שבת - קבוצת יבנה

‫שבועון קבוצת יבנה‬
‫כ"ה בטבת תשע"ה‬
‫(‪)16.1.15‬‬
‫"‪...‬וַ ַתעַ ל הַ ְּצפַ ְּרדֵּ עַ וַ ְּתכַס אֶ ת‪-‬אֶ ֶרץ ִמ ְּצ ָריִם" (שמות ח' ‪)2‬‬
‫ב"ה שבת פרשת וָאֵ ָרא‬
‫הדלקת נרות‪ 16:37 :‬צאת השבת‪17:40 :‬‬
‫שבועון מספר ‪1128‬‬
‫‪1‬‬
‫שבת וָ אֵ ָרא‬
‫ליל שבת‬
‫‪16:37‬‬
‫הדלקת נרות‪ ,‬תפילות מנחה וערבית‬
‫פרשת שבוע בבית הכנסת – יוחנן מאלי‬
‫שבת‬
‫‪07:00‬‬
‫‪08:00‬‬
‫‪08:45‬‬
‫‪09:30‬‬
‫‪12:45‬‬
‫‪13:00‬‬
‫‪13:00‬‬
‫‪13:00‬‬
‫‪13:20‬‬
‫‪13:20‬‬
‫‪13:30‬‬
‫‪16:37‬‬
‫‪16:52‬‬
‫‪17:40‬‬
‫‪20:10‬‬
‫‪21:00‬‬
‫דף יומי בבית המדרש – ניר ישי‬
‫תפילת שחרית‬
‫תפילת ילדי א'‪-‬ד' בקומת הביניים של בית הכנסת‬
‫תפילת ילדים בקומת הביניים של בית הכנסת‬
‫שיעור בפרשת השבוע אחרי מוסף בבית הכנסת – שמעון בזק‬
‫תהילים לנשים ‪ -‬בבית המדרש‬
‫הבית האדום פתוח לביקורים למשך שעה‬
‫תפילת מנחה גדולה‬
‫משק ילדים פתוח לביקורים למשך שעה וחצי‬
‫שיעור בספר 'תרי עשר' בבית משפחת נח חיות‬
‫שיעור גמרא ‪ -‬בבית המדרש ‪ -‬לא מתקיים‬
‫סיפורי התנ"ך לילדים בבית הכנסת‬
‫תפילת מנחה קטנה‬
‫שיעור 'צורבא מרבנן' ‪ -‬בבית הכנסת‬
‫תפילת ערבית והבדלה‬
‫דף יומי נוסף בבית המדרש – אייל זנה‬
‫אסיפת חברים‬
‫תמונת השער‪ :‬תמונה מהערך "חסרי זנב" בוויקיפדיה‪.‬‬
‫בר ות בב ות‬
‫לחנה יעיר‪ ,‬לצילה וארי גינוסר‪ ,‬להולדת הנינה‪-‬נכדה‪ ,‬בתם של מיכל ועופר נוי‪.‬‬
‫למרים ומרב שליסלברג‪ ,‬להולדת הנכד‪ ,‬בן לאביה וטליה‪.‬‬
‫לקרן ואבשלום כהן‪ ,‬על הודעתו המשמחת של בנם עדי‪ ,‬שהוא עתיד להינשא עב"ל אור אילן‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫נקודה מחשבה‬
‫לפני מספר שבועות הזדמן לי לראות מופע‬
‫פַ ְרעֹה וְ ֹלא ָשמַ ע אֲ לֵּהֶ ם ַכאֲ ֶשר דבֶ ר ה'" (שם‪,‬‬
‫של "אמן החושים" נמרוד הראל‪ .‬כבר‬
‫‪ .)13‬לדברי נחמה לייבוביץ'‪ ,‬הסיפור הזה‬
‫בתחילת המופע הצהיר נמרוד כי הוא אינו‬
‫בעל "כוחות על טבעיים" כמו טלפתיה‪ ,‬עם‬
‫הוא דוגמא נוספת לכך‪ ,‬שאין בכוח האות‬
‫והמופת לשכנע אלא את מי שמוכן באופן‬
‫זאת‪ ,‬לטענתו‪ ,‬ביכולתו "לקרוא" אנשים‬
‫ולפרש את התנהגותם‪ ,‬ואף להשפיע עליה‪.‬‬
‫נפשי‪ ,‬להשתכנע על ידו‪ .‬לאור זאת ניתן אולי‬
‫להבין גם את הכבדת ליבו של פרעה בסיפור‬
‫ואמנם‪ ,‬במהלך המופע הצליח נמרוד לנחש‬
‫מספרים ושמות שנכתבו על ידי אחד‪,‬‬
‫המכות שבהמשך הפרשה (בהקשר זה מעניין‬
‫לראות כי רק אחרי המכה ה‪ 6-‬נאמר‬
‫להשפיע על זיכרון של אחר‪ ,‬לגרום למישהי‬
‫במפורש שה' הוא זה שהכביד את לב פרעה)‪.‬‬
‫לאכול במבה ולהרגיש כאילו היא אוכלת‬
‫את המאכל השנוא עליה‪ ,‬ועוד‪ .‬אין ספק‬
‫שהמופע‪ ,‬מלבד היותו מבדר ומהנה‪ ,‬משאיר‬
‫אותך "פעור פה"‪ .‬אולם בסופו של דבר‪ ,‬אף‬
‫שראיתי מה שראיתי במו עיניי‪ ,‬ולמרות‬
‫ישעיהו לייבוביץ' נהג לומר כי אף האמונה‬
‫הינה הכרעה שעושה אדם בינו לבין עצמו‪,‬‬
‫כאשר שום אירוע חיצוני לא יוכל לשכנע‬
‫אותו בכך‪ .‬לדבריו‪ ,‬אפילו מן השמים לא‬
‫יכולה להגיע אמונה אל לב האדם‪ ,‬והראיה‬
‫שאין לי הסבר לדברים‪ ,‬נותרתי דבק‬
‫בעמדתי כי הכל "אחיזת עיניים" (אם כי‬
‫לכך היא העובדה כי מיד לאחר מעמד הר‬
‫אפשר לומר שמשהו התערער‪.)...‬‬
‫סיני‪ ,‬שיא ההתגלות האלוהית‪ ,‬התרחש‬
‫חטא העגל‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אנו מכירים בכך כי‬
‫בפרשתנו מצווה ה' את משה‪ ,‬לפני בואו אל‬
‫העם היהודי במאות האחרונות‪ ,‬על אף שלא‬
‫פרעה בפעם השנייה‪" :‬כי יְ ַדבֵּ ר אֲ ֵּלכֶם פַ ְרעֹה‬
‫חווה התגלות אלוהית‪ ,‬אלא נהפוך הוא‪,‬‬
‫לֵּאמֹר ְתנּו ָלכֶם מוֹפֵּ ת וְ ָאמַ ְר ָת אֶ ל‪ַ-‬אהֲ רֹן ַקח‬
‫אֶ ת‪-‬מַ ְטָך וְ הַ ְשלְֵּך לפְ נֵּי‪-‬פַ ְרעֹה יְ הי לְ תַ נין" (ז'‬
‫סבל מרדיפה‪ ,‬פרעות ושואה‪ ,‬שמר על‬
‫‪ .)9‬ומיד כתוב‪" :‬וַ ָיבֹא מ ֶֹשה וְ ַאהֲ רֹן אֶ ל‪-‬פַ ְרעֹה‬
‫וַ ַיעֲׂשּו כֵּן כַאֲ ֶשר צּוָ ה ה' וַ י ְַשלְֵּך ַאהֲ ֹרן אֶ ת‪-‬‬
‫מַ טֵּ הּו לפְ נֵּי פַ ְרעֹה וְ לפְ נֵּי עֲבָ ָדיו וַ יְ הי לְ תַ נין"‬
‫(שם‪ .)10 ,‬אולם מה הייתה תגובתו של פרעה‬
‫אחרי שראה את המופת שהוא עצמו דרש?‬
‫נראה שלא עשה עליו כל רושם‪ .‬שהרי מיד‬
‫לאחר מכן כתוב‪" :‬וַ י ְק ָרא גַם‪-‬פַ ְרעֹה לַחֲ כָמים‬
‫וְ ל ְַמכ ְַשפים וַ ַיעֲׂשּו גַם‪-‬הֵּ ם חַ ְרטֻ מֵּ י מ ְצ ַרים‬
‫בְ לַהֲ טֵּ יהֶ ם כֵּן" (שם‪ .)11 ,‬ואף לאחר שבלע‬
‫מטה אהרון את מטותם נאמר‪" :‬וַ יֶחֱ זַ ק לֵּב‬
‫האמונה בה'‪ .‬כשם שהדבר נכון לגבי‬
‫האמונה‪ ,‬כך הוא נכון לגבי כל שאר‬
‫הערכים‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬לאדם נתונה‬
‫הבחירה באילו ערכים להאמין‪ ,‬באלו‬
‫תפיסות להחזיק‪ ,‬ממה להשתכנע וממה לא‪,‬‬
‫מה עיקר ומה טפל‪ .‬מדובר‪ ,‬בראש‬
‫ובראשונה‪ ,‬בהחלטה ערכית שאדם מקבל‬
‫בינו לבין עצמו‪ ,‬כשהנטייה לחשוב 'הייתי‬
‫פועל אחרת' "לו רק היו מוכיחים לי‪ ,"...‬לא‬
‫עומדת במבחן המציאות‪ .‬נותר לנו רק‬
‫לקוות שנעשה את הבחירות הנכונות‪.‬‬
‫רן ליבר‬
‫‪3‬‬
‫רחל הישראלי ז"ל‬
‫הגיע הזמן להיפרד מרחל‪ .‬הפרידה הייתה ידועה מראש‪ ,‬רחל סימנה אותה במילים‪ ,‬בשקיעה‬
‫והסתגרות‪ ,‬ואנחנו ‪ -‬משפחת חיות המורחבת איבדנו יחד עם הישראלים‪ ,‬היקרים לנו כאחים‪,‬‬
‫את הסבתא שלנו‪ .‬מאז מותו של מרדכי אימצנו את דוד ורחל לסבא וסבתא בהנהגתה הנחושה‬
‫של תמי‪.‬‬
‫הסתיימה תקופה של ארוחות שבת משפחתיות שרחל הייתה חלק מהן‪ .‬במפגשים אלה היינו‬
‫מתברכים באהבתה הגדולה לנו ולילדינו‪ .‬הבנים הסגורים ביותר היו ניגשים לתת ולקבל ממנה‬
‫נשיקה ודברי חיבה‪ .‬היא התמצאה בחיי האהבה של צעירינו והתפעלה מהנכדים שנוספו‬
‫למשפחה‪ .‬ככל שהתבגרה‪ ,‬הפכה יותר ישירה בגילויי האהבה וגם בביקורת‪.‬‬
‫רחל נפטרה ימים אחדים אחרי שקראנו בשבת את פרשת שמות‪ .‬פרשת הגבורה הנשית‪ .‬בזו אחר‬
‫זו אנו לומדים על גיבורה נוספת‪ .‬החל במיילדות שפרה ופועה שמישירות מבט לפני המלך הרשע‬
‫ומסרבות לבצע את פקודתו המחרידה; דרך יוכבד ומרים שמצילות את משה למרות הסכנה‬
‫האורבת לו ולהן‪ .‬המשך בבת פרעה שרחמיה נכמרים על התינוק שתיבתו נטושה ביאור וכלה‬
‫בציפורה העושה מעשה ומצילה את בנה‪ .‬כולן בחרו בחיים אל מול המציאות הקשה‪ ,‬הישירו‬
‫אליה מבט ויכלו לה‪.‬‬
‫רחל‪ ,‬גיבורה שלנו‪ ,‬נולדה בברלין בשנת ‪ 1921‬לבית בורגני‪-‬ליברלי‪ ,‬לא אורתודוקסי‪ .‬רחל גדלה‬
‫כבת יחידה (אחותה היחידה נפטרה כתינוקת) למשפחה קטנה‪ ,‬ללא בני דודים‪ .‬רחל ספגה‬
‫מהסביבה את האהבה ליהדות ולציונות וניהלה מאבק על האמת שלה אל מול ההורים‬
‫הליברלים מצד אחד ובית הספר החרדי 'עדת ישראל'‪ ,‬אליו התגלגלה לקראת המלחמה‪ .‬מגיל‬
‫צעיר ולאורך שנים‪ ,‬היא ניתבה את דרכה בעצמאות ולא בלי מאבקים‪ ,‬תוך שהיא שומרת על‬
‫האמת שלה והולכת ומתקרבת אל היהדות‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬עת החשש ממלחמה הופך לוודאי‪ ,‬מצאה רחל את עצמה מבוגרת מדי לעליית הנוער‬
‫וצעירה מדי לקבל ויזה לעצמה ולצאת את גרמניה‪ .‬בעזרת קרובים רחוקים היא נסעה לבדה‬
