1. No category

‫סידור השתלשלות כתבי האר"י בתמצית גדולה‬
‫‪1‬‬
‫מאותם אנשים בודדים ענקי רוח שכבר בחייהם הפכו לאגדה‪.‬‬
‫האלהי רבי יצחק‪ ,‬נולד בירושלים‪ ,‬וכבר מראשית היה עילוי מיוחד במינו‪" .‬עד כי בהיותו בן שמונה‬
‫שנים היה מעיין ההלכה כתלמיד ותיק ושום בעל תורה יכול לעמוד לפניו מעוצם פלפולו‪ .‬ובזמן ההוא‪,‬‬
‫נפטר אביו לבית עולמו ע"ה"‪ .2‬ולכן ירד עם אמו למצרים לדור עם אחיה המוכס האמיד מרדכי פרנסיס‬
‫שתמך בהם וסיפק להם כל מחסורם‪ .‬בגיל ט"ו "גברה חכמתו על כל חכמי מצרים"‪.2‬‬
‫רבו היה הרב דוד בן זמרא רבה של מצרים‪ .‬כמו כן למד האר"י עם ר' בצלאל אשכנזי בעל 'השיטה‬
‫מקובצת'‪ ,‬יחדיו כתבו חיבור על מסכת זבחים‪.‬‬
‫את הזהר גילה האר"י בגיל טו"ב ‪ .71 -‬לאחר פרק זמן החל האר"י בהתבודדות עם רבו ר' בצלאל‬
‫אשכנזי למשך ‪ 1‬שנים‪ ,‬לאחר תקופה זו המשיך בהתבודדות לבדו כ‪ 6‬שנים ועל זה הוסיף עוד‬
‫שנתיים בקדושה יתירה‪.‬‬
‫במשך תקופה זו היה אליהו מתגלה אליו תדיר פה אל פה‪ .2‬בתום תקופה זו הודיע לו אליהו שזמנו‬
‫בעולם קצר ועליו לעלות לא"י ללמד שם את ר' חיים ויטאל תורה‪ ,‬ואכן מיד עלה עם משפחתו לצפת‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬קבלת האר"י מפי אליהו ז"ל התחילה בהיותו במצרים‪ ,‬אך כשעלה לארץ "שכח חכמתו‪,‬‬
‫ונסתלקה ממנו רוח הקודש‪ ,‬ויחרד יצחק חרדה גדולה עד מאד‪ .‬מרוב צערו נרדם ויחלום והנה איש‬
‫עומד לנגדו ויאמר לו מה לך נרדם קום קרא אל אלוקיך‪ ,‬ועשה סיגופים וטבילות אחרים כדי שתשוב‬
‫לאיתנך ותזכה למעלה יותר גדולה‪ ,‬כי הסיגופים שעשית בארץ טמאה אינם מועילים לארץ ישראל‪ ,‬כי‬
‫אויר של ארץ ישראל רוחני יותר‪ ,‬ויעש כן‪ .‬ולסוף ימים נחה עליו רוח ה' בתגבורת שפע מבראשונה‬
‫והשיג החכמה האלהית גם כן בשלמות‪ ,‬עד שמזמן הרשב"י זלה"ה עד זמנו לא קם כמוהו"‪.3‬‬
‫בתחילה‪ ,‬עם הגיעו לצפת‪ ,‬כבש האר"י נבואתו ומנע עצמו מגילוי חכמתו‪" ,‬מפני כבוד הרב משה‬
‫קורדובירו שיגע הרבה בחכמת הקבלה ובחכמתו חיבר ספר 'אור יקר'‪ ,‬וספר 'אלימה' וספרים אחרים‬
‫ואם יפרסם (האר"י) חכמתו‪ ,‬יניחו לו (לרמ"ק) ויבואו אחריו ויהיה גנאי לו‪ ,‬ואין רשות לעשות כן כי אדם‬
‫גדול בתורה היה‪ ,‬ומה שחיבר‪ ,‬בטורח גדול חיבר‪ ,‬ובפרט שהיה ממש נלחם עם המקטרגים המונעים‬
‫אותו‪ ,‬והיה קם בחצי הלילה והולך לבית הכנסת ושם מעיין בספר הזהר"‪.3‬‬
‫אמנם אחר פטירת הרמ"ק גילה האר"י עצמו והחל ללמד קבלה‪.‬‬
‫ר' חיים ויטאל ששהה באותו זמן בדמשק‪ ,‬חזר לצפת כדי לפגוש את האר"י‪ .‬מיד בהכירו את עוצם‬
