‫סיפור המעיל‪:‬‬ ‫אחריות הדדית הייתה נר לרגליו של סבא אליהו חארס‪ ,‬גם כשלא היה בוועד‬ ‫הקהילה תמיד דאג לחלשים‪ ,‬קרובים ורחוקים‪ .‬מספר משפחות היו סמוכות על‬ ‫שולחנו של סבא וידו עוד הייתה פתוחה‪ ,‬כפי שיעיד הסיפור הבא‪:‬‬ ‫בשנה שסבא חזר מארה"ב היה בדמשק חורף קשה‪ .‬אמנם ועד הקהילה תמך‬ ‫במשפחות הנצרכות‪ ,‬אך לעיתים הגיעו משפחות לעוני מרוד‪.‬‬ ‫יום אחד חזר סבא מבית הכנסת ומולו הופיע בעל משפחה שסבא הכירו‪ .‬האדם‬ ‫רועד מקור‪ ,‬ללא מעיל ועל רגליו כפכפים‪ .‬האיש נשא עיניים מתחננות אל סבא‪,‬‬ ‫אולי אתה יכול לעזור‪ ,‬קר לילדים‪ ,‬קר לי‪ .‬סבא שהיה ידוע כאוהב בריות לא‬ ‫רצה להעליב את האיש‪ ,‬הוריד במהירות את ערדליו‪ ,‬פשט את מעילו ועטף את‬ ‫כתפי האיש והלך‪.‬‬ ‫האיש הכניס את ידיו לכיס המעיל כדי לחמם את ידיו ומצא צרור נכבד של‬ ‫שטרות אשר הספיק לו ולמשפחתו למספר חורפים‪.‬‬ ‫כשהגיע סבא הביתה שאלה סבתא היכן המעיל? סיפר לה סבא כי נתן את‬ ‫המעיל לפלוני‪ ,‬וכששאלה היכן הכסף שהיה בכיס המעיל השיב סבא כי מזלו‬ ‫של הנזקק שקיבל את המעיל כמו שהוא‪.‬‬ ‫משפט קבוע שאפיין את סבא ואת מעשיו "אין אדם לוקח עמו את כספו לעולם‬ ‫הבא"‪.‬‬ ‫סיפור הקצבים‪:‬‬ ‫סבא היה איש של שלום‪ ,‬איש של פשרות‪ ,‬הקיצוניות ממנו והלאה‪ .‬זוהי תכונתו‬ ‫הבולטת ביותר‪ .‬אבי יעקב ירש תכונה זו מאביו וחינך אותנו ילדיו‪ ,‬לאורה‪ ,‬ואני‬ ‫הנכדה גאה בכך מאוד ומקווה שהנחלתי לילדיי תכונה זו‪.‬‬ ‫ערב פסח התקרב והיהודים בדמשק התכוננו לחג‪ .‬התכונה רבה וצריך לדאוג‬ ‫ליהודים שידם אינה משגת לרכוש מצרכים לחג‪ .‬להפתעת אנשי הקהילה‬ ‫התאגדו קצבי העדה והחליטו לנקוב בעליה של ‪ 05%‬במחירי הבשר‪ .‬אנשי‬ ‫הקהילה הכועסים פנו בתלונה לוועד הקהילה‪ .‬אבו סלים‪ ,‬כחבר בוועד‬ ‫הקהילה‪ ,‬ניסה להניאם מהעלאת מחירי הבשר אך ללא הצלחה‪ .‬ועד הקהילה‬ ‫החליט לעשות מעשה‪ .‬שני קצבים גויים הוכשרו במהירות לעבודה‪ ,‬השוחטים‬ ‫היהודים שיתפו פעולה עם הוועד ושחטו את הבהמות שהוועד רכש‪ .‬הבשר‬ ‫‪1‬‬ ‫נמכר לכל דורש במחיר הישן ואף חולק חלק מהבשר ללא תשלום לנצרכים‪.‬‬ ‫והקצבים‪ ,‬הם נשארו עם כל הבשר שהכינו לחג‪.‬‬ ‫ימים ספורים לפני החג הגיע ראש משפחת הקצבים לוועד הקהילה ותוך כדי‬ ‫שיחה סטר לאבו סלים על פניו בפרהסיה‪ .‬סבא אמר לקצב "תודה לך על כך‪,‬‬ ‫אני רגיל לקבל דברי תודה ובזכותך אני לומד לקבל גם דברי נאצה וגם מכות"‪.‬‬ ‫עברו מספר חודשים והקצבים חששו שגם לקראת ראש השנה ירכוש הוועד‬ ‫בשר לקהילה‪ .‬ארגנו משלחת אל הוועד וביקשו סליחה על העלאת המחיר‬ ‫המוגזמת וכן ביקשו את מחילתו של אבו סלים על הפגיעה בו‪ .‬אבו סלים הסכים‬ ‫למחילה בתנאי שהבשר יימכר במחירו הישן חצי שנה נוספת ובכך תם הסיפור‪.‬‬ ‫וועד הקהילה דאג לכל הצרכים של הקהילה‪ .‬את המימון לפעולותיו תרמו בעלי‬ ‫היכולת בקהילה‪ .‬הוועד דאג להשכלתם של נערים צעירים ממשפחות שלא‬ ‫יכלו לממן לימודים לילדיהם‪.‬‬ ‫בין היתר שלח הוועד בחור צעיר בשם ד"ר חצבני ללמודי רפואה בצרפת‪ .‬הוועד‬ ‫מימן את שהותו ולימודיו כדי שבשובו יטפל גם בעניי הקהילה ללא תמורה‪ ,‬כיוון‬ ‫שהם לא יכלו לעמוד במחירים שהרופאים הוותיקים גבו‪.‬‬ ‫בדמשק הייתה משפחת שוחטים ומוהלים אך הם סרבו ללמד בחורים מחוץ‬ ‫למשפחתם ויצרו קרטל בשרות שהיה חיוני לכל‪ .‬על מנת למנוע המשך פגיעה‬ ‫בקהילה‪ ,‬הוועד בחר את זאכי מנפח שהיה בחור צעיר ושלח אותו לארץ ישראל‬ ‫ללמוד שחיטה ומילה‪.‬‬ ‫נכתב ע"י‬ ‫אתי מור חארס‬ ‫אליהו רז חארס‬ ‫‪2‬‬