התחלת דף - מאיר לירז

‫מאיר לירז‬
‫לעלות על מסלול ההצלחה‬
‫רעיונות‪ ,‬טכניקות ותובנות להגשמה עצמית‬
‫לרעיונות וטכניקות נוספים‪ ,‬ראה‪:‬‬
‫‪1TU‬‬
‫‪www.m-liraz.com‬‬
‫‪U1T‬‬
‫‪Copyright (c) 2013 by Meir Liraz. All rights reserved.‬‬
‫כל הזכויות שמורות למאיר לירז‪ .‬אין להעתיק או לעשות שימוש כלשהו בחומר הכלול בספר‬
‫זה אלא על פי רשות בכתב ומראש מאת בעל הזכויות‪.‬‬
‫תוכן העניינים‬
‫‪1UT‬‬
‫‪ .1‬בדרך אל האושר‬
‫‪U1T‬‬
‫‪1UT‬‬
‫‪ .2‬איך לשנות את דפוסי החשיבה השליליים שלך‬
‫‪U1T‬‬
‫‪1UT‬‬
‫‪ .3‬ללמוד מן המצליחנים‬
‫‪U1T‬‬
‫‪1UT‬‬
‫‪ .4‬נחישות וכוח התמדה‬
‫‪U1T‬‬
‫‪1UT‬‬
‫‪ .5‬צועדים על שביל ההצלחה‬
‫‪U1T‬‬
‫‪1UT‬‬
‫‪ .6‬איך להתגבר על מוקשים ומכשולים בדרך אל ההצלחה‬
‫‪U1T‬‬
‫‪1UT‬‬
‫‪ .7‬סודות קטנים להשגים גדולים‬
‫‪U1T‬‬
‫‪1UT‬‬
‫‪ .8‬איך לפתח אישיות מנהיגותית‬
‫‪1UT‬‬
‫‪U1T‬‬
‫‪ .9‬תובנות רוחניות להגשמה עצמית‬
‫‪U1T‬‬
‫מבוא‬
‫ספר זה כולל מבחר קטעים מספרי ההצלחה והצמיחה האישית שלי‪ ,‬הוא נועד לאפשר לך‬
‫לטעום מכל אחד מן הספרים על ההיבט המיוחד לו‪.‬‬
‫כולנו שואפים להגיע להצלחה ולהגשמה עצמית‪ .‬הצלחה פירושה למצות את מלוא‬
‫הפוטנציאל הטמון בנו‪ ,‬להשיג את השאיפות שלנו‪ ,‬להנות מן התחושה הנפלאה של‬
‫ההישגיות‪ .‬ספר זה ושאר ספרי ההצלחה והצמיחה האישית שלי נועדו לעזור לך להשיג זאת‪.‬‬
‫לעיתים קרובות מפריד רק הבדל דק בין אלה שהשיגו הצלחה אישית‪ ,‬אלה המגיעים לצמרת‬
‫בתחום עיסוקם לבין השאר‪ .‬ספר זה ושאר הספרים שלי יתוו בפניך את הדרך להגשמת‬
‫שאיפותיך ולמיצוי הפוטנציאל שלך‪.‬‬
‫הרעיונות אותם תמצאו בספרי משלבים תאוריה עם מעשה‪ ,‬הם נועדו להוות מכשיר מעשי‬
‫אשר יתן בידך את הכלים לקדם את עצמך בכוחות עצמך‪ .‬יש בהם את כל מה שאנו צריכים‬
‫כדי להגיע להגשמה עצמית‪.‬‬
‫אז בואו ונעלה על מסלול ההצלחה שלנו‪...‬‬
‫מאיר לירז‬
‫לתוכן העניינים‬
‫‪U1T‬‬
‫‪1TU‬‬
‫‪ .1‬בדרך אל האושר‬
‫)מתוך הספר "אנקדוטות וסיפורים לצמיחה אישית"(‬
‫‪1TU‬‬
‫‪U1T‬‬
‫הבט פנימה כדי למצוא אושר‬
‫ישנה אגדה אינדיאנית עתיקה המספרת על שבט לא‪-‬ידוע שהיה שרוי במלחמה בלתי‪-‬פוסקת‬
‫עם שבטים אינדיאנים אחרים‪ .‬הם חיללו את דתם ופגעו במשפחותיהם‪ ,‬לא היו להם ערכי‬
‫מוסר או רגש כלפי הזולת‪ ,‬הם לגלגו לתבונה או לסדר מסוג כלשהו‪ .‬רצח‪ ,‬אונס‪ ,‬גניבה וביזה‬
‫היו לחם חוקם‪ .‬נראה היה כי נגזר על השבט האינדיאני האלים הזה להימחק מעל פני‬
‫האדמה‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬צ'יף זקן אחד זימן אחדים מהלוחמים שהיו פחות אלימים מכולם וקיים ישיבה כדי‬
‫לדון בדרכים בהם יוכלו להציל את השבט מפגיעת אנשיו‪ .‬המנהיג הזקן והנבון החליט‬
‫שהדרך היחידה היא ליטול את סוד האושר וההצלחה מאלה המכפישים אותו‪ .‬הם ייקחו את‬
‫הסוד הזה ויחביאוהו במקום בו איש לא יגלה אותו לעולם‪ .‬השאלה הגדולה הייתה ‪ -‬היכן‬
‫יחביאוהו?‬
‫לוחם אחד הציע לקבור את סוד האושר וההצלחה עמוק באדמה‪ .‬אולם הצ'יף אמר‪" ,‬לא‪ ,‬זה‬
‫לא יצליח מפני שהאדם יחפור עמוק באדמה וימצאהו‪".‬‬
‫לוחם אחר הציע להטביע את הסוד במימי האוקיאנוס העמוקים‪ .‬אך הצ'יף השיב‪" ,‬לא‪ ,‬לא‬
‫שם‪ ,‬מכיוון שהאדם ילמד לצלול למי האוקיאנוס העמוקים ולמצאו‪".‬‬
‫לוחם שלישי הציע להעלות את הסוד להר הגבוה ביותר ולהחביאו שם‪ .‬אך שוב‪ ,‬הצ'יף השיב‪,‬‬
‫"לא‪ ,‬בסופו של דבר יטפס האדם על ההר הגבוה ביותר וימצאהו ושוב ייקחהו לעצמו‪".‬‬
‫לבסוף‪ ,‬מצא המנהיג הזקן את התשובה‪" .‬אומר לכם מה נעשה בסוד האושר וההצלחה‪",‬‬
‫אמר‪" .‬נחביא אותו עמוק בתוך האדם עצמו‪ ,‬מכיוון שלעולם הוא לא יחשוב לחפשו שם‪".‬‬
‫האגדה הזו מספרת כי מאז אותו יום‪ ,‬רץ האדם על פני כל הארץ ‪ -‬חופר‪ ,‬צולל ומטפס ‪ -‬הכל‬
‫בחיפוש אחר דבר מה שכבר מצוי בתוכו‪.‬‬
‫לפעול מתוך אושר‬
‫הפסיכולוג ויליאם ג'יימס אמר‪" ,‬אינני שר מפני שאני מאושר‪ ,‬אני מאושר מפני שאני שר‪".‬‬
‫יש בני‪-‬אדם הממתינים שהאושר יקיש על דלתם ואינם מבינים כי אם יפעלו כאילו הם‬
‫מאושרים‪ ,‬הם יסבו אושר לזולת‪.‬‬
‫ויליאם ג'יימס ניסח זאת באופן הבא‪" :‬נראה כי הפעולה באה בעקבות הרגש‪ ,‬אך למעשה‬
‫הפעולה והרגש כרוכים זה בזה וכאשר אנו מכוונים את הפעולה‪ ,‬הנמצאת בשליטה ישירה‬
‫יותר של הרצון‪ ,‬נוכל לכוון את הרגש שאינו נמצא בשליטה ישירה של הרצון‪".‬‬
‫זו עצה רבת‪-‬עצמה‪ .‬וכעת‪ ,‬לפניכם השלב הסופי לפילוסופיה של ויליאם ג'יימס‪" :‬והרי המסלול‬
‫הריבוני והרצוני לחדווה‪ ,‬אם אנו מאבדים את החדווה‪ ,‬עלינו לשבת בחדווה ולפעול ולדבר‬
‫כאילו החדווה כבר הייתה שם‪".‬‬
‫סוד האושר‬
‫אגדה נפלאה מספרת על יתומה קטנה שלא הייתה לה משפחה ואיש לא אהב אותה‪ .‬יום‬
‫אחד‪ ,‬פסעה בכר דשא‪ ,‬במצב רוח עצוב ובודד במיוחד‪ .‬לפתע הבחינה בפרפר קטן שנלכד‬
‫ללא רחמים בשיח קוצני‪ .‬ככל שניסה הפרפר להשתחרר כך חתכו הקוצים חתכים עמוקים‬
‫יותר בגופו השברירי‪ .‬היתומה הקטנה שיחררה אותו בזהירות מכלאו‪ .‬במקום לעוף‪ ,‬הפך‬
‫לפתע הפרפר הקטן לפיה יפה‪ .‬הנערה שפשפה עיניה בפליאה‪.‬‬
‫"בתמורה על נדיבות לבך‪ ",‬אמרה הפיה הקטנה לילדה‪" ,‬אני אעניק לך כל משאלה‬
‫שתבקשי‪ ".‬הילדה הקטנה חשבה רגע ואמרה‪" ,‬אני רוצה להיות מאושרת!" הפיה ענתה‪,‬‬
‫"בסדר"‪ .‬היא רכנה מעליה ולחשה דבר מה באזנה‪ .‬לאחר מכן נעלמה הפיה‪.‬‬
‫כאשר גדלה הילדה הקטנה לא היה במדינה איש יותר מאושר ממנה‪ .‬כל אחד שאל לסוד‬
‫אשרה אך היא רק חייכה והשיבה‪" :‬סוד האושר שלי הוא שהקשבתי לפיה הטובה כאשר‬
‫הייתי ילדה קטנה‪".‬‬
‫כאשר זקנה ושכבה על ערש דווי‪ ,‬התקבצו כל השכנים סביב מיטת חוליה מחשש פן תמות‬
‫ותיקח אתה לקבר את הסוד המופלא של האושר‪" .‬אנא ספרי לנו‪ ",‬התחננו בפניה‪" .‬ספרי לנו‬
‫מה אמרה לך הפיה הטובה‪".‬‬
‫האישה הזקנה והמקסימה חייכה בפשטות ואמרה‪" ,‬היא אמרה לי שכל אחד‪ ,‬לא משנה כמה‬
‫בטוח הוא נראה‪ ,‬זקן או צעיר‪ ,‬עשיר או עני‪ ,‬כל אחד זקוק לי‪".‬‬
‫כמה היבטים של האושר‬
‫ההיסטוריון וויל דוראנט מתאר כיצד הוא חיפש את האושר בידע‪ ,‬נסיעות‪ ,‬עושר והתאכזב‬
‫בחיפושיו‪ .‬ואז יום אחד‪ ,‬כאשר נסע ברכבת‪ ,‬הוא ראה תמונה קטנה מהחלון‪ .‬אישה חיכתה‬
‫במכונית קטנה כשילד ישן בזרועותיה‪ .‬גבר ירד מהרכבת‪ ,‬ניגש למכונית ונשק בעדינות‬
‫לאישה ולתינוק‪ ,‬ברכות‪ ,‬כדי לא להעירו‪ .‬ואז המשפחה נסעה לה יחדיו והשאירה את דוראנט‬
‫עם ההבנה המדהימה ש"האושר קיים בכל פונקציה רגילה של החיים‪".‬‬
‫כאשר האדמירל האמריקאי ריצ'ארד ביירד האמין שהוא עומד למות בערבות הקפואות של‬
‫אנטרקטיקה במדף הקרח רוס‪ ,‬הוא כתב כמה מחשבות על האושר‪" :‬הבנתי שלא הצלחתי‬
‫לראות שהדברים הפשוטים‪ ,‬הביתיים‪ ,‬הלא מזויפים של החיים הם החשובים ביותר‪ .‬כאשר‬
‫אדם משיג מידה סבירה של הרמוניה עם עצמו ועם בני משפחתו‪ ,‬הוא מוצא שלוה‪ .‬בסופו של‬
‫דבר יש רק שני דברים שהינם חשובים לאדם‪ ,‬מבלי להתחשב מי הוא‪ :‬חיבתה והבנתה של‬
‫המשפחה‪".‬‬
‫ביל קוסבי היה בן עשרים ושש‪ ,‬כאשר לאחר שנה אחת של עבודה כקומיקאי שולי‪ ,‬הוא‬
‫התחתן עם סטודנטית בת תשע עשרה‪ ,‬קמיל הנקס ‪ -‬יפה‪ ,‬אינטליגנטית‪ ,‬תרבותית‪ ,‬מוכשרת‬
‫ובעלת רצון חזק לפחות כמו זה של קוסבי‪ .‬ידיד של המשפחה אמר‪" ,‬היא הרוח שמתחת‬
‫לכנפיו‪".‬‬
‫"חיי עכשיו‪ ",‬אומר קוסבי‪" ,‬מאד מאושרים‪ .‬זהו האושר של קשר עמוק‪ ,‬של הידיעה שיש אדם‬
‫בו אני יכול לבטוח לגמרי‪ ,‬וכי האדם שבו אני מאמין הוא האדם שאני אוהב‪ .‬עם חוזקה‬
‫ועזרתה‪ ,‬אני רק יכול להיות טוב יותר‪ ,‬ואני רוצה זאת משום" ‪-‬וקולו נשבר ‪" -‬שאני רוצה‬
‫שהיא תהיה גאה בי‪".‬‬
‫הצחוק כתרופה‬
‫אחד המאפיינים הברורים של אנשים מאושרים הוא שהם לעולם אינם לוקחים את עצמם‬
‫יותר מדי ברצינות‪ .‬הרבה מחקרים עכשוויים מראים שכאשר אנשים צוחקים מספיק מדי יום‪,‬‬
‫הם מגלים שרגשותיהם מתנהלים במסלול אופטימי יותר‪ .‬כאן שוב‪ ,‬אנו מניחים בדרך כלל‬
‫שהפעולות נובעות מהרגשות‪ ,‬שאנשים צוחקים כאשר הם שמחים‪ .‬אולם לעתים קרובות‪ ,‬זה‬
‫עובד גם בכיוון השני‪ .‬כאשר אנשים צוחקים מספיק‪ ,‬רגשות הדיכאון או הייאוש הפנימיים‬
‫שלהם מתחילים להיעלם‪.‬‬
‫נורמן קאזינס‪ ,‬ששכב חולה בבית חולים‪ ,‬החליט לעבור לחדר בבית מלון‪ ,‬בו הוא הכניס את‬
‫עצמו למה שהוא כינה תרפיית צחוק ‪ -‬צפייה בסרטים ישנים של האחים מרקס וסרטי‬
‫"מצלמה נסתרת"‪ .‬הוא גילה שעשר דקות של צחוק טוב מהבטן העניקו לו שעתיים של שינה‬
‫ללא כאבים‪ .‬מאחר ומחלתו הייתה כרוכה בדלקת חריפה בעמוד השדרה והמפרקים‪ ,‬עובדה‬
‫שהקשתה עליו להתהפך במיטה‪ ,‬הערך המעשי של הצחוק היה חשוב מאד עבורו‪ .‬מספר‬
‫מחקרים שנערכו לאחר מכן מאשרים את האמרה ש"הצחוק יפה לבריאות" ואת אבחנתו של‬
‫אריסטו ש"הצחוק הוא תרגיל גופני יקר לבריאות‪".‬‬
‫נורמן קאזינס הבין את כוחו של הצחוק הרבה זמן קודם לכן‪ ,‬כאשר ביקר בבית החולים‬
‫המפורסם של ד"ר אלברט שוויצר בלמברנה‪ .‬הוא כותב‪:‬‬
‫"שוויצר השתמש בהומור כצורה של תרפיה מאזנת‪ ,‬דרך להורדת חום‪ ,‬לחות ומתחים‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬השימוש שלו בהומור היה כה אומנותי עד שאפשר היה לחשוב שהוא מתייחס אליו‬
‫כאל כלי נגינה‪.‬‬
‫חייהם של הרופאים הצעירים והאחיות לא היו קלים‪ ...‬ד"ר שוויצר ידע זאת ולקח על עצמו‬
‫את המשימה של הזנת רוחם‪ .‬בשעת הארוחה‪ ,‬כאשר הסגל ישב יחדיו‪ ,‬שוויצר נהג לספר‬
‫סיפור משעשע‪ .‬זמן הארוחה והצחוק היו אולי הטיפולים החשובים ביותר‪ .‬זה היה מדהים‬
‫לראות את הדרך שחברי הצוות התעודדו כתוצאה מהשנינות בהומור שלו‪".‬‬
‫ד"ר וויליאם פריי‪ ,‬מבית הספר לרפואה בסטאנפורד‪ ,‬משווה את הצחוק לצורה של תרגול‬
‫גופני‪ .‬הצחוק גורם להגברת השאיפה והנשיפה‪ ,‬מגביר את קצב פעימות הלב‪ ,‬מעלה את לחץ‬
‫הדם‪ ,‬מאיץ את הנשימה‪ ,‬מגדיל את צריכת החמצן‪ ,‬מתרגל את שרירי הפנים והבטן‪ ,‬ומרפה‬
‫שרירים שאינם מעורבים בצחוק‪ .‬הכבד‪ ,‬הבטן‪ ,‬הלבלב‪ ,‬הטחול ושלפוחית השתן מומרצים‪.‬‬
‫בקיצור‪ ,‬כל המערכת הגופנית מקבלת טיפול ממריץ‪.‬‬
‫אצל חלק מאתנו‪ ,‬האף תמיד באדמה‪ ,‬ועובדה זאת מונעת מאתנו לראות הזדמנויות לרגעים‬
‫חמקניים אלה של הנאה‪ .‬ועם זאת‪ ,‬מחקרים מוכיחים שהצחוק הוא תרופה חשובה נגד‬
‫דיכאון וכי כדאי לאדם הרוצה לעבור מפסימיות לאופטימיות להקדיש קצת זמן לשעשוע מדי‬
‫יום‪.‬‬
‫ליהנות מהדברים הקטנים‬
‫הנזיר הוייטנמי טיץ' נאהט האן עבר את המלחמות הארוכות בויאטנם‪ ,‬סייע לקורבנות‬
‫המלחמה‪ ,‬האכיל ילדים רעבים וניסה להבטיח את שלומם של אנשי הסירות במפרץ סיאם‬
‫הסוער‪ .‬הוא מכיר את האסונות מקרוב‪ ,‬ולפיכך אינו מייעץ להדחיק את הכאב‪ ,‬ובמיוחד לא‬
‫את כאבם של אחרים‪" :‬אל תימנע ממגע עם הסבל ואל תעצום את עיניך מולו‪ ...‬מצא דרכים‬
‫לשהות במחיצתם של הסובלים‪ ,‬לרבות קשר אישי וביקורים‪ ,‬תמונות‪ ,‬צלילים‪ .‬באמצעים‬
‫כאלה‪ ,‬תעורר את עצמך ואת האחרים למציאות הסבל בעולמנו‪".‬‬
‫אבל הוא מוסיף מרכיב חשוב לכאב הזה‪:‬‬
‫"החיים מלאים בסבל‪ ,‬אבל הם גם מלאים בהרבה פלאים‪ ,‬כמו השמים הכחולים‪ ,‬השמש‬
‫הזורחת‪ ,‬עיניו של התינוק‪ .‬אין להתמקד בסבל‪ .‬אנו חייבים גם להרגיש את פלאי החיים‪ .‬הם‬
‫נמצאים בתוכנו וסביבנו בכל מקום‪ ,‬בכל עת‪ ...‬האם אנו צריכים לעשות מאמץ מיוחד כדי‬
‫ליהנות מיופיים של השמים הכחולים? האם אנו צריכים לתרגל כדי להיות מסוגלים ליהנות‬
‫מכך? לא‪ ,‬אנו פשוט נהנים‪ ...‬בכל מקום בו אנו נמצאים‪ ,‬בכל עת‪ ,‬יש לנו את היכולת ליהנות‬
‫מהשמש הזורחת‪ ,‬מנוכחותם של אנשים אחרים‪ ,‬אפילו מתחושת הנשימה‪ .‬איננו צריכים‬
‫לנסוע לסין כדי ליהנות מהשמים הכחולים‪ .‬איננו צריכים לנסוע לעתיד כדי ליהנות מהנשימה‪.‬‬
‫אנו יכולים להיות במגע עם הדברים האלה עכשיו ומיד‪ .‬חבל מאד אם נהיה מודעים רק‬
‫לסבל‪".‬‬
‫אושר פירושו הנאה מהדברים הקטנים של החיים‪ .‬רוח נעימה בערב קיץ חם‪ ,‬השמחה על‬
‫פניו של ילד קטן המלטף חתלתול‪ ,‬טעמו של קפה טוב‪.‬‬
‫"אני מודה לך‪ ,‬אלוהים"‬
‫אגדה מספרת על משרת שאדונו נפטר והשאיר לו שק מלא ברכות‪" .‬השק יהיה מלא תמיד"‬
‫אמר לו האדון‪" ,‬כל עוד תזכור ארבע מילות קסם‪ ".‬כאשר המשרת יצא לדרכו‪ ,‬הוא הוציא את‬
‫הברכות מהשק‪ ,‬עד שזה התרוקן כמעט לחלוטין‪ ,‬ואולם כאשר רצה למלא שוב את השק‬
‫נוכח לפתע כי שכח את המילים‪ .‬ביאוש‪ ,‬ניסה להיזכר במלים‪ .‬הוא פנה לחכם שגר בסמוך‬
‫כדי לשאול בעצתו וזה אמר‪" ,‬אולי המלים הן‪' ,‬הלוואי והיה לי כך וכך‪ ".‬בשק ריק כמעט‬
‫לחלוטין‪ ,‬רץ האיש במורד הדרך וקרא‪" :‬הלוואי והיה לי כך וכך! הלוואי והיה לי כל כך הרבה‬
‫עושר ובריאות כמו לשכני!"‬
‫אך השק נשאר ריק‪ .‬הוא המשיך בדרכו ושאל אדם אחר‪" ,‬האם תוכל בבקשה לספר לי את‬
‫מלות הקסם שיחזירו את הברכות לשק?" הלה ענה‪" :‬אולי המלים הן‪' :‬אנא בבקשה תן לי‬
‫עוד'"‪ .‬ושוב יצא המשרת לדרכו כשהוא קורא‪" :‬אנא בבקשה תן לי עוד! תן לי עוד! הו‪ ,‬מלא‬
‫את שקי בברכות ויהיה מלא כשם שהיה קודם לכן!"‬
‫אך השק נותר ריק כשהיה‪ .‬בודד ודחוי‪ ,‬ישב לצידי הדרך ונטל את פיסת הלחם האחרונה‬
‫משקו‪ .‬כאשר החל לאכול בא אליו זאטוט רעב וביקש ממנו לחם‪ .‬הוא נתן לו ושכח את‬
‫רעבונו‪ .‬הילד הקטן הניח את הלחם‪ ,‬שכל ידיו ואמר‪" ,‬אני מודה לך‪ ,‬אלוהים"‪.‬‬
‫המשרת ניתר ממקומו בהתלהבות וקרא‪" ,‬אלה הן המלים!" הוא לקח את שקו הריק‪ ,‬רץ‬
‫במורד הדרך וצעק‪" :‬אני מודה לך‪ ,‬האל! לך האל! אני מודה לך שוב‪ ,‬על כל הברכות שבשקי‪.‬‬
‫או אלוהים‪ ,‬מה גדולה אמתחתי!" ושק הברכות התמלא שוב‪.‬‬
‫זו אגדה‪ ,‬אך יש בה משמעות עמוקה‪.‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫‪U1T‬‬
‫‪1TU‬‬
‫‪ .2‬איך לשנות את דפוסי החשיבה השליליים שלך‬
‫)מתוך הספר "כוחה של אופטימיות"(‬
‫‪1TU‬‬
‫‪U1T‬‬
‫עורך דין אמריקאי צעיר נטה לדיכאונות בשנותיו הראשונות‪ .‬בשלב מסוים חבריו אפילו‬
‫חשבו שכדאי להרחיק ממנו סכינים ומכשירים חדים אחרים ולהישאר עימו בלילות‪ .‬במשך‬
‫התקופה הזאת הוא כתב‪" ,‬אני האדם האומלל ביותר‪ .‬לו מה שאני מרגיש היה מחולק שווה‬
‫בשווה בין כל בני המין האנושי‪ ,‬לא היה אף אדם עליז בעולם‪ .‬אינני יודע אם מצבי ישתפר‬
‫אי פעם; אני חושש מאד שלא‪ .‬אינני יכול עוד להישאר כפי שאני; נראה לי שאני חייב למות‬
‫או להשתנות‪".‬‬
‫מלים אלו נכתבו בשנת ‪ 1841‬על‪-‬ידי אברהם לינקולן‪ .‬שותפו לעריכת דין‪ ,‬וויליאם הינרדון‪,‬‬
‫אמר שבאותה תקופה "המלנכוליה פשוט נטפה ממנו"‪ .‬אולם שים לב עד כמה שונה הוא‬
‫נשמע בשנת ‪" :1863‬השנה המתקרבת לסיומה‪ ",‬כתב הנשיא לינקולן‪" ,‬הייתה מלאה‬
‫ביבולם של שדות משגשגים ושמיים מלאי בריאות‪ .‬אנו נהנים משפע כה רב עד שאנו‬
‫עלולים לשכוח את מקור השפע הזה‪ ".‬הוא היה מודע עד לכאב לעובדה שאלפי אמריקאים‬
‫צעירים נהרגים במלחמת האזרחים וכי המדינה עלולה לעמוד על סף התמוטטות‪ ,‬אבל הוא‬
‫עדיין היה מסוגל לראות את הטוב שסביבו‪.‬‬
‫ברור שבתקופה מסוימת בין ‪ 1841‬ל‪ ,-1863‬לינקולן למד כמה הרגלי חשיבה שאפשרו לו‬
‫לנטוש מאחוריו חלק גדול מנטיותיו הדיכאוניות‪ .‬הוא לא הפך לאדם קל דעת ומאושר באותן‬
‫שנים קשות של הרפובליקה; לולא היה מוטרד מבעיות אלו‪ ,‬הוא לא היה אדם טוב‪ .‬אבל‬
‫הוא פיתח את היכולת לחיות בטרגדיה ולהמשיך בו בזמן לטפח תכונות כמו הכרת תודה‬
‫ושמחה‪ .‬רמז לאופיו של לינקולן טמון בהערה אקראית שהוא השמיע פעם על הנושא‪.‬‬
‫"הבחנתי‪ ",‬הוא אמר‪" ,‬שרוב האנשים מאושרים במידה שהם מחליטים להיות מאושרים‪".‬‬
‫סביר להניח שלינקולן היה מתלהב מהזרם הקוגניטיבי בפסיכולוגיה שהביא למהפכה‬
‫בתחום הפסיכותרפיה‪ .‬מאחר והפסיכולוגים הדוגלים בכיוון הקוגניטיבי טוענים אותו דבר‪.‬‬
‫הם אומרים שהעובדה שאדם הוא פסימיסט או אופטימיסט תלויה במידה רבה בהחלטה‬
‫מודעת מצידו‪ ,‬שיש לנו שליטה ניכרת על הלך הרוח שלנו‪ ,‬ואולי חשוב מכל ‪ -‬שאנו יכולים‬
‫לשנות את הדרך בה אנו מרגישים על‪-‬ידי שינוי דרך החשיבה שלנו‪ .‬משמעותה של המילה‬
‫הכרה ))‪ Cognition‬היא פשוט מחשבה או תפיסה‪ ,‬ותרפיה קוגניטיבית מבוססת על הרעיון‬
‫הפשוט שמחשבותיך‪ ,‬ולא אירועים חיצוניים‪ ,‬הן שיוצרות את הלך הרוח שלך‪.‬‬
‫טכניקה זאת לשינוי דפוס החשיבה מנוצלת על‪-‬ידי כל האופטימיים‪ ,‬למרות שאין ספק‬
‫שרובם לא שמעו מעולם על הפסיכולוגיה הקוגניטיבית‪ .‬זוהי תכונה מספר חמש‪:‬‬
‫* אנשים אופטימיים בולמים כל מחשבה שלילית אשר עולה במוחם‬
‫על‪-‬פי הפסיכולוגיה הקוגניטיבית‪ ,‬טעות להניח שהרגשות הם תגובה ישירה לאירועים‪.‬‬
‫רגשות נובעים מהמחשבות שנוצרו כתוצאה מהאירועים‪ .‬ננסה להמחיש זאת בעזרת‬
‫הדוגמה הבאה‪ :‬אתה רואה מכונית מתקדמת לעברך‪ .‬נסמן את האירוע הזה כאירוע א'‪.‬‬
‫אתה מרגיש חרדה‪ .‬אולם הרגש הזה הוא ג'‪ .‬בין האירוע והרגש קיים ב'‪ ,‬המחשבה‬
‫ש"המכונית עלולה לפגוע בי!" המבזיקה בראשך‪ .‬רצף זה נראה פשוט למדי‪ ,‬אולם להבנתו‬
‫יש השלכות פסיכולוגיות עמוקות על אנשים השואפים לחיות באופן אופטימי‪ .‬מחשבותינו הן‬
‫שגורמות לנו לכל כך הרבה בעיות‪ .‬הפסיכולוגים צריכים להפסיק לשאול את המטופלים‬
‫"מה זה גורם לך להרגיש?" לעתים כה קרובות ולהתחיל לשאול‪" ,‬מה הן המחשבות‬
‫הגורמות לך להרגיש כפי שאתה מרגיש?"‬
‫להלן כמה צעדים אשר יעזרו לך לתקן את תהליכי החשיבה השגויים‪:‬‬
‫צעד מס' ‪ :1‬עקוב אחר מחשבותיך האוטומטיות‬
‫מאחר והמחשבות זורמות בראשינו בהתמדה ובמהירות‪ ,‬רוב הזמן איננו מודעים לדו‪-‬שיח‬
‫הפנימי שאנו מנהלים עם עצמנו בכל שעה שאנו ערים‪ .‬ד"ר דונלד מייכנבאום‪ ,‬פסיכולוג קנדי‬
‫מבריק‪ ,‬השתמש בכינוי מחשבות אוטומטיות לרצף הזה של הערכות‪ ,‬ייחוסים‪ ,‬ציפיות‬
‫וחקירה עצמית פנימית ‪ -‬כל החומר ממנו וודי אלן מתפרנס‪ .‬זהו מונח קולע‪ .‬כאשר אנו‬
‫מתחילים להאט את המחשבות ולהפוך אותן לפחות אוטומטיות‪ ,‬התוצאה עשויה להעניק‬
