המקרא ודרכי הוראתו
'oו Iתשי"ד .חובך'ח ג' אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג ד' * המקרא ודרכי הוראתו ד"ר ב. שכטר, י. גבריאלי, אדרמ. מ. ד"ר ע. אלדן, נז. באדר, מ. אמיתי, י. בלדד, ד"ר דדבשבי, א. צ. ד"ר זיידמן '.fד" 1, .J , ,., ך דר.ך?,,-., :,.t I t. ..-r ד"ר ,מידות" י. הררי בפירוש ח, ב. המקרא טדר.סיבי 'i.jירת איוב כיצירה מפרותית א' .ו!iמיר בחיבור הנחינות א. בית"ספר עכרי נאמן ענרי מתוכנן הסתדרות הםןרים העכד'ם www.daat.ac.il ב'שדאל אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג תוכן העניניס רחקר המקרא ורררכי הוראתו : ערכם החינוכי של כתכי"הקודש l ד ייר הוראת המקרא ככיה"ס התיכון ייסף ב .ג נ ר יא ל, הןראת המקרא ככיה"ס היסודי הרראת 'tז כט ר ד"ר מאיר בלוך עוכד סיפורי-המקרא ככיתות כ'-ג' אמיתי ד"ר צכי אדר ,להוראת הנכואה והנביאים כביה"ס התיכוז מרני אלון החברה המקראית )נושא תנכי ככיתות ההמשך( הנהגת המדינה לפי התנ"ך )נושא לביהI:Y התיכון( מנ'TLה כיאור גיאוגרפי לתג"ך כ.I ד. קאסוטו כחוקר ד"ר מ,בחמ י. המקרא ד"ר "מידות" כפירוש המקרא בשולי בית-ספר תיכון בחיבור א. ב. ה, )כרגר( טור -ס י נ , א. עברי ש מ יר אהרן מתוכבך נאור זי ,ד כו ן יוסף הררי פרו פ' !,:יירת איוב כיצירה ספרותית בחי נות "הגמר דונשני גאניך רברי מחברים על ספ.,יהם : א( דקדוק הךי:סון העברית ב( הלוח העברי וי;ייכיוי.נזו בכרובולוגיה ביקךרת צבי א, הר-זהב א. ע ק כ יא ךביבליךגרפיה ר,ערכיכ; החינוכייס 'cל התנ"ד לצ .אדר / זיידמ,,, ; Jהה.ל.ם" " א. בפירושו של א ,ש ,הרטום /י ,יעקבסון ; ס' יהושע בפירושם ".כ'" ....Z 'ttל ' .אי:יצור וי ,א ,זיידמן /אשר רוייזר ; חקר המקרא בימינו ,מאסף אבגלי בעריכת רולי /ד"ר מ .גוטי!-זטיין ;אנתולוגיה מקראית לג ,אלקושי /נטמיר ;צמחי התנ"ך למולדנקה / אוריה פלדמן ; מחל:רים כלשון ביאליק וילייג לאברהם אבויונין Iיצחק פריז Iלביקורתו של ד"ר גוטשטיין /מ .יואלי ; ראשי פרקים כיזךמוד לי''' ברוד Iי ,א ,זיידמן ; מכוא לספרות התלמוד לע ,צ ,מלמד Iכ .דה'פ",יז ; חוב' "וכרים" לד ,רחמני Iכ ,ד ,פ" ; ,מעיינותי' ,ד' /כ ,ד ,פ ; ,ארץ'ישראל המערכית למ ,כןיארי /אכרהם שלמון ; "הטכע והארץ" איננו /א ,שלמון ; חי!-זכון והנדסה )לכיתה ה'( לזאכ אלפרין /מ ,כ. ל" הורכיץ וש ,נכון I י, מאיר ; מכהן Iמה אספר לילדי ! מכחר '!Lירת אמריקה לראובן אכינועם אטהר טרטי" ,תכל" ,ספרי מדע והשכל לנוער Iמ, www.daat.ac.il דפוס "אכוקה" כע"מ ,טלפון 3831ת"א. I אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג 299 ד"ר י .הררי " /מידות" בפירוש המקרא אית( ,אלא למבואות לספרי המקרא הבודדים ואז עלינו לחלקן -עד כמה שיש יסוד לכד - ולסקירות עליהם ; כי ספרי המקרא נוצרו במ- לקבוצות פרקים ,שכל אחת מהן בוצרה נמשן שובים. תקופה קצרה ,שאותה היא משקפת ; או שהספר ובעיקר ,זהו ענין למבואות המיוחדים לספרי )כגון I שד מאות במצבים בשבים היסטוריים בוצר במשד קצרה תקופה יחסי באופן הנבואה ולסקירות עליהם ; כי כל אחד מספרי ספר איוב( אלא שלפי עצם מהותו עומד הספר הנבואה נוצר במשד תקופה קצרה וכתגובה ישי- מחוץ לגבולות הזמן והקשר ביבו ונין תקופתו רה על המאורעות ההיסטוריים של אותה תקו- רופף ,ואין להניחו ביסוד הפירוש לספר. כל זה יתברר לבו רק עם הקריאה בספרי הכ- פה .