של מי הדוחות האלה, לעזאזל?
רו”ח המבקרים של מי הדוחות האלה ,לעזאזל? כניסתן של תקנות הממשל התאגידי לתוקף ,דורשת מהחברות הציבוריות לחולל שינויים רבים בהתנהלותן .אחד התחומים המושפעים מכך הם יחסי העבודה עם רואי החשבון המבקרים .על השינויים החלים ביחסים אלו ,וכיצד רואים אותם התפקידים השונים שחר בן-פורת ב אחראי בעצם על הדו”חות הכספיים של החברות הציבוריות? האם אלו רואי החשבון ,המבקרים את הדו”חות ,או שמה מנהלי החברות האמונים על הנתונים הממלאים את דפיו? “החברה תמיד אחראית על הדו”חות שלה”, אומר מנכ”ל איגוד החברות הציבוריות ,גד סואן, “אין שום ויכוח על זה .החברה אחראית ,וכמובן שהמבקר צריך לעשות את עבודתו כמיטב יכולתו. רואה חשבון שקיבל לידיו נתונים לא נכונים מנוכל -לא יוכל ,במקרים רבים ,לגלות אותם. מובן שאם רואה החשבון משתף פעולה במשהו שאסור לו לעשות ,במקרה שכזה יש לו אחריות מלאה על מעשיו”. ראובן שיף ,נשיא לשכת רואי חשבון ,אומר גם הוא כי ,האחריות הראשונית לדו”ח כספי של חברה בכלל וכמובן באשר לחברה ציבורית ,היא קודם כל של הנהלת החברה ושל הדירקטוריון שלה“ ,תפקידו של רואה החשבון לחוות דעה על הדו”ח שמגישה לו ההנהלה והדירקטוריון .לכן יש לפעמים פער ציפיות עצום מבחינת הציבור הרחב ,שחושב שיש זהות בין דו”ח כספי לרואה חשבון ,ולא כך הוא”. ע יתון איגו ד ה ח ברות הצ יבור יות שנים האחרונות הזדעזעו שוקי העולם ,עם חשיפתן של שערוריות חשבונאיות בקרב חברות אמריקאיות כדוגמת אנרון .אירועים בסדר גודל כזה טרם התרחשו בישראל ,אך החשש מהיום שבו הם יצופו ,השפיע ומשפיע באופן ישיר על התנהלותם של הרגולטורים וכפועל יוצא מכך גם על החברות הציבוריות. קוד ממשל תאגידי (,)Corporate governance שחוקק בארה”ב ואומץ בחלקו בישראל ,מגדיר בתוכו שורה ארוכה של תקנות המסדירות מחדש את עבודתן של החברות הציבוריות ונועדו למנוע מצבים דוגמת אנרון ,בהם רימו מנהלי החברות את הרשויות ,ורואי החשבון המבקרים לא זיהו רמאות זו במועד. יחד עם זאת ,מתברר כי בכל הקשור לשאלת האחריות על הדוחות הכספיים של החברות הציבוריות ,תמונת המצב איננה ברורה .כלומר ,מי עם זאת ,הוא מדגים כיצד שינוי התקנות שינה את אופן העבודה ,והגביר את האחריות המוטלת על רואי החשבון“ .בעקבות השינויים בתקינה הבי”ל ,החשבונאות הפכה יותר חשבונאות ‘כלכלית’ .לדוגמא ,נכס שנרכש לפני 20שנה במחיר מסוים ,היה רשום בספרי החברה בעלות ההיסטורית לעולמי עד .כיום ,כדי לתת לקורא הדו”ח כלים יותר עדכניים ,ניתנת אפשרות להעמיד את אותו הנכס בערך ההוגן שלו .לרו”ח דני גולדשטיין ,יו”ר פורמולה ויז’ן“ :לאור הגברתה והעמקתה של התקינה החשבונאית ,הפך רואה החשבון ליותר ויותר דומיננטי בתוצאה הסופית המוגשת לציבור .לאמור ,חלק נכבד מאוד מהדו”חות שיוצאים היום ,יוצאים בניגוד לדעה המקצועית של החברה עצמה ,שגם לה יש יכולות חשבונאיות פנימיות” ע יתון א יגו ד ה ח ברות ה ציבור יות אין כלים לתת הערכת מחיר של אותו נכס ,זה תפקידו של שמאי ,ולכן יש יותר הסתמכות על מומחים”. דני גולדשטיין ,יו”ר פורמולה ויז’ן והיו”ר לשעבר של האיגוד ,רואה את הדברים באור שונה“ :לאור הגברתה והעמקתה של התקינה החשבונאית ,הפך רואה החשבון ליותר ויותר דומיננטי בתוצאה הסופית המוגשת לציבור. לאמור ,חלק נכבד מאוד מהדו”חות שיוצאים היום ,יוצאים בניגוד לדעה המקצועית של החברה עצמה ,שגם לה יש יכולות חשבונאיות פנימיות. בסופו של דבר ,במקרים רבים לחברות לא נותרת ברירה אלא לחתום על דו”חות שהן עצמן אינן דווקא מאמינות נלהבות שלהם ,בהיותם משקפים את המציאות .