‫ספר‬ ‫המבצﬠים‬ ‫כה‪‬כתם‬ ‫אוצר הלכות‪ ,‬טעמים‪ ,‬הוראות מיוחדות ומנהגים‬ ‫הקשורים למבצעי הקודש אותם ייסד הרבי מליובאוויטש‬ ‫בעריכת‬ ‫הרב שמואל ביסטריצקי‬ ‫חלק ראשון‬ ‫'עשרת המבצעים'‬ ‫שנת חמשת אלפים שבע מאות שישים ותשע לבריאה‬ ‫ה‬ ‫המבצעים כהלכתם ׀ הסכמות‬ ‫הסכמות‬ ‫ו‬ ‫המבצעים כהלכתם ׀ הסכמות‬ ‫הנני בזה לדבר בשבחו של תלמיד חכם‪ ,‬הרי הוא הרב שמואל ביסטריצקי שליט"א‬ ‫שחיבר ספר רב הכמות ורב האיכות‪ ,‬ובו אסף איש טהור כל הלכות הנצרכות‬ ‫לת"ח הבאים לזכות הציבור לקיים מצות תפילין וסוכה ועוד ובזה מקיימים מצות‬ ‫הוכח תוכיח עמיתך‪.‬‬ ‫ובודאי שראוי להדפיסו ולהפיצו ברבים הכותב לכבוד התורה וקיום המצוות‬ ‫זלמן נחמיה גודלברג‬ ‫המבצעים כהלכתם ׀ תוכן הענינים‬ ‫יז‬ ‫תוכן הענינים‬ ‫מבצע תפילין‬ ‫על ייסוד המבצע ‪26 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫הלכות תפילין ‪29 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫הנחת תפילין ‪ /‬ברכת התורה לפני הנחת תפילין ‪ /‬טלית אינה מעכבת לתפילין ‪ /‬הכוונה בהנחת‬ ‫התפילין ‪ /‬סדר ההנחה ‪ /‬סדר הנחת תפילין של יד ‪ /‬סדר הנחת תפילין של ראש ‪ /‬הברכה –‬ ‫בעמידה ‪ /‬לא לדבר באמצע הנחת תפילין ‪ /‬אלו דיבורים נקראים הפסק ‪ /‬טעה ובירך על 'של יד'‬ ‫את הברכה 'של ראש' ‪ /‬הוצאת תפילין של ראש ‪ /‬השתחרר הקשר באמצע ההנחה ‪ /‬השתחרר‬ ‫ההידוק ונשמטו התפילין ממקומן ‪ /‬תפילין שאולות ‪ /‬כשיש רק 'תפילה' אחת ‪ /‬מקום הנחת‬ ‫התפילין ‪ /‬מקום תפילין של יד ‪ /‬בעלי פגיעות שונות בידיים ‪ /‬מיקום ה"יוד" של קשר התפילין ‪/‬‬ ‫המיקום הנכון של ה'מעברתא' ‪ /‬איסור חציצה בין התפילין לגוף ‪ /‬תפילין על תחבושת ‪ /‬איטר‪-‬‬ ‫יד )שמאלי( ‪ /‬רצועות התפילין ‪ /‬חליצת התפילין ‪ /‬אין מברכים על חליצה ‪ /‬סדר החליצה ‪/‬‬ ‫קיפול התפילין ‪ /‬הנחת התפילין בנרתיק ‪ /‬זמן הנחת תפילין ‪ /‬להניח תפילין ‪ -‬רק ביום ‪ /‬החייבים‬ ‫והפטורים מתפילין ‪ /‬חולה מעיים ‪ /‬הרהורים פסולים בעת הנחת התפילין ‪ָ /‬א ֵבל‬ ‫טעמים ומנהגים ‪41 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫הזכות להניח תפילין ‪ /‬שבע הכריכות על היד ‪ /‬תפילין ‪ -‬מרובעות ‪ /‬צבע התפילין – שחור ‪ /‬צבע‬ ‫הרצועות – שחור ‪ /‬הפרשיות ‪ -‬בדיו על קלף ‪ /‬התפרים בתפילין של ראש ‪ /‬השי"ן על גבי תפילין‬ ‫של ראש ‪ /‬ג' הכריכות על האצבע ‪ /‬רוחב הרצועות ‪ /‬אורך הרצועות ‪ /‬תפילין של יד ‪ /‬תפילין‬ ‫של ראש‬ ‫מענות קודש ‪46 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫החשיבות המיוחדת של מצות תפילין ‪ /‬התועלת בהנחת תפילין אחת ‪ /‬זהירות מהרהורים ‪/‬‬ ‫תועלת ההנחה עם מי שאינו יודע את הכוונה ‪ /‬חיוב ההשתדלות משום 'הוכח תוכיח' ‪ /‬מדוע‬ ‫צריך לפעול ב'מבצע תפילין' גם כשאין מלחמה? ‪ /‬מדוע נקבע 'מבצע תפילין' בתחילת כל‬ ‫המבצעים? ‪ /‬הוראה מיוחדת ‪ /‬רק מאה אלף?! ‪ /‬הנחת תפילין על ידי אנשי ציבור ‪" /‬כחבל‬ ‫הקושר כלב" ‪ /‬במקום שעות המנוחה ‪ /‬חלקן של הנשים ב'מבצע תפילין' ‪ /‬הווטרינר שוכנע‪/ ...