‫גדולתו לא משה ידו מתוך יד הרב‪ ,‬והיה לתלמידו המובהק‪.‬‬
‫את החכמה לא גילה האר"י באופן מסודר אלא העניינים היו מתבארים לפי המזדמן‪ .‬מענין לענין‪,‬‬
‫וברבות הזמן הייתה השיטה מתבארת ומעמיקה אצל הלומדים‪.‬‬
‫את חכמתו לא כתב האר"י בעצמו‪ ,‬אלא מינה את רח"ו תלמידו המובהק לכתוב לערוך ולסדר החכמה‬
‫לדורות הבאים‪.4‬‬
‫‪1‬‬
‫ערוך בעיקר מתוך ספר 'כתבוני לדורות' לישיבת 'אהבת שלום'‪ ,‬וכן מתוך הספר 'מדיטציה וקבלה' לרב אריה‬
‫קפלן ז"ל‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫"ע"י חסידותו ופרישותו‪ ,‬אחרי התעסקו ימים ושנים רבים בספרים חדשים גם ישנים בחכמה הזאת‪ ,‬ועליהם‬
‫הוסיף חסידות ופרישות וטהרה וקדושה‪ ,‬היא הביאתו לידי אליהו הנביא‪ ,‬שהיה נגלה אליו תמיד‪ ,‬ומדבר עימו‬
‫פה אל פה‪ ,‬ולמדו זאת החכמה" (הקדמת רח"ו לשער ההקדמות)‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫'שבחי האר"י'‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫"ויום אחד אמרו לו תלמידיו‪' :‬רבינו נר ישראל‪ ,‬למה לא יחבר ספר אחד מחכמתו להאיר עיני דורות הבאים?'‪.‬‬
‫אמר להם 'אילו יהיו כל הקנים קולמוסים לא יספיקו לכתוב כל חכמתי‪ ,‬וכשאני פותח פי לומר לכם איזה סוד‬
‫שבתורה‪ ,‬השפע מתרבה בי כמו נחל שוטף ואני מבקש כמה מיני תחבולות מהיכן אפתח לכם צינור אחד דק‬
‫קונטרס הקיצור – ראשי פרקים שכתב רח"ו לעצמו בזמן שמיעת השיעורים להיות לו לזיכרון ולשינון‪.‬‬
‫מאוחר יותר הרחיב ובנה מקונטרס זה את 'עץ חיים'‪.5‬‬
‫קונטרסי החברים – שהיו כותבים לפי הבנתם את שיעורי הרב ואספם רח"ו לאחר פטירת האר"י‬
‫זלה"ה‪ .‬מתוך כתבים אלה ערך הרח"ו את הנכון והמבורר ביותר וצרפו לעץ שלו‪ ,‬חיים‪.‬‬
‫מהדורא קמא – ספר 'עץ חיים' הטמון בחיקו של הרח"ו ערוך בצורה ראשונית מתוך כתביו‪.‬‬
‫ת"ר ניירים – בעוד הרח"ו חולה על מיטתו במשך כשנה‪ ,‬שכנע גדול בישראל‪ ,‬ר' יהושע בן נון את‬
‫אחיו של המרח"ו ‪ -‬ר' משה לתת לו מכתביו לזמן של ג' ימים‪ .‬מיד שכר ריב"ן מאה סופרים שהעתיקו‬
‫את הכתבים בבהילות תוך אותם ג' ימים‪ ,‬כמובן בשיבוש‪ ,‬ובחוסר סדר‪ .‬סיבה נוספת לחוסר הסדר‬
‫הייתה כנראה מפני שהעתיקו את הכתבים הלא ערוכים‪ ,‬ולא את ה'עץ חיים' שהיה כבר בידיו של‬
‫הרח"ו‪.‬‬
‫חכמי ארץ ישראל קיבצום לג' ספרים‪' :‬ספר הדרושים'‪' ,‬ספר הכוונות'‪' ,‬ספר הליקוטים'‪ .‬ואמרו‬
‫לתקן ולא תקנו‪.‬‬
‫ל'ת"ר ניירים' נעשו עוד נסיונות עריכה וסידור‪ .‬אחד מהם הוא ספר 'גלי עמיקתא'‪ ,‬לתלמיד הרח"ו ‪-‬‬
‫ר' אפרים פאנצירי מדמשק‪.‬‬
