מגזין מקוון אוקטובר 2014
1 2 חנה היקרה ,כמה מילים לרגל יציאתך לגמלאות, קשה עלינו לתאר עד כמה אנחנו אוהבים אותך, עד כמה שמחים אנחנו שזכינו להכיר אותך ולעבוד איתך. עברנו יחד רגעים בלתי נשכחים. רגעים שננצור בליבנו לעד. בשבילנו זו לא פרידה ,זו הזדמנות לומר תודה - .על ההקשבה ,ההבנה ,וכמובן ניסיונך שחלקת עמנו בהזדמנויות רבות מקווים שתמצאי את הזמן לקפוץ ולבקר... מתגעגעים, עובדי החטיבה לקידום נוער וצעירים ברכות לעובדי ומנהלי החטיבה לרגל פתיחת שנת הלימודים החדשה .מאחל לכולנו שנת עבודה פורייה. וכמובן ,המון בהצלחה לכל נערי החטיבה באשר הם. 3 מאמר מרכזי -איתנים ברשת תקשורת בין מורים ותלמידים ברשתות חברתיות במהלך מבצע צוק איתן יעקב אופיר – מחלקת מדיה חברתית עורכי המחקר :יעקב אופיר -פסיכולוג בהתמחות קלינית ודוקטורנט באוני' העברית ,חננאל רוזנברג -חוקר ומרצה לתקשורת באוני' העברית ובאוני' אריאל ,והחוקרים ד"ר קריסטה אסטרחן ופרופ' ברוך שוורץ מהאונ' העברית. תיאור קצר של המחקר במחקר הנוכחי ,בדקנו האם וכיצד בני נוער מתקשרים עם מוריהם באמצעות רשתות חברתיות (פייסבוק ו/או וואטסאפ) במהלך מלחמה .המחקר נערך באיבו של מבצע צוק איתן ,מערכה קשה בין ישראל ועזה בשנת .4102המערכה ,שהייתה הסלמה חריפה של הקונפליקט הישראלי-פלסטיני, גבתה את חייהם של רבים ,גרמה לנפגעים ולהרס רב והשפיעה על בריאותם הנפשית של בני אדם רבים ,הן ברצועת עזה והן בישראל .במחקר ,בחרנו להתמקד בבני נוער המתגוררים בדרום הארץ (לדוג' ,אשדוד ,אשקלון ויישובי עוטף עזה) ,משום שהדרום הפך בפועל לאיזור הלחימה העיקרי בצד הישראלי של הגבול .מתבגרים בדרום ,מצאו את עצמם בחזית ,חשופים לאיום מנהרות וטילים (עם זמן מועט להגיע למרחבים מוגנים) ,לחדשות מדאיגות ולאין-ספור אזעקות .מאחר שהמלחמה אירעה בזמן החופש הגדול ,אחד האתגרים שעמדו בפני אנשי חינוך וטיפול הוא כיצד לעזור לאותם בני נוער המתמודדים מצבי דחק נפשיים לא פשוטים .זאת ,בשונה מזמן שגרה בו מתבגרים נפגשים עם מוריהם יחסית באופן די תדיר. למרות שבאופן כללי ,תלמידי תיכון אינם צפויים לתקשר עם מוריהם בזמן החופש הגדול ,אנו שיערנו ש( :א) יהיו מורים שישתדלו ויתקשרו עם תלמידיהם בזמן המלחמה .באופן ספציפי ,שיערנו ש: (ב) מורים ישתמשו ברשתות חברתיות על מנת לדבר על המלחמה ולהציע תמיכה רגשית לתלמידיהם .בלב המאמר ,אנו מתארים את התקשורת הוירטואלית בין מורים לתלמידים מנקודת מבטם של התלמידים .עם זאת ,מעבר למטרות התיאוריות של המחקר ,המשכנו ובדקנו אלו תכונות ועמדות אישיות של בני הנוער קשורות עם תקשורת בין מורים ותלמידים ברשתות החברתיות ,בזמן המלחמה .בדקנו את ה קשרים בין תקשורת ברשתות החברתיות ובין שלוש תכונות חשובות( :ג) עמדות אישיות של בני הנוער כלפי רשת חברתית( ,ד) נטייתם הטבעית לשתף רגשות ומצוקה ברשת ו( -ה) יכולותיהם וקשייהם בתחום החברתי (כלומר :האם הם סובלים מדחיה חברתית או חרדה חברתית) .למרות שפרספקטיבה זו ,מנקודת מבטם של בני הנוער ,מגבילה את יכולתנו להגדיר במדויק את השימוש שעושים מורים ברשתות חברתיות ,היא פותחת חלון נדיר לעולמם של 4 המתבגרים ומאפשרת להבין כיצד רואים המתבגרים עצמם את התקשורת עם מוריהם ברשת החברתית בזמן דחק קשה כל כך כמו המלחמה. שיטה משתתפים מאתיים ושמונה מתבגרים מדרום הארץ השתתפו במחקר ,מתוכם ,ל 001( 410 -נערות) היה חשבון בפייסבוק או בוואטסאפ (או בשניהם) .גיל המשתתפים נע בין 01ל .(M = 15.5, SD= 1.4) 01 כל המשתתפים מלאו סקר לגבי התקשורת שלהם עם מוריהם בזמן המלחמה .בנוסף לכך ,ארבעה ימים לאחר הסקר 021 ,משתתפים המשיכו ומלאו ארבעה שאלונים נוספים )1( :שימוש ועמדות כלפי רשתות חברתיות )2( ,נטיה לשתף רגשות און-ליין )3( ,דחיה חברתית ו ( )4חרדה חברתית. בגרסה מקוצרת זו ,נדלג על תיאור כלי המחקר רק חשוב לציין שניתוח גורמים מלמד שעמדות כלפי רשתות חברתיות (שאלון מס' )0כולל בתוכו שני תתי גורמים' :תקשורת חברתית' ו' -חיבור רגשי' .בעוד הגורם הראשון מבטא העדפה להשתמש ברשת החברתית ככלי נוח וזמין לתקשורת עם אחרים ,הגורם השני מבטא תחושה עמוקה יותר של חיבור (ואולי אף תלות רגשית) לרשת החברתית. בדומה לכך ,הנטיה לשתף רגשות ברשת החברתית מחולקת גם היא לשני תתי גורמים' :שיתוף- מצוקה' ו'שיתוף-עזרה'' .שיתוף-מצוקה' אומד את הנטיה לשתף רגשות ומצוקות ברשת ו'שיתוף-עזרה' אומד את המשאלה לקבל עזרה ותמיכה באמצעות השיתוף ברשת. תוצאות מתבגרים ברשת החברתית השימוש ברשתות חברתיות הינו מאוד נפוץ בקרב מתבגרים .כמעט כל המשתתפים ) (96.6%דיווחו על שימוש תדיר ברשתות חברתיות .תשעים וארבעה אחוזים מהנבדקים ( )12%דיווחו שהם מתשמשים ברשתות הללו על בסיס יום-יומי ( 21.1%משתמשים ברשתות חברתיות מספר פעמים בשעה ו 44.2%משתמשים לפחות פעם בכמה דקות!) .חשוב לציין שבזמן המלחמה ,השימוש ברשתות חברתיות בקרב מתבגרים אף עלה .רוב המשתתפים ( )60.7%דיווחו שבזמן המלחמה הם משתמשים ברשתות חברתיות יותר מבזמן שגרה. עמדות חיוביות כלפי רשתות חברתיות נמצאו קשורות עם שימוש ברשתות בזמן שגרה (r = .30, p ) < .001כמו גם בזמן מלחמה ) .(r = .225, p = .007עם זאת ,רק תת גורם אחד מתוך עמדות אלו נמצא קשור לשימוש מוגבר ברשתות חברתיות בזמן מלחמה .בעוד 'חיבור רגשי' נמצא קשור עם שימוש מוגבר בזמן מלחמה )' (r = .22, p = .009תקשורת חברתית' לא נמצא לשימוש מוגבר באופן מובהק ) .(r = .11, p = .19הניתוח הראה ש'חיבור רגשי' מנבא שימוש מוגבר ברשתות חברתיות בזמן מלחמה ) ,(R2 = .04, F(1,142) = 5.49, p = .02מעל ומעבר השפעות אפשריות של תת הגורם 5 'תקשורת חברתית' ) . (R2 = .01, F(1,143) = 1.76, p = .19תוצאות אלו מלמדות ששימוש מוגבר בזמן מלחמה קשור עם תלות רגשית עמוקה ברשתות חברתיות ,ופחות תלוי בהעדפות 'פשוטות' להשתמש ברשתות חברתיות ככלי נוח לתקשר עם אחרים. תקשורת בין מורים ותלמידים ברשתות חברתיות רוב המשתתפים במדגם הנוכחי ( )76%דיווחו על כך שהם מתקשרים עם מוריהם בזמן שגרה, בעיקר דרך וואטסאפ ( 0.1%רק בפייסבוק 24.2% ,רק בוואטסאפ ו 00.1%בשתי הרשתות) .ממצא מרתק במחקר הנוכחי היא שהתקשורת בין מורים ומתבגרים המשיכה גם בזמן המלחמה ,למרות חופשת הקיץ .להלן נתאר את הכמות והתוכן של התקשורת בין המורים והתלמידים בזמן המלחמה, באופן נפרד לפייסבוק ול -וואטסאפ. פייסבוק שלושים וחמישה משתתפים ( )06.2%דיווחו שהם תקשרו עם מוריהם באמצעות פייסבוק ,בזמן המלחמה (בהשוואה ל 46 -משתתפים בזמן שגרה) .שנים עשר משתתפים ( )12.1%דיווחו שהם תקשרו עם מוריהם בפייסבוק יותר מאשר בזמן שגרה ,חמישה עשר משתתפים ( )24.1%דיווחו על אותה מידה של תקשורת ,ו 1 -משתתפים ( )44.1%דיווחו על פחות תקשורת בזמן המלחמה .חשוב לציין שנמצא מתאם שלילי בין תקשורת מוגברת במלחמה ובין חרדה חברתית )(r = -.395, p = .03 ומתאם המתקרב למובהקות עם דחיה חברתית ) .(r = -.341, p = .065גודלו של המדגם )(N = 301 של 'מתקשרי הפייסבוק ' מגביל את יכולת ההכללה של התוצאות .