על השקר העצום בדורנו י הנדפס מחדש בכמה מהדורות " והוא ספר
עזה כמות
על השקר העצום בדורנו
והוא ספר ח"י הנדפס מחדש בכמה מהדורות
ומחברו מכת הארורה יש"ו
וכפי עינינו רואות שרוב הת"ח מכבר ג' מאות ונ' שנה
טעו אחריו והטעו.
ה' יכפר בעדם ובעדנו.
זית"א דכיא
ארץ ישראל
תשע"ב
1
הקדמה
וכך אמרו חז"ל :רבי מאיר רמון מצא אכל פרי קליפתו זרק.
וכולם סמכו על ממרא זאת כדי לברר הטוב מן הרע.
וטעות היא ! שתורת 'אחר' [אלישע בן אבויה] היתה נקייה
כי קיבלה לפני לחטוא ולכפור בעיקר .ולכן רבי מאיר מצא
רמון ,מלא זכויות ,בהיותו כשר קודם שנהיה 'אחר'.
לא כן נתן העזתי ,ש''תורתו'' [דרושיו וכוונותיו] יצאה בעת
רשעתו שכבר קלקל מעשיו ומחשבותיו !
2
מטרת השבתאות.
בעיקר ,להשמיט מאורח חייהם של יהודים ,ההלכה ,אבל גם קבלת האר"י ז"ל.
גרם שהאחרונים הקפידו מאוד על השולחן ערוך ,והחמירו בו ,ונטשו ידיהם
מללמוד קבלה ,ולא הכירו את האר"י ז"ל כחידוש ,אלא כהמשך חכמת הסוד
הקדמונית .ואינו כן ,שהאר"י הקדוש הוא הראשון שיסד החסידות ,ע"י הנהגות
ע"פ תורתו שקיבל מאליהו הנביא ז"ל ,וע"י נושאים נפלאים כהמיתה,
הגלגולים ,עולם הבא ועוד ועוד ,שהעם היהודי חשק בהם מאות שנים ,ולא אחד
גלה דבר .ודעתו הסופית שכן להפיץ את תורתו בעולם ,ורוב הנהגות המובאות
בספריו (חוץ מתקוני עוונות) שייכות לכל אחד ואחד ,כמו שהוכחנו לעיל.
והנה ,כתב הרב נתנאל לווע בהקדמתו לעץ הדעת טוב למוהרח"ו על פרקי
אבות ( די"א) ' :בשנת שס"ט רצה רבינו (מוהרח"ו) לשוב לעיר צפת ולגלות
כל חכמתו להראויים אליו ,שכבר נתנו לו רשות לגלות'.
וכבר מובא את זה בפירוש בספר החזיונות למוהרח"ו .
אמנם האמונה הכוזבת של ש"צ ,השתמשה בכל הכינויים שבזוהר ובאר"י ז"ל,
ועיקמה אותם לטובתה ,עד העיוות הנוראה הידועה.
יצא מזה ,התנגדות גדולה מהשורדים לתקופה הזאת ,ובלבול גדול בהלכה
ובקבלה ,לאלו שרצו בכל זאת לעסוק בקבלה אחרי ש"צ ונביאו השקר.
יצא שחשדו בכל מי שהיה לובש לבן בשבת כשבתאי ח"ו ,ועד היום ,שפחי נפש
מתלוצצים על צדיקים גדולים ומכנים 'בבות' למיניהם.
3
מטרת הספר חמדת ימים ?
לסתור דברי האר"י ז"ל :ולא הבאתי כאן אלא חלק ממה הח"י חולק
על האר"י ז"ל.
מנהג האר"י הקדוש
דברי החמדת ימים שר"י
אין קפידה לגזור ציפורניים כסדר
הרד"א אח" כ היה חותך וקוצץ צפורניו
חושש לגזור ציפורניו כסדר הרד"א
[כא-ע''ב]
לכבוד שבת מידיו ומרגליו והיה קוצצן
כסדרן ולא היה חושש ולא מקפיד אל
אותו הסדר הנז' בספר אבודרהם בענין
קציצת הצפרנים[:שער הכוונות]
הנה כתב הקמח סולת (אזהרות
לערב שבת ס' כ"ה) שדעת האר"י
ז"ל דאין קפידא ,ולא היה חושש
לקוצצם דיד ורגל ביום אחד
(באותו יום) ,אך הרב ח"י (כ"א -
ע"ב) כתב דהוא היה נזהר שלא
ליטול ביד ורגל ביום אחד.
פע"ח (עז ,ע"ב)
נגיד ומצוה – הגהות ר"א אזולאי
(רס ,ב') – מעשה חושב (רימון ג')
ז' פתילות בשבת
ב' פתילות בשבת
גם תזהר בתי' הנרות של שבת אמנם
הדלקת הנר היא מצוה על האשה בעלת
הבית כנודע וגם זה הוא ענין מעשה
ויש מי שכתב שהאר"י ז"ל היה
נוהג לתקן ז' פתילות (הח"י לא-עד
לב-ע"ג) .הכף החיים סופר (רס"ב,
ט') מביא את המנהג הזה אבל בלי
לציין את המקור.
(דרושי סדר שבת דרוש א ענין
ויהי נועם דמוצ"ש)
נלע"ד ששמעתי ממורי ז"ל כי ב' כונות
אלו הנז' במלת נ"ר הם סוד ב' נרות של
שבת הנז' בס"ה שצריכין להדליק ב'
נרות בליל שבת וגם הם סוד זכור
ושמור ויכוין בזו המצוה כנלע"ד :ופ"א
שמעתי ממורי ז"ל דרוש אחר בענין נר
שבת וזהו כי הנה ארז"ל הדלקת נר
בשבת חובה והענין הוא כי ב' נרות הם
(דרושי קבלת שבת דרוש א
ענין קבלת שבת)
נגיד ומצוה – מעשה חושב
4
(רימון ד')
השל"ה הקדוש (קלג – ע"א)
מעשה חושב (עמ' פ') – הגהות
ר"א אזולאי (רס"ג א')
סדר קבלת שבת
מזמור לדוד – אנא בכח – לכה דודי –
סדר קבלת שבת
מזמור לדוד – בואי בשלום [לכה
דודי למוהרח"ו] – ותכוין באימה
וביראה כעומד לפני המלך לקבל תוס'
קדושת שבתותתחיל ותאמר מזמור
הבו לה' בני אלים כו' כולו בנעימה
ואח"כ תאמר ג' פעמים באי כלה באי
כלה באי כלה שבת מלכתא ואח"כ
תאמר מזמור שיר ליום השבת וכו' כולו
ואח"כ תאמר ה' מלך גאות לבש כו' עד
לאורך ימים ואז תפתח עיניך ותבא
לביתך כמ"ש בעז"ה:
מנהג ארץ ישראל (צפת) בתקופת
החיד"א ואחריו :
מזמור לדוד -לכה דודי – מזמור
שיר ליום השבת – קדיש יתום –
במה דליקין – קדיש דרבנן –
מזמור שיר ליום השבת – חצי
קדיש – ברכו(.ארץ"ח רס"א)
זמור שיר ליום השבת וה' מלך
גאות לבש.
אנא בכוח לא
גורי האריז"ל
אמנם אמירת
מופיע אצל
הראשונים כ :
רבי שמואל וויטאל בנו מהרח"ו
בסדורו חמדת ישראל -השל"ה
הקדוש (שער השמים) -רבי יעקב
צמח -רבי אברהם אזולאי ,ואף
לא במשנת חסידים.
הפע"ח המודפס בקראקוו מזכיר
אנא בכוח רק דרך כוונות ולא
אמירה( .עיין תפילת חיים)
ללמוד
הסעודה:
משנה
עירובין
לא ללמוד משנה בשבת
אחרי
ויש לתמוה על הח"י (מב-עג) שגם
חולק על האר"י ז"ל וקובע שאין
ללמוד משנה בשבת.
אחר הפזמון יקרא כמה פרקי משנה
ממסכת שבת ואם תרצה תקרא ח"פ
הא' בליל שבת וח' אמצעיים בסעודת
שחרית וח' אחרונים בסעודת מנחה
ותכוין כי הם כ"ד פ' כנגד כ"ד קישוטי
כלה כנודע אצלינו אבל רוב פעמים מה
שהיה נוהג מורי ז"ל הוא לומר ד' פ'
5
הראשו' ממס' שבת בלילה וד' הב'
בשחרית וד' פ' הג' במנחה ויכוין אל ד'
אותיות הויה או אל ד' אותיות אדנ"י
ואיני זוכר איך שמעתי בזה ממוז"ל או
אם הם בהוי"ה או באדנ"י ולפעמים
כשהיה מוז"ל טרוד בעסק התורה על
השולחן עם בני אדם לא היה קורא רק
פ"א בכל סעודה[ :דרושי קידוש ליל
שבת דרוש א ענין השולחן]
נגיד ומצוה – מעשה חושב
(רימון ז' – פ"ח ע"ב).
וכך גם נהגו מרן השו"ע (מגיד
מישרים ,פרשת בהר) – הרמ"ק
(הנהגות הרמ"ק) – רבי אברהם
גלנטי (הנהגות) – רבי אברהם
(אות ד') – משנת חסידים (פ"ט,
סידור חסד
משנה י"א) -
לאברהם טובייאנה – אורחות
צדיקים (דפ"ה ,ע"א) -
ופרוס עלינו סוכת רחמים
ושלום
ופרוס עלינו סוכת שלום
והב' תוס' הרוח וזה נעשה בעת
שאומרים ברכו והג' תוס' נשמה וזה
נעשה כשאומרים ופרוס סוכת שלום
עלינו
הח"י (מה-עג) והמשנת חסידים
(מס' ערבית דשבת פ"ג אות ג')
גורסים המילה רחמים.
כוונת פסוק ופרוש סוכת שלום עלינו
כו' דע כי בברכו' אלו דיוצר דערבית
דשבת
והנה עתה שנפרס המסך הנז' הנרמז
במ"ש ופרוס סוכת שלום כו'
שער הכוונות -דרושי תוספת שבת
דרוש ג
וכן הוא נוסח כתי"קד של
מוהרח"ו (עיין תפילת חיים)
והרב שיורי ברכה (רס"ז ,ב')
הביא דעת הרדב"ז (מגן דוד אות
כ ,דף ל' ,ע"א) שלא ראוי לומר
ופרוס עלינו סוכת רחמים.
6
לשיר פיוט יגדל אלוקים חי
מהפסקא הרביעית
אין לשיר בכלל פיוט יגדל
אלוקים חי
דע לך כי מורז"ל לא היה אומר שום
פזמון ושום פיוט ובקשה מאלו שסדרו
האחרונים כגון ר' שלמה בן גבירל
וכיוצא לפי שאלו האחרונים לא ידעו
דרכי הקבלה ואינם יודעים מה
שאומרים וטועים בס' דבורם בלי ידיעה
כלל ובפרט פזמון יגדל אלקים חי כו'
הח"י (מח-ריש עא) "התיר" לשור
פיוט יגדל אלוקים חי מהפסקא
החמישית .כי לפי דבריו ,רק הד'
בתים הראשונים אינם ע"פ הסוד.
השלמי חגיגה לרבי ישראל אלגאזי
(קצח ,ע"ג) וגם נתיבי עם (קמ"ט)
מביאים נגד סברת האר"י.
(דרושי עלינו לשבח ונוסח התפילה
דרוש א)
אמנם האר"י ז"ל לא חילק בפיוט
יגדל ,בין בתים ע"פ הסוד לבין
בתים שאינם ע"פ הסוד ,אלא רובו
ככולו משיבש ומוטעה (גם ע"פ
הפשט ,כי מבוסס על עיקרי אמונה
לרבי יוסף אלבו ,ויש שם כמה
שגיאות לדעת האר"י ז"ל).
נגיד ומצוה
מחברת הקדש (כ"ח -ע"ד) ,משנת
חסידים (פ"ו) – שלחן הטהור
קומרנא (סח ,סק"ג).
גם הערה מעוניינת מעורך הספר
שלמי ציבור/חגיגה (מהדורא אהבת
שלום שנת תשמ"ח) ,בשם א"ך
טוב ,שתמוה מאוד שהגאון המחבר
(רבי ישראל אלגאזי ז"ל) הביא
אמירת פיוט יגדל ,אחרי תפילת
ערבית של שבת ,נגד דעת האר"י
ז"ל (ידוע שרבי ישראל אלגאזי היה
מזקני ישיבת המקובלים בית אל,
בתקופת הרש"ש).
לנשק יד אימו הימנית
לנשק ב' ידי אימו
ואם אמך קיימת בחיים חיותה תלך
ותנשוק ידיה והרמז בזה הוא כי כן ז"א
נושק ידי אמו בכל ליל שבת .וסוד הענין
הוא כי הנה בימי החול אין לז"א רק בחי'
מוחין פנימים מבחי' נה"י דתבו' והם
סוד צ' דצלם דתבונה אבל עתה בלילי
שבת נכנסין בז"א בחי' המו' המקיפין
שהם סוד ל' דצלם דתבו' שהם בחי' ג'
אמצעיו' חג"ת דילה אשר הם ב'
הזרועות והידים שלה והוא עולה עתה
עד שם ונושק אותם .והואיל ואתא לידן
נבאר ענין הנשיקה שנוהגים לנשק ע"ג
הידים מה ענין זה .דרושי ערבית ליל
ח"י (מח,עב
7
שבת דרוש ב
מחברת הקדש (כח) – נגיד ומצוה
(קכ"ג ,קכ"ד) – מעשה חושב
(רימון ה')
אזמר בשבחין חלק הראשון לפני
הקידוש
ולמבצע על ריפתא בג' סעודות
לפני המוציא
פיוט אסדר (אזמר) בשבחין שלם,
רק בסוף סעודת ליל שבת
ואחר האכילה היה נוהג מורי ז"ל לומר
פזמון אחד בקול נעים והוא ז"ל תיתן ג'
פזמונים מיוסדים ע"ד חכמת האמת
בכל פרטי הכונות של שבת פזמון אחד
לסעודת הלילה ופזמון אחד לסעודת
שחרית ופזמון אחד לסעודת מנח' וזה
נוסח פזמון סעודת הלילה ובראשי
פרקים של הפזמון הנז' נרמז אני יצחק
לוריא בן שלמה לחן מתי יבושר עם
הקמח סולת (עריכת השולחן ס'
ל"ט) תוהה על שנהגו היפך האר"י
ז"ל ,ושרים חלק הא' של אזמר
בשבחין לפני הקידוש ,והחלק השני
(למבצע על ריפתא) לפני ברכת
המוציא.
עד שהרב קמח סולת מצא מרגוע
לנפשו בספר ח"י (נא-עג) ,שתיקן
את המנהג הזה כדלא האר"י ז"ל.
וכך הוא לשון פתורא דאבא ,וגם
אוצר מנהגי חסידים סאסוב (דרכי
יואל ,סימן ח ,דף מ"ו) המביא את
הלשון של קמח סולת (ומה שכתוב
בספרים אלו שמצאו הסבר בחכם
ספרדי ,אינו אלא הקמח סולת
בשם הח"י)
תקון שבת מלכתא -הח"י –
שולחן לחם הפנים (רע"א ,ה') -
גם הכף החיים (רס,ב ,ח') מציין כי
לפי הרש"ש יש לאומרו לפני
הקידוש – בן איש חי (בראשית,
כט) מחזק את המנהג לשיר הפיוט
(למבצא על ריפתא) בכל מהג'
סעודות.
טענת הח"י היא שהאר"י ז"ל לא
מסר לנו את סודו ת הפזמון הזה,
לכן ,יש לנו להטות מדרך האר"י
הקדוש ,ולשירו לפני הקידוש ,שכן
מדובר ע"פ הפשט ,בעיניני הקידוש
(וחלק למבצע על ריפתא ,יש לומר
לפני המוציא ,שכן מדבר בעיניני
המוציא).
אמנם ,הראשון שחילק הפיוט
והקדימו לפני הקידוש וברכת
בנגיד ומצוה (קכ"ו) :יש לשיר
הפזמונים בשבת בתוך הסודות
אחרי קריאת הפרקים (משנה
שבת) ,ואח"כ ליטול מים
אחרונים.
אמנם ,גם בנגיד ומצוה כתוב :
שהאר"י ז"ל היה אומר אותם
(הפזמונים) ואח"כ היה קורא ד'
פרקי משנת שבת.
וכך הוא במעשה חושב (רימון
ח').
8
המוציא ,הוא הרב תקון שבת
מלכתא שקדם הח"י כ 041-שנה !
אולם ,לא נמצא בתקון שבת
מלכתא ,שום הסבר .ויש לתמוה
על שהרב תקון שבת קיבל מרבי
ישראל סרוק זצ"ל .כי יש לנו
הפירוש (ע"פ הסוד) למוהר"י סרוק
על אזמר בשבחין (וגם הפירוש
למהר"מ פאפיראש זצ"ל) .וצ"ע.
והח"י סותר את עצמו ,שמפרש
אח"ז ,אותו פיוט שיסד לשיר ע"פ
הבנת פשט דבריו ,פירוש ע"פ הסוד
(?!).
אמנם ,נראה שיסוד חלוקת הפיוט
אזמר בשבחין לפני הקידוש,
ולמבצא על ריפתא לפני ברכת
המוציא ,מקורו בספר יפה נוף
(הראשון שהדפיס פזמוני האר"י
הקדוש).
ודעת רבי יעקב ששפורטאש שהגה
על ספר היכל הקודש לרבי משה
אלבאז זצ"ל " :מה טוב ומה נעים
לשורר על השולחן בכל סעודה
השיר שיסד האר"י רבי יצחק
אשכנזי לוריא ז"ל ע"כ.
לומר
סעודתא
לפני
הסעודה
אין לומר אתקינו סעודתא לפני
הסעודה (הח"י ,פ"ט –ע"ג).
אתקינו
אח"כ תעמוד מעומד בשלחן המסודר
לפניך ותעמוד במקומך אשר תשב בו
ואמור בפיך דא היא סעודת' דחקל
תפוחין קדישין .דרושי ערבית ליל
אף שמוכרח מכי''קד של מוהרח''ו
ושל מוהרש''ו ,שאינו מהאר''י ז''ל,
מ''מ ,ציינו שטוב לאומרו ,לפני
יהא רעוא ,בכל אחת מהג' סעודות
של שבת.
גם ,יש לאומרו לפני נטילת ידים
(אתקינו ו-יהא רעוא) .ומה שכתוב
"וקודם הנטילה יאמר אתקינו
סעודתא" ,זהו טעות,
ומספיק שמוהרח''ו ובנו הגאון רבי
שמואל וויטאל יעידו לנו שטוב
לומר אתקינו ו-יהא רעוא ,לפני כל
הג' סעודות של שבת.
שבת דרוש ב
ויש לקרוא כפי כתב יד קודשו
של רבי חיים ויטאל ז''ל ,שהוא
"וקודם התפילה" (ולא "קודם
הנטילה" כטעות דפוסי שער
הכוונות) שהיא יהא רעוא( .ע"פ
תפילת חיים)
9
יש ליחיד לומר ברכ"הז על הכוס
אין ליחיד לומר ברכ"הז על הכוס
ענין ברכת המזון ,הנה אם הוא יחידי ,לא
יברך ברכת המזון על הכוס כנזכר בפ'
תרומה .שער המצוות פרשת עקב.
הח"י חולק וכותב שיש ליחיד,
לברך ברכת המזון על הכוס (סא-
עג)
מעשה חושב (רימון י"ג ח"א)
לקדש על כוס גדול להשאיר מספיק
יין לקידוש היום ולהבדלה
להשאיר אחרי סעודת הלילה
מעט יין
גם מנהג מוז"ל להניח השולחן במקומו
בליל שבת והמפה פרוסה על השולחן
וכוס של הקידוש ושל הבהמ"ז מונח
עליו והיה מניח כל שהוא טיפות יין
בכוס ההוא כדי להשאיר שם ברכת ליל
שבת בסוד אסוך שמן הנז' באלישע כנז'
בזוהר .גם היה משייר בשולחן תחת
המפה הפרושה קצת פתיתין ופרורין
של פת לסיבה הנז' אבל לא לחם שלם
משום העורכים לגד שולחן ולא אקרי
הכי אלא בלחם שלם :דרושי קידוש
הח"י (נד-עג) חידש להשאיר
עשישא גדולה (ולכן כמות גדולה
המשמשת לקידושא רבא ,וגם
להבדלה) ולא מעט יין.
המ"א (רע''א-כ''ה) בשם עולת שבת
הנדפס באמסטרדאם ,שנת אמ''ת
( .)1861גם שו''ע הרב מביא הדין
הזה ,אבל בלי שום מקור.
ליל שבת דרוש א ענין השולחן
מעשה חושב (רימון ז' –מעט יין
כל שהוא)
לשיר אותם פסוקים מהשקיעה
מזמורים ופסוקים לפני ערבית של
מוצאי שבת [קב-ע''ד] סדר
המזמורים הזה נתקן עוד לפני
הח''י ,והוא מנהג קדמון מזמן
הראשונים .וידוע לנו שהאר''י ז''ל
לא היה דרכו לאומרם.
אמנם ,לא הספיק לח''י וראה מקום
לבזות את האר''י הקדוש.
הח''י ערבב המנהג לקרוא האלפא
ביתא ,אחרי סעודה ג' ,שהאר''י לא
היה מתנגד ,למנהג אמירת
המזמורים קודם תפילת ערבית,
שעל זה לא הסכים האר''י הקדוש.
והוא מנסה להשבית הנהגות
האר''י ז''ל רק לאלו שבאים בסוד
ה' (ומי הסמיך אותו להבחין בין
מנהג למנהג אחר ,אם לא לגרום
בלבול דעת ?!) ,מחזק מנהגים
קודמים ומרמז שאף נגד האר''י ז''ל
יש לגרור אחרי המנהגים האלו
(וכנראה שאם הח''י לא היה קיים
לא לומר פסוקים ומזמורים לפני
ערבית מוצ"ש
בתפילת ערבית ,המזמורים שנהגו לומר
קודם תפילת ערבית ,לא היה נוהג מורי
ז"ל לומר שום מזמור כלל זולתי ג'
פסוקים אלו ,והם :יי צבאות עמנו ,ה'
צבאות אשרי אדם ,ה' הושיעה המלך
כו' .ואח"כ אומר קדיש ,וברכו ,ותפילת
ערבית (א"ש טעם הפסוקים הנזכר כדי
שלא יהיה הקדיש ראשון על דבר ריקן).
וכן בליל מ"ש ,לא היה נוהג לומר אלפא
ביתא ,ואותם המזמורים כלל.
11
כלל ,רוב הקהילות ,ובמיוחד
הספרדים ,שקבלו ברצון ובקלות
את האר''י ז''ל כצדיק עליון ,לעומת
כמה אשכנזים שחשדו בו מעט זמן,
היו נגררים אחרי רוב מנהגיו של
האר''י ז''ל ,שאינו דומה למרן
השו''ע ,שנתן ביד כל אחד לשמור
מנהגיו הקודמים לו .להיפך אצל
האר''י ז''ל ,יש ביטול מנהגים
אחרים לפני מנהגיו שהוא קבלן
מפי אליהו הנביא ז''ל.
ובאמת ,שהחכמה הנפלאה הזאת,
האר''י ז''ל עצמו מסרה לכמה
חכמים (עיין ספר החזיונות או
שער הגלגולים) ולא רק לרבי חיים
וויטאל .אלא שתוקף החכמה
נשמרה אך ורק לרבי חיים וויטאל
שהוא מסר אותה כתקנה ,כמשה
רבינו ע''ה ,שמסרה ליהושע,
ויהושע לזקנים עד אנשי כנסת
הגדולה.
ואמור להיות אותה השתלשלות
לחכמת האר''י ז''ל ,אלא נפגעה
ונפגמה ע''י בעלי כבור ,מחמדי
המושכלות יותר מהמעשיות .ורוב
אלו המתגאים בחכמתם הפגומה,
על היהודים הפשוטים ,שחייבים
גם הם ללמוד הסוד כפשט ,נגררו
ברוב ,אחרי הח''י ,שהוא רבם .כי
הוא הראשון שחילק המנהגים ,אלו
למצניעים הבאים בסוד ה' ,ואלו
להמון העם ,העמי הארץ .ונעשה
מחכמת האר''י ז''ל ,כת בפני
עצמה ,במקום להיות חרב חד
לשקר ולקליפות ,וכלי זיין לקירוב
הגאולה .וכך הוכיח האר''י הקדוש
ואף מעניש את רבי חיים וויטאל
זצ''ל ,על שלומד החכמה הזאת
לבד ,ולא משתמש בה להחזיר
בתשובה יהודי דמשק ,שבה
(התשובה) הייתה תלויה הגאולה
הסופית ,בזמן מהרח''ו ,וכל זה
אחרי הסתלקות האר''י ז'ל( .ספר
החזיונות לרבי חיים וויטאל
זיע''א).
11
סעודה רביעית כל הלילה
סעודה רביעית עד חצות לילה
דע לך כי הוא אסור לפי שקדושת שבת
נמשכת כל הלילה ההיא כמ"ש למטה
בע"ה וראיה לזה ענין סעודה ד' וכמ"ש
ענינה בע"ה ואפי' בבחי' תוס' נשמה יש
המשך קדוש' בליל זה כמ"ש בע"ה ולא
עוד אלא שאפילו אחר חצות לילה של
מ"ש לא היה מורי ז"ל מרבה בבכיה על
החורבן יותר משאר לילו' אף עפ"י
שנחרב הבית בליל מ"ש כנז' אלא היה
בוכה ומתאבל כבשאר הלילות :דרושי
האוכלים אותה עד אחר ד' שעות
בלילה ,לא עשו ולא כלום .הוא גם
תיקן לגרוס בברכ"המז מיגדול ,ולא
מגדיל( .הח"י קו-עד)
גם רבי חיים פאלג'י (כף החיים ,
לא ,נט) -הבא"ש (ויצא – כ"ז) –
יסוד ושורש העבודה (שער ח',
פי"ב).
סדר שבת דרוש א ענין ליל מוצ"ש
רבי יעקב צמח (נגיד ומצוה,
קל"ה) כותב שיש רשות לאדם
לומר ההבדלה עד יום ג' בשבת.
ועוסק אז מוהר"י צמח ,בעניין
עזיבת נפש יתירה לגמרי ,רק
אחרי אכילת סעודה רביעית
(מוצ"ש) .וכל עוד שהאדם לא
סעד ,יש לו עדיין קצת נפש
יתירה.
אם כן ,בין לפני חצות לילה ,בין
לאחריה ,מותר לסעוד ,ואף עד
יום ג'.
ומ"מ ,מוהרח"ו מסביר לנו באופן
ברור ,שקדושת שבת נמשכת כל
הלילה (ולא עד חצות) ,ומוכיח
מ...סעודה ד' .כך ,שפשוט לאר"י
ז"ל ,ענין סעודה ד' הוא כל
הלילה.
וזה מאוד פשוט.
הא לחמא עניא
ַ
הא לחמא עניא
ֵ
אין שום זכר לנוסח ה"א לחמא
עניא בסגול אן בצירי בכתבי
האר"י האמיתיים.
החיד''א במחב''ר ס' תע''ג אות ו',
ששמע מפי המקובלים וכו' – והם
דברי המשנת חסידים סדר ליל
12
פסח ,ס' ה' אות ב' ,שפירושו ניקוד
צירי תחת ה''א ממש ,ודלא כהרב
אורחות צדיקים אות פסח בשם
ספר הכוונות דף פ''ג ע''ג שכתב –
צ''ל ה''א לחמ''א עני''א (בניקוד
דגש ,וסגול תחת ה''א והוא הניקוד
הלמ''ד של מילת הלחם הנמצא
בפסוק ו' דפרק ל''ט בספר
בראשית)
ומ"מ ,אילו יכלנו להבין מדברי
האר"י הקדוש שיש נוסח שונה
לה"א לחמא עניא ,היינו צריכים
לא להגות אלא לכוון ,שישאר
בתחום הכוונות ולא באמירה.
וזאת ,מכיוון שלא מסר לנו
האר"י ז"ל דרך מוהרח"ו ז"ל שכך
היה נוהג או כך הגה באיזה ספר
או מחזור .אלא שאין לנו לקבוע
מנהגים חדשים מתוך סברה,
אלא אם כן ,מי שהביא את
הסברה הפלונית הזאת ,גם גילה
או קבע מנהג חדש או מחודש.
ולדעתי הפשוטה ,זאת הכוונה
לדברים הקצרים של הרחיד''א,
בן ביתו דכתבי האר''י ז''ל
ונוסחאותם האמיתיים .ולסיבה
הזאת כתב ששמע מפי
המקובלים דעל דעת הסוד נכון
לאמר וכו' .שאין זו חיוב מדברי
האר''י ז''ל אלא בעלמא.
ובמחילה רבה מכבוד תורתם ,אין
לנו שום יסוד בכתבי האר''י
הקדוש ,לגרוס ה''א בציר''י או
בסגו''ל.
כך גם שלא מצאנו בכתבי מוהר''י
צמח ז''ל בלחמ''הש ובנג''ומצ
רמז לדין זה .וגם לא בדברי אור
צדיקים מרהר''מ פאפיראש ז''ל
(וכידוע לנו שהם היו בקיים
בכתבים הנכונים) וגם לא כתוב
בשו''ע האר''י עם הגהות הרי''ח
צמח ז''ל (דפוס ווילנא שנ'
תרמ''א) ,ובמחברת הקודש (לא
החברים ולא הר''ן הקדוש ז''ל)
ולא בפתורא דאבא ,ואחרון
אחרון חביב ,לא מצאתי שום
מקור לא בפרי עץ חיים ,שהוא
מהדורא בתרא כידוע ,ולא
בפירוש מוהר''ש וויטאל ז''ל בנו
הקדוש של מוררח''ו זצ''ל בספרו
חמדת ישראל.
כמה
תמוה
שמצאנו
בכמה
13
דפוסים של שער הכוונות,
הניקוד ממש תחת הה''א .שמקור
הדבר לא בא מכתבי האר''י ז''ל.
ומקור המקובלים האלו הוא
ומשנת חסידים וח''י ! ונכון שעל
פי סברה ,הטעם יפה .אלא
שנוסח קדמון הוא (עד שדעת
כמה חכמים שאף בזמן בית שני,
היו אומרים הפיסקא של הא
לחמא עניא ,בעל פה) ואין לנו
לעבד אותו.
והיום ,מתחכמים עוזבים הנוסח
המקורי שהוא ּה''א לחמ''א
עני''א ,ה''א בפתח ,שקבלו
מאבותיו ,ומתבוללים לחדשים
לבקרים.
ובמיוחד שכל העדות ,אשכנזים
וספרדים ביחד ,היו מנקדים את
המילה ה''א באותו ניקוד.
לא מצאנו בדברי רבי יעקב צמח,
לא במחברת הקודש ,לא בשל''ה
ולא ברמ''ק ,לא בכתבי רבי חיים
הכהן תלמיד מוהרח''ו ,ולא בסדר
היום ,לא בראשונים ,לא בש''ס,
לא בזוהר ,לא בכתבי רבי אברהם
אזולאי ולא בכתבי מהר''מ
במקובלים
לא
פאפיראש,
הראשונים ,ולא ברבי ישראל
סרוק ותלמידו הרמ''ע מפאנו,
ואף לא בכתבי רבי נתן שפירא
ובכתכי הרמ''ז ,רמז לנקד ה''א
בצירי או בסגול !
