סגנונות התקשרות ושביעות רצון ממיניות של מכורים נקיים ובנות זוגם / נאווה
מן המחקר נאוה דיאלוסק ורחל דקל סגנונות התקשרות ושביעות רצון ממיניות של מכורים נקיים ובנות זוגם תקציר המחקר בדק הבדלים בסגנונות התקשרות ובשביעות רצון ממיניות של מכורים נקיים ובנות זוגם שאינן מכורות ,לעומת זוגות שאינם משתמשים בסמים .אוכלוסיית המחקר כללה 170נבדקים 50 :גברים שהיו מכורים לסמים ו־ 50נשים שהיו איתם בקשר זוגי ו/או חיו ביחד שישה חודשים לפחות ,ו־ 35זוגות שלא השתמשו בסמים .ממצאי המחקר הראו כי מכורים נקיים ובנות זוגם אופיינו בסגנון התקשרות נמנע גבוה יותר לעומת זוגות שאינם משתמשים בסמים .עוד נמצא כי גברים מכורים אופיינו בסגנון התקשרות חרד יותר מגברים שאינם משתמשים בסמים .לא נמצאו הבדלים בין שתי הקבוצות בשביעות הרצון ממיניות .בבדיקת הקשרים בין סגנונות ההתקשרות לבין שביעות הרצון ממיניות ,נמצאו קשרים מובהקים רק בקרב הנשים בקבוצת הביקורת .הדיון דן בממצאי המחקר לאור הספרות על מכורים נקיים. מבוא בעבר נתפסה תופעת ההתמכרות לסמים כמחלה שבה הנפגע היחידי הוא המכור עצמו .כיום ידוע כי לתופעת ההתמכרות לסמים יש השפעות נאווה דיאלוסק - MSW ,עו"ס ,מטפלת משפחתית וזוגית מוסמכת, מחלקת התמכרויות ושיקום ,האגף לשירותים חברתיים ,עיריית רמת גן. [email protected] פרופ' רחל דקל -ראש בית ספר לעבודה סוציאלית ,אוניברסיטת בר אילן. המאמר מבוסס על המחקר" :גברים המכורים לסמים ובנות זוגם -סגנונות התקשרות ,אוטונומיה ,סגנונות פתרון קונפליקטים ושביעות רצון ממיניות", שנערך באוניברסיטת בר־אילן. 26 נרחבות גם על סביבת המכור ,ובעיקר על משפחתו הקרובה -רעייתו וילדיו ( .)Crnkovic & DelCampo, 1998הגישה המערכתית משפחתית תופסת את השימוש של בן משפחה המכור לסמים כדפוס משפחתי וכסימפטום המבטא קושי של כל המשפחה .למשפחה ,על פי גישה זו ,יש חלק מרכזי בהתמכרות ,והיא אף משמרת אותה כדי שלא יהיה צורך להתמודד עם הבעיות ,הקשיים ,הכאב או הסודות שמלווים אותה (מיכאלי .)2007 ,גם לאחר הגמילה הפיזית מהסמים ,על בני הזוג לכונן מחדש את הקשר הזוגי אשר נפגע כתוצאה מההתמכרות (Green, .)Fullilove & Fullilove, 2005 מחקר זה בדק שני היבטים מרכזיים של הקשר בין המכור לאחר הגמילה (להלן ,מכור נקי) לבין בת זוגו :סגנונות ההתקשרות של כל אחד מבני הזוג וההתאמה ביניהם ,ושביעות רצון ממיניות. סגנונות התקשרות ))Attachment תיאוריית ההתקשרות של בולבי ( )Bowlby, 1969מתמקדת בחשיבותם של דפוסי הקשר הראשוניים בין הילד לבין הדמות הראשית המטפלת בו .דפוסי הקשר האלה משמשים מפתח להבנת סוג יחסיו העתידיים עם דמויות משמעותיות בחייו .היענות המבוגר לצרכיו של הילד ול"איתותיו" תקבע את סגנון ההתקשרות שייווצר אצל הילד וייטבע בו למשך כל חייו .לדוגמה ,ילד שירגיש דחוי ולא רצוי על ידי הוריו ,יצפה לתגובה דומה מאחרים וייטה לפרש תגובות של אנשים כדחייה .לעומת זאת, ילד שגדל עם תחושה שהוא אהוב ורצוי ,יפתח ביטחון ביכולתו להיות אהוב על ידי כל אדם אחר. חזן ושייבר ( )Hazan & Shaver, 1987הקבילו את שלושת דפוסי ההתקשרות בילדות לדפוסי ההתקשרות בבגרות ,כך שאנשים המאופיינים בדפוס בטוח חשים נוחות ביחסי תלות הדדית ,מתקרבים בקלות יחסית לאחרים ואינם מוטרדים במיוחד מדחייה או מקרבת יתר; אנשים המאופיינים בדפוס נמנע חווים חוסר ביטחון בכוונות הטובות של האחר ,מעדיפים מרחק פיזי ורגשי ממנו ונרתעים מלהישען עליו; אנשים המאופיינים בדפוס החרד־אמביוולנטי חווים חוסר ביטחון בתגובת האחר ,מבטאים תשוקה עזה לקרבה ויוצרים קשרים בעלי מאפיינים סימביוטיים ,בשילוב פחד מנטישה ורגשות מנוגדים כלפי האחר .לבעלי דפוס זה ערך עצמי נמוך ,והערכה גבוהה של אחרים כבעלי פוטנציאל לשמש כמכשיר לווסתם מבחינה רגשית. מחקרים נוספים הראו שסגנון ההתקשרות הוא גורם מרכזי בבחירת האהוב (Bartholomew, 1990; Collins & Read, 1990; Swann, Hixon .)& De La Ronde, 1992 לעתים קרובות ,בני זוג נבחרים לפי נטייתם לחזק את סגנונות ההתקשרות ,גם אם הם שליליים (& Bartholomew, 1997; Kirkpatrick .)Davids, 1994; Swann, 1992קולינס וריד ()Collins & Read, 1990 מצאו התאמה באמונות וברגשות קרבה ותלות באחרים בין זוגות חברים .ואולם ,על פי ממצאיהם ,אנשים אינם בוחרים בן זוג בעל סגנון התקשרות זהה .לדוגמה ,בעלי סגנון התקשרות חרד לא חיפשו בני זוג החוששים גם הם מנטישה ,אלא בני זוג בעלי סגנון התקשרות נמנע. כך ,הם יוצרים יחסים שמאמתים את ציפיותיהם .החרד מאשר לעצמו את התפיסה כי האחרים אינם זמינים לו בהתאם לצרכיו ,ובסופו של דבר ינטשו אותו ,והנמנע מעורר דחייה בהתנהגותו ומאשר לעצמו כי לא ניתן לסמוך על אחרים (.)Belsky & Cassidy, 1994 מחקרים שבדקו את התפלגות סגנונות ההתקשרות בקרב זוגות, מצאו כי רוב ( )62%הגברים והנשים דיווחו על סגנון בטוח 23% ,דיווחו על סגנון התקשרות נמנע ו־ 15%דיווחו על סגנון התקשרות חרד (אדם, .