‫גליון שבועי‬ ‫למבקשי התרופה והעצה לעובדא למעשה‬ ‫במשנת רביה"ק הננמ"ח זיע"א‬ ‫פרשת ואתחנן‬ ‫גליון מספר‬ ‫‪11‬‬ ‫אוצר מתנת חינם‬ ‫ואתחנן ‪ -‬פרש"י לשון מתנת חינם‪.‬‬ ‫נחמו נחמו עמי יאמר וגו'‬ ‫'כל הצרות והיסורים והגלות אינו אלא לפי ערך חסרון‬ ‫הדעת‪ ,‬כשנשלם הדעת נשלם כל החסרונות כמ"ש אם‬ ‫דעת קנית מה חסרת‪ ,‬וכתיב (ישעי' ה') גלה עמי מבלי‬ ‫דעת‪( .‬לשון רביז"ל לקו"מ סי' כ"א)‪.‬‬ ‫מי איננו מעוניין לקבל מתנה‪ ,‬בפרט כזו הנצרכת לו מאד‪ .‬להשי"ת‬ ‫יש הלא אוצר מתנת חינם‪ ,‬כולנו משתוקקים ומתפללים שיחננו‬ ‫אותו מאוצר מופלא זה‪ .‬אולם אוצר זה נעלם מאיתנו‪ ,‬איך נוכל‬ ‫לזכות לקבל ממנו‪.‬‬ ‫את הדרך להשגת אוצר נפלא זה‪ ,‬גילה רביה"ק בשבת נחמו של‬ ‫שנת תק"ע‪ ,‬ע"פ הפסוק ואתחנן אל ה'‪.‬‬ ‫אותה שבת נחמו האחרונה במחיצת רביה"ק הותירה את רישומה‬ ‫האדיר לא רק על מי שזכו לשהות שם‪ ,‬בעולם כולו התחולל שינוי‬ ‫אדיר‪ ,‬עד היום שואבים אנו עידוד ונחמה מאותם גילויים נוראיים‬ ‫עליהם מושתתים כל דרכי ההתחזקות‪.‬‬ ‫'דעת חסרת מה קנית'‪ .‬כאן מודיעים לנו חז"ל שלא‬ ‫יתכן למצוא מנוחה ושלימות בדבר גשמי‪ ,‬היגיעה סביב‬ ‫השגת המנוחה בתחום הגשם נועדה מלכתחילה לאכזבה‬ ‫וכשלון‪ ,‬תמיד נמצא משהו שיטריד ויגרום עוגמת נפש‪.‬‬ ‫חיים אמתיים של שלווה ומנוחה נוכל למצוא רק על ידי‬ ‫השלמת דעתנו‪ ,‬כאשר נדבוק בדרכי התורה והעבודה‬ ‫באמונה וידיעת ההשגחה‪.‬‬ ‫בשבת זו התגלה הסוד הנפלא שגם בתוך הגלות‪ ,‬בזמנים של‬ ‫חשכות‪ ,‬הסתרה‪ ,‬ופחדים‪ ,‬שייך לקבל ִחיות ונחמה‪ ,‬להאיר כל מצב‬ ‫לחיות דקדושה ולשמחת חיים אמיתית‪.‬‬ ‫באור הדעת ולשוב תמיד ִ‬ ‫למעשה‪ ,‬באופן הזה ממש היתה ההנהגה באותה שבת מופלאה‪,‬‬ ‫על כך נוכל ללמוד מתוך תיאורו הנורא של רבי נתן‪' .‬בליל שבת‬ ‫קדש נכנס מחדרו לבית‪ ,‬והיה חלוש מאד כמעט לא היה לו כח‬ ‫לדבר‪ ,‬ותיכף קידש על הכוס‪ ,‬ואחר הקידוש ישב אצל השלחן‬ ‫בחלישות גדול‪ ,‬והתחיל לשיח ולדבר מעט בחלישות ובעייפות‬ ‫גדול‪ ,‬ענה ואמר‪ :‬מה אתם נוסעים אצלי‪ ,‬הלא אני איני יודע עתה‬ ‫כלל‪ ,‬כשאני אומר תורה יש לכם על מה לנסוע ולבוא אלי‪ ,‬אבל‬ ‫עתה על מה באתם‪ ,‬הלא אני איני יודע עתה כלל‪ ,‬והאריך בשיחה‬ ‫זאת וכפל ושלש כמה פעמים שאינו יודע כלל וכו'‪ ,‬ומתוך שיחה‬ ‫זאת התחיל לדבר ולבאר איך מחיה את עצמו בעת הפשיטות‬ ‫מהדרך של ארץ ישראל (כמבואר כ"ז לקו"ת סי' ע"ח)‪ .‬ואחר כך בא‬ ‫בשמחה גדולה וציווה לזמר‪ ..‬וישב כל הסעודה בשמחה רבה‪ ,‬ואז‬ ‫צעק מעומק הלב‪ :‬גיוואלד זייט אייך ניט מיאש! (אהה! אל תייאשו‬ ‫את עצמכם)‪ ,‬ואז ראינו ישועת ה' ונפלאותיו ונוראותיו העצומים‪,‬‬ ‫שמתוך העלמה והסתרה כזאת נתהפך לרצון כזה‪ ,‬שבתחילה לא‬ ‫היה יודע כלל באמת‪ ,‬ומתוך אינו יודע כזה בא לידי התגלות כזה'‬ ‫(שיחות הר"ן סי' קנ"ג)‪.‬‬ ‫כמה כוחות משקיע אדם סביב השלמת חסרונותיו‪ ,‬כמה‬ ‫דואג הוא ומפחד שמא יחסרו לו חלילה צרכי ביתו‪ ,‬שמא‬ ‫לא יתאפשר לו להתנהג כפי שהורגל זה מכבר‪ ,‬רוב החיים‬ ‫עוברים למעשה סביב הניסיונות להשגת מנוחה ושלווה‪.‬‬ ‫לא לכולם קל להסכים עם האמת הזו‪ .‬יש מי שמאמין‬ ‫עדיין בקניינים והישגים גשמיים‪ ,‬ולא מסוגל להבין מה‬ ‫כבר תועיל לו הדעת‪ .‬ויש שזכה כבר להכיר בערכו של‬ ‫קניין הדעת היקר מכל‪ ,‬אולם נדמה לו שזה שייך רק‬ ‫לצדיקים שזכו להיות קרובים להשי"ת ומלאים אור‬ ‫ואמונה‪ ,‬עדיין איננו מסוגל להבין איך יתכן שאדם פשוט‬ ‫יוכל להשלים את חסרונותיו ולצאת מעוגמת נפש על‬ ‫ידי לימודי דעת‪ ,‬מה הם בכלל הלימודים הללו‪ ,‬ואיך‬ ‫יוכל לדבוק בהם‪ ,‬והיתכן שישפיעו גם על בני ביתו לבוא‬ ‫לסיפוק‪ ,‬הרגשת שובע ושלמות‪.‬‬ ‫רביז"ל מגלה שהקול הקורא 'נחמו נחמו עמי' פונה בעצם‬ ‫לכל אחד מאיתנו ומעורר אותו – 'תתנחם כבר מכל מה‬ ‫שעובר עליך‪ ,‬גם לך יש שייכות עם אור הנחמה של‬ ‫הדעת'‪.‬‬ ‫בכפל הלשון 'נחמו נחמו' מרומזים שני השלבים שיש‬ ‫בסדר קנין הדעת‪ .‬כאשר הלב סתום ולא מסוגל להבין‬ ‫עניינים של השגחה ואמונה‪ ,‬צריך להתחיל להוליד את‬ ‫הדעת ע"י שנתאמץ ונתייגע להרים קולנו בעסק התורה‬ ‫והתפילה‪ .‬זוהי ראשיתה של נחמה‪.‬‬ ‫כעת שכבר התחלנו להתנחם‪ ,‬יש להמשיך הלאה ל'נחמו'‬ ‫השני‪ ,‬לבנות את הדעת בשלימות עד שנמצא בה נחמה‬ ‫והסתפקות ושלימות לכל חסרון‪ .‬כל אחד מאיתנו יוכל‬ ‫לזכות לכך ע"י שידבק בדרכי הצדיקים‪ ,‬ונתגבר לשמור‬ ‫את המחשבה מכל מה שעלול לבלבל אותנו ולהשכיח‬ ‫מאיתנו את השי"ת‪ .‬ע"י קדושת שבעת הנרות נזכה‬ ‫להשראה דקדושה ולשפע רוחני קדוש‪ ,‬אשר ילהיב‬ ‫ויחמם את ליבנו בהתרוממות אור הדעת‪ .