וגם לא מהאר''י ז''ל וגם לא
מתלמידו המובהק ,רבי חיים
וויטאל ,וגם לא מבנו החסיד רבי
שמואל וויטאל .כולם זיע''א.
די מקורות כדי לשמור הנוסח
המקורי שהוא ה''א בפתח.
תיקון ליל ז' של פסח
כל הלילה
מצווה לשמח את אשתו בליל ז'
של פסח שער הכוונות -דרושי
הפסח דרוש יב
והנה לכן ביום ז' של פסח יש חיוב זווג
לפי שכבר עתה יכול ז"א להזדווג עם
14
המלכות
ועתה ביום ז' של פסח שהוא יום ו' של
שבוע א' דספירת העומר נתקן בחי'
הת"ת ולכן הרי הוא כאלו נתקנה גם
המל' שהוא באחוריו ולכן הוא יו"ט
וראוי לזווג
.
להסתפר ביום מ"ט העומר
להסתפר ביום מ"ח העומר
ענין הגילוח במ"ט ימים אלו לא היה
מוז"ל מגלח ראשו אלא בערב פסח
ובערב חג השבועות ולא היה מגלח לא
ביום ר"ח אייר ולא ביום ל"ג לעומר
בשום אופן[.שער הכוונות]
רבי חיים הכהן בטור ברקת (סוף
סימן תצ"ג) ,מקיל להסתפר ביום
מ"ח לעומר.
וגם הח"י ( מב -עא)
פשוט וברור שלדברי מוהרח"ו
זיע"א שאין אנו זזים מדברי
קודשו ,יש להסתפר ביום מ"ט
ולא בלילה .גם דעת הנגיד ומצוה
(קמ"ב) .נהר שלום דנ"ט ע"א.
משנת חסידים.
הגהות מהר"א אזולאי ,הגהות
מהר"י צמח (ע"פ הברכ"י)
רבי בנימין הלוי אומר שקיבל בשם
רבו רבי חייא הרופא ,שראו את
האר"י ז"ל מסתפר דווקא בליל מ"ט
אחרי ספירת העומר .ואין זה מוזכר
בכתבי האר"י ז"ל האמיתיים שבידי
מוהרח"ו וגם לא בכתי"ק מוהרח"ו
ומוהרש"ו( .ספונות)
אגרות הרמ"ז סוף סימן ב' .ועוד
שהרמ"ז קיבל מרבי בנימין הלוי
להסתפר ביום מ"ט ! כדעת
האר"י ז"ל היפך דברי הח"י !!!
ברכ"י תצ"ג ,ו'.
איך רבי בנימין הלוי יסתור את
עצמו שסומך על רבו להתספר
בליל מ"ט ובחמדת ימים (לטוענים
הטועים שמחברו הוא רבי בנימין
הלוי) כותב להסתפר ביום מ"ח ?
היום
לא לישון אחרי חצות היום
ראש השנה
ענין השינה ביום ר"ה נלע"ד ששמעתי
ממוז"ל שאין לישן ביום ר"ה לפי שז"א
הוא ישן למע' עד שמתעורר ע"י תקיעת
שופר כמבואר לקמן במקומו אשר ז"ס
משז"ל כי תקיעת שופר הוא לומר עורו
ישנים מתרדמתכם כו' וכבר יתבאר ג"כ
לקמן כי עד יום ב' של ר"ה הוא ישן
וכוונתינו הוא לעוררו ולכן אין ראוי
לישן .האמנם נלע"ד ששמעתי ג"כ
"ומיד מקדשים ואוכלים ומיד
הולכין לבית הכנסת ולומדים
תיקונים ולא היו ישנים כל היום
וכן ביום ב' ,וזה אף כי לא נעלם
מהם דברי רבינו זללה''ה [האר''י
ז''ל] ,שהתיר לישון אחרי חצות
{ ,}...מ''מ ,לא מילאם לבו להבטל
בימים הנוראים האלו אפילו שעה
א' "
לישון אחרי חצות
ראש השנה
15
ממוז"ל שאין זה אלא עד חצי היום
ומאז ואילך יכולים לישן כי כבר נתעורר
ז"א על ידי התקיעות דמיושב ומוסף
ואני זוכר שראיתי למוז"ל שאחר חצי
היום שכב על מטתו וישן :שער
הח"י מחמיר על האר"י הקדוש
(מד-עד)
הכוונות -דרושי ראש השנה
הקדמה
לשון קדוש למוהר"ח וויטאל
זצוק"ל בספרו "הפעולות" השלם
ס' פ' (דף שכ"ה) תלמידו הנאמן
והמובהק של האר"י הקדוש
זיע"א
תפילת הפרנסה אחרי מזמור ללה'
הארץ.
החחיד"א תיקן את תפילת הח"י,
וגם רבי מצליח מאזוז זצ"ל.
לדוד מזמור לה' הארץ ומלואה
וכו' יאמר מזמור הזה בליל
ראשונה של ראש השנה ובליל יום
הכיפורים קודם הקדיש בתרא
ותקראנו פעם אחת בלבד.
ובאמת ,המקור הראשון הוא בספר
רנו ליעקב לרבי יעקב צמח ז''ל
ובפע''ח הנדפס ,ואין שום זכר
לאומרו ג' פעמים ,וגם אין שום
מקור בכתבי האר''י של תפילה כל
שהיא אחרי המזמור הזה !!
ותמוה שהחיד''א ורבי מצליח
מאזוז זצ''ל ובנו הר''הג הנאמ''ן,
מצאו צורך לשנות מהגירסא של
הח''י...
והנה ,אין שום מקור בדברי
האר''י ז''ל המפורשים בכתביו
שיש מקום לעמוד בעת אמירת
ברכו .גם ,לא בדברי מוהרח''ו
ובנו רבי שמואל וויטאל .אלא,
יש עדות מהרב שלמי חגיגה בשם
סדור רבי ישראל סרוק בשם
מוהרח''ו .הרב שלמי חגיגה מציין
גם הח''י (שמביא שהוא מנהג
רבו נר''ו ,אבל לא מרבי חיים
וויטאל או ממהר''י סרוק).
לעמוד בעת קדיש דברכו
המנהג מובא בשלמי ציבור (קצ"ג,
ע"ב) ומקורו בח"י (מו-עא) ע"פ
סידור מוהר"י סרוק זצ"ל.
וכך הסיק רבי יעקב צמח בהגהת
פרי עץ חיים.
לברך על הטלית גדול בערב
יו"הכ מבעוד יום
לא לברך בכלל על הטלית גדול
ולהתעטף דווקא אחרי השקיעה בלי
ברכה
המנהג שנהגו להתעטף בציצית בליל
יוה" כ מנהג נכון הוא וטעם המנהג הזה
הוא כי לעולם סוד הטלית הוא א"מ אל
ז"א אם בבחי' ציצית קטן דעיבור או
דיניקה או דגדלות ולכן בליל יוה"כ שאז
שלדעת הח"י ,אין לברך על טלית
גדול מבעוד יום ,ויש להתעטף
16
שליטת הנוק' רחל לפי שמדת לילה
גוברת בלילה ואז עלתה רחל בראש
התבונ' כנודע ואז אי' עילא' מקפת
אותה בציצית גדול אבל בשאר לילות
שאינה עולה לא יש מצות ציצית ואינה
נוהג בלילה שהיא זמן הנוק' ולפי
שהענין הזה נעשה מאליו ליל יוה"כ ולא
הוצרך אל תפי' כמבואר אצלינו לכן אין
צורך לברך עליו ברכה להתעטף
בציצית :שער הכוונות -דרושי יום
אחרי השקיעה (דוקא) כדי לא
לברך.
ומי שמקדים להתעטף מבעוד יום
[ שהיא דעת מוהרח"ו ומוהרש"ו]
כדי לברך ,טועה מפי השכל.
דעת שלמי חגיגה שווה לדברי הח"י
...
הכיפורים הקדמה
נגיד ומצוה (קנ"ב)
לשון רבי שמואל ויטאל
בשער הכוונות :
ולכן ,מוהרח"ו היה נוהג לברך מבעוד
יום כי יש באותו לילה חיוב מצוות
עטיפת ציצית .ואף מי שמתעטף
בציצית באותו ליל יום הכיפורים ,מכיוון
שחלה בו מצווה דלא כשאר לילות,
מ"מ אין צורך שיברך שזה מטעם מנהג
או חסידות (ולפי שהענין הזה נעשה
מאליו ליל יוה"כ) .אמנם ,אלו שהגיעו
לפני השקיעה ,ונכון לומר כל נדרי
משתחשך ,יש להם לברך להתעטף
בציצית ,שביום חל חיוב ברכת טלית
גדול .אמנם ,הנגיד ומצווה כותב
דעת הח"י (סו -עב) שמוהרח"ו ובנו
רבי שמואל ,טועים מפי השכל
(ח"ו) !
אך ,מה פלא שהשלמי חגיגה מביא
דעת שער הכוונות כפשוטה ,ולא
מביא את עדות רבי שמואל ויטאל
שהוא קיבל מאביו ורבו ,רבי חיים
וויטאל בעצמו.
שאם מבעוד יום ,יש לברך .וגם
החיד''א בברכ''י (תרי''ט -א')
להעביר אמ ונת השבתאות דרך חומרות וקיטרוג על עם ישראל [ע"י תקונים קשים
לגוף ולנפש]
להפיל גדולי החכמים כדי למשוך את העם כתמנון שידיו שולטות בכל
להרחיק את הת"ח הפשוטים מהנהגות האר"י ז"ל [וכך מטעים כמה ת"ח שאלו
הנהדות רק למצניעין ,דבר שלא מופיע אף פעם בכתבי האר"י ז"ל]
לדחות את מוהרח"ו כדרך הנכונה
ומ"מ איך נקבל את הח"י כשהוא חולק על האר"י הקדוש ?
ואיך חכמים וצדיקים הלכו אחריו ובאר"י ז"ל שלחו את ידם ?
מהות הנהגות שבתאיות ,המחכות להנהגות האר"י ז"ל (להבדיל) הוא
להחמיר בדרכי התשובה ובסיגופים.
17
תופעה מצוייה אצל חכמי טורקיה (סלוניק ,אזמיר ,קושטא ועוד) ודחוייה אצל
הבעש" ט וגדולי החסידים ,שמצאו דרך יותר קלה ומועילה לחזור בתשובה ולתקן
חטאים (כתיקון הכללי למהר"ן מבסלב בתיקון הברית ,במקום תעניות ותיקונים
קשים).
וכך ,הוא הדרך ההולכים בדרך הספר ח"י ,להחמיר במה שהקיל האר"י ז"ל ,וסגרו
דלת לחוזרי בתשובה שאינם יכולים לעמוד בתיקונים הקשים האלו.
ולכן ,אם להאר"י הקדוש ,מספיק לטבול פעמיים בערב שבת ,דבר קל לקיים ושווה
לכל אדם ,הח"י והחכמים ההולכים אחריו ,הוסיפו מספר טבילות ,ולפעמים בגוזמה
מרובה ( המהווה טורח לאחרים הרוצים לטבול ,ונדחקים לחכות דקות ארוכות
במקווה עד שיסיים אותו מתייהר ע"פ רבו טבילות מרובות).
גם היו משתמשים בניגונים ושירי עגבים להוציא מהם את ''הסוד
הכמוס'''' ,להעלות נצוצי הקדושה''(.קיצור ציצת נובל צבי)
לאחרונה ,כמה ת"ח נטשו מדרך הצדיקים ,וברצונם לשמור דרך אבותם,
חלקו על הצדיקים ונמשכו אחרי חוקרים רבים ,ובעיקר ,אחרי אברהם
יערי ,חוקר והסטוריון ,היחיד מן החוקרים ,שטלה חיבור החמדת ימים
ברבי בנימין הלוי[ .עיין להלן פרק ]2
חוץ מיערי והרבנים ההולכים בדרכו [רב עובדיה יוסף ,רב מאיר מאזוז ,רב שריה
דבלסקי ,הרבנים משה צוריאל ומכון אוצר חמדת ימים שסמכו והסכימו לספר ח"י
אף שידעו שיש צדיקים גדולים החולקים עליהם] כל החוקרים והצדיקים ראו בח"י
חיבור שבתאי.
היחיד שגילה לנו חלק ממטרת ספר הח"י :
להפיל את הגדולים (מנחת יהודה פתייה ספר ישעיה ס' ל' דף 421לדפוס מכון
פתיה) ,ע"י חמדת המושכלות .ולצערנו ,הצליח ...בהרבה מהם .וז" ל רבי יהודה
פתייה זצוק"ל:
" כי כל עיקר חיבור ארבעת חלקי חמדת ימים ,אינם כי אם למען שיסכימו הלומדים
בו ,להמשך אחרי דעתי ורצוני {המדבר הוא נתן שר"י}".
ואף שרבי יהודה פתייה הסתכן לתקן את נשמת נתן העזתי ,איך יכלו לומר כמה
אחדים [כמובא בשם רבי יצחק כדורי בספר שו"ת דברי יצחק דף רמ"ב] שגם תיקן
את הספר עצמו ?
האותיות השתנו ? כוונות ופיוטים שבתאים התעלמו מהספר ?
אלא שהאחיזה היא כל כך גדולה וחזקה ,שלא הצליחו אלא מעטים להרחיק לגמרי
את הספר משולחנם.
בכנות רבה ,השאלה היא :איך כל החכמים ה אלו לא הכירו ברמאות הגלויה של
הספר ח"י ,והיא לסתור או לחלוק על דברי האר"י ז"ל עד לחלוק על מוהרח"ו
ומוהרש"ו ,ולכנות אותם ''טועים מדרך השכל'' עיין בטלבה למעלה!
18
דמות נתן העזתי.
בין נתן העזתי שר"י לבין רבי בנימין הלוי ?
א' .נתן העזתי הוא נביאו השקר של ש"צ יש"ו .גאון צעיר היה שבגיל 22ידע חצי
הש"ס בעל פה ,כל הזוהר וכל כתבי האר"י ז"ל הידועים מכתבים שונים ,ומת"ר
ניירות .אולם ,לא מכתבי האר"י ז"ל האמיתיים.
שמו האמיתי הוא אברהם בנימין נתן הלוי אשכנזי בן אלישע (בנימין) בן חיים
אשכנזי שהמציא או מזייף חלק אחד מן הספר 'מגיד מישרים' שנדפס בוויניצ'יה
שנת תי"ד 4561בשם ''מהדורא בתרא'' .מת בשנת ת"ם בעיר אסקופיה שבגבול
טורקיה ארמניה .בית הקברות היהודי נהרס בידי הנצ'ים יש"ו.
גם העורך והמסדר ספר ח"י ,רבי יעקב אלגאזי ,הסכים סידר ותמך בפיוטי נתן
העזתי ,בנוטריקון שמו המלא ,וכך ,כל מי שהסכים לספר הזה הסמיך את הספר הזה
ובכללו הפיוטים השבתאים של נתן ,שכבר מופיעים בדפוס הראשון אזמיר .4372
מה ששולל טענת הדמו"ר ממונקשט זצ"ל ושל החכמים הדוחים את התפילות
והפיוטים ,האומרת שפיוטים אלו היתוספו אחרי כן .ואין הדבר כן ,שמלכתחילה
נכללו בספר ח"י ,כי המחבר ספר ח"י והפיוטים השבתאים האלו ,אינו אלא אותו בן
אדם :נתן העזתי.
הוא רבי יעקב אלגאזי שנתן את השם 'חמדת ימים' לספר.
אמנם ,מה נאמר ומה נגיד על שספר ח"י כבר קיים 76שנה קודם הדפסתו ב? 4372
הנה ,בקריאי מועד דפוס מובא סדר שביעי של פסח [שאינו קיים אצל האר"י ז"ל]
וגם סדרי ליל שבועות וליל הושענא רבה.
סדר הקריאי מועד שנת תנ"ז [ ,]4563ע"פ ספר חמדת ימים כמוזכר בהקדמת קריאי
מועד הזה {ואינו סדר דומה של השפר תיקונים הערוך ע"י הרמ"ז שקיבל מרבי
בנימין הלוי מצפת כדברי הרמ"ז עצמו .הוכחה ברורה שרבי בנימין הלוי מסר את
הסדר והכוונות לפי הכתבים שהיו בידיו וערך אותם ,שהם ת"ר ניירות כידוע ,אמנם
סדר החמ"י בחר לסתור סדר האר"י ז"ל המופיע במהדורא בתרא ולסדר סדר ע"פ
הפשט עם כוונות – ועד היום העם ומנהיגיו ממשיכים בסדר החמ"י במקום סדר
האר"י ז"ל האמיתי – הוכחה ברורה שמחבר הספר חמ"י אינו רבי בנימין הלוי , }...
[ 76שנה קודם דפוס חמ"י הראשון !!!] עם כוונות וסדר ליל שביעי של פסח
[שאינו מופיע בשום דפוס קודם].
בין סתירת מנהגי האר"י ז"ל ובין פיוטים ותפילות שבתאיות בלי ספק,
מה ראו כל הרבנים לסמוך על ספר כזה ?
ומה חילקו בין ת פילותיו לבין המוסר הקבלה וההלכה הנמצאים בספר
הזה ?
נתן נביא שקר כתב קונטריסים שכוללים דרושים וכוונות מעורבבות בשמות
הטומאה ושלח אותם לד' רוחות העולם.
חיבר גם קונטרס היום ותקוני תשובה.
דבר אחר ,השבתאים יש" ו היו משתמשים הרבה במגילת שיר השירים ,להמצאות
שלהם .לא פלא למצוא בספר ח"י בכל מיני סדרים ותפילות ,ציטוטים פסוקי שיר
השירים [כמו בהוצאת ספר תורה בשבת שחרית ועוד לאין מספר].
19
ועיין נוסח ה'לכה דודי' הנמצא בספר חמדת ימים ,המובא במלואו בסידור חסד
לאברהם לרבי אברהם טובייאנה מאלג'יר שבאלג'יריה מלא וגדוש בסיסמאות
שבתאיות .
דעת תורה הצדיקים והחכמים
מהדיר שערי חמדה [הקדמה לאוצר ח"י] ביסס את כל השקפתו על יקר אחד:
מחבר הספר חמדת ימים הוא רבי בנימין הלוי .הראשון והיחיד שהקדים אץ
הטענה הזאת הוא החוקר החילוני אברהם יערי בספרו תעלומות ספר .והוא נגד
כל החכמים והצדיקים שדנו הספר הזה לפסולת ,וטענו להיפך ,שהמחבר הוא
בעצמו מכת הארורה ,העזתי ,נביא אותו משיח שקר ש"צ יש"ו.
וזו טעות חמורה ,אחרי שמתנגד לכל החכמים האלו וחולק עליהם ,ומסתמך על
דעתם של חורקים למיניהם .ופשוט טועה ,אחרי שחיפוש וחקירה באופן זה,
אינו אובייקטיבי אלא מסב ב כל ההקדמה הארוכה שלו סביב אותה נקודה :רבי
בנימין הלוי הוא המחבר.
ואם לא כן ?
בטח שלא כן והינם החכמים והצדיקים הצודקים בלי צורך של בדיקות והבחנות
ההיסטוריונים.
ואלו הם:
מו''ר היעב''ץ ז''ל :מחבר הח''י הוא נתן העזתי שר''י מספחת ספרים,
פ''ס אות מ''ה -תורת הקנאות ,עמ' קמ''ו -מור וקציעה ס' תפ''ט.
רבי יהודה פתיה ז''ל :מחבר הח''י הוא נתן העזתי שר''י
מנחת יהודה דף - 011על ספר ישעיה .בית לחם יהודה
רבי חיים פאלג'י ז''ל (!) :עיין להלן -מחבר הח''י הוא נתן העזתי שר''י
רבי שמואל דרזי ז''ל :הסכמה לחמדת יוסף :מחבר הח''י הוא נתן העזתי
שר''י ואין ללמוד מהספר הזה בכלל !
הרח''א שפירא ממונקשט ז''ל :מחבר הח''י הוא נתן העזתי שר''י מאמר
כבוד חכמים עמ' קנ''ב -נימוקי או''ח ס' ת''ו אות ד'.
רבי משה לוריא ז''ל :מחבר הח''י הוא נתן העזתי שר''י
מאמר אמת ליעקב ,סוף שו''ת הרשב''א ,ירושלים תרס''ג.
הראש''לצ הרב''הג רב מרדכי אליהו זצ"ל :מחבר הח''י הוא נתן העזתי
שר''י
מקראי קודש הרירי (פסח)פרק ט' ,הערה כ''ז :מקור טמא (ועיין גם
בחמדת יוסף בדברי הסכמתו) .מקראי קודש הרירי (פסח) נספחים דתר''ט.
מקראי קודש הרירי (חנוכה) פרק א' ,הערה י''א
רבי ישראל בעל שם טוב ז''ל הוא הבעש''ט וכל האדמורי''ם המסכימים
לשבחי הבעש''ט (בכלל רבי נחמן מברסלב ותלמידיו) מחבר הח''י הוא מין
מהכת הידועה (שבתאים) לפי שבחי הבעש"ט.
האביר יעקב רבי יעקב אבוחצירא ז''ל ,עיין חמדת יוסף מחבר הח''י הוא
מהכת הארורה .תקן תקנות בעירו נגד הספר הזה והנהגותיו המתועבים.
21
הבבא סאלי רבי ישראל אבוחצירא ז''ל בשם הר''הג ברוך שליט''א ,בנו
של הבבא סאלי .עיין חמדת יוסף .מחבר הח''י הוא מהכת הארורה.רבי
אלעזר רוקח ז"ל :מחבר הח"י הוא מהכת הארורה ,מתועב ומשוקץ .רבי
אלעזר נפטר בצפת ,מצער המחלוקת בינו לבין תושבי צפת אודות הספר
ח" י שהוא תפס את הספר הזה כמתועב ומשוקץ .רבנן קדישי בשם הספר
אור החיים.
הרבי מקומרנא :בזוהר חי שמות דל"ח ע"ב :כל מה שכתב הוא דברי הבל
ומטעה לב הבריות ככתב היעב"ץ( .קובץ בית אהרן ישראל .הרב מ .בלוי)
הרב בני ישככר ז"ל :ריחק הספר ממנו בשם משיב מפני הכבוד( .קובץ
בית אהרן ישראל .הרב מ .בלוי)
רבי אהרן רהטא השומר אמונים ז"ל :פחד להחזיק הספר ח"י והחזירו.
(קובץ בית אהרן ישראל .הרב מ .בלוי)
הרש''ש ז''ל :נהר שלום דל''ד ,ע''א
הרחיד''א ז''ל :חיים שאל ,ח''א ס' ע''ד אות נ''א (לעג על הח''י) -שמחת
הרגל לימוד ג' :נגד התפילות
רבי עבדאללא סומך ז''ל זבחי צדק החדשות ( קנ) :נגד התפילות
הרב מרדכי שרעבי ז''ל נגד התפילות עיין חמדת יוסף בסכום
הרב סלמן מוצפי ז''ל נגד התפילות ולמוד הקבלה שבספר ח''י עיין חמדת
יוסף בסכום
רבי בן ציון אבא שאול ורבי יעקב מוצפי ז''ל נגד התפילות עיין חמדת
יוסף בסכום
רבי נסים כד'ורי ז''ל
רבי סלמאן חוגי עבודי ז''ל
רבי יוסף רביע ז''ל עיין חמדת יוסף בהסכמת הר''הג שמואל דרזי זצ''ל.
שדי חמד לרבי חיזקיהו מדיני ז''ל כללים מע' מ' כלל ק''ד אות ח' ס''ק ב'
הגרי''ז שטרן משאוול ז''ל שו''ת זכר יוסף ח''ב -תהלוכות האיגרות פ''ו
ד''ה ע''ד כ''א
רבי משה הכהן מג'רבה ז''ל פני משה ס' קל''ד
מנחת כהן ז''ל המגיה לספר פני משה
ציץ אליעזר שליט''א ח''א ס' ע''ז אות ב'
הרב קנבייסקי שליט''א אוצר המדרשים עמ' ר''ד
הרב זילבר שליט''א ברור הלכה ח''ג עמ' רס''ג/ד
הרב שטרנבורך שליט''א מועדים וזמנים ח''ז ס' י'
ספק אם ההקדמה הזאת [שערי חמדה] ושל הרב משה צוריאל (חה"י קראו אלי
צור) ושל החכמים האחרים יכולים לטעון נגד הרשימה הזאת ,אחרי שאף יהיו
אלפים חכמים המצטטים את הח"י ,אין אף אחד מהם ידע באמת מי הוא ואפילו
לא הקדימו איזה שם ,לא החיד"א ,ולא הבן איש חי ,ולא הרשש – אף אחד !!!
חוץ מרבי חיים פלאג'י
21
למה אביר יעקב הקדוש רבי יעקב אבוחצירא זיע"א ,סירב ללמוד
מתוך כתבי הרש"ש ?
שני סיפורים מובאים בספר מעשה נסים ומאשר אותם הבבא סאלי .רבי יעקב
אבוחצירא סירב ללמוד כתבי הרש" ש כי היה לו שיטת לימוד כתבי האר"י
הקדוש זיע"א ,שיטה אחרת משל הרש"ש .והמעיין בספרי אבי יעקב זצוק"ל,
יבין כי אין שיטתו אלא דברי וכוונות האר"י ז"ל כפשוטם ,בלי שום הוספה
אחרת.
הרש"ש זצ"ל ,בהיותו אחד מפרשי דברי האר"י ז"ל החשובים ,רבי יעקב
אבוחצירא לא נדבק לתורתו ,אחרי שבסוף ימיו ,כנראה קיבל את הספר חמדת
ימים ,מה שרבי יעקב זצטוק"ל לא קיבל ודחה מכל כוחו ,עד שקבע תקנות שלא
ללמוד את הספר הזה ולא לנהוג הנהגותיו השקריות (עיין קונטרס חמדת יוסף).
גם סיבה אחרת היא שהרש"ש חידש כמה עניינים על האר"י הקדוש ,מה
שכנראה ,רבי יעקב לא קיבל .ונראים שגם החיד"א וכמה פעמים רבי יהודה
פתייה ,חלקו על הרש"ש ,כידוע.
22
האם מחבר הספר חמ"י הינו רבי בנימין הלוי.
ב' .רבי בנימין הלוי ב"ר מאיר.
אחת מהרגשות שהרגשתי בעשור האחרון שבו השתדלתי להוציא סולת נקייה מסיגי
שקר הח"י ,הוא הצער לתפוס ת"ח ורבנים גדולים ,שלרוב ,כוונתם הייתה לטובה,
להיגאל מהגלות המרה והארוכה הזאת ולעבוד את ה' באמת .הרבה צמאו לדעת מה
מקור גלגולם ומה תיקונם .תופעה המציגה ירידת הדורות ,שאף הם בזמנם ,לא ידעו
נסתרות אלו ,ושאפו לצדיקים בדרגת האר"י ז"ל.
אמנם ,מעט טעו ברצון.
כנזכר למעלה ,היום ,החליטו ת"ח מזוייפים ,לטהר סופית שם הח"י ,והדביקו עליו
זהות אחת מרשימה :רבי בנימין הלוי.
ואף ,שזייפו מקורות ,כדי לחזק את טענותיו ,מ"מ ,כל דבריהם הבל שמנתגדים
לדעת תורת צדיקים המופלגים.
כמה מהזיופים שהמציא מחבר אוצר ח"י שהקים מכון לשקר:
הוא החסיד העניו ומקובל אלוקי כמוהר"ר בנימין הלוי ב"ר מאיר
זיע"א שחי בין השנים ש"ל -תל"ו ,ואשר סידר את כתבי מהדורה
קמא של האר"י ומהרח"ו המכונים ,ספר "הכוונות" ,וספר
"הדרושים" ,וספר "הליקוטים" ,מלבד נוסחי תפלות ותחינות
מחודשות שייסד ,ומהן שנתפשטו בכל תפוצות ישראל מהספר "שערי
ציון"
וכבר ידוע שאלו הכתבים של ת"ר ניירות שנגנבו ממוהרח"ו בהיותו חולה [וכך הסיפור
...אם ,כן ,גזל גמור היה ].והם הגירסא הגרועה ביותר בכל כתבי האר"י ז"ל כדברי
מהר"מ פאפיראש ....:
ולכן ,אינם הכתבים המדוייקים ואמתיים .ועוד ,שמוהרש"ו בין בדמשק בין במצרים ,לא
נתן לאף אחד להציץ בכתבי אביו זצ"ל .לכן ,מה שכתוב בח"י כמה פעמים ,שראה כתבי
האר"י ז"ל האמיתיים שבמצרים ,הוא שקר גמור .הערות זית"א דכיא.
בפתח השער
[ ]...וכמו"כ ראויין הדברים להאמר על הספר הקדוש "חמדת ימים" כי
כל הקורא בו ירגיש השפעת הקדושה מרום המעלות בכל אבריו והוא
האות כי כנים דברי המחבר[ ואין דבר יותר גרועה מזה שאין אות כזאת מורה על
הקדושה אלא היא הבטחת נתן העזתי ככתוב במנחת יהודה ועוד ]...שכתב פעמים
רבות בספרו שכל תכלית חיבורו לשם שמים לזכות את הרבים ועל כן
העלים שמו מעל גבי חיבורו]...[ .