(Hazan & Shaver, 1987 ;1996לעומת זאת ,במחקרים אשר בדקו סגנונות התקשרות בקרב גברים מכורים לסמים ובנות זוגם שאינן מכורות ,נמצא כי הן המכור והן בת זוגו מאופיינים בשכיחות גבוהה של סגנון התקשרות נמנע ,בהשוואה לזוגות שאינם משתמשים בסמים (.)Finzi, Cohen, Iwaniec, Sapir, & Wietzman, 2000 שביעות הרצון ממיניות יחסי מין הם דרך לחילופי הנאה בין בני זוג ,והם גם סוג של תקשורת. נוסף על פוטנציאל ההנאה הגופנית ,יחסי מין מספקים חוויה של קרבה רגשית ,תחושת משיכה הדדית ותחושה שהפרט רצוי ומעורב (Weigel .)& Ballard-Reisch, 2002על כן ,לא מפתיע כי נמצא קשר חזק בין שביעות הרצון ממיניות לבין שביעות הרצון מחיי הנישואין (Call, Byers ,)& Demmons, 1999; Sprecher & Schwartz, 1995וכי מחקרים הראו ששביעות הרצון ממיניות יכולה לנבא את שביעות הרצון הכללית מחיי הנישואין (;Byers & Demmons, 1991; Christopher & Sprecher, 2000 .)Karny & Bradbury, 1995 אולם ,סיבות רבות ,פיזיות ורגשיות ,עלולות לפגוע במידת שביעות הרצון ממיניות ( .)Laumann et al., 2004לדוגמה ,נשים דיווחו על בעיות בחיי הנישואין כגורם העיקרי לאי שביעות רצונן ממין (Dunn, Croft .)& Hackett, 1999קפלן ( )1974טענה שאנשים שלא רכשו בילדותם את היכולת לתת אמון ,לבטוח ולהתייחס באורח אינטימי לדמויות קרובות ,עלולים לחוש בבגרותם קונפליקט בין הצורך בסיפוק מיני לבין האינטימיות המאיימת .אצל מי שלא גיבש לעצמו גבולות ברורים ותחושת נפרדות מהזולת ,הקונפליקט הזה יתעצם בד בבד עם רגשות עוינות וכעס ,שיעכבו את תגובתו המינית. יש הטוענים שאחת הבעיות הנפוצות בין מכורים לסמים לבנות זוגם היא בעיה במיניות ( .)Checcuci, 2002; Palha & Esteves, 2002בעיה זו נובעת מדפוסי אישיותם של בני הזוג ,מתפיסתם את המיניות ומעברם המיני .שימוש בסמים נקשר במקרים רבים לחוויות מיניות ,מחד גיסא, החל מהתעללות מינית שבעקבותיה נעשה שימוש _ּבסמים כניסיון להתמודד עם רגשות כואבים ( ,)Barnett & Trepper, 1991המשך בחרדה לגבי ביצועים מיניים ועד להפרעות מיניות שונות (.)Kaufman, 1994 מאידך גיסא ,ההנאה מיחסי מין עלולה להיפגע בעקבות צריכת הסמים, משום שהסמים משפיעים על היכולת המינית (& Masters, Johnson .)Kolodny, 1995בתחילת תקופת השימוש בסמים ישנה עלייה מוגברת בפעילות המינית ובחשק המיני ,וכאשר השימוש הופך להתמכרות פיזית ונפשית ,חלה ירידה ניכרת בפעילות המינית ובחשק המיני ואף מתגלה תופעה של אימפוטנציה ( .)Muller, 1995; Palha & Esteves, 2002חשוב לציין כי ההשפעה על המיניות משתנה מסם לסם .לדוגמה ,משתמשי קראק עלולים לסבול מאימפוטנציה ,ואילו המזריקים לעצמם הרואין מסתכנים באובדן החשק המיני (.)Ross & Williams, 2001 מחקרים אחדים מצאו כי בתקופת השימוש בסמים ,הגבר טרוד בהשגת הסם ובנטילתו ואינו מתעניין ביחסי מין .האישה ,השקועה בדאגה לבן זוגה ,עוברת תהליך דומה ,וגם היא מפסיקה להתעניין במין .כל עולמה סובב סביב בן זוגה ,בהקבלה לסמים אצלו (מיכאלי .)1996 ,עם זאת, מחקרים אחרים הראו כי למרות הקשיים והירידה בתדירות יחסי המין, מכורים לסמים ממשיכים לשמור על חיי מין פעילים (King, Brooner, ,)Bigelow & Schmidt, 1994ואצל חלקם הבעיות בתחום המיני מגבירות את המוטיבציה לגמילה מהסם ( .)Palha & Esteves, 2002לאחר הגמילה מסמים ,הפעילות המינית של בני הזוג חוזרת למצב נורמלי (אליצור, נוימן ,טיאנו ומוניץ ,)1992 ,אך אצל חלק מהמכורים תיתכן החלפה של ההתמכרות לסמים בהתמכרות למין ( .)Coleman, 1987העיסוק המתמיד במין עשוי לשמש למכור כתחליף לסם ,לענות על צרכים רגשיים כגון רגשות כעס ,תסכול ,זעם ותוקפנות ולחזק את ההערכה העצמית הפגועה שלו. הקשר בין סגנונות ההתקשרות לשביעות הרצון ממיניות מחקרים שבדקו את הקשר בין סגנונות התקשרות לדפוסי היחסים הבין־אישיים הנוצרים בבגרות ,בכללם מיניות ,מצאו כי בעלי סגנון התקשרות בטוח פתוחים להתנסויות מיניות במסגרת מערכות יחסים ארוכות וחווים הנאה בקשר המיני .לעומתם ,בעלי סגנון התקשרות נמנע שומרים על ריחוק רגשי בעת המגע המיני ומעדיפים לקיים קשרים מיניים קצרים .בעלי סגנון התקשרות חרד אופיינו בקשרים אובססיביים ובמשיכה מינית עזה ודיווחו על צורך בחום ובקרבה על פני קשרים מיניים מלאים .