החברה למתנ״סים בפתח תקופה חדשה
• •V« V« V !:•v. . . . t 1m • • ..•... mm ;••:•;'••Xv.v.v י .״ .״ .״ .י.״'.•.•. י'••.•.•. i • • • • • • • • • • • • • a ••• * • « « « •*•*• ••••••••••• v,v. ••••• . •• . • ,, v.•.•.•.•.•.•.•.•.v.v.v••. v•.•.•.v.v.v.v.v.v.'. . .vv. .vv. .vv. .vv. .vv. .vv. .vv•. •-•-•-•-•-•.v.v.v.v.•.•. • • • • • • .•••.••v.v.v mm m . ... לנ^רכז״ תו־בות וסבודט כסלו תשמ״ז — דצמבר 1986 wmmmmmmmm החברה למתנ״סים בפתח תקופה חדשה יש לענות על השאלה — מה מקומה של החברה למתנ״סים ומה מקומם של המתנ״סים בישובים במסגרת החברה הישראלית כולה. תהליד חשיבה פנימי יחל בימים הקרובים. בעקבותיו יבוא גם תהליד חשיבה חיצוני מאת שאיל אלך ,מנכ׳׳י החברה החברה למתנ׳׳סים קמה בסערה גדולה ובתנופה אדירה .במשך כמעט חמש עשרה שנה עסקה החברה בעיקר בפריצה קדימה, בהתרחבות ,בצמיחה ובמציאת מקומה ועמ דותיה במערכת הישראלית .בתקופה זו הקימה החברה למעלה ממאה מסגרות פוע לות ותזססות בכשמונים ישובים בארץ ויצרה קשרים חזקים עמ רעודות מקומיות ועמ ארגונים וגופים ,הן בתוך המערכת הציבורית והן מחוצה לה. התקופה הבאה היתה תקופת השנתיים האחרונות .בתקופה זו ניסתה החברה לייצב את הקיים ,להקים מטה מאורגן ומערכת מינהלית מסודרת ,להח^ר נהלי עבודה, לחזק את הגב הציבורי ולצבור כח לשלב הבא. לדעתי ,הזמן לשלב הבא ,הגיע .מה שאמור להיות תקופת ייצוב והרגעה והערכות לבאות ,עלול להפוך לתקופה שגרתית ,אפרר דית ולשקיעה ,אם הוא יתמשך יתר על המידה. מהו השלב הבא? אין לי ספק ,שהחברה אינה עומדת על סף התרחבות אדירה נוספת .השלב הבא לא יהיה שלב של תוספת עוד עשרות מתנ׳׳סים. להערכתי ,השלב הבא של החברה יהיה שלב אידאולוגי־ערכי־תפיסתי ,בו על החברה עתרן דק־תה nr - י1בראגית יצא רז.ברה להשיב על השאלה המרכזית -מה מקומה של החברה •למתנ״קזים ומה מקומם של המתנ׳׳סים בישובים ,במסגרח החברה היש ראלית בעשר -ואף בעשרים השנים הבאות? שאלות המשנה העקריות הן: המערכת ,כולל חברים קרובים)יר׳ר הנהלות, ראשי רשויות ,אנשי אקדמיה קרובים ,אנשי משרד החינוך ועוד( .המערכת הפנימית תנסה בעיקר להעלות את השאלות המרכזיות, האפשרויות לפתרונן והכיוון הנראה למערכת פנימה כרצוי וכנכון. לאיזה כיוון מתפתחח החברה הישראליתבתקופה האמורה? מה המשמעויות של כיוון התפתחות זה? האם המתני׳ם כפי שהוא כיום ערוך להתמודד עם כיוונים אלה ומשמעותם? מהו שיווי המשקל הנכון בין הישוב,המתנ׳׳ס ,החברה למתנ׳׳סים ,השלטון המרכזי? תהליך זה יימשך כמה חודשים ועצם קיומו ישפיע בודאי הן על העשייה והן על תחושת ההתחדשות וההתרעננות. מהן אוכלוסיות היעד של המתנ׳׳סיםבתקופה האמורה? מהו האיזון בין גישה עסקית לבין גישהשל שירות לחלשים במתנ׳׳ס? ההנהלה הציבורית :האם זוהי התשובהלניהול נכון ולשיתוף התושבים? מה מידת החובה של המתנ״ס להעברתמסרים לאומיים לעומת התייחסות מקומית מודגשת? .ועוד ועוד רבות השאלות. כיצד נגיע לתשובות? נראה לי ,כי יש צורך להתחיל מיד - במהלך שיכלול חשיבה פנימית ואחר־כך חשיבה חיצונית מעמיקה. בחשיבה הפנימית הכוונה היא לכל אנשי ?לאור״ ?דמםמר רמשררקת החשיבה החיצונית נראית לי גם היא כחשובה ביותר ,הן למתן סטאטוס לתהליך והן למתן לגיטימציה לרצוננו ליישם המסק נות .בצוות חיצוני כזה יהיו אנשי אקדמיה, פוליטיקה ,כלכלה ,חברה וחינוך מן השורה הראשונה בארץ ובעולם היהודי .אנשים אלה יקבלו על עצמם לנתח את מימצאי החשיבה הפנימיח ולהמליץ לחברה על דרכה ומקומה בחברה הישראלית בעשר ואף עשרים השנים הבאות. צוות חיצוני זה יגיש מסקנותיו בכתב והחברה מצידה תתחייב להקים צוות יישום ושינוי כפי שאלה יעלו מתוך דיוני הצוות. אני מעריך כי תהליך זה יתמשך כשנה עד שנה ומחצה ובסיומו נוכל שוב לחוש בטחון בכיוון ובאידאולוגיה המקשרת את כולנו. כמו כן ,נוכל לצבור תנופה מחודשת לכיוונים חדשים ורבי יומרה וזאת מתוך ידיעה כי יש לנו מקום חשוב במאמץ הלאומי ליצירת חברה טובה יותר במדינת ישראל. .ברוםרת OUVETTI .פע״מ CDMRJTBI M24 מחש1כ ״טכנודע״ ־ בגבעת אולגה מתנ״ס גבעת אולגה בשיתוף המוזיאון הלאומי למדע ולטכנולוגיה בחיפה ,מיישמים השגת יעד חינוכי והוא הכשרת דור עתידי של )כתבה מקיפה בעיתון הבא(. מהנדסים ואנשי מדע. ועוד בגיליון זה: • אף אחד לא מצדיק את האלימות בשכונת שמואל הנביא • • • • • עמ׳ 2 ידיעות הקרן לחינוד קהילתי ע״ש חיים צפורי דיל לחזור ולנהל מתנ״ס זו תעודת כבוד עבורי — אברהם גורן עמ׳ 3 אםתי מריאן — לגדול עם החברה עמ׳ 5 תגובות על כנס המנהלים הארצי בנושא דתיים-חילוניים עמ׳ 6 • מרכז המידע של מכון סאלד עמ׳ 7 עין אחת צוחקת ,עין אחת בוכה — עדנה בוסטין מה קורה במתנ״סים עמ׳ 9 - 8 ימי עיון של התאגדות המרכזים הקהילתיים המתנ«.ב ERSaNALנ o l i u e l l i את עמ׳ a המטורית המתב״םים .בוימב י האתy אף אחד לא מצדיק את האליטות בשכונת שמואל הנביא בידושלים שיחה עם יוחנן בכלר ,מנהל בית פומרנץ ,בעקבות ארועי החודש האחרון יוחנן בכלר מנהל את מתנ" ס בית פומרנץ בשכונת שמואל הנביא רק כארבעה חודעוים. הוא הגיע אל השכונה מהעיירה אופקים שבנגב ,שם עבר תקופה רועשת של הפגנות בתוצאה מאבטלה .עדיין לא הספיק להכיר את כל בעיותיה של שכונת שמואל הנביא וכבר ״נחת״ עאו שבוע של מאורעות והפגנות אלימות ,אשר בעקבותיהן מביר היום בל אחד בארץ את השם שמואל הנביא .יוחנן שקט, רגוע ,מתון ומאופק נראה כאיש המתאים ביותר לרעש שמסביבו .אין הוא יוצא בהכר זות גדולות על מה צריך מתנ׳׳ס לעשות בימים מתוחים כאלו ,על־פי תפיסתו העבודה היומי יומית האפודה היא התשובה. "מה שקרה בשכונת שמואל הנביא הוא מאותם דברים שמתנ״ס אין לו את היכולת לטפל בהם" ,אומר יוחנן .השכונה הזו איננה אלימה ואנשים פה ,ברובם ,אינם מצדיקים את האלימות שהופגנה .השכונה מצטיינת בכך שלאנשים יש מודעות בלתי רגילה למצבם .הביטוי שלהם היה מאד אמיתי והתפרץ מתוך כאב רב .המתח הזה יכול היה לקרות בכל מקום אחר בארץ .זה קרה כאן בגלל שהבחור שנרצח היה בן השכונה והמ אורע קיבל משמעות גבוהה .היה ערבוב של כמה נתונים .החל במעורבות פוליטית גבוהה וכלה בבעיות קיומיות רציניות וכבר ביום השני להפגנות היו גורמים שונים שבאו מחוץ לשכונה ונצלו מצב מתוח זה ,לשם הצתת אש היצרים .אנשים קשי יום ,מתוסכלים וכוא בים ,לא צריך היה הרבה כדי לגרור אותם להפגנות אלימוח" .חשוב לו ליוחנן להדגיש כי היום ברור גם לגורמים עירוניים ,כי לא יד אנשי השכונה היתה בארגון המהומות. התשובה של המתנ״ס היא בהמשך העבודה היומיומית. בבת אחת ירד פלאים הדימוי של השכונה. "היום חושבים שבשמואל הנביא כולם חיוח", אומר יוחנן בכאב וממשיך ,״לפי דעתי ,עוד שנים יעברו עד שנשתחרר מהדימוי הזה. ](גשל א ח ד מאת :א ה ר ן ל נ ג ד מ ן ,יו״ר הדירקטוריון בן אדם ,אייכה! בימים האחרונים היינו עדים לארועים שהתרחשו סביב הטיפול בילדים מפגרים באחד המעונות של משרד העבודה והרווחה .בין היתר התפרסם בעתון"מעריב״ מונולוג של אם ,המתארת את שהיא מרגישה .אביא רק קטעים אחדים מדבריה: "את החלונות סגרתי ,שלא ישמעו .שלא יידעו .זה חלק מכל הענין .יש ילד מפגר בבית ,ואז יודע מי שיודע -המשפחה הקרובה ,השכנים ,אבל יש שמנסים להסתיר את העניין ...כשהילד בבית יש הבושה .הקושי להתמודד עם ההתנהגויות הלא צפויות שלו, עם המראה הדוחה .בכלל רק להסתכל אל הילד שלך ולחשוב עליו שהוא דוחה ...כשסוף סוף מכניסים אותו למוסד יש רגש אשמה :את חיה לך בנוחיות ואת הילד שלך זרקת לכלבים... הספור עם המוסדות הוא ענין בפני עצמו .מכל מיני סיבות נאלצנו להוציא אותו מ׳׳סן וינסנט" ,מאז הוא היה בעוד שלשה מוסדות שנסגרו בינתיים .מוסדות לא נסגרים בלי סיבה .המצב היה קטסטרופלי... ההורים חוששים להתלונן ,התחושה היא שאין לפני מי .שום דבר לא עוזר .חוששים להפגין ,כדי לא להיחשף ,חוששים לשמוע ממישהו את המשפט הנורא :אדוני אם לא נאה לך אז תחזיק את הילד שלך בבית. חשוב להבין כי אין לנתק את השכונה ממה שקורה בארץ .אם בכנסת יושבינז אנשים שמקבלים לגיטימציה להתנהגות מסויימת, אי אפשר לצפות מאנשים בשכונה להתנהג אחרת .בכלל ,המעשה הזה שלהם מצביע על חולשה של מישהו אחר ,וגורמים עירוניים וממלכתיים חייבים להסיק כי באמת הגיע הזמן לטפל בבעיה של יהודים וערבים בצורה יותר רצינית ,אחרת מה שקרה בשמואל הנביא יפרוץ במקומות רבים אחרים״. כיצד יכול המתנ״ס להתמודד עם מצב זה?התשובה של המתנ״ס צריכה להיות בהמשכת העבודה היומיומית .וכך אמנם קרה .היו מעט מסגרות אצלנו שנפגעו ,הנוער בעיקר ,אך רוב העבודה נמשכה והמתנ״ס חייב להציע את הפתרונות שהם בגדר יכולתו ,כלומר -חינוך לסובלנות ,לדמוקר טיה ,לכיבוד איש את רעהו .למתנ״ס אין את היכולת להכנס ולהיות מוביל בבעיה כל כך מסובכת ,הוא יכול לעשות זאת ברמות הפרטניות שהוא עובד איתן. כשהרוחות ירגעו ,יש בכוונתנו ליזום דיון רציני על הנושא של יחסי יהודים-ערבים. בשלב זה ,כל מה שעלינו לעשוח זה לפעול כגוף נייטרלי להרגעת הרוחות בעצם קיום העבודה היומיומית. אני בא מאופקים ומבחינת התפיסה אופ קים יותר קיצונית מאשר שמואל הנביא. כאשר כהנא הגיע לאופקים היו לו שם יותר תומכים מאשר כאן" .כנראה שהתקשורת היתה משועממת באותו שבועי ',אומר יוחנן אולי בציניות" ,כי הם מאד נפחו את מה שקרה .אני הייתי ערב אחד בהפגנות עליהן דווח יותר מאוחר בטלויזיה ,וזה בהחלט לא הצדיק את הרעש הגדול שהתקשורת עשתה מזה .השכונה כאבה ,כאב אמיתי ,מותו של בחור שכולם הכירו ,אבל ברובה לא הצדיקה את מעשי האלימות .הדבר כואב לי כי אני רואה את הצדדים החיוביים שבשכונה .הלכי דות בין התושבים ,העובדה שכולם מכירים זה את זה!" המתלים ,שהיה נייטרלי במשך כל תקופת ההפגנות ,וזוהה ככזה על ידי התושבים, משמש בית ומסגרת להרבה מאד אנשים החל מהגיל הרך ועד לקשישים .גם החלק הקשה בשכונה מגיע למחנ״ס ואינו מרגיש ניכור ואנחנו מקיימים איתם אין סוף שיחות ודיו נים איך צריך לעשות ,ומה צריך לעשות .יש כבוד למתל׳ס ,כולם רואים אותו כאן כראי שכונתי. עד כאן מקצת דבריה של האם ,ואני שואל את עצמי כיצד ייתכנו ב־986ו אירועים כמו אלה שהיו במוסד רוחמה .כיצד יתכן שזה שנים משקיעים כה הרבה בהכשרת כח־אדם למעונות למפגרים ,וכיום כמעט ואין עובד שלא קיבל הכשרה מתאימה ,ובכל זאח לא השתנה המצב!?. במשך השנים האחרונות השקיעו הרבה כסף ומחשבה בשיפור התנאים הפיזיים של המעונות ,בבניה חדשה ,בשיפור ושפוץ המבנים הקיימים ,בציוד ,בבגוד וכיו׳׳ב ,ואף על פי כן נשמעות מפי הורי הילדים טענות דומות לאלה שהושמעו בעבר. פותחו תכניות למוד ושקום חדשניות ,טכניקות חדשות הוכנסו למערכת ,הועתקו ותורגמו תכניות מצליחות ממדינוח אחרות ,נשלחו אנשים מרכזיים ללמודים והשתלמויות בארץ ובחר׳ל ,ולמרות כן ,דומה כי לא השתנה דבר. הוכנסו לצוותים אנשי מקצוע רבים ,רופאים ,אחיות ,מרפאים בדבור ,מרפאים בעסוק ,פיזיותרפיסטים ,ועדיין מצבם של החוסים כה קשה. אפשר היה לפרט עוד סעיפים נוספים בהם ניתן היה לציין קדום ושפור ללא שנוי מהותי ומשמעותי במצבם של הילדים. על מנת לתת מענה לשאלות שלעיל ,אני מבקש למקד את תשומת לבנו אל תחום היחסים בין מטפל ומטופל .ייתכן כי ככל שהשקענו יותר ,אבדה לנו האנושיות ,יותר טכנולוגיה ופחות בן אדם .היכן נעלם היחס והענין האישי שלנו כמטפלים בילד או באדם שנמסר לטפולנו .מדוע נדחקו לקרן זוית מאור הפנים ,ההבנה והאהבה שלנו אל זולתנו ,הנמסר לאחריותנו. לדאבוננו נכונים הדברים גם בתחומי רווחה אחרים .שים נא לבך מה קורה ליחסים בין הרופא לבין החולה .מה סוג היחסים הנארגים בין המורה לבין תלמידיו ,כיצד נראים הדברים במפגש שבין האזרח לבין נותני השירותים למיניהם. אני מכיר בעובדה כי בתוך המסכת הזאת יש גם נקודות אור ולעתים לא מועטות כלל .אך זו עדוח טובה שאפשר גם אחרת ,שהשרות לאדם צריך להיות אנושי יותר .הגיע הזמן שנצא למאבק להומניזציה של השירותים .בואו ונעשה את עולמנו אנושי יותר. הקרן לחינוך קהילתי ע״ש חיים צ פ ו ת ד ל סיפורו של אתר קרן צפודי יזמה את המפעל סיפורו של אתר -כאחת מפעולותיה לטיפוח ערבי הקהילה והחינוך ,להנצחת זברו של חיים. חיים היה אוהב גדול של ארץ ישראל -שביליה ואנשיה :ובעקבותיו -הולכים רבים מאנשי המתנ״סים המשתחפים במבצע -מחפשים ,מתעדים ומצלמים עקבות ראשונים וחלוצים ,המוטבעים במיבנים ואתרים מראשית ההתישבות והפזורים ברחבי הארץ. למעלה מארבעים מתנ״סים כבר הצטרפו למפעל ,בחושפם עלילות וסיפורים המס תתרים מאחרי כותלי אבן ובתים מטים לנפול .תוצאות עבודותיהם יוצגו בתערוכוח נושאות פרסים -ונקוה כי יעמיקו את הזדהות האדם והנער עם ישובו וארצו. במדור זה נלווה את סיפור של אתר ,נעביר מידע ונציג בכל עתון אחד מאתרי ההתישבות. מנהלים ורכזים מוזמנים להצטרף למפעל יפה זה -ויקבלו מידע וסיוע -אצל צביקה הררי וזהבה צוראל בחברה, נואו והצטדפן בחשיפת עקנות ראשומם מחנה המעפיאם ע ת א ת המחנה הממוקם ליד צומת עתלית ,שימש כמחנה מעצר לאלפי מעפילים שנאסרו על־ ידי הבריטים עת נתפסו בלב ים או על חופי הארץ -אליה נאבקו להגיע ולעלות ,בזמן המאבק לעליה ולהקמת המדינה -בשנים .1941-1947 העולים הבלתי־ליגלים חיפשו כל נתיב כדי להגיע ארצה ,וזאת לאחר תלאות השואה באירופה השסועה ־ אך רבים מהם שוב נאלצו לחיות מאחורי סורג ובריח ,לאחר שהאנגלים לא חדלו מלרדפם -על פי מדי ניות "הספר הלבן". בליל ה־ 10באוקטובר 1945ביצע הפלמ״ח את פעולתו הגדולה והנרחבת ביותר עד אז פריצה למחנה עתלית ושחרור המעפילים.במבצע הנועז והמתוחכם הופעלו חסי־ מות ,נוטרלו כלי הנשק של האנגלים ,בוצעו הטעיות -והפלמ״חניקים הצליחו לחלץ 208מעפילים -ולהעלם עמם בהליכה רגלית -דרך נחל בית אורן .הם מצאו מקלט בבית אורן ,יגור וחיפה .עם הקמת המדינה שימש המחנה בית ראשון ומחנה קולט לרב בות עולים. לאחר מלחמת ששת הימים שימש כמחנה מאסר לשבויים .האתר הוזנח ונהרס במשך השנים .לאחרונה -הוחל בתהליך שחזור ושיקום המחנה -במטרה להפכו למוקד חינוכי פעיל וחי להנחלת ערכי התקופה ומורשתה. ההמתה :שרידי מבנה מרכזי במחנה המעפילים עתאת לאור הביקוש הרב של קלטות/תקליטיס "צפורי שיר" ,שהופקו בחגיגות הזמר העברי בערד ,רכשנו קלטות/תקליטים נוספים. הקלטת/תקליט הופקו לזכרו של חיים צפורי ומכירתם היא תרומה לקרן לחינוך קהילתי ע״ש חיים צפורי. מחיר קלטת/תקליט 0ו ש״ח והסכום ינוכה מהקצבת המתנ״ס. הקלטת/התקליט יכול לשמש• כשי נאה לקראת החגים הקרובים :חנוכה ,פסח ולשאר ארועים המתקיימים במתל׳ס -לצוות ,להנהלה או לפעילים ומתנדבים במתנ״ס. ניתן להימין תקליטים/קלטות אצל זהבה צוראל טל׳02-661635 . נא הזדרזו מספר תקליטים/קלטות מוגבל. מונולוג מאת אבדהם גורן לחזור ולנהל מתנ׳׳ס זו תעודת כבוד עבות החברה למתנ׳׳סים מבוסםת ,לדעתי ,על שני אלמנטים מרכזיים :האידיאולוגיה והמנהל .מה שעשה את החברה שונה מכל מוסדות אחרים היו המנהלים ,בעלי תחושת השליחות ,ההתלהבות ,היוזמה ,בעלי הרצון לפתח דרכים חדשניות .המנהלים היו בעלי אישיות והם גרמו לשינוי במקומותיהם .וגם היום יש כאלה אך ,לצערי ,באופן כללי ניתן לראות שיש פיחות ברמת המנהלים .מטה החברה ,תפקידו ללכד את השורות ,לתת את הכת להתלהב ,להביא את המנהלים לכך שהם בשטח יגיעו למיצוי עצמי. .1974 א ב ר ה ם גורן החל עבודתו בחברה למתנ׳יסים ב ש נ ת כמנהל ה מ ת נ ״ ס ב ש כ ו נ ת רוממה בירושלים. ב ש נ ת 1978ע ב ר ל ת פ ק י ד מ ט ה ו ש י מ ש כמא״ז אזור ה מ ר מ וכאחראי על ש י ק ו ם שכונות ה מ צ ו ק ה מ ט ע ם ה ח ב ר ה למתנ״סים. ב ר א ש י ת ד צ מ ב ר ,1986תזר גורן ל״עבודת ה ש ד ה ״ ,עזב א ת ת פ ק י ד י ה מ ט ה והחל לנהל א ת מ ת נ ״ ס זיו ב ש כ ו נ ת בית ה כ ר ם בירושלים. כבר אמר חיים צפורי שהמנהל הוא היה־ לום שבכחר .היה זמן שהאמינו בזה ,אך האמונה קצת דעכה .והיום ,לא כל כך נוחנים משקל לתפקיד המנהל .יש תפקידי מטה שרר צים להגיע אליהם ,הם נחשבים יוקרתיים, והמנהל נמצא באיזה שהוא מקום באמצע הפירמידה ,מעליו יש מנחה ,מא׳׳ז ,הנהלה, היום גם מנהל אגף. עחב אותם .מאד פגע בי למשל ,כאשר בישיבת מטה אחרונה ,אשר אני כבר לא השתתפתי בה ,נפרדו מאסתי מריאן ואותי לא הזמינו ,למרות שהייתי במשרד .כן ,הייתי רוצה לראות עוד אנשים מהמטה חוזרים להיות מנהלים .אני רואה את עצמי כנחשון בן עמינדב ,מישהו שקפץ ראשון למים, מישהו שהעיז. אני זוכר כשחיים המציא את תפקיד המא׳׳ז הוא פנה לכמה מנהלים ותיקים ובקשם לסייע לו באחריות ובהדרכת מנה לים .