חידושי תורה @ NDS מורכבות ופשטות בעבודת ה' בנימין דה לה פואנטה הקדמה מה רואים בתמונה הבאה? כל מי שקרא את 'הנסיך הקטן' של אנטואן דה סנט–אכזופרי אמור לדעת שעל השאלה הזו עונים ילדים בשונה ממבוגרים .המבוגרים בוודאי יאמרו כי זו תמונה של כובע ,ואילו הילדים אמורים לדעת כי זו לאמיתו של דבר תמונה של נחש שבלע פיל .עמדתו הברורה של מחבר הספר היא שדווקא הילדים הם המבינים נכונה את הציור ,ואילו המבוגרים יצליחו להבינו רק אם נפשט אותו יותר ונראה להם תמונת חתך ,כך: 192 אילו סיכמנו במשפט אחד את השאלה שאליה יתייחס מאמר זה ,היינו מנסחים זאת כך :האם היהדות ותורת ישראל משיבים על השאלה איזו הסתכלות היא הנכונה יותר -זו של המבוגרים או 1 של הילדים? באופן מעט יותר מפורש הייתי שואל :איזו דרך מעדיפה התורה בעבודת ה' — האם את הדרך המתאפיינת בפשטות ובתמימות או את הדרך המאופיינת במורכבות? 0איננו מחפשים תשובה מוחלטת ,שחור או לבן ,אלא נטייה — לאן התורה נוטה יותר ,לכיוונה של עבודת ה' הפשוטה או למגמה של עבודת ה' המורכבת? קודם שנציג את עבודת ה' הפשוטה מול זו המורכבת נקדים ונציין שקשה ,ואולי בלתי אפשרי ,להגדיר מהי פשטות ומורכבות .לאורך המאמר אשתמש במושגים אלו לפי הנראה לי .אשתדל שהדוגמאות תהיינה מובהקות דיין ,כך שהקורא יסכים כי הדוגמאות לפשטות ,אכן מגלמות קוטב זה ,ואילו הדוגמאות למורכבות הולמות את הקוטב המנוגד .כמובן אלו הן הנחותיי ,והקורא מוזמן להתחבט בשאלה אם אכן הדוגמה הולמת את הפונקציה שאותה באה להדגים ,ולהכריע כאוות נפשו. עבודת ה' הפשוטה נפתח בהצגת דרך הפשטות .זרמים רבים בתנועת החסידות דגלו בעבודת ה' הפשוטה והתמימה. נראה זאת בסיפורים הבאים על אודות רבי ישראל בעל שם טוב ,מייסד תנועת החסידות: כפרי אחד ,שהיה מתפלל תמיד ימים נוראים בבית מדרשו של הבעל שם טוב ,היה לו ילד מטומטם שלא היה יכול לתפוס אפילו צורת האותיות ,ובפרט לומר דבר של קדושה ,ולא היה אביו לוקחו לימים נוראים אל העיר ,מחמת שלא ידע כלום .כשנעשה בר מצווה לקחו עמו ליום הכיפורים ,כדי שיהיה אתו לשמרו שלא יאכל ביום הכיפורים לחסרון ידיעתו והבנתו. והילד היה לו חליל שהיה מחלל בו תמיד בשעת יושבו בשדה לרעות הצאן והעגלים .לקח אתו בכיס בגדו את החליל ,ואביו לא ידע מזה .כל המעת לעת [=היממה] היה יושב הנער בבית המדרש ולא יכול לומר כלום. בשעת תפילת מוסף אמר לאביו" :אבא יש אתי החליל שלי ,ואני רוצה מאד ליתן קול בחליל". נתבהל אביו מאד וגער בו ואמר לו" :השמר לך לבל תעשה חס ושלום את הדבר הזה!" הנער היה מוכרח להתאפק. בשעת תפילת מנחה אמר לו עוד הפעם" :אבא ,הרשני לחלל בחלילי". קללהו האב קללה נמרצת והזהיר בו באזהרה רבה לבל ינסה חלילה לעשות כזאת .ולא היה יכול ליטול החליל מיד הנער ,מפני שהוא מוקצה. אחר תפילת מנחה בקש עוד הפעם מאביו להרשותו לחלל איזה קול .כשראה אביו תשוקתו הגדולה לחלל ,שאל את הנער" :באיזה מקום אתה מחזיק את החליל?" הראה לו .נטל אביו את הכיס והחזיק בידו הכיס עם החליל ,כדי לשמרו שלא יחלל בו .וכך התפלל תפילת נעילה וידו מחזקת את כיס הבגד של הנער עם החליל. 1בעניין זה כדאי לקרוא את דבריו של הרב שלמה אבינר "הנסיך הקטן כספר מוסר": http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main_id.asp?id=10847 193 מורכבות ופשטות בעבודת ה' פשטות ומורכבות באמצע התפילה לא יכול הנער להתאפק והשמיט בחוזק רב את החליל מתוך הכיס ומיד אביו ונתן קול גדול בחליל .