מציאת כתב היד של הספר חמדת ימים בעיר צפת סביבות שנת ת"ס
[ 0011והוא שקר גמור שלא מופיע מקום מציאת הספר בידי ר' ישראל אלגאזי אלא
המכון ח"י קבע בצפת כי מלכתחילה קבע שהמחבר הוא ר' בנימין הלוי שהיה בצפת]
מרבותיו
רבו המובהק ר' חייא רופא זיע"א (נפטר שע"ט)0101
הרמ"ע מפאנו זיע"א (ש"ח -0845ש"פ)0161
מהר"ם לונזאנו זיע"א (נפטר בשנת ש"פ)0161
גורי אריז"ל
23
[דבר שגוי בהחלט כי לא מכון ח"י קבע את רבותיו לא ע"פ תוכן הספר אלא ע"פ שתלו
מחבר הח"י בר' בנימין הלוי-וזה באמת סילוף מקורות וגזל דעת גמור]
פרק ב -לקט מגאוני הדורות על ספר חמדת ימים
דברי הגאון "חכם צבי" שקילס למאוד את הרב חמדת ימים
ותירוצו בסוגיא בברכות
בגליונות החכם צבי לשו"ע סי' קמ"ו הביא את תירוצו של הרב חמדת
ימים על סוגיא דברכות דף ח' ע"א ממה שהעתיק מהקונטרס ששלח
הרב חמדת ימים בעודו בחייו בעילום שמו מהעיר איזמיר אל בעל
הכנסת הגדולה (עי' חמ"י פי"ב משבת אות מ"ח) ,ושם הפליג החכם
צבי בשבחו ואף הכריע הלכה כמותו דלא כתירוצי הראשונים ורשם
שם בזה הלשון ,ובכנסת הגדולה מביא בשם חכם אחד עוד תירוץ
אחד ודחהו ובעוברי דרך אנדרנפולי (שנת תל"ט )0101הראני הרב
הגדול חסידא קדישא כמהר"ר יעקב שטירמר זצוק"ל כתב ידי אותו
החכם עצמו ואנו יודעים באותו החכם שאדם גדול בתורה היה [ובכל
זאת ,אין הוכחות שהחכם צבי לא נרמה ע"י השבתאות כמו שקרה אח"כ שנתן את
הסכמתו ךנחמיה חיון השבתאי הידוע בשנות תע"ב-תע"ג ]7171לכן ראיתי
להעלות תמצית דבריו על הכתב וזה נכון מאד כו' ,דבר פי חכם חן
אף שהוא נגד הרי"ף והתוס' ושאר פוסקים עכ"ד [הנהגה רגילה אצל נתן
העזתי להתנגד לראשונים ולחדש על פי סברה ,דוגמת נוסח ומכניע מינים שאין לו שחר
ומתנגד לנוסח הירושלמי וכל האחרונים הידועים ,ובכל זאת לא נמנע החיד"א מלדחות
הנוסח הקדום זדים ,ולאמץ נוסח הח"י מינים נגד כל המקורות הקדומים] ,וכן הסכים
להלכה הגאון חיד"א בספרו "פתח עינים" ובארוכה בספרו "ברכי
יוסף" סי' קמ"ו וכן יתר אחרונים( .עי' בכ"ז באריכות בספר אוצר חמ"י
עמו' קכ"ז -קמ"ה)
בני חבורת "אהבת שלום" והרש"ש בראשם מציינים ב"שטר
ההתקשרות" לכוונות ע"ד הסוד מספר "חמדת ימים"
ולא זו בלבד אלא שמצינו כי הרש"ש בעצמו השתמש אף בתקונים
המיוסדים ע"ד הסוד שהביא החמדת ימים בספרו ,שהרי בשטר
ההתקשרות הנזכר הובאה התפלה לחולה המסודרת בספר חמדת
ימים ממה שייסד המחבר ,לבד מסדר ה"פדיון נפש" שהביא שם הרב
המחבר מהאריז"ל מהכתבים שהיו מצויים תח"י ועליהם סמך הרש"ש
ידיו על אף שאין לו מקור בכתבי האריז"ל שתחת ידינו[ ,והוא שקר גדול
אחרי שיש לנו את כל כתבי האר"י ז" ל ולא נמצא בשום בתכ סדר פדיון נפש כל שהוא.
אחת מהמצאות הח"י] ומכל זה ניכר בעליל כי אף הרש"ש לא הסתייג
לגמרי מנאמנותם של הכוונות המובאות בספר חמדת ימים ,ולכל
הפחות במקום שציין עליהם המחבר כי הם מכתיבת ידי האר"י
ומהרח"ו ולא מיתר תלמידיו ודאי סמך עליו הרש"ש כדברי ספר
החתום [נמצא שהרש"ש הושפע מהח" י ובכל זאת נתקבל כממשיך דרכו האר"י ז"ל
24
ודחו את הבעש"ט שהתנגד לח"י ]...וכפי שנהג לענין קידוש לבנה אחר ז'
ימים מהמולד וביאורו ע"ד הסוד (הובא בסידור הרש"ש ובספר תורת
חכם דף ק"ל ע"ב) שאין לו מקור בכתבי האר"י שלפנינו כי אם
שהעתיקו מספר חמדת ימים שציין בזה כי קיבל כן בשם האר"י ,וכן
לענין תיקון רחיצת ידים ע"ד הסוד למי שאנוס בטבילה שהביא הרב
חמדת ימים ממה שמצא בכתיבת יד קדשו של מהרח"ו [ואין זה אלא אחד
משקריו שאינו נמצא בכלל בכתבי האר"י ז"ל ,וכל הקלקול הזה כי כמה מתחכמים
חידשו הנהגות ע"פ סברות שלמדו באר"י ז"ל .אולם כל ההנהגות האמיתיות של האר"י
ז"ל נרשמו ע"י תלמידו הנאמן מוהרח"ו זיע"א ואין לחדש ע"פ סברות או הבנות ,כי טוב
להיות בזנב האר"י מבראש השוע"ל] ואף זה נדפס בסידור הרש"ש( .סידור
כת"י ח"א עמו' ,584ועיין בכל הנ"ל באריכות בספר אוצר חמ"י פ"ב
עמוד ר"ז -רט"ו).
חתימת הגאון ר' דוד ב"ר יעקב אבוחצירא הראשון זצ"ל על הספר
"חמדת ימים" דף 06
הגאון ר' דוד ב"ר יעקב אבוחצירא הקדמון זצ"ל החזיק ברשותו את הספר
"חמדת ימים" ואף חתם על שער הספר בחתימת ידו( .יש לציין כי ר' יעקב
אבוחצירא הקדמון היה אחי הסבא רבא של ר' יעקב אבוחצירא השני בעל
"אביר יעקב" ושאר ספרים וזקנו של ה"בבא סאלי" ,זכר כולם לברכה ).
צילום מוגדל מחתימת הגאון ר' דוד ב"ר יעקב אבוחצירא הקדמון זצ"ל על
ספר חמדת ימים
[ רבי דוד אבוחצירא דוד אביר יעקב רבי יעקב אבוחצירא נהג כרוב חכמים הספרדים
בתקופתו ולא ידע מסכנת הספר ח"י ,ואין מקור שהוא ידע בחרם רבי יעקב אבוחצירא
אביר יעקב נגד הספר הזה].
הגאון ר' יעקב אבוחצירא השני זצ"ל נהג להתענות רצופין משבת לשבת
בימי השובבי"ם ע"פ הספר חמדת ימים דף 06
ואמנם על יחסו של הגאון ר' יעקב אבוחצירא האחרון זצ"ל לספר חמדת
ימים ,ניתן ללמוד גם מכתביו של תלמידו המובהק ר' שלמה חיון זצ"ל ,
שבשנת תרכ"ג 0511סידר לעצמו מהדורה של "סידור האר"י" בכתיבת ידו,
ואילו לתוכו ציטט תפלות רבות שייסד הרב חמדת ימים ,לבד מסדר הלימוד
לט"ו בשבט שהועתק לשם בשלמות כאשר גם הוא מיוסד כולו מהרב חמ"י,
וכמובן שאת נוסחי התפלות שהעתיק לסידורו מספר חמדת ימים אין ספק כי
ראה כן בבית מדרשו של רבו המובהק כמהר"ר יעקב אבוחצירא זצ"ל.
[בעניין חתימת רבי יעקב אבוחצירא
רבי שלמה חיו ן לא היה תלמיד רבי יעקב כמו שמובא בהקדמתו לסידורו וגם
מדברי רבי יעקב עצמו ז"ל וז"ל:
ומ"מ ,לא ראינו שום חתימה של אביר יעקב על ספר זה .להיפך ,הוא תיקן
תקות בעירו נגד ספר זה והוגותיו השקריות( .עיין חמדת יוסף ע"פ מסורת רבי
ברוך ,שהעדו שברור הוא ע"פ מסורתם שהספר הזה פסול ונפול)
25
בהקדמת רבי שלמה חיון לפיחותי חותם ,לא מינה את הספר חמדת ימים
בספרים ששקד בהם רבי יעקב אבוחצירא ,אלא במשנת חסידים בסוף .ורק הוא
רבי שלמה חיון ,הזכיר בהקדמתו את הח"י בחמדתו !]
צא וראה כיצד הפליג ר' שלמה חיון זצ"ל בשבח המחבר חמדת ימים
בהקדמתו לספר "פתוחי חותם" שחיבר רבו המובהק הגאון ר' יעקב
אבוחצירא זצ"ל ,כאשר הוא מציין שם בסוף ההקדמה בזה"ל ,חותם []...
כאשר עשה הרב כמה"ר יונתן זלה"ה ב"יערתו" ,וכאשר הוכיח והודיע
הרב בעל "חמדת ימים" ב"חמדתו" ,ומה טוב טעמו ונימוקו עמו ,הכי קרא
שמו "פתוחי חותם" כו' עכ"ד ,ובלי ספק כי מהפלגת שבחו על מחבר
החמדת ימים ניתן לעמוד גם על דעת רבו המובהק כמהר"ר יעקב אבוחצירא
זצ"ל וגישתו החיובית לספר חמדת ימים.
[ וודאי שרבי יעקב אבוחצירא לא ראה את הקדמת תלמידו רבי שלמה חיון
(ומובא במחזורו דברי רבי יעקב ,ולא משמע לן שהוא תלמידו אלא תלמיד
חבר ,ואולי זו הסיבה שלא קיבל את דברי רבי יעקב ,שכל כולו מחזורו בנוי על
הח"י) ,וידוע שספרי רבי יעקב זללה"ה ,נדפסו אחרי הסתלקותו .ולכן ,לא
ראה ,ואם היה רואה היה פשוט מוחה.
ומה לנו עם השערות שרבי יעקב בטח ראה את והסכים ,אחרי שיש לנו מסורת
ממשפחתו הנעלה ,שרבי יעקב אבוחצירא התנגד בתוקף לספר הזה ,וכך המשיך
אחריו בבא סאלי זצוק"ל].
חתימת הגאון ר' יצחק ב"ר יעקב אבוחצירא השני זצ"ל על הספר
"חמדת ימים"
הגאון ר' יצחק ב"ר יעקב אבוחצירא השני זצ"ל החזיק ברשותו את הספר
חמדת ימים ואף חתם על שער הספר בחתימת ידו ,ויש לציין כי ר' יצחק הנז'
היה בנו של הגאון ר' יעקב אבוחצירא זצ"ל בעל "אביר יעקב" ושאר ספרים
וזקנו של ה"בבא סאלי" ,ובלי ספק שאת הלימוד בספר "חמדת ימים"
ראה אצל אביו ר' יעקב אבוחצירא זצ"ל שהיה רבו המובהק ( .צילומים אלו
נמסרו ע"י הר' א .ילוז שליט"א ,ונעתקו לכאן באדיבות ר' ש .מיארה
שליט"א) .
[ בעניין חתימת רבי יצחק בן אביר יעקב על הספר ח"י ,יכול להיות שרכש את
הספר לפני שאביו רבי יעקב זיע"א יפעל נגדו ויתקן תקנות בתפיללאת].
הגאון ר' ישראל אבוחצירא זצ"ל המכונה "בבא סאלי" נהג להתענות
בשובבי"ם משבת לשבת ע"פ הספר חמדת ימים דף06
ויתירה מזאת העיר בזה הרה"ג ר' נתן בן סניור שליט"א ,שהרי הדברים
ידועים ומפורסמים על מנהגם של יחידים מחכמי הדורות הקדמונים ,ובכללם
המקובל ר' אהרן פירארה זצ"ל מח"ס "בגדי הקדש אשר לאהרן" ומחכמי
ישיבת בית א-ל ,ועד לאחרוני זמנינו כמו ה"בבא סאלי" זיע"א והגאון הצדיק
ר' יהושע שהרבני זצ"ל שהיו נוהגים להתענות משבת לשבת לכל הפחות
26
שבוע אחד בימי השובבי"ם ,ואין ספק כי קדושים וחסידים אלו לא היו
מחזיקים בחומרא זו אם לא שתלו עצמם "באילנא רברבא" ,ומאחר וידענו
כי מנהג זה לא נזכר בשום מקום מלבד הספר "חמדת ימים" שהוא המקור
היחיד שכתב בפרקי השובבי" ם את מעלת המתענה רצופין משבת לשבת,
בציינו כי אם לא הפסיק תעניתו בלילות במשך כל ימות השבוע נחשב לו
כאילו התענה ששים וחמש אלף ושש מאות תעניות ,א"כ ניכר בעליל כי ספר
זה היה מוחזק אצליהם מאבותיהם כבר סמכא ביודעם ובהריחם "כי ממקום
קדוש וטהור יהלך" .
[''כמו הבבא סאלי זיע"א והגאון הצדיק רבי יהושע שהרבני זצ"ל שהיו נוהגים
להתענות משבת לשבת לכל הפחות שבוע אחד בימי השובבים ( )...מלבד הספר
ח"י שהוא המקור היחיד שכתב בפרקי השובבי"ם את מעלת המתענה רצופין
משבת לשבת''.
איך אפשר לכתוב דברים כל כך מוטעים שמפורש בשער רוח הקודש להתענות
מ' ימים רצופים ,מיום א' דשבת (פרשת) שמות עד פרשת תרומה וקצת מן
תצוה ,סך הכל 41ימים 36 ,יום משבת לשבת (מיום א' דשבת שמות עד ליל
שבת של וארא וכן הלאה) וקצת מן תצוה (ד' ימים בשבוע) כדי להשלים
הארבעים יום.
הנה מקור קדום לח"י ,נמצא באר"י ז"ל ,ועוד שמוהרח"ו העיד שהוא מנהג
קדום בכל ישראל !
וכבר מובאים דברי הבבא סאלי ע"י חתנו הצדיק רבי ד .יהודיוף זצוק"ל,
שערך בעצמו את הספר סבא קדישא וז"ל] .
מסעותיו של המקובל האלקי ר' בנימין הלוי ועקבותיהם בספר
"חמדת ימים"
ואילו את נוכחותו של הרב"ל בערי אשכנז ידענו מהתקונים הרבים
שהפיץ שם בעודו בצעירותו סביבות שנת ש"ע [ולא מידיעות ברורות או
מסמכים אלא ע" פ סברות שקבע מלכתחילה שמחבר הספרים האלו הוא רבי בנימין
הלוי] ,]..[ ,ומאחר וכתיבות ידו של הרב"ל נמצאו בערים ההם שנים
רבות לאחר מכן ,ידים מוכיחות כי אכן שהה שם הרב"ל מספר פעמים
בעת מסעותיו ואף הותיר שם העתקים מכתבי הקבלה שנשא עמו.
כדי לקצר ,בין נתן העזתי לבין רבי בנימין הלוי ,אנו מסכימים לדברי בעל ''שבחי
הבעש"ט'' הקדוש זיע"א:
מחבר ח"י הוא מכת הארורה (שבתאים).
ידוע בהחלט על נתן העזתי שר"י.
27
ועל רבי בנימין הלוי מאזמיר שהיה שד"ר מצפת ,ג' מקורות שנטה
לשבתאות והאמין בה עד שביותו שד"ר ,מסר הנהגות וקונטריסים בארץ
ובגולה :
רבי משה חיון (אביו נחמיה חייא חיון השבתאי) סיפר לרבי בנימין הכהן (תלמיד
הרמ"ז) שבזמן שהתגורר באלכסנדריה ,שמע מפי יהודי ספרדי ''שפעם אחד נתארח
אצלו המקובל האלקי כמוהר"ר בנימין הלוי מצפת תוב"ב ,והיה מזכיר מהר"ן (נתן
העזתי) בשם נביא'' [ ]...ואותו יהודי שמע מפי רבי בנימין הלוי כיצד החל להאמין
בנבואותיו שלנתן העזתי { .התנועה השבתאית ביוון עמוד תעא ,תצו עיין גם עמוד
קמא הערה }57
בשנת תכ"ז יצאו רבי בנימין ובנו רבי שלמה מצידון לצפת ,לקבל פני נתן העזתי
ונתוועדו עם הנביא שקר .על זה ,רבי בנימין הלוי כתב איגרת לחזק פרנסי קהילת
מנטובה בשם (נורצי וסולם) להאמין ולהחזיק באמונתם בש"צ יש"ו{ .עניני ש"צ
עמוד }65
רבי יעקב ששפורטאש [המתנגד הראשון והעיקרי לש"צ ונתן העזתי ,שלחם נגדם
בתקופה הזאת וחיבר ספר ציצת נובל צבי ,שרק אחרי 722שנה נדפס ע"י החוקר
תשבי ,אוי לנו מעלבונה של תורה !!!] מביא איגרת של נתן נביא שקר {קיצור
ציצת נובל צבי דף צו ע" ד דפוס אמשטרדם שנת '' :}4371למלל גבורות ה'
להשמיע כל תהלתו מהתחלת גאולתו הן המה היו ביד הר"ר בנימין הלוי בלונדיס
(לונדון) אגרת אוגרת והמעשה לפניו מסודר המעיל ואדרת נתנו מהוד הנבואה
והמעשה אשר חזה בעיר עזה ,על מלכנו מושיענו פרץ על פני פרץ לא בחוצה לארץ
[ ]...לבשר כי חזק גואלם''.
אף שמחבר אוצר ח"י אסף הרבה מקורות וטען ע"פ סברות רבות ומשונות כי מחבר
הוא רבי בנימין הלוי ,הרבה מדבריו אינם מדוייקים ונכונים ,בעיקר שקבע מראש כי
מחבר ח"י הוא רבי בנימין הלוי ,ולא חיפש באמת זהות המחבר האמיתית.
לכן ,כל הקדמתו הוא זיוף היסטורי ענק .ואמת נעדרת ,שכל המתחכמים קפצו
להסכים לו ,שמחים הם להלבין את הספר ח"י ותולדותיו (חמד אלוקים וכו'.)...
מיותר לציין ,כי הקובע זהות המחבר לפלוני אלמוני ממונגוליה ,היה מסיק שספר
הנדפס הוא פרי עיטו.
להיפך ,כל הספרים האלו משנת ת"ח 4515ואילך (שנה שבה ש"צ יש"ו קרא על
עצמו משיח) ,שנדפסו בעילום שם ,מעוררים חשש גדול.
בעיקר ,כשהספר נושא שם 'צבי'.
בעניין ספרים שנדפסו קודם התאריך הזה ,כמו תקון שבת מלכתא ,אין זה סביר
להסיק שהמחבר הוא רבי בנימין הלוי אלא רבי ישראל סרוק זצוק"ל.
28
האם רבי חייא הרופא הוא מתלמידיו של מוהרח"ו ?
המקור היחיד הוא בספר אמונת חכמים לרבי אביעד שר תלמיד של רבי שלום
באזילה ,תלמיד רבי בנימין הכהן ,תלמיד הרמ"ז ,תלמיד רבי בנימין הלוי ,תלמיד
רבי חייא הרופא ,תלמיד רבי חיים ויטאל.
אמנם ,הקורא הדורות מביא שרבי חייא הרופא היה תלמיד רבי שלמה סאגיס .וכך
מובא במקור חיים (דל"ה) הגהות ספר החזיונות מרב נתנאל משה ב"ר הג"המק רבי
עזריאל מנצור שליט"א .וכך הוא בשם הגדולים להרחיד"א.
גם ,הרב"ל (רבי בנימין הלוי עצמו) אף פעם כתב על עצמו שהוא תלמיד רבי חייא
או רבי חיים וויטאל .נוסף לזה ,רבי חייא הרופא לא הביא שהוא מתלמידי מוהרח"ו.
וכך כותב החיד"א בשם הגדולים (על הרמ"ז מערכת מ') ,שרב"ל הוא תלמיד גורי
האר"י ז"ל .ולא מובא שהוא מתלמידי מוהרח"ו או אם הוא בעצמו מגורי האר"י
ז"ל.
ואני הכותב ,חרד מלעלות על הכתב ,דברים מזועזעים שראיתי ובדקתי וכבר כתבתי
מזעיר מן המידע שיש לי ,עיין להלן שער האשפות מס' .2והדברים כואבים לאין
שיעור ,ולכן קצר קצרתי ,והמשכיל המאמת את דברי אלוקים חיים ,יבין ויזהר כי
דמו על נפשו והדברים עתיקים ,ואיני רוצה להאריך כי הדור אינו מוכן עד שיבוא
שיל ה.
29
עמדת רבי חיים פאלג'י ואחרים התומכים בחמ"י.
רבי חיים פאלג'י כותב דברים תמוהים (כל החיים דף טו"ב טור ד') :
''כי המחבר את ס' הקדוש הזה (ספר חמדת ימים) את קולו שמענו ואותו לא ידענו
מי בעל הדברים ואת שמו ,לא הגיד את שמו ולא שם עירו וכמ"ש הרב החסיד יעקב
אלגאזי (שערך והדפיס ספר ח"י) ז"ל שם בהקדמתו''.
איך בדף י"ח רבי חיים פלאג'י הזכיר המעשה מפי בנו רבי אברהם ,על השטתחות
רב נים וסיפור רבי שבתאי וינטורא על קבר הרב ובעל חמדת ימים ,אם לא ידעו מה
זהותו ,ככתוב בהקדמת רבי יעקב אלגאזי ?
עולה מזה ,שרבי חיים פלאג'י ובנו רבי אברהם ,וסבו היפה ללב ,ורבי חיים
אבולעפיה השני (בעל מקראי קודש) שבחו את הספר חמדת ימים ,אף שידעו והכירו
בוודאות מוחלטת ,שמחברו הוא ''רבי'' נתן העזתי !
ומיד בסיום הסיפור כותב רבי חיים פלאג'י (כל החיים דף חי טור ב' 6שורות
מהתחתון) '' :וכבר יש קבלה מרבותינו ואבותינו הקדושים שלא לדבר מטוב ועד
רע על ענין ש"צ כי גם קוב לא תקבנו גם ברך לא תברכנו''[ .והוא פלא'' .בין לטוב''
מובן כי מי ישבח משיח שקר .אולם'' ,בין לרע'' מפתיע !]
ועוד שכותב רבי חיים פלאג'י באותו דף טור א' למעלה:
''( )...זה אין נוגע בענין התורה כי מי לנו מרבי עקיבא וטעה בבן כוזיבא ( )...וכי
בשביל זה ח"ו יהיו נוגעים בכבוד רבי עקיבא ובכבוד תורתו ,חלילה לומר כן"
הגאון רבי חיים פלאג'י ז"ל משווה רבי עקיבא ע"ה לנבלה נתן העזתי ?
זו האחיזה של ספר ח"י.
ועוד שכותב רבי חיים פלאג'י באותו דף טור א' למטה:
"הרי הרב חמ"י בסוף ספרו הביא ראיות על זה מדברי הזוהר הקדוש להפך ,כי צריך
להוציא הכוונה בשפתיו [את הכוונות ואת השמות]"
ונמצא שרבי חיים פלאג'י חולק על הרמ"ז שמביא החיד"א (מחב"ר תפ"ט ג') ואף
על האר"י הקדוש בשם הח"י !!!
ועוד כותב ומעיד רבי חיים פלאג'י באותו דף טור ב' למטה:
"ואני שמעתי מפי ת"ח גדול וזקן שהוגד לו דהרב הגדול חיד"א ז"ל הוא ניצוץ הרב
חמדת ימים דבא לתקן במה ש דיבר במוסרו בלשון קטיגורייא על החוטאים
ופושעים שבדור ולכן לא תמצא בכל תוכחות מוסר של הרב חיד" א ז"ל שמץ
מנהו".
ולא רק זה כי רבי חיים פלאג'י הוא הראשון שהמציא שייכות הרש"ש לגלגול האר"י
ז"ל .דבר שלא היה קיים אצל הרש"ש עצמו ,בנו ונכדו ושום אחד מתלמידיו !!!
31
סיבת הצלחת החמ"י :מנהג אבותינו/גאוני עולם
תעלומה הזאת בת 252שנה.
אמנם ,לאורך הזמן הזה ,מעט חכמים הכירו בזהות המחבר .רובם ככולם ציטטו
אותו בספריהם ,והשתייכו אליו כספר קדוש .לא חיפשו מי הוא המחבר ,ואלו כמו
היעב"ץ הבינו מיד שעניינים רבים לא ראויים לספר קדוש.
ואף שכמה מהמתחכמים למיניהם בדור שלנו ,ניסו לעמוד על כל פרט ופרט שבספר
הלז ,סתרו את היעב"ץ בצורה מזולזלת ,לא היו מספיק ענווים להבין שהשגתם אינה
השגתו של היעב"ץ ,ולא ירדו בכלל לסוף דעתו.
מ"מ ,רוב החכמים שהשתמשו ואף כבדו ושקדו בספר ח"י ,לא ידעו מי הוא
המחבר ,ואף לא חפשו אחריו.
הסיבות הם פשוטות:
א' .מכיוון שרב גדול וחשוב אישר חתימתו על הספר הזה ,אין סיבה לסתור דברי
קדמונינו[ .מי יחלוק על החיד"א או על הבן איש חי ?]
ב' .ספרי האר"י ז"ל נדפסו ,לרוב ,אחרי הספר ח"י .ולכן ,הרבה רבנים ,סמכו על
הח"י ולא על דברי האר"י ז"ל .גם שרק בזמנינו [יותר מ 622שנה !!!] אנו זוכים
לכתבי האר"י ז" ל האמיתיים שהם ממש כתבי יד מוהרח"ו זיע"א ,ולא עותקים
שונים.
רק רבנים שיצאו נגד השבתאות התנגדו לספר ח"י וכינו את המחבר בגנות חזקה.
עיין נספח .7
השתלשלות כתבי נתן העזתי [פירוש ע"פ הסוד וכוונות]
בעיקר ,הכתבים הובילו ע"י שליחי ארץ ישראל ,לפעמים שבתאים גלויים ,לפעמים
מסתירים את עצמם.
ולכן ,מצוי שקונטרס נתן העזתי היה מוסתר בין ב' כתבי קבלה שאין עליהם חשש
[ספריית מנטובה].
לפעמים ,הכתבים נמסרו מהרב לתלמידו ,למשל ,כוונות והנהגות נתן העזתי הגיעו
בידי רבי אברהם רוויגו ורבי בנימין הכהן ,תלמידיו המובהקים של הרמ"ז ,ע"י
השד"ר רבי שלמה הלוי [בנו הריב"ל רבי בנימין הלוי] .וקרוב שהרמ"ז עצמו קיבל
הנהגות רבו רבי בנימין הלוי [שכבר מעיד שקר על האר"י ז"ל ,שרבו ,רבי חייא
הרופא ,ראה את האר"י ז"ל שלא היה מקפיד לטבול אחרי התשמיש .והיא המצאה
גמורה ,אחרי שמוהרח"ו לא מעיד על כך ,ועוד ,שטוען הפוך בשער רוח הקודש
ובספר החזיונות.]---
הקונטרסים האלו נמסרו לרבי ישעיה בסאן תלמיד רבי בנימין הכהן ,ומסר אותם
לתלמידו רבי משה חיים לוצאטו .הוא בעצמו כיוון כוונות ''רבי'' נתן ,אך שרב רבי
ישעיה בסאן חשש בהם מינות או טומאה.
סימנים מובהקים לדברינו.
במה ראו ת" ח עצומים לחלוק בין הלכה ואגדה המובאים בספר הזה ,לבין תפילותיו
? לכאורה ,אם התפילות נגועות בשבתאות ,למה לא שאר הספר ?
לכן ,אמרתי לעצמי להציג לקורא היקר והחשוב את העובדות :
31
סימנים שבתאים מובהקים בח"י
סידור שערי רחמים לרבי חיים הכהן ,תלמיד מוהרח"ו ,המודפס בסלוניקי,
אינו המקורי ,והכניסו בו הספר ח"י ,וכן שאר מחזורים.
והפותח את המחזור לראש השנה ,ובדוק בשוליים שהמדפיסים הוסיפו דברי
החמדת הימים .ןלא קשה ,אחרי שכל ערי טורקיה (מלכות אוטומאן) היו מלאים
מאמיני ש"צ יש"ו.
ספר שלמי ציבור ושלמי חגיגה הם בהחלט מתנגדים להאר"י ז"ל והם
ברוח שבתאי.
באחד מהדפוסים דפוס אהבת שלום ,הוכנס הערות א"ך טוב ,הערות הנפלאות
של החכם הזה ,שערך והגה ספר שלמי ציבור ושלמי חגיגה לדפוס אהבת
שלום ,נעלמו בדפוסים האחרונים – אלה הניהולים ענו לי !
ואולי הערות האלו הפריעו לכמה אנשים ,אחרי שגילה רמזים מובהקים של
שבתאות בספר הזה :
סוף סדר ונוסח ברכת הלבנה אות כ"ז:
הגהת רבי אברהם חיון (א"ה):
כתב בספר ח"י וז"ל :ויש בפסוק זה ( )...על הגבעות דומה דודי לצבי או
לעופר וכו'...
והגהת העורך א"ך טוב:
רמז כאן הספר הח"י-המת הלזה ,ברמ'ז הרומ'ז על האר'ס על אמונתו
בצב"י השבור .כאשר באמנה אתו כידוע ומפורסם .רח"ל מהאי דעתא.
והמעיין יראה שכל הפסוקים שהביא ,היתה כוונתו לזה ,ודוק היטב ותבין.
ולכן באמת לא נהגו לומר פסוקים אלו .ברוך אלהינו שבראנו לכבודו
והבדילנו מן התועים .ואנחנו בשם ה' אלהינו נזכיר .א"ך טוב .ע"ד.
ועוד בדיני וסדר תפילת ליל שבת קודש אות כ"ט:
טעם המנהג שנוהגים לומר אחר ערבית פיוט יגדל אלהם חי ,עיין בספר
ח"י( .לשון שלמי חגיגה)
לשון הגהת א"ך טוב אחרי שהביא לשון שער הכוונות שהאר"י ז"ל לא
היה אומר ( )...ובפרט פזמון יגדל אלקים וכו' ...עכ"ל .ןלפלא על רבינו (רבי
יעקב אלגאזי) שנמשך אחר ספר זה (הח"י) נגד דעת רבינו האר"י ז"ל .א"ך
טוב .ע"כ.
דברי שבח שכתב כמוהר"ר ישראל יעקב אלגאזי זצ"ל בשערי
הספר וזה לשונו:
ספר חמדת ימים חכו ממתקים וכולו מחמדים ,וה"וד ידו נטויה להודיע
לבני האדם כל העו"בר על הפקו"דים אי זה הדרך ישכון אור ,יפ"תח
32
בדורו פתח טוב לעובר"ים ושב"ים ורבים מעמי הארץ מתיה"דים [והוא
רמז גס ליהודים שהסתופפו באמונת ש"צ] בנגלה ובנסתר מפיק מרגליות
בתוכחת מגולה מאהבה לנפש היפה ורפואות תעלה ,יום ליום יביע
אומר לשמוע כלימודים ,אלף המגן תלוי עליו אבן בוחן פינת יקרת
מנהגי וכוונות האור המופלא האריא"ל לבוש הבדים ,מגדל עוז [כנוי
למבצר שבו ש"ץ ומשפחתו נעצרו/התגוררו מטעם הסולטאן] בו ירוץ צדיק ונשגב
הרב המחבר תהלתו בקהל חסידים [אלו חסידי ש"ץ שלא נקראו כך תלמידי
האר"י ז"ל אלא גורי האר"י ז"ל] ,מגיד לאדם מה שיחו שיחה נאה וחסודה,
ואסמכינהו אקרא וגם אל הרנה ואל התפלה ,וערך עליה לכל דברות
ולכל אמירות רבינו הקדוש בש"פר הכוונות ,והיו למאורות במראה ולא
בחידות ,דבריו חיים וקיימים ונחמדים לאותות ולמועדים ...והיה כל
מבקש ה' יבא אל אהל מועד ,יקריב את קרבן ה' במועדו ,ימצא מדור
לפי כבודו נאוה קדש ,וארשת שפתיו כקול שדי בדברו ,דברים
שבקדושה המישרים את הלב על טהרת הקדש ,במדבר הזה יתמ"ו
[תאריך שבו התגלה אותו משיח שקר עיין ב'יהדות תורקיא] חטאים בדרך תמים
והדרת קדש
הקדמת החכם המעתיק ה"י עדות ביעקב
מעת הוסר התמיד ושכינה עמדה ונש"את ותרום מעל הארץ ויעתק
צו"ר [ונש"את צו"ר הם ר"ת ש"צ תן אורו] ממקומו ביתא דהוו ביה שית"ין
שי"תו ושמירו ,הן עם אחד קהל ועדה מישראל היתה כחנ"יות גנוחי
גנח וילולי יליל וכל פנים קבצו פארור כאדם
ועתה ישראל אם אדם חטא פו'רש אין להם איזוהי דרך ישרה דרך
הכשרו ,ולילה כיום הוא בעונו והיה במחשך אור חשך באהלו ונרו ,ל"ו
היו תמה"ין [וכך הוא בכתבי ש"ץ עיין יהדות תורקיא והחלומות] וקל מן שמיא
נפל מש"יח אלהי קדוש [והוא ש"צ והמכנה אותו אלהי קדוש ישראל הוא ר'
ישראל אלגאזי] ישראל ויוצרו ,אין מעצור לה' להורות משפט גבר על
חטאיו שישן לו על משמרו []...