היה ברור לכולם שזו עבודה שצריך לעשות ,לא היתה בזה איזו יוקרה מיוחדת. להיפך ,זה היה רק עול נוסף ,כי המא׳ץים הראשונים נשארו מנהלי מתנ׳׳סים .היה מובן שאת התפקיד הזה חייבים לעשות מנהלים בעלי ותק של מספר שנים במערכת ,במשך תקופה מסויימת ולאחר מכן לחזור לניהול המתל׳ס. מצחיק אותי כאשר אנשים מסתכלים עלי די בצער ואומרים -זאת לא ירידה עבורך? או -גורן ,שהיה בתפקיד ארצי יורד בדרגה ומנהל עכשיו מחנ׳׳ס! גם חברים שלי חושבים כך ולי קשה להסביר להם שעבודי זה בדיוק ההיפך ,זו עליה בדרגה ,כי אני מאמין שהמנהל הוא התפקיד העיקרי במערכת. יש אנשים ,גם פה בחברה ,שחושבים שזו ירידה בדרגה עבורי. לחברה היו כמה דברים שבאמת היו יחו־ דיים .היא פרצה גדר במציאות הישראלית. התחושה שלי היום שאנחנו צועדים צעד אחורנית ,חוזרים ונכנסים לתוך הגדר פנימה. הרעיונות החדשניים היו בדבר עצמאות המתנ׳׳ס ,הנהלת המתנ׳׳ס ,מעורבות התוער בים המשמשים כחברי הנהלה ,היתה תורה חדשנית ששברה מסגרוח קבועוח וקיימות. הרעיונות קיימים גם היום ,הם כבר לא כל כך חדשניים ואנחנו כבר לא כל כך צעירים. הפכנו להיות ממוסדים ,חסרי הרוח המיוחדת שהיתה גאותנו. במצב זה של החברה גמלה בי ההחלטה להגשים את שאני מאמין בו ולחזור לשדה, לשכונה ,לצתת ,למתנ׳׳ס המקומי ,השכונתי. אולי יהיה לי קצת מוזר להתמודד עכשיו עם מנחה ,מא׳׳ז ,הנהלה .כשאצטרך משהו למחנ׳׳ס יהיה עלי לבוא לצביקה טימברג, להסביר ולבקש .צביקה היה רכז נוער שלי כשהייתי מנהל מתנ׳׳לז רוממה .אני לא חושב שאני עולה על מישהו ואני בטוח שצביקה יוכל לסייע לי בתחומים רבים .רק צריך תבונה כדי להסתדר .לפני שבוע היתה פגישה של מנהלי מתנ״סים בירושלים ,באתי לשם כמו כל מנהל אחר ,לא הפריע לי. אני מרגיש שהמעשה הזה שלי נתן הרבה למנהלים .אני מקבל מכתבים ,מצלצלים אלי מנהלים מכל הארץ ומתרגשים יחד איתי .יש להם תחושה שאולי מישהו פרץ פה את הגדר, אולי החזון של חיים שהמא׳׳ז חוזר להיות מנהל מתקיים ,פתאום הם מרגישים שלהיות מנהל מתנ׳׳ס זה לא פחות ,שאפשר לעזוב תפקיד מטה ולחזור ולהיות מנהל מתנ׳׳ס .אני חושב שגם במטה לא כל כך מצטערים שאני אני הולך לנהל את המתנ׳׳גז בביח הכרם. מתנ׳׳ס קטן יחסית ,בשכונה מבוססת .למה דוקא שם? טוב ,זה סיפור שהרבה אנשים לא יודעים אותו .לפני חמש שנים כשהקימו את מתנ׳׳ס בית הכרם ,באתי אל חיים ואמרתי לו הגיע הזמן שהחברה תפרוץ מהתחום שלשכונות מצוקה ועיירות פיתוח .המחנ׳׳ס זו ררך חיים וכל קהילה זקוקה לו .אמרתי לחיים יש כאן הזדמנות לבנות דגם חדש שלמרכז קהילתי ,של שכונה שרוצה לחיות חיי חברה .ואני רוצה לקחת זאת על עצמי ולנהל את המתנ׳׳כז הזה ,לבנות את הדגם הזה .כך אמרחי לחיים כבר לפני חמש שנים .היום יש כאלה שאומרים -אולי גורן כבר עייף ,לא כל כך מסתדר עם המטה ,ובגלל זה הולך .אבל זה לא נכון ,כי כבר לפני חמש שנים ,כשהייתי בשיא כוחי ,רציתי לנהל את המתנ׳׳לו בביח הכרם .בזמנו הגשתי לחיים תוכנית מפורטת שכללה את בתי־הספר ,תנועות הנוער ,בתי הכנסת ארגוני נשים בשכונה ועוד ,לנסות ולהכניס את כל אלה תחת מטריה אחת - המתנ׳׳כז .חיים התלהב אבל אמר -כבר נקבע מנהל אחר ,ואני רוצה אותך פה וכך נדחה כל הענין .עכשיו ,כשהתפנה המתנ׳׳לז אמרתי לעצמי -זו הזדמנות חוזרת ,יש לנצל אותה. יש לי הרגשה שאני מגשים ־ ולוא במעט ־ את חזונו של חיים צפורי ־ מארגון לתנועה. יש לי הרגשה טובה שאני הולך למשהו חדש ומעניין ,שאני מגשים ולוא במעט את חזונו של חיים -מארגון לתנועה ,תנועה שיש לה מסר לחברה הישראלית כולה ולא רק לשכבות המצוקה. אני חושב שהחברה עשתה שיקול מוטעה כאשר לקחה את המתנ׳׳סים שהדרכתי וחלקה אותם בין המא׳׳זים הקיימים .היתה פה הזדמנוח נדירה לקדם מנהל לתפקיד מטה .כמה פעמים מתפנה חפקיד במטה? יש לנו מנהלים ותיקים וטובים שבהחלט היו מתאימים לשמש בתפקיד הזה .המטה נשאר קבוע ,מצומצם ,חשיבתו אחת .צריך היה לרענן ,לשנות ,להזרים דם חדש .אין במטה שום משב רוח ששובר את הכלים ומחייב לחשוב מחדש ,לבנות מחדש .חבל לי על כך. אין במטה ,לצערי ,שום מ ש ב רוח ש ש ו ב ר את הכלים ומחייב חשיבה מחדש ,בנייה מתורשת. חבל על בך. עם זהבה צוראל ,מי שהיתה עוזרת לגורן במשך חמש השנים האחרונות ,ומסיימת עתה את תפקידה בחברה. אני רוצה לקחת חלק בכל מה שקשור בקביעת דרכה של החברה ,וכן אני מתכוון להמשיך בניהול הקרן לחינוך קהילתי ע״ש חיים צפורי .לקרן חיים עבורי יש שני אלמנ טים חשובים .הראשון קשור ביחסי לחיים וברצון שלי לתת ביטוי לדרכו של האיש, והשני -באמצעות הקרן אני מקוה שנוכל להגיע למשהו שלא הצלחנו בו עד עתה - לכלל השפעה על החברה כולה ,באמצעות הכשרת ופיתוח מנהיגות חברתית ישראלית. העבודה לשעות " 13שנה אני מנהל את המתנ״ס ועדיין בתחושה שאני ב ר א ש י ת הדרך׳ אא אורן נוטה לדבר במושגים חברתיים לגמרי ,מחייך הרבה ,מהלכיו זהירים ,ובעל השקפת עולם לוקאל פטריוטית מגובשת שיש בה אלמנטים של אהבת אדם ,דאגה מתמדת לקהילתו .יודע להלחם על דרכו ,על דעותיו בנחישות ובהתמדה ,ומעיד על עצמו שהולך לו טוב במתנ״ס .הוא בוודאי דוגמא מצוינת כיצד ניתן להיות מנהל מתנ״ס 3ו שנים ברציפות מבלי "להישחק" .הוא אינו מסתיר את סיפוקו מן העובדה שנושא את התואר המבובד של המנהל הוותיק ביותר במקום אחד ,ובלשונו" 13שנה אני מנהל את המתנ׳׳ס וע^י^ בתחושה שאני רק בראשית הדרך׳׳. סיפורו של אלי אורן חושף דרך של איש בן מקום אשר"נדחף" כדבריו לתפקיד זה ,אוחו הוא מגדיר"כחשוב ומרתק" ,האמת אומר אלי "שכל ימי חשבתי מדע ,ולאו דוקא חברה״ אך גם כאן הוא רואה את ההקשר",בעבר עסקתי בבעיות מיקרוסקופיות ועתה אני עוסק בבעיות מקרוסקופיות ,אני חש כי זה צורך הדורי. מוסיף ואומר "לא חשבתי שאעסוק בנושאים חברתיים ,אבל מאותו רגע שהתפקיד הופקד בידי -היה ברור ,שצריך להשקיע בו נשמה ,לב ,רצון טוב ובעיקר - הרבה אהבת אדם ,לחוש מחויבות לנושא החברתי ולראות בזאת דרך חיים" .אני מודרך בנושא החברתי מהשקפת העולם ה״מת־ נ׳׳סית" .זה חופף לרגישות ולחשיבה שלי. אפשר בהחלט לומר שהוא חש בתפקיד מידה רבה של שביעות רצון ובהגדרתו ׳^והי תערובת מעניינת של שולט ונשלט"" ...איזון שמאפשר לך להצליח אך גם להיכשל׳ .כאדם שצמח במקום ,הוא חש חלק אינטגראלי מהנוף האנושי ,לדבריו ״זהו ישוב אינטימי, קיימת תחושה שאתה חי בבית אחד גדול, המגע הוא ישיר ,אין מחיצות ומרגיש שאני חי בסביבה טבעית שלי". המרכז הקהילתי בחצור הגלילית פועל ברציפות מאפריל ,73מאז ועד היום מנהל את המתנ״ס אלי אורן ועמו צוות רכזים ועובדים ותיק ומסור ,המקדישים את כל זמנם ומרצם לתחומים הרבים שעליהם מופקד כיום המרכז הקהילתי .בלי היסוס קובע אלי"כי אלמלא המאמץ וההקרבה של הצוות לא היינו מגיעים ליעדים החברתיים הרבים אליהם הגענו במתנ׳׳ס ,אני חש באמון הצוות וקיימת בינם לביני הבנה בסיסית ועמוקה בנושאי מדיניות ובהתווית דרכי ביצוע ,ועל כך אני גאה" .מוסיף ואומר "אנו חיים בהרגשה מוצדקת שהיינו שותפים למהפכה של החברה למתנ׳׳גזים .שעשינו אחד הדברים הגדולים בעיירות הפיתוח״. לאורך השיתה עמו אינך יכול שלא לחוש כי במתנ״ס נעשית עבודה טובה ורצינית ,יסר דית ומחושבת.מספר אלי.:היה זה לפני למעלה משלש עשרה שנים כאשר ארגון הג׳וינט בישראל ומנהלו דאז דלף גולדמן, הגיעו להכרה כי המציאות החברתית שאיפ־ יינה את הישוב אז ,דימוי־עצמי נמוך ,תחושת ניכור ,השלמה עם הגורל בעיירות ,בעיות כלכליות ,הגירה שלילית ,ושירותים ציבוריים דלים ,לא הותירו כל ספק בהכרחיות התער בותם המיידית .הג׳וינט לקח את הענינים בידיים ,יזם תוכנית חומש רבת היקף ,במס גרתה הופעלו תוכניות קהילתיות וחינוכיות בהיקף משאבים גדולים באמצעות המרכז הקהילתי בחצור ,במטרה ליצור תנופה לשי נוי חברתי בסיסי בישוב. נולד במרוקז ב־ .1947עלה ל א ר ץ ב־1 1955מאו 1עד • r nנמצא בחצור ו מ ר ג י ש ״שאני חי בסביבה הטבעית שלי״. תואר ב.א .במדעי הטבע .נשוי לשלומית ,גם היא בת הצור ומורה לגיל הרך במקום ,אב לילד. אנו מצויים עתה בשלב המחייב הסתכלות חדשה על תפיסת העולם הרעיונית הקיימת של המרכז הקהילתי ,נדמה לי שקיים הכרח לבצע רפורמה "בכלים ובשיטות״ והתאמתן לרוח הזמן. בנושא זה אני מברך על כל יוזמה ומאמץ שהחברה למתנ׳׳סים עושה לבחינה מחדש של דרכה הרעיונית והארגונית ,תהליך כזה יש לו בדרך כלל השפעה חיובית בראש ורא־ שונה גם על המחנ׳׳סים עצמם .אני מאמין ,כי רק כך אפשר להתחדש. אני חש כי קיים פוטנציאל גלום בקרב האוכלוסיה למעורבות רבה יותר בנושאי חברה וקהילה ,אך זה מתממש רק בחלקו. תהליך זה יש לו סיכוי לצבור תנופה בעתיד אם אמנם קובעי המדיניות בישוב ימשיכו לגלות פתיחות והבנה בחשיבות הנושא, לדעתי הגיע הזמן לתת לתושבים גם להחליט. באורח טבעי למדי הושם דגש ןתשומח לב רבה בתוכניות אלה על טיפול בפרט ובחינוך התא המשפחתי .זו היתה ״עבודת נמלים" מבית לבית ,במציאות של אז לא ניתן היה לפסוח על שלב הכרחי וחשוב זה. אפשר לומר בלא היסוס ,כי על בסיס תוכ ניות אלה עומדים יסודותיו של המרכז הקהילתי בחצור ,ובאמצעותן התחלנו להג שים את הרעיונות הבסיסיים של המרכז הקהילתי בקהילה .עתה עומדים בפנינו אתג רים ויעדים קהילתיים שונים ,ההולמים את רוח הזמן .התושבים מבינים עתה שנמאס להצטייר כאובייקט של חברה מסכנה ,קיימת רגישות מיוחדת לתדמית של הישוב ,החוש־ בים יכולים^הגיע לידי ביטוי ,שואפים להיות מעורבים ,מבקשים יותר להשפיע ,רוצים בשוויון הזדמנויות להם ולילדיהם ,פועלים ללא ליאות לשיפור איכות חייהם הפרטיים ושואפים גם לשיפור איכות החיים הציבו־ דיים .בקיצורי שואפים להתארגן לחיים טובים יותר ,יותר תרבות ,יותר השכלה ,יותר ערכים ,יותר נשיאה באחריות כוללת ,רצון ליצור יישוב שנעים ואפשר לחיות בו. ניק לאוכלוסיה את הבטחון והיכולת להקטין את התלות בממסד ולעשות יותר למען עצמה. הקהילה מצטיירת עתה כבעלת יכולת להתמודד עם מצבים חדשים ,תחושת הניכור נעלמה ,קהילה יותר פתוחה ,יותר תובענית, ויותר ביקורתית. אני כואב את תופעת העזיבה של צעירים ככלל ושל צעירים מוכשרים בפרט ,ישוב הזקוק להנהגה לוקאל פטריוטית אמיצה ומשכילה ,אינו יכול להרשות לאבד דור של מנהיגות פוליטית וחברתית משכילה .אני מצטער להיווכח שאין לנו את הכלים להת מודד עם נושא סבוך זה ,ועל כך יש בלבי מידה של אכזבה. אין לי שום ספק כי נושא זה צריך להעמיד בעדיפות ראשונה בסדר היום ,אם אמנם אנו מעונינים ליצור אוכלוסיה חזקה ולייאלית במקום. אלי אודן מהו סוד בושר ההמשכיות שלך זאני מחזיק מעמד כי אני מאמין ברעיון, בשיטה ,ובקשר עם אנשים .המונח שחיקה אינו רלוונטי לגבי ,פשוט איני יודע איך זה? דעתי ,שיש לעשות דברים במינון נכון ולהת־ מודד עם דברים בממדים וביכולת שלך ,מי שפועל כך אין לו שום סיבה להישחק אלא אם כן הוא מזמין זאת. אמנם ניהול מתנ׳׳כז זה לא קל ,אפילו קשה, אתה נדרש מעת לעת לריכוז נפשי עצמי, להפעיל את המוח בטכניקות שונות ,לעסוק באין ספור פרטים אופרטיביים ,ובקיצור צריך לנהל בדחילו ורחימו ,לשם כך צריך לצייד את הריאות בהרבה אוויר ,ולהתכונן לריצה ארוכת טווח ,כי התהליך ביסודו ארוך טווח. יש בלבי אי נחת מהתחלופה הגבוהה של המנהלים ,אני רואה בזאת תופעה שלילית. רוב רובם של המנהלים הפורשים הם טובים, שהחברה השקיעה בהכשרתם משאבים רבים ,ואלה יורדים לטימיון .לא ייתכן להש לים עם התופעה של מנהל בא מנהל יוצא, הארגון יוצא נפסד מכך. אני מאמין ,כי הנהלת החברה חייבת לפעול לשינוי במגמה ולהבטיח שלא תאבד מנהלים טובים כעבור זמן קצר .צריך לחשוב על כלים חדשים. אני בדיעה שיציבות המנהלים במערכת זה נושא עקרוני והכרחי .אין להסתפק בייצור מנהלים אלא גם בדרכים לשימורם במערכת. צריך לפעול להעמקת הסולידריות בין המנה לים ,העמקת הקשר האישי ביניהם ,להעניק להם תחושה שזה מקום עבודה קבוע עם הרבה אתגרים ,ולפעול לאימוץ דגם התנועה הקיבוצית ,לרוטציה בתפקידים לפרקי זמן קצובים .נדמה לי שרק כך אפשר יהיה לשמור על הנכס היקר בחברה -המנהלים. בחצוד הגלילית האם מינויך למנהל שיקום בחצור מסייעלך להשיג את היעדים החברתיים שאתה מאמין בהם? ראשית ,את תפקידי כמנהל שיקום אני עושה בהתנדבות וברצון רב ,יש כאן חסכון בכספי ציבור ומניעת כפילויות בשטח ,מה גם שמדובר בישוב קומפקטי וקטן שצרכיו מדי דים וברורים. המרכז הקהילחי הוא הכרח ,אך מול הדי נאמיקה של החברה הישראליח .אני סבור "עוהגישה שצריך לקבוע עבור קהילה שלמה ולהדגיש מה טוב בשבילה אינה עומדת במב־ חן המציאות .השינויים יתכנו אם אמנם נפעל לרפורמה בתפיסה הבסיסית של מבנה ההנהלה ואופן בחירתה. תפקיד זה ,מאפשר לך להיווכח שאינך המרכיב היחיד בשטח ויש צורך לקחת בתער בון את כל הרצונות והמרכיבים ,אני משתדל כמיטב יכולתי להזיז דברים ולהעמיד אתגרים חדשים על הפרק ,לעיתים אתה נדרש להיאבק עליהם ולא תמיד רעיונותי מתקבלים. מתנ׳׳נז עתידי -הוא מתל׳כז עצמאי .כזה הנשען רק על מקורות עצמיים -קרי תוש בים ,על כן הנהלתו חייבת להיבחר רובה ככולה מפעיליו ,ואפשר שהגיעה השעה להחיל מיידית,אך בהדרגה רעיון בסיסי זה. זוהי תמצית רעיון הניהול העצמי ,אולם ברור, כי עד אז ,לפנינו דרך ארוכה. אני בדיעה ,שמפעל השיקום ,חרף היקפו המוגבל ,הצעיד אח הישוב צעד קדימה. המרכז הקהילתי זכה לתנופת פיתוח ולת־ שומת לב רבה ,ובאמצעותו פעלנו בשיתוף פעולה עם גורמים חברתיים נוספים בישוב לחזק את המעורבות והשותפות של הקהילה במכלול ההיבטים החברתיים ,על מנת להע־ מה מאפיין אותך?דואג /זהיר /הרבה אורך רוח ואופטימיות /יכולת לשנות עמדותי במהלך החיים י, וביקורת עצמית תמידית. מה אתה אוהב?ביתי ומשפחתי /את השקט של השבת ומנוחת צהריים /עבודתי הנוכחית /וטיולים בארצות העולם ככל שהכיס מאפשר זאת. מה נותן לך סיפוק?עוקב בסקרנות ומביט בסיפוק רב בעובדה שתוך פחות מדור יש לקהילה בה אנוכי חי יכולת טובה להתמודד עם מצבים חדשים בתחום החברתי והכלכלי .בהשוואה למציאות החברתית בעבר הלא כל כך רחוק ,אני חש כי יש לי חלק קטן בשינוי. האם אתה גומר את החודש?אני סבור שיש במרכז הקהילתי משהו הרבה מעבר למשכורת. מה התחביבים שלך?עבודה בגינה /ועבודות נגרות. מה שנוא עליך?שקרים /ציניות /וצביעות. -במה אתה מאמין? כאופטימיסנג ביחס לעתיד ,מאמין ביושר אישי ,במתן דוגמא אישית ,ומידה גדולה של ענווה ואמינות. מה היית משנה בעצמך לוא יבולת?להמנע מהבאת עבודה שוטפת גם לבית. מה הסיסמא שלך?לצעוד לאט אבל בטוח. על אסתי מריאן אפשר לומר שהיא צמחה עם החברה למתל׳סים .היא הגיעה להברה מיד עם שחרורה מצה׳׳ל ,והחלה את עבודתה כעוזרת למזכירתו של חיים צפורי ז׳׳ל ,בנושא של תיוק והדפסות .מאז חלפו כבר כ־3ו שנים ואסתי ,אשר עחבת את התבדה בימים אלה, מסיימת את תפקידה כאחראית על כח־אדם בהברה .היא ללא ספק עשתה את הקריירה שלה בחברה ,בתריצות ,בעקשנות ובדחיפה מתמדת קדימה .בשנות לימודיה בבית־הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים עבדה כמזכירת אחה׳׳א של חיים. לאחד סיום לימודיה עברה עם בעלה דני לתקופה של שנתיים למושב משואה שבבקעת הירדן ,אבל הקשר עם החברה בכלל וחיים צפורי בפרט נמשך,וכאשר גמלה ההחלטה בלבם של אסתי ודני לעזוב את המושב ולחזור לירושאם ,היה זה רק טבעי שהוצע לה על־י^ תיים התפקיד של עוזרת מנכ׳׳ל .למרות שכנר היתה עובדת סוציאלית במקצועה ,ולמרות שהתקנלה לעבודה כעובדת סוציאלית של האגודה לשיקום האסיר בירושלים ,הרי הרצון לעבוד עם חיים גבר על השיקולים המקצועיים ואסתי הזרה לחברה" .בדיעבד אני בטוחה שזה היה שיקול נבוך׳ היא אומרת"כי לעבוד עם חיים זה היה ללמוד כל יום דבר חדש׳׳.לפני המש שנים מונתה אסתי לרכזת כח־אדם ולפני בשנתיים, באשד מונה שאול לילך כמנכ׳׳ל,הפכה אסתי לאחראית על בת־אדם .לפני בשלושה שבד עות עזבה אסתי את החברה ועברה לעבוד במרבז הטבנולוגי של "דיגיטל׳ בירושלים. איך תסבירי את התחלופה הרבה בקרב מנהלי המתנ׳׳סים ? אסתי מריא נקודה שניה היא שאין למנהלים הרבה אפשרויוח של צמיחה בתוך החברה .אחרי מספר שנים ,רק טבעי שאנשים רוצים לשנות ,לגוון ,להחליף .אפשרויוח השינוי מצומצמות וזה מביא את האנשים לעזיבה. בנוסף ,אני חושבת שהרבה מאד אנשים שבאים למערכת מקבלים הלם אחרי שהם מתחילים לעבוד .