‫קול צופיך‬
‫מרן הראשון לציון הרה"ג המקובל הא‪-‬לקי‬
‫הרב מרדכי אליהו זצוק"ל‬
‫בלק ‪ -‬תשס"ז ‪ -‬מאת מרן הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל‬
‫השיעור לעילוי נשמת ‪:‬‬
‫מרן הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל‬
‫למי שאין ה' חפץ ברעתו‪ ,‬ואם לא יניחהו ללכת יכנס במיחוש אחר כי יאמר‬
‫בלעם שהוא ירא ממנו ח"ו לשולחו ולזה מונעו מלכת‪ ,‬אשר על כן נתחכם ה'‬
‫וסלק ב' המיחושים בדרך נכון‪ ,‬בתחלה אמר אליו לא תלך וגו' שבזה הראה‬
‫לעמים כי אין הכלב רע ברשות עצמו‪ ,‬גם נתחכם ה' בזה לשלם לו שכרו‬
‫שהקדים לומר לשלוחי בלק כי אינו ברשות עצמו"‪ ,‬עי"ש‪.‬‬
‫השיעור נמסר ע"י הרב מרדכי אליהו זצוק"ל‪ ,‬בשנת תשס"ז‪.‬‬
‫וישם ה' דבר בפי בלעם‬
‫ֹאמר שּוב אֶ ל בָ לָק וְ כֹה ְת ַדבֵ ר"‪.‬‬
‫כתוב (שם‪ ,‬כג‪ ,‬ה) "וַ י ֶָשם ה' ָדבָ ר ְב ִפי בִ לְ עָ ם וַ י ֶ‬
‫שואל בעל האור החיים הקדוש כיצד יתכן שהקב"ה יכניס לפיו הטמא של‬
‫בלעם‪ ,‬ברכות כל כך נעלות לעם ישראל‪ ,‬וכגון הפסוק "מה טובו אוהליך‬
‫יעקב משכנותיך ישראל" המבטא את עוצמת היחודיות של עם ישראל‬
‫בצניעותו יותר מכל העמים כולם‪ .‬וכיצד אנו אומרים בכניסתנו לבית מקדש‬
‫מעט את הפסוק שיצא מפה טמא ומשוקץ של אדם רשע שרצה בכל מאודו‬
‫לקלל את שונאיהם של ישראל? ואמנם היתה כוונתו לרעה‪ ,‬שרצה שלא יהיו‬
‫בתי כנסיות וישיבות ומקומות תורה כלל בעם ישראל‪ ,‬אבל הרי הקב"ה הפך‬
‫את כוונתו לטובה ולברכה (עיין סנהדרין דף ק"ה ע"ב)‪ ,‬וכיצד יתכן להכניס‬
‫טובה וברכה בפי החזיר הזה (כלשונו) אלא‪ ,‬אומר 'אור החיים הקדוש'‪:‬‬
‫"ולפי שאדם זה הוא אדם מובהק בכיעור ותיעוב ושיקוץ לא תנוח עליו הרוח‬
‫הקדושה המגדת העתידות‪ ,‬גם הדברים מצד עצמן דברי קודש הם ולא יחנו‬
‫בגוי טמא‪ ,‬לזה נתחכם ה' לעשות תיקון לדבר קדושה לבל תעבור במבוי‬
‫מטונף ועשה מחיצה בין כח המדבר והדיבור עצמו ובין פי חזיר"‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬הקדוש ברוך הוא שם חציצה בתוך פיו‪ ,‬כעין צינור‪ ,‬והדברים היו‬
‫עוברים דרך אותו הצינור ולא היו הדברים נוגעים בחיך ובלשונו הטמאים‪,‬‬
‫אלא נשארו בקדושה ובטהרה‪ ,‬וזהו שכתוב "וַ י ֶָשם ה' ָדבָ ר ְב ִפי בִ לְ עָ ם וַ יֹאמֶ ר‬
‫שּוב אֶ ל בָ לָק וְ כֹה ְת ַדבֵ ר"‪.‬‬
‫פרשת השבוע ‪ :‬בלק‬
‫הנחת תפילין‬
‫ויגר מואב מפני העם מאוד‬
‫פרשתנו פותחת בפסוקים (במדבר כב‪ ,‬ב‪-‬ג)‪" :‬וַ י ְַרא בָ לָק בֶ ן ִצעוֹר ֵאת כָל אֲ ֶשר‬
‫עָ ָשה יִ ְש ָראֵ ל לָאֱ מ ִֹרי‪ .‬וַ ָיגָר מוָֹאב ִמעְ נֵי הָ עָ ם ְמאֹד כִ י ַרב הּוא וַ י ָָקץ מוָֹאב ִמעְ נֵי‬
‫בְ נֵי יִ ְש ָראֵ ל"‪.‬‬
‫ויש להבין‪ ,‬ממה פחד בלק?‬
‫ומבאר רש"י‪" :‬וירא בלק וכו' ‪ -‬אמר‪ ,‬אלו שני מלכים שהיינו בטוחים עליהם‬
‫(הכוונה לסיחון ועוג) לא עמדו בפניהם‪ ,‬אנו על אחת כמה וכמה‪ .‬לפיכך ויגר‬
‫מואב"‪.‬‬
‫זאת ועוד "וַ ָיגָר מוָֹאב ִמעְ נֵי הָ עָ ם ְמאֹד"‪ .‬בעם ישראל יש צדיקים ויש חסידים‬
‫ויש חסידים פשוטים‪ .‬מואב לא פחד מהצדיקים והחסידים‪ ,‬אלא‬
‫מהחסידים הפשוטים – שהם עושים הכל לשם שמים‪ ,‬וחשש שהם יצאו‬
‫וילחמו נגדו‪.‬‬
‫הנה עם יצא ממצרים‬
‫כתוב בפרשה (במדבר כב‪ ,‬ה) "וַ יִ ְשלַח מַ לְ ָאכִ ים אֶ ל בִ לְ עָ ם בֶ ן בְ עֹר וכו' לֵא ֹמר‬
‫ָארץ וְ הּוא י ֵֹשב ִממֺ לִ י"‪.‬‬
‫ִהנֵה עַ ם יָצָ א ִמ ִמצְ ַריִ ם ִהנֵה כִ ָסה ֶאת עֵ ין הָ ֶ‬
‫כלומר‪ ,‬העם יצא מעצמו ממצרים‪ ,‬ולא ק‪-‬ל הוציאם‪ .‬אבל אנחנו אומרים‬
‫שהקב"ה הוציא אותנו ממצרים‪.‬‬
‫לא מדובשך ולא מעוקצך‬
‫ֹלקִים אֶ ל בִ לְ עָ ם ֹלא תֵ לְֵך עִ מָ הֶ ם ֹלא תָ אֹר אֶ ת‬
‫כתוב (במדבר כב‪ ,‬יב) "וַ יֹאמֶ ר אֱ ִ‬
‫הָ עָ ם כִ י בָ רּוְך הּוא"‪.‬‬
‫אומר רש"י‪" :‬לא תלך עמהם ‪ -‬אמר לו‪ ,‬אם כן אקללם במקומי‪ .‬אמר לו‪ ,‬לא‬
‫תאור את העם‪ .‬אמר לו‪ ,‬אם כן אברכם‪ .‬אמר לו‪ ,‬אינם צריכים לברכתך כי‬
‫ברוך הוא‪ .‬משל אומרים לצרעה (ס"א לדבורה) לא מדובשיך ולא מעוקציך"‪.‬‬
‫[דבש דבורים – לכאורה‪ ,‬איך מותר לאכול דבש דבורים‪ ,‬והרי הדבורים הם‬
‫שרצים ואמרו חז"ל (בכורות ה' ע"ב) "היוצא מן הטמא – טמא"? אלא טעם‬
‫ההיתר‪ ,‬כי הדבורה אינה מייצרת מעצמה את הדבש‪ ,‬ואין הדבש מתמצית‬
‫גופה‪ ,‬אלא היא רק מלקטת מהאבקנים ומעבירה לכוורת (ועיין לרמב"ם פ"ג‬
‫מהל' מאכלות אסורות ה"ג)‪ .‬בעיר קרית מלאכי היה בית חרושת לגלידה‪.‬‬
‫והם היו זורקים את שיירי הגלידה לאשפה‪ .‬באותו איזור יש הרבה כוורות‪,‬‬
‫והיו הדבורים באות ולוקחות מהגלידה‪ ,‬ולכן צבע הדבש באותן כוורות היה‬
‫לבן‪ .‬בא לפני הרב בנימין אביעד ע"ה – הרב האזורי‪ ,‬והראה לי את הדבש‬
‫הלבן ואמר לי‪ :‬א"כ יש לכתוב על הדבש שהוא חלבי‪ .‬אמרתי לו‪ ,‬מאחר וזה‬
‫לא שכיח‪ ,‬ויש עדות שמכניסים למאכל בשרי דבש ולא ישימו לב‪ ,‬ע"כ "לפני‬
‫עור לא תתן מכשול" ויש להשמיד את כל הדבש הזה‪ ,‬וכן עשו]‪.‬‬
‫ואך את הדבר אשר אדבר אליך אותו תעשה‬
‫ֹלקים אֶ ל בִ לְ עָ ם לַיְ לָה וַ יֹאמֶ ר ל ֹו ִאם לִ ְקרֹא לְ ָך‬
‫כתוב (במדבר כב‪,‬כ) "וַ ָיבֹא אֱ ִ‬
‫בָ אּו הָ אֲ נ ִָשים קּום לְֵך ִא ָתם וְ אַ ְך ֶאת הַ ָדבָ ר אֲ ֶשר אֲ ַדבֵ ר אֵ לֶיָך אֹת ֹו תַ ע ֲֶשה"‪.‬‬
‫שואל בעל 'אור החיים הקדוש'‪" :‬צריך לדעת למה אמר דבריו בלשון ספק‬
‫הממ נו יפלא כל דבר‪ .‬עוד למה הסכים ה' על יד הרשע ללכת לקלל שונאיהם‬
‫של ישראל‪ .‬עוד צריך לדעת למה חזר בו ה' מדעת ראשונה שעכב על ידו‬