‬כאשר קונים‬ ‫קנין יקר כזה‪ ,‬לא חסר שום דבר‪.‬‬ ‫הנביא קורא לכלל ישראל ואומר 'נחמו נחמו עמי'‪ ,‬הוא דורש‬ ‫מאיתנו לקום מהארץ‪ ,‬להתנער מהעפר‪ ,‬ופשוט להתנחם‪ ...‬כולנו‬ ‫מעוניינים בוודאי לציית לקריאתו‪ ,‬אולם איך עושים זאת‪ ,‬איך שייך‬ ‫פתאום לקום ולהתנחם אחרי שאבדנו הכל‪ ,‬מאין נשאב כח לאסוף‬ ‫את שברינו מתוך ים של גלות ולצעוד הלאה‪...‬‬ ‫את התשובה לכך נתן רביז"ל באותה שבת מופלאה‪ ,‬הוא לימד‬ ‫אותנו שגם כאשר נפלנו ואיבדנו כל כך‪ ,‬נוכל לשוב ולקבל הכל‬ ‫בדרך אחרת ‪ -‬מאוצר מתנת חינם‪ .‬מאוצר זה נשאב חיות וכח‬ ‫לאסוף עצמינו מכל נפילה‪ ,‬לעבוד את הבורא בכל מצב‪ ,‬להתנחם‬ ‫ולהתחיל התחלה חדשה בתורה ותפילה‪ .‬נכיר בשליחות הגדולה‬ ‫המוטלת עלינו ‪ -‬לגלות כבוד שמים בעולם ולבנות את האמונה‬ ‫והקדושה‪ .‬שליחות זו נוכל לבצע רק כאשר נתנחם ונתחיל תמיד‬ ‫התחלה חדשה (לקו"ת סי' ע"ח ועיין לקו"ה מתנה ה"ה)‪.‬‬ ‫מתנה זו איננה ניתנת סתם כך‪ ,‬יש לזכות להיות בין הראויים‬ ‫לקבלה‪ .‬האוצר הזה הוא פרי עבודת הצדיקים ופעולתם‪ .‬כאשר‬ ‫נתקשר לרביה"ק ונבקש בכל עת להמשיך על עצמינו חיות‬ ‫דקדושה‪ ,‬וגם בתוך הטרדות והנפילות נתחזק כמה ששייך‪ ,‬נזכה‬ ‫להיכלל ולהמשיך על עצמינו שפע החסד מאוצר מתנת חינם‪.‬‬ ‫אדם הזוכה לעסוק בתורה ותפילה‪ ,‬מתמיד בסדרי העבודה‬ ‫ובלימוד ספרי רביז"ל‪ ,‬בונה את הדעת וקונה אמונה בהירה‪ .‬נפשו‬ ‫בריאה ומחוסנת כנגד פיתויי התאוות‪ ,‬הוא מלא תמיד חיות ושמחה‬ ‫ מאיר עליו אור קדושת בית המקדש‪.‬‬‫אולם יש ולדאבון לב רחוקים אנו מכל זה‪ .‬סדר יומנו עמוס טרדות‪,‬‬ ‫הגוף דורש לאכול ולישון‪ ,‬העיסוקים החומריים גוזלים זמן יקר‬ ‫ומכרסמים יותר ויותר בחיות ושמחת הנפש ההכרחית כל כך‬ ‫להצלחתנו‪ .‬יש שנפלו על ידי זה ממש מקיום התורה‪ ,‬ואיבדו כל‬ ‫חיות‪ - .‬מצב זה דומה ממש לחורבן בית המקדש‪.‬‬ ‫האם יש לכך פתרון‪ ,‬היש סיכוי שטרדות היומיום והעיסוקים לא‬ ‫ירוקנו אותנו לגמרי מכל חיות‪ ,‬האם שייך לעבור יום שלם בחיות‬ ‫דקדושה‪ ,‬ולהישאר בהתרוממות הנפש גם בזמני ירידה‪ .‬האם יש‬ ‫סיכוי לרומם את נפשו של מי שכבר התייאש מהכל‪ ,‬להחדיר בו‬ ‫חשק ותקווה שהיא השער לעבודת השם‪..‬‬ ‫זהו למעשה הגילוי הנורא של אותה השבת‪ .‬שיש אוצר מתנת חינם‪,‬‬ ‫וכשנשכיל לקבל אותו כראוי נוכל תמיד בכל מצב לקבל סיפוק‬ ‫וחיות דקדושה‪.‬‬ ‫כל אחד יודע כמה חשק וסיפוק יש בלימוד התורה ובכוונה בתפלה‪,‬‬ ‫כמה מתוקה הדביקות באמונה ובמחשבה זכה‪ .‬אכן‪ ,‬עבודת השם‬ ‫מעניקה חיות וסיפוק עצום‪ .‬אולם ישנה חיות מזן שונה לגמרי‪,‬‬ ‫חיות מופלאה בה דבקים הצדיקים דווקא בשעה שהם מוכרחים‬ ‫לעסוק בענייני עוה"ז‪ ,‬כי הם מבקשים את התורה הנעלמת בכל‬ ‫דבר ועובדים את השם בכל עניין ממש‪ .‬גם בפעולה גשמית של כל‬ ‫אחד מאיתנו מלובשת תורה עליונה ונעלמת‪ ,‬תורה שקיימה את‬ ‫העולם לפני מתן תורה‪ ,‬בחינת הדרך לארץ ישראל‪.‬‬ ‫צדיקים הזוכים למצוא תורה כזו בכל מעשה‪ ,‬אכן עובדים את‬ ‫השי"ת בכל דבר בחיות גדול‪ ,‬אבל מה נעשה אנחנו‪ ,‬כשהשכחה‬ ‫והכבידות מעלימים מאיתנו את דרכי העבודה הזו‪ ,‬וגוזלים מאיתנו‬ ‫חיות‪ ,‬איך שייך להתקיים רגע בלי תורה‪ ,‬הרי אין אויר לנשימה‪.‬‬ ‫ב'שבת נחמו' התגלה שגם בזמני הגלות‪ ,‬בהסתרה ובטלה‪ ,‬יכולים‬ ‫אפילו אנשים פשוטים כמונו לקבל חיות ויראת שמים בכוחו‬ ‫המופלא של הצדיק‪ .‬כי בזמנים בהם מוכרח הצדיק להתבטל‪ ,‬הוא‬ ‫עוסק עבודה נפלאה ופותח לנו שער לאוצר מתנת חינם‪ .‬אם נשאף‬ ‫ונשתוקק באמת להחיות עצמינו מאוצר מתנת חינם‪ ,‬נזכה בודאי‬ ‫למצוא בו נחמה‪ ,‬התחזקות‪ ,‬ושמחה‪.‬‬ ‫כך מפרש רבינו את הפסוק 'ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר'‪.‬‬ ‫'ואתחנן' ‪ -‬אוצר מתנת חינם‪ ,‬אותו נוכל להמשיך ע"י 'בעת ההיא‬ ‫לאמר' ‪ -‬כאשר נידבק בחיות אלוקות שקיימה את העולם בעת‬ ‫ההיא של קודם מתן תורה‪.‬‬ ‫זוהי כפילות הלשון 'נחמו נחמו'‪ ,‬ללמד שהתחלת הנחמה היא‬ ‫מהתעוררות ורצון קטן להתנחם‪ ,‬ועי"ז ימשך עלינו ה'נחמו' השני‬ ‫מאוצר מתנת חינם של הצדיקים‪ .‬על כך צעק רביז"ל בקול גדול‬ ‫'אין יאוש בעולם כלל' כי אכן אין שום מצב שעלול להפיל אותנו‬ ‫ליאוש‪ ,‬כי תמיד נשאב חיות חדשה מאוצר מתנת חינם‪.‬‬ ‫משבת זו אנו מתחילים לשמוע נחמה‪ ,‬כך במשך שבעה שבועות‬ ‫מתכוננים אנו לר"ה‪ ,‬כי הנחמה מפנה את הדרך מכל מוקש‬ ‫ומכשירה את הקרקע להתחלה חדשה‪.‬‬ ‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫ספר משיבת נפש‬ ‫כהמשך לביאורינו בספר משיבת נפש‪ ,‬נבוא עתה 'לבאר יותר' ביאור סימן ה'‪:‬‬ ‫לשון "משיבת נפש"‬ ‫כשצריך האדם לעלות מדרגא לדרגא צריך שיהיה לו ירידה קודם‬ ‫העלייה‪ ,‬כי הירידה היא תכלית העלייה‪.