1. No category

‫‪1‬‬
‫חלק ראשון – מאמרים מקצועיים‬
‫עבודת שטח בחטיבה לקידום נוער וצעירים‬
‫תוכן עניינים‬
‫מאמר מרכזי – מאיר בונפיל – קשת דרום‪2................................‬‬
‫יעקוב סלומון – קשת חרדים‪8.....................................................‬‬
‫חנן אריאל – קשת צפון‪9.............................................................‬‬
‫אריה גוטליב – קשת מרכז‪11........................................................‬‬
‫יעל ליפשיץ‪-‬ווב – השרות לצעירים ‪12...................................+21‬‬
‫אברהם לוי – מחלקת מדיה חברתית‪11........................................‬‬
‫טלי קלגסברון – מרכז השכלה‪21..................................................‬‬
‫דבר העורך‪,‬‬
‫ניוזלטר אוגוסט ‪ ,2112‬מוצא אותנו בעיצומם של מלחמה ושכול‪ .‬רבים מעובדינו מגויסים לשירות מילואים‬
‫פעיל‪ ,‬אחרים פועלים במוקד החירום העירוני שהוקם בעקבות המצב‪ ,‬ובני נוער רבים נרתמים לעשייה‬
‫למען החיילים בחזית‪ .‬החטיבה לקידום נוער וצעירים מחזקת את ידי לוחמנו‪ ,‬משתתפת בצערם של‬
‫המשפחות השכולות‪ ,‬ומאחלת החלמה מהירה ומלאה לפצועים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬הקימה החטיבה דף פייסבוק לתמיכה בחיילי צה"ל ותושבי הדרום ‪-‬‬
‫‪https://www.facebook.com/kidumleman‬‬
‫בעקבות המצב‪ ,‬מתבצעת פעילות החטיבה בכפוף להוראות אגף חירום וביטחון‪ ,‬תוך ניסיון לשמירה על‬
‫שגרה ולהמשך הפעילויות שתוכננו‪ ,‬על מנת לאפשר לבני הנוער לשמור על מסגרת‪ ,‬בימים קשים אלה‪.‬‬
‫ובנימה שונה‪ ,‬בימים אלה נכנס צחי גולן כמנהל חדש לחטיבה לקידום נוער וצעירים‪ ,‬המחליף את מר‬
‫שבתאי עמדי‪ .‬בשם כל עובדי ומנהלי החטיבה אנו רוצים לאחל לו הצלחה‪ ,‬ובטוחים כי הוא יוביל את‬
‫עבודת החטיבה לאופקים חדשים למען רווחת המטופלים‪.‬‬
‫תודות לכל מנהלי ועובדי החטיבה‪ ,‬ובפרט לרכזי המדיה החברתית‪ ,‬על הסיוע בהוצאת העיתון‪.‬‬
‫בצפייה לימים טובים יותר‪,‬‬
‫אברהם לוי‬
‫המחלקה למדיה חברתית‬
‫‪2‬‬
‫עבודת שטח בחטיבה לקידום נוער וצעירים – עיריית ירושלים‬
‫מאיר בונפיל – אחראי קשת דרום‬
‫מוקדש לשבתאי (שבי) עמדי‪ ,‬מנהלנו היקר‪ ,‬שפרש לגמלאות‬
‫תמצית – לא הרבה נכתב בארץ על עבודת השטח בתחום הטיפולי‪ .‬הנושא הוא עצום בהיקפו‬
‫ואיני מתיימר למצות אותו בכתיבתי הנוכחית‪ .‬במאמר זה אתאר את עבודתי‪ ,‬בחטיבה לקדום‬
‫נוער וצעירים בעירית ירושלים‪ ,‬ב‪ 21-‬השנה האחרונות‪ .‬מאמרי זה יעסוק בשאלות הבסיסיות‬
‫הנוגעות לעקרונות עבודת השטח‪ ,‬לדילמות מן השדה‪ ,‬ולכלים העומדים לרשותו של העובד ; כל‬
‫זאת תוך התייחסות לקהל היעד (הלקוחות= "מטופלי החטיבה") שלנו בארגון‪ ,‬במציאות‬
‫התרבותית והטכנולוגית‪ ,‬המשתנה לאורך השנים‪{ .‬לשם הנוחות בלבד אשתמש במונח "עובד‬
‫קידום נוער" לכלל העובדות והעובדים אצלנו שעובדים עם נוער וצעירים‪}.‬‬
‫מבוא –‬
‫עבודת שטח בחטיבה משמעה הגעה לשכונה‪ ,‬שבה הוצב העובד‪ ,‬ויצירת מגע עם לקוחות‪ ,‬אשר‬
‫עונים על הגדרת אוכלוסיית היעד של החטיבה לשם מתן שירות (שיפורט בהמשך)‪ .‬שיטת‬
‫העבודה נקראת יישוג או שיחור‪( ,‬באנגלית ‪ Reaching-out‬או ‪ )Out-reach‬והיא יובאה לישראל‬
‫מארה"ב באמצע שנות ה‪ 11-‬של המאה הקודמת‪ .‬בארה"ב החלה עבודה עם חבורות רחוב כ‪11-‬‬
‫שנים לפני כן‪ .‬שם בארה"ב נקרא העובד ‪ STREET WORKER‬קהל היעד היו ‪STREET CORNER‬‬
‫"‪ . "SOCIETY‬אצלנו נקרא העובד‬
‫בעבר מדריך חבורות רחוב וקהל היעד נקרא אז "נוער‬
‫הברזלים"‪ ..‬אולם עם חלוף השנים‪ ,‬שם בארה"ב מתמקדים בעבודת רחוב עם הומלסים‪ :‬חולי‬
‫נפש‪ ,‬מכורים לסמים וכן נשים העוסקות בזנות‪ .‬בירושלים‪ ,‬התפתחה העבודה‪ ,‬התרחבה‬
‫והתמקצעה‪ ,‬מ‪ 11-‬עובדי רחוב בשנות ה‪ , 11-‬לכדי ‪ 01‬עובדים בסוף שנות ה‪( 01-‬מחאת ה"פנתרים‬
‫השחורים"‪ ,‬ועדת כץ ועליית הליכוד לשלטון – "פרויקט שיקום שכונות" – קידמו את התפתחות‬
‫המענים לילדים ונוער בסיכון בשכונות החלשות)‪ .‬שינוי השמות והמושגים משקפים מעבר של‬
‫תפיסות עולם ומדיניות מהתייחסות לתופעות חיצוניות (כמו נוער ברזלים) לרווחה אנושית (כמו‬
‫נוער במצוקה‪ ,‬נוער בסיכון וקידום נוער)‪ .‬אכן‪ ,‬בשנות ה‪ 81-‬נוצר השם "קידום נוער וצעירים"‬
‫ומספר העובדים בירושלים גדל ל‪ .111-‬בשנת ‪ 1998‬הפך קידום נוער לחטיבה עצמאית בעיריית‬
‫ירושלים‪ ,‬בעקבות רה‪ -‬ארגון שבוצע ואשר הוסיף לחטיבה עוד כ‪ 01-‬משרות‪ .‬מאז ועד היום‬
‫ממשיכים בני הנוער והצעירים שבסיכון להיות אוכלוסיית היעד של החטיבה‪ ,‬תוך פיתוח מענים‬
‫מותאמים לצורכי השעה‪ :‬מניעת נשירה‪ ,‬טיפול בהתמכרויות למיניהן‪ ,‬טיפול במחוסרי בית‪ ,‬בתי‬
‫קפה טיפוליים‪ ,‬וכדו' ; מתן תשומת לב לאוכלוסיות העולים מאתיופיה ומדינות ברה"מ לשעבר‪,‬‬
‫חרדים‪ ,‬ערביי מזרח העיר‪ ,‬ולאחרונה נוער דתי לאומי‪ ,‬חלקו מהפריפריה של ירושלים ; תוך‬
‫התייחסות לחידושי ההתקשרות האינטרנטית והסלולארית‪ :‬פייסבוק‪ ,‬וואטס אפ‪ ,‬ו‪.sms-‬‬
‫‪3‬‬
‫יישוג (‪) Reaching-out‬‬
‫בחרתי להשתמש במונח "עבודת שטח" משום שלדעתי הוא מייצג נאמנה את עבודתו של מדריך‬
‫קדום נוער ב‪ 01-‬השנים האחרונות‪ .‬העיר ירושלים גדלה מאוד והתרחבה מאז שנות ה‪ ,11-‬ואותם‬
‫‪ 11‬העובדים של אז‪ ,‬מדריכי חבורות רחוב‪ ,‬שעבדו עם אוכלוסיית ה"מנותקים" שישבו על‬
‫הברזלים‪ ,‬גדלו פי עשרה ויותר כמו גם קהל היעד‪ ,‬שהתרבה בהתאם‪ ,‬ונמצא בזירות רבות יותר‬
‫בשטח מגוריו בפרט וברחבי ירושלים בכלל‪ .‬העובד הפך להיות מחויב ואחראי לתת שירות‬
‫בשכונה שבה הוצב‪ .‬הלקוחות שלנו נמצאים בגנים ציבוריים‪ ,‬במרכז הקהילתי (מתנ"ס)‪ ,‬במגרשי‬
‫הספורט וב"זולות" שממוקמות במקומות שונים בשכונה (מחסנים‪ ,‬מקלטים‪ ,‬בתים נטושים וכו')‪.‬‬
‫בתחילת עבודתי בקידום נוער (‪ ,)1992‬הוצבתי כעובד יחיד בשכונת "בקעה" בירושלים‪ .‬בתא‬
‫השטח הזה לא היה עובד קידום נוער מזה ‪ 0‬שנים‪ .‬תוך שנה כבר נתתי שירות ל‪ 01-‬נערים‬
‫שאיתרתי בשכונה‪ .‬להפתעתי הם לא ישבו על "הברזלים" אלא התרכזו בבתים של שני צעירים‪,‬‬
‫כריזמטיים בשני קצות השכונה‪.‬‬
‫אין ספק ששיטת העבודה‪ ,‬שמהותה הגעה לשטח של הלקוחות ומתן שירות שם‪ ,‬הינה ייחודית‬
‫בעולם העבודה החינוכי‪-‬טיפולי‪ .‬הייחודיות היא לא רק בעצם ההגעה לשטח‪ ,‬אלא במיוחד‬
‫במחויבות העובד לעזור ללקוחות להתפתח ולהתקדם בחייהם‪ .‬לדוגמא‪ :‬מטופל לשעבר‪ ,‬כיום בן‬
‫‪ ,01‬טלפן אלי לאחרונה וסיפר לי בגאווה שסיים לימודי הנדסאי חשמל! הבחור נעזר בנו והתקדם‬
‫ממצב של עבריינות פעילה (‪ 10‬תיקים במשטרה)‪ ,‬לשירות מצטיין בצה"ל (בגיל ‪ ,)20-20‬ועד‬
‫להשלמת בגרויות אצלנו במרכז ההשכלה (גיל ‪ ,)21‬כדי שיתקבל למכללה ויסיים בהצלחה את‬
‫לימודיו‪ .‬עמדנו לרשותו גם אחרי שהטיפול הפורמאלי הסתיים‪ .‬ישנם‪ ,‬כמובן עמותות מתנדבים‪,‬‬
‫כגון "עלם"‪ ,‬שפועלות בשטח באיתור בני נוער בסיכון והפניתם לגורמים טיפוליים חינוכיים‪ ,‬כמו‬
‫שלנו‪ .‬פעולת האיתור היא חשובה‪ ,‬אך היא לא תחליף לטיפול‪ ,‬ליווי ותיווך‪.‬‬
‫עקרונות עבודת השטח –‬
‫עובד שטח נידרש לכישורים רבים בתחום התקשורת הבין אישית‪ ,‬בדגש על דיבור ב "גובה‬
‫העיניים"‪ .‬אנו לא נדרשים להיות חברים שלהם‪ ,‬להפך‪ :‬הם מצפים מאיתנו שנהיה דמויות‬
‫משמעתיות עבורם‪ ,‬צוק איתן שניתן להישען עליו‪ ,‬מורה דרך שמראה את הכיוון‪ ...‬ז"א שלעבוד‬
‫בצורה חברית אין משמעו להיות חבר של הלקוח! להלן מספר עקרונות מנחים‪ ,‬שהתפתחו‬
‫אצלנו ברבות השנים‪:‬‬
‫‪ .1‬התחייבות ומחויבות – לפני מספר שנים‪ ,‬בעקבות פרישת עובד לאחר שנת עבודה אחת‬
‫בלבד‪ ,‬אמרה לי אמא של אחד מלקחותינו‪" :‬הבן שלי הוא לא זוג נעליים שמחליפים כל‬
‫שנה"‪ .‬בכל ראיון מועמדים לעבודה אצלנו‪ ,‬אנו מדגישים את חשיבות עניין ההתחייבות‬
‫כלפי לקוחותינו‪ .‬כמו שאנו‪ ,‬כעובדים‪ ,‬רוצים שהמטופל יהיה מחוייב לתהליך הטיפול בו‬
‫ושיתאמץ לתפקד במסגרת התהליך שנבנה עימו ועבורו‪ ,‬כך הוא מצפה מאיתנו שנתחייב‬
‫להיות עימו ולצידו‪ .‬אני בד"כ עובד כ‪ 0-2-‬שנים באותה שכונה‪ ,‬זמן מספיק לעבודה‬
‫מצמיחה של חבורת נערים בני ‪ ,12-11‬שמנותקים ממסגרת‪.‬‬
‫‪ .2‬הכנות והתכוננות – עובדינו המתחילים מגיעים לשטח אחרי שעברו תהליך מסודר של‬
‫אוריינטציה מייד בכניסתם לעבודה‪ .‬התהליך כולל הכרות עם הארגון‪ ,‬הכרות עם כל‬
‫‪4‬‬
‫מרכיבי העבודה בחטיבה וכמובן היכרות עם תא השטח (השכונה) לה הם מיועדים‪ .‬הרבה‬
‫עובדים וותיקים בחטיבה לוקחים על עצמם לעזור בתהליך זה‪ .‬אני‪ ,‬כאחראי עבודת‬
‫השטח‪ ,‬מפגיש את העובד החדש עם לקוחותיי והוריהם‪ ,‬שמתנדבים לספר מה זה עבורם‬
‫קשר עם עובד קדום נוער‪ .‬כמו כן אני מסייר עם העובדים‪ ,‬בשכונה שבה הוצבו‪ ,‬ומדגים‬
‫יצירת קשר עם נערים בשכונה‪ ,‬שאנחנו מאתרים באקראי‪ .‬גם בשוטף יש להתכונן לכל‬
‫יום עבודה בשטח‪ ,‬ככל האפשר‪.‬‬
‫‪ .0‬הכרות ומוכרות – בעבר‪ ,‬בתחילת הדרך‪ ,‬עובדי רחוב שוטטו ברחוב ויצרו קשר עם‬
‫חבורות של נערים‪ ,‬שישבו על הברזלים‪ .‬אותם עובדים‪ ,‬בעצם הגעתם וההתמדה שגילו‬
‫בשהותם בשטח‪ ,‬הפכו אט אט לדמות מוכרת ומשמעותית ברחוב‪ .‬גם היום נשמרה‬
‫חשיבות ההסתובבות (שוטטות) בשכונה וההיטמעות בה‪ .‬עם התפתחות המבנה הקהילתי‬
‫של השכונות נוצרה חשיבות רבה להכרות עם גורמים מרכזיים הפועלים בשכונה כגון‪:‬‬
‫פעילי שכונה‪ ,‬המינהל הקהילתי‪ ,‬לשכת הרווחה‪ ,‬בתי הספר וכו'‪ .‬חשיבות עליונה להיות‬
‫מוכר במובן של "כתובת" רלבנטית בשטח לנוער הלא מתפקד‪.‬‬
‫‪ .2‬אמינות ומיומנות ‪ -‬פרידמן ובנדס‪-‬יעקב (‪ )2110‬מפרטים במחקרם את תפיסת העובד‬
‫הטוב בעיניהם של בני הנוער (הלקוחות)‪ :‬טוב לב‪ ,‬אנושי‪ ,‬בעל יכולת הקשבה‪ ,‬אכפתי‪,‬‬
‫חברותי‪ ,‬סבלני‪ ,‬רוצה לסייע ‪,‬צנוע‪ ,‬ישר‪ ,‬חכם וחזק‪ .‬אני מסכים לכך אך זה רחב‪ ,‬כוללני‬
‫ויכול באותה מידה לתאר ציפייה של כל אדם מכל נותן שירות‪ .‬ניסיוני בשטח לימד אותי‬
‫שהציפייה המזוקקת מאיתנו היא "לעמוד במילה שלנו" ולגלות מיומנויות וכישורים‬
‫שיעזרו לחבר אותם לכוחותיהם ולגורמי תמיכה בסביבה‪ .‬הלקוחות שלי יודעים בוודאות‬
‫שניתן לסמוך עלי‪ ,‬שיש לי מידע חשוב לתפקוד שלהם‪ ,‬שאני אלווה אותם לכל מקום‬
‫נחוץ והכי חשוב‪ :‬שאעזור להם להבין את עצמם‪.‬‬
‫‪ .0‬להציץ ולנצנץ – לקוחותינו‪ ,‬לאחר שנבנה האימון בינינו‪ ,‬מאפשרים לנו "להציץ" לתוך‬
‫חייהם‪ .‬זה ביטוי עצום של אימון מצדם ואחריות כבדה לגבנו‪ .‬זה לא ביקור בית חד פעמי‪,‬‬
‫זו התארחות ממושכת בחיים שלהם‪ .‬חובה עלינו לכבד את מארחינו ולא להיות שיפוטיים‬
‫כלפיהם‪ .‬האמת שנצפית בשטח הינה חומר לעבודה‪ :‬יש לעבוד איתה בצורה שתניב‬
‫תוצאות של התפתחות ללקוחותינו‪ .‬המטפורה פשוטה ביותר‪ :‬אתה מוזמן "להציץ"‪ ,‬אבל‬
‫תמיד‬
‫יש ציפייה כלפיך שתביא איתך "ניצוץ"‪ ,‬אור כלשהו‪ ,‬לחיים שלהם‪......‬‬
‫הרגשתי שהעבודה המהותית מתחילה בשלב זה‪ ,‬כאשר נותנים בי אימון ומכניסים אותי‬
‫למקום האישי שלהם‪ :‬הבית‪.‬‬
‫דילמות בשטח‬
‫‪‬‬
‫האם ניתן לטפל בשטח? יש שטוענים כי צריך להפריד בין עבודת האיתור בשטח לבין‬
‫הטיפול בלקוח‪ ,‬לגישתם לא ניתן לטפל בשטח מסיבות שונות‪ .‬לדעתי ולאור ניסיוני‪,‬‬
‫בגרעין הקשה של קהל היעד שלנו ניתן לטפל רק בשטח‪ .‬אותם המטופלים המקשים‪,‬‬
‫עימם אני עובד‪ ,‬לא מאמינים באף אחד‪ .‬הם כן מאמינים שמי שיגיע אליהם ויצלח את‬
‫מבחני האימון שלהם‪ ,‬יזכה לעבוד איתם בשטח שלהם‪ .‬נכון שהאימון מצידם לא מבטיח‬
‫שימצאו להם הכוחות הנדרשים לטיפול ותפקוד‪ ,‬אך הוא תנאי הכרחי לעבודה עימם‪...‬‬
‫‪‬‬
‫ערכים אישיים שמתנגשים עם המציאות בשטח – הלקוח הראשון שלי היה נער בן ‪,12.0‬‬
‫שלשכת הרווחה בשכונתו רצתה להוציאו מהבית בגלל אלימות שהפעיל במשפחתו‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫בתחילת דרכי‪ ,‬כמו היום‪ ,‬האמנתי שהוצאה מהבית היא רק במקרים קיצוניים‪ ,‬לאחר‬
‫שמוצו כל האפשרויות‪ .‬שכנעתי את פקידת הסעד לדחות את רוע הגזרה וניסיתי במשך‬
‫שנה כיוונים שונים שלא צלחו‪ .‬בסופו של דבר מצאנו פנימייה טיפולית שהנער עשה בה‬
‫חייל‪ ,‬סיים לימודיו בהצלחה‪ ,‬עשה שנת שירות ב"עלם" והתגייס לצנחנים‪ .‬זוהי רק‬
‫דוגמא אחת מיני רבות‪ .‬לא פעם מוצא עצמו העובד קרוע בין ערכיו האישיים למציאות‬
‫בשטח ונדרש לקבל הדרכה‪ ,‬שתעזור לו לבחור בכיוון הנכון ללקוח שלו‪ ,‬אפילו אם זה‬
‫בניגוד לעמדה האישית שלו‪...‬‬
‫‪‬‬
‫שמירה על גבולות ‪ -‬לא פעם מופנית טענה כלפינו‪ ,‬עובדי קידום נוער‪ ,‬כאילו אנחנו לא‬
‫יודעים לשמור על גבולות‪ .‬העבודה בשטחו של המטופל מלאה במוקשים‪ ,‬אותם צריך‬
‫לזהות ולפרק מבעוד מועד‪ .‬עצם העובדה‪ ,‬שהעבודה החינוכית‪-‬טיפולית מתנהלת בשטח‬
