‫תכנית חינוכית‬ ‫אכסניית‬ ‫צפת‬ ‫צפת‬ ‫לך דודי‪ -‬רבי שלמה הלוי אלקבץ נכתב בצפת במאה ה ‪61‬‬ ‫פני שבת נקבלה‬ ‫לכה דודי לקראת כלה‬ ‫שמור וזכור בדיבור אחד‬ ‫יי' אחד ושמו אחד‬ ‫לשם ולתפארת ותהילה‬ ‫לקראת שבת לכו ונלכה‬ ‫מראש מקדם נסוכה‬ ‫השמיענו אל המיוחד‬ ‫כי היא מקור הברכה‬ ‫סוף מעשה במחשבה תחילה‬ ‫מקדש מלך עיר מלוכה‬ ‫קומי צאי מתוך ההפכה‬ ‫רב לך שבת בעמק הבכא‬ ‫והוא יחמול עליך חמלה‬ ‫התנערי מעפר קומי‬ ‫על יד בן ישי בית הלחמי‬ ‫התעוררי התעוררי‬ ‫עורי עורי שיר דברי‬ ‫לבשי בגדי תפארתך עמי‬ ‫קרבה נפשי גאלה‬ ‫כי בא אורך קומי אורי‬ ‫כבוד יי' עליך נגלה‬ ‫נצא מהאכסניה ונתחיל את סיורנו בעיר צפת‪ ,‬נבקש מהמשתתפים לחדד את החושים‪ -‬להתרשם‬ ‫להריח ולנשום את אווירה המיוחד של העיר‪ ,‬להקשיב לקולות ולמזמורים העולים מבתי הכנסת‪,‬‬ ‫להביט באנשים החולפים על פנינו ולהיות ערניים ללבוש‪ ,‬להתנהגויות ולמנהגים‪.‬‬ ‫נדאג להצטייד בכיפה ובלבוש צנוע לקראת הסיור‪ .‬נצא בהליכה רגלית מהאכסניה הממוקמת בלב‬ ‫העיר ונמצא פינה מוצלת שם נוכל לשבת בצל העצים ולספר את סיפורה של העיר צפת‪ .‬כדי להקל על‬ ‫השומעים נציג סרגל זמן צבעוני ומאויר ונלך בעקבותיו‪.‬‬ ‫רקע ‪ -‬צפת נזכרת לראשונה בשם "ספה" בתיאור היישובים שביצר יוסף בן מתתיהו בתחילת המרד‬ ‫הגדול (מלחמות היהודים ב‪ ,‬כ ‪ .)1‬עד התקופה הצלבנית הייתה צפת כפר קטן ומעוט חשיבות‪ ,‬והיא‬ ‫כמעט אינה נזכרת במקורות עד המאה ה‪ .61-‬בתקופה הצלבנית עלתה חשיבותה של צפת בגלל‬ ‫קרבתה לנתיב מעכו דרך גשר בנות יעקב לדמשק ‪.‬הצלבנים הקימו מצודה בהר צפת‪ ,‬ובסמוך לה‬ ‫התפתח יישוב עירוני‪ .‬בדצמבר ‪ 6611‬כבש סלאח א‪-‬דין את המצודה לאחר מצור ממושך‪ ,‬ובשנת‬ ‫‪ 6161‬הורה אמיר דמשק להרוס את מצודות הגליל‪ ,‬ובהן את מצודת צפת‪ ,‬כדי למנוע היאחזות‬ ‫צלבנית באזור‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 6121‬נמסר כל הגליל לידי הצלבנים‪ .‬צפת נמסרה לידי המסדר הטמפלרי וזה בנה כאן מצודה‬ ‫גדולה‪ ,‬שלידה התפתחה עיר משגשגת ובה כמה אלפי תושבים‪ .‬ב‪ 6111-‬כבש הסולטאן בייברס את‬ ‫מצודת צפת ועשה אותה לבירת נציבות הגליל (ממלכת סאפד)‪ ,‬שכללה את הגליל ואת צפון השומרון‪.‬‬ ‫בתקופה הממלוכית באו לצפת יהודים‪ ,‬שנמשכו לעיר בגלל קירבתה לקברי התנאים והאמוראים‬ ‫בגליל העליון ובשל הביטחון ששרר בה‪ .‬מתעודות בנות התקופה עולה כי בצפת הממלוכית חיו כ‪011-‬‬ ‫משפחות יהודיות‪.‬‬ ‫תור הזהב של צפת החל לאחר הכיבוש העות'מני בשנת ‪ .6161‬בעקבות הכיבוש נפתחו שערי העיר‬ ‫בפני מגורשי ספרד‪ ,‬שקודם לכן מצאו מקלט בתחום האימפריה העות'מנית‪ .‬העיר משכה אומני צמר‬ ‫יהודים רבים‪ ,‬שבאו לכאן בין השאר בגלל מקורות המים הסמוכים לעיר שהיו דרושים לעיבוד הצמר‪.‬‬ ‫אריגי צפת היו באיכות גבוהה וזכו לביקוש ברחבי האימפריה העות'מנית כולה‪ ,‬ועד מהרה הייתה‬ ‫צפת למרכז של תעשיית אריגים וצמר וידעה פריחה כלכלית חסרת תקדים‪ .‬הפריחה הכלכלית‬ ‫הביאה לעלייה דמוגרפית ולעלייה בשיעור היהודים בעיר‪ ,‬ומספר תושבי צפת גדל מ‪ 1,111-‬נפש ב‪-‬‬ ‫‪(6111‬רבע מהם יהודים) ל‪ 61,111-‬נפש ב‪( 6111-‬כמחציתם יהודים)‪ .‬השגשוג הכלכלי היה בסיס גם‬ ‫לפריחה רוחנית‪ ,‬ואל צפת נמשכו מקובלים וגדולי הלכה רבים‪ ,‬אשר הגיעו לצפת בגלל קרבתה לקברי‬ ‫הצדיקים שהציפו את הגליל מהתק' הביזנטית‪ ,‬והפכו את העיר למרכז של חוכמת הקבלה ולמרכז‬ ‫הרוחני של יהודי ארץ ישראל‪ .‬עם החכמים שבאו אל צפת ופעלו בה נמנים ר' משה קורדוברו‪ ,‬ר' יוסף‬ ‫קארו‪ ,‬ר' משה אלשייך ור' יצחק לוריא (האר"י הקדוש) ‪ .‬גם צפת הערבית נהנתה מפריחה כלכלית‬ ‫ורוחנית‪ ,‬והייתה מרכז חשוב של חכמי דת צופים‪.‬‬ ‫מצבה של צפת החל להתערער כבר בסוף המאה ה‪ 61-‬בגלל הצפת אגן הים התיכון באריגים זולים‬ ‫מאירופה‪ .‬עם הירידה בכדאיות ייצור אריגי האיכות של צפת היגרו רוב אומני הצמר של העיר‬ ‫לסלוניקי ותעשיית האריגים של צפת התמוטטה‪ .