1. No category

‫‪SIT‬‬
‫‪ 16‬תוצרת הארץ‬
‫תל‪-‬אביב ‪6789110‬‬
‫טל‪03-5456000 :‬‬
‫‬
‫סדנת ‪ - SIT‬תוכנית לפיתוח מנהלים )מנהל המחקר החקלאי(‬
‫‪ 22‬בינואר ‪2015‬‬
‫על ‪SIT‬‬
‫‪ , SIT – Systematic Inventive Thinking‬חשיבה המצאתית שיטתית הוא שמה של מתודולוגיית חשיבה‬
‫שפותחה במסגרת מחקרים אקדמיים וזוכה כיום ליישום בעולם העסקי בארץ ובעולם באמצעות חברת ‪.SIT‬‬
‫החברה פיתחה‪ ,‬כחלק מהמתודולוגיה‪ ,‬אסטרטגית עבודה שמאפשרת לחברות להתקדם ולהגיע ליעדים עסקיים‬
‫באמצעות חדשנות‪ .‬כמו כן החברה מלווה מוסדות אקדמיה בתי חולים וגופי מחקר במטרה לסייע ליצור תרבות‬
‫של חדשנות שתביא למימוש של היעדים של מוסדות אלו‪ .‬שיטת ‪ SIT‬מאגדת כלי חשיבה מעשיים‪ ,‬עקרונות‬
‫עבודה ותהליכים ארגוניים המביאים למצוינות ומסייעים למשתמשי השיטה לחשוב ולפעול אחרת בצורה מועילה‬
‫ומניבת ערך‪ SIT .‬רואה חשיבות ללמד‪ ,‬להכשיר וללוות חברות וארגונים בתהליכי חדשנות במטרה שהללו יוכלו‬
‫לנהל את החדשנות באופן עצמאי‪ ,‬כך חדשנות תהווה כלי נגיש ויעיל להשגת המטרות והמטרות העסקיות של‬
‫הארגונים והחברות‪.‬‬
‫למה חדשנות?‬
‫הסיבות המרכזיות מדוע חברות וארגונים רוצים או בוחרים לעשות חדשנות הן‪:‬‬
‫‪ .1‬חדשנות היא מילת באזז )‪ – (Buzzword‬בשנים האחרונות הפכה החדשנות לטרנד אופנתי שכל ארגון‬
‫או חברה רוצים לקחת בו חלק‬
‫‪ .2‬חדשנות היא הכרח – ארגונים רבים מבינים שעל מנת להתאים את עצמם לשוק ולעולם המשתנה‬
‫עליהם לחדש את מה ואת איך שהם עושים דברים‪.‬‬
‫‪ .3‬חדשנות מאפשרת חופש בחירה – החדשנות מאפשרת לנו לחשוב בצורה שונה מהדרך הרגילה‬
‫ולראות אלטרנטיבות נוספות שקודם לכן לא היו בטווח הראייה שלנו‬
‫הגדרת העבודה שלנו לחדשנות‬
‫היכולת לחשוב ולפעול אחרת באופן שמייצר ערך‬
‫בהגדרה זו מסתתרים שלושה פרמטרים שרק על פיהם יוגדר רעיון כחדשני‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מציע משהו חדש שלא היה קודם )לעולם‪ ,‬לתחום‪ ,‬לאירגון(‬
‫ישים‬
‫בעל ערך‬
‫מה מונע מאתנו להיות חדשניים?‬
‫קבעונות קוגניטיביים נתפסים על פי רוב כשליליים‪ ,‬אולם הקבעונות שלנו הם אלה שעוזרים לנו לפעול בצורה‬
‫אפקטיבית והופכים אותנו למקצועיים יותר‪ .‬אבל‪ ,‬כשאנחנו נתקעים וצריכים לחשוב או לפעול אחרת הם הופכים‬
‫למכשול שאנחנו צריכים להתגבר עליו‪.‬‬
