‫הלכות פסח‬
‫‪243‬‬
‫ביום שמחתכם ומועדיכם‬
‫‪244‬‬
‫הלכות פסח‬
‫מבוא‬
‫כידוע‪ ,‬התורה החמירה באיסור חמץ בפסח יותר מבשאר האיסורים‪ .‬החמץ אסור‬
‫באכילה ובהנאה ובנוסף לכך המשאיר חמץ בביתו בפסח ואינו מוכרו לגוי‪ ,‬עובר על‬
‫שני איסורי תורה "בל יראה" "ובל ימצא" ועובר על מצוות עשה "תשביתו שאור‬
‫מבתיכם"‪.‬‬
‫חמץ רומז ליצר הרע‬
‫כתב הרדב"ז שחמץ בפסח חמור במיוחד משום שהוא רומז ליצר הרע המכונה‬
‫"שאור שבעיסה" אותו צריך לבער לגמרי‪ .‬עלינו לחפשו בחורים ובסדקים ולא לתת‬
‫לו שום אחיזה אצלנו‪.‬‬
‫בספרי חסידות מבואר‪ ,‬שהחמץ רומז להתנשאות וגאווה מפני שטבעו לתפוח‬
‫והמצה שנשארת דקה רומזת לענווה וביטול‪ .‬חג הפסח מלמד אותנו את ערכה של‬
‫ענווה‪ .‬ולכן מצווים אנו לא להשאיר חמץ אפילו כל שהוא‪ ,‬כי הגאווה היא שורש לכל‬
‫הנטיות הבלתי רצויות שבאדם‪ .‬ולכן צריך לבערה מכל וכל‪ ,‬כפי שנאמר‪" :‬תועבת ה'‬
‫כל גבה לב"‪.‬‬
‫הנזהר בחמץ מובטח לו שלא יחטא‬
‫כתב האר"י ז"ל‪ :‬מי שנזהר אפילו ממשהו חמץ בפסח‪ ,‬מובטח לו שלא יחטא כל‬
‫השנה‪ .‬והכוונה היא שמשמיים יסייעו בידו שלא ייכשל כל השנה‪.‬‬
‫לכן נהגו בקהילות ישראל חומרות יתירות וזהירות מחמץ בפסח‪ ,‬יותר משאר‬
‫איסורי תורה‪ .‬ואין לנהוג קלות ראש בחומרות שנהגו בהם ישראל כפי שקיבלו‬
‫במסורת מאבותיהם‪.‬‬
‫ואמר על כך אדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש שהיה מחמיר מאוד בפסח‪ ,‬בהתייחסו‬
‫לחומרות הרבות שנהג בהם‪" :‬כמה חנויות יש בעיר? המון‪ .‬כמה גנבים יש בעיר?‬
‫בודדים"‪ .‬אף על פי כן מעמידים שומרים בכל החנויות‪ ,‬משום שלא ניתן לדעת להיכן‬
‫יחדור הגנב‪ .‬אף בפסח צריכים להיות זהירים בכל פרט‪ ,‬כי אין לדעת היכן עלול לחדור‬
‫החמץ‪.‬‬
‫מאכל האמונה והרפואה‬
‫במקביל להקפדה בביעור החמץ‪ ,‬יש להקפיד לקיים כראוי את מצוות אכילת‬
‫‪245‬‬
‫ביום שמחתכם ומועדיכם‬
‫‪246‬‬
‫מצה‪ .‬ידוע כמה הפליגו חכמים במצוות אכילת מצה ובסגולותיה המיוחדות‪ ,‬עד‬
‫שהיא נקראת בזוהר בשם "מאכל האמונה" ו"מאכל הרפואה"‪ .‬בכוחה של אכילת‬
‫מצה לחזק את האמונה ולהביא לרפואת הגוף והנפש‪ .‬לכן‪ ,‬יש להשתדל לאכול‬
‫לפחות בליל הסדר מצה שמורה משעת קצירה‪ ,‬ועדיף עבודת יד‪ ,‬כדי לצאת ידי חובה‬
‫לכל הדעות‪ .‬כי מה יתרון לאדם מכל עמלו לפסח אם לא יצא ידי חובת אכילת מצה‪.‬‬
‫משל מרפואת הגוף‬
‫רבי אליעזר פאפו בספר "פלא יועץ" מביא על כך משל לחולה שעומדות בפניו שתי‬
‫אפשרויות‪ :‬לקחת תרופה שרופאים רבים ממליצים עליה אך יש רופאים שמטילים‬
‫ספק בתועלת שבה‪ ,‬או לקחת תרופה אחרת שלכל הדעות מועילה‪ .‬הרי בודאי שכל‬
‫מי שחשובה לו הבריאות ייקח את התרופה המועילה יותר‪ .‬ואם כן בודאי כאשר‬
‫מדובר במצות הבורא המועילה גם לרפואת הגוף והנפש‪ ,‬ראוי לבחור בטובה יותר‪.‬‬
‫יהי רצון שנזכה לחגוג את הפסח כהלכתו‪ ,‬בבית המקדש השלישי בקרוב ממש‪.‬‬
‫הלכות פסח‬
‫‪247‬‬
‫פרק א‬
‫לימוד הלכות החג‬
‫א‪ .‬חייב כל אדם ללמוד הלכות החג שלושים יום קודם החג ‪ ,‬בפרט בהלכות‬
‫הפסח שרבות הן מאוד‪ ,‬במיוחד באיסור חמץ בפסח שהחמירה בו התורה יותר‬
‫מכל האיסורים‪ .‬ואין להסתפק בידיעה כללית אלא יש ללמוד את פרטי ההלכות‪ .‬אם‬
‫מסיבה כל שהיא אינו יכול ללמוד מתוך הספר‪ ,‬ישתתף בשיעורי תורה ובדרשת שבת‬
‫הגדול‪ ,‬כי ישנם פרטים רבים בהלכות אלו ובלי הלימוד יוכל להיכשל ח"ו באיסור‬
‫חמץ בפסח‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫ב‪ .‬שלשים יום קודם החג טוב להיזהר לשים לב בכל דבר שבא במגע עם חמץ‪,‬‬
‫שלא יישאר דבוק בו חמץ‪ .‬ולכן‪ ,‬כשמעיין בספרים מפורים ואילך ייזהר שלא יפלו‬
‫בהם פירורי חמץ‪.2‬‬
‫וכן יש להתחיל מאז ואילך בניקיון המקומות שקשה לנקותם‪.3‬‬
‫ג‪ .‬יש מקפידים לא לאכול מצה שלושים יום קודם הפסח‪ ,‬אך מעיקר הדין האיסור‬
‫הוא רק בערב פסח‪.4‬‬
‫צרכי החג לנזקקים‬
‫ד‪ .‬מנהג ישראל לדאוג לאספקת צורכי החג לנזקקים לפני כל חג ‪ ,‬בפרט לקראת‬
‫חג הפסח שההוצאות בו מרובות‪ .‬ולכן חובה על כל אחד‪ 6‬להשתתף במצווה חשובה‬
‫‪5‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫פסחים ו‪ ,‬א‪ .‬שולחן ערוך סימן תכט סעיף א‪ .‬שולחן ערוך הרב שם ס"א‪ .‬לומדים זאת מכך שמשה‬
‫רבנו הודיע ולימד את בני ישראל בפסח ראשון‪ ,‬בי"ד בניסן‪ ,‬את הלכות פסח שני המיועד לאלו שלא‬
‫יכלו להקריב פסח ראשון במועדו ועליהם להקריב פסח שני בי"ד באייר‪ .‬דעת רש"י בר"ה דף ז' ותוס'‬
‫במגילה דף ד‪ .‬יש אומרים שדין זה קיים בכל המועדים וי"א שרק לפני הפסח צריך שלושים יום של‬
‫לימוד והכנה‪ ,‬כי יש בו הלכות רבות )ב"י סימן תכ"ט ד"ה תניא(‪ .‬ומכל מקום‪ ,‬על לימוד הלכות החג בחג‬
‫עצמו אומרת הגמרא )מגילה דף לב( "משה תיקן להם לישראל שיהיו שואלין ודורשין בעניינו של יום‪,‬‬
‫הלכות פסח בפסח וכו'"‪.‬‬
‫מג"א סימן תל"ו‪ .‬שולחן ערוך הרב שם סכ"ג‪.‬‬
‫מהרי"ל עמוד יא אות ה‪.‬‬
‫שו"ת אגרות משה או"ח סימן קנה‪ .‬לקוטי שיחות חי"א ע' ‪ .293‬מצת חמץ מותר לאוכלה‪ ,‬אך בערב פסח‬
‫ראוי להחמיר‪ .‬נטעי גבריאל ח"א פרק פ"ב סי"א‪.‬‬
‫ירושלמי בבא בתרא פ"א‪ .‬רמ"א סימן תכט‪ ,‬ס"א‪.‬‬
‫ומן הדין ניתן לכפות על כולם להשתתף במגבית ושיעור ההשתתפות הוא לפי היכולת של כל אחד‪ .‬כף‬
‫החיים סימן תכ"ט ס"ק ט"ו‪-‬ט"ז‪ .‬משנה ברורה סק"ג בשם רבינו ירוחם‪.‬‬
‫ביום שמחתכם ומועדיכם‬
‫‪248‬‬
‫זו ולתרום בעין יפה לקרנות‪-‬צדקה העוסקים בכך‪ .‬וזכות גדולה היא לנותן‪ ,‬כי עיני‬
‫הנזקקים נשואות לזה‪.7‬‬
‫‪ .7‬משנה ברורה סימן תכט ס"ק ו‪.‬‬
‫הלכות פסח‬
‫פרק ב‬
‫חודש ניסן‬
‫חודש ניסן‬
‫א‪ .‬חודש ניסן נקרא בתורה "החודש הראשון" למניין החודשים‪ ,‬כפי שנאמר‬
‫"החודש הזה לכם ראש חדשים‪ ,‬ראשון הוא לחודשי השנה"‪ .‬ואת הפסוק "החדש‬
‫הזה לכם ראש חודשים" פירש השל"ה‪ 8‬שכל החודש )כל יום ממנו( הוא כראש‬
‫חודש‪ ,‬שיש בו קדושה כיום ראש חודש‪.‬‬
‫ב‪ .‬בכל חודש ניסן אין אומרים תחנון‪ 9‬ולא "למנצח יענך"‪" ,‬תפילה לדוד"‪ ,‬ו"אל ‪-‬‬
‫ארך אפיים" בשני וחמישי ובשבת במנחה אין אומרים "צדקתך"‪ .‬אין מספידים בו על‬
‫המתים‪ 10‬ואין אומרים צידוק הדין‪ ,‬והספרדים נהגו לאומרו‪ .11‬ואין מתענים בו‪ ,‬מלבד‬
‫הבכורות שמתענים בערב פסח‪.‬‬
‫ג‪ .‬יש נוהגים לא ללכת לבית העלמין בחודש ניסן‪ .‬ולכן‪ ,‬מי שיש לו יארצייט‬
‫בחודש ניסן ילך בערב ראש חודש ניסן‪ .‬ויש שאין מקפידים בכך‪.12‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫סוף פרשת בא‪.‬‬
‫שולחן ערוך סימן תכט ס"ב‪.‬‬
‫לענין אמירת סדר השכבה ‪ -‬עיין כף החיים סי' תכ"ט ס"ק כ"ד שיש בזה מנהגים שונים וכל אחד ינהג‬
‫כמנהג מקומו‪.‬‬
‫לפי דעת המחבר ביו"ד סימן ת"א ס"י שצידוק הדין אין דינו כהספד אלא קבלת דין שמים‪.‬‬
‫נטעי גבריאל ח"א פרק פ"ג ס"ז‪ .‬ובגשר החיים פרק כו אות ו כתב שכיום נוהגים ללכת לבית הקברות‬
‫בחודש ניסן ביום היארצייט וכן בסיום 'שבעה' ו'שלושים'‪.‬‬
‫‪249‬‬
‫ביום שמחתכם ומועדיכם‬
‫‪250‬‬
‫ד‪ .‬הטעם שאין אומרים תחנון כל חודש ניסן הוא‪ 13‬מפני שרוב ימי החודש הם‬
‫ימים טובים‪ :‬בראש חודש ניסן סיים משה את בניית המשכן ובמשך שנים עשר יום‬
‫הקריבו הנשיאים קרבנות כל אחד ביומו ויום הקרבת הקרבן היה יום טוב עבורו‪.‬‬
‫ולאחר מכן באים שבעת ימי הפסח‪ ,‬ואיסרו חג‪ .‬נמצא שרוב ימי החודש הם ימים‬
‫טובים‪ .‬ולכן עושים את כל ימי החודש כיום טוב ואין אומרים בהם תחנון‪.‬‬
‫ה‪ .‬נוהגים לומר בכל יום מר"ח ניסן עד י"ב בו את פרשת הנשיא שהקריב באותו‬
‫יום‪ ,14‬ואח"כ אומרים "יהי רצון"‪.‬‬
‫ביום י"ג אומרים מ"זאת חנוכת המזבח" עד "כן עשה את המנורה"‪.‬‬
‫ברכת האילנות‬
‫ו‪ .‬הרואה בחודש ניסן אילנות פרי )רצוי לפחות שנים ( בפריחתן‪ ,‬יברך ברכת‬
‫האילנות‪ .16‬רצוי לברך בפעם הראשונה שרואה‪ .17‬ומה טוב לאומרה בציבור‪ ,‬כי ברוב‬
‫עם הדרת מלך‪ .‬לכתחילה יברך על אילנות שאינם בתוך שלוש שנים הראשונות‬
‫לנטיעתם )שנות ערלה(‪ ,‬ויש שאין מקפידים על כך‪ .18‬גם הנשים מברכות ברכה זו‪.19‬‬
‫מן הדין אפשר לברכה גם בשבת וכך נהגו הספרדים‪ ,20‬אך יש המחמירים שלא לברך‬
‫בשבת‪ .‬עבר חודש ניסן ולא בירך‪ ,‬נחלקו הפוסקים אם יכול לברך ולכן יברך ללא שם‬
‫לוֹהינ ּו ֶמלֶ ךְ ָהעוֹלָ ם ֶשל ֹא ִח ֵיסר ְבעוֹלָ מוֹ כְ לוּם ו ָּב ָרא בוֹ‬
‫"ברוּךְ ַא ָתה ְי ָי ֱא ֵ‬
‫ומלכות‪ .21‬נוסח הברכה‪ָ :‬‬
‫‪15‬‬
‫ְב ִריוֹת טוֹבוֹת וְ ִאילָ נוֹת טוֹבוֹת לֵ ָיהנוֹת ָב ֶהם ְבנֵי ָא ָדם"‪.‬‬
‫‪.13‬‬
‫‪.14‬‬
‫‪.15‬‬
‫‪.16‬‬
‫‪.17‬‬
‫‪.18‬‬
‫‪.19‬‬
‫‪.20‬‬
‫‪.21‬‬
‫ב"י סימן תכ"ט ד"ה "והכי איתא"‪ .‬וכ"כ הב"ח שם‪ .‬ובנוסף לכך ‪ -‬מהרה יבנה המקדש שיבנה בחג כי‬
‫בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל ואז תהיה חנוכת בית המקדש בשבוע שאחר הפסח כי אין מערבין‬
‫שמחה בשמחה‪ .‬עיין חזו"ע פסח ח"ב בתחילתו ס"א‪.‬‬
‫של"ה דף קמ ע"ב‪ .‬שולחן ערוך הרב סימן תכט סעיף ט"ו‪ .‬ועוד‪.‬‬
‫בספר מורה באצבע לחיד"א כתב שלכתחילה יברך על שני אילנות ובשעת הדחק יכול לברך גם על אחד‬
‫והמברך על הרבה אילנות הרי זה משובח‪ .‬חזו"ע שם‪.‬‬
‫ברכות דף מג ע"ב‪.‬‬
‫כי יש הסוברים שמברך רק בפעם הראשונה שרואה )סדר ברכת הנהנין בשולחן ערוך הרב סימן י"ג‬
‫סי"ד(‪ .‬וזריזין מקדימין למצוות ולכן ישתדל לברך בתחילת החודש‪.‬‬
‫שו"ת רב פעלים ח"ג או"ח סימן ט‪ .‬חזו"ע פסח ח"ב ע' יד ס"ד‪ .‬ורע"א בחידושים לאו"ח מסתפק בזה‪.‬‬
‫חזו"ע שם ע' ז‪ .‬בעניין זמנה של ברכת האילנות נחלקו ראשונים‪ .‬האשכול )ע' סח( כתב שהברכה היא‬
‫לאו דווקא בחודש ניסן אלא בפעם הראשונה שרואה את פריחת האילנות‪ .‬וכ"כ הריטב"א בחידושים‬
‫לראש השנה דף יא והרוקח סימן שמב‪ ,‬אך בברכי יוסף סימן רכו כתב שדווקא בחודש ניסן‪ .‬ועיין בזה‬
‫בשדה חמד מערכת ברכות סימן ב‪.‬‬
‫נטעי גבריאל ח"א פרק ו' ס"ו‪ .‬חזו"ע שם ע' טו‪.‬‬
‫חזו"ע שם ע' טז ס"ה‪.‬‬
‫הלכות פסח‬
‫פרק ג‬
‫שבת הגדול‬
‫א‪ .‬השבת שלפני פסח נקראת בשם "שבת הגדול" על שם הנס הגדול שנעשה‬
‫בו לאבותינו‪ ,22‬כאשר בני ישראל לקחו במצוות ה' שה לקרבן פסח‪ .‬מששאלו בכורי‬
‫מצרים את בני ישראל לסיבת לקיחת השה‪ ,‬סיפרו להם על מכת בכורות העתידה‬
‫לפגוע בהם‪ .‬מיהרו הבכורים לאבותיהם וביקשו לשלוח את היהודים‪ ,‬אך הם סירבו‪.‬‬
‫ואז נלחמו בכורי מצרים עם בני עמם בגלל סירובם‪ ,‬ועל זה נאמר‪" :‬למכה מצרים‬
‫בבכוריהם"‪.23‬‬
‫ב‪ .‬טעם נוסף‪ ,24‬מפני שביום זה מתכנס ציבור גדול בבית הכנסת כדי לשמוע מפי‬
‫הרב דרשה בהלכות פסח‪.‬‬
‫ג‪ .‬מצוה על כל אחד להשתתף בדרשת שבת הגדול כדי לדעת את הלכות הפסח‬
‫כראוי‪.‬‬
‫ד‪ .‬יש נוהגים לומר במנחה בשבת זו הגדה של פסח ‪ -‬מ"עבדים היינו" עד "לכפר‬
‫על כל עוונותינו"‪ ,25‬מפני שבשבת זו הייתה התחלת הגאולה והניסים‪.26‬‬
‫‪.22‬‬
‫‪.23‬‬
‫‪.24‬‬
‫‪.25‬‬
‫‪.26‬‬
‫שולחן ערוך סימן תל ס"א‪.‬‬
‫שולחן ערוך הרב שם‪ .‬והטור סימן תל כתב שהטעם לקריאת השבת בשם "שבת הגדול" הוא שכאשר‬
‫בני ישראל לקחו שה וקשרוהו בכרעי המיטה‪ ,‬היו ִשיניהם של המצרים קהות על ששוחטין את אלוהיהן‬
‫ולא יכלו לומר דבר‪.‬‬
‫שיבלי הלקט הלכה רכה‪.‬‬
‫רמ"א סימן תל ס"א‪ .‬נתיבות המערב מנהגי יהדות מרוקו‪ .‬ספר המנהגים חב"ד ‪.‬‬
‫שולחן ערוך הרב סימן תל ס"ב‪.‬‬
‫‪251‬‬
‫ביום שמחתכם ומועדיכם‬
‫‪252‬‬
‫פרק ד‬
‫הכנות לפסח‬
‫קנית מוצרים לפסח‬
‫א‪ .‬אין לקנות שום מוצר לפסח אלא אם כן יש לו הכשר מיוחד לפסח‪ .‬אין‬
‫להסתפק במדבקות "כשר לפסח" בלבד אלא יש להקפיד לקנות מוצרים שיש עליהם‬
‫הכשר מוסמך המודפס על גבי האריזה‪ ,‬תוך ציון השנה‪ .‬את המוצרים יש לקנות‬
‫בחנות שמקפידים בה על הפרדה בין מוצרי פסח למוצרי חמץ‪.‬‬
‫את המוצרים הכשרים יניח בבית במקום מיוחד‪ ,‬נקי ושמור לפסח‪.‬‬
‫ב‪ .‬מוצרים שאין בהם תערובת חמץ אך לא נזהרו שלא ייפול בהם חמץ‪ ,‬יש‬
‫להימנע מלקנותם בפסח‪.‬‬
‫מזון לבעלי חיים‬
‫ג‪ .‬חמץ בפסח הוא איסור חמור במיוחד ואסור לא רק באכילה אלא גם בהנאה‪.‬‬
‫לכן גם במאכלים שמיועדים לבעלי חיים יש להקפיד שיהיו כשרים לפסח‪ .‬במיוחד‬
‫יש להיזהר באוכל שמיועד לדגים שהוא חמץ גמור ויש לדאוג לפני הפסח לתחליפים‬
‫כשרים לפסח )כגון תולעים מיובשים וכדומה(‪ .‬וכן יש להקפיד שלא להשתמש‬
‫במוצרים שמעורב בהם חמץ‪.‬‬
‫ניקיון הבית‬
‫ד‪ .‬לקראת חג הפסח יש לנקות את הבית היטב בכל הפינות‪ ,‬מעל הארונות‪,‬‬
‫מחסנים‪ ,‬מגירות‪ ,‬מתחת למיטות‪ ,‬בחצר הבית ובגינה‪ ,‬בכיסי הבגדים )בפרט אצל‬
‫ילדים( ובילקוטים‪ .28‬ויש לנקות גם את שקיות השואב אבק וכן את תיבת הדואר‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫ה‪ .‬כאשר מנקים את המשקופים‪ ,‬יש להיזהר שלא יחדרו מים לבית המזוזה משום‬
‫שהיא עלולה להיפסל‪ .‬וכן יש להיזהר שלא לכוון את הבל הקיטור לעבר המזוזה‪.‬‬
‫ו‪ .‬יש להקפיד במיוחד בניקיון ארונות המטבח בהם מצוי חמץ תמיד ולצפות את‬
‫המדפים בנייר נקי‪ .‬את המקרר יש לנקות היטב ויזהרו לנקות היטב גם את הגומי‬
‫שסביב דלת המקרר‪.‬‬
‫‪ .27‬שולחן ערוך הרב סימן תלג סל"ח‪ .‬חזו"ע שם ע' יט‪.‬‬
‫‪ .28‬ואין צריך לחזור ולבודקם גם בשעת בדיקת החמץ‪ ,‬שו"ע הרב שם סמ"ב‪ .‬בחזו"ע שם דף יט‪.‬‬
‫הלכות פסח‬
‫יש לנקות היטב את משחקי הילדים שבדרך כלל נדבק בהם חמץ‪.‬‬
‫ז‪ .‬טוב להיזהר שלושים יום קודם החג לא להוליך חמץ ברחבי הבית ולהשגיח על‬
‫הילדים שיזהרו בכך‪ .29‬וכן יש לשים לב כאשר משתמש בדברים שנדבק בהם חמץ ‪-‬‬
‫לנקותם מיד כדי שלא ישכח‪.30‬‬
‫ח‪ .‬את הספרים שמשתמש בהם לעיתים בעת הסעודה צריך לבדוק מחמץ‪.‬‬
‫ברכונים וזמירות לשבת שנמצאים דרך קבע על השולחן וקשה לנקותם לגמרי מחמץ‬
‫שנדבק בהם‪ ,‬ימכרם עם החמץ‪.31‬‬
‫‪ .29‬שולחן ערך הרב סימן תלו סעיף כ"ג‪ .‬פסקי הגר"מ אליהו מתוך מחזור לפסח "קול יעקב" ע' לה‪.‬‬
‫‪ .30‬כף החיים סימן תלג ס"ק ל"ב בשם הב"ח סימן תלו‪ .‬מג"א שם‪.‬‬
‫‪ .31‬נטעי גבריאל ח"א פרק כב ס"ד‪.‬‬
‫‪253‬‬
‫ביום שמחתכם ומועדיכם‬
‫‪254‬‬
‫פרק ה‬
‫בדיקת חמץ‬
‫א‪ .‬בליל י"ד ניסן בודקים את החמץ‪ .32‬צריך לבדוק מיד בתחילת הלילה‪ ,33‬לאחר‬
‫תפילת ערבית‪ .34‬ולא יתעסק בשום דבר לפני הבדיקה‪ ,‬אף לא בלימוד התורה‪ .‬וכן‬
‫חצי שעה לפני זמן בדיקת חמץ לא יתחיל בסעודה‪ ,35‬אך אם התחיל בלימוד התורה‬
‫מבעוד יום לא יפסיק‪ .36‬ויש אומרים‪ 37‬שצריך להפסיק ולבדוק את החמץ‪.‬‬
‫ב‪ .‬בעל חנות חייב לסגור אותה כדי לבדוק את החמץ בביתו שלא לעבור על תקנת‬
‫חכמים לבדוק מיד בתחילת הלילה‪.38‬‬
‫ג‪ .‬בודקין את החמץ לאור הנר ויש נוהגים לכבות את האור בזמן בדיקת חמץ כי‬
‫הנר מבהיק יותר בחושך‪ ,‬אך מנהג העולם לא להקפיד על כך‪.39‬‬
‫ד‪ .‬הבדיקה צריכה להיעשות בדקדוק רב‪ 40‬בכל הפינות‪ ,‬לרבות מרפסות‪ ,‬מחסנים‪,‬‬
‫גינות‪ ,‬ארונות‪ 41‬ומגירות וכן מתחת למיטות‪ ,‬כי לפעמים מכניסים שם חמץ‪ .42‬ואל‬
‫ידאג מטרחה יתירה שיטרח בזה כי לפי גודל המאמץ‪ ,‬כך גודל השכר‪.‬‬
‫ה‪ .‬אם מתקשה לבדוק לבדו את כל הבית‪ ,43‬יעמיד לידו בשעת הברכה מבני‬
‫‪.32‬‬
‫‪.33‬‬
‫‪.34‬‬
‫‪.35‬‬
‫‪.36‬‬
‫‪.37‬‬
‫‪.38‬‬
‫‪.39‬‬
‫‪.40‬‬
‫‪.41‬‬
‫‪.42‬‬
‫‪.43‬‬
‫פסחים ב‪ ,‬א‪ .‬שולחן ערוך סימן תלא ס"א‪.‬‬
‫במשנה ברורה שם סק"א כתב שיבדוק מיד בצאת הכוכבים אף אם יש עדיין מעט אור‪ ,‬כדי שלא‬
‫יתרשל וישכח‪.‬‬
‫בשולחן ערוך הרב סימן תלא ס"ו כתב שמי שרגיל להתפלל ביחידות בביתו‪ ,‬יבדוק לפני התפילה‪.‬‬
‫משנה ברורה שם סק"ז‪ .‬טעימה בעלמא )עד ‪ 56‬גרם עוגה( מותרת אך לא יותר‪ .‬פירות ושתייה מותרים‪.‬‬
‫אם התחיל ללמוד קודם הבדיקה לא יפסיק )ילקוט יוסף שם(‪ .‬ובפסקי הגר"מ אליהו מתוך מחזור לפסח‬
‫"קול יעקב" ע' לו כתב שיפסיק את לימודו ויתחיל בבדיקה‪.‬‬
‫שולחן ערוך סימן תלא ס"ב‪.‬‬
‫רמ"א סימן תלא ס"ב‪.‬‬
‫שולחן ערוך הרב סימן תלא ס"ה‪.‬‬
‫מועדים וזמנים הלכות חמץ אות א‪.‬‬
‫ויש שכתבו כי הבודקים בהעברה ללא שימת לב מיוחדת קרוב לומר שברכתם לבטלה )דרך פיקודיך‬
‫מצוה ט'‪ ,‬ליקוטי מהרי"ח( ויש שלימדו עליהם זכות היות ומנקים את הבית לפני הבדיקה )שערי תשובה‬
‫סימן תלג סק"ב(‪.‬‬
‫אין צורך לרוקן את הארונות ולבדוק בפנים ויש לסמוך על הניקיון שעשו קודם הבדיקה )דעת תורה‬
‫תל"ג ס"ב(‪.‬‬
‫משנה ברורה סימן תלג סקי"ט בשם מג"א‪.‬‬
‫רק אם מתקשה‪ ,‬אך לכתחילה מצוה בו יותר מבשלוחו‪ .‬שולחן ערוך הרב סימן תלב ס"ח‪.‬‬
‫הלכות פסח‬
‫‪255‬‬
‫ביתו‪ ,44‬כדי שיצאו ידי חובת הברכה ולאחר מכן יסייעו לו בבדיקה‪ .‬ויבדקו קודם את‬
‫החדר הסמוך למקום הברכה‪.45‬‬
‫ו‪ .‬מקומות הקשים לבדיקה‪ ,‬כגון אחורי הארונות או מחסנים גדולים‪ ,‬יכול לנקותם‬
‫היטב מספר ימים לפני פסח ולבודקם בלילה לאור הנר כדי לוודא שלא נשאר שם‬
‫חמץ ואח"כ יסגרם ויקפיד שלא יכניסו לשם חמץ‪.46‬‬
‫מרפסת פתוחה‪ ,‬אם לא בדק אותה בליל י"ד לאור הנר יכול לבודקה לאור השמש‬
‫ביום י"ד בבוקר‪.47‬‬
‫חדרי מדרגות‪ ,‬ארונות חשמל‪ ,‬מכונית‬
‫ז‪ .‬חדרי מדרגות וארונות חשמל צריכים בדיקה ‪ -‬ויכולים הדיירים למנות שליח‬
‫שיבדוק עבורם או שיחלקו ביניהם את הבדיקה‪.48‬‬
‫ח‪ .‬מכונית פרטית חייבת בבדיקת חמץ ולפני הבדיקה יש לנקות אותה היטב בכל‬
‫הפינות ואם יש לה חלונות שאור השמש נכנס דרכם היטב‪ ,‬יכול לבודקה ביום‪ .‬ומן‬
‫הראוי שיפתח את דלתות המכונית‪ ,‬כדי שיבחין היטב אם מצוי בה חמץ במקומות‬
‫מכוסים‪ .‬וכן יכול להאיר בפנס קטן‪.‬‬
‫ט‪ .‬מכונית מסחרית עם ארגז סגור‪ ,‬צריך לבודקה בלילה לאור הנר או פנס קטן‪.‬‬
‫בתי כנסת חייבים בבדיקת חמץ בליל י"ד לאור הנר ויכולים לברך על הבדיקה אך‬
‫‪.44‬‬
‫‪.45‬‬
‫‪.46‬‬
‫‪.47‬‬
‫‪.48‬‬
‫לכתחילה ראוי שיהיו גדולים‪ ,‬אך יכול להיעזר גם בנשים וקטנים‪ .‬כף החיים סימן תלב ס"ק כ"ג‪.‬‬
‫שולחן ערוך הרב סימן תלב ס"ח‪ .‬וזאת‪ ,‬כדי שלא יהיה הפסק בין הברכה לבדיקה‪.‬‬
‫ילקוט יוסף הלכות פסח‪.‬‬
‫שולחן ערוך סי' תלג ס"א‪ .‬ובכף החיים סק"ו מביא שמדובר במרפסת שיש לה רק שלושה דפנות‬
‫והדופן הרביעית פתוחה ולכן אורה רב‪ .‬ובשולחן ערוך הרב שם ס"ב מביא שגם אם היא מקורה‪ ,‬אם יש‬
‫לה רק ג' דפנות יכול לבודקה ביום לכתחילה‪ .‬ויש מחמירים במרפסת מקורה לבודקה לכתחילה בלילה‬
‫לאור הנר‪ .‬ועיין נטעי גבריאל ח"א פרק יז ס"ה‪.‬‬
‫כי השותפים חייבים כדין אדם אחד‪ .‬עיין ט"ז סימן תמה בסופו‪ .‬סדור פסח כהלכתו סי"ב ס"ו‪.‬‬
‫ביום שמחתכם ומועדיכם‬
‫‪256‬‬
‫אינם יכולים לבטל כי החמץ לא שלהם‪ ..49‬לא בדק‪ ,‬יבדוק ביום י"ד‪.50‬‬
‫הנחת עשרה פתיתים‬
‫י‪ .‬לפני בדיקת החמץ נוהגים להניח בפינות הבית עשרה פתיתי חמץ קטנים‬
‫עטופים בנייר‪ .‬וטוב לרשום את המקומות ששמו בהם את הפתיתים‪ ,‬כדי שאם ישכחו‬
‫את מקומם ולא ימצאום‪ ,‬ייעזרו ברשימה‪ .53‬אם חיפש ולא מצא את אחד הפתיתים‪,‬‬
‫יסמוך על הביטול‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫‪52‬‬
‫יא‪ .‬לאחר הבדיקה יצניע את עשרת הפתיתים יחד עם שאר החמץ שנשאר‬
‫במקום שאין בו גישה לילדים קטנים ולחיות בית‪ ,‬כדי שלא יתפזר‪.54‬‬
‫יב‪ .‬המחפשים רק את עשרת פתיתי חמץ שהחביאו‪ ,‬אינם נוהגים כראוי‪ 55‬אלא יש‬
‫לבדוק היטב את כל הבית‪.‬‬
‫נוהגים ליטול ידיים לפני בדיקת חמץ‪.56‬‬
‫נר הבדיקה‬
‫יג‪ .‬הבדיקה צריכה להיות ע"י נר שעוה בודד )לא קלוע(‪ .‬אם אין לו נר שעוה‪,‬‬
‫יבדוק בנרות פרפין המצויים‪ .‬אם אין לו נר‪ ,‬יבדוק בפנס קטן‪ .‬וכן במקומות שאם‬
‫יבדוק בהם בנר יש חשש לשריפה‪ ,‬יבדוק בפנס‪.58‬‬
‫‪57‬‬
‫יד‪ .‬יש נוהגים לקחת מגש עם כף מעץ ונוצה לצורך הבדיקה ומניחים את החמץ‬
‫שנמצא בשקית‪.59‬‬
‫‪.49‬‬
‫‪.50‬‬
‫‪.51‬‬
‫‪.52‬‬