‫ללונדון לעבוד כ"אופר"‪ .‬שנות המלחמה בלונדון היו קשות‪ ,‬במיוחד עבור יוצאי גרמניה שנחשדו‬
‫שם כמשתפי פעולה עם הגרמנים‪ .‬רחל התקשתה למצוא עבודה ונאבקה לבדה‪ ,‬כשהיא שורדת‬
‫במשך שנות המלחמה בתנאים של עוני‪ ,‬רעב ודחק‪ ,‬נאלצת לעבוד גם בשבתות‪ ,‬אך תמיד קנתה‬
‫שתי לחמניות לשבת ושמרה בתיקה לוח עברי‪ ,‬סידור ותנ"ך‪.‬‬
‫אחרי המלחמה הצטרפה רחל להכשרה של בח"ד ומצאה את עצמה כחברה בגרעין עלייה‬
‫להקמת קיבוץ לביא שבגליל התחתון‪ .‬היא עלתה ארצה בודדה‪ ,‬על סירה מיטלטלת‪ ,‬בתנאים‬
‫קשים מאוד אך הפעם בדבקות עיקשת לא לוותר ולשמור על כשרות בכל תנאי‪ .‬רחל פגשה‬
‫ביבנה את חבריה לגרעין ואת דוד שלימים יהיה בעלה‪ .‬לאחר המלחמה נשלחה רחל לירושלים‬
‫למכון למדריכים‪ ,‬שם חלקה חדר עם רוחמה חיות ז"ל‪ .‬אכן‪ ,‬במקביל לידידות ארוכת השנים בין‬
‫‪4‬‬
‫מרדכי ודוד‪ ,‬נרקמת לה ידידות חדשה בין רוחמה לבין רחל‪ ,‬כששתי הנשים מסייעות כל אחת‬
‫לפריחת הרומן של חברתה‪ .‬הלימודים בסמינר היוו המשך לתשוקתה של רחל ללמוד‪ ,‬בכל מצב‪.‬‬
‫עד שנותיה האחרונות בבית סביון הייתה מצפה לשיעוריו של הרב אילעאי וגם לא חסכה‬
‫ביקורת בשיעורים שלא משכו אותה‪.‬‬
‫לאחר החתונה בחרו רחל ודוד לבנות את ביתם בקבוצת יבנה‪ ,‬למגינת ליבה של רחל שנמשכה‬
‫מאוד ללביא‪ .‬פיצוי מה היה בנסיעה לשליחות בלונדון‪ .‬רחל שבה אל הארץ שאירחה אותה‬
‫במלחמה הנוראה ושבה ופגשה בקרוביה שהצילוה מהתופת בגרמניה‪.‬‬
‫שנים רבות עסקה רחל בהדרכה של קבוצות ההכשרה מצפון אמריקה ששהו ביבנה והייתה יד‬
‫ימינם של מדריכי ההכשרה המיתולוגיים מיכאל פרלמן ומוב כהן‪ .‬כשהחליטה לפרוש מעבודתה‬
‫הח ינוכית חזרה לאהבתה הגדולה‪ ,‬לספרים‪ .‬היא הקימה את ספריית הקריאה ביבנה ולאחר מכן‬
‫את ארכיון הקיבוץ הדתי‪.‬‬
‫רחל‪ ,‬ה גיבורה שלנו‪ ,‬בחרה בחיים ונאבקה בהם‪ .‬לאחר התאונה בה נספה אלקנה חברנו‪ ,‬בנם‬
‫הצעיר של דוד ורחל‪ ,‬היא הייתה צריכה לאסוף את כוחותיה להמשיך הלאה בעקשנות‪ .‬עם‬
‫השנים‪ ,‬דומה היה שכוחותיה עוזבים אותה ועמם גם הרצון לחיות‪ .‬ואז שוב חזרה מתגברת‪,‬‬
‫נועצת בעקשנות את מרפקיה במסלול החיים וצועדת הלאה‪ ,‬לומדת ומתעניינת ודואגת לדוד‬
‫ולנכדים‪.‬‬
‫עמנואל היקר‪ ,‬נותרת לבד מאותה משפחת הישראלי‪ ,‬השכנה למשפחת חיות ב'אשכול'‪ ,‬בישיבה‬
‫בחדר האוכל‪ .‬המשפחה שהלכה עם הורינו דרך חיים ארוכה‪ .‬אך אינך לבד‪ ,‬סביבך צומחת וגדלה‬
‫משפחה יפה‪.‬‬
‫ואת‪ ,‬רחל אהובה‪ ,‬בת יחידה‪ ,‬ממשפחה קטנה‪ ,‬נאבקת וזכית למשפחה יפה‪ .‬לילדיהם של עצמונה‬
‫ועמנואל‪ ,‬אורי ואביה‪ .‬ולילדיהם של גילה ואלקנה ‪ -‬ליאור וטליה ואלון בנה של גילה שהפך‬
‫לנכד‪ .‬זכית לרקוד בחתונות בתוך כיסא הגלגלים וחיית כל רגע שיכולת‪ ,‬בגבורה גדולה‪.‬‬
‫תנחומינו למשפחה המסורה והאוהבת‪ .‬דוד ורחל ‪ -‬תחסרו לנו מאוד‪.‬‬
‫נח וציפי חיות‬
‫ברוך דיין האמת‬
‫לעמנואל‬
‫לכלות עצמונה וגילה ולכל הנכדים‬
‫אנחנו משתתפים בצערכם על פטירת אם המשפחה‬
‫חברתנו היקרה‬
‫רחל הישראלי ז"ל‬
‫בית קבוצת יבנה‬
‫‪5‬‬
‫ההדר ה שק ב ת מרח‬
‫רחל יקרה‪,‬‬
‫לפני ‪ 20‬שנה‪ ,‬כשהייתי בת ‪ 15‬בערך‪ ,‬ענית לשיחת הטלפון שלי‪ .‬למרות שלא ראיתי את פנייך‪,‬‬
‫הרגשתי את חיוכך ומאור פנייך מעברו השני של הקו‪ .‬מיד‪ ,‬בלי שהייתי צריכה להוסיף ולבקש‪,‬‬
‫הצעת לי את עזרתך‪ ,‬ואמרת כי תעמדי לרשותי בארכיון‪ ,‬בכל מה שיידרש‪.‬‬
‫כך התחיל בינינו הקשר‪ ,‬שנמשך לא מעט‪ .‬בעצם‪ ,‬מבלי שידעת ומבלי שידעתי גם אני‪ ,‬פתחת‬
‫עבורי דלת לעולם שלא הכרתי‪ .‬עולם שהיה עבורי מופלא ומרתק‪ ,‬עולם שהפך עם השנים להיות‬
‫חלק ממני‪ ,‬במובנים הכי עמוקים שיש‪.‬‬
‫אמצע כיתה י'‪ .‬המקצוע ‪ -‬ציונות דתית‪ .‬המורה מציעה לי לעשות עבודת גמר בהיסטוריה בהיקף‬
‫של ‪ 4‬יחידות לבגרות‪ .‬אמנם‪ ,‬ללמוד לא כל כך אהבתי באותה תקופה‪ ,‬אך כתיבת עבודה הייתה‬
‫עבורי חוויה די מהנה‪ .‬מתוך כל הנושאים שנלמדו במקצוע (שלמיטב ידיעתי היה קיים רק ברשת‬
‫אמי"ת)‪ ,‬לחקור את "הקיבוץ הדתי" נראה היה לי הכי מעניין ומשמעותי‪ .‬אחרי בירורים לא‬
‫רבים‪ ,‬קיבלתי מחברת משואות יצחק את מספר הטלפון שלך‪ ,‬רחל‪ .‬מאותו רגע‪ ,‬מהשיחה‬
‫הראשונה‪ ,‬נשביתי בקסמייך ובקסמיו של הקיבוץ‪.‬‬
‫במשך כחצי שנה נפגשנו בכל יום שישי בארכיון הקיבוץ הדתי אותו ניהלת‪ ,‬כאן ביבנה‪ .‬בכל פעם‪,‬‬
‫למדנו יחד פרטים נוספים על החיים בקיבוץ הדתי‪ .‬הכרת לי את האנשים מאחורי המפעל הגדול‬
‫הזה‪ ,‬את הרעיונות הגדולים‪ ,‬את חיי היומיום והפרטים הקטנים‪ ,‬לקחת אותי לסייר בשבילי‬
‫הקיבוץ‪ ,‬הצגת לי בגאווה תוצרת מקומית והיית גאה בה מאוד‪.‬‬
‫בכל פעם שהגעתי‪ ,‬הכל היה מסודר עבורי בקפידה‪ .‬מסמכים מכוננים‪ ,‬מכתבים מעניינים‪,‬‬
‫פתקים מסקרנים‪ ,‬תמונות וסיפורים‪ .‬כל כך הרבה דיברת על חינוך הדור הצעיר‪ .‬שאלת שוב‬
‫ושוב‪" :‬איך מחנכים לחיי קיבוץ" ? התלבטת בקול מהי הדרך הנכונה? בכנות האופיינית לך‪,‬‬
‫העלית על השולחן גם דילמות לא מעטות מחייך בקיבוץ‪ .‬לא חסכת מהקיבוץ ביקורת‪ ,‬וגם אותה‬
‫היה לך חשוב שאשמע‪ ,‬שאכיר את כל התמונה‪.‬‬
‫מבלי שהתכוונו לכך‪ ,‬פגישותינו הפכו עבורי לחוויה מכוננת‪ .‬בזכותך הרגשתי כבת בית בקיבוץ‬
‫הדתי ובקבוצת יבנה בפרט‪ ,‬הרבה לפני שחלמתי שיום יבוא ואקים פה את ביתי‪ .‬הערכים אותם‬
‫ביקשת ללמד אותי‪ ,‬הפכו עם השנים ללחם חוקי‪ ,‬לערכים עליהם אני מבקשת לחנך את ילדיי‪,‬‬
‫הקיבוץ שאותו היית כל כך גאה להכיר לי הפך עם הזמן להיות ביתי החם‪ .‬קבוצת יבנה שהייתה‬
‫לך משפחה גדולה ותומכת היא עכשיו גם משפחתי‪.‬‬
‫תודה לך רחל על כל זאת ועל החיוך ומאור הפנים בשיחתנו הראשונה‪.‬‬
‫תהא נשמתך צרורה בצרור החיים‪.‬‬
‫עינת לוי‬
‫זמן הנחת תפ ן‬
‫זמן הנחת תפילין בשבוע הבא הוא ‪ .05:45‬בברכת התפילה‪ ,‬הגבאים‬
‫‪6‬‬
‫גדליה דיטור ז"ל‬
‫"וַ יָמָ ת יוֹסֵּ ף בֶ ן‪-‬מֵּ ָאה וָ עֶ ׂשֶ ר ָשנים וַ יַחַ נְ טּו אֹת ֹו וַ ייׂשֶ ם בָ ָארוֹן בְ מ ְצ ָרים" (בראשית נ' ‪.)26‬‬
‫גדליה יוסף דיטור (דה‪-‬לה‪-‬טורה) שלנו‪ ,‬כל כך רצה להגיע לגיל מאה אבל לא עלה בידו‪ .‬חסרו לו שבעה‬
‫חודשים‪ .‬חברנו גדליה חי שנים רבות בינינו‪ ,‬יותר מכל חבר ביבנה‪ ,‬מרודגס ועד היום‪ .‬את הסיפור שלו‪,‬‬
‫גדליה‪ ,‬קשה לפרוש כאן ועכשיו‪ .‬כל כך הרבה סיפורים סיפר לנו‪ ,‬יקצר המצע מלספר כאן את כולם‪.‬‬
‫גדליה נולד בשנת ‪ 1915‬בליבורנו‪ ,‬למשפחה יהודית איטלקית ששורשיה מגיעים לפחות עד המאה ה‪.16-‬‬
‫הוא למד בבית הספר היסודי של הקהילה היהודית ובבית ספר תיכון כללי‪ ,‬בתקופה בה שלט כבר‬
‫מוסוליני באיטליה‪ .‬בגיל ‪ 22‬התחיל גדליה את לימודי ההנדסה באוניברסיטת פיזה‪ ,‬כשברקע אווירה‬
‫פשיסטית‪ ,‬חוקים אנטישמיים והוצאת כל הפרופסורים היהודים מהאוניברסיטאות‪ .‬את השנה‬
‫החמישית והאחרונה לא סיים‪ .‬וכך מספר גדליה‪" :‬באמצע אוגוסט ‪ ,39‬ההסתדרות הציונית הציעה לי‬
‫סרטיפיקט כחלוץ‪ ,‬בתנאי שאעבוד שנתיים בחקלאות ואסע באוניה הראשונה שמפליגה‬
‫לפלסטינה‪...‬ההחלטה הייתה קשה‪ .‬בזבזתי ‪ 5‬שנות אוניברסיטה‪ ,‬לעזוב בית‪ ,‬בלי תואר‪ ,‬בלי כלום‪.‬‬