‫לדוגמא הניסוי של הסוציולוג קרל דונקר‬
‫‪WWW.SITSITE.COM‬‬
‫שבירת קבעונות פותחת דלת לחדשנות‬
‫אז איך בכל זאת אנחנו יכולים להתגבר על הקבעונות שלנו ולאפשר לעצמנו אלטרנטיבות חדשנות ושונות?‬
‫שיטת ‪ SIT‬מציעה תבניות חשיבה )או כלי חשיבה( שבעזרתם ניתן לזהות את הקבעונות שלנו ולהתגבר עליהם‪.‬‬
‫ארגז הכלים של ‪ SIT‬מעודד לחשוב באופנים חדשים ועוזר לשבור קבעונות‪.‬‬
‫כלי ‪ :‬הכפלה‬
‫הגדרה‪ :‬יצירת עותק נוסף )אחד או יותר( של אחד המרכיבים )במוצר ‪ /‬בשירות ‪ /‬בתהליך(‪,‬‬
‫שינוי העותק והוספתו למערכת‬
‫השינוי חייב להיות שינוי איכותי‬
‫תהליך העבודה‪:‬‬
‫‪ .1‬עורכים רשימת מרכיבים בתהליך‪/‬מוצר )למספר(‬
‫‪ .2‬בוחרים אחד המרכיבים‬
‫‪ .3‬יוצרים עותק‪/‬ים נוספים של המרכיב עם שינוי איכותי‬
‫‪ .4‬מדמיינים מוצר ווירטואלי )תהליך חדש(‬
‫‪ .5‬מזהים צרכים ותועלות )למי? באילו נסיבות?‪(..‬‬
‫‪ .6‬מזהים אתגרים‬
‫‪ .7‬עורכים אדפטציות מתאימות‬
‫‪ .8‬מתעדים את רעיון‬
‫‪ .9‬חוזר חלילה )משלב ‪ 2‬ואילך(‬
‫תרגול‬
‫רשימת מרכיבי הניהול‪:‬‬
‫•‬
‫ישיבת צוות‬
‫•‬
‫פגישה אישית‬
‫•‬
‫תוכנית עבודה‬
‫•‬
‫תקציב שנתי‬
‫•‬
‫דוחות להנהלה‬
‫•‬
‫מעקב ביצוע מחקר‬
‫•‬
‫דוחות אש"ל‬
‫‪WWW.SITSITE.COM‬‬
‫‬
‫‪SYSTEMATIC INVENTIVE THINKING‬‬
‫דוגמא במליאה – תוכניות עבודה‬
‫מה השינוי האיכותי?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫טווח הזמן‬
‫תוכן‬
‫היקף ‪ -‬רמה‬
‫פירוט‬
‫היקף כספי‬
‫מי כותב‬
‫מי מאשר‬
‫מטרות‬
‫כלים‬
‫רמות‪/‬היקף דיסיפלינאריות‬
‫התוכניות החדשות צריכות לעמוד בשלושת הקריטריונים‪ :‬ישימות‪ ,‬ערך‪ ,‬חדשות‬
‫תהליך ה ‪(FFF) Function Follows Form‬‬
‫‪WWW.SITSITE.COM‬‬
‫‬
‫‪SYSTEMATIC INVENTIVE THINKING‬‬
‫מיפוי חדשנות‬
‫שלושת עמודי התווך של חדשנות ארגונית בת קיימא‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫תוצאות – ליצר ערך ולהפוך לארגון מוביל בתחומו על ידי תוצרים חדשניים ברורים ומדידים המיוצרים‬
‫באופן קבוע ורציף‬
‫הכשרה – להעצים את חברי הארגון על ידי הכשרה והנחייה שיאפשרו להם להגדיל את ארגז כלי‬
‫העבודה שלהם בתחום החדשנות‬
‫מבנים – יצירת מבנים ותשתיות אשר תומכים במאמצי החדשנות ומאפשרים יישום אפקטיבי של‬
‫התוצרים וההכשרות‬
‫פרמטרים למדידת חדשנות במנהל‪/‬במכון‪/‬במחלקה‪:‬‬
