1
‫‪2‬‬
‫חנה היקרה‪ ,‬כמה מילים לרגל יציאתך לגמלאות‪,‬‬
‫קשה עלינו לתאר‬
‫עד כמה אנחנו אוהבים אותך‪,‬‬
‫עד כמה שמחים אנחנו שזכינו להכיר אותך ולעבוד איתך‪.‬‬
‫עברנו יחד רגעים בלתי נשכחים‪.‬‬
‫רגעים שננצור בליבנו לעד‪.‬‬
‫בשבילנו זו לא פרידה‪ ,‬זו הזדמנות לומר תודה ‪-‬‬
‫‪.‬על ההקשבה‪ ,‬ההבנה‪ ,‬וכמובן ניסיונך שחלקת עמנו בהזדמנויות רבות‬
‫מקווים שתמצאי את הזמן לקפוץ ולבקר‪...‬‬
‫מתגעגעים‪,‬‬
‫עובדי החטיבה לקידום נוער וצעירים‬
‫ברכות לעובדי ומנהלי החטיבה לרגל פתיחת שנת‬
‫הלימודים החדשה‪ .‬מאחל לכולנו שנת עבודה פורייה‪.‬‬
‫וכמובן‪ ,‬המון בהצלחה לכל נערי החטיבה באשר הם‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫מאמר מרכזי ‪ -‬איתנים ברשת‬
‫תקשורת בין מורים ותלמידים ברשתות חברתיות במהלך מבצע צוק איתן‬
‫יעקב אופיר – מחלקת מדיה חברתית‬
‫עורכי המחקר‪ :‬יעקב אופיר ‪ -‬פסיכולוג בהתמחות קלינית ודוקטורנט באוני' העברית‪ ,‬חננאל‬
‫רוזנברג ‪ -‬חוקר ומרצה לתקשורת באוני' העברית ובאוני' אריאל‪ ,‬והחוקרים ד"ר קריסטה אסטרחן‬
‫ופרופ' ברוך שוורץ מהאונ' העברית‪.‬‬
‫תיאור קצר של המחקר‬
‫במחקר הנוכחי‪ ,‬בדקנו האם וכיצד בני נוער מתקשרים עם מוריהם באמצעות רשתות חברתיות‬
‫(פייסבוק ו‪/‬או וואטסאפ) במהלך מלחמה‪ .‬המחקר נערך באיבו של מבצע צוק איתן‪ ,‬מערכה קשה בין‬
‫ישראל ועזה בשנת ‪ .4102‬המערכה‪ ,‬שהייתה הסלמה חריפה של הקונפליקט הישראלי‪-‬פלסטיני‪,‬‬
‫גבתה את חייהם של רבים‪ ,‬גרמה לנפגעים ולהרס רב והשפיעה על בריאותם הנפשית של בני אדם‬
‫רבים‪ ,‬הן ברצועת עזה והן בישראל‪ .‬במחקר‪ ,‬בחרנו להתמקד בבני נוער המתגוררים בדרום הארץ‬
‫(לדוג'‪ ,‬אשדוד‪ ,‬אשקלון ויישובי עוטף עזה)‪ ,‬משום שהדרום הפך בפועל לאיזור הלחימה העיקרי בצד‬
‫הישראלי של הגבול‪ .‬מתבגרים בדרום‪ ,‬מצאו את עצמם בחזית‪ ,‬חשופים לאיום מנהרות וטילים (עם‬
‫זמן מועט להגיע למרחבים מוגנים)‪ ,‬לחדשות מדאיגות ולאין‪-‬ספור אזעקות‪ .‬מאחר שהמלחמה אירעה‬
‫בזמן החופש הגדול‪ ,‬אחד האתגרים שעמדו בפני אנשי חינוך וטיפול הוא כיצד לעזור לאותם בני נוער‬
‫המתמודדים מצבי דחק נפשיים לא פשוטים‪ .‬זאת‪ ,‬בשונה מזמן שגרה בו מתבגרים נפגשים עם‬
‫מוריהם יחסית באופן די תדיר‪.‬‬
‫למרות שבאופן כללי‪ ,‬תלמידי תיכון אינם צפויים לתקשר עם מוריהם בזמן החופש הגדול‪ ,‬אנו‬
‫שיערנו ש‪( :‬א) יהיו מורים שישתדלו ויתקשרו עם תלמידיהם בזמן המלחמה‪ .‬באופן ספציפי‪ ,‬שיערנו ש‪:‬‬
‫(ב) מורים ישתמשו ברשתות חברתיות על מנת לדבר על המלחמה ולהציע תמיכה רגשית‬
‫לתלמידיהם‪ .‬בלב המאמר‪ ,‬אנו מתארים את התקשורת הוירטואלית בין מורים לתלמידים מנקודת‬
‫מבטם של התלמידים‪ .‬עם זאת‪ ,‬מעבר למטרות התיאוריות של המחקר‪ ,‬המשכנו ובדקנו אלו תכונות‬
‫ועמדות אישיות של בני הנוער קשורות עם תקשורת בין מורים ותלמידים ברשתות החברתיות‪ ,‬בזמן‬
‫המלחמה‪ .‬בדקנו את ה קשרים בין תקשורת ברשתות החברתיות ובין שלוש תכונות חשובות‪( :‬ג)‬
‫עמדות אישיות של בני הנוער כלפי רשת חברתית‪( ,‬ד) נטייתם הטבעית לשתף רגשות ומצוקה ברשת‬
‫ו‪( -‬ה) יכולותיהם וקשייהם בתחום החברתי (כלומר‪ :‬האם הם סובלים מדחיה חברתית או חרדה‬
‫חברתית)‪ .‬למרות שפרספקטיבה זו‪ ,‬מנקודת מבטם של בני הנוער‪ ,‬מגבילה את יכולתנו להגדיר‬
‫במדויק את השימוש שעושים מורים ברשתות חברתיות‪ ,‬היא פותחת חלון נדיר לעולמם של‬
‫‪4‬‬
‫המתבגרים ומאפשרת להבין כיצד רואים המתבגרים עצמם את התקשורת עם מוריהם ברשת‬
‫החברתית בזמן דחק קשה כל כך כמו המלחמה‪.‬‬
‫שיטה‬
‫משתתפים‬
‫מאתיים ושמונה מתבגרים מדרום הארץ השתתפו במחקר‪ ,‬מתוכם‪ ,‬ל‪ 001( 410 -‬נערות) היה‬
‫חשבון בפייסבוק או בוואטסאפ (או בשניהם)‪ .‬גיל המשתתפים נע בין ‪ 01‬ל ‪.(M = 15.5, SD= 1.4) 01‬‬
‫כל המשתתפים מלאו סקר לגבי התקשורת שלהם עם מוריהם בזמן המלחמה‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬ארבעה‬
‫ימים לאחר הסקר‪ 021 ,‬משתתפים המשיכו ומלאו ארבעה שאלונים נוספים‪ )1( :‬שימוש ועמדות‬
‫כלפי רשתות חברתיות‪ )2( ,‬נטיה לשתף רגשות און‪-‬ליין‪ )3( ,‬דחיה חברתית ו (‪ )4‬חרדה חברתית‪.‬‬
‫בגרסה מקוצרת זו‪ ,‬נדלג על תיאור כלי המחקר רק חשוב לציין שניתוח גורמים מלמד שעמדות‬
‫כלפי רשתות חברתיות (שאלון מס' ‪ )0‬כולל בתוכו שני תתי גורמים‪' :‬תקשורת חברתית' ו‪' -‬חיבור‬
‫רגשי'‪ .‬בעוד הגורם הראשון מבטא העדפה להשתמש ברשת החברתית ככלי נוח וזמין לתקשורת עם‬
‫אחרים‪ ,‬הגורם השני מבטא תחושה עמוקה יותר של חיבור (ואולי אף תלות רגשית) לרשת החברתית‪.‬‬
‫בדומה לכך‪ ,‬הנטיה לשתף רגשות ברשת החברתית מחולקת גם היא לשני תתי גורמים‪' :‬שיתוף‪-‬‬
‫מצוקה' ו'שיתוף‪-‬עזרה'‪' .‬שיתוף‪-‬מצוקה' אומד את הנטיה לשתף רגשות ומצוקות ברשת ו'שיתוף‪-‬עזרה'‬
‫אומד את המשאלה לקבל עזרה ותמיכה באמצעות השיתוף ברשת‪.‬‬
‫תוצאות‬
‫מתבגרים ברשת החברתית‬
‫השימוש ברשתות חברתיות הינו מאוד נפוץ בקרב מתבגרים‪ .‬כמעט כל המשתתפים‬
‫)‪ (96.6%‬דיווחו על שימוש תדיר ברשתות חברתיות‪ .‬תשעים וארבעה אחוזים מהנבדקים (‪ )12%‬דיווחו‬
‫שהם מתשמשים ברשתות הללו על בסיס יום‪-‬יומי (‪ 21.1%‬משתמשים ברשתות חברתיות מספר‬
‫פעמים בשעה ו ‪ 44.2%‬משתמשים לפחות פעם בכמה דקות!)‪ .‬חשוב לציין שבזמן המלחמה‪ ,‬השימוש‬
‫ברשתות חברתיות בקרב מתבגרים אף עלה‪ .‬רוב המשתתפים (‪ )60.7%‬דיווחו שבזמן המלחמה הם‬
‫משתמשים ברשתות חברתיות יותר מבזמן שגרה‪.‬‬
‫עמדות חיוביות כלפי רשתות חברתיות נמצאו קשורות עם שימוש ברשתות בזמן שגרה ‪(r = .30, p‬‬
‫)‪ < .001‬כמו גם בזמן מלחמה )‪ .(r = .225, p = .007‬עם זאת‪ ,‬רק תת גורם אחד מתוך עמדות אלו‬
‫נמצא קשור לשימוש מוגבר ברשתות חברתיות בזמן מלחמה‪ .‬בעוד 'חיבור רגשי' נמצא קשור עם‬
‫שימוש מוגבר בזמן מלחמה )‪' (r = .22, p = .009‬תקשורת חברתית' לא נמצא לשימוש מוגבר באופן‬
‫מובהק )‪ .(r = .11, p = .19‬הניתוח הראה ש'חיבור רגשי' מנבא שימוש מוגבר ברשתות חברתיות בזמן‬
‫מלחמה )‪ ,(R2 = .04, F(1,142) = 5.49, p = .02‬מעל ומעבר השפעות אפשריות של תת הגורם‬
‫‪5‬‬
‫'תקשורת חברתית' )‪ . (R2 = .01, F(1,143) = 1.76, p = .19‬תוצאות אלו מלמדות ששימוש מוגבר‬
‫בזמן מלחמה קשור עם תלות רגשית עמוקה ברשתות חברתיות‪ ,‬ופחות תלוי בהעדפות 'פשוטות'‬
‫להשתמש ברשתות חברתיות ככלי נוח לתקשר עם אחרים‪.‬‬
‫תקשורת בין מורים ותלמידים ברשתות חברתיות‬
‫רוב המשתתפים במדגם הנוכחי (‪ )76%‬דיווחו על כך שהם מתקשרים עם מוריהם בזמן שגרה‪,‬‬
‫בעיקר דרך וואטסאפ (‪ 0.1%‬רק בפייסבוק‪ 24.2% ,‬רק בוואטסאפ ו ‪ 00.1%‬בשתי הרשתות)‪ .‬ממצא‬
‫מרתק במחקר הנוכחי היא שהתקשורת בין מורים ומתבגרים המשיכה גם בזמן המלחמה‪ ,‬למרות‬
‫חופשת הקיץ‪ .‬להלן נתאר את הכמות והתוכן של התקשורת בין המורים והתלמידים בזמן המלחמה‪,‬‬
‫באופן נפרד לפייסבוק ול‪ -‬וואטסאפ‪.‬‬
‫פייסבוק‬
‫שלושים וחמישה משתתפים (‪ )06.2%‬דיווחו שהם תקשרו עם מוריהם באמצעות פייסבוק‪ ,‬בזמן‬
‫המלחמה (בהשוואה ל‪ 46 -‬משתתפים בזמן שגרה)‪ .‬שנים עשר משתתפים (‪ )12.1%‬דיווחו שהם‬
‫תקשרו עם מוריהם בפייסבוק יותר מאשר בזמן שגרה‪ ,‬חמישה עשר משתתפים (‪ )24.1%‬דיווחו על‬
‫אותה מידה של תקשורת‪ ,‬ו‪ 1 -‬משתתפים (‪ )44.1%‬דיווחו על פחות תקשורת בזמן המלחמה‪ .‬חשוב‬
‫לציין שנמצא מתאם שלילי בין תקשורת מוגברת במלחמה ובין חרדה חברתית )‪(r = -.395, p = .03‬‬
‫ומתאם המתקרב למובהקות עם דחיה חברתית )‪ .(r = -.341, p = .065‬גודלו של המדגם )‪(N = 301‬‬
‫של 'מתקשרי הפייסבוק ' מגביל את יכולת ההכללה של התוצאות‪ .‬עם זאת‪ ,‬התוצאות מצביעות על כך‬
‫שבזמן המלחמה‪( :‬א) תקשורת מסוימת בין מורים ותלמידים צפויה להיות בפייסבוק‪( ,‬ב) תקשורת זו‬
‫אף יכולה להתגבר בזמן מלחמה אך (ג) היא עלולה לכלול דווקא את אותם מתבגרים שממילא‬
‫"חזקים" יותר מבחינה חברת ית‪ .‬הממצא האחרון צריך להלקח בחשבון ע"י מחנכים שמבקשים לא‬