הדור אתם ראו כל חלקה טובה אשר חלק אלהים לנו זה ש"פר ספר
"חמדת ימים" כתב איש רבי מופת הדור והדרו ,הרב דומה למלאך
חלק אלוה ממעל וכל רוח אלהין קדישין ביה וארשת שפתיו כקול
שדי [טענה השבתאים ש"צ גמט' שד"י ח"ו] בדברו [בדבורו של מחבר ח"י הוא נתן
הידוע] ,השומע קולו אף על פי שחטא מחזיר לו בישו"ב והפה שא"סר
יעיר קי"נו עושה לו פות"חת יפ"תח בדורו ,מי שהחשיך בדרך והבדילו
ה' מתורתו של רבי מא"יר [מורנו אדוננו ירום רבינו] מאורות נתן [הוא הנביא
שקר] סביבות עוזו [העזתי] תבא לו מא"רה [אותיות אמיר"ה כך השבתאים
היו מכנים את ש"ץ א'דוננו מ'ורנו יר'ום ה'ודו] גם הן פרש עליו אורו ,מחשבתו
33
ניכרת מתוך מעשיו" ,את קולו שמענו ואותו לא ידענו ,לא ידעתי
אכנה מי בעל דברים ואת שמו לא הגיד שמו ושם עירו" .
אנכי בדרך נחני ה' בעלותי ההרה הר הקדש גליל העליון אתרא
דמאריה ביתא תלי זייני ונטה את שפרירו ,והנה איש בא נצב
לקראתי ובידו האי ספרא [ ולא כתוב איגרות גליונות או קונטרסים] דבי רב
[גם האיש לא הכיר ? ועוד שאחרי ש" ץ כולם לא חשד בשבתאות שאינו הכיר את האיש
שמסר לו את הספר ולא שם וזהות המחבר ?] ויאמר אלי לך חזק וקני חמדה
גנוזה [ ופשוט שכרוב השבתאים הרבו בגמט' וססמאות וראשי תיבות] אל תעמוד
על המקח בקנין תורה מקחו מקח וממכרו ,ויקץ יעקב משנתו ואראה
מראות אלהים נפלאות [ כלשון נתן העזתי עיין שיגעון של גאולה ואף להאר"י ז"ל
ומוהרח"ו לא השתמשו מילים כאלו] מתורתו ,להורות נתן [העזתי] דבר בעתו
להגיד לאדם יושרו ,והיה כל מבקש ה' אשר דרכו נסתרה בשנו"תו את
טעמו לבבו יבין את מעשה ה' כי נורא הוא יבין לאשורו ,כקרא יהודי
דבר הלמד מעניינו שוב תשוב עם רב מישראל ואם לדין יש תשו"בה
מעלה בזכ"ורו.
ויהי כבואי לעמוד לשרת בבית ה' בלילות במדרש כתר תורה ,העיר
ה' את רוח נדיבי עם אלהי אברהם [אברהם חניכי שהוא א' מנביאי שקר וחסיד
מובהק לש"צ] ,אנשי חיל יראי אלהים והמה חכמים מחוכמים יחידי
סגולה קהלא קדישא נוסדו יחד לתת לכסף מוצא להוציא לאור האי
מרגניתא טבא איש ממעשרו]...[ .
כה מעתיר הקטן תולעת יעקב בכמה"ר יום טוב אלגזי ז"ל
ואר"ש לא מטוהרה גברא דלא ידע לכוין אמר"א [אדוננו מלכנו רום אורו
הכוונה לש"ץ וכך היה כותב נתן העזתי באיגרותיו אמיר"א אדוננו מלכנו/משיחנו ירום
אורו] כי נשני אלהים את כל .כל לא ידענא ולרש אין כל .אפר כירה
מוכן לעבודת צור עוזי ומעוזי
תולעת יעקב בכמה"ר יום טוב אלגאזי ז"ל
הסכמת הרב הגדול כמוהר"ר יצחק הכהן ראפפורט זצ"ל
הסכמה זו צירף הרב הנז' לספר חמדת ימים שיצא לראשונה באיזמיר
שנת תצ"א ,והוא היה ראש רבני ירושלים ומח"ס "בתי כהונה" ורבו
של הגאון חיד"א זצ"ל
מה גבר בגוברין במספר הדורות חכם הרזים ומלין לצד עילאה ימלל
קמי מלכא מחוי ,מי אסף רוח חכמה לכוין אמר"א מימר קדישין אל
הקדש פנימה דקים ליה בגויה ,מי תכן תפלות בעושר שומר מה מילל
שומר פיו ולשונו במו אש לא תכוה ,יודע אני כי רחק ממני סוד ה'
ליראיו הרחק כמטחוי ,קורא אני עלי במופלא ממך אל תדרוש ,ואין
אומרים למי שלא ראה את החדש יבא ויעיד עד אחד בכתב וכי כתב
לה מאי הוי ואי שמיע להו לרבנן מאן ניהו מר אי אתמחי גברא אתמחי
קמיעה ופשרה נהחוה]...[ .וכל השומע עליו תבא ברכת טוב מלא ביתו
כסף וזהב מזן אל זן זוי לקבל זוי ,ועיני כל ישראל ועינינו רואות [בלשון
34
הווה ולא לשון עתיד !!!] משיח לישראל הדריה וזיוה ושבו בנים לגבולם
ישראל במעמדם ,ונלוה הלוי הפעם ילוה והכהן הגדול נכנס עם אחיו
הכהנים [רמז לפושעים שש"ץ מינה אותם התפקידים האלו הם ]...ועלה בית אל
כורע ומשתחוה ,שם נזבחה זבחי צדק נחיה ונזכה לעמוד לשרת
ולכהן.
פי המדבר הצעיר יצחק הכהן.
35
איך טעו כל אותם ענקי התורה ?
ע"י חמדת המושכלות.
כך נתן העזתי שר"י הבטיח לחסידיו האומללים ,ע"פ סברות ,עניין השבתאות.
וכך מוביל הת"ח בהנהגות המובאות מסברות ,היפך האר"י הקדוש ,שמההנהגה
מגיע להסבר שהוא גלוי.
אמנם הח"י המציא וחידש הרבה הנהגות שאינן מקוריות ע"י סברות (הוספתי
רשימת תפילות יו ובקשותיו כדי שהלומד היקר יצליח לטהר את סידורו את זוהמת
הח"י:
המצאות הספר ח"י
המצאת הח"י
קשירת הלולב (חלק ב')
הכף החיים סופר (תרנ"ד ,י"ג) מביא דעת הח"י לקשור ו' קשרים ,אבל בלי
לציין את המקור.
קודם כל יש להעיר שמנהג העולם הוא לחומרא (ב''ה) ולא לאגד את
הלולב ביום טוב אלא בערב יום טוב( .שע''ת תרנ''א ג') .יש להזכיר המנהג
הטוב של כמה ספרדים ,שנהגו לקשור הלולב ,בחוט של משי ,ליפות
ולהדר הלולב .המנהג הזה קודם עוד לפני הח''י.
אלא שהח''י דחה את המנהג הזה וקרא אותו מכוער (!!) .וכנראה
שהצליח לעקור מנהג עתיק וקדמון ,תמורת מנהג חדשני ע''פ סברה.
מקווה ידים (חלק ב')
אמת ליעקב שאלתיאל בשם הח"י .הנה ,באמת ליעקב לרבי שאלתיאל
ניניו ז''ל ,מובא סדר נטילת ידים (דקכ''ב/ו) אם אי אפשר לשפוך עליו ט'
קבין או לטבול במקווה .והסדר הוא ,לשפוך מ' פעמים (כנגד מ' סאה) על
הידים עם תפילה וכוונות.
גם בדרך ישרה נמצא שם אותו סדר ,אלא שם ציין את מקורו הוא הח''י.
גם בבן איש חי (המקור חוזר לאמת ליעב ולא לח''י !?).
סדר הי'' ב כיכרות בכל סעודות של שבת וגם לימים טובים
המקור הוא מהח''י ואין ספר או סופר שקדם לו .כף החיים (סופר רס''ב-
ס''ק ב') מביא הדעה הזאת ,ולא מציין שום מקור . ...
אמנם ,לא קבלנו זה מהש''ס או הפוסקים או הזוהר .ואף לא ממקובלים
הראשונים ,ואין שום זכר ורמז בכתבי האר''י ז''ל .וזו עוד המצאה כל
שהיא.
מנהג הרב לדבר בשבת בלשון הקודש ולהרגיל אף בימות החול [נח-ע''א]
גם זה ,היא תוספת מיותרת .אמנם ,במקרה הזה ,הח''י פשוט משקר .הוא
ממציא שהאר'' י נהג להרגיל לדבר בלשון הקודש אף בימות החול .ואין
לזה בסיס .וכי ,לא מובן שהאר''י ז''ל היה מדבר בלש''הק גם בחול וגם
בשבת ?
אלא המילה להרגיל מסמן לנו שהאר''י ז''ל היה טורח את עצמו לדבר
בלש''הק.
36
ובאמת ,שהאר''י ז''ל היה גם מדבר בספרדית ,שער הכוונות ":היה מורי
ז''ל נזהר מאוד שלא לדבר בלשון לעז ביום שבת ,לא בלילה ,ולא ביום.
זולתי כשהיה אומר לנו איזה דרוש ,והיה צריך לאומרו בלשון לעז ,כדי
שיבינוהו העם השומעים .גם היה נזהר ,שלא לדבר שיחה בטלה ,או דיבור
של חול ,אפילו בלשון הקודש ,וכן היה נוהג בכל הימים טובים כמו
בשבת".
שלא ללמוד משנה בשבת/אמירת כגוונא לפני ברכו [מב-ע''ג]
יש להוסיף שכמה תלמידי חכמים טוענים שהבעש"ט תיקן בעצמו לומר
כגוונא ,כשפעם נמצא עם שניים מתלמידיו ביער ובלי מיניין להתפלל.
ובמקום ברכו אמר אז כגוונא( .צפונות ט"ז .סידור הראבי"ה .עדות
מתלמיד הבעש"ט ,רבי דוד לייקוש שסיפר לרבי אהרן אב"ד ק"ק לובר).
ועל זה העיר הרב משה בלוי מרמות ,שהח"י מביא כוונת כגוונא בברכו,
כלשון המקור הראשון ,הוא השל"ה הקדוש .אמנם ,הח"י לא תיקן
לאומרו.
ועל כך ,יש לנו מקור נאמן שרבי ישראל בעל שם טוב ,הוא בעצמו תיקן
כגוונא .ויש להוסיף ,שאם כן ,הבעש"ט אמר אותו פעם אחת ,ולא תיקן
לקבוע אמירה זאת ,אחרי שלא נמצא בסידורים של תלמידי הבעש"ט
הראשונים ,הפמלייא של מעלה .והטענה היא פשוטה :אם נכון הסיפור,
רבי ישראל הבעש"ט אמר כגוונא רק בגלל שלא יכל לומר ברכו .לכן
המתפללים במניין ויכולים לומר ברכו ,לפי הסיפור ,אין להם לומר כגוונא
...
מנהג הרב לקום בעת אמירת ופרוס [מו-ע''א]
שלמי ציבור בשם מהר''י סרוק בשם מוהרח''ו .ומצאתי בשולחן לחם
הפנים (ס' רס''א ד') לרבי יעקב רקח ,שהוא בעצמו בדק בסדור של רבי
ישראל סרוק זצ''ל.
אמנם ,כל זה לא מבואר בשום כתב-יד של רבי חיים וויטאל או של בנו
רבי שמואל .ומ''מ ,כבר הנגיד ומצווה מרמז על זה.
אך ,הח''י מביא כל זה בשם רבו (נר''ו ?!) .ומיכון שהמקור היחידי נמצא
בסדור מוהר''י סרוק ,לא ניתן לח''י אלא לזייף המקור כדרכו הרגיל.
כשהחזן גומר מלומר יום השישי ,הצבור עונה אמ''ת (ס''ת ברא אלוקים
לעשות) [מז-ע''ג]
ואין שום מקור אחר זולת הח''י.
מנהג לאכול תפוחים בליל שבת [ס-ע''ד]
וזו היא הנהגת שבתאית שאין לה מקור בכתבי חכמינו הש''ס המקובלים
הראשונים ,בפוסקים או בזוהר הקדוש.
אלא פשוט טעם נפול לח''י ע''פ שדה תפוחין קדישין .וזה אופיינתי לנתן
העזתי ,שהמציא חומרות יתירות ,היתירים שקריים ,וטעמים טפלים ע''פ
זוהר (לפי פרשנותו !) .ואין לזה כל ריח אלא טעם החטא.
יש לאמר מגדול בברכ''המז לסעודה רביעית [קו-ע''א]
זהו חידוש זר ומוזר .והנה הפוסקים ההולכים בדרך הח''י בדין הזה :
החסד לאלפים (לר''א פאפו ז''ל) ,הבן איש חי ,והכף החיים סופר.
וכנראה שזה מיוסד על הרד''א.
37
ועדיף ללכת אחרי רבי רפאל מסעוד אלפאסי זצ''ל שחולק על הח''י,
ומחזיר המנהג הקדום לומר מגדיל.
מזמור (קמ''ח) הללו את ה' מן השמים.
והיא הוספת הח''י .ואין לה מקור לא בסידורים עתיקים ,ולא בכתבי
האר''י הקדוש .לא בשמונה שערים ,ועולת תמיד ,ונגיד ומצווה ,וחמדת
ישראל .ואע''ג שכתוב בפרע''ח ובמבוא שערים הנדפסים לומר המזמור
הזה ,בפע''ח או במבוא שערים בכתב יד ,ליתא.
יש להעיר שהפרי עץ חיים הראשון נדפס בקארעץ בשנת תקמ''ב/ג ,כמעט
נ' שנה אחרי הח''י הראשון !
וכתוב בפע''ח דפוס ראשון " :שצ''ל קודם ברכת הלבנה (מזמור) הללו את
ה' מן השמים עד חק נתן ולא יעבור!!! ".
מזמור שיר למעלות אשא עיני אל ההרים ,מזמור הללו אל בקודשו,
ואמירת תנא דבי רבי ישמעאל ,הם מהשל''ה הקדוש.
אמנם ,מזמור אלוקים יחננו ,ואח''כ לנער שולי הבגדים ,הוא מהח''י.
גם לומר הפסוקים :כדנא תאמרון וכו' .ועיין בשלמי חגיגה ,דרל''ג (דק''ה
למהדורא החדשה ,דפוס אהבת שלום ,תשס''ג) ,שרבי אברהם חאיון
המגיה ,כותב בציטוטו הח''י "ויש פסוק זה י''א תיבות [ ]...דומה דודי
לצבי וכו'."...
ואיני יודע אם מטעם המגיה רבי אברהם ,או מטעם ישיבת אהבת שלום.
מ''מ ,החשש היה מוכר .ואם כן למה להשתמש בספר שמוטל בו חשש ?
(ועיין עוד בשלמי ציבור דפוס ראשון לאהבת שלום ,בסוף תפילת ערבית
של שבת ,שיש הערה מעניינת לגבי יגדל אלוקים חי ,המובא לומר בשלמי
ציבור .ואיך רבי יעקב ישראל אלגאזי התנגד להאר''י הקדוש ?! התשובה
היא :על פי הח''י ,שהוא עצמו הדפיס .מעניין שגם אותה הערה של
אהבת שלום נתעלמה בדפוס אחרון תשס''ג).
ברכת מעין ז' בשבת שחל בפסח
יוצא מהשו''ת וישב הים (ס' ח') לרב יעקב הלל שליט''א ,ראש ישיבת
אהבת שלום שבירושלים תובב''א ,שמה ששאלו חכמי מערב להרש''ש
(נהר שלום דלא-לב) ,הוא ע''פ הסוד .יש להעיר שלח''י ,הוא גם ע''פ
ההלכה.
מ''מ ,אף שמובא בשו''ת וישב הים ,בשם כמה ראשונים כהרד''א ,ואחרים
שאינם חלקו בנושא (כהרמב''ם ,הרי''ף ,והרא''ש ,ואין לסמוך על דעתם
בזה ,מכיוון שאינה להלכה .ומה מועיל לפרש את דברי גאוני עולם האלו,
לטובת מא' מהצדדים של המחלוקת ,כשברור שלא בררו את דעתם
להלכה ?) ,העניין נשאר סגור וסתום בכתבי האר''י ז''ל ,ותלמידו המובהק
מוהרח''ו ובנו מוהרש''ו.
ופשיטא לן שדעת האר''י הקדוש היא לא לברך ברכת מעיין ז' בשבת שחל
בפסח .ואף שהרש''ש מסכים ע''פ הסוד לאומרה ,אין לנו לזוז מדברי
האר''י ז''ל שהוא הוא קיבלם מאליהו הנביא ז''ל ,מה שאין כן למקובלים
האחרים !
הנה ,האר''י ז''ל הלך כדעת רבינו נסים גאון זיע''א ,שאין לומר ברכת
מעיין ז' בשבת שחל בפסח ,כי פסח ליל שימורים הוא .וזה נמצא בשבחי
האר''י ז''ל לרבי חיים וויטאל.
38
עוד ,מה שכתב הר''הג יעקב הלל שליט''א בשו''ת וישב הים (ס' ח',
דקמ''א ,ע''ב) אינה טענה.
מסיבת גדולת חכמה או צדקות חכם אחד אפשר להשפיע בנדון ? אין
ספק שהרש''ש היה מגדולי מפרשי האר''י ז''ל ,חכם וצדיק גדול ,וחלילה
לזלזל בו ,אלא שהוא אינו האר''י הקדוש .וגם לא גלגולו .וכל זה מבואר
בחלק ג' ,לקונטרס שלנו .ואכמ''ל.
וכבר החיד''א הבין את זאת ,ומביא שדעת האר''י ז''ל בלי ספק הינה לא
לומר ברכת מעיין ז' בפסח שחל בשבת( .ברכ''י ס' תרמ''ב)
לסיכום ,יש מקום לאלו הסומכים על דברי הרש''ש והח''י לומר ברכת
מעיין ז' בשבת שחל בפסח ,בין ע''פ הפשט ,בין ע''פ הסוד.
אלא שדעת האר''י הקדוש היא להיפך ,לא לומר הברכה הזאת ,כרוב
הגאונים ,הבית יוסף והשו''ע ,כי ליל שימורים הוא !
וגם זו דעת החיד''א בשיורי ברכה.
שקית מלח בליל א' לספירת העומר
והמקור הוא בח''י.
ו' קשרים ללולב
השו''ע וב''י (ס' תרנ''א) מביאים בשם ראשונים שיש לקשור ב' קשרים.
ולרמ''א צריך ה' קשרים.
אבל בשום מקום בכתבי האר''י ז''ל האמיתיים ,כתוב שיש ו' או ח''י
קשרים לקור בלולב.
והכף החיים סופר (תרנ''ד י''ג) מביא דעת הח''י ,בלי לציין מקורו !
אחות קטנה בליל ר''ה א' לפני אמירת מזמור של ראש השנה
וזה היפך דעת השל''ה הקדוש (עמוד התשובה דכ''ב) כך שעולים בקדושה,
מהפיוט אחות קטנה לאמירת מזמור של ר''ה (הנכתב ברוח הקודש
כידוע).
סדר ראש השנה
הח'' י נכנס פה במה שהוא מביא בשם המגיד מישרים [(שאינו הגירסא
שלנו !?) שנעתק ברוב מחזורי הספרדים ,ובמיוחד ,של ליוורנו] ,לערוך
הסדר אחרי המוציא ונותן המקור במגיד מישרים .האומנם ,הח''י גם
בסדר של ראש השנה ,שיקר ,והביא לשון זרה שהדביק למגיד מישרים.
ובאמת ,אפשר שזו הייתה יכולה להיות הנוסח האמיתי של המגיד
מישרים ,מכיוון שאביו נביא השקר נתן בנימין העזתי ,הדפיס בעצמו
החלק הב' להמגיד מישרים !
מ''מ ,גם פה בספר ח''י ,נתן העזתי המציא מקורות שקריות כהרגלו .לשון
הציצית נובל צבי ,מו''ר הר''הג רבי יעקב ששפורטאש מווהארן מותאם
היטב ברוב המקומות ,לתיאור מטרת נתן העזתי ,ואיך הוא ממציא
מקורות.
נוסח בישיבה של מעלה [סז-ע''ד]
כתר שם טוב גאגין הביא כמה נוסחאות ,בשם כמה ראשונים.
גם מרן השו''ע (תרי''ט –א') מביא נוסחו .סוף דבר ,רוב הראשונים
שמביאים התפילה הזאת ,גורסים להתפלל עם העבריינים .חוץ ממהר''ם
מרוטנבורג ,שגורס לעבריינים.
39
כבר ראינו הרבה פעמים שמטרות הח''י העיקריות הם לסתור דברי האר''י
ז''ל או לעקם אותם .אמנם ,נתן העזתי (שר''י) בח''י ,רוצה גם לבלבל את
הדעות וגם לעקור מנהגים ונוסחאות עתיקים .ובדרך כלל ,הוא מסתמך
על ציתות הזוהר ומפרשה כטעמו.
וזה באמת היה דרכם של השבתאים .על זה עמד הגאון היעב''ץ ,וכתב מה
שכתב אודות הזוהר.
אף כאן ,אפילו שהטור ,והשו''ע ,גרסו אותה גרסה שהיא להתפלל עם
העבריינים ,החמדת ימים דחה את כל הפוסקים האלו ,ובחר בנוסח
מחודש ומיישב את אמונתו .כך יצא הגרסה החדשה ,נגד כל מסורת :
להתפלל את העבריינין.
ועל זה סמכו הרבה אחרונים ,ועזבו נתיבי האמת.
מזמור שיר חנוכת הבית אחרי הדלקת נרות (אחרי הנרות הללו)
מנהג קדמון לומר מזמור שיר חנוכת הבית לדוד אחרי הנרות הללו ,כבר
מובא במחזור הספרדים מחזור פאנו משנת רס"ג ( 0011למיניינם) וכן
בסידור רפ"ד ( )0054הנדפס בוניצ'יה ,קודם האר"י ז"ל והשל"ה הקדוש.
ברור שמקורו אינו מספר המטונף חמדת ימים.
ג' פעמים אחרי קריאת
מנהג אמירת ארור המן-ברוך מרדכי
המגילה
הרב אורה ושמחה (דכ''ג ,ע''ב) הרגיש בזרות המנהג הזה ,מכיוון שאין מקור בהוספה
הנוראה הזאת ,וגורמת באמת זלזול כבוד בית הכנסת (כמה וכמה שעוזבים את המקום,
כשהש'' ץ חוזר כאילו בכוונה עמוקה כל פיסקא ג' פעמים .הלוא ,זה טורח ציבור מוכר !)
וזלזול התפילה (התפילה עוד לא נגמרה ,ואנשים הולכים) .ואין צריך לומר על הקלות
ראש.
ויש לעיין בשולחן לחם הפנים (דקמ''ו ס' תר''צ אות ב') לרבי יעקב רקח ז''ל ,שמביא
המנהג הזה בשם שערי רחמים (שכידוע ,אינו הסידור המקורי לרבי חיים הכהן ,תלמיד
רבי חיים ווטאל ,ומכיל הוספות רבות שהמדפיסים לקחו מהח''י .והנה ,הסדור הזה
נדפס בסאלוניקי בשנת תק''א ,7177/י' שנים אחרי דפוס ראשון של הח''י באיזמיר
בתצ''א . )7117/אבל מקור הדבר אינו אלא בח''י.
גם הרב מועד לכל חי (שבדרך כלל תומך בח''י) דוחהו ומסיק כהרב אורה ושמלה ,לא
לחזור על כל פיסקא ג' פעמים ,אלא סגי בפעם אחד .וידוע היום שמנהג הזה אינו רמוז
ומוזכר בכלל בכתי האר"י ז" ל האמיתיים ואף בשום ראשון ואף בחכמי דורו של השו"ע
והאר"י ז"ל.
אכילת בשר אחרי החלב
מוסבר בספר חמדת יוסף לרב מזרחי בעל הסידור עוד יוסף חי.
הח'' י מצא מצווה לאכול בשר מיד אחר החלב באותה סעודה (והאר''י ז''ל
היה ממתין יום אחד שלם בין חלב לבשר ולהיפך !)
הח''י גרם לקהילת איזמיר חלק גדול של חכמיה ,לטעות ולנהוג כהח''י,
לאכול לכתחילה ,בשר אחרי חלב באותה סעודה.
ועיין משא חיים לרבי חיים פאלג'י ז''ל ,שביטל המנהג לא הגון הזה,
מאיזמיר.
סדר ט''ו בשבט
שאלוניקי ,תקי''ג0501/
41
והסדר רובו ככולו נתייסד ע''י הח''י.
מקווה (טבילת) ידים [כב-ע''ב חלק שבת]
תופעה מוזרה נמצאת אצל כמה מהפוסקים ,להעלים מקור דברי הח''י ,או
להביא מקור שני ולא ראשון.
הנה ,באמת ליעקב לרבי שאלתיאל ניניו ז''ל ,מובא סדר נטילת ידיים
(דקכ''ב/ו) אם אי אפשר לשפוך עליו ט' קבין או לטבול במקווה .והסדר
הוא ,לשפוך מ' פעמים (כנגד מ' סאה) על הידיים עם תפילה וכוונות.
גם בדרך ישרה נמצא שם אותו סדר ,אלא שם ציין את מקורו הוא הח''י.
גם בבן איש חי (המקור חוזר לאמת ליעקב ולא לח''י !?).
אמנם הסדר הזה של הח''י מקורו ב...שקר .וכי ,הוא כותב שמצא כך
בכתבי הרב שבמצרים (שהיו בידי רבי שמואל וויטאל) .ואין לזה ניצוץ של
אמת !
שיש לנו כתבי יד קודשו של מוהרח''ו וגם של בנו רבי שמואל ,ואין סדר
כזה שמופיע בו !
עלינו לשבח (עיין קונטרס נגד הרב מאזוז)
הח''י הוסיף ולא גורלנו ככל המונם ,במשקל של ד' (שלא עשנו כגויי
הארצות -ולא שמנו כמשפחות האדמה -ולא שם חלקנו בהם).
וערערו על הר''הג מאיר מאזוז שליט''א כמה גאונים אחרים .ובאמת,
היינו מצפים שהגאונים יכרתו את המקור שהוא הח''י.
ברוך הוא וברוך שמו
העניין הזה לא מסומן בח''י.
אמנם ,תמוה שפוסק אחרון ידחה דברי פוסק ראשון ,בלי סמך על ראשון
אחר או בתלמוד.
הנה ,הדין לענות ברוך הוא וברוך שמו על כל ברכה וברכה ,מוזכר בטו''ר
בשם אבי אביו (רבינו יחיאל אבי הרא''ש) .ולא ראינו ראשון אחר המוסיף
על דבריו או הדיחהו .גם מרן של כל ישראל הוא מרן השו''ע (קכ''ד ,ה'),
גרס אותו דין ,שיש לענות ב''ו וב''ש על כל ברכה וברכה.
והנה ,כ 111-מאות שנה אחרי הרא''ש זיע''א ,מתעורר המחלוקת ,ע''י
פוסק אחרון ,שאין לו על שום ראשון לסמוך .הרב דבר שמואל ,רבי
שמואל אבוהב זצ''ל ,מעיר שאין לענות אלא בברכה שאינינו יוצאים ידי
חובתנו .כך שאיננו נכנסים בספק הפסק בברכה.
עד רבי שמואל אבוהב לא ראינו ולא שמענו !
אלא שבאמת ,לא מן התימה הוא .שרבי שמואל אבוהב היה הראשון
בווניציה (לפניו ,ובצורה יותר תקיפה ,רבי יעקב ששפורטש זצוק''ל בק''ק
אמסטרדם) ,שיצא נגד ש''צ יש''ו ונביאו השקר ,נתן העזתי שר''י ,וכתב
אז הקונטרס זכרון בני ישראל ,על כל המאורעות שאירעו ע''י ש''צ יש''ו
ונתן העזתי שר''י ,אגרות הנביא השקר ,וחרמות הבית דין של ווניציה
וחכמיה ,על אותם רשעים.
ובאמת ,יש להבין את רבי שמואל אבוהב זצ''ל ,שרצה לדחות את כל קוץ
של שבתאות .כך שהוציא הדין הזה ,למנוע לאנשים לענות ב''ה וב''ש,
ויגרום אז באורך הזמן ,שאנשים לא יענו יותר ,אף בברכה שאינו יוצא ידי
חובתו.
הקשר בין עניית ב''ה וב''ש לשבתאים ?
41
הם היו משתמשים בו כשימושם בזוהר הקדוש .כך שהיעב''ץ ,כמו רבי
שמואל אבוהב ,ניסה להרחיק את האנשים מהנהגות השבתאים.
והנה :ברוך הוא ברוך שמו (כמו שהרבתי לשמוע ,לצערי ,בקהילות רבות,
בהגרעת אות ו''ו -ז''א במקום לומר ככשורה ,ברוך הוא וברוך שמו),
גמט' עם הכולל (ז''א עם המילה) :
100אותה גמטריה של שם ש''צ יש''ו.
סיפור נס יהודית
מקורו בח''י .ותיאור הסיפור מאוד מופתע ואין רוח החכמים נוחה בו.
הוא הכניס בסיפור ,עניני זנות .והנה ,באוצר המדרשים (עמ' ע''ד) ,הר''הג
קנבייסקי שליט''א הרגיש בדבר ,וכתב שאין לסמוך על הסיפור הזה ,כי
הוא ממקור טמא ,וטעם מינות יש בו.
ה-יהי רצון בברכת השיבנו
שאלה נוספת נתעוררה במשך כתיבת הספר נקמת ישראל ויהודה.
איך המדפיסים ,שהרבה פעמים היו גם הם חכמים גדולים ,העדיפו
תפילות של הח''י לתפילות האר''י הקדוש ?
וגם שאלה לאלתר ,מי אישר לחכמים אף גדולים ,לשנות נוסח תפילות
תנאים ואמוראים )עיין הרחיד''א ששינה נוסח ווידוי רב ניסים גאון או
תפילה המובאה בתפילת שחרית של חול.
הנוסחאות השונות
להאר''י הקדוש
יהי רצון מלפניך שתחתור חתירה מתחת כסא כבודך
ותקבל בתשובה את פב''פ כי ימניך פשוטה לקבל שבים.
נוסח ע"פ כתי"ק למוהרח"ו .תפילת חיים ריינר.