‫לנו הארה מפתיעה‪.‬‬
‫קח לדוגמה את המקרה של מורה בגימלאות שהגיעה לפסיכולוג ממכרי‪ .‬היא הייתה‬
‫מדוכאת למדי‪ .‬מאחר והפסיכולוג חשש לחייה‪ ,‬היא קיבלה מיד תרופות נגד דיכאון‪ .‬תוך‬
‫שבועיים היא התחילה להרגיש טוב יותר‪ ,‬ולפיכך הפסיכולוג החל לעבוד על תיקון דרך‬
‫החשיבה שלה‪ .‬הפסיכולוג ביקש ממנה לערוך יומן של כל הרעיונות השליליים העוברים‬
‫במוחה מדי יום‪" .‬אינני חושבת שזה יעזור‪ ",‬היא אמרה‪" .‬תמיד נהגתי לחשוב באופן חיובי‪".‬‬
‫עם זאת‪ ,‬כאשר היא חזרה לפגישה הבאה‪ ,‬היא אמרה‪" ,‬אני נבוכה מכמות העמודים‬
‫שכתבתי‪ .‬לא תיארתי לעצמי שאני חושבת כל כך הרבה דברים אפלים וביקורתיים‪ .‬עכשיו‪,‬‬
‫כשאני בוחנת את מחשבותיי‪ ,‬אני מבינה שהרעיונות האלה עלו בראשי כל השנים‪ ".‬אין זה‬
‫מפתיע שהמחשבות האלו הן שגרמו לה לדיכאון בסופו של דבר‪.‬‬
‫הפסיכולוג האמריקאי‪ ,‬ד"ר דייויד ברנס‪ ,‬עובד באוניברסיטת פנסילבניה בה הונח חלק גדול‬
‫מהתשתית של התרפיה הקוגניטיבית‪ .‬הוא מבקש מהמטופלים שלו לקנות שעון עצר מהסוג‬
‫בו משתמשים שחקני גולף כדי לדעת כמה נקודות צברו‪ .‬המטופלים מרכיבים את השעון כל‬
‫היום ומקישים בו בכל פעם שהם תופסים את עצמם חושבים מחשבה שלילית‪ .‬בסוף כל‬
‫יום‪ ,‬הם כותבים ביומן את הניקוד אליו הגיעו‪ .‬ברנס מדווח שבהתחלה מספר המחשבות‬
‫הקריטיות עלה ככל שהמטופל נעשה מיומן יותר בזיהוין‪ .‬ואז הגיע הסיכום היומי לרמה‬
‫קבועה ונשאר בה למשך שבוע או עשרה ימים‪ .‬אחר כך החל המספר לרדת ולהצביע על‬
‫שיפור במצבו של המטופל‪.‬‬
‫צעד מס' ‪ :2‬בדוק האם מחשבותיך האוטומטיות הן באמת שלך‬
‫ברגע שהם מתחילים לעקוב אחר הדו‪-‬שיח הפנימי שלהם ולומדים להקשיב למוזיקה‬
‫המתנגנת בראשם‪ ,‬אנשים מבינים שחלק מהמחשבות אינן באמת שלהם‪ .‬אלו הן ציטטות‬
‫מאנשים אחרים אותן הן אספו במשך שנים‪.‬‬
‫בוא נניח שאתה בן שלוש ונמצא יחד עם אביך המתקן את המכונית‪ .‬מפתח הברגים שלו‬
‫מחליק‪ ,‬הוא פוצע את אצבעותיו‪ ,‬וכאשר הוא יוצא מתחת למכסה המנוע‪ ,‬הוא מקלל‪,‬‬
‫משליך את המפתח ואומר‪" ,‬אני כל כך טיפש‪ .‬אני לא מצליח לעשות שום דבר כמו שצריך‪".‬‬
‫או בוא נניח שאתה נער העובד עבור איש עסקים שתמיד מנבא שחורות‪ .‬מדי יומיים הוא‬
‫אומר‪" ,‬העסקים בסדר עכשיו‪ ,‬אבל בחודש הבא הם בטח יהיו נוראים‪ ".‬אם כשגדלת שמעת‬
‫כל הזמן הצהרות כאלו מאנשים שאתה מעריץ‪ ,‬רוב הסיכויים שאחרי עשרים שנה תמצא‬
‫את עצמך אומר‪" ,‬אני כל כך טיפש" ותשליך את המפתח השבדי כאשר אתה מנסה לתקן‬
‫את המכונית או תצפה שכאשר העסקים טובים‪ ,‬תגיע תקופת השפל‪.‬‬
‫בוא ואתן לך דוגמה נוספת מניסיון הייעוץ שלי‪ .‬אדם ישב שפוף בכיסא וסיפר לי על הדיכאון‬
‫התוקף אותו שוב ושוב‪ .‬שאלתי על חיי הנישואין שלו‪.‬‬
‫"אלה הם חיים קשים‪ ",‬הוא אמר‪" .‬פלא שאנחנו עדיין יחד‪".‬‬
‫שאלתי על הקריירה שלו‪.‬‬
‫"גם זה קשה‪ .‬שום דבר לא בא לי בקלות‪".‬‬
‫כאשר המשכתי לשאול על פרטי חייו‪ ,‬זה היה המוטיב החוזר‪ :‬הכל היה קשה‪ .‬לא היה צורך‬
‫בכשרון מבריק במיוחד כדי להבין שהאדם הזה למד להתייחס כך לעולם‪ .‬ואכן‪ ,‬התברר‬
‫שהוריו היו אנשים עגומים וציניים שהיו חוזרים הביתה מדי ערב כדי לדבר על עבודתם‬
‫הקשה ועל כל הבעיות בהן נתקלו במשך היום‪ .‬הם השרישו אצל ילדיהם את הרעיון‬
‫שהחיים הם מאבק וכדאי להם להתכונן לאכזבות‪ .‬לכן‪ ,‬בכל פעם שאותו אדם ניגש למטלה‬
‫חדשה‪ ,‬הוא היה אומר לעצמו‪" ,‬זה יהיה קשה‪ ".‬ואז זה באמת היה קשה‪.‬‬
‫כאשר אנו שומעים רעיונות כאלה לעתים קרובות מספיק‪ ,‬הם הופכים לסרטים מוקלטים‬
‫בתוך מוחנו המופעלים אוטומטית במצבים מסוימים‪ .‬למרבה המזל‪ ,‬ברגע שאנו מכירים‬
‫בעובדה שאלו הן ציטטות שאספנו אבל לא בהכרח מאמינים בהן‪ ,‬אנו יכולים להתחיל‬
‫לשנותן‪ .‬קארל מנינגר אמר פעם‪" ,‬פחדים נלמדים‪ .‬ומאחר והם נלמדים‪ ,‬אפשר גם לשכוח‬
‫אותם‪".‬‬
‫במקרה הזה נדרשו לאותו אדם חודשים שבמהלכם נבחנו ציפיותיו של האיש אחת לאחת‪.‬‬
‫בהדרגה הוא הבין שהוא לא מסכים עם תפיסת עולמם של הוריו‪ .‬הוא הסכים שהחיים הם‬
‫שילוב של טוב ורע‪ ,‬קשה וקל‪ ,‬והוא קיווה לצפות שחלק מהדברים יתנהלו למישרין‪ ,‬יכנסו‬
‫למקום‪ ,‬יהיו קלים‪ .‬כאשר הוא התחיל לשנן לעצמו את האמונות האלו‪ ,‬הנסיבות שלו החלו‬
‫להשתנות באופן דרמתי‪ .‬טים הנסל‪ ,‬בספרו "'"‪ ,You Gotta Keep Dancin‬אומר‪" ,‬הכאב‬
‫הוא בלתי‪-‬נמנע‪ ,‬אבל הסבל נתון לבחירה‪".‬‬
‫צעד מס' ‪ :3‬תקן את העיוותים הקוגניטיביים שלך‬
‫אמרנו ששני הצעדים הראשונים בשינוי דפוס החשיבה הם ללמוד להקשיב למחשבות ואז‬
‫להטיל ספק ברעיונות שליליים ולברר האם הם הדים של קולו של אדם אחר או מחשבות‬
‫מקוריות משלך‪.‬‬
‫הצעד השלישי הוא בחינת ההגיון של החשיבה האוטומטית שלך‪ .‬חפש את מה‬
‫שהפסיכולוגים הקוגניטיביים מכנים עיוותים קוגניטיביים‪.‬‬
‫במשך תהליך הבדיקה‪ ,‬כדאי להשתמש בתוויות שניתנו לעיוותים קוגניטיביים‪ .‬להלן כמה‬
‫תוויות בסיסיות‪.‬‬
‫דימוי אסונות‬
‫אתה יכול לאמלל את עצמך פשוט אם תחזור לעצמך על הצהרות כגון "לעולם לא אצליח‬
‫לצאת מזה‪ .‬אינני יכול לעמוד בלחץ הזה‪ .‬זה היום הגרוע בחיי‪".‬‬
‫לגישה כזאת קוראים החמרה מכוונת של המצב‪ ,‬וכאשר אנו תופסים את עצמנו עושים כך‪,‬‬
‫עלינו לצעוק על עצמנו )בשקט( להפסיק! ולערוך שינוי מיידי‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אנו יכולים לומר‬
‫לעצמנו‪" :‬רגע אחד‪ ,‬האם זה נכון שלעולם לא תצליח לצאת מהמצב הזה? כמובן שלא‪ .‬זוהי‬
‫תגובה מוגזמת‪ .‬נכון‪ ,‬יש לי בעיה רצינית ואני נמצא בלחץ גדול‪ ,‬אבל בסופו של דבר אני‬
‫אצליח לפתור את הבעיה‪ .‬האם אני יכול לעמוד במתח הזה? ודאי שאני יכול‪ .‬לפחות למשך‬
‫זמן מה‪ ,‬אם אני חייב‪ .‬האם זהו היום הגרוע ביותר בחיי? לאו דווקא‪".‬‬
‫בחירת השלילי‬
‫להרבה אנשים יש מסנן פנימי מעניין המנפה את החיובי ומשאיר רק את השלילי‪ .‬כאשר‬
‫מישהו מחמיא להם‪ ,‬הם מתייחסים למחמאה כאל גינוני נימוסים ומוחקים אותה מראשם‬
‫במהירות‪ .‬אולם כאשר מישהו מותח עליהם ביקורת‪ ,‬זיכרון הפגיעה נחקק במוחם‪ .‬הם‬
‫חוזרים ומשמיעים לעצמם את הביקורת הזאת וגם שנים לאחר מכן הם מסוגלים לחזור‬
‫עליה מילה במילה‪.‬‬
‫יש אנשים המסוגלים להתעניין רק בשלילי‪ .‬הם מציינים את כל מקרי המוות‪ ,‬האונס‬
‫והרמאויות ואת כל מה שאינו בסדר בעולם‪ .‬הם מתעלמים מיופי‪ ,‬מזל ועוד הרבה דוגמאות‬
‫לאהבה וצחוק הסובבות אותן‪.‬‬
‫הפסיכולוג האמריקאי‪ ,‬ד"ר ברוס לארסון‪ ,‬אחד האנשים השמחים ביותר שחיו אי פעם‪,‬‬
‫מספר על ניסיון להשרות קצת עליצות על נהג מונית מלנכולי שאסף אותו בשדה התעופה‬
‫של אינדיאנפוליס‪.‬‬
‫"איזה יום יפה כאן באינדיאנה‪ ",‬אמר לארסון‪.‬‬
‫"היית צריך להיות כאן אתמול‪ ",‬השיב הנהג‪" .‬זה היה נורא‪".‬‬
‫"אתה יודע‪ ,‬במרילנד‪ ,‬שם אני מתגורר‪ ,‬כבר נשרו כל עלי השלכת‪ ,‬אבל העצים שלכם‬
‫נהדרים‪ .‬אני שמח שהגעתי לכאן השבוע‪".‬‬
‫"העלים האלה ייעלמו תוך שלושה או ארבעה ימים‪".‬‬
‫הבחור היה כה נחוש להישאר קודר עד שזה הפך לאתגר עבורו‪ .‬לארסון התבונן מהחלון‬
‫כאשר הם עברו את הכביש המהיר של אינדיאנפוליס ושאל‪" ,‬האם אין זה הכביש המהיר?"‬
‫"כן‪".‬‬
‫"הייתי רוצה לראות את מרוץ המכוניות שנערך כאן מידי שנה‪".‬‬
‫"לא הייתי מתקרב לפה‪".‬‬
‫"למה לא?"‬
‫"אני מעדיף לראות מרוצי סוסים‪".‬‬
‫לארסון חשב שסוף סוף הוא הצליח לגלות משהו שהנהג אוהב‪" .‬אה‪ ,‬אתה נוהג ללכת‬
‫למרוצי סוסים?"‬
‫"לא‪ ,‬לעולם לא‪ .‬זה יקר מדי‪".‬‬
‫כיצד כה רבים מאתנו‪ ,‬בדומה לנהג הזה‪ ,‬נכנסים לדפוסי חשיבה כה שליליים? יתכן שזהו‬
‫כוחו של ההרגל‪ .‬פסימיות וחוסר תקווה יכולות להפוך לתגובה רפלקסיבית‪ ,‬כמו כאשר‬
‫הרופא חובט בברכנו בפטיש הבדיקה‪ .‬תגובותינו המלנכוליות‪ ,‬כמו עוויתות‪ ,‬הופכות‬
‫לאינסטינקטיביות עד שאיננו מבינים עד כמה עינינו עיוורות לטוב הסובב אותנו‪.‬‬
‫הכללות‬
‫יש שגיאה לוגית אחת שכל סטודנט לפילוסופיה לומד בשנה הראשונה‪ :‬הכללות פרועות על‬
‫סמך אירוע בודד‪.‬‬
‫הפסיכולוג האמריקאי‪ ,‬מרטין סליגמן בנה מבחן של עשרים דקות כדי לקבוע האם אדם הוא‬
‫אופטימי או פסימי‪ .‬בהערכתו את גישתו של הנבדק‪ ,‬סליגמן מחפש את מה שהוא מכנה‬
‫סגנון ההסבר‪ .‬לכולנו יש דרכים המקובלות עלינו להסביר את הדברים הרעים שמתרחשים‪,‬‬
‫וסגנון ההסברים האלה‪ ,‬אומר סליגמן‪ ,‬מעניק רמזים מעודנים לגבי האישיות‪.‬‬
‫שאלותיו של סליגמן אינן מסובכות‪ .‬הוא שואל אנשים האם הם חושבים שהגורמים‬
‫לאירועים גרועים הם זמניים או תמידיים‪ ,‬מסוימים או כלליים‪ .‬יש אנשים המפרשים כשלון‬
‫באופן הגרוע ביותר שניתן‪ .‬נניח שאישה צעירה נכשלת במבחן במכללה‪ .‬אם היא מסבירה‬
‫את הגורם כתמידי )"אני תמיד נכשלת במבחנים"(‪ ,‬כללי )"אולי כדאי שאוותר כי כך זה‬
‫קורה בכל הקורסים שלי"(‪ ,‬היא פסימית‪ .‬מצד שני‪ ,‬אומר סליגמן‪ ,‬יש אנשים המסרבים‬
‫להתייחס לגורם לכישלון כתמידי כאשר הם נכשלים )"נכשלתי הפעם‪ ,‬אבל בדרך כלל אינני‬
‫נכשל; אני אצליח יותר בפעם הבאה‪ .(".‬האופטימיים האלה אינה מניחים שאם יש להם‬
‫בעיות במקצוע אחד‪ ,‬הם יסבלו מאותם קשיים גם בכל מקצוע אחר‪ .‬הם נוטים להטיל ספק‬
‫בנסיבות )"מי יודע? אולי זה היה מבחן קשה וגם כל האחרים התקשו?"(‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬אנשים‬
‫אופטימיים מתייחסים בדרך כלל לכישלון כנובע משגיאה הניתנת לתיקון‪ .‬אם הם אינם‬
‫מקבלים את העבודה שרצו‪ ,‬הם אינם חושבים שזו בעיה שתלווה אותם כל חייהם‪ .‬תחת‬
‫זאת הם מבקשים עזרה ועצה מאנשים אחרים ואז מגבשים תוכנית פעולה‪.‬‬
‫האשמה עצמית‬
‫כאשר סליגמן מנסה לאתר פסימיסטים במבחניו‪ ,‬הוא שואל שאלה נוספת‪ :‬האם אתה‬
‫מאשים את עצמך או מישהו אחר בכישלון? אם אתה אומר תמיד‪" ,‬זאת הייתה אשמתי‪",‬‬
‫הרי שנפלת למלכודת ההאשמה העצמית‪ .‬לדוגמה‪ ,‬כאשר מורה אומר שהילד שלך אינו‬
‫לומד כמו שצריך והמחשבה הראשונה הקופצת למסנן הפנימי שלך היא "אני כנראה הורה‬
‫איום ונורא‪ ",‬אתה לוקח על עצמך יותר מדי אחריות לכישלון‪ .‬אם לקוח פונה למתחרה‬
‫ואתה חושב אוטומטית‪" ,‬כנראה שאני מאבד את כשרון המכירות שלי‪ ",‬זהו אותו תהליך‪.‬‬
‫ד"ר אלברט אליס‪ ,‬אחד מהתומכים הראשונים בתרפיה קוגניטיבית‪ ,‬אומר שכל אחד מאתנו‬
‫חי עם כשלוש מאות עד חמש מאות רעיונות מעוותים ביחס לעצמנו‪ .‬לא ברור כיצד הוא‬
‫מגיע למספרים אלה‪ ,‬אבל הנקודה שלו תקפה‪ .‬חלק מאתנו מדביקים על עצמם תוויות‬
‫שגויות מספר פעמים ביום‪ .‬ידיד שלי נסע לשוק ופנה ברחוב הלא נכון‪ .‬הוא מצא את עצמו‬
‫אומר‪" ,‬איזה אידיוט! שום דבר לא הולך לי כמו שצריך היום‪ .‬הסידורים האלה ייקחו לי את‬
‫כל היום‪ .‬חוץ מזה‪ ,‬אני שונא לעשות קניות‪".‬‬
‫בשבוע שלאחר מכן הוא דיווח לי‪" ,‬ואז עצרתי את עצמי ואמרתי‪' ,‬או קיי‪ ,‬רונן‪ ,‬אמרו לי‬
‫שאני יכול לשנות את מחשבותיי‪ .‬בוא נראה מה אפשר לעשות בעניין'‪ .‬אז ניסיתי לבחון את‬
‫ההצהרות האלו אחת לאחת‪' :‬האם אני אידיוט משום שפניתי ברחוב הלא נכון? לא‪ ,‬כמובן‬
‫שלא‪ .‬זוהי דוגמה לתווית שגויה שאני מדביק על עצמי‪ .‬אני רק חשבתי על משהו אחר ולכן‬
‫החמצתי את הפניה‪ ,‬זה הכל‪ .‬אני אסתובב ואפנה שנית בפניה הנכונה‪ .‬האם זה נכון ששום‬
‫דבר לא הולך לי היום? לא‪ ,‬אני שוגה לפעמים‪ ,‬אבל עושה דברים אחרים בסדר‪ ,‬אז גם‬
‫ההצהרה הזאת אינה נכונה‪ .‬והאם זה נורא? לא‪ ,‬אני רק ניפחתי את העניין‪ .‬זה לא אסון‬
‫גדול‪ .‬הנה כבר חזרתי לפינת הרחוב והפסדתי אולי רק עשרים שניות'‪ .‬אתה יודע‪ ,‬זה היה‬
‫מפתיע לגלות כמה רגוע הרגשתי כאשר הפסקתי לבעוט בעצמי בתוך ראשי‪".‬‬
‫עכשיו אני עומד להציע אמצעי עזר לעצירה ועיצוב מחדש של דפוסי חשיבה שליליים‪ .‬זה כל‬
‫כך פשוט עד שבהתחלה חששתי להציע זאת לאנשים משום שחשבתי שהם יצחקו‪ .‬אבל‬
‫רוברט אוילר‪ ,‬פסיכולוג שאני מכבד מאד‪ ,‬כתב באחד ממאמריו עד כמה האמצעי הזה יעיל‪,‬‬
‫ולבסוף ניסיתי אותו על עצמי למשך חודש והשתכנעתי‪.‬‬
‫הטכניקה היא כזאת‪ :‬אתה מניח גומייה על פרק ידך ולובש אותה עשרים וארבע שעות‬
‫ביממה‪ .‬כאשר אתה תופס את עצמך חוזר על אחת מההצהרות השליליות האוטומטיות‬
‫שלך‪ ,‬אתה מצליף בעצמך עם הגומייה‪ .‬מספר שבועות עם הגומייה יגרמו לך להיות מודע‬
‫מאד לתדירות בה אתה חוזר על עיוותים קוגניטיביים מסוימים‪.‬‬
‫אוילר מחלק גומיות למטופלים שלו כבר שנים‪" .‬זה נראה כמו דבר כל כך פעוט‪ ",‬הוא אומר‪,‬‬
‫"אבל אני אעשה כל דבר כדי לסייע לאדם לעצור את המחשבות הדיכאוניות ולהחליפן‬
‫במשהו טוב יותר‪ .‬אחת מהמטופלות של ד"ר אוילר הגיעה לפריצת דרך ממשית בתרפיה‪,‬‬
‫ונישואיה כה השתפרו עד שבעלה היה ממש נסער‪ .‬ביום השנה לנישואיהם הוא אמר‪,‬‬
‫'יקירתי‪ ,‬זו הייתה שנה נהדרת מבחינה רגשית ופיננסית‪ ,‬וזה יהיה יום השנה הטוב ביותר‬
‫שלנו‪ .‬אני רוצה לקנות לך משהו שאת רוצה באמת‪ '.‬היא חשבה לרגע ואמרה‪" ,‬הגומייה‬
‫הקטנה הזאת הייתה כה חשובה לשינוי החשיבה שלי‪ .‬האם אתה חושב שנוכל לבקש‬
‫מצורף שיעשה עבורי צמיד זהב בצורת גומייה?" היא עונדת אותה עד היום הזה‪.‬‬
‫צעד מס' ‪ :4‬שאף לקונוטציות חיוביות‬
‫אופטימיסטים לא רק עוצרים את רצף המחשבות השליליות ומחליפים אותו בהערכות‬
‫הגיוניות יותר‪ ,‬הם גם מנסים לראות את הדברים באור חיובי‪ .‬כילד‪ ,‬יוסי ג‪ .‬היה רזה כמו‬
‫חוט‪ ,‬ביישן ומופנם‪ .‬יום אחד הוא לקח את הכלב שלו לטיול בגן העירוני הסמוך לביתו‪ ,‬ישב‬
‫על גדם עץ והחליט החלטה חשובה‪" :‬החלטתי להעלות את הקונוטציות החיוביות ביותר‬
‫מכל מילה ופעולה של כל אדם בכל מצב‪ .‬באופן טבעי‪ ,‬הייתי עיוור למציאות‪ ,‬אבל ניסיתי‬
‫תמיד להדגיש קודם כל את הקונוטציה החיובית‪ ,‬מאחר ואני מאמין שהרגל כזה מסייע‬
‫בשינוי התוצאה‪".‬‬
‫יוסי גדל והפך לאיש עסקים מצליח‪ .‬הצלחתו נבעה בחלקה מההרגל שסיגל לעצמו לעצור‬
‫את רצף המחשבות השליליות ולהחליפן בהצהרות המתייחסות לאירועים באור חיובי‪.‬‬
‫אנו מה שאנו חושבים שהננו‪ .‬זוהי אחת האמיתות הגדולות ביותר ביקום שנמסרה לנו מפי‬
‫משוררים ופילוסופים וכמעט על‪-‬ידי כל מנהיג דתי‪ .‬יוסי ג‪ .‬הבין את האמת הזאת והשתמש‬
‫בה לתועלתו‪.‬‬
‫כדי לסכם את ההצעות בפרק זה‪:‬‬
‫‪ .1‬למד לעקוב אחר מחשבותיך האוטומטיות באמצעות האזנה לרצף המסרים הפנימי‬
‫הקודם לרגשותיך‪.‬‬
‫‪ .2‬בדוק האם המחשבות הפנימיות האלו הן אמונות אמיתיות או רק רעיונות של אנשים‬
‫אחרים שהושרשו במוחך‪.‬‬
‫‪ .3‬למד לנתח את העיוותים הקוגניטיביים שלך לפי קטגוריות )דימוי אסונות‪ ,‬בחירת‬
‫השלילי‪ ,‬הכללות‪ ,‬האשמה עצמית( ולבצע תיקונים מציאותיים‪.‬‬
‫‪ .4‬כאשר אתה מתקן‪ ,‬פעל לפי הכלל של יוסי ג‪ :.‬העלה את הקונוטציה החיובית ביותר על‬
‫מילותיו ופעולותיו של כל אדם‪ ,‬בכל מצב‪.‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫‪1TU‬‬
‫‪U1T‬‬
‫‪ .3‬ללמוד מן המצליחנים‬
‫)מתוך הספר "חצי הכוס המלאה"(‬
‫‪1TU‬‬
‫‪U1T‬‬
‫האמן בעצמך‬
‫עליך להאמין בעצמך‪ .‬אין זה משנה כמה זמן זה יימשך או כמה קשה זה יראה לך‪ .‬אתה יכול‬
‫לעשות זאת‪.‬‬
‫לפנים היה פרופסור אחד בארה"ב שלאשתו היה ליקוי שמיעה‪ .‬הוא ניסה להמציא מכשיר‬
‫שישפר לה את השמיעה ותוך כדי כך הצליח ליצור משהו מורכב יותר‪ ,‬הוא חשב שזה יכול‬
‫להיות שימושי לכל הציבור‪ .‬הוא נסע ברחבי ארה"ב בניסיון למצוא משקיע שיעזור לו לממש‬
‫את הרעיון‪ .‬אולם‪ ,‬אנשי עסקים בכל מקום לגלגו עליו‪" .‬אפשר לקנות עשרה רעיונות בדולר‪",‬‬
‫אמרו לו‪" .‬הפרוייקט שלך מועד לכישלון‪ ".‬הם אמרו לו שקולו של אדם לעולם לא יוכל לעבור‬
‫דרך חוט‪ .‬תודה לאל שלאלכסנדר גרהאם בל )כן‪ ,‬זה היה שמו של אותו פרופסור(‪ ,‬הייתה‬
‫הערכה עצמית במידה מספקת‪ ,‬שעמדה לו גם כאשר התמורה היחידה שקיבל הייתה‬
‫האמונה בעצמו‪ ,‬וכך זכינו אנו במכשיר הטלפון אשר כיום איננו מסוגלים לתאר את חיינו‬
‫בלעדיו‪.‬‬
‫לעתים קרובות‪ ,‬אנו מציבים לעצמנו מכשולים דמיוניים‪ ,‬כאשר מכשולים כגון אלו אינם‬
‫קיימים‪ .‬בשנות הארבעים‪ ,‬האמינו טובי הפיסיקאים והאווירונאוטים כי אי אפשר לפרוץ את‬
‫מחסום הקול‪ .‬הם סברו שכל אדם או חפץ שיתקרבו למחסום הקול יתנפצו‪ .‬טייס בודד אחד‪,‬‬
‫צ'אק יגר‪ ,‬היה שמו‪ ,‬לא האמין בזה‪ .‬הוא לא האמין שיש דבר כזה שנקרא "מחסום" הקול‪.‬‬
‫ואכן הוא עבר אותו בטיסה‪ .‬האמן בכך שתוכל להצליח‪ ,‬ותצליח‪ .‬כן‪ ,‬זה עד כדי כך פשוט‪.‬‬
‫לחפור באדמת טרשים‬
‫כאשר א‪.‬ג‪ .‬קרונין‪ ,‬פרש מעבודתו כרופא בלונדון עקב בריאותו הרופפת‪ ,‬הוא עבר ליישוב‬
‫כפרי שקט בסקוטלנד‪ .‬שם קיווה קרונין להתחיל בקריירה כסופר‪ ,‬חלום שליווה אותה מאז‬
‫ילדותו‪.‬‬
‫במשך חודשים הוא עבד בעליית גג קטנה‪ ,‬כשהוא ממלא עמודים שלמים בכתב ידו‪ .‬את כתב‬
‫היד נהג לשלוח להדפסה‪ ,‬למשרד בלונדון‪ .‬בסופו של דבר חזרו העמודים הראשונים‪,‬‬
‫המודפסים בדואר‪ .‬הוא אסף אותם בהתלהבות כשהוא משתוקק לקבל רושם ראשון ממה‬
‫שכתב‪.‬‬
‫כאשר קרא קרונין את כתב היד‪ ,‬חש שאט נפש‪ .‬כיצד יכל לכתוב את הדבר הנורא הזה? הוא‬
‫נכשל כבר לאחר שהשלים כתיבת מחצית מספרו הראשון‪ .‬הוא יצא בסערה לגשם‪ ,‬לטיול‬
‫בודד וזרק את כתב היד לערמת אפר בקרבת הבית‪.‬‬
‫בחצותו את כר הדשא פגש בשכן‪ ,‬איכר זקן‪ ,‬שחפר בור ניקוז בשדה טרשים‪ .‬האיכר התעניין‬
‫לדעת כיצד מתקדמת מלאכת הכתיבה של קרונין‪ .‬לאחר שסיפר לו קרונין מה עשה בכתב‬
‫היד‪ ,‬השתתק האיכר הזקן למשך מספר דקות‪ .‬לאחר מכן דיבר‪.‬‬
‫"אין ספק שהצדק אתך ואני טועה‪ .‬אבי חפר את אדמת הטרשים הזו כל חייו ומעולם לא‬
‫הצליח להפכה לכר מרעה‪ .‬אני חפרתי אותה כל חיי ומעולם לא הצלחתי להפכה למרעה‪.‬‬
‫אבל‪ ,‬מרעה או לא מרעה‪ ,‬אני מוכרח לחפור‪ .‬מכיוון שאבי ידע ואני יודע שרק אם חופרים‬
‫מספיק ניתן יהיה להוציא מכאן כר מרעה‪".‬‬
‫בוש בעצמו שב קרונין לביתו‪ ,‬הוציא את כתב היד מהאפר וייבשו בתנור‪ .‬לאחר מכן שב אל‬