‫‪.53‬‬
‫‪.54‬‬
‫‪.55‬‬
‫‪.56‬‬
‫‪.57‬‬
‫‪.58‬‬
‫‪.59‬‬
‫כף החיים סימן תלג ס"ק ע"ט‪ .‬שולחן ערוך הרב שם סעיף לו‪ .‬ויש חולקים וסוברים שלא יברך‪ .‬ערוך‬
‫השולחן סעיף יב‪.‬‬
‫שולחן ערוך הרב סימן תלג סעיף לז‪ .‬ובמשנה ברורה סקמ"ג‪.‬‬
‫ע"פ האר"י ז"ל‪ .‬מובא ברמ"א סימן תלב ס"ב‪ .‬שולחן ערוך הרב שם סי"א‪.‬‬
‫וכתב בשערי תשובה שיהיה כל אחד מהפתיתים פחות מכזית )‪ 27‬גרם(‪ ,‬כדי שאם יאבד אחד‪ ,‬לא יהיה‬
‫בו כזית‪ .‬אך יש להקפיד שבכל הפתיתים יחד יהיה יותר מכזית כי אחרת אין חובת ביעור חלה עליהם‪.‬‬
‫אורחות חיים סק"ח‪.‬‬
‫פסקי הגר"מ אליהו מתוך מחזור לפסח "קול יעקב" ע' לו‪.‬‬
‫שולחן ערוך סימן תלד ס"א‪.‬‬
‫דרך פיקודיך מצוה ט‪ .‬ליקוטי מהרי"ח‪.‬‬
‫שולחן ערוך הרב סימן תלב סי"ב ומשנה ברורה שם‪ .‬פסקי הגר"מ אליהו מתוך מחזור לפסח "קול‬
‫יעקב" ע' לח‪ .‬והטעם הוא משום שבדיקת חמץ באה לטהרת הרגל והיא מצוה חשובה ולכן ראוי‬
‫לעשותה בנקיות‪.‬‬
‫שולחן ערוך סימן תלג ס"ב‪.‬‬
‫שערים המצוינים בהלכה‪ .‬ילקוט יוסף הלכות פסח עמוד שמח‪.‬‬
‫ספר המנהגים חב"ד ע' ‪.37‬‬
‫הלכות פסח‬
‫‪257‬‬
‫ברכת הבדיקה‬
‫טו‪ .‬לפני התחלת הבדיקה‪ ,‬יברך ‪ּ ָ :‬ברו ְּך ַא ָּתה יְיָ ֱאל ֵׂהינ ּו ֶמלֶ ְך ָהעוֹ לָ ם ֲא ׁ ֶשר ִק ְדּ ׁ ָשנ ּו‬
‫ְ ּב ִמ ְצוֹ ָתיו וְ ִצ ָ ּונ ּו "על ביעור חמץ"‪.‬‬
‫‪60‬‬
‫ויזהר שלא לדבר כלל בין הברכה לתחילת הבדיקה‪.61‬‬
‫באמצע הבדיקה‪ ,‬יכול לדבר רק לצורך הבדיקה ולאחר הבדיקה יאמר "כל חמירא"‪.‬‬
‫טז‪ .‬חייבים להבין את משמעות הקטע‪" 62‬כל חמירא" שפירושו‪ :‬כל חמץ או שאור‬
‫שנמצא ברשותי שלא ראיתיו )בבדיקה( ולא ביערתיו ‪ -‬יתבטל ויחשב כעפר הארץ‪.‬‬
‫יז‪ .‬לאחר הבדיקה יש להצניע את החמץ שנשאר במקום שמור )עדיף בקופסה(‬
‫כדי שלא יתפזר וכדי שהילדים לא יוליכו אותו ממקום למקום‪ .63‬ויצניע גם את החמץ‬
‫שמשאיר לאכילה למחר כאמור לעיל‪.64‬‬
‫נסיעה לפני פסח‬
‫יח‪ .‬מי שיוצא לנסיעה לפני פסח ולא יהיה בביתו בפסח‪ ,‬ישתדל לנקות חדר או‬
‫מקום מסוים ויבדקנו בליל י"ד בברכה‪ .‬ולא טוב עושים אלו שנוסעים מביתם לכל ימי‬
‫הפסח ומוכרים לנכרי את כל הבית ולא בודקים את החמץ כלל‪ ,65‬מפני שמפקיעים‬
‫‪.60‬‬
‫‪.61‬‬
‫‪.62‬‬
‫‪.63‬‬
‫‪.64‬‬
‫‪.65‬‬
‫שולחן ערוך סימן תלב ס"א‪.‬‬
‫שולחן ערוך סימן תלב ס"א‪ .‬ואם דיבר לפני הבדיקה שלא מענין הבדיקה‪ ,‬חוזר ומברך‪ .‬משנה ברורה‬
‫סימן תלב סק"ה‪.‬‬
‫אך אם מבין את המשמעות הכללית "ביטול והפקרת החמץ" ולא מבין את כל הנוסח הביטול מועיל‪.‬‬
‫שולחן ערוך הרב שם‪.‬‬
‫שולחן ערוך סימן תלד ס"א‪ .‬שולחן ערך הרב שם ס"א‪.‬‬
‫מג"א סימן תל"ד סק"א‪ .‬שולחן ערוך הרב שם ס"ב‪.‬‬
‫עיין פסקי תשובות סימן תל"ו‪.‬‬
‫ביום שמחתכם ומועדיכם‬
‫‪258‬‬
‫עצמם מחיוב בדיקת חמץ‪ .‬ואם יוצאים מביתם לפני ליל י"ד ‪ -‬יבדקו לילה לפני‬
‫היציאה ללא ברכה‪.‬‬
‫יט‪ .‬אם אינו יכול להגיע לביתו לבדיקה ‪ -‬ימנה שליח לבדוק במקומו והשליח יברך‬
‫על הבדיקה‪ ,‬אך את ביטול החמץ )נוסח "כל חמירא"( יאמר בעצמו‪ .‬לכתחילה ראוי‬
‫למנות שליח גבר‪ ,‬אך בשעת הדחק יכול לסמוך גם על נשים או על קטנים שהגיעו‬
‫לחינוך‪.66‬‬
‫כ‪ .‬מי שנוסע לכל ימי הפסח לבית הוריו וכד'‪ ,‬אף אם מקצים לו שם חדר מיוחד‪,‬‬
‫אינו יכול לקיים בו מצוות בדיקת חמץ בברכה משום שהוא אינו שלו‪.67‬‬
‫כא‪ .‬היוצא לנסיעה ארוכה )כגון לחו"ל( ‪ -‬אם יוצא לפני פורים )וחוזר לאחר‬
‫הפסח( אינו צריך לבדוק את החמץ‪ .68‬אך אם יוצא לאחר פורים‪ ,‬יבדוק בלילה שלפני‬
‫הנסיעה ללא ברכה‪.‬‬
‫כב‪ .‬המתארח באכסניה או בבית מלון בפסח והגיע למקום לפני ליל י"ד‪ ,‬יבדוק‬
‫את חדרו בברכה ויבטל את החמץ‪.69‬‬
‫‪.66‬‬
‫‪.67‬‬
‫‪.68‬‬
‫‪.69‬‬
‫שיבלי הלקט הלכות פסח‪ .‬מג"א סק"ו‪ .‬שולחן ערוך הרב ס"ח‪ .‬נטעי גבריאל ח"א פרק ט"ז ס"ד‪.‬‬
‫שו"ת שבט הלוי ח"ד סימן מ"ד‪.‬‬
‫שולחן ערוך סימן תלו ס"א‪ .‬כה"ח שם‪.‬‬
‫שולחן ערוך סימן תלז ס"א ושולחן ערוך הרב סימן תל"ז ס"א‪ ,‬כדין המשכיר בית מחברו שכאשר‬
‫קנה את הבית באחד מדרכי הקניינים ומסר לו את המפתח‪ ,‬מתחייב לבדוק את החמץ בליל י"ד‪ .‬ערוך‬
‫השולחן שם ס"ח‪.‬‬
‫הלכות פסח‬
‫‪259‬‬
‫פרק ו‬
‫ביעור חמץ‬
‫א‪ .‬את החמץ שנשאר לאחר הבדיקה יבער‪ ,‬היינו ישרוף באש‪ ,70‬לפני סוף זמן‬
‫הביעור בערב פסח לפני חצות היום‪.‬‬
‫ב‪ .‬לאחר שנשרף החמץ לגמרי ואינו ראוי לאכילה‪ ,71‬יבטל את החמץ ויאמר‬
‫את נוסח "כל חמירא‪ "...‬המיוחד לשעה זו‪ .‬משמעות הדברים‪ :‬כל חמץ ושאור שיש‬
‫ברשותי שראיתיו ושלא ראיתיו‪ ,‬שבערתיו ושלא בערתיו יתבטל וייחשב כעפר הארץ‪.‬‬
‫‪72‬‬
‫)נוסח זה שונה מהנוסח שאומרים בלילה‪ ,‬בכך שכעת מבטל את כל החמץ‬
‫שברשותו גם הידוע לו‪ ,‬ובלילה מבטל רק את החמץ שלא מצא בבדיקה ולא ידוע לו(‪.‬‬
‫ג‪ .‬יכול למנות שליח שישרוף עבורו את החמץ‪ 73‬והוא יבטלנו במקום שנמצא‪.74‬‬
‫והרא"ש היה משתדל לשרוף את החמץ בעצמו ולא ע"י שליח‪.‬‬
‫ד‪ .‬כמויות גדולות של חמץ‪ ,‬יכול להשליך לפני זמן הביעור לאשפה המרכזית‪.‬‬
‫‪75‬‬
‫ויש נמנעים מהשלכת חמץ לאשפה העירונית‪ ,‬כי החמץ נשאר ברשות של יהודים‬
‫‪76‬‬
‫)העירייה( וזורקים ברשות הרבים‪ .‬אך לא יזרוק לפח הנמצא בחצר הפרטית שלו‬
‫מפני שהמקום הוא שלו והחמץ נשאר ברשותו )ומפני כבוד הלחם יעטפנו בנייר‬
‫‪.70‬‬
‫‪.71‬‬
‫‪.72‬‬
‫‪.73‬‬
‫‪.74‬‬
‫‪.75‬‬
‫‪.76‬‬
‫פסחים דף כא‪ .‬שולחן ערוך סימן תמה ס"א‪ .‬הלכה כדעת חכמים שאפשר גם לפוררו ולזורקו ברוח או‬
‫להשליכו לים‪ ,‬אך המנהג לשורפו‪ .‬ראה רמ"א שם ושולחן ערוך הרב סימן תמה ס"ז שחוששים לדעת‬
‫ר' יהודה שצריך לבער בשריפה דווקא‪.‬‬
‫כתב הרמ"א בסימן תלד ס"ב שאם יבטל לפני שנשרף החמץ‪ ,‬נמצא ששורף חמץ שאינו שלו‪ .‬וכתב‬
‫בשולחן ערוך הרב סימן תמה ס"ד שהשריפה צריכה להיות עד שהחמץ ייעשה פחמים ולפיכך יעמוד‬
‫על המשמר לוודא שהחמץ אכן נשרף באופן האמור ולא יסתפק בכך שהאש ליחכה מסביב‪ ,‬בחלקו‬
‫החיצוני של החמץ‪.‬‬
‫שולחן ערוך סימן תלד ס"ב‪.‬‬
‫שולחן ערוך סימן תלד ס"ד‪ .‬וכתב הרמ"א שם שאם השליח מבטל את החמץ יאמר "חמצו של פלוני‬
‫יהיה בטל"‪.‬‬
‫מן הדין יכול גם השליח לבטל עבורו אם הוא ממנה אותו לכך אך לכתחילה ראוי שיבטל בעצמו ורק‬
‫במקרה הצורך כגון עבור אלמנה או עם הארץ יבטל עבורם‪ ,‬אך ישנה מהנוסח הרגיל ויאמר דאיכא‬
‫]שנמצא[ ברשות פלוני‪ .‬בשולחן ערוך הרב סימן תלד סט"ו מביא שתי דעות אם אפשר לבטל על ידי‬
‫שליח ומסיים שהעיקר כדעה ב' שאפשר כיון שרק התורה עשתה אותו כשלו די בגילוי דעת שרוצה‬
‫להפקירו אך טוב לחוש לדעה הראשונה לבטל לבד‪.‬‬
‫שו"ת מנח"י ח"ד סי' נו‪ .‬ויכול להוציא את הפח לרשות הרבים ולהפקירו בפני שלשה אנשים או למכור‬
‫אתו עם החמץ‪ .‬שו"ת שבה"ל ח"א סימן קלז‪.‬‬
‫שו"ת מנחת יצחק ח"ד סי' נו‪.‬‬
‫ביום שמחתכם ומועדיכם‬
‫‪260‬‬
‫כשזורקו‪ .(77‬ולאחר זמן הביעור אסור לזרוק את החמץ אלא חובה לשורפו‪ .‬וכן יש‬
‫להקפיד שלא לשפוך על החמץ לפני השריפה נפט או כל חומר אחר‪ 78‬הפוגם את‬
‫החמץ ופוסל אותו מאכילה‪ ,‬כי אז אינו מקיים מצוות ביעור חמץ שהרי לפני ביעורו‬
‫החמץ כבר לא היה ראוי לאכילה‪.‬‬
‫ה‪ .‬אישה יכולה לבטל את החמץ שלה ואישה נשואה צריכה לומר "חמץ דאיכא‬
‫]שנמצא[ ברשות בעלי"‪.79‬‬
‫יש לזכור‬
‫ו‪ .‬בזמן ביעור החמץ ביום י"ד לנער את כיסי הבגדים כי יש חשש שהכניסו לתוכם‬
‫חמץ‪ 80‬ובפרט בכיסי הילדים‪ .‬וכן יש לנקות את קיפולי המכנסיים למטה‪.‬‬
‫ז‪ .‬לשטוף את הפה היטב משאריות החמץ וכן לטאטא את הבית ולהצניע את כלי‬
‫החמץ‪.‬‬
‫ח‪ .‬לנקות את שקיות שואב האבק מחמץ‪ .‬להצניע את מברשות השניים עם כלי‬
‫החמץ‪ .‬וכן לבדוק את משחקי הילדים מחמץ‪.‬‬
‫יש להקפיד לומר את נוסח הביטול )"כל חמירא"( לפני סוף זמן ביעור חמץ משום‬
‫שלאחר מכן החמץ אינו שלו‪ ,‬שהרי הוא אסור בהנאה ולא מועיל לו ביטול‪.81‬‬
‫זמן הביעור‬
‫ט‪ .‬מן התורה חובת ביעור חמץ חלה בי"ד בניסן מחצות היום ומעלה ‪ .‬ומשעה‬
‫זו נאסר החמץ באכילה ובהנאה ואולם חכמים הקדימו את סוף זמן אכילת חמץ‬
‫לסוף השעה הרביעית הזמנית מתחילת היום‪ .‬מסוף שעה רביעית עד סוף השעה‬
‫החמישית‪ ,‬מותר ליהנות מהחמץ‪ ,‬למוכרו או לתתו לגוי וכן להאכילו לבעלי חיים‬
‫ולעקוב שיגמרו הכול‪ .‬מסוף השעה החמישית אסרו חכמים אף ליהנות מהחמץ‪ .‬את‬
‫הזמן המדויק בכל שנה יש לבדוק בלוחות השנה‪.‬‬
‫‪82‬‬
‫‪.77‬‬
‫‪.78‬‬
‫‪.79‬‬
‫‪.80‬‬
‫‪.81‬‬
‫‪.82‬‬
‫בן איש חי פרשת צו‪ .‬פסקי הגר"מ אליהו במחזור לפסח "קול יעקב" ע' מה‪.‬‬
‫שו"ת באר משה ח"ה סימן קכ"ב‪ .‬חזו"ע הלכות בדיקת חמץ הערה מח‪.‬‬
‫שולחן ערוך סימן תלד ס"ד‪ .‬כף החיים אות ס‪ ,‬ותאמר זאת בשפה שמבינה‪.‬‬
‫שולחן ערוך הרב סימן תלג סעיף מב‪ .‬משנה ברורה שם סקמ"ז‪.‬‬
‫כף החיים סימן תלד סק"מ‪.‬‬
‫פסחים דף כא‪ .‬שולחן ערוך סימן תמג ס"א‪.‬‬
‫הלכות פסח‬
‫י‪ .‬לאחר האכילה יקפיד לנקות היטב את שיניו משאריות החמץ‪ .83‬ואם יש לו‬
‫שיניים תותבות‪ ,84‬ינקה אותם היטב‪ .‬ויש מחמירים לערות עליהם מים רותחים מכלי‬
‫שני‪.85‬‬
‫‪ .83‬בן איש חי פ' צו‪.‬‬
‫‪ .84‬יש שכתבו שצריך להדיח שיניים תותבות בכלי שני כי בליעתן היא רק ע"י כלי שני )שדי חמד מערכת‬
‫חמץ ומצה סימן ד' אות כ"ד‪ .‬ועוד( ויש שהקילו וכתבו שמעיקר הדין די בניקוי מהפירורים הדבוקים‬
‫בהם‪ .‬ביבי"א ח"ג סימן כ"ד כתב שמן הדין די בניקיון והמחמיר תבוא עליו ברכה‪ .‬ובפסקי הגר"מ אליהו‬
‫במחזור לפסח "קול יעקב" ע' כ' כתב להחמיר לערות עליהם מים חמים מכלי שני‪.‬‬
‫‪ .85‬מי שיש לו סתימות בשינים‪ ,‬יש מחמירים שלא לאכול חמץ חם ‪ 24‬שעות ולקראת סוף זמן אכילת חמץ‬
‫לשטוף את השיניים במים חמים‪ .‬וכן מי שיש לו פלטה ליישור שיניים‪ ,‬אם ניתן להוציאה ולהכשירה מה‬
‫טוב ואם הדבר מהווה טרחה גדולה‪ ,‬יש להימנע מאכילת חמץ לפחות ‪ 24‬שעות לפני זמן האיסור כדי‬
‫שטעם החמץ שנותר יהיה פגום לפני זמן האיסור‪ .‬נטעי גבריאל פרק ע"ח ס"א‪.‬‬
‫‪261‬‬
‫ביום שמחתכם ומועדיכם‬
‫‪262‬‬
‫סדר בדיקת וביעור חמץ‬
‫למנהג ספרד‬
‫לפני שיתחיל לבדוק יאמר‪:‬‬
‫לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה‪ ,‬בדחילו ורחימו ורחימו ודחילו‪ ,‬הנה‬
‫אנכי בא לקיים מצות ביעור וביטול החמץ‪ ,‬לתקן את שרשה במקום העליון‪.‬‬
‫ֹלהינ ּו ָעלֵ ינוּ‪ ,‬ו ַּמ ֲע ֵשֹה יָ ֵדינ ּו כּ וֹ נְ נָ ה ָעלֵ ינוּ‪ ,‬ו ַּמ ֲע ֵשֹה יָ ֵדינ ּו כּ וֹ נְ נֵ הוּ‪.‬‬
‫וִ ִיהי נ ַֹעם ֲאדֹנָ י ֱא ֵ‬
‫ואחר כך יברך‪:‬‬
‫ֹלהינ ּו ֶמלֶ ְך ָהעוֹ לָ ם‪ֲ ,‬א ׁ ֶשר ִק ְדּ שָׂ נ ּו ְ ּב ִמ ְצוֹ ָתיו‪ ,‬וְ ִצ ָ ּונ ּו ַעל ִ ּבעוּר‬
‫ָ ּברו ְּך ַא ָּתה ְיהֹוָ ה‪ֱ ,‬א ֵ‬
‫ָח ֵמץ‪.‬‬
‫אחר הבדיקה יבטל החמץ‪ .‬וצריך להבין את ענין הביטול‪ ,‬שהוא מפקיר את כל‬
‫החמץ שברשותו שלא ראהו‪ .‬ומלת חמירא כוללת חמץ ושאור‪.‬‬
‫ואחר כך יאמר‪:‬‬
‫ָּכל ֲח ִמ ָירא ְד ִא ָּיכא ִב ְר ׁשו ִּתי‪ְ ,‬דּ לָ א ֲחזִ ֵית ּיה‪ ,‬ו ְּדלָ א ִב ַיע ְר ֵּת ּיה‪ ,‬לֶ ֱהוֵ י ָ ּב ֵטיל וְ ָח ׁ ִשיב‬
‫ְּכ ַעפְ ָרא ְד ַא ְר ָעא‪.‬‬
‫ופירושו בלשון הקודש‪:‬‬
‫ָּכל ָח ֵמץ ו ְּשֹאֹר ׁ ֶש ֵ ּי ׁש ִ ּב ְר ׁשו ִּתי‪ֶ ׁ ,‬ש ּלֹא ְר ִא ִיתיו וְ ׁ ֶש ּלֹא ִ ּב ַע ְר ִּתיו‪ְ ,‬יהיֶ ה ָ ּב ֵטל וְ ָח ׁשוּב‬
‫ַּכ ֲעפַ ר ָה ָא ֶרץ‪.‬‬
‫אחר הבדיקה יצניע כל החמץ שברשותו במקום אחד‪ ,‬בשביל לאכלו למחר בבקר‪,‬‬
‫והנותר ישרפנו‪.‬‬
‫ביום י"ד בבוקר‪ ,‬בשעה חמישית )כלומר חמש שעות מעלות השחר( ‪ -‬יעשה‬
‫מדורה מיוחדת לחמץ שברשותו‪ ,‬וכן לעשרה פתיתי חמץ שהניח לבדיקה‪ ,‬וישרפם‪,‬‬
‫ואחר כך יבטל את כל החמץ שברשותו‪ ,‬ויאמר‪:‬‬
‫ָּכל ֲח ִמ ָירא ְד ִא ָּיכא ִב ְר ׁשו ִּתי‪ַ ,‬דּ ֲחזִ ֵית ּיה ו ְּדלָ א ֲחזִ ֵית ּיה‪ְ ,‬דּ ִב ַיע ְר ֵּת ּיה ו ְּדלָ א ִב ַיע ְר ֵּת ּיה‪,‬‬
‫לֶ ֱהוֵ י ָ ּב ֵטיל וְ ָח ׁ ִשיב ְּכ ַעפְ ָרא ְד ַא ְר ָעא‪.‬‬
‫הלכות פסח‬
‫ופירושו בלשון הקודש‪:‬‬
‫ָּכל ָח ֵמץ ו ְּשֹאֹר ׁ ֶש ֵ ּי ׁש ִ ּב ְר ׁשו ִּתי‪ֶ ׁ ,‬ש ְר ִא ִיתיו וְ ׁ ֶש ּלֹא ְר ִא ִיתיו‪ֶ ׁ ,‬ש ִ ּב ַע ְר ִּתי אוֹ תוֹ אוֹ ׁ ֶש ּלֹא‬
‫ִ ּב ַע ְר ִּתי אוֹ תו‪ ,‬י ְִהיֶ ה ָ ּב ֵטל וְ ָח ׁשוּב ַּכ ֲעפַ ר ָה ָא ֶרץ‪.‬‬
‫ואחר כך יאמר‪:‬‬
‫יהי רצון מלפניך‪ ,‬יהו‪-‬ה אלהינו ואלהי אבותינו‪ ,‬שתרחם עלינו ותצילנו מאיסור‬
‫חמץ‪ ,‬אפילו מכל שהוא‪ ,‬לנו ולכל בני ביתינו ולכל ישראל‪ ,‬בשנה זו‪ ,‬ובכל שנה‬
‫ושנה‪ ,‬כל ימי חיינו‪ .‬וכשם שביערנו החמץ מבתינו ושרפנוהו‪ ,‬כן תזכנו לבער היצר‬
‫הרע מקרבנו תמיד כל ימי חיינו‪ ,‬ותזכנו לידבק ביצר הטוב ובתורתך וביראתך‬
‫ואהבתך תמיד‪ ,‬אנחנו וזרענו וזרע זרענו עד סוף כל הדורות‪ ,‬כן יהי רצון‪.‬‬
‫למנהג חב"ד‬
‫המנהג להניח פתיתי חמץ קשה זמן מה קודם הבדיקה כדי שימצאם הבודק‪ ,‬ועל‬
‫פי הקבלה יש להניח עשרה פתיתין‪ .‬וקודם שיתחיל לבדוק יברך‪:‬‬
‫ֹלהינ ּו ֶמלֶ ְך ָהעוֹ לָ ם‪ֲ ,‬א ׁ ֶשר ִק ְדּ שָׂ נ ּו ְ ּב ִמ ְצוֹ ָתיו‪ ,‬וְ ִצ ָ ּונ ּו ַעל ִ ּבעוּר‬
‫ָ ּברו ְּך ַא ָּתה ְיהֹוָ ה‪ֱ ,‬א ֵ‬
‫ָח ֵמץ‪.‬‬
‫אחר הבדיקה יבטל החמץ‪ .‬וצריך להבין את ענין הביטול‪ ,‬שהוא מפקיר את כל‬
‫החמץ שברשותו שלא ראהו‪ .‬ומלת חמירא כוללת חמץ ושאור‪.‬‬
‫ואחר כך יאמר‪:‬‬
‫מית ּיה‪ ,‬ו ְּדלָ א ִב ַיע ְר ֵּת ּיה‪ּ ,‬ודלָ א ַיד ְענָ א‬
‫ָּכל ֲח ִמ ָירא וַ ֲח ִמ ָיעא ִ‬
‫דא ָּיכא ִב ׁרשו ִּתי‪ְ ,‬דּ לָ א ֲח ֵ‬
‫פקר ְּכ ַעפְ ָרא ְד ַא ְר ָעא‪.‬‬
‫לֵ יה לִ ָ ּיב ֵטל לֶ ֱהוֵ י ֶה ֵ‬
‫ופירושו בלשון הקודש‪:‬‬
‫ָּכל ָח ֵמץ ו ְּשֹאֹר ׁ ֶש ֵ ּי ׁש ִ ּב ְר ׁשו ִּתי‪ֶ ׁ ,‬ש ּלֹא ְר ִא ִיתיו וְ ׁ ֶש ּלֹא ִ ּב ַע ְר ִּתיו‪ְ ,‬יהיֶ ה ָ ּב ֵטל והפקר‬
‫ַּכ ֲעפַ ר ָה ָא ֶרץ‪.‬‬
‫אחר הבדיקה יצניע כל החמץ שברשותו במקום אחד‪ ,‬בשביל לאכלו למחר בבקר‪,‬‬
‫והנותר ישרפנו‪.‬‬
‫ביום י"ד בבוקר‪ ,‬בשעה חמישית יעשה מדורה מיוחדת לחמץ שברשותו‪ ,‬וכן‬
‫לעשרה פתיתי חמץ שהניח לבדיקה‪ ,‬וישרפם‪ ,‬ואחר כך יבטל את כל החמץ שברשותו‪,‬‬
‫‪263‬‬
‫ביום שמחתכם ומועדיכם‬
‫‪264‬‬
‫ויאמר‪:‬‬
‫מית ּיה ודלָ א‬
‫דח ֵ‬
‫ָּכל ֲח ִמ ָירא וַ ֲח ִמ ָיעא ְד ִא ָּיכא ִב ְר ׁשו ִּתי‪ַ ,‬דּ ֲחזִ ֵית ּיה ו ְּדלָ א ֲחזִ ֵית ּיה‪ֲ ,‬‬
‫פקר ְּכ ַעפְ ָרא ְד ַא ְר ָעא‪.‬‬
‫ֲח ֵ‬
‫מית ּיה ְדּ ִב ַיע ְר ֵּת ּיה ו ְּדלָ א ִב ַיע ְר ֵּת ּיה‪ ,‬לֶ ֱהוֵ י ָ ּב ֵטיל ולֶ ֱהוֵ י ֶה ֵ‬
‫ופירושו בלשון הקודש‪:‬‬
‫ָּכל ָח ֵמץ ו ְּשֹאֹר ׁ ֶש ֵ ּי ׁש ִ ּב ְר ׁשו ִּתי‪ֶ ׁ ,‬ש ְר ִא ִיתיו וְ ׁ ֶש ּלֹא ְר ִא ִיתיו‪ֶ ׁ ,‬ש ִ ּב ַע ְר ִּתי אוֹ תוֹ אוֹ ׁ ֶש ּלֹא‬
‫ִ ּב ַע ְר ִּתי אוֹ תו‪ ,‬י ְִהיֶ ה ָ ּב ֵטל והפקר ַּכ ֲעפַ ר ָה ָא ֶרץ‪.‬‬
‫בשעת שריפת חמץ אומרים‬
‫יהי רצון מלפניך יהוה אלוהינו ואלוהי אבותינו כשם שאני מבער חמץ מביתי‬
‫ומרשותי כך תבער כל החיצונים ואת רוח הטומאה תעביר מן הארץ ואת יצרנו‬
‫הרע תעבירהו מאתנו ותתן לנו לב בדר לעבדך באמת וכל סטרא אחרא וכל‬
‫הקליפות וכל הרשעה בעשן תכלה ותעביר ממשלת זדון מן הארץ וכל המעיקים‬
‫לשכינה תבערם ברוח בער וברוח משפט כשם שבערת את מצרים ואת אלוהיהם‬
‫בימים ההם ובזמן הזה אמן סלה‪:‬‬
‫הלכות פסח‬
‫‪265‬‬
‫פרק ז‬
‫מכירת חמץ‬
‫א‪ .‬מי שיש ברשותו חמץ בפסח עובר בכל רגע על שני איסורים "בל יראה"‬
‫ו"בל ימצא"‪ ,‬ועל מצות עשה "תשביתו שאור מבתיכם"‪ .86‬חמץ שנשאר ברשותו‬
‫בפסח נאסר בהנאה ואסור ליהנות ממנו אף לאחר הפסח‪ .87‬לכן‪ ,‬אם יש בידו של‬
‫אדם מוצרים של חמץ שאינו רוצה לבערם‪ ,‬צריך למוכרם לגוי באמצעות הרבנות‬
‫המקומית לפני זמן האיסור‪.‬‬
‫ב‪ .‬צריך לייחד לדברי חמץ הנמכרים לגוי מקום מיוחד )חדר‪ ,‬ארון או מחסן(‬
‫לאחסן אותם שם במשך ימי הפסח ולסגור את המקומות הללו באופן שלא תהיה‬
‫אליהם גישה כל ימי הפסח )ומקומות אלו מושכרים לגוי למשך ימי הפסח‪ ,‬כמפורט‬
‫בשטר המכירה(‪.‬‬
‫ראוי למכור בעצמו‬
‫ג‪ .‬לכתחילה ראוי שהאדם עצמו ימכור את החמץ לגוי באמצעות הרב ויחתום‬
‫בעצמו על שטר המכירה‪ .89‬מי שלא יכול מסיבה כל שהיא ללכת אל הרב )כגון חולה‬
‫או זקן(‪ ,‬יכול למנות שליח שימכור עבורו את החמץ‪ .‬השליח לענין זה יכולה להיות גם‬
‫אישה אך לא ילד קטן‪ .90‬בשעת הדחק‪ ,‬כאשר אדם נמצא במקום רחוק‪ ,‬יכול לבקש‬
‫מהרב בטלפון שימכור עבורו את החמץ‪.91‬‬
‫‪88‬‬
‫ד‪ .‬הרוצה למכור את החמץ עבור חברו‪ ,‬ראוי שיודיע לחברו על כך מראש ויקבל‬
‫את הסכמתו אך גם אם מכר מבלי להודיע לחברו מראש‪ ,‬למעשה המכירה חלה‪.92‬‬
‫‪.86‬‬
‫‪.87‬‬
‫‪.88‬‬
‫‪.89‬‬
‫‪.90‬‬
‫‪.91‬‬
‫‪.92‬‬
‫שמות יב‪ ,‬יט‪ .‬יג ז‪" .‬שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם"‪" ,‬ולא יראה לך שאור בכל גבולך שבעת‬
‫ימים"‪ .‬ונאמר )שמות יב‪ ,‬טו( "שבעת ימים מצות תאכלו‪ ,‬אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם"‪.‬‬
‫שולחן ערוך סימן תמח ס"ג‪.‬‬
‫שד"ח מע' חמץ סימן ט‪.‬‬
‫נטעי גבריאל ח"א פרק מ"א ס"ב‪.‬‬
‫שולחן ערוך חו"מ סימן קפח ס"ב‪.‬‬
‫יסודי ישורון ח"ו‪ .‬שו"ת ישכיל עבדי ח"ו‪ .‬סידור פסח כהלכתו עמוד קלא אות כה ‪ -‬משום שדי בגילוי‬
‫דעת בלבד שרוצה למכור את חמצו‪ .‬נטעי גבריאל פרק מ"ה ס"ד‪.‬‬
‫רוב הפוסקים כתבו שהמכירה מועילה גם אם לא הודיע לו‪ .‬ולכן‪ ,‬היודע שחברו נמצא בדרך או שרוצה‬
‫לעזור לחברו ‪ -‬יכול למכור את החמץ בשבילו )מגן אברהם סימן תל"ו סקי"א‪ .‬חת"ס אבה"ע סימן‬
‫י"א‪ .‬ועוד(‪ .‬וכתב השדי חמד שם שיכול למכור חמצם של מי שאינם טורחים לבער את החמץ שלהם‬
‫בעצמם‪ ,‬כדי שלא יכשלו באיסור חמץ שעבר עליו הפסח‪.‬‬
‫ביום שמחתכם ומועדיכם‬
‫‪266‬‬
‫אם מסופק האם חברו מכר עבורו את החמץ ‪ -‬יכול למוכרו גם הוא‪.93‬‬
‫ה‪ .‬כתבו הפוסקים שראוי לשלם לרב על כך שמוכר את החמץ לגוי‪.94‬‬
‫בשטר מכירת חמץ יש לפרט את שמו של מוכר החמץ‪ ,‬את כתובתו ואת המקום‬
‫בבית שבו החמץ מונח‪.95‬‬
‫ו‪ .‬עציצים‪ ,‬תמונות וכריות ממולאות בכוסמת‪ ,‬אם יש בהם חיטה או שאר דגנים‪,‬‬
‫הרי הם חמץ גמור ויש להקפיד למוכרם עם שאר החמץ‪.‬‬
‫כלי החמץ‬
‫ז‪ .‬בעניין כלי החמץ יש דעות שונות האם צריך לצרפם למכירה או אין צורך בכך‬
‫)כמפורט בהערה( ובכל אופן צריך לנקותם יפה יפה משאריות החמץ‪ .‬מעיקר הדין‬
‫אם מנקה היטב את הכלים‪ ,‬אין צורך למוכרם לגוי ויכול להצניעם‪.97‬‬
‫‪96‬‬
‫חמץ של בית הכנסת או מוסדות ציבור‪ ,‬ימכור הגבאי או מנהל המוסד‪.‬‬
‫‪.93‬‬
‫‪.94‬‬
‫‪.95‬‬
‫‪.96‬‬
‫‪.97‬‬
‫וכן יכול לכתחילה למכור באמצעות שני רבנים‪ .‬חת"ס יו"ד ס' ש"י‪ .‬שו"ת מנחת יצחק ח"ו סי' ל"ח‪.‬‬
‫שדה חמד חו"מ סימן ט ‪ -‬וזאת כדי שהרב יהיה כפועל שלו למכירת החמץ שאז יש למכירה תוקף יותר‪.‬‬
‫נטעי גבריאל פרק מ"א ס"ה‪.‬‬
‫שו"ת אגרות משה ח"א סי' ק"נ‪ .‬וכתב בשדי חמד )שם סימן ט אות ב( שצריך להקפיד שהכתב יהיה‬
‫קריא‪.‬‬
‫בנוסח שטר מכירת חמץ שתיקן הרב בעל התניא מוכרים גם את כלי החמץ לגוי‪ .‬ואין צורך להטבילם‬
‫לאחר הפסח כדין כלי גויים משום שאין דעתו של המוכר והקונה שיעברו לרשות הקונה ‪ -‬עיין בזה‬
‫באריכות בשערי הלכה ומנהג ח"ב סימן קצד ובפסקי תשובות סימן תמ"ג אות כ"ה‪ .‬אמנם החתם סופר‬
‫בשו"ת או"ח סימן ק"ט כתב למכור רק את החמץ הדבוק בכלים‪ ,‬אך לא את הבלוע בתוך הכלים כי‬
‫בלאו הכי לא עוברים עליו בבל יראה‪.‬‬
‫שולחן ערוך סימן תמז ס"א ושולחן ערוך הרב שם‪.‬‬
‫הלכות פסח‬
‫‪267‬‬
‫פרק ח‬
‫דיני ערב פסח‬
‫תענית בכורות‬
‫א‪ .‬ביום י"ד בניסן נוהגים הבכורות להתענות‪ .‬וגם בכור רק מאב או רק מאם‬
‫בכלל זה‪ .‬והתענית היא זכר לכך שה' הציל את בכורי ישראל‪ 99‬ממכת בכורות‪ .‬ונהגו‬