‬‬ ‫ומזה יכול כל אדם להבין כמה הוא צריך להתחזק בעבודת השם‪ ,‬ולא‬ ‫יפול לעולם בדעתו מכל הנפילות והירידות שבעולם וכו'‪.‬‬ ‫ויש בזה הרבה לדבר‪ ,‬כי כל אחד שנפל למקום שנפל‪ ,‬נדמה לו שעליו‬ ‫אינם נאמרים דברים האלה וכו'‪ ,‬רק לגדולים במעלה העולים בכל‬ ‫פעם מדרגא לדרגא‪ .‬אבל באמת תדע ותאמין‪ ,‬כי כל דברים אלו‬ ‫נאמרים גם על הקטן שבקטנים והגרוע שבגרועים‪ ,‬כי השם יתברך‬ ‫טוב לכל תמיד‪( .‬על פי ליקוטי מוהר"ן סימן כ"ב)‬ ‫פשטות העצה‬ ‫בשיחה זו מתגלה יסוד מופלא‪ ,‬שהירידה איננה כפי שנדמה לנו כנפילה ויציאה‬ ‫מעבודת השי"ת‪ ,‬כי באמת הירידה בעצמה מביאה את העלייה‪.‬‬ ‫איך זוכים לזה‪ .‬על ידי שאדם חזק בדעתו מאוד לא להסתכל כלל על הירידות‪,‬‬ ‫וישמור את עצמו בכל מיני זהירות שלא להגדיר את המצב 'הנה נפלתי' 'הנה אני‬ ‫בירידה'‪ ,‬רק יתחזק לדעת ולהאמין בידיעה מופלאה זו‪ ,‬שבוודאי הירידה היא רק‬ ‫לצורך העלייה‪ ,‬כי אף שבאמת לפי הסתכלותו המצומצמת שרואה מה שחסר לו‬ ‫בתורה ועבודה‪ ,‬נדמה שהוא בירידה‪ .‬אך כלפי התגברות הצלחת הנפש האמיתי‬ ‫בהתקרבות להשי"ת והתדבקות האדם באמונה ובדעת‪ ,‬צריך לידע ולהאמין שכך‬ ‫הוא הדרך שצריך לעבור ירידה לפני עלייה‪.‬‬ ‫ולכן אין לו לעשות עסק מהירידה‪ ,‬אלא יתגבר אז לעשות מה שיש בכוחו לעשות‪,‬‬ ‫להתפלל ולזעוק להשי"ת איך שיכול‪ ,‬ויחטוף תורה ומצוות כפי המזדמן‪ ,‬וידבק‬ ‫את עצמו באמונת צדיקים‪ ,‬להאמין בדבריהם שגם במצב זה שייך להיות קרוב‬ ‫ודבוק בהשי"ת‪ .‬ומתוך התחזקות נפש עצומה באמונה שבוודאי כעת הוא בדרך‬ ‫לעלייה‪ ,‬תתהפך באמת הירידה לעליה‪ ,‬כי הכל תלוי במה שישכיל לחקוק ידיעת‬ ‫אמת זו בליבו‪.‬‬ ‫עמקות העצה‬ ‫ובכדי שלא יטעה האדם לחשוב שאלו הם רק פיתויי דברים בעלמא‪ ,‬כי הלא‬ ‫רואה הוא בחוש שלא הולך כסדר‪ ,‬והוא רחוק מהשי"ת ולא יודע איך להמשיך‬ ‫אחר שפגם והפסיד כל כך‪ ,‬ואינו מסוגל להבין מה תועיל לו הידיעה שהירידה‬ ‫היא לצורך עלייה‪ .‬משום כך ראוי לשים לב למקור הדברים‪ ,‬ולהבין עמקות האמת‬ ‫שיש בעצה זו (ליקוטי מוהר"ן סימן כ"ב)‪.‬‬ ‫כי באמת רק על ידי אמונה בצדיקים החותמים את האדם בתוך הקדושה‪,‬‬ ‫שייך שהירידות לא יפילו אותנו‪ ,‬ונקבל בנפשנו שהירידה איננו ירידה‪ ,‬רק סדר‬ ‫העלייה‪.‬‬ ‫כי ממש כמו בהכשר בשר ויין צריך שיהיה חותם בתוך חותם‪ .‬כך כל אדם צריך‬ ‫לקבל ביום כיפורים חותם חיים שיבטל ממנו את הדין‪ ,‬ובהושענא רבא חותם‬ ‫חיצון לשמור על החותם הפנימי‪.‬‬ ‫החותם הזה שורשו בכח הצדיקים הממתיקים דינים מעל ישראל‪ ,‬על ידי‬ ‫שעומדים לפני השי"ת לבקש רחמים 'למה יחרה אפך בעמך' וכו' ומליצים טוב‬ ‫על ישראל‪ .‬ומאידך מוכיחים את עם ישראל ומעוררים אותם לתשובה ואומרים‬ ‫'אתם חטאתם חטאה גדולה' וכו'‪.‬‬ ‫כאשר שומע האדם את תוכחתם ומתחדש לקבל בליבו אור התורה‪ ,‬הריהו‬ ‫נכלל ונחתם ב'ספרן של צדיקים'‪ ,‬ונכנס לחיים בהוויה אחרת לגמרי‪ ,‬לראות‬ ‫כל דבר באור האמת‪ .‬מצד אחד התעוררות תמידית לעבודת ה' ללכת מדרגא‬ ‫לדרגא‪ ,‬ומאידך דביקות בהשי"ת בהתחזקות ושמחה תמידית בכל מצב‪ .‬וזהו‬ ‫חותם הצדיק – כשנכנסים לקיים התורה כראוי‪ ,‬כך אין הדין יכול לשלוט עליו‪ ,‬כי‬ ‫הצדיקים מליצים עליו לטובה‪.‬‬ ‫אולם היות ויש הרבה נסיונות של ירידות ונפילות העלולים להפיל חומת החותם‪,‬‬ ‫ולמנוע מלהיכנס לחיים של התדבקות לה' באור התורה‪ .‬וכח הדין חפץ לגרש‬ ‫את האדם להוציאו לגמרי מהחותם הפנימי‪ ,‬לקלקל האמונה שלא יאמין בדברי‬ ‫הצדיקים ובדרכי תורתם‪ ,‬ועי"ז אין האדם מסוגל להבין סוד בירורי הניצוצין שיש‬ ‫בכל הירידות‪ ,‬ושההתחזקות שיש לאחר הנפילה מביאה התחדשות והבנה חדשה‬ ‫בגדולת הבורא‪ ,‬וכך הוא מתייאש ונופל‪.‬‬ ‫לכן זקוקים אנו לחותם החיצון‪ ,‬שיהיה קיים תמיד גם כאשר לא מאירה בלב‬ ‫תוכחת והתעוררות הצדיקים‪ .‬החותם הזה תלוי בתוקף האמונה והעקשנות של‬ ‫המקבלים ‪ -‬לקבל אור תורת הצדיקים‪ ,‬ולהיות חזקים תמיד להישאר אצל השי"ת‬ ‫בכל מקום ובכל מצב‪ .‬בזה הם שמורים וחתומים בתוך הוויית קדושה‪ ,‬וניצולים‬ ‫מהדין‪.‬‬ ‫העצה למעשה‬ ‫העצה והשמירה להישאר בתוך החותם דקדושה‪ ,‬היא ‪ -‬לבטל הדעת‪ .‬להבין‬ ‫שבשורש אופן החשיבה מצויה טעות העלולה להרחיקו‪ ,‬ולהאמין בדברי‬ ‫הצדיקים בכל תוקף‪ ,‬להיכנס להוויית חיים של הליכה תמידית מדרגא לדרגא‬ ‫בעקשנות דקדושה‪ .‬כך נכללים בחותם הקדושה – חותם הפנימי‪ ,‬על ידו כל ירידה‬ ‫תביא לעליה גדולה‪.