‬בין העוזבים היו גם רוב חכמי צפת‪ ,‬ובראשית המאה‬ ‫ה‪ 61-‬עבר המרכז היהודי בארץ לירושלים‪ .‬בצפת עצמה נותרו בעיקר יהודים חסרי מקצוע‪ ,‬ובה נוסד‬ ‫לראשונה מוסד "החלוקה"‪ .‬במחצית השנייה של המאה ה‪ 61-‬השתפר מצב הקהילה היהודית בצפת‪,‬‬ ‫ולעיר החלו לבוא משפחות יהודיות מצפון אפריקה ואחר‪-‬כך ממזרח אירופה‪ .‬רעש האדמה של ‪,6101‬‬ ‫פגע בעיקר ברובע היהודי של העיר ובו נספו ‪ 1,111-1,111‬מתושבי צפת‪ .‬במחצית השנייה של‬ ‫המאה ה‪ 61-‬חזרה קהילת צפת והתאוששה‪ .‬במאורעות ‪ 6111‬תקפו מאות פורעים ערבים את יהודי‬ ‫צפת ורצחו ‪ 61‬מהם‪ .‬בתקופת המנדט היה מאבק בקהילה היהודית של צפת בין צעירי העיר ואנשי‬ ‫היישוב הישן‪ ,‬ובאמצע שנות ה‪ 21-‬עברה ההגמוניה בקהילה לידי צעירי הקהילה‪ ,‬אנשי היישוב‬ ‫החדש‪ .‬עם פרוץ מלחמת העצמאות נהנו ערביי צפת מעדיפות מספרית וצבאית‪ ,‬והרובע היהודי של‬ ‫העיר היה נתון במצור חלקי‪ .‬ב‪ 61-‬באפריל ‪ 6121‬יצאו הבריטים מצפת‪ ,‬והערבים תפסו את הנקודות‬ ‫האסטרטגיות בה (בהן משטרת הר כנען וגבעת המצודה) והטילו מצור של ממש על הרובע היהודי‪.‬‬ ‫ב‪ 6-‬במאי פתחו כוחות פלמ"ח במתקפה באזור‪ ,‬וב‪ 61-‬במאי הרעישו את צפת הערבית וכבשו את‬ ‫הנקודות האסטרטגיות בה‪ .‬עם התמוטטות הכוחות הערביים בעיר נמלטו ממנה רוב תושביה‬ ‫הערבים‪ ,‬וב‪ 66-‬במאי נפלה צפת הערבית בידי הפלמ"ח‪.‬‬ ‫בסוף מלחמת העצמאות נהרסו רוב השכונות הערביות של צפת כדי למנוע שיבת פליטים ערבים‬ ‫לעיר‪ .‬בה בעת החלה הזרמת עולים חדשים אל הרובע הערבי של היום ואל שיכונים חדשים שנבנו‬ ‫בעיר‪ ,‬ועד ‪ 6111‬הגיע מספר תושבי צפת ל‪ 1,111-‬נפש‪ .‬בשנות ה‪ 11-‬נעשתה צפת מרכז שירותים‬ ‫ליישובי עמק החולה ומזרח הגליל העליון‪ ,‬וכן פותח בה ענף הקיט (ב‪ 6111-‬היו בצפת ‪ 11‬בתי מלון‬ ‫ובתי הבראה ומאות חדרי הארחה)‪ .‬בשנות ה‪ 11-‬וה‪ 11-‬נמשך פיתוחה של צפת‪ ,‬הוקמו שיכונים‬ ‫ואזור תעשייה מדרום לרובע הערבי הישן ונבנו שכונות ובתי מלון במורדות הר כנען בצפון‪-‬מזרח‬ ‫העיר‪ .‬ואולם בגלל אופיה ההררי וריחוקה מהמרכזים העירוניים של ישראל הייתה התפתחותה של‬ ‫צפת איטית‪ ,‬והדבר בא לידי ביטוי בגידול המתון של אוכלוסייתה‪ .‬בשנות ה‪ 6111-‬וה‪ 6111-‬התיישבו‬ ‫בצפת חסידים רבים‪ ,‬הוקמו בה מוסדות דת ושכונות של חסידי ברסלב‪ ,‬חב"ד וצאנז והתחזק צביונה‬ ‫הדתי‪-‬חרדי של העיר‪ .‬אם נזכור כי בצפת הומצאו‪ :‬תפילת קבלת שבת‪ ,‬סדר ליל ט"ו בשבט‪ ,‬תיקון ליל‬ ‫שבועות‪ ,‬תיקון ליל הושענא רבה נבין את המשיכה הרבה לצפת כמרכז דתי ורוחני‪ .‬הייתה כאן חברת‬ ‫מופת קבלית‪ ,‬רוחנית מאוד ששאפה לשלמות מוסרית ודתית‪.‬‬ ‫בסיור שלנו ניפגש עם רבנים ואנשי אמונה‪ ,‬עם פייטנים וסופרי סת"ם‪ ,‬שהתקבצו לעיר אפופת אמונה‪,‬‬ ‫סוד וחסד‪ .‬נתחבר לעולם היהודי ולעבר המיוחד לו כאן בצפת‪.‬‬ ‫נתחיל את סיורנו ונעלה אל גן המצודה‪ ,‬להתרשם מחורבותיה של צפת בטרם נתחדשה במאה ה‪-‬‬ ‫‪ . 61‬כאן נוכל למצוא שרידי ביצורים צלבניים‪ ,‬אות לעקשנותם של היושבים בה ולעוצמת לחימתם‪.‬‬ ‫הסברה היא שכאן עמד המבצר שהקים יוסף בן מתתיהו בתחילת המרד הגדול‪ .‬על שרידי מבצר זה‬ ‫הוקמה מצודת צפת הצלבנית‪ .‬כיום נמצא על פסגת ההר גן ציבורי גדול ובו אנדרטה לזכר ‪21‬‬ ‫הלוחמים היהודים שנפלו בקרבות צפת במלחמת העצמאות‪ ,‬ושרידי מצודה שבנה ד'אהר אל‪-‬עומר‬ ‫על חורבות מצודת צפת הצלבנית‪.‬‬ ‫בנקודה זו מתבאר מקור השם "צפת" היטב‪-‬מיקומה המיוחד בלב הגליל העליון הצופה אל מרחביו‪.‬‬ ‫מהתצפית במצודה נוכל לראות ממערב לנו את שיפולי נחל עמוד השופע מים‪ .‬מגורשי ספרד‬ ‫השתמשו במים לבניית "בטאן" – מבטשות‪ -‬מתקנים לריכוך צמר הפועלים בכוח המים‪ .‬תעשייה זו‬ ‫ביססה את כלכלת צפת במאה ה‪ ,61-‬והפכה את העיר למבוקשת‪.‬‬ ‫לאחר שהייה קצרה בגן נשוב לתחילת המסלול‪ ,‬ומשם נמשיך ברגל‪ .‬נלך ברחוב חטיבת יפתח‪ ,‬נעבור‬ ‫סמוך למוזיאון העירוני‪ .‬מהחצר האחורית של המוזיאון נרד בגרם מדרגות‪ ,‬שיוביל אותנו עד רחוב‬ ‫ירושלים‪ .