נשים ובנות במשפחות המוסלמיות והיהודיות בדמשק / יעל צור
נושאיםמרכזיים ˙ÂÈÓÏÒÂÓ‰†˙ÂÁÙ˘Ó·†˙·†ÌÈ˘ ™Æ˜˘Ó„·†˙ÂȄ‰ȉ מאת:יעלצורשנאן ‡‰Ïȉ˜·Â†‰ÁÙ˘Ó·†˙·†ÌÈ˘†Æ Ƙ˘Ó„·†˙ÈÓÏÒÂÓ‰ מחקרהעוסקבדמותהמשפחההיהודיתבקהילתדמשק, עלוללהיתקלבקשייםרביםהנובעיםבראשובראשונה מעצםבחירתטווחהזמןהנחקר. תחילתהמאההעשרים,והעשוריםהראשוניםשבה,היו שניםמלאותתהפוכותכלכליות,חברתיותופוליטיות שעברועלבניהקהילההיהודיתבדמשק.הניסיוןלשרטט אתדמותהמשפחההדמשקאיתדווקאבשניםאלו הנומורכבביותר,כיווןשכלהשינוייםהשפיעו באופןשונהעלכלתאמשפחתיועל הפרטיםשבו,וקשהלהצביעעלדפוס אחיד המאפיין את כל המשפחות בקהילההיהודיתבדמשק,במיוחד זההנוגעלמעמדןולמצבןשלהנשים. למרות המורכבות שבעניין ,יעשה הניסיוןלשרטטקוויאפיוןלמשפחה הדמשקאית ,תוך כדי אבחנה בין המעמדותהחברתייםבקהילה.תיאור המשפחה ייעשה על-ידי שימת דגש אודותתפקידהנשיםוהנערותבמסגרתזו. חקרהמשפחההיהודיתבדמשק,אינויכוללבודדולנתק את משפחות הקהילה מסביבתן הטבעית :מארצן המוסלמית,משכניהןהמוסלמים,ומהאסלאםבכלל. המעורבותהיומיומיתשלהיהודיםעםשכניהםהמוסלמים הייתהרבהביותר,וכךגםההשפעההרבהמאורחחייהם וממנהגיהם.כלתיאורשלנשיםיהודיותבמשפחתן ובקהילתן,מןהראויכייובאבתוךקונטקסטרחביותר *פרקממבואותעבודתהשלהמחברת,לקבלתתוארמוסמך מהמחלקהלתולדותישראלבאוניברסיטתבר-אילן–"פורצות גדר",נשיםבפעילותהציוניתבדמשק,1945–1917עמודים .33–25עלעבודהזוקיבלהאתפרסארגוןיוצאידמשק )ראהגליוןמס'3עמוד.(26 –עולמןשלנשיםמוסלמיותבחברההסובבת.עודראוי לצייןכיגםבתחוםזהאיןאחידותבחברההערביתבין ארצותערבהשונות,וקיימיםהבדליםתרבותייםניכרים ביןארץלארץוביןמדינהלמדינה.יחדעםזאת,ניתן לאתרקווידמיוןמשותפיםלכלהחברותהמסורתיות המוסלמיותבכלהקשורלמצבןשלהנשיםבחברה. במסגרתמצומצמתזולאיעשההניסיוןלעמודעלמכלול ההיבטיםהקשוריםלמעמדהולמצבהשלהאישהבחברות המוסלמיות,אלאלהתייחסותקצרהולאמקיפהאודות מצבהנשיםהמוסלמיותבאימפריההעות'מאניתבימיה האחרונים. חדירתתרבותהמערבלאזוריםמוסלמיים מסורתייםמובהקיםיצרהבקיעיםבמבנה החברה והמשפחה המוסלמית – מסורתית .חלק נכבד מהבקיעים שנוצרו,ניתןלייחסלמעמדההמשתנה שלהאישההמוסלמיתבתוךמשפחתה וסביבתה,ולזעזועיםהרביםשנגרמו למבנההמשפחההמסורתיכתוצאה מכך. בחברה המוסלמית המסורתית - הפטריארכאליתהנשענתעלחוקיהקוראן,חוקי ההפרדההנוקשיםביןנשיםוגבריםמהוויםקודמוסרי חשובמאיןכמוהו.