‫לאחר שהרחיב את קונטרס הקיצור מרשימות קצרות‪ ,‬לדרושים ארוכים ומוסברים כדבעי‪ ,‬החל‬
‫הרח"ו לסדרן‪ ,‬להיות הספר 'עץ חיים' – מהדורא קמא‪ .‬הרב מאיר פאפירש‪ 6‬מציין כי זמן בניית הספר‬
‫ועריכתו ארכה למעלה מ‪ 22‬שנה‪.7‬‬
‫בנו של רח"ו ר' שמואל ויטאל סיים את עריכת ספר 'עץ חיים'‪ ,‬העתיקו מחדש בשלמות היותר גדולה‪,‬‬
‫כאשר כינס אל תוך גליון הספר גם אי אלה השמטות‪ ,‬והגהות שמצא מכתבי אביו‪.‬‬
‫שינוי נוסף עשה ר' שמואל בעריכה ‪ -‬רח"ו בעורכו את 'עץ חיים' כינס לשער הראשון בספר את אוסף‬
‫כתיבות ידי רבו האר"י‪ .‬ר' שמואל מצא לנכון לפזר את דרושי כתיבות יד אלה‪ ,‬בתוך ה'עץ חיים' לפי‬
‫שייכותם לעניין‪.‬‬
‫כמו כן את כתבי החברים שערך ר' חיים וכנס למקומם בסיום כל שער מהשמונה שערים‪ .8‬פיזר בנו‬
‫בתוך השער עצמו‪ ,‬כשהוא מציין ע"פ רוב שהקטע הוא מש"ם – היינו משם מורי (שאסף והגיה רח"ו‬
‫מאותו הזמן שלא היה נוכח בשיעור)‪.‬‬
‫בבית בנו של רח"ו ‪ -‬ר' שמואל ויטאל‪ ,‬היו לומדים מדי שבוע בעץ חיים‪ ,‬בכל ליל שישי‪ ,‬וביום שבת‬
‫אחרי סעודה שלישית‪ ,‬אחר חצות היום‪.‬‬
‫וקטן כדי שתוכלו שאת‪ ,‬שאם ארבה אלכם תפסידו הכל‪ ,‬כמו התינוק הנחנק בגרונו מחמת ריבוי החלב אשר בא‬
‫לו בפעם אחת‪ .‬לכן עצתי שכל אחד מכם יכתוב מה ששמע ממני ויהיה לכם לזיכרון (ולדורות הבאים אחריכם)‪,‬‬
‫אמנם לא ניתן רשות לכתוב מן השמים זולת להרח"ו ז"ל שהוא יודע לירד לסוף דעתי‪ ,‬כי הוא ניצוץ מנשמת ר'‬
‫עקיבא‪ .‬עם כל זה היה כל אחד מהם כותב מה שהוא שומע מן הרב" (שבחי האר"י)‪.‬‬
‫"דע‪ ,‬כי קצת מחברי נו כתבו להם ספרים מה ששמעו ממורי זלה"ה‪ ,‬וזולתו על שמו (ר"ל‪ ,‬ממה ששמעו מחכמים‬
‫אחרים וייחסו הדברים להאר"י) וכולם כתבו הדברים בתוספת וגרעון כפי בחינת הכותבים וידיעתן‪ .‬ובהבנתם הניחו‬
‫מקום לכמה קושיות‪ .‬לכן אין לסמוך על אותם ספרים וצריך להרחיק מהם" (סוף הקדמת רח"ו לע"ח)‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫או 'שמונה שערים' כפי הרגילות לכנותו כיום‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫תלמיד ר' יעקב צמח‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫"אחר פטירת מו"ר אור שבעת הימים האר"י זלה"ה פה עיה"ק צפת ת"ו לחיי עלמא‪ ,‬אז התחיל מורח"ו ז"ל‬
‫לעשות סדר למה ששמע מרבו וכן היה עושה לפחות עשרים שנה או יותר" (הקדמת 'דרך עץ חיים')‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫"גם צריך שתדע כי בסוף כל שער ושער כתבתי כמה דרושים שקיבלתי וששמעתי מפי קצת תלמידי מורי‬