‫תוצאות‬
‫מערכות עדכניות )במחלקת מחשוב(‬
‫היקף תקציבי מחקר‬
‫סטארט‪-‬אפים‬
‫הכשרה‬
‫קשר עם סטודנטים‬
‫טכנולוגיות מחקר חדשות‬
‫מיומנויות ייחודיות‬
‫פרסים‬
‫שבתונים‬
‫‪Impact Factor‬‬
‫כנסים בינלאומיים‬
‫שיתופי פעולה‬
‫מבנים‬
‫תחומי מחקר חדשים‬
‫קבוצות מחקר הטרוגניות‬
‫מסגרות לחשיבה משותפת‪/‬סיעור‬
‫מוחות‬
‫קליטת חוקרים בתחומי מחקר‬
‫נוספים‬
‫מערכות בקרה‬
‫פתרון בעיות מהשטח‬
‫עכביש למיפוי חדשנות‪:‬‬
‫פרמטרים של חדשנות לפי מכונים‪:‬‬
‫מדעי הצמח‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בניית מערכות בקרה – רמת מחקר‪ ,‬תחומי מחקר וביצועים – חיצונית או פנימית במכון‬
‫לבנות פלטפורמה ארגונית להעלאת רעיונות‬
‫‪WWW.SITSITE.COM‬‬
‫‬
‫‪SYSTEMATIC INVENTIVE THINKING‬‬
‫הנדסה חקלאית‪ /‬חקר אחסון ואיכות תוצרת חקלאית ומזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫נושאי מחקר חדשים‬
‫קליטת חוקרים בנושאים חדשים‬
‫פרסומים‪ ,‬פטנטים‪ ,‬פתרון בעיות‬
‫הגנת הצומח‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מפגשים מקצועיים רב תחומיים‬
‫‪ o‬בתוך המחלקה‬
‫‪ o‬בין מחלקות‬
‫‪ o‬בין מכונים ומחלקות ממכונים אחרים‬
‫פלטפורמות של תקשורת שתעזור לייצר תועלת‪:‬‬
‫‪ o‬הצפת בעיות מהשטח‬
‫‪ o‬דיווחים ובקרה על מחקרים‬
‫‪ o‬הצפת ידע‬
‫‪ o‬הצגת חידושים וטכנולוגיות פורצות דרך‬
‫‪ o‬הגשת מחקרים לקרנות‬
‫מדעי הקרקע המים והסביבה‪ /‬חקר בעלי חיים‪ /‬גילת‪ /‬נווה יער‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫תחומי מחקר חדשים‬
‫מנגנונים ליצירת מחקרים מולטי‪-‬דיסיפלינאריים‬
‫מנהלה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫שיפור תקשורת פנים ארגונית – להבין מה כל אחד עושה – שגם המנהלה תבין טוב יותר מה כל‬
‫מכון‪/‬מחלקה‪/‬חוקר עושה וצריך כדי שהמנהלה תדע לתת שירות טוב יותר‬
‫שיפור אטרקטיביות של הארגון – האטרקטיביות מתחילה מתוך הארגון‪ ,‬יש הרבה אנשים בתוך הארגון‬
‫שלא מרגישים גאווה או הזדהות עם הארגון‪ ,‬לכן צריך להתחיל עם שיפור של האטרקטיביות פנימה ואז‬
‫החוצה‬
‫כלי‪ :‬איחוד‬
‫הגדרה‪ :‬הטלת תפקיד חדש על מרכיב )משאב( קיים בעולם הסגור‬
‫מבין המשאבים שקיימים במערכת‬
‫תהליך העבודה‬
‫‪ .1‬עורכים רשימת מרכיבים פנימיים וחיצוניים )למספר(‬