תמהו כל השומעים. והבעל שם טוב קיצר אחר הקול הזה את תפילתו מהרגלו ואמר" :הנער הזה העלה בקול 2 חלילתו את כל התפילות והקל מעלי". סיפור חסידי אחר מספר על אודות יהודי פשוט שלא ידע להתפלל ,וביום הכיפורים עמד ואמר לפני בוראו את הדברים הבאים: חידושי תורה @ "איני יודע להתפלל .אין לי מחזור תפילות .קבל־נא ממני את התפילה היחידה שאוכל לתת לך עכשיו .גם אני רוצה לשפוך את נפשי לפניך ולבקש ממך שנה טובה ומתוקה". הדבר היחיד שידע היהודי בעל־פה היו ...אותיות האלף־בית .החל אפוא לקרוא את האותיות בזו אחר זו ,כשבעיניו זולגות נהרי דמעות .זו היתה התפילה היחידה שהיתה שגורה על־פיו. "קבל ממני את האותיות הללו ,ריבונו־של־עולם" ,קרא בנהמת־לבו" ,ואתה צרף מהן מלים וכוונות ,והענק לי שנה טובה". כשהבעל שם טוב שמע מהיהודי את אשר עשה ,עיניו של הבעל שם טוב קרנו באור מיוחד, וחיוך של קורת־רוח נח על שפתיו הקדושות. "תנוח דעתך" ,אמר ליהודי בחמימות" ,זה שנים רבות שלא עלתה למרומים תפלה כה 3 תמימה וזכה כתפלתך ביום־כיפורים זה". NDS בשני הסיפורים הללו באה לביטוי התייחסותו החיובית של הבעל שם טוב כלפי מאמציו של היהודי הפשוט בעבודת ה' ,מתוכם נקבל מושג כללי לגבי מהותה של עבודת ה' הפשוטה. בשני הסיפורים הבאים עבודת ה' הפשוטה אינה נתפסת רק כערך אהוד ,אלא כעבודה המועדפת על פני עבודת ה' המורכבת. הבעל שם טוב ציוה פעם לתלמידו ר' זאב קיציס שילמוד הכוונות של סידור התקיעות ,כי הוא יהיה מסדר התקיעות אצלו בראש השנה .למד ר' זאב את הכוונות וכתב אותן על גליון מיוחד ושמו בכיס בגדו ,כדי שיוכל להסתכל בו בשעת סידור התקיעות .לא נראה הדבר בעיני הבעל שם טוב ,והגליון נשמט ונאבד .בבוא ר' זאב לסדר התקיעות ,התחיל לחפש את הנייר עם הכוונות ,וכשלא מצאן לא ידע מה לכוון .היצר הדבר מאד לר' זאב והתמרמר בלבו, ובכה בכי תמרורים בלב נשבר ונדכה ,והוכרח לסדר התקיעות בלי שום כוונות. אחר התפלה אמר לו הבעש"ט: בהיכל המלך נמצאים הרבה חדרים והיכלות ,ומפתחות שונים ומיוחדים לכל דלת ,אך יש כלי אחד שעל ידו אפשר לפתוח כל המנעולים כולם ,והוא הגרזן .הכוונות הן מפתחות לשערים שלמעלה ,ולכל שער כוונה אחרת ,אבל לב נשבר יכול לפתוח כל השערים 4 וההיכלות כולם. 2מתוך אברהם כהנא ,ספר החסידות ,ורשה תרפ"ב.http://www.daat.co.il/daat/history/hasidut/kahana4b–2.htm : 3הסיפור המלא.http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=485&CategoryID=326 : 4הרב שמואל יוסף זוין ,סיפורי חסידים ,מועדים ,ראש השנה ,תקיעות ,א. 194 משני הסיפורים הללו רואים בבירור שהצדיק מעדיף את הכוונות הפשוטות והתמימות ,את הבכיות ואת התפילה לנישואי הבנות ,על פני הכוונות המורכבות .הסיפורים אף מרחיקים לכת -הצדיק המתואר בהם פועל על מנת להרחיק מעליו את המורכבות כדי לדבוק בפשטות .יש להדגיש שאין בסיפורים הללו הנמקה כלשהי להעדפת עבודת ה' הפשוטה ,ונדמה שלא בכדי .הרי בנימוק כזה יש כדי להפקיע את העניין מפשטותו לעבר המורכבות. מאידך גיסא ,האם נוכל לקבל מסקנה זו? האם עלינו להניח את סידור התפילה בצד ,ולהגות את אותיות האלפבית בלבד? לשם מה קיימות בכלל כוונות התקיעות ,אם רצוי שלא לעשות בהן כל שימוש? עבודת ה' המורכבת כמעט כל מכשיר שאנו רוכשים מגיע בצירוף ספרון בן עשרות עמודים השוטח בפני המשתמש את כל הפונקציות שהמכשיר יכול למלא ,המתאר אילו צעדים מומלץ לנקוט במקרה שהמכשיר מפסיק לתפקד ,וכיצד מומלץ לשמור עליו כדי להאריך את חייו .חלק גדול מהאוכלוסיה משקיע שנים רבות בלימודים על–תיכוניים ללמידת מקצוע ,דבר שלא היה עולה על הדעת לפני דור או שניים. כמעט כל תחום מתחומי חיינו מורכב הרבה יותר ממה שהיה בדורות הקודמים .