‫סמים בקרב אסירים‬ ‫בישראל‪ :‬שימוש‪,‬‬ ‫התמכרות וטיפול‬ ‫[דרור ולק‪ ,1‬קתרין בן צבי‪ ,2‬פבל ספיבק‪ ,3‬ענת קון ]‬ ‫‪5 4‬‬ ‫בבתי הכלא בישראל כלואים אסירים רבים בעלי רקע של שימוש בסמים והתמכרות להם‪ .‬כדי לעמוד‬ ‫על היקף התופעה ומאפייניה נעשה מדי כמה שנים סקר על ידי שירות בתי הסוהר‪ .‬לשאלון הסקר‬ ‫שנעשה ב‪ 2012-‬ענו באופן וולונטרי ‪ 5,452‬אסירים ב‪ 27-‬בתי סוהר‪ ,‬שהם ‪ 52%‬מכלל האסירים‬ ‫הפליליים תושבי ישראל‪ ,‬שפוטים ועצורים‪ ,‬שהיו כלואים באותה עת במתקני שב"ס‪ .‬מאפייני הרקע‬ ‫של המשיבים לשאלון ושל כלל האסירים היו דומים‪ .‬השאלונים הופקו בשלוש שפות‪ :‬עברית‪ ,‬ערבית‬ ‫ורוסית‪ .‬מן הסקר עלה ששיעור המכורים היה ‪ ,36.2%‬ו‪ 15.6%-‬נוספים היו צרכני סמים שאינם‬ ‫מכורים‪ .‬אסירים בעלי השכלה יסודית נמצאו מכורים בשיעור של יותר מפי שניים מאסירים בעלי‬ ‫השכלה תיכונית ועל‪-‬תיכונית‪ .‬בקבוצת הגיל ‪ 49-40‬נמצאו מכורים בשיעור הגבוה ביותר מבין קבוצות‬ ‫הגיל‪ .‬אסירים לא‪-‬נשואים נמצאו מכורים יותר מנשואים‪ .‬סוגי הסמים השכיחים היו סמים מבוססי‬ ‫קנביס‪ ,‬אקסטזי וקוקאין לסוגיו‪ 9.5% .‬מהאסירים דיווחו על שימוש בסמים בבית הסוהר‪11.8% .‬‬ ‫מהאסירים התנסו בהם לראשונה בכלא‪ .‬שכיחות השימוש בסמים וההתמכרות להם בקרב האסירות‬ ‫דומה לשכיחות השימוש בקרב האסירים‪ ,‬אך השפעתם של רמת ההשכלה והמצב המשפחתי בולטת‬ ‫אצלן יותר‪ .‬כ‪ 60-‬אחוזים מהמכורים הביעו רצון לקבל טיפול גמילה‪ .‬בפועל‪ ,‬כאלף אסירים מקבלים‬ ‫טיפול גמילה מדי שנה באמצעות מחלקות ופרויקטים עם מאפיינים של קהילה טיפולית‪ .‬בהשוואה‬ ‫לסקרים שנעשו ב‪ 2000-‬וב‪ ,2007-‬שיעור המכורים נמוך ב‪ 40-‬אחוזים‪ .‬כן ירדו שיעור המשתמשים‬ ‫בסמים בבית הסוהר ושיעור האסירים שהתנסו בסמים לראשונה בכלא‪ .‬ירידה זו משקפת העמקת‬ ‫הפעילות לאיתור סמים ולסיכול החדרתם‪ ,‬הפרדה קפדנית בין מכורים ללא‪-‬מכורים והרחבת פעילות‬ ‫ההסברה והטיפול‪ .‬הקשר השלילי בין השכלה להתמכרות מדגיש את חשיבותן של רכישת השכלה‬ ‫ורכישת הכשרה מקצועית במאסר‪ ,‬לא רק כמפתח לחזרה מוצלחת לקהילה‪ ,‬אלא גם בבלימה של‬ ‫השימוש בסמים וההתמכרות להם‪.‬‬ ‫‪1‬גונדר‪-‬משנה דרור ולק ‪ -‬ראש מחלקת מחקר ואסטרטגיה במנהל תכנון בשירות בתי הסוהר‪ ,‬בעל תואר שלישי בפסיכולוגיה‪.‬‬ ‫‪2‬רב‪-‬כלאי קתרין בן צבי ‪ -‬קצינה במחלקת מחקר ואסטרטגיה במנהל תכנון בשירות בתי הסוהר‪ ,‬בעלת תואר שני בקרימינולוגיה‪.‬‬ ‫‪3‬סגן‪-‬גונדר פבל ספיבק ‪ -‬ראש ענף נרקולוגיה במערך הרפואה בשירות בתי הסוהר‪ ,‬בעל תואר שלישי ברפואה‪.‬‬ ‫‪4‬סגן‪-‬גונדר ענת קון ‪ -‬ראש ענף אבחון ומיון בחטיבת כליאה‪ ,‬לשעבר רכזת ארצית לטיפול בהתמכרויות בחטיבת תקון בשירות בתי‬ ‫הסוהר‪ ,‬בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית‪.‬‬ ‫‪5‬רוב תודות לקציני החינוך האגפיים‪ ,‬למנהלי האגפים ולנרקולוגים על הפצת השאלונים בבתי הסוהר‪ .‬תודה לרב‪-‬כלאי תומר כרמל‬ ‫ממחלקת מחקר ואסטרטגיה על הייעוץ בניתוחים הסטטיסטיים‪ .‬הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול סייעה במימון הסקר‪.‬‬ ‫‪79‬‬ ‫מבוא‬ ‫על פי דוח הסמים העולמי של ארגון האומות המאוחדות‪,‬‬ ‫היקף השימוש העולמי בסמים לא‪-‬חוקיים בקרב בגירים‬ ‫התייצב בחמש השנים האחרונות ועומד על ‪3.4%‬‬ ‫עד ‪ 6.6%‬מהאוכלוסייה (‪13%-10% .)UNODC, 2012‬‬ ‫מכלל המשתמשים מוגדרים "משתמשים בעייתיים"‪,‬‬ ‫קרי מכורים או בעלי הפרעות הקשורות לסמים‪.‬‬ ‫אחד מתוך מאה מקרי מוות בקרב מבוגרים מיוחס‬ ‫לשימוש בסמים לא‪-‬חוקיים‪ .‬בישראל התייצב בשנים‬ ‫האחרונות שיעור המשתמשים בסם לא‪-‬חוקי כלשהו‪,‬‬ ‫ובסקר האחרון עמד שיעורם על ‪ 611.4%‬מהאוכלוסייה‬ ‫הבוגרת (בר המבורגר‪ ,‬אזרחי‪ ,‬רוזינר וניראל‪.)2009 ,‬‬ ‫ככלל‪ ,‬יש קשר חזק בין צריכת סמים‪ ,‬עבריינות‬ ‫וכליאה‪ :‬הצורך בסם מוביל את המשתמש להשיגו‬ ‫באמצעות פעילות לא‪-‬חוקית‪ ,‬וכך הוא נחשף יותר‬ ‫למשתמשים ולמכורים בבית הסוהר‪ .‬במדינות רבות‬ ‫בעולם נרשמה בעשורים האחרונים ירידה מתמדת‬ ‫בהיקף הפשיעה‪ ,‬ואילו היקף השימוש בסמים בקרב‬ ‫עבריינים ואסירים גדל ונעשה בעיה מרכזית של רשויות‬ ‫האכיפה‪ ,‬של מערכי הבריאות ושל החברה בכלל‬ ‫(‪.)Springer, McNeece, & Mayfield Arnold, 2009‬‬ ‫שימוש בסמים והתמכרות להם‬ ‫בקרב אסירים‬ ‫מחקר מקיף‪ ,‬שסיכם עשר שנות ניטור נתונים באירופה‪,‬‬ ‫לימד כי אין באירופה פרוטוקול מוסכם של איסוף‬ ‫מידע על שימוש בסמים בכלא (‪Carpentier, Royuela,‬‬ ‫‪ .)Noor, & Hedrich, 2012‬המרכז האירופי לניטור‬ ‫סמים והתמכרות לסמים‪ ,‬ה‪European( EMCDDA-‬‬ ‫‪,)Monitoring Centre for Drugs and Drug Addiction‬‬ ‫אוסף בשיטתיות נתונים על שכיחות השימוש בסמים‬ ‫במערכות הכליאה במדינות אירופה‪ ,‬ואולם יש שוני‬ ‫רב בין המדינות בהגדרות של השימוש וההתמכרות‪,‬‬ ‫בשיטות איסוף הנתונים‪ ,‬בהיקף הסקר ובמידה שהוא‬ ‫מייצג את אוכלוסיית האסירים‪ .‬ברוב מדינות אירופה‬ ‫נאספים הנתונים במחקרי רוחב (‪)cross-sectional‬‬ ‫ברמה הארצית‪ ,‬ומעטים מהם נעשו יותר מפעם‬ ‫אחת‪ .‬הנתונים נאספים בחתכי אוכלוסיות ובמדגמים‬ ‫בכפוף למגוון הגדרות‪ :‬יש שנאסף מידע על אודות‬ ‫השימוש בזמן המאסר ויש שהמידע נוגע לשימוש‬ ‫בסמים לפני המאסר‪ .‬ברוב המקרים נמדד השימוש‬ ‫בסמים באמצעות דיווח עצמי בשאלונים או בריאיון‬ ‫קליני‪ ,‬אך רק במקצת המקרים נעשה שימוש בתקנים‬ ‫מקובלים כגון ‪.)Carpentier et al., 2012( DSM-IV‬‬ ‫גם היקף המדגם ואסטרטגיית הדגימה שונים מאוד‬ ‫ממדינה למדינה‪ .‬במקרים מעטים נסקרת כל אוכלוסיית‬ ‫האסירים בכל בתי הכלא במדינה‪ ,‬במקרים אחרים‬ ‫נלקח מדגם מתוך כלל האסירים בכל בתי הכלא‪,‬‬ ‫ובאחרים נעשה מדגם בשני שלבים‪ :‬תחילה דוגמים‬ ‫כמה בתי כלא‪ ,‬ולאחר מכן דוגמים כמה אסירים בכל‬ ‫אחד מבתי הכלא שנדגמו‪ .‬רמת הייצוגיות של הסקרים‬ ‫אף היא נושא מורכב‪ .‬מוסדות הענישה שנדגמים לא‬ ‫בהכרח מייצגים נאמנה את מערכת הכליאה בכללה‪.‬‬ ‫כמו כן במקצת המחקרים מובאים בחשבון רק אסירים‬ ‫שפוטים‪ ,‬ובאחרים כלולים גם עצורים‪ .‬אף שרוב‬ ‫המחקרים כוללים את אוכלוסיית האסירות‪ ,‬על פי‬ ‫רוב המידע המדווח לא מציג את ההבדלים המגדריים‬ ‫(‪.)Carpentier et al., 2012‬‬ ‫הנתונים מאירופה מלמדים על הבדלים ניכרים בין‬ ‫מדינות היבשת מבחינת שיעור השימוש בסמים בקרב‬ ‫אסירים‪ .‬על פי נתוני ‪ ,2004-1999‬שיעור האסירים‬ ‫שאי‪-‬פעם השתמשו בסמים גבוה לעומת שיעור‬ ‫המשתמשים באוכלוסייה הכללית‪ .‬בין ‪ 8%‬ל‪73%-‬‬ ‫מהאסירים נמצאו מכורים או משתמשים קבועים‬ ‫טרם כליאתם‪ ,‬ו‪ 8%-‬עד ‪ 51%‬מהאסירים השתמשו‬ ‫בסמים בכלא‪ .‬מקצת המשתמשים בכלא (‪ 10%‬עד‬ ‫‪ )42%‬דיווחו על שימוש קבוע בכלא‪ ,‬ואחרים דיווחו‬ ‫על שימוש מזדמן‪ .‬המשתמשים המזדמנים השתמשו‬ ‫לרוב בקנביס (‪ .)EMCDDA, 2006‬דוח משנת ‪2012‬‬ ‫מלמד על נתונים דומים (‪ .)EMCDDA, 2012a‬כך‬ ‫לדוגמה ‪ 22%‬מהאסירים בסקוטלנד דיווחו על‬ ‫שימוש בסמים בחודש האחרון בכלא ו‪ 45%-‬דיווחו כי‬ ‫‪6‬ייתכן שהשיעור הגבוה יחסית בישראל נובע מההבדלים בקבוצות הגיל לדגימה‪ .‬בישראל נדגמו בני ‪ 40-18‬וברוב המדינות‬ ‫נדגמו בני ‪.65-15‬‬ ‫‪80‬‬ ‫סמים בקרב אסירים בישראל‪ :‬שימוש‪ ,‬התמכרות וטיפול‬ ‫השתמשו אי‪-‬פעם בסמים בכלא (‪.)EMCDDA, 2012b‬‬ ‫בסקר שנעשה בפורטוגל דיווחו ‪ 12%‬מהאסירים‬ ‫על שימוש בסמים בחודש האחרון (‪Carpentier et‬‬ ‫‪ .)al., 2012‬במחקר שנעשה בצרפת (‪Lukasiewicz‬‬ ‫‪ )et al., 2007‬נדגמו ‪ 998‬אסירים מ‪ 23-‬בתי כלא‪.‬‬ ‫התברר‪ ,‬כי יותר משליש מהאסירים היו מכורים או‬ ‫השתמשו לרעה בסמים או באלכוהול בשנה שקדמה‬ ‫למחקר‪ .‬במחקר זה התברר‪ ,‬כי קנביס הוא החומר‬ ‫השכיח ביותר ולאחריו אלכוהול‪.‬‬ ‫שכיחות השימוש בסמים בקרב אסירים גבוהה משכיחות‬ ‫השימוש באוכלוסייה הכללית גם בארצות הברית‪,‬‬ ‫בקנדה ובאוסטרליה‪ .‬בקנדה‪ ,‬שבה נהוגה שיטת אבחון‬ ‫דומה לזו הנהוגה באירופה‪ ,‬כ‪ 70%-‬מהאסירים אובחנו‬ ‫משתמשים לרעה בחומר ממכר (ובכלל זה שימוש‬ ‫לרעה באלכוהול)‪ .