תמונת מצב - מרכז קטיף
בס“ד 10 תמונת מצב עשר שנים לעקירה øò óéè÷ ùåâ éáùééúî ãòå Friends of Gush Katif 2015 אב תשע“ה – יולי מבוא גוש קטיף ,גוש יישובים שהוקם במסגרת תוכנית התיישבות ממשלתית שכונתה ”תוכנית חמש האצבעות“. בצל הנוף המיוחד התפתחה לה קהילה מפוארת המשלבת אנשי תורה ואנשי עבודה ,דתיים וחילוניים ,מבוגרים וילדים ,אנשי עיירות הפיתוח והקיבוצים ,ילידי הארץ ועולים חדשים מכל רחבי העולם ויצרה מגוון אנושי מיוחד במינו. בי‘ אב התשס“ה 15/8/05נכנסו כוחות צה“ל לגוש קטיף והחלו בביצוע תוכנית ההתנתקות. עולם שנבנה במשך 35שנה נמחק תוך שבוע בלבד. 2 כחודש לפני יישום תוכנית ההתנתקות השיקה ממשלת ישראל קמפיין תחת הכותרת ”יש פתרון לכל מתיישב“. הקמפיין שכלל פרסום מסיבי עיתונות רדיו, בטלוויזיה, ובאינטרנט תיאר את היערכותה המושלמת של ממשלת ישראל לקליטה וסיוע לאנשי גוש קטיף בתחומי המגורים ,רווחה ,מתן פיצויים ,חינוך ,תעסוקה ,איתור אדמות לחקלאים ועוד. היום בשנה העשירית לעקירת גוש קטיף אנחנו יודעים לומר ”אין פתרון לכל מתיישב“ .לא בתחום הדיור הפרטי ,לא בתחום החקלאות לא בתחום התעסוקה ולא בתחום היישובי -קהילתי. עשר שנים בהם 8800אנשי גוש קטיף נאלצים להתמודד עם סחבת ,סרבול וחוסר לקיחת אחריות מלאה של הממשלה בשלל תחומי החיים. אם ניתן לתאר את אופן ביצוע העקירה ב D-9 -אזי לצערנו מלאכת השיקום מתבצעת במריצה ומתאפיינת בסחבת בירוקרטית גדולה ומיותרת. חשוב להדגיש כי למרות כל הקשיים ,קהילות הגוש ממשיכות לעשות ולפעול .מעל ל85%- מתושבי הגוש נשארו לגור במטרה קהילתית במסגרת להמשיך בערכים ובאידיאלים אותם חיו בגוש קטיף .ניכרת ערבות הדדית ,תמיכה ודאגה לכלל הקהילה ופעילות אידיאולוגית של נוער ומבוגרים. 3 הקדמה נטע 2015 בשנה העשירית לעקירת יישובי גוש קטיף ,אנו עדים לתנופת הבניה והאכלוס של יישובי הקבע המפוזרים ברחבי הארץ. בנווה דקלים שבניצן ,בבאר גנים ובחולות חלוצה משפחות רבות נכנסו לבתי הקבע ,במזרח לכיש עובדים הדחפורים על הקמת 4 יישובים חדשים חלקם בשלבי אכלוס וחלקם בשלבי תשתיות, ובמ.א נחל שורק היישובים נצר חזני וגני טל מתפתחים לתפארת. 4 ב“ה קהילות גוש קטיף הינן קהילות חזקות שהמשיכו לפעול למימוש אתגרים ויעדים חברתיים ולאומיים גם בהתיישבות ביישובי הקבע הנבנים. יחד עם זאת ,על אף הזמן הארוך ,תושבי גוש קטיף עדיין נאלצים לשלם את מחיר הסחבת הבירוקרטית ובמקרים רבים נתקלים בחוסר כלים ראויים להמשיך במשימות .אין מענה למשפחות שנתקעו מתהליכי הריסוק של העקירה ואינם כתוצאה יכולים לבנות את ביתם ועדיין אין סיום בסוגית בניית יישובי הקבע. לפני ארבע וחצי שנים פורסם הדו“ח הסופי של ועדת החקירה הממלכתית בנושא טיפול הרשויות באנשי גוש קטיף .