מיוםהפיכתהילדהלנערה,היאהופכת להיותלמעין"מקדש"משפחתה.עליהלשמורעלצניעותה ותומתהבכלמחיר,ולאחרנישואיהלהיותנאמנהלבעלה ללאתנאי.נערהשלאתעמודבדרישותהקפדניותהללו, תמיטקלוןעלכלבנימשפחתה.1 כבודהשלכלמשפחהתלוילאמעטביכולתהלפקחעל בנותיה,ולהגבילאתתנועותיהןבאזוריםציבוריים.כאשר מראהילדהסימניבגרות,עליהלכסותאתפניהברעלה ולהיותנתונהלליוויצמודוקפדנישלהוריהאואחיהבכל יציאהמביתה.ילדותונערותמוסלמיותבחברותמסורתיות לאביקרובבתי-הספרולעתיםקרובותגםלאזכולהשכלה מינימאלית,מלבדלימודבעלפהשלמשפטיהקוראן. ≥± לידתבתבמשפחההתקבלהלרובבאכזבה,מתוךאמונה כיאדםשנולדולובניםהריהואכבןאלמוות,ואילובנות נועדולהמשיךאתשושלתושלאדםאחר.האחריות ללידתבניםאובנותמוטלתעלכתפיהאם,ואישה שילדהלבעלהרקבנות,גםאםלאתאויםבגירושיםאו בפוליגמיה ,תמצא שיכולתה לזכות בהערכה בבית משפחתבעלההיאנמוכהביותר.יחדעםזאת,ניתן לזהותבאסלאםיחסדוערכימסויםללידתבנות.למרות ההעדפההגלויהללידתבנים,ישנההכרהכיהבתחשובה למשפחהולתפקודה,ורובהמשפחותאכןציפוללידת בתאחתלפחות.האמונהכיהאישהנחותהלגבראך חיוניתלמתןחיים–שימשהבסיסעיקרילחינוךהבנות, אםכיבצורותשונותובאופניםשונים.2 עולמןהחברתיוהתרבותישלנערותונשיםמוסלמיות בחברותמסורתיותהתרחשברובוביןכתליהבית,שם, ללאנוכחותגברים,התקיימוערביריקודים,מסיבות, משתאותועוד.בתיהתענוגותהציבורייםהיומיועדים לגבריםבלבד,וטיוליםבחיקהטבעהתקיימובמסגרת משפחתיתקפדניתופיקוחצמודעלבנותהמשפחה. גילנשואיהבנותהיהצעיר,והשידוכיםאורגנו לרובעל-ידיהאבותולעתיםגםעל-ידי האמהות. מגילצעירמאד,עבדוהנערותבביתן לצד אימותיהן ונשות המשפחה האחרות ,באחזקת משק הבית, ובעבודותכגוןרקמהואריגה,שנמכרו בשוקלרובעל-ידיגבריהמשפחה, ותרמולכלכלתהתאהמשפחתי.בחברות חקלאיותנשאובנותהמשפחהגםבעול שלהטיפולבמקנהובמרעה.3 ברובהמקריםנשיםונערותמוסלמיותלאעבדומחוץ לביתן,מלבדנערהשהתייתמה,שאזאומצהאצלמשפחה אחרת ועבדה כמשרתת בביתם למחייתה. חדירתתרבותהמערבשהובילה,ביןהשאר,להתפתחויות טכנולוגיותותקשורתיותרבותולהתפשטותההשכלה, שיפרובמידהניכרתאתזכויותהנשיםואתמעמדן. הרצוןשלחוגיםשוניםבחברההמוסלמיתהמתמערבת, ±¥ הבנותהמוסלמיותשזכולבקרבבתי-ספר,החלמסוף המאהה19-ותחילתהמאההעשרים,נאלצולתמרןבין שניעולמות:ביןעולםבית-הספרשבולמדולחשוב באופןחופשייחסית,והחלולבססאתשאיפתן לפיתוחעצמי,וביןעולמןהפרטיהמסורתי שהתנהלבביתן. למרות השינויים הרבים