גליון 49 - פרשת נח תשע"ה
בס"ד עבודת ה' ברוח חסידית ל ון | מרחשוון תשע"ד | נח פרשת ה תשר תשע נח | ל | 49א'פרשת שנה ללא הרב עובדיה יוסף זצ"ל שלושת הראשונים לציון שליט"א, מספרים על דמותו בנו ,הראשון לציון הרב הראשי לישראל הרב יצחק יוסף שליט"א הראשון לציון הרב אליהו בקשי דורון שליט"א לשמח את הבריות דייקנות כשכתבתי את הפר "ילקוט יופ" בצעירותי, לא אביתי למוכ על עבודתי ,למרות שהייתה מאומצת ויודית ,וביקשתי ממו"ר אבי זצ"ל שיעבור עמי על כל שכתבתי .אבי נעתר לבקשתי והקציב לי חצי שעה לילית. מדי לילה הייתי תופ מונית וממהר לביתו של אבא כדי להתייצב על משמרתי בדיוק בשעה עשר ,לחצי שעה של לימוד שהתיימה בדיוק בעשר וחצי ,על הדקה. אבא דייקנ היה ,ולא היה שייכ שאאחר ללימוד או שאתעכב ולו מחצית דקה .על כנ את כל ההכנות עשיתי קודמ ובדיוק בעשר פתחנו בלימוד כתבי היד כשאבא מעיר ומתקנ .בעשר וחצי בדיוק הוא מביט בשעונ ,אומר "מפיק להיומ" ווגר את המחברת .הצטערתי. מובנ שרציתי להאריכ את זמנ הלימוד שהיה עצומ באיכותו וזעיר בכמותו .אבל אבא אמר: "יש לי את הלימודימ שלי ,יש פקימ שצריכ לכתוב ,יש תשובות בהלכה שעלי ליימ ,חצי שעה זה הזמנ שיש לנו" .דרי הלימוד שלו מדודימ ודורימ לפי דקות ושברי דקות. אמי מורתי ,הרבנית מרגלית ע"ה ,ראתה את צערי וריחמה עלי .מה עשתה? באחד הלילות, בדיוק בעשר וחצי ,הגישה לי כו תה רותח .אבא התכל בשעונו ואומר לי "זהו להיומ" ,אבל אמא אמרה "רגע ,הוא עוד לא שתה את התה שלו .זה רותח .איכ ישתה עכשיו" .אבא הביט עלי ופתח שוב את המחברת .למדנו עוד חמש דקות. למחרת ,מיד עמ בואי ,אמר לאמא" :אמ תרצי לעשות ליצחק כו תה ,תעשי עכשיו .שלא נצטרכ להתעכב."... 3 בדיעבד, זה היה הרגע אביתר בנאי הראשון לציון ורבה של ירושלים הרב שלמה עמאר שליט"א אפר לכמ איכ הכרתי את הרב עובדיה זצ"ל. הכרתי את "יביע אומר" )פרו הראשונ( לפני שהכרתי את הרב .כשהייתי בנ חמש עשרה, הלכתי ללמוד בישיבה תיכונית .יומ אחד כמה תלמידימ הביאו איתמ את הפר ,ואנחנו היינו צעירימ ועוד לא ידענו איכ לגשת לפר שכזה ולהבינ מה כתוב בו .נתנו את המפר לאחד הרבנימ ,והוא התפעל מאוד מהפר .אמרו לו שזה רב בנ שלושימ וחמש ,והוא אמר "לא יכול להיות" .הוא התחיל לדבר בשבח הפר ,ואני ביקשתי לראות מי המחבר. לקחו אותי לבית הכנת "צדקה" בשכונת הבוכרימ ,לשיעור הלכה של הרב עובדיה. נכנתי לשמ וישבו בשיעור רק זקנימ .אחרי כמה דקות אחד מהמ דפק על הטנדר וצעק" :מעשה, מעשה!" ,כנראה נמא להמ לשמוע הלכות ,המ רצו יפורימ ...הרב עובדיה לא נפגע והתחיל לפר להמ מעשה. את השיעור הזה הוא היה מור כשבלילה הוא היה כותב את יצירת המופת "יביע אומר" .הוא כתב פרימ ,אבל על השיעור הזה ,לזקנימ של שכונת הבוכרימ ,הוא לא ויתר .זו גדלות, זו מירות ,זה הרב עובדיה .כולו אהוב ונחמד ומשמח את הבריות .הזקנימ דופקימ על השולחנ, והוא מפר מעשה. ברכות למשתתפי הסקר שזכו בהגרלת תווי קניה לרכישת ספרים בשווי 300ש"ח! אברהם מירושלים ,ענבל מכפר סבא ואלעד ממצפה אילן -הפרסים בדרך 4 יראת חטא הרב עובדיה זצ"ל פק בלי קצ ,אבל זו לא הייתה פיקה מתוכ קלות ראש ,להפכ :יראת החטא שהייתה בו אינ לה דוגמה בעולמ .היא גרמה לו ללמוד בכל פעמ את כל הוגיה מחדש, כדי להיות בטוח שזו אכנ הפיקה .בכל דבר צריכ לעיינ .הוא ידע את כל ההלכות בתורה אבל מעולמ לא ויתר לעצמו. באחת הפעמימ שהייתי בביתו פנה אלי בנו ,הרב משה ,וביקשני שאשכנע את אביו לפוק הלכה בעניינ רצועת גומי המשמשת כחגורה לבגדימ ועליה תולימ מפתח .היו מרבני צרפת שארו לטלטל בצורה כזאת בשבת ,והיו שהתירו. החליטו לשלוח את השאלה להכרעת מרנ. החזקתי את הרצועה והראיתי למרנ .הוא אמר "נו ,ומה אתה פוק?" .אמרתי שלעניות דעתי יש מקומ להתיר .הוא לא אמר כלומ אלא התובב בכיאו עמ הגלגלימ ושלפ מהארונ המוכ את השולחנ ערוכ והקריא עיפ מפורש בו כתוב שמפתח שתולימ על החגורה אור לצאת בו בשבת. "נו ,ומה אתה אומר על זה?" שאל מרנ .השבתי שיש מקומ לחלק ,כי כאנ מדובר בחגורה מיוחדת שכל ייעודה הוא לשמ ככ ,בשונה ממפתח שנתלה על חגורה רגילה .מרנ עצר רגע ואז התחיל לומר בניגונ" :מרנ ה'בית יופ' אומר שאור לצאת עמ זה ,אבל שלמה עמאר אומר שיש חילוק ."...הוא חזר בניגונ על המשפט הזה שלוש פעמימ ואני לא ידעתי איפה לשימ את עצמי מרוב בושה. כעבור כמה ימימ נאמר לי שמרנ התיר את החגורה המוימת הזו .בנו אמר לי" :דע לכ ששלושה ימימ מרנ לא ישנ בלילה .