‬בארצות הברית ‪ 65%‬מהאסירים‬ ‫מתאימים להגדרות ‪ DSM-IV‬הנוגעות לשימוש לרעה‬ ‫בחומר ממכר או להתמכרות לו‪ .‬באוסטרליה דיווחו‬ ‫‪ 66%‬מהאסירים הנכנסים לכלא על שימוש בסמים‬ ‫ב‪ 12-‬החודשים טרם כניסתם לכלא ( ‪EMCDDA,‬‬ ‫‪ .)2012a‬במחקר השוואתי נבדקה שכיחות השימוש‬ ‫בסמים ובאלכוהול בשני בתי כלא בבריטניה (אחד‬ ‫מהם כלא לנוער) ובבית כלא במינסוטה שבארצות‬ ‫הברית (‪ .)Jones & Hoffmann, 2006‬הממצאים‬ ‫מלמדים ששיעור ההתמכרות לסמים בקרב האסירים‬ ‫הבוגרים בלבד עומד על ‪ 23%‬בארצות הברית לעומת‬ ‫‪ 11%‬באנגליה‪ .‬ב‪ 2002-‬נעשה סקר על מדגם מייצג של‬ ‫אסירים בבתי כלא מקומיים (‪ )jails‬בארצות הברית‪.‬‬ ‫במחקר השתתפו ‪ 6,982‬אסירים ואסירות מ‪ 417-‬בתי‬ ‫כלא‪ .‬התברר כי ‪ 53.5%‬מהאסירים אופיינו משתמשים‬ ‫בסמים או מכורים להם (‪ 35.8%‬מכורים) לעומת ‪3.0%‬‬ ‫מהאוכלוסייה הכללית (‪Bureau of Justice Statistics,‬‬ ‫‪ .)2005‬ב‪ 2004-‬נעשה מחקר על מדגם מייצג של‬ ‫אסירים בבתי כלא מדינתיים ובבתי כלא פדרליים‪.‬‬ ‫בסקר נכללו ‪ 312‬בתי סוהר ורואיינו יותר מ‪18,000-‬‬ ‫אסירים‪ .‬הממצאים הנוגעים לבתי הסוהר המדינתיים‬ ‫היו דומים מאוד לאלו שעלו בסקר של בתי הכלא‬ ‫המקומיים‪ .‬לעומת זאת בבתי הסוהר הפדרליים נמצאו‬ ‫שיעורים נמוכים יותר של שימוש בסמים והתמכרות‬ ‫(‪.)Bureau of Justice Statistics, 2006‬‬ ‫פייזל‪ ,‬ביינס ודול (‪ )Fazel, Bains, & Doll, 2006‬הציגו‬ ‫את שכיחות השימוש בסמים וההתמכרות להם בקרב‬ ‫אסירים עם כניסתם למאסר‪ .‬הם איתרו ‪ 13‬מחקרים‬ ‫(תשעה מארצות הברית והשאר מאירלנד‪ ,‬מאנגליה‬ ‫ומניו‪-‬זילנד) שכללו ‪ 7,563‬אסירים ושעמדו בקריטריונים‬ ‫מחמירים של איכות שיטת הדגימה והמדד להתמכרות‬ ‫ולשימוש לרעה בסמים‪ .‬הממצאים לימדו על הטרוגניות‬ ‫ניכרת בין המחקרים‪ ,‬שלמעשה סיכלה את האפשרות‬ ‫הטכנית לשלב את המחקרים למחקר‪-‬על‪ .‬כך למשל‬ ‫נמצא ששיעור המכורים והמשתמשים בסמים בקרב‬ ‫אסירים היה בין ‪ 10.0%‬ל‪ ,48.0%-‬ובקרב אסירות בין‬ ‫‪ 30.3%‬ל‪.60.4%-‬‬ ‫שימוש בסמים והתמכרות להם‬ ‫בקרב אסירים בישראל‬ ‫בעשור הקודם נעשו בשב"ס שני סקרים‪ ,‬ב‪2000-‬‬ ‫וב‪ ,2007-‬על אודות ההיקף והאופי של השימוש‬ ‫בסמים ובאלכוהול בקרב האסירים הפליליים בבתי‬ ‫הסוהר בישראל‪ .‬בסקר משנת ‪ 2000‬השתתפו ‪1,612‬‬ ‫אסירים‪ ,‬והוא לימד כי ‪ 58%‬מהאסירים היו מכורים‬ ‫לסמים‪ 15% ,‬השתמשו בסמים במאסר ו‪23%-‬‬ ‫התחילו להשתמש בסמים במהלך המאסר (ספיבק‪,‬‬ ‫‪ .)2000‬בשנת ‪ 2007‬בוצע סקר נוסף בהשתתפות‬ ‫‪ 3,351‬אסירים‪ ,‬וממנו הסתמנה מגמת ירידה בצריכת‬ ‫סמים ובהתמכרות להם‪ .‬נמצא כי ‪ 47%‬מהאסירים‬ ‫היו מכורים לסמים‪ 11% ,‬השתמשו בסמים במאסר‬ ‫ו‪ 14%-‬התחילו להשתמש בסמים במהלך המאסר‬ ‫(ספיבק וקון‪.)2008 ,‬‬ ‫משתני רקע‬ ‫בסעיף זה נציג ממצאים על אודות שימוש בסמים‬ ‫והתמכרות להם על פי משתני רקע והתנהגויות‬ ‫ייחודיות המדווחים באופן שכיח בסקרי סמים‬ ‫הנוגעים לאסירים‪.‬‬ ‫השכלה‪ :‬נתונים שנאספו בקרב אסירים ממדינות‬ ‫באירופה‪ ,‬שנכנסו למסגרת טיפולית בכלא‪ ,‬מלמדים‬ ‫שבאופן כללי אסירים אלו משתייכים למעמד חברתי‬ ‫נמוך‪ :‬לרובם השכלה נמוכה ורבים סובלים מאבטלה‬ ‫וממגורים לא יציבים (‪ .)EMCDDA, 2012a‬במחקר‬ ‫‪81‬‬ ‫שנעשה בצרפת (‪ )Lukasiewicz et al., 2007‬התברר‬ ‫שההשכלה של ‪ 50.4%‬מהאסירים שאובחנו מכורים‬ ‫לסמים או משתמשים ב‪ 12-‬החודשים שקדמו למחקר‬ ‫היתה נמוכה מהשכלה תיכונית (לעומת ‪ 45.8%‬בכלל‬ ‫המדגם)‪ 47.1% .‬היו בעלי השכלה תיכונית (לעומת‬ ‫‪ 46.9%‬בכלל המדגם)‪ ,‬ול‪ 2.5%-‬היתה השכלה‬ ‫אוניברסיטאית (לעומת ‪ 7.3%‬בכלל המדגם)‪ .‬ניתוח של‬ ‫מאפייני ההשכלה של אסירים בכל מערכות הכליאה‬ ‫בארצות הברית (‪)Bureau of Justice Statistics, 2003‬‬ ‫רומז אף הוא על חשיבות מאפיין ההשכלה בפשיעה‬ ‫בכלל ובעבריינות סמים בפרט‪ .‬נמצא שקרוב למחצית‬ ‫מעברייני הסמים (סחר או שימוש) לא סיימו בית‬ ‫ספר תיכון (לעומת ‪ 4.7%‬באוכלוסייה הכללית)‪ ,‬זאת‬ ‫לעומת בוגרי תיכון ששיעורם בקרב עברייני הסמים‬ ‫דומה לשיעורם באוכלוסייה (כ‪.)30%-‬‬ ‫גיל‪ :‬בסקר אמריקני על בתי כלא מדינתיים ובתי‬ ‫כלא פדרליים הוצגו נתונים על משתמשים בסמים‬ ‫ומכורים (‪ .)Bureau of Justice Statistics, 2006‬הסקר‬ ‫מלמד‪ ,‬כי שיא השימוש או ההתמכרות היו בקרב‬ ‫קבוצת הצעירים עד גיל ‪ ,)59.8%( 24‬וקיימת ירידה‬ ‫מתמדת ככל שקבוצת הגיל מבוגרת יותר‪ ,‬עד לשיעור‬ ‫של ‪ 18.3%‬בקרב בני ‪ 55‬ויותר‪.‬‬ ‫מצב משפחתי‪ :‬במחקר הצרפתי הנזכר לעיל‬ ‫(‪ )Lukasiewicz et al., 2007‬נמצא ש‪ 25.5%-‬מהאסירים‬ ‫שאובחנו מכורים לסמים או משתמשים ב‪ 12-‬החודשים‬ ‫שקדמו למחקר היו נשואים (לעומת ‪ 36.0%‬בכלל‬ ‫המדגם) ו‪ 62.2%-‬היו רווקים (לעומת ‪ 41.2%‬בכלל‬ ‫המדגם)‪ .‬בסקר שנעשה בקרב מדגם מייצג של יותר‬ ‫מארבעים אלף אמריקנים נמצא שהסיכוי של גרושים‬ ‫ואלמנים להתמכר לסמים במשך החיים גדול פי ‪1.9‬‬ ‫מהסיכוי של נשואים‪ .‬ב‪ 12-‬החודשים שקדמו לסקר‬ ‫הגיע הפער לפי ‪Compton, Thomas, Stinson, &( 3.6‬‬ ‫‪ .)Grant, 2007‬בסקר זה‪ ,‬וכן בסקרי בריאות אחרים‬ ‫(למשל ‪ ,)Verbrugge, 1979‬נשמר המדרג‪ :‬בעלי‬ ‫הבריאות הטובה ביותר הם נשואים‪ ,‬לאחריהם רווקים‪,‬‬ ‫ובעלי הבריאות הגרועה ביותר הם גרושים ואלמנים‪.‬‬ ‫מגדר‪ :‬בסקר האמריקני על בתי כלא מדינתיים ובתי‬ ‫כלא פדרליים נמצא שנשים היו מכורות לסמים יותר‬ ‫מגברים (‪ 60.2%‬לעומת ‪ ,)53.0%‬ואילו באוכלוסייה‬ ‫‪82‬‬ ‫הכללית המגמה היתה הפוכה‪ :‬גברים השתמשו‬ ‫בסמים והיו מכורים להם בהיקף כפול מנשים‬ ‫(‪ .)Bureau of Justice Statistics, 2006‬בסקר שבדק‬ ‫אסירים שפוטים בוויילס שבאנגליה נמצא שיעור גבוה‬ ‫מעט של נשים מכורות לעומת גברים מכורים‪34% :‬‬ ‫ו‪ 32%-‬בהתאמה‪ .‬בקרב עצורים היו ההבדלים גדולים‬ ‫יותר‪ 47% :‬ו‪ 40%-‬בהתאמה (& ‪Singleton, Farrell,‬‬ ‫‪.)Meltzer, 2003‬‬ ‫סוגי סמים‪ :‬מהסקר האמריקני על בתי כלא מדינתיים‬ ‫ובתי כלא פדרליים עלה שסוגי הסמים הנפוצים בשימוש‬ ‫על ידי אסירים בבתי הכלא המדינתיים הם מריחואנה‬ ‫או חשיש (‪ ,)77.6%‬לאחריהם קוקאין וקראק (‪,)46.8%‬‬ ‫סמי הזיה (‪ ,)32.9%‬סמים ממריצים (‪ )28.6%‬ואופיאטים‬ ‫וסמים מרגיעים (כ‪Bureau of Justice Statistics,( )20%-‬‬ ‫‪ .)2006‬הנתונים נגעו לשימוש אי‪-‬פעם‪ .‬באנגליה וויילס‬ ‫האופיאטים הם סוג הסם השכיח ביותר לאחר הקנביס‬ ‫והם תופסים את מקומו של הקוקאין (מצוטט ב‪Prison-‬‬ ‫‪.)Reform Trust, 2013‬‬ ‫תחילת השימוש בסמים‪ :‬בסקירה של נתונים‬ ‫ומחקרים על בתי כלא ואסירים באנגליה וויילס צוין‪,‬‬ ‫כי ‪ 19%‬מתוך האסירים שדיווחו על שימוש בהרואין‬ ‫אי‪-‬פעם השתמשו בסם הזה בפעם הראשונה בכלא‪.‬‬ ‫משמעות הממצא היא שכ‪ 8%-‬מכלל האסירים במדגם‬ ‫התחילו להשתמש בהרואין בכלא (מצוטט ב‪Prison-‬‬ ‫‪ .)Reform Trust, 2013‬בסקר מקיף שנעשה בוויילס‬ ‫רואיינו כ‪ 3,000-‬אסירים מ‪ 131-‬מתקני כליאה‪26.4% .‬‬ ‫מהמשתמשים אי‪-‬פעם בהרואין החלו להשתמש בסם‬ ‫זה בכלא‪ 9.3% ,‬מהמשתמשים אי‪-‬פעם בקוקאין או‬ ‫בקראק החלו להשתמש בסמים אלו בכלא‪ ,‬ו‪6.4%-‬‬ ‫מהמשתמשים אי‪-‬פעם במריחואנה החלו להשתמש‬ ‫בסם זה בכלא (‪.)Boys et al., 2002‬‬ ‫טיפול גמילה מסמים בכלא‬ ‫כשני שלישים מהאסירים שאופיינו מכורים או‬ ‫משתמשים לרעה בסמים ובאלכוהול בסקר‬ ‫האמריקני על בתי כלא מדינתיים ובתי כלא פדרליים‬ ‫השתתפו אי‪-‬פעם בחייהם בטיפול גמילה‪47% .‬‬ ‫השתתפו בתוכנית בפיקוח של מערכות אכיפת‬ ‫החוק‪ ,‬ו‪ 19%-‬מהאסירים השתתפו בתוכנית גמילה‬ ‫סמים בקרב אסירים בישראל‪ :‬שימוש‪ ,‬התמכרות וטיפול‬ ‫במהלך שהותם בכלא (‪Bureau of Justice Statistics,‬‬ ‫‪ .)2006‬הדוח האירופי מציין‪ ,‬כי פרופיל המטופלים‬ ‫בכלא היה דומה למדי לפרופיל המטופלים בקהילה‬ ‫( ‪.)EMCDDA, 2012a‬‬ ‫שב"ס מטפל במכורים לסמים ועוסק במניעה‬ ‫ובהסברה‪ ,‬ומתבסס על הנחת היסוד שכליאה היא‬ ‫הזדמנות לפעול לשינוי דפוסי ההתנהגות‪ .