‫יר‬
‫ןש י רששנ שש‬
‫‪.‬שמ ירששפ‬
‫שמי ש‪,62‬ש‪20156‬שששששששששששששששששששששששששפ יששר‬
‫ד שך‪,‬שס ןש ‘שיס“זשששששששששששששששששששששששששששששששש ד ןשמס‘ש‪4‬‬
‫ש רשנ ש זמנ ששרי מ ד‪:‬מ‪ [email protected]‬ריר ש ריששישנ ש ש רשנ שי “ ‪.‬שנ ם נ ר‬
‫זמנמ משמ מ מ מ מ מ מ‬
‫משיששרשש ש שש ש‬
‫‪ 91:91‬הדלקת נרות‬
‫‪ 91:91‬שקיעה‬
‫"‬
‫וענן ה' עליהם יומם בנסעם מן המחנה "‪.‬‬
‫וברש"י שם‪" :‬שבעה עננים כתובים‬
‫במסעיהם‪ :‬ארבע מד' רוחות‪ ,‬ואחד למעלה‪,‬‬
‫ואחד למטה‪ ,‬ואחד לפניהם מנמיך את הגבוה‬
‫ומגביה את הנמוך והורג נחשים ועקרבים"‪.‬‬
‫והנה בשיר השירים על הפסוק‪" :‬כתפוח בעצי‬
‫היער כן דודי בין הבנים" כותב רש"י‪ :‬ומדרש‬
‫אגדה‪ ,‬התפוח הזה הכל בורחים הימנו לפי‬
‫שאין לו צל‪ ,‬כך ברחו כל האומות מעל הקב"ה‬
‫במתן תורה‪ ,‬אבל אני (כנסת ישראל) 'בצלו‬
‫חמדתי וישבתי'"‪ .‬פלא גדול יש במדרש זה‪ :‬אם‬
‫לתפוח אין צל‪ ,‬איך " בצלו חמדתי וישבתי"‪,‬‬
‫ואם יש לו צל שאפשר לשבת בו‪ ,‬מדוע כולם‬
‫"בורחים ממנו לפי שאין לו צל"?!‬
‫מדוע אדם משתוקק לשבת בצֵ ל? השמש‬
‫קופחת‪ ,‬החמה יוצאת מנרתיקה‪ ,‬ורק צל יכול‬
‫להגן ממנה‪ .‬הפסוק משבח את כנסת ישראל‬
‫שבחרה לברוח לצילו יתברך‪ ,‬המגן עליה משמש‬
‫העולם ‪ -‬הזה‪ ,‬מהחשיפה לתאוות ויצרים‪,‬‬
‫לגשמיות ולתפיסת ארציות העולם‪ .‬על ידי‬
‫שישבנו בצילו‪ ,‬כביכול כיסינו את עין הארץ –‬
‫משמֶּ ׁש עולם הזה וכל‬
‫כבודו יתברך מגן עלינו ֶּ‬
‫קליפותיו‪.‬‬
‫אך אומות העולם‪ ,‬כשנגלה כבוד ה' שהצל על‬
‫ישראל מהגשמיות‪ ,‬נבהלו וברחו‪ .‬אור ה' לא‬
‫נותן מקום לצל גשמי שיסתיר ממנו‪ .‬כשהוא‬
‫מתגלה אין מקום לגשמיות‪ ,‬הכל הופך להיות‬
‫כלי לאלוקות‪ .‬זהו התפוח‪ ,‬השי"ת‪ ,‬שמצד אחד‬
‫אורו האלוקי הוא צל לנו מן הגשמיות‪ ,‬אך מצד‬
‫שני אין לו צל של גשמיות כדי להתחבא בו מן‬
‫האלוקות‪.‬‬
‫הצל האלוקי הזה הוא ענן ה' שבפרשתנו‪,‬‬
‫שהקיף את ישראל מכל צד והרג את הנחשים‬
‫והעקרבים – הוא גילוי כבוד ה' שלא השאיר‬
‫שום תפיסה גשמית נבדלת וביטל את כל‬
‫הקליפות‪.‬‬
‫זה היה פחדו של בלק‪" :‬הנה עם יצא ממצרים‬
‫הנה כסה את עין הארץ" – ישראל מכסים את‬
‫מבט (‪'-‬עֵ ין') הגשמיות (‪' -‬הארץ') מן העולם‪.‬‬
‫ורמז לכך‪ :‬תפוח עם ‪ 2‬כוללים בגימטריה‬
‫מלכות‪ .‬צלו של ה' יתברך הוא מלכות דקדושה‪-‬‬
‫גילוי א‪ -‬לוקות והצל שמחפשים אומות העולם‬
‫הוא מלכות דסטרא אחרא ‪ -‬גילוי הגשמיות‬
‫כנפרדת‪.‬‬
‫התרגום על שיר השירים מסביר שהתפוח הוא‬
‫עץ האתרוג‪ .‬על האתרוג נאמר "טעם עצו ופריו‬
‫שוה"‪ .‬כי התכלית היא לא ההליכה במדבר‬
‫מכוסים בענני הכבוד‪ ,‬אלא הכניסה לארץ‬
‫הגשמית‪ ,‬ועם כל זה שהיא גשמית – לפעול שם‬
‫כיסוי לעֵ ין ‪ -‬הארץ‪ ,‬שכל שבח ארץ ישראל‬
‫לשיעורים נאמר – לשיעורי המצוות‪ ,‬כי על ידי‬
‫קיום המצוות התלויות בארץ חוסים בצילו‬
‫יתברך‪ .‬בארץ ישראל הגשמיות היא כלי לאור‬
‫האלוקי‪ ,‬וגם האמצעים (כמשל העץ שהוא‬
‫אמצעי לפרי) יש בו טעם של התכלית‪ ,‬של‬
‫הפרי‪ ,‬טעם של אלוקות‪ .‬נמצא שצל האתרוג‬
‫שבו חסינו‪ ,‬הוא האור המצרף גם את‬
‫המהלכים הגשמיים אל התכלית האלוקית‪.‬‬
‫ויהי רצון שבמהרה יתקיים בנו "ואולך אתכם‬
‫קוממיות" – 'בקומה זקופה'‪' ,‬בשתי קומות'‪,‬‬
‫דהיינו ברוחניות ובגשמיות‪ ,‬שחיבורם הוא‬
‫מעלת ארץ ישראל שהיא בחינת "כתפוח" –‬
‫שטעם עצו ופריו שווה‪ ,‬שבה דווקא רוחניות‬
‫וגשמיות כהדדי נינהו‪.‬‬
‫‪ 91:91‬שיר השירים‬
‫‪” 19:91‬הודו“‬
‫‪ 13:51‬הנץ החמה‬