‫מלאכת הכתיבה‪ ,‬כתב וליטש עד שבא על סיפוקו‪ .‬הספר היה "טירת הכובען"‪ ,‬הראשון‬
‫בסדרה של רומנים מצליחים שהפכוהו לסופר בעל מוניטין עולמי‪.‬‬
‫חלשה במתמטיקה‬
‫ג'ואן רוקוף‪ ,‬סגן נשיא בחברת המחשבים האמריקאית‪ ,‬לוטוס‪ ,‬השתמשה פעם בעזר ויזואלי‬
‫ייחודי כאשר הרצתה פעם במכללת בנטלי במסצ'וסטס‪.‬‬
‫"לפני מספר שנים‪ ",‬סיפרה לתלמידים‪" ,‬כאשר מוניתי למשרה שבה אני מחזיקה כעת‪ ,‬לקח‬
‫בעלי‪ ,‬דיוויד‪ ,‬את אוסף כרטיסי הביקור הישנים שלי ומיסגר אותם‪ ".‬היא החזיקה את‬
‫הכרטיסים הממוסגרים כך שהכל יראו והמשיכה‪" :‬זהו זה ‪ --‬אני מחזיקה אותם תלויים‬
‫במשרדי‪ .‬כאשר אני מתבוננת בהם אני חושבת על שני אנשים‪".‬‬
‫"האחד הוא המורה שלי למתמטיקה מכיתה י' בתיכון‪ .‬הוא אמר לי שכנראה עלי לוותר על‬
‫מתמטיקה או קריירה הקרובה אליה‪ ,‬מכיוון שאיני מבינה גיאומטריה‪.‬‬
‫"האחר הוא ה'בוס' שלי במשרה השנייה שבה עבדתי‪ ,‬בגיל ‪ .23‬הוא אמר לי שהגעתי לסוף‬
‫הדרך בענף המחשבים‪ .‬הוא אמר שעלי לקבל את העובדה שהקריירה שלי הגיעה לקו ישר‬
‫ולא לנסות להתקדם‪.‬‬
‫"אז אם אתם במקרה פוגשים את המורה למתמטיקה או ה'בוס' הקודם שלי‪ ,‬האם תוכלו‬
‫בבקשה לספר לו שהיום אני ממונה על ‪ 1,200‬עובדים ומרביתם טובים מאוד במתמטיקה?"‬
‫אתה אדם ראוי להערכה‬
‫הנרי פורד אמר פעם‪" :‬בין אם אתה חושב שאתה יכול ובין אם אתה חושב שאינך יכול‪ ,‬בכל‬
‫מקרה אתה צודק"‪ ,‬ואלינור רוזבלט הוסיפה‪" :‬אף אחד לא יכול לגרום לך להרגיש נחות ללא‬
‫הסכמתך"‪.‬‬
‫אתה אדם ראוי להערכה‪ .‬אין אדם שמסוגל להיכנס לנעליך‪ .‬אף אחד אחר אינו מסוגל להיות‬
‫אתה‪ .‬אתה מביא איתך מדי יום את אישיותך המיוחדת‪ .‬אתה מביא איתך את כשרונך‪,‬‬
‫יכולתך‪ ,‬הידע שלך‪ ,‬כישוריך‪ ,‬אישיותך או פשוט הידע המקצועי שלך‪ .‬יתכן שעד כה לא‬
‫השתמשת בכל כישוריך‪ .‬יתכן שטרם ניצלת אותם במלואם‪ .‬יתכן שטרם הכרת בערך עצמך‪.‬‬
‫האם אתה אומר לעצמך כעת‪" ,‬אינני חשוב‪ .‬אנשים רבים עושים מה שאני עושה‪ ",‬או "אין‬
‫הרבה ערך למה שאני עושה‪ ",‬או "טוב‪ ,‬אז אני מנהל החשבונות‪ ,‬אולם‪ ,‬היו לי קשרים‪ .‬כל‬
‫אחד מסוגל לעשות מה שאני עושה‪".‬‬
‫הערכה עצמית היא מפתח חשוב למציאת אושר וסיפוק‪ .‬הערכה עצמית היא אבן היסוד‬
‫להצלחה‪ .‬זו התחושה הפנימית העמוקה שלך בדבר ערכך העצמי‪ .‬אנשים הנהנים מעבודתם‬
‫מפתחים תחושה עמוקה של הערכה עצמית ובטחון עצמי‪ .‬הם לא נולדו בהכרח עם תחושות‬
‫טובות אלו‪ .‬יתכן כי בנעוריהם גרמו להם לחוש מסורבלים וטיפשים‪ .‬אולם כבוגרים הם למדו‬
‫לאהוב את עצמם באמצעות תרגול‪.‬‬
‫הערכה עצמית בריאה איננה רגש נרקיסיסטי‪ ,‬התפנקות עצמית או שחצנות‪ .‬הערכה עצמית‬
‫בריאה משמעה הערכת ערך עצמך כאדם ייחודי עם כישורים וכשרונות מיוחדים‪.‬‬
‫אדם אינו יכול להעריך את הזולת אלא אם כן הוא חש תחילה הערכה עצמית‪ .‬כאשר תעריך‬
‫את עבודתך ומאמציך תוכל להתחיל ולגלות את הערך שבעבודת הזולת‪ .‬אתה מסוגל לעודד‬
‫הערכה עצמית ורווחה‪ .‬תוכל לחוש הערכה עצמית גם אם טרם עשית דבר‪ ,‬פשוט מעצם‬
‫יכולתך לחוש זאת‪.‬‬
‫שיעור במכירות‬
‫סוכנת צעירה לביטוח חיים נכנסה למפעל וביקשה להיפגש עם מנהל המכירות‪ .‬כאשר‬
‫המנהל סוף כל סוף הסכים להיפגש אתה במשרדו‪ ,‬אמרה לו הסוכנת בעצבנות‪" ,‬נכון שאינך‬
‫מתכוון לקנות ביטוח חיים?"‬
‫"לא‪ ",‬השיב מנהל המכירות בקצרה‪.‬‬
‫"לא חשבתי שתרצה‪ ",‬השיבה הסוכנת‪ .‬היא קמה בהיסוס ופנתה לעבר הדלת‪.‬‬
‫"חכי רגע!" אמר מנהל המכירות‪" .‬בואי בבקשה‪".‬‬
‫"כן‪ ,‬אדוני‪ ",‬ענתה הסוכנת‪ .‬העצבנות והפחד ניכרו בה‪.‬‬
‫"אין ספק שאת אשת המכירות הגרועה ביותר שבה נתקלתי‪".‬‬
‫הסוכנת השפילה מבטה‪" .‬כן‪ ,‬אני יודעת‪"....‬‬
‫"הקשיבי‪ ,‬את צריכה להראות נלהבת כשאת מוכרת ‪ --‬עליך להיראות חיובית‪ ,‬לא שלילית‪.‬‬
‫עליך להאמין בעצמך‪".‬‬
‫"כן‪ ,‬אדוני‪".‬‬
‫"תראי‪ ,‬אני מאוד עסוק‪ ,‬אבל אני אראה לך איך‪ ".‬במשך ‪ 30‬הדקות הבאות הרצה מנהל‬
‫המכירות בפני הסוכנת הצעירה על כל היתרונות של ניסיונו וחוכמתו‪.‬‬
‫"איני יודעת כיצד להודות לך‪ ",‬אמרה הסוכנת‪.‬‬
‫"זה בסדר‪ ",‬אמר מנהל המכירות‪" .‬מכיוון שברור שאת חדשה לגמרי‪ ,‬אני אקנה ממך‬
‫פוליסה‪".‬‬
‫הסוכנת שלפה במהירות פוליסת ביטוח‪ .‬מנהל המכירות חתם עליה ואמר‪" ,‬אל תשכחי‪ ,‬אסור‬
‫לך להיכנס אדישה‪ ,‬מבלי לדעת מה תאמרי‪ .‬גבשי לך הצגת מכירות מתוכננת ומאורגנת‪".‬‬
‫הסוכנת חייכה‪" .‬כבר הכנתי אחת כזו‪ .‬מה שראית זה עתה זו הגישה המאורגנת שלי למנהלי‬
‫מכירות‪".‬‬
‫או‪ ,‬לא!‬
‫כאשר הקימו את היכל הגולף המפורסם בצפון קרולינה שבארה"ב‪ ,‬חיפשו ביטויים מפורסמים‬
‫מתחום הגולף כדי לחרטם במקום מסוים באולם‪ .‬במשאל שנערך בקרב שחקני גולף נתגלה‬
‫כי אחד הביטויים הנפוצים ביותר במהלך המשחק היה‪" :‬או‪ ,‬לא!"‬
‫למרות כל מאמצינו וכוונותינו‪ ,‬צפויים לכל אחד מאתנו אכזבות וכישלונות במהלך החיים‬
‫שלנו‪ .‬הדבר נכון במיוחד לגבי אנשים הפתוחים לרעיונות חדשים ואוהבים לנסות דברים‬
‫חדשים‪ .‬ככל שהרעיון מקורי יותר‪ ,‬ככל שהרווח הצפוי גדול יותר‪ ,‬כך גדולים יותר הסיכויים‬
‫לכישלון ולאכזבה‪.‬‬
‫מובן שאנו מקווים שכל התוצאות שנשיג יהיו חיוביות‪ .‬אולם‪ ,‬עדיין עלינו ללמוד לחיות עם‬
‫הרע באותה מידה שאנו חיים עם הטוב‪ .‬איננו יכולים להרשות לעצמנו להתייאש כאשר אדם‬
‫מסוים מאכזב אותנו‪ ,‬עבודה אינה מסתיימת במועד‪ ,‬הזמנה הולכת לאיבוד או ה'בוס' מסרב‬
‫להצעה טובה‪.‬‬
‫כיצד מגיבים על אכזבה?‬
‫האם לדוגמא‪ ,‬אתם מנסים לברר למה זה קרה כדי שהדבר לא יקרה שוב? או‪ ,‬האם אתם‬
‫משחיתים זמן בניסיון נואש למצוא מישהו או משהו לתלות בו את האשם?‬
‫האם אתם עוברים על פני האכזבה בריצה ומתגברים מהר ככל שניתן‪ .‬או שמא אתם מניחים‬
‫לה לרפות את ידיכם?‬
‫האם אתם מפנים את שימת הלב לבעיה הבאה מבלי להתמרמר ומבלי לחשוש מהעתיד?‬
‫האם אתם עוזרים לאנשים אחרים לקום על רגליהם כאשר הם מועדים? או‪ ,‬האם אתם‬
‫מקשים עליהם את החיים עוד יותר ורומסים אותם?‬
‫האם יש בכם האומץ לקבל כשלון מפעם לפעם כמחיר הקידמה? או‪ ,‬האם האכזבה מרפה‬
‫את ידיכם?‬
‫ההיגיון הבריא אומר להימנע מכישלונות‪ .‬אך טרם נולד האדם שיהיה כה חכם כדי להצליח‬
‫בכל פעלו‪.‬‬
‫אנשים ריאליסטיים מקבלים את העובדה כי כשלון מפעם לפעם הוא חלק מהחיים ומפיקים‬
‫ממנו את המרב‪.‬‬
‫***‬
‫רכלן הוא מישהו שמדבר אתך על אחרים; נודניק הוא אחד שמספר לך על עצמו; ואיש שיחה‬
‫מבריק הוא מי שמדבר אתך על עצמך‪.‬‬
‫ליזה קירק )זמרת אמריקאית(‬
‫לבקש מהם‬
‫בספרו‪" ,‬פתרון של ‪ "110%‬אומר מרק מקקורמק‪ ,‬כי "אנשים בעמדת סמכות‪ ,‬גבוהה או‬
‫נמוכה‪ ,‬אוהבים להפגין את מעמדם‪ .‬אם אתה מכיר במעמדם ומאפשר להם להפגינו‪ ,‬הם‬
‫תמיד יפגינו זאת והדבר יהיה לטובתך‪".‬‬
‫מקקורמק‪ ,‬הבעלים של חברה אמריקאית בשם "קבוצת ניהול בינלאומית"‪ ,‬המייצגת‬
‫ספורטאים מפורסמים רבים ופועלת ברחבי העולם‪ ,‬מספר שני סיפורים כדי להבהיר את‬
‫דבריו‪.‬‬
‫וכך הוא כותב‪" .‬לפני מספר שנים‪ ,‬הובלתי שיירת מכוניות של ספורטאי טניס שהגיעו מקומו‬
‫שבאיטליה ללוגאנו שבשוויץ‪ .‬בגבול בין איטליה ובין שוויץ השתרכה שיירת מכוניות ארוכה‪.‬‬
‫נראה היה כי שומרי הגבול מבצעים ביקורת דרכונים קפדנית‪ .‬בראותה זאת‪ ,‬הודיעה לי אחת‬
‫הנוסעות בשיירה שלי כי תוקף דרכונה פג לאחרונה‪.‬‬
‫לרגע נבהלתי‪ .‬תיארתי לעצמי כיצד נוחזק שעות ליד הגבול‪ .‬פניתי לכל מי שהיה ברכב‬
‫ואמרתי‪' :‬איני יודע כיצד להתמודד עם המצב‪ ,‬האם עלי להידחק פנימה או שמא עלי‬
‫להתחנן?‬
‫המשכתי להתחבט בשאלה עד שהובלתי את הרכב לנקודת הביקורת‪ .‬אז‪ ,‬בטון המנומס‬
‫ביותר שיכולתי לגייס ומלא יראת כבוד‪ ,‬סיפרתי לשוטר מי אנחנו‪ ,‬לאן פנינו מועדות וכי בזה‬
‫הרגע גילינו בעיית דרכון‪ .‬הוא סימן לנו לעבור מבלי שאפילו בדק את המסמכים שלנו‪.‬‬
‫במלים אחרות‪ ,‬התחננתי‪.‬‬
‫פעמים אין ספור התברר לי כי זו הדרך הטובה ביותר להסתדר עם עשרות שוערים‪ ,‬פקידים‬
‫ודמויות בעלות סמכות נמוכה בהם נפגשים מדי יום‪.‬‬
‫נראה כי אשתי‪ ,‬בטסי‪ ,‬מודעת לכך באופן אינסטינקטיבי‪ .‬יש לה כישרון לגרום לאנשים לעשות‬
‫דברים למענה ‪ --‬מפני שהיא יודעת כמה חשוב להכיר בסמכותם של אנשים ולהניח להם‬
‫להפגינה‪.‬‬
‫אביא דוגמא קטנה אך מאלפת‪ .‬אתה עומד בתור ארוך לקניית כרטיסים לקולנוע‪ .‬בעוד מספר‬
‫דקות יחל הסרט‪ .‬ליד דוכן הפופקורן והמשקאות משתרך תור ארוך עוד יותר‪ ,‬כך שרבים‬
‫הסיכויים שתחמיץ את תחילת הסרט אם ברצונך לקנות פופקורן‪ .‬האם תידחף פנימה או‬
‫תתחנן?‬
‫יש אנשים שתמיד מנסים להידחק פנימה‪ .‬הם כנים כלפי הסדרן‪ ,‬אך אין בהם יראת כבוד‪.‬‬
‫'בעלי בתור' הם מספרים לו‪' .‬אני רוצה לקנות קצת פופקורן והוא עוד רגע יגיע' ‪ --‬כאילו זו‬
‫סיבה מספקת להניח להם לעבור‪ .‬מובן שהסדרן עוצר בהם מייד מכיוון שהפרו את סמכותו‪.‬‬
‫הם המעיטו בערך התחום היחיד שהוא שולט עליו‪ ,‬כלומר‪ ,‬מי נכנס לאולם ומי לא‪ .‬כך הוא‬
‫מפעיל סמכותו נגדם והם נכשלים‪.‬‬
‫אשתי מומחית בהעצמת סמכותם של אנשים‪ .‬היא אומרת‪' :‬אני יודעת שזה לא בסדר‪ ,‬אבל‬
‫בעלי עומד שם בתור‪ .‬יש תור ארוך לפופקורן ואיני רוצה לאחר לסרט‪ .‬האם תוכל לאפשר לי‬
‫להיכנס?' עוד לא קרה פעם אחת שהסדרן סירב‪' .‬בבקשה'‪) .‬תרגום‪ ' :‬ניצלתי את סמכותי כדי‬
‫לאפשר לך לעקוף את התור‪"('.‬‬
‫לדברי מקקורמק‪ ,‬הכל מצטמצם לדבר אחד‪ :‬אם אתה מבקש להשיג דבר מה מאנשים‬
‫בעמדת סמכות‪ ,‬הם אוהבים שמבקשים מהם‪ .‬או כמאמר הפגם הידוע‪" :‬עם טיפת דבש‬
‫אפשר לתפוס יותר זבובים מאשר עם חבית חומץ"‪.‬‬
‫להצליח בכוח הדמיון‬
‫לפני מספר שנים פורסמו בעיתון אמריקאי פרטים אודות ניסוי שנערך בקרב קבוצת שחקני‬
‫כדורסל בגיל בי"ס תיכון‪ .‬במסגרת אותו ניסוי חולקו השחקנים לשלוש קבוצות נפרדות שוות‬
‫ברמתן‪ .‬הקבוצה הראשונה קיבלה הנחיה להתאמן בקליעות לסל באולם ההתעמלות במשך‬
‫חודש לפי שיקול דעתם‪ .‬לקבוצה השנייה ניתנה הנחיה להתאמן בקליעות לסל במשך שעה‬
‫רצופה בכל יום במשך חודש‪ .‬לקבוצה השלישית ניתנה הנחיה להתאמן בזריקות לסל‪ ,‬במשך‬
‫שעה בכל יום למשך חודש‪ ,‬אבל לבצע את האימון רק בדמיון‪ ,‬כלומר לשבת על כיסא ולדמיין‬
‫זריקות לסל‪.‬‬
‫בסוף החודש‪ ,‬נבחנו ביצועי השחקנים על המגרש‪ .‬כצפוי‪ ,‬חלה ירידה בממוצע הקליעות של‬
‫הקבוצה הראשונה‪ .‬ממוצע הקליעות של הקבוצה השנייה עלה בשני אחוזים‪ .‬באופן מפתיע‪,‬‬
‫הממוצע של הקבוצה השלישית עלה גם הוא באותו שיעור כמו הקבוצה השנייה‪ .‬המסקנה‬
‫היא ששכנוע עצמי באמצעות הדמיון והמחשבה מביא תוצאות בשטח‪.‬‬
‫בדמיונך‪ ,‬לעולם אינך מחטיא ‪ -‬כלומר‪ ,‬אלא אם אתה רוצה להעריך עצמך בצורה שלילית‪ ,‬או‬
‫שאימצת לך מנהג זה‪.‬‬
‫שכנוע עצמי שלילי יכול לבוא בעקבות הצלחה או כישלון‪ .‬לדוגמא‪ ,‬כאשר אתה סוגר עסקה‪,‬‬
‫או מגיש דו"ח במועד‪ ,‬הערכה עצמית שלילית מצידך עשויה להיות‪" ,‬או‪ ,‬זה היה סתם עניין‬
‫של מזל‪ ".‬או "בפעם הבאה זה בטח לא יצליח לי‪".‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬אם אתה מחמיץ עסקה או טועה או מגיש עבודה באיחור‪ ,‬שכנוע עצמי שלילי‬
‫עלול להיות "איזה 'כשלון' אני‪ ",‬או "הנה זה קורה לי שוב‪ .‬שום דבר לא מצליח לי‪ ".‬שכנוע‬
‫עצמי שלילי עשוי להתבטא במשפטים כגון‪" ,‬ידעתי שאיני מסוגל לעשות זאת‪" ",‬זה קורה לי‬
‫תמיד‪" ",‬מדוע אני בכלל מנסה?" כשם שהתדמית העצמית שלך חשובה לפני משימה‪ ,‬כך‬
‫השכנוע העצמי שלך מיד לאחר מכן מאשר את התדמית העצמית או פוגע בה‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬אחרי משגה או כישלון‪ ,‬האדם שלמד את עיקרון השכנוע העצמי החיובי יאמר‪" ,‬זה לא‬
‫מתאים לי‪" ",‬בפעם הבאה אני אנקוט בגישה אחרת‪" ",‬אני אקום ואעשה זאת שוב‪ ,‬אך הפעם‬
‫אכין עצמי בצורה טובה יותר‪".‬‬
‫במידה מסוימת‪ ,‬לימוד כיצד להצליח למרות הכישלון כמוהו כלימוד כיצד ללכת‪ .‬התוצאה היא‬
‫מספר נפילות‪ ,‬מעידות‪ ,‬כמעט החמצות ונחיתה על הישבן )אנו מדברים כמובן בלשון ציורית‬
‫על מצבו של האדם הבוגר(‪ .‬ההבדל הוא שילד אינו מקשר נפילה עם כישלון‪ ,‬אלא כחוסר‬
‫נוחיות זמני‪ .‬המחשבה הבאה של הילד מיד לאחר הכישלון היא לקום ולנסות שוב‪.‬‬
‫כך גם יהיה לגבינו‪ .‬אנו קובעים לעצמנו מטרה‪ ,‬מנסים‪ ,‬נופלים‪ ,‬רואים שוב את המטרה‪ ,‬אולי‬
‫בכוח מחודש או מזווית שונה‪ .‬השכנוע העצמי שלנו מחזק את הרצון להצליח ולבסוף אנו‬
‫מצליחים‪ .‬לאחר מכן אנו מאחסנים את הניסיון הזה בקלטות הווידיאו הפנימיות שלנו‪ ,‬כדי‬
‫להשמיעו שוב בפעם הבאה שבה נזדקק לכך‪.‬‬
‫למכור מנוע‬
‫המוכר בחנות לציוד ספורט פנה אל הלקוח שהתעניין במנוע לסירות בחיוך מאוזן לאוזן והחל‬
‫בנאום ארוך‪ ,‬בשבחי המנוע שביקש למכור‪ .‬המוכר האריך בדיבור והרצה על תכונות המנוע‬
‫שלא עניינו את הקונה במיוחד‪ .‬שלא במתכוון הוא הדגיש את הדברים שהקונה לא רצה‬
‫לקבל בבואו לרכוש מנוע‪ .‬המוכר דיבר ודיבר‪ .‬הקונה השתדל להקשיב אך ככל שהמוכר‬
‫המשיך בדבריו כך גברה עוינות המוכר כלפיו‪ .‬על אף שבא במטרה לקנות מנוע‪ ,‬הוא יצא‬
‫מהחנות מבלי לרכשו‪.‬‬
‫מספר ימים לאחר מכן נכנס האיש לחנות אחרת‪ .‬מוכר ניגש אליו ושאל אותו מה ירצה‬
‫לראות‪ .‬כאשר התברר לי כי הקונה מעוניין במנוע לסירה‪ ,‬שאל אותו המוכר לאיזו מטרה‬
‫דרוש לו המנוע ‪ --‬האם לשימוש באגם או במקווה מים אחר‪ ,‬האם הוא נועד לדייג או להפלגה‬
‫מהירה למטרות הנאה‪ .‬כאשר סיפר לו האיש מה השימושים להם התכוון‪ ,‬הקשיב המוכר‬
‫קשב רב ושאל שאלות‪ .‬לאחר מכן הראה לאיש מה המנוע המתאים ביותר לצרכיו‪ .‬האיש קנה‬
‫את המנוע‪.‬‬
‫מכאן ניתן להפיק את הלקח הבא‪ :‬בדרך כלל טוב יותר להקשיב מאשר לדבר‪ .‬כך מגדילים‬
‫את המכירות ואת מספר הלקוחות‪.‬‬
‫מזכירה יעילה‬
‫המו"ל של ארנולד בנט‪ ,‬הסופר הבריטי‪ ,‬נהג להתפאר ולומר כי מזכירתו ניחנה ביעילות‬
‫יוצאת דופן‪ .‬באחד הימים‪ ,‬כאשר ביקר במשרדו של המו"ל‪ ,‬שאל אותה בנט‪" :‬ה'בוס'" שלך‬
‫טוען שאת יעילה מאוד‪ .‬מה הסוד השלך?"‬
‫"אין לי סוד‪ ".‬השיבה המזכירה‪" .‬זה הסוד שלו‪ ".‬היא הסבירה כי בכל פעם שעשתה משהו‬
‫עבורו‪ ,‬קטן כגדול‪ ,‬מעולם לא שכח להודות לה ולהביע הערכתו‪ .‬לכן‪ ,‬לא חסכה מאמצים‬
‫בעבודתה‪.‬‬
‫נבואה המגשימה את עצמה‬
‫אתה שולט בחייך‪ .‬אתה שולט בגישתך‪ .‬ה'בוס'‪ ,‬העבודה‪ ,‬ההורים או בלמי המכונית‪ ,‬אינם‬
‫מגבשים את גישתך‪ .‬זה אתה‪ .‬דרך המחשבה שלך ותגובתך תלויים לחלוטין בך‪.‬‬
‫אם תחכה שדברים רעים יתרחשו‪ ,‬הם עלולים להתגשם בסופו של דבר‪ .‬אנשים בעלי גישה‬
‫שלילית מצפים בדרך כלל לאובדן מקום עבודה‪ ,‬פשיטת רגל‪ ,‬יחסי עבודה גרועים‪ ,‬תנאי‬
‫עבודה בלתי נעימים‪ ,‬וכישלון‪ .‬הפסימיסטים מצפים שירגישו רע ויחלו‪ ,‬וכך קורה‪ .‬יש כאן‬
‫תופעה של נבואה המגשימה את עצמה‪ ,‬לטוב ולרע‪.‬‬
‫חשיבה חיובית המעוגנת במציאות עשויה להשפיע עלינו ולסייע לנו להתגבר על מכשולים‬
‫נכבדים‪.‬‬
‫אם אתה באמת מאמין שניתן להשיג מטרה‪ ,‬הגישה שלך משחררת אנרגיה חדשה שמסוגלת‬
‫לסייע לך להשיג את המטרה‪.‬‬
‫במהלך כל רגע מחייך‪ ,‬אתה מתכנת את גישתך כך שתפעל לטובתך או נגדך‪ .‬גישה‬
‫לכשעצמה היא מנגנון ניטרלי‪ .‬זהו רק אמצעי המוליך למטרה‪ .‬יהיו אשר יהיו יעדיך ומטרותיך‪,‬‬
‫גישתך קובעת את כיוונם‪ ,‬הם יהיו חיוביים או שליליים‪ ,‬אמיתיים או כוזבים‪ ,‬נכונים או שגויים‪,‬‬
‫תורמים לשיפור עצמי או גורמים להרס עצמי‪ .‬גישתך יוצרת את התוצאה בהתאם‬
‫להנחיותיך‪ ,‬בדומה למחשב המדפיס את הקלט שלו‪.‬‬
‫דימויים חיוביים מסוגלים לעודד אותך גם כאשר הכול משתבש‪ .‬תוכל לשמור על האנרגיה‬
‫שלך עד שתמצא פתרון לבעיה‪ ,‬או עד אשר המצב ישתנה‪ .‬אין זה אומר ש'התקפלת'‪ .‬פשוט‬
‫שרדת‪.‬‬
‫לנוכח מכשול‪ ,‬גישתך הפנימית תוקרן בהתנהגותך החיצונית ותישא אותך להצלחה הסופית‪.‬‬
‫מהי אהבת אמת?‬
‫מהי אהבת אמת? וזוהי תשובתו של האמריקאי ג'יימס קלר‪ ,‬מייסד ארגון הקריסטופרס‪:‬‬
‫אהבה פירושה להתענג על הענקת תשומת לב במקום למשוך תשומת לב‪.‬‬
‫האהבה פירושה למצוא את הטוב ולבנות עליו‪.‬‬
‫האהבה אינה מעצימה פגמים‪.‬‬
‫האהבה היא שלהבת מחממת שאינה שורפת‪.‬‬
‫האהבה פירושה לדעת כיצד לא להסכים‪ ,‬מבלי לפגוע‪.‬‬
‫אהבה פירושה לשמוח בהצלחתו של הזולת‪ ,‬במקום לקנא בו‪.‬‬
‫להניע‪ ,‬לא להכריח‬
‫מוטיבציה אין פירושה להכריח אנשים לעשות דברים‪ .‬לכל אדם יש דרך מחשבה משלו‬
‫ותפיסת העולם שלו היא הגורמת לו להחליט לפעול או לא‪ ,‬להיות מונע או לא‪ ,‬באמצעות‬
‫הדברים הבודדים שיש באפשרותנו לעשות כדי להשפיע עליו‪ .‬ככל שניטיב להיות רגישים‬
‫כלפי אחרים‪ ,‬ככל שניטיב לדעת כיצד הם רואים את עצמם‪ ,‬כיצד הם רואים אותנו והדברים‬
‫שאנו אומרים או מציעים להם‪ .‬ככל שניטיב להיות רגישים כלפי אדם מסוים בזמן מסוים‪ ,‬כך‬
‫ניטיב לנבא כיצד הוא או היא יתנהגו בזמן ומצב מסוימים בעתיד‪.‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫‪1TU‬‬
‫‪U1T‬‬
‫‪ .4‬נחישות וכושר התמדה‬
‫)מתוך הספר "העצמה אישית בפעולה"(‬
‫‪1TU‬‬
‫‪U1T‬‬
‫ישנה דיעה לפיה אנשים מסוימים עושים הכול בדרך הנכונה‪ ,‬שלעולם אינם שוגים וכי‬
‫תוכניותיהם אינן נכשלות לעולם‪ .‬אותה דיעה גורסת כי רק אם אתה מושלם ומושלם כל העת‪,‬‬
‫רק אז ניחנת ב"חומר הנכון" המאפשר הצלחה‪.‬‬
‫אין דבר רחוק יותר מהאמת‪.‬‬
‫* הקלעים הטובים ביותר בכדורסל מצליחים רק בכמחצית הקליעות‪.‬‬
‫* חברות נפט מובילות‪ ,‬מצליחות למצוא נפט רק בבאר אחת מתוך עשר‪ .‬זאת על אף שהן‬
‫נעזרות בייעוץ של טובי הגיאולוגים‪.‬‬
‫* שחקן טלויזיה מוצלח בארה"ב עלול להיכשל בעשרים ותשעה מתוך שלושים מבחני בד‬
‫לפרסומות מסחריות‪.‬‬
‫* המצליחנים בבורסה מרוויחים כסף רק בשתיים מתוך כל חמש השקעות‪.‬‬
‫לא מספיק לתכנן; חיוני להתמיד‪ .‬אין די בלנסות פעם אחת; עליך לנסות שוב ושוב‪ .‬ההצלחה‬