‫‪ .2‬בוחרים אחד המרכיבים‬
‫‪ .3‬שואלים‪ :‬כיצד מרכיב ‪ X‬יכול לעזור לי לעשות ‪) Y‬המטרה – היעד(?‬
‫‪ .4‬מדמיינים תוצר ווירטואלי )תהליך חדש(‬
‫‪ .5‬מזהים צרכים ותועלות )למי? באילו נסיבות?‪(..‬‬
‫‪ .6‬מזהים אתגרים‬
‫‪WWW.SITSITE.COM‬‬
‫‬
‫‪SYSTEMATIC INVENTIVE THINKING‬‬
‫‪ .7‬עורכים אדפטציות מתאימות‬
‫‪ .8‬מתעדים את הרעיון‬
‫‪ .9‬חוזר חלילה )משלב ‪ 2‬ואילך(‬
‫תרגול‬
‫רשימת מרכיבי המנהל‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫חוקרים‬
‫סטודנטים‬
‫מעבדות‬
‫משרדים‬
‫חדר סמינרים‬
‫אולם הרצאות‬
‫חממות‬
‫הנהלה‬
‫מכונים אחרים‬
‫יחידת מיסחור‬
‫טכנאים‬
‫מהנדסים‬
‫ציוד ומכשור מדעי‬
‫מנהלן‪/‬מרכל‬
‫רכש‬
‫בינוי‬
‫ספרייה‬
‫דו"חות מחקריים)למשל דו"חות מדען(‬
‫מאמרים‬
‫מאגרי מידע חיצוניים‬
‫רשימת משאבים חיצוניים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫חקלאים‬
‫אוניברסיטאות‬
‫בתי חולים‬
‫קופות חולים‬
‫תעשייה‬
‫‪ o‬כימיקליים‬
‫‪ o‬מזון‬
‫‪ o‬חקלאית‬
‫‪ o‬דשנים‬
‫‪ o‬מים‬
‫‪ o‬תרופות‬
‫מדען ראשי‬
‫‪WWW.SITSITE.COM‬‬
‫‬
‫‪SYSTEMATIC INVENTIVE THINKING‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מו"פ חקלאי‬
‫שירות מטאורולוגי‬
‫משרד להגנת הסביבה‬
‫רשות המים‬
‫עמותות‬
‫תורמים‬
‫סטודנטים‬
‫גופי מסחור‬
‫קק"ל‬
‫עורכי פטנטים‬
‫רשימת רעיונות‬
‫תכניות עבודה‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫הסכמי לייט – לבנות גם הסכמים שהם רזים יותר מההסכמים הקיימים היום באופן שלא יצריך‬
‫להשקיע בהם עריכה משפטית ואפשר לאשר אותם באופן מיידי‪ .‬הסכמים מסוימים יעברו את‬
‫המחלקה המשפטית‪ ,‬אך עבור תחומים שיוגדרו מראש לא יהיה צורך באישורה‪ .‬מסמכים כאלה יחסכו‬
‫זמן ויאפשרו להוריד עומס מהמחלקה המשפטית‪ .‬הסכמים כאלה אפשר ליישם למשל על‪ :‬ניסוי שירות‪,‬‬
‫השאלת ציוד‪ ,‬העברת ציוד בין המחלקות‪ ,‬ייעוץ‪ ,‬הסכמי הפצה‪ ,‬הסכמי מסגרת )הסכמים עם גופים‬
‫שחוזרים על עצמם(‪ ,‬הסכמי בדיקות שחוזרים על עצמם )אותה פעולה אבל עם גופים שונים( – הסכמים‬
‫כאלה אפשר להכניס לתבנית ולהשתמש בהם כך שלא יחייבו אישור בכל פעם מחדש‪.‬‬
‫תכנית "בצל" – תכניות עבודה שיכתבו ברמות פירוט שונות )מנהל‪ ,‬מכון‪ ,‬מחלקה‪ ,‬מחקר‪ ,‬חוקר‬
