1. No category

‫* * *י‬
‫•••••‪.‬״‪.‬״‪<<!•<!•!•!••••.•.‬‬
‫•••••••••• • • • •‬
‫• • • • • • • •‪ < • • • • • • • • .‬־‬
‫‪•<%%%%%%••%•.%%••••%•.•..‬‬
‫•‬
‫• • •••••••••••‬
‫•‪v.v.^v.\v.v.v.v.^\^^^^^\v.^v.v.•.v.^•.‬‬
‫• • • ••••••‬
‫^•‪v.v.v.^v.^^v.^v.^v.^v.^v.v.^^v••.^v.^•.•.•.•.•.v‬‬
‫^‪,->:.:<.:.:.:.:.:•:•:.:.:.:.:‬‬
‫>• •• •• •• •• ••••••••••• •• •• •• •• •• •• •• •• _•־ •• •» • • • • • • •‬
‫•••••••>‬
‫• • • • • • • • • • • • • • • • • •• • • •‬
‫ו • • • • • • • • • • • • • • • • • !‬
‫ו• •• •• •• •• •• • •• •• •• • ••‬
‫•••••••••‬
‫ו • • • • • • • • •‬
‫•••‬
‫־•••־•<•<<<<<‬
‫_•י•״•״•׳•״•״• • • • • • •‬
‫‪» • • _ • • •• •• • • •• • • • • • • • • • .‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫• • • • • • • • •^‪:v:v^:v^X^^^v^v.‬‬
‫••••••• •‪.‬‬
‫‪• -‬־•‬
‫• • • • • • • • • • • • •ו‬
‫• •••‬
‫•••••••••<‬
‫• • ••••••• ••• ••• ••• ••• ••• ••»‬
‫•‬
‫>•••••••••••••••••••••••••‬
‫« ••• •• •• •• •• •• •• •• ••‬
‫>•••••••••‬
‫••••••••‬
‫>•••••••• •••‬
‫«•• ••• ••• ••• ••• ••• ••• ••• • ••‬
‫•••‬
‫>•••••••‬
‫••••••••• •••‬
‫>••••••‬
‫••••••••‬
‫ו • • • • • • • • •‬
‫•‬
‫•‬
‫•••••••‬
‫>•••••••• ••‬
‫••••••••‬
‫• ‪ • • • • • • .‬י • • • • • • ‪,.‬‬
‫״‪.•••.•.•.•••••.‬‬
‫••••••• •‬
‫‪,‬‬
‫• • • • • • • • ו‬
‫• • • • • • • • ו‬
‫• • • • • • • • ו‬
‫••••••••‬
‫••••••••••••• ••• ••• ••• ••»‬
‫• • • • • • • • ו‬
‫••••••••••••••• •‬
‫<‬
‫••••••••‬
‫••••••••<‬
‫••••••••‬
‫••••••••<‬
‫‪.•.•••.•.‬״‪,%•••.‬‬
‫•••••••»‬
‫• •• •• •• •• •• • •‬
‫י•••••••••••••• ״ י‬
‫'‪.‬״‪•.•••.%%•.‬‬
‫••••••<‬
‫•••••• •‬
‫« • ••••• •‬
‫^*‪%•:•:•:•:!:•:•:‬‬
‫דח״ם־חילונ״ם‬
‫ומתנ סים‬
‫•‬
‫» •• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •‬
‫החברה תעודד הנהלות מקומיות לקיים‬
‫דיונים בנושא במישור המקומי ותמשיך‬
‫לפתח תכניות המביאות לקרוב לבבות‬
‫ובשעת הצורך — לסיפוק צרכיהן של‬
‫ועוד בגיליון זה‪:‬‬
‫קבוצות שונות‬
‫מאת שאול לילך‬
‫נושא מערכת היחסים בין דתיים לחילו­‬
‫ניים זנק לכותרות עקב ארועים תריגים‬
‫שארעו לאחרונה‪ .‬אולם‪ ,‬למעשה נושא זה‬
‫הינו מרכזי בחיינו בארץ גם בלי התנהגות‬
‫חריגה בשולי החברה הישראלית‪ .‬זהו נושא‬
‫מרכזי שכן מדובר בדרכי חיים של כולנו בארץ‬
‫הזאת‪.‬‬
‫בשיחה עם קבוצת אנשים דתיים‬
‫נשאלתי‪" :‬מדוע בעצם שלא נפתח מתנ״סים‬
‫דתיים? הרי ידוע לך כי אנשים דתיים נמנעים‬
‫מלבוא למתני׳סים"‪ .‬בתשובה סיפרתי להם על‬
‫חויה אישית שקרתה לי בהיותי בכתה ד׳ של‬
‫בית־הספר העממי)כך זה נקרא אז( בפרדס־‬
‫חנה‪ .‬עם פתיתת שנת הלימודים התברר לי‬
‫לפתע‪ ,‬כי מחצית מחברי איתם גדלתי מגיל‬
‫שנתיים במעון‪ ,‬בגן ובבית־הםפר‪ ,‬נעלמה!‬
‫חברים טובים לא הופיעו עוד לבית־הספר‬
‫שכן הוקמה רשת החינוך הממלכתי־דתי‪.‬‬
‫ההפרדה קיימת כיום בכל רמות התינוך‪,‬‬
‫בתנועות הנוער‪ ,‬בלימוד הגבוה במידה מ ס ר‬
‫יימת ואפילו בצבא יש ניצני הפרדה‪ .‬ואנו‬
‫מדברים על דיאלוג? על קשר? על דיון כיצד‬
‫חיים כאן יחדיו? הדרך הקלה ביותר הינה‬
‫להפריד הכל‪ .‬ודרך זו תובילנו ליתר הבנה?‬
‫המתרס הינו מקום מפגש אפשרי לקבו­‬
‫צות השונות באוכלוסיה ‪ -‬ברמה המקומית‪,‬‬
‫האמיתית‪ ,‬כפי שהיא מתבטאת בשכונה ובי­‬
‫שוב‪ .‬אסור לבטל גם מקום מפגש זה‪.‬‬
‫מה ניתן לעשות?‬
‫לדעתי‪ ,‬צריך לפעול עם שלוש הנחות‬
‫יסוד‪:‬‬
‫א‪ .‬יש לחפש תנאי מינימום לחיים משות­‬
‫פים ‪ -‬ולא תנאי מכסימום‪.‬‬
‫ב‪ .‬יש לחפש תנאי המינימום ברמה המקו­‬
‫מית ולא בהתלטות ארציות‪ ,‬לאומיות‪.‬‬
‫ג‪ .‬יש לשים את הדגש על היחסים שבין‬
‫אדם לחברו‪.‬‬
‫אנסה לפרט‬
‫תנאי מינימום לחיים‬
‫משותפים‪:‬‬
‫צריך להמנע ככל האפשר מהמצב על־פיו‬
‫קבוצה כלשהי מנסה להכתיב דרך חיים‬
‫לקבוצה אחרת‪ .‬פירושו של דבר הוא שצריך‬
‫לקבוע כללי מינימום שיאפשרו לקבוצות‬
‫שונות לחיות זו עם זו‪ .‬או זו בצד זו‪ .‬יש‬
‫דוגמאות רבות במתרסים אשר אכן הגיעו‬
‫להצלחה וזאת עקב הנתת היסוד השניה!‬
‫תיפוש פתרונות ברמה‬
‫המקומית‪:‬‬
‫דרך אנשי השכונה )או הישוב הקטן( יכו­‬
‫לים לדעת באמת מה הם תנאי המינימום‬
‫המתאימים להם‪ .‬כמעט כל "בחישה"‬
‫מלמעלה תחריף מצבים ותקצין אותם‪ .‬ברמה‬
‫המקומית מכירים אנשים זה את זה ויכולים‬
‫להגיע להסכמות שלא יתכנו כלל ברמה‬
‫ארצית‪.‬נראה ל ‪ /‬כ י אם נשכיל לערוך דיון‬
‫ציבורי נאות‪ ,‬מובנה ונבון ברמה המקומית‬
‫ביזמת ראש הרשות‪ ,‬ועד השכונה או הנהלת‬
‫המתנ״ס‪ ,‬נוכל להגיע להסכמות לגבי דרכי‬
‫הפעולה של המתנ״ס‪ ,‬כיצד מתחשבים בצר­‬
‫כים מיוחדים של קבוצה אחת מבלי שקבוצה‬
‫אחרת תמצא עצמה "מתפשרת״ על הכל‪.‬‬
‫בין אדם לתברו‪:‬‬
‫יש בסיס רחב להסכמה בחברה הישראלית‬
‫והוא הבסיס שלו קורא האדם הדתי"מצוות‬
‫שבין אדם לחברו׳ בעוד החילוני קורא לבסיס‬
‫זה‪ :‬מצפון‪ ,‬מוסר‪ ,‬דרכי התנהגות‪ ,‬נימוס‪,‬‬
‫תרבות‪ .‬יש להניח כי כל דיון משותף בין‬
‫דתיים לתילוניים ‪ -‬ברמה המקומית ‪ -‬על‬
‫נושאים שבין אדם לחברו יהיו קלים למציאת‬
‫פתרונות משותפים‪ .‬עיסוק בתחום זה שאינו‬
‫מבוסס על אמונה דתית יקל להביא להדברות‬
‫נוחה‪ ,‬שוטפת ופתותה‪ ,‬ולהסכמות רבות‪.‬‬
‫הסכמות אלה יביאו שתי תוצאות רצויות‪:‬‬
‫א‪ .‬מערכת היתסים‬
‫תשופר בשכונה ובישוב‪.‬‬
‫שבין אדם לתברו‬
‫ב‪ .‬תיווצר אוירה נינותה יותר לדיון‬
‫בבעיות שאין בהן הסכמה ושצריך להגיע בהן‬
‫לפשרות‪ ,‬לתיים זה בצד זה ולא זה עם זה‪.‬‬
‫ החברה למתנ׳׳סים תעודד הנהלות‬‫מקומיות להתכנס לדיון מיוחד בסוגיית היח­‬
‫סים בין דתיים לחילוניים במישור המקומי‪,‬‬
‫עם הבעיות המיוחדות ‪ -‬והפתרונות המיוח־‬
‫דים לישוב ולשכונה‪.‬‬
‫החברה מקווה כי מדיון ראשוני זה‬
‫יווצרו פורומים מקומיים לדיונים ולעצוב‬
‫דרכים לחיים בהסכמה‪.‬‬
‫ החברה תמשיך לפתח תכניות בנושא‬‫אהבת הארץ‪" ,‬מסורת‪ ,‬יהדות וציונות‬
‫)אמצ׳׳יה( המאפשרות לכל מ ת ר ס לפעול דרך‬
‫תכניות אלה הן לקרוב לבבות והן לסיפוק‬
‫)נפרד לעתים( צרכיהן של קבוצות שונות‪.‬‬
‫גם בסגל א׳ של החברה התקיים דיון‬
‫בנושא‪ .‬הוחלט על לימוד עקרוני של הנושא‬
‫"מתחים בין קבוצות" וגזירה של דרכי‬
‫התמודדות יחודיים למתנ״סים‪ ,‬תוך הגברת‬
‫המאמץ בנושא של מפגש בין קבוצות שונות‬
‫בקהילה וריבוי הפעילות מהסוג שבו ניתן‬
‫לקיים מפגשים כאלה‪ .‬יש להתרכז ברמה‬
‫המקומית של"לתיות יחד׳ ולאו דוקא ברמה‬
‫הארצית האידיאולוגית‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוחלט‬
‫לקיים כנס ארצי בנושא של עבודה עם‬
‫קבוצות‪ .‬לקראת כנס זה יתקיימו דיונים‬
‫בכנסים המחוזיים ומטרתם להצטייד בכלים‬
‫רעיוניים לרמה המקומיח‪.‬‬
‫• מה השגעון שלך? — שאול לילך‬
‫• מפגש — אהרן לנגרמן‬
‫מחוץ לשעות העבודה — ירון סוקולוב‬
‫עמ׳ ‪2‬‬
‫עמ׳ ‪3‬‬
‫מתנ״ס תל־כביר — סוף!‬
‫עמ׳ **‪5-‬‬
‫קרית שמונה —‬
‫רשת המגיעה כמעט לכל בית בישוב‬
‫עמ׳ ‪7 - 6‬‬
‫יד אל מעבר לסורג‬
‫פיתוח קהילתי בשכונת שטרן‪ ,‬ירושלים‬
‫נקודה לדיון‬
‫שיתופית למזון במתנ״ס בקעה‪ ,‬ירושלים‬
‫עמ׳‬
‫‪10‬‬
‫עמי ‪11‬‬
‫עמ׳ ‪12‬‬
‫עמ׳‬
‫‪13‬‬
‫עיתון במתנ״סים‪ ,‬והיכן ההנהלה המקומית?‬
‫ענד ‪1*1‬‬
‫קום והתהלך בה‬
‫עמ׳ ‪15‬‬
‫יום העיון השנתי לזכרו‬
‫של חיים צפורי ז״ל‬
‫יתקיים ב־‪ ,28.9.86‬ה׳׳ד‬
‫אלול תשמ״ו‪ ,‬בתיאטרון‬
‫ירושלים‪ ,‬אולם רבקה‬
‫קראון‪ ,‬בשעה ‪9.00‬‬
‫בבוקר‪.‬‬
‫מה השגעון שלך?‬
‫משל‬
‫מאת שאול לילו‬