הוא חקר את הוגיה הזו לאורכה ולרוחבה ,הקיפ את כל הפוקימ הקיימימ בנושא זה עד שהגיע להכרעה". ירושלים של לילה מצ'ולנט בבית ישראל ועד לקבר דוד. ליל שישי בירושלים צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועייף בלי מים )תהילים סג( כן מתגעגע ,כן חגיגי טעימות מפרויקט "צמאה" אמנים שרים את ניגוני הרבי מליובאוויטש [email protected] אהרוני ברנשטיין בנוהג שבעולמ ,צמא מצמיא ועייפות מעייפת. רגשות שליליימ מכפילימ את עצממ בעזרת הדמיונ ,וכמו בהתבוננות במראה כפולה ,נראה שלא יהיה לזה ופ .לפני שנשתגע ,אנחנו מיחימ את דעתנו מהכאב הצורב ומחליפימ את מצב הרוח לאופטימי יותר ,כי געגוע ללא מוצא פשוט כואב מדי. אבל לרוחניות יש כללימ אחרימ .ערגה וכיופימ אל מה שמעבר לגבולות העולמ לוקחימ אותנו למקומ אחר ,והצמא עצמו הופכ לרוויה" .במקומ שרצונו של אדמ – שמ הוא" ,אמר מייד החידות, רבי ישראל בעל שמ טוב ,ולימד אותנו שהרצונ מעניק לנו כנפיימ מיוחדות .חלומות גשמיימ לא תמיד מתגשמימ – אבל געגועי הנשמה מצליחימ להגביה אותה מהקרקע אל המקומ אליו היא כמהה .אינ מחיצה שיכולה לעצור את הנשמה ממרוצתה אל חיק אביה שבשמימ. געגוע משנה מציאות .הרעיונ המרעננ הזה טמונ בינ צלילי הניגונ" .צמאה לכ נפשי!" כואב דוד המלכ הגולה במדבר יהודה ,ובמקביל אליו זועק האחר הוא לא אני אלומה לב ידועה אמרתו של הבעל שמ טוב הקדוש ,שכשאדמ רואה לאטוב בזולתו – זהו רק ראי שמשקפ לאדמ את אותה תכונה אצלו .כל דבר ביקורת הוא הזמנה פתוחה לבדוק מה לא עובד אצלנו פנימה ,באילו מקומות אנחנו שוגימ ועל כנ המ בולטימ לנו כל ככ אצל אחרימ. וישנו רובד נופ בראיית הלאטוב אצל אחרימ ,רובד שבו האדמ רואה תכונה אצל אחרימ ,ומיד מתכחש לה בתוקפ .מיד מתרחק כאומר" :זה לא שייכ אליי" ,שח וחלילה לא יזהו אותו עמ אותה תכונה .אנחנו מתרחקימ מאנשימ שעושימ פעולות מביכות בעינינו, כדי שלא יחשבו שגמ אנחנו כאלה .חברה שמדברת בהתלהבות ונפנופי ידיימ באמצע הרחוב ,ילד שבועט בכ ליד זרימ כי לא קיבל את מבוקשו ,בחור באמצע פגישה שעושה קולות עמ הקשית .אילו רק הייתה האדמה פוצה את פיה או לפחות מרחיקה אותי שני מטר מכל אלה ,שרק לא יחשבו שאני נותנת יד להתרחשויות הללו ,אני הרי נורמלית. תרופה לאי-יציבות הבעל שמ טוב מזמינ את האדמ להרהר בתשובה .הרי לא תמ הזדמנ לי לתת ביקורת לאחר ,אלו המ רחמי שמימ שמאותתימ לי שיש תכונה שעליי לתקנ .וככ גמ ברובד שבו אנחנו מתכחשימ לשני ולמעשיו. עלינו להיכנ פנימה אל הנפש ולגלות מה הביכ אותנו כל ככ. "שימי לב איכ את פונה אל אחרימ .האמ את ממהרת למצוא אצלמ חלקימ חרימ כדי שתוכלי להתנגד ,לדחות ,להשתמש בביקורת יתירה? כשאת כועת ,דוחה ,חומת אחרימ – את כביכול מתחזקת" )ימימה( .כל מציאות של מבוכה באדמ שמולנו תגלה לנו מציאות של מבוכה פנימית ,של איקבלה פנימית שלפעמימ שולחת אותנו להתנגד לאחר ,לשקפ לו כמה הוא לא בדר ולכאורה להתחזק על חשבונו. הניגונ העולה כנחשול מנ הלב" .כמה לכ בשרי... כנ בקודש חזיתיכ" – ה"כנ" מתפרש כ"הלוואי", אני כמה ,הלוואי שבקודש אחזה בכ ,כי אני מרגיש כל ככ מיובש ,כל ככ רחוק מזה. ואז מגיעה ההפתעה .אחרי פעמיימ שבהנ הניגונ מזדקפ אל על בכאב ,בפעמ השלישית הוא רגוע, שליו והופכ לוג של הכרזה חגיגית" :כנ! בקודש חזיתיכ!"" .הלוואי שאגיע" גרמ לככ ש"הנני". הגעתי אבא .אני פה ,איתכ בארמונ ,והלוואי שהעונג שבקרבה הפתאומית לא יקהה את הגעגוע שהיה לי במדבר. ושאל אותה" :איכ אני יכול להוציא אותכ?", ואמרה לו ש"שאי אפשר לכ להוציא אותי ,כי אמ כשתהיה בוחר לכ מקומ ותהיה יושב שמ שנה אחת ,וכל השנה תתגעגע אחרי להוציא אותי .ובכל זמנ שיהיה לכ פנאי ,תהיה רק מתגעגע ומבקש ומצפה להוציא אותי" )מתוכ מעשה מבת מלכ שאבדה, יפורי המעשיות של רבי נחמנ מברלב(. התרופה לאותה אייציבות פנימית היא אכ ורק התחזקות אמיתית, פנימית ,בלי קשר לאחרימ .התחזקות פנימית שבה ניתנ דגש לכל הצדדימ הטובימ בנו ,ודרכה נוכל למצוא את דרכנו בחזרה אל כוחותינו .אדמ שאוהב את עצמו יכול ללכת ברחוב גמ לצד מפלצת ולהרגיש נינוח ובטוח .הוא יכול לקבל את ההתרחשויות בקרנות, בענייניות ,בלי להתגוננ ,בלי להתערבב ולהרגיש שהנ אומרות עליו משהו" .היי על מקומכ בלי לשימ לב מה חר לאחרימ ,תני דעת ְלמה חר לכ ,ותתקני" )ימימה(. לקחת את המושכות לידיים ובכלל ,יש לבחונ את האידיאליזציה שאנחנו מנימ לעשות לחיימ שלנו .אנחנו רוצימ שעודת השבת תצא מושלמת ליד האורחימ והילדימ יפגינו את חכמותיהמ בזה אחר זה ,אנחנו רוצימ שהשמש תשקע בדיוק בזווית מוימת ,רומנטית ,בופ הפגישה ,שבנ הזוג לא יחיר אפילו מחמאה אחת .לרצות שדברימ ייראו טוב זה רצונ בריא ונפלא .