‫החלטתי! פה אין לי עתיד‪ ,‬באיטליה הפשיסטית‪ .‬יש עתיד בארץ ישראל‪ ,‬נלך על זה!"‬
‫ב‪ 23-‬באוגוסט‪ ,‬שבוע לפני פרוץ המלחמה‪ ,‬עלה גדליה על האוניה‪ .‬הפלגה לארץ ישראל מנמל טרייסט‬
‫לרודוס וחזרה לטרייסט ומשם כנוסע סמוי לתל‪-‬אביב – ולא ארחיב‪.‬‬
‫מכאן מתחיל הרומן של גדליה עם רודגס וקבוצת יבנה‪ .‬סיפור שהוא מרכיב חשוב וצבעוני בסיפורה של‬
‫קבוצת יבנה‪ .‬גדליה הגיע לרודגס ועמד בכבוד במבחן הקבלה – ניקוי השירותים הציבוריים‪ ...‬כעבור‬
‫שנה גדליה מביא לרודגס את עדה בן זמרה בחירת ליבו עוד מליבורנו‪ .‬בעליה לקבוצת יבנה‪ ,‬גדליה כבר‬
‫נמנה על קבוצת הבניין בראשותו של ברוך כהנא ז"ל‪ .‬הם בונים את מגדל המים‪ ,‬את בית ‪ 6 ,5 ,4‬וכו'‪ ,‬את‬
‫תחנת הגפירים ואת היסודות לצריף חדר האוכל‪ .‬אבל גדליה מתעקש לעבוד במקצוע שלמד והופך להיות‬
‫טרקטוריסט בשדות יבנה‪.‬‬
‫במלחמת השחרור‪ ,‬גדליה פיקד על עמדה בגזרה הדרום מערבית‪ ,‬אל מול פני המצרים שחנו בגשר 'עד‪-‬‬
‫הלום'‪ .‬מדינת ישראל קמה‪ ,‬וגדליה המשיך לחרוש ולקצור עוד שנים רבות בשדות יבנה ובשדות הנגב‪.‬‬
‫המשפחה גדלה ולאחר שנולד הילד השלישי היא עברה מהליפט לשיכון ותיקים‪ .‬גדליה עבר לעבוד כנהג‬
‫בשירות המדגרה‪ ,‬ואחר כך נהיה המורה המיתולוגי למלאכה‪ .‬מאוחר יותר‪ ,‬גדליה הגיע לענף החשמליה‬
‫וגילה שם את תלמידיו בעבר ומנהליו בהווה‪.‬‬
‫גדליה‪ ,‬עם לכתו‪ ,‬מסתיימת לה תקופה‪ .‬דור המייסדים הולך ונעלם‪ .‬לא נשכח את הקהילה האיטלקית‬
‫שהייתה בתוכנו ותרמה את תרומתה הייחודית בתרבות‪ ,‬ברוח ובמעש‪ .‬לא נשכח את גדליה המהנדס‪,‬‬
‫המסריט‪ ,‬הצלם‪ ,‬איש התרבות‪ ,‬שעד לפני כמה חודשים לא החסיר אף הרצאה והקפיד לתקן את טעויות‬
‫המרצה‪ .‬לא משנה אם זו הרצאה באמנות‪ ,‬בארכיטקטורה או בניין‪.‬‬
‫משפחת דיטור היקרה‪ ,‬איתכם אנו באבלכם על מותו של אבא‪ .‬עדה והילדים‪ :‬מיכל‪ ,‬אריאל‪ ,‬אמנון‪ ,‬דן‬
‫ויונתן וכל הנכדים‪ .‬אנו מעריכים מאד את הטיפול המסור והאוהב שנתתם לאבא גדליה בשעותיו‬
‫הקשות‪ .‬חבל על דאבדין‪ .‬יהי זכרו ברוך‪.‬‬
‫דני הרץ‬
‫‪7‬‬
‫פר דה מב ת סב ון‬
‫כך כתב דידי מנוסי בשיר "אדם צעיר אדם זקן"‪:‬‬
‫זקן משקיף אל עברו‬
‫סופר את תמרוריו‬
‫אחד אחד לפי התור‬
‫בטרם יום עבר‪.‬‬
‫נזכר כיצד סלל דרכו‬
‫בארץ אבנים‬
‫היכן בנה לו בית‪,‬‬
‫מתי הוליד בנים‪.‬‬
‫זקן משקיף אל עברו‬
‫ובלבו אורה‪,‬‬
‫חיים שלמים וארוכים‬
‫צופים בו חזרה‪.‬‬
‫כי לשקיעה כמו לזריחה‬
‫יש צבע ארגמן‪,‬‬
‫ואין אילן בלי שרשים‬
‫ופרי ללא ניצן‪.‬‬
‫ואין סופים בלי התחלה‪,‬‬
‫והתחלות בלי סוף‪,‬‬
‫והנופים הם האדם‪,‬‬
‫והאדם הוא נוף‪.‬‬
‫זה היה הקו שהנחה אותי לאורך שנות עבודתי בבית סביון‪ .‬לטעת בלב הצוות החברים‬
‫והמשפחות‪ ,‬שבית סביון הוא הבית עבור דייריו וכל מהות הטיפול היחס והתוכן של הבית –‬
‫נגזרים מכך‪.‬‬
‫כל חבר שנכנס לגור בבית מביא איתו עולם שלם שחלם‪ ,‬שבנה ונטע‪ .‬מביא איתו את עברו ומטבע‬
‫הדברים את רוב שנות פעילותו שהם שורשיו‪ .‬הוא מביא איתו גם את עתידו שהם ענפיו‪ .‬ואנחנו‪,‬‬
‫בעודנו מטפלים ותומכים בהווה של חייו‪ ,‬צריכים לזכור את הנוף ממנו בא ובו הוא חי‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫מתוך תפיסת העולם הזו בחרתי להשקיע רבות בתחום התוכן והרוח של הבית‪ .‬בפעילויות‬
‫שקושרות את הקהילה לבית‪ ,‬שמביאות את חצר הקיבוץ פנימה‪ .‬ממשקים עם ענפים‪ ,‬חברים‪,‬‬
‫בתי הילדים והמורשת‪ ,‬לצד דאגה יומיומית לאחזקת הבית לטיפוחו ולאווירה הביתית‬
‫והנעימה‪.‬‬
‫לוויתי במשך שנות עבודתי על ידי מספר רב של חברים‪ .‬בתחילת הדרך על ידי שמעון אפרתי‬
‫ועדה חפץ ‪ ,‬שהובילו יחד איתי את הבניה של הבית ואת כניסת החברים הראשונים‪ .‬לוויתי על‬
‫ידי מזכ"פים מתחלפים שנתנו רוח גבית ותמיכה‪ .‬מרכזי משק שנאלצו להתמודד עם השקעות‬
‫גדולות‪ ,‬העלאת משכורת ועוד‪ .‬מרכזות ועדת בריאות‪ :‬דפי ליבר ולאחרונה שמרית גדיש‪.‬‬
‫ניסיתי להלך ברגישות בין צורכי הבית והקיבוץ לבין רצון המשפחות‪ .‬לעיתים בהצלחה מליאה‬
‫ולעיתים בהצלחה חלקית‪ .‬זכיתי לעבוד בשיתוף פעולה מלא עם כוכבה צימבליסטה ודליה‬
‫הקשר‪ ,‬ועם צוות רב מקצועי מצוין‪ ,‬אכפתי ורגיש‪ ,‬שראה עין בעין איתי את המקום המשמעותי‬
‫של הבית בלב הקהילה‪ .‬אני מבקשת לציין את הזכות לעבוד עם ד"ר טל ניר ובשנים האחרונות‬
‫עם ד"ר אילן אשר ‪ .‬להתפעל מעבודתם המקצועית ומרגישותם בטיפול בחברים הגרים בבית‬
‫וביחסם המכיל והמכבד לבקשות של המשפחות‪.‬‬
‫עבדתי בתיאום ובשיתוף פעולה עם צוות פריפריה וצוות המרפאה‪ .‬נעניתי ברצון מצד חברי‬
‫קיבוץ לבקשותיי להעביר חוגים‪ ,‬פעילויות ולהשתתף במניין‪ .‬התרגשתי מעוגה שנשלחה לשבת‬
‫ומלפתן ללא סוכר שהגיע מידי שבוע‪.‬‬
‫העבודה עם צוות המטפלים הוותיק והמסור הייתה מבחינתי משמעותית מאד‪ .‬צוות שעושה‬
‫ימים כליל ות‪ ,‬שבתות ומועדים‪ ,‬בכפיפה אחת איתנו ועם החברים הגרים בבית‪ ,‬והכל בכבוד‬
‫ובחום כשכל מטרתו רק להיטיב עם הדיירים‪.‬‬
‫אני מסיימת בגאווה י"ח שנים בשירות המקום הנפלא הזה שכבר היטיבו לשבחו ולהללו רבים‬
‫וטובים‪ .‬הן בביקורות של משרד הבריאות‪ ,‬הן בביקורי צוותים מהתנועה הקיבוצית שבאו ללמוד‬
‫את מודל הפעלתו והן בפרגון שלכן המשפחות ושל החברים שנכנסים לבקר‪.‬‬
‫כל זה נעשה באהבה ובאמונה בדרך‪ .‬במהות‪ ,‬הבית הפך ביתי‪ ,‬ביתנו משפחת זלקינד‪ ,‬בו נולדו‬
‫שני בניי הצעירים ושני נכדיי ‪ .‬זו ההזדמנות להודות גם להם על התמיכה העידוד וההשתתפות‬
‫בהרגשה שהכל סב סביב בית סביון‪ .‬כשקיבלתי עובד חדש לבית נהגתי להגיד לו‪" :‬תזכור כל יום‬
‫כשאתה בא לעבודה שזה הבית של החברים‪ ,‬ובבית כמו בבית‪ .‬הכל מתנהל בכבוד ברגישות‬
‫ובהדדיות‪ .‬תפתח את הידיים וממילא ייפתח הלב"‪ .‬זו אמונתי‪ .‬אסיים במילותיה המרגשות של‬
‫לאה יבניאלי שנשאלה פעם על ידי אחות של הדסה ז"ל‪ ,‬שבאה לבקרה‪" :‬מה שלומך פה"? ענתה‬
‫לה לאה‪" :‬המקום מיטיב איתי"‪ .‬ואני אומרת‪" :‬גם איתי היטיב המקום ועל כך תודה לכולכם"‪.‬‬
‫שושי זלקינד‬
‫‪9‬‬
‫בר ה שוש ז ק נד‬
‫לפני שלוש שנים וחצי נכנסנו לבית סביון‬
‫אחרי שנפרדנו שנים רבות קודם לכן מאבא‬
‫בסערה‪ .‬הכנו את עצמנו לרגע הזה‪ ,‬אבל לא‬
‫באמת ידענו לקראת מה אנחנו הולכים‪.‬‬
‫ומסבתא לילי שלנו‪ .‬אמא עשתה זאת‬
‫בעוצמה ובשליטה מלאה‪.‬‬
‫אמא לא הפסיקה לדבר בשבחו של הבית‬
‫הזה‪ ,‬אבל כניסה בשעריו‪....‬עד כאן! לא היה‬
‫ופתאום מחלחלת לה ההבנה‪ ,‬שהגב שנתנה‬
‫לנו נשמט‪ ,‬אין על מי להישען יותר‪ .‬אנחנו‪,‬‬
‫על מה לדבר‪ .‬נפגשנו עם רוני ששון וצוות‬
‫הפריפריה המסור‪ .‬הגענו לסיור מקדים‪,‬‬
‫דור הילדים הופך לאט לאט למשענת גם‬
‫לשבט כולו אך בעיקר לאמא‪.‬‬
‫ועשינו כל שביכולתנו לאפשר לאמא להגיע‬
‫למקום המוגן הזה מוקדם ככל האפשר‪.‬‬
‫בנוסף לפן האישי של הפירמידה המתהפכת‬
‫כשהיא עדיין בכושר‪ ,‬עובדת ומחוברת‬
‫לקהילה של הקיבוץ‪ .‬אך היא בשלה‪ .‬והאמת‬
‫בשלב שההורה הופך מתומך לנתמך‪ ,‬נדמה‬
‫לי שיש כאן נקודה נוספת אופיינית רק לנו‪,‬‬
‫יכולנו להבין לליבה‪ .‬להיכנס לבית סביון זה‬