‫לא סטרילי‪ ,‬מקטינה את יכולת השליטה של העובד בתכנון וניהול המפגש השיחתי‪ .‬סוגים‬
‫שונים של תחומים בהם יש צורך לשמור על גבולות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫א‪ .‬בין החיים האישיים והפרטיים של העובד (ועמדותיו האישיות) לבין חיי המטופל‪.‬‬
‫ב‪ .‬בין ההזדהות עם קהל לקוחותינו לבין המחויבות לארגון שבשמו אנו פועלים‪.‬‬
‫ג‪ .‬בין מעורבות טיפולית בחיי לקוחותינו לבין התערבות מאסיבית בחייהם‪ .‬ועוד חדשות‬
‫לבקרים אני נשאל ע"י הנערים ובני משפחותיהם‪ ,‬על חיי האישיים ועל עמדותיי ודעותיי‪.‬‬
‫כמו כן יש אשר מבקשים שאעשה בשבילם ובמקומם‪ .‬הם רוצים תשובות כנות ואני‬
‫למדתי לא להתחמק ולענות באופן כנה ואמיתי‪ .‬כשאפשר אני נענה והופך את זה לחומר‬
‫עבודה‪ ,‬כאשר אי אפשר אני מסביר למה אני לא יכול להיענות בגלל אילוצי התפקיד שלי‬
‫וגם את זה הופך לחומר לעבודה בנינו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הכלה וקבלה מול לחץ ודרישה – רובינו ככולנו‪ ,‬העובדים‪ ,‬מפתחים יכולת הכלה וקבלה‬
‫של הנערים שבטיפולנו‪ .‬יותר מזה אנחנו "מכניסים אותם לליבנו"‪ .‬מול זה אנו נתקלים‬
‫בשתי בעיות‪ :‬האחת‪ -‬לקוחות שמתקשים להבדיל בין אכפתיות כנה לבין התפקיד שאנו‬
‫ממלאים כלפיהם ומחייב אותנו לא להיענות לכל דרישה שלהם‪ .‬השנייה – קולגות‬
‫מארגונים אחרים‪ ,‬כמו שמ"נ‪ ,‬שמאשימים אותנו בכך שאנו לא דורשים מספיק‬
‫מלקוחותינו ומוותרים להם בגלל רגשותינו כלפיהם‪ .‬אני מצאתי שגם כאן יש הזדמנות‬
‫ללמידה‪ :‬אני מסביר ללקוחותיי שלמרות אהדתי אליהם אני לא מתכוון לוותר להם‬
‫ולוותר עליהם ומצפה מהם שלא יוותרו לעצמם‪...‬‬
‫ישנן עוד הרבה דילמות בשטח שתיקצר היריעה מלהכילן במאמר זה‪ .‬חשוב לי לציין שסוגיות‬
‫הקשורות לסודיות‪ ,‬אתיקה מקצועית ואתיקה בכלל‪ ,‬שמירת החוק או אי שמירתו‪ ,‬וכיוצא‬
‫בזה‪ ,‬יוצרות דילמות מורכבות וסבוכות‪ ,‬שלשמחתי זכו להתייחסות רצינית ע"י כותבים‬
‫אחרים‪ .‬לא ניתן להתמודד עם דילמות כאילו לבד‪ .‬לשם כך הקמנו במשך השנים מערך של‬
‫תמיכה בעובדים‪ ,‬על כך בהרחבה בחלק הבא!‬
‫‪6‬‬
‫כלים העומדים לרשות עובדינו –‬
‫שאלה מקדמית לסעיף זה נוגעת לגיוס העובדים לקידום נוער והיא‪ :‬מהם הכלים האישיותיים‬
‫הנדרשים מעובד כזה? מהם היכולות‪/‬המשאבים‪/‬הכלים האישיים הנדרשים מעובד רחוב? עפ"י‬
‫כותבים‪ ,‬חוקרים ובעלי ניסיון בעבודת רחוב‪ ,‬דמותו של עובד קידום נוער הינה מרשימה ביותר‪:‬‬
‫חכם‪ ,‬חזק‪ ,‬בעל מוסר וערכים גבוהים‪ ,‬חברותי‪ ,‬רגיש לצורכי הזולת‪ ,‬רוצה לעזור‪ ,‬בעל כושר ביטוי‬
‫גבוה‪ ,‬בעל משמעת אישית גבוה‪ ,‬מסודר ומאורגן‪ ,‬מסור‪ ,‬סבלן‪ ,‬צנוע‪ ,‬ישר‪ ,‬יודע לפעול בתנאים של‬
‫אי ודאות ועוד ועוד‪ .‬אני הייתי מוסיף‪ :‬בעל סקרנות ו‪-‬אינטואיציה‪ .‬לדוגמא‪ :‬לפני מספר שנים‬
‫הגעתי לביתו של מטופל‪ ,‬להפתעתי הדלת הייתה נעולה‪ ,‬והנער דיבר עמי מעברה השני באופן‬
‫מתוח וחושד; הבנתי באינטואיציה שקרה לו משהו לא טוב; אכן כשסוף סוף פתח לי את הדלת‪,‬‬
‫ונרגע‪ ,‬סיפר שהוא "עשה דבק" והיה לו חזיון של "מפגש" עם מלאך המוות‪ ...‬האירוע הוביל‬
‫לתהליך שהביא להפסקת השימוש‪.‬‬
‫גיוס העובדים שלנו הינו הרבה יותר פרוזאי‪ .‬במציאות שלנו אנו מבקשים תואר ‪ B.A.‬במדעי‬
‫ההתנהגות‪ ,‬ניסיון בעבודה עם נוער‪ ,‬שהאישיות של המרואיין תהיה מרשימה והכי חשוב‪ :‬שיהיה‬
‫חדור ערכים‪ ,‬שיעזרו לו להתעלם‪ ,‬מהשכר הנמוך שניתן לעובדים מתחילים בתחום‪...‬‬
‫אנחנו לוקחים על עצמנו להעמיד לרשות העובד החדש הכשרה והדרכות‪ ,‬אישיות וקבוצתיות‪,‬‬
‫בכדי שיוכל להתמודד עם המשימות המגוונות של תפקיד עובד רחוב‪.‬‬
‫ההכשרה מתמקדת באוריינטציה שפורטה לעיל (עמ' ‪ 2‬סעיף ‪ .)2‬מעבר לכך עובדי שטח וותיקים‬
‫לוקחים חלק בהכשרת העובד החדש בשטח‪ ,‬בעיקר למידת מיומנויות חשובות‪ :‬התבוננות‪,‬‬
‫התמזגות תוך אינטראקציה עם הסביבה‪ ,‬הפעלת אינטואיציות‪ ,‬ודרכים שונות וטכניקות ליצירת‬
‫קשר עם בני הנוער בשטח‪.‬‬
‫ההדרכה של העובד אמורה לשלב בין תמיכה ועיבוד רגשי למה שהוא נחשף אליו בשטח‪ ,‬לבין‬
‫התמודדות עם דילמות בעבודת השטח וחיזוק הזהות המקצועית שלו‪.‬‬
‫סיכום‪ -‬מאמרי זה עוסק בתיאור עבודת השטח בחטיבה לקידום נוער‪ ,‬מזווית הראיה שלי‬
‫ומניסיוני בשטח‪" .‬מקוצר היריעה מהכיל" התמקדתי בנושאים‪ ,‬החשובים ביותר בעיני‪ ,‬בנושא של‬
‫עבודת השטח בחטיבה‪ .‬עקרונות העבודה המרכזיים שמנחים את עובדי החטיבה‪ ,‬שמהותם‪:‬‬
‫דילמות אחדות‬
‫מחויבות‪ ,‬התכוננות‪ ,‬הכרות‪-‬מוכרות‪ ,‬מיומנות‪ ,‬אמינות ואופטימיות‪.‬‬
‫שמעסיקות את העובדים כגון‪ :‬ערכים מתנגשים‪ ,‬גבולות מותאמים והתמודדות עם מצבים רגשיים‬
‫שדורשים הרבה שיקול דעת‪ .‬ולבסוף החשיבות הרבה של ההדרכה‪ ,‬אישית וקבוצתית‪ ,‬שתומכת‬
‫בעובד ועוזרת לו להתפתח‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫פרידמן ‪,‬יצחק‪ .‬ובנדס‪-‬יעקב‪ ,‬אורית‪ .)2110( .‬עבודת היישוג בשירות לנוער וצעירים במשרד‬
‫העבודה והרווחה‪ .‬ירושלים‪ :‬מכון הנרייטה סולד‪ ,‬משרד העבודה והרווחה‪ -‬המחלקה למחקר‬
‫והשירות לנוער וצעירים‪.‬‬
‫שורר‪ ,‬רן‪ .)1901( ,‬שלהם הוא הלילה‪ .‬תל אביב‪ :‬ספרית פועלים‪.‬‬
‫שיינטוך‪ ,‬שמוליק‪ .)2110( .‬עובדים בשטח – עבודת רחוב ויישוג של עו"ס ושל אחרים‪.‬‬
‫המכללה האקדמית ספיר‪ -‬בי"ס לעו"ס‪ ,‬משרד הרווחה והשירותים החברתיים‪.‬‬
‫תודות – תודה ענקית למר שבי עמדי‪ ,‬שמלבד היותו מקור למידע והשראה‪ ,‬בכל שנות עבודתי‬
‫בחטיבה‪ ,‬הסכים לפני מספר שנים להתראיין בנושא‪ ,‬כשכתבתי מסמך על אזור דרום העיר‬
‫בחטיבה‪.‬‬
‫אחרונה חביבה הגב' קלודי קלמן‪ ,‬שמאז היכרותנו‪ ,‬מזה ‪ 19‬שנים‪ ,‬מייעצת לנו ומדריכה אותנו‬
‫ותורמת את כל הידע העצום שלה לעובדי החטיבה בכלל ולי בפרט‪ .‬כמובן שגם בכתיבה זו עזרה‬
‫לי להתכוונן ולהתמקד‪ .‬תודה ענקית גם לה כמובן‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫עבודת שטח‪ /‬קשת חרדים‬
‫יעקב סלמון – רכז פייסבוק קשת חרדים‬
‫עבודת שטח היא שם כללי אשר מתאר מצב בו אנו מעניקים טיפול לא רק בקליניקה סגורה אלא‬
‫גם מגיעים לשטח‪ .‬ניתן להגדיר את עבודת השטח בכמה אופנים‪ ,‬וכן ניתן לדון במטרת עבודת‬
‫השטח‪ ,‬ובאיך היא אמורה להתבצע‪ .‬יכול להיווצר מצב בו ארגונים שונים העוסקים בתחום הנוער‬
‫בסיכון יציגו שניהם את פעולות הארגון כעוסק בעובדת שטח‪ ,‬כאשר בפועל העבודה תהיה שונה‬
‫לחלוטין מארגון אחד למשנהו‪ ,‬וכן ממטפל אחד לאחר‪.‬‬
‫אז מהי עבודת השטח ואיך בפועל היא צריכה להתבצע? כנראה שלא ניתן לתת לסוגיה זאת‬
‫תשובה ברורה ויחידה‪ .‬האמת כמו תמיד נמצאת באמצע‪.‬‬
‫ביום העיון המקצועי של קידום נוער אשר דן בעבודת השטח האם היא בררת מחדל‪ ,‬אשר נוצרה‬
‫עקב אילוצים‪ .‬או שהוא אידיאל‪ .‬הוצגו דעות לכאן ולכאן‪ .‬הרציונל העומד מאחורי גישת עבודת‬
‫השטח‪ .‬הוא שכדי להגיע לכמה שיותר בני נוער ולא רק לאלו שמסוגלים ויכולים לפנות לטיפול‪.‬‬
‫עלינו להגיע אליהם‪ .‬וכך להנגיש את הטיפול לכולם גם לאלו שלא יכולים או לא רוצים להגיע‪.‬‬
‫יתרון נוסף שישנו בעובדת השטח הוא הפגישה עם המטופלים במגרש הביתי שלהם‪ .‬אנו רואים‬
‫אותם ופוגשים אותם במקום בו הם חיים‪ .‬כאשר אנו פוגשים אותם ברחוב אנו מבינים יותר טוב‬
‫את מציאות חייהם‪ ,‬הם יכולים לתת אמון ביתר קלות במטפל אשר מגיע אל האזור שלהם‪.‬‬
‫חשיבות מיוחדת ישנה בעבודת שטח אשר מיועדת לבני נוער מהמגזר החרדי‪ .‬בני נוער אלו ברחו‬
‫ועזבו את הקהילה בה הם גדלו וחיו והעבירו את מרכז חייהם לרחוב‪ .‬מלבד הסכנות הרגילות שיש‬
‫ברחוב‪ .‬מבחינתם זהו אקט המסמל את הבריחה מהקהילה והחברה בה הם גדלו‪ .‬בד"כ נוספת‬
‫אצלם תחושה של נידוי מהקהילה בה הם גדלו‪ .‬כאשר אנו פוגשים אותם בשטח אנו מעברים‬
‫מסר‪ .‬אתם לא מנודים גם כאשר בחרתם בדרך שונה עדיין אתם חלק מאיתנו‪ ,‬והנה אנו פוגשים‬
‫אתכם במגרש שלכם‪.‬‬
‫אנו בקשת חרדים משתדלים לשלב את עבודת השטח יחד עם טיפול בקליניקה הדרך בה אנו‬
‫עושים את עבודת השטח היא ברמת ה"יישוג"‪ .‬אנו משתדלים להגיע ולהיות בכל מקום אשר יש‬
‫בו בני נוער מהמגזר החרדי‪ .‬שכונות בהם אנו פרוסים וכן אזורים נוספים במרכז העיר‪ .‬יוצרים את‬
‫הקשר הראשוני מציגים את עצמנו ומנהלים שיחה קלילה בה אנו מספרים על עצמנו על‬
‫פעילותינו וכן על התועלת שיכולה לצמוח לנערה או הנערה מקשר עם עובדי קשת חרדים‪.‬‬
‫לע יתים נשב עם הנער או הנערה לשיחה בספסל בגינה ציבורית או בכל מקום אחר הזוי יותר או‬
‫פחות אשר בו פגשנו את הנער‪/‬ה‪ .‬השאיפה של המטפל תהיה למסד את הקשר הטיפולי ולגרום‬
‫לכך שהמטופל יגיע לפגישות מסודרות במשרדו של המטפל‪ .‬מניסיון העבר העשיר של קש"ת‬
‫חרדים בטיפול בבני נוער מהמגזר החרדי‪ ,‬ראינו במשך השנים שנער או נערה אשר הפיקו את‬
‫מירב התועלת מהקשר הטיפולי‪ ,‬אלו מטופלים אשר הקשר איתם נמשך לא רק בטיפול ברחוב‪,‬‬
‫אלא התחיל ברחוב והמשיך לקליניקה‪.‬‬
‫אז האם ניתן להשלים תהליך טיפולי ברחוב? לדעתי לא‪ .‬כל תהליך טיפולי אשר ישאף להגיע‬
‫לתוצאות טובות ולרווחה נפשית של המטופל חייב להתבסס על המשך טיפול בקליניקה‪ .‬לא ניתן‬
‫לבסס גוף טיפולי אשר יצפה שבני הנוער יגיעו מיוזמתם הם לקליניקה ללא יציאת המטפלים‬
‫לשטח‪.‬אבל חייבת להיות האפשרות לטיפול גם בקליניקה‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫בס"ד‬
‫עבודת שטח – קשת צפון‬
‫חנן אריאל – עו"ס ועובד שטח בפסגת זאב‬
‫הרב שלמה קרליבך‪ ,‬מתוך הסרט 'לעולם אינך יודע' (מתורגם מאנגלית)‪:‬‬
‫"כשאנחנו פותחים ספר ולא מבינים משהו‪ ,‬אני חושבת שלימדת אותי אילו שאלות לשאול‪ ,‬אבל‬
‫כשאני הולכת ברחוב אני כלל לא יודעת אילו שאלות לשאול"‪" .‬קיוויתי שעכשיו אולי תוכל ללמד‬
‫אותנו אילו שאלות לשאול ברחוב‪ .‬ואיך נוכל ללמוד להלך ברחובות כפי שאתה מהלך בהם"‪.‬‬
‫"תקשיבי מימי‪ ,‬אני אומר לך‪ ,‬את אחד האנשים שבאמת לא זקוקים שאלמד אותם‪ ,‬כי ברוך ה'‬
‫אלוקים נתן לך את התשובות בליבך‪ ,‬את ממש לא זקוקה לי‪ ,‬אבל מאחר ששאלת אותי‪ ,‬בואי נניח‬
‫שאת לא יודעת‪ ,‬אז אני אגיד לך‪ ,‬אבל את בכל זאת יודעת"‪" .‬דבר אחד שהבנתי כשהייתי בישיבה‬
‫שהוא חסר ‪ -‬ישנה התורה של "בשבתך בביתך" ‪ ,‬כשאתה יושב בבית‪ ,‬וישנה בתורה של "ובלכתך‬
‫בדרך"‪ ,‬כשאתה הולך ברחוב או בדרך‪ .‬כשהייתי בישיבה למדתי את התורה של "בשבתך בביתך"‬
‫מאוד ברצינות‪ ,‬איך שלמדתי אותה –"עד התהום"‪ .‬את "בלכתך בדרך" איש לא לימד אותי‪ .‬למדנו‬
‫זאת הרבה פעמים‪ .‬החיים האלה‪ ,‬הם החיים הכי משמעותיים שיש לנו‪ ,‬אני לא יודע כמה יש לנו‪..‬‬
‫"ע"פ המסורת וע"פ הזוהר אנחנו יורדים לעולם הזה ‪ 0-2‬פעמים‪ ,‬במקרה חירום ‪ 0‬פעמים‪ ,‬אבל‬
‫אתם יודעים‪ ,‬בגלגול החיים הזה‪ ,‬אנחנו שבים ופוגשים את כל האנשים מגלגולי החיים הקודמים‪,‬‬
‫זה קסום‪ .‬וכשאני הולך ברחוב‪ ,‬אני מקווה שאם יש מישהו שאני אמור לפגוש‪ ,‬אנא‪ ,‬אל תיתן לי‬
‫להתעלם ממנו"‪" .‬בהרבה פעמים‪ ,‬זה דורש תעוזה רבה‪ .‬נדרש אומץ רב‪ .‬צריך אומץ כדי לעצור‬
‫אדם ברחוב ולומר "היי‪ ,‬מי אתה?" מפני שזה טירוף‪ ,‬לא? טירוף‪".‬‬
‫איש לא לימד אותי מה לעשות כשהולכים ברחובות‪ .‬הדבר הוא‪ ,‬שהייתה לי הזכות הגדולה‪ ,‬שהיה‬
‫לי אבא שהיה מהלך ברחובות‪ .‬יהודי סיפר לי שצעד עם אבי ברחוב ברודווי‪ ,‬כשאישה ענייה חסרת‬
‫כל לבושת סחבות‪ ...‬אני בטוח שאם היא הייתה מביטה במראה היא לא הייתה מזהה את עצמה‪.‬‬
‫היא התקרבה אל אבי ואמרה "יש לך ממש הילה אלוקית"‪ .‬אז אבי אמר לה "לך יש הילה אלוקית"‪.‬‬
‫אז מימי אני רוצה רק לומר לך‪" ,‬בלכתך בדרך"‪ -‬אני מאחל לך שכל האנשים שמחוברים לנשמה‬
‫שלך‪ ,‬אני בטוח שהם מונים מאות ואלפים‪ .‬מאחל לך שיהיה לך האומץ לעצור אותם ופשוט‬
‫"שלום"‪ .‬את מבינה‪ ,‬אנשים חושבים שכשעוצרים מישהו ברחוב צריך תירוץ‪" :‬לא פגשתי אותך‬
‫איפה שהוא?"‪" ,‬את נראית בדיוק כמו חברה של אחותי" או משהו כזה‪ ,‬לא צריך שום תירוץ‪,‬‬
‫פשוט תהיי ישירה‪.‬‬
‫אתם יודעים חברים יקרים שבזוהר הקדוש‪ ,‬שהוא קסום‪ ,‬ישנן שתי שאלות שאתה יכול לשאול‬
‫אדם‪" :‬מה אתה?" ו"מי אתה?"‪ .‬כשאתה שואל "מה אתה?" אתה הורס את העולם‪ .‬כשאתה שואל‬
‫"מי אתה?" אתה בונה את העולם‪ .‬אני שואל אותך "מה אתה?" אתה לבן? אתה ירוק? אתה‬
‫יהודי? אתה לא? אני שואל "מי אתה?" וכאן מלמד הזוהר את התורה העמוקה בעולם‪ :‬כשאתה‬
‫שואל את אלוקים "מה אתה?" הוא לא עונה‪ .‬כשאתה שאול את אלוקים "מי אתה?"‪" ,‬מי ברא‬
‫אלה‪ "...‬אז ריבונו של עולם עונה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫חלק גדול ומשמעותי מהעבודה שלנו מתבצע בשטח‪ ,‬ברחוב‪ ,‬בסביבה בה בני הנוער נמצאים‪ .‬שם‬