‫ מתנ׳׳ס תל־מונד הקים"שלוחה" בכלא השרון והוא מפעיל חוגים‪ ,‬בני נוער‪ ,‬פעולות‬‫תרבות ועוד באגף הנוער שבכלא‪.‬‬
‫מתנ׳׳ס טבעון מבצע במשך השנה "שבועות" של שגעון ״שבוע מחול‪/‬״שבוע‬
‫מוסיקה" ‪",‬שבוע תאטרון״ המשגעים את הישוב כלו‪.‬‬
‫ המתנ״ס בערד מפעיל מועדון"לב אל לב" ובו׳יצרו מסגרת משקמת וחברתית לחולי‬‫נפש ולמפגרים‪.‬‬
‫המתנ״ס בדורה נתניה מפעיל תנועת נוער שלה סמלים‪ ,‬מדים‪ ,‬מטרות‪ ,‬להט‬
‫ואידאולוגיה‪.‬‬
‫ המתנ״ס בפרדס־חנה מקים מחנה נופש‪.‬‬‫ המתנ״ס ברובע היהודי מאכיל אלפי מבקרים בסיורים מאורגנים ומודרכים במס­‬‫תרי העיר העתיקה‪.‬‬
‫המתנ״ס בגבעת שאול מאמץ מדי שנה את כל טירוני הצנחנים אל ליבו ואל בתי‬
‫תושבי השכונה‪.‬‬
‫מה המשותף לכל אלה? שגעון ‪ -‬ייחוד ‪ -‬אופי ‪ -‬סגנון‪ .‬כל מתנ״ס צריך לשאוף‬
‫בו־זמנית לשניים‪:‬‬
‫ לסדר ולשלווה של תכנית ערוכה‪ ,‬מאורגנת ויציבה‬‫ ולתידוש‪ ,‬ליצירה‪ ,‬להתרעננות בלתי פוסקת‪.‬‬‫כל מתנ״ס צריך לעבוד במישור המיידי ‪ -‬פעולות‪ ,‬חוגים‪ ,‬קורסים‪,‬‬
‫ובמישור ארוך הטוות ‪ -‬פיתות רעיונות‪ ,‬גיבוש קבוצות תדשות‪ ,‬תהליכים קהיל­‬
‫תיים מתמשכים‪.‬‬
‫האם למתנ״ס שלך יש איזה שגעון? איזשהו ייחוד? אופי מיוחד? סגנון משלו?‬
‫האפשרויות רבות ומגוונות והרעיון הנכון יכול להמצא אך ורק ברמה המקומית תוך‬
‫התאמת הרעיון לתנאים‪ ,‬לאופי המתקנים העומדים לרשות המתנ״ס‪ ,‬לאוכלוסיית היעד‬
‫של המתנ׳׳ס‪ ,‬לנטיות ליבם של המנהל וצוותו‪ ,‬לרצונותיהם של חברי ההנהלה‪.‬‬
‫אפשרויות?‬
‫ אימוץ אתר היסטורי או ארכיאולוגי‪.‬‬‫ קשר עם יתידה צבאית‪.‬‬‫ אוירת מוסיקה‪ ,‬או ספורט‪ ,‬או תאטרון‪.‬‬‫־ עבודה שיטתית עפ״י לות השנה היהודי‪ ,‬כולל תגיגת חגים לכל הישוב או השכונה‪.‬‬
‫ הקמת פעילות תנועתית משמעותית לנוער שתכלול עבודה התנדבותית למען הישוב‬‫או השכונה‬
‫ אימוץ נושא האסתטיקה במתנ׳׳ס ובישוב‪.‬‬‫ הקמת משמרות רכוש‪ ,‬בטיתות ובטתון של קשישים‪ ,‬של נוער וכוי‪.‬‬‫ הקמת תחנת רדיו או טלויזיה קהילתית ‪ -‬מקומית‬‫ קביעת יום קבוע בישוב בו דרך קבע יתקיים ארוע פסטיבלי כלשהו‪.‬‬‫ובודאי יש רעיונות רבים אחרים שהיפים שבהם נולדים דווקא בדרך של חשיבה‬
‫משותפת עם הצוות‪ ,‬עם ההנהלה‪ ,‬עם פעילים‪.‬‬
‫ידוע לי היטב כי בתקופה של קשיים כספיים גדולים‪ ,‬בתקופה בה מתנ״סים נדרשים‬
‫לקצץ בתקציב ובצוות‪ ,‬בתקופה כזאת קשה להיות יצירתי‪ ,‬נועז וחדשני‪ .‬קשה ‪ -‬אך לא‬
‫בלתי אפשרי‪ ,‬קשה ‪ -‬אך לדעתי חיוני להמשך התנופה‪ ,‬תיוני כדי לתת לך המנהל‬
‫ולצוותך את הטעם של עוד! אנו ‪ -‬אנשי החברה ‪ -‬נשמח לסייע למי שרוצה להשתגע‬
‫ואינו יודע כיצד‪.‬‬
‫יום העיון השנתי לזכרו של חיים צפורי ז׳׳ל‬
‫״מריכוזיות לקהילתיות״‬
‫יתקיים בתיאטרון ירושלים אולם רבקה קראון‪ ,‬ביום ראשון‪ ,‬כד׳ אלול תשמ״ו‪,‬‬
‫‪ 28‬בספטמבר ‪986‬ו בין השעות ‪09.00‬־‪3.00‬ו‪.‬‬
‫בהשתתפות‪:‬‬
‫מר יצחק נבון ‪ -‬סגן ראש הממשלה ושר החינוך והתרבות‪.‬‬
‫מר אליעזר שמואלי ‪ -‬מנכ״ל משרד החינוך והתרבות‪.‬‬
‫דיר שלמה חסון ‪ -‬מרצה בכיר בחוג לגיאוגרפיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫ירושלים‪.‬‬
‫פרופ׳ דניאל אלעזר ‪ -‬מנהל המרכז הירושלמי לעניני ציבור ומדינה‪.‬‬
‫מר חיים קוברסקי ‪ -‬מנכ״ל משרד הפנים‪.‬‬
‫מר מאיר שיטרית ‪ -‬תבר כנסת‪ ,‬ראש עירית יבנה‬
‫מר שאול לילך ‪ -‬מנכ״ל התבדה למתנ״סים‪.‬‬
‫דיר דוד ברגל ‪ -‬מנהל תכנית שוור^האוניברסיטה העברית י־ם‪.‬‬
‫בסיומו של יום העיון נעלה לקברו של חיים צפורי ז״ל‪ ,‬ביום השנה השני לפטירתו‪.‬‬
‫הקהל מוזמן‬
‫יצפור ש״ר‬
‫על מה‬
‫חרבה הארץ?‬
‫לקט אמרות ליז׳ בתמוז‬
‫ליקט‪ :‬מאיר כהן‬
‫• שנאת חיגם‬
‫״מקדש ראשון מפני מה חרב?״ ‪ -‬מפני‬
‫שלושה דברים שהיו בו‪ :‬עבודה זרה וגילוי‬
‫עריות ושפיכות דמים‪ .‬אבל מקדש שני‪ ,‬שהיו‬
‫עוסקים בתורה ומצוות ובגמילות תסדים‪,‬‬
‫מפני מה חרב? ‪ -‬מפני שהיתה בו שנאת‬
‫חינם‪ ,‬ללמדך ששקולה שנאת חינם כנגד‬
‫שלוש עבירות‪ :‬עבודה זרה וגילוי עריות ושפי­‬
‫כות דמים‪ .‬אמר עולא‪ :‬אין ירושלים נפדית‬
‫אלא בצדקה‪ .‬שנאמר "ציון במשפט תפדה‬
‫ושביה בצדקה״)יומא טי(‬
‫• בושת פנים‬
‫"אמר עולא‪ :‬לא חרבה ירושלים אלא מפני‬
‫שלא היה להם בושת פנים זה מזה‪ .‬שנאמר‪:‬‬
‫הובישו כי תועבה עשו גם בוש לא יבושו׳‬
‫)ירמיה יא׳(‬
‫• עיר שעושה ישראל תבדים‬
‫״אמר ר' יהושוע בן לוי‪ :‬ירושלים הבנויה‬
‫עיר שהיא עושה‬
‫כעיר שחוברה לה יחדיו׳‬
‫כל ישראל חברים״‪.‬‬
‫)ירושלמי‪ ,‬חגיגה ג' וי(‬
‫• עיר של שותפים‬
‫"מכל שבטיכם‬
‫שבטיכם שותפין בה"‬
‫זו ירושלים‪ ,‬שכל‬
‫)אבות דרבי נתן ליה(‬
‫א ח ד • ומשלי‬
‫‪1‬‬
‫*מאת אהרן לנגדמן‪ ,‬יו״ר'הדירקטוריון‬
‫מפגש‬
‫הפעם אני מבקש לפנות בראש וראשונה אל עצמנו‪ ,‬אל בית המתנ״סים‪ .‬אל יו״ר‬
‫ההנהלות‪ ,‬אל המנהלים‪ ,‬הרכזים‪ ,‬המדריכים ואל כל הפעילים בשכר ובהתנדבות‪ .‬יש‬
‫ודאי מרכיבים שונים המביאים בני אדם להפגש זה עם זה‪ .‬אני מבקש להתייתם למרכיב‬
‫אחד‪ ,‬והוא מקום המפגש‪ .‬לעתים‪ ,‬הוא יכול להוות מרכיב מכריע להצלחת המפגש'או‬
‫חלילה לכשלונו‪ .‬המתנ״ס שלנו רכש לעצמו מוניטין כמקום א‪-‬פוליטי‪ ,‬נייטרלי מבחינות‬
‫מסויימות‪ ,‬מקום שנעים להמצא בו‪ ,‬מקום מפגש כוללני)אינטגרטיבי( ועוד תכונות‬
‫נוספות‪ .‬הבה נעשה כולנו מ א מ ץ לנצל מוניטין אלה לקירוב לבבות בין בני אדם ונתרום‬
‫חלקנו במאמץ לאומי חיוני זה‪.‬‬
‫אני מרשה לעצמי לצרף כאן הודעה שמסרתי לעתונות בנושא זה‪ ,‬וכן קטע מתוך‬
‫ספרו של דר׳ מרטין בובר "אור הגנוז"‪.‬‬
‫בעקרונות הפעולה של המתנ״סים חקקנו על דגלנו כי ״המתנ״ס‬
‫ישםש את כל הקהילה‪ ,‬תוך איזון בין רבדים ושכבות‪ ,‬גילאים‬
‫ורמות״‪ .‬אכן‪ ,‬יש לומר‪ ,‬כי המתנ״ס הפך ברבים םן הישובים והשכונות‬
‫מקום המפגש העיקרי ולפעמימ היחיד המאפשר לקבוצות שונות של‬
‫האוכלוסיה לפעול במשותף מתוך פתיחות‪ ,‬הבנה וסובלנות‪.‬‬
‫לאחרונה‪ ,‬לאור החרפת היחסים בין הקבוצות השונות באוכלו־‬
‫סיה ובעיקר בין חרדים לחילוניים‪ ,‬ובעקבות השתלטותן של קבוצות‬
‫שוליים קיצוניות על במת הציבוריות בישראל‪ ,‬מביע יו״ר דירקטו־‬
‫ריון החברה את דאגתו העמוקה לעתידה של החברה הישראלית‪.‬‬
‫יו״ר דירקטוריון החברה למתנ״סים פונה בזאת לכל המתנ״םים‬
‫ברחבי הארץ‪ ,‬להנהלות הציבוריות‪ ,‬למנהלים וליתר הפעילים‪,‬להג־‬
‫ביר את הפעילות למען קרוב הלבבות בין הקבוצות השונות במתנ־‬
‫״סים באשר הם‪ .‬נוכיח לעצמנו ולחברה הישראלית כי אפשר גם‬
‫אחרת‪.‬‬
‫מתוך‪ :‬״אזר הגנוז"‬
‫אמש באינש פגע‬
‫באחד ממסעותיו נודע לו לרבי יהודה צבי מסטרטין‪ ,‬תלמידו של רבי אורי‪ ,‬שרבי שמעון‬
‫מיארוסלב נוסע בדרך כנגדו‪ .‬ירד מהמרכבה והלך לקראתו‪ .‬אבל גם רבי שמעון שמע‬
‫שהוא הולך ומתקרב‪ .‬ירד גם הוא מן המרכבה והלך לקראתו‪ .‬נפגשו וברכו זה את זה‬
‫לשלום‪ ,‬ב*זחוה ובידידות‪ .‬אמר רבי יהודה צבי‪ :‬״רק עתה מבין אני את טעם המאמר‪:‬‬
‫׳אינש באינש פגע טורא בטורא לא פגע‪.‬׳ אם האחד חושב את עצמו לאיש פשוט וכן‬
‫השני‪ ,‬יכולים הם להפגש יחד‪ .‬אבל‪ ,‬אם האחד חושב את עצמו להר גבוה‪ ,‬וכן השני‪ ,‬אין‬
‫הם יכולים להפגש יחדי‪.‬‬
‫קשישים למען קשישים בראש העין‬
‫‪,‬‬
‫פ‪00‬יבל ערד‬
‫‪1986‬‬
‫החברה ל מ ת נ ״ ס ׳ ם‬
‫"צפות שיל"‬
‫ערב המתנ׳׳סים לזכרו של חיים‬
‫צפורי יתקיים במסגרת פסטיבל‬
‫הזמר העברי בערד‪ ,‬ב־‪.4-5.8.86‬‬
‫מתנ׳׳סים ‪ -‬פעילים‪ ,‬תושבים‪,‬‬
‫מנהלים ואנשי צוות ‪-‬‬
‫מוזמנים‪.‬‬
‫פרטים אצל זהבה צוראל בחברה‬
‫למתנ״סים ‪635‬ו‪66‬־‪02‬‬
‫קבוצת קשישים מתנדבים‪ ,‬חניכיה של מזל קרטה‪ ,‬רכזת הקשישים‪,‬‬
‫עברה הכשרה בנושא זהירות בדרכים והם מנתים קשישים אתרים‬