בחברה המוסלמיתהמסורתית,שבאולידי ביטויגםבשיפורמעמדןוזכויותיהן הכלכליות והמשפטיות של נשים, שמירהעלמרחבמחיהמצומצםבכל הקשורלנערותונשים,הייתההכרחית לשמירהעלמוסריותהנשיםוהחברהכולה. הפיקוחהצמודעלנשיםונערותוהגבלתועל תנועותיהן,גםאםהתרופפומעט,לאנעלמוועדייןתפסו חלקנכבדביותרבחשיבההתרבותיתהמוסלמיתבעידן החדש. ·‰Ïȉ˜·Â†‰ÁÙ˘Ó·†˙·†ÌÈ˘†Æ ˙Ȅ‰ȉ המאפייןהעיקריאתחדירתהמודרניזציהותרבותהמערב לאזוריםמוסלמייםמסורתיים,הואהפערהגדולשנוצר ביןשנייםאושלושהדורותבמשפחהאחת.בחברה משתנהמתערעריםאטאטסימניההיכרשלהחברה המסורתית,וגםאםלאמדוברעלהשלתכלהסממנים המסורתיים,הרישמדוברעלתקופתמעברקשהבה עדייןלאעוצבהדמותןהחדשהשלנשיםונערות.לא אחתנוצרמצבבוניתןלראותאתתהליךהשינויעלפני שלושהדורותבמשפחהאחת–הסבתא,בתהונכדתה.4 לשחרראתנשותיהןמכבליהמסורתומהשליטההמוחלטת שלאביהןאושלאחיהן,החללהתעוררבדבבדעם הדרישהלנסותולשמראתסממניהדתהמוסלמית. השאיפהלקדםאתהנשים,ולהעניקלהןהשכלהוהזדמנויות חדשות,יחדעםהדרישהלהמשיךולפקחעלצעדיהן, הביאלקונפליקטיםרביםבחברההמוסלמית.הדרישה המיידיתהייתהלמצואאתהאיזוןהמתאיםביןמסורת ארוכת שנים לבין רוחות השינוי החדשות שמביאה המודרניזציההמערבית.בחיפושאחרהאיזוןהנכון,ניסו משפחותמוסלמיותרבות,מגווןפתרונותכגון–יציאה לביתהספרהציבוריוחזרהממנורקבליוויצמודשל אחאוקרובמשפחה,אוהסעהלביתהספר,בתקופות מאוחרותיותר,במכוניתבעלתחלונותכהים.היוכמובן לאמעטמשפחותשהתמודדועםמצבעדיןזהשל הנחיצותלמצואאיזון,על-ידיהשארתהבנותבבית,גם כשזהבוצעכנגדהחוקהמקומי.5 בתחילתשנותהעשריםשלהמאההעשרים,פעלובדמשק שלושמסגרותחינוכיותפורמאליותשדלתותיהןהיו פתוחותבפניבנותהקהילההצעירות:בתי-ספרשל המיסיוןהאנגליוהאמריקאי,בית-הספר"אליאנס"של כי"חוביתהספרהעברי.בתי-הספרשלהמיסיוןהנוצרי, שהיוהראשוניםלקלוטבנותיהודיותאמידותבמאה ה,19-הפסיקולהיותכהדומיננטייםעםפתיחתבית-הספר אליאנסשלכי"חלבנותבשנת.1883 אנשי"אליאנס"שלכי"חשאפו"לתקן"אתאופייןשל הנשיםהמזרחיותעל-ידיחינוכןהמחודששלבנותהקהילה, ובהחדרתערכיצניעות,רכותורגישותלזולת.6 העוסקיםבחינוך,הבינושעלמנתשיוכלולהשפיעעל הדורהבא,ישלהשקיעמאמציםלאמבוטליםדווקא במגזרהנשי.חינוכהשלהבתיובילבסופושלדבר לחינוךהדורהבאכולו,כיוןשהבנותהןאלהשתעברנה אתהערכיםהתרבותייםהמערבייםהנלמדים,לילדיהן בבואהעת.חינוךהבת,גםאםנועדלהעלותאתקרנה ולהביאהלעמדהשוויוניתיחסיתמולהגבר,נותבלאפיק הגשמהקצתשונה–חינוךלאימהותטובהו"מתורבתת יותר".