למרות כל ההכנות שהם עוברים וההדרכות למנהלים חדשים ,עד שהם לא עוסקים בעבודה ממש ,הם לא יוד־ עים מהי ,ואז מתברר להם שניהול מתל׳ס זה לא בדיוק מה שחשבו והם עוזבים. יש מנהלים במערכת שבאים מראש ואומ־ רים -אני הולך לעיירת פיתוח לשנתיים - שלוש .הם רואים את התפקיד כשליחות לתקופה מצומצמת במקומות מרוחקים. אחרי שלוש שנים בא אותו מנהל ואומר - עכשיו אני רוצה קידום ,אני רוצה מתל׳כז יותר גדול ,רוצה לעבור לעיר וכוי. בנוסף לכל אלה ,עבודת המנהל מאד קשה, האתריות גדולה ,המנהל רואה את משפחתו מעט ,אין לו כמעט אפשרויות להתנתק מהע־ בודה גם כשהוא בבית ,הוא עובד בחופשות, בחגים ועוד ועוד .קשה לאורך זמן להתמיד בלחץ כזה של עבודה. איך הרגשת את באופן אישי ,לאחר שהשקעת בל בך הרבה מאמץ וזמן עד שאותו מנהל נבנס לתפקידו ,והנה אחרי שנה הוא בא ומודיע לך שהוא עוזב? אני חושבת שבתחום הזה לא נעשה מספיק ולא נוצר קשר עם מקורות מסודרים מספיקים .הרבה פעמים הופעתי בירידי תעסוקה של אוניברסיטאות ,בקורסים של מינהל ,אבל המציאות הוכיחה שאלו אנשים חסרי נסיון ואינם מתאימים לתפקיד מנה־ לים .רבות דברנו על בעיית הגיוס .אם כל מנהל היה רואה עצמו כשגריר ומביא מנהל אחד טוב -הרי פתרנו את הבעיה של גיוס. בשנתיים האחרונות החלה החופעה שמנה־ לים ותיקים ממליצים על מנהלים חדשים .יש בזה חשיבות רבה. בענין הדרכת המתנ׳׳נזים אני רוצה לומר עוד דבר -רוב המתנ׳׳כוים מאד רצו הדרכה וייעוץ בכל הנוגע לכח־אדם והפניות אלי היו מרובות .עם זאת ,חשוב היה גם להגיע למחנ־ ׳׳?זים שלא יזמו את הביקור שלי .לא פעם ניסיתי -ולא תמיד בהצלחה -להגיע באמצעות המא׳׳זים .פניתי למא׳׳זים ובקשתי רשימה של מתנ׳׳סים באזורם הזקוקים, לדעתם ,לייעוץ ולהדרכה .לצערי ,מעגל זה לא הורתב מספיק. האם לא היה זה מתסכל להיות אחראית על כח־אדם כשהתפקיד למעשה "בלי שיניים"? את מנהלת כח־אדם במפעל המורכב מ סבו מפעלים קטנים ועצמאיים .איך תמרנת, הן לגבי השליטה על 120מפעלים אלו והן מבתינת זמנך הפנה? לגדול עם החבדה מאת אלישבע מאי על הנושא הזה עשיתי את עבודת ה־מ.א. שלי,אבל אני רוצה לדבר דוקא על סיבות שלא חקרתי ,אך אני מתרשמת שהן קיימות. בממוצע ,אוכלוסיח המנהלים היא מאד צעירה .לאדם שנכנס לעבודה בחברה ברור שזו לא החחנה האחרונה בחייו .הרבה פעמים זה התפקיד הניהולי הראשון שלו, הוא צובר כאן נסיון מאד משמעותי ולא מתכוון לצאת לפנסיה מהמערכת הזו. היו כמה מקורות מרכזיים איתם היה לי קשר הדוק .למשל -ענף פרישה של צה׳׳ל, אגודת "צוות" של משוחררי צה׳׳ל ,שליתים מתו׳ל באמצעות מחלקת הנוער והחלוץ ואף מחלקת העליה של הסוכנות .מעבר לזה ,רוב הגיוס נעשה בדרך השגרתית והלא כל־כך מוצלחת -מכרזים בעיתונים. יכולים לכפות המתנ׳׳סים. את נהלי החברה על היתה לי בעייה עם זה ,הרגשתי מרומה. אני חושבת שאדם שלוקח על עצמו תפקיד צריך להתחייב למינימום של זמן שיכהן בו. יש הבדל בין מנהל שאומר אחרי שנה -לא ידעתי ,לא הכרתי ,זה לא בשבילי ואני עחב את המערכת ,לבין מנהל שאומר אחרי שנה או שנתיים -אני רוצה לעבור למתנ׳׳ס גדול יותר .לדעתי ,המערכת לא צריכה לאפשר להחליף מתל׳ס אחרי תקופה קצרה .היה כדאי לקבוע זמן מינימום שיחייב את המנהל להשאר במתל׳ס. מה היו המקורות העיקריים לאיתור ולגיוס כח־אדם למערכת? "בלי שיניים״ היה רק אותו חלק בתפקידי שעסק בהדרכת המתנ׳׳סים ,אבל כך אצל כל אנשי ההדרכה .התפקיד היעוצי בהדרכת המתנ׳׳סים היה בעצם תפקיד שולי .עיקר העבודה שלי היה בניהול כח־אדם של 180 איש ,אחריות ישירה לענייניהם וטיפול בבע־ יותיהם ,ובשום פנים לא הרגשתי תסכול. בעבודתי בכח־אדם יש להפריד בין שני חלקים .האחד -הטיפול בעובדי החברה למתנ׳׳סים ,בכל הבעיות שלהם מבחינח קידום ,פיתוח ,ניידות ,בעיות אישיות וכוי. הענין השני -הדרכת המתנ׳׳סים בכל הבעיות הקשורות בכח־אדם ועזרה בפתרונן. מבחינה זו הייתי איש הדרכה ,כמו כל אנשי ההדרכה בחברה. אחת הבעיות המרכזיות בעבודתי היתה הקונפליקט בין הרצון שלי להוציא נהלים והנחיות לבין שמירה על עצמאות המתנ׳׳ס. השתדלתי לחח מרחב חמרון מאד גדול למתנ׳׳סים .מאידך ,לא יכולתי להשלים עם חריגות קשות ותשבתי שאסור לאפשר אותן. מאד הקשחה עלי העובדה שלמנהלים יש רצונות שונים בענין הנהלים .יש כאלה הרו־ צים נהלים ברורים בבחינת"כזה ראה וקדש׳׳, ויש מנהלים אחרים שטוב להם עם העצמ־ אות שלהם ורוצים שנשאיר להם "מרחב מחיה" רחב. בשנים האחרונות ,אני מרגישה ,חל שינוי מאד משמעותי ורמת המודעות של מנהלי המתל׳סים לנושא העסקת העובדים היא לבלי הכר יותר גבוהה מבעבר. הנהלות המתנ׳׳כזים ברובן ,מקבלות את החברה כאינסטנציה מקצועית ברורה בכל הקשור לנהלי עבודה .אם היו בעיוח היינו מנסים באמצעות הסבר ושכנוע להציג את הפילוסופיה של החברה ,בשום פנים לא היינו למה את עחבתז עצוב לך? היום אני כבר בשלב הקל .היה לי קשה לקבל את ההחלטה .מעניין שבימים ׳׳עוהתנדנדתי׳ ולא ידעתי מה להחליט ,אמר לי שאול בהקשר לגמרי אחר"אני מוריד את הכובע בפני כל מי שהולך לתעשיה" והמשפט הזה עזר לי הרבה בהחלטה שלי .היה לי קשה באותו שבוע שהודעתי שאני עוזבת וכל אחד בא ושאל ,וצלצל והתעניין ־ האם זה באמת נכון .סךהכל עצוב ל/אבל אני בטוחה שאני עושה צעד נכון ,זה מה שאני רוצה מעצמי ואם אני חושבת בהגיון ולא ברגשנות ,אני אפילו שמחה .אני מקוה שהחברים הטובים שלי בחברה ישארו כאלו ,גם כשאני לא אהיה פה ,מצד שני אני לא מסוג האנשים שמתנתקים ,אני אשמור על קשר. האם את חושבת שנעשה מספיק בתחום הזה? במפורש לא .אבל אי אפשר לצפות שאדם אחד יעשה גם את ניהול כח־האדם השוטף, גם את הדרכת המתנ״סים וגם יטפל ברווחת הפרט .לכן ,לדעתי ההתארגנות החדשה של החברה יכולה מאד להועיל בתחום הזה. יש לעשות פעולות חברתיות בצורה יותר מאסיבית במחוזות .לא צריך תמיד להפגש 180עובדים יחד ,אפשר להפגש בקבוצות קטנות ,במחוזות ,ואז הן הופכות לקבוצות תמיכה והתייחסות .לצערי ,אין מספיק מוד עות לכך בקרב המא״זים וגם קשה להטיל זאת על המא׳^ שהוא ממילא מאד קרוע ועמוס בעבודחו .נכון שערב חברתי כפי שהיה בכנס המנהלים האחרון ,מאד תורם לאוירה הכללית החיובית ,אבל קשה לארגן זאת לעי תים מזומנות ולכן יש להסתפק במפגשים מחוזיים .יש דבר נוסף והוא שפעולות רוותה לעובדים עולות כסף ,וכדאי לקחת זאת בחשבון. מה ההתייחסות שלך לטענה החוזרת ונש מעת מפי מנהלים על כרסום במעמד המנהל? איך תמרנת מבחינת זמנך הפנוי ,הרי את נעלת משפתה ,ויש לך שני ילדים קטנים ? אני שונאת את השאלות האלו! הפילוסופיה הבסיסית שלי בנושא של אמא היא שהילדים מאושרים כאשר ההורים שלהם מאושרים .לי קשה מאד להיות אישה שנמצאת הרבה בבית ,עסוקה בבישולים ונקיון .אני מאמינה שהשאלה היא לא כמות הזמן שאתה משקיע אלא איכותו ,ואני תמיד משתדלת להיות אמא טובה בזמן שאני עם הילדים .חוץ מזה ,יש לי בעל ,דני ,שאין הרבה כמוהו מבחינת הרצון שלו לסייע לי .העובדה שיש שתי סבתות שמוכנות תמיד לעזור ,גם זה מקל כמובן .העול שלי היה בלארגן את כל הסידורים של"מי לוקח ומתי׳ .להגיד שאין לי נקיפות מצפון לעיחים ,זה יהיה לא נכון .אבל למזלי הרגעים האלה הם מעטים. מרגיז אותי כששואלים מועמדת לניהול בועדת בחירה -איך תסתדרי עם הבית והילדים? אני מניחה שאם מועמדת נגשת למכרז היא כבר בשלב של אחר ההחלטוח האלו והיא כבר יודעת איך תסתדר .אני לא שומעת ששואלים גבר -איך תסתדר עם הילדים ? ואני טיפוס מאד לא פמיניסטי ,אבל בעד הזדמנות שווה ,ולכן השאלות האלו תמיד מצליחות להרגיז אותי. אחת המשימות שלך היתה לפתח את הרגשת המשפחתיות והשייכות בקרב העוב דים .האס לדעתך היתה הצלחה לחברה ולך בתחום הזה? כשהתחלתי לעבוד בחברה היה לי ברור שאני לא אצא מפה לפנסיה .ברגע שבחרתי את התחום של כח־אדם ,היעד שלי היה לצאת מהשוק הציבורי והממשלתי. למקום העבודה התדש בדיגיטל פניתי מיד לאחר שחיים נפטר ,כאשר לא היה ברור כיצד תראה החברה ומי יהיה המנכ׳׳ל .היתה מודעה בעיתון והיא משכה את תשומת־ לבי .שאול ,אגב ,היה מעורב בתהליך הזה מתחילתו .התהליך כולו היה ארוך ולי זה נתן אפשרות להתרגל לאט לראיון של עזיבת החברה .למעשה,כל היי העבודה שלי היו בחברה למתל׳כזים ואני חושבת שאדם צריך לפתוח את עצמו לדברים חדשים ,אני הולכת למשהו לגמרי חדש ,לעולם שאני לא מכירה והוא מסקרן אותי .חשוב לי שידעו שאני עוזבת את החברה לא בגלל הרצון שלי לעזוב ,אלא בגלל הרצון שלי לעבוד בתעשיה. מאד כי אני יצור חברותי ולא נוח לי עם ההרגשה שחלק מהמנהלים אני מכירה הכרות מאד שטחית. יש בזה מן הצדק .מצד אחד אנחנו טוענים שתפקיד המנהל הוא לב לבה של המערכת. מצד שני ,אנחנו לא נותנים למנהלים את התחושה של שותפות וכך נוצרה מן הרגשה של"אנחנו ואתם",״אתם שם בירושלים מקב לים את ההחלטות" .חלק מהבעייה הוא אצל המנהלים עצמם ,כי החברה מאד פתותה לשי תוף והמנהלים לא מנצלים את הפחיתות הזו מספיק .למשל,הם לא רואים כבוד בלהיות חבר בועדה ולנסות ולהשפיע דרך כך. בשבועות האחרונים ,לאחר שהמנהלים בחרו את נציגי המתוזות לדירקטוריון ,נוצרה קבוצה של מנהלים ותיקים והם החליטו שינסו להיות יותר מעורבים"ולהכריח" מנה־ לים אחרים להשתתף בועדות .בנוסף ,כל אחד מאנשי המטה צריך לשמוע היטב את המסר שעלה בכנס האחרון בענין הזה ,ולר אות כיצד הוא באופן אישי יכול להפחיח את החחושה הזו של "אנחנו ואתם". צריך לנסות ולא להביא החלטות מוגמרות בפני המנהלים ,לנסות ולשתף אותם בדברים עקרוניים ,לשתף מחוך תחושה של פחיתות אמיתית .יש לדון בנושאים מהותיים בכנסים מחוזיים ובפורומים מצומצמים ורק אחר כך לקבל החלטות. באופן טבעי ,הרגשת הניכור הקיימת בקרב המנהלים נובעת מעצם גודלה של המערכת .היום יש מטה ויש צוות שמקורב למנכ׳׳ל ומייעץ לו ביומיום ולא בכל החלטה מגיעים לכלל האוכלוסיה המעורבת .זה יוצר הרגשה של פיחות בקרב המנהלים. השאלה היא למה אני משווה את המצב בחברה .אם אני מסתכלת על ארגונים אחרים ,אני חושבת שאנחנו ארגון מאד משפחתי ואינטימי .אם אני מסתכלת על המצב שהיה בחברה בעבר ,הרי חלק גדול מהמשפתתיות נעלם .יש כאן עניין של גידול כמותי שהוא בעייתי .קשה לשמור על קשר ׳משפחתי עם 120מנהלים הפזורים בכל הארץ .בנוסף ,העובדה שהמטה גדל ונוצרו בו הירארכיות מסוימות ,גם מקשה על המשפתתיות. המצב הזה קשה לי באופן אישי ,ומפריע לי נקודה נוספת היא שיש פיחוח בדרישות שלנו מהמנהלים החדשים .העובדה שיש אנשים חסרי השכלה אקדמאית משפיעה על המערכת ולדעתי צריך להלחם בתופעה זו, המשפיעה על דימוי המנהל כלפי פנים וכלפי חוץ. כואב לי שאני שומעת מנהלים ותיקים שאומרים "פעם באתי הביתה לחברה ,היום כבר לא" .זו בעיה של איך אנחנו מקבלים את האנשים .כל אחד מאיחנו יעשה "רגע חוש־ בים" ,איך הוא מקבל מנהל שמגיע לירושלים, איזה הרגשה הוא נותן למנהל שמגיע. י ־ הארה לקוראים משה שלום! אני תושב שהמרק שהוגש אל השולחן גדע את המשכו של הדיון או הרכות שהתנהל בינינו .אני רוצה להאמין שהמרק שהוגש ולא רגש התנשאות פטרנלי מאוד ,הוא שגרם לך ׳׳לשלוח אותי להבין שעורי בית" לפני שנובל להמשיך לדון .אם לא בך ,למרות שאובל למצוא בסיום זה חיזוק לטענותי ,זה ממש עצוב. בסיכומו של הכנס אמר אשד לוי כי הוא תחת הרושם שקיימת התבצרות של דתיים וחילוניים בעמדותיהם .שני הצדדים רואים עצמם נאלצים לויתורים שאין הם מוכנים להם ולפיכך מוקצנות עמדותיהם .מתוך כך, נימת הסיכום של אשר היתה פסימית לגבי עתיד היחסים בין דתיים לחילוניים. את השיחה בינינו פתחת בכך שאינך מקבל את דעתו של אשר .אתה חושב כי יש מקום לדרקיום בשלום ,תוך כבוד הדדי וסובלנות בין דתיים וחילוניים. אני טענתי את ההיפך ,מתוך שאני מרגיש באדם )ההדגשה במקור( שנלחץ לוויתורים על חירויותיו במהלך העימות על דמותה של החברה הישראלית -דמוח שיכחיב מעמד הדת במדינה. אני אד• ש1לתץ לוויתורי• על תירויותיו דברים אלו הם המשכו של ויכוח שנערך בין משה אבישו מנהל מתני׳ס גוש עציון לבין יוסי דנציגר מנהל מתנ״ס מזכרת בתיה .בכנס המנהלים האחרון בכפר המכביה ,שעסק ביחסי דתיים-חילוניים. תאר לך משה ,שאני מגדיר עצמי כיהודי ,כי כך אני מרגיש וכך אני רוצה ,ומענינות אותי כשלג דאשתקד מיני קביעות הלכה כאלו או אחרות. אני יהודי ,כי כך אני רוצה להגדיר את עצמי ויש לי הריבונות המותלטת לעשות כן. )כן ,אני גם קצת חכם בלילה-,כי ממילא אתה מקבל אותי ככזה ,גם אם מנימוקים אחרים(. ההתייהסות אלי כאל ״עבריין׳ ולא כאדם תופשי בדעותיו נולדתי בארץ ישראל ,אל תוך מדינת ישראל קיימת ,כשהרקע הציוני של הורי מלווה אותי בהחבגרוחי כחלק החשוב ביותר בחינוכי. אל תקשה בשאלה למה אני כאן ,אני כא כי כאן נולדתי ואני נאחז בארץ מתוקף אמונו )מסוג אחר? אולי( שזהו מקומי כי ההיסטו ריה אילפה אותי להישרדות. למה ארץ ישראל? כי לכאן באו אבי ואמי. לסיפורי התנ^ גם כן חלק .אני נוטל את התנ׳׳ך ועיני חופשיות ממשקפי האמונה שלך. אני שם את התני׳ך במגרה שונה לגמרי מזו שאתה מייחד לו .חופשי אני לעשות כן ,לא הגורם המרכזי להרגשת הלחץ היא רק שלך הוא. אני אדם ,יהודי ,בן לעם היהודי שבחר העובדה שיהודי דתי אינו מוכן לדון איתי על נושא זה ,תוך שאיני במעמד שווה של פרטנ־ לשנות את מצבו ולהקים לו ישוח מדינית משלו ,כי אחרת אי אפשר היה להמשיך. דים לויכוח. אם מתקיים דיון כזה הוא מתחיל מנקודת הישות הזאת קמה בארץ ישראל ,כי לכאן מוצא של דתי שווה יהודי מאמין)טוב( וחי נשאו תפילותיהם )בעיקר אלו שבלב ולא לוני שווה יהודי עבריין)רע( .עכשיו אם אני בטכסט( ותקוותיהם אלפיים שנה יהודים מוכן לענוד את התג הזה ,אפשר להתחיל בכול העולם ורק לכאן יכלו לבוא להמשיך את להתווכת .דת ישראל ומסורת ישראל הם קיומם הפיזי כבני אדם חופשיים. המקורות הרלוונטיים .ברור שנגיע אל הגשר הצר שצייר החזון־איש לבן גוריון :שתי עגלות ניצבוח משני צידיו של גשר צר ,אחת מלאה ואחת ריקה .דין מי מהן לסור בפני השניה? ברור שהריקה תפנה את הדרך למלאה) .כאן בא גם חיוך ידישקייט מדושן( .זו המלאה היא היהדות הדתית העמוסה במטען הערכים של דת ישראל ומסורתה וזו הריקה -הציונות החילונית הריקה מתוכן .כך קיבל עלינו,החי לוניים ,בן גוריון דין עגלה ריקה ושק צרות בדמות הטטאטוס קוו. i י י המורשת היהודית מהווה לי מקור בלתי נדלה לחיזוקים וטימוכים )אלו שאני בוחר ליטול( לתפיסת עולמי ולאמונתי. אמונה זו פעולה בלתי רציונלית לחלוטין, סוביקטיבית לחלוטין,שאין להסבירה לזולת בשום נימוקים תועלתניים או אחרים. למה בחרת ,משה ,באמונה היהודית" ,כי אלוהי ציווני" ענית לי ,ואני בחרתי באמונחי היות אדם טוב -כי אבי ציווני והואהרבה יותר קרוב ומשמעותי לי מאותו רעיון חסר מובן שאתה קורא לו אלוהים. ומידות הצידוק השונות( בהתישבות שיש בה התרסה כלפי האוכלוסיה הערבית,פוגע בי באמונתי. אתה עושה דברים בשמי .הדגל שאתה נושא עמך בתייך אינו של משה אבישר - אדם .הדגל הוא של מדינת ישראל ומתוך כך אני שותף מאונס למעשים שלגבי במקרים מסוימים יחשבו לפשע .האם בשל כך ,כשאני מתווכח עם מישהו שמחזיק בדעוח"ניציות״ ביחס לעם הפלשתינאי ,אני מתדיין עם "עברייו׳" ,אדם עבריין"? וכבר נדרשתי לעניין הדמיון שבין אמונות וחוסר הרציונליות הדומה שבכולם. להתראות בכנס הבא, או אולי במכתב תשובה יוסי דנציגו ,מנהל מתנ׳׳ס מזכרת בתיה לבנות את הגשר במשך הדור הראשון של מ^נת ישראל ,בה התקבצו יהו^ם מכל קצור עולם ,השכילה מערכת החינוך הממלכתית למתוק כמעט בליל את מושגי התרבות היהודית .מושגים, ביטויים ורעיונות שאך לפני פתות ממאה שגה היו לטיט המלכד של כל יהודי העולם בבל תפוצותיהם. ללא כל הבדל והפרש וללא כל הבחנה בין מקיים מצוות התורה ושאינם מקיימים אותן, היו היהודים מנהלים ויכוחים ודיונים רבי עוצמה על דמותה של היהדות ,על אופן חיי העם במובן הלאומי הכללי .שפתם היתה מובנת לכל דובריה)שפת המושגים ולא לשון .(Languageכאשר יהודי מקיים מצוות היה מדבר על חובות לבבו לקונו ובוראו ,היה ידידו ,שאינו מקיים מצוות ,מבינו עד לאותו מקום שבו הראשון היה מבין ותופס את משמעות המושג "מצווה" -מלשון צווי שקבלתי מהקב׳׳ה .היום ,לאתר תקופה קצרה מאד ,ביחס לעתיקותו של עם ישראל, אם להשתמש באותו סגנון של מטבעות לשון וההחיחסות שמאחוריהם ,אני מקבל עלי דין עגלה ריקה ,ריקה מהבלים. הסיטואציה ההתחלתית ,זו שבה אני הפרטנר לדיון מוחזק"כעבריין׳ מביאה למבוי סתום .אין אני מוכן להיוח מוחזק ככזה ואני דורש התיתסות כאל אדם תופשי בדעותיו. השכלנו להשליך את אבני התרבות היהודית אל מחוץ למגרש .