‬‬ ‫כי האמת שירידה לצורך עלייה‪ ,‬אבל זאת בתנאי שנכנסים ונכללים בחותמות‬ ‫הללו‪ ,‬להתחזק באמונה בדברי הצדיקים‪ ,‬לעסוק בספריהם‪ ,‬ולקבל תוכחתם‬ ‫לחזק הלב ברצונות וכסופים ללכת תמיד מדרגא לדרגא ולחפש את השי"ת‬ ‫בכל מצב‪ ,‬גם בירידות וחשכות‪ .‬בזה נחתם חותם החיצון השומר שלא יתקלקל‬ ‫חותם הצדיקים העוסקים תמיד להמתיק דינים ולהמליץ טוב עלינו שלא נתרחק‬ ‫ונתגרש חלילה מהשי"ת לעולם‪.‬‬ ‫אמנם מי שאיננו נכלל בחותמות הקדושה‪ ,‬ואיננו מתחזק באור דברי הצדיקים‪,‬‬ ‫אצלו הירידה היא אכן ירידה‪ ,‬אם נדמה לו שבאמת יצא מגבול הקדושה והחותמות‪.‬‬ ‫ולכן כמעט שאי אפשר לו להגביה נפשו להישאר קיים בעבודת הבורא‪ ,‬ולתקן‬ ‫מה שיש לתקן‪ .‬אבל מי שחזק באמונה ומקבל את התחזקות הצדיקים‪ ,‬הוא יזכה‬ ‫שלא להרגיש את הירידות‪ ,‬כי יהיה חזק בדעתו לחפש את השי"ת גם מאותו מקום‬ ‫ולהיכנס בעקשנות להיות בתוך החותם‪ ,‬ובזה זוכה שהירידה תתהפך לעלייה‪.‬‬ ‫תפילין דר"ת‬ ‫מעלתה העצומה של הנחת תפילין דר"ת ע"פ דברי מוהרנ"ת בהל' תפילין‬ ‫ה"ה‪.‬‬ ‫מוהרנ"ת מבאר את מהות מצוות תפילין ואת החילוקים המייחדים את‬ ‫תפילין דר"ת מתפילין דרש"י‪ .‬שפע קדושת תפילין דרש"י הוא בבחינת‬ ‫שה'חסדים קודמים'‪ ,‬ואילו תפילין דר"ת שפע קדושתם בבחי' שה'גבורות‬ ‫קודמות' (בתפילין דרש"י פ' שמע קודמת לפ' והיה אם שמוע‪ ,‬ובתפילין של‬ ‫ר"ת פ' והיה אם שמוע הוא לפני פ' שמע)‪.‬‬ ‫שורש העניין נעוץ עוד בסדר בריאת העולם‪ .‬כאשר ראה השי"ת שאין העולם‬ ‫מתקיים במידת הדין‪ ,‬עמד ושיתף מידת הרחמים‪ .‬כי מלכתחילה חפץ השי"ת‬ ‫בעבודתם של הגיבורי כח‪ ,‬העומדים כנגד כל נסיון בכח גדול עד שזוכין בדין‪.‬‬ ‫אבל בשעה שראה השי"ת שרוב העולם אינם מסוגלים לעמוד כנגד היצר‬ ‫הרע בכח וגבורה‪ ,‬הקדים ושיתף את מידת הרחמים‪.‬‬ ‫תפילין דרש"י משפיעים עלינו את שפע הקודש של החסדים‪ ,‬הם מאיר‬ ‫עלינו את חסדי השי"ת וטובו‪ ,‬מעוררים את זכרון יציאת מצרים‪ ,‬ומגדילים‬ ‫את הדעת‪.‬‬ ‫אולם בתפילין דר"ת חוזרים אנו לקבל ולהמשיך על עצמינו כח גדול בבחי'‬ ‫שהגבורות קודמים‪ ,‬כמו שעלה במחשבה תחילה‪ .‬משפע מצוות תפילין דר"ת‬ ‫נמשך על נפשותינו כח עצום לכבוש את היצר בכח וגבורה ולהתגבר בעבודת‬ ‫השם‪.‬‬ ‫"ועל כן עיקר התפילין הם של רש"י שמניחין אותם רוב העולם‪ ,‬כי עיקר‬ ‫הנהגת העולם וקיומו הוא על ידי בחינה זו לבד כנ"ל (היינו ענין של הקדמת‬ ‫החסדים)‪ ,‬רק מי שרוצה לקדש את עצמו בתוספת קדושה הוא צריך להניח‬ ‫גם תפילין דרבנו תם‪ ,‬כדי לקבל הארה גם מהצדיקים הגבוהים שזכו לעלות‬ ‫לתחילת המחשבה ולהמתיק כל הדינים בשרשם ממש‪ ,‬כי מהם אנו יכולין‬ ‫לקבל קדושה יתרה‪".‬‬ ‫ומוסיף מוהרנ"ת‪:‬‬ ‫"ועל כן עכשיו בעקבות משיחא בסוף הגלות צריכים לזהר מאד להניח‬ ‫תפילין דרבנו תם‪ ,‬כמו שהזהירו כל הצדיקים אמתיים שהיו בימינו‪ ,‬כי עכשיו‬ ‫התגבר הבעל דבר מאד מאד מחמת שרואה שקרוב לבא קצו‪ ,‬על כן הוא‬ ‫מתגבר מאד‪ .‬כמו שני בני אדם הנלחמים זה עם זה כשרואה שמתגבר כנגדו‬ ‫וכמעט שיפול‪ ,‬אזי הוא מתגבר בכל כחו להפיל את שכנגדו‪ .‬וכמו שאמר‬ ‫החכם‪ ,‬אין גבור כמתייאש"‪.‬‬ ‫ידוע שרביה"ק הזהיר מאד את אנשיו על הנחת תפילין של ר"ת‪ .‬נמצא שבכח‬ ‫רבינו אנו מניחים תפילין דר"ת‪ ,‬שימשך עלינו כח וגבורת הצדיקים הגדולים‪,‬‬ ‫להאריך אף על כל המניעות והנסיונות‪ ,‬ולזכות למה שצריך בעבודת ה'‪.‬‬ ‫שלום בכל העולמות‬ ‫השבוע נעסוק בהכנת הלב לקדושת השבת על פי דברי‬ ‫רבינו במאמר "להמשיך שלום" (לקו"מ סי' י"ד)‪.‬‬ ‫ענין השבת מלשון המאמר‬ ‫"אין אדם זוכה לתורה אלא ע"י שפלות וכו' וידמה‬ ‫בעיניו שהוא למטה ממדרגתו כמו שנאמר (לענין‬ ‫שבת) 'שבו איש תחתיו'‪ - .‬ובהמשך דבה"ק ע"י‬ ‫שמפשיטין ומשליכין מעליהם הבגדים הצואים‬ ‫נתבטלים כל המניעות והמסכים המבדילים בינם לבין‬ ‫הקדושה וכו'‪ .‬וזה 'וכבדתו' וגו' (שנאמר לענין שבת)‬ ‫כבדהו 'בכסות נקי' היינו להשליך הבגדים צואים וכו'‬ ‫להחזיר בני אדם בתשובה ולהמשיך נשמות הגרים‬ ‫וכו' ‪ -‬ושם בהמשך ליום חגינו וגו' זה בחי' אור בחי'‬ ‫שלום בית כמ"ש 'נר שבת קודם לקידוש היום'" ע"ש‪.‬‬ ‫אנשים כערכו‪ ,‬וקטנים ממנו‪ ,‬עד שידמה בעיניו שהוא‬ ‫למטה אפילו ממדרגת עצמו בבחינת 'שבו איש תחתיו'‪,‬‬ ‫רק אז לימודו הוא לשמה ויש בו כח לעורר לתשובה‬ ‫ולרומם כבוד שמים‪ .‬תורה שכזו נותנת כח להתגבר על‬ ‫המניעות הרבות ולהפשיט לבושי המעשים הרעים ולזכות‬ ‫ל'כסות נקי' (הנלמד מ'וכבדתו' שנאמר לענין בגדי שבת)‪.‬‬ ‫אז מאירה היראה ומתרומם כבוד שמים ויכול האדם‬ ‫לזכות לכבד יראי השם בלב שלם‪ .