‫תלויה בכוח ההתמדה‪ .‬הסיבה שבעטיה מרבית בני האדם נכשלים בהשגת יעדיהם היא‬
‫היעדר נחישות והתמדה‪ .‬הנחישות וההתמדה הם מכרה הזהב של ההצלחה‪.‬‬
‫ממוצע החבטות של החיים‬
‫אם אתה שחקן טניס מקצועני אתה יודע שלא כל יום יכול להיות מהנה ומוצלח‪ .‬לעתים תעוף‬
‫מהטורניר בשלבים המוקדמים שלו‪ .‬אולם‪ ,‬אם תתמיד במשחק‪ ,‬יהיו ימים של הצלחות קטנות‬
‫ולעתים תבוא גם 'המכה הגדולה'‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬גם בחיים ישנם ימים‪ ,‬שבועות ואפילו שנים של אומללות וכישלון‪ .‬במהלך תקופות אלו‪,‬‬
‫חשוב לשים עין על הכדור‪ ,‬לעשות כמיטב יכולתך ולהישאר במשחק‪.‬‬
‫לא תמיד התמדה פירושה היצמדות לאותו דבר לנצח‪ .‬משמעות הדבר היא ריכוז מלא‬
‫ומאמצים בכל מה שאתה עושה כעת‪ .‬לעשות קודם את הדברים הקשים ולצפות להכרת‬
‫תודה וגמול בסוף הדרך‪ .‬משמעות הדבר היא לרעוב לידע ולקידמה‪ .‬לעשות יותר שיחות‬
‫טלפון‪ ,‬ללכת עוד קילומטרים‪ ,‬ליצור קשרים חדשים‪ ,‬לקום מוקדם ולחפש תמיד דרך טובה‬
‫יותר לעשות את הדבר שאתה עושה‪.‬‬
‫ההצלחה איננה תמיד נחלת המוכשרים‪ .‬האושר אינו מובטח לחכם ביותר‪ .‬רק לעתים‬
‫רחוקות נובע העושר מכסף שנוחת עליך פתאום‪ .‬עבודה קשה‪ ,‬תכנון קפדני‪ ,‬נחישות‬
‫והתמדה ‪ -‬אלו המאפיינים שישלטו‪.‬‬
‫נחישות והתמדה הם שעומדים לך שעה שהסיכויים הם לרעתך‪ .‬התמדה אין פירושה‬
‫להתלונן ולקטר‪ ,‬אלא להישרד‪.‬‬
‫מושלמים בחשאי‬
‫ספות הפסיכיאטרים מלאות באנשים שאינם מסוגלים לסבול רגע של כישלון‪ .‬במקום לנסות‬
‫ואולי להצליח או שמא להיכשל‪ ,‬הם בוחרים שלא לנסות בכלל‪ .‬הם חוששים כי המכשלה‬
‫הקלה ביותר תשנה את התקנים שלהם מן הקצה אל הקצה‪ .‬באופן אירוני הפחד מפני‬
‫הכשלון‪ ,‬הוא אחת הסיבות העיקריות לכשלון‪.‬‬
‫אנשים אלו בעלי הציפיות הגדולות אינם משיגנים גדולים‪ .‬אולם‪ ,‬הם צנועים מאוד‪ .‬הם‬
‫יתבטאו בהתנצלות ויאמרו‪" ,‬או‪ ,‬איני יכול לעשות זאת"‪" ,‬זה לא בשבילי"‪" ,‬לעולם לא אהיה‬
‫כזה"‪" ,‬זה גדול עלי"‪.‬‬
‫למעשה הם אומרים‪" :‬לעולם לא אהיה מושלם"‪" .‬אינני מושלם ולפיכך איני שווה את‬
‫המאמץ להפיק את המירב מעצמי‪".‬‬
‫אדם השואף למצוינות והצלחה‪ ,‬המכיר את המציאות ואת עצמו‪ ,‬יודע כי בן‪-‬אנוש אינו מסוגל‬
‫להיות מושלם בכל מאת האחוזים‪ .‬כישלון מפעם לפעם הוא חלק מהחיים‪.‬‬
‫להצטער על עובדה זו משמעו לבזבז אנרגיה יקרה אותה יש להפנות לחתירה אחר הצלחה‬
‫ואושר‪.‬‬
‫אדם אינו מסוגל ללכת בשני כיוונים בבת‪-‬אחת‪ .‬אם תחזור לאחור למשגי העבר‪ ,‬לא תוכל‬
‫להתקדם בו‪-‬זמנית לקראת הצלחות בעתיד‪.‬‬
‫התמדה היא כמו יהלום גולמי‬
‫יש סיפור )אומרים שהוא נכון( על מחפש יהלומים בוונצואלה‪ .‬רפאל סולנו היה אחד מבין‬
‫אלפי ילידים דלפונים שבאו לחפש מזלם ולחפור בסלעים של ערוץ הנהר היבש‪ ,‬שיצאו לו‬
‫מוניטין כמכיל יהלומים‪ .‬לאיש מהם לא התמזל המזל‪ .‬מיואש ותשוש גופנית‪ ,‬החליט רפאל‬
‫שהגיעה העת להיכנע‪ .‬הוא הרים ובדק ‪ 999,999‬חלוקי נחל מבין מליארדי האבנים החלקות‬
‫שריפדו את ערוץ הנחל‪ .‬אולם‪ ,‬כל אחת מהן היתה אבן סלע רגילה‪ .‬אחרי חודשים של עבודה‬
‫קשה‪ ,‬העלה חרס בידו‪.‬‬
‫רפאל כבר החליט לנטוש ולחזור לביתו בחוסר כל‪ ,‬ואולם בפרץ אחרון של נחישות הוא‬
‫התכופף בפעם האחרונה ולו רק כדי לומר שהוא באופן אישי הרים ובדק מליון חלוקי נחל‪.‬‬
‫הוא שלף אבן אחת מתוך ערימת החלוקים שבכף ידו‪ .‬היא נראתה כבדה יותר ושונה‬
‫מהאחרות‪ .‬הוא אמד את האבן ושקל אותה‪ .‬היחס היה גדול מדי‪ .‬היתכן?‬
‫כן‪ ,‬זה היה יהלום!‬
‫הארי וינסטון‪ ,‬תכשיטן מניו‪-‬יורק שילם לרפאל סולנו ‪ 200,000‬דולר בעבור היהלום הבלתי‪-‬‬
‫מעובד‪ .‬לאחר חיתוך וליטוש‪ ,‬היהלום ידוע כעת בכינויו‪ "The Liberator" ,‬והוא נחשב לאחד‬
‫היהלומים הגדולים והטהורים ביותר "שהתגלו" בעולם‪.‬‬
‫אברהם לינקולן ‪ -‬דוגמא לכוח התמדה‬
‫יתכן שאחת הדוגמאות הדרמטיות ביותר בהיסטוריה לנחישות והתמדה לנוכח תבוסה חוזרת‬
‫ונשנית‪ ,‬מצויה בעברו המקצועי של נשיא ארה"ב בעבר‪ ,‬אברהם לינקולן‪:‬‬
‫הוא איבד את משרתו ב‪.1832-‬‬
‫באותה שנה גם הובס בבחירות לבית הנבחרים של המדינה שלו‪.‬‬
‫ב‪ 1833-‬נכשל בעסקים‪.‬‬
‫אהובת לבו מתה ב‪.1835-‬‬
‫הוא עבר התמוטטות עצבים ב‪.1836-‬‬
‫הוא הובס בבחירות למישרת דובר בית הנבחרים של המדינה ב‪.1838-‬‬
‫הוא הובס בבחירות כמועמד לקונגרס ב‪.1843-‬‬
‫הוא נבחר לקונגרס ב‪.1846-‬‬
‫הוא הפסיד בבחירות לכהונה שניה לקונגרס ב‪.1848-‬‬
‫הוא לא זכה למשרת הממונה על הקרקעות‪ ,‬ב‪.1849-‬‬
‫הוא הובס בבחירות לסנט ב‪.1854-‬‬
‫הוא הובס במועמדות לסגן נשיא ארה"ב‪ ,‬ב‪.1856-‬‬
‫הוא הובס שוב בבחירות לסנט ב‪.1858-‬‬
‫אברהם לינקולן נבחר כנשיא ארה"ב בשנת ‪.1860‬‬
‫לעולם אל תחשוב על מפלה כעל מצב קבוע‪ .‬תחת זאת‪ ,‬עליך להתייחס לכישלון כאל הצלחה‬
‫שנדחתה‪ .‬כפי שקרה במקרה של לינקולן‪ ,‬הניצחון מגיע לבסוף למי שהופך לו את הנחישות‬
‫וההתמדה להרגל‪.‬‬
‫שמונה משפטי חיזוק‬
‫שואף להצליח ולהגשים את שאיפותיך ומטרותיך? הנה כמה משפטים שכדאי לך לשנן‬
‫לעצמך בוקר וערב‪ ,‬כללים אלה מהווים את קוד ההתנהגות של המתמיד והדבק במטרותיו‪:‬‬
‫‪ .1‬לעולם לא אוותר ולא אכנע כל עוד אני יודע שאני צודק‪.‬‬
‫‪ .2‬אני אאמין שהדברים יסתדרו אם רק אתמיד במשימה עד סופה‪.‬‬
‫‪ .3‬אהיה אמיץ ולא אוסת מן המטרה גם כאשר הסיכויים אינם לטובתי‪.‬‬
‫‪ .4‬לא אניח לאף אחד להפחיד אותי או להסיט אותי מן המטרה שהצבתי לעצמי‪.‬‬
‫‪ .5‬אני אלחם להתגבר על המוגבלויות האישיות שלי ועל הבעיות שיתעוררו‪.‬‬
‫‪ .6‬אני אנסה שוב ושוב ושוב עד שאשיג את מה שאני שואף לו‪.‬‬
‫‪ .7‬אני אשאב אמונה וכוח מחודש מן הידיעה שכל האנשים המצליחים נאלצו להתמודד עם‬
‫כשלונות והתנגדויות‪.‬‬
‫‪ .8‬לעולם לא אכנע לריפיון או לתחושת יאוש גם כאשר אתקל בקשיים ובמכשולים‪.‬‬
‫קשתות הזהב‬
‫ריי קרוק‪ ,‬הוא האיש אשר יסד את רשת המזון המהיר המצליחה‪' ,‬מקדונלדס'‪ ,‬כאשר היה בן‬
‫חמישים ושתיים‪ .‬לריי קרוק היו שתי סיסמאות החביבות עליו‪:‬‬
‫האחת היתה‪" :‬כל עוד אתה ירוק‪ ,‬אתה צומח; כאשר אתה בשל אתה מתחיל להירקב‪".‬‬
‫השנייה היתה ציטוט מתוך האוטוביוגרפיה שלו‪ ,‬שכותרתה היתה ובצדק‪" :‬לעבוד על זה"‪.‬‬
‫הנה הציטוט‪" :‬ללחוץ כל הזמן‪ :‬אין דבר בעולם שיכול למלא את מקום ההתמדה‪ .‬הכישרון לא‬
‫יעשה זאת; הדבר הנפוץ ביותר הוא אנשים בעלי כישרון‪ .‬הגאוניות לא תעשה זאת; העולם‬
‫מלא בעבריינים זנוחים‪ .‬רק ההתמדה והנחישות הן כל יכולות"‪.‬‬
‫זוהי תמצית ההסבר לשאלה מדוע ההתמדה היא גורם כה חשוב בהצלחה‪ .‬כמעט כל אחד‬
‫רוצה להצליח‪ ,‬אך מעטים מוכנים לעשות מאמץ ולשלם את המחיר‪ ,‬לעשות את הנדרש‪.‬‬
‫איש אינו זכאי להצלחה באופן אוטומטי‪ ,‬אולם‪ ,‬כיום לכל אחד ישנן הזדמנויות רבות להשיג‬
‫הצלחה‪ .‬יכולתו של כל אחד להצטיין ולהצליח תלויה לחלוטין בגישתו לעבודה קשה‪ ,‬הערכה‬
‫עצמית‪ ,‬שכנוע עצמי חיובי‪ ,‬קביעת יעדים באופן נבון‪ ,‬ומעל הכול‪ ,‬נחישות והתמדה‪ .‬אלו הן‬
‫קשתות הזהב של ההצלחה‪.‬‬
‫כמה טיפים בנושא‬
‫‪ .1‬היה נועז והתמד בהמחשת יעדיך הסופיים וחלומותיך בנוגע להישג‪ .‬אושר הוא מנהג‬
‫נרכש‪ .‬תרגל כל העת את עקרונות ההערכה העצמית‪ ,‬השכנוע העצמי וסגל לעצמך גישה‬
‫חיובית במיוחד כאשר הזמנים קשים וכאשר עליך לעודד את כושר ההתמדה שלך‪.‬‬
‫‪ .2‬עשה לך מינהג לסיים את מה שהתחלת‪ .‬גודל המשימה אינו משנה‪ ,‬עליך להשלים כל‬
‫פרויקט לפני שתעבור למשהו חדש‪ .‬תחוש סיפוק מההישג‪ ,‬במקום תחושה מעיקה של‬
‫'מסטיק'‪.‬‬
‫‪ .3‬בצע קודם עבודה הנמצאת בקדימות ראשונה‪ .‬קבע קדימויות לגבי מה אתה חייב‬
‫לעשות‪ ,‬מה עליך לעשות בקרוב‪ ,‬ומה שתרצה לעשות על בסיס של 'כאשר יתאפשר'‪ .‬קבע‬
‫קדימויות כל יום‪.‬‬
‫‪ .4‬עשה יותר מכפי שאתה נדרש לעשות ותרום יותר ממה שמתבקש‪ .‬עשה את הצעד‬
‫הנוסף‪ .‬אל תשכח כי הדרך להצלחה משמעה לראות את הקשת בענן ביום סגריר‪ .‬אל‬
‫תתייאש‪ .‬התמד במסלולך כאשר אתה סבור שאתה בדרך הנכונה‪.‬‬
‫‪ .5‬אין דבר שיכול לבוא במקום נחישות ועיקביות‪ .‬תרגל "היצמדות למטרה גם אם‪."...‬‬
‫‪ .6‬בכל פעם שאתה עושה משהו התחרה עם עצמך ועשה זאת טוב יותר‪ .‬ממש את מלוא‬
‫הפוטנציאל שלך‪.‬‬
‫‪ .7‬לעולם אל תאמר שאינך מסוגל לעשות משהו או שמשהו אינו ניתן לביצוע‪ .‬עליך רק‬
‫לחפש דרכים כיצד לעשות זאת‪.‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫‪U1T‬‬
‫‪1TU‬‬
‫‪ .5‬צועדים על שביל ההצלחה‬
‫)מתוך הספר "שיהיה בהצלחה"(‬
‫‪1TU‬‬
‫‪U1T‬‬
‫לא גאון‪ ,‬אבל מצליח‬
‫זמן מה לאחר שזכה בפרס נובל בפיזיקה‪ ,‬נזדמן לפיזיקאי‪ ,‬ריצ'רד פיינמן לבקר בבית הספר‬
‫בו למד בילדותו‪ .‬כאשר היה שם‪ ,‬החליט להתבונן בתיק האישי שלו‪.‬‬
‫הוא גילה להפתעתו שהציונים שלו לא היו כל כך טובים כמו שהוא זכר‪ .‬הוא גם הופתע מאוד‬
‫לגלות שעל פי הרישום ה ‪ IQ-‬שלו היה ‪ 124‬בלבד‪ ,‬לא הרבה מעל הממוצע‪.‬‬
‫ד"ר פיינמן אמר שלזכות בפרס הנובל זה משהו אחד‪ ,‬אבל לזכות בו עם ‪ IQ‬של ‪ 124‬בלבד‬
‫זה כבר באמת משהו‪ .‬רובנו ודאי נסכים עם זה מכיוון שכולנו מניחים שלזוכי פרס נובל יש ‪IQ‬‬
‫גבוה במיוחד‪.‬‬
‫אילו היה פיינמן יודע שה‪ IQ -‬שלו הוא רק מעט מעל הממוצע‪ ,‬האם עדיין היתה לו אותה‬
‫תעוזה שהביאה אותו לבצע ניסויים כל כך יצירתיים וייחודיים שהביאו אותו לבסוף לזכות‬
‫בהכרה הגדולה ביותר שהקהילה המדעית יכולה לתת?‬
‫כנראה לא‪ .‬אולי הידיעה שהוא בסך הכל מעט מעל הממוצע‪ ,‬היתה משפיעה על מה שהוא‬
‫ניסה להשיג וגורמת לו להאמין פחות ביכולתו? אחרי הכל‪ ,‬מילדות לימדו אותנו להאמין‬
‫שאנשים רגילים לא מגיעים להישגים יוצאי דופן‪.‬‬
‫רבים מאתנו לא מממשים את כל הפוטנציאל שלנו בשל כל מיני דברים שאנו מאמינים על‬
‫עצמנו או מניחים אודות עצמנו‪.‬‬
‫אני‪ ,‬אותי‪ ,‬שלי‬
‫האם ידוע לך מהי המלה הפופולרית ביותר בשפה העברית? ניחשת ‪ -‬תואר הגוף "אני"‪.‬‬
‫"אני" היא המלה השכיחה ביותר בשיחה‪ .‬במקום השני והשלישי מדורגות "אותי" ו"שלי"‪.‬‬
‫"אתה" ו"שלך" אינם מדורגים אפילו במקום העשרים‪.‬‬
‫ה"אני" קשור קשר כה חזק ל"אותי" עד שאין מקום ל"אתה"‪ .‬אין פלא כי שיתוף פעולה שבו‬
‫מעורבים "אתה" ו"אני" נכשל לעתים קרובות כל כך‪ .‬הערצת העצמי הפכה כבר לסטייה‪.‬‬
‫אלפרד אדלר‪ ,‬הפסיכולוג הידוע‪ ,‬דיבר על הריקנות של האדם המרוכז בעצמו בלבד‪.‬‬
‫האדם המטפח באופן פעיל עניין בבני‪-‬אדם אחרים מחדיר אווירה חיובית לחייו‪ .‬שוב‪ ,‬כאן‬
‫פועל החוק הנצחי של סיבה ומסובב‪ .‬אם תפגין עניין באחרים‪ ,‬הם יתחילו להתעניין בך‪ .‬זהו‬
‫אפקט הבומרנג הידוע‪ .‬אם תגלה עניין אמיתי באחרים‪ ,‬תמצא עצמך מוקף בחברים הנהנים‬
‫לשתף פעולה ולעבוד אתך‪.‬‬
‫רעיונות מתורת הטאו‬
‫‪ .1‬מילים הן מילים‪ ,‬הן אינן חיים‪ .‬מילים משמשות למתיחת קווים ולתיאור רעיונות‪ .‬החיים‬
‫אינם רעיון‪ ,‬אי אפשר לחלק אותם או לתאר אותם באמצעות מילים‪ .‬מילים יוצרות‬
‫הבלים‪ .‬החיים נחיים‪ ,‬לא מתוארים‪.‬‬
‫‪ .2‬מילים מבדילות בין דברים‪ :‬יש חיים‪/‬מוות‪ ,‬קושי‪/‬קלות‪ ,‬ארוך‪/‬קצר‪ ,‬גבוה‪/‬נמוך …וכל‬
‫הנקודות שביניהם‪ .‬מנגינה נוצרת מצלילים שונים‪ .‬אף אדם שפוי אינו יכול לקבוע את‬
‫חוק החיים‪ ,‬את דרך החיים שבין נקודות אלה‪ .‬אף אחד אינו יודע את הדרך‪ ,‬או מה‬
‫יקרה או צריך לקרות בעתיד‪ .‬איך יכול מנהיג להיות חשוב ולהראות את הדרך כאשר‬
‫הוא מוגבל‪ .‬לעולם אל תהיה חשוב‪.‬‬
‫‪ .3‬ממשל טוב בא מאנשים רבים שחיים על פי ליבותיהם ולא מכמה אנשים חשובים‬
‫ששולטים ומכוונים בהתבסס על הידע המוגבל שלהם‪.‬‬
‫‪ .4‬היקום יודע לדאוג לעצמו‪ .‬הוא אינו זקוק לאנשים חשובים‪ .‬אנשים עסוקים בלהתווכח‬
‫אודות גורל היקום‪ ,‬בעוד הוא ידע לדאוג לעצמו מזה זמן רב‪.‬‬
‫‪ .5‬גם בן אנוש הוא כזה‪ .‬האנושות יודעת לדאוג לעצמה‪ .‬ישנו הליך שקט וזרם של בריאות‬
‫ושלמות המתקיים בכל אדם‪ .‬בכל בן אנוש מתקיימת שאיפה טבעית לפעול בצורה‬
‫מסונכרנת עם היקום‪.‬‬
‫‪ .6‬טאו הוא שקט ואינו נראה על ידי העולם החיצוני‪.‬‬
‫‪ .7‬אנו חיים בחלל )בריקנות( של הבית‪ .‬טאו הוא מרוקן מהופעה חיצונית‪ .‬אורינטציה‬
‫חיצונית מביאה בעיות‪ .‬אורינטציה פנימית היא שקטה ונבונה‪.‬‬
‫‪ .8‬החיים זורמים עמוק יותר מהזריחות ומהשקיעות של השמש‪ .‬גם בכל אדם יש קיום‬
‫עמוק יותר‪ .‬זה מעבר לזמן‪ .‬זה קשה להבנה‪ ,‬אבל זה זורם‪" .‬כאשר הנהר עכור‪ ,‬היה‬
‫סובלני ותן למים לזרום‪ ,‬הם יטהרו את הבוץ"‪ .‬קבל את החיים )לידה‪ ,‬צמיחה‪ ,‬מוות(‬
‫בשקט ובפתיחות‪ .‬קבל את הזרימה של הנהר‪.‬‬
‫‪ .9‬מנהיג טוב מנהיג את האחרים להנהיג את עצמם‪.‬‬
‫‪ .10‬כאשר אנשים מאבדים את הטאו‪ ,‬מיד מגיעים העיוותים החיצוניים – חוקים‪ ,‬פולחנים‪,‬‬
‫מילים‪ ,‬צביעות‪ .‬זו אינה הזרימה הפנימית השקטה של החיים‪ ,‬אלא בלבול וכאוס‪.‬‬
‫‪ .11‬שוב‪ ,‬מילים או ניתוח החיים‪ ,‬מסיחים מן החיים; מעמד מביא לבעיות; חוקים יוצרים‬
‫גנבים – דרכים אלה אינם מביאים אושר‪ .‬טאו הוא בתוך הלב‪ ,‬לא בתאוות בצע‪ ,‬מעמד‪,‬‬
‫או ידע‪.‬‬
‫‪ .12‬הידע של האנשים גורם להיסח הדעת‪ ,‬מנהיגיהם הם זיוף‪ .‬איך יכול אדם אחד לדעת את‬
‫הדרך עבור אנשים אחרים? העולם החומרי חשוב כל כך לאנשים‪ ,‬בעוד אני יושב בחיק‬
‫החיים‪.‬‬
‫‪ .13‬אתה מנסה להבין או למדוד את מה שאי אפשר להבין או למדוד‪ .‬קבל את החיים כפי‬
‫שהם‪ ,‬הם זורמים בכל מקרה‪.‬‬
‫‪ .14‬התמסר לכוחות החיים‪ .‬מה יכול לקרות שאינו ניתן לתיקון? לך בטבעיות עם זרם‬
‫החיים‪ ,‬על תדרוש ואל תכריח‪ .‬הטבע אינו דורש‪ .‬זרום עם החיים בטבעיות ואתה תהיה‬
‫חי‪.‬‬
‫)עקרונות אלה הם תרגום חופשי ומותאם לתקופתנו מתוך ספרו של חכם הטאו‪ ,‬לאו צה‪,‬‬
‫"טאו טה צ'ינג"(‪.‬‬
‫הנזיר והיהלום‬
‫נזיר אחד שטייל בהרים מצא יהלום גדול בנהר‪ .‬ביום למחרת הוא פגש מטייל נוסף שהיה‬
‫רעב‪ ,‬והנזיר פתח את תרמילו וחלק אתו את הארוחה‪ .‬המטייל ראה את היהלום הנהדר‬
‫בתרמילו של הנזיר‪ ,‬התפעל ממנה וביקש לקבל אותו‪ .‬ללא היסוס הוציא הנזיר את האבן‬
‫היקרה מתרמילו ומסר אותה לאיש‪.‬‬
‫המטייל עזב‪ ,‬מאושר ממזלו הטוב‪ .‬הוא ידע שהאבן הינה יקרה עד כדי כך שתוכל לספק לו‬
‫פרנסה לשארית חייו‪.‬‬
‫אבל כמה ימים מאוחר יותר הוא חזר וחיפש את הנזיר‪ .‬כשמצא אותו הוא החזיר לו את‬
‫האבן‪ ,‬ואמר "חשבתי על זה‪ .‬אני יודע מה ערכה של האבן הזו‪ ,‬אבל אני אתן לך אותה‬
‫בחזרה בתקווה שתוכל לתת לי משהו בעל ערך רב ממנה‪ .‬אם אתה יכול‪ ,‬אנא תן לי את‬
‫הדבר הזה שבתוכך שנענה לבקשה שלי לקחת את האבן‪".‬‬
‫מהי בגרות‬
‫בגרות היא צמיחתה של ההכרה שאינך מושלם אך גם לא חסר ערך‪.‬‬
‫אומרים שהיא הבנת המקום בתודעה שלנו בין מה שיש‪ ,‬לבין מה שיכול להיות‪.‬‬
‫זה לא יעד‪ .‬זו דרך‪.‬‬
‫זהו הרגע שבו אתה מתעורר אחרי עצב או לאחר שאתה מקבל מכה וחושב‪" ,‬אני הולך‬
‫לחיות למרות הכל!"‪.‬‬
‫זה הרגע בו אתה מגלה שמשהו בו האמנת מזה זמן רב‪ ,‬אינו נכון‪ ,‬ואתה נפרד מן האמונה‬
‫הישנה ומגלה שאתה עדיין אתה‪.‬‬
‫הרגע שבו אתה עושה את המעשה שפחדת לעשותו‪.‬‬
‫הרגע שבו אתה מגלה שאתה לבד לתמיד – אבל כך גם כל אחד אחר‪ ,‬וכך בדרך כלשהי‬
‫אתה יותר ביחד מתמיד‪.‬‬
‫…ומאות רגעים אחרים בהם אתה מגלה מי אתה‪.‬‬
‫בגרות זה לתת לחיים לקרות בסדר הטוב שלהם‪ ,‬ולהפיק את המיטב ממה שיש‪.‬‬
‫להתחיל‬
‫זה הרגע להתחיל‪ ,‬כל מבשרי‬
‫ההצלחה כבר נמצאים במקומם‬
‫בהתחלה‪ ,‬הכל מלא תקווה‪ .‬אנו מכינים עצמנו להתחיל כמו חדשים‪ .‬למרות שאנו מתמקדים‬
‫על המסע הנהדר שלפנינו‪ ,‬כל הדברים החשובים כבר קיימים מן הרגע הראשון‪ :‬האופטימיות‬
‫שלנו‪ ,‬האמונה‪ ,‬ההחלטיות‪ ,‬התמימות‪.‬‬
‫כדי להתחיל‪ ,‬עלינו לקבל החלטה‪ .‬ההחלטה היא מחויבות להתכוונות יומית‪ .‬עלינו ליצור‬
‫חיבור חזק לאני הפנימי שלנו‪ .‬אנו לבדנו נצטרך להתמודד עם מה שהחיים יביאו לנו‪ .‬לכן‪ ,‬אנו‬
‫לבדנו צריכים ליצור בתוך עצמנו כלים שיעזרו לנו להתנסות במהות הרוחנית העמוקה של‬
‫החיים‪.‬‬
‫ברגע שקיבלנו את ההחלטה‪ ,‬כל הדברים יגיעו אלינו‪ .‬סימנים מבשרי הצלחה אינם אמונה‬
‫תפלה‪ ,‬אלא אישור‪ .‬הם היענות‪ .‬נאמר שאם מישהו בוחר להתפלל לסלע עם מספיק מסירות‪,‬‬
‫אפילו הסלע הזה יתעורר לתחייה‪ .‬באותו אופן‪ ,‬ברגע שאנו מחליטים להיות מחויבים לעבודה‬
‫רוחנית‪ ,‬אפילו ההרים והגבעות יריעו למשמע קול ההתכוונות שלנו‪.‬‬
‫)דנג מינג‪-‬דאו(‬
‫ביטחון עצמי‬
‫• אני רב תושייה ויש לי את היכולות לעשות את כל הדרוש כדי להצליח ולתמוך בכל אלה‬
‫שאני אוהב‪.‬‬
‫• אני נהנה מאתגרים‪ ,‬ואני לומד מכל דבר שקורה לי בחיי‪.‬‬
‫• אני חי כל יום בעוצמה ובתשוקה לחיים‪.‬‬
‫• אני מרגיש חזק‪ ,‬מאושר ונלהב‪.‬‬
‫• יש לי בטחון בכישורים וביכולות שלי‪.‬‬
‫• אני עומד בפני כל מצב בתחושה שהכל מצוי תחת שליטה‪.‬‬
‫• יש לי כבוד גדול לעצמי ולכל אדם שאני פוגש בכל יום‪.‬‬
‫• אני מחויב לפעול כמיטב יכולתי בכל דבר שאני עושה‪.‬‬
‫• אני סולח בקלות לעצמי ולאחרים‪.‬‬
‫• אני מכיר בקדושת החיים שלי ושל כל יציר אנוש‪.‬‬
‫• הביטחון שלי אינו ניתן לערעור כי אני חי עם אינטגריטי‪.‬‬
‫• אני שקט תמיד כי אני נותן אמון ופועל על פי השכנוע הפנימי שלי‪.‬‬
‫קלטת הוידיאו הפנימית שלך‬
‫תרגול של שכנוע עצמי חיובי באמצעות דיבור עצמי הוא אחד המפתחות החשובים לשיפור‬
‫קבוע של ההערכה העצמית שלך‪ .‬כדי להרגיש טוב ביחס לאחרים ולעבודתנו עלינו להזין כל‬
‫העת את התדמית העצמית שלנו ומחשבותינו‪ ,‬בנוגע להישגינו וביצועינו‪.‬‬
‫כדי להשיג הצלחה אנו צריכים להשתמש במשוב בונה‪ ,‬בצורת שכנוע עצמי‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫בין אם אנו מכירים בכך ובין אם לאו‪ ,‬כל אחד מאיתנו נושא במוחו "קלטת וידיאו פנימית"‪.‬‬
‫זוהי קלטת מורכבת מאוד המכילה )בהגיענו לגיל ‪ (30‬כשלוש מיליארד תמונות של עצמנו‪.‬‬
‫יתכן כי באופן מודע איננו מודעים לקלטת הפנימית‪ ,‬אך היא קיימת בכל אחד מאיתנו‪.‬‬