‫אפשר לראות אותם לא דרך דו"חות של אנשי מקצוע‪ ,‬אלא באמת לנסות ליצור דיבור 'בגובה‬
‫העיניים'‪ .‬הקשר בשכונה עם הנערים הוא לא מובן מאליו‪ .‬אנחנו צריכים כוח ואומץ לשווק את‬
‫עצמנו‪ ,‬ליצור קשר עם בני הנוער ולהציע להם סיוע‪ .‬חשוב גם שנכבד אותם ונאפשר להם לבחור‬
‫אם הם רוצים לתת בנו אמון וליצור קשר‪ .‬היתרון בעבודה כזו הוא הנגישות והזמינות שלנו‬
‫לנערים‪ .‬כשנוצר קשר ובני הנוער מוכנים לתת אמון ולשמוע‪ ,‬הרבה פעמים סב השיח סביב דברים‬
‫שח שובים להם ושמציקים להם‪ .‬בחלק מהפעמים בני הנוער שמעו על קידום נוער בפסגת זאב‬
‫בגלל קבוצות של קידום נוער שאנחנו מלווים בשכונה‪ ,‬ומבקשים להצטרף או מבקשים סיוע‬
‫בנושאים אחרים‪ .‬לפעמים הם מבקשים סיוע עבור בני נוער אחרים שנמצאים במצוקה‪ .‬הקשר‬
‫הבלתי אמצעי בשכונה מאפשר לנו להתחיל תהליך‪ ,‬בו נוכל לסייע לבני הנוער בתחומים השונים‪.‬‬
‫תיאור מקרה‪:‬‬
‫בתחילת עבודתי בפסגת זאב כחלק מהאיתור בשכונה‪ ,‬נפגשתי עם חיים (שם בדוי)‪ .‬חיים ישב‬
‫בשכונה ליד ביתו עם מספר חברים‪ .‬לאחר שהצגתי את עצמי כעובד קידום נוער‪ ,‬הצעתי לו את‬
‫עזרתי – בלימודים‪ ,‬עבודה‪ ,‬או סיוע משפטי‪.‬‬
‫התברר לי שחיים נמצא במעצר בית על עבירה שביצע לפני כמה חודשים יחד עם חבר‪ .‬בעקבות‬
‫בקשתו‪ ,‬ניסיתי לחבר אותו לסיוע המשפטי שלנו כדי שיעזרו לו‪ .‬בסופו של דבר הוא לא נעזר‬
‫בהם‪ ,‬אבל דרך זה נוצר קשר בין חיים לביני‪ .‬כבר שנה וארבעה חודשים שאני מלווה את חיים‬
‫בדיונים בביהמ"ש‪ ,‬מול שירות המבחן‪ ,‬בעזרה לשלבו בביה"ס 'יובל' בגבעת רם‪ ,‬ובקשר עם‬
‫המשפחה‪ .‬לאורך הזמן הזה לא היו הרבה פגישות טיפוליות‪ .‬למעשה‪ ,‬נפגשנו משך כחודשיים פעם‬
‫בשבוע ובשאר הזמן הוא הגיע לעיתים רחוקות‪ .‬הרבה מהקשר היה בביהמ"ש‪ ,‬בקשר עם שירות‬
‫מבחן או ביה"ס‪ .‬ניסיתי גם לשלבו בפרויקט 'קלף מנצח' באוניברסיטה העברית‪ .‬בבירור מול‬
‫הרווחה בשכונה התבררה לי תמונה מורכבת על המשפחה שבה ‪ 2‬ההורים התחתנו פעם שניה‪,‬‬
‫חלק מהאחים הוצאו למסגרות חוץ ביתיות‪ ,‬והמצב הכלכלי בבית קשה‪.‬‬
‫במהלך הקשר שלנו חיים ביקש שאצור קשר עם חבר נוסף שהוא הסתבך אתו באותה עבירה‪.‬‬
‫הקשר עם חיים עזר לי להגיע ליעקב (שם בדוי) ולמשפחתו‪ ,‬משפחה מורכבת אף היא‪ ,‬עם בעיות‬
‫רבות‪ .‬כיום יעקב ואחיו מטופלים ע"י קידום נוער‪ ,‬ובעתיד אולי אחים‪/‬אחיות נוספים ישולבו‬
‫בטיפול‪.‬‬
‫בסוף ההליך המשפטי‪ ,‬חיים לא הורשע וריצה עונש של עבודות שירות לציבור‪ .‬הוא עובד ולומד‬
‫ואני מנסה לחדש את הקשר הטיפולי אתו‪.‬‬
‫העבודה בשטח כמו במקרה שתואר‪ ,‬מאפשרת לנו ליצור קשר ומגע עם בני הנוער‪ .‬אנו יכולים‬
‫לראות אותם בלי כל המסכים והשחקנים שמסביב‪ ,‬ולנסות להקשיב להם‪ ,‬לשמוע את הבעיות‬
‫שלהם‪ ,‬ולהציע סיוע דרך קידום נוער‪ ,‬בתקווה שיבחרו להיות בקשר ולהיעזר בקידום נוער‪ .‬קשר‬
‫כזה‪ ,‬של אמון הדדי בין שני הצדדים‪ ,‬מאפשר לבנות תהליך שלם ומקיף של טיפול‪ ,‬תמיכה ותיווך‬
‫מול המשפחה‪ ,‬מסגרת הלימודים וביקור סדיר‪ ,‬רשויות החוק או כל גורם אחר‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫עבודת שטח‪ /‬קשת מרכז‬
‫אריה גוטליב – קשת מרכז‬
‫יצ'ינְ ג ָאאּוט באנגלית ויישוג בעברית אך‬
‫נתחיל בדקדוקי לשון המונח הטבוע לעבודת רחוב הוא ִר ִ‬
‫האקדמיה ללשון קבעה שיישוג אינו נכון תחבירי ועל כן המילה הנכונה הוא ִשחּור ממשלי ז' פסוק‬
‫טו' "על כן יצאתי לקראתך‪ ,‬לשחר פניך ואמצאך"‪.‬‬
‫עבודת השטח היא כמו הפסוק יציאה מארבעת הקירות המוכרים ונוחים אל השטח הפתוח‬
‫במרחב האורבני‪ ,‬יציאה על מנת למצוא את אותם נערים‪ .‬אלו נערים שאולי לא מגיעים אלינו או‬
‫שמגיעים אלינו אך התבוננות ומפגש איתם ב"שטח שלהם" מאפשר לנו לקבל זווית נוספת למה‬
‫שעובר על הנער‪.‬‬
‫עבודת הרחוב היא מורכבת ‪ ,‬בעיקר כי היא ממוקמת במקום האפור‪ .‬כללים שמשתנים בין סוגי‬
‫נערים‪ ,‬מילה במקום אחד תתקבל בברכה אך אותה מילה במקום אחר תתקבל בעוינות‪ .‬חשדנות‬
‫כלפינו האם אנחנו שוטרים סמויים או מבוגר מטריד ולפעמים אנחנו סתם מפריעים באמצע‬
‫משהו‪ .‬אפשר להבין שזה נראה תמוהה שמבוגר יפנה אל חבורת נערים שיושבים על ספסל בגן‬
‫חשוך‪ .‬אנחנו לרוב מחפשים את הפרצוף המוכר ש"יכניס אותנו לקבוצה וכך אנו מקבלים אישור‬
‫שהכל בסדר ואז אפשר לפנות לשאר החברה וכשלא מכירים אותנו אז להציג את עצמנו‪ :‬אנחנו‬
‫קידום נוער‪ /‬קורה בקפה שמעתם עלינו? אנחנו עוזרים לבני נוער‪ ....‬עריית ירושלים‪ ....‬וכדומה‪.‬‬
‫הפנייה היא פשוטה וחברותית על מנת לקבל "אישור" ואז אפשר להמשיך בבירורים מאיזה שכונה‬
‫אתם? איפה אתם לומדים?‪ .‬בסופו של דבר אנו מציעים את עזרתנו בין אם זה הזמנה לקורה‬
‫בקפה או החלפת טלפונים או אמירה של אנחנו פה ופעם הבאה שנפגש נמשיך לדבר‪ .‬הרעיון‬
‫שבחיפוש ובפנייה שלנו אל הנערים ברחוב נוכל להגיע ליותר נערים‪ .‬אחרי כמה מפגשים כאלה גם‬
‫נוצרת מערכת יחסים שמאפשר להתחיל להניע דברים עם הנערים‪.‬‬
‫בצוות מרכז מלבד בית הקפה אנחנו עושים שיחור בזוגות במהלך השבוע‪ ,‬מתחילים קצת לפני‬
‫רדת החשכה ועוברים בנקודת מוכרות לנו ומחפשים נקודות מפגש חדשות‪ .‬בסופי השבוע אנחנו‬
‫משלבים את השיחור באמצעות פרויקט "נערי הלילה" בזמן שחלק מהסטודנטים נמצאים בכיכרות‬
‫במרכז העיר אנחנו מוצאים צוותי איתור שמורכבים מאתנו וסטודנטים שנעים בין מספר מוקדים‪,‬‬
‫ממרכז העיר‪-‬נחלאות‪-‬בניין כלל‪-‬גניים ציבורים במקור ברוך‪ -‬כל אזור תחנה מרכזית כולל בפנים‪-‬‬
‫סנטר ‪ -1‬סינמה סיטי‪ -‬גן סאקר‪ -‬גן הסוס‪ -‬גן העצמאות ואף למוסררה‪ .‬אנחנו תמיד מחפשים‬
‫מקומות חדשים ומדהים למצוא כל פעם עוד פינה בה מתאספים בני נוער‪.‬‬
‫לסיכום זוהי עבודה אינטנסיבית ודינמית עם המון יצירתיות‪ ,‬אז בין שיחה עם ערס בחתולות‬
‫לפריק בגן החדש אנחנו מנסים לאתר למצוא לעזור לשמוע להקשיב ולתת יד לכל הנערים הללו‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫השירות לצעירים ‪ +21‬עבודת שטח‬
‫יעל ליפשיץ‪-‬ווב – עו"ס השירות לצעירים ‪+21‬‬
‫המכנה המשותף המאפיין את האוכלוסייה בשירות‪ ,‬בנוסף למאפיינים ה"רגילים" של המטופלים‬
‫בקידום נוער‪ ,‬הוא הגיל‪ .‬אוכלוסיית היעד שלנו היא של מבוגרים צעירים‪ .‬הגיל הזה‪ ,‬כולל לעתים‬
‫גם מאפיינים של גיל ההתבגרות וגם של גיל הבגרות‪ .‬בגיל ‪ +21‬יש סוג של התקבעות באישיותם‬
‫ובהרג לי החיים‪ ,‬לטובה ולרעה‪ .‬החולשות נעשות ברורות יותר וכך גם החוזקות‪ .‬בגיל זה‪ ,‬שבו‬
‫מתחילים לבנות חיים בוגרים שכוללים תעסוקה‪ ,‬לימודים‪ ,‬והקמת משפחה‪ ,‬הטראומות של‬
‫הילדות מהוות לעתים מכשול במעבר בין הנערות לחיים בוגרים (אריקסון‪ .)1901 ,‬תחושות של‬
‫הדרה‪ ,‬בדידות‪ ,‬חוסר ביטחון ביכולות שלהם להשתלב בעולם‪ ,‬עד לפגיעה קשה בקשרים חברתיים‬
‫בסיסיים‪ ,‬נעשים מודגשים יותר בגיל זה ומהווים אתגר טיפולי משמעותי‪ .‬מאפייני הגיל מהווים‬
‫שיקול גם בסגנון העבודה שלנו‪ .‬בעוד שבני הנוער נמצאים בקבוצות טבעיות‪ ,‬בני ה‪ +21-‬מרגישים‬
‫שקבוצות אלה כבר אינן מתאימות להם‪ .‬לפיכך‪ ,‬העבודה איתם היא בדרך כלל פרטנית‪,‬‬
‫כשהסוגיות שמטרידות אותם קשורות יותר לתהליך העצמאות שלהם כמו למשל השלמת השכלה‪,‬‬
‫רכישת מקצוע ועבודה‪ ,‬מציאת מגורים עצמאיים והקמת משפחה‪.‬‬
‫מצבי סיכון‪ :‬כל מי שמגיע אלינו נמצא בסיכון‪ :‬חוסר השכלה‪ ,‬עבריינות‪ ,‬בעיות רגשיות‪ ,‬אנשים‬
‫שסבלו או סובלים מאלימות ומניצול מיני‪ ,‬מצבים נפשיים קשים‪ ,‬התמכרויות‪ ,‬חסרי בית‪ .‬כיום‪,‬‬
‫נראה שאנשים מגיעים עם ריבוי בעיות‪ ,‬מצב שדורש סגנון טיפול שונה ומורכב ולכן בצוות‪ ,‬ניכרת‬
‫שונות בין העובדים בגישת הטיפול‪ .‬רב התחומיות של העובדים‪ ,‬מאפשרת להתמודד עם מגוון‬
‫הקשיים שמביא אתו כל מטופל‪.‬‬
‫מנדט טיפולי‪ :‬קיימים קריטריונים שלפיהם אנחנו יכולים או לא יכולים לקבל מטופלים‪ .‬אנחנו‬
‫משתדלים לתת מענה לכל‪ .‬המשמעות היא שאנחנו לא משאירים אדם ללא התייחסות‪ .‬לכן במידה‬
‫שאנחנו מבינים שלמטופל יתאים שירות ייעודי אחר‪ ,‬אנחנו משתדלים ללוות או לגשר בינו לבין‬
‫השירות המיועד‪ .‬אנחנו משתדלים למנוע את המצב שבו מישהו נופל בין הכיסאות‪ ,‬בעיקר כשהם‬
‫מרגישים דחייה‪ .‬הדחייה יכולה לגרום להחמרה ולניתוק מכל גורם טיפולי‪ .‬אנחנו מקיימים‬
‫חשיבה מתמדת‪ ,‬מהו הגבול ביננו ובין השירותים הטיפוליים האחרים‪ .‬כך לדוגמא‪ ,‬בשנים‬
‫האחרונות קמו עמותות פרטיות ושירותים עירוניים נוספים המיועדים לנוער וצעירים בירושלים‬
‫ואלינו מגיעים לפעמים המטופלים שמצבם האישי והנפשי קשה יותר‪ ,‬והטיפול בהם דורש שיתופי‬
‫פעולה עם כל הגורמים האלה‪ ,‬כמו‪ ,‬הסנגוריה הציבורית‪ ,‬הסיוע המשפטי‪ ,‬ליווי ותיווך לתחנות‬
‫בריאות הנפש‪ ,‬סיוע למטופלים לקבל קצבאות שונות מהביטוח הלאומי‪ ,‬או עזרה בהסדרי חובות‪.‬‬
‫הדרך שבה אנו מקבלים את המטופלים שלנו‪:‬‬
‫איתור‪ ,‬עבודה בשטח‪ ,‬ביקורי בית‪ ,‬והימצאות בסביבתו הטבעית של המטופל‪ :‬בתחילת הדרך‬
‫נודעה החטיבה בשם "חבורות רחוב" וזאת מפני שרוב אוכלוסיית היעד בילתה ברחוב‪ ,‬ולכן גישת‬
‫העבודה התבססה על "איתור‪-‬יישוג" שבה‪ ,‬העובדים מגיעים למקומות ולסביבה הטבעית שאפשר‬
‫לפגוש בה את המטופלים‪( .‬שיינטוך‪ .)2110 ,‬כיוון שירושלים מושכת אליה אנשים רבים‪ ,‬מגיעים‬
‫אלינו גם מטופלים מערים אחרות‪ ,‬שגרים בעיר‪ .‬כיום יש גם עבודה מקוונת באינטרנט ובטלפון‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫הגעה אל המטופלים מתקיימת גם עם אסירים שפוטים או במעצר‪ ,‬שאותם אנחנו מראיינים‬
‫ומכינים להם תכניות פיקוח עוד בהיותם בכלא‪.‬‬
‫גם בשירות לצעירים‪ ,‬התרחב האיתור ולצד עבודת הרחוב‪ ,‬הוא כולל גם קשר עם שירותים‬
‫שכונתיים‪ ,‬עירוניים והתנדבותיים הפועלים בעיר‪ ,‬וגם "חבר מביא חבר"‪ ,‬פנייה של בני משפחה‬
‫ופנייה עצמית‪ .‬כיוון שאנו עובדים במערכת שמטפלת ברובה בבני נוער‪ ,‬מגיעים אלינו גם‬
‫מטופלים מהצוותים המטפלים בנוער‪ ,‬בייחוד אלה שעדיין לא הצליחו להשתקם‪ .‬כל עובד‬
‫בשירות משויך לאזור גאוגרפי בעיר‪ ,‬אבל חוסר עובדים בצוות‪ ,‬לא מאפשר לכסות את כל‬
‫השכונות‪ .‬לכן‪ ,‬בחלק מהמקרים‪ ,‬המטופלים מופנים לעובדים‪ .‬במקרים מורכבים‪ ,‬מתקיים דיון‬
‫בצוות שמטרתו‪ ,‬להתאים את המטפל למטופל‪.‬‬
‫הדלת הפתוחה ‪ :‬כל מי שרוצה להגיע אלינו‪ ,‬מתקבל בברכה‪ ,‬אפילו לפני שאנחנו שוקלים אם‬
‫הוא שייך לאוכלוסיית היעד שלנו‪ .‬המסגרת הפיזית והאווירה הלא פורמלית של המקום‪ ,‬מזמינים‬
‫אנשים להיכנס‪ :‬יש מטבחון הפתוח לכולם‪ ,‬מחסן בגדים‪ ,‬כריכים ומנות חמות מוצעים כמעט לכל‬
‫הנמצא‪ .‬גם צוות העובדים במערכת‪ ,‬מתייחס בכבוד ובמאור פנים לכל אדם חדש‪( .‬ריבידי‪)2110 ,‬‬
‫כאמור‪ ,‬העבודה שלנו היא בעיקר פרטנית‪ .‬הייחודיות שלנו היא שהאינטק הטיפולי פתוח ונערך‬
‫תוך כדי שיחה‪ ,‬ולא שם את המטופל בתחושה שהוא פורס את כל חייו לפנינו‪ ,‬ולא בטוח שיקבל‬
‫מענה‪ .‬בשירות לצעירים‪ ,‬כל הפונים מקבלים התייחסות ומענה ראשוניים‪ ,‬גם אם בהמשך נלווה‬
‫אותם לשירות טיפולי אחר‪.‬‬
‫בניית קשר‪ :‬הרעיון העומד בבסיס ההתערבות שלנו‪ ,‬הוא איכות הקשר בין המטפל למטופל‪ .‬בניית‬
‫קשר איכותי ותומך עומדת כמטרה בפני עצמה‪ ,‬כחלק מהותי בטיפול וזאת בשל תחושות ההדרה‬
‫והבדידות המאפיינות את המטופלים‪ .‬בניית הקשר היא משמעותית מאוד בתפיסה הטיפולית‬
‫שלנו‪ .‬הקשר נבנה מתוך כבוד רב למטופל ולשייכות התרבותית שלו‪ .‬לכן יש הבנה והתאמה‬
‫לקצב ולזמן של המטופל‪ ,‬שזקוק לעתים למפגשים רבים או לזמן רב‪ ,‬לפני שמתעורר בו רצון‬
‫לשנות את חייו‪ .‬כך לעתים אנו "מחזרים" אחריו או אחריה‪ ,‬גם ברגעים שבהם אין רצון לשתף‬
‫עמנו פעולה‪ .‬פעמים רבות‪ ,‬תחושת האכפתיות והעקשנות שלנו‪ ,‬לשמר קשר‪ ,‬מאפשרות למטופל‬
‫לתת אמון בנו‪ ,‬כדי שנוכל לעזור לו‪ .‬הקשר מאפשר תהליך "העברה" שהופך למנוע לטיפול‪ .‬אבל‪,‬‬
‫גם לתקופת "חיזור" והמתנה זו‪ ,‬יש גבול‪ ,‬ששונה ממטפל למטפל‪ ,‬ותמיד האפשרות לחזור לטיפול‬
‫נשארת‪.‬‬
‫התהליך הטיפולי נשען על שלושה צירים חשובים ומשולבים‪ .1 :‬חיזוק והעצמה של המטופל‪,‬‬
‫ותיווך אינטנסיבי בשירותים קהילתיים‪( .‬כהן‪ .2 .)2111 ,‬בניית דו שיח המביא את המטופל לרצות‬
‫שינוי בחייו‪ .0 .‬חיבור המטופל לחברה ולדרך שבה יוכל להיעזר בשירותיה ולמצוא את מקומו בה‪.‬‬
‫(‪ .)1981 ,Bronfenbrenner‬התהליך הטיפולי מתנהל בשלבים‪ ,‬כאשר בהתחלה‪ ,‬הקשר שלנו הוא‬
‫אינטנסיבי מאוד‪ ,‬כולל לעתים ליווי פיזי שלנו לגורמים כמו ביטוח לאומי‪ ,‬התחנה לבריאות הנפש‪,‬‬