‬‬ ‫פעולה אחת של הנחת תפילין ‪ /‬המטרה הפנימית של המחלה ‪ /‬מדוע נבחרה דווקא מצות תפילין‬ ‫ל'מבצע'? ‪ /‬להיזהר מלגיטימציה לדברים בעייתיים ‪ /‬כל אחד מישראל חייב בזה ‪ /‬מבצע תפילין‬ ‫מתוך שמחה‬ ‫שאלות נפוצות ופתרונן ‪59 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫ההכנות הנדרשות להנחת תפילין ‪ /‬שטיפת ידיים טרם הנחת תפילין ‪ /‬ברכת התורה ‪ /‬הסרת‬ ‫שרוול המעיל ‪ /‬הסרת השעון משום חציצה ‪ /‬לבוש מינימלי לתפילין ‪ /‬גוף נקי וטבילה לפני הנחת‬ ‫תפילין ‪ /‬סדר הוצאת התפילין מהתיק ‪ /‬הנחת תפילין על כתובת קעקע ‪ /‬הנחת תפילין על פאה‬ ‫‪25‬‬ ‫המבצעים כהלכתם ׀ מבצע תפילין‬ ‫מבצע תפילין‬ ‫"כאשר מדובר אודות "מבצע תפילין" מדגיש הנני שענין זה צריך‬ ‫להיות מתוך שמחה דוקא‪ ,‬וזה כלל בכל הפעולות עם הזולת –‬ ‫לגשת אליו מתוך תנועה של שמחה בדרכי נועם ודרכי שלום‪ ,‬כפי‬ ‫שרואים במוחש שכאשר ניגשים ליהודי שמעולם לא הניח תפילין‬ ‫)קרקפתא דלא מנח תפילין( – להיותו תינוק שנשבה לבין העכו"ם‬ ‫כו' – ורוצים לפעול עליו שיניח תפילין‪ ,‬הרי הדרך היחידה לזה היא‬ ‫כאשר ניגשים אליו מתוך תנועה של שמחה‪ ,‬עם חיוך על השפתיים‬ ‫)מה שאין כן אם ניגשים בסבר פנים חמורות‪ ,‬שאז הפעולה היא‬ ‫באופן הפכי כו'(‪ .‬אין צורך בראיות והוכחות שהדרך היחידה לפעול‬ ‫על הזולת היא בדרכי נועם ובדרכי שלום – לית מאן דפליג!‬ ‫ולאלו שמנסים בכל זאת להתווכח בענין זה – הרי לאחר שכבר‬ ‫עברו כמה וכמה שנים שעוסקים באופן כזה‪ ,‬יכולים להצביע על‬ ‫ריבוי כתובות של יהודים שהתקרבו ליהדות‪ ,‬הנחת תפילין וכיוצא‬ ‫בזה‪ ,‬וכאשר יפנו אליהם ויבקשו מהם שיספרו באיזה אופן התקרבו‬ ‫ליהדות – הרי בודאי לא יצטרכו להיכנס עמהם לוויכוחים!‬ ‫)משיחת כ"ק אדמו"ר זי"ע ב'יחידות' עם האדמו"ר מסדיגורא‬ ‫יום ד'‪ ,‬ד' תמוז ה'תש"מ(‬ ‫יסוד המבצע‪:‬‬ ‫ש"פ במדבר תשכ"ז‬ ‫‪26‬‬ ‫המבצעים כהלכתם ׀ מבצע תפילין‬ ‫על ייסוד המבצע‬ ‫א‪ .‬בנוגע לכללות ענין ה"מלחמה" – שני אופנים‪ :‬מלחמה שמצד המטה )"יוצא צבא"(‪,‬‬ ‫ומלחמה שמצד הקב"ה )"ה' איש מלחמה"(‪.‬‬ ‫‪...‬והנה‪ ,‬במצות התפילין‪ ,‬יש ענין מיוחד שבכוחו לפעול שהמלחמה תהיה מלחמה שעל‪-‬ידי‬ ‫ומצד הקב"ה )"ה' איש מלחמה"(‪:‬‬ ‫ידוע‪ ,‬שאף שאמרו חז"ל "אל תהי יושב ושוקל במצוותיה של תורה"‪ ,‬וכמו‪-‬כן‪ ,‬קיום כל‬ ‫מצוה ומצוה צריך להיות מצד ציווי הקב"ה ותו לא )כמודגש בנוסח ברכת המצוות‪" :‬אשר קדשנו‬ ‫במצוותיו וציונו"(‪ ,‬מכל מקום – מצינו כמה מצוות שיש בהם גם 'סגולה' לענינים מסויימים‪.‬‬ ‫לגבי מצות תפילין – מובא בגמרא )במסכת מנחות(‪" :‬כל המניח תפילין מאריך ימים‪ ,‬שנאמר‬ ‫ה' עליהם יחיו"‪ .‬כלומר‪ ,‬שכאשר ישנו הענין ד"ה' עליהם"‪ ,‬על ידי הנחת תפילין‪ ,‬התוצאה היא‬ ‫"יחיו" – אריכות ימים‪.‬‬ ‫ומזה מובן בפשטות‪ ,‬בנוגע לענייננו‪ :‬כאשר ישנו הענין ד"אריכות ימים"‪ ,‬הרי אז מתקיים‬ ‫הכתוב )בנוגע למלחמת מדין( "לא נפקד ממנו איש"‪ ,‬שאיש אינו נפגע כו'‪.