‬שב"ס‬ ‫מפעיל שתי תוכניות טיפול פסיכו‪-‬סוציאליות לגמילה‪,‬‬ ‫מחלקה ופרויקט‪ ,‬זאת מלבד מתן תחליפי סם‬ ‫לאסירים שאינם מתאימים לטיפול פסיכו‪-‬סוציאלי‪.‬‬ ‫בשתי התוכניות עוברים המכורים תהליך טיפולי‬ ‫אינטנסיבי בעל מאפיינים של קהילה טיפולית‪,‬‬ ‫אלא שבמחלקות יש גם ִתקנון עשיר של כוח אדם‬ ‫ומבנה נפרד ומותאם‪ .‬צוות רב‪-‬מקצועי‪ ,‬הכולל עובד‬ ‫סוציאלי‪ ,‬קצין חינוך‪ ,‬רופא נרקולוג ומדריך נגמלים‪,‬‬ ‫מפעיל את שתי התוכניות‪.‬‬ ‫בשב"ס פועלות תשע מחלקות טיפוליות לגמילה‬ ‫מסמים המתוקננות ל‪ 306-‬אסירים‪ ,‬ומופעלים עשרה‬ ‫פרויקטים המתוקננים ל‪ 170-‬אסירים‪ .‬המחלקות‬ ‫פועלות במרכז טיפולי ארצי בכלא "חרמון" בצפון‬ ‫הארץ ובארבעה בתי סוהר נוספים‪ .‬בכלא "חרמון"‬ ‫פועלות חמש מחלקות והטיפול נעשה על פי‬ ‫התפיסה של רצף טיפולי‪ ,‬החל בתהליך הקליטה‬ ‫והמיון‪ ,‬דרך המחלקה הטיפולית וכלה באגף בוגרים‬ ‫ושיקום‪ ,‬שם רוכש המטופל כלים לחזרה הדרגתית‬ ‫לקהילה‪ .‬אסירים המעוניינים להיגמל אבל אינם‬ ‫עומדים בקריטריונים של השתלבות במחלקה‪,‬‬ ‫יכולים להשתתף בפרויקט המופעל בעשרה בתי‬ ‫סוהר‪ .‬במהלך ‪ 2012‬טופלו במחלקות ‪ 701‬אסירים‪,‬‬ ‫ובפרויקטים השתתפו ‪ 323‬אסירים‪.‬‬ ‫במאמר זה נציג מקצת מממצאיו של סקר סמים‬ ‫ואלכוהול שנעשה בשירות בתי הסוהר בשנת‬ ‫‪ .2012‬המאמר יתמקד בממצאים הנוגעים לשימוש‬ ‫בסמים ולהתמכרות להם‪ ,‬וכן לטיפולי הגמילה‪,‬‬ ‫תוך התייחסות לממצאים מסקרים קודמים שנעשו‬ ‫בשנים ‪ 2000‬ו‪.2007-‬‬ ‫שיטה‬ ‫אוכלוסייה‬ ‫שאלוני הסקר הופצו ב‪ 27-‬בתי סוהר מתוך ‪ 30‬בתי‬ ‫סוהר בשב"ס‪ .‬לשאלונים השיבו באופן וולונטרי ‪5,452‬‬ ‫אסירים‪ ,‬שהם ‪ 52%‬מכלל אוכלוסיית האסירים הפליליים‬ ‫(שפוטים ועצורים) תושבי ישראל‪ ,‬שהיו כלואים בבתי‬ ‫הכלא של שב"ס באותה עת (להלן אוכלוסיית היעד)‪.‬‬ ‫אסירים ביטחוניים ומסתננים מאפריקה המוחזקים‬ ‫במשמורת שב"ס לא נכללו בסקר‪ .‬השאלונים התקבלו‬ ‫באוקטובר ‪.2012‬‬ ‫ייצוגיות אוכלוסיית היעד‪ :‬כדי להימנע מפגיעה‬ ‫אפשרית בפרטיות הנבדקים מיעטנו בשאלות הנוגעות‬ ‫למאפיינים אישיים של המשיבים לסקר‪ ,‬ולכן קשה לבסס‬ ‫ייצוגיות בשיטה הקלסית‪ .‬השוואה בכמה מאפיינים‬ ‫בין המדגם לאוכלוסיית היעד מלמדת‪ ,‬כי המשיבים‬ ‫על הסקר משקפים נאמנה את אוכלוסיית היעד‪:‬‬ ‫התפלגות המעמד המשפטי במדגם ובאוכלוסיית‬ ‫היעד דומה מאוד‪ :‬שיעור השפוטים והעצורים הוא‬ ‫‪ 70.5%‬ו‪ 29.5%-‬לעומת ‪ 71.2%‬ו‪ 28.8%-‬בהתאמה‪.‬‬ ‫ממוצע הגיל במדגם ובאוכלוסיית היעד כמעט זהה‪:‬‬ ‫‪ 35.3‬שנים ו‪ 35.1-‬שנים בהתאמה‪ .‬התפלגות המעמד‬ ‫המשפחתי במדגם ובאוכלוסיית היעד דומה למדי‪:‬‬ ‫רווקים ‪ 44.8% -‬לעומת ‪ ;52.5%‬נשואים ‪36.9% -‬‬ ‫לעומת ‪ ;32.5%‬גרושים‪/‬פרודים ‪ 16.3% -‬לעומת‬ ‫‪ ;13.8%‬ואלמנים ‪ 2.0% -‬לעומת ‪ ,1.2%‬הכול בהתאמה‪.‬‬ ‫כלים‬ ‫בשאלון הסקר היו ‪ 45‬שאלות שהתחלקו לארבעה‬ ‫שאלונים‪ :‬שאלון התמכרות לאלכוהול; שאלון התמכרות‬ ‫לסמים; שאלון להערכה עצמית של רמת ההתמכרות;‬ ‫שאלון פרטים אישיים‪ .‬השאלון תורגם לערבית ולרוסית‪,‬‬ ‫והשאלונים המתורגמים תורגמו שוב לעברית (תרגום‬ ‫כפול)‪ .‬בעקבות התרגום החוזר שופרו התרגומים‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬במאמר הנוכחי נציג ניתוחים הנוגעים לשאלון‬ ‫הסמים בלבד‪.‬‬ ‫א‪ .‬שאלון התמכרות לסמים‪ :‬כדי לקבוע את דפוסי‬ ‫השימוש בסמים בקרב האסירים נעשה שימוש‬ ‫בשאלון שבו ‪ 13‬שאלות‪ .‬בסקרים הקודמים שנעשו‬ ‫‪83‬‬ ‫בשב"ס (שנים ‪ 2000‬ו‪ )2007-‬נעשה שימוש בגרסה‬ ‫קצרה יותר של השאלון‪ ,‬שבה ‪ 10‬שאלות מתוך ‪13‬‬ ‫שבשאלון הנוכחי‪ .‬שיעור המכורים לפי הגרסה החדשה‬ ‫של השאלון עמד על ‪ ,36.2%‬ולפי הגרסה הישנה‬ ‫ ‪ .33.9%‬הפער הקטן יחסית בין שיטות המדידה‬‫והמתאם הגבוה ביניהן (‪ )r=0.91‬מאפשרים לבחור‬ ‫באחת מהשיטות‪ ,‬ולפיכך בדוח הזה נעשה שימוש‬ ‫רק במדד המבוסס על הגרסה החדשה של השאלון‪.‬‬ ‫לתריסר השאלות הראשונות מענה דיכוטומי (כן‪/‬‬ ‫לא)‪ ,‬ובשאלה האחרונה על אודות תדירות השימוש‬ ‫בסוגי סמים יש ארבע אפשרויות (בחודש האחרון‪,‬‬ ‫בשנה האחרונה‪ ,‬אי‪-‬פעם‪ ,‬אף פעם לא)‪ 7‬לגבי עשרה‬ ‫סוגי סמים (ראו נספח)‪ .‬ניתוח מהימנות פנימית של‬ ‫פריטי השאלון הניב ‪ .α=0.94‬על פי הניקוד בשאלון‬ ‫זה סווגו המשיבים לשלוש קטגוריות‪:‬‬ ‫(‪ )1‬מעולם לא צרך סמים‪ :‬משיבים בקטגוריה‬ ‫זו הם מי שלא הוגדרו צרכנים או מכורים‪ .‬משיבים‬ ‫אלו ענו בשלילה על תריסר השאלות‪ ,‬ובנוסף ענו‬ ‫בכל הסעיפים הנוגעים לתדירות השימוש בסוגי‬ ‫הסמים למיניהם שהם אף פעם לא השתמשו‪.‬‬ ‫(‪ )2‬צרכן סמים שאינו מכור‪ :‬משיבים בקטגוריה‬ ‫זו הם מי שענו בחיוב על שאלה אחת לפחות‬ ‫מהשאלות הנוגעות לשימוש בסמים או להתנסות‬ ‫בהם ‪ -‬שאלות ‪ - 6 ,3 ,2 ,1‬או מי שסימן בשאלה ‪13‬‬ ‫את התשובות "בחודש האחרון"‪" ,‬בשנה האחרונה"‬ ‫או "אי‪-‬פעם" באחד הסעיפים לפחות‪.‬‬ ‫(‪ )3‬מכור לסמים‪ :‬משיבים בקטגוריה זו הם מי‬ ‫שענו בחיוב על אחת לפחות מהשאלות האלה‪:‬‬ ‫‪ .12 ,11 ,10 ,9 ,8 ,5 ,4‬קריטריון זה להתמכרות‬ ‫מחמיר אף יותר מזה של ‪American( DSM-IV‬‬ ‫‪ .)Psychiatric Association - APA, 1994‬על פי‬ ‫‪ ,DSM-IV‬מכור ייחשב מי שסובל משלושה מתוך‬ ‫ארבעת התסמינים האלה או מכולם‪ :‬סבילות לסם‬ ‫(הצורך להגדיל את כמות הסם כדי להשיג אותו‬ ‫אפקט); "קריז"; אי‪-‬שליטה בכמות הסם הנצרכת;‬ ‫וכישלון בהפחתת השימוש בו‪ .‬בשאלון הסקר כללנו‬ ‫את תסמיני הסבילות וה"קריז"‪ ,‬והוספנו שאלות על‬ ‫ניסיונות גמילה ושימוש בתחליפי סם‪ .‬די היה בפריט‬ ‫אחד מבין השבעה כדי לאפיין את האסיר כמכור‪.‬‬ ‫ב‪ .‬שאלון פרטים אישיים‪ :‬שאלות הנוגעות למאפייני‬ ‫המשיב‪ :‬מצבו המשפטי (עצור או שפוט)‪ ,‬גילו‪ ,‬מספר‬ ‫שנות הלימודים ומצבו המשפחתי‪ .‬פרטים אישיים‬ ‫נוספים לא נשאלו ביודעין‪ ,‬כדי לא לפגוע בפרטיות‬ ‫המשיבים ולבסס את אמונם על אודות אנונימיות‬ ‫השאלון‪.‬‬ ‫הליך‬ ‫להעברת הסקר קדם פיילוט ביולי ‪ ,2012‬שבו הועבר‬ ‫השאלון בשני אגפים בשני בתי סוהר‪ .‬בספטמבר‬ ‫‪ 2012‬התקיימו הדרכות על מבנה השאלון ועל הליך‬ ‫הביצוע של הסקר לצוותים שהופקדו על העברת‬ ‫השאלון‪ .‬אלה היו קציני החינוך האגפיים‪ ,‬מנהלי‬ ‫האגפים והנרקולוגים‪ .‬הצוותים הונחו לפרסם את‬ ‫דבר הסקר באגפים באמצעות כרזה שנתלתה על‬ ‫לוח המודעות ובשיחות עם האסירים‪ .‬שאלוני הסקר‬ ‫מולאו באוקטובר ‪ .2012‬הצוותים חילקו לאסירים‬ ‫את שאלוני הסקר במועדון האגף בקבוצות של לא‬ ‫יותר מ‪ 15-‬אסירים‪ .‬לאסירים הוסבר‪ ,‬כי מילוי הסקר‬ ‫יסייע לפתח תחומי טיפול באסירים מכורים בשב"ס‪,‬‬ ‫והודגש בפניהם כי השאלונים אנונימיים ולא יתאפשר‬ ‫לזהות פרטים אישיים של האסירים המשתתפים‪ .‬בכל‬ ‫שלב יכלו האסירים לחדול ממילוי השאלון‪ ,‬ומכאן‬ ‫שהמענה לסקר היה וולונטרי לחלוטין‪ .‬בתום המילוי‬ ‫הכניס מנהל האגף את השאלונים למעטפה סגורה‬ ‫עם טופס שסיכם את היקף המילוי‪ֶ ,‬והעבירה ליחידת‬ ‫המחקר של שב"ס‪.‬‬ ‫ניתוח הנתונים‬ ‫התפלגות קטגוריות ההתמכרות לסמים נותחה לפי‬ ‫המאפיינים האלה של האסירים‪ :‬מעמד משפטי‪ ,‬רמת‬ ‫השכלה‪ ,‬קבוצת גיל ומצב משפחתי‪ .‬לשם פשטות‬ ‫ההשוואה נערכו המבחנים הסטטיסטיים רק בין שתי‬ ‫‪7‬הדיווח על תדירות השימוש בסוגי הסמים למיניהם נוגע גם לזמן מחוץ לכלא‪ ,‬ולכן אי‪-‬אפשר להסיק ממנו על היקף השימוש‬ ‫במהלך המאסר‪.‬‬ ‫‪84‬‬ ‫סמים בקרב אסירים בישראל‪ :‬שימוש‪ ,‬התמכרות וטיפול‬ ‫הקטגוריות "מכור" ו"לא מכור"‪ .‬קטגוריית הביניים‬ ‫"צרכן סמים שאינו מכור" נכללה בקטגוריה "לא מכור"‪.‬‬ ‫ההשוואה נעשתה באמצעות מבחן ‪( χ2‬חי בריבוע)‪,‬‬ ‫והבדל מובהק נחשב כאשר ‪ .p<0.05‬עוצמת ההבדלים‬ ‫נמדדה באמצעות הסטטיסטי ‪( r‬מתאם פירסון)‪ ,‬וגודל‬ ‫האפקט מדווח כך‪ :‬פחות מ‪ - 0.1-‬מזערי‪ ,‬מ‪- 0.1-‬‬ ‫נמוך‪ ,‬מ‪ - 0.3-‬בינוני‪ ,‬מ‪ - 0.5-‬גבוה (‪.)Cohen, 1992‬‬ ‫ממצאים‬ ‫בלוח ‪ 1‬מופיעה התפלגות של קטגוריות ההתמכרות‬ ‫לסמים‪ .