‫שלב בחיים‪ .‬בסופו של דבר הרגע הגיע‪.‬‬
‫בני יבנה השבים לטפל בהורינו בבית סביון‪.‬‬
‫לכל אחד מאתנו יש את יבנה של ילדותו‪:‬‬
‫אירוע מוחי חד ופתאומי מצא אותנו מהיום‬
‫למחר בפנים‪ .‬זה קרה ערב ראש השנה לפני‬
‫זיכרונות ילדות‪ ,‬חברים לכיתה שהם כאחים‬
‫לנו‪ ,‬פינות חמד בקיבוץ שכל פינה מתחברת‬
‫שלוש שנים וחצי‪ .‬היו לנו תחושות מעורבות‪.‬‬
‫לזיכרון‪ ,‬חוויות הלינה המשותפת‪ ,‬ועוד‬
‫מה יהיה‪ ,‬דאגה גדולה לאמא‪ ,‬בהלה‪ ,‬בלבול‪,‬‬
‫ועוד‪...‬לרובנו יש גם את יבנה שעזבנו‪ :‬יבנה‬
‫ואמא ששואלת שוב ושוב‪" :‬מתי אני חוזרת‬
‫הביתה?"‬
‫שבחרנו לצאת ממנה‪ ,‬לפתוח חיים חדשים‪,‬‬
‫אך היא תמיד שם‪ ,‬מקום לבקר (בעיקר את‬
‫כאן נכנסת לתמונה לראשונה‪ ,‬שושי‪.‬‬
‫בית ההורים)‪ .‬זה כבר שלב אחר בקשר שלנו‬
‫עם הקיבוץ‪ .‬הקיבוץ שעזבנו אך הוא לא‬
‫באותם ימים מה שאני זוכרת משושי זה‬
‫עוזב אותנו‪ ,‬הוא בתוכנו אך כבר ממבט‬
‫בעיקר חיוך וחיבוק גדול‪ .‬הרבה מילים‬
‫יותר מרוחק‪ .‬זה של להיות בחוץ ותמיד‬
‫נאמרו אז‪ ,‬הרבה כללים‪ ,‬חוקים ומשפטים‬
‫(בכל זאת‪ ,‬יבנה כבר אמרנו?‪ )...‬אבל מה‬
‫להרגיש קצת בפנים‪ ,‬לשמוע מה קורה‪,‬‬
‫להתעניין באנשים המזדקנים‪ ,‬לפגוש בני זוג‬
‫שחדר ללב המבולבל זה שושי‪ .‬בנוכחות‬
‫החמה‪ ,‬המכילה‪ ,‬היודעת מה אנחנו עוברים‪,‬‬
‫שהצטרפו לחברים שלנו מילדות‪ ,‬לראות את‬
‫הילדים נולדים‪ ,‬ילדים רבים שאנחנו כבר‬
‫הקשובה לבהלה של חלקנו‪ ,‬המבינה את‬
‫הצורך להתרגל למציאות החדשה‪.‬‬
‫לא יודעים למי לשייך אותם‪...‬‬
‫עד אז אמא הייתה הגב שלנו‪ .‬המשענת‬
‫והנה מגיע השלב השלישי‪ :‬שלב החזרה‬
‫ליבנה‪ .‬והפעם לא לקיבוץ בלבד אלא לבית‬
‫שנשארה שם לתמוך את השבט מאחור‪,‬‬
‫המיוחד הזה‪ ,‬לבית סביון‪ .‬ושם אנחנו‬
‫‪10‬‬
‫פוגשים אותך שושי! קשובה לכל בקשותינו‪,‬‬
‫שניים‪ .‬אבל חוט אחר ישנו‪ ,‬חוט המשי‬
‫מובילה ביד רמה את כל השותפים לעשייה‬
‫הדק‪...‬עין אדם עוד לא ראתה אותו ויד‬
‫המבורכת הזו‪ ,‬דואגת להורינו כאילו היו‬
‫רופאים אינה משגת לנתקו‪ .‬והוא הולך‬
‫הוריך‪ ,‬מחבקת את ההורים‪ ,‬המטפלים‪,‬‬
‫אותנו (כן‪ ,‬מסתבר שגם ביבנה מותר סוף‬
‫ונמשך לעולם ועד‪ ,‬מלב האם אל ילדה‪ .‬על‬
‫פני ימים וארצות נמשך החוט‪ ,‬על פני הרים‬
‫סוף לחבק‪ .)...‬שרה בגאון "שלום עליכם"‬
‫ו"אשת חייל" בערב שבת‪ ,‬ו"מעוז צור"‬
‫וגאיות‪ ,‬על פני שנים ויובלות‪ .‬אמנם דק‬
‫ודקיק הוא החוט‪ ,‬ועין אדם לא ראתהו‬
‫בחנוכה‪ ,‬כדי להזרים מעט מים חיים‬
‫בכאבים ובדכדוך‪ .‬מחזיקה בגב זקוף את‬
‫מעולם‪ ,‬אולם חזק ועז הוא מפלדה וברזל גם‬
‫יחד‪ .‬לא‪ ,‬אתם לא תוכלו לראותו‪ ,‬אך‬
‫כללי הקיבוץ וכללי הבית‪ ,‬דואגת לעיצוב‪,‬‬
‫לאסתטיקה‪ ,‬לניקיון‪ ,‬לפרח‪ ,‬לריח הטוב‪.‬‬
‫הרחובות מלאים אותו‪ .‬לכאורה תראו סתם‬
‫אנשים ממהרים ושבים‪ ,‬עסוקים וטרודים‪,‬‬
‫דואגת לנכדינו שיוכלו להתרוצץ כאן‬
‫במסדרונות בשמחה‪ .‬דואגת למטפלים‬
‫צהובים או שחרחרים‪ ,‬אולם האמת היא‬
‫שכל אדם הולך וחוט המשי הדק נמשך‬
‫המסורים גם בפן האישי‪.‬‬
‫ממנו‪ ,‬הולך ומגיע אל לב אמו‪ .‬ועד כמה‬
‫שארוכים הם החוטים‪ ,‬ועד כמה שגדולים‬
‫לעיתים חלקנו עליך שושי בפרט זה או אחר‬
‫אבל תמיד ידענו שהכל נעשה מתוך אהבה‬
‫המרחקים‪ ,‬מעולם לא מאבדים החוטים את‬
‫דרכם‪ ,‬מעולם לא נפתלים או מסתבכים‪,‬‬
‫גדולה ואמונה שכך טוב ונכון‪ .‬תמיד ידענו‬
‫שאפשר להגיד את אשר על ליבינו ואת‬
‫יודע כל חוט וחוט את דרכו אל לב אמו‪,‬‬
‫ואינו טועה לעולם"‪.‬‬
‫תקשיבי‪ .‬התחושה הכוללת ששושי זה סביון‬
‫וסביון זה שושי‪ ,‬תייק איט או ליב איט‪ ,‬זה‬
‫בשלב המורכב הזה שכולנו חזרנו ליבנה‪,‬‬
‫ללא גבולות‪ ,‬זה בפול ווליום‪ ,‬זה עם כל הלב‬
‫שבראש מעייננו הטיפול בהורינו‪ ,‬הרצון‬
‫וכל הנשמה‪.‬‬
‫להקל עליהם ולו במעט את כאב הזדקנותם‪,‬‬
‫שלב שבו כולנו מפנימים ששום דבר לא‬
‫אסתר קל בספרה "חוט המשי הדק"‬
‫יהיה עוד כשהיה‪ ,‬שלב שבו אנחנו לומדים‬
‫כותבת‪" :‬השמעתם מימיכם על חוט המשי‬
‫הדק? שבו ואספר לכם‪ .‬הגיעה העת שתדעו‬
‫לאחוז באותו "חוט משי דק"‪ ,‬אך הפעם‬
‫מהכיוון ההפוך שלו‪ ,‬את היית שם תומכת‬
‫דבר אודותיו‪ .‬התינוקות נולדים כשהם‬
‫מחוברים לאימותיהם בחבל הטבור‪ ,‬אבל‬
‫את אחיזתנו בו ברוך‪ ,‬ברגישות ובעדינות‪.‬‬
‫ועל כך שושי תודה גדולה!‬
‫בצאתם לאוויר העולם מנתקים אותם‬
‫הרופאים מאמותיהם לעולם ועד‪ ,‬למען יהיו‬
‫רבקה כהנא ברזילי‬
‫(דברים שנאמרו במסיבת פרידה לשושי)‬
‫‪11‬‬
‫"ואנ‬
‫א באת א א"‬
‫על ספרו החדש של שמעון הקשר‬
‫"את הרעיון הזה שמעתי לראשונה ממורי‬
‫מפני הבנה מוטעית של דבריו‪ ,‬שיתקו את כל‬
‫ורבי שמעון הקשר"‪ .‬המשפט הזה נאמר‬
‫בהרבה שיעורים ששמעתי בישיבה (ישיבת‬
‫כתיבתו‪.‬‬
‫הסירוב הוביל למהלך הבא‪ .‬לפני כל פרשת‬
‫הקיבוץ הדתי במעלה גלבוע) והוא הפתיע‬
‫שבוע כתבתי את השיעור שנוגע לאותה‬
‫אותי כל פעם מחדש‪ .‬אמנם ידעתי שסבא היה‬
‫הפרשה‪ ,‬הדפסתי אותו והבאתי לבית הכנסת‪.‬‬
‫מחנך המון שנים ושהוא ממקימי ישיבת‬
‫הקיבוץ הדתי בעין צורים‪ .‬ידעתי גם שסבא‬
‫סבא חייב כמובן לראות מה אנחנו קוראים‬
‫ולתת עליו ביקורת (במקרה הטוב שמענו "זה‬
‫תלמיד חכם בגמרא‪ ,‬אבל מעולם לא שיערתי‬
‫בסדר") וכך יצא שהוא קרא הקלדה של‬
‫שסבא גם היה מורה גדול לתנ"ך‪.‬‬
‫השיעורים בישיבה הדליקו אצלי נורה אדומה‬
‫שיעור שלו‪ .‬התגובה הייתה מפתיעה ‪" -‬זה‬
‫שיעור טוב!"‪" .‬טוב"? סבא כמעט ולא אומר‬
‫אבל היא לא התפתחה‪.‬‬
‫על דברים שהם טובים‪ .‬אמרנו לו שזה שיעור‬
‫השינוי הגיע לאחר סגירת מפעל החיים של‬
‫סבא ‪ -‬ישיבת הקיבוץ הדתי בעין צורים‪.‬‬
‫לאחר הסגירה‪ ,‬דב אורלוב‪ ,‬אחד מתלמידיו‬
‫שלו‪ .‬סבא חייך ופשוט אמר ‪" -‬אני יודע"‬
‫והוסיף‪ ,‬שבטח יש רק שיעורים טובים‬
‫בודדים‪ .‬כך המשכנו כמעט לאורך שנה שלמה‬
‫של סבא ב"יום הפתוח"‪ ,‬הביא לאבא שלי‬
‫עד שסבא השתכנע שיש לו מספיק שיעורים‬
‫קרטון עם הרבה קלטות של שיעורים של‬
‫"טובים" שמצדיקים הוצאה של ספר‪.‬‬
‫סבא‪ ,‬והפלא ופלא כמעט כל השיעורים היו‬
‫בנושא התורה‪ .‬התחלתי להאזין לקלטות‬
‫ולכתוב את השיעורים ונדהמתי לגלות בהם‬
‫אז מה מיוחד בשיעורים של סבא?‬
‫לימוד התורה היום מתחלק בגסות לשתי‬
‫עוצמה ענקית‪.‬‬
‫בעקבות כך הלכנו‪ ,‬אבא שלי ואני‪ ,‬לישיבת עין‬
‫צורים הסגורה וגילינו גם שם עשרות שיעורים‬
‫מוקלטים של סבא‪.‬‬
‫אסכולות (בלי להתייחס למחקר המקרא)‪.‬‬
‫אסכולה אחת לומדת את התורה רק דרך‬
‫עיניהם של חז"ל והראשונים שהלכו בעקבות‬
‫חז"ל‪ .‬אסכולה שנייה לומדת את התורה‬
‫עם המידע הזה חזרתי לסבא ושאלתי אותו על‬
‫השיעורים והאם נוכל לכתוב ולפרסם אותם‪.‬‬
‫כל מי שמכיר את סבא ניחש מן הסתם שהוא‬
‫סירב בתוקף‪ .‬סבא לא סתם לא כתב כמעט‬
‫כמעט אך ורק דרך הקריאה הפשטית בהווה‬
‫בלי צורך במתווכים‪.‬‬
‫אסכולות אלו מובילות לשתי גישות שונות‬
‫בהתייחסות לדברי הפרשנים הראשונים‪.‬‬
‫אף אחד משיעוריו‪ .‬הסיבה לכך היא בעיקר‬
‫הביקורת העצמית הגדולה שיש לו כלפי חומר‬
‫כתוב‪ ,‬כלפי אחרים‪ ,‬וקל וחומר כלפי עצמו‪.‬‬