עם זאת ,התוצאות מצביעות על כך שבזמן המלחמה( :א) תקשורת מסוימת בין מורים ותלמידים צפויה להיות בפייסבוק( ,ב) תקשורת זו אף יכולה להתגבר בזמן מלחמה אך (ג) היא עלולה לכלול דווקא את אותם מתבגרים שממילא "חזקים" יותר מבחינה חברת ית .הממצא האחרון צריך להלקח בחשבון ע"י מחנכים שמבקשים לא 'לפספס' את אותם נערים פחות "חזקים" שאולי צריכים דווקא יותר תמיכה רגשית. בהתאם להשערות המחקר ,התוכן המרכזי בפייסבוק התייחס למלחמה ולהשפעותיה הרגשיות על המתבגרים (יותר מאשר תוכן חינוכי שגרתי) והיה ברור שמורים מתאמצים להעניק תמיכה רגשית לתלמידיהם .תרשים 0מציג את כמות הנבדקים (אחוז מתוך ' 11מתקשרי הפייסבוק') אשר תקשרו עם מוריהם בכל אחד מן הנושאים. 1 כזכור ,רק 041נבדקים המשיכו למלא את השאלונים ארבעה ימים לאחר הסקר ולכן מתוך ' 53מתקשרי הפייסבוק' רק 51מילאו את שאלוני ההמשך. 6 תרשים - 0התפלגות תוכן התקשורת בפייסבוק בזמן המלחמה 90 80 70 60 50 40 30 20 10 0 Support feelings and distress Restore calm News about the war Educational content and tests וואטסאפ מאה ואחד עשר מתבגרים ( )11.4%דיווחו שהם תקשרו עם מוריהם באמצעות הוואטסאפ ,בזמן המלחמה (בהשוואה ל 021משתתפים בזמן שגרה) .עשרים ושישה משתתפים ( )41.2%דיווחו שהם תקשרו באמצעות וואטסאפ יותר מאשר בזמן שגרה ,ארבעים משתתפים ( )17%דיווחו שהם תקשרו באותה מידה וארבעים וארבעה משתתפים ( ) 11%דיווחו על מידה פחותה של תקשורת בזמן מלחמה. תוצאות אלו מלמדות שבזמן מלחמה( :א) צפויה להיות תקשורת בין מורים ותלמידים באמצעות הוואטסאפ אבל הם גם מרמזות (ב) שהתקשורת בזמן המלחמה שאירעה בחופש הגדול פחותה במידת מה מזמן שגרה .בדומה לתכנים שעלו בפייסבוק ,תוכן התקשורת באמצעות הוואטסאפ עסק בעיקרו בנושאים הקשורים למלחמה .תרשים 4מציג את כמות המשתתפים (אחוז מתוך 000 מתבגרים שתקשרו עם מוריהם בזמן מלחמה באמצעות וואטסאפ) בכל נושא. תרשים - 4התפלגות תוכן התקשורת בוואטסאפ בזמן המלחמה 100 90 80 70 60 50 40 30 20 10 0 News about Restore calm Support the war feelings and distress Educational content and tests 7 חשוב לציין שגם כאן נמצאו מתאמים שליליים עם מצב חברתי .מתאם שלילי נצפה בין 'תמיכה ברגשות ומצוקה' ובין דחיה חברתית ) (r = -.22, p = .044, N = 84ומתאם שלילי נצפה גם עם חרדה חברתית ,אם כי הוא לא היה מובהק ) .(r = -.154, p = .162, N = 84ממצאים אלו מצביעים על כך שמורים מציעים תמיכה רגשית באמצעות וואטסאפ אבל בדומה לתקשורת בפייסבוק, הממצאים גם מעלים את השאלה האם תמיכה זו מגיעה לאותם נערים פחות קומפטנטיים מבחינה חברתית שיתכן שדווקא הם הם הזקוקים לאותה תמיכה רגשית. תקשורת מורים-תלמידים בזמן מלחמה מנקודת מבט של מתבגרים רוב המשתתפים ( )67%ראו את התקשורת עם מוריהם בזמן המלחמה כחיובית ומועילה. ארבעים ושלושה משתתפים ( )40.2%אף העידו על עצמם שהם לקחו יוזמה ויצרו קשר עם מורים באמצעות רשתות חברתיות על מנת לקבל עזרה או תמיכה בזמן המלחמה .תפיסות חיוביות כלפי תקשורת עם מורים וה'או מץ' לפנות למורה על מנת לקבל עזרה נמצאו קשורות עם עמדות כלפי רשתות חברתיות כמו גם עם הנטיה לשתף רגשות ברשת .היוזמה לפנות למורה נמצאה גם היא קשורה לנטייה לשיתוף רגשי ברשת ) (r = .20, p = .016 N = 145ויתכן שהאומץ לגשת למורה על מנת לקבל עזרה בזמן מלחמה קשור עם הנטייה הכללית לשיתוף רגשות ולחיפוש אחר עזרה ברשתות חברתיות. לבסוף ,בדקנו האם הנטייה לשיתוף מצוקה ברשת ממתנת את הקשר בין תפיסות כלפי תקשורת עם מורים ובין דחיה חברתית .ניתוח רגרסיה הראה שאין אפקט עיקרי לדחיה חברתית (R2 = .004, ) ,p = .58לעומת אפקט ברור של הנטיה לשיתוף-מצוקה ) .(R2 change = .08, p = .01עם זאת, האינטראקציה בין דחיה חברתית ובין 'שיתוף-מצוקה' התקרבה למובהקות = (R2 change = .036, p ) . .07יתכן שממצא (קרוב למובהקות) זה מרמז על כך שמתבגרים דחויים חברתית אשר נוטים לשתף את המצוקה שלהם ברשת החברתית צפויים יותר להחזיק בעמדות חיוביות כלפי תקשורת עם מורים בזמן מלחמה (תרשים .)1 8 תרשים - 1אפקט אינטראקציה של דחיה חברתית ו'שיתוף-מצוקה' על תפיסות סיכום לסיכום ,זמני מלחמה גורמים לסבל ,אי וודאות ומצוקה ,ומתבגרים משתמשים ברשתות חברתיות אף יותר מאשר בזמן שגרה ,ככל הנראה כדי לקבל מידע ולזכות לתמיכה רגשית .שימוש מוגבר זה נמצא קשור עם חיבור רגשי של המתבגרים לרשתות חברתיות .מורים מודעים לסיטואציה הקשה, מתקשרים עם תלמידיהם ומתמקדים בהענקת תמיכה רגשית .המתבגרים מצדם ,מעריכים את התקשורת עם המורים ומאמינים שהתקשו רת הזו חשובה ומועילה .מתבגרים אשר רואים ברשת החברתית כלי תקשורת חברתי מועדף ומתבגרים שנוטים לשיתוף רגשות ומצוקה ברשת ,מחזיקים אף בעמדות חיוביות יותר כלפי תקשורת עם מורים בזמן מלחמה .יתירה מזאת ,נערים דחויים חברתית אשר נוטים לשיתוף מצוקה ברשת מחזיקים בעמדות חיוביות כלפי התקשורת עם המורים .עם זאת, למרות שמורים עושים מאמץ גדול לתקשר עם תלמידיהם ולהעניק להם תמיכה רגשית בזמן המלחמה ,הם עלולים 'לפספס' את אותם נערים פחות קומפטנטיים מבחינה חברתית שיתכן שדווקא הם זקוקים לתמיכה הרבה ביותר. 9 על הבדידות במלחמה :שני מונולוגים דורית בן לולו – קשת צפון מוזר להרהר או לכתוב על בדידות -הרי זה הנושא העיקרי בו אנו עוסקים כל הזמן .בדידותו של הנער, תחושת היותו שקוף ,בלתי נראה ,חווייתו כבלתי קיים ,דחוי מהבית ומהחברה .אז מה לכל זה ולמלחמה? ומה עם בדידותו של העובד? תחושת היותו שקוף כמו האוויר ,אוויר שנצרך ושאנו מודעים לקיומו רק כשהוא חסר? מה קורה לעובד שיוצא בבקרים או בערבים אל שכונות העוני הלא מוגנות, ברכבת שעליה נזרקות אבנים ,ברכבת שדוהרת כמו רכבת שדים בלי לעצור בתחנות מסוימות? מה עובר לנער בראש כאשר הוא עושה את הנסיעה הזאת ,חוצה את העיר ,חוצה את בית חנינא ושועפט ,במהלך מלחמה ,כדי להגיע לכדורגל ברחוב שטרן? מה קורה לנער ,תושב בית חנינא ,תושב שועפט כשהוא שומע אזעקה? מה אומרים לו הוריו? איך ובאיזו שפה אפשר לספר את כאב הבדידות הזו ,אחד לשני ,לעולם חסר הסובלנות ,חסר הסבלנות – הבדידות של שני אנשים (מטפל ומטופל) ,של שני עמים ,כל אחד עזוב ,פגוע ופצוע ונקרא לבחור צד. ולא היה איש אחד מכל השליטים ,מאלה שמחליטים שלהם הזכות להחליט על חיינו או מותנו ,על צדק ואתיקה שנתן תוקף או יחס לבדידות הזאת. שאלות רבות ,קשות ,מורכבות ומטלטלות .אני מרשה לעצמי לשתף אתכם ,עמיתיי ,בשני מונולוגים קצרים – ממרחקים שונים ,אקראיים. בדידותו של העובד מי ייתן ונזכה לראות את האיש שנותן יום יום את נתינתו ,הקטנה והמתמדת ,להפחית חושך, להצמיח ,לזרוע תקווה ,ללמד מיומנויות חיים .מי ייתן ומישהו ידאג לו ,במתן תוקף לראות את מאמצו, בלתת מקום לתחושותיו ,בעידודו ,בחיבוקו ,בהתעניינותו אודות לשלומו .הוא זה שלוחם בצניעותו, חמוש בחלומותיו ותקוותיו ,בידע ובשליחות יום יומית נגד הבדידות של מי שהמשפחה והחברה לא השכילו לחבק ,כמו גם במלחמה האחרונה. נשלח ונשכח נשלח לנפשו כאילו אין מלחמה מעל ומסביב ובדרך לשכונה שומע בראשו את שריקת הקטיושות כשהיה ילד בצפון ,מהרהר על חבריו שגויסו ,על קרוב שנתקע בחו"ל ,על איך לשכנע את הנערים לא לשנוא את האחר ,ואולי שוקע במחשבה מה לעשות אם יש אזעקה. העובד נכנס להדרכה ,ולחדר נכנסת הבדידות .