‫‪ 91:11‬מנחה‬
‫‪ 91:51‬לימוד אבות ובנים‬
‫‪ 91:51‬ערבית‬
‫‪ 91:91‬צאת השבת‬
‫‪ 91:33‬ר“ת‬
‫שדשםששרש שש ש ששרשש‬
‫‪ -0 3 : 9 1‬ק ב ל ת ש ב ת‬
‫לבנות מגיל ‪9‬‬
‫ומעלה אצל‬
‫חנזין‪.‬‬
‫‪ -03:91‬פעילות לבנים‬
‫הגדולים (ילדי‬
‫ה ת “ ת )‬
‫בישיבה‪.‬‬
‫‪ -00:11‬תהלים לבנות‬
‫אצל רז‪.‬‬
‫ואח“כ פעילות‬
‫לבנות ”מורשה“‬
‫(הגדולות) אצל‬
‫דבוש‪.‬‬
‫‪ -00:91‬אבות ובנים‬
‫בישיבה‪.‬‬
‫פש שישששש שישרשש ש שש‬
‫בהעלותך את הנרות‪ -‬פרש רש “ י‪ :‬שתהא‬
‫שלהבת עולה מאליה‪ .‬רבינו הקדוש (ליקוטי‬
‫מוהר“ ן) מסביר שהמצב הזה של שלהבת‬
‫העולה מאליה הוא המצב האידיאלי בנפש‬
‫האדם שכל יהודי רוצה להגיע אליו‪ .‬להיות‬
‫אדם חי ומאושר מעצמו בלי להזדקק‬
‫לעזרים שונים ומשונים בשביל להרגיש‬
‫חיות ואנרגיה בנפשו‪ .‬אבל השאלה ‪ -‬איך‬
‫מגיעים לזה? אומר רבינו שהדרך היא‬
‫פשוטה ומתחלקת לשני שלבים‪ :‬א‪ .‬להבין‬
‫ולהרגיש את הריקנות והמצוקה שהוא‬
‫נמצא בה עד שי גיע למצב של צע ק ה‬
‫אמיתית מקירות לבו‪ ,‬בתפילה ובלימוד‬
‫התורה‪ .‬והצעקה מולידה הארה א‪-‬לוקית‬
‫שמתחילה לעטוף אותו‪ .‬אבל זה עדיין לא‬
‫מספיק‪ .‬עכדיו מגיע שלב ב‪ :‬בשביל לקלוט‬
‫את האור הזה פנימה שלא יחלוף בסיום‬
‫התפילה או השיעור וכדו‘‪ ,‬עליו לקדש את‬
‫שבעת פתחי ראשו‪ :‬הפה‪ ,‬שני פתחי חוטמו‪,‬‬
‫שני עיניו ושני אזניו‪ .‬דהיינו שישמור את‬
‫ד ד‬
‫שנימששמ ש ש( י )ש‬
‫‘שמשיש ש ששישש ש ש שש ששרש‬
‫פיו מדיבורי שקר ולשון הרע וכדו ‘‪ .‬את‬
‫חוטמו ‪ -‬שיהיה לו ירא ת שמיי ם (כמו‬
‫שנאמר על המשיח‪ ” :‬והריחו ביראת ה“)‪.‬‬
‫את עיניו ממראות אסורות‪ .‬ואת אזניו ‪-‬‬
‫שישמע ויפנים תוכחת חכמים ויאמין בהם‬
‫לגמרי‪.‬‬
‫הראש נקרא מנורה ושבעת הפתחים הם‬
‫שבע ת ק ני המ נורה וכ שמקד ש או ת ם‬
‫מתקדש מוחו כי יש להם השפעה ישירה על‬
‫המוח ויכול לקלוט את החכמה והאור ולא‬
‫יברחו ממנו‪ .‬ואזי כשמוחו זמין לקבל‬
‫הודעות מחכימות ומשמחות ישירות מא‪-‬‬
‫לוקים‪ ,‬מוחו ייכנס לתנועה ערה‬
‫ולהתחדשות‪ .‬התנועה מולידה חום בלב‪.‬‬
‫אזי הוא מגיע למצב הנכסף לכולנו‪ -‬שנהיָה‬
‫אדם חי ומתלהב ומתרגש מבפנים ולא‬
‫צריך לרדוף אחר כל מיני עזרים וריגושים‬
‫חיצוניים‪.‬‬
‫ורבינו מגלה פה מסר מהפכני ומחזק‪ .‬הרבה‬
‫אנשים שבאים להכנס בעבודת ה‘ ובלימוד‬
‫ש ז"דשרןשמס םש מ‬
‫התורה מרגישים ריקים וחסר להם הרבה‬
‫הקד מו ת ו ידי עו ת ו מ שו ם כ ך נופ לי ם‬
‫לחלישות הדעת‪ .‬בא רבינו ואומר להם‬
‫שעיקר ההארה הא‪-‬לוקית שמאירה בתורה‬
‫ובתפילה אינה תלויה בידיעות ובהקדמות‬
‫רבות‪ ,‬אלא בנקיות הראש ובהתכוונות של‬
‫הנפש‪ .‬כשזה המצב ‪ -‬השפע יורד מאליו‪.‬‬
‫אינך צריך להוריד את השפע ‪ -‬רק לפתוח‬
‫את הידיים (אבל תזהר מלהשאיר רווחים‬
‫בין האצבעות)‪.‬‬
‫(כל עניין המנורה ושתהא שלהבת עולה‬
‫מאליה‪ ,‬מרמז בצורה נפלאה על ישיבת נחת‬
‫רוח‪ .‬ידוע שבתחילה היתה מחשבה לקרוא‬
‫לישיבה ”מנורה“ מפני שהישיבה התחילה‬
‫לצמוח בבסיס משמר הנגב הסמוך לתפרח‪.‬‬
‫מנֹ רה זה ראשי תיבות של‪ :‬משמר הנגב נ חת‬
‫רוח ‪ .‬ראינו שרש“י אומר על ”בהעלותך“‪-‬‬
‫שתהא שלהבת עולה מאליה‪ .‬גם בישיבה‬
‫רואי ם אי ך שה שלהב ת עולה מאליה‪,‬‬
‫בתפילות‪ ,‬בלימוד ובבנין הישיבה‪).‬‬
‫שז"ד‪,‬ש מ שידש ייש י ר שיד "י‪,‬שי זם ךשר ס‬
‫ר‪.‬שנפ‬
‫ש "זשמנ ר‪-‬ירששיס" ‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫סשפש ששש ששיש ש ששר‘מ מוממרממרמזמממממממממממממממממממממממממממממממחמ מ מ ממ מ מ מנמשמ משמ‬
