העתיד הוא לא מה שהיה פעם :חדשנות בטכנולוגיות למידה יום עיון באוניברסיטה הפתוחה 9 ,בנובמבר 2010 סקרה :צביה לוטן ]הקישו כאן למקור התמונה[ ברגע זה ממש התחילו השתיים לרוץ ,והמלכה רצה מהר כל כך עד שבקושי אליס יכלה להשיגה .וכל העת קראה המלכה" :יותר מהר! יותר מהר"! ...ברגע שהייתה אליס תשושה לחלוטין ,עצרו השתיים ,והיא מצאה את עצמה יושבת על הארץ ,חסרת נשימה ותקופת סחרחורת. אליס הביטה סביבה בהפתעה רבה" ,מה? נדמה לי שהיינו מתחת לעץ הזה כל הזמן! הכל בדיוק אותו דבר"! ....כאן ,את מבינה ,ענתה המלכה ,עליך לרוץ כמיטב כוחך כדי להישאר באותו מקום .אם ברצונך להגיע למקום אחר -עליך לרוץ לפחות במהירות כפולה מזו". ]הקישו כאן למקור הטקסט[ אליס בארץ הפלאות צריכה לרוץ במלוא כוחה כדי להישאר במקום. המעקב אחרי שינויים טכנולוגיים ושימוש בטכנולוגיה מתקדמת בהוראה ובלמידה דורשים ריצה מתמדת עם הטכנולוגיה .בציטוט מהספר "אליס בארץ הפלאות" פתחה פרופ' יהודית גל-עזר ,סגנית הנשיאה לעניינים אקדמיים של האוניברסיטה הפתוחה ,את יום העיון" :העתיד הוא לא מה שהיה פעם :חדשנות בטכנולוגיות למידה" שנערך במרכז צ'ייס באוניברסיטה הפתוחה .לא בכדי נקרא כך יום העיון .הוא עמד בסימן סגירת מרכז המחקר לשילוב טכנולוגיות בהוראה ע"ש צ'ייס והשקת המרכז לחקר חדשנות בטכנולוגיות למידה. פתחה את יום העיון פרופ' שרה גורי-רוזנבליט ,מהאוניברסיטה הפתוחה בהרצאה "הטמעת טכנולוגיות חדשניות בהשכלה הגבוהה :מגמות ואתגרים" .השאלה המרכזית אליה התייחסה הייתה :מדוע השינוי החדשני שחל ב"ידע" באינטרנט ובטיפול בו בסביבת המחשב בא לידי ביטוי באופן חלקי בלבד בתהליכי הוראה ולמידה? הכוונה לשינוי בהיבטים כגון דרכי שימור הידע ,העברתו ויצירת ידע חדש .בתחומים אחרים ,כמו דיונים ברשתות מחקר ענפות, ניהול אקדמי וארגון מבנה הספריות ותיפקודן ,השינוי ניכר ובא לידי ביטוי בהתנהלות יומיומית. לטענתה הטמעת הטכנולוגיות בחינוך עד כה מאופינת בהנחות שגויות: • • • • הטכנולוגיה הונחתה מלמעלה מבלי להגדיר בבירור את תפקידה בה בשעה שמורים מאמינים שהכל בסדר בהוראה שלהם ולא מבינים למה לאמץ משהו חדש .לדבריהם" ,אם הטכנולוגיה היא התשובה – מהי השאלה?" הטכנולוגיה משמשת ללמידה מרחוק ,ובכך מאפשרת להתגבר על מגבלות זמן ומקום ,אך לסטודנטים רצוי קמפוס בו הם שוהים עם עמיתים אחרים. ההתייחסות לדור הצעיר כ"ילידים" בתרבות האינטרנט מול המבוגרים ש"הגרו" לתרבות זו מתרבות אחרת, אינה בהכרח הוכחה לכך שהצעירים יודעים ללמוד עם מחשב ושהם רוצים ללמוד עם מחשב .בהקשר זה חסרה הבחנה ברורה בין חשיפה למידע ) (INFORMATIONלבין הבניית ידע )(KNOWLEDGE ההערכה לגבי הגדלת רווחי המוסד החינוכי ,בשל הקטנת עלות ההוראה לסטודנט הלומד מרחוק ואינו שוהה בקמפוס ,מוגזמת ואינה נכונה. לטענתה של פרופ' גורי הטכנולוגיה תהיה מאוד משמעותית בטווח הארוך .האתגרים ביישום טכנולוגיות בהשכלה הגבוהה הם: • לצמצם פערים בין עשירים ועניים. • • • • להפוך את הזמינות לכמות העצומה של המידע באינטרנט למנוף ליצירה של ידע משמעותי; ניתן להשיג זאת על ידי הצבת תהליכי ההוראה והלמידה במרכז השיח החינוכי. להעמיד את המורים במרכז התהליך ,מאחר שהלמידה לא מתרחשת מעצמה. למצוא דרכים לניהול מיטבי של זמן ההוראה בתוך השיעור ולהגדרת מקומו של הסגל החינוכי בפיתוח ההוראה. למצוא פתרונות לטכנולוגיה נגישה וזמינה. פרופ' יואב יאיר ופרופ' יורם עשת-אלקלעי מהאוניברסיטה הפתוחה הציגו את נושא הטכנולוגיות החדשות שמגדירות מחדש ,לטענתם ,את תפקיד בית הספר ,את תהליכי הלמידה ,את מקור הסמכות ואת יחסי מורה - תלמיד .