אני מכירה אותה ,את פניה ,לא מתנגדת לה ,תפקידה לשקף לנו מצב. 10 המצב במהלך המלחמה היה שהמנהלים שלחו את העובדים לעבודה ולא דאגו להגנתם ,לא דאגו לשלומם ולא חשבו איך לחזק אותם .הם הסתפקו בלעדכן את העובדים לגבי שעות פעילות והנחיות עירוניות כלליות .לא שמעתי משפט אחד של דאגה או אמפתיה. אספתי את הבדידות שלי ושל מדרכי ועמיתי שהעזו לשתף אותי וניסיתי לתת לה מקום .בהדרכה ובחדר הישיבות הזמנתי את מי שרצה להתאסף ולחלוק שעה של התבוננות ושקט .איש לא ביקש זאת ממני .איש לא ראה ,רק מי שהגיע ידע .וגם זאת תחושה של בדידות ,שקיפות ,של להיות אובייקט שמשרת מנגנון עיוור שדואג לעצמו בלבד. נכון ,פגשנו את הצוות ,לעדכונים ותמיכה ונכון שהלכנו ביחד לשתי הלוויות .תסלחו לי ,על המראה המכוערת והסובייקטיבית שאני מראה לכם כאן ,זו החוויה והיא רק שלי. המלחמה לא הפריעה לאנשי החינוך הפורמאלי לקיים את חופשת הקיץ שלהם .במוח האימהי שלי מתרוצצות מחשבות על ערך החינוך שמוחצן באמצעות שביתות עבור תוספות שכר .לא שמעתי ולא קראתי על דאגת אנשי החינוך לתלמידיהם .בשכונות צפון העיר כל סיוע שהוגש מלבד הסיוע של קידום נוער ,הוגש על ידי אנשי הרווחה ,מנהלי תחום הנוער והשוליות השונות בלבד. בדידותו של נער אחד נ .בן 01משכונה אחת בצפון ירושלים .נער שהשתתף בקבוצת כנס באר שבע ומשתתף בכדורגל. במהלך הקיץ המשכנו להפעיל אימוני כדורגל פעמיים בשבוע ברחוב שטרן .פעמיים בשבוע הנער עשה את המסע בתחבורה הציבורית מפסגת זאב לקרית יובל ,לרחוב שטרן .הוריו חשו דאגה גדולה מהנסיעות בחשכה ,כי אמנם סיימנו לפני החושך ,אך לנערים היה קשה להיפרד בחופשת הקיץ בייחוד כשבשכונות בוטלו רוב הפעילויות מפאת היעדר מרחבים מוגנים. בני הנוער נסעו ביחד ברכבת מפסגת זאב (בזמן שהרכבת עוד פעלה מפסגת זאב ,הרי אחרי החבלה היא פעלה רק בין הגבעה הצרפתית לקרית יובל) .מפחדים מהאבנים ומהבקבוקים שהושלכו לעבר הרכבת ,כועסים על בני מיעוטים שהסתובבו בשכונה כדי להתגרות בהם ,ודואגים להוריהם שהיו חשופים לאלימות השרירותית של תושבי ירושלים שחיים בפריפריה. נ .וחברי הקבוצה לא התחברו למלחמה ,לא לטילים ,לא לאזעקות ולא לסבלם של תושבי עוטף עזה. בטח ובטח לא לסבלו של הצד הפלסטיני .הם והוא נשארו לבדם ,משפחה משפחה ,נער נער ,יחד איתנו ,ועם הרווחה .המורים ואנשי החינוך עזבו את תלמידיהם לחופשתם ,לכאורה נמצאים בשגרה. יש מלחמה היכן שהוא – אז מה? מי שאחראי לטפל במלחמות זה הצבא והממשלה .השאר ממשיך לתפקד .וכך ,נ .ועוד כמה חברים נאלצו לטפל במצב "לבדם"" ,טיפלו" בבני מיעוטים ש"חדרו" לשכונה ,התכחשו לטילים ,התכחשו לפחדים בדרך אל השכונה וממנה למרכז העיר והכל נכנס להם פנימה .נ .סיפר לי שאיש לא שאל 11 אותו איך הוא התמודד בתקופה הזו ,וגם החבר'ה לא דיברו ,אבל אם אני רוצה אני מוזמנת לזולה אצל ש.ב ,כל ערב שותים וון גוך עם רד בול .עכשיו יש מבצע ,אצל צ-.לכבוד המלחמה. לסיום ציטוט מתוך הספר האהוב עלי של פאולו קואלו "המדריך ללוחם האור": "לוחם האור מבין שאלוהים משתמש בבדידות ,כדי ללמד את היחד .הוא משתמש בכעס ,כדי להראות את הערך הלא ישוער של השלום .הוא משתמש בשעמום ,כדי להדגיש את חשיבות ההרפתקה מחד וחוסר המעש מאידך. אלוהים משתמש בשקט ,כדי ללמד אחריות למילים .הוא משתמש בעייפות ,כדי שנבין את ערכה של ההתעוררות .הוא משתמש במחלה ,כדי להדגיש את ברכת הבריאות .אלוהים משתמש באש ,כדי ללמד על המים .הוא משתמש באדמה ,כדי שיובן ערכו של האוויר .הוא משתמש במוות ,כדי להראות את חשיבות החיים( ".עמ' .)041 שנה טובה ,שנה של שלום והרבה יחד 12 הרהורים בעקבות קורס הנחייה בשיטת "– " – "s.o.sמצמיחים" :יולי 2114 דורית בן לולו שפה תפילה עבור ילדינו בצל בעיניים עיוורות אל שתי כפות ידיים מחובקות לא כף בתוך שתי כפות ידיים בצל. הקרקע. להרגיש מגע רך שמתחלף ולא ,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,, מפסיק יום חמישי לחוות נוכחות של עצמי ושל היום האחרון של חודש יולי. האחר. בשש בבוקר פקק ענק למה הוא בועט ? למה הוא צועק? חרשים כלפיו. איש לא בירך על נוכחותו. לחפש מחויבות לראות את האחר ולתת תוקף לנוכחותו UNWRA איש לא נושא אותו על כתפיו. ובכך לזכות עמוסים בקמח ,אורז וסוכר. הוא עצוב. לתיקוף ושיקוף של נוכחותי. דרומה. חי בתוכי ויוצא ממני לפתוח צוהר לאושר. עצב ממלא את עיניי כשמרגיש ,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,, עולה מהלב ,מסע קשה. לא אהוב. שליחות עולה גובה כאילו על הר ,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,, של שלום אוורסט איש לא הכין איש שליח של אי אלימות כאב מזוקק טהור וחד למצב של מלחמה סוג של נזירות עלינו בני האדם איש לא הכין איש התנזרות מתוקפנות על אובדן החיים למצב של אי לחימה. על הרוע שאנו עושים מסתובבת במה שנקרא עורף להאמין ולעשות זה לזה. סביבי ובתוכי למען עולם אנושי יותר. יום חמישי, מלחמה ,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,, היום האחרון של חודש יולי היא על חיי, אני בדרכי צפונה אך ללמוד להנחות קורס להפחתת בלעדיי. אלימות. בצל אל ,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,, ,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,, שבועה פנימית ציוד למה הוא מקלל? משאיות להתחייב ומובילי רגלו איבדה מגע עם למה הוא משפיל? של 13 קפה איתן נועה בר -קשת מערב המצב בתקופת מבצע צוק איתן ,השפיע רבות על אופי העבודה בבית הקפה הטיפולי במלחה .בית הקפה היה עמוס מבדרך כלל ,ייתכן שבגלל שבתקופה זו של לחץ נפשי ,גבר הצורך של בני הנוער לבלות יחד במקום מוגן פיסית ורגשית. מעניין היה לראות כיצד בני הנוער הירושלמים התמודדו עם המצב .הרקטות אמנם לא פסחו על ירושלים במבצע זה ,ובכל זאת ,נדמה שהחוויה הייתה פחות ישירה ,ברמת החוויה האישית ,ויותר עקיפה ,באמצעות אמצעי התקשורת השונים. מחקרם של בן ציון ,שהרבני ושביט ( ,)4101משווה ,בין היתר ,רמות של חרדה ,פחד וכעס של צעירים בגילאי , 01-46תושבי הצפון והמרכז בעת מלחמת לבנון השנייה .נמצא כי תושבי הצפון גילו במובהק רמות גבוהות יותר של חרדה ופחד בהשוואה לתושבי המרכז שלא חוו את המלחמה באופן ישיר .עם זאת ,לא נצפו הבדלים מובהקים בין שני האזורים ברמת הכעס וברמת מדד רגשות שליליים המשלב רמות כעס ופחד (בן ציון ,שהרבני ושביט .)4101 ,דיונים בנושאים פוליטיים או התלבטויות בנוגע לגיוס לצה"ל אינם חדשים לנו ,אך אין ספק שהם הפכו תדירים יותר במהלך המבצע .הנערים שמגיעים לקפה ,כמעט כולם מעורבים מאוד בדיונים בנושאים הביטחוניים בארץ ,אך הדיונים והתגובות בנושאים אלו היו פחות אינטנסיביים מבדרך כלל .נראה היה כי לבני הנוער היה רצון כן להבין את המצב ,להידיין עליו ,לעיתים אף בהומור. בעוד שבדרך כלל הדאגות מהגיוס לצה"ל סובבות סביב ההיבטים וההשלכות הכלכליות ,הרי שבימי המבצע ,עלו גם חששות מהסכנות לפגיעה פיסית ,בשירות זה .