להבדיל להח''י
יהי רצון מלפניך ה' או''א שתחתור חתירה תחת כסא כבודך
להחזיר בתשובה שלימה כל פושעי ישראל ,ובכללם תחזירני לי פב''פ
בפרט לפב''פ בתשובה
ואלו כמה דוגמאות .לא הבאתי כאן את כל המצאותיו של הח"י (כלקרוא את
הזוהר אף שאינו מבין) .ופלא גדול שסך הכל ,רוב הבאים אחרי האר"י הקדוש
זיע"א ,לא הלכו בדרכו ,וחלקו עליו ושינו ממנו .וגדולי עולם לא טפסו את
המרמה ? ואנו הקטנים כן ?
אלא כבר רבי יהודה פתייה זצוק"ל בספרו מנחת יהודה (פרק ישעיה) גילה את
מטרת המחבר חמדת (ה)ימים לטעות דווקא גאוני וגדולי תורה.
42
נוסחי תפלות ולשם יחוד שנתפשטו מהרב המחבר בספרי הקדמונים
בעילום שמו
החיד"א בקונטרס תורת השלמים סי"ח הנד' בסו"ס "לדוד אמת" ,ציטט
מקונטרסיו של המקובל ר' משה זכות אזהרות וכוונות עם נוסח תפלה קודם
כתיבת ס"ת ,כאשר בתוכן התפלה ניכרים בבירור לשונותיו של מחבר
החמ"י ,ובלי ספק קיבלה הרמ"ז מרבו החמ"י.
החיד"א בס' "כף אחת" אות כ" ה הביא רשימת עשר זכירות עם נוסחי
תפלות לכל זכירה בפ"ע כשהוא מציין כי העתיקם מסו"ס "פועל צדק" (ואינו
תח"י) ,והרגיל בנוסחי התפלות שבספר חמ"י יבחין בעליל בלשונות זהים
לנוסחי התפלות הנזכרות שבלי ספק יצאו אף הם מיסודו של המחבר.
תפלה קודם לימוד קבלה שנדפסה בראש ספר "עץ חיים" ,אין ספק
שנתייסדה מהרב המחבר והוא שהותירה בראש ספר זה מאחר והיה
מראשוני המעתיקים של ספר עץ החיים ממה שראה בכתיבת ידי מהרח"ו,
וכפי שהעיד בעל השערי ציון בהקדמתו כי קיבל רשות מר' בנימין הלוי
להעתיקו ממה שהיה תח"י.
תפלה קודם לימוד תורה המועלת לזכירה שנדפסה בס' עטרת זקנים לר'
מ"מ אוירבוך זצ"ל בגליון לשו"ע או"ח סי' קנ"ה ,מיוסדת ממחבר החמ"י וכפי
שניכרים בה לשונות זהים לתפלה שייסד החמ"י לזכירה בקונטרס שני אות
י"ג וכן ליתר נוסחי תפלותיו( .הערת ר' ב .מועלם שליט"א).
נוסח לשם יחוד עם כמה מקראי קודש המיוסדים בר"ת הוי"ה לאומרן קודם
ברכת החמה ואשר נדפסו ברבות השנים בס' שדי חמד ,קרוב לודאי
שנתייסדו ממחבר החמ"י.
נוסח לשם יחוד בשעה שבודק כנפי הטלית מכשרותן הנדפס בראש הסידור
"תפלה מכל השנה" בעיר ברלין שנת תנ"ט ,אין ספק כי נתייסד ע"י מחבר
החמ"י ,ומובן מאליו מדוע נדפס שם נוסח זה בין יתר נוסחאות לשם יחוד
שהובאו בשערי ציון על אף שלנוסח זה אין זכר בשערי ציון ,מאחר ונעתקו
כולם מקונטרס אחד ששלח המחבר לערים ההם.
נ וסח תחינה ארוכה לעצירת גשמים עם סדר מזמורי תהלים הנדפס בס' "יד
כל בו" ובספרי שערי ציון המאוחרים ,בלי ספק מקורה ממחבר החמ"י שייסד
את מרבית מהתפלות שבספר שערי ציון.
נוסח תחינה ליורדי הים הנדפסת בשנת תע"ז בסידור שער השמים דף
קמ"ג ע"ב ,אין ספק כי מקורה ממייסד התפלות בדורו ,ואשר עליו העיד
השל"ה הק' בספרו כי מצא בקונטרסי מייסד התפלות נוסחי תחינות רבות
שייסד לכל ענין וענין בפני עצמו ,ואולם על אף שתפלה זהה לזו כבר נדפסה
ב"תקון סדר הטבילה" שהפיץ מחבר החמ"י בערי אשכנז בשנת שע"ו ,מ"מ
מאחר והובאה שם בקיצור לשון מכפי שנדפסה בסידור השל"ה מוכח בבירור
43
כי סידרה מחבר אחד בתקופות שונות ועל כן מטבעות הלשון שבהן חלוקים
זמ"ז.
פרק ג -דבר בשם אומרו -מנהגים ונוסחאות שנשתרשו בתפוצות
ישראל מספר "חמדת ימים"
עניני תפלה וקריאת התורה
נוסחת ברכת המינים הפותחת וחותמת במינים ,שנתפשטה בסידורים רבים
ובפרט בסידורי הספרדים שנטו בזה אחר הגאון חיד"א בספרו קשר גודל
סי"ז סק"ז ושאר גאוני הזמן ,מקורן מספר חמדת ימים בפ"ו מחדש אלול
אות ע"ח ,שם כתב לתקן את נוסחת ברכת ולמלשינים שהיתה מצויה בימיו
כי לא נזכר בה שום צד של איבוד המינים על אף שזו עיקרה של תקנת אנשי
כנסת הגדולה ,ועל כן הביא שם את הנוסח המתוקן על פי הנזכר בתלמוד
ממה שמצא בנוסחאות ישנות וזה לשונה" ,למינים אל תהי תקוה וכל אויביך
וכל שונאיך מהרה יכרתו ומלכות הרשעה מהרה תעקר ותשבר ותכלם
ותכניעם במהרה בימינו ברוך אתה ה' שובר ומכניע מינים" ע"כ .נוסח הברכה
מינים :מדהים שנוסח הח"י לתקן את ברכת המינים הוא נוסח שמצא בנוסחאות
ישנות ,היפך כל הנוסחאות הקיימות בכתבי יד או בדפוסים .ואמנם ,נוסח בריר
וקיים נמצא בירושלמי והוא ומכניע זדים ! וכבר הבאתי בקונטרסי הקטן 'נקמת
ישראל ויהודה' יותר מ 41מקורות ,ישנים גם חדשים ,לנוסח הקיים אז קודם
ספר הח"י ,והיא ומכניע זדים .ואף שהחיד"א בחר בח"י ,אחרי שנמצא
בירושלמי ובבית יוסף נוסח ומכניע זדים ,מה לנו לזוז מדברי חז"ל ? ואיזה
מנהג אבותיהם הם שומרים ?
חתימת "ומכניע מינים"
מקור הראשון לנוסח ומכניע מינים נמצא בחמדת ימים .ומכיוון שנתן
העזתי שר''י ,היה רשע ,פושע ,וחישב הלא מאמינים באמונתו החדשה
(באמונת שבתא'' צב' יש''ו) כמינים ,שינה מטבע החתימה המקורית
לקטרג עליהם.
טעם א' :
מה שכתבו (לאחרונה הספר הטוב ,מגן אבות על מנהגי המערב הפנימי,
דצ''ה/צ''ו)) שעד שלא גילינו ראשון שגורס ומכניע מינים ,אין לחזור בו,
אולי יש שגורס כך .הטענה הזאת קלה ,כי לא על ספקות אנו חיים,
במיוחד כשרוב חכמינו הכריעו לומר ומכניע זדים .ומה לנו לגרש ולבטל
מסורת בת אלפי שנים ,נוסח ברור מתלמוד ירושלמי ,מהמדרשים עד
האר''י הקדוש ,ועד אחרוני זמננו ?
ע''פ סברה בת 155שנה המובאה בספר מפוקפק ?
וזה נגרם ע''י קפדנות מנהגים (חדשים יחסית) יתירה ,וחמדת המושכלות
על חיפוש האמת.
טעם ב' :
כל הסידורים ע''פ האר''י ז''ל ,מאוחרים הם ומעורבבים .ואינם סידורים
אמינים לכתבי האר''י ז''ל האמיתיים .ואין לנו לסמוך על אלו .והסידור
44
הראשון מודפס בזלקווא פחות מחמש שנים אחרי הדפסת הח''י באותו
בית דפוס (תצ''ד.)0510/
טעם ג' :
מעין הפתיחה.
הרבה חכמים הלכו אחרי הח''י ,והלכו אחרי סברה שיש לחתום כהתחלת
הברכה .מכיוון שמתחילים למינים ,יש לחתום ומכניע מינים .זה הטעם
של הח''י .ועל זה סמך החיד''א (ויש לדייק בלשון החיד''א שכותב ,ואיני
זז ממנהגי ,ולא כתב ממנהג אבותיי ,כהרגלו) ועוד גדולים.
אם כן ,יש לנו לחתום חונן הבינה ,כגירסאת הש''ס (בבלי ,ברכות י''ז) .גם,
לסברש''י ,יש לחתום ומכניע פושעים ,שכך כותב (ברכות שם).
ובאמת ברור שרש''י היה גורס זדים ולא מינים ,כן כתב (שם) :לכך סמכו
לה ברכת הפושעים [ ]...ושאר פושעים היינו זדים .עכ''להק .ואין שום זכר
למילת מינים אפילו.
עוד ,כל הסידורים העתיקים ( ולא החדשים כבית עובד או תפילת החודש)
גורסים זדים.
והנה להלן כמה מקורות בטעם ד'.
אמנם ,אם טענת הח''י הייתה נכונה ,היינו צריכים לחתום ומכניע
משומדים .שכך הוא הנוסח המקורי של הברכה (ועיין רש''י שכותב
ולמינים וכו'. ...המילה ולמינים לא מתחילה אלא נמשכת).
וכך מעידים הסידורים הראשונים :
כתי''ק רבי חיים וויטאל ,כ''י פע''ח ,שער הכוונות הראשון שנדפס
בשאלוניקי ,סידור האר''י לרבי משה מלובמילא .סידור רפ''ד ,רב עמרם
גאון ,רב סעדיה גאון ,סדור רבי שלמה ברבי נתן ,הכוזרי ,הרמב''ם ,סידור
הרוקח ,שו''ת הר''ש ,חידושי ריטב''א ,סידור רבי שלמה מגרמזיה ,סידור
ראב''ן ,ראבי''ה ,כוונות הרמ''ק ז''ל,
ועוד ,שהשו'' ע עצמו מביא נוסח פתיחת הברכה והיא למלשינים (ס' קכ''ו
ס' א') .יוצא לנו שהשו''ע מכנה הברכה ברכת המלשינים ,ולא ברכת
המינים !
כך שפתיחת הברכה בלמינים ,אינה קיימת אצל חכמינו .ורק לאחרונה,
דחו את כל חכמינו ונסו פתיחת הברכה ב-למינים ולמלשינים (לשמור
נוסח השו''ע) .ועד שהפוסקים והש''ס עצמו לא הקפידו בנוסח פתיחת
הברכה ,כי מקור הסברה הזאת נמצא בח''י ,שמחברו ,נתן העזתי ,שר''י.
טעם ד' :
אחרי כל זה ,הנה המקורות שלפיהן הגירסא (הברורה והמפורשת !) היא
זדים (ע''פ שערי תפילה לרבי יעקב רקח ז''ל ,ואחרי זה הוספות אחרות) :
ירושלמי (פ''ד ופ''ה) -טו''ר (ס קכ''ו) -רוקח (ס' שכ''א/שכ''ו) -תוספתא
(ברכות פ''ג) -חסדי דוד על התוספתא -תנחומא סוף פרשת קורח -ספר
תניא ס''ד -שבולי הלקט -בית יוסף (סקי''ב) -אורחות חיים ולבוש (ע''פ
הב''י) -הלכות גדולות (פ''ה דברכות) -רש''י בפרד''ס (דס''ב ע''א) -רד''א -
מנורת המאור (סק''ו) -כלי יקר (שמואל א' ס''ב) -מדרש ילמדנו -מדרש
ויכולו -ילקוט שמעני -תפילת כל פה (ד''ע ע''ב סקי''ח) -ילקוט
אחשווראש (ס''ג) -נאות יעקב -רב עמרם גאון -הרמב''ם (סדר תפילה) -
פ'ח (סקי''ח) -שלמי ציבור (דקל''א ע''ג) -הרב בן ידיד (פ''ב הלכות
תפילה) -תפילה לדוד (סע''ד) -היעב''ץ בעמודי שמים -סדר עבודה
45
ומורה דרך -מעשה אברהם (סז''ך) -תהלה לדוד -יערות דבש (ח''א ד''ז
ע''ג) -פתח הדביר (סקי''ח) -צפיחית דבש (סי') -שערי תשובה (סקי''ח) -
פרי מגדים (סקכ''ו) -חיי אדם (ל''א) -שער השמים דרך ישרה (דכ''ו) -כף
החיים (סט''ו אות ל''א).
האשכול (ח''א) ,סידור הקצר רבי יעקב צמח ,סידור הרמ''ק ,סידור חמדת
ישראל בכתב -יד ,סדור ספרד הישן (וניציה שנת ש''ד והלאה וגם דפוסי
אמשתרדם) ,סידורי אשכנז ,סידורי קטלוניא ,סידורי איטליא (מחזור
שונצין שנת רמ''ו) ,סדור בולוניא (רצ''ז-ש''א).
אם כן ,על מה סמכו באמת אלו שחתמו ומכניע מינים ?
על הח''י ?
ואין להם מקור יותר ישן מהח''י ,שבטח שלשלת האבות לא התחילה רק
לפני 551שנה !!
יש לציין שבתפילת כל פה ,סידור לרבי אברהם אנקווה הנדפס בלוורנו
(שנתתר''ח ,)0141/וגם בתפלת כל פה לרבי אליהו גג' ,הנדפס באלג'יר
(תרמ''ג ,)0111/שניהם גורסים ומכניע זדים.
סוף דבר ,מצאנו הוכחה סופית שיש לומר ומכניע זדים ,ולא ומכניע
מינים ,ממה שכתב החדו''ם לירושלמי ח''ג עמ' ,511שברכת מכניע זדים
היתה מודה על הכנעת אויבי ישראל ,וביבנה הוסיפו בה גם קללה למינים.
ובאמת ,הטעם שהח''י שינה את נוסח חתימת ברכת המינים ,פשוט עד
מאוד :
פרוש מינים ,מי שמאמין שהתורה אינה מן השמים ,משמעותו אפיקורוס
או ,תלמיד יש''ו הנוצרי .הח''י עדיף מינים לזדים ,בגלל שלא נכנס בסוג
הזה.
אמנם זדים ,פירושו פושעים .מה שהשבתאים היו ,ובפרט בעל הח''י הוא
נתן העזתי ,שתקנו מנהגים חדשים ,פירשו פירושים כזבים על הזוהר,
ובטלו מצוות דאורייתא ודרבנן.
ב .המנהג הנפוץ בקהילות רבות לקרוא את פרשיות התוכחה בלחש ,ואמנם
למנהג זה לא נמצא זכר בספרי הפוסקים שלא מנו כי אם את פרשת העגל
וכמש"כ המג"א סי' תכ"ח ס"ק ח' ,וכ"ה בכנסת הגדולה שם סק"ז והו"ד
בבאר היטב שם סק"ז ,וכ"ה בספר פרי חדש שם ,אלא שהוסיף הפר"ח שכן
נוהגים אף בפסוקי המתאוננים שבפרשת בהעלותך ואילו בפרשיות התוכחה
לא הזכיר כלום ,ובלי ספק נתפשט המנהג מספר חמדת ימים שציין לזה
בפ"ו משבת אות כ" ב שכן ראוי לנהוג ונימק שם טעם הדבר דאין להזכיר
בשבת שום דברי צער משום כבוד שבת ,וסמך דבריו על דברי הזוהר
בבראשית שמרהיטת לשונו נראה דאף בדברי קדושה שיש בהזכרתן צער
יש לחוש מלהזכירן בשבת ולאו דוקא בדברי חול ,מדכתב דבההוא תוספת
שבת אתנשי מיניהו כל מילי דחולא "כל" דחילו "וכל צערין וכל עקאן" כמה
46
דאת אמר ביום הניח ה' לך מעצבך ומרגזך ע"כ .כבר כתב השער
הכוונות ,בעניין לימוד שבועות ,שיש לקרוא פסוקי איכה בלחש ,כי
יום טוב הוא ואין להזכיר צער ויגון.
ג .מה שנהגו קהילות רבות מבני ספרד שכשקורא הש"ץ את פסוקי קריאת
שמע בקול רם מנמיך קולו כשמגיע לפסוק התוכחה של וחרה וכו' ,מקורו
מספר חמדת ימים שכתב כן בפ"ו משבת אות כ"ב ,וביאר טעם הדבר משום
שאין להזכיר בשבת שום דברי צער וכנ"ל לענין פסוקי התוכחה ,אלא שסיים
שם שכן היה נוהג אף בקריאת שמע שבימות החול ,ומדבריו נראה כי לבד
מן הטעם של כבוד שבת יש עוד טעם בדבר משום כבוד ציבור וכמו שהזכירו
הפוסקים לענין פרשת העגל .ועוד ,בשער הכוונות ,בעניין מוצאי שבת,
ש'' אסור להתאבל ולבכות על החורבן במוצאי שבת כי קדושת שבת נמשכת''.
קל וחומר בשבת עצמה שאין להזכיר שום יגון ואנחה.
ד .אמירת לדוד ה' אורי וישעי בחדש אלול ,מקורו מספר חמדת ימים בפ"ד
מפרקי אלול אות י" א ששם כתב טעם אמירתו סמוך לעלות השחר קודם
הסליחות וזה לשונו ,תאמר בתחלה מזמורי התשובה תפלה לדוד שמעה ה'
וכו' ,ואנכי נהגתי גם מזמור כ"ז לדוד ה' אורי וישעי ומזמור ל"ג רננו צדיקים
שנזכר בכל אחד מהם שלש עשרה שמות הויה כנגד י"ג מכילן דרחמים
שמתגלים ומאירים מראש חדש אלול ואילך כנודע ,ונכון לאומרם לראש
אשמורות בסליחות לעורר הרחמים עכ"ד ,ומנהג זה הביאו המשנה ברורה
בסי' תקפ"א סק"א בשם האחרונים ,וקרוב לודאי שכוונתו לספר מטה אפרים
שנמשך בזה אחר ספר חמ"י.
ואולם מנהג זה החל להתפשט שנים רבות קודם שנדפס המט"א ,מאחר
והובא בספר "לקוטי צבי" הנדפס לראשונה בשנת תצ"ח ,ואשר מחברו
נמשך רבות אחר הספר חמדת ימים או יתר ספרים כמו "שערי ציון" ו"זכרון
ציון" ,ואולם מלבד זאת נמשך מחברו אחר הספרים "שם טוב קטן"
ו"אמתחת בנימין" [נתן אשכנזי ?] המיוסדים מקבוצי כתבי יד ישנים אותם
הותיר מחבר החמ"י בערי אשכנז כמאה שנים קודם לכן וכמפורט בפרקים
דלהלן ,אלא שבאורח פלא זכה הספר לקוטי צבי לפרסום רב עד שנתפשטו
דבריו במחזורים רבים שציינו הדברים בשמו .כתוב בהקדמה שערי חמדה
בעניין הספר לקוטי צבי .מי לא יזעזע משם הספר ההולך בדרך הח"י ,הוא
ליקוטי צב'י
ואמנם על אף שהרב חמ"י הנהיג לאומרו לראש אשמורות קודם הסליחות
וכפי שנדפס ברוב סדורי הסליחות של עדות המזרח ,מ"מ בקהילות אשכנז
נתפשט המנהג לאומרו לאחר שחרית וערבית משום הטעם הנזכר בדבריו,
ואף החיד"א בסוף ספר "סנסן ליאיר" כתב לאומרו מר"ח אלול עד מוצאי
יוהכ"פ ובהו"ר אחר כל תפלה ,אלא שציין שם כי טוב לאומרו כל השנה אחר
התפלה[ .ובנוסח ספרד נהגו לאומרו בשחרית ובמנחה ולא בערבית,
ומסתבר שנמנעו לאומרו בערבית משום שאין אומרין פסוקים בלילה ,ועי'
47
מה שהאריך בזה הרה"צ ר' משה הלברשטאם זצ"ל בשו"ת דברי משה סי'
ל"ד] .אמירת מזמור לדוד אורי וישעי כל חודש אלול עד שמיני עצרת
הרב שולחן לחם הפנים מזכיר המנהג בשם הח''י (ח''ד-דט''ו-ע''ד) ומביאו הרחיד''א
בסנסן ליאיר לומר המזמור אחרי התפילות ,ואף לאומרו משך כל השנה.
גם הסידור שערי רחמים (דכ''ד) לרבי חיים הכהן (תלמיד למוהרח''ו ,ויש לציין שאינו
סידורו המדויק אלא קצור ועוד ,מה שהוסיפו המדפיסים לסידור בגוף הספר או
בצדדים ,הוא לפי הח''י .עיין דוגמא בחלק לראש השנה בסדר הסימנים) מביא לומר
המזמור הזה אחר עלינו לשבח להגיד עליו הקדיש ,מר''ח אלול עד שמחה תורה.
הדיון פה לא נוגע לשאלה מה מקור אמירת המזמור הזה גם לאשכנזים ,גם לספרדים.
כי אפשר למצוא מקורות קדומות לח''י ,אלא שהכביד בכוונה לגרום טורח ציבור וכך
הוסיף מזמורים בהתחלת סדר הסליחות ( וזאת הכוונה של הרשע הזה ,שהציבור יקרא
תהילים אלו לפני אשרי ,ויאמר בריצה הסליחות – להעדיף הטפל לעיקר) וגם בסוף
התפילה.
וזאת ,כדי לבטל המנהג הקדום והמקורי לומר המזמור כ''ז אחר קווה ,ורק בתפילת
שחרית.
ה .תקוני נוסחאות לא מעטי ם הוכנסו לתוך המחזורים וסדורי התפלות
והסליחות שהחלו להתפשט מיד עם צאת הספר חמדת ימים לאור עולם
ומה תימה שהח" י סילף ושינה מסדר עבודת יום הכיפורים להרמ"ע מפאנו [וודאי שאם
מחבר הח"י היה רבי בנימין הלוי ,לא היה גורע או מוסיף אות אחת מהסדר שרבו הרמ"ע
– לפי דעת ההקדמה שערי חמדה – סידר בעצמו] ,שכך היא דרכו ,להביא מקורות בלי
לציין בעל השמועה ,ולהעביר אותו לזכותו.
נוסח בישיבה של מעלה [סז -ע''ד]
כתר שם טוב גאגין הביא כמה נוסחאות ,בשם כמה ראשונים.
גם מרן השו''ע (תרי''ט –א') מביא נוסחו .סוף דבר ,רוב הראשונים
שמביאים התפילה הזאת ,גורסים להתפלל עם העבריינים .חוץ ממהר''ם
מרוטנבורג ,שגורס לעבריינים.
כבר ראינו הרבה פעמים שמטרות הח''י העיקריות הם לסתור דברי האר''י
ז''ל או לעקם אותם .אמנם ,נתן העזתי (שר''י) בח''י ,רוצה גם לבלבל את
הדעות וגם לעקור מנהגים ונוסחאות עתיקים .ובדרך כלל ,הוא מסתמך
על ציתות הזוהר ומפרשה כטעמו.
וזה באמת היה דרכם של השבתאים .על זה עמד הגאון היעב''ץ ,וכתב מה
שכתב אודות הזוהר.
אף כאן ,אפילו שהטור ,והשו''ע ,גרסו אותה גרסה שהיא להתפלל עם
העבריינים ,החמדת ימים דחה את כל הפוסקים האלו ,ובחר בנוסח
מחודש ומיישב את אמונתו .כך יצא הגרסה החדשה ,נגד כל מסורת :
להתפלל את העבריינין.
ועל זה סמכו הרבה אחרונים ,ועזבו נתיבי האמת.
מנהגי שבת קודש
ו .נוסח וינוחו "בם" בתפלת מנחה של שבת שנתפשט בכל תפוצות
ישראל ,מקורו מספר חמדת ימים שהעיר לזה מדיליה ונימק שם
טעמו ע"ד הסוד {עי' פט"ז משבת אות י"ט ,ובפ"ו אות כ"ט} ,וכ"ז
48
לבד מנוסח וינוחו "בה" בליל שבת ונוסח "בו" בשבת בבקר שהביא
החמ"י ,ועל אף שבאלו ציין החמ"י כי מקורם מהאריז"ל ,מ"מ לא
נתפשטו בסדורים עד להדפסת החמדת ימים לראשונה בשנת
תצ"א[ .וינוחו בה-בו-בם ,מקור הנוסח אינו מהח"י או מהרש"ש ,אלא כבר
היה קיים בזמנו של מוהרש"ו ,כפי שציין בהגהותיו על הלבוש ,שהוא מנהג
הספרדים ,ולאו דווקא ע"פ קבלה וכך היא דעת השיירי כנסת הגדולה המובא
במחב"ר ס' רס"ח ס"ז .ואף בזמן מוהרח"ו שהביא את הנוסחא הזאת בספרו
עץ הדעת הטוב .אמנם ,אין מקור לתקן את הנוסח הקדמון ע"פ דיקדוק
ולשנות במנחה ''וינוחו בם שבת קדשיך'' ב''שבתות קדשיך'' ,כי כל השינויים
האלו (בה-בו-בם) אינם אלא 'בחינות' השבת ואינם תלויות בדקדוק
התפילה].
ז .נוסח ישמחו במלכותך הנדפס ברוב סידורי הספרדים והתימנים
בג' תפלות של שבת חלוק בלשונו זמ"ז ,דאילו בתפלות ערבית
ומוסף חותמין בו חמדת ימים אותו קראת "זכר למעשה בראשית",
ואילו בתפלת שחרית מסיימין בו חמדת ימים אותו קראת ואין
חותמין בו "זכר למעשה בראשית" ,ומקורו מספר חמדת ימים
כמש"כ המחבר בפ"ו משבת אות ל"ו ,ופי"א אות ס"א ,ופי"ג אות
י"ג( .הערת הר' מ .קרואני שליט"א)[ .מקור לא לחתום בעמידה של
שחרית שבת ,זכר למעשה בראשית ,אלא כן לחתום במוסף ,הוא
מדברי מוהרש"ו בהגהתו לשער התפילה לאביו מוהרח"ו].
ח .מנהג קריאת שיר השירים בציבור בערב שבת קדש שנוהגין בו
קהילות ספרד לקרותו כל הציבור יחדיו קודם קבלת שבת מקורו
מספר חמדת ימים[ ,מנהג קריאת שיר השירים מקורו קדום לח"י,
נמצא בדברי מוהר"א גלנטי זצוק"ל יש נוהגין 1לקבל שבת ,אחר מנחה
מלובשים בבגדי שבת קורין שיר השירים ,ואח"כ הפיוט של הקבלת
שבת בואי כלה (לכה דודי)..אור צדיקים (כ"ח ,ט') .תקוני שבת
למוהר"א הלוי ברוכים].
ט .מה שנהגו בקצת קהילות הספרדים לדלג בכל שבת את שני הבתים
שבפיוט לכה דודי המזכירים את החורבן כמו מקדש מלך והתנערי מעפר כו',
מקורו ע"פ ספר חמ"י שהעיר לזה בפ"ה משבת אות ס"ג וסמך דבריו על
דברי הזוהר ומי יעיז לקצר בפיוט רבי שלמה הלוי אלקבץ זצוק"ל פוסק
ומקובל ומשורר ? אדרבה ,אלו פסקאות העוסקות בגלות ובצפייה לישועה .לא
כן אצל העזתי הרשע ,שגרע והוסיף בנוסח הקדום ,וכל מילותיו שקר וכזב,
שמקורו בש"צ יש"ו .וכבר העידו על מוהרח"ו עצמו שהיה שר את הפיוט הזה
בקבלת שבת ,ובשלימותו כמודפס אז[ .נגיד ומצווה וסידור קיצור הכוונות
למהר"י צמח].
1הנהגות רבי אברהם גלנטי הראשון זצ"ל בזמן האר"י ז"ל ס' כ"ח ,ס"ס החזיונות ,דפוס שובי נפשי.
49
יב .מנהג אמירת הפיוטים של "אזמר בשבחין" "ואסדר לסעודתא" ו"בני
היכלא" שייסד האר"י הקדוש לסעודות השבת ,לבד ממה שהספר חמדת
ימים שימש כגורם גדול להתפשטותם באותם ימים באשר היה ראש וראשון
להפצת משנת האריז"ל וגוריו ע"ד הפשט ,עוד ידיו רב לו בהתפשטות סדר
אמירתם ,דאילו האר"י הקדוש תיקן לאומרם בתוך הסעודה קודם ברכת
המזון וכפי שציין החמ"י בפ"ז משבת אות ל"ה ,ואילו המנהג שנתפשט בכל
תפוצו ת ישראל וכנדפס בכל הסדורים הוא לאומרם קודם הקידוש.
ומקור השינוי ממנהג האריז"ל הוא ע"פ מש"כ שם החמדת ימים בזה"ל,
והנה מנהג רבינו הקדוש האר"י ז"ל היה לזמר בשבחין אלו בתוך הסעודה
קודם ברכת המזון להיות כי הוא היה מלא רוח חכמה ומתכוין לפני הקידוש
כוונות וייחודים אשר לא נגלו אלינו ולא פנה אל סדר הפיוט הבנוי על דרך
הכוונות הפשוטות לרואי השמש ,ועל כן אחז מזה וגם מזה לא השיב ידו הוא
ותלמידו מהרח"ו שהיה סועד אצלו בכל שבת ולא זזה ידו מתוך ידו כל
השבת כולו ככתוב בכתבים וזה על יתר הכוונות שלא נמסרו לו ,אז היו הרב
והתלמיד יוצאים בשיר ונמשכין בשי"ר המקודש לפני ברכת המזון ,אכן עיקר
יסודתו של פיוטים הללו יסד המלך לזמר אותם לפני הקידוש דבר השוה
לכל נפש ,ומשפר נוסחו תשכילהו בחמרא גו כסא וכו' ושכינתא תתעטר
בשית נהמי לסטר וכו' שהן הן הדברים הנאמרים לסוד הקידוש ולסידור לחם
הפנים הערוכים לפנינו ,וכן נהגתי וכך נהגו חבירי וכן נכון לנהוג ,עכ"ד.
לשיר פזמוני האר'' י הקדוש לפני הקידוש כי לא מסר לנו סודותיהם [
חמ"י נא -ע''ג]
מקור חלוקת הפיוט אסדר בשבחין מקורו ברבי ישראל סרוק שמסר למחבר
בעל תיקון שבת מלכתא הנדפס לראשונה בפארג והוא מוכרח מנוסח הפיוט.
שנוסח רבי ישראל סרוק קצת שונה משל רבי חיים וויטאל .ונוסח של מוהרח"ו
אינו מופיע לא שתקון שבת מלכתא ,ולא בספר ח"י ! כך שהנוסח הנפוץ הוא
של רבי ישראל סרוק.