‫'לפספס' את אותם נערים פחות "חזקים" שאולי צריכים דווקא יותר תמיכה רגשית‪.‬‬
‫בהתאם להשערות המחקר‪ ,‬התוכן המרכזי בפייסבוק התייחס למלחמה ולהשפעותיה הרגשיות‬
‫על המתבגרים (יותר מאשר תוכן חינוכי שגרתי) והיה ברור שמורים מתאמצים להעניק תמיכה רגשית‬
‫לתלמידיהם‪ .‬תרשים ‪ 0‬מציג את כמות הנבדקים (אחוז מתוך ‪' 11‬מתקשרי הפייסבוק') אשר תקשרו‬
‫עם מוריהם בכל אחד מן הנושאים‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫כזכור‪ ,‬רק ‪ 041‬נבדקים המשיכו למלא את השאלונים ארבעה ימים לאחר הסקר ולכן מתוך ‪' 53‬מתקשרי הפייסבוק' רק ‪ 51‬מילאו את‬
‫שאלוני ההמשך‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫תרשים ‪ - 0‬התפלגות תוכן התקשורת בפייסבוק בזמן המלחמה‬
‫‪90‬‬
‫‪80‬‬
‫‪70‬‬
‫‪60‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪Support‬‬
‫‪feelings and‬‬
‫‪distress‬‬
‫‪Restore calm‬‬
‫‪News about‬‬
‫‪the war‬‬
‫‪Educational‬‬
‫‪content and‬‬
‫‪tests‬‬
‫וואטסאפ‬
‫מאה ואחד עשר מתבגרים (‪ )11.4%‬דיווחו שהם תקשרו עם מוריהם באמצעות הוואטסאפ‪ ,‬בזמן‬
‫המלחמה (בהשוואה ל ‪ 021‬משתתפים בזמן שגרה)‪ .‬עשרים ושישה משתתפים (‪ )41.2%‬דיווחו שהם‬
‫תקשרו באמצעות וואטסאפ יותר מאשר בזמן שגרה‪ ,‬ארבעים משתתפים (‪ )17%‬דיווחו שהם תקשרו‬
‫באותה מידה וארבעים וארבעה משתתפים (‪ ) 11%‬דיווחו על מידה פחותה של תקשורת בזמן מלחמה‪.‬‬
‫תוצאות אלו מלמדות שבזמן מלחמה‪( :‬א) צפויה להיות תקשורת בין מורים ותלמידים באמצעות‬
‫הוואטסאפ אבל הם גם מרמזות (ב) שהתקשורת בזמן המלחמה שאירעה בחופש הגדול פחותה‬
‫במידת מה מזמן שגרה‪ .‬בדומה לתכנים שעלו בפייסבוק‪ ,‬תוכן התקשורת באמצעות הוואטסאפ עסק‬
‫בעיקרו בנושאים הקשורים למלחמה‪ .‬תרשים ‪ 4‬מציג את כמות המשתתפים (אחוז מתוך ‪000‬‬
‫מתבגרים שתקשרו עם מוריהם בזמן מלחמה באמצעות וואטסאפ) בכל נושא‪.‬‬
‫תרשים ‪ - 4‬התפלגות תוכן התקשורת בוואטסאפ בזמן המלחמה‬
‫‪100‬‬
‫‪90‬‬
‫‪80‬‬
‫‪70‬‬
‫‪60‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪News about Restore calm‬‬
‫‪Support‬‬
‫‪the war‬‬
‫‪feelings and‬‬
‫‪distress‬‬
‫‪Educational‬‬
‫‪content and‬‬
‫‪tests‬‬
‫‪7‬‬
‫חשוב לציין שגם כאן נמצאו מתאמים שליליים עם מצב חברתי‪ .‬מתאם שלילי נצפה בין 'תמיכה‬
‫ברגשות ומצוקה' ובין דחיה חברתית )‪ (r = -.22, p = .044, N = 84‬ומתאם שלילי נצפה גם עם‬
‫חרדה חברתית‪ ,‬אם כי הוא לא היה מובהק )‪ .(r = -.154, p = .162, N = 84‬ממצאים אלו מצביעים‬
‫על כך שמורים מציעים תמיכה רגשית באמצעות וואטסאפ אבל בדומה לתקשורת בפייסבוק‪,‬‬
‫הממצאים גם מעלים את השאלה האם תמיכה זו מגיעה לאותם נערים פחות קומפטנטיים מבחינה‬
‫חברתית שיתכן שדווקא הם הם הזקוקים לאותה תמיכה רגשית‪.‬‬
‫תקשורת מורים‪-‬תלמידים בזמן מלחמה מנקודת מבט של מתבגרים‬
‫רוב המשתתפים (‪ )67%‬ראו את התקשורת עם מוריהם בזמן המלחמה כחיובית ומועילה‪.‬‬
‫ארבעים ושלושה משתתפים (‪ )40.2%‬אף העידו על עצמם שהם לקחו יוזמה ויצרו קשר עם מורים‬
‫באמצעות רשתות חברתיות על מנת לקבל עזרה או תמיכה בזמן המלחמה‪ .‬תפיסות חיוביות כלפי‬
‫תקשורת עם מורים וה'או מץ' לפנות למורה על מנת לקבל עזרה נמצאו קשורות עם עמדות כלפי‬
‫רשתות חברתיות כמו גם עם הנטיה לשתף רגשות ברשת‪ .‬היוזמה לפנות למורה נמצאה גם היא‬
‫קשורה לנטייה לשיתוף רגשי ברשת )‪ (r = .20, p = .016 N = 145‬ויתכן שהאומץ לגשת למורה על‬
‫מנת לקבל עזרה בזמן מלחמה קשור עם הנטייה הכללית לשיתוף רגשות ולחיפוש אחר עזרה ברשתות‬
‫חברתיות‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬בדקנו האם הנטייה לשיתוף מצוקה ברשת ממתנת את הקשר בין תפיסות כלפי תקשורת‬
‫עם מורים ובין דחיה חברתית‪ .‬ניתוח רגרסיה הראה שאין אפקט עיקרי לדחיה חברתית ‪(R2 = .004,‬‬
‫)‪ ,p = .58‬לעומת אפקט ברור של הנטיה לשיתוף‪-‬מצוקה )‪ .(R2 change = .08, p = .01‬עם זאת‪,‬‬
‫האינטראקציה בין דחיה חברתית ובין 'שיתוף‪-‬מצוקה' התקרבה למובהקות = ‪(R2 change = .036, p‬‬
‫)‪ . .07‬יתכן שממצא (קרוב למובהקות) זה מרמז על כך שמתבגרים דחויים חברתית אשר נוטים לשתף‬
‫את המצוקה שלהם ברשת החברתית צפויים יותר להחזיק בעמדות חיוביות כלפי תקשורת עם מורים‬
‫בזמן מלחמה (תרשים ‪.)1‬‬
‫‪8‬‬
‫תרשים ‪ - 1‬אפקט אינטראקציה של דחיה חברתית ו'שיתוף‪-‬מצוקה' על תפיסות‬
‫סיכום‬
‫לסיכום‪ ,‬זמני מלחמה גורמים לסבל‪ ,‬אי וודאות ומצוקה‪ ,‬ומתבגרים משתמשים ברשתות חברתיות‬
‫אף יותר מאשר בזמן שגרה‪ ,‬ככל הנראה כדי לקבל מידע ולזכות לתמיכה רגשית‪ .‬שימוש מוגבר זה‬
‫נמצא קשור עם חיבור רגשי של המתבגרים לרשתות חברתיות‪ .‬מורים מודעים לסיטואציה הקשה‪,‬‬
‫מתקשרים עם תלמידיהם ומתמקדים בהענקת תמיכה רגשית‪ .‬המתבגרים מצדם‪ ,‬מעריכים את‬
‫התקשורת עם המורים ומאמינים שהתקשו רת הזו חשובה ומועילה‪ .‬מתבגרים אשר רואים ברשת‬
‫החברתית כלי תקשורת חברתי מועדף ומתבגרים שנוטים לשיתוף רגשות ומצוקה ברשת‪ ,‬מחזיקים אף‬
‫בעמדות חיוביות יותר כלפי תקשורת עם מורים בזמן מלחמה‪ .‬יתירה מזאת‪ ,‬נערים דחויים חברתית‬
‫אשר נוטים לשיתוף מצוקה ברשת מחזיקים בעמדות חיוביות כלפי התקשורת עם המורים‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫למרות שמורים עושים מאמץ גדול לתקשר עם תלמידיהם ולהעניק להם תמיכה רגשית בזמן‬
‫המלחמה‪ ,‬הם עלולים 'לפספס' את אותם נערים פחות קומפטנטיים מבחינה חברתית שיתכן שדווקא‬
‫הם זקוקים לתמיכה הרבה ביותר‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫על הבדידות במלחמה‪ :‬שני מונולוגים‬
‫דורית בן לולו – קשת צפון‬
‫מוזר להרהר או לכתוב על בדידות‪ -‬הרי זה הנושא העיקרי בו אנו עוסקים כל הזמן‪ .‬בדידותו של הנער‪,‬‬
‫תחושת היותו שקוף‪ ,‬בלתי נראה‪ ,‬חווייתו כבלתי קיים‪ ,‬דחוי מהבית ומהחברה‪ .‬אז מה לכל זה‬
‫ולמלחמה?‬
‫ומה עם בדידותו של העובד? תחושת היותו שקוף כמו האוויר‪ ,‬אוויר שנצרך ושאנו מודעים‬
‫לקיומו רק כשהוא חסר? מה קורה לעובד שיוצא בבקרים או בערבים אל שכונות העוני הלא מוגנות‪,‬‬
‫ברכבת שעליה נזרקות אבנים‪ ,‬ברכבת שדוהרת כמו רכבת שדים בלי לעצור בתחנות מסוימות?‬
‫מה עובר לנער בראש כאשר הוא עושה את הנסיעה הזאת‪ ,‬חוצה את העיר‪ ,‬חוצה את בית חנינא‬
‫ושועפט‪ ,‬במהלך מלחמה‪ ,‬כדי להגיע לכדורגל ברחוב שטרן? מה קורה לנער‪ ,‬תושב בית חנינא‪ ,‬תושב‬
‫שועפט כשהוא שומע אזעקה? מה אומרים לו הוריו? איך ובאיזו שפה אפשר לספר את כאב הבדידות‬
‫הזו‪ ,‬אחד לשני‪ ,‬לעולם חסר הסובלנות‪ ,‬חסר הסבלנות – הבדידות של שני אנשים (מטפל ומטופל)‪ ,‬של‬
‫שני עמים‪ ,‬כל אחד עזוב‪ ,‬פגוע ופצוע ונקרא לבחור צד‪.‬‬
‫ולא היה איש אחד מכל השליטים‪ ,‬מאלה שמחליטים שלהם הזכות להחליט על חיינו או מותנו‪ ,‬על‬
‫צדק ואתיקה שנתן תוקף או יחס לבדידות הזאת‪.‬‬
‫שאלות רבות‪ ,‬קשות‪ ,‬מורכבות ומטלטלות‪ .‬אני מרשה לעצמי לשתף אתכם‪ ,‬עמיתיי‪ ,‬בשני מונולוגים‬
‫קצרים – ממרחקים שונים‪ ,‬אקראיים‪.‬‬
‫בדידותו של העובד‬
‫מי ייתן ונזכה לראות את האיש שנותן יום יום את נתינתו‪ ,‬הקטנה והמתמדת‪ ,‬להפחית חושך‪,‬‬
‫להצמיח‪ ,‬לזרוע תקווה‪ ,‬ללמד מיומנויות חיים‪ .‬מי ייתן ומישהו ידאג לו‪ ,‬במתן תוקף לראות את מאמצו‪,‬‬
‫בלתת מקום לתחושותיו‪ ,‬בעידודו‪ ,‬בחיבוקו‪ ,‬בהתעניינותו אודות לשלומו‪ .‬הוא זה שלוחם בצניעותו‪,‬‬
‫חמוש בחלומותיו ותקוותיו‪ ,‬בידע ובשליחות יום יומית נגד הבדידות של מי שהמשפחה והחברה לא‬
‫השכילו לחבק‪ ,‬כמו גם במלחמה האחרונה‪.‬‬
‫נשלח ונשכח‬
‫נשלח לנפשו כאילו אין מלחמה מעל ומסביב ובדרך לשכונה שומע בראשו את שריקת הקטיושות‬
‫כשהיה ילד בצפון‪ ,‬מהרהר על חבריו שגויסו‪ ,‬על קרוב שנתקע בחו"ל‪ ,‬על איך לשכנע את הנערים לא‬
‫לשנוא את האחר‪ ,‬ואולי שוקע במחשבה מה לעשות אם יש אזעקה‪.‬‬