‫הקלטה זו של תדמית עצמית נבנית מאמונותינו ומחשבותינו בנוגע לעצמנו‪ .‬אנו 'מקליטים'‬
‫את המראות שאנו רואים ומה אנשים אחרים אומרים אודותינו‪ .‬חשוב יותר‪ ,‬אנו מקליטים את‬
‫השכנועים העצמיים שלנו‪ ,‬דקה אחר דקה‪.‬‬
‫אנו מדברים לעצמנו במלים‪ ,‬תמונות ורגשות‪ ,‬בקצב של שלוש מאות עד ארבע מאות מלים‬
‫לדקה‪ .‬בכל רגע בו אנו ערים אנו מעצבים את הערכתנו כלפי עצמנו וביצועינו‪ .‬היה מודע‬
‫לשיחות השקטות שאתה מנהל עם עצמך‪ .‬גם אם אינך מעריך זאת באופן מודע‪ ,‬אתה שופט‬
‫את עצמך כל העת ושופט מראש כל פעולה שלך‪ .‬כך נוצרת תדמיתך העצמית‪.‬‬
‫אנשים אומללים ששונאים את משרתם‪ ,‬מקום עבודתם וחייהם חוזרים ומשמיעים לעצמם את‬
‫קלטות הווידיאו הפנימיות שלהם המדברות על כישלון‪ .‬הם צופים בהקרנות מחודשות של‬
‫פגיעות בעבר‪ ,‬הזדמנויות שהוחמצו ומשימות שפוספסו‪.‬‬
‫אנשים השואפים להצלחה משמיעים לעצמם שוב ושוב את הדברים הנכונים שעשו‪ .‬הם‬
‫זוכרים היטב הצלחות קטנות‪ ,‬מחמאה של הערכה‪ ,‬עבודה שביצעו היטב‪ .‬במיוחד כשהם‬
‫ניצבים מול לחץ‪ ,‬תסכול‪ ,‬או כישלון‪ ,‬הם לוחצים על "השמעה מחודשת מיידית" ומעלים‬
‫בזכרונם תמונות חיוביות‪ .‬חיזוק פנימי חיובי זה מעניק להם אופטימיות והזדמנות להתגבר‬
‫על הבעיה‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬הם שומרים את הזיכרון כדוגמא נוספת ל"מה שטוב אצלך‪".‬‬
‫שכנוע עצמי חיובי אחרי ביצוע חשוב באותה מידה לבניית ההערכה העצמית כמו שכנוע עצמי‬
‫לפני הביצוע‪ .‬אם תשמיע לעצמך מה טוב אצלך‪ ,‬במלים‪ ,‬תמונות ורגשות‪ ,‬תקצר את הדרך‬
‫המובילה להצלחה והישגים‪.‬‬
‫הקשבה‬
‫חיי הנישואין של אדם אחד נקלעו לצרות והוא פנה לבקש עצה ממורה זן ידוע‪ .‬מורה הזן אמר‬
‫לו‪" ,‬אתה חייב ללמוד להקשיב לאשתך"‪.‬‬
‫האיש קיבל את עצתו של מורה הזן‪ .‬לאחר חודש חזר האיש אל חכם הזן כדי לומר לו שלמד‬
‫להקשיב לכל מילה שאשתו אומרת‪.‬‬
‫אמר לו מורה הזן תוך שהוא מחייך‪" ,‬עכשיו חזור הביתה והקשב לכל מילה שהיא אינה‬
‫אומרת"‪.‬‬
‫השעיר לעזאזל‬
‫ספר ויקרא‪ ,‬מספר על מינהג "השעיר לעזאזל"‪ .‬כשאנשים לא יכלו יותר לשאת את צרותיהם‪,‬‬
‫הובא איל בריא למקדש‪ .‬בטקס חגיגי‪ ,‬הניח הכוהן הגדול את ידיו על ראש האיל ומנה רשימת‬
‫צרות‪ .‬הבעיות עברו לאותו איל‪ ,‬הוא שוחרר וכל הצרות עברו אליו‪.‬‬
‫כך קרה לפני ‪ 4,000‬שנה‪ ,‬אך אנו עדיין משתמשים כיום ב'שעיר לעזאזל'‪ .‬לעתים קרובות‪,‬‬
‫אנו משתמשים באנשים אחרים ובדברים אחרים בחיינו‪ ,‬כדי להימנע מקבלת אחריות כלפי‬
‫אופיינו ומעשינו‪ .‬במקום לפעול לגבי מה שקורה בתוך תוכנו‪ ,‬אנו מנסים להאשים גורמים‬
‫אחרים סביבנו‪.‬‬
‫אתה גורם לדברים לקרות עבורך‪ .‬אירועים חיצוניים‪ ,‬תפקודי הגוף ותגובות נפשיות הן‬
‫בשליטתך‪ .‬הדרך להצלחה ולהישגים עוברת דרך ההכרה כי הכל בחיים נתון לבחירה – וכי‬
‫לכל אחד מאיתנו ניתנו בחירות וחלופות רבות מכפי שאנו רוצים לשקול‪ ,‬או שלא חשבנו עד‬
‫כה כי הן אפשריות‪.‬‬
‫עליך לזכור כי מה שחשוב בחיים אינו מה שקורה‪ ,‬אלא‪ ,‬כיצד אתה מתיייחס לזה ומה אתה‬
‫מפיק מזה‪ .‬כאשר אירועים חיצוניים או בני אדם אחרים מאיימים לשבש את מסלולך‪ ,‬אתה‬
‫מחזיק את המפתח לתגובה‪ .‬אל תעמוד שם ותיפגע – נקוט אמצעי זהירות! על ידי קבלת‬
‫אחריות ליצירת התוצאות עבורך‪ ,‬אתה יכול ללמוד כיצד להגיב על לחצים בחיים ולהסתגל‬
‫אליהם‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬במקום להאשים את ה'בוס' או את הממשלה‪ ,‬או את המזל‪ ,‬קבל את הרעיון כי אתה‬
‫אחראי לקבוע‪ ,‬ליצור ולעצב את מקומך בעולם‪.‬‬
‫ההר‬
‫לפני שנים חיו בהרי האנדים שני שבטים‪ ,‬האחד חי בעמק והשני גבוה בהרים‪ .‬יום אחד‬
‫פשטו אנשי ההר על אנשי העמק וכחלק מהשלל הם חטפו תינוק מאחת המשפחות ולקחו‬
‫אותו עימם להרים‪.‬‬
‫אנשי שבט העמק לא ידעו איך לטפס בהרים‪ .‬הם לא הכירו את השבילים בהם השתמשו‬
‫אנשי שבט ההרים‪ ,‬ולא ידעו איך למצוא את אנשי ההרים או כיצד לרדוף אחריהם במורדות‬
‫התלולים‪.‬‬
‫למרות זאת‪ ,‬הם שלחו קבוצה של מיטב הלוחמים לטפס בהרים ולהחזיר את התינוק החטוף‪.‬‬
‫אנשי הקבוצה ניסו תחילה שביל אחד ואחר כך שביל אחר‪ .‬לאחר כמה ימים של מאמץ‪ ,‬הם‬
‫הצליחו לטפס רק כמה מאות מטרים‪.‬‬
‫כשהם מאוכזבים וחסרי תקווה‪ ,‬החליטו אנשי הקבוצה שהמקרה אבוד ופתחו בהכנות לשוב‬
‫על עקבותיהם אל הכפר שלמטה‪.‬‬
‫כשהחלו לארוז את החפצים לקראת הירידה‪ ,‬הם ראו לפתע את אימו של התינוק באה‬
‫לקראתם‪ .‬הם הבחינו שהיא יורדת מן ההר אליו הם לא הצליחו לטפס‪.‬‬
‫ואז הם ראו שהתינוק קשור אל גבה‪ .‬איך זה יכול להיות?‬
‫אחד הלוחמים ברך אותה ואמר‪" ,‬אנחנו לא יכולנו לטפס בהר הזה‪ .‬איך הצלחת לעשות זאת‬
‫שעה שאנו‪ ,‬האנשים החזקים ביותר בכפר לא יכולנו?"‬
‫היא הנידה בכתפיה ואמרה‪" ,‬זה לא היה התינוק שלכם"‪.‬‬
‫האגרטל‬
‫ילד קטן שיחק עם אגרטל יקר ערך‪ .‬הוא הכניס את ידו לתוך האגרטל ולא יכול היה להוציאה‬
‫החוצה‪ ,‬היד נתקעה בתוך האגרטל‪ .‬גם אביו ניסה כמיטב יכולתו למשוך את היד החוצה‪,‬‬
‫אבל ללא הועיל‪ .‬הם כבר חשבו לשבור את האגרטל היקר כאשר האב אמר‪" ,‬בוא נעשה עוד‬
‫ניסיון אחד אחרון‪ .‬פתח את ידך ומתח את אצבעותיך ישר קדימה כמו שאני עושה עכשיו‪ ,‬ואז‬
‫משוך את היד החוצה"‪.‬‬
‫לתדהמת האב השיב לו הבן‪" ,‬או לא אבא‪ ,‬אני לא יכול למתוח את אצבעותיי כי אז תיפול‬
‫המטבע של שקל שאני אוחז בתוך ידי‪".‬‬
‫חייכו‪ ,‬אם אתם רוצים – אבל אלפים מאתנו הם כמו הילד הקטן הזה‪ ,‬אנו עסוקים כל כך‬
‫בלשמור על הטינות‪ ,‬השנאות והקנאות הקטנות שלנו ובכך אנו מונעים מליבנו להשתחרר‬
‫ולהיפתח אל הדברים הגדולים של החיים‪ :‬היופי‪ ,‬השפע והאהבה שבעולם‪.‬‬
‫גיהינום וגן עדן‬
‫חייל בשם נובושיג בא אל חכם הזן הידוע‪ ,‬הקואין‪ ,‬ושאל‪" ,‬האם באמת יש גיהינוםוגן עדן"‬
‫"מי אתה?" שאל הקואין‪.‬‬
‫“אני סמוראי" השיב החייל‪.‬‬
‫"אתה‪ ,‬חייל" קרא הקואין‪" ,‬איזה שליט יבחר בך להיות שומרו? הפרצוף שלך דומה לפרצופו‬
‫של קבצן"‪.‬‬
‫נובושיג כעס כל כך עד כי החל לשלוף את חרבו‪ ,‬אבל האקואין המשיך‪" ,‬אז יש לך חרב! היא‬
‫בטח כל כך עלובה שלא תוכל אפילו לחתוך בה את ראשי"‪.‬‬
‫תוך כדי כך שנובושיג סיים לשלוף את חרבו קרא הקואין‪" ,‬הנה נפתחים שערי הגיהנום"‪.‬‬
‫למשמע מילים אלה מיד הבין הסמוראי את השיעור שביקש הקואין ללמד אותו‪ ,‬הוא החזיר‬
‫מיד את החרב לנדנה וקד קידה‪.‬‬
‫"הנה נפתחים שערי גן עדן"‪ ,‬אמר הקואין‪.‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫‪1TU‬‬
‫‪U1T‬‬
‫‪ .6‬איך להתגבר על מכשולים ומוקשים נפשיים בדרך להשגת הצלחה‬
‫)מתוך הספר "הפסיכולוגיה של ההצלחה"(‬
‫‪1TU‬‬
‫‪U1T‬‬
‫לפני שנים התגבשה באוניברסיטת וויסקונסין שבארה"ב‪ ,‬חבורה של סטודנטים ברוכי כשרון‬
‫בתחום הספרותי‪ .‬הכושר היצירתי של חברי הקבוצה היה בולט ורבים ראו בהם משוררים‬
‫וסופרים ידועים לעתיד‪ .‬קבוצה מבטיחה זו נהגה להיפגש בקביעות‪ ,‬לקרוא מיצירותיהם‬
‫בפומבי ולבקר איש את יצירות רעהו‪ .‬והם אכן ביקרו!‬
‫אנשים אלה הפכו זאת לספורט "לרדת" איש על יצירות רעהו‪ .‬הם היו אכזריים וקשוחים‬
‫בביקורתם‪ ,‬איש לא חס על רעהו‪ .‬הפגישות שלהם הפכו לזירה כל כך "חמה" של ביקורת‬
‫ספרותית מושחזת עד כי חברי המועדון המיוחד הזה קראו לעצמם "החונקים"‪.‬‬
‫קבוצת סטודנטיות בעלות כשרון ספרותי באותה אוניברסיטה‪ ,‬מתוך רצון שלא לפגר אחר‬
‫הגברים‪ ,‬הקימו גם הן מועדון ספרותי דומה במהותו לזה של החונקים‪ .‬גם הן נהגו לקרוא‬
‫מיצירותיהן בפני שאר חברות הקבוצה ולקבל ביקורת משאר החברות‪ ,‬אבל בכל זאת היה‬
‫הבדל אחד בין שתי הקבוצות‪ ,‬ההבדל היה טמון בסגנון הביקורת‪ ,‬אצל הבנות זו היתה‬
‫ביקורת חיובית‪ .‬למעשה קשה לקרוא לזה ביקורת מפני שגם כאשר היצירה שהוקראה‬
‫נשמעה קלושה זכתה היוצרת לעידוד ותמיכה מצד שאר חברות הקבוצה‪.‬‬
‫עשרים שנה לאחר שאותו מחזור סיים את לימודיו‪ ,‬החליטו שלטונות אוניברסיטת וויסקונסין‬
‫לערוך מחקר אשר יעקוב אחר תרומתם והתפתחותם של בוגרי המוסד משנים עברו‪ .‬כאשר‬
‫בדקו עורכי המחקר את המחזור של "החונקים" נתגלה כי מבין חברי הקבוצה הגברית לא‬
‫צמח אף לא כשרון ספרותי בולט אחד‪ ,‬איש מחברי הקבוצה לא הפיק יצירה ספרותית‬
‫כלשהיא שזכתה להכרה‪ .‬מבין קבוצת הבנות לעומת זאת צמחו שש סופרות מצליחות מתוכן‬
‫שלוש שזכו לפרסום והכרה בכל רחבי ארה"ב‪.‬‬
‫מה ההסבר לשוני בין שתי הקבוצות? הבדלי כשרון? קרוב לוודאי שלא‪ .‬רמת השכלה? שום‬
‫הבדל משמעותי‪ .‬אבל "החונקים" חנקו בעוד אשר הנשים עודדו ונתנו כתף‪" .‬החונקים" יצרו‬
‫אווירה של תחרות הרסנית והטלת ספק עצמי‪ .‬הנשים הדגישו את החיוב‪.‬‬
‫הארוע האמיתי אשר תואר לעיל ממחיש את השפעת הסביבה ובמיוחד האנשים הקרובים לנו‬
‫על סיכויי ההצלחה שלנו‪ .‬פרק זה יעסוק בנושא זה ובנושאים אחרים העלולים ליצור מחסום‬
‫נפשי להשגת הצלחה‪.‬‬
‫השפעת חסך אהבה בשנים המוקדמות‬
‫בפרק הקודם התייחסתי לנושא ההערכה העצמית ונשאלה השאלה כיצד נוצרת התפיסה‬
‫העצמית וזה מביא אותנו לאחד מהנושאים החשובים ביותר בהם עוסק ספר זה‪.‬‬
‫אנו יודעים כי לילד הבא לעולם אין כל תפיסה עצמית‪ .‬כל הרעיונות‪ ,‬הגישות‪ ,‬הערכים‪,‬‬
‫הרגשות והאמונות שאנו מחזיקים בהם כמבוגרים‪ ,‬לא היו לנו בהיותנו ילדים‪ .‬כל תפיסה שיש‬
‫לנו לגבי עצמנו‪ ,‬היינו צריכים לפתח במשך תהליך ההתבגרות שלנו‪.‬‬
‫כל ילד בא לעולם כמו דף חלק לגמרי שדבר לא רשום עליו‪ .‬הילד‪ ,‬במובן של תפיסה עצמית‪,‬‬
‫יכול להתפתח בכל כיוון אפשרי‪ ,‬לפי מה שיקרה לו אחרי שהוא נולד‪ .‬אנו יודעים כי כשהילד‬
‫נולד‪ ,‬יש לו צורך עצום באהבה ובמגע‪ .‬הילד מגיע לעולם כאוסף של תחושות‪ .‬הוא מתחיל‬
‫לפתח תפיסה עצמית לפי הדרך בה מגיבים אליו הוריו‪ .‬הילד לומד אם הוא נאהב‪ ,‬מקובל‪,‬‬
‫בעל ערך‪ ,‬משעשע‪ ,‬אינטליגנטי‪ ,‬מוכשר‪ ,‬או בעל יכולת שכלית על ידי הדרך שנוהגים בו‬
‫הוריו‪ .‬למעשה‪ ,‬לילד אין כל "עצמי" והוא מביט אל הוריו כדי להחליט אם הוא אהוב או לא‪.‬‬
‫הילד‪ ,‬המורכב מאוסף של תחושות‪ ,‬זקוק לאהבה ולמגע‪ ,‬בדיוק כפי שורדים זקוקים לגשם‪.‬‬
‫לא ייתכן שתעניק לילד יותר מדי אהבה‪ ,‬בשנות גידולו‪ .‬ילדים זקוקים לשטף בלתי פוסק של‬
‫אהבה כדי לפתח אישיות בריאה‪ .‬האסכולות הישנות בחינוך ילדים שטענו כי יש להניח לילד‬
‫לבכות "כדי שלא יגדל מפונק" או "חוסך שבטו שונא בנו" או "ילדים צריך לראות ולא לשמוע"‬
‫ כל אלה הן תפיסות פרה‪-‬היסטוריות לגבי גידול ילדים‪.‬‬‫העובדה היא שאנו יודעים היום כי ילדים זקוקים לאהבה בדיוק כפי שהם זקוקים למזון‪,‬‬
‫מחסה ובגדים‪ .‬בניסויים אחדים שנערכו בתחילת המאה הקודמת ובשנות הארבעים שלה‪,‬‬
‫נלקחו ילדים אשר נולדו בבתי חולים ציבוריים וחילקו אותם לשתי קבוצות‪ :‬אל קבוצה אחת‬
‫דיברו כל הזמן‪ ,‬הם זכו לליטופים ולחיבוקים וקיבלו חום ותמיכה כל הזמן‪ .‬בקבוצה השניה‪,‬‬
‫החליפו לילדים חיתולים והאכילו אותם‪ ,‬אך לעולם לא דיברו אליהם‪ ,‬לא החזיקו אותם או שרו‬
‫להם והם לא קיבלו כל תמיכה רגשית‪.‬‬
‫תוצאות הניסוי היו מדהימות‪ ,‬למעשה היה צורך להפסיק אותו‪ ,‬והוא אכן הופסק מאוחר מדי‪,‬‬
‫כמה מן הילדים בקבוצה שלא קיבלה שום אהבה פשוט קמלו ומתו מצער בתשעים הימים‬
‫הראשונים של חייהם‪.‬‬
‫הצורך באהבה הוא כה גדול‪ ,‬עד כי כל אישיות בריאה מבוססת עליו‪ .‬אנו יודעים כי השנים‬
‫הראשונות של חיי הילד הן המכריעות ביותר ביצירת אישיותו כמבוגר‪ .‬כמעט כל הפסיכוזות‪,‬‬
‫ומחלות הנפש הקשות מקורן במשבר מסויים בשנים הראשונות‪ .‬אם שטף האהבה נשבר‬
‫בשנה השניה‪ ,‬השלישית או הרביעית‪ ,‬זה עלול לגרום בעיות אישיות חמורות‪ ,‬נוירוזות‬
‫ולפעמים פסיכוזות ואפילו סכיזופרניה‪ ,‬בעיות התנהגות והפרעות אישיות שונות‪ .‬אך אם הילד‬
‫זוכה לשטף בלתי פוסק של אהבה במשך שלוש עד חמש השנים הראשונות‪ ,‬הוא יגדל על‬
‫בסיס איתן ויהיה מסוגל לחיות חיים של פוטנציאל מנוצל היטב‪.‬‬
‫אם הילד אינו מקבל את כל האהבה שהוא זקוק לה במהלך שלוש עד חמש השנים‬
‫הראשונות של חייו‪ ,‬הילד יפתח מה שקרוי בפי הפסיכולוג האמריקאי אברהם מסלו‪" :‬חסר‬
‫צרכים" בדיוק כפי שחסר בוויטמין ‪ D‬או בסידן בשנים הראשונות של ילדותנו עלול לגרום‬
‫לרככת וכתוצאה ממנה פגיעות בגפיים‪ ,‬כן ילדים אשר סבלו מחסר פסיכולוגי‪ ,‬מנסים במשך‬
‫כל חייהם הבוגרים לפצות על החסרים האלה‪.‬‬
‫איך מתפתחים דפוסי התנהגות שליליים‬
‫אנו יודעים גם דברים נוספים אודות הילד המתפתח‪ :‬אנו יודעים כי הילד נולד עם שתי תכונות‬
‫נפלאות‪ :‬הראשונה היא חוסר מוחלט בפחדים‪ .‬ילד נולד ללא כל תחושת פחד‪ .‬למעשה‪,‬‬
‫כאשר הילד בא לעולם יש לו שני פחדים בלבד‪ :‬הראשון הוא פחד מפני נפילה והשני הוא‬
‫הפחד מפני רעש‪ .‬כל הפחדים אשר יש לנו כמבוגרים הם נרכשים ויש ללמד אותם ולעשות‬
‫זאת באמצעות חזרה על כך מספר פעמים‪.‬‬
‫חוסר הפחד של הילדים מתבטא במלים "אני יכול"‪ .‬אני יכול לעשות הכול‪ .‬ילדים מוכנים‬
‫לנסות הכול‪ .‬כל מי שאי פעם גידל ילד יודע כי עד גיל ארבע וחמש עליך למנוע ממנו כל הזמן‬
‫מלהרוג את עצמו‪ .‬לילדים יש ממש נטיות התאבדות; בדומה לטייסי "קמיקזה" הם חסרי כל‬
‫פחד‪ .‬הם משליכים את עצמם מגבהים‪ ,‬הם רצים לאמצע הכביש‪ ,‬מתיישבים על תנורים‬
‫חמים; הם לא יודעים מספיק כדי לפחד‪ .‬הטבע המקורי שלנו הוא לא לפחד כלל‪ .‬וכאשר אנו‬
‫מביטים על הפחדים המחבלים בחיינו כמבוגרים‪ ,‬עלינו לזכור כי את כל הפחדים הללו למדנו‬
‫אחרי שנולדנו‪.‬‬
‫התכונה השניה בה ניחנו הילדים היא הספונטניות המוחלטת שלהם‪ .‬אין להם כל מעצורים;‬
‫והמילים אשר מבטאות זאת היטב הן‪" :‬אני רוצה ‪" ,"...‬לא רוצה"‪ .‬ילדים חשים כי הם צריכים‬
‫לעשות רק מה שהם רוצים ולא לעשות מה שהם אינם רוצים‪ .‬מהי המלה הראשונה שילד‬
‫לומד? המילה הראשונה שלו היא "לא"‪ .‬והמילה השניה היא "אסור"‪ .‬ומי מלמד אותו את‬
‫המילים האלה? הוריו‪ ,‬אשר אומרים לו כל הזמן "לא" ו"אסור"‪.‬‬
‫הילד לומד מהר מאוד כי הוא לא מוכרח לעשות שום דבר‪ .‬הוא צוחק‪ ,‬בוכה‪ ,‬משליך את עצמו‬
‫על הרצפה ומביים סצינות היסטריות‪ ,‬בקיצור עושה בדיוק מה שמתחשק לו‪.‬‬
‫מצבנו הטבעי הוא לא לפחד כלל ולהיות למעשה חסרי מעצורים ביחסינו עם עצמנו וביחסינו‬
‫עם האחרים‪ .‬ואם תסתכל אחורה על נסיונך כמבוגר‪ ,‬כאשר אנו מוצאים את עצמנו במצב בו‬
‫אנו חשים בטוחים ושאננים לגמרי‪ ,‬עם חברים טובים ובסביבה המוכרת לנו היטב‪ ,‬אנו חוזרים‬
‫אחורה לתחושות של חוסר פחד וחוסר מעצורים‪ .‬במילים אחרות‪ :‬אנו חוזרים להיות אנו‬
‫עצמנו‪.‬‬
‫אנו יודעים גם כי ילדים לומדים בשתי דרכים בשנים הראשונות שלהם‪:‬‬
‫הדרך הראשונה היא דרך החיקוי‪ .‬הם מחקים את הוריהם‪ .‬אם הורה אחד הוא דומיננטי‬
‫יותר‪ ,‬הילד יחקה את ההורה הזה‪ .‬רבים מן ההרגלים וההתנהגויות שלנו כמבוגרים צמחו‬
‫ישירות מחיקוי של הורינו‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬אנו מוצאים כי מבוגרים אשר קמים מוקדם בבוקר‪ ,‬אפילו בחמש וחצי או שש‪ ,‬גם‬
‫אם הם אינם צריכים לקום‪ ,‬כמעט תמיד עושים זאת מכיון שאביהם נהג לעשות זאת‪ .‬הורים‬
‫רבים שצועקים על ילדיהם חשים לפתע כי הם שומעים את קול אימם או אביהם יוצא מתוך‬
‫גרונם‪ .‬ולפעמים כשילדיך מתבגרים הם צועקים עליך בקולך שלך ובמילים שלך!‬
‫פעמים רבות אנו מגדירים תכונות של אנשים באומרנו‪ :‬הוא בדיוק כמו אביו או בדיוק כמו‬
‫אמו‪ .‬דבר זה הוא נכון מאוד‪ .‬רבים מן הדברים שאנו מאמינים בהם‪ ,‬הגישות והערכים שלנו‬
‫כמבוגרים מהווים חיקוי מובהק לדרך בה נהגו הורינו בשנים הראשונות שלנו‪ .‬אנו מביטים אל‬
‫הורינו כעל מעין אלוהים‪ .‬הם מודל החיקוי המושלם שלנו כילדים ואנו מביטים עליהם כדי‬
‫ללמוד כיצד ללכת‪ ,‬לדבר‪ ,‬לחשוב‪ ,‬להגיב וכך הלאה‪.‬‬
‫הדרך השניה בה לומדים הילדים בשנים הראשונות‪ ,‬היא על ידי כך שהם נחלצים ממצבים‬
‫לא‪-‬נעימים‪ ,‬כפי שפרויד קרא לכך "עקרון הכאב והתענוג"‪ .‬אנו מתרחקים ממה שמכאיב לנו‬
‫ומתקרבים למה שגורם לנו עונג‪ .‬אנו מתרחקים מדברים שאינם נוחים לנו ומתקרבים לדברים‬
‫שהם נוחים יותר‪.‬‬
‫שתי דרכים אלו‪ :‬חיקוי‪ ,‬והתרחקות והחלצות ממצבים לא‪-‬נעימים הן שתי דרכי המפתח בהן‬
‫אנו משתמשים במהלך כל חיינו‪.‬‬
‫מכל אי‪-‬הנוחות שיכול ילד לסבול‪ ,‬הטראומטית ביותר היא האיום בשלילת אהבתו של‬
‫ההורה‪ .‬אם ההורה מאיים על הילד כי יפסיק לאהוב אותו‪ ,‬הילד חווה טראומה נפשית של‬
‫ממש‪ .‬אין דבר מפחיד יותר לילד מאשר לחשוב שאביו או אמו לא אוהבים אותו‪ .‬ילדים‬
‫זקוקים לאהבה באורח כה נואש‪ ,‬עד כי אם ההורה משתמש באיום של שלילת האהבה ‪-‬‬
‫הילדים יאבדו מהר מאוד את הספונטניות הטבעית שלהם ואת טבעם חסר הפחד ויעשו כל‬
‫מה שיידרש מהם כדי לספק את הדרישות של ההורה‪ ,‬כדי שלא לסבול מהתחושה הנוראה‬
‫של אובדן האהבה‪ .‬ילדים כה זקוקים לאהבה עד כי הם יעשו כל דבר כדי לזכות בה‪ .‬וכאשר‬
‫ההורים משתמשים‪ ,‬בטעות‪ ,‬בשלילת האהבה כדי לגרום לילדיהם לעשות משהו‪ ,‬הם מוצאים‬
‫מהר מאוד כי זה עובד!‬
‫בכל הדורות למדו ההורים מהר מאוד כי אם אתה משתמש באהבה ככלי לתמרן את ילדיך‬
‫לעשות מה שאתה מבקש מהם‪ ,‬זהו כלי יעיל מאוד‪ .‬אך הטרגדיה היא ששימוש זה גורם‬
‫לטראומה נפשית וצלקות פסיכולוגיות עמוקות ביותר ואלה מתבטאים אחר כך בחסכים‬
‫שהמבוגר מנסה כל חייו לפצות עליהם‪ .‬אסביר זאת כך‪ :‬בשלב מוקדם ביותר של החיים‪ ,‬בגיל‬
‫שנתיים עד חמש‪ ,‬כתוצאה מטעויות שעשו ההורים‪ ,‬כמו עונשים גופניים או ביקורת הרסנית‪,‬‬
‫מתחילים הילדים לרכוש דפוסי התנהגות שליליים‪ ,‬אשר ממשיכים איתם אח"כ לחייהם‬
‫כמבוגרים‪ .‬דפוסי התנהגות שליליים נלמדים תמיד כתוצאה מפחד ‪ -‬כתוצאה מחזרה על‬
‫תהליך של פחד‪ ,‬עונש‪ ,‬ביקורת הרסנית‪ ,‬הגורמים לילד אי‪-‬נעימות נפשית וטראומות נפשיות‪.‬‬
‫עונשים חמורים מאוד וארועים טראומטיים חמורים עלולים לגרום לילדים לשאת עמם דפוסי‬