עלברכיתפיסהזוחונכומאותנערותבמוסדות החינוךשלכי"ח.בבתי-הספרלמדוהנערותשיעורי תפירה,זמרהוצרפתית,מקצועותשאמוריםלהקנות לבנותיכולותשנועדולהפוךאותןלאמהות"מתורבתות" ולרעיותמוכשרותיותר.דרךחינוכושלבית-הספרלבנות זיכתהאותובאהדתהאמהותשחלקןהגדולהעדיףאותו עלפניבית-הספרהעברישהוקםמאוחריותר.ללאספק לבתי-הספרשלכי"חמקוםנכבדביותרבעיצובדמותן החינוכיתוהאישיתשלבנותהקהילההיהודיתבדמשק, וכלמחקררצינילאיוכללהתבצעללאהבנהוהפנמה אתחשיבותוהמכריעהשלבית-הספר"אליאנס"של כי"חותרומתולעיצובדעתהקהלבענייןחינוך הבנות. כאמור ,ההגמוניה של בית-הספר "אליאנס"שלכי"חעורערהמעטעם פתיחתבית-הספרהעברילבנותבשנת ,1917אךלאנתעמעמהלגמרי.רוב בנות הקהילה שנשלחו ללימודים המשיכולפקודאתבתי-הספרשל כי"חגםאחרישהחינוךהעבריהציוני התבססבעיר. חוקרי יהדות דמשק שתו ליבם לחלוקה החברתית–כלכליתשלהקהילההיהודיתבמאה ה .19-הייתה זו חברה דו קוטבית אשר חלק ניכר מאוכלוסייתההיוסוחריםקטניםופועלימלאכה,ומיעוטה –סוחריםאמידיםומבוססים.דו-הקוטביותהכלכלי חברתיהזה,אפייןאתהקהילההיהודיתבדמשקשנים רבות.7 במהלך העשורים הראשונים של המאה ה ,20-עם הידרדרותהקהילההיהודיתבעקבותנזקימלחמת-העולם הראשונהוזרםההגירההבלתיפוסק,ניטשטשהקיטוב הכלכלי-חברתיכמעטלגמרי,ורובבניהקהילההיהודית בדמשקהיושקועיםבמצוקהכלכליתכזואואחרת. ייתכןועובדהזוהייתהאחדהגורמיםלתופעהשלאהייתה חריגהאצלבנותהקהילההיהודיתוהיא:יציאהלעבודה ותמיכהכלכליתבמשקהבית.היציאהלעבודהמחוץ לכותליהביתאפיינהאתהנערותשבאוממשפחותעניות וקשותיום,המשפחותהאמידותהבודדותשנשארובעיר, לאשלחואתבנותיהןלעבודלפרנסתן.מנשיםנשואות ציפושתפסקנהלעבודמחוץלביתותקדשנהאתשעותיהן באחזקתביתןהחדש,אםכינשיםרבותהמשיכולעבוד לצד בעליהן בעסק המשפחתי .נשים נשואות שבאו ממשפחותעניותנאלצולעבודגםאחרינישואיהןבמשק ביתבבתיאחרים,אובבתיחרושת. עבודתבנותצעירותמחוץלביתן,במפעלים,בתיחרושת ובתיעסק,לאהייתהפעילותמקובלת,לפחותלאבתחילת המאהה20-בקהילותישראלהמסורתיותשבארצות האסלאם.קהילותמסורתיות,יהודיותכמוסלמיות,שסבלו ממצוקהכלכליתקשהונזקקולעזרתכלבניהמשפחה בפרנסתהבית,העדיפולהעסיקאתנשותהמשפחה בעבודותיצרניותבתוךכתליהביתכדישלאתצטרכנה להסתובבברחובותהעיר.הדאגהלכבודהנערהוכבוד המשפחה לא פחתה גם בתקופות קשות ,וההגבלות המחמירותעלהחירותלנשיםונערותנשארוחיוניות והכרחיות. המצבבקהילההיהודיתבדמשקהיה,כאמור,שונה.