‬שיעור האסירים המכורים לסמים היה ‪.36.2%‬‬ ‫לוח ‪ :1‬התפלגות של קטגוריות‬ ‫ההתמכרות לסמים‬ ‫מעולם לא צרך סמים‬ ‫צרכן סמים שאינו מכור‬ ‫מכור לסמים‬ ‫סה"כ*‬ ‫מספר‬ ‫אסירים‬ ‫‪2,476‬‬ ‫‪805‬‬ ‫‪1,859‬‬ ‫‪5,140‬‬ ‫אחוז‬ ‫‪48.2‬‬ ‫‪15.6‬‬ ‫‪36.2‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫*‪ 312‬מהמשיבים לשאלונים לא ענו על פריטי שאלון שאפשרו‬ ‫לקבוע את קטגוריית ההתמכרות לסמים‪.‬‬ ‫מעמד משפטי‬ ‫בלוח ‪ 2‬מופיעה התפלגות ההתמכרות לסמים לפי‬ ‫המעמד המשפטי של האסיר‪ .‬שיעור המכורים בקרב‬ ‫העצורים היה גבוה משיעור המכורים בקרב השפוטים‪.‬‬ ‫במבחן ‪ χ2‬נמצא הבדל זה מובהק סטטיסטית וגודל‬ ‫האפקט מזערי‪.‬‬ ‫לוח ‪ :2‬התפלגות של קטגוריות ההתמכרות‬ ‫לסמים לפי מעמד משפטי (באחוזים)*‬ ‫מעולם לא צרך סמים‬ ‫צרכן סמים שאינו מכור‬ ‫מכור לסמים‬ ‫רמת השכלה‬ ‫בלוח ‪ 3‬מופיעה התפלגות ההתמכרות לסמים לפי‬ ‫רמת ההשכלה של האסיר‪ .‬שיעור המכורים הגבוה‬ ‫ביותר היה בקרב אסירים בעלי השכלה יסודית‪/‬חט"ב‪,‬‬ ‫והשיעור הנמוך ביותר היה בקרב אסירים בעלי השכלה‬ ‫על‪-‬תיכונית‪ .‬במבחן ‪ χ2‬נמצאו ההבדלים בין רמות‬ ‫ההשכלה מובהקים סטטיסטית‪ ,‬וגודל האפקט קטן‬ ‫בהשוואה בין כל רמות ההשכלה‪.‬‬ ‫לוח ‪ :3‬התפלגות של קטגוריות ההתמכרות‬ ‫לסמים לפי רמת השכלה (באחוזים)*‬ ‫מעולם לא צרך סמים‬ ‫יסודית‪ /‬תיכונית על‪-‬‬ ‫חט"ב ‪ n=3,240‬תיכונית‬ ‫‪n=499‬‬ ‫‪n=972‬‬ ‫‪65.3‬‬ ‫‪48.3‬‬ ‫‪41.7‬‬ ‫צרכן סמים שאינו מכור ‪10.9‬‬ ‫‪17.4‬‬ ‫‪14.9‬‬ ‫‪47.4‬‬ ‫‪34.3‬‬ ‫‪19.8‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫מכור לסמים‬ ‫*נתוני השכלה התקבלו מ‪ 86%-‬מהאסירים שענו על השאלון‪.‬‬ ‫קבוצת גיל‬ ‫בלוח ‪ 4‬מופיעה התפלגות ההתמכרות לסמים לפי‬ ‫גיל האסיר‪ .‬שיעור המכורים הגבוה ביותר היה בקרב‬ ‫אסירים בני ‪ ,49-40‬והשיעור הנמוך ביותר בקרב‬ ‫האסירים בני ‪ .60+‬במבחן ‪ χ2‬נמצאו הבדלים מובהקים‬ ‫סטטיסטית ובגודל אפקט קטן בין קבוצת הגיל ‪60+‬‬ ‫לבין שאר קבוצות הגיל (מלבד קבוצת הצעירים ביותר)‬ ‫והבדלים מובהקים סטטיסטית ובגודל אפקט מזערי‬ ‫בין קבוצת הגיל ‪ 29-18‬לבין קבוצת הגיל ‪.49-40‬‬ ‫שפוט‬ ‫עצור‬ ‫‪n=2,868 n=1,199‬‬ ‫‪50.6‬‬ ‫‪44.0‬‬ ‫‪15.1‬‬ ‫‪18.0‬‬ ‫‪34.3‬‬ ‫‪38.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫*נתוני מעמד משפטי התקבלו מ‪ 75%-‬מהאסירים שענו על‬ ‫השאלון‪.‬‬ ‫‪85‬‬ ‫לוח ‪ :4‬התפלגות של קטגוריות ההתמכרות לסמים לפי קבוצת גיל (באחוזים)*‬ ‫‪39-30‬‬ ‫‪n=1,337‬‬ ‫‪49-40‬‬ ‫‪n=948‬‬ ‫‪59-50‬‬ ‫‪n=474‬‬ ‫‪60+‬‬ ‫‪n=190‬‬ ‫‪29-18‬‬ ‫פחות מ‪18-‬‬ ‫‪n=1,808‬‬ ‫‪n=43‬‬ ‫מעולם לא צרך סמים‬ ‫‪39.1‬‬ ‫‪47.7‬‬ ‫‪49.0‬‬ ‫‪44.6‬‬ ‫‪53.3‬‬ ‫‪68.6‬‬ ‫צרכן סמים שאינו מכור‬ ‫‪34.1‬‬ ‫‪18.4‬‬ ‫‪14.2‬‬ ‫‪14.5‬‬ ‫‪9.6‬‬ ‫‪14.0‬‬ ‫מכור לסמים‬ ‫‪26.8‬‬ ‫‪33.9‬‬ ‫‪36.8‬‬ ‫‪40.9‬‬ ‫‪37.1‬‬ ‫‪17.4‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫* נתוני גיל התקבלו מ‪ 88%-‬מהאסירים שענו על השאלון‪.‬‬ ‫מצב משפחתי‬ ‫בלוח ‪ 5‬מופיעה התפלגות ההתמכרות לסמים לפי‬ ‫המצב המשפחתי של המשיבים‪ .‬שיעור המכורים‬ ‫הגבוה ביותר היה בקרב אסירים גרושים או פרודים‪,‬‬ ‫והשיעור הנמוך ביותר נמצא בקרב אסירים נשואים‪.‬‬ ‫במבחן ‪ χ2‬נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית‬ ‫ובגודל אפקט קטן בין אסירים נשואים לגרושים‪/‬‬ ‫פרודים‪ .‬הבדלים מובהקים סטטיסטית ובגודל‬ ‫אפקט מזערי נמצאו בין אסירים רווקים לנשואים‬ ‫ולגרושים‪/‬פרודים‪.‬‬ ‫סוגי סמים‬ ‫האסירים נשאלו אם השתמשו בסוגי סמים למיניהם ובאיזו‬ ‫תדירות‪ .‬תדירות השימוש נחלקה לארבע אפשרויות‪:‬‬ ‫בחודש האחרון‪ ,‬בשנה האחרונה‪ ,‬אי‪-‬פעם ואף פעם לא‪.‬‬ ‫כיוון שהדיווח בשאלון כולל שימוש בכלא ומחוצה לו ואינו‬ ‫מבדיל ביניהם‪ ,‬הוא עשוי להביא לידי פרשנות מוטעית‬ ‫על אודות השימוש בסמים בכלא‪ .‬לפיכך העדפנו לדווח‬ ‫על שכיחות השימוש אי‪-‬פעם‪ .‬בלוח ‪ 6‬מצוינת שכיחות‬ ‫השימוש בסוגי סמים למיניהם אי‪-‬פעם לכלל האסירים‬ ‫ולאסירים המכורים ולצרכנים‪ .‬סוגי הסמים מוצגים בלוח‬ ‫לפי סדר יורד של שכיחות השימוש בקרב כלל האסירים‪.‬‬ ‫יצוין‪ ,‬כי אסיר היה יכול לסמן כמה סוגי סמים‪.‬‬ ‫לוח ‪ :5‬התפלגות של קטגוריות ההתמכרות לסמים לפי מצב משפחתי (באחוזים)*‬ ‫רווק‬ ‫‪n=2,098‬‬ ‫נשוי‬ ‫‪n=1,730‬‬ ‫גרוש‪/‬פרוד‬ ‫‪n=765‬‬ ‫אלמן‬ ‫‪n=93‬‬ ‫מעולם לא צרך סמים‬ ‫‪44.0‬‬ ‫‪57.9‬‬ ‫‪41.8‬‬ ‫‪50.5‬‬ ‫צרכן סמים שאינו מכור‬ ‫‪17.7‬‬ ‫‪12.7‬‬ ‫‪15.5‬‬ ‫‪15.4‬‬ ‫מכור לסמים‬ ‫‪38.3‬‬ ‫‪29.4‬‬ ‫‪42.7‬‬ ‫‪34.1‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫* נתוני מצב משפחתי התקבלו מ‪ 86%-‬מהאסירים שענו על השאלון‪.‬‬ ‫‪86‬‬ ‫סמים בקרב אסירים בישראל‪ :‬שימוש‪ ,‬התמכרות וטיפול‬ ‫לוח ‪ :6‬אחוז השימוש בסוגי סמים בקרב כלל האסירים ובקרב המכורים וצרכני הסמים‬ ‫שימוש אי‪-‬פעם על ידי‬ ‫כלל האסירים‬ ‫שימוש אי‪-‬פעם על ידי‬ ‫מכורים וצרכנים‬ ‫סוג סם‬ ‫‪.1‬‬ ‫מריחואנה‪/‬גראס או חשיש‬ ‫‪44.2‬‬ ‫‪92.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫אקסטזי‬ ‫‪30.9‬‬ ‫‪66.3‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫קראק‪ ,‬קוקאין (קריסטל)‬ ‫‪28.8‬‬ ‫‪61.4‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪" ,LSD‬בולים"‪ ,‬פטריות‪ ,‬קקטוס‬ ‫‪24.8‬‬ ‫‪53.6‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫אופיום‪ ,‬הרואין (קוק פרסי)‬ ‫‪23.1‬‬ ‫‪49.9‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫כדורי הרגעה (וליום‪ ,‬היפנודורם‪ ,‬קלונקס)‬ ‫‪22.9‬‬ ‫‪49.8‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫סמי מרץ‪ :‬אמפטמינים‪ ,‬ספידים‬ ‫‪20.6‬‬ ‫‪45.0‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫אדולן‪ ,‬מתדון‪ ,‬סובוטקס‬ ‫‪17.2‬‬ ‫‪37.4‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫גז צחוק‪ ,‬גז מזגנים‪ ,‬דבקים‪ ,‬מדללים‬ ‫‪15.6‬‬ ‫‪34.0‬‬ ‫‪10.5‬‬ ‫‪23.6‬‬ ‫‪ ,PCP .10‬קטמין‪,‬‬ ‫‪GHB‬‬ ‫הלוח מלמד שסוגי הסמים השכיחים שבהם השתמשו‬ ‫הן כלל האסירים הן המכורים והצרכנים היו סמים‬ ‫מבוססי קנביס וכן אקסטזי וקוקאין לסוגיו‪78.4% .‬‬ ‫מהמכורים ומהצרכנים השתמשו אי‪-‬פעם בשני‬ ‫סוגים של סמים או יותר‪ ,‬ו‪ 9.6%-‬השתמשו אי‪-‬פעם‬ ‫בכל עשרת סוגי הסמים שהופיעו בשאלון‪ .‬ניתוח‬ ‫הפרופילים של סוגי הסמים לימד על צירופים‬ ‫מגוונים של סמים‪ ,‬בלי שהיה אפשר להציע צירוף‬ ‫ששכיחותו בולטת‪.‬‬ ‫היו מובהקים סטטיסטית בגודל אפקט מזערי‪ .‬לא‬ ‫נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין המשיבים‬ ‫לפי קבוצות הגיל מלבד הבדלים בין קבוצת הגיל ‪60+‬‬ ‫(‪ )4.5%‬לבין קבוצת הצעירים ביותר (‪ )14.3%‬וקבוצת‬ ‫הגיל ‪ .)10.1%( 29-18‬גודל האפקט של הבדלים‬ ‫אלו היה קטן ומזערי‪ ,‬בהתאמה‪ .‬אסירים נשואים‬ ‫משתמשים בסמים בכלא (‪ )6.0%‬פחות מאסירים‬ ‫רווקים (‪ ,)10.3%‬מגרושים (‪ )9.2%‬או מאלמנים‬ ‫(‪ .)12.2%‬ההבדלים בין הנשואים לקבוצות האחרות‬ ‫נמצאו מובהקים סטטיסטית עם גודל אפקט מזערי‪.‬‬ ‫‪ 9.5%‬מהאסירים (‪ 25.0%‬מן המכורים) דיווחו שהם‬ ‫משתמשים בסמים בכלא‪ .‬עצורים השתמשו בהם‬ ‫באופן מובהק סטטיסטית יותר משפוטים עם גודל‬ ‫אפקט מזערי (‪ 11.0%‬לעומת ‪ 7.2%‬בהתאמה)‪.‬‬ ‫יותר אסירים בעלי השכלה נמוכה השתמשו בסמים‬ ‫בכלא לעומת אסירים אחרים (‪ 8.0% ,11.4%‬ו‪4.5%-‬‬ ‫לבעלי השכלה יסודית‪/‬חט"ב‪ ,‬תיכונית ועל‪-‬תיכונית‪,‬‬ ‫בהתאמה)‪ .‬ההבדלים בין בעלי השכלה יסודית‪/‬חט"ב‬ ‫לעל‪-‬תיכונית היו מובהקים סטטיסטית עם גודל‬ ‫אפקט קטן‪ ,‬וההבדלים בין בעלי השכלה יסודית‪/‬‬ ‫חט"ב לתיכונית ובין השכלה תיכונית לעל‪-‬תיכונית‬ ‫שימוש ראשון בסמים בכלא‬ ‫שימוש בסמים במאסר‬ ‫‪ 11.8%‬מכלל האסירים דיווחו‪ ,‬כי הפעם הראשונה‬ ‫שהם השתמשו בסמים היתה בכלא‪ .‬המשמעות‬ ‫היא שקרוב לרבע (‪ )22.8%‬מאלו שדיווחו שאי‪-‬פעם‬ ‫השתמשו בסמים (‪ )51.8%‬התנסו בהם בפעם‬ ‫הראשונה בכלא‪ .‬לא נמצאו הבדלים מובהקים‬ ‫סטטיסטית בין עצורים לשפוטים ובין קבוצות הגיל‪.