למרות חששות אלה ,הביעו נערים רבים רצון להתגייס לצה"ל ,ו'להיות שם' ,הצהרות שלא ניתנות על ידי מטופלי בית הקפה ,בדרך כלל. בשנים האחרונות עולה המודעות גם להשלכותיה של החשיפה העקיפה ,המתבטאת בצפייה באירועים באמצעי התקשורת השונים ,בעיקר בטלוויזיה .צפייה בדיווחים יכולה להגביר את המצוקה בקרב אלו שנחשפו אליה ישירות ,ובנוסף לכך ,גם לעורר מצוקה בקרב אלו שכלל לא נחשפו אליה (דקל ,לביא וגרין .)4101 ,דקל ,לביא וגרין ( ,)4101תיארו במאמרן את בני הנוער כאוכלוסייה ברמת סיכון גבוהה במיוחד ,בעיקר לפיתוח ,PTSDכיוון שהפגיעה מתרחשת בשלב הקריטי של גיבוש הזהות העצמית .זאת ועוד ,היכרות עם נפגעים עלולה להוביל להזדהות עמם בשל דמיון ,בעיקר בגיל ,בין הנפגע למתבונן ובכך להוביל למצוקה קשה (דקל ,לביא וגרין ,)4101 ,מה שרלוונטי במיוחד לאוכלוסייה שפוקדת את בית הקפה. 14 לאור הא מור ,לא פעם עלתה השאלה ,בקרב המדריכים ,האם להדליק את הטלוויזיה ולצפות בעדכוני החדשות או להשאירה כבויה בכדי לתת לבני נוער את המקום השקט יותר ,ללא עדכונים מהמבצע והמתח הנובע מהם .במשך הזמן גילינו ,שגם כאשר החלטנו להשאיר את הטלוויזיה כבויה ,בני הנוער ביקשו להדליקה בכדי שיוכלו להישאר מעודכנים. לסיכום ,מבצע צוק איתן הציב אותנו בפני תקופה לא פשוטה ,בקפה הטיפולי ,ואנו מקווים שהוא נתן לבני הנוער את האפשרות להגיע למקום בטוח ותומך ,מקום בו ניתן לשתף ברגשות וחששות ,לשאול שאלות ולהביע דעות ללא חשש. מקורות מידע בן ציון ,א ,.שהרבני ,ש ,.שביט ,ט .)4101( .השפעת רגשות על הערכות הסיכון קרב צעירים בצפון הארץ ובמרכזה לאחר מלחמת לבנון השנייה .מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית (.001-016 ,)10 דקל ,ר ,.לביא ,ת ,.וגרין ,א .)4101( .להתבגר ולהתגבר -הקשר בין מאפייני החשיפה של בני נוער לאירועי מלחמת לבנון השנייה לתגובות המצוקה שלהם שנה לאחר סיומה .מפגש לעבודה חינוכית- סוציאלית (.11-11 ,)10 15 מבצע צוק איתן נעמה לין -קשת דרום במלחמה כמו במלחמה ,כולם בפנים ,מטופלים ,מטפלים ,חיילים שנהרגו מהאזור ומוכרים לנו, פצועים ,אחים ,חברים ,הורים ,משפחה ,כולם היו במערכה ,כולם התפללו .השכונות היו סוערות, האווירה טעונה ,כבדה ,וכולם בפנים .כולם. דווקא בימים מורכבים אלו -עבור כולם ,יש חשיבות עליונה לקשר עם המטפלים .מעבר לתמיכה ולאמפתיה -ישנו כאן תהליך עמוק של שותפות גורל ,ותהליכים חזקים של העברה והזדהות. עבור המטפלים היו אלו ימים מורכבים ,כל אחד ומחשבותיו ,כל אחד והחרדה שלו ,אך חייבים להתנתק ולהתפנות רגשית לפגישה עם נער .לא פשוט ,לא תמיד אפשר .קשה להתרכז ,קשה שבעתיים לשמור על אובייקטיביות וניטראליות מקצועית תוך כדי פגישות והעבודה בשכונות. הנערים עצמם -רובם בחרדה ,כמעט לכולם יש חברים קרובים או בני משפחה בלחימה ,וכשהם מספרים במפגש הטיפולי על סיוטים בלילה וסימני דחק נוספים -המדריך יודע בדיוק למה הם מתכוונים -כי גם לו יש. לדעתי ומחוויותיי במהלך מבצע צוק איתן -דווקא המקום הזה -המזדהה והמעורבב כביכול -יכול להיות משמעותי מאוד בקשר הטיפולי מכמה בחינות -המטפל ״אנושי״ יותר ,הוא ״כמוני״ ,אך מהווה למעשה מודלינג של התמודדות ,אפשר ביחד למצוא נקודות של וויסות רגשי וכלים להתמודדות, כאשר המטפל כבר מדגים וויסות -הוא הגיע לפגישה ,הוא מתייחס ,הוא חרד וחושש אך לא מוצף ומצליח להתמודד .זה אפשרי .המקום הקרוב יאפשר לדברים להישמע ולנער להביא את עצמו בכנות. בנוסף לכך ,היותו של המטפל ״נגיש״ יותר עשוי לתרום להמשך הקשר ,בכך שהנער צריך להוכיח את עצמו פחות בעיני המטפל .הנער לומד כי לכולם יש נקודות כוח ונקודות שפל ומסגל ראיה מורכבת ומכילה יותר ,לחיים. האינטימיות והחיבור שנוצר ,יכולים לתרום לעבודה בנושאים נוספים ,ולהעלות קשיים נוספים. החשיפה גוררת כנות ואותנטיות ,הן של המטפל והן של המטופל כאחד .ובכך ,גם הנערים עזרו לנו להרחיב את נקודת המבט שלנו ,במבצע צוק איתן ,ועזרו לנו ,לעבוד ,להתאמץ ,לחשוב רחב יותר. כולם מחזיקים את כולם ,גם בעורף. 16 בס"ד מבצע צוק איתן אריה גוטליב – קשת מרכז הקיץ האחרון היה מאוד לחוץ ,הרגשה של חוסר עונים הפעם הראשונה שיש אזעקות ונפילות בירושלים לאלו שאינם מורגלים זה משנה את החיים .באמצע המבצע נולדה לי בת ,והמחשבה לאיזה עולם אני מביא אותה החמיץ את הלב .לשמוע אזעקה ולגשת לבן שלי שעוד לא בן 1כדאי להוריד אותו למקלט והוא בן רגע מתעורר ולופת אותי עם הבנה מלא מה קורה עכשיו בלי צורך "להתעורר" מאוד הכביד אלי. אצל הנערים זה גרם לפרץ של הזדהות עם הסביבה והמדינה ובמיוחד רצון להתגייס ,אך גם שטף אותם בשנאה לאחר ,לחרדה ולמצוקה מה אני עושה כשיש אזעקה! איפה "המקלט" שלי ,מעיין שיקוף של כמה הם לבד בחיים וכמה תהו ובהו יש בחיים שלהם. רגע שיא היה לעמוד ב 40:11בערב בכיכר החתולות בזמן שהפעלנו את האוהל למען הנערים ופתאום יש אזע קה ותחושת הכאוס פוגע בך ,לחשוב מהר על מקום מסתור לפנות במהירות את האוהל ,חלק מהנערים באים אתך חלק צוחקים ומעדיפים להישאר בחוץ .הרגע שאני רואה נער שלי שאני מנסה להחזיר אותו לחדר הטיפול נכנס חזרה לאוהל ואני בוחר (בטיפשותי) לחזור לאוהל ולהתיישב על הפופים איית ו ,אני שואל אותו למה אתה בא למחסה והוא צוחק והסוטול ענה בשביל מה יש לי לחיות. 17 השפעתה של מלחמת 'צוק איתן' עליי ,כאבא חייל גולני ,וכעובד קידום נוער אסף נהרי -אחראי צוות מרכז העיר כאבא חשתי אחריות כבדה ,דאגה מרובה ולא פוסקת סביב השעון ,בנוסף חשתי רגשות מעורבים המהולים בפחד ,כעס ,תסכול ,חרדה והמון חוסר אונים .היה לי צורך להיות בקשר רציף עם ילדי ולהיות מעודכן בכול רגע על מצבו ,כמובן זה לא התאפשר ,לא פעם כשביקרתי אותו בעוטף עזה, רציתי לקחת אותו איתי ולשלוף אותו מהתופת. שיאו של החסר אונים וה הבנה שאין לי שליטה כמעט על כלום ומה שנותר לי זה להתפלל לאלוהים, שישמור לי על בני ועל כול חייליי צה"ל ,היה כאשר בני קיבל יומיים חופשה אך העדיף מבחירה והחלטה אישית להישאר עם חבריו למחלקה. במחשבה לאחור אני לא יודע כמה זמן ויכולת היה לי להתבוסס בתוך הרגשות הקשים האלה ,מה שעזר לי הייתה תחושת האחריות למשפחתי והרגעת החרדות הקשים אצל כולם בניסיונות ליצור שיח שלא תמיד צלח. בנוסף ,עבודתי בקידום נוער והמפגשים ברחובות העיר עם בני הנוער (להבה) ,הזועף ,האלים ,הסוחף והחסר אונים ,בניסיונות לפעמים נואשים ,להרגעת הרוחות ,ליצור קשר וליצור שיח שלפעמים צלח. לא פעם בתוך תוכי חשתי תחושת הזדהות עם בני הנוער שהעלתה בי רצון להסיר מעלי את האחריות כאבא וכעובד קידום נוער ,ולצעוק לשמיים לכעוס על כולם ולברוח מהתחושות האישיות הקשות. בתקופת המלחמה הקמנו אוהל בכיכר החתולות אשר מאוד תרם לנו להגיע להרבה בני נוער ,להרגיע את ההתלהמות והכעס סביב נושא המלחמה ,ליצור פעילויות מרגיעות ונעימות ,בניסיון להשכיח מעט את המצב המורכב במדינתנו ,אין לי ספק שגם לי זה תרם להתמודדות בעבודתי בכלל ,ועם משפחתי בפרט. לסיום אומר שאני גאה בבני ,גאה להיות אב ללוחם בצה"ל למרות כול הרגשות המעורבים ,וכמובן רואה בעבודתי בקידום נוער ,שליחות ותרומה חברתית גדולה ,במפגש בטיפול ובחינוכו של דור ההמשך. 