‬‬ ‫ויתירה מזו – ובהקדמה‪ :‬מצד ענין האמור‪ ,‬אמנם נעשית המלחמה באופן של "לא נפקד ממנו‬ ‫איש" )בדוגמת מלחמת מדין(‪ ,‬אבל‪ ,‬עדיין לא נפעלת שלילת "מלחמה" בפועל‪.‬‬ ‫אמנם‪ ,‬ישנו עוד מאמר חז"ל בגמרא בנוגע לפעולת התפילין‪ ,‬ומצד גמרא זו – נשלל לגמרי‬ ‫ענין של מלחמה‪:‬‬ ‫על הפסוק "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" – אומרת הגמרא )במסכת‬ ‫ברכות(‪" :‬אלו תפילין שבראש"‪ .‬וממאמר חז"ל זה מובן – שאין צורך כלל בענין של מלחמה‪ ,‬שכן‬ ‫"עמי הארץ" מתבטלים תיכף ומיד‪" ,‬ויראו ממך"‪.1‬‬ ‫ב‪ .‬והנה‪ ,‬לכאורה היה אפשר לומר‪ ,‬שהפעולה ד"ויראו ממך" אינה אלא בשעת מעשה )הנחת‬ ‫התפילין(‪ ,‬ולא לאחרי זה‪ .‬אמנם‪ ,‬בפשטות‪ ,‬הפירוש בזה הוא – שעל ידי הנחת התפילין )"כי‬ ‫שם ה' נקרא עליך"( נפעלת הפעולה ד"ויראו ממך" ונמשכת גם לאחר חליצתן )ולא רק בשעת‬ ‫מעשה(‪.‬‬ ‫‪ 1‬ברכות ו‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫‪29‬‬ ‫המבצעים כהלכתם ׀ מבצע תפילין‬ ‫הלכות תפילין‬ ‫הנחת תפילין‬ ‫ברכת התורה לפני הנחת תפילין‬ ‫א‪ .‬יש לברך ברכת התורה טרם שיניח תפילין‪.3‬‬ ‫טלית אינה מעכבת לתפילין‬ ‫ב‪ .‬מי שמתעטף בטלית תמיד קודם הנחת תפילין‪ ,‬וכעת אין לו טלית ‪ -‬אין לו לדחות משום כך‬ ‫הנחת תפילין‪.4‬‬ ‫הכוונה בהנחת התפילין‬ ‫ג‪ .‬לכתחילה יש‪ 5‬לכוון בעת הנחת התפילין‪ :‬שציונו הקב"ה לכתוב ד' פרשיות אלו‪ ,‬שיש בהם‬ ‫יחוד שמו ויציאת מצרים‪ ,‬כדי שנזכור ניסים ונפלאות שעשה עמנו שהם מורים על יחודו‪,‬‬ ‫ואשר לו הכוח והממשלה לעשות בעליונים ובתחתונים כרצונו‪ .‬וצוונו להניחן על הזרוע כנגד‬ ‫הלב ועל הראש כנגד המוח‪ ,‬כדי שנשעבד הנשמה שהיא במוח וגם תאוות ומחשבות לבנו‬ ‫לעבודתו יתברך‪ .‬שעל ידי הנחת תפילין יזכור את הבורא וימעיט הנאותיו‪ .6‬וכוונה זו היא‬ ‫חלק מן המצווה‪.7‬‬ ‫סדר ההנחה‬ ‫ד‪ .‬בתחילה יניח תפילין של יד‪ ,8‬ולאחר מכן תפילין של ראש‪ .‬גם אם פגע בשל ראש תחילה‬ ‫)היינו שהוציא קודם תפילין של ראש בטעות(‪ ,‬יעבור על אותה מצוה‪ ,9‬ויניח של יד תחילה‪.10‬‬ ‫‪ 3‬היות ולאחר הנחת התפילין קורא הרי הוא פרשת קריאת שמע‪,‬‬ ‫והווי כלימוד תורה‪ .‬וראה בהרחבה להלן בנוגע להכנות הנדרשות‬ ‫להנחת תפילין‪.‬‬ ‫‪ 4‬שוע"ר סי' כה‪ ,‬ד‪" :‬וכן אם תפילין מזומנים לידו ואין מזומן‬ ‫עדיין לפניו הטלית אין צריך להמתין על הטלית כדי להקדימו‬ ‫להנחת תפילין אלא יניח תפילין מיד‪ ,‬וכשיביאו לו טלית יתעטף‬ ‫בו‪ ,‬מפני שאין משהין את המצוה אף על פי שיש לומר שיעשה‬ ‫אחר כך את המצוה יותר מן המובחר‪ ,‬מצוה בשעתה חביבה"‪.‬‬ ‫‪ 5‬עיין לקוטי שיחות‪ ,‬ח"ו‪ ,‬עמ' ‪) 271‬שאלה ד'(‪.‬‬ ‫‪ 6‬סידור אדמו"ר הזקן‪) ,‬ובשו"ע סי כה‪ ,‬יא כתב נוסח זה בקצת‬ ‫שינויים(‪.‬‬ ‫‪ 7‬לקוטי שיחות‪ ,‬חי"ד‪ ,‬עמ' ‪" :152‬במצוות תפילין יש ב' עניינים‪:‬‬ ‫א( הנחת התפילין‪ ,‬ב( כוונת המצווה‪] .