זאת לארקביחסלנעשהבקהילותיהודיותמסורתיותאחרות בארצותהאסלאם,אלאגםשונהמהמקובלבתרבות הסובבת.8 בנותיהודיותצעירותיצאולעבודמחוץלביתןבבתיהעסק השונים,שחלקםאףהיובבעלותמוסלמיתולא בבעלותיהודית.לאאחתהעבודהחייבה שהותמשותפתעםבחוריםמוסלמיים תחתקורתגגאחת,שהותשהובילה לעתיםליצירתיחסיקרבהוידידות גםמחוץלשעותהעבודה. סבירלהניחכיהיציאהמהבית,היכולת הכלכלית להתפרנס ,המפגש עם התרבותהסובבת,והשהותעםצעירים וצעירותאחרים,עיצבולאמעטאת השקפתה ואורח חייה של הצעירה היהודיתהדמשקאית.אלוהםרשמיושל הסופר יצחק שמי ,ממורי בית-הספר העברי בדמשקבשנת:1911 "האישההדמשקאיתעומדתכמעטבפניעצמה,חדל האבלהשיאהבעלכורחה,חדלהבעללהביטעליהכעל קנינוהפרטיולהתעמרבהכרצונו.מכיווןשהיאיכולה להתפרנסמעבודתה–חוששהואפןתעזבנואםלאימצא חןבעיניה,ומשתדללשפראתהנהגתו.האישההדמשקאית לוקחתחלקחשובבמשקהבית,היאתופרת,אורגת וטווה.הפרוטהמצויהבכיסהוהיאעוזרתלבעלהוחשה אתעצמהכגברלכלדבר...דמשקהיאהעירהמזרחית היחידהשאנומוצאיםבהעלמות,בנותמשפחההגונות, שאינןמתביישותבעבודה.בפרטזהשונההיהודיהדמשקאי מהיהודיהבגדאדי.האחרוןמתביישבעמלידיבתו,שומרה, מיסרהעתנודעלושחייכהאודיברהעםאיזהצעיר. ובדמשק–עלמותבוגרותעובדותיחדעםגבריםבחדר אחדומטיילותאיתםלעיניכל.9"... בהמשךחיבורומעידהמחברשאתרובכספןשלהצעירות העובדותהןמוציאותעללבושוהתקשטותוניכרתקרבה ±µ רבהבינןלביןצעירותמוסלמיות. תיאורזה,אינוייחודילתיאורןשלהבנותהיהודיותבדמשק בראשיתהמאהה.20-כברמהמאהה16-אנועדים לתופעות חורגות ויוצאות דופן בקהילה היהודית – דמשקאיתבכלהקשורלהתנהגותןומעורבותןשלהנשים בחייהקהילה.10תיאורההקלאסישלהאישההמזרחית, ככנועה,צייתניתוצנועהאינועומדבמבחןהעירדמשק, שםהנשיםהיהודיותהאמידותהיוידועותבלבושןהמהודר והחושפניובהתנהגותןהמוחצנתשכללהגםמעורבות חברתיתגבוהה.מהמאהה19-מתרבותהעדויותעל התנהגותמוחצנתולאמקובלתשלהנשיםהדמשקאיות העשירותבדבבדעםניסיונותרבניםלבטלולצמצם דפוסיהתנהגותאלו.11 בעודהעדויותמהמאהה19-מיחסותהתנהגותשכזורק לנשותהעשיריםבדמשק,הרישרשמיושלאברהם אלמליח,ששההבדמשקמשנת,1910מתייחסיםלשכבה רחבהועממיתיותרשלנשיםוצעירות: "בתלבושתן,בתנועותיהן,בקישוטיהןובעדייהן,דומות הנשיםהיהודיותבהכללהמושלמיות.גםהןכאחרונות מתעטפותב"מלאיה",הואהצעיףהשחורשל משיומתכסותבו.