הם מנסים לספק את הצורך בביטחון ובאהבה דרך המגע המיני (.)Hazan & Shaver, 1987 ממצאים דומים עלו ממחקר שבדק את הקשר בין סגנונות התקשרות לבין שביעות רצון ממיניות (ניר .)1997 ,שביעות הרצון ממיניות של בעלי סגנון התקשרות נמנע הייתה נמוכה ,ואילו שביעות הרצון ממיניות של בעלי סגנונות ההתקשרות חרד ובטוח היתה גבוהה ודומה. במחקר אחר נמצא כי הן גברים והן נשים בעלי סגנון התקשרות חרד דיווחו על תפקוד מיני לקוי ( .)Aarestad, 2000עוד נמצא כי לסגנונות ההתקשרות חרד ונמנע יש קשר שלילי עם שביעות הרצון ממיניות. אצל אנשים בעלי סגנון התקשרות נמנע ,הדבר בא לידי ביטוי ברמת שביעות הרצון הרגשית והפיזית וכן במוטיבציה לאינטימיות ,ואילו אצל בעלי סגנון התקשרות חרד ,הייתה פגיעה ביכולת המינית וברצון למגע מיני (.)Albino, 2005 על סמך סקירת הספרות הועלו ההשערות הבאות: .1יימצאו הבדלים בסגנונות ההתקשרות בין קבוצות המחקר (מכורים/ לא מכורים) .המכורים לסמים ובנות זוגם ידווחו על התקשרות חרדה ונמנעת גבוהה יותר ,ואילו הזוגות הלא מכורים ידווחו על התקשרות בטוחה גבוהה יותר. .2יימצאו הבדלים בשביעות הרצון ממיניות בין קבוצות המחקר (מכורים/לא מכורים) .המכורים לסמים ובנות זוגם יביעו שביעות רצון נמוכה ממיניות לעומת הזוגות הלא מכורים. .3יימצא קשר בין סגנונות ההתקשרות השונים לבין שביעות הרצון ממיניות .יימצא קשר חיובי בין סגנון התקשרות בטוח לבין שביעות 27 מן המחקר הרצון ממיניות ,וקשר שלילי בין סגנון התקשרות חרד ונמנע לבין שביעות רצון ממיניות. שיטת המחקר אוכלוסיית המחקר במחקר השתתפו 170נבדקים 50 :גברים שהיו מכורים לסמים ו־50 נשותיהם שאינן מכורות לסמים/אלכוהול ,ונמצאו בקשר זוגי ו/או חיו ביחד שישה חודשים לפחות ( )M=13.08; SD=9.81הגברים היו מכורים לסמים לאורך תקופה של 45-2שנים ( . )M=19.82; SD=7.80גיל הנבדקים היה 41.14שנים בממוצע של הזוגות המכורים ו־ 40.11שנים בממוצע של הזוגות הלא מכורים .בשלב ביצוע המחקר ,הגברים היו בשלב של אחרי דטוקסיפיקציה והיו נקיים מסמים לכל הפחות שישה חודשים. רובם נמצאו בתהליך טיפול אינטנסיבי של גמילה מסמים ,שנמשך בין חמישה חודשים לשבע שנים ,באחד ממרכזי הגמילה העירוניים בארץ (.)M=1.5; SD=1.69 70הנבדקים הנוספים ( 35זוגות) היו בני זוג שלא השתמשו בסמים ולא היו בטיפול כלשהו ,ונמצאו בקשר זוגי ו/או חיו ביחד שישה חודשים לפחות ( .)M=11.27; SD=8.84נבדקים אלו הותאמו לקבוצת המחקר בגיל ,במצב המשפחתי ובהשכלה. הליך המחקר הנתונים מהמכורים ובנות זוגם נאספו באמצעות ראיונות נפרדים עם הגברים ועם הנשים בביתם ,לאחר קבלת אישור מוועדת האתיקה וממנהלי המרכזים הטיפוליים לטיפול ושיקום נפגעי סמים .בסך הכול פנינו ל־ 67זוגות ,שמהם חמישה לא רצו לשתף פעולה .שאלונים של 12זוגות הוצאו מניתוח הנתונים בעקבות מילוי חלקי מאוד ,או אי מילוי השאלון של שביעות הרצון ממיניות. קבוצת הביקורת אותרה באמצעות משתתפי קבוצת המחקר ,שנשאלו אם הם מכירים זוגות שאינם משתמשים בסמים וחיים יחד לפחות שישה חודשים .בסך הכול פנינו ל־ 60זוגות ,מהם 18לא הסכימו לשתף פעולה .שאלונים של שבעה זוגות הוצאו מניתוח הנתונים ,משום שהם לא מילאו את השאלון על שביעות הרצון ממיניות. כלי המחקר .1שאלון דמוגרפי הכולל פרטים אישיים -גיל ,מין ,תעסוקה ,ארץ מוצא ,מצב משפחתי ,תקופת מגורים משותפים ,מספר ילדים ,מצב כלכלי ,מקור פרנסה ודיור ,ופרטים על ההתמכרות לסמים -משך השימוש בסמים ,משך התקופה ללא סמים ,סוג הטיפול שמקבלים (פרטני ,קבוצתי או שניהם) ,משך הטיפול ובאיזו מסגרת הוא ניתן. .2שאלון סגנונות התקשרות -שאלון זה מתבסס על השאלון שפיתחו חזן ושבר ( )Hazan & Shaver, 1987ונשען על תיאוריית ההתקשרות של איינסוורת' ואחרים ( .)Ainsworth et al., 1978בשאלון 15פריטים ,שכל חמישה מהם מאפיינים את אחד מסגנונות ההתקשרות :בטוח ,חרד ונמנע .הנבדקים התבקשו לדרג כל פריט על סולם של שבע דרגות (1 לא נכון; - 7נכון מאוד) .כל נבדק קיבל ציון בעבור כל אחד מסגנונותההתקשרות .הציון נקבע לפי ממוצע הערכות הנבדק בפריטים המשתייכים לכל סגנון .ככל שהציון גבוה יותר ,הסגנון מאפיין יותר את הנבדק ( .)Mikulincer & Erev, 1991בכלי בעברית נעשה שימוש במגוון אוכלוסיות ,ביניהן ניצולי שואה (כהן )1996 ,ומכורים לסמים (אלטוס .)2004 ,בבדיקת המהימנות הפנימית לסגנונות התקשרות במחקר הנוכחי נמצאו ערכי המהימנות הבאים :הסגנון הבטוח - a=0.74לגברים a=0.58 ,לנשים; הסגנון החרד a=0.71 -לגברים, a=0.77לנשים; הסגנון הנמנע - a=0.76לגברים; a=0.58לנשים. .3שאלון שביעות רצון ממיניות ( ,)Index of Sexsual Satisfactionשפיתחו הדסון ,הריסון וקרוסקופ (.)Hudson, Harrison & Crosscup, 1981 28 השאלון נועד לבדוק את שביעות הרצון האישית ממיניות לפי שלושה גורמים :שביעות רצון עצמית ממיניות ,שביעות רצון ממיניות בן/בת הזוג ושביעות רצון מהאינטראקציה המינית .בשאלון 25פריטים. הנבדקים התבקשו לדרג כל פריט על סולם של חמש דרגות (1 לעתים נדירות; - 5רוב הזמן) .הציון נקבע לפי ממוצע הערכותהנבדק בכל אחד מהגורמים .