‫סיוע משפטי‪ ,‬הוצאה לפועל ועוד‪ .‬ליווי זה אמור לתמוך במטופל ולשמש בשבילו סוג של מודל‪,‬‬
‫שיוכל לאמץ בהמשך חייו‪ .‬אם אנחנו מזהים צורך להעביר מטופל ותיק לשירות טיפולי אחר‪,‬‬
‫נשתדל להמשיך את הקשר‪ ,‬לפי רצונו‪ ,‬כשהמטרה שלנו היא לתת תחושה של ביטחון אנושי‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫במקרים מסוימים‪ ,‬כשאנחנו מבינים שהטיפול לא יוכל להתקיים ללא תנאים בסיסיים כמו‬
‫אוכל‪ ,‬לינה‪ ,‬ביגוד‪ ,‬כרטיסיות ועוד‪ ,‬אנו דואגים גם לצרכים הקונקרטיים‪ ,‬ומבינים שהצלחת‬
‫הטיפול עוברת גם דרך העובדה שהמטופל רואה אותנו דואגים לו גם במובנים אלו‪ .‬לנו ברור‬
‫שאדם ללא תנאים מינימליים לא יכול לטפל בעצמו‪ .‬במהלך הקשר‪ ,‬ככל שהמטופל מתחזק‪,‬‬
‫הליווי הקונקרטי מתמעט והקשר מתמקד יותר בתמיכה ובטיפול בנושאים אישיים‪-‬רגשיים‪,‬‬
‫שהקשו עליו בחייו‪ .‬איכות הקשר היא זאת שתגרום לתהליך העברה המאפשר השלכה לחייו‬
‫העתידיים‪ .‬מובן שכל תהליך כזה קשור גם למטופל וגם למטפל ומתנהל בקצב שונה‪ .‬במהלך‬
‫הקשר אנחנו משתדלים גם לקדם את כל היכולות הגלומות בו‪ ,‬ומציעים לו לעתים אבחונים‬
‫מסוגים שונים‪ ,‬השלמת השכלה ברמות שונות וקורסים מקצועיים ייעודיים היכולים לאפשר‬
‫לו בהמשך אופק תעסוקתי‪.‬‬
‫סיפורו של אייל‪( :‬שם בדוי) אייל ואני נמצאים בקשר טיפולי כ‪ 2.0‬שנים‪ .‬אייל היה כבן ‪,21‬‬
‫כשהגיע אלי‪ ,‬לאחר שירות צבאי מלא כמתנדב‪ .‬הופנה לטיפולי על ידי רכזת התעסוקה‬
‫בשכונת מגוריו‪ ,‬לאחר שתקופה ארוכה לא הצליח להשתלב בתעסוקה‪ .‬בפגישות‪ ,‬ניכר בו צמא‬
‫רב לאוזן קשבת‪ .‬סיפר על בעיות הבריאות שלו‪ ,‬סיפר על התקופה שבה למד בחינוך מיוחד‪,‬‬
‫שממנה זכר פגיעות רבות של תלמידים ומורים‪ .‬סיפר על היתקלויות עם שכנים‪ ,‬שהשאירו לו‬
‫טראומות קשות‪ ,‬ועל היחסים העכורים במשפחתו‪ .‬בשיחות ניכר החשש שלו להשתלב במקום‬
‫עבודה‪ ,‬מתוך פחד שיזכירו לו מקומות תעסוקה קודמים‪ ,‬שבהם נכשל‪ .‬כבר בתחילת הקשר‪,‬‬
‫התברר שחשוב לשתף את הוריו‪ ,‬ובעיקר את אימו‪ ,‬בטיפול‪ ,‬וזאת כדי ליצור אמון‪ ,‬וכדי לרתום‬
‫אותה להצלחת הטיפול‪ .‬במהלך הקשר ליוויתי את אייל לאבחונים שונים ואז התברר שיש לו‬
‫קשיים נוספים‪ :‬הפרעת קשב ודיסלקציה‪ .‬בהחלטה משותפת עם רכזת התעסוקה הוחלט‬
‫להפנותו ל"קרן"‪ -‬שיקום מקצועי בתלפיות‪ .‬שם עבר אבחונים‪ ,‬והשתלב בסדנת מיומנויות‪.‬‬
‫בתהליך השיקום שולב בהצלחה בעבודה בבית חולים‪ ,‬וזאת למרות רתיעתו הקשה מאנשים‬
‫חולים‪ ,‬או מ"ריחות של בית חולים"‪ .‬במהלך שנת השיקום הגשנו בקשה לביטוח לאומי להכרה‬
‫בנכות‪ ,‬אך אייל קיבל "רק" ‪ 01%‬נכות שלא הספיקו לקבלת קצבה‪ .‬למרות ההתקדמות היפה‬
‫שעשה אייל במהלך השיקום‪ ,‬הובן שלא יוכל להמשיך את חייו התעסוקתיים ללא תמיכה‪ ,‬ואכן‬
‫שולב בעמותה שאמורה הייתה ללוות אותו‪ ,‬ומכיוון שלא הצליח שם‪ ,‬שולב בעמותה נוספת‪,‬‬
‫שגם הקשר עימה לא צלח‪ .‬אייל‪ ,‬חש כישלון רב ואכזבה מכך שלא הצליח והביע תרעומת קשה‬
‫על ביטוח לאומי‪ ,‬שלא אישר לו קצבה‪ .‬תוך כדי כך‪ ,‬הרגשתי שמצבו הנפשי מדרדר‪ ,‬ולכן‬
‫הפניתי אותו לרופאה בקופת חולים‪ ,‬שהמליצה להפנותו לפסיכיאטר‪ .‬אז החל טיפול תרופתי‪,‬‬
‫שלעתים השפיע לטובה‪ ,‬ולעתים פגע בו‪ .‬הצטרפתי לאחת הפגישות עם הפסיכיאטר וביקשתי‬
‫מכתב על מצבו‪ ,‬שאולי יסייע לקבלת נכות מלאה ואכן כך היה והוא קיבל קצבת נכות מלאה‪.‬‬
‫במהלך הקשר ניכרה בדידותו הרבה‪ :‬הוא לא הרגיש בנוח ליד אנשים "כמוהו"‪ ,‬שהזכירו לו את‬
‫התלמידים שלמד איתם‪ ,‬אך ניכר היה שהוא חושש ומתקשה להשתלב בחברה אחרת‪ ,‬שבה‬
‫בולטים קשייו‪ .‬גם העובדה שהדרכתי אותו ברזי "החברות" בפייסבוק‪ ,‬לא עזרה‪ ,‬ואפילו שם‪,‬‬
‫לא מצא חברים‪ .‬ניכר היה במהלך הקשר שאת החיסרון בחברה מתאימה‪ ,‬הוא מחליף בקשר‬
‫הטיפולי‪ .‬בין לבין ניסה שוב להשתלב בתעסוקה קלה‪ ,‬שמתאימה למגבלותיו‪ ,‬אך לא החזיק‬
‫מעמד לאורך זמן‪ .‬לאחרונה‪ ,‬החל בתיווכי‪ ,‬קשר טיפולי במרכז טיפולי חדש‪ .‬כיוון שהוא‬
‫מתקרב לגיל ‪ ,21‬אתחיל עימו בקרוב את תהליכי הפרידה וסיום הקשר‪ ,‬זאת למרות שעדיין לא‬
‫הצליח להגשים את כל מטרותיו‪ :‬מציאת עבודה‪ ,‬חברה והתקדמות לחיים עצמאיים‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫אריקסון‪ ,‬א"ה (‪ )1901‬ילדות וחברה‪ .‬ספריית פועלים‪ .‬תל אביב‪.‬‬
‫כהן‪ ,‬ב‪.‬צ‪ )2111( .‬גישת הכוחות בעבודה סוציאלית‪ .‬חברה ורווחה כ' (‪291-011 )0‬‬
‫רוג'רס‪ ,‬ק‪ )1900( .‬החופש ללמוד ‪ .‬ספרית פועלים‪ .‬תל אביב‬
‫ריבידי‪ ,‬ד‪ )2110( .‬העברה למקום – הממד הטיפולי של מועדוני "בית חם"‪ :‬כיצד ולמה מוצאים בני‬
‫הנוער המגיעים למועדון את מקומם בו ומתייחסים אליו כאל בית ‪ .‬תקציר בעברית מתוך עבודת‬
‫הדוקטורט‪" :‬העברה למקום כחלק מהתנסות בפסיכותרפיה אינסטיטוציונאלית בקרב מתבגרים‬
‫בוגרי מועדוני בית חם"‪ .‬אוניברסיטת פריז‪-‬דידרו‪.‬‬
‫שיינטוך‪ ,‬ש‪ )2110( .‬עובדים בשטח‪ .‬עבודת רחוב ויישוג של עובדים סוציאליים ושל אחרים‪ .‬מכללת‬
‫ספיר‪ -‬ביה"ס לעבודה סוציאלית‪.‬‬
‫‪Bronfenbrenner, U. (1986). Ecology of the family as a context for human‬‬
‫‪.development research perspectives. Developmental Psychology, 22, 723-742‬‬
‫‪16‬‬
‫יתרונות הטיפול דרך האינטרנט‬
‫אברהם לוי – מחלקת מדיה חברתית‬
‫הטיפול דרך רשת האינטרנט מתבסס תפיסה חדשה של טיפול וייעוץ‪ ,‬אשר הולכת ומתפתחת‬
‫בעולם כולו‪ ,‬ושלה יתרונות רבים‪ ,‬לצד חסרונות‪ .‬במאמר זה ננסה לסקור את היתרונות‬
‫והחסרונות של הטיפול דרך האינטרנט בכלל ושל ה ‪( ICBT‬טיפול קוגניטיבי ביהביוריסטי דרך‬
‫האינטרנט) בפרט‪ ,‬תוך מתן דוגמאות‪ ,‬ונגיעה בקהל היעד‪.‬‬
‫ההתערבות דרך האינטרנט מאפשרת להגיע לאוכלוסיות עם בעיות נפשיות שלא ניתן להגיע‬
‫אליהן באמצעות צורות טיפול מסורתיות‪ .‬עבור חלק מהחולים‪ ,‬טיפול דרך האינטרנט יכול להיות‬
‫יעיל יותר מאשר טיפול פנים מול פנים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אנשים חוששים לפנות לטיפול נפשי בגלל‬
‫הסטיגמה הקשורה בהפרעה נפשית‪ ,‬או אמונה מעוותת שמי שפונה לאיש מקצוע בבריאות הנפש‬
‫הוא חולה נפש‪ .‬סיבה אחרת שבגללה אנשים אינם מגיעים לטיפול קשורה בחוסר הנכונות לדבר‬
‫עם אדם זר על בעיות אישיות או בגלל מגבלות גופניות שמקשות על הניידות או בגלל מרחקים‬
‫ארוכים שמקשים על הגעה‪ .‬טיפול באינטרנט עשוי לתת מענה לפלחי אוכלוסייה אלה‪.‬‬
‫לעיתים קרובות נאלצים מטופלים להעביר זמן רב בהמתנה לטיפול‪ .‬טיפול באינטרנט יכול לצמצם‬
‫באופן משמעותי את תקופות ההמתנה‪ ,‬ובינתיים לאפשר לחולה פעולה קונסטרוקטיבית בעת‬
‫הציפייה לקבלת עזרה בעתיד‪.‬‬
‫טיפול באמצעות האינטרנט לא רק פורץ גבולות ומרחקים‪ ,‬אלא גם מאפשר יישום של מטלות‬
‫בזמן אמת‪ .‬סוג זה של טיפול חוסך זמן למטופלים‪ ,‬שאינם נדרשים עוד להגיע למשרדו של המטפל‬
‫על מנת לקיים פגישה‪.‬‬
‫מגבלות הטיפול דרך אינטרנט‬
‫עדיין לא כל האנשים שולטים בסוג זה של תקשורת‪ .‬יש מי שלא התקינו בביתם חיבור לאינטרנט‬
‫או שאין ברשותם מחשב שמתאים לטיפול באינטרנט‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬כיום מקובל כי הטיפול‬
‫הפסיכיאטרי מתבצע לצורך מעקב והתייעצות רק לאחר פגישה פנים מול פנים‪ .‬כיום‪ ,‬רופאים‬
‫אינם נוהגים לעשות הערכה ואבחון וירטואליים‪ .‬יש לקוות שהדבר יהיה מקובל בעתיד הקרוב‬
‫מאוד‪.‬‬
‫כמה חוקרים מציינים כי אנשים ספקנים נוטים להעדיף טיפול פנים מול פנים‪ .‬בנוסף‪ ,‬חוקרים‬
‫מזהירים מפני שימוש בטיפול דרך האינטרנט בקרב חולים שחייבים לקיים פגישה עם מטפל פנים‬
‫מול פנים‪ .‬במצבים קשים כגון דיכאון חמור‪ ,‬האינטרנט עדיין אינו מסוגל להחליף אבחון והערכה‬
‫פנים מול פנים‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש מצבים שבהם אין תחליף לטיפול פנים מול פנים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬טיפול‬
‫בילדים ונוער‪ ,‬טיפול זוגי‪ ,‬טיפול בקשיים מעשיים של החיים שדורשים תמיכה‪ ,‬עידוד‪ ,‬הכוונה‬
‫ויחס חם של מטפל ‪.‬‬
‫מדוע ‪?CBT‬‬
‫‪ o‬דגש על טכניקות ולא על קשר‪ .‬הדגש בטיפול ‪ CBT‬אינו על הקשר בין הפסיכולוג למטופל‬
‫אלא על שינוי דפוסי חשיבה והתנהגות הפוגעים במטופל‪ .‬כיוון שהפוקוס הוא על רכישת‬
‫ידע‪ ,‬אין חשיבות עליונה לנוכחות פיזית‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪o‬‬
‫עבודה בין הפגישות‪ .‬בטיפול קוגניטיבי התנהגותי המטופל צריך לעשות שיעורי בית‬
‫ממפגש למפגש‪ .‬על מנת להגביר את האפקטיביות‪ ,‬מטפלים רבים אימצו באופן טבעי את‬
‫הדואר האלקטרוני ככלי המאפשר למטופלים לדווח על העבודה ובכך להגביר מוטיבציה‬
‫או לאתר מכשולים בעבודה עוד לפני הפגישה הבאה‪ .‬כתוצאה‪ ,‬מטפלי ‪ CBT‬מורגלים יותר‬
‫לשימוש באינטרנט ככלי טיפולי והמעבר לטיפול באינטרנט הוא טבעי יותר עבורם‪.‬‬
‫‪ o‬סוג הבעיות‪ .‬רבים מהטיפולים הקוגניטיביים התנהגותיים נועדו לטפל בבעיות ספציפיות‪,‬‬
‫שחלקן מונע מהמטופל להגיע לטיפול או שטיפול בבית המטופל יהיה אפקטיבי יותר בהן‪.‬‬
‫האלגוריתם יטפל במצוקה‬
‫ישנם מודלים של תוכנות שעוקפות את בעיית האבחון וההשמה ‪. Beatingtheblues‬למשל היא‬
‫תוכנה המתמחה בטיפול בדיכאון ומותרת לשימוש רק לאחר אבחון ואישור של מטפל בשר ודם‪.‬‬
‫מה שמביא אותנו לשאלה הגדולה יותר‪ :‬האם טיפול כזה יכול להצליח? האם אין זה מהותי‬
‫שהטיפול ייעשה על ידי אדם ולא על ידי מכונה?‬
‫צימרמן‪ ,‬שערך את עבודת הדוקטורט שלו על יעילותם של טיפולים אינטרנטיים‪ ,‬מציג שורת‬
‫מחקרים ארוכה המוכיחה שהטיפול באינטרנט יעיל לעתים לא פחות מטיפול פנים אל פנים‪ .‬כך‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬ספר מקיף שפרסם חוקר בשם מרקס ב‪ 2110-‬ונקרא ‪Hands-on Help: Computer-Aided‬‬
‫‪Psychotherapy,‬הוכיח את יעילות האתרים על סמך סקירה של ‪ 100‬מחקרים‪.‬‬
‫בסיכום של סקירת מחקרים גדולה בנושא שהתפרסמה בשנת ‪ 2118‬בכתב העת ‪Journal of‬‬
‫‪Technology in Human Services,‬כתבו פרופ' עזי ברק ושותפיו למחקר בחוג לחינוך‬
‫באוניברסיטת חיפה‪" :‬ניתן להחיל את הטענה הידועה 'פסיכותרפיה הנה אפקטיבית באופן מרשים'‬
‫ש טבע חוקר בשם וומפולד בעקבות מחקריו על יעילות הטיפול הפסיכולוגי בכלל‪ ,‬גם על טיפול‬
‫מקוון‪".‬‬
‫הביקורות על המחקרים מדברות אמנם על אחוז נשירה גבוה מהטיפולים ועל בעיות מתודולוגיות‬
‫אחרות‪ ,‬אך אינן חזקות דיין כדי לבטל את אוסף הנתונים המצביע על יעילות התוכנות‪ .‬ארגון‬
‫הבריאות הבריטי הלאומי ‪ NICE,‬שהעריך את ממצאי המחקרים‪ ,‬יצא בהמלצות רשמיות לשני‬
‫אתרים‪ :‬האתר לטיפול בדיכאון ‪ Beatingtheblues‬והאתר לטיפול בחרדה ‪. FearFighter‬‬
‫ולא רק תוצאות מחקרים‪ .‬גם מכתבי התודה של מטופלים מוכיחים שהמחשב "עובד יפה"‪.‬‬
‫המכתבים לאתר מינוסטרס‪ ,‬למשל‪ ,‬מבטאים לא רק שביעות רצון‪ ,‬אלא גם תחושת הוקרת תודה‬
‫שנראה היה שיכולה להתעורר רק בעקבות קשר אישי‪" :‬אני מודה לכם על האכפתיות‪ ,‬העזרה‬
‫והתמיכה"‪" ,‬המשיכו בעבודת הקודש שלכם!" ו"הלוואי ויום יבוא ואוכל לגמול לכם!"‬
‫איך ייתכן שאלגוריתם מצליח לטפל במצוקות אנושיות? התומכים אומרים שלא קשה להבין‬
‫למה‪ ,‬וכי למעשה ישנם מובנים שבהם למחשב יש יתרונות על פני הפסיכולוג‪" .‬הפרוטוקולים שעל‬
‫פיהם מתנהל הטיפול במחשב נכתבים על ידי טובי המומחים‪ ,‬מבוססים על מחקר ומתעדכנים כל‬
‫הזמן"‪ ,‬מסביר ד"ר דרבי‪" .‬לכן הם עשויים להיות מדויקים יותר מפסיכולוג רגיל‪ ,‬בעיקר אם אינו‬
‫מומחה באותו תחום‪ ,‬אם אינו מעודכן בספרות המקצועית או סתם עייף או חסר ריכוז‪".‬‬
‫‪18‬‬
‫כמו כן‪ ,‬הּפניּות של המחשב למטופל גורמת לכך שהוא "קשוב" בעיתוי האידיאלי‪ ,‬בניגוד למטפל‬
‫שמתפנה רק בשעת הפגישה‪ .‬אדם שבוחר מתי לגלוש למטפל עושה זאת בזמן שבו הוא מרוכז‬
‫ובעל מוטיבציה‪ ,‬וחוסך את הפגישות הטיפוליות הריקות שהוא מגיע אליהן לא מוכן‪ .‬גם לשימוש‬
‫בכתיבה יש ערך מוסף – כל הסשנים הטיפוליים נמצאים במחשב ואפשר לחזור ולהפיק מהם‬
‫תועלת‪ ,‬ולכתיבה עצמה יש כידוע ערך תרפויטי‪.‬‬
‫אפילו ההגנות הרבות‪ ,‬אומרים המצדדים‪ ,‬אלה שיכולות להביא לכך שמטופל יבזבז פגישות‬
‫טיפוליות רבות בטרם יגלה למטפל את קשייו הכמוסים (מחשבות אובדניות או טראומה‬
‫מהילדות) מתמוססות מהר יותר אל מול מחשב‪ ,‬שנתפס כפחות שיפוטי ומאפשר חוויה של‬
‫התבוננות עצמית ללא נוכחות הזולת‪ .‬ולבסוף‪ ,‬יש האומרים שהעובדה שהמחשב אנונימי ואין לו‬
‫זהות ונטיות‪ ,‬מאפשרת למטופל להמציא לעצמו את דמות המטפל שהולמת את צרכיו‪.‬‬
‫אלא שכל הנקודות האלה לזכותו של המטפל האינטרנטי לא משכנעות את המתנגדים‪" .‬אדם‬
