‫ירושלים‬ ‫אכסניית אגרון‬ ‫א‪ .‬סיור טיילת החומות ב‪ .‬סיור רכוב לטיילת ארמון הנציב ג‪ .‬תצפית טיילת ארמון הנציב‬ ‫מערך הדכה סיור טיילת החומות‬ ‫מסגרת רעיונית‪ :‬הציר המוביל של הסיור יתמקד במושג "חומה"‪ .‬נעסוק בחומות בירושלים‪ ,‬החומות‬ ‫הסובבות אותנו בחיי היום יום כמטאפ ורה ובמציאות ובחומה כמחסום פיזי וחברתי‪ ,‬זאת תוך כדי סיור‬ ‫חוויתי על חומת העיר העתיקה בסימן הסכמה ומחלוקת בירושלים ובדגש על שלושת הדתות‬ ‫המרכזיות‪ .‬במהלך הסיור נעלה לדיון את סוגיית המשמעות הפיזית של חומה‪ ,‬ואיך היא יוצרת‬ ‫משמעות חברתית של הפרדה‪ ,‬מחסום‪ ,‬אי הסכמה‪ .‬כמו כן נבחן כיצד יוצרת החומה מתחם פיזי של‬ ‫קולקטיב מסויים ומתחמת זהויות‪ -‬מגדירה מי מחוץ לחומה במובן הסמלי והמוחשי ומי שייך‪ .‬נשקף‬ ‫כיצד החומה המסמנת את ציר האי הסכמה מחד מעידה על הסכמה מאידך‪.‬‬ ‫משך הסיור‪ :‬שעה וחצי ‪ -‬משער יפו לשער ציון ובניין שלושת הדתות‪ .‬סיום בחניון שער ציון‪( .‬אופציה‪-‬‬ ‫רובע יהודי)‪.‬‬ ‫מספר נושאי מיקוד אפשריים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫בניין שלושת הדתות‪ -‬האם ניתן לחיות חיים משותפים בעיר אחת? ובבניין אחד?‬ ‫‪‬‬ ‫הקו העירוני‪ -‬ושכונות העוני בעיר המחולקת עד ‪ .7691‬האם היום ירושלים מאוחדת?‬ ‫תצפית על שכונות העוני בעבר ותצפית על חומת ההפרדה בסיום הסיור‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מלון המלך דוד‪ -‬מחלוקות על היחסים עם השלטון הבריטי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הויכוח סביב היציאה מהחומות‪.‬‬ ‫נקודות הרחבה היסטורית‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫תצפית מערבית‪ -‬משכנות שאננים‪ ,‬כפר דוד ‪ /‬ממילא‪ ,‬מלון המלך דוד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בניין שלושת הדתות – קבר דוד‪ ,‬חדר הסעודה האחרונה‪ ,‬מסגד‪ ,‬המקום הקרוב ביותר‬ ‫לכותל המערבי עד ‪ ,7691‬תצפית על הר הזיתים‪.‬‬ ‫נספחים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫כתבות על שכונת ממילא ורובע אלרוב‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תמונות‪.‬‬ ‫נקודות למדריך‪/‬ה‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ההדרכה מתחילה ברחבת שער יפו ‪ /‬מגדל דוד משם עולים לטיילת החומות ויורדים‬ ‫בשער ציון שם ניתן לסיים‪ .‬אופציה להמשך אם יש מספיק זמן – בניין שלושת הדתות והר‬ ‫ציון בכל אחד מהמקומות ניתן לעצור ולהסביר‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫תחילת סיור‪ -‬חנייה ליד חניון קרתא מתחת לשער יפו ‪ .‬סיום חניה בחניון שער ציון‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ההדרכה בטיילת החומות טומנת בחובה מספר קשיים ‪ :‬ראשית המעברים בה צרים וקשה‬ ‫לרכז את הילדים להסבר‪ .‬פתרון אפשרי הוא לרכזם בריבועי המגדלים שיש בדרך (בערך‬ ‫שניים שלושה)‪ .‬קושי נוסף הוא בעומס מבקרים במקום‪ -‬לעתים יש ריכוז קבוצות רב ולכן רוב‬ ‫ההסבר כדאי שיהיה בתחילת ההליכה ברחבת מגדל דוד או שער יפו או בסיומה ביציאה‬ ‫בשער ציון‪ .‬אנא היו סבלניים אם אתם רואים שיש לחץ – ונצלו את הסיטואציה להדגים‬ ‫לחניכים כמה קשה היה גם לחיילים ולזקיפים שהלכו פה והיו צריכים לתקשר גם בעת‬ ‫מלחמה וסכנה ובצורה מסודרת וממושמעת‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫שירותים‪ -‬יש בבניין שלושת הדתות ‪ /‬כנסיית הדורמציון (כיון שהסיור קצר כדאי שיעשו לפני‬ ‫כי גם כך המקומות האלה בסיום)‪.‬‬ ‫מהלך הסיור‪:‬‬ ‫נצא מאכסנית אגרון ונפנה ימינה לכיוון העיר העתיקה‪ ,‬נחלוף על פני גן העצמאות ומדרחוב‬ ‫ממילא ונמשיך עד לרחבת שער יפו‪.‬‬ ‫שער יפו‪:‬‬ ‫פתיחה והסבר כללי‪:‬‬ ‫הסיור היום יתמקד בחומת העיר שבחלק נרחב מההסטוריה חצצה בין ירושלים לשאר העולם‬ ‫וכיום מפרידה בין העיר העתיקה לחדשה‪ .‬הפרדה זו יוצרת הגדרות ומצבים שונים‪ ,‬חלקם פיזיים‬ ‫וחלקם מטאפוריים‪ .‬סביב האזור שבו אנחנו נמצאים פרצו מחלוקות כבר לפני מאה וחמישים‬ ‫שנים ואפילו קודם כשחלקן ממשיכות להופיע ולהתממש עד ימינו‪ .‬מדוע?‬ ‫מקום זה הוא החיבור בין ירושלים העתיקה לחדשה‪ ,‬וככזה‪ ,‬ניקז לתוכו רבות מהמחלוקות על‬ ‫אופי העיר והשתייכותה לשלטונות שונים‪ .‬חלק מהמחלוקות נסבו סביב היציאה מהחומות במאה‬ ‫ה‪ ,91‬חלקן סביב השאיפה לשלטון עצמאי בירושלים בתקופת המנדט (הן היהודים והן הערבים)‬ ‫וחלקן סביב קו הגבול שעבר כאן בשנות ה‪ 05 -‬וה‪ 05 -‬מה שהוביל בין השאר גם למחלוקות‬ ‫מאוחרות יותר על צביון האזור בתקופה שאחרי מלחמת ששת הימים – שאותו אנו רואים מולנו‪.‬‬ ‫בנוסף נמצאות במתחם הקילומטר הרבוע של העיר העתיקה המקומות הקדושים ביותר לשלושת‬ ‫הדתות המונותיאיסטיות – הר הבית וכנסיית הקבר‪ .‬גם בתוך כל דת יש חלוקה פנימית של‬ ‫זרמים וסגנונות וכל אלו גורמים למתיחויות שונות ומחלוקות בעיר‪ -‬על חלקם נדבר בסיור זה‪.‬‬ ‫‪ ‬מדוע לדעתכם ירושליים מנקזת כל כך הרבה מתחים ומחלוקות?‬ ‫‪ ‬מהן החומות הפנימיות שלדעתכם יכולות להתפתח במקום כזה או במקומות אחרים?‬ ‫‪ ‬מדוע צריך חומה? האם אנחנו כבני אדם בונים חומות סביבנו ? כיצד?‬ ‫רקע הסטורי שער יפו החומה‪:‬‬ ‫חומת העיר העתיקה כפי שהיא נראית כיום עוצבה בידי הסולטן סולימאן המפואר בתקופה‬ ‫העות'מנית בין השנים ‪ . 7353/9-7357‬בחומת העיר יש שמונה שערים‪ :‬יפו‪ ,‬שכם‪ ,‬ציון שאליו נגיע‬ ‫יותר מאוחר‪ ,‬רחמים‪ ,‬אשפות‪ ,‬אריות‪ ,‬חדש‪ ,‬פרחים‪ .‬שער יפו היה מן השערים החשובים בעיר כיון‬ ‫שממנו יצאו הדרכים ליפו ולחברון‪ .‬הוא קרוי גם "באב אל ח'ליל" ‪" -‬הידיד" ע"ש אברהם אבינו שעירו‬ ‫הייתה חברון (מערת המכפלה)‪ .‬בעבר כונה גם שער בית לחם וגם שער דוד (בשל קרבתו למגדל‬ ‫דוד)‪ .‬שימו לב למבנה של השער מה הוא מזכיר לכם? אות ריש‪ .‬מדוע השערים בנויים כך? בכדי‬ ‫לעכב ולבלבל את האויב המגיע לשערי העיר ובטוח שאחרי פריצת הדלת ייכנס לעיר על חייליו‪ ,‬גמליו‬ ‫וסויו ובעצם מחכה לו הפתעה‪ -‬קיר! הנותן זמן התארגנות למגנים ומעכב את הפורצים‪ .‬בשער ניתן‬ ‫להבחין בדלתות כניסה כבדות שסגרו על הפתח מדי ערב לאחר שקיעת החמה כך עד לשנות ה‪17‬‬ ‫של המאה ה‪ . 76‬מתחת לקשת הכניסה ישנה כתובת המציינת את שמו של סולימאן המפואר בונה‬ ‫חומת העיר‪ .‬בניית החומה נעשתה בתכנונו של סינאן פחה וכללה הקמת עשרות מגדלים שחלקם‬ ‫אינם מושלמים‪ ,‬אשנבי ירי‪ ,‬תאי לחימה עיליים‪ ,‬ושפע עיטורים של דגמים גיאומטריים לאורך ‪ 5.3‬ק"מ‬ ‫של חומה‪ .‬קטעי חומה רבים נבנו על שרידי חומות אחרים או מאותן האבנים של חומות קדומות‪.‬‬ ‫מדוע נבנתה בירושלים חומה בתקופ העות'מנית? אין תשובה ברורה‪.‬‬ ‫כעת נסתכל על החלק המזרחי של השער‪ -‬יש פתח רחב בחומה למעבר כלי רכב‪ .‬בעבר הייתה כאן‬ ‫חומה נמוכה שחיברה בין החומה הגדולה לקיר המצודה על גבי החפיר‪ .‬אולם חומה זו נהרסה‬ ‫ב‪ 7363‬עם ביקורו של הקיסר הגרמני וילהלם השני שהגיע לביקור בירושלים‪ ,‬מדוע ניפצו לכבודו את‬ ‫החומה? מה הבעיה לעבור בשער? האמונה והמסורת אומרות שכאשר איש חשוב מגיע לעיר גדולה‬ ‫– אם הוא עובר "רכוב" בשער העיר שייכת לו‪ ,‬כיוון שרצו למנוע מהקיסר לשלוט בעיר אולם היה לו‬ ‫חשוב לעבור בכלי רכב‪ -‬הכשירו תא סוללת העפר שעד היום נוסעים עליה וכך ניתן להיכנס לעיר‬ ‫העתיקה בכלי רכב‪.‬‬ ‫הקו העירוני‪ :‬בין שנת ‪ 7653‬לשנת ‪ 7691‬הייתה החומה סמל ותזכורת לקו הגבול המבתר את‬ ‫ירושלים המערבית והמזרחית‪ .‬בהסכם הפסקת האש שהותווה על ידי משה דיין ועבדאללה א‪-‬תל‬ ‫(עוד קודם לשביתת הנשק) סימנו השניים כל אחד את קו העמדות הקדמי שלו‪ ,‬וכך נוצר בין השניים‬ ‫פער שהיה ל'שטח ההפקר'‪ .‬הגבול סומן בעיפרון שעווה ("צ'יינוגרף") על גבי מפה‪ ,‬והקו העבה חצה‬ ‫בתים‪ ,‬אתרים וכבישים‪ .‬כל האז ור מולנו שכונת ממילא וימין משה היו שכונת על הגבול שסבלו‬ ‫מצליפות ופגזים כל יום‪ .‬האנשים שם חיו בפחד יומיומי ובעוני רב‪.‬‬ ‫עם שחרור ירושלים בשנת ‪ 7691‬בה פיקד רבין על צה"ל כרמטכ"ל הציע בן גוריון לנפץ את החומה‪.‬‬ ‫בכל מקרה הצעה זו לא התקבלה‪.‬‬ ‫‪ ‬מה אתם חושבים על כך?‬ ‫‪ ‬מה היה המניע שלו לדעתכם לניפוץ החומה? מדוע זה עשוי להיות רלוונטי ונכון?‬ ‫‪ ‬מה מסמלת חומה? מתי צריך אותה? אילו סוגי חומות קיימים?‬ ‫‪ ‬האם פערי תרבות או פערי מעמדות מהווים חומה?‬ ‫לאחר איחוד העיר עיריית ירושלים וטדי קולק והחליטו להפוך את האזור הזה לאזור יוקרה מול חומות‬ ‫העיר‪ ,‬הם פינו את יושבי השכונות העניים ותמורת כמה גרושים העבירו אותם לאזור נחלאות ‪/‬‬ ‫קטמונים ומשפחות שלמות זוכרים את הטראומה הזו עד היום‪.‬‬ ‫הבעיה היא שלמרות שחזון שכונות היוקרה התממש – שכונות אלה מהוות מעין "שכונות רפאים" של‬ ‫עסקנים ועשירים מחו"ל שמגיעים אליהם בחגים ורוב השנה הן שוממות‪.