‫הגליון לכל בית יהודי • בנשיאות הרה”צ שלום ארוש שליט”א • פרשת‪ :‬מ ט ו ת מ ס ע י‬
‫ב' מנחם אב ה'‬
‫לחפש את עצמו באמונה‬
‫ב‬
‫ימים אלה אנו מגבירים את הציפייה והגעגועים‬
‫לבניין בית מקדשנו‪ ,‬ומקווים שהקב"ה יהפוך‬
‫לנו את ימי האבלות לימים טובים לששון‬
‫ולשמחה‪ ,‬לכן צריכים אנו להתבונן ולהבין היטב על מה‬
‫אנו בוכים‪ ,‬ומה הסיבה העיקרית והשורש של החורבן‪ ,‬על‬
‫מנת שנדע להתחזק בכיוון הנכון‪.‬‬
‫וכך אומר רבנו הקדוש בתורה ס"ז‪" :‬והנה מה שעבר אין‪,‬‬
‫כי כבר נשרף בית מקדשנו‪ ,‬אך כעת‪ ,‬שה' יתברך מצפה‬
‫לשוב אלינו ולחזור ולבנות בית מקדשנו‪ ,‬ראוי לנו שלא‬
‫לעכב‪ ,‬חס ושלום‪ ,‬בנין בית המקדש‪ ,‬רק להשתדל בבניינו‪.‬‬
‫על כן מאד צריך ליזהר לקום בחצות‪ ,‬להיות מתאבל על‬
‫חורבן בית המקדש‪ ,‬כי אולי בגלגול הראשון היה הוא‬
‫הגורם שיחרב הבית המקדש‪ ,‬ואפילו אם לאו‪ ,‬אולי הוא‬
‫מעכב עתה בנין בית המקדש‪ ,‬ונחשב גם כן כאילו הוא‬
‫גרם להחריבו" – נמצא שמטרת האבלות היא לא לבכות‬
‫על העבר‪ ,‬על החורבן שהיה‪ ,‬אלא לכדי להתעורר לתקן את‬
‫מעשיו הרעים שגרמו לחורבן בית המקדש או שמעכבים‬
‫את בניינו‪ ,‬וכאשר נזכה לתקן את הפגמים שבגללם נחרב‬
‫בית המקדש נזכה שהוא ייבנה במהרה בימינו בקרוב‪.‬‬
‫וזו לשונו של ר' נתן שם‪ :‬עיקר תיקון התענית הוא‬
‫המשפט‪ ,‬דהיינו שיחשוב דרכיו וישפוט את עצמו על כל‬
‫דבר כמו שכתוב‪" ,‬הלוא זה צום אבחרהו פתח חרצובות‬
‫רשע התר אגודות מוטה וכו'"‪ .‬דהיינו שעיקר התענית‬
‫לשפוט את עצמו ולפתח לנתק כל הקשרים והחרצובות‬
‫של רשע הטמון בקרבו שזהו עיקר בחינת המשפט הנ"ל‬
‫שישפוט את עצמו על כל דבר כנ"ל‪ .‬ועל כן היו נוהגין ביום‬
‫התענית לומר דברי כיבושין לעם ולעיין ולהשגיח לתקן‬
‫כל הקלקולים שבעיר ולחפש אם יש‪ ,‬חס ושלום‪ ,‬איזה‬
‫חטאים ועוונות בעיר לתקנם‪ ,‬כי זה עיקר תיקון התענית‪.‬‬
‫וכמו כן צריך כל אדם לעשות בעצמו בכל יום ויום‪ ,‬ובפרט‬
‫ביום התענית לשפוט את עצמו על כל דבר שזהו עיקר‬
‫תיקון התענית כנ"ל‪.‬‬
‫כשאדם רוצה לעשות משפט ולתקן את מעשיו‪ ,‬עליו‬
‫לדעת במה להתמקד ומה הוא העיקר שעליו צריך לרכז‬
‫את כל עבודתו‪ ,‬כי בוודאי ישנם דברים רבים לתקן‪ ,‬אך‬
‫ישנו גם דבר כללי ועיקרי שדרכו ניתן לזכות לכל טוב‬
‫רוחני‪ ,‬כי הוא השער והדרך להגיע לכל התורה כולה והוא‬
‫גם התכלית של כל התורה כולה‪ .‬כמו שאומרת הגמרא‬
‫במכות‪" :‬בא חבקוק והעמידן על אחת‪ :‬וצדיק באמונתו‬
‫יחיה"‪ ,‬ובוודאי אין כוונת הנביא לבטל את שאר התורה‬
‫והמצוות‪ ,‬חס ושלום‪ ,‬אלא להורות לנו מהי המצווה שהיא‬
‫השער לקיום כל התורה כולה‪.‬‬
‫ר' נתן מברסלב מבאר (הלכות הרשאה ה"ג אות ו'‬
‫והלאה)‪ ,‬שעיקר החורבן היה על פגם המשפט‪ ,‬שעם‬
‫ישראל לא שפטו את עצמם ולא עשו חשבון נפש בכל‬
‫יום ויום על התנהגותם‪ ,‬וכשאין דין למטה יש דין למעלה‪,‬‬
‫והדין של מעלה התלבש במלכות הרשעה ונתן לה את‬
‫הכוח להתגבר על עם ישראל ולהחריב את בית מקדשנו‪ .‬והאמונה היא גם השער וגם התכלית של כל התורה‬
‫והמצוות‪ ,‬כמו שמובא באריכות בספרי רבנו הקדוש‪,‬‬
‫לכן עיקר התיקון כעת הוא להתחזק לעשות שעה ובספרי הצדיקים כולם‪ .‬וכך מובא בספר מאור ושמש‬
‫התבודדות בכל יום ויום ולשפוט את עצמו בכל יום ויום‪( ,‬פרשת כי תבוא) בשם הרה"ק מנשחיז זיע"א שמבאר מהו‬
‫לפשפש במעשיו ולתקנם מעתה‪ ,‬ועל ידי זה זוכים באמת העניין לנסוע אל צדיקי הדורות‪ ,‬ומפרט‪ ,‬שיש מי שנוסע‬
‫להיות מאלה שבונים את ירושלים‪ ,‬ומאלה שנאמר עליהם‪ :‬על מנת ללמוד איך להתפלל בדחילו ורחימו כראוי‪ ,‬ויש‬
‫"כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה"‪ ,‬כי לכל מי שנוסע בשביל ללמוד איך ללמוד תורה לשמה‪ ,‬ויש מי‬
‫אדם יש חלק בחורבן בית המקדש לפי חטאיו ועוונותיו‪ ,‬שנוסע בשביל לקבל מדרגות בעבודת ה'‪ ,‬ואף על פי שכל‬
‫וכפי מה ששופט את עצמו וזוכה לתקן את מעשיו כך יש אלה הדברים הם בוודאי רצונות נעלים ואינם חס וחלילה‬
‫בשביל כבוד וגשמיות כלל‪ ,‬אבל אף על פי כן כותב‪" :‬אולם‬
‫לו חלק בבניין בית המקדש השלישי‪.‬‬
‫כל זה אינו הכיוון העיקרי! והסיבה העיקרית לנסיעה‬
‫אם אדם לא מתעורר בימי בין המצרים לחזור בתשובה‪ ,‬לצדיקים היא לבקש את ה'‪ ,‬לידע ולהיוודע מהשגת‬
‫אז הוא מאבד את העיקר‪ ,‬כמו שצווח הנביא ישעיה‪ :‬מציאותו יתברך! – מכאן שהכיוון העיקרי של האדם‬
‫"הכזה יהיה צום אבחרהו‪ ,‬יום ענות אדם נפשו‪ ,‬הלכוף בנסיעה לצדיקים‪ ,‬ולמעשה בכל ההתקרבות לצדיקים‬
‫כאגמון ראשו ושק ואפר יציע?! הלזה תקרא צום ויום רצון ובכל עבודת ה' – אם זה בתורה ואם זה בתפילה – הכיוון‬
‫לה'?! הלוא זה צום אבחרהו‪ :‬פתח חרצובות רשע‪ ,‬התר הוא רק האמונה‪ ,‬לדעת ולהכיר את ה'‪ ,‬שזה הכיוון העיקרי‬
‫אגודות מוטה‪ ,‬ושלח רצוצים חופשים וכל מוטה תנתקו!" בלימוד התורה ובכל קיום המצוות וההתקרבות לצדיקים‪.‬‬
‫וכך אומרת המשנה בתענית‪" :‬לא נאמר באנשי נינווה‬
‫'וירא אלוקים את שקם ואת תעניתם' אלא 'וירא אלוקים ולכן זה כאשר ניגשים לעבודת התפילה וההתבודדות‬
‫את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה' ובקבלה הוא אומר‪ :‬ולחשבון נפש שעל זה נאמר‪" :‬התבודדות היא מעלה‬
‫וגדולה מן הכול" וזו עיקר התכלית של ימי 'בין המיצרים'‬
‫'וקרעו לבבכם ואל בגדיכם' "‪.‬‬
‫תשע''ה (‪15‬‬
‫‪ •)19/07/‬ג‬
‫ליו‬
‫ן‪428 :‬‬