‫זלה"ה‪ ,‬ששמעו מפיו שאיזה זמן שאני לא הייתי יושב שם" (סוף הקדמת רח"ו ל'שער ההקדמות')‪.‬‬
‫ר' יעקב צמח‪ ,‬למד שם (ליקוטים ממה שזכר מהשיעור כינס לספר הנקרא 'רנו ליעקב')‪ .‬תלמידו ר' מאיר‬
‫פאפירש זכה להיות שם כשמונה ימים‪ .‬השל"ה הקדוש גם הוא זכה להיות בביתו של הרש"ו וללמוד‬
‫מכתבי 'עץ חיים'‪.‬‬
‫בנוסף לכתיבת 'עץ חיים'‪ ,‬כתב רח"ו לעצמו דרושים‪ ,‬עיונים נוספים מתורת רבו‪ ,‬כשכעת הסגנון הוא‬
‫יותר סיכומי‪ ,‬במקום שהרגיש כי בדרוש המקורי מפי רבו יש להרחיב או להשלים ממקום אחר‪ ,‬היה‬
‫כולל הביאורים‪ ,‬וגם הבליע בהם הבנות משלו‪ ,‬ותירוצים לשאלות שעלו לו בעת עריכת העץ‪ .‬כמו כן‬
‫הרח"ו ערך נושאים שלמים מרישא לסיפא בדרוש אחד‪ ,‬כאשר ברור כי האר"י לא לימד באופן הזה‪,‬‬
‫אלא כאמור היה מלמדם לפי העניין המזדמן‪.‬‬
‫נושא נוסף שהחל רח"ו לעסוק בו ע"פ הקדמות שקיבל ממורו האר"י‪ ,‬כתיבת פירוש על הזהר‪.‬‬
‫נמצא שכעקרון בכתביו הנוספים היה הרח"ו פרשן‪ ,‬חדשן ויצרן בתורה הסוד ע"פ מה שקיבל מרבו‪.‬‬
‫אמנם החליט הרח"ו לגנוז את כתביו אלה‪ ,‬אולי מהחשש שעבר על צוואת רבו לכתוב את דברי האר"י‬
‫ללא שינוי ושכלול‪ ,‬כהוויתם ממש‪ .‬כשאת כל שאלותיו‪ ,‬הערותיו ישוביו‪ ,‬וחידושיו לא הכניס אל תוך‬
‫גיליון הספר‪.‬‬
‫טעם נוסף כתב הרמ"פ‪" :‬ולרוב עמקו גנזו"‪.9‬‬
‫אולם בשמים יעצו אחרת‪ ,‬וכתביו הגנוזים הגיעו לידי ר' יעקב צמח‪ ,‬ע"י ר' אברהם אזולאי‪.‬‬
‫ר' אברהם מציין בהקדמה לספרו 'אור החמה'‪" :‬ובחמלת ה' עלי באו לידי רוב ספרי הרב האלהי‬
‫כמהרח"ו נר"ו אשר קיבל מהרב האלהי הרב יצחק אשכנזי זלה"ה‪."..‬‬
‫מברכת החיים 'נר"ו' מובן כי אותם כתבי יד הגיעו לידי הר"א עוד בחיי חיותו של הרח"ו‪ ,‬וברור שלא‬
‫היו אלה הכתבים אשר היו בביתו‪ ,‬משום שעל האחרונים שמר ולא נתן לאיש לעיין בהם או להעתיק‬
‫מהם‪.10‬‬
‫נראה כי הסיבה שהיו כבר קרועים ומחוקים ומפוזרים משום שהוציאום מהגניזה‪ ,‬כפי שמציין הרב‬
‫יעקב צמח אשר קיבל את הכתבים בהקדמה לספרו 'קול ברמה'‪" :‬באו לידי כמה דרושים חדשים אשר‬
‫הרבה מהם אינם נמצאים בשום ספר‪ ,‬אפילו אותם שביד בנו של הרב רח"ו זלה"ה‪ .‬והם דרושים‬
‫עמוקים מאד‪ ,‬וכולם כתובים באצבע אלהים הרב ר' חיים זלה"ה עצמו בשם הרב ר' יצחק אשכנזי‬
‫זלה"ה‪ ,‬אשר אנו קוראים אותו 'הרב' סתם בכל הספרים‪ .‬והנה הרב חיים שם אותם בגניזה קבורים‬
‫ומרוב הזמן נמחקו ונקרעו קצת מהם בפרט בזוויות‪ ,‬וקצה הדפים"‪.‬‬
‫בהקדמה לספר 'אוצרות חיים'‪ .." :‬דע כי כל הכתוב כאן הוא נעתק מכ"י החכם כמוהר"ר חיים ויטאל‬
