חדשנות בטכנולוגיות למידה : העתיד הוא לא מה שהיה פעם 2010 בנובמבר , 9

‫העתיד הוא לא מה שהיה פעם‪ :‬חדשנות בטכנולוגיות למידה‬
‫יום עיון באוניברסיטה הפתוחה‪ 9 ,‬בנובמבר ‪2010‬‬
‫סקרה‪ :‬צביה לוטן‬
‫]הקישו כאן למקור התמונה[‬
‫ברגע זה ממש התחילו השתיים לרוץ‪ ,‬והמלכה רצה מהר כל כך עד‬
‫שבקושי אליס יכלה להשיגה‪ .‬וכל העת קראה המלכה‪" :‬יותר מהר!‬
‫יותר מהר"!‬
‫‪...‬ברגע שהייתה אליס תשושה לחלוטין‪ ,‬עצרו השתיים‪ ,‬והיא מצאה‬
‫את עצמה יושבת על הארץ‪ ,‬חסרת נשימה ותקופת סחרחורת‪.‬‬
‫אליס הביטה סביבה בהפתעה רבה‪" ,‬מה? נדמה לי שהיינו מתחת‬
‫לעץ הזה כל הזמן! הכל בדיוק אותו דבר"!‬
‫‪....‬כאן ‪ ,‬את מבינה ‪ ,‬ענתה המלכה‪ ,‬עליך לרוץ כמיטב כוחך כדי‬
‫להישאר באותו מקום‪ .‬אם ברצונך להגיע למקום אחר ‪ -‬עליך לרוץ‬
‫לפחות במהירות כפולה מזו"‪.‬‬
‫]הקישו כאן למקור הטקסט[‬
‫אליס בארץ הפלאות צריכה לרוץ במלוא כוחה כדי להישאר במקום‪.‬‬
‫המעקב אחרי שינויים טכנולוגיים ושימוש בטכנולוגיה מתקדמת‬
‫בהוראה ובלמידה דורשים ריצה מתמדת עם הטכנולוגיה‪ .‬בציטוט‬
‫מהספר "אליס בארץ הפלאות" פתחה פרופ' יהודית גל‪-‬עזר‪ ,‬סגנית‬
‫הנשיאה לעניינים אקדמיים של האוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬את יום העיון‪" :‬העתיד הוא לא מה שהיה פעם‪ :‬חדשנות‬
‫בטכנולוגיות למידה" שנערך במרכז צ'ייס באוניברסיטה הפתוחה‪ .‬לא בכדי נקרא כך יום העיון‪ .‬הוא עמד בסימן‬
‫סגירת מרכז המחקר לשילוב טכנולוגיות בהוראה ע"ש צ'ייס והשקת המרכז לחקר חדשנות בטכנולוגיות למידה‪.‬‬
‫פתחה את יום העיון פרופ' שרה גורי‪-‬רוזנבליט‪ ,‬מהאוניברסיטה הפתוחה בהרצאה "הטמעת טכנולוגיות חדשניות‬
‫בהשכלה הגבוהה‪ :‬מגמות ואתגרים"‪ .‬השאלה המרכזית אליה התייחסה הייתה‪ :‬מדוע השינוי החדשני שחל ב"ידע"‬
‫באינטרנט ובטיפול בו בסביבת המחשב בא לידי ביטוי באופן חלקי בלבד בתהליכי הוראה ולמידה? הכוונה לשינוי‬
‫בהיבטים כגון דרכי שימור הידע‪ ,‬העברתו ויצירת ידע חדש‪ .‬בתחומים אחרים‪ ,‬כמו דיונים ברשתות מחקר ענפות‪,‬‬
‫ניהול אקדמי וארגון מבנה הספריות ותיפקודן‪ ,‬השינוי ניכר ובא לידי ביטוי בהתנהלות יומיומית‪.‬‬
‫לטענתה הטמעת הטכנולוגיות בחינוך עד כה מאופינת בהנחות שגויות‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הטכנולוגיה הונחתה מלמעלה מבלי להגדיר בבירור את תפקידה בה בשעה שמורים מאמינים שהכל בסדר‬
