‫מרכז למדע‬
‫מג י ש‬
‫למדע‬
‫מרכז ארצי להכשרת מנהיגות חינוכית‬
‫בחינוך המדעי‪-‬טכנולוגי בבית‪-‬הספר היסודי‬
‫מעגל‬
‫הלמידה‬
‫ההתנסותית‬
‫של קולב‬
‫ד"ר מירי דרסלר‬
David Kolb
‫רגע לפני שמתחילים‬
‫‪ ‬האם אתם מעדיפים לקלוט מידע ממקור‬
‫מוחשי (כמו למשל תופעה)‪,‬‬
‫או ממקור מופשט (כמו למשל טקסט)?‬
‫‪ ‬האם אתם מעדיפים‬
‫לעבד מידע תוך כדי עשייה‬
‫או לעבד מידע תוך כדי התבוננות?‬
‫‪ ‬מה הקשר בין שאלות אלה‬
‫ללמידה התנסותית?‬
‫‪ ‬מה הקשר בין למידה התנסותית‬
‫לבין מעגל הלמידה?‬
‫תיאוריית הלמידה‬
‫ההתנסותית‬
‫‪ ‬מעגל הלמידה של דוד קולב נשען על‬
‫התיאוריות של פיאז'ה‪ ,‬של דיואי ושל לווין‪.‬‬
‫‪ ‬לפי תיאוריות אלה יש לזמן ללומדים‬
‫מפגש ישיר וחווייתי עם תופעה‬
‫משמעותית לחייהם ואשר חקירתה‬
‫מחייבת התבוננות רפלקטיבית‬
‫הנשענת על הידע והניסיון‬
‫הקשורים לתופעה‪.‬‬
‫תיאוריית‬
‫הלמידה ההתנסותית‬
‫מעגל הלמידה של קולב מהווה מרכיב מרכזי‬
‫בתיאוריה של הלמידה ההתנסותית‬
‫שהוא פיתח והוא מכונה גם‪:‬‬
‫מעגל הלמידה ההתנסותית‬
‫‪The Experiental Learning Cycle‬‬
‫הנחות יסוד‬
‫‪‬‬
‫התנסות קונקרטית וחווייתית בלבד אינה‬
‫מספיקה כדי להביא ללמידה משמעותית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קיים צורך הכרחי לערוך רפלקציה על ההתנסות‬
‫כדי לערוך הכללות ולנסח מושגים שאפשר יהיה‬
‫ליישמם בסיטואציה חדשה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הלמידה החדשה חייבת לעמוד במבחן‬
‫בסיטואציות חדשות‪ .‬הלומדים חייבים לקשר‬
‫בין תיאוריה לבין מעשה באמצעות פעולות‬
‫של תכנון ועשייה תוך שימוש‬
‫בתהליכים רפלקטיביים‪.‬‬
‫מרכיבי המעגל‬
‫‪‬‬
‫במעגל של קולב ארבעה שלבים המתפתחים‬
‫זה מזה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫התנסות קונקרטית‬
‫‪‬‬
‫תצפיות ורפלקציה‬
‫‪‬‬
‫הבנייה של מושגים מופשטים‬
‫‪‬‬
‫שימוש במושגים במצבים חדשים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מרכיבי המעגל‬
‫‪‬‬
‫מרכיבי המעגל‬
‫הסבר‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫התנסות מוחשית ‪Concrete Experience‬‬
‫מזמנים לתלמידים התנסות עם סיטואציה‬
‫חדשה או סיטואציה מוכרת שמצריכה‬
‫חקירה ופרשנות נוספת‪.‬‬
‫התבוננות רפלקטיבית‬
‫‪Reflective Observation‬‬
‫התלמידים מתבוננים באופן רפלקטיבי על‬
‫הסיטואציה ובוחנים אותה‪.‬‬
‫מרכיבי המעגל‬
‫הסבר‬
‫‪‬‬
‫הבניית תפיסה‬
‫‪Abstract Conceptualisation‬‬
‫התלמידים נדרשים לתהליכי רפלקציה ועיבודי‬
‫מידע שמובילים להבניית רעיונות חדשים‪,‬‬
‫לשינוי תפיסות קיימות‪ ,‬להבניית הכללות‬
‫ולהרחבת משמעות של מושגים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בחינה אקטיבית‬
‫‪Active Experimentation‬‬
‫הלומדים בוחנים‪/‬מנסים סיטואציות חדשות‬
‫בעולם הסובב אותם בעזרת התובנות החדשות‬
‫שרכשו‪.‬‬
‫שלבי הלמידה‬
‫שלבי הלמידה‬
‫הסבר‬
‫‪ ‬הרבע ראשון במעגל מדגיש‬