‫בישוב בהכרת התמרורים ובתציה נכונה‪.‬‬
‫זהירות בדרכים בראש העין‬
‫מאת‪ :‬אלישבע מאי‬
‫העבודה‬
‫מחוץ?‬
‫לשעות‬
‫דון סוקולוב‬‫מא״ז‬
‫תל־אביב והשרון‬
‫מאז צעירותי אני "משוגע" על תיאטרון‪.‬‬
‫כמעט ולא מחסיר אף הצגה‪ ,‬גם מהצגות‬
‫רעות לומדים משהו‪ ,‬אבל בעיקר אני אוהב‬
‫את הדינמיות שבתיאטרון‪ ,‬את ההנאה‬
‫לראות את כל המרכיבים של הצגה פועלים‬
‫יחד‪ ,‬זה יוצר מתח מסויים‪ ,‬אשד מרגש אותי‪.‬‬
‫אני אוהב גם בלט‪ ,‬אופרה‪ ,‬קונצרטים‪ ,‬כל מה‬
‫שקשור להופעות תרבות‪ .‬לכל מופע שמגיע‬
‫לארץ מחויל אני הולך‪ .‬העובדה שאני גר בתל־‬
‫אביב מקלה על כך‪ .‬אני צופה פסיבי‪ .‬אף פעם‬
‫לא למדתי משחק‪ ,‬דרמה או מוסיקה‪ .‬אבל‬
‫כשאני הולך להצגה או לארוע תרבותי אני‬
‫אוהב ללמוד על הרקע של ההצגה‪ ,‬או‬
‫התקופה‪ .‬מסרטים קצת התעייפתי‪ ,‬ראיתי‬
‫הרבה מאד סרטים בתיי‪ ,‬כי הייתי מארגן‬
‫"מועדוני סרט טוב" עוד בתיכון ה׳ בתל אביב‪,‬‬
‫אחר כך בצבא‪.‬‬
‫אשתי חנה‪ ,‬תיה את עולם התיאטרון‪ .‬היא‬
‫עובדת כאחראית על יחסי הציבור בתיאטרון‬
‫הקאמרי‪ ,‬ובתוקף תפקידה נפגשת הרבה עם‬
‫אנשי תיאטרון ואומנות בכלל‪ .‬היו לי קשרים‬
‫הדוקים עם התיאטרון עוד לפני נשואי‪ ,‬אבל‬
‫במחיצתה התהדקו הקשרים‪.‬‬
‫כשהייתי סטודנט הקמתי ונהלתי את בר‬
‫הטטודנטים באוניברסיטת תל אביב‪ .‬אז גם‬
‫תבעו אותי למשפט פלילי ואף עצרו אותי על‬
‫ניהול עסק ללא רישיון‪ .‬הסיפור שהיה הוא‬
‫כזה‪ :‬השכנים התלוננו במשטרה על הרעש‬
‫שנגרם להם מבר הסטודנטים‪ ,‬התלונות‬
‫התרבו והתרבו וכל פעם הייתי נאלץ לשלם‬
‫קנס עד שיום אחד עצרו אותי ותבעו אותי‬
‫למשפט‪ ,‬תביעה פלילית שהגיעה בעקבות‬
‫ערעור‪ ,‬עד לבית המשפט המחוזי‪ .‬בסופו של‬
‫דבר יצאתי זכאי כי החלטת השופט קבעה‬
‫שבר הסטודנטים הוא מועדון סגור ובתור‬
‫שכזה אינו זקוק לרשיון‪ .‬בכל אופן אני מקוה‬
‫שזו התביעה הראשונה והאחרונה שתהיה לי‪.‬‬
‫עוד סיפור שקשור לאותם ימים עליזים הוא‬
‫שאז השתכרתי בפעם היחידה בחיי‪ .‬אני‬
‫אוהב לשתות וודקה ובעיקר בירה‪ ,‬ואני גם‬
‫יודע לשתות כמויות‪ .‬אף פעם השתיה לא‬
‫משפיעה עלי‪ ,‬שואלים אותי לאן נכנסות כל‬
‫הכמויות האלה‪ ...‬באותם ימים היה לי בר־מן‬
‫שהחליט שהוא מוכרח לראות אותי שיכור‬
‫והוא מהל לי משקה לתוכו הוסיף אפר‬
‫סגריות‪ .‬הרגשתי טעם מוזר‪ ,‬אבל סך הכל‬
‫ההרכב היה כזה שאני אוהב‪ .‬שתיתי והשת­‬
‫כרתי‪ ,‬אבל התברים שלי לא נתנו לי להש­‬
‫תולל יותר מדי‪...‬‬
‫נולדתי בתל אביב‪ ,‬את שנת הלידה שלי ‪-‬‬
‫‪946‬ו ‪ -‬אני תמיד שוכח כי לגיל אין שום‬
‫חשיבות בעיני‪ ,‬תמיד אני מרגיש צעיר‪ .‬אבא‬
‫שלי היה רופא שיניים ואמא שלי עבדה איתו‪.‬‬
‫המרפאה שלו והבית שלנו היו באותו בנין‪,‬‬
‫דירה מול דירה‪ .‬אני‪ ,‬שהייתי "משוגע" על‬
‫שתמט‪ ,‬הייתי נכנס למרפאה ומשתק עם‬
‫הפציינטים שהמתינו‪ .‬הייתי בן הזקונים‬
‫במשפחה‪ .‬היתה לי אתות גדולה ממני ב־‪20‬‬
‫שנה‪ ,‬ואח הגדול ממני ב־‪0‬ו שנים‪ .‬אחותי‬
‫שנפטרה לפני מספר שנים‪ ,‬היא שגידלה‬
‫אותי‪ .‬במשפחה היו אומרים שאני נולדתי כי‬
‫אחותי נדנדה שהיא רוצה אח קטן והורי‬
‫"השיגו׳ ממנה הבטחה שהיא תהיה זאת‬
‫שתגדל אותי וכך היה‪ .‬הייתי ילד מפונק והמש­‬
‫פחה היתה מאד תומכת ופתוחה‪ .‬כשהייתי‬
‫בן שלוש אחותי התחתנה‪ ,‬הייתי כל כך כרוך‬
‫אתרי שמלתה שאי אפשר היה להזיז אותי‬
‫מתחת לחופתה‪...‬‬
‫בתיכון ה׳ בת״א התחלתי לארגן פעילויות‬
‫חברתיות ותרבותיות שונות‪ .‬בחופש בין יא׳‬
‫ל־יב' נסעתי עם חבר באוניה ללונדון‪ .‬ההורים‬
‫התנגדו אבל בכל זאת נסעתי‪ .‬לא היה לנו‬
‫כסף‪ ,‬נסענו באוניה‪ ,‬בסיפון התתתון‪ ,‬אתרנו‬
‫לתחילת שנת הלימודים ובבית־הספר לא רצו‬
‫לתת לנו להכנס ללימודים‪ .‬אבל עברנו את‬
‫המשבר הזה והמשכנו ללמוד‪.‬‬
‫מסיבות משקל ירוד נאלצתי ללכת‬
‫לעתודה‪ .‬נרשמתי לאוניברסיטת תל אביב‬
‫ולמדתי בחוגים למדע המדינה ולארצות‬
‫מתפתחות‪ ,‬תחומים שבהם היה לצה׳׳ל ענין‬
‫באותם ימים‪ .‬למרות שהמשכתי ישר מהתי­‬
‫כון בלימודים אוניברסיטיים היתה לי מוטיב־‬
‫ציה גבוהה‪ .‬החיים האלה מצאו חן בעיני‬
‫והתחלתי מיד בפעילויות חברתיות‪ .‬נהלתי‬
‫במרץ רב את הבחירות האישיות לאגודת‬
‫הסטודנטים בתל אביב‪ ,‬וזכיתי במספר קולות‬
‫רב ביותר‪ .‬יכולתי לכהן כיויר האגודה‪ ,‬אך‬
‫ויתרתי כי העדפתי לקבל את תיק התרבות‪.‬‬
‫מה לדעתך מאפיין אותך?‬
‫שאני עובד טוב בלחצים‪ ,‬ואם יש לי כמה משימות בעת ובעונה אחת‪ ,‬אני יותר‬
‫אפקטיבי‪ .‬מוסר עבודה גבוה ולהיות יסודי בכל דבר שאני עושה‪.‬‬
‫ מה דוחה אותך?‬‫אלימות בכל צורה‪ ,‬גם מילולית‪ .‬שונא אנשים שמקללים ומנבלים את הפה‪ .‬לסרט‬
‫"מאחורי הסורגים״ למשל‪ ,‬לא הלכתי במודע‪ ,‬כי השפה שם מאוד בוטה‪.‬‬
‫ מה אתה אוהב?‬‫תיאטרון‪ ,‬הופעות אומנותיות מכל סוג‪ .‬לראות דברים יפים בכלל‪ ,‬ובעיקר ‪ -‬וזה לא‬
‫סוד ‪ -‬נשים יפות‪.‬‬
‫ מה אתה אוהב במיוחד אצל נשים?‬‫חשוב היופי החיצוני‪ ,‬אבל יותר מזה היופי הפנימי‪ ,‬שמקרין חכמה‪ ,‬פתיחות‪ ,‬נכונות‬
‫לתת‪.‬‬
‫אתה אוהב ספורט?‬
‫פעם בילדותי שחקתי הרבה כדורגל‪ .‬היום לא עוסק בספורט‪ ,‬אבל מעניין אותי‬
‫לראות את תרבות הספורט של האנשים‪.‬‬
‫ למה אתה מגדל זקן?‬‫התחלתי סתם‪ ,‬לפני הרבה שנים‪ .‬לא יודע למה‪ .‬אמרו לי שזה מתאים לי כי אני רזה‬
‫ומאז נשארתי כך‪ .‬לא מעיז להוריד• אותו‪.‬‬
‫ אתה צופה בטלויזיהי‬‫יש לי וידיאו בבית ואני משתמש בו כדי להקליט את התוכניות שאני מעונין לראות‪.‬‬
‫אין לי כמעט זמן לצפות בטלויזיה‪ ,‬אני לא הרבה בבית בשעות שיש תוכניות‪ .‬לכן אני‬
‫מקליט‪ ,‬בצורה מאד סלקטיבית‪ .‬למשל עימותים שונים‪ ,‬סדרות של מתח‪ ,‬תיאטרון‬
‫הכורסא‪ .‬כשחנה אשתי ואני באים הביתה בחצות הלילה‪ ,‬אנתנו מתיישבים לראות‬
‫טלויזיה )בוידיאו(‪.‬‬
‫ אתה אוהב סדר?‬‫למרות שאני נראה כל כך מסודר‪ ,‬הרי בדברים שקשורים רק בי אני בלגניסט‪ .‬במה‬
‫שקשור לעבודה או לחברה בכלל חשוב לי מאד הסדר והמתוייבות‪ .‬גם בבית אני אוהב‬
‫סדר אבל לא בצורה כפייתית‪ .‬אני חושב שהבית והמכונית למשל באים לשרת אותי ולא‬
‫אני אותם‪.‬‬
‫ אתה עוזר בבית?‬‫אני עושה את הקניות המרוכזות‪ .‬פעם בשבוע ב־וו בלילה בקניון של רמת גן‪.‬‬
‫לפעמים אשתי הולכת איתי וזה ממש כיף‪ .‬חוץ מזה‪ ,‬מאחר ושנינו הרבה לא בבית‪,‬‬
‫כמעט כל מה שקשור לבית אנחנו עושים ביחד‪.‬‬
‫ מה רצית להיות כשתהיה גדול?‬‫משפטן‪ .‬אולי עוד אלמד‪ .‬לנסח חוזים זה ממש אתגר בשבילי‪.‬‬
‫יש לך דימוי של מישהו שאוהב את ה״חיים הטובים"‪ ,‬זה מפריע לן?‬
‫בכלל לא‪ .‬אני שלם עם עצמי ועם מה שאני עושה‪ .‬בכל העיסוקים שלי אני תמיד‬
‫ממצה את עצמי ותורם כפי יכולתי לקידום הענין‪ .‬בעבודה אני מאד יסודי‪ ,‬ואני חושב‬
‫שתמיד מצאתי את האיזון בין ה״חיים הטובים" והמסירות לעבודה‪ .‬אנשים נוטים‬
‫לחשוב שאני טיפוס בוהמי‪ ,‬וזה מצטייר כדבר שלילי בעיניהם‪ .‬אבל זה לא כך‪ ,‬אני לא חי‬
‫במסיבות של הבוהמה ובורר מאד בקפדנות את האנשים שאני מתרועע איתם‪.‬‬
‫אז הקמתי את מועדון הסטודנטים‪ ,‬ארגנתי‬
‫מופעי שירה‪ ,‬הצגות‪ ,‬סרטים ועוד‪ .‬כמו‬
‫שאמרתי‪ ,‬אלו היו ימים נהדרים‪ ,‬הייתי מאד‬
‫מקובל בין הסטודנטיות שהיו בדרך כלל מבוג־‬
‫רות ממני‪ ,‬הצלחתי בלימודים והייתי מוביל‬
‫בחיי החברה באוניברסיטה‪.‬‬
‫אחרי סיום הב‪.‬א‪ .‬התגייסתי ובצה״ל‬
‫שיניתי כיוון‪ .‬התחלתי לעסוק בחינוך‪ .‬באותה‬
‫תקופה הייתי כבר נשוי)נישואי הראשונים(‬
‫ואב לילדה וצה״ל איפשר לי לעבוד מחוץ‬
‫לצבא לפרנסתי‪ .‬עבדתי קבלנות בכריכיה‪,‬‬
‫התחלתי לעבוד ב־‪ 4.30‬בבוקר‪ ,‬כדי להספיק‬