‫בפגישה של יהושע עם‬
‫המלאך אומר המלאך‪:‬‬
‫"‪...‬של נעלך מעל רגלך כי‬
‫המקום אשר אתה עומד‬
‫עליו קודש הוא‪ ."...‬הדבר‬
‫מזכיר לכולנו את לשון‬
‫הפסוק אצל משה כשהגיע‬
‫לסנה (שמות ג')‪" :‬של נעלך‬
‫מעל רגלך כי המקום אשר‬
‫אתה עומד עליו אדמת‬
‫קודש הוא"‪ .‬אצל משה‬
‫מובנת הבקשה בגין‬
‫קדושת המקום‪ ,‬שכן‬
‫בהמשך הפסוקים הקב"ה‬
‫אומר לו ‪":‬וזה לך האות‪...‬‬
‫תעבדון את הא‪-‬לוקים על‬
‫ההר הזה"‪ ,‬דהיינו‪ :‬המקום‬
‫בו נמצא משה הוא הר‬
‫סיני שעליו עתיד הקב"ה‬
‫לתת תורה‪ ,‬ומכאן מקור‬
‫קדושת המקום‪ .‬וכן כתב‬
‫בתרגום יונתן שם‪":‬אסום‬
‫אתרא דאנת קאים עלוי‬
‫אתר קדיש הוא ועלוי אנת‬
‫עתיד לקבלא אורייתא‬
‫למלפא יתה לבני ישראל"‪.‬‬
‫אך מה מקור קדושת‬
‫המקום של יהושע? אמנם‬
‫יש מדרש (שמו"ר ב'‪,‬יא')‪:‬‬
‫"כל מקום של גילוי שכינה‬
‫אסור בנעילת סנדל וכן‬
‫ביהושע וכן הכהנים לא‬
‫שמשו במקדש אלא‬
‫יחפים"‪ .‬ובאר שם ה"עץ‬
‫יוסף" "שלא מפני שהמקום‬
‫קדוש אלא שהשכינה בו‬
‫עכשיו‪ ,‬והביא ראיה‬
‫מיהושע שיריחו אינה‬
‫מקום קדושה אלא לפי‬
‫שעה מפני שהשכינה נגלית‬
‫בו"‪.‬‬
‫דש שישששששמש שרשש שש‬
‫מ מ מ ר ‘משמרמ מחמ מ מרמשמשמ מ מ מ‬
‫כשהאדמו“ר מכניס אותנו לרובד יותר פנימי של‬
‫ההשלכות לדורנו‪ ,‬הוא מעלה בנו נקודה מאד‬
‫יסודית‪ :‬כשאנו מסתכלים בצער על המצב העגום‬
‫של דורנו‪ ,‬ורוצים לחנך כמו שצריך‪ ,‬אנו חייבים‬
‫להכיר בעובדה שגם לנו יש חלק באשמה על‬
‫המצב הירוד שבדורנו‪.‬‬
‫”בראיה פשוטה רגילים לראות בבני הנוער‬
‫המתכפר (לשון כפירה) כאילו רק הם האשמים‬
‫בדבר ואנו לגמרי נקיים‪ .‬אבל מכל צדקת אברהם‬
‫אע“ה הזכיר ה‘ ואמר עליו‪” :‬כי ידעתיו למען‬
‫אשר יצוה את בניו‪ ...‬ושמרו דרך ה‘“‪.‬‬
‫בעצם כל דור בעם ישראל הוא חוליה בשרשרת‬
‫יוחסין שראשה קשור באברהם אבינו וסופה‬
‫במשיח צדקנו שיבוא במהרה‪ .‬כל דור מקבל‬
‫אמונה‪ ,‬תורה ויראה מהדור שלפניו ועובד בהם‬
‫את השם ומוסרה לדור שאחריו וזהו עיקר קיומנו‪.‬‬
‫היוצא מכאן שהסיבה שגרמה לדור לרדת תלויה‬
‫גם בנו‪ ,‬המחנכים‪ .‬כדי לחזור בתשובה ולתקן את‬
‫המעוות אנו צריכים להרגיש כאב ודאגת הלב על‬
‫התרשלותנו ורק אז נוכל לחפש עצה איך לרפא‬
‫את שבר עמנו וכולנו יחד נזכה לעבדהו באמת‬
‫ובלב שלם‪.‬‬
‫ש ש ש ר ‘מעמ מ מרמ מאמ משמ משמומ מ מ מ מ מ מ מ מ מ מ מ מ מ מ מ מ מ מ מ מ מ מ מ מ מ מ מ מ מ מ מ מ מ מ מ מ מ מ מ מ מ מ מ מ מ מ מזשש ששש ש ש שרששרש‬
‫ואינו יודע מהן ההשלכות‪ .‬כדוגמת אימו של מוהרא"ש שליט"א‪,‬‬
‫שו"ת(שאלות ותשובות)‪ ,‬מילתא דשטותא‪ -‬מחכימותא‬
‫עליה השלום‪ ,‬שמסופר עליה שכשהיה מוהרא"ש הולך לגן היתה‬
‫(מחכימות)!}‬
‫‪)0‬מהו המסר המסתתר מאחורי המילה "פנסיה" לאדם שלא ניצל נותנת לו תפוז (למרות העניות הגדולה ששרתה בביתם) כדי‬
‫שיחלק אותו לילדים‪ ,‬להרגילו לטוב לב וכן למידת החסד‪ .‬כיום‬
‫את חייו לתכלית ולאדם שניצל?‬
‫‪)2‬מה אומר אדם זקן שלא ניצל את חייו‪-‬לאחר שקיבל "תזכורת" אותו "ניצוץ" הפך לפצצת אטום חיובית‪ ,‬חלוקת בליונים של‬
‫קונטרסים ביותר מ‪ 0111‬נושאים וביותר מ‪ 00‬שפות‪ .‬וכן מעל‬
‫מכיפוף גבו וראשו כלפי האדמה? ומה עונה רבי נתן מברסלב‬
‫(שניצל כל רגע מחייו לתכלית) לאדם ששואל מדוע הוא מסתכל ‪ 051‬ספרים ופירושים בכל מכמני התורה ובכל תחומי החיים‪,‬‬
‫ועוד ‪ 951‬כרכים מוכנים להדפסה של עצות בכל תחומי החיים‬
‫כל‪-‬כך הרבה זמן על האדמה?‬
‫(תשובה לשאלה ‪ 2‬אדם שלא ניצל את חייו כדבעי אומר לאדמה‬