18 קש"ת צפון אורטל יצחק – רכזת מדיה חברתית הקיץ חלף ,החגים מאחורינו ,וצוות צפון חזר לפעילות בשטח במלוא המרץ בנווה יעקב ,השכונה הכי צפונית בעיר ,קיימו מריאנה ונערי קבוצת התיאטרון שלה ,הרמת כוסית לכבוד השנה החדשה .באירוע החגיגי השתתפו 41נערים ונערות ,הורים ,מדריכי השטח בנווה יעקב, צופיה מנהלת אזור צפון וכמובן מנחות הקבוצה מריאנה ואריאלה .כמו כן הגיעו אורי ,המנהל החדש של "האיגוד הירושלמי למאבק בסמים ובאלכוהול" וטל ,ה***תפקיד*** ששמחו לצפות מקרוב בפעילות הקבוצה המיוחדת הזו ,שהם אחראיים למחצית מתקצובה. בפעילות שיחקו כל המשתתפים משחקי היכרות וגיבוש ,ומשחקים מאתגרים .בנוסף ,הנערים הדגימו למשתתפים תרגילי אימפרוביזציה בתיאטרון ,וכשרון המשחק שלהם הרשים את כל הנוכחים. לסיום נהנו כולם מברכות לשנה החדשה ,מכוסית של יין תירוש (נטול אלכוהול כמובן) ומתפוח מתוק בדבש .זה הזמן להודות לאיגוד הירושלמי למאבק בסמים ובאלכוהול על שיתוף הפעולה המבורך. שאפו למריאנה שלנו על העשייה הרבה .וכמובן שנה טובה! https://vine.co/v/O7mDVYhOpbp 19 בפסגת זאב נערך ערב סיום חגיגי במיוחד לשתי קבוצות הפיסול הסביבתי שהנחתה מרינה שלנו .בקיץ יצרו 01 נערים ונערות ספסל נהדר באמצעות מחזור של חומרים שונים ,כמו בקבוקים מפלסטיק ,צמיגים ,גבס ,מלט וחצץ .לאחר שהסתיימה קבוצה זו נפתחה קבוצה חדשה שנולדה מתוך מחשבה משותפת של קידום נוער יחד עם מחלקת שפ"ע (שיפור פני העיר) ורצון לשפר את חזות תחנות הרכבת הקלה .המחלקה הביאה לקידום נוער פסלי אריות ,ובני הנוער שלנו ,יחד עם נערים נוספים בשכונת פסגת זאב ,צבעו אותם .לנערים היה את החופש האמנותי להתבטא ,כמו גם האחריות וההבנה שהפסלים יוצגו ברחבי השכונה. במפגש הסיום נכחו גם צופיה מלאכי מנהלת אזור צפון ,איתיאל מנהל תחום הנוער במנהל הקהילתי בפסגת זאב ,ושי הסטודנט מבצלאל שמתנדב בשכונה וליווה את הנערים בפרויקט האחרון .ענבל האמנית שליוותה את הפרויקט הראשון עברה להתגורר בעיר אחרת ולא יכלה להגיע ,אולם היא שלחה מכתב מרגש לנערים: "...אני חושבת שהמועדון שלכם בשכונה נותן לכם הזדמנות לעשות עוד הרבה דברים גדולים ביחד ,למצוא את הכוחות שבכם כבני נוער להשפיע על הסביבה ,לייצר אור בחברה שיש בה לא מעט חושך. מאחלת לכם שלעולם לא תפסיקו ליצור (יצירה זה לא רק ציור ,שיר או ריקוד ...זה בעצם כל רעיון מקורי שבא מהנשמה ואנחנו הופכים א ותו ממחשבה למציאות) ,שתעבדו קשה בשביל דברים שחשובים לכם ותצליחו בהם ושתמציאו לכם חלומות אישיים וקבוצתיים להגשים. מאמינה שעוד נפגש ,ענבל" 20 הנערים סיפרו על החברויות החדשות שנוצרו בקבוצה ,על ההנאה המרובה שהפיקו מהן ,ועל התרגשותם הרבה ליצור משהו למען הקהילה שבה הם חיים ,מחומרים שזמינים ונגישים לכולם ,תוך שמירה על איכות הסביבה! ואת הפסלים המדהימים שיצרו תוכלו לראות בתחנות הרכבת הקלה בפסגת זאב. זה הזמן להודות לחזי מנהל הפרויקטים ולמחמוד על כל העזרה במהלך הפרויקט .תודה גם לעוזי חן שעשה רבות למען הקמת הפרויקט .תודה נוספת מגיעה לאיתיאל מנהל תחום הנוער במנהל הקהילתי ,לאלונה ,רכזת על"ם בשכונה ולכל המתנדבים ובני השירות שעזרו .תודה גדולה לענבל האמנית ולשי הסטודנט וכמובן שאפו למרינה התותחית שלנו על העשייה המאומצת! 21 לצוות צפון הצטרף בשבועות האחרונים כוח חדש וצעיר – החיילות מירי ושרה מגרעין "אודם" – שחברו למדריכות בתאל ,דורית ב.א .ואורטל בשכונות נווה יעקב ורמות .מירי ושרה יכירו את הנערים ויצטרפו אל שני פרויקטים חדשים בשכונות .הראשון שבהם הוא שה"ל – שפע הזדמנויות למלש"ב ,שמטרתו איסוף והפצת מידע אודות הליכי הגיוס ,כמו גם היכרות עם שלוש עמותות עיקריות המכוונות לשירות לאומי אזרחי. הפרויקט השני הוא פרויקט מב"ש – משפט בשכונה – כלומר ,הקמה והפעלה של מוקד לסיוע משפטי מקיף והיכרות עם כוח השיטור השכונתי. בשכונות נווה יעקב ורמות גם מתקיים בימים אילו גיוס אינטנסיבי לפרויקט "אקוטק" בשיתוף עמותת "מחשבת טובה" .הפרויקט ,שנחל הצלחה גדולה בשכונת רמות בשנים האחרונות ,מגיע לראשונה לנווה יעקב ,והוא עתיד להקנות לנערים תעודת טכנאי מחשבים מטעם חברת 'סיסקו' וכן ידע ביזמות עסקית .אנו מצפים ומתרגשים לקראת ערבי החשיפה בשכונות שיתקיימו בחודש נובמבר. בשכונת נווה יעקב תיפתח בשבועות הקרובים קבוצת אמנות לנערות בסיכון שתנחה אורטל בקו יחד עם מדריכה נוספת מטעם "האיגוד הירושלמי למאבק בסמים ובאלכוהול" .הנערות ייצרו בכל מפגש בחומר שונה, כמו חימר ,גבס ,צבעי ידיים ,תוך התבוננות פנימה אל תוך הנפש שלהן ,חיזוק הכוחות שלהן והעצמה .תודה גדולה לאורית מהאיגוד על עזרתה הגדולה לקבוצה. כאן המקום לברך את רעיה שלנו ,שנכנסה לפרויקט 'מניעת נשירה' בבית הספר רנה קאסן ולעבודת שטח בגבעה הצרפתית .לאור ההצלחה של קבוצת "גוף ונפש" לנערות בפסגת זאב ובנווה יעקב בקיץ שעבר ,מתכננת רעיה לפתוח קבוצה כזו ממש בימים הקרובים ברנה קאסן .בקבוצה ,המיועדת לכיתות ח' וט' ,ישתתפו כ01- נערות .מטרת הקבוצה היא להתחבר לעוצמות ,לכוחות ולגבולות של הגוף דרך כלים השלכתיים ,כמו תנועה, ציור ועוד .רעיה תשוחח עם הנערות על סיטואציות מסוכנות וכיצד ניתן להימנע מהן ,כיצד ניתן לזהות אדם שמעוניין לתקוף ,על בחירה של תוקף את קורבנו ועל חשיבות שפת הגוף והביטחון שאנו משדרות .בהצלחה רבה לרעיה בקבוצה החדשה! צוות צפון שמח לבשר על חידוש פעילות הכדורגל של קידום נוער בשיתוף קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים. המדריכים באזור צפון אוספים מן השטח קבוצה גדולה של נערים לקראת פתיחת האימונים ב .1.00-הקבוצה תלווה על ידי חנן ,מרינה ודורית ב.ל. בשבועות הקרובים יתקיים סיור בבי"ס ג'ינוגלי (מעלה ערב) ,לפרטים נוספים לפנות לחנן אריאל- .450-2226220 22 ברכות לעובדים החדשים שלנו בשכונות נווה יעקב ורמות שהצטרפו בתחילת נובמבר -המון הצלחה בדרך החדשה ,שמחים ומברכים על הצטרפותכם אלינו! לשלושת הסטודנטים מבית הספר לעבודה סוציאלית של האונ' העברית ,שהצטרפו אלינו בתחילת נובמבר להכשרה מעשית -ברוכים הבאים לצוות הכי צפוני בחטיבה .המון הצלחה בשנה הקרובה! לחנן ומישאל – המון מזל טוב ליום ההולדת! מאחלים לכם שפע בריאות ,הצלחה ,סיפוק ואושר! לליאתי שלנו ,שלאחר חמש שנים כה משמעותיות בשכונת נווה יעקב פרשה לדרך חדשה. מאחלים לך המון הצלחה ,בשבילך השמיים הם לא גבול! כבר מתגעגעים אלייך. 23 קשת מזרח כאמל ג'אברין – רכז מדיה חברתית פרויקט מדצים לנערים במזרח העיר – החטיבה לקידום נוער וצעירים – המחלקה לפרויקטים. בשיתוף פעולה עם מנהל קהילתי עוטף ירושלים והאיגוד הירושלמי למאבק בסמים הפרויקט התחיל ב 01לחודש ,ונמשך בימים אלה ,במרכז יעלים – בעין יעל בימי ראשון בשעה 01:11- 06:11 מטרת הפרויקט :להכשיר את הנערים לעבודה עם בני נוער אחרים ,מתוך מטרה להשתלבות במינהל הקהילתי ,ובחטיבה לקידום נוער וצעירים. בפרויקט משתתפים 07בגילאי 02-06 24 מרכז הכשרות מקב"ץ אחינועם קרמיאן – רכזת מדיה חברתית קורס נגרות: בימים אלו סיימנו את קורס הנגרות .