‫מתחלה מה סבר ולבסוף מה סבר?"‪.‬‬
‫והוא עונה‪" :‬ונראה כי במה שלפנינו היו לפני ה' ב' דרכים ובכל אחד מהם‬
‫יש בו מיחוש בלתי הגון‪ ,‬הא' אם יסכים ה' על הליכתו יחשבו העמים ההם‬
‫שרשותו ביד עצמו ולא ידעו ששלשלת הכלב ביד בעליו ואינו יכול עשות ככל‬
‫אשר יחפוץ‪ ,‬וה' רצה שיוודע לעיני העמים שאין בלעם ברשות עצמו להרע‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪515‬‬
‫מי מנה עפר יעקב‬
‫"מי מָ נָה עֲפַ ר ַי ֲעקֹב"‪.‬‬
‫כתוב (במדבר כג‪ ,‬י) ִ‬
‫אומר רש"י‪" :‬אין חשבון במצות שהם מקיימין בעפר (דברים כב) לא תחרוש‬
‫בשור ובחמור (ויקרא יט) לא תזרע כלאים‪ .‬אפר פרה ועפר סוטה וכיוצא‬
‫בהם"‪.‬‬
‫וכתב 'בעל הטורים' בדרך רמז‪ :‬עפר = בגימטריא ‪( 153‬עם הכולל)‪.‬‬
‫והמילה ערלה = ‪ , 105‬ומניחים את הערלה של ברית המילה בחול‪ ,‬והמילה‬
‫בחול בגימטריא = ‪ ,64‬וביחד = ‪.153‬‬
‫ואומר בעל תרגום יונתן בן עוזיאל‪ :‬בלעם ראה שעם ישראל "גזרין‬
‫עורלתהון וטמרין בעפרא דמדברא‪ ,‬אמר מאן ייכול לממני זכוותא" (מי יוכל‬
‫למנות זכויותיהם של עם ישראל)‪.‬‬
‫ומאחר ודבר זה מובא בבעל הטורים ובתרגום יוב"ע‪ ,‬נוהגים המוהלים‬
‫להניח העורלה בעפר ואח"כ קוברים בעפר‪ .‬ובשבת‪ ,‬צריך שיהא עפר מוכן‬
‫להם מבעוד יום‪ ,‬שלא יהא עפר מוקצה‪.‬‬
‫חי כבלעם ורוצה למות כמשה‬
‫יתי כָ מֹהּו"‪.‬‬
‫ּות ִהי ַאחֲ ִר ִ‬
‫"תמֹת נַפְ ִשי מוֹת יְ ָש ִרים ְ‬
‫בלעם אומר (במדבר כג‪ ,‬י)‪ָ :‬‬
‫אומר בעל אוה"ח הקדוש‪ :‬בלעם רוצה לחיות חיים מושחתים‪ ,‬אבל למות‬
‫צדיק כמשה רבנו‪ ,‬וז"ל‪( :‬שם)‪ " :‬עוד ירצה שבהגיעו ליום המיתה יטיב דרכיו‬
‫ממעשיו הרעים ותועבותיו‪ ,‬כי רשע שבאומות היה ואתונו היתה לו סוכנת‬
‫כמאמרם ז"ל (עיין ע"ז דף ד' ע"ב) תגיד עליו‪ ,‬אלא שנתאוה שבשעת מיתה‬
‫ישוב ויהיה ישר כישרים באומות‪ ,‬ולפי שעמד על מזגו והנה הוא רע בתכלית‬
‫הרע ונמנע ממנו עשות יושר‪ ,‬לזה שאל דבר שיכל להיות שבשעת דכדוכה של‬
‫מות יהיה ישר"‪ ,‬עכ"ל אור החיים‪ .‬ואח"כ הוסיף‪" :‬וכיוצא בזה ראיתי‬
‫רשעים שאמרו לי בפירוש כי אם היו יודעים שיחזרו בתשובה ותיכף ימותו‬
‫היו עושים‪ ,‬אלא שיודעים שאינם יכולים לעמוד בתשובה זמן ארוך‪ ,‬כי דבר‬
‫מלך (יצה"ר) עליהם מלך זקן וכסיל רח"ל‪ ,‬עי"ש‪.‬‬
‫ועל זה אמר הנביא יחזקאל (יח‪ ,‬לב) "אמור אליהם חי אני נאום ה אלוקים‪,‬‬
‫אם אחפוץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה‪ ,‬שובו שובו מדרכיכם‬
‫הרעים ולמה תמותו בית ישראל"‪ .‬ונאמר (שם פסוק כג) "החפץ אחפץ מות‬
‫הרשע נאום ה' אלוקים‪ ,‬הלוא בשובו מדרכיו וחיה" (אנו מזכירים זאת‬
‫בתפלת נעילה ביום הכיפורים)‪.‬‬
‫‪www.harav.org‬‬
‫קול צופיך‬
‫מרן הראשון לציון הרה"ג המקובל הא‪-‬לקי‬
‫הרב מרדכי אליהו זצוק"ל‬
‫בלק ‪ -‬תשס"ז ‪ -‬מאת מרן הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל‬
‫כלומר‪ ,‬אין הקב"ה חפץ שהרשע יחזור בתשובה וימות‪ ,‬אלא שיחזור‬
‫בתשובה וימשיך לחיות בדרך התורה‪.‬‬
‫כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעם ק‪-‬ל‬
‫בלעם הרשע ניסה לקלל את ישראל‪ ,‬בשליחותו של בלק‪ ,‬אך ללא הועיל‪,‬‬
‫ויצאו מפיו הדברים שהקב"ה קבע‪ ,‬וברך את ישראל‪ .‬בנסיון השני‪ ,‬כשאילץ‬
‫בלק את בלעם הרשע לקלל‪ ,‬נשא בלעם את משלו ואמר‪" :‬כִ י ֹלא נַחַ ש בְ ַי ֲעקֹב‬
‫וְ ֹלא ֶקסֶ ם בְ יִ ְש ָראֵ ל כָעֵ ת יֵָאמֵ ר לְ ַי ֲעקֹב ּולְ יִ ְש ָראֵ ל ַמה עָ עַ ל אֵ ל" (במדבר כג‪ ,‬כג)‪.‬‬
‫ידוע שבשעה שמברכים צריך להזכיר את שמו של המתברך‪ ,‬וחשב בלעם‬
‫שגם בקללה צריך להזכיר את שם המקולל‪ ,‬ורצה להזכיר בתחילה את שמו‬
‫של יעקב אבינו‪ ,‬ואמר "כי לא נחש ביעקב"‪ ,‬אך כיון שלא היתה תגובה‪ ,‬ניסה‬
‫להזכירו בשמו שהוחלף ‪' -‬ישראל'‪ ,‬ואמר "ולא קסם בישראל"‪ ,‬אך גם זה לא‬
‫הועיל‪ .‬הבין בלעם שככל הנראה לא שונה שמו של יעקב לישראל‪ ,‬אלא קיבל‬
‫זאת כתוספת לשמו‪ ,‬על כן אמר בנשימה אחת‪" :‬כעת יאמר ליעקב‬
‫ולישראל"‪ ,‬אך גם זה ללא הצלחה‪ .‬אמר בלעם לבלק‪ :‬עתה מובן מה שכתוב‬
‫(בראשית לה‪ ,‬ז) "וַ יִ בֶ ן ָשם ִמזְ בֵ חַ וַ יִ ְק ָרא לַמָ קוֹם ֵא‪-‬ל בֵ ית אֵ ל"‪ .‬הנה‪ ,‬מתחילה‬
‫לא ידע בלעם אם יעקב אבינו הוא שקרא למזבח בשם "א‪-‬ל בית א‪-‬ל"‪ ,‬או‬
‫שהקב"ה קרא ליעקב אבינו בשם "א‪-‬ל בית א‪-‬ל" ‪ -‬ומזה שלא הועילו‬
‫"ברכותיו" עם השמות שהזכיר עד אז‪ ,‬הבין שהקב"ה הוא שקרא ליעקב‬
‫אבינו בשם "א‪-‬ל"‪ ,‬ואז אמר בלעם "מה פעל א‪-‬ל"‪ .‬אך כפי שראינו ‪-‬‬
‫נסיונותיו לא צלחו‪ ,‬ובמקום לקלל – בירך‪ ,‬כפי שהקב"ה שם בפיו (עיין‬
‫לגר"א בספרו 'קול אליהו' פרשת בלק אות צ"ז)‪.‬‬
‫עם ישראל קשורים על אדמתם כאריה וכלביאה‬
‫בלעם הרשע סיים את מסעו באומרו‪" :‬כ ַָרע ָש ַכב ַכאֲ ִרי ּוכְ לָבִ יא ִמי יְ ִקימֶ נּו‬
‫ְמבָ רֲ ֶכיָך בָ רּוְך וְ א ְֹר ֶריָך ָארּור" (שם‪ ,‬כד‪ ,‬ט)‪ .‬ופרש"י וז"ל‪" :‬כתרגומו‪ ,‬יתישבו‬
‫בארצם בכח וגבורה"‪ .‬וכתוב בתרגום "לית מלכו ִד ְתזַ עֲזְ עִ נֵה"‪ ,‬כלומר אין‬
‫שום מלכות בעולם שיכולה לזעזע את עם ישראל‪ ,‬שכל זמן שהם מקיימים‬
‫את רצון בוראם ומחזיקים בארצם אין שום אומה ולשון יכולים להלחם‬
‫נגדם‪ ,‬כמו ארי ולביאה שכשהם ביחד שום אדם אינו יכול לגבור עליהם‪.‬‬
‫הן עם כלביא יקום‬
‫כתוב (במדבר כג‪ ,‬כד) "הֶ ן עָ ם כְ לָבִ יא יָקּום וְ כַאֲ ִרי יִ ְתנ ַָשא"‪.‬‬
‫אומר רש"י‪" :‬כשהן עומדין משנתם שחרית‪ ,‬הן מתגברין כלביא וכארי‪,‬‬