‫התנהגות שליליים אל חייהם כבוגרים ולהזדקק אחר‪-‬כך לטיפול פסיכולוגי כדי להתגבר‬
‫עליהם‪ .‬אך דפוסי ההתנהגות השליליים הבסיסיים אשר הילדים מפתחים וכולנו עבדים להם‬
‫בחברה שלנו‪ ,‬בגלל הדרך בה גדלנו‪ ,‬הם דפוסי העכבות השליליות שלנו‪ .‬דפוסים שליליים‬
‫אלה מאופיינים בצמד המילים "אינני יכול"‪ .‬ביטוי זה נוצר כאשר הילד שומע שוב ושוב‪:‬‬
‫"אסור"‪" ,‬אל תתקרב לשם"‪" ,‬הפסק זאת"‪" ,‬הנח זאת" "אל תיגע"‪" ,‬כמה פעמים אמרתי‬
‫לך?"‪.‬‬
‫הילד‪ ,‬שמטבעו הוא סקרן ומלא ספונטניות ורוצה לגעת בכל דבר‪ ,‬לטעום אותו ולהרגיש אותו‪,‬‬
‫אינו מבין כי הוא מזיק בכך לרכוש כלשהו השייך להורים‪ ,‬כל מה שהוא מבין הוא שברגע‬
‫שהוא מתקרב למשהו חדש ומסעיר שהוא רוצה לחוש אותו‪ ,‬אבא או אמא מתרגזים עליו‪ ,‬לא‬
‫אוהבים אותו‪ ,‬סוטרים לו‪ ,‬מבקרים ומענישים אותו‪ .‬כנראה שהם עושים זאת‪ ,‬אומר הילד‬
‫לעצמו‪ ,‬כי אני קטן מדי‪ ,‬כי אני חסר יכולת‪ ,‬לא שווה‪ ,‬אני לא יכול‪ ,‬אני לא יכול‪ ,‬אני לא יכול‪.‬‬
‫מאוחר יותר‪ ,‬במשך החיים‪ ,‬כאשר הילד‪ ,‬או המבוגר‪ ,‬מתבקש לעשות משהו הדורש ממנו‬
‫להסתכן או להיות מעורב במשהו חדש ושונה‪ ,‬אין פלא שהתגובה האינסטינקטיבית‬
‫הראשונה שלו היא‪" :‬אני לא יכול"‪ .‬אין כל בעיה לדעת אם אתה שבוי בתוך דפוס התנהגות‬
‫שלילי‪ ,‬מכיון שדפוסים אלה מתבטאים גם באורח פיזי‪ .‬תוכל לחוש אותם בחלקו הקדמי של‬
‫הגוף‪ .‬זה יכול להתבטא בהרגשה מוזרה בבטן‪ ,‬ולפעמים גם הדופק יתחיל להיות מואץ‪,‬‬
‫הנשימה תהיה מהירה ותרגיש הרגשת מתח בגרון‪ ,‬או שתרגיש בערה במערכת הנשימה או‬
‫כאב בחלקו הקדמי של הראש‪ .‬ייתכן שהשלפוחית תלחץ עד כדי שתהיה חייב לרוץ‬
‫לשרותים‪.‬‬
‫העכבות גורמות לנו תחושה אי‪-‬רציונלית של פחד‪ ,‬חרדה ורעד שאינם נגרמים בעקבות גירוי‬
‫חיצוני‪ .‬לדוגמא‪ :‬אנשים רבים חשים אי‪-‬נוחות כאשר עליהם לנאום בפני קהל‪ .‬אם תבקש‬
‫מהם לקום ולדבר בפני קבוצה מסויימת‪ ,‬הם עשויים לחוות את כל אחד מביטויי החרדה‬
‫הפיזיים הללו‪ .‬קיבתם תתכווץ‪ ,‬ליבם יפעם במהירות‪ ,‬הם יתחילו לנשום מהר ולרעוד‪ ,‬בדיוק‬
‫כאילו הם נמצאים בסכנה פיזית חמורה‪.‬‬
‫דפוסי המעצורים השליליים מובילים מהר מאוד למה שאנו מכנים "הפחד מפני כשלון"‪ .‬ופחד‬
‫זה הוא המכשול הגדול ביותר בדרך להצלחה‪ .‬הפחד מפני כשלון הוא הדבר המעכב את‬
‫המספר הגדול ביותר של אנשים מלנצל את מירב הפוטנציאל הטמון בהם יותר מכל גורם‬
‫אישיותי אחר‪.‬‬
‫הפחד מפני כשלון הוא הדבר הגואה בתוכנו כאשר אנו מקבלים הזדמנות לסכן חלק מזמננו‬
‫או כספנו‪ ,‬ואז אנו אומרים‪" :‬אני לא יכול‪ ,‬אני לא יכול"‪ .‬חלק מאתנו‪ ,‬בנים להורים אשר לא היו‬
‫משופעים בכסף‪ ,‬זוכרים את הורינו אומרים כל הזמן "זה יקר מדי‪ ,‬איננו יכולים להרשות זאת‬
‫לעצמנו" ולכן כמבוגרים‪ ,‬כאשר עומדת בפנינו הברירה להוציא כסף‪ ,‬או להגיע להחלטה דומה‬
‫כלשהי‪ ,‬קרוב לוודאי שנגיב דרך דפוס העכבות השלילי שלנו ‪" -‬אני לא יכול להרשות זאת‬
‫לעצמי"‪ .‬אנו חשים זאת בכל הגוף‪ ,‬קיבתנו מתכווצת‪ ,‬למרות שבעצם אנחנו בהחלט יכולים‬
‫להרשות זאת לעצמנו‪ .‬אפילו כאשר אנחנו מרוויחים טוב יותר מהורינו‪ ,‬גם אם מעולם לא‬
‫סבלנו מחסור‪ ,‬עדיין יש סיכוי סביר שנגיב כך בהתבגרנו‪.‬‬
‫הסוג השני של דפוס שלילי שאנו יורשים הוא הדפוס השלילי הכפייתי‪ .‬הדפוס הכפייתי‬
‫מתבטא במילים "אני מוכרח" או "אני צריך"‪ .‬הילד מפתח דפוס כזה כאשר הוא הופך לקרבן‬
‫של "אהבה על תנאי"‪ .‬כאשר ההורה מבהיר לילד כי הוא לא נאהב כפי שהוא‪ ,‬אלא שהוא‬
‫נאהב רק כאשר הוא עושה מה שההורה חושב שהוא נכון‪ .‬כאשר אומרים לילד שוב ושוב‬
‫"מוטב שתעשה זאת‪ ,‬אחרת‪ ,...‬אם לא‪ ,‬אתה תחטוף‪ ,‬תראה מה עשית‪ ,‬אתה בצרות גדולות‬
‫עכשיו"‪ ,‬או כאשר הילד עושה משהו או לא עושה משהו וההורה משתמש בנתינת אהבה או‬
‫בשלילתה כבמכשיר לתמרון התנהגותו של הילד‪ ,‬אז מתפתחים להם דפוסי ההתנהגות‬
‫הכפייתית‪ .‬הילד החשוף להתנהגות כזו‪ ,‬אינו מבין מה קורה‪ .‬הוא אוסף של תחושות‪ .‬הוא רק‬
‫מסוגל לחשוב‪" :‬אני לא שווה שום דבר כשלעצמי‪ .‬אני לא מרגיש בטוח או מוגן והורי אינם‬
‫אוהבים אותי‪ ,‬אלא אם כן אני עושה בדיוק מה שמוצא חן בעיניהם‪ .‬לכן‪ ,‬אני חייב לזכות‬
‫באהבתם של אמא ואבא‪ .‬אני חייב לעשות מה שהם אומרים לי לעשות‪ .‬אני חייב לרצות‬
‫אותם‪ .‬אני חייב לעמוד בציפיות שלהם"‪.‬‬
‫דפוס התנהגות שלילי‪-‬כפייתי זה מוביל מהר מאוד למה שאנו מכנים "פחד מפני דחיה"‪ .‬פחד‬
‫זה מתבטא בחיינו הבוגרים בדאגה כפייתית מתמדת למה שאנשים אחרים חושבים‪ ,‬עד כדי‬
‫כך שאנו עסוקים כל הזמן בשאלה מה יאמרו האנשים‪ ,‬כיצד יגיבו‪ ,‬מה יעשו‪ ,‬למה הם‬
‫מתכוונים בכך‪ ,‬מדוע הם מביטים בי כך? דפוס שלילי‪-‬כפייתי זה משתקף באישיותו של אדם‬
‫מטיפוס ‪ .A‬אדם בעל התנהגות של טיפוס ‪ A‬הוא אדם הנאבק ללא הרף כדי לזכות באהדת‬
‫הממונים עליו‪ ,‬כדי לפצות על העובדה שמעולם לא זכה לאהדה ללא‪-‬תנאי מהוריו‪.‬‬
‫במשך כל חיינו‪ ,‬שולטים שני הדפוסים השליליים הללו‪ ,‬דפוס המעצורים‪" :‬אני לא יכול‪ ,‬אני לא‬
‫יכול" והשני ‪ -‬הכפייתי‪" :‬אני מוכרח‪ ,‬אני מוכרח" והגרוע מכל ‪ -‬הדפוס השלילי הכפול ‪" -‬אני‬
‫לא יכול‪ ,‬אבל אני מוכרח‪ ,‬אני מוכרח‪ ,‬אבל אני לא יכול" ‪ -‬אנו חשים כי דוחפים אותנו לפעול‪,‬‬
‫אבל אנו פוחדים לנסות‪ .‬אנו לכודים בין שני הדפוסים האלה‪.‬‬
‫לדעתי‪ ,‬אלה הם האחראים למרבית הכשלונות שנוחלים המבוגרים במשך כל ימי חייהם‪ .‬אני‬
‫מרגיש כי מבוגרים רבים אינם מסוגלים לראות את מירב הפוטנציאל הטמון בהם בשל שני‬
‫הדפוסים האלה ובשל שאר הפחדים האופפים אותנו בלקסיקון הפסיכולוגי שלנו‪.‬‬
‫השפעתה של ביקורת הרסנית‬
‫דבר נוסף שאנו יודעים‪ ,‬הוא כי ביקורת הרסנית היא אחד הגורמים לדפוסי ההתנהגות‬
‫השליליים שלנו )זוכרים את קבוצת החונקים?(‪ .‬ביקורת הרסנית הבאה מפיו של מישהו‬
‫חשוב בחייו של הילד ללא ספק מחבלת בהערכה העצמית שלו‪ .‬כל ביקורת הרסנית מחבלת‬
‫ביכולתו של הילד לתפקד בתחום מסוים‪ .‬ילדים אשר היו נתונים תחת ביקורת חריפה בגיל‬
‫צעיר‪ ,‬גדלים להיות בעלי רגישות‪-‬יתר לביקורת‪ ,‬והם אינם מסוגלים לסבול כל ביקורת‬
‫הנמתחת עליהם‪.‬‬
‫אני מרגיש שביקורת הרסנית היא כמו סרטן וכפי הנראה היא הרסה אנשים רבים יותר‬
‫מאשר כל המלחמות בהיסטוריה האנושית‪ .‬כאשר מותחים ביקורת הרסנית על ילד‪ ,‬לא רק‬
‫שהיא איננה גורמת לילד להפוך להיות טוב יותר‪ ,‬היא איננה משפרת את תפקודו של הילד‪,‬‬
‫אלא שהיא משיגה בדיוק את ההפך הגמור‪ .‬כאשר אני מספר למנהלים על הנזק בהפנית‬
‫ביקורת הרסנית לעובד‪ ,‬אני משתמש באנלוגיה של טיפול במכשיר משרדי עדין בעזרת פטיש‬
‫חמישה קילו‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬כאשר אנו מותחים ביקורת הרסנית‪ ,‬אנו טוענים‪ ,‬כביכול‪ ,‬כי בזכות‬
‫הביקורת‪ ,‬אדם זה‪ ,‬ילד זה‪ ,‬או העובד יחכימו מיד ויבצעו את הדבר טוב יותר‪ .‬אך אנו יודעים‬
‫ממחקרים רבים שנערכו בנושא כי כאשר חוזרים ומותחים ביקורת על אדם העוסק בפעילות‬
‫מסויימת‪ ,‬לא רק שהאדם לא יבצע אותה טוב יותר‪ ,‬אלא שהוא פשוט יחדל לעשות אותה‬
‫בכלל‪ .‬הוא פשוט ימנע מלעשות מה שטומן בחובו ביקורת הרסנית‪.‬‬
‫עדיף לתקן מכשור משרדי בעזרת פטיש של חמישה קילו מאשר למתוח ביקורת הרסנית על‬
‫עובד שלך‪ ,‬מכיון שכאשר אתה מותח ביקורת כזו על העובד שלך‪ ,‬אתה מפחית באורח‬
‫משמעותי את היעילות שלו‪ ,‬וממשיך לשלם לו אותה המשכורת עבור תפקוד אשר נעשה‬
‫לקוי‪.‬‬
‫זכור כי דפוסי התנהגות שליליים הם תגובות מותנות לגירוי‪ .‬יש צורך בדפוס של חזרה שוב‬
‫ושוב ‪ -‬מאות ואלפי פעמים כדי שיוטבעו באישיותנו לצמיתות‪ .‬נוכל להתגבר על דפוסי‬
‫ההתנהגות השליליים שלנו על‪-‬ידי כך שנזין את מוחנו במחשבות חדשות; והמחשבה אשר‬
‫תגרום לנו עונג של ממש היא כמובן‪" :‬אני אוהב את עצמי‪ ,‬אני אוהב את עצמי"‪.‬‬
‫יחסי הגומלין בין המודע לתת מודע‬
‫ברצוני להסביר כעת‪ ,‬את ההבדל בין המודע לבין התת‪-‬מודע‪ .‬אנו יודעים כי יש הבדל גדול‬
‫בתפקוד בין שניהם‪.‬‬
‫המודע הוא החלק החושב‪ ,‬האובייקטיבי‪ ,‬האנליטי‪ ,‬ההגיוני והמסוגל לעשות הבחנות מבין‬
‫השניים‪ .‬המודע הוא החלק היחידי החושב‪ ,‬מקבל החלטות ומחליט על דרכי פעולה‪ .‬תפקידו‬
‫של המודע הוא לאגור מידע מן הסביבה כדי להשוותו לארועים קודמים‪ ,‬כדי להחליט אם הוא‬
‫רלוונטי עבורנו‪ .‬לנתח אותו כדי להחליט אם יש צורך לפעול‪ ,‬ולקבל החלטה‪ .‬המודע מקבל‬
‫החלטות שהן תמיד "כן" או "לא"‪ .‬המודע מקבל או דוחה את המידע שהוא קולט‪ .‬אולם‪ ,‬כל‬
‫פיסת מידע שהוא מחליט לקבל‪ ,‬מתקבלת כעובדה על ידי התת‪-‬מודע‪.‬‬
‫המודע מסוגל לטפל רק במחשבה אחת בו‪-‬זמנית‪ ,‬שלילית או חיובית‪ ,‬כן או לא‪ .‬אך כאשר‬
‫המודע אומר "כן" לפיסת מידע שהוא קולט‪ ,‬התת‪-‬מודע מקבל אותה מיד ומגיב עליה‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אתה הולך בין שתי מכוניות ברחוב סואן ושומע פתאום מנוע מותנע וצפירה‪ .‬מיד‬
‫תפנה לימין או לשמאל ותבחין כי מכונית מתקרבת אליך‪ .‬הדבר השני שהמודע יעשה יהיה‬
‫להשוות את המכונית המתקרבת לכל יתר המכוניות הנוסעות בכביש‪ ,‬כדי להחליט אם‬
‫מכונית זו חשובה יותר‪ .‬אם המכונית הזו אינה מהווה סכנה כלשהי‪ ,‬הרי שתמשיך בדרכך‪,‬‬
‫אך אם היא נוסעת במהירות של ‪ 80‬קמ"ש‪ ,‬היא נמצאת במרחק של ‪ 50‬מ' ממך ונעה לכיוונך‬
‫ללא שליטה‪ ,‬הרי שהמצב מחייב ניתוח זהיר של הנתונים‪.‬‬
‫הצעד השלישי שעושה המודע הוא לנתח את האלטרנטיבות השונות הניצבות בפניו‪ .‬האם‬
‫עלי לנוע קדימה‪ ,‬כן או לא‪ .‬אם התשובה היא לא‪ ,‬האם עלי לנוע אחורה‪ ,‬אם התשובה היא‬
‫כן‪ ,‬ויש לנוע אחורה‪ ,‬התת‪-‬מודע מפעיל מיד את מערכת העצבים האוטונומית ועימה את‬
‫העצבים והשרירים וכך אנו מזנקים מיד אחורה‪ .‬אין צורך לחשוב‪" :‬איזו רגל אניע קודם?"‬
‫"האם עלי להניע קודם את רגלי הימנית או שמא את השמאלית?" ברגע שאנו אומרים "כן"‬
‫לאפשרות של להתחמק מן המכונית הנוסעת‪ ,‬כל גופנו מגיב יחד‪ .‬כנ"ל לגבי מחשבות‬
‫מסויימות‪ .‬אם נקבל תחושת פחד לעיתים קרובות‪ ,‬כל אימת שנראה או נשמע משהו מפחיד‪,‬‬
‫בין אם הוא אמיתי ובין אם לאו‪ ,‬ברגע שנחוש כי אנו בסכנה‪ ,‬ברגע שהמודע יקבל זאת‪,‬‬
‫התת‪-‬מודע יקבל זאת אוטומטית וכל גופנו יידרך לתגובה מיידית‪ .‬לכן‪ ,‬אנו יכולים לעבור‬
‫ממצב של שלווה מוחלטת למצב של דריכות בתוך שניה אחת או שתיים‪ .‬המפתח הוא‬
‫המחשבות אשר "עברו את תהליך הקבלה" במודע שלנו‪ .‬וזה מביא אותנו לשני חוקים‬
‫שכליים חשובים‪.‬‬
‫הראשון מביניהם הוא חוק הריכוז‪ .‬חוק הריכוז אומר כי דברים אשר חולפים במוחך ואתה‬
‫חושב עליהם כל הזמן‪ ,‬הופכים לחלק ממך ‪ -‬לחלק מסך החוויות הנמצאות במוחך‪ .‬אתה‬
‫הופך למה שאתה חושב עליו‪ ,‬וככל שתרבה לחשוב ולהתרכז בכך‪ ,‬הוא יהפוך לחלק בלתי‬
‫נפרד מחייך‪.‬‬
‫החוק השני הוא חוק התחליף‪ .‬מכיון שהמודע יכול לעסוק רק במחשבה אחת בו‪-‬זמנית‪,‬‬
‫שלילית או חיובית‪ ,‬אם נחליף במודע מחשבה שלילית במחשבה חיובית ונחזיק במוחנו אך‬
‫ורק רעיונות ומחשבות חיוביים‪ ,‬על אודות האדם החיובי שאנו שואפים להיות‪ ,‬זה מה שיקרה‬
‫בחיינו‪ ,‬בניגוד לשלילי‪ ,‬השולט בדרך כלל במוחם של מרבית האנשים‪.‬‬
‫לתת‪-‬מודע יש תפקיד אחר לגמרי‪ .‬המודע הוא החלק האובייקטיבי בעוד שהתת‪-‬מודע הוא‬
‫החלק הסובייקטיבי‪ .‬המודע מחליט והתת‪-‬מודע פשוט מציית‪ .‬התת‪-‬מודע דומה לבסיס‬
‫נתונים ‪ -‬מחשב ענק אשר קולט ופולט מידע ומקליט באופן רציף כל אחד מן הארועים שאנו‬
‫חווים‪ .‬הוא מקליט את כל המחשבות וההחלטות שקיבלנו אי‪-‬פעם‪ ,‬וכל תמונה אשר חרטנו‬
‫בדמיוננו‪.‬‬
‫תפקידו של התת‪-‬מודע הוא לעבד את סך הנתונים לכדי מידע אשר יתאים לתפיסה העצמית‬
‫שלנו ו"לתכנות" המקורי שלנו‪ .‬כך שתמיד נלך‪ ,‬נדבר‪ ,‬נתנהג‪ ,‬נחשוב ונגיב בדרך התואמת‬
‫לסך המידע אותו אגרנו ואותו אנו חושבים לנכון ואמיתי‪.‬‬
‫כל הצלחה מתחילה בנטילת שליטה שיטתית ומכוונת על המחשבות המעסיקות את החלק‬
‫המודע של מוחנו‪ .‬אם נעסיק את מוחנו המודע ממוקד בכיוון שאליו אנו שואפים להגיע‬
‫ולהשיג‪ ,‬כיוון זה יהפוך למציאות חיינו‪ .‬המחשבה אשר תעזור לנו ביותר כדי להשיג שליטה‬
‫מירבית על המודע שלנו תהיה כמובן‪" :‬אני אוהב את עצמי‪ ,‬אני אוהב את עצמי"‪ .‬כי בעזרת‬
‫חוק הריכוז וחוק התחליף‪ ,‬כל עוד אנו חושבים ואומרים לעצמנו "אני אוהב את עצמי‪ ,‬אני‬
‫אוהב את עצמי" ומדמיינים את עצמנו כאהובים‪ ,‬יפים‪ ,‬ומוצלחים‪ ,‬לא תצליח כל מחשבה‬
‫שלילית‪ ,‬מייאשת או ספקנית להתגנב אל תוך מוחנו‪.‬‬
‫המפתח להצלחה הוא ליטול שליטה מוחלטת על המודע שלנו ולשמור שיהיה ממוקד אך ורק‬
‫במה שאנו רוצים להשיג ולהמשיך לחשוב כל הזמן "אני אוהב את עצמי‪ ,‬אני אוהב את עצמי"‪.‬‬
‫עלינו לחשוב כל הזמן על הדברים שאנו רוצים בהם‪ ,‬ולא על הדברים שאנו מפחדים מפניהם‪.‬‬
‫זהו יישומו האמיתי של חוק השליטה ותחילתה של כל הצלחה‪.‬‬
‫הפסיכולוגיה של האחריות‬
‫בפרק הקודם הזכרנו את מאפייניה העיקריים של ההצלחה ‪ -‬הערכה עצמית גבוהה‪ ,‬רמות‬
‫גבוהות של קבלה ואהבה עצמית‪ .‬בפרק זה נתייחס למאפיינים הנוספים ‪ -‬התכונה השניה‬
‫הנדרשת כאשר מדובר בהצלחה‪ .‬אני מכנה זאת‪ :‬שחרור מעצורי התת‪-‬מודע‪ .‬היא מבוססת‬
‫על הבנתה של מה שמכונה "הפסיכולוגיה של האחריות"‪ .‬אנו מוצאים כי תפקידם של ההורים‬
‫הוא לגדל אותנו‪ ,‬כך שבהגיענו לגיל ‪ 18‬אנו אחראים לחלוטין למעשינו‪ .‬במידה שבה הורינו‬
‫הצליחו בכך‪ ,‬החל מגיל ‪ 18‬ואילך‪ ,‬ולפעמים גם לפני זה‪ ,‬אנו אחראים במאה אחוזים לשארית‬
‫חיינו‪.‬‬
‫קבלת אחריות מלאה על חיינו היא הבסיס לאישיות בוגרת ובשלה‪ .‬אנשים רבים אינם מבינים‬
‫כי קיים פער כה גדול בין בגרות לחוסר‪-‬בגרות והוא נעוץ בדיוק בקבלת האחריות‪ .‬קבלת‬
‫אחריות זו פירושה שמכאן ואילך‪ ,‬אין יותר תירוצים‪ .‬נאמר כבר כי הנטיה שלנו לתרץ את‬
‫הכשלונות והטעויות שלנו היא אחד הגורמים העיקריים לכשלונותינו כמבוגרים‪ .‬המצאת‬
‫התרוצים הבלתי פוסקת כדי לכפר על טעויות וכשלונות‪ ,‬במקום לקבל את האחריות המלאה‬
‫עליהם‪ ,‬היא אחד הגורמים העוצרים את האדם הבוגר מלנצל את הפוטנציאל שלו במלואו‪.‬‬
‫כאשר אנו מגיעים לבגרות‪ ,‬אנו אחראים למעשינו במאה אחוז‪ .‬כל מה שאנו עכשיו וכל מה‬
‫שנהיה בעתיד נתון אך ורק בשליטתנו‪ .‬החל מהגיענו לבגרות‪ ,‬לא נוכל יותר להעניק את‬
‫השליטה למישהו אחר‪ .‬נוכל לתת את השליטה לאחרים‪ ,‬או לתת אותה במצבים מסוימים‪ ,‬על‬
‫ידי שנגרום למישהו או משהו להרגיש אחראים לחיינו‪ ,‬אך אנו תמיד אחראים על כך במאה‬
‫אחוז‪.‬‬
‫יש כמה תחומים בחברה שלנו בהם מעודדים חוסר אחריות בכמויות מסחריות‪ .‬התחום‬
‫הראשון הוא כלכלה‪ .‬במשך כמה עשרות שנים ישנם אנשים המנסים לשכנע את הממשלה‬
‫לקבל את האחריות על אלמנטים מחיינו שאינם מוצאים חן בעינינו‪ .‬כל הנסיונות לשכנע את‬
‫הממשלה ליטול את האחריות ולעשות משהו‪ ,‬מסתיימים תמיד בכשלון‪ ,‬מכיון שהממשלה‬
‫נוטלת יותר ויותר שליטה אך תמיד משאירה אותנו עם כל האחריות‪ .‬זוהי הסיבה מדוע ככל‬
‫שהממשלה גדולה יותר‪ ,‬האוכלוסיה נעשית מתוסכלת יותר‪.‬‬
‫תחום נוסף הוא תחום הבריאות‪ .‬הרפואה המונעת מהווה היום את הפתרון היחידי להורדת‬
‫ההוצאות בתחום הבריאות‪ .‬היא מבוססת על עידודם של האנשים ליטול את האחריות‬
‫המלאה לבריאותם‪ .‬אנשים רבים גורמים רעה לגופם‪ ,‬רק משום שהם יודעים‪ ,‬כי הם יכולים‬
‫לפנות לעזרה לממסד הרפואי‪ .‬אם לא היה להם לאן לפנות‪ ,‬הם לא היו עושים זאת‪ .‬זכרו את‬
‫הסיפור על האיש שהגיע לגיל ‪ 103‬וכאשר הגיע עתונאי לראיין אותו ושאל אותו האם הוא‬
‫מתחרט על משהו בחייו‪ ,‬ענה האיש‪" :‬רק זאת ‪ -‬לו הייתי יודע כי אני עומד לחיות עד גיל‬
‫‪ ,103‬הייתי מטפל בעצמי טוב יותר"‪.‬‬
‫אנו רואים כי אנשים אשר נוטלים אחריות מלאה לבריאותם הנפשית והגופנית נזקקים הרבה‬
‫פחות לשרותיו של הרופא‪ ,‬נוטלים פחות תרופות ונהנים מבריאות טובה יותר‪.‬‬
‫בקשר לנטילת אחריות אישית‪ ,‬אנשים רבים משלמים מס שפתיים לכך‪ .‬הם מסכימים כי זהו‬
‫רעיון טוב‪ ,‬ורבים אפילו יחליטו בינם לבין עצמם כי הם עומדים ליטול אחריות מלאה בתחומים‬
‫מסויימים של חייהם‪ .‬אולם‪ ,‬בתחומים אחרים‪ ,‬הם פשוט אינם חושבים שזה הכרחי‪.‬‬
‫הדבר החשוב ביותר שנוכל לומר בנושא זה הוא‪ :‬קבלת אחריות מלאה איננה בגדר אפשרות‪.‬‬
‫למבוגרים החיים בחברה שלנו זוהי חובה‪ .‬יתר על כן‪ ,‬אין מדובר בקבלת אחריות לגבי‬
‫תחומים מסויימים וקבלת אחריות חלקית בלבד בתחומים אחרים‪ ,‬ללא קשר אם זה מוצא חן‬
‫בעינינו או לא‪ ,‬אנו אחראים במאה אחוזים לכל אחד מן התחומים של חיינו כבוגרים ואין כל‬
‫דרך להתחמק מכך‪.‬‬
‫קבלת אחריות אישית היא חשובה ביותר בשל הסיבה הפשוטה הזו‪ :‬קיים קשר ישר בין‬
‫קבלת אחריות ברמה גבוהה לבין רמת השליטה שיש לנו על חיינו‪ .‬לעולם לא תהיה לנו‬
‫שליטה רבה יותר בחיינו מרמת האחריות שאנו נוטלים על עצמנו‪ .‬נראה גם כי יש יחסי אחד‪-‬‬
‫לאחד ישירים בין נטילת אחריות ברמה גבוהה לבין תחושת שליטה מלאה בחיינו ותחושה‬
‫של חירות אישית‪ .‬לעולם לא תהיה לנו שליטה רבה יותר ממידת האחריות שאנו נוטלים על‬
‫עצמנו ולעולם לא תהיה לנו תחושת חירות הגדולה מן השליטה שיש לנו בחיינו‪.‬‬
‫יש גם יחסים של אחד לאחד בין אחריות‪ ,‬שליטה‪ ,‬חירות ורגשות חיוביים‪ .‬ומכיון שהמפתח‬
‫לאושר בחיים הוא להנות משפע של רגשות חיוביים לאורך זמן ארוך ככל האפשר‪ ,‬הרי מה‬
‫שאנו מדברים עליו הוא בעצם כמות הרגשות החיוביים שיש ברשותנו‪.‬‬
‫אם נתבונן מן הצד השני הרי שנוכל לומר שיש יחס ישר בין גישה של חוסר‪-‬אחריות לבין‬
‫תחושת חוסר שליטה וחוסר חירות וקיים קשר ישיר בין אלה לבין רגשות שליליים‪ .‬לכן‪,‬‬
‫הנושא שלנו בחלק זה של הספר הינו בעצם ההבדל בין רגשות חיוביים לרגשות שליליים‪.‬‬