‫בודד(‪ .‬תכניות בצל כאלה יאפשרו למנוע כפילויות או למצוא חפיפות שקיימות‪ .‬ניתן לכתוב תוכנית אחת‬
‫מאוד מפורטת ואז לגזור ממנה לרמות הנמוכות יותר כך שתגיע עד רמת הפרויקט והחוקר הבודד‪.‬‬
‫האתגר העיקרי הוא הזמן ויצירת בירוקרטיה נוספת‪ .‬היתרון שזה יכול לעזור לחוקר לארגן את הזמן‬
‫והמחקר שלו‪.‬‬
‫תכנית עבודה ‪ – bottom up‬תכניות מחקר ברמת החוקרים שיהיו מאוד מפורטות ושילוב שלהן יהפוך‬
‫לתוכניות העבודה של המחלקות והמכונים‪ .‬שילוב של תכניות שונות יעזור למנוע כפילויות ולזהות‬
‫פרמטרים נוספים‪ .‬אתגרים‪ :‬הביצוע של המערכת נשאר קרוב למבצע הקצה ולנקודה המאוד ספציפית‬
‫שבה הוא נמצא‪ .‬ברגע שמקבעים לחוקר ספציפי תכנית עבודה יתכן והוא לא יעשה יותר ממה שמצפים‬
‫ממנו‪.‬‬
‫תמהיל משתנה – תכניות בעלות תמהיל משתנה כך שתכניות העבודה יהיו שונות זו מזו משנה לשנה‬
‫בדגשים שלהם‪.‬‬
‫מידעל'ה – להקים אתר אינטרנט דינאמי למחלקה שיאפשר לזהות את הפעילות בתוך המחלקות‪ ,‬בין‬
‫המחלקות ובין המכונים‪ .‬ניתן יהיה לעדכן אותו וכולם ידעו בזמן אמת מה קורה‪ .‬שקיפות של התוכניות‬
‫כך שיהפכו למשאב עבור אחרים‪ .‬מערכות כאלו קיימות כבר היום במינהל אך לא מנוצלות לצורך זה‪.‬‬
‫כרטיס אשראי – כרטיס אשראי על בסיס תקציבים קיימים שאפשר לטעון אותו בסכום מסוים וכל‬
‫חוקר יכול לרכוש עם זה ציוד במקום לעבור דרך הבירוקרטיה של המחסן‪ .‬יאפשר לממש את תכניות‬
‫עבודה בצורה קלה ויעילה יותר‪.‬‬
‫‪ .a‬כרטיס אשראי פנימי שימנע צורך בחתימות ואישורים‬
‫תכנית חומש – בניית תכנית עבודה ‪ 5‬שנתית לכל חוקר צעיר‪ .‬לבנות בצורה מסודרת תכנית‬
‫הכשרה‪/‬התקדמות )שתכלול גם אלמנטים של תקציב( לכל חוקר צעיר שמצטרף למנהל‪ ,‬כך שעד השנה‬
‫החמישית הוא יעבוד בצורה הרבה יותר מולטי‪-‬דיסציפלינארית ובהתאם לאסטרטגיה של מנהל המחקר‬
‫החקלאי‪.‬‬
‫‪WWW.SITSITE.COM‬‬
‫‬
‫‪SYSTEMATIC INVENTIVE THINKING‬‬
‫‪ .8‬ממשקי ניהול משאבים–ניתן לעשות זאת באמצעות אתר דינאמי שיעודכן באופן קבוע על ידי החוקרים‬
‫במכון‪ .‬היום אין נהלים ודברים קבועים‪.‬‬
‫‪ .9‬דו"חות אשל – היום מגישים דו"חות אשל פעם בחודש ומנהל המכון מאשר אותם‪.‬‬
‫‪ .a‬דוחות חריגה – הפרדה בין נוכחות סטנדרטית לנוכחות חריגה על ידי יצירת חלון במחשב‬
‫שמפרט רק את הנוכחות החריגה כך שהאישור הוא רק על החריגות ולא על כל דו"ח הנוכחות‪.‬‬