‫חיבור הרגשי‪-‬חווייתי של האדם למשימה‪.‬‬
‫‪ ‬הרבע השני במעגל מדגיש‬
‫הבנייה של מושגים‪ ,‬תפיסות ומודלים‬
‫תיאורטיים‪.‬‬
‫‪ ‬הרבע השלישי במעגל מדגיש‬
‫יישום ותרגול‪.‬‬
‫‪ ‬הרבע הרביעי במעגל מדגיש‬
‫אינטגרציה של היישום והחוויה גם יחד‪.‬‬
‫סגנונות למידה‬
‫במעגל הלמידה‬
‫קליטת מידע‪:‬‬
‫‪ ‬יש המעדיפים לקלוט מידע מהתנסות‬
‫מוחשית‪.‬‬
‫‪ ‬יש המעדיפים לקלוט מידע תוך כדי‬
‫התבוננות ‪.‬‬
‫סגנונות למידה‬
‫במעגל הלמידה‬
‫עיבוד מידע‪:‬‬
‫‪ ‬יש המעדיפים לעבד מידע מהתנסות‬
‫מוחשית ‪.‬‬
‫‪ ‬יש המעדיפים לעבד מידע ממופשט‪.‬‬
‫סגנונות למידה‬
‫במעגל הלמידה‬
‫סגנונות למידה‬
‫במעגל הלמידה‬
‫עיבוד‬
‫מידע לעשות –‬
‫בחינה‬
‫קליטת‬
‫אקטיבית‬
‫מידע‬
‫להרגיש –‬
‫התנסות אקטיביסטי‬
‫קונקרטית‬
‫לחשוב –‬
‫פרגמטי‬
‫הבניית‬
‫תפיסות‬
‫להתבונן –‬
‫התבוננות‬
‫רפלקטיבית‬
‫רפלקטיבי‬
‫תיאורטיקן‬
‫סגנונות למידה‬
‫במעגל הלמידה‬
‫סגנונות למידה‬
‫במעגל הלמידה‬
‫רפלקטיבי‪/‬ת (להרגיש ולהתבונן)‪:‬‬
‫‪ ‬בעלי יכולת להתבונן על סיטואציה‬
‫קונקרטית מנקודות מבט שונות‪.‬‬
‫‪ ‬מעדיפים להתבונן מאשר לעשות‪.‬‬
‫‪ ‬בעלי נטייה לאסוף מידע ולהשתמש‬
‫בדמיון כדי לפתור בעיות‪.‬‬
‫סגנונות למידה‬
‫במעגל הלמידה‬
‫תיאורטיקני‪/‬ת (להתבונן ולחשוב)‪:‬‬
‫‪ ‬לומדים בעלי סגנון למידה כזה הם בעלי‬
‫יכולת הפשטה גבוהה‪.‬‬
‫‪ ‬הם מעדיפים יותר חומר תיאורטי מאשר‬
‫התנסות פרקטית‪.‬‬
‫‪ ‬הם מסוגלים לעבד מידע ולארגן אותו‬
‫בתבניות לוגיות‪.‬‬
‫‪ ‬הם מעדיפים הרצאות‪ ,‬קריאה‪ ,‬לגלות‬
‫מודלים אנליטיים וכן לזמן ראוי לחשיבה‪.‬‬
‫סגנונות למידה‬
‫במעגל הלמידה‬
‫פרגמטי‪/‬ת (לחשוב ולעשות)‪:‬‬
‫‪ ‬לומדים בעלי סגנון למידה כזה יכולים לפתור‬
‫בעיות ויכולים להשתמש בתוצרי הלמידה‬
‫למציאת פתרונות לבעיות מעשיות‪.‬‬
‫‪ ‬הם מעדיפים משימות טכניות יותר מאשר‬
‫עיסוק בסוגיות חברתיות ואישיות‪.‬‬
‫‪ ‬הם מעדיפים לבחון מצבים עם רעיונות‬
‫חדשים‪ ,‬לערוך הדמיות‪ ,‬ולעבוד עם יישומים‬
‫מעשיים‪.‬‬
‫סגנונות למידה‬
‫במעגל הלמידה‬
‫אקטיביסט‪/‬ית (לעשות ולהרגיש)‪:‬‬
‫‪ ‬לומדים בעלי סגנון למידה כזה אוהבים‬
‫פעילויות מעשיות )‪.(Hands 0n‬‬
‫‪ ‬הם נשענים לרוב על אינטואיציות במקום על‬
‫לוגיקה‪.‬‬
‫‪ ‬הם נוטים להישען על מידע של אחרים מאשר‬
‫לבצע בעצמם את תהליכי עיבוד המידע‪.‬‬
‫‪ ‬הם גם מעדיפים לעבוד בקבוצה כדי להשלים‬
‫את המשימה‪.‬‬
‫יישום מעגל הלמידה‬
‫בהוראת מדע וטכנולוגיה‬
‫את תהליך הלמידה בהוראת המדע‬
‫והטכנולוגיה מומלץ לפתוח בזימון התנסויות‬
‫מוחשיות על תופעות בסביבה‬
‫(טבעיות‪ ,‬מלאכותיות‪ ,‬חברתיות)‪.‬‬
‫המפגש עתיד לעורר בקרב הלומדים תחושות‬
‫רגשיות (פליאה וסקרנות) שמעודדות סקרנות‬
‫והנעה ללמידה‪.‬‬
‫זהו השלב שמכונה במעגל הלמידה של קולב‬
‫"התנסות אקטיבית" וזהו שלב הפתיחה של‬
‫מעגל הלמידה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יישום מעגל הלמידה‬
‫בהוראת מדע וטכנולוגיה‬
‫הצורך להבין את התופעות מוביל להתנסות‬