‫העובד נכנס להדרכה‪ ,‬ולחדר נכנסת הבדידות‪ .‬אני מכירה אותה‪ ,‬את פניה‪ ,‬לא מתנגדת לה‪ ,‬תפקידה‬
‫לשקף לנו מצב‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫המצב במהלך המלחמה היה שהמנהלים שלחו את העובדים לעבודה ולא דאגו להגנתם‪ ,‬לא דאגו‬
‫לשלומם ולא חשבו איך לחזק אותם‪ .‬הם הסתפקו בלעדכן את העובדים לגבי שעות פעילות והנחיות‬
‫עירוניות כלליות‪ .‬לא שמעתי משפט אחד של דאגה או אמפתיה‪.‬‬
‫אספתי את הבדידות שלי ושל מדרכי ועמיתי שהעזו לשתף אותי וניסיתי לתת לה מקום‪ .‬בהדרכה‬
‫ובחדר הישיבות הזמנתי את מי שרצה להתאסף ולחלוק שעה של התבוננות ושקט‪ .‬איש לא ביקש זאת‬
‫ממני‪ .‬איש לא ראה‪ ,‬רק מי שהגיע ידע‪ .‬וגם זאת תחושה של בדידות‪ ,‬שקיפות‪ ,‬של להיות אובייקט‬
‫שמשרת מנגנון עיוור שדואג לעצמו בלבד‪.‬‬
‫נכון‪ ,‬פגשנו את הצוות‪ ,‬לעדכונים ותמיכה ונכון שהלכנו ביחד לשתי הלוויות‪ .‬תסלחו לי‪ ,‬על המראה‬
‫המכוערת והסובייקטיבית שאני מראה לכם כאן‪ ,‬זו החוויה והיא רק שלי‪.‬‬
‫המלחמה לא הפריעה לאנשי החינוך הפורמאלי לקיים את חופשת הקיץ שלהם‪ .‬במוח האימהי שלי‬
‫מתרוצצות מחשבות על ערך החינוך שמוחצן באמצעות שביתות עבור תוספות שכר‪ .‬לא שמעתי ולא‬
‫קראתי על דאגת אנשי החינוך לתלמידיהם‪ .‬בשכונות צפון העיר כל סיוע שהוגש מלבד הסיוע של‬
‫קידום נוער‪ ,‬הוגש על ידי אנשי הרווחה‪ ,‬מנהלי תחום הנוער והשוליות השונות בלבד‪.‬‬
‫בדידותו של נער אחד‬
‫נ‪ .‬בן ‪ 01‬משכונה אחת בצפון ירושלים‪ .‬נער שהשתתף בקבוצת כנס באר שבע ומשתתף בכדורגל‪.‬‬
‫במהלך הקיץ המשכנו להפעיל אימוני כדורגל פעמיים בשבוע ברחוב שטרן‪ .‬פעמיים בשבוע הנער‬
‫עשה את המסע בתחבורה הציבורית מפסגת זאב לקרית יובל‪ ,‬לרחוב שטרן‪ .‬הוריו חשו דאגה גדולה‬
‫מהנסיעות בחשכה‪ ,‬כי אמנם סיימנו לפני החושך‪ ,‬אך לנערים היה קשה להיפרד בחופשת הקיץ‬
‫בייחוד כשבשכונות בוטלו רוב הפעילויות מפאת היעדר מרחבים מוגנים‪.‬‬
‫בני הנוער נסעו ביחד ברכבת מפסגת זאב (בזמן שהרכבת עוד פעלה מפסגת זאב‪ ,‬הרי אחרי החבלה‬
‫היא פעלה רק בין הגבעה הצרפתית לקרית יובל)‪ .‬מפחדים מהאבנים ומהבקבוקים שהושלכו לעבר‬
‫הרכבת‪ ,‬כועסים על בני מיעוטים שהסתובבו בשכונה כדי להתגרות בהם‪ ,‬ודואגים להוריהם שהיו‬
‫חשופים לאלימות השרירותית של תושבי ירושלים שחיים בפריפריה‪.‬‬
‫נ‪ .‬וחברי הקבוצה לא התחברו למלחמה‪ ,‬לא לטילים‪ ,‬לא לאזעקות ולא לסבלם של תושבי עוטף עזה‪.‬‬
‫בטח ובטח לא לסבלו של הצד הפלסטיני‪ .‬הם והוא נשארו לבדם‪ ,‬משפחה משפחה‪ ,‬נער נער‪ ,‬יחד‬
‫איתנו‪ ,‬ועם הרווחה‪ .‬המורים ואנשי החינוך עזבו את תלמידיהם לחופשתם‪ ,‬לכאורה נמצאים בשגרה‪.‬‬
‫יש מלחמה היכן שהוא – אז מה?‬
‫מי שאחראי לטפל במלחמות זה הצבא והממשלה‪ .‬השאר ממשיך לתפקד‪ .‬וכך‪ ,‬נ‪ .‬ועוד כמה חברים‬
‫נאלצו לטפל במצב "לבדם"‪" ,‬טיפלו" בבני מיעוטים ש"חדרו" לשכונה‪ ,‬התכחשו לטילים‪ ,‬התכחשו‬
‫לפחדים בדרך אל השכונה וממנה למרכז העיר והכל נכנס להם פנימה‪ .‬נ‪ .‬סיפר לי שאיש לא שאל‬
‫‪11‬‬
‫אותו איך הוא התמודד בתקופה הזו ‪ ,‬וגם החבר'ה לא דיברו‪ ,‬אבל אם אני רוצה אני מוזמנת לזולה‬
‫אצל ש‪.‬ב‪ ,‬כל ערב שותים וון גוך עם רד בול‪ .‬עכשיו יש מבצע‪ ,‬אצל צ‪-.‬לכבוד המלחמה‪.‬‬
‫לסיום ציטוט מתוך הספר האהוב עלי של פאולו קואלו "המדריך ללוחם האור"‪:‬‬
‫"לוחם האור מבין שאלוהים משתמש בבדידות‪ ,‬כדי ללמד את היחד‪ .‬הוא משתמש בכעס‪ ,‬כדי להראות‬
‫את הערך הלא ישוער של השלום‪ .‬הוא משתמש בשעמום‪ ,‬כדי להדגיש את חשיבות ההרפתקה מחד‬
‫וחוסר המעש מאידך‪.‬‬
‫אלוהים משתמש בשקט‪ ,‬כדי ללמד אחריות למילים‪ .‬הוא משתמש בעייפות‪ ,‬כדי שנבין את ערכה של‬
‫ההתעוררות‪ .‬הוא משתמש במחלה‪ ,‬כדי להדגיש את ברכת הבריאות‪ .‬אלוהים משתמש באש‪ ,‬כדי‬
‫ללמד על המים‪ .‬הוא משתמש באדמה‪ ,‬כדי שיובן ערכו של האוויר‪ .‬הוא משתמש במוות‪ ,‬כדי להראות‬
‫את חשיבות החיים‪( ".‬עמ' ‪.)041‬‬
‫שנה טובה ‪ ,‬שנה של שלום והרבה יחד‬
‫‪12‬‬
‫הרהורים בעקבות קורס הנחייה בשיטת "– ‪" – "s.o.s‬מצמיחים" ‪ :‬יולי ‪2114‬‬
‫דורית בן לולו‬
‫שפה‬
‫תפילה עבור ילדינו‬
‫בצל‬
‫בעיניים עיוורות‬
‫אל‬
‫שתי כפות ידיים מחובקות‬
‫לא‬
‫כף‬
‫בתוך שתי כפות ידיים‬
‫בצל‪.‬‬
‫הקרקע‪.‬‬
‫להרגיש מגע רך שמתחלף ולא‬
‫‪,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,‬‬
‫מפסיק‬
‫יום חמישי‬
‫לחוות נוכחות של עצמי ושל‬
‫היום האחרון של חודש יולי‪.‬‬
‫האחר‪.‬‬
‫בשש בבוקר פקק ענק‬
‫למה הוא בועט ?‬
‫למה הוא צועק?‬
‫חרשים כלפיו‪.‬‬
‫איש לא בירך על נוכחותו‪.‬‬
‫לחפש מחויבות לראות את‬
‫האחר ולתת תוקף לנוכחותו‬
‫‪UNWRA‬‬
‫איש לא נושא אותו על כתפיו‪.‬‬
‫ובכך לזכות‬
‫עמוסים בקמח‪ ,‬אורז וסוכר‪.‬‬
‫הוא עצוב‪.‬‬
‫לתיקוף ושיקוף של נוכחותי‪.‬‬
‫דרומה‪.‬‬
‫חי בתוכי ויוצא ממני‬
‫לפתוח צוהר לאושר‪.‬‬
‫עצב ממלא את עיניי‬
‫כשמרגיש‬
‫‪,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,‬‬
‫עולה מהלב‪ ,‬מסע קשה‪.‬‬
‫לא אהוב‪.‬‬
‫שליחות‬
‫עולה גובה כאילו על הר‬
‫‪,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,‬‬
‫של שלום‬
‫אוורסט‬
‫איש לא הכין איש‬
‫שליח של אי אלימות‬
‫כאב מזוקק טהור וחד‬
‫למצב של מלחמה‬
‫סוג של נזירות‬
‫עלינו בני האדם‬
‫איש לא הכין איש‬
‫התנזרות מתוקפנות‬
‫על אובדן החיים‬
‫למצב של אי לחימה‪.‬‬
‫על הרוע שאנו עושים‬
‫מסתובבת במה שנקרא עורף‬
‫להאמין ולעשות‬
‫זה לזה‪.‬‬
‫סביבי ובתוכי‬
‫למען עולם אנושי יותר‪.‬‬
‫יום חמישי‪,‬‬
‫מלחמה‬
‫‪,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,‬‬
‫היום האחרון של חודש יולי‬
‫היא על חיי‪,‬‬
‫אני בדרכי צפונה‬
‫אך‬
‫ללמוד להנחות קורס להפחתת‬
‫בלעדיי‪.‬‬
‫אלימות‪.‬‬
‫בצל אל‬
‫‪,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,‬‬
‫‪,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,‬‬
‫שבועה‬
‫פנימית‬
‫ציוד‬
‫למה הוא מקלל?‬
‫משאיות‬
‫להתחייב‬
‫ומובילי‬
‫רגלו איבדה‬
‫מגע עם‬
‫למה הוא משפיל?‬
‫של‬
‫‪13‬‬
‫קפה איתן‬
‫נועה בר‪ -‬קשת מערב‬
‫המצב בתקופת מבצע צוק איתן‪ ,‬השפיע רבות על אופי העבודה בבית הקפה הטיפולי במלחה‪ .‬בית‬
‫הקפה היה עמוס מבדרך כלל‪ ,‬ייתכן שבגלל שבתקופה זו של לחץ נפשי‪ ,‬גבר הצורך של בני הנוער‬
‫לבלות יחד במקום מוגן פיסית ורגשית‪.‬‬
‫מעניין היה לראות כיצד בני הנוער הירושלמים התמודדו עם המצב‪ .‬הרקטות אמנם לא פסחו על‬
‫ירושלים במבצע זה‪ ,‬ובכל זאת‪ ,‬נדמה שהחוויה הייתה פחות ישירה‪ ,‬ברמת החוויה האישית‪ ,‬ויותר‬
‫עקיפה‪ ,‬באמצעות אמצעי התקשורת השונים‪.‬‬
‫מחקרם של בן ציון‪ ,‬שהרבני ושביט (‪ ,)4101‬משווה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬רמות של חרדה‪ ,‬פחד וכעס של צעירים‬
‫בגילאי ‪ , 01-46‬תושבי הצפון והמרכז בעת מלחמת לבנון השנייה‪ .‬נמצא כי תושבי הצפון גילו במובהק‬
‫רמות גבוהות יותר של חרדה ופחד בהשוואה לתושבי המרכז שלא חוו את המלחמה באופן ישיר‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬לא נצפו הבדלים מובהקים בין שני האזורים ברמת הכעס וברמת מדד רגשות שליליים המשלב‬
‫רמות כעס ופחד (בן ציון‪ ,‬שהרבני ושביט‪ .)4101 ,‬דיונים בנושאים פוליטיים או התלבטויות בנוגע לגיוס‬
‫לצה"ל אינם חדשים לנו‪ ,‬אך אין ספק שהם הפכו תדירים יותר במהלך המבצע‪ .‬הנערים שמגיעים‬
‫לקפה‪ ,‬כמעט כולם מעורבים מאוד בדיונים בנושאים הביטחוניים בארץ‪ ,‬אך הדיונים והתגובות‬
‫בנושאים אלו היו פחות אינטנסיביים מבדרך כלל‪ .‬נראה היה כי לבני הנוער היה רצון כן להבין את‬
‫המצב‪ ,‬להידיין עליו‪ ,‬לעיתים אף בהומור‪.‬‬
‫בעוד שבדרך כלל הדאגות מהגיוס לצה"ל סובבות סביב ההיבטים וההשלכות הכלכליות‪ ,‬הרי שבימי‬
‫המבצע‪ ,‬עלו גם חששות מהסכנות לפגיעה פיסית‪ ,‬בשירות זה‪ .‬למרות חששות אלה‪ ,‬הביעו נערים‬
‫רבים רצון להתגייס לצה"ל‪ ,‬ו'להיות שם'‪ ,‬הצהרות שלא ניתנות על ידי מטופלי בית הקפה‪ ,‬בדרך כלל‪.‬‬