‬שם נפנה שמאלה‪ ,‬ובפניית "המזלג" הראשונה ‪ 1‬נרד ימינה ברחוב בר יוחאי‪ ,‬וניכנס אל‬ ‫הרובע היהודי‪ ,‬השוכן במורדות המערביים של הר צפת ובו ריכוז של בתי‪-‬כנסת עתיקים‪ .‬בתי הכנסת‬ ‫פתוחים בשעות לא קבועות אך בד"כ עד ‪ .60:11‬נהוג להשאיר תרומות סמליות‪.‬‬ ‫נלך עד כיכר המגינים ‪ ,1‬נפנה ימינה ונכנס לבית כנסת האר"י‪ ,‬ברובע האשכנזי ‪ .1‬דמותו של האר"י‪,‬‬ ‫רבי יצחק לוריא אשכנזי‪ ,‬היא במידה רבה לב‪-‬לבה של צפת‪ .‬הלכותיו‪ ,‬מוסריותו‪ ,‬חוכמתו והמורשת‬ ‫שהותיר אחריו מלווים את העיר עד עצם היום הזה‪ .‬סביב יכולתו לראיית הנסתר נקשרו סיפורים‬ ‫רבים‪ .‬בתקופתו‪ ,‬מספרים‪ ,‬חבשו היהודים את כובעם נמוך‪ ,‬עד האף‪ ,‬כי האמינו שהאר"י יכול לקרוא‬ ‫מעל מצחם את שבלבם‪ ,‬ולפיכך את המצח העדיפו להסתיר‪...‬‬ ‫נביט על בית הכנסת מבחוץ ונספר כי רבי יצחק לוריא חי בין השנים ‪ .6102-6111‬הוא נולד‬ ‫בירושלים לאב אשכנזי ואם ספרדייה‪ .‬התייתם בגיל צעיר ונלקח למצרים שם למד להיות סוחר אצל‬ ‫דודו‪ ,‬התחתן והביא ילדים‪ .‬במצרים פגש את ספר הזוהר ונכנס לענייני הקבלה‪ .‬מסופר שהתבודד על‬ ‫אי בנילוס וכשהיה בן ‪ 02‬התגלה אליו אליהו הנביא ואמר לו‪ :‬עד עכשיו למדת עכשיו לך ללמד בצפת‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬ב‪ 6111-‬הגיע לצפת ולאחר שנתיים וחצי נפטר‪ .‬פועלו ומעמדו העניקו לו בחייו את התואר האר"י‬ ‫הקדוש‪.‬‬ ‫בתקופת האר"י (האשכנזי רבי יצחק) לא היה קיים בית הכנסת האשכנזי‪ .‬המקום בו שוכן בית הכנסת‬ ‫היה מחוץ לצפת של אותם ימים‪ ,‬שדה פתוח שהמסורת זיהתה כ "חקל תפוחין קדישין" (שדה‬ ‫תפוחים קדושים)‪ .‬לשטח זה היו יוצאים האר"י וגוריו‪ -‬תלמידיו כדי לקבל את השבת‪ .‬בית‪-‬הכנסת‬ ‫נבנה בידי קהילת יהודים יוונים שהגיעה לצפת במאה ה‪ .61-‬תחילה קראו לו בית הכנסת של היוונים‪-‬‬ ‫הגריקיש‪ .‬במאה ה‪ 61-‬הגיעו חסידים אשכנזים וקנו את המקום אשר הפך לבית הכנסת המרכזי של‬ ‫הקהילה האשכנזית‪.‬‬ ‫ניכנס לתוך בית הכנסת ונעמוד על סידורו המיוחד בנוסח יהדות ספרד ונסביר את ההבדלים – כאן‬ ‫הבימה מוגבהת באמצע והספסלים מסביבה‪ .‬הרעיון של בימה מוגבהת מגיע מהקבלה‪ -‬החיבור‬ ‫לאלוהי הוא בנשיאת העיניים כלפי מעלה‪ ,‬בספר ישעיהו כתוב "שאו מרום עינכם"‪ .‬אל הבמה עולות ‪1‬‬ ‫מדרגות בגלל עקרון נוסף בקבלה שמכונה "שבע ספירות" שהן שבע תכונות אלוהיות שבאמצעותן‬ ‫מתחבר האנושות לאלוהות – חסד‪ ,‬גבורה‪ ,‬תפארת‪ ,‬נצח‪ ,‬הוד‪ ,‬יסוד‪ ,‬מלכות‪ .‬המקום נהרס ברעש של‬ ‫‪ 6101‬ושוקם ב‪ .6111-‬לפי עדויות מהתקופה‪ ,‬הקיר הדרומי‪ ,‬הפונה לירושלים‪ ,‬נשאר עומד לאחר‬ ‫הרעש כמו גם בכל בתי הכנסת האחרים‪ .‬הרב יצחק גואטה מאיטליה תרם כסף רב לשיקום בתי‬ ‫הכנסת שנפגעו ברעידת האדמה‪ .‬מסופר שסכום זהה לזה שתרם‪ ,‬טמן גואטה באדמת צפת עד‬ ‫שיבוא המשיח ויש כאלה שעדיין מחפשים אותו‪ .‬גם ב‪ 6121-‬ניצלו מתפללי בית הכנסת כאשר צבא‬ ‫ההצלה של שישקלי הפגיז את צפת‪ .‬אחד הפגזים נפל בקרבת בית הכנסת תוך כדי תפילת ‪,61‬‬ ‫ורסיס ממנו חדר לבית הכנסת בדיוק כאשר רכן הקהל ב"מודים אנחנו לך"‪ .‬הרסיס ננעץ בצדה של‬ ‫הבימה ואת החור שהותיר ניתן לראות עד היום‪ .‬מאמינים נוהגים לשים בו פתק לאריכות ימים‪ ,‬נס‬ ‫והצלה‪.‬‬ ‫בתוך בית הכנסת‪ ,‬בכתר של ארון הקודש שנבנה בעבודת יד מעץ זית‪ ,‬נראה אריה עם פנים של בן‬ ‫אדם‪ .‬כנראה שהאומן לא היה יהודי ויצר איקונין (רק פרצוף) כפי שעושים בכנסייה‪ .‬קהילת בית‬ ‫הכנסת נחרדה מהדמות ודאגה להוסיף גוף של אריה כדי שיראה כעיטור של חיה‪ .‬בבתי הכנסת של‬ ‫האר"י אין מזוזה מפני שמזוזה צריך רק במקום שאוכלים בו או ישנים בו‪ ,‬והאר"י הקפיד שלא יאכלו‬ ‫או ישנו בבית הכנסת‪ .‬כסא אליהו הנביא‪ ,‬בן כ ‪ 111‬שנה עשוי גם הוא עבודת יד‪ .‬למי שישב עליו‬ ‫מובטח בן זכר תוך שנה‪ .‬נזמין את מי שחפצה בבן לשבת על הכסא‪ .‬נמשיך אל דרך שלמה אלקבץ –‬ ‫הוא הפייטן שחיבר את הפיוט "לך דודי"‪ .