‫בזמנינו להשתתף בסעודת מצווה או סיום מסכת‪ ,‬כדי לפטור עצמם מן התענית ויש‬
‫לסמוך על כך בפרט בדורות אלו שירדה חולשה לעולם‪ .100‬וצריך להשתתף בעצמו‬
‫בסעודה ולאכול כזית פת או עוגה ויש מקילים שדי בטעימה כל שהיא אך לא יוצא‬
‫בכך שיביאו לו כיבוד מבית הכנסת‪.101‬‬
‫‪98‬‬
‫ב‪ .‬בשעת הדחק נוהגים להקל בסיום מסכת משניות‪ .‬וזאת בתנאי שילמד את‬
‫המסכת עם פירושיה‪.102‬‬
‫ג‪ .‬נשים בכורות נוהגות שלא מתענות‪ .103‬בכור קטן ‪ -‬אביו מתענה עבורו‪ ,104‬ויש‬
‫מקילים בדבר ולמעשה כדאי שהאב ישמע סיום מסכת‪.105‬‬
‫איסור מלאכה‬
‫ד‪ .‬אסרו חכמים לעשות מלאכה ביום י"ד בניסן מחצות היום ואילך והעושה‬
‫‪ .98‬שולחן ערוך סימן תע ס"א‪ .‬וכתב בתשובות מהרי"ל סימן יד שגם בכורים כוהנים ולויים מתענים וראה‬
‫שולחן ערוך הרב שם ס"א וערוה"ש שם ס"ג‪ .‬הטעם לתענית זו היא שהרי כל הבכורים ניצלו כיון‬
‫שהמכה היתה בכל הבכורים‪ .‬שבכור מאב נקרא בכור לעניין נחלה והבכור מהאם נקרא בכור לעניין‬
‫פדיון בכור‪.‬‬
‫‪ .99‬שולחן ערך סימן תע ס"א ומשנה ברורה שם סק"א‪.‬‬
‫‪ .100‬חזו"ע פסח ח"ב ע' צז‪.‬‬
‫‪ .101‬הגרש"ז אוירבך פוסק שדי בטעימת סוכריה וכדו'‪ .‬קטן העורך סיום פוטר את הגדולים‪ ,‬שו"ת צפנת‬
‫פענח ח"ב ס"י‪ .‬חזו"ע שם‪.‬‬
‫‪ .102‬חזו"ע שם ע' צח‪ .‬פסקי הגר"מ אליהו במחזור לפסח "קול יעקב" ע' נג‪.‬‬
‫‪ .103‬בשולחן ערוך סימן תע ס"א כתב בשם יש מי שאומר שכן מתענות ומוסיף הרמ"א שאין המנהג כן‪.‬‬
‫שולחן ערוך הרב שם ס"ג‪ .‬ועיין כה"ח סימן תע ס"ק טוב שמביא מגדולי ספרד מנהגים שונים‪ .‬יש‬
‫המחמירים שצריכים להתענות ויש המקילים‪ .‬והחיד"א בספר שמחת הרגל דף מב כתב שהמנהג‬
‫כהרמ"א להקל וכך כתב הבן איש חי פרשת צו אות כב‪ ,‬וכ"כ בחזו"ע פסח ח"ב ע' צז‪.‬‬
‫‪ .104‬רמ"א סימן תע‪ .‬ברכ"י סק"ו‪ .‬ועוד‪ .‬חתן בשבעת ימי המשתה פטור מתענית בכורים‪ .‬בן איש חי פרשת‬
‫צו‪.‬‬
‫‪ .105‬חזו"ע שם ע' צט‪.‬‬
‫ביום שמחתכם ומועדיכם‬
‫‪268‬‬
‫מלאכה אינו רואה סימן ברכה ממלאכה זו‪ .106‬הרוצה להסתפר יעשה זאת לפני חצות‬
‫היום ולאחר חצות מותר להסתפר רק ע"י ספר גוי‪ .107‬וכן יקפיד לגזוז ציפורנים קודם‬
‫חצות‪ ,‬ובדיעבד אם לא הספיק קודם חצות מותר לאחר חצות‪ .108‬והספרדים מקילים‬
‫בגזיזת ציפורנים‪.109‬‬
‫מותר לעשות מלאכה המותרת בחול המועד כגון מלאכה בדבר האבד או מלאכה‬
‫שנעשית על ידי כל אדם ואינה דורשת בעל מקצוע ויש צורך במלאכה זו למועד‪.110‬‬
‫ה‪ .‬תפירת בגדים חדשים אסורה גם לצורך החג אבל תיקון קל בבגד לצורך החג‬
‫מותר אף לאחר חצות היום‪ ,‬אך אם מקבל שכר על העבודה אסור‪ .111‬ואסרו לעשות‬
‫בערב פסח רק מלאכה גמורה כגון לעשות כלים חדשים או לתפור בגדים חדשים‪.‬‬
‫מותר לצחצח נעלים‪ ,‬לגהץ או לתקן בגד שנקרע קצת לצורך החג‪.112‬‬
‫ו‪ .‬יש לכבס את הבגדים לפני חצות היום‪ .113‬ויש נוהגים‪ 114‬שלא לעשות מלאכה גם‬
‫לפני חצות היום והכל תלוי במנהג המקום‪.‬‬
‫ז‪ .‬יש נוהגים שלא לומר "מזמור לתודה" בערב פסח‪.115‬‬
‫‪ .106‬פסחים נב‪ .‬שולחן ערוך סימן תסח ס"א‪ .‬ובאשר למלאכה על ידי גוי‪ ,‬מביא בשולחן ערוך סימן תסח‬
‫שיש מי שאוסר ויש מי שמתיר והרמ"א כתב שהמנהג להתיר‪ .‬ובשו"ת הרדב"ז סימן רמג ועוד כתבו‬
‫שהעיקר כדעת המקלים בזה‪.‬‬
‫‪ .107‬משנה ברורה שם סק"ה‪ .‬וכן מותר לספר את עצמו‪ ,‬כף החיים שם אות טו‪.‬‬
‫‪ .108‬שולחן ערוך הרב סימן תסח ס"ו‪.‬‬
‫‪ .109‬עיין חזו"ע פסח ח"ב ע' צא‪ ,‬כי כל הסיבה היא שהמהרי"ל )בתחילת הלכות יום טוב( מחמיר בזה כמו‬
‫בחול המועד‪ ,‬אבל לדעת מרן בסימן תקלב שמתיר גם בחול המועד‪ ,‬גם בערב פסח מותר שהרי הוא קל‬
‫מחול המועד‪.‬‬
‫‪ .110‬המג"א בסימן רנה סק"ג ושו"ע הרב ס"ה כתבו שכל מלאכה המותרת במועד מותרת בערב פסח‪.‬‬
‫‪. .111‬שולחן ערוך שם ס"ה‪ .‬שולחן ערוך הרב ס"ז‪.‬‬
‫‪ .112‬חזו"ע פסח ח"ב ח"ב ע' צ ולא כקיצור של"ה שמחמיר בזה‪ .‬פסקי הגר"מ אליהו מתוך מחזור לפסח "קול‬
‫יעקב" ע' נא‪.‬‬
‫‪ .113‬משנה ברורה שם סק"ז‪.‬‬
‫‪ .114‬פסחים דף נ ע"א‪ .‬שולחן ערוך סימן תסח ס"ג וברמ"א שם‪.‬‬
‫‪ .115‬רמ"א סימן תכט ס"ב‪ .‬והטעם לכך כתב במשנה ברורה סקי"ב‪ ,‬כיון שאי אפשר להקריב קרבן תודה‬
‫בערב פסח כי לחמי התודה היו חמץ‪ .‬וכן כתב במקור חיים )פרק קפ"ז סעיף ג( שראוי להנהיג שלא‬
‫לאומרו‪ .‬וכך כתב בקיצור שולחן ערוך לרבי ברוך טולדנו )סימן רס"ט סעיף י"ג(‪ .‬אמנם בחזו"ע ח"ב ע' ו‬
‫כתב שהמנהג לאומרו בערב פסח ובחוה"מ חוץ משבת ויו"ט‪.‬‬
‫הלכות פסח‬
‫‪269‬‬
‫אכילת מצה בערב פסח‬
‫ח‪ .‬אסור לאכול מצה בערב פסח בכל אופן שהוא‪ ,‬גם לא מבושלת‪ ,‬כל שניכרת‬
‫צורת המצה‪ .‬וכן יש להקפיד לא לתת מצה לילדים קטנים שמבינים את סיפור יציאת‬
‫מצרים‪.117‬‬
‫‪116‬‬
‫ט‪ .‬מצה עשירה ‪ -‬הספרדים נוהגים לאוכלה בערב פסח כיון שלא יוצאים בה‬
‫ידי חובה בליל פסח‪ 118‬והאשכנזים מחמירים שלא לאוכלה גם בערב פסח‪ .119‬במצה‬
‫מבושלת ומטוגנת יש חילוקי מנהגים וכל אחד ינהג כמנהג אבותיו‪.120‬‬
‫י‪ .‬יש נוהגים שלא לאכול מצה שלושים יום קודם הפסח‪ ,121‬ויש נוהגים להימנע‬
‫מאכילת מצה רק מר"ח ניסן‪ .122‬ומן הדין האיסור הוא רק בערב פסח‪.‬‬
‫טבילה במקווה‬
‫יא‪ .‬צריך כל אדם לטהר עצמו לפני החג במקווה טהרה‪.123‬‬
‫חומרות בפסח‬
‫יב‪ .‬כתבו הפוסקים שבפסח יכול כל אדם להחזיק בכל החומרות ואין בזה משום‬
‫"לא תתגודדו" ולא משום יוהרה )גאווה(‪.124‬‬
‫‪ .116‬שולחן ערוך סימן תעא ס"ב‪ .‬כתבו הפוסקים שבימינו שמכבסים במכונת כביסה ‪ -‬והאדם מפעיל את‬
‫המכונה בלחיצת כפתור בלבד ‪ -‬מותר לכבס בערב פסח‪ .‬נטעי גבריאל ח"ב פרק מ"ה ס"ז‪.‬‬
‫‪ .117‬משנה ברורה סקי"ג‪.‬‬
‫‪ .118‬שולחן ערוך סימן תעא ס"ב‪ .‬ברכי יוסף סימן תס"ב סק"ג‪ .‬חזו"ע פסח ח"ב ע' צה‪.‬‬
‫‪ .119‬רמ"א סימן תסב ס"ד‪ .‬ועיין בשולחן ערוך הרב ס"ו שהמנהג לא להכין מצה עשירה כלל‪ .‬ויש מתירים‬
‫זאת גם לאשכנזים‪ ,‬שו"ת נודע ביהודה קמא או"ח סימן כ"א‪.‬‬
‫‪ .120‬בשולחן ערוך הרב סימן תעא ס"ח כתב שאם המצה התפוררה ונתבשלה במים‪ ,‬כיון שלא יוצאים בה‬
‫ידי חובה בפסח מותר לאוכלה בערב פסח‪ .‬וכתב בחזו"ע פסח ח"ב ע' צה שמצה מבושלת ומטוגנת‬
‫מותרת בערב פסח גם אחר חצות היום‪ .‬ועיין בזה בנטעי גבריאל ח"ב סימן מ"ד סעיפים י‪-‬יא‪.‬‬
‫‪ .121‬מקור חיים פרק קפ"ז סעיף י"ז‪ .‬לקוטי שיחות חי"א ע' ‪.293‬‬
‫‪ .122‬משנה ברורה סימן תעא סקי"ב‪.‬‬
‫‪ .123‬משנה ברורה סקכ"ב‪ .‬וכתב החיד"א במורה באצבע אות ד‪ :‬כשטובל בערב פסח ישים מעיניו לטהר ליבו‬
‫ורעיונותיו וכל אורחותיו‪.‬‬
‫‪ .124‬אודות חומרות בפסח כתב בסידור האר"י )קול יעקב מהרה"ק רבי יעקב קאפיל זצ"ל( שיזהר האדם‬
‫ממשהו חמץ בכל החומרות והוא אחד מעשרה דברים המביאים את האדם לידי קדושה‪.‬‬
‫כתב המקובל רבי עמנואל חי ריקי בעל "משנת חסידים" )ניסן פ"ג(‪" :‬והשומר פסח מחמץ כהלכתו‬
‫ויחמיר בו בכל החומרות שמחמירים המחמירים‪ ,‬יועיל לנפשו מאוד כל השנה"‪.‬‬
‫והרה"ק רבי פנחס מקוריץ אמר‪" :‬איני אוהב את המחמירים בחומרות יתירות חוץ מחמץ בפסח ומעת‬
‫שישראל נזהרים ממשהו חמץ ואוכלים מצה שמורה היתה להם ישועה בדברים גדולים" )אמרי פנחס(‪.‬‬
‫ביום שמחתכם ומועדיכם‬
‫‪270‬‬
‫קטניות בפסח‬
‫יג‪ .‬מן הדין אין איסור לאכול קטניות בפסח‪ ,‬ואפילו אורז‪ .‬אך יש לברור את‬
‫הקטניות היטב מחשש שנפלו לתוכם גרגירי חיטה‪ ,‬וכך נהגו הספרדים‪ .125‬יהודי מרוקו‬
‫נהגו‪ 126‬שלא לאכול קטניות יבשות אך מקילים בקטניות ירוקות‪ .‬ויש המחמירים רק‬
‫באורז‪.127‬‬
‫יד‪ .‬הנוהגים כדעת הרמ"א‪ 128‬נמנעים מאכילת כל סוגי הקטניות בפסח‪ ,‬מחשש‬
‫שהתערבו בהם גרגירי חיטה או מפני שקמח הקטניות דומה לקמח חיטה וקיים חשש‬
‫לטעות‪ .‬הנוהגים שלא לאכול קטניות‪ ,‬צריכים להקפיד שלא להשתמש בשמן העשוי‬
‫מקטניות‪ ,129‬אלא ישתמשו בשמן זית או שמן אגוזים‪ .‬חולה וכן תינוקות שזה עיקר‬
‫מאכלם‪ ,‬אפשר להתיר להם אכילת קטניות‪.130‬‬
‫טו‪ .‬תבלינים ‪ -‬יש לקנות רק עם הכשר מהודר‪ ,‬מפני שחלקם קטניות ויתירה מזו‪,‬‬
‫יש חשש שמעורב בהם חמץ גמור‪.‬‬
‫מצה שרויה ומצה עשירה‬
‫טז‪ .‬חסידים ואנשי מעשה מקפידים שלא לאכול מצה שרויה )במים או בכל‬
‫‪131‬‬
‫‪ .125‬ילקוט יוסף מועדים עמוד ‪.353‬‬
‫‪ .126‬ספר נהגו העם להר"ש דנינו מנהגי פסח‪.‬‬
‫‪ .127‬ספר מנהגי החיד"א‪ .‬אוצרות הפוסקים הלכות פסח‪.‬‬
‫‪ .128‬רמ"א סימן תנג ס"א‪ .‬הגדרת המושג קטניות‪ :‬כל זרע שמצמיח פירות דומים לזרע ללא תוספת בשר‬
‫פרי‪ .‬כל הגדל בעץ‪ ,‬אינו בכלל קטניות‪ .‬ובקפה כתב בשע"ת שמסקנת הפוסקים להקל‪ .‬פיסטוקים ‪-‬‬
‫במקראי קודש פסח ח"ב כתב להתיר ובשע"ת שם כתב )בשם גדול( להחמיר‪ .‬וכן אסרו דברים הדומים‬
‫לקטניות כגון חרדל וכן אין אוכלים שומשמין‪ ,‬פולים ועדשים‪ .‬וראה שולחן ערך הרב סימן תנג ס"ג‪ -‬ד‪.‬‬
‫‪ .129‬המהרשד"ם התיר שמן קטניות אף לאשכנזים אם נעשה בזהירות קודם הפסח‪ ,‬היות ונשתנה מראיתו‪.‬‬
‫ולמעשה לא נוהגים כך‪.‬‬
‫‪ .130‬משנה ברורה סימן תנג סק"ז‪.‬‬
‫‪ .131‬במשנה ברורה סימן תנ"ח סק"ד כתב‪ :‬אין שורין ואין מבשלים מצה בפסח מחשש שמא נשאר במצה‬
‫מעט קמח שלא נילוש‪ ,‬וע"י השריה יחמיץ‪ .‬אמנם בשע"ת סימן ת"ס כתב שמן הדין אין לחוש לזה אך‬
‫בקהילות החסידים נהגו להחמיר בזה‪ .‬ועיין בברכ"י תס"ד סק"ג‪ .‬לעניין שרויה במי פירות ‪ -‬בשולחן‬
‫ערוך הרב בתשובות שנדפסו בסופו סי' ו כתב שאין להחמיר בזה ויש מחמירים אף בזה‪.‬‬
‫הלכות פסח‬
‫מאכל ותבשיל או במשקה שמעורב בו מים( כל ימות הפסח‪ .‬ואף מי שאינו מקפיד‬
‫בזה כל הפסח‪ ,‬כאשר אוכלים מצת מצווה בליל הסדר‪ ,‬יש להקפיד לא להשרותה‪,‬‬
‫פרט לחולה או זקן שאפשר להקל להם‪.‬‬
‫יז‪ .‬קמח שנילוש באחד ממיני המשקין )יין‪ ,‬חלב‪ ,‬דבש‪ ,‬שמן זית‪ ,‬מי פירות וכן‬
‫שאר יינות ושמנים( ‪ -‬לדעת המחבר‪ ,‬אם לא מעורב בהם מים כלל אינם מחמיצים‬
‫ויכול ללוש בהם מצה עשירה ואין צורך להקפיד בלישה מהירה כמו במצה רגילה‪ ,‬אך‬
‫יש מחמירים בדבר ומקילים רק לצורך חולה או זקן‪.132‬‬
‫‪ .132‬שולחן ערוך סימן תסב ס"א‪ .‬ועיין בזה בכה"ח סק"א שמביא שלוש שיטות בדין מי פירות‪ :‬דעת רש"י‬
‫שמי פירות מחמיצים גם כשלא מעורב בהם מים‪ .‬דעת הרי"ף שגם כשמעורב בהם מים אינם מחמיצים‬
‫ודעת הר"י שללא מים לא מחמיצים וכאשר מעורב בהם מים כן מחמיצים‪ .‬וכך פסק הרמב"ם בהלכות‬
‫חמץ ומצה פרק ב‪ .‬וכן דעת ר"ת והרא"ש בפרק כל שעה‪ .‬ובספר המנהיג סימן לג סיים‪ :‬וראוי להחמיר‬
‫כדעת כולם ולכן ילוש בהם עם שימור מחימוץ‪ .‬וכן פסק הרמ"א שם שאין ללוש בהם אלא לצורך‬
‫חולה או זקן‪ .‬וכך הביא בשולחן ערוך הרב שמי פירות לבד אינם מחמיצים אך בתערובת מים ממהרים‬
‫להחמיץ‪ .‬וכל זה מעיקר הדין‪ ,‬אך המנהג להחמיר שלא ללוש במי פירות כי חוששים שמא נתערב בהם‬
‫מעט מים ואף אם יאפה מיד חוששים שמא יבוא להשתהות באפיה והעיסה תחמיץ‪ .‬עיין שם סימן‬
‫תסב סעיפים ג‪ -‬ז‪.‬‬
‫‪271‬‬
‫ביום שמחתכם ומועדיכם‬
‫‪272‬‬
‫פרק ט‬
‫תערובת חמץ‬
‫א‪ .‬מאכל שמעורב בו חמץ ‪ -‬אם נרגש בו טעם החמץ‪ ,‬אסור להשהותו בפסח‬
‫ברשותו )ללא מכירה לגוי( והמשהה עובר על האיסורים "בל יראה" ו"בל ימצא"‪.‬‬
‫אך אם התערב חמץ בדבר שלא ראוי לאכילה‪ ,‬מותר לקיימו בפסח‪ .133‬ולכן כל סוגי‬
‫המשחות והתרופות שלא מיועדות לאכילה‪ ,‬מותרות בהנאה בפסח‪ .134‬וכן כל מיני‬
‫משחות‪ ,‬זריקות‪ ,‬טיפות עיניים‪ ,‬אוזניים ואף וכיו"ב‪ ,‬מותרות בשימוש בפסח‪ ,‬כיון‬
‫שהשימוש בהם הוא חיצוני בלבד ונפסלו מאכילת כלב לפני פסח‪.135‬‬
‫ב‪ .‬אלכוהול נקי )ספירט( שמשתמשים בו לחיטוי פצעים ‪ -‬אם נעשה מדגנים‬
‫אסור להשתמש בו וצריך לבערו שהרי הוא חמץ בעין ולא רק תערובת חמץ‪.136‬‬
‫ג‪ .‬מוצרי קוסמטיקה וסבונים המצויים כיום שלעיתים מערבים בהם חמץ ‪ -‬כיוון‬
‫שאינם ראויים לאכילה כלל‪ ,‬גם לא לאכילת כלב‪ ,‬רבים מהפוסקים מתירים את‬
‫השימוש בהם אף ללא הכשר מיוחד לפסח‪ .137‬אך יש מחמירים משום שהאלכוהול‬
‫שהוא חמץ גורם לריח לנדוף‪ .138‬לכן רבים מהחרדים לדבר ה' מקפידים לקנותם רק‬
‫עם הכשר מוסמך לפסח‪.139‬‬
‫ד‪ .‬חמץ שהתערב קודם הפסח והיה בתערובת שישים כנגדו‪ ,‬לא אומרים‬
‫שהאיסור חוזר וניעור בתוך הפסח ולא מועיל ביטול בשישים )כי חמץ בתוך הפסח‬
‫אינו מתבטל אפילו באלף(‪ ,‬אלא המאכל מותר כי נתבטל לפני פסח‪ .‬ולדעת הרמ"א‬
‫רק כשהחמץ התערב בדבר שהוא לח ונבלל ואינו ניכר כלל לא אומרים שחוזר וניעור‪,‬‬
‫אך בתערובת יבישה אומרים חוזר וניעור והתערובת אסורה בפסח אף שהתבטלה‬
‫‪ .133‬שולחן ערוך סימן תמב ס"א‪.‬‬
‫‪ .134‬בשולחן ערוך הרב שם סכ"ד כתב שכל דבר שמותר לקיימו מצד הדין‪ .‬הוא מותר בהנאה בפסח‪ ,‬אך‬
‫אסור באכילה‪.‬‬
‫‪ .135‬אגרות משה ח"ג סימן סב‪.‬‬
‫‪ .136‬מ"ב סק"א‪ .‬ועיין שולחן ערוך הרב סימן תמב ס"ט‪ :‬זיעה היוצאת מחמץ הרי היא כעצמו של חמץ‪,‬‬
‫לפיכך יי"ש הנעשה מתבואה חמוצה אין דינו כתערובת אלא כממשו של חמץ עצמו‪.‬‬
‫‪ .137‬חזו"ע פסח ח"ב ע' סז‪ .‬וכן מותר להשתמש במשחת נעליים שיוצרה קודם הפסח עם תערובת חמץ‬
‫וכן בכובעים המודבקים בחמץ וכן מתיר )שם( להשתמש בסיגריות המודבקות בדבק שמעורב בו חמץ‬
‫ותרופות המעורב בהן חמץ אם טעמם מר‪.‬‬
‫‪ .138‬שו"ת דברי מלכיאל ח"ד סימן כד‪ .‬ועוד‪.‬‬
‫‪ .139‬עיין באריכות בפסקי תשובות סימן תמב אות ב ובהערות שם‪.‬‬
‫הלכות פסח‬
‫קודם הפסח‪.140‬‬
‫ה‪ .‬לכתחילה ראוי להחמיר שלא להשתמש כלל במוצרים שיש בהם תערובת‬
‫חמץ אף שהתבטל לפני פסח‪.141‬‬
‫ו‪ .‬נתערב חמץ בדבר שאינו מאכל לכל אדם אלא לחולים‪ ,‬כגון סמי רפואה‪,‬‬
‫מותר לקיימם בפסח אך אסור לאוכלם מפני שעל ידי אכילתו הופך אותם לחשובים‬
‫ונאסרים‪ .142‬וזאת בדברים שראויים בדוחק למאכל אדם אך התרופות בימינו שאינן‬
‫ראויות למאכל אדם כלל וגם נפסלו מאכילת כלב ‪ -‬לדעת רוב הפוסקים מותר ליטול‬
‫אותם בפסח מעיקר הדין‪.‬‬
‫תרופות בפסח‬
‫ז‪ .‬לאור האמור לעיל‪ ,‬אדם הזקוק לתרופות בפסח ‪ -‬לכתחילה‪ ,‬ראוי לו לבקש‬
‫מהרופא לרשום לו רק תרופות הכשרות לפסח‪ ,‬היינו שאינן מכילות רכיבי חמץ אך‬
‫מעיקר הדין‪ ,‬מותר לקחת תרופות המכילות חמץ‪ ,‬משום שהחמץ שבתרופות אינו‬
‫ראוי למאכל כלב‪.143‬‬
‫ח‪ .‬למעשה‪ ,‬היות ויש אוסרים להשתמש בתרופות חמץ בפסח‪ ,144‬אדם המרגיש‬
‫‪ .140‬שולחן ערוך סימן תמז ס"א וברמ"א שם‪ .‬חזו"ע שם‪.‬‬
‫‪ .141‬בכה"ח תמז סקע"ו הביא שמנהג הספרדים באזור שלהם להחמיר כרמ"א בדיני פסח ורק בלח לא‬
‫אומרים חוזר וניעור אך לא ביבש כי יש בו ממשות איסור‪ .‬ומוסיף שכל זה בדיעבד אך לכתחילה נזהרים‬
‫גם בטעם חמץ‪ .‬ועיין בית דוד סימן קצ"ה וז"ל‪ :‬בכל דיני פסח מנהגינו בכל מה שכתב רמ"א באופן‬
‫שלעניין פסח אנחנו אשכנזים‪ ...‬וכך הוא המנהג עתה בין הספרדים בכמה מקומות להורות בדיני פסח‬
‫ככל חומרות הרמ"א‪ ,‬חוץ ממספר פרטים שנוהגים להקל כמו באכילת אורז וכד'‪.‬‬
‫וממשיך שאף בשאר דינים נהגו בכמה עניינים להחמיר כרמ"א‪ .‬ועיין בברכ"י חו"מ סימן כה אות ו שאנו‬
‫בני ספרד הולכים כמרן אם לא שיהיה לחומרא כי ראוי לחשוש להחמיר‪ .‬ובספרו חיים שאל ח"א סימן‬
‫טו כתב שהגם שקיבלנו הוראות מרן‪ ,‬באיסור והיתר חוששים על הרוב לכתחילה לדברי הרמ"א‪.‬‬
‫עיין כה"ח סימן תמח סקנ"ח ונ"ט וכן מביא את מרן בהקדמתו לבית יוסף וז"ל‪ :‬אם מקצת ארצות נהגו‬
‫איסור בקצת דברים אע"פ שאנו נכריע ההפך‪ ,‬יחזיקו במנהגם כי כבר קיבלו עליהם דברי החכם האוסר‪.‬‬
‫וכן כתב בתשובות חיים שאל ח"ב סימן לה אות ב לגבי כמה דברים שנוהגים בא"י דלא כדברי מרן‬
‫משום שהם מנהגים קדומים‪.‬‬
‫‪ .142‬שולחן ערוך הרב סכ"ב וקו"א שם‪ .‬ועיין שם בסעיף לב שחמץ שהתעפש ונפסל מאכילת כלב או‬
‫שנשרף‪ ,‬אף על פי שמותר לקיימו בפסח‪ ,‬אסור לאוכלו מפני שעל ידי שרוצה לאוכלו מחשיבו לאכילה‬
‫ונחשב עבורו כאוכל גמור מדברי סופרים‪.‬‬
‫‪ .143‬דרכ"ת יו"ד סימן קנה ס"ק כ"ח‪ .‬אג"מ ח"ב סי' צ"ב‪ .‬שו"ת יחו"ד ח"ב סימן ס‪ .‬ולא שייך לאוסרם מטעם‬
‫שבליעתם נותנת להם חשיבות‪ ,‬כי עיקר כוונתו לסממני המרפא שאינם חמץ ולא לתערובת החמץ‬
‫שיש בהם‪ .‬ובנוסף לזה החמץ המעורב בהם לא נועד לטעם אלא כדי לדבק‪.‬‬
‫‪ .144‬שו"ת ציץ אליעזר ח"ו סימן כה פ"כ‪ .‬פסקי תשובות סימן תמז הערה ‪.24‬‬
‫‪273‬‬
‫ביום שמחתכם ומועדיכם‬
‫‪274‬‬
‫כאב קל אך אינו חולה ‪ -‬יחמיר ולא ייקח תרופות המכילות חמץ‪ .‬תרופות שבהפסקה‬
‫מלקיחתם יש סכנה או ספק סכנה לחולה‪ ,‬אסור להחמיר לא לקחתם‪.‬‬
‫ט‪ .‬כדורי מציצה וסירופים למיניהם שטעמם אינו פגום‪ ,‬אסורים מן הדין בפסח‪.145‬‬
‫וכן כל סוגי הויטמינים שיש בהם תערובת חמץ‪ ,‬אין להשתמש בהם בפסח‪.‬‬
‫י‪ .‬משחות‪ ,‬טיפות‪ ,‬זריקות וכל התרופות המיועדות לשימוש חיצוני ‪ -‬מותרות‬
‫לכתחילה‪ ,146‬אף אם יש בהם תערובת חמץ‪.‬‬
‫חומרי ניקוי‬
‫יא‪ .‬חומרי ניקוי‪ ,‬סבונים ומשחות נעליים וכד' אינם צריכים ביעור משום שאינם‬
‫ראויים לאכילה‪ .‬במוצרי קוסמטיקה שכיח שמעורב חמץ‪ ,‬ולכן יש למוכרם לגוי‪.147‬‬
‫יב‪ .‬סיגריות שהנייר שבהם מודבק בדבק חמץ‪ ,‬מעיקר הדין מותר להשתמש בהם‬
‫בפסח‪ ,‬אך ראוי להחמיר לקנות סיגריות ללא חשש חמץ‪.148‬‬
‫‪ .145‬שש"כ פ"מ הערה קסג‪ .‬שערים המצוינים בהלכה סימן קיז אות י‪.‬‬
‫‪ .146‬אג"מ או"ח ח"ג סימן סב‪.‬‬
‫‪ .147‬נטעי גבריאל פרק נ"ה ס"ד‪.‬‬
‫‪ .148‬שם‪ .‬בשו"ת לב חיים ח"ב סי' ק כתב שמנהג ליוורנו שלא לעשן בפסח וכן הורה הגאון ר' רפאל ישעיה‬
‫אזולאי בן החיד"א‪ .‬אך בחזו"ע פסח ח"ב ע' סז מתיר לעשן סיגריות בפסח‪.‬‬
‫הלכות פסח‬
‫פרק י‬
‫הכשרת מכשירי חשמל והמטבח‬
‫)דיני הכשרת כלים לפסח באו בהרחבה להלן בסוף הלכות פסח(‬
‫תנור חשמלי‬
‫א‪ .‬את גוף התנור צריך לנקות היטב משאריות מזון או חלודה‪ .‬לאחר מכן יש‬
‫לנקותו בחומר כימי כדי לפגום את טעם החמץ הבלוע בתוך הדפנות‪ .‬ויש להימנע‬
‫מלהשתמש בו במשך עשרים וארבע שעות לפני ההכשרה‪ .‬ההכשרה עצמה מתבצעת‬
‫ע"י הפעלת התנור בטמפרטורת חום מכסימלית למשך שעה‪-‬שעתיים‪ .‬ויש מחמירים‬
‫לצפות את הדפנות בנייר כסף‪.149‬‬
‫כיריים של גז‬
‫ב‪ .‬בכיריים יש שלושה חלקים הדורשים הכשרה‪:‬‬
‫החצובה – המקום שמניחים עליו את הסירים או המחבתות שעל גבי האש צריכה‬
‫ליבון‪ ,‬משום שלפעמים נופל עליה בצק ונבלע בה על ידי האש ללא משקה‪ .150‬ולמנהג‬
‫הספרדים יש להקל לנקותה היטב ולהגעילה ברותחים‪.151‬‬
‫ג‪ .‬המבערים )החלקים שהאש יוצאת מהם( ‪ -‬ינקם היטב גם בחוריהם ויערה‬
‫עליהם מים רותחים‪ .‬ויש מצריכים גם בזה ליבון קל‪.152‬‬
‫ד‪ .‬המגש שתחת המבערים ‪ -‬ישפוך עליו מים חמים מכלי ראשון‪ .‬אם המגש‬
‫מצופה באמייל – יש לצפותו בכיסוי כלשהו )כגון נייר כסף( כיון שיש מחמירים‬
‫וסוברים שכלי אמייל הם ככלי חרס שלא מועילה להם הגעלה‪.153‬‬
‫ה‪ .‬נהגו בתפוצות ישראל לכסות את הגז בכיסוי פח מיוחד‪ .‬ויש לנקות היטב גם‬
‫את כפתורי ההפעלה‪.‬‬
‫‪ .149‬אג"מ יור"ד ח"א סי' נט‪ .‬ויש שכתבו שראוי לכתחילה שלא להכשיר תנור ‪ -‬שבח המועדים ע' ‪.178‬‬
‫שאלי ציון ס"ב ס"כ‪ .‬קונטרס מבית הלוי‪ ,‬הנהגות הגר"ש וואזנר‪.‬‬
‫‪ .150‬שולחן ערוך הרב סכ"ד‪.‬‬
‫‪ .151‬חזו"ע ח"ב עמוד עה‪.‬‬
‫‪ .152‬יסודי ישורון ח"ו עמוד קסא‪.‬‬
‫‪ .153‬המהרשד"ם )ח"א סי' נ"ג( מחמיר באמייל ומצריך ליבון‪ .‬הכתב סופר )ביו"ד סימן ע"ח( מכשיר ע"י‬
‫הגעלה ג' פעמים‪.‬‬
‫‪275‬‬
‫ביום שמחתכם ומועדיכם‬
‫‪276‬‬
‫פלטה חשמלית‬
‫ו‪ .‬ינקה אותה היטב ויערה עליה מים רותחים מכלי ראשון ‪ .‬וראוי גם להבעיר‬
‫אותה למשך שעה‪.155‬‬
‫‪154‬‬
‫מיקרוגל‬
‫ז‪ .‬במיקרוגל הגלים אינם מחממים את גוף התנור‪ ,‬אלא רק את התבשיל‪ .‬אך‬