לא יהיה אפוא סביר להשאיר את האדם בתמימותו רק בתחום אחד מתחומי חייו -התחום של עבודת ה'. וכך כותב רבי אליהו בן–אמוזג 6שלא ניתן לרדת לעומק התורה מבלי להשכיל גם בחכמות העולם. הוא מדגיש כי הדבר חשוב במיוחד בעולם המודרני ,שבו נפגש כל אדם עם תרבויות שונות .לאור 5שם ,תקיעות ו. 6הרב אליהו בן אמוזג נולד במוגדור ,מרוקו בשנת .1823כאשר היה בן שלוש ,ברחה משפחתו לליוורנו שבאיטליה .הוא הוסמך לרבנות בגיל ,18ושימש כרב העיר ליוורנו במשך כחמישים שנה .בן אמוזג הקים בעיר בית דפוס שבו הדפיס ספרי קודש שונים ,ובהם ספרים של חכמי מרוקו ,היה לו ידע נרחב מאוד בכתבי הקודש ובמדעים כלליים ,כגון פילוסופיה ,אנתרופולוגיה ,ארכיאולוגיה ,היסטוריה ,בלשנות וביקורת המקרא .בכתיבתו ניכרת התמודדות עם רעיונותיהם של קאנט ,הגל ,פיכטה ופילוסופים אחרים .הוא דגל בהשגת אחדות המין האנושי על סמך היסודות האוניברסלסיטיים ביהדות .חלק מחיבוריו נערכו ויצאו לאור על ידי הרב ד"ר אליהו רחמים זיני .מתוך ויקיפדיה: /http://he.wikipedia.org/wikiאליהו_בן–אמוזג 195 מורכבות ופשטות בעבודת ה' לפני ראש השנה חיזר פעם הצדיק ר' לוי יצחק מברדיטשב אחר בעל תוקע הגון וראוי, שיתקע בבית מדרשו .נכנסו אליו הרבה בעלי תקיעה ורצו לזכות בזכייה זו .כל אחד מהם הראה כחו בידיעת כוונות וסודות התקיעה לפי הקבלה ,ואף אחד מהם לא מצא חן בעיני הצדיק. יום אחד בא בעל תוקע לפניו ,והצדיק שאלו מה הוא מכוין בשעת התקיעות .נענה האיש ואמר: רבינו! יהודי פשוט אני ואין לי עסק בנסתרות .ארבע בנות יש לי שהגיעו לפרקן ,ואני מתכוין בתקיעות :רבונו של עולם! הריני עושה רצונך ,מקיים מצותך ותוקע בשופר ,אף אתה עשה רצוני ותעזור לי להשיא את בנותי. עמד ר' לוי יצחק ואמר: 5 אתה תתקע בבית מדרשי. הנסיבות ההיסטוריות אין להסתפק בלימוד תורה פשוט ,ויש לצרף ללימוד התורה גם ידיעות נרחבות בחכמות העולם: חידושי תורה @ לדעתי לא יוכל איש לירד לעומק כוונת התורה ,בכל פנות חלקיה ,כפתוריה ופרחיה ,עד שידע אם מעט ואם הרבה מכל החכמות ,וזה גדולתה ושבחה ותפארתה ,כי היא למעלה למעלה מכל ידיעה והשגה, עד שלא יוכל לעשות ברום חביונה כי אם האיש אשר עלה במעלות כלם בסתר המדרגה. ואם באתי לברר ולחוור הדבר לפניכם כשמלה ,לא יספיקו ספרים ומגלה... כי כדברי הגמרא עתידה מלכות אדום לפשוט על כל העולם כלו כמה חדשים, טרם יגלו שבעה חרשים, וכדברי הנביא (עובדיה א ,כא)" :ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו", טרם על הררי ציון הברכה יצו, טכסיסיה ומנהגיה, ותגור גם במזרח מלכות אדום וחכמותיה, ופתאום יבא אל היכלכם האדון אשר אין אתם מבקשים, וחרשי משחית אשר אין אתם חפצים, ורבים יכשלו וכרעו ונפלו, והיתה עת צרה לאמונתנו וחכמתנו, והחכמים חרוד יחרדו, ונוקשו ונלכדו, על אלה אני בוכיה. כמקרה אשר קרה לאלגזאייר ואלכסנדריאה, כי גם באלגזייר היו יושבים בטח ודבר אין להם עם החכמות,הוזים שוכבים עלי משכב בתנומות, עד היום אשר הוציא עליהם הקדוש ברוך הוא השמש בצהרים, ותחת שיאיר להם ומתוק האור לעינים, ובשחת האפיקורסות שלח אש בעצמותם וירדם, הורידם, אשר לא נמנו בקלקלה, זולתי יחידי סגולה, וכל ישר העוה, עד אשר לא נותרו ברבים מהם לא תורה ולא מצוה, וחזרו הארצות ההן רעות וחטאות מארצות איאורופא ,כי כן יאמר משל הקדמוני" :אין רע מהעבד אשר פתע פתאום יצא לחרות", וכן האור יעוור למי שלא ראה מאורות מימיו אם לא ירגילוהו בו מעט מעט, על אשר לא למדוה כן החכמה חלפה חק אצלם ותורות עברה, בטהרה. בארחות שבילה, ואלו נתחנכו מקודם ותחלה לא שמעו אל קוסמים ואל מפי ספרים וסופרים נאמנים, 7 מעוננים. NDS מן הצד השני ,הבה נבחן מספר דוגמאות נוספות :לפני מספר חדשים התפרסמה באינטרנט מחברת של דיין בני–ברקי מכובד ,שבה כתב הדיין הערות לעצמו .