גםהןמכחילותאת עיניהןב"כחל"ואתפניהןושפתותיהן צובעותבשניואתגבותעיניהןתצבענה בצבעשחור.אתכליומןהןמבלות בשעשועיהבלאובתשעהקביןשל שיחהשבהןחננןהיוצר.הןהולכות לבית-הכנסתאךפעמייםבשנה,12 בר"ה)ראשהשנה(ויוםכיפורים,וגם אזכ"כלהתעדהכליה"לבלותאתזמנן עםרעותיהןולראותבמהעולותהןעל חברותיהן.ואיןאפואצריךלהגידכיאיןכאן לאחברותנשים,ולאשוםעבודהציבוריתשבהןמשתתפות הנשים,כירחוקותהןמיהדותכרחוקמזרחממערב,כי תכליתכלעבודתןהיא:קישוטונוי,משיורקמהוצביעת פנים וכחל עיניים ,צחוק פרוע וצדיית נפשות" . 13 משנת1875אנועדיםלתופעת"המשוררות")מג'אנייה"( –הפרוצותהיהודיותבעירדמשק.14אברהםאלמליח בתיאוררשמיומביאאתסיפורןשל"המשוררות"הפועלות בדמשקוטועןכיפעילותןהנפוצהורחבתההיקףברובע היהודי,הביאהלכךשקשהלהבחיןמימנשותהיהודים הינה"משוררת"ומילא: "...לצערינו,נעשההשם"יהודית"שםנרדףל"מופקרת" ו"חארתאל-יהוד")הרובעהיהודי(ל"בתיזימה".ועם המסורתהמושרהשלהערביבענייניצניעות,איןהוא מוצאבחיצוניות"המנגנות"הללושוםחלוקבינןובין שארהיהודיותהמטיילותבשוק.לפיכךכלהיהודיות בדמשקנחשבותבעיניהערבילמופקרותשמותר לעשותאיתןמהשלאיעיזלעשותאפילולנוצריות,כל ∂± שכןלמוסלמיות". ...ה"ואלי"בכבודוובעצמואמרלכותבטוריםהאלה, כשהלךאליולדרושממנולגרשאתה"מחוללות"מרחוב היהודים–''לאאוכללעשותבזהדברכיאתמיאגרש תחילה?אםאפתחפתחכזהעלילגרשמה"חארה"את כלנשותהיהודים".15 פעולתןהגלויהשל"המשוררות"היהודיות,מגונהככל שתהיה,סימנהאתראשיתהמסורתשלפעילותנשית עצמאית.בשונהממהשהיהמקובלבחברותאחרות, ל"משוררות"היהודיותהדמשקאיותהייתההשפעהרבה מאדברחובהיהודי,הנוצריוהמוסלמי.רבותמהןהחזיקו בנכסים,תרמובידרחבהלמוסדותהעירוהקהילה, והשפעתןהייתהידועהגםאצלהמושליםהמקומיים, הפקידותהבכירהוהמשטרההמקומית.למרותניסיונות הרבניםלהילחםבתופעתהזנות,רבותמה"משוררות" היהודיות היו נערצות בשל פעילותן וכוחן . 16 עצמאותןשלה"משוררות"והשפעתןעלהקהילההיהודית, מצביעות על ניצני עצמאות נשיים שהחלו להתפתח בקהילה.עםהשנים,גםלאחרשמוגרהברובה תופעת"המשוררות",עדייןנשארהמסורת של פעילות עצמאית נשית שהופנתה לאפיקים חיוביים שונים לחלוטין בתקופותמאוחרותיותר.לענייננויש לזכורכיל"משוררות"היהודיותהיה חלקניכרבעיצובהלכיהרוחובעיצוב דעת החברה אודות האפשרות לפעילותעצמאיתנשית.