ואילו ספרי הכתובים הם קבצי יצירותli' ,ז'- בוצרו נמשן מאות בשבים )כגון :ספר תהלים( ; תובים. דרכו של טור-סיני בפירוש המקרא היה לתת ברצוננו זו ,המוקדשת לתנ" ,,הד בחוברת להופעת נאמן לא'ןב'(, פירושו החדש. בעיבוד פנינו אל הפרופ' טור'סיני בבקשה להציג את פרי מחקרו לפני קוראינו ,למסור והם בקצרה את דרכי חקירתו תוצאותיה ,רכר' ראת והרי תשובתו אלינו : רכו'. עורך יקר, הצעתם לפני להציג את חיבורי החדש על ספר איו ב שבמקרא ופני קהל המורים ,קוראי עיתונכם החשוב. טרדותי המרובות אינן מרשות לי לעשות זאת ,ראין אני אחרים. בספרי נתתי זה את מסקנותי האחרונות מחקירתי יכול למדתי אותו מפי מורים בעלי שם ,שלא נחה דעתי מוימודם, הגימנסיה בירושלים. העברית בהתובטות בלתי למלא את גם מפני בקשתכם טעמים בספר איוב ,שלא הנחתי מידי ולא הסחתי דעתי ממנו מאז פוסקת ומאז ניסיתי שנת וסלול תרע"א דרך הוריתי לעצמי אותו בהבנת לתלמידי היצירה היקרה הזאת ,שאיו שניה לה בכתבי'הקודש ובספרות העמים ,בהבאת האדם לפני שופטו האלוהי .בדרכי זו שקלתי אפןzזרויות מרובות ,שוא הועלו בכל הדורות; ובכמה מנסיונותי בקשיים שלא נתקותי עליהם, התגברתי ואין גלגווי ספרי והמאמרים המרובים לפתרון הבעיות הכרוכות בדברי איוב ,אלא נסיונות חוזרים ונשנים לתיקון שגיאות וטעויות ,שלא יכולתי להימנע מהן בלכתי בדרך לא'סלולה .אחר כל אוה מובטח אני ,שנתבררו לי לשאוות פתרונים אין'מספר שעד מסורת הפרשנות. כה לא הוכרו אין דברים אלו ניתנים כשאלות, לתיאור שבצמצום, מלאה אוא מתוך רקע הבעיות השונות ,הנזכרות בחלקן לפנינו ובאגדה בתרגום ,בנוסחו הקשורה ושנתפרשו לי פרשיות ,שעד כה לא הובנו בכל במבוא : ובתולדות העתקתו ,בעריכתו ובסידורו, בדמות הגיבור ואין מספר שום בשאלות בבעית שו הלשוו, השירה דוגמאות ניתן להבנה הספר שהוא במקור כיצירה ספרותית, בהיסטוריה וכו', לשם תמונה שלמה מדרך פירושי הייתי צריך לנגוע בכל השאלות האוה ,שאי'אפשר להביא במסגרת של מאמר מצומצם בהיקפו. אבל אפשר האלה שהזכרתי. הרבה ובתפיסת המרובה לא וסוף-סוף, ומתוך כך תפיסת ילמד ומועיו הוא ,לדעתי ,והביא מתוך המבוא פרק אחן ,הדו באחת הבעיות הקורא על דרך הספר הזה יותר מאשר מתוך סקירה שתשתדל לאמור תתפוס כלום. המקרא תוויה בגישת האדם והיהודי ,שלא שכלו בובד אלא כל לבו קשור בה בשאוות אלו .וכפי גישתו זו ימצא גם המורה העברי בארץ את גישתו או ספרי. בהוקרה נאמנה, בהתאם להצעת נותנים 'ס' אותו איוב הפרופ' טור'סיני ,בחרנו בפרק "שירת איוב כיצירה ספרותית" ב.ה .טור'סיבי )עמ' ,(388-383 והננו כאו : מפורש ע"י נ.ה.טור'סיני, מהדורה חדשה, הוצאת www.daat.ac.il "יבנה", תל-אביב, תשי"ן, 400 עמ', אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג ב .ח .טור-סיבי שיית איוב כיצירה א( את הסיפור על איוב הצדיק הסובל בחר לו משורר גדול בישראל כרקע לשירה נשגבה, ספרותית עוד פעם במלים אחרות. שירת המקרא שבידנו )על כד מורות גם עוב- בה איוב ורעיו ,ואף האל בכבודו ובעצמו ,מת- דות אחרות( ,אין מקורה בעיקר בשירת היחין, ייצבים בדברי נאומיהם לפבינו .והואיל ואישי אלא בשירת עבייה של הציבור ,ועקבות ההת- השירה קמים כאן זה לעומת זה ,כחיים ,כב- עלילות הדרמה בשירת איננה איוב שבבימה ,על כן היו שראו היחיד כבר הגיעה לדרגה גבוהה .זאת הסיבה איוב לכד ,שצורת התקבולת ,שנולדה בעניית הציבור, ואת עוברת ומשתלטת גם בשירת היחיד .ועל כן דרמה דרמה. פתחות הזאת ביכרות בה ,אף אחרי שגם שירת כי ממש. מה ברם, שקובע שירת את מהותה שמה של הדרמה )ביוונית :עלילה( ,סיפור המ- נוצר ונשאר הנוהג הספרותי לקשט בצורה פיו- עשה עצמו ,עומד כאן כאילו מחוץ לשירה ,ומ- טית העלילה ; את העלילה בצורתה הסיפורית שבפרוזה ,אף על כן אין השירה המקראית יוצרת עוד אפוס, אף על פי שאיבבה חסרה לא חומר ולא אמצעי סופר בפרחה .