ככל שהציון גבוה יותר ,שביעות הרצון ממיניות גבוהה יותר .בכלי בעברית נעשה שימוש בקרב אוכלוסיית מבוגרים ישראליים (נירAviram & Amichai-Hamburger, ;1997 , .)2005בבדיקת המהימנות הפנימית לשביעות הרצון במחקר הנוכחי נמצאו ערכי המהימנות הבאים :שביעות רצון עצמית ממיניות נעה בין ;a=0.75-0.54עבור שביעות רצון מבן הזוג ;a=0.73-0.56 -ועבור שביעות רצון מהאינטראקציה המינית .a=0.78-0.68 - ממצאים הקשר בין סגנונות התקשרות להתמכרות לסמים כדי לבדוק את הקשר בין סגנונות התקשרות לבין התמכרות לסמים, ועל מנת לבדוק אם סגנון התקשרות מסוים מאפיין מכורים לסמים, נעשו ניתוחי שונות דו־כיווניים בכל אחד משלושת סגנונות ההתקשרות (בטוח ,חרד ,נמנע) ,לפי קבוצה (מכורים/לא מכורים) ומגדר (גבר ,אישה), עם מדידות חוזרות בעבור מגדר תוך פיקוח על משתנה ההשכלה. בניתוח סגנון ההתקשרות הבטוח ,נמצאו הבדלים מובהקים בין שתי קבוצות המחקר .נבדקי קבוצת הביקורת דיווחו על סגנון התקשרות בטוח יותר לעומת נבדקי קבוצת המחקר. בניתוח סגנון ההתקשרות החרד ,לא נמצאו הבדלים מובהקים בין שתי קבוצות המחקר ,אולם נמצאה אינטראקציה מובהקת בין קבוצה למגדר .גברים המכורים לסמים נמצאו כבעלי סגנון התקשרות חרד גבוה יותר לעומת גברים שאינם מכורים לסמים .בקרב נשים לא נמצאו הבדלים בסגנון התקשרות זה בין קבוצת המחקר לקבוצת הביקורת. יתרה מזאת ,בקבוצת המחקר גברים דיווחו על סגנון התקשרות חרד גבוה יותר מאשר נשים ,ואילו בקבוצת הביקורת הנשים דיווחו על סגנון התקשרות חרד גבוה יותר מאשר הגברים. בניתוח סגנון ההתקשרות הנמנע ,נמצאו הבדלים מובהקים בין שתי קבוצות המחקר .נבדקי קבוצת המחקר דיווחו על סגנון התקשרות נמנע גבוה יותר לעומת נבדקי קבוצת הביקורת .כמו כן ,נמצאה אינטראקציה בין קבוצה למגדר .קרי ,גברים המכורים לסמים נמצאו כבעלי סגנון התקשרות נמנע גבוה יותר מאשר הנשים ואילו בקבוצת הביקורת לא נמצאו הבדלים בסגנון ההתקשרות הנמנע בין הגברים לנשותיהם. כדי לבדוק את ההבדלים בין סגנונות ההתקשרות לבין עצמם לפי קבוצה ומגדר ,נעשה ניתוח שונות תלת כיווני של קבוצה ,מגדר וסגנון התקשרות ,עם מדידות חוזרות בעבור מגדר וסגנון התקשרות .נמצא כי לגברים המכורים לסמים סגנון התקשרות נמנע גבוה יותר מאשר סגנון התקשרות חרד וסגנון התקשרות בטוח .לנשים מקבוצת המחקר ,סגנון התקשרות חרד נמוך יותר מסגנון התקשרות בטוח וסגנון התקשרות נמנע .עוד נמצא כי לגברים שאינם מכורים ,סגנון התקשרות בטוח גבוה יותר מאשר סגנון התקשרות חרד ונמנע ,ולנשים מקבוצת הביקורת סגנון התקשרות בטוח גבוה יותר מאשר סגנון התקשרות חרד ונמנע. ההבדל בשביעות רצון ממיניות בין המכורים לסמים ובנות זוגם לבין זוגות שאינם משתמשים בסמים כדי לבדוק את ההבדל בשביעות הרצון ממיניות בין המכורים לסמים ובנות זוגם לבין זוגות שאינם משתמשים בסמים ,נעשה ניתוח שונות תלת־כיווני של קבוצה ,מגדר ומקור שביעות הרצון (שמורכב משביעות רצון עצמית ממיניות ,שביעות רצון מבן/בת הזוג ושביעות רצון מהאינטראקציה המינית) ,עם מדידות חוזרות בעבור מגדר ומקור יותר מבני זוגן ( .)Finzi et al., 2003יחד עם זאת ,כיוון שהמחקר הנוכחי נערך בנקודת זמן אחת ,אין אפשרות לבדוק אם סגנון ההתקשרות כפי שעוצב בילדות ,לפני ההתמכרות ,הגדיל את הסיכוי להתמכרות לסמים ,או שהשימוש בסמים השפיע לרעה על סגנון ההתקשרות ,אלא רק לדבר על קשר בין שני המשתנים. שביעות רצון .הניתוחים נעשו תוך פיקוח על מספר שנות ההשכלה של הגבר (באמצעות .(Covarianceבניתוח זה לא נמצאו הבדלים מובהקים בין קבוצות המחקר לבין קבוצת הביקורת ,ואולם נמצאה אינטראקציה מובהקת של שביעות הרצון לפי מגדר ומקור שביעות הרצון ואינטראקציה משולשת של שביעות הרצון ממיניות לפי קבוצה, מגדר ומקור שביעות הרצון. בבדיקת שביעות הרצון ממיניות בקרב גברים מקבוצת הביקורת דיווחו על הגברים המכורים לסמים ובנות זוגם שביעות רצון עצמית גבוהה יותר ממיניות מיעוט ההבדלים בין קבוצת מאשר נשים מקבוצת הביקורת ,ועל בהשוואה לזוגות שאינם משתמשים בסמים ,ממצאי המחקר לא הצביעו על שביעות רצון נמוכה מבנות הזוג מאשר המחקר לקבוצת הביקורת שופך הבדלים בין שתי הקבוצות בשביעות נשים מקבוצת הביקורת .לא נמצאו אור חדש על אוכלוסיית המכורים הרצון ממיניות .ייתכן כי הדבר נובע הבדלים בשביעות הרצון מהאינטראקציה המינית בין גברים לנשים .עוד נמצא כי מהאופי הפרטי והאינטימי של נושא ובנות זוגם .ייתכן כי הדרך המיניות .הנושא הוצנע בקרב הנשאלים. הגברים שבעי רצון יותר ממיניות עצמית הטיפולית אשר עבר הגבר המכור בזמן הראיונות ,ניכרו מבוכה ואי־נוחות מאשר ממיניות עם בת הזוג שלהם ,ואילו בקרב הזוגות שלא השתמשו בסמים. עם הנשים שבעות רצון יותר ממיניות עזרה לו לשקם את חייו ,להיפתח, זוגות אלו ,לעומת המכורים ובנות בן הזוג שלהן מאשר ממיניות עצמית. לבטא את רגשותיו ולהיות מודע לא נמצאו הבדלים בשלושת הגורמים זוגם ,לא עברו טיפול פסיכוסוציאלי גברים של שביעות הרצון ממיניות בין במסגרת טיפולית כלשהי .