‫לחטוף המצות‪ ,‬ללבוש ציצית‪ ,‬לקרא את שמע‪ ,‬ולהניח תפילין [להניח‬
‫תפילין‪ ,‬ולקרוא את שמע]"‪.‬‬
‫גולית היה משכים ומעריב מול מחנה ישראל ככתוב (שמו"א יז‪ ,‬טז) "ויגש‬
‫הפלשתי השכם והערב"‪ .‬ואומרים חז"ל (סוטה מ"ב ע"ב)‪ :‬אמר רבי יוחנן‬
‫שהיה משכים עם הנץ החמה ומעריב עם השקיעה כדי לבטל את עם ישראל‬
‫מקריאת שמע שחרית וערבית‪.‬‬
‫תרי"ג מצוות רמוזים בעשרת הדברות ובק"ש‬
‫אומר רבנו סעדיה גאון‪ ,‬שכל תרי"ג מצוות כלולים בתוך עשרת הדברות‪.‬‬
‫ואומר רש"י (שמות כד‪ ,‬יב)‪" :‬כל שש מאות ושלוש עשרה מצוות בכלל עשרת‬
‫הדברות הן‪ .‬ורבנו סעדיה גאון פירש באזהרות שיסד לכל דיבור ודיבור‬
‫מצוות התלויות בו" (ועיין ברכות דף י"ב ע"ב בתוס' ד"ה בקשו)‪ .‬בסידור‬
‫שלנו‪ ,‬כתבנו לפני קריאת שמע שיש לכוין את עשרת הדברות הרמוזות‬
‫בקריאת שמע (עיין בסידור 'קול אליהו' בעמוד ‪.)310‬‬
‫הגמרא במנחות אומרת (בדף צ"ט ע"ב)‪ :‬אמר רבי יוחנן משום ר"ש בן יוחי‬
‫אפי' לא קרא אדם אלא קרית שמע שחרית וערבית קיים לא ימוש ספר‬
‫התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה‪ .‬ואילו במקום אחר אומר רשב"י‪,‬‬
‫אם אדם עובד לפרנסתו ועושה עבודתו קבע הרי שהוא לא ימצא זמן ללימוד‬
‫תורה‪ ,‬כי אם יחרוש בשעת חרישה ויזרע בשעת זריעה ויקצור בשעת‬
‫קצירה‪ ,‬תורה מה תהא עליה?! וע"כ צריך ללמוד תורה ולעזוב כל חיי שעה‪,‬‬
‫ודאגת עול הפרנסה תיעשה על ידי אחרים (עיין ברכות לה ע"ב)‪ .‬ואין דבריו‬
‫סותרים – כי אם יקרא קריאת שמע בכוונה‪ ,‬יראה שרמוזים בה כל עשרת‬
‫הדברות‪ ,‬ובעשרת הדברות רמוזים כל תרי"ג מצוות‪ ,‬נמצא שאדם יכול‬
‫ללמוד ולקיים את כל התורה כולה בקריאה של פרשת שמע בכוונה‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪515‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬אם בהתחלה יקרא רק ק"ש‪ ,‬זו מעלה טובה‪ ,‬כי אח"כ ימשיך לאט‬
‫לאט להוסיף בתורה‪ ,‬ויזכה לבסוף שכל היום ילמד תורה‪.‬‬
‫ולימוד תורה הוא המעלה הגדולה ביותר שאין למעלה הימנו – "ותלמוד‬
‫תורה כנגד כולם" (משנה פאה א‪ ,‬א)‬
‫הגמרא בקידושין אומרת (דף מ' ע"ב)‪" :‬כבר היה רבי טרפון וזקנים מסובין‬
‫בעלית בית נתזה בלוד נשאלה שאילה זו בפניהם תלמוד גדול או מעשה‬
‫גדול? נענה רבי טרפון ואמר‪ ,‬מעשה גדול‪ .‬נענה ר"ע ואמר‪ ,‬תלמוד גדול‪ .‬נענו‬
‫כולם ואמרו‪ ,‬תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה"‪.‬‬
‫ואומרים משם הדרישה‪ ,‬אם אתה אומר שלימוד מביא לידי מעשה – משמע‬
‫שהמעשה הוא העיקר‪ ,‬והלימוד הוא רק אמצעי‪ ,‬אם כן מה כוונת חז"ל‬
‫באומרם "גדול תלמוד" ? אלא בלימוד תורה יש שתי מעלות‪ ,‬האחת בעצם‬
‫הלימוד‪ ,‬והשניה שהלימוד מביא לידי מעשה (עיין בדרישה בהל' ת"ת סי'‬
‫רמ"ו אות ז'‪ ,‬וז"ל‪" :‬שהתלמוד מביא לידי מעשה נתחבטו בו קדמונינו‬
‫דלפ"ז הול"ל המעשה גדול דכל הלימוד אינו אלא בשביל שמביאו לידי‬
‫מעשה וי"ל ודאי מי שמקיים כל תרי"ג מצוות הוא יותר מת"ת ומבטלין‬
‫מת"ת בשביל תרי"ג מצוות‪ .‬אבל מצוה אחד או ב' יותר טוב ללמוד‬
‫שהתלמוד מביא לידי כמה מעשים ובמצוה לא יעשה רק מעשה א'‪ .‬ועי"ל‬
‫שהתלמוד גדול שעושה מצוה בהלימוד בעצמו שנאמר 'ולמדתם אותם' וגם‬
‫מביא לידי עשיית מצות ולכן התלמוד גדול"‪ ,‬עכ"ל)‪.‬‬
‫ואם אינו יכול לתאר לעצמו את מעלת וחשיבות לימדו התורה שהיא חמדה‬
‫גנוזה תתקע"ד דורות לפני בריאת העולם (עין שבת דף פ"ח ע"ב)‪.‬‬
‫מהדין‪ ,‬אם יושב ולומד תורה‪ ,‬ויש לפניו מצוה לעשות‪ ,‬והיא אורכת זמן –‬
‫אינו חייב לעשותה‪ .‬אך אם היא מצוה עוברת‪ ,‬וכגון שעובר לפניו רב – צריך‬
‫להפסיק מלימודו ולעמוד לכבודו‪.‬‬
‫הרבה עשו ולא עלתה בידם‪...‬‬
‫הייתי פעם בצרפת באחת הישיבות (הרב בבא סאלי זיע"א שהה באותה‬
‫ישיבה ששה חודשים) ואני רואה שנמצאים שם הרבה בחורי ישיבה‪ ,‬אבל‬
‫אין רבנים‪ ,‬והתפלאתי היכן הם נמצאים‪ .‬כשבאתי להכנס לבית המדרש‪,‬‬
‫אמרו לי להמתין כי הרבנים עוד לא באו‪ .‬שאלתי את הבחורים‪ :‬איפה‬
‫הרבנים? אמרו לי‪ :‬הם בחדר הזה‪ .‬פתחתי את דלת החדר‪ ,‬והנה כל הרבנים‬
‫מסתכלים בוידאו‪ .‬והם אמרו לי‪" :‬אנחנו רואים בצילום וידאו כיצד‬
‫האדמו"ר מחב"ד קיבל את פניך‪ ,‬וכך אנו רוצים לעשות"‪ .‬אמרתי להם‪:‬‬
‫"הרבה עשו ולא עלתה בידם‪...‬ולהיות כמו האדמו"ר לא כל אחד יכול"‪.‬‬
‫הנחת תפילין‬
‫לשם יחוד קודם עטיפת טלית והנחת תפילין‬
‫כתב הבא"ח (וירא אות א')‪" :‬מצות תפילין חמורה מאד‪ ,‬ומי שאינו מניח‬
‫תפילין מחמת שהמצוה אינה חשובה בעיניו‪ ,‬נקרא עם פושעי ישראל בגופן‬
‫דאתמר עלייהו בגמרא דבר קשה ומר מאד‪ ,‬ועוד א"ר ששת כל שאינו מניח‬
‫תפילין עובר בשמונה עשה‪ ,‬והמה אות לישראל‪ ,‬וצריך שיכוין האדם‬
‫בהנחתם שצונו הקב"ה בארבע פרשיות אלו שיש בהם יחוד שמו ויציאת‬
‫מצרים‪ ,‬להניחם על הזרוע כנגד הלב ועל הראש כנגד המוח‪ ,‬כדי שנזכור‬
‫נסים ונפלאות שעשה עמנו שהם מורים על יחודו ואשר לו הכח והממשלה‬
‫בעליונים ובתחתונים לעשות בהם כרצונו‪ ,‬וישעבד להקב"ה הנשמה שהיא‬
‫במוח‪ ,‬וגם את הלב שהוא עיקר התאוות המחשבות‪ ,‬ובזה יזכור את הבורא‬
‫וימעיט הנאותיו"‪.‬‬
‫לדעת הבא"ח וכן מובא ברוב הפוסקים‪ :‬המתעטף בבוקר בטלית צריך לומר‬
‫'לשם יחוד'‪ .‬ולדעת רוב הפוסקים אם לא כיון או לא אמרו‪ ,‬לא קיים את‬
‫המצוה‪ ,‬וה"ה בהנחת תפילין שחובה לומר קודם הנחתם "לשם יחוד"‬
