‫הולכת לעשות‬ ‫מהפכה‬ ‫בעולם‬ ‫יעל אליצור כבר מזמן הפכה למותג‬ ‫בתחום הנחיית הורים‪ ,‬ובעיני עצמה היא‬ ‫עושה לא פחות ממהפכה‪" .‬טמטמו אותנו‬ ‫בתיאוריות פסיכולוגיות"‪ ,‬היא אומרת‪,‬‬ ‫"וצריך לחזור לשכל הישר"‪ .‬ואנחנו לא‬ ‫היססנו לשאול גם שאלות קשות‬ ‫אירית סרלואי‬ ‫צילום‪ :‬איילת השחר‬ ‫יום שני ט"ז תמוז תשע"ג‪,24.6.13 ,‬‬ ‫בנייני האומה‪ ,‬ירושלים‪ .‬האולם מלא מפה‬ ‫לפה בשש מאות נשים‪ ,‬דתיות‪ ,‬חרדיות‬ ‫וחילוניות‪ ,‬שהתקבצו ובאו מכל רחבי‬ ‫הארץ ליום שכולו חיבור‪ ,‬העמקה ועוצמה‪.‬‬ ‫התכנית מגוונת ומורכבת מהרצאות‪,‬‬ ‫סדנת ייעוץ וסרט‪ ,‬וכולה עוסקת בנושא‬ ‫אמון בין הורים לילדיהם‪ .‬על ההפקה‬ ‫אמונות מנחות מרכז 'שפר'‪ ,‬שעשו‬ ‫‪ 60‬פנימה אלול תשע"ג‬ ‫‪61‬‬ ‫מסתובבת ברחבי הארץ להפיץ את הבשורה‪ .‬יעל אליצור (במרכז) בהנחיית קבוצת מנחות הורים‬ ‫לילות כימים בהתנדבות מלאה כדי‬ ‫להעניק למשתתפות‪ ,‬כולן בוגרות‬ ‫חוגי ההורים על פי גישת שפר‪,‬‬ ‫רגעים של חוזק ועידוד‪.‬‬ ‫"הייתה הרגשה מחשמלת"‪,‬‬ ‫משתפת יעל אליצור (‪ ,)68‬העומדת‬ ‫בראש המרכז‪" .‬נשים יצאו בהרגשת‬ ‫עוצמה אדירה‪ .‬גולת הכותרת‬ ‫הייתה הסרט‪ ,‬שבו רואיינו ארבע‬ ‫אימהות שעשו את הלא ייאמן‬ ‫בזכות האמון שלהן בילד ודרך‬ ‫החיים המיוחדת שבה גידלו אותו‪:‬‬ ‫אימא לבחורה חירשת שגידלה‬ ‫אותה כילדה רגילה‪ ,‬שלחה אותה‬ ‫ללמוד בכיתה רגילה ולא הסכימה‬ ‫שהיא תלמד בחינוך מיוחד‪ .‬הבת‬ ‫עצמה היום כבר אם לילדים‪ ,‬והיא‬ ‫מתפקדת בחברה באופן מלא‪ ,‬כך‬ ‫שרוב הסובבים אותה בכלל לא‬ ‫יודעים שהיא חירשת‪.‬‬ ‫"סיפור אחר הוא זוג הורים שבתם‬ ‫חלתה בסרטן בגיל שש‪ ,‬והם גידלו‬ ‫‪ 62‬פנימה אלול תשע"ג‬ ‫אותה כילדה רגילה לכל דבר‪ ,‬בלי‬ ‫ליפול למלכודת הרחמים שהופכת‬ ‫ילד חולה לתלותי וחסר אונים‪.‬‬ ‫האישה השלישית הייתה אצלי‬ ‫בחוג הורים לפני עשרים ושבע‬ ‫שנים‪ ,‬ויש לה ילדה נמוכת קומה‬ ‫שבזכות אמון בלתי מסויג של האם‬ ‫הגיעה להשתלבות מלאה ולתפקוד‬ ‫מנהיגותי בחברה‪.‬‬ ‫"הסיפור הרביעי והמופלא היה‬ ‫על אמו של אביחי שלי‪ ,‬חירש‪-‬עיוור‬ ‫שהיה חתן התנ"ך העולמי והיום הוא‬ ‫יועץ השקעות בכיר באחד מבתי‬ ‫ההשקעות המובילים במשק‪ .‬אמו‬ ‫של אביחי גידלה אותו עם אמון‬ ‫אינסופי ביכולותיו‪ ,‬וזה מה שבנה‬ ‫אותו והביא אותו להישגים הבלתי‬ ‫רגילים שלו‪ .‬והיא לא למדה את זה‪,‬‬ ‫לא אצלנו ולא בשום מקום אחר‪.