ביניהן מצאתי את ה'פנינים' הבאות: 7הרב אליהו בן אמוזג ,צרי גלעד. 196 הרהרתי בברכת הנותן לשכוי וכו' ,שלא שייכא [=שייך ,רגיל] כלל כשנמצאים במטוס שיהיה שם תרנגול וכו' ,מ"מ [=מכל מקום] לא פקפקו בזה אם לאומרו במטוס ,אפשר משום דשייכא להביא תרנגול לשם. הסבר :במסגרת ברכות השחר מברכים על התחדשות הטבע מדי בוקר הבאה לידי ביטוי בקריאת התרנגול ,המכונה שכוי " -ברוך אתה ...הנותן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה" .הרב מתייחס לשאלה אם יש לומר ברכה זו אף במטוס ,שהרי אין בו תרנגולים! הוא משיב ואומר שהואיל ואין מניעה להעלות תרנגול על המטוס ,אין סיבה להימנע מברכה גם במטוס. הסבר :מסופר כאן ברב גדול שכאשר עזב את הרבנות ,בירך ברכת 'ברוך שפטרני' .הספק העולה כאן הוא אם יש לברך ברכה זו גם במקרה שפיטרו אותו ,ותשובתו לשאלה זו חיובית. בעיני ,שתי ההערות הללו ,בין אם הן נכתבו לפרסום לרבים ובין אם נכתבו לתיעוד עצמי ,מדגימות היטב מה עלול להיכנס לגדר עבודת ה' המורכבת .בשתי הדוגמאות הללו ,הרב מתייחס לנושאים הנחשבים לפשוטים מאוד ומסבך אותם ללא שום צורך הנראה לעין .אנשים רבים מברכים בכל יום 'הנותן לשכוי בינה' ,אף על פי שלא יוכלו להיזכר מתי בפעם האחרונה ראו או שמעו תרנגול קורא. ברכת 'ברוך שפטרני' מברכים בדרך כלל כשהבן נעשה בר–מצווה .את הברכה מברכים ללא שם ומלכות ,ולכן מבחינה הלכתית אין היא מוגדרת כלל כברכה .נראה שאותו רב אלמוני הרגיש צורך פנימי לברך ברכה זו גם בהקשר חדש .לדעתי ,הדבר היחיד שניתן ללמוד מסיפור זה הוא שברכה זו נאמרת על פי התחושה של מי שנתון במצב מסוים .כל התלבטות אם רב שפיטרו אותו יצטרך לברך אותה ברכה ,או שהוא פטור ממנה ,נראית שלא במקומה. בשתי הדוגמאות ממחברתו של הדיין הבני–ברקי ,יש כדי להצביע על הבעייתיות שבדרך המורכבת. ההתבוננות בהן כשלעצמן מעוררת את הרצון להתרחק מהמורכבות ,כדי שלא להגיע לקיצוניות כזו שלעתים היא נראית כפלפול סרק ולעתים היא נתפסת כנלעגת .לאמיתו של דבר ,אין הדבר כן. יש שההליכה בדרך המורכבת חשובה ונצרכת. בספרות השו"ת אנו מוצאים לרוב את ההליכה בדרך המורכבת .נביא כאן דוגמא אחת .הרב יחזקאל לנדאו בעל שו"ת 'נודע ביהודה' נשאל על אודות המקרה הבא: אחד מת בערב פסח אחר חצות היום ולא מכר חמצו קודם מותו וגם לא ביטל ,ונשאר בעזבונו חמץ בסך רב .ושאל השואל מה דינו של חמץ זה הן בתוך הפסח ,אם מוטל חיוב על היורשים לבער החמץ מן העולם קודם הלילה כדי שלא יעברו על 'בל יראה' ,אחר שמת מורישם ,והמה יורשים החמץ הזה ,או לא .וגם שאל השואל אם לא בערוהו היורשים ונשאר חמץ זה כמות שהוא עד אחר הפסח ,מה דינו אחר הפסח ,אם הוא מותר או אסור כדין חמץ שעבר עליו הפסח. 197 מורכבות ופשטות בעבודת ה' כידוע על אחד מהגדולים כשעזב את הרבנות בירך ברכת 'ברוך שפטרני' ,כיון שעי"ז [=שעל–ידי זה] נפטר מחובות שהיה צריך לתקן ולהועיל בעיר ,או שהיה צריך להוכיח ולא הוכיח ,יל"ע [=יש לעיין] האם גם בפיטרו אותו צריך לומר ברכה זו ,ומסתבר שגם בכה"ג [=בכהאי גוונא ,במצב כזה]. היה אפשר לענות על השאלה הזו בפשטות ולומר שכיוון שהנפטר מת לאחר תחילת זמן איסור החמץ ,הרי שחמץ זה היה בבעלות יהודי בזמן האיסור ,ועל כן חייבים לבערו ,ככל חמץ אחר ,ואם לא ביערוהו ,הרי שהוא אסור גם לאחר הפסח ,כדין חמץ שעבר עליו הפסח .