‫האדים מהתבשיל עולים ומחממים את דפנות התנור‪ .‬ובנוסף לזה לפעמים נשפך‬
‫מהתבשיל לגוף התנור ולכן הוא צריך הכשרה‪ .‬יש סוברים שניתן להכשירו ע"י שינקהו‬
‫היטב וירתיח בו מים עם חומרי ניקוי שפוגמים את הטעם וישתמש בו בפסח בכלים‬
‫סגורים‪ .‬ויש מחמירים וסוברים שלא ניתן להכשיר תנור מיקרוגל כלל‪ .156‬והמחמיר‬
‫תבוא עליו ברכה‪.‬‬
‫הכיור והשיש‬
‫ח‪ .‬הכיור ‪ -‬יערה עליו מים רותחים ויצפה אותו )ומצויים כיורים מפלסטיק‬
‫מיוחדים לפסח הנכנסים לתוך הכיור הקבוע במטבח(‪ .‬וכן נהגו לגבי השיש‪ ,‬היינו‬
‫לערות עליו מים רותחים וגם לצפות אותו‪ .‬ויש מחמירים‪ 159‬לערות על השיש מים‬
‫רותחים עם אבן מלובנת ורבים נוהגים לצפות את השיש בנייר כסף עבה שאינו נקרע‬
‫)ויש להקפיד על נייר כסף עם הכשר(‪.‬‬
‫‪157‬‬
‫‪158‬‬
‫ט‪ .‬יש מחמירים לערות מים רותחים על הברזים אחרי שמנקה אותם ובאותו זמן‬
‫לפתוח את המים החמים בברז‪ .160‬את הידיות ינקה היטב ויערה עליהם מים חמים‪.‬‬
‫י‪ .‬יש לנקות היטב את מכשיר הטלפון‪ ,‬משחקי ילדים‪ ,‬עגלות ילדים‪ ,‬תיקי נשים‬
‫וטבעות שנדבק בהם חמץ‪.‬‬
‫‪ .154‬חזו"ע שם‪.‬‬
‫‪ .155‬פסקי תשובות סימן תנא אות יט‪ .‬ומביא שם שראוי גם לעטוף אותה בנייר כסף‪ .‬וכן כתב במקור חיים‬
‫הלכות פסח פרק קפו ס"י‪.‬‬
‫‪ .156‬ילקוט יוסף מועדים הלכות פסח‪ .‬ובפסקי תשובות סימן תנא אות כ"ב מביא את דעת המחמירים משום‬
‫שלפעמים נשפך אוכל וצריך ליבון קל ולא ניתן לעשות זאת במיקרוגל‪.‬‬
‫‪ .157‬חזו"ע פסח ח"ב ע' ע"ח‪ .‬וכתב שמן הדין אין צורך לצפות אותו‪.‬‬
‫‪ .158‬הכיורים בימינו יש להם דין כלי חרס שלא מועיל להם הגעלה‪ .‬ויש סוברים שאסור להשתמש בהם ללא‬
‫ציפוי ‪ -‬הגר"ש וואזנר‪.‬‬
‫‪ .159‬משנה ברורה סי' תנא ס"ק י"ד )כמו בשולחנות(‪.‬‬
‫‪ .160‬עיין שולחן ערוך סי' תנא ס"ז‪ .‬שבח המועדים ע' ‪.177‬‬
‫הלכות פסח‬
‫‪277‬‬
‫שולחנות‬
‫יא‪ .‬אם רגיל לאכול בשולחן חמץ ללא מפה ‪ -‬צריך לערות עליו מים רותחים ‪ ,‬כי‬
‫לפעמים נשפך עליו מרק או תבשיל חם‪ .‬ויש המצריכים‪ 162‬להעביר אבן מלובנת יחד‬
‫עם שפיכת המים‪ ,‬היות ולפעמים מניחים עליהם פשטידת חמץ חמה )ובליעת חמץ‬
‫ללא רוטב מצריכה ליבון(‪ .‬אם לא מניחים על השולחנות עצמם מאכלים חמים‪ ,‬אינם‬
‫צריכים הגעלה‪ .163‬אם חושש שהשולחן יתקלקל מהמים‪ ,‬יכסה אותו במפה לכל ימי‬
‫הפסח‪.164‬‬
‫‪161‬‬
‫קומקום חשמלי‬
‫יב‪ .‬יש להסיר את האבנית שנדבקה לדפנות הקומקום ולגוף החשמלי )ע"י‬
‫חומרים המיועדים לכך( ורק לאחר מכן לעשות את ההגעלה‪ ,‬כי יש סוברים שכל עוד‬
‫הכלי מצופה אבנית לא מועילה לו הגעלה‪.165‬‬
‫המקרר‬
‫יג‪ .‬את המקרר יש לנקות היטב בכל הפינות וכן יש לנקות את הגומיות שסביב‬
‫הדלתות‪ .‬את המקפיא יש להפשיר ולנקות היטב‪.‬‬
‫‪ .161‬שולחן ערוך סימן תנא סעיף כ‪.‬‬
‫‪ .162‬משנה ברורה שם‪ .‬וכתב בשו"ת אז נדברו ח"ז סי' נ"ט שאפילו אם מכסה אותם בדרך כלל צריכים עירוי‪,‬‬
‫כי לפעמים הכיסוי נופל‪.‬‬
‫‪ .163‬שולחן ערוך הרב סנ"ח‪.‬‬
‫‪ .164‬דרכ"ת יו"ד סימן קכ"א ס"ק ח‪.‬‬
‫‪ .165‬ספר הגעלת כלים בשם הגר"י וייס והגר"ש וואזנר‪.‬‬
‫ביום שמחתכם ומועדיכם‬
‫‪278‬‬
‫פרק י‬
‫הכנות לליל הסדר‬
‫א‪ .‬ראוי להכין מבעוד יום את כל מה שדרוש לליל הסדר‪ ,‬על מנת שכאשר יבואו‬
‫מבית הכנסת בערב יוכלו להתחיל מיד בסדר ולא יתעכבו‪ ,‬כדי שלא יישנו התינוקות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצה שמורה ‪ -‬יש לקנות מצה שמורה בכמות מספקת לכל אחד מבני הבית‪,‬‬
‫אנשים‪ ,‬נשים וילדים שהגיעו לגיל מצוות‪.‬‬
‫ג‪ .‬כדי לקיים מצוות אכילת מצה צריך לכל הפחות שתי מצות עבודת יד או ארבע‬
‫מצות מרובעות )שמורה( לכל אחד מבני הבית‪ ,‬כפי שיוסבר בהמשך‪.‬‬
‫ד‪ .‬יין או מיץ ענבים ‪ -‬יש לקנות בכמות שתספיק כדי שתיית ארבע כוסות מלאות‬
‫יין לכל נפש‪ .‬יש להכין כוסות שפיהם לא יהיה צר‪ ,‬לפי שלכתחילה צריך לשתות את‬
‫כל הרביעית כאחת‪ ,‬ובכוס שפיה צר קשה לעשות זאת‪ .166‬כמו כן יש לבדוק שלא יהיו‬
‫בכוסות פגימות‪ .167‬ויש מהדרין להשתמש בגביע מכסף‪.168‬‬
‫ה‪ .‬מרור – חזרת‪ ,‬וחסה‪ - 169‬יש להכין בכמות של פעמיים כזית לכל אחד‪ ,‬למרור‬
‫ולכורך‪ .‬ראוי לקנות חסה מגידול מיוחד ובהכשר מהודר ללא חרקים‪ ,‬משום שהחסה‬
‫הרגילה המצויה בשווקים נגועה בחרקים וקשה מאוד להבחין בהם‪ .‬אם מתקשה‬
‫להשיג חסה מיוחדת‪ ,‬יקנה את הרגילה‪ ,‬ישרה אותה בחומץ דקות ספורות )ולא‬
‫יותר‪ (170‬וישטוף אותה היטב עם סבון ולאחר מכן יבדוק היטב כל עלה משני צידיו‪.‬‬
‫ו‪ .‬חרוסת לטיבול המרור – יש להכינה מבעוד יום )מכינים אותה משקדים‪ ,‬תפוחים‬
‫ואגוזים(‪ .‬שכח להכין מבעוד יום‪ ,‬יכול לחתוך את הפירות חיתוך דק גם בחג‪.171‬‬
‫ז‪ .‬כרפס ‪ -‬פחות מכזיית לכל אחד‪ .172‬הספרדים נהגו להשתמש לכרפס בסלרי‬
‫‪ .166‬עיין שולחן ערוך סימן תעב סט"ו‪.‬‬
‫‪ .167‬תוס' פסחים דף צט ע"ב ד"ה "לא יפחתו לו"‪ .‬ופגימות קלות לא מעכבות‪ ,‬סדר נטילת ידיים בשו"ע הרב‪.‬‬
‫‪ .168‬כף החיים שם סקי"א‪.‬‬
‫‪ .169‬נוהגים להשתמש למרור בחסה‪ .‬ויש שנהגו להוסיף לחסה מעט חזרת כדי להרגיש קצת מרירות‪ .‬קיצור‬
‫שולחן ערוך להרב טולדנו סימן שיא סעיף י"ח‪ .‬ספר המנהגים חב"ד שם‪.‬‬
‫‪ .170‬משום שאם ישרה זמן רב יותר – יהי' לחסה דין 'כבוש' ולא יוצאים בה ידי חובה‪ .‬פסקי הגרי"מ אליהו‪.‬‬
‫‪ .171‬ללא שינוי ‪ -‬נטעי גבריאל ח"ב פרק נו ס"ז‪.‬‬
‫‪ .172‬שו"ת מהרי"ל סימן כה וסימן נח אות ב‪ .‬שולחן ערוך ס"ו‪ .‬שו"ע הרב סט"ז ואילך‪ .‬הסיבה לכך שמקפידים‬
‫לאכול דווקא פחות מכזית היא מפני שיש מחלוקת ראשונים בדבר‪ .‬יש אומרים )שו"ת הרשב"א ח"א‬
‫סימן עב‪ ,‬קיצור הלכות הרא"ש הלכות פסח‪ ,‬טור ושו"ע ס"ו( שמכוונים בברכת בורא פרי האדמה על‬
‫הכרפס גם על המרור ופוטרים אותו מברכה ולכן לא מברכים אחרי הכרפס ברכת בורא נפשות‪ .‬ויש‬
‫הלכות פסח‬
‫)צריך לנקותו היטב מחרקים ועדיף להשתמש בסלרי מגידול מיוחד ללא חרקים(‪.‬‬
‫האשכנזים נהגו לקחת תפוח אדמה או בצל‪ .‬ומעיקר הדין אפשר לקחת כל ירק‬
‫שברכתו בורא פרי האדמה‪ .‬ואוכלים את הכרפס ללא הסיבה‪ .173‬לפני האכילה נוטלים‬
‫ידיים כמו לסעודה אך אין מברכים "על נטילת ידיים"‪ .‬וטוב שלא ישיח בין הנטילה‬
‫לברכה כדי להסמיך את הברכה ואת האכילה לנטילה‪ .‬מברכים "בורא פרי האדמה"‬
‫ויתכוון להוציא בברכה זו גם את המרור‪ .‬יש להקפיד לא לאכול מהכרפס כזית כדי‬
‫שלא יכנס לספק אם לברך ברכה אחרונה‪.174‬‬
‫ח‪ .‬טיבול ואכילת הכרפס נעשים כדי להתמיה את התינוקות שישאלו "מה‬
‫נשתנה"‪.‬‬
‫ט‪ .‬זרוע‪ ,‬זכר לקרבן פסח ‪ -‬יש לצלותו לפני כניסת החג‪ .‬ואם שכח ‪ -‬יצלהו ביום‬
‫טוב‪ .‬הנוהגים לצלותו ‪ -‬לא יאכלוהו בליל פסח‪ ,‬אך הנוהגים רק לבשלו יכולים לאוכלו‬
‫בליל פסח‪.175‬‬
‫י‪ .‬ביצה‪ ,‬זכר לקרבן חגיגה ‪ -‬מבשלים אותה עד שתהא קשה‪.‬‬
‫יא‪ .‬כסא להסבה – יש להכין לכל אחד מהמסובים כסא עם משענת או כורסה‬
‫כדי לקיים מצות הסיבה כדין‪ ,‬ואם יושב על מיטה או כיסא ללא משענת יצמידם‬
‫לקיר‪ ,‬או יישען על חברו‪ ,‬כדי שיקיים מצוות אכילת מצה וארבע כוסות כהלכתם‪.176‬‬
‫מי שאכל כזית מצה או כורך או אפיקומן או שתה ארבע כוסות ללא הסיבה ‪ -‬לא יצא‬
‫ידי חובתו‪ .177‬נשים פטורות מהסיבה‪.‬‬
‫אומרים )תוספות פסחים דף קטו ד"ה והדר‪ ,‬הובא בטור כאן‪ .‬פר"ח סימן תעה ס"ב( שאמירת ההגדה‬
‫היא הפסק ולכן הברכה על הכרפס לא פוטרת את המרור )והסיבה שלא מברכים עליו אדמה כי הוא‬
‫סמוך וטפל לסעודה( וצריך לברך בורא נפשות אם אוכל כזית‪ .‬וכדי לא להיכנס לספק ברכה לבטלה‪,‬‬
‫אוכלים פחות מכזית‪.‬‬
‫‪ .173‬מהרי"ל‪ .‬ברכי יוסף סימן תעג סקי"ד‪ .‬אך יש נוהגים להסב )ברכי יוסף שם(‪.‬‬
‫‪ .174‬שולחן ערוך הרב סימן תעג סי"ט‪ .‬ואם אכל כזית לא יברך ברכה אחרונה‪ ,‬חזו"ע פסח ח"ב ע' קמד‪.‬‬
‫והביא בשם הבא"ח פרשת צו שיש להשאיר מעט מהכרפס בקערה כדי שתהיה שלימה‪ .‬ויש להקפיד‬
‫פחות מכזית לפי הדעה המקילה שהוא קרוב לשליש ביצה ויקח הרבה פחות משליש ביצה שו"ע הרב‬
‫שם‪.‬‬
‫‪ .175‬שולחן ערוך סימן תעג ס"ד‪ .‬שו"ע הרב שם סכ"א‪ .‬וזאת מפני שנעשה זכר לפסח ונראה כאוכל קדשים‬
‫בחוץ‪ ,‬נטעי גבריאל ח"ב פרק צ"ו ס"ב‪ .‬ומנהג חב"ד שלא לאכול הזרוע כלל‪.‬‬
‫‪ .176‬שולחן ערוך סימן תע"ב ס"ב‪ :‬ויכין מקום מושבו שישב בהסיבה דרך חרות כשהוא מוטה על צד שמאל‪.‬‬
‫‪ .177‬שכח ושתה כוס ראשון בלא הסיבה ‪ -‬לדעת המחבר ישתה כוס נוספת ללא ברכה ואילו בשולחן ערך‬
‫הרב סימן תע"ב סט"ו‪ ,‬מגן אברהם סק"ז משנה ברורה שם כתבו שלא ישתה‪ ,‬משום שעתה נוהגים שלא‬
‫לשתות בין הכוסות כי נראה כמוסיף על הכוסות ולכן בודאי לא התכוון בברכתו רק לכוס ששתה ואם‬
‫נצריך אותו לשתות יצטרך לברך פעם נוספת ויהיה נראה כמוסיף על הכוסות שתקנו חכמים‪ .‬ולפי שיש‬
‫‪279‬‬
‫ביום שמחתכם ומועדיכם‬
‫‪280‬‬
‫יב‪ .‬מי מלח לטיבול הכרפס ‪ -‬יכינם מבעוד יום‪.‬‬
‫שלא ישנו התינוקות‬
‫יג‪ .‬יש להכין אגוזים ושקדים לחלקם לתינוקות בליל הסדר כדי לעוררם לשאול‬
‫מה נשתנה‪ .‬וכן ראוי לדאוג שהילדים ינוחו בצהרים כדי שיהיו ערים בשעת הסדר‪.178‬‬
‫יד‪ .‬מצוה ללבוש בחג הפסח בגדים נאים ומכובסים יותר משאר ימים טובים וכן‬
‫להציע את הבית במצעים נאים כפי יכולתו‪.179‬‬
‫טו‪ .‬בליל פסח מצווה להרבות בכלים נאים כפי כוחו‪.180‬‬
‫טז‪ .‬המדקדקים נוהגים לבדוק את המצות בערב פסח מחשש כפולות‪.181‬‬
‫הסוברים שבזמן הזה אין צריך להסב כלל כי אין הדרך היום לאכול בהסיבה‪ ,‬אפשר לסמוך על דעתם‬
‫שלא לשתות כוס נוספת‪ .‬בכוס שני – אם שתה בלא הסיבה ‪ -‬לכל הדעות ישתה כוס נוספת בהסיבה‬
‫אך ללא ברכה מפני שהברכה על כוס שני פוטרת את היין שבסעודה )רמ"א שם ס"ז‪ .‬שולחן ערך הרב‬
‫סט"ו(‪ .‬בכוס שלישית ‪ -‬לדעת המחבר ישתה כוס נוספת ולשיטות הנ"ל לא ישתה‪ .‬כוס רביעית – לדעת‬
‫המחבר ישתה כוס אחרת בברכה ולשיטות הנ"ל לא ישתה‪ ,‬שולחן ערוך סימן תפ ס"א‪ .‬נטעי גבריאל‬
‫שם‪ .‬ועיין חזו"ע פסח ח"ב ע' קכב הערה ו‪ .‬נטעי גבריאל ח"ב פרק עט ס"א‪.‬‬
‫‪ .178‬שולחן ערוך סימן תעב סט"ז‪ .‬שולחן ערוך הרב סל"א‪.‬‬
‫‪ .179‬נטעי גבריאל ח"ב פרק סג‪.‬‬
‫‪ .180‬מג"א סימן תעב סק"ב בשם מהרי"ל‪ .‬שולחן ערך הרב שם ס"ו‪.‬‬
‫‪ .181‬קיצור שולחן ערך סימן ק"י‪ .‬ובשולחן ערוך הרב סימן תסא סט"ז‪ :‬מצה שנכפלה לפני הפסח מסיר‬
‫מקום הקפל ושאר המצה מותרת‪ ,‬אך אם נתקפלה בפסח לא יאכל את כל המצה‪ .‬וממשיך בסכ"ב‬
‫הלכות פסח‬
‫יז‪ .‬ראוי להכין נרות גדולים שידלקו במשך כל הסדר ויש להדביק את הנרות‬
‫בפמוטות לפני כניסת החג‪.‬‬
‫יח‪ .‬יש נוהגים להכין את הקערה אחר שבאים מבית הכנסת קודם הקידוש‪ ,182‬ויש‬
‫שנהגו להכין את הקערה מבעוד יום‪.‬‬
‫יט‪ .‬מנחים על הקערה שלוש מצות‪ :‬כהן למעלה‪ ,‬ומתחתיו לוי ומתחתיו ישראל‪.183‬‬
‫על המצות פורסים מפה ואחר כך מסדרים את הקערה‪ .‬ויש הנוהגים על פי האר"י‬
‫להניח את המצות על קערה ומעליהם את כל מיני הקערה‪.184‬‬
‫שאיסור כפולה הוא רק כאשר שני חלקי הכפל נוגעים זה בזה שאז האש לא הגיעה למקום הכפל אך‬
‫אם יש ריוח בניהם‪ ,‬אפילו קטן מאוד‪ ,‬המצה כשירה ואין צורך להוריד את מקום הכפל‪ .‬ואיסור כפולה‬
‫הוא רק מנהג שנהגו הדורות האחרונים ולא הוזכר בתלמוד‪ ,‬שם סכ"ז‪.‬‬
‫‪ .182‬פמ"ג סימן תפו מש"ז סק"א‪ .‬וכן מנהג חב"ד‪.‬‬
‫‪ .183‬באר היטב סימן תעג סק"ח בשם האר"י בספר עץ חיים‪ .‬שולחן ערך הרב סימן תעג סכו‪ .‬ועוד‪.‬‬
‫‪ .184‬פרי עץ חיים שער חג המצות פ"ו‪ .‬סידור האריז"ל‪ .‬שו"ע הרב סימן תעג סכ"ו‪ .‬וכך מנהג חב"ד‪ ,‬ספר‬
‫המנהגים ע' ‪.39‬‬
‫‪281‬‬
‫ביום שמחתכם ומועדיכם‬
‫‪282‬‬
‫פרק יא‬
‫מצוות ליל הסדר‬
‫אכילת מצה‬
‫א‪ .‬מצווה מן המובחר לקיים מצוות אכילת מצה במצות שמורות עבודת יד‪ ,‬כדי‬
‫לצאת ידי חובה לכל הדעות‪ .185‬מי שקשה לו להשיג מצות עבודת יד‪ ,‬יכול לצאת ידי‬
‫חובה אף במצה שמורה עבודת מכונה‪.‬‬
‫ב‪ .‬כמו כן יש לקחת לכתחילה מצה שמורה משעת קצירה‪.186‬‬
‫ג‪ .‬חולה או זקן שלא יכול לאכול מצה‪ ,‬יכול לצאת ידי חובה במצה שרויה במים‬
‫אך לא במבושלת‪ .187‬וכן לא יאכל את המצה עם מאכל או תבשיל שמבטל את טעם‬
‫המצה אלא יאכלנה בפני עצמה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מצה שנאפתה במי פירות נקראת "מצה עשירה" ואינה "לחם עוני"‪ .‬ולכן לא‬
‫‪ .185‬על מצוות מצה נאמר בתורה "ושמרתם את המצות" ומכאן למדו כי במצה צריכה להיות שמירה‬
‫שהבצק לא יחמיץ וכן שהאפיה תהיה לשם מצות מצווה‪ .‬ולכן נחלקו הפוסקים אם אדם יוצא ידי חובת‬
‫מצה במצות מכונה‪ ,‬שהרי המצה שרוצים לצאת בה ידי חובת המצווה צריכה להיות אפויה לשמה‬
‫והמכונה אינה יכולה לכוון לשמה‪ .‬יש סוברים שאין יוצאים ידי חובת אכילת מצה במצה זו‪ .‬בנוסף לכך‬
‫יש חוששים שקשה מאוד לנקות את המכונות משאריות החמץ )בעל חידושי הרי"ם‪ ,‬שו"ת דברי חיים‬
‫סימן כג‪ .‬אבני נזר‪ .‬ועוד(‪.‬‬
‫אולם רבים מהפוסקים מתירים היות ותחילת ההפעלה של המכונה נעשית על ידי האדם‪ ,‬והוא אומר‬
‫בעת ההפעלה "לשם מצת מצווה" )שו"ת כתב סופר בהוספות סימן יב‪ .‬בית שערים סימן קעח‪ .‬ילקוט‬
‫יוסף פסח ע' ‪ 98‬ועוד‪ ,‬אך כמובן שאף לדעתם עדיף לקחת לכתחילה עבודת יד וכך כתב בחזו"ע פסח‬
‫ח"ב שנכון לכתחילה לקחת מצות עבודת יד ובדיעבד יוצא בשמורה שנעשית במכונה(‪.‬‬
‫‪ .186‬משמעות הגמרא במסכת פסחים דף מ‪ .‬וכך פסק הרי"ף בסוף פרק כל שעה הביאו הטור וב"י‪ ,‬וכ"כ‬
‫הרמב"ם פרק ה' ה"ט‪ .‬וכ"כ בברכי יוסף אות ח בשם מהר"י ויין וז"ל‪ :‬לכתחילה צריך שימור משעת‬
‫קצירה כל המצה שאוכל כל ימי הפסח לדעת הרמב"ם והרי"ף וקצת גאונים‪ ,‬ולא רק מצת מצוה‪ ,‬אך‬
‫הטור בשם הרי"ף כתב שרק מצת מצווה צריכה שימור וכך כתב הבית יוסף‪ .‬לכן בשולחן ערוך סימן‬
‫תנג ס"ג כתב "החיטים שעושים בהם מצת מצוה צריכים שימור משעת קצירה ולפחות משעת טחינה‬
‫ובשעת הדחק אפשר לקחת קמח מהשוק"‪ .‬ובכה"ח ס"ק סא‪ :‬ברוב הקהילות המפורסמות נהגו רבים‬
‫שמצות מצוה משעת קצירה ובארץ הצבי נהגו רבים כל מצות הפסח משעת קצירה וכ"כ שע"ת אות ח‪.‬‬
‫והפר"ח שם דעתו שלא יוצאים ידי חובה בליל פסח רק בשמורה משעת קצירה‪.‬‬
‫‪ .187‬המחבר בשולחן ערוך סימן תסא ס"ד כתב‪ :‬יוצא אדם במצה שרויה והוא שלא נימוחה אבל אם בישלה‬
‫לא יוצא ידי חובה‪ .‬ובשולחן ערוך הרב סימן תסא סי"ב כתב שרק חולה או זקן ישרה ולכתחילה לא‬
‫ישרה במי פירות או מרק משום שמפיגים את טעם המצה‪ .‬ועיין בכה"ח שם ס"ק מז שמביא בשם הרי"ף‬
‫שגם בשרויה במים אין להקל אלא לחולה או זקן‪ .‬וכך כתב הרוקח‪ .‬וכך משמע מלשון הגמרא והשולחן‬
‫ערוך שכתבו בלשון "יוצא אדם" שמשמעותו בדיעבד‪ ,‬שאם אכל יוצא ידי חובה‪.‬‬
‫הלכות פסח‬
‫‪283‬‬
‫יוצאים בה ידי חובת אכילת מצה בליל פסח‪.188‬‬
‫ה‪ .‬כל אחד צריך לאכול בליל הסדר לפחות ארבע פעמים כזית מצה‪ .‬שניים לאחר‬
‫אמירת הברכות‪" :‬על אכילת מצה" ו"המוציא לחם מן הארץ"‪ .189‬כזית ב"כורך"‪ ,‬וכזית‬
‫של אפיקומן‪ .‬ויש הנוהגים לאכול שני כזיתים לאפיקומן‪ ,‬אחד זכר לפסח והשני זכר‬
‫למצה הנאכלת עימו‪.190‬‬
‫ו‪ .‬צריך לאכול את הכזית מהר ככל האפשר‪ ,‬עד ‪ 4‬דקות‪ ,‬ולא ידבר באמצע‪.191‬‬
‫ז‪ .‬לאחר נטילת ידיים וברכת המוציא‪ ,‬לכתחילה יש לאכול שני כזיתים‪ ,‬אחד‬
‫מהמצה שבירך עליה "המוציא לחם מן הארץ" והשני מהמצה שבירך עליה "על‬
‫אכילת מצה"‪ ,‬כאשר ברכת "המוציא" היא על המצה העליונה השלימה וברכת "על‬
‫אכילת מצה" היא על המצא החצויה )ב"יחץ"( שנקראת "לחם עוני"‪ .‬בשעת ברכת‬
‫המוציא יחזיק בידו את שתי השלמות והחצויה באמצע ובשעת ברכת "על אכילת‬
‫מצה" ישמיט מידיו את התחתונה ויברך על העליונה ועל החצויה שהיא לחם עוני‬
‫‪192‬‬
‫ויקח מכל אחת מהם כזית‪ .‬ולכן לכתחילה יש לאכול שתי כזיתים בבת אחת‬
‫‪ .188‬שולחן ערוך סימן תסב ס"א‪ .‬שו"ע הרב שם ס"א‪.‬‬
‫‪ .189‬לכתחילה חייב לאכול שתי כזיתים‪ ,‬אך אם אינו יכול‪ ,‬בדיעבד יוצא גם בכזית אחד‪ .‬חזו"ע פסח ח"ב ע'‬
‫קנח‪.‬‬
‫‪ .190‬חזו"ע פסח ח"ב ע' קעז‪ .‬וכך מנהג חב"ד‪.‬‬
‫‪ .191‬שולחן ערוך סימן תעה ושו"ע הרב שם‪.‬‬
‫‪ .192‬ילעס את שתיהם ויבלע אותם יחד אם קשה לו יבלע קודם את הכזית מהמצה העליונה ולאחר מכן את‬
‫הכזית השני‪ ,‬הסיבה לכך כיון שיש מחלוקת איזה כזית יש לאכול קודם נמצא שאם מקדים את הכזית‬
‫ביום שמחתכם ומועדיכם‬
‫‪284‬‬
‫ובדיעבד גם אם אכל רק כזית אחד יצא‪.193‬‬
‫ח‪ .‬שיעור כזית הוא ‪ 27‬גרם‪ .‬חולה או זקן שקשה עליו האכילה‪ ,‬יכול להסתפק‬
‫ב‪ 20-‬גרם‪.194‬‬
‫צריך לאכול את מצת מצוה בהסיבה ואם אכלה ללא הסיבה צריך לחזור ולאכול‬
‫כזית בהסיבה‪.195‬‬
‫מצוות ארבע כוסות‬
‫ט‪ .‬חובת שתיית ארבע כוסות חלה גם על גברים וגם על נשים‪ .‬וראוי לחנך בה גם‬
‫את הילדים שהגיעו לגיל חינוך )אך אין צורך שישתו רביעית(‪.196‬‬
‫י‪ .‬שיעור כל כוס הוא רביעית = ‪ 86‬גרם‪ .‬לכתחילה צריך לשתות את רוב הכוס )גם‬
‫בכוס גדולה( ובדיעבד אם שתה רוב רביעית ‪ -‬יצא‪ .197‬ראוי לשתות את כל הכוס ואם‬
‫קשה לו‪ ,‬עדיף שייקח כוס קטנה וישתה את כולה‪.198‬‬
‫יא‪ .‬צריך לשתות ארבע כוסות יין )ויעדיף אדום‪ ,(199‬גם אם הדבר קשה עליו‪ .200‬אך‬
‫השני הוא מהוה הפסק בין הברכה לאכילה‪.‬‬
‫‪ .193‬בברייתא )פסחים קטו‪ ,‬ב( דרשו‪" :‬לחם עוני" ‪ -‬מה דרכו של עני לאכול‪ ,‬בפרוסה‪ .‬והפוסקים נחלקו‬
‫בדבר‪ .‬בסידור רב עמרם גאון ור"י ורשב"ם בגמרא שם סוברים שמברכים על השלימה המוציא ועל‬
‫הפרוסה על אכילת מצה‪ .‬וראבי"ה )סימן רכה בשם ר"ח( ושאר הגאונים ובהגהות מימוניות נוסח‬
‫ההגדה אות ז והטור בשם י"א סוברים שמברכים המוציא על הפרוסה ועל אכילת מצה על השלימה‪.‬‬
‫ועיין בשו"ע הרב סימן תעה ס"ה שכדי לצאת ידי שתי הדעות יעשה כמוסבר בפנים‪.‬‬
‫‪ .194‬שולחן ערוך סימן תפו ס"א‪ .‬ילקוט יוסף הלכות פסח ע' ‪ .398‬פסקי הגר"מ אליהו במחזור לפסח "קול‬
‫יעקב" ע' סו‪.‬‬
‫‪ .195‬שולחן ערוך סימן תעה ושו"ע הרב שם ס"ט‪.‬‬
‫‪ .196‬שולחן ערוך סימן תעב סעיפים יד‪ -‬טו‪ .‬כה"ח שם‪.‬‬
‫‪ .197‬שולחן ערוך סימן תעב סט‪ .‬מג"א סק"ט‪.‬‬
‫‪ .198‬שולחן ערוך שם בשם וי"א‪ .‬דעת הרמב"ן והב"ח שם ד"ה ומה שכתוב‪ .‬פר"ח סימן תעב סק"ט ובשולחן‬
‫ערך הרב סי"ט כתב שהעיקר כדעה שמספיק לשתות מלוא לוגמיו‪ ,‬אך לכתחילה יש לחוש לדעה‬
‫שצריך לשתות את כל הכוס‪.‬‬
‫‪ .199‬שולחן ערוך סימן תעב סי"א‪ .‬ובשו"ע הרב סכ"ו‪ :‬מצוה לחזר אחר האדום אם אין הלבן משובח ממנו‬
‫ובפסח יש סברה נוספת לחזר אחריו זכר לדם שהיה פרעה שוחט את בני ישראל‪ .‬ועיין חזו"ע פסח ח"ב‬
‫ע' קכד ובהערה ח שכתב שראוי לחשוש לדעת הרמב"ן )ב"ב צז( שיין אדום הוא לעיכובא ולא יוצאים‬
‫בלבן‪ .‬וסיים שלמנהג הספרדים ישתמש בלבן רק בשעת הדחק גם אם הוא משובח יותר וכן התשב"ץ‬
‫ח"א סימן פה חשש לדעת הרמב"ן‪ .‬ואף שמרן בסימן ערב כתב שהמנהג לקדש על יין לבן‪ ,‬כדעת רוב‬
‫הפוסקים והרי"ף והרמב"ם‪ ,‬י"ל שעכשיו נשתנה המנהג שלא לקדש על הלבן‪ .‬אם אין לו מספיק יין‬
‫אדום‪ ,‬יוסיף יין אדום על הלבן אף ביו"ט‪ ,‬נטעי גבריאל ח"ב פרק עא ס"ה‪.‬‬
‫‪ .200‬שולחן ערוך סימן תעב סעיף י‪ .‬וז"ל‪ :‬מי שאינו שותה יין מפני שמזיקו או ששונאו‪ ,‬צריך לדחוק עצמו‪.‬‬
‫הלכות פסח‬
‫‪285‬‬
‫אם היין מזיק לו‪ ,‬וכן נשים וילדים ‪ -‬יכולים לקחת כוס קטנה או למהול את היין במיץ‬
‫ענבים‪ .‬ואם קשה להם‪ ,‬ישתו רק מיץ ענבים‪ .201‬לכתחילה יש לשתות את כל הכוס‬
‫בפעם אחת ולא בהפסקות‪ ,‬וראוי להחמיר לשתותה בתוך הזמן ששותים רביעית‬
‫יין‪.202‬‬
‫יב‪ .‬קטנים שהגיעו לחינוך ומבינים בסיפור יציאת מצרים‪ ,‬חייבים לחנכם לשתות‬