‫להגיע בזמן לצבא‪ ,‬העבודה היתה קשה‪ ,‬הייתי‬
‫אחראי על מכונת הפרס שעובדת על בסיס‬
‫חום‪ ,‬אבל הרגשתי נהדר מעבודת כפיים‪ .‬אחר‬
‫כך עבדתי כסוכן נוסע של מוצרי שיש‪.‬‬
‫לקראת השחרור שאלתי את עצמי מה‬
‫הלאה ‪ -‬והחלטתי ללכת בכיוון של חינוך‬
‫ותרבות‪ .‬כך הגעתי לחברה למתנ״סים‪ .‬אני‬
‫בוגר תוכנית שוורץ‪ ,‬מסלול מנהלים‪ ,‬ויש לי‬
‫מ‪.‬א‪ .‬במינהל קהילתי‪ .‬הקמתי וניהלתי במשך‬
‫‪ 7‬שנים את המתנ״ס בקרית אונו‪ .‬אהבתי את‬
‫העבודה והרגשתי מאד יצירתי‪ .‬חיים צפורי‬
‫שכנע אותי לקבל תפקיד במטה החברה‬
‫והציע לי לפתח את השירותים לקשישים‪,‬‬
‫לאחר כמה שנים עברתי לתפקיד מא״ז‪ ,‬בו אני‬
‫משמש עד היום‪ .‬היציאה מהמתנ״ס בקרית‬
‫אונו והמעבר למטה החברה היו מאד קשים‬
‫עבורי וחיים היה נוהג לומר שזה היה"ניתוח‬
‫קיסרי" שעברתי‪ .‬הוא היה צריך להפעיל עלי‬
‫לחץ ושכנוע עד שהסכמתי‪.‬‬
‫אני אוהב את החיים של תל אביב‪ ,‬בעיקר‬
‫את חיי הלילה‪ .‬אני ישן מעט‪ ,‬כ־‪ 5-4‬שעות‬
‫בלילה וגם אם אני הולך לישון ב־‪ 3‬לפנות‬
‫בוקר אין לי שום בעיה לקום ב־‪ .7‬שינה זה‬
‫בזבוז זמן עבורי‪ .‬אסתטיקה מאד חשובה לי‪,‬‬
‫מאד מקפיד על הלבוש‪ ,‬כי אני תושב שלאנ­‬
‫שים יותר נעים לראות דברים מסודרים‬
‫ויפים‪ .‬אוהב טיולים‪ .‬חופשה עבורי זה רק‬
‫נסיעה לחרל‪ ,‬בארץ אני לא יכול להיות‬
‫בחופשה‪ ,‬כי כל הזמן אני עובד‪ .‬אוהב לראות‬
‫נופים של טבע וגם נוף אנושי‪ ,‬אנשים החיים‬
‫חיים פשוטים‪ .‬אוהב מסעדות ואוכל טוב‪,‬‬
‫אבל הרבה פעמים קורה שאני פשוט שוכח‬
‫לאכול‪.‬‬
‫מאת‪ :‬אשר לוי‬
‫אשר לוי היה מנהלו הראשון של‬
‫המתנ״ס בתל־כביר ושימש בתפקיד זה‬
‫במשך שש שנים‪ .‬החליף אותו — דני‬
‫טל‪ ,‬אשר היה מנהלו של המתנ״ס במשך‬
‫שנתיים ועד לעזיבתה של החברה‬
‫למתנ״סים‪.‬‬
‫היום משמש אשר לוי מנחה אזור המרכז‪.‬‬
‫מתנ״ס תל־כביר )כיום קרויה השכונה נוה‬
‫עופר אך אני אשתמש בשם השכונה‬
‫בתקופתי(‪ ,‬היה אתד המתרסים הגדולים‬
‫מבתינת היקף פעילותו‪ ,‬גודל תקציבו ומב־‬
‫תינת גודל מחויבותו לכל נושא ובעיה המע­‬
‫סיקים את תושבי השכונה‪ .‬באשר לתכנים‬
‫ומהויות ‪ -‬הפך המתנ״ס לדוגמא ל״מתנ׳׳ס‬
‫העוסק באמת בצרכי הקהילה ומצלית‬
‫לשלבה בתכנון ובביצוע ולכן החברה נוהגת‬
‫להביא אורחים רבים לבקר במתנ״ס המאד‬
‫בלתי מזמין מבתינת מבנהו‪ ,‬אך הפועל באדי­‬
‫קות לפי תפיסת העולם של התברה למת־‬
‫נ״סים״ ‪ -‬דברי חיים צפורי‪".‬מתנ׳׳סתל־כביר‬
‫הוא ההוכתה לכך שמתנ׳ס הוא רעיון ולא‬
‫דברי שאול לילך‪ .‬כיום מצוי‬
‫מבנה"‬
‫המתנ״ס בתהליכי סגירה אתרונים‪ ,‬התברה‬
‫למתנ״סים כבר אינה שותפה לו ואתרוני‬
‫העובדים מסיימים החודש את עבודתם שם‪.‬‬
‫הכיצד?‬
‫כאדם שניהל את המתנ״ס למעלה מ־‪6‬‬
‫שנים וליווה מרחוק‪ ,‬ולקראת הסוף יותר‬
‫מקרוב‪ ,‬את השנתיים האחרונות במתנ״ס‬
‫יורשה לי להעלות מספר דיווחים והרהורים‬
‫על אשר הביא למפלתו של המתנ״ס ששלוש‬
‫פעמים בחייו צוין לשבח ע׳׳י החברה למת־‬
‫נ״סים באופן רשמי‪ .‬נראה לי שאין זו רק הת־‬
‫פרקות אישית‪ ,‬אלא ישנם דברים שארעו‬
‫בתהליך הזה היכולים לשמש חומר לימוד‬
‫לרבים מאתנו‪.‬‬
‫ככל תהליך‪ ,‬בפרט כזה שארך ‪ 8‬שנים‬
‫ומעלה והיו שותפים לו כה הרבה גורמים‪ ,‬יש‬
‫גם בתהליך זה מצבור עצום של פרטים ועוב־‬
‫דות שיש להחייחס אליהן במחקר רציני; לכן‬
‫אתייחס לכמה סוגיות כלליות‪ ,‬ודרכן‪ ,‬אני‬
‫מקווה‪ ,‬יתבהר כל היתר‪.‬‬
‫א‪ .‬עיריית תל־אביב‪ :‬יחסה של עיריית ת״א‬
‫למתנ״ס תל־כביר היה מורכב‪ ,‬רב־פנים ובעל‬
‫שינויים‪ .‬אך‪ ,‬ככל עיריה גדולה‪ ,‬חלק ממורכ­‬
‫בות יחסה של העיריה ניתן להסבר בכך שאין‬
‫אתה עוסק בעיריה כזו עם גוף אחד‪ ,‬אחיד‬
‫ומוצק‪ .‬לעיריה בגודל כזה יש הרבה פנים‪,‬‬
‫הרבה דעות וחלק ניכר מהצלחתו של מנהל‬
‫מתנ׳׳ס משלנו בעיר כזו מותנה ביכלתו‬
‫לרתום את כל הגורמים המסייעים למתנ״ס‬
‫מחד‪ ,‬ולדלג מעל המכשולים ששמים האת־‬
‫ריס מבלי להכעיסם יתר על המידה‪.‬‬
‫צייץ וכמעט‬
‫כל פקידי‬
‫העידיה‬
‫הבכירים‬
‫התנגדו‬
‫מהרגע‬
‫הראשון לקיומו‬
‫של מתנים‬
‫אוטונומי בתל־‬
‫אביב‪.‬‬
‫את ההתלטה על הקמת המתרס בתל־‬
‫כביר החליט ראש העיריה שלמה להט)צייץ (‪,‬‬
‫לאתר סיור במתרסים בירושלים‪ ,‬עם חיים‬
‫צפורי‪ ,‬טדי קולק ומיישי שרייבר‪ .‬צייץ'‬
‫התלהב ודיבר על מערכת שלמה של מתנ״סים‬
‫בת״א בדומה לירושלים‪ ,‬כשהחלוץ יהיה זה‬
‫שבתל־כביר‪ .‬ברבות הימים‪ ,‬שינה צייץ׳ את‬
‫טעמו והתנגד לקיומו של מתנ״ס אוטונומי‬
‫‪,‬‬
‫בת״א‪ .‬אליו הצטרפו המתנגדים מלכתחילה‬
‫ואלה אנשי הפקידות הבכירה בעיריה‪ ,‬האחר­‬
‫אים על מחלקות הנוער‪ ,‬הספורט‪ ,‬המרכזים‬
‫הקהילתיים העירוניים ואפילו אגף הרווחה‬
‫בעיריה‪ .‬הויכוח התנהל על שליטה במערכת‬
‫וניהול מדיניות עירונית כוללת לעומת זו‬
‫המתאימה לשכונה מסוימת בלבד ואשר בה‬
‫הם אינם מעורבים‪ .‬יש לציין שצורת ההתנג­‬
‫דות למתנ״ס נעשתה כפי שדברים צריכים‬
‫להתנהל בארגונים מסודרים‪ .‬מאבקים בכל‬
‫הרמות הפוליטיות)לא מפלגתיות( אך בשטח‬
‫האנשים שיתפו פעולה עם המתנ״ס ואף‬
‫שמחו לעשות זאת מפני השחרור מהמנגנון‬
‫הבירוקרטי ותחושת ההצלחה בביצוע‬
‫שהיתה נחלת כל מי שקרב למתנ״ס‪.‬‬
‫בראש בני הברית של המתנ״ס עמד האדם‬
‫העומד בראש הפירמידה הרלוונטי למתרס‪:‬‬
‫מנהל מינהל התינוך‪ ,‬התרבות‪ ,‬הנוער והס­‬
‫פורט בעיריה ד״ר שמשון שושני‪ .‬גם עמדתו‬
‫של שושני היתה עמדה מאוזנת‪ :‬בתפיסת‬
‫העולם החינוכית שלו)אותה הוא גם מלמד‬
‫בבי׳ס לחינוך באוניברסיטה( הוא אכן מחייב‬
‫קיומם של מוסדות עצמאיים המנוהלים‬
‫ומשולבים בתוך קהילתם‪ ,‬אך הסתיגותו היא‬
‫שבמצב כל כך לא בריא כפי שמצויה הכלכלה‬
‫הישראלית‪ ,‬אתת דרכם של גופים קטנים‪,‬‬
‫אוטונומיים כאלו‪ ,‬להסתבך כלכלית בצורה‬
‫נואשת‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬הרבה לבקר את החברה‬
‫למתנ״סים מתוך טענה שהיא בנויה למעשה‬
‫על מנהליה ושום תפיסת עולם‪ ,‬שום מערכת‬
‫תומכת‪ ,‬אינן האחראיות להצלחתו או כשלונו‬
‫של מתנ״ס‪ ,‬אלא רק איכות המנהל‪ .‬תלות זו‬
‫במנהל היא היוצרת את ההבדלים העצומים‬
‫שבין המתרסים לבין עצמם‪ .‬ניהלנו על כך‬
‫ויכוחים ריבם וכיום אינני בטוח שלפחות‬
‫חלקית אין צדק בדבריו‪.‬‬
‫בהגעת ההקצבות אליו מגורמים שונים‪,‬‬
‫בעיקר אלה של העיריה על כל אגפיה‪ ,‬שהיא‬
‫גורם מימון רציני במתנ״ס‪ .‬הפרטים היו‬
‫גלויים ואני התרעתי שוב ושוב ונציגי העיריה‬
‫לא התנערו מהתחיבותם לכסות את הגרעון‪.‬‬
‫זכורות לי ‪ 4‬פגישות שונות בהן השתתפו‬
‫חיים צפורי ואח״כ שאול לילך‪ ,‬ובהן סוכם‬
‫כיצד יכוסה הגרעון‪ .‬לרוע המזל‪ ,‬הסתבר‬
‫שבתוך הבעיות העירוניות נכנסנו לסבךשהג־‬
‫זברות השתדלה לדחות ככל האפשר את הור­‬
‫אות התשלום שקיבלה‪ ,‬אם כחלק מהמאבק‬
‫כנגד המתרס כגוף אוטונומי או אולי בפעי­‬
‫לותה של כל גזברות‪ .‬על כל פנים‪ ,‬זכורני‬
‫למשל סכום כסף שהובטח לכיסוי גרעון‬
‫במרץ ‪83‬׳ בשיחה עם חיים צפורי בתום שנת‬
‫הכספים והכסף התקבל נומינלית במאי ‪'84‬‬
‫)!( והכל זוכרים את המצב הכלכלי באותה‬
‫תקופה )‪ 25%‬אינפלציה בחודש(‪ .‬החוב תפח‪,‬‬
‫אך מעולם לא היתה אליו התנכרות‪ .‬מה שלא‬
‫נעשה היה קיצוץ במתנ״ס לאור המצב; הדרך‬
‫שההנהלה‪ ,‬בגיבוי העיריה‪ ,‬הלכה בה‪ ,‬היתה‬
‫נסיון לעמוד בתקציב‪ ,‬ולחסל את הגרעון‬
‫מסכומים מיוחדים שיגיעו‪.‬‬
‫מתנ״ס תל־‬
‫כביד עמד‬
‫במצב של‬
‫מלחמת קיום‬
‫בכל ־‪ •1‬מימי‬
‫קיומו‪.‬‬
‫אינני מוריד אחריות מעצמי‪ ,‬מנהל מתנ״ס‬
‫תייב לראות לאן מתדרדרים הדברים ולעמוד‬
‫בפרץ‪ ,‬אני השתתפתי ברצון בחינגה וזהו לקח‬
‫שלמדתי וראוי שנלמד כולנו)אלה הזקוקים‬
‫לכך(‪.‬‬