בכוונה ברורה מניח אף המשורר רק את הנאומים שבהרצאת על פי שבוודאי לא נמנע ממנו הכוח הפיוטי ביטוי פיוטיים לכך .ועל כן התפתח גם המנהג ואף על פי שגם בסיפור ביתנה צורה פיוטית לפאר את הנאומים שבתוד הסיפור ,אשר בהם בלבד מצא לו מעוף השירה מקום להתגדר בו, להקבות גם לחומר של עלילה זו לבוש של שירה, לכל ב אום שמירה שבו ,ואף לקצר שבתוכו. יותר מכוונת זו של הפרחה בסיפור אין לבארה אלא על פי נוהג המשוררים ,על פי מסורת ובאמת ספרותית. ידועה לנו העובדה, ויותר, עד שהסיפור נהפד ל מ ס גרת מקיפך; גרידה ,הטפלה לגבי המילוי הפיוטי ,רעד שנולד כד הסוג של שירת ה מ ס גרת או שירת ה מ י ל ואי ם ,שספר איוב הוא דוגמה לו. כי גם במקורות אחרים בספרות הסיפורית שב- ב( אם צדקה קביעה זו של הסוג הספרותי, מקרא ,עוברת ההרצאה מפרוזה לשירה או ללשון אשר שירת איוב משתייכת אליו ,כי אז הוכח כמו דב-Jים כן ,שאין שירת איוב בצורתה זו תופעה בודדת, שבדיבור .ונקל להבין זאת על פי הדרד ,בה אלא מקומה בסוף תהליד של התפתחות ארוכה ; ריטורית סופרו מרוממת, סיפורים כשביתנים כאלה בימי בתוכה בסיפורי ושהיה סוג ספרותי זה בפוץ ,כבכל ארצות המז- מעשיות כאלה ,שסיפרום וחזרו וסיפרום במושב רח ,גם בישראל ,ושהרבה טיפלו בו וטיפחוהו הקדם. בני המשפחה ובמסיבת מרעים ,מהווה התחדדות במשד זמן ארוד ,עדות על כד גם בשירים המ- המעמדות עד כדי דיבור ,בדומה להרצאת אכ- דות וגובה במזרח ובמערב שבמעשה, במסופר, עד היום, שהמאזינים לו, טוביה שבגנוזים ,וכ,מלי אחיקר', גם הם ,כאילו בעניית מקהלה .לפיכד זכה הדיבור בתוד המ- קדומה בידי יהודי יב שבמצרים .אף בהם הפד עשה המסופר בכוח הרגש החזק ,לצורה קבועה, בכמה מקומות למסגרת בשביל שורה השי- גם הדוד לבן אחיו .ובמקומות אחרים ,כגון בספרי ,pat-allelismus membrorumבהבעה על ,משלי שלמה' ובפרט במחקרים המכונסים כפולה זו ,החוזרת על הנאמר מפי מרצה הסיפור ב,כרך הספר' של חיבורי ,הלשון והספר' ,ניסי- וראשיתה בתקבולת - לצורת הסיפור ארוכה של פתגמי חכמה ,שהאב אומרם לבנו, רה ; טיפוסית, מרוממת, בה בהתרגשותם חדים ,כספר וגם בסיפורים מיו- סיפור קורות אחיקר החכם ,ספר שנמצא בצורה לצורה מתפרצים ועובים נקודת ש י : רובים המקרא המובאים והספרים כמילוי הגנוזים, פיוטי בתוך סיפורי בעניית המקהלה מתבטאת www.daat.ac.il אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג 301 ב.ה .טור.סיבי /שירת איוב כיצירה ספרותית תי להוכיח ,כי שידים ,נבואות וקובצי משלים שבא ,ששמעה ,את שמע שלמה לשם ה' ותבא שביתד כתבי המקדא ,גם הם אינם אלא מילוי לנסותו בחידות' ,וכי הגיד לה שלמה ,את כל פיוטי ,שבא דאשונה בתוך מסגדת סיפודית של דבריה לא היה דבר נעלם מן המלך אשר לא תולדרת מלכים ,נביאים וחכמים ; וגם כותדות לפחות הגיד סיפור לה'. שאינו זה, מביא, השידים ,כגון כותדות המזמודים שבס' התהלים, כמטרת הביקור, או כגון ,דבדי למואל מלך משא אשד יס דתו אויים להיזכר ,אינו מובן אלא כמסגרת לסיפור א מ ו' )משלי לייא א'( ,והפניות אל בנו של הדו- על התחרות בחידות ,שירחסו לזוג מלכותי זה, דברי היסטוריה חשובים הר- בד בס' משלי ,ובדבדי קהלת , :אני קהלת היי - סיפרר שהיה בידי הקדמונים ,ואך הושמט בספר ת י מלך' )א ,י"ב(, ,ויותד מהמה בני הזהד' )י"ב, המלכים ,המכוון לספר את תולדות העם בקיצור . י"ב( ,כל אלה מודים הם על סיפודים ,שהמשלים ואמנם להראות