‫(והתמצית שיש בתפילין יחוד השם וזכירת יציאת מצרים ומשעבד נשמה‬
‫שבמוח והלב לקב"ה וכו') ומי שלא אמר את זה לא יצא ידי חובתו‪ ,‬כי לא‬
‫שם לבו לעיקר המצוה שמטרתה לשעבד את הלב את העיניים ואת המח‬
‫לאבינו שבשמים (ועיין לשו"ע סי' ס' ולחונים עליו)‪.‬‬
‫‪www.harav.org‬‬
‫קול צופיך‬
‫מרן הראשון לציון הרה"ג המקובל הא‪-‬לקי‬
‫הרב מרדכי אליהו זצוק"ל‬
‫בלק ‪ -‬תשס"ז ‪ -‬מאת מרן הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל‬
‫כתב הב"ח‪ :‬כל מצוה שכתוב בה "למען"‪ ,‬היינו שהתורה כתבה כן שתדע‬
‫למה הקב"ה מצוה‪ ,‬כגון במצוות סוכה שנאמר "למען ידעו דורותיכם כי‬
‫בסוכות הושבתי את בני ישראל"‪ ,‬אם ישב בסוכה ולא אמר את הפסוקים‬
‫"כי בסוכות הושבתי" וכו' ‪ -‬לא יצא ידי חובה‪.‬‬
‫גם במצוות תפילין נאמר כמה פעמים "למען" – לכן אם לא כיון בעשיית‬
‫המצוה ולא אמר "לשם יחוד" ‪ -‬לא יצא ידי חובה‪ .‬ולדעת הב"ח‪ ,‬אם הניח‬
‫תפילין ולא כיון בהנחתם‪ ,‬לאחר התפילה יניח שוב תפילין ויברך‪ .‬אך אנו לא‬
‫פוסקים כן‪.‬‬
‫ואם אין לאדם זמן לומר 'לשם יחוד'‪ ,‬לפחות יחשבנו בהרהור‪ .‬או שפעם‬
‫אחת בשבוע כגון ביום ראשון בבוקר יאמרנו‪ ,‬ובשאר הימים יאמר 'הריני‬
‫מכוון כמו שאמרתי ביום ראשון'‪ ,‬ואם גם לזה אין לו שהות‪ ,‬יאמר 'הריני‬
‫מכוון כמו שכתוב בסדור'‪.‬‬
‫בסידור 'קול אליהו' מובא 'לשם יחוד' שקודם לבישת הטלית בעמוד ‪.55‬‬
‫ולענין 'לשם יחוד' שקודם הנחת תפילין הדפסנו שני נוסחים‪ ,‬ארוך ‪ -‬למי‬
‫שיש זמן בידו‪ ,‬וכן נוסח מקוצר אם אין לו זמן‪ ,‬בעמודים ‪.41 – 46‬‬
‫הנוסח המקוצר הוא‪" :‬הריני מניח תפילין לזכור נסים ונפלאות שעשה עמנו‪.‬‬
‫ואשר לו הכח בעליונים ובתחתונים‪ .‬והריני משעבד את הנשמה והלב לקדוש‬
‫ברוך הוא‪ .‬והריני מכון לפטור בברכה זו גם תפילין של ראש‪ .‬ויהי נועם ה'‬
‫אלקינו עלינו‪ .‬ומעשה ידינו כוננה עלינו‪ .‬ומעשה ידינו כוננהו" (לפי נוסח‬
‫אשכנז שמברכים ברכה מיוחדת על תפילין של ראש‪ ,‬אין צורך להוסיף את‬
‫המילים המודגשות)‪.‬‬
‫יתעטף בטלית קודם הנחת תפילין‬
‫כתב הבא"ח (וירא אות ג')‪" :‬כפי סדר הבחינות העליונות שרומזים להם‬
‫הציצית והתפילין‪ ,‬צריך להניח הציצית קודם התפילין‪ ,‬והמניח תפילין‬
‫וקדם טועה‪ ,‬ועליו נאמר בתר דקשישנא לדרדקי‪ ,‬והפוסקים עשו סימן לסדר‬
‫זה והיו העטופים ללבן והקשורים ליעקב‪ ,‬עוד אמרו סוף ציצית תי"ו שהוא‬
‫ר"ת תפילין‪ ,‬וע"כ ציצית ר"ת צוה ה' ציצית יניחו תחלה‪ ,‬ובסה"ק רב פעלים‬
‫כתבתי בתשובה דאם היה לובש תפילין בלי טלית גדול דלא היה לו‪ ,‬ואח"כ‬
‫הביאו לו את הטלית‪ ,‬צריך שיחלוץ התפילין‪ ,‬וילבש ציצית‪ ,‬ויניח התפילין‬
‫אחריו בלא ברכה" (עיין בר"פ ח"א סי' ד')‪.‬‬
‫מרן הבא"ח הביא בתשובותיו ב"רב פעלים" אודות אדם שלא היה לו טלית‪,‬‬
‫ולאחר שהניח תפילין הביאו לו טלית‪ ,‬שחייב לחלוץ תפילין‪ .‬והנה‪ ,‬למעשה‬
‫יש אפשרות שעל ידה לא יתחייב לחלוץ את התפילין לגמרי‪ ,‬והוא שיניח את‬
‫בד שרוול החולצה שלו בין התפילה של יד לבין הבשר כך שתהווה "חציצה"‪,‬‬
‫וכן יזיז את התפילה של ראש שבראשו לצד ימין או שמאל‪ ,‬ואז נחשב שלא‬
‫מניח תפילין‪ ,‬ובאופן זה יברך על עטיפת הטלית‪ ,‬ואחר כך יסיר את החולצה‬
‫שחוצצת לתפילין של יד ויחזיר את התפילה של ראש למקומה‪ ,‬ובכהאי‬
‫גוונא מהני‪.‬‬
‫הברכה על הנחתן‬
‫הגמרא במסכת מנחות (דף ל"ו ע"א) דנה כמה ברכות מברכים על הנחת‬
‫תפילין‪ ,‬האם שתי ברכות או ברכה אחת‪.‬‬
‫אחינו האשכנזים נוהגים לברך שתי ברכות‪ .‬על תפילין של יד מברכים‬
‫"להניח תפילין"‪ ,‬ועל תפילין של ראש מברכים "על מצוות תפילין"‪ .‬וכתב‬
‫הרמ"א‪" :‬וכן פשט המנהג בבני אשכנז שמברכין שתי ברכות‪ .‬וטוב לומר‬
‫תמיד אחר הברכה השניה‪ ,‬ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד"‪ .‬והטעם לכך‬
‫שמא הברכה לבטלה (עיין לשו"ע או"ח סי' כ"ה סעי' ה' ומש"ב וכה"ח שם)‪.‬‬
‫אבל לדעת הספרדים מברכים רק ברכה אחת ‪" -‬להניח תפילין" על תפילין‬
‫של יד‪ ,‬ויכוון לפטור גם את תפילין של ראש‪ ,‬וכן אומרים בנוסח 'לשם יחוד'‬
‫שקודם הנחת תפילין "והריני מכוון לפטור בברכה זו גם תפילין של ראש"‬
‫(מובא בסידור 'קול אליהו' בעמוד ‪.)41‬‬
‫וכן כתב בעל הבא "ח‪" :‬ואנחנו בני הספרדים מברכים אחת על תפילין של יד‬
‫דוקא כסברת הרי"ף ז"ל‪ ,‬אך נכוין בברכה זו על תפילין של ראש ג"כ שהוא‬
‫לפנינו בשעת הברכה על תפילין של יד" (עיין לבא"ח ש"ר וירא אות ו')‪.‬‬
‫ספרדי שהניח תפילין של יד‪ ,‬ובא להניח תפילין של ראש וטעה ואמר "ברוך‬
‫אתה ה'" ‪ ,‬ונזכר שהוא ספרדי שאינו מברך על תפילין של ראש ‪ -‬לא יאמר‬
‫"למדני חוקיך"‪ ,‬כי זה הפסק‪ ,‬אלא ינהג כמו אחינו האשכנזים ויברך על‬
‫תפילין של ראש "על מצות תפילין"‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪515‬‬
‫שלא להפסיק בין תפילין ש"י לש"ר‬
‫א‪ .‬יזהר שלא להפסיק בדיבור בין הנחת תפילין של יד לתפילין של ראש‪,‬‬
‫ואפילו בשתיקה‪.‬‬
‫ואם הפסיק בדיבור שלא לצורך הנחת תפילין‪ ,‬אפילו במילה אחת‪ ,‬וכגון‬
‫שהחלון בבית הכנסת היה פתוח ואמר רק את המילה "קר" – הוי הפסק‬
‫וחייב לברך על תפילין של ראש ברכה נפרדת "על מצוות תפילין"‪.‬‬
‫וז"ל הרב בא"ח (וירא אות ז')‪" :‬אסור להפסיק בדבור בין תש"י לתש"ר‪,‬‬
‫לפיכך לדידן בני הספרדים דאזלינן בתר מ"ד דאין לברך על תש"ר ברכה‬
‫בפ"ע‪ ,‬אם טעה ובא לברך על תש"ר‪ ,‬וכיון שהתחיל לומר ברוך אתה ה' נזכר‬