‫זלה"ה‪ ,‬אשר נזדמנו לידי בס"ד כתיבות הנ"ל מאיש החסיד והוא החכם הנעלה זלה"ה‪ ...‬טעם שני‬
‫(לקריאתו בשם 'אוצרות חיים') ע"ש שהוא זלה"ה מאז היותו בצפת תב"ב גנז כל אלה הכתובים בבית‬
‫החיים כמו שידוע העניין"‪.‬‬
‫וכן כתב הרב מאיר פאפירש בהקדמתו לספר 'דרך עץ חיים'‪" :‬כי נמצא בחיבור זה תהילה לאל יתברך‬
‫שמו‪ ,‬דברים שאינן אפילו ב'עץ חיים' שום רמז מהם‪ ,‬והם מהדורא בתרא שנעשית אחר מהדורת 'עץ‬
‫חיים'‪ ,‬ולרוב עמקה גנזה מהרח"ו ז"ל‪ .‬ונתגלו שערי אורה אלו אוצרות שתחת התהום היו חפורים‬
‫ימים ושנים‪ ,‬כולו למורי החכם השלם מוהר"ר יעקב צמח נר"ו‪ ,‬כתובים באצבע אלהים מהרח"ו‬
‫בעצמו‪."..‬‬
‫‪9‬‬
‫הקדמת רמ"פ לספר 'דרך עץ חיים'‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫"בפרט מהרח"ו נר"ו‪ ,‬כל העולם מעידים עליו שאין שני לו בכל העולם כולו ‪ ...‬אבל הכל הוא גנוז וטמון ומכוסה‬
‫אצלו‪ ,‬ואין כח ביד שום חכם מארץ הצבי שיכול עמו שיגלה לו סתרי תורה‪ ,‬והוא אומר שאינו רשאי לגלות אלא‬
‫למי שיתנו לו רשות מן השמים עליו" (אגרת הרב שלומל ז"ל)‪.‬‬
‫יש לציין שג"ע החיד"א ז"ל ציין בספרו 'שם הגדולים'‪ 11‬כתב כי מהרח"ו ציוה לגנזה בקברו‪ ,‬ולפלא‬
‫שכאמור לעיל נמצא בהקדמת ר' אברהם אזולאי‪ ,‬שנמצאו עוד בחיי הרח"ו‪ ,‬וכן בהקדמת הר"י צמח‬
‫שכתבי היד נמצאו בצפת‪ ,‬ולא בדמשק מקום קבורתו של רח"ו זלה"ה‪.‬‬
‫כתבי המהדורא בתרא‪:‬‬
‫אוצרות חיים – "הקדמה אחת כוללת מן האין סוף עד ז"א"‪ 12‬במילים אלה הגדיר רח"ו את מהות ספר‬
‫זה שנמצא שלם כפי שהוא‪ ,‬ועניינו כאמור – סדר השתלשלות העולמות‪ .‬סדר ההשתלשלות נכתב‬
‫ללא עצירה להתעמקות בסוגיות ובבירורים פרטיים העולים מתוך הלימוד‪.‬‬
‫קהילות יעקב – נערך ונכתב מתוך דפים קטנים מדרושים המפוזרים‪ ,13‬שהם סוגיות שלמות‬
‫הכתובות נושאים‪ ,‬נושאים בפני עצמם‪ ,‬שקבלם מהרח"ו מפי רבו האר"י ז"ל‪ .‬כדי שלא לעכב את‬
‫הלומד והמעיין החפץ לדעת את סדר ההשתלשלות‪ ,‬לא צרפן רח"ו לספר 'אוצרות חיים'‪ .14‬ואכן הרי"צ‬
‫סדרן כשני חלקים של ספר אחד‪.‬‬
‫אדם ישר – "שורש ועיקר כל הדרושים‪ ,‬ותיקון ועיגולים כי רבו‪ ,‬והוא חשוב אצלי יותר מכל שאר‬
‫הספרים‪ ,‬והכל הוא חידוש ותוספת"‪ .15‬ספר סיכומים ומסקנות שחיבר רח"ו בעצמו‪ ,‬ע"פ מה שקיבל‬
‫מרבו האר"י ז"ל‪ ,‬והוא חיברם בדרך לימודו ועיונו‪ ,‬שריכז שמועות וכללים בכמה נושאים מסתעפים‬
‫וקשים ופ לפל בהם ובנה ראיות באותם סוגיות ועניינים שנראו כסותרים זא"ז‪ .‬הרי"צ הוקיר ספר זה‬
‫כ"כ ע"ש היותו סיכומים ומסקנות של נאמן ביתו של האר"י האיש אשר העיד עליו האר"י שהוא לבדו‬