‬כמ"ש בשוע"ר סי' כה‪ ,‬סעי'‬ ‫יא "ישעבד להקב"ה הנשמה שהיא במוח וגם תאות ומחשבות לבו‬ ‫לעבודתו יתברך ועל ידי הנחת תפילין יזכור את הבורא יתברך‬ ‫וימעיט הנאותיו"[‪ ,‬שגם זה הוא חלק בקיום המצוה"‪.‬‬ ‫‪ 8‬שו"ע סי' כה‪ ,‬יב‪.‬‬ ‫‪ 9‬הגם שבכלל אין מעבירין על המצוות‪.‬‬ ‫‪" 10‬כיון שקדימת של יד לשל ראש היא מן התורה שהרי בתחילה‬ ‫נאמר וקשרתם לאות על ידך ואחר כך והיו לטוטפות וגו‪ ,‬לפיכך‬ ‫המבצעים כהלכתם ׀ מבצע תפילין‬ ‫‪30‬‬ ‫אבל אם שכח והניח של ראש קודם של יד )או שנשמט של יד ממקומו(‪ ,‬אין צריך להסיר את‬ ‫השל ראש לפני שיניח את השל יד‪.11‬‬ ‫סדר הנחת תפילין של יד‬ ‫ה‪.‬‬ ‫‪(1‬‬ ‫‪(2‬‬ ‫‪(3‬‬ ‫‪(4‬‬ ‫‪(5‬‬ ‫סדר הנחת תפילין של יד‪:12‬‬ ‫יניח התפילה על הקיבורת‪=) 13‬שריר הזרוע(‪.‬‬ ‫קודם שיהדק התפילה‪ ,‬יברך‪) 14‬ויכווין לפטור גם את של ראש‪" :(15‬ברוך אתה ה' אלוקינו מלך‬ ‫העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו ָ‬ ‫להניח תפילין"‪.16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫לאחר מכן יהדק את הרצועה בתוך הקשר‪ ,‬ויזהר שלא יזח הקשר של יו"ד מן התפלה של יד ‪,‬‬ ‫וכורך פעמיים סביב התיתורא )החלק הבולט שתחת וסביב ה"בית"(‪.‬‬ ‫יש לכרוך על הזרוע שבע כריכות‪ 18‬כולל שני חצאי הכריכות‪ .‬סדר הכריכות‪ :‬כורך חצי הכריכה‬ ‫העליונה‪ ,‬מניח מקום פנוי‪ ,‬שתי כריכות שלימות בקירוב זה אל זה‪ ,‬ומניח שוב מקום פנוי‬ ‫מעט‪ ,‬כורך עוד ארבע כריכות שלימות‪ ,‬ולבסוף ‪ -‬עוד חצי כריכה באלכסון‪.‬‬ ‫אחר הכריכות על הזרוע – יש לכרוך פעם אחת לאורך כף היד‪ ,‬ולאחר מכן )לאחר הנחת‬ ‫תפילין של ראש כפי שיתבאר לקמן( ‪ -‬יכרוך שלוש כריכות על האצבע האמצעית הנקראת‬ ‫'אמה'‪ :‬כריכה אחת על הפרק התחתון הסמוך לכף היד‪ ,‬כריכה שניה על הפרק האמצעי‪ ,‬ואת‬ ‫השלישית יכרוך שוב על הפרק התחתון‪ .19‬את שארית הרצועה כורכים לאורך כף היד‪ ,20‬ואת‬ ‫אין משגיחים על העברת המצוה בזה"‪ – .‬שוע"ר סי' כה‪ ,‬יב‪.‬‬ ‫‪ 11‬קצות השולחן סי' ח‪ ,‬ו‪ .‬ומה שכתב אדה"ז שם אמור דווקא‬ ‫כשפגע בו קודם‪ ,‬אבל אם כבר הניחו‪ ,‬אינו צריך להסיר השל ראש‪.‬‬ ‫ לקט ציונים והערות לשו"ע אדמוה"ז‪ ,‬ח"א‪ ,‬סי' כה‪ ,‬סעי' יב‪.‬‬‫וראה בשו"ת קב חיים סי' נד; שו"ת שנות חיים סי' קמד‪ ,‬וסי' רעד;‬ ‫שו"ת רב פעלים‪ ,‬ח"א‪ ,‬סי' ד‪.‬‬ ‫‪ 12‬ספר המנהגים חב"ד‪ ,‬עמ' ‪.4‬‬ ‫‪ 13‬כתב אדה"ז בסידורו‪" :‬מקום הנחת תפילין של יד בשמאלו‬ ‫בגובה הבשר שבפרק שבין המרפק לכתף וזה המקום נקרא‬ ‫קיבורת ולא יניחנה למעלה מחצי הפרק ולא למטה בתחתיתו‬ ‫ממש למטה מן הקיבורת שנאמר ושמתם את דברי אלה על לבבכם‬ ‫צריכה שתהא שימה כנגד הלב וזהו קיבורת שהוא מכוון ממש כנגד‬ ‫הלב‪ .‬ולכן צריך שיטה את התפלה של יד לצד הגוף מעט בעניין‬ ‫שכשיכוף את זרועו למטה תהא התפלה של יד מכוונת נגד לבו‬ ‫ממש"‪.‬‬ ‫‪ 14‬והטעם‪ :‬שכל ברכת המצוות צריך לברך קודם התחלת עשיית‬ ‫המצוה‪ ,‬והתחלת המצוה היא קשירת התפילין ‪ -‬שו"ע סי' כה‪ ,‬יז‪.‬‬ ‫אם בירך על של יד בליבו‪ ,‬לא יחזור ויברך‪ ,‬אלא שכשיניח תפילין‬ ‫של ראש ‪ -‬יברך "על מצות תפילין"‪ - .