‬אחר שזוכה ל'שלום‬ ‫בעצמיו' יבא לדרגת השלום השניה‪ ,‬כי כאשר האדם זוכה‬ ‫לשלימות היראה אז הוא זוכה לעבודת התפילה כראוי‪,‬‬ ‫וע"י עבודת התפילה ניתן לעורר את ה"שלום הכללי"‬ ‫שהוא שלימות העולמות והתאחדות הגשמי לשורשו‬ ‫הרוחני להמשיך השפע כראוי ללא שום עיכוב‪.‬‬ ‫פרטי עבודת השבת‬ ‫קיצור המאמר וביאורו‬ ‫כלליות הדברים‪ :‬שיש לזכות ל'שלום' בשני בחינות‪.‬‬ ‫ראשית יש לזכות שיהיה "שלום בעצמיו" בין גוף לנפש‪,‬‬ ‫היפך המצב של 'אין שלום בעצמי'‪ .‬לזה זוכים על ידי‬ ‫שמתגברים לזכור את השי"ת וליראה את השם הנכבד‪.‬‬ ‫על ידי היראה מרוממים ומגלים את כבוד השי"ת‪ .‬בגלותנו‬ ‫מצוי הכבוד אצל הגויים‪ ,‬עלינו להעלות את הכבוד ע"י‬ ‫יראה‪ ,‬שיהיה כמו שנאמר לעתיד 'והארץ האירה מכבודו'‪.‬‬ ‫את הכבוד מעלים על ידי שגורמים להתעוררות תשובה‬ ‫עד שנעשים בעלי תשובה וגרים‪ ,‬כפי שמצאנו ביתרו‬ ‫שכאשר התגייר נתכבד שם ה' ונתעלה כבודו מאד‪ .‬כדי‬ ‫לגרום להתעוררות התשובה‪ ,‬אף שבוודאי נעשה זאת‬ ‫בפשטות על ידי הפצת התורה להודיע הדרך ילכו בה‪,‬‬ ‫מוכרחים עוד להאיר בשורש הנשמות לעוררם לתשובה‪.‬‬ ‫הארה והתעוררות זו נעשה על ידי בחי' 'תורת חסד' דהיינו‬ ‫לימוד לשמה בשלימות באופן כזה שיגרום בלימודו לייחוד‬ ‫והתנוצצות אותיות התורה שהם בעצם שורש נשמות‬ ‫ישראל‪ .‬כאשר מאירים האותיות והנשמות ע"י לימוד‬ ‫התורה כראוי ומתנוצצים זה לזה בבחינת יחוד הנשמות‬ ‫המובא בזה"ק‪ ,‬עי"ז נמשך הארה נוראה לכל אדם אפילו‬ ‫לפושעי ישראל‪ ,‬הארה זו מושכת ומעוררת את האדם‬ ‫לתשובה‪ .‬לתורה שכזו אי אפשר לזכות רק על ידי שפלות‬ ‫בארבעה מדרגות‪ :‬להקטין עצמו לפני גדולים ממנו‪,‬‬ ‫על אף שלא הוזכרה במאמר זה עבודת השבת בפירוש‪,‬‬ ‫מובן מדברי רבינו שקדושת השבת היא בחינת 'שלום‬ ‫הכללי'‪ ,‬שבשבת הבריאה מתעלה ומתקרבת לשורשה‬ ‫ומאיר ומתגלה כבוד שמים‪ ,‬כפי שידוע שבשבת מתעלים‬ ‫העולמות ונכללים ונעשה שלום הכללי‪ .‬משום כך השבת‬ ‫היא הפתח להיכנס ליראה ולזכרון כבוד שמים‪ .‬באכילת‬ ‫שבת אנו מתענגים ומראים שאף שאכילה היא צורך גופני‬ ‫וגשמי‪ ,‬בשבת מתאחדת הגשמיות בשורשה הרוחני ואז‬ ‫האכילה כולה שפע קודש ומאוחדת ברוחני‪ .‬בשבת אין‬ ‫מלאכה ועשיה משום שהגשם מתאחד ברוח ומתבטלת‬ ‫ההנהגה של עולם החומר‪ .‬זוהי עיקר קדושת שבת ‪ -‬שעל‬ ‫ידי התכללות העולמות מתבטלים כוחות הפירוד שנתהוו‬ ‫בחטא עץ הדעת ומסתירים היראה והכבוד‪ ,‬ונמשכת‬ ‫הבנה בגדולת השם וביראתו‪ ,‬כך נמשכת הברכה ללא‬ ‫עיכוב לששת ימי החול‪.‬‬ ‫קדושת השבת מסוגלת להוציא את האדם מגאווה ושכחת‬ ‫כבוד השם‪ ,‬משם כך כתוב בה 'שבו איש תחתיו אל יצא‬ ‫איש ממקומו' שלא יתגאה ויצא ממקומו‪ ,‬רק ישב תחת‬ ‫מדרגתו‪ .‬כי בשבת זוכים לטעום ולזכור כבוד השי"ת‪,‬‬ ‫ובאים לשפלות‪ ,‬להבין שכבודו איננו כלום‪ .‬זהו שורש כח‬ ‫הזיכרון המעורר את נפשו ונפשות ישראל בתשובה ע"י‬ ‫עסק התורה‪.‬‬ ‫לכך הזמן הראוי לעסוק בתורה שבכתב הוא סביב יום‬ ‫השבת‪ .‬בערב שבת קורים שנים מקרא ואחד תרגום‬ ‫וביחד הוא שלש פעמים כנגד ג' מדרגות ראשונות של‬ ‫ענווה וביטול הגאווה‪ .‬ובשבת בבוקר זוכים בכח קריאת‬ ‫התורה בפעם הרביעית לתכלית מדרגות השפלות ‪-‬‬ ‫'שבו איש תחתיו'‪ ,‬ובוודאי שעה זו מסוגלת להתעוררות‬ ‫לתשובה‪ ,‬כי אז מתנוצצים הנשמות מעין דרגת לימוד‬ ‫התורה של הצדיקים‪.‬‬ ‫בערב שבת ראוי להתעורר לתשובה ולהתרחץ במים‬ ‫חמים להסיר את העבר ולהפשיט הבגדים הצואים‪.‬‬ ‫טובלים במקוה ומתלבשים בבגדי שבת 'כסות נקי' שהוא‬ ‫זיכרון כבוד ה'‪.‬‬ ‫בהדלקת נרות השבת מתחילים להאיר אור השלום‬ ‫והיראה‪ .‬ובקבלת שבת נכנסים לאור הכבוד על ידי‬ ‫עבודת התפילה ומאריכים במזמורים המגלים כבוד‬ ‫שמים‪ .‬כך ראוי להתגבר מאד במשך כל יום השבת‪ ,‬לזכור‬ ‫'ליראה את השם הנכבד'‪ ,‬כי בשבת היראה מתגלה לכל‬ ‫אדם כמ"ש חז"ל שאפילו עם הארץ ירא לשקר בשבת‪.‬‬ ‫בשבת זוכים ל'כסות נקי' לבטל כל המניעות והמסכים‬ ‫המבדילים ולהתעורר מאד לתשובה וליראת השם‪ .‬נמצא‬ ‫שההכנה העיקרית לשבת היא מכח אור הביטול והענווה‬ ‫של השבת שעברה‪ ,‬המשפיעה על לימוד התורה במשך‬ ‫כל ימות השבוע‪ ,‬בכוחה נזכה לעסוק כל יום בתשובה‪,‬‬ ‫לזכור יראת השם וכבודו בכל יום ולהרבות דעת בכלל‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫זוהי עבודת השבת‪ ,‬להעלות כבוד ה' על ידי הדבקות‬ ‫ביראת ה'‪ ,‬להיכלל בשלמות הקדושה של התכללות‬ ‫העולמות מדרגה אחר מדרגה משך כל השבת‪ .‬כי בליל‬ ‫שבת חוזרים העולמות כולם ונכלים בקדושה‪ .‬ובמשך יום‬ ‫השבת עולים יותר ויותר ונכללים בשורש מידת הרחמים‬ ‫והרצון העליון המגלה את הכבוד והיראה‪ .