‫בהוראה שלהם ולא מבינים למה לאמץ משהו חדש‪ .‬לדבריהם‪" ,‬אם הטכנולוגיה היא התשובה – מהי השאלה?"‬
‫הטכנולוגיה משמשת ללמידה מרחוק‪ ,‬ובכך מאפשרת להתגבר על מגבלות זמן ומקום‪ ,‬אך לסטודנטים רצוי‬
‫קמפוס בו הם שוהים עם עמיתים אחרים‪.‬‬
‫ההתייחסות לדור הצעיר כ"ילידים" בתרבות האינטרנט מול המבוגרים ש"הגרו" לתרבות זו מתרבות אחרת‪,‬‬
‫אינה בהכרח הוכחה לכך שהצעירים יודעים ללמוד עם מחשב ושהם רוצים ללמוד עם מחשב‪ .‬בהקשר זה חסרה‬
‫הבחנה ברורה בין חשיפה למידע )‪ (INFORMATION‬לבין הבניית ידע )‪(KNOWLEDGE‬‬
‫ההערכה לגבי הגדלת רווחי המוסד החינוכי‪ ,‬בשל הקטנת עלות ההוראה לסטודנט הלומד מרחוק ואינו שוהה‬
‫בקמפוס‪ ,‬מוגזמת ואינה נכונה‪.‬‬
‫לטענתה של פרופ' גורי הטכנולוגיה תהיה מאוד משמעותית בטווח הארוך‪ .‬האתגרים ביישום טכנולוגיות בהשכלה‬
‫הגבוהה הם‪:‬‬
‫•‬
‫לצמצם פערים בין עשירים ועניים‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫להפוך את הזמינות לכמות העצומה של המידע באינטרנט למנוף ליצירה של ידע משמעותי; ניתן להשיג זאת על‬
‫ידי הצבת תהליכי ההוראה והלמידה במרכז השיח החינוכי‪.‬‬
‫להעמיד את המורים במרכז התהליך‪ ,‬מאחר שהלמידה לא מתרחשת מעצמה‪.‬‬
‫למצוא דרכים לניהול מיטבי של זמן ההוראה בתוך השיעור ולהגדרת מקומו של הסגל החינוכי בפיתוח ההוראה‪.‬‬
‫למצוא פתרונות לטכנולוגיה נגישה וזמינה‪.‬‬
‫פרופ' יואב יאיר ופרופ' יורם עשת‪-‬אלקלעי מהאוניברסיטה הפתוחה הציגו את נושא הטכנולוגיות החדשות‬
‫שמגדירות מחדש‪ ,‬לטענתם‪ ,‬את תפקיד בית הספר‪ ,‬את תהליכי הלמידה‪ ,‬את מקור הסמכות ואת יחסי מורה ‪-‬‬
‫תלמיד‪ .‬בבחירת חדשנות טכנולוגית יש קשיים כיוון שרוב הטכנולוגיות לא פותחו ללמידה והן מצויות בהשתנות‬
‫מתמדת‪ .‬לכן‪ ,‬בחירת טכנולוגיות חדשות מכילה רכיב בולט של אי‪-‬ודאות‪ ,‬המחייב הבנה מעמיקה של הטכנולוגיה‬
‫ותהליך מושכל ומבוקר לשם הטמעה ושימוש נבון בהן‪.‬‬
‫פרופ' דפנה למיש מאוניברסיטת תל‪-‬אביב הרצתה בנושא "מציאות חדשה מול דילמות ישנות‪ :‬ילדים‪ ,‬נוער‬
‫וטכנולוגיות התקשורת העכשוויות"‪ .‬היא התייחסה לתפקיד הדומיננטי והמרכזי של האינטרנט בקרב ילדים‪:‬‬
‫השימוש באינטרנט נמצא בעלייה עם הגיל וכן‪ ,‬מצטמצם הפער מבחינת משך זמן השימוש שמקורו במגדר‪ ,‬במעמד‬
‫ובמוצא‪ .‬הילדים מסתדרים היטב עם טכנולוגיה גם ללא מבוגרים בסביבתם‪.‬‬