‫הפחד מפני הוצאת דבר עם טעויות והפחד‬
‫הגישה הראשונה קוראת את דבריהם‬
‫ומקבלת אותם‪ ,‬ואילו הגישה השנייה פשוט‬
‫מדלגת עליהם ועוברת ישירות אל מחשבות‬
‫הקורא‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫השיעורים של סבא מבוססים ברובם על שתי‬
‫המקרים סבא פשוט יישאר המום מגדולת‬
‫נקודות יסוד שחולקות במהותן על שתי‬
‫הסובבים את השולחן ומעומק דבריהם‬
‫האסכולות הנ"ל‪:‬‬
‫ולפעמים הוא גם יעז להמשיך אותם ולהציע‬
‫‪ .1‬פשט זה לא רק מה שכתוב במפורש‬
‫פירוש פשט משלו לפסוקים‪ .‬בצורה הזאת‬
‫אלא כל דעה פרשנית שלא סותרת‬
‫נוצרים המון הבנות חדשות ומעמיקות של‬
‫את הכתוב נחשבת כפשט‪.‬‬
‫חכמי הדורות‪ ,‬וגם לעיתים נוצרים חידושים‬
‫נועזים‪ .‬בין החידושים ניתן למצוא תשובות‬
‫‪ .2‬חז"ל והראשונים ידעו לקרוא טקסט‬
‫ולכן צריך קודם כל ללמוד את‬
‫לשאלות קשות כמו‪ :‬מהי גדולתו של אברהם‬
‫דבריהם ברצינות ורק לאחר לימוד‬
‫בסיפור העקדה? האם יכול להיות שהאחים‬
‫מעמיק ויסודי של דבריהם ניתן‬
‫להציע קריאות נוספות של הכתוב‪.‬‬
‫לא הבינו ששליט מצרים הוא יוסף? הצעה‬
‫חדשה למבנה מכות מצרים; מה הקשר בין‬
‫דבר נוסף שמאפיין את שיעוריו של סבא זה‬
‫קורבן הפסח למפקד? מדוע צורת ארון הברית‬
‫שונה מהותית מצורת שאר כלי המשכן? מה‬
‫עצם היותו היסטוריון‪ .‬על פי שיטתו לא ניתן‬
‫ללמוד את דברי פרשן מסוים בלי לדעת על‬
‫היה חטאם של נדב ואביהוא? מהו תפקידה‬
‫של הקטורת? האם יכול להיות שאוהל מועד‬
‫המשיך להתקיים גם אחרי הקמת המשכן?‬
‫איך יכול להיות שמשה נאם את כל ספר‬
‫לידי ביטוי מתוך ההבנה שלא ניתן להבין את‬
‫דברי פרשני ימי הביניים לעומק בלי לדעת‬
‫שהנצרות היא האתגר הגדול שעמד בפניהם‪.‬‬
‫שלושת המאפיינים האלה גרמו לי לחוויה‬
‫דברים לפני העם? מה זה אומר להיות "עם‬
‫סגולה"? מהו היחס בין הגזירה האלוהית‬
‫למוסר האנושי? איך ניתן לצאת מהמעגל של‬
‫שירת האזינו? ועוד‪.‬‬
‫מכוננת כאשר שמעתי את השיעורים‬
‫המוקלטים‪ .‬לא עוד למידת מחשבות הפרשן‬
‫בעבר‪ ,‬ולא עוד שמיעת מחשבות הפרשן‬
‫בהווה‪ ,‬אלא צורת לימוד שונה לגמרי‪ .‬צורת‬
‫סבא לא מתיימר להחליף את פרשנות קודמיו‬
‫אלא רק להציע פירוש נוסף ובכך להזמין את‬
‫תלמידיו להיות הדוברים הבאים בתור‪ ,‬סביב‬
‫השולחן‪.‬‬
‫לימוד שבה הלומד מרגיש כאילו הוא יושב‬
‫במשותף עם הפרשנים בכל הזמנים‪ .‬כל פרשן‬
‫מספר בתורו (לרוב נותנים את הכבוד לגדול‬
‫להתחיל) על המצב אצלו בבית ואחר כך מתוך‬
‫לסיום‪ ,‬ברצוני להודות לעמותת בוגרי ישיבת‬
‫עין צורים‪ .‬העמותה שבחרה להמשיך להשמיע‬
‫את הקול הייחודי של ישיבת עין צורים‪ ,‬מפעל‬
‫סקירה זו הוא מציע את פירושו האקטואלי‬
‫לפסוקים‪ ,‬שהוא לדעתו הפשט‪ .‬בקצה השולחן‬
‫יושב סבא ששומע את כל הפרשנויות של‬
‫חייו של סבא‪ ,‬ולרב שאול ברוכי שעשה את‬
‫הבלתי ייאמן והצליח לערוך את השיעורים‬
‫שניתנו בעל פה לצורה של תורה שבכתב‪.‬‬
‫רותם הקשר‬
‫התקופה שבה חי‪ ,‬ועל הנושאים המרכזיים‬
‫שהעסיקו את הציבור בזמנו‪ .‬עיקרון זה בא‬
‫קודמיו ומנסה להבין את עומקם‪ .‬ברוב‬
‫‪13‬‬
‫מ תב תודה‬
‫לחברי קבוצת יבנה היקרים‪ ,‬שלום!‬
‫בשבת פר שת "שמות" זכינו לחגוג ביחד "שנת היובל" להכשרה מחזור ח'‪ .‬בשנת תשכ"ה ‪1964-‬‬
‫‪ ,65‬הגענו ליבנה מטעם תנועת "בני עקיבא"‪ 30 ,‬חברים מארה"ב וקנדה וחניכה אחת מבלגיה‪,‬‬
‫להכשרה בקיבוצכם‪ .‬במשך שנה‪ ,‬למדנו עם מיטב המחנכים ועבדנו בכל ענפי המשק‪.‬‬
‫ביום שישי האחרון זכינו להתארח אצלכם לכמה שעות‪ ,‬במקום שהיווה עבורנו בית לפני‬
‫חמישים שנה‪ .‬ההתרגשות הייתה רבה‪ .‬סיירנו ברחבי הקיבוץ‪ ,‬נהנינו מההדרכה ב"בית האדום"‪,‬‬
‫נפגשנו עם מזכיר הקיבוץ‪ ,‬ביקרנו במפעל השעונים‪ ,‬במכון החליבה ובזיתיה‪ .‬פנינו בשמחה לחדר‬
‫האוכל לטעום שוב מן האטריות והסוכר החום או לחילופין רוטב העגבניות‪ ,‬שלמדנו לאהוב כבר‬
‫אז‪ .‬פקדנו את קבריהם של חברי הקיבוץ שאיתם היינו בקשר והלכו לעולמם‪ .‬ביניהם‪ ,‬המדריך‬
‫היקר שלנו מופ כהן ז"ל‪ ,‬חברתנו האהובה תמי נעמן ז"ל וחברנו היקר גדעון ברטוב ז"ל (בעלה‬
‫של חברתנו רוחי תבדל"א)‪.‬‬
‫הציפו אותנו זיכרונות רבי ם וטובים מתקופה חשובה זו בחיינו‪ .‬תקופה שהשפיעה על הרבה‬
‫מאיתנו ואף גרמה לחלק ניכר ממחזור ח' לעלות ארצה‪ .‬כנערים ונערות צעירים‪ ,‬שנת ההכשרה‬
‫עזרה לעצב חלק מהאישיות של כל אחד מאתנו‪.‬‬
‫חמש בנות ממחזור ח' התחתנו עם בני המשק (ואחת הבנות התחתנה עם בן שהתחנך בתיכון‬
‫בי בנה)‪ .‬במחזור ח' היה אף זוג נוסף שהתחתן והצטרף לקבוצת יבנה (מרדי ומרלי ריין)‪.‬‬
‫בקיצור‪ ,‬הצלחה מרובה!‬
‫תודה מיוחדת לרוחי‪ ,‬מרדי ומרלי אשר דאגו לאירוח ותודה מיוחדת עבור השי שקבוצת יבנה‬
‫העניקה לנו‪ .‬תודה לכל אלה שפגשו אותנו בשבילים ובחדר האוכל וחייכו וחיבקו אותנו‪ ,‬ונתנו‬
‫לנו הרגשה של משפחתיות‪.‬‬
‫הצטערנו לשמוע על פטירתה של רחל הישראלי ז"ל‪ ,‬שהייתה המדריכה היקרה שלנו‪ .‬ביקשנו‬
‫לבקר את רחל ז"ל בעת הביקור שלנו בשבוע שעבר אך נאמר לנו שמצבה לא מאפשר זאת‪ .‬אנו‬
‫שולחים את תנחומינו הכנים למשפחתה‪.‬‬
‫בתקווה שתמשיכו לפרוח ולהתפתח גם בעתיד‪ .‬בריאות ושמחה לכולכם!‬
‫חברי ההכשרה – מחזור ח'‬
‫‪14‬‬
‫ומד ם הצ ח‬
‫כן‪ ,‬זהו כרגע שמו של מרכז הלמידה‪ ,‬הנותן את שירותיו זו השנה החמישית‪ .‬עם השנים‪ ,‬מרכז‬
‫למידה גדל ומתפתח ונכון לעכשיו‪ ,‬תלמידנו זוכים לקבל מענה לצורכיהם הלימודיים כאן בבית‪.‬‬
‫נפרדנו בהדרגה מנותני השירות במרכזי למידה החיצוניים‪ ,‬מה שאומר שיש בידנו קשרי עבודה‬
‫יעילים יותר בין המלמדים לבין מורי בית הספר‪ ,‬ההורים וכמובן הלומדים‪ .‬חשוב לי לציין‬
‫שהמורים העוב דים אצלי במרכז יהיו קשובים לצרכי הלומדים‪ ,‬יקפידו על קשר מקצועי עם‬
‫המורים מהיסודי‪ ,‬חטיבה והתיכון וידווחו להורים על התקדמות ילדיהם‪.‬‬
‫אנו נמצאים כרגע לפני בגרויות החורף לחלק מתלמידי התיכון במקצועות השונים‪ .‬כולנו‬
‫מתגייסים למתן מענה הולם‪ ,‬כל מורה בתחומו הוא‪ .‬משמח לראות שחלקם הגדול של הלומדים‬
‫למד ליישם את אסטרטגיות הלמידה אותם למד במרכז הלמידה במקצועות השונים ותוצאות‬
‫המבחנים בדרך כלל‪ ,‬מדברות בעד עצמן‪ .‬בשיחות עם הלומדים נוכחתי לדעת‪ ,‬שחלקם הגדול‬
‫למד ליישם לימוד בחברותות עם בני כיתתם‪ .‬זהו עוד נדבך בדרך להצלחה‪ .‬כפי שציינתי בעבר‪,‬‬
‫למידה בחברותא יעילה ביותר‪ ,‬כיון שיש בה דינמיקה אחרת והלימוד נעשה בעוד 'ערוצים'‪ ,‬מה‬
‫שמקל על הבנת החומר וזכירתו‪.‬‬
‫עם התפתחות המרכז‪ ,‬גדל מספר המורים המלמדים בו‪ 5 .‬חברים‪ :‬אפרת עפרוני‪ ,‬דורית מונדרר‪,‬‬
‫אריה הקהל ומיכה בית אריה‪ .‬יש עוד מדריכים נוספים‪ :‬חגי מולדיק‪ ,‬אביהו אשבל‪ ,‬רותם‬
‫רוזנבליט (אדר) ויוחנן מאלי‪ .‬בנוסף יש לנו ‪ 8‬מורים שכירים הנותנים מענה לבגרויות אנגלית‬
‫ומתמטיקה לפי צורך‪.‬‬
‫המרכז פועל בדרך כלל משעות הבוקר המוקדמות ‪( 7.00‬שעת אפס) ועד לשעות הערב‪ .‬במרכז‬
‫מתקיימים שיעורים פרטניים או בקבוצות‪ ,‬כאשר כל מורה בונה את המערכת בהתאם לצורכי‬
‫הלומדים‪ .‬ניתן לומר בגאווה ש"בית עקד" מקום פעילותנו‪ ,‬נכון לעכשיו‪ ,‬הומה קולות לומדים‬