‫לעורר אותנו אל המשפט הפנימי – צריכים לדעת על מה‬
‫למקד את עבודתנו ומהו הכיוון העיקרי שלנו בחיים‪ .‬ועל‬
‫פי מה שלמדנו וחזרנו באין סוף לשונות‪ ,‬עיקר התפילות‬
‫שלנו צריכות להיות רק על האמונה ועיקר חשבון הנפש‬
‫שלנו צריך להיות רק על האמונה‪.‬‬
‫בפרט כאשר מדברים על חורבן בית המקדש והסיבה‬
‫לכל הגלות הזו‪ ,‬כבר פסק לנו רבנו הקדוש‪ ,‬ר' נחמן‬
‫מברסלב‪ ,‬שעיקר הגלות אינו אלא בשביל חסרון אמונה‪,‬‬
‫לכן העבירה הראשונה שאותה צריכים לתקן היא פגם‬
‫האמונה‪ ,‬שהיא היסוד והשורש של כל התורה כולה‪ ,‬וחטא‬
‫ועוון זה הוא החטא הגדול מכול החטאים שגרם את‬
‫חורבן בית המקדש‪ ,‬ופגם זה עדיין מעכב את בניין בית‬
‫המקדש בעוונותינו‪ ,‬לכן העיקר הוא לתקן את האמונה‪.‬‬
‫לכן צריך כל אדם לשפוט את עצמו היכן הוא אוחז במידת‬
‫האמונה‪ .‬כי אמונה פירושה שהאדם יודע שהכול מאת‬
‫הבורא יתברך והוא מתפלל על כל דבר‪ ,‬כי אמונה זו‬
‫תפילה! ואמונה פירושה שהוא מודה על כל דבר על הטוב‬
‫ועל הרע‪ ,‬כי עיקר האמונה הוא לדעת שהכול לטובה‪,‬‬
‫מאחר שהכול מאתו יתברך בוודאי הכול לטובה! וכן‬
‫אמונה – פירושה שהוא יודע שגם את האמונה ה' יתברך‬
‫נותן ולכן הוא מודה לו על האמונה שנותן לו וכל עיקר‬
‫רצונו ותפילתו הוא לראות להשלים את אמונתו‪.‬‬
‫לכן כל אדם חייב בכל יום לבדוק את עצמו איך הוא אוחז‬
‫באמונה‪ ,‬כמו שכותב רבנו הקדוש בתורה ה'‪" :‬העיקר הוא‬
‫האמונה‪ ,‬וצריך כל אחד לחפש את עצמו ולחזק את עצמו‬
‫באמונה"‪ .‬כאשר ניגשים לחשבון הנפש היומי צריכים‬
‫לעבור על היום כולו ולבדוק האם הוא התפלל לפני כל‬
‫דבר שעשה והאם אמר תודה על כל דבר ודבר‪ .‬אם לא‬
‫התפלל‪ ,‬משמע שחשב בלבו שהוא "מסתדר לבד" וזה‬
‫פגם גדול באמונה‪ ,‬ואם לא אמר תודה משמע שהוא‬
‫חושב שהוא הצליח בכוחות עצמו‪ ,‬ולכן לא מרגיש את‬
‫הצורך להודות‪ ,‬וזה מראה שהוא רחוק בתכלית הריחוק‬
‫מהאמונה שאין עוד מלבדו ואין שום מציאות מבלעדיו‬
‫יתברך כלל‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬יעיין בתפילת שחרית שלו ויבדוק‪ ,‬כיצד ניגש‬
‫לתפילת שחרית‪ ,‬האם לפני התפילה ביקש מה' שיעזור‬
‫לו להתפלל? האם הודה לו על כך שזכה לתפילה ולטלית‬
‫ותפילין? ואם הוא רואה שהוא חי בלי אמונה‪ ,‬כעת יחזיר‬
‫את הכול אל האמונה ויאמר לה'‪" :‬אני יודע‪ ,‬שאני צריך‬
‫את עזרתך ושכל מה שעשיתי זה רק בגלל שאתה זיכית‬
‫אותי‪ .‬סלח לי על כך שאני לא חי אותך ולא מרגיש אותך‪,‬‬
‫זכני לדבר אתך על כל‬
‫המשך בעמוד ‪3‬‬
‫דבר‪ ,‬לבקש ממך כל‬
‫הפרשה‬
‫פניני‬
‫הפרשה‬
‫פניני‬
‫פנינים‪ ,‬פתגמים‪ ,‬רעיונות‪ ,‬חידושים לפרשת השבוע‬
‫פנינים‪ ,‬פתגמים‪ ,‬רעיונות‪ ,‬חידושים לפרשת השבוע‬
‫"‪...‬זֶ ה ַה ָּד ָבר ֲא ֶׁשר ִצּוָה ה'‪( ,,‬ל' ב')‬
‫זה הדבר"‪ -‬אמרו חכמים שלשון זו מורה על‬
‫דיבור גבוה ומאיר כמו אספקלריה המאירה‬
‫(מראה‪ -‬מאיר)‪ .‬יראה לרמז ‪" -‬הדבר" לשון‬
‫דיבור שאדם שישמור את דיבורו יכול לזכות‬
‫למעלה זו של אספקלריא המאירה‪ ,‬ולכן‬
‫לשון זו של "זה הדבר" נאמר דווקא בענין‬
‫נדרים שהוא ענין של דיבור‪( .‬נתיבות דעת)‬
‫"וְ ִהּנֵ ה ַק ְמ ֶּתם ַּת ַחת ֲאב ֵֹת ֶיכם ַּת ְרּבּות ֲאנָ ִׁשים‬
‫ַח ָּט ִאים‪( "...‬לב‪ -‬יד)‬
‫מובא במדרש בשביל שאמר משה לבני גד‬
‫תרבות אנשים חטאים נענש שבן בנו עבד‬
‫לפסל מיכה‪ ,‬ולכאורה אינו מובן מדוע נענש‬
‫בעונש של עבודה זרה הרי בסך הכל קרא‬
‫להם תרבות אנשים חטאים? והתירוץ על זה‬
‫הוא על פי מה שאמרו חז"ל (כתובות קי) "כל‬
‫הדר בחוץ לארץ כאילו שאין לו אלוה" ואמרו‬
‫חכמינו החושד בכשרים לוקה בגופו‪ ,‬ולכן‬
‫כיון שמשה חשד בהם שאינם חפצים בארץ‬
‫הקדושה יוצא שהחשד נחשב שחשד אותם‬
‫שו"ת‬
‫של חסד‬
‫בע"ז וכיון שכל החושד בכשרים לוקה בגופו‬
‫לכן נענש שבן בנו עבד עבודה זרה‪( .‬ליקו"מ‬
‫תורה קד)‪.‬‬
‫מׁשה"‬
‫ֵא ֶּלה ַה ִּמ ְצֹות וְ ַה ִּמ ְׁש ָּפ ִטים ֲא ֶׁשר ִצּוָה ה' ְּביַ ד ֶ‬
‫(ל"ו י"ג)‬
‫פרשתינו מסיימת את הספר הרביעי מה' חומשי‬
‫תורה‪ ,‬את ספר במדבר‪ ,‬בסיומו נאמר בקול גדול‬
‫ג' פעמים "חזק"‪ .‬ג' פעמים "חזק" בגימטריה‬
‫משה‪ .‬לאמר‪ :‬אין לנו חיזוק אלא בתורת משה!‬
‫ובזכות משה ובשביל זה מסיימת התורה עם‬
‫"אּלֶ ה ַה ִּמצְ ֹות ו ְַה ִּמ ְׁשּפָ ִטים ֲא ֶׁשר צִ ּוָה ה'‬
‫הפסוק ֵ‬
‫מׁשה"‪ ,‬שאין לנו חיזק אלא בתורת משה‪,‬‬
‫ּבְ יַ ד ֶ‬
‫ובזכות משה רבינו ע"ה‪( .‬נר תמיד)‬
‫בין המצרים‬
‫"כל המתאבל על ירושלים‪ ,‬זוכה ורואה בשמחתה"‬
‫שואל הגר"ח מוואלז'ין זי"ע מדוע נאמר "כל‬
‫המתאבל על ירושלים‪ ,‬זוכה ורואה בשמחתה"?‬
‫זוכה בלשון הווה‪ ,‬והרי היה צריך להיות כתוב‪:‬‬
‫יזכה לראות בשמחתה‪ ,‬זוכה?! היום?! היום הוא‬
‫כבר זוכה?‬
‫ומתרץ הגר"ח מוואלז'ין‪" :‬זוכה ורואה‬
‫בשמחתה" – כבר היום! כבר בהווה! הוא יכול‬
‫לומר‪ ,‬לטפוח על שכמו ולומר‪ :‬אני כבר בהווה‪,‬‬
‫אני יודע שאני אראה בשמחתה‪ ,‬מדוע?‬
‫אומר הגר"ח‪ ,‬אמרו חז"ל‪" :‬גזירה על המת‬
‫שישתכח מן המת"‪ ,‬אחרת אדם לא היה מסוגל‬
‫להמשיך את חייו אחרי אובדן‪ ,‬יתמות‪ ,‬אלמנות‪,‬‬
‫שכול‪ ,‬אחרי שואה איומה שאנשים איבדו את‬
‫כל משפחתם‪ ,‬אלא מה‪ ,‬אומרים חז"ל‪" :‬גזירה‬
‫על המת שישתכח מן הלב"‪ .‬כדי שאדם יוכל‬
‫להמשיך הלאה ולחיות את חייו! ואם אחרי‬
‫אלפי שנים מסוגל היהודי להתאבל ולקונן על‬
‫ירושלים‪ ,‬רואים כי ירושלים לא מתה בליבו‪,‬‬
‫ואם כן יכול הוא כבר בהווה לשמוח‪ ,‬כי קשור‬