‫בשנים האחרונות עולה המודעות גם להשלכותיה של החשיפה העקיפה‪ ,‬המתבטאת בצפייה‬
‫באירועים באמצעי התקשורת השונים‪ ,‬בעיקר בטלוויזיה‪ .‬צפייה בדיווחים יכולה להגביר את המצוקה‬
‫בקרב אלו שנחשפו אליה ישירות‪ ,‬ובנוסף לכך‪ ,‬גם לעורר מצוקה בקרב אלו שכלל לא נחשפו אליה‬
‫(דקל‪ ,‬לביא וגרין‪ .)4101 ,‬דקל‪ ,‬לביא וגרין (‪ ,)4101‬תיארו במאמרן את בני הנוער כאוכלוסייה ברמת‬
‫סיכון גבוהה במיוחד‪ ,‬בעיקר לפיתוח ‪ ,PTSD‬כיוון שהפגיעה מתרחשת בשלב הקריטי של גיבוש הזהות‬
‫העצמית‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬היכרות עם נפגעים עלולה להוביל להזדהות עמם בשל דמיון‪ ,‬בעיקר בגיל‪ ,‬בין‬
‫הנפגע למתבונן ובכך להוביל למצוקה קשה (דקל‪ ,‬לביא וגרין‪ ,)4101 ,‬מה שרלוונטי במיוחד‬
‫לאוכלוסייה שפוקדת את בית הקפה‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫לאור הא מור‪ ,‬לא פעם עלתה השאלה‪ ,‬בקרב המדריכים‪ ,‬האם להדליק את הטלוויזיה ולצפות בעדכוני‬
‫החדשות או להשאירה כבויה בכדי לתת לבני נוער את המקום השקט יותר‪ ,‬ללא עדכונים מהמבצע‬
‫והמתח הנובע מהם‪ .‬במשך הזמן גילינו‪ ,‬שגם כאשר החלטנו להשאיר את הטלוויזיה כבויה‪ ,‬בני הנוער‬
‫ביקשו להדליקה בכדי שיוכלו להישאר מעודכנים‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬מבצע צוק איתן הציב אותנו בפני תקופה לא פשוטה‪ ,‬בקפה הטיפולי‪ ,‬ואנו מקווים שהוא נתן‬
‫לבני הנוער את האפשרות להגיע למקום בטוח ותומך‪ ,‬מקום בו ניתן לשתף ברגשות וחששות‪ ,‬לשאול‬
‫שאלות ולהביע דעות ללא חשש‪.‬‬
‫מקורות מידע‬
‫בן ציון‪ ,‬א‪ ,.‬שהרבני‪ ,‬ש‪ ,.‬שביט‪ ,‬ט‪ .)4101( .‬השפעת רגשות על הערכות הסיכון קרב צעירים בצפון‬
‫הארץ ובמרכזה לאחר מלחמת לבנון השנייה‪ .‬מפגש לעבודה חינוכית‪-‬סוציאלית (‪.001-016 ,)10‬‬
‫דקל‪ ,‬ר‪ ,.‬לביא‪ ,‬ת‪ ,.‬וגרין‪ ,‬א‪ .)4101( .‬להתבגר ולהתגבר‪ -‬הקשר בין מאפייני החשיפה של בני נוער‬
‫לאירועי מלחמת לבנון השנייה לתגובות המצוקה שלהם שנה לאחר סיומה‪ .‬מפגש לעבודה חינוכית‪-‬‬
‫סוציאלית (‪.11-11 ,)10‬‬
‫‪15‬‬
‫מבצע צוק איתן‬
‫נעמה לין ‪ -‬קשת דרום‬
‫במלחמה כמו במלחמה‪ ,‬כולם בפנים‪ ,‬מטופלים‪ ,‬מטפלים‪ ,‬חיילים שנהרגו מהאזור ומוכרים לנו‪,‬‬
‫פצועים‪ ,‬אחים‪ ,‬חברים‪ ,‬הורים‪ ,‬משפחה‪ ,‬כולם היו במערכה‪ ,‬כולם התפללו‪ .‬השכונות היו סוערות‪,‬‬
‫האווירה טעונה‪ ,‬כבדה‪ ,‬וכולם בפנים‪ .‬כולם‪.‬‬
‫דווקא בימים מורכבים אלו‪ -‬עבור כולם‪ ,‬יש חשיבות עליונה לקשר עם המטפלים‪ .‬מעבר לתמיכה‬
‫ולאמפתיה‪ -‬ישנו כאן תהליך עמוק של שותפות גורל‪ ,‬ותהליכים חזקים של העברה והזדהות‪.‬‬
‫עבור המטפלים היו אלו ימים מורכבים‪ ,‬כל אחד ומחשבותיו‪ ,‬כל אחד והחרדה שלו‪ ,‬אך חייבים‬
‫להתנתק ולהתפנות רגשית לפגישה עם נער‪ .‬לא פשוט‪ ,‬לא תמיד אפשר‪ .‬קשה להתרכז‪ ,‬קשה‬
‫שבעתיים לשמור על אובייקטיביות וניטראליות מקצועית תוך כדי פגישות והעבודה בשכונות‪.‬‬
‫הנערים עצמם‪ -‬רובם בחרדה‪ ,‬כמעט לכולם יש חברים קרובים או בני משפחה בלחימה‪ ,‬וכשהם‬
‫מספרים במפגש הטיפולי על סיוטים בלילה וסימני דחק נוספים‪ -‬המדריך יודע בדיוק למה הם‬
‫מתכוונים‪ -‬כי גם לו יש‪.‬‬
‫לדעתי ומחוויותיי במהלך מבצע צוק איתן‪ -‬דווקא המקום הזה‪ -‬המזדהה והמעורבב כביכול‪ -‬יכול‬
‫להיות משמעותי מאוד בקשר הטיפולי מכמה בחינות‪ -‬המטפל ״אנושי״ יותר‪ ,‬הוא ״כמוני״‪ ,‬אך מהווה‬
‫למעשה מודלינג של התמודדות‪ ,‬אפשר ביחד למצוא נקודות של וויסות רגשי וכלים להתמודדות‪,‬‬
‫כאשר המטפל כבר מדגים וויסות‪ -‬הוא הגיע לפגישה‪ ,‬הוא מתייחס‪ ,‬הוא חרד וחושש אך לא מוצף‬
‫ומצליח להתמודד‪ .‬זה אפשרי‪ .‬המקום הקרוב יאפשר לדברים להישמע ולנער להביא את עצמו בכנות‪.‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬היותו של המטפל ״נגיש״ יותר עשוי לתרום להמשך הקשר‪ ,‬בכך שהנער צריך להוכיח את‬
‫עצמו פחות בעיני המטפל‪ .‬הנער לומד כי לכולם יש נקודות כוח ונקודות שפל ומסגל ראיה מורכבת‬
‫ומכילה יותר‪ ,‬לחיים‪.‬‬
‫האינטימיות והחיבור שנוצר‪ ,‬יכולים לתרום לעבודה בנושאים נוספים‪ ,‬ולהעלות קשיים נוספים‪.‬‬
‫החשיפה גוררת כנות ואותנטיות ‪ ,‬הן של המטפל והן של המטופל כאחד‪ .‬ובכך‪ ,‬גם הנערים עזרו לנו‬
‫להרחיב את נקודת המבט שלנו‪ ,‬במבצע צוק איתן‪ ,‬ועזרו לנו‪ ,‬לעבוד‪ ,‬להתאמץ‪ ,‬לחשוב רחב יותר‪.‬‬
‫כולם מחזיקים את כולם‪ ,‬גם בעורף‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫בס"ד‬
‫מבצע צוק איתן‬
‫אריה גוטליב – קשת מרכז‬
‫הקיץ האחרון היה מאוד לחוץ‪ ,‬הרגשה של חוסר עונים הפעם הראשונה שיש אזעקות ונפילות‬
‫בירושלים לאלו שאינם מורגלים זה משנה את החיים‪ .‬באמצע המבצע נולדה לי בת‪ ,‬והמחשבה לאיזה‬
‫עולם אני מביא אותה החמיץ את הלב‪ .‬לשמוע אזעקה ולגשת לבן שלי שעוד לא בן ‪ 1‬כדאי להוריד‬
‫אותו למקלט והוא בן רגע מתעורר ולופת אותי עם הבנה מלא מה קורה עכשיו בלי צורך "להתעורר"‬
‫מאוד הכביד אלי‪.‬‬
‫אצל הנערים זה גרם לפרץ של הזדהות עם הסביבה והמדינה ובמיוחד רצון להתגייס‪ ,‬אך גם שטף‬
‫אותם בשנאה לאחר‪ ,‬לחרדה ולמצוקה מה אני עושה כשיש אזעקה! איפה "המקלט" שלי‪ ,‬מעיין‬
‫שיקוף של כמה הם לבד בחיים וכמה תהו ובהו יש בחיים שלהם‪.‬‬
‫רגע שיא היה לעמוד ב‪ 40:11‬בערב בכיכר החתולות בזמן שהפעלנו את האוהל למען הנערים ופתאום‬
‫יש אזע קה ותחושת הכאוס פוגע בך‪ ,‬לחשוב מהר על מקום מסתור לפנות במהירות את האוהל‪ ,‬חלק‬
‫מהנערים באים אתך חלק צוחקים ומעדיפים להישאר בחוץ‪ .‬הרגע שאני רואה נער שלי שאני מנסה‬
‫להחזיר אותו לחדר הטיפול נכנס חזרה לאוהל ואני בוחר (בטיפשותי) לחזור לאוהל ולהתיישב על‬
‫הפופים איית ו‪ ,‬אני שואל אותו למה אתה בא למחסה והוא צוחק והסוטול ענה בשביל מה יש לי‬
‫לחיות‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫השפעתה של מלחמת 'צוק איתן' עליי‪ ,‬כאבא חייל גולני‪ ,‬וכעובד קידום נוער‬
‫אסף נהרי ‪ -‬אחראי צוות מרכז העיר‬
‫כאבא חשתי אחריות כבדה‪ ,‬דאגה מרובה ולא פוסקת סביב השעון‪ ,‬בנוסף חשתי רגשות מעורבים‬
‫המהולים בפחד‪ ,‬כעס‪ ,‬תסכול‪ ,‬חרדה והמון חוסר אונים‪ .‬היה לי צורך להיות בקשר רציף עם ילדי‬
‫ולהיות מעודכן בכול רגע על מצבו‪ ,‬כמובן זה לא התאפשר‪ ,‬לא פעם כשביקרתי אותו בעוטף עזה‪,‬‬
‫רציתי לקחת אותו איתי ולשלוף אותו מהתופת‪.‬‬
‫שיאו של החסר אונים וה הבנה שאין לי שליטה כמעט על כלום ומה שנותר לי זה להתפלל לאלוהים‪,‬‬
‫שישמור לי על בני ועל כול חייליי צה"ל‪ ,‬היה כאשר בני קיבל יומיים חופשה אך העדיף מבחירה‬
‫והחלטה אישית להישאר עם חבריו למחלקה‪.‬‬
‫במחשבה לאחור אני לא יודע כמה זמן ויכולת היה לי להתבוסס בתוך הרגשות הקשים האלה‪ ,‬מה‬
‫שעזר לי הייתה תחושת האחריות למשפחתי והרגעת החרדות הקשים אצל כולם בניסיונות ליצור‬
‫שיח שלא תמיד צלח‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬עבודתי בקידום נוער והמפגשים ברחובות העיר עם בני הנוער (להבה)‪ ,‬הזועף‪ ,‬האלים‪ ,‬הסוחף‬
‫והחסר אונים‪ ,‬בניסיונות לפעמים נואשים‪ ,‬להרגעת הרוחות‪ ,‬ליצור קשר וליצור שיח שלפעמים צלח‪.‬‬
‫לא פעם בתוך תוכי חשתי תחושת הזדהות עם בני הנוער שהעלתה בי רצון להסיר מעלי את‬
‫האחריות כאבא וכעובד קידום נוער‪ ,‬ולצעוק לשמיים לכעוס על כולם ולברוח מהתחושות האישיות‬
‫הקשות‪.‬‬
‫בתקופת המלחמה הקמנו אוהל בכיכר החתולות אשר מאוד תרם לנו להגיע להרבה בני נוער‪ ,‬להרגיע‬
‫את ההתלהמות והכעס סביב נושא המלחמה‪ ,‬ליצור פעילויות מרגיעות ונעימות‪ ,‬בניסיון להשכיח מעט‬
‫את המצב המורכב במדינתנו‪ ,‬אין לי ספק שגם לי זה תרם להתמודדות בעבודתי בכלל‪ ,‬ועם משפחתי‬
‫בפרט‪.‬‬
‫לסיום אומר שאני גאה בבני‪ ,‬גאה להיות אב ללוחם בצה"ל למרות כול הרגשות המעורבים‪ ,‬וכמובן‬
‫רואה בעבודתי בקידום נוער‪ ,‬שליחות ותרומה חברתית גדולה‪ ,‬במפגש בטיפול ובחינוכו של דור‬
‫ההמשך‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫קש"ת צפון‬