בבחירת חדשנות טכנולוגית יש קשיים כיוון שרוב הטכנולוגיות לא פותחו ללמידה והן מצויות בהשתנות מתמדת .לכן ,בחירת טכנולוגיות חדשות מכילה רכיב בולט של אי-ודאות ,המחייב הבנה מעמיקה של הטכנולוגיה ותהליך מושכל ומבוקר לשם הטמעה ושימוש נבון בהן. פרופ' דפנה למיש מאוניברסיטת תל-אביב הרצתה בנושא "מציאות חדשה מול דילמות ישנות :ילדים ,נוער וטכנולוגיות התקשורת העכשוויות" .היא התייחסה לתפקיד הדומיננטי והמרכזי של האינטרנט בקרב ילדים: השימוש באינטרנט נמצא בעלייה עם הגיל וכן ,מצטמצם הפער מבחינת משך זמן השימוש שמקורו במגדר ,במעמד ובמוצא .הילדים מסתדרים היטב עם טכנולוגיה גם ללא מבוגרים בסביבתם. השלכות האינטרנט על חיי הילדים הן טשטוש גבולות שבעבר היו ברורים בין: • • • • :OFF - ONמתי מחוברים לאמצעי תקשורת ומתי מתנתקים .היום כל הזמן זמינים לתקשורת. אמיתי -מתווך :אפשר להגיע לתחושה של חוויה אמתית באינטרנט" .באינטרנט אני ממש אני" אומרות בנות, "כשלא רואים את הגוף שלי – אני באמת אני". פרטי -ציבורי :מסרים פרטיים יכולים להישלח במקומות ציבוריים. צרכן -יצרן :קל ליצור תכנים ולמעשה כל צרכן הוא גם יצרן ידע. בהקשר לתמיכה בלימודים 65% ,מסתייעים באינטרנט לעומת 15%שמסתייעים בספרים ,כך שהאינטרנט משמעותי בלמידה .עם זאת יש לאינטרנט משמעויות מעבר ללמידה ,בהיבטים של העצמה אישית .ישנן מצוקות רגשיות ואינטלקטואליות בבית הספר ,שמוצאות פתרון באינטרנט .להדגמת טענותיה הביאה פרופ' למיש ממצאים ממחקר על ילדים עולים מרוסיה ,שבאמצעות האינטרנט גולשים לאתרי תרבות רוסית או לומדים וצוברים ידע על הנלמד בבית הספר. "מתייחסים כאן גרוע לרוסים ....לדוגמה ,חושבים שרוסים שותים רק וודקה .אבל אני יודעת שזה לא נכון .את יכולה להכנס לאתר רוסי באינטרנט ולראות שזה לא נכון! יש שם שפע של אינפורמציה על ההסטוריה הרוסית ,מדענים, ממציאים ,על התרבות והאמנות "...ריטה ,בת 5) 13שנים בישראל( " ...בזכות האינטרנט תמיד יש לי משהו להגיד בכתה". אניה ,בת 5) 12שנים בישראל( סיים פרופ' שיזף רפאלי מאוניברסיטת חיפה ,שצידד בהתבוננות מחדש בריבוי משימות בו-זמניתmulti-) , (taskingבלמידה .הוא תקף את הגישה היוצאת נגד ביצוע מספר פעילויות בו-זמנית .יש עדויות מצטברות המראות שיש סיטואציות שמתאים לפעול בהן בו-זמנית במספר ערוצים .ילדים במיוחד יכולים לפעול בו-זמנית ללא מאמץ. יתרה מזו הוא טען שבו-זמניות יכולה להביא את הפרט לרמת תפקוד גבוהה. הוא סיים את דבריו ביציאה נגד מוסדות חינוך שסוגרים קשר אלחוטי במוסד כדי לא לאפשר לתלמידים לגלוש בזמן ההרצאה .לטענתו ,יש לפגוש את הילדים במקום בו הם נמצאים ואילו מסר של סגירת ערוצי קשב הוא מסוכן. לסיכום ,ביום העיון הועלו שאלות רבות שהתייחסו לאתגרים הרבים בבחירה ובשילוב של טכנולוגיות חדשות בהוראה. התשובות שנתנו להתמודדות עם האתגרים היו חלקיות והדגישו את המאמץ הרב שעלינו להקדיש כדי להתמודד איתם. ההזמנה ליום העיון והמצגות של המרצים
© Copyright 2024