‫במקום תור אחד יופיעו שני תורים‪ ,‬אחד של השגרה ואחד של החריגות בנוכחות‬
‫‪ .b‬כל דו"ח וזמנו הוא – לכל דו"ח יקבע תאריך אישור ייחודי שלו )שלא כמו היום שכל הדו"חות‬
‫מאושרים ביחד פעם בחודש(‪ ,‬מי שהגיש את הדו"ח בזמן יקבל אישור ומי שפיספס את‬
‫התאריך לא יוכל לקבל אישור על הדו"ח שלו‬
‫‪ .c‬דו"ח דו‪-‬חודשי – אישור הדו"חות יעשה פעם בחודשיים על מנת לחסוך זמן למנהל המכון‬
‫ולקצר את תהליך אישור הדו"חות‪ .‬בכל חודש יאושר סכום מינמלי קבוע ובכל חודשי שני‬
‫יעודכנו התוספות המדוייקות‪.‬‬
‫‪ .10‬פגישות נושאיות – קביעת פגישות צוות לפי נושא או מיקוד‪ ,‬מעבר לישיבות השוטפות או במקומן‪.‬‬
‫במטרה לקדם נושאים מסוימים ש"נתקעים" בגלל השוטף‪.‬‬
‫‪ .11‬פגישות צוות וירטואליות – פגישות צוות שישלבו בין פגישות פיזיות לפגישות ווירטואליות ויאפשרו‬
‫לחוקרים להשתתף בישיבות גם אם הם לא נמצאים פיזית במכון‪ .‬יאפשר גם לשלב חוקרים ממכונים‬
‫אחרים או מחו"ל‪.‬‬
‫‪ .12‬הזמנות עבודה‪ /‬שירות ממוחשבות – יצירת פלטפורמה שתאפשר הזמנות ממוחשבות‪ .‬כשהחוקר או‬
‫המהנדס זקוק להזמנה כלשהי הוא יעשה את זה דרך מערכת ממוחשבת‪ ,‬המערכת תעביר את זה‬
‫למחלקה או למנהל הענף הרלוונטי‪ .‬המערכת תדע "לבקש" את הפרטים הדרושים כדי לייעל את‬
‫התהליך‪ .‬בנוסף לייעול העבודה של המחלקה זה יאפשר גם מעקב אחרי ההזמנות‪ ,‬כך שגם המזמין‬
‫יוכל בכל רגע נתון לדעת מה סטטוס ההזמנה שלו‪ .‬אפשר להוסיף גם מערכת שמתקשרת עם מערכות‬
‫מובייל ויאפשרו לי לבצע הזמנה גם מהנייד‪.‬‬
‫רשימת רעיונות – איחוד‪:‬‬
‫‪ .13‬המאמר שלי – יצירת קבוצות חשיבה בין מכוניות בהן כל חוקר מציג מאמר נבחר שלו ותוך דיון‬
‫במאמרים האלה למצוא נקודות משיק‪ .‬קבוצות החשיבה ישתמשו במאמרים כדי למנף עבודה משולבת‬
‫בין המכונים השונים במנהל‪.‬‬
‫‪ .14‬מיפוי מאמרים – קבוצות חוקרים ממכונים שונים שיבחנו על‪-‬ידי מיפוי של מאמרים קיימים האם יש‬
‫תחומים בהם לא עסקנו ולהתמקד במקומות האלה בשיתוף פעולה‬
‫‪ .15‬ציטוטים – להשתמש בציטוטים על מאמרים קיימים מתחומים אחרים שאינם התחום הספציפי שבו‬
‫נכתב המאמר כדי לראות לאיזה עוד תחומים יכול המחקר להשיק‬
‫‪ .16‬מידענות מתוחכמת – הגברת הבקרה על ידי הספרייה‪ .‬הספרייה תפיץ דוחות מחקר ומאמרים שיש‬