הדו“ח קבע כי ”המדינה כשלה במילוי חובתה להעמיד את טיפולה במפוני חבל עזה... כמשימה לאומית דחופה) “..עמ‘ ) (471הדו“ח אומץ ע“י ממשלת ישראל ב 15/7/10ד‘ אב תש“ע(. לאחר מאבק ציבורי שנמשך שש שנים ,בחודש אב תשע“א )יולי (2011חתמו ראשי קהילות גוש קטיף וכן נציגי חברי הכנסת על מסמך ’סיום תביעות פיצוי‘ מול הממשלה ,יחד עם סיכום רשמי שהממשלה תמשיך להתייחס לסוגיה כאל ”משימה לאומית“ בכל נושא היישום ועם רשימת נושאים מוסכמים לטיפול. ההסכם חתם את כל הקשור לתביעות בנושא פיצוי שעלו לאור המלצות ועדת החקירה הממלכתית ונושאים נוספים שהיו פתוחים. חשוב לציין שתיקונים אלו אשר התבססו רובם ככולם על ועדת החקירה הממלכתית באו בנוסף ל“הסכם הח“כים“ של ח“כ אורי אריאל וח“כ אביגדור יצחקי משנת .2007 הממשלה והכנסת פעלו לאורך השנים מאז פרסום הדו“ח ,רבות לקידום הנושאים השונים שעלו בדו“ח ע“י החלטות ממשלה בנושאים שונים ,ואישור 4 חוקים ליישום מסקנות ועדת החקירה בתחום הפיצוי בניצוחם של ראשי שדולת גוש קטיף וצוות מנהלת תנופה. חתימת הסכם בעלי עסקים סיום זה אינו מורה על כך שנעשה צדק מושלם- להיפך ,נתוני הפתיחה של החוק המקורי היו גרועים כל כך שהמאמץ הרב היה בגדר ”תיקון חלקי“ בלבד ,יחד עם זאת -חלון ההזדמנויות שנוצר הביא לתוצאות סבירות וטובות יחסית לציפיות איתם יצאנו לתהליך. לאחר אישור החוקים והחלטות הממשלה ,פעל צוות מנהלת תנופה לקידום הפתרונות וליישום ההחלטות. 5 במסגרת הסכם סיום התביעות ,סוכם על סגירת מנהלת תנופה שפעלה תחת משרד רוה“מ במחצית שנת ,2013הנחת העבודה של מקבלי ההחלטה היתה ,כי עד אמצע 2013למרבית הנושאים ינתן המענה הראוי וכי נושאים מעטים ישארו להמשך טיפול ,כך שנושאים אלו יועברו למשרדי ממשלה שונים. הנחת עבודה זו הוכחה כשגויה ,ונושאים רבים טרם באו על פתרונם. לאור זאת מנהלת תנופה הועברה למשרד השיכון וסגירתה הסופית נקבעה לאוקטובר . 2015 אך עשר שנים לעקירה מגוש קטיף – והמלאכה טרם הושלמה תקופה ארוכה ורבת חתחתים עברה על תושבי גוש קטיף במהלך עשר השנים. השהיה במלונות הגירוש המגורים בתנאים לא פשוטים באתרים הזמניים בניית ישובי הקבע תקופה לא פשוטה ,למי שהיה עמל לפרנסתו בחקלאות, ונותר מנותק מאדמתו ומחממותיו. 6 מעבר קבוצות ראשונות לישובי הקבע, והישארותן מאחור של חלק מהמשפחות. ועם זאת ,רוח גוש קטיף לא נשברה. תושבי גוש קטיף מקימים 11ישובים חדשים ומצטרפים ומרחיבים 11ישובים קיימים. מאבני איתן בצפון עד חולות חלוצה בדרום. מפת יישובי הקבע ©¸Ã²©²¹ª µ²µ«¸Ãº®ª ¶²®®¹ ·Ã®²´Â ª²ª©µÃ ©µ©²Á ½¶²°·µ ¶²µÂ®Á² ©¬®¬Â «µ±²¹ ²¹¯°Á¿¹ ¸¿²¹ ¶²¹«Á©ª ¸²·²¹ª¬² ©¸®µÀ ´¼²±À²·Á ©«®¿Áù®´Â¸®µÀ Á¬Ãª ¶²µÀ¬²¹ª ·¶²»²Àª « »±¹ ® ½²²·µÃ ²Á·®Â ©ª²À»Á²¹  À ± ² ¼ »ªÂÁ©ª ®®¹ ¶²Á¿¹²¹ª 7 כ 1600 -משפחות התגוררו בגוש קטיף. מתוכם כ 1300-משפחות המשיכו במסגרת קהילתית של גוש קטיף תמונת מצב כ 920-משפחות סיימו את תהליך הבניה והמעבר לבית הקבע. כ 130-משפחות נמצאות בהליך בניה כ 200-מתושבי גוש קטיף עדיין לא החלו בשלב הבניה. ב 2 -ישובים טרם החלה הבניה: שבי דרום ונווה ים. בכרמי קטיף – טרם אושרה התחלת הבניה 8 בניית בתי קבע משפחות במהלך השנים ,משפחות רבות ל נקלעו לקשיים כספיים ונפשיים אשר לא אפשרו להם להגיע לבית קבע .