‫בקול בוכה‪ :‬עוד מעט אני בא‪ ,‬עוד מעט אני בא‪ ,‬ואין לי שום‬
‫"בהעלותך"‪ ...‬מסביר רש"י הקדוש‪ -‬למה נסמכה פרשת המנורה‬
‫זכייה ועוד לא עשיתי תשובה‪ .‬רבי נתן עונה על שאלתו של‬
‫לפרשת הנשיאים? לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה‬
‫אדם זה מדוע הוא מסתכל זמן רב על האדמה‪" :‬כשאדם הולך‬
‫דעתו שלא היה עמהם בחנוכה ‪ -‬לא הוא ולא שבטו‪ ,‬אמר לו‬
‫לקנות דירה לכמה שנים‬
‫(הקב"ה)‪ :‬חייך! שלך גדולה‬
‫הוא בודק אותה ומתבונן‬
‫משלהם שאתה מדליק ומטיב‬
‫ר ‘משמומשמרמ מ מרמ משמ מ‬
‫בה‪ -‬כך האדמה הולכת‬
‫את הנרות!‬
‫להיות דירתי עבור זמן רב‬
‫בהבטחה זו של השם לאהרון‬
‫איך לא אבדוק אותה‬
‫‪ ‬כפי שלמדנו בשבוע שעבר‪ ,‬מלאכות האסורות בשמיטה מדרבנן –‬
‫נתגלתה אחת מהעבודות‬
‫מותרות במקרים מיוחדים‪ -‬להציל עץ וכדו ‘ ממיתה או מנזק רציני ואתבונן בה?" (וכן הרב‬
‫הקדושות ביותר עלי אדמות‬
‫ואיבוד הפירות‪ .‬ולכן מותר לצרכים אלו להשקות‪ ,‬לזבל‪ ,‬להסיר אבנים‪ ,‬סיפר על מוהרא"ש‬
‫אפילו יותר מחנוכת המשכן‪:‬‬
‫לנקש‪ ,‬לדלל פירות ופרחים‪ ,‬לגזום ענפים‪ ,‬לתמוך‪/‬לכוון את צמיחת שליט"א שראהו פעם‬
‫להדליק ולהטיב את הנרות‪.‬‬
‫גזע‬
‫העץ או ענפיו‪ ,‬לרסס נגד מזיקים ומחלות‪,‬למרוח חומר להברחת צופה על קברו‪ ,‬מתבודד‬
‫מה משמעותה של עבודה זו?‬
‫מזיקים‪.‬‬
‫‪ ‬כל ההיתר לעשות מלאכות אלו הוא רק בנזק המצוי אצל רבים אבל וממהר לפעולותיו‬
‫רמז ל"נר ה' נשמת אדם"‪-‬‬
‫הנוראות)‪.‬‬
‫ישראל‬
‫להדליק את נשמות‬
‫לא כדי למנוע נזק ממאורע אצל יחיד‪.‬‬
‫‪ ‬יש להקדים ולעשות את כל המלאכות שאפשר לעשותן לפני השמיטה אדם עם פעולות קטנות‬
‫באש קודש לה' ולהטיב‬
‫כדי שלא יצטרך לעשותן בשמיטה או כדי למעט את המלאכות שיעשה (גדולות) כתפילה‪ ,‬רצונות‪,‬‬
‫מעשיהם והכל במסירות‬
‫כיסופים ומעשים‪ ,‬נתינת‬
‫בשביעית‪ ,‬וכן לדחות למוצאי שמיטה מה שסובל דיחוי‪.‬‬
‫ובאהבה עצומה ודבקות‬
‫בשבוע הבא בע“ה נלמד על טיפול בגינות נוי‪ .‬צדקה לזיכוי הרבים‪ ,‬יכול‬
‫בתורה עד סוף כל הדורות‪,‬‬
‫לפעול דברים עצומים‪.‬‬
‫כמו שכתוב במדרש שהיו‬
‫מספרים על ר' מאיר‬
‫בדורו של אהרן שמונים אלף‬
‫מלובלין שכשהיה ילד היה לו רצון לייסד את לימוד ה'דף יומי'‬
‫ילדים שנקראו בשם אהרן‪ .‬חלקם נקראו בשמו על שהשכין‬
‫שלום בין הוריהם‪ ,‬וחלקם בגלל שעשה שלום בין אדם לחבירו‪ .‬בעולם ולמרות מניעות רבות הצליח להפוך את העולם וכיום‬
‫רואים תוצאות מדהימות‪ .‬וכן חזרתו של גדול המחזירים‬
‫וכן כתוב‪ :‬הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום‬
‫בתשובה בעולם‪ ,‬הרב אמנון יצחק שליט"א‪ ,‬מספרי קודש שקיבל‬
‫אוהב את הבריות ומקרבן לתורה (תשובה לשאלה ‪ :0‬המסר‬
‫במתנה בהיותו נער (איזה שכר עצום יש לאדם שהביא לו את‬
‫המסתתר במילה "פנסיה" למי שלא ניצל את חייו לתכלית‬
‫הספרים‪ ,‬רבבות רבבות בעלי תשובה וכו')‪.‬‬
‫להיות כלי לתורה ולתפילה הוא פניו נפלו סוף ימיו הגיע‪.‬‬
‫ולמנצל את ימיו לתכלית הפנסיה הופכת ל"פָ נָס‪-‬יה" –הזִ קנה (זה וכן ר' נחמן מברסלב ביקש להזכיר את אמו בכל פעם שמזכירים‬
‫קנה חכמה) הופכת אותו להיות פנס המאיר את אור ה' בעולם‪ .‬אותו לזכות‪ ,‬כדי להשיב טובה לאמו על שכל חייה התפללה כדי‬
‫לעשות נחת רוח לה' יתברך ונולד צדיק שעשה ועושה לה' נחת‬
‫מצוות זיכוי הרבים היא מצווה עצומה כמו שכתוב בזוהר‬
‫רוח בזכות תפילת אמו‪ .‬וכנראה שהיתה כלולה בתפילתה‬
‫הקדוש "אילו ידעו בני אדם היו רודפים אחרי התוכחת יותר‬