‫"יודע לירד לסוף דעתי"‪.16‬‬
‫זהר הרקיע ‪ -‬כתיבת פירוש על הזהר ע"פ הקדמות שקיבל ממורו האר"י‪.‬‬
‫עולת תמיד ‪" -‬ספר זה כולו מדבר‪ ,‬בעניין התפילות‪...‬נעתק מכ"י החכם כה"ר חיים זלה"ה עצמו‪,‬‬
‫ואע"פ שנראה שיש בספרנו ('ספר הכוונות') קצת מן הכתוב כאן‪ ,‬עם כל זה הבקי וזוכר ימצא בכל ענין‬
‫חידוש ותוספת סדר וביאור"‪.17‬‬
‫‪11‬‬
‫בערך 'ר' חיים ויטאל' וז"ל‪" :‬אך אין בשערים הנזכרים (שבידי הר' שמואל ויטאל) מהדורא בתרא‪ ,‬כי מהרח"ו‬
‫ציוה לגנזה בקברו‪ .‬ורבנן קדישי אשר בדור ע"י יחודים הוציאו מקברו ברשותו ע"י שאלת חלום‪ ,‬ובא לידי מ"ה‬
‫יעקב צמח ומ"ה מאיר פאפירש כ"ץ"‪ .‬ועיין עוד במערכת הספרים בערך 'עמק המלך'‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫פתיחת הספר 'אוצרות חיים'‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫"הטעם שקראתי לספר זה 'קהילות יעקב' הוא כי מה שהעתקתי בו היו דפים קטנים ובהם דרושים מפוזרים"‬
‫(הקדמת 'קהילות יעקב')‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫"אלו הם הדרושים ששמעתי ממורי הרב הקדוש כמוהר"ר יצחק לוריא אשכנזי זלה"ה ובכל דרוש ודרוש יש בו‬
‫הקדמות וכללים שונים זה מזה‪ ,‬שכל אחד הוא נושא בפני עצמו‪ ,‬ופרטי עשר ספירות דאבי"ע‪ ,‬ועלה בדעתי‬
‫שלא להפריד ולחלק הדרושים‪ ,‬ולסדר ההקדמות והכללים אשר בכל דרוש ודרוש מהם‪ ,‬כל הקדמה‬
‫והקדמה בפני עצמה על סדר עשר ספירות דאבי"ע (הוא קובץ 'אוצרות חיים')‪ .‬כי בזה יהיה נקל בעיני המעיין‬
‫בהם למצוא דברי חפץ תאות מבוקשו‪ ,‬אכן זחלתי ואירא‪ ,‬לפי שיש בדרושים האלה דברים רבים אשר הרואה‬
‫אותם יחשוב שהם מנגדים זא"ז‪ ,‬ולאפס פנאי לא היה לי זמן אחרי שומעם לשאול את מורי הרב זלה"ה‪ ,‬ינחני‬
‫במעגלי צדק הדרושים האלה‪ ,‬ולסקל והרים מכשול אשר בהם למאן שלא עאל ונפיק‪ ,‬כי אם ירצה האדם‬
‫להעמיק עיון מחשבתו בהם ולהעמידם על נכון‪ ,‬מי הוא אשר ערב אל לבו להוסיף ולגרוע כמלוא אות קטנה‬
‫באשר לא שמע ולא קיבל מרבו‪ ,‬כי עוונו גדול מנשוא כנזכר בהקדמת הזהר‪ ,‬וכנזכר בפרשת יתרו בפסוק לא‬
‫תעשה לך פסל‪ ,‬ובמקומות זולתם‪ ,‬אשר הרואה דברי הזהר ההמה תסמרנה שערות בשרו‪ ,‬וכנזכר במדרש‬
‫הרבות בריש פרשת בראשית על פסוק תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק וכו'‪ ,‬יתפרכון ויתחרשון‬
‫וישתתקון וכו'‪ ,‬על כן עלתה הסכמתי שלא להוסיף ושלא לגרוע אפילו כמלוא נימא אפילו בעניין הסדר עצמו‬
‫כאשר שמעתי מפי מורי זלה"ה‪ ,‬ואח"כ אחבר מורה מקום כל הקדמה בפני עצמה כדי להקל על המעיין‬