‬‬ ‫* ניתן להתייחס לקניון החדש שנפתח – רובע אלרוב המהווה כביכול גשר בין העיר העתיקה‬ ‫לחדשה אולם חוסם את הנוף של חומות העיר וכמו כן בנוי מחנויות יוקרתיות ומותגים שלא‬ ‫משתלבים עם אופי השווקים של העיר העתיקה שנמצאים ‪ 05‬מטר ממנו‪.‬‬ ‫* עוד על הבנייה בממילא ובשער יפו– בנספחים‪.‬‬ ‫מגדל דוד‪:‬‬ ‫מהו המקום הזה שמוכר לכולנו כ"מגדל דוד"?‬ ‫אנחנו נמצאים ליד מצודה ‪ ,‬אך מצודה זו לא הייתה כאן מאז ומעולם אלא התפתחה עם השנים‪,‬‬ ‫ונדבק לה שמו של דוד המלך‪ .‬איפה אתם רואים כאן מגדל? רואים מגדל מוסלמי (מינרט) – יש לו‬ ‫סהר!! זהו סמל מוסלמי‪ ,‬אז מה הקשר לדוד? האסלאם החל רק ‪ 7977‬שנה אחרי דוד המלך!‪.‬‬ ‫אבל יש עוד מגדל – מגדל פצאל שבנה המלך הורדוס בערך בשנת ‪ 7‬לספירה‪ .‬הוא היה המגדל‬ ‫הבולט ביותר עוד מאז‪ .‬כשעולי רגל נוצרים החלו לעלות לירושלים החל בתקופה הביזאנטית‪ ,‬המבנה‬ ‫המרכז י שהראה להם שהם הגיעו לירושלים זה המגדל הזה ! והם קראו בתנ"ך שדוד המלך ישב‬ ‫במצודה וכתב את ספר תהילים‪ .‬ולכן מהתקופה הביזאנטית אנשים קוראים למגדל – מגדל דוד‪.‬‬ ‫בתקופה מאוחרת יותר נבנה המגדל המוסלמי והאנשים שמגיעים לכאן באים ממערב‪( ,‬אז לא ממש‬ ‫היו שלטי חוצות ומפות באינטרנט) ממשיכים לקרוא לו "מגדל דוד" וכך נדבק השם למקום הזה‪.‬‬ ‫כשהולכים ליד החומה מכיוון רחוב יפו ניתן לראות כמה המקום בולט‪.‬‬ ‫* פה יש המחשה של חשיבות ירושלים לדתות השונות – כל תקופה ירושלים הפכה למוקד עלייה‬ ‫לרגל מרכזי – החל מתק ' דוד המלך‪ ,‬דרך הצלבנים שהרחיבו את חומות ירושלים והמצודה ועד‬ ‫לשלטון מוסלמי ששלט כאן עד לפני ‪ 777‬שנים‪ .‬בעצם הפך להיות סמל לכל כך הרבה אנשים שכבר‬ ‫מיטשטש ההבדל בין מגדל מוסלמי‪ ,‬יהודי או נוצרי‪.‬‬ ‫תצפית למשכנות שאננים וימין משה‪:‬‬ ‫* תלוי בזמן‪ ,‬ניתן לעשות זאת ברחבת שער יפו או בכניסה לטיילת החומות ברחבת מצודת דוד‪,‬‬ ‫או כאשר יורדים מהר ציון‪ -‬ללכת לכיוון התצפית של גן בוני חומה‪.‬‬ ‫מצד דרום מערב – שכונת גילה‪ ,‬מיקומה הנוכחי של השכונה גילה מזוהה עם גילה המקראית בזכות‬ ‫שמירת שמו מהעבר של הר גילה ושמו של היישוב הערבי בית ג'אלה השוכן ממול לשכונה‪ ,‬על הר‬ ‫גילה‪ ,‬במהלך אינתיפאדת אל אקצא‪ ,‬שימשה שכונת גילה כמטרה לירי של מחבלים מהעיירות‬ ‫הפלסטיניות הסמוכות‪ ,‬בית ג'אלה ואל חאדר‪ .‬במשך שנת ‪ 0777‬היו כ‪ 777-‬אירועי ירי כאלה‪ .‬אף‬ ‫תושב לא נהרג במהלך תקיפות אלו‪ ,‬אך מספר אנשים נפצעו‪ ,‬חלקם באורח קשה‪ .‬כמו כן נגרם נזק‬ ‫לרכוש‪ .‬כדי להגן על השכונה נבנתה חומת בטון המונעת ירי נשק קל לעברה‪ .‬יותר לכיווננו ‪ -‬שכונת‬ ‫אַ ּבּו תור היא שכונה חצויה יהודית‪-‬ערבית בירושלים‪ ,‬מדרום לעיר העתיקה‪ .‬בין השנים ‪7653-7691‬‬ ‫הייתה השכונה חצויה בידי "הקו העירוני" בין מערב ירושלים הישראלית למזרח ירושלים הירדנית‪,‬‬ ‫לא חר שהחלק העליון המערבי של השכונה נכבש על ידי ישראל במלחמת העצמאות ואילו החלק‬ ‫התחתון נותר בידי ממלכת ירדן‪.‬‬ ‫כיום ניתן לראות בשכונה זו את התגלמות המחלוקת וההפרדה בירושלים‪ -‬השכונה המשיכה להיות‬ ‫חצויה למעשה‪ ,‬גם לאחר מלחמת ששת הימים כשהערבים יושבים בחלקה התחתון של השכונה‬ ‫והיהודים בחציה העליון‪ .‬אופי קביעת הגבול והאיכלוס היהודי שבא בעקבותיו הביאו לרחובות‬ ‫מופרדים הומוגנית‪ ,‬שחלקם התחתון המזרחי מיושב בערבים והעליון המערבי מיושב ביהודים‪ .‬מעברו‬ ‫המערבי של רחוב עשהאל עומדות וילות מטופחות של משפחות יהודיות המסתגרות מאחורי חומות‬ ‫אבן וממזרחו הבתים הערבים הבנויים אחד בתוך השני בבנייה ערבית לא סדירה‪.‬‬ ‫מתחתינו גיא בן הנום‪ .‬מתחתינו עבר הקו העירוני‪ ,‬קו הגבול מ‪ 7653‬ועד ‪ .7691‬משה דיין‬ ‫ועבדאללה א'טל מציירים קו גבול‪ .‬האוירה – מטווח יום יומי‪ ,‬חיים בצל יריות ושריקות כדורים‪ .‬תחשבו‬ ‫איך היה לחיות בשכונות האלה ממול‪ .‬הקו העירוני אינו קיים עוד כגבול מדיני‪ ,‬אך במובנים רבים הוא‬ ‫ממשיך להתקיים עד היום ולחלק את העיר אתנית ותרבותית‪ .‬כיום מקובל להתייחס אליו במושג "קו‬ ‫התפר"‪ ,‬שחצייתו עודה מורגשת גם בהיעדר הגדרות‪.‬‬ ‫משכנות שאננים וטחנת הרוח – סיפור השכונה הראשונה מחוץ לחומות‪ .‬השנה ‪ 7397‬המאה ה‪76‬‬ ‫– תקופה בה שולטים כאן התורכים‪ ,‬מצב קשה מאוד בעיר העתיקה‪ :‬צפיפות‪ ,‬תחלואה‪ ,‬אין תשתיות‬ ‫ואין בתים פנויים‪ .‬התפרצויות של מחלות ומגיפות המעוררים שאלות רבות בין תשובי העיר‪ -‬האם יש‬ ‫לצאת מהעיר הכלואה בחומות או לא? משה מונטיפיורי מחליט לתרום לרווחת יהודי העיר העתיקה‪.‬‬ ‫הוא קונה שטח "כרם משה ויהודית" באזור טחנת הרוח של ימינו – את השטח קונה ע"י כספי‬ ‫הירושה של יהודה טורא מניו אורלינס‪ ,‬ומתכנן שם בי"ח אולם נמלך בדעתו לאחר שמשפ' רוטשילד‬ ‫בונה בי"ח ברובע היהודי‪ .‬והיום נמצאות על השטח שכונת משכנות שאננים וימין משה‪ .‬הוא מחליט‬ ‫לבנות טחנת רוח – מאוד מודרנית‪ ,‬שתיתן פרנסה לתושבי השכונה המיועדים‪ .‬נבנים שני מבנים עם‬ ‫דירות ליהודי העיר אולם המעבר לשם אינו פשוט כלל ואנשים מאוד מפחדים מכך‪.‬‬ ‫מה יכולות להיות ההתנגדויות למעבר מהעיר העתיקה לשכונה החדשה?‬ ‫בת וך העיר העתיקה הם מקבלים כספי חלוקה מיהודי אירופה‪ ,‬יש להם בטחון בתוך החומות ופרט‬ ‫לכך‪ ,‬החיים שאליהם הם רגילים וחיים עמם כמשפחה מורחבת לא יהיו כאשר הם ייצאו החוצה‪ .‬מנגד‬ ‫המצב הפיזי מאוד קשה‪ .‬ובאמת בתחילה לא היו הרבה קופצים על המציאה עד שמונטיפיורי שם‬ ‫שומר והבטיח לתת להם את המקום בחינם‪ .‬כשראו שפרצה מגיפה בעיר והם לא חלו הבינו אנשים‬ ‫שאכן כדאי לצאת מחוץ לחומות והחלו בבניית שכונות נוספות‪.‬‬ ‫* ניתן להתייחס ולקשר לנדבנים התורמים גם היום‪ ,‬תלוי באופי הקבוצה‪.‬‬ ‫מלון המלך דוד‪ -‬המלון היוקרתי והמפואר הוקם ב‪ 7606-57‬שימש כמלון גם בימי המנדט הבריטי‪.‬‬ ‫בתאריך ‪ 00.71.7659‬התרחש בו פיצוץ מחומר נפץ שהטמין ארגון האצ"ל‪.‬‬ ‫‪ ‬הפיצוץ שקרה במלון זה‪ ,‬מייצג את המחלוקת שנסבה סביב המאבק לעצמאות בישראל לפני‬ ‫קום המדינה‪.‬‬ ‫הארגונים השונים דגלו בדרכים שונות להשגת עצמאות מהשלטון הבריטי‪.‬‬ ‫ההגנה ארגון שהוקם בשנת ‪ 7607‬במטרה להגן על היישוב היהודי בארץ ישראל מפני מתקפות‬ ‫הערבים עליו‪ .‬הפך לארגון הצבאי הגדול והמרכזי של היישוב היהודי בתקופת המנדט הבריטי תחת‬ ‫הנהגת היישוב‪ ,‬והיווה למעשה את התשתית להקמת צה"ל עם הקמת המדינה‪ .‬עיקר פעולתו הייתה‬ ‫הגנה אולם לא התקפה ויציאה לפעולות (רק בשלבים האחרונים לפני מלחמת העצמאות הם יזמו‬ ‫פעולות שונות‪.‬‬ ‫ארגון צבאי לאומי (אצ"ל) היה ארגון צבאי מחתרתי שנוסד ב‪ 7657-‬על ידי מפקדים שפרשו‬ ‫מ"ההגנה"‪ ,‬והיה מזוהה עם התנועה הרוויזיוניסטית ובית"ר‪ .‬ביצע פעולות מזוינות כנגד הבריטים‬ ‫וכתגובה לפרעות הערבים‪ .‬הם יזמו פיצוץ בתחנת הרכבת שנמצאת כשני קילומטר מכאן‪ ,‬במושבה‬ ‫הגרמנית‪.‬‬ ‫לוחמי חירות ישראל (לח"י) ‪ -‬מחתרת שהקימו בשנת ‪ 7657‬פורשי האצ"ל שהתנגדו להפסקת‬ ‫המאבק במנדט הבריטי בתקופת מלחמת העולם השנייה‪ .‬ביצע פעולות מזוינות כנגד הבריטים‪.‬‬ ‫הבנת האידאולוגיות השו נות עשויה לעזור לנו להבין את המניעים לפיצוץ המלון ‪-‬‬ ‫הפיצוץ במלון‪:‬‬ ‫בבוקר יום ‪ 00‬ביולי ‪ ,7659‬במהלך "המרי העברי נגד הבריטים"‪ ,‬חדרו למלון אנשי האצ"ל מחופשים‬ ‫לעובדי מטבח ערבים‪ ,‬והחדירו למסעדת לה רג'אנס שבקומת המרתף של האגף הדרומי כדי חלב‬ ‫גדולים אשר הכילו כ‪ 537-‬ק"ג חומר נפץ‪ .‬לאחר שעות אחדות‪ ,‬בשעה ‪ 70‬בצהריים‪ ,‬הודיעו אנשי‬ ‫האצ"ל על פיצוץ קרוב של המלון‪ .‬על פי אחת העדויות‪ ,‬ראש המינהל הבריטי‪ ,‬סר ג'ון שאו‪ ,‬הגיב על‬ ‫כך ב"לא באתי לכאן כדי לקבל פקודות מהיהודים"‪ ,‬והורה שלא להעביר את ההודעה לעובדים הרבים‬ ‫שנותרו במשרדיהם‪ .‬שאו הכחיש הדברים וטען כי לא קיבל אזהרה כזו וגם אם היה מקבל‪ ,‬לא היה‬ ‫זמן לפנות את העובדים‪ .‬בשעה ‪ 70:57‬הרס פיצוץ אדיר את כל האגף הדרומי של מלון המלך דוד‪ ,‬על‬ ‫כל קומותיו‪ .‬בפיצוץ נהרגו ‪ 67‬איש‪ 03 :‬בריטים‪ 57 ,‬ערבים‪ 71 ,‬יהודים ו‪ 3-‬מאורחי המלון‪ .‬במשך‬ ‫יומיים עמלו מהנדסי הצבא הבריטי המלכותי על חילוץ הגופות‪ 519 .‬איש נפצעו כתוצאה מהפיצוץ‪.‬‬ ‫בעקבות השיפוץ לא שוקם האגף‪ .‬הצבא הבריטי העביר משרדיו לחדרים אחרים במלון והמבנה הפך‬ ‫לחלק מ"בווינגרד" ‪ -‬שטח מבוצר המוקף שקי חול וגדרות תיל‪ .‬רק אנשי מינהל בריטיים הורשו‬ ‫להתגורר ב‪ 777-‬חדרי המלון הנותרים‪ .‬מחיר הדמים הכבד הביא לגינוי הפעולה גם מצד הנהגת‬ ‫היישוב‪ :‬העיתונות העברית והאנגלית גינו אותה‪" ,‬ההגנה" הודיעה על ניתוק גמור מהאצ"ל ודוד בן‬ ‫גוריון גינה גם הוא את הפעולה באומרו "האצ"ל הוא אויב העם היהודי"‪ .‬כשנה לאחר הפיצוץ פרסם‬ ‫האצ"ל כרוז שבו קבע כי האחריות על הפעולה משותפת של לכל ארגוני המחתרת במסגרת תנועת‬ ‫המרי העברי‪.‬‬ ‫לאחר הפיצוץ הופקע המלון כולו מידי בעליו‪ ,‬ונותר בידי הבריטים עד סיום המנדט ב‪ .7653-‬לאחר‬ ‫מכן עבר אל האו"ם ואל הצלב האדום‪ .