הקורס התקיים ב"חוות ואהבת" ,בשכונת בקעה. הקורס היה כ 01 -מפגשים ,אך הצעירים הגיעו גם אף יותר על מנת להשלים את הדברים אותם בנו. בסיום הקורס קיבלו הצעירים תעודות סיום איתם הם יכולים לפנות לנגריות נחשבות ולהציע שם את כישוריהם. נאחל לצעירים הצלחה רבה בהמשך הדרך. 25 קורס טבחות: לכל אוהבי הבישול ,רואים את עצמם במטבח וכו' בימים אלו נפתח קורס טבחות במיוחד בשבילכם!! הקורס מתקיים ב"מכללת השף"!!!!! קורס של 01מפגשים ,כל מפגש כ 2-ש'. עלות סמלית למשתתף.₪ 111 - בסיום הקורס כל משתתף מקבל תעודת סיום!! מספר מקומות אחרונים בהחלט!! 26 קשת מערב נועה בר – רכזת מדיה חברתית בימים אלה פועלים הפרויקטים הבאים: פרויקט היפ הופ בהשתתפות של 01בנות ובני נוער .הפרויקט מתקיים בימים ב' וה' בשעות ,06:11-01:11במרכז קהילתי הסנפלד בקריית יובל .מרכזת הפרויקט -מלכה כהן. סדנה למוזיקה -בשלב זה תיפוף על תופי קונגס .הפרויקט מתקיים ביום ג' בשעה ,01:11במרכז קהילתי הסנפלד בקרית יובל ,כחלק מפעילות מניעת אלימות במגרשים .מרכז הפרויקט -אלון אסייג. קורס תאוריה ונהיגה נכונה -מתקיים בימי ג' וה' ,בשעה ,01:11במרכז קהילתי הסנפלד בקרית יובל .מרכז הפרויקט -יובל שגב. 27 קשת חרדים :החומה השלישית יעקב סולומון – רכז מדיה חברתית ספא חורף פעילות במים פעילות חדשה בשכונת החומה השלישית מטופלים מקש"ת חרדים יוצאים לבריכת נווה יעקב פעם בשבועים למשך כ 1שעות .הפעילות כוללת לימוד שחיה תחרויות מים וקבצות דיון על חשיבות הספורט בחיינו .בפעילות משתתפים כ 04נערים בכל מפגש. לאחר תקריות אלימות שהיו בעבר החלטנו לצאת בסדנאות הסברה על נושא הסלחנות והסובלנות וכן על אחריות חברתית .הסדנאות מתקיימות במבגרת הפעילות בבריכה. חיפוש עבודות לבוגרים שימת דגש מיוחד לעבודות יציבות אשר מתגמלות את העובדים כפי המתחייב בחוק ואשר מעניקות את התנאים ההולמים לבני הנעור העובדים אצלם .אנו פונים למעסיקים מדברים איתם על חשיבות ההעסקת בני נוער המטופלים אצלינו ועל הכוחות שיש להם ועל התעולות אשר המעסיקים יוכלו להפיק מהם החלה ההרשמה לקבוצת מילה חדשה שתיפתח בתחילת שנת 2112לפרטים יצחק אבוחצירה מקשת חרדים פלא' 1244434432 28 פרויקט מילה יוסי כהן בעוד כשבועיים יסתיים פרויקט מילה אשר מוביל יוסי כהן אחראי צוות קשת חרדים .זהו פרויקט מילה שני אשר מתקיים בקשת חרדים .אנו רואים הצלחה רבה בתוכנית וכך גם השותפים בתוכנית. 29 נווה יעקב פעילות סח"י (סיירת חסד ייחודית) .הסיירת פועלת בשכונה כ 1חודשים בפעילות משתתפים 01 נערים הנערים מאתרים משפחות נזקקות בתוך השכונה ובמקביל הם מחפשים בעלי עסקים בשכונה .הם מספרים להם על התוכניצת המיוחדת בה הם חברים ומגייסים אותם לטובת אותן המשפחות .אחת לשבוע מתקיימת חלוקה המשלבת סממנים טקסיים .במסגרת הפעילות הנערים לומדים על קבוצה על אחריות חברתית על תכנון תקציבי על אופן קבלת החלטות .הפעילות מדמה תנועת נוער הנותנת חוייה אתגרים וכן סיפוק נפשי. מוטו הפעילות הוא :חסד כדרך חיים. 30 עדכוני פתיחת שנה צוות דרום – נעמה לין – רכזת מדיה חברתית צוות דרום התחיל את השנה במרץ רב ,ובפעילויות רבות ומגוונות לאוכלוסיות שונות. 1 .0עובדות חדשות התחילו את דרכן - ,טל בר דוד ,בבי"ס בית חינוך ,נעמי מלכה בשכונת תלפיות ,ציפי דפנה בבי"ס גבעת גונן ובשכונת קטמונים ,שירלי יצחקי בשכונת גילה ,זיו רפאל בשכונת גילה ובבי"ס מקיף גילה. נאחל לכולם בהצלחה רבה ושנה פוריה. .4העבודה בתוך בתי הספר מתרחבת -בנוסף לעבודה בתוכנית מעו"ף (מדברים ,עושים ופורשים כנף) בבתי הספר מקיף גילה ,גבעת גונן ,דנמרק ,סליקסברג ,ואורט בית הערבה תתווסף עבודה בתוכנית "גשרים" של התוכנית הלאומית 171בגוננים בבתי הספר אורט ספניאן ובית חינוך .בכל בתי הספר תהיה עבודה פרטנית ,קבוצות בתוך בתי הספר ובניית תשתית של שת"פ מערכתי -טיפולי וחינוכי לטובת התלמידים. .1קבוצת הורים ייחודית בשיתוף עם תחנת החי"ש תתחיל לפעול בנובמבר בהנחיית דרור יעקובי גלס מטעם קידום נוער ונילי רונן מטעם תחנת החי"ש. .2קבוצת התיאטרון הוותיקה בשכונת גילה בהנחיית יוליה קרביץ פנר ויונתן בק נפתחה ,כאשר חלקם הגדול של בני הנוער חדשים בקבוצה והיא מורכבת מנערים ממשפחות עולות ומוותיקי השכונה כאחד. .1יצחק אדמקה יפתח בשכונת קטמונים קבוצת זהות ושורשים לנוער ממוצא אתיופי ,שתעבור דרך מרתקת להיכרות עם המורשת ,חיבור עם המשפחה ובדיקת הזהות של הנוער במציאות הישראלית של ימינו. .7יצחק אדמקה יפתח בתלפיות קורס טכנאי מחשבים בשיתוף עם מחשבה טובה. .6באיזור דרום פועל צוות ייחודי לטיפול משפחתי והדרכת הורים ,בהנחיית איילה יפת שילוני וחני כהן הפועל במס' אופנים: קבוצות ייעודיות להורים בנושאים שונים המותאמות לאוכלוסיות שונות וצרכים ספציפיים. טיפול הורי /משפחתי קצר מועד (עד 41מפגשים) הוראת והנחיית עובדים להנחיית הורים. כל חברי הצוות המשפחתי הינם עובדים וותיקים שעברו הכשרה לכך ,כאשר הקשר עם הורים נעשה תמיד בצמוד לקשר עם הנערים ,כך שנעשית עבודה מקבילה ומשותפת. 31 בצוות חברים חני כהן ,איילה יפת שילוני ,מאיר בונפיל ,נדב קניאל ,דרור יעקובי גלס ,יוליה קרביץ פנר, ועמית אליאסי ,כשהשנה הצטרפו יצחק אדמקה וטליה סנדמן ,כך שלראשונה תהיה האפשרות לתת מענה מקצועי להורים בני העדה האתיופית. .1מועדוני הנוער נפתחו ופועלים כסדרם בשכונת גילה ובשכונת ארמון הנציב ,נערים ונערות מוזמנים. .1התוכנית הלאומית 171החלה את תוכניותיה בשכונת קטמונים כבר בקיץ ,במסגרתה עבדו 16נערים ,בליווי צמוד של יצחק אדמקה ונדב קניאל ,ושותפים נוספים מהרווחה ,הקליטה והמנהל הקהילתי. כמו כן במסגרתה יחלו לפעול השנה שני מרכזי למידה ייחודיים המאפשרים ליווי מעמיק יותר ויצירת סביבה מאפשרת לתלמידים -ביסוס מרכז הלמידה בגבעת גונן ופתיחתו לנערים שאינם תלמידי בית הספר ופתיחת מרכז למידה נוסף במרכז הברר שיתן מענה לתלמידים מאיזור קטמון א-ו התוכנית "זמן הורים" תחל לפעול בשכונה ,במסגרתה יוקצו שעות לטיפול פרטני וקבוצות הנחייה להורים. .01כל צוותי השכונות השונות התכנסו והחלו בעבודה הפנימית -ארמון הנציב ,תלפיות ,גילה ,הר חומה ,קטמונים -מעבר לעבודה הפרטנית והקבוצתית נעשית עבודה קהילתית משותפת, עבודה עם גורמים בקהילה ,הצלבת מידע בינינו והעמקה להבנת תהליכי רוחב בשכונה ,זיהוי מגמות ,מניעה ועבודה מותאמת. .00תהליכי למידה בצוות -קבוצות הצוות הצעיר (עד 1-2שנות עבודה) והבוגר מתכנסים 1 פעמים בחודש לבירור והעמקת התהליכים האישיים והקבוצתיים ,כל צוות ברמה ובתכנים המותאמים ,כאשר ישנן סדנאות ייחודיות המשולבות בקבוצות .את הצוות הצעיר מנחים חני כהן ודרור יעקובי גלס והצוות הבוגר מונחה ע"י חני כהן ומאיר בונפיל. צוות דרום כולו מתכנס אחת לחודש ללמידה משותפת בהנחיית דרור יעקובי גלס ונדב קניאל, כשהשנה נבחר נושא ה"תמימות" ,לבחינה ,להעמקה ולחוויה שלו. . 01צוות דרום נפרד באהבה גדולה מחנה זלזניק שיצאה לגימלאות .חנה היתה ב 01שנה האחרונות מדריכה בכירה עבור עובדים רבים ודמות משמעותית עבור כלל חברי הצוות לאורך השנים ,והתוותה דרך אנושית וטיפולית בהירה ,אמיתית ,מלאת יושרה ,דיוק וחוש הומור .כולנו תקווה שדרכה החדשה תהיה מלאה ופוריה ותרווה נחת באשר תלך .אין ספק שהקשר עם חנה ישמר באופנים רבים. 32 המחלקה למדיה חברתית ומניעת אלימות משלחת נערים לפראג בועז איבצון – חבר משלחת מטעם קשת מערב מוצאי שבת 0:11 ,בבוקר רעש גלגליות מפר את דממת הליל במשרדי החטיבה לקידום נוער וצעירים במשעול הצר של רחוב שאול אדלר .