‬‬ ‫יותר אסירים בעלי השכלה נמוכה השתמשו בסמים‬ ‫בכלא מאסירים אחרים (‪ 9.4% ,16.3%‬ו‪6.9%-‬‬ ‫לבעלי השכלה יסודית‪/‬חט"ב‪ ,‬תיכונית ועל‪-‬תיכונית‪,‬‬ ‫בהתאמה)‪ .‬הבדלים אלו היו מובהקים סטטיסטית‬ ‫‪87‬‬ ‫עם גודל אפקט קטן בין בעלי השכלה על‪-‬תיכונית‬ ‫ליסודית‪/‬חט"ב ותיכונית‪ ,‬ועם גודל אפקט מזערי בין‬ ‫בעלי השכלה יסודית‪/‬חט"ב לתיכונית‪ .‬לא נמצאו‬ ‫הבדלים מובהקים סטטיסטית בין הקטגוריות של‬ ‫המעמד המשפחתי‪ ,‬מלבד הבדל בגודל אפקט מזערי‬ ‫בין רווקים (‪ )12.1%‬לנשואים (‪.)9.1%‬‬ ‫טיפול גמילה מסמים‬ ‫‪ 69.4%‬מהמכורים שהשיבו לסקר השתתפו אי‪-‬‬ ‫פעם בטיפול גמילה בקהילה או בבית הסוהר‪.‬‬ ‫‪ 18.3%‬השתתפו בתוכנית בקהילה בלבד‪23.6% ,‬‬ ‫השתתפו בתוכנית בכלא בלבד‪ ,‬ו‪ 27.5%-‬השתתפו‬ ‫בתוכניות הן בקהילה הן בכלא‪ 61.7% .‬מהאסירים‬ ‫המכורים מעוניינים בטיפול גמילה מסמים‪ .‬נמצאו‬ ‫הבדלים מובהקים סטטיסטית ובגודל אפקט מזערי‬ ‫בין עצורים (‪ )66.4%‬לשפוטים (‪ .)59.5%‬שיעורי‬ ‫המעוניינים בטיפול היו ‪ 71.6%‬בקרב בעלי השכלה‬ ‫יסודית‪/‬חט"ב‪ 59.6% ,‬בקרב בעלי השכלה תיכונית‬ ‫ו‪ 53.9%-‬בקרב בעלי השכלה על‪-‬תיכונית‪ .‬הבדלים‬ ‫מובהקים סטטיסטית עם גודל אפקט קטן נמצאו בין‬ ‫בעלי השכלה יסודית‪/‬חט"ב לבין האחרים‪ .‬לא נמצאו‬ ‫הבדלים של ממש בין המשיבים לפי מצב משפחתי‬ ‫או גיל‪ ,‬מלבד בין קבוצת הגיל ‪ )67.3%( 49-40‬לבין‬ ‫קבוצת הגיל ‪ ,)46.7%( 60+‬שההבדל ביניהן נמצא‬ ‫מובהק סטטיסטית ובגודל אפקט קטן‪.‬‬ ‫אוכלוסיות מיוחדות‬ ‫האוכלוסיות המיוחדות בקרב האסירים הפליליים‬ ‫בשב"ס הן נערים ונשים‪ .‬שיעור המענה של הנערים‬ ‫בבית הסוהר "אופק" היה כ‪ 20%-‬ונמוך גם במספרים‬ ‫מוחלטים‪ ,‬ולכן ניתוח הנתונים של אוכלוסייה זו לא‬ ‫התאפשר‪ .‬שיעור המענה בבית הסוהר היחיד לנשים‬ ‫"נווה תרצה" תאם את שיעור המענה של כלל אוכלוסיית‬ ‫היעד ועמד על ‪ 43%‬מכלל האסירות בבית הסוהר‪.‬‬ ‫‪ 44.6%‬מהאסירות מעולם לא צרכו סמים‪ 18.1% ,‬היו‬ ‫צרכניות שאינן מכורות ו‪ 37.3%-‬היו מכורות לסמים‪.‬‬ ‫שיעורים אלה דומים מאוד לאלה שנמצאו בקרב כלל‬ ‫האסירים שהשתתפו בסקר‪.‬‬ ‫מעמד משפטי‪ 43.5% :‬מהאסירות העצורות ו‪33.3%-‬‬ ‫‪88‬‬ ‫מהשפוטות היו מכורות לסמים‪ .‬ההבדל גדול יותר‬ ‫מההבדל בקרב הגברים (ראו לוח ‪.)2‬‬ ‫רמת השכלה‪ 45.5% :‬מבעלות השכלה יסודית‪/‬‬ ‫חט"ב‪ 46.3% ,‬מבעלות השכלה תיכונית ו‪5.9%-‬‬ ‫מבעלות השכלה על‪-‬תיכונית (אסירה אחת) היו‬ ‫מכורות לסמים‪ .‬הבדל זה בין רמות ההשכלה בולט‬ ‫אף יותר מזה שבקרב הגברים (ראו לוח ‪.)3‬‬ ‫קבוצת גיל‪ :‬בשל מיעוט האסירות שהשיבו לשאלונים‬ ‫השתמשנו בשתי קבוצות גיל בלבד‪ :‬בנות ‪ 29-18‬ובנות‬ ‫‪ 42.2% .59-30‬מבנות ‪ 29-18‬ו‪ 32.4%-‬מבנות ‪59-30‬‬ ‫היו מכורות לסמים‪ .‬נראה ששיא ההתמכרות אצל‬ ‫הנשים הוא בגיל צעיר יותר לעומת הגברים (ראו לוח ‪.)4‬‬ ‫מצב משפחתי‪ 15.8% :‬מבין הנשואות ו‪43.8%-‬‬ ‫מבין הלא‪-‬נשואות היו מכורות לסמים‪ .‬הבדל זה‬ ‫בין הקבוצות בולט הרבה יותר משבקרב הגברים‬ ‫(ראו לוח ‪.)5‬‬ ‫‪ 6.0%‬מהאסירות (‪ 16.7%‬מן המכורות) דיווחו שהן‬ ‫משתמשות בסמים בבית הסוהר‪ 3.7% .‬מהאסירות‬ ‫(שהן ‪ 6.7%‬מאלו שדיווחו שאי‪-‬פעם השתמשו בסמים)‬ ‫התנסו בהם בפעם הראשונה בכלא‪ 80.0% .‬מהאסירות‬ ‫המכורות מעוניינות בטיפול גמילה‪ .‬ממצאים אלו‬ ‫מעידים על היקף מצומצם יותר של התנהגויות‬ ‫הקשורות לשימוש בסמים בכלא בקרב האסירות לעומת‬ ‫האסירים ועל מוטיבציה גבוהה יותר לטיפול גמילה‪.‬‬ ‫ניתוח רב‪-‬משתני להערכת‬ ‫התנהגויות סיכון‬ ‫הערכת ההסתברות להתנהגויות הסיכון ‪ -‬ובכלל‬ ‫זה התמכרות‪ ,‬שימוש בסמים בכלא ושימוש בסמים‬ ‫בפעם הראשונה בכלא‪ ,‬על פי מאפייני הרקע מעמד‬ ‫משפטי‪ ,‬רמת השכלה‪ ,‬קבוצת גיל ומצב משפחתי‪,‬‬ ‫חושבה באמצעות ניתוחי רגרסיה לוגיסטית‪ .‬לצורך‬ ‫פשטות הניתוח הפכנו את כל המשתנים המנבאים‬ ‫לדיכוטומיים‪ :‬רמת השכלה יסודית‪/‬חט"ב לעומת‬ ‫השכלה תיכונית ועל‪-‬תיכונית‪ ,‬נשוי לעומת לא‪-‬נשוי‬ ‫(רווק‪ ,‬גרוש‪/‬פרוד ואלמן)‪ ,‬בן ‪ 49-40‬לעומת שאר‬ ‫קבוצות הגיל‪ .‬ההתאמה של שלושת המודלים לנתונים‬ ‫על פי מבחן ‪ Hosmer and Lemeshow‬נמצאה טובה‬ ‫(‪ .)p>0.05‬תוצאות הניתוחים מופיעות בלוח ‪.7‬‬ ‫סמים בקרב אסירים בישראל‪ :‬שימוש‪ ,‬התמכרות וטיפול‬ ‫לוח ‪ :7‬יחס הסיכויים (‪ )Odd Ratio‬של אסיר להיות מכור לסמים‪ ,‬להשתמש בסמים בכלא‬ ‫ולהשתמש בסמים בפעם הראשונה בכלא על פי מאפייני רקע‬ ‫מכור לסמים‬ ‫משתמש בסמים‬ ‫בכלא‬ ‫השתמש בפעם‬ ‫הראשונה בכלא‬ ‫מאפיין‬ ‫עצור (לעומת שפוט)‬ ‫‪*1.19‬‬ ‫‪***1.69‬‬ ‫‪*1.26‬‬ ‫השכלה יסודית (לעומת השכלה גבוהה יותר)‬ ‫‪***1.94‬‬ ‫‪***1.69‬‬ ‫‪***2.15‬‬ ‫בן ‪( 49-40‬לעומת שאר קבוצות הגיל)‬ ‫‪***1.49‬‬ ‫‪1.25‬‬ ‫‪1.24‬‬ ‫לא נשוי (לעומת נשוי)‬ ‫‪***1.72‬‬ ‫‪***2.05‬‬ ‫‪***1.64‬‬ ‫‪***p<0.05‬‬ ‫כדי להמחיש את המשמעות של הניתוחים הרב‪-‬‬ ‫משתניים חישבנו את הסיכויים להתנהגות סיכון אצל‬ ‫אסיר עם המאפיינים האלה‪ :‬עצור‪ ,‬בעל השכלה יסודית‪/‬‬ ‫חט"ב‪ ,‬לא נשוי ובן ‪ .49-40‬נמצא שההסתברות של‬ ‫אסיר כזה להיות מכור גבוהה פי ‪ 5.9‬מזו של אסיר‬ ‫ללא המאפיינים האלה‪ .‬ההסתברות שהוא ישתמש‬ ‫בסמים בכלא גבוהה פי ‪ 7.3‬מההסתברות של אסיר‬ ‫ללא המאפיינים האלה‪ ,‬וההסתברות שלו להשתמש‬ ‫בסמים בפעם הראשונה בכלא גבוהה פי ‪ 5.5‬מזו‬ ‫של אסיר ללא המאפיינים האלה‪ .‬ניכר שלגורמים‬ ‫השכלה ומצב משפחתי השפעה חזקה ועקיבה על‬ ‫כל התנהגויות הסיכון שנבדקו‪.‬‬ ‫השוואה לסקרים קודמים‬ ‫מאז שנת ‪ 2000‬נעשו שלושה סקרים להערכת היקף‬ ‫השימוש בסמים ובאלכוהול בקרב האסירים בשב"ס‪:‬‬ ‫‪*p<0.001‬‬ ‫ב‪ ,2000-‬ב‪ 2007-‬והסקר הנוכחי ב‪ .2012-‬הסקרים‬ ‫האלו‪ ,‬שנעשו במתכונת דומה‪ ,‬מאפשרים לבדוק‬ ‫מגמות בדפוסי השימוש בסמים ובאלכוהול בקרב‬ ‫האסירים‪ .‬הסקר הנוכחי מכסה נתח גדול יותר של‬ ‫אסירים לעומת הסקרים הקודמים ‪ -‬יותר ממחצית‬ ‫מאוכלוסיית היעד לעומת שליש בערך ‪ -‬כנראה בשל‬ ‫היערכות והסברה טובות יותר לפני הסקר והדרכה‬ ‫במהלכו‪ .‬לפיכך רב הסיכוי שהוא מייצג את המציאות‬ ‫טוב יותר מהסקרים הקודמים‪ .‬בלוח ‪ 8‬מרוכזים נתונים‬ ‫המאפשרים להשוות בין הסקרים‪ .‬שיעור המכורים‬ ‫לסמים פחת עם השנים בארבעים אחוזים בערך‪,‬‬ ‫שיעור המשתמשים בסמים במהלך המאסר קטן‬ ‫בשליש‪ ,‬ושיעור האסירים שהתחילו להשתמש בסמים‬ ‫במאסר ירד כמעט בחצי‪ .‬בקרב הנשים נרשמו יציבות‬ ‫בשיעור המכורות לסמים לעומת הסקר הקודם וירידה‬ ‫דרמטית לעומת סקר ‪.2000‬‬ ‫לוח ‪ :8‬השוואת משתנים בין שלושת הסקרים‬ ‫סקר ‪2000‬‬ ‫סקר ‪2007‬‬ ‫סקר ‪2012‬‬ ‫משתנה‬ ‫מספר משיבים‬ ‫‪1,612‬‬ ‫‪3,351‬‬ ‫‪5,452‬‬ ‫שיעור משיבים‬ ‫‪32.4%‬‬ ‫‪35.3%‬‬ ‫‪52.0%‬‬ ‫מכורים לסמים‬ ‫‪57.9%‬‬ ‫‪47.2%‬‬ ‫‪36.2%‬‬ ‫משתמשים במהלך המאסר‬ ‫‪14.8%‬‬ ‫‪11.0%‬‬ ‫‪9.5%‬‬ ‫התחילו להשתמש בסמים במהלך המאסר‬ ‫‪23.0%‬‬ ‫‪14.0%‬‬ ‫‪11.8%‬‬ ‫נשים מכורות לסמים‬ ‫‪61.0%‬‬ ‫‪36.4%‬‬ ‫‪37.3%‬‬ ‫‪89‬‬ ‫דיון‬ ‫לסקר הנוכחי נענו יותר ממחצית האסירים הפליליים‬ ‫תושבי ישראל שהוגדרו אוכלוסיית היעד‪ .‬בשעת מילוי‬ ‫הסקר ואיסוף הנתונים נשמרה בקפדנות זכותם‬ ‫של האסירים לא לענות על הסקר ולפרוש‪ .‬לפיכך‬ ‫שיעור המשיבים (‪ )52%‬מרשים למדי ודומה לאחוז‬ ‫המשיבים שנצפה באוכלוסייה הכללית ‪ 62% -‬בסקר‬ ‫הסמים האחרון (בר המבורגר ואחרים‪ .)2009 ,‬שיעור‬ ‫המשיבים הגבוה יחסית וכן הדמיון הרב בהתפלגות‬ ‫של מאפייני הרקע מגבירים את הביטחון שהעונים‬ ‫לסקר מייצגים את אוכלוסיית היעד ברמה המניחה‬ ‫את הדעת‪.‬‬ ‫מגמות לאורך הסקרים‬ ‫כשליש מהאסירים נמצאו בסקר האחרון מכורים‬ ‫לסמים‪ .‬על פי שלושת הסקרים שנעשו בין ‪2000‬‬ ‫ל‪ ,2012-‬נתון זה מבטא ירידה מתמדת בשיעור‬ ‫המכורים בקרב האסירים בישראל‪ .‬הממצא ששיעור‬ ‫המכורים גבוה יותר בקרב עצורים לעומת שפוטים‪,‬‬ ‫ועצם הדבר שמאז הסקר הקודם נוספו עצורים רבים‬ ‫למערך הכליאה של שב"ס עקב העברתם מאחריות‬ ‫משטרת ישראל‪ ,‬אף מעצימים את משמעות הירידה‬ ‫בשיעור המכורים‪ .