‬עם סיום קרבות מלחמת העצמאות הוחזר לבעליו המקוריים‪.‬‬ ‫כיום משמש המלון כמלון יוקרה וכאכסנייה לאורחיה הרשמיים של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫לפני הפיצוץ פעלו התנועות יחד ב"תנועת המרי" וממנו הפך המאבק לנפרד אך מקביל‪.‬‬ ‫ניתן לראות כי גם המאבק לעצמאות שבדרך לווה בהרבה חילוקי דעות – וגם היום יש מאבק‬ ‫אידאולוגי על הדרך בה על מדינת ישראל לבצע את מהלכיה‪.‬‬ ‫* נספח‪ -‬תנועת המרי‪.‬‬ ‫טיילת החומות‪:‬‬ ‫‪-‬הולכים ועולים בטיילת החומות‪ ,‬כאשר הרעיון הוא להמחיש כיצד נבנית חומה‪ ,‬מהם חרכי הירי‪,‬‬‫כיצד מעבירים הוראות ותדרוכים לחיילים‪ -‬כאשר נמצאים בריבועי המגדלים‪.‬‬ ‫ חשוב להראות ולציין כי המראה הכי ברור בטיילת הוא הרובע הארמני – הגינות‪ ,‬מבני הדת ובתי‬‫הקברות‪** .‬הרובע הארמני‪ -‬ראה נספח‪.‬‬ ‫* לפני העלייה ניתן לתת לתלמידים שאלות למחשבה למהלך הטיפוס –‬ ‫ מהם הסמלים השונים שמייצגים דתות ‪ /‬זרמים בדת שהם מוצאים?‬‫ מה הם יודעים על ירושלים מול המראות שהם רואים ותחושותיהם כשהם כבר בה?‬‫שער ציון‪:‬‬ ‫שער ציון הוא אחד משעריה המקוריים של החומה העות'מנית‪ ,‬שימו לב לדמיון שלו לשער יפו (צורת‬ ‫הריש)‪.‬‬ ‫*אם עוברות מכניות ניתן להסב את שתשומת הלב לקושי שלהן לעבור בשער‪ -‬כפי שהיה קשה‬ ‫ללוחמים עם הסוסים והגמלים‪ .‬חשיבותו פחותה מזו של שער יפו והוא שימש נקודת יציאה שולית‬ ‫מהעיר‪ .‬הוא נקרא גם "השער הפצוע" שימו לב ל"פצעי" היריות ופגיעות הכדורים‪ ,‬ממלחמת‬ ‫העצמאות‪ .‬ב‪ 73/3/53‬החליטו מפקדי הפלמ"ח לפרוץ לרובע היהודי דרך השער לאחר כיבוש הר ציון‪,‬‬ ‫הרובע היהודי היה נצור והם תכננו להתחבר ללוחמי הרובע ששהו בעיר‪ .‬הם הצליחו בכך אולם‬ ‫התגבורת לא הגיעה וע"פ פקודת עוזי נרקיס‪, ,‬מפקד הכח דאז‪ ,‬נאלצו הלוחמים לשוב לבסיסם וכך‬ ‫שער ציון והדרך לרובע היהודי נשארו נטושים‪ .‬כוחות הלגיון הירדנים ניצלו את המצב‪ ,‬והשתלטו על‬ ‫השער שנותר יחד עם העיר העתיקה בידי הלגיון הירדני‪ .‬הרובע היהודי נפל תשעה ימים מאוחר‬ ‫יותר‪ .‬המקום הקרוב ביותר לכותל המערבי ולעיר ההיה בנין שלושת הדתות וקבר דוד אליו נפנה‬ ‫כעת‪.‬‬ ‫חשיבות ירושלים לשלושת הדתות‬ ‫מה אתם יודעים על ירושלים?‬ ‫למי היא קדושה ולמה?‬ ‫יהדות‪ :‬ירושלים היא העיר הקדושה ביותר ליהדות‪ .‬קדושתה נובעת מהאמונה הדתית שזהו המקום‬ ‫בו בחר הבורא לשכן את שכינתו ושמו (ועל כן היא נקראת בתהילים עיר האלוהים)‪ ,‬כמו כן מהעובדה‬ ‫ההיסטורית של קיום בית המקדש הראשון ששכן בה בתחילת האלף הראשון לפני הספירה ובית‬ ‫המקדש השני שהתקיים בירושלים מן המאה הרביעית לפני הספירה עד המאה הראשונה לספירה‪.‬‬ ‫בזמן שהיו מקריבים קרבנות היו קרבנות שהיו מותרים באכילה רק בין חומות העיר‪ .‬במסורת‬ ‫היהודית נאמר גם שאבן השתיה‪ ,‬שהייתה מתחת לקודש הקודשים‪ ,‬היא הסלע שממנו הושתת כל‬ ‫העולם‪ ,‬ומקום עקידת יצחק‪.‬‬ ‫נצרות‪ :‬לנצרות בראשיתה (המאה ה‪ )5-‬היה יחס דו ערכי לירושלים‪ .‬מחד היא עיר בה‪ ,‬על פי‬ ‫המסורת הנוצרית‪ ,‬נמצאים האתרים בהם חי ומת ישו‪ ,‬כמו ויה דולורוזה או כנסיית הקבר הקדוש‪,‬‬ ‫כאן עלה ישו לשמיים וכאן ק לתחייה‪ .‬אולם מאידך‪ ,‬חורבנה של ירושלים נתפס כעונשם של ישראל‬ ‫על כך שדחו את ישו כמשיח‪ .‬בתקופה הביזנטית נבנתה ירושלים מחדש כעיר נוצרית‪ ,‬אולם הר הבית‬ ‫הושאר שומם‪ ,‬כסמל לחורבן העיר‪ .‬חשיבותה של ירושלים בתפיסה הנוצרית עלתה עם כיבושה בידי‬ ‫המוסלמים‪ ,‬ובמיוחד בתקופת מסעי הצלב (המאה ה‪ .)77-‬עם כיבוש הארץ בידי הצלבנים הפכה‬ ‫ירושלים לבירת ממלכת ירושלים הצלבנית‪ .‬כיום נחשבת ירושלים אתר קדוש בעיני כל העדות‬ ‫הנוצריות‪ ,‬וביקור בה נחשב לזכות גדולה‪.‬‬ ‫איסלאם‪ :‬ירושלים היא אחת מהערים הקדושות לאסלאם‪ .‬באסלאם הסוני רואים את ירושלים כמקום‬ ‫הקדוש השלישי בחשיבותו‪ ,‬אחרי מכה ואל‪-‬מדינה‪.‬‬ ‫מוחמד הורה על המוסלמים בימיו הראשונים לאסלאם להפנות את פניהם בתפילתם לכיוון ירושלים‬ ‫(כשם שעושים היהודים)‪ ,‬אולם מאוחר יותר שינה את הוראתו‪ ,‬וקבע שיש להפנות את הפנים‬ ‫בתפילה לכיוון מכה‪ .‬ייתכן שהדבר נבע מכך שמכה כבר הייתה מוכרת בחצי האי ערב כאתר קדוש‬ ‫(ואילו ירושלים הייתה מוכרת הרבה פחות בתקופה ההיא)‪ .‬ייתכן שהדבר נבע מהמחלוקת שהתגלעה‬ ‫בין מוחמד לבין השבטים היהודיים בעיר אל‪-‬מדינה‪ .‬אחד מתארי ירושלים באסלאם‪ ,‬עד היום‪ ,‬הוא‬ ‫כיוון התפילה הראשון‪ .‬בקוראן עצמו ירושלים אינה נזכרת‪ .‬מה שכן נזכר בו הוא "המסגד הקיצון" הוא‬ ‫מסגד אל אקצא שממנו עלה מוחמד לרקיע השביעי על גבי בהמתו הפלאית אל‪-‬בוראק לקבל את‬ ‫מצוות התפילה‪ .‬הפרשנות המוסלמית המקובלת (והמאוחרת יותר) מזהה את המקום עם הר הבית‬ ‫בירושלים ולפיכך מייחסים המוסלמים לירושלים קדושה כבר מימי ראשית האסלאם‪.‬‬ ‫חשיבותה של ירושלים באסלאם החלה לעלות בהמאות ה‪ 1-‬וה‪ 3-‬לספירה עם הקמת המסגדים על‬ ‫הר הבית‪ .‬התהליך נמשך לתוך המאות ה‪ 77-‬וה‪ 70-‬והגיע לשיאו בתקופת הכיבוש הצלבני וממלכת‬ ‫ירושלים‪ .‬כאשר בתקופה האיובית הוא בא לכדי ביטוי‪ .‬הכיבוש הצלבני כמו גם המלחמה הובילו‬ ‫לצורך לחזק את הקשרים של האסלאם לירושלים כפי שהדבר בה לידי ביטוי בהתפתחות ספרות‬ ‫"שבחי ירושלים"‪.‬‬ ‫הר ציון‪:‬‬ ‫השם "ציון" מציין את הר הבית וירושלים במקרא‪ ,‬ורק בימי הביניים כונה הר ציון בשם זה‪ .‬בתקופת‬ ‫בית ראשון ושני היה ההר כלול בחומי חומת העיר‪ .‬ההר מקודש במסורת כמקום קברו של דוד המלך‬ ‫ובמסורת הנוצרית כמקום בו נערכה ה'סעודה האחרונה'‪ ,‬ואירועים אחרים שמוזכרים בברית החדשה‪.‬‬ ‫בתקופה הביזנטי נבנתה כאן כנסיית "ציון הקדושה" שנחרבה ע"י הפרסים בשנת ‪ ,975‬ונבנתה‬ ‫מחדש ע"י הצלבנים ככנסיית "גבירתנו על הר ציון" שכללה גם את חדר הסעודה האחרונה אותו נראה‬ ‫בהמשך‪ .‬כנסייה זו גם היא נהרסה בתקופה האיובית בידי אל מלכ אל מעט'ם כחלק מפרויקט ההגנה‬ ‫שלו נגד האיום הצלבני‪ .‬מבחינה יהודית חודש הישוב היהודי אחרי התקופה הצלבנית ע"י הרמב"ן‬ ‫בימי הביניים‪ .‬הוא ייסד בית כנסת ומכאן התפשט הישוב היהודי לעבר הרובע היהודי המוכר כיום‪.‬‬ ‫מבחינת המוסלמים‪ -‬התיישבו כאן במאות ‪.73-79‬‬ ‫הנוצרים הגיעו לכאן במאות ‪ 76,07‬והקימו בתי קברות ומבני דת נוספים‪.‬‬ ‫בנין שלוש הדתות‪:‬‬ ‫הגענו למבנה שמשמש מקום דתי‪ ,‬תחת סטאטוס קוו‪ ,‬לשולשת הדתות המונותיאיסטיות‪ .‬יש‬ ‫מו"מ מתמיד על הסמלים החשובים לכל דת‪.‬‬ ‫*חשוב להדגיש את השוני בין הדתות מבחינת המקומות הקדושים ואת הקונפליקט והמתחים‬ ‫ובעצם גם החומות שנבנו עם השנים בין כל הדתות עד שהמדינה האזרחית הפכה לאחראית על‬ ‫שמירת סטאטוס קוו – בו על כולם להשאיר את המצב כפי שהוא‪ .‬בשל מצב זה כל דת מעוניינת‬ ‫לשמורעל המצב שהכי יתרום לה‪ -‬ולכן מאבקי הכח והפוליטיקה הקשורים למקומות הקדושים‬ ‫והאחיזה בהם‪.‬‬ ‫קבר דוד‪ :‬החצר הפנימית מוקפת קמרונות מהמאה ה‪ .75-‬היא הייתה חלק ממבנה צלבני שהמשיך‬ ‫להתקיים עד המאה ה‪ * .79-‬שימו לב לסיתות הצלבני המובהק‪ ,‬ולקשתות‪ .‬מהמאה ה‪ 79‬שימש‬ ‫המקום כח'אן – תחנת דרכים לשיירות שהגיעו לאחר סגירת שערי העיר‪ .‬מדוע קבר דוד? האם‬ ‫ממלכת דוד ושושלתו קבורים בהר ציון? בתנ"ך מצויין שרוב מלכי השושלת נקברו בעיר דוד (מדרום‬ ‫להר הבית)‪ .‬ולכן לא יתכן שיהיו כאן קברים שלהם‪ .‬אולם המחקרים אחרונים הועלתה אפשרות‬ ‫שייתכן והמלכים האחרונים בשושלת (שידוע שאינם קבורים בעיר דוד) אכן נקברו בהר ציון‪.‬‬ ‫חדר הסעודה האחרונה‪ ,‬מסגד‪:‬‬ ‫סיפור ישו ותלמידיו המגיעים לחג הפסח לירושלים‪ ,‬מבצעים את ליל הסדר המסורתי (כיהודים)‬ ‫שבסופו של הליל מוסגר ישו לרומים ונצלב‪ .‬אחרי כן הוא קם לתחייה (קברו בכנסייתהקבר ריק בשל‬ ‫כך)‪ .‬ועולה לשמיים מהר הזיתים לאחר כשלושה שבועות‪ .‬המסורת הנוצרית מזהה את האולם הזה‬ ‫לאולם הסעודה האחרונה של ישו ותלמידיו‪ .‬לאחר שעלו לרגל לירושלים‪ .‬הלחם והיין הפכו במסורת‬ ‫הנוצרית לסמלי דמו וגופו המגולמים בלחם ויין המחולקים במהלך המיסה של יום ראשון בכנסייה‪.‬‬ ‫* סמל השקנאית המקריבה את ליבה – כפי שישו הקריב את נפשו לאנושות – על כותרות העמודים‪.‬‬ ‫שימו לב שיש באולם הזה גם מח'רב – המציין מסגד שהוקם כאן‪ ,‬ומפנה לכיוון מכה‪ .‬בנוסף כיתוב‬ ‫בערבית על הקירות והויטראז'‪.‬‬ ‫קומה עליונה – אם יש עדיין אור נחמד לעשות תצפית קלה הר הזיתים‪ :‬מצד ימין שלנו כיוון דרום –‬ ‫ארמון הנציב – רכס ארמון הנציב ‪ ,‬דגל האו"ם ‪ ,‬זה היה ארמון הנציב הבריטי בימי המנדט‪7657- ,‬‬ ‫‪ . 53‬כיום משמש כבניין למשקיפי האו"ם‪ .‬רכס זה נקרא גם ג'אבל מוכאבר בפי הערבים ‪ -‬ההר ממנו‬ ‫קורא המואזין לתפילה‪ .‬לנמצאים בעיר דוד נראה הר זה כגדול ביותר‪ .‬מסורות יהודיות קושרות הר‬ ‫זה להר ממנו צפה אברהם על הר המוריה‪.