‬כף החיים‪ ,‬סי' כה‪ ,‬לג‪.‬‬ ‫אם לא בירך בשעת ההנחה ‪ -‬ימשמש בתפיליו ויברך‪ ,‬דמצוה זו‬ ‫היא מצוה שיש לה המשך‪ - .‬פרי מגדים אשל אברהם‪ ,‬סי' כה‪,‬‬ ‫יב‪ .‬וראיה לדבריו ממ"ש אדה"ז בסי' ל‪ ,‬ג‪" :‬היה רוצה לצאת לדרך‬ ‫בהשכמה קודם שיאיר היום יכול להניחן קודם יציאתו וכשיגיע‬ ‫זמנו ימשמש בהם ויברך"‪.‬‬ ‫‪ 15‬סדור אדמו"ר הזקן‪.‬‬ ‫‪ 16‬להניח ‪ -‬הה"א בקמץ‪ ,‬שו"ע סי' כה‪ ,‬טו‪.‬‬ ‫‪ 17‬שו"ע סי' כז‪ ,‬ה‪ .‬ונכון להיזהר בזה אפילו כשהבית נמצא בתוך‬ ‫נרתיק התפילין‪.‬‬ ‫ובמבצע תפילין כדאי להיזהר בזה גם כשהתפילין מונחות על‬ ‫השולחן‪ .‬כף החיים‪ ,‬סי' כה‪ ,‬יב‪-‬יג‪.‬‬ ‫וראה באגרות קודש‪ ,‬חי"ב‪ ,‬עמ' תלג‪" :‬ובמה שכתב אודות לשום‬ ‫תיק התפילין של יד על התפילין כל משך זמן התפילה בכדי‬ ‫לשמור הפינות‪ - .‬הנה כן אני נוהג‪ ,‬ומובן שנחתך בהתיק החלק‬ ‫שכנגד היו"ד‪ ,‬בכדי שלא יזח היו"ד מן הבית‪ ,‬ומתאים לדברי הזהר‬ ‫הק'"‪ .‬וראה גם בהיכל מנחם‪ ,‬ח"א‪ ,‬עמ' רי‪" :‬ידוע מה שנאמר "לא‬ ‫יזח החושן מעל האפוד" כך לא יזח היו"ד מעל התפילין ועל כן‬ ‫נוהגים רוב העולם לחתוך בהשיידיל ]=תיבת הכיסוי[ של התפילין‬ ‫של יד פינה מיוחדת לקשר ]=יוד[‪ ,‬וכן הוא בתפילין שלי"‪.‬‬ ‫‪ 18‬ואם הרצועה של יד קצרה ואינה מספקת לכרוך את כל‬ ‫הכריכות ‪ -‬יעשה כמו שכתוב בשו"ע סי' כז‪ ,‬יא‪ :‬ששיעור אורך‬ ‫הרצועה הוא‪ ,‬שהרצועה תקיף את הזרוע‪ ,‬ויקשור ממנה את הקשר‬ ‫ותמתח רצועה אחת עד האצבע אמצעית‪ ,‬ויכרוך ממנה על אצבעו ג'‬ ‫כריכות ויקשור‪ - .‬לקט ציונים והערות לשו"ע אדה"ז‪ ,‬סי' כז‪ ,‬י"ב‪.‬‬ ‫‪ 19‬ושלא יהיה מונח על הכרך הראשון‪ ,‬אלא יהיה אצלו באותו‬ ‫פרק‪ .‬וראה ב'רשימות'‪ ,‬חוברת כח‪.‬‬ ‫‪ 20‬בקצות השולחן סי' ח‪ ,‬יא כתב‪" :‬ומכל מקום נכון שלא‬ ‫המבצעים כהלכתם ׀ מבצע תפילין‬ ‫‪38‬‬ ‫חליצת התפילין‬ ‫אין מברכים על חליצה‬ ‫א‪ .‬אין לברך שום ברכה כשחולץ התפילין ‪.‬‬ ‫‪83‬‬ ‫סדר החליצה‬ ‫ב‪ .‬סדר חליצת התפילין‪ :‬ראשית יש להתיר את הכריכות שעל גבי האצבע ‪.‬‬ ‫לאחר מכן יש לחלוץ את של ראש‪) 85‬בעמידה‪ (86‬ביד שמאל )וראה בהערה בנוגע לאיטר יד(‪,‬‬ ‫שהיא יד כהה‪) 87‬כדי להראות שקשה עליו חליצתן(‪ ,‬ואחר כך יחלוץ תפילין של יד‪.‬‬ ‫‪84‬‬ ‫קיפול התפילין‬ ‫ג‪ .‬כאשר מקפלים את התפילין‪ ,‬אין לכרוך את הרצועות על הבתים‪ ,‬אלא על הצדדים ‪ .‬ויש‬ ‫נוהגים לכורכן ככנפיים )היינו משני הצדדים( ‪.89‬‬ ‫בעת כריכת הרצועות‪ ,‬יש לאחוז התפילין ולגלגל את הרצועה‪ ,‬ולא להיפך‪.90‬‬ ‫‪88‬‬ ‫הנחת התפילין בנרתיק‬ ‫ד‪ .‬כשמניח את התפילין בנרתיקן‪ ,‬יניח את של יד בצד שמאל ושל ראש בצד ימין‪ ,91‬שכשיבוא‬ ‫ללובשן לא יוכל לפגוע בשל ראש תחלה‪ ,‬ולא יצטרך להעביר על המצוות‪.92‬‬ ‫זמן הנחת תפילין‬ ‫להניח תפילין ‪ -‬רק ביום‬ ‫א‪ .‬זמן הנחת תפילין הוא משיאיר היום‪ ,‬כדי שיראה את חברו בריחוק ד' אמות ויזהה אותו‪,93‬‬ ‫‪ 83‬כיון שחליצת התפילין מצד עצמה אין בה מצוה‪ - .‬שו"ע סי'‬ ‫כט‪ ,‬א‪.