‬וכפי שנזכה‬ ‫להמשיך השלום כך נבטל את ההסתרה ועיכוב השפע‪,‬‬ ‫עד שבעת רעוא דרעוין נתפלל ונעורר עלינו רחמי השם‬ ‫לצאת מכל המניעות ולזכות לכסות נקי‪.‬‬ ‫את שלימות הכח הזה שהאיר עלינו בשבת נמשיך על‬ ‫ידי סעודת מלוה מלכה‪ .‬כך נזכה גם בכל ימות השבוע‬ ‫להתעוררות תשובה כראוי ולהתנהג בענווה ושפלות‬ ‫ובזיכרון יראת ה' ונוראות כבודו יתברך‪.‬‬ ‫לעת ערב יהיה אור‬ ‫במסכת תענית (דף כט‪ ,‬א) מבארים חז"ל את סדר המאורעות‬ ‫הקשים שאירעו בחודש מנחם‪-‬אב‪ ,‬בו נפל בית קדשנו‬ ‫ותפארתנו ביד האויבים‪ ,‬וכך שנו רבותינו בתוספתא‪" :‬בשבעה‬ ‫בחודש כבשו גוים את ההיכל‪ ...‬והיו מקרקרין בו שביעי שמיני‬ ‫ותשיעי עד שפנה יום‪ ,‬וכן הוא אומר (ירמיה ו‪ ,‬ד)‪ :‬אוֹי ָלנ ּו ִּכי ָפנָה‬ ‫ַה ּיוֹם‪ִּ ,‬כי י ִּנָט ּו ִצ ְל ֵלי ָע ֶרב‪ .‬לעיתותי ערב הציתו בו את האור‬ ‫– והיה דולק והולך כל היום כולו – עד סוף עשירי"‪.‬‬ ‫בעקבות כך שואל מהרח"ו (בשער הכוונות 'ענין תשעה‬ ‫באב')‪" :‬מה שנהגו ביום תשעה‪-‬באב במנחה לומר פסוקים‬ ‫של נחמות וגם לקום ולשבת על הספסלים למעלה‪ ,‬ואדרבא‬ ‫נראה מן התלמוד בבלי כי לעת ערב הציתו אש בהיכל ביום‬ ‫תשעה‪-‬באב ונשרף בעת המנחה‪ ,‬וכפי זה היה ראוי להחמיר‬ ‫במנחה יותר מבשחר"‪.‬‬ ‫ומבאר מהרח"ו‪" :‬אבל הענין יובן במה שדרשו בגמרא‬ ‫(ראה מסכת קידושין דף לא‪ ,‬ב) על פסוק (תהלים עט‪ ,‬א)‪ִ :‬מזְ מוֹר‬ ‫ַח ָל ֶת ָך וכו'‪ ,‬והקשו‪' :‬מזמור' ‪ -‬קינה‬ ‫ְל ָא ָסף ֱאל ִֹקים ָּבא ּו גוֹיִם ְּבנ ֲ‬ ‫מיבעי ליה? ותירצו‪ ,‬כי בתחילה התחילו האויבים להרוג את‬ ‫בני ישראל ואז חשבו ישראל שלא יהיה חס ושלום תקומה‬ ‫למפלתם‪ ,‬ויכלו חס ושלום בחרב האויבים‪ ,‬ובראותם שהציתו‬ ‫אש בהיכל לעת ערב שהוא זמן המנחה‪ ,‬אז אמרו מזמור‬ ‫ושמחו שמחה גדולה וקבלו נחמה‪ ,‬כי אם חס ושלום לא היה‬ ‫הקב"ה משליך חמתו על העצים ועל האבנים – לא היתה‬ ‫תקומה ל'שונאי ישראל'‪ ,‬וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (איכה רבה‬ ‫ד‪ ,‬יד על הפסוק)‪ִּ :‬כ ָּלה ה' ֶאת ֲח ָמתוֹ – ַו ּי ֶַּצת ֵאׁש ְּב ִצ ּיוֹן‪ .‬ונמצא‪ ,‬כי‬ ‫לעת מנחת ערב שהציתו אש בהיכל‪ ,‬אז אמרו ישראל מזמור‬ ‫וקבלו נחמה על צרתם‪ ,‬אם כן המנהג הנזכר הוא טוב ונכון"‪.‬‬ ‫עוד כותב שם מהרח"ו‪" :‬ונראה לעניות דעתי‪ ,‬ששמעתי גם‬ ‫כן ממורי [האר"י] ז"ל טעם אחר‪ ,‬והוא כי אז במנחת תשעה‬ ‫באב נולד המשיח הנקרא "מנחם"‪ ,‬כנזכר במדרש איכה רבתי‬ ‫(פרשה א‪ ,‬סימן נא)"‪.‬‬ ‫נקודה נפלאה זו‪ ,‬שדווקא ברגעים הקשים ביותר – צומחת‬ ‫מהלכותיו המיוחדות‬ ‫גאולתן של ישראל‪ ,‬נדרשת היטב באחת ִ‬ ‫של מוהרנ"ת‪ ,‬הלכות "ראשית הגז" הלכה ד'‪ ,‬בה מגלה רבי‬ ‫נתן פלאות על הקשר ההדוק של תשעה באב – המסמל את‬ ‫תכלית הירידה‪ ,‬עם עצתו המפורסמת של רבינו "אזמרה‬ ‫לאלוקי בעודי"‪ ,‬זו המצמיחה את האור ושיא העליה – מתוך‬ ‫לועו של החושך והירידה התלולה‪.‬‬ ‫"ועל כן אז בתשעה באב הוא בחינת לידת משיח‪ ,‬דהיינו‬ ‫שמתחיל להתנוצץ אור של משיח – כי עיקר הגאולה של‬ ‫משיח יהיה על ידי זה‪ ,‬על ידי שהוא ישיג בחינת ריבוי החסדים‬ ‫הנפלאים של בחינת 'עתיק' (‪ -‬הבחינה הגבוהה ביותר‪ ,‬שם‬ ‫מתגלים הרחמים האינסופיים של הקב"ה) להסתכל רק על‬ ‫הנקודות טובות שמוצאים בישראל" (הלכות ראשית הגז שם)‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬זוהי מטרת האבל והקינות להצמיח מתוכנו געגועים‬ ‫עזים לעולם אחר‪ ,‬עולם של תיקון‪ ,‬עולם בו יתגלה יפיה‬ ‫ועוצמתה של כל נקודה טובה‪ ,‬מזערית ככל שתהיה‪ ,‬עולם בו‬ ‫נחוש בצורה הכי וודאית כי הקב"ה "קונה הכל"‪ ...‬אין צעקה‬ ‫שהולכת לאיבוד! אין רצון טוב שהולך לאיבוד!‬ ‫"כי בעקבות משיחא‪ ,‬בסוף הקץ‪ ,‬אז תתגבר חס ושלום‬ ‫הסטרא אחרא כידוע‪ ,‬ואז יהיה גודל הבירור והצירוף‪ ,‬כמו‬ ‫שכתוב (דניאל יב‪ ,‬י)‪ :‬י ְִת ָּב ְרר ּו ְוי ְִת ַל ְּבנ ּו ְוי ִָּצ ְרפ ּו ַר ִּבים ו ְִה ְר ִׁשיע ּו‬ ‫ְר ָׁש ִעים וכו'‪ ,‬ואז יהיה עיקר התיקון על ידי "מצדיקי הרבים"‪,‬‬ ‫היינו על ידי הצדיקים שידונו את הכל לכף זכות‪ ,‬וימצאו‬ ‫נקודות טובות אפילו בהפחותים מאד מאד‪ ,‬שזהו עיקר‬ ‫עבודת הצדיקים‪ ,‬ועל ידי זה דייקא יבא משיח במהרה בימינו‪,‬‬ ‫כי זה בחינת משיח וכו'‪ .‬וזהו (דניאל שם‪ ,‬ג)‪ :‬ו ְַה ַּמ ְשׂ ִּכ ִילים‬ ‫ָעד‪ ,‬כי‬ ‫יקי ָה ַר ִּבים ַּכ ּכו ָֹכ ִבים ְלעו ָֹלם ו ֶ‬ ‫יע ו ַּמ ְצ ִּד ֵ‬ ‫יַזְ ִהיר ּו ְּכז ַֹהר ָה ָר ִק ַ‬ ‫עיקר התיקון והגאולה בקץ האחרון יהיה על ידי בחינה זו‪,‬‬ ‫על ידי בחינת הנקודות טובות‪ ,‬שהם בחינת כוכבים" ('לקוטי‬ ‫הלכות' השכמת הבוקר ה"א‪ ,‬יב)‪.