‬‬ ‫"בעיניי זה אומר שאנחנו לא‬ ‫המצאנו איזו שיטה או נוסחת‬ ‫פלא חדשה‪ .‬להפך‪ ,‬אם עובדים עם‬ ‫השכל הישר ומתוך המקום הנכון ‪-‬‬ ‫לא צריך אותנו‪ .‬הגישה שלנו בסך‬ ‫הכול באה לתקן את מה שקלקלו‬ ‫מאה שנות פסיכולוגיה‪ ,‬ולהחזיר‬ ‫לאימהות את השכל הישר ואת‬ ‫הביטחון העצמי‪ .‬זו המטרה שלנו"‪,‬‬ ‫קובעת אליצור‪.‬‬ ‫אימא טובה‬ ‫כשהייתה קטנה יעל חלמה להיות‬ ‫אימא משקיענית‪ .‬היא נולדה בפתח‬ ‫תקווה‪ ,‬והייתה ילדה רגילה‪ ,‬טובה‬ ‫וממושמעת‪ .‬בתיכון למדה בצייטלין‬ ‫בתל אביב‪ ,‬וכמובן שהייתה פעילה‬ ‫בבני עקיבא‪" .‬התגייסתי לגרעין‬ ‫נח"ל במעלה גלבוע ובסעד"‪ ,‬היא‬ ‫מספרת‪" ,‬שם הכרתי את אורי‬ ‫בעלי"‪.‬‬ ‫בני הזוג גרו בירושלים‪ ,‬ונולדו‬ ‫להם שלושה ילדים‪" .‬מלחמת יום‬ ‫כיפור גרמה לנו לזעזוע‪ ,‬הרגשנו‬ ‫שאנחנו לא יכולים לחשוב רק על‬ ‫עצמנו ועל איך אנחנו מתקדמים‬ ‫בחיים‪ ,‬צריך לעשות משהו לטובת‬ ‫העם והארץ‪ .‬קראנו בעיתון על‬ ‫הניסיון של גרעין אלון מורה לעלות‬ ‫לחווארה‪ ,‬והחלטנו להצטרף לגרעין‬ ‫הזה‪ .‬בינתיים העליות לסבסטיה לא‬ ‫צלחו‪ ,‬ובאותו הזמן הוקם היישוב‬ ‫עפרה‪ .‬אמרנו שטובה ציפור אחת‬ ‫ביד משתיים על העץ ‪ -‬ובאנו‪ .‬מאז‬ ‫אנחנו כאן‪ ,‬קרוב לארבעים שנה"‪.‬‬ ‫בעפרה נולדו לבני הזוג עוד‬ ‫שלושה ילדים‪ .‬כאמור‪ ,‬יעל‬ ‫רצתה להגשים את חלום האימא‬ ‫המשקיעה שמגדלת ילדים בחיוך‬ ‫גדול ובבית שכולו שמחה‪.‬‬ ‫"היה לי ברור שאני מגדלת את‬ ‫הילדים ולא יוצאת לעבוד‪ ,‬והגדרתי‬ ‫את עצמי כאימא משקיענית‪ .‬אמי‬ ‫עבדה כל חייה ואני הייתי חוזרת‬ ‫לבית ריק‪ ,‬לוקחת ארוחת צהריים‬ ‫ויושבת ומחכה שאימא תחזור‪ .‬היא‬ ‫למדה הנהלת חשבונות בלימודי‬ ‫לא עבר יום שלא היו לי רגשי אשמה‪ .‬פה צעקתי על‬ ‫הילד ולא הגיע לו‪ ,‬ושם הייתי קפדנית מדי‪ ,‬והם תמיד‬ ‫היו הולכים לישון בוכים‪ ,‬כי אני צועקת עליהם לפני‬ ‫השינה‪ .‬זה היה העולם של להיות אימא‬ ‫ערב‪ ,‬ומגיל שש עשרה עבדה‬ ‫במקצוע‪ .‬כאשר התחתנה‪ ,‬היה עוני‬ ‫מאוד גדול והיא יצאה כדי לעזור‬ ‫בפרנסה‪ .‬לכן היה לי חלום שאני‬ ‫אהיה בבית‪ ,‬ואקבל את פני הילדים‬ ‫בחיוך גדול וארוחת צהריים חמה"‪.‬‬ ‫ומה קרה בפועל?‬ ‫"לא עבר יום שלא היו לי רגשי‬ ‫אשמה‪ .‬פה צעקתי על הילד ולא‬ ‫הגיע לו‪ ,‬ושם הייתי קפדנית מדי‪,‬‬ ‫והם תמיד היו הולכים לישון בוכים‪,‬‬ ‫כי אני צועקת עליהם לפני השינה‪.‬‬ ‫זה היה העולם של להיות אימא‪.