‬נעמוד בפינה שקטה ונשיר את הבית הראשון מהפיוט "לך‬ ‫דודי"‪ .‬נשאל אם מישהו מכיר את הפיוט במלודיה אחרת ונבקש ממנו ללמד אותנו את הלחן‪ .‬נסביר‬ ‫כי פיוטים שונים מופיעים במנגינות שונות על פי האזור שבו הושרו‪ .‬לפיוט "לך דודי" למעלה מעשרים‬ ‫מנגינות‪ .‬אם יש לנו איי פד‪ -‬נשמיע מתוך אתר הפיוט לחנים שונים ונבקש שיבחרו לחן שמוצא חן‬ ‫בעיניהם –אותו נלמד בערב באכסניה‪.‬‬ ‫נמשיך לשוטט בסמטאות הצרות המאופיינות בגוני התכלת והכחול‪ .‬למה תכלת? ‪ -‬כדי לבלבל את‬ ‫השטן‪ .‬כשהוא יביט על צפת‪ ,‬תדמה בעיניו העיר כעוד פיסת שמיים תכולה‪ ,‬וכך יימנע מלהטרידה‪.‬‬ ‫לפי סברה אחרת‪ ,‬ארצית יותר‪ ,‬הזבובים אינם סובלים את גווני הכחול‪ ,‬ולכן פוסחים על העיר‪ .‬נמשיך‬ ‫בעקבות השילוט אל בית הכנסת אבוהב‪.‬‬ ‫בבית כנסת זה נמצא ספר תורה עתיק‪-‬יומין שכתב רבי יצחק אבוהב בעצמו בספרד‪ .‬אבוהב עצמו‬ ‫מעולם לא היה בצפת‪ .‬הוא נפטר ב‪ ,6211-‬בספרד לפני הגירוש‪ ,‬שם חיבר ספר חשוב בשם "מנורת‬ ‫המאור" שהוא ספר יסוד בתנועת המוסר‪ .‬אבוהב היה גם סופר סת"ם וספר תורה אחד כתב לשימושו‬ ‫האישי‪ .‬נוהגים לספר כי לפני כל פעם שכתב את שמו של הקב"ה בספר זה ירד למקווה וטבל ‪ 11‬פעם‬ ‫(גימטריה של שם האל)‪ .‬כאשר גורשו תלמידיו מספרד לקחו עמם את הספר והביאו אותו לצפת‬ ‫והספר בן ה ‪ 111‬שנה שוכן על פי המסורת עד היום בארון הקודש הימני (מתוך שלושה)‪ .‬בית הכנסת‬ ‫נפגע ברעידות האדמה שפקדו את צפת ושוקם לאחר קום המדינה‪ .‬בבית הכנסת שולט צבע‬ ‫התכלת‪ ,‬ויש בו בימה מוגבהת‪ ,‬וכיפה מצוירת מבפנים‪ .‬ישנו מקור מאמצע המאה ה‪ 61-‬שמספר‬ ‫שבית הכנסת המקורי של אבוהב נפגע ברעידת האדמה של ‪ 6111‬וספר התורה המדובר הועבר‬ ‫לבית הכנסת של המוגרבים‪ ,‬שהוא כפי הנראה בית הכנסת של ימינו ‪ .‬את הספר העתיק מוציאים‬ ‫מהארון רק שלוש פעמים בשנה‪ ,‬לפי ראשי תיבות כש"ר‪ :‬כיפורים‪ ,‬שבועות‪ ,‬ראש השנה‪ .‬כל מי‬ ‫שהוציא אותו או קרא ממנו שלא במועד הנכון ‪ -‬לא זכה להשלים את שנתו‪.‬‬ ‫נמשיך ברחוב אבוהב אל בית‪-‬הכנסת האלשייך הקדוש‪ .‬בית‪-‬הכנסת בנוי בסגנון סמרקנד‪ ,‬והוא בית‪-‬‬ ‫הכנסת העתיק היחיד ששרד את רעידות האדמה של ‪ 6111‬ו‪ .6101-‬המקום משופץ ומרשים בייחודו‪.‬‬ ‫נצעד בדרך שלמה אלקבץ‪ ,‬שבהמשכה הופכת לדרך בית יוסף‪ ,‬אל בית הכנסת של רבי יוסף קארו‬ ‫הנקרא "בית יוסף"‪ .‬ר' יוסף קארו חיבר בצפת את חיבור "בית יוסף"‪ -‬כל ההלכות שיש בתורה‬ ‫והשתלשלותם ההיסטורית‪" .‬שולחן ערוך" המוכר לרובנו‪ ,‬הוא אחד מארבעת הכרכים של "בית יוסף"‬ ‫והפך לעמוד תווך בעולם היהדות‪ ,‬כמקור המכנס את כל הדינים‪ ,‬ההלכות והמנהגים‪ .‬ניכנס לבית‬ ‫הכנסת ונראה שסידורו דומה יותר לבית מדרש מאשר לבית כנסת‪ .‬המבנה היה בעל ‪ 0‬קומות‪ :‬קומה‬ ‫א' הייתה הבית הפרטי של ר' יוסף קארו‪ .‬קומה ב' שימשה כבית תמחוי וסעד וקומה ג' כבית כנסת‬ ‫ובית מדרש‪ .‬מתחת לבית‪-‬הכנסת מראים חדר קטן‪ ,‬שבו התגלו לר' יוסף קארו חזיונות על‪-‬ידי מלאך‪.‬‬ ‫מסופר שמדי שבוע הגיע מלאך בשם המגיד ללמוד עם הרבי‪ .‬הספר שבו פרט הרבי את הנושאים‬ ‫שלמד עם המלאך נקרא "המגיד מישרין" ולמערה קוראים "מערת המגיד"‪.‬‬ ‫מספרים כי באותה העת בה חיבר ר' יוסף קארו את ספרו "שולחן ערוך"‪ ,‬ישב רבי משה איסרליש‬ ‫בקרקוב‪ ,‬פולין‪ ,‬וכתב ספר באותו נושא‪ .‬כאשר הגיע לידיו "שולחן ערוך" ביקש לגנוז את ספרו שלו‬ ‫והסתפק בחיבור "המפה" – תוספות והתאמות ע"פ המנהגים של יהדות אשכנז‪.‬‬ ‫נעלה ברחוב הסמוך ונגיע ל בית עץ ההדס – סימטת הארי ‪ – 4‬נבחין בגזע עץ הדס גדוע שעובר‬ ‫דרך בית פרטי‪ .‬התושבים מאמינים שמדובר ב"עץ עבות" (הדס בשפת התורה) שמקובלי צפת במאה‬ ‫ה‪ 61-‬נהגו לקטוף ממנו את ההדסים לחג סוכות‪ .‬מתחת לבית התגלה מקווה שכנראה שימש את‬ ‫המקובלים לטבילת היטהרות לפני קיום המצווה‪ .‬בדיקת העלו שגילו של העץ יותר מ‪ 211-‬שנה‪.‬‬ ‫בבית יש אוסף יודאיקה גדול‪ ,‬ספריה גדולה ותמונות רבות של רבנים‪ .‬לעתים ניתן לקבוצות לבקר‪.