‬נתוני המחקרים האפידמיולוגיים‬ ‫שנעשו בקרב האוכלוסייה הישראלית הכללית בשנים‬ ‫‪ 2005 ,2001‬ו‪( 2009-‬בר המבורגר ואחרים‪ ;2009 ,‬בר‬ ‫המבורגר‪ ,‬אזרחי‪ ,‬רוזינר‪ ,‬ושטיינברג‪ )2005 ,‬מעידים על‬ ‫יציבות בהיקף המשתמשים בסמים‪ ,‬וכך הם מבליטים‬ ‫את הממצא שבסקר הנוכחי אף יותר‪ .‬הניסיון לאתר‬ ‫את השינוי בפרופיל האסירים דרך מאפייני העבירה‬ ‫שבגינה הם כלואים צלח חלקית‪ .‬אמנם משנת‬ ‫‪ 2000‬ועד ‪ 2012‬מסתמנת ירידה בשיעור האסירים‬ ‫השפוטים בגין עבירות סמים (מ‪ 20%-‬מכלל האסירים‬ ‫ל‪ )12%-‬ועבירות רכוש (מ‪ 19%-‬ל‪ )15%-‬המזוהות‬ ‫עם התמכרות לסמים‪ ,‬אולם דומה ששינויים אלה‬ ‫אינם יכולים להסביר במלואה את הירידה הדרמטית‬ ‫בשיעור המכורים‪.‬‬ ‫כעשרה אחוזים מהאסירים משתמשים בסמים בבית‬ ‫הסוהר‪ .‬גם ממצא זה מבטא ירידה מתמדת על פי‬ ‫הסקרים‪ .‬אמנם עדיין מדובר בהיקף לא מבוטל‪ ,‬אשר‬ ‫‪90‬‬ ‫בניפוח זהיר לגודל אוכלוסיית היעד מלמד על קרוב‬ ‫לאלף משתמשים בקרב כלל אוכלוסיית האסירים‬ ‫הפליליים‪ ,‬אולם לעומת נתונים של ארגוני כליאה‬ ‫אחרים בעולם‪ ,‬היקף השימוש בסמים בשב"ס נמוך‬ ‫יחסית‪ .‬כך למשל כרבע מהאסירים באנגליה וויילס‬ ‫השתמשו בסמים בחודש האחרון שקדם למחקר‬ ‫ו‪ 16%-‬השתמשו בשבוע האחרון (מצוטט ב‪Prison-‬‬ ‫‪ .)Reform Trust, 2013‬אפשר שהשכיחות הנמוכה‬ ‫יחסית בישראל קשורה לפעילות נמרצת ואפקטיבית‬ ‫של שב"ס באיתור סמים בין החומות ובסיכול החדרתם‬ ‫מן החוץ‪ .‬סקירת פעילותה של היחידה המרכזית‬ ‫בשב"ס‪ ,‬יחידת "דרור"‪ ,‬האמונה על לחימה בפשיעת‬ ‫אסירים‪ ,‬וכן סקירת הפעילות של היחידות המחוזיות‬ ‫ושל יחידת "נחשון" המופקדת על ליווי אסירים לבתי‬ ‫המשפט‪ ,‬מלמדות על גידול בהיקף הפעילות ובהיקף‬ ‫תפיסות הסמים‪ .‬הקשחת התנאים ליציאת אסירים‬ ‫לחופשה והתנייתה בניקיון מסמים ובהשתתפות‬ ‫בתוכנית טיפול‪ ,‬האיצה את הירידה בהיקף החופשות‬ ‫ותרמה אף היא לצמצום בזמינות הסמים‪ .‬פעילות‬ ‫התקון הנרחבת שמתבטאת במגוון תוכניות גמילה‬ ‫ובפעולות מניעה והסברה‪ ,‬תורמת את חלקה לשיעור‬ ‫המתון של המשתמשים בסמים במאסר‪.‬‬ ‫שלושת הסקרים מלמדים על ירידה חדה בשיעור‬ ‫האסירים שהחלו להשתמש בסמים בכלא‪ .‬שיעורם‬ ‫בסקר הנוכחי הוא ‪ ,11%‬פחות מרבע מהמכורים‬ ‫ומהצרכנים שאינם מכורים‪ .‬אפשר שהסיבה לירידה‬ ‫היא מדיניות של הפרדת אוכלוסיות ומדרוג אגפים‪,‬‬ ‫שהשתכללה בשנים האחרונות‪ .‬לפי מדיניות זו‪,‬‬ ‫לאסירים בכל אגף פרופיל הומוגני למדי מבחינת‬ ‫רמת ההסתגלות שלהם לחיי הכלא ומבחינת מאפייני‬ ‫ההתמכרות‪ .‬באופן זה מופנים אסירים חדשים לאגפים‬ ‫המתאימים למאפייניהם‪ ,‬והם מועברים לאגפים‬ ‫אחרים לפי ההתקדמות או הנסיגה בהתנהגותם‪.‬‬ ‫במסגרת מדיניות זו נפתחו אגפי נ"ס (נקיים מסמים)‪,‬‬ ‫שאליהם מגיעים אסירים לא מכורים שלא שהו קודם‬ ‫לכן באגפים עם מכורים‪ .‬באופן כזה פוחתת מאוד‬ ‫החשיפה של אסירים לא מכורים ולא משתמשים‬ ‫לסמים‪ ,‬וקטן הסיכוי שהם יתחילו להשתמש בסמים‬ ‫במהלך המאסר‪.‬‬ ‫סמים בקרב אסירים בישראל‪ :‬שימוש‪ ,‬התמכרות וטיפול‬ ‫התמכרות וגורמי רקע‬ ‫השכלת האסיר נמצאה גורם הרקע הבולט ביותר‬ ‫הקשור להתמכרות לסמים‪ .‬ממצאים ממחקרים‬ ‫שנעשו בקהילה מלמדים על מגמה דומה‪ ,‬גם אם לא‬ ‫בעוצמה שנצפתה בסקר הנוכחי‪ .‬כך למשל בסקר נרחב‬ ‫שנעשה בקרב מדגם מייצג של יותר מארבעים אלף‬ ‫אמריקנים בקהילה‪ ,‬נמצא שהסיכוי להיות מכור לסמים‬ ‫גדול בקרב בעלי השכלה יסודית פי ‪ 1.3‬מסיכוייהם‬ ‫של בוגרי קולג' וגדול פי ‪ 1.1‬מסיכוייהם של בוגרי‬ ‫תיכון (‪ .)Compton et al., 2007‬הבולטות של גורם‬ ‫ההשכלה בהקשר של פשיעה ומאסר (‪MacKenzie,‬‬ ‫‪ )2006, p. 70‬הוא השגריר הטוב ביותר של תוכניות‬ ‫ההשכלה בכלא‪ .‬אכן‪ ,‬יש מחלוקת ארוכת שנים בין‬ ‫מי שמעודדים את פיתוח ההשכלה בין כותלי בית‬ ‫הסוהר לבין הממעטים בחשיבותה (‪Ubah & Robinson,‬‬ ‫‪ .)2003‬המצדדים בה מסבירים שההשכלה שרוכש‬ ‫האסיר מפתחת את השיפוט הערכי שלו ומאפשרת‬ ‫לו לקבל החלטות רציונליות ומוסריות בכלא ומחוצה‬ ‫לו (‪ .)Tootoonchi, 1993‬אחרים טוענים שההשכלה‬ ‫וההכשרה המקצועית מספקות לאסיר המשוחרר‬ ‫הזדמנות טובה יותר להשתלב בעבודה ובשוק הכלכלי‬ ‫(‪ .)Vacca, 2004‬כך או כך‪ ,‬בשנת ‪ 2013‬הקנה מערך‬ ‫ההשכלה של שב"ס קורס השכלה ל‪ 2,400-‬אסירים‬ ‫בקירוב וקורס הכשרה מקצועית ל‪ 1,800-‬אסירים‬ ‫בקירוב‪ .‬הקשר השלילי בין השכלה להתמכרות ממצב‬ ‫את ההשכלה וההכשרה המקצועית בבתי הסוהר‬ ‫כמפתח ליציאתו של האסיר המשוחרר ממעגל‬ ‫הפשיעה (דוידסקו וולק‪.)2011 ,‬‬ ‫מאפיין רקע שבלט בקשר שלו להתמכרות לסמים‬ ‫ולשימוש בהם הוא המצב המשפחתי של האסיר‪.‬‬ ‫שיעור המכורים לסמים‪ ,‬שיעור המשתמשים בכלא‬ ‫ושיעור המשתמשים בפעם הראשונה במאסר היה‬ ‫גבוה יותר בקרב הלא‪-‬נשואים לעומת הנשואים‪ ,‬ומבין‬ ‫הלא‪-‬נשואים הוא היה גבוה ביותר בקרב הגרושים‬ ‫והפרודים‪ .‬אצל נשים בלט הפער הרבה יותר‪ .‬שיעור‬ ‫המכורות לסמים בקרב הלא‪-‬נשואות היה גדול פי‬ ‫שלושה לעומת הנשואות‪ .‬גם בקהילה נמצא למצב‬ ‫המשפחתי אפקט דומה (למשל‪ ,‬בר המבורגר ואחרים‪,‬‬ ‫‪ .)Compton et al., 2007 ;2009‬חשיבותו של המצב‬ ‫המשפחתי מעלה את סוגיית המשקל של הנסיבות‬ ‫החברתיות בתחלואה נפשית בכלל ובהתנהגות‬ ‫התמכרותית בפרט‪ .‬מחקרים מראים‪ ,‬כי תמיכה‬ ‫חברתית בכלל ונישואין בפרט עשויים להיות בלם‬ ‫(‪ )buffer‬להוצאה לפועל של תחלואה נפשית (‪Cohen‬‬ ‫‪ .)& Wills, 1985‬כך למשל נמצא במחקר‪-‬תאומים‬ ‫שהבדלים גנטיים הסבירו ‪ 60%‬מהשונות באלכוהוליזם‬ ‫בקרב הנבדקים הלא‪-‬נשואים ורק ‪ 31%‬מהשונות‬ ‫בקרב הנבדקים הנשואים (‪Heath, Jardine, & Martin,‬‬ ‫‪ .)1989‬כלומר הנישואין מיתנו את ביטוין של נטיות‬ ‫גנטיות להתמכרות‪ .‬נוסף על כך נראה שהטראומה‬ ‫הכרוכה פעמים רבות בפירוק התא המשפחתי עשויה‬ ‫להחריף את התחלואה הנפשית ולהסביר את שכיחותה‬ ‫הגבוהה של ההתמכרות בקרב הגרושים והפרודים‬ ‫לעומת שכיחותה בקרב הרווקים‪.‬‬ ‫הממצא ששיעור המכורים לסמים בקרב האסירים‬ ‫כמעט שווה לשיעור האסירות המכורות חורג‬ ‫מהממצא האמריקני (‪Bureau of Justice Statistics,‬‬ ‫‪ )2006‬ומהממצא הבריטי (‪,)Singleton et al., 2003‬‬ ‫שעל פיהם שיעור האסירות המכורות לסמים או‬ ‫לאלכוהול גבוה משיעור האסירים‪ .‬השיעור הגבוה‬ ‫של התמכרויות בקרב אסירות בעולם משויך לרמת‬ ‫התחלואה הפסיכיאטרית הגבוהה שלהן‪ .‬כך למשל‬ ‫נמצא ששיעור הנשים בבתי כלא מקומיים בארצות‬ ‫הברית (‪ )jails‬הלוקות בתחלואה פסיכיאטרית חמורה‬ ‫הוא פי שניים משיעור הגברים (‪ 31.0%‬לעומת ‪,14.5%‬‬ ‫‪Steadman, Osher, Clark Robbins, Case, & Samuels,‬‬ ‫‪ .)2009‬אחוז האסירות מכלל האסירים בישראל הוא‬ ‫מהנמוכים בעולם‪ 1.6% :‬לעומת ‪ 4.5%‬באנגליה ו‪9.0%-‬‬ ‫בארצות הברית (‪International Centre for Prison‬‬ ‫‪ )Studies‬ומבטא ככל הנראה תפיסה אידאולוגית‬ ‫של מערכת המשפט ושל החברה בכללה‪ ,‬הרואה‬ ‫בכליאת נשים מוצא אחרון‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬הנשים‬ ‫המגיעות לכלא הישראלי מאופיינות בשיעור גבוה של‬ ‫תחלואה פסיכיאטרית (‪ 23.9%‬לעומת ‪ 6.5%‬בקרב‬ ‫האסירים הגברים)‪ .‬דווקא משום כך מעניין ששיעור‬ ‫ההתמכרות שלהן דומה לזה של האסירים הגברים‪,‬‬ ‫והיקף ההתנהגויות הקשורות לשימוש בסמים‪ ,‬כגון‬ ‫שימוש בסמים בכלא‪ ,‬אף נמוך משל הגברים‪ .‬נראה‬ ‫‪91‬‬ ‫שמקורות ההתמכרות של גברים אסירים ונשים‬ ‫אסירות שונים אלה מאלה‪ ,‬וכך גם המאפיינים הנלווים‬ ‫להם‪ .‬אצל נשים משמשת ההתמכרות לשיכוך כאבי‬ ‫הטראומה וחוסר האונים הנלווה לה‪ .‬כך למשל נמצא‬ ‫שהתמכרות של אסירות קשורה לבן זוג מכור‪ ,‬לאבחונן‬ ‫כדיכאוניות ולרקע של התעללות בילדּות (& ‪Langan‬‬ ‫‪ .)Pelissier, 2001‬גם ההדגשים בצרכים של אסירות‬ ‫מכורות שונים מאלה של האסירים‪ .