‬‬ ‫כשהייתי בוכה לבעלי איך הבית‬ ‫נראה‪ ,‬הוא היה אומר לי 'על מה את‬ ‫מדברת? תסתכלי קצת בחוץ‪ ,‬תראי‬ ‫ילדים אחרים ותראי את הילדים‬ ‫שלך‪.'...‬‬ ‫"אבל אותי לא עניין מה קורה‬ ‫אצל אחרים‪ .‬אני לא התכוונתי שזה‬ ‫יימשך כך‪ ,‬רציתי שיהיה אחרת‪ .‬הרי‬ ‫חיכיתי מאוד להיות אימא‪ ,‬ציירתי‬ ‫לי אידיליה כזו של אימהות‪ ,‬ובסוף‬ ‫מה אומרות כל האימהות כשאנחנו‬ ‫נפגשות בגינה? איזה מתוקים הם‬ ‫כשהם ישנים!‪ ...‬נו‪ ,‬מה? ילדתי‬ ‫ילדים כדי שהם יישנו?!"‪.‬‬ ‫יעל התהלכה עם מועקה ותסכול‪,‬‬ ‫בביטחון שכך זה לא אמור להיות‬ ‫אך בלי לדעת מה צריך להשתנות‬ ‫מן היסוד‪ .‬ואז היא פגשה את בלהה‬ ‫שפר שבאה להנחות קבוצת‬ ‫‪63‬‬ ‫צילום‪ :‬שאטרסטוק‬ ‫היא כמובן שואלת‪" :‬לתת לו לבכות?"‪ .‬מה‬ ‫פתאום‪ ,‬לתת לו לישון! זה נשמע כאילו‬ ‫אותו דבר אבל זה ממש להפך‬ ‫הורים‪" ,‬והבנתי שזה מה שחיפשתי‬ ‫כל חיי"‪.‬‬ ‫בלהה שפר העבירה קורס‬ ‫להנחיית קבוצות הורים בעקבות‬ ‫לימודיה אצל פרופ' רודולף‬ ‫דרייקורס‪ ,‬תלמידו המובהק של‬ ‫הפסיכולוג אלפרד אדלר‪ ,‬שבא‬ ‫לישראל במסגרת מסע עולמי‬ ‫שעשה להפצת תורתו של אדלר‪.‬‬ ‫תלמידיו של דרייקורס בארץ הקימו‬ ‫את מכון אדלר בתל אביב‪ ,‬אך לדברי‬ ‫יעל עם השנים הם שינו מתורתו‬ ‫המקורית ונסחפו בחזרה לתוך הזרם‬ ‫הפסיכולוגי השליט‪ .‬בלהה שפר‬ ‫‪ 64‬פנימה אלול תשע"ג‬ ‫שמרה על הקו הייחודי של אדלר‬ ‫ושילבה בתוכו רעיונות עומק של‬ ‫מחשבת ישראל ואמונת היהדות‪.‬‬ ‫מה שבה את לבך בקורס?‬ ‫"הרגשתי שיש כאן חזרה לשכל‬ ‫הישר‪ .‬טמטמו אותנו עם כל‬ ‫התאוריות הפסיכולוגיות‪ .‬כל יום‬ ‫את קוראת ספרים‪ ,‬כל אחד אומר‬ ‫לך לעשות דבר אחר‪ ,‬והמשותף‬ ‫לכולם הוא שאם לא תעשי את זה‬ ‫ אוי ואבוי‪ .‬את אימא איומה‪ ,‬והילד‬‫שלך יינזק ויסבול כל ימי חייו‪.‬‬ ‫התוצאה היא רגשי אשמה בלתי‬ ‫פוסקים וחוסר ביטחון מוחלט‬ ‫של האם בסמכותה וביכולותיה‪ .‬זו‬ ‫התחושה הכי חזקה שהרגשתי"‪.‬‬ ‫מה הם עקרונות השיטה?‬ ‫"אנחנו טוענים שכל הבעיות‬ ‫שיש לנו היום עם ילדים‪ ,‬וכולם‬ ‫יודעים שיש בעיות‪ ,‬באו בעקבות‬ ‫התהפכות הסדר התקין בעולם‪.‬‬ ‫השתלטות הפסיכולוגיה על‬ ‫החינוך הולידה שתי צרות צרורות‪.‬‬ ‫ראשית‪ ,‬היא ערערה לחלוטין את‬ ‫הביטחון של ההורים בסמכותם‪.‬‬ ‫הממסד החינוכי הטיפולי‪ ,‬הכולל‬ ‫פסיכולוגים‪ ,‬יועצי בית ספר‪ ,‬מורים‬ ‫וגננות‪ ,‬מעמיד את ההורים למשפט‬ ‫בלתי פוסק‪.