‫הוא בליבו ובנפשו לארץ קודשנו‪ ,‬לירושלים עיר‬
‫תקוותינו‪ ,‬כי ירושלים לא מתה בליבו‪" ,‬זוכה‬
‫ורואה בשמחתה"‪ ,‬כבר בהווה‪ ,‬שהרי אם הוא‬
‫מסוגל להתאבל על ירושלים‪ ,‬הוא מסוגל לבכות‬
‫על ירושלים‪ ,‬סימן שהיא לא מתה אצלו‪ ,‬ולא חל‬
‫עליה הגזירה שתשתכח מן הלב‪( .‬קהלת יצחק)‬
‫פניני חסידות ברסלב‬
‫שה ְסעֻ ָּדה ִל ְבנֵ י ֵּביתוֹ ִמ ֵּדי‬
‫ר' ַא ֲהרֹן ָה ַרב ִמ ְּב ֶר ְס ֶלב זַ "ל ָהיָ ה עוֹ ֶ ׂ‬
‫ש ֵרה ׁ ָשנָ ה)‪,‬‬
‫ֹאש ח ֶֹד ׁש ֱאלוּ ל ָּ(כ ְך ֶמ ׁ ֶש ְך ְּת ׁ ַשע ֶע ְ ׂ‬
‫ׁ ָשנָ ה ְּביוֹם ר ׁ‬
‫שר‬
‫ש ְמ ָחה 'יֵ ׁש ָל ֶכם או ִֹתי ְלעוֹד ַא ַחד ָע ָ ׂ‬
‫וְ ָהיָ ה או ֵֹמר ְל ָבנָ יו ְּב ִ ׂ‬
‫ח ֶֹד ׁש'‪ְּ ,‬ביָ ְדעוֹ ְּב ִב ְט ָחה ׁ ֶש ּלֹא יָ מוּ ת או ָֹתה ׁ ָשנָ ה‪ִּ ,‬כי ָא ַמר לוֹ‬
‫(היְ נוּ ח ֶֹד ׁש ְּפ ִט ָיר ְת ָך) הוּ א ח ֶֹד ׁש‬
‫ַּפ ַעם ַר ֵּבנוּ ַ'הח ֶֹד ׁש ׁ ֶש ְּל ָך ַ‬
‫ָאב'‪ְּ ,‬כאו ֵֹמר לוֹ ׁ ֶש ִּב ׁ ְשנַ ת ְּפ ִט ָירתוֹ לֹא יִ ְחיֶ ה ְּבח ֶֹד ׁש ָאב‪ ,‬וְ ַעל‪-‬‬
‫ֵּכן ְּכ ׁ ֶש ִּנ ְכנַ ס ח ֶֹד ׁש ָאב יָ ַדע ְּב ִב ְט ָחה ׁ ֶש ִּי ְחיֶ ה ְּכ ָבר ָּכל ַה ׁ ָּשנָ ה‪.‬‬
‫ֹאש ח ֶֹד ׁש ָאב ׁ ְשנַ ת תר"ה‪ ,‬וְ נָ ְתנוּ ַאנְ ׁ ֵשי‪-‬‬
‫וְ ָא ֵכן נִ ְפ ַטר ְּב ֶע ֶרב ר ׁ‬
‫ׁ ְשלו ֵֹמנוּ ֶר ֶמז ָלזֶ ה ְּ'ב ֶא ָחד ְּב ָאב ֵמת ַא ֲהרֹן' (שיש"ק ה ‪ -‬קלט)‬
‫ַר ִּבי ַא ְב ָר ָהם ֶּבער'נְ יוּ ז"ל נֶ ֶכד ַר ֵּבנוּ ֶּבן ָא ִדיל ַּבת ַר ֵּבנוּ ‪ָ ,‬היָ ה‬
‫ערין‪ ,‬וְ ָהיָ ה ָח ִביב ַעל ָּכל יו ְֹד ָעיו וּ ַמ ִּכ ָיריו‪ .‬וְ ַה ְר ֵּבה‬
‫ָּדר ְּב ִעיר ְט ׁ ֶש ִ‬
‫ל‪-‬שם‪-‬טוֹב ָהיוּ נו ֲֹהגִ ים ְל ִה ְת ַא ְכ ֵסן ְּב ֵביתוֹ ִמ ֵּדי‬
‫ִמ ֶּנ ְכ ֵדי ַה ַּב ַע ׁ ֵ‬
‫ַּפ ַעם‪ַּ .‬פ ַעם ְּכ ׁ ֶש ִה ְת ַא ְכ ְסנוּ ֶא ְצלוֹ ְּב ִת ׁ ְש ַעת ַה ָּי ִמים ׁ ֶש ִל ְפנֵ י‬
‫ל‪-‬שם‪-‬טוֹב‪ָ ,‬רצוּ ְּב ֵאיזֶ ה יוֹם‬
‫ה‪-‬ב ָאב ַּכ ָּמה ִמ ֶּנ ְכ ֵדי ַה ַּב ַע ׁ ֵ‬
‫ִּת ׁ ְש ָע ְּ‬
‫ש ִרית‪,‬‬
‫שוֹת ִסיּ וּ ם ַעל ַמ ֶּס ֶכת וְ ֶל ֱאכֹל ַא ֲח ֶר ָיה ְסעוּ ָדה ְּב ָ ׂ‬
‫ַל ֲע ׂ‬
‫ַּכ ָּנהוּ ג ְּב ֵעת ִסיּ וּ ם ַמ ֶס ֶכת‪ָ .‬א ַמר ָל ֶהם ַר ִּבי ַא ְב ָר ָהם ֶּבער'נְ יוּ ‪ֶ ,‬את‬
‫ֹאכלוּ ַרק ְסעוּ ָדה ֲח ָל ִבית‪ִּ ,‬כי‬
‫ית ֶכם‪ֶ ,‬א ְצ ִלי ּת ְ‬
‫ַה ִּסיּ וּ ם ַּת ֲעשׂוּ ְּב ֵב ְ‬
‫לֹא ָס ְבלוּ ַאנַ ׁ"ש ִמנְ ָהגִ ים ֵא ּלוּ ‪ִּ ,‬כי ָרצוּ ְל ַה ֵּדר וְ ִלנְ הוֹג ַּכ ִּמנְ ָהג‬
‫ש ָר ֵאל וּ ְכ ִע ַּקר ַה ֲה ָל ָכה ְּב ַדוְ ָקא‪( .‬שם ג‪-‬רכג)‬
‫יִ ְ ׂ‬
‫"ת ַמ ְק ִּפיד ְמאֹד ַעל ָּכל ׁ ְשעו ָֹתיו וּ ְרגָ ָעיו‪,‬‬
‫ַּכ ָּידוּ ַע‪ָ ,‬היָ ה מו ַֹה ְרנַ ְּ‬
‫וּ ִבגְ ַלל זֶ ה ָהיוּ לוֹ ַּכ ָּמה ׁ ְשעוֹנִ ים ְּב ֵביתוֹ‪ ,‬וּ ַפ ַעם ָא ַמר ְּב ֶד ֶר ְך ַצחוּ ת‬
‫"אין ְל ָך ָא ָדם ׁ ֶש ֵאין‬
‫(פ ֶרק ד‪ ,‬ג)‪ֵ :‬‬
‫ַעל ַמ ֲא ַמר ַה ִּמ ׁ ְשנָ ה ׁ ֶש ְּב ָאבוֹת ֶּ‬
‫אדם ׁ ֶש ֵאינוֹ ַחי ִעם ַה ׁ ָּשעוֹן וְ ַה ְּז ַמן‪ֵ ,‬אינוֹ ָא ָדם!‪.‬‬
‫לוֹ ׁ ָש ָעה"‪ֶ ׁ ,‬ש ָ‬
‫(שם ב–תשט)‬
‫דיון הלכתי המוגש ע"י בית ההוראה "חוט של חסד" מאת הרה"ג ר' אלחנן שלום אלגרוד שליט"א ר"כ ההוראה ודומ"צ דק"ק "חוט של חסד" ודיין בביה"ד "משפט וחסד"‬
‫בתקופת "בין המצרים"‬
‫המדור ימשיך להביא את‬
‫ההלכות מתוך הספר "בעתה אחישנה"‬
‫למורנו ורבנו הגאון הגדול הרב יעקב יוסף‬
‫זצ"ל‪ ,‬שהרביץ תורה בישיבת "חוט של‬
‫חסד" במשך ‪ 14‬שנים‪ .‬ההלכות הנ"ל‬
‫מובאות בברכתו ובהסכמתו של עורך הספר‬
‫– בנו בכורו של מורנו ורבנו זצ"ל הגאון הרב‬
‫עובדיה יוסף שליט"א‪.‬‬
‫או"ח סי' תק"ס ס"א‬
‫א‪ .‬בבבא בתרא [ס'‪" ]:‬שנו חכמים‪ :‬כשחרב‬
‫הבית בשניה‪ ,‬רבו פרושין בישראל‪ ,‬שלא‬
‫לאכול בשר ושלא לשתות יין‪ .‬נטפל‬
‫להם ר' יהושע‪ ,‬אמר להן בני! מפני מה‬
‫אי אתם אוכלין בשר‪ ,‬ואין אתם שותים‬
‫יין‪ .‬אמרו לו‪ :‬נאכל בשר שממנו מקריבין‬
‫על גבי המזבח‪ ,‬ועכשיו בטל‪ ,‬נשתה יין‬
‫שמנסכין על גבי המזבח ועכשיו בטל‪,‬‬
‫אמר להם אם כן‪ ,‬לחם לא נאכל שכבר‬
‫בטלו מנחות‪ ,‬אפשר בפירות‪ .‬פירות לא‬
‫נאכל שכבר בטלו בכורים‪ ,‬אפשר בפירות‬
‫אחרים‪ .‬מים לא נשתה שכבר בטל ניסוך‬
‫המים‪ ,‬שתקו‪ ,‬אמר להם בני בואו ואומר‬
‫לכם‪ ,‬שלא להתאבל כל עיקר אי אפשר‬
‫שכבר נגזרה גזרה‪ ,‬ולהתאבל יותר מדאי‬
‫אי אפשר שאין גוזרין גזרה על הצבור‬
‫אלא אם כן רוב צבור יכולין לעמוד בה‪,‬‬
‫דכתיב 'במארה אתם נארים‪ ,‬ואותי‬
‫אתם קובעים הגוי כולו'‪ ,‬אלא כך אמרו‬
‫חכמים‪ :‬סד אדם את ביתו בסיד ומשייר‬
‫בו אמה על אמה‪ ,‬כנגד הפתח (‪ 48‬ס"מ על‬
‫‪ 48‬ס"מ)"‪.‬‬
‫ב‪ .‬וכל זה בבית רגיל‪ ,‬אבל בנין מסוייד‬
‫ומכוייר כבנין המלכים‪ ,‬גם אם ישייר‬
‫בו ‪ 48‬ס"מ על ‪ 48‬ס"מ ללא ציור וכיור‪,‬‬
‫אסור לבנותו לעולם [הרמב"ם ושו"ע]‪.‬‬
‫ג‪ .‬איסור זה נוהג בין בבתים שבארץ‬
‫ישראל‪ ,‬ובין בבתים שבחוץ לארץ‪ ,‬שבכל‬
‫מקום צריך לשייר ‪ 48‬ס"מ על ‪ 48‬ס"מ‪,‬‬
‫אלא שבני חוץ לארץ צריכים להיזהר‬
‫בזה יותר [אז נדברו ח"ז סי' כ"ג]‪.‬‬
‫ד‪ .‬גם מי שמצפה את הקיר בשטיחים או‬
‫בטפטים‪ ,‬צריך לשייר מקום ריק‪ ,‬שיראה‬
‫הטיח‪[ .‬של"ה‪ ,‬כה"ח סק"ט‪ ,‬משנ"ב סק"ג]‪.‬‬
‫ה‪ .‬כדאי לשייר ‪ 48‬ס"מ על ‪ 48‬ס"מ ללא‬
‫סיד בחדר המדרגות‪ ,‬כדי שכל הנכנסים‬
‫והיוצאים יראוהו ויזכרו את חורבן בית‬
‫המקדש‪ ,‬אבל אין זה פוטר את הדירות‬