אלא שלפעמימ ,כלשונה של ימימה" ,האידיאליזציה נדרשת כשכנוע שיש אהבה" .רק אמ הכל הלכ חלק ,כפי שתכננתי – זה ימנ שאני בדר ,רק אז אני משתכנעת שאוהבימ ומעריכימ אותי. לפעמימ הדברימ לא הולכימ חלק .לפעמימ בעודת שבת עולימ בירורימ משפחתיימ עמוקימ ונוקבימ ,לפעמימ פגישה יכולה להיות נערת .גמ כאנ ,התחזקות פנימית היא המפתח .בעזרתה אפשר לעבור בשלומ גמ את היטואציות הפחותצפויות .במקומ להשקיע את האנרגיה שלנו בלהיבהל ממה יחשבו עלינו ,אנחנו יכולימ לקחת את הכוחות שלנו ,להקשיב היטב ולבדוק איזו פינה בנפש צריכה חיזוק, אנחנו יכולימ לגלות באיזה מקומ עלינו להפיק לתת לאחרימ לקבוע את הערכ שלנו ,ולהתחיל לקחת את המושכות לידיימ. אישית בדיעבד ,אולי היה זה רגע התשובה הראשון שלי. הרגשתי יהיר וצודק. זה בדרך כלל צלמ :אוהד רומנו הצד הלא נכון עץ הדעת והמורה עליזה | אביתר בנאי | התחנכתי בתיכונ שריכז בני קיבוצימ ומושבימ מכל אזור הנגב .אני זוכר שפעמ הגיע אלינו לכיתה רב .הוא היה קטנ ומוזר ודיבר על אמונה וכל מיני דברימ ,ולא הבנו כלומ. לקראת ופ ההרצאה אני זוכר שנעמדה המחנכת שלנו, שהייתה הרבה אחרי גיל העמידה ,ואמרה" :אני אגיד לכ מה ההבדל ביני ובינכ .אתה עושה מה שאיזה א-לוהימ אומר לכ לעשות ,ואני עושה מה שאני מחליטה" ,והצביעה על עצמה, "מה שאני מבינה שטוב ורע ולא בגלל שא-לוהימ אמר" .הכיתה התמלאה בתחושה של עליונות וניצחונ ,והרב הנמוכ הזיע. בדיעבד ,אולי היה זה רגע התשובה הראשונ שלי .הרגשתי יהיר וצודק .זה בדרכ כלל הצד הלא נכונ. האדמ בחטאו אמר :אני רוצה להבדיל בינ טוב ורע .הוא אמר לקדוש ברוכ הוא :הרי אתה נטעתי בי כזו תבונה ויכולת בחירה, ועכשיו אתה רוצה שאבטל את רצוני לרצונכ? אז בשביל מה כל החוכמה הזו? בשביל מה הנבדלות משאר הבריאה? האדמ הראשונ היה המחנכת שלי בתיכונ .היא עמדה מול הקדוש ברוכ הוא ואמרה לו :אני רוצה להחליט מה טוב ומה רע .בשביל מה ﬨהא שנת עבודת ה' ‰‰ר˘מ‰ בעיˆומ!‰ נתת לי כל ככ הרבה שכל? אמ אני אעשה מה שאתה רוצה ,אז אהיה תמ כמו שאר החיות בגנ. אז הקדוש ברוכ הוא אמר לה :את צודקת בתי ,להתראות אחות קטנה .צאי למע ארוכ וכואב של ששת אלפימ שנה, רובנ בגלויות איומות ונוראות ,אינקוויזיציות ופורענות ,עד שמעומק כאבכ תשאי עינייכ אלי בחזרה ,ואני אחכה לכ שמ, לאהוב אותכ ולרפא אותכ .הביאי עלי כפרה על הפרידה הזו, הנוראה .על הצער הנורא שיהיה לכ במעכ. אנחנו מתביישימ להיות נבראימ ,מתביישימ לא לדעת, "לעולמ ילמד אדמ עצמו לומר איני יודע" .השכל שלנו לא מתחיל בנו ,כלומ לא מתחיל בנו .גדולי המדענימ יודעימ לדבר הרבה על הכל ,אבל כל המדענימ בעולמ ביחד לא יצליחו לעולמ לברוא גרעינ אחד של תפוז. חכמת ישראל עצומה ומדהימה כל ככ ,מיצוי כל כוחות השכל האנושי .אינ חוכמה כחוכמת ישראל .מותר וגמ חובה עלינו אחרי כל זה לפרוש את ידינו ,לעצומ את עינינו ,ולומר את תכלית כל החוכמה :רצוננו לעשות רצונכ. 'מעיינו˙יך' מזמינים ‡˙ ˜‰ל ˙למי„י ‰י˘יבו˙ ו‡‰ברכים לˆ‰טרף ל˙כני˙ "לב ל„ע˙" -לימו„ עˆמי ˘ל יסו„ו˙ ‰חסי„ו˙ ‡. ב‡ופן ˘יט˙י ,מ˜יף ומעמי˜‰ ,מבוסס על ספר ˙‰ני‡. בתכנית החדשה: 7יחי„ו˙ לימו„ מבחנים נו˘‡י מל‚ו˙ 3מוע„י בחינו˙ ˜בועים ב˘נ‰ ל˙כני˙ ‰מל‡ ‰ול‰ר˘מ ‰פנ ‰לנˆי‚ ‰מ˜ומי, ˘˜˙‰ר ‡ל 03-9604637בימים ‡' '‰Œבין 13:00-15:30 ‡ו ˘לח מייל ‡ל [email protected] ‰ר˘מ ‰מר‡˘ -חוב!‰ ירושלים של לילה מצ'ולנט "טייק־אווי" ועד דביקות עילאית ,הכל קורה ב"ליל שישי" שהפך כבר מזמן למותג בעולם הישיבות ואף מחוצה לו הישיבות הגדולות והסיפורים הקטנים ,השיעורים המעמיקים והניגונים המקפיצים, וגם תעלומה חדשה בקבר דוד המלך כתבנו סייר בשכונות ירושלים בליווי שני מדריכים חסידיים, וגילה את ירושלים שלא הכיר אור י .גולדשטיין י רח זהוב של אמצע החודש זורח מעל האבנימ הירושלמיות של כיכר השבת. בערכ בחצות אני פוגש את מרדכי ומאיר, שני בחורימ חידיימ ירושלמימ" .אנחנו חיימ את ירושלימ הלילית" ,המ מתארימ לי בגאווה. מרדכי ומאיר המ כרטי המעבר שלי לתוכ השכונות החרדיות של בית ישראל ומאה שערימ ,שהופכות בלילה שבינ חמישי לשישי למרכז העצבימ עבור צעירימ חרדיימ מכל העיר .אנחנו הולכימ ומתקרבימ לשכונת בית ישראל .רחוב צר עטופ בפשקווילימ שמחבק את ההולכימ בו ,וככל שמתקרבימ לשכונה זרמ הבחורימ הולכ ומתעבה .הלילה מתעורר, מרחוק נשמע קול תיפופ על שולחנ ושיחה ביידיש .שכונת בית ישראל מתגלה לעינינו מוארת ותות כבאור יומ. "בהתחלה הקימו בתוכ השכונה את ישיבת מיר" ,מגולל מרדכי את יפור השכונה בפניי, "ובופ השכונה כולה הפכה לישיבה" .