פעילותןוכוחן סימלואםכן,עידןשלעצמאותנשית, וגם אם הייתה זו עצמאות שהובילה לתהליכיםשליליים,הרישבסופושלדבר תועלההמסורתהעצמאיתשלנשיםיהודיות בדמשק גם לאפיק חיובי וראוי -פעילות ציונית.17 הניסיוןלצייראתדיוקנןשלנשיםובנותיהודיותדמשקאיות בתחילתהמאהה20-אינוקל.התיאוריםוהרשמים שהתפרסמובעיתונותהעברית,הנםחדצדדייםבדרך כלל,כתוביםדרךעינייםגבריות,ואינםמחמיאיםלאישה היהודייההדמשקאית.דומהכיההסתכלותוכושרהאבחנה שלכותבירשמיםאלו,היומושפעיםמהחזוןהלאומי– עברי,בוהאישההיהודייהאמורהליטולחלקפעיל בתחייתהעםהיהודי,חזוןשמימושוהיהרחוקמאד מהנעשהבקהילההיהודיתבדמשקבתחילתהמאהה.20- מוצאם של אברהם אלמליח ויצחק שמי ,שהקדישו רשימותארוכות,ובדרךכלללאמחמיאותלדמותהשל היהודייההדמשקאית,היהאמנםמארצותהמזרחהתיכון וישלהניחכיהתרבותהמוסלמית–יהודיתלאהייתה זרהלהם,אולםהםאמצולהםהשקפתעולםמערבית בכלהקשורלאורחותחייםוהיושותפיםלחזוןתחיית העםהיהודיבארצו.ייתכןכירשמיהםמבטאיםאת אכזבתםהרבהמהקהילההיהודית,ממצבההתרבותי והחברתיהירוד,דברשהקשהעליהםלקבלתמונה מאוזנתיותרעלהנעשהבקהילהועלמצבהנשיםבה. מהעודשכתיבתםהעיתונאיתהייתהמונעתמתפיסותיהם החברתיותמשאיפתםהלאומית:הכרתהצורךבעיצוב חברהיהודיתחדשה.הדגשתהמגרעותשלהחברה היהודיתהקיימתבדמשק,משרתתמטרהזו,ישאםכן, לקבלאתרשמיהםשלאברהםאלמליחויצחקשמי בהסתייגות מסוימת ואין להניח כי רוב נשות העיר המסורתיות,שחיובתוךמערכתחייםמסורתית–מזרחית אכןהתנהגובאופןהמתוארעלידיהם.מהשכןאפשר לקבועהואהיותהנשיםהדמשקאיות"יוצאותדופן" בסביבתןהמוסלמיתובקרבקהילותיהודיותאחרות בארצותדוברותערבית–נשיםמפרנסות,משפיעות ובעלותמודעותעצמית. חקרהנשיםוהבנותבקהילההיהודיתבדמשקמשקף יותרמכלאתהצורךשליהדותדמשקלמצואאתהאיזון הנכוןביןמסורתושמרנותלביןתהליכישנויומודרניזציה. למרותרשמיהםשלאלמליחושמי,ולמרותהעובדה שבנותדמשקהצעירותעבדווהתערובחברהעםבחורים יהודיםולאיהודיים,ישלזכורכיעדייןמדוברבקהילה מסורתיתשמרנית,שספגהמהתרבותהמוסלמיתבה היאחיה. איןספקכיערכיםמוסלמייםרבים,בייחודאלוהנוגעים ליחסלבנותולחירותהמוגבלתהאמורהלהינתןלהן, הופנמוגםבקרבהקהילההיהודית,אלאשצירוףשל מספרגורמיםמנעהמאותםערכיםלהתקייםבאותואופן שהםמתקיימיםאצלהאוכלוסייההמוסלמיתהסובבת. כאשרהחלההפעילותהציוניתחלוצית,עםתחילתשנות העשרים,דווקאאזצצהועלתהעלפניהשטחהבעיה המתבקשת:פעילותןשלהבנותהצעירותשכםאחדעם הבחורים.הקהילההיהודיתשקיבלהאתיציאתןלעבודה שלהבנות,עבודהשפעמיםרבותחייבהמגעעםבחורים, לאיכלהלקבלבקלותרבהכל-כךאתפעילותןהציונית –חלוציתשלבנותיהלצדבחוריםיהודיים.