משרד השיכון ומנהלת תנופה עמלו רבות למציאת פתרונות אשר יאפשרו למירב המשפחות להמשיך את דרכן עם הקהילה .הפתרונות שהוצעו: העתקת קארוילה ,בנית מבנה יביל )משפחתית( על המגרש, ליווי כלכלי ,ליווי מקצועי במהלך הבניה וסיוע בשכ“ד למשפחות העוברות לדיור ציבורי. טרם נמצא מענה ל ____ - משפחות התקועות במהלך הבניה ול _____ משפחות שלא היה ביכולתם לקנות מגרש ביישוב הקבע. מ ה צ ר י ך ל ע ש ו ת ? • שר ל • ש הן סיום בניה. חרור חסמים ל מ תן כ ס פי ם פרטיי ם הנמצאים ב מנ ה ל ת ת • מ נו פה ) ציאת מענה מ גו רי ם תכולה ,וכד‘(. ל כ ל ה משפ קי דום כספי סעייף 8 • • למשפחות על מנת לאפ במ חות שהיו חלק סגרת דיור צי בו רי או ב ב קו“ם ב יישוב הקבע. למגרש סיו ם טיפול בכל ה תי קי ם הנ מצאים והע ברת כל הכס בוועדות השו פי נו ם ל ת, תו כו ש ל ל בי ם. הוועד ה המיוחדת, המש ך העסקת יוע צי ם כ ל כ ל יי ם ומלווי בני ה למשפחות. מהקהילה ו שאינן זכאיות 9 ההיבט היישובי -קהילתי נתונים: סיפור גוש קטיף הינו סיפור קהילתי. למרות המכה הקשה והכואבת, רוחם של תושבי גוש קטיף לא נשברה. מול קשיים רבים הם בחרו לבנות 22יישובים חדשים ) 11יישובים חדשים 11 +יישובים שהורחבו( ברחבי הארץ ובכך לשמר את המבנה הקהילתי שנוצר בגוש. נוה-עצמונה אולפנת נוה דקלים בניצן גני טל 10 ביישובים אלה ממשיכה ונושבת הרוח המיוחדת של גוש קטיף ומצמיחה תחושת המשכיות ותקווה. אמנם במסגרת הסכם סיום התביעות חתמנו על מתווה הקובע את סיום הטיפול בקהילה במעבר ליישוב הקבע ,אולם ,בעת החתימה הדברים היו בנויים על הנחות והשערות אותם הנחנו לאור למידה מדרכי הקמת יישוב רגיל .עם התקדמות בניית היישובים ,אנחנו מבינים את השוני הגדול בין הקמת יישוב רגיל להקמת יישובי גוש קטיף: .1 הגרעין המייסד מונה עשרות ומאות משפחות – ולא 10-20משפחות. .2 גיל המשפחות בגרעין המייסד מבוגר. .3 אכלוס היישוב אינו מדורג אלא בבת אחת. .4 תושבי גוש קטיף חיו וניהלו יישובים בצורה מסוימת ,אותה הם מבקשים להמשיך ביישוב החדש הן מבחינה ארגונית והן מבחינת אחזקה שוטפת. מ ה צ ר י ך ל ע ש ו ת? • • ל קיים את ההס למ כם המאפ שר הגעה לעצ צוא את הדרך מאות ישובית. לשימור הת קציבים לישו בים שטרם החלו בבניה. 