‫אורטל יצחק – רכזת מדיה חברתית‬
‫הקיץ חלף‪ ,‬החגים מאחורינו‪ ,‬וצוות צפון חזר לפעילות בשטח במלוא המרץ‬
‫בנווה יעקב‪ ,‬השכונה הכי צפונית בעיר‪ ,‬קיימו מריאנה ונערי קבוצת התיאטרון שלה‪ ,‬הרמת כוסית‬
‫לכבוד השנה החדשה‪ .‬באירוע החגיגי השתתפו ‪ 41‬נערים ונערות‪ ,‬הורים‪ ,‬מדריכי השטח בנווה יעקב‪,‬‬
‫צופיה מנהלת אזור צפון וכמובן מנחות הקבוצה מריאנה ואריאלה‪ .‬כמו כן הגיעו אורי‪ ,‬המנהל החדש‬
‫של "האיגוד הירושלמי למאבק בסמים ובאלכוהול" וטל‪ ,‬ה***תפקיד*** ששמחו לצפות מקרוב‬
‫בפעילות הקבוצה המיוחדת הזו‪ ,‬שהם אחראיים למחצית מתקצובה‪.‬‬
‫בפעילות שיחקו כל המשתתפים משחקי היכרות וגיבוש‪ ,‬ומשחקים מאתגרים‪ .‬בנוסף‪ ,‬הנערים הדגימו‬
‫למשתתפים תרגילי אימפרוביזציה בתיאטרון‪ ,‬וכשרון המשחק שלהם הרשים את כל הנוכחים‪.‬‬
‫לסיום נהנו כולם מברכות לשנה החדשה‪ ,‬מכוסית של יין תירוש (נטול אלכוהול כמובן) ומתפוח מתוק‬
‫בדבש‪ .‬זה הזמן להודות לאיגוד הירושלמי למאבק בסמים ובאלכוהול על שיתוף הפעולה המבורך‪.‬‬
‫שאפו למריאנה שלנו על העשייה הרבה‪ .‬וכמובן שנה טובה!‬
‫‪https://vine.co/v/O7mDVYhOpbp‬‬
‫‪19‬‬
‫בפסגת זאב נערך ערב סיום חגיגי במיוחד לשתי קבוצות הפיסול הסביבתי שהנחתה מרינה שלנו‪ .‬בקיץ יצרו ‪01‬‬
‫נערים ונערות ספסל נהדר באמצעות מחזור של חומרים שונים‪ ,‬כמו בקבוקים מפלסטיק‪ ,‬צמיגים‪ ,‬גבס‪ ,‬מלט‬
‫וחצץ‪ .‬לאחר שהסתיימה קבוצה זו נפתחה קבוצה חדשה שנולדה מתוך מחשבה משותפת של קידום נוער יחד‬
‫עם מחלקת שפ"ע (שיפור פני העיר) ורצון לשפר את חזות תחנות הרכבת הקלה‪ .‬המחלקה הביאה לקידום‬
‫נוער פסלי אריות‪ ,‬ובני הנוער שלנו‪ ,‬יחד עם נערים נוספים בשכונת פסגת זאב‪ ,‬צבעו אותם‪ .‬לנערים היה את‬
‫החופש האמנותי להתבטא‪ ,‬כמו גם האחריות וההבנה שהפסלים יוצגו ברחבי השכונה‪.‬‬
‫במפגש הסיום נכחו גם צופיה מלאכי מנהלת אזור צפון‪ ,‬איתיאל מנהל תחום הנוער במנהל הקהילתי‬
‫בפסגת זאב‪ ,‬ושי הסטודנט מבצלאל שמתנדב בשכונה וליווה את הנערים בפרויקט האחרון‪ .‬ענבל‬
‫האמנית שליוותה את הפרויקט הראשון עברה להתגורר בעיר אחרת ולא יכלה להגיע‪ ,‬אולם היא‬
‫שלחה מכתב מרגש לנערים‪:‬‬
‫"‪...‬אני חושבת שהמועדון שלכם בשכונה נותן לכם הזדמנות לעשות עוד הרבה דברים גדולים‬
‫ביחד‪ ,‬למצוא את הכוחות שבכם כבני נוער להשפיע על הסביבה‪ ,‬לייצר אור בחברה שיש בה לא‬
‫מעט חושך‪.‬‬
‫מאחלת לכם שלעולם לא תפסיקו ליצור (יצירה זה לא רק ציור‪ ,‬שיר או ריקוד‪ ...‬זה בעצם כל‬
‫רעיון מקורי שבא מהנשמה ואנחנו הופכים א ותו ממחשבה למציאות)‪ ,‬שתעבדו קשה בשביל‬
‫דברים שחשובים לכם ותצליחו בהם ושתמציאו לכם חלומות אישיים וקבוצתיים להגשים‪.‬‬
‫מאמינה שעוד נפגש‪ ,‬ענבל"‬
‫‪20‬‬
‫הנערים סיפרו על החברויות החדשות שנוצרו בקבוצה‪ ,‬על ההנאה המרובה שהפיקו מהן‪ ,‬ועל התרגשותם‬
‫הרבה ליצור משהו למען הקהילה שבה הם חיים‪ ,‬מחומרים שזמינים ונגישים לכולם‪ ,‬תוך שמירה על איכות‬
‫הסביבה! ואת הפסלים המדהימים שיצרו תוכלו לראות בתחנות הרכבת הקלה בפסגת זאב‪.‬‬
‫זה הזמן להודות לחזי מנהל הפרויקטים ולמחמוד על כל העזרה במהלך הפרויקט‪ .‬תודה גם לעוזי חן שעשה‬
‫רבות למען הקמת הפרויקט‪ .‬תודה נוספת מגיעה לאיתיאל מנהל תחום הנוער במנהל הקהילתי‪ ,‬לאלונה‪ ,‬רכזת‬
‫על"ם בשכונה ולכל המתנדבים ובני השירות שעזרו‪ .‬תודה גדולה לענבל האמנית ולשי הסטודנט וכמובן שאפו‬
‫למרינה התותחית שלנו על העשייה המאומצת!‬
‫‪21‬‬
‫לצוות צפון הצטרף בשבועות האחרונים כוח חדש וצעיר – החיילות מירי ושרה מגרעין "אודם" – שחברו‬
‫למדריכות בתאל‪ ,‬דורית ב‪.‬א‪ .‬ואורטל בשכונות נווה יעקב ורמות‪ .‬מירי ושרה יכירו את הנערים ויצטרפו אל שני‬
‫פרויקטים חדשים בשכונות‪ .‬הראשון שבהם הוא שה"ל – שפע הזדמנויות למלש"ב‪ ,‬שמטרתו איסוף והפצת‬
‫מידע אודות הליכי הגיוס‪ ,‬כמו גם היכרות עם שלוש עמותות עיקריות המכוונות לשירות לאומי אזרחי‪.‬‬
‫הפרויקט השני הוא פרויקט מב"ש – משפט בשכונה – כלומר‪ ,‬הקמה והפעלה של מוקד לסיוע משפטי מקיף‬
‫והיכרות עם כוח השיטור השכונתי‪.‬‬
‫בשכונות נווה יעקב ורמות גם מתקיים בימים אילו גיוס אינטנסיבי לפרויקט "אקוטק" בשיתוף עמותת "מחשבת‬
‫טובה"‪ .‬הפרויקט‪ ,‬שנחל הצלחה גדולה בשכונת רמות בשנים האחרונות‪ ,‬מגיע לראשונה לנווה יעקב‪ ,‬והוא עתיד‬
‫להקנות לנערים תעודת טכנאי מחשבים מטעם חברת 'סיסקו' וכן ידע ביזמות עסקית‪ .‬אנו מצפים ומתרגשים‬
‫לקראת ערבי החשיפה בשכונות שיתקיימו בחודש נובמבר‪.‬‬
‫בשכונת נווה יעקב תיפתח בשבועות הקרובים קבוצת אמנות לנערות בסיכון שתנחה אורטל בקו יחד עם‬
‫מדריכה נוספת מטעם "האיגוד הירושלמי למאבק בסמים ובאלכוהול"‪ .‬הנערות ייצרו בכל מפגש בחומר שונה‪,‬‬
‫כמו חימר‪ ,‬גבס‪ ,‬צבעי ידיים‪ ,‬תוך התבוננות פנימה אל תוך הנפש שלהן‪ ,‬חיזוק הכוחות שלהן והעצמה‪ .‬תודה‬
‫גדולה לאורית מהאיגוד על עזרתה הגדולה לקבוצה‪.‬‬
‫כאן המקום לברך את רעיה שלנו‪ ,‬שנכנסה לפרויקט 'מניעת נשירה' בבית הספר רנה קאסן ולעבודת שטח‬
‫בגבעה הצרפתית‪ .‬לאור ההצלחה של קבוצת "גוף ונפש" לנערות בפסגת זאב ובנווה יעקב בקיץ שעבר‪ ,‬מתכננת‬
‫רעיה לפתוח קבוצה כזו ממש בימים הקרובים ברנה קאסן‪ .‬בקבוצה‪ ,‬המיועדת לכיתות ח' וט'‪ ,‬ישתתפו כ‪01-‬‬
‫נערות‪ .‬מטרת הקבוצה היא להתחבר לעוצמות‪ ,‬לכוחות ולגבולות של הגוף דרך כלים השלכתיים‪ ,‬כמו תנועה‪,‬‬
‫ציור ועוד‪ .‬רעיה תשוחח עם הנערות על סיטואציות מסוכנות וכיצד ניתן להימנע מהן‪ ,‬כיצד ניתן לזהות אדם‬
‫שמעוניין לתקוף‪ ,‬על בחירה של תוקף את קורבנו ועל חשיבות שפת הגוף והביטחון שאנו משדרות‪ .‬בהצלחה‬
‫רבה לרעיה בקבוצה החדשה!‬
‫צוות צפון שמח לבשר על חידוש פעילות הכדורגל של קידום נוער בשיתוף קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים‪.‬‬
‫המדריכים באזור צפון אוספים מן השטח קבוצה גדולה של נערים לקראת פתיחת האימונים ב‪ .1.00-‬הקבוצה‬
‫תלווה על ידי חנן‪ ,‬מרינה ודורית ב‪.‬ל‪.‬‬
‫בשבועות הקרובים יתקיים סיור‬
‫בבי"ס ג'ינוגלי (מעלה ערב)‪ ,‬לפרטים‬
‫נוספים לפנות לחנן אריאל‪-‬‬
‫‪.450-2226220‬‬
‫‪22‬‬
‫ברכות‬
‫‪ ‬לעובדים החדשים שלנו בשכונות נווה יעקב ורמות שהצטרפו בתחילת נובמבר‪ -‬המון הצלחה‬
‫בדרך החדשה‪ ,‬שמחים ומברכים על הצטרפותכם אלינו!‬
‫‪ ‬לשלושת הסטודנטים מבית הספר לעבודה סוציאלית של האונ' העברית‪ ,‬שהצטרפו אלינו‬
‫בתחילת נובמבר להכשרה מעשית‪ -‬ברוכים הבאים לצוות הכי צפוני בחטיבה‪ .‬המון הצלחה‬
‫בשנה הקרובה!‬
‫‪ ‬לחנן ומישאל – המון מזל טוב ליום ההולדת! מאחלים לכם שפע בריאות‪ ,‬הצלחה‪ ,‬סיפוק‬
‫ואושר!‬
‫‪ ‬לליאתי שלנו‪ ,‬שלאחר חמש שנים כה משמעותיות בשכונת נווה יעקב פרשה לדרך חדשה‪.‬‬
‫מאחלים לך המון הצלחה‪ ,‬בשבילך השמיים הם לא גבול! כבר מתגעגעים אלייך‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫קשת מזרח‬
‫כאמל ג'אברין – רכז מדיה חברתית‬
‫פרויקט מדצים לנערים במזרח העיר – החטיבה לקידום נוער וצעירים – המחלקה לפרויקטים‪.‬‬
‫בשיתוף פעולה עם מנהל קהילתי עוטף ירושלים והאיגוד הירושלמי למאבק בסמים‬
‫הפרויקט התחיל ב ‪ 01‬לחודש‪ ,‬ונמשך בימים אלה‪ ,‬במרכז יעלים – בעין יעל בימי ראשון בשעה ‪01:11-‬‬
‫‪06:11‬‬
‫מטרת הפרויקט‪ :‬להכשיר את הנערים לעבודה עם בני נוער אחרים‪ ,‬מתוך מטרה להשתלבות במינהל‬
‫הקהילתי‪ ,‬ובחטיבה לקידום נוער וצעירים‪.‬‬
‫בפרויקט משתתפים ‪ 07‬בגילאי ‪02-06‬‬
‫‪24‬‬
‫מרכז הכשרות מקב"ץ‬
‫אחינועם קרמיאן – רכזת מדיה חברתית‬
‫קורס נגרות‪:‬‬
‫בימים אלו סיימנו את קורס הנגרות‪ .‬הקורס התקיים ב"חוות ואהבת"‪ ,‬בשכונת בקעה‪.‬‬
‫הקורס היה כ‪ 01 -‬מפגשים‪ ,‬אך הצעירים הגיעו גם אף יותר על מנת להשלים את הדברים אותם בנו‪.‬‬
‫בסיום הקורס קיבלו הצעירים תעודות סיום איתם הם יכולים לפנות לנגריות נחשבות ולהציע שם את‬
‫כישוריהם‪.‬‬
‫נאחל לצעירים הצלחה רבה בהמשך הדרך‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫קורס טבחות‪:‬‬