‫בחיבור זה"‪( .‬מועתק ע"י הר"י צמח בהקדמתו לספר 'עדות ביעקב'‪ ,‬ונדפס בסוף הקדמת הרח"ו ל'עץ חיים') היינו שרצה‬
‫מהרח"ו לסדר את הדרושים (שכינס רי"צ לספר 'קהילות יעקב') על הדף ב'אוצרות חיים'‪ ,‬לפי סדר‬
‫ההשתלשלות‪ ,‬אלא שחשש שאם יעשה כן יבואו לידי טעות‪ ,‬ולכן השאיר העניינים עומדים בפני עצמם‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫הקדמה ל'קול ברמה'‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫שבחי האר"י‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫הקדמת הרי"צ ל'עולת התמיד'‪.‬‬
‫מבוא שערים – הוא ספר האחרון שערך ר' יעקב צמח מכתבי הרח"ו‪ .18‬בספר זה כתב רח"ו את‬
‫הדרושים על סדר ההשתלשלות בתוספת ביאור והרחבה‪ ,‬של הקדמות וידיעות נחוצות‪ ,‬שאינם‬
‫נמצאים בשום ספר מספריו‪ .‬לשון הספר מרישא עד גמירא הוא צח וברור‪ .‬הקשר בין השערים‬
‫והפרקים הוא בתכלית הדיוק והדקדוק‪ ,‬באופן שלולא התבלו חלקים רבים ממנו בהיותו בגניזה‪ ,‬היה‬
‫זה הספר העיקרי בלימודי האר"י ז"ל‪ .19‬תחילה נקרא הספר 'תולדות אדם'‪ ,‬אך הרב יעקב צמח שינה‬
‫שמו ל'מבוא שערים' לפי שמצא פתיחה להקדמה לספר‪ ,‬שכתב רח"ו ובה כתוב 'מפתחות מבוא‬
‫שערים'‪ ,‬וע"ש אותה הקדמה קרא הרי"צ לספר 'מבוא שערים'‪.‬‬
‫ספר 'דרך עץ חיים' – ר' מאיר פאפירש תלמיד ר' יעקב צמח‪ ,‬ראה את "גודל המבוכה בספרי הקבלה‬
‫הקדושים‪ ,‬אשר אין להם סדר לא ראש ולא סוף"‪ 20‬רצה לערוך את כל הכתובים לספר אחד מסודר ובו‬
‫ימצא הכל מסודר על מקומו‪ ,‬אלא שמנע מעצמו לעשות זאת מתוך ענווה‪ ,‬עד שראה כתיבת יד ר'‬
‫חיים ויטאל שרצה לערוך ולסדר את כל הידיעות בג' מערכות 'דרך עץ חיים'‪' ,‬פרי עץ חיים'‪' ,‬נוף עץ‬
‫חיים'‪ .‬וכשראה זאת הרמ"פ מיד אמר אל ליבו "חזק ואמץ‪ ,‬בא וראה כמה עלה בלב הקדוש לעשות‬
‫ולא עשה‪ .‬כי היות חכמתו רבה וגדולה‪ ,‬ובכל יום ויום היה מחדש סדר אחר ומהדורא אחרת כאשר‬
‫נמצא איתנו מהדורות‪ ,‬ואיך תדחה מצוה הבאה לידך‪ ,‬וה' זיכה אתך לכל כתבי האר"י ז"ל מה שלא‬
‫זכו אחרים שבקשו לעשות סדר ולא יכלו‪ ,‬חזק ואמץ‪ ,‬הואיל והיא מצוה ואין לה דורשין"‪ 22‬והוסיף‬
‫לשכנע עצמו שימצא לעצמו הרבה תועלת בסידור הכתבים‪ ,‬והחל במלאכה הגדולה במשך ארבע‬
‫שנים‪.‬‬
‫הרמ"פ השתמש בספר 'עדות ביעקב'‪ 21‬כבסיס הספר החדש‪ ,‬ממנו השמיט את כל הדרושים‬
‫הכפולים‪ .‬כמו כן הוסיף את כל החידושים שמצא מהספרים 'ספר הדרושים'‪ ,‬ו'ספר הליקוטים'‪ ,‬וקרא‬
‫שמו 'דרך עץ חיים'‪.‬‬