‫במצוקה נפשית צריך להיפגש עם אדם שיודע לטפל ולא עם מחשב או מכשיר אחר"‪ ,‬קובע פרופ'‬
‫שפלר‪" .‬תהליך ההעברה‪ ,‬שכה חשוב בטיפול‪ ,‬יכול להתקיים רק על רקע של קשר בינאישי‬
‫ולהתפתח (באמצעות העברה נגדית של המטפל למטופל) רק בין שני אנשים‪ .‬פרוטוקולים יכולים‬
‫להתמודד עם‬
‫תסמינים ולהגיב אליהם באופן מקומי‪ ,‬אך הם אינם יכולים להבין את התסמינים בהקשר של‬
‫התמונה הכוללת של האדם‪".‬‬
‫דוגמא לדיון – אימון בחיסון מול לחץ‬
‫שיטת טיפול זו פותחה על ידי דונלד מיקנבאום‪ ,‬שהציע להתייחס לכל לחץ נפשי במונחים‬
‫קוגניטיביים‪ .‬לדעתו לאדם הנתון בלחץ יש מחשבות תבוסתניות‪ ,‬ואירועים שהאדם חווה נתפסים‬
‫ונזכרים בדרכים המתאימות להטיה השלילית שלו‪ .‬הטיפול שלו מבוסס על שלושה שלבים‪.‬‬
‫‪ .1‬בשלב הראשון ‪,‬שלב ההמשגה ‪,‬מלמדים את המטופל על הטבע הקוגניטיבי של לחץ‪,‬‬
‫אוספים מידע על מחשבותיו‪ ,‬אמונותיו ודימויו לגבי עצמו ומלמדים אותו להיות קשוב‬
‫למחשבותיו ולרגשותיו‪.‬‬
‫‪ .2‬בשלב השני ‪,‬שלב רכישת המיומנות ותרגולה ‪,‬משתמשים בשיטות שונות כדי לעזור לאדם‬
‫להתמודד עם לחץ ולשנות את דרכי החשיבה שלו‪ .‬מלמדים את האדם להירגע‪ ,‬לראות‬
‫את הבעיות כפתירות‪ ,‬ומציגים לו שיטות לפתרונן‪.‬‬
‫‪ .0‬בשלב השלישי ‪,‬שלב היישום והבדיקה ‪,‬המטופל לומד ליישם את מה שלמד בשלב הקודם‬
‫במצבי אמת‪ ,‬תחילה בדמיון ובמשחקי תפקיד‪ ,‬ואחר כך במצבים מציאותיים‪.‬‬
‫סיכום‪ :‬אז לגלוש או לא לגלוש לעבר הטיפול? "ראוי היה"‪ ,‬אומרת ד"ר בן־נון‪" ,‬שמוסדות‬
‫מקצועיים רשמיים ייתנו את דעתם על הטיפול באינטרנט ויפרסמו נייר עמדה או הנחיות בנוגע‬
‫לשימוש בתוכנות לטובת קהל המשתמשים"‪.‬‬
‫אולי‪ ,‬אבל נכון להיום אין בארץ הנחיות מסוג זה של משרד הבריאות או של כל גוף אחר‪ ,‬כך‬
‫שבינתיים צריך כל אחד לגבש דעה על סמך מה שאומרים המומחים‪ .‬עם זאת‪ ,‬כדאי לדעת שגם‬
‫‪19‬‬
‫המצדדים טוענים שיש מקרים שבהם אין לפנות לטיפול האינטרנטי‪ .‬דוגמאות למקרים מעין אלה‬
‫כוללים‪:‬‬
‫‪ .1‬פסיכוזות ו‪/‬או בעיות רגשיות קשות‪ .‬טיפול אינטרנטי יעיל יותר ככל שהבעיה ממוקדת יותר‪.‬‬
‫יש סיכוי גדול יותר שהוא יצליח במקרים של פוביה‪ ,‬חרדת בחינות‪ ,‬חרדה ספציפית אחרת‪,‬‬
‫הפרעות שינה‪ ,‬תלישת שיער‪ .‬מלבד זאת יש בעיות המחייבות מעקב קפדני של איש מקצוע ואין‬
‫להסתמך על אתר אינטרנט שיפתור אותן‪.‬‬
‫‪ .2‬בעיות (כמו פוסט טראומה) שמופיעות בבידוד ובהתרחקות מתקשורת‪ .‬המפגש הפיזי עם‬
‫המטפל יכול לאתגר‪ ,‬וההתגברות עליו היא חלק מתהליך הטיפול‪.‬‬
‫‪ .0‬לחסרי משמעת עצמית‪ .‬בטיפול באינטרנט אין שעת טיפול מיועדת ואין אדם שממתין לכם‪,‬‬
‫ולכן קל יותר לדחות אותו ואפילו למסמס אותו‪ .‬המחקרים מראים‪ ,‬למרות שהמידע אינו חד‬
‫משמעי‪ ,‬שיש אחוז גדול של נושרים מהטיפולים האינטרנטיים‪ .‬אפשר לומר שהוא מתאים רק‬
‫לטיפוסים שהיו מצליחים ללמוד באוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬כלומר בעלי מוטיבציה ומוטב גם יכולת‬
‫אינטרוספקטיבית והיעדר תלותיות‪.‬‬
‫‪ .2‬לאנשים המעדיפים שיחה פנים אל פנים‪ .‬רוב הטיפולים האינטרנטיים מבוססי קריאה וכתיבה‪,‬‬
‫ולכן מתאימים לאנשים שהביטוי בכתיבה טבעי וקל להם והקריאה עבורם היא אמצעי תקשורת‬
‫נוח‪.‬‬
‫‪ .0‬למאותגרים טכנולוגית‪ .‬הטיפול במחשב מתאים בעיקר לצעירים‪ ,‬שממילא מנהלים הרבה מאוד‬
‫מחייהם דרך המחשב‪.‬‬
‫נראה שהזיווג של הטכנולוגיה ופרויד הוליד בן חדש‪ .‬אחד שחלק ממוסדות הפסיכולוגיה רואים בו‬
‫ממזר‪ ,‬ועם זאת יש ביכולתו להציע עזרה‪ .‬אמנם אין לו אוזן קשבת ועין אנושית כמו לפסיכולוג‪,‬‬
‫ועם זאת יש לו יד ארוכה המסוגלת להגיע גם לאנשים שלולא כן לא יקבלו שום עזרה‪.‬‬
‫אתרים לדוגמה‪:‬‬
‫דיכאון‬
‫‪Beatingtheblue‬‬
‫שפה‪ :‬אנגלית‬
‫מחקרים‪ :‬האיגוד הלאומי לבריאות ומצוינות קלינית )‪ (NICE‬בבריטניה המליץ על השימוש בו‪.‬‬
‫התוכנה מותרת לשימוש רק במרפאה בליווי אחות פסיכיאטרית והמרפאות בישראל אינן עושות‬
‫בה שימוש כיום‪.‬‬
‫חרדה‬
‫‪Fearfighter‬‬
‫שפה‪ :‬אנגלית‬
‫מחקרים‪ :‬גם התוכנה הזאת נחקרה והומלצה לשימוש על ידי אותו איגוד בריטי‪ ,‬והיא מותרת‬
‫לשימוש גם ישירות על ידי המטופל‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫חרדת בחינות‬
‫בחינות בראש שקט – מינוסטרס‬
‫שפה‪ :‬עברית‬
‫מחקרים‪ :‬מחקר מקיף ומבוקר במסגרת דוקטורט בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה מצא‬
‫שהתוכנית יעילה ומביאה לשיעור החלמה גבוה‪ .‬הדוקטורט נמצא בתהליכי בדיקה ולכן ממצאי‬
‫המחקר עדיין לא התפרסמו בעיתון מדעי‪.‬‬
‫הערה‪ :‬כיום בפיתוח גם אתר להתמודדות עם היבטים נפשיים לסוכרת נעורים ועם חרדה כללית‪.‬‬
‫בעיות שינה‬
‫‪Conquering Insomnia‬‬
‫שפה‪ :‬אנגלית‬
‫מחקרים‪ :‬האתר תוכנן על ידי ד"ר גרג ג'ייקובס‪ ,‬מומחה מוביל לבעיות שינה מאוניברסיטת‬
‫הארווארד‪ ,‬ומחקרים שהתפרסמו בכתבי העת ‪ Archives of General Psychiatry‬ו ‪-Sleep‬הראו‬
‫שיש ביכולתן של תוכנות להתמודדות עם נדודי שינה לעזור‪.‬‬
‫חיטוט בעור (וכסיסת ציפורניים)‬
‫‪Stoppicking‬‬
‫שפה‪ :‬אנגלית‬
‫מחקרים‪ :‬מחקר על היעילות של התוכנה בטיפול בחיטוט בעור התפרסם בעיתון העוסק ברפואת‬
‫עור‪Dermatology Online Journal.‬‬
‫חרדת טיסה‬
‫‪Fearofflyinghelp‬‬
‫שפה‪ :‬אנגלית‬
‫מחקרים‪ :‬לא נמצאו מחקרים שמוכיחים את יעילות האתר‪ ,‬אך הוא מוגש חינם לתועלת הציבור‬
‫ומאפשר להתנסות בטיפול ללא עלות כספית‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫עבודת שטח במרכז ההשכלה‬
‫טלי קלגסברון – מורה במרכז השכלה (תכנית אריאל)‪/‬מחלקת מדיה חברתית‬
‫התלמידים הלומדים במרכז ההשכלה מופנים ו‪/‬או מלווים על ידי עובדים טיפוליים הן מקידום‬
‫נוער וצעירים והן מגורמים אחרים‪.‬‬
‫העובדים במרכז ההשכלה הינם מורים ואנשי צוות שברובם אינם עובדים טיפוליים‪ .‬בפועל במרכז‬
‫מועסקת עובדת סוציאלית שמקבלת לטיפולה את הנערים שאינם מלווים על ידי מטפלים אחרים‪.‬‬
‫הבקשה המפורשת מהמורים הינה לא לטפל בנערים מאחר ויש להם גורם מטפל‪ ,‬אך ברור‬
‫שבמהלך הלימודים נוצרים קשרים אישיים והמורה משמש עבור הנער אח בוגר‪ .‬לא אחת הנערים‬
‫מתייעצים עם המורים או משתפים אותם באירועים שעברו‪ .‬ההוראה למורים הינה שבמקרים‬
‫בהם עולים נושאים טיפוליים עליהם להעביר זאת מיד לעובד הטיפולי של הנער ולרכז הנושא‬
‫במרכז‪ .‬במקביל עליהם לעודד את הנערים לספר בעצמם את הדברים למטפל‪.‬‬
‫גם במקרים בהם המורים התלבטו אם עליהם להעביר מידע שנערים מוסרים להם בכדי לא לפגוע‬
‫באמון שהנערים נותנים בהם‪ ,‬נאמר להם כן להעביר את המידע ולבקש מהעובד לנהוג בחכמה‬
‫ולא לפגוע באמון בניהם‪.‬‬
‫אני בתור מורה מוצאת את עצמי פעמים רבות מדברת עם נערים‪/‬ות שמבקשים עצות או‬
‫שמספרים דברים שעברו עליהם‪ .‬לפעמים הם צריכים לדבר ולשתף‪ ,‬ובתור מורים נערים רבים לא‬
‫מרגישים שיש לשיחה אתנו השלכות כי אנו לא עובדים סוציאליים‪ ,‬ולא נשאל אותם את‬
‫השאלות הקשות ואין הרגשה שאנו עלולים לדווח על מה ששמענו וכו'‪.‬‬
‫לרוב הם מדברים איתי על ההתלבטויות שלהם מה לעשות בחיים שלהם‪ ,‬או על מקרים שקרו‬
‫להם עם חברים‪ ,‬אבל גם על בעיות עם המשטרה והמשפחה‪ ,‬איך הם נעצרו ולמה‪ ,‬או על מעשים‬
‫קשים שביצעו בעבר‪ .‬היה לי תלמיד שסיפר לי שניסה להתאבד‪ ,‬והיתה לי תלמידה שהראתה לי‬
‫את הסימנים של החתכים שהיא עשתה לעצמה‪ ,‬ושיש עוד הרבה סיפורים מעין אלה‪.‬‬
‫בדרך כלל אני מנסה לעודד אותם‪ ,‬לתת עצות מועלות‪ ,‬אך לפעמים כל מה שאני יכולה להציע זה‬
‫אוזן קשבת‪ .‬במקרים קשים אני מיידעת את העובדת הסוציאלית של אותו נער‪/‬ה כדי שיהיו‬
‫מודעים לדברים שקורים איתם שאולי הם לא תמיד יודעים עליהם‪.‬‬
‫כך שזו לא ממש עבודה טיפולית מכוונת‪ ,‬אך מתקיים סוג של טיפול שאולי הוא משלים לעבודת‬
‫העובדת הטיפולית‪ ,‬וכמובן שהוא תלוי בגישה ובאישיות של המורה ובהרגשה של התלמידים‬
‫איתו‪/‬ה‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה‪:‬‬
‫‪Karasin ,I. (2007, The Successful Teacher for Dropout Youth. Eötvös Loránd‬‬
‫‪University, Faculty of Art Ph.D. School of Education‬‬
‫‪22‬‬
‫חלק שני – עדכונים מהשטח‬
‫תוכן עניינים‬
‫קשת חרדים‪20.........................................................................‬‬
‫קשת דתית לאומית‪21..............................................................‬‬
‫קשת מרכז העיר‪28...................................................................‬‬
‫מרכז השכלה‪01........................................................................‬‬
‫מקבץ מערב‪01..........................................................................‬‬
‫מחלקת מדיה חברתית ומניעת אלימות במגרשים‪02...............‬‬
‫מחלקת פרויקטים‪00.................................................................‬‬
‫קשת מערב‪08............................................................................‬‬
‫קשת דרום‪09.............................................................................‬‬
‫קשת צפון‪21..............................................................................‬‬
‫‪23‬‬
‫קשת חרדים‬
‫פרויקט מיל"ה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫לאחר ההצלחה הגדולה של פרויקט מילה בחומה השלישית (מוסררה) ע"י עובד קש"ת‬
‫חרדים יצחק אבוחצירה‪ .‬הוחלט על פתיחת קבוצה נוספת בשכונת רוממה‪ .‬התוכנית הינה‬
‫בשיתוף משטרת ישראל תחנת ציון‪ ,‬עמותת נצח ישי בליפתא‪ ,‬וקש"ת חרדים‪ .‬מטרות‬
‫התוכנית שינוי דפוסי התנהגות של קטינים שילוב הנער בחברה נורמטיבית והעמקת‬
‫אימון הציבור במשטרה‪ .‬במסגרת התוכנית יהיו ‪ 22‬מפגשים אשר יכללו פעילויות שונות‬
‫ומגוונות‪ .‬פעילויות מטעם המשטרה חשיפה למחלקות השונות‪ .‬ביקור ביחידת הכלבנים‬
‫ועוד‪ .‬הפעילות בליפתא תכלול תוכנית מנהיגות ‪,‬פעילויות לילה‪ ,‬סדנת חוויה בישול‬
‫בשטח התנדבות קבוצתית וסדנאות נוספות‪ .‬בסוף התוכנית יקבלו הנערים תעודה על‬
‫השתתפותם בפרויקט חשוב זה‪ .‬הנערים הינם מטופלי קש"ת חרדים‪ .‬מטעם קשת חרדים‬
‫ילווה את הפרויקט יוסי כהן אחראי צוות קש"ת חרדים‪.‬‬
‫מנהל קש"ת חרדים מר ברוך מושקובסקי‪ .‬תרם אופניים‬
‫לנער ברמת אשכול‪ .‬לע"נ אביו‪ ,‬אברהם בן צבי משקובסקי‪.‬‬
‫החומה השלישית מוסררה‬
‫בנים‬
‫‪‬‬
‫החודש יצאנו לשני ערבי "שחיה לילית" בבריכת נווה יעקב‪ .‬הנערים נהנו מתחרויות‬
‫שחייה ושימוש במתקני הספא‪.‬‬
‫‪‬‬
‫נערכה מסיבת סיום תוכנית מיל"ה בחטיבה בהשתתפות מנהלי החטיבה ותחנת לב‬
‫הבירה בעיר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הנערים קיבלו תעודת סיום התוכנית שכללה ‪ 02‬מפגשים‪ .‬ומתנה ספר תהילים מעור עם‬
‫חריטה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בסיום המפגש נערכה פעילות "בישול שטח" בחצר החטיבה‪ ,‬הנערים היכינו סוגי בצקים‬
‫לפיצות פוקצ'ות וספגטי מוקרם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בסוף החודש נתחיל בפעילות "נוער ירוק" ונשפץ במשך מספר ימים את ישיבת שערי‬
‫תורה‪ ,‬שנערי השכונה לומדים בה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫במהלך החופשה נתחיל בפעילויות הקיץ הכוללות אטרקציות שונות‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫בנות‬
‫השבוע הסתיימה סדנה שנתית מיוחדת ששילבה דמיון מודרך תנועה ואמנות עם עבודה‬
‫על הנפש‪ .‬בסדנה השתתפו כ‪ 21‬בנות מהשכונה‪ .‬בסיום הסדנה כל משתתפת סיפרה מה‬
‫היא הרוויחה מהסדנה ואיך השנה הזאת השפיעה עליה‪ .‬את הסדנה הנחתה איילת שבי‪.‬‬
‫עובדת קשת חרדים‪ .‬אחד הסיפורים המרגשים אשר הושמעו ע"י משתתפת הסדנה הייתה‬
‫על השינוי שחל לא רק אצלה ואצל משפחתה בעקבות הסדנה אלא השינוי המשיך הלאה‬
‫לעבר המשפחה המורחבת‪ .‬היא סיפרה איך אחרי שבת בה היא התארחה אצל אחד‬
‫האחים הנשואים שלה‪ .‬היא לקחה אותו לשיחה‪ ,‬בה היא דיברה איתו על צורת הדיבור‬
‫שלו לילדיו ולאשתו‪ .‬הוא יישם את השיחה ולאחר זמן התקשר לספר לה על השינוי‬
‫שהתרחש אצלו בבית‪.‬‬
‫תוכנית היל"ה מרכז השכלה לבנות חרדיות‬
‫בקש"ת חרדים‪ ,‬נערות בשלל צבעי הקשת‪ .‬לכל אחת גוון משלה ולכל אחת טיפול ייחודי רק לה‪,‬‬
‫וכולן משתלבות בשלל צבעים במרכז בכנפי‪-‬נשרים‪.‬‬
‫המרכז שם לו ליעד כי השמים הם הגבול לכל צעד‪ .‬הבנות‪ ,‬שספגו כישלונות בכל החזיתות‪ ,‬באו‬
‫לכאן‪ ,‬חוו הצלחות וסיימו אין ספור מקצועות‪ ,‬בחינות ובגרויות‪.‬‬
‫אצלינו‪ ,‬ביקור סדיר זה ממש לא נדיר‪ ,‬כי השקמה באהבה זה סוד ההצלחה לנערות מגוייסות‬
‫ללמידה‪.‬‬