‬‬ ‫ניתן שוב לראות עד כמה כל דת מנכסת לעצמה את ירושלים‪ ,‬ובאותו מקום עומדים מבני דת‬ ‫קדושים ליותר מדת אחת‪.‬‬ ‫חומת ההפרדה – גדר ההפרדה (או חומת ההפרדה) היא מערכת ביצורים ומכשולים‪ ,‬הנבנית על ידי‬ ‫ישראל מאז ‪ ,0770‬במטרה לחצוץ בין התושבים הפלסטינים ביהודה ושומרון לבין מרכזי אוכלוסייה‬ ‫ישראליים‪ .‬מטרת החומה מטרתה המוצהרת של הגדר‪ ,‬לפי מדינת ישראל‪ ,‬היא ביטחונית‪ :‬מניעת‬ ‫כניסת מחבלים מתאבדים ומפגעים אחרים אל ערי ישראל‪ .‬אולם‪ ,‬הפלסטינים וגורמים שונים בישראל‬ ‫ובעולם טוענים‪ ,‬כי קיים פער בין הצהרותיה לבין כוונותיה האמיתיות של מדינת ישראל‪ ,‬וכי מניעיה‬ ‫של ישראל בהקמת הגדר אינם ביטחונים בלבד‪ ,‬אלא אחרים ‪ -‬סיפוח קרקעות והרחבת התנחלויות‪.‬‬ ‫במקומות מסוימים הגדר מפרידה בין פלסטינים לבין אדמותיהם‪.‬‬ ‫מחלוקת סביב הגדר‪ :‬ראשית זו בעצם חומה מודרנית שיש לה משמעות‪ -‬היום גדר ההפרדה‬ ‫חוצה מחנות בישראל ויש לה תומכים בימין ובשמאל (בעיקר בימין ובשמאל המתונים)‪ ,‬אך גם‬ ‫מתנגדים בשני המחנות (בעיקר בשני קצוות הקשת הפוליטית)‪ .‬חלקית נימוקי המתנגדים בימין‬ ‫שונים מאלה של המתנגדים בשמאל‪ .‬בימין חוששים שהגדר תשאיר את ההתנחלויות מאחוריה‬ ‫לא מוגנות ומפחדים שהגדר תהיה תוואי הגבול הסופי עם הפלסטינים וכן תסגור את הכביש בין‬ ‫ירושלים למודיעין‪ .‬בשמאל מוחים על הפגיעה בחיי הפלסטינים והפקעת קרקעותיהם‪ .‬חלק‬ ‫מהמתנגדים מימין ומשמאל טוענים שהגדר לא תהיה יעילה כי ניתן לירות מעליה‪ ,‬לפגע על ידה‬ ‫ולחפור מתחתיה‪.‬‬ ‫מתנגדים נוספים הם ארגוני איכות סביבה המבכים את ההשפעות השליליות שיש לגדר על ערכי‬ ‫טבע ונוף‪ .‬דוגמאות להשפעות כאלה הן הפגיעה בנוף הטבעי‪ ,‬מניעת מעבר בעלי חיים מצד אל‬ ‫צד‪ ,‬מניעת סחף טבעי ומניעת זרימת מי גשמים‪.‬‬ ‫הר הזיתים –‬ ‫* ניתן לראות פה יפה את השילוב של שלושת הדתות כפי שיצרה ההסטוריה – מקום שחשוב‬ ‫ומקודש לדת אחת הופך לקדוש וחשוב גם לאחרות‪.‬‬ ‫על ההר ניצבים מבנים הקשורים למסורות של ‪ 5‬הדתות‪ .‬מולנו בצד מזרח דרומו כולו בית קברות‬ ‫יהודי הקבורים בו למעלה ממאה אלף יהודים ששאפו במהלך הדורות להיקבר למול הר הבית‪ ,‬ע"פ‬ ‫המסורת במקום זה תחל תחיית המתים‪ .‬יש פה רצף יהודי של קבורה מימי בית ראשון ימי הביניים‬ ‫וימינו‬ ‫מעל בית הקברות – מלון אינטרקונטיננטל‬ ‫‪-‬מכונה גם "‪ 1‬קשתות" על שם מסורת מוסלמית‬ ‫המתארת את אחרית הימים כגשר שימתח בין הר הזיתים להר הבית ועליו יעברו כולם הצדיקים‬ ‫יעברו בשלום והרשעים יפלו לעמק יהושפט‪ .‬נבנה בתק' הירדנית‪ .‬בשנת ‪ 95‬במלון זה הוקם ארגון‬ ‫אש"ף‪.‬‬ ‫עם התפתחות הנצרות ושליטתה בי‪-‬ם התחילו מסורות הקשורות לימי ישו ‪ ,‬לימיו האחרונים‪ .‬עקב כך‬ ‫הוקמו ‪ 05‬כנסיות בתק הביזנטית שעטרו את ההר והגדילו את חשיבותו לנוצרים‪ .‬הכנסיות נהרסו‬ ‫ונבנו שוב אך רוב הכנסיות שרואים היום הן כנסיות מהמאה ה‪.76‬‬ ‫משמאל למלון ‪ -‬צריח כנסיית העלייה – המקום בו ישו עלה השמימה לאחר תחייתו‪ .‬הוקמה בתק'‬ ‫הביזנטית‪ ,‬מאה ‪ 5‬ושרדה עד ימינו במתכונתה הצלבנית‪ .‬מימין לצריח נבחין בצריח לבן – כנסיית‬ ‫אבינו שבשמיים ‪ - patter noster‬נבנתה לצין המקום בו לימד ישו את תלמידיו תפילה זו שהיא‬ ‫מהחשובות בליטורגיקה הנוצרית‪ .‬בצד השמאלי של הרכס – מגדל עבה – אוגוסטה ויקטוריה ‪ ,‬נראה‬ ‫קצת כמו טירה גרמנית‪ .‬לכבוד הקיסר הגרמני וילהלם השני ‪ 7363‬ביקר בארץ‪ .‬האם באמת היו‬ ‫צריכים כזה מבנה גדול וארופאי לצליינים ולנזירים – לא אבל המסר שרצו להעביר – עוצמה‪ .‬כיום זהו‬ ‫בית חולים ערבי‪ .‬במורד ההר בחצי הגובה‪ ,‬מצויה הקפלה האיטלקית "דמעת האדון" דומינוס‬ ‫פלאביס המקום בו בכה ישו על חורבן ירושלים העתיד לבוא אחרי ימיו‪ ,‬נבנתה ע"י ברלוצ'י‪ .‬בתחתית‬ ‫ההר כנסיית מריה מגדלנה עם הכיפות המוזהבות בסגנון רוסי‪,‬‬ ‫נבנתה ביזמת הצאר הרוסי‬ ‫אלכסנדר ה ‪ .5‬האוניברסיטה המורמונית – מבנה גלילי עם קשתות‪ .‬האוניברסיטה העברית‪ -‬נחנכה‬ ‫‪ 7603‬מפעל ציוני חשוב בתק' המנדט הבריטי התנועה הציונית אז בנתה הרבה באיזור רחביה‪.‬מי‬ ‫היה החניכת האוניברסיטה אלברט איינשטיין ממלחמת העצמאות ‪ 7653‬הר הצופים נחשב למובלעת‬ ‫ישראלית בשטח ירדן‪ ,‬היו שם מספר רופאים ואחיות וחיילים בלבוש שוטרים‪ .‬נכנסו לשם בשיירות דו‬ ‫שבועיות שעלו בפיקוח אנשי האו"ם והלגיון הירדני‪ .‬בית החולים והקמפוסים עברו בשנים אלו למערב‬ ‫העיר וב‪ 7691‬כאוחדה העיר חזרו למקום מושבם זה‪.‬‬ ‫מלון הייאט – היום רג'נסי‪ ,‬נראה מערבה מבית החולים‪ ,‬שם נרצח השר רחבעם זאבי גנדי (‪ 07‬ביוני‬ ‫‪ 71 - 7609‬באוקטובר ‪ ,) 0777‬איש צבא ופוליטיקאי ישראלי‪ .‬נושא דגל הטרנספר (מרצון או‬ ‫בהסכמה) בשיח הציבורי הישראלי בשנות ה‪ 67-‬של המאה ה‪ ,07-‬דעותיו נחשבו למעוררות מחלוקת‬ ‫וויכוחים רבים בשיח זה‪ .‬נרצח על ידי שלושה מתנקשים‪ ,‬אנשי החזית העממית‪ ,‬כנקמה על חיסול‬ ‫מנהיג הארגון‪ .‬בעת הרצחו היה שר בממשלת ישראל‪ ,‬וחבר כנסת מטעם מפלגת מולדת (בסיעת‬ ‫האיחוד הלאומי)‪ .‬ביולי ‪ 0773‬קיבלה הכנסת את החוק להנצחת זכרו של רחבעם זאבי‪ .‬על פי החוק‪,‬‬ ‫תקום עמותה להנצחת מורשתו‪.‬‬ ‫מצפון לו הגבעה הצרפתית‪ .‬מאחוריה באופק תל אל פול שעליו ארמונו של המלך חוסין‪.‬‬ ‫סיכום‪:‬‬ ‫בסיור עברנו מקומות רבים וראינו כיצד כמעט בכל מקום בעיר זו‪ ,‬ישנה מחלוקת על כל פיסת‬ ‫הסטוריה‪ .‬עצם זה שיושבים פה תושבי שני עמים מעיד על אחת מההתמודדויות החשובות שיש‬ ‫לבצע בירושלים‪ .‬חשיבותה לשלושת הדתות הביאה במשך מאות שנים לקרבות עזים בין‬ ‫ממלכות‪ ,‬ולחילופי שלטון רבים – גם היום אנו עדים להרבה עימותים של הדתות לגבי מקומות‬ ‫הקדושים להם וניכוס מקומות דת לצורך שליטה עתידית‪ .‬אולם למרות כל המחלוקות יש פה‬ ‫אנשים שחיים ביחד‪ -‬וזהו גם קסמה של העיר הזו‪ .‬שלוש דתות גדולות שמצליחות לשמור על‬ ‫חיים ותרבות ומושכות אלךיהם מבקרים מכל העולם‪ .‬צריך לזכור שבירושלים הגבול בין אמונה‬ ‫לאמת מטשטש ואם אמונה‪ -‬קשה להתווכח‪ .‬הגבולות שמדינת ישראל מציבה בנושא הדתי הוא‬ ‫הסטאטוס קוו‪ -‬שאין לשנות דבר במבני הדת – אולם זו ירושה שלנו מהתורכים ויש הטוענים שיש‬ ‫לדון במצב ולבחון האם דברים יכולים להתחדש ולהשתפר לדורות הבאים‪.‬‬ ‫דברים שרואים משם לא רואים מכאן‬ ‫סיור רכוב מאכסניית אגרון לתצפית מטיילת ארמון הנציב‬ ‫אכסניית אגרון שוכנת בלב ירושלים סמוך לעיר העתיקה ולמרכז העסקים העירוני‪ ,‬בין שכונות ותיקות‬ ‫ואזורים מתחדשים‪ .‬בסיורנו זה נבקש להרחיק מבט‪ ,‬ולהתבונן במכלול העיר מטיילת ארמון הנציב‪,‬‬ ‫נקודה המאפשרת קבלת תמונה רחבה על העיר המגוונות והמורכבת‪ .‬ננצל את הנסיעה לטיילת‬ ‫להכרות מהירה עם מספר אתרים בולטים דרכם עובר המסלול‪ .‬נסיעתנו תסתיים בנקודת התצפית‬ ‫אל עבר האגן הקדוש והעיר החדשה המקיפה אותו‪.‬‬ ‫להתייחסות במהלך הנסיעה‪:‬‬ ‫‪ )1‬גן העצמאות (רחוב אגרון) ובית הקונסוליה האמריקאית‪ .‬גן העצמאות – מרכז העיר‪ ,‬בית הקברות‬ ‫הממלוכי‪ ,‬בריכת ממילא‪ .‬פונים ימינה במלון פאלאס לרחוב המלך דוד‪.‬‬ ‫‪ )2‬מלון המלך דוד נבנה בשנות ה‪ 07‬תקופת המנדט שימש את הבריטים כמפקדה ראשית ‪ .‬בין‬ ‫היתר נודע המלון בשל פיצוצו על ידי האצ"ל ב‪ .7659-‬הוכנסו חומרי נפץ בתוך כדי חלב לבניין‪ ,‬נציגים‬ ‫של הארגון התקשרו והודיעו כי הטמינו פצצה אך היה מאוחר מדי ו‪ 67‬אנשים נהרגו בהם יהודים‬ ‫ערבים ובריטים‪ .‬שתי הקומות העליונות הוספו מאוחר יותר לאחר קום המדינה‪.‬‬ ‫‪ )3‬בניין ימקא ‪ -‬מרכז ימק"א ירושלים חרט על דגלו טיפוח אחווה וידידות בין נוצרים‪ ,‬מוסלמים‬ ‫ויהודים דרך פעילויות תרבות וספורט משותפות‪ .‬בבניין‪ ,‬שהוא אחד היפים והבולטים בירושלים‪ ,‬פועל‬ ‫גם מלון‪ ,‬ובמשך שנים רבות פעל במקום גם אצטדיון כדורגל ששימש כמגרשה הביתי של קבוצת‬ ‫בית"ר ירושלים‪ ,‬עד שפונה ונהרס לטובת פרויקט נדל"ן יוקרתי‪.‬ב ‪ 7609‬החלו בבניית הבניין ובאפריל‬ ‫‪ 7655‬נחנך הבניין על ידי הגנרל אלנבי‪ .‬בניין זה נחשב לבניין ימק"א היפה ביותר בעולם‪ .‬בסמוך‬ ‫למבנה נבנה‪ ,‬כפי המקובל על ידי ארגוני ימק"א ברחבי העולם‪ ,‬אצטדיון ספורט‪ .‬הבניין מחולק‬ ‫לשלושה חלקים‪ ,‬המסמלים את השילוש הקדוש‪( .‬יש עוד שתי גרסאות‪ :‬א‪ .‬סמל לסיסמת הארגון‪:‬‬ ‫איחוד השכל‪ ,‬הרוח והגוף‪ .‬ב‪.‬סמל לשלוש הדתות הגדולות‪-‬נצרות‪ ,‬יהדות ואיסלאם)‪ .‬בבניין יש בית‬ ‫מלון‪ ,‬אולמות כנסים ומתקני ספורט כמו בריכת שחייה‪ ,‬חדר כושר ועוד‪.‬‬ ‫בבניין משולבים מוטיבים דתיים נוצריים‪ ,‬יהודיים ואיסלמיים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫בראש האגף הצפוני חרוט הפסוק "ה' אלוהינו ה' אחד" ובראש האגף הדרומי חרוטה‬ ‫הקריאה "אין אלוה מבלעדי אללה" המוסלמית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בחצר נטועים ‪ 70‬ברושים‪ ,‬המסמלים את ‪ 70‬שבטי ישראל‪ 70 ,‬שליחי ישו ו‪ 70-‬ממשיכי‬ ‫מוחמד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מעל לכניסה מופיע תבליט בדמות מלאך בגובה ‪ 3‬מטרים ע"פ ספר ישעיהו (ו'‪ ,‬ב') ‪" :‬שרפים‬ ‫עומדים ממעל לו‪"...