‫אקטיבית (ניסויים‪ ,‬תצפיות‪ ,‬ניתוח מוצרים‬
‫ודגמים וניתוח מקורות מידע מידעניים)‬
‫ולהתבוננות רפלקטיבית מעשית‪ .‬שלב זה כולל‬
‫תהליכי חשיבה רפלקטיביים ומטה‪-‬קוגניטיביים‬
‫על התהליך שנחווה‪ .‬זהו שלב של‬
‫התנסות מוחשית וגם התנסות קוגניטיבית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יישום מעגל הלמידה‬
‫בהוראת מדע וטכנולוגיה‬
‫חקירת התופעות מובילה בדרך של חשיבה‬
‫אינדוקטיבית (מן הפרטים אל הכלל) להבניית‬
‫הכללות ועקרונות מדעיים – זהו השלב בו‬
‫עורכים המשגה של מושגים חדשים ו‪/‬או יוצרים‬
‫הכללות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יישום מעגל הלמידה‬
‫בהוראת מדע וטכנולוגיה‬
‫לאחר הבניית התפיסות והמושגים מזמנים‬
‫ללומדים תופעות חדשות שאותן הם מתבקשים‬
‫להסביר בעזרת המושגים (עקרונות) שנרכשו‪.‬‬
‫שלב זה מתבצע בדרך של חשיבה דדוקטיבית‬
‫(מן הכלל אל הפרט) – זהו השלב של‬
‫היישום והתרגול‪.‬‬
‫בשלב זה מזמנים לתלמידים גם התנסויות‬
‫מוחשיות עם בעיות (או מצבים) חדשות והם‬
‫נדרשים לפתור את הבעיה תוך כדי עשייה‬
‫(לדוגמה‪ ,‬בניית דגם‪ ,‬הכנת כרזה)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יישום מעגל הלמידה‬
‫בהוראת מדע וטכנולוגיה‬
‫היבט דידקטי נוסף שחשוב להוסיף לשיעור‬
‫שנבנה על פי מודל מעגל הלמידה הוא‬
‫שלב הסגירה‪.‬‬
‫בשלב זה עורכים סכום של כל תהליך הלמידה‬
‫(לדוגמה‪ :‬מה עשינו? מה למדנו? כיצד למדנו?)‬
‫ומעודדים התבוננות רפלקטיבית של כל‬
‫לומד‪/‬ת על תהליך הלמידה שעבר‪/‬ה‬
‫ועל התובנות החדשות שנוצרו‪ .‬ההתבוננות‬
‫הרפלקטיבית עתידה להוביל לשאילת שאלות‬
‫חדשות ולפתיחת מעגל למידה חדש‪.‬‬
‫סיכום‬
‫מעגל הלמידה של קולב מהווה מרכיב מרכזי‬
‫בתיאוריה של הלמידה ההתנסותית שהוא‬
‫פיתח‪ .‬לפי תיאוריה זו יש לזמן ללומדים מפגש‬
‫ישיר וחווייתי עם תופעה משמעותית לחייהם‬
‫ואשר חקירתה מחייבת התנסות מוחשית‬
‫וקוגניטיבית‪ ,‬התבוננות רפלקטיבית‪ ,‬תהליכי‬
‫המשגה וכן יישום ותרגול בהקשרים חדשים‪.‬‬
‫מעגל הלמידה מציג קשרי הצלבה בין העדפות‬
‫של לומדים לקליטת מידע ולעיבוד מידע‪.‬‬
‫‪‬‬
‫סיכום‬
‫קשרי הצלבה אלה מזמנים‪ ,‬עם התנועה בכיוון‬
‫השעון של המעגל‪ ,‬ארבעה סוגי משימות‬
‫שעתידות לתת מענה לארבעה סגנונות למידה‬
‫שונים של לומדים‪ .‬יישום תהליכי הל"ה בגישת‬
‫מודל מעגל הלמידה מאפשרים למידה‬
‫התנסותית ובה בעת לתת מענה לשונות של‬
‫לומדים‪.‬‬
‫מקורות‬
Atkin, J.M., Karplus R., 1962, Discovery or
Invention?, Science Teacher, Vol. 29, No.
5, Pg. 45.
Kolb, D.A., Fry, R., 1975, Towards an Applied
Theory of Experiential Learning, in:
Cooper C. (Ed.), theories of Group
Process, John Wiley, London.
Kolb, D.A., 1983, Experiential Learning: Experience
as the Source of Learning and
Development, Prentice-Hall, Englewood
cliffs, New-Jersey.
‫תודה על תשומת הלב‬
‫מעגל הלמידה‬
‫ההתנסותית‬
‫של קולב‬