‫תרפיסטית באומנות‪ ,‬מלווה כל נערה בתהליך שינוי והכוונה‪.‬‬
‫בכל יום שני קורס איפור‪ :‬צלליות‪ ,‬עפרונות‪ ,‬ומריחות על הפנים‪ ,‬דיבורים ושיחות על איך זה‬
‫מבפנים‪ .‬תעודות‪ ,‬ערכות וכלים לחיים‪ ,‬והכל הונצח בפרוייקט סיום ו'בוק' מדהים‪.‬‬
‫בימי חמישי עולים ריחות וטעמים בקורס בישול חוויתי‪ ,‬ממרח זיתים‪ ,‬מרק כתומים ובורקסים‬
‫טורקיים‪ .‬מדברים על המראה ואם דיאטה זה קשה‪ .‬מהי תזונה נכונה הלכה למעשה‪.‬‬
‫במגמת תיירות החדשה‪ ,‬הבנות לומדות לקראת תעודה מהממשלה‪ .‬וכחלק מהחוויה יצאנו לתל‬
‫אביב הישנה‪ ,‬סיירנו בין אתרי יפו העתיקה‪ ,‬על שוק הפשפשים לא ויתרנו וביריד התיירות הבין‬
‫לאומי במרכז הקונגרסים התארחנו‪ .‬ובהמשך‪ ,‬כשהחומר הלימודי כבר הוטמע‪ ,‬יצאנו לעכו‬
‫להדרכה‪ .‬הסברנו על הגנים הבהאים ועל חומת עכו המרשימה‪ .‬ולסיום ישבנו לארוחה מכל‬
‫הנשמה‪.‬‬
‫ל'סמינר מנהיגות' בעיר אילת התארגנו‪ ,‬ערכנו מפגשים ושוחחנו‪ ,‬לצלילה ספורט ימי והרבה‬
‫חוויות ציפינו‪ .‬אך ברגע האחרון נרתענו בתפילה למען חיילים בחזית ובהמתנה לימים שקטים‪.‬‬
‫ואחרי הכל‪ ,‬גם בקיץ לא נפרדים וממשיכים את הקשרים‪ .‬ב'סופרלנד מאוד נהיננו‪ ,‬עיצוב גבות‪,‬‬
‫גלישת גלים ומפגשים פרטניים‪ ,‬וכל אלה נוספים לערבים חברותיים‪.‬‬
‫לקראת סיום‪ ,‬לעבודות קיץ הבנות מצטרפות‪ ,‬כי עם הצמיחה והעשייה לאורך השנה נערות רבות‬
‫נוספות והקירות צרות וכבר לא מכילות‪ .‬המרכז עובר דירה והבנות מגויסות לעבודה‪ -‬מארגנות‪,‬‬
‫אורזות וחומרי למידה מסדרות‪ .‬ביחד הופכות את המרכז לבית ואת כולנו למשפחה אחת מיוחדת‪.‬‬
‫מוזמנים לחוות‬
‫‪25‬‬
‫רמת אשכול‬
‫ברכות לנערי רמת אשכול של קש"ת‬
‫חרדים על זכייתם בטורניר הכדורגל‬
‫במדינת הכדורגל‬
‫‪‬‬
‫מסיבת סיום מסכת תענית שנלמדה ע"י נערי השכונה‪ .‬התקיימה במועדון הנוער ברמת‬
‫אשכול‪ .‬אשר מנוהל נוער בירוק‪ .‬במסגרת פעילות הקיץ של נוער בירוק בשכונת רמת‬
‫אשכול‪ .‬ישפצו הנערים מס' מבנים‬
‫‪‬‬
‫טיול לצפון‪ .‬נערי השכונה יצאו לטיול בצפון במהלך אוגוסט‪ .‬בתכנון‪ :‬מירון צוק מנרה‬
‫שייט בטבריה פארק מים לונה גל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ע"י יונתן ישראלי עובד קשת חרדים‪ .‬לאחר מס חודשים בהם מתקיים במקום שיעור‬
‫גמרא סיימו הנערים מסכת תענית ומסיבת הסיום נחגגה עם כ‪ 01‬נערים‪ .‬השיעור הוא‬
‫יוזמתם של הנערים שלאחר טיפול ארוך במסגרת מועדון הנוער הפועל בשכונה ביקשו‬
‫לשלב לימודי קודש ולימודי גמרא‪ .‬אלו נערים אשר עזבו את הדת ואת המסגרת בה הם‬
‫גדלו הסתובבו ברחובות בחוסר מעש וכך הידרדרו לפשע וסמים והפכו להיות נערים‬
‫בסיכון‪ .‬במהלך הטיפול בו הם חוזרים לחברה הנורמטיבית הם גם חוזרים אל המקורות‬
‫ואל הערכים עליהם הם גדלו‪ .‬זהו צעד חשוב בתהליך הטיפול שלהם‪ .‬צעד המלמד על‬
‫קבלה עצמית‪ .‬השלמה ורווחה נפשית ‪,‬חזרה למשפחותיהם ולקהילה בה הם גדלו‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫קשת דתית לאומית – נא להכיר‬
‫תיאור המחלקה ופעילויותיה‪:‬‬
‫המטרה ‪:‬סיוע לבני נוער דתי במצבי סיכון שונים וליווים בחזרה למעגל החיים הנורמטיבי‪,‬‬
‫לקהילה ולמוסדות החינוך‪.‬‬
‫אוכלוסיית היעד‪:‬‬
‫‪‬‬
‫בני נוער מהמגזר הדתי לאומי הרשומים במוסדות החמ"ד ‪.‬‬
‫סה''כ בני נוער וצעירים בטיפול ובליווי‪201 :‬‬
‫‪ 111‬בני נוער עד גיל ‪18‬‬
‫‪ 01‬בני נוער ‪+18‬‬
‫‪ 11%‬בנים‪ 21% ,‬בנות‬
‫יעדים ‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫איתור וטיפול חינוכי בשכונות ‪ ,‬באזורי הבילוי והפעילות של הנוער בכיכרות‪ ,‬ביקור‬
‫ואיתור בחופים ‪ ,‬במרכזי בילוי וברשת האינטרנט‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫פעילות בקהילות ‪ -‬הדרכה לקהילות והורים והנהגה רוחנית בקהילות כדי למנוע הדרה‬
‫של הנוער ופיתוח יכולות החלה מעשית ע"י הקהילה והתא המשפחתי‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫ליווי אישי של הנוער בתחום הטיפולי והחינוכי ‪ ,‬התאמת מוסדות החינוך השונים לנער‬
‫בנשירה ‪ ,‬קשר עם המוסדות במטרה למנוע נשירה‪.‬‬
‫אזורי פעילות‪:‬‬
‫בריכוזי אוכלוסייה דתית לאומית ‪ :‬קירית משה ‪ ,‬הר חומה‪ ,‬הר נוף ‪ ,‬רמות ‪ ,‬גבעת מרדכי‪.‬‬
‫הפעלת מרכז לנוער דתי לאומי בירושלים – חוות בקעה יהודה ‪. 00‬‬
‫דרכי פעולה בקש"ת דתית לאומית‪:‬‬
‫א‪ .‬קריית משה ‪:‬‬
‫‪ )1‬פרויקט הכנה לצבא ‪" -‬מכין קריית משה" ‪ ,‬קבוצה של כ ‪ 01‬בני נוער שעוברים מסלול‬
‫הכשרה והכנה במשך שנה שלימה ‪ ,‬לקראת גיוס לשרות צבאי משמעותי דרך מכינות קד"צ או‬
‫ישיבות הסדר‪/‬גבוהות‪.‬‬
‫‪ )2‬הימצאות עובדים בשעות הערב והלילה לשם איתור‪ ,‬יצירת קשר והבנת תופעות קיימות‬
‫ומשתנות בקרב מתבגרי השכונה‪.‬‬
‫‪ )0‬טיפול פרטני וליווי אישי של מתבגרים הנמצאים במצבי סיכון‪ ,‬סכנה ומצוקה‪.‬‬
‫‪ )2‬הפעלת מועדון נוער בשיתוף פעולה עם המנהל הקהילתי בשכונה בסופי השבוע ‪.‬‬
‫פעילות‬
‫חוויתית וקבוצתית ‪.‬‬
‫‪ )0‬הפעלת שולחן עגול לכל השותפים בעשיה בשכונה‪ :‬הנהגה חינוכית רוחנית‪ ,‬מנהל קהילתי‪,‬‬
‫קידום נוער ועמותות‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫‪ )1‬הדרכת הורים‪ -‬לימוד משותף והכוונת הורים על מצב הנוער בתקופת ההתבגרות‪ .‬חיזוק‬
‫האחריות והמודעות ההורית לחיזוק הסמכות‪ .‬שיחות אישיות עם הורים ‪ ,‬הדרכה קבוצתית ‪.‬‬
‫סדרת מפגשים קבוצתיים בנושאים הרלוונטיים ‪ ,‬מענה פרטני לשאלות הורים וכו'‪.‬‬
‫‪ )0‬קיום שיתופי פעולה עם עמותות שונות בשכונה ‪" :‬למען אחי" ‪" ,‬ואהבת" וכן עם המנהל‬
‫הקהילתי‪.‬‬
‫ב‪ .‬חוות בקעה – מרכז לנוער דתי לאומי קידום נוער‪.‬‬
‫הפעלת חוות בקעה כמרכז לנוער במצבי סיכון שונים ‪ ,‬לפעילות וליווי חינוכי‪-‬טיפולי ערכי לנוער‬
‫דתי לאומי מכלל העיר‪.‬‬
‫החווה הינה מתחם שמשמש את צורכי הנוער הדתי לאומי בעיר בתחומי התרבות והבילוי לנוער‪.‬‬
‫מהווה תחליף חיובי לשעות הבילוי ומונע בילוי שלילי בכיכרות ו"בזולות" השונות‪ .‬החווה‬
‫מפעילה מועדון לבני הנוער ‪ ,‬נגריה מקצועית ‪ ,‬פעולות בתחומי המוזיקה ובשתחילת שנת‬
‫מעבר לכך בחווה מתקיימים ארועים‬
‫הלימודים הבאה (התשע"ה) יופעל תחום החקלאות‪.‬‬
‫תרבותיים לנוער הדתי הופעות אומנים ‪ ,‬הופעות הרכבים של הנוער ועוד‪.‬‬
‫תוכנית הקש"ת לשנת התשע"ה‪:‬‬
‫הרחבת הדרגתית של הפעילות‬
‫בשלב א' ‪ :‬קרית משה‪ ,‬הר חומה‪.‬‬
‫שלב ב'‪ :‬הבא יוספו עוד מספר שכונות בהם ריכוזי אוכלוסיה דתית לאומית קטמון‪-‬ארנוננה ‪,‬הר‪-‬‬
‫נוף‪ ,‬רמות וכו' במתווה הקיים זה מכבר בקריית משה‪.‬‬
‫שיתוף פעולה עם מספר בתי ספר‪/‬ישיבות תיכונייות בעיר כדי לסייע לבני נוער בסיכון בתחום‬
‫החברתי ולמנוע נשירה ממערכת החינוך‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫פעיליות החודש קשת מרכז העיר‬
‫‪ )1‬אחרי הרבה עבודות הכנה פרויקט "האוהל" יוצא לדרך‪ .‬האוהל כמו שנה שעברה יהיה‬
‫ממקום בכיכר החתולות‪ ,‬הרעיון של האוהל עלה אחרי שהפרויקט הנ"ל יוצא לפועל כבר‬
‫כמה שנים במהלך הקיץ בחופי אילת והכנרת מתוך מאמץ להגיע אל בני הנוער אשר‬
‫נוהרים למקומות אלו‪ .‬הרעיון הוא להגיע לבני נוער במצבי סיכון וגם להיות נוכחים‬
‫בשטח בעת הצורך אם קורה משהו‪ .‬האוהל בכיכר החתולות פועל מתוך הבנה שהנוער‬
‫שבחופשה בירושלים וערים וישובים סביב מגיע לבלות במרכז העיר ומקום כמו האוהל‬
‫יכול לשמש כאי של שפיות ופיקוח בזמן החופש הגדול‪ .‬באוהל יש שלל של הפעולות‬
‫ותוכניות כל ערב ממעגלי מתופפים סדנת גרפיטי ועד דוכני הסברה בנושאי סמים או‬
‫זכיות בעבודה‪ .‬כמו כן יצירת קשר טיפולי עם אלו הזקוקים לכך‪ .‬השנה התווסף לאוהל‬
‫רובד נוסף עם מעשי הרצח של שלושת הנערים בגוש עציון‪ ,‬רצח הנער משועפט ופרוץ‬
‫מבצע צוק איתן האוהל מוצא את עצמו בין התלהמות רוחות‪ ,‬הפגנות שנאה‪ ,‬אזעקות‬
‫ובעיקר פחדים של אותם בני נוער שהחופש הגדול שלהם הפך למלחיץ ומבלבל עוד יותר‪.‬‬
‫נוסיף רק תודה לכל העומלים במלאכה ולולדי שמנהל את המתחם ונקרא למילואים בזמן‬
‫האוהל וקיבל אישור חריג לחזור להפעיל אותו למרות המצב ואחרי האוהל הוא חוזר‬
‫למילואים כמו שפורסם ב ‪ YNET‬בכתבה להלן‪:‬‬
‫‪http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4547676,00.html‬‬
‫האוהל פתוח ימי שלישי עד מוצ"ש מ‪ 1/10‬עד ה‪ 21/10‬בשעות ‪ 22:11‬עד ‪10:11‬‬
‫‪29‬‬
‫‪ )2‬המונדיאל לא פסח גם על בית הקפה "הקורה בקפה"! במשך החודש וקצת האחרונים‬
‫הקרנו את משחקי המונדיאל שהיו בשעות שהקפה היה פתוח‪ ,‬בית הקפה קושט לכבוד‬
‫המונדיאל בדגלי המדינות ובעת המשחקים הוגשו חטיפים ומאכלים שמייצגים את אותם‬
‫מדינות אשר משחקים באותו ערב‪ ,‬למשל קרפ צרפתי‪ ,‬נאצו'ס מקסיקני‪ ,‬נקניקיות‬
‫גרמניות ‪ ,‬פיצות איטלקיות וכדומה‪ .‬הרעיון היה לתת תחושה שהם חלק ממשהו וחלק‬
‫מ"ניצחון" אך גם לדבר על סבלנות וסובלנות וכמובן הנושא החם של גזענות הרי אאפשר‬
‫לתולות דגלים של איראן ואלג'יריה מבלי לפתוח לדיון נושא זה‪.‬‬
‫‪ )0‬כמו כן נפרדנו החודש מחברותינו לצוות טליה הדר אחרי ‪ 0‬שנים פוריות של עבודה‪,‬‬
‫מאחלים לה הרבה הצלחה בהמשך הדרך‪ ,‬אוהבים צוות מרכז‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫מרכז השכלה עדכונים‬
‫התלמידים שלמדו השנה סיימו את הלימודים ויצאו לחופש‪ ,‬במקביל החלה ההרשמה לשנת‬
‫הלימודים הבאה‪ ,‬אנא הפנו אלינו נערים ונערות לטלפונים‪ 121221902 :‬או ‪ 12-1200220‬ופנו אל‬
‫הרכז המתאים‪:‬‬
‫להשלמת ‪ 8-11‬שנ"ל (צעירים) ‪ -‬אמיר‬
‫להשלמת ‪ 12‬שנ"ל לצעירים ‪ -‬אביב‬
‫להשלמת בגרויות לצעירים ‪ -‬רחל‬
‫להשלמת ‪ 12‬שנ"ל למבוגרים ‪ -‬אתי‬
‫להשלמת בגרויות למבוגרים ‪ -‬משה‬
‫לסיום שנת הלימודים תשע"ד התלמידים יצאו ליום כיף בסופרלנד‬
‫‪31‬‬
‫מקב"ץ מערב‪-‬‬
‫הכשרות וקורסים‪:‬‬
‫קורס נגרות‪:‬‬
‫לפני כמעט חודשיים התחיל קורס הנגרות‪ ,‬שמתקיים בחוות "ואהבת" בשכונת בקעה‪.‬‬
‫בקורס משתתפים כ‪ 0‬צעירים וצעירות‪.‬‬
‫הצעירים מתקדמים בחומר‪ .‬לאחר שהתחילו מהבסיס‪ -‬הכרות עם עצים שונים‪ ,‬בניית דברים‬
‫פשוטים‪ ,‬התקדמו בתחום‪ -‬שימוש במכשירים חשמליים‪ ,‬בניית דברים מורכבים יותר וכו‪.‬‬
‫נאחל להם הצלחה רבה‪.‬‬
‫קורס בניית ציפורניים‪:‬‬
‫בימים אלו נפתח קורס בניית ציפורניים לנערות וצעירות בשיתוף עם "בי"ס למקצועות האיפור‪-‬‬
‫'רוית אסף' "‪.‬‬
‫הביקוש לקורס היה גדול‪ ,‬נאלצנו לבחור רק כ‪ 12 -‬משתתפות שנבחרו לאחר חשיבה והתאמה‪ .‬כל‬
‫נערה קיבלה ערכה של בניית ציפורניים ובנוסף גם מכונת שיוף על מנת שתוכל לסיים את הקורס‬
‫ומיד להתחיל לעבוד עם הערכות והחומרים‪.‬‬
‫שיהיה לבנות בהצלחה!‬
‫הכוון תעסוקתי‪:‬‬
‫בימים אלו סיימנו סדרת אבחונים תעסוקתיים ביחד עם ' מיכל פלג‪ -‬פסיכולוגית תעסוקתית'‪.‬‬
‫אנו מקווים לפתוח סדרה חדשה‪.‬‬
‫במידה ויש לכם מטופלים‪/‬ות שאתם רואים לנכון‪ ,‬מוזמנים להפנות לאחינעם‪ -‬רכזת הכשרות‬
‫במקב"ץ‪.‬‬
‫ייעוץ משפטי‪:‬‬
‫סדנא משפטית שנייה בסבב המפגשים משפטיים‪.‬‬
‫נושא המפגש ‪' -‬ניהול ההליך הפלילי בבית משפט לנוער‪'.‬‬
‫את הסדנא מנחה עורכת הדין ורד בירגר‪ ,‬המתנדבת שנים רבות במרכז הזכויות והסיוע המשפטי‬
‫במקב"ץ ומייצגת בני נוער וצעירים רבים דרך הסניגוריה הציבורית‪.‬‬
‫בית המעצר‪:‬‬
‫בבית המעצר פועלות סדנאות משפטיות על ידי עו"ד גלי כוכבי‪ ,‬עובדת במרכז הסיוע המשפטי של‬
‫מקב"ץ‪.‬‬
‫במהלך הסדנאות עו"ד גלי כוכבי פוגשת נערים הנמצאים במעצר ומעבירה להם תכנים בנושא‬
‫התנהלות ההליך הפלילי‪ ,‬מיידעת אותם היכן הם עומדים‪ ,‬מה צפוי להם בהליך וכו'‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬העו"ס מוחמד אל‪-‬עלאמי מצוות מקב"ץ מזרח העיר‪ ,‬מעביר ביחד עם קצינת החינוך‬
‫בבית המעצר פעילות חינוכית‪ -‬חברתית לאוכלוסיית העצורים הערבית‪.‬‬
‫מרכז תעסוקה‪:‬‬
‫עבודות הקיץ בעיצומן!! כ‪ 001 -‬נערים ונערות מכל קש"תות החטיבה מתנדבים במהלך חופשת‬
‫הקיץ בארגונים ועמותות שונים‪ ,‬במועדונים‪ ,‬שטחים ציבוריים‪ ,‬בתי ספר וכו' וכו' בשכונות העיר‪.‬‬
‫תודה רבה לכולם על המאמצים ושיתוף הפעולה‪.‬‬
‫בהצלחה לכולם!‬
‫‪32‬‬
‫המחלקה למדיה חברתית‬
‫ולמניעת אלימות וגזענות במגרשים‬
‫התוכנית למניעת אלימות במגרשים‪ ,‬הפעילות בקיץ‪:‬‬
‫במסגרת שיתוף הפעולה בין המחלקה למדיה חברתית ומניעת אלימות במגרשים לבין מועדון‬
‫הכדורגל בית"ר י‪-‬ם‪ ,‬נערך בתאריכים ‪ 22/1/12-21/1/12‬מחנה אימונים ‪ -‬כדורגל‪ .‬נערים רבים‬
‫הגיעו ונטלו חלק בפעילות בהנחיית אלי פרץ רכז מניעת אלימות‪.‬‬
‫מדינת הכדורגל‬
‫במסגרת מדינת הכדורגל‪ -‬פרויקט פועל לקידום סובלנות‪ ,‬אחריות אישית למיגור האלימות‬