‬‬ ‫‪‬‬ ‫פסל של האישה השומרונית‪ ,‬שהכירה במשיחות של ישו ופסל של שה‪ ,‬רמז לישו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫פסלי האדם‪ ,‬השור‪ ,‬הנשר והאריה מסמלים את ארבעת כותבי ספרי הבשורה בברית‬ ‫החדשה‪ :‬מתי‪ ,‬מרקוס‪ ,‬לוקס ויוחנן‪.‬‬ ‫‪ )4‬משכנות שאננים וימין משה – משכנות שאננים הייתה אחד ממפעלי הפיתוח הראשונים בעיר‬ ‫החדשה של ירושלים בתקופה העות'מאנית‪ ,‬והשכונה היהודית הראשונה שהוקמה בירושלים מחוץ‬ ‫לחומות העיר העתיקה‪ .‬הקמתה‪ ,‬ב‪ 7397‬ביוזמתו של משה מונטיפיורי‪ ,‬סימלה את תחילת תקופת‬ ‫"היציאה מן החומות" בירושלים‪ .‬עד אמצע המאה ה‪ 76-‬השתרעה ירושלים על השטח המתוחם בין‬ ‫חומות העיר העתיקה בלבד‪ .‬שהייה מחוץ לחומות‪ ,‬בייחוד בשעת לילה‪ ,‬נחשבה מסוכנת ביותר בשל‬ ‫כנופ יות שודדים שהפילו חיתתן על האזור‪ .‬הצפיפות בעיר הייתה בלתי נסבלת וזאת בנוסף לתנאי‬ ‫תברואה והייגינה ירודים‪ .‬מונטיפיורי שהתרשם מהתנאים הנוראיים החליט על הקמת השכונה‪ ,‬יזם‬ ‫את הרעיון אך המממן שלה הוא יהודא טורא מלואיזיאנה שתרם את הכסף‪ .‬אט אט עברו האנשים‬ ‫למחוץ לחומות והחלה בנייה מערבה לירושלים כפי שמכירים אותה כיום‪.‬בתי משכנות שאננים כיום‪,‬‬ ‫לאחר שיפוץ ושימור‪ ,‬משמשים כמרכז כנסים‪ ,‬מרכז למוזיקה ובית הארחה‪.‬‬ ‫‪ )5‬גן הפעמון ‪ -‬או בשמו המלא גן פעמון הדרור הוא גן עירוני‪ ,‬השני בגודלו בירושלים‪ ,‬אחרי גן‬ ‫סאקר‪ .‬במרכז הגן מוצב פעמון עתיק‪ ,‬שהוא למעשה העתק של 'פעמון החירות' של ארצות הברית‪,‬‬ ‫ועל שמו נקרא הגן‪ .‬הפעמון הוצב במקומו לרגל חגיגות יובל ה‪ 077-‬לעצמאות ארצות הברית‪.‬‬ ‫‪ )6‬המושבה הגרמנית – המושבה הגרמנית בירושלים נבנתה על ידי גרמנים חברי כת הטמפלרים‬ ‫בסוף המאה ה‪ .76-‬הייתה זו אחת ממספר מושבות שבנו הטמפלרים בארץ‪ .‬מושבות נוספות היו‬ ‫ביפו‪ ,‬חיפה ובגליל‪.‬הטמפלרים הגיעו לארץ ישראל כדי להימלט מרדיפות על רקע דתי בארצם‪ ,‬וכדי‬ ‫להגשים הלכה למעשה את משנתם ‪ -‬ישועה באמצעות התיישבות בארץ הקודש‪.‬‬ ‫המושבה נבנתה על שטח קרקע גדול שרכשו הטמפלרים מערביי האזור בעמק רפאים‪ ,‬מדרום‪-‬מערב‬ ‫לירושלים של אותם ימים‪ .‬הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי ‪ .‬מרבית הבניינים הם בני שתי‬ ‫קומות או בתים חד קומתיים ובעלי גגות רעפים‪ .‬הבתים בנויים לאורך שני רחובות מקבילים ‪ -‬רחוב‬ ‫עמק רפאים ודרך בית לחם‪ ,‬וברחובות קטנים המקשרים ביניהם‪ .‬מתיישבי המושבה עסקו במלאכות‬ ‫טיפוסיות לכפריים גרמנים ‪ -‬נגרים‪ ,‬נפחים‪ ,‬איכרים וכדומה‪ .‬עם הזמן‪ ,‬בנו יזמים ערבים אמידים בתים‬ ‫במושבה הגרמנית‪ ,‬בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני הקהילה הטמפלרית‪ .‬הם נמשכו למיקומה‬ ‫האטרקטיבי של המושבה ‪ -‬על אם הדרך ירושלים‪-‬בית לחם ובין השכונות המתפתחות קטמון‪ ,‬טלביה‬ ‫ובקעה‪ ,‬שאוכלסו באמידי ערביי ירושלים‪ .‬כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי‪.‬‬ ‫בתקופת מלחמת העולם השנייה גילו רבים מהטמפלרים תושבי המושבה אהדה למשטר הנאצי‪,‬‬ ‫וממילא נחשבו בעיני השלטונות הבריטיים כנתיני אויב וגייס חמישי‪ .‬הם הושמו בהסגר‪ ,‬ומאוחר יותר‬ ‫הוגלו לאוסטרליה‪.‬‬ ‫תצפית מטיילת ארמון הנציב‬ ‫מסגרת רעיונית‪:‬‬ ‫הדגש בתצפית הוא על מגוון הדעות והאמונות בירושלים‪ ,‬כמיקרוקוסמוס של החברה הישראלית‪.‬‬ ‫השאלה שאנו שואלים בתצפית‪ :‬מה היתרונות כמו גם האתגרים העומדים בפנינו כחלק מחברה‬ ‫הטרוגנית ורב גונית? הדגש בתצפית יינתן על החיים של שלוש הדתות עם הסטוריה המבוססת על‬ ‫עיר אחת (שבמקרים רבים בהסטוריה הוכתרה כבירה)‪.‬‬ ‫מטרות ודגשים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫הכרות ראשונית עם העיר ירושלים כקדושה לשלוש הדתות המונותיאיסטיות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫במידה והתצפית משולבת עם יום פעילות‪ :‬פתיחת‪/‬סיכום יום פעילות בצורה‬ ‫חוויתית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫דגש בתצפית על השוני והמגוון‪ :‬דתות שונות‪ ,‬דתיים‪-‬חילונים‪ ,‬ישן מול חדש ועוד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫דגש על הדרכים השונות לנהל מחלוקות‪ :‬ממלחמות על רקע דתי ועד להסכמים ודו‬ ‫קיום‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫קישור לעולמם של המשתתפים‪ :‬מהי האחריות שלנו אל מול השוני והמחלוקות?‬ ‫כיצד אנו יכולים לנהוג אחרת במעגלים הקרובים לנו – בית‪ ,‬בית הספר‪ ,‬חברה?‬ ‫משך‪ :‬כחצי שעה‪.‬‬ ‫מתודות אפשרויות לשיקול דעת המדריך ולפי אופי הקבוצה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫נותנים למספר תלמידים שלושה צבעים ומבקשים מהם לצייר מספר מבנים בולטים בתצפית‬ ‫על גבי יריעת ניילון שקוף‪ ,‬תוך ניסיון לזהות אילו מהמבנים הם יהודיים‪/‬נוצריים‪/‬מוסלמיים‪.‬‬ ‫המטרה‪ :‬לתת לתלמידים לחוש את השילוב של שלוש הדתות בירושלים ולדון בהדרכה על‬ ‫המורכבות שבכך‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תמונות של אתרים מרכזיים שעל התלמידים‪ /‬חניכים לזהות בתצפית‪( .‬הר הבית‪ ,‬חומה‪,‬‬ ‫כנסיה וכד')‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הכנת תרשים מוקדם של התצפית כשעל כל זוג תלמידים למצוא את מירב המקומות על‬ ‫המפה ‪ /‬איור‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫"מי מוצא ראשון את‪( "...‬בדגש על‪ :‬חומות ‪ /‬מבני דת ‪ /‬שכונות ‪ /‬וכד')‪.‬‬ ‫מבנה התצפית‪:‬‬ ‫א‪ .‬רקע על מקום התצפית‪:‬‬ ‫המסורת היהודית מציינת כי מהרכס הזה השקיף אברהם אבינו אל הר המוריה (מקום עקידת‬ ‫יצחק) ובו השאיר את נעריו‪ ,‬כשהלך לעקוד את יצחק בנו (בראשית כב'‪ ,‬ג'‪-‬ה')‪ .‬מקום העקדה‬ ‫נתפס על פי המסורת כ"אבן השתיה" (מלשון "תשתית") ‪ -‬המקום בו החל אלוהים את בריאת‬ ‫העולם‪ .‬זהו הרכס הסוגר על ירושלים מדרום‪ .‬הפסגה קרויה בפי הערבים "ג'אבל מוכאבר"‬ ‫("ההר הגדול") והיהודים כינוה על שם בית הנציב העליון "ארמון הנציב"‪.‬‬ ‫ארמון הנציב – נבנה בראשית שנות ה‪ 57-‬עבור הנציב העליון הבריטי סר ארתור ווקופ‪ ,‬לאחר‬ ‫שבית הנציב הקודם‪ ,‬ששכן בכנסיית אוגוסטה ויקטוריה שעל הר הזיתים‪ ,‬נפגע ברעידת אדמה ב‪-‬‬ ‫‪ .7601‬הפאר וההדר כמו גם המיקום בראש ההר‪ ,‬הביאו את היהודים לכנותו בשם "ארמון‬ ‫הנציב"‪ .‬משנת ‪ 7656‬הפך ארמון הנציב למקום מושבם של משקיפי האו"ם‪ .‬כיבוש ארמון הנציב‬ ‫על ידי הירדנים ב‪ 3 -‬ביוני ‪ 7691‬היה האות לפרוץ מלחמת ששת הימים בירושלים‪ .‬ארמון הנציב‬ ‫נכבש בקרב קצר על ידי "חטיבת ירושלים" בתחילת המלחמה ובסיומה‪ ,‬שב מטה משקיפי האו"ם‬ ‫למקום‪.‬‬ ‫השכונה היהודית שנבנתה במורדות ההר (תלפיות מזרח) מכונה שכונת "ארמון הנציב" על שם‬ ‫המבנה‪.‬‬ ‫הר העצה הרעה – כך מכונה הרכס המתמשך מן הארמון ועד שכונת אבו תור‪ ,‬בפי הנוצרים‪.‬‬ ‫אחת המסורות הנוצריות מזהה את המקום כ"הר המועצה הרעה"‪ ,‬בו נערכה התייעצות חברי‬ ‫הסנהדרין (היא ה"מועצה הרעה") בדבר מסירת ישו הנוצרי לרומאים‪.‬‬ ‫אבו‪-‬תור הוא שמו הערבי מוסלמי של הרכס‪ .‬אבו תור ("אבי השור") היה מגיבורי צבאו של צלאח‬ ‫הדין‪ ,‬כובש ירושלים מידי הצלבנים במאה ה‪ ,70-‬שנהג לרכוב על שור‪.‬‬ ‫בפי היהודים כונה הרכס הזה עד למלחמת ששת הימים‪" ,‬גבעת חנניה"‪ ,‬על שם חנניה הכהן‬ ‫הגדול בימי בית שני‪.‬‬ ‫** ניתן להרחיב על התפתחות הנצרות והאיסלאם וקדושת ירושלים לדתות אלה ‪ -‬ממערך טיילת‬ ‫החומות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הפיכת ירושלים לעיר וקביעתה כעיר בירה על ידי דוד המלך‪:‬‬ ‫במאה ה‪ 77-‬לפנה"ס כובש דוד המלך את "עיר יבוס" מידי היבוסים‪ ,‬קובע בה את ארמונו והופך‬ ‫אותה לבירת הממלכה‪ .‬הסיבות לכך הן‪:‬‬ ‫סיבה פוליטית – עד ימיו של שאול (ימי המלוכה הראשונה) מאורגן העם במסגרת שבטית‪,‬‬ ‫כשלכל שבט נחלה משלו ומנהיגים משלו (זקני העדה)‪ .‬למעשה בתקופה זו אין מסגרת ארגונית‬ ‫המאחדת בין השבטים השונים מלבד בתקופות של מלחמה‪ .‬דוד בתחילת כהונתו מחפש דרכים‬ ‫לאחד את העם במסגרת דתית‪ ,‬מדינית וממלכתית‪ ,‬שתהיה מקובלת על כל השבטים‪ .‬לשם כך‬ ‫הוא מאתר את "עיר יבוס" שלא היתה שייכת לנחלתו של שום שבט ולכן היתה ניטרלית מבחינה‬ ‫פוליטית ובה מקים את עיר דוד‪.‬‬ ‫סיבה דתית – בהמשך הגבעה של עיר דוד ניצב הר המוריה שזוהה על ידי המסורת היהודית‬ ‫כמקום עקידת יצחק ובו עתיד היה להבנה בית המקדש‪.‬‬ ‫כיצד הפך דוד את עירו לבירת ישראל והתגלגלות השלטון בתקופת בית ‪ I‬ו‪:II-‬‬ ‫‪ .7‬בנה עיר ממלכה והציב בה את ארמונו (שמואל ב'‪ ,‬ה'‪ ,‬ט')‪.