‬‬ ‫"כל קשר של ההורים עם הממסד‬ ‫הוא אצבע שנוזפת ואומרת 'נו‪ ,‬נו‪,‬‬ ‫נו'‪ ,‬החל באחות טיפת חלב וכלה‬ ‫ביועצת או במנהל בסוף התיכון‪.‬‬ ‫המשותף לכולם‪ ,‬ולא משנה באיזו‬ ‫גישה הם‪ ,‬שהם מאשימים את‬ ‫ההורים בכל הצרות עם הילד‪ .‬ואנחנו‬ ‫אומרים ‪ -‬לא! ההורה לא אשם‪.‬‬ ‫"הבעיה השנייה היא ששמים את‬ ‫הילד במרכז‪ .‬התהפכה הפירמידה‬ ‫והיא עומדת על קודקודה‪ .‬הילד‬ ‫הוא מרכז העולם וההורים ‪-‬‬ ‫משרתיו‪ .‬אנחנו רוצים להחזיר את‬ ‫הסדר על כנו‪ .‬יש הורה ויש ילד‪,‬‬ ‫וזה לא אותו דבר‪ ,‬אין שוויון‪ .‬במצב‬ ‫מתוקן יש היררכיה בעולם‪ ,‬והיא‬ ‫אומרת ששלושה שותפים באדם‬ ‫ הקב"ה‪ ,‬אביו ואמו‪ .‬הילד נולד‬‫להצטרף לעולם שבו יש הקב"ה‪,‬‬ ‫ויש אביו ואמו‪.‬‬ ‫"אם להורים יהיה ביטחון פשוט‬ ‫בכך שהילד אמור להצטרף אליהם‬ ‫ולא הם אליו‪ ,‬וכולם ביחד לקב"ה‪,‬‬ ‫יהיה סדר בעולם‪ ,‬הכול יהיה פשוט‬ ‫והילד ישתף פעולה עם הוריו"‪.‬‬ ‫יהיו שיגידו שהשיטה הזו קצת‬ ‫אכזרית‪ .‬למשל משפטים כמו "תני‬ ‫לילד לבכות"‪ ,‬או "תחשבי שהוא‬ ‫טרקטור"‪.‬‬ ‫"בחיים לא אמרתי לאימא 'תני‬ ‫לילד לבכות'‪ ,‬או משפט נוראי כמו‬ ‫'תחשבי שהוא טרקטור'‪ .‬כשבאה‬ ‫אליי אימא שקמה אלף פעמים‬ ‫בלילה וכבר לא רואה בעיניים‪ ,‬אני‬ ‫אומרת לה‪ :‬תני לו הזדמנות לשתף‬ ‫פעולה איתך על ידי זה שתישני‬ ‫בלילה ולא תקומי אליו‪ .‬ואז היא‬ ‫כמובן שואלת‪' :‬לתת לו לבכות?'‪.‬‬ ‫מה פתאום‪ ,‬לתת לו לישון! זה‬ ‫נשמע כאילו אותו דבר אבל זה‬ ‫ממש להפך‪.‬‬ ‫"השאלה היא לא מה את עושה‬ ‫אלא מה את אומרת לעצמך‪.‬‬ ‫כשאימא אומרת לעצמה שהיא‬ ‫צריכה לתת לילד לבכות‪ ,‬פירוש‬ ‫הדבר שיש ילד ויש אני‪ ,‬ואני אכופף‬ ‫אותו‪ .‬זה לא יצליח‪ .‬כשאימא אומרת‬ ‫לעצמה שהיא לא קמה ונותנת‬ ‫לילד לישון‪ ,‬שניהם באותו צד של‬ ‫את המילה גבולות אנחנו הוצאנו מהלקסיקון‪ .‬מה המילה‬ ‫גבול מזכירה לנו? גבולות של מדינה‪ .‬אנחנו לא צריכים‬ ‫גבול אם מגיעים לזה שהילד משתף איתנו פעולה‬ ‫המתרס‪ .‬יש אימא ויש ילד שרוצה‬ ‫לשתף פעולה‪ ,‬והלילה ישנים‪ ,‬אז את‬ ‫נותנת לו בלילה לישון‪.‬‬ ‫"כל אימא שקולטת את זה‪ ,‬בלי‬ ‫יוצא מהכלל‪ ,‬חוזרת אחרי יום‬ ‫ואומרת שהתינוק ישן כל הלילה‪.‬‬ ‫מאותו רגע הוא לא התעורר אפילו‬ ‫פעם אחת‪ ,‬בדוק‪ .‬זה לא פטנט‪,‬‬ ‫זו הבנה של מי מצטרף למי‪ .‬מי‬ ‫שאומר שזו שיטה אכזרית פשוט‬ ‫לא הבין אותה‪ .