‬‬ ‫עבודה שבלב‬ ‫מאת הרה"ג ר' שמעון אנשין שליט"א ‪-‬מו"צ דביהכנ"ס נחלת חן‬ ‫מאת אחד ממשפיעי אנ"ש‬ ‫לבקשת רבים הצמאים לזכות להתעורר לתפילה בכוונה נמשיך לדבר בנושא התפילה‪:‬‬ ‫בפנימיות הנפש‪ ,‬כל בחור בוודאי רוצה מאוד לזכות להתפלל בהתלהבות‪ ,‬להתגבר לדעת לפני מי הוא עומד‪,‬‬ ‫להאמין באמונה שלימה שהשי"ת עומד ושומע תפילתו‪ ,‬שעל ידי זה זוכה שרוח קדושה והתעלות תלווה‬ ‫אותו כל היום ויהיה לו אמונה חזקה ושלימה כראוי‪.‬‬ ‫וצריך לדעת שכמו שהתפילה בהתלהבות היא תוצאה של אמונה יוקדת בלב‪ ,‬כמו כן להיפך‪ ,‬תפילה מביאה‬ ‫לאמונה חזקה‪.‬‬ ‫דהיינו‪ ,‬כשבחור שלא זכה להתעוררות הלב‪ ,‬משקיע כוחותיו בתפילה כפי מה שיש בכוחו לעשות‪ ,‬עומד‬ ‫במקום קבוע בלי להסתובב‪ ,‬עיניו בתוך הסידור וליבו לשמיים‪ ,‬מסיח דעת מכל דבר אחר ואינו מסתכל‬ ‫במה שיכול לבלבל אותו‪ ,‬אלא מנסה לזכור שעומד הוא לפני ה'‪ ,‬ואומר בתמימות תיבה אחר תיבה ומכוון‬ ‫משמעות מה שמוציא בפיו‪ ,‬על ידי זה בעצמו מתחזקת אצלו האמונה בהשי"ת‪ ,‬עד שיכול לבוא מזה בעצמו‬ ‫להתלהבות גדולה מאוד לעבודת ה'‪.‬‬ ‫הבה ונראה מה כותב מוהרנ"ת לבנו במכתבים בספר 'עלים לתרופה'‪ ,‬כמה וכמה פעמים חוזר ומבקש ממנו‬ ‫שיראה להתפלל בכוונה לשים כוחותיו למה שמוציא בפיו‪ ,‬ודורש ממנו שיאמר כמה פרקי תהלים בכל יום‬ ‫בכוונה גדולה‪ ,‬אשר זה עיקר מה שכל בחור צריך לדרוש מעצמו‪ ,‬וזהו העצה איך להיות יהודי כשר שמוחו‬ ‫וליבו דבוקים בהשי"ת‪.‬‬ ‫רבינו הק' אמר שעיקר עסקו הוא תפילה ולכן חולקים עליו‪ ,‬וכמו שאמרו חז"ל על התפילה שהיא מהדברים‬ ‫העומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלין בו‪ .‬ולכן אנו המשתוקקים להתקרב לדרך רבינו ז"ל בוודאי ראוי‬ ‫שלא נזלזל בתפילה אלא נכניס כל כוחותינו בריכוז התפילה‪.‬‬ ‫ר' לוי יצחק היה אומר שעל אף שצריך לעסוק הרבה בתורה ובשאר ענייני עבודת ה'‪ ,‬בכל זאת רבינו אמר‬ ‫שעיקר עניינו הוא תפילה‪ ,‬כי כמו שהסנדלר מכונה בשם 'סנדלר' מחמת שזהו מקצועו אפילו שלמעשה‬ ‫עושה הוא עוד הרבה דברים אחרים במשך היום‪ ,‬כך צריכים אנו להכניס כוחותינו בתפילה ובאמירת תהילים‬ ‫ושאר תפילות‪ ,‬עד שנקרא בשם 'בעלי תפילה'‪ ,‬אשר רק כך נוכל להלהיב את הלב להיות דבוקים בה' ולעסוק‬ ‫בתורה לשמה‪.‬‬ ‫ובוודאי שעל דבר זה צריך הרבה עצות והתחזקות‪ ,‬שהרי יש בזה הרבה נפילות‪ ,‬כי לא בקל אפשר להכניס‬ ‫הכוחות בתפילה‪ .‬אך אדרבה מתוך זה שאדם רוצה לזכות לחזק אצלו את האמונה שהשי"ת שומע תפילתו‬ ‫ולבוא לכמה ידיעות בדרכי עבודת ה'‪ ,‬על ידי זה בעצמו יבוא ללמוד ולחפש כראוי בספרי רבינו להבין מה‬ ‫שיאיר בליבו דרכי ההתקרבות‪.‬‬ ‫אך יש לזכור כלל גדול‪ ,‬שאף שעיקר התפילה הוא כאשר הלב מלא בדביקות בה'‪ ,‬שאז מוציא כל תיבה‬ ‫ותיבה בהתלהבות הלב בהרגשת תענוג ונעימות כזה שאין יכול להיפרד מהתיבה (כמובא בליקוטי מוהר"ן‬ ‫סימן ס"ה)‪ ,‬בכל זאת עבודת התפילה היא גם כאשר אין התעוררות ולב‪.‬‬ ‫שכאשר רואה שאין לו התלהבות הלב כדבעי‪ ,‬אזי עיקר עצתו‪ ,‬להכניס המחשבה בפשטות לתוך תיבות‬ ‫התפילה‪ ,‬לדבר הדיבור באמת לפי מצבו באותו עת‪ ,‬לא לחשוב ולהתבלבל מהרצון שהיה רוצה להתלהב‪,‬‬ ‫וכמו שרבינו אמר (לקו"ת סי' צ"ה) שלא יצפה לבכי באמצע התפילה‪ ,‬כי זה הוא מחשבה זרה‪.‬‬ ‫והעיקר שידע‪ ,‬שעליו לעשות את שלו‪" ,‬להתחיל דיבורי התפילה בפשיטות גמור‪ ,‬אדון עולם אשר מלך וכו'‪,‬‬ ‫ויטה אזנו מה שהוא אומר ויצמצם את מחשבתו מאוד שלא תתפזר מחשבתו לחוץ‪ ,‬רק שתהיה כל מחשבתו‬ ‫בתוך דיבורי התפילה ויתפלל כך בסדר בפשיטות גמור אפילו בלי התעוררות וחיות והתלהבות‪ ,‬וילך כך‬ ‫בתפילתו כמה וכמה מילות או דפין עד שבתוך כך יעזרו ה' ברחמיו להתעוררות" (שיחות הר"ן ע"ה)‪.‬‬ ‫גם צריך לזכור שיחת רבינו ז"ל 'שאי אפשר להתפלל כל התפילה בכוונה כראוי‪ ,‬רק כל אחד ואחד אינו‬ ‫מתפלל כי אם קצת מהתפילה בכוונה וכו'‪ ,‬על כן אל יפול לב אדם בראותו שזכה להתפלל קצת בכוונה איזה‬ ‫חלק מהתפילה ופתאום נפסק ואינו יכול עוד להתפלל כראוי בשום אופן‪ ,‬כי זה מוכרח וכו' כי זה כלל גדול‬ ‫שאסור ליפול בדעתו בשום אופן אפילו אם יעבור עליו מה' (שם)‪.‬‬ ‫והכלל‪ ,‬שצריכים אנו מאוד לזכור כמה הזהירנו רבינו להתאמץ בתפילה בכוונה‪ ,‬לקשר הדיבור למחשבה‪.‬‬ ‫ואם קשה‪ ,‬נתעורר על כל פנים לכבד את התפילה‪" ,‬כי התפילה היא גבוה מאוד ובני אדם מזלזלין בה‪,‬‬ ‫וכשעומדים להתפלל חפצים לפטור התפילה מעליהם" (ליקו"ת סימן א')‪ .‬הרי שכדבר ראשון עלינו לעורר את‬ ‫עצמנו בכל פעם מחדש‪' :‬תפילה זו הוא עיקר עבודתי היום'! ולא להתייאש ולזלזל באותה תפילה ולצפות‬ ‫לסיומה‪ ,‬אפילו שלמעשה עכשיו אין חשק והתלהבות הלב‪.