‫דיני זכר לחורבן‬
‫מלשייר‪ ,‬אלא צריך לשייר בכל דירה ‪48‬‬
‫ס"מ על ‪ 48‬ס"מ ללא סיד‪.‬‬
‫ו‪ .‬וכן צריך לשייר במחסן‪ ,‬כשהוא נפרד‬
‫מהבית ‪ 48‬ס"מ על ‪ 48‬ס"מ‪ ,‬שאינו בכלל‬
‫הבית‪ ,‬וכן צריך לשייר בחנות‪ ,‬כיון שיש‬
‫בהם שטח ‪ 192‬ס"מ על ‪ 192‬ס"מ‪.‬‬
‫ז‪ .‬לכתחילה ישייר מול הכניסה לבית‪,‬‬
‫כדי שיראה מיד כשיכנס בפתח‪ ,‬ויזכור‬
‫החורבן ויתאונן עליו‪ ,‬ואם שייר במקום‬
‫אחר בבית מועיל‪.‬‬
‫ח‪ .‬לא יצבע את מקום השיור בצבע‬
‫שחור אף אם יכתוב עליו "זכר לחורבן"‪.‬‬
‫וכן אסור לצייר צורת "הכותל המערבי"‬
‫במקום המשוייר שהרי הוא מייפה את‬
‫המקום‪ ,‬ומשמח את הלב בציור‪.‬‬
‫ט‪ .‬הלוקח חצר או בית מסויידת‬
‫ומכויירת הרי זו בחזקתה‪ ,‬ואין מחייבים‬
‫אותו לקלוף בכותל [ע' שו"ת הרדב"ז ח"ב סי'‬
‫תר"מ‪ ,‬ושלחן גבוה [סק"ד]‪.‬‬
‫י‪ .‬וכן יש צורך לשייר בבית הכנסת או‬
‫בבית המדרש‪ ,‬וכן יש צורך לשייר בסוכה‪,‬‬
‫ואף על פי שהם עשויים רק לשם מצוה‪,‬‬
‫וכן באוהל שעל קברי הצדיקים‪ ,‬יש צורך‬
‫לשייר‪ ,‬כמו בבנין חולין שצריך לשייר‪.‬‬
‫יא‪ .‬חדרי פנימיה של ישיבה או מוסד‪,‬‬
‫לכתחילה יש לשייר בהם‪ ,‬ואם לא שיירו‬
‫יש להם על מי לסמוך‪ ,‬משום שהדרים‬
‫בפנימיה‪ ,‬אינם בעלים על הבתים [ע'‬
‫אגרות משה]‪.‬‬
‫יב‪ .‬קבלן שמכר דירה ליהודי‪ ,‬אסור לו‬
‫לסייד מבלי לשייר השיור הנ"ל‪ ,‬וכן סייד‬
‫יהודי שמסייד בית ליהודי צריך לשייר‪,‬‬
‫שהרי הוא שלוחו של בעל הבית‪ ,‬שיד‬
‫פועל כיד בעל הבית‪ ,‬ורק במסייד לגוי‬
‫פטור מלשייר‪.‬‬
‫יג‪ .‬גם מי שגר בשכירות‪ ,‬צריך לשייר‬
‫שהרי בעל הבית יהודי‪ ,‬אבל אם בעל‬
‫הבית גוי‪ ,‬פטור מלשייר [ע' מגדל השן‪,‬‬
‫ואגרות משה ח"ג או"ח ס' פ"ו]‪ ,‬וכתב מועד לכל‬
‫חי‪" :‬בית ששיירו בו אמה על אמה‪ ,‬אותו‬
‫הבית נכון עד העולם‪ ,‬וכל הדרים עליה"‬
‫[כה"ח ס"ק י"א]‪.‬‬
‫סי' תק"ס ס"ב‬
‫א‪ .‬כשחרב בית המקדש תקנו חכמים‬
‫שבכל דבר שמחה‪ ,‬יהיה בה זכר לחורבן‪,‬‬
‫וכמו שכתוב‪" :‬אם אשכחך ירושלים וכו'‬
‫אם לא אעלה את ירושלים על ראש‬
‫שמחתי" [תהלים קל"ז‪,‬ה'] ולכן תקנו‪:‬‬
‫שהעורך שלחן לעשות סעודה לאורחים‬
‫יחסר ממנו מעט‪ ,‬ויניח מקום פנוי בלא‬
‫קערה‪ ,‬מן הקערות הראויות לתת שם‪.‬‬
‫ב‪ .‬ובזוהר [פרשת תרומה דף קנ"ז ע"ב]‬
‫נאמר‪ :‬מי שמתעדן על השלחן‪ ,‬ומתענג‬
‫במאכלים‪ ,‬צריך להזכיר ולדאוג על‬
‫קדושת ארץ הקודש‪ ,‬ועל היכל המלך‬
‫שחרב‪ ,‬ובזכות אותה העצבות שהתעצב‬
‫על השולחן בעת חדווה ומשתה‪ ,‬הקב"ה‬
‫מחשיב זאת כאילו בנה ביתו‪ ,‬ובנה כל‬
‫חורבות בית המקדש ואשרי חלקו;‬
‫לפיכך יש לומר בכל סעודה "על נהרות‬
‫בבל" [תהלים קל"ז]‪ ,‬ובימים שאין אומרים‬
‫בהם תחנון יאמר "שיר המעלות בשוב‬
‫ה'" [תהלים קכ"ו]‪.‬‬
‫ג‪ .‬גם בסעודת מצוה כגון סעודת מילה‬
‫ונשואין‪ ,‬צריך לשייר מקום פנוי בלי‬
‫צלחת‪ ,‬אבל בסעודת שבת‪ ,‬או בסעודת‬
‫יום טוב‪ ,‬לא יחסר שום דבר‪ ,‬שאין‬
‫להראות אבילות בשבת ויו"ט [ברכ"י]‪.‬‬
‫וה"ה בליל פסח‪.‬‬
‫ד‪ .‬עוד אסרו חכמים‪ :‬לאשה שלא תלבש‬
‫את כל תכשיטי הכסף והזהב שיש לה‬
‫אלא תשייר תכשיט אחד כדי שלא יהיה‬
‫התכשיט שלם‪ ,‬ובירושלים יש להקפיד‬
‫בזה יותר [ארץ ישראל סי' כ"ג ס"ה]‪.‬‬
‫ה‪ .‬אבל בשבת ויום טוב‪ ,‬אין צורך‬
‫להחסיר תכשיט‪ ,‬שהרי אין אבילות‬
‫בשבת ויו"ט [ברכ"י]‪.‬‬
‫ו‪ .‬וכשחתן נושא אשה‪ ,‬שובר כלי‬
‫מזכוכית‪ ,‬כדי לזכור את ירושלים‬
‫שנאמר‪" :‬אם אשכחך ירושלים תשכח‬
‫ימיני וכו'‪ ,‬אם לא אעלה את ירושלים‬
‫על ראש שמחתי" [תהלים קל"ז‪,‬ה'‪-‬ו']‪ ,‬ועוד‬
‫שנאמר "עבדו את ה' בשמחה"‪" ,‬וגילו‬
‫ברעדה"‪ ,‬במקום גילה שם תהא רעדה‬
‫[ע' ברכות ל'‪.]:‬‬
‫ז‪ .‬צריך החתן או הרב לומר בקול רם את‬
‫הפסוקים הנ"ל בעת שבירת הכוס‪ ,‬כדי‬
‫שכולם יזכרו את החורבן [וכמו שכתבו בית‬
‫עובד‪ ,‬ושאל האיש‪ ,‬ויבי"א]‪.‬‬
‫ח‪ .‬טוב שהחתן ילבש מגבעת שחורה זכר‬
‫לחרבן‪.‬‬
‫סי' תק"ס ס"ג‬
‫א‪ .‬וכן גזרו שלא לנגן בכלי שיר וכל מיני‬
‫זמר‪ ,‬וכל משמיעי קול של שיר‪ ,‬לשמח‬
‫בהם‪ ,‬ואסור לשומעם מפני החורבן‪ ,‬ולכן‬
‫אסור ללכת לקונצרט‪ ,‬או לערב "שירה‬
‫חסידית" ובפרט כשיושבים בערבוביה‬
‫אנשים ונשים‪.‬‬
‫ב‪ .‬ובספרי [פר' כי תצא] "ונשמרתם מכל‬
‫דבר רע"‪ ,‬מכל דבור רע‪ ,‬וכן אסור לשמוע‬
‫שירי עגבים‪ ,‬שאוזן השומעת תעקר‪ ,‬וכל‬
‫שכן אם שרה זמרת‪ ,‬שירים שיש בהם‬
‫ניבול פה‪ ,‬ואף בסעודת מצוה‪ ,‬אסור‬
‫לשמוע בכל השנה‪ ,‬ויש חובה לצאת‬
‫משם מיד‪ ,‬ואין להתיר מפני דרכי שלום‪.‬‬
‫ג‪ .‬וכן אסור לשיר פסוק בשיר השירים‪,‬‬
‫שהקורא פסוק בבית המשתה בלא זמנו‬
‫מביא רעה לעולם‪ ,‬והתורה חוגרת שק‬
‫ואומרת לפני הקב"ה‪" :‬עשאוני בניך‬
‫ככינור שמנגנים בו לצים" [סנהדרין ק"א‪.].‬‬
‫ד‪ .‬אסור לשיר כל שיר ואפילו כשמשורר‬
‫רק בפה‪ ,‬אם שותה יין‪ ,‬שנאמר‪" :‬בשיר‬
‫לא ישתו יין"‪ ,‬וכבר נהגו כל ישראל לומר‬
‫דברי תשבחות או שיר של הודאות וזכרון‬
‫חסדי הקב"ה על היין‪.‬‬
‫ה‪ .‬האיסור לנגן בכלי שיר‪ ,‬דוקא כשרואה‬
‫את כלי הנגינה‪ ,‬אבל כששומע מרשם‬
‫קול [טייפ]‪ ,‬או מהרדיו שירים [שאין בהם‬
‫ניבול פה] מותר לשמוע‪ ,‬שאין בזה שמחה‬
‫כל כך‪ ,‬וזה לא היה בזמן חז"ל‪ ,‬לא גזרו‬
‫על זה חכמים (כפי אהרן‪ ,‬חלקת יעקב [ח"א ס'‬
‫ס"ב] י"ד [ח"א ס' מ"ה])‪.‬‬
‫ו‪ .‬אבל בימי בין המצרים‪ ,‬מי"ז בתמוז עד‬
‫ט' באב או בימי ספירת העומר [עד ל"ג‬