‬בדרך כלל הורים‬ ‫שהיו בחוגים והפנימו את הגישה‪,‬‬ ‫מספרים שהקשר שלהם עם‬ ‫הילדים התחזק ונעשה הרבה יותר‬ ‫נעים והרמוני בעקבות החוג"‪.‬‬ ‫בחוגים שלך את נותנת מרחב לכל‬ ‫אימא וטוענת שכל אחת יודעת‬ ‫מה טוב לבית שלה‪ .‬אולי לא הכול‬ ‫אינסטינקטים ואני בתור אימא‬ ‫צריכה יותר ידע?‬ ‫"יש לך את הידע‪ .‬מה שמקלקל‬ ‫לך את הידע איך להיות אימא זה‬ ‫הרחוב שמסתער על התודעה שלך‬ ‫במאה ואחת תיאוריות של מותר‬ ‫ואסור"‪.‬‬ ‫ואתם לא התיאוריה המאה ושתיים?‬ ‫"לא‪ .‬אנחנו לא אומרים שום מותר‬ ‫ואסור‪ .‬אנחנו אומרים‪ :‬את מכירה‬ ‫את מערכת הערכים שלך‪ ,‬שלאורה‬ ‫את רוצה לחנך את הילדים‪ ,‬וזה‬ ‫בסדר ונכון‪ .‬תהיי בטוחה שאת‬ ‫יכולה להצליח בזה כי את אימא"‪.‬‬ ‫אבל בתור אימהות אנחנו הרבה‬ ‫פעמים מרגישות כישלון‪.‬‬ ‫"מי שגורם לך לחשוב שאת‬ ‫כישלון זה הילדים‪ .‬הרי אף אימא‬ ‫לא קמה בבוקר ומחליטה לצרוח‬ ‫על הילדים שלה‪ .‬היא קמה בשמחה‬ ‫ואז יש איזה ילד ש'מתחיל' איתה‪.‬‬ ‫היא אף פעם לא המתחילה‪ .‬בחוג‬ ‫הורים לומדים את הדינמיקה איך‬ ‫הילד מעצבן את אימא שלו ואיך‬ ‫אפשר לגרום לו להתנהג אחרת‪.‬‬ ‫ועדיין יש לנו נפילות‪ ,‬ולא קל‬ ‫להתמודד עם כל הסביבה שאומרת‬ ‫אחרת‪ ,‬וזה בסדר"‪.‬‬ ‫לי נראה שאימהות הכי סובלות‬ ‫מההרגשה שהן לא יכולות להציב‬ ‫לילדים גבולות‪ .‬לילדים של היום יש‬ ‫דפוסי התנהגות שאת לא יודעת מה‬ ‫לעשות איתם‪.‬‬ ‫"נכון‪ ,‬כולן מגיעות עם העניין הזה‪,‬‬ ‫ועל זה הן מקבלות תשובה בחוגי‬ ‫ההורים‪ .‬אבל את המילה גבולות‬ ‫אנחנו הוצאנו מהלקסיקון‪ .‬מה‬ ‫המילה גבול מזכירה לנו? גבולות‬ ‫של מדינה‪ .‬באירופה יש מדינות‬ ‫שבהן את יכולה לעבור את הגבול‬ ‫בלי בעיה‪ ,‬יש בודקה בלי שומר‪.‬‬ ‫אבל כשבין שתי מדינות יש ביחסים‬ ‫לא טובים המילה גבול משמעותה‬ ‫מתח ומלחמה‪.‬‬ ‫"אנחנו לא צריכים גבול אם‬ ‫מגיעים לזה שהילד משתף איתנו‬ ‫פעולה‪ .‬אנחנו והילד באותו צד‪,‬‬ ‫אנחנו לא בשני צדי המתרס‪.‬‬ ‫הנחת היסוד שלנו היא שהילד‬ ‫רוצה להתחבר אלינו‪ ,‬הוא רוצה‬ ‫לשתף פעולה‪ .‬כאשר המצב נראה‬ ‫כאילו הוא לא כזה‪ ,‬אנחנו מקנים‬ ‫כלים מעשיים להביא אותו למקום‬ ‫הזה‪ ,‬ונותנים התבוננות חדשה‬ ‫ומעמיקה על הכוחות והכישורים‬ ‫הטמונים בילדים"‪.‬‬ ‫‪65‬‬ ‫הנכון הוא שהילד ייקח אחריות על חפיפת הראש‪,‬‬ ‫וכשהוא יגלה שזה לא משחק אלא התמודדות שלו עם‬ ‫העולם‪ ,‬הוא יהיה אחראי ויחפוף את הראש כמו שצריך‬ ‫בזה הוא מי שזה מפריע לו‪ .