‫ לא יסיים למדני חוקיך‪ ,‬כדי שנראה כקורא פסוק‪ ,‬דא"כ הו"ל הפסק‬‫בדיבור בין תש"י לתש"ר‪ ,‬אלא יסיים הברכה לברך על מצות תפילין‪ ,‬כמ"ד‬
‫דמברכין על תש"ר בפ"ע‪ ,‬וכאשר העלתי בסה"ק מקבצאל"‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם נמצא באמצע הנחת תפילין ושמע קדיש‪ ,‬קדושה או ברכו ‪ -‬לא יענה‪,‬‬
‫אלא ישתוק ויכוון לש"ץ‪ .‬ואם ענה‪ ,‬לא הוי הפסק ואינו צריך לברך על‬
‫תפילין של ראש (בא"ח שם אות י')‪.‬‬
‫ג‪ .‬אותם המניחים תפילין דר"ת – כתב הבא"ח (וירא אות כו)‪" :‬אחר שהניח‬
‫תפלין של יד קודם שהניח תש"ר לא יפסיק אפילו לקדיש וקדושה‪,‬‬
‫ובתשובתי בס"ד בסה"ק רב פעלים (ח"ג סי' ב') העלתי במי שלובש ר"ת‬
‫לבדו ונזדמן לו קדיש וקדושה בין ש"י ובין ש"ר‪ ,‬אע"ג דבזה לא יש ברכה‬
‫ואין כאן הפסק ‪ ,‬עכ"ז לפי טעם הר"ן והלבוש דס"ל הא דאין פוסקין בין ש"י‬
‫ובין ש"ר‪ ,‬משום שכתיב והיו שצריך להיות הוויה אחת לשתיהם ועיין‬
‫במנחת אהרן דף ל" שכתב בזה טעם ע"פ הסוד‪ ,‬ועל כן צריך ליזהר גם בשל‬
‫ר"ת אע"ג דליכא ברכה בזה מיהו עשיתי תיקון לזה שלא לאבד קדיש‬
‫וקדושה כיון דאין כאן ברכה יענה קדיש וקדושה ואחר שיענה יפשוט תש"י‬
‫ויחזור ויניחנו מחדש ואחריו תש"ר בלי הפסק‪ ,‬לקיים מש"ה והיו הוייה‬
‫אחת לשתיהם‪ ,‬וגם ע"פ סוד דרך זה יבא נכון"‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬
‫חומרת השיחה בין תש"י לתש"ר‬
‫איסור שיחה בין תפילין של יד לבין תפילין של ראש חמור ביותר‪ ,‬והגמ'‬
‫אומרת (סוטה מד‪" :):‬שח בין תפילה לתפילה עבירה היא בידו וחוזר עליה‬
‫מעורכי המלחמה"‪ ,‬ומשום כך החמירה התורה כל כך שלא יצאו למלחמה כי‬
‫חסה עליו שלא ימות במלחמה‪ ,‬ושעם ישראל לא יפסיד במלחמה בגללו‪ .‬דודי‬
‫הרה"ג יהודה צדקה זצ"ל – ראש ישיבת 'פורת יוסף' היא אומר‪ ,‬שהתפילין‬
‫של יד והתפילין של ראש חשיבי כ"נעשה ונשמע" שעם ישראל אמרו‪,‬‬
‫ושבזכות אמירתם זו קיבלו את התורה‪ ,‬וחשיבי כשתי הכתרים שקיבלו‬
‫במדבר‪ .‬תפילין של יד – כנגד 'נעשה' כי עובדים ביד‪ .‬ותפילין של ראש – כנגד‬
‫'נשמע' מלשון הבנה‪.‬‬
‫זמן הנחת תפילין‬
‫זמן הנחת תפילין כשעה לפני הנץ החמה‪ .‬וכתב הרב בא"ח‪" :‬זמן הנחתם‬
‫בבוקר משיראה את חבירו הרגיל עמו קצת ברחוק ד' אמות ויכירנו‪ ,‬וטוב‬
‫לאחר ולא להקדים‪ ,‬ואם טעה והניח תפילין בעוד לילה ובירך עליהם אין‬
‫צריך לחזור ולברך כשיאיר היום כנז' באחרונים ז"ל" (שם אות יא)‪.‬‬
‫כי יש הבדל בין ציצית לתפילין‪ .‬במצות ציצית נאמר "וראיתם אותו"‬
‫(במדבר טו‪ ,‬לט)‪ ,‬ולילה לאו זמן ציצית הוא‪ .‬ועל כן אם התעטף לפני הזמן‬
‫אפי' בירך – חוזר ומברך בעת הגיע הזמן‪ ,‬על ידי משמוש‪ ,‬ועדיף שיפשוט‬
‫ויחזור לברך וללבוש‪.‬‬
‫אבל בתפילין‪ ,‬האיסור משום שמא לא ישמור גופו בניקיון (שמא יפיח בהם)‪,‬‬
‫ועל כן אם הניחם לפני הזמן‪ ,‬יצא ידי חובה‪.‬‬
‫חלץ את התפילין על דעת לחזור ולהניחם‬
‫"מי שחלץ תפליו ע"ד לחזור להניחם מיד לא יחזור לברך ואם חלצן להכנס‬
‫לבית הכסא אפילו דעתו ללבשן מיד צריך לחזור ולברך‪ ,‬משום דאסור לכנוס‬
‫בהם לבה"כ‪ ,‬ויש חולקין בזה ומאחר דספק ברכות להקל גם בזה לא יברך‪,‬‬
‫אלא יברך בלי שם ומלכות ויהרהר שם ומלכות במחשבה‪ ,‬ואם נשמטו‬
‫התפילין ממקום הנחתן שלא בכונה וממשמש בהם להחזירם למקומן לא‬
‫יברך" (בא"ח שם אות יג)‪.‬‬
‫‪www.harav.org‬‬
‫קול צופיך‬
‫מרן הראשון לציון הרה"ג המקובל הא‪-‬לקי‬
‫הרב מרדכי אליהו זצוק"ל‬
‫בלק ‪ -‬תשס"ז ‪ -‬מאת מרן הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל‬
‫סדר הנחת תפילין‬
‫ישנם כמה שיטות בדבר‪ .‬יש מניחים תפילין של יד על השריר‪ ,‬מהדקים‬
‫הרצועה‪ ,‬ומסובבים הרצועה על היו"ד‪ ,‬ואח"כ מורידים הרצועה לכיוון‬
‫הזרוע‪.‬‬
‫ויש שמהדקים את הרצועה וישר יורדים לכיוון הזרוע‪ .‬ויש הכורכים את ז'‬
‫הכריכות מלמטה למעלה ויש מלמטה למעלה‪ ,‬וכל אחד יעשה כמנהגו‪.‬‬
‫לפי הפשט – יהדק את התפילין של יד על הזרוע‪ .‬יעביר את הרצועה לכף‬
‫היד‪ .‬יניח תפילין של ראש ואחר כך יכרוך את שבע הכריכות על זרועו‪ ,‬וז"ל‬
‫השו"ע (סי' כ"ה סעי י"א)‪" :‬אחר שקשר של יד על הזרוע‪ ,‬יניח של ראש‬
‫קודם שיכרוך הרצועה סביב הזרוע"‪.‬‬
‫אבל לפי חכמי הקבלה יש לכרוך את שבע הכריכות על הזרוע לפני הנחת‬
‫תפילין של ראש (עיין לכה"ח שם ס"ק ל"ה)‪.‬‬
‫קבלת האר"י ‪ -‬רב אחד היה אומר אנו פוסקים רק לפי דברי מרן בשו"ע‬
‫ולא לפי הבא"ח או קבלת האר"י‪ .‬יום אחד הלכתי לבית כנסת 'מוסיוף'‬
‫להתפלל בנץ החמה‪ ,‬ואותו רב הגיע למנין השני‪ ,‬והתחיל להניח תפילין‪ ,‬ואני‬
‫רואה שהוא לא מניח כפי שכתוב בשו"ע‪ ,‬ולאחר שסיים אמרתי לו‪ :‬מאופן‬
‫הנחת התפילין שלך רואים שאבותיך ואבות אבותיך הניחו תפילין כמו‬
‫האר"י הקדוש והזהר הקדוש‪ ,‬ואתה בעצמך נוהג לפי חכמי הקבלה‪.‬‬
‫וז"ל בעל הבא"ח (וירא אות טו – טז)‪" :‬סדר הנחת תפילין‪ ,‬בתחלה יקשור‬
‫תש"י בזרוע השמאלי על הקיבורת שהוא מקום בשר הגבוה התופח הנקרא‬
‫קיבורת‪ ,‬ויכסה זרועו בטלית כדי שתהיה הנחת תש"י בהצנע‪ ,‬ויש סוד בדבר‬
‫על כן אפילו יושב לבדו ואפילו בבית אפל ג"כ יכסה הזרוע בטלית‪ ,‬סימן‬
‫לדבר כי יד על כס‪ ,‬ומהריק"ש ז"ל טעמא טעים והיה לך לאות על ידך לך‬
‫לאות ולא לאחרים‪ ,‬ולא יעשה כריכה בקבורת‪ ,‬אלא אחר שיהדק היטב‬
‫יקשור היו"ד ברצועה עם התפילין‪ ,‬ואע"פ שבלא"ה היו"ד קשורה בחוט של‬
‫גיד עם הבית משום דאין להפריד התיתורא לעולם‪ ,‬כנז' בזוהר פינחס דף‬