הנערים וצוות החטיבה מגיעים עצמאית לנקודת האיסוף .השכן ברוך מרים עפעף מנומנם ותוהה על פשר המהומה... כך נפתחה לה משלחת הכדורגל לפראג ,4102משלחת שתוכתר לאחר חמישה ימים ,אחת המשלחות המוצלחות שיצאה את שערי החטיבה .מה סוד קסמה? מה תרם להצלחתה הרבה של משלחת זו? שלושה ימים קודם לכן ,בשעת ערב מאוחרת ,יחתום המאמן ,שאול מזרחי ,את האימון המשותף של חברי המשלחת ,במילים "אתם הנציגים שלנו ,שגרירים של רצון טוב ,פניכם והתנהלותכם יהדהדו על כולנו" .אכן משלחת מהדהדת הורכבה פה .בעמל רב ,במסגרת חלון זמנים קצר ואינטנסיבי ,הוציאה 33 החטיבה לקידום נוער וצעירים ,משלחת מעורבת של יהודים וערבים ,לשבוע אימונים ומשחקים כנגד הטובות שבליגות הנוער הצ'כיות. המעורב הירושלמי הייחודי ,הורכב מקבוצת נערים מכל רחבי העיר ,אשר עברו תהליך בחירה קפדני שכלל השתתפות בתכנית למניעת אלימות וגזענות במגרשי הכדורגל .סדנאות משותפות ,אימוני כדורגל ,הדרכות וליווי פרטניים שתפקידן להעלות את מודעות הנערים לצביונה ,רב גונייתה והאתגרים העומדים לפתחה של החברה הישראלית. לצד הנערים משכונות צפון ומערב העיר ,שיחקה קבוצת נערים מהכפר אבו-גוש .כל זאת חודשים ספורים בלבד לאחר אירועי הקיץ ,בשעה שירושלים "בוערת" במה שנקרא על ידי המדיה 'אינתיפאדה שקטה' .תחת מעטה זה יצאו 06נערים ,יהודים וערבים ,למסע של שותפות גורל ,של ערבות הדדית ואחווה. המנעד הרסיפרוקלי העדין הזה ,לא היה קורם עור וגידים ,אלמלא רוח השליחות של קברניט המסע אלי אברהם .לצדו ,ותוך כדי פעילות שותפת קדחתנית ,פעל מאיר רוסו ,כשהוא מביא אל השולחן את הידע המצטבר שלו ,בהוצאת משלחות מעורבות של יהודים וערבים לחו"ל. "המשלחת הזו לא הייתה יוצאת אל הדרך אלמלא המועצה המקומית של אבו גוש" ,חזר והדגיש אלי אברהם" ,במידה לא מבוטלת היו אלה התקציבים והרצון העז של מוחמד ג'אבר ,מנהל המתנ"ס וראש המועצה -עיסא ג'אבר שהוציאו את המיזם אל הפועל". השבועות הקודמים ליציאת המשלחת היו מלאי תכונה ,וגדשו בפעילות .היה צורך ליצור 'יש מאין'. תשעה נערים יהודים ושמונה נערים ערבים ,צלחו מסע של חברות ,מחוץ ועל המגרש .למדו להכיר אחד את רעהו ,לסמוך ולשתף פעולה. באימון הראשון שהתקיים בכפר של אבו-גוש ,התחוורו לנו מידת החשש וחוסר ההכרות ,שעמם נדרשנו להתמודד .שעה שהסענו את הנערים לאימון משותף בכפר ,שאלו אותנו "זה בטוח ,לא יזרקו עלינו אבנים?" ,שעה שחלפנו על פני הקסטל שאלו אותנו " -זה הכפר ,הגענו?" .אותו ערב עם תום אימון משותף ניגבו הנערים חומוס יחדיו וחזרו שבעים ומחויכים לביתם .מסתבר ,שתחת עיננו הפקוחה ,התגלתה הנוסחה לדו קיום ושותפות גורל :חומוס וכדורגל. מספר ימים לאחר אותו אימון מכונן ,ישובו הנערים ויפגשו בכפר .הפעם על מנת לפגוש באחד התורמים למסע – דוקטור פישר ,אשר הגיע מלווה בביתו .ד"ר פישר סיפר לנערים כיצד נולד בצ'כוסלובקיה ,ועל האופן שבו הוא ומשפחתו עלו ארצה בשנת ,11ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה. אותו יום זימן עבור הנערים והצוות תדרוך בטחוני מצד קצין ביטחון של משרד החינוך .מעניין היה לשמוע אותו ,מתדרך את הישראלים הצעירים ,בטרם צאתם .חולק עמם סיפורים שבהם ישראלים היו מטרה למעשי פגע וטרור בחו"ל .הנערים חתמו על אמנה משותפת שקוראת לחדול ממעשי גזענות ואלימות במגרשים. מאוחר יותר ,העביר מאיר רוסו סקירה על צ'כיה .או אז עלתה שאלת מיליון הדולר ,באיזה מטבע קונים בפראג ,והיכן ניתן לקבל את שערי ההמרה הטובים ביותר? 34 חיווינו ,קודם לכן ,כי המשלחת יצאה בסימן קבלת האחר וכאן ההזדמנות לתאר ולהזכיר ,את אחד השחקנים המיוחדים שהרכיבו את המשלחת – ש .אשר מתמודד עם אוטיזם .אלי אברהם הדגיש כי הרציונל הוא כי ש .שחקן לכל עניין ודבר .ואכן ,הימים יעידו כי ש .השתלב עם קבוצת הנערים בכל צעד ושעל ,של האימונים והמשחקים מול הקבוצות הצ'כיות .והיווה ברוחו ונחישותו סמל להתמודדות עם קשיים ואתגרים. על מנת להקל ולאפשר את הצטרפותו של נער מיוחד זה ,התלוותה אל המסע אמו ,ר .אשר התגלתה כנכס לקבוצה וכאם לכל נערי המשלחת. לוח הזמנים היה קדחתני ועמוס לעייפה .הדבר דרש גילויי בגרות ובשלות מצד הנערים ,וערנות מתמדת של המדריכים .לצד רגעים של נחת נדרשו המדריכים להיות עירניים , 42/6לדאוג שנערים לא אובדים במחשכי המטרו הצ'כי ולתת מענה כל אימת שנערים מקבוצות אירופאיות ששוכנו באותו מסדרון במלון לא באים בחיכוך ועימות עם נערינו. פתחנו וסיפרנו על שעת הלילה המוקדמת שבה יצאה המשלחת לדרך .מרגע שהגיעו הנערים בשעה אחת בבוקר ,אל משרדי החטיבה ,נערכה להם בדיקה מקיפה ,אשר בה הושמו דגשים ,על דרכון (שכן היו מקרים קודמים שבהם נערים שכחו את הפנקס החיוני הזה) ,וציוד חורפי הולם. בשלוש בבוקר נאספו חברי המשלחת מאבו – גוש .הובילו אותם נזים עבדל רחמן ,וצידקי זנדן .נזים הוא מדריך הנוער של הנערים וצידקי הוא יהודי מבית שמש ,אשר כרך את גורלו בגורל הכפר של אבו גוש ,ומדריך את הנוער בכפר מזה 01שנה .נוכחותם של שתי דמויות אלה התגלתה כנכס צאן ברזל. הם היוו מרכיב חשוב בחוסנה של המשלחת והצלחתה .בהגיע השעה שבע בבוקר כבר עלתה המשלחת על משהו שהזכיר קופסת סרדינים עם כנפיים ,שבה ניתן היה ללקט מזון חצי מעובד שנמצא בבטן הסרדין הגדול. עם הנחיתה ,נדרשו כולם להתאפס מיד ולצאת להליכה בת ארבע שעות ברחבי העיר פראג .חברי המשלחת ספגו את הודה ויופייה של העיר ,ושמעו אודות הזיקה והקשר של היהודים לפראג .כשהגענו לבית הקברות היהודי ,ולבית הכנסת של המהר"ל סיפר לנו הנער ש .את סיפור הגולם מפראג. למחרת היום כבר קמו נערי המשלחת בקור של בוקר צ'כי לאימון ראשון. אותו ערב הוזמנו לביקור בבית השגריר הישראלי – גרי קורן ,אשר אירח את הנערים ופרס להם שולחן כיד המלך הטובה .הנערים ביצעו ריקוד דבקה מסורתי ,וגרי שמע מפיהם ,אודות המשלחת וייחודיותה .גרי התרשם מאופייה המיוחד של המשלחת וסיבר כי זו הפעם הראשונה בה השגרירות מארחת תכנית מהסוג הזה. 35 למחרת היום ,הוזמן השגריר ,למשחק המתוכנן מול קבוצת הנוער אדמירה .המשחק מול אדמירה, יצא לדרך ,איך לא ,בבוקרו של יום צ'כי קר וסגרירי .על המגרש הדגימו הנערים נחישות ,רוח לחימה ושיתוף פעולה ,אשר הרשימו את כולנו .בעזרתה של רוח זו ,הם פיצו על חיסרון טכני ומקצועי שעמד לנערים הצ'כים מולם התמודדו. הקבוצה מולה שיחקו שייכת למועדון כדורגל וותיק שנוסד ב .0111הנערים הדגימו אדפטציה לתנאי השטח ,והוציאו תוצאה מכובדת. הדובדבן שבקצפת היה ,ביקורו של השגריר ופמלייתו ,במשחק .בירכנו את השגריר בבואו – שמי ייתן ושיתוף הפעולה שהדגימו הנערים במגרש יהדהד לתוככי החברה הישראלית. למחרת ,שיחקו הנערים מול מועדון נערים המדורג במקומות הראשונים בצ'כיה – מועדון בוהמיה. המשחק היה שדה "קטל" חביב ,עבור נערינו ,וסימן להם לאן יכולים לשאוף כשחקנים מקצועיים, וכקבוצה (שיעור לחיים). 36 החל מיום זה ,התלוותה אל הקבוצה ,תרזה ,קצינת התקשורת של השגריר .