‬‬ ‫‪ 84‬קצות השולחן סי' ח‪ ,‬יז‪ .‬פרי מגדים אשל אברהם‪ ,‬סי' כח‪,‬‬ ‫ס"ק ב‪.‬‬ ‫‪ 85‬שכן אם יחלוץ תפילין של יד תחילה‪ ,‬נמצא מונח עליו תפילין‬ ‫של ראש בלבד‪ ,‬והרי התורה אמרה‪" :‬והיו לטוטפות בין עיניך"‪,‬‬ ‫ודרשו חכמים‪ :‬כל זמן שבין עיניך יהיו שתים‪ - .‬שו"ע סי' כח‪ ,‬ג‪.‬‬ ‫‪ 86‬שו"ע סי' כח‪ ,‬ד‪.‬‬ ‫‪ 87‬שו"ע סי' כח‪ ,‬ה‪ .‬וראה‪ :‬מחצית השקל‪ ,‬סי' כח‪ ,‬יז‪ .‬פרי מגדים‬ ‫סי' כח‪ ,‬אשל אברהם ס"ק ג ‪ -‬שאיטר יחלוץ בימין כל אדם‪ .‬מי‬ ‫שכותב בימין ועושה כל מלאכתו בשמאל‪ ,‬נחשב 'איטר' לעניין זה‬ ‫לכל הדעות‪ ,‬וחולץ בימין של כל אדם‪.‬‬ ‫‪ 88‬ראה היכל מנחם‪ ,‬ח"א‪ ,‬עמ' רט‪ .‬שם מובא ששאלו את הרבי‪:‬‬ ‫האם מותר לכרוך את הרצועות על הקשרים‪ .‬תשובת הרבי הייתה‪,‬‬ ‫"בשל ראש ‪ -‬אסור‪ ,‬אלא מניחים את הקשר באמצע‪ ,‬ובשל יד ‪-‬‬ ‫אין מדקדקים"‪.‬‬ ‫‪ 89‬ראה גם בהיכל מנחם ח"א‪ ,‬עמ' רט‪.‬‬ ‫‪ 90‬שו"ע סי' כח‪ ,‬ז‪.‬‬ ‫‪ 91‬ראה באות חיים ושלום סי' כח‪ ,‬ג‪ ,‬שכתב להניח בכיס הטלית‬ ‫ותפילין‪ ,‬התפילין של ר"ת בצד ימין והתפילין של רש"י בצד‬ ‫שמאל כדי שיפגע בהן תחלה‪ ,‬כמו שנוהגים מצד אותו הטעם‬ ‫להניח את התפילין של יד בצד שמאל והתפילין של ראש בצד‬ ‫ימין‪.‬‬ ‫‪ 92‬שו"ע סי' כח‪ ,‬ח‪.‬‬ ‫‪ 93‬שו"ע סי' ל‪ ,‬א‪.‬‬ ‫‪ 94‬פרי מגדים סי' נח‪ ,‬אשל אברהם ס"ק ב'‪.‬‬ ‫‪41‬‬ ‫המבצעים כהלכתם ׀ מבצע תפילין‬ ‫טעמים ומנהגים‬ ‫הזכות להניח תפילין‬ ‫"אמר ריש לקיש‪ :‬כל המניח תפילין‪ ,‬מאריך ימים שנאמר ה' עליהם יחיו )אותם שנושאים‬ ‫עליהם שם ה' בתפילין – רש"י(‪ ,‬ולכל בהן חיי רוחי ותחלימני והחייני"‪.112‬‬ ‫"אמר רבא‪ :‬כל המניח תפילין מובטח לו שהוא בן עולם הבא‪ .‬ואמר רבא‪ :‬מערב אני בו שאין‬ ‫אש של גיהנם שולט בו‪ .‬רב פפא אמר‪ :‬מערב אני בו שכל עוונותיו נמחלין"‪.‬‬ ‫אמרו חז"ל )מכילתא בא יג‪ ,‬ט(‪" :‬המניח תפילין כאילו קורא בתורה"‪.‬‬ ‫ולאידך – על אי הנחת תפילין אמרו‪:‬‬ ‫"אמר רב ששת‪ :‬כל שאינו מניח תפילין עובר בשמונה 'עשה'‪."113‬‬ ‫"אמר עולא‪" :114‬כל הקורא קריאת שמע בלא תפילין‪ ,‬כאילו מעיד עדות שקר בעצמו‪ .‬אמר‬ ‫רב חיא בר אבא אמר ר' יוחנן‪ :‬וכאילו הקריב עולה בלא מנחה וזבח בלא נסכים‪."...‬‬ ‫שבע הכריכות על היד‬ ‫נוהגין לכרוך ז' כריכות שלימות סביב הזרוע מהמרפק ולמטה‪ ,‬כנגד שבע מילים שבפסוק‪:‬‬ ‫"פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון"‪.115‬‬ ‫למנהג חב"ד עושים חצי כריכה‪ ,‬ב' כריכות‪ ,‬מקום פנוי‪ ,‬ד' כריכות וחצי כריכה באלכסון‪.‬‬ ‫וכתב על כך בספר אשכבתא דרבי )הערה יט(‪ ,‬שבענין מספר הכריכות שעל הזרוע נמצאו כמה‬ ‫נוסחאות‪ :‬המג"א בשם האריז"ל כתב ז' כריכות; ובבית יוסף ובשולחן ערוך כתב ו' או ז' כריכות‬ ‫)ולשון זה צריך ביאור דאם ו' אינו ז' ואם ז' אינו ו'( וכו'‪.‬‬ ‫וכנראה העניין לעשות הכריכות בצורת שי"ן‪ ,‬וכשם שבשיני"ן דתפילין של ראש צריך להיות‬ ‫אחד של ג' ראשים ואחד של ד' ראשים‪ ,‬וכמ"ש התוס' במנחות ל"ה ע"א דהטעם על ב' שיני"ן‬ ‫אלו‪ ,‬דשי"ן אחד עם הג' ראשים הוא כפי עיקר צורת השי"ן‪ ,‬והשי"ן של ד' ראשים הוא כנגד‬ ‫השי"ן שבלוחות שהיה הכתב חלל‪ ,‬והיה הג' ראשים דשי"ן מחלל‪ ,‬וממילא היה גוף הכתב ד'‬ ‫ראשים‪.