‫ומלמדים בחלקים נרחבים של היום‪.‬‬
‫אז מה יש לנו נכון לעכשיו?‬
‫מרכז למידה שגדל ומתפתח‪ ,‬חיסכון בזמנם של ההורים שהיו צריכים להסיע את ילדיהם‪,‬‬
‫חיסכון בנסיעות וכמובן חיסכון בעלויות שהיו‪ .‬הפועל יוצא מכל זה הוא‪ ,‬שמדובר כאן על 'רווח‬
‫כלכלי'‪ .‬עובדה שנבדקת בכל פעם מחדש‪ .‬מעבר לרווח הכלכלי‪ ,‬הרווח העיקרי מבחינתי הוא‪,‬‬
‫הצלחתם של הלומדים כאן בבית‪ .‬בימים אלה אני בודקת עוד אפשריות למנף את המרכז‪ ,‬ובבוא‬
‫הזמן לקלוט עוד לומדים מבחוץ‪ ,‬לפי התנאים שיעמדו לרשותי‪.‬‬
‫זה המקום שוב להודות לחבריי לצוות במרכז הלמידה‪ ,‬ומכאן שלוחה הצלחה לכל הניגשים‬
‫לבגרויות החורף‪.‬‬
‫צוות המרכז ‪" -‬לומדים להצליח"‬
‫מזל גוטליב‬
‫‪15‬‬
‫ד ווח מוועדת תרבות‬
‫אדמתי לאהוב‬
‫"עתיק מאיתנו העץ על פריו ‪ /‬סבוך שורשים ונוף‪.‬‬
‫אחרון שורשיו אדמה תלטוף ‪ /‬תחום ירק אותו נתנו ‪ /‬מפני הצהוב‬
‫את נושאי הפרי נטענו ‪ /‬והם ציוונו ‪ /‬אדמתם‪ ,‬לאהוב לאהוב"‪ .‬אנדד אלדן‬
‫חודש שבט בפתח!‬
‫חודשיים עברו מאז התחלנו את תפקידנו כוועדת התרבות החדשה‪ .‬אז מה היה לנו בחודשיים‬
‫האלה? ערב לזכר בנינו וחברינו‪ ,‬צעדת הזיכרון של קרן לוי‪ ,‬אירועי חנוכה ‪ -‬פעילות עם בנות‬
‫השרות‪ ,‬ערב משירי אריק איינשטיין‪ .‬אירועי י' בטבת‪" -‬המסע של ילדי טהרן"‪ ,‬יומן מסע לפולין‬
‫עם תלמידי י"ב והטקס בבית העלמין‪ .‬ובין כל אלה‪ ,‬נפתחה שנת החוגים וביניהם גם טיולי‬
‫הירקונים‪ ,‬טיולי חורף והמסורת היפה של "שעת סיפור" לילדים‪.‬‬
‫אנחנו שמחים מההשתתפות הרבה של החברים באירועים השונים‪ .‬יש מקום של כבוד למפגשים‬
‫תרבותיים קהילתיים אשר מגבשים אותנו וגורמים לנו תחושת שייכות‪ ,‬וכמובן מעשירים אותנו‬
‫בחוויה ובידע‪ ,‬ועלינו לשמר ולפתח אותם‪ .‬מי שמגיע ומשתתף‪ ,‬מרוויח‪.‬‬
‫אנו חבים תודה לאנשים שהקהילה והתרבות חשובה להם ושנרתמו עד כה לצוותים ולאירועים‬
‫שונים‪ .‬עם זאת‪ ,‬חברים רבים אינם לוקחים חלק בהירתמות החשובה הזו מסיבות שונות‪ .‬אנו‬
‫חווים קושי גדול בגיוס חברים למשימות תרבותיות כאלו ואחרות ומשקיעים בזה מאמץ וזמן‬
‫רב‪ .‬חברים‪ ,‬לכולנו יש עבודה‪ ,‬משפחה ומשימות נוספות‪ .‬אבל‪ ,‬אם נרצה להמשיך ליהנות‬
‫מהפירות‪ ,‬שהתרבות תהיה תוצרת מקומית ושהעול יתפרס על מרחב הגילאים‪ ,‬על כולנו לקחת‬
‫חלק גם בעשייה‪ .‬ללא שיתוף פעולה לאורך זמן‪ ,‬נתקשה לעמוד ביעדים שאנו מציבים לעצמנו‬
‫מבחינת כמות האירועים ואיכותם‪.‬‬
‫בימים אלה אנו מגבשים צוותי עבודה לאירועי פסח‪ ,‬יום ירושלים ויום העצמאות‪ .‬כמו כן‪ ,‬אנו‬
‫מחפשים חברים אשר יוכלו לעבות את צוותי ההגברה והתאורה שלנו‪ .‬מתנדבים לצוותים‬
‫השונים יתקבלו בשמחה‪( .‬נא לפנות ליעל)‪ .‬נשמח להיענות והתנדבות מכולכם!‬
‫ומה בקרוב?‬
‫רישמו ביומנכם‪:‬‬
‫* החוג לדרמה‪ ,‬בהנחיית יעקב אמסלם‪ ,‬מחדש את פעילותו‪ .‬המפגש הראשון לשנה זו יתקיים ביום‬
‫רביעי‪ .28.1 ,‬החוג פותח שעריו למשתתפים חדשים‪ .‬להרשמה‪ ,‬ניתן לפנות למרים שליסלברג‪.‬‬
‫* בא' בשבט‪ ,‬יום ד'‪ ,21.1.15 ,‬תתקיים מכירת רקפות בלובי בחדר האוכל‪ ,‬בשעות ‪ 17:30‬עד ‪.19:00‬‬
‫* "מותק של ט"ו בשבט"‪ -‬אירוע לכל המשפחה לכבוד ט"ו בשבט‪ ,‬ביום ד'‪ ,‬ט"ו בשבט‪ ,4.2 ,‬בשעות‬
‫חודש טוב‪ ,‬ועדת תרבות‬
‫‪ 16:30‬עד ‪ ,18:00‬במשטח‪ .‬פרטים בקרוב‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫תרומה קרן הצנחנ ם‬
‫לחברים שלום‪,‬‬
‫קרן הצנחנים הוכנסה ביבנה‪ ,‬לרשימת העמותות והמוסדות שהוחלט שכל חבר יכול לתרום להם‬
‫באמצעות תלושי הצדקה שחולקו לו‪ .‬להלן תיאור על אופן פעילותה של הקרן והמטרה שלשמה היא‬
‫נוסדה‪ .‬כל מי שיכול ומוכן לתרום לקרן‪ ,‬יבורך‪ .‬תודה‪,‬‬
‫שוש אשר‬
‫הקרן לטיפול במשפחות חללי הצנחנים‬
‫"החברים של אבא"‬
‫הקרן לטיפול במשפחות חללי הצנחנים‪ ,‬או בקיצור ״קרן הצנחנים״‪ ,‬כשמה כן היא‪ .‬מאז שנת ‪,1968‬‬
‫מטפלת קרן זו‪ ,‬בגילגוליה השונים‪ ,‬במשפחות החללים‪ ,‬של כל המערך המוצנח‪ ,‬ולפני מספר שנים קלטנו‬
‫לשורותינו גם את משפחות חללי השב״כ‪.‬‬
‫הטיפול במשפחות כולל ליווי אישי של משפחות החללים‪ ,‬החל מהימים הראשונים לנפילתו של יקירם‬
‫ועד הגיע הילד לגיל גיוס‪ .‬את האלמנות אנו מלווים ללא הגבלת זמן‪.‬‬
‫אנו מקיימים מעקב שוטף אחר המשפחות ומלווים אותם משך השנה‪ ,‬בשמחתם ובצערם‪ .‬בכל יום‬
‫הולדת של בן חלל אנו נותנים לו מתנת יום הולדת‪.‬‬
‫אנו מקיימים למשפחות ‪ 2‬טיולים בשנה‪ .‬משך כל טיול הוא ארבעה ימים ושלושה לילות‪ .‬כמו כן אנו‬
‫מקיימים מחנה קיץ (קייטנה)‪ ,‬הנמשך שבוע ימים ברציפות‪ .‬בפעילויות אלו משתתפות המשפחות‬
‫(אלמנות ויתומים)‪.‬‬
‫כל הפעילות שלנו נעשית בהתנדבות ואין אצלנו איש המקבל שכר‪ .‬עיריית רמת גן תרמה לנו משרד בבית‬
‫הצנחן‪ ,‬שם מרכז הפעילות שלנו‪ .‬גם כל הציוד אשר במשרד הוא מתרומות של נדבנים טובי לב‪ .‬אנו‬
‫עמותה אזרחית‪ ,‬רשומה כדין‪ ,‬ויש לנו את כל המוסדות הנדרשים על פי החוק‪ ,‬לקיום עמותה מסוג זה‪.‬‬
‫יש לנו רואה חשבון המבקר את פעילותינו‪ ,‬זאת לצד ועדת ביקורת פנימית‪ ,‬שמורכבת מחברי הקרן‪.‬‬
‫במסגרתנו ועדת כספים המאשרת כל הוצאה‪ .‬ועדה זו קבעה נהלים להוצאת כספים‪ ,‬ורק על פי נהלים‬
‫אלה מוצאים הכספים לפעילויות הקרן‪.‬‬
‫מופעלת ועדת ליווי המתעדכנת בבעיות של המשפחות‪ ,‬והיא משמשת גם ועדת הקשר בנינו לבין‬
‫המשפחות‪ ,‬זאת לבד מהליווי האישי אשר יש לכל משפחה‪ .‬לכל טיול או מחנה קיץ אנו בוחרים במנהל‬
‫הטיול או הקייטנה‪ ,‬וכן בוועדה אד‪-‬הוק‪ ,‬אשר היא אחראית לארגון האירוע ולהפעלתו הסדירה‪.‬‬
‫פעילי הקרן הם למעשה ״החברים של אבא״ וכך גם מתייחסות אליהם המשפחות‪ .‬כל משפחה יודעת‬
‫שהיא חלק ממשפחה גדולה ״משפחת הצנחנים״‪.‬‬
‫אנו מממנים את פעילותנו מתרומות של אנשים נדיבים המעריכים מאד את פעילותנו‪ .‬עיקר ההכנסה‬
‫היא ״מהוראת קבע״ אשר צנחנים ועוד אנשים נדיבים חתמו על הוראה כזו‪ .‬אנו זקוקים לתרומות‪.‬‬
‫נשמח מאד אם תתרום כנדבת לבך‪ ,‬ובעיקר‪ ,‬שתחתום על הוראת קבע בכל סכום שתמצא לנכון‪.‬‬
‫תודה מהלב‪ ,‬טל‪/‬פקס ‪ 03-6135564 :‬״ ה חברים של אבא״‬
‫‪17‬‬
‫ממחשבו ש אסף‬
‫נפתח בסיפור שהיה באמת‪ .‬לעיתים הפער בין זמן כתיבת הטור לזמן פרסומו מעמיד את הכותב‬
‫באור מגוחך‪ .‬בשבוע שעבר כתבתי על כך שאצלנו לא היו נזקים בסערה‪ .‬ביום שישי בבוקר‪ ,‬בזמן‬
‫שחברים זריזים כבר קראו את הדיווח הנ"ל‪ ,‬היו חברים רבים‪ ,‬זריזים לא פחות‪ ,‬בדרכם ללול מזרח‪.‬‬
‫מסתבר שהרוחות החזקות גרמו לנזקים כבדים בלול‪ .‬חלקים מהמבנים פשוט קרסו‪ .‬עופות רבים‬
‫מתו ואת אלה ששרדו היה צריך להעביר בדחיפות לשיכון חלופי‪ .‬עמית חפץ מנהל המדגריה החליט‬
‫לנסות להתמודד עם הנזקים בכוחות מקומיים‪ .‬הוא פנה במהלך יום חמישי לחברים וצעירים‬
‫בבקשה שיתגייסו ויבואו לפעולת הצלה בלול‪ .‬היה בכך הימור שבדיעבד הסתבר כמוצלח מאוד‪.‬‬
‫כידוע‪ ,‬מזה מספר שנים חברינו אינם עובדים בלולים‪ .‬גם משלוחי העופות שהיו חלק מהאתוס‬
‫המקומי‪ ,‬מתבצעים כבר שנים על ידי קבלן חיצוני‪ .‬היה ספק באשר להיענות לגיוס וגם באשר‬