במקום והשידים לא היו אלא מילוי במסגדתם. אחר, סוג זה סיפוד המסגדת ,הידוע בייחוד של בדוגמת היצידות הגדולות של הודים, נשמרו, כמה כמו מחידות שניסיתי ההתחרות בספרי הזאת, משלי שלמה. פדסים ד( איך אפוא עלינו להבין את יחס הנארמים גם בספדרת שבספר איוב למסגרת הסיפור ן הסיפור העממי הדתית האכדית, כלל במשך כל התפתחותו בעל-פה ובכתב גם הכתובה על גבי לוחות חדס ,והמושפעת מצדה דיבורים של איוב ,של אשתו ,של אחד הרעי-ם מעלילות השומידים( ,ובוודאי נפוצה היתה גם טיפלו ועדבים, ?iדום הוא המצרית )פחות מזה בספדות פפידוס הארמית גם ונפוץ היה בשידה הקדומה, בבבל, הכתובה ושאבדה, עם על דוב גבי ספדות ג( וגם מבחינה שנייה יש לדאות את השידה שבס' איוב כנקודת השיא של התפתחות ספדו- תית ארוכה .שידת המילוי שבס' איוב איננה מהווה נאום המביע דעה אחת ,אלא ויכוח ,אשד כמה דעות מתנגדות מובאות בו ,זו לעומת זו, לשם בידוד הבעיה הנדונה .ספד איוב שבמקדא מכיל או מספרי העם אלוהים, ומשורריו לפנינו ;ועם היות נאומים אלו לפי תוכנם ותג., נותיהם יצירתו האישית של אדם גדול ומחונן, ישראל ויהודה. שידת יותר, ושל ומאז בטיפוח ומתמיד הנאומים א;:זר בעיה, המשתדלת לפתוד מלא רוח-שירה נשגב ורגש דתי עמוק ,ובעל רמה במחשבה ובידיעה ,בחכמה ופילוסופיה ממש, לא כולם ובכול שלו הם ,ולא נולדו באמת בבת אחת ,אלא גם הם מהווים בעיקד את פריה של התפתחות אדוכה ,ואפשד לאמוד של מ ס ודת ואסכולה. עובדה זו ,המשתלבת כעת יפה גם בעובדה שאלה שבאמונה ובפילוסופיה בדדכי ורכוח .צודה ספ- נרספת זו ,שכותב השידה הכניס לתוך דבדיו דותית זו מיוסדת על צודת ה ה ת ח דות הספ- גם פדשיות שלמות מתוך ספדים קדומים אחדים, דותית ,הידועה לנו גם היא מספדויות אחדות, המנוסחים בשידה ,יש ללמוד עליה גם על-פי קדובות ורחוקות ; ומפותחת היתה לדדגה גבוהה בנוס- צ ו דתם ה טיפ וסי ת של הנאומים, כל כך ,עד שיכלה לגשת לבעיות קשות מאוה חאות השגודות שבתוכם ,במבנה המענים ובדדך כזו של צדקת האל בממשלתו בעולם .ולא זו המשורד הוכחתם. בנוסחאות שגרדות משלב בלבד :אין שידת איוב מסתפקת בצודת הוויכוח לתוך הדצאתו כמה סוגים של יצידות ספדו" בין שניים ,אלא בין חמישה )רעם אליהו -אף תיות קטנות יותד ,כגון שידי תהילות ותפילות, שישה( נראמים ,בדעותיהם השונות זו מזו ,משו- האשמה ווידוי, תיאודי מוסד ופתגמי מספד, הם תפים ועם זה בשידה, נוכל ובשדשדת להודות רעיונות לפחרת על אחידה. עקבותיה בדכות וקללות, הטבע והבד יאה, קינה, משלי רהרבה מאלה חוזדים כמעט באותו ניסוח ,כמ- של יצירה קדרמה שנייה ,שאיחדה גם היא ,עם סודת של אסכולה ספדותית ,גם במקומות אחדים צרדת ההתחדות במקדא ואף בספדות המזדח הקדום .ואפשד לו- בוויכוח .במלכים א' י' ,א-י מסרפד על מלכת נאומי הוויכוח שלפנינו אלא סוג שירת המסגדת ,אף את מד, www.daat.ac.il שלא נולדו אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג 302 טור-סיני /שירת איוב כיצירה ספרותית נ.ה. אחרי עיבוד הולך ונשנה של החומר ,וששימשו כן שימש סיפור איוב מסגרת ליצירת נאומים, כנושא אך לפחות זאת אפשר להוכיח בעליל ,שאם לא חביב להתחרות פייטנים בחיים ,ואך צורה אחת על איוב ,כי אז על גיבור אחר מבני הקדם סופר במקרא בשירת איוב שימש נועזאיהם בעיקר בקינת מצאה איוב את ובשיחות הוויכוח מקומה סיפור זה מעין ממש, וגם סיפור זה שלפנינו .ולמעשה אין גם פרשת אליהוא שבספר מסגרת לוויכוח דומה לזה של ס' איוב על צדקת המקראי אלא המשך לאותה מסורת -למלא האל בשלטונו בעולם .