הוזמן עיתונאי רדיו אשר התלווה אל הקבוצה ואשר שידר אותו יום ,שתי תכניות בתפוצה רחבה ,אודות הפלא הישראלי אליו נחשף. במרוצת השבוע ,הוזמנה עיתונאית מעיתון גדול בצ'כיה וקיימה ראיון בן שעה עם חברי הקבוצה. הצ'כים מאוד התעניינו בגילויי שיתוף הפעולה בין יהודים וערבים .ניכר היה כי ההומיאוסטזיס שהדגימו הנערים על המגרש שבה את ליבם של המקומיים והשאלה "האם דו הקיום הזה קיים בעוד אשנבים של החברה הישראלית" התגלגלה לפתחנו לא אחת. במרוצת הימים קיימו הנערים עוד אימונים כשעל הקבוצה מנצח המאמן צידקי ,כשהוא רותם את רוח חברי המשלחת ,ומדגים מקצועיות ועזוז באימוניו .צדקי דרש וקיבל מהנערים גילוי של מקצועיות וחתירה למצוינות ושיתוף פעולה. פתחנו ושאלנו מהו סוד קיסמה של המשלחת לפראג ?4102אולי היה זה מרכיב סינרגטי ,תחושה של סולידריות ושיתוף פעולה בין המדריכים: לצידו של צידקי יכולתה לשמוע את אלי פרץ -מאמן ורכז התכנית למניעת אלימות וגזענות בצוות המדיה ,אשר ברוחו הנערית וקיסמו הדגים אחריות והקרין אקלים ערני וחיוני על כל המשלחת .את נזים ,אשר עלה לשחק עם הנערים והדגים רוח לחימה ,אחריות והנהגה אשר חלחלו באורך דיפוזי 37 את איבצון בועז מדריך טיפולי בכיר באזור מערב העיר ,אשר נרתם למשימה כדג ותיק במים ,תמך והכיל את הנערים והמדריכים כיהן בתפקיד קצין תקשורת וחובש לעת מצוא. את מאיר רוסו ואלי אברהם שאלמלא נחישותם וגילוי המקצועיות ורוח המנהיגות ,הכדור לא היה מתחיל להתגלגל מלכתחילה .את אחמד ג'אבר והמועצה המקומית אבו-גוש ,אשר הודות לתמיכתם, רצונם ומרצם ,יכל מיזם חשוב זה להתהוות. ואחרונים חביבים ,הנערים אשר היו לב ליבה של העשייה ,הדגימו במעשיהם ובדבריהם קבלה של האחר ,רוח אחווה ,ומשלו ורתמו את מרצם לטובת הצלחת המשלחת .יכולתם של הנערים ,על פי 38 רב ,להקרין בגרות ובשלות ,ולאסוף את עצמם ברגעים הקשים .כל אלה העידו על הבחירה הקפדנית והתהליך החינוכי – טיפולי אשר עברו הנערים. במשלחת זו ,באו לידי ביטוי קשרי עבודה וידידות בין צוותיים ,ורוח של שיתוף פעולה. נוכל לסכם ולומר כי לא קם הגולם על יוצרו. בסיכום המשלחת ,הביעו כל המשתתפים רצון להמשיך בתכנית ,להשתתף בסדנאות עתידיות ולהמשיך ולפתח את תכנית האימונים המשותפת. 39 מחלקת מדיה חברתית החטיבה לקידום נוער וצעירים עיריית ירושלים טלפון 14-7427112 :פקס14-7421661 : הזמנה לקורס -היבטים ביוגרפים הבאים לידי ביטוי במפגש הטיפולי שבין המטפל למטופל מנחה :ינון שרים דניאל ממקום אישי ,אני ניגש לקורס הזה על רקע הקיץ האחרון ויחד עם זאת ,מתוך הכרה עמוקה שהמסע המשותף שלנו כמטפלים הוא ממקורות יניקה רבים הנטועים בהשתייכות שלנו -למגדר, למעמד ,למוצא ,ללאום ,לדת ועוד .כל אלו גורמים לנו לפתח את "נקודות העיוורון" ובאים לידי ביטוי ,מודע ושאינו מודע ,במפגש עם האחר. אני בא להיפגש אתכם ממקום של אתגר ,של אחריות ושל חשש בשל המודעות למורכבות ולרגישות של המסע המתבונן ולומד את החיבורים והסתירות שבין האישי-מקצועי-פוליטי. עניינו של הקורס המוצע תחת הכותרת של "היבטים ביוגרפים במפגש שבין המטפל למטופל" הוא לימוד של תיאוריות ופרקטיקות התופסות את ההקשר החברתי-פוליטי בתור חלק מהותי ממה שמשפיע על האפשרות של הפרט לצמוח ולממש את עצמו או עצמה. אני חושב שיש צורך מתמשך לאפשר לעצמנו את השיח על המרחב ההיסטורי –המגדרי-הפוליטי והציבורי . מרחב זה קשור הן למטפל והן למטופל וחובתנו לפתח רגישות להקשרים הללו. מצד אחד ,נתייחס להשפעתו של הפוליטי על הטיפולי .נדון בשאלות כמו מהי תרומתו של הפוליטי לכינונו של הסובייקט ולחווייתו? מהי זיקתו של הפוליטי לגוף הידע הטיפולי? מה המקום של ערכיו ושל פעילותו החברתית והפוליטית של המטפל ,בטיפול של סובייקט אחר/ת ? מצד שני ,נתייחס להשפעתו של הטיפולי על הפוליטי .נעלה שאלות כמו מה יכולה להיות תרומתה של חוויית הסובייקט להבנת העולם החברתי והפוליטי? באילו דרכים יכול גוף הידע הטיפולי להיות משמעותי להבנת העולם הפוליטי? כיצד יכולה הפרקטיקה הטיפולית להיות רלוונטית ושימושית בשדה החברתי והפוליטי בו אנו חיים/ות? 40 מטרות: הידוק הקשר בין האקדמי לשדה ויצרת מרחב המלווה את עבודתנו היומיומית השוטפת. הכרות עם שפה נוספת להבעה עצמית – גילוי מחודש של המציאות מעבר לנגלה לעין התנסות במרחב שבין האישי-מקצועי-פוליטי העמקת הרגישות והבנת התכנים הביוגרפים הבאים לידי ביטוי במדיה החברתית שילוב הפוטותרפיה בשיח הטיפולי (הרחבת היכל המראות במפגש הטיפולי) הקורס -ישמש כעין מעבדה משותפת לבניית כלים ולפיתוח רגישות למקומות הביוגרפים, התרבותיים והפוליטיים שאנו מביאים למפגש עם האחר. כמו כן ,נתנסה בהתבוננות על תכנים ומצבים העולים מתוך המפגש מטפל-מטופל-מדריך :אותם ננתח במשותף באמצעות התנסות חווייתית של משחקי תפקידים ,צפייה בסרטים ,בתערוכות ועוד. בקורס יינתן מקום נרחב למשתתפות/ים להעלאת רעיונות ונושאים. מבנה הקורס: מסגרת הלימוד :כל מפגש לימודי יכלול קריאה של חומר תיאורטי והדרכה קבוצתית או סדנא התנסותית .בנוסף יתקיימו 0-4סיורי שדה במקומות בהן ניתן להיחשף למפגש שבין החברתי-פוליטי לבין המפגש הטיפולי ,ו 0-4 -מפגשי קולנוע חברתי -פוליטי. נושאי הקורס (רשימת הנושאים תגובש סופית במהלך המפגשים ובהשפעת המשתתפות//ים) • הכרות • עץ משפחתי ויזואלי • קבוצות השתייכות -כיצד הן נוצרות ואת מי הן משרתות .לאיזה קבוצות אנו משתייכים ומאלו מודרים • המטפל ויחסי מטפל-מטופל בספרות המקצועית העכשווית • לפגוש את האחר החברתי /פוליטי בתוך המרחב הטיפולי • טיפול ,אחריות חברתית ומעורבות פוליטית תוך התייחסות לדומה ולשונה בין המטפל למטופל • מה קורה שהמטפל והמטופל נמצאים משני חלקי המתרס 41 • כפי שאמר לוינס (" )0111מן הרגע שהאחר מסתכל בי אני אחראי כלפיו" • התמונה כהשתקפות של פרידה וזיכרון -מפגש אחרון. " אם אתה יכול להביט ,ראה ,אם אתה יכול לראות ,התבונן" על העיוורון-סארמגיו הקורס יתקיים בימי שלישי ,אחת לשבועיים בין השעות 04.11-02.11 מועד התחלה41-00-02 : המשך תאריכי המפגשים: 9-12 10-2 28-4 30-12 24-2 12-5 13-1-15 10-3 26-5 27-1 24-3 9-6 14-4 מועד סיום41-7-01 : שימו לב ,למקומות בהם המפגש מתקיים בתדירות שונה ,חגים) קהל היעד: הקורס מיועד למדריכי קידום נוער ,האחראים האזורים ,למדריכי בית חם ולעובדים חברתיים- טיפוליים הנמצאים בקשרי עבודה עם קידום נוער(.בתיאום מראש עם מנחה הקורס) מקום קיום המפגשים :ספרא בנין מס' 1קומה שניה מול המעלית בתום הקורס יערכו פגישות אישיות עם כל משתתפת/ף ,על מנת לסכם את ההתנסות בקורס ולבחור התנסות קטנה ,שתלווה על ידי המנחה .ההתנסויות יוצגו על ידי המשתתפות/ים לאחר 7חודשים. הערות: בשל אופי הקבוצה החווייתית והתהליכית קיימת חשיבות להשתתפות מלאה ורציפה בכל • המפגשים • יתכנו שינויים בתוכנית בהתאם להרכב הקבוצה ולאופייה 42 • הקורס הוא ביטוי לשיתוף הפעולה בין המדיה החברתית בקידום נוער לבין מכון בית חם • אתן/ם מוזמנות/ים לפנות אלי בכול שאלה ,הצעה ,התייחסות..... לשאלות ניתן לפנות אלי בטלפון 1111141411 , 14-1141011או לכתוב לי לאימייל. [email protected] 43 צעירים יוצרים תסמונת שבת -זוהרה אפללו 44 חיים סופר
© Copyright 2024