‫ישיבתנו הקדושה‪...‬‬
‫מחייהם" (כמובן בדרכי תלמידי אהרן)‪ .‬אדם מדליק את הנר‬
‫שדש שששששישרשש שששש שש‬
‫‪2‬‬
‫משששש שששש ש שרש שש‬
‫מ משמ משמ מ מנמ משמעמ מרמשמ מ משמ מ מאמשמ מנמ מ מרמ “‬
‫במדור זה יובאו בלנ"ד מעט מסיכומי שיעורי הרב – בדרך כלל משיעור ליקוטי מוהר"ן‪ ,‬ולפעמים בנושאים אחרים‪ .‬אין בדף שבועי די מקום לביאור של תורה‬
‫שלמה בליקו"מ – הביאורים בשלמותם ייצאו בס"ד בחוברות "באר מים חיים" על ליקוטי מוהר"ן‪ .‬במדור זה תובא נקודה‪ ,‬או כמה נקודות‪ ,‬שהתבארו בתוך‬
‫התורה‪ .‬הרוצים להעמיק‪ ,‬ילמדו קודם את התורה ב"ליקוטי מוהר"ן" ואז יהנו יותר מהביאורים‪ .‬אך גם ללא כך – ניתן יהיה להפיק תועלת מהדברים בס"ד‪.‬‬
‫שז"דשרןשמס םש מ שז"דש–ש מ שידש ייש י ר שיד "יש–שי זם ךשר ס‬
‫ד ד שנימששמ ש ש( י )ש‬
‫נפ ש "זשמנ ר‪-‬ירששיס" ‪.‬שנ שרשרימ ששמ ירשינש רשד ד שנימש ‪.‬‬
‫ומ‬
‫עמ ר‬
‫מ‬
‫ומ‬
‫ר‪.‬ש‬
‫ר מכז‬
‫(ליקוטי מוהר"ן קמא‪ ,‬תורה כ"ז)‬
‫הרב מטשעהרין זצ"ל כותב בהקדמתו‬
‫לספרו "יקרא דשבתא"‪" :‬וכבר ידוע גודל‬
‫קדושת נפלאות מאמרי רבינו ז"ל (‪-‬רבי‬
‫נחמן מברסלב) ושהם כלליות גדול מאד‬
‫בעבודת ה'‪ .‬וכל מאמר ומאמר ממאמריו‬
‫הקדושים כולל עניינים הרבה וכמעט‬
‫שכולל כל תורתינו הקדושה וכמובן‬
‫מדברי רבינו זצ"ל בעצמו"‪ .‬הרב‬
‫מטשעהרין לא היה רק נאה דורש לגבי‬
‫כלל זה‪ .‬הוא עצמו לקח שני נושאים‬
‫ומראה איך כל תורה בליקוטי מוהר"ן‬
‫מאירה נושא זה‪ .‬בספר "יקרא דשבתא"‬
‫מראה איך כל ליקוטי מוהר"ן מלמד על‬
‫שבת‪ ,‬ובספר "זמרת הארץ" מלמד איך כל‬
‫ליקוטי מוהר"ן מלמד על ארץ ישראל‪.‬‬
‫כמו כן בספרו "נחת השולחן" מראה איך‬
‫תורה א' בליקוטי מוהר"ן מאירה את רובו‬
‫של השולחן‪-‬ערוך‪ ,‬וכותב בהקדמה שרצה‬
‫לעשות כך על כל תורה – איך כל תורה‬
‫מאירה את כל ה"שולחן‪-‬ערוך"‪.‬‬
‫כאן ננסה ללמוד בס"ד איך תורה כ"ז‬
‫בליקוטי מוהר"ן מקפלת בתוכה את כל‬
‫פרשת נשא‪ .‬כמה מיני תועלת יש לנו‬
‫מכך‪ :‬א'‪ .‬במבט שטחי נראה שפרשה‬
‫בתורה שאיננה סיפור אחד ארוך‪ ,‬היא‬
‫אוסף של נושאים שאינם קשורים זה‬
‫אינם יוצרים‬
‫לזה‪ ,‬וגם אם קשורים –‬
‫מהלך הנבנה והולך מנושא לנושא‪.‬‬
‫התורה בליקוטי מוהר"ן נכתבה כמהלך‬
‫שנבנה‪ ,‬כפי שרואה כל לומד‪ .‬לאחר‬
‫שרואים שהדברים מקבילים‪ ,‬נפתחות‬
‫העיניים שהפרשה היא לא גיבוב נושאים‬
‫אלא בעצמה מהלך מופלא‪ .‬ב'‪ .‬וממילא‬
‫ריווח נוסף – יורדים אנו לעומק הפרשה‪.‬‬
‫רבי נחמן מאיר לנו מה עומק הדברים‬
‫שהפרשה באה ללמדנו‪ .‬ג'‪ .‬רואים אנו‬
‫בזאת את קדושת תורתו של רבי נחמן‪,‬‬
‫איך תורה שכתב כל כך אמיתית שיכולה‬
‫להאיר בשלמות כל חלק בתורה‪ ,‬גם מה‬
‫שנראה במבט ראשון שונה לחלוטין‪ .‬רק‬
‫אמת יכולה להתחבר כל כך יפה עם כל‬
‫חלק מהאמת‪.‬‬
‫לשם כך ראוי ללמוד היטב את כל פרשת‬
‫נשא ואת כל תורה כ"ז‪ .‬כאן נביא את‬
‫הנקודות המרכזיות של פרשת נשא‪ ,‬ואת‬
‫עיקרי המהלך בתורה כ"ז‪ ,‬ונתבונן בפלא‬
‫שהדברים מקבילים זה לזה‪.‬‬
‫נושאי פרשת נשא‪ :‬א‪ .‬גמר נשיאת ראש‬
‫ומינּויָם‪ .‬ב‪" .‬איש או אשה‬
‫הלויים‪ ,‬מניינם ִ‬
‫כי יעשו מכל חטאת האדם" – "ולא בא‬
‫לחדש אלא גזל הגר" (רמב"ן שם)‪ .‬התיקון‬
‫למי שגזל גר‪ ,‬שהיה חייב לגר כסף ונשבע‬
‫שלא חייב לו‪ ,‬ומת הגר – והרי אין לגר‬
‫קרובים מישראל‪ ,‬מה יעשה? ג‪ .‬סוטה‪ .‬ד‪.‬‬
‫נזיר‪ .‬ה‪ .‬ברכת כהנים‪ .‬ו‪ .‬קרבנות‬
‫הנשיאים‪.‬‬
‫נושאי תורה כ"ז‪ :‬א‪ .‬כשיש שלום בין בני‬