‬בולט אצלן‬ ‫למשל הצורך בהדרכה הורית ובהכשרה מקצועית‬ ‫(‪ .)McClellan, Farabee, & Crouch, 1997‬ואכן‪ ,‬בשנים‬ ‫האחרונות הולכת וגוברת הקריאה להתאים מגדרית‬ ‫את הטיפול באסירות בכלל ובאסירות מכורות בפרט‬ ‫(‪ .)Pelissier & Jones, 2005‬נקודת המוצא של הטיפול‬ ‫במכורים גברים היא התעמתות ישירה עם בעיית‬ ‫ההתמכרות תוך שיקוף המחיר שהמכור משלם עליה‪,‬‬ ‫אלא שגישה זו עלולה להיות הרסנית כשהיא מיושמת‬ ‫בקרב נשים‪ .‬הטיפול בנשים מכורות צריך להתבסס‬ ‫על העצמה והשבת השליטה על חייהן באמצעות‬ ‫כישורי תקשורת והכשרה מקצועית‪ ,‬אשר למעשה‬ ‫פועלים לכיול מחדש של המערכות החברתיות שלהן‬ ‫(‪.)Wald, Harvey, & Hibbard, 1995‬‬ ‫מדרג סוגי הסמים שצרכו האסירים בחייהם מזכיר‬ ‫מאוד את המדרג שנמצא בסקר שנעשה בבתי כלא‬ ‫מדינתיים בארצות הברית (‪Bureau of Justice Statistics,‬‬ ‫‪ .)2006‬כמו שם גם בישראל‪ ,‬הסם השכיח באופן‬ ‫בולט הוא הקנביס לתוצריו‪ ,‬ואחריו סמי הזיה וקוקאין‬ ‫לסוגיו‪ .‬הממצא הבולט בסקר הנוכחי הוא שמלבד‬ ‫הקנביס‪ ,‬המאופיין בהיקף רחב של שימוש בלבדי‪,‬‬ ‫הרוב המכריע של האסירים המשתמשים והמכורים‬ ‫אינו משתמש בסם מסוים אלא לוקח מכל הבא ליד‪.‬‬ ‫עניין זה צריך לאותת לגורמי האכיפה לאתר מגוון רחב‬ ‫של סמים‪ ,‬ולכוון את גורמי הטיפול לתפיסה רחבה‬ ‫של תופעת ההתמכרות שאינה תלויה בסם ספציפי‪.‬‬ ‫טיפול גמילה מסמים‬ ‫בסקר נמצא שכ‪ 60-‬אחוזים מהאסירים המכורים‬ ‫מעוניינים בטיפול גמילה‪ ,‬ומכאן שמכסת אלף‬ ‫האסירים המקבלים טיפול מדי שנה עונה על כמחצית‬ ‫מן הצורך (על פי ניפוח נתוני המדגם לאוכלוסיית‬ ‫‪92‬‬ ‫היעד‪ ,‬יש בשב"ס כ‪ 3,500-‬מכורים)‪ .‬חשוב לציין‬ ‫שהבעת עניין של אסיר בטיפול אינה מעידה תמיד‬ ‫על התאמה לטיפול‪ ,‬ולכן הערכה זו של הפער בין‬ ‫הצרכים למענים בפועל היא הערכת‪-‬יתר‪ .‬גם כך‪,‬‬ ‫הפער הטיפולי שנמצא בסקר הנוכחי קטן מהפער‬ ‫שנמצא בוויילס שבאנגליה‪ ,‬שם כשני שלישים מהזקוקים‬ ‫אינם מקבלים טיפול (מצוטט ב‪Prison Reform -‬‬ ‫‪ ,)Trust, 2013‬ומהפער הקיים במערכת הכליאה‬ ‫המדינתית בארצות הברית‪ ,‬שם כשלושה רבעים‬ ‫מהזקוקים אינם מקבלים טיפול (‪Belenko & Peugh,‬‬ ‫‪ .)2005‬רבים הקשיים לשלב מכורים בטיפול גמילה‪,‬‬ ‫ובמסגרת כליאה הם אף רבים יותר‪ .‬כך למשל לא‬ ‫בכל המקרים מתבססת הבחירה במשתתפי התוכנית‬ ‫על שיקולים מקצועיים‪-‬טיפוליים בלבד‪ ,‬זאת בשל‬ ‫התנאים הנוספים להצטרפות לתוכנית כגון יתרת‬ ‫מאסר מינימלית ואישור של גורמי המודיעין‪ .‬גם‬ ‫התגייסות האסירים לטיפול לא תמיד נובעת ממניעים‬ ‫טהורים‪ ,‬אלא מהגמול הישיר ומהגמול העקיף שיזכו‬ ‫להם עקב השתתפות בתוכנית (למשל‪ ,‬תנאי מחיה‬ ‫משופרים והגדלת הסיכוי לשחרור מוקדם)‪ .‬באופן‬ ‫בסיסי יותר‪ ,‬קשה לשלב את תוכנית הדגל של הטיפול‬ ‫בהתמכרויות ‪ -‬הקהילה הטיפולית המבוססת על‬ ‫תמיכת הקבוצה ותגמול וענישה בתוך הקבוצה ‪ -‬עם‬ ‫מסגרת כליאה המחייבת מנגנונים פורמליים של‬ ‫ענישה (‪ .)Farabee et al., 1999‬לא ייפלא ששילובן‬ ‫של תוכניות גמילה במסגרת כופה עורר לאורך השנים‬ ‫התנגדות מקצועית‪ ,‬אולם ממצאים משכנעים של‬ ‫מחקרי הערכה מלמדים שתוכניות אלה אפקטיביות‬ ‫בהפחתת רצידיביזם והנשירה מהן קטנה לעומת‬ ‫תוכניות דומות בקהילה (למשל & ‪Wexler, Falkin,‬‬ ‫‪ .)Lipton, 1990‬לפיכך נראה שחשוב לשלב מכורים‬ ‫רבים ככל האפשר בתוכניות גמילה בכלא תוך מאמץ‬ ‫לממש את מרב רכיביהן המקצועיים‪-‬טיפוליים‪.‬‬ ‫מגבלות הסקר וסקרים בעתיד‬ ‫דיווח עצמי על התנהגויות אסורות נתון מטבעו‬ ‫לאפשרות של דיווח חסר‪ .‬הטיה מסוג זה עשויה‬ ‫להיות חריפה יותר בקרב אוכלוסייה עבריינית‬ ‫(‪ )Harrison, 1997‬ובתוך מסגרת כופה וטוטלית כגון‬ ‫סמים בקרב אסירים בישראל‪ :‬שימוש‪ ,‬התמכרות וטיפול‬ ‫בית סוהר‪ .‬הטיית המענה עשויה להיות בשתי רמות‪:‬‬ ‫הימנעות סלקטיבית של אסירים מכורים ומשתמשים‬ ‫מלהשתתף בסקר ומענה לא מהימן על השאלות‬ ‫בשאלון בקרב אלה שבחרו למלאו‪ .‬בסקר זה עשינו‬ ‫כל מאמץ להפיג את החששות של האסירים מפני‬ ‫פגיעה באנונימיות שלהם‪ ,‬ולכן השאלון לא כלל‬ ‫מספר זיהוי של האסיר‪ ,‬שהיה עשוי לאפשר למזג‬ ‫את הנתונים עם נתוני מערכת עשירים‪ ,‬וכן נמנענו‬ ‫מלכלול משתני רקע למיניהם‪ .‬לפיכך נותרנו עם שאלון‬ ‫סקר דל יחסית במשתנים שהיו עשויים לשפוך אור‬ ‫על הגורמים הקשורים להתמכרות לסמים ולשימוש‬ ‫בהם‪ .‬זהירות זו שנקטנו הניבה סקר שמיטיב לסרטט‬ ‫את המציאות של היקף השימוש וסוגי הסמים‪ ,‬אולם‬ ‫הוא מוגבל למדי מבחינת ההבנה המעמיקה של גורמי‬ ‫הרקע הקשורים לכך‪ .‬בהיעדר מגוון משתנים‪ ,‬אנו גם‬ ‫מתקשים להבין במלואן את המגמות שזוהו בשלושת‬ ‫הסקרים שנעשו משנת ‪ .2000‬מחקר מעמיק שבחן‬ ‫את ההיסטוריה הרגשית‪ ,‬הפלילית וההתמכרותית‬ ‫של האסיר ושל משפחת המוצא שלו‪ ,‬נעשה לאחרונה‬ ‫בקרב מדגם אסירים בשב"ס‪ ,‬והוא עשוי להשלים את‬ ‫התמונה החסרה שעלתה מהסקר הנוכחי (& ‪Chen‬‬ ‫‪ .)Gueta, 2014‬ייתכן שבסקרים בעתיד כדאי לאתר‬ ‫אסירים שיהיו מוכנים למלא שאלון מעמיק יותר ואף‬ ‫להתראיין‪ ,‬וכך להעשיר את ההבנה של הממצאים‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬בעקבות חיזוק הקשר המחקרי עם הרשות‬ ‫הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול‪ ,‬ודרכה עם‬ ‫ארגון ‪ EMCDDA‬של האיחוד האירופי‪ ,‬כדאי לעשות‬ ‫בסקרים הבאים התאמות שיאפשרו לבנות בסיס‬ ‫נתונים כלל‪-‬אירופי עם פרוטוקול אחיד‪.‬‬ ‫מקורות‬ ‫בר המבורגר‪ ,‬ר'‪ ,‬אזרחי‪ ,‬י'‪ ,‬רוזינר‪ ,‬א' וניראל‪ ,‬ר' (‪.)2009‬‬ ‫השימוש בחומרים פסיכואקטיביים בקרב תושבי מדינת‬ ‫ישראל ‪ :2009‬מחקר אפידמיולוגי ‪ .VII‬ירושלים‪ :‬הרשות‬ ‫הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול‪.‬‬ ‫בר המבורגר‪ ,‬ר'‪ ,‬אזרחי‪ ,‬י'‪ ,‬רוזינר‪ ,‬א' ושטיינברג‪ ,‬ד'‬ ‫(‪ .)2005‬השימוש בחומרים פסיכואקטיביים בקרב‬ ‫תושבי מדינת ישראל ‪ :2005‬מחקר אפידמיולוגי ‪.VI‬‬ ‫ירושלים‪ :‬הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול‪.‬‬ ‫דוידסקו‪ ,‬ע' וולק‪ ,‬ד' (‪ .)2011‬תעסוקת אסירים‬ ‫ככלי שיקומי‪ .‬יחידת המחקר‪ ,‬שירות בתי‪-‬הסוהר‪.‬‬ ‫פרסום מס' ‪ .LR-01-2011‬אוחזר ב‪ 16-‬ביוני‪,2014 ,‬‬ ‫‪http://www.shabas.gov.il/Items/08596/‬‬ ‫מתוך‬ ‫‪skiratsafrut2011.pdf‬‬ ‫ספיבק‪ ,‬פ' (‪ .)2000‬סקר אנונימי להערכת היקף השימוש‬ ‫בסמים ואלכוהול בקרב אסירים‪/‬עצורים בשב"ס‪ .‬רמלה‪:‬‬ ‫שירות בתי הסוהר‪.‬‬ ‫ספיבק‪ ,‬פ' וקון‪ ,‬ע' (‪ .)2008‬סקר אפידמיולוגי להערכת‬ ‫היקף השימוש בסמים ואלכוהול בקרב עצורים‪/‬אסירים‬ ‫פליליים בשב"ס‪ .‬רמלה‪ :‬שירות בתי הסוהר‪.‬‬ ‫‪American Psychiatric Association - APA (1994).‬‬ ‫‪Diagnostic and Statistical Manual of Mental‬‬ ‫‪Disorders - DSM IV (4th ed.). Washington DC:‬‬ ‫‪American Psychiatric Association.‬‬ ‫‪Belenko, S., & Peugh, J. (2005). Estimating drug‬‬ ‫‪treatment needs among state prison inmates.‬‬ ‫‪Drug and Alcohol Dependence, 77, 269-281.‬‬ ‫‪Boys, A., Farrell, M., Bebbington, P., Brugha,‬‬ ‫‪T., Coid, J., Jenkins, R., Lewis, G., Marsden, J.,‬‬ ‫‪Meltzer, H., Singleton, N., & Taylor, C. (2002).‬‬ ‫‪Drug use and initiation in prison: Results from‬‬ ‫‪a national prison survey in England and Wales.‬‬ ‫‪Addiction, 97(12), 1551-1560.‬‬ ‫‪Bureau of Justice Statistics (BJS). (2003).‬‬ ‫‪Education and correctional populations. NCJ‬‬ ‫‪195670. Retrieved June 16, 2014, from http://‬‬ ‫‪www.bjs.gov/content/pub/pdf/ecp.pdf‬‬ ‫‪Bureau of Justice Statistics (BJS). (2005). Drug use‬‬ ‫‪and dependence, state and federal prisoners, 2004.‬‬ ‫‪NCJ 213530. Retrieved June 16, 2014, from http://‬‬ ‫‪www.bjs.gov/content/pub/pdf/dudsfp04.pdf‬‬ ‫‪Bureau of Justice Statistics (BJS). (2006).‬‬ ‫‪Substance dependence, abuse, and treatment of‬‬ ‫‪jail inmates, 2002. NCJ 209588. Retrieved June‬‬ ‫‪16, 2014, from http://www.bjs.gov/content/‬‬ ‫‪pub/pdf/sdatji02.pdf‬‬ ‫‪Carpentier, C., Royuela, L., Noor, A., & Hedrich,‬‬ ‫‪D. (2012). Ten years of monitoring illicit drug‬‬ ‫‪use in prison populations in Europe: Issues and‬‬ ‫‪challenges. The Howard Journal of Criminal‬‬ ‫‪Justice, 51(1), 37-66.