עובדהתמוהה זויכולהלהעידכאלףעדיםעלאופייההמסורתישל הקהילההיהודיתבכלהקשורלעירובביןהמינים,אך מחייבתבירורמקיףאודותשורשיהסיבותשהביאואת הוריהנערותוראשיהקהילההיהודיתלהתנגדהתנגדות נמרצתלשיתופןהאקטיבישלבחורותיהודיותבמפעל הציוניההולךומתגבשבעיר. הערות N. Minai, Women in Islam, New-York 1981 p. 100 .1 .2מינאי)לעיל,הערה,(.....עמוד.85–84 .3מ'הנוש–סרוגי,מעמדהנשיםבעולםהערבי,חיפה,1998 עמ'.57 .4לקריאהנוספתאודותנשיםונערותבחברותמוסלמיות משתנותעייןגםב: R. Roded, Women in the Islam and the Middle East, London 1997. Y. Y. Haddad and J.L. Esposito (Editors), Islam Gender and Social Change, New York 1998. V. Moghadam, Gender and National Identity: Women and Politics in Muslim Societies, London 1994. .5מינאי)לעיל,הערה,(......עמ'.123 .6ג'וויל',אגודתכי"חומצבןהחברתישלהקהילותהים תיכוניותבסוףהמאההי"ט),'(1914–1860בתוךש'שוורצפוקס )עורך,האליאנסבקהילותאגןיםהתיכוןבסוףהמאההי"ט והשפעתועלהמצבהתרבותיחומרי,ירושליםתשמ"ז,עמ'.8 .7עייןלמשלבהראל)לעיל,הערה(........עמ'.(59–44 .8ראהא'מאיר-גליצנשטיין',סינדרלותיהודיותבבגדאד: מאבקןשלנערותציוניותבעיראקעלשוויוןהזכויותועלעלייה לארץ-ישראל'בתוךיעלעצמון)עורכת(,התשמעקוליייצוגים שלנשיםבתרבותהישראלית,ירושליםתשס"א,עמ',369 הערה.9 .9י'שמי,האשההיהודיהבדמשק",היודיםבדמשק",האחדות, שנהשניה,גיליוןז'ח'כסלותרע"א.11-8 .10הראל)לעיל,הערה,(.....עמ'.6-5 .11הראל)לעיל,הערה,(.....עמ'.7-6 .12ברשימותיושלאליעזרריבליןאודותמנהגיהעירדמשק כפישלוקטועלידובעשורהשנישלהמאההעשרים,כותב ריבלין":בכלבתיהכנסיותשראיתיפהאיןעזרתנשיםומקום ונשיםהמתפללותורקבביהכ"נמנשהראיתינשיםאחדותביום השבתיושבותעלסףבית-הכנסתובדלתושומעיםהתפילה. גםאתהמגילהלאהלכוהנשיםלשמוע.אחר-כךראיתיביהכ"נ היותרגדולשבפהוהואביהכ"נפראנזישישלועזרתנשים ומעלהבצפוניתמערבתשלביהכ"נ".בתוך,י'הראל',קהילת דמשקומנהגיהברשימותהגולהאישירושלים',פעמים74- )תשנ"ח(,עמ'.146 .13אלמליח)לעיל,הערה,(.....עמ'.4 .14הראל)לעיל,הערה,(.....עמ'.6 .15אלמליח)לעיל,הערה,(.....עמ'.5 .16עלכוחןוהיחצותןשלהמשוררותוהמנגנותלטובתבני הקהילההיהודיתבדמשקעייןלמשלבסיפורושליהודהבורלא 'המרננת'בספרו,מרננת,תל-אביבתשכ"ב. .17הראל)לעיל,הערה,(.....עמ'.20-19 ∑±
© Copyright 2024