‫האדם‪ ,‬הם מסבירים זה לזה את האמת‪,‬‬
‫ועל ידי זה משליכים כולם את אלילי‬
‫כספם וזהבם ומתקרבים לאמת‪ .‬ב‪.‬‬
‫השלום בא על ידי הדרת פנים הבאה‬
‫מדרושי התורה בשלוש עשרה מידות‬
‫שהתורה נדרשת בהם‪ .‬הדרת פנים זו‬
‫מתגלה בהזדככות קול רינתו של האדם‪.‬‬
‫ג‪ .‬להדרת פנים זו של דרושי התורה‬
‫אפשר להגיע רק על ידי תיקון הברית‪ .‬ד‪.‬‬
‫כשהקול מזוכך אזי בעצם השמעת הקול‬
‫ה' מציל את האדם מצרתו‪ ,‬וטוב לנגן אז‬
‫את ניגון האומה המצרה לנו וה' שומע‬
‫ומצילנו מידם‪ .‬דבר זה רמוז בפסוק‬
‫(תהילים קו‪ ,‬מד)‪" :‬וַ י ְַרא (‪-‬ה') בַ צַ ר לָהֶ ם (‪-‬‬
‫ָתם (‪-‬של האומה‬
‫לישראל) – בְ ָש ְמע ֹו אֶ ת ִרנ ָ‬
‫המציקה‪ ,‬יוצאת מפיהם של ישראל)"‪.‬‬
‫מהו הקשר בין הדברים?‬
‫שבט לוי הוא האוחז בתורה‪ .‬הם ממונים‬
‫על כל המשכן שליבו הוא ארון הברית‪,‬‬
‫שבתוכו לוחות האבן התורה והמצוה –‬
‫וממנו יוצאת התורה לכל ישראל‪ ,‬כפי‬
‫שאומר ה' למשה (שמות כה‪ ,‬כב) – "וְ נוֹעַ ְד ִתי‬
‫לְ ָך ָשם וְ ִדבַ ְר ִתי ִא ְתָך מֵ עַ ל הַ כַפֹ ֶרת ִמבֵ ין‬
‫ְשנֵי הַ כְ רֻ בִ ים אֲ ֶשר עַ ל אֲ רֹן הָ עֵ דֻ ת אֵ ת כָל‬
‫אֲ ֶשר אֲ צַ ּוֶה או ְֹתָך אֶ ל בְ נֵי י ְִש ָראֵ ל"‪ .‬על‬
‫שבט לוי נאמר (דברים לג‪ ,‬י)‪" :‬יוֹרּו ִמ ְשפָ טֶ יָך‬
‫לְ יַעֲ קֹ ב וְ תו ָֹר ְתָך לְ י ְִש ָראֵ ל"‪ .‬זוהי הדרת‬
‫דרושי התורה‬
‫הפנים שלימד רבינו –‬
‫הבאים מי"ג מידות ששורשן בעתיקא‬
‫קדישא‪ ,‬שמשם הדרת הפנים‪ .‬לפי זה נבין‬
‫את משמעות נשיאת ראש הלויים‪ .‬הרמת‬
‫ראשם – זקיפת הדעת שלהם אל הפנים‬
‫הגבוהות העליונות‪ ,‬לי"ג מידות הרחמים‪,‬‬
‫לעתיקא קדישא‪ ,‬שמשם דרושי התורה‪.‬‬
‫מכוח דרושי התורה‪ ,‬לימד רבינו‪ ,‬מזדכך‬
‫קול הרינה‪ .‬זהו תפקיד הלויים לשיר‬
‫ולנגן‪ .‬מכוח נשיאת ראשם לדרושי‬
‫התורה‪ ,‬יש להם קול רינה מזוכך‪ ,‬ומכוח‬
‫שמיעת הזמר שלהם ה' שומע את‬
‫תפילתנו ומתקבלים קרבנותינו‪.‬‬
‫מכוח דרושי התורה הללו אפשר לזכות‬
‫לשלום‪ ,‬למדנו בתורה כ"ז‪ .‬על ידי השלום‪,‬‬
‫נאמר שם‪ ,‬מתקבלת האמת ומשליכים‬
‫את אלילי הכסף והזהב‪ .‬מציאות הגרים‪,‬‬
‫היא המציאות הנולדת מאותו שלום‪,‬‬
‫שכל העולם נמשך לעבודת ה' ומשליכים‬
‫את אליליהם‪ ,‬וזו פרשת גזל הגר‪ .‬וכן‪,‬‬
‫בפרשה זו האדם עושה תשובה על‬
‫תאוות הממון שלו‪ ,‬שהיא בעצמה אלילי‬
‫כסף שהוא משליך בתשובתו‪.‬‬
‫וכותב רבינו‪ ,‬שלכל זה אפשר לזכות רק‬
‫על ידי תיקון הברית‪ .‬לשם כך באות שתי‬
‫פרשיות – סוטה ונזיר‪ .‬סוטה היא פרשה‬
‫להעמדת תיקון הברית בבית היהודי על‬
‫מכונו‪ .‬הכוח לברר ספק בכשרות הברית‬
‫[וכפי שאומרים חז"ל שהמים בודקים לא‬
‫רק את האשה‪ ,‬אלא גם את בעלה של‬
‫האישה וגם את הבועל הזר]‪ ,‬לחזק אם‬
‫הברית נשמרה‪ ,‬ולסלק את הרע אם היא‬
‫נפגמה‪ .‬הנזיר‪ ,‬מלמדים חז"ל הוא תוצאה‬
‫של סוטה – הרואה סוטה בקלקולה יזיר‬
‫עצמו מן היין‪ ,‬המביא לפגם הברית‪ .‬לכן‬
‫גם פרשת נזיר היא גדר שאדם עושה כדי‬
‫לשמור על בריתו‪.‬‬
‫השלמת עניין הברית הוא בפרשת ברכת‬
‫כהנים‪ .‬הכהנים הם היסוד‪ .‬הם שומרי‬
‫יתָך‬
‫הברית "כִ י ָש ְמרּו ִא ְמ ָר ֶתָך ּובְ ִר ְ‬
‫ִינְ ֹצרּו" (דברים לג‪ ,‬ט) ונבחרו להיות מעבירי‬
‫השפע מה' יתברך לעם ישראל בברכת‬
‫הכהנים‪ .‬הדבר מתגלה במנהג ללמוד את‬
‫מסכת סוטה בימי הספירה‪ ,‬שכל עניין‬
‫ברכת הכהנים נלמד בשבוע של ה"יסוד"‪.‬‬
‫וכן הוא בזוהר פרשת נשא שזמן ברכת‬
‫כהנים הוא זמן הזיווג בין ה' לישראל‪,‬‬
‫החיבור‬
‫וא"כ הכהנים הם היסוד –‬
‫ביניהם‪.‬‬