‫במנהל למכונים השונים כדי שכולם יוכלו להתעדכן במה שקורה‪ .‬הספרייה יכולה לעשות את ההפצה‬
‫פעם לחודש בצורת עלון או מידעון לפי נושאים או לפי תקופות‪.‬‬
‫‪ .17‬הצגת הסטודנט – יום הצגת עבודות של הסטודנטים כדי שכל החוקרים במנהל יוכלו להכיר את תחומי‬
‫העיסוק השונים‪ .‬הצגת עבודות תעזור גם לסטודנטים להכיר את העבודות אחד של השני ויכולה לעודד‬
‫עבודה משותפת כבר בשלבים מוקדמים של העבודה שלהם‬
‫‪ .18‬גיל הזהב – להיעזר בגמלאים בתור כוח שעוזר לדחוף ולקדם מידע שחסר בספרייה‪ .‬הגמלאים יעזרו‬
‫באיסוף והפצה של חומרים קיימים כולל דו"חות מחקר ומאמרים‪.‬‬
‫‪ .19‬מעבדות משותפות – להיעזר ביחידת הבינוי על מנת לבנות מעבדות שבהן עובדים חוקרים מתחומים‬
‫שונים‪ ,‬עבודה צמודה כזאת תאפשר היכרות בין חוקרים ממכונים ותחומים שונים‬
‫‪ – I ♥ ARO .20‬שיפור האטרקטיביות של המנהל בעזרת הסטודנטים‪ .‬אפשר לעשות את זה בכמה אופנים‪:‬‬
‫‪ .a‬סטיקרים של ‪ I ♥ ARO‬למכוניות שלהם‬
‫‪ .b‬שהמורים שמלמדים בוולקני ישלבו אצלם עבודות של סטודנטים‬
‫‪ .c‬לאפשר לסטודנטים לעבוד בתוך מכון וולקני גם במנהלה וגם במקומות אחרים‬
‫‪ .d‬לערוך בקרה על העבודה של הסטודנטים ובדיקת הרמה של העבודות שלהם‬
‫‪WWW.SITSITE.COM‬‬
‫‬
‫‪SYSTEMATIC INVENTIVE THINKING‬‬
‫‪ .e‬כל סטודנט של מכון וולקני יקבל תיק ממותג של המכון שהוא יסתובב איתו בפקולטה‬
‫‪ .f‬כל סטודנט שנה ב יחנוך סטודנט משנה א‬
‫כיצד החקלאים יעזרו לנו לקדם מחקרים מולטי‪-‬דיסציפלינאריים?‬
‫‪ .21‬רשתות שיווק – רשת השיווק תממן את שיתוף הפעולה עם החקלאים כדי שאנחנו נוכל לייצר איתם‬
‫מוצר שהוא בלעדי להם‪.‬‬
‫‪ .22‬ניסויי השקיה אצל מגדל חקלאי – ניסויי השקיה אצל המגדל כשהוא למעשה יעשה את הטיפול ביבול‪.‬‬
‫חוסך לנו זמן ומאפשר להריץ את זה יותר מהר‪ .‬האתגרים‪ :‬צריך לשכנע אותו שיעשה את זה‪ ,‬אם יש‬
‫נזק אנחנו צריכים לפצות אותו‪.‬‬
‫‪ .23‬מו"פים יקלטו חוקרים חדשים בתחומים שוולקני לא יכולים להיכנס אליהם אז הם יוכלו לקדם‬
‫תחומים חדשים ואנחנו נעבוד איתם ביחד‬
‫‪ .24‬שת"פ עם בתי חולים‪ .‬הללו מאפסנים מזון קפוא ויצטרכו עזרה בניהול איחסון מזון ואנחנו נוכל לשתף‬
‫איתם פעולה במחקר בנושאים האלה‪ ,‬לחבר דיאטיקנים וכו'‪ ,‬יכול להיות שיש להם ידע מקצועי שלנו אין‬
‫‪WWW.SITSITE.COM‬‬
‫‬
‫‪SYSTEMATIC INVENTIVE THINKING‬‬