מתגובתם לדפוסי התנהגותו ואישיותו לנושא השאלון ניתן היה לחוש בסגירות, לנשים מקבוצת המחקר .יתרה מזאת, במופנמות ובתחושת המבוכה שלהם .אנו גברים ונשים מקבוצת המחקר יותר שבעי מניחים כי בין מי שענו על השאלון ,היו רצון ממיניות עצמית מאשר מאינטראקציה שענו תשובות המביעות שביעות רצון מינית. גבוהה ממיניות שייתכן שאינן משקפות את תחושותיהם האמתיות. הקשר בין סגנונות התקשרות יתרה מזאת ,נראה כי הנשים רצו לעמוד בציפיות חברתיות מופנמות לשביעות רצון ממיניות שצריך ליהנות ממין. כדי לבדוק את הקשר בין סגנונות ההתקשרות לבין שביעות הרצון ממיניות, גם בקרב בנות הזוג של המכורים נתגלתה אי־נוחות מסוימת להשיב על שאלון זה .הן הגיבו במבוכה ,אך כאן בלט יותר הפחד שלהן מפני בני נעשו מתאמי פירסון בין סגנונות התקשרות לבין שביעות רצון ממיניות זוגן .ניכר כי הגברים המכורים ,שהתגאו והתלהבו לענות על השאלון, בקרב קבוצת המחקר וקבוצת הביקורת .בקרב הגברים לא נמצאו קשרים ציפו שנשותיהם ישיבו לשאלון בצורה שתפאר אותם ותחמיא להם. מובהקים ,לא בקבוצת המחקר ולא בקבוצת הביקורת .בקרב הנשים נמצאו הגברים אף הגיבו בסקרנות רבה ורצו לדעת כיצד בנות זוגם השיבו הבדלים מובהקים רק בקבוצת הביקורת .ככל שהנשים דיווחו על סגנון התקשרות בטוח ,שביעות הרצון שלהן ממיניות עצמית הייתה גבוהה .ככל על השאלון -דבר שלדעתנו גרם לנשים להטות את התשובות .לפיכך, שהנשים דיווחו על סגנון התקשרות חרד ,שביעות הרצון שלהן ממיניות אנו נוטים לשער כי בנות הזוג של המכורים ענו על שאלון זה והציגו עם בן הזוג הייתה נמוכה .ככל שהנשים דיווחו על סגנון התקשרות נמנע, שביעות רצון גבוהה ממיניות כדי לרצות את בני זוגן .אפשר שהן חוו דיאלוג אמביוולנטי -האמת הפנימית מול הפחד מבן הזוג .סיטואציה שביעות הרצון שלהן ממיניות עצמית הייתה נמוכה ומידת שביעות הרצון זו עשויה לשקף את עוצמת הרגשות שבה נתונות נשים אלו ,אשר מהאינטראקציה המינית הייתה נמוכה .בקרב קבוצת המחקר ,לא נמצאו משקיעות בהשגת הערכה ,אישור והקרבה כמעט בכל מחיר ואינן קשרים מובהקים בין סגנונות ההתקשרות לשביעות הרצון ממיניות. מרשות לעצמן לחוש את רגשותיהן האמתיים. כמו כן ,כפי שציינו לעיל ,אחת הבעיות הנפוצות בין מכורים לסמים ובנות זוגם היא בעיה במיניות הנובעת מדפוסי אישיותם של בני הזוג, המחקר בדק הבדלים בסגנונות ההתקשרות ובשביעות הרצון ממיניות מתפיסתם את המיניות ומעברם המיני .שימוש בסמים ,כאמור ,נקשר לטראומות מיניות שנחוו ,ואשר בעקבותיהן נעשה שימוש בסמים בין מכורים נקיים ובנות זוגם שאינן מכורות לבין זוגות שלא השתמשו כניסיון להכחיד רגשות כואבים ( .)Barnett & Trepper, 1991יתרה בסמים. מזו ,ההנאה מיחסי מין עלולה להיפגע בעקבות צריכת הסמים ,משום נמצא שסגנון ההתקשרות העיקרי המאפיין את המכור לסמים ואת שסמים משפיעים על היכולת המינית (Master, Johnson & Kolodny, בת זוגו הוא הסגנון הנמנע .לגברים המכורים לסמים סגנון התקשרות .)1995יחסי המין בין המכור לבת זוגו תלויים ועומדים על השאלה נמנע גבוה ,ולאחריו החרד והבטוח .לנשותיהם סגנון נמנע גבוה ,ולאחריו אם הגבר משתמש בסמים או נגמל. הבטוח והחרד .בקרב הזוגות שאינם משתמשים בסמים ,נמצא כי הסברים אלו עומדים בקנה אחד עם מחקרים שבדקו איכות נישואין סגנון ההתקשרות העיקרי הוא הסגנון הבטוח .נוסף על כך ,נמצאו ושביעות רצון מנישואין בקרב זוגות מתמכרים .נמצא כי לזוגות הבדלים בין הנשים לגברים .הגברים המכורים לסמים דיווחו על מתמכרים ,איכות ושביעות רצון מנישואין נמוכות יותר מאשר לזוגות סגנון התקשרות חרד ונמנע גבוה יותר מאשר נשותיהם ,ואילו הנשים שאינם משתמשים בסמים .לזוגות המתמכרים יש נטייה רבה יותר בקבוצת הביקורת דיווחו על סגנון התקשרות חרד יותר מאשר בני זוגן. לפתור קונפליקטים באמצעות דפוסים בלתי יעילים ונטייה מועטה ממצאים אלו תואמים את הספרות הקלינית ואת המחקרים העוסקים יותר לבקש תמיכה ולקבלה .אירועי חיים לוחצים ניבאו חזרה לסם, בסגנונות התקשרות. ואיכות היחסים הזוגית נמצאה כגורם הממתן את ההשפעה של מחקרים אלו תיארו את האוכלוסייה הנורמטיבית כבעלת סגנון בטוח אירועי חיים לוחצים על החזרה לשימוש בסמים .החזרה לשימוש בסם ( ,)Hazan & Shaver, 1987, 1994את המכורים לסמים ברובם כבעלי ועצם הפחד מהחזרה לסם פוגעים באמון ,ובכך מסבירים את הירידה סגנון התקשרות נמנע ,ואת נשותיהם כבעלות סגנון התקשרות בטוח דיון 29 מן המחקר סיכום באיכות הנישואין ובתפיסת שביעות הרצון מהנישואין (אלטוס.)2004 , ממצאי המחקר הנוכחי העלו כי בקרב המכורים ובנות זוגם לא נמצאו ממצאי המחקר הצביעו על הבדלים מעטים בין קבוצת המחקר לקבוצת הבדלים בין הגברים לנשים בשלושת הממדים של שביעות רצון ממיניות, הביקורת .