הרי פתרון הבעיה ניתן על בשירתנו בצורה זו ,שהאל ,בשאלות על מעשי בואם נוסף, וכמנהיגו ,מוכיח לאיוב מילואים שבשירה לתוך הסיפור מסגרת איוב ,שמחבר הפרשה מוסיף בו גם גבורתו כבורא העולם ששמע את דברי איוב ורעיו ובא לחוות דעה את חוסר יכולתו וחוסר ידיעתו ,עד שזה מתחרט גם מצדו ,וכאילו מצטרף כאן משורר בוסף בהת- ומתוודה ,כי קוצר הבנתו ה)'ז לדבר חרות זו של חיבור נאומי איוב ויריביו בתוך על נפלאות ממנו .והנה קרוב לסוף ספר משלי )ל ,א-ד( נשמר שריד של שירת חכמה קדןמה, מסגרת הסיפור . ה( אף על פי שאין להוכיח ממש ,כי גם לפבי א( ב( אך מפני המכיל שתי פרשיות : משאלות האל אל האדם I )פס' ד( מי עלה שמים וירד מי אסף רוח בחפניו מי צרר מים בשמלה מי הקים כל אפסי ארץ מה שמו ומה שם בנו כי תדע דברי וידוי, ,באום הגבר' : )פס' א -ג( לאיתי אל לאיתי אל ואכל" כי בער אנכי מאיש ולא בינת אדם לי ולא למדתי חכמה ודעת קדשים אדע. אין להבין שאלות ותשובות אלו ,אם לאעל עדות גם כאן ,כי נכתבה יצירה מעין ס' איוב, פי אןתו מצב הנתון בס' איוב ,על אדם אשר בוויכוח מילואים בתוך סיפור על הצדיק jjסובל, מקודם -בוויכ mעם בבי אדם אחרים וכבראה לא אחת בספרות ישראל ,כשם שנמצא ,למשל, בהתמרמרות הכאב -הביע ספק בצדקת האל סיפור בצורה ולא מצא תשובה מפי אנשים ,עד שנתגלה לו אחת אצל יהודי מצרים במאה החמישית ,וב- האל בכבודו ,והוא עונה על ספקיתיו והופך את צורות שובות ובחילוף הפתגמים ,הבאים כמי- מרדו להכנעה. כפי שהתברר אחיקר החכם, שמקורו באשור, לואים במסגרת מאות שנים אחר כך בסורית בספרי ,משלי שלמה', גם ובלשונות אחרות. פרשה זו ,לפי כוונת הספר ,מיוחסת היא לשלמה ו( וכשם שהתבהגה התחרות אמיתית של משו- המלך ולא לכל גיבור אחר ,אבל הביטוי ,נאום ררים זה, הגבר' מורה ,כנראה ,על כך ,כי לא על עצמו ששיבחו, מדבר שלמה אלא כל ,גבר' אחר ,שכך קרה משבהו, מקרהו ,ובין שהיה גבר זה איש כאיוב או לא, נעורים כבגד הזקנה ועוד .וויכ mכזה על אותם בימי הקדם איש איש במזרח ובמערב בשירתו, צבע זה כנגד זה ,יום צמח באופן אחד כנגד לעומת הלילה, הנושאים חוזר בתופעות ספרותיות שונות בבוסח 1 עצם מתחלף ,עד שנמצאו ,למשל ,בפי אישים ידועים פרטי ,אלא פועל ושם -נלאיתי אווהים; ואיו ובטא במעמד מיוחד ב,אלף לילה ולילה' ,כך בהגו גם "ואכל" )א' קובוץ ,כ' קמץ( אוא אואכל" )א' צירה, ישראל בתוכם ,משו- כזעת החוקרים, אין ,לאיתי אל', כ' סגוו( -ואכלה ,כיליתי באפך. כאן שם משוררי הקדם ומשוררי ררים אומבים בבתי-מדרשם ,לבחור בבעית צי- www.daat.ac.il אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג נ.ה .טור-מיני /שירת איוב כיצירה מפרותית דוק הדין כנושא להתחרות בוויכוח :והתחרות ויכוחית כזאת ממלאת את המסגרת של ס' איוב. לא דעת יחיך ,כי אם ,מה שחשוב יותר להבנת אמונת ישראל ,תמצית הדיון של מורי החכמה בישראל על השאלה של ,צדיק ורע לו רשע וטוב לו' .היא המשתקפת בשירת הספר. תיות מראס שמרהן Iאת אגדות הבבליים במעשי הגבורות המיוחסים בעיר בבל למרדוך ,בניפור )נופר( לאל הילל. מייחסת השירה ללא F.llil היסוס לאלוהי איוב וישראל ,ואולי ראשונה מס' איוב חדרו אגדות בבליות אלו לעולם היהודי . אך ,כמו בכל ספרות החכמה שבמקרא ,שנת- ז( כי אמנם ספר י ה ודי הוא ספר איוב 'שב- ייהדה בכתבי הקודש ,כך נבקש לשוא כל זכר שירה ,וכמבואר במבוא זה כוונת כל הספר היא של אמונה זרה אף בפי איוב ורעיו בני הקדם. גם גם ה.אלים' והקדושים הנזכרים בוויכוח ,מלאכים ל ג ויי ם ,אשר ישראל יושב בתוכן בגלותו, משרתים הם .