד נתת לאבותינו‬
‫הנה‬
‫^ פייה ואת טובה הנה אנחנו עבדים ;•ליה ותבואתה‬
‫לכיש אש־ עליה שנתת עלינו בחטאינו ועל גויתינו \_‬
‫•יש‬
‫יי• ואחד כך עבה ז מ ן גדול ליונים ואחר כך זמן‬
‫^‬
‫? ‪s‬‬
‫ג‬
‫ג‬
‫ן ׳ ן‬
‫ע‬
‫ד‬
‫; י‬
‫י ז י ה‬
‫י‬
‫‪0‬‬
‫‪r 8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪37‬‬
‫>‪9‬‬
‫ג‬
‫י כיי••‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬׳־ אע״פי שלפעמים היו מורדים בהם וממליכים‬
‫‪j$‬‬
‫^ ״ מ לא מלך ביניהם אדם מזרע בית ר‪,‬יד אשר‬
‫יי‬
‫מ‪ ,‬י יימיכית בזמן הגאולח כ״א חשמנאים שהיו משבט‬
‫‪ V‬הכהינה ואחד בך מלכו עבדיהם ר״ל הורותם ובניו‬
‫‪5‬ני ^ ' י׳יייגן בית שני כמוזכר רעיל וכן לא היה בבית‬
‫יי!״ ''יין וכפורת וכתבים ולא אורים והומים שכינה נראה‬
‫^ ^?יש שמן המשחה ואש מן השמים אם כן איך נוכל‬
‫*]"י•״ שש גאולה שלימה ובית המקדש אין זה כ״א‬
‫‪ ^ j$‬אוי׳ש לרחמים לפני שוביהם והעיר את רוח כודש‬
‫‪ ^ 0‬׳* יתת להש רשיון לשוב לירושלים לבנות בית לעבוד‬
‫ית׳ ולצאת מתחת ידו באלו מלך ישמעאל‬
‫^‪• "^,‬‬
‫״"^ כירושלים היה נותן רשות ליהודים אשד בקצת‬
‫ן‬
‫*יון•‪^" ,‬יי׳י יעלות ליתשלים יכנום בית לשם יי' בתנאי‬
‫‪(1‬י ' טשיעבדים אליו ולא יהיה מן הפלא אם לקןייג‬
‫ניל*' ^ " כי כן היה ענין בית עני אבל תמיד היה‬
‫י ' ייאשין עט היות הבית אשד בנח הורתש אחד‬
‫ס‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫־‬
‫‪r?!c‬‬
‫ך‬
‫‪1‬י‬
‫‪5‬‬
‫ט י ד‬
‫‪9‬‬
‫י‬
‫כ‬
‫זז‬
‫י ה‬
‫מ‬
‫‪32‬‬
‫ח ו ז ק לזכזזבה‬
‫יגל׳‬
‫‪-‬‬
‫ת‬
‫ע‬
‫י‬
‫ששפך דמים רבים מישראל מחכמיהם וחסידיהם‬
‫וגדוטד ובנוי בעושר גדול אבל אין ספק שדורריפ‬
‫אותו היה משועבד אל הרומיים ומי־ש ךויןלך וכל זוז‬
‫״ »»יגי‬
‫שהגלות הראשון היא אשד התמיד מיום חורבן בית מ‪-‬ן׳ ׳״‬
‫^‬
‫ותפאדהיני ע״י נבוכדנצד מלך בבל עד היום הלה‪.‬‬
‫מה שלא נזכרה במשנה הודה הנחמה ותמות הגאולי•‬
‫א‬
‫י‬
‫^‬
‫י‬
‫י א מ‬
‫‪ « » { .‬ע»לא‬
‫אחר סיום ההוכחות כאשר עשה בתורה נהנים הוא לפי *‬
‫סיים עדיין דברי הבריח כי מיד אחר זה אומד שקרא‬
‫ן ! י יי׳ ביבי•*‬
‫לכל ישראל להעבידם בברית בהיותם‬
‫דברים כ״ט לעברך בברית יי׳ אלקיך ובאלתו והוסיף‬
‫ן‪ 1‬י ואז איי'‬
‫שמה באלות הברית מלבד מד‪, , ,‬‬
‫כל אלות הכרית מיד הזכיר הנהמה השלימה והגאולה י‬
‫כדכהיב דברים ל׳ והיה כי יבואו עליך בל הדברים הא•^‬
‫הברכה והקללה אשד גהתי לפניך והשבות אל לבבו‬
‫הגזים אשר הדיחך יי׳ אלקיך שטה ושבת ער יי' א י ל י‬
‫ושמעת בקולו ככל אשד אנכי מצוך היום אתה ובניי‬
‫לבבך ובכל נפשך ושב יי' אלקיך את שבותך ורחמך‬
‫י ם מ*‬
‫י ‪ - ,‬בק״ך‬
‫וקבצך מכל העמיס ו ׳‬
‫יקבצך יי׳ אלקיך ומשם יקחך והביאך יי׳ ל ‪ , -‬ל האי!‬
‫אשר ירשי אבותיך וירשתה והטבך והדבך מאבותיך ומי י'‬
‫אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את יי׳ אלקיי '‬
‫לבבך וככל נפשך למען חייך ונתן יי׳ אלקיך את כל ה '‬
‫האלה על אויביך ועל שונאיך אשד רדפוך ואתה תשוב ושט?"‬
‫כקול יי׳ ועשית את כל מצותיו אשד אנכי םציך היום והוי׳יי'‬
‫' י ' אלקיך בכל מעשה ידיך בפרי בטנך ובפרי בהמתך ו ב‬
‫אדמתך לטובה כי ישוב יי׳ אלקיך לשוש עליך לטוב נ‬
‫שש על אבותיך כי תשמע בקול יי׳ אלקיך לשמור מצוי•*‬
‫א ל ק <‬
‫וחקתיו הכתובה בספר התורה הזה כי תשו ‪ 1‬יי׳‬
‫הנך דואה כי הפרשה הזאת כיליי‬
‫בכל לבבך ובכל נפשך‪.‬‬
‫עתידה לבא כי לא נתקיימו ייעודיה לא כבית ראשון יי"‬
‫‪0‬‬
‫נ צ ב י ש‬
‫ז נ‬
‫ע ד‬
‫פנ‬
‫;‬
‫ד‬
‫‪ ,‬נ י‬
‫נ ‪:‬‬
‫ו ? ‪ :‬ג‬
‫‪5‬‬
‫ט‬
‫א ש‬
‫ד‪1‬‬
‫ה‬
‫נ‬
‫ה ט פ‬
‫ח ך‬
‫א‬
‫ך‬
‫א‬
‫ג ‪:‬‬
‫א?‪1‬יי‬
‫‪8‬יי‬
‫א ע י‬
‫ב‬
‫‪H‬‬
‫חוזק‬
‫אמינה‬
‫נני‬
‫לג‬
‫יי עיני‬
‫^ * כיללת כל הנחמות לפי שהיא מייעדת גאולתינו‬
‫יפמ‬
‫יני שהיא הגאולה השלימה הכוללת והנחמה האמיתית‬
‫^‬
‫י אנחנו מקיים לה לא בנחמה הנזכרת בתורת‬
‫נ‬
‫כ איי‬
‫ן שם זבד גאולה ולא שאר הבטחות הכתובות‬
‫׳׳‪5‬ר״**»•‬
‫׳־" יק ונירה לבד רומזת לוכירה ולפקידת בנין‬
‫גי‬
‫* ^ אע״פי שנפקות לעלות לירושלים מ״מ אפי׳ העולים‬
‫נשתחררו מעבדות האומוה המושלוח עליהם כפי מח‬
‫• והגה אחר שהוכחנו בדאייה בתרה ואמיתית שאחר‬
‫ו ^ יאחמגות הכתובות במשנה תורה באי גחמוח גדולות‬
‫הגאולה העתידה והכללית לישראל בטלה‬
‫‪ rfp‬י‬
‫ננגדינו ויהחייב א״כ בהכרח אפילו לפי דעת‬
‫י*^‪*" ,‬‬
‫^ שתהיה גאולה נללית ותשיעה עולמית לנל ישראל‬
‫י י י י ו הנתונים הנונריס לעיל‪.‬‬
‫‪0,‬‬
‫ה‬
‫א ע‬
‫דנ‬
‫י‬
‫תעני‬
‫ע‬
‫‪:‬‬
‫ט ב נ ז ח י ת‬
‫ין‪5‬גימ‬
‫‪55‬י‬
‫ע‬
‫=יענים הנוצרים בנגד ההורה האלקית באמרם שתורת‬
‫לא באה להנחיל לשומריה ההצלחה הנפשית‬
‫_יק הצלחת הגופיות החולפות לבר כמבואר בפרשת‬
‫^‬
‫?יס ‪ ,‬י לא תמצא בתורה משה ובדברי הנביאים בשום‬
‫ייז ^ גמול הנפשות וע־נשן רק ייעודי הטובות הגשמיות‬
‫י ־ * ^ " • החשיבה‪ .‬טה שייעדה ההורה האלקית בתב‬
‫י י יגמיל הגופיי הוא בעבור שהאדם מורכב מבי חלקימ‬
‫י ינפש והמצות ג״כ נחלקים לשני חלקים והם מצות‬
‫^‬
‫^ ^יפ״ת שכליות א ש ׳ י אלא בגוף ובנפש לקיימן‬
‫^ ^יעיח ההורה לגוף הגמול הגופיי בביתר ובאריכת‬
‫י שהי׳ענוגים הגיפייס נראים ומורגשים לכל האנשים‬
‫ג‪!,:‬‬
‫י*י; ' ‪ ,‬׳ חושים ובהיות שהתענוג הנפש אינה מושג‬
‫כ‪ 1,#‬ל כחושים הגופייס בעודם בעה״ו דק הוא מושג‬
‫להיות םגולהו לפיכך ייעדה ההורה לנפש גמול‬
‫י!נ‬
‫׳• כמקומות רבים אבל בקיצור מופלג בלתי איכוח‬
‫‪5‬‬
‫י פ י ‪:‬‬
‫ע‬
‫י י‬
‫ז י‬
‫‪;3‬ן‬
‫‪13‬‬
‫י‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬עי‬
‫יז‬
‫ע‬
‫‪3‬‬
‫=‬
‫כ ד‬
‫‪9‬׳גיי‬
‫א‬
‫א‬
‫‪38‬‬
‫חווק אמינה‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫דברים מצורף לזה ששלימת הגוף דוא השליטות הרי ׳*‬
‫ושלימות הנפש הוא שלימות האחרון ולא יזכה האדם לשליה**‬
‫הנפש כ״א ע״י שלימות הגוף כי בהיות האדם רעב או י׳י^‬
‫או מצטער לא יוכל לעשות רצון בוראו כלל לפיכך יי׳‬
‫^‬
‫התורה למקיימי המצות להרבות התבואות ולדבריא‬
‫‪.‬ןלהסיד מהם כל צדות והתלאות בדי שבהיותם בריאים בטי‬
‫ובהשקט יוכלו לעבוד אה הש״י עמדה שלימה ו ב א ם מ ^‬
‫•זכה להצלחת הנפשית שהיא חיי העה״ב הלא תראה בפרי "‬
‫י רירי‬
‫בחקותי אחר שייעדה ההורה הטובות‬
‫אז לא תשקוט גם כן מלהרטיז הטיבה הרוחניית ברכי•‬
‫וקרא כ״< ונתחי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אי‬
‫והחחלכתי בתוככם והייתי לכם לאלכים ואתם תהיי לי ^‬
‫ר ‪ ,‬ג‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫ה ג ש ם י ו ת‬
‫ב ר ב י‬
‫ז‪%‬‬
‫יי&ו׳"‬
‫וכן כשכר עשיית מצות המילה תמצא אחד שייעי יי‬
‫לאברהם אבינו ע״ה ולזרעו אחריו ייעוד הטיבות הגש י‬
‫בבירור ייעד הטובות הרוחניות ברמז באמרו בראשית <"ז לי' '‬
‫לך לאלקים ולזרעך אחריך‪ .‬ואחר בך אמר עוד שם ור**‬
‫להם לאלקיש וכן יעקב אבינו ע״ה באמרי בחתימת‬
‫גדאםימ כ״ח והיה יי' לי לאלקים רמי לטיבה הרחניוח‬
‫כאשד זה ידוע למבינים ולא לבד באלו הפי אלא גם כ *‬
‫בבל התורה מלה המצא זבתן הטוב הנפשיי ובפרט‬
‫שהזכירה היות שכינתו ית' בתומנו והדיבוק הזה תמיד ^‬
‫לא יסור ממנו כמ•' ע״י מעשה המשכן וכליו וכי‬
‫בקרבנו אשד כלם היו לכפרת נפשזה וטהדתן לא לעני? ^‬
‫ואם כן איך יוכלו הטוענים להתעלס מראות חוזק ר־י ^‬
‫ייאלקי הזה וההצלחה הנפשיות המצויה לאישי אומתיני י*‬
‫נפשותינו קשורות בחומר העמד הזה כ״ש שיהיה יי אי""‬
‫עתיג‬
‫‪..‬‬
‫הפרדן‪ ,‬טהחומד שהוא דבר מחויב ‪.‬‬
‫הנפש לשוב לטעינה תדבק לאלקים אשר נתנה ובהי^‬
‫הדביקות הנפלא הזה שיש בינו ית' לאומה הישראלית קי"*‬
‫בנו בנודו ובחירי ואוהביו יחשיקיו וקדושיו חלקו והיי ני"‬
‫&‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫ג י י‬
‫‪56‬‬
‫גנ‪1‬י‪,,‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫מ‬
‫ן צ ט ו‬
‫! א ח ד‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬י‪/‬י‬
‫‪pur‬‬
‫‪,‬‬
‫אמונה‬
‫יו­‬
‫* ישגמי‪,‬‬
‫^ יטעם סטית הוא כמו וסגולת מלבים קהלת ב'‬
‫^‬
‫^ יקר ונחמד שלא ימצא אחר כמהו שהאדם אוהבו‬
‫^‬
‫אצלו להתפאר בו יותר משאי־ ממונו והענין הנפלא‬
‫מיע״ה והודיע שהאומה הישראלית הנקדאי׳ בניס‬
‫‪gj‬‬
‫• הנאהבים לאביהם שבשמים והדבקים בו בחייהם ‪.‬‬
‫^‬
‫גמרת באמת דברים )"ר בנים אתם ליי אלקיכס‬
‫^‬
‫^ ילא תשימו קרחה בין עיניכם למת ני עם קדוש‬
‫י״יקיד ובך כחד יי׳ להיות לו לעם סגולה מכל‬
‫על פני האדמה והרצון באלו הפסוקים הוא‬
‫**ן‬
‫להתאבל ולהצטער יותר מדאי על מיתות הטפות‬
‫^‬
‫י>« ^־־ עם קרוש ליי׳ אלקיך ונבחר לסגולה מכל העמים‬
‫ייייז ^ ‪' ,‬י םוסגלות להדבק בו ולהיות לפניו לנצח שאליב‬
‫יותר בי יותר ראוי להתאבל על בן מלך‬
‫^ ‪ -‬י י להצטער‬
‫‪ P‬איש פחות וכן באמרו הכתוב ויקרא י״יז ושמרתם‬
‫*׳>‬
‫יוני י יאת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם‬
‫ני *' י טרטז לחיים הגופיים כלל לפי מה שנראה בחוש‬
‫ימצות אינם מארינין ימים על האדמה יוחד‬
‫עליהם דק על חיי הנפש הנתוב מדבר‪ .‬והגה‬
‫י^‬
‫^ ייא דעהס שהאדם הראשון במרותו את פי יי׳‬
‫‪^(fi‬‬
‫יתה נפשית באמרם שמאמר ני ביום אנלך ממנו‬
‫^‬
‫י « ן בו מיתת נפשות לא זולתה אס כן יתחייב‬
‫& י‬
‫^ ' ‪ ^ ,‬י שבני ישראל בעשותם מצות השי׳י הנתונות‬
‫* י‪ _ 8‬יייייס הנפשיי ויהיה אם כן מאמר אשר יעשה‬
‫& * י ‪ °‬ייזי בהם תיקון מיוחד למאמר ני ביום אנלך טמנו‬
‫^ י כאשי בארנו בפי יי׳א‪ .‬ויתבאר עוד בדברי הא״ג‬
‫*־‪ ^ .,/»$‬לריםייס פ׳ ה' ובן יה הענין מבואר מם״«‬
‫‪ '^1‬ייתיםת שירת האזינו דניים ל״ב שימו לבבכם לכל‬
‫‪ ,‬י י אנכי מעיד בכם היום אשר הצום את בניכם‬
‫^‬
‫את כל דברי ההורה הזאה כי לא דבר רק‬
‫‪/‬‬
‫יייא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים על האדמה‬
‫ת‬
‫א‬
‫י‬
‫ד י‬
‫עי‬
‫י>‬
‫יזי‬
‫יי‪/‬‬
‫ג‬
‫‪fl‬‬
‫נ י ‪-‬‬
‫‪r‬‬
‫ה‬
‫ש‬
‫י‬
‫־י‬
‫י‬
‫ד‬
‫ף‬
‫י ח‬
‫‪5‬‬
‫‪58‬‬
‫ן ג ע י ת‬
‫כ י‬
‫ו‬
‫‪34‬‬
‫חזיק‬
‫אמינה‬
‫ומי הנה הראה איך באמרו זה הרמוז לשני מויני י * י‬
‫י יי‪*.‬י‬
‫הגשמי על הרוחני אמר כי הוא חייכם ועל הגשמי‬
‫ובדבר הזה תאריכו ימים על האדמה וגו׳ והקדים י ^‬
‫הרוחנית אע״פי שהיא באה לאדם באחרונה‬
‫הטובות הגשמיות וכן בחתימת ברכהו ביאר זה הענין ^‬
‫דניים ל״ג אשריך ישראל מי כמוך עם נושע יי׳ וגז' ויי־‬
‫בזה הפסוק היא שהצלחות הגופיות והמלכיות הנזכרות בנ ^‬
‫הקדומים כגון נצחין האויבים ודבוי התבואות אינן ^‬
‫אמיתי לפי שהן נמצאות גם בשאר האומות אבל יי*‬
‫האמיתי הוא ההצלחה והתשועה הנפשיית אשר א! ^‬
‫אומה בעולם הזה זיכה אליה זולת אומת ישראל לפיני ^‬
‫אשריך ישראל מי כמיך עם נושע ביי' ר״ל היש בעמי ^‬
‫גושע ביי' כמון ימ׳׳ש אחד כך מגן עזרך הרצון בי ‪.‬‬
‫יחשבו שהזוכים לתשוע' הנפשית לא יזכה לגופנית ני *‬
‫עם היותך נושע ביי׳ ג׳׳כ הוא יה׳ יהיה מגן עזרו‬
‫בדרך מ״ש המשודר ישראל בטח ביי' עורם ומגנם הוא י ‪,‬‬
‫ואשר חרב גאוהך הוא בדרך כי לא בחרבם ירשו אי?‬
‫וכן גם על העונש הנפש הרמיז באמרו ייקרא כ״ב אמור א^‪/‬‬
‫לדורותיכם כל איש אשר יקרב מכל זרעכם אל הקדשי ״‬
‫יקדישו בני ישראל ליי׳ וטמאתו עליו ונכרתה הנפש י'^‬
‫מלפני אני יי' כי באמת מלפני רומז שהנפשות ממקום ‪P‬‬
‫באות ושם אם הזכגה שבות וכן באמרו שם כ״ג ני נל י ' ^‬
‫אשר לא הענה בעצם היום הזה ונכרתה מעמיה יא ^‬
‫וכל הנפש אשר העשה כל מלאכה בעצם היום הזה ויי‬
‫את הנפש ההיא מקרב עמה הרצון בהם שלא ת ו ע ור‪.‬ו׳ ^‬
‫הנפש ההיא עם נפשות הצדיקים הנקראים עמיו הפי ^‬
‫הכתוב בצדיקים' בראשית כ״ה ייאסף אל עמיו אשר זיוצין‬
‫שנאסף ונתחבר עם דוהות הצדיקים והראייה ע‪//‬ן ש י ^‬
‫אינו מדבר על הגופות ממה שכתוב במרע״ה ל נ י '‬
‫‪6,‬‬
‫ג‬
‫ב‬
‫!סי‬
‫א‬
‫פ‬
‫ג‬
‫‪15‬‬
‫‪6‬‬
‫‪h‬‬
‫־!י‬
‫אג‬
‫א‬
‫ה‬
‫ד‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫ם‬
‫לה‬
‫חיק לימינה‬
‫יי‪,‬י!‪5‬‬
‫|ז אל‬
‫עמך כאשר מת אהרן אחיך בהר ההר אבלי האסיפה‬
‫^‬
‫עלי‪.‬הנפש כמו כבוד יי יאספך ישעיה נ״יז והנח‬
‫‪m‬‬
‫״‪ n‬ה נביא האומות בראותו ככח נבואתו שהאומה‬
‫‪,tjjptf‬‬
‫^*י יי שהם מושגחיס מהשי״ת השגחה העצומה‬
‫^‬
‫יא שגם אחדי מותם יש ליחס אחרית מות וחקור‪.‬‬
‫י!ל ן ^ ' חיי העה״ב לפיכך התפללי עלי עצמו שיוכה‬
‫^ י •ם בהצלחתם הנפשית אשר היא אחרי המוח והוא‬
‫^ ^'מלבד כ״ג תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריחי‬
‫זה העגין מבואר למבינים וכן דהע״ח בספר‬
‫לא יחשה מהוכיר זאת ההצלחה הנפשית אשד‬
‫הי)‪,‬‬
‫^ • ייכת משמירות מצות התורה האלקית והתפלל עליה‬
‫‪j‬׳ ^ ללים י״ט תורת יי' תמימה משיבת נפש עוד שם‬
‫האמנתי לראות בטיב יי' בארץ החיים שם יןי״י כי‬
‫^‬
‫טטות את עיני מן דמעה אח רגלי מדחי אתהלך‬
‫ל ‪^' .‬‬
‫גאיצות החיים ושם כ״ו אל תאכוף עם חטאים נפשי‬
‫ו‬
‫^ " "י כי לא תעזוב נפשי לשאול לא התן חסירך לראות‬
‫אורח חיים שובע שפחות את פניך נעימות‬
‫<י " ׳‬
‫ישם מ״ט אך אלקיס יפדה נפשי מיד שאול בי‬
‫ין‬
‫ישם כ״ה מי זה האיש ירא יי׳ יורנו בדרך יבחר‬
‫^‬
‫י!ן ‪ °‬י־יין וזרעו ירש ארץ‪ .‬ושם ל׳־א מה רב טובך‬
‫י י א י ך וגוי ושם ל״ז מה יקד הסרך אלקיס ובני‬
‫‪* ^ ,‬יי כנפיך יחסיון ירויון מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם‬
‫ו ן י קיר חיים באורך נראה אור שם יג׳יג מי לי בשמים‬
‫^ •א חפצתי בארץ ורבים כמו אלה ושלמה בנו הרחיב‬
‫^ ^ נ י י ת התפוח יותר באמרו יןהלת ג׳ מי יודע רוח בני‬
‫^ ייא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה‬
‫נ«! ‪.,‬‬
‫י שם י״ב וישוב העפר אל הארץ כשהיה והרוח‬
‫ף‪,‬‬
‫ו ^ ^ ייאלקים אשר נתנה ובמשלי י״א במות אדם רשע‬
‫? יתחלת אונים אבדה ושם <״ד ברעהו ידחה רשע‬
‫ו‬
‫י יייי צדיק יאמר שם כ״ג אל יקנא לבך בחטאים‬
‫‪,‬‬
‫‪n‬‬
‫גי‬
‫נ י ח ?‬
‫נ )‬
‫‪ -‬א ע י‬
‫ת מ י ד‬
‫ת‬
‫י‬
‫ג‪5‬מי‬
‫י‬
‫‪5‬‬
‫;י)‬
‫מ‬
‫ם‬
‫‪5‬גי‬
‫י‬
‫שינך‬
‫ג‬
‫מני‬
‫צ ח‬
‫י‬
‫ס י ה‬
‫י כ‬
‫כ‬
‫יף‬
‫‪p , B‬‬
‫‪15‬‬
‫נ‬
‫ט‬
‫מף‬
‫‪8‬‬
‫ד‬
‫י א ט‬
‫‪5‬ן‬
‫ב‬
‫ת‬
‫ת ן ‪ 5‬ף‬
‫‪03‬‬
‫ז ה‬
‫י ם‬
‫חוזק אמונה‬
‫‪35‬‬
‫;‪1,‬‬
‫נ״א ביראת יי׳ כלי היום ‪:‬י אם יעי אחרי‪ -‬והקוחד‬
‫תנרת ואמר עוד שם כ״ד נ ן דעה חנמר‪ ,‬לנפשך אפ ט*‬
‫ע‬
‫א ח ר י ת‬
‫< ‪t , M , t‬‬
‫י ־‬
‫ה נ נ‬
‫' ^ או‬
‫י '‬
‫י‬
‫יי‬
‫מיה ישראל נושע ביי' תשועת עולמים וגוי וזה המאטי‬
‫למאמר מרע״ה שאמר אשריך ישראל מי נמיר עט‬
‫ביי' תשועת עילםיס ר״ל שהתשועה הנפשית אינה ניייטיי‬
‫החולפות אבל היא השועה עולמים ר״ל השועה קיימת ונגי^‬
‫לפינך אמר לא תבושו ולא תנלמו עד עולמי ער ואמי‬
‫נן על בעל תשובה שמת ישעיה נ״ו ‪ .‬דרניו ראיתי יאי '‬
‫ואנחהו ואשלם ניחומים לו ולאבליו ני אחר שהזניר ו ל‬
‫יורה שעל המת הוא מדבר ום״ש דרניו ראיתי וארפא**‬
‫ל ״א ר ^‬
‫רפואת נפשות ר״ל אם׳לךן ^ ‪_ .‬‬
‫לו ואחרי םלייייי*‬
‫נפשי ני חטאתי לך‪ .‬ובן ישעיה ‪1‬׳ ושב ו‬
‫עונותיו אנחהו בדרך נל הארץ ובזה אשלים נחומים לו י ל‬
‫« » ‪ n 1‬עיקב‬
‫והנהומים לו הם חיי הנפש בעה״ב‬
‫חנחומין כשידעו שאחרי מוהו יזכה לרב טוב הצפון לצריל‬
‫בעולם הנשמות‪ .‬ינטי כן ייעד שנד ו ‪, !,‬ק באט‬
‫ישעיה נ״ה אז יבקע כשחר אורך ואדנתך מירד‪ ,‬הצמח יי* ^‬
‫לפניך צדקך כבוד יי' יאהפך אל מקום הכבוד אשר ג** *‬
‫הצדיקים צרידות שם כצרור החיים הנצחיים‪ .‬והחם הפי*"‬
‫ההיא באמרו שם אז תתענג על יי' וגו׳ הרצון ו הוא ריע *‬
‫נפשי בעולם הנשמות בהיותה צדודר בצרור ‪ ,‬י את יי‬
‫אלקים‪ .‬והוא אשר אמדה אביגיל לדור שמואל א׳ כ״ה והיייי‬
‫גפש אדזני צרורה בצרור החיים א יי׳ אלקיך ועל הריי""‬
‫שהיא עונש נפשוח הרשעים אמדה ואת נפש אויבך יקללני‬
‫בחוך כף הקלע‪ .‬ואמר יחזקאל הנביא׳ י״ח והרשע כי י‬
‫מכל חטאתי אשר עשה ושמר את כל חקותי ועשה &»‬
‫וצדקה חיה יחיה לא •מות יאמר שם ובשוב רשע מר»עי"‬
‫אשר עשה ויעש משפט וצדקה הוא אח נפשו יחיה ויייאי‬
‫וישוב מנל פשעיו אשר עשה חיה יחיה לא ימות י *‬
‫י‬
‫ת‬
‫ר‬
‫ן‬
‫י‬
‫י‬
‫ד‬
‫? ‪ :‬א‬
‫ת‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫ת‬
‫י ז י ‪ 1 7‬ה ם‬
‫ג‬
‫נ‬
‫‪3‬‬
‫(‬
‫אג‬
‫‪, ,‬‬
‫נ י ן‬
‫ן ן ז ן א‬
‫< ם מ‬
‫מ ה‬
‫ר פ א‬
‫אג‬
‫ן א ב ז‬
‫?‪2‬‬
‫ז‬
‫‪3‬‬
‫‪,5‬‬
‫‪,,,‬‬
‫ט‬
‫צי‬
‫ב‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫ב‬
‫ד ח‬
‫פ‬
‫‪1‬‬
‫ת‬
‫עייג‬
‫‪aa‬‬
‫א‬
‫י‬
‫ליו‬
‫חייין אמונה‬
‫יאתן ליד‪-‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ 1‬י •ם את חקותי ואת משפטי הודעתי אותם אשר‬
‫^‬
‫י האיט וחי בהם‪ .‬הנך רואה שעל חיי הנפש‬
‫^‬
‫^ ‪-‬ד והם החיים הנצחיים אשד אין מוח אחריו ואל‬
‫^‬
‫^ ^ ם האמתיים כיון אליהו איוב ל״ג להשיב נפשו םגי‬
‫י באור החיים‪ .‬וזכריה הנביא ג׳ אמר כה אמר יי'‬
‫^‬
‫ה!‪-‬״ י י י כ י תלך ואם את משמרתי תשמור וגם אחה‬
‫י איי׳ כידי‬
‫י> וגם תשמור את חצרי ונתתי דך מהרכים בין‬
‫^‬
‫יארה הנך רואה שייעוד השי״ת ליהושע בן יהוצדק‬
‫^‬
‫ירי• המצות ומעשיט טובים קיום והצלחת הגפט‬
‫^‬
‫'‪-‬א בהייתה מתהלכת בין המלאכים שעימדים לפניו‬
‫^‬
‫י׳ייכ שרפים עומדים ממעל לו וגוי יאמר דניאל‬‫^‬
‫ייכיה מישיני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם‬
‫‪^fi‬‬
‫יייאין עולם והמשכילים יזהירו בזוהר הרקיע‬
‫יפ‪' 5‬‬
‫^ י־יכיס ככוכבים לעולם ועד‪ .‬אלי הן הפםוקים הנמצאים‬
‫י כיאים ובכתובים המייעדים השבר הרוחני ר״ל‬
‫& \ ^ ^ לצדיקים וכן העונש לנפשות הרשעים ויש עוד‬
‫"חייט ודאיות רבות אחרות בתורה האלקית ובדברי‬
‫^ ^ ‪ °‬יהמיכרים ברוח הקודש על הצלחה הרוחנית הזאת‬
‫ילא כתבנו פה ליראת האריכות כי מה שכחבגו‬
‫י•‬
‫י ייתר מדי לבטל דברי הטוענים שאומרים שלא נמצא‬
‫‪#‬‬
‫ייעור הנפשוף‬
‫י י‬
‫ובד י‬
‫‪f‬‬
‫״י• יאהה‬
‫ב‬
‫‪5‬‬
‫‪v‬‬
‫יזיפת‬
‫די‬
‫י‬
‫גי;ןף‬
‫יכג‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫ס ן ־ ה‬
‫בר‬
‫‪e:‬‬
‫‪r‬‬
‫ימ‬
‫^‬
‫^‬
‫ל ! ך י‬
‫פרק יט‬
‫‪1‬‬
‫^‬
‫ה נ ב‬
‫א‬
‫‪0‬‬
‫ב ש ו ‪0‬‬
‫מ ק ן ם‬
‫‪0‬‬
‫* יעגין הנוצרים עוד כנגד התורה האלקית באםרס‬
‫שתורת משה לא היתד‪ .‬נצחוה דק זמנית עד בא ישו‬
‫ינתן קץ וסוף לתורת משה מוזז לתלמידיו ולכל‬
‫י מ כשמו התורה החדשה אשר עשה אותם תפשי מכל‬
‫יהא והרות הכתובות בתורת משה והסבה בזה לפי‬
‫משפטי מות לא כתורה החדשה שהיא תורת הסד וכן‬
‫ג ה‬
‫‪36‬‬
‫חייין‬
‫אמינה‬
‫היא קלות השמידה מאוד הפך תורת משד‪ ,‬שהיתר‪ ,‬נבי"‬
‫במצות עד כי אין שום אדם יכול לשמור אותה כהוגן ל‬
‫אפילו המצות היותר עקריות הכתובות בתורת משה כמ*י"‬
‫מילה ומצות שבת לא היו נצחי רק היו זמניות עד זמן י*'‬
‫הנוצרי כי מיד אחרי בואו בטלה ונקבעה הטבילה חמויי׳‬
‫המילה וכן גחן להם יום ראשון תמורת יום השבה‪ .‬ההשיג "'‬
‫אין האטת אתם גט בזאת הטענה כי אפיי הא׳׳ג שליט‬
‫מותר דבריהם כי מצינו בטטיאש פרק ה' טפכוק י״ז יא ^‬
‫מאמר ישו לתלמידיו וז״ל אל תחשבו שבאתי ‪ ! ,‬ל החויי '‬
‫או הנביאיט לא באתי לבטל כ״א לקיים באמה אני אי ""‬
‫לכט כי אע״פי שיבוטלו השטים מ״מ אפיי אות אחה‬
‫נקודה אחת מן ההורה לא הבוטל אלא תקוים א״נ‬
‫שיבטל אפילו מצוה אחת טן הטצות הקטנות וילמד לאחיי‬
‫לעשותן הוא יקרא קטן במלכות שמים אבל י שיעעיי׳‬
‫הטצות וילמד לעשותן הוא יקרא גדול בםלכות שמים ע‬
‫זהגה הם בעצטם טורים גם כן שישו והלטידיו ושלוחיו י'‬
‫נמילים ואפי' אחד זמן ישו פויל שלוחו מל את חז‬
‫טיטוטיאוס כאשר כחוב ב א ק ט א א פ פ ט ו ל ו ר ו ם פר? "‬
‫פהוק ג ' ‪ .‬וזה הענין מודה שלא בטלה התורה כדבייי‬
‫אפילו אחר זמן ישי וכן גם השבת קיימו אותי ישי‬
‫תלמידיו ואחר ישו בכמו חמש מאות שנה בא אפפיור איי"‬
‫וצוד‪ .‬לשמור יום ראשון במקום יום השבת כממאר בקריני‬
‫בצמח תד והנה יום השבת עצמו קדוש בבח אלקי לא נ•^‬
‫המנוחה לבד כהנחה הנמוםית כאשר אמר הכתוב שמי י‬
‫ראי =י יי׳ נתן לכם השבת ע״כ הוא נותן לבם ביום י•**‬
‫לחם יוםים וגו׳ כלומר בהיות יורד בששת ימי השביע יי"‬
‫ביום השבת להיותו ירידתו בששי לחם יומים היה אוח מיי '‬
‫על קחשח יום השבת בעצמו ושהוא מאת יי' מן י י‬
‫ועל כן א״א לשום אדם לבטלו וכל שבן שמצות השבה יי*‬
‫מצוד‪ .‬אחת מעשרת הדברות שגם הם מודים שא״א י•'‬
‫ג‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫בט‬
‫‪5‬‬
‫אי‬
‫&י‬
‫‪6‬‬
‫מ‬
‫ג‬
‫יי‬
‫‪1‬טיי)‬
‫י‬
‫י‬
‫‪6,‬‬
‫י ‪:‬‬
‫מ‬
‫‪1,‬‬
‫ט ם‬
‫‪,,,‬‬
‫חייץ‬
‫אחינו‬
‫גי‪-‬ש‬
‫י‬
‫י " שום ב ט ו י י‬
‫תוף ^ ך י ־ אבי נראה שכונת הנוצרים בלים הס לעקוד‬
‫י ה מסברת עצמם שהרי לא צוה על וה לא ישו‬
‫יייי ואם עשה אותם ישו חפשי מכלל המצות הכתובים‬
‫^‬
‫^ ‪-‬י׳ כדבריהם אם כן למה צוה לשמור קצתן כגון‬
‫^‬
‫‪ ^ j ,‬ואש ואהבת רעהו ונתינת הצדקה וכן להזהר מרציחה‬
‫^ כה יערות שקר כדכתיב במםיאש פרק י״ט מפסוק‬
‫יכן ילמד‪ .‬האפוסטולי אסרו הפסילים ואסורי עריות‬
‫יי‪-‬יזנקים והדם כדכתיב באקטא אפוסמלורום פרק‬
‫‪/‬‬
‫ופרק כ״א פסוק כ״ה ומ״ש שתורת משח‬
‫״ק‬
‫^ שהיו משפטי מות לא כתורת יטו שהיא תודח‬
‫‪ ^^.‬כן למה גזר פויל להרוג הנושא את אשת אביו‬
‫^ ׳‪ -‬ככתב ראשון לקוריגטי פרק ה' מפסוק א ואילך‬
‫^ ךיייש הנוצרים כלם עונשים אח הרוצח והנואף והגונב‬
‫כמשפטי מוח ולפי הוראות תורת משה אץ‬
‫יו חייב מיהה כדכתיב שמות כ״א וגונב איש ומכרו‬
‫ו!‬
‫טית יומת וכן מה שאומרים שתורת ישו היא‬
‫^‬
‫כנ!> '" י היפך הורת משה שהיא בבידת השמירה‬
‫' אין האמת בדבריהם שהרי מצינו במטיאש‬
‫‪3‬י־ק ' ‪,‬‬
‫‪ °. ,pP‬יק כ״א שאמר ישו לתלמידיו אם הרצה להיות‬
‫^•ד מכור נחלתך ותן צדקה לעניים ובן בלוקש פרק י״ח‬
‫^ ׳׳ כ אימי כל מה שיש לך מכור ופזר לעניים הנך‬
‫ייויי׳ ישו גיורת לתת בל נחלתו ובל מה שיט לי‬
‫*יכל תורת משה גוזרת לתת עשירית תבואה לבד‬
‫^‬
‫ת הנהלה כולה לבעלה עם ט׳ חלקי התבואה וזה הענין‬
‫^ י ?יתירי׳ משה אינה בבירה במצותיה כדבריהם אבל‬
‫י‪1‬פ‪ ^,,-‬ליתיעלת גופותינו ונפשותינו וכן אחר שהם נעשים‬
‫״ ^ י מצית תירה משה אם כן למה הם מתנהגיס‬
‫העריות ואוסרים לקיחת הששה שארים ר״ל האם‬
‫^‬
‫יהאחוח ואשח האח והבת ואשת הבן אבל בשאר‬
‫אינס מתנהגים לפי הוראות ההורה האלקית הנהונה‬
‫ת‬
‫(ן‬
‫ע‬
‫כ‬
‫י ( ־ ו‬
‫‪5‬ף‬
‫‪,‬‬
‫י ז י ד י ! ש‬
‫מס‬
‫‪8‬‬
‫כ י ד ו‬
‫מייד‬
‫זדי‬
‫ה‬
‫י ; י‬
‫י ׳‬
‫פ=‬
‫=‬
‫״‬
‫ה‬
‫‪0‬‬
‫י י ג י‬
‫‪tf‬‬
‫ם‬
‫‪37‬‬
‫חווק‬
‫אמונה‬
‫‪,5‬‬
‫לגו ע׳׳י מדע״ה אלא לפעמים אוסרים המוהר ולפעמי‬
‫מחיריו האסור לא כהוראות חודה משה בלחי שום יסוד אשי‬
‫ישענו עליו רק מסברת עצמם כי בא״ג לא נמצאת ע‬
‫שום הוראה כלל וכן אם במלו המשפטים שבין אדם לחבייי‬
‫הנתיבות בחורה משה כדבריהם א״כ לטח לא נתן להם ^‬
‫בתורתו טשפטים אחדים תמורתם כי הנוצרים עוד י־יי"‬
‫מתנהגים בקצת הטשפטים לפי הוראות תורת משה ובקציר‬
‫מחנהגי' בטצות אנשימ ר״ל במשפטי הקיסר ובמשפטי‬
‫מיידבורג ולפיכך סטאטוטי של אלו ארצות דיילי‬
‫ארץ פולניא ושל ארץ ליםוונא משתנים ומתחלפים בההלפיי*‬
‫מגיהיהם כי בכל ייעוד הם מצטרכים לתקנם ולמלא חסר‬
‫להיות מונחים מחסדי הדעה ולהיות הורהינו האלקיח גרי '‬
‫מהחכמה העליונה והיא חמימה ושלימה בתכלית א""‬
‫להמצא בה ביטול והחלפות זשיגזי וחסרון תוספות וגילי'‬
‫כדכתיב דברים ד׳ לא חזכיפז על הדבר אשר אגבי םציי*‬
‫אהבם ועוד כתיב בם י״ג אה כל הדבר אשד אגני מ ^‬
‫אתכם אותו תשמח לעשות לא הוסיף עליי ולא תגרע מט^‬
‫״וכתיב שם ד' ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקי‬
‫כבל התורה הזאת אשר אגבי גותן לפגיכם היום וכהי'‬
‫ושבת עד יי' אלקיך ושמעת בקילו כבל אשר אגני ט*^‬
‫היום אתר ובגיך בנל לבבך ובכל נפשך‪ .‬ועוד כתיב סם ואייי‬
‫תשוב ושמעת בקול יי' ועשית את כל מצותיו אשר א ־‬
‫מצוך היום ונתיב גם שם כי תשמע בקול יי' אלקיך י׳ " ^‬
‫מצוחיו יחקותיי הכחובה בכפר ההורה הזה וגי' ונן‬
‫שם ל״ג תורה צוה לגו משה מורשה קהלת יעקב י‬
‫המשודר תתלים <״ט תורת יי' תמימה משיבת גפש עדיי*‬
‫נאמנה מחסימת פתי פקודי יי ישרים משמחי לב מצות‬
‫בדה מאירת עינים יראת יי' טהורה עומדת לעד משפט‬
‫אמח צדקו יחדיו ועוד אמר שם קי״א מעשי ידיו אמה יט*‬
‫נאמנים כל פקודיו סמוכים לעד לעולם עשוים באמת‬
‫&‬
‫יג&‬
‫וני‬
‫‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫& ם‬
‫נ‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫נ ה‬
‫א‬
‫(‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫יי‬
‫עור ‪r,‬‬
‫י י ג ז י‬
‫‪,‬‬
‫־‬
‫^ ‪/‬‬
‫‪J‬‬
‫^‬
‫א‬
‫^‬
‫^‬
‫אחר‬
‫י‬
‫!««‬
‫א‬
‫ג‬
‫ח‬
‫^‬
‫א‬
‫^‬
‫י‬
‫ע‬
‫ת‬
‫י‬
‫יו‬
‫כ‬
‫ף‬
‫ב‬
‫י‬
‫^‬
‫י‬
‫לגרוע‬
‫חגך רואה‬
‫טלימותח‬
‫דבר‬
‫וישרה‬
‫אחד וכ״ש‬
‫מ מ ״ ש הכתוב‬
‫ונן‬
‫באחרת‬
‫מ צ ו ך ה י ו ם וכן ו ע ש י ת ם א ת נ ל‬
‫ושמעת‬
‫מצותיו‬
‫בתורה‬
‫אחרת‬
‫ני‬
‫לא‬
‫יחליפו‬
‫בקול‬
‫יי'‬
‫אלקיך‬
‫הודיע‬
‫ה‬
‫‪n P‬‬
‫ד‬
‫‪,‬‬
‫'‬
‫‪,‬‬
‫י'‬
‫י י י י‬
‫לשמור‬
‫טצותיו‬
‫'‬
‫י‬
‫‪,1,05‬‬
‫ן‬
‫‪°.‬‬
‫‪3‬‬
‫ע‬
‫‪5‬‬
‫ח‬
‫ש‬
‫ל‬
‫^‬
‫י‬
‫על‬
‫כדכהיב‬
‫מורשה‬
‫ובני‬
‫בית‬
‫לא‬
‫ש ה ם בני נכר‬
‫ה נ כ ר הנלויש‬
‫ן‬
‫רומז‬
‫כדכתיב‬
‫לעד‬
‫תהלים‬
‫לה‬
‫זמן‬
‫ר״ל‬
‫דור א ח ר‬
‫ני‬
‫ינחלוה‬
‫לא‬
‫כי‬
‫וישמרו‬
‫תשכח‬
‫ל‬
‫ב‬
‫ד‬
‫ם‬
‫אלא‬
‫גם‬
‫הנלוים על יי׳‬
‫יי'‬
‫על‬
‫תורת‬
‫מפי‬
‫רומז‬
‫לכל‬
‫לשרתו‬
‫לשרתו ולאהבה‬
‫כל ש ו מ ר ש ב ת מ ח ל ל ו ו מ ח ז י ק י ם‬
‫הכתוב‬
‫יעקב‬
‫גם‬
‫מגבל‬
‫הפכק‬
‫לתורת‬
‫או זרע יעקב‬
‫לבני יעקב‬
‫אמי‬
‫בית‬
‫מאמר‬
‫כי‬
‫והקץ‬
‫ראייה‬
‫ה ו מ ר ולא‬
‫!‬
‫לנו מ ש ה‬
‫צוד‪.‬‬
‫הם‬
‫ד ב ר י ם ל׳׳א‬
‫ע־ייהב‬
‫' י י לעולם‬
‫ל^ כי‬
‫?י‬
‫בלי‬
‫אין‬
‫הגבלת‬
‫•עקב‬
‫להיות לו ייעבדיב‬
‫י‬
‫הכתוב‬
‫היום‬
‫יביגייז י׳׳ד‬
‫ומט״ש‬
‫נאמנים‬
‫כן ש ה מ צ ו ת ההוריות‬
‫ולעולם‬
‫קמ״ה‬
‫מורה‬
‫ויעמידם‬
‫רגצחיח‬
‫לעד‬
‫ני‬
‫בזולתה‬
‫וואת‬
‫לא‬
‫תורה‬
‫הפנק‬
‫הביאור‬
‫ולא‬
‫בידינו‬
‫יעקב‬
‫אמר‬
‫נ״ו‬
‫עתה‬
‫שהירושה‬
‫דורות‬
‫עולם‬
‫בתורת‬
‫משה‬
‫שאין‬
‫לקהלה‬
‫איייהם‬
‫י י‬
‫ו‬
‫נמו‬
‫מדג־יס‬
‫א‬
‫נ‬
‫וכן‬
‫הודיע‬
‫ג״ב‬
‫בתכלית‬
‫א נ נ י מצוך‬
‫באמי‪-‬‬
‫התורה‬
‫‪0‬‬
‫י‬
‫התורה‬
‫מורשה‬
‫ישיגיה‬
‫ש‬
‫עליהן‬
‫אשר‬
‫לדורי‬
‫ה‬
‫ביאר‬
‫המצויה‬
‫מודעה‬
‫י ל י א‬
‫‪n‬‬
‫המצות‬
‫הנתונות‬
‫יעקב‬
‫א‬
‫ה י‬
‫־ •‬
‫^‬
‫ומשפטים‬
‫אפילו‬
‫אין‬
‫תשמע‬
‫הנוצרים‬
‫י‬
‫י׳ '‬
‫י ‪ If‬י‪,‬‬
‫י!ן‬
‫ני‬
‫חקים‬
‫מעד‪.‬‬
‫דאיקית‬
‫התירה‬
‫אמר‬
‫קילי׳‬
‫^‬
‫^‬
‫התורה‬
‫ונדו תורת‬
‫עבדי‬
‫אשד‬
‫לגודל‬
‫הזה‬
‫שזאת‬
‫די״‪!.‬‬
‫׳<ילט‪.‬‬
‫‪ 6‬ן ף‬
‫‪5‬‬
‫ישראל‬
‫וממנה‬
‫נד‬
‫^ש»וד‬
‫י‬
‫״תני•‬
‫‪5‬‬
‫עי‬
‫ני‬
‫כל‬
‫ד׳‬
‫תמיד‬
‫לעולם ועד‬
‫וחתם‬
‫ככפר‬
‫'׳•טהור‪ _ . .‬״ ‪.‬‬
‫^ יה י ע ו ד י ם ה ט ו ב י ם ה מ י ו ע ד י ם נ פ ר ש ה ה ז א ת ת ת ק י י מ נ ה‬
‫^‬
‫ף‬
‫מלאכי‬
‫יהחייפה‬
‫'^אי‬
‫״ י אשר אנכי‬
‫אנכי‬
‫טצך היום‬
‫‪-‬‬
‫י‬
‫^‬
‫כחורכ‬
‫‪ 1‬י י •יטיף‬
‫ג‬
‫‪5‬‬
‫בא«*י‬
‫‪-‬יקים‬
‫^‬
‫‪tf‬‬
‫קי ט‬
‫טלם‬
‫יתי‬
‫ואשמרה‬
‫תורתך‬
‫״‬
‫&ם‬
‫^‬
‫יזזוק‬
‫אמוכה‬
‫לח‬
‫ונלוה‬
‫כל‬
‫הגר‬
‫פקודיו‬
‫הן נצחיות‬
‫שאין‬
‫לעולם‬
‫לי•‬
‫חק‬
‫‪38‬‬
‫חויק אמינה‬
‫נתן ולא יעבור וכמו בן באמרו ואשמרה תורתך תמיד לעילם‬
‫ועד רומז על הנצחית ולא לזמן בהכרח לפי שמצינו שמי"‬
‫ט״) יי' ימלוך לעולם ועד וכן ממ״ש אחרון הנביאים מלא‪-‬‬
‫בחתימת דברי הנביאה מפי הש״י זכרו תורת משח עבי'‬
‫אשר צויתי אותו בחורב על כל ישראל הקים ומשפטי‬
‫הודיע גם כן שלא תהיה לעולם תורה אחרת זולת היי"‬
‫משה שנהנה בהר כיני הנקרא גי׳ כ הר חור וכן החנ‬
‫הנוצרי סימון בודני בכפרו הנקרא איברוני כהב שהחזרי‬
‫האלקית הנתונה לישראל ע״י משה בחורב היא חמימי‬
‫ונצתית ואין הורה אלקית אחרת זולתה ובי האומרים שהר״וריי*‬
‫שחים האחת הודח משה והשנית להבדיל תורת ישו יי"‬
‫טועים כי לא נתן ישו תורה אבל צוד‪ .‬לשמור תורת נ* '‬
‫והאריך שם בראיות נבואיות ושכליות כאשר תראה בדף ל "‬
‫ובדף מ״א וכן בשאר מקומות מהספר ההוא‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫&‬
‫ב‬
‫‪1‬‬
‫‪!1‬י‬
‫‪6‬‬
‫פרק כ‬
‫י ״‬
‫‪1‬הלכן גויס רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יי׳ אל ג‬
‫אלקי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה בארהותיו כי מצי'!‬
‫תצא הורה ודבר יי' מירושלים ישעיה בי‪ .‬מה שמועל!‬
‫הנוצרים מזה הפסוק וכן ישעיה נ״א מפסוק הקשיבו‬
‫עמי ולאומי אלי האזינה כי הורה מאתי תצא ומשפטי לאיי‬
‫עמים ארגיע באמרם הנה ישעיה הנביא באלו הפשוקים "‬
‫על ההורה החדשה אשד היא תורת ישו הנוצרי ני יי"‬
‫שחורת משה נהנה בהר סיני אבל ישו נתן הורה החי '‬
‫בציון‪ .‬החשובה אין טענתם זאת טענה גם כן לפי ע‬
‫הוכחנו בפרק הקודם בראיות אמיתיות שתורת םיע״ר׳ י'‬
‫תמימה ונצחית כי אין הורה אחרת מהשם זולהה ונטי ‪JJ‬‬
‫אין להם עזר וסיוע מאלו הפסוקים כי אין הכוונה‬
‫הפסוקים שתנתן תורה אחרת מהשי׳י כפי סברתם הנבער׳‬
‫אבל הרצון בהם שמציון תצא תורה ר״ל הוראה והונחיי‬
‫אן‪1‬י‬
‫ג ג‬
‫‪5‬‬
‫ע|י‬
‫נ ג י‬
‫י‬
‫ג א‬
‫ח‬
‫יייייסוד‪,‬‬
‫יייז‬
‫לט‬
‫אמונה‬
‫‪,‬‬
‫‪ ,‬םדך המשיח האמיתי המקווה כדכהיב ויורגו‬
‫ונ כה באורחתיו והמירה הוא המלך המשיח נדכתיב‬
‫^‬
‫י^ הטיס הרצון בו השופט הוא מלך המשיח וכמוהו‬
‫י׳ ח ויאמר ליוסף הנה אביך חולה ר״ל האומר וכן‬
‫^‬
‫^ •יעקב ויאמר ר״ל המגיד והדומים להם ובן ישעיה‬
‫^‬
‫‪ V‬עברי אתמך בו ר״ל שהשופט והמורה הוא‬
‫‪.‬‬
‫ט ד‬
‫י ל‬
‫ף‬
‫המ‪-‬יד!‬
‫יו‬
‫ו‬
‫׳‬
‫ ח ‪.‬ד‪.‬תיב משפט לגיים יוציא ולתורתו איים‬‫‪,‬‬
‫י\ כאמיו כי תורה מאתי תצא ומשפטי לאור עמים‬
‫^‬
‫^ * י *יו כי אפיי ע״י מלך המשיח ומ״ש ושפט בין‬
‫לעמים רבים ובתתו חרבותם לאתים וגי' הרצון‬
‫נו‬
‫ייהיה מלחמה בין גוי לגוי או תביעוח ביניהם יבאו‬
‫ץ‬
‫ט ך המשיח שיהיה אדון על כל העטים והוא‬
‫ין‪,.‬‬
‫וע״כ לא‬
‫מייחמה בין‬
‫אותם תהיה‬
‫כיניהם ולא‬
‫ויעשה‬
‫והרשיעעם אתלעםהרשע‬
‫ויצדוק הצדיק‬
‫וישפוט‬
‫**עיכו‬
‫יכיי מלחמה ויכתתו אותם לעשות כלים לעבודת‬
‫שנאמר וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם‬
‫י‬
‫ו י * ייא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה‬
‫כן פירוש כי מציון הצא הודה וכן כי תורה מאחי‬
‫י‬
‫י ן בו הוראה וכן ולתורתו איים ייחלו פי' ולהוראתו‬
‫ע״ז הפירוש ממה שכתוב במשלי שלמה א׳ שמע‬
‫\‬
‫אביך ואל תטוש תורת אמך אשר הרצון בו הוראת‬
‫״‬
‫^ ״ \‪ P‬תרגמה גם סימון בודני בהעתקתו כספר משלי וכמוהו‬
‫‪1‬‬
‫? »וכ נחתי לנס תורתי אל תעזובו הרצון בהם הודאתי‬
‫! ** "יי לומר ששלמה המלך ע״ה או אחת מנשיו נתבו‬
‫^ י אחרי׳ וילת תורת מעה נאשר גם מדטין צחוויץ אעפ״י‬
‫יען כנגדינו בזה הדרש הוכרח להודות לזה הענין‬
‫ייאלוט שלו דף פייה באמרו שלמה קורא הן הוראות‬
‫^‬
‫יכל ההוראות הנהובוח בשפר משלי בשם הורה הנך‬
‫שום ראייה לנוצרים גם מאלו הפסוקים הנזכרים‬
‫י*ין‬
‫זר‬
‫י ה י ‪ :‬י ח‬
‫י } ‪0‬‬
‫‪1,‬‬
‫‪ -‬ש‬
‫ד‬
‫‪ :‬ג ז ו‬
‫יית‬
‫הי‬
‫>!ש‬
‫‪p‬‬
‫ה י צ‬
‫ןןץף‬
‫‪ 5‬י י ח‬
‫ג נ‬
‫ש י ס ר‬
‫<‬
‫‪8‬‬
‫ןוף‬
‫ט‬
‫י‬
‫ע‬
‫‪1‬‬
‫‪39‬‬
‫חו<ק‬
‫אמונה‬
‫בטענה זאת לחייב תורה אחרת זולת מ רע״ ה כאשר הונזיני‬
‫באר הטיב בפרק הקודם‪.‬‬
‫פרק כא‬
‫ג‬
‫<‪ pj‬יתן אדני הוא לבם אות הנר‪ .‬העלטה הרה ויזלרח !‬
‫וקראת שמו עמנו אל ישעיה וי‪ .‬ומה שטביאום ראייי׳‬
‫על אמונתם מזה הפסוק באםדם הנה הנביא ייעד שי*‬
‫נוצרי נולד מנערה בתולה מבנות בני ישראל בלתי י '‬
‫האנושי אלא ברוח הקדש כפי מה שכתוב בא״ג במטיאעי‬
‫&"א‪ .‬התשובה גם פד‪ .‬טוענים הנוצרים בכברתם כי העלםיי‬
‫הנזכרת בזה המקוש אינה בהולה כדבריהם אלא עלמה נטי‬
‫נערה כי כמקים והיה הנערה אשר אומר אליה בראש<ת נ*י‬
‫אמר שם אחר כך והיה העלמה היוצאת לשאוב ואמיייי‬
‫אליה ובמו שנערה תאמר על הבתולה זעל הבעולה על דבהילי'‬
‫כראשית כ״ד ותרץ הנערה ותגר לבית אמה ועל הבעילי'‬
‫רות ב' למי הנערה הזאת כן תאמר עלמה על הבהולה שטי"‬
‫כ׳ יהלך העלמה ותקרא את אש היל־ ועל הבעולה משלי לי‬
‫ודרך גבר בעלמה שהיא בעולה בלי הפק כמו שמבאר אחריי‬
‫באמרו כן דרך אשה מנאפת וגו׳ וכמי שתאמר עלמה ונערי'‬
‫לנקבה אחת בעת אחת כן יאמר עלם ונער לזנר אחד בעיי‬
‫אחד שמואל א׳ י״ז בן מי זה הנער ושם בן מי זה הע‬
‫והרבה כיוצא באלו‪ .‬וכן <שעיה נ*ד כי בושת עלומיך תשנה׳‬
‫הוא כדרך הרפת נעורי ירמיה ל׳ אם כן באמור הכתוב עלטי‬
‫הרצון בזה קטנה ר״ל קטנה בשנים בין שתהיה בתולי• י*י‬
‫בעולה וכן הקטן בשנים נקרא עלם כמו בן מי זה הע׳ים‬
‫ולפי שאשת ישעיה הנביא היתד‪ .‬קטנה בשנים קראה הנר‪-‬י‬
‫עלמה וגם ענין הפרשה סותר דבריהם בבירור י לפי שאי׳ז‬
‫מלך יהודה היה ירא ומפחד טאוד מפני ב׳ מלכים י"‬
‫פקח מלך ישראל ומפני רצין מלך ארט בשמעו שנתחביי‬
‫שניהם יהד להלהס על ירושלים שלא ילכדו אותו כרגהיב‬
‫״‬
‫ן!&‬
‫ג‬
‫כ‬
‫‪1,‬‬
‫חזיץ‬
‫אמונה‬
‫‪0‬‬
‫ויוגד לבית דור לאםר נחה ארס על אפרים ויגע ־‬
‫^‬
‫^ עמי כנוע עצי •עד מפגי רוח ע״כ שלח לו חש״י‬
‫^ ^ < י ה הנביא לחזקו שלא יראה ולא ירך לבבו מפגיחם‬
‫לא תקום ולא החיה ולזה גחן לו הש״י אות‬
‫^ \‬
‫ילכדו את ירושלים א־יא גם אדמת שומרון‬
‫ןץ י‬
‫^ ^ י׳עיכ ותהיה שממה בומן מועט כאשר הכתוב מבאר‬
‫^ ^ י הכתיב מרבי־ על ישו כמו שהן אומרים מה אות‬
‫אחז רבד שיהיה אחרי מותו יותר מתייק שנה ואיך‬
‫^‬
‫בזה הדבר אשר לא ד‪.‬יח בימיו‪ .‬ומ״ש שם‬
‫‪,‬‬
‫^ ^ ארס דמשק וראש דמשק רצין ובעוד ששים וחמש‬
‫‪ " j ,‬אפריס מעם פי' ראש דמשק רצין ולא יהיה ראש‬
‫‪ ^ 1‬י בטי שחשוב להיות וכן אפילו הפסוק האמור אחריו‬
‫‪9‬י‪ " /‬ייש שומרון בן רמליהו ומ״ש יחת אפרים טעם‬
‫אודם עם אפרים מהיות עם בי על ארם הוא מדבר‬
‫^‬
‫ז ו ^ ‪ *°‬אמנם חשבין סייד‪ .‬שנה אינו מהחיל מנבואה‬
‫הפרק הרחה העלמה אשת הנביא ותלד בן‬
‫^ ־*‬
‫& ^ יי * אשד נקרא שמו ג״כ מהר שלל חש בז ועליו‬
‫«*‪ * -‬שם ח׳ כי בטרם ידע הנער קרא אבי ואמי ישא‬
‫ק ואת שלל שומרון לפני מלך אשור וכן היה‬
‫לד י‬
‫^ ' ימלכים ב׳ י״ו וישמע אליו מלך אשור ויעל מלך‬
‫זק י משק ויתפשה ויגלה קירה ואח רצין המית ועל‬
‫' ' אומר שם ט״ו בימי פקח בן רמליהו מלך‬
‫‪ & ^ , j‬תגלח פלאסר מלך אשור ויקה אח עיון ואת אבל‬
‫^ ^ י יא ת ינוח ואת קדש ואת חצור ואת הגלילה כל‬
‫ייגלם אשורה ויקשר קשר הושע בן אלה על‬
‫‪p‬‬
‫ליו י יסלייהי ויכהו וימיתהו ויםלך תחתיו בשנת עשרים‬
‫ו עזי"‪ .‬אבל פי' ובעוד ששים וחמש שנה כהשלמת‬
‫^‬
‫מנבואת עמוס שהתנבא על דמשק במ<טן צ׳‬
‫^ י כריח דמשק והכרתי יושב מבקעת און ותומך שבט‬
‫י לי עם ארם קירה אמר יי' ועל ישראל התנבא‬
‫כ‬
‫כ‬
‫|(ת‬
‫י א ת‬
‫כ ב ו‬
‫‪5‬‬
‫ת‬
‫ש‬
‫‪3‬‬
‫יז‬
‫‪ 1‬׳ ‪n‬‬
‫יזה‬
‫כ ז ה‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫ת י ב‬
‫י מ ט‬
‫‪:‬מי‬
‫ו ף‬
‫י‬
‫ח‬
‫יב‬
‫כי‬
‫‪p‬‬
‫‪5‬‬
‫‪p‬‬
‫?‪0‬‬
‫ב‬
‫׳‪5‬י‬
‫יג‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫תזיין‬
‫‪40‬‬
‫אמינה‬
‫‪,,‬‬
‫כמו כן שם ו׳ וישדאל גלה יגלה מעל אדמתו מבאן יי "‬
‫כ• קודם מלא שלש שנים לנביאה זו הוגלה אדם י י‬
‫מישראל לארץ אשור ומלכיהם שהם רצין ופקח הומייי‬
‫בשנת כ׳ ליוהם היא שנר‪ .‬ד' לאחז הכה הושע בן ' )‬
‫את פקח בן רמליהו וימלוך החתיו ומה שהכתוב םיגי' ^‬
‫ליותם ושם אומד בסמוך שלא מלך רק ט״ז שנה וריי׳‬
‫ע ע״נ‬
‫לי‬
‫׳ ן!‬
‫ן!‬
‫ני‪6‬‬
‫א‬
‫מגור>‬
‫ד‬
‫אחז‬
‫ב ג ו‬
‫ה י א‬
‫פ‬
‫ש ה י ה‬
‫ר ע‬
‫א ח ז‬
‫‪,‬‬
‫הכתוב למנותם ליותם בקבר ולא לאחז ב י י אכן השלטי‬
‫ס״ה שנים היתה בשנת תשיעית להושע בן אלה כי או יייי "‬
‫גלות כוללת לכל ישראל כי נבואת עמוס היתר‪ ,‬שנתיס י ^‬
‫‪ .‬י ק יןאש ״‬
‫הרעש אשר היא שנת י״ז למלכות‬
‫ישראל ואחר כך מלך ירבעם עוד כ״ד שנים ומנחם ע‬
‫שנים ופקחיה שתי שנים ופקח כ' שנים והושע בן ^‬
‫ט' שנים ואז גלו כלל ישדאל הדי ם״ה שנה ומד‪ ,‬ל א חעיגי‬
‫ז' חדשים של זכריה ושלום היא בעבור שנבלעו בתוך רי‬
‫שלימות והמצא ג״כ שמדטין צחוויץ סופר הנוצרים ב ^‬
‫דיאלגו שלו בדף קמ״א מסכים לזה החשבון ואם י‬
‫הטוען איזה עלמה ניבא ישעיה באמרו הנד‪ .‬העלמה ייי‬
‫ויולדת בן תשיב ניבא על אשתו כאשר י א לעיל והראייי'‬
‫ע״ז כי אמד שם ישעיה ה׳ ואקרב אל הנביאה וההר י‬
‫בן ייאמר יי׳ אלי קרא שמו מהר שלל הש בז ואם י‬
‫הלא הנער הנולד לאוח לאחו נקרא שמו עמנואל ולא '‬
‫שלל חש בו נשיב ונאמר כי הנער ההוא נקרא בגי ש '"‬
‫הללו כנגד ג' בחינוח לג׳ מלכים כי בבחינה מלך י‬
‫נקרא שמו עמנואל ר״ל מיום שנולד הנער יהיה האל עניי'‬
‫ויהיה להם שלום ובבחינה מלך ישראל נקרא שפו מייי‬
‫שלל ובבחינה מלך ארם נקרא שמו חש בז ר״ל‬
‫המלכים הללו וכל אשד ‪,‬להם יהיה לשלל י* ""‬
‫מהרה למלך אשור בי משמע ב׳ אלו השמות אחד יייי"‬
‫זה על זה ואמר שם בסמוך לעמנואל סימן י בי בטי"‬
‫ם‬
‫ח‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫ם‬
‫י ד ב‬
‫ם‬
‫ז־י‬
‫א‬
‫ש‬
‫טגי&‬
‫אג!י‬
‫י‬
‫ב‬
‫ר נ ו‬
‫ן‪1‬י‬
‫ור‬
‫א ם י‬
‫מ י‬
‫י‬
‫‪6‬‬
‫יץיי‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫נ י‬
‫‪3‬‬
‫ז‬
‫תויין אמינה‬
‫^‬
‫קץ‬
‫^‬
‫*לל‬
‫**ח‬
‫^‬
‫^‬
‫^‬
‫^‬
‫מא‬
‫יזנ‬
‫עי מאום ‪-‬‬
‫ס כרע ובחר בטוב תעיב האדמה אשר אתה‬
‫^‬
‫ני טייכיה ושם ת׳ אמר ימהר שלל חש בז ני‬
‫" <'י ? ־יא אבי ואמי ישא את חיל דמשק ואת‬
‫^ ו לפני טיר אשור ני אחר שמכוון שני הפסוקים‬
‫^ י יהיה הנער אהד והוא בנו של ישעיה הנביא‬
‫יישמות לאות ולסימן לגי אלו המלביש נאשר‬
‫שנקרא בנו הראשון ג״נ בשני שמוה ר״ל שאר‬
‫\ יליכימן י ׳ השבטים וליהודה ר״ל שנקרא שאר‬
‫‪1‬‬
‫נ‬
‫ע ן פ ף‬
‫ד‬
‫ג‬
‫ת‬
‫'‪/‬שדת‬
‫«‬
‫ה‪-‬בטיס שישארו בגלותם בשוב יהודה ובנימין‬
‫י»« ^ ? י " ישוב לסימן לבנימין וליהודה שישובו לירושלים‬
‫י לבכי שבעים שנה ולזה אמר הנביא ישעיה‬
‫•וחף‬
‫י לו הבן השני הזח שם ח׳ הנה אנבי והילדים‬
‫י!ן>‬
‫' לאיתות ולמיפתיס בישראל וגוי ולזאת השבה‬
‫‪ $‬יי‬
‫נ י ‪ ' , ,‬״ * י לי השם לצאת לקראת אחז עם שאר ישוב‬
‫שהיה עדיין קטן לרמוז כי נמו שזה הבן בשני‬
‫^‬
‫י»ןן ^ = שאר וישוב ההפכיים זה ליה נאשר בארנו‬
‫־ לאפרים ויהודה לדברים עתידים להיות כן גס‬
‫נן‬
‫אשי יילד בגי שמותיו ההפכיים שהם עמני אל‬
‫ימף^‬
‫'יי חש בז יהיה לאות ולמופת כמו כן לדברים‬
‫יול « יי * עליהם ומה שהרחיק הדד׳יק " ל היות עמנו‬
‫נג ן א בעבור שאמר שם הנתיב ישעיה ‪ V.‬מטות‬
‫‪1‬י ^ י" יחכ ארצך עמנו אל באמרו משמע בי בן מלך‬
‫' י‪,‬יאייתו זאת נראית לי כי באמרו ארצך הלצון בו‬
‫יו ^‪" .‬יי״יי וכמוהו כראשית י״ב ויאמר יי' אל אכרם לך‬
‫יק ‪ 'V‬י יאבדם אבינו לא היה אדון הארץ אשר יצא משם‬
‫{ ^ ־יתה ארץ מולדת• והיה נתיחבה אליו וכן ירמיה‬
‫ייז ‪ '" *'',‬איש לנחלתו ואיש לארצו ויש לתמוה לרבי‬
‫ע י י היותו בן מלך אחר שלא מלך תהה אביו איך‬
‫ן‬
‫^ *'־‪ Y‬ישיאל ארצו וכן מ״ש שס הרד״ק ז״ל כ״א‬
‫אש־‪ .‬דנביא היה אומי הנה הנביאה דרה‬
‫‪6‬‬
‫י‬
‫ף‬
‫י י‬
‫ג‬
‫יי‬
‫‪!5‬ף‬
‫‪0‬‬
‫י‬
‫פ י‬
‫‪n S‬‬
‫ת‬
‫יפך‬
‫מ‬
‫ה ע‬
‫י‬
‫‪5‬‬
‫‪C‬‬
‫ז‬
‫נ כ י‬
‫‪(5‬ן‬
‫ה‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫צ‬
‫ע‬
‫יכי‬
‫;‬
‫כ‬
‫י א‬
‫כ‬
‫יש‬
‫חויק‬
‫‪41‬‬
‫אמינה‬
‫כמ״ש ואקרב אל הנביאה י‬
‫ש‬
‫;‬
‫י»יר‬
‫לחיי ‪5‬‬
‫אמד יןנן לי‬
‫כי יי‬
‫ה ש י ב‬
‫א ג ן ר‬
‫שאשתו אז היתד‪ .‬קטנה עדיין בשנים אע״פי שבבר דל•‬
‫לי ממנה בן אחד הנקרא עאר יעיב אבל באמדו איי ״‬
‫יאקרב אל הנביאה שהעלמה הנזכרת היא אשתו אי‬
‫כן כאשר שמע מפי הגבירה הנה העלמה הרה אבל וא?^‬
‫אל הנביאה היא דבור עצמי והנראה לי בזה הוא יי‬
‫ישעיה ע״ה באמרו הנה העלמה הרה לא ידע בעת י ' י *‬
‫כי על אשתו הוא מתנבא נמו שלא ידע שמואל איל ״‬
‫י‬
‫שהיה גדול ממנו בנבואה כי על דוד הוא מתנבא‬
‫שמואל לשאיל שמיאל א׳ י״ג בקש יי׳ לו איש כלבבי י י ^‬
‫יי׳ לנגיד על עמי יכן באמרי לו שם ט״י קרע יי אה מי ^‬
‫י י ביייי׳'‬
‫ך‬
‫ישראל מעליך היום ונתנה לך‪-‬ן^ך ״‬
‫בבית ישי לא ידע את מי ימשח מבניו למלוכה כי בי‬
‫ל‪&»,‬‬
‫‪a‬‬
‫‪1.11‬‬
‫את אליאב אמר שם ט ז אך גגד יי משיחו עד שא י‬
‫בבואו לפני דוד משחהו כי הוא זה גם כן פה לא‬
‫ישעיה הנביא כי העלמה הנאמרה לו בנבואה היא אשייי ^‬
‫שהודיעו השם בנבואה שנית ברמז כדכתיב ישעיה ח׳ וי‬
‫יי׳ אלי קח לך גליון גדול ובחוב עליו בחרט אנוש ל‬
‫שלל חש בז וכתיב בתריה ואעירה לי עדים נאמנים "י י‬
‫ל הנגיי ^‬
‫ק‬
‫אוריה הכהן ואה זכריהו בן י י‬
‫ותהר ותלד בן ויאמר יי׳ אלי קרא שמו מהר שלל יי* '‬
‫ד״ל אחרי שנודע לו בנבואה ההיא כי העלמה א י ‪^ ,‬‬
‫‪ ; ,‬ולי‪;.‬‬
‫עליה טקודט ן‪ 1‬ן‬
‫לו עדים נאמנים ואחר כך יבא עליה להודיע כי לא י־‬
‫ארצה אפילו דבר אחד מכל מה אשר דבר בדבר יי' ^‬
‫^י‬
‫שלא הזכיר פה שם עמנואל הוא כי בבר הוזנר‬
‫ויקרא בן בבחינת מלך יהודה לפיכך הוזכר םמוך י '‬
‫ויאמר שמעי נא ביה דוד אבל הזכיר פה ב׳ השטוח‬
‫מהר שלל חש בז שיקרא בהם בבחינת מלך ישראל י ^‬
‫אדם כמו שבארנו על כן כתיב בתריה כי בטרם ידע‬
‫א‬
‫נג‬
‫י‬
‫ג א‬
‫‪:‬‬
‫ה‬
‫ו ב‬
‫ן א פ‬
‫מ מ‬
‫אי‬
‫ד‬
‫א‪6‬י‬
‫&י‪,‬ו‬
‫‪1‬‬
‫ב ר ;‬
‫ד ו‬
‫ן א‬
‫ף ב‬
‫א‬
‫ג‬
‫ע‬
‫כ‬
‫ה י א‬
‫א ש ת ן‬
‫ד ו נ ב י א ה‬
‫מ י ך‬
‫ה ן צ ף ך‬
‫ג‬
‫ה ב י א‬
‫ו‬
‫‪£‬פ‬
‫‪6‬‬
‫יזג‬
‫יזייין אמונה‬
‫מב‬
‫ו»‪. 1‬‬
‫^‬
‫*?י»י י‬
‫‪5‬ן« יתי"‬
‫ך׳׳״י כיי׳ יוד את אחז וריא קראו בשם אחז‬
‫_ <י‪.‬‬
‫יייגי לבית דוד ונו שמעו נא בית דוד הוא‬
‫י ן‪, -‬‬
‫‪1‬‬
‫•‬
‫‪.!.‬‬
‫ישע‬
‫י י י יא קראו בשמו רהודיע ני יא בונותו‬
‫'יי ‪«,3‬‬
‫אכיי יעשה רו האות הוה ‪ .‬ואם יאמר‬
‫‪]?•',‬ן‬
‫אוד‬
‫‪$‬‬
‫י יסיא היא שבעולה תהר והלד בן נשיב‬
‫«!ין‬
‫‪•j-l‬‬
‫•‬
‫‪ t f • ,‬י * יהיר‬
‫י• א ת יפ‪-‬א אחר שאין ההריון והלידה נפי‬
‫ץ‬
‫׳^אי האשד• ני הרבה לא תהרנה נל ימיהן ויש‬
‫י תליני כ״א מפירות ושתרד תקא בן ולא בת‬
‫‪«tf‬‬
‫? י א שמו ברוח הקרש שתשרה עליה עמנואל‬
‫•‬
‫"} "הצית מינות יה‪,‬ידה וירושלים מיד ב' מינים‬
‫' יעוד שמיד שיולד הנער לא יינק משדי אמו‬
‫'^ר‬
‫‪ • ^ ,‬י ' יק יאבל המאה ודבש נדנתיב יבעיה ז׳‬
‫^‬
‫'אכלי לדעתו מאום ברע ובחור בטוב ר״ל‬
‫"^ ‪ " t i P‬י ייבש והעתקה מחלב אמו תהיה לו כבה‬
‫כל «‪ " ,‬י ע ולבהו‪ -‬בטוב יוהד משאר הילדים זני‬
‫^ ^ יתיזלד‪ .‬הבחירה ההיא תהיה לו מעת שיתחיל‬
‫' י ‪1‬׳ ^ " *«כי יאמי משא״ב בשאר הילדים ולוה אמר‬
‫‪:5‬ו ^ י = ידע הנער מאוס ברע ובחור בטוב וגומי‬
‫ו ״ * י י א אימי הס ח׳ ני בטרם ידע הנעד קיא‬
‫"*‪ ' . 8‬כי אכילת חמאה ודבש מחדד השכל להיותם‬
‫להיותו קרו‬
‫ומאחרת‬
‫ההבנה•יי• ׳<‬
‫י־׳ ׳ ״‬
‫הונתהב ס נ ח‬
‫ומחלב ה כ ת ו ב‬
‫׳;י‪ ^ .‬״ • ‪-‬‬
‫ואה‬
‫כ״ח את‬
‫גמוליהכתוב‬
‫•ש י ־יי" ^ ג»״ש‬
‫דעהיהירות‬
‫יורהא״א‬
‫משדיםמיר״ל‬
‫מחלבבםעתיקי‬
‫שאיו‬
‫יי' »יהר‬
‫מאת יי׳‬
‫שמועה יי«י•‬
‫וכ״ש ‪l.‬להבינם ~ייי«!ד‬
‫׳—ליי׳ י ‪~ / / .‬‬
‫‪,‬״•ש י שכליי!‬
‫אהד שאין‬
‫דן כאלו עתה נגמלו מחלב‬
‫והרי‬
‫והבחינה‬
‫•‬
‫־ ו)>‪ ,‬י כ נ י — ‪-‬‬
‫ע‬
‫ף‬
‫‪0‬‬
‫ין‬
‫יי א•‪ .‬חיי דמשק ואד‪ .‬שיר שומרון יפני‬‫*יין* לזד• שאמו קראתו עמנואל נאשר ייעוד‬
‫?יא יי מהר שרי הש בו נאשר צוה ומת‬
‫ז‬
‫ה ה‬
‫י י י‬
‫‪5‬‬
‫מ‬
‫‪u‬‬
‫‪tf‬‬
‫ת‬
‫זד‬
‫‪1‬‬
‫י י ה‬
‫ן ן ר‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫ע‬
‫‪0‬‬
‫י‪!?:‬‬
‫כ‬
‫י־‬
‫ף‬
‫י ו‬
‫‪5‬‬
‫כ ט‬
‫י‪5‬‬
‫ק‬
‫> < ‪ 5‬י‬
‫ה‬
‫ח‬
‫מ‬
‫י‬
‫י ג י‬
‫‪1‬‬
‫י ע ה‬
‫? ה‬
‫ן־ן‬
‫‪0‬‬
‫ש‬
‫יז‬
‫יקי משדים‪ .‬ומה שטוענים הנוצרים באמרמ אס‬
‫י א נולד מן העלמה נשאר בגי אדם איך היה‬
‫יזה‬
‫‪42‬‬
‫חויק אמינה‬
‫אפשר להקרא שמו עמנואל אכל יפי שהיה ‪,‬וא יטו א*י‬
‫ריח מחובר מאלהות וגשמיות לפיכך נקרא בשש עטגיא‬
‫החשובה כן הוא המנהג הל׳ העבריה להזכיר שם של י־׳י^‬
‫בשמות בני אדם יכן בשמות אחדים כגון שמואל ציי' ^‬
‫עזיאל מיכאל אליעזר אליאב אליה ישעיה צורישדי וזיל *‬
‫הרבה שהם שטות לבני אדם בראשית ל״ג אל אלקי יעי";‬
‫שמות י״ו יי' ניםי הם שמות למזבח הפנימי הבנוי לשם י׳‬
‫'‬
‫ולעבודתו ובירמיה םימן ל״ג יי׳ צדקנו וגיחוקאל מ״ח יי׳‬
‫הם שמות לירושלים עיר הקדש שתהיה נקראת בהם ל' ^‬
‫המשיח בשוב השכינה אליה הוב״ב אבל שיקרא ישו ב*‬
‫עמנואל לא מצינו בשום מקום בא״ג רק אומר בםטיא‬
‫פרק א׳ שאמר המלאך ליוסף בחלומו אל הירא מלקני' "‬
‫ל ין והקייי‬
‫מריס אשתך לפי שהיא הרה מרו ה ק ^‬
‫את שמו ישוע כי הוא יושיע את עמו מעונותיו ויל זי• ^‬
‫שתתקיים מאמר הנביא הגה העלמה הרח ויולדת בן וקי "‬
‫שמו עמנואל ואומר ויקח יוסף את אשתו ו־א ידעה עד א‬
‫ילדה את בנו הבכור ויקרא שמו ישיע וכן כלוקש פיק '‬
‫ובמלאות ח׳ ימים נמול הנער ויקרא שמו ישוע כאשר גק‬
‫מהמלאך קורס ההריון א״כ ילאה מזה שעמנ־אל הוא‬
‫ישו לפי שלא נקרא ישו בשום מקום עמנואל ומה שנשי"‬
‫ישוע נקרא כך במקרה כי כן בזמן ההוא היו יהודים י‬
‫ששמם ישוע כמו שמצינו בעודא ב׳ ג׳ י׳ זבד״ה ב׳ ל״א יי" '‬
‫שהגזים אינם קוראים לו בלשונם ישוע י אך ישו אי‬
‫ולכן קורין לו היהודים ג״כ ישו בלי ע׳ א״כ גם משפ י *‬
‫שקורין י זי אין להם שוס סיוע לאמונהש ביירי מטיא*‬
‫כי כן הנוצרים קידין בלשונם יזו גס את יה‪-‬שע ב!‬
‫אשר כתב לנוצרים ספר הנקרא בלשזנש איקליסי אםטיקי*‬
‫ואם יאמר הטוען אם כן על מי נכא ישעיה ׳ י ילי ייי‬
‫לנו בן נתן לנו ותהי המשרה על שכמו ויקרא שמי‬
‫יועץ אל גביר אבי עד שר שלום למרבה המשרה יל‬
‫ד‬
‫אי‬
‫ע!‪6‬י‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫&‬
‫א‬
‫ו ‪ 0‬ת‬
‫ח‬
‫ד‬
‫א‬
‫עזי‬
‫ג‬
‫יא‬
‫ג י ‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫י י י‬
‫ב ע‬
‫‪,‬‬
‫ג ‪ :‬י י ו‬
‫ט‬
‫נ‬
‫עין‪1‬ו‬
‫חזוי[‬
‫‪6‬מ‪1‬נה‬
‫מג‬
‫״‬
‫" ' ‪ I‬כץ‬
‫י ועי ממלכתו והבין אותה ולסעדה‬
‫כפע יי ‪-‬‬
‫ןכצדקה יכו' נשוב ונאמר כי אלו הפסוקים אמרם‬
‫ל• יהזקיה מיד יהודה ליפי שבימי מלכותו היתה‬
‫^ י גיזלה לישראל שהכה מראך יי' במחנה כנחדיב מלך‬
‫יאו יירושייים למ־״יחמה קפ״ה אלף איש גבורי החיל‬‫ד " ׳ " שהנכ הגדול חוה ר׳יל מפית מחנה כנחדיב‬
‫^ ^ =וקים הקדומיפ יהיה בזכות הילד הנולד לגו והבן‬
‫ני׳ן לנו כי במרוך אחו היה חזקיה בנו בן ט'‬
‫‪,‬‬
‫וד‪ ^ ,‬י אמת זה הפי' נודע במקומו מהפסוקים הקודמים‬