מיעוט ההבדלים בין הקבוצות שופך אור חדש על אוכלוסיית אך בקרב הזוגות שאינם משתמשים בסמים נמצאו הבדלים מובהקים המכורים ובנות זוגם .ייתכן כי הדרך הטיפולית אשר עבר הגבר המכור בין גברים לנשים במדדים של שביעות רצון עצמית ממיניות ושביעות לסמים -תהליך דטוקסיפיקציה ,טיפול פרטני והשתתפות בקבוצה ,עזרה רצון מבן/בת הזוג .גברים מביעים שביעות רצון עצמית ממיניות גבוהה לו לשקם את חייו ,להיפתח ,לבטא את יותר מאשר נשים ,ואילו נשים מביעות רגשותיו ולהיות מודע לדפוסי התנהגותו שביעות רצון גבוהה ממיניות בן הזוג. ואישיותו. ממצא זה חיזק ממצאי מחקרים אחרים, תוצאות המחקר הנוכחי יכולות לסייע שחשפו כי בקרב גברים -יחסי מין הם לעוסקים במקצועות העזרה להבין את המרכיב החשוב ביותר בתפיסתם את המחקר הנוכחי מחזק את עצמם ,ובקרב נשים -יחסי מין אינם דפוסי ההתקשרות הלא בטוחים (חרד הטענה ששני בני הזוג זקוקים ונמנע) של המכור לסמים -הן בדינמיקה דרך לבסס התקשרות חיובית אלא דרך הטיפולית ,שבאה לידי ביטוי ביחסי להכיר ולבטא התקשרות חיובית שכבר להתייחסות טיפולית שווה .יש מטפל-מטופל ,והן בהבנה של הדינמיקה קיימת (.)Berger & Berger, 1990 לפתח מודלים טיפוליים ייחודים הזוגית -יחסיו עם בת הזוג. לעומת זאת ,לא נמצאו הבדלים לאור הממצאים בשאלון שביעות רצון מובהקים בין גברים לנשים בשביעות לבני הזוג עם התמכרות ,אשר יתנו ממיניות ,נוכחנו לדעת כי הטיפול מקדם הרצון מהאינטראקציה המינית .הנשים מענה לצרכים של המכורים את המכור ומביא אותו לשינוי הבא לידי מביעות שביעות רצון גבוהה ממיניות ביטוי בפתיחות ובביטחון לחשוף ולדבר בן זוגן ,ואילו הגברים מביעים שביעות ושל בנות זוגם על נושאים אינטימיים שהם בגדר "טאבו", רצון נמוכה ממיניות בנות הזוג .מדד וכי בת הזוג עסוקה בלרצות את בן זוגה זה משקף את תפיסת הדימוי העצמי השלילי של האישה לעומת תפיסת זולת ולא לבטא את רגשותיה האמיתיים .אי חיובית .שביעות רצון מהאינטראקציה לכך ,המחקר הנוכחי מחזק את הטענה ששני בני הזוג זקוקים להתייחסות טיפולית שווה .יש לפתח מודלים המינית מורכבת ממשתנים אישיים ואישיותיים של שני בני הזוג, טיפוליים ייחודים לבני הזוג עם התמכרות ,אשר יתנו מענה לצרכים של המרכיבים את דרך ההסתכלות השונה של נשים ושל גברים. לנוכח הממצאים ,נראה כי משתנים אלו זהים כנראה הן בקרב גברים המכורים ושל בנות זוגם. והן בקרב נשים בשתי הקבוצות ,ונראה כי אצל גברים ונשים יחסי המין הם מרכיב חשוב בתפיסתם את הזוגיות .יתרה מזאת ,הציון של שביעות רצון מהאינטראקציה המינית ,הן של גברים והן של נשים ,נמצא נמוך מחקר זה בדק זוגות שבהם הגברים מכורים לסמים ולא את יותר מאשר הציון של שביעות רצון ממיניות עצמית ושביעות רצון מבן/ הנשים המכורות ,מכיוון שהגברים המכורים הם האוכלוסייה שברובה בת הזוג .הסבר אפשרי לכך הוא שמשך זמן הנישואים הממוצע של מגיעה לטיפול .נשים מכורות ממעטות להגיע לטיפול מסיבות שתי הקבוצות (יותר מעשר שנים בממוצע) עבר למעשה את "אפקט שונות :פחד ממפגש עם גברים מכורים שאיתם היו בקשר בעבר ירח הדבש" ,אשר מאפיין את הקשר בשנים הראשונות .כלומר ,שביעות הרצון מהאינטראקציה המינית ירדה באופן טבעי ,בגלל "אובדן החידוש" קשר שברובו היה סביב הסמים ,שימוש משותף ,יחסים מינייםכדרך להשגת הסם; פחד מפני ניצול מיני מצד הגברים המטופלים או בשל משך שנות הנישואין ,ואינה קשורה דווקא להתמכרות (Liu, במחלקה; פחד מפני חוסר שליטה בעצמן; אי אמון במערכת; .)2000; South & Lloyd, 1995 בושה; פחד שעובדי הרווחה יוציאו את ילדיהן ממשמורתן; פחד בבדיקת הקשר בין שביעות הרצון ממיניות לבין סגנון ההתקשרות של מסטיגמה חברתית .על כן ,ממצאי המחקר מאפיינים זוגות שבהם הפרט אצל המכורים לסמים ובנות זוגם ואצל הזוגות שאינם משתמשים הגבר מכור והאישה אינה מכורה. בסמים ,שיערנו כי יימצא קשר חיובי בין סגנון התקשרות בטוח לבין מגבלה נוספת קשורה לעצם תוכנן של התשובות .מחקר זה בדק שביעות הרצון ממיניות ,וקשר שלילי בין סגנון התקשרות חרד ונמנע לבין תפיסות אישיות סובייקטיביות של גברים ונשים ומה שביניהם ,ולכן שביעות הרצון ממיניות .השערה זו אוששה חלקית .בקרב הגברים לא נמצאו יכולה להיות הטיה בדיווח העצמי -במיוחד בסוג כזה של יחסים, קשרים מובהקים בין סגנונות ההתקשרות לבין שביעות הרצון ממיניות. שבהם הנשים מאופיינות ברצייה חברתית ובביטוי של מה שלדעתן בקרב הנשים בקבוצת הביקורת ,רק חלק מהקשרים נמצאו מובהקים ,אולם רצוי שיהיה ביחסים הזוגיים ,ובעיקר בקרב נשות המכורים ,שיש אצלן המגמה בקשר בין סגנונות ההתקשרות לכל מדדי שביעות הרצון הייתה דומה .