‫לעומר] יש להחמיר ולא לשמוע אף מרשם‬
‫קול ולא מהרדיו‪ ,‬וכל שכן לאבל על אביו‬
‫או אמו‪ ,‬בתוך י"ב חודש‪.‬‬
‫ז‪ .‬מותר לנגן בכלי נגינה‪ ,‬בסעודת מצוה‬
‫כגון‪ :‬בסעודת חתן וכלה‪ ,‬בסעודת מילה‪,‬‬
‫פדיון הבן‪ ,‬סיום מסכת‪ ,‬בר מצוה ובימי‬
‫חול המועד סוכות‪ ,‬או פסח‪ ,‬או בפורים‪,‬‬
‫או במוצאי שמחת תורה‪.‬‬
‫ח‪ .‬גם אם החתן או הכלה אבלים בתוך‬
‫ל'‪ ,‬צריך לנגן בחתונה בכלי שיר‪ ,‬שאין‬
‫שמחה אלא בכלי נגינה‪ ,‬והרי החתן‬
‫מצוה "ושמח את אשתו אשר לקח"‬
‫[דברים כ"ד‪,‬ה']‪.‬‬
‫ט‪ .‬כשם שפקוח נפש דוחה שבת‪ ,‬כך‬
‫מותר לישיבות "לבעלי תשובה" לערוך‬
‫עצרות התעוררות בלווי "כלי נגינה"‬
‫שהניסיון מראה שעל ידי זה מקרבים‬
‫רחוקים‪ ,‬ורבים שבים בתשובה‪ ,‬והוא‬
‫פיקוח נפש רוחני‪.‬‬
‫לשאלות ולתגובות למדור יש להפנות‬
‫לכתובת אימייל‪hutShelChesed@ :‬‬
‫‪gmail.com‬‬
‫סיפור לשולחן‬
‫שבת‬
‫מו של זונדל נודע‬
‫ש לשמצה בעיר כולה‬
‫ובסביבותיה‪ .‬האיש אשר‬
‫ירד מדרך הישר ופרק מעליו עול‬
‫תורה ומצוות‪ .‬הרחיק לכת מכל‬
‫הקשור לתורה ויהדות‪ .‬מיום ליום‬
‫נודע על עוד ממעלליו והתנכרותו‬
‫לתורה ולדרך המצוות‪ .‬העיר כולה‬
‫הזדעזעה מאוד לנוכח מצבו של‬
‫הלה אך הוא בשלו לא זע ולא נע‪.‬‬
‫הציבור נחלק בתגובתו‪ .‬היו שזכרו‬
‫את ימיו הטובים ונדו בראשם‬
‫בעצב‪ ,‬כאומרים "כמה מצער‬
‫לראות אדם נופל ברשתו של היצר‬
‫ומידרדר לבאר שחת"‪ .‬אחרים‬
‫הביעו את זעמם על חוצפתו ועל‬
‫העזתו לפרוץ את חומות התורה‬
‫והיראה‪ ,‬ואף יצאו ורטנו כנגדו בכל‬
‫הזדמנות שהיא‪.‬‬
‫מה שברור הוא היה שהכל‬
‫התרחקו ממנו ומסביבתו‪ .‬איש לא‬
‫רצה להימצא בקרבתו‪ .‬בכל מקום‬
‫הצביעו עליו באצבע מאשימה‪ .‬גם‬
‫כאשר רצה להיכנס לאחד מבתי‪-‬‬
‫הכנסת בעיר‪,‬היו גם שסילקוהו‬
‫בחרפה‪.‬‬
‫בעיר‪ ,‬שכנה קהילה חסידית‬
‫אשר בה החסידים נהגו להתפלל‬
‫בבתי כנסת משלהם מה שנקרא‬
‫'שטיבלאך'‪ ,‬שבהם יכלו לנהוג‬
‫בחופשיות במנהגיהם הייחודיים‪,‬‬
‫כמו לימוד‪ ,‬תפילה באריכות‪,‬‬
‫שיעורים בחסידות ועוד‪.‬‬
‫‪ccc‬‬
‫באחד הימים עבר זונדל פורק העול‬
‫ליד בית כנסת החסידי‪ ,‬הוא נעצר‬
‫לרגע לשמע הניגונים המרטיטים‬
‫הבוקעים ממנו‪ ,‬והחליט להיכנס‬
‫פנימה‪ .‬הכירו המתפללים מיד כי‬
‫זה 'בעל‪-‬העברה' הידוע בעיר‪ ,‬וקיוו‬
‫כי ביקורו יהיה חד פעמי‪ .‬לא היו‬
‫חסרים להם את הצרה הזו‪ .‬עתה‬
‫ירננו עליהם שהם נותנים מחסה‬
‫ומושיטים יד לפורץ גדר וחוטא‪ .‬אך‬
‫יחד עם זאת התאפקו ולא אמרו‬
‫לו דבר‪.‬‬
‫כמה ימים לאחר מכן נכנס האיש‬
‫שנית לבית הכנסת‪ ,‬בעיצומה של‬
‫תפילה בניגון‪ .‬הוא ישב כל העת מן‬
‫הצד דומם‪ ,‬מביט בעניים עורגות‬
‫במתפללים‪,‬ישב דומם ולא הוציא‬
‫הגה מפיו‪.‬‬
‫גם הפעם לא אמרו לו המשתתפים‬
‫דבר‪ ,‬ומאז החל האיש להופיע‬
‫במקום תדיר‪ .‬ככל שתכפו שם‬
‫ביקוריו התחולל בו שינוי לטובה‪.‬‬
‫הוא החל זונח את מעשיו הרעים‬
‫ומביע רצון לחזור לדרך הטוב‬
‫והישר‪.‬‬
‫כשלושה חודשים נמנע האיש‬
‫ממעשי החטא‪ ,‬והכול שמחו על‬
‫השינוי שחל בו לטובה‪ ,‬אך לאחר‬
‫ימין מקרבת‬
‫המשך דבר ראש הישיבה‬
‫תקופה שוב יצא שמו כי סרח‬
‫וחטא חטא חמור‪ .‬הפעם התקשו‬
‫החסידים להבליג‪ .‬הם החליטו כי‬
‫יאלצו לסלקו מחברתם‪.‬‬
‫בנועם וברכות פנו אל זונדל והורו‬
‫לו כי לא יוכל שוב לדרוך רגל‬
‫במחיצתם כל עוד אוחז הוא בידו‬
‫בשקצים ורמשים‪ .‬כאשר מסרו לו‬
‫את דבר החלטתם‪ ,‬טען לפניהם‬
‫זונדל כי בכך הם גוזרים עליו נפילה‬
‫לשאול תחתית אשר אי אפשר‬
‫לדעת אם ממנה תהיה תקומה‪:‬‬
‫"מאז באתי בחברתכם התאמצתי‬
‫שלא למעוד שוב‪ ,‬ולמרבה הצער‬
‫כשלתי‪ .‬אבל אם תרחיקו אותי‪,‬‬
‫אאבד את התקווה להיחלץ מדרך‬
‫החטא ואני עלול חלילה לרדת‬
‫מטה מטה לשאול התחתיות"‪.‬‬
‫משכך החליטו החסידים להיוועץ‬
‫ברבם נכנסו זקני החסידים אל‬
‫הרבי ושטחו לפניו את סיפורו של‬
‫האיש‪ .‬הם סיפרו על החלטתם‬
‫לסלקו מאיתם‪.‬‬
‫הרבי האזין להם ברוב קשב‪ ,‬ואז‬
‫פתח ואמר‪" :‬אספר לכם סיפור‪:‬‬
‫‪ccc‬‬
‫"למלך אחד נודע כי ביער הסמוך‬
‫מסתובב דוב ענק‪ .‬בהיותו חובב‬
‫ציד‪ ,‬חפץ מאוד לצוד את הדוב‪,‬‬
‫ולהציג את פרוותו בגאווה לעיני‬
‫האצילים והשרים‪.‬‬
‫"מזג האוויר היה קר וסוער‪ ,‬אך‬
‫הוא היה נחוש לצאת בעקבות‬
‫הדוב‪ .‬בטוח היה בעצמו ובהכרתו‬
‫את היער ולכן יצא בגפו אל מסע‬
‫הציד‪ .‬הוא נכנס בין העצים והחל‬
‫לחפש אחר הדוב‪.‬‬
‫"לפתע הבחין בדוב והחל לדלוק‬
‫אחריו‪ .‬שוב ושוב חמק הדוב ממנו‪,‬‬
‫מתוך מנוסה למעבה היער‪ ,‬והמלך‬
‫בעקבותיו‪ ,‬אך לשווא‪ ,‬כי את הדב‬
‫לא הצליח לצוד‪ .‬הלילה החל לרדת‪,‬‬
‫סופת שלגים השתוללה‪ ,‬ושלג כבד‬
‫כיסה את היער‪ .‬כאשר סוף סוף‬
‫החליט המלך לשוב על עקבותיו‬
‫קלט כי אין לו שום מושג כיצד‬
‫מוצאים את הדרך החוצה‪.‬‬
‫"המלך ניסה ללכת בין עצי היער‪,‬‬
‫בתקווה למצוא שביל מוּ כר‪ ,‬אך‬
‫לשווא‪ .‬הלילה ירד עלטה כיסתה‬
‫את הכל והוא נותר לבדו‪ .‬כך בילה‬
‫המלך את הלילה בין העצים‪ ,‬רועד‬
‫מקור וחרד מפני חיות הטרף‪.‬‬
‫"הבוקר עלה ושוב ניסה המלך‬
‫לחזור לדרך המלך‪ ,‬אך לא מצא‬
‫את הנתיב‪ .‬ייאוש השתלט עליו‪.‬‬
‫הוא חש שכוחותיו אוזלים‪ .‬פתאום‬
‫העלון השבוע‬
‫שמע קול קורא‪' :‬מי שם?!'‪' .‬אני!'‪,‬‬
‫מוקדש‬
‫השיב המלך בקול רפה‪ ,‬אך בגאווה‬
‫לרפואת יוסף חיים בן‬
‫של מלך שעדיין לא עזבה אותו‪.‬‬
‫טובה‪ ,‬בועז בן רומיה‪ ,‬בת‬
‫"היה זה סוחר יהודי שעשה את שבע בת ימימה‪ .‬לזש"ק‪:‬‬