‫ייןץ ' ‪ .‬יפכיק כי יליד יולד לנו ימ״ש ויקרא שמו פלא‬
‫^ ^ גבוי אבי עד שד שלום ר״ל שהשם שהוא פלא‬
‫‪1‬״‪ ' J‬ז עי קרא שם הילד ההוא שר שלום ר״ל לפי שיהיה‬
‫‪1‬‬
‫‪.‬‬
‫יר\ <לענינים‬
‫אלו הבנויים באל‬
‫ליז‪-‬ו־^‪.‬׳ כימיו ואמר‬
‫ך אי‬
‫^‬
‫^ ‪ ? ,‬י י ב י חזקיה ל א על דבר השמש ששבה אחרוניח‬
‫׳׳ז בי עצת יי' קמה ועצה םנחריב הופרה אל גבור‬
‫י‪• -‬‬
‫אע״פי שבא סנחדיב בחיל גדול וגיבורים הוא‬
‫'ף‪/,‬‬
‫י וגבורתו עליהם כי ברגע קטנה הכה את‬
‫עי שהוא קיים לעד ולעולם והוא אבי הזמן והוא‬
‫נ‬
‫הוא להוסיף ולגדוע כאשר הוסיף בזמן חיי‬
‫^‬
‫" י שנה‪ .‬ואם יאמר הטוען הנה אנחנו לא מצינו‬
‫^ יי־יא שמו בשוא הקוף ובקםץ הדיש שהוא מבנין‬
‫כ א‬
‫ד ו‬
‫פט‬
‫?‬
‫‪1‬‬
‫י ‪5‬‬
‫‪t t‬‬
‫< ז‬
‫כפ‬
‫ה‬
‫ע‬
‫אע‬
‫־גןו‬
‫ס‬
‫י‬
‫‪c‬‬
‫פ‬
‫ו‬
‫ןל‬
‫‪ :‬י‬
‫י ג כ ו י‬
‫‪ :‬ח‬
‫א כ י‬
‫דז!ן‬
‫י כ י ד ו‬
‫מ‬
‫‪1‬‬
‫^ י יקיף יכצירי הדיש שהוא מבנין נפעל שהוא כמו ונקרא‬
‫‪ ^ .‬ט ו י ה הפועל ר״ל שקרא השם הידד בכל אותן השמות‬
‫* י ייענו שכן העתיק להן המעתיק הנוצרי ירונימוס‬
‫נ ‪,‬‬
‫‪ °‬י ביוב דברי הכתוב להטיב דברי הנבואה לכוונתו‬
‫ע לאמונה שהמשיח יהיה אלהי לפי שנקרא‬
‫?^‪,•,‬‬
‫ועכ״ו לא הועיי כלום כי אפיי היה כתוב‬
‫נ‪.-‬״‬
‫שהעתיק ירונימוס היינו יכולין לומר שחוקיה‬
‫^‬
‫איו השמית לסבת שכתבנו או לזולתן כמו שהוכחנו‬
‫ע‬
‫‪0‬‬
‫‪0 1‬‬
‫פ‬
‫ג ו‬
‫נ ד‬
‫‪rtJ‬‬
‫יי ז כי א‬
‫= י ו‬
‫ה ע מ ו ה‬
‫מ ו‬
‫כ‬
‫(‬
‫‪3‬‬
‫חווק‬
‫‪43‬‬
‫אמינה‬
‫' ^ 'אנ|‬
‫למעלה היבחר‪ .‬ברורה ואמיתית ז‬
‫שם השם בשמות בגי אדם ובן בשמות דברים אחרים ^‬
‫שיקרא ישו באלו השמות בדבריהם איגו מן האפשר בי ^‬
‫יקרא שמו פלא יועץ ויודע ותלמידו סבל עצתו ב י‬
‫ןיי איך יקרא אי"‬
‫ל ן ף ןןןןא‬
‫‬‫לאויביו ן‬
‫*ייייש וליי‬
‫עד והוא מת קודם חצי ימיו ובן איך יקרא שר שלוש‬
‫היה שלום בימיו באשר היא עצמו מעיד באמרו לא ב ^‬
‫לשום שלום בארץ בי אם חרב‪ .‬ומה שטועגין הגוצרים מ‬
‫שם למרבה המשרה ולשלום אין קץ באמרם אם רי '‬
‫הכוונה על מלבות זה העולש איך לא ידיך קץ ל מ ^‬
‫נשיב בי זה הדבר נאמר על ההפלגה והנה כםיהו גיש*"‬
‫ב׳ והמלא ארצו בסף וזהב ואין קצה לאוצרותיו ותמלא אי"*‬
‫סוסים ואין קצה למרכבותיו וכן קהלת ד׳ יש אחד ואי!‬
‫גס בן ואח אין לו ואין קץ לכל עמלו ובסוף הספר ע*^‬
‫ספרים הרבה אין קץ ומ״ש הכתוב על כסא דור ועל םםלגי‬
‫זה המאמר טענה לגיצרים כי ישו לא ישב על כסא דור י^‬
‫מלך בישראל כלל ואם יפרשו הכסא כסא רוחני נאמר "‬
‫דוד אינו כסא רוחני כי דהעי׳ה לא ישב רק על כסא <‬
‫ומלכותו היתה גשמית והכתוב אומר על כסא דוד ועל םסלבי‬
‫ולא על שום כסא רוחני אחד כאשד הם בודים מלבם י "‪5‬‬
‫להכין אות׳ ולסעדה במשפט ובצדקה מעתה ועד עולם יי*‬
‫שלא המוט משדרתו מעתה ועד עולס ר״ל מלבות בית י "‬
‫ואע״פי שיהיה לו הפסק בזמן הגלות עוד תשוב לקדםזייי'‬
‫לימוח המשיח בדכחיב יחזקאל ל״ו וישבו עליה המר‪ ,‬ובנייך‬
‫ובני בניהם עד עולם ודוד עבדי נשיא עליהם לעולם בי י'‬
‫כולה נאמרת על ימות המשיח כאשר היא מבוארת במקיג ^‬
‫ואם יאמר הטוען איה הנצחית המובן ממאמר מעתה‬
‫עולם אחד שפסקה המלכות מבית דוד ק ט ן הגלות ׳ י ;‬
‫ני ההפסק באמצע אינו טויק לטבע הנצחית בי חני׳ * י *‬
‫שמצות המילה נתנה לזרע אברהם יצחק ויעקב לברית ל‬
‫ש־‬
‫ט ג ה ג‬
‫‪ I j‬־ ‪ t‬״‬
‫‪U‬‬
‫י‬
‫א‬
‫א ט‬
‫א י ך‬
‫י‬
‫ף א‬
‫א‬
‫גב‬
‫נ ה ף ג‬
‫א‬
‫ם‬
‫יר י‪,,‬‬
‫‪1 ,‬‬
‫‪1‬‬
‫א‬
‫‪Ci‬‬
‫‪<j‬‬
‫‪6t5‬‬
‫‪1,‬‬
‫ם‬
‫‪11‬‬
‫‪6‬‬
‫‪,‬‬
‫ג‬
‫חזיץ אמינה‬
‫מד‬
‫יאשית »״ו והיתד‪ .‬בריתי בבשרכם לכרית עולם‬
‫^‬
‫^ ק כדור המדבר ליכבת פכגת הדרך אבלי אחר‬
‫‪I‬‬
‫י עוד שכה המצוד‪ .‬לאיתנה ועתידה היא להתקיים‬
‫^‬
‫יה המשיח כאשר הורו הנביאים ע״ה כדכתיב‬‫^‬
‫ליי' עייי לבשי עזך ציון לבשי בגדי תפארתך‬
‫*יון*‪!.‬‬
‫?'י הקדש בי יא יוסיף יבא בך עוד ערל וממא‬
‫! יכן‬
‫^ " ז א ל נז״ד כה אמד יי׳ אלקים כל בן נכר עדל‬
‫‪1‬‬
‫׳ י יא יבא אל מקדשי וגוי וכן מצינו שהשי״ת‬
‫! ני‪.‬ן •‬
‫יסייעו אחריו הכהונה הגדולה לברית עולם ועם‬
‫‪ j‬גל‪,‬‬
‫׳־ק מודעו ומן רב כי מצינו שעלי ואחיםלך ואביתר‬
‫די‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫שטשיי ‪-‬‬
‫‪I‬‬
‫^׳•ן בכהונה גדויה והם מבני איתמר ונמשך זה‬
‫^‬
‫ל * ^ " י י ר מלך שלמה ע״ח ואז שבה הכהונה הגדולה‬
‫^ י כיכתיכ מלכים א׳ ב׳ ויגרש שלמה את אביחר‬
‫י ‪ T‬יייי' וכת* סם ואת צדוק הכהן נתן המלך תחת‬
‫׳ ינתיכ דיה א׳ כ״ט וימליכו שנית לשלמה בן דוד‬
‫' לנגיד ולצדוק יכהן לפי שצדוק היה משלשלת‬
‫^‬
‫ט י״ע״פי שפסקה גם בזמן הגלות עתידה היא להתקיים‬
‫נה י * *יח לקיים הבטחת והיתה לו ולזרעו אחריו ברית‬
‫גני ^ ' ^ כמדבר כ״ה כדכתיב יחזקאל מ״ד והכהנים הלוים‬
‫שן ? אשי שמי־ו את משמרת מקדשי בתעות בני ישראל‬
‫־ יקיכי אלי וישיתיני כי הנבואה ההיא להיות‬
‫נז‬
‫^ יימשיח כאשר אמת זה הדבר י במקומו מבואר הנך‬
‫יל* טענותם שבטלוס בתשובה מספקת ומאומתת‬
‫ט‬
‫א י ש ע״ה א לא יחלוק עליהם רק החולק על‬
‫‪^1‬‬
‫ה‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫ז‪,‬‬
‫‪8‬‬
‫י ׳ ש‬
‫ה‬
‫ה‬
‫פ‬
‫ס‬
‫מ‬
‫‪ 5‬ף‬
‫־‬
‫‪?fifl‬‬
‫יי‬
‫ש‬
‫‪0‬‬
‫ונ‬
‫‪1 5‬‬
‫?זי‬
‫יזטד‬
‫שן‬
‫כיט‬
‫ד כ ף י‬
‫הנכי‬
‫ע ר‬
‫‪2‬‬
‫י ק ­‬
‫י<ח•־‪,.-‬‬
‫׳ י עבדי ירום ונשא וגבה מאור ישעיה נ״ב וכן מה‬
‫לע ויעניש הנוצרים מוח הפסוק ומפסוק מי האמין‬
‫' י עש כל הפסוקים הסמוכים אחריו עד ולפשעים‬
‫ע‬
‫'‪* pith‬מינה‬
‫‪44‬‬
‫י ‪ ,‬פ = י‬
‫^‬
‫יפגיע באמרם הנה יעעיה הנביא ע״ד גיבא אלי'‬
‫על ישו הנוצרי כי עליו אמר ירום ונשא וגבה מאיי‬
‫שעליו יאות זה המאמר ולא על זולתו וכן ;•לי‪ •,‬הוא א‬
‫אכן חליינו הוא נשא ומכאובינו הוא סבלם ומי י ז‬
‫מחולל מפשעינו מדוכא מעונוהינו וגוי לפי שהוא נחן ^‬
‫'‬
‫בעדם להושיע נפשותם במיתתו מיד השפן הרודה‬
‫החשובה אין טענוהם זאת ג״כ אמיתית בי אחר שיי‬
‫י לו לפי*'‬
‫״‪.‬‬
‫י יל ‪ .‬י ‪ ,‬י‬
‫אומר‬
‫על ישו הנוצרי אחר שהם מהיחסים לו האלקים לפי יל'‬
‫הסכלה כי איך יקרא האלקי עבד בדברי הנביאה ואס י‬
‫הטוען כי נקרא עבד מצד גופניות ומצד רוחניות נקרא א ^‬
‫‪ /, /‬י ו גי^‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫י לן‬
‫נ‬
‫ג י‬
‫‪5‬‬
‫ה נ ד‬
‫ע;‬
‫ת ם‬
‫ב ד‬
‫ו נ‬
‫א‬
‫ו ט ׳‬
‫א י ך‬
‫;‬
‫אנ!י‬
‫‪8,‬‬
‫נ ע‬
‫; ב ר‬
‫ב‬
‫ד‬
‫ן ; ח נ ן‬
‫ב ר א י ן ה‬
‫ג מ‬
‫ר ן י <‬
‫ע‬
‫ב פ‬
‫ע‬
‫אינו אלוה אפיי לדעת הא״ג ובייש לדעה עצמו שהוא‬
‫קרא עצמו אלוה בשום מקום וכאשר יהבאר עוד מ י‬
‫כזהבי הא״ג כל דבר ודבר במקזםז בחלק הבי מזה יי‬
‫מצורף לזה שלא נהקייס בו מאמר ידום ונשא וגבי• י*'‬
‫בי דנוהו למיתה כשאר אנשים הפחותים שבעם ז ^‬
‫נתקיים בו מאמר יראה זרע יאריך ימים כי לא י־יי‬
‫לא נג***‬
‫זרע ולא יוכל• לזמר שתלמידיו‬
‫שהתלמידים יקראו זרע רק בניס נקראים לבד כמ• שהמלה׳‬
‫נקראו אביהם אבל בשם זרע לא יקראו לאדם רק י• **‬
‫מחלציו וכן לא מציני שהאריך ימים כי בן ל״ג שנים י‬
‫וכן אין להם לומד אריכות ימים על אלקיר‪ .‬בי לא יי*^‬
‫השם באריכות ימים כי הוא ראשון והוא אחרון ושנותיי‬
‫וא‪1‬‬
‫יתמי וכן על מי יפרשו פסוק לכן אחלק לו ברבים‬
‫לי?‬
‫עצומים יחלק שלל מי הס הרבים והעצומים אשר ישי יי׳' *‬
‫ן מ״ש ולפשעים יפגיע למי י‬
‫יע‬
‫מתפלל בער הפושעים אח־ שהוא עצמו היה אלוי׳ ^‬
‫סברתם הנבערה והרבה כיוצא באלו‪ .‬אמנם פי׳ הגה י*־‬
‫עבדי עם כל הפסוקים הסמוכים אחריו עד ולפשעים‬
‫גו‬
‫ש‪5‬י‬
‫<‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫ו‪:‬‬
‫נ ר ר א י ם‬
‫ז ף ע ו‬
‫; י‬
‫‪1,‬‬
‫ג‬
‫י ג‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫ע מ י ! ש‬
‫ש ל י‬
‫ת ש‬
‫ו ‪:‬‬
‫י‬
‫י‬
‫י פ ג י‬
‫חייין אמינה‬
‫פה‬
‫כנכי‬
‫ישעיה ע״ה ;‪ V‬אומת ישראל הסוברים עול‬
‫<לור‪* ^ . , ,‬‬
‫‪ ,‬ק י א = עב־י בלי׳ יחיד כמו שקראם שם גם ^‬
‫‪1‬‬
‫^ ^ • י ׳ אחרים ‪:‬גון ישעיה מ״א ואתה ישראל עבדי‬
‫׳• בחרתיך זיע אברהם אוהבי וכמוך ואומר לך‬
‫^‬
‫י• יכן כס מ״ד ועתה שמע יעקב עבדי וישראל‬
‫^‬
‫* אי תייא עבדי יעקב וכן שם זכור אלח‬
‫??נ‬
‫עביי אתה יצרתיך עבד לי וכן •שם מ*ה‬
‫^•‬
‫^‬
‫יו ‪ .‬י יעקב ויש־־אל בחירי וכמו כן מצינו גם בנבואת‬
‫י י ה ל׳‬
‫ואתי אל תירא יעקב נאם יי' ואל תחת‬
‫‪.^•f‬‬
‫י׳ימד ליי אלי תירא עברי יעקב נאם יי' וכן גם‬
‫^‬
‫שבכל‬
‫כל״ח‬
‫‪ " ^^-Jj‬׳ • י נח״י‬
‫^‬
‫רואהעבד או‬
‫הנך בשם‬
‫ישראל‬
‫לישראל אתעבדואומה‬
‫הכתיב מכנה‬
‫י יכן מצינו שבעשרת הדברות רבד הש״י לשש‬
‫איש בלי׳ יחיד וכן אם יטענו ממ״ש אכן חליינו‬
‫י * יגיכאוכינו הוא ככלב ואנחנו חשבנוהו נגוע מוכה‬
‫ע ל ו ^ ״ ^ י יהיא מחולי מפשעינו מדוכא מעונותינו מוסר‬
‫'^׳ייי יבחבירתו נרפא לנו באמרם יא נראה ולא‬
‫^ ‪ ^ " " ^ ,‬וסן מהזמנים שאומת ישראל תסבול חליים‬
‫יחכידית בעץ שאר האומות ואפי׳ מה שסבלו‬
‫| ' כיריס יא סבלו ב״א בעבור עונותיהם לא בעבור‬
‫ל‪ ' -‬יי־• ׳ התשובה מבוארת כי וה מורגל בפי הנביאים‬
‫ד '\ייוי‪ .‬ושפלות בשם חיי ומכה כדבתיב ישעיה א׳ כל‬
‫^ ^ " ' י=ל לבב דוי מכף רגל ועד ראש אין בו מתום‬
‫' ומכה טרייה וכן שם ל׳ ביום חבוש יי' את‬
‫^‬
‫ע י׳ כי הוא טרף וירפאנו‬
‫ין־ ‪ .‬י * יניחץ מ ־ י י א‬
‫יכן איכה ב׳ יי גמל כיס שכרך מי ירפא לך‬
‫י‪:‬י‬
‫י יניייז ‪1,‬‬
‫* יי על שברי נחלה מכתי ואני אמרתי אך‬
‫ייל ‪1‬‬
‫* ״אנו ואח־ כך ביאר מה הוא השבר והמכה והחלי‬
‫‪^1‬‬
‫יכן ‪ ^ .‬י י י וכל מיתרי נתקו כני יצאמי ואינם וגוי‬
‫כ׳ כה אמר יי׳ אנ־ש לשברך נחלה מכחך עם שאר‬
‫! ‪n‬‬
‫י‬
‫י‬
‫נ‬
‫‪0‬‬
‫‪? B 3‬‬
‫; י‬
‫}ן)‬
‫י ח י‬
‫‪,‬‬
‫יהי‬
‫יש‬
‫נימ‬
‫‪!1‬ע‬
‫י ה‬
‫כ‬
‫<י‬
‫;‬
‫‪VJ‬‬
‫‪n‬‬
‫‪1‬‬
‫‪8‬‬
‫‪,‬‬
‫ש‬
‫מ‬
‫י ‪5‬‬
‫ו נ ן‬
‫ה ו =‬
‫חויין לזמינה‬
‫‪45‬‬
‫לך ו&מבי^‬
‫‪^,‬‬
‫י‬
‫ק‬
‫ארפאך וגו׳ ואחר כך ביאר מה הם האריכה והמרפא ב‬
‫כה אמר יי׳ הנני שב שבות אהלי יעקב ומשכנותיו אי‬
‫ונבנחה עיר על תלה וארמון על משפטו ישב ויצא י‬
‫^‪6‬‬
‫' '‬
‫חודה וקול משחקים והרביר׳ים י ' ׳‬
‫'‬
‫אחר סימן ל׳׳ג כתיב הנני מעלה לה ארוכה ומרפא‬
‫וגו׳ וביאר אחריו מד‪ .‬הס הארוכה ומרפא באמרו והשיבי"‬
‫את שבוה יהודה ואת שבות ירושלים ובניתים כביא*‬
‫וטהרתים מכל עונם אשר חטאו לי וגו׳ ע שאר ה‪58‬י^‬
‫עד סוף הפי ההיא הנה נראה מכל אלה הפסוקים שייגי^‬
‫מכנה הגליה בצריח והתלאות בשם חלי ומכה ושבר וח‬
‫אבל הגאולה הרוח והצלה הכתוב מכנה בשם רפואה ואיי־‬
‫ל ןיביי בבי‬
‫והנה הנבואה‬
‫באה להבטיחנו ולאמץ את לבכני כי אע״פי שמאוד הי ‪,‬‬
‫ועד עפר ירדגי בגליהיגו יש הקזה לאחריהינו כי בחמלי‬
‫עלינו גרום ונשא ותגבה מעלחיגו מאוד אז מזמן יי •*‬
‫ואילך עד כי האומות העולם ואפי׳ מלכיהם בראותם י * ^‬
‫ישראל והתעלותם למעלה עליונה בתכלית העלוי והתרימ " !‬
‫יתמהו עלינו תמיהה עצומה ונפלאה כי כמו שהיו תמחי! ‪.‬‬
‫שפלותינו בגלוח בהיוהינו נבזים ושפלים לכל העמים אשי י‬
‫פני האדמה כן יתמהו על מעלותינו וידברו עליה תמיד ויא ^‬
‫איש אל רעהו הנה אחר שכבר נודע לנו בבירור כי א '‬
‫!‬
‫כלנו כצאן אשר אין להם רועה תעינו איש לדרכי‬
‫ושקר נחלו אבותינו הבל ואין בהם מועיל ואין י ' '‬
‫‪ /‬באום ׳‬
‫^‬
‫אלקיח ואמונה אמיתית‬
‫ל נלוח‬
‫ל‬
‫ישדאל א״כ הצרות ו ה י ‪,‬‬
‫באו עליהם בעונם כי אנחנו היינו חייבים לסבול י • ^‬
‫וחיסורים כפי גודל עונינו אכן החולי והםכאוב שהיו י‬
‫לבא עלינו היו באים עליהם לכפר על חטאתינו לייייי'‬
‫עבדים החת רשוחינו וםפגיעים וםחפלליס בער שלוגי'‬
‫פ פ ן‬
‫י ה‬
‫ה ם מ ן‬
‫י ם‬
‫א ח ר י ן‬
‫א‬
‫כ י‬
‫א ר ו נ ה‬
‫ה‬
‫א‬
‫י‬
‫י ם‬
‫א‬
‫ג ט ו‬
‫י ג ו‬
‫ש =‬
‫י נ‬
‫בם‬
‫ו י פ א‬
‫‪K‬‬
‫ם‬
‫גי‬
‫ה ז א ת‬
‫ש ה י א‬
‫ה ג ה‬
‫פ ד ע ת‬
‫י ש ; י‬
‫עיפ‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫על‬
‫ם‬
‫גח‬
‫יר‬
‫‪,‬‬
‫ב ש ו ם‬
‫א ו ט ה‬
‫ב ע ו‬
‫ם‬
‫כ‬
‫׳ א‬
‫י ם‬
‫ב‬
‫ן‪1‬א‬
‫סןר‬
‫ם‬
‫ש ה י ו‬
‫י ש ף א‬
‫ש ן ב‬
‫א י י‬
‫‪6‬‬
‫גי‬
‫חזיין אמונה‬
‫‪I‬‬
‫‪1‬‬
‫מו‬
‫^ ‪,‬‬
‫זוזט**"‬
‫אבל אנחנו חשבנו ריהםך שכעבור גידל ‪0$‬‬
‫"‬
‫^ ^ י הריגח המשיח ואלקיש באו ;•ליחש הצרות הגדולות‬
‫^ ע כ דברי האומות‪ .‬מצורף לוה כי האומות העולם‬
‫‪ 1‬כעיני הש״י כמו הבהמות אינן מושגחות מאתו‬
‫?יי" עליהם את כל עונותיהם אלא כשיעשו רעות‬
‫^‬
‫^ יטן שהם עושין רצונו של מקום או כשיעשו חמס‬
‫״^־ המבול וסדום ועמורה אז הוא ית' פוקד עונם‬
‫כהם כליה אבל אומת ישראל לא כן הוא ית׳ מאהבתו‬
‫גובה בהע״הז כל עונותינו מעט מעט ע״י גליות‬
‫‪.‬‬
‫נ«‪ ' ,,‬ואין עושה אותנו כליה במו שהבטיחנו ע״י‬
‫כיכי־׳יב ירמיה ל׳ כי אתך אני נאם יי׳ להושיעך כי‬
‫^‬
‫י י ׳ בכל הגוים אשר הפיצותיך שם אך אתך לא‬
‫^‬
‫^ י *יי׳ ויסרתיך למשפט ונקה לא אנקך וכתיב בנבואת‬
‫ןי־‪ ,,.,‬יק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה ע״כ אפקוד‬
‫יי''*‪ ^ '" *.‬עונותיכם וכתיב משלי ג׳ כי את אשר יאהב‬
‫ו!» ' י י' והשבה בוה כי אומת ישראל היא מבחר המין‬
‫•' שהלב היא מבחר בל האברים ע״כ בהיותם‬
‫י ך העמים כלב בתוך האברים כברו כל הצרות‬
‫^ י ^ כל העמיס אשר הס בתוכם במו שהלב סובל‬
‫זי ^ *‪/‬י כלל הגוף אשר הוא בתוכו כדכתיב תהלים ין״י‬
‫= וילמדו מעשיהם ויעבדו אח עצביהם ויהיו‬
‫יד‪-,‬‬
‫' ק ש יכתיב משלי י״ד לב יודע מרח נפשו ובמו שהלב‬
‫ע מקבל לבדו צער הדאגה והיגון כך הוא לבדו‬
‫‪*,‬‬
‫מקבל עונג ושמחה והששון וזהו מ״ש בסוף זה‬
‫‪$‬‬
‫׳ ‪ r‬יכשמחתו לא יתערב זר ובמו שבהקות הגיד הנמשך‬
‫‪ ^ .‬׳ מתרפא הגוף בולו בן בחבורת ישראל לכל האומות‬
‫ןיל‪ ^,‬י י נ י וילוו עלינו בדבתיב ישעיה <״ד ונלוה הגר‬
‫י על בית יעקב וידוע שהש״י בחר באומת‬
‫‪Jftf‬‬
‫יהי‪ ] ' ' ^,,‬לו לעס סגולה מכל האומות כדכתיב שמות י״ט‬
‫יי כגולה מכל העמים כי לי כל הארץ א״כ נתן‬
‫י י ת י ג י‬
‫י(ן(‬
‫כ‬
‫כ י‬
‫(ין‬
‫ג‬
‫;‬
‫‪,‬‬
‫ח‬
‫ג‬
‫!נןע‬
‫‪:‬מ‬
‫כת‬
‫י‬
‫הןןו‬
‫כו;יי‬
‫‪u‬‬
‫פו‬
‫ג‬
‫ה י‬
‫כ‬
‫י ז ט י ג‬
‫‪e‬‬
‫כ‬
‫אח‬
‫י נ = פ ח‬
‫ז י י ת‬
‫ח»ק אמונה‬
‫‪46‬‬
‫ו‪,‬״‬
‫רן• !אי׳‬
‫להם את הורהו לדורות יהפ את ד‪ ,‬רך אער יל‪-‬י ב׳‬
‫המעשה אשר יעשזן ולהורות נתן ב כם גש לשאר יא‬
‫בי רחמיו על נל מעשיו הוא אמרו שם •אהס ההיו לי מ *‬
‫י ‪ , ,‬יי' ה?‬
‫‪ ,‬״^ן‬
‫ן י קךןען ןין‬
‫ך‪,‬‬
‫משרחי אלקינו יאמר לכם חיל גויס תאכלו ובכבודם הי•‬
‫והנה קרא הבהוב כלל האומה הישראלית בשם נהנים י"‬
‫לנו כי כמו שהכהנים והלוים היו מורים אה התורה י י ^‬
‫לאומת ישראלית כדכהיכ לברים ל״ג יורו משפטיך יייייי‬
‫ותורתך לישראל בן אומת ישראל יהיו מורים ומלמדים לאי‬
‫ייייו‪^ .‬‬
‫העולם אשד הם מפוזרים ביניהם דברי אלקים חיים ‪ -‬י *‬
‫תהילים נ״ז כפרו בגוים את כבודו בכל העמים נפלאהיו י '*‬
‫בם ק״ה הודו ליי׳ קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיי‬
‫שהלוים והכהגים היו נדונים מתרומות בני ישראל וממעשיויייי'‬
‫כן אומת ישראל עהידין יהיו נזונים ממתנות האומות‬
‫עבודתם להם בגלות וחילוף הודאותיהם והוא אשר אמי יי־‬
‫שם היל גזים תאכלו ובכבודם תתימדו וא׳׳נ א״א שתהא‬
‫ברכה והצלחה לאומות העולם אלא באמצעיה אומת יי‬
‫כדכתיב בראבית כ״ב והתברכו בזרעך כל גוי הארץ ‪Pi‬‬
‫כ״ח ונכרכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך באשר ג '‬
‫בה׳ י״ג הנך דואה שאומת ישראלי נבחרה מהש״י ייייי‪£‬‬
‫חלקו ונחלתו כדכהיב תהילים קל״ה כי יעקב בחד לו יה יעי"‬
‫לכגלתו וכתיב דברים ל״ב כי חלק יי׳ עמו יעקב חבל גי""^‬
‫וכן להיות מורים דרך יי׳ גם לשאר אומות ע״כ להם ל *‬
‫נתנה התודה האלקית להורותם דרך ישרה כי כשילך ייי' י‬
‫אל בלימחוז‬
‫בדרך הטובה אז נל ההולכים‬
‫ספקי* ‪:‬‬
‫יגיעויתעו‬
‫אחריוממנו‬
‫והנעזבים‬
‫יי״ג‬
‫‪,‬‬
‫•‬
‫‪• 1.‬‬
‫אבל הבלתי חורכים אחדיו ד‪ .‬יצטרכו להחזיק בכנף בגיי‬
‫‪,‬‬
‫בל הרוצה ללכה בדרך ישרה‬
‫התייר כיי שלא יעזבנו לצאת ילהעות מן הדרך יהיי^‬
‫המכוונת מאתו יה׳ והיא אשד כתב זכריה בנבואתו על יכי'‬
‫הימן ח׳ כה אמר יי׳ צבאות בימים ההמה אשד יחזיקו‬
‫ז‬
‫‪6‬‬
‫כ‬
‫נ י ‪3‬‬
‫ג‬
‫י‬
‫ע ע‬
‫ה‬
‫ס‬
‫ן א ת ש‬
‫ד‬
‫נ‬
‫‪5‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫גי‬
‫‪15:1‬‬
‫‪6‬‬
‫ש‬
‫‪,‬‬
‫&ם‬
‫אינ‬
‫גי‬
‫י‬
‫‪r‬‬
‫תזיין אמינה‬
‫מו‬
‫**ש ‪• u-‬‬
‫־״ לשונות חמים והחזיקו בכנף איש יהודי לאמר‬
‫^‬
‫יי׳ ^ " ' כי שפלגו אייקיס עמכם ומן הטיב אשר ייטיב‬
‫^ ^ ייטיב גם להולכים אחריהם באמצעותם כדכחיב‬
‫כי רייך עטנו והיה הטוב ההוא אשר ייטיב‬
‫יי׳ ן‬
‫יייטכנו ליו ומצינו שנתקיימה הטובה ההיא בזרעו‬
‫‪y‬‬
‫כיכתיב ירמיה ל״ה לכן כה אמר יי' צבאות אלקי‬
‫^‬
‫יכית איש ליינדב בן רכב עומד לפני כלי הימי'‬
‫^‬
‫י שהבטיח לאומת ישראל שנאמד ישיגיה ט״י כי‬
‫^‬
‫יששים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה‬
‫^‬
‫י ני נאש יי' כן יעמוד זרעכם ושמכם וכן רוב‬
‫‪ $‬י י״מאודעות ומקרוח הדרך יקרו להולכים בדרך לפנים‬
‫י כ י מלחמה האנשים ההולכים לפנים סובלים מכות‬
‫^‬
‫< ועכ״ז באשר ינצהו אויביה' וימצאו שלל אז‬
‫גן י‬
‫‪1‬‬
‫^‬
‫ומכה והוא אשר נבא ישעיה בדרך משל על‬
‫‪! I‬זן‬
‫טחולל מפשעינו מדוכא מעוונותינו מוסר שלומינו‬
‫^‬
‫ןיו‪ ^ ,‬י ת ו נרפא לנו וכן שאר דברים המטיס לאלו הם‬
‫וכאשי האנשים ההולכים לפנים למלחמה סובלים‬
‫‪^.<s‬‬
‫ימכוח ופצעים יותר מההולכים אחריהם כן הס‬
‫^‬
‫י‪:‬ן ״ ^*?יח ושלד יותר מחם וה־א אשר כתב הנביא שם‬
‫ל ' י? ליו כי־ביס ואת עצומי' יחלק שלל תחת אשד הערה‬
‫י‪;5‬י‪ _ ,‬י ואח פושעים נמנה והוא חטא רבים נשא ולפשעים‬
‫ו־ ‪5‬‬
‫ן גש מהפסוקים הסמוכים ליה הפרק ר״ל מהקודמים‬‫‪,‬‬
‫^ י ־״ריש יראה היטיב שהכתוב אינו מרבד רק על הצרות‬
‫שז ' " י י י ישי־אל בזמן הגלות והתעלות' למעלה ;•ליוני‬
‫י'‪:‬ז ^ * י י • ואילך מהקודמי׳ כמו מגעי׳ נ״ב עו‪-‬י עורי‬
‫ן לבשי בגדי תפארתך ירושלים עיר הקודש כ׳‬
‫^י‪,.,,‬‬
‫‪9‬ין י י א בך עוד עי־ל וטמא והפסיקים הסמוכים לו והיותר‬
‫י לפשוק הנה ישכיל עבדי הוא כי לא בחפזון תצאו‬
‫^‬
‫‪L‬‬
‫ז‬
‫‪.‬‬
‫״ה יין* __!‬
‫‪a‬‬
‫‪0‬‬
‫י ה י ח‬
‫פ‬
‫כיזו‬
‫יפןר‬
‫ד‬
‫״ ‪ 5‬י י ה‬
‫ז י ף‬
‫י ה י א‬
‫י‬
‫בו‬
‫י‬
‫שית‬
‫ע‬
‫‪s‬‬
‫מ‬
‫נ!ן‬
‫ד‬
‫‪6‬י‬
‫צ י ו‬
‫יכ‬
‫וך‬
‫ש‬
‫‪m‬‬
‫י=‬
‫תווק אמונה‬
‫‪47‬‬
‫ובתיב בהריה הנד‪ .‬ישכיב עבדי וגוי ומהםתאחרים נםי‬
‫ש י נ ‪ ,‬ה‬
‫‪2‬‬
‫נ ״ ד‬
‫ד ‪ = ,‬מ ו ‪ :‬י ס‬
‫^ אווי‬
‫יי׳פ‪-‬יקי‬
‫עקיי׳ לא יליי יי‪-‬י' '‬
‫מעידיה ומודיעים על הגאולה העתידה ושלא נגלה עיי‬
‫\׳א גי׳‬
‫כך באשד מבואר קודם פרשה ההיא באמדו יביגיה נ‬
‫^ *י"' ‪)11‬‬
‫יי *" "׳‬
‫^‬
‫אמר אדיגיד יי' יאיקיד‬
‫ההרעלה את קבעת כוס חמתו לא תוסיפי לשהותה '<יי‬
‫י ד י =‬
‫נ א מ י‬
‫‪ :‬י‬
‫?!א‬
‫י י פ י‬
‫ה נ ה‬
‫ו י‬
‫י ג א ‪2‬‬
‫‪5‬‬
‫י ט מ א‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫נ‪1‬יי‬
‫י א ח י‬
‫‪1‬‬
‫ז י פ‬
‫&י‬
‫'‬
‫^‬
‫י" '‬
‫^‬
‫באמרו הם נ״ד כי מי נח זאת לי אשד נשבעתי םעביי‬
‫נח עוד על הארץ כן נשבעתי מקצוף עליך ומגער ל‬
‫ההדים ימושו והגבעות המוטעה וחסדי מאתך לא‬
‫וברית שלומי לא המוט אמר מרחמך יי' זהו פי' הפרק ^‬
‫כלל ועתה אפרש כל פכוק ופכוכ בפני עצמו‪:‬‬
‫ך^ךן ישכיל עבדי ידום ונשא וגבה מאוד פי ישכיל *‬
‫כמו שמואל א׳ י״ח ויהי דוד בכל דרכיו משכיל י י ^‬
‫בו הגה ישכיל עברי ישראל בצאתו מגלות אדו וי&גי*"‬
‫הנקראים בשם ערל וטמא ומאז ואילך ירים ונשא וגבי '‬
‫אמר ענין המעלה בכל ל' לחויות שתהיה מעלתם בוהן יייי"‬
‫י • נא‬
‫יתירה בהכליה מה שאפשר בחוק מכה‪ -‬י ן‬
‫שממו עליך רכיב כן משחת מאיש מראהו יתארו מבני‬
‫פי׳ שממו ענין המיה כמו יחוקאל כ״ה כל יודעיך בעמים ע‬
‫‪ .‬עליך כאשר הטהו עליך רבים מרוב שפלוהיך ואורך ייי'‬
‫עד שהיו אומרים איש אל רעהו באמת משחת יזהר מנל יי *‬
‫מראהו ותארו יותר משאר בני אדם שכן מנהג הגויס כ»יי‬
‫אדם מכוער מאוד אומרים הנה זה האדם מבוער כיהויי י[!‬
‫יוה גויס רבים עליו יקפצו מלכים פיהם כי אשר לא '‬
‫להם ראו ואשר לא שמעו התבוננו פי׳ יזה ענין דבור יי'‬
‫שחמי‬
‫׳‬
‫‪ ,‬י י ן ‪,‬‬
‫במו יטיף מל׳ אל‬
‫הנוים על רוב שפלוהינו כן יתמהו על גודל מעלותינו ייי י‬
‫עליה איש אל דעהו לאמר מי האמין לשמועהינו ונו׳ עם‬
‫הפסוקים הסמוכים אחריו והמלבים מרוב תמיהתם והשמםיי' *‬
‫י‬
‫ב‬
‫ש‬
‫־!א‬
‫&י‬
‫מ‬
‫ה א ג ו ש‬
‫א י ‪6‬‬
‫נ!ג!י‬
‫ו‬
‫ג‬
‫‪,‬‬
‫אי‬
‫הי‪£‬‬
‫וא‬
‫‪1‬‬
‫ה ע‬
‫פ ו‬
‫צ‬
‫פן‬
‫מ‬
‫כ ה‬
‫ב‬
‫ן א מ ר‬
‫נ מ ן‬
‫ג‬
‫ו‬
‫& א י‬
‫‪1‬‬
‫חויק‬
‫מח‬
‫אמינה‬
‫‪,‬‬
‫•‬
‫י ^ י י י ־ ג ‪^ , -‬‬
‫־־ •• י פיילב ו י ש י מ ו י י י פ ה ו פ י ' י ק פ צ ו ;־נין ס ת י מ ה‬
‫י»גיף _‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫י‬
‫<‪5‬י‪, £‬׳ *‬
‫*יי‬
‫א‬
‫*י‬
‫י י‬
‫י ! ן‬
‫י‬
‫כ‬
‫גייס‬
‫י׳ יי‬
‫‪j‬‬
‫י־^‬
‫י‬
‫יי'‬
‫^ י ‪-‬י־י‬
‫ועלתה‬
‫ייבושו‬
‫יותר‬
‫מכל‬
‫ממה‬
‫הנביאי'‬
‫קפצה‬
‫פיה והיא‬
‫גכירתס‬
‫שיסופר‬
‫יתבוננו‬
‫ם ״ ש מיכה‬
‫ישימו יד לפה‬
‫מפינו‬
‫להם‬
‫לפי‬
‫ויותר מ מ ה‬
‫מי‬
‫באותו הומן מגדולתיגו *‬
‫‪5‬‬
‫‪^ $‬‬
‫הציחת‬
‫‪j‬‬
‫>י‬
‫^‬
‫מפי‬
‫י ו‬
‫ישיא ל‬
‫מי‬
‫הנביאיס‬
‫האמין‬
‫והנה‬
‫ממנו‬
‫אנחנו רואיס‬
‫' ו ע ‪ " ! .‬י ׳ • ‪ -‬מ ע נ י ע ל י ו י א פ י ' מ ה ש ש מ ע נ ו לא‬
‫‪5‬‬
‫ף‬
‫י ו‬
‫ן י‬
‫יייז ^‬
‫י "^ " י ל י מי נגלתה ־‬
‫י‬
‫^‬
‫י‬
‫'‬
‫ד‬
‫;‬
‫*י;‬
‫*‬
‫ן‬
‫י‬
‫‪ ,‬י נ ו‬
‫יי'‬
‫־‬
‫א‬
‫ה‬
‫כ‬
‫ד‬
‫י‬
‫א‬
‫ירי ו ל א‬
‫הדר ונראהו‬
‫מאמינים‬
‫לשמיעהינו‬
‫י‬
‫י ד טבע‬
‫' ‪ 5‬י ז ^‬
‫‪3‬‬
‫‪"pi‬‬
‫יכ•‪-‬‬
‫העולם‬
‫מ א ו ד והוא!>‪2‬‬
‫מראה‬
‫ולא‬
‫כי ה ע ל ו ה ו‬
‫ונחמדהו פי'‬
‫למעלה‬
‫ב ד ר ך נ ס ופלא‬
‫רק‬
‫לא‬
‫* '‬
‫לפי‬
‫שלא‬
‫היה‬
‫כעור‬
‫ייזימיים‬
‫ה י ה לו‬
‫לראותו‬
‫ה ו א ר ולא‬
‫משאר‬
‫בני‬
‫א ב ל היינו‬
‫אדם‬
‫בווים‬
‫גדולה‬
‫כעלית יונק‬
‫היה‬
‫שום‬
‫עליתו ויציאתו מ מ נ ה א ב ל היהה נ מ נ ע ת‬
‫ומשינה‬
‫‪1‬‬
‫ונבזה‬
‫כ א ר ץ צ י ה כן ב ה י ו ת ו ב ג ל ו ת‬
‫* ל י ת‬
‫עתה‬
‫ויעל כיונק לפניו וכשורש מ א ר ץ‬
‫‪1‬‬
‫^‬
‫‪ 5‬ן‬
‫י י‬
‫לליו‬
‫בעינוי פחות‬
‫בעינינו‬
‫היינו מ א מ י נ י ם‬
‫ד‬
‫' ^‬
‫'‬
‫בהיותו‬
‫לשמוע שהיינו‬
‫ה ד ר ולא‬
‫אדם‬
‫בעיני*‬
‫‪5‬‬
‫מראה‬
‫ע ״ ב לא היינו‬
‫ומתעבים אותו •‬
‫יוןףי‪1‬‬
‫‪9‬פ‬
‫י‬
‫גו‬
‫יין!‬
‫ג‬
‫‪" .‬‬
‫ז ה‬
‫יפחית‬
‫י*‬
‫^‬
‫>‬
‫‪.‬‬
‫‪5‬ני‬
‫ב‬
‫ב‬
‫נ‬
‫י‬
‫שהס‬
‫א‬
‫פי' ואיך‬
‫ש‬
‫י‬
‫י‬
‫כ‬
‫יסודי‬
‫ה‬
‫י‬
‫היינו ח ו מ ד י ם אותו והוא‬
‫ה‬
‫ר ג‬
‫הגלות‬
‫י ל לסבול עליו‬
‫הנמשלים‬
‫המיר‬
‫במכאובוח‬
‫״ יטדו‪-‬‬
‫ו‬
‫ש‬
‫ע ; ‪ 4 :‬ן ן‬
‫פחיתותו‬
‫‬‫י‬
‫נ י‬
‫א‬
‫^ עיגיני‬
‫ינ!;־‬
‫וני‬
‫<וןי‪!,‬‬
‫יגן‬
‫*"׳‬
‫ש‬
‫יכל א ו נ א ה‬
‫יה*‪-‬‬
‫ו‬
‫אישים‬
‫יליא‬
‫איש‬
‫מכאובות‬
‫חשבנוהו ‪.‬‬
‫וידוע‬
‫חלי‬
‫וכמההיד‬
‫פנים‬
‫יייא‬
‫*‬
‫הייני ייציס‬
‫שלא‬
‫כ‬
‫ושפלותו היינו‬
‫מואסים‬
‫ח ש ב נ ו ה ו לכלום ־‬
‫סבלם‬
‫ואנחנו‬
‫חשבנוהו‬
‫היה‬
‫נבזה‬
‫א כ ן חליינו היא‬
‫נשא‬
‫נגוע‬
‫ייאיטית י א מ ר ו ג ״ ב לפי ס ב ר ת ם א ח ר‬
‫‪^ r 1‬‬
‫‪S‬‬
‫"‬
‫‪n‬‬
‫יעיין‬
‫שהאמת‬
‫י׳ י ה י ס ו ר י ם ו ה ג ל ו ת‬
‫אותו‬
‫ל ה ס ת כ ל בו כי ב ל כ ך‬
‫לא‬
‫אתו‬
‫וכמסתיר‬
‫מוכה‬
‫אלקים‬
‫שכבד‬
‫נתאמת‬
‫ואנחנו כלגו כצאן תעינו‬
‫באו עליו בעוגו א כ ן החוליים‬
‫‪ ptm‬אמינה‬
‫‪48‬‬
‫ייייי זיג"‬
‫וחטבאובים שהם הצרות וחיסורים שהיי ראוים מן דיי ו ^‬
‫עלינו באו עליו * אבל אנחנו חשבנו ל ‪,‬י יי להפלגת‬
‫ע מונה אלקי׳ ומעוני• גי‬
‫באלקים שהנהו והעידו‬
‫מה שלא היה לו אלא בעינינו ופשעינו לא בפשעם ועוניי׳ י‬
‫^ין‬
‫וזש״ה‪ .‬והוא מחולל מפשעינו מדונא מעוניהינו‬
‫עליו ובחבורהו נרפא לנו‪ .‬פי׳ מחולל פעול מן המרובע י‬
‫חיל כיולדה פי' מישר שלומינו עליו הוא ני הע״הז עי‬
‫השנוי והחמודה ואין טובהו טובה שלימה וגמורה ני )‬
‫שלום בלתי יכודין זבן אין בו שלוה בלחי ריב וקנטור'!‬
‫גילה ושטחה בלי יגון ואנחה אבל כל טובותיו ותעניגיז מעיי•^‬
‫ברעות והוגיה והנה אנחנו ראינו בעינינו שמוכר שלימיני יי‪,‬‬
‫ד״ל שהשלום בא עלינו ייסורי השלום באו עליו ובן באי ׳‬
‫פצע וחבורה שהם יסודי הגלות זלני מרפא וארוכי׳‬
‫הצלחה ומלכות וטעם נרפא כטעם כי אגי יי׳ רופאך שמיי ‪,‬‬
‫ולפי שאמר קודם לכן‪ ,‬כל המחלה אשד שטתי במצרי' *‬
‫ל‬
‫אשים עליך ופי׳ בחבורתו מן פצע וחבורה א־יא שיה‬
‫דגש ויש לפרשו מן חכור עצביס אפריש הישיג ד׳ ויהיר‪ ,‬הבייי‬
‫שם עם כינוי הנסת׳ בשקל גבורתו והרצון בו ני בהיוהי ע*‬
‫בקיבוץ ובחבורה אחת היה מתפלל לאל על צרותינו י '‬
‫השם שומע תפלתו ושלח רפואה למכותינו י נלנו נצאן י י‬
‫איש לדרכו פנינו ויי׳ הפגיע בו את עין כלנו פי׳ הגויש •‬
‫יחודו על עונם המפורסמים לעיני השמש באמרם עתה יי^'‬
‫כי האמת הש״י עם ישראל ולא עמנו כי אודנו בלגי ״׳׳'^‪.‬‬
‫כצאן >‪.‬שר אין להם רועה איש לדרכו פנינו ר״ל כל ע‬
‫; _ ‪» / /‬רמ‪°‬‬
‫״‬
‫אלה‬
‫ט"! אליך גייס יביאו מאפסי ארץ !יאמרו אך שקי '‬
‫•‬
‫אבותינו הבל ואין בהם מועיל‪ .‬יכתיב בתריה היעשה יי‬
‫‪ .‬ילתי מ»' |‬
‫‪,‬‬
‫אלקים והמה לא ל ק ‪,‬‬
‫אלא שהשם הפגיע והשליך עליו את עונש י והני• יי' י‬
‫עד עתה עבי• עבורתינו ושבל עוליני ומכאובינו ומכאן י‬
‫ד‬
‫ה ו א‬
‫פך‬
‫ג ג ו‬
‫‪6‬‬
‫אי‬
‫‪1‬‬
‫‪ ,‬ט‬
‫י‬
‫ו ו י ו‬
‫‪1,‬‬
‫‪1‬‬
‫ייי‬
‫;<‬
‫י‪6‬‬
‫‪,‬‬
‫ש‬
‫ין‬
‫פ ג י ג ו‬
‫א ך‬
‫ע ן ; ה‬
‫י ד‬
‫נ ן‬
‫; י‬
‫א‬
‫ה י‬
‫ה מ ה‬
‫ל א‬
‫ח י י ב י ס‬
‫ע ן‬
‫כ מ‬
‫א‬
‫ט נ‬
‫‪1‬‬
‫גיזי‬
‫א י‬
‫ן‬
‫א‬
‫ש‬
‫וד‬
‫ייגן‬
‫ש‬
‫ב‬
‫נ ו‬
‫אי‬
‫י‬
‫תזיק אמונה‬
‫מט‬
‫ג‬
‫יזזזיי‬
‫יגנו‬
‫‪ ,‬״‬
‫והיו‬
‫^ ״ ׳ ‪ -‬י ‪ -‬אומניך ועדותיהם מניקותיך אפים ארץ‬
‫ועפר רגליך ילחכו וידעת בי אני יי' אשר לא יבושו‬
‫^‬
‫א כאלו • נגש ‪•,‬הוא נענה ולא יפתח פיו כשה‬
‫{ ‪ -‬״ יוכל וכרחל לפני גוויה נאלמה ולא יפתח פיו‪ .‬לפי‬
‫•ית תחת ירינו היה תמיד ניגש ונענה כי היינו‬
‫‪^$‬‬
‫‪ * ^9‬כממון לקחת ממנו מנדה בלו והלך וזולת אלה‬
‫שעלילות שקר והיינו מענים גופו במכות משונות‬
‫^‬
‫י זי• לא היה פותח פיו לצעוק ולהתרע' על מי•‬
‫ליו אלא היה כובל הבל כמו השה שאינו צועק‬
‫>ו‬
‫^"יייי לשחוט ובמו רחל אשר היא נאלמה ובלתי‬
‫‪ * ,‬עגיוזין אותה וכן אינה מפרכסת לחלושתה כמו האיל‬
‫^ יותר חלושה מהיכר בכל המינים כך היו ישראל‬
‫^‬
‫יי־יט " י * מאוד ע״ב לא פתח פיו כי לא היה מי שיצילנו‬
‫‪ V‬מ״ש המשורר תהילים מ״ד תתננו כצאן מאכל‬
‫^‬
‫נחשבנו כצאן טבחה וירמיה כ׳ אמר שה פזורה‬
‫^‬
‫‪* $4‬ייוי• הדיחו הראשון אכלו מלך אשור ווה האחרון‬
‫מלך בבל • מעצר וממשפט לקח ואת דורו‬
‫'‬
‫‪ ^ 1‬״ כי נגור מארץ חיים מפשע עמי נגע למו פי' מעוצר‬
‫השבי והעבדות שהיה עצור ואסור בידינו עחה‬
‫‪W‬‬
‫^ ^ ומששפטי העלילות שקר שהיינו עושים בו שפטים‬
‫נפדה וג״כ את דורו שהיו כובלים יםורים דבי׳‬
‫^‬
‫^ ^ ‪ " ^ ! ,‬י ׳ כגלות מי יוכל לשחות ולדבר וכן לספר את‬
‫יה״ ^ ׳ אשר מצאתם בגלות בי פעמים רבות נגזר מארץ‬
‫' י ׳ מיתה משוגה על יחוד השם אבן אנחנו היינו‬
‫^‬
‫י=‬
‫כסע‬
‫י יק ט ^ ע גגורה עליו המיתה משוגה ההיא ואינו‬
‫׳‪ 3‬עמי היה בא לו הנגע וקרא היםוריס והמיתה‬
‫'*ס‬
‫יזיז‪ ,‬י י הנטע נחשב כמת כדנתיב במדבר <"ב אל נא‬
‫יאשר מפשע עמי ר׳יל שכל עם ועם יאמר כן כי‬
‫‪3‬‬
‫נ י‬
‫‪1‬‬
‫־‬
‫כ‬
‫‪v‬‬
‫—‬
‫כ י ו צ‬
‫ג‬
‫‪6‬ייתי‬
‫ף‬
‫ה‬
‫כ‬
‫י ס‬
‫ג‬
‫כי?‪1‬ן‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪9‬‬
‫כ ד נ צ י‬
‫ש‬
‫ש‬
‫‪18‬‬
‫ה‬
‫ס‬
‫יט‬
‫;‬
‫פע‬
‫כ‬
‫ן ‪ 1‬ס ב י‬
‫ל עילי ולעבוד עבודתו ברצונינו ובחפץ‬
‫ישעיה ם״א ועמדו ודים ודעו צאנכם ומי וכן‬
‫חזיק‬
‫‪49‬‬
‫ב א‬
‫אמינה‬
‫א‬
‫הגג‬
‫ויי‬
‫י ‪<'1'' .‬‬
‫< '‬
‫'< י '‬
‫מפשעיגי ייי׳‬
‫רשעים קברו ואת עשיר במותיו על לא חמש עשר‪ .‬ולא י •ן*‬
‫בפיו פי' שהוא היד‪ .‬מוכי־ עצמו למיתה ולקבר על ייחוד י•׳*‬
‫בדבתיב תהילים מייד ני עליך הורגנו בל היזם ‪:‬חשבני ־‬
‫צ‬
‫מ ‪ £ :‬ע‬
‫ט‬
‫=‬
‫ם‬
‫להוגי‬
‫‪7‬‬
‫טבחה לפי שתמיד היינו מבקשים עליו עלילות שקי י‬
‫נמו שהורגים הרשעים על רשעם וני היינו הורגיש י•;••'‬
‫י‪-‬י‪-‬יעיאי‬
‫בעבור עשרו במיתות רבות ומשונות ואפי׳‪ /‬עני שב •י‬
‫יי***י^‬
‫‪.‬‬
‫בחזקת עשיר היה אצלינו והיינו מיטרים אותו ביבורים <*‬
‫גי*‬
‫נדי שיגיד היכן ממונו ועל בל זה לא חמם עשה‬
‫ג‬
‫י‬
‫•‬
‫א‬
‫‪ -‬יןיניי‬
‫בעבור רשע וחמם רק בעבור לקיחת ממונו וכל זי• ‪ -‬י‬
‫שלא היה מודה לאמונתינו הכוזבת ולא היה רוצה יי"‬
‫מדמה בפיו לומר שהוא מודה בה כי בדיבור הקל א* ״‬
‫שהיה במרמה שלא יהיה פיו ולשונו עם לבו שוים י '‬
‫‪ .‬ויי‬
‫‪.‬‬
‫פוטדין אותו מהמיתה המשונה הנגזרת עליו מאתנו‬
‫חפץ דנאז החלי אש תשים אשם נפשו ידאה זרע יאריך‬
‫וחפץ יי׳ בידו יצלח פי׳ אחד שהוא היה מחזיק בי' '‬
‫האלקית והיה מוסר עצמו למיהה משינה אין אנחנו י י‬
‫שוס םיבה למכאוביו ולצרוהיו בגלות אלא שהאל חפץ י י‬
‫ולהחליאו בגלות למען ענותו ולמען נסותו להטיב לו באיי "‬
‫בזמן הגאולה נאשר אנחנו רואים היום ע״נ אם שם *'‬
‫שהי*'‬
‫~‬
‫עצמי במקום א ש‬
‫בי בשכר זה ידאה זרע זרע נמו אנשי מתת במדבר י״ג עייי*'‬
‫בו מדות גדולות והוא מ״ש זכריה הנביא <׳ אשרקה י!"'"‬
‫ואקבצם כי פדיתים ורבו כמו רבו ואמר שם אל ארץ ^‬
‫ולבנון אביאם ולא ימצא להם זאםד ע״יקאל ל"! ארבה איי^‬
‫כצאן אדם יכן יאריך ימים כמי שאמד יבלמה ם״ה כי ג ^‬
‫העץ ימי עמי ואמר זכריה הנביא ח׳ ואיש משענתו בידי‬
‫ימים אם כן חפץ יי' אשר חפץ לדכאו זלהחליאז בגליי•‬
‫להטיב לו בזמן הגאולה ושירבה אוחו יייטב לו מאוד כ׳ ‪-‬י‬
‫״ ‪ /‬׳ ד י ד‪.‬אימי‬
‫דברים ל׳ והטיבך והדבך מאבותיך‬
‫יי‬
‫י ‪ 6‬י ‪6‬‬
‫‪,‬רי‬
‫אי‪6‬‬
‫נא‪,‬‬
‫יר‬
‫י‬
‫‪Sj‬‬
‫‪2‬‬
‫נ ש ו‬
‫א מ ד‬
‫ן י ת ן‬
‫? ב ר ו‬
‫א ת‬
‫‪1‬‬
‫ג‬
‫‪,,‬‬
‫נ ! י ז‬
‫י‬
‫נ י‬
‫י‬
‫ה‬
‫־‬
‫נ‬
‫בר‬
‫ג‬
‫תזיק לימינה‬
‫־‪:‬‬
‫‪• 1* I‬אילך ‪,,.. . .‬‬
‫י י ‪ -‬י ־ ‪ -‬י‪ .‬מעמל נפשו יראה יטבע בדעתו‬
‫^‬
‫י ? עבדי לרבים יעונותם הוא יסבול‪ .‬פי' מעמל‬
‫־<‪ .-‬בגליה יהיר לו גמיל טוב שיראה וישבע בו‬
‫ן‪..‬‬
‫ד‬
‫י‬
‫ד‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫)‪r‬‬
‫י"י‪/‬ייו *יוו־י —‬
‫ו״‬
‫׳‬
‫•‬
‫ין‪• ^ .‬יי׳ ‪- -‬תיב ירמיה ל א בי בלב ידעו אותי למקטנם‬
‫‪3‬י‪ °*\^.‬יגי׳ ייצליק צדיק שהוא עברי ישראל ליגויס רבימ‬
‫י ' יילנו גויס רביס ואמרו לנו ונעלה אל הר‬
‫יי׳‬
‫א״קי יעקב ויורנו מדרכיו והוא בצדקתו יסבול‬
‫' ״בים בצדקתו יהיה שלום וטיב בעולם ואפי'‬
‫יי ‪.‬‬
‫י ן אהל? לו ברבים ואת עצומים יחלק שלל תחת‬
‫ו!‬
‫נן‪ ^ ,,-‬למות נפשו ואת פושעים נמנה והוא חטא רבים‬
‫׳׳ יעעיס יפגיע פי' אתן חלקו וגורלו עם עבדים הגדולים‬
‫‪ $‬י בארץ והם האבות הראשונים והנביאים הקדושים‬
‫הנפשית והקדימה למעלתה על הגיפיות ופי'‬
‫נר ‪; ' .‬‬
‫יעבוד צעיר בראשית כ״ה יאחר בך ובר‬
‫י־‪-‬ד^" '‬
‫‪. . .‬‬
‫'*׳יזה _‬
‫הגופיות באמרו ואת עצומים יחלק שלל והעצומים‬
‫וי‪.‬‬
‫< יזיל יי‪,‬‬
‫גיג ומגוג והעמים אשר אתו שיבואו על ירושלים‬
‫‪^1,‬‬
‫• שאחל שימותו שם במיתות משונות בעובר המיתות‬
‫^ י "ייי עושים לישי‪-‬אל בדבתיב יחזקאל ל״ח ונשפטתי‬
‫י י יכלם וגשם שוטף ואבני אלגביש אש וגפרית אמטיר‬
‫^‬
‫יעל עמים רבים אשר אתו יחלקו ישראל‬
‫‪^ $1‬‬
‫ימסינפ תחת השלל והטמון אשר שללו ובזזו את‬
‫^ ״ _כתיב זכייה י״ד ואסף חיל בל הגוים כביב זהב וכסף‬
‫יליכ מאוד וזה הגמול יהיה לישראל על שמסר עצמו‬
‫^‬
‫י׳יון‪ .‬״ ' יגייש כגלות ע״כ יהיה נפשם תחת נפשו וממונם‬
‫שלקחו בגלות והוא אשר אמרו תחראשר הערה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫י י ^ ' * יפי' הערה שפך מלי והעד ‪:‬רה אל השוקת‬
‫י ותחת אשר את פושעים נמנה כמ״ש ויהן אח‬
‫י*‪ £ .^1‬י״ל שהגוים היו מחזיקי' אוהו בחוקה רשע‬
‫י>די ' יי•' לבן ינתן לו חלק רב מהרב טוב הצפי‬
‫הקדושים וזולחם‬
‫" יי' ולחושבי שמו כאבות י ד‬
‫מ י כ ה‬
‫כ י ה‬
‫ס‬
‫י ז ג י‬
‫ז‬
‫ט י‬
‫ב‬
‫ד>‬
‫?ר‬
‫‪ /‬י ה‬
‫‪4‬‬
‫ו!ן־ו‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫־יזה‬
‫הצ‬
‫גי‬
‫י י ב‬
‫מ י‬
‫‪r‬‬
‫א ג פ י ו‬
‫י‬
‫כ י י‬
‫‪rfC‬‬
‫י‬
‫ג‬
‫‪5‬‬
‫כ י י‬
‫י‬
‫א י‬
‫?י‪0‬‬
‫י י י‬
‫י‬
‫‪50‬‬
‫‪ pun‬אמינה‬
‫מהנניאים האימה חהיא ום״ש יחיא חטא רבים נשא ייי^‬
‫מ לא די שלא היה רשע כמו שהיי חושבים אוהו הגיים‬
‫הוא בצדקתו נשא וסבל חטא רבים מהגוים במ״ט ועוני‬
‫הוא יסבול וכן היה מתפלל לאל יהי כעד הגוים הפושע'‬
‫אע״פי שהיי עושים לו רעוח גדולוח עכ״ז היה מפגיע ומר«י '‬
‫אל השי׳י בעד שלומם והצלחת מלכותם ושיתן מטר אי*‬
‫בעתו כמ״ש הנביא ירמיה מפי יי' סימן כ״ט ודרשי י‬
‫א‬
‫‪6‬‬
‫זנ‬
‫‪6‬‬
‫‪ L‬יי‬
‫שלים העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללי בעדה אי‬
‫וגו׳ ואמרו חז״ל הוי מחפלל בשלומה של מלכות וכי' *‬
‫אנחנו היהודים אומרים המיר בחפילחנו אלקינו שב*‬
‫חן חיים ושלום למלך אדונינו * אלקינו שבשמים תן‬
‫בארץ * אלקינו שבשמים הן שלום במלכות • אלקינו ש ב‬
‫הן טל ומטר לברכה בעהו • אלקינו שבשמים תן זרע יי‬
‫זלחם לאוכל כדכתיב בסתרי תפלות הקהלות הספרדים ולח‬
‫הרבה והנה נשלטה השובחינו גם לזאח הטענה והיא חטי‬
‫אמיתית מסכמת עם מאמרי הכתוב אשד לא •יוכל להבחי '‬
‫בי אם המכחש דברי אלקים חיים ומלך עולם ‪:‬‬
‫נ א‬
‫‪5‬‬
‫ע‪5‬י‪6‬‬
‫וי?‬
‫פ‬
‫וז‬
‫גי‪,,‬‬
‫‪,,6‬‬
‫פרק כג‬
‫• ל ‪ .‬כלני‬
‫ןנךץ כטמא כלני וכבגד עדים יל ק י‬
‫יעינני כריח ישאני ישעיה ס״ד הקשה אלי חכם‬
‫נוצרי באמת אחר שידוע מדברי הנבואה ימן השכל ומן ־ ‪.‬‬
‫ולא יחטא קהל י‬
‫כי אדם אין צדיק בארץ אשד יעשה‬
‫ואין איש אחד זוכה לשמור כל המצות הכתובות בתורת ם^‬
‫ואפילו הצדיקים שבכם בעשותם כלל הצדקות אינם יב‬
‫להגיע אל תכלית המבוקש מהם ובייש הפושעים שבכם ב‬
‫אמר הנביא בעבורכם ונהי כטמא כלנו וכבגד עדים כל צרקי‬
‫ונבל נעלה כלנו א״כ בטה תוכל להתקרב אל הש״י ולו־יו״י*‬
‫תשועת נפשית וכן לצאת טזו הגלות אשר אתם היום י‬
‫אחר אשר אתם ואפילו צדקותיכט מאוסים ל גי יי' נ י‬
‫צ ד‬
‫ו ת‬
‫ג ו‬
‫כ ע‬
‫]‪1‬בר‬
‫ר‬
‫א י ‪ ,‬י‬
‫ר‬
‫רו&‬
‫מ‬
‫ט ו ב‬
‫‪1‬‬
‫ין!י‪6‬‬
‫א & י‬
‫היגו‬
‫ג‬
‫ג י‬
‫פ‬
‫תזיק אמונה‬
‫‪8‬‬
‫גא‬
‫"י־ וטמא‬
‫^ _ • "את היוזה תשובתי אליו האמת כי אין שום‬
‫^ להתקרב אל הש״י ולהושיע בזכותו לבד אם לא‬
‫^‬
‫התעוררותו עזר אלקי בחשד וברחמים מאתו ית'‬
‫ירמיה ל׳ והקרבתיו וגגש אלי כי מי הוא זה‬
‫)‪^ -1‬‬
‫^ לגשת אלי גאס יי׳ וכן תהילים טיח אשדי תבחר‬
‫‪,‬‬
‫שנון חצריר ואם כן היה המשורר מתחנן לאל יח׳‬
‫^‬
‫י י עזי אלקי להוציאנו מגלוהינו ולהושיע גפשותיגו‬
‫' ל י ם ע״ט עורינו אלקי ישעינו על דבר כבוד שמך‬
‫^‬
‫כפי על חטאהינו למען שמך ושם כ׳ית למען שמך‬
‫י‪/.‬‬
‫^ י' יעיגי כי רב דוא וכן שם יןט״ו לא לנו יי' לא לנו‬
‫^ " י תן כבוד על חהדך ועל אמתך וכן שם קש״ג למען‬
‫י תחייני בצדקתך‪ ,‬הוציא מצרה נפשי וכן שם מ״ד‬
‫^‬
‫י י ' לנו ופתו למען ח=דך וכן שם כ״א חנני אלקימ‬
‫^ " י כלוב רחמיך מחה פשעי וכן שם פ׳ אלקים השיבנו‬
‫' ‪ M‬י י ינושעה וירמיה הנביא אמר י׳׳ד אם עונינו ענו בגו‬
‫׳‬
‫י‬
‫מיז יי‪...‬‬
‫נ ^ י <ן שמך ועוד אמר שש אל תנאץ למען שמך ואמר‬
‫‪ ''^.jn‬איכה ה׳ השיבנו יי׳ אליך ונשובה ובן אמר דגיאל‬
‫ה ח ‪ .‬י י ׳ מימן ט׳ כי לא על צדקותינו אנחנו מפילים‬
‫כי על רחמיך הרבים יי׳ שמעה יי׳ הלחה יי'‬
‫‪^.,*p‬‬
‫ןיירך י ‪ J‬ע אל האחר למענך אלקי כי שמך נקרא על‬
‫ןי>‪ ^ ,‬עמי והרבה כיוצא באלו • ולפיכך הבטיחנו הש״י‬
‫ל ‪ ]^, .‬להושיענו מגלותינו ולמחות פשעינו ולחטאותיגו‬
‫_ למענינו כדכחיב ישיגי׳ מ״ח למעני למעני אעשה‬
‫;י‬
‫^ י יחל וכבודי לאחד לא אתן וכתיב שם מ״ג אנכי אנכי‬
‫פשעיך למעגי וחטאתיך לא אזכור וכן ביחזיןאל‬
‫ל״‪^ ,‬‬
‫^ י ימענכס אני עושה ביח ישראל כ״א לשש קדשי וגו׳‬
‫כ' וידעתם כי אני יי׳ בעשותי אתכם למען שמי‬
‫‪£‬‬
‫יכם הרעים וכעלילותיכם הנשחתות בית ישראל נאם‬‫יייי אמד ירמיה ל׳׳א כה אמר יי׳ אם ימרו שמים‬
‫ל ן‬
‫ייחקרו מוסדי ארץ למטה גם אני אמאס בכל זרע‬
‫(!‪Dl‬‬
‫ינ‬
‫תה‬
‫י‬
‫‪5‬י‬
‫‪0‬‬
‫ה‬
‫ן ן ז י‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫מ‬
‫? ע ן‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ו‬
‫כמפי‬
‫גוג י‬
‫ו‬
‫י‬
‫איו‬
‫ש‬
‫יי‬
‫יא‬
‫י(י‬
‫‪n r n‬‬
‫יי‪/‬‬
‫ש‬
‫‪0‬‬
‫ע ה‬
‫חורץ לןמוכה‬
‫‪51‬‬
‫ר ז א ד‬
‫^‬
‫ישראל ;‪ V‬בל אשד עשי נאם יי' הרי אתי׳‬
‫הפסוקים שאין תשועתינו תלויה בינותינו וצדקותינו ד‪.‬מבו‪^-‬‬
‫אלא בחבר אלקי האמיתי ובלתי משתנה לעולם וא '‬
‫ס א בלגי י‪--‬‬
‫ן ל ‪ .‬ל ‪ ,‬ו י׳‬
‫עדים כל צדקותינו אמר זה על הצדקיה הנעשות שלא י*‬
‫" י ?‬
‫>‪1‬א להתפאר ולהתגדל י ! ‪P‬‬
‫וידוע כי בל המעשים הנרצים אצל הבורא יר ' בשי*"‬
‫בלתי כוונה רצויה אינם רצוים לפניו יהי כי רהמנא י ־‬
‫״ י ל־ וליי‬
‫בעי ועל ביוצא בזה אמר הכתוב לברים ע ו נתן התן י'‬
‫ידע לבבך בתתך לו ואמר כם כיח תהת אשד לא עביי'‬
‫יי' אלקיך בשמחה ובטוב יבב א״כ אמר בהחלת הפסיק י '‬
‫‪,‬״ן•‬
‫יי ־ ־ • ‪r •-‬‬
‫־׳‬‫צדקוחיני ־‬
‫כלנו יאח־ כך יאמר יכבגד עדים כל‬
‫כטמא‬
‫‪:‬פיעייים איננה טהורה על כן גם פעולתם ג '"^‬
‫שכוונת הפי;‬
‫יה לפניו ית' לפיכך במו שהעלה נופל מהאיי! "‬
‫‪,‬‬
‫‪..‬‬
‫ובלתי רצויה‬
‫^ ן יעא‬
‫״^‬
‫כן אגחגו גובלים וימן‬
‫עוגוהיגו לזרותינו בכל פאה ובזה הוהי־ה הקושיא הזאת‬
‫צ ר י • י•״‬
‫‪.‬גרע! ‪c‬‬
‫ןךןיףן כי תלכי ופריתם בארץ בימים החמה נאם יי'‬
‫יאמר׳ עוד ארון ברית יי׳ ולא יעלה עי לי ולא יי‬
‫בי ולא יפקדו ולא יעשה עוד ירמיה ג׳‪ .‬וכן מר‪ ,‬שסיע‬
‫הנוצרים מזה הפסיק באםרם הגד‪ .‬ירמיה הנביא הירי'׳ ״‬
‫לימים הבאים תבטל תורת משה אשר היתד‪ .‬מוגהת‬
‫אתן כרית יי׳ והיא אמר לא יאמרו עוד ארון ברית י '‬
‫יעלה על לב ילא יוכרו בו • התשובה כבר הוכחנו בפי‬
‫בראיות גמורות גבואויח ושכליוה ובפרט מדברי הא״ג »^־'‬
‫ומדברי קצה חכמי הנוצרים שחורת מד״עה היא תורת אל^יין‬
‫בדברי‬
‫דברי והארכנו‬
‫אחרתכלזולתה‬
‫הפלניתורה‬
‫יבי אין‬
‫תשובי׳ *'‬
‫כנגד י י‬
‫טענותיהם‬
‫יעבדני‬
‫נצחיתאשר‬
‫עד‬
‫פי‬
‫נ ה י ד‬
‫? נ א י‬
‫פ‬
‫ין‬
‫מ‬
‫ג מ ר‬
‫ש‬
‫ה ג נ י א‬
‫‪3‬‬
‫ו ג ה י‬
‫ב נ י‬
‫א‬
‫ם‬
‫; ט‬
‫‪! :‬‬
‫ג א ה‬
‫א‬
‫ט‬
‫י‬
‫(‬
‫י‬
‫גי‬
‫|א‬
‫גו‬
‫יני‬
‫ש ה ר ו ח‬
‫נ ן ע ב‬
‫ה‬
‫ד‬
‫נ ו ב‬
‫נ‬
‫‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬י‬
‫ני‪6‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫׳‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫< ר‬
‫האלקית נשב־ ;בל יוצרים א״כ עתה •א ;שא־ לנו לי!‬
‫ל נ א י‬
‫ת‪1‬יץ אמינה‬
‫‪r‬‬
‫ני‬
‫׳״ ‪ -‬י י •י‪/‬יס בי אינה מורה לדברי טענותם‬
‫כלל‬
‫‪' ,‬איטר יי‪,‬״ ‪ _1,‬י‬
‫'< י‪-‬ל טשכי־ עלא היה בארון הקורע רק עני‬
‫לן‬
‫ ^ש לוחית הברית ‪:‬דכתיב מלכים א׳ ת' אין בארון‬‫^‬
‫בלוחות האבנים וגוי ולפיכך נקרא ארון הבריח לפי‬
‫^‬
‫•־חית הברית אער היו כתובים עליהם דברי הברית‬
‫^‬
‫״ בי־יש והנה הם בעצמם מודים שעשרת הדברות‬
‫»‪-‬י‪-‬י ‪ .‬״‬
‫^ ייית בד‪-‬‬
‫שום שנוי ופכול• ושא׳׳א •לשום אדם ‪L‬להושיע‬
‫נפשית כלתי שמירתם כאשר יתבאר בע״ה בדברי‬
‫^‬
‫‪ •V‬מאמרי הא״ג במטיאש פ' י״ם וידוע שגס הם‬
‫ן‪.‬‬
‫^ " י לשמור המצוי והאזהרות אשר בעשרת הדברים‬
‫׳ ויחליפו מצות שבת ליום ראשון בזדון לבס מה שלא‬
‫חןת‬
‫די(‬
‫נ צ ט ז‬
‫ג‬
‫״וו ע'‪,/‬‬
‫‪.‬‬
‫‪,‬׳> ׳ י כא 'ג מפי ישו ולא מתלמידיו כאשר ביארנו בפי‬
‫כ ויי> ‪.‬‬
‫ איך מלאים לבם לומר שארון ברית יי' עם‬‫"כליס שבחובו לא יעלה על לב ולא יוכר׳ ולא יפקרו‬
‫ן‬
‫י'יע ^ ‪ .‬י איד יוכלו לומר שתורת מרע״ה לא יוכרו אותה‬
‫י יעלייל אחר שהכתיב אשר מביאים ראייה ממני אינו‬
‫>‬
‫י כן ו‪-‬״״‪.‬‬
‫} ! ל ^ ' ' ׳י אחל שאחרון הנביאים בחתימת הנבואה כלה‬
‫אמי מפי הע״י זכרו תורת משה עברי אשר צויתי‬
‫ן״ '‬
‫על כ־' ישראל חקיס ומשפטים והנה א״כ לא‬
‫י^‬
‫ל^ _! *א ככתוב הזה להודיע שהתורה האלקיח עתירה‬
‫כפי סברתם הנבערת ח״ו אבל בא להודיע שתגדל‬
‫^‬
‫;י ' ^ ?לתש ומעלת ירושלים הקדושה בזמן העתיד ואמר‬
‫ו ד ^ י י י י תרבו ותפרו בא״י בימיה ההם אומיה ישראל‬
‫ל יבואו לבקש את דבר יי' לירושלים כמו שכתוב‬
‫׳‪1‬י>*‬
‫י אליו כל הגויס אותן האומות והגוים לא‬
‫י‪* (1‬‬
‫ייי• יי' כי לא העלה מדרגתם ולא ׳;ילה על לבם‬
‫‪^.‬‬
‫ן! •‪°‬קוש קרוב אל ארון האלקיס מצד גורל קדושתו או‬
‫י המקים שוכן כסאו המשפט ואמר לא יעשה עוד‬
‫‪\ , ,‬י עושים קודם לכן שהיי הנכרים באיס לירושלים‬
‫כ ״ י כדכתיב מלכים א' ת׳ וגס אלהנכ־י אשל‬
‫יי"‬
‫ט‬
‫א‬
‫ה‬
‫גן‪/‬‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫ד‬
‫גן‬
‫׳‬
‫י‬
‫ר‬
‫יזן‬
‫כ י ז י י כ‬
‫זנ‪5‬‬
‫מ‬
‫י‬
‫א ע‬
‫‪C‬‬
‫׳‬
‫‪5‬‬
‫ע‬
‫‪3‬‬
‫ה‬
‫א‬
‫ה‬
‫‪r‬‬
‫‪Ur‬‬
‫י ס ‪ :‬י‬
‫י נ ה‬
‫ו‬
‫חוזק אסינה‬
‫‪52‬‬
‫?‪1‬א‬
‫מ ע נ ׳ ד‬
‫ה י א‬
‫י ש י א ‪! 7‬‬
‫י ‪ :‬ת י ב‬
‫יג‬
‫י ב א‬
‫ע =‬
‫‪Sl,S n‬‬
‫!‬
‫‪n ^ " &1‬‬
‫''‬
‫חזה אבל בעת החיא יקראו לירושלים נ א יי' שתחיה ‪^ P‬‬
‫ירושלים בעיניהם בקרישה בבא בבור מ י י ? י ^ ?‬
‫הגוים לשם יי׳ לירושלים ד״ל לקרא בלם בשם יי י*‬
‫שנם אחד ני הקדושה אשר היו ישראל עושים לדיני‬
‫׳ אמי‬
‫י הפאיייד‬
‫בדנהיב ^' •'יי "‬
‫״‬
‫ייי״י"‬
‫ני לא יוסיף יבא בי עיי עי^ י‬
‫והיר״ה ירושלים קדש וזדים לא יעברו בה עור אשי י ^‬
‫=‬
‫‪3‬‬
‫י‬
‫ינ‬
‫א‬
‫ייןי‬
‫‪1‬‬
‫נ‬
‫‪3‬‬
‫ן ! ב ע י‬
‫י י ו ש ‪ ! ,‬י ם‬
‫ב ג ד‬
‫צ מ א‬
‫<ןי<ר‬
‫ד ‪ : ,‬ב י א‬
‫‪J‬‬
‫‪1$tT‬‬
‫באלה הפסוקים יייייע י‬
‫^ ־‬
‫קדושתה לעהיד ונמו שהינל הקודש אסור להיננס שם‬
‫ישראל נן הדיה נל עיר קודש שלא יננסו בה זרים ^‬
‫ערלים וטמאים ואפי׳ הבאים מהאומות הננריזה ההן ליי'‬
‫אל הש״י ייראו מהיננס לירושלים ומגשה לפני ביה י׳ם?‬
‫לההפלל נאשר היו עושים קודם לין אלא יהפללו ייעיי י‬
‫מרחוק ונל הטיס הנלוים אל יי׳ הם יקראו עם יי׳ ועבדיי‬
‫ישראל כדבתיב זנריה ב׳ ונלוו גויס רבים אל יי׳ ביוש ייי'‬
‫והיו לי לעם ונהיב ישעיה כ״ז ובני הננר הנלוים ^ *‬
‫לשדהו ולאהבה את שם יי׳ להיות לו לעבדים נל שימי י "‬
‫מחללו ומחזיקים בבריחי והביאותים אל ‪ ,‬ק י ןעמייי'‬
‫בבית תפלתי וכוי הנה התבאר מנל זה בי בזמן י "‬
‫המשיח ינידו האומות מעלות קדושת ארץ ישראל והייייי‬
‫בעיניהם קדושת א״י נקדוש׳ ירושלים הקדושה יקיי*"‬
‫ירושלים בקדושה ביה המקדש וזהו מה שראינו מם ' *‬
‫בתשובה הטענה הזאת ‪:‬‬
‫ש‬
‫א‬
‫י ‪ :‬ג ה י‬
‫ב י ת ש י ! י ש‬
‫ז ר י ש‬
‫נ י‬
‫יא‪1‬‬
‫׳‬
‫י‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫ג ג ג‬
‫‪t‬‬
‫‪55‬‬
‫‪6,‬‬
‫ד‬
‫ר‬
‫ד ש‬
‫ג!‪1‬‬
‫אי‬
‫‪15‬‬
‫פרק בה‬
‫א‬
‫מ ק י ר ‪ ,‬ישראל מושיעו בעת צרה למה החיה נגר ג י^‬
‫ע ן אל• חנם "‬
‫ונאודח נטה ללון י ר <״ •‬
‫נוצרי ואמי לי למי אמד ירמיה הנביא מקוד‪ .‬ישראל מי׳ ^‬
‫בעת צרה השיביתי אמד אל הש״י בי הזא מקיה י * י‬
‫א‬
‫מ<ה‬
‫ד‬
‫ט‬
‫‪6‬‬
‫א‬
‫גג‬
‫‪ pw‬אמינה‬
‫עת צרה כאשר אמד הנביא הזה שם במקום אחר‬
‫^‬
‫»*ת י ^ ישראל יי׳ כיי עויביך יבושו והוא ג״ב מושיע‬
‫^ י י ־ צ י ואין מושיע אחר זולתו כדבתיב היםע‬
‫'‪/‬‬
‫< אין בלתי טען ואמר עוד והנה אמר הנביא על‬
‫מ‬
‫ע ההו!» ‪_ _ L‬‬
‫יי י מ י תהיה כגר בארץ ובאורח נטה ירון נראה‬
‫‪,5‬‬
‫יע הנביא ב־וח נבואתו שהש״י המושיע יהיה כגר‬
‫י כאשי‬
‫׳־ היה ישו מושיענו אם כן רמה אתם אינכם‬
‫ס‬
‫יי אחד שהנביא ירמיה מעיד ;׳ליו‪ .‬וזאת היחה‬
‫"יו אתם הנוצרים מורגלים בבל דברי טענותכם‬
‫‪ ,‬׳ ‪ ° ' ' ^ .‬להביא ראייה לאמנתבם מקצת דברי הנביאים‬
‫יגת הכני׳ אומרם ומבלהי עיין לדברי הסמוכים להם‬‫•‬
‫מביתי עיין ‪1‬לדברים אחרים הדומים ‪L‬להם‬
‫ג‪ 1‬ומאח"‪-‬־ יכן‬
‫כיאיפ יפי שאין בווגחכם לדעת האמת אלא לנצח‬
‫^‬
‫י י אמת בדברים הטועים אמנם הכוונה האמיתית‬
‫י ג ^ ^ * י היא בי ירמיה הנביא ע״ה אחד שבאה לו‬
‫" י על דבר הרעב העתיד להיות בא״י נאשר‬
‫«ו‬
‫י י בהתחלת הפרשה ההיא באמרו מימן י״ד אשר‬
‫וזי‪.,‬‬
‫^ "׳ אל ירמיה על דברי הבצרות בראותו שיכבד‬
‫^‬
‫יכן ^ " י מאוד עד שצוחת ושוער‪ .‬ירושלים תעלה השמיטה‬
‫^ ׳יי׳י גידל הצרור‪ .‬אשר יהבב הרעב בא״י אפי׳ לבהמות‬
‫^ ^ •שדה התחיל לההודות ואמר אס עונינו ענו בנו יי׳‬
‫שלא באח עלינו‬
‫י ז ^ ‪ IV‬שמי דיילי אם עונינו רעית‬
‫& '^יאי• בדיד מקרה רק בבבת עונינו לפי שלא היה‬
‫" י לבד אעפ״י כן עשה אתה למען שמך אשר‬
‫נ? ״ ?‬
‫י״ל למען שמך אשר נקרא אלקי ישראל ואנחנו‬
‫גקי״‪,‬‬
‫י יצאן מרעיתך ואס חיסרנו הדין עמך כי רבו‬
‫«ז«ו‬
‫י ו חטאנו בכמה דברים בעבור אלקים אחרים‬
‫ינמ‬
‫החמש יבשמוע לנביאי שקר • ע״נ אחר הוודוי אמד‬
‫י!ןף "יי כקשה מקוה ישראל מישיעי בעת צרה ר״ל‬
‫י מדרכיך לך הס מקוים שהושיעם מזו הצרה‬
‫ק י ה‬
‫? ן ף‬
‫‪3‬‬
‫ה‬
‫י‬
‫פן‬
‫ה‬
‫נ‬
‫י!טיג>׳‬
‫מע‬
‫‪8‬‬
‫‪V‬‬
‫‪3‬‬
‫ה ח‬
‫כדי‬
‫יזנ‬
‫י כ‬
‫‪13‬‬
‫יז‬
‫‪8‬‬
‫ס י ז ש‬
‫ויןן‬
‫כ כ י ד‬
‫י‬
‫י‬
‫‪ 5‬ף‬
‫‪s‬‬
‫ב ג ו‬
‫כ א‬
‫ד‬
‫ן נ י י ג י‬
‫ן י מ‬
‫כןתי‬
‫נ י‬
‫ד ‪ 0‬ת‬
‫ף‬
‫‪1‬‬
‫׳‪5‬ו‬
‫ע ז ס י‬
‫יזווין‬
‫‪53‬‬
‫אמונה‬
‫כמו שאתה מושיעם בכל דור ודו־ כן עתי‪.‬‬
‫י‬
‫ע ל א‬
‫י ‪ ! ? :‬ן‬
‫ן ם ״ ש‬
‫ב ף ? ב‬
‫ך‬
‫א ח ף‬
‫ת ה י ד ‪1‬‬
‫? ! ט ה‬
‫ר‬
‫‪,‬‬
‫ח ש‬
‫־ י י׳ ""‪• /‬‬
‫ארץ ד‪-‬אי^‬
‫נ ג ר ב‬
‫י‬
‫נטה ללון הכוונה בו אם הכתיר פניך ממנו ולא י׳‬
‫יראה כאלו אינך אדוני הארץ אלא כגר בארץ נכריה א׳י‬
‫אין לך יכילה בה להציל זולהו מצרתו וכן אמר מי?‬
‫במדבר י״ד והמתה את העם הזה כאיש אחד ואמרי י‬
‫ג‬
‫א ‪ :‬צ י‬
‫ש מ‬
‫׳‬
‫ו‬
‫ע ט‬
‫א ת‬
‫'‬
‫ד‬
‫^‬
‫א פ ד‬
‫^'‬
‫י‬
‫מ ב‬
‫י‬
‫י נ י ? ! ״‬
‫י י‬
‫' ^'~ * אי‬
‫י‬
‫בךףך ןןןףך ל » ‪,-‬״‪.‬ן יי‪ /‬הקיצי'‬
‫ךןןיןן ף‪,‬ן ך‪ ,‬י‪,,.,‬‬
‫תזנח לנצח תהילים מ״ד ר״ל אם לא תראה בענינו ולחי‬
‫ידאה כאלו אתה ישן ואיגד מרגוש וחושש לצרותיני ״*‬
‫הנביאים כלם על הש׳׳י בדרך משל בלי בני ארס י״י‬
‫השומעים והרצון בזה הענין כי האיש לא יכיל ליי‬
‫ולהציל זולתו מרעתו משלש סבות המונעות האחי׳‬