אשר אמנם היו פעם אלים ממש ויראתו בראשית ימי העולם ,ונוצחו וירדו מאלוהותם. בשירה צדקה יהודית היא ,אף כי בחר המשורר ואילו השטן ,כמבואר בהמשך המבוא ,אולי בן- להוכיח כי לאיוב ה' בתשובת האלוהים. ולהוכיח האל, וכן כל צדקת איוב את המסגרת הזרה של בני הקדם .יראת האל אדם הוא בעיקר ,ולא אל .אכן אליהוא -ומחבר שהיא קנה מידה לאיוב לכל מוסר ,היא תורת דבריו ישראל הידועה .לו ,תהא .צורתה אז זו או זו. שמחבר אל אחד לארם - אינו השירה מחשיב שם את בפי הדברים הרעים : הזרים, ,ובאמריכם לו ולא אחר ,בניגוד לבבל ובניגוד לא אשיבנו' )לייב ,י"ד( .וכנראה דווקא משום וכל ארצות הקדם ,אף בניגוד פסל את דבריהם. ואדום עיהשתמשו באגדות הגויים, לדברי אחיקר של יהודי יב ,שאלוהיהם השמש. ח( בשבע חכמות משתמש המשורר בשירתו. והחטאים שנזכרו בשבועת איוב בפרק לא וב- טענותיו והוכחותיו לקוחות הן מחכמת הפתגמים שאר מקומות בנאומיו ,אף על פי שאולי נחשבו לכל גוניהם וסוגיהם ,ממדעי הטבע של הימים כחטא ועווד גם בארץ אחרת ,חטאים אלו ומעשי ההם ,באסטרונומיה צדקה אלו בצירופם יחך ,יהודיים הם ולא של ההיה ,העוף והדגים ,מן הצמח והאבן ,במציאות אחרים .ובאיזו תרבות אחרת תימצא אותה קנאות שועלים, ובדמיון. ובמיטיאורולוגיה ,במערכת בהיסטוריה, באגדה ובמשלי לצדקה כשהיא לעצמה ,לאותו חיפוש עוון ,ה- מעולם המשפט והמשק )ר' בפרט י"ד ,ו .כן ובשכחה. ,והצדיק כ"ג ,ו( ,מניסיון האבות ועוברי הדרך ,ומניסיון חושש גם לחטא שואל את עצמו : שמא ואומר ,ורב והחמצתיה, ... 303 שבשגגה הזדמנה )ז"א מצווה אובד לידי עצות, כל אדם בהקיץ ובחלום. כך וכמה דייקנות בהוכחות הטענות ובבדיקתן ! צ"ל( לא ידעתי אחקרהו' )כ"ט ,ט"ז( ,כלו' ואם אין טענה אלא עדותה בצדה בעובדות או מפי היה אובד עצה ,שלא ידעתיו ,שאלתי עד שנודע סמך .ואם הסתמך איוב בדבריו בניסיונו לי סבלו ויכולתי לעזור לו. אמנם שירת בחלום הלילה ,כמה חריפה ביקורת הרעים על מרובה עדות מפוקפקת זו :קרא נא היש עונך ואל מי גם בחכמת העמים :בחכמת המוסר הבין-לאומית תפנה )ה ,א( ! אם הורו הנואמים על הידועה לנו דמיונה וגדולה איוב בני רב זקנתם כהוכחה לחכמה שבהם ,איך יודע יריבם החכמה לסתור גם הוכחתם זו :כלום ,בישישים חכמה'? המשתקפות )י"ב ,י"ב( ,הלא אזן מלים תבחן' ,וצעיר כזקן היום באספקלריה חדשה גם בתעודות אוגרי- יוכל ל ב ח ו ן את הדברים .כי האל ,אשר ממנו שבישראל, היום משתמשת בפרט במידה ממצרים, השפעתה ובאגדות על בבל אשר מקדשים ספרות ואשור, החכמה ),עמו עוז ותושיה' פס' ט"ז( ,לו ,משלו, 1 תרבות אוגרית הושפען; השפעה ימודית מתרבות בבל .ואך עדות לכך היא העובדה ,שדמות הוויתן המרכזית ותן, נמצאת שאיננו גם מתבאר שם בשם מלשון ה א כדי אחרת. ,LUttlllU גם ,שגג ומשגה' )שם(, ואם ירצה, יקח את גדולת הגדולים ואת חכמת הזקנים )וטעם זקנים יקח ,פס' כ( .אם תיאר איוב באוזני רעיו את כובד כעסו )ו ,ב( ,מצאו אלו בעין חדה ,כי פיו www.daat.ac.il s----אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג נ.ה .טור-סיני /שירת איוג כיצירה ספרותית 304 ירשיענו גם בזה :אוויל הוא ,כי או על כעס זו ,שלמדוה ממנו בעבר ; הוא מעיד לפניהם האוויל נאמר כזאת .באיזו חריפות מנמק גם איוב בשבועה על צדקתו בעבר )כ"ז ,ב-ו( וכהמשו את טענותיו על חוסר הצדק בעולם ,בייחוד בד" לכו יש לראות את כל דברי השבועה ,הבאים תוכל ,האל, היום ברובם בפרק לא; אלה המבקשים את מקום בריו הנפלאים בפרק י"ד :איו לדרוש כי יינקה האדם ,הנולד בטומאה ? תן לו החכמה פונים בשאלתם אל מוות ואבדון ; ואף להיוולד עוד פעם ,תן לו טיהור מטומאה ! למה שאין גם עדים אלו יודעים תשובה נכונה על כו, שונה דין האדם מדין הצמח ,השב לתחייה ,ומדין הם שמעו את ש מ ע החכמה .