‫ארבע כוסות‪ .‬וכן צריך לחנכם לשמוע את ההגדה‪ .‬וכן הדין לגבי בנות שהגיעו לחינוך‪,‬‬
‫כי הנשים חייבות בכל מצוות ליל הסדר כמו האנשים משום שגם הן היו באותו הנס‪.203‬‬
‫יג‪ .‬עדיף לקחת כוס קטנה המכילה רביעית ולשתות את כולה מאשר לקחת כוס‬
‫גדולה ולשתות רק את רובה‪.204‬‬
‫לכתחילה ימלא את הכוס עד שתעלה על גדותיה‪.205‬‬
‫יד‪ .‬צריך לשטוף את הכוס לפני הקידוש וכן לאחר הסעודה‪ .206‬ויש נוהגים לשטוף‬
‫את הכוס לפני כל אחת מארבע הכוסות והשטיפה תהיה מבפנים ומבחוץ‪.207‬‬
‫טו‪ .‬הספרדים נוהגים לברך ברכת "בורא פרי הגפן" על הכוס הראשונה והשלישית‬
‫ואין מברכים על הכוס השנייה והרביעית‪ .‬וזאת‪ ,‬משום שסוברים כי בברכת הכוס‬
‫הראשונה פוטרת גם את השנייה ואמירת ההגדה לא נחשבת כהפסק משום שהיה‬
‫‪ .201‬משנה ברורה שם‪.‬‬
‫‪ .202‬שולחן ערוך הרב סימן תעב סס"כ‪ ,‬אך אם שהה בשתיית הכוס יותר מכדי אכילת פרס לא יצא‪ .‬שולחן‬
‫ערוך סימן תריב ס"י‪ .‬דעה ב' במג"א סקי"א‪.‬‬
‫‪ .203‬הרא"ש פסחים פ"י סימן כא‪ .‬פר"ח סקט"ו‪ .‬פר"מ סימן תעב א"א סק"ט‪ .‬שולחן ערוך הרב שם סכ"ה‪.‬‬
‫‪ .204‬שולחן ערוך הרב סימן תעב סי"ט‪.‬‬
‫‪ .205‬שולחן ערך סימן קפג ס"ב‪ .‬רעא ס"י‪.‬‬
‫‪ .206‬שולחן ערך הרב שם‪ .‬כף החיים סימן תעג סק"א‪.‬‬
‫‪ .207‬בא"ח פרשת צו אות כח‪.‬‬
‫ביום שמחתכם ומועדיכם‬
‫‪286‬‬
‫בדעתו להמשיך בשתייה‪ .‬על הכוס השלישית מברך כי ברכת המזון נחשבת כהפסק‬
‫וסילוק הסעודה ובברכתה פוטר את הכוס הרביעית‪ .208‬אך לדעת הרמ"א מברכים‬
‫על כל כוס וכוס‪ ,‬מפני שארבעת הכוסות הם לזכר החרות וכל כוס היא מצווה בפני‬
‫עצמה‪.209‬‬
‫"והגדת לבנך"‬
‫טז‪ .‬בליל הסדר תופסים הבנים והבנות מקום נכבד‪ ,‬וכל עניינה של אמירת ההגדה‬
‫הוא כדי להעביר לדור ההמשך את המסורת היהודית בכלל ואת סיפור הניסים‬
‫והנפלאות שנעשו לאבותינו במצרים בפרט‪ .‬יש לספר לכל ילד לפי רמת הבנתו‬
‫ותכונות נפשו‪ ,‬כפי שאומרים בהגדה "כנגד ארבעה בנים דברה תורה"‪.‬‬
‫יז‪ .‬נאמר בתורה ‪" -‬והגדת לבנך ביום ההוא לאמר‪ ...‬כי בחזק יד הוציאנו ה'‬
‫ממצרים"‪ .‬לכן מצווה מן התורה לספר בלילה זה לבניו ולבני ביתו את הנפלאות‬
‫שעשה ה' עם אבותינו בצאתם ממצרים‪ .‬וגם נשים חייבות במצווה זו‪ .210‬ואין להפסיק‬
‫בדיבור באמצע ההגדה רק לצורך גדול‪.211‬‬
‫יח‪ .‬חכמים תיקנו לעשות בלילה זה מספר פעולות לא שגרתיות‪ ,‬כדי שהתינוקות‬
‫יתמהו וישאלו "מה נשתנה הלילה הזה"?‬
‫יט‪ .‬ראוי לומר את ההגדה בקול רם ובשמחה ולשלב תוך כדי אמירתה מאמרי‬
‫חז"ל כפי יכולתו‪.‬‬
‫כ‪ .‬כתב הבן איש חי‪ :‬לכל מצוות הפסח יש שיעור‪ ,‬כזית מצה ומרור ארבע כוסות‬
‫יין‪ ,‬אך מצוות סיפור יציאת מצרים אין לה שיעור וכל המרבה לספר ביציאת מצרים‬
‫הרי זה משובח‪.‬‬
‫מרור‬
‫כא‪ .‬חייבים לאכול כזית מרור ‪ 27 -‬גרם‪ .‬ויש המסתפקים ב ‪ 19 -‬גרם ‪ .‬מטבילו‬
‫בחרוסת ומברך עליו‪" :‬על אכילת מרור"‪ ,‬אך לא יברך "בורא פרי האדמה" שהרי בירך‬
‫‪212‬‬
‫‪ .208‬רא"ש פסחים פ"י סימן כד‪ .‬טור ושולחן ערוך סימן תעד ס"א‪.‬‬
‫‪ .209‬דעת הרי"ף והרמב"ם הלכות פסח פ"ח ה"ה והרמ"א בשולחן ערוך שם‪ .‬שו"ע הרב שם‪.‬‬
‫‪ .210‬שאף הן היו באותו הנס‪ ,‬שולחן ערוך הרב סכ"ה‪.‬‬
‫‪ .211‬חזו"ע פסח ח"ב ע' קנב‪.‬‬
‫‪ .212‬מפני שהמרור בזמן הזה הוא מדרבנן לכן יש לסמוך על הדעה שכזית הוא מעט פחות משליש ביצה‬
‫ולא חצי ביצה‪ ,‬שולחן ערוך הרב סימן תפו ס"א‪.‬‬
‫הלכות פסח‬
‫כבר על הכרפס‪ .‬מרור מבושל או כבוש לא יוצאים בו ידי חובה‪ .‬כבוש במים ‪ -‬לאחר‬
‫‪213‬‬
‫‪ 24‬שעות נחשב כמבושל‪ ,‬אך אם כבוש בציר וחומץ נחשב כמבושל גם בזמן קצר‪.‬‬
‫כורך‬
‫כב‪ .‬לוקח כזית מרור וכורכו בכזית מצה‪ .‬מטבילם בחרוסת ואוכלם יחד בהסיבה ‪.‬‬
‫‪214‬‬
‫אפיקומן‬
‫כג‪ .‬כל אחד ואחת‪ ,‬אנשים ונשים צריכים לאכול כזית מצה לאפיקומן בהסיבה ‪.‬‬
‫יש שנהגו לאכול שני כזיתים‪ ,‬אחד כנגד קרבן פסח והשני כנגד המצה שנאכלת עם‬
‫קרבן הפסח‪.‬‬
‫‪215‬‬
‫כד‪ .‬אם במצה שיועדה לאפיקומן‪ ,‬אין כזית לכולם ‪ -‬ייתן לכל אחד חתיכה קטנה‬
‫ויוסיף ממצה )שמורה( אחרת‪ .‬יש לאכול את האפיקומן בתוך ‪ 4-6‬דקות ובהסיבה‪.‬‬
‫כה‪ .‬יש להקפיד לאכול את האפיקומן לפני חצות הלילה‪ .216‬ובדיעבד אם אכל‬
‫לאחר חצות ‪ -‬יצא‪.‬‬
‫כו‪ .‬אסור לאכול לאחר האפיקומן כלום‪ ,217‬כדי שיישאר טעם המצה בפה‪ ,‬אך אם‬
‫צמא מאד רשאי לשתות מים‪ .218‬ויש המקפידים שלא לשתות גם מים‪.219‬‬
‫חמץ שעבר עליו הפסח‬
‫כז‪ .‬חמץ שעבר עליו הפסח‪ 220‬ולא מכרוהו לגוי ‪ -‬אסור באכילה ובהנאה לעולם‪.‬‬
‫לכן יש להקפיד לקנות לאחר הפסח דברי מזון רק בחנויות שיש להם תעודה מרב‬
‫מוסמך שמכרו את החמץ לנכרי כדין קודם הפסח‪ .‬וכן יש להיזהר שלא לקנות לחם‬
‫או פיתות וכד' במוצאי החג מאנשים שאינם יראי שמים כי יש חשש שאפו אותם‬
‫‪ .213‬שולחן ערוך הרב סימן קעג סכ"ט‪ .‬אם שהה בציר שיעור שעל האש היה מעלה רתיחה נחשב כמבושל‪.‬‬
‫‪ .214‬בדיעבד אם שכח לאוכלו בהסיבה אפשר לסמוך על דעת המקילים וסוברים שלא צריך לאוכלו בהסיבה‬
‫כי אוכל מרור שלא צריך הסיבה‪ .‬שולחן ערוך הרב סימן תעה ס"כ‪.‬‬
‫‪ .215‬שולחן ערוך סימן תעז ס"א‪.‬‬
‫‪ .216‬שולחן ערוך שם‪.‬‬
‫‪ .217‬שולחן ערך סימן תעח ס"א‪ .‬כף החיים שם ס"ק ד' בשם הרי"ף וב"י‪.‬‬
‫‪ .218‬משנה ברורה סימן תעח סק"ב‪ .‬ילקוט יוסף פסח ח"ב ע' קפ וכתב שם שאם רוצה ללמוד וכדי להיות‬
‫ערני רוצה לשתות קפה או תה יכול‪ ,‬אך ללא צורך אסור לשתות דבר מלבד מים‪.‬‬
‫‪ .219‬הגדה של פסח לרבי מליובאוויטש‪.‬‬
‫‪ .220‬שולחן ערוך סימן תמח ס"ג‪.‬‬
‫‪287‬‬
‫ביום שמחתכם ומועדיכם‬
‫‪288‬‬
‫טרם שיצא החג ובנוסף לאיסור המלאכה בחג נאסרו בהנאה כדין חמץ שעבר עליו‬
‫הפסח‪ .‬במיוחד יש לשים לב לכך בחגיגות המימונה‪ ,‬לאכול רק דברי חמץ שידוע כי‬
‫נאפו מחמץ שנמכר לגוי כדת וכדין‪.‬‬
‫הלכות פסח‬
‫פרק יב‬
‫שביעי של פסח‬
‫א‪ .‬יום השביעי של פסח הוא יום טוב‪ .‬יום טוב זה מהווה המשך לחג הפסח ואינו‬
‫חג בפני עצמו‪ ,‬לכן אין מברכים "שהחיינו" בהדלקת הנרות ובקידוש של ליל החג‪.‬‬
‫ביום זה נבקע הים לבני ישראל בצאתם ממצרים ולכן קוראים בו את שירת הים‪.‬‬
‫ב‪ .‬בליל שביעי של פסח נוהגים להישאר ערים ולעסוק בתורה והספרדים נוהגים‬
‫לקרוא תיקון מתוך "קריאי מועד"‪.‬‬
‫ג‪ .‬הבעל שם טוב הנהיג לעשות ביום שביעי של פסח אחרי הצהרים סעודה‬
‫וקוראים לה "סעודת משיח"‪ ,‬משום שביום זה מאיר אורו של משיח‪ .‬ויש שנהגו גם‬
‫לשתות ארבע כוסות יין בסעודה זו‪.221‬‬
‫מנהג המימונה‬
‫ד‪ .‬נהגו יוצאי צפון אפריקה לעשות במוצאי יום טוב מסיבות "מימונה" ומבקרים‬
‫בבתי חברים וידידים מתוך אהבת רעים ומאחלים איש לרעהו "תרבחו ותסעדו"‪ .‬יש‬
‫להיזהר לקיים מנהג קדוש זה שנהגו בו מדורי דורות בצניעות מתאימה ולא לחלל‬
‫ח"ו את קדושת היום‪.‬‬
‫ה‪ .‬המקור לשם "מימונה" ‪ -‬יש אומרים שהוא מלשון אמונה‪ ,‬לומר שעל אף‬
‫שעבר חג הפסח אנו עדיין מאמינים שהגאולה קרובה ונגאל עוד בחודש ניסן זה ולכן‬
‫אנו שמחים‪ .‬יש אומרים שהוא מלשון מזל‪ ,‬ויש המשייכים זאת לאביו של הרמב"ם‬
‫רבנו מימון‪.222‬‬
‫‪ .221‬הוראת הרבי הרש"ב מליובאוויטש‪.‬‬
‫‪ .222‬נתיבות המערב מנהגי פסח‪.‬‬
‫‪289‬‬
‫ביום שמחתכם ומועדיכם‬
‫‪290‬‬
‫פרק יג‬
‫אבלות בחודש ניסן ובפסח‬
‫א‪ .‬יש נוהגים לא ללכת לבית העלמין כל חודש ניסן‪ .‬ומי שיש לו יארצייט במהלך‬
‫החודש‪ ,‬ילך בערב ראש חודש ניסן‪ .223‬בזמנינו יש נוהגים ללכת לבית הקברות בחנוכה‬
‫ובראש חודש ובחודש ניסן‪.224‬‬
‫ב‪ .‬כמו כן אין מזכירים נשמות כל חודש ניסן )מלבד מנהג האשכנזים לומר 'יזכור'‬
‫בשביעי של פסח( ואין מספידים רק לחכם בעת ההלוויה ואין אומרים צידוק הדין‪.225‬‬
‫והספרדים נהגו לומר צידוק הדין‪.226‬‬
‫ג‪ .‬יש מחמירים לא ללכת גם לקברי צדיקים‪ ,‬והחסידים נהגו כן ללכת בחודש ניסן‬
‫לקברי צדיקים‪.227‬‬
‫ד‪ .‬האבל )בתוך ימי השבעה ל"ע( יכול לבדוק בעצמו את החמץ לפני פסח‪.228‬‬
‫אסור לאבל )בתוך ימי השבעה ל"ע( ללכת לבית הכנסת לשמוע סיום מסכת‬
‫בערב פסח‪ ,‬אך יכול לשמוע בביתו‪ .‬ויש אומרים שאפילו בביתו לא ישתתף ופטור‬
‫מתענית ויפדה התענית בצדקה‪.229‬‬
‫ה‪ .‬ערב פסח אחר חצות נחשב כיום טוב והאבל מותר בנעילת הסנדל ובישיבה‬
‫על כיסא‪.230‬‬
‫ו‪ .‬פסח מבטל שבעה כדין יום טוב‪ .‬האבל חייב בהסיבה‪ ,‬אך ישנה קצת בכרים‪.231‬‬
‫‪ .223‬נטעי גבריאל שם‪.‬‬
‫‪ .224‬גשר החיים פרק כט‪.‬‬
‫‪ .225‬שולחן ערוך הרב הלכות פסח סימן תכט ס"ח‪.‬‬
‫‪ .226‬שולחן ערוך סימן תא ס"ו‪.‬‬
‫‪ .227‬כך נהגו חסידי חב"ד ברוסיה וכך נהג הרבי מליובאוויטש ללכת לציון חותנו גם בחודש ניסן‪ .‬נטעי‬
‫גבריאל פ"ג‪.‬‬
‫‪ .228‬נטעי גבריאל ח"א פ' קכג‪.‬‬
‫‪ .229‬נטעי גבריאל שם‪ .‬ילקוט יוסף דף רמו‪.‬‬
‫‪ .230‬שולחן ערוך יו"ד סימן שצט ס"ג‪.‬‬
‫‪ .231‬נטעי גבריאל שם‪.‬‬
‫הלכות פסח‬
‫‪291‬‬
‫פרק יד‬
‫ערב פסח שחל בשבת‬
‫לימוד ההלכות ודרשה לשבת הגדול‬
‫א‪ .‬כמו בכל שנה יש ללמוד קודם החג את הלכות הפסח והשנה יש ללמוד היטב‬
‫גם את הלכות ערב פסח שחל בשבת‪.‬‬
‫ב‪ .‬השנה מקדימים את הדרשה לשבת הקודמת לשבת ערב פסח משום ששבת‬
‫הגדול חל בערב פסח וצריך להיערך לפסח מבעוד מועד‪ ,‬במיוחד שיש הלכות רבות‬
‫בערב פסח שחל בשבת וללא ידיעה מספקת מראש אפשר להיכשל ח"ו באיסור‬
‫חמץ‪.‬‬
‫גם בשבת הגדול עצמו נוהגים לדרוש בענייני החג באגדה‪.232‬‬
‫בדיקת חמץ‬
‫ג‪ .‬מקדימים את בדיקת חמץ ליום חמישי בלילה )ליל י"ג ניסן( ובודקים כמו בכל‬
‫שנה לאור הנר‪ ,‬עם ברכה ובסוף הבדיקה אומרים את נוסח הביטול‪") 234‬כל חמירא"(‪.‬‬
‫לאחר הבדיקה מבטל רק את החמץ שנעלם ממנו ולא מצאו בבדיקה‪.‬‬
‫‪233‬‬
‫ד‪ .‬לאחר סיום הבדיקה יצניע את החמץ שנותר‪ ,‬כדי שלא יתפזר על ידי ילדים או‬
‫בעלי חיים‪.‬‬
‫ביעור חמץ‬
‫ה‪ .‬ביום שישי י"ג בניסן‪ ,‬מבערים את החמץ ע"י שריפה ומשאירים רק מזון שתי‬
‫סעודות‪ ,‬לליל שבת ולשבת בבוקר‪ ,‬במקום מוצנע שלילדים ולבעלי חיים אין גישה‬
‫אליו‪) .‬וראה להלן על סעודה שלישית(‪ .‬ויש לשמור שהילדים לא יסתובבו בבית עם‬
‫חמץ‪.235‬‬
‫ו‪ .‬את ביעור החמץ עושים כאמור לפני חצות היום של יום שישי‪ ,‬אף שאנו‬
‫‪ .232‬בן איש חי פרשת צו‪ .‬חזו"ע ח"ב ע' יח‪.‬‬
‫‪ .233‬שולחן ערוך סימן תמד ס"א‪ .‬וזאת משום שלא ניתן לבדוק לאור הנר בליל שבת ובבוקר לא בודקים‪ ,‬כי‬
‫הבדיקה לאור הנר טובה יותר וניתן לבדוק בחורים ובסדקים‪ .‬שולחן ערוך הרב סימן תמד ס"א‪.‬‬
‫‪ .234‬שולחן ערוך הרב ומשנה ברורה שם‪.‬‬
‫‪ .235‬שולחן ערוך הרב שם ס"א‪.‬‬
‫ביום שמחתכם ומועדיכם‬
‫‪292‬‬
‫ממשיכים לאכול חמץ גם בשבת‪ ,‬כדי שלא יבאו לטעות ולחשוב שאף בשאר השנים‬
‫מותר לבער אחר חצות היום‪.236‬‬
‫ז‪ .‬בזמן שריפת החמץ לא יבטל את החמץ כמו בכל השנים באמירת "כל חמירא"‪,‬‬
‫שהרי ממשיך לאכול ממנו ואיך יבטלנו אלא יעשה את הביטול למחרת‪ ,‬לאחר‬
‫סעודת שבת בבוקר‪.237‬‬
‫ח‪ .‬את פחי האשפה ראוי לנקות כבר מיום שישי ולא להשתמש בהם בשבת אלא‬
‫לאסוף את האשפה בשקיות ניילון‪ ,‬כדי שלא יישאר חמץ בפח האשפה‪.‬‬
‫תענית בכורות‬
‫ט‪ .‬מקדימים את התענית ליום חמישי ‪ ,‬משום שבשבת אסור להתענות ויש‬
‫מקילים‪ 239‬שלא להתענות כלל ולדעתם היות ונדחתה התענית משבת ‪ -‬נדחית‬
‫לגמרי‪ ,‬אך גם המקלים שאינם מתענים ראוי שיחמירו ללכת לבית הכנסת לשמוע‬
‫סיום מסכת או להשתתף בסעודת מצווה‪.240‬‬
‫‪238‬‬
‫י‪ .‬מי שמתענה ביום חמישי לא יאכל סעודה קודם בדיקת חמץ‪ ,‬שהרי אסור‬
‫לאכול קודם הבדיקה‪ .‬ואם קשה לו לבדוק כשהוא בצום‪ ,‬יכול לטעום מעט קודם‬
‫הבדיקה‪.241‬‬
‫זמני התפילות‬
‫יא‪ .‬בשבת בבוקר יש להתפלל בהשכמה‪ ,‬כדי להספיק לאכול סעודת שבת לפני‬
‫‪ .236‬שולחן ערוך שם‪ .‬שולחן ערוך הרב ס"ה‪.‬‬
‫‪ .237‬רמ"א שם‪ .‬שולחן ערוך הרב שם ס"ו‪.‬‬
‫‪ .238‬שולחן ערוך סימן תע ס"ב בשם יש אומרים‪ .‬והרמ"א כתב שיש לנהוג כך וכך הביא בשולחן ערוך הרב‪.‬‬
‫בעניין התענית בשנה זו יש שלוש שיטות‪ :‬המהרי"ל בסימן ק"י כתב שמתענים ביום חמישי וכ"כ‬
‫הרוקח ותרומת הדשן סימן קכו‪ .‬המאירי במגן אבות ענין כג כתב שצריך להתענות ביום שישי‪ .‬והאגור‬
‫בשם אביו כתב שהואיל ונדחתה התענית‪ ,‬תדחה לגמרי‪ .‬המחבר בשולחן ערוך הביא את שתי הדעות‬
‫שהובאו בפנים וכתב בשו"ת יחוה דעת ח"א שנראה שדעתו להקל שלא להתענות‪ .‬אך ראוי להחמיר‬
‫להשתתף בסעודת מצווה‪.‬‬
‫‪ .239‬שולחן ערוך שם ובילקוט יוסף‪.‬‬
‫‪ .240‬חזו"ע ח"ב דף ק‪.‬‬
‫‪ .241‬שולחן ערוך הרב שם ס"ז‪.‬‬
‫הלכות פסח‬
‫סוף זמן אכילת חמץ‪ .242‬ובשבת זו אין להאריך בפיוטים ואין להוסיף עליות‪.243‬‬
‫יב‪ .‬את זמן התפילה יש לקבוע באופן כזה שלא יתחילו תפילת שמונה עשרה לפני‬
‫זריחת החמה‪.‬‬
‫יג‪ .‬ההפטרה בשנה זו היא הפטרת שבת הגדול "וערבה"‪ .‬וגם אלו שלא נוהגים‬
‫לומר אותה בכל שנה בשבת הגדול‪ ,‬בשנת השמיטה מפטירים בה משום שמוזכר בה‬
‫עניין המעשרות‪.‬‬
‫סעודת השבת‬
‫יד‪ .‬בסעודת שבת בבוקר מתעוררים מספר קשיים מה לעשות עם הסירים‬
‫והסכו"ם לאחר האכילה‪ ,‬האם מותר לשוטפם בשבת? מה לעשות עם שאריות‬
‫החמץ? כיצד מנקים את הבית? מתי מתחילים בהכנות לחג? ועוד‪ .‬נציע כאן מספר‬
‫דרכים לפתרון שאלות אלו‪ ,‬לפי סדר העדיפויות‪.‬‬
‫בישול בכלי הפסח‬
‫טו‪ .‬אפשרות א‪ .‬לבשל לשבת מאכלים כשרים לפסח בסירים של פסח וכן‬
‫להשתמש במחם של פסח למים חמים‪ .‬את האוכל מוזגים ומגישים בכלים חד‬
‫פעמיים‪.‬‬
‫טז‪ .‬יש לאכול את החמץ בחצר או בפינה מיוחדת ומרוחקת‪ .‬אם אין לו את‬
‫התנאים לכך‪ ,‬יכסה את השולחן במפה ויאכל עליה את החמץ‪ ,‬ואחר כך יאסוף את‬
‫שאריות החמץ וישליכם לאשפה‪.‬‬
‫יז‪ .‬אפשר גם לאכול את החמץ בתחילת הסעודה‪ ,‬לאחר מכן לסלק את המפה‬
‫ולהחליפה בחדשה ולשטוף את הידיים והפה ואת המשך הסעודה לעשות בכלי‬
‫הפסח או בכלים חד פעמיים )בקשר לשאריות החמץ יוסבר בהמשך(‪.‬‬
‫יח‪ .‬ראוי להשתמש השבת בלחמניות או פיתות שלא מתפוררות ולקנות רק מה‬
‫שנדרש בצמצום‪ ,‬כדי שלא יישארו שאריות חמץ‪.‬‬
‫יט‪ .‬יש שהציעו לאכול את סעודת השבת )בלילה ובבוקר( בפת עם מאכלים קרים‬
‫של חמץ ואילו את התבשילים החמים )שבושלו בכלי הפסח( לאכול רק לאחר חצות‬
‫‪ .242‬משנה ברורה סק"ד בשם אחרונים‪.‬‬
‫‪ .243‬כף החיים סימן תמד סק"ז‪.‬‬
‫‪293‬‬
‫ביום שמחתכם ומועדיכם‬
‫‪294‬‬
‫היום ובזה יכולים גם לצאת ידי חובת סעודה שלישית‪ .244‬ויש הסוברים שראוי לאכול‬
‫בכל סעודות השבת מאכל חם‪.245‬‬
‫כלי כשר ומצה מבושלת‬
‫כ‪ .‬אפשרות ב‪ .‬לנוהגים לאכול מצה מבושלת בערב פסח‪ ,‬ישנה אפשרות לבער‬
‫את כל החמץ בערב פסח וגם לבטלו ולעשות את סעודות השבת יעשו עם מצה‬
‫מבושלת או מטוגנת )ולדאוג שהמצות יישארו שלימות ללחם משנה(‪ ,‬כאשר כל‬
‫המאכלים מבושלים בכלים כשרים לפסח וכן האכילה היא בכלים כאלה‪.246‬‬
‫מצה עשירה‬
‫כא‪ .‬אפשרות ג‪ .‬יש שכתבו לאכול סעודת שבת במצה עשירה )שנילושה במי‬
‫פירות‪ ,‬שמן‪ ,‬ביצים או יין(‪ .‬ואף שמצה עשירה אין דינה כפת ומברכים עליה בורא מיני‬
‫מזונות‪ ,‬מכל מקום בשבת שקובע עליה סעודה‪ ,‬מברך עליה המוציא וברכת המזון‪.‬‬
‫ויש נמנעים מלאכול מצה עשירה בערב פסח‪.248‬‬
‫‪247‬‬
‫הוראות למבשלים בכלי חמץ‬
‫כב‪ .‬מי שמסיבה כל שהיא מעדיף לבשל לשבת זו בסירים של חמץ‪ ,‬ראוי שלא‬
‫יבשל מאכלים שנדבקים לכלים‪ ,‬כדי שיהיה אפשר לנקותם ביד‪ 249‬אך אם הניקוי ביד‬
‫לא הועיל והלכלוך נשאר‪ ,‬ישטוף את הכלים שטיפה קלה במים ולאחר מכן יצניעם‬
‫עם החמץ‪.‬‬
‫כג‪ .‬כאשר מבשלים בכלי כשר לפסח‪ ,‬יש להיזהר לא לערות את התבשיל כשהוא‬
‫חם באופן שהיד סולדת בו )כ‪ 40-‬מעלות( מתוך כלי של פסח לתוך כלי החמץ‪ ,‬כי בכך‬
‫מחמיצים את כלי הפסח‪ ,250‬אלא ימתין שהאוכל יתקרר מעט‪.‬‬
‫‪ .244‬משנה ברורה סקי"ד‪.‬‬
‫‪ .245‬דברי הגאונים אות טז‪.‬‬
‫‪ .246‬חוק יעקב סימן תעא סק"י‪ .‬שו"ת יחוה דעת ח"א סימן צא הלכות ערב פסח שחל בשבת‪.‬‬
‫‪ .247‬שו"ת לב חיים לרבי חיים פלאג'י ח"ב ספ"ח‪ .‬אג"מ ח"א סימן קנה‪.‬‬
‫‪ .248‬לדעת הרמ"א בסימן תעא אסור לאכול מצה עשירה מזמן איסור אכילת חמץ‪ ,‬משום שחוששים שמא‬
‫מי פרות מחמיצים וגם יתכן שהתערב בתוכם מעט מים וממהרים להחמיץ‪.‬‬
‫‪ .249‬שולחן ערוך שם ס"ג‪ .‬ובמשנה ברורה שם כתב שאם יכול לנקותם על ידי קינוח לא ישטוף‪ ,‬אך כתבו‬
‫האחרונים שכיום שיש ברזים בבתים קל יותר לשטוף שטיפה קלה מתחת לברז מאשר לקנח‪ ,‬פסקי‬
‫תשובות‪ ,‬עולת ראיה להגר"א וייס סימן מ"ג‪ .‬וכתב בשולחן ערוך הרב שבדיעבד מותר לשטוף כי יש‬
‫בזה צורך מצווה שלא יעבור על איסור חמץ בפסח‪.‬‬
‫‪ .250‬שער הציון סק"ד‪ .‬שולחן ערוך יו"ד סימן צב ס"ב‪ .‬ויש המתירים לערות כאשר כלי החמץ אינו בן יומו‪,‬‬
‫הלכות פסח‬
‫ניקיון הבית‬
‫כד‪ .‬אחר סעודת שחרית של שבת צריך לנער את המפה משאריות החמץ ולאחר‬
‫מכן יטאטא את הבית מפירורי החמץ שהתפזרו‪ ,‬ישטוף את פניו ופיו היטב וינקה את‬
‫שיניו עם קיסם בעדינות שלא יוציא דם‪) .‬יש מתירים לנקות את הפה במברשת רכה‬
‫הטבולה במי פה‪ ,‬אך לא במשחה(‪ .‬כמו כן ינער את בגדיו ויבדוק את כיסי הבגדים‬
‫והקפלים‪ ,‬בפרט אצל ילדים‪.‬‬
‫לאחר הניקיון ינער היטב את המטאטא מהפירורים או יצניעהו עם החמץ‪.‬‬
‫כה‪ .‬יש להיזהר לא לאכול על כסאות מרופדים‪ ,‬כורסאות ושטיחים ללא כיסוי‪,‬‬
‫מפני שפירורי החמץ יכולים לחדור לתוכם וקשה לנקותם בשבת‪.‬‬
‫שאריות החמץ‬
‫כו‪ .‬לכתחילה ראוי להקפיד שלא יישאר שום חמץ ברשותו לאחר סעודת שחרית‬
‫של שבת‪ .‬לכן ישאיר לכתחילה כמות קטנה ביותר של חמץ לסעודות השבת ויאכל‬
‫הכל‪ .‬וכן ראוי לקנות חלות לשבת כפי הצורך ולא יותר‪ ,‬וללחם משנה יקנה לחמניות‬
‫קטנות )ועדיף לקנות רק לחמניות או פיתות כאמור לעיל(‪.‬‬
‫כז‪ .‬אם בכל זאת נשאר חמץ לאחר הסעודה‪ ,‬יעשה כך‪ :‬את החתיכות הגדולות‬
‫יפורר שלא יישאר כזית בכל אחת וישליכם לרשות הרבים או לשירותים‪ ,‬אך לא‬
‫ישליכם לאשפה הפרטית וכן לא לאשפה של בית משותף‪ 251‬כי במקרה זה החמץ‬
‫נשאר עדיין ברשותו‪ ,‬וגם לא רצוי להשליך לאשפה העירונית כי עדין החמץ נשאר‬
‫ברשותם של יהודים ויש אוסרים זאת‪. 252‬‬
‫קיימת גם אפשרות לשפוך עליהם אקונומיקה או אמה נוזלית ולפגום אותם בכך‬
‫וזהו ביטולם‪.‬‬
‫כח‪ .‬בילקוט יוסף ועוד כתבו שיכול להשליך את השאריות הקטנות לאשפה ואת‬
‫הגדולות יפורר וישליך לאשפה‪.253‬‬
‫כה"ח סימן תנא ס"ק רל"ו‪ .‬ויש המתירים עירוי כאשר אין חמץ בעין‪ ,‬ט"ז סוף סימן תנג‪ ,‬ערוך השולחן‬
‫ועוד‪.‬‬
‫‪ .251‬שולחן ערוך הרב‪ ,‬אף שמעיקר הדין לא עובר על איסור בפחות מכזית ראוי לבער אותם‪.‬‬
‫‪ .252‬שו"ת מנח"י ח"ד סי' נו‪ .‬וכן יכול להוציא את הפח לרשות הרבים ולהפקירו בפני שלשה אנשים או‬
‫למוכרו עם החמץ‪ .‬שו"ת שבה"ל ח"א סימן קלז‪.‬‬
‫‪ .253‬עיין פסקי תשובות ח"ה דף נא בשם מג"א ומשנה ברורה סק"י‪ .‬וכתב שראוי לפזר את הלחם בפח כדי‬
‫שייפגם טעמו‪ ,‬ולא להשאירו בשקית‪.‬‬
‫‪295‬‬
‫ביום שמחתכם ומועדיכם‬
‫‪296‬‬
‫כט‪ .‬וכן יכול לתת את שאריות החמץ במתנה גמורה לגוי ואף שאסור לתת מתנה‬
‫בשבת‪ ,‬כאן מותר משום שהוא צורך מצווה‪ ,‬כדי להינצל מאיסור חמץ‪.254‬‬
‫ל‪ .‬יש להיזהר לעשות את כל הפעולות האמורות לפני השעה השישית )חצות(‬
‫מתחילת היום משום שלאחר מכן החמץ אינו שלו כי נאסר בהנאה‪ ,‬וכן אסור לטלטלו‬
‫משום מוקצה‪ .‬אם מצא חמץ לאחר שעה זו‪ ,‬יכפה עליו כלי ויבער אותו עם צאת החג‬
‫הראשון‪.‬‬
‫שטיפת הבית וביטול החמץ‬
‫לא‪ .‬שטיפת הבית עם סמרטוט ריצפה אסורה בשבת משום סחיטה‪ .‬לשפוך מים‬
‫ולהעבירם עם מגב ‪ -‬יש אוסרים‪ 255‬ויש מקילים לשפוך מים במקום שמלוכלך במיוחד‬