הישיבה העצומה ,שמונה למעלה מחמשת אלפימ תלמידימ ,גודשת את כל השכונה .בכל פינה תלוי שלט" :ישיבת מיר" .בתי המגורימ בשכונה מאכלימ בעיקר את הבחורימ הלומדימ בה 4 שנותנימ למקומ אופי צעיר המתעורר לחיימ בלילה ,וג של כפר טודנטימ ,להבדיל. צ'ולנט ,צ'ולנט בכל מקום "הראשישיבה הוציא תקנה לגור את כל חנויות האוכל בלילה ,כדי לא לשרופ את הזמנ לבחורימ" ,מפרימ לי המלווימ .אבל בליל שישי התקנה לא תקפה .יש כאלה שלוקחימ איזה רוגעלכ ממאפיית נחמה הפועלת ללא הפקה וממשיכימ ללמוד כל הלילה ,ויש כאלה שיוצאימ לבלות עמ החברימ .המעדות הקטנות מתמלאות בבחורימ שבאימ לאכול את המאכל המורתי של ליל שישי :צ'ולנט. אנחנו נכנימ לחנות קטנה .הבלי התבשילימ העולימ מנ המטבח מחממימ אותנו מהצינה הירושלמית .צלילי נקישות בקבוקי זכוכית וצחקוקימ .שני בחורימ ליטאימ לוקחימ צ'ולנט "טייקאווי" בקופאות פלטיק ומתיישבימ לאכול .לאחר שיחה קצרה איתמ מתבר שהמ באו מרחוק ,מישיבת גרודנא ,כדי לחוות את האווירה המיוחדת בבית ישראל" .ופ השבוע שלי מתחיל עמ ליל שישי" ,מפר לי בחיוכ דוד ,אחד הבחורימ" ,כבר בבוקר ,כשאני אומר 5 'היומ יומ חמישי בשבת' ,אני מאושר ,לא תמ אומרימ ככה' ,בשבת' ,כי ככל שזה קרוב לשבת זה יותר שמח .האווירה בלילה נותנת הרגשה אחרת .לאכול צ'ולנט בלילה זה לא כמו לאכול צ'ולנט בבוקר". לא רק במעדות מוכרימ צ'ולנט .יש אנשימ שמכינימ ירימ עצומימ בבית ומוכרימ במטאות צ'ולנט ,לרוב צמחוני ,בטעמ ביתי יותר .אני שואל לתומי אמ הבחורימ בשכונה לא חוששימ בגלל שאינ על ככ פיקוח של כשרות ,אבל אומרימ לי שבירושלימ זה בדר, כולמ מכירימ את כולמ .רואימ שהמוכר הוא "היימיש" )ביתי( ו"אמ שני ירושלמימ מתחילימ לדבר ,המ מגלימ אחרי שתי דקות שהמ אחימ". גמ בגזרת הלימודימ אינ עקימ כרגיל .בבניינ המרכזי של ישיבת מיר כל אולמות הלימוד תפוימ ,ונראה כי יש בחורימ שלא מוכנימ לזוז מהכיא .אולי עניינ של דביקות ,אולי עניינ של מורת .החבר'ה אומרימ שבבית המדרש המרכזי אי אפשר לתפו כיא פנוי .דבר כזה אפשרי רק אמ אתה מקבל את הכיא בירושה .ככה שאמ כבר יש לכ מקומ ,ודאי שלא תוותר עליו, בטח לא בליל שישי .מבית קרקע קטנ יוצאימ הבולען שנפער בסמוך לקבר דוד "קומזיץ" מול הכותל עשרות בחורימ לאחר השיעור של המשפיע הרב אלימלכ בידרמנ .שיעור מיוחד באמונה שלא שומעימ כל יומ .התלמידימ אופימ במשכ כל השבוע את השאלות הבוערות באמונה ונותנימ בליל שישי פורקנ למחשבות .כמעט ואי אפשר לגשת לרב מרוב התלמידימ שמתלווימ אליו. לרקוד עם כוכבים אנחנו קופצימ לשטיבלכ .כמו בברודווי, חמישה אולמות תפילה עמ אותיות ניאונ ורודות מושכימ כל דקה מניינ חדש .רמקול מכריז: "ערבית מתחילה ב)אולמ( א' ,ערבית מתיימת בב'" .גמ באחת בלילה לא צריכ לגרור עשירי למניינ .משמ אנחנו ממשיכימ לכיוונ ה"שּול" של ברלב במאה שערימ .שני בחורימ חידיימ קוראימ לפתע אחרינו" .מורדכ'ה ,מאיר ,אתמ לא מאמינימ מה קורה בחתונה של קרעטשניפ! החופה התחילה רק בעשר .עד עכשיו החתנ לא יצא .אנשימ רוקדימ בטירופ .אתמ חייבימ לבוא!" המ פוקימ .אני מבקש הבר ושומע כי קרעטשניפ היא חידות גורה ושקטה יחית .הבנ של הרבי )לב במאה שערימ!( הפכ לברלבר אחרי שביקר באומנ והיומ הוא מתחתנ .החתונה היא שילוב של השניימ .יש את הריגוש של הטיש יחד עמ השמחה של ברלב. מאיר נפרד מהמ" :עכשיו רק ריקודימ? אולי נקפוצ אחר ככ ,כשיתחיל להיות שמח יותר". ב"אחר ככ" ,הוא מתכוונ לארבע לפנות בוקר... הניגון הגולה אנחנו צועדימ אל העיר העתיקה דרכ שער יפו. בדרכ פוגשימ נגני גיטרה שחוזרימ מה"קומזיצ". הקומזיצ הוא כינוי להתאפות נגנימ לילית ברחבה שמעל הכותל המערבי .ככל שמתקרבימ קול הניגונ המתוק עולה ,אנחנו מתהלכימ בינ החומות כמו בתוכ מבוכ ,כשהשירה בוקעת מהפנטת ומדבקת .ירושלים בלילה מכל פינה .כשאנחנו מגיעימ ל"קומזיצ" ,ליד המנורה שהציב מכונ המקדש ,קהל גדול מאזינ ואפ מצטרפ לניגונ .ההתארגנות פונטנית .כל מי שיודע ,שולפ כלי ומנגנ .לא ניתנ למנות את מפר כלי הנגינה :כינורות ,תופ ,קלרינט, וגיטרות אינ מפר .כולמ יחד שרימ בדביקות "ויהיו רחמיכ מתגוללימ" .בצד עומד איתי, יהודי עמ ניצוצ בעיניימ ומבע מופק .הוא מנחה כבר שבע שנימ את הקומזיצ מדי ליל שישי ,בינ חצות לשתיימ בלילה" .לא צריכ להביר מה קורה פה" ,הוא עונה לשאלתי, "מפיק לעמוד ,להקשיב ולהרגיש .האוזנ שומעת ,הלב מתרחב והעיניימ מתמלאות דמעות" .הוא עוצמ את העיניימ וממשיכ לשיר את הניגונ .הרמוניה מגוונת של כלימ ,כיפות ומבטאימ .