‫לסיום באים קרבנות הנשיאים‪ .‬הנשיאים‬
‫אמרו שישלימו מה שלא יתנו ישראל‪.‬‬
‫ישראל נתנו הכל ויותר‪ ,‬והם נשארו‬
‫אובדי עצות‪ .‬יששכר נתנו להם עצה לתת‬
‫עגלות‪ ,‬שבהם יישאו את קרשי המשכן‪.‬‬
‫מהו עומק הדבר? ישראל נתנו דברים‬
‫לזמן שהמשכן בבניינו‪ ,‬אך מה עושים‬
‫כשהמשכן מפורק? גם למצב כזה צריך‬
‫מהלך‪ ,‬והוא אף חשוב ונצרך יותר‪.‬‬
‫הנשיאים נותנים עגלות‪ ,‬ובעצם נותנים‬
‫לנו כלים לעבור גם תקופות שהמשכן –‬
‫המקדש מפורק – חרב (הרב גולדוויכט זצ"ל)‪.‬‬
‫זהו המהלך של "וַ י ְַרא בַ צַ ר לָהֶ ם בְ ָש ְמע ֹו‬
‫אֶ ת ִרנ ָָתם"‪ .‬בתוככי החורבן והגלות‪,‬‬
‫כשאומות רעות מציקות לישראל‪ ,‬גם אז‬
‫ישנה דרך להעלות את הרינה לה'‪ ,‬לא‬
‫ברינת הלויים ליד הקרבנות‪ ,‬אלא בלשיר‬
‫את רינתם של האומה‪ ,‬וה' שומע ומצילנו‬
‫מידם‪ .‬דרך זו היא כעגלות של הנשיאים‬
‫דרכים להמשכת הארת המשכן גם‬
‫–‬
‫בתוככי הגלות‪.‬‬
‫נמצאנו למדים איך תורה כ"ז מאירה לנו‬
‫את פנימיות פרשת נשא‪ .‬רווח נוסף יש‪,‬‬
‫מעבר למה שנכתב לעיל‪ .‬נשיאת ראש‬
‫הלויים‪ ,‬שעל שמה הפרשה "נשא"‪,‬‬
‫שנראית דבר לא מוגדר ומובן‪ ,‬מתגלית‬
‫לאור התורה הזו כמהלך שלם –‬
‫התחברות עם דרושי התורה שממנה‬
‫זיכוך קול רינת הלויים‪ ,‬המשכת שלום‬
‫ועוד‪.‬‬
‫ויהי רצון שנזכה להינצל מהאומות‬
‫המציקות לנו‪ ,‬שנזכה לשמירת הברית‪,‬‬
‫להתקשרות עם התורה באמת ולזיכוך‬
‫קולנו‪ ,‬ועל ידי זה להמשיך שלום‪ ,‬ואנו‬
‫והעולם כולו נימשך לעבודת ה' שכם‬
‫אחד‪ ,‬אמן כן יהי רצון!‬
‫‪3‬‬
‫פששנשששש ש ששנששךש‬
‫רק אמר להם הקב"ה לישראל‪ :‬בני‪ ,‬כלום‬
‫חיסרתי לכם? מה אני מבקש מכם‪ .‬הא‬
‫איני מבקש אלא שתהיו אוהבים זה את‬
‫זה ותהיו מכבדים זה את זה (אליהו רבה)‪.‬‬
‫מדברי המדרש לומדים אנו כלל ראשוני‬
‫בכל הנושא של חינוך‪ .‬יש קשר ישיר בין‬
‫מה שהילדים מרגישים לבין התנהגותם‪.‬‬
‫אם ילד מרגיש אהוב‪ ,‬הוא ילמד בסופו של‬
‫דבר לאהוב‪ .‬ילד מכובד‪ -‬ילמד לכבד‪.‬‬
‫האפשרות להעניק לילדים הרגשה כזאת‬
‫או אחרת תלויה הרבה בנו ההורים‪ .‬הרי‬
‫ידוע שלא נוכל לכפות ילד ללמוד כי‬
‫הלימוד חייב להגיע מתוך תשוקה פנימית‬
‫של הילד בעצמו‪ .‬הרב הוטנר זצ"ל‪ ,‬בספרו‬
‫'פחד יצחק'‪ ,‬מעיר שבדיוק כפי שהאזניים‬
‫שומעות על ידי הבחנה בין גלי הקול‬
‫והעיניים רואות בתגובה לגלי האור‪ ,‬גם‬
‫למוח אמצעי קליטה משלו והוא ההנאה‪.‬‬
‫המח לומד את מה שהוא רוצה ללמוד‪ ,‬את‬
‫מה שגורם לו הנאה‪ .‬עכ"ד‪ .‬ולכן הלימוד‬
‫אצל ילדינו חייב לבוא‬
‫מרצון‪ ,‬מתוך הנאה‪ .‬אם‬
‫נגרום לילד הנאה‬
‫בלימודו‪ ,‬הוא גם ילמד‬
‫להנות מלימודו‪ .‬כפי‬
‫שאמרנו‪ -‬איזהו מכבד?‬
‫המכובד‪ .‬איזהו אוהב?‬
‫האהוב‪ .‬ולכן בתפילת‬
‫הבוקר בקשתנו "והערב‬
‫נא"‪ -‬העבודה צריכה‬
‫לנבוע מרצון‪ .‬צריך לעשות‬
‫לילד טוב‪ ,‬להנעים לו‪ .‬אך כל‬
‫זה יכול להיות בגדר של גיבובי‬
‫מילים אם לא נעשה את ההכנה‬
‫המתאימה לו‪ .‬כי ההכנה (מלשון כַן‪-‬‬
‫בסיס)‪ ,‬היא בעצם הבסיס‪ .‬היא גם הכיוון‬
‫שאליו אנו שואפים בחינוך ילדינו‪ .‬עלינו‬
‫לזכור שהתוצאות בהתאם להכנה שאנו‬
‫עושים‪ .‬ככל שהדבר דורש הכנה גדולה‬
‫יותר‪ ,‬הן במחשבה‪ ,‬הן בדיבור (תפילה)‪ ,‬הן‬
‫במעשה‪ ,‬כך ערך הדבר גדול וחשוב‬
‫יותר ותוצאותיו יהיו ניכרות‬
‫ובעלות משמעות‪ .‬ההכנות‬
‫שעליהם אנו מדברים דורשות‬
‫הרבה מאד סבלנות‪ ,‬ועוד‬
‫סבלנות ועוד ועוד סבלנות‪ .‬כי‬
‫הרי התוצאות אינן מיידיות‪.‬‬
‫ולמשימה כזאת צריך לגייס את‬
‫כל הסבלנות‪ .‬וביחד עם זה את‬