‫ולגרוף‪ .256‬על ידי גוי מותר בכל מקרה‪.‬‬
‫לב‪ .‬לאחר סיום הניקיון‪ ,‬יבטל את החמץ‪ 257‬ויאמר "כל חמירא" בנוסח שאומרים‬
‫ביום‪ .‬ואת כל זה יש לעשות לפני זמן ביעור חמץ‪ ,‬כי לאחר שעת הביעור החמץ לא‬
‫שלו ואיך יבטלנו‪.‬‬
‫לג‪ .‬שיניים תותבות ינקם היטב במברשת יבשה וישפוך עליהם מים חמים מכלי‬
‫שני‪ .258‬ויש המחמירים לערות עליהם מים רותחים מכלי ראשון‪.259‬‬
‫סעודה שלישית‬
‫לד‪ .‬לדעת המחבר בשולחן ערוך אפשר לקיים סעודה שלישית במצה עשירה‬
‫שלא יוצאים בה ידי חובת אכילת מצה בפסח כי צריך להיות לחם עוני ולכן אין איסור‬
‫לאוכלה בערב פסח‪ .‬אך לדעת הרמ"א אין לאכול מצה עשירה בערב פסח‪ ,‬אלא‬
‫יעשה סעודה בתבשיל )בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬או מיני לפתן( ואם אין לו יעשה בפירות‪ .‬יש גם‬
‫קהילות ספרדים שנהגו שלא לאכול מצה עשירה בערב פסח‪.261‬‬
‫‪260‬‬
‫‪ .254‬שולחן ערוך הרב סימן תמד‪.‬‬
‫‪ .255‬שולחן ערוך סימן שלג ס"ג‪.‬‬
‫‪ .256‬שמירת שבת כהלכתה פרק כג ס"ז‪ ,‬בשם הגרש"ז אוירבך‪.‬‬
‫‪ .257‬שולחן ערוך סימן שו ס"ו‪ .‬ועיין בפסקי תשובות ח"ה דף לד‪.‬‬
‫‪ .258‬שו"ת יחוה דעת שם‪.‬‬
‫‪ .259‬שו"ת מנחת יצחק ח"ח סימן לז‪.‬‬
‫‪ .260‬סימן תמד ס"א‪.‬‬
‫‪ .261‬כף החיים אות טו‪ .‬ובסימן תסב סק"א הביא כמה דעות בעניין מי פירות הובאו לעיל‪ .‬וכתב הבן איש חי‬
‫שם לעשות סעודה שלישית בפירות וטוב יותר בפירות שברכתם מעין שלוש‪.‬‬
‫הלכות פסח‬
‫לה‪ .‬אחר תפילת מנחה יש קהילות שנהגו לומר את ההגדה של פסח מ"עבדים‬
‫היינו" עד "לכפר על כל עוונותינו"‪ .‬כן הוא מנהג יהודי מרוקו ומנהג חב"ד‪ .‬ויש שנהגו‬
‫לומר קודם השקיעה את סדר קרבן פסח )בכל ערב פסח‪ ,‬בין שחל בשבת ובין שחל‬
‫בחול(‪.‬‬
‫לו‪ .‬יש נוהגים לחלק את סעודת השבת לשתיים‪ .‬אוכלים את עיקר סעודת שבת‪-‬‬
‫מברכים ברכת המזון ולאחר הפסק‪ ,262‬נוטלים ידיים לסעודה שלישית‪.263‬‬
‫לז‪ .‬הנוהגים להקל באכילת מצה מבושלת בערב פסח‪ ,‬יכולים לעשות את הסעודה‬
‫השלישית במצה מבושלת‪ .264‬ויש להקדים את הסעודה לפני שעה עשירית מתחילת‬
‫היום )שעה ‪ 4‬לערך לפי שעון קיץ(‪.‬‬
‫הכנות לליל הסדר והכנת צרכי החג‬
‫לח‪ .‬אסור להכין משבת ליום טוב ולכן את ההכנות לליל הסדר הדורשות הכנה‬
‫מיוחדת‪ ,‬יש לעשות מערב שבת‪ .‬לפיכך‪ :‬את עלי החסה ינקה מערב שבת ויניחם‬
‫במטלית לחה או במקרר )אך לא ישרה אותם במים‪ ,‬משום שאז יש להם דין כבוש‬
‫ואין יוצאים בהם ידי חובת מרור‪ .(265‬וכן הנוהגים לקחת עלי סלרי לכרפס יבדקו אותם‬
‫בערב שבת וכך גם לגבי כל מה שדורש בדיקה ומיון לפני השבת‪.‬‬
‫לט‪ .‬יש להכין את החרוסת מיום שישי וישפוך לתוכה יין‪ .‬אם מסיבה כלשהי לא‬
‫עלה בידו להכין את החרוסת מערב שבת‪ ,‬יכין את החרוסת לאחר צאת השבת‪ ,‬אך‬
‫לא יחתוך את הפירות לחתיכות דקות ביותר אלא לחתיכות גדולות קצת ויעשה זאת‬
‫סמוך לסעודה‪ .‬את מי המלח לטיבול הכרפס יכין מערב שבת‪ .‬ואם לא הכין‪ ,‬יכין בחג‬
‫כמות קטנה ביותר‪.‬‬
‫מ‪ .‬יש לצלות את הזרוע וכן לבשל את הביצה לקערת ליל הסדר ביום שישי‪.‬‬
‫ידליק ביום שישי נר שראוי לדלוק כל השבת ויישאר דולק עד החג‪ ,‬לצורך העברת‬
‫אש בחג‪.‬‬
‫‪ .262‬שיעור הזמן שנחשב להפסק ‪ -‬יש סוברים שהוא חצי שעה ויש מסתפקים ברבע שעה ויש שכתבו שדי‬
‫אם יפסיק מעט בדברי תורה או בטיול קצר‪ .‬פסקי תשובות דף לח‪.‬‬
‫‪ .263‬משנה ברורה סק"ו בשם הגר"א‪.‬‬
‫‪ .264‬ילקוט יוסף שם‪.‬‬
‫‪ .265‬שולחן ערוך סימן תעג ס"ה ואסור לשטוף את העלים בשבת או ביום טוב בחומץ‪ ,‬כי על ידי כך הורג את‬
‫התולעים‪.‬‬
‫‪297‬‬
‫ביום שמחתכם ומועדיכם‬
‫‪298‬‬
‫וכן יסדר ביום שישי את שעון השבת כך שבליל הסדר האור יכבה מאוחר יותר‬
‫בשעה הדרושה‪.‬‬
‫מא‪ .‬הנוהגים כדעת המחמירים שלא לפתוח אריזות ובקבוקים בשבת‪ ,‬יש להם‬
‫לפתוח את בקבוקי היין ואת אריזות המצות ביום שישי‪.‬‬
‫ויש לחתוך שקיות לאשפה ולהכין נייר חתוך לשבת ולחג‪.‬‬
‫מב‪ .‬הנוהגים להשתמש בחזרת למרור‪ ,‬יגרדו אותה מיום שישי ויניחו את החזרת‬
‫המגורדת בכלי סגור כדי שהחריפות תישמר‪ .‬לא הכין ‪ -‬יחתוך בחג חתיכות גדולות‬
‫אך לא יגרד ויפרר‪.‬‬
‫מג‪ .‬ראוי להכין את שולחן הסדר מערב שבת במקום נפרד‪ ,‬ואם אין אפשרות ‪-‬‬
‫יערוך את השולחן רק לאחר צאת השבת‪ .‬ראוי שהנשים יכינו את השולחן מיד לאחר‬
‫צאת השבת‪ ,‬לפני שהגברים יבואו מבית הכנסת וזאת כדי להתחיל בעריכת ליל‬
‫הסדר מיד‪ ,‬כדי שלא יישנו התינוקות ויקיימו את מצות "והגדת לבנך"‪ .‬ויש המקלים‬
‫להכין את השולחן בשבת‪.266‬‬
‫אסור לטלטל בשבת מצות מצווה לליל הסדר‪.267‬‬
‫מד‪ .‬אוכל שהוכן לחג והונח בתא ההקפאה‪ ,‬מותר להוציאו מההקפאה בשבת‬
‫על מנת להפשירו‪ ,‬אך יעשה זאת בשעה מוקדמת כדי שיספיק להפשיר לפני צאת‬
‫השבת ויהיה ראוי לאכילה גם בשבת‪.‬‬
‫החלפת בגדים‬
‫מה‪ .‬יש האוסרים להחליף בגדים בשבת סמוך לכניסת החג‪ ,‬משום שיש בכך הכנה‬
‫משבת ליום טוב וזלזול בכבוד השבת‪ ,268‬אלא ראוי שילבש את בגדי החג מבעוד‬
‫יום ועדיף כבר מחצות היום‪ ,‬שאז נהנה מהם גם בשבת עצמה‪ .269‬ויש המתירים‬
‫להחליפם‪ 270‬בכל מקרה‪ ,‬כאשר מחליפם מפני החמץ שנדבק בהם כי זהו צורך השבת‪.‬‬
‫‪ .266‬עולת ראיה להגר"א וייס סימן מ"ג בשם המג"א‪.‬‬
‫‪ .267‬בן איש חי פרשת צו‪ ,‬אך מצות רגילות מותר לטלטל משום שמותרות באכילה לקטנים‪.‬‬
‫‪ .268‬פסקי תשובות סימן תמד סי"ב ובנסמן שם‪ .‬משנה ברורה שם‪.‬‬
‫‪ .269‬בן איש חי פרשת צו‪ .‬מקור חיים סימן תקג‪.‬‬
‫‪ .270‬בן איש חי פרשת צו‪.‬‬
‫הלכות פסח‬
‫קידוש לליל הסדר‬
‫מו‪ .‬הקידוש בליל הסדר בשנה זו שונה מהקידוש הרגיל ויש בו תוספת הבדלה‬
‫בין קדושת השבת לקדושת יום טוב )בנוסח המופיע במחזורים ובהגדות( וכן מברכים‬
‫על האש ברכת "בורא מאורי האש" )ההבדלה על הכוס בעת הקידוש היא בנוסף‬
‫להבדלה בתפילת ערבית בה אומרים "ותודיעינו"(‪.‬‬
‫נרות שבת‬
‫מז‪ .‬לאחר צאת השבת הנשים מדליקות את נרות החג ומברכות "להדליק נר של‬
‫יום טוב" ו "שהחיינו"‪.‬‬
‫מח‪ .‬נרות שצריך להדביקם לפמוטים‪ ,‬יש להדביקם מיום שישי כי פעולת‬
‫ההדבקה אסורה בחג‪.‬‬
‫‪299‬‬
‫ביום שמחתכם ומועדיכם‬
‫‪300‬‬
‫אמרות‪ ,‬רעיונות וסיפורים‬
‫אור לי"ד בודקים את החמץ לאור הנר‬
‫החמץ רומז ליצר הרע‪ .‬שלא יאמר אדם‪ :‬אלך בשרירות לבי בימי בחרותי שהרי‬
‫יש לי פנאי לחזור בתשובה בשנים המאוחרות‪ .‬אלא "אור לי"ד בודקים את החמץ"‬
‫היינו בערב הבר מצוה שלו‪ ,‬בטרם יכנס לשנתו הי"ד‪ .‬מיד כאשר היצר הטוב מתכונן‬
‫לקבוע בו את משכנו‪ ,‬יתחיל לבער מתוכו את היצר הרע ‪" -‬לאור הנר"‪ ,‬שהן המצוות‬
‫שהוא מתחייב בהן‪ ,‬כמו שנאמר‪ :‬כי נר מצוה ותורה אור" ובכוחן של המצוות יבער‬
‫את הרע מקרבו‪.‬‬
‫מה העבודה הזאת לכם‬
‫יש המפרשים את שאלתו של הרשע שהוא מביע פליאה על כך שיש לעשות את‬
‫מעשה המצוות בפועל‪ ,‬כמו ביעור חמץ ואכילת מצה וכדומה‪ .‬הוא טוען שהעיקר‬
‫הוא הלב‪ ,‬ובלבו הוא מכבד את המסורת‪.‬‬
‫מביא על כך הבן איש חי משל‪:‬‬
‫משל לאדם שנשא אישה ואמר לה‪ :‬בשלי לי תרנגולת ממולאת בבשר טחון ואורז‬
‫ובישלה לו‪ .‬טעם ואמר‪ :‬יודעת את‪ ,‬במילוי התרנגולת חסרים תבלינים‪ ,‬כגון‪ :‬כמון‪,‬‬
‫פלפל ומלח‪ .‬חשבה האישה לעצמה‪ :‬אם אוהב הוא כל כך תבלינים‪ ,‬אמלא לו את‬
‫התרנגולת תבלינים! אמרה ועשתה‪ .‬למחרת בא לאכול‪ ,‬ומצא מלא חופנים כמון‬
‫מעורב במלח ופלפל‪ .‬מובן שאי אפשר היה לאכול את התבשיל! ניסה לאכול מבשר‬
‫התרנגולת‪ ,‬אבל גם הוא התקלקל מעודף תבלינים‪.‬‬
‫אמר לאשתו‪" :‬מה עשית"?‬
‫אמרה לו‪ :‬שמעתי מפיך שהיה התבשיל חסר תבלינים‪ ,‬על כן מלאתי בהם את‬
‫התבשיל‪.‬‬
‫אמר לה‪ :‬פתיה! התבלין ערב כאשר הוא מעורב בבשר ואורז‪ .‬אבל כשלעצמו אינו‬
‫ניתן לאכילה! והנמשל‪ :‬כוונות הלב רצויה היא וערבה לפני הקב"ה‪ ,‬אם היא מעורבת‬
‫במעשה המצוות אבל היא כשלעצמה‪ ,‬כשהיא באה במקום מעשה המצוות ‪ -‬אינה‬
‫רצויה ואינה ראויה‪.‬‬
‫הלכות פסח‬
‫שומר מצווה לא ידע רע‬
‫הרה"ק רבי קאפיל מליקאווא )אבי אמו של החוזה מלובלין( היה סוחר במשקאות‬
‫חריפים‪ .‬פעם אחת לפני חג הפסח היו במרתפיו כמה חביות מלאות יי"ש והן כל‬
‫הונו ורכושו ומהן הקציב גם לנדוניה לבנותיו‪ .‬חיזר רבי קאפיל אחר נכרי למכור לו‬
‫את היי"ש החמץ‪ ,‬אבל הגויים נמנו וגמרו שאיש מהם לא יקנה את החמץ כדי שרבי‬
‫קאפיל יאלץ להפקירו ואז יחלקו ביניהם את חביות היי"ש‪.‬‬
‫משהגיע זמן הביעור ולא מצא קונה‪ ,‬הטעין רבי קאפיל את כל החביות על עגלה‬
‫והובילן מחוץ לכפר אל שפת הנהר והורידן שם ואמר בלב שלם‪" :‬כל חמירא דאיכא‬
‫ברשותי ‪ -‬ליבטל ולהוי כעפרא דארעא"‪.‬‬
‫הנכרים הביטו במעשיו ושמחו על השלל הצפוי להם ורבי קאפיל שב לביתו שמח‬
‫וטוב לב על שקיים את מצות הביעור כפשוטה‪.‬‬
‫הוא חגג את החג בשמחה רבה‪ ,‬ובאסרו‪ -‬חג אמר לנפשו‪ :‬אמנם הגויים רוקנו את‬
‫החביות כולן ואנו נותרנו ללא פרוטה‪ ,‬אבל אולי השאירו את החביות הריקות ונוכל‬
‫למכרן ולקבל כמה זהובים תמורתן‪ .‬הלך לשפת הנהר ופגש בדרכו גויים שפנו אליו‬
‫בתרעומת‪ :‬וכי לכך יקרא ביעור חמץ ‪ -‬אם שכרת חיל וחרב בידו שישמור על החביות‬
‫במשך כל ימי החג? השתומם רבי קאפיל לשמע הדברים אבל בבואו לשפת הנהר‬
‫ראה שהחביות מלאות על גדותן ולא חסר מהן אפילו קורטוב יי"ש‪ .‬אז הבין שהקב"ה‬
‫שלח שומר מן השמים לשמור על חביות ההפקר! הטעין רבי קאפיל את החביות על‬
‫העגלה ושב עמן לביתו‪) .‬אוצר סיפורים חלק ב(‬
‫בעלי צדקה‬
‫החסיד ר' זלמן מדוברובנה היה ידוע במידת הצדקה שלו‪ .‬היו לפניו תמיד שלוש‬
‫מגירות‪ :‬באחת מטבעות של זהב‪ ,‬בשנייה של כסף‪ ,‬ובשלישית מטבעות נחושת‪.‬‬
‫כשהיה נכנס לביתו עני היה מביט בו ומחליט מאיזו מגירה לתת לו את התרומה‪,‬‬
‫ולאחר שהחליט היה מכניס ידו למגירה ומה שהיה מעלה ממנה היה מוסר לעני‪.‬‬
‫בימיו חי חסיד נוסף שאף הוא היה בעל צדקה גדול‪ ,‬ור' פנחס משקלאוו שמו‪.‬‬
‫כששמע על מנהגו של ר' זלמן‪ ,‬נסע אליו כדי לראות זאת‪ .‬מאז היה אף הוא נוהג כך‪.‬‬
‫כשנכנס לאחר מכן ל'יחידות' אל בעל‪ -‬התניא סיפר על הדרך שלמד מר' זלמן‪ ,‬אך‬
‫אמר‪" :‬יש בכל‪ -‬זאת הבדל ביני לבין ר' זלמן‪ .‬הוא אינו מביט כלל במטבעות שבידו‬
‫‪301‬‬
‫ביום שמחתכם ומועדיכם‬
‫‪302‬‬
‫כדי לראות כמה הוא נותן ואילו אני‪ ,‬אף שאינני גורע ממה שאני מעלה בידי‪ ,‬אני‬
‫פותח את היד כדי לראות כמה יש בה"‪...‬‬
‫שמירת חמץ ללא שומרים ופקחים‬
‫פעם‪ ,‬בערב פסח לאחר חצות היום‪ ,‬הלך הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב לשוק‪,‬‬
‫קרא לנכרי אחד ואמר לו‪" :‬הא לך מטבע והבא לי מעט טבק תוצרת חוץ!" אותו טבק‬
‫נאסר בסחורה על ידי המלכות‪ ,‬אבל הגוי נטל את המטבע וכעבור רגע קט הביא את‬
‫הסחורה האסורה‪ .‬הודה לו הרבי ופנה אל יהודי ואמר לו‪:‬‬
‫"הא לך מטבע‪ ,‬הבא לי ככר לחם מביתו של יהודי!" נחרד הלה וקרא‪" :‬רבי הן ערב‬
‫פסח היום‪ ,‬והחמץ בבל יראה ובל ימצא!"‬
‫נשא רבי לוי יצחק את עיניו למרום ואמר‪:‬‬
‫"ראה‪ ,‬ריבונו של עולם‪ ,‬מי כעמך ישראל!‬
‫"הקיסר אסר על המסחר בטבק זה והציב אלפי שוטרים ופקחים והעניש בקנסות‬
‫ובעונשי מאסר ואף על פי כן ולמרות זאת בני המדינה מבריחים כמויות אדירות‬
‫מהסחורה האסורה‪ .‬ואתה כתבת בתורתך 'ולא יראה לך חמץ'‪ ,‬ולא הצבת שום שוטר‬
‫ופקח ‪ -‬ואין להשיג בבתי ישראל אפילו משהו חמץ!" )קדושת לוי פ' תולדות(‬
‫שלוש מצות שהצילו נפש‬
‫היה זה בימים הסמוכים לחג‪-‬הפסח‪ .‬בביתו של אחד משליחי חב"ד באירופה‬
‫צלצל הטלפון‪ .‬על הקו היה מזכירו של הרבי מליובאוויטש‪" .‬הרבי מבקש שתיקח‬
‫עמך שלוש מצות ותמסור אותן ליהודי שנמצא בכפר פלוני בהולנד"‪ ,‬זו היתה‬
‫ההודעה שמסר המזכיר לשליח‪.‬‬
‫כשהרבי מבקש דבר מה ‪ -‬אין שמחה גדולה לחסיד יותר מאשר לבצע את הבקשה‪.‬‬
‫החסיד גם לא שאל‪ ,‬אם כדאי בשביל יהודי אחד בכפר נידח בהולנד לעזוב את הבית‬
‫לפני פסח ולנסוע אל הכפר שבו הוא גר‪ .‬אם הרבי ביקש‪ ,‬כנראה שהדבר נחוץ וחשוב‪.‬‬
‫לקח החסיד את המצות ויצא לדרך‪ .‬הוא הגיע אל הכפר והתחיל לשאול על‬
‫היהודי שמתגורר בו‪ .‬למרבה פליאתו משכו כל הנשאלים בכתפיהם והשיבו שבכפר‬
‫הזה אין יהודים‪ .‬החסיד התחיל לעבור מבית לבית ולשאול איפה נמצא כאן יהודי‪,‬‬
‫אולם בכל הבתים קיבל אותה תשובה‪ :‬בכפר הזה אין יהודים‪.‬‬
‫מישהו אחר היה מחליט שכנראה נפלה כאן טעות‪ .‬ברם‪ ,‬בדעתו של החסיד לא‬
‫הלכות פסח‬
‫עלתה כלל וכלל מחשבה מעין זו‪ .‬אין טעויות בדברים כאלה‪ .‬חייב להימצא בכפר‬
‫יהודי שעבורו נועדו המצות‪ .‬אלא מה? יכול להיות שהוא מסתיר את יהדותו‪ .‬אין‬
‫דבר‪ ,‬בעקשנות ובנחישות נגיע אליו‪.‬‬
‫וכך המשיך החסיד לעבור מאחד לשני ולחקור אם מישהו מתושבי הכפר הוא‬
‫יהודי או לפחות ממוצא יהודי‪ .‬אולם כל מאמציו העלו חרס ובינתיים ירד הערב‪.‬‬
‫החליט החסיד ללון בכפר ולחדש למחרת בבוקר את החיפושים אחר היהודי שחייב‬
‫להימצא בכפר‪.‬‬
‫בבוקר‪ ,‬בשעת התפילה‪ ,‬ביקש החסיד מהקב"ה שיסייע לו לבצע את שליחותו‬
‫ולמצוא את היהודי‪ .‬התפילה נסכה בו ביטחון וכך יצא שוב לשוטט בשבילי הכפר‬
‫בחיפושיו אחר יהודי‪ .‬שעות אחדות חלפו בשיחות עם אנשים שונים ‪ -‬ולשווא‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬בשיחה עם תושב זקן‪ ,‬גירד הלה בראשו ואמר‪" :‬אה‪ ,‬אתה מחפש יהודי?‬
‫נדמה לי שהטבח של המסעדה הוא במקורו יהודי"‪.‬‬
‫החסיד מיהר אל המסעדה וביקש לראות מיד את הטבח‪ .‬האיש יצא לקראתו‬
‫ולמראה החסיד קפא בתחילה במקומו ולאחר מכן נפל על צווארו בבכי חסר‪-‬‬
‫מעצורים‪ .‬החסיד חש שיש דברים בגו והמתין עד שהאיש יירגע‪.‬‬
‫"שמע‪ ,‬אני לא מאמין‪ .‬זה חלום"‪ ,‬מלמלו שפתיו‪ .‬כשנרגע מעט החל לספר‪:‬‬
‫"נולדתי בכפר הזה כיהודי והיתה כאן קהילה יהודית קטנה אך נאמנה‪ .‬כשהייתי‬
‫ילד צעיר פרצה מלחמת העולם השנייה וכל בני משפחתי‪ ,‬יחד עם שאר יהודי הכפר‪,‬‬
‫הושמדו בשואה‪ .‬נותרתי בודד בעולם‪ .‬חיי ניצלו הודות לאחד התושבים שהסתירני‬
‫בביתו‪.‬‬
‫"השתדלתי להסתיר את מוצאי היהודי ושמחתי לגלות‪ ,‬עם השנים‪ ,‬שהתושבים‬
‫אכן שוכחים את עובדת יהדותי‪ .‬בסתר המשכתי לקיים מצוות אחדות שזכרתי‪.‬‬
‫השתדלתי לשמור על השבת‪ ,‬לאכול כשר‪ ,‬להתפלל כל יום לה'‪.‬‬
‫"כך חלפו עלי השנים‪ .‬זה כ‪ 30-‬שנה אני עובד במסעדה זו‪ .‬אישה לא נשאתי‪,‬‬
‫משום שאין כאן יהודים‪ .‬אין לי קשרים מיוחדים עם שכניי‪ ,‬שכן איני יכול לאכול‬
‫בבתיהם‪ .‬חיי חלפו מתוך בדידות גדולה‪.‬‬
‫"בתקופה האחרונה התחלתי להרגיש מועקה גוברת והולכת‪ .‬כמה זמן אפשר‬
‫להמשיך לחיות כך‪ ,‬לבד? ביום ראשון הולכים הכול לכנסיה ואילו אני נשאר בבית‪,‬‬
‫בודד‪ .‬לכולם יש אישה וילדים‪ ,‬ואילו אני הולך ערירי‪.‬‬
‫‪303‬‬
‫ביום שמחתכם ומועדיכם‬
‫‪304‬‬
‫"יום אחד‪ ,‬היה זה לפני שבועיים בדיוק‪ ,‬נשברתי ופניתי אל הקב"ה במרירות‪:‬‬
‫'ריבונו של עולם‪ ,‬איני יכול להמשיך כך‪ .‬אם אתה רוצה שאמשיך להיות יהודי‪ ,‬אנא‪,‬‬
‫תן לי אות כלשהו‪ ,‬תן לי רמז שיעזור לי להישאר יהודי‪ .‬אם תוך שבועיים לא אקבל‬
‫ממך שום אות כזה ‪ -‬אלך אל הכומר ואמיר את דתי‪...‬‬
‫"חלף יום ועוד יום"‪ ,‬מספר היהודי כשדמעות זולגות מעיניו‪" ,‬ואין שום חדש‪ .‬מידי‬
‫ערב הייתי מרטיב את הכר בדמעות על עוד יום שעבר מבלי שיגיע אלי שום אות‪.‬‬
‫רציתי בכל ליבי להישאר יהודי ולא יכולתי להסתגל למחשבה שכאשר השבועיים‬
‫יחלפו אתכחש ליהדותי‪.‬‬
‫"אתמול היה היום שלפני האחרון‪ .‬אינך יכול לתאר לעצמך מה עבר עלי בלילה‬
‫הזה‪ .‬בכיתי כמעט כל הלילה‪ ,‬ורק לפנות בוקר נרדמתי מעט‪ .‬היה ברור לי שהיום‬
‫אמיר את דתי ופתאום הגעת אתה‪ ,‬ממש כמלאך מושיע!"‬
‫החסיד שמע את הסיפור בהתרגשות עזה‪ .‬פתאום הבין מדוע שלחו הרבי אל‬
‫היהודי במקום הנידח הזה‪ ,‬כדי למסור לו שלוש מצות‪...‬‬
‫סיפור זה אירע לפני שנים לא רבות ‪ -‬בחודש ניסן תשל"ו‪.‬‬
‫אחרי שאוכלים את המרור חבל להתייאש‬
‫היו פעם שני קבצנים‪ ,‬יהודי וגוי‪ ,‬שכרתו ביניהם ברית‪ .‬הם היו הולכים יחדיו‬
‫מעירה לעיירה ומקבצים נדבות‪ .‬פעם ארכה להם הדרך מעיירה אחת לשנייה‪ ,‬ויצא‬
‫ששלושה ימים כמעט לא אכלו דבר‪ .‬כשהגיעו לעירה‪ ,‬בשעות הצהרים‪ ,‬אמר הקבצן‬
‫היהודי לגוי‪" :‬היום הוא יום גדול ליהודים‪ .‬זהו ערב פסח ובערב אוכלים בכל בית‬
‫יהודי סעודה חגיגית שאין כמותה כל השנה‪ .‬עצתי לך היא‪ ,‬שתבוא עמי לבית הכנסת‬
‫בערב ותעשה את עצמך מתפלל‪ .‬בתום התפילה ודאי יזמינך מישהו לביתו וכך תזכה‬
‫בסעודה משובחת שכמותה לא אכלת מימיך"‪.‬‬
‫הגוי עשה כדבריו‪ ,‬כשדמיונו כבר מתאר לו את המטעמים המצפים לו‪ .‬ואכן‪,‬‬
‫לאחר התפילה הזמינו אחד האנשים לביתו והוא הלך אחריו כשקיבתו הרעבה הומה‪.‬‬
‫הקבצן הגוי נכנס אל הבית והריר החל לנטוף משפתיו‪ .‬הוא ראה מולו שולחן ערוך‪,‬‬
‫כשעליו כלי כסף נאים‪ ,‬וכבר המתין בקוצר רוח לרגע שיוכל להתחיל בסעודה‪ .‬סוף‬
‫סוף נסתיימו ההכנות והסדר התחיל‪.‬‬
‫מזגו לכל אחד כוס יין משובח ולאחר הקידוש שתו הכול את כוסותיהם‪ .‬הגוי שתה‬
‫את כוס היין וכוס כזו על בטן ריקה הגבירה את רעבונו ללא נשוא‪ .‬הוא הרגיש שאינו‬
‫הלכות פסח‬
‫יכול להתאפק עוד‪ .‬אבל בבית אין איש ממהר‪ .‬עכשיו הולכים ליטול ידיים לכרפס‪.‬‬
‫הגוי מצפה למנה הראשונה‪ ,‬אבל במקומה נותנים לו פרוסת בצל‪ .‬אח"כ מתחילים‬
‫הילדים לשאול את ארבעת הקושיות ומתחילה אמירת ההגדה‪ ,‬כשראש המשפחה‬
‫מבאר את הדברים ומרחיב בסיפורים מהמדרשים‪ .‬הגוי ישב כבר על קוצים‪ .‬אחרי‬
‫שנשמתו כמעט פרחה‪ ,‬נסתיימה סוף סוף אמירת ההגדה‪ .‬שוב קמו הכול לנטילת‬
‫ידיים והגוי שלנו מייחל כבר לפרוסת חלה ריחנית‪ .‬איפה! במקומה מגישים לו מצה‬
‫יבשה‪ ...‬הוא התחיל להרגיש שאינו יכול יותר‪.‬‬
‫"איפה האוכל?"‪ ,‬זעק בלבו‪" ,‬למה החבר שלי רימה אותי?!" המסובים סיימו את‬
‫אכילת מצת המצווה והגוי רואה שכל אחד נוטל מעט מהצלחת שעליה כעין רסק‬
‫יקר‪" .‬ודאי זה מאכל טעים ויקר ולכן הם לוקחים כל כך קצת"‪ ,‬חשב בלבו‪.‬‬
‫נטל הגוי כף גדושה מהרסק‪ ,‬הכניסה לפיו וניסה בבת אחת לבלוע את תכולתה‬
‫לקרבו‪ .‬אך אויה! זה היה מרור! הוא האדים‪ ,‬התחיל להשתעל בחזקה‪ ,‬כשכל המסובים‬
‫מביטים בו בתימהון‪ .‬לפתע חש שאינו יכול לשאת זאת עוד והוא קם וברח מהבית‬
‫כל עוד רוחו בו‪.‬‬
‫מאוחר בלילה הגיע החבר היהודי‪ ,‬שמח וטוב לב‪ ,‬שבע ומאושר‪ .‬הגוי התנפל עליו‬
‫בצעקות ובגידופים וזה לא הבין מה הוא רוצה ממנו‪ .‬בסופו של דבר הצליח להרגיעו‬
‫ובקשו לספר את אשר עבר עליו‪ .‬הגוי סיפר את חוויותיו והיהודי פרץ בצחוק‪ :‬שוטה‬
‫שכמותך‪ ,‬אחרי שאכלת את המרור דווקא אז החלטת לקום ולברוח‪ ,‬הרי אילו היית‬
‫ממתין עוד דקה אחת בלבד היית מגיע לשולחן עורך והיית אוכל מכל טוב‪...‬‬
‫במשל עממי זה מושם דגש על הגאולה העתידה לבוא על ידי משיח צדקנו בקרוב‬
‫ממש‪ .‬ישנם אנשים שאומרים‪ :‬מה מדברים איתנו על גאולה ועל משיח ‪ -‬אלפיים שנה‬
‫הוא לא בא ומדוע שיבוא עכשיו‪ .‬ואולם אחרי שעברנו כבר את אלפיים שנות הגלות‪,‬‬
‫אחרי שאכלנו את כל המרורים‪ ,‬אחרי שהגענו כבר לרגעים האחרונים של הגלות‪,‬‬
‫כאשר פעמי המשיח הולכים וקרבים‪ ,‬עכשיו זה הזמן להתייאש? הרי מה שנשאר לנו‬
‫זה להמתין עוד מעט קט‪ ,‬ובמהרה נזכה כולנו לבואה של הגאולה השלימה!‪...‬‬
‫והגדת לבנך‬
‫סיפורו של ראש כולל בבני ברק‪.‬‬
‫נולדתי בפריס לאחר מלחמת העולם השניה‪ .‬הייתי בן יחיד להוריי שהיו בגיל‬
‫העמידה‪ .‬כבר בצעירותי הרגשתי כי הוריי מסתירים ממני סוד כלשהו הקשור בלידתי‪.‬‬
‫‪305‬‬
‫ביום שמחתכם ומועדיכם‬