ויחד עם זאת ,עדיין אין בידן ברירה אחרת ,מאשר לקחת אחריות על אותם דו”חות. אני מאמין שהמצב ישתפר עם הטמעת הכללים החדשים ,וביטול ‘המסתורין’ שגורם להזדקקות יתר ל’קוסמים’”. בניגוד לכל זה אומר משה אטיאס ,סמנכ”ל כספים בכיר במטריקס ,שהוא רואה כיצד האחריות של מנהלי החברות גדלה“ :האחריות 10 הראשונית היתה עלינו ,על החברות ,וזה נכון שתמיד היא היתה והיינו אחראים ראשונים ,אבל היתה מין הרגשה שזה התחלק בין שני הצדדים, גם אם פורמאלית אנחנו אחראים ראשונים .מה שמחריף הוא שהאחריות נופלת בעיקר עלינו, והמעבר לתקנות החדשות רק מגביר את זה, כי הרבה מהנתונים מבוססים על הערכות או כתוצאה מהסתמכות על יועצים .רואי החשבון עומדים בצד בסופו של יום ,ומפילים אחריות על המנהלים .כנראה שזה כיוון המקצוע ,ואין לי ביקורת ,גם אם לפעמים יש הרגשה לא נעימה. פעם חשבת שרואה החשבון הוא סוג של שותף, והיום הוא די מתבונן מהצד .עוד מעט תעבור תקנה האומרת שכל עריכת הדו”חות לא תעשה על ידי רואה החשבון .נכון שבחברה כמו מטריקס עושים את זה כבר כמה שנים לבד ,אבל זה ישנה את היחסים שהיו בין מנהלי חברות בינוניות וקטנות לבין רואי החשבון ,שעד כה עשו את העבודה בנוסף לביקורת”. דורון דבי ,שותף בפירמת רואי החשבון KMPGסומך חייקין ,היה שותף לוועדת גושן, שדנה בכללי הממשל התאגידי .לדבריו“ ,הדו”חות הם בראש ובראשונה של החברה ,היא חותמת דני גולדשטיין“ :בסופו של דבר ,במקרים רבים לחברות לא נותרת ברירה אלא לחתום על דו”חות שהן עצמן אינן דווקא מאמינות נלהבות שלו .יחד עם זאת ,עדיין אין בידן ברירה אחרת ,מאשר לקחת אחריות על אותם דו”חות .אני מאמין שהמצב ישתפר עם הטמעת הכללים החדשים ,וביטול ‘המסתורין’ שגורם להזדקקות יתר ל’קוסמים’” עליהם והם שלה ,כך זה גם בחוק .רואה החשבון בא לבדוק אותה ,והביקורת שלו היא מטבעה מוגבלת ,כי היא מדגמית .זה כמו במפעל ,שבו יש לך קו ייצור ויש מחלקת בקרת איכות ,ויצא מוצר פגום .מי אחראי? לחפש בקו ייצור או בבקרת איכות? אפשר להגיד גם וגם ,למה נוצרה תקלה בחברה ולמה הבודק לא גילה את זה .אז האחריות משותפת ,אבל האחריות בראש ובראשונה היא של החברה”. אז כמה מגיע לרואי החשבון המבקרים? במסגרת אימוץ כללי החשבונאות החדשים, החלו החברות הציבוריות לפרסם את שכר הטרחה המשולם לרואי החשבון המבקרים ,לראשונה ביחס לשעות העבודה של רואי החשבון. נתונים אלו הביאו את הרשות לניירות ערך לצאת בקריאה למספר רב של חברות ,להעלות את שכרם של רואי החשבון המבקרים .זאת מחשש כי שכר הטרחה המשולם להם ,הנמוך מדי לטענתה, עבור שעות עבודה קטן מדי ,הופך את עבודת הביקורת של אותם המשרדים למקצועית פחות. “יש בעייתיות מובנית ביחסי העבודה של החברה עם רואה החשבון שלה -הלקוח משלם שכר טרחה ,אבל הוא זה שנבדק” ,מסביר דורון דבי ,כאמור שותף בפירמת רואי חשבון“ .הייתי בזמנו בישיבות של ועדת חוקה ,חוק ומשפט, שניסתה לקבוע שכר מינימום לרואי חשבון, אבל היתה התנגדות של הממונה על ההגבלים העסקיים דאז ,ולכן השאירו את זה לכוחות השוק, עם פיקוח והתערבות בגלל הבעייתיות .לכן זו התערבות ברוכה .היום ,כשהנתונים מתפרסמים, אפשר לראות שהשכר לשעה בחלק מהחברות הציבוריות הוא מאוד נמוך .המגמה הזו בהחלט נחוצה וחשובה ,והיא תשפר את הממשל התאגידי בחברות”. ראובן שיף מסכים עם דברי הרשות“ .