‬‬ ‫בניין הסראיה (בית הממשל(‬ ‫בכיכר העצמאות בתחום הרובע נמצא בניין הסראיה (בית הממשל)‪ ,‬שנבנה בימי ד'אהר אל‪-‬עומר ובו‬ ‫היה מקום מושבו של מושל צפת בתקופה העות'מנית‪ .‬המקום שכן בלב השכונות הערביות של צפת‬ ‫ובו ריכזו הבריטים את היהודים למשך שלושה ימים בזמן הפרעות של תרפ"ט‪ .‬מגדל השעון משמאל‬ ‫הוא ראשון המגדלים שהקים עבד אל חמיד השני בארץ לרגל מלאת ‪ 11‬שנה לשלטונו‪ .‬בבניין פועל‬ ‫מרכז מבקרים ובו תערוכה על תולדות צפת‪ ,‬חיזיון אור‪-‬קולי ומרכז מידע לתיירים‪ .‬ברחוב ט"ז נמצא‬ ‫ח'אן צפת (ח'אן סאפד) שהוקם ב‪ 6011-‬לערך והיום הוא נכלל במלון רימונים‪.‬‬ ‫סמטת המשיח – מקשרת בין סמטת הארי ורחוב האר"י‪ .‬מסופר שבמאה ה‪ 61-‬נהגה לשבת בפינת‬ ‫הסמטה‪ ,‬מדי יום‪ ,‬סבתא יוכבד עם כוס תה וכוס קפה ולחכות למשיח‪ .‬כששאלו אותה מדוע היא‬ ‫יושבת עם שתי כוסות ענתה שהיא אינה יודעת מה המשיח אוהב לשתות‪ .‬על פי עולם הקבלה של‬ ‫המאה ה‪ 61-‬כשיבוא המשיח הוא יצא מקבר הרשב"י‪ ,‬אל צפת‪ ,‬מצפת לבקעת ארבל ומשם להר‬ ‫הזיתים להשלים את מסלולו בירושלים‪ .‬מכיוון שסמטה זו היא הסמטה היחידה הפונה בדיוק לקבר‬ ‫הרשב"י נקראה סמטת המשיח (שיעבור דרכה בקו ישר מהקבר לצפת)‪.‬‬ ‫נרד לכיוון בית‪-‬הקברות היהודי העתיק‪ .‬בדרך נעבור על יד בית‪-‬הכנסת האר"י הספרדי (ליד רחוב‬ ‫מעלות המקובלים לפי המסורת בית‪-‬הכנסת קיים כבר מימי האר"י (אז הוא נקרא בית‪-‬הכנסת אליהו‬ ‫הנביא) ובו נהג האר"י להתפלל‪ .‬בית‪-‬הכנסת בנוי כמבצר בקצה הרובע היהודי ומראים בו כוך שבו‬ ‫נהג אליהו הנביא להתבודד ואליו נהג האר"י להיכנס כדי ללמוד קבלה ולזכות ל"גילוי אליהו"‪.‬‬ ‫בית הקברות היהודי –‬ ‫החלק החשוף מתחת לבית הכנסת הארי הספרדי ומעל הקברים הוא זכר לרעידת האדמה הגדולה‬ ‫של המאה ה‪ .61-‬ההרס כתוצאה מהרעידה היה כה גדול שהגוויות הושארו פזורות בשטח על המדרון‬ ‫והאזור הוכרז כבית קברות‪ .‬בבית העלמין קבורים הרבנים הידועים‪ ,‬רבי יצחק לוריא ‪ -‬האר"י‪,‬‬ ‫ר' שלמה אלקבץ‪ ,‬ר' משה קורדובירו (קברים הצבועים בכחול)‪ ,‬ר' יוסף קארו (כיפה כחולה קטנה)‪,‬‬ ‫ר' משה מטראני ‪ -‬המבי"ט‪ ,‬ר' משה אלשיך ואחרים‪ .‬ליד קברו שלך האר"י נמצא מעיין שבו נהג‬ ‫לטבול‪ .‬קברים נוספים אליהם נוהגים לעלות לרגל הם קבריהם של רבי ליבל בעל הייסורים‪ ,‬חכמים‬ ‫תלמודיים כמו ר' פינחס בן יאיר (הרבי ביקש שלא יעמדו על יד קברו ולכן ‪,‬סביב הקבר כיכר אותה‬ ‫מקיפים הפוקדים אותו)‪ .‬רבי יוסף אוחיון‪ ,‬מרבני מרוקו‪ ,‬שעצמותיו הועלו במזוודה קבור גם הוא כאן‪.‬‬ ‫במקום גם קבריהן של דמויות היסטוריות כמו חנה ושבעת בניה או קברו של הנביא הושע בן בארי‪.‬‬ ‫בנוסף ‪ ,‬קבורים כאן עולי הגרדום מכלא עכו וכן טבוחי פרעות תרפ"ט‪ .‬בית העלמין וקברו של הושע בן‬ ‫בארי נזכרים בכתבי נוסעים יהודיים כבר בשנת ‪ 6211‬ובשנת ‪ .6111‬מכאן התפתח בית העלמין‬ ‫והתפרש על פני כל המדרון שלמרגלות הרובע היהודי בצפת‪ .‬הקבורה בבית העלמין העתיק הופסקה‬ ‫בשנות השישים ובמקומו נפתח בית עלמין חדש למרגלות המדרון‪ .‬בבית הקברות החדש ישנה חלקת‬ ‫ילדים בה קבורים נרצחי הפיגוע באביבים (‪ )6111‬והפיגוע במעלות (אשר היו תלמידי בית ספר‬ ‫בצפת)‪.‬‬ ‫נמשיך אל מעלות עולי הגרדום‪ .‬כאן נמצאת קריית האמנים‪ .‬נסייר בקריית האומנים ובגלריות ונראה‬ ‫כיצד האומנים מבטאים בעבודותיהם את האווירה בצפת‪ ,‬בתיה‪ ,‬ואנשיה‪ .‬נמשיך עד שנגיע למוזיאון‬ ‫המאירי‪.‬‬ ‫מוזיאון המאירי‪ -‬בית "זקני צפת"‬ ‫מוזיאון בית המאירי‪ ,‬שנחנך ב‪ 6111-‬ונקרא על שם מייסדו‪ ,‬הסופר‪ -‬עיתונאי יחזקאל המאירי‪ ,‬שימש‬ ‫בעבר בית מגורים למקובלים ואחר כך כבית הדין הרבני הספרדי של העיר‪ .‬בסוף המאה ה‪ 61-‬שכן‬ ‫כאן בית הספר העברי הראשון בצפת‪.‬‬ ‫הבית בנוי מפלסים וקומות‪ ,‬כשבכל קומה מקופל אירוע אחר מחיי היישוב בצפת‪ .‬הקומה התחתונה‬ ‫היא מהמאה ה‪ ,61-‬בת יותר מ‪ 211-‬שנה‪ ,‬ונותרו בה חדרי מגורים מאותה תקופה‪ .