‫דרכו ביער והבחין בדמותו של דוד גרשון בן מרסל‪ ,‬וזוג'‬
‫האיש התועה‪ .‬היהודי כמובן לא‬
‫ידע את זהות האיש אשר הוא‬
‫מציל‪ ,‬אך דאג לו במסירות‪ .‬הוא‬
‫הביא את המלך אל ביתו‪ ,‬חימם‬
‫את גופו‪ ,‬השביעו במאכל והרווהו‬
‫במשקה‪ .‬כאשר הגיעה העת‬
‫להיפרד‪ ,‬שאלוֹ המלך כיצד יוכל‬
‫להודות לו‪ ,‬והסוחר היהודי ענה‬
‫כי עשה זאת שלא על‪-‬מנת לקבל‬
‫פרס‪ .‬המלך נפרד ממארחו כשהוא‬
‫לא מגלה לו את זהותו‪.‬‬
‫"כמה ימים לאחר מכן התקבלה‬
‫בבית הסוחר הזמנה מלכותית‬
‫להשתתף בערב מיוחד בארמון‬
‫המלוכה‪ .‬הסוחר שלא הבין על‬
‫מה ולמה הגיע לו הזמנה זו הביט‬
‫בה בפליאה‪ ,‬אך למרות הכל לבש‬
‫הסוחר את מיטב בגדיו ובא אל‬
‫הארמון‪ .‬עם הגעתו למקום זכה‬
‫לכבוד הגדול ביותר שחלק המלך‬
‫מעודו לאדם כלשהו‪ .‬המלך הושיב‬
‫את היהודי לידו‪ ,‬וסיפר באוזני כל‬
‫המסובים כמה הוא חייב תודה‬
‫לאיש הזה‪ ,‬שהציל את חייו‪ .‬הוא‬
‫העניק לו מתנות רבות והשתדל‬
‫בכל דרך להסב לו את התענוג‬
‫הגדול ביותר שרק אפשר"‪.‬‬
‫‪ccc‬‬
‫הרבי סיים את סיפורו‪ ,‬והישיר‬
‫מבט אל זקני החסידים‪ .‬הללו‬
‫אימצו את מוחם בניסיון להבין‬
‫את פשר הסיפור‪ ,‬ותלו ברבי עיניים‬
‫בציפייה‪ .‬חייך הרבי ואמר‪" :‬שווּ‬
‫בנפשכם את הכבוד והעונג הגדול‬
‫שחווה אותו סוחר‪ .‬דעו‪ ,‬כי כל זה‬
‫אינו מגיע לאחד מאלף אלפי‪-‬‬
‫אלפים מגודל התענוג הנגרם‬
‫לריבונו של עולם כשאתם מקרבים‬
‫את היהודי האומלל הזה‪ ,‬ובזכות‬
‫הקירוב שלכם הוא עושה עברה‬
‫אחת פחות!‪...‬‬
‫"האם תרצו למנוע את התענוג‬
‫הזה ואת נחת הרוח הגדולה הזו‬
‫מהקדוש‪-‬ברוך‪-‬הוא?!"‪.‬‬
‫היתה זו תשובה‬
‫משמעית‬
‫חד‬
‫לחסידים אשר‬
‫חזרו את מקומם‬
‫וידעו מעתה איך‬
‫לנהוג עם האיש‪.‬‬
‫לא חלף זמן רב‬
‫וזונדל זכה לעלות‬
‫אל הדרך העולה‬
‫בית קל ועלה‬
‫על דרך התורה‬
‫והחסידות‪.‬‬
‫תהילה בת לאה‪ .‬להצלחת‬
‫יוסף זיו בן רחל‪ ,‬להצלחת‬
‫חנניה רפאל בן שרה‪.‬‬
‫ולהגיד תודה על הכול"‪ .‬וכן ידבר עם ה'‬
‫דבר‬
‫על הלימוד שלו על הפגישות שלו עם בני אדם על הכניסה‬
‫לבית ועל היחס לאשתו ולילדים ועל כל מאורעותיו‬
‫שבאותו יום‪ ,‬ועל כל דבר ודבר אם לא התפלל לפני הדבר‬
‫ולא הודה אחרי הדבר יעשה תשובה ויחזק את עצמו‬
‫להתחיל לחיות את האמונה באמת‪.‬‬
‫זו התכלית של כל התורה והמצוות‪ ,‬כמו שאומר רבנו‬
‫הקדוש בתורה ל"ז‪" :‬הכלל – שעיקר התכלית הוא רק‬
‫לעבוד ולילך בדרכי ה' לשמו יתברך‪ ,‬כדי לזכות להכיר‬
‫אותו יתברך ולדעת אותו יתברך‪ ,‬שזהו עיקר התכלית‪ ,‬וזהו‬
‫רצונו יתברך‪ ,‬שאנחנו נכיר אותו יתברך‪ .‬ואין ראוי לאדם‬
‫שיהיה לו כונה אחרת בעבודתו יתברך‪ ,‬כי אם למלאות‬
‫רצונו יתברך‪ ,‬שאמר ונעשה רצונו"‪.‬‬
‫וכך מביא המאור ושמש (שם) בשם ר' אלימלך מליז'נסק‬
‫על סמיכות הפסוקים‪" :‬וידבר אלוקים את כל הדברים‬
‫האלה לאמור – אנוכי ה' אלוקיך‪ "...‬שביאורו‪ ,‬שכל‬
‫הדברים אשר דיבר אלוקים וכל המצוות שציווה הוא‬
‫יתברך‪ ,‬תכלית כוונתו בקיומם ובעשייתם היא שיידע לומר‬
‫אנוכי ה' אלוקיך ושישיג בעשייתם את מציאותו יתברך!"‬
‫והעיקר הוא‪ ,‬שיבדוק את עצמו אם הוא אוחז בשלמות‬
‫האמונה שעליה דיברנו בשבועות האחרונים‪ :‬האם הוא‬
‫מודה על הטוב ועל הרע! כי הגמרא אומרת "חייב אדם‬
‫לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה" – אנשים‬
‫שואלים איך אפשר להגיד תודה על הצרות ועל הבעיות?‬
‫אבל הגמרא אומרת חייב לברך! זו חובה לכל אדם לברך‬
‫ולהודות‪ .‬זו לא חסידות‪ .‬כל מה שעושה ה' לטובה עושה‪.‬‬
‫כמו שהבאנו בשבוע שעבר מתוך דבריו המתוקים מדבש‬
‫של האדמו"ר מקלויזנבורג זיע"א‪ .‬ואם אדם עדיין רואה‬
‫שהוא לא חי את האמונה שהכול לטובה והוא לא אומר‬
‫תודה בלב שלם על הכול – הוא צריך להתפלל ולהתחנן‬
‫ולבקש מה'‪ :‬תן לי אמונה שהכול לטובה!‬
‫וזה השורש לכל הגלויות ולכל החורבנות ולכל הגזירות‬
‫שאינן טובות‪ .‬וכאשר תתגלה ותתפשט האמונה הקדושה‪,‬‬
‫האמונה הפשוטה‪ ,‬שאין עוד מלבדו יתברך ושה' הוא‬
‫האלוקים‪ ,‬שגם הצרות והגזירות הם מאהבתו ומרחמיו‬
‫הגדולים והאינסופיים‪ ,‬ועל ידי שנזכה לחזק את עצמנו‬
‫באמונה‪ ,‬ולשפוט את עצמנו בכל יום על מידת האמונה‪ ,‬על‬
‫ידי זה נזכה שימים אלה יהפכו לכל בית ישראל‪" :‬לששון‬
‫ולשמחה ולמועדים טובים והאמת והשלום אהבו"‪.‬‬
‫בברכת שבת שלום ומבורך‬
‫לכל בית ישראל‬
‫חנוך‬
‫לנער‬
‫בשבוע שעבר הכרנו את דני‪.‬‬
‫לימודי הצלחה פרק כד‬
‫מאת הרב יצחק אבוחצירא‪.‬‬
‫דני‪ ,‬מתקשה מאוד ליישם את כל מה שכתבנו‬
‫בפרקים האחרונים על "ניהול זמן הערב והבוקר‬
‫אצל ילדים" הוא מודע לכך שקשה לו ואף ניסה‬
‫להתחיל לעבוד עם השיטות הכתובות‪ ,‬אך מאוד‬
‫קשה לו ליישם אותם במדויק ולראות התקדמות‬
‫והצלחה‪.‬‬
‫זה לא שדני לא רוצה להתקדם‪ ,‬להיפך הוא אפילו‬
‫רוצה מאוד‪.‬‬
‫אלא שהבעיה שלו לא קשורה רק ל"רצון"‪,‬‬
‫לחוסר מוטיבציה בקימת הבוקר או לבעיית שינה‬
‫ספציפית‪.‬‬
‫הבעיה של דני מורכבת יותר והיא קשורה גם‬
‫לקשיי יקיצה וגם לקשיי התארגנות‪ ,‬בעיה‬
‫"מורכבת" זו היא בעיה נוירולוגית ושמה "הפרעת‬
‫קשב וריכוז"‪ .‬כן‪ ,‬אותה בעיה נפוצה‪ ,‬שהקדשנו לה‬
‫מקום נכבד בסדרה הקודמת‪.‬‬
‫השבוע נמשיך בע"ה להסביר‪ :‬מה הקשר בין‬
‫"הפרעת קשב וריכוז" לבין בעיית קימה בבוקר‬
‫ומה נוכל לעשות לשיפור המצב‪.‬‬
‫השוטר הפנימי‬
‫הסברנו שלכל אחד מאיתנו יש "מנגנון" מיוחד‬