הן ,אנו אומרים ,מהוות מכשול לדו־השיח. ה׳יעבריין" ,כפי שאתה מגדיר אותו ,אם היה מחייחס למצבי כלפי תרי׳׳ג מצוות בלבד, ניחא ,אך לא כך הוא המצב .החיוג הזה מהווה עבורך צידוק לרמיסת כל זכות למחשבה אחרת. כשהשוונו את מידת הלחץ שאנו חשים כשנדרשים מאיתנו ויתורים כדתיים וחילר ניים ,טענת שאורח חיי פוגע באמונתך .נתתי לך דוגמא כיצד אורח חייך)ואל תיכנס איתי כרגע לדיון על גוש עציון מול קרית ארבע כמנהלי מחנ׳׳סים ,אנו עוסקים בחלק ניכר מעבודתנו ב׳׳תרבות״ .על פי הגדרה מילונית" ,תרבות׳׳ הינה -הישגי ההתפת־ חות של אדם או חברה בערכי מוסר ,חינוך, חכמה ,השכלה ועוד .מחוך הגדרה זו, מרדכי שיפר הבר הנהלת כנה מאיר, פרדס־חנה קדיאתי אליר וליתד חבד*1ו ,לשוב וללמוד את התרבות היהודית, ל ל א קשר ע• קיו• 1fנfנוו על־נוגנת שיהיהJl לנו בסיס משותר לדו־שית ותשובתו של משה אבישר, מנהל מתנ׳׳ס אלון שבות בגוש עציון במה שונה אמונה זו שלי משלך?)אפילו גורם מצווה הבאתי לחיזוק( אני פוגע באמונתך? איני חושב כך אם לא תכפה עלי את היותי יהודי מחויב במצוות לא תפגע .רד מהעמדות הפטרנליסטיות האלו משה ודון איתי ברמה של הלבנים הבסיסיות ביותר של הויכוח -שנינו בני אדם חופשיים לדבוק באמונותינו .אם נוח לך יותר שים אותי כגוי מושלם ,אתאיסט ,אין אני מוכן להסכים להיות עבריין כאדם. יהודי? -אני יהודי עפ׳׳י ההלכה)כך שגם אם ירצה מישהוא אחרת אין לו ברירה אלא לקבלני ככזה(. ההדגשה תהיה על -הישגי ההתפתחות. רוצה לומר ,בנין שלם של ערכים ההולכים ונבנים מן העבר אל ההווה ומשפיעים על העתיד לפחות בכך שהלבנים החדשות חיי־ בות לנוח על הישנות .בטיט איתן יוכל לאפשר בנין גבוה וראשו זה לא ימוט ברוח מצויה אם בסיסו אינו נרקב ומתפורר. המתנ׳׳ס ״ מורם מאחד כאשר אנו ,כבנים לעם היהודי ,באים להתדיין באשר לדמותה של היהדות ,לא נוכל למצוא כל שפה להשתמש בה אם לא תהיה שאובה מן התרבות היהודית הענפה. תרבות אשר הונחלה לנו מאת אבות האומה שהתקרבו לבורא עולם והגיעו למקום שאנו איננו בו .תרבות זו היא היא אבן הפינה היחידה לביסוסו ולעצם הוויתו של העם היהודי .אין כל דרך לנסות אפילו לעצב דמות חדשה לעם היהודי בלא סימוכין אית־ נים ובלתי ניתנים לערעור על התראות היהודית המקורית .נסיון כזה יוביל אותנו לבניה וליצירה של שבט חדש שאינו משנים־ עשר שבטי ישראל. כאשר ביקשתיך"להכין שיעורי בית" לפני תחילתו של הוויכוח ,בעצם הבעתי במילים פשוטות את תחושתי הכואבת מאד ,שדורנו איבד את השפה המשותפת להתפתחותו של דיון שאינו עקר מיסודו. מכאן באה קריאתי אליך ודרכך ליתר חברינו ,לשוב וללמוד את התרבות היהודית, בלא כל קשר עם קיום מצוות יום־יום בשלב זה .ראשית כל ,על מנת שיהיה לנו בסיס משותף לקיים דו־שיח שעיקרו וענינו היותנו בנים לאומה בעלת תרבות ענפה ומפותחת, תרבות יהודית יהודית בהשוואה לעמים אחרים .עתה נאמר ,שאמונתו של יהודי בספר המצווח ובבורא עולם שמסרו לאדם, היא עצם הוויתו ותכלית חייו .בוויכוח שהיה לנו ,ביקשת ממני לסלק מחוץ למגרש את אבן היסוד שלי שממנה אני שואב את תקוותי ובנין חיי וחיי ילדי .נדמה^כי עתה לא יקשה להבין את התנגדותי להתחיל בוויכוח במקום שבו רצית. ועוד פיסקה .דורנו זה בעם ישראל הינו, כאמור לעיל ,המשך רציף של תרבותנו. אחריותנו לדורות הבאים חייבת לשאוב כוחה מן הדורות שמסרו לנו את חוקי החיים למען נמשיך ללכת בדרך היהודית. וכאשר מדובר על עורק חיים מרכזי, השמירה עליו אינה יכולה להיות בנימנום. מתנ׳׳ס בגליון ״במתנסים״ ,מס׳ 118מופיעים שני מאמרים סמוכים זה אה בעמודים האמצ׳ עיים של החדשון. האחד ,על הרב פנחס רויטמן ,יו׳ר מתנ׳׳ס פאני קפלן בירושלים ,והמאמר השני על מתנס הרובע היהודי בירושלים .דעתו של הראשון באותיות מודגשות היא" :כשם שיש בתי ספר נפרדים לדתיים ולתילונים ,כך צרי כים להיות גם מתנ׳יסים נפרדים׳׳ .במאמר השכן ,במרחק של "שתי אצבעות" ,נאמר כי המתנ׳׳ס מהווה מוקד לפעילות לכל גווני האוכלוסיה .גם חרדים באים .ישנה פעילות משותפת לכל תלמידי בתיה׳׳ס שברובע .כל הפעילות בחוגים היא מעורבת ,להוציא פעי לות חברתית נפרדת לבנים ולבנות. אינני בא להתייצב לדעתו של זה ,ולסתור את דעתו של האחר .על כל פנים ,תחושתי הפרטית היא ,שהמתנ׳׳לז להלכה ולמעשה משמש כגורם מאחד בין דתיים לכאלה שאינם דתיים ,וממילא גם בין כל העדות בישראל .במה גדול כוחו של המתנ׳׳ס בבצוע האינטגרציה ,יותר מבית הספרי התשובה היא -במפגש המשותף של תלמידים בני הנוער ,והעקר -הוריהם. כידוע לכל ,ארץ ישראל היא קולטת עולים מכל ארצות תבל .אך טבעי הוא שיהודים הבאים מארצות אשר בהן הקהילות התנהלו ע׳׳פי חוקי ההלכה ,מעונינים להקנות גם לבניהם חינוך דתי ומסורתי בארץ .ואילו אותם העולים שבאים מאחורי מסך הברזל, אשר שם יותר מיובל שנים המשטר הצלית לעקור את היהודים מבתי הכנסת ולהשכיחם את התורה ,אותם האנשים -רחוקים ממסורת ישראל ,ואינם יודעים עליה הרבה, גם בארץ לא כל כך מתענינים בה. אינני מתיימר להכיר הרבה מתנ׳׳סים בארץ ,אבל אני מתאר לי שלפחות ברובם, יוצאים גם הדתיים וגם אלה שאינם דתיים מן ה׳׳גיטו" שלהם ,נפגשים ורואים ,שאלה וגם אלה -שייכים לעם אתר! על כל פנים -מחנ׳׳כז אחד אני מכיר מצוין ,ויש לי גם הזכות להמנות על ההנהלה שלו ,והוא -המתנ׳׳ס על שם רנה מאיר בפרדס־תנה .כמדומני ,שאם ישנו מקום תרבותי ,המפרה הכרות וידידות בין חילוניים לדתיים ,או בין עדה זו לאחרת ,הרי זה - המתנ׳׳ס .בכל חוג ,יהא זה עיוני או ספורטיבי, עמלני או אינטלקטואלי ,תראה בו צבור מגוון ,השקוע במעש ,והמתלהב מן ההשגים והיצירתיות שלו ,המקרב את הלבבות, ובאוחם הרגעים ,ובוודאי גם לטווח רחוק יותר ,המתנ׳׳ס הוא אחד האמצעים המסייע לאינטגרציה בחינוך ,ולאחור שבטי ישראל. 0פה החנוה ו0תנ״0י 6מיזליט למוציא אחת ישמע ,בוןקטוזיאיחעים המ<ז1וושי 0נמדינה ,נ״ו tmi נ»שאי 0לא}מ״ם־הבות״ם הקע»ריפ לתפיסת העולש של החגוה ל0תד0ים .צוות התנוםת יהיה מ0ה החנוה .הנייר יופץ למעונות העיתונים ובנועדנת. •<.y.:.v.׳•.•.•.v.v.v. גדעון גולדווין ,שהיה לפני כשנתיים מנהל המתלים בשכונת שטרן בירושלים ,ולאחר מכן שליח בפילדלפיה ,חזר לארץ ,אך לא לחברה והחל לעבוד בסוכנות היהודית. גדי פורת ,התחיל עבודתו בחברה כמנהל מתל׳ס בטבריה ולאחר מכן היה מא׳׳ז באזור המרכז .גדי שהה בשליחות מספר שנים בדרום אפריקה וחזר גם הוא ארצה ,אך לצערנו לא לחברה. אסתר סלע רמי אמיתי יאד ,1953ישראל ,נשוי .2 + רמי הינו בעל תואר ב.א .בחינוך ומדעי המדינה ,מהאוניברסיטה העברית בירושלים, בה גם סיים לפני מספר שנים את לימודיו בתכנית שוורץ .כמו כן רמי הינו בוגר קורס רכזים לניהול .משנת 979ו ועד היום שימש כסגן מנהל המרכז הקהילתי ברמות, ירושלים. רמי נבחר ירושלים. לניהול המתלים בגילה, עלי כליפא יאד ,1950ישראל ,נשד .3 + את תואר ב.א .בעבודה סוציאלית סיים בשנת 974ו באוניברסיטת בר־אילן. עבד כעובד סוציאלי במשרד הבריאות ומשרד הסעד ,כמפקח מחוזי בשרותי הרווחה ועד היום כעובד סוציאלי בעירית אום אל פחם. נבחר לניהול המחליכז באום אל פחם. יאדת ,1952ישראל ,נשואה 3 + אסתר הינה בעלת תואר ב.א .בחינוך ובסוציולוגיה מאוניברסיטת בר־אילן .כן עברה קורס רכזים לניהול של החברה למתנ־ "סיס בשנת 985ו. במשך כל שנות עבודתה מ־972ו ,עבדה עם נוער .במתליס גבעת שמואל שמשה כרכזת נוער ובמתל׳ס יד־התשעה הרצליה ,מקום בו עבדה עד היום ,שמשה כסגנית מנהל ורכזת ילדים ונוער. נבחרה לניהול המתנ׳׳ס בתל־מונד. דורון מושינסקי יאד ,1957ישראל ,נשוי .2 + מסיים לימודיו לקראת תואר ב.א .שרת בצבא קבע )בשייטת(. מנובמבר 1985שימש כרכז ספורט וחברה במתל׳ס עשרת .לפני כתודשיים נתמנה לני הול המתלים בעשרת. בימים אלה מסיימים את עבודתם בחברה זהבה צוראל ,שהיתה עוזרת לאברהם גורן ועובדת הקרן לחינוך קהילתי ע״)2ו תיים צפורי ז׳׳ל ;.עזרא נגר ,שהיה מנהל המתל׳ס בקטמון ח׳ טי; ושמוליק גלמודי ,מי שהיה מנהל המתלים בבית שמש ,אשר פנה לעסקים פרטיים. שינויים ארגוניים שונים נערכו לאחרונה בחברה .נושא ההדרכה אוחד עם הטיפול בכוח־אדם לאגף אחד שהוא פיתוח משאבי אנוש .אגף הכספים הורחב וחחק ויהיה מעחה אגף כספים ומינהל .אדם במשרה מלאה יטפל בפרט בחברה ,ואדם במשרה מלאה יטפל בנושא ההנהלות הציבוריוח .כל זאת ללא תוספת כלשהי בכות־אדם ,אלא על־ידי ארגון שונה של התקנים הקיימים. עמי שגב נבחר לטפל בנושא הפרט בחברה .עמי מגיע מבית אידלשטיין בקרית שמונה ,שם החל לעבוד בשנת 974ו ומאז ועד היום הקים רשת מתל׳סים עניפה ופעילה. בנושא ההנהלות הציבוריות יטפל, במשרה מלאה ,שמעון שובל .גם שמעון ותיק בחברה ,היה מנהל המתל׳כז בקרית ביאליק, מא״ז חיפה וחזר בקיץ האחרון מתקופח שליחות בארה״ב. מכון סאלד ,בשיתוף עם ג׳וינט ישראל ומשרד העבודה והדווהה יזמו הקמתו של מאגר ממותשב לתכניות בתהומי הינוך, הברה ורווהה .במאגר נכללות תכניות מקי פות מתחומים אלו. במסגרת זו יצאו לאור שני פרסומים האחד :תכניות יהודיות לגיל הרך והשני - תבניות יחודיות בתחום הזיקנה. שושנה לנגרמן ,מנהלת מרכז המידע של מכון סאלד ,מציינת ,כי איסוף התוכניות היה תהליך ממושך ומקיף .פנייה נשלחה אל כל הגורמים העוסקים בתתום הגיל הרך או הזיקנה ובכלל זה מוסדות ועובדים בשטח. כשאנו אומרים"תכנית״ התכוונו להיות מאד גמישים וכך כללנו במדריך כמעט כל תכנית שאינה שייכת למערכת החינוך המשלים. המטרה העיקרית בפרסום המדריכים היתה לתעד תוכניות המתבצעות בשטח ולה ביא להפצתן בין כל הגורמים המעונינים. הדבר חשוב לתוכניות שהצליחו ,אך גם לכאלו שנהפכו לתוכניות מגירה. מיכל לופו ,אחראית על המדריך העוסק בגיל הרך ואורה קסיר העוסקת ביחסי ציבור של המכון ,שתיהן מקורבות אל עובדי המתל׳סים מחוך נסיון העבר בחיי העבודה שלהן ,מציינות עד כמה מועילים ושימושיים יכולים מדריכים אלה להיות לרכזים ולעוב דים במתל׳סים" .הייחוד בחוברות״ אומרת אורה ,אשר עבדה כרכזת תרבות במת־ ליכזים והיא בוגרת תכנית שוורץ ,מסלול המנהלים ,מציינת כמה היתה "רעבה" בעבר לאוסף כזה של תוכניות" .תכנית שוורץ נותנת הרבה דברים תיאורטיים ,אבל כאשר אתה בא לשטח ורוצה לבנות תוכנית ,אתה לא יודע איך להתחיל .בנוסף ,בישוב קטן, הרכז רוצה להפעיל שתיים עד שלוש תוכ ניות ,ולא יודע במה לבחור ,גם על בעיה זו עונה המדריך .כשעבדתי במתליסים כל כך תפשתי תומר כזה ולא היה בנמצא". שושנה לנגרמן מציינת כי לאחר עיבוד החומר ,נשלחו כל שאלוני התוכניות לאחר אים בשטח ,והם קיבלו אישור סופי טרם הדפסתם.לאחראים במכון סאלד לא היו לא אמצעים ,לא כוח אדם וגם לא זמן ,כדי לבדוק כל תוכנית כיצד היא מתבצעח הלכה למעשה ,ולכן הדברים הם על אחריות הכותבים. בקובץ העוסק בתחום הזיקנה יש תוכניות רבות המבוססות על עבודה עם מתנדבים בשבוע האחרון אנו עדיס לויכוח ציבורי סביב הצגת "החילוני האחרון" .פסילת המחזה על־ידי הצנזורה ,בכל נימוק אשר לא יהיה ,לא עולה בקנה אחד עם ערכי הדמוקרגויה היסודיים אותם החברה הישראלית רוצה ,זכאית וחייבת להקנות. החברה למתנ״סים ,אשר אחד מעקרונותיה הוא מעורבות ,מנסה לחנך את האזרח בקהילה לקחת אחריות על חייו ,להשתחרר מהתלות השלילית במימסד ,מהמגיע לי, לצפות מהמדינה לשירותים בסיסיים ולסיוע ועזרה ליוזמות מקומיות קהילתיות המבוססות על צרכים אמיתיים ,וכל זאת תוך שיתוף מלא ואמיתי בהחלטה ,בתכנון ובביצוע. צנזורה ,במובן שאחר יקבע מה טוב לאזרח לדעת ,לראות ולצפות ,מביאה תוצאה הפוכה -אזרח חסר אחריות ,פאסיבי ,שאינו לוקח על עצמו תפקידים ,כי המדינה תעשה הכל בשבילו ,כולל שיפוט ערכי. החברה למתנ״סים מאמינה בבגרותו של האזרח להחליט בעצמו מה טוב לו ומה רע לו וקוראת לביטול הצנזורה על מחזות וסרטים למבוגרים. עם זאת ,אגו קוראים לתיאטרונים לקבל על עצמם ,דרך ועדות ציבוריות וולונטריות ודרך ביקורת עצמית רצינית ,לשפוט בצורה מבוגרת וכנה את ערכן האמנותי של ההצגות ואת הצורך בביטויים מסויימים ובסצינות מסויימות שיש בהן כדי לפגוע בציבור הרחב .בקורת עצמית טובה ואמיתית תהיה תחליף נכון והוגן לצנזורה מטעם המדינה. יוסף סאיפר איננו מעטים האנשים שהקדישו את מירב מחשבוחיהם ,חיבתם ומרצם לבעיות החברה בישראל .יוסף סלייפר עשה זאת מיום עלייתו עד יומו האחרון .אין ספור מוסדות וארגונים זכו לעזרתו ולעצתו .פועלו הנבון ,המעמיק והמסור היה דוגמא לכל חבריו בעבודה ומחוצה לה. הכרותנו החלה כשהוא עבד במשרד השיכון ואני במשרד החינוך וידידותנו נמשכה יותר מעשרים שנה .למתנ״סים הוא הקדיש תשומת־לב והתעניינות מיוחדת והוא ראה בהם הגשמה של רעיונותיו החברתיים והחינוכיים כאחד .את המכון לפיתוח מבני חינוך ורווחה הוא ניהל במשך שנים רבות והיה לכל השותפים בו מנחה ומורה נערץ. אבדנו אדם יקר ,חבר בעת צרה ושמחה,,נרגיש את האבידה יחד עם רבים רבים האבלים על פטירתו. יהי ׳כיי ב י י י כל זאת ללא תוספו! כלשהי בכוח אדם, אלא על־ידי ארגון שונה של התקנים הקיימים. מרכז המידע של מכון םאלד לרשות המתנ׳׳םים מיכל "הוא בכך שהן יכולות להציע לרכז במתל׳ס שפע של תוכניות שכבר נוסו בשטח. כל תוכנית מתוארת בפרוט מבחינת מטרות, חכנים ,רקע ,כח האדם הנחוץ ובניית התק ציב .בסוף כל תוכנית מופיע שם האחראי והכתובות לפניות .ניתן להתקשר אליו לברור פרטים נוספים ואף לקבלת הדרכה". !״ד עמדה בנושא צנזודה בכל גיל ,החל מבני נוער ותלמידים וכלה בקשישים למען קשישים וקשישים למען הקהילה .מיותר לציין כי זהו פן נוסף החשוב לעבודת המתל׳סים. בקובץ העוסק בגיל הרך מופיעות כ־40 תוכניות ,בהן כמובן גם כאלו המופעלות במתליכוים ,והן מקיפות את תחום הגיל 0עד .6בכלל זה ,תוכניות העוסקות בלימודים, העשרה ,הדרכת צוות ,שיקום ילדים חריגים, עבודה עם הורים ועוד .בשלבי הכנה נמצא עתה קובץ תדש ומקיף יותר של תוכניות הגיל הרך ,אשר בו כבר נכללות כ־ 200תוכניות. בעתיד היותר רחוק יראו אור קבצי תוכניות לנוער ומשפחה ולמחשבים בחינוך. במרכז למידע במכון סאלד קיים גם מאגר ממותשב המאפשר דלייה טלקטיבית של מידע על תוכניות לפי מאפיינים כמו :מממ נים ,אוכלוסיה ,מקום ביצוע התוכנית ,נושא וכוי. מנהלי מתליסים ורכזים ,מה שנותר לכם לעשות עתה הוא להתקשר למכון סאלד ולהז מין את החוברות .תוברת הגיל הרך שאינה מסובסדת עאית שום גורם ,עולה 13ש׳׳ח, ואילו חוברת הזיקנה ,המסובסדת עאידי גירנט ואש״ל מחירה 6ש׳׳ח בלבד. המעונינים מתבקשים לפנוח אל :מכון סאלד ,רח' קולומביה ,9קרית מנחם ,ירושלים ,96583לטפון :ו919ו .02-4הפונים בכתב מתבקשים לצרף תשלום עם ההזמנה. יעל פ ו ״ ו עין אחת עין אחת בוכה בקור בשני מתנ״םים שהיה לי הכבוד לנהל בעבר מאת עדנה בוסטין ,מנהלת מתנ׳׳ס יבנה בית דגן הלב שמח .טקס קבלת פרס מאומנות לעם" לבד מכל המכובדים מן החוץ -תושבי בית דגן. חיבוקים ונשיקות ,הרבה אור קורן בעיניים ,שמחה אמיתית .ועדת תרבות גדולה עולה על הבמה לקבל שי צנוע ,מחשבה יפר .אנשים מעורבים ,בית חוגג .ישוב שהמאפיינים העיקריים שלו היו ההזנחה ,האדישות ,המצוקה האמיתית ,נפתח ופורח... פעם אמרו שהעתיד של בית דגן טמון בבולדוזרים .מי זוכר את זהזי? לא .לא שהכל ורוד ואין בעיות בישוב או במתנ׳׳ס ,אבל עברו הימים של"אולי כך זה צריך להיות" ושל "אין מה לעשות" ויש התמודדות ומרגישים אותה באויר .קחו את"חדשון בית־דגך מחדש אוקטובר -יש עדיין בעיות ויש סמים ויש רעש מטוסים ובמתנ׳׳ס יש חילופי צווח וכל זה מקשה ,אבל החיים נמשכים והאוירה רבותי ,האוירה!!! ובקרתי שם לא רק בעתות החג ,גם בסתם יום של חול ונהניתי!!! ומי שחושב שבית דגן היא לא על דרך המלך שיקום!!! רובע ה׳ אשדוד אגף חדש נבנה מכספי תרומה שבעוונותי סייעתי להשיג .בעצם רק חלק מתכנית של אגף גדול יותר .בניין בלבן כתול .יפה .פשוט אין להכיר את המקום .ערוגת פרחים בחוץ, עציצים פה ושם .בניין בלבן וכתול .בניין ריק .הלב עצוב. אני לא יודעת מה בדיוק היתה השתלשלות העניינים .למען האמת גם לא אכפת לי. לא אכפת לי מי עשה מה ולמה -אכפת לי שאני ,שהשקעתי שם שנתיים של עבודה עם כל הלב וכל הנשמה ,יתד עם צוות מסור ואוכלוסיה מתעוררת רואה תקוה גדולה שמתפוררת. הצוות שהיה משהו משהו -בחלקו יצא מן התמונה .בית־הספר שז׳׳ר עם מנהלת שהיתה מעורבת מעל לראש ניתק מגע ,קבוצת תושבים שהיתה אכפתית ולחצה ועבדה והקדישה ימים כלילות התיאשה ,הנהלה -הטובה ביותר שהיתה לי מכל המתנ׳׳סים בהם עבדתי ,טובה באמת -אינה מתפקדת ,תקציבים )אמנם לא מי יודע מה( אינם מגיעים ,הקצבוח של החברה ,העיריה שואפים לאפס ,ראש עיר שהיה שותף נהדר להרפתקאות ותוכניות גם הוא איננו. מה יש? אגף חדש ,בניין בלבן וכחול ,צוות קטנטן .