‫לכל אוהבי הבישול‪ ,‬רואים את עצמם במטבח וכו'‬
‫בימים אלו נפתח קורס טבחות במיוחד בשבילכם!!‬
‫הקורס מתקיים ב"מכללת השף"!!!!!‬
‫קורס של ‪ 01‬מפגשים‪ ,‬כל מפגש כ‪ 2-‬ש'‪.‬‬
‫עלות סמלית למשתתף‪.₪ 111 -‬‬
‫בסיום הקורס כל משתתף מקבל תעודת סיום!!‬
‫מספר מקומות אחרונים בהחלט!!‬
‫‪26‬‬
‫קשת מערב‬
‫נועה בר – רכזת מדיה חברתית‬
‫‪‬‬
‫בימים אלה פועלים הפרויקטים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫פרויקט היפ הופ בהשתתפות של ‪ 01‬בנות ובני נוער‪ .‬הפרויקט מתקיים בימים ב' וה' בשעות‬
‫‪ ,06:11-01:11‬במרכז קהילתי הסנפלד בקריית יובל‪ .‬מרכזת הפרויקט‪ -‬מלכה כהן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫סדנה למוזיקה‪ -‬בשלב זה תיפוף על תופי קונגס‪ .‬הפרויקט מתקיים ביום ג' בשעה ‪ ,01:11‬במרכז‬
‫קהילתי הסנפלד בקרית יובל‪ ,‬כחלק מפעילות מניעת אלימות במגרשים‪ .‬מרכז הפרויקט‪ -‬אלון‬
‫אסייג‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קורס תאוריה ונהיגה נכונה‪ -‬מתקיים בימי ג' וה'‪ ,‬בשעה ‪ ,01:11‬במרכז קהילתי הסנפלד בקרית‬
‫יובל‪ .‬מרכז הפרויקט‪ -‬יובל שגב‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫קשת חרדים‪ :‬החומה השלישית‬
‫יעקב סולומון – רכז מדיה חברתית‬
‫ספא חורף פעילות במים פעילות חדשה בשכונת החומה השלישית מטופלים מקש"ת חרדים‬
‫יוצאים לבריכת נווה יעקב פעם בשבועים למשך כ ‪1‬שעות‪ .‬הפעילות כוללת לימוד שחיה תחרויות‬
‫מים וקבצות דיון על חשיבות הספורט בחיינו‪ .‬בפעילות משתתפים כ‪ 04‬נערים בכל מפגש‪.‬‬
‫לאחר תקריות אלימות שהיו בעבר החלטנו לצאת בסדנאות הסברה על נושא הסלחנות והסובלנות‬
‫וכן על אחריות חברתית‪ .‬הסדנאות מתקיימות במבגרת הפעילות בבריכה‪.‬‬
‫חיפוש עבודות לבוגרים שימת דגש מיוחד לעבודות יציבות אשר מתגמלות את העובדים כפי‬
‫המתחייב בחוק ואשר מעניקות את התנאים ההולמים לבני הנעור העובדים אצלם‪ .‬אנו פונים‬
‫למעסיקים מדברים איתם על חשיבות ההעסקת בני נוער המטופלים אצלינו ועל הכוחות שיש להם‬
‫ועל התעולות אשר המעסיקים יוכלו להפיק מהם‬
‫החלה ההרשמה לקבוצת מילה חדשה שתיפתח בתחילת שנת ‪ 2112‬לפרטים יצחק‬
‫אבוחצירה מקשת חרדים פלא' ‪1244434432‬‬
‫‪28‬‬
‫פרויקט מילה יוסי כהן‬
‫בעוד כשבועיים יסתיים פרויקט מילה אשר מוביל יוסי כהן אחראי צוות קשת חרדים‪ .‬זהו פרויקט‬
‫מילה שני אשר מתקיים בקשת חרדים‪ .‬אנו רואים הצלחה רבה בתוכנית וכך גם השותפים בתוכנית‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫נווה יעקב‬
‫פעילות סח"י (סיירת חסד ייחודית)‪ .‬הסיירת פועלת בשכונה כ‪ 1‬חודשים בפעילות משתתפים ‪01‬‬
‫נערים‬
‫הנערים מאתרים משפחות נזקקות בתוך השכונה ובמקביל הם מחפשים בעלי עסקים בשכונה‪ .‬הם‬
‫מספרים להם על התוכניצת המיוחדת בה הם חברים ומגייסים אותם לטובת אותן המשפחות‪ .‬אחת‬
‫לשבוע מתקיימת חלוקה המשלבת סממנים טקסיים‪ .‬במסגרת הפעילות הנערים לומדים על קבוצה‬
‫על אחריות חברתית על תכנון תקציבי על אופן קבלת החלטות‪ .‬הפעילות מדמה תנועת נוער הנותנת‬
‫חוייה אתגרים וכן סיפוק נפשי‪.‬‬
‫מוטו הפעילות הוא‪ :‬חסד כדרך חיים‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫עדכוני פתיחת שנה צוות דרום –‬
‫נעמה לין – רכזת מדיה חברתית‬
‫צוות דרום התחיל את השנה במרץ רב‪ ,‬ובפעילויות רבות ומגוונות לאוכלוסיות שונות‪.‬‬
‫‪ 1 .0‬עובדות חדשות התחילו את דרכן‪ - ,‬טל בר דוד‪ ,‬בבי"ס בית חינוך‪ ,‬נעמי מלכה בשכונת‬
‫תלפיות‪ ,‬ציפי דפנה בבי"ס גבעת גונן ובשכונת קטמונים‪ ,‬שירלי יצחקי בשכונת גילה‪ ,‬זיו רפאל‬
‫בשכונת גילה ובבי"ס מקיף גילה‪.‬‬
‫נאחל לכולם בהצלחה רבה ושנה פוריה‪.‬‬
‫‪ .4‬העבודה בתוך בתי הספר מתרחבת‪ -‬בנוסף לעבודה בתוכנית מעו"ף (מדברים‪ ,‬עושים‬
‫ופורשים כנף) בבתי הספר מקיף גילה‪ ,‬גבעת גונן‪ ,‬דנמרק‪ ,‬סליקסברג‪ ,‬ואורט בית הערבה‬
‫תתווסף עבודה בתוכנית "גשרים" של התוכנית הלאומית ‪ 171‬בגוננים בבתי הספר אורט‬
‫ספניאן ובית חינוך‪ .‬בכל בתי הספר תהיה עבודה פרטנית‪ ,‬קבוצות בתוך בתי הספר ובניית‬
‫תשתית של שת"פ מערכתי‪ -‬טיפולי וחינוכי לטובת התלמידים‪.‬‬
‫‪ .1‬קבוצת הורים ייחודית בשיתוף עם תחנת החי"ש תתחיל לפעול בנובמבר בהנחיית דרור‬
‫יעקובי גלס מטעם קידום נוער ונילי רונן מטעם תחנת החי"ש‪.‬‬
‫‪ .2‬קבוצת התיאטרון הוותיקה בשכונת גילה בהנחיית יוליה קרביץ פנר ויונתן בק נפתחה‪ ,‬כאשר‬
‫חלקם הגדול של בני הנוער חדשים בקבוצה והיא מורכבת מנערים ממשפחות עולות ומוותיקי‬
‫השכונה כאחד‪.‬‬
‫‪ .1‬יצחק אדמקה יפתח בשכונת קטמונים קבוצת זהות ושורשים לנוער ממוצא אתיופי‪ ,‬שתעבור‬
‫דרך מרתקת להיכרות עם המורשת‪ ,‬חיבור עם המשפחה ובדיקת הזהות של הנוער במציאות‬
‫הישראלית של ימינו‪.‬‬
‫‪ .7‬יצחק אדמקה יפתח בתלפיות קורס טכנאי מחשבים בשיתוף עם מחשבה טובה‪.‬‬
‫‪ .6‬באיזור דרום פועל צוות ייחודי לטיפול משפחתי והדרכת הורים‪ ,‬בהנחיית איילה יפת שילוני‬
‫וחני כהן הפועל במס' אופנים‪:‬‬
‫‪ ‬קבוצות ייעודיות להורים בנושאים שונים המותאמות לאוכלוסיות שונות וצרכים‬
‫ספציפיים‪.‬‬
‫‪ ‬טיפול הורי‪ /‬משפחתי קצר מועד (עד ‪ 41‬מפגשים)‬
‫‪ ‬הוראת והנחיית עובדים להנחיית הורים‪.‬‬
‫כל חברי הצוות המשפחתי הינם עובדים וותיקים שעברו הכשרה לכך‪ ,‬כאשר הקשר עם הורים‬
‫נעשה תמיד בצמוד לקשר עם הנערים‪ ,‬כך שנעשית עבודה מקבילה ומשותפת‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫בצוות חברים חני כהן‪ ,‬איילה יפת שילוני‪ ,‬מאיר בונפיל‪ ,‬נדב קניאל‪ ,‬דרור יעקובי גלס‪ ,‬יוליה קרביץ פנר‪,‬‬
‫ועמית אליאסי ‪ ,‬כשהשנה הצטרפו יצחק אדמקה וטליה סנדמן‪ ,‬כך שלראשונה תהיה האפשרות לתת‬
‫מענה מקצועי להורים בני העדה האתיופית‪.‬‬
‫‪ .1‬מועדוני הנוער נפתחו ופועלים כסדרם בשכונת גילה ובשכונת ארמון הנציב‪ ,‬נערים ונערות‬
‫מוזמנים‪.‬‬
‫‪ .1‬התוכנית הלאומית ‪ 171‬החלה את תוכניותיה בשכונת קטמונים כבר בקיץ‪ ,‬במסגרתה עבדו‬
‫‪ 16‬נערים‪ ,‬בליווי צמוד של יצחק אדמקה ונדב קניאל‪ ,‬ושותפים נוספים מהרווחה‪ ,‬הקליטה‬
‫והמנהל הקהילתי‪.‬‬
‫כמו כן במסגרתה יחלו לפעול השנה שני מרכזי למידה ייחודיים המאפשרים ליווי מעמיק יותר‬
‫ויצירת סביבה מאפשרת לתלמידים‪ -‬ביסוס מרכז הלמידה בגבעת גונן ופתיחתו לנערים שאינם‬
‫תלמידי בית הספר ופתיחת מרכז למידה נוסף במרכז הברר שיתן מענה לתלמידים מאיזור קטמון‬
‫א‪-‬ו‬
‫התוכנית "זמן הורים" תחל לפעול בשכונה‪ ,‬במסגרתה יוקצו שעות לטיפול פרטני וקבוצות הנחייה‬
‫להורים‪.‬‬
‫‪ .01‬כל צוותי השכונות השונות התכנסו והחלו בעבודה הפנימית‪ -‬ארמון הנציב‪ ,‬תלפיות‪ ,‬גילה‪ ,‬הר‬
‫חומה‪ ,‬קטמונים‪ -‬מעבר לעבודה הפרטנית והקבוצתית נעשית עבודה קהילתית משותפת‪,‬‬
‫עבודה עם גורמים בקהילה‪ ,‬הצלבת מידע בינינו והעמקה להבנת תהליכי רוחב בשכונה‪ ,‬זיהוי‬
‫מגמות‪ ,‬מניעה ועבודה מותאמת‪.‬‬
‫‪ .00‬תהליכי למידה בצוות‪ -‬קבוצות הצוות הצעיר (עד ‪ 1-2‬שנות עבודה) והבוגר מתכנסים ‪1‬‬
‫פעמים בחודש לבירור והעמקת התהליכים האישיים והקבוצתיים‪ ,‬כל צוות ברמה ובתכנים‬
‫המותאמים‪ ,‬כאשר ישנן סדנאות ייחודיות המשולבות בקבוצות‪ .‬את הצוות הצעיר מנחים חני‬
‫כהן ודרור יעקובי גלס והצוות הבוגר מונחה ע"י חני כהן ומאיר בונפיל‪.‬‬
‫צוות דרום כולו מתכנס אחת לחודש ללמידה משותפת בהנחיית דרור יעקובי גלס ונדב קניאל‪,‬‬
‫כשהשנה נבחר נושא ה"תמימות"‪ ,‬לבחינה‪ ,‬להעמקה ולחוויה שלו‪.‬‬
‫‪ . 01‬צוות דרום נפרד באהבה גדולה מחנה זלזניק שיצאה לגימלאות‪ .‬חנה היתה ב‪ 01‬שנה‬
‫האחרונות מדריכה בכירה עבור עובדים רבים ודמות משמעותית עבור כלל חברי הצוות לאורך‬
‫השנים‪ ,‬והתוותה דרך אנושית וטיפולית בהירה‪ ,‬אמיתית‪ ,‬מלאת יושרה‪ ,‬דיוק וחוש הומור‪ .‬כולנו‬
‫תקווה שדרכה החדשה תהיה מלאה ופוריה ותרווה נחת באשר תלך‪ .‬אין ספק שהקשר עם חנה‬