‫אך לא הגרעון הוריד את המתרס אל הפח‪.‬‬
‫כפי שהתבטאו בכירי העיריה‪ ,‬ת״א תוכל‬
‫לעמוד בגדעון הזה אם תרצה‪ .‬לכן‪ ,‬אם תרצה‬
‫עירית ת״א ליטול את המתרס תחת חסותה‬
‫יהיה הגרעון תרוץ מספיק טוב ‪ -‬אתר אין‪,‬‬
‫לעומת זאת אם מוכנה העיריה להמשיך ו׳לס־‬
‫בול׳ מתנ״ס אוטונומי בת״א‪ ,‬הרי תמצאנה‬
‫הדרכים להתגבר על הגרעון אשר במושגים‬
‫תל־אביביים הוא די זעיר‪.‬‬
‫בשלב זה החל דיאלוג עם החברה וזו‬
‫עמדה בתוקף על כך שהאחראים להיווצרות‬
‫הגרעון באי העברת כספים‪ ,‬קרי‪ :‬ברובו העי־‬
‫ריה היא שתכסה את הגרעון ללא השתתפות‬
‫החברה‪.‬‬
‫אנו יכולים להתווכח בתוכנו האם הגישה‬
‫האומרת "אנו נישאר רק במקומות שרוצים‬
‫אותנו‪ ,‬ואם לא רוצים אותנו נלך לאחד מעש­‬
‫רות המקומות המתדפקים על דלתנו׳ היא‬
‫הנכונה‪ ,‬או שמא עלינו להאבק בכל מקום‬
‫מאבק איתנים‪ ,‬כדי להעביר את המסר והשלי־‬
‫חות של החברה למתנ״סים בכל הארץ‪ ,‬גם‬
‫מול מכשולים גבוהים‪ .‬כאמור‪ ,‬ויכוח פנימי זה‬
‫הוא לגיטימי‪ ,‬ואולי צודקים אלה האומרים‬
‫שהחברה היתה צריכה להקדים ולצאת מת״א‬
‫עוד לפני שנים כשראתה שאין לעיריה ענין‬
‫אמיתי במתנ״ס‪.‬‬
‫על כל פנים‪ ,‬ברור שגם החלטה להשתתף‬
‫עם העיריה בכיסוי הגרעון לא היתה מצילה‬
‫את המצב משתי סיבות‪ .‬א( יכלתה הכספית‬
‫של התברה מאד מוגבלת כך שההשתתפות‬
‫היתה יכולה להיות מועטה יחסית; ב( על‬
‫הסכום הגדול הנותר יכלו אנשי העיריה להמ­‬
‫שיך במאבקם כנגד המתנ״ס‪ ,‬מאבק שבסיסו‬
‫האמיתי כאמור הוא עקרוני ולא כספי‪.‬‬
‫דיר שמשון‬
‫שושני‪:‬‬
‫הצלחתו או‬
‫כשלונו של‬
‫מתני• נובעי•‬
‫דק מאיכות‬
‫המנהל ‪-‬‬
‫מצב זה אינו‬
‫בד״א‪.‬‬
‫מעבר לכל אלה‪ ,‬עמדה תפיסתו הבסיסית‬
‫שיש צורך בריבוי תופעות כדי שאפשר יהיה‬
‫ללמוד מהן‪ ,‬ולכן למרות ההסתיגויות המוזכ­‬
‫רות תמך ללא מנוחה במתנ״ס מול התוקפים‬
‫אותו‪ ,‬וכשראה שהתקפות אלה תוכפות‬
‫ובאות נטל לעצמו את תפקיד יו׳ר הנהלת‬
‫המתרס ונתן בכך למתנ׳׳ס שקט יחסי של‬
‫שנתיים‪.‬‬
‫כללית‪ ,‬עמד מתרס תל־כביר במצב של‬
‫מלחמת קיום בכל יום מימי קיומו‪ .‬בכל דיון‬
‫מהותי במתנ״ס הועלה הסיכון ש״העיריה‬
‫תיקח את המתרס לעצמה״ שאינו מתאים‬
‫למתנ״ס שהכל גומרים עליו את ההלל )כולל‬
‫מתנגדיו בעיריה(‪ .‬בקרב האחרון הוא כרע‪,‬‬
‫ונוצח במלחמה‪ .‬אנשי העיריה הסבלנים‬
‫ניצחו‪.‬‬
‫ב‪ .‬הגרעזן‪ :‬מתנ״ס תל־כביר מצוי כרגע‬
‫בגדעון עצום שכולו חוב למס הכנסה‪ .‬הגרעון‬
‫רובו ככולו נוצר בתקופה בה ניהלתי אני את‬
‫המתרס )אם כי נוסף לו די הרבה בשנתיים‬
‫של העדרותי(‪ .‬הסכום המדובר בו כיום הוא‬
‫‪ 300,000‬דולר‪ ,‬להערכתי סכום זה הוא מוגזם‬
‫ובמסגרת הסדרים שונים שהחברה והעיריה‬
‫אימונים עליהם עם שלטונות המס כנראה‬
‫שאפשר היה להגיע לסכום סופי של ‪30‬ו‪20-‬ו‬
‫אלף דולר )שאף הוא סכום עצום( ולפריסת‬
‫החוב לאורך זמן‪.‬‬
‫הסיבות להיווצרות החוב הן פשוטות‬
‫ואפילו שגרתיות‪ :‬המתנ״ס לא חרג מעולם‬
‫מתקציבו המאושר‪ .‬היו לו בעיות עם איחור‬
‫ג‪ .‬תושבים‪ :‬עיקר תפארתו של מתנ״ס תל־‬
‫כביר היתה בהצלחתו לשלב תושבים בהכר־‬
‫עות ואף בביצוען למעשה של כל פעולות‬
‫המתרס‪ ,‬שנבעו‪ ,‬כאמור‪ ,‬מצרכים אמיתיים‬
‫של קבוצות אוכלוסיה שונות בשכונה‪ .‬התוש­‬
‫בים גם ניהלו את רוב המאבקים של המתנ״ס‬
‫כלפי חוץ‪ ,‬בעיקר עם העיריה‪ ,‬כמובן בדרך‬
‫כלל בהצלחה רבה‪ .‬והנה‪ ,‬עתה במאבק המכ­‬
‫ריע‪ ,‬מנהיגות התושבים לא רק שלא התגייסה‬
‫לעזרת המתנ״ס‪ ,‬אלא אפילו הצטרפה‬
‫ל״אויבי" המתנ״ס וסייעה בהפלתו הסופית‪.‬‬
‫במשך השנה האחרונה לקיומו ניהלה מנהי­‬
‫גות תושבים זו מערכה קשה‪ ,‬אכזרית ולעתים‬
‫קרובות בלתי הוגנת במתנ״ס כשהמגמה המו­‬
‫צהרת היתה פיטורי המנהל דני טל וחברי‬
‫הצוות הבכירים‪.‬‬
‫הכאב הגדול‬
‫ביותר היה‬
‫לגלות את‬
‫התנכדותה‬
‫של המנהיגות‬
‫השכונתית‪.‬‬
‫נוספת היא שאר התוש־‬
‫התבסס כמובן רק על ‪5‬‬
‫זק העבודה עם תושבים‬
‫תיה ראוי לדגש‪ .‬בשנים‬
‫כמעט ולא היתה פעילות‬
‫זה והובלה ע״י קבוצת‬
‫אינני מתכוון לשיגרה של‬
‫גויס‪ ,‬נוער וכוי‪ ,‬אלא גם‬
‫ול המועדון הטכני וועדי‬
‫נ הספורט‪ ,‬בית התלמיד‬
‫דובר על כ־‪50‬ו‪ 200-‬פעי־‬
‫יתיות של היחס בין קבו־‬
‫מרכזי"‪ .‬יש שתי אפשרויות‬
‫;תת קבוצות נפרדות ומתן‬
‫זבק על משאבים ועוצמה‪.‬‬
‫את המתרס אז כ״זירת‬
‫‪1‬בקו כוחות אלה ויתתנכו‬
‫של המתנ״ס לתת כלים‬
‫‪:.‬קים ייערכו סביב לכללי‬
‫ווביקטיביים‪ ,‬מאזן הכותות‬
‫יה זו מייצג בשלמות את‬
‫היישוב‪ .‬ב( נסיון מתמיד ליצור שקט‪ ,‬תאום‬
‫והסכמה בין קבוצות הפעילים השונות מתוך‬
‫מחשבה שמלחמה עלולה להזיק לאינטרס‬
‫הכללי ואמונה שכאשר בני אדם יודעים את‬
‫האמת הם פועלים לפיה‪ .‬במקרה הזה‪ ,‬כאשר‬
‫נציגי תושבים מודעים לבעיות האמיתיות‬
‫ולכל הרקע המקיף אותן‪ ,‬הם כבר ינקטו‬
‫בכורח הדברים‪ ,‬בצעדים הנכונים לפעולה‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬כל מה שעליך לעשות‪ ,‬הוא לדאוג שהם‬
‫ידעו ויבינו את הבעיות ודרכי הפעולה‬
‫לאשורן והכל יהיה בכי טוב‪.‬‬
‫למהפך שני הסברים‪ :‬א( קבוצה זו היתה‬
‫בת בית במתרס ובעיקר בתדרי‪ .‬לא היה פרור‬
‫אינפורמציה הקשור למתנ״ס‪ ,‬לעיריה‪,‬‬
‫לנושאי מדיניות ואפילו לטכניקות פעולה‬
‫ואידיאולוגיות כלליות שהיה אצלי ולא‬
‫הועבר אליהם‪ .‬יכלו אנשים אלה לדבר בסגנון‬
‫של "המתרס שלנו׳ ובצדק‪ ,‬השפעתם בו‬
‫היתה מכריעה עד הסוף‪.‬‬
‫תקופת הפתיתה של דני במתנ״ס טמנה‬
‫בחובה‪ ,‬מבלי להרגיש‪ ,‬את זרעי התורבן‪ .‬דני‬
‫לא הוביל במפורש את הפעילויות במתנ״ס‪.‬‬
‫את חלקן הוא ירש ולחלקן האתר הוא היה‬
‫שותף לצוות שהתליס והפעיל דברים‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬הוא התקשה להעביר מידע על‬
‫יעדי ודרכי הפעולה של כל תכנית לנציגי‬
‫התושבים‪ .‬בהדרגה נוצר תהליך שבמתנ׳׳ס‬
‫נעשו דברים נפלאים ותושבים אלה‪ ,‬שהורגלו‬
‫להוביל פעולות או לפתות ללוותן‪ ,‬חשו יותר‬
‫ויותר מנותקים ופתות ופחות מבינים מה‬
‫קורה במתנ״ס ולמה‪ .‬התוצאה היתה התנכי‬
‫רות ובעקבותיה עוינות הולכת וגוברת‬
‫למתרס‪ .‬דני לא הבין את התהליך והיה חסר‬
‫אונים לטפל בו‪.‬‬
‫נציגות תושבים זו היא נציגות נבחרת‬
‫שמנתה ‪5‬ו איש‪ ,‬אך כרגיל הגרעין שטופת‬
‫על־ידי במשך שנים ואשר מנה ‪ 3-4‬אנשים‬
‫הוא ששרד כל הזמן והוביל אותו אדם כריז­‬
‫מאטי ביותר‪,‬לא תמיד רציונלי אך אינטליגנטי‬
‫ובעל קטם אישי‪ .‬שמו משה לוי‪ .‬הוא ותבריו‬
‫צמתו כמנהיגות שכונתית יחד עם המתנ״ס‬
‫ובברית הדוקה ביותר‪ ,‬ברית שאף ניזונה‬
‫מקשרים אישיים מצוינים שלי עימם‪ .‬עם‬
‫חלקם נוצרו יתסיס שכללו אף ביקורים‬
‫משפתתיים וודאי שהיתה חיבה אישית‬
‫בינינו‪ .‬אני חייב להודות שהמכה הקשה‬
‫עבורי היתה ההתנכרות הפתאומית של‬
‫הקבוצה אלי ובמהלך המערכות הגדולות כדי‬
‫לקבל לגיטימציה למאבקם שכאילו אינו‬
‫מקרי‪ ,‬הושלך רפש רב אף לעברי ולתקופתי‬
‫במתנ״ם‪ ,‬לפעמים בהשמצות זולות ביותר‪.‬‬
‫הכאב היה גדול להתפכח ולגלות שהיתה זו‬
‫בפירוש חברות התלויה בדבר‪.‬‬
‫מנהיגות‬
‫התושב־•‬
‫בשכונה לא‬
‫דק שלא‬
‫השתתפה‬
‫במאבק‬
‫המכד־ע‪ ,‬אלא‪,‬‬
‫מסיבות שונות‪,‬‬
‫הצטרפה‬
‫ל״אויב׳‬
‫המתניס‪.‬‬
‫אני‪ ,‬כמנהל‪ ,‬נקטתי בדרך השניה וברור‬
‫כיום שהיא היתה שגויה וחשוב שנלמד גם‬
‫מכך‪ .‬אמנם‪ ,‬כל תקופתי שיטתי עבדה ואני‬
‫האמנתי שכל נושא מאזן הכוחות הוא מופרך‪.‬‬
‫רק מאוחר יותר תפסתי שגם אז התקיים‬
‫מאזן כוחות בתל־כביר‪ ,‬אלא שאת מקום‬
‫הקבוצות האחרות כמאזנות של קבוצת המנ־‬
‫היגות פשוס תפסתי אני כמאזן‪ .‬עם עזיבתי‬
‫נוצר חלל גדול שדני התקשה להכנס אליו‪.‬‬
‫מהר מאד התברר שתאוות העוצמה של‬