ושמועתם זו מכו. המים בנחל ,החוזרים למקומם !ולמה נבדל הוא נסת כמילוי לנאום )כ"ח ,כ"ב וכו'( ; איוב ,בתי- במשפטו אפילו מן השכיר ,שניתנה לו אפשרות אור אושרו לפנים ,מזכיר כי , Iעין ראתה ות- פשע במ- ועדות זו מובאת שוב כמי- ל ר צות את יומו ,אם ,חדל' ,אם עידני' )כ"ט, י"א( לאכתו ? או סמיות עיני הרואים העלימה מהם לואים לנאום ; הוא מזכיר צעירים ,בני בלי שם, את כל היופי ואת הדיוק שבטענות חריפות אלו. חסרי הצלחה שאצלם אבד כל קציר ,הלועגים ט( ואל נא נשכח גם בזה ,כי שיר תמס - גרת לפנינו .וכו דרו סיפורי המסגרת בספרות המזרח :להשתמש גם ביצירות המילואים שב- משנה מסגרת כ מ ס גרת ליצירות אחרות. כו מספרים את סיפוריהם הם גם גיבורי הסי- פורים שב,אלף לילה ולילה' ,בתוו הסיפורים שהם עצמם מילואים הם במסגרת הראשית של סיפור המלו ושהרזאדה .וכו משתמש המשורר בכל הזדמנות בתוו השירה כדי למלא גם לתוכה שוב פרשיות מילואים משניות .הצלחת הרשע וצרת הצדיק בפי איוב, וכנגדה - פורענות הרשעים והצלת הצדיק בפי הרעים ,טעונות הן מעוברי האבות, הדרו או מניסיון עדות, מפי הנואם עצמו ; ועדות זו הופכת לתיאור בפני לו )ל ,א וכו'( ; והוא מכניס תיאור מקיף של חסרי מזל אלו .וכן מזכיר האל את נצחונו על לויתן בימי הקדם ,כעדות לכוחו ולגבורתו ,ובנ- אום מילואים נוסף ניתן תיאור רחב של יצור קדם מדבר זה. ובתוו דברי איוב אל רעיו ,כשהוא על תשוקתו להתווכח עם אלוה ,מכניס הוא נאום-משנה ארוו ,נאום מדומה ,שהיה רוצה לאמור אותו לפני האל ,ונאום מדומה זה שוב נותן למשורר הזדמנות לבאר את משפט גיבורו עוד פעם, בצורה חדשה ובכיוון חדש. וגם בזה מתבארת העובדה ,שלפעמים או נדמה לנו ,כאי- לו עזב המשורר את קו רעיונותיו ,ואין לפנינו באמת אלא סגנון של סיפור מסגרת ,הכופל נאום בנאום וסיפור בסיפור. עצמו ,תיאור הבא אחר תיאור הנואם ,המשתמש י( ובשימנו לב לכל הדברים האלה נכיר ,כי גם הוא בסוגי שירה קצרים יותר .כמניית הצ- היה מבנה השירה מכוון ומדויק לכל פרטיו במ- רות ,שהצדיק נחלץ מהן ,בפתגם שבמספר )שש- קור הספר .כל נאום פתח בחרוזי פתיחה ,בנטי- שבע( ועוד .השירה מזכירה את הדעה ,כי בידי לת רשות לנאום .אחר כו הזכיר הנואם בפירוש האל לתת חכמה ,או גם לקחתה מזקנים mכמים, מדברי היריב ,שישמשו נושא לטענות שכנגד. והנה מוכנס תיאור מילואים של נטילת חכמה זו, ואחרי משפט וכדוגמה לה ,של סערת הים במבול ,ההופכת או משפטים הבאים לעורר את תשומת לבו של ראשי עם לשיכורים תועים )י"ב, ט"ז וכו'( ; שסתר את דברי מתנגדו, ואחרי יריבו ,הביא הוא את דעתו והשתדל להוכיחה ; הרע מזכיר את דעת איוב ,שאין האל מוכיח את ולבסוף סיים בדברי נחמה או דחייה ,שבאו כאילו נאום לסתום כל טענה שכנגד .והואיל וכל נקודה ונ- תוכחות כזה ,שהל היה צריו לאמור אותו ל- קודה במבנה זה של הוויכוח נסתכמה בעדויות, הרשע, ואף רשע ואינו כיר לרעיו בתוו אומרו )כ"ז, ציטטה )כ"ב, י"א(, זו הוא ה וכו'( ; שהוא מכניס מז- שניתן בהן מקום להסגיר .דברי מילואים נוספים עצמו לימד לתוו הנאום ,יש לראות כל נאום ונאום כארוו איוב אותם על דרכי האל כלפי צדיק רשע ,והוא מביא הרבה יותר מאשר בחלוקת העורו .כל נאומי פרשה שלמה )שם פס' ז-י ;י"ג-כ"ג( מתוו תורה הרעים כו ,וגם כל נאומיו של איוב ,גם לרבות www.daat.ac.il אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג 305 ג.