נשים שאופיינו ברמה גבוהה יותר של סגנון התקשרות בטוח הביעו פער בין המציאות הפנימית למציאות החיצונית. שביעות רצון גבוהה ממיניות ,ואילו נשים שאופיינו בסגנונות התקשרות חרד ונמנע ביטאו שביעות רצון נמוכה ממיניות .בעלות סגנון התקשרות בטוח פתוחות להתנסויות מיניות במסגרת מערכות יחסים ארוכות ,חוות מחקרים נוספים על מרכיבי הזוגיות והמיניות בקרב אוכלוסיית הנאה בקשר המיני ומדווחות על שביעות רצון גבוהה ממיניות .לעומתן, המכורים לסמים ,הן של גברים מכורים והן של נשים מכורות ,יסייעו בעלות הסגנון הנמנע שומרות על ריחוק רגשי בעת המגע המיני ,מעדיפות להבנת תהליכי השיקום והטיפול ויתוו דרך לבניית מערך טיפולי. לקיים קשרים מיניים קצרים ,ושביעות רצונן ממיניות נמצאה נמוכה מזו מומלץ לבצע מחקרי אורך ,שיסייעו לעקוב אחר השינוי שעוברת של הבטוחות והחרדות (.)Hazan & Shaver, 1987, 1994 אוכלוסיית המכורים במהלך התהליך הטיפולי ,משלב הדטוקסיפיקציה ממצאי המחקר הצביעו על הבדלים מעטים בין קבוצת המחקר לקבוצת ועד לאחר השלמת הטיפול הפסיכותרפי ,בדגש על היחסים הזוגיים הביקורת .אפשר שהעובדה ששתי הקבוצות שהשתתפו במחקר היו מתואמות מבחינת משתני רקע צמצמה את ההבדלים. והמיניים שלהם. מגבלות המחקר המלצות למחקרים נוספים 30 23.Colman, E. (1987). Marital and Relationship Problems Among Chemically Dependent and Co-Dependent Relationships. Minneapolis: Haworthpress. 24. Crnkovic, A. E., & Del Campo, R. L. (1998). A system's approach to the treatment of Chemical addiction. Contemporary Family Therapy, 20, 25-36. 25.Dunn, K. M., Croft, P. R., & Hachkett, G. I. (1999). Association of sexual problems with Social psychological and physical problems in men and women: A cross sectional Population survey. Journal of Epidemiology and Community Health, 53, 144-148. 26 Finzi, R., Cohen, O., Iwaniec, D., Sapir. Y., & Weitzman, A. (2003). The drug user Husband and his wife: Attachment style and family cohesion and adaptability. Substance Use and Misuse, 38, 271-292. 27. Green, L. L., Fullilove, M. T., & Fullilove R. E. (2005). Remembering the Lizard: Reconstructing sexuality in the rooms of narcotics anonymous. Journal of Sex Research, 42, 28-34. 28.Hazan, C., & Shaver, P. (1994). Deeper into Attachment theory. Psychological Inquiry, 5: 68-79. 29. Hudson, V. W., Harrison, D. F. & Crosscup, P. C. (1981). A sort- form scale to measure Sexual discord in dyadic relationship. The Journal of Sex Research, 17, 157-174. 30. Kaplan, H. S. (1974). The classification of the female sexual dysfunctions. Journal of Sex and Marital Therapy, 1, 124-138. 31.Karney, B. R., & Bradbury, T. N. (1995). The longitudinal course of marital and stability: A review of theory, method, and research. Psychological Bulletin, 118, 3-34. 32. Kaufman, E. (1994). Psychotherapy of Addicted Persons. New York: Guilford Press. 33.King, L. V., Brooner, R. K., Bigelow, G. E., & Schmidt, C. W. (1994). Condom use rates for Specific sexual behaviors among opioid abusers entering treatment. Drug and Alcohol Dependence, 35, 231-238. 34. Kirkpatrick, L., & David, K. E. (1994). Attachment style, gender and relationship stability: A Longitudinal analysis. Journal of Personality and Social Psychology, 66, 502-512. 35.Laumann, E. O., Nicolosi, A., Glasser, D. B., Paik, A., Gingell, C., & Moreira, E. (2004). Sexual problems among women and men aged 40-80: prevalence and Correlates identified in the Global Study of Sexual Attitudes and Behaviors. International Journal of Impotence Research, 17, 39-57. 36. Liu, C. (2000). A theory of marital sexual life. Journal of marriage and the family, 62, 363-374. 37. Masters, W. H., Johnson, V. E., & Kolodny, R. C. (1995). Human sexuality. New York: Harper Collins Publishers. 38. Mikulincer, M., & Erev, I. (1991). Attachment styles and the structure of romantic Love. British Journal of Social Psychology, 30, 273-291. 39.Muller, T. (1995). Partnership and sex behaviors of consumers of illegal drugs: A survey of 654 persons in the "open" drug scene in Zurich. Soz Praventivmed, 40, 285-297. 