‫‪306‬‬
‫באתי בקשר אירוסין בגיל ‪ .24‬זמן קצר לפני החתונה סיפר לי אבי ז"ל את כל‬
‫הסיפור‪ .‬אני עדיין יכול לראותו יושב לצידי‪ ,‬עיניו מצועפות בדמעות‪.‬‬
‫הוריי נמנו עם אותם יהודי פולין ברי מזל שהצליחו להימלט לברית המועצות‬
‫במלחמת העולם השנייה‪ .‬הם הצטרפו לפליטים חסרי בית שנדדו ממקום למקום‬
‫עד שהגיעו לעיר טשקנט שהיתה מחסה זמני לפליטים‪ ,‬שרבים מהם היו מחסידי‬
‫ליובאוויטש‪.‬‬
‫אבי דיבר תמיד בהערכה רבה על חסידי חב"ד אותם פגש בטשקנט‪ .‬דרך חייהם‬
‫היתה מסירות נפש‪ .‬הם הציעו לזולת עזרה הרבה מעבר לכוחותיהם‪ .‬בתפילתם היתה‬
‫ניכרת מחויבותם העמוקה ליהדות‪ .‬יוצא מגדר הרגיל היה מאבקם להקניית חינוך‬
‫הולם לבני הדור הצעיר‪ ,‬למרות שהחיים באותן שנים היו רצופים תלאות רבות‪.‬‬
‫כאשר הסתיימה המלחמה‪ ,‬אבי היה בן חמישים שנה ואילו אימי קרבה לשנתה‬
‫הארבעים‪ .‬למרבה המזל‪ ,‬בהיותם אזרחים פולנים הורשו לעזוב את רוסיה‪ .‬ולבסוף‬
‫קבעו את מושבם בפריס‪ .‬הם היו אסירי תודה על שנותרו בחיים‪ .‬אך כאבו את היותם‬
‫חשוכי ילדים לאחר ‪ 20‬שנות נישואין‪.‬‬
‫באותם ימים פריס היתה כור היתוך לפליטים רבים והורי שמחו מאוד כשפגשו‬
‫בפנים מוכרות‪ .‬אחדים מהם היו חסידי חב"ד איתם התיידדו בטשקנט‪.‬‬
‫יום אחד‪ ,‬זמן קצר אחרי שהורי הגיעו לפריס פגש אבי‪ ,‬חסיד חב"ד יהודי נשוא‬
‫פנים והלה סח לו‪ :‬נפלה בחלקנו הזכות לקבל בעירנו אורח נעלה‪ ,‬הרב שניאורסאהן‬
‫חתנו של הרבי מליובאוויטש‪ ,‬שהגיע לפריס כדי לקבל את פני אימו‪ ,‬הרבנית חנה‬
‫שניאורסאהן אשר זה עתה עזבה את רוסיה‪.‬‬
‫בהזדמנויות שונות פגש אבי ברב שניאורסאהן בבית הכנסת ב"פלעצל" בפריס‪,‬‬
‫והם שוחחו‪ .‬אבי היה יהודי למדן ויודע ספר‪ ,‬והוא החשיב מאוד את שיחותיו עם‬
‫הרב שניאורסאהן‪ .‬באחת השיחות שאל הרב שניאורסאהן את אבי על הקורות אותו‬
‫במלחמה‪ .‬כאשר נגע בנושאי המלחמה זלגו עיניו של אבי דמעות‪ ,‬והוא הסביר כי אין‬
‫לו ילדים‪.‬‬
‫עיניו של הרב שניאורסאהן מלאו חמלה‪ .‬הוא אחז בחום בידו של אבי וברכו‪ :‬ה'‬
‫יעזור שתוכל לקיים בשנה הבאה את מצות "והגדת לבנך"‪.‬‬
‫שנה לאחר מכן‪ ,‬בהתקרב חג הפסח‪ ,‬הייתי כבר בן חודשיים‪...‬‬
‫חלפו שנתיים נוספות והורי הגרו מאירופה לישראל‪ .‬עד כמה שזכרוני מגיע‪ ,‬ליל‬
‫הלכות פסח‬
‫הסדר היה תמיד חוויה רגשית עזה עבור אבי‪ .‬את הפסוקים עבדים היינו הסביר תמיד‬
‫בסבלנות רבה‪ ,‬בשמחה ובאהבה‪.‬‬
‫מעולם לא למדתי להעריך את הנהגתו של אבי בליל הסדר ‪ -‬עד שאבי סיפר לי‬
‫את הסוד שהיה קשור בלידתי‪.‬‬
‫האיש שסיפר את סיפורו היה נרגש מאוד‪ .‬יכולתי להבחין בדמעות שניקוו בזויות‬
‫עיניו‪.‬‬
‫"וזה לא הכול" המשיך בסיפורו‪" .‬לפני שלוש שנים נישאה בתי לבחור ישיבה‬
‫מלייקווד שבניו ג'רסי‪ .‬בתי היתה אמורה ללדת בחג הפסח‪ .‬תכננו טיול משפחתי‬
‫לארצות הברית לבלות את החג במחיצתם ולחגוג עמם את הולדת הנכד‪ .‬אשתי‬
‫הקדימה לצאת בחודש ימים כדי לסייע לבתי‪ ,‬ואילו אני הגעתי לשם עם ילדיי‬
‫הצעירים שבוע לפני חג הפסח‪.‬‬
‫אמרתי לחתני כי ברצוני לראות את הרבי מליובאוויטש ולקבל את ברכתו לבני‬
‫הקטן‪ .‬אולם חתני היה נלהב פחות‪ .‬רק מעטים מבני קהילתו נמנו עם חסידי חב"ד‪,‬‬
‫והוא לא גילה נכונות לבלות שעתיים בנסיעה ארוכה למטרה זאת‪ .‬לא ויתרתי‪,‬‬
‫וכשראה חתני כי בדעתי לנסוע סיפר לי כי קיימת אפשרות לפגוש ברבי לזמן קצר‬
‫ביום ראשון בבוקר‪ ,‬כאשר הוא מחלק דולרים לצדקה‪ .‬חתני הסדיר לי ולבני נסיעה‬
‫לברוקלין‪.‬‬
‫כאשר הגענו למקום נדהמנו למראה תור ארוך המתפתל על פני מספר גושי‬
‫בנינים‪ .‬אלפי אנשים המתינו כדי לראות את הרבי‪.‬‬
‫בשעות הארוכות בהם היה עלינו להמתין לתורנו‪ ,‬סיפרתי לבני על המופת שהיה‬
‫קשור בלידתי‪ .‬הוא היה נפעם‪" .‬הייתי מופתע מאוד כשהתעקשת לבוא לכאן"‪ ,‬אמר‪.‬‬
‫לא הבנתי מדוע אתה מסכים להמתין זמן כה רב‪ ,‬אתה ‪ -‬שזמנך כה יקר בעיניך‪.‬‬
‫עכשיו אני מבין‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬לאחר שעות ארוכות של התקדמות איטית‪ ,‬הגענו למקום שבו יכולנו‬
‫להבחין בהופעתו המרשימה והמכובדת של הרבי‪ .‬באוויר שררה תחושה נשגבת‪.‬‬
‫נדהמתי לראות עד כמה הרבי רענן וער למרות היותו לאחר שעות ארוכות של דיבור‬
‫עם אלפי אנשים שחולפים על פניו‪ .‬הוא ברך כל אחד מהם‪ ,‬ונתן את הדולרים בידו‪.‬‬
‫אף שהתור התקדם במהירות הבחנתי בכמה אנשים האומרים לרבי דבר מה‪,‬‬
‫ובעובדה שהרבי מגיב‪ .‬לא התכונתי לומר מאומה‪ .‬רציתי רק להתקרב ולראות את‬
‫‪307‬‬
‫ביום שמחתכם ומועדיכם‬
‫‪308‬‬
‫פניו מקרוב‪" .‬אפשר שאני מרגיש צורך להודות לו באופן אישי על הברכה שנתן‬
‫להורי‪ ,‬ושבזכותה אני עומד כאן"‪ ,‬חשבתי לעצמי‪.‬‬
‫התור שלנו הגיע מהר מכפי שציפיתי‪ .‬לבני‪ ,‬שעמד לפני נתן הרבי דולר ואמר‪,‬‬
‫"ברכה והצלחה" ואז שאל אותו באידיש "האם אתה מוכן כבר לשאול את ארבע‬
‫הקושיות"? בני הופתע מאוד‪ .‬הוא לא העלה כלל בדעתו שהרבי יפנה אליו‪ .‬אחד‬
‫המזכירים שהבחין במבוכתו‪ ,‬טרח להסביר לו את השאלה‪.‬‬
‫בני התעשת מיד‪ ,‬כן השיב‪ .‬הרבי חיך ונתן לו דולר נוסף ‪ -‬זה עבור ארבע הקושיות‪,‬‬
‫אמר‪ .‬כאשר עמדתי אני מול הרבי‪ ,‬נתן לי הרבי דולר אחד ואמר "ברכה והצלחה"‪,‬‬
‫ואחר כך הושיט לי דולר שני ואמר‪ :‬זה עבור התשובות לארבע הקושיות‪.‬‬
‫או אז נתן בי מבט עמוק וחודר‪ ,‬ובחיוך בלתי רגיל הוסיף ואמר "עבור והגדת‬
‫לבנך"… בדיוק אותו משפט שאמר לאבי לפני עשרות שנים‪.‬‬
‫לדאוג גם לגשמיות של יהודי‬
‫אמר פעם הגאון רבי ישראל מסלאנט‪ :‬אני רואה תמיד אנשים שדואגים לרוחניות‬
‫של הזולת שיתנהג כראוי אך מדוע אינם דואגים באותה מידה לגשמיות שלו‪.‬‬
‫כבר ראיתי אדם שניצב בפתח בית הכנסת וקורא לאנשים "קדושה‪ ,‬קדושה" אבל‬
‫מימי לא ראיתי אדם העומד בפתח ביתו ומכריז‪" ,‬סעודה‪ ,‬סעודה"‪.‬‬
‫מה נשתנה הפסח הזה‬
‫סיפר הרב משה פלר שליח הרבי מליובאוויטש במיניסוטה שבארה"ב‪:‬‬
‫הוזמנתי לערוך את ליל הסדר ב"מכון חנה" בקראון הייטס‪ .‬הרבי נהג לבקר שם‬
‫בכל ליל הסדר‪ .‬פעם נכנס הרבי לביקור ושאל‪ :‬מי שואל את ארבעת הקושיות? הם‬
‫אמרו לו שבני בן השמונה שואל‪ .‬הרבי נגש לילד ושאל האם למד את הקושיות בעל‬
‫פה‪ .‬הילד ענה שכן‪ ,‬ואז הרבי שאל אותי האם הכנתי את התשובות‪ .‬כולם העלו חיוך‬
‫והרבי המשיך את הביקור‪.‬‬
‫למחרת אחרי תפילת שחרית של החג ניגש אלי מזכירו של הרבי הרב בנימין קליין‬
‫ואומר לי‪ :‬הרבי מחכה לך‪ .‬הגעתי והרבי אמר לי‪ :‬מה שהיה אתמול זה לא ליצנות‪,‬‬
‫שאלתי את בנך האם למד בעל פה ואמרתי באנגלית "ביי הארט" שמשמעותו גם‬
‫"בלב" כלומר שצריך להזדהות עם מה שקורה בלב‪ .‬ואותך שאלתי אם הכנת את‬
‫התשובות‪ ,‬משום שבתוך שאלת הבן יש עוד שאלה נסתרת‪ :‬הרי כבר בשנה שעברה‬
‫הלכות פסח‬
‫שאלתי את השאלות האלו וקיבלתי תשובה מה אם כן החידוש השנה?‬
‫ועל זאת עליך להכין תשובה מה המיוחד בשנה הזו יותר מאשר בשנים קודמות‪- .‬‬
‫שאלתי את הרבי האם הביאור הוא על פי המבואר בחסידות שכל שנה יציאת מצרים‬
‫היא נעלית יותר ולכן ביחס לזה יציאת מצרים של השנה שעברה לא נחשבת ליציאת‬
‫מצרים והרבי השיב בחיוב‪.‬‬
‫מדברי הרבי עלינו ללמוד כי היחס ליהדות חייב להיות כדבר חי וטרי בעיני הילדים‬
‫כדי שיזדהו איתה ולא כדבר עתיק ששייך לנחלת העבר‪ .‬הילד חייב להבין שיש משהו‬
‫מיוחד בפסח הזה וראוי גם לחדש דברים ורעיונות שירגישו משהו מיוחד בכל שנה‪.‬‬
‫‪309‬‬
‫ביום שמחתכם ומועדיכם‬
‫‪310‬‬
‫דיני הגעלת כלים‬
‫א‪ .‬רצוי להשתדל שלכל משפחה יהיו כלים מיוחדים לפסח‪ .‬כך נהגו רבים מישראל‬
‫עם קדושים והדבר גם מונע טרחה וספקות מיותרים‪.271‬‬
‫ב‪ .‬מעיקר הדין רוב הכלים ניתנים להכשרה‪ ,‬למעט כלי חרס ופורצלן‪ ,‬אך יש‬
‫צורות שונות של הכשרה וכל כלי זקוק להכשרה לפי אופן השימוש בו )לפי הכלל‬
‫"כבולעו כך פולטו"(‪ .‬וכן יש הלכות רבות שהמכשיר צריך להיות בקי בהם‪ .‬לכן מי‬
‫שאינו בקי בהלכות הגעלה‪ ,‬לא יכשיר כלי לפני שיתייעץ עם רב מוסמך ויברר האם‬
‫ניתן להכשיר את אותו כלי ומהו אופן הכשרתו‪ .272‬לפני ההכשרה צריך לנקות את‬
‫הכלי היטב מלכלוכים ומחלודה בכל פינותיו ובידיות‪ ,‬כפי שיוסבר להלן‪.‬‬
‫ג‪ .‬במקומות רבים ישנה אפשרות להכשיר כלים באמצעות הרבנות המקומית ויש‬
‫לברר את הפרטים המעשיים‪.‬‬
‫ד‪ .‬יש הסוברים שגם כלים חדשים מנירוסטה ומאלומיניום צריכים הגעלה‪ ,‬כי‬
‫בעת היצור משתמשים בשומן טרפה לצורך ההברקה‪ .‬ויש מקילים בזה‪ .273‬וכלים‬
‫חדשים שיוצרו על ידי גוי או כלים שנקנו מגוי‪ ,‬צריכים טבילה במקווה טהרה‪ .‬ואם‬
‫הכלים צריכים גם הגעלה וגם טבילה‪ ,‬ההגעלה קודמת לטבילה‪.‬‬
‫כלי החמץ‬
‫ה‪ .‬כלי שמשתמשים בו בחמץ כל השנה‪ ,‬אסור להשתמש בו בפסח ללא הגעלה‪.‬‬
‫לכן כלים שאינו משתמש בהם בפסח צריך להדיחם היטב‪ ,‬לשוטפם במים ולהצניעם‬
‫במקום שאינו רגיל להשתמש בו‪ ,‬כדי שלא ישכח וישתמש בהם בפסח‪ .‬וטוב לסוגרם‬
‫בחדר מיוחד ולהצניע את המפתח‪.274‬‬
‫‪ .271‬כן נהגו בקהילות רבות וכן נהגו יהודי מרוקו )עיין נתיבות המערב מנהגי פסח אות ג(‪ .‬ובספר יסוד‬
‫ושורש העבודה כתב וז"ל‪ :‬וביותר צריך לזרז כל הירא וחרד לדבר ה' שלא להשתמש בפסח בכלים‬
‫שהשתמשו בהם חמץ כל השנה והוכשרו ע"י הגעלה‪ ,‬כי אי אפשר לנקותם היטב בסדקים הקטנים‬
‫ויותר טוב לקנות מיוחדים לפסח‪ .‬וכן כתב בילקוט מעם לועז פרשת בא‪ .‬וכן כתב בתבואות שמש סימן‬
‫ד אות ו‪.‬‬
‫‪ .272‬וכתב בספר חסידים סימן תשלא שלכן ראוי למנות בעל תורה להשגיח על הגעלת כלים‪ .‬ועיין חזו"ע‬
‫פסח ח"ב ע' פב‪.‬‬
‫‪ .273‬עיין משמרת שלום יו"ד סימן קכא סקי"ב‪ .‬שו"ת הר צבי סימן קי‪ .‬מועדים וזמנים ח"ד סימן רפב‪ .‬ויש‬
‫מקילים בזה‪ ,‬שו"ת ציץ אליעזר חי"ב ס"ו‪ ,‬יביע אומר ח"א ס"ז‪ ,‬שו"ת משנ"ה ח"ז סימן קיב‪ ,‬משום‬
‫שהשומן שמשתמשים בו טעמו פגום‪.‬‬
‫‪ .274‬שולחן ערוך סימן תנא ס"א ושולחן ערוך הרב שם‪ .‬חזו"ע ח"ב ע' סט‪.‬‬
‫הלכות פסח‬
‫ו‪ .‬יש נוהגים לנקות את כלי החמץ הנאים ולאחר מכן להניחם במקום גבוה לנוי‬
‫ואין למחות בידם‪ ,‬אך המחמיר להצניעם תבוא עליו ברכה‪.275‬‬
‫ז‪ .‬מותר לקנות כלי פסח מגוי המוכר כלים בשוק אם ניכר שהם כלים חדשים‪ ,‬ואין‬
‫חוששים שמא השתמש בהם בחמץ‪.276‬‬
‫סוגי הכלים ואופן הכשרתם‬
‫כלי חרס וכלים שלא מועילה להם הגעלה‬
‫ח‪ .‬כלי חרס שהשתמש בהם חמץ בחמין‪ ,‬לא מועילה להם הגעלה כדי להכשירם‬
‫לפסח‪ ,‬משום שהחמץ הבלוע בהם לא יוצא מהם לגמרי על ידי ההגעלה אלא בכל‬
‫רתיחה פולט מעט מהחמץ הבלוע בו וכשיבשלו בו בפסח יבלע התבשיל מהחמץ‬
‫שבכלי‪ .277‬ודין זה נלמד מהפסוק‪" 278‬וכלי חרס אשר תבושל בו ישבר"‪ .‬כלי פורצלן‬
‫דינם ככלי חרס ואין מועילה להם הגעלה‪ .279‬כלים המצופים באמייל‪ ,‬יש מחמירים‬
‫ומתייחסים אליהם ככלי חרס היות וחומר הציפוי הוא כמו חרס ויש סוברים שמועילה‬
‫להם הגעלה וראוי לעשות להם הגעלה ג' פעמים‪.280‬‬
‫ט‪ .‬תנור הבנוי מאבן או מלבנים שכל השנה אופים בו על ידי גחלים או גז‪ ,‬מותר‬
‫להכשירו על ידי ליבון לפסח כי אין חשש שיתקלקל על ידי הליבון ובודאי יעשה לו‬
‫ליבון כראוי‪.281‬‬
‫י‪ .‬גם כלי מתכות ניתן להכשירם על ידי ליבון אם רוצה‪ ,‬עד שתהיה היד סולדת‬
‫בכלי מבחוץ‪ ,‬כי אין חשש שיתבקעו על ידי הסקתם בגחלים‪.282‬‬
‫‪ .275‬מג"א שם‪ .‬שולחן ערוך הרב שם ס"ד‪.‬‬
‫‪ .276‬שולחן ערוך הרב ס"ה‪.‬‬
‫‪ .277‬שולחן ערוך שם ס"א‪ .‬שולחן ערוך הרב ס"ו‪ .‬וכתב הרמ"א שם שגם כאשר בלעו מכלי שני‪ ,‬אין להם‬
‫הכשר‪ .‬מעיקר הדין היה אפשר להכשירם על ידי ליבון אלא שחששו חכמים שיחוס עליהם שלא יבקעו‬
‫ולא ילבנם כראוי‪.‬‬
‫‪ .278‬ויקרא ו‪ ,‬כא‪.‬‬
‫‪ .279‬חזו"ע פסח ח"ב ע' עז‪ ,‬אבל כיור מחרסינה די לו בעירוי מים רותחים‪ .‬ובילקוט יוסף פסח הלכות הגעלה‪,‬‬
‫כתב שבמקום הפסד אפשר להכשירם בהגעלה ‪ 12‬שעות לאחר השימוש בהם בחמץ‪.‬‬
‫‪ .280‬החת"ס בתשובות חי"ד סימן קיג ומהר"מ שיק חאו"ח סימן רלח מחמירים בזה‪ .‬ועיין חזו"ע פסח ח"ב‬
‫ע' עט שמקל בזה וכתב שלכתחילה ראוי להכניסו שלוש פעמים לסיר ההגעלה‪.‬‬
‫‪ .281‬שולחן ערוך שם ס"ב‪ .‬שולחן ערוך הרב סי"ב‪.‬‬
‫‪ .282‬ואין צורך בליבון חמור עד שיהיו ניצוצות ניתזים ממנו משום שזה לא פחות טוב מהגעלה‪ .‬שולחן ערוך‬
‫הרב ס"י‪.‬‬
‫‪311‬‬
‫ביום שמחתכם ומועדיכם‬
‫‪312‬‬
‫כלים שהשימוש בהם ללא רוטב‬
‫תבניות אפיה‪ ,‬שפודים וכדו'‬
‫יא‪ .‬כלי מתכות שהשימוש בהם הוא ללא רוטב והבליעה בהם היא על ידי האש‬
‫ללא משקה כגון שפודים‪ ,‬רשת לצליית בשר‪ ,‬תבניות אפיה וכן סיר לאפית עוגה ‪-‬‬
‫החמץ לא יוצא מהם על ידי הגעלה וצריכים ליבון באש )על ידי מבער "ברנר" וכדומה(‬
‫משום ש"כבולעו כך פולטו"‪ .‬ומלבנו עד שיהיו ניצוצות ניתזים ממנו או עד שתרד‬
‫קליפתו החיצונה‪.283‬‬
‫יב‪ .‬היות ויש חשש שלא ילבנם כראוי כי יחוס עליהם שלא יתקלקלו‪ ,‬עדיף לקנות‬
‫תבניות מיוחדות לפסח‪ 284‬או להשתמש בתבניות חד פעמיות‪ .‬ויש לוודא שיש‬
‫על התבניות כשרות הן לפסח והן לכל ימות השנה‪ ,‬כי במהלך הייצור מורחים את‬
‫התבניות בשומן טריפה‪ .‬ויש מקילים בזה‪ ,‬כדלקמן‪.‬‬
‫מחבת‬
‫יג‪ .‬מחבת שמטגנים בה עם שמן או חמאה‪ ,‬יש סוברים שצריכה ליבון היות‬
‫ולפעמים נגמר השמן ומבשל על ידי האש בלבד ובליעה זו לא יוצאת על ידי הגעלה‬
‫כי כבולעו כך פולטו‪ ,‬אך מועיל לה ליבון קל‪ .‬וכל זה לכתחילה אך בדיעבד גם אם‬
‫עשה למחבת זו הגעלה מותר‪ .285‬ויש חולקים וסוברים שלכתחילה ניתן להגעיל‬
‫מחבת משום שבדרך כלל נשאר רוטב ואם נחשוש לכך שלפעמים לא נשאר רוטב‪,‬‬
‫הרי עלינו לחשוש לכך בכל סיר בישול כי לפעמים קורה שנגמר הרוטב‪ .286‬וכך נהגו‬
‫הספרדים‪.287‬‬
‫‪ .283‬שולחן ערוך סימן תנא ס"ד‪ .‬מג"א סק"ו‪ .‬שולחן ערוך הרב סי"ג‪ .‬חזו"ע ח"ב עמוד ע'‪ .‬כה"ח סימן תנא‬
‫סקל"ח‪ .‬שולחן ערוך יו"ד סימן קכד ס"ד‪ .‬פר"ח שם אות ח‪.‬‬
‫‪ .284‬מקור חיים הלכות פסח פרק קפו סעיף לב‪.‬‬
‫‪ .285‬תורת הבית בית ד' שער ד' דף לה ע"א‪ .‬רא"ש פסחים פ"ב סס"י‪ .‬וכן כתב הרמ"א סי"א‪.‬‬
‫‪ .286‬ראבי"ה סימן תסד ע' ח‪ .‬שולחן ערוך סימן תנא סי"א‪ .‬והטעם שלא חוששים לזה הוא משום שבתבשיל‬
‫יש רוטב ורק בחלק הסמוך לדופן נגמר הרוטב‪ .‬ואם כן הוא הדין גם במחבת‪ ,‬אך מחבת שאפו בה עיסה‪,‬‬
‫אע"פ שמורחים מעט שמן שלא תישרף‪ ,‬אין זה טיגון אלא אפיה משום שהעיסה לא רוחשת בשמן וזו‬
‫בליעה שלא ע"י רוטב ולכן צריכה ליבון גמור‪ .‬שולחן ערוך הרב סל"א‪.‬‬
‫‪ .287‬חזו"ע פסח ח"ב ע' עה‪ .‬אך במחבת שמטגנים בה ללא שמן לא מועילה הגעלה ויקנה חדשה לפסח‪.‬‬
‫וכן תבנית להכנת פשטידה שמניחים בה רק מעט שמן שהפשטידה לא תדבק לסיר‪ ,‬לא מועילה לה‬
‫הגעלה‪.‬‬
‫הלכות פסח‬
‫יד‪ .‬למעשה ‪ -‬בשאר איסורים ראוי להחמיר ולעשות ליבון אך במחבת הבלועה‬
‫מחמץ‪ ,‬יש להקל בהגעלה‪.288‬‬
‫כלים שמועילה להם הגעלה – צורת ההגעלה‬
‫טו‪ .‬הגעלה מועילה לכלי מתכת‪ ,‬כלי עץ‪ ,‬כלי אבן‪ ,‬כלי אדמה )חרס ללא צירוף‬
‫בכבשן( וכלי עצם‪.289‬‬
‫טז‪ .‬כלים שהשתמשו בהם בכלי ראשון כגון סירי בישול וכן מצקת שמכניסים‬
‫אותה לתוך סיר רותח‪ ,‬צריכים הגעלה בכלי ראשון רותח‪.290‬‬
‫יז‪ .‬אפשר לעשות הגעלה לכלי בתוך כלי ראשון אף שהורד מעל האש‪ ,‬אם המים‬
‫עדיין מבעבעים ויש אומרים שצריך להגעיל דווקא בכלי ראשון שעל האש‪ .291‬ויש‬
‫לחשוש לדבריהם בשאר איסורים אך בחמץ אין לחשוש לכך ובוודאי שאין לחשוש‬
‫לכך בהגעלה מבשר וחלב כי זו בליעה של דבר היתר‪.292‬‬
‫כיסויי הכלים‬
‫יח‪ .‬המכסים שמכסים בהם את הסירים בשעת הבישול‪ ,‬צריכים הגעלה בכלי‬
‫ראשון כמו הסירים עצמם משום שבולעים מהזיעה של הרתיחה מחום כלי ראשון‬
‫וכבולעו כך פולטו‪.293‬‬
‫יט‪ .‬אם טעה וכיסה סיר של פסח במכסה חמץ ‪ -‬אם נזכר מיד והמכסה עדיין‬
‫יבש‪ ,‬התבשיל שבסיר מותר באכילה ואף הקדירה מותרת משום שללא רוטב הכלי‬
‫לא פולט את האיסור‪.294‬‬
‫כ‪ .‬ואם שהה מעט כדי שיוכל להזיע באופן שהיד סולדת בו‪ ,‬אם הכיסוי בן יומו ‪-‬‬
‫‪ .288‬שולחן ערוך הרב סל"ז‪ .‬וזאת משום שבפסח יש הסוברים שגם כלים שבלעו על ידי האש ללא רוטב‪ ,‬די‬
‫להם בהגעלה‪ .‬עיין שולחן ערוך יו"ד סימן קכא ס"ד ובט"ז סק"ג וש"ך סק"ח‪.‬‬
‫‪ .289‬שולחן ערוך ס"ז‪ .‬שולחן ערוך הרב סכ"ה‪.‬‬
‫‪ .290‬שולחן ערוך שם ס"ה‪ .‬ולענין זה נקרא כלי ראשון אף לאחר שהורידוהו מעל האש‪ .‬חזו"ע ח"ב ע' עו‪.‬‬
‫‪ .291‬כך כתב בחזו"ע פסח ח"ב ע' עג שצריך לעשות הגעלה כאשר הסיר על האש ויסודו מדברי הטור יו"ד‬
‫סימן קכא ופר"ח סימן תנא ס"ה שכתב שכך עיקר להלכה‪.‬‬
‫‪ .292‬שולחן ערוך הרב סכ"ה‪.‬‬
‫‪ .293‬שולחן ערוך סי"ד‪ .‬שו"ע הרב סמ"א‪.‬‬
‫‪ .294‬עולת שבת סי"ד‪ .‬אליה זוטא סקט"ז‪ .‬נתבאר בשולחן ערוך יו"ד סימן קה‪ .‬רמ"א סימן צה ס"ח‪ .‬ש"ך‬
‫סימן קה סקכ"ב וט"ז שם‪.‬‬
‫‪313‬‬
‫ביום שמחתכם ומועדיכם‬
‫‪314‬‬
‫האוכל והקדרה נאסרים‪ .295‬ויש מחמירים גם כאשר אינו בן יומו‪.296‬‬
‫כא‪ .‬כיסוי שמשתמשים בו לכסות דברי מאפה צריך ליבון‪ ,‬כי על פי רוב נוגע‬
‫במאפה עצמו ובולע על ידי האש ללא רוטב‪.297‬‬
‫מדוכה‪ -‬מטחנה – מיקסר‬
‫כב‪ .‬מטחנה לבשר‪ ,‬תבלינים וכדומה ‪ -‬אם רוצה להכשירה לפסח צריך לעשות‬
‫לה הגעלה‪ ,‬משום שטוחנים בה דברים חריפים עם פירורי לחם‪ .‬אם היא גדולה וקשה‬
‫להגעילה בתוך סיר ‪ -‬יערה עליה מים רותחים ויניח בה אבן מלובנת באש וכך הדבר‬
‫נחשב כהגעלה בכלי ראשון‪ .298‬את החלק המנוקב במטחנת הבשר ינקה היטב ויניח‬
‫על האש‪.‬‬
‫כג‪ .‬לדעת הרמ"א‪ ,‬לכתחילה יש לעשות למדוכה ‪ -‬מטחנה ליבון קל באש )עד‬
‫שקש שייגע בצידו השני ישרף(‪.299‬‬
‫כלי אכילה ושתייה‬
‫כד‪ .‬כלי אכילה‪ ,‬כגון צלחות וכוסות‪ ,‬מותרים בפסח על ידי שטיפה בלבד‪ .‬ואף‬
‫שלפעמים משתמשים בהם בחם ולפעמים שורים בהם חמץ מעת לעת‪ ,‬הולכים אחר‬
‫רוב תשמישם‪ ,‬אך כלים שרוב תשמישם על ידי שריה מעת לעת ויותר כגון חביות‪,‬‬
‫צריכים הגעלה‪ .300‬ולדעת הרמ"א כל כלי השתייה צריכים הגעלה או מילוי ועירוי‬
‫כנ"ל‪.301‬‬
‫‪ .295‬שולחן ערוך סימן תנא סי"ד וסימן תמז ס"י שמתיר נותן טעם לפגם בפסח‪.‬‬
‫‪ .296‬רמ"א סימן תמז ס"י‪ .‬ועיין כה"ח שם ס"ק רכח וס"ק עו שגם בספרד יש נוהגים להחמיר בפסח כל‬
‫החומרות שכתב הרמ"א‪ ,‬מלבד מספר מקומות‪.‬‬
‫‪ .297‬שולחן ערוך שם סט"ו‪.‬‬
‫‪ .298‬שולחן ערוך סט"ז‪ .‬שולחן ערוך הרב סמ"ה‪ .‬ועיין בחזו"ע ח"ב ע' פא שכתב שמועילה להם הגעלה ורק‬
‫את החלק המנוקב ראוי להניח על האש‪.‬‬
‫‪ .299‬רמ"א שם‪ .‬ובשולחן ערוך הרב שם כתב שאם המדוכה ממתכת‪ ,‬נוהגים לכתחילה לעשות לה ליבון קל‪.‬‬
‫וכתב שם שההיתר לעשות הגעלה על ידי עירוי מים רותחים ולהניח בפנים הוא רק במדוכה‪ ,‬אך בכלי‬
‫רגיל צריך להעביר את האבן על כל הכלי כי אין בכוח אבן מלובנת להרתיח את המים‪ .‬ועיין מג"א סקי"ח‬
‫ופר"ח סט"ז‪.‬‬
‫‪ .300‬שולחן ערוך סכ"ה‪ .‬שולחן ערוך הרב סע"ב‪.‬‬
‫‪ .301‬ראה רמ"א ס"ו שלא הולכים אחר רוב תשמישם‪.‬‬
‫הלכות פסח‬
‫כלי זכוכית‬
‫כה‪ .‬למנהג הספרדים‪ ,‬כלי זכוכית אינם בולעים כלל משום שהם חלקים‪ ,‬ואף‬
‫אם השתמש בהם בחמץ חם אינם צריכים הגעלה אלא שטיפה בלבד‪ .302‬אך לדעת‬
‫הרמ"א מחמירים בהם ככלי חרס ואפילו הגעלה לא מועילה להם‪ .303‬ויש קהילות‬
‫ספרדים שהחמירו בזה כהרמ"א ואם רוצים לשנות את מנהגם ולהתיר כדעת מרן‪,‬‬
‫צריכים לעשות התרה‪.304‬‬
‫סכינים‬
‫כו‪ .‬מצווה מן המובחר לקנות סכינים חדשים לפסח אך מן הדין די להם בהגעלה‪.‬‬
‫ואף שבשאר איסורים יש מחמירים וסוברים שצריכים ליבון‪ ,305‬בחמץ יש להקל‪.306‬‬
‫חלודה על סכין או כלי‬