‫ישמר באופנים רבים‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫המחלקה למדיה חברתית ומניעת אלימות‬
‫משלחת נערים לפראג‬
‫בועז איבצון – חבר משלחת מטעם קשת מערב‬
‫מוצאי שבת‪ 0:11 ,‬בבוקר רעש גלגליות מפר את דממת הליל במשרדי החטיבה לקידום נוער וצעירים‬
‫במשעול הצר של רחוב שאול אדלר‪ .‬הנערים וצוות החטיבה מגיעים עצמאית לנקודת האיסוף‪ .‬השכן‬
‫ברוך מרים עפעף מנומנם ותוהה על פשר המהומה‪...‬‬
‫כך נפתחה לה משלחת הכדורגל לפראג ‪ ,4102‬משלחת שתוכתר לאחר חמישה ימים‪ ,‬אחת‬
‫המשלחות המוצלחות שיצאה את שערי החטיבה‪ .‬מה סוד קסמה? מה תרם להצלחתה הרבה של‬
‫משלחת זו?‬
‫שלושה ימים קודם לכן‪ ,‬בשעת ערב מאוחרת‪ ,‬יחתום המאמן‪ ,‬שאול מזרחי‪ ,‬את האימון המשותף של‬
‫חברי המשלחת‪ ,‬במילים "אתם הנציגים שלנו‪ ,‬שגרירים של רצון טוב‪ ,‬פניכם והתנהלותכם יהדהדו על‬
‫כולנו"‪ .‬אכן משלחת מהדהדת הורכבה פה‪ .‬בעמל רב‪ ,‬במסגרת חלון זמנים קצר ואינטנסיבי ‪ ,‬הוציאה‬
‫‪33‬‬
‫החטיבה לקידום נוער וצעירים‪ ,‬משלחת מעורבת של יהודים וערבים‪ ,‬לשבוע אימונים ומשחקים כנגד‬
‫הטובות שבליגות הנוער הצ'כיות‪.‬‬
‫המעורב הירושלמי הייחודי‪ ,‬הורכב מקבוצת נערים מכל רחבי העיר‪ ,‬אשר עברו תהליך בחירה קפדני‬
‫שכלל השתתפות בתכנית למניעת אלימות וגזענות במגרשי הכדורגל‪ .‬סדנאות משותפות‪ ,‬אימוני‬
‫כדורגל‪ ,‬הדרכות וליווי פרטניים שתפקידן להעלות את מודעות הנערים לצביונה‪ ,‬רב גונייתה‬
‫והאתגרים העומדים לפתחה של החברה הישראלית‪.‬‬
‫לצד הנערים משכונות צפון ומערב העיר‪ ,‬שיחקה קבוצת נערים מהכפר אבו‪-‬גוש‪ .‬כל זאת חודשים‬
‫ספורים בלבד לאחר אירועי הקיץ‪ ,‬בשעה שירושלים "בוערת" במה שנקרא על ידי המדיה 'אינתיפאדה‬
‫שקטה'‪ .‬תחת מעטה זה יצאו ‪ 06‬נערים‪ ,‬יהודים וערבים‪ ,‬למסע של שותפות גורל‪ ,‬של ערבות הדדית‬
‫ואחווה‪.‬‬
‫המנעד הרסיפרוקלי העדין הזה‪ ,‬לא היה קורם עור וגידים‪ ,‬אלמלא רוח השליחות של קברניט המסע‬
‫אלי אברהם‪ .‬לצדו‪ ,‬ותוך כדי פעילות שותפת קדחתנית‪ ,‬פעל מאיר רוסו‪ ,‬כשהוא מביא אל השולחן את‬
‫הידע המצטבר שלו‪ ,‬בהוצאת משלחות מעורבות של יהודים וערבים לחו"ל‪.‬‬
‫"המשלחת הזו לא הייתה יוצאת אל הדרך אלמלא המועצה המקומית של אבו גוש"‪ ,‬חזר והדגיש אלי‬
‫אברהם‪" ,‬במידה לא מבוטלת היו אלה התקציבים והרצון העז של מוחמד ג'אבר‪ ,‬מנהל המתנ"ס וראש‬
‫המועצה ‪ -‬עיסא ג'אבר שהוציאו את המיזם אל הפועל"‪.‬‬
‫השבועות הקודמים ליציאת המשלחת היו מלאי תכונה‪ ,‬וגדשו בפעילות‪ .‬היה צורך ליצור 'יש מאין'‪.‬‬
‫תשעה נערים יהודים ושמונה נערים ערבים‪ ,‬צלחו מסע של חברות‪ ,‬מחוץ ועל המגרש‪ .‬למדו להכיר‬
‫אחד את רעהו‪ ,‬לסמוך ולשתף פעולה‪.‬‬
‫באימון הראשון שהתקיים בכפר של אבו‪-‬גוש‪ ,‬התחוורו לנו מידת החשש וחוסר ההכרות‪ ,‬שעמם‬
‫נדרשנו להתמודד‪ .‬שעה שהסענו את הנערים לאימון משותף בכפר‪ ,‬שאלו אותנו "זה בטוח‪ ,‬לא יזרקו‬
‫עלינו אבנים?"‪ ,‬שעה שחלפנו על פני הקסטל שאלו אותנו ‪" -‬זה הכפר‪ ,‬הגענו?"‪ .‬אותו ערב עם תום‬
‫אימון משותף ניגבו הנערים חומוס יחדיו וחזרו שבעים ומחויכים לביתם‪ .‬מסתבר‪ ,‬שתחת עיננו‬
‫הפקוחה‪ ,‬התגלתה הנוסחה לדו קיום ושותפות גורל‪ :‬חומוס וכדורגל‪.‬‬
‫מספר ימים לאחר אותו אימון מכונן‪ ,‬ישובו הנערים ויפגשו בכפר‪ .‬הפעם על מנת לפגוש באחד‬
‫התורמים למסע – דוקטור פישר‪ ,‬אשר הגיע מלווה בביתו‪ .‬ד"ר פישר סיפר לנערים כיצד נולד‬
‫בצ'כוסלובקיה‪ ,‬ועל האופן שבו הוא ומשפחתו עלו ארצה בשנת ‪ ,11‬ערב פרוץ מלחמת העולם‬
‫השנייה‪.‬‬
‫אותו יום זימן עבור הנערים והצוות תדרוך בטחוני מצד קצין ביטחון של משרד החינוך‪ .‬מעניין היה‬
‫לשמוע אותו‪ ,‬מתדרך את הישראלים הצעירים‪ ,‬בטרם צאתם‪ .‬חולק עמם סיפורים שבהם ישראלים‬
‫היו מטרה למעשי פגע וטרור בחו"ל‪ .‬הנערים חתמו על אמנה משותפת שקוראת לחדול ממעשי גזענות‬
‫ואלימות במגרשים‪.‬‬
‫מאוחר יותר‪ ,‬העביר מאיר רוסו סקירה על צ'כיה‪ .‬או אז עלתה שאלת מיליון הדולר‪ ,‬באיזה מטבע‬
‫קונים בפראג‪ ,‬והיכן ניתן לקבל את שערי ההמרה הטובים ביותר?‬
‫‪34‬‬
‫חיווינו‪ ,‬קודם לכן‪ ,‬כי המשלחת יצאה בסימן קבלת האחר וכאן ההזדמנות לתאר ולהזכיר‪ ,‬את אחד‬
‫השחקנים המיוחדים שהרכיבו את המשלחת – ש‪ .‬אשר מתמודד עם אוטיזם‪ .‬אלי אברהם הדגיש כי‬
‫הרציונל הוא כי ש‪ .‬שחקן לכל עניין ודבר‪ .‬ואכן‪ ,‬הימים יעידו כי ש‪ .‬השתלב עם קבוצת הנערים בכל‬
‫צעד ושעל‪ ,‬של האימונים והמשחקים מול הקבוצות הצ'כיות‪ .‬והיווה ברוחו ונחישותו סמל להתמודדות‬
‫עם קשיים ואתגרים‪.‬‬
‫על מנת להקל ולאפשר את הצטרפותו של נער מיוחד זה‪ ,‬התלוותה אל המסע אמו‪ ,‬ר‪ .‬אשר התגלתה‬
‫כנכס לקבוצה וכאם לכל נערי המשלחת‪.‬‬
‫לוח הזמנים היה קדחתני ועמוס לעייפה‪ .‬הדבר דרש גילויי בגרות ובשלות מצד הנערים‪ ,‬וערנות‬
‫מתמדת של המדריכים‪ .‬לצד רגעים של נחת נדרשו המדריכים להיות עירניים ‪ , 42/6‬לדאוג שנערים‬
‫לא אובדים במחשכי המטרו הצ'כי ולתת מענה כל אימת שנערים מקבוצות אירופאיות ששוכנו באותו‬
‫מסדרון במלון לא באים בחיכוך ועימות עם נערינו‪.‬‬
‫פתחנו וסיפרנו על שעת הלילה המוקדמת שבה יצאה המשלחת לדרך‪ .‬מרגע שהגיעו הנערים בשעה‬
‫אחת בבוקר ‪ ,‬אל משרדי החטיבה‪ ,‬נערכה להם בדיקה מקיפה‪ ,‬אשר בה הושמו דגשים‪ ,‬על דרכון (שכן‬
‫היו מקרים קודמים שבהם נערים שכחו את הפנקס החיוני הזה)‪ ,‬וציוד חורפי הולם‪.‬‬
‫בשלוש בבוקר נאספו חברי המשלחת מאבו – גוש‪ .‬הובילו אותם נזים עבדל רחמן‪ ,‬וצידקי זנדן‪ .‬נזים‬
‫הוא מדריך הנוער של הנערים וצידקי הוא יהודי מבית שמש‪ ,‬אשר כרך את גורלו בגורל הכפר של אבו‬
‫גוש‪ ,‬ומדריך את הנוער בכפר מזה ‪ 01‬שנה‪ .‬נוכחותם של שתי דמויות אלה התגלתה כנכס צאן ברזל‪.‬‬
‫הם היוו מרכיב חשוב בחוסנה של המשלחת והצלחתה‪ .‬בהגיע השעה שבע בבוקר כבר עלתה‬
‫המשלחת על משהו שהזכיר קופסת סרדינים עם כנפיים‪ ,‬שבה ניתן היה ללקט מזון חצי מעובד‬
‫שנמצא בבטן הסרדין הגדול‪.‬‬
‫עם הנחיתה‪ ,‬נדרשו כולם להתאפס מיד ולצאת להליכה בת ארבע שעות ברחבי העיר פראג‪ .‬חברי‬
‫המשלחת ספגו את הודה ויופייה של העיר‪ ,‬ושמעו אודות הזיקה והקשר של היהודים לפראג‪ .‬כשהגענו‬
‫לבית הקברות היהודי‪ ,‬ולבית הכנסת של המהר"ל סיפר לנו הנער ש‪ .‬את סיפור הגולם מפראג‪.‬‬
‫למחרת היום כבר קמו נערי המשלחת בקור של בוקר צ'כי לאימון ראשון‪.‬‬
‫אותו ערב הוזמנו לביקור בבית השגריר הישראלי – גרי קורן‪ ,‬אשר אירח את הנערים ופרס להם שולחן‬
‫כיד המלך הטובה‪ .‬הנערים ביצעו ריקוד דבקה מסורתי‪ ,‬וגרי שמע מפיהם‪ ,‬אודות המשלחת‬
‫וייחודיותה‪ .‬גרי התרשם מאופייה המיוחד של המשלחת וסיבר כי זו הפעם הראשונה בה השגרירות‬
‫מארחת תכנית מהסוג הזה‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫למחרת היום‪ ,‬הוזמן השגריר‪ ,‬למשחק המתוכנן מול קבוצת הנוער אדמירה‪ .‬המשחק מול אדמירה‪,‬‬
‫יצא לדרך‪ ,‬איך לא‪ ,‬בבוקרו של יום צ'כי קר וסגרירי‪ .‬על המגרש הדגימו הנערים נחישות‪ ,‬רוח לחימה‬
‫ושיתוף פעולה‪ ,‬אשר הרשימו את כולנו‪ .‬בעזרתה של רוח זו‪ ,‬הם פיצו על חיסרון טכני ומקצועי שעמד‬
‫לנערים הצ'כים מולם התמודדו‪.‬‬
‫הקבוצה מולה שיחקו שייכת למועדון כדורגל וותיק שנוסד ב‪ .0111‬הנערים הדגימו אדפטציה לתנאי‬
‫השטח‪ ,‬והוציאו תוצאה מכובדת‪.‬‬
‫הדובדבן שבקצפת היה‪ ,‬ביקורו של השגריר ופמלייתו‪ ,‬במשחק‪ .‬בירכנו את השגריר בבואו – שמי ייתן‬
‫ושיתוף הפעולה שהדגימו הנערים במגרש יהדהד לתוככי החברה הישראלית‪.‬‬
‫למחרת‪ ,‬שיחקו הנערים מול מועדון נערים המדורג במקומות הראשונים בצ'כיה – מועדון בוהמיה‪.‬‬
‫המשחק היה שדה "קטל" חביב‪ ,‬עבור נערינו‪ ,‬וסימן להם לאן יכולים לשאוף כשחקנים מקצועיים‪,‬‬
‫וכקבוצה (שיעור לחיים)‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫החל מיום זה‪ ,‬התלוותה אל הקבוצה‪ ,‬תרזה‪ ,‬קצינת התקשורת של השגריר‪ .‬הוזמן עיתונאי רדיו אשר‬