‫ליכולת של צוות מקומי לעמוד במשימה‪ .‬לשמחתנו הסתבר שלא פסה רוח ההתנדבות‪ .‬בבוקרו של‬
‫יום שישי התייצבו רבים למשימה‪ .‬מהם בוגרי המשלוחים מהימים ההם‪ ,‬ששיבה (וקרחת) זרקה‬
‫בשערם‪ ,‬ולצידם צעירים בגיל או בשנים בקיבוץ‪ ,‬שהיה זה עבורם המגע הראשון עם עוף באפליקציה‬
‫הניידת שלו‪ .‬אלה גם אלה נכנסו מהר לעניינים והתמודדו בכבוד עם האתגר‪ .‬היו שם רבים וטובים‪.‬‬
‫מהם שיצאו מענפים פעילים והותירו משימות לחבריהם לענף‪ ,‬ומהם שפחות מורגלים בעבודה בימי‬
‫ש ישי‪ .‬על חלקם בגדי העבודה הכחולים נראו טבעיים‪ ,‬אחרים נראו מעט מוזרים ב"תחפושת" הזו‪.‬‬
‫המשימה הייתה להעביר תוך מספר שעות כמה שיותר עופות מלול מזרח הפגוע‪ ,‬ללול אטום‪ .‬חולקנו‬
‫לשתי קבוצות‪ .‬כל קבוצה קיבלה אחריות על מבנה‪ ,‬ועד היום נטוש הוויכוח‪ ,‬לאיזו קבוצה היו‬
‫הספקים טובים יותר‪ ...‬לדברי עמית היוזם והמנהל של המבצע‪ ,‬ההספקים היו מעל למצופה‪ .‬זה‬
‫המקום להזכיר בהערכה גם את ָג ָנדי מנהל הלול המוכשר והמסור שלנו‪ָ .‬גנָדי ושאר עובדי הלול‬
‫עושים מאמצים אדירים לצמצם את הנזק למינימום האפשרי‪ .‬במהלך המבצע התמודדנו עם‬
‫דילמות משעשעות‪ ,‬כמו למשל ‪ -‬האם עדיף הקור והגשם מחוץ ללול‪ ,‬או דווקא הרעש‪ ,‬הסירחון‬
‫והאבק בפנים‪ .‬או איך מניעים את העפות לכיוון הרצוי‪ .‬היה מי שתהה מדוע חלק מבני הכנף יפים‬
‫ומלאי נוצות‪ ,‬בעוד שאחרות מרוטות לגמרי‪( .‬רמז – אלו הנקבות ודי לחכימא‪ )...‬מעל לכל‪ ,‬בלטה‬
‫לטובה האווירה החיובית‪ .‬לא נשמעו תלונות ולא נראו פרצופים מרירים (או שמא האבק סימא את‬
‫עיניי והרעש אטם את אוזניי?) אנשים לא שאלו מה יוצא לי מזה? למה אני באתי וההוא לא? הייתה‬
‫הרגשה של מאמץ משותף למען מטרה משותפת‪ .‬ללא הבדלי גיל‪ ,‬תפקיד‪ ,‬דעה פוליטית‪ ,‬או עמדה‬
‫קיבוצית בענייני דיור‪ ,‬הפרטת עיתון‪ ,‬או מניין שוויוני‪ .‬אפרופו שוויוני‪ ,‬תכננתי לכתוב גם ללא הבדלי‬
‫מגדר‪ ,‬אבל נשים לא היו באותו הנס‪ .‬יש אומרים שפשוט לא פנו אליהן‪ ,‬אחרים יגידו שנשים דווקא‬
‫רצו לבוא‪ ,‬אבל הבעלים סירבו כי פחדו להישאר לבד בבית להתמודד עם הילדים בבוקר‪ .‬כך או כך‪,‬‬
‫אני חושב שכל מי שהיה שם (גם אלו שחזרו עם גב כואב‪ ,‬קשיי הנשימה‪ ,‬או שפשפת)‪ ,‬יצא בהרגשה‬
‫טובה‪ .‬בזכות הידיעה שלמאמץ הייתה חשיבות אמיתית‪ .‬ובזכות אווירת ה"ביחד" החיובית‬
‫שליוותה את המבצע לכל אורכו‪ .‬גילוי נאות‪ ,‬ברחתי לפני הסוף‪ .‬תוך כדי הכתיבה אני שואל את‬
‫עצמי ‪ -‬האם נשכיל לייצר אוירה כזו והתגייסות כזו גם בסיטואציות פחות טראומטיות? הלוואי‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫פרידה‪ :‬כקהילה‪ ,‬עבר עלינו שבוע לא קל‪ .‬תוך ימים ספורים ליווינו בדרכם האחרונה שני חברים‬
‫שחיו בינינו עשרות שנים‪ .‬לא ארחיב את הדיבור על ייחודו של כל אחד כי לכך מתייחסים‬
‫ההספדים המתפרסמים בשבועון זה‪ .‬רק אציין שברוך ה'‪ ,‬שניהם – גם גדליה וגם רחל‪ ,‬זכו‬
‫בקרבנו לזקנה מכובדת וזכו לראות את המשפחה היפה שכל אחד מהם הקים‪ .‬יהי זכרם ברוך!‬
‫מועצה – שני נושאים היו על סדר יומה של המועצה השבוע‪.‬‬
‫סדר ערב יום העצמאות‪ :‬עשרות שנים התקיים הטקס הגדול והמרשים שלנו לאחר תפילת‬
‫ערבית חגיגית‪ .‬לפני שלוש שנים הטקס הוקדם והתקיים לפני התפילה‪ .‬המועצה התבקשה‬
‫להחליט מה יהיה הסדר בשנים הבאות‪ .‬נשמעו דעות מנומקות לכאן ולכאן‪ :‬על מרכזיותה של‬
‫התפילה‪ ,‬על הכרונולוגיה של זיכרון ועצמאות‪ ,‬על דתי ולאומי‪ .‬ברוב קולות החליטה המועצה‬
‫שהסדר החדש‪ ,‬שהוגדר עד כה כניסיוני‪ ,‬יהפוך לקבוע‪.‬‬
‫תנאי סף וקריטריונים לקליטה‪ :‬לאחר תהליך ארוך ויסודי שנעשה בוועדת קליטה ובצמ"ד‪,‬‬
‫הובא נייר עבודה בנושא לדיון במועצה‪ .‬המטרה ‪ -‬לתת בידי העוסקים במלאכת הקליטה כלים‬
‫טובים יותר להעריך את התאמתם (או אי‪-‬התאמתם) של מועמדים לקליטה‪ ,‬לרצונותיו וצרכיו‬
‫של הקיבוץ‪ .‬תנאי הסף אושרו‪ .‬נדרשים עוד מספר בירורים ותיקונים להשלמת התהליך‪ .‬נקווה‬
‫שהכלי החדש אכן יהיה אפקטיבי‪.‬‬
‫טיולי חורף‪ :‬הטיול הראשון כבר מאחורינו‪ .‬רשמים ראשונים מפי המשתתפים מעידים על כך‬
‫שהכול היה ממש נהדר‪ .‬המדריך‪ ,‬האוכל‪ ,‬המלון‪ ,‬המסלולים‪ .‬מסתבר שצוות טיולי החורף שלנו‬
‫שוב מצליח להתעלות על עצמו‪ .‬יש למה לחכות‪.‬‬
‫פוליטיקה‪ :‬בשעת קריאת העיתון‪ ,‬התוצאות במפלגת "הבית היהודי" כבר ייוודעו‪ .‬הסיטואציה‬
‫בה מישהו משלנו מעורב בתהליך כזה‪ ,‬חדשה לנו‪ .‬חלקנו אוהבים אותה יותר ואחרים פחות‪.‬‬
‫נראה לי שרוב הציבור מעדי ף שנימנע כיחידים וכציבור ממעורבות פוליטית אקטיבית‪ .‬מאידך‬
‫רוב גדול אולי אף יותר‪ ,‬ייחל להצלחתו של נחמיה‪ .‬אם בשל החיבור האישי ואם בשל ההכרה‬
‫בהזדמנות ובחשיבות להשמעת קולנו בשדה הפוליטי‪.‬‬
‫חינוך – לפני מספר חודשים החל במועצה האזורית תהליך חשיבה על עתיד בית הספר היסודי‪.‬‬
‫הוקם "פורום חינוך" שהורכב מאנשי המועצה ונציגים מהישובים‪ .‬כחלק מהתהליך נשלח שאלון‬
‫לתושבי המועצה מתוך כוונה לברר את עמדותיהם בנושא‪ .‬נציגינו בפורום חשו בדיונים שחלק‬
‫מהרעיונות המוצעים לא תמיד תואמים את תוצאות הסקר‪ .‬בשבועות הקרובים מתכוונים‬
‫מובילי "פורו ם החינוך" לקיים מפגשים עם תושבי המועצה בישובים השונים‪ ,‬במטרה לשמוע‬
‫ולהשמיע לקראת קבלת החלטות‪ .‬לכשיתקיים ערב כזה חשוב שחברים יבואו‪ ,‬יקשיבו‪ ,‬וגם‬
‫ישמיעו‪ .‬כל זאת מתוך גישה שאמנם קיימים הבדלי השקפות‪ ,‬אך המטרה של שיפור בית הספר‬
‫משותפת כנראה לכל המעורבים‪.‬‬
‫שבת שלום‪ ,‬אסף‬
‫‪19‬‬
‫ס ום הד ון במז רות בנושא הגן הנוסף‬
‫לאור ניתוח המצב הדמוגרפי ובעקבות ערב חשיבה ציבורי‪ ,‬המזכירות ממליצה למועצה לא‬
‫לבנות גן נוסף בשלב זה‪ .‬כפועל יוצא מהחלטה זו‪ ,‬יש ליישם את ההחלטות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬התאמת מבנה הגן לקבוצה של עד ‪ 35‬ילדים‪ .‬התאמת מבנה הגנון לקבוצה של עד ‪ 24‬ילדים‪.‬‬
‫תכנון וביצוע מהירים ככל האפשר של ההתאמות הנ"ל‪ .‬הסכום שתוקצב לבניית גן ב‪2014-‬‬
‫(או חלקו)‪ ,‬יוסב למימון השיפוצים הנדרשים‪.‬‬
‫‪ .2‬יושם דגש על התאמת צוותי הגן והגנון לקבוצות גדולות‪.‬‬
‫‪ .3‬מנסיון העבר קיים מתח בין צורכי הקיבוץ (קליטה‪ ,‬העסקת תושבים) שמוסיפים ילדים‬
‫למערכת‪ ,‬לבין שאיפתם של הורים לחינוך ילדיהם בקבוצות קטנות יותר‪ .‬המזכירות‪ ,‬כמי‬
‫שהובילה את ההחלטה שלא לבנות גן נוסף‪ ,‬אחראית לביצוע האיזונים הנדרשים ולהפגת‬
‫המתחים‪ ,‬בתקווה שלא יהיו‪.‬‬
‫‪ .4‬חשוב להבהיר‪ ,‬כי במידה וקבוצת הילדים בגן תעלה על ‪ 35‬ילדים‪ ,‬חלק מהילדים יישארו‬
‫שנתיים בגנון‪ .‬ההחלטה בעניין זה תתקבל על ידי מערכת החינוך תוך שאיפה לשיתוף פעולה‬
‫חיובי ומירבי עם ההורים‪.‬‬
‫‪ .5‬ההחלטה שלא לבנות גן נוסף‪ ,‬תיבחן מעת לעת לאור השינויים הדמוגרפיים‪.‬‬
‫המזכירות‬
‫שבת ש רה עם רון ב ב‬
‫שבת שירה‪ ,‬פרשת "בשלח" ‪ ,‬כבר מציצה אחרי ראש חודש שבט‪ .‬כמנהגנו בשנים האחרונות‪,‬‬
‫אנחנו מכניסים לתפילותינו בשבת זו נופך מיוחד‪ :‬צלילים שונים מהשיגרה‪ ,‬שבוקעים מהעומק‬