ה .טור-סיגי /שירת איוב כיצירה ספרותית את קינתו בראשית דבריו .כי אף על פי שנאום האל .ואיתה תשובה חיובית ,היא שניתנה ,כדעת זה דווקא נראה כשלם בתוכנו ומסוים בסופו, גם מגילת יבאותו כיוין ,אשר ,למשל, רבים, הנה ,כעדות דברי האל ישל אליהוא ,וכעדות הכו. קהלת מסתיימת בו בדברים על מקים מציאת תרות הקדומות ,ויסף איוב שאת משלו ויאמר' החכמה שבפרק כח ,בעדותם של תהים ומיית, )כ"ז ,א; כ"ט א( ,הכילו הנאומים יותר ממענה שנאמר בסיפם )כ"ח ,כ"ח( : אחן, הפרשה ודווקא הפותחת בפרק כ"ט, א )מי יתנני כירחי קדם( שאיננה עינה על כל טענה שכנגן ,מתאימה היא ביותר כהמשך לקי- נה .והיא הדין למענים אחרים. ,ייאמר לאדם הן יראת אדני היא חכמה יסור מרע בינה'. זאת היא התשובה הניתנת לאדם בספר אייב כבשאר י"א( ועל כן אין הנחה טבעית אחרת אלא זי, ספרי המקרא .יאין אחרת אפ- תשיבה שרית בריח המקרא ,שעולמו העולם הזה. שכל אחד מן הרעים המשתתפים בוויכיח לא ואמנם אפשר ,שאין גם כל הפרשה שבפרק נאומים של כח בעיקר אלא ציטטה ,ככמה פרשיית אחרות דיבר אלא פעם אחת בלבד ; ג' 'z,ןלישת הרעים ,ואיוב שפתח עונה לכילם .אחר בספר ,ציטטה מתיך הנאמר לאדם ממש ,לאדם כד מתגלה ה' לאייב .בשאליתיי מביא ה' את ה' הראשון, ישכאן עיקר שנזכר הסיבה, בה אייב להכרת קיצר דעתו ,יאייב מתיידה .ואמנם, אלוהי ישראל בשמו ,בנוסחה הנהיגה במסורת הדברים, ישראל גם בספרי משלי ,ושכל חינוך בישראל אחרי כי נפלאו ממני שהידה אייב, עדיין אנו זקיקים גם לאיזו תשובה חייבית מצד וביהידה פתח בה :כי ראשית דעת יראת ה'. אשמיר כשולי הכחיבות בחיבור עברי הריני מסתייג הסתייגית חמררה מכל משטר הבחינות ,הנהוג במערכת בתי-הספר התיכוניים שלנו ,מהעקרינית המינחים ביסרד המשטר הזה ימדרכי ביצרעם .לנישא זה בכללו יש להקדיש דיין מיוחד יממצה ,שלתוצארתיר מצפים לא אנשי המקציע בלבן ,אלא כל הניגעים בדבר ,כלרמר כמעט כל בית בישראל .אך מרציא אני מכלל הסתייגותי את הבחינה בחיבור עברי. גם אם יבוא יום וכל משטר הבחינרת החיצרנירת יעררער יכל הבניין התפל הזה ייהרס ,יהיה מקום ריהיה צירך לבחון תעודת -גמר בחיבור כל תלמיד הבא לקבל של בי"ס תיכין .לא נוכל להעיד מריבה ל"יבילן" של בחינית אלה. בטרם נביא להעריך את תיצאית הבחינית, מן הראיי שנתבינן בנעשה בכלי יקר זה ,שדרכו ניכל לראית את המתרחש בנפש הניער, - השקפיתיו ,דעותיו ,ארחית תגרבתר ,טעמר רדרכי ביטריי .הכרתב עבידת-גמר הריהר כרתב לשם "תכלית" :למציא חן בעיני הביחן ילהפיק רצרן ממני .אך עין ביחנת תיכל לקליף את הקליפה העיטפת את התוכן המעניין ארתני. בתקיפתנו יש התרחשי ערך רב התרחשייית לחומר כזה .בחיינו כבירות, אשר זעזעו את על תלמיד ילומר ,שקנה השכלה תיכרבית מלאה, כרלני זעזיע עמיק ,אך קידם כל יייתר מכל פגעו אלא אם ייכיח שיש לר הכשרה מספקת ריכולת בנרער יבעצם חייר .כל נבחן בבחינית בגרית היה רמחשבותיר, פעם חבר בגדנ"ע אי בפלמ"ח ,יבתקרפה מאיחרת רשמיו ורגשותיו ,ידיעותיו וחווירתיו -בלשרן יותר -מיעמד לצבא ההגנה לישראל .מה הת- אלמנטרית להביע בכתב דעיתיר עברית נכונה ומיבנת ,בסדר המתקבל על הדעת רחש בנפש הניער הזה ? הנתן ביטיי למתרחש, ובצירה המקיבלת בין אנשי תרברת. ומהו לדעתי ,נצטרך לקיים לאררך ימים את בחיברת הגמר בחיבור עברי, ומשום-כך בודעת חשיברת הביטרי ? בחינרת הבגרית נערכית זה שנים רברת .האם בא שיניי בחוויות הנרער יב- השקפותיו www.daat.ac.il בהשפעת ההתרחשרירת הכביררת ?
© Copyright 2024