‬‬ ‫‪ .0‬קנה את גורן ארונה היבוסי (פסגת הר המוריה) ובו הציב את ארון הברית (שהיה‬ ‫עד אז בקרית יערים)‪ .‬חשוב לציין שמקום המקדש הוא אחד משלושת המקומות‬ ‫שנרכשו בכסף (שני האחרים‪ :‬חברון ושכם)‪ .‬ועוד חשוב לציין שדוד אינו יכול לבנות‬ ‫את בית המקדש מכיוון שידיו מגואלות בדם‪.‬‬ ‫‪ .5‬עיר דוד הופכת למרכז אדמיניסטרטיבי של העם כולו בו יושבים השרים והפקידות‬ ‫הגבוהה‪.‬‬ ‫לאחר מותו של דוד עולה לשלטון בנו שלמה‪ ,‬מרחיב את העיר צפונה ומחבר אותה עם הר‬ ‫המוריה ושם בונה את המרכז השלטוני‪ .‬בהר המוריה הוא בונה את בית המקדש‪ .‬לראשונה‪,‬‬ ‫לאחר ימי שלמה מתפצלת הממלכה לעשרת שבטי הצפון המקימים את ממלכת ישראל בהנהגת‬ ‫ירבעם בן נבט וממלכת יהודה בהנהגת רחבעם‪ .‬מקום ירושלים בחיי העם צומצם מכיוון שאת‬ ‫תפקיד בית המקדש תפסו מאז הבמות בדן ובבית אל‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 100‬לפנה"ס עולה צבא אשור ומשמיד את שבטי הצפון‪ .‬הנותרים בורחים לממלכת יהודה‬ ‫ומספרים על זוועות הכיבוש‪ .‬העיר שוב גדלה ומתפשטת לכיוון הגבעה המערבית (הר ציון)‪ .‬מלך‬ ‫יהודה‪ ,‬חזקיהו מתכונן לשעת מצור על ידי בניית חומה רחבה המקיפה את העיר והקמת מפעל‬ ‫מים מוסתר – נקבת חזקיהו‪ .‬ירושלים ניצלת ממצור צבא אשור אולם בשנת ‪ 339‬לפנה"ס עולה‬ ‫נבוכדנאצר‪ ,‬מלך בבל ומצליח להשמיד את ממלכת יהודה וירושלים ולהגלות את העם‪.‬‬ ‫גלות זו נמשכה ‪ 17‬שנה ולאחריה בעקבות הצהרת כורש מלך פרס‪ ,‬חזרו בני ישראל (בעיקר‬ ‫שבט יהודה) בהנהגת עזרא ונחמיה לירושלים ובנו את בית המקדש השני‪.‬‬ ‫לשיא התפתחותה בזמן הקדום הגיעה ירושלים בתקופת החשמונאים‪ :‬חומה הקיפה את העיר‬ ‫שכללה את עיר דוד המקורית‪ ,‬העיר העתיקה כולה‪ ,‬המושבה האמריקנית (מצפון לשער שכם של‬ ‫ימינו)‪ ,‬מגרש הרוסים והר ציון‪ .‬הורדוס "המלך הבונה" הקים קריה מפוארת במקום בו שוכן היום‬ ‫הרובע היהודי ואמת מים שהובילה אליה התגלתה מתחת לארמון הנציב‪ .‬הורדוס שיפץ את‬ ‫בית המקדש והכפיל את שטחו של מתחם הר הבית‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 17‬לספירה‪ ,‬ב‪ -‬ט' באב‪ ,‬לאחר מצור ממושך נכבשת ירושלים ונחרב בית המקדש השני‬ ‫על ידי הרומאים בהנהגת טיטוס‪ .‬עם ישראל ברובו יוצא לגלות‪ .‬הביזנטים דאגו לשמר את חורבנו‬ ‫של הר הבית כציון לניצחון הנצרות והתגשמות נבואת ישו על חורבן בית המקדש‪.‬‬ ‫עם הכיבוש המוסלמי בשנת ‪ 953‬לספירה ציווה החליף עומר לנקות את גלי האשפה מהר הבית‬ ‫והקים בו מסגד‪ .‬מסורת מוסלמית זיהתה את המקום עם עלייתו של מוחמד השמיימה במסע‬ ‫הלילי‪ .‬בשנת ‪ 967‬בנה החליף עבד אל‪ -‬מאלכ את כיפת הסלע מעל אבן השתיה ובנו בנה את‬ ‫מסגד אל‪-‬אקצא (הקיצון) המציין את המסגד הקיצון שנזכר בקוראן בסיפור המסע הלילי של‬ ‫מוחמד‪.‬‬ ‫לאורך התקופות ההיסטוריות שופצו הבניינים ונבנו מבנים נוספים במתחם‪ .‬ברחבת המתחם‬ ‫נרצח עבדאללה מלך ירדן בשנת ‪ .7637‬במלחמת ששת הימים נכנסו חיילי חטיבת הצנחנים אל‬ ‫מתחם הר הבית וירדו אל הכותל המערבי‪ .‬המקום נפתח לביקורים לבני כל הדתות‪ .‬רבין‪,‬‬ ‫כרמטכ"ל באותה עת‪ ,‬הוביל את צה"ל במשימתו לשחרור ירושלים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬תצפית אל העיר העתיקה וסביבתה הקרובה‬ ‫אנו צופים אל ירושלים מדרום‪ .‬בחומתה הדרומית של העיר העתיקה שני שערים – שער‬ ‫האשפות ושער ציון (מצוי בפינה הדרום‪-‬מערבית‪ ,‬מאחורי כנסיית דורמציון)‪ .‬העיר העתיקה בנויה‬ ‫למעשה על ‪ 5‬פסגות‪:‬‬ ‫‪ .7‬הר המוריה (הר הבית) – בפסגתו הוקמה כיפת הסלע‪.‬‬ ‫‪ .2‬הר ציון – בפסגתו כנסיית הדורמציון‪* .‬הרחבה בהמשך‪.‬‬ ‫‪ .5‬הגולגותא – בגבעה זו קבור ישו‪ ,‬בפסגתה כנסיית הקבר‪ .‬זהו המקום המקודש‬ ‫ביותר לנוצרים בירושלים‪ ,‬אתר תפילה ומקום עליה לרגל של נוצרים מכל רחבי‬ ‫העולם‪ .‬מקום צליבתו‪ ,‬קבורתו ותחייתו של ישו‪ * .‬הרחבה בהמשך‪.‬‬ ‫מצפון העיר תחומה ברכס הכולל את הר הזיתים והר הצופים‪.‬‬ ‫מדרום מצוי הרכס עליו אנו עומדים – "ארמון הנציב" בפי היהודים‪" ,‬הר העצה הרעה" בפי‬ ‫הנוצרים‪" ,‬ג'אבל מוכאבר" בפי המוסלמים‪.‬‬ ‫ממזרח – הרכס עליו בנוי הכפר ראס אל עמוד‪ ,‬הקרוי "הר משחית" בפי היהודים (נזכר בספר‬ ‫מלכים א' ומלכים ב')‪ .‬מעבר לו‪ ,‬בצידו השני של ים המלח‪ ,‬רכס הרי מואב‪ .‬ניתן לראות את גדר‬ ‫ההפרדה הנבנית לאורך ראס‪-‬אל‪-‬עמוד‪.‬‬ ‫ממערב מצויה העיר החדשה‪ ,‬הממוקמת על הרכס‪ ,‬שהגבוהה בפסגותיו ידועה כ"הר הרצל"‪.‬‬ ‫מימין לכיפת הסלע ניתן להבחין במסגד אל אקצא‪.‬‬ ‫מתחת לחומה בכוון הפונה אלינו מתמשך מעין לשון (שלוחה) בין נחל קדרון ממזרח לגיא ממערב‬ ‫(תחילתו של הגיא בגיא בן‪-‬הנום)‪ .‬לשון זו היא עיר דוד המקראית‪ .‬כיום נמצא עליה העופל –‬ ‫החפירות הצמודות לחומה והן כפר השילוח (סילואן)‪.‬‬ ‫ממזרח לעיר דוד מצויים הכפרים סילואן‪ ,‬א‪-‬טור‪ ,‬וראס אל עמוד‪ .‬הכפר אשר במורדות ארמון‬ ‫הנציב הוא צור‪-‬באחר‪ .‬המבנים שעל ההר עצמו הם בתי הכפר ג'אבל מוכאבר‪.‬‬ ‫ממערב לעיר דוד – אבו טור המערבית‪ ,‬אבו תור היהודית (גבעת חנניה)‪ ,‬ארנונה ותלפיות‪ .‬ניתן‬ ‫להבחין במלון המלך דוד‪.‬‬ ‫שלושת המגדלים הבולטים ממזרח על הר הזיתים‪ :‬קרית האוניברסיטה בהר‪-‬הצופים‪ ,‬בית‬ ‫החולים אוגוסטה ויקטוריה וכנסיית העלייה הרוסית‪.‬‬ ‫נספחים‪:‬‬ ‫מדריכים יקרים!‬ ‫קצרה היריעה מלהביא במערך זה את כל החומר‪ .‬מה שניתן במערך הוא טעימה לסיור וניתן להרחיב‬ ‫על כל נושא לפי דרישה או עניין של החניכים‪ .‬מומלץ לעיין במקורות שונים ונוספים ולהעמיק את הידע‬ ‫הרלוונטי למקומות אותם תדריכו‪.‬‬ ‫מקורות לעיון נוסף‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫אנציקלופדית וילנאי לירושלים ‪ ,‬זאב וילנאי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אנציקלופדיה אריאל לתולדות ארץ ישראל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מדריך ישראל‪ ,‬כרך ירושלים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ירושלים וכל נתיבותיה‪ ,‬הוצאת יד בן צבי (עורך אייל מרון)‪ .‬מומלץ!‬ ‫שער יפו‪-‬‬ ‫שתי האגדות על הקברים העות'מאניים בצד הפנימי של השער‪:‬‬ ‫שתיהן מדברות על כך שהקברים הם של מתכנני החומה ומדוע הם קבורים כאן? כיוון שהוצאו להורג‬ ‫ע"י הסולטאן סולימן המפואר האחת מספרת שהסיבה נעוצה בכך שלא רצה שיתכננו חומה זהה או‬ ‫יעבירו את הידע שיש להם לגבי החומה הזו לשליטים אחרים‪.‬‬ ‫והאחרת אומרת שכיון שלא הכניסו את שער ציון לחומת העיר‪( .‬אבל להזכיר שוב –אלו אגדות‪.)...‬‬ ‫תנועת המרי העברי ‪ -‬תנועת המרי העברי הייתה ארגון גג של המחתרות היהודיות בארץ ישראל‪.‬‬ ‫התנועה פעלה משנת ‪ 7653‬עד ‪ ,7659‬ותיאמה את פעולות ההתנגדות המזוינת לשלטון הבריטי‪.‬‬ ‫התנועה הוקמה לאחר סיום מלחמת העולם השנייה‪ .‬הגורמים להקמתה היו‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫אכזבה ממדיניות בריטניה ‪ -‬התנועה הציונית תלתה תקווה בחילופי השלטון בבריטניה‪ .‬בסוף‬ ‫מלחמת העולם השנייה ניצחה מפלגת הלייבור בבחירות‪ .‬אנשי הלייבור הבטיחו לפעילים‬ ‫ציוניים שאם יעלו לשלטון הם יתמכו בהקמת מדינה יהודית בארץ ישראל‪ ,‬אך למרות עלייתם‬ ‫לשלטון‪ ,‬לא השתנה דבר במדיניות הבריטית וביישוב היהודי בא"י‪ ,‬כי אם להפך‪ -‬הממשל‬ ‫המשיך לדבוק בגזרות "הספר הלבן"‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫השפעת חווית המלחמה ‪ -‬האסון הכבד שפקד את היהודים בשואה גרם למחלוקות בין‬ ‫המחתרות להיראות קטנוניות‪ ,‬לכן החליטו להתאחד למאבק המשותף‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יתרון האחדות ‪ -‬הנהגת היישוב היהודי הבינה כי שיתוף פעולה של כל הפלגים בישוב תהייה‬ ‫בעלת עוצמה רבה יותר על הבריטים ועל דעת הקהל העולמי‪.‬‬ ‫המשא ומתן להקמת התנועה החל באוגוסט ‪ ,7653‬ביוזמת ראשי "ההגנה"‪ ,‬משה סנה וישראל גלילי‪.‬‬ ‫בסוף אוקטובר ‪ 7653‬נחתם ההסכם להקמתה של "תנועת המרי העברי"‪ .‬הנהגת התנועה כללה‬ ‫ארבעה נציגים‪ :‬שני נציגים מההגנה (משה סנה וישראל גלילי)‪ ,‬נציג מהאצ"ל (מנחם בגין) ונציג‬ ‫מהלח"י (נתן ילין מור)‪.‬‬ ‫לתאום פעולות המחתרות השונות הופקדה ועדה אזרחית בשם "ועדת איקס"‪ ,‬שהורכבה משישה‬ ‫חברים‪ ,‬נציגי הזרמים הפוליטיים השונים‪ ,‬בהם נמנו הרב פישמן‪ ,‬פרץ ברנשטיין ולוי אשכול‪ .‬במטה‬ ‫המבצעי של התנועה‪ ,‬לאישורו הובאו תוכניות למבצעים‪ ,‬השתתפו יצחק שדה (מראשי ההגנה)‪ ,‬איתן‬ ‫לבני (קצין המבצעים של האצ"ל) ויעקב אליאב (ראש המבצעים של הלח"י)‪.‬‬ ‫במשך קיומה של "תנועת המרי העברי" בוצעו ‪ 77‬פעולות גדולות‪ ,‬שמונה מהן על ידי הפלמ"ח‬ ‫וההגנה ושלוש על ידי האצ"ל והלח"י‪ ,‬בנוסף לפעולות קטנות רבות‪ .‬הבולטות בפעולות אלה היו‬ ‫שחרור ‪ 077‬מעפילים ממחנה המעצר בעתלית‪ ,‬פיצוץ מסילות ברזל ותחנת רכבת בליל הרכבות‪,‬‬ ‫התקפות על תחנות משטרה בריטיות‪ ,‬פיצוץ עשרה גשרים ברחבי הארץ בליל הגשרים ופיצוץ מלון‬ ‫המלך דוד‪.