‬מעל קומה קדומה‬ ‫זו‪ ,‬ששרדה כמעט בשלמותה‪ ,‬יש היום חצר פורחת‪ .‬בלב הבית שני אולמות גדולים עם תקרה גבוהה‬ ‫ומקומרת‪ .‬אולמות אלה‪ ,‬בני כ‪ 611-‬שנה‪ ,‬שימשו את בית הדין הרבני עד ראשית המאה ה‪ .11-‬היום‬ ‫מוצגים בהם דיוקנאות של זקני צפת בדורות האחרונים ‪ -‬איש איש וסיפורו‪ .‬באגף 'בצפת בגבורתה'‬ ‫אוסף מסמכים ומוצגים על המאבק של בני הרובע היהודי בפגעי הטבע והאדם‪ ,‬עד להנפת דגל‬ ‫השחרור בתש"ח‪ .‬חדר התצוגה שימש כעמדה קדמית במלחמת העצמאות‪.‬‬ ‫במוזיאון מוצגים פרטי לבוש‪ ,‬תמונות‪ ,‬כלי בית וכלי מלאכה של בני צפת‪ .‬בחדר אחד משוחזר‬ ‫בשלמותו בית צפתי מראשית המאה ה‪ ,11-‬על כל הפריטים שהיו בו‪ ,‬כולל ארגז לחם ועריסת תינוק‬ ‫מעץ‪ .‬שתיים‪-‬שלוש דקות של התכנסות במובלעת הזאת‪ ,‬ולעולם הטכנולוגי והקצבי שבחוץ אין שום‬ ‫זכר‪ .‬עוד במוזיאון‪ :‬חדר תשמישי קדושה‪ ,‬חדר אותנטי של סופר סת"ם ואגף להנצחת יחזקאל‬ ‫המאירי‪ ,‬הוגה ומייסד המוזיאון‪.‬‬ ‫בית המאירי הוא צוהר הצצה לעולמם של המקובלים‪ ,‬של השד"ר (שליח דרבנן)‪ ,‬פודה השבויים‪,‬‬ ‫המלמד והדרדק‪ ,‬הכובסת הרוכנת על קרש כביסה‪ ,‬המבשלת על הפרימוס‪ ,‬כלייזמרים עליזים‬ ‫ושדכנים מפולפלים‪ .‬החוויה החזותית משלימה את ההסברים שמספקים מדריכי המוזיאון‪ ,‬שמרבים‬ ‫לעשות שימוש בטכניקות תיאטרליות‪.‬‬ ‫נסיים כאן את החלק הראשון של סיורנו ונצא בהליכה רגלית אל אתרים נוספים הנמצאים בחלקה‬ ‫המזרחי יותר של העיר‪.‬‬ ‫בית בוסל – המקום נקרא על שם יוסף בוסל ממייסדי דגניה‪ .‬המבנה הנטוש נמצא לצד אולמי פלטין‪.‬‬ ‫הבית הוקם בשטח ריק בין האזור היהודי לאזור המוסלמי ב‪ .6112-‬אגודה אנגליקנית מסיונרית‬ ‫הקימה את המבנה כמוסד חסד ורווחה כי זו הייתה האפשרות היחידה שלה לדריסת רגל באימפריה‬ ‫העותומאנית‪ .‬הבית שימש כבית חולים בריטי ומרבית מטופליו היו ערבים‪ ,‬זאת כיוון שהגאווה‬ ‫היהודית מנעה מהתושבים היהודיים להיעזר בשרותיו‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה שינה‬ ‫המקום את פניו ושימש כמחנה צבא גרמני‪ .‬אחרי המלחמה חזר המבנה לידי הבריטים ואלו מכרו‬ ‫אותו למיסיון הסקוטי אשר הקימו בו קולג' מקצועי אליו שלחו את ילדיהם עשירי חאלב‪ ,‬דמשק‬ ‫וטריפולי‪ .‬גם במקרה זה מנעה הגאווה היהודית מהיהודים לקחת חלק בפעילות‪ .‬במלון רון הסמוך‬ ‫הוקם "כקונטרה" בית ספר מקצועי ליהודים‪ .‬בסופו של דבר המקום נמכר להסתדרות הציונית אשר‬ ‫קראה לו "בית בוסל" והפכה אותו לבית הבראה לעובדי ההסתדרות‪ .‬במלחמת העצמאות השתמשו‬ ‫במבנה הצבא הבריטי וכוחות ההגנה‪ .‬בית ההארחה פעל עד שנות ‪ 6111‬ומאז חלקו עומד נטוש אך‬ ‫מיועד לשימור‪.‬‬ ‫בניין מכללת צפת ‪ -‬ב‪ 6161-‬הושלמה כאן בנייתו של בית החולים היהודי היחיד בצפון הארץ‪.‬‬ ‫עדויות על פעילות ראשונה במקום קיימות מל"ג בעומר ‪ 6166‬כאשר עשרות חוגגים בהילולה נפגעו‬ ‫בעת התמוטטות מרפסת בקבר הרשב"י‪ .‬במלחמת העולם הראשונה טיפלו בבית החולים במגיפות‬ ‫הקשות שפקדו את צפת‪ .‬בהמשך הפך להיות בית חולים הדסה‪ ,‬אח"כ ביה"ס תיכון ולבסוף מכללת‬ ‫צפת‪ .‬יש האומרים‪" :‬כאן נולדנו‪ ,‬כאן קיבלנו בגרות וכאן קיבלנו ‪."B.A.‬‬ ‫ניסע לתצפית מטיילת הר כנען – בדרך רואים על המדרון את חרת אל קראד‪ -‬שכונת הקורדים‬ ‫המוסלמים שהגיעו לכאן במאה ה‪ 61-‬עקב הפריחה היהודית של צפת‪ .‬שכונה זו שולטת על הכניסה‬ ‫לעיר ועל הכביש‪ ,‬ולכן היוותה נקודת מפתח בהפעלת מצור‪.‬‬ ‫מימין עוברים את משטרת הר כנען‪ ,‬שהינה אחת ממשטרות הטיגרד שנבנו בארץ בעקבות המרד‬ ‫הערבי בשנים ‪ .6101-6101‬זוהי אחת מהנקודות שנמסרו על ידי הבריטים לערבים ב‪ 61-‬באפריל‬ ‫‪.6121‬‬ ‫תצפית – מתוך שכונת קריית שרה‪ ,‬מתחת למלון כנען ספא‪ .‬הקריה הוקמה על ידי מיליונרית‬ ‫פילנתרופית מאוסטרליה בשם שרה לוי אשר הקימה ‪ 0‬בתים מאבן לטובת אומני צפת‪ .‬כאשר המצב‬ ‫הביטחוני של שנות ה‪ 6101-‬קלקל את חלומה הקימה מלון במקום בו יושב כיום כנען ספא‪ .‬בשלב‬ ‫מאוחר יותר המלון הפך לבסיס של פלוגת פלמ"ח מחטיבת יפתח‪ .