‫שהיא גר בארץ נכריה וכ״ש האורח שנטה כעיר ללי!‬
‫לא יוכל להושיע ולהציל עשוק מיד עשקו וע‪:‬י ואביי!‬
‫גוזלו לפי שאין להם על מי שיסמכו ואף שיהיו מםט־י'‬
‫לדי* ׳‬
‫חשובים הם נבזים בעיני הרואים ״ י ‪ ,‬ן‬
‫; וי&גי‬
‫ולהציל זולתם כדכתיכ בד‪>,‬ן‪-‬י ‪ ,‬״‬
‫שפוט אס כן אמר הנביא למה תהיה כגר בארץ ונאורה "'‬
‫ללון השנית כי אה שיהיה האיש מאזרחי הארץ ומתיש ^‬
‫כאשד יהיה נבהל ונדהם בעת רעה שתפול עליו פ ת‬
‫יידזציל זי׳^‬
‫‪.‬ל‬
‫‪//.,‬‬
‫יוכל להושיע ע ‪,‬‬
‫מרעתו לפי שהוא מבוהל טהצדה הפתאומית אשר נפלה‬
‫יע״כ אטד למה חהיה כאיש נדהם השלישית כי אפילי ' י ^‬
‫האיש גבור אשר הורגל להושיע העשוקים י עושל ‪J‬‬
‫; ״יל לחים׳‬
‫כאשר יהיו העושקי‬
‫ל ‪,,‬יד להי‬
‫‪,‬ן‬
‫העשוקים מ י‬
‫אבל כרי להודות שהש״י אינו כגר בארץ וכאורח נטה ^‬
‫ח׳׳ו אב־ ' הוא אלקי השמים ואלקי האיץ ועכ״ז שוכן ב ^‬
‫בתוכינו כרכתיב שמות כ״ת ועשו לי מקדש ושכנתי בי '*‬
‫ס‬
‫ן ן ז ן א‬
‫י‬
‫י‬
‫‪ :‬י‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫א‬
‫ב י ד ‪2‬‬
‫א‬
‫‪6‬‬
‫ת‬
‫ט‬
‫ה א ה י‬
‫ג ו י‬
‫ב א‬
‫‪:‬‬
‫ג‬
‫א ז ‪6‬‬
‫; י ן‬
‫מ צ ר ר > ן‬
‫צ מ‬
‫ש‬
‫ש ל א‬
‫ין‬
‫א ז‬
‫ן!‪,‬‬
‫מ‬
‫ש‬
‫י ש‬
‫א ש‬
‫ג ב ן ף י ש‬
‫א ש ד‬
‫מ ש ‪ :‬ן‬
‫ה נ ב י א‬
‫א ן‬
‫נ ג ב ו ף‬
‫ד‬
‫א‬
‫א‬
‫י‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫י״יץ א מ ו נ ה‬
‫י״דגר‬
‫אתה‬
‫•• יי'י בקרב העם היה ו;׳" נ אמר‬‫_‬
‫*‪ ? ^ " ^ , ' rf‬י ״ י כאלו אטד אהה אינך בגי בא‪-‬ץ נבי‪-‬י׳‬
‫^ ז בקיבני הטי־ ולך הארץ ואנחנו גדיש בה‬
‫לא‬
‫‪ .‬י י ‪ 1‬ה־ין היא שהושיענו ובנגד מ״ש למה תהיה‬
‫אמר הנביא שאתה אינך איש לחיות נדהם‬
‫ע^‪.‬‬
‫' ' עליי צרה פתאים אבל אהה הוא יי׳ ווהו אמרו‬
‫ו!‬
‫‪ £‬י » י יי' כאלי אמר שאתה ה‪-‬א יי' לבדו אש־ אין‬
‫‪1‬‬
‫ד ^ ' ׳ ־ יננגי מ״ש בגבור לא יובל להרשיע באשר יהיו‬
‫גבירים ממני אמ־ הנביא ושמך עלינו נקרא ר״ל‬
‫_^‪r‬‬
‫א קי ישראל לפי שהוצאת אותנו מארץ מצרים‬
‫כיף‬
‫"'? יכיריע נמייה ברנתיב שמות כ' אנכי יי' אלקיך‬
‫__‬
‫יזיצאתיך מאיץ מצרים וכתיב וייץראכ״ב המוציא אתבס‬
‫‪T ''\. {s5‬‬
‫^ ‪< j‬י'ס להיות לכס ראלקים אני יי' וכן בהושיע אותנו‬
‫^ *ניזריכ מלך אשור נירא אלקי ישראל כ־כתיב מלכים‬
‫י*״י יי' אלקי ישראל אש־ התפללת אלי אל סנחריב‬
‫ז י^ א ש י ר שמעתי הכוונה בזה שאתה אינך גבור אשר לפעמים‬
‫ך‪ !,.‬יי להושיע אבל אהד‪ .‬עיזוז וגבור ולך הגבירה הגמורה‬
‫> י י׳כלית בדכתיב דכרים ג׳ אשר מי אל בשמים ובארץ‬
‫י ^ י ^ י י כמעשיך ובגיורתך ושעל כן נקרא אלקי שראל‬
‫כיכתיב ישעיה מ׳׳ה אכן אתה אל מסתתר אלקי‬
‫י^׳‬
‫יישיע וכתיב ירמיה נ׳ אבן ביי׳ אלקינו תשועת ישר{\‬
‫' ‪ I‬יייין דוא שהושיענו ולא תעזבנו וזהו אמרו בסיף‬
‫א" תניחני זאת היא כיונה הנביא באל• הפסוקים ולא‬
‫^‬
‫חשכת לבנות בניינך כלתי שוס יסוד שישעון עליו‪:‬‬
‫־‬
‫ע י ‪:‬‬
‫ם‬
‫ה =‬
‫א‬
‫!ף‬
‫‪c‬‬
‫‪ft‬‬
‫‪r S‬‬
‫‪1‬‬
‫ה‬
‫‪rSS‬‬
‫ז‬
‫ז‬
‫‪1‬‬
‫מ‬
‫; ד‬
‫־‬
‫‪= 5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪s‬‬
‫‪ 5 1‬ף‬
‫פרק בו‬
‫י ח ע כ ד" וח י ך את אויביך בארץ אשי לא ידעת כי אש‬
‫קדחתש באפי עד עולם ‪.‬־‪.‬וקד ירמיה י״ז ומה‬
‫^‬
‫"' '׳־ קצת חכמי ניצרים מלה הפסיק כאמ־ס ה;ה ירמיה‬
‫‪/‬‬
‫י=‬
‫‪ pun‬אמונה‬
‫‪54‬‬
‫צ א ״‬
‫ל!א‬
‫״‬
‫מ ע ב ד י ת‬
‫חונ** י‬
‫הנביא אמר בבירור ני‬
‫עד עולם א״נ לשוא אתם מקוים הגאילה טמנו ־‬
‫‪70‬‬
‫י!ם‬
‫‪7‬‬
‫נ א מ ר ה‬
‫מ צ י ג‬
‫^וגי׳‬
‫י ^‬
‫זת‬
‫ל '‬
‫י‬
‫יי עי עי‬
‫העולם הגדול שהוא זמן בלתי תניייי׳‬
‫י" יי׳‬
‫'‬
‫נ׳ ו׳ ויגדל שמי עי עיי י י יי'‬
‫!כדברי הימים א' י״ו נתיב ויגדל שמך עד עולם י ^‬
‫<‬
‫צבאות אלקי ישראל • הבי על ימי העולם הקטן ר״ל‬
‫'ןןוג '‪1‬‬
‫האדם שהוא זמן תנליה נדנהיב‬
‫‪ts‬‬
‫^ י י‬
‫ע י עי " י ז‬
‫^ י‬
‫מביתך עד עולם הרצון בו עד סוף ימיו הגי ‪V‬‬
‫והוא ג ״ נ זמן התכלית בלתי ידוע אצל בגי אדם אלי*" ־‬
‫הש״י לבד נמו שמציני בישעיה ל״ב ני ארמון נטש המי! י‬
‫עזב עפל ובחן היה בעד מערות עד עולם משוש י ^‬
‫מדעה עדרים וכתיב בהריה עד יערה עלינו דוח ממרים‬
‫מדבר לכרמל וגוי ר״ל יהיה החורבן הזה עד ירצה האי י ‪/‬‬
‫צונז עלינו אז יהיה המדבר לכרמל ופי׳ רוח רצון במו יי" • ״‬
‫א׳ על אשר ידיה שמה הרוח ללכה ייכו א״כ עד עיל ‪^.‬‬
‫מהפן הגי הזה ולהיותו מהפן הראשון רומז לזמן בלתי י !"‬
‫י רגאייי'‬
‫‪,‬‬
‫כדברי הטוענים ע״א י ל‬
‫הכללית לכל בית ישראל כי הגה ישעיה ס״י אומר והביאי *‬
‫כל אחיכם מכל הגוים מגהה ליי׳ בכושים וברכב וגו׳ י י י ^‬
‫ל׳ אומר ולא יעבדו בו עוד זרים וכן < אל )י״ וידעי *‬
‫אני יי׳ ןיקיהם בהגלותי אותם אל הגוים וכגסתים אל אי '‬
‫ולא אותיר עוד מהם שם ולא אכתיר עוד פגי מהם‬
‫יי׳ י>קי מולח '‬
‫שפכתי את רוחי על בית י ש ל‬
‫הרבי• וא״א להיות בהירה בדבריהם ני נלם גהגו מ י ^‬
‫אחד ונן גם מ ד טי ן צ ח ו ו י ץ ביאר בכפר דיאלגו ט׳׳י"‬
‫מלה עולם יאמר לזמן קצוב בכמה מקומות והראייה מי‬
‫של יובל‪:‬‬
‫ג‬
‫נ‬
‫פ‬
‫י‬
‫י‬
‫פ‬
‫ב ם י‬
‫א מ‬
‫ש‬
‫א‬
‫‪,‬‬
‫‪/‬‬
‫נ‬
‫^‬
‫י )צ!‬
‫מ‬
‫ש ם צ י נ ו‬
‫צ ב א ו ר‬
‫א נ ! י‬
‫י מ‬
‫‪4‬‬
‫ג ב י‬
‫ו י ע ב‬
‫ע‬
‫ם‬
‫‪,‬‬
‫‪0‬‬
‫ג ג י‬
‫־‬
‫ד ו י‬
‫ש מ ‪,‬‬
‫ג!‪,‬מ‬
‫״ ב‬
‫‪5‬‬
‫ת כ י ר‬
‫?‪1‬א‬
‫‪1 1r915‬‬
‫‪8‬‬
‫יע‬
‫‪5‬‬
‫ד‬
‫ש הי‬
‫‪:‬גל‬
‫נ‬
‫כ‬
‫ה נ ב‬
‫פ ה‬
‫א ש‬
‫ע י ד ז‬
‫א ח ד‬
‫א‬
‫נ‬
‫ט‬
‫חוק‬
‫מר‬
‫א י‬
‫רא‬
‫ג א ש‬
‫א‬
‫ם‬
‫‪6‬‬
‫תיוק‬
‫אמינה‬
‫נה‬
‫פרק בז‬
‫> י = י ; ‪ V‬נ ו י יעל ממלכה לגטיש ולנתיץ ולהעביר‬
‫ח ומ‪:‬‬
‫^ ‪ "' ^ -‬־ ׳ ׳ ה‬
‫ומר שטוענין הנוצרים מזה הפסוק עם‬
‫"'•י י' "ח‬
‫׳•׳מינים אחריו באמרם מה שאתם היהודים בוטחים‬
‫חטובים אשר נאמרו עלינה מפי הנביא לשיא אתם‬
‫^‬
‫' לא יתקיימ־ בנם אחר אשי עשיהם הרע‬
‫'‬
‫כעי‬
‫לפי שיעידי הנביאים נלם דן לטובה הן לרעה‬
‫• "י ני נאשר הש׳׳י מיעד טוב על גוי אחד או‬
‫^‬
‫א ח ד יא ם אחר ייעוד הטיב הגוי ההוא או האיש‬
‫‪#‬‬
‫‪5‬‬
‫ה =‬
‫גי‬
‫;‬
‫י ז ׳‬
‫־‬
‫‪n‬‬
‫י‬
‫ע‪5‬ד‬
‫י י ‪ V‬בעיני יי׳ אז בלי ספק ימנע הטוב ממנו‬
‫י י א עליו לבא וכן כאשד הש״י מיועד רע על‬
‫יי ‪#‬‬
‫‪ ' ^fi‬איש אחד בעבור רעהו ובאשר ישוב הגוי ההוא או‬
‫^ מי־עתי בלי ספק ינצל מהרע המיועד לבא עליו‬
‫‪^fi‬‬
‫—לי כננוה והוא אשר ביאר ירמיה הנביא ע״ה מפי‬
‫דיגע אדבר על גוי ועל ממלכה לנטוש וגו׳ ושב‬
‫ח‪ -$‬י יעתו אשר דברתי עליו ונחמתי על הרעה אשר‬
‫יייג‪• ^-‬עשוי• לו ורגע אדבר על גוי ועל ממלכה לבנות‬
‫י ע בעיני לבלתי שמוע בקולי ונחמתי על‬
‫׳‬
‫אמדתי להיטיב אותו • ועוד אומרים הטוענים‬
‫'•׳!ד‬
‫‪,‬‬
‫"דע"‪.‬‬
‫השיב לישראל פעם אחד פעם ופראם והצילם‬
‫שי ^‬
‫שיד‪-‬ס הרבה פעמים והזהירם ע״י נביאיו אזהרה אחר‬
‫^‬
‫'‪:‬־ף‪ *'*.,‬ילכו אחר שרירוה לבס הרעה וצוד‪ ,‬לה? ללכת‬
‫י ז ; ‪ - ^ ' .‬ש ט י מציתיו וחקיו והם בראותם כי היהה הדוחה‬
‫ילא שמעו אל מצור‪ .‬הש״י על בן הש״י מאסם‬
‫•גש‬
‫יש ^ ' * ' * ' טעל פניו השלכה גמורה עולמית ולא ירצה‬
‫^ ^ שיכתיב מלכים ב׳ י״ז וימאס יי׳ בכל ורע ישראל‬
‫ע'‪ ^ ,‬כיד שוסים עד אשר השליכם מפניו וכן ירמיה‬
‫' **לי אס יעמוד משר‪ .‬ושמואל לפני אין נפשי‬
‫^ ^‬
‫שלח מעל פגי ויצאו • התשובה גם זאת‬
‫ג‬
‫נ =‬
‫‪,eS‬‬
‫>־‬
‫י‬
‫זזי‬
‫ס‬
‫הי‬
‫ו‬
‫‪1‬‬
‫ה‬
‫ן ? ז ה‬
‫א ? י י‬
‫ד‬
‫י‬
‫ימ‬
‫כ ש‬
‫ףי‬
‫‪0‬‬
‫‪5‬‬
‫נ ש‬
‫ן י‬
‫יי‬
‫ה י ה‬
‫חוזק‬
‫‪55‬‬
‫אמונה‬
‫אינה מענה עליו ני אין אנחנו בוטחים בי;יודי‬
‫=‬
‫‪u‬‬
‫זי' ‪1‬‬
‫שיבאו עלינו ענ״פ אע׳׳פי שנהיה עושים הרע בעיני‬
‫שנהיה עושים מעשה זמרי ומבקשים שנר נפנחכ אבל ^‬
‫בוטחים בו יה׳ בטחון גמור שאחר שנשוב אליו בנל לב י‬
‫גם הוא יה׳ ישיב ורחמנו וינבוש עונוהינו ויקיים בנו ר י ‪^ -‬‬
‫והייעודים הטובים אשי ד ‪ -‬י ‪: , , . ,//y ,‬אשי י " *‬
‫בתורהינו האלקיה לכדים ‪ 7‬בצר לך ומצאוך ב• י״‬
‫האלה באחרית הימים ושבר‪ .‬ער יי׳ אלקיך ושמעה בל *‬
‫אל רחום יי׳ אלקיך לא ירפך ולא ישחי־ך ןיא ישנ‬
‫ברית אבוהיך אשר נשבע להם ונן נתיב לברים ל׳ והיי׳ *‬
‫יבואו עליך נל הדברים האלה הברבד‪ .‬והקללה אשר ^''‬
‫״‪ /‬אל?ז‬
‫‪. ,‬״‬
‫לפניך והשמה אל ל ‪-‬ך‬
‫שמה ושבת עד יי׳ אלקיך ושמעת בקולו בנל אשר אנכי ^‬
‫היום אתה ובניך בבל לבבך ובנל נפשך ושב יי׳ אלקיי‬
‫שבותך ורחמך ושב וקבצך מנל העמים אשר הפיצך יי' יי‬
‫ק י‪ /,‬אל?‪1‬‬
‫שמה אש יהיה נ׳־חך בקצה השיןיי־‬
‫ומשם יקחך והביאך יי׳ אלקיך אל הארץ אשר ירשו א‪.‬כ י'‬
‫וירשתה והטיבך והרב־ מאבותיך ומל יי׳ אלקיך ארי ^‬
‫זאת לבב זרעך לאהבה את יי׳ אלקיך בנל לבבך ויכל‬
‫^‬
‫למען הייך ונתן יי׳ אלקיך את נל האלות האלה עי‬
‫וגו׳ עד אמרו ני תשוב אל יי׳ אלקיך בנל לבבך ובנל‬
‫ונן מצינו שהנביאים ע״ד נלם מעידים אותנו לשוב אל רי ^‬
‫ותולים בל היעודים הטובים בתשובתינו בדנתיב ביםינ‬
‫'ל'וי‬
‫י‬
‫ע ‪-‬עיר ־ י ז י ״ ר‬
‫י‬
‫ובירמיה ג' נתיב שובו בנים שובבים נאם יי׳ ני אגני ע‬
‫בנם ולקחתי אתנם אחי מעיר ושנים מםשפתה ור '‬
‫אתכם ציון ובנבואת יחוקאל ל״ג נתיב אמור אליהם יי **‬
‫״ ישוב‬
‫״‬
‫נאם יי׳ אלקי‬
‫מדדני וחיה שובו שובו םדרניהם הרעים ולמה תמותי‬
‫ישראל והושע הנכיא אשר י״ד שובה ישראל עד יי׳ א‬
‫ג‬
‫<י‬
‫‪2‬‬
‫;‬
‫ט‬
‫י א‬
‫ח ג‬
‫י‬
‫יי‬
‫יי‬
‫א‬
‫ח‬
‫‪h‬‬
‫ג‬
‫‪u n‬‬
‫ב‬
‫=‬
‫א‬
‫ה ך י ן ז ך‬
‫י‬
‫י‬
‫ם ע ש‬
‫= צ ך‬
‫י‬
‫יו‬
‫ו‬
‫אויג‬
‫‪fcSj‬‬
‫ע‬
‫‪,‬ה‬
‫מ ח י ר‬
‫י‬
‫נ‬
‫ב‬
‫י‬
‫‪55‬‬
‫נ‬
‫י‬
‫ט א‬
‫י‬
‫ש‬
‫י‬
‫ב‬
‫אל!י‬
‫ד‬
‫; י‬
‫גא‬
‫ב‬
‫(‬
‫‪,‬גאי‬
‫י‬
‫‪0‬‬
‫א =‬
‫א ח פ ו‬
‫ב מ ז ד ״‬
‫ה ר ש ע‬
‫‪:‬‬
‫א‬
‫ג‬
‫תייק‬
‫אמינה‬
‫כש<‪-‬‬
‫גו‬
‫ב־‪/‬יונך קחי ;•מנס דבריס ושובו אי יי׳ אמרו אייו‬
‫•‬‫'א «‬
‫ו^ " עין וקח טוב ונשימה פריס שפתינו ב‪1‬רנ»ה א׳ נתיב‬
‫‪.‬‬
‫״ ' איייהמ «_‬
‫י ^ ‪ , . ,‬׳־י ‪ -‬אמי יי צבאיח שובו איי נאס יי' צבאוח‬
‫י‪-‬פ אמר יי׳ צבאות ובן בננואת מלאכי ג׳ כתיב‬
‫^‬
‫‪— 1,,,‬ויזיכ' סרתם מחקי ולא שמרתם שובו איי ואשובה‬
‫ד ^ * י יי׳ צבאות יגו׳ והרבה ביוצא באלו הפסוקים‬
‫י י הנביאים ע״ה שבאו להודיע ולהורות כי החשובה‬
‫י ויתד שהכל תלוי בו לפי שאין שום אדם‬
‫‪• j‬‬
‫ י ה נצור מן החטא כיכתיב חהלת ז׳ בי אדם איו‬‫^‬
‫נ‬
‫ע‬
‫ה‬
‫י‬
‫ה‬
‫ימ‬
‫<־‬
‫כ י כ‬
‫הי‬
‫ג י י‬
‫‪K‬‬
‫‪rt‬‬
‫‪ Y‬בא״^ו‬
‫י ‪ . -‬י ז אשר יעשה טוב ולא יחטא ע״נ הש״י ברחמיו‬
‫ן ‪ ^ .‬״ י חנן והורה לעמו דרך החשובה ברי להצילם‬
‫^ ׳ ייטשוכה כאשר םצינו בדוד ע״ה אע״פי שחטא ב'‬
‫‪ _ j‬ליס אחי שעשה תשובה וקבל עליו יסודי הש״י‬
‫‪ ^ .‬י היי גתכפיו חטאיו וונותו הועילה אפילו לורעו אחריו‬
‫^ ' ל״ז וגנותי על העיר הזאת להושיעה למעני ולמען‬
‫יז«‬
‫' והני• מנשה הרשע אע׳׳פי שלא היה בכל מיני‬
‫*יאי רשע כמוהו בי הרבה יעשו׳ הרע בעיני יי׳‬
‫^‬
‫י ^ ״ י עכ״ז בהכניעו יפני יי׳ קבל תשובתו וישיבהו‬
‫י למלכותו ולכן סמך הערה לתשובה לפי רגע אדבר‬
‫י א באה להעיר את ישראל אל התשובה להודיעם‬
‫‪c‬‬
‫התשובה ולא בזולתה יוכלו יתנצל מהגזרה הרעה‬
‫ד‬
‫ית' עליהם בעבור עונותיהם בדכחיב שם ועתה‬
‫^ י‬
‫איש יהודה ואל יושבי ירושלים יאמר בה אמר‬
‫ייו‬
‫כי יוצר עליכם דעה וחושב עליכם מחשבה שובו‬
‫‪$‬‬
‫׳• מירכו הרעה והטיבו דרכיכם ומעלליכם וכן שלא‬
‫י‬
‫ע י ם הטובים אשר הבטיח הש״י לאבותיהם יאמר‬
‫‪0‬״‬
‫שי«‪0‬‬
‫יו • ^ *א דבר מלכות מלפניו ית׳ להטיב לגו מעתה לא‬
‫מ '׳‪ 5‬לגו הזהירם שיפחת תמיד כמו שגם האבות ע״ה‬
‫יייים שמא יגרום החטא ואם לא יוכלו להנצל מרשת‬
‫^‬
‫מייגבורי‪ .‬החטא בטבע החמרי כאשר תשובו אליו‬
‫רן‬
‫ד י‬
‫ח‬
‫זז־‬
‫גיו‬
‫‪t‬‬
‫‪! 1‬‬
‫‪,‬‬
‫י י‬
‫‪f‬‬
‫‪c‬‬
‫גי‬
‫יזה‬
‫ציי‪,‬‬
‫<ןודף‬
‫א ל‬
‫יגנ‬
‫‪5‬‬
‫כי‬
‫כל‬
‫י‪,‬ר‬
‫יי‬
‫מ‬
‫וד‬
‫תזיק‬
‫‪56‬‬
‫ליחזכה‬
‫‪{:‬את‬
‫‪6‬‬
‫‪U‬‬
‫תשובה שלימה יקבלם וישייר במצולות ים בל י ׳‬
‫תזכרנה החטאים הראשונים ולא יעלו על לב יאשר ד‪,‬ב‬
‫יחזקאל הנביא טפי הש״י כיכד״יי ‪ ,‬קאל <״יז וחיעיז‬
‫ישיב טכל הטאהיו אשר עשה ושטר אה כל חנןותי י ' ^‬
‫עשי•‬
‫•‬
‫־‬
‫ק‬
‫ט‬
‫‪5‬‬
‫מ ש פ ט‬
‫ן צ ד‬
‫ה‬
‫י ח י ה‬
‫ח י ה‬
‫א‬
‫ל‬
‫י מ ן ת‬
‫ח‪1‬‬
‫א ש י‬
‫‪2‬ל‬
‫יזכרו לו בצדקחו אשר עשה יחיה י מצורף לזה שמצי י‬
‫הנבואה הרבה יעודים טובים והכטחוה אשר נאםיי‬
‫הש״י בשבועה בלי שום הנאי כי היעודים הנאמרים ב י ^‬
‫ג‬
‫נ‬
‫‪|1‬י‬
‫ש‬
‫ה ש‬
‫א י נ ם‬
‫כ ת נ א י‬
‫ב?!י‬
‫‪D‬‬
‫‪E‬‬
‫נ‬
‫ג‬
‫י‬
‫כ ד‬
‫א פ ר‬
‫א‬
‫י פ‬
‫‪5‬‬
‫א ג י‬
‫^אי '‬
‫"י ^‬
‫' '‬
‫את ידי אם לא הגוים אשר לכם מסביב המה בלמחם ו‬
‫יירא׳‬
‫ואתם הדי ישראל ענפכם תתנו יפריבם השאו לעמי‬
‫כי קרבו לבא כי הנני אליכם ופניתי אליכם ונעבדהם וניי‬
‫ייייויי‬
‫•‬
‫והדבתי עייכם אדם כל בית ישראל כלה ונושבו‬
‫והחרבות תבנינה והרביתי עליכם אדם ובהמה ורבי‬
‫זהזשבתי אתכם כמדמוחיכם והטיכוחי מראשותיכם י י^'‬
‫כי אני יי׳ והולכתי עליכם אדם את עמי ישראל וירשוך יי'‬
‫להם לנחלה ולא תוסיף עוד לשכלם י הנה הש״י "י* *‬
‫‪1‬בנבואת יחזקאל להטיב א׳׳י כקדמוהה ולהטיב לה מרא׳ ‪ 8‬י ‪JJ‬‬
‫ולהרבות עליה כל בית ישראל כלו ולא תוסיף ‪,‬יא עור י י "‬
‫את ישראל * ולא יוכל הטוען לומר ע״ז היעוד ועל יייי^‬
‫לו שהוא נאמר בתנאי לפי שנאמר בשבועה כי במקום‬
‫אין תנאי ונשיאת יד הש״י היא שבועה כדכחיב דני» ^‬
‫כי אשא אל שמיס ידי יאטרחי חי אנכי לעולם ‪ .‬ובן יי* "‬
‫ליטר ג״כ שזאת הבטחה נתקיימה בצאת ישראל מבבי‬
‫אז לא הטיב הש״י לאדמת ישראל מראשיהה זאז ל‬
‫על אדטתם כל בית ישראל כולו ר״ל עשרת השבטים י‬
‫ם׳׳ב אלפים יש״ם איש מבני יהודה ובניםן והיא יייםי^‬
‫עוד לשכל את ישראל מה שלא יהיה אחדי הגאוליי י ׳ ^‬
‫כאשר מבואר מזו הנבואה וטשאר דברי הנביאים אשי י ׳ ^ ^‬
‫זכרם בזה הכפר זבן ם״ש שם ביחזקאל כמוך לזאת י י‬
‫י‬
‫י ע‬
‫ן‬
‫ד‪/,‬‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫ד‬
‫ם‬
‫יי‬
‫גי‬
‫גי‬
‫א‬
‫ול‬
‫י‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫תזיין‬
‫‪,‬‬
‫אטינה‬
‫נז‬
‫לכי‬
‫י‪6‬ץ‪ .‬ו אטור לבית ישראל כה אטד יי' אלקים לא‬
‫י* ישיאל כ״א ישם קדשי אשר חללחם‬
‫' ‪ 5‬״‬
‫כאחש שט יקישתי את שמי הגתל המחולל‬
‫נ‪,0‬‬
‫ייייהם בחובט וידעו הגוים כי אני יי' גאם יי'‬
‫ילן^‬
‫ן‪ .‬כהמ‪-‬ן״‪,,‬‬
‫* ׳־י בכס יעיניכם ולקחתי אתכם מן הגויס‬
‫?ין‪ ' ^ .‬מכי הארצות והבאתי אתכם אל אימתכם‬
‫טיט טהורים וטהרתם מכי טסאותיכם ומכי‬
‫־י אתכם ונתתי לבס לב חדש ורוח חדשה אתן‬
‫?‪. 1‬‬
‫*י ו‪ ' " '' ^,,‬את יכ האבן מבשרכם ונתתי לבם לב‬
‫— ״‪-‬־ ‪-‬חקי תלכו‬
‫״•‪-‬׳‬
‫' ־‬
‫אחריהם‬
‫^**' כים נאמרו בלי שופ תגאי ובן בכל מקום‬
‫"*"י מבטיח למענו לעשות ולמען שמו ולא למענינו‬
‫‪f‬‬
‫״ * יינאי כאשר זה ידוע ומבואר לכל וכן מצינו‬
‫^‬
‫'־' ‪ #‬״ ״י‬
‫**י הנכיאיס כמה יעודים טובים אשר נאמרו ג״כ‬
‫;ש‬
‫נו>‬
‫ע י מ ה‬
‫י‬
‫גי‬
‫? י ף‬
‫ש‬
‫‪0‬‬
‫‪41‬‬
‫‪5‬‬
‫‪8‬‬
‫ג‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪10‬‬
‫‪rf‬‬
‫‪, ,‬‬
‫ד י ח י‬
‫ן־ס‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫ה‬
‫נ‬
‫״ ג י‬
‫׳ נ ע ^ כגון בנבואת יסע<ה נ״ד כי מי נגז זאת לי‬
‫^ יעכיר מי נח עוד על הארץ כן נשבעתי מקצוף‬
‫־ו‬
‫כי כי הדרים ימושו והגבעו' תמיטינה וחסדי‬
‫*־‪.‬ף ^‬
‫» ‪' ,‬מיש וכרית שלומי לא המוט אט׳ מרחמך יי'‬
‫\ ע יי' בימינו ובזרוע עזו אם אתן את דגנך‬
‫כ ד ואם ישתו בני נבר תיתשך אשר יגעת‬
‫לי ^‬
‫ו יי יאכלהו והללו את יי' ומקבציו ישתו בחצרות‬
‫‪0‬‬
‫^‬
‫& ^ יי״ יכיככים לאור לילה רוגע הים ויהמו גליו יי'‬
‫& ^ " ישישו החקים האלה מלפני נאם יי׳ גם ורע‬
‫* מהיות גוי לפני בל הימים כה אמר יי' אם‬
‫׳ ?לה ויחקרו מוסדי ארץ למטה גם אני אםאם‬
‫י^‬
‫*ך ?יי כל אשר עשו נאם יי׳ הגה אם כן איך‬
‫‪.‬י '‬
‫**ז• ^ ע י ן ולומר שהש״י השליך ומאם את יטזר*ל‬
‫?יי אחר שהש״י ייעד לישר»ז בשבועות האלה‬
‫כ‬
‫י‪5‬‬
‫ז ‪0‬‬
‫ק‬
‫‪0‬‬
‫ע ב‬
‫י ‪ 8‬ו י‬
‫‪9‬‬
‫;ן‬
‫ש‬
‫‪0‬‬
‫‪>f‬‬
‫‪,‬‬
‫י ״‬
‫י‬
‫לט‬
‫ח״ק תמונה‬
‫א י‬
‫גא‬
‫י י•‬
‫י־עייייי•‬
‫י'‬
‫ס‬
‫מ ״‬
‫יי‬
‫ה‬
‫ה ‪ 1‬א‬
‫‪3‬‬
‫ן ‪ 1‬א‬
‫‪3‬‬
‫^‬
‫י‬
‫?‬
‫צ‬
‫י‬
‫ע ? ! י מ ה‬
‫™‬
‫ף‬
‫ע ן ‪ 1‬י י ז ש‬
‫י < י ד‬
‫ע י‬
‫׳‬
‫‪1‬‬
‫מ י י‬
‫' " " י " ' דזכ‪**.‬ולי‬
‫י‬
‫"י"‬
‫ם‬
‫י‬
‫״‬
‫ש‬
‫‪C‬‬
‫‪T‬‬
‫‪r‬‬
‫יבריי׳‬
‫שלומו מדם וכן לא ישליכם ולא •שביתם טהיויז ג‪.‬די‬
‫כל ימי עולם וכמו כן לא יטאםם על כל עיניי־• ‪H‬־‪ntf‬‬
‫?‪W‬‬
‫דז‬
‫יסלח לעונם ילחטאייס‬
‫י " ז־‪.‬־^‬
‫־‬
‫ז‬
‫^‬
‫ולחטאתם‬
‫מלכים ב׳ »״ו וימאס יי׳ בכל זרע ישראל ויענש י י ת ג ס י ^ י י‬
‫שוםיהם עד אשר השליכם מפניו כי אע״פי שמא=ש ל ה ע ל י ב‬
‫מפניו‪ .‬ר״ל השחיר פניו מהם בזמן הגלית בעוניהש מ ״ מ ייי‬
‫י ־ • ‪S.Vr-t,‬‬
‫י'‬
‫י ע״יט׳ י‬
‫מאסם ולא השליכם‬
‫ולהפר בריתו אתם כדכהיב ייקרא כ״ו ואף גם ז א ת ג־ז־־יוי•'‬
‫^ \‬
‫בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלויי‪-‬ש‬
‫יי־יעליכם ^גיז‬
‫בריהי אתם י אני יי׳ אלקיהם יק‬
‫שיעד וידוע אצלו יה׳ לצרוף כביר סיגיהם ולהי־״ש ט מ א י * *‬
‫מהם באש חיסורים הבאים עליהם הסיד בארצית אייגכיוי• *‬
‫יי‬
‫י י ף כבדו־‬
‫ליי‬
‫כדכהיב ישעיה א׳ ואשיבי•‬
‫‪v^p,‬‬
‫י ככיאשינן‪-‬‬
‫ואסירה כל בייליי‬
‫בבהחילה אחדי כן יקרא לך עיר הצדק קריה ג א ע נ ה _^>*‬
‫יייייייי כ א י « ת י ת ת ש י י י‬
‫יח!קאל נ״ב והפיצותי אותי‬
‫^‬
‫טמאתך ממך הנך רואה שתכלית הגליות והיסידיס'‬
‫* עינזר‪^>-‬‬
‫לכלותם רק לנל‬
‫*‪^ r-r cot‬‬
‫י‬
‫י‬
‫אשי המה נטמאים‬
‫‪\o‬‬
‫י*׳‬
‫'‬
‫י י •י‬
‫עונך בי׳ י ז‬
‫" " ‪ • °‬יעזשו^‬
‫י‬
‫׳ ‪'°‬י‬
‫<יי‬
‫לפני אין נפשי אל העם הזה שלח מעל פני ויצאו‬
‫המאמר אמר הש״י לירמיה אחדי אמרו ג׳ פעטיש א ל י ^ ל *‬
‫ל‬
‫א ז נ י ר‬
‫ל א‬
‫מ י א‬
‫‪ :‬מ י‬
‫ש ‪ :‬ת י ב‬
‫י א י‬
‫ט ע ג ד‬
‫ש‬
‫כ י‬
‫ש ש‬
‫מ מ ה‬
‫״ יי‬
‫ג‬
‫‪5‬‬
‫א = ל‬
‫ע א ש‬
‫נציזי‬
‫ה ש ‪; ! 7‬‬
‫מ א ש ם‬
‫כ‬
‫‪5‬‬
‫י י י‬
‫י א ע י נ ה‬
‫ו א צ‬
‫ש י פ ט י‬
‫ד‬
‫ב ג י י ש‬
‫‪1‬ית‬
‫ו ל ! ה י ז ם‬
‫ש י ג י ה פ‬
‫ב ה ם‬
‫צי‬
‫ע ; ת י ב‬
‫ג י ר ט‬
‫‪1‬‬
‫א י ‪ 1‬י י‬
‫ן‪1‬א‬
‫ה‬
‫י ד ו י ה‬
‫ד‪,‬יא‬
‫י ס י‬
‫‪M‬‬
‫ט מ א ו ת י ה ם‬
‫ד ‪ ,‬נ ב י א‬
‫א ש‬
‫‪ ,‬ג ? ! י נ ! ד‬
‫‪H‬‬
‫י ב נ י ם י ן‬
‫א ‪ ,‬ז י‬
‫ש ‪ ! ,‬א‬
‫י ‪ :‬י‬
‫א = י;ןמיי‬
‫י ב י א ם‬
‫ש ה י‬
‫א מ ד‬
‫א י י‬
‫‪0‬‬
‫ב ג ‪ ! ,‬י ת‬
‫טעג‬
‫?‪nB‬‬
‫כ א ש‬
‫*־זפי ^‬
‫״ ליי״יה »׳‬
‫עשרת השבטים כי כאשר אטי‬
‫את ^‬
‫אחכם מעל פני כאשר השלכהי‬
‫אפרים מיד אמד לו ואתה אל תתפלל בעד העש ה ן ך‬
‫ה ש‬
‫י‬
‫א ת‬
‫‪1,3‬‬
‫י־‬
‫‪\rt‬‬
‫א ח י נ ם‬
‫כ‬
‫^ל‬
‫‪ pun‬אמונה‬
‫תשא בעדם רנה והפליה ואלי הפגע בי ני אנני שימע אזתך‬
‫והודיעו הסבה אשר כעבודה הוא יה׳ אינו רוצה לקבל הפלתו‬
‫באמרו האינך רואה םד המה עושים בערי יהודה ובחוצוה‬
‫ירושלים הבנים מלקטים עצים והאבות מבערים את האש‬
‫והנשים לשות בצק לעשית כוונים למלאכת השמים והסך‬
‫גםכיס לא־יקיס אחרים למען הכעיסני וכן אחרי אמרו יה׳‬
‫לייטיה י״א לכן כה אמר יי' הנני מביא אליהם רעה אשד‬
‫לא יוכלו לצאח ממנה וזעקו אלי ולא אשמע אליהם ואחרי‬
‫הודיעו הסבה גס פד‪ .‬באמרו כי מכפר עדיך היו אלקיך‬
‫יהודה ונוי אמר ליה דשם פעם שניה שם ואהה אל ההפלל‬
‫בעד העם הזה ואל השא בעדם רנה והפלה כי אינני שומע‬
‫בעת קראם אלי בעד רעתם ר״ל כי אחד שהם עושים הרע‬
‫בעיני בעברם אלהיס אחרים אע״פי שתתפלל שלא אביא‬
‫עליהם הרעה המיועדת לבא עלידס בעונותיהם לא הקובל‬
‫הפלהך ואפי׳ הס עצמס יקראו אלי לא אשמע אהד שאינם‬
‫שבים מעיניחיהם בם״ש וזעקו אלי ולא אשמע אליהם ורעה‬
‫המיוערת היא חרב ודבר ורעב באשר ביאר אחר כך באמת‬
‫שם »*ד בי בחרב וברעב יבדבר אנכי מנייר אותם לפיכך‬
‫ירמיה הנביא עיה בראותו שתפלתו לא תקובל בעד בית יהודה‬
‫בעבור עונוהידם הההיל להתפיל שיעשה למען שמו וגומר‬
‫כדכהיב שם »״ד אם עונינו ענו בנו יי׳ עשה למען שמך וגומר‬
‫וחהם באמת ושמך עלינו נקרא אל הנחנו והשיב הש״י שם‬
‫כה אמר יי׳ לעם הזה כן אהבו לגיע רגליהם לא חשכו ויי׳‬
‫לא רצם עתה יוכר עונם ויפקד חטאחם ר״ל אחד שהם אינם‬
‫•בוטחים בשמי אבל אהבו לנוע ללכה למצרים ולאשור לבקש‬
‫עוד מאויביהם ולא חשכו רגליה׳ מלנוע ללא הועיל כן אעשה‬
‫להם שאניעם יאגלס לבין האומות אבל עתה קודם הגלוה‬
‫אוכור עונם ברעב ואפקוד חטאתם בחרב ובדבר ואחרי‬
‫שהודיע לו הש׳׳י שא״א להם להנצל מהרעה המיועדת לבוא‬
‫ןןליהם לפיכך אמר לו פעם שלישיה שלא יתפלל עליהם‬
‫*‪8‬‬
‫ח״ק אמונה‬
‫‪58‬‬
‫כ‬
‫‪yn‬‬
‫כדבחיב שם י״ל ו י יי׳ אלי אלי התפלל ע י‬
‫לטובה ני יצומו אינני שומע אל רנהם יבי יעיי עילז‪ .-‬ן ‪ ^ .‬ן‬
‫גם ני בחרב וברעב וביבר אנני םנלה איוזש ו ד כ ‪ ^ -‬ץ ‪.‬‬
‫אינני יצם‬
‫בזה שא‪:‬פילו יצומו ויעלו עולות אינני מקבל אותם « *‬
‫הם עומדים ברשעם ואינם שמים עיי לבם לשוב א‪,!:‬‬
‫‪.‬‬
‫למה שנתוב בנבואת ישעיה ה׳ ובפרשנם נפיבם א ע ל י ‪-‬‬
‫‪a‬‬
‫א מ ר‬
‫ש‬
‫דןדי‬
‫‪r‬‬
‫‪,‬‬
‫׳‪ -‬ע י ג י‬
‫‪.‬‬
‫‪.^,o‬‬
‫מנם גם ני תרבו תפלה אינני שומע ידינם דמים‬
‫ע ' "'*" י י * **שיו־ ‪jv^-jrr‬‬
‫הונו הםרו רוע מעלליכם‬
‫^‬
‫באלו הפסוקים שתפלת הפושעים איננה נ ש ט ע‬
‫יי‪ /‬ט ע ל י ל ז ‪^ ,‬‬
‫ל‬
‫שמעשיהם הרעים ביייי׳‬
‫וישובו ן‪ 1‬יי׳ בנל לבבם אז תק־בל הפלתם והפלי• ז ז מ י ‪v ' 1 _ - « -‬‬
‫י י ם ׳דיל!‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫* ן בת‬
‫י '‬
‫'‬
‫ענייני ל ' י‬
‫‪^t^jn‬‬
‫לםחוח בפושעים ולהחזירם למוטב נדי שתקיכל‬
‫"י * *‪«< V‬ז־ד‪<-‬ז‬
‫'‬
‫•ייי־^• ^‬
‫ע‬
‫ל ' י ז מ ל א ‪<^ ,‬‬
‫למען שםז אשר נקרא חמיי ^‪'P‬‬
‫י‬
‫ולא ינבל אח ירושלים מקום משנן ככוח אשר‬
‫כסא יי׳ ונו שיזנור ולא יפר בריתי אוהם אשד‬
‫‪t‬‬
‫בהוציאו אותם מארץ שצרים והוא באמת שם » ד‬
‫למען שמך אל הנבל כסא כבודך זכור אל הפי ב ד י ־ ך ^ * ^‬
‫עכ״ז הוא ית׳ השיבו שלא די שלא הועיל להם הש^‪-,‬‬
‫הנביא להצילם מגזרות הגליה וטהרעוה המיועתת לב<* ‪ u*,‬א‬
‫‪y^^y.‬‬
‫בעונותיהם אלא אפי׳ יהיו עומדים בהפלה בעביי״מ‬
‫משה ושטואל שהיו משבט ירמיהו ונחלים מ ם ״ כגבואז־‪^ .‬‬
‫תועיל להם הפלתם עד שיקבלו הפושעים עונשם כחייב ‪s '-‬‬
‫ובדבר • ולזה אטד שלח מעל פני ויצאו והיה כ• ‪v j ^ * ,‬‬
‫ייפוי־‪^ V .‬‬
‫י׳‬
‫אליך אנה נצא ואמרת אליי ב*‬
‫ל‪•3-‬‬
‫ל‬
‫ואשר לחרב לחרב ואשר לרעב י ע ב י‬
‫צי העישי׳ הרעוח להכעיס והמחמיאים יהמו ב־‪3‬ו־‬
‫»ב‪1‬ןןב והחוטאים הנמשכים אחריהם ילכו בשבי להבןל‬
‫^‬
‫לתש‬
‫י' ^ ל‬
‫ל‬
‫'‬
‫!יםורי הגייי• יק‬
‫ינ‬
‫ם נ ג י‬
‫ת‬
‫‪0‬‬
‫ט ו ב י‬
‫‪8‬ב‬
‫ים‬
‫ש ב‬
‫ייזד‬
‫ע י י‬
‫י ‪ ,‬נ ב י א‬
‫י‬
‫א ח ר‬
‫א ב‬
‫‪ c‬י ד‬
‫‪,‬‬
‫ב ? ש‬
‫?‬
‫ש‬
‫ה‬
‫א‬
‫‪3‬‬
‫ע י ‪ : :‬י ר ו‬
‫ב י א י ה י‬
‫ע א‬
‫י ם א =‬
‫י ש ר א‬
‫‪3‬‬
‫‪:‬‬
‫ק‬
‫נ‬
‫ד‬
‫א‬
‫‪K‬‬
‫‪8‬‬
‫‪r‬‬
‫א ם ד‬
‫‪:‬פ‬
‫ל‬
‫‪C B B :‬‬
‫ה י ה‬
‫א ש ד‬
‫‪,‬‬
‫א ש ד‬
‫ד ם‬
‫מ‬
‫ע ב י‬
‫־ י ט‬
‫ע‬
‫חווק אמזנה‬
‫וע*רית‬
‫בארץ‬
‫באכע־ו‬
‫כלי‪•..‬‬
‫ו«לה‪.‬‬
‫מציגו‬
‫בעין‬
‫מרע״ה‬
‫על‬
‫הנשארים‬
‫והיסורימ‬
‫אפיי‬
‫אה‪ .‬ע ו נ ש ם‬
‫בזמרי‬
‫אמנם‬
‫שמואל‬
‫לגמרי‬
‫הנביא‬
‫בעבזד‬
‫מיחד‪.‬‬
‫משה‬
‫דבר‬
‫שמי‬
‫אחר‬
‫יעשה‬
‫כדכתיב‬
‫יהאלהי‬
‫אמטם‬
‫לך‬
‫לבלתי‬
‫בחרתיך‬
‫בכור‬
‫עני‬
‫למעני‬
‫למעני‬
‫יעשה‬
‫למען‬
‫יאחד‬
‫אשקוט‬
‫יצא‬
‫עד‬
‫בריתו‬
‫י‪0‬יר‬
‫אתם‬
‫י » ן ר ‪ 6‬כ״» ו א ן‬
‫געלתי׳‬
‫ילא‬
‫ר ק יזכור‬
‫אגי‬
‫גם‬
‫א ת בריתי‬
‫וכתיב‬
‫זאח‬
‫שה‬
‫בריתו‬
‫אותך‬
‫והקמותי‬
‫הנה‬
‫בארץ‬
‫בכמרי‬
‫נעיריך‬
‫באמור‬
‫מעשינו‬
‫הרע‬
‫למענו‬
‫‪tch‬‬
‫וא״כ‬
‫הטוענים‬
‫ועניז‬
‫הוא‬
‫בדית‬
‫וידעת כי‬
‫עולם‬
‫א נ י יי׳‬
‫אלקים ־‬
‫לכל‬
‫יה׳‬
‫א נ י יי׳‬
‫אלנקיהם‬
‫ע ט ו ן א ל <״» ו ז כ ר ת י‬
‫פתחון פה‬
‫הנהוג‬
‫עלינו‬
‫כי‬
‫לא‬
‫מאסתים‬
‫מפני‬
‫א ש ד עשיר‪.‬‬
‫כדברי‬
‫משה‬
‫עבדו‬
‫והגה‬
‫לך‬
‫ולמען בריחו‬
‫בלפיד‬
‫יבער‬
‫יכן‬
‫לא‬
‫שנאמר‬
‫פה‬
‫נאם‬
‫מ״מ‬
‫משכן‬
‫כבודו‬
‫כיםתך‬
‫לגל‬
‫העוגות‬
‫איך‬
‫מקום‬
‫יחל‬
‫ולמען ירושלים‬
‫אתך‬
‫אשר‬
‫בעיגי‬
‫ציפתיך‬
‫ולא‬
‫וכבודי‬
‫והקימותי לך‬
‫בריתי‬
‫אתכם‬
‫בכסף‬
‫אויביהם‬
‫אתם‬
‫ל מ ע ן ה ז כ ר י ובושת ו ל א יהיה לך עוד‬
‫לך‬
‫לעשות‬
‫לו‬
‫לא‬
‫בתורה‬
‫יי׳‬
‫בכפרי‬
‫לא‬
‫שטי‬
‫אחשה‬
‫בריתי‬
‫את‬
‫‪:‬י‬
‫כ א ש ר יועד‬
‫אאריך א‪£‬י‬
‫כאשר הבטיח בנבואת‬
‫אני‬
‫וירצו‬
‫יטוש יי׳‬
‫למען‬
‫וישועתה‬
‫בחייהם‬
‫בימי‬
‫ענשם‬
‫שמו‬
‫י״כ‬
‫ירישלים‬
‫לא‬
‫צדקה‬
‫להפר‬
‫הנשארי׳‬
‫א ע ש ה כי‬
‫כאשד הבטית‬
‫לכלותם‬
‫להם‬
‫ציזן‬
‫כנוגה‬
‫והנשארים עד‬
‫ה ו א י ל יי׳‬
‫הכדיהך‬
‫כיבתיב‬
‫פה‬
‫שיתיסרו‬
‫שם‬
‫לעס• ו כ ן כ י ד י ש ע י ה‬
‫לא‬
‫גם‬
‫הודיע‬
‫שיקבלו‬
‫‪1‬‬
‫הנביא‬
‫שם מ״ב‬
‫המחמיאים‬
‫הפושעים‬
‫אתם ‪ :‬מען‬
‫כתיב מ״מ‬
‫א ת ן יכן‬
‫הועילה‬
‫הגאולה הידוע אצלו י ת ' א ע ״ פ י‬
‫חגדזל כי‬
‫למען‬
‫שלא‬
‫כן‬
‫ושמואל עד‬
‫שישאו‬
‫ע״ה‬
‫םרגלים‬
‫אחריהם‬
‫וחרב‬
‫אי‬
‫הבטיחו‬
‫על הפושעים‬
‫ורעב‬
‫קץ‬
‫באשי‬
‫הש״י‬
‫גאום יי׳ ל א א ע ש ה א ח כ ם‬
‫ובעון‬
‫הנמשכים‬
‫הגלות בבואו‬
‫שלא יהיו זכאין‬
‫עטז‬
‫העגל‬
‫הפלח‬
‫הגייוה •‬
‫ההסה‬
‫בגזרה‬
‫כמיהת‬
‫עזנמ ביסודי‬
‫את‬
‫ביסים‬
‫אלא‬
‫הוןיל‬
‫ביד‬
‫ל א י ע ש ה א ו ה ב כליה‬
‫י י מ ו ה ה׳ וגם‬
‫נכן‬
‫מל*‬
‫‪:‬י‬
‫גס‬
‫עשית‬
‫יהי‬
‫יתבאר‬
‫מורה שאע״פי‬
‫יכפר‬
‫לא ימנעו‬
‫גם‬
‫לגז‬
‫‪»7‬חיגו‬
‫ה ט ז מ ׳ המיועדות‬
‫שמאמר‬
‫אם‬
‫יעמוד‬
‫אמינה‬
‫‪JMIP‬‬
‫ז יי״יגידו^‬
‫'‬
‫'‬
‫י י‬
‫משה ישטיאל‬
‫על אדמתם ולהצילם מהרעות המיועדות ?יבא עליהם ל ‪, ,‬‬
‫י'י*י ע י נ ם ‪f‬‬
‫ורצוני ית׳ אליהם עי מיעאי ע‬
‫יישנם‬
‫‪,‬‬
‫» י ח י־‪-‬זש״י‬
‫אחדי שיצרפו באש דתלאית בבא קץ נ י‬
‫עי _‬
‫_ * לירטיד‪ ,‬הנביא לקבצם מן הארצות ולגמוע אותם‬
‫* ישעו־‪.‬י‬
‫בחפץ גמור יבי־ציז ״ •‬
‫י ־ ׳ כ ע ל ‪ljt,‬‬
‫עליהם להטיב אוהב ונטעהים באייו יייאי"׳‬
‫' אל ז־‪.‬ע‪-5‬‬
‫יבכל נפשי ולפיכך ‪:‬נגד ם״ש קודם אין‬
‫וגומר אמר אח"‪ :‬וגטעתיה בארץ הזאת באםת בבל ל י ‪, ,‬‬
‫גפשי ובור‪ ,‬־ י בהפלגת מענה היאה ‪:‬‬
‫ב י ; ם‬
‫פ נ י י‬
‫ה‬
‫ב ? ן ד‬
‫י ת‬
‫י ב נ י מ‬
‫י י ‪ ,‬ו ד י‬
‫י‬
‫י‬
‫ף‬
‫}‬
‫ן‬
‫ג ש ש‬
‫פ‬
‫ד ‪ ,‬ב‬
‫א י ת‬
‫‪H1‬‬
‫‪fc‬‬
‫ש‬
‫א ט י י‬
‫י י ‪ ,‬י א‬
‫‪ :‬ד‬
‫א ח י‬
‫ל‬
‫ש ס‬
‫‪CJ‬‬
‫כ‬
‫ב א ש‬
‫‪v‬‬
‫נ פ ש‬
‫מ‬
‫פרק כח‬
‫= ‪ :‬י‬
‫נ‬
‫יימיייימ י־יזל ‪« - , o‬‬
‫כףן אמר יי׳ קול ברטר ג־ש=ע י י‬
‫י ידל‪ <1‬ל ״ ^ •‬
‫'‬
‫^‬
‫על בניה מאגי ל‬
‫וטח שהנוצרים טביאים ראיה לדברי אטינהם םייד״‪ .‬ז ‪_ . _ . -‬‬
‫באםדם הנד‪ .‬הנביא ירמיה ייעד מפי הש׳׳י שיהרגו י ‪ : ,‬״ ~‬
‫‪3‬‬
‫ב ג י י‬
‫ה נ ח ש‬
‫א י מ‬
‫; י‬
‫ה‬
‫ס‬
‫י‬
‫ב ג ז י י י‬
‫י ‪ 1‬ח ש‬
‫'ייייי'‬
‫י לי‬
‫ייטלו‬
‫ילודה ולא ייע‬
‫ש ‪ :‬ב‬
‫ל ! ר ר י ג‬
‫ני‬
‫א ת‬
‫ה‬
‫'‬
‫י פ‬
‫י‬
‫'~‬
‫יי י'‬
‫בבי‬
‫ה ו א‬
‫מ י‬
‫ה י י ד י ש‬
‫‪0‬‬
‫*י‬
‫יד‪,‬ו‬
‫חש י ד ‪ ,‬י י ד‬
‫י‬
‫"'‬
‫'‬
‫ו א י ז ה י‬
‫יי•‬
‫ר נ י‬
‫נ י‬
‫ם י‬
‫י י ש‬
‫ב י‬
‫‪ :‬א ז = י‬
‫ע ה ‪ 1‬א‬
‫א ז‬
‫י י‬
‫צ י ה‬
‫ת י‬
‫‪7 5‬‬
‫י־י • " ל ה ו ד ז ‪^ , -‬‬
‫עי•'" ל ש ‪ -‬ן ך‬
‫ל*ד הוו־ז‪!^-‬‬
‫וזם‬
‫כ‬
‫ע נ י ש‬
‫פ‬
‫י‬
‫ת‬
‫לתם‬
‫' ~‬
‫'‬
‫^‬
‫*יי׳ םאכז*‪.‬‬
‫'‬
‫י""‬
‫''"׳‬
‫^‬
‫למנחם על בניה ני איננו נפי מה שנתיב באיג ‪ 3‬ט ט י *‬
‫‪.‬‬
‫פרק ב׳ התשובה נבר ביארנו בפרקים הקודםיש עי‬
‫י י י־‪-‬נכיאים‬
‫הנוצרים להביא ראיה לדברי אמונתם ק '‬
‫בייתי הבנת כוונת אוטרם וטבלתי עיין ־'םאםדים ז־‪-‬ש«ד‪-‬‬
‫ייתם נאשר םביאים דאיים לאמ־נהס גם מזה הפשוק‬
‫הבנת כוונת הנביא בזה המאסר וכן בייתי פקיחת ‪t^, yj‬‬
‫ג ב ו ‪ 1 ,‬י י‬
‫‪ ! ? 5‬י ה ש‬
‫א ש י‬
‫ה ‪ :‬נ י א‬
‫‪,7‬‬
‫‪33‬‬
‫ם = ‪ :‬י‬
‫ע‬
‫‪0‬‬
‫ם‬
‫א ח‬
‫נ‬
‫א‬
‫ה י ת ד‬
‫צ ר‬
‫‪x‬‬
‫‪n‬‬
‫מ א ט‬
‫ה ‪ :‬י י נ ה‬
‫־ י‬
‫‪1‬‬
‫ל ״עי״יס ל מ ד ‪.‬‬
‫׳‬
‫הפסוקים הסמוכים י י י "‬
‫הבכה רחל על ילדי בית לחם יתדה יהם אינם בניה ר־ק‬
‫עי כ ‪,‬‬
‫לאה •היה ראוי •יפי‪:‬י־נתם להנתם **י‬
‫ב‬
‫ש ב נ ה‬
‫ג‬
‫מ‬
‫ג‬
‫י‬
‫ם‬
‫ח»ק החינה‬
‫למה היה השם םשיב יי• שם ושבו מארץ אויב ושבו בנים‬
‫יגמלם אבל ה‪:‬וונה האמיהיה בזה היא שהנביא ירמיה עיה‬
‫«!םד זה המאמר כפי הש״י ע״ד משל על בניה על גלות‬
‫זשרת השבעים שנקראים בשם אפרים וכאלו היחד‪ .‬רחל‬
‫שכה ע״ר משל על כניד• שהיגלה מארצם ע״י מלכי אשיר‬
‫ינקראיס עשרת השבבים כלם בשם אפרים על שמלכם‬
‫יאשון היה ירבעם בן נבט והיה משבט אפרים כאשד הבהוב‬
‫ניאד ב»רט»ה ו׳ כאשד ייןר השיי הגלות ליהודה ובניםן באםרו‬
‫־ישלבה אתכם מעל פני כאשר השלכהי את כל אחיכם‬
‫*־• בל זרע אפרים יכן גס לזה הורה החכם הנוצרי הימן‬
‫נודני בספר ירמיה בבאות ע״ז הפסוק ז״ל כאן הבהוב קורא‬
‫בשם אפרים את עשרת שבטי ישראל לפי שמיד שנחלקו‬
‫עשרת השבטים טביח תר הםליכוהו עליהם את ירבעם שהיה‬
‫םשבט אפרים באשר מבואר בספר מלכים עכ״י ומ״ש הנביא‬
‫ני איננו בלי יחיד הכוונה בו על העם כי בשוב יהודה ובנימין‬
‫סגיוה בבלי עשרה השבטים ־יא שבו מגלותם ולא נודע מקומם‬
‫כבירור לפיכך אטד עליהם כי איננו ולפי שגם הם עתידים‬
‫• שזב לא״י לימי המשיח לזה אמר הנביא עייר משל כאלו‬
‫השם משיב לה לרחל מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי‬
‫יש שכר לפעולתך נאם יי׳ ושבו מארץ אויב ויש הקוד‪.‬‬
‫לאחריתך נאם יי' ושבו בנים לגבולם וחנה משני אלה‬
‫הפסוקים הסמוכים אחריו שהם תשובה לפסוק הקודם יראה‬
‫כבירור כי על דגולים לארץ אויב הוא ם־בר ולא על הנהרגים‬
‫‪:‬דברי הנוצרים ולזה סמך שם לנבואה זו הפסוק שםוע‬
‫שמעתי אפרים מהנודד יסרהגי ואוסר כעגל לא למר ואמר‬
‫הבן יקיר לי אפרים וגוי ואחר כך אימר הציבו לך ציונים‬
‫שימי לך תמרורים שיחי לבך • מסיה דרך הלכת שובי בתולת‬
‫ישראל שובי אל עריך אלה רומו לתשובת ישראל מהגלות‬
‫כי ההולכ׳ דרך בפעם הראשון וכוונתם לשוב הם מציבים‬
‫זיונים וסימנים בפרשת דרכים כדי שלא יתעו בשובם כאשר‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ pun‬א מ ו נ ה‬
‫‪QQ‬‬
‫י־גבי‬
‫הבטיח‬
‫לומר ויש‬
‫א‬
‫=*'‬
‫א‬
‫הקוה‬
‫יש‬
‫י‬
‫ז מ ן ימוד•‬
‫ע‬
‫מ‬
‫כה א פ ר יי׳‬
‫אפרים‬
‫מגלותם‬
‫לאחריתך‬
‫י‬
‫ה‬
‫לאחריתך‬
‫ע ״ ‪ 6‬י ש ל א שבו‬
‫חקוה‬
‫ישראל‬
‫י־עניז‬
‫ל‬
‫השבטים‬
‫ש‬
‫א‬
‫מהפר עזרא י י‬
‫אלפים‬
‫המעתיק‬
‫וישבו‬
‫יייי‬
‫ח‬
‫א‬
‫ק‬
‫מ‬
‫כ‬
‫י‬
‫מידע‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ג‬
‫י‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫א‬
‫לי ־‬
‫י‬
‫ם ג‬
‫בעדיהם‬
‫שאמר‬
‫ח‬
‫ה‬
‫כ‬
‫נ‬
‫ט‬
‫י‬
‫י‬
‫ח ב‬
‫י‬
‫ר‬
‫ם‬
‫י‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ע‬
‫ב ז ס‬
‫•‬
‫ב י ם‬
‫ב‬
‫י‬
‫פ‬
‫ש‬
‫ייי־ייי׳‬
‫ישכון‬
‫אחר‬
‫ט‬
‫לנוצרים‬
‫פ‬
‫נ‬
‫י‬
‫נ‬
‫י‬
‫ב‬
‫ישראל‬
‫אפשר‬
‫שביס!‬
‫ש‬
‫י‬
‫בםפר‬
‫בעריהם‬
‫כדכהיב‬
‫י‬
‫" י‬
‫לבטח יכ!‬
‫א מ ר ו על‬
‫לעשרה‬
‫' ל י‬
‫‪P‬‬
‫*‬
‫'‬
‫ז‬
‫י‬
‫‪10t*«3‬‬
‫ש‬
‫ת‬
‫>»ע‪:‬ד‪-‬‬
‫‪,‬‬
‫א‬
‫י‬
‫ד‬
‫י‬
‫יימעיח‬
‫ת‬
‫י‬
‫י‬
‫ה‬
‫‪1‬‬
‫ז‬
‫ל‬
‫ד ‪ ,‬י ד ד ‪,‬‬
‫ינייא‬
‫ס‬
‫ה‬
‫ע‬
‫״‬
‫ע ת ע ע ד ד ‪.‬‬
‫" י ־‬
‫ד‬
‫ל‬
‫ב‬
‫ז‬
‫ה‬
‫ב׳‬
‫י ר מ י ה ל׳‬
‫י ז‬
‫‪:‬‬
‫א‬
‫ש‬
‫שלישה‬
‫ש‬
‫ר‬
‫ם ‪3‬‬
‫ם‬
‫ט ״ *‬
‫ו‪-‬ק‬
‫א‬
‫ע ד‬
‫‪3‬‬
‫ע‬
‫' מ ן‬
‫גכיז־כי‬
‫‪3‬‬
‫ת‬
‫פ‬
‫‪3‬‬
‫ס‬
‫ן‬
‫ג‬
‫ן‬
‫ן‬
‫ן‬
‫יייי׳‬
‫ד פ‬
‫מאם•־‬
‫ביייב‬
‫ג‬
‫‪,‬‬
‫י •‬
‫ס‬
‫פשעי‬
‫ש ם ישדאל משותף לשניהם ר״ל‬
‫וכל‬
‫• יכל‬
‫פ ד‬
‫עכ״ל‪.‬‬
‫מורה על‬
‫ישבי׳'‬
‫‪3‬‬
‫יעל‪-‬אזי‬
‫יז‪^-‬ךי‬
‫ע ש ר ה ה ש ב ט י ם " ע י ־ !*‪!.‬גלד?‬
‫ישראל‬
‫מ‬
‫ג‬
‫מ ‪ 3‬רזן די‬
‫כ‬
‫נ‬
‫א‪-‬ןיי‬
‫בביאזדו‬
‫ב א מ ת על‬
‫קי‬
‫*• י‬
‫‪n‬‬
‫‪r‬‬
‫' "' יי"־‬
‫מ‬
‫ב‬
‫‪n‬‬
‫?‬
‫יבבימין‬
‫ה‬
‫‪1‬‬
‫ב‬
‫^ י‬
‫י *‬
‫יי‬
‫ג‬
‫‪1‬‬
‫במ־כדז‪,‬‬
‫ד‬
‫ש ב מ י‬
‫‪^ .‬‬
‫‪k‬‬
‫המשוררים והשוערים ז ז ־ ׳ נ ת י ב י ם‬
‫י‬
‫י‬
‫מ‬
‫ו‬
‫י‬
‫'׳ ל‬
‫ש‬
‫‪5‬‬
‫ם‬
‫אז‬
‫י‬
‫י‬
‫ח‬
‫ד‬
‫לעשרת‬
‫י ש ר א ל ולא כל י ש ר א ל י י י י י •‬
‫ש‬
‫ת‬
‫ש‬
‫ו‬
‫ל‬
‫א‪-‬ן‬
‫עשרת‬
‫הבהוב‬
‫א‬
‫ה‬
‫יהודה‬
‫ה ש ב ט י ם כ ט ו ש ש ם יי־ייי־‬
‫ש פ ל יהודה‬
‫כ ל‬
‫‪,‬‬
‫יישי‬
‫ש‬
‫" י‬
‫ז ז נ ר נ י‬
‫י י "‬
‫ה נ ו צ ר י כי ש ם‬
‫א צ ל יהודה‬
‫‪V o‬‬
‫יייסיס‬
‫ת‬
‫ש ל מ נ א ה ר ועדיין ל א ש ב ו ע ל י ה‬
‫זה‬
‫כ‬
‫‪°‬‬
‫*‬
‫ל ב ד א י ן ה א ט ת אתו ב כ ל מקים כי כ א ש ‪-‬‬
‫א‬
‫ז‬
‫• לץ‬
‫א ר‬
‫כ‬
‫נ י ש ם ישראל טורה על‬
‫מ א ר צ ם ע״י‬
‫י‬
‫אפילו יהודה ו ב נ י מ י ן ל א ש ב ו כ י ס‬
‫האחרון‬
‫בעריהם‬
‫י‬
‫י‬
‫י־יי‬
‫י‬
‫וזיל‬
‫ד ה‬
‫י ז א‬
‫ה נ ה נ י ם והרוים ו מ ן ר ע ם‬
‫בעריהם‬
‫ש‬
‫כאחרי‬
‫יעיי‪-‬‬
‫לטענות ה ק י מ י‬
‫וכל‬
‫ץ‬
‫י ב ‪ :‬י מ י‬
‫'י" '‬
‫ליק‬
‫ד‬
‫ו‬
‫וש״ס איש א ב ל‬
‫לתשובתינו‬
‫ד‬
‫נ‬
‫‪7‬‬
‫‪n‬‬
‫חברו ונתתי אותם עליו א ת‬
‫למלך אחד‬
‫ב‬
‫י יי‬
‫ג ב א‬
‫ע ש ר ת השבטים‬
‫והמטעם‬
‫מביאי‬
‫בשיב‬
‫א ש ר‬
‫ועשיתים לעץ א ח י‬
‫עיי ק י ב ו ץ‬
‫"׳‬
‫ם‬
‫אלקיס ה נ ה א נ י‬
‫ושבטי‬
‫י‬
‫י‬
‫ש‬
‫ב‬
‫כי י ש ו ב ו ג ם ה ם‬
‫יייא‬
‫ח‬
‫ש‬
‫" '‬
‫ב‬
‫נ‬
‫א‬
‫א‬
‫מ‬
‫י‬
‫ש‬
‫י‬
‫=‬
‫י‬
‫מ‬
‫י‬
‫א‬
‫ב‬
‫י‬
‫א‬
‫ייגב‬
‫יגעילם‬
‫תהדעין*‬
‫׳‪V‬‬
‫ג‬
‫ע‬
‫ש‬
‫י‬
‫ת‬
‫י‬
‫ה‬
‫ה‬
‫פ‬
‫שט‬
‫זהעזבטינן‬
‫י ז‬
‫כ‬
‫ד‬
‫ן‬
‫?סי‬
‫י‬
‫ש‬
‫^‬
‫י‬
‫ה‬
‫יימי־אל‬
‫יעד«צל‬
‫עי‬
‫ישראל•‬
‫‪0‬‬
‫ליייייי• ׳ כ ג י ש י ן‬
‫ה ש ב ט י ם יליז־־וד־ת‬
‫י‬
‫נ‬
‫מ‬
‫י‬
‫ה‬
‫ו‬
‫כ‬
‫ל‬
‫כמן‬
‫|‬
‫_‬
‫‪0‬‬
‫ז‬
‫‪S3H‬‬
‫לפי‬
‫תזיין אמינה‬
‫כל‬
‫זלא‬
‫מרמז‬
‫כהן‬
‫ליי‬
‫ע י יהודה‬
‫בעבור אחי‬
‫לו‬
‫ייתע‬
‫בזח המקום‬
‫להכשילו‬
‫תחר‪.‬‬
‫לפיכך‬
‫•שראל‬
‫וכמידי ל ״ ה ב׳ כ״ח‬
‫סלך ישראל‬
‫יקרא! הכהוב‬
‫שש‬
‫‪HO‬‬
‫ויכל‬
‫יד ה ם ל ך‬
‫כי‬
‫םלך‬
‫גזה‬
‫הנזכר‬
‫כ• ה כ נ י ע‬
‫אחו לא‬
‫ישראל‬
‫הרצון‬
‫בו‬
‫א ח ז ובזה‬
‫םספיק‬
‫יי׳ א ת יהודי‪.‬‬
‫היה רק מלך •הודה‬
‫י ש ר א ל וכן‬
‫בביטיל‬
‫הפסוק‬
‫ש ם והם היו‬
‫מ׳יט‬
‫על עם יהודה‬
‫הראיה‬
‫היו‬
‫אשר‬
‫הזאת ‪:‬‬
‫פרק בט‬
‫ימים באים‬
‫הנה‬
‫יי׳ ו נ ר ת י א ת בית י ש ר ^ ואת ב י ח יהודה‬
‫נאם‬
‫ב ר י ח ח ד ש ה ירמיה‬
‫לאמינהם‬
‫ראיה‬
‫השם‬
‫ספי‬
‫האייג‬
‫שעתיד‬
‫שחדש‬
‫מבוארת‬
‫מוח‬
‫לכל‬
‫להם‬
‫כי‬
‫חדשה‬
‫אלא‬
‫התודה‬
‫כי‬
‫מצינו‬
‫בדיהי‬
‫שלום‬
‫אה‬
‫תודה‬
‫את‬
‫אזכור‬
‫מהאבות‬
‫כיוצא‬
‫לכתה‬
‫לעד‬
‫השיי את‬
‫כחוב‬
‫תודח‬
‫את בריחי‬
‫לומר‬
‫אכן‬
‫אהם‬
‫ברית‬
‫לעולם ולא‬
‫גני‬
‫אשד‬
‫לעולם‬
‫יעדאל‬
‫לימד‬
‫אחיי‬
‫המה‬
‫בעבורה‬
‫הימים‬
‫לתת‬
‫לו‬
‫י צ ח ק ואף‬
‫חורה‬
‫דכחיב‬
‫חדשה‬
‫כמו‬
‫את‬
‫מיוחדת‬
‫הוא‬
‫ש ה ש ״ י ייעד‬
‫הברית‬
‫שתהיה‬
‫שהופרה‬
‫היא‬
‫הידית אשר‬
‫והיא‬
‫אמרי‬
‫אחיכ‬
‫נרה‬
‫שם‬
‫ביזם ה ח ז י ק י ב י ד ם ל ה ו צ י א ם‬
‫ב ר י ח י זגז׳ י א ח ד‬
‫הברית‬
‫ההיא‬
‫הברית‬
‫נ א ם יי׳‬
‫לבל‬
‫אחד‬
‫ב א ב י מ ל ך וכן ה ר ב ה‬
‫והחש‬
‫ממצרים‬
‫זאת‬
‫נ ו ת ן לו‬
‫א ת בריתי אברהם‬
‫בריח‬
‫הפרו‬
‫הנני‬
‫לפנחס‬
‫באלו הפסוקים‬
‫תהיה‬
‫ההם‬
‫ייעד‬
‫היא‬
‫זולת‬
‫םצינו‬
‫אמתם‬
‫ש ם כי‬
‫והברית‬
‫תורה‬
‫ייקרא כ״י יזכרחי‬
‫שנחנה‬
‫הופר‬
‫כרתי את‬
‫באמרו‬
‫וכן‬
‫בזה‬
‫ייעד‬
‫טעוהם‬
‫לישראל‬
‫במדבר כ״ה‬
‫שהש״י‬
‫משח‬
‫הכוונה‬
‫מצדים אשד‬
‫הסבה‬
‫גבי‬
‫וא״א‬
‫מיועד‬
‫גס‬
‫לחח‬
‫חדשה‬
‫פנחס‬
‫ישראל בצאחם‬
‫בברית א ש ר‬
‫מארץ‬
‫לעד‬
‫הבהוב‬
‫ולא יזבל‬
‫באלו•‬
‫קיימה‬
‫אינו‬
‫החשובה‬
‫ברית‬
‫וכן ויברחו ש נ י ה ם‬
‫לישראל‬
‫לא‬
‫ישו‬
‫הנוצרי •‬
‫בריתי יעקב ואף‬
‫זנז׳‬
‫ישראל‬
‫תודה‬
‫לתת‬
‫אתם‬
‫זולת‬
‫באמרם הנה‬
‫הנביא‬
‫ירמיה‬
‫ח ד ש ה והוא‬
‫לאומת‬
‫לברות‬
‫אחרת‬
‫ל״א‬
‫הפסוק‬
‫ימה שטוענים הניצריס ומביאים‬
‫כך‬
‫ביאר‬
‫קיימת ולא‬
‫תופר‬
‫אשר‬
‫נתתי‬
‫את‬
‫אכרות‬
‫תורתי‬
‫את ביה‬
‫גקדגם‬
‫‪piir‬‬
‫אמינה‬
‫ועל לגם אבתבנה וגו׳ הנך רואד‪ .‬שלא •יעד ימיי לתת ל י ^ ‪1‬‬
‫הודה חדשד‪ .‬אלא ייעד לתה גקדגם הייתי ייאלקית א ש ‪- ,‬‬
‫^‬
‫ביר היהה מצויה בידם בזמן ידמיה ולנוהבה על ל כ ש‬
‫ייייד י כ ב ד •‬
‫ש‪-‬יא הש‪:‬ח מהם לעילם ובל ייע ז‬
‫הוכחנו לעיל כפרק י״מ ו‪:‬׳ בראיות ברודור‪ .‬שההורה ה א ל ק‬
‫ה‪:‬הוכה בהר סיני היא נצחית וא״א להגתן הורה אחרת ז ו ל ן ‪- , -‬‬
‫כה שאין צורך להכפיל במאמרים ולהאריך בדברים כ י‬
‫בלה מספיק לפי כוונה הקצור בהשיבה הראייה הזאת ‪:‬‬
‫ש‬
‫‪s‬‬
‫ני‬
‫ש ם פ י ש‬
‫נ ם י‬
‫י‬
‫ת‬
‫ג > ט‬
‫פיק ל‬
‫י י ל יעיז־• ה ו ש‬
‫•‬
‫י‬
‫והשבתי ל‬
‫כ׳ ומה שהמצרי׳ טיענים מזה הפסוק ב א מ ד ‪.«,‬‬
‫מצינו בנבואת הושע שהשבתות והחרשים והמועדות י ד ‪, , , -‬‬
‫עתידים להכטל מזםן יעו ואייך אם כן לשוא אתם ש י ש ו ‪ -‬י ס‬
‫השבתות והחדשים והמועדים כי אין לו יה׳ חפץ ‪ 3‬ז ־ ‪.‬‬
‫היא ית' שינא אותם עתר‪ .‬אחר עבור זמנם כמים ב ג ‪ 3‬ו א‬
‫יסיגיה א׳ חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי ־ רתשזכה‬
‫טענהם טענה בי הנביא אינו איטר רק כי בזמן ה צ ד ו ת‬
‫הגדולות אשר תמצאנה את ישראל בזמן הגלות י ש ב ת ו‬
‫הששון הרב אשר היו ששים ושטחים בחגים ובחדשים ו כ ע פ ת ז ר ^‬
‫' " י " ישוכר־״ד;‬
‫ובטועדים והוא שאמר והשבייי ל‬
‫וכל כועדה כאש׳ דענין מבואר מהפסיקים הסמוכים א ל י ‪,‬‬
‫מצורף לזה כי ישרן! בזמן החורבן בהיוהם אנוסים ס א ד י ן ‪-‬‬
‫שכחו שביחח שבח והמועדים ושטחהס בדכחיב בקינות‬
‫ב׳ שכח יי' בציון מועד ושבת אחר אםרו וידב בכת י ן ‪ -‬ן ^‬
‫תאניה ואניח ואס היה כמנת אלי הנביאיט דיל י ״ ש ע י י ש ־ י י ן ‪-‬‬
‫לייעד ביטל השבהזת יהםיעדים בזמן העתיד כדבייהש א ש‬
‫* י כגון‬
‫למה אחר רך ישעיה הנביא ו ה נ ב‬
‫ל על ש ש י ד ‪^ -‬‬
‫הושע ירמיה יחזקאל ינהמייי י־זייייי‬
‫שבת אזהרות עצימות כאשר מבואר למעיינים בספדיהש כ ״ ן‬
‫כ‬
‫פ ש ו ש ה‬
‫ח ג‬
‫ח ר ע ד‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫ש‬
‫ב‬
‫ת‬
‫‪0‬‬
‫ד‬
‫ע‬
‫ס‬
‫כ‬
‫ש‬
‫י‬
‫ת‬
‫א‬
‫כ‬
‫מ ש י ש ה‬
‫ה ג ד‬
‫‪5‬‬
‫‪ 3‬י‬
‫י א י פ‬
‫א‬
‫ת‬
‫ד ‪ ,‬ב א י ש‬
‫י ש ד א‬
‫ז‬
‫א ח ר‬
‫ם‬
‫הויין אמונה‬
‫סב‬
‫מ ע י ה נ*‪ 1‬י ונן אין להם טענה םפהוק חדשיבם ומועדיכם‬
‫שנאה נפשי וגו׳ כי אין כוונה הפסוק שהש״י מאם בחדשים‬
‫זדמוערים ושנאם וייעד לבטלם בזמן העתיר כדברי הנוצרים‬
‫»^א שלפי שהיו רשעי הדור נקבצים בראשי חדשים ובמועדים‬
‫אל ביה המקדש והיו עובדים לע״ז ע״נ לא היתד‪ .‬מרוצה‬
‫ומקובלת גם שמירת השבתות והחדשים והמועדים לפני הש״י‬
‫משום שלא היחד‪ .‬כוונתם בשירתם לעבודת הש״י אלא לע״ו‬
‫כאשר הענין מבואר שם בישעיה מהפםוקי׳ הקודמים והמאחדים‬
‫ואם היה הש״י שונא ומואב החדשי׳ והשבתות והמועדים‬
‫כדבריהם א״כ למה ישעיה עצמו בהוף כפרו ייעד מפי הש״י‬
‫על שכירה שבתות והחדשים בזמן העתיר בהיות זמן המשיח‬
‫באםרו ודיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבוא בל‬
‫בשד להשתחוות לפני אמר יי' וכן זכריה הנביא בסוף ספרו‬
‫ייעד על שמירה הבוכות והיה בל הנוהר מנל הגוים הבאים‬
‫על ירושלים ועלו כדי שנה בשנה להשתהות למלך יי׳ צכאוה‬
‫ולחוג את דג הסוכות הנך רואה שהחדשים והשבחות והמועדים‬
‫יהיו מקוימים אפי׳ בזמן העתיד ר 'ל בימיה הטשיח לא מבני‬
‫ישראל לבדם אלא אפילו }ם המים הנותרים ממלחמות גוג‬
‫וםמג הנספחים על בית יעקב ונבר הזכרנו בפ׳ נ״ט שהשבת‬
‫שמרו אוהו ישו ונל תלמידיו ואחר ישי בנסו היק שנה‬
‫בא דאפפיור וצוד‪ .‬לשמור את יוס ראשון במקומו של שבת‬
‫כמבואר בסיר צמח דוד מה שלא צוה ע״ז לא ישי ולא‬
‫תלמידיו ויה הפך מאמרם שאימריס שהשבת עתידה להבטל‬
‫מזמן ישו ואילך ודוכחנו שם בראיות ברורות אמיתיות שמצות‬
‫השבת אינה אפשרית להבטל אפיי לפי דעתם ובזה די בתשובת‬
‫הטענה הזאת ‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫פרק לא‬
‫כך‪ ,‬אטד יי' על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא‬
‫אשיכנו על מכרם בנסך‪ .‬צדיק ואביון בעבור נעלים‬
‫‪* p»!n‬מזנה‬
‫‪62‬‬
‫‪J‬‬
‫‪J‬‬
‫‪D‬‬
‫‪l‬‬
‫ג‬
‫‪D‬‬
‫שמביאים ?‬
‫׳ • ז ד‪.‬‬
‫ס‬
‫אםיגתס מ ז ה ה‪5‬סיק‬
‫ש ע‬
‫יזירין‬
‫בשל‬
‫•שיאל‬
‫כ ם‬
‫ש י ס‬
‫ינן מ ט ״ ש‬
‫‪1‬‬
‫ג‬
‫בזאת‬
‫;‬
‫ש‬
‫י‬
‫םנירת‬
‫טעיחס‬
‫הסםונים‬
‫י‬
‫ש‬
‫הנבואה‬
‫ני‬
‫ע ״ י מלבי‬
‫ביביי‬
‫ש‬
‫ני‬
‫א ש ו ר אייא ע ל‬
‫וחם ע ״ י‬
‫ונ״ש‬
‫י ג ב י א‬
‫‪m‬‬
‫י פ י ׳‬
‫ה‬
‫ה ם צדיקים‬
‫‪p‬‬
‫צ‬
‫ם‬
‫ד‬
‫י‬
‫ט‬
‫ה‬
‫?‬
‫י‬
‫ברוב‬
‫יטעני א ל א‬
‫זנאי‬
‫ש‬
‫י‬
‫־‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ה‬
‫א‬
‫י‬
‫א‬
‫ש‬
‫צ‬
‫ב‬
‫י‬
‫ב‬
‫י‬
‫?‬
‫ר‬
‫י‬
‫‪2‬‬
‫=‬
‫ש‬
‫ייי־י‬
‫ת‬
‫א‬
‫ם‬
‫י‬
‫י‬
‫נעלים‬
‫שיתנו‬
‫לשופט‬
‫בדינו‬
‫יהדשע‬
‫הע‬
‫החבואיה‬
‫ונן‬
‫ע י‬
‫על‬
‫י"'"‬
‫א‬
‫י‬
‫ח‬
‫‪%‬‬
‫‪8‬‬
‫ואביי‬
‫ז‬
‫ש‬
‫י‬
‫נ‬
‫ניה‬
‫כ‬
‫ע‬
‫י‬
‫ב‬
‫יגליי‬
‫ע‬
‫העשירים‬
‫י‬
‫ר‬
‫י‬
‫ח‬
‫להקטין‬
‫שהיד;‬
‫י‬
‫איפה ולהגדיל‬
‫"‬
‫ה׳‬
‫י י ש‬
‫נ‬
‫ב‬
‫נ‬
‫ל‬
‫ע‬
‫? ל ילעיי•‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫לע‬
‫נ י י ש‬
‫אביון‬
‫מ‬
‫א‬
‫ז‬
‫נ‬
‫‪J^fX‬‬
‫כ‬
‫יי‬
‫'"•*‪F°riot‬‬
‫‪y‬‬
‫‪o-,‬‬
‫^‬
‫‪3‬‬
‫י" *‬
‫ש‬
‫י־ב^•‬
‫ן‬
‫עא‪«5‬ל‬
‫‪7‬‬
‫י‬
‫ייאביין‬
‫&‪n»rt‬‬
‫**‬
‫זכ>»•‬
‫י צ‬
‫א‬
‫ההם‬
‫ה י ד‬
‫י‬
‫ה‬
‫ז‬
‫ז״‪-‬בביא‬
‫ולשבית‬
‫והשבת‬
‫'‬
‫ל‪.,‬‬
‫מכי־ט‬
‫הרשעים‬
‫שמעי ז א ח השואפים‬
‫ש‬
‫עי־*ז‬
‫ת‬
‫מ ל ^ ‪.‬‬
‫‪%‬‬
‫יעשק‬
‫ומונרים בעיל י ט י ט י ׳‬
‫באטדז שם ח׳‬
‫י‬
‫‪} 0‬‬
‫והאביונים‬
‫ייני‬
‫ז‬
‫ד‬
‫ז‬
‫ג‬
‫‪0‬‬
‫ב‬
‫ד‬
‫ילו‪«0.-‬י״‪-‬‬
‫שם‬
‫ש מ י ת כ‬
‫העניים‬
‫יטיי‬
‫י‬
‫‪ :‬י‬
‫ב‬
‫ל ז ‪- -‬‬
‫ד‬
‫י‬
‫‪0‬‬
‫שלשל‪-‬‬
‫שופטים‬
‫נדנהיב‬
‫י‬
‫י‬
‫ן‬
‫?‬
‫‪0‬‬
‫ל ! ‪-‬‬
‫כ‬
‫ע״י‬
‫א ר ץ ל א מ ר מ ת י יעביד ה ח ד ש ונשבירה ש ב ר‬
‫בר‬
‫ה י א‬
‫^‬
‫‪c‬‬
‫גיאשית ו‬
‫הדין‬
‫?‬
‫גזד‬
‫ראייה‬
‫בשער הטו וזיו על‬
‫דברים ו נ ן‬
‫במשפטיהם‬
‫אוצרים‬
‫נחחש‬
‫הנתוכ על‬
‫החמס שנ‬
‫מטים א ת‬
‫י‬
‫י‬
‫ה‬
‫ל י י ש ^ ^‬
‫היישיכז״‪• ,‬‬
‫יי‬
‫שהחםס בא ע״י‬
‫שוחד‬
‫צדיקים וגם‬
‫בדינו‬
‫ע ע ל‬
‫תהיה‬
‫מביאים‬
‫באמור‬
‫לוקחי נ פ ר ואביונים‬
‫בעבור‬
‫‪3 5‬‬
‫נ ח ת ם ג ז ר דינם לפני הש׳׳י ל ה ח י י ב א ד צ =‬
‫ה א ‪ p‬חמס‬
‫‪P‬‬
‫?‬
‫'‬
‫יי־‬
‫בע־ליי!‬
‫ונדנה טאטרי וטבלתי עיין‬
‫ישראל על ג׳ עבירות הטורית‬
‫וש״ד לא‬
‫‪m‬‬
‫"יי‬
‫צ‬
‫י‬
‫י‬
‫ב‬
‫י‬
‫העבירה הזאה ל ב י‬
‫מבוארת‬
‫ז ה ד ו מ י ס לי‬
‫מאמרי‬
‫שעברו‬
‫‪3‬‬
‫הנזצרי‬
‫א‬
‫'‬
‫ז‬
‫‪y\B‬‬
‫&‬
‫‪5‬‬
‫הצדיק ההוא י א‬
‫ה ב נ ת כוונה הבהוב‬
‫בשאר‬
‫ם‬
‫בנס!«‬
‫ה ג מ ח א ש ר ה ש ב ה דיים •‬
‫הראייה‬
‫צדיק‬
‫'‬
‫ט‬
‫^‬
‫שהו*‬
‫ש ל י ש ר א ל לזו‬
‫צווח‬
‫לטנור א ח ישו‬
‫לעזלם י ל פ י נ י ע ל‬
‫סבלתי‬
‫ת‬
‫מ‬
‫נ‬
‫י‬
‫י‬
‫ב א מ י ם ד נ ה עמוס ה נ ב י א נ י ב * מ ה י‬
‫ה נ ח ו ‪ -‬ועל ארבעה לא אשיבני הודיע‬
‫חדביעי ה ז ד‬
‫הליחד‪.‬‬
‫ש‬
‫צ‬
‫מ‬
‫ח‬
‫‪:‬‬
‫'‬
‫ד‬
‫י *‬
‫י‬
‫י*״ ית‬
‫‪-rrr‬״‪.‬‬
‫טי‬
‫ש‬
‫‪armon‬‬
‫ד‬
‫׳‬
‫ל ק‬
‫נ‬
‫ן‬
‫ת‬
‫‪ pun‬אפזנה‬
‫גיפף דלים ואביון בעבור נעלים ומפלי בר נשביר והגה באסור‬
‫הבהוב לקנות בנסף דלים בלשון רבים ואחר כך אסר ואביון‬
‫בעכו־ נעליש בלשון יהיר הודיע הבהוב מאמר על ם‪:‬רם‬
‫בנשף ‪1‬דיק יאביין בעבור נעלים שהמבוין מבי אלו הפשוקים‬
‫אחד ר״ל שבה מש שעישין ביין הם מונרים בכסף מועט‬
‫הצדיקים והאניזניס ונן בעיל יחמש שעושים במקח וםמנר‬
‫הס קונים הדלים והאכיינימ ורעד ע״ו אמרו בשני הפשוקים‬
‫ואביון נעבור נעליש ואמרו לאמר מהי יעבור החדש הרצון‬
‫בו" יום ר״ח נמו מחי חדש שמואל א׳ כ׳ בי בראשי חדשים‬
‫היו ישראל אינליס ושוחים ושמרים וכ״ש בשבהוח שהיו‬
‫שיכחיש בהם היו החניוה הגירוד‪ .‬ינעילים יהיה המנהג בישר«י‬
‫ללכה ביםים דחם אל הגביאיש ישמוע את דברי יי׳ כדכחיב‬
‫גסלכים ‪ '3‬ד' מדוע את הולכה אליו היום לא חדש ולא שבת‬
‫והיהה למוכרי תבואה מניעה מלמנור תבואותיהם בימים‬
‫האלו ע"‪ :‬היו הסוניים םתיעםיש שאיגם ינילים בימים‬
‫האלו לקבץ ממון בגי מיגי עיל ומימה שהיו עושים תמיד י‬
‫הא־* שהיי פקמיגים דאפה שמוכרים בה ההבואח והבי שהיו‬
‫לוקחין הכסף כמשקל גיול מהעניים המיכרים והגי שהיו‬
‫עוד םעוהיס דםאזנים ועושין מאזני מרמה אהד שעוחן אוחן‬
‫ובמרמית כאלו אשר היו עישין להם היו מתנכלים אליהם‬
‫להביאם לידי דוחק גדול כדי לקנות גם אח עצמם בדבד מועט‬
‫והוא אמרו אחר כך לקנות בכסף דלים ואביון בעבור נעלים‬
‫והיא נירך ני יטוך אחיך ונטנר לך ויקרא כיה ום״ש אחד‬
‫כך ומפל בר נשכיר הרצון בו אפילו מפל בר נשביר להם‬
‫והיא פסולה ההטה מה שנופל מן הכברה כשכוברין החטה‬
‫ואינם אוכלים איהה שאר בני אדם זולת העניים שאוכלים‬
‫אוח ם מגדיל דוחקם זו היא נוונת הכתוב באלו הפסוקים‬
‫ולא כשברא דנבעדה שסוברים הנוצרי׳ וכן הודה לזה הפירוש‬
‫המעהיק האחרין לניצריס ניסן בזדגי כביאות בגיליון על‬
‫‪0‬סוק על מכרם בכסף צדיק יאביין בעבור נעלים ז״ל דייל‬
‫‪ j»m‬יזמינה‬
‫‪gg‬‬
‫ה ש ו ח ד ל א ה י ו ש ו פ ט י ה בצדי״ ע = " י י‬
‫שכעבור‬
‫כיונה‬
‫היחד‪.‬‬
‫דבריהם‬
‫א‬
‫ד נ נ י א מ ד ‪ ,‬השל=יק ע ל‬
‫י י י י לי‬
‫ז‬
‫ישו הנוצרי‬
‫יהודה‬
‫שריי׳‬
‫ב‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫ז‬
‫מ‬
‫ן‬
‫א‬
‫י‬
‫ש‬
‫ב‬
‫ובנימין א ב ל עשרה‬
‫ישר>‪ 1‬י א ש ב ו‬
‫ל‬
‫בעיניהם‬
‫שהכתוב‬
‫י‬
‫א‬
‫מדבר‬
‫ש‬
‫ת‬
‫בפשע‬
‫נ‬
‫י ‪ 1‬א‬
‫'‬
‫ה‬
‫א‬
‫א‬
‫י‬
‫'‬
‫י‬
‫י‬
‫בעשרה‬
‫ש‬
‫י‬
‫י‬
‫גס‬
‫ב‬
‫דמשק‬
‫א‬
‫ז‬
‫ת‬
‫ועזה‬
‫י‬
‫א‬
‫ה‬
‫י‬
‫שבטים •‬
‫אשיכנו‬
‫ט‬
‫א‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫השנטיכ אשר‬
‫עייי‬
‫וצור‬
‫ם‬
‫פ‬
‫ב‬
‫י‬
‫י‬
‫ו‬
‫י‬
‫יי‬
‫ה‬
‫'‬
‫כ‬
‫־ ‪ 0‬מ‬
‫א‬
‫י‬
‫מ‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫פ‬
‫א‬
‫ם‬
‫ע‬
‫לישראל‬
‫ס‬
‫מ‬
‫י‬
‫ו‬
‫י‬
‫;‬
‫א‬
‫ן‬
‫ב‬
‫^‪f‬‬
‫י‬
‫^‬
‫‪3‬‬
‫יעי־אד‬
‫י‬
‫= ‪- " c‬‬
‫"‬
‫ד־יכי‪,.-‬‬
‫ה ל י ח ה ^‬
‫"‬
‫מ‬
‫‪1‬‬
‫י׳נביא‬
‫שמעניש‬
‫ע‬
‫״ _‬
‫י״י־יייכ‬
‫ש‬
‫ואדום ובני עמון ו מ ו א ב‬
‫י‬
‫כ י מ י‬