‫באמצעות מפגשי כדורגל בין חובבים‪ ,‬נערכים בקיץ הפעולות הבאות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫טורנירים וסדנאות למניעת אלימות‪ ,‬לגילאי ‪ .12-11‬נערכים בחודשים יולי‪ ,‬אוגוסט‪ ,‬בימי שני‪ ,‬בין‬
‫השעות ‪.11:11-18:01‬‬
‫‪‬‬
‫'כדור לילה' – הפעילות מתמקדת בימי חמישי בשעות הערב המאוחרות במטרה למנוע הגעה של‬
‫בני נוער למרכזי הבילוי‪ ,‬תוך דגש על בחירת הספורט כחלופה לשתיית אלכוהול‪ ,‬והתוצאות‬
‫הנובעות מכך‪ .‬לגילאי ‪ .11-18‬חודשים יולי אוגוסט‪ ,‬ימי חמישי‪ ,‬בין השעות ‪.21:11-22:11‬‬
‫‪‬‬
‫במהלך חודש יולי ‪ 2112‬השתתפו שלוש קבוצות כדורגל בטורניר ארצי למיגור אלימות בספורט‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לקראת סוף חודש אוגוסט יערך מחנה אימונים מחוץ לירושלים‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫קבוצת מנהיגות "נוער עונה לנוער"‬
‫בתחילת החופש הגדול התגבשה קבוצת מנהיגות‪ ,‬שמפגשיה נערכים במהלך הקיץ והחופשה‪,‬‬
‫וימשיכו להתקיים לאורך שנת הלימודים הבאה‪ .‬קבוצת המנהיגות כוללת בני נוער מקידום נוער‬
‫וצעירים בני ‪ ,11-18‬המגיעים מעדות ומוצאים שונים‪ ,‬הפועלים בשיתוף פעולה לשינוי ושיפור‬
‫במגוון תחומים חברתיים בחיי העיר והקהילה‪ ,‬עבור בני גילם‪ .‬זאת במטרה לחזק את הקשר של‬
‫בני הנוער לקהילתם‪ ,‬לסביבתם ולחברתם‪ ,‬להעלות את המוטיבציה של בני הנוער להיות אזרחים‬
‫משפיעים ומובילים בהווה ובעתיד ולטפח מנהיגות נוער דמוקרטית ופלורליסטית ע"י חינוך‬
‫למעורבות חברתית‪ ,‬אחריות וכבוד הדדי‪.‬‬
‫במהלך הפעילות הקבוצתית‪ ,‬ישתתפו חברי הקבוצה בקורס מנהיגות צעירה ויזמות חברתית‪,‬‬
‫ירכשו כלים להקמת פרויקטים והובלת מיזמים למען נוער ולמען הקהילה וייצרו שיתופי פעולה‬
‫עם נותני שירות כגון מקבלי החלטות בעירייה וגורמים נוספים העוסקים במתן מענה לבני נוער‪.‬‬
‫הפעילות הקבוצתית תחל בקורס שדרני רדיו‪ ,‬שבו ילמדו בני הנוער לתפעל אולפן רדיו מקצועי‪,‬‬
‫של תחנה ‪ 111‬במרכז התקשורת כגן‪ ,‬וירכשו מיומנויות שידור וראיון‪ .‬בסופם של ‪ 0‬חודשי קורס‪,‬‬
‫יזכו בני הנוער לתכנית רדיו שבועית משלהם‪ ,‬בה יעבירו תכנים יצירתיים‪ ,‬פרי דמיונם ומחשבתם‪,‬‬
‫הנוגעים ללבם של בני הנוער‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫גישור רב תרבותי‬
‫תכנית הגישור הרב תרבותית‪ ,‬הינה תכנית חדשה שהחלה השנה‪ ,‬במסגרת החטיבה לקידום נוער‬
‫וצעירים‪ ,‬ובשיתוף עמותת בית אסתר‪ .‬התכנית פועלת להעברת תכנים של הכרת האחר‪ ,‬קבלת‬
‫האחר‪ ,‬וכדומה‪ ,‬ועל ידי כך שואפת לצמצם את החיכוכים האלימים בין האוכלוסיות השונות‪.‬‬
‫תכנית זו כוללת את כלל אוכלוסיות ירושלים – יהודים‪ ,‬ערבים‪ ,‬חרדים‪ ,‬דתיים לאומיים‪,‬‬
‫אתיופים‪ ,‬רוסים‪ ,‬אנגלו‪-‬סקסים‪ ,‬וכדומה‪ .‬התכנית כוללת סדנאות שונות תוך פיתוח דיאלוג בין‬
‫האוכלוסיות השונות‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫המחלקה לפרויקטים‬
‫אירועי סיום פרויקטים‬
‫בחודשיים האחרונים (יוני‪-‬יולי) התקיימו טקסי סיום מרגשים של הפרויקטים השונים שהתקיימו‬
‫במהלך השנה האחרונה‪:‬‬
‫• סיום פרויקט אופניים בריכוזו של ניסים זלייט‪ 10 :‬נערי הפרויקט סיימו מסלול אופניים בגן‬
‫סקר‪ ,‬שם חיכו להם ההורים והמטפלים עם פיקניק קייצי ונעים‪.‬‬
‫• סיום פרויקט י‪-‬ם ביםבריכוזו של ניסים זלייט‪ :‬כ‪ 20-‬נערים סיימו את פרויקט י‪-‬ם בים בשנה‬
‫החולפת בטקס מרגש שהתקיים ביפו‪ ,‬הנערים וההורים נהנו מארוחה מפנקת‪.‬‬
‫• סיום פרויקט די ג'יי בריכוזה של תמר שמחון‪ :‬כ‪ 11-‬נערים סיימו שנה עמוסה במוזיקה טובה‬
‫ולימודי תיקלוט‪ .‬הנערים ניגנו במסיבה באוהל בכיכר החתולות ועשו הרבה שמח!‬
‫• סיום אילוף כלבים בריכוזה של אלית יהושוע‪ :‬כ‪ 21-‬נערים ונערות סיימו את פרויקט אילוף‬
‫כלבים‪ .‬בפרויקט היו ‪ 2‬קבוצות‪ -‬מתקדמים ומתחילים‪ .‬הטקס המרגש אכן הוכיח שכלב הינו ידידו‬
‫הטוב של האדם!‬
‫• סיום פרויקט טבחות בריכוזה של מוריה דוויק‪ :‬לאחר כ‪ 21 -‬מפגשים הסתיים לו פרויקט‬
‫טבחות‪ .‬האירוע התקיים בחדר אוכל בשכונת גילה כאשר הנערים בישלו במטבח במקום‪ ,‬יום לפני‬
‫האירוע את כל האוכל‪ .‬האירוע היה גדול ומכובד‪ .‬הגיעו משפחות‪ ,‬חברים והייתה נוכחות יפה של‬
‫מטפלים‪ .‬באירוע סיימו ‪ 10‬נערים ונערות את הפרויקט‪ .‬הייתה חלוקה של סינרים‪ ,‬תעודות וספרי‬
‫מתכונים‪ .‬היו דברי תודה ופרידה מרגשים ויפים מפי הצוות והנערים‪ .‬נפגש בפרויקט הבא!‬
‫• המחלקה לפרויקטים פתחה את הקיץ בפסטיבל תרבות מיוחד שכלל מס' פרויקטים‪ :‬ההצגה‬
‫"לחזור הבייתה" של פרויקט מחזמר בהנחייתה של אפי שרוני והבימאית מירית ינאי‪ .‬ארבע נערות‬
‫ונער אחד ריגשו את הקהל עד דמעות במשחק אותנטי וכתיבה אמיתית וכישרונית על עצמם‪,‬‬
‫משפחותיהם ואירועים שונים מחייהם‪.‬‬
‫• מופע של פרויקט הלהקה "שרים משוררים ואחרים"‪ 8 -‬מסיימי פרויקט הלהקה שרו שירי‬
‫משוררים דוגמת אלתרמן‪ ,‬גולדברג ואחרים בעיבודים מיוחדים ומקוריים של מיכל לוטן‬
‫ובהנחייתה של מירב פילו‪ -‬רכזת הפרויקט‪.‬‬
‫• תערוכה של פרויקט צילום סטילס‪ :‬תמונות נבחרות של משתתפי הפרויקט הוצגו בתערוכה‬
‫בבית מזי"א‪ .‬הנערים גילו כשרון מיוחד בצילום ובהנחייתו המקצועית של שמעיה פיין‪ ,‬למדו‬
‫אלמנטים שונים בתחום ויצרו תערוכה מופלאה‪ .‬את הפרויקט ריכזה תמר שמחון‪.‬‬
‫• סרט על פרויקט הלהקה שיצרו חברי פרויקט קולנוע בהנחייתה של עינת רום‪ -‬הנערים‬
‫המתוקים יצרו סרט מרגש על חברי פרויקט הלהקה‪.‬‬
‫• סיום פרויקט איפור לנערות בריכוזה של אלית יהושוע‪ :‬כ‪ 11-‬נערות סיימו את פרויקט איפור‪.‬‬
‫הבנות הציגו על האורחות איפור גוף והראו כשרון רב וטכניקות מיוחדות באיפור‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫• סיום פרויקט קפוארה בריכוזו של מחמוד שחאדה‪ :‬לפרויקט קפוארה הייתה שנה גדושה‬
‫בהופעות ואירועים שונים‪ .‬הנערים יצאו למחנה קיץ שיתקיים בתחילת אוגוסט בעין גדי‪.‬‬
‫• סיום פרויקט קונדיטוריה בריכוזה של תמר שמחון‪ :‬טקס וטעימות מהנלמד בחודשים‬
‫האחרונים‪ ,‬יתקיים אי"ה ביום רביעי‪ 1/8 ,‬במשרדי קידום נוער‪ .‬מוזמנים בשמחה! יהיה מתוק‬
‫מאוד!‬
‫פרויקטים בקיץ‬
‫• פרויקט רכיבה טיפולית על סוסים בהנחייתה של תמר שמחון‪ :‬כ‪ 10-‬נערים ונערות משתתפים‬
‫בפרויקט‪ ,‬מתמידים להגיע מידי יום במשך שבועיים רצופים‪ .‬הפרויקט דורש מהנערים עבודה על‬
‫שליטה עצמית‪ ,‬מחויבות‪ ,‬התמדה ו‪ ..‬להתעורר מוקדם למרות החופש הגדול ‪ .‬הם מצליחים בכך‬
‫ומגלים רצינות ובגרות‪ .‬הנערים הביעו רצון עז להביע תמיכה בחיילי צבא הגנה לישראל ועל כן‪,‬‬
‫יזמו מבצע איסוף פינוקים שונים וזרי פרחים לחיילי צה"ל המאושפזים בבי"ח הדסה עין כרם בי‪-‬ם‬
‫במטרה לשמח ולתמוך בהם ובמשפחותיהם‪ .‬כל הכבוד לצה"ל! כל הכבוד על האכפתיות‬
‫והמעורבות הבוערת בנערים שלנו!‬
‫• פרויקט איפור לנערות בהנחייתן של אלית יהושוע ומוריה דוויק‪ :‬כ‪ 11-‬נערות משתתפות‬
‫בפרויקט קיץ‪ .‬הפרויקט מתקיים בשעות הצהריים‪-‬אחה"צ במשך שבועיים‪ ,‬הנערות לומדות סוגי‬
‫איפור שונים וטכניקות שונות‪ ,‬ומעבר לכל‪ ,‬מתגבשות ומשתפות במחשבות‪ ,‬חוויות ותובנות על‬
‫עולם האשה המתבגרת!‬
‫• פרויקט טבחות במתכונת קייצית בריכוזה של מוריה דוויק‪ :‬כ‪ 10 -‬נערים מקסימים השתתפו‬
‫בפרויקט הנפלא‪ ,‬למדו דברים שונים מעולם האפייה והבישול‪ ,‬יצאו לפיקניקים בשטח והתגבשו‬
‫בינם לבין עצמם‪ .‬היה טעים ונעים!‬
‫• פרויקט עבודה ביער ירושלים בשיתוף מרכז ציפורי בריכוזה של עינת רום‪ :‬כ‪ 11-‬נערים הגיעו‬
‫במשך חמישה ימים ליער ציפורי‪ ,‬השתלבו בעבודת שיפור ושימור היער ונהנו מכל רגע‪..‬‬
‫• מחנה קיץ משותף לסל"ן ולקפוארה של נערי מז' העיר בריכוזם של כאמל ג'ברין ומחמוד‬
‫שחאדה‪ :‬כ‪ 00-‬נערים המשתתפים בפרויקט במשך השנה כולה‪ ,‬יוצאים מחנה בעין גדי שיתקיים‬
‫במשך יומיים בתחילת חודש אוגוסט‪ -‬מחנה אימונים‪ ,‬טיול בטבע בנחל דוד בשמורת עין גדי‬
‫והרבה הנאה!‬
‫• פרויקט מיל"ה בריכוזו של ניסים זלייט‪ :‬הפרויקט התחיל את פעילותו עם ‪ 12‬נערים‪ ,‬אך בימים‬
‫אלו מושהה עקב המצב הביטחוני וגיוסו של ניסים למילואים‪ .‬נאחל לו שיחזור לשלום!‬
‫• מחנה קיץ ביער‪ :‬ההרשמה בעיצומה! הראיונות החלו!! השנה מחנה הקיץ של המחלקה‬
‫לפרויקטים יתקיים במתכונת קצת אחרת‪ :‬הכרות קרובה יותר עם הטבע‪ ,‬לינה תחת כיפת‬
‫השמיים‪ ,‬בישולי שטח ועוד הפתעות מהנות!‬
‫*קיומו של המחנה תלוי במצב הביטחוני‪ ,‬עדכונים בהמשך!‬
‫‪37‬‬
‫הכנה לצה"ל‬
‫כנס מתגייסים לשנת ‪ 2112‬התקיים במוזיאון הר הרצל בסוף חודש יוני‪.‬‬
‫למרות הנוכחות הדלה של הנערים והמטפלים‪ ,‬היה כנס עשיר בתכנים‪:‬‬
‫דוכני מידע‪ ,‬לשכת גיוס נתנה את כל המענה לשאלות הנערים‪ ,‬תאטרון צה"ל שהציג דילמות‬
‫מהשטח‪ ,‬מפקדת לשכת גיוס שדיברה מול הנערים על נושא מוטיבציה לגיוס‪.‬‬
‫כל משתתף קיבל שי מכובד מאוד‪.‬‬
‫כיבד אותנו בנוכחותו מנהל מנח"י‪ -‬מר קינלי‪.‬‬
‫את הכנס המיוחד הפיקה ביד רמה אפי שרוני‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫קשת מערב‬
‫בתי הקפה הטיפוליים ימשיכו לפעול גם בחופשת הקיץ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בית קפה טיפולי מלחה – הכניסה משער הרקפת‬
‫ירידה במדרגות שמול השער פניה שמאלה ושוב שמאלה – בקומת המחסנים‪.‬‬
‫פועל בימים א‪-‬ה' בין השעות ‪ .10:01-22:01‬בהמשך יופעל גם במוצאי שבת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בית קפה עיר גנים – רח' האביבית ‪ 121‬בקרית מנחם‪ .‬פועל בקרב ‪ 0‬מגזרים‪:‬‬
‫נוער ישראלי‪-‬וותיק פועל בימי ב' ו‪ -‬ד' בין השעות ‪.18:11-22:11‬‬
‫נוער יוצא בריה"מ לשעבר פועל בימי א' בין ‪.10:11-21:11‬‬
‫נוער יוצא אתיופיה פועל בימי ג' ו‪ -‬ה' בין השעות ‪10:11-21:11‬‬
‫‪‬‬
‫המשך פעילות ספורט והתמודדות עם אלימות ל‪ 8 -‬קבוצות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫צילום להורים ומתבגרים בקרית יובל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לימודי תיאוריה ומניעת אלימות בדרכים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פעילות היפ‪-‬הופ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תעסוקת קיץ בשיתוף מנהלים קהילתיים בעיר גנים ובקרית יובל‪ .‬בימים אלה נערכות‬
‫וועדות קבלה במינהל קהילתי עיר גנים ובבית טיילור בקרית יובל ודרך העובדים‬
‫ובשכונות‪.‬‬
‫התעסוקה במגוון נושאים כולל נוער בירוק‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בימים אלה אנו נערכים לפתוח ולהפעיל את חדר הכושר במתחם בית קפה טיפולי מלחה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הפעלת מרכז מוסיקה בשטרן במגוון כלים ובשיתוף פעולה של גורמים ושירותים‬
‫רלוונטים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫המשך והרחבת האיתורים באזור מערב בשיתוף בני נוער מתאימים (באחריות רכז האזור‬
‫– אלון)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מפגשים חד‪-‬פעמיים לטיפוח ואיפור לנערות באחריות אחת העובדות בצוות – אודיה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫המשך מגמת הפקת סרטים לבני נוער ויוצאי אתיופיה – בבית הקפה עיר גנים‪ .‬עם זאת‬
‫יופעלו תוכניות מגירה אחרות‪ ,‬שיקולים מקצועיים‪ ,‬אוכלוסיות וגילאים במגוון נושאים‬
‫ולפי הצורך‪.‬‬
‫משהו חדש ומרענן – הוקמה קבוצת כדורגל לנערות בשכונת קריית מנחם עיר גנים‬
‫‪39‬‬
‫קשת דרום‬
‫סיכומי שנה‪:‬‬
‫צוות דרום מסכם בימים אלו את שנת העבודה הנוכחית ונערך לשנה הבאה‪ .‬אופי העבודה‬
‫משתנה‪ -‬ובנוסף לפגישות הקבועות נוספה נוכחות בשטח בשעות מאוחרות יותר‪ ,‬התגייסות‬
‫לעבודות קיץ בשכונות (נוער בירוק) ומיפוי צרכים לקראות שנה הבאה‪ ,‬הצוות מתגבר את‬
‫נוכחותו בשכונות וזמין לנערים הזקוקים לנו יותר לאור המצב הבטחוני‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תוכנית מעו"ף‪ -‬מדברים עושים ופורשים כנף‪ ,‬עבודה בתוך בתי הספר‪ ,‬מסיימת את שנתה‬
‫הראשונה במתכונת זאת בהצלחה רבה‪ .‬נוצרו שיתופי פעולה מיטיבים ובונים עם בתי‬
‫הספר גבעת גונן‪ ,‬דנמרק‪ ,‬מקיף גילה ואורט בית הערבה‪ .‬כחלק מפרוייקט "גשרים"‬
‫בתוכנית הלאומית ‪ 011‬נוסיף בשנה הבאה את בתי הספר בית חינוך ואורט ספניאן‪ ,‬בהם‬
‫תהיה נוכחות קבועה של קידום נוער תוך בניית תוכנית מותאמת לצרכי בתי הספר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫התוכנית הלאומית ‪ 011‬בשכונת קטמונים סיימה את שלבי המיפוי והגשת התוכניות‪,‬‬
‫כאשר הדגש שניתן הוא בתעסוקת נערים בקיץ‪ -‬נוער עולה וותיק כאחד‪ ,‬שיכלול ופיתוח‬
‫מרכזי למידה‪ ,‬הרחבת תוכניות מעו"ף‪ -‬קידום נוער בתוך בתי ספר‪ ,‬ובניית תוכנית ייחודית‬