חשוב להדגיש שיש הבדל בין איסורי החמץ השונים .חמץ בערב פסח אסור מן התורה ,ואילו חמץ שעבר עליו הפסח אסור מדרבנן ,שקנסו את מי שעבר והשהה חמץ ברשותו בפסח. אולם ה'נודע ביהודה' השיב אחרת .הוא דן בתשובתו בשלושה נושאים: חידושי תורה @ האם הנפטר עצמו עבר על איסור? התשובה לשאלה זו תלויה במחלוקת אם האיסור "בל יֵָראה ובל יִּמָצא" חל מערב פסח או רק מתחילת החג .לפחות על פי חלק מהדעות ,הנפטר עצמו ,שמת לפני כניסת החג ,לא עבר על האיסור. האם היורשים היו חייבים לבער את החמץ בימות הפסח? ה'נודע ביהודה' מכריע שהם לא יירשו את החמץ עד למוצאי פסח ,מכיוון שמזמן תחילת חלותו של האיסור ,בערב הפסח ,מופקע החמץ מבעלותם ,כיוון שהוא אסור. NDS האם החמץ אסור בהנאה לאחר הפסח? מכיוון שאיסור ההנאה מחמץ שעבר עליו הפסח אינו אלא קנס שקנסו חכמים ,הקנס אמור להיות מוטל רק על מי שעבר את האיסור ,ולא על יורשי החמץ. דוגמה זו מראה כי הדרך המורכבת הכוללת הבאת מרכיבים נוספים בחשבון ,מעבר למרכיבים 8 הנראים במבט הראשון והפשוט ,מביאה לתוצאות שונות לחלוטין. סינתזה — מורכבות כדי לחזור לפשטות עד כה הצבענו על שתי דרכים בעבודת ה' -הפשטות והמורכבות .מצד אחד ,השתדלנו לבטא את נטיית לבנו לכיוון הפשטות ואת רצוננו להתרחק מהסתבכות יתרה ,ומצד שני ,התייחסנו לציפייתנו מן האדם המורכב בן זמננו שיפנה דווקא לכיוון המורכבות גם בעבודת ה' .הראינו גם כי האדם המורכב עשוי להסתכל על היחס הפשטני לעבודת ה' מעט בבוז. מכאן ננסה למצוא את שביל הזהב שיכיל הן את המורכבות והן את הפשטות .ישנן כמובן אפשרויות שונות להבחנה בין המקרים .כך אפשר לומר שהנוטים אחרי תנועת החסידות יעדיפו את הפשטות, לעומת הנוטים אחר בית מדרשו של הגאון מוילנא ,הרואים במורכבות את הדרך הנכונה .לחילופין אפשר להבחין בין מצוות שונות :מצוות הקשורות לעולם התפילה יקוימו מתוך עמדה של פשטות. במקומו של עבד העומד ומבקש את צרכיו מלפני המלך ,אין מקום להתפלפלות מיותרת .לעומת זאת ,בשעת לימוד התורה עומד האדם כשופט או כדיין ,והוא מפלפל ודן בכוונת המחוקק. בדברים הבאים איננו מבקשים לסתור גישות אלו ,אלא להציע נקודת הסתכלות מעט שונה. 8לקטגוריה זו אפשר לצרף תשובות רבות שניתנו על ידי חכמי ישראל במהלך הדורות .נפנה כאן לדוגמא נוספת :רבה של ירושלים ,הרב שלום משאש ,היה ידוע כמי שידו רב לו בהתרת ממזרים ,גם במקרים שעל פי הכללים היבשים היה ברור שמדובר בממזר .ראו למשל את פסק הדין שבפסקי דין -ירושלים דיני ממונות ובירורי יהדות ה ,עמ' קפז ,שבו מדובר על אדם שנשלח על ידי בית הדין לבדיקת רקמות שהראתה שאביו הביולוגי אינו הגבר הנשוי לאמו. 198 נחזור לסיפור הבעל שם טוב ובעל התוקע שהבאנו ונשאל :אם הבעל שם טוב רצה שבסופו של דבר יתקע בעל התוקע מתוך כוונה פשוטה ,מדוע שלח אותו ללמוד את הכוונות לתקיעות? האם בעל התוקע לא הבין דבר מה? אני מבקש להציע שהבעל שם טוב ציווה על תלמידו ,ר' זאב קיציס ,ללמוד את כוונות התקיעות המורכבות ,כפי שראוי לאדם במדרגתו של ר' זאב .ר' זאב עשה זאת ,אך הבעל שם טוב לימד אותו תוך כדי מעשה לקח חשוב :כל לימוד הכוונות המורכבות לא נועד אלא כדי להחזיר את ר' זאב לדרגתו של מי שמסוגל לכוון כוונה פשוטה .ללא הלימוד המקדים ,ללא המורכבות ,לא היה יכול אדם מורכב כר' זאב להגיע לדרגה הפשוטה. עיקרון זה ניתן לראות גם בשאר הסיפורים החסידיים שהבאנו .המתפלל באמצעות קריאתן של אותיות האלפבית ,תפילתו רצויה ומקובלת .