‫הקבוצה כללה את המתרס ולא נמצא מי‬
‫שיעמוד כנגדה‪.‬‬
‫עשרות הפעילים האחרים הסתובבו ורסנו‬
‫בתקופה האחרונה כנגד"עריצותו של משה‬
‫לוי"‪ ,‬אך הם תסרו יכולת התארגנות למאבק‬
‫וזאת בגלל הסיבות הנזכרות לעיל‪ .‬המנהל‬
‫והצוות לא ידעו לארגן אותם‪.‬‬
‫עד כמה זה היה חשוב נוכל לראות בעובדה‬
‫ב( הסיבה הרצינית יותר למהפך התושבים‬
‫נראית לי כהתמםדותם של נציגי תושבים‬
‫אלה‪ .‬אנו המאמינים במצב של תושבים המנ­‬
‫היגים את שכונתם ויישובם‪ ,‬יצרנו ממסד‬
‫מסוג חדש‪ .‬קבוצת תושבים שאינה משתפת‬
‫במנהיגותה תושבים נוספים ומפתתת‬
‫לעצמה אינטרסים נוספים שהם לא חשו­‬
‫בים לשכונה אלא לעצמם‪ .‬במקרה שלנו היו‬
‫אלה פיתויים פוליטיים שהאנשים נחשפו‬
‫אליהם‪ .‬כותם האמיתי שנבע מייצוג אותנטי‬
‫של השכונה פג‪ ,‬והם הפכו לגרורים פוליטיים‪.‬‬
‫מתהלכות שמועות רעות לגבי סוג התמורות‬
‫שהובטתו לאנשים אלה כדי שיטייעו‬
‫בהעברת המתרס לעיריה‪ .‬אינני רוצה להת­‬
‫ייתם לשמועות אלה‪ ,‬אך מעבר לפיתויים האי­‬
‫שיים קיימים גם אלה השכונתיים וכאן המצב‬
‫ברור‪ :‬שכונת תל־כביר‪ ,‬שלא נכנסה במשך ‪8‬‬
‫שנים לפרוייקט שיקום שכונות‪ ,‬נכנסת עתה‬
‫מיד עם סגירת המתנ״ס לפרוייקט‪ .‬זוהי‬
‫השכונה האחרונה בתל־אביב שלא נבנה בה‬
‫מבנה מפואר למתנ״ס ועתה הוא לפתע‬
‫מובטת לה‪ .‬במחשבה נוספת אפשר שמב־‬
‫תינת הצרכים לטוות קצר פעלו התושבים‬
‫על־פי אינטרס אמיתי ולשכונה יזרמו סכומי־‬
‫עתק כרגע‪ .‬לטוות ארוך‪ ,‬סביר שהשכונה‬
‫תיפגע מבחינת עומק הפעילות הקהילתית‬
‫וצרכים של קבוצות מיותרות בשכונה אך את‬
‫מי זה מעניין?‬
‫׳‬
‫שצייץ׳‪ ,‬כשהחליט על הפקעת המתנ״ס‪ ,‬סייג‬
‫זאת בהסכמת התושבים וחבל שלא נמצא מי‬
‫שיעמוד אז‪.‬‬
‫ד‪ .‬מנהל המתנ״ס‪ :‬דני טל המנהל אחרי‪,‬‬
‫הוא בחור סימפטי‪ ,‬מוכשר ונעים הליכות‪.‬‬
‫הוא עבד כסגני למעלה משנה וביצע את‬
‫המוטל עליו בצורה טובה‪ .‬הוא אף בוגר‬
‫מצטיין של הקורס לטפוח רכזים לניהול של‬
‫החברה למתנ״סים‪ .‬למרבה הצער‪ ,‬הסיטוא­‬
‫ציה בתל־כביר היתה מורכבת ומסובכת מדי‪,‬‬
‫מעבר לציפיותינו‪ ,‬ודני כשל בהתמודדות‬
‫עימה‪ .‬הזכרתי כבר חלק מהבעיות שנוצרו‬
‫בעבודתו‪ .‬למען ההגינות צריך להזכיר שבשנ­‬
‫תיים אלה שהיו סוערות מאד הצליח דני‬
‫להוביל את המתנ״ס מבלי שתתרחש התמוט­‬
‫טות קטסטרופאלית‪ .‬ההדרדרות היתה‬
‫איטית ועד לרגע האחרון היו המלחמות רק‬
‫בדרג ה״פוליטי"‪ ,‬בעוד שהמתנ׳׳ס לא הוריד‬
‫שמץ מתפקידו וחלק מפעולותיו היו פרוייק­‬
‫טים מבריקים שבוצעו כראוי על־ידי הצוות‬
‫שדני הוביל‪.‬‬
‫מעבר לבעיות שהזכרתי צריך היה המנהל‬
‫לטפל בנושא הגרעון ברמת פקידי העיריה‬
‫ולא להנית להם לתבר את הנושא לשאלת‬
‫קיומו של המתנ״ס‪ ,‬שכאמור ריחפה מאז ומת־‬
‫מיד מעל למתרס‪ .‬דני לא הצליח בכך ובשיאו‬
‫של המשבר הסתבך במשברי אמינות אישית‬
‫שנבעו‪ ,‬לדעתי‪ ,‬מחולשת אנוש ולא מזדון‪.‬‬
‫החברה פעלה אז לסיום תפקידו של דני‬
‫כמנהל‪ ,‬אך החליטה שלא להכניס מנהל‬
‫במקומו עד שייושרו כל ההדורים שהוזכרו‪.‬‬
‫היה נסיון של החברה לבקש ממני לחזור‬
‫ולהציל את המתנ״ס‪ .‬לאחר לבטים קשים‬
‫הסכמתי‪ ,‬אך נציגי התושבים בהנהלה‪ ,‬שתרדו‬
‫לפתע משובו של מנהל דומיננטי כנגדם‪,‬‬
‫התנגדו לכך‪ .‬במתנ״ס נוצר חלל‪ .‬צריך היה‬
‫לטפל בגדעון באופן מבודד‪ ,‬היה צורך לארגן‬
‫פעילים ותושבים למאבק המכריע על קיום‬
‫המתנ״ס‪ .‬על־פי תפיסת ההברה‪ ,‬את כל הפעו­‬
‫לות האלה מבצע עבורה‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬המנהל‬
‫בשטת‪ ,‬וכאן ברגע המכריע לא היה מי שעשה‬
‫זאת בתל־כביר‪ .‬דני נותר כממלא מקום מודח‬
‫שמטבע הדברים עוצמתו מועטה וגם האינ­‬
‫טרסים שלו אינם ברורים‪ .‬את המלחמה על‬
‫עצמאות המתרס הותירה החברה למנהל‬
‫שפוטר על ידה‪.‬‬
‫היה גדעון‬
‫גדול‪ ,‬בדובו‬
‫כתוצאה מאי־‬
‫ההדדדדוח‬
‫העבדת‬
‫היתה איטית‬
‫הקצבות‬
‫ועד לרגע‬
‫העיד״ה בומן‪,‬‬
‫האחרון‬
‫אך לא הגדעון‬
‫המלחמות היו‬
‫־יד את‬
‫דק בדרג‬
‫׳ם לפח‪.‬‬
‫הפוליטי‪,‬‬
‫יד‬
‫בפעילויותיו‬
‫וביצע‬
‫פרוייקט־•‬
‫מבריק־• על־‬
‫ידי הצוות‬
‫שדני טל‬
‫הוביל‪.‬‬
‫אולי צדק דיר שושני כשקבע שהצלתת‬
‫מתרס תלויה במנהל שלו‪ .‬נראה לי שכדאי‬
‫לנו לבדוק האם יתידת ההתיחסות של‬
‫החברה למתני׳סים צריכה להיות רק המנהל‬
‫ודרכו אל המתרס‪ ,‬און שמא אנו חיבים להת­‬
‫ייחס למתנ״סים בשלמותם על המנהלים‪,‬‬
‫ההנהלות‪ ,‬הצוותים והתושבים ואז לא נהיה‬
‫כה תלויים במנהלים ומתנ״סים לא יעברו‬
‫מהפכים קיצוניים ‪ -‬משיאים למעמקים ואף‬
‫להתבטלות )כמו תל־כביר(‪.‬‬
‫מעבר לכל הלקחים שהזכרתי‪ ,‬אישיים וקי­‬
‫בוציים‪ ,‬אני מבקש לאזכר עוד אחד אישי‬
‫לגמרי‪ :‬כשעזבתי אמרתי לדני"לי יש שם טוב‬
‫שאינו יכול להפגם‪ ,‬אתה מתחיל מאפס‪ .‬לכן‬
‫אם ייטיב לך ולמתנ״ס אני מאשר לך להטיל‬
‫את כל האשמות וההשמצות עלי ועל‬
‫תקופתי‪ .‬לי זה לא ירע ועליך אולי זה יקל'‪.‬‬
‫טעיתי‪ .‬אין שם טוב שאין לו הפוטנציאל‬
‫להפגם ושלי נפגע עד מאד ואין להשיב‪ .‬תבל‪.‬‬
‫מאת‪ :‬אלישבע מאי‬
‫פיה‪ ,‬אשר נמצאים כבר כשלוש שנים בקריה‬
‫ורק לאחרונה עברו לבתי קבע בשכונה‪.‬‬
‫מלחמת שלום הגליל עשתה משהו לעיר‬
‫הצפונית‪ .‬השקט של שלוש השנים האתרונות‬
‫הביא לשינוי מהותי ביחס התושבים למקום‪.‬‬
‫קרית־שמונה נהפכה עבורם לבית‪ ,‬לא תחנת‬
‫מעבר בדרך למקומות מחיה אחרים‪ .‬שנת‬
‫‪981‬ו היתה שנת משבר לעיר‪ .‬רוב האוכלוסיה‬
‫החזקה עזבה‪ ,‬ומחזות של משפחות שלמות‬
‫המעמיסות ציוד ונפרדות משכנים ומכרים‬
‫היו תופעה יומיומית‪ .‬בתחילתה של שנת הלי­‬
‫מודים המודים לא הכירו את התלמידים‪,‬‬
‫וההיפך‪ .‬עד למלחמת שלום הגליל עברו בעיר‬
‫כ־‪ 150‬אלף תושבים‪ .‬בשנתיים־שלוש מאז‬
‫המלתמה פסקה העזיבה )כשבע משפחות‬
‫בלבד בשנה הנוכתית עזבו את הקריה(‪ .‬השי־‬
‫נוי בולט בכל‪ .‬בתים חד־קומתיים נבנו במקום‬
‫בתי שיכון עלובים‪ ,‬גינות פרטיות סביב‬
‫הבתים‪ ,‬מדשאות רחבות ברתבי העיר‪ ,‬הכל‬
‫במתנ׳׳ס אשכול פועל מועדון אק״ים אשר‬
‫חברים בו ‪5‬ו נערים ובוגרים מהקריה ממשקי‬
‫הסביבה‪ .‬במועדון מושם דגש על הקניית הרג־‬
‫לים והתנהגות בחברה רגילה‪ ,‬תוך שימוש‬
‫וניצול המיומנויות הקיימות אצל החברים‬
‫בתחומים שונים‪ .‬הפעילות מתבצעת‬
‫בהדרכת גאלה לוי ובסיוע סיגל התיילת‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬עוסקים החברים בפעילויות בילוי‬
‫והעשרה שונים‪ ,‬פיסול‪ ,‬ספורט וסיורים מודר־‬
‫כים בטבע על־ידי מורות תיילות‪ .‬בחודש‬
‫האחרון יצאו תברי המועדון להתארח בקיבוץ‬
‫מנרה‪ ,‬על־פי הזמנה של אחד החניכים‬
‫בקבוצה‪.‬‬
‫ומוצלחות‪ .‬יש מועצת נוער בקריה והיא‬
‫מטפלת בבעיות כלל־עירוניות למשל בנסיון‬
‫למצוא פתרונות לבעיית האבטלה‪ ,‬כי בני‬
‫נוער אלה‪ ,‬מסבירה מירי‪ ,‬מעונינים לתזור‬
‫לקרית־שמונה אתרי שרותם הצבאי‪ ,‬ורוצים‬
‫להבסיח שתמצא להם תעסוקה‪ .‬בנוסף‪ ,‬פעי־‬
‫לות עניפה של המדצ״ים אשר נרתמים למשי­‬
‫מות עירוניות‪ .‬לדוגמא ‪ -‬היה תסר כסף‬
‫פרוייקט מעניין אחר הפועל בבית אשכול‬
‫הוא ״פרוייקט שמורה״ והוא משלב פעילות‬
‫סבע כמסגרת חברתית משותפת לעולי אתיו­‬
‫פיה ולילדים צברים‪ .‬הדרכת הקבוצה נעשית‬
‫בהתנדבות על־ידי מדריך רשות שמורות‬
‫הטבע‪ .‬התלמידים )גילאי ד׳ ‪ -‬ו( מבקרים‬
‫בשמורת דן‪ ,‬מבצעים משימות שונות‬
‫בשמורה ומטפחים את המקום‪ .‬שמורת דן‬
‫נבתרה לפעילות זו משתי סיבות‪:‬‬
‫א( הקשר בין שבט דן לעולי אתיופיה‪.‬‬
‫ב( נכונותו של מנהל השמורה לשיתוף‬
‫פעולה‪ .‬בנוסף‪ ,‬מתקיימת פעילות חברתית‬
‫בקרבת המתנ׳׳ס‪ ,‬לאחר שתלקת קרקע‬
‫הוכשרה במיותדלכךעל־ידי התלמידים‪,‬אשר‬