‫קל"ו‪ ,‬עכ"ז יש סוד בדבר לקשור היו"ד ברצועה לכוין להמשיך להיו"ד ש"ע‬
‫נהורין כמנין רצועה שהיא מספר ש"ע עם הכולל‪ ,‬ומ"ש הרב ש"ץ ז"ל דף מ'‬
‫הלכה י"א‪ ,‬כבר הבאתי דבריו בסה"ק מקבצאל והקשתי על דבריו יע"ש‪,‬‬
‫ואחר שקשר היו"ד ימשוך הרצועה לזרוע ויכרוך אותה סביב הזרוע שבעה‬
‫כריכות שלימות‪ ,‬ומה שנמשכת הרצועה בתחלת הזרוע מצד אחד של הזרוע‬
‫אין זה נחשב כריכה ואין זה בכלל הכריכות‪ ,‬ודלא כמ"ש שם חדש דף קכ"ו‬
‫לכך יכרוך ז' כריכות ממש שלימות‪ ,‬ואחר שיכרוך השבע כריכות‪ ,‬יעמוד‬
‫ויניח תש"ר מעומד‪ ,‬דאין להניח תש"ר אלא רק אחר שבע הכריכות‪ :‬אחר‬
‫שהניח תש"ר‪ ,‬אז תכף ומיד יגמור הנחת תש"י בשלש כריכות כורך באצבע‬
‫האמצעי הנקרא אמה‪ ,‬ויעשה כריכה אחת בפרק האמצעי של האצבע ושתי‬
‫כריכ ות בפרק התחתון‪ ,‬ולפי דברי הרב מצת שמורים ז"ל יאמר בעת שעושה‬
‫הכריכות הנז' פסוק וארשתיך לי לעולם‪ ,‬וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד‬
‫וברחמים וארשתיך לי באמונה וידעת את ה' (הושע ב‪ ,‬כא – כב)"‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬
‫וארשתיך לי לעולם‬
‫תקנו לומר את הפסוקים של "וארשתיך" בשעה שכורכים שלש כריכות‬
‫מסביב לאצבע האמצעית (האמה)‪ .‬ידוע שתקופת האירוסין היא התקופה‬
‫היפה ביותר של החתן והכלה שאז לא מעלים שום כעסים וכו'‪ .‬ואנו‬
‫מבקשים מהקב"ה שההתייחסות שלו כלפנו תהיה כמו חתן וכלה בתקופת‬
‫אירוסיהן‪ ,‬כיון שעם ישראל נקראים "מאורסים" להקב"ה בזכות התורה‬
‫הקדושה‪ ,‬וכמו שהגמ' דורשת (ברכות נז‪ :‬פסחים מט‪ ):‬על הפסוק‪" :‬תורה‬
‫צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב"‪ ,‬אל תקרי מורשה אלא מאורסה‪.‬‬
‫הנחת תפילין של יד מיושב או מעומד‬
‫ישנה מחלוקת בין הפשטנים למקובלים באופן מצב המברך בהנחת תפילין‬
‫של יד‪ ,‬האם מעומד או מיושב‪ .‬ומחלוקת זו נודעה בחריפותה עד כדי כך‬
‫שאמר הרש"ל לרמ"א‪ :‬מה לך ולדברי הקבלה של מרן הב"י? וענה לו‬
‫הרמ"א‪ :‬כל החולק על הב"י כחולק על השכינה!‬
‫וכתב בבא"ח (ש"ר וירא אות ח')‪" :‬רוב הפוסקים הפשטנים ס"ל יברך על‬
‫תפילין של יד מעומד‪ ,‬ומעוטא דס"ל מיושב‪ .‬והמקובלים ז"ל ס"ל לברך‬
‫מיושב‪ ,‬ובספרי רבינו האר"י ז"ל לא נמצא גילוי לדבר זה‪ ,‬ואנחנו פה עירינו‬
‫בגדאד נוהגים לברך מיושב כסברת המקובלים ז"ל‪ ,‬וכן עיקר"‪ .‬וכן אנו‬
‫נוהגים‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪515‬‬
‫אבל אם הגיע לבית כנסת ואין מקום ישיבה פנוי‪ ,‬או אינו רוצה לשבת‬
‫מחשש שיתנמנם‪ ,‬כגון‪ :‬שלא ישן כל הלילה ‪ -‬יכול להניח תפילין של יד‬
‫מעומד‪ .‬וכן אם הוא חולה ואינו יכול לעמוד‪ ,‬רשאי להניח תפילין של ראש‬
‫מיושב‪.‬‬
‫לא יוציא תש"ר מהכיס עד שיניח תפילין ש"י‬
‫"יזהר שלא יוציא תפילין של ראש מן הכיס אלא עד שיניח תפילין של יד‬
‫ויקשרנו במקום הקיבורת‪ .‬ואם יש שמש לפניו ורוצה להכין לו את תש"ר‬
‫ולהוציאו מן כיס קודם שכרך שבעה כריכות על הזרוע לית לה בה‪ ,‬ורק יזהר‬
‫שלא יוציאנו מן הכיס אלא עד שיקשור התש"י במקום הקיבורת‪ ,‬ויש בני‬
‫אדם נכבדים שהשמש מכין להם במקומם בבית הכנסת הציצית והתפילין‬
‫שיוציאם מן הכיסים קודם שיבואו וצריך למחות בידם שלא יעשו כן"‬
‫(בא"ח שם אות יט)‪.‬‬
‫והכלל בזה הוא שכל אדם ילך אחרי ה"תכונה" שלו‪ .‬יש אנשים שהתכונה‬
‫שלהם מימין ויש אנשים שהתכונה שלהם דרך שמאל‪ ,‬וכל אדם יניח כפי‬
‫ה"תכונה" שלו‪ .‬כי אנשים שתמיד נוטים לצד ימין‪ ,‬הם יניחו את התפילין‬
‫של יד בצד ימין‪ .‬ואם רגילים להיות נוטים לצד שמאל‪ ,‬יניחו את התפילין של‬
‫יד בצד שמאל‪.‬‬
‫"תפידנית" ‪ -‬יש כיום נרתיק שנקרא "תפידנית" של חברת "תפילין בית א‪-‬‬
‫ל" והיא עשויה כעין צינור מאורך ומניחים בה את התפילין‪ ,‬האחד מעל‬
‫השני ולא זה לצד זה כמו בכל הכיסים הרגילים‪ .‬ובהם צריכים מאוד להזהר‬
‫ולהתרגל כשמקפלים את התפילין להכניס קודם את התפילין של ראש‬
‫ואחרי כן את התפילין של יד‪ ,‬משום שבאריזה זו אין שום אפשרות לתקן‬
‫ולהוציא את התפילין של יד אם טעו‪.‬‬
‫מי שיש לו רק תפילין של ראש‬
‫"מי שלא היה לובש אל א רק תפילין ש"ר מפני שלא היה לו תש"י‪ ,‬ואחר‬
‫שלבש תש"ר הביאו לו תש"י העלתי בתשובה בס"ד בסה"ק רב פעלים (ח"א‬
‫סי' ד') שצריך להסיר תש"ר מעליו כדי שילבש תש"י תחלה‪ ,‬ואח"כ יניח‬
‫תש"ר‪ ,‬ועוד העלתי שם בס"ד שאם היה לובש תפילין בלא טלית גדול‪ ,‬מפני‬
‫שלא היה לו טלית גדול‪ ,‬ואח"כ הביאו לו טלית גדול שצריך להסיר התפילין‬
‫וילבש הטלית ואח"כ ילבש התפילין בלא ברכה דכן מוכרח להיות ע"פ דברי‬
‫רבינו האר"י ז"ל" (בא"ח שם אות כ')‪.‬‬
‫גבס על ידו‬
‫מי שיש לו גבס או תחבושת על כל ידו‪ ,‬והגבס מכסה רק את זרועו בלבד‪,‬‬
‫ומקום השריר פנוי‪ ,‬יניח תפילין עם ברכה למרות שהזרוע עם גבס‪ .‬אבל אם‬
‫כל ידו מגובסת ‪ ,‬יניח רק תפילין של ראש ויברך "על מצות תפילין" (שו"ע‬
‫סי' כ"ו סעי' ב') ‪ .‬וכתב שם הרמ"א‪" :‬ולדידן דנוהגים לברך בכל יום שתי‬
‫ברכות מברך על של ראש לבד שתי ברכות"‪.‬‬
‫ירא שמים יניח ר"ת‬
‫מרן כותב בשו"ע (או"ח סי' ל"ד סעי' ב')‪" :‬ירא שמים יצא ידי שניהם ויעשה‬
‫שתי זוגות תפילין ויניח שניהם" וכו'‪ .‬כלומר צריך להניח תפילין של רש"י‬
‫ושל ר"ת‪.‬‬
‫ואני רגיל לומר שאם מניחים אותם אחד אחרי השני‪ ,‬הרי שזה סימן של‬
‫יראת שמים‪.‬‬
‫ואם מניחים אותם ביחד‪ ,‬צריכים לסמוך על דעת הברכי יוסף והאר"י‬