‬‬ ‫באוגוסט ‪ ,7659‬בעקבות "השבת השחורה" ופיצוץ מלון המלך דוד‪ ,‬שזעזע את הציבור בעקבות הרג‬ ‫של חפים מפשע‪ ,‬פנה חיים ויצמן‪ ,‬נשיא ההסתדרות הציונית‪ ,‬למנוע פעולות התקפה נוספות עד‬ ‫החלטתה של הסוכנות היהודית בעניין‪ .‬הסוכנות קיבלה את ההמלצה להפסיק את הפעולות‪ ,‬ההגנה‬ ‫קיבלה זאת בלית ברירה‪ ,‬אך האצ"ל והלח"י התנגדו להפסיק את המאבק המזוין‪" .‬תנועת המרי‬ ‫העברי" פורקה‪ ,‬וכל אחד מהארגונים המרכיבים אותה המשיך לפעול בהתאם למדיניותו‪.‬‬ ‫הרובע הארמני‪ -‬הרובע הארמני הוא שכונה בעיר העתיקה של ירושלים‪ ,‬והקטן ברובעי העיר‬ ‫העתיקה‪ .‬מספר תושביו כ‪ .0,577-‬העם הארמני היה הראשון שהתנצר כאומה בשנת ‪ 577‬לספירה‪.‬‬ ‫חדירת הנצרות בקרב הארמנים הייתה מהירה יחסית‪ ,‬ולכן כבר בשלהי המאה ה‪ 5-‬הייתה קהילה‬ ‫ארמנית בירושלים‪ ,‬ומאז ישנה רציפות של יישוב ארמני בעיר‪ .‬בשל מאבקם לשרוד‪ ,‬לא התעסקו‬ ‫הארמנים בתחילה בתאולוגיה הנוצרית‪ .‬הקהילה הארמנית שימשה כפטרונית של הקהילות‬ ‫המונופיזיטיות בירושלים‪ ,‬בעוד שרוב הקהילות הנוצריות האמינו בדואופיטיזם‪ .‬מרכז חיי הקהילה היה‬ ‫כנסיית המלאכים הקדושים‪ ,‬ששרידיה מצויים בימינו בכנסיית חנן שברובע‪.‬‬ ‫בתקופה הביזנטית היו כנסיות ומנזרים רבים ברחבי ירושלים וסביבתה‪ ,‬אך עם הכיבוש הפרסי של‬ ‫ארץ ישראל בשנת ‪ ,973‬נחרבו רוב המוסדות הללו וחיי הקהילה התקיימו בעיקר בתוך הרובע‬ ‫הארמני‪ .‬בתקופת הצלבנים סירבו הארמנים להכיר באפיפיור והמשיכו לדבוק באמונתם‬ ‫האורתודוקסית‪ .‬במאה ה‪ 70-‬נבנה באזור זה של העיר העתיקה קתדרלת יעקב הקדוש המהווה‬ ‫מרכז לארמנים בארץ ישראל‪.‬‬ ‫בתקופה הממלוכית ולאחר מכן בתקופה העות'מאנית‪ ,‬הייתה לקהילה הארמנית חשיבות רבה בקרב‬ ‫העדות הנוצריות בירושלים‪ .‬במאה ה‪ 76-‬היו הארמנים הקהילה הראשונה להפעיל בית דפוס‬ ‫בירושלים‪ .‬בית הדפוס הארמני נוסד בירושלים בשנת ‪ .7355‬החל מאמצע מאה זו החלה התיישבות‬ ‫ארמנית מחוץ לחומות העיר העתיקה‪.‬‬ ‫הקהילה הארמנית בירושלים נשאה גוון דתי חזק מאוד עד המאה ה‪ ,07-‬עת הגיע גל פליטים‬ ‫ארמניים (כ‪ 07,777-‬במספר) בעקבות טבח הארמנים על ידי התורכים‪ .‬בעקבות כך חדרו אף‬ ‫אלמנטים חילוניים לקהילה‪ ,‬אך הרובע המשיך לתפקד כמרכז דתי‪ ,‬ותושביו הוכרחו לחזור לרובע ‪.‬‬ ‫מגדל דוד מאה ‪:11‬‬ ‫הפיצוץ במלון המלך דוד‬ ‫הקו העירוני‬ ‫שכונת העוני ממילא‬ ‫"איך כל זה קרה" מאת אסתר זנדברג ‪ /‬הארץ ‪3/6/2//3‬‬ ‫עם השקתו ביום שני השבוע של "רובע אלרוב" ‪ -‬מדרחוב הקניות בפרויקט ממילא בירושלים‪ ,‬ועם‬ ‫השלמתו הקרבה של הפרויקט כולו אחרי ‪ 53‬שנים של תכנון ובנייה ויותר מכך‪ ,‬של מחלוקות‬ ‫וויכוחים‪ ,‬עיכובים‪ ,‬סכסוכים‪ ,‬חילופי בעלות‪ ,‬תמורות בהלכי רוח ובהשקפות עולם ושינויים בפרויקט‬ ‫עצמו; וגם לנוכח העובדה שזהו כבר מעשה מוגמר שאין להשיבו ועוד מעט ייטמע בתודעה וייתפס‬ ‫ככוח עליון ‪ -‬עולה מעצמה השאלה הרטורית וחסרת התוחלת‪ :‬איך ירושלים הסתבכה עם המיזם‬ ‫המגלומני והאבסורדי הזה‪ ,‬שכל הסימנים מראים שהוא מה שקוראים הצלחה היסטרית‪.‬‬ ‫איך נהפכה שכונת ממילא ‪ -‬אמנם לא שכונת יוקרה אבל עם משמעות ודמות משלה ‪ -‬ל"פרויקט‬ ‫ממילא"‪ .‬איך סולקו משם מאות תושבים והוגלו למחוזות אחרים‪ .‬איך נמחקו תוואי קרקע‪ ,‬רחובות‬ ‫ובניינים‪ ,‬ונהפכו לפוחלץ אורבני ואדריכלי‪ .‬איך נהפכה הכניסה לשער יפו לסבך של מנהרות וכבישים‬ ‫מהירים‪ ,‬ואיך כל זה קרה באזור הרגיש ביותר בעולם מבחינה היסטורית‪ ,‬נופית‪ ,‬פוליטית ותרבותית‪.‬‬ ‫כיצד התאפשר להנחית דווקא שם את המגה‪-‬מיזם הראוותני הזה עם המדבריות של חיפויי אבן‬ ‫והמחוות האדריכליות התיאטרליות‪ ,‬עם הקשתות הכאילו‪-‬אוריינטליות וחיפויי האבן האין‪-‬סופיים‪ ,‬עם‬ ‫מלונות ודירות פאר בעיר הענייה ביותר בארץ‪ ,‬עם חניוני הענק הבלתי נתפשים ‪ 7,977 -‬מקומות‬ ‫חניה בעיר שרוממות פיתוח התחבורה הציבורית בגרונה ‪ -‬וגרמי המדרגות התלולים המובילים‬ ‫לפסגת השאיפות‪ :‬מדרחוב הקניות?‬ ‫פרויקט ממילא משתרע על פני כ‪ 777-‬דונם ממערב לשער יפו בקו התפר בין ירושלים המזרחית‬ ‫למערבית בואכה שער יפו‪ .‬המדרחוב שהושק השבוע הוא בחלקו הצפוני של המתחם‪ ,‬ממול לכפר‬ ‫דוד ומלון מצודת דוד‪ .‬המותג "רובע אלרוב" הוא ללא ספק הכלאה בין רובע בעיר העתיקה לבין שמה‬ ‫של בעלת המיזם ‪ -‬חברת אלרוב‪ ,‬בבעלות אלפרד אקירוב‪ .‬עוד יהיו בחלק זה של המיזם משרדים‪,‬‬ ‫מלונאות ומגורים ‪ -‬הכל במבנה‪-‬על תחת קורת גג אחת‪ .‬המדרחוב הוא רחוב ממילא לשעבר‪ ,‬שנבלע‬ ‫במבנה ונהפך למסדרון בקניון‪ .‬בקצהו‪ ,‬מעבר לפרגולות מעוצבות ושלטי פרסומת‪ ,‬נשקפים חומת‬ ‫העיר העתיקה ומגדל דוד כהערות שוליים‪.‬‬ ‫הרעיון להקמתו של פרויקט ממילא עלה אחרי מלחמת ‪ 7691‬והוא תולדה של מפגש קוסמי בין‬ ‫האופוריה שאחרי המלחמה לבין שאפתנותם הגדולה מהחיים של ראש העיר המנוח‪ ,‬טדי קולק‪ ,‬ושל‬ ‫מתכנן הפרויקט‪ ,‬האדריכל משה ספדיה‪ ,‬שהאמינו שהכל לא רק אפשרי אלא גם מותר‪ .‬ספדיה היה‬ ‫אז אדריכל צעיר‪ ,‬שכוכבו דרך בזירה הבינלאומית בתכנון ביתן הביטאט האוונגרדי ב"אקספו ‪"7691‬‬ ‫במונטריאול‪ .‬הביטאט הוא מבנה‪-‬על מרחבי של כמה מאות דירות‪ ,‬שנועד להיות אבטיפוס למגורים‬ ‫לכל דורש עם גינה לכל בית בבנייה מתועשת‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬הוא נותר כניסוי בלבד וכפרק מרתק‬ ‫בהיסטוריה של הארכיטקטורה‪.‬‬ ‫ספדיה ייבא לממילא את הרעיון של מבנה‪-‬העל‪ ,‬הכולל הכל תחת קורת גג‪ .‬ההצעה המקורית היתה‬ ‫בממדי ענק וכללה עבודות בנייה ותשתית כמעט בדיוניות‪ .‬היא סיחררה ראשים רבים בישראל‬ ‫המסוחררת ממילא‪ .‬אך עד מהרה שככה ההתלהבות והתעוררו ספקות‪ .‬בשל ביקורת ציבורית‬ ‫חריפה‪ ,‬הגרסה המקורית צומצמה‪ .‬בלחץ גורמי השימור נכללו בה גם כמה שרידי מבנים מימי ממילא‬ ‫ההיא‪ ,‬בהם בית שטרן שבו התאכסן הרצל בביקורו בירושלים ב‪ .7363-‬המבנה פורק והורכב מחדש‪.‬‬ ‫האבנים הממוספרות שחוברו להן יחדיו הן מחזה אבסורד משעשע ורגע של נחת‪.‬‬ ‫גם אחרי הצמצום וההתמתנות‪ ,‬נותרו כמעט בעינם העקבות של תפישת העולם המקורית‪ .‬להבדיל‬ ‫מהביטאט‪ ,‬היא היתה מנוטרלת מראש מהבשורות הטכנולוגיות והאדריכליות הרדיקליות שהקנו‬ ‫לרעיון את המוניטין שלו‪ ,‬ומרוקנת מכל מסר חברתי‪ .‬הגרסה הירושלמית היא מיזם נדל"ני‪-‬יזמי לכל‬ ‫דבר‪ ,‬מעוצב בסגנון אנכרוניסטי פסאודו‪-‬ירושלמי; אולי בניסיון נואש לכפר על הנזק שגרם לירושלמיות‬ ‫עצמה‪ ,‬אולי בניסיון לרשת אותה‪ ,‬ואולי ‪ -‬כפי שמבקר האדריכלות האמריקאי פול גולדברגר העיר‬ ‫פעם‪ ,‬היתה זו "צעקה מעל המטען ההיסטורי"‪.‬‬ ‫רובע אלרוב הושק לפני שהקמתו הסתיימה‪ .‬המקום הוא עדיין אתר בנייה כמעט לכל דבר‪ ,‬עם‬ ‫מנופים ושלדי בטון בלתי גמורים‪ .‬לחיפזון‪ ,‬כפי שמתברר‪ ,‬היו חוקים משלו‪" .‬בארץ הזאת אי אפשר‬ ‫אף פעם לדעת מה יקרה"‪ ,‬אמר מנכ"ל חברת אלרוב‪ ,‬שמואל בן משה‪ ,‬בערב הפתיחה‪ .‬לדבריו‪,‬‬ ‫"חיכינו ‪ 53‬שנה עם הפרויקט הזה‪ ,‬ועכשיו אנחנו רוצים לקבוע עובדות בשטח כדי שכל המטרידים‬ ‫למיניהם ישתכנעו מהו כוחו של חזון‪ .‬כבר שמעתי שהכורדים שגרו פה פעם מתכוונים להפגין‪ ,‬כי הם‬ ‫אומרים שאם היו יודעים כמה המקום הזה יהיה שווה היום‪ ,‬הם לא היו מתפנים‪ .‬אז מה אני יודע מה‬ ‫עוד יצוץ?"‬ ‫"הכורדים שגרו פה פעם" הם בני מאות המשפחות ובעלי העסקים שחיו בממילא כשעוד היתה שכונת‬ ‫מצוקה באזור ספר‪ ,‬ופונו ממנה כשנהפכה לאזור ביקוש אחרי כיבוש ירושלים המזרחית‪ .‬למרבה‬ ‫האירוניה‪ ,‬המפונים הם הצלע השלישית במפגש הקוסמי שהוליד את הפרויקט‪ .‬רק פינוים והפקעת‬ ‫נכסיהם איפשרו את הקמתו‪ ,‬והפיצוי הזעום שקיבלו‪ ,‬לעג לרש‪ ,‬הוא זה שסלל את הדרך למיזם‬ ‫הפאר‪ .‬להם עצמם הפיצוי הספיק למגורים במרחק מיליוני דולרים מהדירות בממילא‪ .‬אחת מהן‪,‬‬ ‫דירה מעל סניף של רשת קסטרו ברובע‪ ,‬ששטחה ‪ 377‬מ"ר לא כולל מרפסות‪ ,‬נמכרה לאחרונה‬ ‫ל"תושב זר" תמורת תשעה מיליון דולר‪ .‬ואם זאת לא הצלחה‪ ,‬מהי הצלחה?‬ ‫חברת אלרוב ויזם האלפיון העליון אקירוב רשמו בלי ספק פרק מוצלח בדרך החתחתים של פרויקט‬ ‫ממילא‪ ,‬ולו משום שהשכילו לגאול אותו מהלימבו שבו היה שרוי ולהשלים את הבנייה‪ .‬כי כאמור‪ ,‬מאז‬ ‫שהתחיל‪ ,‬כבר לא היתה דרך חזרה‪ .‬מה שנותר לעשות עכשיו זה לתפוס כיסא עם נוף באחד מבתי‬ ‫הקפה ב"רובע"‪ ,‬ולהתלבט עד מחר אם היתה יכולה להיות אפשרות אחרת‪.‬‬ ‫דוד קרויאנקר‪ -‬הארץ ‪ 23//3/2//6‬בשנה הבאה‪ ,‬בממילא הבנויה‬ ‫אין פרויקט בנייה בירושלים שיצר כל כך הרבה חיכוכים ומחלוקות כמו פרויקט ממילא שנועד ליצור‬ ‫גשר חי בין העיר העתיקה למרכז העיר החדש‪ .