‫עוסקים בהמחשת אפשרויות ההפעלה‬
‫בטבע‪.‬‬
‫מטופל ונקי ואפילו שכונות השיקום שפדי־‬
‫נצאק ואשכול כמעט ואינן נראות כשכונות‬
‫מצוקה‪ ,‬ואכן‪ ,‬הנתונים הסטטיסטים מצבי­‬
‫עים כי אין מצוקה בקרית־שמונה‪ .‬יש בעיות‬
‫של בטחון ושל אבטלה‪ ,‬אבל לא מצוקה כפי‬
‫שהיתה בעבר‪.‬‬
‫עמי שגב‪ ,‬וו שנה בעיר‪ ,‬מנהל את אחד‬
‫המתרסים הותיקים בחברה ועוד לא נמאס‬
‫לו‪ .‬עדיין תש בהתרגשות של עשיה‪ ,‬בהתחד­‬
‫שות מיום ליום‪ ,‬משנה לשנה‪ .‬ואין זה מפתיע‬
‫כאשר בוחנים את העובדות‪ .‬ממתנ״ס אחד‬
‫עם שני עובדים‪ ,‬הצליח עמי להקים רשת‬
‫עניפה של פעילות הכוללת כ־‪00‬ו עובדים‬
‫והמקיפה את העיר כולה‪.‬‬
‫קרית שמונה‬
‫המרכז לתינוך יהודי עוטף את הפעילויות‬
‫כולן בערכים תורניים ולא מתוך תחושה של‬
‫כפייה‪ .‬בריכת השתיה האולימפית‪ ,‬אשר בית‬
‫אידלשטין שותף בהפעלתה‪ ,‬מאפשרת להגיע‬
‫לסוג אוכלוסיה אשר לא תמיד מופיע‬
‫במתנ׳׳ס וגם בה מאורגנות פעילויות תרבות‬
‫שונות‪ ,‬משחקי נופשה‪ ,‬ערבי דיסקו‪ ,‬ערבים‬
‫בתוך השכונה‪.‬‬
‫״אני קם בבוקר‪,‬‬
‫מדי יום ביומו‪,‬‬
‫עם התחושה‬
‫שאני עושה‬
‫דברים חשובים‬
‫‪,,‬‬
‫לא עוד ־ לחם‬
‫ושעשועים‬
‫לעיירות הפיתוח‬
‫שיתוף פעולה‬
‫הדוק עם המשקים‬
‫בסביבה‬
‫לפחיחת מרפאת שיניים‪ .‬בני הנוער ארגנו‬
‫מבצע דיסקו לאיסוף תרומות‪ .‬עכשיו הם‬
‫עסוקים בסיוע לגיוס כספים לרכישת ערכות‬
‫בטתון‪ .‬הם גם משולבים בהפעלה במקלטים‬
‫בשעת חרום ועוברים הכשרה מיותרת לכך‪.‬‬
‫מספרת מירי‪ :‬בעבר היו גרעיני"עודד׳ מגיעים‬
‫לקרית־שמונה‪ .‬בשנה האחרונה החלטנו‬
‫שאנחנו לא רוצים עזרה מבני נוער מבתוץ‪,‬‬
‫מלבד המבנה היהודי הזה שאיפשר‪,‬‬
‫כאמור‪ ,‬להגיע לכל בית בישוב היו עוד גורמים‬
‫אשר השפיעו באופן בולט על העיר‪ .‬הראשון‬
‫ כל פעילות התרבות העשירות של השנים‬‫האחרונות‪ ,‬רובה ככולה בסיוע‪ ,‬בעזרה‪,‬‬
‫בעיצה ובלווי של "אמנות לעם"‪,‬‬
‫המשיכה בעשייה זו במשך כל הימ‬
‫כאשר המתח הבטחוני היה בשיאו‬
‫ויות התקיימו במקלטים‪ .‬במסגרת‬
‫לציין את תגיגות הזמר האזוריות‪,‬‬
‫לחודש‪ ,‬אשר בכל תגיגה משתתפים‬
‫הפרישה המיוחדת של המתנ״סים בקרית־‬
‫שמונה נבעה ממבנה העיר שהיא צרה‬
‫וארוכה‪ .‬כל שכונה מופרדת ושונה מזולתה‪.‬‬
‫כדי להגיע לכל הישוב היה צריך להתמקד‬
‫בתוך השכונות עצמן‪ .‬בגלל סיבות בטחוניות‬
‫היציאה מהשכונות היתה קשה והעבודה‬
‫הקהילתית התבצעה בתוך המקלטים‪ ,‬כשהיא‬
‫מנותקת מבית אידלשטין‪ .‬כך "נולדו׳ העוב­‬
‫דות הטמך־מקצועיות אשר בית א י ד ל ש ט י ן " ^ ‪/‬‬
‫היה הראשון להפעילן‪ .‬מתוך הביסוט הרציני‬
‫של העבודה הקהילתית נבע הצורך בהצמחת‬
‫מתנ׳סים נוספים בישוב‪ .‬היום כוללת רשת‬
‫המתרסים בקרית־שמונה את ‪ :‬בית אידלש־‬
‫טין‪ ,‬מתנ״ס כל נדרי בהנהלת זמירה טטר‪,‬‬
‫מתנ״ס אשכול בהנהלת אלברט מור‪ ,‬המרכז‬
‫לחינוך יהודי בהנהלת חיים שני‪ ,‬בריכת‬
‫השתיה האולימפית ובקרוב יתווסף בית‬
‫החאן כמרכז לאומנויות‪ .‬כל אלה מאוגדים‬
‫ברשת של מתנ״סים אשר בראשה עומד‬
‫איש‪ .‬לזה מצטרפת פעילות נוער עניפה‪.‬‬
‫ואותה מנהל עמי שגב‪.‬‬
‫ אשר עמי מכנה אותו ‪ -‬נוער שנות‬‫לכל גוף יש ועד מנהל משלו‪ ,‬נציגים של כל‬
‫השמונים עם אותם ערכים של שנות‬
‫ועד מנהל יושבים במועצת המנהלים הכללית‬
‫החמישים‪.‬‬
‫אשר בראשה נמצא אבשלום צדוק‪ .‬כל מתנ״ס‬
‫על פעילות הנוער אתראית מירי ולה‬
‫פועל כמתנ״ס שכונתי לכל דבר‪ ,‬בראשו עומד‬
‫מסייעת טלי‪ ,‬תלמידת כתה י'‪ ,‬שהיא יו׳ר‬
‫מנהל )ולא רכז שלותה כמקובל(‪ ,‬הוא בעל‬
‫ארגון"נוער לנוער׳ בקריה‪ .‬התבר׳ה של"נוער‬
‫אוטונומיה מוחלטת ויש לו עוצמה בשכונה‪.‬‬
‫לנוער׳ מתנדבים במשחקיה‪ ,‬במד׳׳א‪ ,‬בבית‬
‫כל יחידה כזו פיתחה לעצמה את הדברים‬
‫החייל‪ ,‬במשמר האזרתי ועוד‪ .‬גם תנועות‬
‫המיוחדים לה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬מתנ׳ס כל נדרי ‪-‬‬
‫הנוער הרגילות ‪ -‬בני עקיבא וצופים‪ ,‬פוע­‬
‫חוגים‬
‫מפעיל מרכז מקיף למבוגרים הכולל‬
‫לים באמצעות בית אידלשטין אשר מספק‬
‫ספרות‪,‬‬
‫והכשרה מקצועית בתחומים נגרות‪,‬‬
‫עזרה והכוונה‪ .‬השנה נפתח טניף "נוער‬
‫הנהלת תשבונות‪ ,‬פקידות ועוד‪ .‬בית אשכול‬
‫לנוער׳ דתי שנמצא עדיין בשלבים ראשוניים‪,‬‬
‫מפעיל פרוייקט מיוחד לקליטת עולי אתיו־‬
‫אבל כבר התקיימו כמה פעילויות משותפות‬
‫הבינוני ומעלה‪ ,‬אוכלוסיה שלפי דברי מרשה‬
‫חייבים לחזק בקריה ולספק לה איכות חיים‬
‫גבוהה כדי שישארו ויתבססו במקום‪.‬‬
‫לאה אנגל‪ ,‬אשה גדולת ממדים‪ ,‬מורה בפנ­‬
‫סיה‪ ,‬היא אחת המתנדבות הפעילות בתכנית‪.‬‬
‫עם הרבה תום ורגש היא מספרת איך נולדה‬
‫התכנית‪ :‬עוד לפני מלחמת שלום הגליל היינו‬
‫מקיימים ערבי צוותא אותם הנתה יענקלה‬
‫אגמון‪ .‬פעם בחודש היינו מתאספים בבית‬
‫אידלשטין לראיון עם מישהו‪ ,‬לתכנית אומנר‬
‫תית או למפגש חברתי‪ .‬היינו מאד פאסיביים‬
‫בארוע‪ ,‬באים‪ ,‬צופים‪ ,‬מתווכחים והולכים‬
‫הביתה‪ .‬משום מה הפסיקה הפעילות ונוצר‬
‫תלל מסוים‪ ,‬ואז עלה רעיון שנקיים ערבים‬
‫כאלו בעצמנו‪ ,‬בלי להזמין מרצים ואורתים‬
‫מבתוץ‪ .‬נבתר צוות מוביל‪ ,‬אשר עושה‬
‫עבודתו בהתנדבות כמובן‪ ,‬לקראת כל פעילות‬
‫^ ‪0‬‬
‫קהילה מאמצת‬
‫חמה ואוהדת ־‬
‫סךפרנציסקו‬
‫לצה״ל באהבה‪ ,‬מאת ״נועי לנ‪1‬ער׳‬
‫אלא משלנו‪ .‬ואמנם ששה בני נוער מקומיים‬
‫נשארו בשנת י״ג והם משתלבים בפעילות‬
‫במתנ׳׳ס‪ ,‬בתנועות הנוער‪,‬בתיכון המקיף‪,‬‬
‫בבית הספר המקצועי ועוד‪.‬‬
‫מועדון ‪+ 30‬‬
‫מרשה ‪ -‬עלתה מארה״ב לפני תשע שנים‪.‬‬
‫במתנ״ס בית אידלשטין היא נמצאת כבר ‪5‬‬
‫שנים‪ ,‬כרכזת חוגים וכאחראית על הקשר עם‬
‫הקהילה המאמצת ‪ -‬סן־פרנציסקו‪ .‬תוכנית‬
‫‪ + 30‬היא אחת מנקודות גאוותה של מרשה‪,‬‬
‫התוכנית החלה לפני כ־‪ 4.5‬שנים‪ ,‬היום‬
‫משתתפות בה כ־‪ 56‬משפחות‪ ,‬כולן מהמעמד‬
‫עמי שגב‪ ,‬יליד ‪ ,1949‬מרוקו‪ .‬עלה לארץ בשנת ‪ .1956‬גדל בקיבוץ י‪0‬תת‪ .‬בעקבות‬
‫נישואיו לבת קרית שמונה‪ ,‬עזב את הקיבוץ ועבר לגור בקרית שמונה‪ .‬בבית אידלשטין‬
‫עובד התל משנת ‪ .1974‬אב לארבעה ילזחם‪.‬‬
‫במשך שנות עבודתו בתברה זכה בפרסים שונים‪ ,‬ביניהם פרס כגן בשנת ‪.1984‬‬
‫בדברי המלצתו לפרס כגן כתב חיים צפודי ז״ל‪ :‬בהנהגתו ובהדרכתו)של עמי שגב(‬
‫פותתו בקרית־שמונה פרוייקטים יתודיים בתחום העבודה השכונתית‪ ,‬הפעלת ס מ ך‬
‫מקצועיים ושימוש נרחב באומנויות לפיתוח וקידום קהילתי‪ ...‬בנוטף לערכים המקצו־‬
‫עיים מדגים עמי דרכי ניהול יעילים ותסכוניים‪ ,‬נמנע מיצירת גרעונות והשכיל לנצל את‬
‫המשאבים בעיר ובאזור באורח יוצא מן הכלל‪ .‬כל אלו בענווה ובחריצות‪ ,‬בהתמדה‬
‫וברמה מוסרית גבוהה‪.‬‬
‫מתמנה־צוות אחר אשר מארגן תכנית בניצול‬
‫מקסימלי של הכשרונות המקומיים‪ .‬לאה‪,‬‬
‫הנמצאת כבר ‪ 25‬שנה בקרית־שמונה‪ ,‬ו־‪45‬‬
‫שנה באזור‪ ,‬היא סיפור בפני עצמו‪ ,‬וכשהיא‬
‫אומרח שכל אחד מוכן לנדב את הנשמה שלו‬
‫עבור המועדון‪ ,‬אי אפשר שלא להאמין‪ .‬היא‬
‫מספרת בהתלהבות על הפעילויות שארגן‬
‫המועדון ביום העצמאות‪ ,‬על מסיבת פורים‪,‬‬
‫על העזרה ההדדית הקיימת בין התברים ולא‬
‫רק בעת שמחות‪ .‬כל חבר מועדון משלם מס‬
‫על ליצנים ומקלטים‬
‫המעורבות של המתנ״ס בעניני הבטחון היא‬
‫מרובה‪ .‬בכל שכונה הוקמה ועדת בטתון אשר‬
‫היתה לה השפעה על מיקום המקלטים‪ ,‬איכ־‬
‫לוסם וציודם‪ .‬לכל מקלט מונה אתראי‬
‫ונקבעו נשים שתהיינה מפעילות במקלטים‬
‫בתחומים של מלאכת־יד‪ ,‬משחקיה לילדים‬
‫וכדי‪ .‬בנוסף ^תקיימים קורסים לנשים כמפק־‬
‫דות הג״א ובקרוב יפתת קורס להכשיר אנשי‬
‫קשר בין המערכת הצבאית והאוכלוסיה‪.‬‬
‫המתנ״ס לקח על עצמו את נושא ההפעלות‬