‫כל תשומת הלב והבינה שיש‬
‫באמתחותינו‪ .‬לכן‪ ,‬כדי להצליח‬
‫בפרוייקט זה‪ ,‬נתחיל כבר בבניית‬
‫עצמנו‪ ,‬אישיותנו‪ ,‬ונמשיך בבניית מערכת‬
‫יחסים נכונה עם ילדינו‪ .‬לא נחכה‬
‫לבצבוצם של הבעיות‪ .‬להפך‪ -‬נתחיל קודם‬
‫שמתגלית הבעיה‪ .‬אנו צריכים להקדיש‬
‫זמן‪ ,‬כוח וכסף לבנות את היחסים‬
‫הנכונים עם הילדים‪ .‬גם לכבד אותם בכל‬
‫מצב בו הם נמצאים ולחנכם לקבל אותנו‬
‫ההורים‪ .‬כיצד? המשך יבוא‪.‬‬
‫נחת לילדים‬
‫שאלות על הפרשה‪:‬‬
‫‪ 4 .1‬שמות של ירקות המוזכרים בפרשה‪.‬‬
‫‪ .2‬על מה צריך לאכול את הפסח?‬
‫‪ .3‬תאריך פסח (ציטוט מהפרשה)‪.‬‬
‫‪ .4‬עונש האדם אשר לא מקריב את קרבן הפסח‪.‬‬
‫‪ .5‬איזה שבט נסע ראשון במסעות?‬
‫‪ .6‬איזה שבט היה המאסף?‬
‫‪ .7‬איך מתואר המן בפרשה?‬
‫‪ .8‬מי התנבא במחנה?‬
‫‪ .9‬איזה עוף שלח ה‘ לבני ישראל?‬
‫‪.10‬איך קראו למקום בו היכה ה‘ את המתאווים?‬
‫‪.11‬לאן נסעו לאחר המקום הנ“ל?‬
‫אפשר לשלוח או להעביר את התשובות‬
‫לרות טוניק (תפרח ‪ )62‬בכתב ברור וקריא‬
‫ועל דף נקי‪ .‬שמם של העונים נכונה‬
‫יתפרסם מדי שבוע פה‪ .‬מי ששלח ‪ 5‬פעמים‬
‫ושמו התפרסם‪ -‬יקבל פרס!!‬
‫מילתא דבדיחותא!‬
‫איש אחד הגיע לאיזה מקום והיה צריך מקום להחנות את רכבו‪ .‬חיפש‬
‫וחיפש ו‪ ...‬לא מצא! אמר לקב“ ה‪ ” :‬ריבונו של עולם‪ ,‬אם תארגן לי פה‬
‫איזה מקום חניה‪ ,‬אני נודר ‪ 011‬שקל לצדקה!“ ‪-‬איך שסיים את דבריו‪,‬‬
‫ראה ממולו מכונית יוצאת ומפנה מקום לחנות בו‪ .‬הביט למרום ואמר‪:‬‬
‫”לא משנה‪ ,‬הסתדרתי כבר‪ ,‬תודה“‪.‬‬
‫משחק‪” :‬קפד ראשו‪ -‬קפד זנבו“‬
‫דוגמא‪:‬שיריים‪ ,‬קפד ראשו‪ -‬קמח משובח (פסולת‪ -‬סולת)‪.‬‬
‫☺צורר ישראל‪ ,‬קפד ראשו‪ -‬מאכל במדבר‪.‬‬
‫☺עיר הבירה של עיראק‪ ,‬קפד זנבו‪ּ ְּ -‬כסוּת‪.‬‬
‫☺תינוק‪ ,‬קפד זנבו‪ -‬על צואר השור‪.‬‬
‫☺רוכב על סוס‪ ,‬קפד ראשו‪ -‬עני‪.‬‬
‫☺מצע למתיחה על מזרן‪ ,‬קפד ראשו‪ -‬משפט (בבי“ד)‪.‬‬
‫הוסף וקפד זנבו‪ -‬מספיק‪.‬‬
‫☺מדליקים בל“ג בעומר‪ ,‬קפד זנבה‪ -‬מחלקה‪.‬‬
‫בגו ָא ׁש)‪,‬‬
‫ֹ‬
‫☺כלי כתיבה בו צובעים (בעיקר‬
‫אנו מחפשים תורם לקניית תוכנת ניקוד על מנת לעשות יותר ”נחת‬
‫לילדים“‪ .‬עלות התוכנה‪ .₪ 0,511 :‬ניתן להקדיש לכל מטרה כגון עילוי‬
‫נשמה‪ ,‬רפואה הצלחה וכדו‘‪ ,‬ואנו נפרסם זאת במדור זה למשך כמה‬
‫חודשים בל“נ‪ .‬תודה רבה!‬
‫‪4‬‬
‫ר‘ אברהם מתתיהו משטפנשט הגיע יום אחד‬
‫לביקור בעיירה‪ .‬בצאתו יצאו כל בני העיירה‬
‫ללוותו‪ -‬ולפתע‪ ...‬אחד מן המלווים‪ ,‬יוסף שמו‪,‬‬
‫נפל על האדמה‪ .‬אף אחד לא שם לב אליו‬
‫ובגלל הצפיפות דרכו עליו אנשים רבים והוא‬
‫הפסיק לנשום‪ ...‬פתאום הבחין אחד מן‬
‫הילדים בר‘ יוסף המוטל ארצה‪” .‬אבא!“‪ ,‬קרא‬
‫נבהלו‬
‫בבהלה‪” ,‬יש כאן מישהו על האדמה“‪.‬‬
‫כולם מאד ופינו מקום לרופא שבא לבדוק מה‬
‫שלומו‪ .‬הרופא בדק אותו ואמר ”אין מה‬
‫לעשות‪ ,‬ר‘ יוסף נפטר‪ .“...‬הזדעזעו החסידים‬
‫ואמרו‪ ” -‬לא יתכן! מלווים את צדיק הדור‬
‫ודווקא אז ימות אחד מן החסידים של‬
‫הרבי??‪ -‬בואו ונלך לרבי ונספר לו את‬
‫הסיפור"‪ .‬סחבו האנשים את יוסלה לכיוון‬
‫העגלה של הרבי משטפנשט וזעקו לעגלון‪-‬‬
‫”עצור!“‪ .‬עצר העגלון את העגלה והרבי פתח‬
‫את הדלת ואמר‪” :‬כן‪ ,‬מה רצונכם?“‪ .‬זעקו כולם‬
‫ ”ר‘ יוסף מת!!“‪ .‬חייך הרבי ואמר‪ָ ” :‬אי‪ ,‬יוסף‬‫יוסף‪ ,‬למה אתה עושה בעיות‪ .‬קום על רגליך‬
‫ולך!“‪ - .‬ר‘ יוסף קם ו‪ ...‬הלך ללוות את הרבי‬
‫עם כולם‪ ...‬וחזר לביתו בריא ושלם!‬