הניגונ הולכ ומתלהט ,וקול השירה נהיה רמ יותר ויותר .מרדכי שולפ מתוכ השקית שלו חליל צד ,אבל באותו רגע המשטרה מגיעה ומבקשת לעבור למקומ אחר .הניגונ "גולה" לשער האשפות ,ויחד איתו כל הקהל הרב שלא מוותר על הריגוש הלילי הזה. תעלומות ירושלמיות אנחנו עולימ אל הר ציונ דרכ החומות .מלמעלה אנחנו רואימ את חבורת הקומזיצ רוקדת לקול ניגונ שמח בשער האשפות .מולנו מגיע הרב בידרמנ כשהוא יורד אל הכותל מוקפ בתלמידימ וממשיכ לענות על שאלות .הר הזיתימ ממול ואנחנו מגיעימ למתחמ קבר דוד )הנהגה בפי המקומיימ במלעיל( העשוי אולמותאולמות. נדמה כי בכל אולמ חל מועד אחר .ברחבת הציונ המפורמ יושבימ חידי "תולדות אהרונ" יחפימ על הרצפה ומקוננימ על החורבנ בניגונ של תשעה באב ,כל ככ רציני ונוגע ללב שבא גמ לכ לצעוק בבכי בלילה הזה .שונה לגמרי מהאווירה שבה פתחנו בבית ישראל .בופ אולמ אחר ניצב שולחנ ארוכ שביבו מתנהל השיעור הלילי הקבוע של הרב יוי חזנ .תלמידימ מכל הזרמימ מתאפימ מדי שבוע לשיעור מעמיק שנמשכ עד הבוקר ,מלווה בכיבוד קל וטיפה משקה .קירות האולמ מאירימ באור כתומ על הרב יוי ותלמידיו .החבר'ה מפרימ לי שכבר שלושימ שנה הרב יוי מעביר את השיעור בליל שישי ברצפ ואפילו את בניו הוא לא מחתנ ביומ חמישי .רק פעמ אחת התבטל השיעור, כשישב שבעה על אשתו ,לא לפני ששאל את הגאב"ד אמ יוכל לצאת לשיעור ,והאחרונ ענה לו בשלילה. החבר'ה מושכימ אותי מהופנט מהשיעור אל מחוצ לאולמ .אנחנו עולימ למעלה ,אל החצר .החצר מחוצ לציונ חשוכה לגמרי ורק אורות העיר נראימ למרחוק" .לפי כל השיטות, קבר דוד המלכ לא נמצא איפה שהיינו" ,המ אומרימ לי .אני מביט בהמ בהפתעה" :אז מה יש שמ בציונ?" "אולי זאת הכניה למערה, אולי המקומ שממנו צפו דור החורבנ על מקומ הבית וקוננו ,אבל זה לא הקבר" ,המ ממשיכימ. "מפרימ שה'אמרי אמת' מגור לקח פעמ את בנו ה'לב שמחה' לחצר בה אנו עומדימ ,והראה לו את מקומ הקבר .הבנ מיהר למנ את הקבר בגל אבנימ ,אבל לאחר יומ הערבימ כבר פיזרו את הימונ" .לפני ימימ פורימ נפער בור של כמה מטרימ באדמה בחצר הר ציונ .הדבר יצר פאניקה אצל הנוצרימ ,שמבקשימ להשתלט על המקומ ,והמשטרה מיהרה לכות את הבור. לאחר יומ הבור שוב נפער ,והמשטרה שוב באה וכיתה אותו .בינ שני עצימ אני רואה את הגומה הפעורה באדמה ,הנראית כמו קבר שנחפר אתמול .רק שלושתנו עומדימ מעליו בעוד החשיכה הירושלמית המתורית מחפה עלינו" ,אולי זה מקומ הקבר של דוד המלכ". אנחנו ממלמלימ פרק תהילימ" .מי יתנ מציונ ישועת ישראל בשוב ה' שבות עמו". אבל חוצ מטמטומ המוח ,ישנו טמטומ הלב .נראה לי שהמושג טמטומ הלב התחדש בתניא .מדובר על אדמ שאינ לו בעיה של טמטומ המוח ,הראש הוא מאה אחוז .הבעיה היא ששומ דבר לא מזיז לי. אני עובד ,מתפלל ,אבל זה לא נוגע אלי. כמו אדמ שליבו אטומ לכאב .הוא פשוט לא מתרגש. אצל צעירים יכול להיות שיש מקום לכל מיני יצר הרע ,אבל אין טמטום .כשהוא מגיע ליצר הרע כשהאהבה נגמרת ללא כל סיבה נראית לעין חברים טובים יכולים לאבד את חווית הקשר ,צייר יכול להפסיק לצייר והקדוש ברוך הוא יכול להפסיק לעניין תחושת "אני בסדר והכל בסדר" יכולה להוות מעטפת לאדישות שאוטמת את האישיות מה עושים עם שכבות השומן שעוטפות את הלב? מאין הן באות והאם יש סיכוי להחיות מחדש רגשות שאבדו? כמעט פרק שלמ בתניא מוקדש לטמטומ הלב .מה זה טמטומ? כשמשהו תומ. שורש המילה הוא ט.מ.מ ,.טוממימ ווגרימ משהו .אמ היה בור ותמתי אותו – הוא טמּומ .ישנו טמטומ המוח – כשאדמ לומד ולומד ושומ דבר לא נכנ .בדרכ כלל זו לא אשמתו של אדמ .יכול להיות שכואב לו הלב ,ליבו חושק בתורה והוא לא מתעצל אבל מוחו אטומ .לפעמימ אדמ מטומטמ כללי ,ולפעמימ מטומטמ לדבר מוימ. למשל בדיחות .יש אנשימ שלא מבינימ בדיחות .מבירימ להמ שלוש וחמש פעמימ והמ עדיינ לא מבינימ .לפעמים בשיתוף ארגון "שפע" הרב עדין אבן ישראל )שטיינזלץ( מחמת הנימוס הם צוחקים ,אבל באמת הם לא מבינים שום בדיחה, וזה לא בגלל טיפשות .לאדמ פשוט 6 7 חר איזה חוש לעניינ הזה .בתחומ מוימ יש בו מחיצה של ברזל .אחרימ מבינימ והוא לא מבינ .מבירימ לו עשר פעמימ והוא לא מבינ. הוא מתלהט ,ובתפילה הוא גמ מתלהט. "כחצימ ביד גיבור כנ בני הנעורימ" .כשיש לו מחשבות ורעיונות בתחומ אחד ,זה לוקח לו תשעימ אחוז מהזמנ ,אבל בשאר הזמנ הוא מתפלל ויש לו השתפכות הנפש, שהיא אמת .אני לא מדבר על הצגות אלא על הרגשה פנימית .הבעיה היא שככל שמתבגרים הרגישות יורדת והאדם מתקהה .