לפי הח''י ,מכיוון שהאר''י ז''ל מסר סודות השירים האלו רק לתלמידו
המובהק מוהרח''ו זצ''ל ,ולא לנו ,לכן אין לשיר השירים האלו במקום
שנתקן להם ע''פ האר''י ,בסוף הסעודה ,אלא לתפוס רק את ההבנה
הפשטנית ,ולכן ,לאומרם לפני הסעודה.
ואיך חכמים גדולים ועצומים נחמדו לטענה הזאת הכסילה מכל וכל.
אם האר''י ז''ל מסר סודות השירים האלו רק לרבי חיים וויטאל ,איך
הח''י יודעם ? אולי פשוט ,האר''י ז''ל כתב אותם בלי כוונות כלשהן .ורק
התוכן שלפנינו הוא הוא השיר האמיתי ,בלי שום כוונה אחרת !?
האר'' י כתב השירים האלו עוד לפני שלימד את מוהרח''ו ז''ל .הנה ,מצוי
פירוש ע''פ הסוד על הג' שירים של שבת להאר''י ז''ל ,שחיבר רבי ישראל
סרוק ! כך ,שגם למוהר''י סרוק זצ''ל ,מסר האר''י הקדוש פיוטיו של שבת
!
אם יש לומר השיר הא' (אזמר בשבחין) לפני הקידוש כי מוזכר בשיר
עצמו עניין של הקידוש ,כמו שפירש הח''י ,למה המתקן בעצמו ,הוא
האר''י החי ז''ל בעצמו ובכבודו ,היה שר אזמר בשבחין ,אחרי המוציא
בתוך הסעודה ?
51
החלק למבצע על ריפתא ,הוא שיר בעצמו ,ולכן ,יש לאומרו לפני ברכת
המוציא .כך עיקם הח''י כוונות דברי האר''י ז''ל .ובחכמה עילאה דסתרא
אחרא ,הח'' י הכניס הנושא של ספק בין ברכת נטילת ידיים ,לבציעת
הפת .וכמה פוסקים הצטרכו למצוא היתר כלשהוא ,כדי לאפשר לשיר
למבצע על ריפתא לפני ברכת הקידוש .וכל זה תכסיסו של הח''י ,שרק
רצה לגרום הסיח דעת .אלא פגע ופגם בשלמות השיר אזמר בשבחין,
וחילק אותו לשניים .הנה ר''ת של אזמר בשבחין הם :אנ''י יצח''ק
לורי''א ב''ן שלמ''ה .בלי החלק הסופי שהוא למבצע על ריפתא ,פוגמים
בשם שלמ''ה ונשאר ש' ,ואז נשאר לנו אנ''י יצח''ק לורי''א ב''ן ש' .וכוונה
הרשע הח''י הוא ב''ן ש''בתאי).
גם ,נתן טעם פגום לומר למבצע על ריפתא בכל הג' סעודות של שבת
( ומה גם שראיתי מתחכמים השרים למבצע על ריפתא בסעודות מיוחדות
או סעודות מצווה ,לפני ברכת המוציא)
קטע של הח''י וטענתו ,על סודות שהאר''י ז''ל מסר למוהרח''ו בלבד ,ולא
לנו ,כך אין חלק בזה אלא על פי הפשט ,הם מילה במילה קטע של איגרת
של...נתן העזתי (שר''י) המובאה בקצור ציצת נובל צבי לרבי יעקב
ששפורטש זיע''א דצ''ט ע''א עמוד ב' בסוף הפסקא המתחילה ב"אבן
פנתה" וז''ל :
" שלא יקראו בזה הזמן התיקון שנתקן מקודם לכן על פי האר''י ז''ל
ותלמידיו ,ולא יתכוון לכוונותיו של האר''י ז''ל"
אך אחרי זה עוד לשון של נתן העזתי שמביא רבי יעקב ששפורטש ז''ל
(משמאל) ,וספר ח''י ,וז''ל :
"כי הטעם שלא יקרה אותם ולא יתכוון אליהם בעבור חסרון ההכנה
וההבנה שלא נמצא להבינם כי אם תלמידו כמוהר''ר חיים וויטאל ז''ל
הוא השיגו".
כך יוצא לנו שמחבר הח''י הוא בוודאות נתן העזתי.
אך גם שהוא פירש השירים הללו ע''פ הסוד ממה שהוא מצה בכתבי
האר''י ז'ל.
כך שהשפיע לרעה על הרבה חכמים שנטו מהדרך הטובה ,מדרכו של
האר''י ז''ל ותלמידו המובהק ,רבי חיים וויטאל זיע''א.
סוף דבר ,הכוונה העמוקה המרושעת לח''י ,היא לסתור דברי האר''י
הקדוש ,ולהחליפו ,גם דמותו ,שלדעת הח''י ,היא רחוקה ממנו ומהמון
העם ,וביתר להנהגותיו .כך שהח''י נעשה דליל ויותר קל להשיג.
יוצא מזה .1 :שהחכם המקובל בעילום שם הבא מצפת המופיע בהקדמת תיקון
שבת מלכתא אינו אלא רבי ישראל סרוק זצוק"ל.
שלבעל הח"י לא היה לו כתבי יד האר"י ז"ל האמיתיים של מוהרח"ו או
מוהרש"ו ,וגנב מתקון שבת מלכתא .כי אם לא ,היה מתקן את נוסח הפיוט לפי
מוהרח" ו ולא לפי רבי ישראל סרוק הנמצא בתקון שבת מלכתא וספר שבח
אמרי חן !!! נמצא שבעל הספר ח"י אינו אלא שקרן גדול שאין כדוגמתו ! ואין
זה חלילה רבי בנימין הלוי !
51
להלן קטע מסידור ''שבת וינפש'' שסידרתי ובע"ה אדפיס בקרוב.
ואחר האכילה 2היה נוהג מורי ז" ל לומר פזמון אחד בקול נעים והוא ז"ל תיתן ג' פזמונים
מיוסדים ע" ד חכמת האמת בכל פרטי הכונות של שבת פזמון אחד לסעודת הלילה
ופזמון אחד לסעודת שחרית ופזמון אחד לסעודת מנח' וזה נוסח פזמון סעודת הלילה
ובראשי פרקים של הפזמון הנז' נרמז אני יצחק לוריא בן שלמה לחן מתי יבושר עם:
פזמון סעודת שחרית והוא ג"כ לחן מתי יבושר עם כמו פזמון סעודת הלילה:
הסביר רבי ישראל סרוק זצוק"ל (בספר שבח אמרי חן ,דף ל') שאף שאין לקליפות כוח
לקטרג ביום שבת ,מכל מקום ,יש לה כוח לגרום רעה לעם קדוש ,על שמתהווה מעונג
שומרי שבת ,באכילה ,בשתייה ובעונה ,ומתעוררים הדינים ,ואז צריך הזמנה לבטל כוח
הס"א ,דו גמת הזמנה לכוס ברכת המזון או הזמנה לחליצה (ע"כ לשון מהר"י סרוק
זצוק"ל).
והוא סוד אמירת אסדר בשבחין בין האכילה לבין העונה ,והוא בסוף הסעודה ע"י שירת
הפיוט הקדוש .וכידוע שהפיוט הזה תיקן האר"י הקדוש בעצמו ובכבודו ,לשירו בסוף
הסעודה לפני ברכת המזון ,ודלא כהנוהגים לעקור ממקומו ולאומרו לפני הקידוש.
(ז"אב)
סעודה רביעית במוצאי שבת רהיטת הפוסקים שזמנה עד חצות ,אמנם
בספר חמדת ימים פי"ח משבת אות ס"ה כתב שהעושה אותה אחר ד' שעות
מיציאת השבת לא עשה ולא כלום ,ונמשכו אחריו הגאון מוהר"ח פאלאג'י
בספרו כף החיים סי' ל"א אות נ"ט ,וכן הגאון ר' יעקב חיים סופר בספרו כף
החיים סי' ש' אות י"ד ציטט בזה את דברי החמ"י ,ואף הגאון בן איש חי פ'
ויצא אות כ"ז נמשך בזה אחר החמ"י ,אלא שהכריע כדבריו רק לענין מצוה
מן המובחר אבל אם נאנס כתב הבא"ח שיוצא בה ידי חובתו אפי' עד חצות.
[איך נעלם מעיני חכמינו זצ"ל דברי האר"י ז"ל מפורשים בשער הכוונות,
והמשיכו אחרי דברי הח"י המחמר על האר"י ז"ל ופוסל כל סעודע רביעית
הנעשה אחרי ד' שעות מהלילה ,והם הרבנים והחכמיםף האריכו עד חצות לילה,
כשמפורש בדברי האר"י ז"ל שזמנה של סעודה ד' הוא כל הלילה ? וז"ל שער
הכוונות:
אבל דע לך כי הוא אסור לפי שקדושת שבת נמשכת כל הלילה ההיא [מוצאי שבת]
כמ"ש למטה בע"ה וראיה לזה ענין סעודה ד' 3וכמ"ש ענינה בע"ה ואפי' 4בבחי' תוס'
נשמה יש המשך קדוש' בליל זה כמ"ש בע"ה ולא עוד אלא שאפילו אחר חצות לילה
2ומה שנהגו לשיר אזמר בשבחין לפני הקידוש ושאר הפיוט לפני המוציא (למבצע על ריפתא) אינו
מהאר"י ז"ל ולא ממוהרח"ו ושאר גורי האר"י ז"ל .אולם ,הראשון שחילק את הפיוט בשתיים ,וסידר אותו
לפני הקידוש ולפני המוציא ,היפך דברי האר"י הקדוש ,הוא בעל התיקון שבת מלכתא הראשון .וכנראה
שכך הבין מתוך דברי מוהר"י סרוק זצ"ל בפירוש על אזמר בשבחין ,המובא בספר שבח אמרי חן (דף
נ"א) ,שיש לכוון כשמגיע לחתיכת המוציא קודם שיפרוש מכל וכל ,שה' עיקרי של שם הוי"ה היא
מקדשת היו"ד של זיתא ,והוא"ו מקדשת היו"ד של בעיתא.עכ"ל .אולם ,אינו מדברי מוהרח"ו או
מוהרש"ו.
3ועיין יד אברהם שם ,שאין זמן מוגבל לערוך מלווה מלכה ,ואפילו אחרי חצות ,ובעיקר בזמן חורף ,מותר
ואין שום חשש לדעת האר"י ז"ל.
4
רבי יעקב צמח (נגיד ומצוה ,קל"ה) כותב שיש רשות לאדם לומר ההבדלה עד יום ג' בשבת .ועוסק אז
מוהר"י צמח ,בעניין עזיבת נפש יתירה לגמרי ,רק אחרי אכילת סעודה רביעית (מוצ"ש) .וכל עוד שהאדם
52
של מ"ש לא היה מורי ז"ל מרבה בבכיה על החורבן יותר משאר לילו' אף עפ"י שנחרב
הבית בליל מ"ש כנז' אלא היה בוכה ומתאבל כבשאר הלילות] :
מנהגי ראש חדש
טו .אמירת "מזמור ברכי נפשי" ע ם התקדש ליל ראש חדש הנהוג בקהילות
רבות ובפרט בין קהילות הספרדים והתימנים ,והובא אף בסידור אריז"ל לר'
שבתי מראשקוב זצ"ל ,מקורו מספר חמ"י בפ"ב מראש חדש אות כ' שייסד
לאומרו מכמה טעמים שנימק שם ע"ד הסוד.
[ מובא כבר בסידורים עתיקים כמו הסידור שנת רפ"ד בווניצ'יה שבו התפלל רבי חיים
וויטאל זיע"א .והמנהג עתיק יומין .אלא שלדעת האר"י ז"ל אין לומר שום פסוקים קודם
ערבית או תהלים אלא הג' הידועים ,וגם במוצאי שבת לא היה אומר אלפא ביתא] .
אמירת פסוק "ואברהם זקן" אחר הלל של ר"ח וסגולתו שנדפס ברבים
מהסידורים שלפנינו ,מקורו מספר חמדת ימים פ"ג מר"ח אות כ"ז.
ואברהם זקן אחר ההלל [כ' -ע''ג]
הסגולה הזאת כבר מצוייה בספרים שונים כמו לחם מן השמים (שהוא
בעצמו כ''י שתיקן רבי יעקב צמח) המביא את הסגולה בשם ספר ישן.
הח''י הוריד את המילה סלה אחרי אמן.
ועיין המשנת חסידים שלקח מהח''י ,וכי לא גורס סלה כמו הח''י .כנראה
שהמקור הראשון מלחם מן השמים .יש להזכיר פה שהרב משנת חסידים,
רבי עמנואל חי ריקי ז''ל ,נפטר בשנת תק''ג ,0541/י''א שנים אחרי דפוס
הא' לח''י .ואף שהוא הדפיס ספרו המפורסם ,משנת חסידים ,אי אפשר
להוכיח שהוא לא קרא לפני להדפיס משנת חסידים ,הח''י בכתב יד .אם
כן ,אם הח''י שאב מהמשנת חסידים ,יש לומר שח''ו רבי עמנואל חי ריקי
המציא דברים ?
אלא נוח לומר ההיפך ,שהוא נטעה כמו הרבה חכמים ,אחרי הח''י .מכיוון
שאנו מוצאים רוב ההמצאות בח''י ולא במשנת חסידים.
יז .מה שנדפס בסדורי ספרד הקדמונים לומר קודם מוסף ר"ח סדר פסוקי
אז ישיר כו' עלי באר כו' עד ונשקפה ע"פ הישימון ,וכן נהג הרש"ש כמצויין
במנהגי ח"ק בית א-ל ,מקור המנהג מספר חמ"י פ"ג מר"ח אות ל"ח שכתב
כי כן נהג מורו ,ואף הכף החיים הביאו בסי' תכ"ג אות י' .
יח .המנהג שנתפשט בשם האריז"ל לקדש את הלבנה אחר ז' ימים מן
המולד והעתיקוהו מקובלים רבים ,ואף נמשכו אחריו כל מאורי החסידות
וציטטו כן בשם האריז"ל ,יש להעיר כי אין לו זכר בכל כתבי האריז"ל
שלפנינו ומקורו מספר חמדת ימים בפ"ה מר"ח אות ג' ופי"ח משבת אות כ"ז
שציין שם כי כן קיבל בעל פה בשם האריז"ל ,ואף הרמ"ז תלמידו קיבלה
ממנו והביאה בביאורו לזוהר פ' כי תשא דף קפ"ח ע"א ,וכן הביא הרש"ש
בסידורו ,וכ"ה בספר תורת חכם דף ק"ל ע"ב לר' חיים די לה רוזה תלמיד
לא סעד ,יש לו עדיין קצת נפש יתירה .אם כן ,בין לפני חצות לילה ,בין לאחריה ,מותר לסעוד ,ואף עד יום
ג' .ומ"מ ,מוהרח"ו מסביר לנו באופן ברור ,שקדושת שבת נמשכת כל הלילה (ולא עד חצות) ,ומוכיח
מ...סעודה ד' .כך ,שפשוט לאר"י ז"ל ,ענין סעודה ד' הוא כל הלילה.
53
הרש"ש ,וכן הביאו הגר"ז בסידורו ,והמקובל ר' שבתי מראשקוב בסידור
האר"י.
דין לברך ברכת הלבנה אחרי ז' ימים מקורו בבית יוסף (ס' תכ"ו) בשם רבי
יוסף גקיטליה ,בעל שערי אורה ,ועוד נמצא במגיד מישרים למרן השו"ע על
שיר השירים קמז ע"א .סדר עושיך -יוצריך -בוראיך -קוניך.
הוא הסדר הח''י למצניעין .והח''י מביא הרמ''ע כמקורו.
מנהגי חודש ניסן וחג הפסח
יט .סדר קריאת קרבנות הנשיאים לחודש ניסן שהובא בספר של"ה הקדוש,
זכה ונתפשט מאוד אף מן הספר חמדת ימים אודות לתפוצתו הרבה ,ואמנם
סדר זה חזר ונדפס בסדורים רבים בתוספת סדר לימוד לר"ח ניסן מפרשת
בגדי כהונה וכלי המשכן שהוקם בו ביום ובנביא יחזקאל סי' ל"ז ,ומקור
הקריאות הנז' הוא מספר חמדת ימים שציין לזה בפ"א מפסח אות י"ג .מקור
סדר קרבן הנשיאים נמצא בסדר היום לרבי משה בן מכיר ובשל"ה הקדוש.
מנהגי ראש השנה
כב .אמירת למנצח כו' כל העמים תקעו כף שאומרין ז' פעמים קודם תקיעת שופר,
מקורו מספר חמדת ימים שהביא כן בפ"ז מחדש אלול אות צ"ז ושם כתב בזה"ל,
ומצאתי כתוב לאחד מתלמידי רבינו זלה"ה לומר מזמור מ"ז למנצח וכו' כל
העמים תקעו כף ז' פעמים ,ובמזמור זה יש ז"פ אלהים וכו' ולכן צריך לאומרו ז"פ
קודם התקיעה בין התוקע ובין הקהל עכ"ד{ .ואכן המעיין במחזורים שנתפשטו קודם
להדפסת החמ"י בשנת תצ"א יבחין כי לא נזכר בשום אחד מהן מנהג אמירת מזמור
זה ,עי' מחזור רומא שנת ש"א עמו' 411באוצה"ח ,ובמחזור מעגלי צדק שנת שי"ז
עמו' ,408וסידור שער השמים להשל"ה הנדפס לראשונה בשנת תע"ז ,ואף
במחזורי זולצבאך תקנ"ד ואלטונא תקס"ד שנדפסו כיובל שנים אחר שנתפשט ס'
חמ"י טרם הוזכר מנהג זה}.
כג .סדר הפסוקים יקום אלקים וכו' שנוהגין הספרדים לומר קודם התקיעות
ומסודרין בראשי תיבות של שם קר"ע שט"ן המשולבין בפסוקים שראשי
תיבותיהן שם הוי"ה ,מקורן מספר חמדת ימים פ"ז מחדש אלול אות צ"ו.
הנה סדר הפסוקים למנהג הספרדי הקדום ,שמוהרח"ו גם נהג
סמך 5לפסוקים הבאים מעדות מוהרח"ו זצוק"ל שהיו קוראים הפסוקים האלו קודם
תקיעת שופר ,והוא מנהג קדמון הספרדי לפני האריז"ל.
ׁו ָֹפרָ ,ה ִריע ּו ִל ְפנֵי
ֲצ ְצרוֹת וְקוֹל ש
ׁו ָֹפרּ :בַח ֹ
ֱל ִהים ּב ְִתרו ָּעה ,יהוה יאהדונהי ּבְקוֹל ש
ָע ָלה א ֹ
ָאל הוּא,
ְׂר ֵ
ֶסה ְליוֹם ַח ּגֵנ ּוּ :כִי ֹחק ְל ִיש
ׁו ָֹפרּ ,ב ַּכ ֶ
ׁש
ַח ֶדש
ַה ּמ ֶֶל ְך יהוה יאהדונהיּ :ת ְִקע ּו ב ֹ
ֵאל ִהים ּבְקוֹל ִרנָּהִ :מזְמוֹר ְלתו ָֹדה,
ֲקבּ :כָל ָה ַע ּמִים ּת ְִקע ּו ָכףָ ,ה ִריע ּו ל ֹ
ֵאל ֵהי יַע ֹ
ׁ ְּפָט ל ֹ
ִמש
יטיב ּו נַגּ ֵן ּב ְִתרו ָּעהָ :ה ִריע ּו ַליהוה
ֵׁ ,ה ִ
ִׁיר ָח ָדש
ִׁיר ּו ל ֹו ש
ָה ִריע ּו לַיהוה יאהדונהי ּכָל ָה ָארֶץ :ש
ָאה ְויָצָא ַכ ּבָ ָרק ִח ּצ ֹו,
ֵיהם יֵר ֶ
ַמֵר ּו :וַיהוה יאהדונהי ֲעל ֶ
יאהדונהי ּכָל ָה ָארֶץּ ,פ ְִצח ּו ְו ַרנְּנ ּו ְוז ּ
ּׁ ָֹפר הו ֵֹל ְך ו ְָחזֵק ְמ ֹאד,
ֵימןַ :וי ְִהי קוֹל ַהש
ַך ּב ְַסעֲרוֹת ּת ָ
ּׁו ָֹפר י ְִת ָקע ,ו ְָהל ְ
ַאדנָי יֱהׄ ִוה ּבַש
ו ֹ
ׁו ָֹפר גָּדוֹל וּבָא ּו ָה ֹא ְב ִדים
ָקע ּבְש
ֱל ִהים יַ ֲעֶנ ּנ ּו ְבקוֹל :ו ְָהיָה ּבַ ּיוֹם ַההוּא י ִּת ַ
ֶׁה י ְַד ּבֵר ו ְָהא ֹ
ֹמש
(ספר החזיונות שנת של"ה יום ר"ה)
54
5
ׁ
ׁ ְּתַחֲו ּו לַיהוה יאהדונהי ּב ְַהר ַה ּקֹ ֶדש
ּׁוּר ו ְַהנ ִּּד ִָחים ּב ְֶארֶץ ִמ ְצ ָריִם ,ו ְִהש
ּב ְֶארֶץ ַאש
ׁ ְָמע ּו:
ׁו ָֹפר ּתִש
ׂא נֵס ָה ִרים ּת ְִרא ּו ו ְִכ ְת ֹק ַע ש
ׁ ְֹכנֵי ָארֶץּ ,כִ ְנש
ְׁבֵי ֵת ֵבל ְוש
ָׁליִםּ :כָל ֹיש
ּבִיר ּוש ָ
כד .מאמר י" ג תקוני דיקנא שבזוהר הנדפס במחזורים לאומרו קודם תשליך וכן
מזמור ממעמקים שאומרין בסופו ,מקורן מספר חמ"י פ"ז מחדש אלול אות ק"נ,
קנ"ב .הש"י).
מנהגי יום הכפורים
כה .מאמר קם ר' שמעון מהתקונים הנדפס במחזורי יום כפור לאומרו קודם
"כל נדרי" ,מקורו מספר חמ"י פ"ב מיוכ"פ אות כ"ט -ל"א שהאריך שם בענין
אמירת כל נדרי וכתב שמאחר ועת רצון היא ראוי לכוין בהתרה זו אף על
השבועה שנשבע הקב"ה על הגלות ,ועל כן ציין כי ראוי להעתיר בנוסח
התפלה שהתפלל רשב"י ע" ז וכמובא בלשון התקונים הנזכר.
כו .מה שנוהגין בהרבה מתפוצות ישראל להקיף הבית הכנסת עם הספרי
תורה אחר כל נדרי כדי לזכות את הקהל בחיבוק ונישוק הס"ת אין לו זכר
בספרים ,ומקורו מספר חמדת ימים שהפליג הרבה בשם האריז"ל בגודל
מעלת החזקת הספרי תורה של כל נדרי שהוא תיקון גדול לעון נדרים
ושבועות ופגם הברית ח"ו ,ושם האריך המחבר במעלת הנישוק שלהן
באותה העת ,ועל כן כתב בפ"ב מיוהכ"פ אות כ"ג בזה הלשון ,וגם טוב ויפה
לבעל המצוה הזאת שיקיף בכל הבית הכנסת עם הספר תורה כדי לזכות
את כל הקהל שיעשו נישוק לספר תורה לפחות ,ואם אפשר טוב וישר
שיקיפו עם כל השבעת ספרים גם כן עכ"ד ,ומרהיטת הלשון נראה כי הוא
חידושו של הרב המחבר .סגולת קניית ונישוק ספר תורה היה תיקון שנתן
האר"י ז"ל לאחד מתלמידיו ,ואין זה מכוון לכל אחד ואחד .גם ,אין צורך כ"כ,
אלא הח"י עשה מזה סיפור גדול כדרכו בטומאה.
כז .הנוסח שנתווסף לוידוי אלקי עד שלא נוצרתי וכו' שנתפשט במחזורי הספרדים
בזה"ל ,וצריך הייתי לומר שוב לא אעשה לולא כי יגורתי מהיצר הרע כי הוא
מאש ואני בשר ודם ולא אוכל לו ואז אהיה מוסיף על חטאתי פשע אבל כו' ,מקורו
מספר חמ"י בפ"ג מיוהכ"פ אות מ"ו שציין לנוסח מתוקן זה ממה שמצא בכתבי יד
ישנים ,ואף חתם שם בזה"ל ,והנאני הדבר יען לפי הנוסח שלנו אין קשר לדברינו.
(הערת הגאון ר' שריה דבליצקי שליט"א במכתב ששלח בחדש חשון שנת תשע"א).
מנהגי חג הסוכות
כח .אמירת ספר תהלים בליל הושענא רבה ,אין מקורו מהאריז"ל כ"א
מהרב חמדת ימים שציין לזה בפ"ו מסוכות אות ל"ב ,ומנהג זה כבר הביאו
המקובל כמוהר"ר משה זכות תלמידו בתיקון ליל הו"ר המכונה "שפר
התקונים" שהדפיס בשנת תי"ט ממה שקיבל מרבו ר' בנימין הלוי מצפת,
וציין עליו שהוא תוספת לתיקון של קריאת המשנה תורה כפי שנהגו בעיר
צפת( .עי' "שפר התקונים" ונציה תי"ט בסדר הו"ר דף ט"ז ע"ב) אמירת ספר
תהילים בהושענא רבה נמצא בשער הכוונות ,ומקורו קדום להאר"י ז"ל ,אך
אינו תמך בו בתיקונו .התפילות והפסוקים מהח"י.
55
כט .אמירת חביט חביט ולא בריך בעת חבטת הערבה בהושענא רבה
כמנהג הספרדים ,נתפשט מספר חמדת ימים שציין לזה בפ"ו מחג הסוכות
אות נ"א .חביט חביט ולא בריך נמצא מפורש בשער הכוונות .ובפרע"ח שער הלולב
פ"ה.
ל .אמירת מזמור השמים מספרים בתפלות שחרית שבחול המועד פסח
וסוכות ,ונדפס ברוב סידורי הספרדים לאומרו במקום מזמור למנצח בנגינות
שאחר ה' מלך ,וכן נהגו בק"ק בית יעקב בחברון ,וכ"כ הבן איש חי {שנה א'
פרשת ויגש אות ד'} ,מקורו מספר חמדת ימים פ"ו מסוכות אות מ' ,ואף
הרמ" ז תלמידו נהג כן כמו שציין בשמו בס' שלמי ציבור .כבר נהגו מימי קדם
והוא מובא בבית יוסף סי' נ' אות א'.
לא .מנהג הקהילות שעושין בימי חג הסוכות בבתי כנסיות ומדרשות זכר לשמחת
בית השואבה שבמקדש ,ובפרט לאלו שעושין כן בכל ימות החג ,מקורו מספר
חמדת ימים שהאריך בפ"ו מחג הסוכות במעלת עשייתו זכר למקדש ,ומנהג זה
טרם נתפשט בתפוצות ישראל קודם הדפסת הספר חמ"י לראשונה בשנת תצ"א
וכפי שניכר מעדותם של באי בית מדרשו של הגאון מוילנא שציינו כי תלמידי הגר"א
הנהיגו לעשות כן בבית מדרשו במוצאי יו"ט ראשון של חג ,ואף הגר"ח מוולוז'ין
הנהיג כן בישיבתו( .עי' לקוטי הגר"א מווילנא על סוכות עמו' תס"ט).
גם חתן בראשית וחתן תורה מהמצאות הח"י.
תפלות וסדרי לימוד שנשתרשו בתפוצות ישראל מספר "חמדת
ימים".
והבאתי את כל התפילות אפילו אלו מספר שערי ציון כדי לברר מה יש
לחדול מלומר ...זית"א דכיא
יש טוענים שאין שום חשש לומר תפילותיו .אמנם ,הרואה יראה שהחיד"א
ורבי מצליח מאזוז זצ"ל אביו רבי מאיר שליט"א ,שינו ותקנו את תפילות
הנמצאות בח"י .אם היה כ"כ קדוש מה הצורך לתקן אותו ? ועוד ,שאם יש
חשש בדברים מסויימים באותו ספר ,למה לסכן הלומד ? אולי כל הספר נגוע !
תפלת הבנים הנודעת מספר השל"ה הקדוש המיוסדת לערב ר"ח סיון ,העתיקה
השל"ה בתוספת דברי המוסר ושאר התפלות ששם מקונטרסי תפלות שהפיץ מחבר
החמ"י בהיותו בערי אשכנז סביבות שנת ש"ע ,וכפי שרמז שם השל"ה הק' בראש
התפלות בזה הלשון ,אמנם כגון דא צריך אני לאודועי ולפרסם סדר התפלות
שמצאתים בקונטרסים של אחד מהמדקדקים הדבקים בה' וסידר סדר ותפלה
לעצמו לכל ענין המצטרך לו והכל יפה בעתו ובזה מראה כי משליך על ה' יהבו
בכל עניניו כו' ,עכ"ד ,והתפלה הנזכרת בתוספת דברי המוסר שבה הובאה בספר
חמ"י בפ"א מפרקי חג השבועות אות ט"ז בשינויים לא מעטים ואף חתם עליה
המחבר בלשון ואנכי תקנתי נוסח תפלה כו' כדרך שחתם במאות התפלות שייסד
בספרו ,ואמנם אין שום פלא משינויי הלשון שביניהם מאחר וכתבם המחבר בשני
תקופות שונות ובהפרש של כיובל שנים זמ"ז ,ואולם בלי ספק ניתן להבחין
56
במטבעות לשון רבות המורות בעליל כי שניהם יצאו ממחבר אחד{ .עי' של"ה דפו"י
כרך א' ח"ב דף פ"ה ע"א בחי' מס' תמיד על ענייני תפלה וקריאה בס"ת ,ועי'
באריכות בכ"ז להלן פי"ב ובס' אוצר חמ"י עמו' תקכ"ח -תקל"ח}.
תפלת רבונו של עולם בניך בני רחומיך כו' לבעל תוקע הנדפסת במחזורי אשכנז
וספרד קודם התקיעות ,ייסדה הרב חמ"י בפ"ז מחדש אלול אות ק'.
נוסח התפלה בסדר תשליך הנדפסת במחזורים ומועתקת מספר עבודת הקדש
להחיד"א ,מקורה מנוסחי התפלות שבספר חמדת ימים ,ואת נוסח היה"ר של י"ג
תיקוני דיקנא שבתוכה ציטט החיד"א ממה שייסד הרב חמ"י בפ"ז מחדש אלול אות
ק"נ ,ואילו את שאר התפלה ייסד החיד"א על פי נוסח היהי רצון שאחר התהילים
שאף אותו ייסד החמ"י בפ"א מפרקי השבת אות צ"ד ומסרו בשנת תט"ז למחבר
הסדור שערי ציון ,וכבר העיר בעל "ויגד משה" בספרו כי אף הגר"ז מלאדי שהשמיט
מסידורו
נוסחאות יהי רצון ולשם יחוד וכו' ,הביא בסדר תשליך את נוסח היהי רצון של י"ג
תקוני דיקנא הנ"ל המיוסד מהרב חמ"י.
התפלה הנודעת המכונה "תפלה זכה" הנדפסת בספר חיי אדם סי' קמ"ד ס"כ
לאומרה בכניסת יוהכ"פ ,ייסדה החיי אדם "בחלקה האחרון" על פי נוסח התפלה
שייסד החמ"י בפ"ה מיום הכפורים אות י"ג וכפי שציין שם החיי אדם מפורשות.