נקודה. איך אפשר לתת לדבר כזה לקרות??? עין אחת צוחקת אבל עין אתת בוכה. ll»:u::: ••••••••••••••• :::::: :::::::: s i : : : : 1 :: ::: 1 :::: Eli :::n::i::i:::::::::::H::!i::li!i:: צעדת קרית־אתא ג:::::::::::::::::ך ו | 11 »•••••••••••• »»: המושבה מנחמיה בת 85 המקומית אכן הובילה את האר,וע ,שכלל גם ארוח מבוב^ם וחלוקת אזרחות כבוד .בין אורחי הכבוד נמנה הלורד והפרופסור דוד סמואל ,נכדו של הנציב העליון הראשח הלורד הרברט סמואל .מנחמיה קרויה גל׳ש מנחם ,אביו של הנציב הראשון. ואולם ,המתנ׳׳ס גם קבל וגם לקח על עצמו את כל החלק התרבותי .בהכללה ניתן לומר שאכן הייתה חלוקת עבודה .עם גורמי תוץ מאת מנתם גילה ,מנהל המתנ׳׳ס המועצה מתעסקת ,ואילו בתושבים -ילדים ,נוער ומבוגרים -המתנ׳׳ס מטפל. מנחמיה ,הישוב הראשון בעמק הירדן)9 שנים לפני דגניה!( חגגה בימים אלה יום הולדת. המתל׳נז יחד עם המועצה המקומית הכינו יום של חג ,שכלל מפגש ותיקים -ולצערנו, רבים עזבו במהלך השנים -ועצרח חגיגית שנערכה באולם היפה של המתנ׳׳ס .העצרת נקראה"על הגורן בליל לבנה" -כשם השיר, אותו כתב בן מנחמיה) .שמו ירמיהו רוזנצוויג והוא כבר קרוב ל־ 5שנים אומר שהוא בן ,80 htn מאת ימי גולדברג ,רכז ספורט עירוני צעדת קרית־אתא התקיימה לראשונה בהול המועד סוכות .באירוע השתתפו כ• 1000צועדים מכל חלקי העיר ואורחים מעת לית ,גרמניה)משלתת אורחי העיריה( וקבוצה משבט הבדואים השכנים לקריה. מזג האויר היפה גרם לאנשים לצאת מבתיהם ולטייל באוירה נהדרת בחיק הטבע. משפחות רבות שכללו הורים וילדים ,קבוצות מאורגנות מבתי־הספר וממוסדות רבים, צעדו בשבילי המסלול ולצופה מהצד נתגלה ^חש" ענק של צועדים המתפתל בין הגבעות, הצועדים נחלקו לשתי קבוצות במסלול הארוך צעדו כ־ 800איש ובמסלול הקצר צעדו כ־ 200איש ,רובם משפחות שעקב גיל הילדים נאלצו לצעוד במסלול של כ־ 3ק׳׳מ בלבד. המסלול הארוך שעבר באזור מרהיב עין, החל בפארק העירוני עבר ברחובות הקריה עד גבעח הרקפוח ומשם ליער שמיר דרך חירבת אושה ואנדרטת הלוחמים של רמת־ יוחנן ,דרך הקיבוצים באזור הזרה לקריה ולפארק. מתנדבים מקיבוץ רמת־יוחנן הקימו שתי נקודוח הסברה לצועדים מול חירבת אושה, ניחן הסבר על האזור כולו וההסטוריה ובאנדרטח הלוחמים ניתן הסבר על הקרבות שהתרחשו באזור .הקרב החשוב יוחר באזור התנהל באפריל 1948ושבו כבשו חברי הגנה )חלקם תושבי קרית־אתא( את אזור חירבת אושה וחירבח כסאיר ,ועמדו בפני התקפות רבות מצד הדרוזים. האזור שנכבש היה אזור חשוב ,משום שבו נמצאת צומח הדרכים החשובה לאזור חיפה ועכו .השליטה בצומת זאת נתנה אפשרות קיום לכל אזור חיפה. קרית אחא נגאלה ע׳׳י יהושע חנקין בשנת ,1925המועצה המקומית הראשונה הוקמה בשנת ו94ו כשמספר התושבים היה 920 וכיום מגיע מספר התושבים בקריה לכ־ 40,000איש. בתום הצעידה בשני המסלולים הגיעו כל הצועדים לפארק העירוני ולאחר קבלת מדליה ותעודה החל טכס הסיום שכלל ברכות ,חלוקת מגינים והופעה של להקת המחול של בית אבא חושי .בסיום הופיעו אריק לביא בליווי יגאל חדד בשירי ארץ לקראת העצרת הוקמו חבורת זמר של בוגרים ולהקוז מחול .בינהם כאלו שמעולם לא עלו על במה) .חלק מהסיפוק שלהם ושלנו ,לשמוע חושבים בסוף הערב אומרים לא האמנו לראות את פלוני רוקד אואלמוני שר סולו .(...הוקמה גם חבורה של ״עוחקנים" ,מעין חוג דרמטי ,וזאת בנוסף ללהקת הבנות היפות של כיתה ח׳ שכבר רוקדת יותר משנה בארועים שלנו ,ותזמורת תליליות בת 35ילדים שמנגנת אף היא בכל גליל לגנוז ישראל. בין המברכים היו סגן ראש העיר מר רוברט ראובן ,מנהל המתנ׳׳סים בעיר מר מורדי גביסון ומפקח רשוח הספורט במחוז ,מר בני מרגלית. מגינים ניתנו לכל הקבוצות המאורגנות ) 23במספר( ולשתי הקבוצות הזוכות בצעידה נאה -להקת מהול"הורה רקפות״ וקבוצת בית ספר צבי ישראל. האירוע אורגן על ידי צוות המתנ״כז בשי תוף עירית קרית־אתא ,המשמר האזרתי וקי בוץ רמת־יוחנן שבשטחיו צעדו הצועדים. אין ספק שהאירוע הראשון מסוגו שהת קיים בקריה הצליח מעל המשוער הן בכמות האנשים שהגיעו והן באירגון. באירוע זה ניחנה ההוכחה שתושבי הקריה צמאים לאירועים עממיים ואוהבים להשתתף במפעלים מסוג זה .בטוחני,שכל הצועדים נהנו מטיול רגלי בחיק הטבע ויגיעו בשנה הבאה לצעדה אשר תהפוך למםורת בקרית־אתא. לאור ההצלתה מתכננים כעת במתנ׳׳כזים בעיר פעילויות עממיות שיערכו במשך השנה כגון :מירוצים וימי ספורט שיהפכו במשך הזמן למסורת בפעילות העממית הענפה בקריה. והלואי על כולנו המרץ והחיוניות .נראה, מדבר ומתנהג כמו יאצק האמיתי(. כמה מלים על המתנ׳׳כו וצוותו. ידענו שהשנה מנחמיה חחגוג ,אך ההנחיה היתה לא לתקצב זאח אצלנו ,כי הכל יעשה על־ידי הרשות המקומית .בפועל ,המועצה ארוע במהלך 3השנים האחרונות. נוסיף לכך כ־ 40נשים שהתנדבו לעזור בכי בוד וארות ונוכל לומר בסיפוק ,שמלבד ההצלחה של הערב עצמו זכינו לשתף אחוז גדול מתושבי המקום ,ושמשנו באמת כמרכז התרבותי־חברתי של המושבה. מתנ״ס דוממה צועד על הגל מאת אילנה בוזגלו ,רכזת ילדים בפרוס שנת הפעילות הח^Jוה של המתג׳׳ס <ל׳<1ו יוסף וקרולין גרוס בשכונת רוממה בירושלים ,החלה גם הפעילות החברתית באגף הילדים ,במסגרת תנועת נוער מקומית של ילדי השבונה. היעד הראשוני -גיבוש קבוצות ח ב ר תיות בגיל ,14-7בהדרכת מדצ״ים ומדריכים בוגרים מהשכונה. תנועת הנוער תפעל בנושאים הבאים: ו .הפעלת קבוצות גילאיות. .2פעילות מיומנות בנושא :סובלנות, עזרה לזולת ,שיפור איכות התיים ,שדאות, מתנאות וידיעת הארץ. .3הפעלה חוגית משלימה :ריקודי עם ,זמר עם ,אומנות ,משחקיה ,סרט ועוד. .4פעילות תוץ שכונתית -מסעות ,טיר לים ,מחנות ואירועים. .5פיתות מנהיגות עצמית בקרב הילדים. .6שימוש בטכסים וסמלים ליצירת מוקדי הזדהות כגון :סמל ,עניבה ,חולצה ודגל. הפעילות הראשונה במסגרת התנועה החלה כבר לפני כשלושה תודשים,כאשר אגף הילדים אירח במתל׳ס כ־ 500צנחנים עם להקת פיקוד צפון. יום קודם ,הגיעו למתל׳ס כ־00ו ילדים והכינו עבור הצנחנים כרטיסי ברכה אשר חולקו לחיילים עם פרחים שנתרמו באדי בותה הרבה של חנות הפרחים "פרחי ירוש לים" אשר בשכונת רוממה. ליצירת מוקד הזדהות ראשוני עם עקרר נות התנועה ,נערך טכם השבעה מרתק ומרגש במעין־ליפתא ,אשר נמצא למרגלות השכונה .בטכט נכחו כ־ 120ילדים מכל שכבות הגיל והוא כלל :פעילוח חברתיח, טכס השבעה לעשרת הדברות ,שבהם החני כים מביעים את רצונם לפעול למען שכונתם ומדינתם בעזרה לזולת ובתחומים שונים נוספים. בסיום הטכס הוענקו לחניכים עניבות ותולצות עם סמל המחליט לאורה של כתובת למחרת אש הנושאת את השם"רוממה". תנועת הנוער יצאה בצוותא עם המדריכים וצוות המתל׳כז לצעוד בצעדת ירושלים. בצעדה ,חולקה התנועה לשתי שכבות גיל: שכבה צעירה בגיל 10-7ושכבה בוגרת בגיל .14-11ראשונים יצאו לצעוד ילדי השכבה הבוגרת ונקודת הזינוק היתה מעוז ציון. ילדי השכבה הצעירה המתינו לשכבה הבוגרת בבית זית ומשם צעדו עד לגן העצמ אות .הצעידה היתה מלווה לכל אורך הדרך בשירה ומורל גבוה ,צעידה למופת ותפאורה ססגונית .בתום הצעדה צעדנו לעבר המתל׳ס בשכונת רוממה ,שם תולקו לילדים ,בטכס קצר ,מדליה ותעודה כהוקרה על השתתפותם בצעדה. ללא ספק אירוע זה היה מיוחד ומוצלח במינו .מתל׳ס <ל׳ש גרוס ברוממה היה היחיד מבין כל הקבוצות שצעדו במתכונת של שילוב ילתם ,נוער ומבוגרים. מאת יצחק מנדלסון ,מנהל מתנ׳׳ס קרית ארבע לפני חודשים רבים ,ימים ספורים לאחר תחילת עבודתי בחברה ,נתבשותי פי נפתח קורס למנהלים החד»וים שיתקיים במרוצת השנה .היות ובקי אני בהשתלמויות מעין אלה ומאחיד הרבה מפחי־נפש ,פק<4קתי בעתידה של השתלמות זו .להפתעתי לא היה גבול. כן ,היו תקלות ,היו זיופים ,הין עליות ומורדות ובכל זאת לדידי זו היתה הפתעה חיובית .זו פעם ראשונה שהרגשתי נתרם במידה משמעותית .זכיתי ,כך נדמה לי ,להיות שותף לתהליך דינמי ומעניין ,שלא רק לימד אלא גם בנה .זו פעם ראשונה שחיכיתי למפגש הבא .ניכר היה מאמץ רב בתכנון המפורט של ההשתלמויות ,בהכנת החומר והמנחים .גילינו התייחסות רצינית להערות והארות של המנהלים במהלך ההשתלמות, ובקיצור ,ההרגשה שלנו כי ההתייחסות של המארגנים להשתלמות היתה רצינית מאד ולא כפי שאני הכרתי בעבר ״העיקר לעשות ולגמור׳. אחת התוצאות הישירות של קורס מוצלח זה היא העובדה שהבענו את רצוננו להמשיך וללמוד גם בעתיד ,ולא רק כמסו.רת פורמלית .ישנם נושאים רבים המשותפים לקבוצה בפרט ולחברת המתנ׳׳כזים ככלל ואנו מעונינים להמשיך לעסוק בנושאים אלה בחברותא .הפעם אולי לא כל כך ללמוד ,אלא יותר לדון ולהתחבט יחדיו. ב־ 18לנובמבר 986ו הסתיים רשמית ה׳׳סיבוב הראשיר של ההשתלמות הסדרתית למנהלים החדשים ,בנוכחות מנכ׳׳ל החברה ואנשי מטה אחרים .במעמד זה קבלו המנהלים תעודה כ״מנהלים מורשים״ עדיין לא ותיקים ,אך סוף סוף לא חדשים. המנהלים הביעו את שביעות רצונם הרבה מתכנית ההשתלמות ואת התרשמותם מהגישה החיובית והתמיכה שמגלה החברה למתנ״סים בליווי מנהלים חדשים בשנתם הראשונה לעבודה. ולסיום ,אישית ,הוקסמתי מכושרה ויכולתה של שלומית שמרון וממנהיגותו והשפעתו של מיישי שרייבר .נדמה לי ,כי התרשמות זו היא נחלת כל ה״מנהלים המורשים״ ,לא יכול היה להיות זוג יותר מושלם להוביל תכנית הדרכה כמו זו שלנו. תיאטרון החאן פועל במרכז החאן ה י ר מ vל מ י מיסודה של הגב׳ חני גסטטנר כיכר דוד רמז ,2ירושלים טלפון 718281 תיאטרון החאן מציג: ״איולף הקטף The Khan Theatre Company operates in the Jerusalenn Khan Center Founded by Mrs. Henny Gestetner 2 David Remez Square, Jerusalem Telephone 718281 מאת הנדיק איבםן תרגום :גד קינר בימוי :יוסי תדעאלי המחזה מספר על משפחה החיה באהחה בכפר קטן קרוב לפיורד .אבי המשפחה חוזר הביתה אחרי תקופה של התבודדות בהרים. אשתו ואחותו הגרה איתם מקדמות את פניו בשמחה ובהקלה על כך שסוף סוף חזר .הבן הנכה ,איולף ,לבש בגדי חג והוא נרגש לקראת אביו. המשפחה כולה שרויה באוירת התאחדות, כאשר בביתם מופיעה אשת עכברוש שבאה להציע את שירותיה כמגרשת עכברים .האישה הזקנה משתהה בבית זמן מה ומספרת לילד על מלאכתה .הסיפור שלה מפחיד ודוחה ,אך הילד נופל בקסמיה של האישה המחרה. אחרי שאיעזה זו הולכת לדרכה ובעוד בני הבית המבוגרים עסוקים בעצמם ,נודע לפתע שאיולף טבע בפיורד .מרגע זה מוצגות הדמ ויות במחזה ,כל אחת וההתמודדות שלה עם הטרגדיה הקשה .ההתמודדות מחדדת את היחסים בין בני המשפהה וחושפת כאבים ופח דים מן העבר .בסופו של מסע ארוך זה מגיעות הדמויות אל אמת חדשה ,אותה נאלצו לגלות בדרך של הקרבת קרבן. צילום :עליזה אורבאך׳.>s:׳׳ 1 ^ " J J •,ר ׳ ' ^ ׳ נעמי גל ,״קול ירושלים״ 5.12.86 תיאטרון החאן מאת תמו־נע קבוצת תיאטרון תנועה עיבוד ובימוי: נאוה צוקדמן וקובי מידן ״ 5צעקות״ תיאטרון החאן מארח את תיאטרון וזמבות ״החלוף בהצגה ״אלה החיים״ )C'Est La .(Vie ההצגה לקחה הלק בפסטיבל הבינלאומי השליעזי לתיאטרוני בובות וזכתה לתגובות תמות. ההצגה מורכבת משני חלקים: ״שידוכיף -םיסודם של הע«ר והחסידה האוהבים זה את זו ורוצים להיות יחד ,אולם אינם מסוג לים להתגבר על גאוותם ועקשנותם .מבוסם על משל פולקלוריסטי. ״חוסן וחצי״ -סיפור־עם גרוזיני על אדם המתאמץ ללמוד את נמוסי החברה. שני חלקי ההצגה מוצגים בסגנון קומי־ טרגי .בובות ספוג מצופות בבד מוצגות בדו שיח עם המפעל. יצחק ואסתר פקר אשר עיבדו את החומר להצגה הם בוגרי האקדמיה לתיאטרון בלנינגרד. ההצגה מומלצת ע״י הסתדרות המורים. עיבוד להצגה :יצחק ואסתר פקר תרגום :לריסה לין עיצוב בובות ותפאורה :אסתר פקר קוגן בימוי :יצחק פקר ביצוע :יצחק פקר ,עדה מTסקי ,נילי בנימין מוסיקה :דב מיאלניק ההצגה תועלה בתאריכים הבאים25,18,4 : לדצמבר 1986ו־ 4לינואר ,1987בשעה 20.30 ההצגה עוסקת בקבוצה היוצאת למסע בנבכי האבסורד הקיומי -אבסורד החיים הנעלמים אחת ולתמ ,Tחיים שאינם חוזרים, ולא ניתן לנו להשוותם לחיינו הקודמים או הבאים .אנו שהקנים בהצגה ,ללא חזרות ,וללא הצגות נוספות .אי הסכמתנו לאבסורד הקמם, היא הצעקה האנושית .צעקתנו שלנו ,צעקת חברי הקבוצה -היא היצירה. במסעה ,פורשת הקבוצה 5תמונות/צעקות עיקריות ,שנבחרו בהשראה הופשית מספרו של מילן קונדרה ׳׳הקלות הבלתי נסבלת של הקיום׳׳. ״ 5צעקות״ בבימויה ובניהולה האמנותי של נאוה צוקרמן ,התקבלה באדינבורו בהתלהבות על Tי הקהל והביקורת .מבקר התיאטרון החשוב מייקל קווני שיבח את המופע מעל דפי ה׳׳פייננשל־טיימם׳׳ :׳׳זה היה כמו מחווה יהודיח סקסית לפינה באוש ,עם קבוצה צעירה ומושכת באופן מהמם .אני בספק אם יעז בכל פסטיבל אדינבורו עוד הצגה כל כך מסוגננת או אירוטית .היא שיעשעה אותי עד בלי גבול. הטרגדיה היא ש׳׳תמו־נע״ כבר תיסע מכאן כשאיכותה תיודע ברבים״. ״ 5צעקות״ הינה ההפקה השלישית של קבוצת ׳׳תמו־נע״ והופקה במסגרת מת״ן - המפעל לתיאטרון ניסויי ,מיסודה של קרן תל־ אביב לספרות ואמנות. ההצגה הוצגה לראשונה בפסטיבל ירושלים .1986עם חזרתה ,המשיכה הקבוצה להופיע מנהלי המתנ״םים רכזי תרבות החאן עומד לרשותכם ,על־פי תאום מראש ,לארועים ולכנםים תרבותיים־אומנותיים ,למפגשים חברתיים ולהעלאת יצירות עצמיות. לקבוצות מאורגנות הנחות מפתיעות. אפשרות להכנה לצפייה ולשיחות עם היוצרים ,לסיורים מאחורי הקלעים ולםדנאות שונות. עמוד זה הוכן בשיתוף עם לבנה ליטני ,תיאטרון החאן. בארץ ,בעקר במסגרת ׳׳אמנות לעם״ ובהצגה אורחת בפסטיבל עכו .1986 ״דבר״3.9.86 , ההצגה תועלה בחאן במוצ׳׳ש 31.1.87 בשעה .20.30 בגדי המלך החדשים כותבת שרה ארנון ב׳׳Tיעות אחרונות׳׳ )(8.8.86 אהבתי את הכל :את השחקנים שעברו ממשחק רומאנטי מלודראמטי למשהקי ליצ נות; את הבגדים המרהיבים; את הבובה הנהדרת; את המוסיקה ,שהזכירה נעימות ידו עות בלבוש רומאנטי. אהבתי כל דקה. ההצגה תועלה בחאן ב־ ,31.12.86יזם ד׳, בשעוח 11.00ו־.16.00 \/0 החאן הירושלמי 716261 ימי עיון של ההתאגדות למרכזים קהילתיים תפקידו של המרכז הקהילתי בעבודה עם נוער מאת :יצחק מרגלית ,מזכיר ההתאגדות בנער דוד גבה הקומה וישר הלב וחבורת הנערות והנערים שהיו אתנו בשני ימי העיון של התאגדות המרכזים הקהילתיים בישראל, מתמצה הטעם האמיתי של הנושא שסביבו נסבו הדיונים הקשורים לתפקידו של המרכז הקהילתי בעבודה עם צעירים ונוער בקהילה. פרסי יקל למצטיינים שיאה של האסיפה הכללית מצא את ביטויו בחלוקת פרסי יקל ואלה הזוכים: ו .מועדון"בית בבה" בחיפה שזכה בפרס על פעילות קהילתית וחוגית עניפה ובמיותר על מתלקת השאלת תלבושות ללהקות מתול לחגיגות פורים .המחלקה משרתת את העיר היפה רבתי ותפירת התלבושות נעשית ע׳׳י מתנדבות. ימי העיון תוכננו ואורגנו בעצה אחת עם אגף הנוער במשרד התינוך והתרבות .גודל הציבור שהתכנס והגיע מרתבי הארץ הפתיע ושימח .ירד ההתאגדות עזריאל ציון פתח והעלה את זכרם של דוד גלילי ז״ל ,שהיה מנהל המחלקה לתרבות בעירית ירושלים, מיכאל קשתן ז״ל ,מראשי ההתאגדות, אברהם יקל ז׳׳ל ,מנהל מרכז תרבות עמים לנוער וממיסדי ההתאגדות וחיים צפורי ז״ל שהקים את החברה למתנ׳׳סים לפני 8ו שנה ופרש אותה על פני כל רחבי מדינת ישראל להרחיב ולהשביח את חיי התבדה והתרבות בכל ישוב בארץ. .2מתנ״ס רמת אליהו בראשון לציון,מ־ קיים פעילות מעניינת ומסועפת לכל האוכלר סיה ובמיוחד במועדון הקשישים הפועל יותר מ־ 8שנים ויש בו כ־50ו חברים מרבדים שונים באוכלוסיה .בנוסף על פעילותו היו־ מית הוא מפעיל בית מלאכה שמספק תעסוקה לקשישים ורווח צנוע בצידה וכן עזרה למפעלים בסביבה. את הרצאת הפתיחה בכנס נשא מנכ׳׳ל משרד התינוך והתרבות ד ^ שמשון שושני ועיקריה היו בעיות הנוער כיום ,סיבות להקצנה בהתנהגותו ,האופנים למלא פנאי שיש לנוער ומקומו של המרכז הקהילתי בבי־ צוע תכניות מתאימות לנוער. .3מועדון ההסתדרות -עפולה עלית מבנה ישן שוקם ובתוך זמן קצר הצליח הצוות למלא אותו בפעילויות מגוונות ליל־ דים ,ןוער וקשישים ,הפעילות התנדבותית ברובה ,מייחד אותה -טיפוח תרבות העדות. עודד כהן ,מנהל אגף הנוער במשרד החינוך והתרבות נשא מסה על חינוך לערכים ופרש מבחינה רעיונית ולשונית את המטרות היפות ביותר שלמענו צריך לפעול ולהפעיל. התלק המרכזי בשני ימי העיון היו חמש קבוצות דיון שעסקו בנושאים הבאים: ו .