‬על פי בקשתה קבורה שרה לוי‬ ‫קבורה בגינה של המלון‪ .‬הגבעה למעלה כונתה במלחמת העצמאות "משלט מספר ‪."6‬‬ ‫מתחת‪ ,‬היישוב הקהילתי בירייה שיושב היכן שהיה הכפר הערבי שננטש ב‪ .6121-‬הכפר הערבי ישב‬ ‫על שרידי כפר יהודי מהמאה ה‪ 61-‬שבו השלים ר' יוסף קארו את החלק הראשון (אור חיים) של ספרו‬ ‫"שולחן ערוך"‪ .‬לפניו היה יישוב יהודי מתק' המשנה והתלמוד בשם בירי‪ .‬מהוואדי שליד בירייה מתחיל‬ ‫נחל עמוד‪ .‬ממול מושב מירון ומעליו הר מירון‪ ,‬הר בר יוחאי וקבר הרשב"י‪ ,‬מדרום מושב כפר שמאי‪.‬‬ ‫מימין להר מירון נמצא הר חירם ומימינו הר אדיר (דרך לזכור היא אח"ם‪ -‬אדיר חירם מירון)‪ .‬הלאה‬ ‫מימין בתי סאסא‪ ,‬וצפונה יותר רמת דלתון ובתי קדיתא על המדרון‪.‬‬ ‫הצעה לפעילות חינוכית באכסניה‬ ‫הנושא זהות יהודית‪ -‬מושגים הגדרות וסטריאוטיפים‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫פיתוח והעמקת תפיסה מורכבת של המושג זהות יהודית תוך התייחסות לדילמות‬ ‫ולקונפליקטים שונים‪.‬‬ ‫חיזוק גישה פלורליסטית על בסיס בחינת יחסם של המשתתפים לנושא "תרבות אחת רבת‬ ‫פנים"‪.‬‬ ‫התמודדות עם שבירת סטריאוטיפים ואוורור דעות מקובעות‪.‬‬ ‫בירור אישי של האופן בו רואה כל משתתף את הזהות היהודית שלו תוך ניסיון להסביר את‬ ‫עמדתו לאחרים בקבוצתו‪.‬‬ ‫פעילות‪ :‬נעסוק במושגים זהות‪ ,‬זהות יהודית‪ ,‬סטריאוטיפים‪ .‬נאפשר למשתתפים להתמודד עם מושג‬ ‫הזהות ועם מרכיביו תוך בחינת משמעותם עבור כול אחד מהמשתתפים‪.‬‬ ‫הפעילות מורכבת משני פרקים הראשון עוסק בסטריאוטיפים‪ ,‬השני במשמעות הזהות היהודית‬ ‫עבורנו‪ .‬מומלץ לשקול על מה לוותר‪ ,‬באילו נושאים להרחיב‪ ,‬מה משך הפעילות הרצויה‪ ,‬בהתאם‬ ‫לאופי הקבוצה והדגש בו המדריך‪/‬כה בוחר‪/‬ת להתמקד‪.‬‬ ‫פרק ראשון ‪ -‬סטריאוטיפים‬ ‫המטרה‪ :‬הבנת תופעת הסטריאוטיפים והעלאתה למודעות המשתתפים תוך הפחתה של הגישה‬ ‫הסטריאוטיפית לאור הנזק שהיא גורמת‪ ,‬ההפסד בהכרות עם האחר‪ ,‬ודחיית היכולת לקיים מפגש‬ ‫הכרות משמעותי‪.‬‬ ‫שלב א‪-‬הפעלה‪ 51 :‬דקות‬ ‫על השולחן פזורות מדבקות (או דפים) ועליהם ציורים של פריטי לבוש‪ ,‬חלקי גוף בתנועות שונות‪,‬‬ ‫כיסויי ראש ועוד‪ .‬המשתתפים מתחלקים לזוגות ויוצרים פרופיל ‪ -‬דמות של אדם יהודי– אם זו קבוצה‬ ‫חילונית נבקשם ליצור דמות של יהודי דתי ואם זו קבוצה דתית נבקשם ליצור דמות של אדם חילוני‪.‬‬ ‫הפרופיל יכלול גם את תמונת עולמה של הדמות‪ :‬מקום מגוריו‪ ,‬מקום העבודה‪ ,‬לימודים‪ ,‬דעה‬ ‫פוליטית‪ ,‬צורת בילוי מועדפת‪ .‬התיאור יכול לכלול ציורים‪ ,‬מילות שירים‪ ,‬אמירות‪ ,‬גרפיטי וכו' תמונת‬ ‫העולם תופיע מסביב לדמות המודבקת‪.‬‬ ‫שלב ב‪ -‬דיון‪ 51 :‬דקות‬ ‫נבקש מהמשתתפים לתאר את תהליך העבודה על הדמות‪.‬‬ ‫האם הייתה הסכמה על מאפייני הדמות‪ -‬אם הייתה מחלוקת ממה היא נבעה וכיצד נפתרה‪.‬‬ ‫נשאל‪ -‬כיצד ידעתם איך לבנות את הדמות‪ -‬מקורות הידע ‪,‬תקשורת‪.‬‬ ‫בשלב זה סביר להניח שיעלה הביטוי‪ :‬סטריאוטיפ‪.‬‬ ‫נגדיר‪ :‬הכללה משוחדת המתייחסת בדרך כלל לקבוצה חברתית או לאומית ושעל פיה מייחסים‬ ‫ליחידים תכונות שאין להם (הילגרד) ובמילים אחרות‪ :‬תכונה ש"הדביקו" לקבוצת אנשים והיא‬ ‫"מצמדת" לכול אחד מהפרטים בה בלי קשר למאפייניו האישיים‪.‬‬ ‫נערוך דיון‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫איך נוצרים סטריאוטיפים?‬ ‫האם סטריאוטיפ הוא דבר שלילי או חיובי?‬ ‫מהם היתרונות ומה החסרונות של סטריאוטיפים‪ ,‬אילו נזקים עלולים לנבוע מהם? ואילו‬ ‫דברים חיוביים?‬ ‫האם סטריאוטיפים הם שקריים? האם התנהגותך מושפעת מסטריאוטיפים (באופן כללי יחסי‬ ‫דתיים חילוניים)‬ ‫אלו דוגמאות לסטריאוטיפים אתם מכירים? האם נתקלתם באופן אישי בתופעה זו? האם‬ ‫ניתן לדעתכם לשנות סטריאוטיפים וכיצד?‬ ‫פרק שני ‪ -‬שלב א ‪ 51 -‬דקות‬ ‫נחלק למשתתפים דף פרטים אישיים הכולל תמרורים מחייהם כגון תחביבים חגים אהובים וכיו"ב‪.