הרבה רו”ח המבקרים צילום :נועם וינד צילום :נועם וינד צילום :יח”צ גד סואן משה אטיאס דני גולדשטיין צילום :יח”צ צילום :יח”צ דורון דבי חתם ,אז אני מרגיש עם זה נוח’ .הם מקבלים כסף בעיקר על האחריות ,וזה נכון בחברות הגדולות. בחברות הקטנות הם ממש מכינים את הדו”ח, וזה כאמור הולך להיפסק .אני חושב שיהיו המון ויכוחים בין מנהלים לרואי חשבון ,בגלל שמנהלים ירצו להוריד שכר טרחה .אך ההיפך הוא הנכון, כי האחריות גדלה”. לעומתם ,גד סואן אינו מסכים עם דרישה זו של הרשות“ .אני רואה את הדבר הזה בחומרה. יוצא שחברה צריכה לשלם כמה שיותר ,וזה פוגע בחופש העיסוק .חברה מנסה לעשות מה שהיא יכולה כדי למקסם את הרווחים שלה ,ומקסום הרווחים משמעותו הגדלת הכנסות וצמצום הוצאות .אם אפשר להשיג עבודה טובה וביקורת טובה בסכום של ₪ 1,000לשעה ,לדוגמא ,אני לא צריך לשלם .₪ 1,500יש תחרות בין רואי החשבון וזה טוב שיש תחרות ,ואני יודע שרואי החשבון המוצלחים מבקשים יותר כסף ,אבל אני לא חושב שזה ראוי להתערב בקביעת שכר הטרחה לרואי החשבון .זה ממש לא תפקידה של הממשלה”. סואן מוסיף ואומר עוד כי“ ,יש מי שאומר שכאשר משלמים יותר מדי צריך לבדוק ,שמא יש פה דבר נסתר .אם אני רואה פתאום עלייה בשכר של רואה החשבון ,זה אומר דרשני ,ואולי יש מקום שהרשות תבדוק ממה זה נבע”. “לי נדמה שגם הרשות לניירות ערך עומדת לרדת מהנושא המוזר הזה” ,מסכם דני גולדשטיין ומוסיף“ ,אין שום ספק ,שמאזן הכוחות בין קבוצת רואי החשבון הגדולים לבין החברות בהחלט אינו נוטה כיום לטובת החברות .החברות משלמות די והותר ,ורק בזכות העובדה שהשוק בכל זאת שומר על תחרותיות מסוימת ,איננו עומדים בפני היפוכה של הבעיה שהוצגה על ידי הרשות ,לאמור תשלומים אקסיסיביים לרואי החשבון”. 11 ע יתון א יגו ד ה ח ברות ה ציבור יות מאוד חברות ודירקטוריונים עדיין לא הפנימו את התובנה ,שלביקורת של רואה החשבון יש ערך מוסף ניהולי לטובת החברה וההנהלה .הם רואים בכך לפעמים דרישה של הרגולטור .לכן המשאבים הכספיים שמושקעים בכך הם מאוד נמוכים במקרים מסוימים ,ולא נותנים כלים מספיקים לדעתי לרואה חשבון לעשות ביקורת מקיפה ,שתכסה את כל התחומים ותוודא שאין פרצות בבקרות של החברות. לדבריו“ ,שכר הטרחה שמשולם לשעת ביקורת בישראל הוא נמוך בצורה משמעותית מהמקבילים לו באירופה ,אנגליה וארה”ב“ .אני חושב ששכר הטרחה בשקלים שמקבל רואה החשבון הוא נמוך יותר בשקלים מאשר באירופה במטבע שלה”, אומר שיף ומוסיף“ ,חשוב לומר שמי שצריך להיות אחראי על עבודתו של רואה החשבון זה קודם כל הדירקטוריון ,ובתוכו ועדת הביקורת שלו ,ולא כפי שקיים בחברות ציבוריות .שם מי שקובע למעשה את כמות שעות הביקורת ושכר הטרחה זה ה .CFO-את זה צריך לשרש”. “אני משלם כמעט 2מיליון ₪שכר טרחה לרואה החשבון שלי” ,אומר משה אטיאס. “למעשה הם רק בודקים ,מכוונים ומחווים דעה, מחזיקים לי את היד בצורה זו או אחרת .כרואה חשבון שעבד במקצוע 10שנים ,אני מבין את האחריות המוטלת עליהם בחתימה ,אחריות שתקפה מול הציבור .לא מול בעלי המניות אלא מול הציבור ,שמסתכל ואומר‘ ,רגע ,רואה החשבון משה אטיאס ,סמנכ”ל כספים בכיר במטריקס“ :רואי החשבון עומדים בצד בסופו של יום, ומפילים אחריות על המנהלים. כנראה שזה כיוון המקצוע ,ואין לי ביקורת ,גם אם לפעמים יש הרגשה לא נעימה .פעם חשבת שרואה החשבון הוא סוג של שותף ,והיום הוא די מתבונן מהצד .עוד מעט תעבור תקנה האומרת שכל עריכת הדו”חות לא תיעשה על ידי רואה החשבון” ראובן שיף
© Copyright 2024