נוער כמוביל מנהיגות בקהילה בהנחיית אורי סטדיזובר )נוער לנוער(. .2תרבות הפנאי של הנוער לעומת המבוג רים וסדרי עדיפויות בהנחיית ורדה גיל)אגף הנוער(. .3המרכז הקהילתי וההתמודדות עם בעיות אבטלה של נוער וצעירים בקהילה בהנחיית יעקב ישי)ההטתדרות(. .4נקודות מפגש בין נוער יהודי לנוער ערבי בהנתיית פריד אבו קטיש) ,החברה למתנ׳׳סים(. .5פעולות חדשניות בטיפול בנוער וטדר עדיפויות -מתנ׳׳ס מורשה ירושלים. לאחר הדיונים התכנסה אסיפה כללית של ההתאגדות לשמוע דיווחים ולבחור את מוס־ דותיה לשנתים הבאות .הוועד המנהל הוגדל במעט והועמד על 55חברים ,כדי לכלול בו יותר נציגים מדרום המדינה .לתפקיד ירד הועד המנהל נבחר שוב פה אחד עזריאל ציון, מנהל המחלקה לתרבות בעירית ירושלים. היה בכך ביטוי להוקרה ולהערכה על עבודה עקבית ועל הדרך האנושית המיוחדת בה עשה עזריאל את עבודתו .לתפקיד ירד ועדת בקורת נבחר מר גבי לד מחברת "עמידר׳ ואחרון אחרון להשבחה ולהרחבה בחרה האסיפה במר חיים קוברסקי ,מנכ״ל משרד הפנים לשעבר כנשיא ההתאגדות. .4מתנ״ס נווה יעקב ,ירושלים, המתנ׳׳כז מקיים פעילות נרתבת בשכונה גדולה ומרוחקת ממרכז ירושלים .המתנ״ס פועל בלי מבנה מרכזי וחוא אחראי על כל הפעילות הקהילתית והתברתית לכל גווני האוכלוסיה בשכונה .הוועדה התרשמה גם מאחוז הגבוה של ההכנסה העצמית שקיימת במרכז. .5מרכז קהילתי של ההסתדרות בפרדס חגה כרכור -המרכז קיבל לפני שנה את בית ההסתדרות ,שיפץ ,ריהט ופתח מועדון לתפארת המשרת את כל האוכלוסיה באופן מגוון ,נרחב ונאה. תודה לחברי ועדת השופטים שסיידו ,ראו, חשבו ,שקלו והחליטו :צבי דגן ,אלישע בירנ־ בוים ,צבי גיל ונחום אילת. את ההרצאה העיקרית ביום השני של הכנס נתן שאול לילך ,מנכ׳׳ל התברה למתנ־ "סיס שדבר על הצורך החשוב והדחוף שהחברה תתפתח בארץ ,תהיה חברה הנושאת את עצמה מכל הבחינות .כדי להגיע למטרה זו מחובתנו לסייע בידי הקהילות המקומיות שיקחו עליהן את הטמכות והאח־ ריות בכל הקשור להתפתחותן ולהשבחת חייהן. חתם את שני ימי העיון של ההתאגדות, יריד הועד המנהל עזריאל ציון בחביעו תודות למרכז הנופש ביער ירושלים שנתן ארוח טוב למרות נוכחות רבה מזו שנצפתה ולכל האנ־ שים שסייעו בארגון ובביצוע חכנס. ה״אילנות״ יצאו לדרך מאת יוסי שיפמן ,בית־ספר ״אילנות״ קריאה נרגשת מפיותיהם של שלוש מאות ילדי בית הספר אילנות וכמספר הזה הורים ותושבי השכונה ,היתה האישור להצלחת מאמצינו) .חברי ועדת הארועים של בית הספר הקהילתי אילנות( .עד לאותו רגע חשבתי שמישהו התליט להעמיד אותנו במקום בהקרנה של הסרט "כולם נפלו על הראש״ ,דווקא בשבועות אלו .בשלבי ההכנה היו לכולנו רגעים קשים ורגעים של "מי צריו את זה בכלל? ד 4 שירה ,פטפוטים ,קריאות שמתה והתרגשות, והרגע הגדול הגיע .מאות הבלונים הופרחו לשמים ולאחריהם הכרזה הענקית שנעלמה אט־אט בפאתי שמי הערב לקול מצהלות השמחה ,לקול תרועת החצוצרה ולנוכח מאות זוגות עיניים בורקות ברגע של התרג שות אמיתית. הקשר האמיתי הראשון בין בית־הםפר לבין השכונה היה לעובדה קיימת .הזינוק היה קשה ,הדרך עצמה תהיה לבטח קלה יותר. תחילתה של ההרפתקה בקיץ חאחרון. ותיק בתי הספר ברמת־אביב ,בית־ספר״איל־ נות" ,זכה להכרה כבית־ספר קהילתי .נוסף לכך ,קבל המוסד זריקת עידוד ומרץ בדמותם של ילדי רמת־אביב גי ,שהגדילו את מספר התלמידים בכשני שלישים .באותה עסקת תבילה קיבל צוות ההוראה של בית־הספר גם קבוצה גדולה של הורים ״משוגעים" לענין .צר לי ,אבל אין שם אחר לקבוצת אנשים מבוג־ דים ,בעלי מקצועות שונים ,כולם עובדים, שמוכנים להפגש מספר פעמים בשבוע לפגי־ שות עבודה שרק מועד תחילתם ידוע .חשבו־ נות חחשמל ידעו לספר עד מתי דלקו האורות בדירות רבות ברמת־אביב ובאפקה .הורים, מורים מפקחת ומנחים ,היו לצוותי עבודה שעניינם אתר -קידום בית־הספר במישור הקהילתי ובמישור החינוכי. השלב הראשון היה שיפוץ הבית פנימה. הורים וילדים השתלטו על בנין בית־הספר, על המגרש והגינה .תוך יומיים שינה המקום פניו :חזיתו צויירה ,חלונותיו הוחלפו וגינה רדומה זכתה לשיפוץ פניה .השלב השני היה אנתנו והקהילה .כאן נכנטה ועדת האירדעים להילוך גבוה .באירוע הפתיחה שלחו ילדי בית־הטפר ברכת "שנה טובה" לתושבי השכונה וכל ילד שלח את ברכתו האישית לשמים .האירוע היה מין מיצג המוני של הפרחת המון בלונים אישיים עם הברכות האישיות והברכה הגדולה של בית־הספר עם בלוני ענק. הטקס ,הברכות והשירים נפלו על כתפי צוות ההוראה .היתר :ארגון המקום ,תזמורת, ציוד הגברה ,בלונים ומציאת מימון -בידי ההורים .לפניית ההורים נענה בנק דיטקונט שסייע במימון חלקי ,עירית תל־אביב והש כונה התגייסה להפצת המודעות הצבעוניות. ואז ,בא מזג האויר ו...לכלך .מי ציפה למטרות עוז טרם שנאמרה תפילת הגשם? מה עושים ? דוחים בשבוע בדיוק! כך הוחלט וכך היה. נהגים שנעצרו מול מעבר החצייה ברח׳ ברודצקי החליפו מבט זועם בחיוך למראה מאות הילדים נושאי הבלונים המתנוססים מעל לראשיהם .כל כיתה בצבעה התקדמה אל מרכז ככר קולנוע"תמוז" .שם כבר החלו להשמע המנגינות של להקת "פעמי אביב". מעל לגג הקולנוע התנוססה בגאווה גלוית הברכה הענקית שעטרוה ילדי כיתה ^ה׳. כאן נשאו ברכותיהם רבקה ארגוב ,מנהלת בית־הספר ,נציגי הילדים ונציגי השכונה. תתילת המראת הבלונים .ברקע הברכה הגדולה .נכנעת בשניות האחרונות לכוח המשיכה. תגיגה ספרותית בבית־ הספר הקהילתי ניד בקרית־אונו בית־הספר הקהילתי "ניר" פתח את שנת הפעילות בהגיגה ספרותית -שלושה ימים של חגיגה לכל יל^ בית־הספר ,ההורים ,המד דים והתושבים. יום אחד היה יום סופרים -עודד בורלא, יהודה אטלס ,דורית אורגד ומשה בן־שאול נפגשו עם תלמידים והורים וכתבו דברים מרגשים בספר האורחים. יום שני -חגיגה של ספורים עם עזרא דגן ועירית לביא־דגן על ספוריה של נירה הראל לילדי כתות גי. ובמוצאי־שבת למבוגרים -לצוות ,להו רים הפעילים ולתושבי השכונה -יורם טהר־לב ואסתי כץ בערב חביב -״הנשיקה השנייה״. בטיתות בדרבים ־ קשישים למען קשישים מאת דני שטרוזמן 959קשישים )בני 60ומעלה( נפגעו בישראל בשנת ,1985מהם 86הרוגים .לדא בוננו זהו שיעור שנתי כמעט קבוע בשנים האתרונות. בדר׳ח של הטכניון "מאפייני המעורבות של הולכי רגל קשישים בתאונות דרכים בישראל" )982ו( ,קובעים החוקרים א .כץ ,ל. גוטמן ,כי שיעור הנפגעים מקרב הקשישים הוא גבוה פי ,3.5לעומת גיל .44-25שיעור ההרוגים מבין הנפגעים הקשישים הוא 9% לעומת 4%בקבוצות גיל אחרות .הדו״ח קובע שרבים מהקשישים נפגעים במרחק הליכה מביתם וברחובות בעלי תנועה סואנת. נתונים אלה ואחרים המתפרסמים על־ידי משטרת ישראל והלשכה המרכזית לטטטיס־ טיקה ,מלמדים על הצורך הדחוף לטפל בבטי־ תות הקשישים בדרכים בשיטות שונות מאלו הנהוגות במגזרי אוכלוסיה אחרים. בשנת 984ו החלה החברה למתנ׳׳סים, באמצעות תברת נתיבים ,להכשיר קשישים למען קשישים ,לתפקידי הדרכה ותונכות לבטיחות בדרכים של חבריהם במועדונים. רכזי המועדונים בוחרים את נציגיהם מקרב קבוצות הקשישים .הנבחרים הם בעלי ידע קרוא וכתוב ,מצבם התיפקודי טוב ,הם בעלי מוטיבציה לפעול בהתנדבות ,בעלי כושר מנהיגות ויחסים בין אישיים תקינים. הנבחרים משתתפים בקורס בן 15שעות, בו הם רוכשים ידע מקצועי רלבנטי להליכה בדרך וידע בהקמה והפעלה של ועדת בטיחות במועדון .משתתפי הקורס לומדים ומתנםים בהדרכת קבוצה ובהדרכה בין אישית ,ומקב־ לים אמצעי עזר .הנושאים בקורס מקיפים את כללי השימוש בדרך ,חציית הכביש, נסיעה באוטובוס והליכה בלילה .משתתפי הקורס לומדים להכיר את ההתקנים ההנד־ סיים לשימושם של ההולכים ברגל וכיצד לזהות ולדווח על מפגעים. עד כה נערכו שישה קורסים והוכשרו בהם כ־50ו חברים .אנו מקוים שיחד עם הכשרתם של קשישים נוספים יקום מערך של ליווי הפעילים ומעקב אחרי תוצאות פעילותם: דמויות ירושלמיות קמות לתחייה בסדנה לבובות ענק מאת מאיר בהן צא ולמד מהאיטלקים איך מעצבים דמויות ענק ירושלמיות .יצא צבי בר אולפן, הביא האומנים ארצה ולמד על־מנת ללמד בשבועיים השתלמות את הטכניקה לבניית בובות ענק. תשעה עשר רכזים ומדריכים מהמתנ׳׳סים ומבתי־םפר קהילתיים נענו ובאו למבנה תעשייה במישור אדומים כדי לחוות ,ללמוד ולעשות בקהילתם. בהגיענו לסדנה נראה היה כי טעינו בכתובת והגענו לבית מלאכה לעץ ,חימר וצבע .אך במבט שני נראה המקום כסדנה מאתורי הקלעים של תיאטרון יומרני עם פוע־ לים -מדריכים ומורים למלאכה ואמנות ואף אנשי תחזוקה מהמתנ׳׳כזים .את פנינו ,על שולחן עבודה ,מקדם שלד מעץ מוקף רשת סבוכה וחוטי ברזל ושני "פועלים" עמלים במילויו בעיסת חימר. המלאכה :שני חצאי הדמות מורכבים על מםגרת עץ ומהדקים כיאה לאיטלקים ב׳׳קשר המאפייה האיטלקית׳׳ עם חוט ומחט. כך בונים את הגוף כולו ומלבישים בביגוד או בצבע ולפנינו דמות -בובת ענק מרשימה ,גם מאיימת בעוצמתה ,אך ניידת וקלה לנשיאה. פוני ,ממתנ״ס יוספטל ,רואה כבר את קהילתו נרתמת לעשייה" :הסדנה העניקה ידע להכנת דמויות שונות תוך שילוב הקהילה כולה ,ובעיקר הורים וילדים -במגמה לשפר ביניהם התקשורת ,מעלתה של הפעולה בכך שהיא פשוטה להפעלה ומעניקה פורקן בעשייה" .בנוסף לכך ,צופה פוני ,לעסקות בין המתל׳סים לפעילות משותפת או להשאלת הבובות זה לזה .מתנ׳׳כז יוספטל יעבד בובות ענק של דמויות ממדינת הילדים. אלי אטש ,ממתנ״ס יהוד ,בוגר המדרשה לאמנות ,מאשר כי הסדנה תורמת להפעלת הקהילה .הוא הכין כבר שתי דמויות משחקני בית״ר ירושלים והקהילה תעסוק בהשלמת הקבוצה ל־ ו ו שחקנים. ההשתלמות נפתחה בביקור והכרות עם דמויות ירושלמיות המוצגות במוזיאון העיר ירושלים במגדל דוד והמגמה היא להציג דמויות אלו -כבובות ענק -בחוצות ירושלים לקראת אירועי 20שנה לאיחוד העיר. תמהים אנו :היאך ניתן ,על־פי הבטחתו של צבי ,לשאת בובה שכזו ולהלך עימה בחר צות העירי צבי" :זהו השלב הראשון בהכנת תבנית ליציקת הדמות" .בשלב הבא יוצרים תבנית תיצונית ,היצוקה בגבם ,ובחלוקה לשניים, ובזאת מסתיים שלב ה״מקצוענים" בעיבוד תבליט הדמות לבובה .אל חצאי התבניות, העשויות בגבם ,יוצקים פיטות נייר טבולות בדבק קמח )"להוזיל העלות׳׳( ומפקירים היציקה לחםדי קרני השמש עד לייבושם. אחר,שולפים את יציקת עיםת הנייר מן התב נית ולמרבה הפלא משקיפה אלינו מחצית דמותו של מר שמעון פרס .בזאת לא תמח לדברי צבי בר אולפן"מצויים כבר כארב עים איש מהמתנ׳׳סים אשר למדו את הטכ־ ניקה ,ביכולתם להפעיל קבוצות רבות שיירתמו להכנת בובות הענק לקראת הצבתן בירושלים ,אך קשה להבטיח כמה בובות יוכנו לקראת האירועים" .במאמר מוסגר ,אומר צבי ,נרכש כבר נסיון רב בנושא ובבאר־שבע צעדו כ־ 300בובות ענק בקרנבל עירוני. מאיר ועקנין ,מנהל המתנ״ס בבית דגן, מוכן להבטיח קרנבל בובות בפורים ושתי בובות יעשו דרכן לירושלים. תהליך הלמידה וההתנטות התאפשר בזכות סיוע הג׳וינט בעוד המתנ׳׳כז במעלה אדומים תרם את המבנה ומקומות לינה ללא תשלום ,ואילו המשתתפים שילמו ״ 30.ש׳׳ח בלבד לשבועיים! אם חדוות היצירה בסדנה תחלחל אל קהי־ לותינו הרי נזכה לראות בובות ענק של דמויות היסטוריות ניצבות בחוצות הבירה ואז"נחזיר השמחה לרחובותינו" -דברי צרי בר אולפן. התדשמרות של משתתף :אשר רוזנטל ביום הרביעי של הסדנה בשעת ארוחת הצהריים הביעו משתתפי הסדנה תרעומת על המנחה ריר צבי בר־אולפן וטענתם היתה מדוע הקציבו ערב חופשי בימי ג' בשעה שאפשר היה לוותר עליו ולהמשיך בעבודה עם הבובות .טענתו של צבי היתה שממילא קשה לו בלילות לסגור את הסדנה בגלל סירוב המשתתפים להפסיק העבודה. כמשתתף ותיק בפעילות החברה למתנ־ ׳׳סים,לא זכורים לי מקרים רבים שבהם קשה היה וכמעט בלתי אפשרי לנתק את האנשים עם תום העבודה .השבועיים שביליתי בטדנה היו בעבורי חוויה משולבת של יצירה ,לימוד תחום חדש ובעיקר -חיזוק האמונה ביכולת להניע אנשים לעבודה בלי חשבון, כאשר יש תוצאות יפות בסוף הדרך. מהנעשה בתחום ״קיום יחדיר אמצי ה מאת :מאיר גרוס מה שהיה יישר כוחם של צוות המתג׳׳ס ברמת אליהו .הללו טרחו רבות והכינו את"סיבובון תנוכה" ,שהיווה מוקד בהשתלמות שנערכה לקראת "חנוכה". ה׳׳סיבובון" היה מורכב מתחנות ,בהם סבבו משתתפי ההשתלמות ,כשבכל תחנה הם "טועמים" את חנוכה .באחת 'Yרמה יוצרת" ,ובשניה טעימה ממשית ,קרי טופג־ ניות ,מעשי ידי המשתתפים .עוד הכינו נרות, חנוכיות ו ...כל הפירוט ,יגיע אליכם ,אי׳׳ה, כתוב ומפורט ,בניצוחם של איזי ושושי. עוד בהשתלמות "מתיוונים נגד חשמונ אים" ,קבוצות דיון בהנחייתה של סימא גרינ־ בוים) ,בימים ההם ובזמן הזה( ,ושיחה של הסופרת נעמי פרנקל )׳שאול ויוהנה׳ ,׳דודי ורעיי( על :ישראל -גיטו תרבותי? נותר עוד לשבח את האכסניה הנאה,שאנו מאחלים לכל מתנ׳׳כו כמותה ,ואת ה׳׳בוס", צביק׳ה ,שהעמידה לרשותנו ,ואף דאג למלא את בטנינו .אנו מקוים ,שתווכחו במתנ׳׳סים, שהרכזים שהשתתפו גם למדו משהו. מה שהווה ונתחיל בהתנצלויות :הראשונה ,בפני 3 הבנות -אגב ,נשמח לדעת מי הן -שהגיעו בטעות לבית־ספר־שדה בעפרה .אנא ,חברה, עיינו בהודעות הספציפיות המגיעות לכל השתלמות .או בררו טלפונית )אמציה - במתנ׳׳כו בנימין ,ואצל הרכזים במחוזות(. שהרי כל תוכנית היא בסיס לשינויים. השניה ,בשם כל השליחים והדוורים ,על ההודעות שהגיעו במאוחר .הפעם הפצנו במערכת כפולה .גם לתאים שבחברה ,וגם ישירות בדואר ישראל .ואנו מקוים ש׳׳הפשלה" לא תישנה. אז לידיעתכם: א .נצלו את אמצי׳׳ה -באמצעות הרכזים במחוזות -גם להשתלמויות מחוזיות .אם יש לכם ענין או שאתם מחפשים אותו -יש לכם כתובת. ב .ל״סיפורו של אתר׳ ,עומדים לרשותכם רכזי אמצי׳׳ה ,לדרבון ,התיעצות ,הכוונה, והפעלה .איננו רוצים לחזור כאן על כל סיפור "סיפורו של אתר׳ .אבל אנחנו ננדנד לכם בענין .אז קבלו אותנו יפה. ג.שימו לב שבחנוכה ניתן לפתח נושאים רבים ומגוונים .מהנס שבשמן ,דרך המלחמה, ועד למהויות של "התנגשות תרבויות". )שמתם לב מה השתנה מאז? אז יהודה )המכבי( גירש את היוונים ,היום יהודה )פוליקר( מחזיר אותם לכאן ( ...רבים מול מעטים ,קידוש ה׳ ,עצמאות רוחנית ופיזית, סיכון מול סיכוי ,הריגת בוגדים ...שיטות מלחמה ועוד הרבה. מה שיהיה טבת )ו4.ו(, השתלמות ו ביום רביעי ,י׳׳ג בנושא "עומיטה" ומשמעותה. ולסיום ,ישנה מחלוקת בין הראשונים ,אם שפכו מדי יום מעט שמן)שמינית( והוא בער כל היום ,או ששפכו את כל הכמות ,והפח התמלא מחדש. ואולי נלמד מפה על שני טיפוסים שונים. יש השקול והמחושב ,המתכנן והזהיר .הוא שקוע בזהירות מתוך מבט לעתיד .והלהבה הקטנה שהוא מדליק ,נותרת - ,אצל הקבוצה ,החניכים ,המודרכים -לזמן רב. וישנו הטיפוס הספונטני ,הנלהב ,המשקיע הכל במרץ רב ,אך גם אצלו אין המרץ מתבזבז ,הפח מתמלא תמיד מחדש .יש כזה ויש כזה .יש כאלו ויש כאלה .וכל אחד ולכל אחד לפי תכונתו ועל פי מידתו. אוגדן תכניות חנוכה במסגרת פרוייקט אמצי׳׳ה יצא לאור לפני כשנתיים אוגדן מקיף לתכניות חנוכה. להזכירכם ,עם התקרב החג ,ניתן לרכוש את האוגדן אצל רחל הורוביץ ,בחברה ,טלפון: .02-636636 בתנופה מחודשת ולאחר קיץ עמוס בחי־ לופי קייטנות יהודיות וערביות ואירועים אומ נותיים ,החלה פעילות פרויקט "קיום יחדיו׳ בחיפה ובגליל .במסגרת הפרוייקט מתקיימים מפגשים תקופתיים וסדנאות משותפות ליהר unוערבים. קבוצה מעורבת של מורי אומנויות ואומ־ נות ,שקיימה פעילות משותפת בשנה האח רונה ,נפגשה בעכו ,במתנ׳׳ס בית היימן. המשתתפים החליטו כי פגישתם הבאה תערך בכפר מג׳דל כרום ובהמשכה יבצעו פרוייקט משותף עם התושבים לקישוט קירות בית־ הספר היסודי ,הגובלים בכביש הראשי של הכפר) .ראה ידיעה להלן(. מזה מספר שבועות מארת מתנ׳׳ס קרית׳ ים קבוצת גננות ערביות לסדרת השתלמות מקצועית שהוכנה בתאום עם משרד החינוך. הגננות נפגשות עם מנחות יהודיות ומתאר־ חות בגניהן.עם תום ההשתלמות תשתתפנה גם בסדנאות מיוחדות של תקשורת בינאי־ שית לנושא ררקיום ודימוקרטיה עם גננות יהודיות. גם קבוצה של מורי מוזיקה ערבים ויהודים החלה בפעילות משותפת .המורים התכנסו במתנ׳׳ס קרית ים ושמעו מפי אליהו גמליאל הרצאה מלווה בהדגמות על השפעת המר זיקה הערבית העממית על השירה הישראלית. אנו מקווים כי קבוצה משותפת של מורי אמנות תתחיל לפעול בעפולה ובה יטלו חלק אמנים המתגוררים בעמק יזרעאל. במשך החודש הבא יתקיים יום אמנות במג׳דל כדוס בחסות המועצה .במשך היום יפעלו התושבים והאורחים ביחד ,יתקיימו הרצאות ופעילויות שונות שעיקרן בצוע משותף של קישוט הקירות החיצוניים של בית הספר היסודי. במטגרת פרוייקט בתי־הספר ממשיכים 24 זוגות של בתי־טפר יהודיים וערביים בביצוע תכניות שנתיות .