‬ההורה‬ ‫של הילד המוכה יכול לקחת את‬ ‫ילדו המוכה או לגעור בילד המכה‬ ‫ובמקרה קיצוני אפילו להרביץ לילד‬ ‫שהרביץ לילדו‪ .‬הילד המכה צריך‬ ‫להתמודד עם החיים ואלו החיים‪.‬‬ ‫ובתנאי שהאימא‪ ,‬שנתנה לילד את‬ ‫האחריות‪ ,‬לא תנסה להחזיק את‬ ‫המקל בשני קצותיו ולא תתערב‬ ‫בינו לבין העולם גם כשהעולם גוער‬ ‫בו או מעניש אותו"‪.‬‬ ‫ומה עם הכינים?‬ ‫"קודם כול חשוב לומר שאין לנו‬ ‫ספר חוקים שאומר כך וכך צריך‬ ‫לנהוג במקרה של ילד מרביץ או‬ ‫ילד עם כינים‪ .‬כל מקרה לגופו וכל‬ ‫סיפור לעצמו וכל אימא לומדת‬ ‫בחוג לזהות את הסיפור שלה‪.‬‬ ‫"אבל במקרה שבו הדבר הנכון‬ ‫הוא שהילד ייקח אחריות על חפיפת‬ ‫הראש‪ ,‬אם הוא לא יעמוד באחריות‬ ‫שלו הגננת תרחיק אותו מהגן‪ ,‬או‬ ‫שההורים של ילדים אחרים יאסרו‬ ‫עליהם לשחק איתו‪ .‬וכשהוא יגלה‬ ‫שזה לא משחק בינו לבין אימא שלו‬ ‫אלא התמודדות שלו עם העולם‪,‬‬ ‫‪ 66‬פנימה אלול תשע"ג‬ ‫טיפה ועוד טיפה‬ ‫יעל למדה אצל בלהה שפר‬ ‫הנחיית הורים ולאחר מכן גם ייעוץ‬ ‫פרטני‪ .‬בלהה אמרה שמכיוון שהיא‬ ‫לא יכולה לתת לה תעודות‪ ,‬היא‬ ‫צריכה ללכת ללמוד ייעוץ ולקבל‬ ‫תעודה אקדמית מוכרת‪ .‬וכך הלכה‬ ‫יעל‪ ,‬אז אם לשישה ילדים כשהקטן‬ ‫בן שלוש‪ ,‬להיות סטודנטית שנה א'‬ ‫ללימודי ייעוץ חינוכי‪.‬‬ ‫ושם לימדו אותך דברים אחרים?‬ ‫"כן‪ ,‬רוב לימודי הייעוץ סותרים‬ ‫את כל מה שלמדתי מבלהה‬ ‫שפר‪ ,‬אבל הייתי כל כך בטוחה‬ ‫במה שלמדתי ממנה‪ ,‬הרגשתי‬ ‫שהתגלה לי האור‪ ,‬האמת לאמיתה‪,‬‬ ‫והלימודים האקדמיים לא בלבלו‬ ‫אותי‪ .‬ביום הייתי עם הילדים‬ ‫ובערב הייתי יוצאת להעביר חוגים‬ ‫בסביבה הקרובה‪.‬‬ ‫התחלתי‬ ‫גדלו‬ ‫"כשהילדים‬ ‫לנסוע לכל רחבי הארץ‪ ,‬לכל‬ ‫מי שרצה לשמוע‪ .‬ראיתי בדבר‬ ‫הזה שליחות בסדר גודל עולמי‪,‬‬ ‫סליחה על הביטויים הגרנדיוזיים‪.‬‬ ‫ממש הרגשתי שאני הקטנה‬ ‫צילום‪ :‬שאטרסטוק‬ ‫יש אנשים שאומרים שהגישה‬ ‫פוגעת באנשים אחרים שלא קיבלו‬ ‫אותה‪ .‬אם אימא לא מעירה לילד‬ ‫שלה והוא מכה את חברו‪ ,‬החבר‬ ‫נפגע‪ .‬או הורים שנותנים לילד את‬ ‫האחריות לדאוג בעצמו שהראש‬ ‫שלו יהיה נקי מכינים‪ ,‬ובינתיים‬ ‫הסביבה נפגעת מזה‪.‬‬ ‫"קודם כול אם מישהו מרביץ לילד‬ ‫שלך‪ ,‬תטפל בזה‪ .‬מי שצריך לטפל‬ ‫הוא יבחר להיות אחראי ולחפוף את‬ ‫הראש כמו שצריך"‪.‬‬ ‫אולי ההורים נותנים יותר מדי‬ ‫אחריות לילד והם צריכים לקחת‬ ‫כאן יותר חלק?