‫הגילוי המדהים ביותר שגיליתי במהלך חיי כבוגר ובמהלך התענינותי בפסיכולוגיה של‬
‫ההצלחה היה העובדה שקיימת בהחלט אפשרות לסלק את הרגשות השליליים‪.‬‬
‫השפעתם של הרגשות השליליים‬
‫כל הרגשות השליליים הם לא טבעיים‪ .‬אפילו פרויד כתב כבר בתחילת המאה כי אין מקום‬
‫קבוע בתת‪-‬מודע לרגשות שליליים‪ .‬כל רגש שלילי שיש ברשותנו‪ ,‬היה עלינו לרכוש באמצעות‬
‫תהליך של חזרה ו"כפייה" מגיל צעיר מאוד‪ .‬ניתן ואפשר לחיות ללא כל רגשות שליליים‪.‬‬
‫כאשר הבנתי לראשונה כי אפשר לחיות ללא כל רגשות שליליים‪ ,‬הדבר אשר הדהים אותי‬
‫ביותר היה כי כל האומללות והצער שבעולם וכל האלכוהוליזם וההתמכרות לסמים‪,‬‬
‫ההתאבדויות‪ ,‬הפשע והאלימות בחברה שלנו מקורם ברגשות שליליים‪ .‬כל המחקרים היום‬
‫מראים כי בסופו של דבר כל המחלות הפסיכוסומטיות‪ ,‬כיבי הקיבה‪ ,‬התקפי הלב ומחלות‬
‫חמורות החל בסרטן וכלה בדלקות פרקים ומחלות ניווניות המכלות את הגוף בגיל צעיר מדי‪,‬‬
‫כולן מושפעות מרגשות שליליים‪ ,‬אבל אפשר למחוק אותן מחיינו‪.‬‬
‫כדי ללמוד מהם רגשות שליליים ניתן לדמיין עץ של רגשות שליליים‪ .‬על עץ זה גדלים‬
‫הרגשות השליליים השולטים בחיינו‪ ,‬והם‪ :‬ספק‪ ,‬פחד‪ ,‬אשמה‪ ,‬שנאה‪ ,‬קנאה; קיימים בערך‬
‫‪ 54‬רגשות שליליים בספרי המדע‪ ,‬אך אם ניקח את כולם יחד ונתיך אותם יחד‪ ,‬כולם יחד‬
‫יסתכמו בכעס ‪ -‬בין אם הוא מופנה פנימה או מכוון החוצה‪.‬‬
‫בימינו קיימות גם כמה אסכולות הטוענות כי רגשות שליליים הם טובים במובן מה‪ .‬מותר‬
‫לאדם שיהיו לו רגשות שליליים‪ ,‬מותר לך לבטא את הכעס ולומר לאנשים עד כמה אתה כועס‬
‫ומי ששואף לבריאות נפשית איתנה צריך ללמוד להתמודד עם הכעס ולספר לאנשים אחרים‬
‫אודותיו וללמוד לחיות איתו וכדומה‪ .‬הדבר היחיד שאוכל לומר על כך הוא זה‪ :‬כיצד אתה‬
‫מרגיש כאשר אתה כועס? האם אתה מרגיש טוב כאשר אתה כועס? האם אתה מרגיש כי‬
‫זהו רגש נורמלי‪ ,‬טבעי‪ ,‬בריא וחיובי שניתן להנות ממנו ולהביע אותו? לא‪ .‬התשובה היא‬
‫שכאשר אתה כועס‪ ,‬כל המערכות שלך מתפקדות באופן עלוב‪ .‬כאשר אתה כועס‪ ,‬נפגמת‬
‫היכולת שלך לחשוב בבהירות‪ ,‬כאילו שמוחך שרוי בערפל‪ .‬כאשר אתה כועס‪ ,‬אינך מסתדר‬
‫עם אנשים אחרים‪ ,‬וכאשר אתה כועס אינך ישן היטב‪ :‬אתה מתהפך במיטה וחורק בשינייך‪.‬‬
‫כאשר אתה כועס למשך זמן ארוך אתה סובל מבעיות קיבה ומעיים‪ .‬אם תישאר כועס לפרק‬
‫זמן ארוך עוד יותר‪ ,‬הכעס הוא הגורם ללחץ דם גבוה‪ .‬ולחץ דם גבוה‪ ,‬הגורם למחלות לב‪,‬‬
‫הוא אחד מגורמי המוות השכיחים ביותר בחברה שלנו‪.‬‬
‫לכעס אין אפילו תכונה טובה אחת‪ .‬הרעיון שכעס הוא חיובי‪ ,‬או לפחות חיוני או מהווה חלק‬
‫בלתי נפרד מחיינו‪ ,‬הוא פשוט לא נכון‪ .‬הדבר החשוב ביותר שיש לדעת על רגשות שליליים‬
‫הוא שרגשות שליליים אינם נגרמים מבחוץ‪ .‬כל הרגשות השליליים באים מבפנים‪ .‬כל רגש‬
‫שלילי שאנו חווים הוא התגובה שלנו למצב מסוים‪ .‬הוא אינו מצוי במצב עצמו‪ .‬כל הרגשות‬
‫השליליים הם סימן לחוסר כנות וחולשת אופי‪ .‬אין כל דבר נאצל‪ ,‬נערץ או חיובי ברגשות‬
‫שליליים או בהבעתם‪ .‬אם נבין מהיכן באים רגשותינו השליליים‪ ,‬נוכל לבטל ולמחוק אותם‬
‫מחיינו‪.‬‬
‫אם נחזור אל העץ שלנו‪ ,‬יש לנו את הגזע‪ ,‬אשר יורד עד האדמה ושורשים התקועים עמוק‬
‫באדמה‪ .‬אנו יודעים כי אם תמנע משורשיו של כל עץ מזון והשקייה‪ ,‬העץ יתחיל לגווע‪ .‬אם‬
‫נשתמש בדימוי של עץ הרגשות השליליים ‪ -‬אם תרעיב את שורשיו של עץ הרגשות‬
‫השליליים ותמנע ממנו את המזון הנחוץ לו‪ ,‬בסופו של דבר תהרוג את עץ הרגשות השליליים‬
‫ועמו את הרגשות השליליים הצומחים עליו‪ .‬המזון הדרוש לצמיחתם של רגשות שליליים‬
‫מורכב משניים‪:‬‬
‫הראשון הוא ‪ -‬הצדקה‪ .‬אנו יכולים להיות בעלי רגשות שליליים בדיוק במידה שנוכל להצדיק‬
‫המצאותם של רגשות כאלה בקרבנו‪ .‬אנו אומרים לעצמנו ולכל מי שמוכן להקשיב עד כמה‬
‫מותר לנו לסבול מרגשות שליליים אלה מכיון שמישהו עשה לנו עוול‪ .‬אם לא נוכל להצדיק את‬
‫הרגשות השליליים‪ ,‬אם לא נוכל להסביר לעצמנו ולאחרים כי מגיע לנו להרגיש ככה בשל‬
‫ארוע כלשהו‪ ,‬הרגשות השליליים יתחילו לגווע בקירבנו‪.‬‬
‫המרכיב השני המזין את עץ הרגשות השליליים הוא ‪ -‬תהליך ההזדהות‪ .‬אנו יכולים לחוש‬
‫רגשות שליליים רק במידה שאנו מזדהים עם המצב ומתייחסים אליו באופן אישי‪ .‬האירוע‬
‫הטראומטי ביותר יכול לקרות מבלי לעורר בנו כל רגש שלילי ולעומת זאת ציפורן שנשברה או‬
‫שן כואבת או גילוי חסר משמעות של גסות רוח מצד מישהו יכולים לגרום לנו כעס גדול למשך‬
‫זמן ארוך‪ .‬לא נוכל לסבול מרגשות שליליים אלה‪ ,‬אלא אם כן נוכל להצדיק אותם לעצמנו‬
‫ולהזדהות עימם‪.‬‬
‫בשניה שבה נחדל להצדיק ולהזדהות‪ ,‬יתחילו הרגשות השליליים שלנו לגווע‪ .‬אם נחזור לעץ‬
‫הרגשות השליליים‪ ,‬נגלה כי הדרך המהירה ביותר להיפטר מהרגשות השליליים שלנו תהיה‬
‫לכרות את העץ מן הגזע‪ ,‬וגזע זה הוא אשמה‪ .‬אנו מגלים כי לא ייתכן לטפח רגש שלילי מבלי‬
‫שמאשימים מישהו או משהו‪ ,‬או מצב מסוים‪ .‬לכל רגש שלילי יש שורש משלו ‪ -‬אלמנט של‬
‫האשמה‪.‬‬
‫ברגע שנפסיק להאשים‪ ,‬יפסיקו גם הרגשות השליליים שלנו‪ .‬וברגע שנפסיק את הרגשות‬
‫השליליים על ידי כריתת גזע האשמה ‪ -‬יחדלו כל הרגשות השליליים שלנו מלהתקיים‪ .‬הדרך‬
‫להפסיק להאשים היא זאת‪ :‬בכל פעם שקורה לנו משהו מכעיס‪ ,‬נשתמש מיד בחוק התחליף‪,‬‬
‫ביודענו כי המודע שלנו מסוגל לטפל רק במחשבה אחת בכל פעם‪ ,‬נגרום קצר לרגש השלילי‬
‫באומרנו‪" :‬אני הוא האחראי‪ ,‬אני הוא האחראי"‪.‬‬
‫ככל שנאמר יותר ויותר‪" :‬אני אחראי‪ ,‬אני אחראי"‪ ,‬נשלוט יותר במודע שלנו‪ .‬וכל עוד אנו‬
‫אומרים לעצמנו "אני הוא האחראי"‪ ,‬לא יוכל כל רגש שלילי לקבוע לנו שליטה ולגדול במוחנו‪.‬‬
‫זכרו‪ ,‬כי אנו האחראים בכל מקרה‪ .‬כאנשים חופשיים‪ ,‬אנו אחראים לכל אחד מן המצבים‬
‫אליהם אנו נקלעים‪ .‬וכאשר אנו נוטלים את כל האחריות‪ ,‬אנו נוטלים שליטה מלאה על המודע‬
‫שלנו ומוחנו נעשה צלול וחיובי‪.‬‬
‫בנוסף ל"אני אוהב את עצמי"‪" ,‬אני הוא האחראי" הוא המשפט החיובי ביותר שניתן לומר כדי‬
‫לשלוט שליטה מלאה במוחנו‪ ,‬רגשותינו וגורלנו‪ .‬אינני אומר כי זה עומד להיות קל‪ .‬אני יודע כי‬
‫בפעם הראשונה שאתה חושב על הרגש השלילי החביב עליך ביותר‪ ,‬זה הגורם לך לכעוס‬
‫במיוחד‪ ,‬או על האדם המסוים אשר העליב אותך‪ ,‬ואתה מנסה לומר לעצמך "אני הוא‬
‫האחראי"‪ ,‬תצטרך כנראה לומר זאת בשפתיים חשוקות‪ .‬אך זה נעשה קל יותר כאשר חוזרים‬
‫על כך שוב ושוב‪.‬‬
‫בקשר לחבריך‪ ,‬תגלה כי הדבר הטוב ביותר שתוכל לעשות עבור אנשים הנמצאים במצוקה‬
‫הוא לומר‪" :‬כן‪ ,‬אני מבין שיש לך בעיה‪ ,‬אך אתה הוא האחראי לחייך‪ .‬מה אתה חושב לעשות‬
‫בנידון?" אתה עומד לגלות כי החברים אשר באמת רוצים לשמוע בעצתך‪ ,‬יעריכו את העובדה‬
‫כי אתה מזכיר להם שהאחריות היא בידיהם ויתחילו לחשוב מה הם רוצים לעשות בקשר‬
‫למצב בו הם נמצאים‪ .‬האחרים‪ ,‬אלה המתלוננים שוב ושוב‪ ,‬שבוע אחר שבוע‪ ,‬חודש אחר‬
‫חודש‪ ,‬אשר אין להם כל כוונה לשנות משהו‪ ,‬יפסיקו במהרה לדבר איתך‪ ,‬אם תמשיך להזכיר‬
‫להם כי הם הם האחראים לחייהם‪.‬‬
‫בכל מקרה‪ ,‬במקום להיות מעורב בשיחות של בעיות‪ ,‬טענות וטרוניות‪ ,‬הדרך הטובה ביותר‬
‫לעזור לחבריך תהיה להזכיר להם כי הם האחראים למצב‪ .‬זוהי הדרך המהירה ביותר לעצב‬
‫ילדים מוצלחים‪ ,‬זוהי הדרך הטובה ביותר לעצב עובדים יעילים ‪ -‬על ידי עידודם לקבל‬
‫אחריות מלאה לחייהם‪.‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫‪U1T‬‬
‫‪1TU‬‬
‫‪ .7‬סודות קטנים להשגים גדולים‬
‫)מתוך הספר "רגעים קטנים של השראה"(‬
‫‪1TU‬‬
‫‪U1T‬‬
‫ללמוד לאהוב‬
‫החיים על כל החוויות שבהם‪ ,‬הם רק הסיכוי שלנו ללמוד לאהוב‪.‬‬
‫השיעור מונח לפנינו מימים ימימה‪" ,‬ואהבת לרעך כמוך"‪ .‬הדבר היחיד שנותר לנו הוא‬
‫להתמחות בשיעור הזה‪.‬‬
‫אנו לא נמצאים בעולם הזה כדי להתעשר‪ ,‬לצבור כוח‪ ,‬להיות בקיאים באומנויות ובמדעים‪,‬‬
‫לבנות עסק גדול‪ ,‬או לעשות מעשים גדולים בכל תחום‪.‬‬
‫אלא‪ ,‬בכל העיסוקים שלנו התכלית האמיתי של החיים‪ ,‬זאת שאנו תמיד צריכים לשאוף‬
‫אליה‪ ,‬העבודה שצריכה להימשך בכל ההתנסויות שלנו‪ ,‬אם אנו באמת חווים את המשמעות‬
‫האמיתית של החיים‪ ,‬היא ללמוד לאהוב‪ ,‬ולהצמיח אהבה באופי ובזיקות שלנו‪.‬‬
‫אנו עשויים ללמוד את האומנויות היפות ביותר‪ ,‬להתמחות במדעים הנאצלים ביותר‪ ,‬או‬
‫להגשים את התרבות הטובה ביותר; אבל אם בכל אלה איננו לומדים לאהוב‪ ,‬ואיננו נעשים‬
‫עדינים יותר במעשים ובנפש‪ ,‬אנו מפסידים את פרס החיים‪.‬‬
‫הכלל החשוב ביותר ביחסי אנוש‬
‫אחד מרבי המכר הגדולים ביותר בנושא "הצלחה"‪ ,‬הוא ספרו של דייל קארנגי‪" ,‬איך לרכוש‬
‫ידידים והשפעה בחברה"‪.‬‬
‫הנה כמה דברי חוכמה מתוך הספר הזה…‬
‫"ישנו כלל אחד חשוב ביותר בתחום ההתנהגות האנושית‪ .‬אם נציית לכלל הזה לא נקלע‬
‫כמעט אף פעם לצרות‪ .‬למעשה‪ ,‬אם נציית לכלל הזה‪ ,‬הוא יביא לנו אין ספור חברים ואושר‬
‫תמידי‪.‬‬
‫אך ברגע שנפר את הכלל‪ ,‬נקלע לאין ספור צרות‪.‬‬
‫הכלל הוא זה‪ :‬גרום תמיד לאדם השני להרגיש חשוב‪".‬‬
‫ג'ון דיואי אמר שהתשוקה להרגיש חשוב היא הדחף העמוק ביותר בטבע האנושי; הפסיכולוג‬
‫הידוע וויליאם ג'יימס אמר‪" :‬העיקרון החשוב ביותר בטבע האנושי הוא השאיפה להיות‬
‫מוערך"‪.‬‬
‫היצר הזה הוא אחד הדברים המבדילים בינינו לבין שאר החיות‪ .‬יצר זה אחראי במידה רבה‬
‫להתפתחות הציוויליזציה האנושית‪.‬‬
‫אז בואו ונציית לכלל אשר נוסח על ידי חז"ל במילים אלה‪" :‬מה ששנוא עליך‪ ,‬אל תעשה‬
‫לחברך"‪.‬‬
‫הפתרון והתשובה לשאלות החיים‬
‫האם ציפית אי פעם למשהו או למישהו שיכנס לחייך כדי שישנה את חייך‪.‬‬
‫אני יודע שלי זה קרה‪.‬‬
‫הנה כמה דברי חכמה בנושא זה מאת ג‪ .‬קורטקט‪:‬‬
‫כדאי למצוא מישהו שתוכל לחבב …אך זה חיוני שתחבב קודם כל את עצמך‪.‬‬
‫נהדר להכיר בכך שמישהו הוא טוב והגון…אך זה הכרחי שקבל ותעריך קודם כל את עצמך‪.‬‬
‫תענוג לגלות אנשים הראויים להערצה ואהבה …אך זה נחוץ‪ ,‬קודם כל‪ ,‬שתרגיש שאתה ראוי‬
‫לכל הדברים האלה‪.‬‬
‫שכן‪ ,‬אינך יכול לחיות בתוך מישהו אחר …אינך יכול למצוא את עצמך בתוך מישהו אחר‬
‫…אינך יכול באמת לקבל חיים ממישהו אחר‪.‬‬
‫מכל האנשים שתכיר בימי חייך‪ ,‬אתה היחיד אותו לעולם לא תעזוב או תפסיד‪.‬‬
‫לשאלת החיים …אתה התשובה היחידה‪.‬‬
‫לבעיות החיים …אתה הפתרון היחיד‪.‬‬
‫לשנות את העולם‬
‫כאשר הייתי צעיר‪ ,‬רציתי לשנות את העולם‪.‬‬
‫גיליתי שקשה לשנות את העולם‪ ,‬אז ניסיתי לשנות את העם שלי‪.‬‬
‫כאשר ראיתי שאיני יכול לשנות את העם‪ ,‬התחלתי להתרכז בשינוי העיר שלי‪ .‬לא הצלחתי‬
‫לשנות את העיר וכאדם מבוגר יותר‪ ,‬ניסיתי לשנות את המשפחה שלי‪.‬‬
‫היום‪ ,‬כשאני כבר זקן‪ ,‬אני מבין כי הדבר היחיד שאני יכול לשנות זה את עצמי‪ ,‬ולפתע אני‬
‫מבין כי אם לפני הרבה זמן הייתי משנה את עצמי‪ ,‬הייתי עושה הבדל עם משפחתי והייתי‬
‫עושה הבדל בעירי‪.‬‬
‫ההשפעה שלי הייתה יכולה לשנות את עמי ואז באמת הייתי משנה את העולם‪.‬‬
‫)נכתב על ידי נזיר אלמוני בשנת ‪(1100‬‬
‫הרהורים על הנטייה לדחות ולהשהות דברים‬
‫ציטוט‪" :‬הנוטה לדחות דברים הוא אדם הדוחה למחר את הדברים שנדחו להיום"‪) .‬גריף‬
‫ניבלק(‪.‬‬
‫פתגם סיני‪" :‬הזמן הטוב ביותר לשתול עץ היה לפני ‪ 20‬שנה‪ .‬הזמן השני בטיבו הוא‬
‫עכשיו!"‬
‫ד"ר וויליאם ג'ימס תרם את האבחנה הבאה‪" :‬אין דבר מעייף יותר מאשר משימה בלתי‬
‫גמורה התלויה ועומדת"‪.‬‬
‫תשובת חברת נייקי‪" :‬פשוט עשה זאת!"‬
‫האם תאמר מחר‪" :‬הלוואי והייתי עושה" או "אני שמח שעשיתי"?‬
‫מחלה ושמה "שקט נפשי"‬
‫האם לא הייתם "מתים" לסבול משקט נפשי? רופא אמריקאי בשם ג'ף רוקווד כתב את שנים‬
‫עשר הסימפטומים של שקט נפשי‪ .‬הרי הם לפניכם‪...‬‬
‫שנים עשר הסימפטומים של שקט נפשי‬
‫‪ .1‬נטייה לחשוב ולפעול בצורה ספונטנית ולא מתוך פחד המבוסס על ניסיון העבר‪.‬‬
‫‪ .2‬יכולת ברורה ליהנות מכל רגע‪.‬‬
‫‪ .3‬אובדן העניין בשיפוט עצמי‪.‬‬
‫‪ .4‬אובדן העניין לשפוט אחרים‪.‬‬
‫‪ .5‬איבוד עניין בסכסוכים ומחלוקות‪.‬‬
‫‪ .6‬איבוד עניין במתן פרשנות למעשי אחרים‪.‬‬
‫‪ .7‬איבוד היכולת לדאוג‪.‬‬
‫‪ .8‬מקרים תכופים של הבעת הערכה‪.‬‬
‫‪ .9‬רגשות של התחברות לזולת ולטבע‪.‬‬
‫‪ .10‬התקפים תכופים של חיוכים‪.‬‬
‫‪ .11‬רגישות מוגברת לנתינה ולקבלה של אהבה‪.‬‬
‫‪ .12‬נטייה מוגברת לשחרר‪ ,‬והימנעות מגילויי התנגדות לאירועים בלתי נמנעים‪.‬‬
‫ד"ר רוקוול מזהיר כי‪" ,‬אם אתם סובלים מכל הסימפטומים הנ"ל או אפילו מרובם‪ ,‬מצב‬
‫השקט הנפשי שלכם כל כך מתקדם עד כי הוא עלול להיות בלתי ניתן לריפוי"‪.‬‬
‫השיר העסקי הקצר ביותר‬
‫בעולמן של המילים‪ ,‬לפעמים "פחות זה יותר"‪.‬‬
‫לפעמים הכוח טמון בקומפקטיות‪.‬‬
‫הנה השיר העסקי הקצר ביותר‪:‬‬
‫נשכרתי‪.‬‬
‫עייפתי‪.‬‬
‫פוטרתי!‬
‫אבל בעולם העבודה יותר הוא בדרך כלל יותר‪.‬‬
‫כדי להיות בטוח שתסמונת ה‪-‬נשכרתי‪/‬עייפתי‪/‬פוטרתי לא תכה בך‪ ,‬זכור‪ :‬אם אתה עושה רק‬
‫את מה שנשכרת לעשות‪ ,‬לעולם לא ישלמו לך יותר ממה שאתה מרוויח עכשיו‪.‬‬
‫במילים אחרות‪ ,‬סוד ההצלחה בקריירה הוא לעשות יותר ממה שמצפים ממך‪.‬‬
‫אם אתה עושה יותר ממה שמצפים ממך‪ ,‬חבריך לעבודה עשויים לקרוא לך "פרייר"‪ .‬אבל‬
‫אתה יודע איך הם יקראו לך בעוד כמה שנים? …בוס!‬
‫אם אתה עושה יותר ממה שמצפים ממך לעשות‪ ,‬אתה תהיה מצליח בצורה בלתי רגילה‪.‬‬
‫באחריות!!! אתה יודע למה? מפני שיהיו לך כל כך מעט מתחרים‪...‬‬
‫חידה עם מסר‬
‫החידה‪ :‬לאימא של רות יש שלוש בנות‪ .‬לאחת קוראים "אגורה"‪ .‬לאחרת קוראים "לירה"‪.‬‬
‫איך קוראים לבת השלישית?‬
‫תמצאו את התשובה בהמשך‪.‬‬
‫המעניין בחידות מהסוג הזה הוא שהן כמו קסמים של קוסם‪ .‬אם אתם רואים את הקוסם‬
‫עושה את כל ההוקוס‪-‬פוקוס שלו ביד ימין‪ ,‬היו בטוחים שהקסם מתרחש בידו השמאלית‪.‬‬
‫זה אותו הדבר עם החידה שלמעלה‪.‬‬
‫הנה רמז‪ :‬כאשר אתם קוראים את החידה‪ ,‬אתם רואים את הפתרון‪ .‬במילים אחרות‪,‬‬
‫התשובה נמצאת בחידה עצמה‪.‬‬
‫אם טרם פתרתם את החידה‪ ,‬הבעיה אינה שאינכם מתרכזים מספיק ‪ -‬הבעיה שאתם‬
‫מתרכזים בחלק הלא נכון של החידה‪.‬‬
‫אם אינכם יכולים לחכות יותר‪ ,‬הנה הפתרון‪ :‬רות!‬
‫אם לאמא של רות יש בת אז וודאי קוראים לה "רות"‪.‬‬
‫תשומת הלב שלכם עשויה הייתה להיות מופנית אל החלק הלא נכון של החידה ‪ -‬מתמקדת‬
‫ב"אגורה" וב"לירה"‪.‬‬
‫הנה כלל תשומת הלב‪ :‬אתם תמיד מפנים תשומת לב‪ ,‬אבל האם אתם מפנים את תשומת‬
‫הלב לדבר הנכון?‬
‫איך לגלות במה אתה טוב‬
‫מרבית האנשים שונאים את העבודה שלהם‪.‬‬
‫במפעל גדול תלוי שלט מעל דלת היציאה לכיוון מגרש החנייה‪" :‬אם אתה רוצה לראות איך‬
‫המתים קמים לתחייה התייצב כאן בתום יום העבודה"‪.‬‬
‫מה אתה תלזיש או תלזיר?‬
‫תלזיש‪ :‬תודה לאל זה יום שישי‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫תלזיר‪ :‬תודה לאל זה יום ראשון‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫אם אתה שונא את עבודתך אתה תלזיש‪.‬‬
‫אם אתה אוהב את עבודתך אתה תלזיר‪.‬‬
‫האם אתה בתפקיד הלא נכון? האם אתה במקצוע הלא נכון? החדשות הרעות הן שאם אתה‬
‫שונא את העבודה שלך‪ ,‬כנראה שאינך מסופק מבחינה מקצועית‪ .‬החדשות הטובות הן שאם‬
‫אתה אוהב את עבודתך אינך צריך יותר לעבוד‪.‬‬
‫הנה שאלה‪ :‬איך תוכל לגלות במה אתה טוב?‬
‫קודם כל השאלה הזו אינה השאלה הנכונה‪ ,‬כי אתה טוב בכל דבר ‪...‬בתנאי שזה מעניין‬
‫אותך‪.‬‬
‫השאלה צריכה להיות‪ :‬איך לגלות מה מעניין אותך?‬
‫כבר עכשיו יש לך את היכולת להצליח בכל דבר‪ .‬זה לא היכולת שחסרה לך ‪ -‬זה העניין‪.‬‬
‫אם כך מה באמת מעניין אותך?‬
‫אם אתה באמת סקרן ומתעניין במשהו‪ ,‬אתה תצליח‪ ,‬מפני שתעשה יותר מהמצופה ממך‪.‬‬
‫הנה גישה שתעזור לך לגלות במה באמת אתה מתעניין‪.‬‬
‫מתי שאלת אנשים‪" :‬איך אוכל ללמוד יותר אודות הדבר הזה?"‪ .‬באיזה מצבים‪ ,‬קורסים‪,‬‬
‫וועידות‪ ,‬תפקידים היית ואשר עוררו את העניין והסקרנות הפנימיים שלך?‬
‫אתה יכול להיות טוב בכל דבר שתרצה להיות בו טוב אם יהיו לך העניין והסקרנות הפנימיים‬
‫האלה‪.‬‬
‫יכולת ‪ +‬עניין = הצלחה‬
‫ברגע שאתה הולך בדרך העניין‪ ,‬היא תוביל אותך אל מקום התשוקה‪.‬‬
‫מרבית האנשים בוחרים עבודה על פי המשכורת‪ ,‬ההטבות‪ ,‬המיקום‪ ,‬השעות‪ ,‬וכו'‪...‬‬
‫האם לא יהיה זה טוב יותר לבחור עבודה או מקצוע על פי התשובה לשאלה‪" :‬מה הכי‬
‫מעניין אותי לעשות?"‬
‫הכוח החזק ביותר‬
‫ההרגל הוא הכל‪ .‬כל ההצלחות והכישלונות ארוכי הטווח שלך הם תוצאה של דבר אחד ‪-‬‬
‫הרגל‪.‬‬
‫פאראמהאנסה יוגנאנדה כתב‪:‬‬
‫הרגלים טובים הם עוזריך הטובים ביותר; שמר את כוחם על ידי חיזוקם באמצעות פעולות‬
‫טובות‪.‬‬
‫הרגלים רעים הם אויביך הגרועים ביותר; כנגד רצונך הם יגרמו לך לעשות מעשים שיפגעו‬
‫בך ביותר‪ .‬הם מזיקים לאושר הפיזי‪ ,‬החברתי‪ ,‬הנפשי והרוחני שלך‪.‬‬
‫הרעב הרגלים רעים על ידי כך שתסרב לתת להם מזון נוסף בצורת פעולות גרועות"‪.‬‬
‫הצדעה לשחר‬
‫צפה ליום הזה‬
‫כי הוא החיים‪ ,‬החיים בה' הידיעה‪.‬‬
‫במהלך הקצר שלו‬
‫טמונים כל אמיתות הקיום שלך‬
‫שמחת הצמיחה‬
‫תהילת הפעולה‬
‫זיו היופי‪.‬‬
‫כי האתמול אינו אלא חלום מתרחק‬
‫והמחר הוא רק חזון‬
‫אבל היום שחיים בו‬
‫הופך את האתמול לחלום של אושר‬
‫ואת המחר לחזון של תקווה‬
‫צפה לכן ליום הזה!‬
‫זוהי הצדעת השחר‪.‬‬
‫)קאלידזה‪ ,‬מחזאי הודי(‬
‫יש רק שלושה סוגי אנשים‪...‬‬
‫‪ .1‬אלה שצועדים במצעד‪.‬‬
‫‪ .2‬אלה שצופים במצעד‪.‬‬
‫‪ .3‬אלה ששואלים‪" ,‬איזה מצעד?"‪.‬‬
‫לאיזה מהם אתה שייך?‬
‫האם אתה משתתף פעיל או צופה מהצד?‬
‫‪U‬‬
‫האם אתה מצפן או שבשבת?‬
‫‪U‬‬
‫האם אתה יוזם או מגיב?‬
‫‪U‬‬
‫האם אתה חי או סתם שורד?‬
‫‪U‬‬
‫ד‪.‬וו‪ .‬גריפית‪ ,‬במאי הסרטים הידוע‪ ,‬קיבל פעם מכתב ממעריץ ובו בקשה לקבל חתימה‪.‬‬