(ראה אוצר חמ"י עמוד רפ"ד -רפ"ה).
תפלת לשם יחוד קודם עשיית הכפרות הנדפסת במרבית הסדורים והמחזורים,
מקורה מיסודו של החמדת ימים בפ"א מיוהכ"פ אות י"ד ,אלא שבסדורי אשכנז
הביאוה בהשמטת נוסחאות הקבלה שבה ,והאמת כי הרוב המכריע של נוסחאות
הלשם יחוד שנתפשטו בתפוצות ישראל הינם מיסודו של החמדת ימים ,שהרי בכל
כתבי האריז" ל אין זכר לנוסחאות מפורטות של לשם יחוד וכפי שהעיד הבן איש חי
בשו"ת רב פעלים סי' א' כי בכתבי האריז"ל לא נזכר כ"א לומר לשם יחוד קודם כל
מצוה ,אלא שבנוסחאות המפורטות שייסד החמ"י הוכנסו ברבות השנים שינויים
רבים ,ועל הרוב הועתקו בהשמטת לשונות הקבלה שאין ראוי שיאמרום כ"א הבאים
בסוד ה'.
תפלת לשם יחוד קודם חבטת הערבה ,מקורה מיסודו של החמדת ימים בפ"ו מחג
הסוכות אות נ"ב ששם הביאה בתוספת כוונות ע"ד הסוד ,ואף החיד"א העתיקה
לספרו עבודת הקודש בשינויי לשון מעטים ונתפשטה בכל המחזורים הקדמונים של
בני ספרד ,ואילו בסדורי אשכנז הובאה ג"כ תפלה זו בשינויי לשון ובהשמטת לשונות
הקבלה שבה וכתוב עליה לאומרה אחר חבטת הערבה.
תפלת לשם יחוד קודם הדלקת נר חנוכה שנתפשטה בסידורים רבים בנוסח זה,
"ובכח סגולת הדלקת מאורות נר חנוכה תחכמנו באור תורתך כו' ובזכות מתתיה
כהן גדול ובניו בנצח הודך הראנו נפלאות ובאורך נראה אור" כו' ,מקורה מיסודו של
החמדת ימים בפ"א מחנוכה אות ל"ב.
תפלות לשם יחוד בנוסח השלם המיוסדות לשבת זכור ולשבת שקלים קודם
הקריאה ונדפסו בסידורים הקדמונים של בני ספרד ,ואף הובאה בסידור הרש"ש וכן
נהגו הח"ק בישיבת בית א-ל כנדפס בס' "דרכי שלום" ,מקורן מיסודו של החמ"י
בפ"א מפורים אות כ' ואות נ"ב.
57
נוסחי התפלות המסודרות לקרבנות הנשיאים שאומרין בימי ניסן ,מקורן מספר
חמדת ימים בפ"א מפסח אות י"ט -ל"ג ,שם ייסדן המחבר לכל יום ויום כנגד אותו
שבט שהקריב בו ביום{ .אלא שעל הרוב נדפסו כמנהג החיד"א בס' מורה באצבע
ס"ז אות קצ"א שהעתיקן כמות שהן ,למעט את התיבות "שאם אני עבדך משבט"
וכו'} .
תפלה לעילוי הנשמות שאומרין ביומי ניסן הנדפסת ברוב סידורי הספרדים ,מקורה
מספר חמדת ימים בפ"א מפסח אות מ"ז.
תפלת לשם יחוד קודם אמירת שיר השירים בערב שבת קדש הנדפסת בסידורי
ספרד ,מקורה מיסודו של המחבר חמדת ימים בפ"ה משבת אות ל"א.
תפלות לשם יחוד קודם ג' סעודות שבת הנדפסות בסידורי ספרד ,מקורם מספר
חמדת ימים בפ"ח משבת אות כ' -כ"ב.
תפלה לעת הוצאת ס" ת בראש חדש הנדפסת בכל הסידורים הקדמונים של בני
ספרד וכן נהגו הח"ק בקהילת בית א-ל כנדפס במנהגי הרש"ש בספר "דרכי שלום",
ייסדה הרב חמ"י בפ"ג מר"ח אות כ"ח.
תפלה לעת הוצאת ס"ת ליום שביעי ש"פ ,ייסדה הרב חמ"י בפ"א משביעי ש"פ אות
מ"ז.
תפלה לעת הוצאת ס"ת בחג השבועות ,ייסדה הרב חמ"י בפ"ג משבועות אות צ"ה.
תפלה לעת הוצאת ספר תורה בראש השנה ,ייסדה הרב חמ"י בפ"ז מחדש אלול
אות פ'.
תפלה לעת הוצאת ספר תורה במנחה של יום הכפורים הנדפסת במחזורי אשכנז
וספרד ,ייסדה הרב חמ"י בפ"ח מיוהכ"פ
אות י"א.
תפלה לעת הוצאת ספר תורה בחג הסוכות ,ייסדה הרב חמ"י בפ"ה מסוכות אות
מ" ט .
תפלה לעת הוצאת ספר תורה בשמיני עצרת ,ייסדה הרב חמ"י בפ"ז מסוכות אות
י" ט .
נוסח הדרן עלך שאומרין בשמחת תורה אחר גומרה של תורה המיוסדת מקדמונים,
וכן נוסח היהי רצון הארוך שמוסיפין עליו הנדפס במרבית הסידורים הספרדים וכן
נהגו הח"ק בקהילת בית א-ל ,מקורן מספר חמדת ימים בפ"ז מסוכות אות כ"ז -
כ"ח.
סדר הלימוד לליל שביעי של פסח המכונה "קריאי מועד" ,יסדו הרב חמדת ימים
בפרקי שביעי של פסח אות ל"ז -מ"א.
סדר הלימוד לחג הסוכות המיוסד לכבוד האושפיזין ומכונה "חמד אלקים" ,יסדו הרב
חמדת ימים בפ"ה מסוכות אות ס"ג -ע"ח.
סדר הלימוד לט"ו בשבט המכונה "פרי עץ הדר" ,יסדו הרב חמדת ימים בפ"ג
מפרקי שובבי"ם ,ויש להעיר כי אף מנהג אכילת הפירות בט"ו בשבט נתפשט מאוד
58
בעקבותיו ,ואף שנמצא זכר למנהג זה בספר "תקון יששכר" המובא במג"א סי' קל"א
ס"ק ט"ז ,מ"מ שם לא נזכר כ" א עצם המנהג של אכילת הפירות אבל סדר אמירת
שירות ותשבחות עליהן לא בא זכרו כ"א בספר חמ"י אשר ייסד שם סדר לימוד לעת
אכילת הפירות ואף הנהיגו לכל החברים שעמו.
סדר הלימוד לליל הברית המלוקט ממאמרי הזוהר ואשר נדפס במהדורות רבות
בספר "צמח צדיק" ,מקורו מסדר הלימוד שייסד החמדת ימים בפ"א מפרקי שבת
אות ע' -פ"ה ללמוד בליל שישי לתיקון פגם היסוד ומידת הצדיק ,ושם ציין כי שמע
ממורו שאם יעשו כסדר הנזכר בבית היולדת בשמונת ימי המילה ולכל הפחות ד'
ימים קודם המילה יהיה הולד נאמן בבריתו ולא יפגום בו כל ימיו ,ע"כ ,וגם הרש"ש
ובני חבורתו הביאו את הסדר הנזכר בשטר ההתקשרות שעשו ביניהם בשנת
תקי"ד ,ואף החיד"א הדפיס את כל הסדר הנז' בספרו "הוד ברית" לאומרו בליל
הברית ,ואף ב"תקון כרת" שייסד החיד"א בספרו "יוסף בסדר" סימן ב' סעיף ה' ציין
ללמוד את הסדר הנ"ל לעושין תיקון כרת בליל שישי.
מאמר הזוהר יומא דא מתעטרא כו' הנדפס בסידורי הספרדים לאומרו קודם קידוש
בליל שבת ,מקורו מספר חמ"י פ"ז משבת אות ס"ד שציין למנהג זה מחסידים
הראשונים.
ואמנם ג' מאמרי הזוהר שנדפסו במרבית מסדורי אשכנז לג' סעודות שבת ,גם הם
מקורם ממחבר החמ"י שציין לזה בפ"ח משבת אות ע"ד ובפי"ד אות כ"ה ,אלא
שנתפשטו לראשונה מספר "תקוני שבת" שהביא המחבר לדפוס בעודו בחייו וכפי
שאכן ציינו זאת בסידורים שתח"י ,ואולם מלבד זאת נתפשט הלימוד במאמרים אלו
מסדר הלימוד שייסד החמ"י לסעודות שבת וחול ונדפסו תחת השם "תקון סעודה"
או "תקון השולחן" ,ואשר צורפו מאוחר יותר לסדרי התקונים שייסד החמ"י בספר
"שערי ציון"( .דפוסים מאוחרים).
לקט תפלות קדמוניות שנתפשטו לראשונה בכל תפוצות ישראל
מהספר חמדת ימים
תפלה לתקון העון לאומרה בעת אמירת הש"ץ תפלת "ומפני חטאינו" ,מקורה
מנוסחה שמצא הרב חמ"י במחזור קדמון בכתיבת יד והעתיקה לספרו בפ"ז מחדש
אלול אות קכ"ז ,ואילו הנוסח הנדפס במחזורים מיוסד מהגאון חיד"א שהוסיף על
התפלה הנזכרת וכפי שהביאה בספרו כף אחת אות ז' וציין בראשה כי היא תפלה
קדומה שהוסיף בה נופך משלו.
תפלה המיוסדת מהאר"י להשגת רוה"ק ובנים צדיקים שאומרין בימים נוראים בעת
אמירת הש"ץ איה מקום כבודו ,עיקר התפשטותה מספר חמ"י שהביאה בפ"ז
מחדש אלול אות קכ"ו.
תפלה להוצאת ס"ת ליו" ט ראשון של פסח הנדפסת במחזורי הספרדיים ונעתקה אף
למחזורי רעדלהיים ,מקורה מספר חמדת ימים פ"ו מפסח אות קמ"ב ,שם העיד כי
היא מיוסדת מ (!!!) האריז"ל.
מנהגים שנתפשטו בכל תפוצות ישראל מספר "תקוני שבת" שחיבר
הרב "חמדת ימים" בשנת שע"ב
מנהג קריאת שיר השירים קודם קבלת שבת ,מקורו מספר "תקוני שבת"
שכתב אחר סדר קבלת שבת בזה"ל ,ומי שהוא זריז יותר כי האיר ה' רוחו
59
עליו יקרא שיר השירים כולה מראשה לסופה בערב שבת קודם קבלת שבת
מלכתא בבגדי שבת לעורר האהבה בין דודים לעילא( ,יש לציין כי במטבע
לשון זו נשתמש בעל תקוני שבת אף בספרו חמ"י פ"ו מפסח אות קט"ז לענין
קריאת שיר השירים אחר ליל הסדר עיי"ש) ,ובהמשך דבריו שם אחר
אמירת אשת חיל כתב שאם לא הספיק לומר שיר השירים בערב שבת,
עדיין יוכל לתקון אם יקרא אותה מעט מעט קודם כל סעודה וסעודה עד
שישלים כולה ,ומטעם זה סידר שם את פסוקי שיר השירים מחולקים לג'
סעודות .אמירת שיר השירים בערב שבת אינו מיסודו הח"י אלא קדום לו מזמן
רבי אברהם הלוי ברוכים.
סדר ד' הפסוקים שסימנם יעק"ב שנדפסו בסידורים לאומרן בערב שבת למי
שלא הספיק לומר שיר השירים ,מקורן מספר תקוני שבת שכתב בזה"ל,
ואם אין לו פנאי כו' יאמר ד' פסוקים אלו משיר השירים וסימנך יעק"ב,
ואמנם ברבות הימים סידרם מייסד התקוני שבת בספרו חמ"י בסדר אחר
המיוסד מר"ת שסימנם הוי"ה ואדנו"ת( .עי' חמ"י פ"ה משבת אות מ"ד).
פסוקים אלו ע"פ תיקוני שבת ,הם הוספה קדושה ולא השלמה לקריאת שיר
השירים ,לדעת מתקן סדרם ,הוא רבי אברהם הלוי ברוכים זצוק"ל.
ויש לאומרם בשעת קבלת שבת (בעת קבלת שבת בשדה ,תשלים השם יעק"ב
בסוד נחלת יעק"ב אביך .ז"אב) ,לפני לומר באי כלה.
קול ּד ִודי ִהנֵּה זֶה ּבָאְ .מ ַד ּלֵג ַעל ֶה ָה ִרים ְמ ַק ּפֵץ ַעל ַהגּ ְָבעות:
ָךּ :כִי ִהנֵּה ַה ּס ְָתו
ָפ ִתי ו ְּל ִכי ל ְ
ָתי י ָ
ַעי ִ
ָך ר ְ
דודי ו ְָא ַמר ִלי .קו ִּמי ל ְ
ענָה ִ
ַך לו:
ֶׁם ָחלַף ָהל ְ
ָעבַרַ .הגּ ֶש
טובים ּד ֶדי ָך ִמיין:
ִׁיקות ּפִיה ּו ּכִי ִ
ָּקנִי ִמנְּש
ׁ ֵ
יש
ַׁבָת ַמ ְל ּכ ְָתא:
ב ִאי ּכ ַּלָהּ .ב ִאי ּכַ ּלָהּ .ב ִאי ּכ ַּלָה .ש ּ
ר"ת יעקב.
ולפי סידור היעב"ץ ,יש לאומרו מי שלא הספיק לקרוא את כל מגילת שיר השירים
ע"פ החמדת ימים והיא הוספת המדפיסים .סידור שבת וינפש
נוסח רבון כל העולמים כו' שבזכות שיר השירים אשר קריתי כו' הנדפסת בסדורים
לאומרה אחר שיר השירים מקורה מספר תקוני שבת ,ונדפסה שם קודם פסוקי שיר
השירים כשבראשה ציין המחבר את מעלת תפלה זו וכתב כי היא פתח פתוח
להרבה פתחים סגורים עיי"ש.
ה .סדר קבלת שבת עם הפיוט לכה דודי שייסד הר"ש אלקבץ ,וכן אמירת
מזמור שיר ליום השבת וה' מלך שייסד האר"י לאומרן בעת ההיא ,נתפשט
לראשונה בארצות אשכנז מספר תקוני שבת .סדר קבלת שבת הוא מזמור
לדוד ,בואי בשלום [לכה דודי למוהרח"ו] ,משמור שיר ליום השבת וה' מלך
גאות לבש .מקורו בשער הכוונות ,והח"י ןתיקוני שבת הכניסו אנא בכוח ובמה
מדליקין.
סדר קבלת שבת :מזמור לדוד הבו לה' ,אנא בכוח ,פיוט לכה דודי.
61
אחד המקורות לקבלת שבת בראשונים ,נמצא ברמב''ם (שו''ת פאת הדור)
שמביא שמקבלים השבת בביה''כנ באמירת מזמור שיר ליום השבת.
וכך היה מנהג לרוב הספרדים עד גילוי האר''י הקדוש .שכ''כ בשו''ע
(רס''א ,ס''ד) ,שלספרדים מקבלים שבת עם מזמור של שבת.
אמנם ,האר''י ז''ל הוסיף מזמור לדוד ,בואי שבת מלכתא ,ואח''ז ,מזמור
שיר ליום השבת ,והכל בצד מערב ,והעיניים סגורות.
המשנה במה מדליקין נאמרה אז בין מנחה לקבלת שבת כדעת
האבודרהם ,הטו''ר והב''ח ,שאם לא ,מה טעם לאומרה כששבת כבר
נכנסה( .ואם הסיבה היא כדי להתאפשר למאחרים לבוא לבית הכסת
להתפלל במניין ,מה שייך המשנה הזאת מכל משנה אחרת שב מסכת
שבת ?).
שיר השירים ,אינה בסדר האר''י ז''ל ולא מובא במנהגים קודמים ,אלא,
הוספה מהשל''ה הקדוש (ויש שהוסיפו ע''פ הרמ''ק) .ופשוט הוא ,שאין
מקור וסיבה לקרוא שיר השירים אחרי מזמור שיר ליום השבת ,או בין
מזמור לדוד ללכה דודי ,או יותר חמור ,להפסיד זמן הקודם לשקיעה,
ולבטל קבלת שבת מבעוד יום ,כמנהג הקדמון מזמן הגמרא ,כדי לשיר
(וכבר לא לקרוא !!) את שיר השירים.
ו' מזמורים (לכו נרננה ,וכו') קודם קבלת שבת .הוא ע''פ סדר היום,
ומובא בסדור תפלה למשה להרמ''ק ז''ל.להגר''א ,המנהג מזמן חכמי
התלמוד ,גם ע'פ רשב''ן.
פיוט לכה דודי כבר בתקופת מוהרח''ו היו שרים אותו .גם רבי חיים
וויטאל עצמו היה שר אותו (עיין איגרות רבי שלמה שלומיל ,בבירורים
לר''הג יעקב הלל שליט''א .וברוך השם ,זכיתי למצוא המקור שהאר"י ז"ל
היה שר בעצמו ,הפיוט לכה דודי בערב שבת .עיין שער רוח הקודש יחוד
כ"ב!) .אמנם ,נוסח לכה דודי להח''י אינו דומה לא לנוסח המקובל מפי
רבי שלמה הלוי אלקבץ זיע''א ,וגם לא לנוסח הסדר היום .וב''ה ,שלפחות
נוסחו של הח''י לא נתקבל בעם.
פיוט בר יוחאי ואשת חיל ,אינם אלא הוספה מהח''י.
אנא בכוח ,גם היא הוספה של הח''י .וכל זה להאירך התפילה ,עד
שהעיקר (קבלת שבת ע''פ האר''י ז''ל ,והתפילה עצמה) נעשה טפל.
ולהיפך.
ו .אמירת "אנא בכח" אחר מזמורי קבלת שבת קודם הפיוט לכה דודי ,מקורו מס'
תקוני שבת{ .וציין לזה בעל תקוני שבת אף בספרו חמ"י פ"ה משבת אות נ"ט}.
ז .פיוט "בר יוחאי" שייסד המקובל האלקי ר' שמעון לביא סביבות שנת ש"י ונתפשט
בסדורי הספרדים לאומרו בסדר קבלת שבת או בליל שבת ,מקורו ממחבר התקוני
שבת ( )...מ"מ יש להעיר כי מסרו הרב חמ"י י"ב שנים קודם לכן לר' יחיאל אשכנזי
שהדפיסו בשנת ש"ס בסו"ס היכל ה' וכמפורט להלן פ"ז ,ואילו בשנת שע"א מסרו
החמ"י לבעל אמרי בינה הנדפס בפראג בשנת שע"א ,כאשר המעיין בפרקים להלן
יבחין כי גם חיבור זה יצא מתח"י.
ח .הפיוט "שלום עליכם מלאכי השרת" לליל שבת שנתפשט בכל תפוצות
ישראל ,מקורו מספר "תקוני שבת" שם נדפס לראשונה בשנת שע"ב מיסודו
של הרב חמ"י שהיה מייסד התפלות בדורו ,וכמו .ואפיינתו של הח"י הוא
61
ריבוי תפילות ארוכות וכפול פסוקים ,בדרך כלל ג' פעמים (שלום עליכם ,ארור
המן ברוך מרדכי בסוף קריאת המגילה ,כל חמירא ,כל נדרי) .והוא טורח ציבור
אדיר וקלקול הציבור שמחכה שווא ,שהקורא את התפילות יסיים ,כשאינו מבין
אפילו במה שייך המושגים הנפולים הנמצאים בתפילות אלו .עיין סידור שבת
וינפש.
ט .תפלת "רבון כל העולמים אדון כל הנשמות" שנתפשטה ברוב תפוצות
ישראל לאומרה קודם קידוש לרבות פסוקי כי מלאכיו ,ה' ישמור כו'
שבראשה ,מקורן מספר תקוני שבת,
י .לימוד כ"ד פרקי שבת קודם סעודות שבת וחילוקן לג' סעודות מקורו
מספר תקוני שבת ,ואמנם מייסד התקוני שבת בספרו חמדת ימים שציין
למנהג זה בפ"ה משבת אות פ"ז בשם גורי האר"י שהיו הוגין בהן בשבת,
מ"מ בפ"ה משבת (ספר חמדת ימים) אות ע"ז כתב כי מנהגו היה ללמוד
כל הכ"ד פרקים בערב שבת יחד עם כל החברים ושכן ראוי לנהוג ,אלא
שהוסיף וציין כי אם לא יספיק הזמן ילמדם ביום השבת .לימוד כ"ד פרקי
מסכת שבת בערב שבת סותר סדר האר"י ז"ל בשער הכוונות :עיין סידור שבת
וינפש.
שלא ללמוד משנה בשבת/אמירת כגוונא לפני ברכו [מב -ע''ג]
ואם כן ,איך לומר מסכת שבת על השולחן כתיקן האר''י הקדוש ?
ומה גם לפרק במה מדליקין ?
אלא שהוא הכין את השטח .מכיוון שאין לומר משנה בשבת ,טוב לקרוא
במקומו קטע הזוהר כגוונא .כך שרוב החסידים שהלכו אחרי סידורי נוסח
ְס ָפ ְרד משובשים ,הנדפסים אחרי הסתלקות הבעש''ט (ופחות אמינים
מהסידורים שנערכו ע''י תלמידיו הבעש''ט עצמם ,בעודו רבי ישראל בעל
שם טוב בחיים .ואין כגוונא לפני ברכו בסידורים אלו )...שאבו מהח''י
(ואלו המדפיסים) והוסיפו (בטעות ??) שמקור אמירת כגוונא מהבעל שם
טוב .ואינו כן כידוע לנו אלא מהחמדת ימים .המקור הראשון לקטע
כגוונא נמצא בספר שער השמים להשל''ה הקדוש .אמנם שם ,מדובר
בכוונת "ברכו" שנמצאת בזוהר תרומה והוא הקטע של כגוונא .אלא
שהח''י כדרכו במחולל ,מוסיף שיש לומר כגוונא לפני ברכו (כמו שהוא
אומר שיש לשבור המצה של אפיקומן בציור ו''ו וה''ה .מה שאין כן בכתבי
האר''י ששם מובא שיש רק לכוון) .יש להוסיף שכמה תלמידי חכמים
טוענים שהבעש"ט תיקן בעצמו לומר כגוונא ,כשפעם נמצא עם שניים
מתלמידיו ביער ובלי מיניין להתפלל .ובמקום ברכו אמר אז כגוונא.
(צפונות ט"ז .סידור הראבי"ה .עדות מתלמיד הבעש"ט ,רבי דוד לייקוש
שסיפר לרבי אהרן אב"ד ק"ק לובר) .ועל זה העיר הרב משה בלוי מרמות,
שהח"י מביא כוונת כגוונא בברכו ,כלשון המקור הראשון ,הוא השל"ה
הקדוש .אמנם ,הח"י לא תיקן לאומרו.
ועל כך ,יש לנו מקור נאמן שרבי ישראל בעל שם טוב ,הוא בעצמו תיקן
כגוונא .ויש להוסיף ,שאם כן ,הבעש"ט אמר אותו פעם אחת ,ולא תיקן
לקבוע אמירה זאת ,אחרי שלא נמצא בסידורים של תלמידי הבעש"ט
הראשונים ,הפמלייא של מעלה .והטענה היא פשוטה :אם נכון הסיפור,
רבי ישראל הבעש" ט אמר כגוונא רק בגלל שלא יכל לומר ברכו .לכן
62
המתפללים במניין ויכולים לומר ברכו ,לפי הסיפור ,אין להם לומר כגוונא
...
יא .מנהג אמירת יום השישי קודם הקידוש ,וכן נוסח ל"ה התיבות שבברכת
הקידוש מלבד ל"ה שבפסוקי ויכולו שעולין לע' תיבות ,מקורם מס' תקוני
שבת שדחה את גירסת הספרים שהוסיפו נוסח כי בנו בחרת כו' עיי"ש ,ואף
בספרו חמ"י דחה את גירסת המדפיסים הנז' כמו שיראה המעיין בפ" ז
משבת אות ס"ה ס"ו .כי יש בויכולו ובברכת הקידוש ע' תיבית ,ועם י"ה די'ום ה'ששי
גי' פ"ה כמנין כוס .פע"ח פרק ט"ו.
יב .נוסח "אתקינו סעודתא" שנתפשט בכל תפוצות ישראל לזמן בכל סעודה
וסעודה כל ג' הבחינות ביחד של "חקל" "זעיר" ו"עתיק" מלבד שמקדימין
לכל סעודה וסעודה את הבחינה השייכת לה ,מקורו מספר "תקוני שבת"
ששם הדפיסו המחבר ללא מקור ,ואילו בספרו חמ"י פ"ז משבת אות י"א ציין
מנהג זה ממה שראה בכתבי מורו וכפי שכתב שם בזה"ל ,ומורי נר"ו כתב
שצריך בכל סעודה לזמן שלשתן יחד ובעל הסעודה בראש כולם ולא סגי
בזימון בחינה אחת לכל סעודה עיי"ש .בתוך כל סעודה של שבת בשעת האכילה,
רבי אבא ורבי שמעון היו אומרים אתקינו (זוהר יתרו דפ"ח ע"א) וגם להאר"י ז"ל קודם
תפילת יהא רעוא .אמנם ,רוב הסידורים ע"פ הח"י גרסו לומר את אתקינו לפני הנטילה
והוא טעות דפוס שבכתי"ק מוהרח"ו ומוהרש"ו כתוב במפורש לומר אתקינו קודם
התפילה ,הכוונה לתפילת יהא רעווא ! (ע"פ תפילת חיים ריינר)
יד .תפלת "רבונו של עולם אב הרחמים והסליחות" כו' שאומרין במוצאי שבת,
נתפשטה לראשונה בכל תפוצות ישראל מספר "תקוני שבת".
סדר תקון ליל שבועות וליל הו"ר מהאר"י נתפשטו לראשונה בתפוצות
אשכנז מסו"ס "תקוני שבת" ,ואולם סדר משנה תורה המיוסד מהאר"י לליל
הו"ר לא הובא שם בסדר התקון מאחר ובשנת שע"ב טרם הגיעו לידי
המחבר כתבי האר"י ומהרח"ו ,ומיותר לציין כי אף לגבי מנהג אמירת ספר
תהילים לא נזכר שם מאומה ,מאחר וייסדו הרב חמ"י בשנים מאוחרות יותר,
וכפי שכתב הרמ"ז בסדר התקון שקיבל מר' בנימין הלוי בשנת תי"ט
והדפיסו בסו"ס "שפר התקונים" ,ושם ציין כי היא תוספת מחודשת שקיבל
מהרב"ל מצפת.
סדר התיקון ליל שבועות
הסדר מובא בשער התפלה (עריכת רבי חיים וויטאל זצוק"ל עצמו) ומובא גם בשער
הכוונות לבן מוהרח"ו ,רבי שמואל וויטאל זצ"ל.
בדפוס הראשון בשם ' סדר וקראית תקון שבועות וליל הושענא רבה' [דפוס ויניציה שנת
ת"ח ]7471הסדר ע"פ מס' בבא בתרא הטור והשו"ע ,תחת ראשותו של רבי יהודה
אריה ממודנה .
63
וכך הובא אותו סדר לדפוס הקריאי מועד הראשון שנת תנ"ז [ ,]7461ע"פ ספר חמדת
ימים { ואינו סדר דומה של השפר תיקונים הערוך ע"י הרמ"ז שקיבל מרבי בנימין הלוי
מצפת כדברי הרמ"ז עצמו .הוכחה ברורה שרבי בנימין הלוי מסר את הסדר והכוונות לפי
הכתבים שהיו בידיו וערך אותם ,שהם ת"ר ניירות כידוע ,אמנם סדר החמ"י בחר לסתור
סדר האר"י ז"ל המופיע במהדורא בתרא ולסדר סדר ע"פ הפשט עם כוונות – ועד היום
העם ומנהיגיו ממשיכים בסדר החמ"י במקום סדר האר"י ז"ל האמיתי – הוכחה ברורה
שמחבר הספר חמ"י אינו רבי בנימין הלוי 13[ , }...שנה קודם דפוס חמ"י הראשון !!!]
עם כוונות וסדר ליל שביעי של פסח [שאינו מופיע בשום דפוס קודם].
סדר אחר נדפס ,בשם 'שפר התיקונים' בוניציה [תי"ט .]7436הסדר הזה הולך אחרי
חילוק התנ"ך לפי רבי בנימין הלוי שמסר לרמ"ז עם כוונות ופזמוני הרמ"ז .העורך רבי
ויגטוריו בכר דוד ,סידר את התיקונים לפי רבי נתן שפירא והרמ"ז שהכיר מקרוב ,ואף
הכיר רבי יעקב צמח (עיין בסוף הקדמתו) .סדר הזה שונה לחלוטין מהסדר של רבי
יהודה אריה ממודנה ( .)7471מובא בהדמה שרבי מתן שפירא היה מתמרמר על
הדפסת סדר ליל שבועות הקודם ,שלא שמר את סדר האר"י ז"ל .יש להוסיף שבשפר
התיקונים הזה' ,שכחו' את מגילת אסתר.
הסדר הזה נדפס שנית [שנת תמ"ב ]7411לפי הרמ"ז ,בעריכת רבי יעקב אבוהב,
המוציא לאור רבי יעקב לוי והמגיה רבי דוד אלטאראס .דברי הרמ"ז הורדו מהדפוס
אלא שנשארו כמה הערות והפיוטים.
סדר השל"ה הקודש [שבועות] מכיל תרי"ג מצוות להרמב"ם ,והוא ע"פ המנהג הקדמון,
טרם גילה האר"י ז"ל מה שמסר לו אליהו הנביא ז"ל .לכן ,יצא שיבוש גדול ,כי במקום
לעסוק בסתרי תורה ,הוסיפו המדפיסים קריאי מועד ,ע"פ החמ"י שחכה את השל"ה
הקדוש ,עד שעוברים כל הלילה בקריאה במקום ללמוד.
בכל הדפוסים האלו ,נמצאים סדר המשניות .משמע שכן היא דעת רבי יעקב צמח,
הרמ"ז ורבי נתן שפירא .גם כן מובא סדר המשניות בסדר למוד ליל שבועות לרבי
שלומל באיגרתיו (דף קב למהדורת אהבת שלום) המעיד את מנהגי דורו בצפת [בסוף
ימי מוהרח"ו].
ולפי פשט האר"י ז"ל ,פשוט שאין מקומם בסדר ליל שבועות .וכך הביא החיד"א בשם
רבי חיים הכהן מדמשק ,אחד מתלמידי מוהרח"ו.
הקורא היקר יבין את קושי הברור בין הדפוסים ,ובין קלקול אותה כת שר"י ששלחה יד
ברוב הדפוסים ,נוסף 'לכתבי האר"י ז"ל' שאינם מסודרים ע"פ מוהרח"ו זיע"א.
לכן ,הסדר הנוכחי שסדרנו מחדש בשם תקון ליל שבועות השלם ,הולך אחרי חילוק
מוהרח"ו ע"פ האר"י ז"ל שגילה לו אליהו הנביא ז"ל ,וסדר הנ"ך כסדר המובא במעשה
חושב לרבי אברהם אזולאי זיע"א ,שלא סבל משום נגיעה ,וקיבל את כתבי האר"י ז"ל
מהדורא בתרא [דלא כרבי בנימין הלוי שקיבל ת"ר ניירות שהיו משובשים עד מאוד
כידוע.