40. Palha, A. P., & Esteves, M. (2002). A Study of the Sexuality of Opiate Addicts. Journal of Sex and Marital Therapy, 28, 427-437. 41.Ross, M. W., & Williams, M. L. (2001). Sexual Behavior and Illicit Drug Use. Annual Review of Sex Research, 12, 290-310. רשימת מקורות אהבה ואנטומיה ביחסים בין־אישיים והשפעתם על שביעות.)1996( . ר,אדם . רמת־גן, אוניברסיטת בר אילן, עבודת דוקטורט.הרצון גמילה, יחסי גומלין בין המערכת הזוגית לבין התמכרות.)2004( . ד,אלטוס , עבודת דוקטורט. תפקידים של יחסי תמיכה בעיתות מצוקה:וחזרה לסם .אוניברסיטת חיפה . פרקים נבחרים בפסיכיאטריה.)1992( . ח, ומוניץ,. ש, טיאנו,. מ, נוימן,. א,אליצור .304-293 , פפירוס:תל אביב יכולת לאינטימיות, סגנון התקשרות, משקעים פוסט טראומטיים.)1996( . א,כהן בית הספר לעבודה," עבודת גמר לקבלת תואר "מוסמך.ופחד מאינטימיות . אוניברסיטת תל אביב,סוציאלית , חברה ורווחה. טיפול בשותפי תלות באמצעות קבוצות.)1996( . א,מיכאלי .245-235 ,ט"ז . סוגיות נבחרות בטיפול במתמכרים: התמכרות והחלמה.)2007( . א,מיכאלי . אח:קרית ביאליק , הקשר בין תפיסת היסטוריית ההתקשרות עם ההורים בילדות.)1997( . מ,ניר עבודת גמר.סגנונות התקשרות בבגרות לבין שביעות רצון ממיניות בבגרות . אוניברסיטת תל אביב, בית הספר לעבודה סוציאלית,"לקבלת תואר "מוסמך .1 .2 3 .4 .5 .6 .7 8. Aarestad, S .L. (2000). The role of attachment style and sexual relationship: A study of dating couples. Dissertation-AbstractsInternational: Section-B - The–Sciences-and Engineering, Vol 66. 9. Ainsworth, M. D. S., Blehar, M. C. Waters, E., & Wall, S. (1978). Patterns of attachment: A psychological study of the strange situation. Hillsdale: NJ: Erlbaum. 10.Albino, A. W. (2005). Attachment and sexuality in heterosexsual relationships. Dissertation-Abstracts-International: Section-B - TheSciences-and-Engineering, Vol 66. 11. Aviram, I., & Amichai-Hamburger, Y. (2005). Online infidelity: Aspects of dyadic Satisfaction, self-disclosure, and narcissism. Journal of computer-Mediated Communication, 10, article 1. 12.Bartholomew, K. (1990). Avoidance of intimacy: An Attachment perspective. Journal of Social and Personal Relationships, 7, 147-178. 13.Bartholomew, K. (1997). Adult attachment processes: Individual and Couple Perspectives. British Journal of Medical Psychology, 70, 249-263. 14. Belsky, J., & Cassidy, J. (1994). Attachment theory and evidence. In M. Rutter & D. Hay (eds.), Development through life: A handbook for clinicians. Oxford: Blackwell scientific publications, 373-402. 15. Bergner, R. M., & Bergner, L. L. (1990). Sexual misunderstanding: A descriptive and Pragmatic formulation. Psychotherapy, 27, 464-467. 16. Bowlby, J. (1969). Attachment and loss: Vol. 1. Attachment. New York: Basic Book. 17. Byers, E. S., & Demmons, S. (1991). Sexual satisfaction and sexual self-disclosure Within dating relationships. The Journal of Sex Research, 36, 180-189. 18.Call, V., Sprecher, S., & Schwartz, P. (1995). The incidence and frequency of marital Sex in a national sample. Journal of Marriage and the Family, 57, 639-650. 19.Cermark, T. L. (1991). Co-addiction as diseas. Psichiatric Annals, 21, 266-272. 42. Sprecher, S., & Schwartz, P. (1995). Gender Differences in first Sexual Intercourse Experiences. The Journal of Sex Research, Vol. 32, No.1. 20.Checcucci. G. (2002). Sexuality and Drug Addiction: A tailored intervention during a Rehabilitation programe in a therapeutic community. Italian Journal of Drug Addiction and Alcoholism, 2006. 43. Swann, W. B., Hixon, J. G., & De La Ronde, C. (1992). Embracing the bitter "truth": Negative self-concept and marital commitment. Psychological Science, 3, 118-122. 21.Christopher, F. S., & Sprecher, S. (2000). Sexuality in marriage, dating, and other relationships: A decade review. Journal of Marriage and the Family, 62, 999-1017. 44. Weigel, D., & Ballard-Reisch, D. (2002). Investigating the behavioral indicators of Relational commitment. Journal of Social and Personal Relationships, 19, 403-423. 22.Collins, N. L., & Read, S. J. (1990). Adult attachment, Working models and relationship quality in dating couples. Journal of Personality and Social Psychology, 58, 644-663. 31
© Copyright 2024