‫התלווה אל הקבוצה ואשר שידר אותו יום‪ ,‬שתי תכניות בתפוצה רחבה‪ ,‬אודות הפלא הישראלי אליו‬
‫נחשף‪.‬‬
‫במרוצת השבוע‪ ,‬הוזמנה עיתונאית מעיתון גדול בצ'כיה וקיימה ראיון בן שעה עם חברי הקבוצה‪.‬‬
‫הצ'כים מאוד התעניינו בגילויי שיתוף הפעולה בין יהודים וערבים‪ .‬ניכר היה כי ההומיאוסטזיס‬
‫שהדגימו הנערים על המגרש שבה את ליבם של המקומיים והשאלה "האם דו הקיום הזה קיים בעוד‬
‫אשנבים של החברה הישראלית" התגלגלה לפתחנו לא אחת‪.‬‬
‫במרוצת הימים קיימו הנערים עוד אימונים כשעל הקבוצה מנצח המאמן צידקי‪ ,‬כשהוא רותם את‬
‫רוח חברי המשלחת‪ ,‬ומדגים מקצועיות ועזוז באימוניו‪ .‬צדקי דרש וקיבל מהנערים גילוי של מקצועיות‬
‫וחתירה למצוינות ושיתוף פעולה‪.‬‬
‫פתחנו ושאלנו מהו סוד קיסמה של המשלחת לפראג ‪ ?4102‬אולי היה זה מרכיב סינרגטי‪ ,‬תחושה‬
‫של סולידריות ושיתוף פעולה בין המדריכים‪:‬‬
‫לצידו של צידקי יכולתה לשמוע את אלי פרץ ‪ -‬מאמן ורכז התכנית למניעת אלימות וגזענות בצוות‬
‫המדיה‪ ,‬אשר ברוחו הנערית וקיסמו הדגים אחריות והקרין אקלים ערני וחיוני על כל המשלחת‪ .‬את‬
‫נזים‪ ,‬אשר עלה לשחק עם הנערים והדגים רוח לחימה‪ ,‬אחריות והנהגה אשר חלחלו באורך דיפוזי‬
‫‪37‬‬
‫את איבצון בועז מדריך טיפולי בכיר באזור מערב העיר‪ ,‬אשר נרתם למשימה כדג ותיק במים‪ ,‬תמך‬
‫והכיל את הנערים והמדריכים כיהן בתפקיד קצין תקשורת וחובש לעת מצוא‪.‬‬
‫את מאיר רוסו ואלי אברהם שאלמלא נחישותם וגילוי המקצועיות ורוח המנהיגות‪ ,‬הכדור לא היה‬
‫מתחיל להתגלגל מלכתחילה‪ .‬את אחמד ג'אבר והמועצה המקומית אבו‪-‬גוש‪ ,‬אשר הודות לתמיכתם‪,‬‬
‫רצונם ומרצם‪ ,‬יכל מיזם חשוב זה להתהוות‪.‬‬
‫ואחרונים חביבים‪ ,‬הנערים אשר היו לב ליבה של העשייה‪ ,‬הדגימו במעשיהם ובדבריהם קבלה של‬
‫האחר‪ ,‬רוח אחווה‪ ,‬ומשלו ורתמו את מרצם לטובת הצלחת המשלחת‪ .‬יכולתם של הנערים ‪ ,‬על פי‬
‫‪38‬‬
‫רב‪ ,‬להקרין בגרות ובשלות‪ ,‬ולאסוף את עצמם ברגעים הקשים‪ .‬כל אלה העידו על הבחירה הקפדנית‬
‫והתהליך החינוכי – טיפולי אשר עברו הנערים‪.‬‬
‫במשלחת זו‪ ,‬באו לידי ביטוי קשרי עבודה וידידות בין צוותיים‪ ,‬ורוח של שיתוף פעולה‪.‬‬
‫נוכל לסכם ולומר כי לא קם הגולם על יוצרו‪.‬‬
‫בסיכום המשלחת‪ ,‬הביעו כל המשתתפים רצון להמשיך בתכנית ‪ ,‬להשתתף בסדנאות עתידיות‬
‫ולהמשיך ולפתח את תכנית האימונים המשותפת‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫מחלקת מדיה חברתית‬
‫החטיבה לקידום נוער וצעירים‬
‫עיריית ירושלים‬
‫טלפון‪ 14-7427112 :‬פקס‪14-7421661 :‬‬
‫הזמנה לקורס ‪ -‬היבטים ביוגרפים הבאים לידי ביטוי במפגש הטיפולי שבין‬
‫המטפל למטופל‬
‫מנחה‪ :‬ינון שרים דניאל‬
‫ממקום אישי‪ ,‬אני ניגש לקורס הזה על רקע הקיץ האחרון ויחד עם זאת ‪,‬מתוך הכרה עמוקה‬
‫שהמסע המשותף שלנו כמטפלים הוא ממקורות יניקה רבים הנטועים בהשתייכות שלנו ‪ -‬למגדר‪,‬‬
‫למעמד‪ ,‬למוצא‪ ,‬ללאום ‪,‬לדת ועוד‪ .‬כל אלו גורמים לנו לפתח את "נקודות העיוורון" ובאים לידי ביטוי‬
‫‪,‬מודע ושאינו מודע‪ ,‬במפגש עם האחר‪.‬‬
‫אני בא להיפגש אתכם ממקום של אתגר‪ ,‬של אחריות ושל חשש בשל המודעות למורכבות ולרגישות‬
‫של המסע המתבונן ולומד את החיבורים והסתירות שבין האישי‪-‬מקצועי‪-‬פוליטי‪.‬‬
‫עניינו של הקורס המוצע תחת הכותרת של "היבטים ביוגרפים במפגש שבין המטפל למטופל" הוא‬
‫לימוד של תיאוריות ופרקטיקות התופסות את ההקשר החברתי‪-‬פוליטי בתור חלק מהותי ממה‬
‫שמשפיע על האפשרות של הפרט לצמוח ולממש את עצמו או עצמה‪.‬‬
‫אני חושב שיש צורך מתמשך לאפשר לעצמנו את השיח על המרחב ההיסטורי –המגדרי‪-‬הפוליטי‬
‫והציבורי ‪.‬‬
‫מרחב זה קשור הן למטפל והן למטופל וחובתנו לפתח רגישות להקשרים הללו‪.‬‬
‫מצד אחד‪ ,‬נתייחס להשפעתו של הפוליטי על הטיפולי‪ .‬נדון בשאלות כמו מהי תרומתו של הפוליטי‬
‫לכינונו של הסובייקט ולחווייתו? מהי זיקתו של הפוליטי לגוף הידע הטיפולי? מה המקום של ערכיו‬
‫ושל פעילותו החברתית והפוליטית של המטפל‪ ,‬בטיפול של סובייקט אחר‪/‬ת ?‬
‫מצד שני‪ ,‬נתייחס להשפעתו של הטיפולי על הפוליטי‪ .‬נעלה שאלות כמו מה יכולה להיות תרומתה‬
‫של חוויית הסובייקט להבנת העולם החברתי והפוליטי? באילו דרכים יכול גוף הידע הטיפולי להיות‬
‫משמעותי להבנת העולם הפוליטי? כיצד יכולה הפרקטיקה הטיפולית להיות רלוונטית ושימושית‬
‫בשדה החברתי והפוליטי בו אנו חיים‪/‬ות?‬
‫‪40‬‬
‫מטרות‪:‬‬
‫הידוק הקשר בין האקדמי לשדה ויצרת מרחב המלווה את עבודתנו היומיומית השוטפת‪.‬‬
‫הכרות עם שפה נוספת להבעה עצמית – גילוי מחודש של המציאות מעבר לנגלה לעין‬
‫התנסות במרחב שבין האישי‪-‬מקצועי‪-‬פוליטי‬
‫העמקת הרגישות והבנת התכנים הביוגרפים הבאים לידי ביטוי במדיה החברתית‬
‫שילוב הפוטותרפיה בשיח הטיפולי (הרחבת היכל המראות במפגש הטיפולי)‬
‫הקורס ‪-‬ישמש כעין מעבדה משותפת לבניית כלים ולפיתוח רגישות למקומות הביוגרפים‪,‬‬
‫התרבותיים והפוליטיים שאנו מביאים למפגש עם האחר‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬נתנסה בהתבוננות על תכנים ומצבים העולים מתוך המפגש מטפל‪-‬מטופל‪-‬מדריך ‪:‬אותם‬
‫ננתח במשותף באמצעות התנסות חווייתית של משחקי תפקידים‪ ,‬צפייה בסרטים‪ ,‬בתערוכות ועוד‪.‬‬
‫בקורס יינתן מקום נרחב למשתתפות‪/‬ים להעלאת רעיונות ונושאים‪.‬‬
‫מבנה הקורס‪:‬‬
‫מסגרת הלימוד‪ :‬כל מפגש לימודי יכלול קריאה של חומר תיאורטי והדרכה קבוצתית או סדנא‬
‫התנסותית‪ .‬בנוסף יתקיימו ‪ 0-4‬סיורי שדה במקומות בהן ניתן להיחשף למפגש שבין החברתי‪-‬פוליטי‬
‫לבין המפגש הטיפולי‪ ,‬ו‪ 0-4 -‬מפגשי קולנוע חברתי ‪-‬פוליטי‪.‬‬
‫נושאי הקורס (רשימת הנושאים תגובש סופית במהלך המפגשים ובהשפעת המשתתפות‪//‬ים)‬
‫•‬
‫הכרות‬
‫•‬
‫עץ משפחתי ויזואלי‬
‫•‬
‫קבוצות השתייכות‪ -‬כיצד הן נוצרות ואת מי הן משרתות ‪.‬לאיזה קבוצות אנו משתייכים ומאלו‬
‫מודרים‬
‫•‬
‫המטפל ויחסי מטפל‪-‬מטופל בספרות המקצועית העכשווית‬
‫•‬
‫לפגוש את האחר החברתי ‪/‬פוליטי בתוך המרחב הטיפולי‬
‫•‬
‫טיפול‪ ,‬אחריות חברתית ומעורבות פוליטית תוך התייחסות לדומה ולשונה בין המטפל‬
‫למטופל‬
‫•‬
‫מה קורה שהמטפל והמטופל נמצאים משני חלקי המתרס‬
‫‪41‬‬
‫•‬
‫כפי שאמר לוינס (‪" )0111‬מן הרגע שהאחר מסתכל בי אני אחראי כלפיו"‬
‫•‬
‫התמונה כהשתקפות של פרידה וזיכרון ‪ -‬מפגש אחרון‪.‬‬
‫"‬
‫אם אתה יכול להביט‪ ,‬ראה‪ ,‬אם אתה יכול לראות‪ ,‬התבונן"‬
‫על העיוורון‪-‬סארמגיו‬
‫הקורס יתקיים בימי שלישי ‪,‬אחת לשבועיים בין השעות ‪04.11-02.11‬‬
‫מועד התחלה‪41-00-02 :‬‬
‫המשך תאריכי המפגשים‪:‬‬
‫‪9-12‬‬
‫‪10-2‬‬
‫‪28-4‬‬
‫‪30-12‬‬
‫‪24-2‬‬
‫‪12-5‬‬
‫‪13-1-15‬‬
‫‪10-3‬‬
‫‪26-5‬‬
‫‪27-1‬‬
‫‪24-3‬‬
‫‪9-6‬‬
‫‪14-4‬‬
‫מועד סיום‪41-7-01 :‬‬
‫שימו לב ‪,‬למקומות בהם המפגש מתקיים בתדירות שונה‪ ,‬חגים)‬
‫קהל היעד‪:‬‬
‫הקורס מיועד למדריכי קידום נוער ‪,‬האחראים האזורים‪ ,‬למדריכי בית חם ולעובדים חברתיים‪-‬‬
‫טיפוליים הנמצאים בקשרי עבודה עם קידום נוער‪(.‬בתיאום מראש עם מנחה הקורס)‬
‫מקום קיום המפגשים‪ :‬ספרא בנין מס' ‪ 1‬קומה שניה מול המעלית‬
‫בתום הקורס יערכו פגישות אישיות עם כל משתתפת‪/‬ף‪ ,‬על מנת לסכם את ההתנסות בקורס ולבחור‬
‫התנסות קטנה‪ ,‬שתלווה על ידי המנחה‪ .‬ההתנסויות יוצגו על ידי המשתתפות‪/‬ים לאחר ‪ 7‬חודשים‪.‬‬
‫הערות‪:‬‬
‫בשל אופי הקבוצה החווייתית והתהליכית קיימת חשיבות להשתתפות מלאה ורציפה בכל‬
‫•‬
‫המפגשים‬
‫•‬
‫יתכנו שינויים בתוכנית בהתאם להרכב הקבוצה ולאופייה‬
‫‪42‬‬
‫•‬
‫הקורס הוא ביטוי לשיתוף הפעולה בין המדיה החברתית בקידום נוער לבין מכון בית חם‬
‫•‬
‫אתן‪/‬ם מוזמנות‪/‬ים לפנות אלי בכול שאלה‪ ,‬הצעה‪ ,‬התייחסות‪.....‬‬
‫לשאלות ניתן לפנות אלי בטלפון ‪ 1111141411 , 14-1141011‬או לכתוב לי לאימייל‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪43‬‬
‫צעירים יוצרים‬
‫תסמונת שבת ‪ -‬זוהרה אפללו‬
‫‪44‬‬
‫חיים סופר‬