גם הורדנו את קטעי הזוהר והאידרות ,שאינם נמצאים בסדר האר"י ז"ל ,ולא ע"י
מוהרח"ו ומוהרש"ו .וכאף שהרמ"ז ורבי יעקב צמח מביאים אותם ,בשם רבי חיים
פנציירו אחד מתלמידי מוהרח"ו בדמשק ,שהחברים היו בדמשק לומדים האידרות,
מ"מ ,הם היו לומדים אותם ,ולא סתם קוראים בלי שום הבנה.
64
בעניין ה'יהי רצון' ,מקורו מאותו ספר נפול ,שומר נפשו ירחק מכל כוונות אלו .והמעיין
בכתבי האר"י ז"ל האמיתיים ,וראה שרוב הנהגותיו פשוטות ומוכנות לכולם ,ובהרבה
מקומות ,האר"י ז"ל אינו הולך אלא לקולה.
תקון ליל ז' של פסח
והנה לכן ביום ז' של פסח יש חיוב זווג לפי שכבר עתה יכול ז"א להזדווג עם המלכות
ועתה ביום ז' של פסח שהוא יום ו' של שבוע א' דספירת העומר נתקן בחי' הת"ת ולכן הרי
הוא כאלו נתקנה גם המל' שהוא באחוריו ולכן הוא יו"ט וראוי לזווג
ואם הנוהג ללמוד את אותו סדר לז' של פסח ,אין לו זמן פנוי ,לשמש את מיטתו.
האר"י ז"ל חידש את לימוד חג שבועות וגם ליל הושענא רבה ,על סדר למוד כבר קיים
לפניו ועתיק יומין .מה שאין כן בליל שביעי של פסח.
המנהג הקדום (מנהגי צפת לרבי אברהם גלנטי ,סוף ספר החזיונות דפוס
שובי נפשי ,ס' ג' אות ו') להיות ניעור כל הלילה ,דהיינו ,דווקא אחרי
חצות .והמנהג הידוע והקבוע מימי קדם ,היה לקום קצת לפני אשמורת
הבוקר ,ולקורא בפרשת בשלח ,הקריעת ים סוף ,ואחריה ,לשיר בנעימות,
את שירת משה רבינו ע''ה ובני ישראל.
ובספר מגיני ארץ להר''מ גלנטי ז''ל ,כתוב לעמוד בחצות לילה .והוא ע''פ
הרמ''ק ,ודווקא אחר חצות( .עיין אבן השוהם דף ע').
והנה ,האביר יעקב הוא רבי יעקב אבוחצירא ,וגם הבבא סאלי ,זיע''א ,לא
נהגו לקיים התקון הזה .גם האביר יעקב תיקן בעירו (תאפיללת) לבטל
המנהג הזר הזה.
תפלות שנשתרשו בכל קהילות ישראל ממה שמסר מחבר החמדת
ימים בשנת תט"ו לבעל ה"שערי ציון"
תפלת יהי רצון כו' ותשלח רפואה שלימה כו' ועוברות של עמך כו' שאומרין בימות
החול אחר ספר תהלים הנדפסת לראשונה בספר שערי ציון ,מקורה מהתפלה
שייסד החמ"י בפ"א משבת אות צ"ד לנעורים בליל שישי לאומרה אחר קריאת
התהלים ,ולא יפלא כי מוצאים אנו את המחבר חוזר ומזכיר את התפלה הנזכרת
בפרקי יוכ" פ שבספרו ואף מייסד בה תוספת של נוסח מחודש לאומרין אותה בליל
יום הכפורים ,כאשר מזה ניכר בעליל כי בין התחינה הארוכה ובין התוספת הנז'
יצאו ממחבר אחד { .אודות תחינה זו ראה באריכות להלן פרק י"ב ,ובחמ"י פ"ד
מיוכ"פ אות כ"ח}.
תפלת יהי רצון שאומרין קודם לימוד המשנה תורה בליל הושענא רבה הנדפסת
לראשונה בקיצור לשון בסידור שערי ציון ומשם נתפשטה לכל ספרי התקונים לליל
הו"ר ,מקורה מהתפלה שייסד החמ"י באריכות לשון בתוספת כוונות ע"ד הסוד קודם
הלימוד בליל הו"ר{ ~ .עי' חמ"י פ"ו מחג הסוכות אות כ"ז} .
תפלת יהי רצון לתיקון כרת הנדפסת בספרי התקונים ללילי שבועות והו"ר לאומרה
אחר הלימוד בלילות אלו ולנעורים בלילות של שאר ימות השנה ,מקורה מהתפלה
שייסד החמ"י בפ"א משבת אות ק"א לנעורים בליל שישי~ .
65
תפלת יהי רצון הנדפסת בסידורים לאומרה קודם הכניסה לסוכה ,היא תפלה
מקוצרת שקיבל מחבר השערי ציון מהרב חמדת ימים ,ומקורה מהנוסח הארוך
שייסד החמ"י בפ"ד מסוכות אות כ"א לאומרה קודם שיכנס לסוכה~ .
תפלת היהי רצון הנדפסת בשערי ציון לאומרה אחר קריאת קרבנות הנשיאים
בחודש ניסן ,מקורה ממה שייסד החמ"י בפ"א מפסח אות י"ט לומר אחר הקריאה.
נוסחת לשם יחוד קודם מעשה המצוות הנדפסת בשערי ציון ,זהה לנוסחאות הלשם
יחוד שייסד החמ"י בעשרות מקומות בספרו לומר קודם מעשה המצוות.
נוסחאות הלשם יחוד הנדפסות בשערי ציון קודם לימוד בתורה ובנביאים ובכתובים,
זהים למה שייסד החמ"י בפ"ג מחג השבועות אות פ' לומר קודם לימוד הלילה ,ואילו
נוסחאות הלשם יחוד הנדפסות בשערי ציון קודם לימוד משנה והלכה ומדרש
וקבלה ,זהים למה שייסד החמ"י בסידורו לימות החול ואשר חלקים מהסידור הגיעו
בכתיבת יד לידי המקובל ר' אברהם טוביינא שהדפיסם בסידורו "חסד לאברהם" דף
ע"ח -פ'.
נוסחת לשם יחוד קודם עטיפת טלית הנדפסת בספר שערי ציון ,מקורה מהנוסח
הארוך שייסד החמ"י בסידורו לימות החול ונדפסה בסידור "חסד לאברהם" הנ"ל דף
ל" ב .
נוסחת לשם יחוד קודם הנחת תפלין הנדפסת בשערי ציון ,מקורה מהנוסח הארוך
שייסד החמ"י בסידורו לימות החול ונדפסה בסידור "חסד לאברהם" הנ"ל דף ל"ב.
נוסח התפלה שעושין לחולה עם שינוי השם הנדפסת בשערי ציון בהשמטת לשונות
הקבלה שבה ,מקורה ממה שכתב החמ"י באגרת לתלמידו ונדפס בקונטרס שני
שבסוף הספר ,וחלקים נוספים ממנה נדפסו בסידור חסד לאברהם הנ"ל בסדר פדיון
נפש דף פ"ג.
סדר "פדיון נפש" שעושין בק"ס פרוטות וכו' הנדפס לראשונה בספר "זכרון ציון"
ובספרי "שערי ציון" המאוחרים ,ואף הזכירו המקובל האלוקי הרש"ש בשטר
ההתקשרות שעשה עם בני חבורתו בשנת תקי"ד ,מלבד מה שנדפס במחזורים
רבים לר"ה יחד עם סדרי המלקות וד' מיתות וקבלת נזיפה ,מקורו מספר חמדת
ימים בקונטרס שני אות מ"א ,ואף בסידור חסד לאברהם הנזכר הביא שם שני סדרי
פדיון נפש מהרב חמ"י.
נוסחת יה"ר שאומרין קודם אמירת התהילים הנדפסת בספר שערי ציון ,זהה
לנוסחאות שייסד החמ"י בפ"ה משבת אות נ"א לומר קודם מזמורי קבלת שבת ,וכן
ממה שייסד שם לומר קודם קריאת שיר השירים אות ל"א.
ה' נוסחאות יהי רצון שאומרין בגמר כל ספר וספר שבתהילים בליל הו"ר ,מקורן
מהרב חמדת ימים.
תפלת יהי רצון שתשמע אנקתי ונאקתי כו' הנדפסת בסידורים לאומרה אחר ברכת
כהנים ,מקורה מיסודו של הרב חמ"י שמסרה לבעל השערי ציון.
תפלה לחולים הפותחת בי"ג מידות כו' והמלא רחמים עליו להחלימו כו' ,מקורה
מיסודו של הרב חמ"י שמסרה לבעל השערי ציון.
66
נוסח התרת נדרים ומסירת מודעא לערב ראש השנה הנדפס בכל סדורי אשכנז
וספרד ,מקורו מיסודו של הרב חמ"י.
סדר הנוסח לקבלת נזיפה והתרתו ,וסדר התרת קללות ,מקורן מיסודו של הרב
חמ"י שמסרם לבעל השערי ציון.
סדר תקון מלקות עם נוסח הוידוי שבו ,וכן סדר תקון ד' מיתות לערב ר"ה ויוהכ"פ,
מקורן מיסודו של הרב חמ"י שמסרם לבעל השערי ציון.
רשימת תקונים ותפלות קדמוניות שנתפשטו לראשונה בכל תפוצות
ישראל מהספר "שערי ציון" ,אותם קיבל מייסדו ממחבר החמדת ימים
ממה שליקט מקדמונים
תפלת הרמב"ן לליל הזיווג ,עיקר התפשטותה בתפוצות ישראל מספר שערי ציון,
אלא שמסרה הרב חמ"י לבעל "מעבר יבק" כארבעים שנה קודם לכן והוא הדפיסה
לראשונה בשנת שפ"ד בספרו "אשמורת הבוקר" דף ר"ל ע"א ,ואולם המעיין שם
ובשע"צ יבחין כי לתפלה זו נוספו סדר כ"ב פסוקים המסודרים בסדר א"ב מלבד ג'
פסוקים נוספים ,ויסוד אמירת פסוקים אלו אינם להרמב"ן כ"א מיסודו של הרב חמ"י
שכל ספרו מלא וגדוש בסדר מקראי קדש שייסד לכל ענין וענין בפ"ע{ .אודות יתר
התפלות שמסר הרב חמ"י לבעל "מעבר יבק" ראה פי"ב}.
סדר יום כפור קטן לערב ראש חדש ,נתפשט למאוד מספר שערי ציון.
סדר תקון ליל שבועות וליל הו"ר מהאר"י ,עיקר התפשטותו מספר שערי ציון
וכן מיתר קונטרסים שהפיץ המחבר בחייו .וכבר כתבנו למעלה מה מקרו
הלימודים האלו.
אמירת לדוד מזמור לה' הארץ שאומרין בליל ר"ה ויוהכ"פ קודם קדיש בתרא
המסוגל לפרנסה ,עיקר התפשטותו מספר שערי ציון ,ואילו התפלה שאומרין אחריו
מקורה מספר חמ"י פ"ו מחדש אלול אות ס"ה.
תפלת רבונו של עולם מלא משאלותי כו' ומחול לי כו' המיוסדת מהאריז"ל לאומרה
עם סדר י"ג מידות בעת הוצאת ס"ת בראש השנה ויום הכפורים ,עיקר התפשטותה
מספר שערי ציון( .ראה שער הכוונות דרושי יוהכ"פ שם הובאה תחינה זו בנוסח
מקוצר מאוד).
תפלת רבונו של עולם מלא משאלות כו' המיוסדת מהאריז"ל לאומרה עם סדר י"ג
מידות בעת הוצאת ס"ת בג' רגלים ,עיקר התפשטותה מספר שערי ציון.
נוסח תפלת מצלאין אנחנא כו' המיוסדת לחולי אבעבועות ,מקורה מספרי שערי ציון
המאוחרים.
תפלה לתקון החטא שאומרין בברכת תקע בשופר ,עיקר התפשטותה מספר שערי
ציון.
תפלה לבקשת המזונות בערב ר"ח ניסן ,עיקר התפשטותה מספר שערי ציון ,ואולם
שנים רבות קודם לכן העתיקה השל"ה הקדוש לספרו מקונטרסי כתיבת יד של
מייסד התפלות שבספר שערי ציון{ .עי' של"ה דפו"י ח"א עניני תפלה וקריאה בס"ת
דף פ"ה ע"א}.
תפלת עננו בורא עולם לעצירת גשמים מקורה מטור או"ח סי' תקע"ט ,אלא ששם
היא מיוסדת לש"ץ לאומרה בברכת שומע תפלה בתוך כ"ד ברכות שאומר הש"ץ
67
בתעניות שגוזרין על הציבור ,ואילו בסידורים שתח"י נתפשטה התפלה מספר שערי
ציון ששם סידרה המחבר לאומרה בלי כל טופס הברכות שהביא הטור ,ואולם לא
נתפרש שם אם היא מיוסדת אף לש"ץ או רק ליחיד{ .הערת ר' ש .א .פיש שליט"א}.
תפלות ונוסחאות שנשתרשו בתפוצות ישראל מספר "זכרון ציון"
פסוקי אל תירא ,עוצו עצה ,עד זקנה כו' שאומרין אחר עלינו ,עיקר
התפשטותן מספר זכרון ציון ,ולא יפלא כי המקובל ר' מאיר פאפריש ציין גם
הוא למנהג זה בעילום שם כמו שיראה המעיין בספרו אור צדיקים תקון
התפלה אות פ"ד שם כתב בזה"ל ,מצאתי כי הנהיגו חכמי ארץ ישראל לומר
הג' פסוקים טרם צאתם מבית הכנסת כו'( .ואמנם כבר העיר בזה ר' מ.
גולדמן שליט"א כי בט"ז או"ח סו"ס קל"ב העיד שהיה נוהג לאומרן בעת
אמירת הש"ץ שים שלום ,ואף הוסיף שם הט"ז כי מצא שכן נהגו חכמי
פרובינצא ,ובלי ספק כי מקורו של הט"ז הוא מס' מנות הלוי עה"כ במגילה
פ"ג הרצים יצאו דחופים שם נכתב בזה"ל ,והר"ר יהודה בן שושן ז"ל כתב
בביאור המאמר הזה וז"ל ,מזה היו נוהגים אנשי פרובינצא לומר בכל יום
בסוף תפלתם ג' אלה וכן אני נוהג ע"כ ,ונמצא כי מנהג זה שהונהג בתקופת
הראשונים נשתכח וחזר ונתפשט מהחיבור זכרון ציון ע"פ מנהגו של הר"י ן'
שושן ע"ה ,שוב העיר בזה ר' ב .מועלם שליט"א כי הגאון חיד"א בספרו
צפורן שמיר סי' ב' אות ל"ה ציין למנהג זה מס' מנות הלוי ואף הוסיף שם כי
כן נהג המקובל ר' משה זכות ע"ה ואף היה מצרף לזה נוסח תפלה עיי"ש,
וקרוב מאוד שנהג כן הרמ"ז בהשפעת רבו החמ"י).
היום יום ...בשבת שבו היו הלוים אומרין בבית המקדש שאומרין קודם שיר
של יום אין לו מקור בסדורי הקדמונים ,ונתפשט לראשונה מספר זכרון ציון
שחידש כן ע"פ מש"כ הרמב"ן שיש מ"ע לזכור יום השבת בכל יום ,ואף
הוסיף לציין כי מצא בסידור האר"י כת"י שכן היה נוהג האריז"ל( .ראה זכרון
ציון עמו' 01באוצה"ח) .ואין זה נכון שכבר האבודרהם הביא אותו ואחריו ספר
חרדים ע"פ הרמב"ן .עיין ספר כתר שם טוב גאגין דף ק"א.
תפלת רבש"ע אתה ציויתנו כו' עם אמירת אנא בכח שנדפסו בכל הסידורים לאומרן
קודם ספירת העומר ,מקורם מספר זכרון ציון.
תפלת יר"מ כשם שאני מבער כו' הנדפסת בכל הסדורים לאומרה בשעת שריפת
חמץ ,מקורה מספר זכרון ציון.
68
6
בעניין החיד"א :אף שלא הביא כמעט בספריו את הח"י ,מ"מ ,היה שוקד בו
בשבתו וחגים .לא פלא שהחיד"א דחה נוסח ''ומכניע זדים'' הקדמון ובחר בנוסח
הח"י החדשני ''ומכניע מינים''.
כמה מהם שטעו והטעו וחלק מהם חזרו בתשובה .אמנם ,הרשימה ארוכה מנשוא
[...קיצור ציצת נובל צבי ,יהודי טורקיה רוזאנס ,ספונות]
רבי שלמה הלוי בנו של רבי בנימין הלוי היה שבתאי מופלג .וערך עם אביו רבי
בנימין הלוי ,הת"ר ניירות ,ולא הגיעו לידם כתבי האר"י ז" ל של מוהרח"ו זצ"ל וגם
לא כתבי מהדורא בתרא .הם ערכו גם ספר הכוונות ''בית מועד'' [סימן מעניין
שכותרת קבר נתן העזתי הוא ''בית מועד לכל חי'']
גם הבאים היו שבתאים מוחזקים ,בין באמונה 7בין במעשים והפיצו את קונטריסי
נתן נביא שקר:
רבי מאיר הרופא בן רבי חייא הרופא תלמיד רבי יהונתן סאגיס מתלמידי האר"י ז"ל.
רבי משה סופירנו ,מזכיר וסופר ש"ץ ,שחזר בתשובה בסוף ימיו .בתקופה שהיה
שבתאי מוחלט ,שיבח אותו רבי מלאכי הכהן ('יד מלאכי' שבו קבע כללי השו"ע)
במילים האלו '' ,הרב המופלא המקובל האלהי איש אלהים קדוש הוא ...זה משה
היש ידענו מה היה לו ,כי זה היה חלקו מכל עמלו ,ללמוד החכמות האלהיות''
[בהקדמתו לספר דברי יוסף].
רבי חיים בנבושתי (מחבר כנסת הגדלה ופסח מעובין) חזר בתשובה מאמונה זאת
אחרי שנרמה ע"י נתן העזתי .אולם ,מי יודע שהמון העם שתמך ברבי חיים
בנבושתי גם חזר מאמונה השקרית הזאת ? זאת ועוד ,שהחבי"ב (רבי חיים
בנבושתי) נמנה ע"י ש"צ יש"ו עצמו לראש כסא הרבנות ,אחרי שסילקו את הישיש
הזקן המופלג רבי אהרן לפפא זצ"ל ,שלא קיבל ש"צ יש"ו .כלום לא חשש החבי"ב
ממעשה הנורא הזה ?
רבי שלמה איילון התנגד לחכם צבי (שגזלו הסכמתו לספר שבתאי במרמה וחזר בה)
ותמך בנחמיה חיון שר"י ( שבתאי מהדור השני) .בסוף ,ריחק אותו.
בני הט"ז
רבי שמואל ויטאל ,שהיה אז כבר זקן ,והתגורר אצל רבי רפאל ג'ליבי בקאירו
(מצרים) ,אף שמקורות שבתאיים משתמשים בשמו ,לכאורה לא הסכים עם ש"צ
ונתן .דבר זה מוכרח מרשימת המקורבים לש"צ ונמנם לתפקידים מכובדים
ודמיונים ,ובה אינו מופיע רבי שמואל וויטאל,שבסוף חייו חזר לדמשק.
רבי ישועה בסיס מטוניס ,עומד בחרם חכמי תורגמה (מלכות עוטומנית) "כי גם קוב
לא תקבנו גם ברך לא תברכנו''.
רבי אברהם רוויגו תלמיד מובהק להרמ"ז שקיבל פנקסי נתן העזתי וערך כוונות
וטקסים.
רבי בנימין הכהן תלמיד מובהק להרמ"ז שקיבל פנקסי נתן העזתי וערך כוונות
וטקסים .הוא היחיד שהגן על הרמח"ל ,החשוד בשבתאות ,לפני בית דין וניצ'יה.
6יומן החיד"א הנדפס עם שם הגדולים.
7עיקר אמונתם השקרית הוא .1שיש להתיר את האיסורים עד שמגיעים לעומקי הקליפות
ולתקנם והוא לברר את הטוב מן הרע אף ע"י דבר האסור (!!!) .2 .להאמין בכוח השלשיה
הקרובה לנצרות ,נקודה שגרמה להרבה שבתאים ופרנקיסטים להתנצר ...
69
רבי ישעיה בסאן תלמיד בנימין הכהן תלמיד הרמ"ז קיבל קונטרסי נתן העזתי
ומסרם לרמח"ל ,ששקד בהם{ .איגרות רמח"ל וספונות}
רבי משה חיים לוצאטו [הרמח"ל]
לא היעב''ץ לבד חשד ברמח''ל אלא גם החיד"א :
במעגל טוב (אוצר מסעות -פרק ב') וז''ל :
שנת תקי''ד - 7137/איטליא.
[ ]...יום א' פר' משפטים כ''ה שבט [ ]...ושם ראיתי תוספי הרא''ש לשבת והוריות,
וספר מאורות נתן מס' הכוונות להאריז''ל ,ולהבדיל בין האור ראיתי שם ס' ארי נוהם
[ ,]...וסיפור אותו האיש (יש''ו) ,ועניין ש''צ (שבת' צב') ,והגדה וסדר קדש מכופר אחד
[ ,]...וספר חלומות לרב מאמין אשר היה נפתה בעוונותינו הרבים בהבלים [ ,]...וספר
גלגול מחילות ספירת דברים מפרשת העבור ממשה חיים לוצאטו ,וכתבי המני''ח ,ורבני
אשכנז ויניציא ריגיו ומעשה ב''ד ויניציא והחרם שקבל מפפד''מ ".והחיד''א חוזר אז
לפירוט נסיעותיו.
גם חכמי וונצ'יה ,ואפילו רבו ,רבי ישעיה בסאן ,חשש לגילויו הרבים והמוזרים של
הרמח''ל (חשש שמקור גילויי הרמח''ל מהס''א .ומכיוון שהשתמש ביחודי נתן העזתי,
שלו נגלו קליפות שדים רוחין ולילין ,יש להבין דאגתו של רבי ישעיה בסאן .יש גם
להביא שלנתן העזתי היו כאילו נגלו לו האבות ומשה רבינו וכו' !) ככתוב באיגרות בין
רבי ישעיה בסאן לתלמידו הרמח''ל .נכון שהרמח''ל התקבל בקרב הלמדנים ע''י הגאון
מווילנא ,ודווקא ספרו המוסרי מסילת ישרים .אולם ,חכמים אחרים חשדו בו והרחיקוהו
משולחנם הקדוש .וכך היעב''ץ וכנראה החיד"א.
הערכתו של הרמח''ל לנתן העזתי הנביא השקר שר''י מפריעה .הרמח'' ל קורא לו רבי
נתן (?!) באותה איגרת.
החיד''א בהיותו נפטר ב ,7184היה יכול לחזור על דבריו .אך לא פעל בעד הרמח''ל אף
אחרי 48שנה לפטירת הרמח''ל ( )7171ולא הביאו בספרו שם הגדולים ,לאפוקי רבי
ישראל בעל שם טוב שהחיד" א מפליג בתוארים ובשבחים .לא היעב''ץ לבד חשד
ברמח''ל.
ידוע היום ,ואפשר לבדוק אותם בספריית הבין לאומי בירושלים ,שתלמידי
הרמ"ז המובהקים ,רבי בנימין הכהן ורבי אברהם רוויגו ,קבלו פנקסי נתן
העזתי שר"י בין שנות תל"ה לשנות ת"מ ( )1691ערכו סדרים וכוונות של
ש"צ יש"ו ,ואף האמינו באמונתו .עד כמה ? עד מתי ? לא ידוע.
אלא שרבי בנימין הכהן הוא מהיחידים ,בעת זקנותו ,שהגן על הרמח"ל נגד בית
דין חכמי וונציה ,אף שגם הרמח"ל השתמש בכוונות נתן העזתי שר"י שהוא
מכנה ,באיגרת לרבו רבי ישעיה בסאן'' ,רבי נתן'' ,כעשרים שנה אחרי מותו
יש"ו .אותו רבי בנימין הכהן קיבל מהרמ"ז ,שקיבל מרבי בנימין הלוי ,שקיבל
שרבי חייא הרופא ,ובנו ,רבי מאיר הרופא ,שבתאי מופלג היה ,מאיגרות ששלח
לרבי אברהם רוויגו ,וממה שמובא בציצת נובל צבי.
71
רבי מאיר הרופא בנו של רבי חייא הרופא תלמידו 8של רבי שלמה סאגיש,
בני 9הט"ז ,רבי בנימין הכהן ,10רבי אברהם רוויגו ,11הרמח"ל ,12אלו מקצת
רבנים שכיוונו כוונות נתן העזתי ,חלק אף קבלו את אמונת ש"צ יש"ו ,ערכו
טקסים שבתאים ,וקבלו פינקסים מהעזתי דרך שד"ר ,רבי מאיר 13הרופא בן
רבי חייא הרופא הוא המתווך שבין העזתי לבין חכמי אירופה ואיטליה בפרט,
בתקופה הזאת ,ואף שהשקרן הגדול יש"ו המיר דתו והתאסלם ,ואף אחרי מותו
במיתה משונה של העזתי .ומעט ת"ח טעו וחזרו למוטב ,וכמה מהם רבי חיים
בנבושתי (החבי"ב) שביטל צום ט' באב ,וכשהבין שש"צ והעזתי יש"ו הפילו
אותו ואת קהילותיו {ובעיקר כל קהילות טורקיה וסלוניקי והבלקנים} ,התענה
כל יי חייו על חטא הזו .גם רבי יעקב חאגיז ,רבה של ירושלים ,שנסע עד עזה
לקבל מתלמידו לשעבר ,העזתי ,תיקונים לנשמתו .ואח"כ ,התעורר מכישופיו
של העזתי ונלחם בו.
ספרים שנשפעו חזק מספר ח"י:
פסח מעובין
ספרי רבי חיים פאלג'י
סידורי האר"י ז"ל בדפוס זלקווא ובקולייז של בראדי
רשימה קצרה של ספרים שנשפעו מאוד מהח"י ואלו עם כוכב הם
קיצור הח"י:
שכר דוד סדר ברית מילה לרבי דוד זכות (בן
הרמ"ז)
קריאי מועד
פרי עץ הדר לט"ו בשבט
חמד אלוקים לסוכות
שכיות החמדה לפסח
חוקת הפסח לפסח
תיקון שובבים
משמרת החודש
סדר ברית יצחק (המובא בחיד"א)
*מרפא לנפש ושערי תשובה לסליחות
הלולא רבא לרשב"י
8ואין הוכחה ברורה שהיה פעם תלמיד מוהרח"ו ,ובכלל שהכיר את האר"י ז"ל .ועיין שם
הגדולים.
9ציצת נובל צבי
10ספונות 14
11ספונות ,חמדת יוסף
12באיגרתו לרבו רבי ישעה בסאן ,שמכוון בכוונות רבי (!!!) נתן .והוא העזתי בלי שום ספק
והודה בזה.
13ציצת נובל צבי ,איגרות הרמ"ז למאיר בניהו – דור בארץ
71
תיקוני שבת מליוורנו (חוץ מתיקון שבת מלכתא)
רוב סידורי האר"י ז"ל שנדפסו בזוולקוא
שלמי ציבור שלמי חגיגה
פרי עץ חיים בקרעאץ
אמת ליעקב ניניו
כנסת הגדולה להחבי"ב
דרך ישרה
קמח סולת
מחזורי וסידורי ליוורנו
שער רחמים מעובד של רבי חיים הכהן
חופת חתנים
יסוד ושורש העבודה
מקדש מלך
ועוד לאין מספר.
ורוב הספרים והתפילות הנדפסים באיזמיר ,קושטא וליוורנו בעילום שם
המחבר .וגם התפילות שאיננו יודעים את מקורם כתפילות שנהגו בצפת לימים
נוראים .
עד כמה נגועים אנחנו ?
הרי ,סידור ומחזורי קול אליהו על שם הרב מרדכי אליהו זצ"ל ,אף שהוא
לא ערך אותם בעצמו ,מלאים בתפילות ובקשות הנהוגות ומקורן מספר ח"י ,אף
שידוע ומפורסם שרבי מרדכי אליהו התנגד לספר ח"י.
בספר אוצר מנהגי חסידים סאסוב-דרכי יואל לרבי יואל טייטלבוים זצ"ל
הרב'ה מסאטמאר ,מובא בסימן ח' אות ב' ,דברי פתורא דאבא באמירת פיוט
אסדר בשבחין בקידוש קודם הסעודה ,היפך דברי האר"י ז"ל עצמו .אמנם,
נתקררה דעתו על שציטט את פתורא דאבא שמצא מקור בספר חכם ספרדי
[הקמח סולת] שסומך דבריו על הח"י.
לא פתורא דאבא ולא דרכי יואל הביאו המקור ראשון ,ובכל זאת המשיכו
במנהגם נגד האר"י ז"ל.
גדול מזה ,כותב האדמו"ר זצ"ל בדרכי יואל דף צ"ט (למהדורת אהבת שלום)
בסוף הדף'' :וכן היהי רצון ,הוא על פי ספר חמדת ימים שיצא עליו עוררים
לשבתאות כידוע''.
עוד בדף ק"א באות ה' .כותב שמה'' :תפלה-זכה :כן נהגו בזידיטשוב ,ועוד
הרבה צדיקים שלא לאומרה .והטעם ,כי מקורו בספר המירוס חמדת ימים
מעשי ידי הכת ש"צ ימ"ש .ולא נמצא כלל בסידורים קדומים''.
השאלה היא למה לסמוך על הח"י בעילום שם או ע"פ ספרים ''יד שניה''
שמביאים את מקור הראשון שהוא הח"י ,ואז להעלים את שמו כדי להמשיך
במנהג שקרי ,כי נהגו כך הרבה צדיקים ?
72
סיכום
בין שהמחבר היה רבי בנימין הלוי או נתן העזתי או אפילו
'אחר' ,לא נמנע מלהכיר ברמאות וברשעות הספר הזה .כך
שהבעש"ט זיע"א המובא בשבח"י הבעש"ט צדק .ומי
שאינו מפקח עינים חוטא ומחטיא את העם.
ובפרט ,מי היה מעיז לסתור דברי רבינו האר"י הקדוש
זיע"א ,לטובת פרשנות זולה של מחבר אדמוני פלוני
אלמוני ?
גם כן ,יש להתבונן בכללי השו"ע שקבעו האחרונים,
הסותרים הקדמת מרן השו"ע – אותה הקדמה
שהמדפיסים הורידו מהדפוס כבר לפני 788שנה עד היום.
והמעיין ביד מלאכי ,כללי השו"ע ,שרוב הכללים מסברא
ולא נמסרו מרב לתלמיד כדוגמת כללי המשנה או הגמרא.
האם לרבי יוסף קרו זצוק"ל לא היה תלמידים ? לא מסר
להם שום כלל ? או שיש לברר גם הכללים האלו .ומי קבע
שהמנהגים המובאים בשו"ע הינם מנהגי צפת ולא שאר
ארץ ישראל ? ועוד חזון למועד.
מ"מ ,לא עלינו לגמור את המלאכה וה' לא מצא כלי אלא
השלום מחזיק ברכה.
זית"א דכיא.
73
© Copyright 2024