אך ברור שתפילה זו טובה רק ביחס לאדם הפשוט והמוגבל ,שאינו יודע לקרוא ולהתפלל בדרך המקובלת ,ואילו האדם המורכב ,היודע להתפלל, יצטרך לעבוד קשה בתפילה בדרך המקובלת והמורכבת ,כדי שיגיע לאותו מקום שבו נמצא כבר האדם הפשוט המתפלל בקריאת האותיות .גם את סיפורו של הילד המחלל בחליל ,ניתן להסביר באותה דרך :רק זו הדרך הפתוחה בפניו כדי להתחבר לעולם התפילה המורכב שמסביבו. הסיפורים הרבים הנזכרים בספרות השו"ת ,שבהם נדרש הפוסק למצוא את הדרך המורכבת להתיר דברים הנראים בראייה פשוטה כאסורים ,כדוגמת תשובתו של ה'נודע–ביהודה' שהבאנו לעיל, מתייחסים למקרים שנקודת המוצא שלהם היא של הסתבכות יתרה ,הדורשת גם פתרון מורכב הרבה יותר מאשר פשטות ההלכה. דברינו יובהרו גם באמצעות מושג ההערמה ההלכתית 9.נדגים זאת באמצעות מכירת החמץ :האדם הפשוט מבין שמשמעות איסורה של התורה על החזקת חמץ ברשות האדם מישראל במהלך חג הפסח ועל השבתת כל החמץ שברשותו ,היא שלא יהיה לו חמץ כלל .האדם הפשוט מקיים ציווי זה על ידי ביעור כל החמץ שברשותו .האדם המורכב ,שיש ברשותו כמות גדולה של חמץ שאין באפשרותו הכלכלית לבער ,נצרך לפתרון מורכב ,מכירת החמץ לגוי למהלך ימי החג ,כדי להגיע לאותו מקום בדיוק -קיום מצוות "בל יֵָראה ובל יִּמָצא" .אם האדם המורכב יבחר ללכת בדרך הפשוטה ולגרום לעצמו הפסד כלכלי עצום כדי לקיים את מצוות התורה כדרכו של האדם הפשוט, הוא ייחשב כשוטה ,כאותו אדם היודע לקרוא ובכל זאת בוחר להתפלל על ידי קריאתן של אותיות האלפבית. 9עיין מאמרו של הרב ישראל רוזן בעניין הערמות הלכתיות שהתפרסם בחידושי תורה@7 :NDS http://www.nds.com/z/chidusheitorah/pdf/2006/hebrew/4.pdf 199 מורכבות ופשטות בעבודת ה' המסר שאנו מסיקים מסיפור זה הוא שהמורכבות נצרכת עבור האדם המורכב כדי לחזור אל העמדה הפשוטה .העמדה הפשוטה היא הרצויה ,אך אדם מורכב אינו מסוגל להזדהות איתה ,ולכן הוא זקוק לדרך המורכבת כדי להגיע אל היעד הפשוט. דוגמאות נוספות לעקרון הסינתזה את העיקרון שדרך המורכבות נועדה להשיב את האדם המורכב אל נקודת הפשטות ,אדגים באמצעות הדוגמאות הבאות: חטא המרגלים ועונשו לאחר ששנים עשר המרגלים ששלח משה רבינו לארץ ,חזרו ודיווחו על מה שראו ,התפתח וויכוח "...כי ַעז ָה ָעם בין עשרת המרגלים ,לבין כלב בן יפונה ,שייצג את שבט יהודה .רוב המרגלים טענוִּ : חידושי תורה @ ַהיּ ׁ ֵשב ָּב ָארֶ ץ וְ ֶה ָערִ ים ְּבצֻ רוֹת ְּג ֹדלֹת ְמאֹד וְ גַ ם יְ לִ ֵדי ָה ֲענָ ק רָ ִאינוּ ׁ ָשםֲ .ע ָמלֵ ק יו ׁ ֵֹשב ְּב ֶארֶ ץ ַה ֶּנגֶ ב וְ ַה ִח ִּתי וְ ַהיְ בוּ ִסי וְ ָה ֱאמֹרִ י יו ׁ ֵֹשב ָּב ָהר וְ ַה ְּכנַ ֲענִ י יו ׁ ֵֹשב ַעל ַה ָּים וְ ַעל יַ ד ַה ַּירְ ֵּדן" (במדבר יג ,כח–כט) .ולכן הגיעו למסקנה כי" :לֹא נוּ כַ ל לַ ֲעלוֹת ֶאל ָה ָעם ִּכי ָחזָ ק הוּ א ִמ ֶּמנּ וּ " (שם ,שם לא) .לעומתם טען כלבָ " :עלֹה נַ ֲעלֶ ה וְ יָ רַ ׁ ְשנוּ א ָֹת ּה ִּכי יָ כוֹל נוּ כַ ל לָ ּה" (שם ,שם ל). כידוע ,בני ישראל נטו אחרי דברי רוב המרגלים ,ועל כך נענשו בעיכובם במדבר עוד ארבעים שנה, ובכך שרק צאצאיהם זכו להיכנס לארץ. NDS ניתן לראות בוויכוח זה מחלוקת בדבר טיבה של הדרך לעבוד את ה' .המרגלים ערכו מחקר ,ראו תוצאות והסיקו מסקנות מן התוצאות שעמדו לנגד עיניהם .לעומתם ,כלב לא הסתמך על נתונים כלל אלא על אמונתו הפשוטה ,שה' יעמוד לעזרת ישראל .המרגלים דחו את אמונתו הפשוטה של כלב והציגו את השקפת עולמם המורכבת ,שעל פיה "חזק הוא ממנו". בני ישראל נענשו בנדודים במדבר במשך ארבעים שנה שבסופם הגיעו ל ...