‫שנקרא "השוטר הפנימי"‪.‬‬
‫תפקידו של השוטר הזה הוא‪ :‬להציב את‬
‫מערכות הבקרה והשליטה שלנו בקדמת‬
‫הבמה‪ ,‬מנגנון זה משתלט על הרצונות‬
‫החשקים שלנו ואומר לנו "עכשיו מוכרחים‬
‫להתעורר כי הגיע הזמן‪ ,‬אנו מוכרחים להגיע‬
‫ללימודים או לעבודה וכדו' ולכן אנו מחויבים‬
‫לקום מיד"‪.‬‬
‫במילים אחרות אפשר לומר כי יש לנו יכולת‬
‫לסנן "בזמן אמת" את המחויבויות מהרצונות‬
‫והחשקים שלנו‪ :‬אמנם אני רוצה לישון‪ ,‬אך יש‬
‫לי מחויבות קודמת וחשובה יותר‪.‬‬
‫אצל ילד או מבוגר הסובלים מ"הפרעת‬
‫קשב וריכוז" השוטר הזה לא קיים או שהוא‬
‫חלש ו"רדום" ולכן הוא מאפשר לנו לשכוח‬
‫מהמחויבויות ולהמשיך לישון‪ .‬אותו שוטר‬
‫פנימי שנרדם לא מאפשר לשמור על הערנות‬
‫של יכולת השיפוט שלנו ועל ההיגיון הבורר את‬
‫הפעולות שעלינו לעשות‪.‬‬
‫תוכנית אינדיבידואלית‬
‫הקושי אינו מסתיים עם העוררות בבוקר‪ ,‬אלא‬
‫גם כאשר הילד כבר התעורר‪ ,‬ייקח לו זמן ניכר‬
‫לעבור מפעולה לפעולה‪ ,‬מפעולת השכיבה‬
‫במיטה לפעולת הקימה מהמיטה‪ ,‬ומפעולת‬
‫הקימה מהמיטה לשאר התארגנויות הבוקר‪,‬‬
‫כי להפרעת קשב יש קשר חזק לקושי במעבר‬
‫בין פעולות‪.‬‬
‫הפרעת הקשב משפיעה גם על רמות אנרגיה‬
‫נמוכות שמונעות מהילד את הכוח ו"הרצון"‬
‫כדי לצאת מהמיטה ולהתחיל את היום‪ ,‬ישנו‬
‫גם קושי "לעבד" ולתכנן את התוכניות של‬
‫היום והוא חושב עליהם תוך כדי "ריחוף‬
‫וחלומות בוקר" במיטה‪ .‬במידה ולא נזרז‬
‫את הילד כל מספר דקות‪ ,‬הבוקר שלו יכול‬
‫להתפרס על פני שעתיים ואפילו שלוש‬
‫(במידה ולא נרדם שוב)‪.‬‬
‫לקשיים "מובנים" אלו הקרויים בקיצור "קשיי‬
‫ניהול עצמי והתארגנות" נכנסים גם גורמים‬
‫של חוסר מוטיבציה ודימוי עצמי נמוך‪ ,‬סף‬
‫תסכול נמוך ובעיית סמכות וגבולות‪ ,‬שגם‬
‫הם "לוקים בחסר" אצל הסובל מהפרעת‬
‫קשב וריכוז‪ .‬ולכן אנו מוכרחים לבצע הערכה‬
‫אינדיבידואלית של "היכולות" של הילד‬
‫ולבנות לו תוכנית בהתאם‪.‬‬
‫בעיה מעגלית‬
‫בעיות אלו כמעט ואינן "עוברות" עם הגיל‪,‬‬
‫ופעמים רבות הן אפילו מועצמות‪ ,‬ולמה?! כי‬
‫בעיה זו הינה בעיה "מעגלית" והיא הולכת‬
‫ומתעצמת כתוצאה ממספר סיבות‪ ,‬אחת מהן‬
‫קשורה באופן ישיר לאחד מדרכי ההתמודדות‬
‫והטיפול שלנו בבעיית הקשב‪:‬‬
‫חלק מתהליך הטיפול בילד עם בעיית קשב‬
‫וריכוז‪ ,‬הוא "טיפול תרופתי" הילד לוקח בד"כ‬
‫ריטלין‪ ,‬קונצרטה או כדור אחר‪ .‬לכדורים‬
‫אלו תופעות לוואי קבועות‪ :‬מכיוון שמדובר‬
‫ב"חומר ממריץ"‪ ,‬הריטלין גורם לדיכוי הצורך‬
‫לישון במהלך שעות פעילותו‪ .‬ולכן שעת‬
‫בדיחות הדעת‬
‫יועץ חינוכי ומחנך בת”ת “שלום בנייך”‬
‫ההליכה לישון מתאחרת ולפעמים אפילו‬
‫מתאחרת מאוד‪ ,‬כתוצאה מהשפעת התרופה‪.‬‬
‫(זו הסיבה מדוע אסור לתת ריטלין בשעות‬
‫הערב)‪.‬‬
‫מסיבה זו‪ ,‬הקשר בין הפרעת קשב וריכוז לבין‬
‫הפרעות ובעיות בשינה הוא מורכב ומושפע‬
‫אחד מהשני גם ללא נטילת התרופה וגם עם‬
‫נטילתה‪ .‬הולכת ונשמעת הטענה כי ילדים‬
‫רבים המאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז‬
‫סובלים מהפרעת שינה עיקרית שיכולה‬
‫להסביר בבהירות את הקושי בהתמודדות‬
‫הבוקר‪ ,‬כי כשכמות ואיכות השינה נפגעת‬
‫זמנית או תמידית הדבר משפיע על‬
‫ההתנהגות‪ ,‬על מצב הרוח‪ ,‬על התפקוד‬
‫הקוגניטיבי וחוזר חלילה‪.‬‬
‫דבר נוסף‪ ,‬התסמינים של ההפרעות הנוספות‬
‫שמהן עלולים לסבול ילדים עם הפרעת‬
‫קשב וריכוז‪ ,‬כגון הפרעות חרדה‪ ,‬התנהגות‪,‬‬
‫סף תסכול נמוך‪ ,‬גבולות‪ ,‬וויסות ומצב רוח‬
‫משתנה‪ ,‬קשורים להפרעות שינה בפני עצמן‪,‬‬
‫ויכולים להשפיע לרעה על השינה על ידי‬
‫הגברת המאבקים או ההתנגדות ללכת לישון‪.‬‬
‫כל הורה לילד עם הפרעת קשב מכיר היטב את‬
‫התופעה המדוברת של מלחמות הלילה עד‬
‫שהילד נרדם‪ .‬וברור כי‪ :‬ילד הנמצא במלחמה‬
‫מתמדת בשעות הערב לקראת השינה‪ ,‬מפסיד‬
‫את שעות השינה הנצרכות דבר היוצר מחסור‬
‫בשעות השינה וכמובן פוגע גם באיכות השינה‪,‬‬
‫ומכאן לקשיי התעוררות והתארגנות הבוקר‬
‫במגוון רב של סיבות‪.‬‬
‫הערכה של בעיות השינה‬
‫מכיוון שבעיות שינה נפוצות אצל ילדים‬
‫הסובלים מהפרעת קשב וריכוז ובשל השפעתן‬
‫השלילית על התפקוד בהלך היום‪ ,‬עלינו‬
‫להעריך בצורה ברורה את מאפייני השינה ואת‬
‫בעיות השינה אצל הילד‪ .‬בדיקות אלו נעשה‬
‫בצורה יסודית אצל רופא התפתחותי‪.‬‬
‫במסגרת הבדיקה בבית‪ ,‬נמלא "יומן שינה‬
‫שבועי"‪ .‬נמלא בו את שעת הדרישה לעלות‬
‫לישון‪ ,‬שעת השינה בפועל‪ ,‬מה הילד עשה‬
‫במהלך זמן זה‪ ,‬נמלא בו גם את שעת הדרישה‬
‫לקום ושעת ההשכמה בפועל‪ ,‬כיצד הילד‬
‫התמודד בבוקר ואת רמת העייפות היומית‪.‬‬
‫מה עוד אפשר לעשות?‬
‫נאפשר לילד להוציא אנרגיות בשעות אחה"צ‪,‬‬
‫ע"י משחקים בגינה השכונתית‪ ,‬ריצה‪ ,‬קפיצות‪,‬‬
‫רכיבה על אופניים‪ ,‬שחיה ועוד‪ .‬פעילויות‬
‫אלו יסתיימו עד שעתיים שלוש לפני השינה‪.‬‬
‫מטרת הפעילויות הם "לשחרר" אנרגיות‬
‫ולהתעייף‪ ,‬עייפות מספקת תעזור לילד‬
‫להירדם כמעט באופן מידי‪ ,‬בצורה רגועה‬
‫ובתקווה להתעוררות קלה יותר‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬נרגיל את הילד להתקלח מידי ערב‪.‬‬
‫מקלחת במים חמים תוסיף לעייפותו ותאפשר‬
‫לנו לארגן את שאר הילדים בזמן שהילד עם‬
‫הפרעת הקשב נמצא במקלחת‪ .‬נבנה את‬
‫סדר היום של שעות הערב כך שבני הבית‬
‫יסיימו את התארגנות הערב בשעה סבירה‬
‫ובזמן שקבענו לישון‪ ,‬הבית יהיה חשוך כמעט‬