‫כז‪ .‬לפני ההגעלה יש לנקות את הכלים היטב מלכלוך ומחלודה‪ ,‬מחשש שמא‬
‫מתחת הלכלוך או החלודה נשאר חמץ ולא ייצא על ידי ההגעלה‪.307‬‬
‫כח‪ .‬אם אינו יכול להוציא את החלודה‪ ,‬יכול להניח גחלים על הסכין או הכלי‬
‫)במקום הלכלוך או החלודה( עד שתהיה היד סולדת מעברו השני‪ .‬והעולם נהגו‬
‫להחמיר עד שאם יניח קש או חוט מעברו השני יישרף‪ .‬ולאחר שיסיים פעולה זו‬
‫יעשה הגעלה לכל הכלי‪.308‬‬
‫כט‪ .‬וכל זה הוא כאשר החלודה היא בחלקו הפנימי של הכלי‪ ,‬אך אם היא בחלק‬
‫החיצון‪ ,‬כיון שבדרך כלל האוכל לא מגיע לשם‪ ,‬לא חוששים שמא יש חמץ מתחת‬
‫לחלודה‪.309‬‬
‫‪ .302‬שולחן ערוך סכ"ו‪ .‬חזו"ע ח"ב ע' עח‪.‬‬
‫‪ .303‬רמ"א שם‪.‬‬
‫‪ .304‬חזו"ע פסח ח"ב ע' עט‪.‬‬
‫‪ .305‬שולחן ערוך יו"ד סימן קכא ומצריך ליבון‪ .‬סיר אפיה אי אפשר ללבנו כי יתקלקל ולכן יקנה חדש‪.‬‬
‫‪ .306‬וזאת משום שי"א שגם דבר שבלע על ידי האש לבד מועילה לו הגעלה‪ .‬ובנוסף בסכינים יש אומרים‬
‫שאין להם דין בלועים על ידי האש בלבד ולכן יש להקל בהם‪ .‬שולחן ערוך הרב סי"ד‪ .‬עיין חזו"ע ח"ב ע'‬
‫עה שאפשר לעשות להם הגעלה בכלי ראשון לאחר שהעבירוהו מן האש‪.‬‬
‫‪ .307‬שולחן ערוך שם ס"ג ושולחן ערוך הרב סט"ו‪ .‬ולומדים זאת מהפסוק )במדבר לא‪ ,‬כב( "את הזהב" ‪-‬‬
‫שיהיה זהב בלבד ללא תערובת חומר אחר‪.‬‬
‫‪ .308‬שולחן ערוך הרב סט"ז‪.‬‬
‫‪ .309‬שולחן ערוך הרב סי"ז‪.‬‬
‫‪315‬‬
‫ביום שמחתכם ומועדיכם‬
‫‪316‬‬
‫ל‪ .‬אם החלודה שעל הכלי אין בה ממשות אלא רק מראה חלודה או כתם ואם יגרדו‬
‫את המקום לא תצא ממנו עפרורית‪ ,‬מועילה לו הגעלה גם ללא הסרת החלודה‪.310‬‬
‫לא‪ .‬סכין וכן כל כלי שיש בו גומא או נקב ואי אפשר לנקותו היטב‪ ,‬לא מועילה להם‬
‫הגעלה‪ .311‬ואם הנקב בצידו הפנימי שמשתמש בו בקביעות‪ ,‬אם רוצה להכשירו צריך‬
‫להניח על מקום הנקב גחלים עד שתהיה היד סולדת בו מבחוץ‪ ,‬והעולם מחמירים‬
‫שיתחמם עד שאם יניח קש יישרף‪ .‬ולאחר מכן יעשה לו הגעלה‪.312‬‬
‫ידית הסכין‬
‫לב‪ .‬סכין שיש לו ידית המחוברת במסמרים ויש גומות סביב למסמרים וכן ידית‬
‫המחוברת משני חלקים המודבקים שהחמץ חודר פנימה ואי אפשר להוציאו‪ ,‬לא‬
‫מועילה לו הגעלה‪ .‬וכן אם החלקים מחוברים בדבק‪ ,‬יש לחשוש שלא יגעיל כראוי‬
‫מחשש לקלקול‪.313‬‬
‫ידיות שאר כלים‬
‫לג‪ .‬לדעת המחבר‪ ,‬ידיות דינם ככלי וצריך לנקותם היטב לפני ההגעלה ויש סוברים‬
‫שהדברים אמורים רק בידיות של סכין שרוב הפעמים הידית עצמה מתלכלכת‬
‫בתבשיל‪ ,‬אך בידיות שאר הכלים אם יש גומות בידיות לא צריך לנקותם ואפילו אין‬
‫צורך להגעילם ואם תחבן בפסח לתוך תבשיל‪ ,‬הרי התבשיל מותר באכילה לכתחילה‪,‬‬
‫כי בדרך כלל ידות הכלים לא נוגעות במאכלים עצמם‪ .‬ומכל מקום לכתחילה עדיף‬
‫להגעיל את הידיות על ידי עירוי מכלי ראשון‪ ,‬משום שבעת הדחת הכלים נשפך על‬
‫הידיות חמץ ונבלע בהם‪.314‬‬
‫‪ .310‬שולחן ערוך הרב סי"ח‪ .‬וכתב בחזו"ע פסח ח"ב ע' עד‪ :‬כלים שיש בהם גומות בתחתית ומתלכלכים‬
‫בשחור‪ ,‬מנקה עד היכן שידו מגעת ועושה הגעלה‪.‬‬
‫‪ .311‬שולחן ערוך שם ס"ג‪.‬‬
‫‪ .312‬שולחן ערוך הרב סי"ט‪.‬‬
‫‪ .313‬שולחן ערוך הרב ס"כ‪.‬‬
‫‪ .314‬שם סכ"א‪ .‬והמחבר בשולחן ערוך שם סי"ב כתב‪ :‬כל הכלים צריך להגעיל ידותיהן כמותן‪ .‬והרמ"א שם‬
‫כתב שלכתחילה יגעיל על ידי עירוי מכלי ראשון ובדיעבד שלא הגעילם אין לאסור‪ .‬ובביאור הטעם‬
‫שיש להצריכם הגעלה כתב הב"ח משום שכאשר מוזגים את התבשיל מהכלי נוגע בידית והיא בולעת‬
‫מעירוי מכלי ראשון‪ ,‬וכיוון שבליעתם פחותה מכלי ראשון די להם בהכשרה על ידי עירוי מכלי ראשון‪.‬‬
‫ועיין ט"ז סקי"ז‪ .‬שולחן ערוך הרב סכ"א‪ .‬מג"א סקכ"ה‪.‬‬
‫הלכות פסח‬
‫הכשרת כלים שבליעתם שלא בכלי ראשון‬
‫לד‪ .‬לכתחילה ראוי למי שאינו בקי בהלכות הגעלה להכשיר כל כלי בכלי ראשון‬
‫המונח על האש‪ ,‬בפרט שיש אומרים שאף אם משתמשים בו בכלי ראשון רק‬
‫לפעמים דינו ככלי ראשון‪ ,‬אך היות ולא כל כלי ניתן להגעלה בכלי ראשון נפרט את‬
‫אופן ההגעלה בכלים שונים‪.‬‬
‫עירוי מכלי ראשון‬
‫לה‪ .‬כלים שהשתמשו בהם על ידי עירוי מכלי ראשון‪ ,‬כגון קערות ששופך לתוכם‬
‫מתוך הסיר‪ ,‬אין צורך להגעילם בכלי ראשון אלא מספיק שיערה עליהם מים רותחים‬
‫מכלי ראשון‪ .‬ואף על פי שלפעמים משתמשים עם הקערה ככיסוי לכלי שעל האש‬
‫והאדים נבלעים בה מכלי ראשון‪ ,‬הולכים אחר רוב התשמיש בכלי שהוא על ידי עירוי‬
‫מכלי ראשון‪.315‬‬
‫לו‪ .‬ויש חולקים וסוברים כי כיון שלפעמים משתמשים בהם בכלי ראשון ואין‬
‫עירוי מועיל למה שבלע מכלי ראשון‪ ,‬יש להגעיל את הקערות הללו בכלי ראשון‪.316‬‬
‫לז‪ .‬וכן כוסות וקערות שמשתמשים בהם באוכל קר‪ ,‬מן הדין אינם צריכים‬
‫הגעלה אלא די להם בהדחה‪ .‬ואף שלפעמים משתמשים בהם בחם‪ ,‬הולכים אחר‬
‫רוב תשמישם‪ .‬כך פסק המחבר‪ ,317‬אך יש נוהגים להחמיר גם בכלים אלו להגעילם‬
‫לכתחילה‪.318‬‬
‫בלוע מכלי שני‬
‫לח‪ .‬כלים שמשתמש בהם במשך השנה בכלי שני‪ ,‬כגון כפות ומזלגות המיועדים‬
‫לאכילה )ולא להגסה בתוך הסיר שעל גבי האש(‪ ,‬אפשר להכשירם על ידי כלי שני‪,‬‬
‫היינו שמכניסם לתוך קערה ששפכו לתוכה מים מהכלי שהיה על האש‪ .319‬אך לדעת‬
‫‪ .315‬דעת הרי"ף מסכת פסחים דף ח‪ ,‬ב‪ .‬רמב"ם פ"ה הכ"ד‪ .‬שולחן ערוך שם ס"ו‪.‬‬
‫‪ .316‬תוס' ע"ז דף ע"ד ע"ב‪ .‬מחזור ויטרי הלכות פסח ע' ‪ .256‬הגהות מימוניות פ"ה הכ"ד‪ .‬רמ"א שם ס"ו‪ .‬ולא‬
‫הולכים אחר רוב תשמישו של הכלי‪ .‬ובשולחן ערוך הרב סכ"ו כתב‪ :‬ולעניין הלכה יש להחמיר כדעה‬
‫השניה‪ ,‬וכן נוהגים ואין לשנות‪.‬‬
‫‪ .317‬עיין כה"ח ס"ק קב‪ ,‬אך הרמ"א מחמיר בזה‪ .‬וכתב הטור בשם אבי עזרי שהטעם הוא מפני שלפעמים‬
‫מכסים בהם את המחבתות שעל האש‪ .‬והתוס' במסכת ע"ז דף עד ע"ב כתבו שהסיבה היא שלפעמים‬
‫מכניסים אותם לתוך הכלי ראשון ואין הולכים אחר רוב תשמישם מפני שהמון העם לא מבחינים ולא‬
‫יידעו לחלק בין אם רוב תשמישו לכך או לא ויבואו לידי מכשול‪.‬‬
‫‪ .318‬שולחן ערוך הרב סעיפים כו‪-‬כח‪.‬‬
‫‪ .319‬שולחן ערוך שם ס"ה‪.‬‬
‫‪317‬‬
‫ביום שמחתכם ומועדיכם‬
‫‪318‬‬
‫הרמ"א שלא הולכים אחר רוב תשמישו‪ ,‬כיון שלפעמים אדם מגיס את הקדירה בכף‪,‬‬
‫יש לעשות להם הגעלה בכלי ראשון‪ .‬וכן נוהגים ואין לשנות‪.320‬‬
‫לט‪ .‬חומרה זו היא לכתחילה‪ ,‬אך בדיעבד אם הכניס כף לא מוכשרת כלל לתוך‬
‫תבשיל כשר‪ ,‬יש להתירו באכילה אם יש הפסד מרובה או מניעת שמחת יום טוב‪.321‬‬
‫עירוי מכלי שני‬
‫מ‪ .‬כלי שבלע חמץ על ידי עירוי מכלי שני‪ ,‬אף אם היד סולדת בו‪ ,‬אינו מבליע לתוך‬
‫מאכל אחר אפילו אם לא עברו ‪ 24‬שעות מעת שבלע חמץ וכל שכן שכלי שלישי‬
‫ורביעי אינם אוסרים מאכל שבא לתוכם‪ .322‬ולכן‪ ,‬רוטב שנפל מכלי שני על מאכל‬
‫אינו מבליע בתוכו ודי לו בהדחה‪ .‬ומכל מקום אין להקל בזה רק בהפסד מרובה או‬
‫במקום שיש צורך יום טוב‪ ,‬כי ראוי לחשוש לדעת המחמירים שכל זמן שהיד סולדת‬
‫בתבשיל‪ ,‬אף שאין בו כח לבשל‪ ,‬יש בו כח להבליע ולהפליט‪ 323‬ובפסח יש להחמיר‬
‫כדעתם‪.324‬‬
‫קערה גדולה‬
‫מא‪ .‬כלי גדול שאי אפשר להכניסו כלל לתוך כלי ראשון‪ ,‬יערה עליו מים רותחים‬
‫מכלי ראשון ויעביר אבן מלובנת על פני כולו‪ ,‬כדי שעל ידה ירתחו המים ששופך‪,‬‬
‫ויכול לעשות זאת גם בכל כלי שצריך הגעלה בכלי ראשון‪ .325‬כלי קטן שניתן להכניסו‬
‫לתוך כלי ראשון‪ ,‬לכתחילה יכניסנו לתוך כלי ראשון ולא יסתמך על עירוי ואבן‬
‫מלובנת כנ"ל‪ ,‬לפי שיש הסוברים שבכך אין לו דין כלי ראשון‪ .‬וכן קערה גדולה שיש‬
‫לה שוליים ולא ניתן להעביר אבן מלובנת על פני כולה‪ ,‬לא מועיל לה עירוי כי אם‬
‫הגעלה‪.326‬‬
‫מב‪ .‬כלי גדול שלא ניתן להכניסו לכלי ראשון בפעם אחת‪ ,‬יכול להכניס תחילה‬
‫‪ .320‬רמ"א ס"ו‪ .‬שולחן ערוך הרב סל"ב‪.‬‬
‫‪ .321‬וזאת מפני שיש לסמוך על דעת המחבר שהולכים בכלי אחר רוב תשמישו וכן על הדעות הסוברות‬
‫שחום כלי שני אין בו כח להבליע כלל‪ .‬עיין שולחן ערוך יו"ד סימן קה ס"ב‪ .‬שולחן ערוך הרב סל"ג‪.‬‬
‫‪ .322‬מג"א סימן תמז סק"ט‪.‬‬
‫‪ .323‬פר"ח יו"ד סימן סח סקי"ח‪.‬‬
‫‪ .324‬שולחן ערוך הרב סל"ד‪.‬‬
‫‪ .325‬שולחן ערוך סי"א‪ .‬רמ"א שם ס"ו‪.‬‬
‫‪ .326‬רמ"א שם‪ .‬ומוסיף‪ :‬ויש מחמירים בכלי שתיה שמשתמשים בהם בצונן להגעילם כי לפעמים משתמשים‬
‫בהם בחמין‪ .‬שולחן ערוך הרב סכ"ז‪.‬‬
‫הלכות פסח‬
‫את חציו האחד ואחר כך את חציו השני‪ .‬ואם גם כך לא ניתן להכניס את כולו‪ ,‬ישים‬
‫גחלים במקום שלא הגיעו המים ויערה עליהם מים רותחים עד שבצד השני תהיה‬
‫היד סולדת בו‪.327‬‬
‫מג‪ .‬וכל זה לכתחילה‪ ,‬אבל בדיעבד אם הכשיר את הכלי בעירוי מכלי ראשון‪,‬‬
‫יש לסמוך על הדעה שמועיל לו עירוי כיון שרוב תשמישו על ידי עירוי מכלי ראשון‪,‬‬
‫ואפשר להשתמש בו בפסח‪.‬‬
‫מד‪ .‬ראוי להדגיש שההכשרה על ידי עירוי מועילה רק כאשר העירוי הוא מתוך‬
‫הכלי הראשון עצמו או מתוך כלי שהוכנס לתוך הכלי הראשון ושהה בתוכו עד‬
‫שהמים שבו יעלו רתיחה‪ ,‬אך אם לא שהה שיעור זה‪ ,‬לא מועילה הגעלה בעירוי‬
‫מכלי זה‪.328‬‬
‫מה‪ .‬ההיתר האמור להכשיר קערות בעירוי מכלי ראשון‪ ,‬הוא רק כאשר עברו‬
‫עשרים וארבע שעות מאז שהכניסו בו את הקדירה‪ ,‬כי אז ההגעלה היא רק מדברי‬
‫סופרים‪ 329‬אך בתוך עשרים וארבע שעות לא מועיל לו עירוי אלא רק הכשרה בכלי‬
‫ראשון עצמו‪.330‬‬
‫כלים למליחת בשר‬
‫מו‪ .‬סלים או כלים שמיועדים למליחת בשר ולא בדקו את המלח מחמץ‪ ,‬יש‬
‫מחמירים לעשות להם הגעלה כדי להשתמש בהם בפסח או לקנות חדשים‪ 331‬ולדעת‬
‫המחבר יש להקל בזה משום שאין בכוחו של המלח להפליט מהסל את החמץ גם אם‬
‫נבלע בה חמץ‪.332‬‬
‫מז‪ .‬מטחנה שלא טחנו בה פירורי לחם כלל אינה צריכה ליבון ומעיקר הדין אינה‬
‫צריכה גם הגעלה אך לכתחילה טוב לעשות לה הגעלה משום שלפעמים נופל לתוכה‬
‫חמץ וטוחנים בה אחר כך דברים חריפים‪.333‬‬
‫‪ .327‬שולחן ערוך הרב סל"ז‪.‬‬
‫‪ .328‬מהרי"ל הלכות הגעלה ע' יט‪ .‬מג"א סימן תנב סק"ט‪ .‬שולחן ערוך הרב שם סכ"ח‪.‬‬
‫‪ .329‬שולחן ערוך יו"ד סימן קכב ס"ב‪.‬‬
‫‪ .330‬שולחן ערוך הרב סל"א‪.‬‬
‫‪ .331‬רמ"א סימן תנא ס"י‪.‬‬
‫‪ .332‬שולחן ערוך שם‪.‬‬
‫‪ .333‬שולחן ערוך הרב סמ"ו‪.‬‬
‫‪319‬‬
‫ביום שמחתכם ומועדיכם‬
‫‪320‬‬
‫כלים ששרה בהם חמץ‬
‫מח‪ .‬כלי שהשרו בו חמץ עשרים וארבע שעות‪ ,‬דינו ככלי שבשלו בו חמץ כי‬
‫כבוש דינו כמבושל‪ ,‬וצריך הגעלה בכלי ראשון‪ .334‬ואם יש חשש שהכלי יתקלקל על‬
‫ידי הגעלה‪ ,‬ישרה בתוכו מים עשרים וארבע שעות‪ ,‬ואחר כך יחליף את המים ויעשה‬
‫כך שלוש פעמים‪.335‬‬
‫מט‪ .‬הכשרה זו במילוי ועירוי וכן הכשרה בהגעלה מועילה גם לכלי חרס שלא‬
‫בלע בחם וכן לא השרו בו דברים חריפים אלא בלע על ידי שרייה עשרים וארבע‬
‫שעות‪ 336‬וזאת אע"פ שכלי חרס שבלע בחם או שהשרו בו דברים חריפים אין הגעלה‬
‫מועלת לו‪.‬‬
‫‪ .334‬שולחן ערוך הרב ס"ס‪ .‬שולחן ערוך יו"ד סימן קלה סי"ב וט"ז וש"ך שם‪.‬‬
‫‪ .335‬שולחן ערוך יו"ד סימן קלה סי"ב‪.‬‬
‫‪ .336‬פסחים דף ל ע"ב‪ .‬שולחן ערוך הרב סס"א‪ .‬שולחן ערוך יו"ד סימן קלה ס"ד‪ .‬רמ"א סימן קלח ס"א‪.‬‬
‫הלכות פסח‬
‫סדר הגעלת כלים‬
‫א‪ .‬הכשרת הכלי צריכה להיות באותו אופן שבו הכלי בלע‪ ,‬ולכן יש להגעיל את כל‬
‫הכלי בכלי רותח שנמצא על גבי האש ומעלה רתיחה ויש להכניס לתוכו את הכלים‬
‫שצריכים הגעלה כל אחד לחוד‪ .‬ואם הוא כלי גדול שאי אפשר להכניסו לתוך סיר‬
‫ההכשרה‪ ,‬ימלא את כולו במים וירתיח בתוכו מים עד שיגלשו החוצה‪ ,‬או שיכניס‬
‫לתוכו אבן או ברזל רותח כך שהמים יעלו על שפתו‪.337‬‬
‫ב‪ .‬לאחר ההגעלה יש לשטוף את הכלי במים קרים‪ ,‬כדי שלא יחזור ויבלע מהמים‬
‫החמים שבתוכו שיש בהם את פליטת החמץ שבכלי‪ .338‬אך למעשה גם אם לא שטף‬
‫בצונן‪ ,‬ההגעלה מועילה‪.‬‬
‫ג‪ .‬כאשר מגעיל כמה כלים יחד‪ ,‬צריך להמתין מעט בין אחד לשני עד שהמים‬
‫יחזרו ויעלו רתיחה‪ .‬ויש להקפיד על כך במיוחד כשעושים הגעלה לכלים ששימושם‬
‫הוא על ידי כלי ראשון‪ ,‬כמו סירי בישול וכד'‪.339‬‬
‫ד‪ .‬יש להשהות מעט את הכלי במים‪ ,‬כדי שיספיקו המים להיכנס לדפנות הכלי‬
‫ולהכשירו‪ .340‬אבל אין צורך להשהותו זמן ממושך‪.‬‬
‫ה‪ .‬ראוי לעשות הגעלה לכלי הפסח לפני השעה החמישית )משעות זמניות( של‬
‫ערב פסח משום שמאז החמץ כבר אסור ויצטרך להיזהר בכמה דברים נוספים‪ ,‬כפי‬
‫שיפורט לקמן‪.341‬‬
‫‪ .337‬שולחן ערוך הרב סימן תנב ס"א‪ .‬ומוסיף שהגעלה על ידי מילוי הכלי במים וגלישה מועילה רק בכלי‬
‫שבלע מתוכו כמו סירים וקערות‪ ,‬אך כלי שבלע גם מבחוץ‪ ,‬כגון כפות שבוחשים בהם בתוך הסיר‪ ,‬צריך‬
‫הגעלה על ידי הכנסתו לתוך סיר רותח דווקא‪.‬‬
‫‪ .338‬חזו"ע ח"ב ע' עה‪.‬‬
‫‪ .339‬שולחן ערוך הרב ס"ג‪ .‬ומוסיף‪ :‬והעולם לא נזהרים בזה ויש שלמדו עליהם זכות כי בדרך כלל מגעילים‬
‫כלים שהשתמשו בהם בכלי שני‪ ,‬אך כשבלעו בכלי ראשון אין להקל כלל אפילו בדיעבד‪.‬‬
‫‪ .340‬שולחן ערוך הרב ס"ד‪ .‬ונחלקו הפוסקים מהו שיעור הזמן שצריך להשאיר את הכלי במים‪ .‬ועיין כה"ח‬
‫סק"ב‪ .‬לדעת הרי"ף והר"ן בפרק כל שעה‪ ,‬הרמב"ם פ"ה הכ"ג והרשב"א בת"ה בית ד' שער ד' שצריך‬
‫להשהותו שיעור זמן עד שיפלוט את כל החמץ הבלוע בו‪ .‬ולדעת הטור כאן וביו"ד סימן קכא‪ ,‬והמרדכי‬
‫פרק כל שעה סימן תקעט והלבוש ס"ב השיעור הוא שמכניס את הכלי ומוציאו מיד‪ .‬וכתב הט"ז סק"ב‬
‫שאין כוונת הטור שיוציאנו מיד ממש אלא ישהה מעט שתיכנס הרתיחה לכלי ויפלוט את החמץ‪ .‬וכ"כ‬
‫בשולחן ערוך הרב ס"ד ובא"ח פרשת צו אות יב‪.‬‬
‫‪ .341‬שולחן ערוך סימן תנב ס"א‪ .‬וזאת משום שהחמץ לפני השעה החמישית הוא היתר ויש כאן נותן‪-‬טעם‪-‬‬
‫בר‪-‬נותן‪ -‬טעם דהיתרא‪ ,‬כי החמץ נותן טעם בכלי ההגעלה והוא נותן טעם במים והמים נותנים טעם‬
‫בכלי המוכשר‪ .‬ב"י כאן והט"ז סק"א‪.‬‬
‫‪321‬‬
‫ביום שמחתכם ומועדיכם‬
‫‪322‬‬
‫‪ .1‬הכלים שמכשיר לא יהיו בני יומן‪ ,‬היינו שלא השתמשו בהם בחמץ עשרים‬
‫וארבע שעות‪.342‬‬
‫‪ .2‬במים שבכלי ההכשרה צריך להיות פי שישים מהכלי המוכשר‪.343‬‬
‫‪ .3‬לא ישרה את הכלי בתוך המים יותר מדי‪.344‬‬
‫‪ .4‬לא להכשיר כלי שבליעתו גדולה‪ ,‬כגון סיר שהוא כלי ראשון‪ ,‬עם כלי שבליעתו‬
‫מועטת‪ ,‬כגון כפות ומזלגות שהם כלי שני‪.‬‬
‫‪ .5‬להיזהר שלא ינוחו המים מרתיחתם בזמן שהכלי המוכשר בתוכם‪.345‬‬
‫‪ .6‬לא להכניס את הכלי למים לפני רתיחתם‪.‬‬
‫‪ .7‬אם הכלי שבו מכשירים הוא כלי של חמץ‪ ,‬יש להגעיל אותו לפני ההכשרה‪.346‬‬
‫ו‪ .‬יש מחמירים לכתחילה בכל הדברים הנ"ל גם בהגעלת כלים לפני השעה‬
‫החמישית‪.347‬‬
‫‪ .342‬שולחן ערוך שם ושולחן ערוך הרב סי"ב‪ .‬אבל כאשר הקדרה אינה בת יומה‪ ,‬אין צורך להגעילה לפני‬
‫ההכשרה משום שיש כאן ג' נותן‪-‬טעם דהיתירא ‪ -‬החמץ הפגום נתן טעם לקדרה‪ ,‬הקדרה למים והמים‬
‫לכלים המוגעלים‪.‬‬
‫‪ .343‬שולחן ערוך שם‪ .‬ובשולחן ערוך הרב ס"ט מוסיף שצריך שישים כנגד כל הכלים שמגעיל כי אף‬
‫שהבליעה מתבטלת‪ ,‬היא חוזרת ומתעוררת כאשר מכניס את הכלי השני )כמו שנתבאר ביו"ד סימן‬
‫צט ברמ"א ס"ו(‪ .‬וכל זה בכלי שבלע באותה יממה‪ ,‬אך אם אינו בן יומו הרי הוא נותן טעם לפגם ומותר‪,‬‬
‫משום שיש כאן נותן‪-‬טעם‪-‬בר‪-‬נותן‪-‬טעם דהיתרא כי המים קיבלו טעם מהכלי והם חוזרים ונותנים‬
‫טעם בכלי המוגעל‪ .‬שולחן ערוך הרב סי"א‪ .‬יו"ד סימן צה ברמ"א ס"ב‪.‬‬
‫‪ .344‬שולחן ערוך שם‪.‬‬
‫‪ .345‬משום שאז המים חוזרים ונבלעים בכלי‪ ,‬אבל בשעה שמכניס את הכלי למים גם לדעת המחבר צריך‬
‫שיהיו המים מעלים רתיחה‪ .‬וכתבו הפוסקים להעיר על מה שכתב הרמ"א ויש חולקים וסוברים שאי‬
‫אפשר להכשיר ללא רתיחה שזה אינו מדויק כי גם המחבר מודה בזה‪ .‬עיין כה"ח ס"ק טוב‪ .‬ערוה"ש‬
‫סי"א‪.‬‬
‫‪ .346‬שולחן ערוך שם‪ .‬שולחן ערוך הרב ס"ח‪ .‬וזאת משום שהמים בולעים מהחמץ הבלוע בכלי וחוזרים‬
‫ומבליעים בכלי המוכשר‪ .‬ופסק המחבר כדעת הרא"ש שאחר השעה החמישית צריך להגעיל את היורה‬
‫שבלעה חמץ‪ ,‬אך קודם השעה החמישית וכן אם אינה בת יומה‪ ,‬לא צריך להגעילה לפני ההכשרה אך‬
‫הטור כאן מביא שלדעת הרשב"ם‪ ,‬רש"י‪ ,‬ריב"א והגאונים תמיד צריך להכשיר את היורה לפני ההגעלה‬
‫ולשפוך את המים ולהיזהר שלא ינוחו המים מרתיחתם‪ .‬סברות המחלוקת הם שלדעת הרא"ש החמץ‬
‫לפני השעה החמישית נקרא היתר והיות ויש כאן נ"ט בר נ"ט של היתר יש דין ביטול ואילו לדעת‬
‫הראשונים החמץ נחשב כאיסור‪.‬‬
‫‪ .347‬שולחן ערוך הרב סעיף טו ואילך‪ .‬וזאת כדי לחשוש לחומרות שנובעות מדעת המקלים האומרים שגם‬
‫אחר השעה החמישית מותר להגעיל כלים ביורה בת יומה הרי אין בה שישים כנגד הכלים היות ובשעה‬
‫שהכלי פולט אינו בולע )ראבי"ה סימן תסד(‪ .‬ולפי זה נמצא שצריך להקפיד לא להשאיר את הכלים‬
‫במים יותר מדי‪ ,‬כי לאחר שגמרו לפלוט בולעים כשהם בני יומן ואין שישים במים נגדם‪ ,‬וכן החומרות‬
‫הלכות פסח‬
‫ז‪ .‬כאשר מגעיל כלי גדול שיש צורך להכניסו מספר פעמים לכלי כדי להכשיר‬
‫אותו מכל צדדיו‪ ,‬יקפיד שלא יחזור על אותו מקום פעמיים‪.‬‬
‫ח‪ .‬אם מגעיל מספר כלים ברשת או בכלי מנוקב ידאג שלא יגעו אחד בשני‪ ,‬משום‬
‫שבמקום הנגיעה המים הרותחים לא מגיעים כנדרש‪.348‬‬
‫ט‪ .‬וכן כשמחזיק כלי בצבת ומכניסו כך למים‪ ,‬הרי בעוד הכלי במים יש להעביר את‬
‫הצבת למקום אחר ולסובב את הכלי‪ ,‬כדי שגם המקום שהחזיק בו בצבת יוכשר‪.349‬‬
‫י‪ .‬כאשר מכשיר הרבה כלים‪ ,‬יש לדאוג להחליף את המים כאשר הם הופכים‬
‫לסמיכים כמו ציר‪.350‬‬
‫‪ .2-3‬ויש מקילים עוד יותר ואומרים שגם בחומרות אלו לא חוששים אף אחר השעה החמישית מפני‬
‫שמים שמעלים רתיחה טבעם לבלוע ולא לפלוט מה שבתוכם )אורחות חיים הלכות חמץ ומצה סימן‬
‫פח וכלבו סימן מח(‪ .‬ולפי זה כשהמים פוסקים מרתיחתם בולעים ולכן יש לחשוש לדברים המפורטים‬
‫בפנים‪.‬‬
‫‪ .348‬שולחן ערוך ס"ג וברמ"א שם‪.‬‬
‫‪ .349‬שולחן ערוך ס"ד‪ .‬שולחן ערוך הרב סכ"ו‪.‬‬
‫‪ .350‬רמ"א ס"ד‪.‬‬
‫‪323‬‬
‫ביום שמחתכם ומועדיכם‬
‫‪324‬‬
‫טבילת כלים‬
‫א‪ .‬היות ורבים נהגו לקנות כלים חדשים לפסח‪ ,‬נביא כאן כמה מהלכות טבילת‬
‫כלים‪.‬‬
‫ב‪ .‬כל הכלים שמשמשים לאכילה כגון צלחות‪ ,‬סכו"ם‪ ,‬סירי בישול ותבניות אפיה‬
‫שנעשו בבית חרושת של גויים או שנקנו מגויים‪ ,‬אסור להשתמש בהם ללא טבילה‬
‫במקוה טהרה‪ .351‬ויש מחמירים לטבול גם כלי פלסטיק וניילון‪.352‬‬
‫ג‪ .‬כלי חרס וחרסינה‪ ,‬כלי אבן וכלי עץ אינם צריכים טבילה‪ .‬כלי מתכת )כל סוגי‬
‫המתכות( וכלי זכוכית ‪ -‬צריכים טבילה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מטרת הטבילה היא כדי להוציא את הכלים מטומאת הגוי )שנטמאו בה כיון‬
‫שהיו ברשותו( ולהכניסם לקדושת ישראל‪.353‬‬
‫ה‪ .‬הטבילה צריכה להיות כך שהמים יגעו בכל צידי הכלי מבפנים ומבחוץ‪ .‬ולכן‪,‬‬
‫כשמחזיק את הכלי בתוך המים יחזיקנו בידיים רפויות‪ .354‬ניתן להטביל כלים רבים‬
‫בתוך סל רשת ובלבד שהמים יגיעו לכל הכלים‪.‬‬
‫ו‪ .‬לפני הטבילה יש להקפיד לנקות את הכלי מכל לכלוך או כתם וכן להסיר את‬
‫המדבקות מהכלי כדי שלא תהיה חציצה בין המים לכלי‪.355‬‬
‫ז‪ .‬לפני הטבילה מברכים "על טבילת כלים"‪ .356‬ועל כלי חרס וכלי זכוכית אין‬
‫מברכים‪ .357‬וכן אין מברכים אם יש ספק האם הכלי היה ברשות גוי או לא‪.‬‬
‫‪ .351‬שולחן ערוך יו"ד סימן ק"כ ס"א‪.‬‬
‫‪ .352‬שו"ת מנחת יצחק ח"ג ס"י‪.‬‬
‫‪ .353‬ט"ז יו"ד סימן קכ ס"ק א‪.‬‬
‫‪ .354‬שולחן ערוך שם ס"ב‪.‬‬
‫‪ .355‬שולחן ערוך שם סי"ג‪.‬‬
‫‪ .356‬שולחן ערוך שם ס"ג‪.‬‬
‫‪ .357‬ויש שנמנעים מברכה מחשש שיש שותפות של יהודי במפעל‪ ,‬אך פוסקי זמנינו הסיקו שצריך לברך‪.‬‬
‫על כלי זכוכית אין מברכים כי יש ספק שמא דינם ככלי חרס‪.‬‬