‫גריפית השיב‪" :‬תפסיק לאסוף חתימות ותתחיל לעשות משהו שיהפוך את החתימה שלך‬
‫למשהו ששווה לאסוף"‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫בסופו של דבר ישנם רק שני סוגי אנשים‪:‬‬
‫‪ .1‬אלה שעושים‪.‬‬
‫‪ .2‬אלה שאינם עושים‪.‬‬
‫ההבדל? אלה שעושים ‪ -‬עושים‪ ,‬ואלה שאינם עושים ‪ -‬אינם עושים!‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫‪1TU‬‬
‫‪U1T‬‬
‫‪ .8‬איך לפתח אישיות מנהיגותית‬
‫)מתוך הספר "אומנות ההנהגה וההשפעה על אנשים"(‬
‫‪1TU‬‬
‫‪U1T‬‬
‫הארוע הבא התרחש בשנות ה‪ 20-‬של המאה הקודמת‪ ,‬בניו יורק‪ .‬אחד המנהלים של חברת‬
‫הטלפונים הניו יורקית‪ ,‬נעצר בתדהמה ערב אחד‪ ,‬כאשר הבחין באדם לבוש טוקסידו מהודר‪,‬‬
‫יוצא מתוך תעלה עמוקה‪ ,‬בפינת רחוב ‪ 42‬וברודווי‪ ,‬שנחצבה בכביש לצורך הנחת קו טלפון‪.‬‬
‫כאשר המנהל התקרב למקום התברר לו כי האדם לבוש הטוקסידו הוא בורק פוראקר‪ ,‬מנהל‬
‫אזור ניו יורק של חברת הטלפון בל‪ .‬באותו לילה קר של ראשית ינואר‪ ,‬פוראקר בדיוק יצא‬
‫מערב בכורה של מחזמר חדש כאשר נכנס אל תעלת כבל הטלפון שנחצבה בכביש‪.‬‬
‫האם היה זה משבר? האם הוא היה מודאג בגלל בעיות רציניות במערכת? לא זה ולא זה‪.‬‬
‫כאשר נשאל על מעשיו בתוך התעלה‪ ,‬השיב בוראקר‪" ,‬ידעתי ששני פועלים שלנו עובדים‬
‫בתוך התעלה‪ ,‬אז החלטתי סתם כך לראות מה שלומם ולשוחח עמם מעט"‪.‬‬
‫במשך השנים נודע בוראקר כ"האיש בעל עשרת אלפים חברים"‪ ,‬בין היתר הודות לעובדה‬
‫שהוא הפך זאת להרגל לבקר את עובדיו במקומות עבודתם‪ .‬זו היתה דרכו להראות שהוא‬
‫מחשיב ומעריך את עבודתם‪.‬‬
‫בוראקר הוא דוגמא למנהל המגלה כושר מנהיגות יוצא דופן‪ .‬אחת התכונות החשובות של‬
‫מנהיג מוצלח היא להראות לאנשיו כי אכפת לו מהם וכי הוא מעריך את עבודתם ותרומתם‪,‬‬
‫זוהי אחת הדרכים בהם המנהיג האפקטיבי משיג מוטיבציה ומחוייבות ומושך את אנשיו‬
‫להשגים‪.‬‬
‫בפרקים הראשונים של הספר‪ ,‬עד כה‪ ,‬ניתן לך מיגוון של שיטות וטכניקות שיסייעו לך‬
‫בפיתוח כישורי המנהיגות וההשפעה‪ .‬פרקים אלה כיסו כמות גדולה של חומר‪ ,‬ולפיכך הייתי‬
‫רוצה להשתמש בפרק זה כדי לסכם את חלקו הראשון של הספר‪.‬‬
‫בפרק זה יפורטו בפניך תשעה עשר כללים שיעזרו לך לפתח את האישיות המנהיגותית שלך‪.‬‬
‫אתה עשוי לתהות אם התועלות שתפיק מצדיקות את המאמץ שיש להשקיע בלימוד‬
‫ובהטמעת הכללים‪ .‬מבחינתי‪ ,‬התועלת בהשגת מנהיגות וכוח השפעה מצדיקה בהחלט את‬
‫העבודה הכרוכה בכך‪ ,‬אולם עליך לענות על שאלה זאת עבור עצמך‪.‬‬
‫אחת הדרכים הטובות ביותר היא להתבונן סביבך על כמה מהאנשים המצליחים שאתה‬
‫מכיר‪ .‬אני בטוח שתגלה שהם מיישמים את הטכניקות שתמצא לא רק בפרק זה אלא גם‬
‫בספר כולו כדי להשיג עמדת מנהיגות וכוח‪.‬‬
‫איזה סוג של אדם הוא המנהיג המצליח הזה? ובכן‪ ,‬אני סבור שאתה תגלה שהוא מאושר‪,‬‬
‫שלו ומרוצה מהחיים‪ .‬הוא מסתגל היטב ומסוגל להסתדר כמעט עם כל אחד ללא מחלוקות או‬
‫חיכוכים‪.‬‬
‫פעם היכרתי אדם כזה‪ .‬אולי אתה מכיר מישהו כמוהו או שלכל הפחות אתה מכיר מישהו‬
‫בעל אותן תכונות אופי שיש לאדם זה‪ .‬שמו גדעון ברקן )השם בדוי הדמות אמיתית(‪.‬‬
‫גדעון ברקן היה מפקד גדוד בדרגת סא"ל בחטיבה בה שרתתי בתקופת השירות הסדיר שלי‪.‬‬
‫סא"ל ברקן היה קצין מיומן ומקצועי‪ ,‬הוא הכיר וביצע היטב את תפקידו כמג"ד תחת אש‪ .‬הוא‬
‫נהג באצילות בכל עת‪ .‬מעולם לא ראיתי אותו יוצא מכליו‪ .‬אינני מתכוון לומר שהוא מעולם לא‬
‫כעס‪ ,‬אולם רגשותיו היו תמיד בשליטה‪ ,‬ולא חשוב עד כמה הנסיבות היו קשות או עד כמה‬
‫האדם איתו התעמת היה קשה‪.‬‬
‫למרות שהוא היה נאמן מאד לממונים עליו‪ ,‬הוא לא חשש מהם‪ .‬הוא גם הגן על הכפופים לו‬
‫ונתן להם גיבוי באותה מידה‪ .‬הוא היה ישר וגלוי לב; הוא אמר רק את מה שהתכוון והתכוון‬
‫למה שאמר‪ .‬בכל שנות היכרותנו‪ ,‬הוא לא שיקר אפילו פעם אחת ומעולם לא הפר הבטחות‪.‬‬
‫הוא מעולם לא ניצל לרעה את זכויותיו המיוחדות כקצין כפי שהרבה אחרים נוטים לעשות‪.‬‬
‫לסא"ל ברקן היה חוש הומור‪ .‬הוא לא עשה את השגיאה של לקחת את עצמו ברצינות רבה‬
‫מדי‪ .‬הוא היה אדיב‪ ,‬הגון ומנומס‪ ,‬והוא כיבד במלואן את זכויותיהם של אחרים‪ .‬למרות שהוא‬
‫הרגיש אחראי להצבת דוגמה לכפופים לו‪ ,‬הוא לא התנשא וגם לא הפך לשעמום חסוד‬
‫בדרשות או הטפת מוסר‪ .‬הוא מעולם לא ניסה לקבוע לאחרים מה טוב ומה רע‪.‬‬
‫אני יודע שהדרך האמינה ביותר להוציא את הטוב שבאדם היא לקבוע עבורו סטנדרטים‬
‫גבוהים להשגה‪ .‬למדתי זאת ממנו במהירות כאשר יום אחד הוא הטיל עלי משימה עם‬
‫הפקודה התמידית‪" ,‬מאיר‪ ,‬יש לך כאן משימה קשה‪ .‬אני יודע שאתה יכול להתמודד איתה‪ ,‬כי‬
‫אחרת לא הייתי נותן אותה לך‪ ".‬מבלי להוסיף עוד‪ ,‬הוא פנה והלך לו‪.‬‬
‫כאשר בחנתי את הנייר שבידי‪ ,‬כמעט שנתפסתי לפניקה‪ .‬במבט ראשון‪ ,‬המשימה נראתה‬
‫כמעט בלתי‪-‬אפשרית להשגה‪ .‬אולם בה בעת‪ ,‬מעולם לא עלה בדעתי לא לנסות לבצע עבודה‬
‫שהוטלה עלי‪ .‬לכל הפחות התכוונתי לנסות משום שהוא ביקש ממני והפגין בטחון מלא‬
‫ביכולתי לבצע את העבודה‪.‬‬
‫זכרתי את המלים בהם הוא נהג להשתמש לעתים כה תכופות‪" .‬עשה תמיד את הטוב‬
‫ביותר‪ ",‬הוא נהג לומר‪" .‬אינך יכול לעשות יותר ‪ -‬ואינך צריך לעשות פחות‪ ".‬לפיכך ניגשתי‬
‫לעבודה והצלחתי איכשהו לעשות אותה‪ .‬לאחר שהשלמתי אותה בהצלחה‪ ,‬הבנתי שעל‪-‬ידי‬
‫הצבת סטנדרטים כה גבוהים להשגה והפגנת בטחון מלא ביכולתי‪ ,‬הוא הוציא ממני הרבה‬
‫יותר ממה שידעתי שאני מסוגל לעשות‪.‬‬
‫גם אתה יכול להשיג את אותן תוצאות מאנשיך‪ ,‬בדיוק כפי שעשה סא"ל ברקן‪ ,‬ולא חשוב‬
‫במה אתה עוסק ‪ -‬קצין בצבא‪ ,‬מורה‪ ,‬איש עסקים‪ ,‬מנהל‪ ,‬איש מכירות‪ ,‬מנהל עבודה‪ ,‬הורה‪,‬‬
‫לא חשוב‪.‬‬
‫רוב האנשים מסתפקים בפחות ממה שהם מסוגלים באמת לעשות‪ .‬כאשר אתה קובע עבורם‬
‫סטנדרטים גבוהים להשגה‪ ,‬כאשר אתה מראה להם שאתה מאמין בלב שלם ביכולתם‬
‫לעשות את העבודה‪ ,‬הם יתנו לך את הטוב ביותר שבהם‪ .‬אתה תשיג הרבה יותר מהם ממה‬
‫שהם חשבו אי פעם שהם מסוגלים לתת‪ .‬לסא"ל ברקן היה כושר מנהיגות ושכנוע והוא‬
‫השתמש בכוח זה כל הזמן‪ ,‬פעמים רבות מבלי לדעת זאת אפילו; מאחר והשימוש בכוח זה‬
‫עבורו היה כמעט אוטומטי‪.‬‬
‫לאחר שתתרגל בעצמך את טכניקות המנהיגות והשכנוע‪ ,‬תכונות אופי מסוימות ילכו ויתחזקו‬
‫בתוכך עד שהכוח יהפוך לכמעט אוטומטי‪ .‬ואז תשתמש בו כדי לשלוט‪ ,‬להשפיע‪ ,‬להנחות‬
‫ולסייע לאחרים מבלי צורך אפילו לחשוב קשה על מה שאתה עושה‪.‬‬
‫כל תכונות האופי האלו הינן התועלות שתפיק ‪ -‬לא רק טכניקות לשימוש‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אם אתה‬
‫אדיב‪ ,‬הגון ומנומס עם אחרים‪ ,‬האם זוהי רק טכניקה בה אתה משתמש? לא‪ .‬זוהי גם תועלת‬
‫מאחר ואתה זוכה לאותו יחס בתמורה מאותם אנשים‪ .‬עכשיו אפרט את תכונות האופי האלו‬
‫אחת לאחת עבורך‪.‬‬
‫תשעה‪-‬עשר הכללים לפיתוח אישיות מנהיגותית‬
‫‪ .1‬הייה בעל אמונה חזקה בזכויות האדם‪ .‬הגן תמיד על זכויותיהם של אחרים‪ ,‬גם של אלה‬
‫עימם אינך מסכים‪ .‬זכור תמיד שאינך צריך להיות "לא נחמד" כדי לחלוק על דעתם של‬
‫אנשים אחרים‪.‬‬
‫‪ .2‬כבד תמיד את האדם השני‪ ,‬ולא חשוב מי הוא‪ .‬לעולם אל תשפיל ואל תתקוף את כבודו‬
‫של אדם‪ .‬אחת הדרכים הטובות ביותר לתרגול עקרון זה היא להתייחס לכל אישה כמו ליידי‬
‫ואל כל גבר כמו ג'נטלמן‪.‬‬
‫אני יודע שיש יוצאים מן הכלל‪ ,‬ושיש אנשים שאינם שווים שיקראו להם ליידי או ג'נטלמן‪ ,‬אבל‬
‫אינך חייב להצביע על נקודה זאת לכל אחד‪ .‬האדם שאינו ליידי או ג'נטלמן ימחיש את‬
‫הנקודה הזאת מספיק טוב בעצמו ועד מהרה יכירו גם אחרים בעובדה זאת‪.‬‬
‫‪ .3‬השתמש בגישה של‪" :‬ואהבתה לרעך כמוך"‪ .‬התנהג לפי כלל זה כלפי כל אדם‪ .‬הזמן‬
‫לא המעיט מהחוכמה שברעיון זה‪ ,‬ולעולם לא ימעיט‪.‬‬
‫‪ .4‬הפגן ענין מתמיד בכל ההיבטים של רווחת האדם‪.‬‬
‫‪ .5‬הפגן נכונות להתייחס לכל אדם באותה התחשבות כאילו יש לו קרבת דם אליך‪.‬‬
‫‪ .6‬התנהג כלפי מכרים חדשים באותו טוב לב כפי שאתה מתייחס לחברים ותיקים או בני‬
‫משפחה‪.‬‬
‫‪ .7‬אל תהיה אנוכי או מרוכז בעצמך‪ .‬זכור‪ ,‬אינך מרכז העולם‪ ,‬למרות שלפעמים אתה חושב‬
‫כך‪ .‬העולם אינו סובב סביבך‪ .‬קח תמיד בחשבון את שאיפותיהם של אחרים ודבר אליהם‬
‫במונחי תחומי הענין שלהם ולא שלך‪ .‬ולא‪ ,‬יהיו לך בעיות בשימוש בטכניקה זאת להשגת‬
‫מנהיגות וכוח שכנוע איתם‪.‬‬
‫‪ .8‬אל תקבע עבורם סטנדרטים משלך לטוב ולרע‪ .‬ככל שאני חי יותר זמן‪ ,‬אני מגלה שיש‬
‫יותר אפור מאשר שחור ולבן בהתנהגות האנושית‪ .‬לפיכך הייה סובלני וקבל את הפגמים‬
‫באופיים של האנשים סביבך‪ ,‬בדיוק כפי שאתה מקבל את שלך‪ .‬זכור שהדברים שאתה שופט‬
‫נעשים על‪-‬ידי אנשים שהינם בדיוק כמוך‪ .‬לפיכך הייה עדין כלפיהם‪ .‬הייה סובלני‬
‫לחולשותיהם ופגמיהם של אחרים‪ .‬לסיום‪ ,‬בדוק את עצמך ולא את האחרים‪.‬‬
‫‪ .9‬שמור על סקרנות בריאה‪ ,‬חיונית ופעילה ולמד כל מה שאתה יכול על עזרה לאחרים‪.‬‬
‫‪ .10‬התחשב בחוסר נסיון‪ .‬למידה היא תהליך איטי החוזר על עצמו‪ .‬לא חשוב מהו מקצועך‬
‫או במה אתה עוסק‪ ,‬זכור שאתה צריך ללמוד על‪-‬ידי עשייה‪ .‬גם אתה זחלת פעם לפני‬
‫שהצלחת ללכת ואחר כך לרוץ‪.‬‬
‫‪ .11‬התפשר על ענינים שוליים‪ ,‬אבל הגן תמיד על עמדתך בענינים עקרוניים‪ .‬אתה תגלה‬
‫שתמיד קל יותר להשיג את מה שאתה רוצה אם אתה מאפשר לאדם השני להשיג את מה‬
‫שהוא רוצה בנקודות בלתי‪-‬חשובות שאינן קריטיות למצב‪.‬‬
‫‪ .12‬עשה לך הרגל לעזור לאנשים בכל זמן‪ ,‬בכל מקום ובכל אופן‪ .‬אין זה אומר שאתה‬
‫צריך להיות טרחן המחטט בעניניהם של אחרים‪ .‬המשמעות היא פשוטה כמו שהיא כתובה‪.‬‬
‫סייע לאדם הזקוק לעזרה בכל פעם שאתה יכול‪.‬‬
‫אחד האנשים האהובים והמכובדים ביותר שהכרתי אי פעם הוא אהרון ג‪ ,.‬מנהל מפעל‬
‫מתכת באזור תל אביב‪ .‬כאשר אהרון עובר במפעל כדי לסקור את העבודה‪ ,‬הוא לעולם אינו‬
‫שוכח לעצור ולעזור לאחד מעובדיו בדרך כלשהיא‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לעובד המרים גליל מתכת גדול‬
‫על משטח או למישהו אחר המתקשה בעבודתו‪ .‬אולי הוא אינו מקל בהרבה על העומס‬
‫המוטל על אותו אדם‪ ,‬אבל אנשיו אוהבים אותו ומכבדים אותו בגלל האכפתיות שהוא מפגין‬
‫לרווחתם‪.‬‬
‫‪ .13‬חפש את התכונות הפנימיות העושות את האדם ואל תשפוט אותו על פי התכונות‬
‫החיצוניות שהינן מטעות לעתים קרובות‪.‬‬
‫‪ .14‬הבן שהעובדה שאתה אינך יכול לעשות משהו אינה הופכת את המשימה לבלתי‪-‬‬
‫אפשרית לביצוע‪.‬‬
‫‪ .15‬קבל את הדברים שאינך יכול לשנות‪ ,‬אבל הייה אמיץ לשנות את הדברים שאתה כן‬
‫יכול לשנות‪ .‬כל מה שאתה צריך הוא החוכמה להבחין בהבדל בין השניים‪.‬‬
‫‪ .16‬אל תצפה לאחדות דיעות ואל תנסה לעצב את כולם על‪-‬פי דיעותיך‪.‬‬
‫‪ .17‬לעולם אל תנסה למדוד את מידת ההנאה של אחרים על‪-‬פי קני המידה שלך‪.‬‬
‫‪ .18‬הצב תמיד דוגמה לאחרים בכך שתהיה ישר‪ ,‬אמין‪ ,‬אמיץ והחלטי‪.‬‬
‫‪ .19‬הפגן תכונות אופי נוספות כמו נחישות‪ ,‬התלהבות‪ ,‬יוזמה‪ ,‬כושר שיפוט‪ ,‬צדק‪,‬‬
‫נאמנות‪ ,‬דיפלומטיה וטאקט‪.‬‬
‫אם תתרגל את תשעה‪-‬עשר הכללים האלה ותפעל לפיהם‪ ,‬תכונות האופי האלו ישתרשו בך‬
‫עמוק‪ .‬ככל שהן ישתרשו עמוק יותר‪ ,‬כך הן יתחזקו ולך יהיה קל יותר ליישם את הטכניקות‬
‫האלו‪ .‬כושר המנהיגות וההשפעה שלך יבוא לך כמעט אוטומטית ואתה תהיה מסוגל לשמור‬
‫עליו ברמה גבוהה ללא כל מאמץ‪.‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫‪1TU‬‬
‫‪U1T‬‬
‫‪ .9‬תובנות רוחניות להגשמה עצמית‬
‫לקינוח‪ ,‬הנה כמה תובנות מתוך הספר "‪ 101‬תובנות לצמיחה אישית"‪:‬‬
‫‪U1T‬‬
‫‪1UT‬‬
‫לבחור באהבה‬
‫בחרת להיכנס למטוס הזה‪ .‬זו הייתה הבחירה שלך‪ .‬המלאכים שלך היו איתך כל הזמן‪ .‬הם‬
‫לוחשים באוזניך‪ .‬שמעת אותם פעמים רבות‪.‬‬
‫עכשיו יש לך הזדמנות לבחור שוב‪ .‬הזדמנות לבחור באהבה‪ .‬כי זו הייתה בעצם המטרה‬
‫המקורית שלך‪ .‬הלכת במעגל שלם ובכל זאת אתה רק בנקודת ההתחלה‪ .‬שכן אין התחלה‬
‫ואין סוף‪.‬‬
‫לבחור באהבה היא הבחירה העליונה ביותר‪.‬‬
‫היה מודע יותר לכוחות שמקיפים אותך‪ .‬אלה כוחות חזקים שקוראים לך "להיות" והם יהיו לך‬
‫לעזר במסע שלך‪ .‬אתה לא לבד!‬
‫יהיו לחישות באוזניך‪ .‬הקשב‪.‬‬
‫בובה‬
‫האם אתה חושב שליקום אין משהו אחר לעשות אלא להפוך אותך לבובה למטרות שעשוע?‬
‫לראות מישהו )אתה( נופל?‬
‫היקום מחויב לאהבה‪ .‬כאשר אתה מבקש להיות מסוגל לתת אהבה‪ ,‬היקום נענה‪.‬‬
‫אל תאחז בהתפארות עצמית‪ ,‬או בנטייה לשלוט או לתמרן אחרים‪.‬‬
‫היה אהבה‪ ,‬חמלה ואצילות‪.‬‬
‫זמן לזרוח‬
‫זמן להרפות‪ .‬להיות חופשי‪ .‬הכבלים שאחזו בך עומדים להתנתק‪ .‬אל תפחד‪ .‬צעד קדימה‬
‫והיה גאה במי שאתה‪.‬‬
‫ראה את העולם כאילו כל חלק בו הוא המשך של מי שאתה‪ .‬מה מופיע עבורך? אהבה?‬
‫שפע? שמחה?‬
‫האם אתה מאמין ביכולות שלך? מדוע אתה שומר אותם לעצמך? שחקן כדורסל מצטיין היה‬
‫נראה טיפשי אם היה רק משחק לבד במגרש ריק‪ .‬מי היה רואה את הכשרונות שלו? מי היה‬
‫מתפעל מהמהירות ומהזריזות שלו? למי הוא היה יכול לתת השראה או להפוך לדמות‬
‫חיקוי?‬
‫האם אתה משחק במגרש )זירת החיים( לבדך?‬
‫הגיע זמנך לזרוח!‬
‫רעש‬
‫הרעש‪ ,‬המבוכה‪ ,‬הם כולם הסחות דעת שאתה יוצר כדי שתוסת מן המטרה‪ .‬הבחן כשהרעש‬
‫חזק מידי‪ .‬זהו סימן שאתה סוטה מהמסלול‪.‬‬
‫הרעש מונע ממך לשמוע‪ .‬האם שמת לב שהעוצמה הוגברה?!‬
‫אתה חייב להיות דומם ולהקשיב כדי שתוכל לשמוע את הקול השקט הבא מתוכך פנימה‬
‫ומדריך אותך‪ .‬כאשר הוא מדבר בקול‪ ,‬זה הזמן שבו עוצמת הרעש והמבוכה‪ ,‬במציאות שלך‪,‬‬
‫מתגברים‪.‬‬
‫הרעש גובר באופן יחסי ללחישות הבאות מהמדריך הפנימי שלך‪ .‬בחר זמן שקט בכל יום‬
‫להיות דומם ולהקשיב‪ .‬בחר זמן שקט להקשיב‪.‬‬
‫המילה המדוברת‬
‫במילה המדוברת יש הרבה עוצמה‪ .‬היא נושאת עימה רטט חזק‪ .‬המילה המדוברת מגיעה אל‬
‫היקום וחוזרת לארץ כשהיא טעונה ביותר כוח‪.‬‬
‫כאשר אתה אומר שאינך יכול או שמשהו אינו אפשרי‪ ,‬זה מתגשם‪ .‬האמונה שמשהו אפשרי‬
‫חוזרת גם היא עם יותר כוח‪.‬‬
‫החלט מה אתה רוצה‪ .‬התחל לפעול‪ ,‬ואז‪ ,‬ורק אז‪ ,‬הצעד הבא יופיע‪.‬‬
‫אתה חייב להתחיל לפעול‪ ,‬וזה צריך להיעשות מתוך חדווה‪.‬‬
‫אם זה לא בא לך מתוך חדווה‪ ,‬אז שקול מחדש מה אתה רוצה‪.‬‬
‫לאחר שעשית את העבודה‪ ,‬הרפה‪ ,‬תן ליקום לעבוד יחד עימך ולהשלים עבורך את המלאכה‪.‬‬
‫נתינה וקבלה‬
‫קבל את רעיון הנתינה‪ .‬אינך יכול לקבל אלא אם אתה נותן‪ .‬אינך יכול לתת אלא אם אתה‬
‫מקבל‪ .‬האנרגיה היא אותה אנרגיה‪.‬‬
‫אם אתה מבקש מאנשים שיתנו לך‪ ,‬או שהם פשוט בוחרים לתת לך‪ ,‬דע כי אין זו אחריותך‬
‫לגמול להם בחזרה‪ .‬חוק השפע יכנס לתוקף והיקום כבר ידאג לגמול להם‪.‬‬
‫כאשר אתה נותן‪ ,‬תן בלב שלם‪ ,‬כי היקום ידאג לגמול לך‪ .‬זה הכול עניין של אנרגיה‪ .‬נתינה‬
‫מאפשרת לאחרים לקבל‪ .‬קבלה מאפשרת לאחרים לתת‪ .‬זהו מעגל‪ ,‬מחזור‪ ,‬המשכיות‪ .‬אתה‬
‫יכול לבחור לשבור את המעגל‪ ,‬או לשמור שהאנרגיה תמשיך לזרום‪.‬‬
‫קבל את עצמך‬
‫כאשר אינך מקבל את עצמך אתה הופך יותר מדי רגיש לביקורת‪.‬‬
‫כאשר אינך מקבל את עצמך אתה מאבד מהאמונה שלך בכל פעם שאתה נתקל באחת‬
‫מהחולשות שלך‪.‬‬
‫כאשר אינך מקבל את עצמך‪ ,‬אתה מבזבז זמן בחיפוש אחר אהבה שתהפוך אותך למושלם‪.‬‬
‫כאשר אינך מקבל את עצמך‪ ,‬אתה מנסה לנצח את האחרים במקום לחפש את הטוב שבך‪.‬‬
‫כאשר אינך מקבל את עצמך‪ ,‬אתה מרגיש תמיד בודד‪ ,‬ולהיות עם אנשים אחרים אינו משפר‬
‫את רגשתך‪.‬‬
‫כאשר אינך מקבל את עצמך‪ ,‬אתה חי בעבר‪.‬‬
‫קבלה אינה מצב חסר תקווה‪ ,‬זהו המצב היחיד ממנו אתה יכול לגדול‪.‬‬
‫כשאתה מקבל את עצמך אתה מקבל את כל העולם‪.‬‬
‫לנער את הפחדים‬
‫קל לך לרמות את עצמך אל תוך אי השלמת משימת חייך‪ .‬זה נראה קל יותר לסטות אל מחוץ‬
‫למסלול‪ .‬או! כמה קל לנו להיות מוסחי דעת‪ .‬כמה קל להקשיב לאלה שאומרים שהם יודעים‬
‫טוב יותר‪ ,‬לאלה שבעמדת סמכות‪ .‬כל כך מושך להקשיב לאלה ש"עשו את זה"‪.‬‬
‫להיות חסר אונים ולוותר על הכוח שלך בתקווה שמישהו יראה לך את הדרך‪ ,‬שמישהו ישא‬
‫אותך ויעשה את זה קל יותר‪.‬‬
‫זהו בדיוק הרגע שבו המאבק מופיע‪.‬‬
‫נער את הפחדים שלך‪ .‬החלף אותם באומץ‪ .‬האומץ לאהוב את אלה שממתינים ביאוש‬
‫שתיגע בהם‪.‬‬
‫סבלנות‬
‫סבלנות‪ .‬אתה יכול לנוע קדימה גם כאשר אתה ממתין‪ .‬שינוי גדול והכנות מתרחשים‪ .‬היה‬
‫סבלני‪.‬‬
‫הבט אל המאבק‪.‬‬
‫היה סבלני והמתן בידיעה שעשית את כל מה שנדרש כרגע‪ .‬אין טעם לבזבז אנרגיה על מה‬
‫שכבר נמצא בתנועה‪.‬‬
‫לך קדימה אל תוך החזון שלך‪ ,‬ללא תנועה‪ .‬תן לזה להתרחש‪.‬‬
‫מאבק‬
‫היפתח‪ .‬הירגע‪ .‬עשה חיים‪.‬‬
‫החיים הם חגיגה‪ .‬הם לא נועדו להיות מאבק‪.‬‬
‫הישען לאחור וצור את מה שיביא לך שמחה ואושר‪ .‬מה מגביר את האנרגיה שלך? מה מאיר‬
‫אותך? היה ישר‪ .‬חוש את זה‪ .‬עכשיו לך על זה‪ .‬קח על זה בעלות‪ .‬זה שלך‪.‬‬
‫היקום הוא ספק של משאלות‪ .‬הוא אינו שופט‪ .‬בקש ותקבל‪ .‬זה חוק‪ .‬לבקש זה לזרוע זרע‪.‬‬
‫לקבל זה לאסוף את היבול‪.‬‬
‫לבקש את הדברים שתואמים את תכלית חייך דוחף אותך להשגת תוצאות‪ ,‬כי זה תואם את‬
‫מטרותיך‪ .‬כאשר אתה נמצא על המסלול הכל זורם‪ .‬אם אתה מבקש דברים שאינם על‬
‫המסלול שלך‪ ,‬אז מופיע מאבק‪.‬‬
‫שביל הזהב‬
‫מאבק מופיע כאשר אתה יודע בתוכך שאתה סוטה מהמסלול‪ .‬יש מאמץ תמידי מצד‬
‫המדריכים הרוחניים הפנימיים שלך ומצד היקום לשמור אותך על המסלול‪.‬‬
‫אתה יכול לבחור בשביל הזהב‪ .‬זה השביל בו אתה פועל בהרמוניה עם תכלית חייך‪ .‬בחירה‬
‫אחרת היא לזחול בתוך הבוץ ולהיאבק ולהילחם עם עצמך עד למצב של התשת כוחות‪ .‬זהו‬
‫השביל שמופיע כאשר אינך פועל בתיאום עם תכלית חייך‪ .‬באיזה דרך אתה בוחר?‬
‫שביל הזהב או שביל המאבק?‬
‫לתוכן העניינים‬
‫‪1TU‬‬
‫‪U1T‬‬
‫****‬