‫ב א ר ץ אויביי־‪'.‬‬
‫י ׳‬
‫א‬
‫י‬
‫'‬
‫קיאה‬
‫וכן מ ה‬
‫ההיה‬
‫הנז־*‪.-,‬‬
‫י ז = י‬
‫'‬
‫באסים עי‬
‫מ כ י ר ת ה צ י י ק ההיא ל א‬
‫החשובה‬
‫י‬
‫ד‬
‫‪ ! :‬ז = ?‬
‫בזמן בית ש נ י א ב ר היו‬
‫ה ב ה ו ב ועל אי־בעה לא‬
‫שהוא‬
‫ם‬
‫י‬
‫־‬
‫ה‬
‫'יי׳‬
‫מ ‪:‬‬
‫'‬
‫מ‬
‫ייח‬
‫צ‬
‫לזדז‬
‫‪h‬‬
‫‪m‬‬
‫כי־‬
‫י״ן‬
‫; י‬
‫~‬
‫״‬
‫־‬
‫ל*א‬
‫ש ה ם ל א מ כ ר ו א ת ישו גם ע ל י ה ם כתוב ו ע י א י • ‪ :‬־ ‪- , . :‬‬
‫**‪•V‬‬
‫^‬
‫אשיבנו ואחר שהנוצרים נקראים בספרי הנביאים כ ע ‪-‬‬
‫״י א י ״ י ש‬
‫בארנו בפי י'‬
‫כאשר‬
‫לעילם•‬
‫סליחה‬
‫זה הדבר‬
‫יי'י‬
‫א‬
‫אמנם‬
‫מבואר‬
‫פ‬
‫י‬
‫ד‬
‫יי•"‬
‫א‬
‫ה‬
‫‪3 , ,‬‬
‫י‬
‫מ‬
‫שי״ייייי׳‬
‫ב‬
‫י '‬
‫ה‬
‫‪0‬‬
‫פ‬
‫ל‬
‫י‬
‫ח‬
‫ה‬
‫ש‬
‫י‬
‫ת‬
‫י‬
‫ע‬
‫א‬
‫י‬
‫פ‬
‫‪:‬‬
‫ע‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫ה‬
‫י‬
‫ש‬
‫ש‬
‫ד*"‪~0‬‬
‫י' יאי י' ר‬
‫ש‬
‫בדברי הנביאים א מ ר‬
‫י‬
‫ג‬
‫ייי‬
‫ר‬
‫פ‬
‫המשודר‬
‫ו‬
‫י‬
‫נ‬
‫ב‬
‫ב‬
‫י‬
‫י‬
‫תהילי "‬
‫ס‬
‫ת‬
‫א‬
‫ל•‬
‫'ימיה‬
‫ו ט ה ר ה י ס מ כ ל עונס א ש ר ח ט א ו לי וסלחתי לבל ע ו נ ו ת י ה ׳‬
‫ואש־‬
‫ח ט א ו לי‬
‫פשעו‬
‫וכתיב‬
‫בי‬
‫שם ג׳‬
‫ביסים ה ה ‪-‬‬
‫״‬
‫ה ה י א נ א ם י י ׳ יביקש א ת עין י ש ר א ל ואיננו ו א ה ח ט א ת‬
‫זלא‬
‫הטצאינד‪.‬‬
‫גםהרה‬
‫גם‬
‫כי‬
‫הראייה‬
‫אסלח‬
‫הזאת‬
‫לאשר‬
‫אשאיר‬
‫יזולתס‬
‫י"‬
‫‪ ,‬ך ^ ^‬
‫יכים‬
‫ו‬
‫ז‬
‫ב‬
‫ד‬
‫מעיקרא ‪:‬‬
‫פרק לב‬
‫נפלה‬
‫באמרם‬
‫ל‬
‫א‬
‫ק‬
‫י י י ^‬
‫י‬
‫ם‬
‫ב י‬
‫אין‬
‫טקיטה‬
‫עטים‬
‫הנה‬
‫הנביא‬
‫עםי‬
‫מהנפילה‬
‫לשוא א ת ם‬
‫ש‬
‫הזאת ר ״ ל מ ל א‬
‫מייחלים‬
‫הגאולה‬
‫‪-‬יי‬
‫ת‬
‫י‬
‫י‬
‫ש‬
‫ה׳ ו פ ה‬
‫ייעי‬
‫ב‬
‫ב‬
‫א‬
‫•‬
‫ג‬
‫נ‬
‫מ‬
‫שטיעגין‬
‫'ייי‬
‫ש‬
‫ל‬
‫על‬
‫אי־מתת‬
‫מזה‬
‫ז־׳סשינ־‬
‫ה‬
‫א‬
‫תהיה ל כ ט יציאה מזו‬
‫ממנה •‬
‫‪c‬‬
‫יייסיפי‬
‫הגלית‬
‫התשובה גם ו א ת‬
‫ל ק ן‬
‫מ‬
‫א י ‪-‬‬
‫א י‬
‫ב‬
‫^‬
‫‪ pitn‬אמונה‬
‫כד‬
‫מענה עיינו כי אין כוונת הנביא שיא תהיה תקיםה לישר^‬
‫מהנפילה הזאת לעילם יפי עזה הנביא בעצמו נתב אחד‬
‫זה בסוף ספרי ושבתי את שבות עמי ישראל יבנו ערים‬
‫נשמיד‪ .‬יישבו ונטעו כרמים ושתז את יינם ועשי גנזת ואביו‬
‫את פריהם ונטעתים על אימתם ולא ינטשי עיר מעי אדמתם‬
‫אשר נהחי להם אמר יי' אלקיך ואיא לחיית סתירה בדבריו‬
‫אבל הכוונה דאמיתיה בזה המאמר היא בי אחר שסיפר‬
‫הנביא הצרות רבות ורעות אשר הביא הש״י על ישראל בעבור‬
‫עונותיהם כדי להשיבם אליו והם עכ׳יז לא שבו אליו יחי והוא‬
‫אשר אמר שם ד׳ חמש פעמים ולא שבתם עדי נאם יי׳‬
‫לפיכך אמר סיר לכן כה אעשה לך ישראל עקב כי זאת אעשה‬
‫ל ך הנין לקראה אלקיך ישראל ר׳׳ל לנן נל אלה הרעות אני‬
‫עושה לך ישראל וכעכיר שכל ואת אני עושה לך הכין לצאת‬
‫לקראת אלקיך בתשוכד' ובמעשים טובים וייטיב לך ויהפוך‬
‫ל ך הדעוח לטובה כ• הוא אלקיך ומשגיח עליך לרעה ולטובה‬
‫כפי מעשיך ואח״כ אמר כי הנה יוצר הרים בורא רוח וטגיד‬
‫לאדם מה שיחו עושה שחר עיפה ודורך על כמתי ארץ יי׳‬
‫אלקי צבאות שמו ר״ל כי הגה אלקיך הוא היוצר ובורא‬
‫העולם ועושה בברואיו כרצזגז זזבר הרים להיותי חזקים וקיימים‬
‫ונראים לעין אפי׳ מרחוק זזנר הרות להיות ג״ב דבר חזק‬
‫בנבראים ובלחי ני־אה לעין והוא מפיל אפילו הרים הגבוהים‬
‫שהט בסוחי ארץ וכאלו יחי דורך עליהם לפי שמפיל אותם‬
‫עיי הרוח הנכנס בבםן הארץ בעת הרעש זנן הוא ית' מגיד‬
‫לארט מה שיחו יי׳ל עניניו וסעשיו עייי נביאיו וכן השחר‬
‫שהוא נוגה כשירצה ישיטנו עיפה וחושך ובן יעשה בכם‬
‫כרצונו אס הרעו ירע לכם ואם הטיבו ייטיב לכם כי הוא‬
‫תאה אחכם ויודע מעשיכם לפיכך נקרא שמו יי׳ אלקי צבאוח‬
‫כי הוא שופט צבאות מעלה ומטה ועושה בהם כרצונו לכן‬
‫הטוב ל ך ישראל שהכין לקראהו בחשובה ובטעשים טובים‬
‫ואז ייטיב ל ך ואם הרע לך עד כה בגלל מעשיך הרעים‬
‫‪61‬‬
‫תווין‬
‫אמונה‬
‫עשה מה שעשה ואתר כך אמר שמע את הדבר הזד‪ ,‬אשי‬
‫אני נושא עליכם קינה ר״ל ואם אתם אין רוצים לשוב ערי‬
‫שמעו הקינה אשר אני נושא עליכם והקינה היא נפלה לא‬
‫תוסיף קום בתולת ישראל נטשה על אדמהה אין מקימה ר״ל‬
‫לא תוסיף לקום מעצמה בדרך הטבע ומנהג העולם בלתי‬
‫תשובה ודרישה אל הש״י ולא בדרך נס אלא אחר שתשיג‬
‫אל הש״י אז תהיה לה תקומה ואטד נטשה על אדמתה אי‪1‬‬
‫מקיטה ר״ל בי אפילו בעודה היתה על אדטחה נטושה בארץ‬
‫להולכה גולה ביד אויביה לפי שמלכיה ושריה לא היו מחזירים‬
‫אוהד‪ .‬בחשובה כדי שתהיה לד‪ .‬הקומה ואחר כד ביאר עוצם‬
‫הנפילה באמרו כי כה אמר יי' אלקים העיר היוצאת אלף‬
‫השאיר מאה והיוצאת מאה השאיר עשרה לבית ישראל ר״ל‬
‫העיר שיצאו ממנה אלף לצבא השאר מאה כי לא ישאדו ביי‬
‫{יא אחד מעשרה כי כלם יבלו ברעב ובחרב ובדכוי והנשארים‬
‫יגלו מארצם ואחר שייעד עד היבן הגיע שפלוח הנפילה מיי‬
‫ייעד והבטיח במה תהיה הקומה לביר‪ .‬ישראל מהנפילה הזאת‬
‫כדכהיב שם כי בה אמר יי׳ לביח ישרן! דרשוני וחיו והדרישה‬
‫לאל היא החשובה זמע״ט באשר מצינו בנבואת ישעיה ם״ה‬
‫שאחרי אמר דרשו יי' בהמצאו וממר ביאר מיד הענין הדרישה‬
‫מה היא באמת יעזוב רשע דרכו •ואיש און מחשבותיו וישב‬
‫»‪ 1‬יי' וירחמהו • הנך רואה שהנביא עמוס ע״ד‪ .‬ייעד בבירור‬
‫שלא תהיה הקימה לביח ישראל מד‪.‬נ‪0‬ילד‪ .‬ההוא בדרך נס‬
‫אלא בחשובה ושההיה להם הקומה וחזירי כפי מה שהודיע‬
‫בסוף ספרו כאשר בארנו זמצינו כי יצא בזה הענין בדברי‬
‫האשד‪ .‬החקועיח *י דה״עה שמואל ג׳ י״ל כי מית נטוח ובמים‬
‫הנגרים ארצה אשר לא יאספו הרצון בו כי כלנו סופנו למות‬
‫וכמו המים הנגדים אחרי השפבם ארצה במקום משופע אטד‬
‫לא יאספו כן נפשות בני ‪.‬אדם לא יאספו •עוד אל הגוף בדרן‬
‫הטבע אלא במעשה נם ופלא בתחית המתים וכן מ ״ מ‬
‫המשורר מהילים ע״ה ויזכור כי בשר המה רוח הולך ולא‬
‫ח‪1‬מן‬
‫ע י כ‬
‫מד•‬
‫אמונה‬
‫י ‪/ /‬‬
‫ל שלא ישוב הרוח איי הבשר בדרך הטבע ני אין‬
‫ייד הטבע לשוב הרוח אל הגוף אחרי צאתה ממנו אבל‬
‫"'*"י יכול •להשיבה אל הגוף באשר יראה בדרך נס ופלא‬
‫• זה הפלא כשאר הפלאים שנעשו השיגוי הטבע ע״י‬
‫*כייזיס ע״ה וא״א לומר שהמשורר והאשה התקעית לא‬
‫׳'י מאמינים• בתחיית המתים חייו אמנם בעד החיית המחים‬
‫" י תהיה בדרך נס ופלא כתיב בתורה לנרים ל״ב אני‬
‫יסיח ואחיה ושנוי בנביאי' ישעי׳ כ״ז יחיו מתיך נבלתי יקומון‬
‫' *ילש בכתובים דניאל י״ג ורבים מישיני אדמה עפר‬
‫'?'*י ולפיכך המשיל הבהוב קבוץ גליות להחיית המתים‬
‫כיזיב‪ .‬בנבואת ׳יחוקאל ל*< לבן הנבא ואמרת אליהם נח‬
‫"מר יי' אלקים הנה אני פותח את קברנהיכם והעליתי אתכם‬
‫קכיוהיבם עמי והבאתי אתכם על אדמת ישראל כאשר זה‬
‫׳ןנין מבואר היטב בפי ההיא ובעבור הניסים והנפלאוח‬
‫^ י יהיו בימי המשיח כגון קיבוץ גליות ותחיית המתים‬
‫גפת גוג ומגוג וזולתם מחניכים והנפלאות אשר הזכרנו‬
‫' ו' נקרא קץ הגאולה קץ הפלאות כדבתיב דניאל <״ב עד‬
‫׳י קץ הפלאות והוא אשר ייעד הש״י ע״י נביאיו מיכה »'‬
‫'טי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות וממה שכתוב בתריה‬
‫או גויס ויבושו מכל גבורהם ישימו יד על פח אוניהם‬
‫יייזרשנה ילחכו עפר כנחש כזוחלי ארץ ירגזו ממסגרוחיהם‬
‫*יי יי' אלקיגי יפחדו ויראו ממך עס שאר הפסוקים עד סוף‬
‫יכפר מודיע ש*יו הבטחות לא נתקיימו עדיין ועתידות לההקיים‬
‫זמן ימוח המשיח כאשר ביארנו שם בפי ו׳ מזה החלק ובזה‬
‫*למה סתירת הטענה הזאת עד היסוד בד‪: .‬‬
‫ש‬
‫‪1‬‬
‫ייי‪,‬יד‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫‪8‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪15‬‬
‫;י‬
‫‪15‬‬
‫י‪,‬‬
‫יפ‬
‫נ־‬
‫ןי‬
‫;‬
‫יי‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫ואךןף‪,‬‬
‫פרק לג‬
‫בית לחם אפרתה צעיר להיוןז באלפי יהודה ממך‬
‫לי יצא להיות מושל בישראל ימוצאותיו מקדם מימי‬
‫עילם מיכה ה׳ • ומד‪ .‬שהנוצרים מביאים ראייה לאמונתם‬
‫‪9‬‬
‫‪65‬‬
‫חוזק לזמינה‬
‫מזר‪ ,‬הפסוק באמדם הנה הנביא ייעד בבירור שהמשיח‬
‫בביה לחם וכבר נהקייב זה הייעוד במשיחנו בישו הנוצי‬
‫שנולד שם אבל אחם היהודים לא הובלו לפרש זה המאםי‬
‫על המשיח המקווה מכם לפי שכבר חרבה עיר ביה י‬
‫וא״א שיולד המשיח שם י החשובה אין דאייהם זאת אםירייי‬
‫מג׳ סיבות האחד‪ .‬לפי שאין להם שום ראייה נוכחה מ י‬
‫הנבואה להוכיח שישו נוצרי היה משיח אבל יש לנו הרגי‬
‫דאיוח ברורות מדברי הנביאים ע״ה וכן מדברי כוחבי הא"‬
‫שלהם שישו הנוצרי לא היה משיח כאשר בארנו בפי‬
‫מזה הספר ולא יחייב היותו משיח בעבור שנולד בביח לי‬
‫כי נולדו בכיה לחם למאות ולהפיס וא״א להיות כלם משיחי‬
‫ויהיה ישו גם באחד •מהם והשנית בי אין כן שהכתוב אי‬
‫ממך לי יצא להיות מושל בישראל וישו הנוצרי לא ייייי‬
‫מושל בישראל כלל אבל הם היו מושלים בו כי דנוהו לםיר•*‬
‫כאחד הפחותים שבעם והשלשית כי אין כוונת הכייי‬
‫שהמשיח עצמו יולד בבית לחם כי אמר ומוצאותיו מקי‬
‫מימי עולם אכל הכוונה האמיתית בלה המאמר הוא שאגיי‬
‫הכתוב כנגד בית לחם אע״פי שאתה צעיר להיותך נניגי‬
‫בערי אלפי יהודה מ״מ ממך לי יצא להיות מושל בישראי‬
‫והוא המלך המשיח אשר יצא מורע דהי׳עה אשר היה מבי‬
‫לחם יהודה בדבהיב שמואל א׳ י״ו בן איש אפרהי הזה מביי‬
‫לחם יהודה וזש״ה ומוצאותיו מקדם מימי עולם כי בוני]‬
‫המשיח יאמרו בי מקדם ומזמן רב היה מוצאוח המשיי‬
‫מביח לחם והוא דה״עד‪ ,‬שנולד מזמן רב מביה לחם כי זניז‬
‫רב בין דוד יבין המשיח • מצורף לזה כי הכוונה האמיהיי‬
‫ידוע ג״ב כקשר הפסוקים הקרומים והמאחרים כי לעיריי‬
‫רחוקוה הוא ניבא מהקרומים כגון פסוק ועהה נאספו עליי‬
‫גוים רבים וגומר עם הפסוקים הסמוכים אחריו שרומז על‬
‫ביאה גוג ומגוג ועמים רבים אשר אחו אשר החיה בזנין‬
‫קבוץ כל ישראל על אדמחם ונפילחם על הדי ישראל בפי‬
‫ייייי‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫ח פ‬
‫‪1‬‬
‫גוי‬
‫ג‬
‫א‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫ג‪1‬י‬
‫ג‬
‫‪6‬‬
‫ח‬
‫‪,‬‬
‫‪,,‬‬
‫‪0‬‬
‫סי‬
‫חוזק אמונה‬
‫ד‬
‫‪ °‬י שייעד בנבויאת יחוקאל ל״ח ול׳׳ט ומכריה <׳׳ל ואין טענה‬
‫טט״ש ועתה הענין הטלה הזאה נאמר על זמן• קרוב כי מצינו‬
‫טלה עתה במקומות רבים בדברי הנבואה הנאמרת גם על‬
‫ן רחוק כמו ישעיה מ״ג הנני עושה חדשה עתר‪ ,‬תצמח‬
‫ליט' יהיו בטוחים בהבטחה זו אע״פי שתהיה בזמן רחוק‬
‫"לי תראה אותה עתה בעיניכם וכן שם מ״ט כי עתה חצרי‬
‫יישב ורחקו מבלעיך וביחזקאל ל״ט עחה אשיב את שבות‬
‫יעקב ורחמתי כל בית ישראל ושם מ״ג עתה ירחקו אה זנוהם‬
‫גרי מלכיהם ממגי ובן מיכה ה׳ בי עתה יגדל עד אפסי‬
‫*‪ V‬אומר על ימות המשיח וכן שם ד׳ עתה תתגורדי בה‬
‫^ י י מצוד שם עלינו גאמד על מלחמות גוג ומגוג שישים‬
‫יצור על ירושלים עם כל גדודיו וחילותיו ומ״ש בשבט יכו‬
‫?ל הלחי אח שופט ישראל הוא מ״ש בנבואח !כריה י״ד ויצא‬
‫*י העיר בגולה בי אז יאבדו ויבזו השופטים והגדולים בישר*!‬
‫?י שיכו אותם בשבט על הלחי דרך בזיון וכל זה כדי לצרף‬
‫אש התלאו׳ כדכתיב שם י״ג והבאהי אה השלישית באש‬
‫יזידפחי' כצרוף אח הכסף ובחנחים בבחון את הזהב וגוי ועם‬
‫ייפםוקים המאוחרים כגון לכן יתנם עד עת יולדה הרצון בו‬
‫י לפני עת הישועה יהן הש״י אח ישראל בצרה גדולה‬
‫"ייזימי בצורי יולדה שתהיה נחמה חיופה אחריה כדכהיב‬
‫׳ימיה ל׳ ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע ובן דניאל <"ב‬
‫יריחה עת צרה אשד לא נהיהה מהיות גוי עד העת ההיא‬
‫יכעת ההיא ימלט עמך וגומר ומ״ש ויתר אחיו ישובון על‬
‫גי ישראל ר״ל יהד אחיו של משיח שהם בגי יהודה ובגימן‬
‫ייינותדים והגשאדים מצרות וגזרוח הגלות ישובון לארצם ביחד‬
‫׳‪ 05‬בגי ישראל שהם עשרת השבטים ועל במקום עם כמו‬
‫ייבואו• האנשים על הגשים שמות ל״ה והוא מ״ש בגבואת‬
‫ייישע ב׳ ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדיו ושמו להם‬
‫ייאש אהד ועלו מן הארץ ומ״ש ועמד ורעה בעוז יי' וגומר‬
‫יי״ל המלך המשיח יעמוד וי יעה בישראל בעוז יי' ואמר‬
‫י ט‬
‫כ‬
‫נ‬
‫‪8‬‬
‫יפ‬
‫‪5‬‬
‫ח‬
‫נ‬
‫נ‬
‫ב‬
‫*‪9‬‬
‫‪66‬‬
‫חוזק אמינה‬
‫וישבו ד״ל ישבו לבטח בזמנו כם״ש למעלה י ן ׳ וישבי‬
‫איש החח בנינו ותחח האנחי זאין מחריד יהםיבד‪ .‬בזי׳ ל‬
‫שיגדל שמו של משיח עד אפסי ארץ ומ׳׳ש וחיד‪ ,‬זח שלי‬
‫אשור כי יבא בארצנו וגו׳ והיה זה שלום על המשיח בי יי*‬
‫יהיה הבת השלום כמו שנבא עליו בנבואה זכריה ט׳ ו י‬
‫שלום לגוים וכוי ואמרו אשור כי יבא בארצנו ר״ל היי"‬
‫הפחד אשר אגו מפחידין בזמן הזה מאשור שהוא רגיל דיו*‬
‫לבא* בארצגו זה יהיה שלום לגו שלא גפחד עוד שום אי‬
‫עד עולם והקמוגו עליו כמו אצלו וכן במדבר ב׳ ועליו מנוי'‬
‫מגשר‪ ,‬ר׳׳ל גקים אצל המשיח שבעה רועי‪.‬ם ושמגר‪ .‬גבי•‬
‫אדם והרועים והגסיבים יהיו שדי מלך המשיח שיהיו רועי‬
‫ישראל במצוהיו וגםיבים ממוגים עליהם ום״ש שבעה ושמגי'‬
‫אינו לחשבון מנוון ן‪1‬א לרבוי במו הן חלק לשבעה וגם לשמני'‬
‫קהלת י״א כלומר רועים וגםיכיס רבים רועים וגםיכיכ עני!‬
‫כפול בי הרועים הם גםיכיס ואמר ורעו אח ארץ אשיי"‬
‫בחרב ו ג ו ׳ ר״ל אלה הרועים ירעו את ארץ אשור בחרב ו&י'‬
‫'ורעו ושברו כמו ודעו דליותיו ירמיה י״א ירעוך קדקד שם‬
‫ואה ארץ גםרור היא בבל כדכתיב בראשית <׳ ותהי ראשי"‬
‫ממלכתו בבל בפתחיה פי' בחוצותיה כמו והמה פחהי"‬
‫תהילים נ״ה שפירושו חרבות ר״ל שבכלי מלחמתם של הארז‬
‫ההיא יהרגום והציל מאשור ני יבא בארצגו ר״ל םמלו‬
‫המשיח יצילגו בהמדיבו ארץ אשור ובבל ע׳׳י גסיניו ושריי‬
‫שלא יצא אויב מן הארץ ההיא שיבא בארצגו ושידרו!"‬
‫באדמגוחיגו ומלח בי במקום שין השמוש כמו ני גהן לצבאו‬
‫לחם שופטים ח׳ שהוא כמו שגחן וובר אשור ובבל לפי שי‪6.‬‬
‫החריבו אה א״י ואלה הרועים והגסיבים יחריבום וסמך לויי‬
‫אמד שם והיה שאריח יעקב ר״ל אוחם שישארו צרופי‬
‫מאש התלאות בקרב עמים רבים ר״ל הגאספים על ירושלים‬
‫למלחמה עט גוג וטגוג בטל‪.‬מאת יי' וגו׳ ר״ל כי אז תהיי‬
‫תשועת ישראל לא בידי אדם רק מאת הש׳יי במו הטל‬
‫ס‬
‫ט‬
‫ד‬
‫‪6‬י‬
‫‪6‬‬
‫גי‬
‫יג‬
‫‪6‬‬
‫ג‬
‫‪6‬‬
‫חזוק ‪£‬מונה‬
‫םז‬
‫ייייכיבים שאין בכח אדם להורידם זולת הש״י וכן באמרז‬
‫*ייה ^בבהמוח יער הרצון בו שיהיו ישראל גוברים על‬
‫ייעמים הצובאים על ירושלים להרגם ולהשמידם כמו שהאריד!‬
‫י על בחמות יער לרמוס ולטרוף ואין מציל• ואחד כך‬
‫*ומד כנגד אומת ישראל תרום ידך על צריך ובל אויביך‬
‫יכרתו וסמיך לזה והיה ביום ההוא נאם יי' וחברתי סוסיך‬
‫קרבך ודאבדהי מרכבוהיך והכרתי ערי ארצך והרסתי‬
‫ל מבצריך ר״ל שבזמן ההוא כל בך תהעלה אומת ישראל‬
‫למעלה עליונה עד שיברתו בל אויביהם מפניהם ולזה לא‬
‫יצטרכו עוד לסוסים ולמדכבוה ללכה למלחמה ולעדי מבצר‬
‫להשגב בהן מפני האויבים לפי שלא יפחדו משום אדם והוא‬
‫'יש בנבואת זכריה ב' פדזוה השב ירושלים מדוב אדם וגוי‬
‫יינך דואה שכל !‪1‬ו הייעודים נאמרו על ימות המשיח האמיתי‬
‫*שר יקיימהו הש״י באחריה הימים אשד בזמנו יהיה קבוץ‬
‫גליות בלל ישראל לארץ הקדושה ושבזמן ההיא החיה ביאת‬
‫«ג ומגוג על אדמה ישראל ונפילחם שמה ושאח״כ יהיה שלום‬
‫כעולם וישבו לבטח ואין מחריד • וידוע שאלו הייעוךים‬
‫*פילו •אחד מהם לא נראה ולא נשמע בזמן ישו הנוצרי בי‬
‫הוא וחלמידיו ושלוחיו ובל הנלוים אליו והנקראים בשמו כל‬
‫יפיהם לבשו חרדות׳ עד אשד ספו ותמו מן מיתות משונות‬
‫כאשר ידוע למבינים בספריהם * ומה שמביאים ראיה לדבריהם‬
‫עוד ממ״ש הבהוב ומוצאוהיו מקדם מימי עולם באמרם שהנה‬
‫נזה רמז ד‪ .‬כחוב שהמשיח המיועד בזה הפסוק חוא אלו;‪',‬‬
‫עצמו אשד מוצאותיו מקדם מימי ‪7‬לם • החשובה גם פה‬
‫טעיתם מבוארת כי אלקיס ית' אין לו התחלה וראשית ותבלה‬
‫ואחרית ואיך יאמר עליו ומוצאותיו מקדם והמוצא הוא התחלה‬
‫וחאל יה׳ הוא קדמון בלי התחלה וראשיה •• מצורף לזה‬
‫שכבד הובחנו בראיות מדברי כוחבי הא״נ ומדברי ישו עצמו‬
‫בפרק י' מוה הספר שישו הנוצרי לא היה אלקי ונמצא‬
‫שאמונהם בלחי מסכמח עם דברי ישו ועם דברי כוהבי‪,‬הא״ג'‬
‫נ‬
‫ג י כ‬
‫‪0‬‬
‫נ‬
‫‪0‬‬
‫‪67‬‬
‫חזיק"לימינה‬
‫שלהם באשר בארגו שם‬
‫מאמרי הא״ג על כלי א'‬
‫אוהך את כל זאח הראה‬
‫הפסוק להוכיח שישו היה‬
‫אשר בדו מלבם ‪:‬‬
‫ובאשר יבאר עוד בטעגותיגו עי"‬
‫ואי במקומו ואחרי הודי^אלקי‬
‫והבין שאין לחם שום דאייה מזי׳‬
‫משיח ואלוקי כפי אמוגהם כוזבי‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫פרק לד‬
‫^ ך ן ^ יהיה כבוד הבית הוד‪ ,‬האחרון מן הראשון אמר יי‬
‫צבאות ובמקום הזה אתן שלום גאם יי' צבאות ח מ י‬
‫יטה שטועגין הגיצרים מזה הפסוק באמרם במה היה כבוי'‬
‫של בית שגי גדול מכבוד בית ראשון אחר שבבית ראשי!‬
‫הייתם בגי חורין ובבית שגי הייתם עבדים תתת יד פרסיים‬
‫ואחר כך החת יד יונים ואחר כך החת יד הרומיים עי‬
‫שגחדב הבית על ידיהם א״כ במה היה כבודו של בית שני‬
‫גדולי אלא שבזמן בית שגי גולד ישו הגוצרי בזה היה כבוי‬
‫בית שגי גדול מכבוד הביר‪ ,‬הראשון • התשובה מלת כבוי‬
‫בדברי הגביאה גאמרת על שגי פגים הא׳ על כבוד המדומיז‬
‫שהוא העושר והממון כמו בראשית ל״א ומאשר לאביגו עשי‬
‫אה כל הכבוד הוה וכן במשלי ג׳ בשמאלה עושר ובבור והבי‬
‫על הכבוד האמיהי כמו גלה כבור מישראל שמיאל א׳ י'‬
‫וכן תהילים פ״ה לשכון כבוד כאדצגו וכן וכריה ב׳ ולבבוי‬
‫אהיה בתוכה וזולתם והגה יש מפרשים זה הפסוק על הבביי‬
‫האמיתי ועל ביח השגי ואומדים שהיחד‪ ,‬גדולה כבודו שלא‬
‫עבדו בו ע״ז כאשר עבדו בבית ראשון עבודות גבריות ועגלי‬
‫זהב ומהם מפרשים הכבוד כבוד מדומה ואומרים שזה הפסו?‬
‫מרמז לבגין הביח שבגד‪ .‬הורתם בעושר וממון יוהד גדיל‬
‫ממה שהיה בבגין שלמה ע״ה כפי מה שהעיד יוסף בן‬
‫גוריון בספח פ' צייה והדא״בד ז״ל בספר קבלה שלו בדף‬
‫מ״ג וג״ד כתב שמאמר ובמקום הזה אהן שלום מתגגי‬
‫'לפירושם לפי שכל ימי עמידת בית שגי היה בצוק העתיה‬
‫חוזק‬
‫‪3‬‬
‫אמונה‬
‫סח‬
‫| יא שלוש ונתיב דניאל ט׳ ושבועים ששימ ושנים תשוב‬
‫נכני״ה רחוב וחרוץ ובצוק העתים ונ״ש בזמן הורדוס לא‬
‫יייי שלום נלל ני לא םרה חדב מביתו עד יום מותו ואף‬
‫מוהו גברה השנאה בין היהודים ויצרו לרם הגוים עד‬
‫יישםדם מעל פני האדמה ובן מה שנחלקו רב ושמואל בזה‬
‫אטד בבנין וחד אמד בשנים ששני ביח ראשון תי׳י שנה‬
‫י*גי בית שני ח״כ שנה היה אבל ק׳ לדבריהם כי לא אטד‬
‫ינחוב גדול יהיה בנין הבית או זמן הבית רק גדול יהיה‬
‫נכיר הבית כי מה שעמד הבית עשר שניט יותר מבית‬
‫יאשון לא היה זה כ״כ כבוד גדול שכעבור זה יאמר הנביא‬
‫יי שאמר ועוד אפילו היה ימי עמידת בית שני ק' שנים‬
‫ייתד מימי עמידת בית הראשון ואפי' היה בבניינו גדול‬
‫ליי' מבית כראשון איך אומר הבהוב עליו בעבור זד‪ .‬שיהיה‬
‫נודו גדול מן הראשון אחר שהנבוד אשר שנן בבית ראשון‬
‫יא שבן בביח שני מצורף לזה שאמר ובמקום הזה אהן שלום‬
‫יייז לא נהקיים כלל • אמנם כוונה הנביא בזאח הפרשה‬
‫ייא להמעיט המעשה ההוא ומהנין אשר היו מתעסקים בו‬
‫ילוטד כי הכל הוא כאין לפני הש״י כי הוא יחי עתיד‬
‫לי׳דעיש אה השמים ואת הארץ כדכחיב שם כי כה אמר‬
‫"י צבאות עוד אחת מעט היא ואני מרעיש את השמים ואת‬
‫יייאדץ ואח הים ואח החרבה ופי' עוד פליאה אתת מעט היא‬
‫עיני ומ״ש אח״כ ובאו חמדח כל הגוים הרצון בו בחמדת‬
‫טו הנמצא ביח יי׳ מלכים ב׳ י״ב וזד‪ .‬יהיה בסוף במלחמות‬
‫גיג ומגוג כאשד ביאר זה הענין הנביא יחוקאל ל״ת כדכהיב‬
‫*בקנאתי באש עברתי דברתי אם לא ביזם ההוא יהיה רעש‬
‫גמל על אדמת ישראל ורעשו מפני דגי הים ועוף השטים‬
‫'גומר לפיכך סמך הכתוב ייעוד בנין הבית הזה האחרון‬
‫לטלחמוח גוג ומגוג ־ חגך רואה כי אל זה הזמן העתיד‬
‫כיון חגי הנביא כי אז יבנה האל ית' בכספו זבזהבו אשר‬
‫לא יחסר כל בו ואז יתפרסם לכל גודל כבור הבית ההוא‬
‫>‪nf1t‬‬
‫י׳ד‬
‫י‬
‫‪0‬‬
‫כפ‬
‫‪5‬‬
‫י‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪68‬‬
‫חזוק אמונה‬
‫‪,6‬‬
‫האחרון מן הראשון דן בבבוד האמיתי דן בכבוד המרי '‬
‫ד״ל אם בהשבין בבות בתוכו לעולים ואם לבנין מעולך‪ .‬ומי‬
‫בעושר ובכבוד מופלג יותר• מן הבית הראשון אשר לזה י‬
‫באמדו לי הכסף ולי הזהב נאם יי׳ צבאות וכן במקום יי "‬
‫יהן שלום נצחי ולא יריבו עוד לעולם ואל הכוונה הזאת י‬
‫חגי הנביא גם בסוף ספדו באמרו אמור אל זרזבבל פי׳י‬
‫יהודה לאמר אני מרעיש אח השמים ואת הארץ והפכתי נ "‬
‫ממלכות והשמדתי חוזק ממלכוה הגוים והפכתי מרכבי‬
‫ורוכביה וירדו סוסים ורוכביהם איש בחרב אחיו כי המרבבי'‬
‫הואת והסוסים אשד זכר היא המרכבה הרביעית אשד ב"‬
‫סוסים ברודים אמוציס אשר ראה זכריה הנביא הרומיי‬
‫למלכות אדום וישמעאל ולא נבא חגי הנביא כל זה על ביי"‬
‫שגי אבל צוהו הש״י להגיד לזדובכל מה שיהיה באחיי"‬
‫הימים כדי להודיע כי אחר חורבן המרכבה הרביעית וםוסיי‬
‫יבא משיח שהוא מזרע זדזבבל זהוא יהיה חוהם תכגית וסי!‬
‫המלביות שגאמר ושמתיך בחוחם בי בך בחרהי גאם יי'‬
‫צבאוח שזה גאמי בלי ספק על המשיח המקוה אשר יהיי‬
‫מזרעו של זרובבל ולפיכך לא נהקיימה עליו זאה ההבטיזי‬
‫כלל כי בזמן הנבואה הזאת כבר היה פחח יהודה ואח"‬
‫לא עלה למעלה יוחד גדולה ממה שהיה עד ה»ום ההוא‬
‫וכן כיוצא בזה מצינו שאמר הש״י לאברהם אבינו בבריי*‬
‫בין הבתרים בראשית טי ז אני יי׳ אשר הוצאחיך מאורכשדים‬
‫לחח לך את הארץ הזאת לרשתה ובל• ספק שהייעוד הוי‬
‫היה מכוון מאתי ית׳ לזרעו של אברהם‪ .‬כאשד הוא עצמי‬
‫ביאר שם אח״כ באמדו ביום ההוא ברת יי' את אברם ברית‬
‫לא מד לזרעך נתתי את הארץ וגומר והרכה כיוצא באלה ע״ב‬
‫הוכרח לנו לפרש זה הפסוק על הבית השלישי המיועד ע״י‬
‫יחזקאל הנביא מסימן מ' ואילך באריכות נפלאות בהודעי*‬
‫הבניה הבית ותכונתו וצורתו ומדוהיו ומוצאיו ומבזאיז ואיליי‬
‫ואלימיו וחלנותיו ושעריו ודדך סגירתם ופתיחתם בביאור‬
‫ו‪3‬י‬
‫ג‪1‬ז‬
‫‪1‬‬
‫‪, 6‬‬
‫‪,‬‬
‫פ‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫ג‬
‫חווק‬
‫אמונה‬
‫כט‬
‫"יוד ובדיוק מה שמורה לגודל• כבוד הבית ההיא והתמדה‬
‫כניד השנינה בהונה לעולם כדכתיב שם מיג ובבוד יי' בא‬
‫*ל הכיח דדך שער אשד פניו דדך הקדים ותשאני רוח‬
‫יי׳׳כאני אל החצר הפנימי והנה מלא נבוד יי׳ אח הביח‬
‫"ישמע מדבר אלי םהביה ואיש היה עומד אצלי ויאמר אלי‬
‫ן אדם אה מקום בהאי יא״‪ .‬מקום כפות• רגלי אשר אשנון‬
‫*ט בהוד בני ישראל לעולם ולא יטמאו עוד ביה‪ .‬ישראל‬
‫*ם קדשי וגומר וזח הביח יבנה בזמן הטשיח יאשר בזמן‬
‫י יוא יהיה שלום ושלוה‪ .‬בכל העולם בפרט עא״י כאשד‬
‫כאינו בפרקים הקודמים ויהיה א״כ פי' גדול יחיה כבוד‬
‫ייכיח הזה האחרון מן הראשון •יוהד על הכבוד האמיחי‬
‫*הוא דחמדח כביד השכינה בכית ההוא לעולם מה שלא‬
‫יי״מידה בכית ראשון אבל בבית שני לא שכן הכבוד בהוכו‬
‫לל כי לא היה להם ארון וכפורת וכרובים ולא אודים והומים‬
‫ילא רוח הקודש ולא אש עליונה ולא שמן המשחה באשר‬
‫ייה בבית ראשון אשר מהעדר אלו הה׳ דברים הנכבדים‬
‫ני״עדד השלום ביניהם אבן‪ ,‬בשובם לעתיד יתנם *להתמדה‬
‫עילמית מציאה השלום והשלוה בתוכם לעולם והוא אמדו‬
‫וכמקום הזה אהן שלום נאם יי'‪.,‬צבאות ויפורש ג״כ על‬
‫ייכבוד המדומה כאשד בארנו ואין להקשות ממ״ש הביח‬
‫י‪.‬זה על הביח העתיד להבנות לפי* שגם על הבית הראשון‬
‫אשר היה כבד חרוב בזמנם אמר הבית הזה כדכחיב מי בכם‬
‫ינשאר אשר ראה את הביח חוה בכבודו הראשון וכמייעץ‬
‫הכיח הזה על ביה המקדש שהיה אז חרב שעבד כן אמד‬
‫ייביוד הזה על הבית העתיד י ולפי שמצינו שנקרא הםקזם‬
‫הנבחר ביח בדבתיב' ביאשיי) נ״ח טח נורא המקום הזה אין‬
‫זי׳ כי אם ביה אלקים' ולפי עןהטקום אשר נבנה הביח הראשון‬
‫בו נבנה הביר‪ .‬השני ובו גם בן יבנה לעתיד הבית השלישי‬
‫ייטיועד ע״י יחזקאל לפיכך אטד עלוו הכית יחזה וכן לענין‬
‫כאטדו האחרון מן הראשוןי ובייש במ״ש ובמקו׳ הזה אתן‬
‫ג‬
‫י‬
‫זד‬
‫נ‬
‫ח»ק אמונה‬
‫‪69‬‬
‫שלום נאם יי' צבאות כאשד ביארנו • וטה שטוענים דנוציי"‬
‫באםרם שהיה‪ .‬כבוד בית שני גדול מן הראשון בטר‪ ,‬שייייי‬
‫נולד ישו הנוצרי בוטן בית שני טענתם ואת בטלה ג״ב‬
‫ישו הנוצרי לא נול! רק בכוף ימי ביה שני והם עצמם אוםרי‬
‫שבסבתו נחרב הבית וכן מי יתן ואדע במה נתקיים מאמי‬
‫ובמקום הזה אתך שלום נאם יי׳ צבאות כי לא היה שלי‬
‫בימיו כלל כאשר העיד הוא על עצמויבאמרו אל החשגי‬
‫שבאחי לעשוח שלום בארץ לא באחי רק לשלוח חרב נדנתיג‬
‫במטיאש פ' י' פכוק ל״ר ובזה נםךצדה הטענה הזאה‪:‬‬
‫ג י‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫פרק לה‬
‫ןץו^ו טאוד בת ציון הריעי בת ירושלים הנה מלכך יבא לו‬
‫צדיק ונושע הוא עני ורוכב על הטור ועל עיר ג)‬
‫אתונות וכריה ט׳ וטח שהנוצרים טביאים ראיה לאטונחם מוי‬
‫הפסוק באטדם הנה הנביא *עד שישו הנוצרי יהיה משיי‬
‫כי בו ולא בזולתו נתקיים המאמר הנה• מלבך יבא לך צדי?‬
‫ונושע הוזי‪ .‬עני ורוכב על הטור וגומר כפי מה שכתוב בא״ג‬
‫במטיאש פ' כ״א • התשובה גם זאת הראייה אינה אמיתית‬
‫לפי שזאת הפרשה כלה על העתיד היא מדברת על קיבוץ‬
‫גליוח כלל ישראל ועל ביאה מלך המשיח האמיתי אשר אנחגי‬
‫מקווים לביאתו באחרית הימים ועל ההבטחות והייעודים‬
‫הטובים אשר יהיו בזמנו כאשר כוונת הכתוב מבוארת הטיג‬
‫‪.‬מקשר הפסוקים הקודמים לוה הפסוק והמאוחרים מטנו *‬
‫אם מהקרומים ממ״ש שם משא דבר יי' בארץ חדרך ודמשק‬
‫מנוחחו אשד הרצון בו נבואה זו נאמרה בעבור ארץ חדרך‬
‫ובי ממלח בארץ במקום בעבור כמו משא בערב ישעיה כ״א‬
‫וכן ויעבוד ישראל באשה הושיג <״ב וכן ההשהיה בחמשי•‬
‫בראשית <״ח וכן בדם בריתך וכריה ט׳ ודמשק מנוחתו ר״ל‬
‫כי אלו העיירות• ר״ל חדרך ודמשק וזולתן צזמן מלך המשיח‬
‫תהיינה מא״י וחקדאנה מנוחחו של הק״בה כמו א״י שנקרא‬
‫חויק אמונה‬
‫ע‬
‫״גיחתו פ' ראה אל המנוחה ואל הנחלת וכן בתהילים צ״ה‬
‫יכיאון אל טנוחחי לפי ששם שנינח כבור יי' והשגחתו‬
‫׳סידיח נדנחיב דברים י״א ארץ אשד יי׳ אלקיך דידש איחה‬
‫' י עיני יי' אלקיך בה ני ליי׳ עין אדם ר״ל באותן הים*ם‬
‫עין נל אדם ליי' ולא לאלילים ולעצבים לפיכך' ארץ‬
‫" י י ר ודמשק ושאר עיירות הקרובות לא״י נגון חמת וצור‬
‫*' יי! וערי פלשתים ההייגה נםפחות על בית יעקב ויהיו‬
‫לס באמינח ישראל ר״ל ני עין נל אדם יהיה ליי׳ ולנל‬
‫כטי ישראל ללבה בדרביהם כמ״ש למעלה נלנה עמנם כי‬
‫* עני אלקים עמכם ויהיה ל׳ ליי' מושך עצמו ואחד עמו‬
‫ינטוהו ירמיה כ״ג אומרים אמור למנאצי דבר יי' שלום‬
‫'ייה לכם ובל הולך וגומר שהרצון בו ולכל הולך ורבים‬
‫"\ וגם חמת תגבל בה צוד וצידון כי חכמה מאוד ר״ל וגם‬
‫"טח שהיא גדולה בדכתיב עמום ו׳ ולכו משם חמת רבה‬
‫א חוץ לגבול א״י גם היא באותו הזמן תהיה בתוך גבולה‬
‫יגן צור וצידון שהן ג״כ קרובות לא״י תהיינה בתוך גבול‬
‫• ויאמר כי חכמה מאוד על צוד כמוזכר בנבואת <ח‪1‬קאל‬
‫' ת ר״ל שאע״פי שחנמה מאוד לא הועיל• לה חכמתה‬
‫יהנצל מהיות החח יד ישראל ונן לא יועיל לה עישרה‬
‫*גאמר והצבר כסף כעפר וחרוץ נטיט חוצות לפינך סמך‬
‫*!חריו הנה יי' יורשנה מל׳ יי' מוריש ומעשיר שמזאל א' ב׳‬
‫יה כה בים חילה והיא באש תאבל דייל בל העושר והממון‬
‫עלה שהיחד‪ .‬בוטחה בה יעלה השם עליו‪.‬את הים ויטביענה‬
‫ייזעיר ובנינה ומגדליה וחומותיה הבצורות שהיחד‪ .‬בוטחת‬
‫כהן כמו כן תצא אש מתוכן ותשרוף אותן כמוזכר יחוקאל‬
‫*ת תדא אשקלון ותירא ועזה והחיל מאוד ועקרון כי הוביש‬
‫סכטד‪ ,‬ר״ל ערי פלשתים בראוחן מפלת צור תיראנה והפחדנד‪.‬‬
‫יתהיינה ג״כ נכנעות לאומת ישראל וטבטה טי' בפתת קטן‬
‫הטורח פחח גדול ואבד מלך מעזה ואשקלון לא השב דייל‬
‫כי יהיו החת מלך ישראל ובן אשקלון לא השב באנשיה רק‬
‫>(ס‬
‫זזי‬
‫ט י‬
‫י‬
‫י ה י ה‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫־‬
‫ע‬
‫‪0‬‬
‫יזזי‬
‫!(י‪/‬‬
‫‪5‬‬
‫‪70‬‬
‫חזזין‬
‫אמינה‬
‫הפסולים• והנכזים שבישראל יהיו מישבים אוהד‪ ,‬והיא שאםי‬
‫אחייב וישב ממזר באשדוד דייל הנולדים מאםורי הערייי*‬
‫בישראל הם לבדם ישבו באשדוד ובאשקלון ובשאר עיי‬
‫פגשתים בי יבדלו מקהל השם בדי שלא י יהערבו עוד ‪P‬‬
‫הבשריים ־ שבישראל ולפינך ינדה גאון פלשהים ני יהיו נננעי*‬
‫מאוד ומחזיקים באמונח ישראל והוא אשר אמר אחר‬
‫וחםירוחי דמיו מפיו ושקוציו מבין שניו דייל מה שי׳‬
‫אובלים מקודם לבן הדם והשקוצים שהם בעלי חיים הטמא'‬
‫אסיר מפיהם •שלא יאכלו עוד באשר נתבאר בפ׳ ט״ו מיי‬
‫החלק * ונשאו־ גם הוא לאלקינו ר״ל הנשארים מהם יייי‬
‫עובדים לאלקינו ופי' גם הוא כמו ובני הנגר הנלויס על '‬
‫והיה כאלוף ביהודה ועקרון ביבוסי ר״ל ועב״ו יהיו עוברי‬
‫האדמה ונותנים מס לישראל עם היותם יושבים בחובם ג*‬
‫היבוסי יושב ירושלים שהיה יושב בתוך בני ־ישראל שיי*‬
‫למס עובד כן יהיו הם בימות‪ .‬המשיח ופי כאלוף לעביר"‬
‫האדמה מלי אלופינו מפובלים תהילים קמ״ד והוא שאגיי‬
‫בנבואת ישעיה ם״א ובני נכר אכריכם ונורמינם בי כוונ"‬
‫הנביא באלו• הפסוקים היא בומן קיבוץ הגליות ישבו ב‬
‫ישראל ויהודה בלם על אדמחם עם הנלוים עליהם מהגיי‬
‫הנספחים על ביח יעקב ר״ל‪ .‬האומרים נלכה עמכם כי שמעני‬
‫אלקיס עמכם כדבחיב בפסוק לההחלה ואח הפי ומפני רבייים‬
‫לא הביל אוחם א״י לפיכך ייעד הנביא שהאריך והרחב אייי‬
‫יוהד ממה שהיתד‪. .‬קודם לכן עד שתהיינה <ל אלה העיירות‬
‫הקרובוח לא״י נבללוה בערי יהודה ונקראות על שמם והיא‬
‫מ״ש ישעיה נ״ד כי רבים צגי שוממה ר״ל בזמן הגלוח ממי‬
‫שהיו קודם לכן בזמן היותה בעולה ר״ל בזמן המלכות‬
‫ולפיכך אמד אחר כך הרחיבי מקום אהלך ויריעות משכגותיו‬
‫יטו ^ חחשכיי האריכי מיחדיך ויהדוחיך חזקי כי ימין ושמ^‬
‫חפרוצי וגו׳ ולא לבד א״י אלא גם ירושליט האריך והרחיב•‬
‫בדכהיב ירמיה ל״א הנה ימים באים נאם יי' וגבגהה העיי‬
‫‪6‬‬
‫‪1,‬‬
‫‪6‬‬
‫י‬
‫י‬
‫גי‬
‫‪6‬‬
‫‪-‬מזוין אמונה‬
‫עא‬
‫ליי' ממגדלי חגגאל עד שעד הפגה ויצא עוד קו המדד‪ .‬נגדו‬
‫?ל גבעת גרב וגסב גועתה וכל העמק הפגרים והדשן •ובל‬
‫«דמות עד גחל קדרן עד פגת שער הסוסים מזרחה קודש‬
‫יי 'לא יגתש ולא ייהרס עוד לעולם ובן גם •בגין‪ .‬בית המקדש‬
‫ייייי• יוהד גדול ממה שהיה קודם לנן נאשר ייעד הסמוב‬
‫נביאה יחזקאל מסימן מ׳ ואילך • ולפי שבימים ההם ישבו‬
‫ל ישראל על אדמהס בשלום ובטלוה ולא יפחדו משום אדם‬
‫עילם ולפיבך אמר והניחי לביהי מצבה מעובר ומשב ולא‬
‫יענוד עליהם עוד גוגש אשר הרצון בו אחנה אצל ביתי להגן‬
‫עליז שלא יפחד והיא אשר אמר הנביא הזה ב׳ ואגי אהיה‬
‫לח נאם יי׳ חומה אש מסביב ר״ל אהיה לד‪ .‬לומן כ«יו חימר‪,‬‬
‫*ש סביב לה ני עתה ראיתי בעיגי ר׳יל עתה בזמן הזה‬
‫*תהיה נל זאח ההבטחה ראיתי בעיגי צרתם ועגיים בגלות‬
‫ין האומות אע״פי שעד עתה הסתרתי פגי מהם זטעם ראיחי‬
‫םי וירא אלקים את בגי ישראל שמות ב׳ ר״ל ששם עיני‬
‫יישגהתו עליהם לטיבה וסמך לזה פסוק גילי מאוד בת ציון‬
‫ייייעי בה ירושלים להודיע שאלו ההבטחות כלן המיועדוח‬
‫?פ׳ הזאה ההייגד‪ .‬בזמן מלך ־המשיח הזה וזוכר ציון וירושלים‬
‫לפי שהיא ראש המלכוח הגה ‪ -‬מלכך יבא לך צדיק ונושע‬
‫יוא ר״ל שיהיה המלך המשיח צדיק ובצדקהו יהיה נושע‬
‫מחרב גוג ומגוג ומלח נושע החליפו הנוצרים ובוהבי׳ במקומו‬
‫מושיע כדי להביא ממנו סיוע לאמונתי כמו שעושים כן‬
‫כהרבה מקומות ממאמרי הנבואה ואין להם לתלות החליף‬
‫לכותבי הספרים שלגו כי אפילו היד‪ .‬כהוב בספרינו מושיע‬
‫הייגו מפרשים אותו כדרך ועלו מושיעים בהד ציין לשפוט את‬
‫הד עשו עובדיה בסופו • עגי כמו עגיו כדכתיב בגבואת <סיגיה‬
‫מ״ב לא יצעק ולא ישא ולא ישמיע בחיץ קולו קנה רצוץ‬
‫לא ישבור וגומר ולפיכך אמר ורוכב על חמור וגו׳ ר״ל לא‬
‫מחסרון סוסים שהדי כל העולם יהיה ברשותו אלא מענוה‬
‫ירכב על החטור ובן להורות שלא יצטרכו ישראל בזםגו‬
‫ה‬
‫‪,,‬‬
‫‪3‬‬
‫;‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪71‬‬
‫ח!זק אמונה‬
‫‪8‬‬
‫לסוסיס ילרבב נאשר ביאר אחייב בפסוק הסמוך לי יע‬
‫מהפסוקים המאוחרים ממנו כגין אשר אמד אחריו והניי־י‬
‫רכב מאפרים וסוס מירושלים וננרחה קשה מלחמה י י י‬
‫אשר אמר בנבואה מינה ה׳ וקשה וחרב ומלחמה אשבור ט!‬
‫הארץ והשנבהים לבטח ר״ל שיהיח שלום בנל העולם ב י '‬
‫המלך המשיח כדכתיב ישעיה ב׳ ובתתו חרביחם לאי׳י‬
‫וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילםי‬
‫עוד מלחמה ולפיבך אמר ודבר שלום לגוים ף״ל המל!‬
‫המשיח ישלים בין גוי לגוי אם ההיינה מלחמות ביניהם‬
‫כל הגוים יהיו נשמעים אליו כדבחיב דניאל ז׳ ובל שלטוני"‬
‫ליה יפלחון וישהמעון והוא אשר אמר ומשלי מים עד י‬
‫ומנהר עד אפסי ארץ ר״ל שיהיה מושל בכל העולם • גם איי‬
‫בדם בריהך שלחהי אסיריך מבור אין מים בו פי' אמר איי‬
‫בלי נקבה כנגד כנסה ישראל ובמ״ש על מלך המשיח שיריי׳‬
‫נושע בצדקתו כן אמד על אומת ישראל גם את תהיה נושע"‬
‫בעבור דם בריתך והוא דם מילה שהחזיקו בה ישראל בגלוי'‬
‫יוהד מכל המצות מבור אין בו מים זהו הגלות • שובי‬
‫לבצרון פי׳ שובו לאל יה׳ שהוא מבצר ומגדל עוז לבוטחיפ‬
‫בו • אסירי ההקזה ר״ל בעבור שחייהם בגלוה אסורים ים!‬
‫ארוך ומקוים לגאולה • גם היום מגיד משנה אשיב לך ר״ל‬
‫גם היו׳ אני מגיד שמשנה אשיב לך מה שלקחו הגוים ממך‬
‫בגלוה ואמר גם היום לפי שכבד הגיד בנבואה ישעיה ם'‬
‫החח הגחושח אביא זהב וגומר ואטד שם ס״א החח בשחכם‬
‫משנה וכלימה יתנו חלקם לכן בארצם משנה יירשו וכאמור‬
‫הבהוב משנה אשיב לנם לנן משנה יירשו אין הכוונה על‬
‫שתי פעמים בלבד אלא ר״ל פעמים רבוד‪ .‬ובמו ומשנה שברון‬
‫שברם ירמיה י״ו ובן כסיל שונה באולתו משלי כ״י ובאמת ני‬
‫דרכתי לי יהודה קשת מלאתי אפרים ובן באמת למעלה‬
‫וחברתי רכב מאפרים וסוס מירושלים ייעד כי בימי המשיח‬
‫ישיבו כל ישראל לארצם שהם יהודה ואפרים מה שלא שבי‬
‫יא‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪,‬‬
‫גי‬
‫‪5‬‬
‫חזוק אמונה‬
‫עב‬
‫כניה שני אלא קצת מבני יהודה ובגימן מגלות בבל לבד‬
‫יכיטן ההיא יהיה יהודה ואפרים מלכוח אחת ולא יחצו עוד‬
‫לשתי ממלכות כמבואר בנבואת יחוקאל ל״ז ועוררתי בניך‬
‫*'ין כי היא ראש המלכות באקר בארנו על בניך יון מה‬
‫מי‪:‬ד הבהוב ביון כאלו זכר גוג ימגוג כי אחים היו מבני יפת‬
‫כראשית י' ובני יפת גומר ומגוג ומדי ויון ותובל ומשך‬
‫יתירס וזבד אחד מהם והבל בכללו כי כולם יבואו על א״י‬
‫!‬
‫‪:‬‬
‫;‬
‫;‬
‫ו‬
‫‪ j‬כזמן המשיח הרי הדאת לדעת שאין שום עזר וסיוע לנוצרים‬
‫לפרש פסוק הנה מלכך יבא לך וגוי על ישו הנוצרי לפי‬
‫"לא נתקיימו בימיו ההבטחות המיועדות בזאת חפ׳ אשר‬
‫?יייי להתקיים בימי מלך המשיח הא׳ שבזמן מלך המשיח‬
‫יי‪-‬יה קיבוץ כלל ישראל שהם עם יהודה ואפרים ‪ .‬הב׳‬
‫׳ ייו עמים רבים אל עם יי' בימים ההם • והגי שבומנו‬
‫י׳׳היה ביאת גוג ימגיג על ישראל ינפילהם שם לפני בני‬
‫יייידד‪ .‬ואפרים • והדי שבזמנו יהיה שלום ושלוה בבל העולם •‬
‫ירי־' שמלך המשיח יהיה לבדו מושל על כל העילם מה שלא‬
‫י׳קיים אפי׳ אחד מכל אלו הייעודים בזמן ישו הנוצרי אלא‬
‫נייקיימו הפכם • בי הנה על מלך המשיח האמיתי הזה‬
‫יזכהוב אומד ידבר שלים לגוים וגומר אבל ישו הנוצרי אומר‬
‫׳‪5‬ל עצמו איי החשבי שבאהי לשום שלום בארץ לא באתי‬
‫יק לשלוח חרב וגומר בדכחיב במטיאש פ׳ י' פסוק ל״ר וכן‬
‫על מלך המשיח הזה האמיהי הבהוב אומר ומשלו מים עיר‬
‫יס ומנהר עד אפסי ארץ אבל ישו הנוצרי לא היה מושל‬
‫יופיי על עיר קטנה אחת אלא אחדים משלו עליו כאשר‬
‫ייא העיד על עצמו באמת כאשר לא בא‪ .‬בן אדם שיעבדו‬
‫לי»יא בא לעבוד וגו׳ כדכהיב במטיאש פ׳ כ׳ פסוק כ״ה וע״כ‬
‫התבאר הטיב שיןטו הנוצרי לא היה משיח וא״כ הראייה‬
‫הזאה אשר הנוצרים מביאים מזה הפסוק הוא להם לא לעזר‬
‫ילא להועיל ‪:‬‬
‫׳‪/j8‬‬
‫(‬
‫־י‬
‫נ‬
‫‪72‬‬
‫חזיק‬
‫אמינה‬
‫•פרק •לו‬
‫ו ש פ כ ת י על ביח דוד יעל יושב ירושלי' רוח חן והחגיגי"‬
‫והביטו אלי אח אשר ידקרו וםפדו עליו בפשטי‬
‫על היחיד והטר עליו כהטר על הבבור «כד<י‪ • 3% 7‬ומיי‬
‫שטביאים הגוצדים ראייה לאטוגחם מזה הפפוק באטרם הגי'‬
‫הנביא ייעד שביטים העהידים יתחרטו בגי ישראל ויביו‬
‫ויספדו על שדקרו והרגו אח המשיח השלוח אליהט ויייי•‬
‫ישו הנוצרי שהיה מורכב מאלקוח ואנושית והוא אמרו הביטי‬
‫אלי אח אשר דקרו וספדו עליו כמספד על היהיר וגו׳ ההשובי׳‬
‫גם בזאר‪ .‬הטענה טעוהם מבוארח כפי מנהגם בפעס בפ?"‬
‫להביא ראייה לדבריהם מקצת פסוקי הנבואה בלחי הבני‬
‫קשר הפסוקים וכוונת מאמרם כי בזאת הפ׳ הכתוב םיגי‬
‫על ביאת גוג ומגוג על• אדמת ישראל ועל נפילתן שמה כאטי‬
‫ההחיל הענין ־באמרי הנה אנכי שם את ירושלים םף רעל‬
‫לכל העמים סביב סף רעל כמו בדם אשר בסף שמית י*‬
‫ופי' כוס ההרעלה ר״ל מהומה ומבוכה וגם על יהודה ידיי‬
‫במצור על ירושלים ר״ל בי בני יהודה יצורו עם האויבים‬
‫ועל ירושליט וטעם וגם על יהודה ר״ל כי גם עליהם ידיי׳‬
‫סף רעל טחחלה שיבואו בעל כרחם בטצור על ירושליט והגי•‬
‫ההיה זאת עליהם צרה גדולה ופי׳ הענין כי בבא גוג וםגיג‬
‫על ירושלים אחרי הגאולה ועלו על ארץ יהודה כי תהיי׳‬
‫פניהם לבא על ירושלים החלה ולא יחושו לכל א״י לכבשי׳‬
‫החלה כי יאמרו אחר שנכבשה ירושלים תהיה בל א״י נכבטי׳‬
‫לפגיגו אבל יעלו לירושלים דרך ארץ יהודה כי היא דרנם‬
‫ויקחו עמהס בגי יהודה על כרחם שיבואי עמהמ לציר על‬
‫ירושלים והיה ביים ההיא אשים את ירושלים אבן מעםםי•‬
‫לכל העמים הגה מתחלה המשיל את ירושלים לסף רעל ואהי‬
‫כך הוסיף והמשילה לאבן מעמסה וכבדה כי כל הרוצים‬
‫להסירה ממקומה לא יובלו לה רק העשגה בגופותיהם שריטוח‬
‫‪,‬‬
‫ב‬
‫עג‬
‫ח‪11‬ין אמונה‬
‫‪s1‬‬
‫‪ V‬אטד ונאספו עליה כל גויי הארץ נדי להנודה ולהגלותה‬
‫^ קיטה בעם רב וחיל גדול וכבד כיום ההוא נאס יי' • אכה­‬
‫! ׳ל כוס בחטהון ורכבו בטגעון ר״ל סוסים ורוכבים של גויי‬
‫' ? יעל בית יהודה אפקח את עיגי ר״ל לשומרם מהמכות‬
‫^ ׳ * על העמים ועל סוסיהם • ואע״פי שיהיו ביניהם‬
‫'^טי הם וסוסיהם מהמנוח ההם אבל כל סוס העמים אכה‬
‫ייין יאמרו אלופי יהודה בלבם וגו׳ ר״ל גדולי יהודה אמרו?‬
‫^כ‪ 0‬כשהיו בין אויביהם כי יושבי ירושלים יהיו עוצם וחוזק‬
‫' ' עזיצאו להלחם עם אויביהם בעזרה יי' צבאות וינצלו‬
‫אמצה פי׳ אומץ כי היא שם בשקל עולה שלמה ביים‬
‫אשים אח אלופי יהודה ככיור אש בעצים וגומר רי׳ל‬
‫^‬
‫לי יהודה שיהיו בחוץ אשימם ככיור וכגחלח אש בעצים‬
‫'י ר אש בעמיר כי בעת שאשלח בגוים ובסוסיהם מכח‬
‫עין והמתון ועורון יתבוננו בי מאת יי׳ היא ויכו הם ובני‬
‫"*ידה שעמהם בגוים על ימין ועל שמאל ופי׳ נייר אש גחלת‬
‫^ מלשון חנור ובידים וישבה ירושלים עוד תחתיה בירושלים‬
‫"ל כי המים חשבו להנידה ולהגלותה ממקומה ולהחריבה‬
‫'יייות עיר אכל היא תשוב עוד במקומה במקום שהוא נקרא‬
‫ישלים היום והושיע יי׳ אח אחלי יהודה בראשונה לפי‬
‫׳"ייגרים על עיר יושבים באוהלים לפיכך אמר אהלי יהודה‬
‫' ש בראשונה ר״ל קודם שיושיעו יושבי ירושלים יהיו נושעים'‬
‫' י יהודה שהם מבחוץ מפחד אויביהם שבאו עמהם במצור‬
‫""?ן לא הגדל הפארח ביה דוד ד״ל כי ביה דוד יהיו בפנים‬
‫׳ניי עם יושבי ירושלים ואם יושעו הם בהחלה יחפארו על‬
‫' ' יהודה שהם מבחוץ ויאמרו שעל ידיהם הס נושעים •‬
‫יייייי׳ הנכשל בהם ביום ההוא כדויד ר״ל החלש בהם יהיה‬
‫שהיה גבוד חיל ואיש מלחמה ובית דויד כאלהים‬
‫" לאד יי׳ לפניהם ר׳יל כי המלך המשיח אשד יהיה מזרעו‬
‫*ל דוד ע״ה יהיה כאלקים שפי׳ כמלאך יי׳ והוא יצא לפניהם‬
‫'יילחם במים ההם ואח״כ אמר והיה ביום ההוא אבקש‬
‫‪0‬‬
‫י !!ד‬
‫‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫י ש‬
‫‪5‬ש‬
‫;די‬
‫פי‬
‫ן‪;1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪8‬‬
‫נ‬
‫כ‬
‫נ‬
‫‪ /‬י י ד‬
‫ש‬
‫‪10‬‬
‫חווק‬
‫‪73‬‬
‫אמונה‬
‫להשמיד את כל הגוים הבאים על ירושלים וסמך לו !שפניי‬
‫על ביח דוד ועל יושב ירושלים רוח חן ותחיונים ווזביגי‬
‫אלי אח אשד דקרו הנה כאשד הזכיר מעלותיהם העלייגיי'‬
‫אחר כך אמד שאם יזימן שירקדו ר״ל מהם במלחמה ייי *‬
‫ואפילו הדיוט שבהם יהיה הימה גדיל להם איך יהיה ה‬
‫הזה ויחייבו אותו שהחיה החילה ירידה וכניעה לפני אויביי׳‬
‫כמו שעשה יהושע כאשר הנו אנשי העי מישדאל ל״ו אי*‬
‫אמד אהה יי׳ אלקים למה העברת העביד את העם יייי‬
‫את הירדן וגומר ואמר בי אדוני מה אומר אחרי אשד י׳‬
‫ישראל עורף לפני אויביו יהושע ז׳ כן יהיה עניינם עתר• '‬
‫יראו שירקדו מהם אפילו אחד יתמהו והביטו אלי את א‬
‫דקרו ר״ל בעבור אותו את אשר דקרו ואת אשר זה ב&?י‬
‫בעבור וכמוהו ועשיתי את אשד בחקי תלכו יחזקאל ל‬
‫וספדו עליו כמספד על היחיד והמר עליו כהמר על הב־‬
‫ר״ל כאדם שאין לו אלא בן אחד וימוה או כאדם‪ ,‬שימיה '‬
‫בכורו ביום ההוא י ג ד ל המספד בירושלים נמספד הדדויביו‬
‫שהיה אדם גדול ידוע אצלם בימים ההם ואנחנו לא ם ^‬
‫זכר מזה במקרא • וספדה הארץ ר״ל אנשי ארץ יספדו ע׳‬
‫הנדקור ההוא או במלחמה משפחות משפחות לבד ר״ל י‬
‫אחת ממקומה ואלה ‪.‬המשפחות הנזכרות כמו נ ן דצמל‬
‫ההיינה גדולות וידועות באוהו ומן והנביא הוכירם נזויו‬
‫נבואה ומ״ש ונשיהם לבד הוא דרך צניעות הנך רואה מנוונ"‬
‫מאמרי הנבואה ומקשר הפסוקים קצתם עם קצתם שהפ' היא"‬
‫כלה מדברת על ביאת גוג ומגוג על ירושלים למלחמה וטי *‬
‫יוכלו לה כי יביא השם עליהם מנות גדולות ויפלו לפני ב‬
‫יהודה וישראל לפיכך אין להם לנוצרים שום עזר מני"‬
‫הכתוב והביטו אלי אה אשר דקרו כי על אשד ירקד במלחםי'‬
‫ההוא הבהוב מדבר כאשר זה ידוע מענין הפי ומםמיבי'‬
‫‪V‬‬
‫הפסוק הקודם לו • וכן ממ״ש אה״כ וספדו עליו כמספר ׳‬
‫היחיד וגומר ואם היה כדברי הנוצרים שאומרים שד‪,‬מוב‬
‫‪,‬י‬
‫דגי‬
‫‪6 ,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪15‬‬
‫א‬
‫&י‬
‫ט‬
‫יי‬
‫‪,,,‬‬
‫ג‬
‫ג‬
‫ת‬
‫‪1‬‬
‫גי‬
‫‪15‬‬
‫&‬
‫עד‬
‫חזוק אמונה‬
‫הנדקר אז ד‪.‬יד‪ .‬לו לומר וספדו עלי והמר עלי כמ״ש‬
‫אלי י מצורף לזה ני אחד אשד הונחנו בראיות‬
‫יייוי• בפי א' ובפי י׳ מזה החלק שישו הנוצרי לא חיה‬
‫^' ? כסברחם הנבערח היה די בסתירה הראייה הזאח‬
‫כינים אלא כדי שלא ישאיר פהחון פה לטוענים מזה‬
‫' ק הוצרכהי להראות סתירת טענחס וראייתם זאח גם‬
‫^יינת הפי הזאת ומדברי הפסוק הזה בעצמו כאשר הראיתי‬
‫ייעת ‪:‬‬
‫‪ 1‬ה כ י ט י‬
‫‪5‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ש‬
‫י פסו‬
‫פרק לז‬
‫‪ P31‬עורי על רועי ועל גבר עמיתי נאם ייצבאוח דך את'‬
‫הרועה וחפוצין הצאן והשבתי ידי על הצועדים זכריה‬
‫* ומה שהנוצרים מביאין ראיה לאמונחם מזה הפסוק‬
‫*ישרם הנה הנביא ייעד הריגה ישו ה נ ו צ ר י והוא אשד‬
‫י רועי וגבר עמיתי ומ״ש ד‪,‬ך את הרועה ותפוצין הצאן‬
‫שבזמן הריגתו יתפזרו תלמידיו מאצלו כדכתיב בא״ג‬
‫' יקוס פ' י׳׳ד • התשובה גם בזאת הראייה אין האמה אחם‬
‫^ הנתוב אינו מדבר באן רק על הפלח מלבי האדמה ויציאה‬
‫ת ישראל מתחה ידיהם שבזמן ההוא יברחו ויחמו חטאים‬
‫" יי העצבים מן הארץ ולא ישא דו דק הצדיקים הקדושי'‬
‫^ יי האל ית' כאשד הענין מתבאר הטיב מכוונה חפ׳ ההיא‬
‫י סוקים הקודמים והמאוחרים והמה ידועים ומבוארים אכן‬
‫ש חרב עורי על רועי ועל גבר עמיתי הרצון בו חרב עורי‬
‫יי מלך ישמעאל הוא הנקרא מלך תוגר המושל באסיאה‬
‫ייקא שהם יוחד מגי רביעיות עולי ורוב אומח ישראל‬
‫' לית הם החת ידו וקראו השם רועי ע״ש שנתן השם בידו‬
‫ייעוד‪ .‬צאנו בגלוחם והצאן היא אומת ישראל ומ״ש עליו‬
‫' י עמיחי וחברי לפי שחושב עצמו בגאוהו וגובה לבו שהוא‬
‫* להיט ובטוהו הן האדמ היה כאחד ממנו לדעח טוב ורע‬
‫'י^שית ג׳ ר״ל הוד‪ .‬כן לפי מחשבהו כי כן הבטיחו הנחש‬
‫(‬
‫ג‬
‫‪5‬‬
‫ו!ע‬
‫‪5‬‬
‫;יו‬
‫‪51‬‬
‫‪3‬‬
‫־|י פ‬
‫‪9‬‬
‫י‪!!,‬‬
‫ג‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫*‪10‬‬
‫‪74‬‬
‫ח‪1‬וק‬
‫אמינה‬
‫באמרו והייתם כאלקים יידעי טוב ורע כי הגאיה יותר נני*""‬
‫באומת הישמעאלים ואפילו בהדיוט שבהם יבייש במל^‬
‫טש״כ באומת אדום לפי שרודפים אחר החכמה המיי *‬
‫ומכירים פחיתות הגאיה ומעלה הענוד‪ • .‬הך את יייי^‬
‫וחפוצין הצאן ר״ל כי במפלת מלך ישמעאל תהיה‬
‫ישראל ויצאתם מחחת ידיו ולפי שאומת ישראל עתה בי*'‬
‫הגלות מפוזרים ומפורדים בכל מדינות מלכותו ואינן במי'‬
‫אחח ובמחוו אחד כמו שהיו בגלות מצרים ע״כ גס בצי "‬
‫מתהת ידיו ממקומות גלוחם ללכה אל ארץ הקדושה לא י^‬
‫באסיפה׳ ובמחנה אחח ובדרך אחד כמו שהלכו יוצאי מ*וי*‬
‫אלא ילכו נפוצים ומפוורים במחנוח רבוח ובדרכים דבי‪' 6‬‬
‫רוב המקימוח אשר היו גרים בחס לפיכך כנה הבהוב יציי *‬
‫כלל הקהילות מתחת ידיו מכל המקומות אשר היו בביעיי^‬
‫בהן בלשון נפוצה באמרו ותפוצין הצאן שהוא לשון פ!י‬
‫וכמו ישעיה י״א ונפוצות יהודה יקבץ מארבע בנפות יי י^‬
‫והשיבותי ידי על הצוערים הצוערים הם מלכי האומות איי*‬
‫שגם הם רועי הצאן הקטנים וזה הייעוד יתקיים ג״נ ׳׳)‬
‫מלך תוגר במלחמות גוג ומגוג כי עליו הכתוב אומר ייזית'‬
‫ל״ח בית הוגרמח ירכתי צפון ואת כל אגפיו ולפי שאומני‬
‫רביות קשת נשארה לישמעאלים בירושה מישמעאל אביי׳‬
‫שהיה רובה קשת לפיכך אמר שם ל״ט והכיתי קשתך ג‬
‫שטאלך וחציך מיד ימינך ‪.‬אפיל • אכן על מפלת הציעיי'‬
‫שהם מלכי אוטח אדום נבא ישעיה הנביא ע״ה בפי גןי '‬
‫מים לשטוע טיטן ל׳׳ד וכל חזון עובדיי בכללו ־ ובזי י‬
‫בסחירח הראייה הואח ‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫ני‬
‫‪,,‬‬
‫ג‬
‫‪6‬‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫יי‬
‫א‬
‫‪11‬‬
‫‪6‬‬
‫‪,‬יי‬
‫ג‬
‫י‬
‫פרק לח‬
‫‪ y j‬טטזרח שטש ועד טמאו גדול שטי בגוים ובכל מ?י*‬
‫מוגש לשטי ומנחה טהורה כי גדול שטי גניי‬
‫מוקטר‬
‫אמר יי׳ צבאות מלאני א׳ ומה שמביאים הנוצרים ראי^‬
‫‪11‬‬
‫ח‪11‬ק אמונה‬
‫‪T‬‬
‫עד‪.‬‬
‫לאמונתם המקולקלת מזה הפסוק באמדם הנד‪ .‬הנביא מלאני‬
‫עיי מפי הש״י שהוא ית' מקבל עבודותינו והקטדתינו‬
‫יטגחתינו ערבד‪ ,‬לו וזו ראייה גדולה על אמנתינו הטובה •‬
‫יייישוכה אין להם לנוצרים שום ראיה מזה הפסוק אחר שבזמן‬
‫לאני הנביא עדיין לא היה בעולם אמונח ישו הנוצרי ני‬
‫ינייד• חגי‪.‬׳מלאני שלשחן נחנבאו בזמן אחד ר״ל בזמן בית‬
‫"ני אבל ישו נולד אחריהם יוחד מגי מאוח שנה • אמנם‬
‫כזטן מלאני היו דגוים עושין עבודות והקטרות ומגישין מנחות‬
‫יקיבנות ל?' נינבי לנה ולי״ב טזלוח ולפסילים ולצלמים‬
‫ייעשיים על שמוחם ע״כ לא בא הנביא להודיע בזה הפסוק‬
‫"עלות טנחת והקטורת הגוים אשר היו נעשות לע״ז בזמן‬
‫יייא דק בא להודיע פחיחוח מנחות וקדבנוח פושעי ישראל‬
‫ייטע* הדור ההזא החוטאים בנפשוהם המחללים שם יי'‬
‫נייביאם להקריב לפגי יר‪.‬׳ גזול עור ופסח וחולה נדכחיב שם‬
‫יאתם מחללים אוחו באמרנב שלחן יי' מגאל הוא וניבו נבזה‬
‫*כלו ואמר שם והבאתם גזול ואח הפסח ואה החולה וגומר‬
‫יאשר דענין מבואר הטיב מהפסוקים הקודמים והטאחרים‬
‫מזה הפסוק ואמר שבזה הענין הם יוחר רעים וחטאים‬