‬‬ ‫לפחות לכבד ולהעריך‪ ,‬ולהכין הנפש בהבנה שכאן נמצא עיקר החיים שלנו‪ ,‬ושבוודאי יש לנו שייכות‬ ‫לתפילה‪ .‬וכמה שנתעורר לידיעה זו‪ ,‬כך נחפש העצות בספרי רבינו‪ ,‬כי יש עצה לכל תפילה ומצב‪.‬‬ ‫לתרומות והנצחות בטל'‪0573182246:‬‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫ציון מאיר בן זוהרה‬ ‫אברהם יוסף בן קריינדל‬ ‫להצלחה וישועה‬ ‫נחמן בן לאה‬ ‫לזווג הגון בקרוב‬ ‫הלב‬ ‫המעוניינים להצטרף אל רשימת המנויים‬ ‫לקבלת העלון בדוא"ל‪ ,‬נא שלחו אלינו את‬ ‫כתובתכם‬ ‫לכתובת‪[email protected] :‬‬ ‫לקבלת אינפורמציה כללית‬ ‫ה ל‬ ‫ב‬ ‫אנא צרו עימנו קשר‬ ‫מרכז חסידי רסלב‬ ‫ב ‪[email protected] -‬‬ ‫האם אפשר להשתמש עם 'כספי מעשר' לצורך הנסיעה‬ ‫לרבינו הק' באומן?‬ ‫א] כללי ההלכה השייכים לזה‪:‬‬ ‫[א] מעיקר הדין כספי מעשר מיועדים רק לעניים בלבד‪ .‬וי"א‬ ‫שהוא הדין לתלמידי חכמים‪ .‬אבל לשאר צרכי מצוה ‪ -‬דעת‬ ‫רוב הפוסקים שאי אפשר להשתמש בהם‪ .‬אמנם למעשה כבר‬ ‫נהגו להשתמש בהם גם לשאר צרכי מצוה‪ ,‬ויש להם על מה‬ ‫לסמוך בזה‪ .‬אמנם המפריש 'חומש' מרווחיו‪ ,‬לכל הדעות יכול‬ ‫להשתמש עם חצי מהחומש לצרכי מצוה‪.‬‬ ‫[ב] ברם‪ ,‬השימוש עם כספי מעשר ל'צרכי מצוה' מוגבל לכמה‬ ‫תנאים‪( :‬א) שלא תהיה המצוה 'דבר שבחובה'‪ .‬והיינו אם חובה‬ ‫עליו לקיים מצוה זו ‪ -‬אין לממן את המצוה מכספי מעשר‪,‬‬ ‫כיון 'שאין אדם פורע חובו מן המעשר'‪ .‬וההגדרה של 'דבר‬ ‫שבחובה'‪ ,‬אינו צריכה להיות כחובת אכילת מצה והנחת תפילין‬ ‫וכדומה‪ ,‬אלא כל דבר 'שקבל עליו כחובה'‪ ,‬גם הוא בכלל האמור‬ ‫שאי אפשר לקחת לזה ממעשר‪ .‬וכמו כן כל דבר שבלאו הכי‬ ‫היה עושה מצוה זו‪ ,‬משמעות הפוסקים הוא שגם באופן כזה‬ ‫נחשב כדבר שבחובה‪( .‬ב) אף אם אין המצוה חובה עליו‪ ,‬אלא‬ ‫שהתחייב כבר לזה – אי אפשר להשתמש לזה ממעשר‪( .‬ג) אמנם‬ ‫כשאין המצוה חובה עליו ולא התחייב לזה – יכול להשתמש‬ ‫עם כספי מעשר‪ ,‬רק בתנאי שלפני שהתחייב לתת או לקנות‬ ‫המצוה‪ ,‬החליט שיקח לזה מכספי מעשר‪ .‬אבל לאחר כך אינו‬ ‫יכול לקחת ממעשר‪( .‬ד) בנוסף לזה‪ ,‬צריך שיהיו כספי המעשר‬ ‫עדיין בלתי מופרשים לצורך עניים‪ ,‬אבל כאשר הם מופרשים‬ ‫לעניים‪ ,‬לא תועיל מחשבתו לקחת מהם לצורך המצוה‪.‬‬ ‫ב] ולעניננו‪:‬‬ ‫הנסיעה לרבינו לר"ה‪ ,‬בודאי מצוה גדולה היא‪ ,‬ואפשר לממן‬ ‫אותה מכספי מעשר‪ ,‬ומאידך אם נאמר שהיא 'דבר שבחובה'‪,‬‬ ‫הרי כאמור אז אי אפשר להוציא מכספי מעשר בשבילה‪ .‬וכיון‬ ‫שכן‪ ,‬ההכרעה נתונה לכל אחד להחליט אם הנסיעה לר"ה‬ ‫נחשבת אצלו כדבר שבחובה או לא! אך כל זה בתנאי שתהיה‬ ‫החלטתו בלי הערמה כלל‪ ,‬והיינו שמצד אחד יטען שצריך‬ ‫למסור את נפשו לנסוע לר"ה לאומן וכו'‪ ,‬ומצד שני ברצונו‬ ‫להשתמש עם כספי המעשר‪ ,‬יאמר שאין זה חובה כל כך‪ ,‬והרי‬ ‫היא כדבר מצוה גרידא‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬שי"א [שו"ת נטע שורק יו"ד‬ ‫סימן צד] שההולך לרבו על מנת לקבל ממנו יראת שמים‪ ,‬נחשב‬ ‫לעולם כדבר שבחובה‪ .‬מה גם כאמור לעיל‪ ,‬שכל דבר שבלאו‬ ‫הכי היה עושהו‪ ,‬נחשב דבר שבחובה‪.‬‬ ‫ג] ולמעשה‪:‬‬ ‫[א] לפי האמור‪ ,‬וכן לפי המקובל אצל אנ"ש ‪ -‬הרי זה דבר‬ ‫שבחובה‪ ,‬וקשה להתיר בדרך כלל לממן הנסיעה מכספי‬ ‫מעשר‪.‬‬ ‫[ב] למי שנחשב אצלו כ'מצוה בעלמא' ואינו דבר שבחובה‪,‬‬ ‫עדיין חייב להזהר בתנאים האמורים לעיל‪( :‬א) לפני קניית‬ ‫הכרטיס יתנה שיקח את הכסף לזה ממעשר‪( .‬ב) לא יהיה‬ ‫הכסף מכספי מעשר מופרשים לעניים‪ ,‬אלא מאלו שעדיין לא‬ ‫הפרישם‪( .‬ג) י"א [שו"ת להורות נתן ח"א סימן מד‪-‬מה] שמותר‬ ‫להוציא לזה רק כנסיעה הזולה ביותר‪ .‬ולענ"ד שאם הייקור נובע‬ ‫מחמת שמרויח שנשאר כמה ימים בביתו‪ ,‬שאז אם הסיבה לזה‬ ‫הוא ביטול תורה וכדומה‪ ,‬תו הוי גם זה כהוצאה לדבר מצוה‪ .‬מה‬ ‫שאין כן כשעושה זאת בגלל נוחיות גרידא‪ ,‬אין היתר להפסיד‬ ‫חשבון המעשר בעבורו‪( .‬ד) מה שמוציא עבור השינה והאוכל‪,‬‬ ‫גם לזה יכול לקחת ממעשר‪ .‬אמנם יכול לקחת ממעשר רק את‬ ‫ֶתר שעולה לו על מה שהיה אוכל בביתו‪ ,‬כי הרי מה שהיה‬ ‫הי ֶ‬ ‫עולה לו בביתו בלאו הכי היה מוציא מכספו‪.‬‬ ‫ד] מימון הנסיעה לילדיו‪:‬‬ ‫אין זה בסמכותי להכריע אם הוא דבר שבחובה או לאו‪ .‬אמנם‬ ‫אף אם נאמר שהוא דבר שבחובה‪ ,‬גם בזה צריך שתהיה מטרת‬ ‫הבאתם לאומן כולו לה'‪ ,‬ולא לשם הקלת עול הבית‪ .‬ומאידך אם‬ ‫נאמר שאין זה חובה‪ ,‬הרי אם מטרתו כדי שיהיו תחת השגחתו‪,‬‬ ‫אם כן י"ל ששוב הרי היא דבר שבחובה לחנכם‪.‬‬ ‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