אותו מקום בדיוק! אלא שבמקום ללכת בדרך הפשוטה ,שבה רצה הקדוש ברוך הוא להובילם לארץ כנען מראש "אחד עשר יום מחורב" ,הם בחרו דווקא בדרך המורכבת .על כן נאלצו לצעוד דווקא בדרך הקשה והמורכבת במשך ארבעים שנה עד אשר הגיעו לארצם. לוחות ראשונים ולוחות שניים שני חגים מציינים ,על פי המסורת ,את קבלת התורה .בחג השבועות ,יום מתן תורה ,אנו מזכירים את המעמד שבו נאמרו עשרת הדיברות ואת עלייתו של משה לקבל את הלוחות הראשונים .כידוע, לוחות אלו נשברו בידי משה כעבור ארבעים יום ,כאשר ירד מההר וראה את בני ישראל רוקדים סביב עגל הזהב .את הלוחות השניים קיבל משה במהלך ארבעים הימים שבין ראש חדש אלול ליום הכיפורים ,והוריד אותם לישראל ביום הכיפורים .למעשה ביום הכיפורים אנו מציינים את קבלתם של הלוחות השניים. קיים אפוא קשר הדוק בין יום הכיפורים לבין חג השבועות ,ואולם האופן שבו נחגגים שני החגים הללו שונה בתכלית :יום הכיפורים מאופיין כיום של טהרה ,סליחה וכפרה ,כיום של עינוי הנפש: שוֹר לַ ח ֶֹד ׁש ְּת ַענּ וּ ֶאת נַ ְפ ׁש ֵֹתיכֶ ם וְ כָ ל ְמלָ אכָ ה לֹא וְ ָהיְ ָתה לָ כֶ ם לְ חֻ ַּקת עוֹלָ ם ַּבח ֶֹד ׁש ַה ׁ ְּש ִב ִיעי ֶּב ָע ׂ ֹאתיכֶ ם לִ ְפנֵ י ַת ֲעשׂוּ ָה ֶאזְ רָ ח וְ ַה ֵּגר ַה ָּגר ְּבתוֹכֲ כֶ םִּ .כי ַביּ וֹם ַה ֶּזה יְ כַ ֵּפר ֲעלֵ יכֶ ם לְ ַט ֵהר ֶא ְתכֶ ם ִמכּ ֹל ַח ּט ֵ ה' ִּת ְט ָהרוּ ַ ׁ .ש ַּבת ׁ ַש ָּבתוֹן ִהיא לָ כֶ ם וְ ִע ִּנ ֶיתם ֶאת נַ ְפ ׁש ֵֹתיכֶ ם חֻ ַּקת עוֹלָ ם. (ויקרא טז ,כט–לא) 200 לעומת זאת על חג השבועות ,הנקרא בפי חז"ל עצרת ,אומר ר' אלעזר" :הכל מודים בעצרת דבעינן נמי [=שצריכים גם] 'לכם' .מ"ט [=מאי טעמא ,מה הטעם]? — יום שניתנה בו תורה הוא" (בבלי ,פסחים סח ע"ב) .רש"י מסביר את דברי הגמרא" :דבעינן נמי 'לכם' — שישמח בו במאכל ומשתה להראות שנוח ומקובל יום זה לישראל שנתנה תורה בו". שני מועדים אלו ,הקשורים בקשר הדוק למתן תורה ,נחגגים בדרכים מנוגדות :האחד בפרישה מהנאות העולם הזה והשני בשמחה ,במאכל ובמשתה .איך ניתן להסביר שוני זה? למידת ילד ולמידת זקן באותה דרך אפשר ללמוד גם את דבריו של אלישע בן אבויה ,שכונה 'אחֵר' ,לאחר שפרש מדרכה של תורה" :אלישע בן אבויה אומר :הלמד תורה ילד — לְ מה הוא דומה? לדיו כתובה על נייר חדש ,והלמד זקן — לְ מה הוא דומה? לדיו כתובה על נייר מחוק" (משנה ,אבות ד ,כה) .הילד ,כעובד ה' התמים ,הוא כנייר חדש ,שכל רושם דיו נשאר חקוק בו .הזקן ,שמן הסתם כבר נעשה מורכב יותר ,דומה לנייר מחוק ,שיש לעמול קשה כדי שהדיו ישאיר עליו רישומו. רבים מן הפרשנים שפירשו משנה זו ,כתבו שהזקן לא יוכל ללמוד ולקלוט את הדברים ,גם אם ירצה בכך מאוד .פרשנים אלו ציטטו מאמר המובא ב'ספר הפנינים' ,שער החכמה" :הלומד תורה ילד למה הוא דומה — כפיתוח על האבן ,והלומד תורה זקן למה הוא דומה — ככותב על החול" (מובא ברבינו יונה, רבינו בחיי ,רשב"ץ ועוד). מעניין שרבי חיים מוולוז'ין פירש דברים אלו באופן שונה .לדעתו לא נכון הוא שהזקן לא יוכל ללמוד ולקלוט כלל ,אלא שעליו להשקיע עמל רב יותר ,כדי שהדברים יישארו במוחו" :אבל מכל מקום מועיל ,שאם ירצה לתקן יכתוב בדיו יותר טוב ויותר יהיה ניכר הכתב שעליו .ורוצה לומר שידקדק יותר בלימודו עתה" (פירוש רוח חיים לאבות ד ,כה). כלומר ,הזקן שכבר איננו תמים ופשוט ,צריך להשקיע מאמץ רב יותר ,כדי שהדברים שקולט הילד התמים בקלות ,ייקלטו בתודעתו. לימוד תורה לנשים — דעת הראי"ה קוק הדוגמא האחרונה ואולי החזקה ביותר שנביא לדברינו לקוחה מדברים שכתב הרב אברהם יצחק הכהן קוק ,רבה הראשי של ארץ ישראל בתקופת טרום המדינה ,לבנו ולבתו על לימוד תורה לנשים. הרב קוק מפתח תיאוריה האומרת שהגבר מחויב ללמוד תורה רק מכיוון שהוא מורכב ומסובך. לימוד התורה שלו הוא שעתיד להביאו לאותה בינה יתרה הקיימת מראש באשה הפשוטה .