‫*פילו םהגוים עובדי ע״ז כמ״ש יחזקאל ה׳ זכמשפטי הגוים‬
‫*שר םביבוחינמ לא עשיחם כי אין הבהוב מוביח אותם על‬
‫*לא עשו ככל טשפטי הגיים רק על שלא עשו משפטי הש״י‬
‫יאפילו במשפטי הגוים המחוקניס שבהם לא עשו כדבחיב‬
‫הקתי לא הלכחם ואח משפטי לא עשיחם זכמשפטי הגזים‬
‫אעיר סביבותיכם לא עשיתם • ושם במקום אחד מימן י״א‬
‫י׳יא אוטד בחקתי לא הלכתמ ומשפטי לא עשיתם וכטשפטי‬
‫ייגוים אשר סביבוהיכם עשיחם אשר הרצון בשני אלה‬
‫ייטאמריס הסוחרים הוא כטחוקנים שבהם לא עשיתם‬
‫כמקולקלים שבהם עשיחם • ומד‪ .‬שאמד ובכל מקום מוקטר‬
‫מוגש לשמי הרצון בו אע״פי שהגוים עובדים לע״ו מ״מ‬
‫לשם הש״י הם עובדים יכוונחם לשיש כי בעח שהם מקטירים‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪75‬‬
‫ח‪1‬יק אמונה‬
‫א ״‬
‫'‬
‫ומגישים מגהה לפםילים אם ישאל איש להם למי‬
‫מקטירים ומגישים זאת המגחה ישיבו אגחגו מקטייי‬
‫ומגישים לאלקים אשד ברא שמים וארץ וזהו אטדו ימי?"‬
‫מוגש לשמי ולפיכך משתדלים להקריב באימה ובכבוד וטיי"‬
‫וזהו אמרו ומגחה טהורה ואזמר שם ג׳׳ב בי גדול שמי בגוי‬
‫ועכ״ו מנחותיהם איגן מקובלים לפגי הש״י לפי שאינ‬
‫יודעים אוהו אחר שהם משתתפים עמו נברא מנבראיו וליי*'‬
‫לא תמצא שיאמר שם הכתוב שערבו לו ית׳ מנחות גוים ייי•‬
‫כדבריהם רק אומר שם ג׳ וערבה ליי׳ מנחה יהודה וירושלי‬
‫כימי עולם ובשנים קדמוניוה ימ״ש הבהוב ג״ב וישב מצי‪1‬‬
‫ומטהר כסף וטהר את בני לוי וזיקק אותם כזהב וככסף והיו ליי‬
‫מגישי מנחה בצדקה דייל אחר שיתבררו ויתלבנו ויצי^י‬
‫באש התלאות והיסודין אז יהיו מגישי מנחה בצדקה ליי'‬
‫ואז חערב ליי׳ מנחת יהודה וירושלים בימי עולם וכשני‬
‫קדמוניוה ומ״ש הבהוב טהר את בני לוי הוא לפי שיד הכהני‬
‫בני לוי היתד‪ ,‬במעל הזה הראשונה בדכהיב שם לכם הנהני‬
‫בוזי שמי וכן כיוצא בזה הפסיק מצינו שאמר דהע״ה תהיל‬
‫קי״ג ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם יי׳ רם על כל גיי‬
‫יי׳ התוכל לימד כי הנה דה׳׳עה מעיד שהגוים בלם ממירי‬
‫שמש ועד מבואו מהללים לשמו ית׳ ומרוממים אותו א״‬
‫הגוים כלם ממורח שמש ועד מבואו כלם בזמנו היו מאמיני‬
‫בו בי״ת אמונה שלימה ואמיהיח זאח הראיה בלחי צורגןי‬
‫לפי שאמר עליהם תהילים קט״י עצביהם כסף וזהב מעשיי‬
‫ידי אדם פה להם ולא ידברו עיניס להם ולא יראו אזני‬
‫להם ולא ישמעו אף להם ולא יריחון ידיהם ולא ימישי)‬
‫דגליהם ולא יהלכו לא יהגו בגרונם כמוהם יהיו עושיהם כיי‬
‫אשר בוטח בהם ישר*‪ 1‬בטח ביי׳ עורם ומגיגם הוא וכן כמומיי‬
‫תהילים קל״ה הוא אומר עצבי הגויס בסף וזהב מעשה ייי‬
‫אדם פה להם ולא ידברו עיני׳ להם ולא יראו אזני' להם ולא‬
‫יאזינו וגומר בית ישראל ברבו את יי׳ בית אהרן ברנו‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6,‬‬
‫‪6‬‬
‫ג‬
‫‪6‬‬
‫‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫חזוק אמונה‬
‫עו‬
‫יי‬
‫' פית הלוי ברנו את יי׳ וגוי הנך רואה שדה״עה הורד‪.‬‬
‫•עייפי שהמים מהללים ומרוממים שמו ית' ליפי שהוא כבה‬
‫יייאשזנה לבל הנמצאות מ״מ אמונתם מקולקלת הם בוטחים‬
‫ימאטינים בעצבים מעשד‪ ,‬ידי אדם וכי אימת ישראל בכללה‬
‫עם הנהנים והלוים בוטחים ביי' לבדו הם ראיים להללו‬
‫כי לפי שעירם ומגינם הוא • וזד‪ ,‬הביאור מה שראינו‬
‫׳ ק בזה הםתירח לראיה זאת ‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫ין‪31‬ר‬
‫ש‬
‫‪1‬פ<‬
‫פרק לט‬
‫אנכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני בוא יים יי*‬
‫הגדול והנורא מלאכי בסופו • ומה שטוענים הנוצרים‬
‫מיינו באמרם לשוא אחם היהודים מייחלים לביאת אליהו‬
‫זזנכיא כי כבר נתקיים זה היעוד כי יאן הטובל הנקרא‬
‫לשונינו יוחנן כי עליו נאמר זה הפסוק לפי שהיה דומה‬
‫''אליהו ברוחו כדכתיב בא״ג מטיאש פרק י״א אמר ישו על‬
‫'אן שהוא היה אליהו אשד מיועד בנבואה לעתיד לבא •‬
‫עוד שם פ׳ י״ז אמר ישו על יאן כי כבר אליהו בא ולא‬
‫יזכירוהו אלא עשו לו כרצונם וכו׳ אז הבינו תלמידיו שעל‬
‫'אן הטובל הוא אומר ע״ב דברי הטוענים • התשובה גם‬
‫יאת הטענה להם לטעות לפי שהכתוב אומד בבירור הנה‬
‫אנכי שולח לכם את אליהו הנביא בלשון הכתוב במלכים א׳‬
‫'"ח ויהי כעלות המנחה ויגש אליהו הנביא וגו׳ וכן בדברי‬
‫הימים ב׳ כ״א ויבא אליו מכתב מאליהו הנביא ואם היה‬
‫כדבריהם היה הבהוב אומר הנה אנכי שולח מנם איש כמו‬
‫אליהו הנביא ולא אליהו הנביא ממש או היה אומר הנה‬
‫אנכי שולח לכס את יוחנן ומהו ההכרח לקרא ליוחנן בשם‬
‫אליה הנביא• מצורף לזה שמציגו כחוב בא״ג ביאן פ' א׳‬
‫פסוק כ״א כאשר שאלו הבחנים והלוים טיאן אם אחה אליהו‬
‫ייאמר אנני אליהו ועוד שאלוהו אס אתה נביא ויאמר אנני‬
‫נביא א״נ דברי ישו ויאן סוחרים זה את זה כ״א יצדקו‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪76‬‬
‫‪pun‬‬
‫אמינה‬
‫דברי יאן ינזבו דברי ישו ונן להיפך והסברא נוטה‬
‫לדברי יאן שהודה האמת לפי שלא היה אליהו הנביא א"‬
‫שקד העיד עליו המעיד שהוא היה אליהו והמנוין ממנו‬
‫העדות נדי שיאמינו בו שהוא משיח לפי שהיה דבר ייי׳‪5‬‬
‫באומת ישראל שלא יגלה המשיח אלא אחר בא אליהו הנביי‬
‫ייייי‬
‫ג‬
‫ג ז י‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫כמבואר מהפסוק הזה ובן כתוב במטיאש פרק י״ו פסו?‬
‫ז״ל וישאלוהו תלמידיו לאמר מה הוא זה שהחכמים אומי'‬
‫בי אליהו יהויב לבא קודם לכן • והוא השיב להן ויאמי‬
‫אליהו יבא עכ״פ קודם ויתקן הכל עוד אני אומר לכס‬
‫אליהו כבר בא ולא הכירוהו אלא עשו לו כרצונם והן ‪1‬‬
‫אדם יסכל מהם אז הבינו חלמידיו כי על יוחנן הטובל היי‬
‫אמד כן ענ״ל » הנך רואה ני שאלת הלמיריו הכריו׳ייי‬
‫להעיד על יוחנן שהוא אליהו וכן ממ״ש להם קודם אליייי‬
‫עכ״פ יבא ואחד כך אמר כי אליהו כבר בא הנה תבין ני‬
‫אין בפיהו נכונה והנוצרים שמחדצין זאה הקושיא ואומדים‬
‫לפי שיאן לא רצה לגלות ולהלל אח עצמו ע״כ השיב לר‪&.‬‬
‫שאינו אליהו יש להשיב אם היה היא השולח במקום אליו׳'‬
‫הנביא כדבריהם אז לא היה לו לכפור ולהכחיש שלוחתו מוי‬
‫שלא יאוח לשלוחים הנאמנים כאשר מצינו בכל הנביאים‬
‫שלא היו כופרים ומכחישים שליחוחם אבל היו מודיעים‬
‫ומפרסמים לכל לפי שלכך שולחו י ומה יאמרו ג״כ למי‬
‫שהשיב שאינו נביא ואם היה דומה בדוחו לאליהו כדבריהם‬
‫איך לא היה נביא ובזה די בסהירה הטענה הואח ‪:‬‬
‫‪6‬‬
‫ג י‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫פרק מ‬
‫נאם יי׳ לאדוני שב לימיגי עד אשית איביך הדום לרגליך‬
‫תהילים ק״< • טען אלי הכם אחד נוצרי באמרו הודיעני‬
‫על מי אמד דהע״ה נאם יי׳ לאדוני שב לימיני מי היה‬
‫אדונו של דהע״ה אלא אמד זה המוםור על ישו הנוצרי שהיה‬
‫בן אלקיס והיה מחובר מגשמוה זאלוקוה לפיכך אמד דהע״ה‬
‫חזיק אמינה‬
‫עז‬
‫^יי אייני ואם לא היה הוא אלקים לא היד‪ ,‬לו אפשר לשבת‬
‫''ימין האל ית' י ואני השיבותי לו א״כ ג״נ אהד‪ ,‬הודיענו‬
‫*‪ T‬אמר דהע״ה תהילים קל״ז על נהרות בגל שם ישבנו‬
‫גם בכינו וגו׳ אחד שגלות בבל היתה אחדי מותו יוהד מת״נ‬
‫"י י אבל הנונד‪ ,‬האמיהיח באלו המאמרים היא בי ספר‬
‫י׳ייילים כלו נתבו דהע׳׳ה בדוח הקודש לאנשי דורו ולנל‬
‫יייזיות הבאים אחריו ויש בו דברים הרבה אשר אמרם‬
‫יייע״ה על עצמו כמו תהילים ב׳ אספרה אל חק יי׳ אמר‬
‫*לי בני אתה אני היום ילדתיך וכן שאר מומורים הסמוכים‬
‫**חייו וזולתם ויש בו דברים אשר כתבם על לשון אנשי הגלות‬
‫יטו מזמור על נהרות בבל שם ישבנו וגו׳ וכן תהילים ע״ט‬
‫*לקים באו גזים בנחלתך טמאו את היכל קדשך וגו׳ וכן‬
‫"!'ליש ע״ד למה אלקים זנחח לנצח וגוי כיוצא בהם נאמרו‬
‫טמנו ברוח הקודש על העתיד לזמר בה לאנשי גלות זיש ג״כ‬
‫טזמודים אשר נאמרו בדוח הקודש על קיבוץ גליות וימות‬
‫יזטשיח כמו תהילים צ״ח מזמור שירו ליי' שיד חדש ומלתם‬
‫יכן יש הרבה מזמורים אשר חברו ממנו ברוח הקודש בסבה‬
‫איזה מקדה והדוש שהקרה ונחחדש בזמנו • יש מהם שנוכרו‬
‫יזטקדים בראשי המזמורים ויש שלא נזכרו לפי שהם ידועים‬
‫טמאמרי המומורים כגון מומזר כ׳ יענך יי' ביום צדה שחברו‬
‫מי בדוח הקודש על עצמו בצאת למלחמה על אויביו וחברו‬
‫על לשון בני ישראל לזמר בו בצאחם למלחמה וכן מזמור‬
‫נאם יי' לאדוני חברו דהע״ה על עצסו כאשר נשבעו עבדי‬
‫יוד שלא יצא עוד עמהם למלחמה לסיבה מקדה שהוקדח‬
‫להד עם יושבי נוב כדכהיב שמואל ב׳ כ״א אז נשבעו אנשי‬
‫יוד לו לאמר לא חצא עוד אתנו למלחמה ולא חככה את‬
‫נר ישראל ונם זח המזמור חברו על לשון עבדיו ואנשיו‬
‫המונעים אוחו מצאה למלחמה בשבועתם והרצון בו נאם יי׳‬
‫לאדוני לדוד שב בביתי ותבטח בימיני ובגבודחי ימין יי'‬
‫עושה חיל וכאלו אטד לא הצטרך לצאה למלחמה כי ימין‬
‫נד‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪77‬‬
‫תזיין‬
‫אמינה‬
‫יי׳ תלחם בעבורך והוא ית׳ ישית אויביך הדום לרגליך וט"*‬
‫מטה עוזך ישלח יי׳ מציון הוא כמו ישלח עזרך מקדש וניביו‬
‫יסעדך תהילים כ׳ לפי ששם שכינת יי' כדכהיב תהילים קל*‬
‫כי בחר יי׳ בציון אוה למושב לו • ומ״ש עמך נדבת ב"‬
‫חילך ד״ל אע״פי שלא תלך למלחמה עמך יהנדבו להלי‬
‫בעבורך • ומ״ש אתה כהן לעולם על דברתי מלבי צי^‬
‫הרצון בו אהה תהיה מלך וכהן כל ימיך כמו שהיה םל‬
‫צדק מלך בירושלים ובהן לאל עליון שנ׳ בראשית י״ל ימלג׳‬
‫צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון ולפיגו‬
‫טצינו שבאשר העלה דהע״ה העולות והשלמים בגורן ארוני'‬
‫היבוסי כתיב שמואל בסופו ויעתר יי׳ לארץ וחעצר המגפי׳‬
‫מעל ישראל הפוך שאול המלך אשר בהעלוהו העולה והשלמי‬
‫בגלגל כחיב שמואל א׳ י״ג גם כלה בי לא שמרח אח מצווי‬
‫יי׳ ^קיך וגו׳ ויהיה פי׳ על דברתי מלכי צדק לפי עגין מלג׳‬
‫צדק כי פירוש על במקום חוח לפי כמו על דעהך כי ליי‬
‫ארשע איוב י׳ שהוא כמו לפי דעחך ויוד דברחי גוםפח בייי‬
‫רבתי איכה א׳ והוא במו על דברת בגי אדם קהלת ג׳ שפירוש‬
‫לפי ענין בני אדם ומ״ש במלכי צדק הוציא לחם ויין הרצו]‬
‫בו לאברהם וחיילותיו ולא לקרבן כאשר סוברים הנוצרי'‬
‫ולוקחין ממנו סמך לאמונת׳ כאשר תבין אמנה זה מהעתקה‬
‫סימון בודני המעתיק האחרון לנוצרים • ומה שהזכיר בי‬
‫היותו כהן לאל עליון לפי שאברה׳ נתן לו המעשר מכל הממון‬
‫שלקח במלחמה שנ׳ בראשית י״ד ייתן ייו מעשר מכל • הנך‬
‫רואה שלא ביון המשורר בזה המזמור כלל על י ש ו אלא על‬
‫עצמו כמו שאמד מומודים על קיבץ גליות ברוח הקודש כמי‬
‫תהילים י״י שירו ליי׳ שיר חרש שירו ליי׳ כל הארץ ובן שם‬
‫מומיר צ״ו יי׳ מלך הגל הארץ ישמחו איים רבים כמבואר‬
‫למעלה * ומה שטוענים הנוצרים באמרם ואם לא היה הוא‬
‫ן‪1‬קים לא היה לו מן האפשר לשבח לימין האל כבר ביארנו‬
‫כי בימין האל מכנה הכתיב גבורתו יח׳ הבלתי תכלית שני‬
‫ג‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫ני‬
‫‪6‬‬
‫חיוין אמינה‬
‫עח‬
‫תהילים קי״ח ימין יי' דוממה ימין יי' עושה חיל ונתיב‬
‫שמית ט״י ימינך יי׳ נאדרי בנח ימינך יי' הרעץ אויב ולפי‬
‫י של אדם נראה יוחד בצד ימין ע״כ הבהוב מבנה הנח‬
‫כשם ימין אפילו בבני אדם באמרו תהילים קמ״ל וימינם‬
‫י ן שקר ר״ל בחם וגבורתם שקר והנה אם יפרשו לפי ניונחם‬
‫מאמר שב לימיני בפי משמעוח הנה יהיה בלחי אפשר לבן‬
‫לישיבה האב ובן שמחובר מאלקוח וגשמיוח לפי דעתם ישב‬
‫ימין אלקות שאין בו גשמיות זהו מה שא״א אבל אם יהיה‬
‫ייימין גבורהו יה׳ בפי הוראות מאמרי נבואה אז יהיה אפשר‬
‫לשכת בימינו יהי ר״ל לבטוח בגבורהו הבלתי תבלית‬
‫לצייקים והחכידיס • ועוד לא יאמר שב לימיני עד אשית‬
‫אויביך הדום רגליך אלא למי שצריך לימינו ולעזרחו ואלוקי‬
‫אין צריך לעזרה וכן איך יאמר אהה כהן לעולם על אלקוח‬
‫כי הכהן הוא המשרה והמקריב לפני אלקיס ואלקי לא יקריב‬
‫יעוד איך יאמר נשבע יי' ולא ינחם אחר שלפי רעתם נחם‬
‫שמתחלה צוד‪ ,‬להקריב בשר ודם ואחר כך החליפם ביין ולחם‬
‫וכתיב שמואל א׳ ט״י ני לא אדם היא להנחם וכן בפרש' בלק‬
‫יכן אדם ויתנחם ר״ל שהש״י לא ינחם • יאם יטעין הטוען‬
‫ייאמר בי מה שצור‪ ,‬בתורת משה הקרבת הקרבנות בשר‬
‫ודם וגם שאר מצות כגון מילה ושבת וזולהם אלו המצות לא‬
‫היו נצחיות רק זמניות כי לא נצטוו רק עד זמן ישו הנוצרי‬
‫כ* מיד אחר בואו בטלו המצות הכתובות בתורת משה ובאו‬
‫טצות אחרות החתיהן • החשובה כבר ביארנו בפ׳ י״ט סתירת‬
‫זאת הטענה בביאור מהפיק הן מדברי התורה והנביאיט‬
‫ע״ה הן מדברי חא״ג שלהם הן מדברי קצת מחכמיהם וע״כ‬
‫אין צורך לשנותם באן • ואתה המעיין שים לבך ועינך אל‬
‫הפרק ההוא ותכיר עם מי האמת‪:‬‬
‫ע ‪ :‬ח‬
‫יס‬
‫‪17‬‬
‫‪78‬‬
‫ח»ק אמונה‬
‫פרק מא‬
‫ףןןךן הזית בחזוי ליליא וארו עם ענגי שמיא כבר אנש אייי‬
‫הוא זעד עתיק יוםיא מטה וקדמוהי הקריבוהי דנ׳^‬
‫ז׳ ומה שמביאים ראיה לאמונהם מזה הפםוק באמרם ייני‬
‫נבא דניאל שהמשיח יהיה אלוקי שאם יהיה משיח איה‬
‫כשאן בני אדם לפי דעתכם איך יבא עם ענני שמיא י‬
‫החשובה גם ראיה זאת בטלה כי באמור הכתוב וארו ע‬
‫ענני שםיא כבר אנש אחה הוא אין להבין הדבר כפשיטי‬
‫שיבא המלך המשיח עם ענני השמים לפי שהוא מאמר חלים‬
‫נבואיי והנה הדבר מוכח ממקומו שכן נראה לדניאל בחלים‬
‫הנבואיי ממ״ש חזה הויח בחמי ליליא וארו עם ענני שסיא‬
‫כבר אנש אתה היא יא״כ היאך רוצים להביא ראייה מדבי‬
‫הנאמר בחלום בלחי עיין אל פחרון חלום ההוא כי הני‬
‫בפחדונו הוא מבואר שאחד האבדן הד׳ מלכיוח מיד חנחן‬
‫מלכות קיימת לקדושי עליון שהם אומת ישראל כדכחיב שם‬
‫ויקבלין מלכותא קדישי עליזנין ויחםנון מלכותא עד עלמא‬
‫זעד עלם עלמיא ועוד כתיב שם ודינא יחיב ושלטניה יהעדון‬
‫להשמדה זלהיבדה עד סופא יםלכותא ושלטנא ורבותא די מלכוה‬
‫החוח כל שמיא יהיבח לעם קדישי עליינין טלכיהה מלכוח‬
‫עלם וכל שלטניא לה יפלחון וישתמעון • ובאמרי עם ענני‬
‫שםיא רומו בו שלא יבא בהשחדלו׳ האד׳ וכחו אלא ברצין‬
‫האל יח׳ זגזרחו כטו שעלייה עננים הטטטידים אין דרך‬
‫להעלותט ברצון והשתדלות בני אדט אלא ברצונו וגזרתו יה׳‬
‫כדכחיב ירמיה <"ד היש בהבלי המים מגשמים ואם השמים‬
‫יחנו רביבי׳ הלא אחה הוא יי׳ אלקינו ונקוה לך כי אחה‬
‫עשיח אח כל אלה ־ ורמז גי׳כ שאחרי הראוהו לא יהבבו‬
‫בלכחו ולא החאחר ביאחו כמו שהעננים אחר שיראו בקצה‬
‫הארץ לא יחאחד ביאחם אבל חהיה עלייתם בתכלית המהירות י‬
‫וכמוהו ישעיה >*‪ v‬הנה יי׳ רוכב על עב קל ובא מצרים הוא‬
‫‪6‬‬
‫חומן‬
‫‪8‬‬
‫אמונה‬
‫עט‬
‫* יל כבואי רמז לדוב המדידות להביא הגדרה עליהם • וכן‬
‫'ימיה ד' הנה כענגים יעלה וכסופה מרכבותיו קלו מנשרים‬
‫י י וכן ישיגיה ס׳ מי אלה כעב העופינה וכיונים אל‬
‫"ייכותיהס והוא מה שאמר ישעיה ס׳ אני יי' בעהה אחישנה‬
‫‪ 1‬היא אומר בחלום נבוכרנצר דניאל ב׳ חוה הוית עד די‬
‫ייתנזרת אבן די לא בירין ומחת לצלמא על רגלוהי וגו׳ ר״ל‬
‫שהיה האבן נגור לא בידי האדם ובחו אלא בכח יי' יגזרהו‬
‫ייייא שאמר שם בפתרונו וביומיהון די מלביא אינין יקים אלה‬
‫"יטיא מלכו די לעלמין לא תתחבל וגו׳ הרצון בי תקומת‬
‫יימלך המשיח והיא מלכות החמישי׳ תהיה מאת אלקי השמים‬
‫ע״י ההשגחה הפרטית ובדרך שינוי הטבע לא כתקימה הד׳‬
‫טלכיות הראשונות שהיו מן הארץ ר״ל בדרך טבע לבד •‬
‫יי״ייא אמרו דניאל ו׳ וארבע תיון דברבין סלקן מן ימא ופתרונו‬
‫שם ארבע מלבין יקומון מן ארעא ועל מלבוח החמישית הוא‬
‫אומר וארו עם ענני שטיא כבד אנש אתה הוא והרצון בו‬
‫כי אלו הדי מלכיוח תעלינה מן הים שהוא בארץ והמלנוח‬
‫ייה' תבא עם ענני שמיא ואחר שדימה הדי מלכיוח לחיוח‬
‫דימה מלבות הה׳ לאדם להודיע שבפי מעלות האדם וממשלחו על‬
‫ייב״ח כן חהיה מעלה וממשלה המלך המשיח על שאר טלבי‬
‫האדמה ־ יטה שטוענין הנוצרים באמדם שאם המשיח המיוחד‬
‫כתורה ובנביאים לא יהיה ן^וקי איך אמר עליו הכתיב שם שלטנה‬
‫שלטן עלם די לא יעדה ומלכותה די לא תתחבל • אין טענתם‬
‫טענה כי הכוונה בזה שמלכות המלך הטשיח יהיה לו ולבניו‬
‫אחריו בלי הפסק ער עולם ר״ל שלא תתעתק לאחדים כמו‬
‫שנעתקה הטלכות טדי סלביות הקודמות כדכתיב דניאל ב׳‬
‫וםלכוחה לעם אחרן לא תשחבק וט״ש אחד כך דניאל ז׳‬
‫וכל שולטנוא לה יפלחון וישחטעון זה הדבר עומד כנגדם כי‬
‫דגים מהאומות אינם עובדים ושוטעים לישו והם האוטח‬
‫הישראלית ואימת ישמעאלים בארצזהם בגויהם ואחריהם‬
‫רבים בקצווח הארץ • ואם יטעון הטוען הנוצרי ויאמר‬
‫ס‬
‫יכ‬
‫‪5‬י‬
‫‪79‬‬
‫ח‪1‬וק אמינה‬
‫‪1‬‬
‫שמלת נל לפעמים תאמר עי׳ד הפלגת הרביי נמו ינ? י‪.‬אי*‪1‬‬
‫באו‪ .‬מצרימה בראשית מ״א ונל טוב אדוניו בירו שם היי‬
‫והדומים להם נשיב ונאמר האמת שמלת נל לפעמים נאמיי׳‬
‫על הרוב כפי מה שיובן ממשמעות הנתונים ני במקום שא"‬
‫לפרשו על הכלל נפרשהו על הרוב אבל בזה המקום העגי!‬
‫מבואר שהוא אומר על כלל המלכיוח כאשר זה מבואר מ מ ״‬
‫שם בהתחלת זה הפסוק ומלביחא ושלטנא ורבוהא די מלגיי*‬
‫תחות בל שמיא יהבית לעם קרישי עליונין ובן ממ״ש עליי‬
‫למעלה דניאל ב׳ תדק ותםף כל אילן מלכותא והיא חקי‬
‫לעלמיא ונן אמר ישעיה ס׳ ני הגוי והממלנה אשר לא‬
‫יעבדוך יאבדו וגוי ומה שאמרחי כי באמרו ויקבלון מלכור׳א‬
‫קדישי עליונין רומז לאומה ישראל הגה יש לי ע״ו ראיור•‬
‫מההורה ומהנביאים וכהובי׳ ואזכור קצתם שמות כ״ב ואנשי‬
‫קדש הדיון לי ובשר בשדה טדפה לא תאכלו לכלב תשליכו!‬
‫אזהי יכן דכדים ז׳ כי עם קדוש אתה ליי' אלקיך ובך בחי‬
‫יי׳ אלקיך להיוח לו לעם סמלה מכל העמים אשר על פני‬
‫האדמה• וכן דברים י״ר כי עם קדוש אתה ליי' אלקיך ובך‬
‫בחר יי' וגוי ושם לא תאכלו כל נכלה לגד אשר בשעריך‬
‫תחננה ואכלה או מכר לנכרי ני עם קדוש אתה ליי׳ אלקיך‬
‫לא הבשל גדי בחלב אמו •ובישיגיה ם״ב וקראו להם עם הקרש‬
‫גאולי יי' וגוי )בדניאל ‪1‬׳ חזה הוית וקרנא דכן עבדא קרב‬
‫עם קדישין ויכלה להון עד די אתה עתיק יומיא ודינא יהב‬
‫לקדישי עליונין וזמנא מטה ומלכותא החסנו קדישין ישם‬
‫ומלין לצד עלאה ימלל ולקדישי עליונין יבלא ויסבר להשניה‬
‫זמנין ודה ייחיהבין בירה עד עדן יעדנין יפלג עדן ישם ח'‬
‫יעצם בחי ולא בכהז ינפלאיח ישחית זהצליח ועשה והשחיח‬
‫עצומים ועם קדושים • ישם י״ב כי למועד מועדים וחצי‬
‫ובכלוה נפץ יד עם קדש תכלינה כל אלה כאשר גס סימן‬
‫בודני המעחיק האחרון לנוצרים הודה בביאורו ע״ו הפסוק כי‬
‫עם קדוש הוא אומת ישר»‪ 1‬באשר בארנו בפי ו׳ וכמו שאומה‬
‫א‬
‫ט‬
‫‪6‬‬
‫חייק‬
‫יע‬
‫אמונה‬
‫פ‬
‫י א ל נקראו קדושי אל כן דוקב״ה נקרא קדוש ישראלי‬
‫כהרבה מקומות מדברי הנבואה ואזכור מקצתם ישעיה י״ב‬
‫ייייל בקרבך קדוש ישראל וכן שם ל׳׳ו ותשא מרום עיניך‬
‫"ל קדוש ישראל וכן שם מ״א אני עורתיך נאם יי' וגואלך‬
‫?יוש ישראל וכן שם ואתה תגיל ביי׳ בקדוש ישראל תתהלל‬
‫יכן שם מ״ו גואלנו יי׳ צבאות שמו קדוש ישראל וכן ירמיה ני‬
‫' אל יי׳ זדה אל קדוש ישראל וכן מצינו כמו שנקרא הש״י‬
‫^ עליון לפי שהוא אלקי האלקים ואדוני האדונים בן נקראה‬
‫אימת ישראל עליון לפי טנהנם הש״י עליון על כל גויי הארץ‬
‫כינתיב דברים כ״י ולתהך עליון על כל הגוים אשר עשה‬
‫לתהלה ולשם ולהפארה ולהיוהך עם קדוש ליי׳ אלקיך כאשד‬
‫יגד וכהיב שם כ״ח ונתנך יי' אלקיך עליון על כל גויי הארץ‬
‫דני׳ מכל אלה הראיות יראה כי באמרו ויקבלון מלכותא‬
‫קיישי עליונין מדבר על אומת ישראל ולא על ישו כפי דעת‬
‫ייניצרים כי מאמר ולקדישי עליונין עומד לנגדם ובן ממ״ש‬
‫כסוף המראה ופירושה סימן ז' ומלכותא ושלטנא ורבותא‬
‫יי מלכוות חדוות כל שמיא יהיבת לעם קדושי עליונין בענין‬
‫יה מהבאר היטב שעל עם ישראל הוא מדבר וא״כ מלת עליונין‬
‫ייייא ההפרש על ב׳ פנים אם על האל יהי ויהיה עניינו בענין‬
‫יי רוח אלקין קדישין ביה וכן כי אלקים קדושים הוא • ויהיה‬
‫פירוש קדישי עליונין קדישי אל עליון ואם על אומה ישראל‬
‫יהיה בו הטעם לקדושת האומה ישראלית הנקראים עליונים‬
‫על בל הגוים ור״ל צדיקים שבהם כי אז יהמו חטאים מן‬
‫הארץ ורשעים עוד אינם וכן אמר הנביא ישעיה ד׳ והיה‬
‫הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו וכתיב שם ס׳‬
‫יעמך כלם צדיקים לעילם יירשו ארץ ווהו השיעור מספיק‬
‫כתשובת זאת הראייה והוא תשובה אמיתית מסכמת עם‬
‫מאמרי הכתוב אשר לא יחלוק רק סבל ומתעקש ‪:‬‬
‫נ י‬
‫כ‬
‫‪80‬‬
‫ח‪1‬וק‬
‫אמונה‬
‫פרק מב‬
‫לאחרי חשבועים ששים ושנים ינדת משיח ואין רו יר־עיי‬
‫והקדש ישחיח עם נגיר חבא וקיצו בשטף ועי ‪VP‬‬
‫מלחמה נחרצה שממות דניאל ט׳ • ומה שהנוצרים מביאי‬
‫ראייה לאמונחם מזה הפסוק באמרם הנה דניאל הנביא ייזיי*‬
‫בנבואתו שהמשיח ר״ל ישו יהדג בדבתיב יברח משיח ואי)‬
‫לו על איוה טשיח הכתוב מרבד כן • התשובה גם הטע‬
‫הזאה מבואר בטלה מבואר׳ מהפסוקים הסמוכים לזה הפסי?‬
‫כי שם כתיב בתחילה שבועיט שבעיט נחתך על עמך יעל‬
‫עיר קדשך לכלא הפשע ולהחם חטאת ולכפר עון ולחני"‬
‫צדק עולמים ולחתום חוון ונביא ולמשוח קדש קדשים ושביעי‬
‫שבעים הם ת״ץ שנה שהיו מחורבן הבית הראשון עד חורג!‬
‫הביח שני דייל ע' שנה שהיו בגלות בבל ות״כ שנה יפי‬
‫עמידת בית שני ולפי שראה דניאל ייעוד ירמיה הנביא של‬
‫שבעים שנה יפקד השם אותם כדכתיב ירמיה כ״ט כי ני׳‬
‫אמד יי׳ כי לפי מלאות לבבל שבעים שנה אפקוד אתכם וגי'‬
‫חשב שבאותן ע׳ שנה יתטו כל עונותיהם ולא יוםופו אחי‬
‫כך לגלות עוד כמאמר הנביא איכה ד׳ • חם עינך בה ציי)‬
‫לא יוסיף להגלותך וכאשר ראה בחלומו הימן ז׳ ארבע חיוו׳‬
‫ושהד׳ הדוטזח למלכות דומי תצר לישראל מאד ושיתיהבין‬
‫בידיה עד עדן עדנין ופלג עדן לא הבין חט כוון טהערגין וע״נ‬
‫הבהילוהו רעיוניו ונשאר הדבר בלבו לראוח מה יהיה בטציאוח‬
‫ואיך יסכים הייעוד אשר ראה בחלומו עם הייעור המיועד‬
‫לירמיה כי לא ידע הגלות האחרת העתידה לבא אחרי חורבן‬
‫בית שני ולכן אמר שם בסוף ספר החלום הנבואיי אנא דני^‬
‫שגיא רעיוני יבהלוני וויוי ישתנון עלי וטלתא בלבי נטרח‬
‫וכן בראותו במראה השניה ט»מן ח׳ בטול התמיד וקדש‬
‫וצבא מרמם עד ערב בקד אלפים ושלש מאות לא הבין ג״נ‬
‫םהחזון המספר ההוא אמנם נפל ספק בלבו בחשבו אם אורך‬
‫‪6‬‬
‫גי<‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫חזזק‬
‫פא‬
‫אמזנה‬
‫זט‬
‫ן הגלות ההיא אשר היו בה עד תשלום זמן המספר שהוא‬
‫"ספר שנים בהכרח ממה שנאמר עליו שם ואהה סהום החזון‬
‫לימים רבים הנה לא יצדק ייעוד הנביא ירמיה שהיא לעי‬
‫* ופירוש עד ערב בקר ער שיבא אותו הערב שני והיה‬
‫עת ערב יהיה אור זכריה י״ל ר״ל בעח חשך הצרה תהיה‬
‫הישועה כדכהיב ועה צדה היא ליעקב וממנה יושע‬
‫'ימיה ל׳ וההפוך נאמד על יום החורבן והחשכחי לארץ ביום‬
‫י עמוס ח׳ ולכן אמר דניאל בלבו אולי בשביל דשעח העם‬
‫׳ *רך זו הגלות עד תשלום אלפים משלש מאות שנה ולפיכך‬
‫יך להחפלל אל יי' להשיב אף והחמה ולזה הוצרך השם"''‬
‫' ייע ע״י המלאך שאין הדבר כן כמו שחשב שבגלוח בבל‬
‫ל״י נטהרו כראוי מעונותיהם כי לא גחכפד להם רק עון‬
‫׳^טטות אשר לא שבתו בשבתם על אדמת ישראל וכי עכ״ז‬
‫'׳עיי ירמיה הנביא יתקיים בבא עתו אמנם בעבור שאר‬
‫עינית ופשעים וחטאים אשר חטאו ישראל מיום כניסתם‬
‫ליייץ עד צאתם מטנו שלא נתכפרו בגלות בבל אם לקוצר‬
‫סן ההוא ואם לסבה שהוסיפו לחטוא עוד נחתם גוד הדין‬
‫"את הש״י על האומה ישראליח אחרי שבועים שבעים לבא‬
‫לות ארוכה וקשה בידי החיה הרביעית שהם הרומיים ועל‬
‫?יי הקדש שתהיה חרבה עד חשלום מספר האלפים ושלש‬
‫יוית שנה והוא ימי המשך עדן ועדגין ופלג עדן שראה‬
‫לימו בהחילה אבל לא הבין התחלת המספד ולא ידע‬
‫יפי וגם המלאך לא הבינו זמן קץ אלה שני המספרים רק‬
‫על מספר ^פים ושלש מאוח אמד שם ומדאה הערב והבוקר‬
‫נאמר אמת הוא ואחה סחים החזון כי לימים רבים ועל‬
‫?‪ V‬מועד מועדים אמד בסוף הספר כי סתומים וחתומים‬
‫יז־כרים עד עח קץ רק להודיע לו שאורך זמן זה הגלות יהיה‬
‫לכלה פשע עיז ולהחם חטאה גלוי עריוח זלכפר עזן שפיכוח‬
‫ישים יוולהם מהעונות כדי שלא יוסיפו לגלות עזר כבתחלה‬
‫' על זמן ההוא אמי הנביא איכה ד׳ חם עונך בה ציון לא‬
‫ני‬
‫נה‬
‫ו!יי‬
‫<|י‬
‫י ו;‬
‫‪1‬‬
‫ז‪1‬י י‬
‫‪1‬‬
‫זזז‬
‫נג‬
‫מ‬
‫נח‬
‫ע‬
‫י‬
‫נ‬
‫‪11‬‬
‫‪81‬‬
‫חווק אמונה‬
‫ג נ י‬
‫יוסיף להגלותך וכתיב ביחזקאל כ״ג והפיצותי אותך‬
‫וזריהיך בארצוה והתמותי טמאהך ממך כאשר בארגו ב '‬
‫ו' וזי ומ״ש הגביא צדק עולמים הרצון בו ני אחרי שיבי^‬
‫העוגות לגמרי יובא צדק עולמי הוא מ״ש ישעיה נ״א וצי?‬
‫לעולם הדיח וישועת• לדור דורים שהנווגה היא לימות המ»י‬
‫אשר עליו אמד הכתוב ירמיה כ״ג והקימותי לדוד צמח *י"־‬
‫ומלך מלך והשכיל ועשה משפט וצדקה בארץ וכתיב יש*"'‬
‫'״א ושפט בצדק דלים והיה צדק אזור מתגיו ולזה גם '‬
‫לימות המשיח אומת ישראל בכללה החיה צדיקים כדגי'‬
‫ישעיה ם׳ ועמך כלס צדיקים וכתיב שם ם״א וקרא להם אי‬
‫הצדק וכתיב תהילים ע״ב יפרח בימיו צדיק ויקרא לירוע‬
‫גם כן גוה צדק הר הקודש ירמיה ל״א וכן יי' צדקיגו שני ^‬
‫ושמו של משיח יקרא ג״כ יי' צדקינו ירמיה כ״ג לפי שגי*‬
‫יהיה צדיק יי' לגו קיים המיר והוא ע״ד שקרא מר"^‬
‫למזבח יי' גיסי שמות ׳"ז כאשד בארגו כפ׳ י״ט • דם"*‬
‫ולחתום חזון וגביא הרצון בו ולחזק חזון וגביא לפי שחיי'‬
‫השטר הוא בחהימה ע״ב במקום לחזק אומר לחהום וכנזייי‬
‫ובמוסרם יחהם איוב ל״ג ר״ל טוסריהם יחזק והוא בדרך *‬
‫יחזקו מוםריכם ישעיה כ״ה שפי פן יהיו יסוריבם חזקה ואי'*‬
‫לפרשו מלי מחימר‪ .‬כי אחד שיתכפרו העונות ויובא *יי‬
‫עולמים אז יהיה חזון נפוץ והרבה וההחזק הנבואה יתר נ! '‬
‫שהיחד‪ .‬בזמן ביה הראשון כדכהיב יואל ג׳ והיה אחדי ‪k‬‬
‫אשפוך אח דוחי על בל בשר ונבאו בניכם ובנוהיכ' וגו׳ ובעג'‬
‫שבומן הגלות אין עוד נביא ולא אהנו יודע עד מה לפי^‬
‫אמר שבימי הגאולה העתידה תרבה הנבואה ויהחוק י ׳ ^‬
‫באומה ישראל • ומ״ש ולמשוח קודש קדשים הרצון בו ^‬
‫מוכח העולה לפי שנקרא גס קדש קדשים ואמר בו חבריי*‬
‫ל׳ משיחה בפי מה שבחוב שמות מ׳ ומשחה אח מזבח זהעז^‬
‫ואח כל כליו וקדשה אה המזבח והיה המזבח קדש קד&יי‬
‫ולפי שבימי הגלות יושבה זבח זמנחה מהמזבח לפיכך אםי‬
‫־ו‬
‫י‪,‬י‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫ג‬
‫‪0‬‬
‫‪,,‬‬
‫ן‪1‬י{‬
‫נ‪1‬י‬
‫י‬
‫פב‬
‫‪ pun‬אמינה‬
‫‪3‬‬
‫* ימי *גאולה אחר שיכופרו העונות ויבא צדק עולמים‬
‫יי׳יבה הנבואה ימשח ג׳׳ב קדש קדשים שהוא המזבח להעלות‬
‫'"'יי עולה ולזרוק עליו דם כפי מה שבהוב על ימי הגאולה‬
‫"עייייה •יחזקאל מ״ג ויכלו את הימים והיה ביום השמיני‬
‫ילאה יעשו הבחנים על המזבח את עולותיכם ואת שלמיבם‬
‫'יייאהי אהבם נאם יי' אלקיפ • ואלה השבועים שבעים‬
‫^ ם ת׳׳ץ חלק הבהוב לשלשה חלקים • החלק הא׳ שבועים‬
‫*נעה שהם מ״ט שנים שהיו מחורבן בית ראשון עד‬
‫י׳הלח בנין בית שני שהיהה בשנה ראשונה לכודש מלך‬
‫יט שנתן רשות לבני יהודה לעלות מבבל לירושלים ולבנות‬
‫ייכית ולהשיב כלי הקודש בחובו והוא אמרו ותדע ותשכל‬
‫רבד להשיב ולבנות ירושלים עד משיח נגיד ‪1°‬‬
‫מוצא‬
‫" יעים שבעה ר״ל שהודיע המלאך לדניאל בי ממוצא דבר‬
‫'לימד מעה שדבר ירמיה דבר זה שהוא מגלות צדקיהו עד‬
‫מיה נגיד והוא כורש שביעים שבעה שהם מ״ט שנה וקרא‬
‫ש משיח ונגיד דכתיב ישעיה מ״ה כה אמר יי׳ למשיחו‬
‫• יש וגוי ועליו אמר שם הוא יכנה עירי וגלותי ישלה וגו׳ •‬
‫'ייחלק הבי והוא ההחלת הבנין עד התחלת החורבן שהוא‬
‫ן ביאת אספסיאנוס קיסר וטיטום בן אשתו על א״י למלחמה‬
‫יו שבועים ששים ושנים שהם תל״ד שנה והוא אמרו שם‬
‫^ביעים ששים ושנים חשוב ונבנהה רחוב וחרוץ ובצוק‬
‫*עיתים ר״ל שאחר השבעה שביעים שזכר יבא זמן אחד‬
‫*יתבטל בנין ביה ד' לפי שרחום בעל טעם ושמשי ספרא‬
‫יינו לברש שטנה ונהבטל בנין הכיח עד מלאה לחורבה‬
‫'יושלים שבעים שנה ר״ל שהוא ימי ביטול מלאכת כ״א‬
‫ענה ר״ל ג׳ שנים של כורש וט״ז שנים של אחשורוש ובי‬
‫׳*ניס של דריוש ואז בנו והצליחו בבנין הבית והן שבו לבנות‬
‫׳יתיב ובחי העיד אשד היו הרבים ובנו גם כן החומה עם‬
‫יייי׳יוץ זהיא החפירה אשר סביבוחיהם ועכ״ז כל ימי עמידה‬
‫יי• שני שהם שברעים ששים ושנים ד״ל חל׳יד שנים‬
‫‪1‬‬
‫י‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫׳‪51‬ד‬
‫;‬
‫!ט‬
‫(‪35‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫*‪11‬‬
‫‪82‬‬
‫חזוק לזמינה‬
‫‪1,‬‬
‫מהתחלת הבגין עד התחלת החורבן היו בצוק העיתים םעזג"‬
‫האויבים הנקראים צרי יהודה ובנימין המשביתים איי‬
‫מםלאנתם ונן משנאת שאר שונאי ישראל שהם יי '‬
‫ורומיים ומשנאת בני יהודה קצתם לקצחם • והחלק הגי י "‬
‫מביאת אםפסיאנוס עד סוף החורבן שבוע שהוא שבע עיני'‬
‫שהיו במצוד ובמצוק מירי אספסיאנום וטיטוס בן אשהי ^‬
‫שהחריבו הבית והנה במ״ש הבהוב ואחרי השבועים ש&יי'‬
‫ושנים יברת משיח ואין לו הודיע שבחלק הג׳ הזה‬
‫השבוע האחרון והם הו׳ שנים שהיו הרומיים נלחמים *‬
‫ירושלים יהדג משיח והוא אגריפם המלך האחרון ליהודי• ^‬
‫מונבז מלך בנו שהנם אםפסיאנוס ויםיחם ג' שנים וםו"‬
‫ן‪6‬‬
‫ני‬
‫‪1‬‬
‫!ו>‪,‬‬
‫‪!.‬׳׳י‬
‫קודם חורבן הבית במבואר בספר יוסף בן גוריון בפר? י‬
‫ובספר הקבלה להרא״בד ז״ל קרוב להתחלת הספר ־ י '‬
‫שאמר ואין לו מלת לו שבה אל הרחוק והיא מלת ^‬
‫הנזכרת למעלה וכמוהו והקימו את המשנן עד בואם נ‪°‬י‬
‫<׳ שאינו אומר והקימו את המשנן על הקהתים הסמוך ^‬
‫על בני גרשון ובני מדרי אשר הזכיר בתחילה אבל ^‬
‫בואם אומר על הקד‪-‬הים וכיוצא בהם רבים והרצון בו שי*‬
‫יהיה לעמך עוד מלך מישראל לפי שגם העיד והקדש יםי '‬
‫עם נגיד הבא והוא עמו של טיטום שהשהיהו העיד וד‪.‬מקי*‬
‫זייחם ההשחתה לעמו כי טיטוס עצמו כל ימי המצור י‬
‫קורא להם לשלום ולא היה רוצה בהשחתת העיר והמ‪£‬י‬
‫אך שיחנו צווארם החת עול הרומיים כמבואר בספר יופף ' •‬
‫גוריון והוא אשר אמר שם והגביר בריח לרבים שבוע אי‬
‫ואין הרצון בו שיעשה עמהם ברית אבל שיהיה מגביר ומפ*‬
‫לקדוא אוחם לבדיה שלום אם יהיו רוצים לקבלה ויהיה‬
‫בשבוע האחרון שבו נשלמו השסועים שבעים ופירוש לרביי‬
‫לגדולי היהודים הידועי׳ לו לפיכך נקמץ הלמד והוא ^‬
‫ורבי המלך ירמיה מ״א ים״ש חצי השבוע ר״ל בחצי י‬
‫השבוע האחרון שהזכיר ישבת זבח ומנחה ישביח גם דייגי‬
‫םי‬
‫‪5‬י‬
‫זיי‬
‫י י‬
‫‪6‬‬
‫ג‬
‫(י‬
‫יי‬
‫י י ‪1‬‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫חויין‬
‫אמינה‬
‫פג‬
‫ייימנחה מבית המקדש שלא יקריבו עוד קרבנוה מפני נובד‬
‫ו לחמה והמצור שהנכיד עליהם טימום על שלא דיו רוצים‬
‫? ל ממנו בריר‪ .‬שלום• הנך רואה שהנהוב מעיד שהמשיח‬
‫'יה ״ ל שנהרג אגריפם המלך האחרון של היהודים המושל‬
‫ן החורבן אחי עבור ס״ט שבועים שהם יי שבועים‬
‫יקידמיס וס״ב שבועים המאחורים מהם ר״ל בשבוע האחרון‬
‫* *י כסופו נחרב הביה ע״י הרומיים כאשר בארנו • א״ב‬
‫"י אפשר להם לפרש זה הפסוק על ישו הנוצרי לפי שהם‬
‫אומרים שנחלה ונצלב מ״ב שנה קודם החורבן וא״ב‬
‫^ נכדה אחרי הששים ושנים שבועים דק אחדי חמשים‬
‫י*«ה שבועים כפי דעוה האמיהות שההחלר‪ .‬דע׳ שבועיס‬
‫*"יא מחורבן בית ראשון וסופם חורבן ביה שני כאשר‬
‫'אדנו וידוע למעיינים בספרי נוצרים שהם אין להם ידיעה‬
‫יורה בההחלת אלו השבועיס ולא בסופם בי זה אומר בכה‬
‫יי" אומר בכה בלהי שום יסוד שישענו עליו באשר מעיד על‬
‫יה החכם מרטין צחוויץ הנוצרי בספר דיאלגו שלו דף ק״ע‬
‫לפיכר הם חולקים גס בזמן צליבה ישו הנוצרי כי קצחם‬
‫*סריס שנצלב מ״ב שנים קודם החורבן הביה שני א״כ‬
‫'ייחייב שנולד עייר‪ .‬שנים קודם החורבן לפי שאומרים שבן‬
‫ל״ג נצלב וקצהם אומדים שנולד קי׳ע שנים קודם החורבן‬
‫א'כ ישאד מצליבהו עד דהודבן סייח שנה * אכן לפי חשבון‬
‫יימצא כי השנה הזאת ההיא שנה ה' אלפי׳ שע״ה לבריאת‬
‫ייעולם היא שנת אלף ותק״מז לחורבן כיח שני והיא שנת‬
‫**ליו* תר״טו ללידת ישו הנוצרי נמצא אז שנולד ישו סייח‬
‫*ניס קודם חורבן הכיח א״כ ישאיר מצליבתו עד החורבן‬
‫ייה שנה שהם חמשה שבועים • ועכ׳׳פ אין שום אהד מאלו‬
‫המספרים מסכים עם הבהוב כלל ־ מצורף לזה כי הם‬
‫מפרשים מאמר עד משיח נגיד שביעים שבעד‪ .‬על ישו והוא‬
‫׳ א נולד בז׳ שבועיס הראשונים כ״א ה׳ שנה אחר כך וכדי‬
‫לצאח מזה הספק מחברים שבועים שבעה עם שבועי׳ ששים‬
‫ט‬
‫‪3‬‬
‫י‬
‫ג י מ‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪83‬‬
‫חזוק אמינה‬
‫‪6‬‬
‫ושנים ומפרשים כאלו אמד שבועים שבעה ושביעי׳ ששי‬
‫ושני׳ השיב ונבנתה וגו׳ וגם זה הפירוש אין לו טעם של '‬
‫‪ ,‬סברתם היה לו לכתוב ושבועי׳ ששים והשעה ולמה עשי'‬
‫חילוק בין הזי שסועים אל הששים ושנים כיון שעל בלם יי‬
‫אמר חשוב ונבנתה רחוב וחרוץ ועוד שהיה ראוי שיא&י‬
‫ושבועים שבעה עם וי״ו אם הוא תחלת המאמר כדבריי•‬
‫ומה שהם טוענים לחכמינו שפירשו משיח נגיד על ברש ויניי‬
‫משיח על אגריפס באמרם שאינו כן דק הבהוב אמר יניי*‬
‫משיח על המשיח הנגיד שהזכיר בהחלה והוא ישו הנוצי'‬
‫ועוד אומרים איך אפשר שיקרא הבהוב אה אגריפם משיי*‬
‫אחר שהיה רשע ונחחבר עם הרומיים ובן אחר שלא נמשי'‬
‫בשמן המשחה ע״כ דברי טעוהם * נשיב להם אין לתנויי'‬
‫אם פירשו חכמינו משיח נגיד על כרש ויברח משיח ‪5‬ל‬
‫אגריפס שחיו שניהם אנשי׳ מלבים אבל יש להמוה על חסם*‬
‫הנוצרים שהם פירשו נגיד הראשון על אלוקי לפי דעתם ונגיי‬
‫השני על טיטוס ואנחנו לא מצינו בשום מקום שיקרא אלוקי‬
‫נגיד אבל הוא שם על הממונה שבבני אדם ואם היחד‪ .‬כווני‬
‫הבהוב באמרו יברח משיח על המשיח הנגיד שהזכיר בחחלי‬
‫לפי דעתם או היה לו לומר יברח המשיח הנגיד בהא הידיעי׳‬
‫לפי שנובר בבר במ״ש והעיר והקדש בהא הידועה לפי שנזהי‬
‫בהחלה ועל עיר קדשך וכן לא מצינו בשום מקום שהיי׳‬
‫אגריפם רשע ואם נחחבר לרומיים זה היה בהכרח עניי‬
‫הפריצים ורשעי עמנו כאשר כתב יוסף בן גוריון בספרו י‬
‫ועוד הרי מציגו שכרש היה עובד ע״ז והכתוב קורא אוריו‬
‫משיח כדכתיב ישעיה מ״ה כה אמר יי' למשיחו לכורש י‬
‫ואם בעבור שלא נמשח בשמן המשחה הגה גם כורש לא‬
‫נמשח בשמן המשחה נקרא משיח כי כל מלך ונבחר נקיא‬
‫משיח כאשר נקראו גם הנביאים ובחירי האל יה׳ כגון אבדה׳‬
‫יצחק ויעקב בשם משיח אע״פי שלא נמשחו בשמן המשחיי‬
‫כדכתיב תהילים ק״ה אל הגעו במשיחי ולנביאי אל תרעי‬
‫‪6‬‬
‫י‬
‫‪6‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫חזוק אמונה‬
‫פד‬
‫'י״יעיה הנביא אמר עלי עצמו סימן ם״א יען משח יי' אותי •‬
‫' י האריך בסתירת דעות הנוצרים בזה הענין החנם ר'‬
‫""ק אברבנאל ז״ל בפירושיו לספר דניאל הנקרא םעייני‬
‫יייישיעה ולא ראיהי להזכיר את נולן מיראת האריכוח • הנה‬
‫כן הטענה הזאה להם לא לעור ולא להועיל כי לבושה‬
‫‪ °‬לחרפה כאשר הראית לדעה י ופה נשלמה השובתינו‬
‫לזאת הראייה שלהם והיא השובה מםנמת טנל צד עם‬
‫"אמרי הכתוב אשר לא יוכל להנחיש רק עקש ופתלתול ‪:‬‬
‫נ ב‬
‫; ם‬
‫יג‬
‫< ‪c‬‬
‫פרק מג‬
‫^)ף‪ ,‬שטוענין קצת מחכמי הנוצרים באמרם למד‪ .‬אתם‬
‫היהודים אינכס מקבלים כל דברי הנביאים האטתייט‬
‫' הנה עזרא הנביא כתב ד' ספרים ואתם קבלתם לבד ב'‬
‫סייס שנקראו אצליבם ספר עזרא וספר נחמיה אבל ספר‬
‫ל והדי לא קבלתם ובן ספר טוביה וספר יהודית וספד‬
‫חכמה שלמה וספד יהושוע בן םירא הנקרא אקליסאסטיקוס‬
‫יזילתס מהספרים הכתובים בביבליאה שלנו לא קבלתם ואינם‬
‫טצאים בתוך ספרי הנבואות הכתובות בלשינם • התשובה *‬
‫הספרים הנזכרים בזאת הטענה והנלוים עליהם אשר לא‬
‫קכלגום אינם דברי נבואה אבל הם קצתם חברום הנזצרים‬
‫יכמם מלבם לסיוע להם כמו אותם הב׳ ספרים האחרונים‬
‫אשר הם מיחסים לעזרא ובן ספר אחד שמייחסים אותו לברוך‬
‫ן נריה וזולתם י וקצתם חברום היהודים כמו ספר טוביה‬
‫וספר יהודית וספר יהושע בן סירא וזולתם ולפיכך חכמי‬
‫הנוצרים האחרונים בראותם בביבליאה הקדומה הנדפסת בעיר‬
‫קדאקא כי דברי הנבואה מעורבין עם דברי אנשים שלא‬
‫יגיעו למדרגת הנבואה ובדי להבדיל בין קדש לחול קבצו‬
‫י־ ספרי הנביאים ע״ה ושמו באגודה אחת וקראום בשם‬‫י‪.‬ביאה • ואלה הספרים שהם ספרי נבואה כלם מקובלים‬
‫־'‪-‬יינו ואחר כך אספו חיבורי אנשים נוצרים שחברו לעזר‬
‫נ‬
‫ה‬
‫נ‬
‫‪5‬‬
‫‪84‬‬
‫חווק אמונה‬
‫‪6‬‬
‫לרחם ובן חבורי קצת אנשים יהודים אשר חברום גרביי‬
‫בעלמא הן בדברי טוםר וחבטה הן בדברי ספורים ושטו איייז‬
‫ג״ב באגודה אחח בפני עצמה וקראום בל׳ יון אפובריפא ר״ל‬
‫דברים בלחי מאמהים כאשר זה נודע בהקדמה אשר נר״גי‬
‫על ספר ביבליאה הנדפסת בלשון פולוניא בעיר בריס?‬
‫דליטא ובן בביבליאה הנדפסת בעיר ניססרש שהיא העדי?"‬
‫הטעתיק האחרון שיטן בודני • ובן גט כן בביבליאה הנדפפי‬
‫םחדש בלי פולוניא בעיר קראקא אע״פי שגס בד‪ ,‬ד‪,‬דפי‬
‫ספרי נבואה בערבוביא עם ספדי אפונריפא ראיתי בחיג‬
‫בהקדמה הכחובה על ספד הרביעי אשר מייחסים אוי׳‬
‫לעזרא שקדמוניהם לא קבלו הספר הדוא להיוהו כחוב בילדיי‬
‫מעזרא הסופר • ע״כ המעיין בספרים הנקראים אפונריפי‬
‫ידע ויבין כי רובם שקר יכזב בי בספר שלישי שמייחפי‬
‫לעזרא אין בו דברים אחדים רק מדברי הימים ב' מדתדל"‬
‫םימן ל״ה עד סוף הספר ואחר כך הכל מספר העורא אגל‬
‫בספר הרביעי שמייחסים גם כן לעזרא הבל שקר וכזב באלי‬
‫נראה ממראות ונבואות לעזרא ובחונם זוכר ג״כ אח ישי‬
‫הנוצרי זא״ב דהקדמוח הכהובוה על ספרי האפוברופא סוהרוי‬
‫דבריהם כי הם מייעדים בי הספרים הנקראים אפוכריפא דם‬
‫חבורי אנשים ולא דברי נבואוח כמו הספרים הקודמים אשי‬
‫קראום בשם הנבואה ובפרט ההקדמה האומרת שהספר‬
‫הרביעי חוה לא כהבו עזרא הסופד בלל ובן בסוף הספד אשי‬
‫מייחסים אוהו לברוך בן נריח בנוסח הספר שאומרים ששלח‬
‫ירמיה הנביא לאנשי הגולה כתב כי היו בגלות בבל שנים‬
‫רבות עד שבעה דורוה • וזהו שקד גמור כי לא נגזר עליהם‬
‫להיות בגלוה בבל רק שבעים שנה וכן בסיפור שבירת בל‬
‫והריגת התנין כתוב כי דניאל לזאת הסבה ר״ל על אשר‬
‫שבר אח בל והרג אה התנין הושלך לבוד אריות והיה בבור‬
‫עד יום השביעי וזה שקר מעיקרו כי הבהוב הודיע בבירור‬
‫בספר דניאל ז׳ הסיבה אשר בעבורה הושלך דניאל לבור‬
‫א‬
‫‪,‬‬
‫גו‬
‫‪6‬‬
‫‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫חזזק‬
‫אמונה‬
‫פד‪.‬‬
‫יי^ייית ולא לשום סבה אחרת ונן הודיע שם שלא גתענב‬
‫'אל שם בבור אריות רק לילה אחת • ובספר הנקרא אצלם‬
‫" י ראשון של מכבי אין בו רק סיפור מלחמות בני חשמונאי‬
‫ן בספר הנקרא אצלם ספר שני של מנכי רוב דבריו חם‬
‫? יניס וספורים הנוכרי׳ בספר יוסיפון ובן מלחמות בני‬
‫יישמינאי׳ הנזכרים שם עד סוף הספר כאשר זח ידוע‬
‫ל עייניס בספרים הדם • הדי אתה הראית לדעת הסבה‬
‫בעבורה אלו הספרים הנקראים בלשון יון אפוכריפא‬
‫*ינס מקובלים אצלינו • ובזה בטלה גם הטענה הזאת עד‬
‫*נעקרה מעיקרה ‪:‬‬
‫ינ‬
‫‪3‬‬
‫י‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫ש‬
‫ימעחה‬
‫אשר‬
‫א ח ל ל כ ת ו ב כלעט מ ו ע י ר כ ו ה ט ע נ ו ת‬
‫גם אנכי טענחי לחכמי הנוצרים‬
‫פרק מד‬
‫^ ע נ ת י לנוצרים הנה שלעתיד בזמן המשיח האמיהי חהיה‬
‫אמונה אחת ודה אחה בכל העולם בדכתיב ישעיה‬
‫׳יה י בי נשבעהי יצא מפי צדקה דבר ולא ישוב בי לי‬
‫הכיע כל בדך השבע כל לשון • וכהיב ‪5‬פניה ג׳ בי אז‬
‫*הפוך אל עמים שפח ברורה לקרוא כלס בשם יי׳ לעבדו‬
‫שנם אחד * ואפילו אתם גוצרים מאמיגים כן לפי שבחוב‬
‫'אן פרק י׳ פסוק ט״ז שיהיה עדר אחד ורועה אחד שהרצון‬
‫י בזמן העתיד תהיה אמונה אחה ומלך אחד בכל העולם•‬
‫יאחר שהענין הזה מאומה ומקובל ממנו ומכם עכשיו צריכין‬
‫אנחנו לדעה ולהוכיח ג״כ מרבדי הנביאים ע״ה איזה מג׳‬
‫יהות הנמצאות כהיום בעולם תקזאר קיימת לעתיד לבא דייל‬
‫אס דה האומד‪ .‬הישדאליה או דה האומה נוצרית או דת האומה‬
‫ייישמאליח כי יהחייב שאם תשאר ותתקיים אחת מהם בכל‬
‫ייעולם שהשתיים האחרות התבטלו י והנה מצינו בדברי‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪pun‬‬
‫‪85‬‬
‫אמינה‬
‫הנביאי' ע״ה פסוקים רבים מורים לקיום דת האומה דימיתי"‬
‫עם קיום שומריה ולאבדן שאר הדתות עם העדר שומו־יי׳!‬
‫ןי ך ן לב*‬
‫״ ןןן ןךף ^‬
‫כתיב בנבואת »‬
‫בגדי תפארתך ירושלים עיר הקודש כי לא יוסיף יבא בך עיי‬
‫ערל וטמא הנך דואה שהכתוב קורא בשם ערל את האוניי‬
‫הנוצרית לפי שאינם נטולים ובשם טטא את האוטה הישמע^יי'‬
‫שאע״פי שהם נטולים הס טמאים לנפש אדם ובטדורייי׳‬
‫המגונות ומראים עצמם טהורים ברחיצת גופם חמש פעניי‬
‫ביום והזכיר שחי אלו האומות שהם אדום וישמעאל יי '‬
‫ששתי המלכיוח האלו החזיקו בירושלים ומלכו בה ושחיי׳!‬
‫גלחמוח עליה מיום החורבן ועד עתה ווה כובש אור‪,‬ה מיי‬
‫טיטוס שר צבא הרומיים כאשר כבש אה א׳יי והחריב ^‬
‫ירושלים בשנת נ״א תת״כח ליצירה היתד‪ .‬אחר בך נבב&י׳‬
‫ביד הרומיים בהנהגה הקסדים הקייס שנה * ואחר כך כא&י‬
‫נהחדשה אמונה מ ח מ ט נביא ישמעאלים נתקבצו הערביי‬
‫מבני ישמעאל וכבשו את א״י הע״ר שנה ואחר כך בי&'‬
‫אפיפיור הנקרא אורבנו השני נאספו הנוצרים ממלכות צרפ^‬
‫ואנגלטירא ואיטליא וכבשו אה א״י פייה שנים החזיקו ביי‬
‫ואח״כ בשנה ד׳ אלפים וטי מאוח וחמשה שנים בא מלו‬
‫מצרים בחיל כבד מהישמעאלים על א״י וילכדו אוהד‪ ,‬מיי'‬
‫הנוצרים והחי החת יד מלך מצדים תכ״ה שנה עד היום‬
‫הזה שהיא שנח שע״ה לפרט אלף הששי • ומיום הגאולי‬
‫עתידה ואילך ייעד הנביא שלא יבא בה עוד ערל וטמא ר״<"‬
‫אפילו אחד משתי האומות האלה בל ימי עולם ־ וכן אמי‬
‫יואל הנביא ג׳ והיתד‪ .‬ירושלים קדש וורים לא יעברו בה עיי‬
‫והורים הם שת• אלה האומות שהם אדום וישמעאל שחיי‬
‫באים ומושלים עליה מיום החורבן עד בא זמן הגאוליי‬
‫העתידה ועליהם אמר ג״כ הנביא יסנמה ס") המתקדשים‬
‫והמטהרים אל הגנות אחד אחד בהוך אוכלי בשד החזיי‬
‫והשקץ והעכבר יחדיו יכופו נאם יי׳ הנך רואה שהנביא אמי‬
‫י‬
‫ש ע < ה‬
‫נ‬
‫‪3‬‬
‫ףי‬
‫י‬
‫בעןי‬
‫וז‬
‫צ י ן‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫חזוק אמינה‬
‫פו‬
‫יזטי׳קדשים והמטהרים אל הגגות אחר אחד בתוך על בגי‬
‫* עאל אשר קראום קודם בשם טמא ואמר המתקדשים‬
‫יי׳טטהדים מבגין ההפעל לפי שהם מראים עצמם קדושים‬
‫יטמהרים ברחיצת גופם לפי מגהגם ה' פעמים ביום והם‬
‫אינס טהורים אלא טמאים הם ומטיגפים במעשיהם הרעים‬
‫'ייאותיהם הטגוגות ובפרט אחר שהם אוכלים כל טומאה מה‬
‫עיל טהדהס מבחוץ וכמוהו משלי י״ג יש מהעשר ואין כל‬
‫י׳יוששו הון רב אשר הרצון בו יש מראה אה עצמו עשיר‬
‫^ כן כי אין לו בל וכן יש מראה עצמו רש ואיגו כן כי‬
‫י* לו הון רב ואחרים רבים מלבד אלה שהן מכגולה בגין‬
‫'ייפעל להראוה בעצמו דבר שאין בו ואחר בך אמר אוכלי‬
‫החזיר והשקץ והעכבר על בגי אדום שהם הגוצרים‬
‫** ‪:‬ליס בשר החזיר בי הישמעאלים אינם אוכלים אותו‬
‫' ש יחדיו יכופו ר״ל שהישמעאלים והגוצרים אז יסופו יחדיו‬
‫כמלחמות גוג ומגוג והזכיר בזה המקום ג״כ אבדן ב' אלה‬
‫*טלכיות לפי שהן גוברות בעולם בזמן ההיא והיא מלכות‬
‫יייכיעית במראות דגיאל ושתיהן גהשבות למלכיח אחה לפי‬
‫*יא שלטה אחה מהן לבדה בעולם • אמגם על אומת‬
‫ישראל הגביא אומד שם והביאו את בל אחיכם מכל הגוים‬
‫מגהה ליי' בםוםים וברכב ובצבים ובפרדים ובכרכרות על הר‬
‫קישי ירושלים אמר יי' באשר יביאו בגי ישראל אה המגחה‬
‫כלי טהור בית יי' ^ ' ל שהגוים הנשארים באיים רחוקים‬
‫לא עלו למלחמה עלי ירושלים עם גוג ומגוג בשמעם המגפה‬
‫אשר יגוף יי׳ אה בל העמים אשר צבאו על ירושלי׳ ובראות‬
‫ייאות אשד ישים בהם שג׳ שם ושמחי בהם אות וגומר‬
‫והאות היא אשד אמר !כרי׳ הנביא י״ד ועיגיו המקגה בחוריהן‬
‫־נויגו תימק בפידם יביאו בני ישראל בכבוד גדול מגחה‬
‫‪:‬־‪,‬ר הקודש ולירושלים וכן גס על המים הנשארים אחד‬
‫"׳‪-‬׳ ח מג ומגוג ה‪4‬יים אל יי׳ לשדהו ילאהבד‪ ,‬אה שם‬‫־־ וח לו לעבדים אמר הנביא שם והיה מדי חריג־ בחדשו‬
‫י‬
‫פ‬
‫מי‬
‫‪0‬‬
‫י‬
‫כ ע ז י‬
‫‪1‬‬
‫ט״‬
‫‪5‬‬
‫ע‬
‫‪1‬‬
‫‪86‬‬
‫חזוק אמינה‬
‫וטדי שבת בשבתי יבא נ י בשר להשהתות לפני אמי יי'‬
‫ובנבואת זכריה י״ד כתיב והיה כל הנותר טבל המים הבאי"‬
‫על ירושלים ועלו מדי שנה בשנה להשהחות למלך יי' צבאי"‬
‫ולחוג את חג הבוכות • הנך רואה שהכתוב הודיע שהל‬
‫המים הקרובים לירושלי׳ יעלו מדי שבת בשבחו והדחוק׳‬
‫מהם יעייו לירושלים מדי חדש בחדשו והיוהר רחוקים מיי‬
‫יעלו מדי שנה בשנה • ואחר שדברי הנביאים מורים שהל‬
‫הגוי׳ הנשארים אז בזמן העחיד יהיו עולים לירושלים לשביייי׳‬
‫ולחדשים ולחוג אח חג הםוכוה יראה בבירור שלעהיד היייי‬
‫דת האומה ישראל מקיימה ומקובלח אפילו מהמים כל‬
‫הנשארים אז בזמן ההוא י וכן מה שכתוב שם בנביאי‬
‫זכריה ח' כה אמר יי׳ צבאות בימים ההמה אשר יחזיקו עשיי'‬
‫אנשים מכל לשונוה הגוי׳ והחזיקו בכנף איש יהודי לאניי‬
‫נלבה עמכם כי שמענו אלקים עמבס מורה כי לעהיד חהיי‬
‫דח יהודיה קיימה וכן ממה שבחוב שם ט׳ זהסרוהי דמיו מפיי‬
‫ושקוציו מבין שניו ונשאר גם הוא לאלקינו וגומר מודיע‬
‫שאפילו המים ההם מאומת פלשתים שהיו רגילים לאכול י‬
‫זשקצים ובעלי היים הטמאים לא יאכלום בזמן העהיד כאשי‬
‫העיד על זה המעהיק האחרון לנוצרים החכם שיטן בורגי‬
‫בםפר זכריה בביאורו על זה הפסוק בגליון באמרו שלא יאכלי‬
‫הדם ושאר שקצים המוזהרים בהורה ובאלו אמר שיחיו לאחדים‬
‫עם עמי עכ״ל • וכבר זכרנו מיה ^זע^ין בפ׳ ט״ז ופ׳ ל״י•‬
‫מזה החלק • ובן ממה שנהוב שם י״ד והיה יי׳ למלך על‬
‫כל הארץ ביום ההוא יהיה יי׳ אחד ושמו אחד הודיע הנביא‬
‫שבימוה המשיח אחר מלחמוה גוג ומגוג יכירו וידעו כל‬
‫המים שהש״י הוא המולך לבדו בבל העולם ומאז והלאי‬
‫יקבלו גם הם עול מלכותו יה׳ עליהם ואז יהיה יי׳ לבדו למלן"‬
‫על בל הארץ במו שהוא ית׳ עהה נקרא מלך ישראל לבי‬
‫כדכהיב ישעיה כ״ד כה אמר יי׳ מלך ישראל וגאלו יי׳ צבאוה‬
‫אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלקים לפי שהאומונ‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫חזוק אמונה‬
‫'*יאלית הם לבדם המקבלים עליהם עול מלבור״ו ית' אבל‬
‫*"י האימות בזמן הזה עדין הם עובדים לנבראים מעלה‬
‫וסטה והעובד לזולתו הוא כופר בו ומנחיט מלבותו ית׳ ונן‬
‫א ית' נקרא עתה אלקי ישראל בלבד כדכתיב שם מ״ה‬
‫*ין אתה אל מסתתר אלקי ישראל מושיע אבל על העתיד‬
‫כתיב שם נ״ל בי מעליך עושיך יי' צבאות שמו וגאליך קדוש‬
‫'*י^ *^קי בל הארץ יקרא ר״ל שלא ההיה עוד אדם בעולם‬
‫*לא יכירו כי יי׳ הוא אלקים אין עוד מלבדו ולא תהיה‬
‫אמינה והורה אחרת בבל העולם רק אמונת הש״י והודהו •‬
‫' ן ממ׳יש ביום ההוא יהיה יי׳ אחד ושמו אחר הודיע כי‬
‫טי שהוא יהי עהה אחד ושמו אחר בפי אומה ישראל לבד‬
‫ן יהיה לעהיד אחד ושמו אחד גם בפי כל האומוח ר״ל‬
‫*לא תהיה עוד בעולם שחי רשויוח כאמונח י ו נ י ם וםיעחם‬
‫הנקראים מינים וכן אמונת השילוש כאמונת הנוצרי׳ והוא‬
‫אשר אמד המשורר דהע׳׳ה תהילים ס"‪ 1‬כל מים אשר עשית‬
‫יניאו וישתחוו לפניך יי' ויכבדו לשמך ר״ל שיבא זמן שבל‬
‫יינויט אשר עשיח יכירו וידעי כי אתה יי' עשיתם וישתחוו‬
‫לפניך יי׳ ולא לפני זולתך וכן יכבדו לשמך לבד ול אלשים‬
‫ילוד אשד‪ ,‬ולא לשום נברא מהנבראים העליונים או החחתונים‬