‬‬ ‫המדריך יבקש מהמשתתפים לקום עם הדף ולחפש חבר שבתמרור מסוים כתב ערך זהה ‪ .‬תהיה‬ ‫תנועה בחדר‪ -‬כולם מסתובבים קוראים ומחפשים‪.‬‬ ‫ניתן לערוך סקר זריז לגבי הערכים השונים שנכתבו והאמירות הנוגעות לתרבות‪ ,‬דת ומנהגים לצורך‬ ‫הצפת הנושא על פני השטח‪ .‬המדריך ישאל מה ניתן להסיק מהממצאים‪.‬‬ ‫אפשרות שנייה‪-‬המדריך יבקש מהתלמידים לשתף את הקבוצה בתמרור אחד אותו הוא חושב כמיוחד‬ ‫וחשוב‪ .‬המדריך יכוון להתמקדות בנושא דת –לאום‪ -‬תרבות‪ .‬למשל‪ :‬האם המשפט שאמרת יכול‬ ‫להפריע לך בהכרות עם האחר? האם הערכים החשובים שקיבלתי ממשפחתי מושפעים מהיותי‬ ‫דתי‪/‬חילוני?‬ ‫שלב ב‪ 51 -‬דקות‬ ‫המדריך יפנה למשתתפים שאלה‪ :‬כאשר אתם חושבים על מה זה להיות יהודי עבורכם‪ ,‬אתם חושבים‬ ‫על‪ ....‬התלמידים יגיבו והמדריך ירשום את האמירות על הלוח ויבקש התייחסות‪ .‬שלב זה מתקיים‬ ‫במטרה להוציא מהתלמידים את התייחסותם הראשונית‪ .‬ניתן לבדוק עם המשתתפים מה עולה מתוך‬ ‫האמירות‪ ,‬האם יש אחידות‪/‬שוני בקבוצה – וכיצד הם מקבלים את השוני‪.‬‬ ‫שלב שלישי‪ 03-‬דקות‬ ‫נציג בפני המשתתפים התייחסויות נוספות לזהות יהודית‪ .‬האמירות ייתלו בחדר או יונחו על מושבי‬ ‫הכיסאות והמשתתפים יעברו ביניהן ויקראו‪ .‬עליהם לבחור שתי אמירות‪ -‬אחת אתה הם מסכימים‬ ‫שניה אשר מקוממת אותם או מעוררת בהם אי נוחות‪ .‬כל משתתף יתבקש להציג האמירות אליהן‬ ‫יתייחס ואת עמדתו בנושא‪ .‬המדריך יכוון את הדיון לשאלה המרכזית "מה מרכיבי הזהות היהודית‬ ‫שלך"?‬ ‫להלן מספר אמירות שניתן לתלות בחדר‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫שלמה בר‪ :‬אני לא מקבל את המושג דתי ולא את המושג חילוני‪ ,‬אני יהודי נקודה‪ .‬אני לא‬ ‫רוצה להיות דתי וגם לא חילוני‪.‬‬ ‫הרב לאו‪ :‬דת אינה פולקלור‪ ,‬אינך יכול להחליט מה הנך רוצה לקיים ומה אינך רוצה"‪.‬‬ ‫אורי ברבש‪ :‬חשוב לי לחיות פה‪ ,‬אני לא רואה את עצמי עוזב את הארץ‪ ,‬חשוב לי להיות חלק‬ ‫מההיסטוריה ולהיות מזוהה עם יהודה המכבי‪ ,‬האנוסים בספרד‪ ,‬בר כוכבא‪"...‬‬ ‫חיים באר‪ :‬אני מתחבר להלכה באופן לא אורתודוכסי‪ .‬זאת אומרת אני לא מקבל עלי סמכות‬ ‫של רב‪ ,‬אני יהודי ואני מחליט מה מתאים לי ומה לא מתאים לי‪.‬‬ ‫אני יהודי בזה שבעיני א"י היא ארץ הקודש המובטחת לעם ישראל על ידי הקב"ה‪.‬‬ ‫אני פשוט מרגיש יהודי‪.‬‬ ‫אני יהודי בזה שאני משתדל להיות אדם מוסרי‪.‬‬ ‫אני יהודי בזה שאני גאה בהשתייכותי לעם היהודי‪.‬‬ ‫אני יהודי בזה שלתנ"ך יש משמעות מיוחדת עבורי‪.‬‬ ‫אני יהודי בזה שאני מדבר וקורא עברית‪ ,‬שפתו של העם היהודי‪.‬‬ ‫אני יהודי בזה שאני רוצה להמשיך את שושלות הדורות של האומה היהודית‪.‬‬ ‫אני יהודי בזה שאני בן לאימא יהודייה‬ ‫ראובן ריבלין‪ :‬מי שהוא יהודי דיו בעבור הנאצים‪ ,‬יהא מעתה יהודי דיו בעיני מדינת היהודים‪.‬‬ ‫מי שבשם יהדותו נקרע ממקומו ונשלח עם משפחתו אל מחנות המוות‪ ,‬יהא סמוך ובטוח כי‬ ‫מדינת ישראל היא ביתו‪ ,‬ללא תנאי וללא סייג‪ .‬ויסודה המוסרי כל כך‪ ,‬הצודק כל כך‪ ,‬וכן‪ -‬גם‬ ‫היהודי כל כך‪ ,‬לא היה כלל טעון הוכחה‪ ,‬לא בעיני מייסדי המדינה‪ ,‬ללא בעיני מנסחיו של חוק‬ ‫השבות המקורי‪ ,‬לא בעיני הציבור במדינת ישראל‪ ,‬ואף לא בעיני העולם הנאור‪.‬‬ ‫המדריך ירחיב את עולם המושגים של התלמידים בזמן התייחסותם לאמירות ויציג בפניהם מגוון‬ ‫אפשרויות רחב למרכיבי זהות יהודית‪.‬‬ ‫נסיים חלק זה בקריאת הקטע‪"-‬אלו ואלו דברי אלוהים חיים"‪ .‬נשאל מה משמעות "אלו ואלו" וכיצד‬ ‫יתכן שגם אלו וגם אלו דברי אלוהים חיים?‪ .‬נשאל גם איך נשמעת בת הקול‪ ,‬ומדוע קיבלו את בית‬ ‫הילל לדעת הכתוב‪ .‬האם ניתן לדעתכם במציאות הישראלית בעת מחלוקת להביא קודם את דברי‬ ‫האחר ואחר כך את דברנו?‬ ‫לסיכום נשאל איך הרגשתם בתחילת הסיור בצפת‪ ,‬לאורך הדרך‪ ,‬ובסיום הסדנא היום?‬ ‫האם אתם יוצאים עם תובנה חדשה לגבי עצמכם ולגבי האנשים שנתקלתם בהם במהלך הסיור?‬ ‫נסיים בחזרה על הפיוט שלמדנו בסיור‪.‬‬ ‫*‬ ‫מצורפים דפי עזר לפעילות‬