‫הקדוש האומרים ששניהם אמת (ועיין לבא"ח פרשת וירא אות כ"א)‪.‬‬
‫תפילין שנמצאו במצדה‬
‫הרב בא"ח כותב בשם הלבוש‪" :‬דפעם אחת נפלה בימה שעל קבר יחזקאל‬
‫הע"ה ומצאו שם תפילין ישנים מאד והיו כסדר רש"י" (וירא אות כא)‪.‬‬
‫היה ארכיאולוג ידוע בשם יגאל ידין שגילה ממצאים בחפירותיו במצדה‬
‫באיזור ים המלח‪ ,‬והיות ולא היתה גישה דרך ים המלח אלא דרך באר שבע‪,‬‬
‫ואני כיהנתי כדיין בבאר שבע‪ ,‬הוא קרא לי לראות את הגילויים‪ .‬כשהגעתי‬
‫לשם הוא הראה לי את המקוואות שהיו בזמנם‪ .‬ומדדתי את המידות של‬
‫המקוה ומצאתי שהם תואמים להלכה‪ .‬ושמתי לב לחריץ החקוק באחד‬
‫‪www.harav.org‬‬
‫קול צופיך‬
‫מרן הראשון לציון הרה"ג המקובל הא‪-‬לקי‬
‫הרב מרדכי אליהו זצוק"ל‬
‫בלק ‪ -‬תשס"ז ‪ -‬מאת מרן הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל‬
‫מקירות המקוה‪ ,‬וכששאלתי אותו אם הוא יודע את פשר הדבר‪ ,‬לא ידע‪.‬‬
‫והסברתי לו שזה סימן לגובה המים שיש בהם ארבעים סאה‪ ,‬והיו צריכים‬
‫להקפיד שלא יפחתו המים משיעור זה ‪ -‬והוא מאוד שמח על התגלית‪ .‬אחר‬
‫כך הוא הביא לי זוג תפילין שמצא בחפירות‪ .‬אמרתי לו‪ :‬אני רוצה לראות‬
‫אם זה של רש"י או של ר"ת‪ .‬אמר לי יגאל ידין‪ :‬כבוד הרב‪ ,‬אינו יודע‬
‫היסטוריה?! והרי מצדה היתה הרבה לפני רש"י או ר"ת? אמרתי לו‪ :‬יש‬
‫תפילין כדעת רש"י ויש תפילין כדעת ר"ת‪ .‬ופתחתי אותם וגיליתי‬
‫שהפרשיות בכתב ברור מא וד ואין שום דבר מחוק‪ ,‬למרות השנים הרבות‬
‫שהיו קבורים באדמה‪ .‬ובדקתי את סדר הפרשיות ומצאתי שהסדר היה כמו‬
‫דעתו של רש"י‪.‬‬
‫מי שאין לו תפילין והציבור מתפללין‬
‫"כל הקורא ק"ש בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו" (ברכות י"ד‬
‫ע"ב) – וכל זה אם יש לו תפילין והוא מתעצל להניחם‪.‬‬
‫בבית הכנסת שלנו יש יהודי צדיק וחשוב שיש לו מספר טליתות ומספר‬
‫זוגות תפילין‪ ,‬וכל מי שבא לבית הכנסת ואין לו תפילין‪ ,‬הוא נותן לו‪ .‬ואם‬
‫למשל‪ ,‬בא לבית הכנסת ואין תפילין לתת לו – או אם הוא חולה ומתפלל‬
‫בביתו והתפילין שלו בבית הכנסת ‪ -‬האם יקרא ק"ש בלי תפילין‪ ,‬אע"פ‬
‫שאמרו חז"ל "כל הקורא ק"ש בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו" ‪-‬‬
‫או שידלג על ק"ש ?‬
‫ולמעשה‪ ,‬החולה בביתו ‪ -‬יקרא קריאת שמע אפי' בלי התפילין‪ ,‬כי זה רק‬
‫כאילו מעיד עדות שקר"‪.‬‬
‫והנמצא בבית הכנסת ‪ -‬אם חושש שיעבור זמן ק"ש‪ ,‬יתפלל את התפילה‬
‫כסדרה עם הציבור ויקרא ק"ש בלי תפילין‪ .‬ואם יש שהות – ימתין עד‬
‫שיביאו לו תפילין‪ ,‬ואם אח"כ לא יהיה לו מנין‪ ,‬יתפללו אפילו ביחיד‪ .‬ואם‬
‫באו לו תפילין וטלית באמצע "יוצר"‪ :‬יתעטף בטלית בלי ברכה‪ ,‬ועל התפילין‬
‫יברך בין הפרקים‪.‬‬
‫אסטניס בתפילין של אחרים‬
‫ידועים דברי חז"ל ש"איסטניס חייהם אינם חיים" ‪ -‬וישנם אנשים שלא‬
‫מסוגלים ללבוש בגד שלבשו אחר‪ ,‬או להתעטף בטלית שאחר קדמו‪ ,‬או‬
‫להניח תפילין שאחר הניח על ראשו ועל זיעתו‪ .‬ובאמת‪ ,‬יש מקומות בהם‬
‫מכבדים את הציבור ביותר‪ ,‬ודואגים לכבס את הטליתות תדיר‪ ,‬וכן לשלוח‬
‫להגהה ולצביעה תפילין שהציבור משתמשים בהם‪( ,‬וכך עושים בבית הכנסת‬
‫שלנו ) ותבוא עליהם ברכת טוב‪ .‬ואם אדם אסטניס אינו מסוגל ללבוש טלית‬
‫ולהניח תפילין של אחרים‪ ,‬לא יבטל מצוות חשובות אלו אלא ינגב את‬
‫רצועות התפילין או את ראש הטלית בנייר לח וכד'‪.‬‬
‫רצועות שחורות משני הצדדים‬
‫יש המתחסדים שנוהגים לצבוע את רצועות התפילין פנים ואחור‪ ,‬ועליהם‬
‫אמר האר"י הקדוש שחסידות שוא היא זו‪ .‬ומה שהגמ' מספרת על אותו‬
‫אחד שצם מ' יום בגלל שהתהפכו לו התפילין‪ ,‬היינו דוקא בתפילין של ראש‪,‬‬
‫אבל ברצועות לא‪ .‬ומכל מקום‪ ,‬ידוע שהרצועות עשויות מעור הבהמה‪ ,‬ויש‬
‫את חלק החיצוני במקום צמיחת השערות‪ ,‬ומצדו השני את חלק הבשר‪ ,‬ולכן‬
‫אם זה מתהפך‪ ,‬לא בסדר‪ ..‬גם בקלף היתה מחלוקת גדולה אם לכתוב על‬
‫חלק השערות או על חלק הפנימי שמחובר לבשר‪ ,‬עד כדי כך שהוציאו לעז על‬
‫ספרי תורה משום כך‪ ,‬עד שהראינו להם שיטות שונות בעניין‪ ,‬וכי יש הרבה‬
‫על מה לסמוך‪ .‬ולמעשה‪ ,‬בגויל ‪ -‬כותבים בצד השיער‪ ,‬ובקלף – בצד הבשר‪.‬‬
‫התפילין כנגד הלב והמוח‬
‫הגמרא בברכות דורשת (דף ו ע"א ודף נו ע"א ועוד) על הפסוק‪" :‬וראו כל‬
‫עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך'‪ ,‬תניא רבי אליעזר אומר אלו‬
‫תפילין שבראש"‪ .‬וחז"ל ביארו שתפילין של ראש משפיעים על המח שבראש‪,‬‬
‫התפילין של יד משפיעים על הלב שכנגד מקום הנחתן‪ .‬טפשים רבים היו‬
‫לועגים על העניין וטענו שהתפילין אינם יכולים להגיע למח שבראש מאחר‬
‫ויש עצם‪ ,‬וכן אינם יכולים להגיע ללב דרך הבשר והצלעות וכד' ‪ -‬והנה‪,‬‬
‫אחרי שיצאה המצאת ה"רנטגן" שחודרת דרך עצמות ורקמות עור ובשר‪,‬‬
‫היתה להם תשו בה ניצחת שחז"ל גילו לפני אלפי שנים "המצאה" זו שגילו‬
‫רק בדור האחרון‪ .‬כמו כן‪ ,‬היו שואלים מדוע בתפילין של ראש יש ארבעה‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪515‬‬
‫בתים ואילו בתפילין של יד יש רק בית אחד וקלף אחד ‪ -‬והאמת היא שאין‬
‫שאלה זו מטרידה אותנו כלל כיון שכך קיבלנו מסיני את ההלכה ואין לזוז‬
‫ממנה ולא להרהר אחריה‪ .‬ומכל מקום אמרתי‪ ,‬שהלב הוא האבר היחיד‬
‫שעשוי מרקמה מיוחדת שקשה ואטומה יותר מכל שאר הרקמות של כל‬
‫האברים בגוף‪ ,‬ועל כן צריך בית אחד וקלף שבו כל הכתבים‪ ,‬כדי "לפרוץ"‬