‬ ‫"אי אפשר להפריז בנתינת אמון‪.‬‬ ‫בכנס שלנו הראינו בסרט עד כמה‬ ‫אין גבול לאמון‪ ,‬כמה שיותר אמון‬ ‫ביכולותיו –כך יותר טוב והילד‬ ‫שמח יותר"‪.‬‬ ‫הולכת לעשות מהפכה בעולם‪,‬‬ ‫מהפכה בתשתיות ובחינוך‪ .‬הייתה‬ ‫לי מוטיבציה עצומה ונסעתי‬ ‫באוטובוסים בכל הארץ‪ ,‬מרמת‬ ‫הגולן ועד לנצרים"‪.‬‬ ‫אחרי כעשרים שנה שבהן נסעה‬ ‫ברחבי הארץ והנחתה חוגים‪,‬‬ ‫הרגישה יעל תסכול גדול מכך‬ ‫שהיא לבד בשטח‪ .‬רוב תלמידותיה‬ ‫ותלמידיה של שפר פנו לעיסוקים‬ ‫אחרים‪ ,‬או שהעקרונות לא היו‬ ‫מבוססים אצלם מספיק חזק והם‬ ‫חזרו להרגלים הישנים‪.‬‬ ‫למה זה קרה?‬ ‫"לימודי האקדמיה מתבססים‬ ‫על התיאוריות שמסתובבות‬ ‫בעולם‪ ,‬וקשה להיות לבד מול כל‬ ‫העולם‪ .‬הרבה יותר קל לנוח בחיק‬ ‫הקונצנזוס‪ ,‬בוודאי כשאתה לומד‬ ‫מפי אנשים חשובים ובעלי שם‪.‬‬ ‫הלימוד אצל בלהה מאוד תפס‬ ‫אותי‪ ,‬אבל הקורס שלה היה קצר‬ ‫מכדי לחולל מהפכה פנימית גדולה‪.‬‬ ‫הוא הספיק כדי טעימה שתעזור‬ ‫ליישום בבית‪ ,‬אבל לא הספיק כדי‬ ‫לייצר מנוע פנימי כזה שהלומדות‬ ‫בו יבינו את הרעיונות לעומק ויוכלו‬ ‫להעביר את הבשורה הלאה‪.‬‬ ‫"בסופו של דבר מצאתי את עצמי‬ ‫לבד בשטח וזה היה מאוד מייאש‪.‬‬ ‫הרגשתי שכל דבר שאני עושה הוא‬ ‫טיפה בים‪ ,‬וכדי לעודד את עצמי‬ ‫הייתי שרה לי בדרך 'טיפה עוד‬ ‫טיפה עוד טיפה עוד טיפה תהיינה‬ ‫לים'‪ .‬היום אני מרגישה שזה כבר‬ ‫מתחיל קצת להיות אגם"‪ ,‬היא‬ ‫אומרת בחיוך‪.‬‬ ‫"מצד שני"‪ ,‬היא מוסיפה‪" ,‬העובדה‬ ‫שהייתי לבד גם חיזקה אותי מאוד‪ ,‬כי‬ ‫הייתי צריכה לתת לעצמי תשובות‪,‬‬ ‫והייתי חופרת וחושבת הרבה‪ ,‬ומזה‬ ‫התחדדה התובנה שלי‪ .‬עם השנים‬ ‫אספתי תובנות רבות מהשטח‪,‬‬ ‫הבנתי יותר בפירוט ולעומק‪ ,‬והגעתי‬ ‫לניסוחים ולתובנות אישיות משלי‬ ‫לעקרונות שלמדתי"‪.‬‬ ‫מול כל העולם‬ ‫עשרים שנה אחרי שהתחילה‬ ‫להנחות חוגים‪ ,‬פנתה אליה יהודית‬ ‫שילת‪ ,‬חברה ותיקה שלמדה גם‬ ‫היא אצל בלהה שפר ובאותה עת‬ ‫הייתה סגנית יו"ר 'אמונה'‪ ,‬והציעה‬ ‫לה ללמד קורס בהנחיית הורים‬ ‫במדרשת 'אמונה' בירושלים‪.‬‬ ‫"הבקשה הגיעה בתזמון מושלם‪,‬‬ ‫כי הרגשתי שהגיע הזמן לחלוק את‬ ‫הידע ולא להישאר לבד בשטח‪.‬‬ ‫הרגשתי שאני מתבגרת ואין מי‬ ‫שימשיך את הדרך הזאת‪ .‬בנינו‬ ‫קורס תלת‪-‬שנתי שבוגרותיו יוצאות‬ ‫לשטח להנחות חוגי הורים על פי‬ ‫גישת שפר‪ .