‫לחלוטין (שעון שבת הוא פתרון מצויין) רצוי‬
‫להשמיע בחדר הילדים דיסקים של סיפורים‬
‫מעניינים שיעזרו לילד להיכנס למיטה בשעה‬
‫סבירה בכדי לשמוע את הסיפורים ולישון את‬
‫מספר שעות השינה לו הוא זקוק‪.‬‬
‫חשוב להכין בערב את יום המחר‪ :‬סידור‬
‫המערכת בתיק‪ ,‬בחירת בגדים ומקום קבוע‬
‫להנחתם‪.‬‬
‫תזונה המזיקה לשינה‬
‫תזונה לקויה‪ ,‬חוסרים תזונתיים ומתח‬
‫מתמשך גם כן עלולים לגרום להפרעות שינה‪.‬‬
‫ויטמינים מקבוצת "‪ "B‬משפיעים ישירות על‬
‫איכות השינה‪ .‬חוסרים בחומצה פולית‪ ,‬ניאצין‪,‬‬
‫‪ B1, B6‬ו ‪ 12B‬עלולים לגרום להפרעות שינה‪.‬‬
‫מינרלים כמו מגנזיום‪ ,‬אשלגן‪ ,‬ברזל‪ ,‬וסידן‬
‫מעורבים במנגנוני השינה והפגת מתחים‬
‫פיזיים ונפשיים‪.‬‬
‫אספקה נאותה של חומצות אמינו (אבני‬
‫הבניין של החלבונים בגופנו) גם היא חיונית‬
‫כמעט א”א לבוא לידי שמחה כי אם ע”י מילתא דשטותא‬
‫מצאו לעני‪ ,‬שהוא עומד בשוק‬
‫ומתייפח‪ :‬מטבע היה לו ואבד‪ .‬אמרו‬
‫לו‪ :‬בדוק כיסיך‪ ,‬שמא תמצאנו‪.‬‬
‫השיב העני‪ :‬כבר בדקתי ולא מצאתי‪.‬‬
‫אמרו לו‪ :‬שמא יש לך עוד כיס אחד‪,‬‬
‫שלא בדקת? החזיר העני‪ :‬יש לי עוד‬
‫כיס אחד‪ ,‬אבל אותו אני מתיירא‬
‫לבדוק – שמא לא אמצא גם שם‪...‬‬
‫לאיכות השינה‪ .‬במיוחד חשובה חומצת‬
‫אמינו "טריפטופאן" המשמשת כחומר מוצא‬
‫לייצור סרוטונין החיוני לתהליך השינה‪,‬‬
‫לאיכותה ולמצב הרוח‪ .‬בנוסף היא מעורבת‬
‫ביצור ההורמון "מלטונין" המכונה גם "הורמון‬
‫השינה"‪.‬‬
‫תזונה טבעית‪ ,‬מאוזנת ומגוונת מאפשרת‬
‫השלמת החוסרים ברכיבי התזונה החיוניים‬
‫לשינה טובה ורציפה‪ .‬לעיתים אפשר להיעזר‬
‫בתוספים ובצמחי מרפא‪ ,‬אך את זאת כדאי‬
‫לעשות בהתייעצות עם מומחה לנושא‪.‬‬
‫הטיפול התזונתי בכל בעיה בריאותית‬
‫מתמקד בהימנעות ממזונות מזיקים והוספה‬
‫של מזונות מועילים ומבריאים‪ .‬בהתאם לכך‪,‬‬
‫כדי לשפר את איכות השינה‪ ,‬כדאי להימנע‬
‫ממזונות מעוררים ולהוסיף לתזונה מזונות‬
‫בעלי השפעה מרגיעה‪ .‬המזונות הגורמים לאי‬
‫שקט ועוררות יתר הם‪:‬‬
‫סוכרים פשוטים ‪ -‬סוכר לבן‪ ,‬קמח לבן‪,‬‬
‫ממתקים מתוקים ומלוחים‪ ,‬מאפים‪ ,‬עוגות‪,‬‬
‫גלידות וכדו'‪.‬‬
‫קפאין‪( -‬קפה‪ ,‬תה‪ ,‬קקאו‪ ,‬קולה‪ ,‬משקאות‬
‫אנרגיה) הקפאין הוא סם ממכר פיזית ונפשית‬
‫הגורם לעוררות יתר ואי שקט‪.‬‬
‫צבעי מאכל עזים‪( -‬ובמיוחד כתומים‬
‫ואדומים) נמצאו כגורמים להיפראקטיביות‬
‫וחוסר שקט‪.‬‬
‫עודף נתרן (מלח)‪ -‬עודף נתרן‪ ,‬גורם בין השאר‬
‫לתחושת מתח‪ ,‬מועקה וצימאון מתמשך‪.‬‬
‫נוותר על שימוש במונוסודיום גלוטומט‬
‫(משפר טעם) ונמנע ככל האפשר מארוחות‬
‫כבדות ומזונות המתובלים בתבלינים חריפים‬
‫ומעוררים (פלפל‪ ,‬קינמון‪ ,‬רוזמרין‪ ,‬קארי‪,‬‬
‫פפריקה חריפה)‪.‬‬
‫תזונה לשיפור השינה‬
‫מזונות בעלי השפעה מרגיעה על מערכת‬
‫העצבים הם מזונות העשירים באשלגן‪,‬‬
‫מגנזיום וויטמין ‪ .B‬מחקרים הוכיחו כי תזונה‬
‫עשירה באשלגן מסייעת בהפחתת מתחים‬
‫ושיפור השינה‪.‬‬
‫בקטגוריה הזאת נכללים‪ :‬פירות (בננה‪,‬‬
‫אבטיח‪ ,‬אשכולית‪ ,‬אבוקדו)‪ ,‬ירקות חיים‬
‫ומבושלים (במיוחד‪ ,‬חסה‪ ,‬פטרוזיליה מלפפון‪,‬‬
‫גזר‪ ,‬עגבניה‪ ,‬תפוח אדמה‪ ,‬ברוקולי)‪ ,‬דגנים‬
‫מלאים (אורז מלא‪ ,‬דוחן‪ ,‬שיבולת שועל)‪,‬‬
‫קיטניות (עדשים‪ ,‬חומוס‪ ,‬פול‪ ,‬סויה)‪ ,‬שקדים‬
‫אגוזים וזרעונים (שומשום‪ ,‬פשתן)‪.‬‬
‫בקיצור מומלץ לא לאכול ארוחה כבדה‪ ,‬מלוחה‬
‫או חריפה לפני השינה‪ ,‬אך לא ללכת לישון‬
‫רעבים‪ .‬כדאי לאכול פחמימות וחלבונים‪ ,‬אך‬
‫לא שוקולד או פחמימות מזוקקות‪ .‬לא כדאי‬
‫לשתות כמות גדולה של נוזלים סמוך לשינה‬
‫ובמיוחד לא משקאות מעוררים‪ ,‬אך לוודא‬
‫ששותים מים מספיק במהלך היום‪.‬‬
‫התעוררות זורמת‬
‫נעזור לילד להתעורר בבוקר באופן הדרגתי‪:‬‬
‫נשאיר את התריסים בחדר השינה פתוחים‬
‫מטות מסעי התשע"ה‬
‫כדי לאפשר לילד להתעורר תוך כדי התגברות‬
‫אור השמש‪ ,‬נכוון שעון מעורר שיצלצל כ‪15-‬‬
‫דק' לפני הזמן בו הילד צריך לקום ומידי‬
‫י‪-‬ם ת”א חיפה בא”ש‬
‫כמה דקות "הנודניק" יעבור למנגינה אחרת‪.‬‬
‫אמצעי נוסף שנמצא יעיל מדיווחי ילדים הוא‪ :‬כניסה ‪19:28 19:18 19:25 19:10‬‬
‫להתעורר עם מוזיקה רקע רגועה (לא קצבית‬
‫ורועשת)‪ ,‬ומידי פעם לעבור ליד מיטת הילד‪,‬‬
‫יציאה‬
‫‪20:26 20:30 20:28 20:26‬‬
‫לקרא בשמו‪ ,‬ללטף אותו‪ ,‬לדגדג אותו ולהרטיב‬
‫לו מעט את הפנים במים ע"י מגבת רטובה‬
‫ר"ת ‪21:01 21:04 21:01 21:02‬‬
‫וכדו' בהצלחה!‬
‫הודעה להורים על "קעמפ ניווט‪-‬שטח לבחורים"‬
‫בשבוע הראשון של בין הזמנים‪ ,‬אפעיל בירושלים הפטרה‪ :‬שמעו דבר (ירמיה ב)‬
‫בע"ה ביחד עם מדריכי שטח‪ ,‬קעמפ לנערים‪/‬בחורים‬
‫בגילאי ‪.12-14‬‬
‫יו”ל ע”י מוסדות "חוט של חסד"‬
‫בפעילות‪ :‬רכיבת שטח אתגרית‪ ,‬בריכה ומלגשות‬
‫קצף‪ ,‬פעילות ‪ .o.d.t‬מנהיגות והעצמה אישית‪ ,‬רח' שמואל הנביא ‪ 13‬ירושלים ת‪.‬ד‪ 57669 .‬י‪-‬ם‬
‫טל’ ‪ 02-5812210‬פקס ‪02-5812252‬‬
‫בסיום השבוע בליל שישי פעילות "אש‪-‬לילה" ביער‬
‫מהשקיעה עד הזריחה‪ -‬ניווט קבוצות בשטח‪ ,‬בנייה להצטרפות לקבלה בדוא”ל ולתגובות כתבו לנו‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫ולינה במאהל בדואי‪ ,‬קומזיץ העצמה רגשית מסביב‬
‫למדורה‪ ,‬הכנת פיתות על טאבון ועוד‪.‬‬
‫כתובתינו באינטרנט‬
‫המחיר ‪ ₪ 180‬לשבוע פעילות‪.‬‬
‫לפרטים ‪0548-434-435‬‬
‫זמנים |‬