‬‬ ‫‪ 112‬מנחות מד ע"א‪.‬‬ ‫‪ 113‬שם‪.‬‬ ‫‪ 114‬ברכות יד‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫‪ 115‬ספר הלכה‪ ,‬דיני תחילת היום‪ ,‬עמ' ‪ .194‬וש"נ‪.‬‬ ‫המבצעים כהלכתם ׀ מבצע תפילין‬ ‫‪46‬‬ ‫מענות קודש‬ ‫תשובות הרבי לטענות על 'מבצע תפילין'‬ ‫"בהיות שהגיעו אלי כמה שאלות ו'טענות' בנוגע לההתעוררות דמבצע תפילין‪ ,‬ובהיות אשר‬ ‫טענות אלו יכולים לפעול ח"ו חלישות באלו העוסקים בזה‪ ,‬לכן אף שאין דרכי להיכנס בויכוחים‪,‬‬ ‫הנני בזה להשיב על השאלות‪.‬‬ ‫א‪ .‬החשיבות המיוחדת של מצות תפילין‬ ‫מדוע נבחרה מכל התרי"ג מצות – מצות תפלין דוקא?‬ ‫מענה‪:‬‬ ‫א‪ .‬בתחילת ההתעוררות על דבר זה הדגשתי בפירוש שהטעם לההתעוררות במיוחד על דבר‬ ‫מצות הנחת תפילין מיוסד הוא על דברי רז"ל‪" 138‬וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו‬ ‫ממך כו' אלו תפלין שבראש"‪ .‬ומכיון‪ ,‬אשר דרישת השעה אז )בתחילת הזמן דמבצע תפלין(‬ ‫היתה במיוחד שתפול עליהם אימתה ופחד כו'‪ ,‬יראת עמי הארץ מפני בני ישראל‪ ,‬שלא ירעו‬ ‫ח"ו לישראל‪ ,‬לכן עוררתי אודות מצוה זו‪ .‬וכאמור‪ ,‬נימוק זה הדגשתי בפירוש מיד בתחילת‬ ‫ההתעוררות‪ ,‬ובמילא‪ ,‬לפלא‪ ,‬השאלה על דבר זה‪.‬‬ ‫וליתר ביאור‪:‬‬ ‫כל מצוה ומצוה‪ ,‬נוסף על עיקר ענינה שהיא ציווי הקב"ה )וצריך לקיימה מצד קבלת עול‬ ‫מלכות שמים‪ ,‬וכנוסח ברכת המצות ברוך כו' מלך העולם כו' וציוונו כו'(‪ ,‬יש בה גם סגולה‬ ‫מיוחדת‪ .‬וכאשר אדם זקוק לאיזה ענין במיוחד‪ ,‬מחפש הוא ומשתדל הוא ביותר באותה המצוה‬ ‫שיש בה סגולה זו הזקוקה לו‪.‬‬ ‫ואם תרצה לומר‪ ,‬הרי מפורש הוא בחז"ל‪" :139‬האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחי' בני כו' הרי‬ ‫זה צדיק גמור"‪ .‬ולכאורה למה לפרט במאמר חז"ל זה – המצוה‪ ,‬והוי ליה לומר‪ :‬האומר אקיים‬ ‫מצוה זו בשביל כו'‪ ,‬ולמה נקט מצות צדקה דוקא? – ]אין לומר שרק במצות צדקה האומר בשביל‬ ‫כו' הרי זה צדיק גמור )כיון שלהעני אין נפקא מיניה( – כדמוכח ברש"י ותוס' שמשווה זה לכל‬ ‫המצוות[‪.‬‬ ‫‪ 138‬ברכות ו‪ ,‬א‪ .‬וש"נ‪.‬‬ ‫‪ 139‬פסחים ח'‪ ,‬סע"א‪ .‬וש"נ‪.‬‬ ‫המבצעים כהלכתם ׀ מבצע תפילין‬ ‫‪47‬‬ ‫אלא מכיון שרוצה הוא "שיחי' בני"‪ ,‬משתדל הוא באותה המצוה שיש בה סגולה זו‪ ,‬שבמצות‬ ‫צדקה אמרו רז"ל‪" :140‬אמר הקב"ה‪ ,‬נפשו של עני היתה מפרכסת לצאת מן הרעב ונתת לו פרנסה‬ ‫והחיית אותו כו' למחר בנך או בתך באין לידי חולי ולידי מיתה כו' ומציל אני אותם מן המיתה"‬ ‫כו'‪ ,‬ולכן כשרוצה שיחי' בנו‪ ,‬בחר בקיום מצות הצדקה‪.‬‬ ‫וכעת בנידון דידן‪ ,141‬מכיון שהוזקקו במיוחד לפעול על עמי הארץ שייראו מישראל‪ ,‬לכן‬ ‫ביקשתי ועוררתי עוד הפעם ועוד הפעם על ההשתדלות לזכות את ישראל במצות תפלין‪ ,‬כי‬ ‫הובטחנו שעל ידי קיום מצוה זו יהיה "ויראו ממך"‪.