‫כאשד עושים אומות העולם עתה ויעשו עד חומן ההוא וכן‬
‫יימצא פסוקים אחרים הרבה בדברי הנביאים מבארים זה‬
‫ייענין אשד אנחנו בו ר״ל שבזמן ימות המשיח ההיה אמונה‬
‫אחת בעולם והיא אמונה ישראל ובן יהיה מלך אחד מולך‬
‫יטושל בבל העולם והוא המלך המשיח אשר אנחנו מקוים‬
‫לכיאתו כאשר בארנו בפ׳ א׳ בפי ו׳ מזה החלק ייחבאר ג׳יכ‬
‫כדברי הא״ג ביאן פ' י׳ מחלק השני מזה הספר • ומוח‬
‫ידאה בבירור שאמונת ישראל היא לבדה אמיתית והיא לבדה‬
‫תשאר קיים באחריה הימי׳ שהוא זמן ימו׳ המשיח האמיחי‬
‫הטקווה כאשר נחבאר היטב מהוראה דברי הנביאים ע״ח ‪:‬‬
‫ד‪,‬י‬
‫נ‬
‫נ‬
‫נ‬
‫‪87‬‬
‫ח‪1‬יק אמינה‬
‫פרק מה‬
‫טענן־ן לנוצרי׳ הנה אם הרצו לדעת האמד‪ .‬אתנם אס יי"‬
‫צרינים אתם לעיין באוהן המקומות אשר נוח‬
‫הא״ג מביאים ראייה לדבריהם ממאמרי הנביאים עייר‪.‬‬
‫מאמרי הנבואה סורים על ראייתם אם לאו ובאשר העייני‬
‫בעיון שבלי אזי הראו והבינו מהמאמרים הקודמים והמאוחי "‬
‫שמאמרי הנבואה אשר הביאום כותבי הא״ג לראייה אמוניי‬
‫אינם מורים על ראייתם כלל ובלל והם להם לא לעזר יי"‬
‫להועיל בי הנביאים ע״ה באוהן המאמרים אשר הנוצרי‬
‫מביאים ראיות מהן לאמונהם לא כוונו לםברהם הנבעדזז יל"‬
‫עלו ער לבם לעולם מה שהם בודים מלבם * וכן לפעגי'‬
‫כותבי הא״ג מביאים ראייה ומביאים המאמרים הנבואי'‬
‫בחילוף ושנוי גדול ומהפכים דברי אלקים חיים לדעהם ואמוני׳‬
‫ולפעמים מוסיפים לראייה להם על דברי הנביאים ולפעמי‬
‫גורעים ממאמרי הנבואה דברים שהן כנגדם ולפעמים בוהגי‬
‫דבר לראייה לאמונהם באמרם שהוא דבר נבואיי זהדגי‬
‫ההוא אינו נמצא בספרי נכואוה כלל וכלל ובן לפעמי‬
‫אפילו בדברי ספורים ר״ל בדבריי שאין לראייה לאמונר•‬
‫חם טועים בכחבם מאמרים נבואיים בחילוף מה שנבהגי‬
‫בספרי הנבואה ונל זה ממה שיורה שהורהס אינה אלקיי‬
‫אבל היא הנחייה מאנשים ריקים ופוחזים טופלי שקר אשי‬
‫לא היו בקיאים כלל בדברי ההורה והנביאים וב״ש בידיעי׳‬
‫טונה מאמרי' באשר אמור‪ .‬זה הענין מהבאר הטיב כאשי‬
‫נזכיר הפסוקים ההם במקומם בדברי הא״ג בחלק הבי מזי‬
‫הספר ואזכיר מקצה' • הנד‪ .‬המצא בהחחלה הא״ג בסיפור‬
‫ייחום ישו במטיאש פרק א' פסוק ח׳ יורום הוליד את עוזיייי‬
‫ולא מצינו כן בדברי הנביאים כי בדברי הימים א׳ ג׳ כחוג‬
‫יורם בנו אחזיה בנו יואש בנו אמציהו בנו עזריה בנו יור‪.‬ט‬
‫בנו כי עזריה הנזכר פה הוא עוזיהו אבי יוחם ישני שמור•‬
‫גי‬
‫א ‪6‬‬
‫‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫חזוק אמינה‬
‫פח‬
‫יייי ליי הנך תאה שמםיאש חשד ג׳ דייוח שחם אחזיר‪ ,‬יואש‬
‫*מציה כאשד ראיה ובאשר חדאד‪ .‬עיד באד הטיב אם חעיין‬
‫ככיפורי הדורות בלים בלבלי הימים ב' מההחלח מימן ב״ב‬
‫עי סימן כ״ו וידוע לכל משכיל שמטיאש חסר אליו ג׳ דורוה‬
‫בניינה לפי שמצינו ברברי הנבואה מאברהם עד דוד י״ד‬
‫יייוח ומדוד עד יהויקים י״ז דודוח לפיכך חסר אלו ג׳ דזרות‬
‫יי להשווה מספרי׳ עם מספר הדורות הקודמים י״ד דודיה‬
‫»י כן בדו מלבם לכתוב מגלות בבל עד ישו י״ד דורות‬
‫יעשה כן כדי שיוכל להטעות הנמשכים אחריו ובאלו הוא‬
‫מודיע להם שלא באו אלו הרותח במספר מיוחד ר״ל ג׳‬
‫העטים בי״ר רותת במקרה דק בהשגחה האלקיה מיוחדה‬
‫*שר הענין מובן שם מרבדי מטיאש • יכן המצא שם בפי‬
‫הנזכר שמטיאש אמר שנולד ישו מבתולה לקיים דברי הנביא‬
‫הנה העלמה הרה ויולדת בן וקראת שמו עמנואל הנך רואה‬
‫*‪ T‬שהוא מביא ראייה לאמונהו מזה הפסוק אע״פי שאין‬
‫לי ממנו עור בלל לפי שזה הפסוק נאמר לאחז המלך שלא‬
‫יפחד מב׳ המלכים הבאים על ירושלי' כאשר הענין מבואר‬
‫*ם במקומו בספר ישעיה ‪t‬׳ ואס היה זה הפסוק אומר על‬
‫ישו כפי סברה מטיאש הנבערה מה אוח היה זה לאחו דבר‬
‫לא יהיה בימיו אלא אחר מוחו יוהד מה״ק שנה ואיך‬
‫יתחזק לבו של אחז בזו האוח אחד שלא יראה האוח בעיניו‬
‫אטנם ביאור עגין הנבואה הזאת עם הוראות טעות נזצרי'‬
‫כזה הענין המצא בביאור מספיק בפי כ״א מוה החלק הא׳ •‬
‫יכן המצא שם במטיאש פ׳ ב׳ ויקם יוסף ויקח את הנער‬
‫יאת אמו בלילה וירד למצרים ויהי שם ער מיה הודדום בדי‬
‫שיתקיי׳ מ״ש האל ע״י נביאו ומצרים קראתי לבני הישע‬
‫׳'א • הנך רואה שגם מזה הפסוק אין להם שום עזר‬
‫' אסונהם ני זה הפסוק אמדו הושע הנביא מפי הש״י על‬
‫<"ל ישראל כדכחיב כי נער ישראל ואהבהו וממצרים קדאהי‬
‫לכני והוא• מהי שבחוב בהורה שמית ד׳ ואמרה אל פרעה כה‬
‫כ‬
‫ו‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫ע‬
‫‪1‬‬
‫כ‬
‫‪88‬‬
‫חזוק אמונה‬
‫י‬
‫אמר יי' בני בבודי ישראל ואומר אליך שלח אה בני ויעבדני‬
‫עוד המצא שפ בפי הנזכר וישלח הוררוס ויחרוג בל הילרי"‬
‫הנולדים משתי שנים ומטה בבית לחם ובכל נבולים "י‬
‫נתקיים מאמר ירמיה הנביא רחל מבכה על בניה מאני׳‬
‫להנחם על כניה כי איננו • י הנך רואה שגם זה הפהי?‬
‫אינה מורה על ראייתם כלל והוא להם לא לעור ולא להיעיל‬
‫וטעותם מבואר מהפסוקים הסמוכים אחריו שני ושבו מאי?‬
‫אויב ואחייב אמר ושבו בנים לגבולם בי על הגולים לאי?‬
‫אויב הבהוב מדבר לא על הנהרנים • והגולים הם עשויי‬
‫השבטים הנקראים בכלל בשם אפרים לפי שמלכם הראטי! ו‬
‫ירבעם היה משבט אפרים שהוא מבני רחל לפיכך אמר ייל !‬
‫מבכה על בניה ואם היהה הסברה כפי כוונהם הנבערה על‬
‫ילדי כיח לחם יהודה הנהרגים למה חככה רחל עליהן יי׳ ‪.‬‬
‫אינם בניה רק בני לאה והיה ראוי לכתוב לפי כוונתם לא‬
‫מבכה על בניה וביאור הנבואה הזאת עם הוראות טעי‬
‫הנוצרים בזה הפסוק חמצא בביאור מספיק בפרק כ״ת םיי'‬
‫החלק הא׳ • עוד המצא שם בסוף פ׳ הנזכר ויבא וי»‬
‫בעיר נצורות כדי שיהקיים מה שנ׳ ע״י הנביאים שיקי"‬
‫שמו נוצרי• הנך רואה שגם שקר חלם מטיאש כי‪,‬ביי׳‬
‫מלבו ראייה לאמונתו לומר דבר כאלו הנביאים אמדוהו והמאניי‬
‫הזה בלחי נמצא בדברי הנביאים ע״ה כלל • עוד חמציי‬
‫שם פ׳ ה׳ פסוק מ״ג שמעתם ואהבת לרעך כמוך וחשנא איי‬
‫שונאך • הנך רואה שםטיאש הוסיף מלבו על רבד השג‬
‫אשר לא דבר יי׳ בי לא מצינו בשום מקום בהורה ובדגיי‬
‫נבואה כחוב וחשנא אח שונאיך י אלא מצינו ההיפוך שטי‬
‫כ״ג כי הפגע שור אויבך או חמורו הועד‪ .‬השב חשבנו לו גי‬
‫הראה חמוד שונאך רובץ החח משאו וחדלח מעזוב לו עזיג‬
‫תעזוב עמו • וכן מצינו ויקרא י״ט לא תשנא את אחיו‬
‫בלבבך הוכח תוכיח אח עטיתך ולא השא עליו חטא לא תקים‬
‫ולא הטור אח בני עמך ואהבה לרעך כמוך אני יי' וכמו ג|‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪,,,‬‬
‫‪,,‬‬
‫ג‬
‫מ‬
‫חזיין‬
‫כספר‬
‫'"ייני‬
‫משלי כ י ה‬
‫* השקהו מים •‬
‫' א ש‬
‫ט‬
‫הדגחם‬
‫אמינה‬
‫אם‬
‫עוד‬
‫רעב‬
‫תמצא‬
‫א ח זכריה‬
‫פט‬
‫שונאך‬
‫שם‬
‫בן‬
‫פ'‬
‫האכילהו‬
‫ואם‬
‫לחם‬
‫כ ״ ג פ ס ו ק לי׳ה‬
‫בין ה א ו ל ם‬
‫ברכיה‬
‫אמר‬
‫למזבח י‬
‫‪1‬‬
‫ד ק ז כ ר י ה בן י ה ו י ד ע ה כ ה ן‬
‫יייט‬
‫ן׳‬
‫ל והמעתיק‬
‫‪3‬‬
‫־‬
‫י‬
‫האחרון‬
‫בבי‬
‫?י*‬
‫שטות‬
‫כיטי יואש‬
‫־יג‬
‫וכריה‬
‫"י‬
‫וזה‬
‫יך‬
‫י‬
‫וא׳יכ‬
‫*י' השמות‬
‫ברכיה‬
‫זכריה‬
‫אינו‬
‫יי* ק ד א ה ם‬
‫' ל‬
‫י‬
‫לאנשים‬
‫אשר‬
‫אדם‬
‫זולתו‬
‫לכהנים •‬
‫בזמן‬
‫ויבא‬
‫אחימלך‬
‫כ‬
‫'זיטלך‬
‫'‪V‬‬
‫‪5‬‬
‫‪11‬‬
‫שום‬
‫אחך‬
‫אל מקום‬
‫שם‬
‫יייי‬
‫אחיטוב‬
‫ולא‬
‫איש‬
‫^י׳י‬
‫' יי‬
‫בן‬
‫ועל‬
‫המלך‬
‫גגב‬
‫ומה‬
‫הכהן‬
‫ושמו‬
‫אדם‬
‫אל‬
‫איש‬
‫מקום‬
‫שימון‬
‫שיקרא‬
‫בו ד ני ־‬
‫ואנשיו א ש ר היו‬
‫הכהן ואבל לחם‬
‫ההוא‬
‫הנך‬
‫אשר‬
‫הפנים‬
‫היה אסור‬
‫רואה שגם‬
‫מרקוש‬
‫;!‪1‬‬
‫ולא‬
‫בזמן‬
‫אחימלך הכהן וגומר‬
‫אביתר י‬
‫אחו‬
‫שאםר‬
‫כדכתיב‬
‫שם‬
‫כי זה‬
‫אביהד כדכהיב‬
‫ב ד כ ה י ב שם כ ״ נ ו י מ ל ט‬
‫פלוגי אלמוגי‬
‫צוגי‬
‫א ח ד או‬
‫בחלוף דברי ה נ ב ו א ה •‬
‫דוד ג ו ב ה‬
‫' יד‪.‬ד ה י ה בגו ש ל‬
‫י ז י ט‬
‫בהיותו‬
‫אחימלך‬
‫הכיח‬
‫ב ״ ה א מ ר י ש ו לפרושים‬
‫רעב הוא‬
‫אחו‬
‫הענין‬
‫לחורבן‬
‫בשום‬
‫ברכיה כדברי המעתיק‬
‫מהלחם‬
‫היה‬
‫לך‬
‫לא‬
‫והעיד ש ק ר‬
‫לדריוש‬
‫שניהם‬
‫מצינו‬
‫ב מ ר ק ו ש פ׳ ב׳ פסוק‬
‫א׳ כ״א‬
‫ש נ ח ע׳‬
‫רג׳׳ד שנה‬
‫הוא‬
‫נ ב ו א ת זכרי׳ בן ברכי׳ ש ב ״ ד‬
‫בא לבית יי'‬
‫בזה‬
‫^ ל‬
‫כי‬
‫בן‬
‫היה‬
‫יהוידע הכהן‬
‫שתים‬
‫ה א פ ש ר להיות‬
‫מ ה ע ש ה דוד‬
‫לשום‬
‫ה‬
‫היהה‬
‫הכהן עד‬
‫איש אחד‬
‫החורבן הבית‬
‫בזמן אביתר‬
‫‪1‬‬
‫זכריה‬
‫בשנת‬
‫והיא‬
‫לאיש אחד‬
‫* י כן ת מ צ א‬
‫^׳‪ 1‬גם‬
‫התנבא‬
‫מן‬
‫הכהן בשם‬
‫* ׳י א ש ר‬
‫ל ט ע ו ה כי‬
‫בן אסתר •‬
‫מהריגה‬
‫^‬
‫לו‬
‫יהוידע וברכיה‬
‫מ ל ך יהודה קודם‬
‫בן‬
‫י׳הששהא‬
‫*׳‬
‫שי םון בו ד נ י‬
‫י י ה י מ י ם ב ג ל י ו ן ב א מ ר ו בי‬
‫נ‬
‫ב א ש ר מ ב ו א ר בדברי ה י מ י ם‬
‫תירץ שם בהעתקתו‬
‫דוד‬
‫א מ ר כן‬
‫אבל‬
‫בן א ח ד‬
‫ו א ז ב א דוד ל ב ד ו אל"‬
‫‪1‬‬
‫שס‬
‫טדוע‬
‫אהה‬
‫לבדך‬
‫!‪1‬‬
‫לאחיטלך‬
‫ואת הגערי׳‬
‫להעבירו‬
‫ב ד ב ר י ם וכן‬
‫ד ב ר ו ג ו מ ר ו כ מ ו ה ו ש מ ו א ל א ׳ כ״ן ע ל ג ג ב‬
‫הירחמאלי‬
‫כ א ש ר זה העגין‬
‫מבואר‬
‫‪12‬‬
‫למעייגים‬
‫‪89‬‬
‫ח‪1‬וק אמונה‬
‫במקומו בכפר שמואל ־ ונמו לן המצא ביאן פ׳ ג׳ פסיק י‬
‫אודגי‬
‫ן ן!‬
‫ך‬
‫אמד ישו להלמידיו‬
‫זה את זה * נם זה הדבד אינו אמת ר״ל שתהיה אהבת *‬
‫את חבירו מצוה חדשה אחד שצוה עליה הש״י בהודה י־‬
‫באמ־ו ואהבת לרעך נמוך • וכן תמצא באקטא אפוםטולייי‬
‫פ' ז׳ פסוק ד׳ ואחרי יציאתו מארץ כשדים ישב בחרן י *'‬
‫אחדי מות אביו הוליכו לארץ הזאה אשר אתם יושבים עליי'‬
‫‪6‬‬
‫מ צ ו ה‬
‫ח‬
‫ש ה‬
‫א נ י‬
‫נ ו ה‬
‫כש‬
‫ש ה ה י ן‬
‫אי‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪15‬‬
‫י**‬
‫גם זה המאמר טעות מפורסם להם כי אברהם אביני‬
‫מהרן בעוך אביו חי ואף אחרי צאת אברהם מחדן היה יי"‬
‫בחרן מ' שנים וזה לך האור‪ .‬בי הרח בן ע' שגה הוליי ״"'‬
‫אברהם ואברהם בן ע״ה שנים יצא מהרן הנה בצאת אביי'‬
‫מחרן היה הרח בן קמ״ה שנה אבל נל ימי הרח היה י ‪,‬‬
‫שנים נמצא א״כ שאחרי יציאה אברהם מהדן היה ר‪.‬וי‬
‫שנים וכבר היה יצחק אבינו ל׳׳ה שנים במות הרח‬
‫שהכתוב הקדים מיתת ה ד ח ליציאה אברהם מחרן בן י '‬
‫המנהג הבהוב לסיים ענין א ח ר ואחד כך מהחיל ענין‬
‫כאשד מצינו שהזכיר הכתוב מור‪ .‬אברהם קידם לירח י*‬
‫וכבר היו עשו ויעקב בני ט״ו שנה במוח אברהם כי אבי '‬
‫בן מאה שנה הוליד את יצחק ויצחק בן ס׳ שנה בלדת איי '‬
‫ובל ימי אברהם היו קע״ה שנים י ורבים כיוצא באיי '‬
‫עוד חמצא שם בפרק הנזכר פסוק י״ד וישלה יוסף יי? *‬
‫את אביו את יעקב ואת בל משפחהו למצרים בע״ה נפ*"‬
‫וירד יעקב ואבותינו למצרי' וימותו שם ויוליכם לשכם וי?^‬
‫בקבר אשד קנה אברהם בכסף מבני אמור בן שכם • גם יי‬
‫המאמר כולו טעות מפודסמה הן בדפוס קראקא הן בי '‬
‫בריסקא רק בדפוס ניסמרש בהיכ ע׳ נפשוה והמעהיק שי*'‬
‫בודני תקנו מלבו והוא טעות אחה • הטעות השניה שיע^‬
‫לא נקבר בשכם רק במערת המכפלה בחברון • הגי שהאגי"‬
‫ד״ל השבטים נקברו במצרים זולת יוסף שנקבר בשכם בחל?**‬
‫השרה אשד קנה יעקב מבני המור אבי שבם במאה קשיטי'‬
‫‪1, ,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪8‬‬
‫‪1 1‬‬
‫אי׳‪,‬‬
‫‪,1,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪5 6‬‬
‫‪,‬‬
‫צ‬
‫יזזוק אמונה‬
‫^ שאביהם לא קנה אה שכם רק מערה המכפלה • הה'‬
‫לא קנה אותה מבני חמור רק מעפרון החתי • הזי‬
‫^‬
‫^׳קה השרה אשר בשנם יעקב קנה אוהה ולא אברהם •‬
‫^ אמר מבני חמור בן שבס היה לו לומר אבי שנם באשר‬
‫י סכואר בספר בראשימ ל ‪ /‬ובסימן מי׳ט וני ובספר יהושע‬
‫\ י ״ ובן המצא בכהב פויל לרומיים פ׳ ט׳ פסוק ב״ד‬
‫י י י י א קרא אוהנו לא לבד מהיהודים אלא גם מהמים‬
‫^*י נחיב בהושע אקרא לא עמי עמי ולא רחמה רחמה‬
‫^ כמקום אשר יאמר לא עמי אתם יאמר להם בני אל‬
‫הנך דואה איך פ ו י ל מעוור עיני הערלים בדדר זח‬
‫׳ י‪-‬ש חושבים שאומות העולם נקראו קודם בשם לא עמי‬
‫' לא רחמה ואחר בך יקראו בשם עמי ובשם רחמה אבל‬
‫^ יקרא בספר הוסע א' זב׳ יבין שלא ביון הנביא דק‬
‫יי ׳" ישראל ני בנטוהם מאחרי יי׳ נקראו לא עמי ולא‬
‫אבי בשובם גייו יה׳ יקראו בני ‪ k‬חי ורוחמה בדבתיב‬
‫•‬
‫•‬
‫י‬
‫‪ff‬‬
‫מספר בני ישראל בחול הים אשר לא ימר ולא יספר‬
‫י כמקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני‬
‫יי "י וכחיב שם אמרו לאחיכם עמי ולאחותבס רוחמה ואין‬
‫? להאריך בענין זה כי הענין מובן מעצמו לכל מי שיקרא‬
‫' ׳"׳חלת הספר הושע עד סי׳ ג׳ • עוד המצא שם בפי‬
‫פסוק ל״ג כאשר כתוב הנני יסד בציון אבן נגף וצור‬
‫׳*יל כל המאמין אליו לא יבוש • הנך רואה שגם בזה‬
‫' י ק שקר העיד שאע״פי שערבבו מב׳ פסוקים כי כחוב*‬
‫^"גיה ח׳ והיה למקדש ולאבן נגף ולצוד מכשול לשני בהי‬
‫^יאל לפה ולמוקש ליושב ירושלים זשם כיח כחוב לכן בה‬
‫י יי׳ אלקים הנני יסד בציון אבן אבן בוחן פנה יקרת‬
‫^ מ ו ס ד המאמץ לא יהוש • ובן תמצא שם פרק י׳ פסוק "‬
‫* כי הבהוב אומד כל המאמין אליו לא יבוש וג״כ המצא‬
‫"תכ ראשון של פ טי ר פרק ב' פסוק ו' ע״כ רמז הבהוב‬
‫' ' יסד בציון אבן בוחן פגת יקרת המאמין אליו לא יבוש‬
‫־ י ה ם‬
‫ע‬
‫י ‪5‬‬
‫‪clJ‬‬
‫ע‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪nt>!f‬‬
‫‪1‬‬
‫‪n‬‬
‫(‬
‫ד‬
‫״‬
‫‪1‬‬
‫> ז ; ר‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪15‬‬
‫‪1‬‬
‫גנ‬
‫*‪12‬‬
‫‪90‬‬
‫ח‪1‬יק‬
‫אמינה‬
‫אי‬
‫הגה תראה והבין איך הם מזייפים הפסוקים להביא י *‬
‫ק י' פסי?‬
‫לאמונתם המשובשת • עוד‬
‫הבהוב אומר אל חאמר בלבבך מי יעלה השמימה הי ‪1‬‬
‫להוריד אה ישו ממרומים וכן מי ירד למעמקים הי*י‪1‬‬
‫להעלות אה ישו מהמהים אבל מה אומר קרוב אליך ייי^‬
‫בפיך ובלבבך היא דבר האמוגה אשד אגחגו מדבריי ע "‬
‫אתה המעיין תראה איך פ ו י ל מעווה הפסוקים ומעוד לי‬
‫הפתאים אשר לא ראו אור ההורה האלקית כי אפילי‬
‫גוצרי כאשר יעיין באלו הפסוקים מיד יבין זייף הוואי"'*‬
‫וידע כי הכתוב מדבר במצות התשובה שהיא מצוה י '‬
‫כי אהד שאמד לברים ל׳ כי תשוב אל יי' אלוקיך בכל ל ^‬
‫ובכל גפשך מיד אמד כי המצוד‪ .‬הזאת אשר אגבי מצוך יי'‬
‫לא גפלאת הוא ממך ולא רחוקה הוא לא בשמים הוא ל"^‬
‫מי יעלה לגו השמימה ויקחה לגו וישמעגו אותה וגע ^‬
‫הרצון באלו מאמרים שהש״י הודיע לגו גודל מצות הה* *‬
‫עם קלות מציאותה לפי שהדבדי' יקד הערך הם קשי הי•^‬
‫חמיד אבל מצוח החשובה אע״פי שגדל מעלתה ויקרתר• י‬
‫קלה ההשגה מאד כדנתיב שם כי קרוב אליך הדבר ג‬
‫בפיך ובלבבך לעשותו ר״ל שענין החשובה תלוי בוריי י " ‪,‬‬
‫ובחרטת הלב באשר זה ידוע למביגים • וכן המצא‬
‫בכהב שלוח ליהודים בפ׳ י׳ פסוק ח׳ אומר זבח וטגחי• ^‬
‫חפצת אבל גוף יצרח לי * הנך רואה איך הוא טזייף הפסי?^‬
‫כי בתוב בספר תהילים ‪0‬׳ זבח וטנחה לא חפצת א'־^‬
‫כרית לי וגו׳ הרצון בו לשטוע בקולו יח׳ כי זח הוא רים^‬
‫מאתו ית׳ כדבהיב במעמד הר סיני שמות י״ט ועתה אם * * ‪j‬‬
‫תשמעו בקולי ושמרתם את בריחי והייתם לי סגולה ^‬
‫העמים כי לי כל הארץ וכן היא אומר בירמיה ו׳ בי לא רבי ‪/‬‬
‫את אבוהיכ' ולא צויתים ביום הוציאי אותם מארץ מצרי' י‬
‫דברי עולה וזבח כ״א אח הדבר הזה צויתי אותם לא^‬
‫שמעו בקולי וכתיב שמיאל א׳ ט״י החפץ ליי׳ בעולות וזבי׳‬
‫ת מ צ א‬
‫ש ם‬
‫פ ר‬
‫צו‬
‫‪15‬‬
‫ג‬
‫‪(1‬‬
‫אי‬
‫‪1‬‬
‫נ‬
‫ג‬
‫‪6‬‬
‫‪,‬‬
‫‪15‬‬
‫‪,1,,11‬‬
‫‪1 8,‬‬
‫גי‪,‬יג‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫חזוק אמונה‬
‫צא‬
‫‪5‬׳־ט‬
‫יע בקול יי׳ הנה שמחן מוכח טיב להקשיב מחלב אילים‬
‫^ ייקדבנות הם רפואה למדוי הםרבנוה נ״א לא היו חוטאים‬
‫י ייו צרינים להביא קרבן ני נשלא יאנל אדם דבר שיזיקנו‬
‫י ‪ 1‬לו בשמים ורפואוה והמזייף כיון בנהבו אבל גוף‬
‫^ לי להביא ראייה לאמונהו המשובשה שגופו של ישו‬
‫'? תמיד זבח ומנחה כאשד הודיע שם בפסוק העשירי‬
‫" יק הנזכר י אלו הם קצת ממאמרי הנבואה אשר כותבי‬
‫* < מביאים מהב ראיוה לאמונהם בחילוף כוונה הנביאים‬
‫'!קצת מאמרים מזויפים המחולפים מהם כפי מה שהראית‬
‫ת!ת וזולה אלה המצא בספרי הא״ג אשר לא הזכרנום‬
‫‪1‬‬
‫' מים להם בזה החלק האי וקצהס נזכיר ג״כ בחלק השני‬
‫יז הספד בכלל טענותינו על ספרי הא״ג • וכבר דאיחי'‬
‫*?*ת מחכמי הנוצרים הרגישו בקצת מאלו הספיקות העצומות‬
‫' י י להשיבן אל יבשה התדוצים ולא יבולו ־ וכן דאיתי‬
‫י אחד ל ט ר ט י ן לוט ר בל׳ לטין אשר הזכירו שימין‬
‫^ בפירושו אשר עשה על הא״ג וחרגומו בל׳ בלוניא‬
‫יאשי־ זה הל׳ מדטין לוטר אמנם הראיוה אשר הביאו כוהבי‬
‫מלידה העלמה ובכייה רחל וקריאה הבן ממצרים‬
‫^ ות אחרוה הדומות להן הנזכרים בא״ג הנה הן טובים‬
‫•ייזכיר ולא להתווכח עכ״ל ־ וכחב שימן מדני המכוון מזה‬
‫אמר הוא שהראיות שהן והדומות להן נוכוה הן להזכיר"•‬
‫' י לנוצרי ולא להתווכח עם היהודים בי היהודים יוכיחו‬
‫ג י י הנביאים שלא כוונו הנביאים באוהס הפסוקים כפי‬
‫יניח כוהבי הא״ג כלל וכלל ‪:‬‬
‫י‬
‫צי‬
‫יכ‬
‫‪5‬‬
‫י מ‬
‫‪8‬‬
‫יח‬
‫;ר‬
‫־!{!ס‬
‫־־י‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪9‬י‬
‫פרק טו‬
‫^‪OJ‬־‪ f‬לנוצרי' הנה מצינו בדברי הנביאים שהגוים שונאי‬
‫ישראל הצוררים ודמציקים להם יענשו עונש גדול‬
‫י(ת הש״י וכבד נתאמתו דבריהם שלא ראינו שום מלך ואדון‬
‫‪3‬‬
‫חוזק‬
‫אמינ׳‬
‫‪91‬‬
‫שחיה צודד ?ייחודים או מציק ומזיק רהט שיטלוט ‪ ' *pD‬י‬
‫הש״י בי אע״פי שהוא יה׳ מייסד ומכה אוחם בעבוד עייגיי'‬
‫מ ״ מ אינו רוצה שיבם אחדים וע״נ מעגש המניס‬
‫עונש נפלא אשר ייא ישוער כאשר עשה לפרעה ולבני‬
‫ולנבוכדנצר ולדמן וזולתם בי אע״פי שבני ישראל חטאו מ^‬
‫הש״י והרבו לפשוע והוגלו לארץ אויביה׳ עכ״ז הם נקי^‬
‫עמו ונחלהו של הש״י כי לא מאסם לכלוהמ לגמרי רק ל‬
‫ולענוחם כדי שישובו אליו ולכן לא הפד בריחו אריס‬
‫שהוא יהי נקרא אלוקיהס בכל מקום שהם כדכהיב ''יי‬
‫כ ״ ז ואף גם ואח בחייהם בארץ אויביהם לא מאסתים‬
‫געלהים לבלוחם להפר בריתי אחם כי אני יי׳ אלוקייים יי'‬
‫חטאו מדוב העושר והטובה בזמן המלכוד‪ .‬בהיותם על "י"**‬
‫הרי לקו מרה כנגד טרה שהפסידו את הארץ חטובי• י^‬
‫ממלכות לעבדות וממעלה אל השפלוה ומעושר אל י י '‬
‫והם באמת תמים לאחר מעבדי המלך בשר ורם ומאילי יי*‬
‫כי איש כזה אע״פי שיפסיד מסיבה מהסיבות ארצו וני^‬
‫מ ״ מ לא יפסיד כבית ומעלהו כי יקרא עבדו של מיו ^‬
‫יום מוחו והרשות כיד המלך ליסרו ולהכותו אס יחט"‬
‫כדי רשעחו אבל אם יבא אדם אחד יינה אוהו בלהי י^ן‬
‫וגזירתו הלא ייסרוהו המלך בחתן אפי יחמהו ויקח‬
‫נקמתו כאשד באזנינו שמענו ובעינינו ראינו ספורים גי&‬
‫בספרי הנוצרים איך בארץ אגנלטירא נעשו נקמו' גיי^'‬
‫באלו הומניס ועוד היום הורגים במיתות משונות כל ג י ^‬
‫אומנה פ ו פ י ש ט ד ר ו מ י וכל המאמינים והנמשכים אחר הא^'‬
‫ההיא וכנגדן עושין כמו כן בארצות ספרד וצרפת שדוי‬
‫במיתות משונות לבל המאמינים והנמשכין אחרי הוריי"‬
‫‪s‬‬
‫י‬
‫מ ר טי ן לוט ר אשר השומע השמועה ההיא תסמר שערת ג־י‬
‫וכל זאת להם תחת עוגותם כי באלו הגי מלכיות הנוגים‬
‫שפכו דמים רבים של אומת ישראל בעלילות שקר וגזיי'‬
‫ושמדות עד אשד גרשום מאדצותם ולא נשאר בהם עד איי'‬
‫‪s‬‬
‫א י י‬
‫‪,‬‬
‫‪0‬‬
‫‪<6‬‬
‫גי‬
‫‪%‬‬
‫‪1,‬‬
‫ח‪1‬וק אמינה‬
‫‪!5‬י‬
‫צב‬
‫י שלא נעשה נן בכל שאר ארצות אשר אנחנו היהודי׳‬
‫^ '•סתגודדיס בארצוהם וםיהרים ומענישים המרעים והמזיקים‬
‫! יייס ומחזיקים ידי היהודים בכהבו קיוטירן כרי שיובלו לשבת‬
‫יגדצותם בשלום ושלוה כי מלכי אלו הארצות ושריהם הש״י‬
‫יני׳ שלומם חם אוהבי חכד ומשפט לפיכך אינם עושים‬
‫?יל וחמה ליהודים המתגוררים בארצותם לפיכך נתן הש״י‬
‫*יוס ושלוה ביניהם ואפילו המאמינים אמנה חלקות אין‬
‫"יייים קצתם לקצתם כאשד אהה רואה היום ואמנם הפסוקים‬
‫' צאים באמרי הנבואה המורים זהמייעדים שהגוים אויבי‬
‫'יישלים ושנאיו הרודפים אחריהם והמדעים והמזיקים להם‬
‫׳' י עונש גדול מאה הש״י אלו הם * בתורה לברים ‪• 't‬‬
‫' י י יי׳ ממך כל חולי ובל מחי מצרים הרעים אשר ידעה‬
‫י" ישימם בך ונתנם בנל שונאיך ושט ל' ונתן יי׳ אלקיך‬
‫"יי כל האלות האלה על אויביך ועל שונאיך אשר רדפוך •‬
‫' נכיאים ישעיה מ״א הן יבושו ויבלמו כל הנחרים בך יחיו‬
‫י ן ויאבדו אנשי ריבך הבקשם ולא תמצאם אנשי מצחך‬
‫י כאין ובאפס אנשי מלחמתך וסם מ"! שבי דומם ובאי‬
‫י׳שך בת כשדים בי לא הוסיפי יקראו לך גברת ממלכות‬
‫?צפתי על עמי חללתי נחלתי ואתנם בידך לא שמת להם‬
‫המיס על זקן הכבדה עולך מאור ושם מ״ט והאכלתי'את‬
‫יניך אח בשדם וכעסים דמם ישכדון וידעו בל בשד כי אני‬
‫יי' מושיעך וגואלך אביר יעקב ובירמיה ב׳ קדש ישראל ליי׳‬
‫יאשית תבואתה בל אובליו יאשמו רעה הבא אליהם נאם‬
‫י ' י ושם <׳ שפוך חמתך על הגזים אשד לא ידעוך יעל‬
‫משפחות אשר בשמך לא קראו כי אכלו את יעקב ואכלהו‬
‫ייכלהו ואה נוחו השמו • ובן הוא בתהילים ע״ט ישם ל׳‬
‫יכן כל אוכליך יאכלו וכל צריך כלס בשבי ילבו‪ ,‬והיו שוסיך‬
‫למשיכה ובל בוזזיך אתן לבז• וביואל ג' וקבצתי את כל‬
‫י״יגוים והודדתים אל עמק יהושפט ונשפטתי עמם שם על‬
‫‪/‬ימי ונחלתי ישראל אשר בזרו בגויס ואת ארצי חלקו עם‬
‫‪3‬‬
‫י נמ‬
‫נע‬
‫ה‬
‫זי‬
‫‪3‬‬
‫!י‬
‫נ‬
‫ייזי‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪,‬‬
‫‪7‬‬
‫‪92‬‬
‫חזזק אמזנה‬
‫‪5‬‬
‫שאד הפסוקים הסמוכים לו עד כי יי׳ דבר • ושם בסוף י•' '‬
‫מצרים לשממה תהיה וארוס למדבר שממה תהיה מחמ‬
‫יהודה אשד שפכו דם נקיא בארצם • ובעובדיה מחמס איי‪1‬‬
‫יעקב הנסך בושה ונכרה לעולם עם שאר הפסוקים הסםי‬
‫לו עד סוף הספר • וגצפני׳ ב׳ לכן חי אני נאם יי' צבאי"‬
‫אלקי ישראל כי מואב כסדום החיה ובני עמון כעםיי"'‬
‫ממשק חרול ומכרה מלח ושממה עד עולם שארית עמי יביי^‬
‫ויהד גוי ינחלום זאח להם החח גאונם כי חרפו ויגדילו'‬
‫עם יי׳ צבאות * ובסוף הספר הנני עושה אח כל מעגיך ג ^‬
‫ההיא והישעהי אה חצולעה והנדחה אקבץ ושמתים להיי^‬
‫ולשם בכל הארץ כשהם ובזכריה א׳ וקצף גדול אני קיצ‪ 1‬ל‬
‫הגוי׳ השאננים אשר קצפתי מעט והמה עזרו לרעה •‬
‫ב׳ בי כה אמר יי' צבאות אחד כבוד שלחני אל י‬
‫השוללים אחכם כי הנוגע בכס נוגע בבבח עינו כי הנני ג<‪1‬‬
‫את ידי עליהם והיו שלל לעבדיהם וידעהם כי יי' צבאי"'‬
‫שלחני • ובכחובים תהילים ע״ט שפוך חמתך על הגויט י‬
‫כי אכל את יעקב ואת נוחו השמו למזמור פ״ג אלקים ^‬
‫דמי לך בכללו ובן המצא כיוצא באלה המאמרים גם בנביא"‬
‫יחזקאל כ״ה יכ״ו זל״ה מהחלהס עד סופם וכן בסימן ^ ‪i‬‬
‫מהחלתו עד ויהי דבר יי' אלי לאמר עיין שם במקומם‬
‫לא רציתי לכותבם מיראת האדיבות ‪:‬‬
‫ש גנ‬
‫יגי‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫וגיי‪6‬‬
‫יג‬
‫‪,‬‬
‫גי‬
‫גי‬
‫פרק מז‬
‫טע^ך‪' ,‬לנוצרים יש לשאול מהם מה שאתם אומרים שע&י‬
‫היהודים לישו הנוצרי שפטים כגון ענויס וצליבה א‬
‫מרצונו עשו לו כל מה שעשו או טשלא רצונו ־ אם ישי‬
‫הנוצרי ויאמר מרצונו עשו לו נאמר הלא העושה רצון ה •‬
‫הוא מוצא חן בעיניו לפיכך חייב כל אדם להשתדל לעשוי‬
‫רצון האל יה׳ כמ״ש דה״עה בהפר תהילים מ׳ לעשות רצונו‬
‫אלהי חפצתי ער אומר שם קמ״ג למדני לעשות רצונך ובהי‬
‫‪6‬‬
‫ג‬
‫א‬
‫‪,‬‬
‫ג‬
‫ח‪1‬וק אמונה‬
‫צג‬
‫ע ‪,‬‬
‫' י ‪» £‬׳ ועתי• תנו תודת ליי' אלהי אבותיכם ועשו רצונו •‬
‫מצורף לזה אחר שהיה רצונו בנך א״כ למה תיה מתעצב‬
‫ומתחנן לאל קודם שנתפס שיעביר ממנו הנום ההוא נדנהיב‬
‫נטטיאש פרק נ״ו פסוק ל״ט וזה לשונו וכאשר עבר ישו מעט‬
‫מהם נפל על פניו ויהחנן ויאמר אבי אם יהיה מן האפשד‬
‫מיוסד זה הכוס ממגי אבל לא כאשר אני רוצה אלא כאשד‬
‫אהה רוצח עכ״ל • וכן אחר שנהפם צעק בקול גדול ויאמר‬
‫"לי אלי למה עזבתני כדכהיב שם פ' כ״ז פסוק מ״ד וזה‬
‫המאמר ג״כ מוכיח שהאב והבן אינו אחד אחר שאין רצון‬
‫ייאב כרצון הבן • ואס ישיב הנוצרי ויאמר שלא מרצונו‬
‫לא בעל כרחו עשו לו מה שעשו אזי נאמד לו א״כ איך‬
‫אהה קורא אוהו בשס אלקים אחד שהוא סובל יםורים בהכרח‬
‫ילא יכול להציל עצמו מיד אויביו ואיך יציל הבוטחים בו‬
‫והגה אפילו מרע״ה בדברו עם הש״י קרן עור פניו‬
‫עי־ שהיו יראים ‪.‬בל ישראל אפילו אהרן אחיו מגשת אליו‬
‫ער שקרא אליהם משה ולפיכך היה גוחן על פגיו מסוד‪,‬‬
‫נדכתיב שמות ל״ל ואס היה המורא הגדול כזה למשה שהיה‬
‫עבד יי' ונביאו למי שאתם קוראים אותו בשם אלקים ומייחסים‬
‫יו שם אלקות יחחייב להיות לו מורא יותר גדול על אחת‬
‫כמה וכמה אם היה הוא אלקים בפי דבליכם ואמונתבם איך‬
‫בגי אדם לא יראו ממנו אבל החזיקו בו והכהו ופצעוהו עד‬
‫שהרגוהו במיהה משוגה ועל כיוצא בו גאמר על גגיד צור‬
‫יחוקאל כיה האמר האטד אלקים אגי לפגי הורגך ואהה אדם‬
‫ילא אל ביד מחללך ‪:‬‬
‫א‬
‫פרק מח‬
‫ט ע נ ף ן לנוצרים הגה אהם מאמיגים שישו גוצרי עשה כל‬
‫הפעולוה הטןבוה בעד כל הנוצרים וכי הצדיק את‬
‫נפשותם מרדת שחת בפעולותיו הטובות ובענויו ובדמו • א״כ‬
‫אינו צריך לשום נוצרי לעשות שום פעולה טובה ולא עוד‬
‫‪93‬‬
‫ח‪11‬ק אמונה‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫אלא אפילו יעשו בל הפעולות הרעות לא יויק להם ; הוריי‬
‫לגיהנס אחד ש י ש ו בבד פדאם ממנן הנה י בא׳׳ג םאמי‬
‫מתנגד לאמונת זאת ר״ל שמורה פעולח י ש ו לא הועיל י?‬
‫לצדיקי׳ אבל לרשעים אין מהם תועלת בלל כמו שנהי‬
‫פ ו י ל בכתבו הא׳ לקורינטו בפ׳ ו' פםוק י׳ באמת ה‬
‫ידעתם שהרשעים לא ירשו טלכות שטים והאריך בזד‪ ,‬העני!‬
‫שם טפכוק הבא אחריו ואחרי שהרשעים שאין להם זבי"‬
‫עצטם לא תועילם ונות בלחם והצדיקים אשר יש להם זניי‬
‫יהיו נושעים בונות עצטס ולא יצטרנו לזנות זולתם נמו שריי‬
‫נושעים הצדיקים הראשונים שהיו קודם ביאת ישו נמצא א"‬
‫ישו לא הועיל לשום אדם מהם וא״כ הםיחלים להושע בזביי*‬
‫ישו תוחלתם נכזבה • ואם ישיב הנוצרי ויאמר כי ישו ב‬
‫לפדות מניהנם הנפשות שחיו יורדות שם בעון אדם הראשי)‬
‫נאמר לו כבר הוכחנו בראיו׳ גמורות ובדורות בפ‪ /‬י״א &זי׳‬
‫החלק שהנפשות הצדיקים והנביאי׳ לא ירדו למבמורה גיהנ‬
‫חייו ולא נענשו בעון ארם הראשון כלל זבטלנו ג״כ‬
‫ראיותיהם בביאור מכפיק יעיין שם ‪:‬‬
‫מ צ‬
‫נ ו‬
‫ג‬
‫ן‪1‬א‬
‫‪,‬‬
‫ג‬
‫א‬
‫‪6‬‬
‫טענךן‬
‫פרק מט‬
‫לנוצרים יש לתמוה הטיה גדולה עליכם כי ארי"‬
‫מאמינים בישו נוצרי אמנה חזקה אכל אינב‬
‫טאטינים לדבריו ולדברי שלוחיו כלל וכן אינכם מקבלי'‬
‫הוראותיו והוראות שלוחיו בהרבה ענינים • חא׳ שהוא איני‬
‫קורא את עצטו בשם אלקים בשום טקום אלא קורא אה‬
‫עצטו בשם בן אדם ובשם איש נמוזנר בא״ג בטקומות רבים‬
‫אבל אהם מיחסים לו האלקות וקוראים אותו בשם א לקים‬
‫מה שלא צוה אתכם • הבי שישו אמר לא תחשבו שבאחי‬
‫לבטל ההורה והגביאי׳ לא באחי אלא לקיימן כי אע‪/‬׳פי‬
‫שיבוטלו השטים והארץ מ״מ אפילו אוח אחת מההורה לא‬
‫הבוטל אלא חקוים ובו׳ כטוובד ב מ ט י א ש פ״ה פסוק י״ו‬
‫‪6‬‬
‫תייק אמינה‬
‫ז י‬
‫ח‬
‫צד‬
‫" יי״ש יפן ב ל ו ק ש פ' י״ו פבוק י״ז נתיב ייתר קל‬
‫שישתנו השמים והארץ משתפול אפילו נקודה אחת מהתורה‬
‫? ל ־ אבל אחם מאמינים ההפוך ר״ל שהודח משה בטלה‬
‫ככר ובאה תורת ישו תחתיה • הג׳ באשר שאל האיש העשיר‬
‫איי ישו באמרו מה אעשה מהמעשים הטובים כדי שיהיו לי‬
‫חייט נצחיים והשיב לו י ש ו אם חרצה ההצלחה הנפשית‬
‫שטור המצוה לא תרצח לא תנאף לא הגנוב לא חענה עדוח‬
‫שקר נבד את אביך ו א ח אמך ואהבה לרעך כמוך כמוזכר‬
‫כטטיאש פ׳ י״ט פכוק י" ו חגך רואה שישו בתשובתו זאת‬
‫יריע שא״א לאדם להושיע השועה נפשית בלתי שטירת‬
‫המצות הכתובות בתורה משה אבל אתם מאמינים ההפך‬
‫י״ל שאתם אומרים שאין השועה לנפשות בשמירת מצות‬
‫התורה אלא באשר יאמין האדם ב י ש ו לבד ובן מה שהשיב‬
‫לי עוד אם הרצה להיות תמים לך מנוד נחלתך ופזר לעניים‬
‫זאת הוראה לא ראיהי שום נוצרי שיקבל ויקיים אוהד‪ .‬כלל •‬
‫הדי אמד ישו לתלמידיו למכה אותך על הלחי האחח חן‬
‫לו גם השניח ומי אשר לוקח מלבושך החיצוני תן לו זאל‬
‫תמנע ממנו גם הפנימי וכוי כםוובר במקש פרק ו׳ פכוק‬
‫כ״ט ובמטיאש פרק ה' פםוק ל״ט גם ההוראה הזאת לא‬
‫ראיתי שום גיצדי שיקיים אותה בלל וכלל הה' ישו קרא אח‬
‫אמי בשם אשה כדכתיב ביאן פרק ב׳ פסיק ד' אטד ישו‬
‫לאמו מה לו ולך אשד‪ .‬ובפי י״ב פסוק כ״ו אמר ישו לאמו‬
‫אשה הנה בנך אבל אהם מאמינים ההפוך ר״ל שמרים אפילו‬
‫אחר שילדה ישו היהה בהולה • הזי הנה מצינו שאכילת‬
‫דם אזהרה מצוד‪ .‬אחת מהמצות שנצטוה בהן מתחילה נח‬
‫ובניו ובל זרעו וכל האומות הן זרע של נח ואחר בך אומה‬
‫ישראל בפרט הוזהרו ג״כ באזהרות עצומות מאכילת דם‬
‫בהרבה מקוטות בתורה האלקיח ואפילו שלוחי ישו בעצה‬
‫ובהסכמה אחה קיימו וקבלו עליהם האזהרה הזאת להזהיר‬
‫ג״כ באזהרה קיימת גם לכל הנלוים אליהם חהאומות‬
‫כ‬
‫‪17‬‬
‫‪94‬‬
‫חווק‬
‫אמונה‬
‫א‬
‫דננריות שלא לאכול דדם ונחנקים מב״ח נדנהיב באקט‬
‫אפוסטולורום פ׳ ט״ו פסוק כ' וכ״ט וכפ׳ כ״א פסוק נ״י‬
‫אבל אחם הנוצרים אינכם מקיימי׳ זאת האזהרה כלל ואוכלים‬
‫הדם והנחנקים מהב״ח ואינכם חוששים לאזהרח השלוחים‬
‫ןלהוראוהיה' * ויש עוד ענינים אחרים כיוצא באלו אשי‬
‫לא הזכרתי כאן ליראה דאריכוה‪:‬‬
‫פרק נ‬
‫טענךן לנוצרים הנה אתם אומרים שהא״ג שלכם היא‬
‫הורה הדשה נתונה לכם מישו נוצרי תמורת הוריי‬
‫משה א״כ אין ראוי לבם להוסיף עליו ולא לגרוע ממנו כאשי‬
‫כחוב בהורה משה וכן מצינו בא״ג שלכם בסוף חלומות‬
‫י ו א ן הנקרא בלשונכם אפוקליפסיס והם בסוף וחתימת‬
‫כל ספדי הא״ג כי שם מקלל בקללו׳ נמרצות את המוסיף‬
‫על ספרי הא״ג ואח הגורע מהם אפי׳ דבר אחד כאשד זי׳‬
‫העניין מבואר שם במקומו באד הטיב ־ והנה אנחנו רואים‬
‫שאתם מוסיפין עליו וגו־עין ממנו במקומות רבים ר״ל שאחם‬
‫עושין מה שלא צור אהבם ואינכם עושים מה שנצמויחס‬
‫ממנו ומשלוחיו והדברים שאהם מוםיפין מלבכם על דברי‬
‫הא׳׳ג הם אלו • הא׳ כי לא מציגו בא״ג שום הוראה לאמונת‬
‫השילוש כפי מה שאהם מאמיני׳ היום אבל מציגו שם כמה‬
‫הודאות סוחרוה אמונה השילוש כאשר הזכרנו פרק י׳ ועוד‬
‫נזכירם בטענות על ד ב ר י הא׳׳ג במקומותיהם • הב׳ שלא‬
‫מצינו בשום מקום שקרא ישו אה עצמו אלוקי אבל הוא מייחס‬
‫האלקיח והבח והיכולה הבלחי בעל הכליה אל האל יחי וקרא‬
‫אח עצמו בן אדם ושלוחו של אל יהברך וכאשר מבואר בפרק‬
‫הנזכר ואחם מוםיפין על דבריו וקוראין אוהו אלוקי • חגי‬
‫ישו לא צוד• לעשוח עצבים ופסילים להשתהות להם אלא‬
‫הזהיר בזה באזהרות גדולוח ואפילו הב״ח הנזבחים לפסילים‬
‫הזהיר לתלמידיו ושלוחיו מאכילהם ואהם עושים עצבים‬
‫חזוק אמונה‬
‫צי!‬
‫יפסילים ועובדים ומשהחוים להם • וא״ת שמעצבים ופסילים‬
‫הם נעשים לזבד הקדשים והקדשוה ולא להתפלל אליהם‬
‫יייכל לומר בן על עצבי המתכוה ועל פסילי עץ ואבן אבל‬
‫לא תוכל להנחיש שאתם כורעים ומשהחוים לפסילי הלחם‬
‫ימחפללים אליהם ואומדים על בל אחד ואחד מהם שהוא‬
‫"לוקיכם • הר׳ ישו לא צוה לבם לשנוא אה היהודים ולנקום‬
‫נקמתו מהם אלא עוד בקש מהאל יח׳ שיסלח להם כדכהיב‬
‫ליקש פ׳ כ״ג פסוק ל" ד אמר ישו אב סלח להם בי אינם‬
‫יייעיס מה הם עושים אבל רשעי אמונתכם מוסיפים ‪6‬דעתם‬
‫מי• שלא נצטוו ועושים הפך רצונו ששונאים אותנו ונוקמים‬
‫נקמתו ממנו בעלילה שקר וכזב על לא חמם בכפינו • ואמנם‬
‫הי־כרי׳ אשר אתם גורעים מדברי הא״ג ר״ל שאינכם מקיימין‬
‫איתם אלו הם • האי בי ישו צוה לבם למכור נחלתכם ובל‬
‫טיי שיש לכם ולפזר לעניים כדכחיב במטיאש פ׳ י״ט פסוק‬
‫'"ו ובלוקש פ׳ י״ח פסוק כ״ב ואני לא ראיתי שום נוצרי‬
‫*יעשה כן • הב׳ ישו צוד‪ .‬לכם ואמר אהבו אויביי' ועשו‬
‫טובה לשונאיכם ברכו אח הטקללי׳ אתכם והתפללו בעד‬
‫החומסים אחכם י למכה אותך על הלחי האחת חן לו גם‬
‫השניה והלוקח מלבושך החיצוני אל המגע ממ* גם הפנימי‬
‫ובו׳ כדכתיב בלוקש פ׳ ו׳ פסוק ל״ה ובמטיאש פרק ה' פסוק‬
‫ל״ט ואחם אינכם מקיימים גם אח זאת הצוואה כלל • הג׳‬
‫שלוחי ישו בלס בעצה ובהסכמה אחת הזהירו שלא לאכול‬
‫דם וחנחנקים מב׳יח כדבהיב באקטא אפוסטלורום פרק ט״ו‬
‫פסוק ב' ובפרק כי׳א פסוק כ״ה ואח׳ אינכם מקיימים ואח‬
‫האזהרה כלל וכלל ואוכלים הדס והנחנקים מהב״ח ואינכם‬
‫טקיימים וחוששים לאזהרה השלוחים והוראוהיהם כאשר‬
‫הוברנו בפרק הקודם • ואחר אשר הוכחנו בראיוח ברורות‬
‫שאחט טוסיפין על דברי הא״ג וגודעין טהם א״כ טי יחן‬
‫יאדע בטה חובלו לפי דעתכם להנצל ולהטלט מהקללות‬
‫הנמרצות הכתובות בחתימת הא״ג‪:‬‬
‫ג‬
‫חזוק‬
‫‪95‬‬
‫הן‬
‫‪)^fy‬‬
‫מהטענות‬
‫קצת‬
‫אמונתם‬
‫טוענים‬
‫כנגדם‬
‫לטענותיהם‬
‫על‬
‫אחד‬
‫במקום‬
‫דברי‬
‫הא״ג‬
‫כאשר‬
‫אשר‬
‫אנן‬
‫שאר‬
‫כלולות‬
‫הא״ג‬
‫בבי‬
‫אחד‬
‫יתבאר‬
‫טוענים‬
‫הטענות‬
‫ינ״נרות‬
‫איתס‬
‫כאשר‬
‫אשר‬
‫בתין‬
‫בחלק‬
‫תחזנה‬
‫לנוצרים‬
‫הבאתי‬
‫מקומות‬
‫א ו בגי‬
‫ויותר כי‬
‫ואותו‬
‫אלא‬
‫למשכילים‬
‫מוה‬
‫מדברי‬
‫מאמר‬
‫בעצמו‬
‫!למעיינים‬
‫ג‬
‫י כ‬
‫הםשי‬
‫ה מ י ג י י נ י ם וצל‬
‫מאמר‬
‫המאמר‬
‫אנחנו‬
‫הב׳‬
‫עיני‬
‫הנאתי‬
‫מ י‬
‫דברי תשובמיני‬
‫אחד‬
‫שלא לצורך‬
‫ענין‬
‫אנחנו‬
‫נוכיר‬
‫אם‬
‫המאמרים‬
‫להוכיח‬
‫אחר‬
‫כבד‬
‫המעיין‬
‫!מדברי כותבי‬
‫להכפיל‬
‫הם‬
‫והאחרות‬
‫בטענותינו‬
‫יאשימני‬
‫!דבריהם‬
‫אמינה‬
‫לא‬
‫ובזר‪ .‬גשלכ החלק הראשון‪:‬‬
‫הבאתים‬
‫אחד‬
‫במקום‬
‫הבאתי‬
‫‪P‬‬
‫הטיב‬
‫בעזרת האל הבורא אחרון וראשון‪:‬‬
‫הנביאים‬
‫גם‬
‫ו ד ו ק •י‬
‫ועתה‬
‫א ח ל לכתוב‬
‫ה ח ל ק השני‬
‫מן‬
‫הספר‪:‬‬
‫‪ $‬ה ן א בהוראת ביטול מאמרי כותבי הא״ג כאשד יעדהי‬
‫בהקדמתי וראוי שהרע אהה המעיין שהעתקתי רוב‬
‫אלה המאמרים מהעהקה המעתיק האחרון שימון בודגי אשר‬
‫יזעתיק הביבליא לנוצרים בזמנינו זה ר״ל בשנת אלף וחמש‬
‫מאוח ושבעים ושתים למניינם והוא היותר צודקת מהעהקת‬
‫יימעחיקים אשר לפניו‪:‬‬
‫הצעה‬
‫א ‪ £‬ן ־ המחבר יחע ומפורסם לכל שהנוצרי׳ אומרים שהא״ג‬
‫הוא הורה חדשה נחונה להם ט י ש ו הנוצרי אבל‬
‫אנחנו לא מצינו בשום מקום באון ג ל יו ן שיאמר שנהן ישז‬
‫חידה חדשה אמנם מצינו ההפוך שהוא בעצמו צוה לשמור‬
‫המצות הכתובים בהירה משה ואומר עליה שהיא נצחית‬
‫קיימת לער לעולם ושאי אפשר לה להבטל בשום זמן מהזמנים‬
‫כאשר בארנו כפ׳ י״ט ובן כל הראיות שהנוצרים מביאים‬
‫לדבריהם בזה הענין כבר בטלנום בראיות אמיתיות בפרק י״ט‬
‫וכפ׳ כ׳ וכ״ד וב״ט ול׳ מהחלק הראשון מזה הספד זיחע‬
‫ג״כ שא״ג נכחב בימי הקיסר ק ו ם ט נ ט י ן לאחר ש׳ שנה‬
‫למיתת ישו כאשר בארנו בפרק ב׳ מהחלק האי א״כ אחד‬
‫שההורה החדשה לפי דעהם לא היהה כתובה עדיין בימי‬
‫‪96‬‬
‫ח‪1‬וק‬
‫אמינה‬
‫ישו איך היה נותן להם ונןהחנם י רו נ י מי ס המעתיק בהקדמתי‬
‫על םפרי הא״ג כתב שט רקום ולוקש כתבו דברים אשר שביעי‬
‫מאחדים ונראה שכוונתו בזה המאמר היא להודיע שאלי‬
‫השניים כהבו הא״ג אחרי זמן רב למיתת י ש ו לפי שלא‬
‫היו עדיין בעולם בזמן י ש ו לפיכך גס עדותן מסופקת ואיני׳‬
‫אמיתות אחרי שהם מעידים בדברים שלא ראו בעיניהם ולא‬
‫ידעו בידיעה אמנה רק לשמוע אוזן לבד והראייה האמיהיי*‬
‫ע׳׳ו הענין שכותבי ספרי הא״ג קצחם סוהרים דברי קצתס‬
‫ואינם מסכימים זה עם זה בדבריהם בהרבה מקומוח וענינים י‬
‫מצורף לזה שדבריהם אינם מהפרשים עם דברי הנביאי‬
‫ע״ה ברוב מקומות ואפילו הפסוקים שהם מביאים לראיית‬
‫לדבריהם ולאמונתם כוהבים אוהס בחלוף ממה שהם כתובים‬
‫ברברי הנביאים ובן בהפך הכוונה שנאמרו עליה בםקוםי‬
‫כאשר בארנו קצה בפרקים הקודמים ובפרט בפרק ט״ה מהחל?‬
‫הא׳ ויתבארו קצהם ג״כ בזה החלק הב׳ כל דבר ודבי‬
‫במקומו י וכל זה מורה שא״ג שקוראים אוחו הנוצרים הורה‬
‫ישו אינה תורת אלקית כדבריהם אלא היא הנחיית מאנשים‬
‫רקים ופוחזים שלא היו בקיאים בספרי הקדש ובכוונת הפסוקים‬
‫א״כ נראה מזה שאין האמה אהם וכי שקד נחלו מאבוחמ‪:‬‬
‫‪6‬‬
‫מטיאוש‬
‫א ‪ £‬ף ק א׳ בהתחלהו כהב סיפור ייחוס י ש ו הנוצרי‬
‫ומייחס את יוסף בעלה של מרים לשלמה בן דור‬
‫ומסיים הייחוס באמדו אליהוד הוליד אח אליעזר אליעור‬
‫הוליד את מחן מחן הוליד את יעקב יעקב הוליד את יוסף‬
‫בעל מרים אשד נולד ממנה י ש ו הנקרא משיח כלל הדורוה‬
‫מאברהם עד דוד י״ד דורות ימדוד עד גלות בבל י״ד דורוה‬
‫ימגלוח בבל עד משיח י״ד דורות עכ״ל • אבל בלוקש‬
‫בסוף פ׳ג׳ מצינו שכתב ייחום ישו באופן אחד בלתי םםכים‬
‫צז‬
‫תייק אמינה‬
‫^ י י שכתוב בטטיאוש כי הוא מייחם את יוסף בעלה שלי‬
‫ייס לנתן בן דוד ואומר כי ישו בן יוסף בן עלי בן מתת‬
‫יי י בן מלכים ונו׳ ונמצא כפי סיפור מטיאוש מאברהם‬
‫'' י עד י ש ו הנוצרי מ״ב דורוה אבל כפי סיפור ל ו ק א ש‬
‫' *א כ״ו דורית וכן המצא כאן ב מ ט י א ו ש טעוח מבזרסמח‬
‫"י‪ 1‬ייחוסי בית דוד כי כהכ שם יורם הוליד את עוזיהו‬
‫^ הסד ג׳ דורות שהם אחזיה ייאש אמציה כאשר הראה באד‬
‫‪ f‬כל״ה א׳ סימן ג׳ וכן בסדר הסבורים בד״ה ב׳ מימן‬
‫‪5‬‬
‫ן‪1‬י‬
‫יג‬
‫י ס‬
‫נ‬
‫‪ ,‬־‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫' י ה י י י לחלק לג׳ פעמים י״ד דורוה כי ג״פ י״ד הוא מ״ב‬
‫י י ושנוי היחוםים המשובשים ההם אינם אלא ליוסף‬
‫י* לישו כי הם אומרים שמעולם לא ידע יוסף אה מדים‬
‫* קודם לידה ישו ולא אח״כ ולפי זה אין ייחוה יוסף מועיל‬
‫ו כלום ויחוס מדים ג״כ בלתי נודע אצלם א״כ לשוא*‬
‫יייי כותבי היוחסים ההם כי צללו בימים אדירים והעלו‬
‫כידס וכבר ראיתי לקצת חכמי הנוצרי׳ שמשיבים לזאת‬
‫?יעיא באמרם כי לוקש אינו כותר דברי מטיאוש אלא‬
‫' הם מודיעים ייחום אהד בי שניהם כתבו את זדובבל בן‬
‫'לתיאל ואם אינם מסכימים בקצת השמות הוא לפי שזה*‬
‫י=ם וידוע באנשי ייחוס והמעלה מהעברים שיש להם‬
‫ובג׳ שמוח כמו שלמה ידידיה עזיהו עזרי׳ יהויכין יכניה ־‬
‫י) נ דבריהם • אבל תשובתם זאת מבוארת הבטול לפי שכחב‬
‫& נתן אחיו של שלמה ואס שניהם זכרו בייחוסם אה זרובבל‬
‫י! שאלהיאל הראה שאינו מכוון במספר הדודות ני לפי‬
‫פ י מטיאוש מדוד עד זרובבל י״ח דודות ולפי סיפור‬
‫קאש מדוד עד זדיבבל כ״ג דורוח וכן מאברהם אבינו עד‬
‫נוצרי לפי ספור מטיאש מ״ב דורות ואס היו שניהם‬
‫ספרים בחלוף שמותם ייחוס אחד היו הדורות בשוים כמספד‬
‫* מצורף לזה שלא מצינו בב׳ וגי שמוח בכולם רק‬
‫קצתם הלא תראה מאברהם אבינו עד דהמע״ה לא נשתנו‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫ז‬
‫‪0‬‬
‫‪9‬‬
‫יזיס‬
‫ה‬
‫־ני‬
‫‪5‬‬
‫‪8‬פז‬
‫ט ‪:‬‬
‫!!י‬
‫י ע ו‬
‫‪15‬‬
‫‪5‬‬
‫‪13‬‬
‫‪97‬‬
‫תזיק‬
‫אמונה‬
‫‪,‬‬
‫שמות הדודות וגם לא נתחלף מספרם בכיפורי שניהם י^י '‬
‫מחבמי הנוצרים בראותם במול התשובה הזאת בדו מל‬
‫השיבה אחרת והיא זאת ש מ טי אש הודיע ייחוס יוסף א ׳‬
‫‪6:‬‬
‫ג‬
‫יין‬
‫ל ו ק ש הודיע יידום מרים שהיחד‪ .‬ג״כ מזרע דוד ונר‪'••).‬‬
‫והתחיל לייחסה בשם יוסף בעלה לפי שה «י! ‪ y‬א&ויי‬
‫במדרגת גוף אחד בדבתיב בראשית ב' ודבק באשתו י '‬
‫לבשר אהד כן כתב מרט י ן צחויץ בספר דיאלוגו שלונו‪1‬י‬
‫קנ״ג אחר שבטל התשובה הקודמת גם בזאת החשובה מגי‬
‫בטולה לכל מי שיעיין בלוקש פ׳ ג׳ כי שם מודיע כב‬
‫בי לוקאש לא כיון אלא להודיע ייחוס ישו מיוסף ולפי רעיי'‬
‫שאומרים שייחסו מאמו היה לו לכהוב ישו בן מרים בן ׳‬
‫בן מתח וכוי ואז היה מודיע העניין בבירור בלתי טע‬
‫וזה היה הכרח ללוקש שלא לכתוב כן • ומ״ש שהבעל ׳‬
‫אשתו למדרגת גוף אחד כדבתיב ודבק באשתו והין לב‬
‫אחד זהו לענין אהבה והקורבה לא לענין הייחום כי אין יי׳‬
‫שום עדות בשום מקום שיכתוב ייחם האשד‪ .‬ע״ש בעלה י‬
‫שלא יהיה פהחון פה והוכחת לנוצרים המשיבים זאת הר‪.‬שי '‬
‫לא נזכר שס מריס באותו פרק כלל ‪:‬‬
‫^ ף ק א׳ פסוק כ״ב אימר שנולד י ש ו מכחולה לקי'‬
‫הנד‪ .‬העלמה הרה וילדת בן וקראה שמו עמניא'‬
‫עב׳׳ל • דע לך אהה המעיין כי כבר כהבהי בפרקים רבי‬
‫מהחלק האי מזה הספר שמנהג הנוצרים בא״ג ובשאר ספי'‬
‫שלהם להביא ראיות לדבריה׳ ואמונתם מקצה פסוקי הנביאי‬
‫אשר אינם מורים על אמונתם כלל כאשר הם מביאים‬
‫בזה המקים פסיק לכן יתן יי' לכם אות הנה העלמה היי'‬
‫ויולדת כן ישעיה ו׳ אשר נאמד לאות לאחו מלך יהודה שי"‬
‫יפחד משני המלכים הבאים להלחם על ירושלים הם מביאי‬
‫לראייה להם להורות כי ישו נולד מבתולה ואם היה '‬
‫הפסוק נאמר על ישו כפי סברתם הנבערה מה אות היה 'יי'‬
‫לאחז דבר שיהיה ימים רבים אחר מותו יותר מתייק שיי'‬
‫ב‬
‫‪C‬‬
‫ר־י‬
‫אי‬
‫יויי‬
‫<י‬
‫יי‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫ע‪,‬י‬
‫‪5‬‬
‫‪<!:‬י‬
‫גו‬
‫‪6‬‬
‫ב‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫ג ‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫זי‬
‫צח‬
‫חומן אמונה‬
‫‪>1‬יך‬
‫ו תחזק לבו של אחו בזו חאוה אשד לא יחיד‪ ,‬בימיו •‬
‫^ ן י הענין הנבואה חחיא עם הוראות טעות הנוציי בזה‬
‫תמצא באדיבות בפרק נ״א מהחלק הא׳ ע׳יב לא‬
‫' י להכפיל המאמרים כאן‪:‬‬
‫י ‪ p"1P‬א׳ בסופו ויקח יוסף את אשתו ולא ידעה עד‬
‫ילדה את בנה הבכור ויקרא את שמו ישו עכ״ל ־‬
‫^‬
‫^י׳ מאמר ולא ידעה עד אשר ילדה נראת שאחר הלידה‬
‫' י ומאמרו את בנה הבכור נראה כי היה לה בנים‬
‫' יים כי לא יקרא הבכור אלא בצורה אחיו הנילרים אחריו‬
‫ת‬
‫‪/‬ה‬
‫ח‬
‫יין• ‪.‬‬
‫<קכ יוסף שמעון ויהודה נאשר כתב מ ט י א ו ש סוף‬
‫? י״נ ווה הדבר סותר לאמונהם שמאמיני׳ שלא ידע יוסף‬
‫מ י י ם לא קודם לידה ישו ולא אחדי כן • וכן למה לא‬
‫^ עמו עמנואל כאשר הוער עליו הנביא ישעיה לפי דעהם •‬
‫יי יה השם שלו לא מציגו בשום מקום נבואה שיקרא כך‬
‫עיח‪:‬‬
‫‪]jD‬־‪ p‬ב׳ פסוק י״ד ויקם יוסף ויקח את הנער ואת‬
‫אמו בלילי וירד למצרי' ויהי שם עד מוח דירודוס‬
‫' שיתקיים מאמר הש״י ע״י נביאיו וממצרים קראתי לבני‬
‫"ל * גם בזד‪ ,‬הפסוק טעותם מבוארת כי זה הפסוק אמר‬
‫^ הנביא מפי השם על ישראל כדבתיב שם י״א כי נער‬
‫^ ואהבהו וממצרים קראתי לבני והוא מה שכתוב בתורה‬
‫מית ד׳ ואמרת אל פרעה בה אמר יי׳ בני בכורי ישראל‬
‫" ימי אליך שלח את בני ויעבדני ‪:‬‬
‫^ פ ר ק ב׳ פסוק ט״ז וישלח הורדוס ויהרוג אה כל‬
‫הילדים הנולדים משהי שנים ומטה בבית לחם‬
‫ל גבוליה ואז נהקיים מאמר ירמיה הנביא ל״א רחל‬
‫"נכה על בניה מאנה להנח' על בניה כי איננו עכ׳׳ל • גס‬
‫יי• הפסוק מביאים דאייה לדבריהם בלתי הבנת כוונת הנביא‬
‫מנהגם בשאר הפסוקים י והנה טעוהם מבוארת מהפסוקים‬
‫<מ‬
‫ז־‬
‫‪1‬‬
‫‪/‬י‬
‫‪;/‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫ינ‪:‬‬
‫‪15‬‬
‫‪5‬‬
‫‪-1‬‬
‫למוכים אחריו כדבתיב ושבו מארץ אויב • ואחר בך בהיב‬
‫״‪13‬‬
‫‪98‬‬
‫חוזק אמונה‬
‫‪6,‬‬
‫ושבו בנים לגבולם לפי שנראה בבירור מאלו הפסי? *‬
‫על הגולים לארץ אויב הבהוב מיבד ןי« על הנייגי‬
‫!הגולים הם עשרת השבטים הנק־אים בנלל בשם א‬
‫מפני שמ־יבם הראשון ירבעם היה מאפרים שהוא מבני יי־‬
‫ואם היתד‪ .‬הבונה לפי סברתם הנבערה על ילדי ביה‬
‫יהודה הנהרגים למה הבנה רחל עליהם והם אינס "'‬
‫רק בני לאה והיה לה לבנות • וביאור עניו הנביאה י•‬
‫עם הוראות טעותם בזה הענין תמצא באי־יבות בפ י־‬
‫מהחלק הא׳‪:‬‬
‫ן ‪£‬ךיק ב' בסופו ויבא וישב בעיר הנקראת נצוריר‪ .‬גי|‬
‫שיהקיים מה שני ע״י הנביאים שיקרא שמו ני^‬
‫עכ״ל • גם ביה הדבר שקר חלס מטיאש בי לא נמצא‬
‫זה ברברי הנביאים בשים מקים נלל ‪:‬‬
‫ן ^ ן ף ק ד׳ בהתחלתו אז הורד י ש ז אל המדבר סי־י'*‬
‫בדי שינסה אוהו השטן וכאשר צם ט׳ יום‬
‫לילה וירעב אז קיב אליו השטן ו־אמר לו אם נן אילי‬
‫אהה אמור לאבנים שיהיו לחם והוא דשיב ואמר בהיג *‬
‫לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על בל מוצא פי יי' ירי׳'‬
‫האדם • ואז לקחו השטן והוליכו לעיר הקידש והעמידו < |‬
‫ראש הקרת בית המקדש ואמר לו אם בן אלקיס אתה י׳ ‪:‬‬
‫עצמך לארץ למטה לני שכתוב בי מלאכיו יציה לך על נ '*!‬
‫ישאוגך פן תגוף באבן רגליך א״ל י ש ו אבל עוד כתיב ^ •‬
‫הנסו את יי׳ אלקיכס ועוד לקחו השטן והעלהו אל הר ג ^‬
‫מאוד והראה לו כל ממלכוה העולם וכבודם ויאמר לו ארי '‬
‫אלד‪ .‬אה} לך אם הקוד ותשתחוה לי ואו אגור לו ישו לם !‬
‫לך אחרי כתיב את יי׳ אלקיך הירא ואותו ונעבוד עב״‬
‫והמצא אלו המאמרים גם ב לוקש פ״ד בהתחלתו • ר‬
‫מכל אלו המאמרים יראה שישו לא היה אלוקי בדבריהם י‬
‫איך השטן ינסה לאלקים ואיך לא יירא מבוראו בהיותו נב״י‬
‫מנבראיו איך יהיה מן האפשר ג״כ שהנברא יכריח " ‪ :‬איי‬
‫‪6‬‬
‫א‬
‫‪5‬ו‬
‫‪(1‬‬
‫ן!ןז(‬
‫נ‬
‫‪61‬‬
‫‪5‬‬
‫‪2‬‬
‫ג‬
‫ג‬
‫‪5‬‬
‫־!‪,‬‬
‫‪<,:‬ו‬
‫‪1‬‬
‫ג‬
‫ח‪1‬וק אמונה‬
‫‪v‬‬
‫צט‬
‫י ^ י ייוליבהו למק••' אעיד ירצה על ברחו זד‪ ,‬דרכי לא‬
‫ן^׳״ייי השכל ולא דעת שום משביל ואין זה בי אם דבריי‬
‫׳•'יש מלבם של אנשים דקים וכוחזים אשר אין להם‬
‫! ״נהה י‪. !,;,‬‬
‫^ סרק ר' פהוק י״ג ויבא ישו וישב בכפר נחום הסמוך‬
‫לים אשד בגבולות ובולן ונפתלי בדי שיתקיים‬
‫י שנאמר ע״י ישעיה הנביא מימן ט׳ ארץ זבולן וארץ‬
‫דרך הים עבר הירדן גליל הגוים עכ״ל אהה המעיין‬
‫^\ זה במקומו והראה איך הוא מעוח דברי הנבואה שמזכיר‬
‫?*יי ממאמרי הפסוק ועוזב קצתם בדי להעזר בדבר אשד‬
‫״" יא לעזר ולא להועיל לפי שכתוב שמ כי לא מועף לאשר‬
‫ק לה כעח הראשון הקל ארצה וכולן וארצה נפהלי‬
‫'ביזיון הכביר דרך הים עבר הירדן גליל הגוים • והבהוב‬
‫'" י על עליית מלכות אשור על ארץ ישראל והודיע אע״פי‬
‫*ייילת פלאסר מלך אשור בעח הראשון הגלה אח ארץ‬
‫וארץ נפהלי היתד‪ ,‬הצרה ההיא נחשבה קלה בעיני‬
‫׳־'יאל אבל האחרון הכביד והוא סנחריב באשר עלה על כל‬
‫?יי יהודה הבצורות ויתפשם ולא נשארה רק ירושלים לבדה‬
‫' ' ש‪:‬בש בתהילה כל א״י לגבולותיה סביב לפיכך הזכיר‬
‫כ והירדן שהם מגבולות א״י והס ג״ב גבולות הגוים‬
‫א״י והוא אמרו גליל המים ר״ל גבול המיס ד״ל כל‬
‫''"ילה פלשתים • ובאשר בא להלחם לירושלים ויחן עליה‬
‫י" כלילה ההוא יצא מלאך יי׳ ויך במחנה אשור קפ״ה אלף‬
‫"יש גבורי חיל ואו העם ההולכים בחשך ר״ל יהודה ובנימן‬
‫ייו כחושך הצמח בבוא סנהריב על ירושלים ראו אור‬
‫׳•"•שועה גדולה במפלת מחנהו • בי ההשזעה נקראה אורה‬
‫ליחידי׳ היהה אורה אכמר ח׳ ואו הרבית הגוי והוא ביה‬
‫אל ר״ל הגדלת מעלהם בין הגוים ־ לא הגדלת השמחה‬
‫יי שמחו לפניך שמחה בב״ה כאשר נהנו שבח והודאה על‬
‫הגדול הזה כמו שהיו שמחים בעת שחלקו שלל מחנה‬
‫נ‪,3‬זל!י‬
‫גיצ‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫נ‬
‫י!י‬
‫׳־‪5‬‬
‫?!י‬
‫‪1‬‬
‫נ ס ו‬
‫ין{ר‬
‫‪99‬‬
‫חו‪1‬ין‬
‫למונה‬
‫‪51‬‬
‫אשור ונמו שאנשי העולם שמחי׳ בעת הקציר ומה מגי'‬
‫מלת לא באלף וקדי בויו ר״ל בו׳ כנגד ישראל ובאי ^‬
‫האויבים ואח״נ אמר כי את עול סבלו ואה מטה שכמי י‪,‬‬
‫של מלך אשור החתות כיום מדין רי׳ל כמו שהתת איי ^‬
‫מדין מעל צואדי ישראל במלחמוה גדעון שאף נפלי‬
‫בלילה אחת מכה השם הם וגבורהו ני שם חרב אישיר^‬
‫זנעשהה השועה גדולה לישראל • ואחר כך אמר בי כל‬
‫שאר מלחמות סאון סואן ברעש • ר״ל שלא תהיי׳ י*‬
‫המלחמה כשאר מלחטוה • בי כל שאר ילחמו הלוחמים ביי*‬