‫השלכות האינטרנט על חיי הילדים הן טשטוש גבולות שבעבר היו ברורים בין‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪ :OFF - ON‬מתי מחוברים לאמצעי תקשורת ומתי מתנתקים‪ .‬היום כל הזמן זמינים לתקשורת‪.‬‬
‫אמיתי ‪ -‬מתווך‪ :‬אפשר להגיע לתחושה של חוויה אמתית באינטרנט‪" .‬באינטרנט אני ממש אני" אומרות בנות‪,‬‬
‫"כשלא רואים את הגוף שלי – אני באמת אני"‪.‬‬
‫פרטי ‪ -‬ציבורי‪ :‬מסרים פרטיים יכולים להישלח במקומות ציבוריים‪.‬‬
‫צרכן ‪ -‬יצרן‪ :‬קל ליצור תכנים ולמעשה כל צרכן הוא גם יצרן ידע‪.‬‬
‫בהקשר לתמיכה בלימודים‪ 65% ,‬מסתייעים באינטרנט לעומת ‪ 15%‬שמסתייעים בספרים‪ ,‬כך שהאינטרנט‬
‫משמעותי בלמידה‪ .‬עם זאת יש לאינטרנט משמעויות מעבר ללמידה‪ ,‬בהיבטים של העצמה אישית‪ .‬ישנן מצוקות‬
‫רגשיות ואינטלקטואליות בבית הספר‪ ,‬שמוצאות פתרון באינטרנט‪ .‬להדגמת טענותיה הביאה פרופ' למיש ממצאים‬
‫ממחקר על ילדים עולים מרוסיה‪ ,‬שבאמצעות האינטרנט גולשים לאתרי תרבות רוסית או לומדים וצוברים ידע על‬
‫הנלמד בבית הספר‪.‬‬
‫"מתייחסים כאן גרוע לרוסים‪ ....‬לדוגמה‪ ,‬חושבים שרוסים שותים רק וודקה‪ .‬אבל אני יודעת שזה לא נכון‪ .‬את יכולה‬
‫להכנס לאתר רוסי באינטרנט ולראות שזה לא נכון! יש שם שפע של אינפורמציה על ההסטוריה הרוסית‪ ,‬מדענים‪,‬‬
‫ממציאים‪ ,‬על התרבות והאמנות‪ "...‬ריטה‪ ,‬בת ‪ 5) 13‬שנים בישראל(‬
‫"‪ ...‬בזכות האינטרנט תמיד יש לי משהו להגיד בכתה‪".‬‬
‫אניה‪ ,‬בת ‪ 5) 12‬שנים בישראל(‬
‫סיים פרופ' שיזף רפאלי מאוניברסיטת חיפה‪ ,‬שצידד בהתבוננות מחדש בריבוי משימות בו‪-‬זמנית‪multi-) ,‬‬
‫‪ (tasking‬בלמידה‪ .‬הוא תקף את הגישה היוצאת נגד ביצוע מספר פעילויות בו‪-‬זמנית‪ .‬יש עדויות מצטברות המראות‬
‫שיש סיטואציות שמתאים לפעול בהן בו‪-‬זמנית במספר ערוצים‪ .‬ילדים במיוחד יכולים לפעול בו‪-‬זמנית ללא מאמץ‪.‬‬
‫יתרה מזו הוא טען שבו‪-‬זמניות יכולה להביא את הפרט לרמת תפקוד גבוהה‪.‬‬
‫הוא סיים את דבריו ביציאה נגד מוסדות חינוך שסוגרים קשר אלחוטי במוסד כדי לא לאפשר לתלמידים לגלוש בזמן‬
‫ההרצאה‪ .‬לטענתו‪ ,‬יש לפגוש את הילדים במקום בו הם נמצאים ואילו מסר של סגירת ערוצי קשב הוא מסוכן‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬ביום העיון הועלו שאלות רבות שהתייחסו לאתגרים הרבים בבחירה ובשילוב של טכנולוגיות חדשות בהוראה‪.‬‬
‫התשובות שנתנו להתמודדות עם האתגרים היו חלקיות והדגישו את המאמץ הרב שעלינו להקדיש כדי להתמודד‬
‫איתם‪.‬‬
‫ההזמנה ליום העיון והמצגות של המרצים‬