‬‬ ‫ומכיון שכל ישראל ערבים זה בזה )בנוגע לעונש‪ ,‬ומכ"ש – בנוגע לשכר‪ ,‬כי מרובה מדה טובה‬ ‫ממדת פורעניות‪ .‬וראה לקמן שאלה ב'(‪ ,‬לכן הכרזתי על ההשתדלות לקיום מצוה זו‪ ,‬לא רק בין‬ ‫בני ישראל הנמצאים בארץ הקודש תובב"א הזקוקים במיוחד ל"ויראו ממך"‪ ,‬אלא גם בין בני‬ ‫ישראל הנמצאים בחו"ל‪ ,‬כי קיום מצות תפילין של כל אחד מישראל‪ ,‬בכל מקום שהוא‪ ,‬בכחה‬ ‫לפעול "ויראו ממך" בנוגע לכל ישראל‪.‬‬ ‫ובפרט בנדון דידן – שיראת אומות העולם שהתנכלו לארץ הקודש – תלויה היתה בהיראה‬ ‫מפני בני ישראל של אומות העולם שבמדינות אחרות וק"ל‪.‬‬ ‫ב( זמנה של המלחמה‪ ,‬שאז היתה ההתעוררות דמבצע תפלין‪ ,‬היתה ימים אחדים לפני זמן‬ ‫מתן תורה‪ .‬ובהיות אשר בכל שנה ושנה‪ ,‬כל הענינים חוזרים וניעורים מעין שהיו בפעם הראשונה‪,‬‬ ‫הרי מובן אשר גם בשנה זו‪ ,‬בהימים הסמוכים לזמן מתן תורה‪ ,‬צ"ל מתעורר במיוחד הענין והחיוב‬ ‫דלימוד התורה‪ .‬ובמצות תפלין אמרו רז"ל )מדרש תהלים בתחלתו( "קיימו מצות תפלין ומעלה‬ ‫אני עליכם כאילו אתם יגיעים בתורה יומם ולילה"‪.‬‬ ‫ג( בזמן מתן תורה – נצטוו בכל המצוות וקבלום עליהם בהקדמת נעשה לנשמע – ובמצות‬ ‫תפלין אמרו רז"ל‪" 142‬הוקשה כל התורה כולה לתפלין" )שהכוונה הוא למצוות התורה‪ ,‬עיי"ש(‪,‬‬ ‫ועד שילפינן מהיקש זה הלכות ודינים בכמה וכמה מצוות‪) .‬ואף שגם בעוד מצוות מצינו על‬ ‫‪ 140‬תנחומא משפטים טו‪.‬‬ ‫‪ ... 141‬להערתו בנוגע ל'מבצע תפילין' ממש"כ הרמב"ם ע"ד‬ ‫השמירה דמזוזה )פ"ה ה"ד – הנה פנייתי בזה לכל מי שיש בידו‬ ‫לעשות בזה )ואפילו בגדר ספק )ראה שבת נה‪ ,‬א((‪ .‬וכללות ענין‬ ‫זה – מיוסדים הם על המבואר בכ"מ ומהם‪:‬‬ ‫פס"ד מפורש ברמב"ם גופא בהל' ע"ז )פי"א הי"ב בסופה( דמותר‪.‬‬ ‫ובנדו"ד מפורש שם הל' תשובה )פ"י ה"ה בסופה( – שזהו חיוב‪.‬‬ ‫ולא עוד אלא – דמי שאינו מנצל אפשריות זו ככל הדרוש – עובר‬ ‫על מ"ע מה"ת דהוכח תוכיח גו'‪ ,‬ונתפש בעון אלו שלא הביאם‬ ‫להמעשה דהנחת תפלין )הל' דעות פ"ו ה"ז(‪ .‬וראה באריכות‬ ‫בפהמ"ש ר"פ חלק‪ .‬ושם ד"מזרזין אותם )שלא השיגו האמת עד‬ ‫שיהיו כמו אברהם אבינו ע"ה( ע"ז )שיעשו המצוה מפני שכרה(‬ ‫ומחזקים כוונתם"‪ .‬ועוד וג"ז עיקר‪ :‬בכל יום ופעם שמניח תפלין‬ ‫מברך עליהן עובר לעשייתן אשר קדשנו במצותיו וצונו כו' ועי"ז‬ ‫הרי ברור )ולא רק דאמרינן כן( דעושה לשמה‪ ,‬אלא שמתכוון אף‬ ‫להנאת עצמו‪ .‬והרי זה צדיק גמור בדבר זה )פסחים ח‪ ,‬ב וברש"י‬ ‫ותוס' שם(‪.‬‬ ‫ומש"כ הרמב"ם במזוזה‪ ,‬הרי שם "בטלו המצוה" )ומש"כ והוסיף‬ ‫"אלא שעשו כו'" – עכצ"ל שזה בא לשופרי דמילתא‪ .‬ומש"כ‬ ‫בכס"מ שם – הוא לתרץ מש"כ הרמב"ם כאילו הוא כו'(‪ .‬ועוד‬ ‫להעיר‪ :‬ברמב"ם במזוזה – המדובר בעושה המצוה ובנדו"ד – ע"ד‬ ‫המשתדל שאחר יניח תפילין‪ ,‬ואכמ"ל בכ"ז‪.‬‬ ‫ולההערה בהנאמר דגדולה מצות תפלין מפני כו' מהי השייכות‬ ‫דגדלות מצוה לזה – הוא עפ"י מרז"ל גדולה תשובה שמארכת כו'‬ ‫)יומא פו‪ ,‬ב(‪) .‬ממכתב סיון תשכ"ז(‪.‬‬ ‫‪ 142‬קדושין לה‪ ,‬א‪.‬‬