11 ההיבט הפיזי נתונים: יישובי הקבע לכל הדעות מהווים את הבסיס של הקהילות וכתוצאה מכך משפיעים על התושבים בשאר מעגלי החיים: תעסוקה ,בריאות אישית וקהילתית וכו‘. קידום יישובי הקבע איננו רק משימה לביצוע אלא כולל חובה מוסרית לשיקום הקהילות ,בניית היציבות הבסיסית ועוד. טיול ”אזרחים ותיקים“ של המועצה האזורית נחל שורק גן ילדים בנצר חזני בית הכנסת בגני טל מועדון נוער ,בנצר חזני כיום ,ל 3-קהילות )כרמי קטיף ,נווה ים ושבי דרום( עדיין אין תשתיות מוכנות למגרשים ואין תחילת בנית בתי קבע. כרמי קטיף 12 שבי דרום נווה ים מבני הציבור מהווים את מרכז הקהילה .בתוכם סימנו 4מבנים שהם קריטיים לתפקוד קהילתי -בית כנסת, מועדון ,מקווה נשים ומועדון נוער. על אף הזמן הרב שחלף וכן על אף שיישובי הקבע היו ידועים למדינה כבר מהיום הראשון ,לא הושלמה בניית מבני הציבור וישנן קהילות שמרבית חברי הקהילה עברו לבתי הקבע אולם הבניה לא הסתיימה. 2014 בית הכנסת בניצן בית הכנסת בבאר גנים 2015 2014 2015 מ ה צ ר י ך ל ע ש ו ת? • • השלמת כל מבני הצי בו ר ש ב ה ס כ ם העתקה עד מ • ה סירת מפתח. שלמת כל עבו דו ת ה פי תו ח. • הע ברת מבנים י בי לי ם ל יי שו בי ה ה שלמת כל הס • • כמי העתקה. קב שאין להם בית ע במקום שי ש כנ ס ה ת כ ר ב ח ה ס צי כ ם העתקה. בורי ולכאלה שחרור חסמי תקצוב. קידו ם לוחות הזמ נים להגעה לישוב הקבע. 13 כיסופים תושבי גוש קטיף ,ממשיכים להתגעגע לביתם ומחכים ליום בו עם ישראל יחזור ויבנה ישובים פורחים בחולות גוש קטיף. 14 ָגּדוֹל ִי ְה ֶיה ְכּבוֹד ַה ַב ִּית ַה ֶזּה ָה ַא ֲחרוֹן ִמן ָה ִראשׁוֹן ָא ַמר ה‘ ְצ ָבאוֹת וּב ָמּקוֹם ַה ֶזּה ֶא ֵתּן ָשׁלוֹם ַ ְנ ֻאם ה‘ ְצ ָבאוֹת. 15 סיכום מראייה של התהליך שעברנו בעשר השנים האחרונות אנו חשים בצורה ברורה את חוסר הפרופורציות בין נחישות העקירה לבין נחישות בניית יישובי הקבע והפתרונות בתחומים הנוספים. אין ספק כי נושא הסיוע לאנשי גוש קטיף חוצה גבולות פוליטיים אך ישנה תחושה של חוסר הפעלת הכלים הנדרשים לטיפול בנושא כמשימה לאומית והדבר מתאפיין בסחבת בירוקרטית גדולה ומיותרת. לא כך נהגו בעקירה ולא כך מטפלים בבעיה לאומית אשר נוצרה ע"י ממשלת ישראל והטיפול בה הוא בידי ממשלת ישראל. אנו חוזרים ודורשים שגם לאחר סגירת מנהלת תנופה, תמצא כתובת אחת ברורה לתושבי גוש קטיף, שתדאג למימוש ויישום ההחלטות עד לסיום הטיפול. אנו מבקשים להבהיר כי למרות הכל ,תושבי גוש קטיף בונים בתים ,מפריחים את השממה בחבלי ארץ שונים וניתן להרגיש את 'רוח גוש קטיף' בכל היישובים בהם התיישבו אנשי גוש קטיף .ב"ה קהילות גוש קטיף הינן קהילות חזקות שהמשיכו לפעול למימוש אתגרים ויעדים חברתיים ולאומיים גם בהתיישבות ב 22יישובי הקבע הנבנים ברחבי הארץ. אנו מודים לכל האנשים הטובים שסייעו ומסייעים לנו לאורך כל הדרך ,בעזרתם נחזור להיות חברה יצרנית ,תורמת ופעילה. ועד מתיישבי גוש קטיף
© Copyright 2024