‬רק כעת‪ 53 ,‬שנה מאז הוגשו התוכניות למיזם ‪-‬‬ ‫ולאחר סדרה של התחלות והפסקות בנייה ‪ -‬מתעוררת תקווה להשלמתו ולהחייאת לב הבירה‬ ‫מאת דוד קרויאנקר‬ ‫הוויה דולורוזה שעבר פרויקט ממילא ‪ -‬הפרויקט החשוב והרגיש ביותר במרכז ירושלים‪ ,‬המשתרע על‬ ‫פני ‪ 777‬דונם מערבית לשער יפו ‪ -‬יוצאת דופן אפילו יחסית לתוכניות בנייה בבירה‪ .‬בתנאים רגילים‬ ‫ניתן היה להשלים את הפרויקט בשמונה עד עשר שנים‪ ,‬אך מן ההתחלה הוא נוהל מתוך ביטחון‬ ‫עצמי מופרז ובצורה שגויה‪ .‬ב‪ 53-‬השנים שחלפו מאז הוגשה‪ ,‬בראשית שנות השבעים‪ ,‬התוכנית‬ ‫הראשונ ה לו‪ ,‬הוא היה מוקד לסכסוכים‪ ,‬התנגדויות‪ ,‬שינויים‪ ,‬תביעות משפטיות‪ ,‬בוררויות‪ ,‬מאבקים‬ ‫פוליטיים במישור הלאומי והעירוני ותהפוכות בתפישות עולם תכנוניות‪ .‬אבל כעת נראה שיש סיכויים‬ ‫טובים שהפצע האורבני הגדול והכואב הזה בלב העיר יגליד‪ .‬היזמית‪ ,‬חברת אלרוב שבבעלות אלפרד‬ ‫אקירוב‪ ,‬החזירה לשטח עגורני ענק ופועלים רבים כדי להשלים את הפרויקט עד ‪.0773‬‬ ‫מטרת פרויקט ממילא היא ליצור גשר חי בין העיר העתיקה ללב העיר החדשה‪ .‬התוכנית המקורית‪,‬‬ ‫כמו מרקמים נוספים שיועדו באותה עת להריסה ולפיתוח מחדש ‪ -‬למשל מגרש הרוסים ונחלת שבעה‬ ‫במרכז העיר ‪ -‬משקפת את עידן האופוריה בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים‪ .‬שיכרון‬ ‫החושים באותה תקופה הוביל לתחושה שניתן לעשות הכל ובכל מחיר ‪ -‬לא רק בתחום המדיני‪-‬צבאי‪-‬‬ ‫כלכלי אלא גם בתחום התכנון והפיתוח הפיסי‪-‬אורבני‪ .‬מאז חלו שינויים בה רבים‪ ,‬והתכנון שופר לאין‬ ‫ערוך‪.‬‬ ‫המתחם מהווה מיקרו‪-‬קוסמוס שבו משתקפות מרבית הרגישויות ובעיות התכנון של ירושלים‪ .‬חלק מן‬ ‫הבעיות הללו הן תכנוניות נטו‪ ,‬כמו היקף השימור לעומת הריסה ובנייה חדשה‪ ,‬סמיכות וגובה הבינוי‬ ‫מול חומת העיר העתיקה‪ ,‬פתרונות הכבישים והחנייה‪ ,‬חשיפת ממצאים ארכיאולוגיים‪ ,‬אופי השטחים‬ ‫הפתוחים והעיצוב הארכיטקטוני המפורט‪.‬‬ ‫סמטת "מטיב נגן"‬ ‫עד כה החלקים שהושלמו בפרויקט הם החניון התת קרקעי שער יפו‪ ,‬מלון מצודת דוד וכמה עשרות‬ ‫יחידות דיור יקרות ויוקרתיות הנושאות את השם "כפר דוד"‪ .‬בתי "כפר דוד"‪ ,‬המעוצבים כמעין גרסה‬ ‫מודרנית של כפר תנ"כי‪ ,‬הם דוגמה מובהקת לסגנון הניאו‪-‬אוריינטלי שהתפתח בעיר למן אמצע שנות‬ ‫ה‪ :17-‬בתים מדורגים בני ‪ 0-5‬קומות‪ ,‬עם מגוון כיפות‪ ,‬קשתות‪ ,‬בליטות ונסיגות‪ ,‬הבנויים לאורך‬ ‫סימטאות צרות‪ ,‬ושבילי מדרגות‪ .‬הנופך הכמו‪-‬תנ"כי מודגש גם באמצעות שמות הסמטאות הציוריות‬ ‫שבין הבתים‪" :‬נעים זמירות"‪" ,‬רועה צאן" ו"מטיב נגן"‪.‬‬ ‫בשנה האחרונה מעוררות הדירות ב"כפר דוד" עניין רב בשוק הנדל"ן היוקרתי‪ .‬אנשי עסקים‪ ,‬בעיקר‬ ‫מארצות המערב‪ ,‬רוכשים דירות יוקרה במחירים גבוהים מאוד‪ .‬לאחרונה פורסם כי המיליארדר‬ ‫ארקדי גיידמק מנהל משא ומתן לרכישת דירת פנטהאוז‪ ,‬הצופה אל מגדל דוד והעיר העתיקה‪,‬‬ ‫תמורת כ‪ 0.3-‬מיליון דולר‪ .‬אבל "כפר דוד"‪ ,‬למרות הסימטאות הציוריות והמטופחות‪ ,‬נראה כשכונת‬ ‫רפאים‪ :‬בעלי הדירות מתגוררים בחו"ל רוב ימות השנה‪ ,‬ומבקרים בארץ כמעט אך ורק בחגים‪.‬‬ ‫בסוף שנת ‪ 0775‬עלתה השכונה לכותרות בהקשר פוליטי‪-‬לאומי בעקבות שאילתא שהגיש ח"כ עזמי‬ ‫בשארה‪ ,‬ממפלגת בל"ד‪ ,‬לשר השיכון אז‪ ,‬אפי איתם‪ .‬בשארה טען כי מדובר בפרויקט גזעני‪ ,‬המקעקע‬ ‫את יסודות הדמוקרטיה‪ ,‬וזאת משום שקרתא ‪ -‬החברה הממשלתית העירונית ‪ -‬דרשה מזוג עולים‬ ‫מרוסיה לחתום על מסמך הצהרת נאמנות למדינת ישראל כתנאי לרכישת דירה בפרויקט‪ .‬בעיתונות‬ ‫דווח אז כי פרקליט חברת קרתא‪ ,‬שמנהליה באותה עת היו מאנשי הימין הקיצוני‪ ,‬טען כי "למדינה‬ ‫בעלת הקרקע יש את הזכות למכור דירה בשכונה רק ליהודים הנאמנים למדינה"‪.‬‬ ‫חוט השדרה של פרויקט ממילא הוא המדרחוב שתוכנן לאורך הציר ההיסטורי של רחוב ממילא‪ .‬הוא‬ ‫י חבר את שער יפו ושוקי העיר העתיקה‪ ,‬דרך גן העצמאות‪ ,‬למדרחוב שוקק החיים בנחלת שבעה‪.‬‬ ‫לאורכו יוקמו מבנים של ‪ 5-9‬קומות‪ ,‬עם שימושים מעורבים של מסחר‪ ,‬פנאי‪ ,‬משרדים‪ ,‬מגורים‬ ‫ומלונות‪.‬‬ ‫ציר המדרחוב נבנה בשני שלבים‪ :‬קודם הקטע המערבי משער יפו ועד לאמצע המדרחוב‪ ,‬ובשלב‬ ‫הש ני הקטע שעד לצומת הרחובות דוד המלך‪ ,‬שלמה המלך ורחוב אגרון‪ .‬כדי להבטיח פעילויות‬ ‫מסחר ופנאי לאורך ציר המדרחוב היזם בודק אפשרויות שונות של התקשרות עם גורמים מסחריים‬ ‫להפעלת בתי קולנוע‪ .‬אחת האפשרויות שנבדקו לאחרונה היא שסינמטק ירושלים‪ ,‬ממרכזי התרבות‬ ‫המבוקשים וה מוצלחים ביותר בעיר‪ ,‬ירחיב את היקף פעילותו למתחם בתי הקולנוע העתידיים‪ ,‬בנוסף‬ ‫לפעילותו היום במשכן הסינמטק שבמורדות גיא בן הינום‪.‬‬ ‫הצלחת הפרויקט כולו תלויה בעיקר באיכות התפקודית והארכיטקטונית של המדרחוב‪ ,‬אך שלדי‬ ‫הבטון החשופים לאורכו עומדים זה חמש שנים מיותמים ושוממים לאחר הפסקת העבודה עקב‬ ‫סכסוך בין חברת אלרוב לחברת קרתא‪ .‬קרתא סירבה לחתום על תוכנית בניין ערים מתוקנת‬ ‫שהגישה חברת אלרוב לפני כמה שנים‪ ,‬שבה ביקשה להגדיל את שטחי המסחר של הפרויקט‪ ,‬כולל‬ ‫הקמה והפעלה של בתי הקולנוע‪ .‬חוגים חרדיים בעירייה ובהנהלת חברת קרתא התנגדו למה‬ ‫שהגדירו כ"צלם בהיכל" ו"קולנוע ליד הכותל"‪ .‬רק לפני כחצי שנה התקבלו אישורי הבנייה הנדרשים‪,‬‬ ‫כולל היתר להקמת כמה בתי קולנוע‪ ,‬שבלעדיהם אין קיום למרכז מסחרי מושך‪ ,‬חי ותוסס‪.‬‬ ‫פירוק והרכבה‬ ‫סוגיית השימור היתה מן הבעיות הקשות ביותר בקידום הפרויקט‪ .‬על פי התוכנית הראשונה‪ ,‬שהכין‬ ‫אדריכל משה ספדיה בשנות ה‪ ,17-‬יועדו כל הבתים בשכונת ממילא להריסה‪ ,‬פרט למנזר הצרפתי‪-‬‬ ‫קתולי‪ ,‬סן וינסנט דה פול‪ .‬לאחר מאבק ציבורי ממושך קבעו הרשויות כי שבעה בניינים יישמרו‬ ‫וישופצו‪ ,‬ועוד שבעה בניינים היסטוריים בעלי ערך אדריכלי ברחוב ימוספרו‪ ,‬יפורקו ויאוחסנו עד‬ ‫לבנייתם מחדש על גג החניון הנבנה בשולי המדרחוב המתוכנן‪ .‬עבודת הפירוק והאחסון של הבניינים‬ ‫נעשתה באופן יסודי ומקצועי‪ ,‬ולפני כמה שבועות החלו בשלבי בנייה ושחזור ראשוניים של בית שטרן‪,‬‬ ‫בית דו‪-‬קומתי קטן‪ ,‬עם גג רעפים‪ ,‬שהוקם בשנות ה‪ 7317-‬והיה אחד מבנים הראשונים שנבנו מחוץ‬ ‫לחומות העיר העתיקה‪.‬‬ ‫בבית זה ‪ -‬ביתו של מרדכי שטרן‪ ,‬סוחר יהודי יליד גרמניה ‪ -‬התגורר הרצל במשך ארבעה ימים‪,‬‬ ‫בשלהי אוקטובר ‪ , 7363‬כאשר בא לפגוש את הקיסר וילהלם השני בעת שביקר בירושלים לשם‬ ‫חנוכת כנסיית הגואל‪ .‬מספרים כי החדר שהזמין הרצל במלון קמיניץ שברחוב יפו נתפס על ידי אחד‬ ‫מחברי פמליית הקיסר‪ ,‬והרצל נאלץ לישון בבית פרטי‪.‬‬ ‫החברה להגנת הטבע והמועצה לשימור אתרים עתרו בזמנו נגד פירוק המבנה‪ ,‬בחשש כי אם יפורק‬ ‫הוא לא יוקם מחדש‪ ,‬או יוקם בצורה שאינה נאמנה למקור‪ .‬שופטי בג"ץ החליטו לדחות את העתירה‪,‬‬ ‫אך קבעו דרך מפורטת ומבוקרת לביצוע הפירוק וההרכבה‪" ,‬תחת השגחה של מומחה לשימור‪,‬‬ ‫אדריכל ומהנדס"‪ .‬כמו כן הודיעו המשיבות כי היזם התחייב להפקיד ערבות להבטחת ביצוע השימור‬ ‫על פי לוח הזמנים שיקבעו מוסדות התכנון‪ .‬שחזור מלא ואיכותי של בית שטרן יהווה הוכחה לרצינות‬ ‫כוונותיו של היזם‪.‬‬ ‫אחת הבעיות שטרם נפתרו היא חניון ממילא למרגלות שער יפו‪ .‬עקב השליטה החרדית במוסדות‬ ‫עירוניים רבים בירושלים‪ ,‬כולל הנהלת קרתא‪ ,‬החניון העצום הזה‪ ,‬המיועד ל‪ 377-‬מכוניות ולכ‪37-‬‬ ‫אוטובוסים ואשר הושקעו בו כ‪ 03-‬מיליון דולר‪ ,‬סגור בשבתות ובחגים‪ .‬אלפי התיירים והמטיילים‬ ‫הרוצים לבקר בעיר העתיקה נאלצים להחנות את רכבם בצורה לא מוסדרת ברחובות בסביבה‪ ,‬או‬ ‫במקומות המרוחקים משער יפו‪.‬‬ ‫השלמת פרויקט ממילא הוא מרכיב מרכזי במאמצי הרשויות העירוניות והממשלתיות להחיות את‬ ‫מרכז ירושלים‪ ,‬שתיפקודו וצורתו הנוכחיים דומים לאלו של עיר שדה נידחת בקצה האימפריה‬ ‫העותמנית במאה ה‪ .76-‬המגמה הכללית כיום היא לשנות‪ ,‬באופן הדרגתי‪ ,‬את התפקוד והחזות של‬ ‫מרכז העיר‪ ,‬תוך שילוב מרקמים היסטוריים משוקמים ומשופצים עם פיתוח עירוני מודרני‪ .‬נטיית‬ ‫רשויות העיר היא להעניק ביטחון ויציבות ליזמים המבקשים לבנות במרכז העיר באמצעות קידום‬ ‫מואץ של תוכניות ברשויות התכנון‪ ,‬כך שיהיה אפשר לאשרן ולבצען בזמן קצר יחסית תוך התייחסות‬ ‫לצרכים התיפקודיים של עיר מודרנית ומתפתחת‪ ,‬ובהתאם למגבלות הנדרשות בעיר היסטורית‪.‬‬ ‫אין סתירה בין פיתוח מודרני‪ ,‬כולל בניית רבי‪-‬קומות מעוצבים היטב באתרים נבחרים‪ ,‬לבין שימור‬ ‫הקיים‪ .‬מימוש מגמה זו‪ ,‬יחד עם ביצוע תוכנית הרכבת הקלה ‪ -‬חוט השדרה שמסביבו נארגות תכניות‬ ‫רבות בעיר ‪ -‬נותנים סיכוי להצעדת מרכז העיר לעידן חדש‪ .‬שנות המאבק הממושכות סביב פרויקט‬ ‫ממילא התישו את כל הקשורים בו‪ ,‬ובעיקר את תושבי העיר‪ ,‬הראויים לראות את השלמתו במהרה‪,‬‬ ‫ואת שגשוגו כמרכז מסחרי תיירותי ברמה אורבנית‪-‬אדריכלית גבוהה‪.‬‬