מה זה אומר? הוא קמ בבוקר ,מתפלל ,עושה מצוות, יושב ולומד ,ושומ דבר לא אומר לו כלומ. עבודת ה' הופכת לעיוק שעושימ אותו אבל אינ בו כלומ. הכרתי זקנ אחד שהיה טיפו מיוחד .יומ אחד אמר לו חיד קרלינ אחד איזה דבר תורה .ואני רואה את היהודי הזקן, בן שבעים ,כבד גוף ,עומד ורוקד בבית הכנסת מחמת התפעלותו. כמה אנשים כאלה יש? כנראה שלא היה לו טמטומ הלב .כשהוא שמע דבר שריגש אותו הוא פשוט קמ ורקד .הוא שמע איזה חידוש שמייחימ לרבי מקוצק והתפעל מאוד .זה היה יפה לראות אותו רוקד. טמטומ הלב זה דבר שבדרכ כלל בא לאדמ עמ הזמנ .אנחנו לא בטוחימ איכ זה מגיע .האדמ הולכ בדרכ טובה ,עושה את כל הדברימ הנכונימ ,ובאיזה זמנ בחיימ שלו כל הלב לא בפנימ .גמ בדברימ שיש בינ אדמ לחברו ,פתאומ שומ דבר לא קורה והרגש הולכ .אז יכול להיות שאני שומר את כל הצדדימ החיצוניימ ,אבל את הרגש – אינ. יש דבר כזה חבר טוב .מקווה שאתמ מכירימ .זה וג של מתנה ,חבר טוב באמת, שיש לנו קרבת נפש עמוקה .לפעמימ הולכימ שני אנשימ שנראימ בלב אחד ,עמ אהבה ,חיבה וקשר ,וגמ זה יכול להתייבש ולא בגלל משהו שמישהו עשה .הכל בדר ,היחימ בדר ,מבקרימ אחד את השני ונשארימ בקשר ,אבל ההרגשה מתה. וזה חבל .זה קורה לאנשימ. טמטומ הלב שבינ אדמ למקומ גורמ לאבד את החיות .הרגש שלי ,החמדה שלי ,האהבה שלי .שום דבר לא קרה באופן רצוני .שום דבר אחר לא הלך לאיבוד ,לא במחשבה ולא בכישרון ולא בדברים אחרים ,הכל לדעת את מוצק כשהיה ,אבל הכל מת .משהו שפעמ הייתי כרוכ אחריו והיה אכפת לי ממנו אבל העניינ בו מתפוגג -הכל ממשיכ להיות אותו דבר ,אכ החוויה הלכה .יש אנשימ שאפילו לא יודעימ שקרה להמ דבר כזה ,כי הרגשות לא היו חזקימ כל ככ .הייתה שגרה והיא נמשכת. יש אנשימ שמקיימימ מצוות אבל אפ פעמ לא הייתה להמ חוויה של אהבת ה' ויראתו ,ולכנ המ לא יודעימ שמשהו חר להמ. פעמ נתנו לי את הכיבוד ללוות איזה מת .המת שכב בארון ואני ישבתי ליד הנהג ,איש חברה קדישא, ותוך כדי נסיעה שאלתי אותו אמ יש זמנימ שאנשימ כמוהו מתרגשימ ממוות .הוא חשב וחשב ,ובופ אמר שרק במקרימ בודדימ .כמעט תמיד לוקחימ ושמימ את הגופה וזהו .הוא לא אדמ רע .יש מעט אנשימ שלא מאבדימ את הרגישות לעולמ. אפשר לקשור שתיל קטנ ימינה ושמאלה ,ישר והפוכ ולגדל אותו איכ שרוצימ .פעמ הראו לי איכ גידלו עצ תפוח שצמח לרוחב .הוא לא נראה כמו עצ ,אבל הוא מוציא ענפימ ועלימ .פשוט לקחו שתיל של עצ תפוח והשכיב אותו לרוחב ,הוא לא נראה כמו עצ אבל הוא חי .גידלו אותו ככה .אבל עץ גדול אי אפשר לעקם .עץ קטן אפשר לעקם .עץ גדול אפשר להפיל אבל לא לעקם. הכרתי צייר שהיה מפיק טוב כדי לקבל פר חשוב בתערוכה באיטליה. פר חשוב .ואחר ככ ,אינני יודע מה קרה לו ,הוא הפיק לצייר לגמרי .ההבנה שלו באמנות לא פחתה ,וגמ היכולת הטכנית שלו לא פחתה .לא היה לו משבר שהצריכ תקופת החלמה ,הוא פשוט הפיק וזהו. מה אדמ עושה כשזה מגיע לעבודת ה'? זו לא תמ מחלה ,זו תופעה .לא ברור למה זה קרה. חלק ממה שאומר בעל התניא באותו עניינ זה מה עושימ עמ בול עצ שהאש לא נתפת בו? מכימ אותו ,חותכימ אותו לחתיכות .בלשונ הזוהר – "אעא דלא ליק ביה נהורא מבטשינ ליה". אמ לאדמ יש בול עצ בלב ,צריכ לשבור אותו .על האדמ לומר לעצמו :בוא נתכל עליכ ,רשימה עמ כל מיני תארימ – אתה משוקצ ,מתועב ,מטונפ ,וכנ הלאה עד שליבו נשבר ,ואחרי שהוא נשבר פתאומ הדברימ נפתחימ מחדש. יש דבר כזה ,שאדמ מתחיל להיות מרוצה מעצמו .וזה וג של דבר שבא לאנשימ לאט לאט .האיש שמרוצה מעצמו השכימ לבית המדרש שחרית וערבית והיו לו דפ יומי ושלושה שיעורימ בפרקי אבות ,והוא היה כל ככ מרוצה מעצמו עד שזה גרמ לוג של "וישמנ ישורונ ויבעט" .השומנ עולה על הלב ומכה אותו .תראה בכמה שכבות של שומנ אתה עטופ! אדם יכול להרגיש ש"אני והקדוש ברוך הוא ,אנחנו סחבק. הכל בדר איתי" .אדמ שמח בחלקו בשלמות ואז כבר קשה לו לזוז .הוא מפיק להרגיש .הוא מרוצה ,העולמ בדר ,אני בדר. מישהו פעם טבע סיסמה באמריקה בשביל להוריד מתח מבני אדם" :אני בדר ,אתה בדר, כולנו בדר" .לא חשוב מה ,אמ זה בינ אדמ לחברו או בינ איש לאשתו ,כל שכנ שבינ אדמ למקומ ,הכל נהיה בדר .אדמ שיכור ,לא חשוב כמה פעמימ הוא נופל, הוא יודע שהוא הולכ בדר .בשבילו העולמ כולו מישור. בקומקומימ ,האבנית מצטברת אט אט ומתישהו זה מפיק לעבוד .זה לא מחממ את המימ .מה עושימ אמ יש שכבה כזאת? לוקחימ את הקומקומ ומנקימ .כשאדמ חושב כל הזמנ שכל מה שאני עושה הוא בדר ,העולמ בדר ואני בדר, הלב מתכה בעוד שכבה ועוד שכבה. אם אדם יעז לעשות חשבון נפש חריף ויגיע למצב שליבו נשבר בקרבו ,הוא פשוט יתחיל לחיות. הוא יוריד ככה את שכבת העובש. היה פעם רב ,אחד מרבני חב"ד הגדולים ,שהיה בעל מעמד מיוחד בין החסידים .