‫לעבודה עם הורים בשת"פ ייחודי עם תחנת החי"ש‪.‬‬
‫‪‬‬
‫למעלה מ‪ 121‬נערים עובדים בעבודות קיץ בשכונות‪ ,‬באחריותו של יוסי ברילנט‪ ,‬אחראי‬
‫תעסוקה בצוות דרום‪ .‬העבודות נעשות בצורות שונות בשכונות‪ -‬קבוצתיות ופרטניות‪,‬‬
‫מתוך למידה של לקיחת אחריות על השכונה ועל הסביבה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ההצגה ‪ GAME OVER‬של קבוצת התיאטרון בגילה עלתה בהצלחה רבה בהובלתה של‬
‫יוליה קרביץ פנר ויונתן בק‪ 12 ,‬נערים העלו הצגה עמוקה ומשמעותי‪ ,‬מול אולם תיאטרון‬
‫מלא של כ‪ 211‬מוזמניפ‪ .‬הקבוצה נפרדת בימים אלו מכמה בוגרים משמעותיים שלקחו‬
‫חלק בקבוצה במשך שנים רבות לקראת גיוסם לצה"ל‪ ,‬ובשנה הבאה תקלוט דור שחקנים‬
‫חדש וצעיר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יצחק אדמקה מוביל בהצלחה לנהיגה על אופנוע‪ -‬הנערים שוקדים על לימודי התיאוריה‬
‫וחלקם עברו לשלב שיעורי הנהיגה המעשיים‪ ,‬כאשר אף אחד מהשלבים לא קל וברור‬
‫עבורם‪ .‬יצחק מלווה אותם באופן אישי בצורה הדוקה ומחזקת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בכל השכונות הצוותים השונים לוקחים חלק בפעילויות הקיץ‪ -‬לילות לבנים‪ ,‬בשיתוף עם‬
‫המנהלים הקהילתיים ומחלקת הנוער‪ ,‬כך שתהיה נוכחות בזמן אמת בשכונה ומתן מענה‬
‫לפי הצורך‪ .‬שיתוף פעולה מוצלח מתרחש בשכונת גילה‪ ,‬הר חומה וקטמונים‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫‪‬‬
‫בימים אלו צוות דרום מסיים את תהליך הכנת סרט אודות עבודת השטח בשכונות‬
‫השונות בהובלתן של תמר אליהו‪ ,‬שירן הרמץ וחן גלבוע‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לאור המצב הבטחוני הזולה בשכונת קטמון נאלצה להפסיק את פעילותה הקבועה בימי‬
‫חמישי‪ .‬נחדש אותה ברגע שיתאפשר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫צוות דרום נפרד באהבה גדולה ובברכת הצלחה מעובדים יקרים שעזבו אחרי דרך‬
‫משמעותית‪ -‬ענבר בן יצחק‪ ,‬גל הוכשטיין ונועה לוי‪ .‬בטוחים שתעשו חיל בכל אשר תפנו‪,‬‬
‫בהצלחה!‬
‫‪‬‬
‫צוות דרום מחזק ומחבק את בוגרינו‪ -‬חיילים בשירות סדיר ובמילואים אשר נמצאים כעת‬
‫במערכה בגבול עזה‪ ,‬את המשפחות‪ ,‬את החברים ואת השכונה‪ .‬אנו גאים ומאושרים‬
‫לראות נערים שעשו כברת דרך משמעותית‪ -‬והם לוחמים ותומכי לחימה‪ ,‬בעלי אומץ‪,‬‬
‫אחווה ובטחון בדרך‪ .‬אתם מהווים דוגמא והשראה לנערים וצעירים בשכונה‪.‬‬
‫לצערינו השכול הגיע גם לשכונה‪ ,‬אנו מחבקים עם כל עם ישראל את המשפחות‬
‫השכולות ומחזקים אותם‪ .‬אנו כצוות המלווה את הנערים ומשפחותיהם נכונים להיות‬
‫עם כל מי שמרגיש שיש לו צורך לשתף ולחלוק את תחושותיו ומחשבותיו בימים אלה‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫קשת צפון‬
‫ימים סוערים וכואבים עוברים על ארצנו הקטנטונת‪ ,‬על ירושלים בכלל‪ ,‬ועל השכונות הצפוניות‬
‫בפרט‪.‬‬
‫אזור צפון איבד שני לוחמים ברצועת עזה‪ .‬תחילה נהרג סמ"ר משה מלקו‪ ,‬בן ‪ ,21‬תושב נווה יעקב‪.‬‬
‫משה שירת בגולני‪ ,‬ונפל בקרב באזור סג'עיה‪ .‬הוא הותיר אחריו הורים ושבעה אחים ואחיות‪.‬‬
‫מספר ימים לאחר מכן נפל סרן דמיטרי לויטס‪ ,‬בן ‪ ,21‬תושב פסגת זאב‪ .‬דמיטרי היה מ"פ בשריון‪,‬‬
‫ונהרג מירי צלפים ברצועה‪ .‬הוא הותיר אחריו הורים‪ ,‬אחות ואח‪.‬‬
‫צוות צפון משתתף בצערן של המשפחות השכולות‪ ,‬מאחל רפואה שלמה לכל הפצועים‪ ,‬ומייחל‬
‫לשובם בשלום של כל חיילי צה"ל‬
‫‪42‬‬
‫בשבועות האחרונים קיים מתח רב בין נערים יהודים לערבים‪ ,‬ובמספר מקרים אף פרצו קטטות‬
‫אלימות בין שני הצדדים‪ ,‬לאחר שנערים ערבים הגיעו לשכונות ורבו עם נערים יהודיים‪ .‬לאור‬
‫האירועים הללו ובשל הדאגה לבני הנוער שנמצאים בעיצומו של החופש הגדול – תוגברה נוכחות‬
‫מדריכי השטח בשכונות‪ ,‬בשיחות הפרטניות ובקבוצות – על מנת להרגיע את הרוחות הסוערות‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬תוגברה נוכחות העובדים בפעילויות לנוער שמתקיימות ע"י המנהלים הקהילתיים בשעות‬
‫הלילה‪.‬‬
‫כידוע‪ ,‬הדרך לשכונות הצפוניות עוברת ליד השכונות הערביות‪ ,‬ונווה יעקב ופסגת זאב אף‬
‫צמודות לשכונה בית‪-‬חנינא‪ .‬העובדים המסורים‪ ,‬שעושים לילות כימים בשכונות‪ ,‬נתקלו לאחרונה‬
‫כמה וכמה פעמים בתקריות ביטחוניות חמורות כמו ידויי אבנים‪ .‬בימים אלו אנו מחזקים את‬
‫ידיהם של עובדי צוות צפון ושאר האזורים שעל אף המצב הרגיש ממשיכים ועושים מלאכתם‬
‫נאמנה‪.‬‬
‫בשכונת נווה יעקב ממשיכות העובדות את הפעילות בשיא המרץ בקבוצות התיאטרון‪ ,‬הגיטרה‬
‫והקבוצה הרב תרבותית‪ .‬לפני שבועות אחדים סיימה ליאת שלנו את קבוצת ההורים שהנחתה‬
‫יחד עם מנחה מהאיגוד הירושלמי למאבק בסמים ובאלכוהול‪ .‬בקבוצה‪ ,‬שיועדה להורים לנערים‬
‫יוצאי אתיופיה‪ ,‬למדו ההורים על חוויות שעוברים נערים בגיל ההתבגרות‪ ,‬על ההתמודדויות‬
‫והקשיים של הנערים בכלל‪ ,‬ועל שימוש באלכוהול וסמים בפרט‪ .‬ההורים דיברו ושיתפו בכנות‬
‫מופלאה‪ .‬הם הודו לליאת ולמנחה השניה מקרב לב על קיום הקבוצה החשובה והתורמת הזו‪,‬‬
‫וסיפרו על חוויות מרגשות וקשר טוב ומצמיח שנוצר עם ילדיהם בעקבות הקבוצה‪ .‬במפגש הסיום‬
‫של הקבוצה‪ ,‬נערכה ארוחה חגיגית מעשי ידי ההורים‪ .‬שאפו לליאתי שלנו על העבודה המאומצת‬
‫והחשובה!‬
‫בשכונת פסגת זאב הגיעה לסיומה הקבוצה בנושא חברות וזוגיות שהנחו חנן ומוריה הסטודנטית‪.‬‬
‫בקבוצה שמנתה כשישה מפגשים‪ ,‬השתתפו גם נערים וגם נערות‪ .‬התכנים שעלו בה הם רבים‬
‫ומגוונים‪ ,‬ומעסיקים מאוד נערים בגיל ההתבגרות‪ .‬בין היתר‪ ,‬דנו בקבוצה בהתנהלות נכונה‬
‫ומכובדת בפייסבוק‪ ,‬תקשורת בין‪-‬אישית‪ ,‬חשיבות קשר עין בתקשורת ובדו שיח‪ ,‬ניהול כעסים‪,‬‬
‫‪43‬‬
‫פרידה בקשר‪ ,‬כבוד ואהבה‪ .‬הנערים שמחו מאוד על הקבוצה וגילו עניין רב‪ .‬חלקם אף נכנסו‬
‫לקשר טיפולי פרטני בקידום נוער בעקבות תכנים שהעלו במפגשים‪ .‬יישר כוח לחנן ומוריה על‬
‫העשייה החשובה!‬
‫בשכונת רמות הגיעה לסיומה קבוצת 'אקוטק' שאותה הנחתה בתאל שלנו‪ .‬אחרי שכל הנערים‬
‫שהשתתפו בקבוצת ה'אקוטק' עברו בהצלחה את המבחן של חברת 'סיסקו' וקיבלו תעודת טכנאי‬
‫מחשבים‪ ,‬התחילה הקבוצה הכשרה בת שישה ימים‪ .‬במהלך ההכשרה תיקנו הנערים מחשבים‪,‬‬
‫ויצאו לסיירת תרומות בה התקינו את המחשבים בבתי התושבים‪ .‬שלומי‪ ,‬מדריך המחשבים‪ ,‬גוייס‬
‫בצו ‪ 8‬ולכן לא השתתף בארוחת הסיום החגיגית של הקורס‪ .‬הנערים כמובן לא שכחו אותו‪ ,‬הכינו‬
‫לכבודו שלט מרגש‪ ,‬והבטיחו לו טקס סיום מכובד כשיחזור בשלום לשכונה‪.‬‬
‫עוד בשכונת רמות – במהלך מצבע 'צוק איתן' התארח צוות של חיל החילוץ בבית ספר בשכונה‪,‬‬
‫והתושבים הרעיפו עליהם חום‪ ,‬אהבה והרבה אוכל טוב‪ .‬כאות תודה על כל הפינוקים העביר‬
‫הצוות סדנא לנוער בנושא עזרה וחילוץ בשעת חרום‪ .‬כמובן שהנערים שלנו השתתפו בסדנא‬
‫ונתרמו ממנה המון‪ .‬שאפו לבתאל שלנו על כל העשייה החשובה!‬
‫‪44‬‬
‫בבית הספר 'רנה קסין' הגיעה לסיומה קבוצת "בוא נדבר על רגשות" (קבוצת שליטה בכעסים)‬
‫שאותה הנחו רעיה וטל הסטודנטית‪ .‬מטרת הקבוצה הייתה להקנות לנערים כלים שיעזרו להם‬
‫לשלוט בכעסיהם דרך מודל א‪.‬פ‪.‬ר‪.‬ת‪( .‬אירוע‪ ,‬פרשנות‪ ,‬רגש‪ ,‬תגובה)‪ .‬הנערים הבינו את הגורמים‬
‫לתגובתם האלימה‪ ,‬וחידדו את המודעות להשלכות שיש להתנהגותם זו על הצורה בה הסביבה‬
‫תופסת אותם‪ .‬הנערים בקבוצה למדו כיצד להרגיע את עצמם וחיזקו את הכוחות הקיימים‬
‫בתוכם‪ .‬למעשה‪ ,‬נוצר שינוי של הדיאלוג הפנימי שמתקיים בכל נער בקבוצה‪.‬‬
‫נערים ר בים מאזור צפון משולבים בפרויקטים של תעסוקת קיץ בכל רחבי העיר‪ .‬קבוצת נערים‬
‫ממוצא אתיופי מנווה יעקב שהגיעו במשך השנה למפגשים של מניעת שימוש באלכוהול וסמים‬
‫החלה לעבוד בגננות בגן הבוטני בניות‪ .‬יישר כוח לליאת שמלווה את הקבוצה‪ ,‬ולמרינה שעמלה‬
‫על תעסוקת בני הנוער כבר חודשים רבים‪ .‬תודה נוספת לטלי ממקבץ ולשאר הצוות‪ ,‬ללשכות‬
‫הרווחה בשכונות הצפוניות‪ ,‬ולרווחה החינוכית‪ ,‬על העבודה הקשה וההתגייסות למען הנערים‪.‬‬
‫מדריכי השטח של שכונות צפון העיר נכנסו לאווירת המונדיאל שאפפה את הגלובוס הקטן שלנו‬
‫בחודשים יוני‪-‬יולי‪ .‬במהלך המונדיאל התקיימו ערבים פתוחים לנערים בכל השכונות הצפוניות‬
‫ורבים הגיעו אליהם‪ .‬הקרנות המשחקים נתנו מענה לנוער המשוטט שנמצא בעיצומו של החופש‬
‫הגדול‪.‬‬
‫עוד בענייני כדורגל – במהלך החופש הגדול מתקיימים בימי ב' טורנירים של כדורגל‪ ,‬ובימי חמישי‬
‫בלילה "כדור לילה"‪ .‬יישר כוח לדורית בן לולו ולחנן אריאל‪ ,‬על העבודה המסורה שהתקיימה‬
‫במשך כל השנה‪ ,‬ומתקיימת גם עכשיו בחודשי הקיץ‪ ,‬על ליווי הנערים ועל ההשקעה הרבה‪ .‬אין‬
‫כמוכם!‬
‫‪45‬‬
‫ברכות‬
‫‪‬‬
‫לירמי היקר! המון מזל טוב ליום ההולדת‪ .‬מאחלים לך המון מזל טוב‪ ,‬הרבה הצלחה‪,‬‬
‫אושר‪ ,‬בריאות ואהבה!!‬
‫‪‬‬
‫לסטודנטיות היקרות – עדי‪ ,‬טל ומוריה! הרבה הצלחה בהמשך הדרך‪ ,‬תודה על שנה של‬
‫עשייה נפלאה למען הנערים!‬
‫‪‬‬
‫לאנבל היקרה! המון הצלחה בהמשך הדרך‪ ,‬בשבילך השמיים הם לא גבול‪...‬‬
‫צוות צפון שולח לכלל עובדי החטיבה ולתושבי מדינת ישראל חיזוקים‪ ,‬מי ייתן ונדע רק‬
‫ימים שקטים ובטוחים!‬
‫‪46‬‬
‫חלק שלישי – שווה להכיר‬
‫מרכז ציפורי‬
‫‪.‬בואו לגלות פינות חמד ביער ירושלים שלא הכרתם‬
‫יער ירושלים הוא משאב סביבתי חשוב ביותר עבור תושבי ירושלים אך היער בתת שימוש‪.‬‬
‫היער מזדקן ‪ ,‬עצים נופלים וגם נשרפים אך שטחי היער מתחדשים עם חורש טבעי ואנחנו גם‬
‫‪.‬שותלים צמחי תבלין ועצי בוסתן‬
‫מרכז ציפורי בשיתוף קרן קיימת לישראל ורובע מערב העיר ‪ -‬עיריית ירושלים יקיימו סדרת‬
‫סיורים ופעילות‬
‫במטרה לחשוף את היער בפני התושבים ‪ ,‬ולשתף אותם בהתחדשות היער‪.‬‬
‫‪.‬אני מזמין אתכם להשתתף בהתחדשות יער ירושלים‬
‫סיור ופעילות מספר ‪" - 1‬מהעיר אל היער"‪ .‬שבילים ומדרגות של פעם וגם של היום‪.‬‬
‫נפגש ביום שישי ‪ 1‬לאוגוסט בפסל האדום בהר הרצל בשעה ‪. 18:20‬‬
‫סיום סיור ופעילות בשעה ‪ 11:10‬בהר הרצל‪ .‬מתאים לכל הגילאים כולל ילדים‪.‬‬
‫נכיר מערכת של מדרגות ושבילים שקרן קיימת לישראל פתחה לאורך ‪ 01‬שנה המחברת את‬
‫הכניסה להר הרצל אל מורדות וואדי עין כרם ומאפשרת הליכה בקו גובה יחסית קבוע ונוח‪ .‬אני‬
‫אביא מספר כלי עבודה ונקדיש חצי שעה בפתיחת קטעים החסומים ע"י עצים נפולים (לא חייבים‬
‫לעבוד)‪ .‬מטרת הסיור‪-‬פעילות לחשוף לפני התושבים שטח חבוי כל כך קרוב לעיר ולשתף אותם‬
‫במלאכת התחדשות השבילים‪ .‬קישור למרחב הסיור‪.‬‬
‫אתם מוזמנים להביא כיבוד קל‪.‬‬
‫סיור ופעילות מספר ‪" - 2‬מהעיר אל היער" ‪ -‬מיד ושם למרכז ציפורי ‪ -‬התחדשות יער ירושלים‪.‬‬
‫נפגש ביום שישי ‪ 10‬לאוגוסט בכניסה הראשית ליד ושם בשעה ‪. 18:20‬‬
‫סיום סיור ופעילות בשעה ‪ 11:10‬במרכז ציפורי ‪ -‬יער ירושלים‪.‬‬
‫נלך דרך בקעת הקהילות ‪ ,‬נבקר בחרבת חממה‪ ,‬ונרד ליער ירושלים דרך אתר לזכר פלוגת יונתן ‪,‬‬
‫נעבור דרך תעלות לחימה של הצבא האות'מאני ממלחמת עולם הראשונה‪ ,‬נעלה על שביל הארז‬
‫ונרד אל מרכז ציפורי שם נעסוק בהתחדשות החורש הטבעי‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫חזרה ‪ -‬נוכל להשתתף במונית להר הרצל או לחזור עם אוטובוס מעין כרם‪.‬‬
‫אתם מוזמנים להביא כיבוד קל‪.‬‬
‫סיור ופעילות מספר ‪" - 0‬מהעיר אל היער" מיפה נוף אל נופי נחל שורק‪.‬‬
‫נפגש ביום שישי ‪ 22‬לאוגוסט בשעה ‪ , 18:20‬רחוב פרחי חן פינת רחוב שלמה צמח (שכונת יפה נוף)‬
‫בכניסה ליער ירושלים‪ .‬סיום סיור ופעילות בשעה ‪ 11:10‬במרכז ציפורי‪.‬‬
‫נרד בשביל הארז התחתון לאזור‪ .‬נחצה את הכביש היורד לעבר שכונת הר נוף ומושב בית זית‬
‫ונמשיך דרך חניון אונטריו לתצפית על נחל שורק ונכנס למרכז ציפורי דרך שביל הגיתות שם‬
‫נשתול שיחים שפתניים‪.‬‬
‫בחזרה ‪ -‬נוכל להשתתף במונית להר הרצל או לחזור עם אוטובוס מעין כרם‪.‬‬
‫אתם מוזמנים להביא כיבוד קל‪.‬‬
‫סיור ופעילות מספר ‪" - 2‬מהעיר אל היער"‪ .‬מהר הרצל לוואדי התימנים ועין כרם‪.‬‬
‫נפגש ביום שישי ‪ 29‬לאוגוסט בפסל האדום בהר הרצל בשעה ‪. 18:20‬‬
‫נרד דרך וואדי התימנים‪ .‬נבדוק את תוצאות השריפה‪ .‬חבר קבוצת "יער מאכל עירוני" יציג את‬
‫פרויקט יער מאכל שהקבוצה תבצע במוקד השריפה בשיתוף קרן קיימת לישראל‪ .‬נלך דרך התפר‬
‫שבין יער ירושלים לוואדי התימנים‪ .‬נעלה דרך מדרגות גן עדן למרכז הכפר עין כרם ונחזור‬
‫באוטובוס (או מונית) להר הרצל‪.‬‬
‫סיום בשעה ‪.11:10‬‬
‫במרכז ציפורי ‪ -‬קורס גידול דבורים ביו דינמי ‪ -‬בשבוע של ה ‪ 11‬לאוגוסט ‪-‬לפרטים לחץ על‬
‫הקישור‬
‫‪ - [email protected]‬שאלות ? מייק‬