‫את חומת האטימות שבלב; וכן במח נתגלו שתי אונות שמאלית וימנית‪ ,‬והם‬
‫עצמם מחולקות לשתי ח לקים‪ ,‬כך שצריכים ארבעה בתים‪ .‬ומכל מקום‬
‫דברים אלו אינם אלא לסבר את האוזן‪ ,‬והעיקר הוא שאנחנו מקיימים את‬
‫המצוה כפי שנצטוינו מסיני ואין לנו רשות להרהר אחריה כלל‪.‬‬
‫מצות תפילין בכל מקום‬
‫מר דודי הרה"ג יהודה צדקה זצ"ל – ראש ישיבת 'פורת יוסף' מסביר את‬
‫דברי הגמ' (סנהדרין ד‪" ):‬לטוטפות הרי כאן ארבע דברי רבי ישמעאל‪ ,‬רבי‬
‫עקיבא אומר אינו צריך‪ ,‬טט בכתפי שתים‪ ,‬פת באפריקי שתים"‪ ,‬והדברים‬
‫תמוהים מה הקשר בין אפריקי לבין תפילין‪ ,‬אלא מכאן למדנו שלא יעלה על‬
‫דעת איש שבחו"ל במקומות רחוקים פטורים ממצוה חשובה זו‪ ,‬אלא בכל‬
‫מקום בעולם חייבים לקיימה‪.‬‬
‫וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא ‪ -‬עליך‬
‫מסופר על הגר"א סיפור שהתפרסם גם על מרן בעל ה"בן איש חי" וגם על‬
‫הרה"ג בן ציון קווינקא זצוק"ל‪ ,‬ולמעשה הכל אמת ‪ -‬שפעם נכנסו שודדים‬
‫ובקשו ליטול את כל הכסף וכלי הערך שבבתי הרבנים הנ"ל‪ ,‬וכשנעמדו מול‬
‫הרבנים הנ"ל תקף אותם פחד נוראי ויצאו מבלי לקחת מאומה‪ .‬שאלו אותם‬
‫"השותפים" בחוץ‪ ,‬מדוע לא נטלתם מאומה? ואמרו להם‪ :‬כשראינו את פני‬
‫הרבנים והתפילין בראשם‪ ,‬נתקפנו פחד נוראי ששיתק את ידינו וברחו משם‬
‫במורא גדול‪ .‬ומיהו‪ ,‬לא כל אדם יכול "לסמוך" על זה‪ ,‬כי בפסוק כתוב "וראו‬
‫כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך" ‪ -‬כלומר‪ ,‬מי שבאמת ירא ה' והתפילין‬
‫אצלו מעוררות פחד ומורא מהם ומהבורא יתברך שמו ויתעלה‪ ,‬הרי‬
‫שמסוגלים לעורר פחד נוראי בקרב כל עמי הארץ וכפי שארע עם הגאונים‬
‫הצדיקים הנ"ל‪.‬‬
‫"כי יצפנני בסוכה"‬
‫הביטחון הגמור בבורא עולם הוא שהיה לעזר ולאחיסמך בקרב כל גדולי‬
‫ישראל לבל יאונה להם כל רע‪ .‬הנה מסופר על הרב הגאון והחסיד חכם‬
‫אברהם ברזני זצוק"ל‪ ,‬שהיה חתנו של רבי יהודה פתיה ע"ה‪ ,‬שבחג הסוכות‬
‫בתקופה בה היה גר בשכונת "בית ישראל" והיו מהומות עם הערבים‪ ,‬הטילו‬
‫הבריטים "סגר" על כל תושבי המקום ואסרו עליהם לשהות בחוץ ובסוכות‪.‬‬
‫חכם אברהם לא התייחס לדברים ויצא לסוכתו בשלוות נפש‪ ,‬וישב ללמוד‬
‫שם בקול ובנעימות‪ .‬הבריטים ששמעו את קול ניגון תורתו‪ ,‬פרצו לסוכתו‬
‫לחפש מי הוא זה שהפר את חוקי המנדט ולתדהמתם לא מצאו איש בסוכה‪.‬‬
‫אחרי שיצאו מהמקום‪ ,‬שוב שמעו קולות לימוד מתנגנים מהסוכה‪ ,‬ושוב‬
‫פרצו ולא ראו אף אחד‪ ,‬והדבר היה לפלא גדול‪ .‬כשפגש רבי אברהם את חמיו‬
‫חכם יהודה פתיה זצוק"ל וסיפר לו את שאירע‪ ,‬קרא עליו חמיו את הפסוק‬
‫"כי יצפנני בסוכה"‪ ,‬אבל אמר לו שלהבא אין סומכים על הנס‪.‬‬
‫והבוטח בה' ‪ -‬חסד יסובבנו‬
‫לפני כמה שנים שאלו אותי אם לשבת בסוכה במקום שהיו מצויים מחבלים‬
‫וסיכנו את יושבי המקו ם וכל שכן את חיי אלו היושבים בסוכה‪ ,‬ואני הייתי‬
‫משיב תשובות שונות לשואלים‪ ,‬לחלק מהם הייתי משיב שיכולים לשבת‬
‫בסוכה למרות הסכנה ולחלק הייתי אוסר‪ ,‬ולא הבינו את כוונתי‪ .‬הסברתי‬
‫להם‪ ,‬שהדבר תלוי בשואל‪ ,‬אם השואל מסופק ומפוחד ושואל אם בכלל‬
‫לשבת בסוכה‪ ,‬הייתי אומר לו שלא ישב‪ ,‬כיון שאין לו בטחון גמור בהגנה‬
‫שבמצוה‪ ,‬עדיף שיימנע ולא יסכן את עצמו‪ ,‬אבל מי שבשאלתו לא שואל אם‬
‫לשבת אלא ודאי לו שישב בסוכה‪ ,‬ורק שואל אם להתחלף עם אחרים וכדו'‪,‬‬
‫או אז הייתי עונה לו שישב בסוכה כיון שיש לו ביטחון בשמירת המצוה‪,‬‬
‫זכות המצוה ודאי תגן עליו מכל סכנה‪ ,‬כמו שכתוב (תהלים לב‪ ,‬י) "והבוטח‬
‫בה' חסד יסובבנו"‪.‬‬
‫‪www.harav.org‬‬
‫קול צופיך‬
‫מרן הראשון לציון הרה"ג המקובל הא‪-‬לקי‬
‫הרב מרדכי אליהו זצוק"ל‬
‫בלק ‪ -‬תשס"ז ‪ -‬מאת מרן הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל‬
‫***‬
‫כתב הרמב"ם (פ"ד מהל' תפילין הל' כה – כו)‪" :‬קדושת תפילין קדושתן‬
‫גדולה היא‪ ,‬שכל זמן שהתפילין בראשו של אדם ועל זרועו הוא עניו וירא‬
‫שמים ואינו נמשך בשחוק ובשיחה בטילה ואינו מהרהר מחשבות רעות‪ ,‬אלא‬
‫מפנה לבו בדברי האמת והצדק‪ .‬לפיכך צריך אדם להשתדל להיותן עליו כל‬
‫היום שמצותן כך היא‪ .‬אמרו עליו על רב‪ ,‬תלמידו של רבינו הקדוש‪ ,‬שכל‬
‫ימיו לא ראוהו שהלך ארבע אמות בלא תורה או בלא ציצית או בלא תפילין‪:‬‬
‫אע"פ שמצותן ללבשן כל היום בשעת תפלה יותר מן הכל אמרו חכמים כל‬
‫הקורא קריאת שמע בלא תפילין כאלו מעיד עדות שקר בעצמו‪ .‬וכל שאינו‬
‫מניח תפילין עובר בשמונה עשה‪ ,‬שהרי בארבע פרשיות צוה על תפילין של‬
‫ראש ועל תפילין של יד‪ ,‬וכל הרגיל בתפילין מאריך ימים שנאמר ה' עליהם‬
‫יחיו"‪.‬‬
‫ועוד כתב הרמב"ם (שם הלכה י"ג)‪..." :‬אמרו חכמים הראשונים כל מי שיש‬
‫לו תפילין בראשו ובזרועו‪ ,‬וציצית בבגדו‪ ,‬ומזוזה בפתחו‪ ,‬מוחזק הוא שלא‬
‫יחטא שהרי יש לו מזכירין רבים והן הם המלאכים שמצילין אותו מלחטוא‬
‫שנאמר 'חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם'"‪.‬‬
‫ויהי רצון שהקב"ה יעשה עמנו חסד ורחמים וישלח לנו משיח צדקנו ויגאלנו‬
‫גאולה שלמה‪ ,‬ונזכה לראות את בית המקדש על מכונו‪ ,‬כוהנים בעבודתם‬
‫ולווים בדוכנם‪ ,‬וישראל במעמדם בעגלא ובזמן קריב אכי"ר‪.‬‬
‫***‬
‫*רוצים לקבל קול צופיך באמייל כל שבוע !!‬
‫שלחו לנו בבקשה באמייל ל‪[email protected] -‬‬
‫‪www.harav.org‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪515‬‬
‫‪www.harav.org‬‬