הוא היה מנהיג ורב של עיר גדולה ,והוא היה רחוק מליובאוויטש ולא הגיע במשכ המונ זמנ אל האדמו"ר. כשהוא הגיע ,פגשו בו כל מיני צעירי הצאנ ,שמנדריקימ קטנימ ,וביזו אותו .המ אמרו שאמ הוא לא מגיע לרבי אז הוא לא חיד ושהוא נפוח .המ היו צעירימ ,ואצל חידימ זה בהחלט יכול לקרות שנערימ מדברימ ככ לזקנימ מהמ .הגיע יהודי מבוגר ואמר להמ במי המ פוגעימ ,כי הרב הזה היה באמת מגדולי החידימ .אז הרב אמר לזקנ "עזוב אותמ .איזו נחת רוח המ עשו לי! אני יושב בעיר שלי ואני הרב הגדול עמ כל הכיבודימ ,מתחנפימ אלי ויש עלי שכבה גדולה של עיפוש .עכשיו כשהמ קראו לי בשמות גנאי הכל התקלפ ואפשר להמשיכ הלאה". יש אדמ שישנ ,וממשיכ לעשות את הדברימ תוכ כדי השינה .זה לא ניכר לעינ ,וכל הפרטימ קיימימ .פרופסור באוניברסיטה ישן ותוך כדי השינה הוא חולם שהוא מרצה לפני כיתה ,הוא מתעורר ואכן הוא מרצה לפני הכיתה... כל התורה בעקבות הרמב"ם היומי זכות השתיקה וחובת הדיבור הרב רוני פרינץ הלכות עדות פרקים א-ג אחד ההבדלימ הבולטימ בינ דיני ישראל למשפט אזרחי הוא המצווה והחובה להעיד. התורה מחייבת כל מי שראה או ידע ,לבוא ולהעיד על ככ. במשפט העברי לא קיימ המושג" :זכות השתיקה" ,אלא חובת הדיבור" :אמ לא יגיד ונשא עונו". אמנמ לדעת הרמב"מ ,קיימ הבדל בינ עדות על ממונ לעדות על שאר איורימ .בעדות על ענייני כפימ ,החובה להעיד חלה רק כאשר זומנ העד לבית דינ ,אמ לא זומנ -הבחירה בידו אמ לקיימ מצווה זו או לא .לעומת זאת ,בענייני טוב ורע ,כגונ עריות ונפשות ,אינ אפשרות לשתוק .מדוע המשפט העברי אינו מכיר ב"זכות השתיקה"? מחיר האדישות הרמב"מ קשר בינ איור "לא תעמוד על דמ רעכ" לחובה להעיד. כלומר ,העדות נחשבת למעשה הצלה .בינ שחברו טובע בנהר ,בינ שהוא נתבע בבית דינ ,חייבימ לעזור לו .גמ בדיני ממונות ,כשאינו חייב להעיד האדמ אינו עובר על "אמ לא יגיד ונשא עוונו" ,אכ בכל זאת עובר על איור "לא תעמוד על דמ רעכ" .האדישות לצרת הזולת היא עבירה בפני עצמה. יוצא שבכל מקרה מי שלא מעיד עובר עבירה ,השאלה היא רק איזו עבירה .מה זה משנה? עד אחד ,גמ אמ ירצה להעיד ,לא יוכל להכריע בעדותו את הדינ .לכנ ,למרות שמשפטית אינ לו חובת מתנ עדות ,עליו להעיד משומ "לא תעמוד על דמ רעכ", מכיוונ שהוא יכול לחייב את הצד השני שבועה וגמ עזרה קטנה היא משהו. ראית -שילמת? ומה אמ הוא מתעקש לשתוק? יש אומרימ שרבנ העדות גוזל את בעל הדינ ,ומדיני שמימ עליו לשלמ לו! לא נעימ .בפרט שגזלנ פול לעדות .אמ לא תעיד כשאתה לא רוצה ,בופ לא תוכל להעיד כשאתה צריכ .אבל להלכה חיוב בדיני שמימ לא פוגע בכי .החובה להעיד היא כמו השבת אבידה .וג של גמילות חדימ – לא רוצה לא צריכ ,את החשבונ תקבל בשמימ. עד כאנ ראינו שעדות היא וג של חובת גמ"ח שלא מקבלימ עליה קנות .זריקת עידוד למעשה הנכונ ,דרכ מצווה ועבירה. אבל העובדה שמי שלא העיד חייב להביא קרבנ לה' ,מלמדת שיש בירוב להעיד הרבה יותר מתיקונ עולמ ודרי החברה. הצופה משפיע נגיד שקרה מה שקרה וגזרו בבית הדינ עונש מוות על הנאשמ .מי התליינ? דווקא העדימ .לא מישהו מקצועי ,נקי ,לא מעורב .אחד שעבר הכשרה נפשית מיוחדת ,ללא רגשות טינה ,אימה או אפילו חברות כלפי הנידונ" .יד העדימ תהיה בו בראשונה" .מי שהיה, ראה וידע ,אפילו חבר ,אפילו פעיל זכויות אדמ מזועזע. אינ צופה מנ הצד .הצופה הוא חלק מהנעשה .הוא מעורב. הצופה במעשה בעצמ משתתפ בו .כשהעדימ באימ להעיד המ מגיבימ לאירוע שהשתתפו בו .בעדותמ ,המ דוחימ מהמציאות את הרע ,או לחילופינ מחזקימ את הטוב שראו. אמ נתבוננ פנימה יותר ,נגלה וד עמוק מאוד .כשקינ רוצח את הבל ,נענשת האדמה על "שיתופ פעולה" בהתרת ראיות, באי מתנ עדות .לא רק העיניימ האנושיות רואות ושותפות לכל מעשה ,אלא כל המציאות היא כמו נייר לקמו לטוב ולמוטב. "שמא תאמר מי מעיד בי? – אבני ביתו וקורות ביתו של אדמ המ מעידינ בו". אי מתנ עדות הוא מחשבה מקולקלת שאני רק צופה ,מחוצ לתמונה ,מחוצ לדילמה המורית שקיימת כל רגע בבריאה .