‫לאחר מכן אסף את מה שמצא ששייך לעסק התפילה מהספרים 'ספר הדרושים'‪' ,‬ספר הכוונות'‪' ,‬ספר‬
‫ליקוטים'‪ ,‬וספר 'עולת התמיד'‪ ,‬להיות הכל ענף ראשון‪.‬‬
‫מכל הספרים הנ"ל בנה ענף שני ובו טעמי המצוות לפי סדר הפרשיות‪.‬‬
‫ענף שלישי הוא תיקוני עוונות‪ ,‬ענף רביעי הוא ענייני היחודים‪.‬‬
‫וקרא שמם 'פרי עץ חיים'‪" ,‬כי אחר שנדע עץ החיים נאכל מפירותיו שהם הכוונות"‪.71‬‬
‫ספר נוסף שערך רמ"פ הוא 'נוף עץ חיים'‪.‬‬
‫בנוף הראשון כינס כל מה שמצא על פירושי זוהר ותיקונים וזהר חדש ושיר השירים ומדרש הנעלם‬
‫של רות‪ ,‬ושל איכה‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫ראיה לזה נמצאת בטופס הספר 'מבוא שערים'‪ ,‬שם כתובות הגהות של רי"צ בהן הוא מפנה לספר 'עדות‬
‫ביעקב' שהוא קיבוץ ג' הספרים 'אוצרות חיים' כגוף הספר‪ ,‬וחונים עליו 'קהילות יעקב' ו'אדם ישר' לפי העניין‪.‬‬
‫עובדה נוספת‪ ,‬בספר 'מ בוא שערים' כת"י בראשו נמצא כתוב בכתב יד אשכנזי וז"ל‪" :‬אמר משה ויטאל (נכדו של‬
‫רח"ו) הכותב‪ ,‬הספר הזה מצאתיו מידי כתיבת זקני הרב הגדול הרח"ו זצוק"ל זלה"ה מכתיבת‪ ..‬שהיה במחילת‬
‫עפר והוצאתיו בחברון תוב"ב‪ .‬ולא נמצא התחלתו וסופו‪ ,‬וגם באמצע חסר כמה עלים‪ ,‬וזה מה שמצאתי"‪ .‬העולה‬
‫שלא נמצא עם שאר הכתיבות שהעביר הרב אזולאי לידי הרב יעקב צמח ויש עוד ראיות בעניין‪ ,‬עיין בספר‬
‫'כתבוני לדורות' לישיבת 'אהבת שלום'‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫יתכן שתחילה כתב ספר זה לפני כתיבת ג' הקבצים 'אוצרות חיים'‪' ,‬קהילות יעקב'‪' ,‬אדם הישר'‪ .‬אך הסתייג‬
‫מכך (כאמור בסעיף קטן ‪ ) 8‬והחליט שלא להפריד ולחלק את הדרושים מכפי ששמע אותם מדברי רבו‪ ,‬וגם לא‬
‫רצה להוסיף את מסקנותיו וסיכומיו בכלל דברי רבו‪ ,‬והפרידן לג' קבצים ‪ ,‬את סיכומיו שלו קיבץ לספר בפני עצמו‬
‫– 'אדם ישר'‪ ,‬ואת דברי רבו ערך בב' הקבצים 'אוצרות חיים' ו'קהילות יעקב'‪ .‬אך יתכן שרח"ו כתב את הספר‬
‫לאחר כתיבת הקבצים שמהם נעשו ג' הספרים הנ"ל‪ .‬כשברצונו היה לערכם כספר אחד ובו שלימות ההבנה‬
‫העולה מחכמת הקבלה‪ ,‬למרות הסתייגותו מזה בתחילה‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫הקדמה לספר 'דרך עץ חיים'‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫'עדות ביעקב' הוא עריכה מחודשת של הרי"צ‪ ,‬ועניינה‪' :‬אוצרות חיים' כגוף הספר‪ ,‬וחונים עליו 'קהילות יעקב'‬
‫ו'אדם ישר' לפי העניין‪.‬‬
‫בנוף השני כינס כל פירושי פסוקי המקרא‪.‬‬
‫בנוף השלישי כינס אגדות עין יעקב לפי המסכתות‪.‬‬
‫בנוף הרביעי כינס ממה שמצא בנושא הגלגולים‪.‬‬