בתכנון קרוב -הקמת להקת ריקוד משותפת ויצוגית של יהודים וערבים. ובשטח האמנות מאת עמנואל סלע בהודש האתרון התקיים במתנ׳׳ס בית היימן בעכו מפגש ויום עיון יצירתי בין עדות ועמים -יהודים וערבים .במפגש השתתפו מדריכים ומורים ממספר ישובים בסביבה ביניהם :עכו ,נהריה ,גוש שגב ,מג׳דל כדום, דיר אלאסד ,כפר מנדא והקריות. את הפרוייקט מרכז יהודה ברי ,אשר הסביר מספר מילים על חשיבות המפגש. הצייר עאבד עבדי וכותב שורות אלה התייחסו לחלק המעשי של הטכניקה בעבודה יצירתית משותפת בתחומי הציור והאמנות בפרט ,ואמנות סביבתית בכלל. החבורה התחלקה לשתי קבוצות עבודה, אחת בנתה עיר שלימה בסגנונות שונים של נוף וארכיטקטורה עשויה במר הדבקות וצבע .הקבוצה השניה חתייחטה לדמות ולט־ ביבתה ,הדמות כסמל של חופש ,שלום ,בניה. הדמות צוירה בגדול ,על רקע קיר דמוי מוד איקה ואדם המפרית יונים לשמים כחולים. טירת הכרמל קולות חדשים במתנ׳׳ס ברנט ,עכו מאת אורלי סבן "ילדים עד גיל מאתיים, זה כיף אז בוא בנתיים נשתולל ונבלה את האושר נגלה. וביום מן הימים כשניהיה כמעט זקנים, נבקש כך עוד ועוד עוד שתי מאות"... כך נפתתת התכנית "ילדים עד גיל מאתיים" של ילדי חבורת הזמר "קולות חדשים" ממתנ׳׳ס ברנט -עכו. חבורת הזמר "קולות חדשים" הוקמה לאור הצורך לתת מענה בישוב לילדים בעלי כשרון בשיר ובמשחק וזאת בעבודה מקצר עית מתמשכת. במשך שלוש שנים ,פעם בשנה ,נערך בהפקת המתנ׳׳כז פטטיבל לשירי ילדים בעיר עכו .נראה היה כי הכשרונות מתבזבזים והח גיגה נגמרת למחרת הפסטיבל. הוחלט ללכת על "חבורת זמרי .נערכו ראיונות במתנ׳׳ס ליי שמוליק נויפלד צעיר מעכו הלומד כעת בבי׳׳ס לג׳אז "רימון". התקבלו כ־ 25ילדים ,נותרו לבסוף 8ו. החבורה עבדה ימים ולילות בחזרות מתישות לשירים יהודיים שלא מושרים בדרך כלל כוריאוגרפית ,שהדריכה את הילדים וביימה את המופע כולו .במקביל החלה גם להבנות התפאורה ע״י רפי אשרף ,שוב אומן מקומי ובעזרתו ,בהתנדבות כמובן ,של דני לסטר מנהל החבורה ,שהוא אבי אחת הבנות והח בורה כולה. דני ,כמו ג׳קלין ,מרים ולאה האמהות, השקיע את נשמתו וכל דקה פנויה מיומו בחבורה .בחזרות אפשר היה תמיד לראות כיבוד ושתיה ויד מלטפת ,או לשמוע את קולו הרועם של דני המשתיק ,אוסף כספים או מארגן הסעות הביתה. החבורה ,צעדה בצעדי ענק לקראת הופעת הבכורה ,התלבושות שנתפרו בידי רונית רביב מרהיבות ביופיין. על סף הופעת הבכורה נתקבלה ההודעה כי החבורה מוזמנת ע׳׳י נחום היימן להופיע בפסטיבל ערד .ההתרגשות היתה רבה וכך גם ההצלחה .הילדים קבלו שבחים רבים ואכן שבו את לב באי הפטטיבל .ההופעות הגדר לות ואור הזרקורים לא רגשו את הילדים אשר עלו לבמה בטוחים ורעננים והגישו מופע מרהיב במקצועיותו. j # # מועדון ״צוותא" לתברים בהשתתפות קהל מתמנים ,אנשי אומנות, אישי ציבור וחברי המועדון נפתה השבוע מועדון "צוותא" לחברים במתנ״ס טירת כרמל. לאור ההצלחה הגדולח בתידוש פעילויות לקידום נושאי תרבות ואמנות במתנ׳׳ס המקומי הוחלט להרחיב את המסגרת בבנית תכנית רב־שנתית בשיתוף מירבי של הקהל חרחב בישוב. דגש מיוחד הושם על פוןיחת מועדון לחב רים ,שיתודו בהצעת מגוון ארועי איכות בערבי זמר ,בידור ותרבות. אולם רחב הידים של המתנ׳׳ס שופץ, הורתב והותאם לפעילות החדשה שחחלה בהרשמה של מעל ממאה חברים ,תושבי המקום ,אשר משלמים דמי חבר למועדון. חתכנית לחודש הקרוב כוללת מפגשים שבועיים כשהראשון שבהם היה המופע "הנשיקה השניה" בהשתתפות יורם טהר לב ואסתי כץ .המופע הבא ישלב ערב זמר בהער תתפות צמד הזמרים אפי ואסתי ורקודי שנות ה־ ,60להמשך מתוכנן ערב גבינות ויין, פיאנו בר כולל פלטת גבינות ובקבוקי יין ,וכן ערבי ראיונות ,שהראשון שבהם יהיה בהש־ תתפות ח׳׳כ פרופ׳ שבח וייס ,שמואל רייניש ראש המועצה בנשר וראובן בינר ראשהמועצה בטירת כרמל. תגיגת סתיו "תגיגת סתיו" ,דק בך ניתן לכנות את אתד מארועי השיא של העונה שהיה בתול המועד סוכות במתנ׳׳ס טירת־ברמל -קייטנת סוכות. רבים שלא נרגעו עדיין מרשמי קייטנת הקיץ ותוויותיה ,נטלו תלק בקייטנת סוכות, ד• r Hi שהיוותה נסיון חדשני ומעניו להתמודד עם פגרת החגים בצורה חינוכית ,תוך ניצול הזמן הפנוי לפעילות מהנה. ואכן ,היתה זו קייטנה "מעולם אתר", כאשר עשרות רבות של ילדים ונוער השתתפו בשלושה ימי כיף וחוויה שאורגנו במסגרת הפעילויות של אגף הנוער במתג״ס. יהודה של קייטנה זו היה בשילוב חניכי הפעילות החברתית עם חניכי פעילות הספורט ,כשאליהם צורף התוג לטבע שפועל במתנ״ס .אלה גם אלה לוו ע׳׳י ירדנה ג׳יבלי, בוגרת החוג ללימודי אידישראל ובעלת נסיון בהדרכה במסגרת "החברה להגנת הטבע" שהפליאה בהסבריה על אופיו של עולם החי והצומח ,תוך שילוב ההסברים בנושאים אקטואליים. הקייטנה אורגנה במסגרת פעילות הסתיו של אגף הנוער במתל׳כו בעזרתם של עגיב רחמים ,קובי אליאס ויגאל סיטון. ממרכז המידע והתוכניות! מאת לאה בש בבנק הרעיונות הקהילתי)בר׳׳ק( נפתתות בימים אלה תוכניות חיסכון וקופות גמל ב21ז למיניהן. אנו פונים בקריאה אל הקהל הרחב - קהילתי מא״זים ומנתים ,מנהלי מתנ״סים ורכזים, פעילים ומתנדבים וכל מי שיש באמתחתו פרוייקט מיותד שעשוי לעניין מתנ״סים תיאור התוכנית -בית קפה לנשים• תוכנית אתרים -אנא הפקידו את הפרריקט שלכם מתחלפת מדי שבוע. בבנק הרעיונות הקהילתי)בר״ק( ואנו נעשה לו מטרה :מענה לשעות הפנאי של נשים מכל פירסום .יראו האתרים ממעשיכם וילמדו. גווני הקשת ,שאינן עובדות. ״תוכניות ורעיונות" החודש עוסקים בנושא - ציוד דרוש :ריהוט בסגנון בית קפה ,ציוד מבוגרים .כפי שהובטח בעבר ,נפרסם מעל להגשה ,ציוד המותאם לכל פעולה במועדון. דפים אלה מן התוכניות המגיעות אלינו. צוות :רכז/ת תוכנית ,מנחים מתחלפים, להלן תוכנית שזה עתה הופקדה בבנק שמרטפים. הרעיונות הקהילתי: לפרטים נוספים ,פנו אל - שם התוכנית -מועדון לאשה עדנה בוסטין מתנ׳׳ס יבנה שם המפעילה -עדנה בוטטין ,מתנ׳׳נז יבנה רגינה משה מתנ׳׳כו אשד! ר ה׳ ציונה מזכירת מתנ׳׳נז בית דגן בנק הרעיונות הקהילתי)בר״ק( יוצא במה דורה מחודשת ובקרוב יגיע"בנקט״־בר׳׳ק גם אל המדף במתנ״סים .ה״בנקט" מכיל תוכניות ורעיונות שעבדו בהצלתה במתנ״ס זה או אתר, וניתן לשלוף אותם ולהתאימם לתנאים המיותרים .בר״ק הוא שמיש -גמיש -נגיש -והדיש ואתה ,אנא -אל תהיה אדיש. בר"p שירות נוסף של מרכז מידע ותוכניות כתובת :תוכנית שוורץ ,האוניברסיטה העב רית ,הר הצופים ,ירושלים ,טלפון,882347 : .02-820421פתוח בימים א-ה בשעות 2-8 שיחתי וידיאו בהנתיית קבוצות בפני ילדים ,בכל המתנ׳׳נז נשמעו מידי ערב שירי השכונה של ע .הלל ,של דן אלמגור ויורם טהרלב ,או את "ילדות נשכחוי׳ של יהודית רביץ ,גם שירים נוספים פרי עטם של שמריח אור ,שאול טשרניחובסקי ,שלום תנוך ,נתן אלתרמן ,סשה ארגוב ,מתי כטפי ואחרים .בולטים במיוחד השירים המקוריים "ילדים עד גיל מאתיים" של אמיר כץ בחור מקומי ר׳עכו" של שרית הלל גם היא בת עכו, שהולחנו ע״י שמוליק נויפלד ,אשר גם הכין את פס הקול המלווה את קולות הילדים. הוחלט לנסות ולהיות מקצועיים לאורך כל הדרך .פסקול הקלטות ,אולפן"כזיגמא" בתל־ אביב ,חזרות להופעה בליווי הגברה של "קילים ובניד ועיצוב תפאורה מעניינת של אהרון גיובינו ,אמן מקומי ,ורינה וולך - הופעת הבכורה בעכו היתה שלב נוסף בדרך להצלחה .כעת מופיעה החבורה במקר מות שונים בארץ ,וגם תופיע בתכניות טלוי־ זיה ועובדת במקביל על תכנית חדשה. הילדים מקבלים העשרה בתחומים כמו פיתוח קול ,תנועה ותיאטרון ,היגוי והבנת שירים ומשמעותם ורובם מנגנים על כלי נגינה כלשהם. החבורה מופיעה באולמות ובמתנ׳׳סים בכל הארץ .תכניתה מגוונת ועשירה ומת אימה לכל קהל .אז אם אתם רוצים לבלות שעה נעימה באוירה שיש בה ניחוחות הארץ "הקולות החדשים" ישמחו להופיע אצלכם. בדבר פרטים נוספים והזמנות אפשר וכדאי לפנות למתנ׳׳ס ברנט רחוב אחד העם ת.ד. ,2526עכו. האם הנושא נשמע תדשני מדי ז לא מוסבר דיו? מסקרן מעט ז יתכן שהשימוש בווידיאו לצרכי הנהייה הוא תכסיס ידוע ומוכר במקומותיכם. בין אם כך ובין אם לאו ,יורשה נא לי להציג בזה את ההנחייה באמצעות הווידיאו כשירות נוסף שאותו מציע מרכז המידע והתוכניות. להלן תשובות על מספר שאלות שאפשר להעיז ולשאול: מה בעצם מציעים שירותי וי^או בהנ־ תיית קבוצות? את/אתה מביא/ה את הקבוצה ואנחנו נאפשר א .שימוש במיכשור וידאו - מצלמה )אחת או שתיים( הקלטה - לצורך מכשיר וידיאו ואקרן -לצורך צפייה טכנאי/ם -להפעלה ב .יעוץ בבחירת נושאים להנחייה ורשימת מנחים להנחותם מיהו הצרכן הפוטנציאלי של שירותי וידיאו בהנתיית קבוצות? כל מי שנושא הנחייה קבוצתית קרוב לליבו -מא״זים מנחים ,רכזים ,מורים ומד ריכים ואחרים -העובד עם קבוצות וצוו תים ,יוכל להפיק תועלת ועניין משירותי הווידיאו בהנתיית קבוצות. היכן מתקיימים שירותי הווידאו בהנ חיית קבוצות? השירותים מתקיימים באולפן הקלטה שבו נעשית ההנחייה .האולפן נמצא באוניבר סיטה העברית ,הר הצופים ,ירושלים. היכן ניתן לקבל שירותי וידיאו בהנתיית קבוצות? השירותים מוצעים באמצעות מרכז המידע והתוכניות של תוכנית שוורץ והחברה למתנ״סים והם ממוקמים באוניברסיטה העברית ,הר הצופים ,ירושלים. מה צריך לעשות כדי לקבל שירותי וידיאו בהנתיית קבוצות? כל המעוניין בשירותים אלה או בכל מידע נוסף עליהם ועל האפשרויות שהם פותחים בפני המשתמש בהם יפנה אל -לאה ציפורי בש ,מרכז מידע ותוכניות תוכנית שוורץ )בספרייה לחינוך( ,האוניברסיטה העברית, הר הצופים ,ירושלים ,טלפון ,02-88234 ,02-820421בימים א ,ב ,ג ,ה ,בשעות 14:00 ,08:00או על פי תיאום מראש.אנא פנו אלינו ונשמח לשרתכם! אתם מכירים את יעקב מלגנייה ,המישהו המרכזי? אבןיהפינהי אני שואל וחוקר כי הטיפוס הזה נכנם לי לנשמה ,התגנב איכשהו פנימה ,כנראה כשהייתי פחות עידני פחות דרוך ,אולי בעת חלום ,ומאז הוא מנקר לי כל הזמן בראש והפך מין אובססיה המלווה ושוכחת להרפות. אולי מישהו מכם נתקל בו אצלו בשכונה? במתנ״ס? כי אצלנו אין יעקב מלגנייה ,וזה באחריות משרד הפנים ,ובכל זאת ,תיכף תבינו ,בדימיון שלי הוא עמוק בפנים ,וכך זה התחיל: ערב אחד ,בעצם כבר ירד לילה ,ישבתי במשרדי הצנוע במתנ״ס .מחר ועדת כספים, מחרתיים "יום הדין׳ ,ההנהלה ,אתם יודעים, והמנהל צריך לצבור שעות שקט כדי לחשוב ולנתח ולהכין חומר חשוב לעדכון התקציב. ישבתי במלוא הריכוז ושחקתי במשבצות כמו בלגו :הורדתי קוביה לגיל הרך ,הוספתי אבן לקשישים ,שמתי ברז לספורט ,סתמתי חור לתהיליה ,כיסיתי הריסות מפעל המנ ויים ,וכמעט בחצות ,לפני צאת הקוקיה להופעה ארוכה ,כשהתקציב המחודש היה בנוי ,מטויח ומצופה פסיפס זוהר לקראת הגשתו חשתי הקלה ,הרגשתי התעלות של אדם יוצר שזה עתה שם את הנקודה האח רונה ב״מקזטךפיס" שלו ,ב״מונה ליזה" של חייו .דווקא אז שמעתי טרטור מנוע מתחזק ולפתע עוצר .המנוע כבה .דלת רכב נפתחה ונטרקה ,הפסקה ,שער הברזל של המתנ״ס הוסט בחריקה ,צעדים טופפים ,נקישה קלה על דלתי ,וכנהוג בישובנו ,בטרם נשמעה תגובה ,לא "יבוא" לא "רגע" לא"מי־שם" ולא בטיח ,בוצעה כניסה דרמטית ,אקספרס פנימה ,שלו ,כן שלו ולא של אחר ,יעקב מלגנייה בכבודו! ברקע כבר שמעתי בדמיוני את תזמורת הנוער של פרוייקט השיקום מנגנת מרש מתאים ,ואפילו בלי זיופים .אני רוצה שיהיה ברור ,מלגנייה הגדול ,אבן הפינה ,המישהו המרכזי לא מופיע בכל לילה אצל מנהל המתניט שלו! "אהלן אליקו׳ הפטיר לעברי",בחיית אבוק, יה אליקו ,לך בכל הישוב ,תשך מצרים תמצא, ולא יותר״ ,זה כל מה שרצה לומר ,חשבתי בשקט ,אבל תיכף ומיד בא ההמשך":במועצה שלנו דופקים שעון בשתיים ,אחר כך לא תמצא חתול .במועצת הפועלים לא יותר טוב ויש כאלה שלא סותמים שעון בכלל ,בא אחד דופק לכולם בתורנות ומתחפפים ,הבנתי אבל זה לא בשביל רכילות .אתה יודע אני ורכילות כמו קוים מקבילים ,שלא נפגשים אף פעם". מה לי ולכל הבבלית שלו ,הרהרתי ,אך הסילון המשיך לקלות" :מזל שלנו יה אליקו שיש לנו מתנ״ס ,רק במתנ״ס תוכל למצוא אדם בתפקיד ציבורי באישון לילה ,ככה עובד על ניירות וכל הבלגן הזה מה שצריך .אצלנו, אליקו ,ואתה יודע שאני מדבר עם ניסיון 30 שנה ,ולא בשביל ללקק ולא בשביל שום אינטרס ,המחנ׳׳ס זה הכי חשוב ואתה בכלל בלי מתחרים". סומק עלה בלחיי ,לקבל ציון כה גבוה ב״כזולם יעקב" באמצע הלילה ,דווקא לי, המפורסם והידוע בצניעות ,הנחבא אחרי מדיח הכלים המשוכלל שלו? מרוב התרגשות לא יכולתי להגיב ,אבל אל דאגה ,מלגנייה המשיך והפעם בקריצה: "דווקא אישה שלך חתיכה כמו שאומרים, ראיתי אותכם בלובי בקאמרי בהצגה של המנויים ,איך היא נותנת לך ככה כל כך הרבה תופש בלילה מחוץ לבית?" חשבתי בליבי "מסכן מלגנייה שלי ,אולי רצה לתפוס אותי על חם? ועם מה חפס אותי? עם מכונח חישוב?״ אבל השבתי: "אשחי על הכיפאק ,אצלה חשוב שיהיה לי סיפוק מהעבודה ,אתה יודע ,גבר מחוסכל בעבודה משגע את כולם בבית ,ולא העיקר המשכורת" ,זרקתי לו איזו קלישאה ששמעתי בכנס מנהלים משעמם לפני כמה שנים, והוספתי: "איך אצלך יעקב? הרי גם אתה מקדיש לציבור ,מסתובב בלילות בעניני הישוב ,הנה בחצות הלילה אתה מגיע ספיישל בשביל לחזק את ידי מנהל המתנ״ס שלך! ומה עם סיפור מהיי מנהל המתנ״ס ה נא להכיר מלגנייה! מאת א א צ׳צ׳יק ,מנהל מתנ׳׳ס נוה ישראל ,הרצליה האישה? ומה עם הבת מהאישה הקודמת? והנכדה המתוקה?״ לשאלה הזאת כנראה ציפה מלגנייה, אחרת לך תסביר מונולוג של חצי שעה נון־ סטופ שפרץ כאילו השתחרר משבי ואשר רק עיקריו יפורטו" :מה אתה יודע אליקו ,רק לף, בגלל שאתה ככה חכם ופטיכולוג אני יכול לספר דברים מה בראש שלי ,וגם כל הכבוד שאתה מתענין ,כי אצלך זה אמיתי ,אתה לא חנטריש ששואל מה נשמע בשביל לא לשמוע או בשביל הפוליטיקה והמנדט שאני בקלות יכול לגייס לך ,אתה יש לך שכל ונשמה ,אתה בטח יש לך משכורת של מנהל גדול ,כמה יש לך בחיית אליקו י יש אלף ירוק בנטו י טוב לא חשוב ,בחיי מגיע לך ,אבל אתה לא בלכלוך של הפוליטיקה ,אתה לגופו של ענין! אז מה, אליקו ,עוד מעט יום העצמאות ,אה? רק ממתי שאתה באת אצלנו יש יום עצמאות כמו שצריך עם כבוד עצמי ולא רק בדרנים של אמרגן .רק עכשיו זה יום עצמאות שלנו נטו ואני מדבר עם ותק 30שנה! תגיד ,המקהלה של הילדות זה חידוש אה? כל הכבוד! אתה יודע ,ילדה שלי ,זאת אומרת נכדה שלי ,מה שהתענינת עליה ,במקהלה ,ושמו אותה בגלות ,שורה אחרונה הכי הכי בצד ,עולה אחרונה יורדת ראשונה ,כמו בפיטורים במפעל הטקסטיל .זה הקונדוקטור שהבאת תקע אותה ככה ,שלא יראו אותה בוידאו ולא ישמעו אותה בקהל; לעומת זאת ,הבת של התימני זה מהבית המרקחת ,בשורה ראשונה ״בולי באמצע .זה בסדר? גם אצלי הראיה כבר לא מה שהיה פעם .טוב אני בטוח שזה רמז מספיק אליקו ,אתה יודע .מי שבסדר עם מלגנייה ,מלגנייה בסדר איתו ופתאום הפרוסה מסתדרת לו עם החמאה למעלה. טוב ,זה שטויות ,אל תחשוב שבשביל זה באתי .את חבורת הזמר של הגדולים ,שמעת ? הבת שלי מבסוטה לאללה! סוף סוף יש אצלנו להקה ברמה ,והמנצח אמר להם שאו־ טו־טו הגבעתרון יהיו קטנים על ידם! אתה מתאר לך אליקו איזה כבוד שהחבורה שלנו תופיע בטלויזיה בתכנית של קבלת שבת או ב״כוליחה ,תקלה" .אבל מה ,מי מסדר את הסולו? הבת שלי יש לה קול פעמונים ,אבל כל הזמן שרה עם כולם .איך זה לזאת הקטנה, שמוכרת בגלנטריה נתנו לשיר פעמיים סולו לבד ? מה מיוחד אצלה ז יש לה יחסים שלבת של מלגנייה אין? אליקו ,זרוק אתה איזה מילה פה מילה שם .למילה שלך יש משקל ,לא התכוונתי להעליב ,אתה יודע מי שבסדר... יהיה בסדר ,וגם כן זה ימנע רכילות כי אנשים לא יודעים שההיא בועדת תרבות וחושבים שהיא סתם ככה באה אצלך הרבה במשרד, ותאמין לי בחיי הנכדה שלי אני מתאמץ להס ביר לכולם ש״אין לך אחות" למרות מה שאומ רים וכל השטויות .תגיד אלי ,מה קרה בינף לבין חיימיקו? פעם היה בא אצלך הרבה, מדבר ,מחליף רעיונות ,מתייעץ וכל זה .מה קרה ? גם אתה חושב שהקטן הזה אחרי שהצ־ ליח בבחירות ותפס כיסא חם שכח מה שהב טיח? אמר יעשה סדר בבלגן ,תאמין לי ,בסוף נעשה גם שותף וגם אבא של הבלגן והכל עם מיזוג בקיץ וחימום בחורף .תאמין לי ,עם ניסיון 30שנה טוב עשית שהתנתקת ממנו, אתם לא מתאימים ,אתה צריך על ידך את מלגנייה ,רק מלגנייה יודע לשחות בבוץ .זה לא בשבילך ,אתה ישר מדי ,כמה שאתה חכם, אתה עוד ילד". "ומה עם יצחק הלוי? אני קורא לו"יצחק כבוד גדולי ,זה כל מילה שניה דורש קומפ־ למנט או ליקוק .שמעת? בחנוכה בקשו שיברך במסיבה של הקשישים ,עשה תנאי שיברך רק אם במודעה השם שלו יהיה כתוב באותיות בגדול כמו דאש המועצה .