‫בדרכם ללב‪ .‬חווייה מיוחדת שאיננו חווים מדי שבת‪ ,‬כזו שנשארת לקנן בפנים גם אחרי צאת‬
‫השבת‪.‬‬
‫אנחנו שמחים לארח בשבת שירה את חבורת בת‪-‬רון‪ ,‬תושבי מזכרת בתיה ורחובות‪ ,‬בניצוחו של‬
‫אבי רקובסקי ‪ ,‬שילוו את התפילות בבית הכנסת‪ .‬מובטחת הרמוניה קולית ערבה לאוזן‪ ,‬קצב‬
‫טוב‪ ,‬ישן וחדש בכפיפה אחת‪ ,‬ובעיקר המון נשמה‪.‬‬
‫תפילת הבוקר תסתיים לקראת השעה ‪ .10:45‬על השאר תתפרסם הודעה לקראת השבת‪.‬‬
‫אנחנו מודים לעדו עפרוני (חבר בחבורה) על היוזמה ואירגון השבת‪.‬‬
‫גבאי בית הכנסת (יהודה מרוז)‬
‫‪20‬‬
‫ד ווח מהנה ת ענף הבר אות‬
‫קיבלנו בצער את הודעתם של ד"ר אילן אשר ומשפחתו על כוונתם לעזוב בקיץ הקרוב‪ ,‬בתום תקופת‬
‫ההסכם שנחתם עימם בעבר‪.‬‬
‫משפחת אשר עשתה עימנו את חמש עשרה השנים האחרונות (למעט שנתיים בהן שהתה בקנדה) וללא‬
‫ספק תחסר בנוף המקומי‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אנחנו מכבדים את החלטתם ובהמשך נברך אותם בדרכם‬
‫החדשה‪.‬‬
‫הוקרה רבה במיוחד אנו חשים כלפי ד"ר אילן שהיטיב להבין את רוח המקום והאנשים‪ ,‬ובכך תרם‬
‫וסייע בדרכו הצנועה והמיוחדת‪ ,‬לחברים ולמשפחות רבות בבית סביון ובכלל לקיבוץ‪ ,‬בזמנים קשים‪.‬‬
‫בהזדמנות זו אנו מבקשים ליידע את הציבור כי בהתאם לדיווח הנ"ל‪ ,‬התחלנו בתהליכים לאיתור‬
‫מועמד‪/‬ת חדש‪/‬ה לתפקיד רופא לבית סביון ורופא כונן בקיבוץ‪ ,‬באותו מתווה שהיה קיים עד כה‪.‬‬
‫שמרית גדיש‬
‫באביב מתוכננים לצאת שני טיולים של ‪ 9‬ימים לשמורות טנזניה שבאפריקה‪:‬‬
‫הראשון ‪ -‬בתחילת אדר (סוף פברואר) והשני ‪ -‬אחרי יום העצמאות (סוף אפריל)‬
‫בתחילת הקיץ ‪ -‬מתוכננים שני טיולים‪ :‬בתחילת תמוז (סוף יוני)‪.‬‬
‫הראשון‪ :‬טיול בן ‪ 10‬ימים לארמניה ולגיאורגיה‬
‫והשני‪ :‬טיול בן ‪ 19‬ימים להרי הרוקי ואלסקה‪.‬‬
‫הטיולים יפורסמו לכלל חברי הקיבוץ הדתי בגיליון 'עמודים' הקרוב‪.‬‬
‫לפרטים נא לפנות לאליקים איטלי‬
‫ברוך דיין האמת‬
‫לעדה על פטירת בעלך‬
‫ולכם ‪ -‬מיכל‪ ,‬אריאל‪ ,‬אמנון‪ ,‬דן ויונתן‬
‫אנחנו משתתפים בצערכם על פטירתו של אביכם‬
‫חברנו היקר‬
‫גדליה דיטור ז"ל‬
‫בית קבוצת יבנה‬
‫‪21‬‬
‫מ תב עורך‬
‫שלום יוסי‪,‬‬
‫קראתי את מה שכתבת ב"מבית" ואודה שלא הבנתי‪ .‬אתה כותב שערכתם מפגש של חברים‬
‫בנושא הבניה אך למעשה מובאת בכתבה דעה אחת יחידה לגבי כל שאלה‪ .‬כאילו המפגש היה של‬
‫איש אחד‪ .‬קשה לי להאמין שבקבוצה של אנשים יש אחידות דעים כזו בכל נושא הבנייה‪ .‬אם יש‬
‫כזו קבוצה‪ ,‬היה מתאים שתאפיין אותה (אם לא לציין מפורשות את שמות האנשים)‪ .‬האם‬
‫דיברת עם צעירים ‪ /‬מבוגרים ‪ /‬שוכני בתי קבע או בתים זמניים וכו'‪.‬‬
‫גם לא ברורה לי מטרת הכתבה‪ .‬לעצב דעות? להכתיב צורת חשיבה? אם יש מישהו שאלו הדעות‬
‫שלו‪ ,‬שיכתוב אותן בשמו‪ ,‬אך להציג את הדברים כאילו זו הסכמה כללית ‪ -‬זה בעייתי מאד‪.‬‬
‫(אגב כך‪ ,‬כמי שפועלת בתוך "צוות ילדים" האמון על הטיפול בכל הבעיות הפסיכולוגיות של‬
‫הילד ים בקיבוץ‪ ,‬לא נכון לומר שיש פה ילדים שסובלים מפוסט טראומה‪ ...‬אז כדאי להיזהר‬
‫באמירות חד משמעיות שגויות)‪.‬‬
‫בברכה‪ ,‬חמוטל דברת איתן‬
‫שלום חמוטל‪,‬‬
‫כמו שכתבתי בפתיחה‪ ,‬מטרת המפגש הייתה למשש את הדופק בקרב הציבור בנוגע לנושאים‬
‫הקשורים לבניה‪ ,‬לקראת הפצת שאלון בנידון על ידי המזכירות‪ .‬למפגש הוזמנו כעשרה חברים‬
‫הגרים בשכונות שונות ומבתים הבנויים באופן שונה‪ .‬זאב ספראי‪ ,‬כמזכיר הפנים שיזם את‬
‫המפגש‪ ,‬ניסח את השאלות‪ ,‬ואני ביחד איתו‪ ,‬הרכבנו את רשימת המוזמנים למפגש שהייתה‬
‫מורכבת מחברים משכבות גיל שונות ‪ .‬לצערנו‪ ,‬הגיעו למפגש רק שתי חברות‪ ,‬שבמהלך הערב‬
‫התברר שהן אכן תמימות דעים בנוגע לתשובות שפורסמו‪ .‬כאמור‪ ,‬המפגש לא נועד להכתיב‬
‫צורת חשיבה אלא לשמש כלי בידי המזכירות לקראת ניסוח השאלון שתפיץ לכלל החברים‬
‫בתקווה לבצע בעתיד את הבניה בצורה מיטבית‪.‬‬
‫בברכה‪ ,‬יוסי בן טולילה‬
‫‪22‬‬
‫רקונ ם ‪ 5‬אמנ השפ ט‬
‫בשנים האחרונות נחשפים ציורי קיר שעיטרו בתים רבים ברחבי הארץ‪ .‬הדבר מתאפשר‬
‫בזכות יוזמתו של שי פרקש‪ ,‬מומחה בינלאומי לציורי קיר‪ .‬אנחנו נערוך ביקור בסטודיו‬
‫ובמעבדה של פרקש בעיר לוד ונעקוב אחר תהליכי האיתור‪ ,‬הקילוף והרסטורציה של‬
‫ציורים המצויים בתהליך שיקום ושימור‪ .‬יוצאים ביום חמישי הקרוב בשעה ‪ .16:00‬חזרה‬
‫אבי ששון ואליקים איטלי‬
‫משוערת‪ .20:30 :‬קפה ועוגה – עליכם‪.‬‬
‫מס בת ראש חודש‬
‫לילדי כיתות א'‪-‬ב' והוריהם שלום!‬
‫שוב נפגשים לחגוג ראש חודש‪ ,‬והפעם‪ ...‬חודש שבט‪.‬‬
‫ניפגש אי"ה ביום שני הקרוב בשעה ‪( 17:00‬בחמש) בבית הילדים‪.‬‬
‫פרטים נוספים בבית הילדים‪ .‬בואו בשמחה‪ .‬מזל גוטליב‬
‫הפע ות במר ז ום‬
‫ביום ראשון‪:‬‬
‫‪8:45‬‬
‫חוג תנ"ך עם חנה לבל‪.‬‬
‫‪ 10:15‬הרצאה‪" :‬אקטואליה" – יורם גולן‪.‬‬
‫ביום שני‪:‬‬
‫‪ 17:00‬חוג ידיעת הארץ עם עופר רגב‪.‬‬
‫חוג פ אט ס נש ם‬
‫חוג נוסף מועבר בימי שני בשעה ‪ 20:30‬על ידי חנה נחליאל‪.‬‬
‫מוזמנות נשים מכל הגילאים‪ .‬נתנאלה גינוסר אחראית על החוג‪.‬‬
‫המעוניינות להיכנס לקבוצת וואטסאפ לגבי קיום חוג זה‪ ,‬מתבקשות לפנות לנתנאלה‪.‬‬
‫בואו בשמחה‪ ,‬חנה ונתנאלה‬
‫שהשמחה במעונם‬
‫מסיבת בת המצווה של עדי צנחני‪ ,‬בתם של ליאת ויוסי תתקיים אי"ה ביום שני‪,‬‬
‫אור לז' בשבט ‪.26.1.15‬‬
‫אחות וננת‬
‫אחות כוננת השבת‪ :‬איילה עמיר‪.‬‬
‫ד"ר דונסקי יושב "שבעה" על אביו‪ .‬במקומו יש רופאה מחליפה‪.‬‬
‫מי שרוצה לפנות אליה‪ ,‬מתבקש ליצור קשר עם המרפאה‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫עץ הזית ‪ /‬נתן אלתרמן‬
‫שבְ עים שָ נָה הַ ַקיץ מָ לְַך‪.‬‬
‫בְ אוֹר נ ְָקמוֹת ס ְממּו בְ ָק ָריו‪.‬‬
‫אֶ חָ ד עֵּ ץ הַ זַ ית‪ָ ,‬אחי הַ נ ָדח‪,‬‬
‫ֹלא נָסוֹג מנָגְ הָ ם בַ ְק ָרב‪.‬‬
‫מַ ה ְקדוֹשָ ה ְשבּועָ תוֹ! ֲענָפָ יו הַ ְשחוֹרים‬
‫ֹלא עָ ְמסּו כ ֹוכָבים וְ י ֵָּרחַ ‪.‬‬
‫ַאדמָ תי‪ ,‬כְ מ ֹו שיר‪-‬הַ שירים‪,‬‬
‫ַרק עָ ְניוֹ‪ְ ,‬‬
‫אֶ ת לבוֹת אֲ בָ נַיְך פ ֹולֵּחַ ‪.‬‬
‫וְ אּולַי מֵּ עֵּ ינֵּי אֱ ֹלהָ יו רבוֹנ ֹו‬
‫ַרק ד ְמעָ ה ל ֹו נ ֶתנֶת‪ ,‬כְ בֵּ ָדה וְ חַ מָ ה‪,‬‬
‫בְ ָרבְ צ ֹו עֲרירי‪ ,‬כְ רו ֵֹּאה‪-‬חֶ ְשבוֹנוֹת‪,‬‬
‫עַ ל ספְ ֵּרְך הַ נוֹשֵּ ף חֵּ מָ ה‪.‬‬
‫כַאֲ שֶ ר ת ְשאֲ לי אֶ ת הָ ַריְך לָמּות‬
‫וְ גָעּו ע ֲָדרים אֶ ל מָ טָ ר ּומ ְספוֹא‪,‬‬
‫הּוא נצָ ב בַ חוֹמָ ה‪ ,‬חֲ תָ נְֵּך הַ גַלְ מּוד‪,‬‬
‫וְ י ַָדעְ ְת כי נַפְ שֵּ ְך בְ כַפוֹ‪.‬‬
‫וְ עם עֶ ֶרב‪ ,‬שוֹתֵּ ת מ ְשקיעָ ה אֲ ֻרכָה‪,‬‬
‫יְ גַשֵּ ש עַ ל פָ נַיְך‪ -‬אַ יְֵּך?…‬
‫בְ גזְ ע ֹו הַ נפְ ָתל‪ ,‬בְ לַהֶ בֶ ת עו ְֹר ָקיו‪,‬‬
‫ְמשֻ מָ ר וְ כָבּוש בכְ יְֵּך‪.‬‬
‫ּומ ֶנגֶד חו ֵֹּרג הַ שָ ָרב הָ ָאדֹם‬
‫וְ נ ְר ָתע‬
‫וְ אֵּ ימָ ה תֹאחֲ זֵּ הּו‪- -‬‬
‫כי הָ הָ ר ֹלא ימוֹט וְ לב ֹו ֹלא ידֹם‪,‬‬
‫כָל עוֹד נֶבֶ ט אֶ חָ ד ְמ ַרטֵּ ש אֶ ת חָ זֵּ הּו‪.‬‬
‫הכתובת למשלוח מאמרים למערכת‪[email protected] :‬‬
‫‪24‬‬