‫ואז ההיינה שמלוה מגוללוה בדמים אכל זאה המלחםיז‬
‫תהיה בה לא רעש ולא חרב ורמים אלא נהייתה לעיי*'‬
‫מאכלת אש ר״ל שהכה בה מלאך יי' ונשרפו גשמיי'‬
‫בגופוחם י ואמר אחר כך כי ילד יולד לנו בן נתן לנו יי '‬
‫המשרה על שכמו על חזקיה מלך יהודה לפי שבימיו ג^'‬
‫נס ההשועה הזאה לישראל • והנבואה הזאת נאמרה גי^ י‬
‫מלכות אחו׳ והרצון בה שהנם הגדול הזה דייל מפלת כנחי‪°‬‬
‫יהיה בזכות הילד היולד לנו והבן אשר כבר נתן לנו‬
‫במלוך אחז כבר היה חזקיה בנו בן ט׳ שנה ומ״ש ו<י ו‬
‫שמו פלא יועץ אל גבור אבי עד שר שלום כבר פרשנו בי ‪:‬‬
‫הטיב בפרק כ״א מהחלק הראשון‪:‬‬
‫ט ‪ £‬ף ק ד׳ פסוק י״ח י ובאשר התהלך ישו על‬
‫הים הגליל וירא את שגי אחים את שבלי |‬
‫המבוגר‪ .‬כיפה ואת אגרר אחיו שהיו משליכים מכמורת ג'‬
‫כי היו דייגים ויאמר להם יכו אחרי אעשה אתכם דיי־‬
‫אגשים עכ״ל • וכן בלוקש פרק ה׳ פסוק י׳ אומר ויאג"*‬
‫ישו לשמעון אל תירא כי מעתה תהיה מצודד אגשים ענ״ל'‬
‫אהה המעיין הראה איך יצא מפיו של ישו דבר אמת במקיי'‬
‫כי הורה שנל כוונתו הוא לצודד אגשים כמו שצדו דגי הים'‬
‫ובמו שהדגים הנאספים במכמ‪-‬ת מיד מתים בן האנשי‬
‫הנלכדים ברשתוחם א״א להם להיות חיים חיי הנפשיים ילל‬
‫י‬
‫‪11‬‬
‫‪6‬‬
‫‪,1,‬‬
‫‪,‬‬
‫ני‬
‫‪1‬י‬
‫‪1‬‬
‫‪1,‬‬
‫‪5‬‬
‫חזיק אמונה‬
‫י‬
‫ק‬
‫ה׳ פסוק י״ו אל תחשבו שבאתי לבטי התודה‬
‫או הנביאים לא באתי לבטל בי אם לקייס אני‬
‫לבם כ• אע״פי שיבוטלו השמים והארץ מ״מ אפילו‬
‫'‬
‫^ אחת או נקודה אחת מהתורה לא תבוטל אלא תקוים‬
‫\ י כל מי שיבטל אפילו מצוד‪ .‬אחת מן הקטנות וילמוד‬
‫' '" לעשות כן הוא יקרא קטן במלכות שמיס אבל מי‬
‫'׳ "‪/‬׳שה המצות וילמד לאחרים לעשוהן הוא יקרא גדול במלכות‬
‫עכ״ל• ובן ב לו ק ש פרק י״ו פסוק י״ז יותר קל‬
‫'־'יזייפו השמים והארץ משתפול אפילו נקודה אחת מהתורה‬
‫ל י הנה »יו הדברים הס הפך אמונהם ודבריהם שאומרים‬
‫יירת משה כבר בטלה ובאה הודח ישו במקומה• ולפיכך‬
‫י י מצות מילה וקבעו ש מ ד חחהיה ובן בטלו שביתה יום‬
‫ייעיכת ושובתים החתיו ביום הראשון ובן בטלו בלל המצות‬
‫*י׳יריוד‪ .‬אשר היובן נודע מן ההורה האלקית • זולת קצת מן‬
‫*עייות שנזהרין בהן ובקצתן אינם נזהרים • וכן זולת קצת‬
‫צית שכליות כגון בכבוד אכ ואם ואהבת הריע ונתינת‬
‫יציקה ואזהרת גניבה ונזילה ונואיף ושפיכות דמים וזולתן‬
‫<שר השכל גוזר חיובם ואפילו הגוים אשר היו מחוסרי דת‬
‫קידם ביאה ישו היו נזהרי׳ בשמירתם • ובבר הארכנו בזה‬
‫עגיין בפרק י״ט מהחלק האי‪:‬‬
‫^ ס ר ק ח׳ פסוק מ ״ ג • שמעתם מה שנאמר ואהבה‬
‫את רעיך והשנא את שונאיך ענ״ל • הנך רואה‬
‫ו‪.‬ש בזה הפסוק שקר העיד מט יא ש בי לא מצינו כתוב‬
‫גתורה וגם לא בנביאים בשים מקום ותשנא את שונאיך •‬
‫•יא מצינו ההפך כי כתיב שמות כ״ג כי תפגע שור אויבך או‬
‫ייצורו היעה השב השבנו לו כי הראה חמור שונאך רובץ‬
‫מחת משאו וחדלה מעזוב לו עלוב העזוב עמו וכן )יקרא י״ט‬
‫לא השנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא‬
‫יישא עליו חטא לא תקום ולא תטור את בני עמך ואהבת‬
‫'יער כמוך אני יי' וכן טצינו משלי כ״ד בנפול אויבך אל‬
‫!יבי‬
‫י !‬
‫‪1‬‬
‫ע ‪ ! :‬י פ‬
‫ז־ד‬
‫? ט‬
‫ש‬
‫‪1‬‬
‫ד‪,‬‬
‫י‬
‫ע‬
‫‪1‬רים‬
‫‪100‬‬
‫חוזק אמזנה‬
‫‪1‬‬
‫תשמח וככשלו אל יגל ? בך• וכן שם כ״ח אם רעב נוג״ו‬
‫האכילהו להם ואם צמא השקחו מיס‪:‬‬
‫י ב ס ר ק ח׳ פסוק י״ח• ויבא חכם אחד ויאמי ל '‬
‫אני אלך אחריך לכל מקום אשר הלך ר״ "‬
‫י ש ו אליו לשועלים יש חפירות ולעופות השמים יש קיני‬
‫אבל אני בן אדם אין לי מקום לחשים את ראשי עבי' '‬
‫ותמצא זה ג״כ בלוקש פרק ט׳ פסוק נ״ז • גם זה הםא*‬
‫סותר אמונתם שמאמינים שהוא {‪1‬קים ־ ואס היה הוא ^? '‬
‫כדבריהם למה היה קורא עצמו בן אדם ן א עדוא ם׳‬
‫על עצמו שהוא בן אדם אין ראוי לבטוח בו בדכתיב תהיל'‬
‫קמ״ז אל חבטהו בנדיבים בבן אדם • וכירמיה י״ו כה‬
‫יי' ארור הגבר אשר יבטח באדם וגומר וכן אס הוא אללי‬
‫בדבריהם למה אמר שאין לו מקום והלא כל העולם '‬
‫הוא בדכהיב תהילים כ״ל ליי׳ הארץ ומלואה הבל ויושבי ביי ־‬
‫ס ר ק י׳ פסוק ל״ר • אל תחשבו שבאתי לשלוח שלי"‬
‫בארץ לא באתי רק לשלוח חרם ובן באתי להפי‬
‫בן מאביו ובת מאמה ובלה מהמוהה עכ״ל • ותמצא י'‬
‫העניין עוד בלוק ש פ׳ י״ב פסוק נ״א הנך רואה מם׳׳‬
‫שלא בא לשלוח שלום בארץ רק לשלוח חרב הודיע שליי‬
‫היה משיח • כי על המשיח המקווה נאמר בזכריה ט׳ ורבי‬
‫שלום לגוים וגו׳ • ועל הזמן ההוא הבהוב אומר ישיגיה‬
‫לא ישא גוי אל גוי חרב וגומר וכן מיכה די לא ישא גוי א^‬
‫גוי חרב ובו׳ וכן ממ״ש להפריד בן מאביו וכוי הורה ג"‬
‫שלא היה משיח כי בזמן המשיח המקווה יבא אליה הנביא‬
‫אשר נאמד עליו והשיב לב אבוח על בנים ולב בנים עי*‬
‫אביתם מלאכי בסופו‪:‬‬
‫י ר ס ר ק י׳ פסוק מ׳ אמר י ש ו לי״ב שלוחיו מי שמק^‬
‫אהבם מקבל אותי ומי שמקבל אותי מקבל איי׳י‬
‫אשד שלחני עכ״ל • הנה הנוצרים מזה המאמר מאמינים‬
‫ש י ש ו עם שלוחיו דמיון אחד• ואחר שחם כבר מאמינים‬
‫יע‬
‫‪16‬‬
‫‪6‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫יו‬
‫הר‬
‫‪6‬‬
‫&<‬
‫|י‬
‫ז‬
‫‪6‬‬
‫ב‬
‫ג‬
‫חווק אמונה‬
‫קא‬
‫^ השילוש שחוא אחד יתחייב שיאמינו נמו נן על דישו‬
‫י א אהד וביוצא בזה תעניין תמצא ב י אן פרק י' פסוק‬
‫ל״ח ע״ש ‪:‬‬
‫ס ף ק י״א פסוק י״ג אמר ישו כל הנביאים וההורה‬
‫נבאו עד יוחנן ואם הרצו לקבלו הוא אליהו‬
‫אשר היה עהיד לבא עב״ל ־ ובן ב לו ק ש פרק י״ו פסוק ט״ז‬
‫אמד ישו ההורה והנביאים עד יוחנן ונוי • ומ״ש שנל הנביאים‬
‫וההורה עד יוחנן נבאו כוונתו בזה המאמר שההורה והנבואות‬
‫לא היו נצחיות רק זמניות ער זמן יוחנן שהיה בזמנו של‬
‫י ע ו • והנה ישו עצמו סותר את דבריו זאת הדעת כדבתיב‬
‫כ מ ט יא ש פרק הי פסוק י״ז במ׳׳ש אל תחשבו שבאתי‬
‫לבטל ההורה והנביאים וכוי ונבר ביארנו סתירת זאת הדעת‬
‫בפרק י״ט מהחלק הא׳ מזה הספר • וכן הנבואות אשר לא‬
‫נתקיימו עדיין ועתידות להתקיים בזמן ימות המשיח האמיתי‬
‫סותרות זאת הדעת כגון קבוץ עשרת השבטים ומלהמ־ת גוג‬
‫ימגוג ובקיעה הד הזהים וזולתם מהנבואות אשר הוזכרנז בפי‬
‫׳ מהחלק הא׳ * ומ״ש על יוחנן שהוא אלירו אשר היה‬
‫עתיד לבא המצא סתירתו ביאן פרק א׳ פסוק כ״א ממ״ש‬
‫שאלו מיוחנן אם אתה אליהו ויאמר אינני אליה ועוד שאלוהו‬
‫אס אהה נביא ואמר אינני נביא • וכבר בארנו ענין זאת‬
‫הסחירה בפרק ל״ט מחלק האי‪:‬‬
‫ט ן ס ף ה י״ב פסיק ל״ב מי שידבר רבד כנגד בן אדם‬
‫יכופר לו אבל מי שידבר נגד רות הקדש לא‬
‫יכופר לו בעולם הזה ולא בעולם הבא עכ״ל ־ ותמצא זה‬
‫המאמר ג״כ ב לוקש פרק י״ב פסוק י׳ הנה בזה המאמר‬
‫מ ט י א ש ולו קש שניהם הוכיחו כי י ש ו הוא בן אדם ולא‬
‫אלקים ־ וכן הוכיחו בבירור שאין הבן ורוח הקודש אחד •‬
‫א״כ אין הגי אחד בפי אמוגהם הבדוייה מלבם כאשר זה‬
‫ידוע למבינים ‪:‬‬
‫ע ה‬
‫ז‬
‫‪101‬‬
‫חווק אמונה‬
‫ץ ^ ף ק י״ג פשוק נייד‪ .‬כותב אמרו היהודים בעבור ישי‬
‫והלא הוא בן הרש עציה והלא שם אמו מ י י‬
‫ושם אחיו יעקב ויובף ושמעון ויהודה ואחיותיו הלא הן ‪t<-‬‬
‫אצלינו ותמצא זה ג״כ במרקיש פרק ו׳ פשוק ג' הנה י•‬
‫זה הדבר סותר לאמונתם שמאמינים שלא ידע יוסף איי‬
‫מרים לא קורם לידת ישו ולא לאחר כן• א״כ ממי גוריי‬
‫אלו האחים והאחיות ‪:‬‬
‫י ה ס ך ק ט״ו מהחלתו ער סוף פסוק ב״א נאשר האשימי‬
‫הפרושים את תלמידיו שאנלו בלי גמילת ייי‬
‫א״ל בסוף דבריו מה שנכגס בפי האדם איגו מטמא אוחי‬
‫^א היוצא מפיו י וכן המצא זה הענין במ‪-‬קיש פ״ו טההחלהי‬
‫עד פסוק ב״ד • גם בזה הבל יפצה פיהו בבלי דעת מילי‪1‬‬
‫יכביר • כ״א היה הדבר הזה אמה שהנכנס בפי אדם לא‬
‫יטמאהו א״כ למה השם הזהיר בהורה שלא לאכול הטמא '‬
‫באמרו ויקרא י״א ולא תטמאו בהם ונטמאהם בס • וכן לא‬
‫תטמאו את נפשותיכם אשר נראה מזה שהמאכל הטמא‬
‫מטסא אה הגיף יאת הנפש וא״כ מי הוא זה ואיזהו אשר מלאי‬
‫לבו לסתור אה דבריו ולגזור אומר הפך מאמרו ולההיר אח‬
‫אשד אסרו ואס לא היה מטמא המאכל הטמא הנכנס בפי‬
‫אדם למה ה אפו ם ט לי אסת הנחנקים והדם והנה אדם‬
‫הראשון לא חטא בשום פעולה כ״א באכילה וידוע ני אפילו‬
‫יין ושכי• שיכנסו בפי האדם יותר מדי יטמאוהו באשר הועד‬
‫מנוח ולוט • וכאשר יצאו מפי האדם דברי א‪-‬יקים חיים‬
‫והלול והודאות לו יהי ודברי חכמה ומיסד ושאר דברי׳‬
‫ההכרתיים לחיי דאדש לא יטמאוהו ח״ו וכבר הארכנו בענין‬
‫זה בפרק ט״ו מחלק האי מוח הספר • וכן למה הנוצרים‬
‫עוד היום אינם אוכלים בלא נעילה ידים • ואינם מהנהגים‬
‫בזה כמנהג י ש ו ותלמידיו ־ ותמצא כיוצא בזה הענין‬
‫ב לו ק ש פרק י״א פסוק ל״ז‪:‬‬
‫‪6‬‬
‫‪0‬‬
‫ט‬
‫‪,‬‬
‫חזוק אמונה‬
‫קב‬
‫י ט ס ר ק י״ט פסיק ט״ו בא איש אהד ואמר לישו‬
‫המלמד הטיב מה אעשה מהמעשים הט־כים‬
‫י י שיהיה לי חיים הנצחיים והשיב לו ישו למה אהה קורא‬
‫איתי טוב אין טוב אלא אל אחד • ואם הרצה ההשיעה‬
‫הנפשיה שמור הטצוות לא הרצח לא הנאף ולא הגניב ולא‬
‫תענה עדות שקר בבד את אביך ואת אמך ואהבת לרעך‬
‫כמוך עור אמר אם הרצה להיות תמים לך מכור את נחלהך‬
‫יי־׳ן צדקה לעניים וכוי וכן המצא ב מ ר ק ו ש פרק י' פהוק‬
‫כ״א ו ב ל ו ק ש פרק י״ח פכיק נ״ב כתיב כל מה שיש לך‬
‫מטר ופזר לעניים ונו׳ הנך רואה כי מה שאמר למה אתה‬
‫קורא אותי טוב אין טיב אלא אל אחד כוח המאמר הוכיח‬
‫שהוא אינו אלקים כאשר הם מאמינים • וכן ממ״ש אם‬
‫ת־צה התשועה נפשיה שמור המצות וכי׳ הוכיח שא״א להושיע‬
‫כלתי שמירת מצית הורת משה • ומ״ש ב מ ט י א ש לך‬
‫מכור נחלתך ותן צדקה לעניים ובמרק ו ש ובלוק ש כל מה‬
‫שיש לך מנור ופזר לעניים זה הדבר כותר יכוד דתם י כ•‬
‫הם א־מרים שע׳׳כ נהחרשו דחי ישו להיות קלות השמירה‬
‫יבטלה תורת משה להיותה כבידה במצותיה עד כי אין שום‬
‫אדם שיוכל לשמור אוהד‪ .‬כהוגן כדכהיב באקטא אפוכטולורים‬
‫פרק ט״ו מהתחלתו עד פסוק י״ב וכן כתב פ ו י ל לגלטי‬
‫פרק ז' פסוק ל״ב • והנה תירה ישו גוזרת לתה נחלהו וכל‬
‫מה שיש לו לעניים אבל תורת משה מזרה לתת מעשר לבד‬
‫טהבואה הנחלה ונשארת יבעיייה הנחלה בולה עם ט' חלקים‬
‫חביאה • וזה הענין מורה שתורה משה אינה כבידה במצוהיה‬
‫כדבריהם אבל היא באה לתועלת גופותינו ונפשוהינו באשר‬
‫בארנו בפרק י״ט מהחלק האי מזה הספר וכיוצא בזה הענין‬
‫הטצא בלוקש פרק ו׳ פסוק כ״ז ע״ש‪:‬‬
‫כ ס ף ק כ׳ פסוק כ״ג אמר ישו לת־ימידיו לשני בני‬
‫ובריאוש אבל להר‪ .‬לכם לשבת בימיני ובשמאלי‬
‫אין ברשוד״י *יא לאותם אסר הוכן להם מאבי עכ״ל• והמצא‬
‫נ‬
‫‪102‬‬
‫‪ pun‬אמונה‬
‫‪7‬‬
‫זד‪ .‬המאמר ג״כ בלוקש ו ב מ ד ק ו ס ללק י׳ פבוק נ! הגי׳‬
‫אחר שאין כה ורשות בידי הבן לעשור‪ .‬רצונו !‪1‬א ביד ד א‬
‫לבדו א״כ מודיע שאין האב והבן אחד כדבי ידם ולזה יבושו‬
‫הבוטחים בו‪:‬‬
‫ב א ס ר ק כ׳ פסוק כיח אמר י ש ו להלמידיו כאשר לא‬
‫בא בן אדם שיעבדו לו אכל בא לעבוד וכי׳‬
‫והמצא זה המאמר ג״כ ב מ ר ק ו ש פרק י׳ פסוק מ״ד‪ • ,‬הניי‬
‫ישו הודיע על עצמו שהוא אינו א־ייוקי לבי כב־ת הא׳ שמא‬
‫בן ארם והב׳ שהוא עובד ואינו נעבד • ובמו כן דודיע על‬
‫עצמו שייא היה ג״כ משיח לפי שעל המלך המשיח הנתיב‬
‫אימד וכריה ט' ומשלו מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ י‬
‫וכן תהילים ע״ב וישתחוו לו כל מלכים כל גויס יעבדוהו *‬
‫וכן אמר דניאל וי וכל שלטניא ליה יפלהון וישהמעון‪:‬‬
‫כ ב ^ ך ק כ״ג פסיק ל״ה אמר הרגתם את זכייה בן‬
‫ברכיה בין האולם ולמזבח עכ״ל • גם בזה‬
‫מעות םכורכם כי לא הרגו רק את זבדי׳ בן יהוידע הכהן‬
‫כאשר מבואר ברייה ב׳ כ״ד • והחכם הנוצרי שימן בודני‬
‫בהעתקתו שם בד״ה השב להקן זאת הטעות באמרו שמטיאש‬
‫קורא את זכריה זה בנו של ברכיה וזה השם דזא אחד‬
‫משמותיו של יהוידע כי גם שם ברכיה היו קוראים את‬
‫יהיידע אביו עכ״ל • וזה לו לטעות כי לא מצינו בשום מקום‬
‫שיקרא את יהוירע הכהן בשם ברכיה כדביי שימן מ מ י וכן‬
‫אינו מן האפשר להיוה זכריה בן יהוירע הכהן וזכריה בן‬
‫ברכיה איש אהד י כי וכריה בן יהודע נהרג בימי יואש מלך‬
‫יהודה קודם חורבן ביה ראשון רנ״ר שנים אבל זכריה בן‬
‫ברכיה התנבא' בשנת שתים לדריוש הוא ארהחששהא בן‬
‫אסהר והיא היתד‪ .‬שנה ע׳ לחורבן הבית הרי לך מהריגת‬
‫זכריה בן יהוידע הכהן עד נבואת זכריה בן ביכיה רנ״ד‬
‫שנים • א״כ שימון בודני בהיקונז זה לא הועיל כלום כי‬
‫הוא טעות אשר לא יוכל להקן‪:‬‬
‫ג‬
‫ח » ק‬
‫‪0‬נ‬
‫סרק‬
‫זניכית‬
‫ע פ‬
‫פסוק‬
‫כ ״ ו‬
‫שמעון‬
‫‪5‬‬
‫׳"ק‬
‫י ״ ד‬
‫המצורע‬
‫ע‬
‫כ‬
‫ד‬
‫מאוד‬
‫י א ש ישי ־‬
‫י‬
‫א ' ב ש מ ד‬
‫יגליו‬
‫ע ס‬
‫ב ש מ ן •‬
‫א מ ה‬
‫אבירו‬
‫כעשן‬
‫יקד‬
‫י ק ח ה‬
‫י ט ו‬
‫א ח י‬
‫ע ק י‬
‫בפיהם‬
‫ב ש מ ן‬
‫א ת ח‬
‫המעיין‬
‫ה א פ ש ר‬
‫•שיוסר‬
‫ה י ד‬
‫ב״י‬
‫ואמר‬
‫כ ״ ז‬
‫ב י ר ק‬
‫כה‬
‫מ ״ ו‬
‫סרק‬
‫א ח ת‬
‫פסוק‬
‫ה ב י א ה‬
‫ו מ ש ח ה‬
‫כ י ח‬
‫בעל‬
‫מ ש ח ה‬
‫מרים‬
‫ג׳‬
‫ו מ ש ה ה‬
‫ה א ״ ג‬
‫רגלי‬
‫בסכרש‬
‫ומזה‬
‫היה‬
‫מ ״ ו‬
‫•‬
‫שאין‬
‫וזה‬
‫רצון‬
‫מ ה ח ל ק‬
‫ב״ו‬
‫שלשים‬
‫לא‬
‫פסוק‬
‫עגין‬
‫ג ו א ה‬
‫כי‬
‫ו_ץ‬
‫קידם‬
‫עזבתני‬
‫ה מ א מ ר‬
‫הוכיח‬
‫הא׳‬
‫פ ס ק‬
‫מזה‬
‫ט׳‬
‫כ ס ף‬
‫א ס‬
‫יהיה‬
‫אני‬
‫רוצה‬
‫‪KVJ‬‬
‫ב מ ר ק ו ש‬
‫י״ר‬
‫זה‬
‫גם‬
‫ברצונו‬
‫גחן‬
‫לעגוי‬
‫ה י ‪-‬‬
‫רצונו‬
‫ואס‬
‫ש נ ת פ ס‬
‫ש ם‬
‫ג ״ כ‬
‫ה א ב‬
‫מ ע ט‬
‫ה ד ב ר‬
‫ש נ ת פ ס‬
‫כדבהיב‬
‫הבן‬
‫ג״כ‬
‫הניצרי‬
‫א ח ר‬
‫ברצין‬
‫אבי‬
‫מ ה ם‬
‫מן‬
‫מ ״ א •‬
‫נ נ ש י ת ם ־‬
‫מ ת ע צ ב‬
‫י ש ו‬
‫ב א ש ר‬
‫ה ד ב ר‬
‫ש י ש ו‬
‫מ מ נ ו‬
‫ל מ ה‬
‫זה‬
‫על‬
‫עבר‬
‫ויאמר‬
‫א ב ל‬
‫כ ״ ב‬
‫לכפר‬
‫הכוס‬
‫אלי‬
‫מ מ נ י‬
‫מאמינים‬
‫ל מ ה‬
‫ויכיר‬
‫א ח ד‬
‫והריקה‬
‫ה ש מ ן‬
‫והיא‬
‫מ א ד‬
‫בוהבי‬
‫ויתחנן‬
‫פ ר ק‬
‫בדי‬
‫א ״ כ‬
‫א ח ר‬
‫ע ם‬
‫רגליו‬
‫י׳יב‬
‫יקר‬
‫שמעין‬
‫לשמעון‬
‫בדבריהם ״‬
‫ל ״ ט •‬
‫הכיס‬
‫ש ד ם‬
‫בעדם‬
‫כשוק‬
‫ו ב מ ר ק ו ש‬
‫שמן‬
‫ראשי‬
‫פ ר ק‬
‫ובאשר‬
‫ו ה מ צ א‬
‫ל ו ק ש‬
‫א מ ו נ ת ם‬
‫כיעבי‪,‬־‬
‫עם‬
‫פניו‬
‫ר ו צ ה *‬
‫ו ב‬
‫אלי‬
‫על‬
‫זה‬
‫א ה ה‬
‫כדכריהס‬
‫זה‬
‫י ש ו‬
‫א ת‬
‫שפיק‪:‬רדי‬
‫איך‬
‫א צ ל‬
‫בלי‬
‫‪:‬‬
‫‪'0‬‬
‫ילצליבה‬
‫זה‬
‫א מ ר‬
‫מ ש ח ־‬
‫ר א ה‬
‫פסוק‬
‫גבל‬
‫פסוק‬
‫לא‬
‫י ש ו‬
‫א ש ה‬
‫י ש ו‬
‫ו ב י א ן‬
‫שמן‬
‫מסכימים‬
‫ל ״ ה‬
‫מי׳י‬
‫וכוי •‬
‫פונט‬
‫סרק‬
‫כאשר‬
‫זיר‪.‬‬
‫פסוק‬
‫ובידה‬
‫א ל ב ס ת ד‬
‫ל״ז‬
‫בבית‬
‫בבית‬
‫אליבשטר‬
‫אחרי‬
‫פסיק‬
‫ר א ש‬
‫כלי‬
‫בכליי‬
‫ועשרה‬
‫ש ם‬
‫רגלי‬
‫מ ש ק ל‬
‫אינס‬
‫שמן‬
‫עוד‬
‫א ת‬
‫וכוי‬
‫ותח‪:‬ב‬
‫ו ב לו‬
‫חור‬
‫א ש ת‬
‫על‬
‫א ח ת‬
‫בביתגיאה‬
‫ובידה‬
‫פ ר ק ז'‬
‫ב בי ת ג י א ה‬
‫אליו‬
‫יושב‬
‫א ח ת‬
‫ק ש‬
‫י ט ו‬
‫ה מ י ס‬
‫ובהיות‬
‫א ש ה‬
‫יקר‬
‫ב א ה‬
‫והריקה‬
‫ו‪'.‬‬
‫ב א ה‬
‫פיקגרדי‬
‫‪*V‬‬
‫מיש‬
‫ובהיות‬
‫המצורע‬
‫יקייס‬
‫פסוק‬
‫אמינה‬
‫ו׳‬
‫קג‬
‫ב כ ך‬
‫י מ ת ח ה ן‬
‫צעק‬
‫*‪V‬‬
‫ב ק ל‬
‫גדול‬
‫ב מ טי א ש‬
‫פ ר ק‬
‫והבן‬
‫אינו‬
‫ש ה א ב‬
‫ובבר‬
‫בארנו‬
‫הענין‬
‫הנביא‬
‫ויקהו‬
‫העריכו‬
‫מ ב נ י‬
‫מ ס פ ר ‪:‬‬
‫או‬
‫נהקייס‬
‫מ ח י ר‬
‫הנערך‬
‫מ ״ ש‬
‫א ש ר‬
‫‪103‬‬
‫תזיין‬
‫אמינה‬
‫ישראל ויהגו אותם על שדה יוצר נאשר צוני יי' ‪ • y:y‬הגה‬
‫גם פה שקר העיד מ ט יא ש עלי הכתוב כשנהגו בפעם בנעם‬
‫כי לא גמצא כן בזכריה י״א רק וישקלו את שכרי שלשים‬
‫כסף ויאמר יי׳ אלי השליכהו אל היוצר ובו׳ וכן מביא ראייי‬
‫לאמונהו מזה הפסיק בלתי הבנת מוגה הנביא בזה המאמי‬
‫כמנהגו בשאר מאמרי הנבואה כאשר אמות זה הענין מהבאי‬
‫הטיב מהפסוקים הקודמים זהמהאחדים מזה הפסיק בי מיניי‬
‫הנבואה בואת הפ׳ היא להודיע איך יהיו בני יהודה מונהגים‬
‫מאת הש״י כל ימי משך זמן בית שני החורבן וקרא אנשי‬
‫ביה שני צאי דהרגה כי נתונים הם להרוג ביד שונאיהם‬
‫כשעוברים על מצות יי' ומ״ש שם ואקח לי שני מקלות לאחי‬
‫קראתי נעם ילאחד קראהי חובלי׳ לקיחה המקלות איני‬
‫כפשיעה אבל היא משל נבואיי והמשיל המנהיגים למקלות‬
‫לפי שדרך הרועה את צאן במקל שבידיו ואמר כי לרעות את‬
‫ישראל לקח ב' מקלות לרמוז בזה בי הנהגהם לא יהיה‬
‫בענין אחר רק ינהיגם לפי מעשיהם י ומ״ש לאחד קראתי‬
‫נועם וגו׳ נועם הוא משל לנשיאה זרובכל ונחמיה שהיו מבית‬
‫דוד • וחובלים הוא משל למלכות בני חשמונאי שמלכו‬
‫מעצמם ולא היה להם משפט המלוכה לפי שלא היו מורע‬
‫דהע״ה ונקראו חובלים מל׳ השחתה כמו מחבלים כרמים‬
‫שיד הסירים ב' ולפיכך היה עונשם מרה כנגד מדה שהמשיל‬
‫הק״בה ע־ייהם את עבדיה׳ והם הבריהום ומלכו החתם וכלי‬
‫רועה אוילי רמז למלכוד‪ .‬העבדים שהם הודדוס ובניו ובני‬
‫בניו שמלכו עד חרבן הבית אכן מה שאמר ואכחיד את‬
‫שלשת הרועים בירח אחד הנביאים נקראו גס כן רועים לפי‬
‫שמנהג הרועה להיוה החת ידי רועים קטנים • ואלו הס הגי‬
‫זכריה ומלאכי שנבאו בזמן אחד ד׳יל בתחלת ימי בית שני‬
‫ובירח אחד מתו שלשתן ואחריהן לא היהה נבואה בישר^‬
‫לפי שלא קבלו ישר׳^ הוכחות הכחילם דשם בעוניהיהם של‬
‫ישד!‪ • 1‬והוא אמיו והקצר נפשי בהם ר״ל בישרג! לפי‬
‫‪1‬‬
‫חזזק‬
‫ק י‬
‫אמונה‬
‫*גס נפעם קצה בי י ומ״ש ואומר לא ארעד‪ ,‬אתכם וגוי‬
‫" י עאחר פטירת ג' הרועים האלה אמרתי להבהיר פגי‬
‫ולא רציתי עור להציל אתכם מהצרות הבאות עליכם‬
‫?ינוי‪.‬יכ׳ רק אמרתי המתה תמוה והנבחרת תכחד והנשארות‬
‫י׳אכלנה אשד‪ ,‬בשר רעוהד‪ .‬ברעב ־ ומ״ש ואקח אד‪ .‬מקלי את‬
‫ואגיע אותו לחפיר את בריתי וגומר זה משל לפליטת '>‬
‫'ייככל ונחמיה אז גברתה האהבה והוכר הברית אשר היהה‬
‫יניהם ובין מלכי פרם שהיו מולכים או על כל העמים ומ״ש‬
‫יאומד אליהם אם טיב בעיניכם הבו שכרי ואם לא חדלו‬
‫" י יי' הוא שאמר אליהם ע״י הנביאים הרצון בו כאלו‬
‫אש טוב בעיניכם ללכה בדרכי יי׳ לכו ואם לאו חדלו‬
‫יטעם הכו שברי היא נ*יו אמר כיון שאני רועה אהבם הבו‬
‫יי ר״ל קיימו מצותי והוא יהיה שכרי על כיי הטובות‬
‫*" י עשיתי לכם ומ״ש ואם לא חדלו י ״ ל אם החדלו מלקיים‬
‫ה י גם אני לא ארעה אתכם ולא אטיב לכס ־ וכן מצינו‬
‫"אטד דק״בה ליחזקאל הנביא ב׳ אם ישמעו ואם יחדלו‬
‫יא בדרך החיים והמות נתתי לפניך דברים ל׳ וישקלו את‬
‫*‪-‬יי שלשים כשף גם זה המאמר אינו בפשוטו רק הוא משל‬
‫' יאיי על שלשים צדיקים מקיימי מצות הש״י שנמצאו בהם‬
‫'אייתו הדור אחדי פטירה זרובבל ונחבייה ומה שהמשיל‬
‫י*דיקים לנכף הוא מלי כוםף להיותם נפשותם נכםפות המיד‬
‫יחצרוה בית יי' והוא אמרו ואקחה שלשי' הבבף ואשליך‬
‫**והו ביה יי' אל היוצר ר״ל שכך היה נראה לו במראה‬
‫יינכואה שהוא היה לוקח הכסף בצווי הש״י ומשליכו בביח‬
‫"י ‪ k‬היוצר יי והיוצר כמו האוצר בי אותיות אה״וי מהחלפוה •‬
‫'' שימר האוצר הרצון בזה ש^ו השלשים צדיקים לבדם‬
‫ייו נשמרים מהצרות הנזכרות ר״ל מדבר ומחרב ומרעב‬
‫ייטיועדוד‪ .‬לבא על רשעי הדור ההוא לפי שיהיו יושבים כסהר‬
‫?ליין ובצל שדי יתלונן והרי הם כ»יי נשמרים במשמרת בית‬
‫ובאוצרותיו ומ״ש אל היוצר אדר היקר אל זה מושך עצמו‬
‫י‬
‫כ ‪ :‬ס‬
‫נ‬
‫‪1J‬‬
‫‪S‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫> ־ ט ד‬
‫‪8‬‬
‫טצו‬
‫יה‬
‫כ‬
‫י‪5‬‬
‫יד‬
‫יי‪/‬‬
‫‪104‬‬
‫ח‪11‬ק‬
‫אמונה‬
‫‪1‬‬
‫ואחר עטו ר׳יל אל היוצר אל אדר היקר והוא שם כנוי לגי '‬
‫יי׳ כאשר ביאר אחר נך באטדו ואשליך אוהו בית יי' אל‬
‫היוצר ופי' אשר יקרתי מעליהם נבבדתי בעצמי והדתי מעליי‬
‫לרוע מעשיהם • ומ״ש ואגיע את מקלי השני את ההובלי‬
‫זה משל לעקרת מלבות הברנים שנעקרה מלכותם בזמן שהופר"‬
‫האהבה והאחוה ביניהם בזמן הוד ק נ ו ס ו א ר י ם ת ובלי‬
‫אחיו שאז נחלקו בני יהודה ובנימן עס הנלוים »\יהס מסאי‬
‫שבטי ישר^ לשני מחלוקת והמחלוקת היהה כבה לעקיי"‬
‫מלכותם • ומ״ש קח לך בלי רועה אוילי הוא משל למלבי"‬
‫הורתם ובניו תמשילהו הכתוב לרועה שיטה לפי שהיה דיי‬
‫און ומקבל לשון הרע עד שהרג את אשתו ובניו על לא חגי‬
‫בכפיהם רק לרכילת המלשינים וכתיב משלי י״ד פתי יאנ ‪1‬‬
‫לכל דבר ובן שפך דם נקי לרוב בישראל • ויו״ד אוילי כיו י‬
‫אכזרי• ומ״ש רני רעי ה!‪1‬יל עוזבי הצאן זהו אגריפס שדלו‬
‫לרומי והעלה את אספסיאניס וטיטוס בן אשתו על ירושלי‬
‫ולבסוף קצף עליו אספסיאנוס וימת אותו ואת מונבו בנו ל‬
‫חרב ג׳ שנים ומחצה קודם חרבן הבית ומסכת השנא"‬
‫שנתעוררה בין אגריפס המלך ובין הרשעים שרי הפריצי‬
‫נחרב הבית באשי נהבאר ביוסיפון זהו פירוש הנביא"‬
‫הזאת לכי כוונת הקצור ־ ואחרי הודיע ^קים אותך את ביי‬
‫זאת תראה כי אין שים סיוע לדברי הנוצרים מפסוק וישנתי‬
‫את שנרי שלשים כסף לפי שהוא אינו כפשוטו ן‪1‬א מטי"‬
‫נבואיי כשאר משלי נבואה נאשר ביארנו ועס ההשלמה אפילי‬
‫היה הפסוק בפשיטו לפי סברה הנוצרים עכ״ז אין להם לפר‬
‫זה הפסוק על דמי מכירת ישו הנוצרי ומחירו לפי רעיי‬
‫מטיאוש אחר שאין בזאת הנבואה דמי מכר או קבין ומחיי‬
‫רק שכר והוא השכר אשר בארנו י מצירף לזה אחר שהנביא‬
‫אטד לישראל בצווי הש״י הבו שכרי והם מיד שקלו איי‬
‫שכרי ש־ישים כסף ויתנו ליד הנביא זה הדבר מורה שעשי‬
‫כן במצות יי' אם בן המעשה ההוא יחשב להם לצדק"‬
‫‪6,‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫!י‬
‫‪6‬‬
‫&י‬
‫‪6‬‬
‫&‬
‫הזיק‬
‫קו‬
‫אמינה‬
‫נ י =‬
‫אפילי הדייט שבאנשים לא היה הילך אל התאנה‬
‫ן ^‬
‫ייכישה בחנם וללא תועלת והיה לו לגזור על האילן שיתהפך‬
‫״ '= לתועלתו ולהשביע רעבונו אם היה נח בידו לשנות‬
‫'" '‪ ' V‬כרצונו כפי מה שמאמינים הנמשכים אחריו • זאת‬
‫׳יענה הטענהי לנוצרי אהד והשיב לי בוודאי אין זה כפשוטו‬
‫' י צי־יך כונה כמו שאתם יהודים אומרים בוונוה עוד היום‬
‫^ הפסוקים מהורה ומנביאים כך אנו אומרים שזה המאמר‬
‫"ייד כוונה והבונה היא ש י ש ו לא הלך מעולם לתאנה רק‬
‫* י הכל ררך משל על ישראל שנמשלו לתאנה כמו שנאמר‬
‫י כרי הנביאים בכמה מקומות וגם נמשלו לגפן כמו שנאמר‬
‫י ! ממצרים הסיע ור׳יל בא לישראל כמו שהועד מדברי‬
‫' איש וישראל לא רצו לקבלו בעבור שלא היה‪ .‬להם פרי‬
‫"ל הנמים • וכשראה שלא רצו לקבלו קילל אוהם ואמר‬
‫' ה לא יאכלו עוד ממך פרי לעולם ר״ל שלא ימצאו‬
‫'^יאל עוד שום חכם אחד ע״כ י והשבתי לו על זה א״א‬
‫'י־יוי‪ .‬הכוונה שאתם מכוונים זה המאמר זאת הכוונה היא‬
‫דברי הנביאים • כי בימים האלה בזמן המשיח ירבה‬
‫׳יעה והנבואה על בל בשר במו שנאמר בנבואה ייאל ב'‬
‫יייעהם בי בקרב ישראל אני ואני יי׳ אלוקיכם ואין עוד ולא‬
‫' ישי עמי לעילם והיה אחרי בן אשפוך את רוחי על כל‬
‫י ונבאו בניכם יבנוהיכם וגי׳ • וכן בהרבה מקומית אבל‬
‫*־׳פ אומרים להפך שישו המשיח לפי דבריכם הבדויים לא‬
‫צא כלל חכם בישראל אס כן בוודאי הכל שקר מה שאחם‬
‫יייס מלבכם ע״כ ‪:‬‬
‫לא ס ך ק י״ג פסוק ל״ב אמר ישו להלמידיו אותו היום‬
‫והשעה אין מי שיודע לא המלאכי' שבשמים‬
‫ילא הבן אלא האב לבדו עכ״ל • אהה המעיין חדאד‪ .‬איך‬
‫יזיכיח בכאן בבירור שהבן אינו אלוקי כיון שאינו יודע‬
‫?תידוה * ע״כ דברי מרקוש ‪:‬‬
‫(‬
‫>אנ‬
‫‪5‬‬
‫‪,‬‬
‫‪61‬‬
‫ד‬
‫‪5‬‬
‫י ג־‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫י !!ג‬
‫‪5‬‬
‫נ ; ד‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ 5‬ע‬
‫ט‬
‫‪5‬‬
‫*‪14‬‬
‫‪106‬‬
‫חווק‬
‫אסונה‬
‫לוקש‬
‫ל ב ס ר ק א׳ פסוק כ׳׳ו אומר שבא המלאך גבריאל הליי‬
‫מהאל למרים בעודה בהולה מאורשדי• מיי^‬
‫שהיה מבית דוד ובישר לה שההר ותלד בן ותקרא את ^‬
‫י ש ו וכן הבן יהא קדש ויקרא בן אלקים ובן יתן לו יי"‬
‫כסא דוד אביו וימלוך על בית יעקב ער העולם ולא יי'‬
‫קץ למלכוהו עב׳׳ל • הנה הראה שזה המאמר אינו ם ־‬
‫עם שאר מאמרי הא״ג אבל הם סותרים זה את זה * י '‬
‫דברים הסותרים לא יצדקו יחד אלא אם יצדק האחד י**‬
‫האחד ודייל אם היה זה המאמר של לוקש אמת עדיויי‬
‫למדים בתולה מבושרת מהמלאך שתלד בן קדוש אשר ‪I JV‬‬
‫שמו בן אלקים וכוי אם כן למה היא ובניד‪ ,‬ר״ל אמו *‬
‫ישו ואחיו לא היו מקשיבים לקולו ולהוראותיו והיה להם רין*‬
‫לשבת בראש העם הנקבצים לשמוע את דבריו אכל הס * י‬
‫רצו אפילו להבנס לבית ההוא אשד היה בו מסית הפר‪.‬א •‬
‫אלא שלחו לקראו לחוץ למנעו מן המעשה ההיא כאשי ' ‪I‬‬
‫נודע מדברי ישו עצמו כדבהיב במרקוש פרק ג' פסוק ל״י ] י‬
‫זבן למה אחיו לא היו מאמינים בו כדבתיב ביאן פרק‬
‫פסוק ח׳ ולמה מרים אמם לא אמרה שיאמינו בו ולא הני‬
‫להם מה שהיה מבושרת עליו מהמלאך קודם ההריון ^‬
‫דברי לוקש ובן למה צוד‪ .‬המלאך לקרוא שמו ישו איי‬
‫שהיה מיועד מפי השם ע״י ישעיה הנביא לקרא שמו עמניי‬
‫לפי מה שבחוב מטיאש פרק א׳ פסוק כ״ב • ולמה לא גי '‬
‫האל לו אה כסא דוד כאשר הבטיח המלאך לאמו כי‬
‫ישב על כסא דוד ולא משל בישרא' כלל כאשר ביארנו בפי‬
‫כ״א מהחלק האי מזה הספר ואיך יקרא דוד אביו של י*‬
‫אחר שלא נולי ישו מיוסף שהיה מביר‪ .‬דוד לפי דעחם כא‬
‫בארנו בפרק א' מהחלק הא׳ מוה הספר וכן מ״ש שלא ירייי׳‬
‫קץ למלכותז הנה מצינו שפויל סוהר זה המאמר בכרי‬
‫ש‬
‫‪1‬‬
‫‪1,‬‬
‫‪5‬‬
‫‪8‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫‪{,‬‬
‫זי‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫יי‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫ע‬
‫ג!‬
‫חווק אמונה‬
‫ז;י‬
‫י‬
‫קד׳‬
‫‪1‬‬
‫'' י אבל מכירת ישו לפי דבריהם היא עין פלילי • ואחר‬
‫עץ פלילי איך יצוה השם לעשות עבירה שהיא המכירה‬
‫|‬
‫׳**ת הדעת הנכערה לא יקבלה דעת שום משכיל ‪:‬‬
‫^ ס ר ק כ״ז פכוק מיו ויהי בשעה התשיעית קרא י ש ו‬
‫בקול גדול באמרו אלי אלי למה עזקחגי והמצא‬
‫יי המאמר גם ב מ ר ק ו ש פרק מ״ו פסוק ל״ד • הגה גם‬
‫יייייע שהוא לא היה אלוקי אלא היה כשאר בגי אדם‬
‫'?ייאים לאל בער‪ .‬צרתם‪:‬‬
‫^ ס ר ק כ״ח פסוק י״ח אמר ישו לתלמידיו גתגה לי‬
‫הממשלה כלה על השמים ועל הארץ • והגה גם‬
‫יי• הודיע שהוא• לא היה אלוקי כי מי שממשלתו גהוגה לו‬
‫""י איגו אלוקי אבל הבורא לו לבדו הממלכה והממשלה‬
‫יא הגותן ובלתי מקבל הממשלה מאחר • ואם יאמר‬
‫' *יי שאביו גתן לו הממשלה ולא אחר גשיב לו אם כן‬
‫שגים ד״ל האחד נותן והאחד מקבל אבל הם אומרים‬
‫"יאכ והבן אחד • ע״ב דברי מטיאוש ‪:‬‬
‫־י‪,,‬א‬
‫‪ 5‬ח‬
‫‪8‬‬
‫זי‪,‬‬
‫‪15 1‬‬
‫יד‪,‬יו‬
‫מרקוש‬
‫‪ TO‬ס ר ק ב' פסוק ב״ח אמר י ש י לפרושים הלא קראהם‬
‫מה עשה דוד בהיותו רעב הוא ואגשי׳ אשד‬
‫אשד בא לבית יי׳ בזמן אביהר הכהן גדול ואכל לחם‬
‫ניס וגתן גם לאגשים אשר היו אחו מהלחם ההוא אשר‬
‫י אסור לאכול לשום אדם זולת לבהגים לבדם ע״כ •‬
‫יי׳מצא זה המאמר גם בן ב מ ט י א ש פרק י״ב פסוק ג'‬
‫י ו ק ש פרק ו׳ פשוק ג' הגן• רואה שגם מ ד ק ו ש עם‬
‫ייו טעה • כי זד‪ .‬העגין היה בזמן אחימלך הכהן ולא‬
‫" מ ן אביתר כרכחיב שמואל א׳ כ״א ויבא דוד גבה אל אחימלך‬
‫ה ן וגו׳ • אבל אביתר היה בגו של אחימלך כדכהיב שם‬
‫נ כ וימלט בן אחי לאחימלך בן אחיטוב ושמו אביתר וגו׳ י‬
‫<{תו‬
‫י‪5,‬‬
‫י ז י ד‬
‫י כ‬
‫י׳ב‬
‫י‪;,‬‬
‫‪14‬‬
‫‪105‬‬
‫חזוק אסונה‬
‫‪,,‬‬
‫ואז בא דוד לביו !\ אחימלך ולא היה שוש אדם א־ן ביגי "‬
‫שמ מדוע אהה לבדך ואין איש אתך י ימ״ט דוד לאחיניייו*‬
‫ואת הנערים יודעהי ‪ k‬ליקום פלוני ^מיני אמד בן להע״י"‬
‫בדברים כפי צורך שעה ובן אמר שם המלך ציני דבי‪,‬‬
‫וכמוהו שסי‪$‬ל כ״ו על נגב יהודה ועל נגב הירח מאלי ^‬
‫נגב הקני כאשד זה העני ן יתבאר הטיב למעיינים ב&יוי‬
‫בשפר שמואל א'‪:‬‬
‫כ ט ^ ך ק ג' פשוק ל״א ויבאו אחיו ואמו ובעמדם ביייזו‬
‫שלחו אליו לקרוא לו והמ־י העם חין יזש‬
‫סביבותיו ויאמרו אליו הנה אמך ואוליך בחוץ דורשים אוייו‬
‫והשיב להם באמת מי אמי ואחי ויבט כנגד תלמידיו היושגי*‬
‫םביביו ויאמר הנה אלה אמי ואחי העושה רצון האל יי*‬
‫אהי ואחותי ואמי ע״ ב * והמצא זה הענין גם כן ב מ ט י א י‬
‫סוף פרק י״ב ובלו ק ש פרק ח׳ פסוק י״ט הנך דואה נ" '‬
‫המאמר שאמו ואחיו בראותם שהוא מסית ומדיח הפה*'*‬
‫בעם לא רצו להכניס לבית ההוא אלא שלחו לקרוא לי"?‬
‫כיי למנוע מהמעשה ההוא והוא לא שמע בקולם ולא •ר*"‬
‫לצאת אליהם כאשר גם הם לא שמעו בקולו‪.‬״ והראייה ^‬
‫זה מה שכתוב ביאן פרק ז׳ פסוק ה׳ כי גם אחיו לא יייי‬
‫מאמינים בו ‪:‬‬
‫ל ^ ף ק י״א פסוק י״ב ויהי בבקר כאשר יצא יייי‬
‫מ בי ח ני א וירעב וירא מרחוק האנה ועליה עלי‬
‫ויבא ללקוט חאנים ואחרי בואו אליה לא מצא האניס‬
‫אם עלים בלבד לפי שלא היה אז זמן תאנים ויען י סי‬
‫ויאמר אליה שלא יאכלו עוד מטך פרי לעולם ועד ע״ב ״‬
‫והמצא זה העגין גס בן ב מ ט י א ש פרק כ״א פסוק י״ח הני‬
‫גם זה המאמר מוכיח בבירור שלא אלקיס הוא ושאפילו רי"‬
‫*יקים אין בו ולא היה בו כ״א היה הוא ן‪1‬קים בפי דבריייב‬
‫או אם אפילו היה בו רוח אלקים איך לא היה יודע שאין‬
‫חאנים בהאנה קודם בואו אצלה ובפרט שלא היה או ומ‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪16‬‬
‫‪:‬י‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫ג‬
‫גי‬
‫קח‬
‫חזוק אמונה‬
‫ייי‪-‬יף לעזר אמונהו ולעוריש ראיית עיניס מה שאיני בחוב‬
‫‪ I‬כישעיה• ולא הוניר 'המאמרים אשר מגרם נכון ויום‬
‫? לאלקינו• לנחם בל אבלים לשום לאבלי ציון לתת להם‬
‫^י תחת אפר שמן ששון תחר‪ .‬אבל מעטה ההלה תחת רוח‬
‫׳יזה •עי ־סוף הפרשה ההיא אשר מהם נראה בבירור כי אלה‬
‫'‪-‬׳ייקים ־ לא נאמדו על ישו בלל אלא הנביא ישעיה אמרם‬
‫עצמי ואמרו משח יי׳ אותי הרצון בו בחד ומנה וכמוהו‬
‫'י׳טשח לנביא החתיך מלכים א׳ י״ט וכן אל תגעו במשיחי‬
‫''*ליס ק״ה והרצון בזח שהש״י מנהו ושלחו לבשר באלה‬
‫ייניזטות את‪ -‬בני ישראל העתידים להיות בגלות זמן ארוך‬
‫''*יא יתיאשו מן הגאולה במצאם אלה הנחמות כתובות מפי‬
‫י‪• , /,‬‬
‫<ל ירי נביאיו וקרא בגי הגלות ענויש ונשברי לב שבוים‬
‫'אכירים ואבילי ציון כי כן שמם באמת כאשר אמות זה‬
‫'׳‪1‬נין מבואר בפרשה ההוא וכן בפרשה חטמוכה אליה‬
‫לסעלת ומלמטה באד הטיב ‪:‬‬
‫לו ‪ £‬ף ק ו ' פסוק כ״ז אהבו את אויביכם ועשו טובה‬
‫• לשוגאיכם' ברכו את המקללים אתכם והתפללו‬
‫' ע י החומשים אתכם למכה אותך על הלחי האחת תן לו‬
‫נס השנית והלוקה מלבושך 'החיצוני אל המנע ממגו גם‬
‫׳ פניטי •וכו׳ והמצא זד‪ .‬־העגין ־ ג״כ במטיאש פרק ה׳ פשוק‬
‫ל״ט ־ זאת המצוד‪ .‬לא ראיתי שוס גוצרי שיקיים אותה כי‬
‫** ילו ישו עצמו• לא היה מתנהג במו שהיה טלמד לאחרים‬
‫ני הנה מצינו ביאן פרק ־י״ח י פשוק ב״ב כאשר הכה אותו‬
‫יש אחד על הלחי לא נתן לו לחיו השנית אלא נהרעם‬
‫**פילו על הכאה האחת באמת למה מכה אתה אותי וכן‬
‫טצינו באקטא• אפופטלרום פרק כ״ג יפסוק ב' כאשר גור‬
‫הכהן להכות את פויל על הלחי י לא* נתן לו לחיו שנית ‪^5‬א‬
‫קללו באמת האל יכה אותך וכולו והנה זה הדבר עוטר‬
‫כנגדם וסוחר יסוד דתם שאומרים שתודה ישו קלת השמידה‬
‫והנה פויל שהיה נאמן ביתו של ישי ולא יכול לקיים מצוהו‬
‫׳‪cS‬‬
‫ק‬
‫ג‬
‫‪5‬‬
‫•‬
‫ז‬
‫מ‬
‫נ‬
‫ה‬
‫‪5‬‬
‫‪8‬‬
‫‪L‬‬
‫‪108‬‬
‫חוזק‬
‫אמונה‬
‫מ‬
‫ותמצא ביוצא '‬
‫אם כן שאר מאמיניו איך יוכלו לקייב •‬
‫במטיאש פרק י״ט פכוק כ״א ע״ש ‪:‬‬
‫ל ח ‪ £‬ף ק י״א פסוק ל״ז וישב ישו לשעוד אצל יי*‬
‫אחד ולא נטל ידיו קודם אכילה ויהמה י• ^‬
‫וישאלהו על זה והוא אמר אתם רוחצים קערות י י^'‬
‫מבחוץ אבל תוככם מלא מכל מיני הרעוה אוי הםכלימ יי׳‬
‫מי שעשה החיצונוה הוא עשה גם התוכיות יותר טוב עייי'^‬
‫צדקה מה שיש לכם והכל יהיה טהור לבם וכולי הנך יי"‬
‫ש^ו הדברים אין להם טעם ולא ריח והתמיד‪ .‬מן המאגיים‬
‫בו ההולכים בעקבוהיו למה רוחצי׳ ידיהם כשיושבים לני'‬
‫כי מן הראוי לחם להתנהג כמנהגו ותמצא זה הענין י‬
‫במטיאש פרק ט״ו‪:‬‬
‫ל ט ‪ £‬ך ק ט״ו טחב סיפור לו דיש העני שהיה םייז־'‬
‫אחרי מוחו בחיקו של אברהם אבינו ע״י ^‬
‫הרשע שהיה בו מהענג בחיי העולם הזה היה מעונה א"*‬
‫מותו בגיהגם מרחק גדול ותהום רבה עד כי אין שום נ!ע‬
‫בין שני המקומות ההם ובו׳ • הנה בזה הספר הוו׳*‬
‫שאברהם ולזריט לא היו בגיהנם ויהחייב מזה שהצריך‬
‫לא היו יורדים לגיהנם אפילו קודם ביאת ישו רק הרםנ‬
‫לבדם אם בן המאמר הזה סותר יסוד דתם ואמונתם שמאםיגי'‬
‫שהצדיקים כולם היו יורדים לגיהנם בעזן אדם הראשון ע‬
‫אשר בא ישו ופדה משחת נפשם במיתתו • ונבר האי‬
‫בסתירת הדעה הזאה בפרק י״א מהחלק הראשון מזה הסהי‬
‫‪^ £‬ףיק ב״ג פסוק ל״ר אמר ישו אבי סלח להם כי אי‬
‫יודעים מה הם עושים ענ״ל • זה המאמר‬
‫בן סותר פנת אמונת הנוצרים שאומרים שהאל ענש היהודי*‬
‫בעונש גדול על שעשו שפטים בישי א׳יב לא קבל האל איי‬
‫בקשהו ולא סלח להם • ואם יאמר הנוצרי שנהקבלה בקשי•‬
‫מהאל יה׳ וסלח להם אי׳כ היהודים לא נענשו בעבורו י ל‬
‫כאן מדברי לוקש ‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪:‬‬
‫‪,1‬‬
‫ג‬
‫‪1‬‬
‫גי‬
‫‪1‬‬
‫ין‬
‫י‬
‫גני‬
‫;‬
‫‪65‬‬
‫ג ‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫יזווין‬
‫י‬
‫אמונה‬
‫קז‬
‫א ש‬
‫י י ן ל ק ו ד י נ ט י פדק ט״ו מפסוק ב״ד עד ב״ט באמדו כי‬
‫ימן העתיד ישיכ ישו המלכות אל האל אכיו וגם עצמו ידיד‪.‬‬
‫יז אליו הנך רואה שזה המאמד מודה שמלכות ישו לא‬
‫ייהייי נצחית רק זמנית בי כאשד ישיב המלכות לאכיו אז‬
‫־ קץ למלכותו אפילו לפי דעהם ואמונתם זאחד אשד‬
‫ייכהבד מדבריהם שישו יהיה קץ למלכוהז אבל האל אץ קץ‬
‫מלכותו אפילו לפי דעהם אם כן יהחייב שהאב והבן‬
‫"'‪:‬ז אחד ‪:‬‬
‫ל‪ 2‬ס ר ק ב׳ פ בוק ו' ויהי בהיוהם שס כביה להם‬
‫וימלאו ימיה ללדת והלד אה חבבור ובו הנה‬
‫מזה המאמר נראה בבירור שמרי׳ ילדה אה ישו אחד שמלאו‬
‫ימיה ללדד‪ .‬כשאר היולדוח מהשעה חדשים • ובן מצינו שם‬
‫ק הראשון פסיק ל״ט שמדים אחדי שהדהד‪ .‬הלכה לבית‬
‫* לישבע קרובתה וחשב עמה ג׳ חדשים ואחר כך שבד‪ .‬אל‬
‫•כיתה והמצא שה קלנדר שלהם אינם מסכימים בזה הענין עם‬
‫יי‪.‬כי הא״נ אלא קובעים יום הריונה של מרים בח׳ לטבת‬
‫׳*גקר' בלשונם דיצעמבר ויום לידהו של ישו בב״ה אם כן‬
‫יפי דעת כוחבי הק^‪ 1‬ד ר אין בין ההריון ללידה רק י״ז ימיס•‬
‫ימיי שאומרים קצה מהנוצרים שבחדש דיצעםבר היא יום הריון‬
‫אטה של מרים למרים בהה א״ב היה להם לנוצרי' לקרוא‬
‫איתי יום הדיונה של אם מרי' ולא הדיונה של מדים ועוד למה‬
‫יזכירו הנוצרים הריונה אמה של מריב שהיה בדרך הטבע‬
‫ילא יזכרו הדיונה של מרים שהיה בדרך פייא לפי דעהס‬
‫המשובשת ‪:‬‬
‫ב‬
‫ני‬
‫ייזיד‬
‫כ ־ ד‬
‫‪1‬‬
‫;‬
‫לי" ס ר ק ב׳ פסוק ל״ג והיו אביו ואמו הםהים על‬
‫המאמרים הנאמרים עליו עוד שם פסוק מ״ב‬
‫יישאר הנער בירושלים ויולדיו לא ידעו ושם פסוק מ״ח‬
‫יהא מר אמו אליו אהה הנער מה זאת עשיר‪ .‬לנו הנה אביך‬
‫אני ככאב לב בקשנוך עכ״ל • ובן שם פ״ד פסזק ב׳יב‬
‫כתיב שאמרו בעבורו והלא הוא בן יוסף • וביאן פדק א׳‬
‫ז‬
‫‪107‬‬
‫חוזק אמונה‬
‫‪6‬‬
‫פסוק מ״ב כתיב מצאנו אח ישו בן יוסף מנצורט ־ י*‬
‫פ״ו 'פשוקי מ״ב והלא הוא ישו בן יוסף אשר אנחנו מביי‬
‫את אביו ואת אמו ע״כ הנך רואה שגם אלו המאמרי עומיי‬
‫׳כנגדם וחודשים פנת אמונתם שמאמינים שנולד בלא א ב‬
‫ל ה ס ף ק ג׳ פסוק כ״ג מתחיל לכתוב ייחוס יוסף לני '‬
‫בן דוד זהוא סוהר למה שנמצא כתוב במטיא*‬
‫פרק א׳ בי יחוש פה ישו בן יוסף בן עלי בן מתת בן ליי '‬
‫מלכיה וכוי אבל במטיאש מייחס אה יוסף בעלה של מי‬
‫לשלמה בן דוד ומסיי' הייחום באמרו אליהוד הוליד יי‬
‫זיעור »‪1‬עזד הוליד את מתן מתן הוליד אה יעקב יעקב דיו׳'"*‬
‫אח יוסף בעל של מרים אשר נולד ממנה ישו וכולי ונם "‬
‫שם כפי ספור מםיאש מאברהם אבינו עד ישו הנוצרי מ"‬
‫הורוה • אבל פה כפי סיפור לוקש המצא‪ .‬כ״ו דורות • וב‬
‫ע • ק ‪ . *.//j. /‬וי‪6‬‬
‫הארכנו בענייני אלה הסתירות‬
‫לשאול מהם איזה יוסף חיה בעלת של מרים אם יוסף !‬
‫עלי בן מתת בן לוי ברברי לוקש או יוסף בן יעקב בן מיי'‬
‫בן אלעוד כדברי מטיאוש ואם תאמין לדברי לוקש ד״נזי‬
‫עתה מטיאוש וכן להיפך וכן המצא שלוקש מהחיל הייחי‬
‫באמת שישו בנו של יוסף בן עלי וכוי ומסיים באמרו ב!‬
‫אנוש בן שת בן אדם בן האל אס כן נראה מדבריו של&יב!"‬
‫נקרא ישו בפיהם בן אלקים שנולד מאדם שהיה של הא׳‬
‫ויצור כפיו כאשר זה ידוע למעיינים הטיב בדבריו‪:‬‬
‫ל^ן ^ ף ק ד׳ פסוק י״ז ויחנו לו לישו ספר ישעיה הנביא‬
‫ויפהח הכפר וימצא המקום שהיה בחוב בו דיי‬
‫יי' עלי יען משח אוחי לבשר ענוים שלחני לחמש לנשביי‬
‫לב לקרוא לשבוים דרור ולעורים ראייה עיניס ולנשברי‬
‫פקח קוח לקתא שנח רצון ליי׳ ויסגוד הספר ויהן לנעיי‬
‫ואחר כך התחיל לומד אליהם היום הזה נהקיים הכהי‬
‫באזניבם עכ״ל • הנה הראה איך הנוצרים טועים גם בזי׳‬
‫המאמר כי מזכיר הפסוקים בחילוף מה ‪.‬ש״בהוב בישעיה ם״לו‬
‫<־‬
‫׳‬
‫‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫ג‬
‫יפ‬
‫‪,,‬‬
‫צ‬
‫ג‬
‫גי‬
‫ב מ ט י א‬
‫פ ר‬
‫א‬
‫ג‬
‫ג‬
‫‪£‬‬
‫‪6‬‬
‫ג‬
‫חמין צמונה‬
‫קי‬
‫י א נ י‬
‫י‪-‬טלר כאשר העידו עליו בתלמוד חכמי אותו דרור כאשר‬
‫יאיהו בעיניהם‪:‬‬
‫‪ TO‬ס ר ק ח׳ פסוק ג׳ הביאו הפרושים לפני ישו אשה‬
‫שמצאוה מנאפת ושאלו אותו אם אתה גוזר‬
‫מניגוס אוחד‪ .‬באבנים כפי מה שגזר לנו משה בהורהו והוא‬
‫י״ישיכ ואמר להם מי שלא חטא מכם ידגום עליה אבן בהחלה‬
‫יאחר בך עשה אוהה הפשיר‪ .‬מן הטיחה • הנך רואה‬
‫*הוראת הזאה היא הפכית להוראות התורה האלוקית שנאמד‬
‫יכעדת הרע מקרבך • וכמו כן היא הפכיה אפילו להוראות‬
‫יייתוח הנימוסיות שגם הם גוזרים לבער הרע בהריגת‬
‫ימאים • ולפיכך אפילו הנוצרים המאמינים בו אינם‬
‫מתנהגים בפי הוראתו אלא הורגים המנאפים והמנאפוה‬
‫מיתות משונות אבל כפי הוראות ישו יתחייב ביטול בל‬
‫כייי דינין ויבא לקלקל הסדר וקבוץ המדיני ולהשחת מין האדם‬
‫אשר זה ידוע למבינים ‪:‬‬
‫י‪,‬ח‬
‫‪3‬‬
‫;‬
‫מ ק ן ן ך ק ח׳ פסוק מ׳ ועתה אהם מבקשים להמית‬
‫אותי אה האדם‪ .‬המדבר עליכם דבר אמת‬
‫אשר שמעתי מאת האל • הנה הראה שישו מודיע על עצמו‬
‫*היא אינו ן\וקי *\א הוא אדם • ובן אמר עליו פויל בכתבו‬
‫לרומיים פרק ה' פסוק ט׳׳ו בחסד אדם אחר ישו המשיח‬
‫ייישפע' לרבים ־ ובן ישו בהרבה מקומות ‪.‬קורא אה עצמו בן‬
‫אדם ולא מצינו בשום מקום שיקרא אד‪ .‬עצמו אלוקי כפי מה‬
‫שמאמינים הנוצרים כאשר בארנו בפרק י׳ מחלק הא׳ מזה‬
‫יספר‪:‬‬
‫מ ט <תןףק 'י' פסוק ט״ז אמר ישו עוד צאן אחרות יש ‪.‬לי‬
‫אשר אינן מהטבלה הזאת גם אותן יצטרך לי‬
‫להביא ויאזינו לקולי ויהיו עדר אחד ורועה אחד • אהה חדאד‪.‬‬
‫‪ T‬יצא מפיו דבר אמה במקרה בז‪ .‬הודה כי לעתיד החיה‬
‫ית אחה ויהיה גם כן מייך אהד כפי עדות הנביאים ע״ה‬
‫כי הנה כתוב בישעיה מ״ה בי נשבעתי יצא מפי צדקה דבד‬
‫‪s‬‬
‫‪110‬‬
‫חווין אמונה‬
‫‪J‬‬
‫ולא ישוב כי לי תכרע כל ברך השבע כל לשון <בצפנ*ה‬
‫כתוב בי אז אהפוך אל העמים שפה ברורה לקרא כלס ג*‬
‫יי׳ לעבדו שכם אחד • ואם הרצה לדעת בבידוי לדבי'‬
‫הנביאים איזה מהדתות תשאר קיימת לעתיד לבא המ‬
‫כהוב בישעיה נ״ב עורי עור• לבשי עזך ציון לבשי בגיי‬
‫חפארהך ירוטלי׳ עיר הקדש כי לא יוסיף יבא בך עור‬
‫וטמא ושם םימן ס״ו המתקדשים והמטהרים אל הגנות איי‬
‫אחד בתוך אוכלי בשר החזיר והשקץ והעכבר יחדו יסי‪2‬י‬
‫נאם יי׳ ושם בסמוך והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבה בשבי׳‬
‫יבא כל בשר להשתחות לפני אמר יי׳ )נוכריה ט׳ והסיי׳‬
‫דמיו מפיו ושקוציו מבין שניו וגו׳ ושם י״ר והיה כל הניי׳י‬
‫מכל הטיס הבאים לירושלים ועלו מדי שנה בשנה להשתחיי'‬
‫למלך יי׳ צבאוה ולחוג אח חג הםיכוה ופםוקים רבים כאלי׳‬
‫אשר מתבאר בהם כי לעהיד החיה דת אחת והיא דה ישרןויר‪.‬‬
‫וכבר הארכנו בביתר זה הענין בפרק מ״ד מהחלק הא׳ מיי‬
‫הספר • אמנם על חיות מלך אחד מאומת ישראל בזבז]‬
‫העתיד המצא בדני!‪ 1‬סימן ב׳ וביומהון די מלכיא אנון יקים‬
‫אלה שמיא מלכו די לעלמין לא תתחבל ומלכותה לעם אחי]‬
‫לא תשתבק הדק זתםף בל אילן מלכווחא והיא תקום לעלמיא י‬
‫עוד שם ו׳ ומלכותא ושלטנא ורבותא די מלכות החוח בי‬
‫שמיא יהיבת לעם קרישי עליונין מלכותה מלכות עלם ובל‬
‫שלטניא ליה יפלחון וישתמעין והוא מד‪ .‬שכתוב בתורי‬
‫במדבר כ״ד אראנו ולא עהה אשורנו ולא קרוב דרך כונב‬
‫מיעקב וקס שבט מישראל ומחץ פאהי מואב וקרקר כל בני‬
‫שח ־ וכבר ביארנו מוח הענין בפרק א׳ ובפרק י׳ מהחל?‬
‫הראשון מזה הספר ‪:‬‬
‫‪£ j‬ן*ק י׳ פסוק ל׳ אמר ישו אני ואבי שנינו אחד עב״ל'‬
‫הנוצרים מזה המאמר מאמינים ואומרים שהאב‬
‫והבן אחד • הנח אם החיה כוונה המאמר הוד‪ .‬שהאב והב!‬
‫אחד לפי הבנת הנוצרי׳ ואמונתם על בן המצא שישו עצמו‬
‫‪6‬‬
‫צא‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ח‪1‬יק‬
‫אמינה‬
‫קט‬
‫יא!‬
‫^ ס ר ק א׳ פסוק כ״א ישאלהו הנהנים והלוים מיאן‬
‫אם אתה אליהו ויאמר אינני אליהו וישאלהו‬
‫עיי אס אתה נביא ויאמר אינני נביא עכ״ל י הנה תמצא‬
‫ש‬
‫יי>י לזה במטיאוש פרק י״א פסוק י״ג אמר ישו כל הנביאים‬
‫והתורה נבאו עד יאן ואס הרצו לקבל הוא אליה אשר היה‬
‫עתיד לבא ונן שם פרק י״ו פסוק י״ב אמר ישו בי אליהו‬
‫כבי בא ולא הכירוהו ןיא עשו לו המונם ובן בן אדם יסבול‬
‫מהם אז הבינו הלמידיו כי על יאן הטובל הוא אומד ע״ב •‬
‫י‪:‬כד בארנו סבת זאה הסהירה בבירור טכפיק בפרק ל״ט‬
‫מההלק הא׳ מזה הספר ע״ש • וכן טענתי לנוצרי אחד זאת‬
‫י׳עאלה והשיב לי עי" ז כי מצינו נם בדברי הנביאים שכיחשו‬
‫כדברים כמו שמואל הנביא שהיה רוצה לכחש נגד שאול‬
‫לומר שהולך לקרב קרבנוה והוא הלך למשוח אח חד • נם‬
‫כן יאן היה כחש שהיה אליהו אבל באמה היה ןייהו והשבתי‬
‫יי מזה אין להביא ראיה בי כידוע ששמואל הנביא בודאי‬
‫"יא כיחש בנגד דוד אשד היה מושלח אליו רק מאחר היה‬
‫כיחש כמו משאול אם כן אס יהיה בדבריכם שיאן היה‬
‫חייו אליהו לא היה לו לכחש כנגד ישראל אשר היה שלוח‬
‫‪t‬‬
‫אליהם כמו שנאמד בדברי הנביאים‪:‬‬
‫כ י ב ס ר ק ר׳ פסוק ד׳ אמר ישו לאמו מה לי ולך אשד‪.‬‬
‫ובן שם בפרק י״ט פסוק ב״ו ובראות ישו את‬
‫אמו ואת תלמידו אשר אהבו שהיה עומד שם אמר לאמו‬
‫הנה בנך עכ״ל • חנך רואה שגם זה הדבר סותר אמונתם‬
‫מה שמאמינים שמרים אפילו אחר שילדה אה ישו היהה‬
‫‪:‬כהילה י ואם היה כדבריהם למה לא קראה בנה בשם‬
‫כתולה וקראה בשם אשד‪ .‬שמורה על הבעולה מאיש כאשד‬‫הראה שם פרק ד׳ פסוק כ״א ובפרק ח' פסוק יי‪:‬‬
‫‪109‬‬
‫חזוק אמונה‬
‫פ‬
‫^ ך י ק ב׳ פשוק י״ח אמרו היהודים לישו איזה מי י־‬
‫אהה מראה לנו שאהד‪ ,‬עושה כן השיב ואמי‬
‫להם ישו עדו ביה המקדש הוד‪ ,‬ואבנהו בגי ימים ויעני‬
‫היהודים ויאמרו לו הבית הזה בנינו למ״ו שנים ואתה רוצי‬
‫לבנות בשלשה ימים ע״ב י זה הדבר שאמרו לו היהייי‬
‫אינו מן האפשר כי ב״ה שבזמן ישו היה בנין הורתם המל!"‬
‫לפי ‪.‬דעת הנוצרים אשד כל ׳ימי מלכותו לא היו רק ל״י‬
‫שנים כמבואר בשפר יושף בן גוריון פרק סייד‪ ,‬וכן ב״ה ההוא‬
‫אשר בנה הורתם נבנה לשמנה שני׳ כאשר מבואר גס ‪1‬‬
‫בספר ההוא פרק נ״ה אם• כן משפר י מ״ו שנים טעות גמיי‬
‫בדברי הכותב ‪:‬‬
‫‪ £‬ך ) ‪ £‬ף ק ו׳ פסוק ל״ח בי ירדתי טין השמים לא לעשוי׳‬
‫רצוני ^א רצון אותו׳ אשר ישלחני עכ״ל • הני׳‬
‫במה שאמר ני ירדת• מן השמים אם כיון אל ירידת הנשמי׳‬
‫הנה נשמה כל בני א ד ם משם יורדוד• ואם כיון אל הגי!*‬
‫הנה שאר כותבי הא״ג סותרים אה דבריז ובפרט לוקש במי׳‬
‫שכותב פרק ב' פסוק ז' בי אמו ילדתו׳ בבית לחם באבי‬
‫הבהמוח ומה שאמר לא לעשות רצוני אלא רצון אותו אשי‬
‫שלחני מורה שהשולח עם ׳השליח אינו אחד שאין רצי!‬
‫השלוח ברצון השולח ‪:‬‬
‫מ ך • ^ ף ק ו׳ •פסוק ה׳ כי גם אחיו לא היו מאמינים לי‬
‫עכ״ל •• חנך י רואה כי אפילו אחיו בני אמי‬
‫דייל יעקב ויוסף ושמעון יהודא הנזכרים ׳במטיאש פרק י״נ‬
‫פסוק ג״ה לא היו מאמינים לו לפי שהיו מכירים יוחי‬
‫החבולותיו וויופו ויודעים כי שקר בפיו יוכבד הוזברנו בלוק*‬
‫־ •‬
‫פרק א׳ ע״ש‪:‬‬
‫מ ו ס ל ק ז׳ פסוק‪-‬ט״ו •ויתמהו׳היהודים' מישו באמרםאיו‬
‫הוא יודע ספר בהיותי בלתי מלומר ע״כ • גס‬
‫זה הדבר אינו אמה כי ישו הנוצרי היה חלמית של רבי‬
‫יהושע בן פרחיה ועמו ברח לאלכסנדריה של מצרים מפני‬
‫‪8‬‬
‫נ‬
‫‪6‬‬
‫ח‪1‬וק אמונת‬
‫קיב‬
‫לפרעה ונמו שהמלאך מדבר דברי יי׳ אלי העם באמצעות‬
‫א בן אתה תדבר אלי פרעד‪ ,‬דברי שליחותי באמצעות‬
‫י ן אחיך והוא אמדו ואהרן אחיך יחיה נביאך • ואמנם‬
‫"׳כי הא״ג להעדר ידיעהם שתופי דשמוח הכ טועים בדברי‬
‫הנבואה בהרבה מקומות ועניינים ובפרט בוה המאמר אשד‬
‫*ינחני בו שתרגום אלקים אתם בשם האל ית׳ באשד זה‬
‫למעיינים בספריהם ‪:‬‬
‫ידוע‬
‫ע ד ה י׳ פבוק ל״ח למען תדעו ותאמרו בי אבי בי‬
‫יאני בי * יכן שס בפרק י״ד פסוק י״א האמינו‬
‫יי כי אני באבי ואבי בי • ושם בפסוק ב' אמר ישו לתלמידיי‬
‫כייס ההוא תדעו אתם ני אני באבי ואתם בי ואני בנם •‬
‫ז שם פרק י״ו פסוק כ״א כדי שיהיו בלס אחד באשר‬
‫אייה אבי בי ואני בך ושגס הם בנו יהיו אחד כדי שיאמינו‬
‫אנשי העולם ני אהה שלחהני ואני ההוד אשר נתחי לי‬
‫נייהי להם כדי שיהיו אחד נאשר גם אנחנו אחד אני בהם‬
‫'אתה בי כ ־ י שישלמו בא׳ עב״ל • הנה הנוצרים מ!\ו המאמרים‬
‫אטיניס שהבן עם האב אחד ומביאים ראיה מהם לאחדות‬
‫יישיליש אע״פי שלא נזכר השלישי ויתחייב אס כן מאלו‬
‫"סאמרים לפי דעתם שיאמינו כמו כן על אחדות ישו שהם‬
‫יישילוש עם הי״ב שלוחים • וכיוצא בזה העניין תמצא‬
‫כמטיאש פרק י׳ פסוק מ׳ ע״ש ‪:‬‬
‫ע ‪ £‬ף ק י״ג פסוק ג׳ ישו בהיותו יודע כי האב נתן לו‬
‫הכל וכוי עוד שם פרק ט״ז פסוק ט״ו אמר ישו‬
‫לתלמידיו כיי' מה שיש לאב שלי הוא ובו׳ ובמטיאש פרק‬
‫כ״ח פסוק י״ח אמר ישו נחונה לי הממשלה בלה על השמים‬
‫ן יעל הארץ עכ״ל הנה מצינו בי ישו עצמו סותר >יו המאמרים‬
‫ו כאמרו במרקוש פרק י״ג פסוק ל״ב ואוחד‪ .‬השעה אין׳ מי‬
‫‪* .‬יודע לא המלאכים שבשמים ולא הבן אלא האב לבדו ׳‬
‫‪ ,‬הנה ישו באמדו זה הודיע שידיעת העתידות אשד האב יודע‬
‫לא נתונה לבן וכן מה שכתוב במטיאש פרק כ׳ פסוק ב״ג‬
‫נכי‬
‫ז‪1‬ד‬
‫ני|‬
‫ז‪:‬‬
‫ש‬
‫ר‬
‫‪112‬‬
‫‪ pirn‬אמונה‬
‫‪::‬ש‬
‫שאמר ישו לתלמידיו לשני בגי ז ב י ד י א ו ש אבל לחת י‬
‫לשבת בימיגי ובשמאלי אין ברשותי אלא לאותם אשר הונן׳‬
‫להס מאבי הודיע גס כן שהרשות לעשות רצונו לא היריי‬
‫נהונה בידו מהאב י וכן ממה שכתיב במטיאש פרק ח‬
‫פסוק י״ט שאמר ישי לאיש הדיצה ללנה אחריי לשעלים יעי‬
‫חפירות ולעופות השמים יש קיגין אבל אני בן אדם אין יי‬
‫מקום להשיס אח ראשי הודיע כמו נן שלא גחן לו ריאל‬
‫הבורא עולם בלום אפילו מקום אחד בארץ להשימ ראשי י‬
‫וכן ממה שבחוב עוד ביאן פרק י״ד פסוק כ״ח שאמר ימי‬
‫לתלמידיו כי האב יוחד גדול ממגי הודיע גם כן שהגדולי׳‬
‫אשר יש לאב לא היתד‪ .‬גתוגה לו ממגו וכן מציגו בנר‪.‬ג‬
‫השלוח ליהודים פרק ב' פסוק ז' כתיב תמשילהו במעשי‬
‫ידיך כל שהה תחת רגליו מה שמורה שנהן לו ה‪:‬ל בלחי‬
‫השאיר כלום אכל עכשיו עדיין אין אנחנו רואין שיהיה הני‬
‫גחון לו עב״ל • ואחה המעיין הראה ותבין מאלו המאמר'‬