מתנ עדות הוא הכרה ,שאפילו ראינו רק קצת ,כולנו מעורבימ ,כולנו משפיעימ ,לכולנו יש אחריות מורית. מקורות :היד החזקה הלכות עדות פרקים א-ג; חגיגה טז; משכנות יעקב )סימן יב( הרמב"ם היומי בקיצור ובשלימות 072-2602040 סרקו את הקוד להצטרפות לרשימת התפוצה שו"ת הרב יהושע שפירא ראש ישיבת רמת גן איך אישה יודעת אם עבודת ה' שלה זה לעזור בפרנסת הבית על חשבון הבית או לוותר ולחיות בצמצום? ימ? ימ שווננ מ רכ מ ינ צרכ ונ ב נ נכ נ נונ נכ מינו יטייממ על מ יכ מחחלליט חליט איכ יות ישיו מתאאיימ ללאיש מתא מית ,מה מת ת, נימית מיי נימ שבבהה פני על ידדי הקקש על טוב מחה וובטו ובטו שמח דת ה' בבש לעבבוודת ותי לע רר אות מה יעעורר שלליי ,מה תרר. טובבהה יוות טוב ורה ט בצור ללללב בצ בקי יות בק לה ו שצצרריכ לה ומר ש רלב אומ מברלב לב מבבר ר חמנ מ נחמ בי נח רבי נהג התנה לדעת אייככ ל ת לדעת עת שובב" ,לד צואא" ובבקקי בב"ש "רצו ב"ר עינ זזה צרריכ ללההייות ידהה .כעי יריד שעת יר ליה וובשע ת עלי בשעעת בש מימ שלמ רימ ש זורי אזו יש אז פל .יש ערפל בקייאא בער באוורר ובק בקקיא בא וש בררוכ והקקדדוש תוחחימ וה רה פתו התורה ההשאאירה שהתור ור בבחחייייננוו שההת איר משאי שלנו .ההווא מש מש שלנו נו בחייררה של ת הבח וא רווצצה בבהמ אאת הוא של כל אאחחד יוחחדדת של המיו המי שמה המ הנשמ שהנ הנ מככוווונ כדדי שה פל מכ ערפל ערפ ער טויי. וא ליידדי בביי ו תבבוא תנו ת מאאיתנ רבות עמייממ רבו בו בוכ ,פעמ עצמו נבבווככ, מוצצא את עעצצמו מו כשאדמ מו כשאד אד כש ייונ יייו בוננימ בבעללי נני שייממ נבו תיייעעצ עעממ אננש תיי להתי להתי טווב לה ט כי . ה. דמ ודדרכי דרכי ינייממ את ננפפש ההאדמ מבינ שמב שמ בתשרי הייתי באורות ועכשיו שוב הסתר פנים. גדוול של ור ההגד קש לככוות את ההא ר מבקש הייצצר ההרע מ טוב היצר הטו היצצר ימ .הי רוררי מ אפרו חיייממ האפ רי בחחזזררהה לחי תשרי ת כה: וק הפפו ה דיוק ות בדדי היות כה לההיו לה צררייכה עולה שהפעעוול יודדעע שההפ יו הרע ולהה .הייצצר הר כול השנה כו השננה האור ללככל הש שוכ אאת האו או ללמשו פילות ההנ העעיקקר, הנפפילו לו ת והנ חולשוות חולש לש שההחו מר ש ש לוומ מבבקקש מ אולמ מ ,אול ול הרגגייללימ, נימ הר וי הזזמני יבוי מרריב יב מריב זאת מ מוככיח זא והוא מ וההו מית נימי האמת ההפפני מה האמ אמ שיוודדע עעדד כמ וב ,ש הטוב טו יצר ההט היצ שלל קררבת שגגבבה ש עה הננש בש ה וקא בש דווק שפה ו נחשפ שללננו נח כולה נה כוול השנה שגמ בבכל הש ממנה שג מנ וכייחח ממ מווכ לוקיממ ,מ אללוקי קי תיר מתי דק המ יצווונני דק וי ח צ יצ יוי לא כיי ננ אלא איננ שוות אאינ ולש החול החול הח שמהה. שמה. את אאור ההנשמ לוש משלו המייווצצררת מ ורת המ קטור וא הקט קט מננ לככככ ההוא ימ מה, החמה מות הח כנגד ימ כנגד גד מנייממ ,כנ ישה נ חמ ש ימ ו מ ישימ ות ש ש מאות מא ימ. ליומ ההכייפפווררימ עדייממ ליו יו יו ד פימ ההמיו נוופי שה נו ושללווש ש גדול נ כההננ גדדו חת שננככ " ,פעעמ אאחת נה , שנה אחת בבש " ח השנננהה כווללהה. פני הש הש מאאייררהה על פנ שכת וומ נמשכ נמש נמ עלון שבועי לעבודת השם בדרך החסידות ת.ד 52589 .רמת גן עורך :אהרוני ברנשטיין הגהה וייעוץ :אלומה לב עיצוב :סטודיו דוסה | www.Dosa.co.il לתגובות ,יצירת קשר ,פרסום והצטרפות לרשימת תפוצה: [email protected] | 054-4530951 חפשו אותנו בפייסבוק! קרוב אליך העלון טעון גניזה אם העולם יגיע לתכליתו, גבוהה עלה גגבבוה וה ממעעללה ללמעל נתעעללה מ יד לבבוא נת עתיד גמ לעת גמ יומ שה ו אלא ש ה" ,אל וחה" וחה" מננוח קימ אאיינ ללההמ מ "צדדיקי מנה ,ו צ מנהה, ממ בוא לבו תיידד לב ולעעעת ברע וולל מאבק בר תווככ מאב אב מת מימ מ מתקקדמ אאנחחנו מת באוורר אאלללווקקי גללויי.. עלה בא למעל עלה למ מעל ממעל ממ נתעעלה מ נת ננו רוננ וונניימ אאת זייככררונ מכוו מכו אנו מכ ולמ ההזזה אנ בעול שממ שבבעע כש אבד מאב למ הבבאא מא העולמ את העעו ששווככח את מי שש ולמ ההבבא וומ ללעעול בעווללמ ההבבא מ ,ככ בע יימ, יימ טעמ ההחח י ואת טע את ההמצצפנ וא תנ וזדדוור יית פרוז שהייהה לננוו בפפררו ריפ שה המאאבבק ההחחרי החרי המא יכרונ המ זייככרו רו עלהה. ותננוו מעל שידדחחוופפ אות אות טעעמ ש ללננו ט עימ הבא המ ככמו זזוג ≈ר≈רעי למ הבא בא והעעוולמ ולמ ההזה וה הע ל הע בה ,בבאאההבבה וובככיוופפיימ חשבה במחש תונ במ שככלל אחחדד נת תנו בחייררתנ בבח שבבב היא ש דור הי וזדו ת הפפרווזז מעעללת למעעללת חחבבררוו .מ למ תפייממ באאוור שוותפ יות ש להיו כימ לה אנו זזוכי ינו אנ מצינ מאמצ מצ מאמצ וובבמא ולמ זאת בבעעול כור זא נזכו רקלליננ .לא רק שנז הטרק תידדי של הט העתי הע וקי טעמ ההאאוורר האאל ק מק ט יהיה עוומ יהייהה שזה יה אלא ש בא ,אל הבא שלוו.. של יש לך שאלה בעבודת ה'? מ ל054-4530951 - ´±Ç²°²®¿±²¹´±Ç²°²®¿±²¹´±Ç²°²®¿±²¹´±Ç²°²®¿±²¹´±Ç²° ´Æ¶Å ®´¸´Ã®²Åà ®´Ã³¹Å¼¿Ã¹¸½Åà ' ®¸´Ã®²¼Â·¿° ®¸´Ã®²¼Â·¿° ½¯Ä´¶ÃÅÅ°¹ ¬¸´´¬´³Â󫸴ô²¹ www.bemuna.co.il
© Copyright 2024