‬לימדתי במדרשה במשך‬ ‫עשר שנים‪ ,‬ואז קבוצת בוגרות של‬ ‫הקורס ביקשה להקים מכון שכולו‬ ‫בגישת שפר‪ .‬בשטח היו כבר שמונה‬ ‫מחזורים של מנחות שעובדות‬ ‫בכל רחבי הארץ‪ ,‬והוחלט לעשות‬ ‫התאגדות של המנחות ולהקים מרכז‬ ‫גדול שמפיץ את הבשורה"‪.‬‬ ‫כיום יש כשישים מנחות‬ ‫שמעבירות חוגים בכל רחבי הארץ‪,‬‬ ‫וכאלפיים וחמש מאות הורים מדי‬ ‫בסופו של דבר מצאתי את עצמי לבד בשטח‪ .‬הרגשתי שכל‬ ‫דבר שאני עושה הוא טיפה בים‪ ,‬וכדי לעודד את עצמי הייתי‬ ‫שרה "טיפה עוד טיפה עוד טיפה עוד טיפה תהיינה לים"‬ ‫שנה לומדים את הגישה‪ .‬מרכז‬ ‫שפר עורך סופרוויז'ן למנחות פעם‬ ‫בשבועיים‪" ,‬הוא נותן להן מקום‬ ‫שבו הן יכולות להביא את הבעיות‬ ‫ולדייק‪ ,‬כדי לא להתפזר וללכת‬ ‫למחוזות אחרים‪ .‬זה בנוסף לקורס‬ ‫המרכזי שמכשיר מנחות חדשות‬ ‫לאורך שלוש שנות לימוד‪ ,‬ויש גם‬ ‫קורס מנחים למחנכים ור"מים"‪.‬‬ ‫"יש לנו גם חוגים למודעות‬ ‫עצמית"‪ ,‬מוסיפה שפר‪" ,‬ואני‬ ‫מלמדת קבוצה של מנחות ותיקות‬ ‫ייעוץ פרטני‪ ,‬שמכשיר אותן גם‬ ‫לבעיות של הורים וילדים וגם‬ ‫לייעוץ אישי וזוגי‪ .‬פעמיים בשנה‬ ‫אנחנו מארגנים ימי עיון למנחות‪,‬‬ ‫ופעם בשנה כנס גדול לאימהות‬ ‫שהשתתפו בחוגי ההורים‪ ,‬כדי‬ ‫לחזק אותן ולשמור על הקשר‬ ‫שלהן לגישת שפר"‪.‬‬ ‫הכנס שלכם סגור ומיועד רק‬ ‫לאימהות שהשתתפו בחוגים‪ .‬לא‬ ‫יצרתם איזו כת מסתגרת?‬ ‫"לא‪ ,‬להפך‪ .‬אנחנו מחפשות כל‬ ‫דרך להיפגש עם מעגלים רחבים‬ ‫ככל האפשר‪ .‬אבל האימהות‬ ‫שהשתתפו כבר בחוגים צריכות‬ ‫חיזוק‪ ,‬כי אחרי חצי שנה של‬ ‫חוג הורים אינטנסיבי הן פתאום‬ ‫נשארות די בודדות מול כל העולם‪,‬‬ ‫ואנחנו רוצים לתת את ההרגשה‬ ‫שהן לא לבד"‪.‬‬ ‫לסיום אני מתעניינת אם הדרך‬ ‫עברה הלאה במשפחה‪ .‬יעל אומרת‬ ‫שהיא לא מתערבת בדרך שבה‬ ‫ילדיה מחנכים את נכדיה‪ ,‬אך יחד‬ ‫עם זאת לפעמים הם פונים אליה‬ ‫בבקשת ייעוץ‪.‬‬ ‫"אם הם פונים אליי‪ ,‬אנחנו נכנסים‬ ‫בכוונה תחילה לחדר העבודה שלי‬ ‫כדי שלא יהיה ערבוב בין הייעוץ‬ ‫לבין חיי המשפחה שמחוץ לחדר‬ ‫העבודה‪ ,‬ששם אני רק סבתא ולא‬ ‫מחנכת את הנכדים שלי‪ .‬זה המשך‬ ‫ישיר של הגישה שלי שנותנת בהם‬ ‫אמון‪ ,‬וגם יישום של כלל יסוד‬ ‫בגישת שפר שאומר‪ :‬ענה רק למי‬ ‫ששואל אותך ואל תנסה ללמד את‬ ‫מי שלא בא ללמוד"‪.‬‬ ‫והכלות? מקבלות את דרך החותנת?‬ ‫"שתיים מהן לומדות ומלמדות‬ ‫את גישת שפר"‪.‬‬ ‫‪67‬‬