על כן פטורה האישה מהחובה ללמוד התורה: ההבדל [ ]...העיקרי שבין הנפשות של האישה והאיש ,הוא רק ביחש אל צורך הלימודים. הספרים אינם מצד עצמם מזון טבעי לרוח האדם .הנם ,הטובים שבהם סמי מרפא לאדם 201 מורכבות ופשטות בעבודת ה' על פי דברינו ניתן לענות גם על שאלה זו :חג השבועות מסמל את דרך הפשטות .כך הדברים היו אמורים להיות ,לולי הסתבכו בני ישראל ,ולולי היו צריכים לקבל את התורה בדרך מורכבת ומפותלת לאחר שנכשלו בחטא .הדרך המורכבת קשה בהרבה והיא דורשת מן האדם עינויים גופניים. חידושי תורה @ שכבר נחלה [=נהיה חולה] משנות קדם" ,כי אני ה' רופאך" .הרגש הפנימי הבריא ,היוצא בטבעו הטהור על ידי חינוך בלתי נשחת ,צריך הוא ללמד את האדם מה שיש בו די .הלב והמוח אינם מפסיקים את עבודתם אפילו רגע אחד בחיים ,וכשהם ישרים ,כל עבודתם הטבעית והתמידית היא לימוד ותורה []... צדקה עשה הקב"ה עם עולמו ,שחנן את האישה בינה יתירה מן האיש על ידי מה שחושה הביתי הוא יותר עמוק ,אף על פי שמצד זה דווקא אינו כל כך מתרחב כלפי חוץ [ ]...אם היו החיים בריאים ושלמים ,לא היה צורך אל השלמת התכונה הביתית היפה והענוגה ,לשום לימוד כלל... החוג הרחב של החברה האנושית ,שהאיש קרוא לפי תכונתו [ ]...לעבודתו ,הוא כבר כל כך חשוך עד שמבלעדי מאורות מופעים מן העליון ,ובכלל מן חוץ להחיים ,לא יוכל לחדור לתוכו גם קו אור אחד .הוא כל כך חולה ,עד שמזונו הוא סממניו ,ולבושו חבישת שבר עצמותיו ,הוא חייב ללמד ,וצריך ללמוד .וכל מה שישקוד יותר על רפואתו ,כה ילך ויתקדם עד שברבות הימים ישוב לאיתנו וחי חיי עדן כפי התכונה השלמה והקדומה ,עולם שכולו 10 שבת ומנוחה לחיי העולמים. NDS סיכום במאמר זה ביקשנו להתבונן בדרך עבודת ה' התמימה ובדרך המורכבת .יותר משרצינו לשכנע את הקורא בפתרון שהעלינו ,ניסינו להעלות קווים ולעורר נקודות למחשבה בלב הקורא. בפתח המאמר ,כאשר הוצג ציורו של אנטואן דה סנט–אכזופרי מתוך 'הנסיך הקטן' ,שאלנו אם עדיף מבטם של הילדים על פני מבטם של המבוגרים .התשובה שביקשנו להתוות במהלך המאמר, דומה להצהרתו של מחבר הספר :נראה לנו כי הסתכלותם של הילדים על פשטותה ותמימותה, אמיתית יותר .אך אל למבוגרים להתייאש ,שכן על ידי הכלים שקנינו ושנקנה במהלך חיינו, ובאמצעות העמל שנשקיע ,נוכל לשוב ולהגיע להישגיהם של הילדים. ואם כלל לא הבנתם על מה מדובר במאמר הזה ,ומה חשיבות יש בדיון על תמימות ומורכבות - לכם אקדיש את דבריו של הנסיך הקטן בסוף הספר" :ואילו המבוגרים ,לא ,הם לא יבינו מה חשיבות יש בכך". בנימין דה לה פואנטה הצטרף ל– NDSבקיץ ,2005לאחר שסיים את לימודיו לתואר בהנדסת חשמל ולרבנות באוניברסיטת בר–אילן .נשוי לשושנה ואב לאברהם מרדכי ,חגי יאיר ,יוסף שלום ונתן אריאל .הוא בעל הבלוג "רב צעיר" ( ,)http://ravtzair.blogspot.comושואף להגשים חיים של שילוב תורה ומדע. 10האיגרת מתאריך ב' בשבט תרס"ז פורסמה על ידי הרב ארי יצחק שבט במאמרו "נפש האישה וחינוכה בדורנו (עיון במשנת הראי"ה על פי מקורות חדשים בכתביו)" בכתב העת צהר יח (תשס"ד) ,עמ' .128–119עיין שם לדיון והרחבה על הנאמר באיגרת זו .ניתן למצוא את המאמר ברשת בכתובתhttp://www.kipa.co.il/upload/users_files/1057.PDF : 202
© Copyright 2024