אתה, למה אתה עושה לו כבוד? למה אתה לא עושה ממנו גודל טבעי? הוא יותר גרוע מ״משה בקשיש״ זה שכל פעם רוצה כרטיסים חינם ואם לא הוא רץ לראש המועצה וממלא עליך טופס תלונה! אתה על הכיפאק ,אצלך אין גאלה ,אבל מה אליקו ,בזמן האחרון במנ־ ויים אתם דופקים לי כרטיסים בצד .כבר התרגלתי למקום טוב באמצע .ב״הבימה" מהצד לא שומעים טוב וגם נמאס לי לראות שחקנים בפרופיל ,כבר הסברתי לךעל הראיה והשמיעה שלי כשדברנו על הנכדה שבטח גם את זה לא תשכח. "תגיד ,שמעתי שאלתיאל מציק לך בעניני הדת ,מפיץ עליך שאתה מת על "צייזבורגר׳, למרות שאני יודע שאתה בכלל צמחוני .לא חשוב ,כבר דיברנו על האחות ועל האין אחות אבל מה שמעתי שאחרי ההופעה של הרב אמסלם ,זה שמוכר קסטות בסוף ההרצאה, אמרת שהוא שטחי וצחקת על זה שכל הקהל נדחק בתור לקבל מתנה ששווה שני שקלים .בחיי שאתה צודק ,ייתר מכובד שיקנו כיפה בגלנטריה או אצל שמואל במרכז .את האי הבנה הזאת אני אטדר לך, אתה בטדר אליקו ,רק מה ,לא תמיד מבינים אותך .תגיד אליקו ,אני רואה שאתה מתנדנד בכיסא מחוסר סבלנות ,אז עוד דבר קטן ,מה עושה זה ראובן בהנהלת המתנ״ס? אומרים שמו אותו קונטרה לראש המועצה ,כי זה שם יותר מדי חברים בהנהלה מהעדה שלו ,זה נכון י אתה מבין ,אליקו ,הגעתי למסקנה שרק אחד חסר לך בהנהלה שיציל לך את הכבוד, שילך בראש שלך ,לפי העקרונות שאתה תמיד מסביר ולא מבינים ,והאחד זה אני ,יעקב מלגנייה .תראה ,אני אצלך בהנהלה זה ביחד דינמיט .אנחנו כמו סיר ומכסה כמו ריטה ורמי כמו פטר והזאב כמו שהיית עם זאחי מהשיקום שעזבה ,יה ממזר .בקיצור אליקו אני רואה כבר מאוחר והיה לי נעים לשמוע אותך ולראות מה מציק לך ולשוחח ,רק מה אל תשכח דחוף בענין המקהלה ,החבורת זמר והכרטיסים באמצע של המנויים ,ובענין ההנהלה אקפוץ אליך בהזדמנות ,או־קיי אמיגו?!" יעקב מלגנייה ,אבן הפינה ,יצא בצעדים מדודים ,חיוך ארסי על פניו ,קומתו הזקופה אמרה ניצחון הוא את שלו בטוח שהשיג ואני מנהל המתנ״ס נשארתי המום .עד היום אינו מבין יש או אין יעקב מלגנייה? ההיה? היתכן או האם באמת שקיימת תופעה כזאת? חלמתי חלום י י' פינת היועץ ה»1שפונו חורבת נטף -ונטופה מאת נאוה מרכוס ,רכזת מקו״ם ,מתנ׳׳ס הרובע היהודי מכביש אברגוש -מעלה החמישה פונים בדרך עפר לכיוון צפון מערב ,ולאחר נסיעה של כ־0ו דקות ,בנוף הררי מבוחר ושרידי טרסות קדומות מגיעים לישוב הקהילתי החדש נטף) .נ.צ384 .ו535 ,ו( בקצה הישוב ,מעל לנחל כפירה ,עומד בית הרוס בחלקו שממנו נשקף נוף מרהיב לכיוון עמק אילון. הבית -ביתו של השייח עלי אל חאג', מוכתר נטף ,ממוקם מעל למדרון מתון, הנפתה לעמק קטן היוצר מעין מובלעת טופר גרפית בצורת טיפה ההולכת ונעשית צרה לכיון מערב .בעמק )נחל כפירה( המישורי, המוגן ע׳׳י גבעות טביב ,נמצאים שרידי בתים וטרסות ,עדות לחקלאות אנטנטיבית שהיתה במקום בעבר. "בני בית לחם מאה עשרים ושלושה אנשי נטופה חמישים ושישה") ...עזרא ב׳/ו (2י .בן לשר חוקר המקרא קובע" :לדעתי נזכרת במקרא בית לחם שלישית בנתלת שבט בני מין -זכר להתרבת אבו אל־לתם 3 ,קמי צפונית מאבו גוש ...לדעתי נזכרת גם נטופה שלישיח בנחלת בנימין ,לא רחוק מבית לתם הבנימינית זכר לה בתרבת נטף 3קמי מערבה לאבו לחם". נוסעים שעברו באזור במאות הקודמות לא הזכירו את המקום ,הם מציינים מקומות םמוכים לנטף כמו קרית ענבים ,אבו גוש וכוי. ויקטור גרן מטייר באזור ב־863ו.5.ו הוא ירד מחרבת כפירה והלך בתוך ערוץ נחל כפירה לכיון מערב .גרן שנהג לטקור כל חורבה בדרכו אינו מזכיר את המקום ,שבמידה והיה מיושב היה מזכיר זאת בכתביו. ביתו של עלי אל־תאג׳ מידע מענין הגיע לאזני ,עדות ממקור ראשון ,סיפורו של מוסא אברהים תושב אבו גוש כיום ויליד נטף. סבו עלי אל חאג׳ ,בן לאחת המשפחות המיוחסות בכפר אבו גוש ,הוא שבנה את הבית הגדול הצופה אל עמק נטף"הוא שמע אדם שבא ושאל אם הוא רוצה לקנות אדמה ל אמר לו :יש בנטף .הוא אמר -בסדר ,הוא הסתכל שמה .מקום יפה .וקנה אדמה של נטף" -מספרמוםא אברהים ,ומוסיף"הוא רצה מקום יפה ,כאן יש עצים ,רות טוב והוא נהנה ומבטוט ,כאן בריא -הוא הםתכל על הבריאות .קנה האדמה כאן ,בא ואמר עכשו אני גדול יותר ,אז אני אהיה בנטף" .כל זה קרה בשנת 903ו .בשנות ה־ 40תיו כנטף מלבד השיית גם שתים מנשותיו שבעה בנים ונכ דים רבים ,בסה rכ־ 40נפש. משפחת עלי אל חאג׳ חיה במקום עד 948ו .הגבול בין ירדן לבין ישראל עבר סמוך לנטף והמשפתה נאלצה לנטוש את המקום ולחזור לאבו גוש" .מתי שלפני חמלתמה לא ערבים באו אצלנו ולא היהודים .אנחנו היינו גרים באמצע .אנחנו היינו עוברים כל הזמן לאבו גוש וגם עוברים לירדך -מספר מוסא. עד ימינו לא חזרה המשפחה לנטף. הישוב החדש -נטף ,יושב על אדמוח שנקנו משני בניו של עלי אל חאג׳ -מחמוד ואחמד עלי אל חאג׳ .למטייל במקום נגלה נוף קסום ,ושלוה המוסיפים לחויית הטיול במקום .ליד ביתו של עלי אל חאג׳ במעלה המדרון נשאיר את הרכבים ונצעד בשביל היורד אל הנחל. בעמק נמצאים שרידי מבנים אשר לפי עדות המשפחה שימשו לאחסון בעלי חיים וכלי עבודה. בסמוך למבנים ,שני בורות שנועדו לאיסוף מי הגשמים .ליד אחד הבורות ,נמצא מתקן חקלאי שכנראה שימש כמסחטת יד .בסמוך לבור השני ,נמצא גת -מתקן לדריכח ענבים .במרחק מה מן הבורות נמצאת אבן עגולה וחור במרכזה כנראה אבן ים -חלק ממתקן המפרכה ,שלב ראשון בתהליך יצור השמן. עין נטף כדי להגיע אל המעין יש להמשיך בשביל הראשי לכיון מערב .זהו מעין שכבה הנובע במעבר שבין החוואר לגיד ודולומיט .עפ׳׳י דברי מוטא השתמשו במי המעין להשקיית שדות השלחין שבמורד הנחל. הממצאים כיום מעידים על פיתוח מערכת ניקוז לתוך בור מים גדול )נמצא בסמוך למעין( מוסא טוען שבסמוך למעין נבנה סכר קטן שהעלה את מפלס המים וע״י כך ניתן היה ל-וסת את כמויות המים שהזרימו לשדות ,הוא זכר גם לציין את משאבת היד שהותקנה מעל לבור המים .בדרכנו תזרה נעיף מבט נוסף במקום ששימש כ־ 50שנה חוה חקלאית ,שתיפקדה כיחידה עצמאית ללא תלות בכפר אבו גוש הטמוך. למרות שנטף איננה נזכרת בטפרות הנוס עים במאות הקודמות שפע התרסיס ,המתק נים החקלאים החצובים ליד הבורות וסגנון הבניה מעידים על התישבות במקום בתקר פות קדומות. פיצו״ פיטורין להלן סוגיה נוספת ומעניינת מתחום יחסי העבודה. א .העובדות פלוני עבד במקום עבודה שבו מרבית העובדים היו מבוטחים בקרן פנסיה "מבטחים". לבקשת העובד הוא לא בוטח ב׳׳מבטחים" והמעביד שילם לידיו טכום כטף מדי חודש בחודשו"במקום תנאים סוציאליים". העובד חתם פעמיים על כתב"הודאה וםי־ לוק" על גבי טופט מורפט טטנדרטי .בכל אחד מאותם טפסים נאמר כי קיבל כל המגיע לו, לרבות דמי פיצויי פיטורין וכי אין ולא תהיינה לו כל תביעות נגד המעביד בגין פיצויי הפיטורין. בענף שבו עבד פלוני קיים הסכם קיבוצי כללי המחייב הפרשות ל׳מבטתים" וכן קובע את שיעור פיצויי הפיטורין. ב .תביעת העובד העובד תבע תשלום פיצויי פיטורין חרף כל האמור לעיל ואילו המעביד טען כי התשלר מים ששילם לעובד "במקום תנאים טוציא־ לייים" )ובמסגרתם( במרוצת העבודה מדי חודש בחודשו מהווים תשלום פיצויי פיטר דין .ראיה לכך שהוא פטור מתשלום פיצויים הוא מצא בכתבי ההודאה והסילוק שעליהם חתם העובד. טענה נוספת היתה בפי המעביד והיא שבכל מקרה את המשכורת הקובעת לצורך חישוב פיצרי פיטורין היה צריך לקבוע על פי תלושי השכר י ולא על פי סכומים שנקב העובד .טענת המעביד בהקשר זה היתה ,כי אין לתת הכשר לתשלומים ששולמו לעובד "מתחת לשולחף. ג .בית הדין קבע ו( סעיף 28לחוק פיצויי פיטורין מאפשר אמנם לכלול ,במסגרת הסכם בין מעביד לעובד ,שאושר על ידי שר העבודה והרוותה, הכללת פיצויי פיטורין בשכר החודשי המשולם לעובד ובלבד שאין הסכם קיבוצי החל על המעביד והעובד המחייב תשלום פיצויי פיטורין". כזכור במקרה דנא -חל הסכם קיבוצי כללי על הצדדים המחייב תשלום פיצויי פיטורין. אשר על כן קובע בית הדין ,בקשר לטענת המעביד כי התוצאה מביאה לכך שמוטל עליו תשלום כפל וחובה כפולה בגין פיצויי הפיטר דין ,כי ייתכן ואכן כך הדבר אלא מאי - מעביד הפועל שלא בהתאם להוראות החוק וההסכם הקיבוצי נוטל על עצמו סיכון זה. (2אשר לטענה השניה בדבר נפקות כתבי ההודאה והטילוק קובע בית הדין ,כי דין הוא שמתוך כתב הויתור צריך להיות ברור שהעובד היה מודע שמגיע לו סכום גדול מזה שהתפשר עליו .ובמילים אחרות שידע שבאופן עקרוני הוא זכאי לסכום גדול יותר ומשיקולים של אי רצון להתדיין או שיקולי נוחות אחרים החליט לוותר ולהתפשר. במקרה הנדון -אחד מכתבי הויתור נחתם טרם סיום יחסי עובד מעביד ובשני כתבי הויתור לא מולא כל סכום כסף כך שלא ניתן לומר שהעובד ידע על מה הוא מתפשר ולכן אין תוקף לחתימתו על כתבי הויתור. (3גם טענתו השלישית של המעביד לענין חישוב השכר הקובע -האם לפי תלוש השכר או לפי טענת העובד -נדחתה. אם חטא המעביד בדיווחיו ,ויצא נשכר בכך שלא העביר בגין העובד את מלוא ניכויי מס ההכנסה והתשלום בגין הביטוח הלאומי אין כל סיבה לאפשר לו לצאת נשכר שניתבסוגיית חישוב פיצויי הפיטורין. ד .מסקנות הקפדה על מילוי הוראות הדין וההסכמים הקיבוציים היא לא רק חיונית היא גם משתלמת. מעביד שלא נוהג כך יוצא חוטא ומשלם פעמיים. ידיעות !קצוה קורס להכשרת צוותים להפעלת תחנות טלוויזיה מקומיות עם הקמת עמותת הטלוויזיה הקהילתית ,אנו נערכים להפעלת מוקדי טלוויזיה מקומית קהילתית ,הפקת תוכניות והפעלה .במסגרת היערכות זו נקיים קורס להכשרת הצוותים .הקורס מיועד לצוותים בני 4-2איש ,וייקלטו בו עד 40משתתפים בצוותים. בקורס יילמדו הנושאים הבאים :טלוויזיה בכבלים -היבטים תוקיים; תקשורת קהילתית; מבוא להפקה :תיפעול מערכות וידאו ,צילום ,תאורה ,קול ,תתקיר ותטריט; עריכה :עריכת מגזין :עריכת סרט דוקומנטארי ונושאים רבים נוספים. במסגרת הקורס יבצעו המשתתפים מספר הפקות הקורס יתקיים במבנה הבא: שבוע מרוכז)בתנאי פנימייה( 24מיפגשים בני יום ,שיתקיימו במרכז הארץ. מתיר הקורס ,500 -ו ש״ת למשתתף. ההרשמה אצל עליזה אילון ,טל.02-234464-5 . "שעון החול׳ ־ סרט וידיאו בנושא דתיים-תילוניים הסרט משרטט את יתסי החילוניים והדתיים בישראל בשנות השמונים .הוא פורש את יריעת היחסים הסבוכה והמעניינת בין"שני המחנות״ בהדגשת הצדדים הויזואליים של מערבת זו .ה״שורה התחתונה" שלו היא הדגשת האפשרות לחיות בדרקיום והריאליות של חיים משותפים בצוותא ,במידה וקיימת הפתיחות והרצון ההדדי. הסרט מתאר גם את שורשי הבעיה ,את הדימוי של הצדדים ,נקודות החיכוך ומציג את התהליכים והנסיונות השונים )פסיכולוגיים ,סוציולוגיים ואתרים( להבנת הבעיה ופתרונה. אורך הקלטת 60 :דקות :מתיר הזדמנותי 60 :שקלים :נא לפנות למכון״נהורה" ,מסי טלי: .02-243754 יריד יתמות בבנם השנתי של התבדה למתנ׳׳גזים אשר יתקיים ב־ 17יוני ,1987ייערך יריד יוזמות ופרוייקטים. בימים אלה נשלתים תוזרים מפורטים לכל המתנ״סים .נבקשכם ,להרשם ולמלא את הטפטים בהקדם ,כדי שועדת המיון תעיין ותאשר את השתתפותכם. מינהלת היריד :משה ארי ועדנה אנגל. ^ m m J1|y.לנוער ״עופר••״ של »תנ״ס ב-ת ה״מן בעכו צילומי שקופיות ירושלים במסגרת חגיגות ח׳׳י לחברה ועשרים לאיחוד ירושלים ,יתקיים באצטדיון האוניברסיטאי בגבעת רם חזיון אורקולי גדול. אנו מכריזים על תתרות צילום שקופיות ירושלים ,אנשים ודמויות ,מבנים ,אירועים, מפגשים וכדומה. השקופיות חנבחרות תוקרנה על גבי מסך ענק בחזיון שיתקיים ב־7.6.87ר צלמים במתנ׳׳סים שבאוספיהם שקופיות מוכנות או המתכננים לצלם בקרוב ,ישלחו את השקופיות המוצעות בדואר רשום אל דיר צבי בראולפן ,אתראי ארצי לאמנויות במתנ׳׳כוים ,מתל׳ס ע׳׳עו לוין ת.ד 4033 .באר שבע 00ו .84-יש לציין על מדבקה על גבי השקופית את שם הצלם ונושא התמונה. רצוי לצרף מספר מילות הסבר על כל שקופית. על השקופיות להגיע לא יאותר מ־.15.5.87 השקופיות ישוכפלו והמקור יוחזר לצלם. עפ׳׳י בקשתו של הנק הועבר התשלום המגיע לו לקרן לחינוך קהילתי גל׳עו תיים צפורי ז׳׳ל. ד ר ו ש י ם אופקי• קדימה בית ש מ ש שפרעם המעונינים יפנו אל רבקה ביבי על הלהקה ותובניתה הרקדנים הינם תלמידים מבתי ספר בעכו. בתוכנית הלהקה ריקודי עם ,ריקודי עדות וריקודים המבטאים את נוף הארץ .הלהקה הופיעה במופעי נוער רבים ,במפגשים עירר ניים בעכו ומתוצה לה וקצרה בכולם הצלתה רבה. הכוריאוגרף שמוליק גוב־ארי ,בן העיר עכו ,בוגר וינגייט הלהקה פועלת כבר שנתיים ונסעה לתר׳ל, לגרמניה ,בקיץ האתרון ,לסיבוב הופעות מוצלת .התנאים להופעה 60 -דקות )עם מיטב התלבושות( (1אוטובוס הלוך ושוב. 400 (2ש׳׳ח להופעה. הלהקח פועלת בתסות עירית עכו ,מועצת פועלי עכו וויצ׳ץ. בדבר פרטים והזמנות נא לפנות ליוסי זגורי ,מנהל המתנ׳׳לו ,טל822 .וו.04-9 מחנה מתא״ן מחנה מתא׳ץ יתקיים ב־2.86ו 29.עד .87ו 2.בהדסים. מנהלי המתנ׳׳סים ואנשי החברה מוזמנים. קונצרט הסיום יתקיים בי 1.1.87יום חמישי ,בשעה 20:30 בבית המורה בתליאביב. 18.12.86 21.12.86 22.12.86 22-23.12.86 24.12.86 29.12.86 יום עיון של הארגון לקידום המשחק במתנ׳׳ס מגדל העמק כנס מחוז דרום כנס מחוזות מרכז)עמי שמואל( וחיפה כנס מחוז צפון סיור המנכ׳׳ל במחוזו של ירון סוקולוב )מרכז( השתלמות מנהלים חדשים צוות הדרכה ועדת כוח אדם השתלמות מזכירות סיור המנכ׳׳ל במחוזו של עמוס רון)חיפה( השתלמות מזכירות רכזים לניהול 25.12.86 28.12.86 30.12.86 31.12.86 4.1.87 5-6.1.87 7.1.87 8.1.87 11.1.87 12-13.1.87 ד׳׳ד הנק הבסי ,מי שהיה לפני שנים מספר איש הג׳וינט ובקשר הדוק עם המתנ״סים ,חזר לפגי שבועות מספר מלי מודים בארה״ב. דיר הבסי אשר התחיל לעבודבאוניבר־ טיטת חיפה בבית־ספר לעבודה סוציא־ לית ,הירצה בכנס מנחלים של מתוז הצפון בנושא :המנהל כמגשר בין עולמות. בחברה למתנ״סים גבעת הג׳וינט, ירושלים 91034 כנס מנהלים ארצי יתקיים ב־ 29עד ה־ 30למרץ, באזור המרכז. לדבקה לנדסמן ולמשפחתה השתתפותנו באבלך הכבד עם מותו של אביו ז׳׳ל למשפהת קופרמן השתתפותנו באבלכם עם מותו של הרב הייס קופרמן ז׳יל עובד קהילתי במתנ׳׳ם שטרן ,ירושלים סיור המנה׳ל במחוזו של ראובן ליבוביץ )דרום( צוות הדרכה ועדת הפסקות עבודה השתלמות בטיחות בדרכים סיור המנכי׳ל במחוזו של משה ארי סיור שר החינוך במתנ׳׳סים השתלמות ארצית למנהלים תרקטוריון הנהלה כנס מחוז מרכז)ירון סוקולוב( כנס מחוז ירושלים מסיבה לאסתי מריאן ואברהם גורן בראשון לציון ראוי לציון מנהלי מתנ״סים להקת הנוער הייצוגית של המרכז הקהילתי בעכו ע׳׳ש היימן בע״מ הוקמה ביוזמה משותפת של שמוליק גוב־ארי והמתנ׳׳ס. 16.12.86 17.12.86 14.1.87 במק1מ1ת הבאים: במגמות מחול ורקדן להקת "כרמוך .יצר בשנה אתת את הרפרטואר הרחב והרב־גוני של הלהקה אשר כולל ריקודים למנגינות ישראליות ותיקות ותדשות וריקודי עדות. מיי מה* מתיי ועדת בחירה השתלמות אמצייה ב ר כ איחולים ליום הולדתם )חודש דצמבר( כוכי קדמני ,החברה ,ירושלים כבי שפס ,החברה ,ירושלים אורי אילן ,מתנ׳׳ס רמת השרון דני אילני ,כפר סבא מנחם גילה ,מתנ׳׳ס מנתמיה שמואק להד ,מתנ׳׳ס באר יעקב אשר לד ,התבדה ,ירושלים יחיאל לוי ,מתנ״ס תלפיות מזרח רפי מנשה ,החברה ,ירושלים יוסי פיטוסי ,מתנ״ס עכו וולפסון בני שלו ,מתל׳ס אור יהודה יוסף ישראל ,מתנופש עזרא הכם ,מתנ׳׳לז קרית ביאליק אבנר כהן ,מתנ׳׳ס רכסים עובד רצון ,מתנופש התבדה למתנ׳׳לזים אבלה על מותו של יוסף סלייפד ז׳׳ל מי שהיה מנהל המכון למבני חינוך לעמי ברגמן ולמשפחתו השתתפותנו באבלך הכבד עם מותה של אמך ז׳׳ל אבשלום כהן ,מחנופש שי דורון ,מתנ׳׳ס נוח יעקב יאיר לנדאו ,מתנ׳׳כז אליכין ברכות ואיחולים שלומי ,ולמשפחתו, לדני ויצמן ,מתנ׳׳כז להולדת הבת. לאהרן מוזס ,מתנ׳׳כז יד התשעה הרצליה, להולדת הבן. לעזרא נגד ,מתנ׳׳ס קטמון ח׳ טי ,ולמשפתתו, להולדת הבן. לאריאל כהן ,מנהל המתנ׳׳כז בראש העין, ולמשפתתו ,להולדת הבן. למתנ׳׳ס גוש עציון ,להוצאת העיתון הראשון. למתנ׳׳ס בית מרים ,במקור ברוך ירושלים, להוצאת העיתון הראשון. חדשון ה ח ב ר ה למרבו• ת ד 3ו ת וספורט )לנו^ר ולמבוגר••( בע״מ ע ו ר כ ת :אלישבע מאי ע ו ר ך מ ש ו ה :זאביק זהבי ה מ ע ר כ ת :יוסי בנבנישתי, מאיר כהן ,אשר ל1י ,ירון סוקולוב המען :גבעת גיוינט ,ירושליס 91034 טלפ1ן661261-2-3 : אעקב לוין ולמשפחתו חשתתפותנו באבלך הכבד עם מותו של אביך ז׳׳ל ע־וגוב .ס ד ר ועימוד: סטודיו אפרת02-522145 , דפוס :גימסלם פוסט ,ירושלים
© Copyright 2024