‫איך מאמרי הא״ג סותרים קצהם אה קצהם ‪:‬‬
‫‪ ^ - ! j‬ך ק י״ג פשוק ל״ר אמר ישו לתלמידיו מצוה חדשי׳‬
‫אני נותן לכם שתהיו אוהבים זה אח זה עב״ל י‬
‫גס זה הדבר אינו אמיתי ר״ל שתהיה אהבת ארם את חבייי‬
‫מצוד‪ .‬חדשה אחר שצור‪ .‬עליה הש״י בתורת משה כדכתיב‬
‫ייקרא י״ט ואהבת לרעך כמוך אני יי' כדכהיב במאטיאס‬
‫פרק י״ט פסוק י״ט ובפרק כ״ב פסוק ל״ט ‪:‬‬
‫נ ך ן ‪ £‬ף ק י״ו פשוק ג׳ אמר ישו אל האל והחיים הנצחיים‬
‫הס כדי שיכירו אוהך לבדך אלקי האמיתי ואוריי‬
‫אשר שלחת את ישו המשיח עב״ל • הנך רואה מזה המאמי‬
‫שישו עצמו הודה כי אלקי האמיתי הוא האל האחד לברי‬
‫ואין קורא אח עצמו בשם »‪1‬קים כפי מה שמאמינים הנוצרים‬
‫רק בשם משיח שלוח מהאל לפי דעתו • וכן מצינו שכתב‬
‫פויל בבחב אחד ל ט ו מ י ט א ו ש תלמידו פרק א' פסוק י״י‬
‫‪5‬‬
‫חזוק אמונה‬
‫‪5‬‬
‫קיא‬
‫יייי מאמרו זד‪ .‬בדנתיב במרקוש פרק י׳׳ג פסוק ל״ב • בי‬
‫" י ישי אוהו היום ואוהד‪ .‬השעה אין מי שיודע ל א המלאכים‬
‫יא הכן אלא האב לבדו הנה זה המאמר מורה שהאב והכן‬
‫אינם אחד אחד שהבן איני יודע מה שהאב יודע • ונתב‬
‫ימין צחוויץ בספרו הנקרא מאמר ג׳ ימים בדף ם׳ באמרי‬
‫מה שאמר ישו אני ואבי שנינו אחד אינו מחייב שיהיה‬
‫יאכ והכן עצם אחד ואומר הנה ביוצא בזה המאמר בחב‬
‫ייל יאפולוס שניהם א ח ד ולא יחויב מזה המאמר שיהיה‬
‫ייי יאפולוס שניהם איש אחד בי פויל היה איש אחד ואפולוס‬
‫י אחד • לפיכך אס החיה כוונת זה המאמר לפי מה‬
‫*הכי! ממנו מדטין צחוויץ הנה אז לא יהחייב מזה המאמר‬
‫*יהיה אב והבן אחד בעצם ולפי מה שמבינים הנוצרים ממנו‬
‫' י• אס כן ישו הטיח דברים בלפי מעלה ביחוס עצמו לשס‬
‫''יקית מה שאינו בחק האדם לפיכך היה עונשו להפסיד‬
‫**׳"לז מה שהיה בחיקו והם החיים האנושים כמו שטצינו‬
‫ננכוכדנצר כי על אמרו אעלה על במתי עב אדמה לעליון‬
‫עשה במה שנאמר לו אך אל שאול תורד אל ירכתי בור‬
‫^עיה י״ד וכן ולך טרדין מן אנשא דניאל ד' וכן נגיד צור‬
‫**י אמר אל אני מושב אלקים ישבתי נאמר עליו האמור‬
‫י׳אםד *יקים אני לפגי הורגך ואהה אדם ולא אל ביד מחלליך‬
‫יחזקאל כ״ה ‪:‬‬
‫נ א ‪ £‬ף ק י׳ פסוק ל״ג השיבו היהודים ואמרו לישו אין‬
‫אנחנו רוגמים אותך באבנים על מעשים טובים‬
‫^ על חירופים וגידופים שאהח בהיותך אדם עושה את עצמך‬
‫^יקי וישו השיב ואמר להם הלא כתיב בחורהכס אני אמדה•‬
‫לקים אהם ואם קרא בשם אלקים אוהם אשד היה להם‬
‫י ^קיס ואין מזה הפסיד לכחובים אני אשר קדשני ושלחני‬
‫יאב לוה העולם אתם אומרים שאגי מחרף ומגדף על שאמרתי‬
‫האל עב״ל • הנך רואה איך הוא מהגצל בדברים אשר‬
‫לו לא לעזר ולא להועיל בי מביא ראיה מפסוק אני‬
‫‪15‬‬
‫ו‬
‫‪0‬‬
‫ג י‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫ע‬
‫י נ‬
‫‪3‬‬
‫נ‬
‫‪5‬‬
‫‪8‬‬
‫י ב‬
‫ד‬
‫א נ י‬
‫א י נ פ‬
‫‪111‬‬
‫חזיק א מ ו נ ה‬
‫‪6,‬‬
‫אמרתי אזיקים אתם ובני עליון כלבם הבהוב בספר מהיל‬
‫פ״ב שהמזמור ההוא אמד המעורר ברוח הקודש להזיייי‬
‫הדיינים שלא ישפטו עולה ופי' הפסוק הוא אני חשבי•‬
‫במלאכים אתם וכבני עליון כלבם בעלי קיום וההמרה *‬
‫השתוף שיש לכם עם המלאכים ובני עליון בנשמה העליי י'‬
‫כי הדן דין אמת כמלאך יי' צבאות הוא לפיכך סמך ל‬
‫ואמר אכן כאדם המוהון וגו׳ ר״ל לכן אני רואה שארי‬
‫בהיותכם נמשכים אחרי האות החומר שהוא מאדמה לעטי"‬
‫עול במשפט המוח נפשיכם כאדם שהוא גוף ולא העלה י‬
‫מעונה העליון להיות לה מהלכים בין המלאכים הנקראי‬
‫ן^קים ובני עליון יובן תפלו כאחד השדים אשר ידם הק ־"‬
‫לעשות חמם • וידוע לכל יודעי הל׳ העברית כי בדבי‬
‫הנבואה המלאכים נקראים בשם אלקיס ובני אלקים בי‬
‫אלקים שם שותף ונאמר לכל משגיח ושופט ומנהיג וע"‬
‫נאמר בהחלה אל הש״י במו בראשית ברא אלקים ונאב׳י‬
‫על המלאכים כמו מות נמות בי אלקים ראינו אחר אמי‬
‫אז ידע מנוח בי מלאך יי׳ הוא שופטים י״ג ובן וביה דייי‬
‫באלקים במלאך יי' לפניהם זכריה י״ב וכן ברן יחד בזב‪-‬‬
‫בוקר ויריעו בל בני אלקים איוב ל״ה ונאמר גם על הדייני‬
‫מבני אדם כמו עד האלקיכ יבא דבר שניהם אשר ירשיעו!‬
‫ן‪1‬קים ישלם שנים לרעהו שמית כ״ב וכן בקרב אלהים ישפיב‬
‫תהילים פ״ב והרבה כיוצא באלה בדברי הנבואה וכבד הוונרני‬
‫זה השהוף בפרק ט׳ מהחלק דאי הנה בזה המזמור לבי‬
‫המצא כל מיני השהוף מהשלשה אשד הזכרנו • כי באסרי‬
‫בההחלח המזמור ן\קים נצב •בעדה אל וכן בסוף המזמיי‬
‫קומה אלקים שפטה הארץ הרצון בהם על הש״י יבאמיי‬
‫בקרב אלקים ישפוט הרצון בו על הדיינים • ובאמרי אני‬
‫אמרתי אלקיס אתם הרצון בו על המלאכים כאשר באדני‬
‫ומזה מין מן השהוף מ״ש הש״י למשה ראה גתתיך ^קי‬
‫לפרעה שמוח י׳ אשר הרצון בו דאה שמהיך במעלה מלא!‬
‫‪,‬‬
‫‪Yi‬‬
‫נ‬
‫יי‬
‫‪6‬‬
‫א‬
‫‪6‬‬
‫יג‬
‫‪,‬‬
‫ע ‪6‬‬
‫‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫ה‬
‫ח!יין‬
‫אבל מלך‬
‫י‬
‫׳׳‪-‬יד ו ה ו ד‬
‫העולם‬
‫עד עולמי‬
‫* י * יה׳ הוא‬
‫‪,‬‬
‫'‬
‫‪1‬‬
‫לכדי‬
‫י‬
‫הבלתי‬
‫עד‬
‫בלתי‬
‫יאות‬
‫אמונה‬
‫מת‬
‫קיג‬
‫והבלתי‬
‫אמן •‬
‫הנך‬
‫מ ת ובלחי‬
‫נראה‬
‫הכבוד‬
‫ילא‬
‫וההוד‬
‫נ ר א ה האלי ד ‪ .‬א ח ד‬
‫רואה‬
‫הוא‬
‫גם‬
‫מ ד ב ר י פויל‬
‫האל‬
‫האחד‬
‫אשד‬
‫אם‬
‫כן ישו‬
‫אינ‬
‫לזולתו‬
‫אלויי ‪,‬‬
‫כדברי‬
‫^־יקי‬
‫^‬
‫הנוצרים ‪:‬‬
‫י״ח‬
‫סרק‬
‫בתחלתו אומר כאשר בא‬
‫עש‬
‫י ז ח‬
‫וישאלם‬
‫'י‬
‫אנשי‬
‫חיל‬
‫ייאמר‬
‫אה‬
‫לתפוש‬
‫מי‬
‫אחם‬
‫ישי ה נ ו צ ר י ו א י י ל א נ י י ש ו ה נ ו צ ר י‬
‫'‬
‫ט‬
‫י‬
‫אצלם‬
‫י‬
‫' יקיש‬
‫‪ :‬ת‬
‫עד‬
‫פ ר ק י ״ ר פשוק‬
‫‪0‬‬
‫כי‬
‫כי י ו ד ש‬
‫׳טת‬
‫אתה‬
‫כאן •‬
‫את‬
‫נהן‬
‫מי‬
‫לעיל‬
‫אינו‬
‫נאשר‬
‫ו י א מ ר ו לו‬
‫המושר‬
‫חיל‬
‫פשיק‬
‫מ״ז‬
‫ב ״ ב פסוק‬
‫מ״ז‬
‫בבואש‬
‫בערוהו‬
‫הענין‬
‫אוהו‬
‫פרק‬
‫פרק‬
‫לחפוס‬
‫כן‬
‫עם‬
‫מבואר‬
‫אח‬
‫היה‬
‫נ״ו‬
‫חפשוהו ויעשו‬
‫מסכים‬
‫זה‬
‫יודש‬
‫לוקש‬
‫לאנשי‬
‫אנשק‬
‫ה מ ע י י ן כי יאן‬
‫י׳נכתבים‬
‫מ ׳ י ג וכן‬
‫םימן‬
‫מבקשים‬
‫מטיאש‬
‫אותו‬
‫יצא‬
‫ישו אל א נ ש י‬
‫א ת ישו‬
‫ואז‬
‫אבל‬
‫יודש‬
‫אסקריוטא‬
‫א ח ישו‬
‫ו ה נ ה הראה"•‬
‫‪1‬‬
‫דברי‬
‫חג׳ עדים‬
‫הטיב‬
‫למעיינים‬
‫כיכריהס ‪:‬‬
‫‪U‬‬
‫י״ט‬
‫סרק‬
‫פסוק‬
‫מ ל ך זולה‬
‫*קויס‬
‫ויה‬
‫צליבת‬
‫הקיסר‬
‫*יושלים‬
‫י׳שיכה‬
‫ישו‬
‫הוא‬
‫כאשר‬
‫לטענת‬
‫פ‬
‫ג׳‬
‫יק‬
‫^‬
‫כבר‬
‫בלוקש‬
‫פרק‬
‫*יי‬
‫האי‬
‫^קיס‬
‫לא‬
‫כדברי‬
‫נקרא‬
‫הספד‬
‫י״ו‬
‫להם‬
‫כי‬
‫הנה‬
‫גם‬
‫ג'‬
‫על‬
‫את‬
‫ישראל‬
‫פילס‬
‫ב ה ת ח ל ת ו וזה‬
‫היהודים‬
‫על‬
‫הדבר‬
‫בעבור‬
‫חטא‬
‫ע״ש ‪:‬‬
‫אמר‬
‫אני‬
‫מושלים‬
‫הפקיד‬
‫כי‬
‫המאמר‬
‫כתבנו זה ה ט ע נ ה עם ה ש ו ב ה ה‬
‫ישו‬
‫בי כי עדיין לא‬
‫עכ״ל •‬
‫בן‬
‫מזה‬
‫פסוק‬
‫תגעי‬
‫י^קיכס‬
‫שאומרים‬
‫מלכותם ובבד‬
‫כ'‬
‫ותאמרי‬
‫קסרי רומי‬
‫טי בר י אום‬
‫הנוצרים‬
‫מהחלק‬
‫אחיי‬
‫היו‬
‫עכ״ל י‬
‫ה נ ה זה‬
‫מודה‬
‫אשר‬
‫מבואר‬
‫צליבת י ש ו א ב ד ו‬
‫סרק‬
‫ט״ו‬
‫הקיסר‬
‫השיבו‬
‫הנהנים‬
‫ו א מ ר ו אין לנו‬
‫עליתי‬
‫עולה‬
‫בזה‬
‫לטרים‬
‫אל‬
‫אל‬
‫אבי‬
‫מ גדל ג א‬
‫אבי‬
‫א ב ל לכי‬
‫ולאביכם‬
‫ה מ א מ ר הודיע‬
‫אל‬
‫שהוא‬
‫ל^קי‬
‫אינו‬
‫ה נ ו צ ר י ם וכי ‪15‬קי ישר‪8‬י ה ו א גיוקיו וכי ה ו א ל ב ד ו‬
‫אלקים‬
‫אלא‬
‫הוא‬
‫בשאר‬
‫בני‬
‫ישראל‬
‫הנקראים‬
‫‪113‬‬
‫חוזק אמונה‬
‫בגי ן‪1‬קים בדבתיב לברים י״ד בגיס אתם ליי׳ אלקיבם‬
‫עד כאן מדברי יאן‪:‬‬
‫גו‬
‫י '"‬
‫א‬
‫ס פ ר מ ע ש ה השלוחים א ש ר כתבו לוקש הנקי‬
‫בלשונם אקטא אסוסטולורום‪:‬‬
‫ע‬
‫‪ ^ J^J‬ך ק א' פסוק ו׳ ויתקבצו השלוחים וישאלו את י '‬
‫לאמר אם עכשיו אהה מתקן מלבות ישיי""‬
‫והשיב להם ואמי אין ראוי לכם לדעת הזטגים והעתים א‬
‫שם האב ברשות עצמו • הגך רואה שהשואלים בשאלתם וא*‬
‫הודיעו שמלכות ישר»י תתוקן לעתיד לבא הפך דעת הגוצי'‬
‫והמשיב הודיע בתשובתו שלא היה הוא המשיח המקיי '‬
‫בדעת מאמיגיו אחר שלא אמר שהוא המתקן • וכן הוריי!‬
‫כי קץ זאת הגלות א״א לשום אדם לדעת מתי יבא עתו ז י ^‬
‫האל אשר אין חקר לתבוגתו ‪:‬‬
‫‪ ^ Q‬ף ק ה׳ פסוק ל״ר• ויקש הנשיא והמלמד רבי גמלי '‬
‫ויאמר ליהודים בער שלוהי ישו הניחו להם א‬
‫עצתם זפעולהם פעולה אנושית ר״ל מרצון עצמם אזי תבונ^‬
‫בזמן מועט ואם הוא פעולה אלקיה ר״ל מרצון האל וגזייייי‬
‫אזי א״א להבטל אלא סופה לההקיים ואחם ההיו מהנגי'‬
‫לרצון האל וגזרתו והביא ראיות ע״ז מ ט י א דוס ויהודי׳‬
‫ה ג ל י ל י אשר קמו מרצון עצמם בלתי רצון האל וגזרהו אטי‬
‫אבדו בזמן מועט וכל הנלויס אליהם ספו המו מן בלהוי'‬
‫עכ״ל• בזה הטאטר טען »‪1‬י שר אחד מאמינת סיעת מרטי)‬
‫ל ו ט ד ובבר כתבתי דברי טענתו ותשובתו עליה באר הטי‬
‫בפרק ד׳ מהחלק הא׳ מזה הספר ע״ש בי לא רציתי פי׳‬
‫להכפיל המאמרים ליראת האריכות ‪:‬‬
‫ז' פסוק ד' ואחרי צאתו טאדץ כשדיס ישב‬
‫ס א‬
‫בחרן ומשם אחרי מור‪ .‬אביו הוליכו לאיץ‬
‫ע י‬
‫‪6‬‬
‫‪1,‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫תזיק אמונה‬
‫קיד‬
‫י‪,‬זאי‬
‫* אשר אהס יושבים עליה • הנה גב בזה המאמר‬
‫‪/‬ימם מפודםמה בי אברהם אבינו יצא מהרן בעוד אביו‬
‫‪ ,‬י ' יאף אחרי צאתו מחרן היה תרח בח־ן ם' שנה וזה‬
‫‪ V‬האות ני תרח בן ע׳ שנה הוליד אח אברהם ואברהם בן‬
‫י שנה יצא מחרן אז היד הרח בן קמ׳יה שנה אבל כל‬
‫‪°‬י הדח היו ר״ה שנים נמצא אם כן שאהיי צאת אברהם‬
‫"ין היה הרח ס' שנים ובבר דיה יצחק בן ל״ר‪ .‬שנים‬
‫י ת הרה * ומה שהקדים הכתוב מיתר‪ .‬הרח ליציאה‬
‫' יהס מהרן כן הוא מנהג הבהובים לפייס ענין אח־ ואחר‬
‫יי מתחיל ענין אחד כאשר מצינו שהזכיר הכתוב מיהח‬
‫אכדהס קודם לידה יעקב ועשו וכבד היד יעקב ועשי בני‬
‫"י שנים במוח אברהם בי אברהם בן מאה שנה הוליד אח‬
‫ק ויצחק בן ששים שנה בלדת אוהס וכל ימי אברהם‬
‫^ יי שנה ורבים כיוצא באלה • וכן מיתה יצחק הזכיר הבהוב‬
‫?ייס מכירת יוסף ובאותו הפעם היה עוד יצחק ח׳ אם הרצה‬
‫י״שוכ שנותיו של יצחק שהיו ק׳יפ שנים ובן כ' שנה דוליד‬
‫' יעקב ויעקב בן שמנים שנה הוליד את יוסף זהו ק״מ‬
‫‪ 1‬י״ז שנה נמכר יוסף זהו קנ׳׳ז שנה אם כן היה יצחק‬
‫הי באותו הפעם ‪:‬‬
‫ט‬
‫‪y‬‬
‫‪8‬‬
‫נט‬
‫!נ‬
‫ע‬
‫צח‬
‫>‪1‬י‬
‫יכ‬
‫ס ר ק ז׳ פסוק ז׳ וגם אה הגוי אשר יעבדו דן אנכי‬
‫אמר יי׳ ואחר כך יצאו ויעבדו לי על המקום‬
‫*יי עכ׳׳ל • הנך רואה גם מזר‪ .‬הפסוק ששלוחי ישו וכותבי‬
‫י״יא״ג לא היו בקיאים בהורה ובנביאים כי לא נמצא כן‬
‫ייודה רק כתיב בראשית ט״ו וגם אה הגוי אשר יעברו דן‬
‫* כי ואתרי בן יצאו ברכוש גדול • אבל זד‪ .‬הכותב מהעדר‬
‫' "יעדיו החליף חצי זה הפסוק בחצי פסוק אחר וכתב ואחר‬
‫'‪ 1‬יצאו ויעבדו לי על המקום הזה והוא לקחו ממ״ש הש״י‬
‫'' "'יעה שמית ג׳ בהוציאך אה העם ממצרים העבדון את‬
‫דליקים על ההר הזה כאשר וה מבואר לכל המעיינים‬
‫'טקומותיהס ‪:‬‬
‫נ‬
‫!נ‬
‫‪1‬‬
‫‪10‬‬
‫‪114‬‬
‫ח‪1‬וק לימינה‬
‫סןי ^ ך ק ז' פסוק י״ד וישלח יוסף ויקרא את אביי *'‬
‫יעקב וכל משפחתו ? מצרים בע׳׳ה נפשות י‬
‫ויקבי־י‪'.1J‬‬
‫יעקב ואבותינו למצרים וימותו שש ןיןליניס‬
‫בקבר אשר קנה אברהם בכסף מבני חמור בן שבם עג"׳‬
‫הנך רואה שגם זה המאמר טעותו מפורםמת הן בי ''‬
‫קראקא הן בדפוס בדיםק רק בדפים ניכויש כתוב ע׳ גנ‪*-‬‬
‫והמעתיק שימון בודני תקן מלבו באשר גם הקן ב *'‬
‫מקומות והוא טעות אחת ני כתוב בראבית מ") בל י '‬
‫לביה יעקב הבאה מצרימה שבעים ויוסף עם שני בניו י׳‬
‫בכלל ע׳ וכן לברים י׳ בשבעים נפש ירדו אבוהיך מצריבי‬
‫והטעות הב׳ שיעקב לא נקבר בשכם רק במערת הםכ־י‬
‫אשר בחברון • והטעות הגי שהאבות ר״ל השבטים נ?^‬
‫במצרים זולת יוסף שנקבר בשכם בחלקה השדה אשר ?־'‬
‫יעקב מאת חמור אבי שנס במאה קשיטה והטעות הדי שאבוי‬
‫לא קנה את שכם רק את מעדת המכפלה בחברון ולא‬
‫מבני חמור בן שנם אלא מאת עפרון החתי * והטעות י‬
‫שחלקת השדה אשר בשנס יעקב קנה אותה ולא אברי‬
‫והטעות הו׳ שאמר מבני חמוד בן שנם היד‪ .‬לו לומר‬
‫שנם באשר בל זה מבואר בספר בראשית כ ״ ‪ yfy‬״ נ ‪ 1‬ינ‬
‫ובספר יהושע בסופו • ובל זח מורה להעדר ידיעת תלבייי*‬
‫ישו ושלוחיו בדברי התורה והנביאי' ובבר הווכרנו הס;'י '‬
‫ה!‪1‬ה בפ׳ מייד‪ .‬מהחלק הראשון מזה הספ־ ‪:‬‬
‫ס ף ס ך ק ז׳ פסוק מ״ג הביאו לראיה ב׳ פסוקים םנב*"‬
‫עמוס בחילוף ממה שהם כהובים במקומם‬
‫כהב ולקחחס אה אוהל של מ ו ל ך וכוכב של ר א פ ן ^יי *‬
‫צלמים אשר עשיחם להשהחוות להם והגלהי אהבם מהלא '‬
‫לבבל עב״ל * אבל לא נמצא בן בבהוב רק ונשאהס *‬
‫סכות מלככם ואת כיון צלמיכם כוכב ^וקיבם אש‪,‬־ עציי•‬
‫לבם והגלהי אתכם מהלאה לדמשק ונו׳ הנך רואד איך בי־י‬
‫ייי‬
‫‪1‬‬
‫‪C ; C‬‬
‫‪5‬‬
‫‪,,‬‬
‫‪0‬‬
‫זנ!‬
‫י‬
‫{‬
‫י‬
‫‪6‬‬
‫ג‬
‫ו פ‬
‫;י‬
‫‪,‬‬
‫;‬
‫י‪:‬‬
‫י‬
‫‪f‬‬
‫‪5‬‬
‫תזיק אמינה‬
‫קטל‬
‫׳כייס בחילוף דברי הנביאה וכאשר תעיין בעמוס בהעתקה‬
‫טון בידני אז תכיר האשת ‪:‬‬
‫^"י ס ר ק ה' ויהי שם אחד מכשף ושמו שמעון והדיה‬
‫אה היחידי בכשפיו באמרי שהוא אדם גדול‬
‫״""יאים אוהו היו המהים מאוד והיו חושבים אוהו אדם ן^קי‬
‫״•" שהיה םיםה ומדיח אוחם בכשפיו זמן רב עד כאן •‬
‫יי! מצאחי בספר ד״ה בלי פולניא אשר נקרא ביעינם‬
‫?ייניקו הגדולה הישנה בדף קכ״ט שהיה שמעון בכשפיו‬
‫־ מתים וחשבוהו לאלק• וכוי הנה גם מכאן ראיה גם‬
‫איהות ישו שהיו נעשים בכשוף ולפיכך הפתאים הנפתים‬
‫"יו חשבוהו כמו כן לאלקי כאשר אתה רואה היום ־‬
‫׳ צא כיוצא בלה העגין גם בן בפרק ב״ח פשוק ג׳ מזה‬
‫•‪:‬פד ״‪. >/‬‬
‫^ סרק י' פשוק י״א כתוב שראה פ י ט ר שנפלו מן‬
‫השמים מכל מיני חיות ועופות ורמשים ושמע‬
‫ייי אומר לו קום שחוט ואכול והשיב פ י ט ־ לא אוכל לאכול‬
‫' טאיס ושמע קול עור אומר מה שטיהר האל לא תטמאותו‬
‫י וכן תמצא בברק י״א פשוק ו׳ ועוד תמצא בכהב‬
‫ייל לקורינטי פרק י׳ פשוק ב״ח בל מה שמוכרים במקולין‬
‫יקוש פרק ז׳ פסוק ט״ו בתב שאמר ישו לפרושים מה‬
‫‪:‬נש בפי אדם אינו מסמא אוהו אלא היוצא מהפה ־ ובבד‬
‫ני־׳בני סתירת לד דמאמד בפרק מ״ו מהחלק הראשון• וכן‬
‫כזה החלק הבי במטיאש פרק ט״ו ־ ע״כ לא רציתי גס כן‬
‫י להכפיל המאמרים ואהה ע״ש יחכיר האמת ‪:‬‬
‫‪ ^0‬סרק י״ג פסוק כ״א אמר פויל לישרן! באשר שאלו‬
‫ישראל מלך ונתן להם האל אה שאול בן קיש‬
‫משבט בנימן אשד מלך מ׳ שנה ־ הנך רואה שבזה המאמר‬
‫עה פויל בי לא מלך שאול זמן יב בזה • בי קודם שחטא‬
‫י עמלק לא מלך רק ב׳ שנים בדבתיכ שמואל א׳ י״ג בן‬
‫שנה שאול במלכו ושהי שנים מלך אשר הרצון בו כי מתחלה‬
‫עי‬
‫‪ 5‬ח י‬
‫י‬
‫>!ח‪,‬‬
‫יי ש‬
‫‪1‬‬
‫ע‬
‫‪5‬‬
‫‪3 1‬‬
‫י‪:‬י‪/‬‬
‫‪3‬‬
‫יס‬
‫?־י‬
‫‪5‬‬
‫ה‬
‫־ ד =‬
‫‪115‬‬
‫יזייק‬
‫אמינה‬
‫י‬
‫מלבוהו של שאול מעת שנמשח ע״י שמואל הנביא ׳!‬
‫שנתחדשה לו המלוכה מבל ישראל נשלמת שנה אחת י"'‬
‫ברר לו שאול שלשת אלפי איש מישראל ואחר כך מלך טיי'‬
‫שנים בהסכמת בל ישראל עד שחטא בדבר עמלק ונחשב כפיי‬
‫כי רוח אלקים היהה מבעתו • ע״ב לא נמנו לו שני מלניי‬
‫וע״כ התאבל עליו שמואל הנביא ובו בפרק שלחו יי' למטי‬
‫אה דוד למלך וא״א שלא היה דוד אז במשחו למלך ק י י‬
‫לבי שנים לפי שבסמוך הכתוב מתאר אותו בתארי איש נ־יי^‬
‫בשנים שנאמר שמואל א׳ ט״ו הנה ראיהי בן לישי בי"‬
‫הלחמי יודע נגן וגבור חיל ואיש מלחמה ונבון דבר ואי*‬
‫האר ויי' עמו • והנה דוד במלכו אהרי מות שאול לא יייי‬
‫רק בן ל' שנה בדכתיב שמואל ב׳ סימן ה' אס בן לא סל!"‬
‫שאול אפיי עשר שנים עד יום מותו לפי זה החשבון י ואפגי‬
‫שמלך גם פחות מיה המספד כאשר כתב החכם בעל ט״‬
‫העקרים מאמר ג' פרק כ״ה ע״ש‪:‬‬
‫• ך י ^ ף ק י״ג פסוק ל״ג אומר בי פוי ל מביא ראיה ‪S‬‬
‫ישו שהוא בן אלקים ממה שבחוב תהילים‬
‫והנה ראייתו ואיי‬
‫אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך ־‬
‫לו לטעות כי המזמור ההוא כלו אמרו דוד ברוח הקודש ‪S‬‬
‫עצמו מתחלת מלכותו בשמעו שנתקבצו גויס עליו בדבהיג‬
‫שמיאל ב׳ סימן ה׳ וישמעו פלשהיס כי משחו את דוד לםל‪1‬‬
‫על ישר^ ויעלו בל פלשתי' לבקש את דוד ומי׳ש ‪ sy‬יי׳ ועל‬
‫משיחו קרא את עצמו משיח יי׳ במו שנאמר גם כן במקו‬
‫אחד משיח אלהי יעקב ובהיותו רצונו וגזרתו של השייי‬
‫שנמשח ד ו ד למלך הנה המתנגד למלבית דוד מהנגד אי*‬
‫הש״י וכמוהו במדבר כ״ו הוא דתן ואבירם קרואי העדה אשי‬
‫הצו על משה ועל אהרן בעדה קרח בהצוחם על יי' ומ״*‬
‫ואני נסכתי מלכי רי׳ל המלך שלי כי אני המלכהיו באשי‬
‫אמר יי' שמואל א׳ ט״ז אשלחך אל ישי בית הלחמי כי דאיחי‬
‫בבניו לי מלך ואמר על ציון הר קדשי כי היא עיר המלובי'‬
‫‪,‬‬
‫‪,1‬‬
‫ג‬
‫ו‬
‫ג‬
‫‪6‬‬
‫חוזק אמונה‬
‫ינ‬
‫קט׳‬
‫קיא גם עיר דוד ומ׳׳ש יי׳ אמר אלי בני אתי‪ .‬אני הייס‬
‫ד אמר דוד גם כן על עצמו כי כל חשומע לעבודת ה»‪1‬‬
‫?יא בנו לפי שהבנים נשמעים לקול אביהם וכמוהו שמית‬
‫י בני בכורי ישראל וכן דברים י״ל בנים אתם ליי' אלקינם‬
‫יכן הישיג א׳ יאמר להם בני אל חי י ומ״ש אני היום ילדתיך‬
‫' ל ביום שנמשח ע״י שמואל הנביא כאלו בו ביום נולד‬
‫נהפך לאיש אחר כדכהיב שמיאל א׳ ט״י ויקח שמואל‬
‫**י* קרן השמן וימשח אותו בקרב אחיי יהצלח ריח יי׳ אל‬
‫ייי מדיום ההוא ומעלה ואין להם טענה ממ״ש ילדתיו כי‬
‫יהי דברים ל״ב צור ילדו תשי • ומ״ש שאל ואתנה גוים‬
‫לי׳ו וגוי דבוק אל חפסוק שלמעלה ר״ל והוא אמר אלי‬
‫בן שאל ממני ואהגה גוים נחלתו וגו׳ והוא מ״ש שמואל‬
‫י ח' ויו דוד את הפלשתים ויכניעם וגו׳ ־ וכן שם וההי‬
‫יאב לדוד לעבדים נושאי מנחה ועוד שם ויהי כל אדום‬
‫עבדים לדוד וכן גם בני עמון ויולהס מגויי הארצות אשר‬
‫קצוות ארץ ישראל היו עבדים לדוד י ע״כ אין להם לנוצרים‬
‫לפי־ש זה המומור על ישו הנוצרי בי הוא לא היה מושל‬
‫בשים מקום בלל־יאבל אחדים היו מושלים בו כי דנוהו למיהה‬
‫כאחד הפחוהים שבעם ־ ובן הוא העיד על עצמו במטיאש‬
‫י ק ב׳ פכיק כ״ח באמרי באשר לא בא בן אדם שיעבדו‬
‫^א בא לעבוד וכוי ועם זה יתבאר שישו לא היה משיח‬
‫כפי סברת מאמיניו ובן ממ״ש שאל ממני ואחנה גוים וגוי‬
‫זה הדבר ג׳׳ב עומד כנגדם כ״א הוא ן\קימ למה היה מצטרך‬
‫לשאול מאחר והלא כל העולם שלו הוא אם כן יראה בבידוד‬
‫שזה הפסוק אשר הוני‪ -‬פוי•* לסיוע לאמונתם הוא לו לא‬
‫לעזר ולא להועיל ‪:‬‬
‫‪0‬ט סרק י״ג פסוק ל״ה אמד שפויל הביא ראיה‬
‫לאמונהם ממה שבחוב תהילים ט״‪ 1‬לא ההן‬
‫חסידך לדאוח שחת והוא במקום שחת כתיב השחתה ואומד‬
‫כי דוד אחרי מוחו ראה השחתה בגיפו • אבל הוא אשד‬
‫ין‪1‬דתי‬
‫י‬
‫י‬
‫נ י‬
‫נמ‬
‫נ״‬
‫ג ם‬
‫מ‬
‫‪3‬‬
‫‪8‬‬
‫ן!י‬
‫‪116‬‬
‫חווק אמינה‬
‫העם העיר אוהו מקברו לא ראה השחתה עב״ל • ‪1‬ו!נוז‬
‫המעתיק האחרון לנוצרים שימון בודגי במקומו בספר הר׳ילי‬
‫לא בחב השחתה רק שחח אשר פירושו בור או חפייי י‬
‫והנה לך עדים נאמנים שאין שחת מלי השחתה בדברי פייל‬
‫ממה שנהוב תהילים ‪6‬״ד עד יברח לרשע שחת יכן משלי י‬
‫בורה שהה בה יפול ובן תהילים ז' בור ברה ויחפרהו ויפי‬
‫בשחת יפעל כי לא יאמר בל׳ כרייה וחפירה על השחתה י?‬
‫על שחת וכור * ושחת ובור ושאול וקבר הם שמות נרדפי‬
‫ע״ב אמר כי לא תעזוב נפשי לשאול לראות שחת וטעם יי‬
‫הפםוק הוא ידעתי כי לא תעזוב נפשי לרדת שחת עם הנין*‬
‫אלא תקחנה אליך לפי שאני איש חםיד הנך רואה שזי‬
‫הפכוק אשר הנוצרים עושים סמך לאמונתם הוא להם לטעור׳‬
‫ולמכשול ‪:‬‬
‫‪ V‬פ ר ק ט״ו מההחלהו עד פסיק י״ב מספר איך שקנזי‬
‫קצה אנשים המאמינים לכל הפרושים ואמרו בעי‬
‫הגוים הנכנסים לדת ישו שלא יוכלו להיות נושעים השיעי•‬
‫נפשית אם לא יהיו נמולים ושומרים תורת משה וכי אי‬
‫נהקבצו השלוחים והראשי׳ והיתד‪ .‬ביניהם מחלוקת גדולי‬
‫עד שקם פ י ט ר לדבר כנגדם ואמר בסוף דבריו עתה למי׳‬
‫אתם כותפים עול כבד על צאורי התלמידים אשר אנחגי‬
‫ואבוחינו לא יכלנו שאהו אוחם אבל אנחנו מאמינים גי‬
‫חשדי ישו המשיח לבד דיו נושעים אנחנו עכ״ל • חני‬
‫פ י ט ר באמרו זה כותר מאמרי ישו שאמר לאיש העשיר אס‬
‫הרצה תשועה נפשיות שמור המצות לא הרצח לא הנאף לא‬
‫תגנוב וכוי בדכהיב במטיאוש פרק י״ט • כי ישו בזה המאמי‬
‫הודה שא״א להושיע בלתי שמירת מצות תורה משה • ובן‬
‫מה שקרא למצוח הודח משה עול בבד אשר הוא ואבוהיו‬
‫לא יוכלו שאהו ככר בארנו במטיאש פרק הנובר שמצות ישי‬
‫הן יותר כבדים ממצות חורה משה י כי ישו צוה לאיש העשיר‬
‫למכור נהלתו וכל אשר לו לחח צדקה לעניים אבל הורה‬
‫‪6‬‬
‫נ‬
‫‪1,‬‬
‫‪5‬‬
‫חזוק אמינה‬
‫י‬
‫קיז‬
‫‪°‬ש י גוזרת ליחה מעשר לבד בצדקה ונשארה הנחלה עם ט׳‬
‫קי תבואה לבעלה • וביוצא בזה הענין גם בן בחב פויל‬
‫י י ט י בפרק ד׳ בסופו ז״ל באותו החופש אשר המשיח‬
‫‪/‬׳•ה אותנו חפשית תעמידו ועוד בעול ההכרח לא חאסרו‬
‫‪ 1‬ריאה שגם פויל קורא תורה משה עול ההכרח * אבל‬
‫האמה יותר מוכרח המוכר כל נחלתו וכל מה שיש לו‬
‫־ לעניים מהנותן מעשר תבואתו ולפיכך לא ראיהי שום‬
‫"* י שיקבל זאת המצוד‪ .‬ויקיימנה • וכן המצוח שצוה ישו‬
‫י י למכה אותך על הלחי האחת הן לו גס השנית והלוקח‬
‫ינושך החיצוני אל המנע גם הפנימי וכוי כדבהיב בלוקש‬
‫יק יי פסוק כ״ז לא ראיחי שום נוצרי שיקיימנה ואפילו‬
‫עצמו ופויל שלוחו לא יכלו לקיים באשר בארנו בלוקש‬
‫י ק הנזכר‪:‬‬
‫‪#‬א ‪£‬ךק ט״ו פסוק י״ז יא קוב השליח הביא פסוק‬
‫אחד מנבואת עמוס לראייה לאמונהו בחילוף‬
‫י ־ י הנבואה והוא שכהב בזה הלשון למען ידרשו שאר‬
‫ייעטים את יי׳ ובל הגוים מאוהם אשר נקרא שמו נאס יי׳‬
‫?ישה כל זאת אבל כעמים ט׳ לא נמצא כן רק למען יירשו‬
‫אי׳ שאריה אדום וכל הגזים אשד נקרא שמי עליהם נאם‬
‫יי' עושה זאת • והרצון בזה שישראל יירשו את שארית אדום‬
‫ל הגוים לפי שנקרא שם יי׳ עליהם ר״ל על ישראל והוא‬
‫טי שכתוב בהורה דברים כ״ח ודאו כל עמי הארץ כי שם‬
‫יי' נקרא עליך ייראו ממך ואתה תעיין הפסוקים במקומם‬
‫יתכיד האמת ‪:‬‬
‫ט״ו פסוק כ״ו כ״ט כהיב שהשליחים בעצה‬
‫סרק‬
‫ובהסכמה אחת אסרו זבחי הפסילי׳ וגלוי עדייה‬
‫ידנחנקים מבעלי חיים והדם ותמצא בן בדפוס קדאקא ובדפוס‬
‫ייסק אבל בדפוס ניסויש דסעהיק שימון בודני לא כתב‬
‫הנחנקים ־ והנה הנוצרים בלס אינם מקיימים זאת אזהרה‬
‫הז‬
‫ג‬
‫הנ‬
‫‪< b :‬‬
‫יי‬
‫ת‬
‫ר‬
‫כ > ! מ‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫י ע ו‬
‫‪5‬‬
‫י=‬
‫י;‬
‫כ‬
‫‪117‬‬
‫חזוק אמינה‬
‫ואוכלים דנחנקים והדש כאשר בארנו בפרק ט״י וגי מדוח^‬
‫הראשון מזה השפר עיין שש‪:‬‬
‫עג ‪£‬ףק ט״ז פשוק א׳ כתב טימוטיאוש הלמית של טיי*‬
‫היה בן אשד‪ .‬ישראלית אשר היה מאמנת יי*‬
‫ואביו היה איש יוני ע״כ • הנה בזה המאמר הודיע בי ד‪.‬א»י‬
‫הישדןיית המאמנת לישו לא היהה מן הנשים הצנועות הבשייי׳‬
‫רק היהה קדשה אחר שנזדווגה לאיש ערל מהיונים ‪:‬‬
‫;ןף ‪£‬ףק ט״ו פשוק ג' בי פויל מל אה טימוטיאוש הלםייי‬
‫הנה זה הדבר כותר לאמונהם שמאםינ"‬
‫שהמילה היהה מצוד‪ .‬זמנית עד בא ישו לבד • והנך רואי‬
‫כי פויל אחר שהומת ישו מל אח טימוטיאוש • ועוד הראי‬
‫שפעולתו של פויל םותרח למאמרו שאמר בבהב א' ל קורי נטי‬
‫פרק ז' פסוק י״ח כי מי שהוא ערל לא ימול את עצמו‬
‫כן למת מל אה חלמית והיה ערל וכן כהב בבהבו לגלט'‬
‫פרק ה׳ פשוק א' אומר אני כי אם תמולו אזי המשיח לי*‬
‫יועיל לבש בלום ומעיד אני לכל אדמ הנימול שיהיה מו(יי‬
‫לעשות כל מצור‪ .‬התורה ע״כ • אם כן למד מל אותו איי"‬
‫שהמשיח לא יועיל לו י ואחר שמל איה־ למה לא צוד• <‬
‫לשמור המצוד‪ • .‬והנה גם פייל עצמי היה נמיל ולמת ל‬
‫היה מקיים מצוח הורה משה וגם היה מורה לאחרים של‬
‫לקיימן * ולמה אם כן קיים מצות המילה בטימוטיאי‬
‫חלמית אחר עבור זמנה לפי דעהם ‪:‬‬
‫עף‪ ,‬פ ך ק ט״ז פסוק ל׳ אמר שמור ביה הסהר לפיי•‬
‫ולפילה מה יצטיך לו לעשות בדי שנושע השיעי‬
‫זנפשיה והם השיבו לו האמין בישו המשיח והחיה נושע אתי‬
‫ביהך ע״כ • והנה הראה כי אלו השלוחים אינם מסכימים‬
‫בהודאוהיהם עם הוראות ישו י בי כאשר שאל איש העשיי‬
‫לישו הוראה בעד השועה נפשית לא צוד‪ .‬להאמין בו רק צי*‬
‫לו לשמור המצות הכתובות בהורה משה כדכהיב במטיאיעי‬
‫‪,‬‬
‫א ‪5‬‬
‫ג‬
‫י!‬
‫א‬
‫א‬
‫‪5‬‬
‫חןיק‬
‫אמינה‬
‫קיח‬
‫פ‬
‫יק •״ט פסיק ט״ז ובמרקוש פרק י׳ פהוק י״ז בלוקש פרק‬
‫'"ח פהיק י״ט‪:‬‬
‫‪ $‬סרק ב״ח פסוק ג׳ אומר נאשר נשך הנחש את יר‬
‫פויל ולא הזיקו חשבו הרואים אותו שהוא >יוקי‬
‫‪ 1‬י יינך רואה שנם בכאן הודיעו בבירור שהפהאים הנפהימ‬
‫ישו נפתו גם אחד פויל לקרוא במו כן אלוקי והמצא‬
‫יצא בזה העניין למעלה בפרק ה׳ עיין שם‪:‬‬
‫א ו ! ר‬
‫כי‬
‫כתי פויל לרומים‬
‫‪ $‬ס ך ק ה׳ פסוק י״ד מלאך המוח מלך מאדם ער משה‬
‫על החוטאים בדמיון חטא ארס הראשון אבל‬
‫ני־חא אחרינא כתיב גס על בלתי חוטאים ונו׳ • והנה‬
‫ביה המאמר רמז פויל כי מצות ושמרתם את חקותי ואח‬
‫משפטי אשר יעשה האדם וחי בהם ייקרא י״ח היא תקין‬
‫מייחד למה שנאמר לאדם הראשון בי ביו׳ אבלך ממנו מוח‬
‫תמוה בראשית ב׳ ודייל את אדם הראשון במרותו את פי יי'‬
‫ני׳הייב מיחד‪ .‬נפשית בני ישראל בעשותם את מצות יי'‬
‫הכתובות בתורת משה יונו לחייש נפשיים והוא אמדו שמלאך‬
‫המית מלך מאדם עד משה וזה המאמר סותר אמונת נוצרים‬
‫*מאמינים המות עד ישו וככר הארכנו בזה הענין בפרק י״א‬
‫מהחלק הא׳ מזה הספד‪:‬‬
‫ס ך ה ט' פסוק י״ר ני הוא קרא אוהנו לא לבד‬
‫היהודים ׳(א גם מהגויס באשר כהוב בהושע‬
‫ק א ללא עמי עמי ולא רוחמה רוחמה והיה במקום אשר‬
‫יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי עב״ל • הנך‬
‫ייאה אתה המעיין איך פזיל מעור עיני הערלי' וכל הפהאיס‬
‫הנפתים אחריו בדברים ה^ד‪ .‬המורים כאלו הגוים היו נקראים‬
‫טקדם בשם לא עטי ובשם לא רוחמה וכי אחר בך יקראי‬
‫כשם עמי ובשם רוחמה אבל המעיין בספר הישע א' יבי יבין‬
‫*לא ביון הנביא רק לאימוח ישראל ני הס בנטוהכ מאחרי‬
‫‪3‬‬
‫א‬
‫י‬
‫‪118‬‬
‫חזוק‬
‫יי׳ נ ק ר א י ם‬
‫בני אל‬
‫לא‬
‫לא‬
‫חי‬
‫עמי‬
‫לאחינם‬
‫הענין‬
‫ני‬
‫הושע‬
‫ער‬
‫ולא‬
‫עמי‬
‫ורוחמה‬
‫אהם‬
‫יאמ‪-‬‬
‫עמי‬
‫ולאחוהיבם‬
‫הענין‬
‫סימן‬
‫‪ £‬ף ק‬
‫להם‬
‫ט׳‬
‫הנך‬
‫שערבבו‬
‫ולאבן‬
‫נגף‬
‫ליושב‬
‫יסד‬
‫•לצור‬
‫אבן‬
‫המאמין‬
‫פרק‬
‫ב׳‬
‫פסיק‬
‫פנה‬
‫יקרה‬
‫אלו‬
‫הפסוקיס‬
‫מזיינים‬
‫בשא־‬
‫‪£‬‬
‫נגף‬
‫וצור‬
‫מכשול‬
‫שגם‬
‫בזה‬
‫הענין‬
‫שם‬
‫לא‬
‫ו׳‬
‫וכן‬
‫מי‬
‫מה‬
‫אמונה‬
‫בלבבך‬
‫אתר‬
‫ע״ב‬
‫אליו‬
‫האל‬
‫לעור‬
‫אפי׳‬
‫איש‬
‫נוצרי‬
‫מיד‬
‫שקרוה‬
‫העיד‬
‫אליו‬
‫פויל‬
‫אע״‬
‫מוסד‬
‫י״א‬
‫לפח‬
‫ולמוירי‬
‫מוסד‬
‫בכהב‬
‫הנני‬
‫המאמין‬
‫ל‬
‫א‬
‫הבהוב‬
‫א ו מ ר ־׳‬
‫ראש־ן‬
‫פיסי‬
‫ה נ נ י יסד‬
‫של‬
‫בציון‬
‫‪1‬‬
‫א ב ן בווי!‬
‫יבוש •‬
‫ואהה‬
‫אז‬
‫תראה‬
‫והבין‬
‫לאמונהם‬
‫‪ 2‬י‬
‫והיה‬
‫א מ ר יי׳• ן^קים‬
‫בי‬
‫י‬
‫א‬
‫למקיט‬
‫המעיין‬
‫ראייה‬
‫הבהוב‬
‫בשת;׳ !‬
‫‪, ,‬‬
‫איך‬
‫הם‬
‫המשובשת כמנהגי‬
‫הרצין‬
‫אימר‬
‫בו‬
‫אל‬
‫הרצון‬
‫להעלות‬
‫אליך‬
‫מאד‬
‫כ״א‬
‫הודה‬
‫מרבדים‬
‫איך‬
‫מהמתים‬
‫פויל‬
‫אשר‬
‫באשר‬
‫גם‬
‫לא‬
‫ד ב ר י ו וזיוף‬
‫א ת ישו‬
‫אז‬
‫בן‬
‫אור‬
‫בפיך‬
‫הוא‬
‫דבי‬
‫לישו‬
‫נשמר‬
‫מעווה‬
‫ו י ד ע כי‬
‫ותאמין‬
‫עכייל י‬
‫ה פ ס ו ק י ם כרי‬
‫הורה‬
‫הפסוקים‬
‫רויאוחיו‬
‫מהםהים‬
‫אני‬
‫ובלבבך‬
‫תהיה‬
‫פה‬
‫ראו‬
‫י ע י י ן בי^ו‬
‫האמר‬
‫בלבבך‬
‫מי‬
‫ל ה ו ר י ד א ת ישו מ מ ר ו מ י ם‬
‫בפיך‬
‫החייהו‬
‫עיני‬
‫הבהוב‬
‫‪,‬‬
‫הנבואה‪:‬‬
‫הדבי‬
‫המעיין ה ר א ה‬
‫בתי‬
‫י ס ד בצי׳ !‬
‫המאמין‬
‫ישראלי‬
‫תמצא‬
‫בישעי׳‬
‫השמים‬
‫אנחנו‬
‫י׳‬
‫ובל‬
‫כה‬
‫פסוק‬
‫לא‬
‫להביא‬
‫הפהאיס‬
‫יבין‬
‫מההחלח‬
‫בגי‬
‫הנני‬
‫שקר‬
‫יקרה‬
‫וגם‬
‫פסוק ו׳‬
‫קרוב‬
‫כי‬
‫להאריך‬
‫בי"‬
‫בישעיה ח׳‬
‫לשני‬
‫רמז‬
‫למעמקים‬
‫אשר‬
‫שיעיין‬
‫כתיב‬
‫כתיב לכן‬
‫פנה‬
‫יבוש‬
‫יעלה‬
‫א־מי•‬
‫כי‬
‫במקומם‬
‫י'‬
‫כהיב‬
‫פרק‬
‫מאמרי‬
‫ירד‬
‫רציתי‬
‫מי‬
‫ל״ג‬
‫אבן בוחן‬
‫הפסוקים‬
‫)‪£‬ךק‬
‫לנל‬
‫אשר‬
‫ובהוב עוד‬
‫ולא‬
‫באשר‬
‫מכשול‬
‫המאמין‬
‫דברי‬
‫א ל חי •‬
‫מעצמו‬
‫ושם כ ״ ח‬
‫המצא‬
‫אליו‬
‫והיה‬
‫במקו'‬
‫י א מ ר ליי‬
‫ש ס אמיי‬
‫רוחמה י‬
‫פסוקים‬
‫ירושלים‬
‫יחוש יכן‬
‫בני‬
‫פסיק‬
‫רואה‬
‫משני‬
‫בציון‬
‫שב‬
‫אבל‬
‫בעובי‬
‫א ל ז ן יף‪.‬׳ יקיאי‬
‫‪0‬‬
‫ג׳ ‪:‬‬
‫אבן‬
‫יבוש‬
‫רוחמה‬
‫כדנהיב‬
‫מובן‬
‫אמינה‬
‫האלקית‬
‫בהורה‬
‫הבהוב‬
‫ני‬
‫במקומן‬
‫מדבר‬
‫קיט‬
‫שווק אמינה‬
‫כמציה התשובה שד‪ .‬יא מצוד‪: .‬וללה בי אחד שאמר דברים‬
‫י כי תשוב אל יי' אלקיך בבל לבבך ובבל נפשך מי־ אמר‬
‫המצוד‪ .‬הואר‪ .‬אשר אנכי מצוך היו' לא נבראת הוא מס־‬
‫ייא דהלקה הוא לא בשמים הוא לאמר מי יעלה לנ• השמים‬
‫ייקחה לנו וישמענו אותה ונעשנה אש!‪ -‬הרצון ב!\ה המאמרים‬
‫שהש״י הודיע לנו גודל מעלת מצית התשובה עם קלות‬
‫מציאתה לפי שהדברים יקרי הערך הס קשי ההשגה מאי‬
‫יכתיב שם בי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו‬
‫" ל שענין החשוב' תלוי בורוי פה ובחרטת הלב באשר זה‬
‫ייע למבינים ‪:‬‬
‫ס א רןףק י״א פסוק כ״ו ואפילו כן בי ישראל יהיה‬
‫נשמר כאשר כתיב ובא לציון גואל ויסיר פשע‬
‫עקכ עכ״ל • חגך רואה שגס בזה הפסוק הפך דברי •^קיס‬
‫ייייס לעשות בו סמך לאמונתו כי לא מציגו כן בדברי‬
‫"׳נבואה רק כתיב בישיבה נ״ט ובא לציון גואל ולשבי פשע‬
‫יעקב נאה יי'‪:‬‬
‫^‬
‫רגליכם במהרה עכ״ל י וכן בכהבו הראשון‬
‫שכתב ל ט י ם ל ו נ ק י פרק ב׳ פסוק י״ח אמר בעבור זה‬
‫היינו רוצים לבא אליכם אני פויל אבל מנעני השטן • הנה‬
‫ל כאלו הטאטרימ הודיע שהשטן אפילו אחרי מור‪ .‬ישו‬
‫כימנו של פויל עדיין היה חי ומושל על שלוחי ישו ועל‬
‫המאמינים בו וזה הדבר הפך אמונת הנוצרי׳ שהם מאמיני׳‬
‫שנאמד הוא ישופך ראש בראשית ג׳ רומז לישו שהוא המית‬
‫השטן כאשר בארנו זה הענין בפרק י״ב מהחלק הראש־ן‬
‫טזה הכפר‪:‬‬
‫נ י‬
‫כ‬
‫י‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫שי‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫פיי‬
‫כתב הראשון של פרל לקורינטי‬
‫©ג‬
‫סרק‬
‫ח' פסוק א' פויל מאשים הנוצרים יושבי עיר‬
‫קור י נטי בעד חטא גילוי עריות על כי אחר‬
‫‪119‬‬
‫‪ pun‬אמינה‬
‫מהם נשא אשה אביי וגיר להרגו ודנה פויל בבל רבי"‬
‫והורואוהיו עשה אותם חפשים מכל מצות הכתובות בי‪-‬ייי‬
‫משה א ״ נ למה מאשם אותם על בטול לאו אחד מאסירי‬
‫עריות ומנין היה יודע איסורו אם לא מהתורה האלקיח‬
‫באי׳ג לא נמצא על זה שום הוראה בלל אבל כתב בהירי'‬
‫ייקרא י״ח ערוה אשת אביך לא חגלה עריה אביך היא יב‬
‫כ״י איש אשר ישכב את אשת אביו ערוח אביו גלד‪ .‬מי"‬
‫ימחו שניהם דמיהם בם • ובן לברים כ״ז ארור שובב ‪J‬‬
‫אשת אביו וגוי ואם כן שלא גזר פויל להרוג הנושא את אשיי‬
‫אביו מהוראות הא״ג רק מהוראות ההורה ואחר שהוא מעני*‬
‫את העובד מצוד‪ .‬אחת ממצור‪ .‬ההורה אם נן הודיע שאיילי‬
‫הנוצרים אינם חפשים ממצות הכתובות בתורה משה החיי‬
‫עונש מיחד‪ ,‬אם כן הודיע שלא פדה אותם ישו מקללות ההורי‬
‫לפי דעתו אשר כתב בכתבו לגלטי פרק ג׳ פסוק י״ג‪:‬‬
‫ו׳ פסוק י' אמר פייל הלא ידעתם כי אנחיי‬
‫‪£‬ףק‬
‫נשפוט גם המלאכים וגוי הנה זה המאמר‬
‫מבואר ביטולו כי אפילו הגדול שבנביאים היה מתירא ‪|b‬‬
‫המלאכים ומה ישפיט פויל ביניהם אחרי שדם אינם בעלי‬
‫חומר לחטוא ולבא במשפט ‪:‬‬
‫^ךץ ^ףק ז' פסוק י״ח האיש הנמול לא יעשה עצמי‬
‫ערל ומי שהוא ערל לא ימול את עצמו כי‬
‫המילה אינה בלום והערלה אינה בלומ אבל השמירה מצוה‬
‫האל כל איש יהםיד בדתו אשר הוא נוהג בו וכולי וגם ב!‬
‫כהב בו לגלטי פרק ה׳ פסוק ג׳ ומעיד אני לכל אדם הנםיל‬
‫שמחויב לעשות כל מצור‪ .‬ההורה * אלו המאמרים הם טענה‬
‫לנוצרים בעבור שהם מפתים ומבריחי׳ את היהודים לקבל דר•‬
‫השקתה ואמונתם הכיובת ‪:‬‬
‫‪ )Q‬סףק י׳ פסוק ח׳ וכדי שלא נטמא בגלוי עריות במי‬
‫שנטמאו קצהם ויפלו ביוס אחד כ״ג אלף י‬
‫הנך דואה שגם בזה המאמר טעה כי היה לו לומר ב״ר‬
‫‪,‬‬
‫ני‬
‫ם‬
‫‪6‬‬
‫חויק אמונה‬
‫קנ‬
‫איי‬
‫*•ף כדכהיב במדבר כ״ח ויהיו המהים במגפה ארבעה‬
‫יעערים אלף ‪:‬‬
‫‪ TO‬סרק ט״ו פסוק נ״ר נדי שיהקיים דבר הנבהב נבלע‬
‫המות עד נצחון איה המות עוקץ שלך איה‬
‫*איל נצחין שלך • הנך רואה גס פה איך בהב ב׳ אליו‬
‫י״יפכיקים בחילוף דברי הנבואה בדי להביא סיוע ליאמונהי‬
‫ייכיזכה בי לא מצינו בשום מקום ביברי הנביאים רק נהיב‬
‫ישעיה כ״ה בלע המות לנצח יבהושע י״ג אהי דבריך‬
‫טית אהי קטבך שאול • והמעיין אלה הפסוקים במקימותם‬
‫" י י האמת ‪:‬‬
‫נ ‪ 3 ! :‬ד‬
‫כתב פדל לגלטי‬
‫‪ J13‬סרק א׳ פסוק י״ח ואחר בך אחר שלש שנים הלכתי‬
‫עוד לירושלים לראות את פיטר והייתי אצלו‬
‫י ימים אבל איש אחר מהשליוהים לא ראיתי רק את יעקב‬
‫*חיי של ישו ענ״ל ־ דנה פויל במאמרו זה מודה שיעקב‬
‫יזיי של ישו היה אהד משלוהיו וזה כותר למה שאמר יאן‬
‫יק ז׳ פפוק ה׳ כי גס אחיו לא היו מאמינים ליו • וכבר‬
‫נאמו זה הענין שם במקומו ובן בלוקש פרק א׳ ובמרקוש‬
‫ק ג' ואתה המעיין הראה באותן הפרקים והבין איזה יצדק‬
‫מזםני הכותרים ‪:‬‬
‫סרק ג׳ פסוק י׳׳ג אמר פויל כי המשיח פדה אוהנו‬
‫‪#S‬‬
‫מקללות ההורה אחר• דשארו מקולל בעבורינו‬
‫י כתב מקולל כל הליי עץ עכ״ל • מה שאמר בי המשיח‬
‫‪5‬יה אוהנו מקללוח ההורה זה המאמר בלתי מסכים לאמת‬
‫א״א להנצל מהקללוה הכתובות בהורה אלא בשמירה‬
‫המצות לא בבטולן כדעת הנוצרים וזה לבני ישראל אשד‬
‫י י כתורת האלקיח • אמנם אומיה העולם אשר לא נצטוו‬
‫י ולא נכנכו בעול עשיית המצות דם פטורים מקללות‬
‫התודה אפילו בלי פדיון וכן אין להם חלק ונחלה בברכות‬
‫ע‪//‬‬
‫א‬
‫‪3‬‬
‫פ י‬
‫;‬
‫נ י‬
‫נ צ ט‬
‫בי‬
‫יוייק אמינה‬
‫‪120‬‬
‫הנחובות בד‪ .‬־ ומ״ש אחרי השאדו מקולל בעבורינו י*"‬
‫אמת במקרד‪ .‬מפיו • אבל מ״ש כי נתב מקולל נל תליי ^‬
‫עץ טעה בלשון הפסוק והיה לו לומר כי קללת {\קים ו״יי‬
‫כרבהיכ לברים כ״א ‪:‬‬
‫צ סרק ג' פסוק י״ו לאברהם נאמרו הבטחות ולזרעי‬
‫ולא נאמר ולזרעיו אלא בלשון יחיד אשר יי"‬
‫המשיח ע‪ :‬ל ־ גם בזה המאמר טעה ני מנהג ל׳ דק‬
‫לדכר על זרע בל׳ יחיד וטעותו מבואר ממי׳ש בהורה בראשי‬
‫י״ג בי את נל הארץ אשר אהה רואה לך אחנגה ולזרעו‬
‫עד עולם • וסמוך ליה ושמתי את זרעך בעפר הארץ שחנווני'‬
‫בו על אומות ישראל ולא על ישו בפי סברתו הנבערה י י*‪1‬‬
‫שם ט״י נתיב ויוצא אוהו החוצה ויאמר הבט נא השמימי‬
‫וספור הכוכבים אם היכל לספור אותם ויאמר לו כה ירייי‬
‫זרעך י ועיד שם ט״י ויאמר לאבדם ידוע היע כי גר ירי*‬
‫זרעך בארץ לא להם ובן תמצא במקומות רבים ־ אלא ש‬
‫באלה די למבינים ‪:‬‬
‫וד&‬
‫‪/,‬‬
‫‪15‬‬
‫ג‪8‬‬
‫כתב פויל לאיפיזי‬
‫צא סרק ד׳ פסוק ה׳ על כן אמר עלית למרום שביי'‬
‫שבי נתת מתנות לארם עכ״ל • הנך רואי'‬
‫שגם בכאן כהב פויל הפך מאמר המשורר דהע״ה בדי להביא‬
‫סיוע לאמונהו • בי המשורר לא כתב נתת מתנות לאדם י?‬
‫לקחת מתנות באדם כאשר הראה בתהילים ם״ח ע״ש ‪:‬‬
‫כתב הא׳ של פדל לטיםלוגיקי‬
‫צב סרק ‪ '2‬פסוק י׳ אמר פויי אתם עדים וגם האל‬
‫איך שאנחנו בחסידוח יבצדקה ובלי דופי הייני‬
‫לבם למאמינים עכ״ל • הנך רואה איך פויל נבשל בלשוני‬
‫ונשהבש ברעיונו בדבר פשוט אשר אפילו המון עם הנוצרים‬
‫נשמרים מהכשל בכיוצא בו ־ כי הקרים הנבראים אל הבייא‬
‫‪1‬‬
‫קנא‬
‫חווין א ס ו נ ה‬
‫•יי׳׳ בדיבורו באמדו אהם עדים וגם האל* והיה לו להקדים‬
‫ייאל ולומר האלי עדי וגם אתם עדים * ומזה השבוש תקח‬
‫יאיה גם לשאר מאמריו ובעבור שפוי ל היה מהנשא ומתחנם‬
‫כלשונו בכל כוחו ואונו להכיר‪ .‬ולהכשיל הבסילים הגמשלים‬
‫לנמלים ולשפניס השפילו גאונו וגאוהו כי נענש במכשול לשונו‬
‫עי כי יגלה קלונו לעיני גדולים וקטנים ‪:‬‬
‫בתב יקוב‬
‫צג ‪ £‬ך ק ב׳ מפסוק י״ר עד סוף הפרק משבח המעשים‬
‫יותר מהאמונה באמרו אמונה בלי מעשים מהד‪,‬‬
‫יייא בעצמה והלא גם אברהם אבינו זכה במעשיו כאשר‬
‫העלה את בנו לעולה וכן רחב הזונה זכהה במעשיה שהסהירה‬
‫המרגלים ותשלח אותם בדרך אחרת כי כאשר גוף בלי רוח‬
‫יייא מת כן אמונה בלי מעשים היא מתה עכ״ל • והגה מצינו‬
‫שפויל סותר זאת הדעת בכתבי השלוח לרומיים פרק ג'‬
‫פסוק י״ט באמרו בי במעשי מצות התורה לא יצדק שום‬
‫אדם לפני האל • וכן שם פסוק ב״ח אמר פוסקים אנחנו‬
‫כי באמונה יצדק איש בלתי עעשה מצות ההורה • ובמו‬
‫כן משבח האמונה יותר מהמעשים בכתבו אשר כתב ל ג ל ט י‬
‫פרק ב' פסוק ט״ו באמת ידענו שלא יצדק איש במעשה‬
‫התורה אלא באמונה ישו • עוד אמד שם בסוף הפרק אס‬
‫ההיה צדקה באמצעות ההורה אזי המשיח לשוא מת י וכן‬
‫שס פרק ג' מההחלהו עד סופו בחב כיוצא באלה המאמרים‬
‫וכמו כן מציגו בכתב השלוח ליהודים פרק י״א בי הבוהב‬
‫הכתב משבח האמיגה יוהד מהמעשי' ואומר ני אברהם‬
‫כאמונהו העלה אח בנו לעולה ואומר שם בי רחב הזונה‬
‫כאמינחה נוצלה מן המות על הסתירה המרגלים ושולחה‬
‫אותם בשלום ־ הנך רואה איך השלוחים אין בפיהם נבונה •‬
‫כי האי סותר דברי חביריו וההורה האלקית סותרת דברי‬
‫‪1C‬‬
‫‪41‬‬
‫‪121‬‬
‫תזיק אפיינה‬
‫פויל בבירור בדכתיב דברים וי וצדקה תהיה לנו בי נשמוי‬
‫לעשות את בר המצות הזאת וגוי ‪:‬‬
‫כתב השלוח ליהודים‬
‫ן\ף זה הכתב איננו יודע ממי הוא שלוח ע״ב אומרים קצת‬
‫הנוצרים בי שלחו ל ו ק ש וקצת׳ אומרים כי‬
‫אפולוש שלחו וקצתם אומרים בי פ ויל שלחו כמוובר שם‬
‫כהקדמה הכתב׳ הנך תראה איך הם אינם משכימים בדבריהם‬
‫בי זה אומר בכה וזה אומר בכה ותמצא שכתב שימון מדני‬
‫בשפת הנקרא או ברונו דף מ״ז כי זה הבהב לא היה מקובל‬
‫בימים הקדמונים באומות הנוצרים ‪:‬‬
‫^ךן ‪ £‬ף ק א׳ פשוק ה׳ כי מתי אמר לאיזה מהמלאכים‬
‫בני או״ה אני היוב ילדתיך וכן אני אהיה לו‬
‫לאב והוא יהיה לי לבן יכן בהביאי בני בכורי אל העולם אמי‬
‫השתחוו לו כל מלאכי האלקיס ואל המלאכים כמו בן הוא‬
‫אומר עושה מלאכיו דוחות משרתיו אש לוהט ולבנו גם כן‬
‫הוא אומר כםאך אלקים עולש ועד שבט מישור שבט מלכוהך‬
‫אהבת צדק ותשנא רשע על כן משחך אתה אלקים אלקיך‬
‫שמן ששון מחבריך עכ״ל • הנך רואה איך טעה הכותב ב!\ו‬
‫הפסוקים טעיות מפורסמות כי מה שהביא דאייה על ישו‬
‫מפסוק יי׳ אמד אלי בני אהה אני היום ילדתיך בכר בארנו‬
‫בפרק י״ג פשוק ל״ג מ א ק ט א א פ ו ם ט ל ר ו ם בי זה הפשוק‬
‫עם המזמור ההוא כלו אמר דהע״ה ברוח הקודש על עצמו *‬
‫ע״ב אין להם לנוצרים ממנו שוס ראייה כלל ע״ש • ובן מה‬
‫שהביא ראיה על ישו מפסוק אני אהיה לו לאב והוא יהיה‬
‫לי לבן גם זה לו לטעוח כי זה הפסוק אמרו הש״י על שלמה‬
‫לדוד • והעד הנאמן על זה שלא נאמר על ישו זה הפסוק‬
‫אפילו לדעהס ממ׳יש בסוף הפרק ההוא אשר בהעווהו והוכחתיו‬
‫בשבט אנשים ובנגעי בני אדם • וידוע שהנוצרים מאמינים‬
‫ש י ש ו כל ימי חייו לא חטא ולא העוד‪ .‬כלל * אם בן איך‬
‫חוזק אמונה‬
‫קבב‬
‫יוכלו לפרש זד‪ .‬הפסוק עליו ובן במד‪ .‬שכתוב שעליו נאמר‬
‫השתחוו לו כל מלאני אלקיס אין האמת אר‪.‬י בי באמדו‬
‫הכתוב השתהוו לו בל אלקים הרצון בו אל אלקים יה׳ כי‬
‫מלת לו שבה למה שאמר קודם לבן בטמון־ מלפני אדון כל‬
‫הארץ כאשר הענין מכיאר היטב במקימו וכן מה שהביא‬
‫יאיה מפסוק נשאך אלקים עולם ועד ותרגם בלשונם מלת‬
‫אלקים לנוכח כאלו אמר בסאך אתה אלקים אין האמת אתו•‬
‫גם פירוש הפסוק הוא כםאך כסא אלקי^ וכמוה‪.‬־ והנבואה‬
‫עודד הנביא ל״ה ב' ט״י שהוא במו והנבואה נבואת עודד‬
‫הנביא • והיא כענין ויטב שרימה עי' כסא יי׳ דייה א׳ כ״ט‬
‫כי בעבור שהש׳׳י יקרא מלך ישראל וישראל גקיאו עם יי'‬
‫ע״כ היושב על כסא מלכות ישראל נקרא יישב על כסא יי'‬
‫וזה המזטו־ נאמר על מלך המשיח אשר יקימהו הש״י מזרעו‬
‫ש״ דוד המלך ע״ה ויהיה מלך על כל ישיא ד ולא יהיה‬
‫הפסק למלכותו אבל ימלוך הוא ובנו ובן בנו אדריו עולם •‬
‫והוא מד‪ .‬שאמר כסאך אלקיס עולם ועד י ועליו אמי דניאל‬
‫הנביא עייה ב׳ וביומיהון די מלכיא אנין יקים אלה שמיא‬
‫מלכו די לעלמין לא תתחבל ומלכותה לעס אחין לא השתביק‬
‫הדק ותסף נל אלין מלכי‪-‬־תא והיא תקום לעלמיא וכן שם ('‬
‫ויקבלון מלכותא קדישי עליונין ויחסנץ מלבותא ע־ עלמא‬
‫ועד עלם עלמיא כאשר ביארנו זה הענין באר הטיב בפרק ג׳‬
‫ובפרק מ״א מהחלק הא׳ מזה הספר ־ וכמו כן במד‪ .‬שהוביר‬
‫לו לראייה בפסוק הבא אהריו וד״א אהבת צדק ותשנא רשע‬
‫על בן משחך אלקים אלקיך וגו׳ ותרגם כמי כן מלת אלקיס‬
‫לנוכח באלו אמר גם כן אתה אלקים וכל כו־נתו היא ליחס‬
‫האלקות לישו גם פה הבל יפצה פיהו כי הרצון בי ע״כ‬
‫משחך אלקים אשר הוא אלקיך וכמוהו בי זה אלקים אליקינו‬
‫עולם וער תהילים מ״ת • וכן שמעה עמי וא־ב״ה ישראל‬
‫ואעירה בך אלקיס אלקיך אנכי תהילים נ' ‪:‬‬
‫צ ן סרק ב׳ פסוק ז׳ הביאו ראייה גם בן על ישו מפסוק‬
‫*‪16‬‬
‫׳‬
‫‪122‬‬
‫חזוק למינה‬
‫ותחסרהו מעט מאלקים ונשוד והדר תעטרהו ויגיש בפסוק ט'‬
‫אמד שישו מהוסר מעט מהמלאכים עב״ל • הנה הראה איך‬
‫מאמרי זה הכוהב כותרים זה את זה ני כפ׳ הקודם הגדיל‬
‫את ישו והעדיפהו עלי מלאכי אליקיס עד שאמר כי עליו נאמר‬
‫השתהוו לו כל מלאכי ?יקים • אבל בזד‪ ,‬הפרק הקטינו ופחתו‬
‫מהמלאכים באמרו שישו היד• מחוסר מעט מדמלאכי׳ כדכהיב‬
‫ותחסרהו מעט מאלקים וא״כ אינו מן האפשר שישתחוו לו‬
‫מהמלאכים לישו אחר שהיה מחוסר מהם והנה כיונה זה המימור‬
‫החטיא זד‪ ,‬הנכתב בזדון לבו לפרשו על ישו הנוצרי מה‬
‫שלא כיוון אליו המשורר מעולם אבל הפירוש הזה באלה‬
‫הפסוקים הוא באמיו כי אראה שמיך מעיכה אצבעוהיך ירח‬
‫וכוכבים אשר כוננת הרצון בו כי כאשר אני רואה ומסתכל‬
‫באלו הבריות הגדולות והקיימות אני המה ואומר בלבי מה‬
‫אנוש כי תזכרנו ובן אדם בי תפקדנו ר״ל אחר שהאדם הוא‬
‫בדיה קטנה והיום בכאן ומחר בקבר איך ובדתו בבריאתו‬
‫במה שחוננת אותו ונהה בו נפש עליונה זכה וקיימת מעולם‬
‫המלאכים • וכן בק־הו במה ששמת עיני השגחתך עליו‬
‫המיר ובנשמה העליונה ההוא עשית את הא־ם דומה למלאכים‬
‫העליונים חסרהו מעט מהם להיות גופו מחובר מחומר שבל‬
‫עבור ונפסד אבל המלאכים הם שכלים נבדלים מחומר ועב״ז‬
‫בעבור הנשמה ההוא בכבוד והדר תעטרהו כי המשלהו במעשה‬
‫ידיך שהם כל נבראי מטה והוא אמרו כל שתה החת רגליו‬
‫כאשר מבואר באמרו אהד כך צונח ואלפים כלם וגם בהמות‬
‫שדי צפוד שמים ודגי הים והוא מה שהודיע במעשה בראשית‬
‫באמרו נעשה אדם בצלמנו בדמותנו וירדו בדגה הים ובעוף‬
‫השמים וכבהמה ובכל הארץ כאשד בארנו בפרק י' מהחלק‬
‫האי מזה הכפר והנד‪ .‬הראתיך שאין לנוצרים שיים ראיה על‬
‫ישו מ^ו הפסוקים אשר הזכיר זה הכותב בב׳ אלו פרקים‪:‬‬
‫‪\$‬ן ^ ף ק ח' פסוק ח' מביא ראיה לא״ג שלהם ממה‬
‫שכתוב בירמיה ל״א הנה ימים באים נאם יי'‬
‫•חויק אמינה‬
‫קבג‬
‫׳ביתי בישראל ברית חדשה • הנה בהיות שבבר כתבתי‬
‫סתירת זאת הראייה באר הטיב עם ביאור כוונת הנבואה‬
‫ייזאת בפרק נ״ט מהחלק הא׳ מזה הכפר ע" כ לא רציתי בו‬
‫יייכפיל המאמרים מיראת האדיבות דק יעיין שם • עוד אמר‬
‫שש פסוק י״ג כי באמרו ברית חדשה הודיע כי הראשונה‬
‫כלוייה ומה שהיא בלוי וישן הוא קרוב להפסד • הנה הראה‬
‫איך זה הכותב בסכלותו מייחס בלייה והפסד לדברי הש״י‬
‫ומציהיו ושכח מאמר המשורר תהילים קי״א מעשי ידיו אמה‬
‫ומשפט נאמנים כל פקודיו סמוכים לעד לעולס עשוים‬
‫נאמה וישר • ובן מאמר ישעיה מ׳ יבש חציר נבל ציץ ודבר‬
‫איקיני יקום לעולם ‪:‬‬
‫‪"$‬ן } ן ף ה י' פסוק ה׳ הביא ראיה לאמונתם מספד תהילים‬
‫באמרו כתוב זה זבח ומנחה לא חפצת אבל‬
‫גיל יצרח לי הנה תראה איך הכותב מזייף הפסוקים בי כתיב‬
‫לילים מ׳ זבח ומנחה לא הפצת אזנים כרית לי עולה וחטאה‬
‫יא שאלת והרצון בו אונים כרית לי לשמוע בקולך כי זה‬
‫המניין מאת הש״י במ״ש במעמד הר סיני שמית י״ט ועתה‬
‫אס שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה‬
‫מכל העמים כי לי כל הארץ • וכן הוא אומר ירמיה וי בי‬
‫יא דברתי את אבותיכם ולא צויהים ביום הוציאי אותם‬
‫מארץ מצרים על דברי עולה וזבח כ״א את הרבי־ חוה‬
‫צויתי אוהס לאמר שמעו בקולי והייהי לכם ל^קים ואתם‬
‫תהיו לי לעם • יכתיב שמיאל א׳ ט״י החפץ ליי׳ בעולות וזבחים‬
‫כשמוע בקול יי׳ הנה שמוע מזבח טוב להקשיב מחלב אילים •‬
‫אבל הקרבנו׳ הס רפואה למדוי החטא כי אם לא היו חוטאים לא היו‬
‫צריבין לקרבן להביא • כיון שאם לא יאכל אדם דבר שיזיקנו‬
‫לא יצטרך לסמים ונראה שזה הכותב זייף זה הפסוק בכוונה‬
‫כי כתב אבל גוף יצרת לי להביא סמך לאמונהו המשובשת‬
‫שגופו של ישו נקרב המורה זבח ומנחה כאשר הודיע שם‬
‫כפסוקי׳ מפרק הנובר באמרו באייה רצון נהקדש עם‬
‫ת‬
‫‪123‬‬
‫חוזק אמינה‬
‫דקיבגות גוף ישו המסיח פעם אחה * כבי הוזנדגי זד‪ .‬העני]‬
‫בפרק מ״ה בחלק ב׳ מזה הםפר ‪:‬‬
‫ספר הלומות יאן הנקרא בלשונם‬
‫אפוקליפסים‬
‫‪\£‬רן ^ ף ק ה׳ פכוק ז' הזכיר י״ב שבטי ישראל בזי‬
‫הסדר יהודה ראובן גד אשר נפהלי מנשי‬
‫שמעון לוי יששכר זבולן יוסף ובנימן • הנה הראה כי לא‬
‫זכר שבט דן וישכחהו כי הכניס שבט מנשה במקומו אע׳יפי‬
‫שהוא נכלל בזברון שבט יוסף י ומכאן נראה בי הכותג‬
‫החלומות וההבלים אפילו מנין השבטים בישמוהפ לא היי‬
‫יודע בבירור מה שאפילו תינוקות של בית רבן ידעו וזיז‬
‫הענין מורה גם בן שגם כל מאמרי הא״ג כתבו אנשים ריקיפ‬
‫ופוחזים שלא היו בקיאים אפילו בדברים הפשוטים הנכתבים‬
‫בספרי הקודש כאשר הוכחנו בפרק מ״ה מהחלק האי מיה‬
‫הספר ובן בהצעות נו על החלק הבי הלה ובפרקים רבים גס‬
‫כן מזה החלק ‪:‬‬
‫ק ^ ך ק כ״ב פסוק י״ח והוא סוף והתימה הא״ג בהם‬
‫בי הנני מעיד לכל השימע דברי נביאות אלה‬
‫הספרים אם יוסיף על הרבדים יוסיף עליו האל המכות‬
‫הכתובות באלה הספרי' ובן מי שיגרע מדברי כפר נביאה‬
‫הואר‪ .‬יגרע האל הלקו מספר החיים ומעיר הקודש ומהבטחות‬
‫הכהובוה בספרים אלו עכ״ל ־ הנך רואה שגם אלה הרבדים‬
‫עומדים כנגדם בי הנוצרים כלם מוסיפים על דברי הא״ג בי‬
‫שובתים יום הראשון לשבוע מה שלא ציד‪ .‬ישי ולא שלוחיו•‬
‫וכן גורעים מהם כי אינן נזהרין מאכילת הדם והנחנקיס‬
‫מבעלי חיים בפי מה שנצטוו מהשלוחים בדבתיב באקטא‬
‫אפוסטלרוס פרק ט״ו פסוק כ' וב״ט • וכבר הארכנו בזה‬
‫הענין פרק ג׳ מהחלק הדאשץ מזה הספר ע״ש ‪:‬‬
‫חזיק‬
‫קבד‬
‫אמינה‬
‫‪ ftffl‬נשים מה שייעדתי לנתיב ביה החליק דשני בעזר ה\‬
‫האחד ואין שני לו הוא הראשון והוא חאחרון ומבלעדיו‬
‫אין אלקים ‪:‬‬
‫תבענה‬
‫שפתי‬
‫קדם‬
‫הזאת‬
‫לרוכב‬
‫חהלה‬
‫בשמי‬
‫שמי‬
‫ה א ל המאזרגי היל ל מ ל ח מ ה‬
‫ב מ ל ח מ ה של‬
‫תורה להופיע‬
‫האמת‬
‫ולסתור ה ש ק ר ולהודיע ה א מ ת ו ה ר ע ת ה צ ו ד ק ת‬
‫ולבטל‬
‫הכוזבת‬
‫נבואות‬
‫ושכליות‬
‫בראיות‬
‫ברורות‬
‫הבנויות לתלפיות‬
‫ואמתיות‬
‫כאשר‬
‫מ י ה ע ם ל ב ב י ע ד א ש ר זכני ל ג מ ו ר ו ל ה ש ל י ם‬
‫הספר‬
‫ה ז ה כן‬
‫יזכני‬
‫ל מ ה ש ה ב ט י ח נ ו ע׳יי‬
‫נביאיו כ י אן א ה פ ו ך א ל ע מ י ם ש פ ה ב ר ו ר ה‬
‫לקרא‬
‫כ ל ם ב ש ם יי' ל ע ב ר ו ש כ ם א ה ד י ה י ה‬
‫יי' ל מ ל ך ע ל כ ל ה א ר ץ ב י ו ם ה ה ו א י ה י ה יי׳‬
‫אחד‬
‫ושמו א ה ד ‪:‬‬
‫תם ונשלם שבח לאל בורא עולם‬
‫‪Druck \on L. Schmuss in Leipzig.‬‬