‬‬ ‫‪93‬‬ Lukasiewicz, M., Falissard, B., Michel, L., Neveu, X., Reynaud, M., & Gasquet, I. (2007). Prevalence and factors associated with alcohol and drugrelated disorders in prison: A French national study. Substance Abuse Treatment, Prevention, and Policy, 2, 1-10. MacKenzie, D. L. (2006). What works in corrections: Reducing the criminal activities of offenders and delinquents. Cambridge: Cambridge University Press. McClellan, D. S., Farabee, D., & Crouch, B. M. (1997). Early victimization, drug use, and criminality: A comparison of male and female prisoners. Criminal Justice and Behavior, 24, 455-476. Pelissier, B., & Jones, N. (2005). A review of gender differences among substance abusers. Crime & Delinquency, 51, 343-372. Prison Reform Trust (2013). Bromley briefings prison factfile. Retrieved June 16, 2014, from http://www.prisonreformtrust.org.uk/Portals/0/ Documents/Factfile%20autumn%202013.pdf Singleton, N., Farrell, M., & Meltzer, H. (2003). Substance misuse among prisoners in England and Wales. International Review of Psychiatry, 15, 150-152. Springer, D. W., McNeece, C. A., & Mayfield Arnold, E. (2009). Substance abuse treatment for criminal offenders. Washington DC: American Psychological Association. Steadman, H. J., Osher, F. C., Clark Robbins, P., Case, B., & Samuels, S. (2009). Prevalence of serious mental illness among jail inmates. Psychiatric Services, 60, 761-765. The European Monitoring Centre for Drugs and Drug Addiction (EMCDDA). (2006). Studies of drug users in prison. Retrieved June 16, 2014, from http://stats06.emcdda.europa.eu/en/page019en.html The European Monitoring Centre for Drugs and Drug Addiction (EMCDDA). (2012a). Prisons and drugs in Europe: The problem and responses. Retrieved June 16, 2014, from http://www.emcdda. europa.eu/attachements.cfm/att_191812_EN_ TDSI12002ENC.pdf Chen, G., & Gueta, K. (2014). Gender differences in childhood abuse and intergenerational transmission of crime and drug addiction. Manuscript submitted for publication. Cohen, J. (1992). A power primer. Psychological Bulletin, 112, 155-159. Cohen, S., & Wills, T. A. (1985). Stress, social support, and the buffering hypothesis. Psychological Bulletin, 98, 310-357. Compton, W. M., Thomas, Y. F., Stinson, F. S., & Grant, B. F. (2007). Prevalence, correlates, disability, and comorbidity of DSM-IV drug abuse and dependence in the United States. Archives of General Psychiatry, 64, 566-576. Farabee, D., Prendergast, M., Cartier, J., Wexler, H., Knight, K., & Anglin, M. D. (1999). Barriers to implementing effective correctional drug treatment programs. The Prison Journal, 79, 150-162. Fazel, S., Bains, P., & Doll, H. (2006). Substance abuse and dependence in prisoners: A systematic review. Addiction, 101, 181-191. Harrison, L. (1997). The validity of self-reported drug use in survey research: An overview and critique of research methods. In L. Harrison & A. Hughes (Eds.), The validity of self-reported drug use: Improving the accuracy of survey estimates (pp. 17-36). Rockville, MD: US Department of Health and Human Services. NIDA Research Monograph 167. Heath, A. C., Jardine, R., & Martin, N. G. (1989). Interactive effects of genotype and social environment on alcohol consumption in female twins. Journal of Studies on Alcohol and Drugs, 50, 38-47. International Centre for Prison Studies: World prison brief. Retrieved June 16, 2014, from http://www. prisonstudies.org/info/worldbrief/ Jones, G. Y., & Hoffmann, N. G. (2006). Alcohol dependence: International policy implications for prison populations. Substance Abuse Treatment, Prevention, and Policy, 1, 33-38. Langan, N. P., & Pelissier, B. M. M. (2001). Gender differences among prisoners in drug treatment. Journal of Substance Abuse, 13, 291-301. 94 ‫ התמכרות וטיפול‬,‫ שימוש‬:‫סמים בקרב אסירים בישראל‬ Vacca, J. S. (2004), Educated prisoners are less likely to return to prison. The Journal of Correctional Education, 55, 297-305. Verbrugge, L. M. (1979). Marital status and health. Journal of Marriage and Family, 41, 267-285. Wald, R., Harvey, S. M., & Hibbard, J. (1995). A treatment model for women substance users. Substance Use & Misuse, 30, 881-888. Wexler, H. K., Falkin, G. P., & Lipton, D. S. (1990). Outcome evaluation of a prison therapeutic community for substance abuse treatment. Criminal Justice and Behavior, 17(1), 71-92. The European Monitoring Centre for Drugs and Drug Addiction (EMCDDA). (2012b). Table DUP-3. Prevalence of drug use within prison among prisoners, 2000-2010. Retrieved June 16, 2014, from www.emcdda.europa.eu/ stats12/duptab3 Tootoonchi, A. (1993). College education in prisons: The inmates perspectives. Federal Probation, 34, 34-40. Ubah, C. A., & Robinson, R. L. (2003). A grounded look at the debate over prison-based education: Optimistic theory versus pessimistic worldview. The Prison Journal, 83, 115-129. UNODC. (2012). World Drug Report 2012. United Nations publication, Sales No. E.12.XI.1. Retrieved June 16, 2014, from http://www. unodc.org / documents / data-and-analysis / WDR2012/WDR_2012_web_small.pdf ‫ התפלגות פריטי השאלון‬:‫נספח‬ ‫אחוז‬ ‫המשיבים‬ ‫בחיוב‬ 95 ‫מספר נוסח השאלה‬ ‫שאלה‬ 42.6 ?‫האם השתמשת בסמים בעבר‬ .1 11.8 ?‫האם הפעם הראשונה שהשתמשת בסמים היתה בבית הסוהר‬ .2 25.9 ?‫פעם היתה לך בדיקת שתן חיובית (מלוכלכת) לסם‬-‫האם אי‬ .3 23.9 ?‫פעם "קריז" לאחר הפסקת השימוש בסמים‬-‫האם היה לך אי‬ .4 25.8 ‫ האם אתה צורך (או צרכת) יותר חומר כדי להגיע‬,‫בהשוואה לתחילת השימוש‬ ?‫לאותה השפעה‬ .5 9.5 ?‫האם אתה משתמש בסמים כיום‬ .6 19.3 ?‫האם אתה חושב שיש לך בעיית סמים‬ .7 17.0 ?‫האם השתתפת בתוכניות גמילה מסמים מחוץ לשב"ס‬ .8 17.8 ?‫האם השתתפת בתוכניות גמילה מסמים בשב"ס‬ .9 20.0 ?‫פעם חזרת להשתמש בסמים לאחר גמילה‬-‫האם אי‬ .10 13.4 ?‫ באנאלטרקסון או טופלת בהם‬,‫ בסובוטקס‬,‫ במתדון‬,‫האם השתמשת באדולן‬ .11 22.7 ?‫האם אתה מעוניין בטיפול גמילה מסמים‬ .12 ‫בחודש‬ ‫האחרון‬ ‫בשנה‬ ‫האחרונה‬ ‫אי‪-‬פעם‬ ‫אף פעם לא‬ ‫‪.13‬‬ ‫האם השתמשת בסמים הבאים?‬ ‫‪ .13.1‬מריחואנה‪/‬גראס או חשיש‬ ‫‪4.4‬‬ ‫‪13.9‬‬ ‫‪25.9‬‬ ‫‪55.8‬‬ ‫‪ .13.2‬קראק‪ ,‬קוקאין (קריסטל)‬ ‫‪2.9‬‬ ‫‪9.9‬‬ ‫‪16.1‬‬ ‫‪71.2‬‬ ‫‪ .13.3‬אופיום‪ ,‬הרואין (קוק פרסי)‬ ‫‪2.7‬‬ ‫‪7.6‬‬ ‫‪12.8‬‬ ‫‪76.9‬‬ ‫‪ .13.4‬סמי מרץ‪ :‬אמפטמינים‪ ,‬ספידים‬ ‫‪2.7‬‬ ‫‪5.9‬‬ ‫‪12.0‬‬ ‫‪79.4‬‬ ‫‪ .13.5‬אקסטזי‬ ‫‪2.9‬‬ ‫‪8.5‬‬ ‫‪19.6‬‬ ‫‪69.1‬‬ ‫‪( LSD .13.6‬אל‪.‬אס‪.‬די)‪" ,‬בולים"‪ ,‬פטריות‪ ,‬קקטוס‬ ‫‪2.6‬‬ ‫‪6.1‬‬ ‫‪16.1‬‬ ‫‪75.2‬‬ ‫‪ .13.7‬כדורי הרגעה (וליום‪ ,‬היפנודורם‪ ,‬קלונקס)‬ ‫‪4.3‬‬ ‫‪6.9‬‬ ‫‪11.7‬‬ ‫‪77.1‬‬ ‫‪1.9‬‬ ‫‪3.2‬‬ ‫‪5.4‬‬ ‫‪89.5‬‬ ‫‪ .13.9‬אדולן‪ ,‬מתדון‪ ,‬סובוטקס‬ ‫‪4.6‬‬ ‫‪4.9‬‬ ‫‪7.7‬‬ ‫‪82.8‬‬ ‫‪ .13.10‬גז צחוק‪ ,‬גז מזגנים‪ ,‬דבקים‪ ,‬מדללים‬ ‫‪1.9‬‬ ‫‪4.0‬‬ ‫‪9.7‬‬ ‫‪84.4‬‬ ‫‪ ,PCP .13.8‬קטמין‪,‬‬ ‫‪96‬‬ ‫‪GHB‬‬