‫החברתיות והארגוניות בתוך המקלטים‪.‬‬
‫לשם כך הוכנו‪ ,‬בסיוע הג׳וינט‪ ,‬ערכות בטחון‬
‫מיותרות‪.‬‬
‫עמי‪ ,‬כי קרית־שמונה יצאה מהתקופה של‬
‫מתן פתרונות לבעיות מידיות‪ .‬האוכלוסיה‬
‫בשלה ליתר מקצועיות ולהיקף גדול של‬
‫עשיה‪.‬‬
‫עד לפני כשנה היה בית החאן חורבה‬
‫נטושה‪ ,‬מקום איחסון סוסים וחמורים‬
‫לסביבה כולה‪ .‬הבנין מרהיב ביופיו‪ ,‬מכיל‬
‫חדרים רבים אשר הותאמו בסדנאות אומנו­‬
‫תיות שונות‪ .‬במרכזו אמפיתאטרון קטן בו‬
‫יתקיימו ארועים שונים‪ .‬השיחזור נעשה‬
‫בזהירות ובקפדנות כדי לא לפגוע באופיו של‬
‫הבנין‪ ,‬אשר שימש מלון אורחים מפואר בזמן‬
‫התורכים‪.‬‬
‫עמי מציין בסיפוק‪ ,‬כי בפעילות הרחבה‬
‫של המתנ״סים בקריה בולטים שני גורמים‬
‫נוספים אשר להם חלק רב בהצלחת וביסוס‬
‫ שיתוף הפעולה‬‫הפעילויות‪ .‬הראשון‬
‫ברמה אזורית בין המתנ״סים בעיר וחברי‬
‫המשקים שבסביבה השיתוף מתבטא בכל‬
‫הפעילויות התרבותיות ובאירועים הישו־‬
‫ביים‪ ,‬ומקיף את כל שכבות הגיל; והשני‬
‫הקשר עם הקהילה המאמצת סןיפרנציסקו‬
‫ אשר שותפה בשיקום השכונות ותקצבה‬‫את העיר בסכומי עתק בתמש השנים האחרו­‬
‫נות‪ .‬קיימים יחסים אישיים הדוקים‪ ,‬תוכניות‬
‫משותפות החלפת צוותים‪ ,‬השתלמויות‪,‬‬
‫משלתות נוער‪ .‬בקיץ הקרוב תגיע קבוצה‬
‫ותשתלב בקייטנה ובבתי התושבים‪ ,‬יאורגן‬
‫שבוע של קרית־שמונה בסן־פרנציסקו‬
‫וההיפך‪ .‬הקהילה שם חמה ואוהדת ויש לה‬
‫ענין אמיתי במתרתש בקרית־שמונה‪ ,‬מציין‬
‫לפני כחצי שנה נפתחו בשיתוף משרד החי­‬
‫נוך והתרבות‪ ,‬קורסים למדריכים מקצועיים‬
‫באומנויות פלסטיות והם ישמשו עתודה של‬
‫מורים במרכז‪ .‬ההצטידות של המרכז מאד‬
‫יקרה ועד היום לא נמצא גורם מממן אשר‬
‫יקח על עצמו את הנושא‪ .‬למרות שעמי רואה‬
‫דברים בגדול‪ ,‬אין הוא‪ ,‬כדבריו‪ ,‬ישן בלילה‬
‫מרוב דאגה מהיכן ימצאו המשאבים להפעלת‬
‫בית החאן‪ .‬המרכז מתוכנן להפתח בתודש‬
‫ספטמבר הקרוב‪ ,‬יהווה יחידה נוספת של‬
‫המתרסים בישוב ויופעל בשיתוף עם עירית‬
‫קרית־שמונה ומשרד החינוך והתרבות‪.‬‬
‫אני קם בבוקר מידי יום ביומו עם‬
‫התתושה שאני עושה דברים תשובים‪ ,‬באי־‬
‫העשיה אתה קובע את פני העיר‪ .‬לכן יש לי‬
‫תתושה של יעוד‪ ,‬של שליתות‪ .‬כמעט כל דבר‬
‫שתלמתי עליו הצלחתי ליישם בעבודתי כאן‪,‬‬
‫בשיתוף עם התברה למתנ״סים‪ ,‬עם ״אומנות‬
‫ערכות בטחון‬
‫עוד בשנת ‪ 1982‬החלו להגיע דרישות‬
‫מהתושבים להיות יותר מעורבים בכל הנושא‬
‫הבסתוני‪ .‬בימים הקשים של המתיתות‪,‬‬
‫כאשר קסיושות היו נופלות על העיר השכם‬
‫והערב‪ ,‬והתושבים בילו את רוב זמנם במקל־‬
‫טים‪ ,‬היה צוות המתרסים בעיר פעיל מאד‪.‬‬
‫הם הגיעו למקלטים‪ ,‬ניסו לארגן ולהעסיק את‬
‫הילדים והמבוגרים‪ .‬בטאה זאת יפה לאה‬
‫אנגל‪ ,‬אשר אמרה‪ :‬הסגולה של מתלים בית‬
‫אידלשטין היא שבימים הקשים ביותר הם‬
‫ו״אומנות לעם" היו היתידים שפעלו בישוב‪.‬‬
‫את זה אף אתד לא יכול לשכות להם! ואכן‪,‬‬
‫עמי‪ ,‬דבר זה נותן לו תקוה ויסוד להאמין‬
‫שיהיה המשך אתרי שהשיקום יעזוב בסוף‬
‫שנה זו‪ .‬מרשה מוסיפה ומציינת כי זוגות‬
‫מארה״ב מתארתים לעיתים קרובות בקריה‪,‬‬
‫אתר הזוגות יצר קשר הדוק עם משפחה‬
‫מסויימת‪ ,‬הילדים התארתו זה אצל זה‪ ,‬ועכ­‬
‫שיו אותה משפתה מתכננת לעלות לארץ‪.‬‬
‫המרכז לאומנויות‬
‫בית החאן‬
‫‪-‬‬
‫בית החאן הוא מבנה מיוחד במינו אשר‬
‫שופץ ושוחזר בידי קרן החינוך של הסוכנות‬
‫היהודית ויהיה מוכן להפעלה בעוד כחוד­‬
‫שיים‪ .‬המרכז ירכז תחת קורת גג אתת את כל‬
‫הפעילות האמנותית של קרית־שמונה והא­‬
‫זור כולו‪ .‬הוא ישמש כבית־ספר אזורי לאומ­‬
‫נות לכל הגילים ויופעל ברמה מקצועית‬
‫גבוהה ביותר‪ .‬מלבד אומנות פלסטית יתרכזו‬
‫בו כל הכלים היצוגיים של קרית־שמונה ובי־‬
‫ניהם להקת המחול העירונית‪ ,‬התיאטרון‬
‫הקהילתי‪ ,‬תזמורת הנוער ועוד‪ .‬לטווח ארוך‪,‬‬
‫קיימת כוונה לאחד את בית התאן עם בית־‬
‫ספר למוסיקה ובית־ספר למשתק עם סדני‬
‫אות של כל הכרוך במוסיקה ובמשתק‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫מטרת המרכז לקרב את האוכלוסיה האזורית‬
‫לעולם האומנות‪ .‬מטרה זו מעידה‪ ,‬כדברי‬
‫על פרסומו‪ :‬מודל לתכנון ולהקמה של‬
‫מרכז קהילתי ־ פרוייקט קרית עקרון‬
‫המתרסים בקרית שמונה ועמי שגב‬
‫בראשם הם תלק בלתי נפרד מהעיר‪ .‬אין‬
‫כמעט דברים בקריה שהם אינם מעורבים‬
‫ביוזמתם ובעשייתם‪ .‬אחת־עשרה שנים‬
‫במתנ״ט‪ ,‬תתילה כםגנו של רפי עמרם‪ ,‬אשר‬
‫פיתת את התשתית הראשונית לפעילות‪,‬‬
‫ולאתר מכן כמנהל‪ ,‬וכשאני שואלת אותו‬
‫מאיפה הכוחות להמשיך כאשר עמיתיו‬
‫המנהלים מדברים על שתיקה‪ ,‬הוא נותן את‬
‫ה״אני מאמין״ של מנהל מתנ״ס בעיר פיתות‪.‬‬
‫והוא אומר‪:‬‬
‫נפל בזכותי להקים מערכת מיותרת עם‬
‫צוות יוצא מהכלל וזה קורה אתת בתיים‪ .‬אני‬
‫לא מכיר את המושג שחיקה‪ ,‬נכון שאני אחת־‬
‫עשרה שנה כאן ולא פעם חושב שטוב היה‬
‫לרענן את המערכת עם ראש אחר‪ ,‬קצב אחר‪,‬‬
‫תפיסת עולם אתרת‪ .‬אני רואה את עצמי‬
‫מנהל מתנ״ס גם בישוב אחר‪ ,‬כי לדעתי בתפ­‬
‫קיד זה יש התחדשות מתמדת‪ .‬בעיירת־‬
‫פיתות אתה מתמודד עם עוצמות פוליטיות‬
‫ואתה מעורב בראש סולם העשיה של הישוב‪.‬‬
‫זו אומנות להתמודד‪ ,‬לשרוד מבלי שיזהו‬
‫אותך עם איש זה או אתר‪ ,‬לשמור על עקרו­‬
‫נות המתנ״ס‪ ,‬להצמיח אותו ולנתב את‬
‫העשיה והסמכות לתתום שלך‪.‬‬
‫שאינו קבוע ובכסף הזה קונים קצת כיבוד‬
‫למפגשים‪ .‬תברים במועדון‪ .‬תושבי הקריה‬
‫בעיקר‪ ,‬אך יש כמה זוגות מבית הלל שעובדים‬
‫בקריה וגם הם תברים במועדון‪ .‬מדי פעם‬
‫מתקבל זוג חדש‪.‬‬
‫בעקבות הצלחת מועדון ‪ ,+ 30‬באה דרישה‬
‫מקבוצות גיל אתרות לפעילות דומה‪ .‬אתת‬
‫הדרישות היא מילדי מועדון ‪ ,+ 30‬ילדים בגיל‬
‫‪ 6‬אשר הקימו מועדון ‪ ,+ 6‬ארגנו ישיבות‪,‬‬
‫רשמו פרטיכלים ומכינים פעילויות בעזרת‬
‫אתר ההורים‪ .‬הפעילות רק בתתילתה‬
‫ובמתנ״ס היא מתקבלת בגאוה ובאהדה רבה‬
‫כאחד‪.‬‬
‫פרם השלטון המקומי‬
‫לצבי לביא‬
‫לעם״‪ ,‬עם גיבוי מתמיד של מועצת המנהלים‬
‫המקומית‪ ,‬של ראש עיר העומד מאתוריך‬
‫ורואה אותך שותף ולא מתתרה‪ ,‬עם יתס‬
‫תברי מצד כל עמיתי בתברה למתנ״סים‪.‬‬
‫לפני שמונה שנים אמרנו שהצרכים של‬
‫התושבים בעיירת פיתות אינם שונים מאלו‬
‫של תושבי מרכז הארץ‪ .‬המשפט הזה שימש‬
‫לנו מוטו בעשיה כולה‪ ,‬לא עוד התפיטה שמה‬
‫שנתוץ לעיירות פיתות זה לתם ושעשועים‪.‬‬
‫עם האמונה במשפט הזה הלכנו קדימה ופי־‬
‫תתנו את הפעילויות במקום‪ ,‬נתנו לתושבים‬
‫את התחושה שאנתנו עומדים לרשות‬
‫הקהילה שלנו ולא להיפך‪ ,‬וזה אולי סוד‬
‫ההצלתה‪.‬‬
‫שר הפנים מעניק את הפרס לצבי לביא‬
‫שר הפנים הרב יצחק פרץ העניק בחודש מוש‪ .‬על רקע זה הוחלט שלא להמתין מספר‬
‫שעבר את פרס השלטון המקומי לצבי לביא שנים עד להקמת הבנין החדש‪ ,‬אלא להפעיל‬
‫על חיבורו ״מודל לתכנון ולהקמה של מרכז את המתנ״ס לאלתר במבנים קיימים‪ ,‬אגב‬
‫קהילתי ‪ -‬פרוייקט קרית״עקדוך שיצא לאור ביצוע רה־ארגון של מערכת שירותי הרווחה‬
‫בעברית ובאנגלית בספריית המונוגרפים של ביישוב‪ .‬כך התגבש המודל על בסיס העקרון‬
‫התברה למתנ״סים וג׳וינט־ישראל‪ .‬זה אתד שמרכז קהילתי איננו בנין אלא ארגון‪.‬‬
‫מפרסי המחקר והמדע שניתנו בטקס נעילת תכליתו למסד את התכנון וההקמה של‬
‫הכנס הארצי ה־‪ 8‬לשלטון ולמינהל מקומי המתרס בשלבים‪ ,‬כאשר תקפותם של הצר­‬
‫שנערך בירושלים‪ .‬מטרתם המוצהרת היא כים המזוהים נבדקת קודם תוך ניצול מירבי‬
‫״לעודד מחקרים עיוניים ועבודות יישומיות של המבנים הקיימים‪ ,‬והבנין החדש יצטמצם‬
‫בתחום האורבני‪ ,‬והם מוענקים ליוצרים שהו­ אך ורק לכל אותן פעילויות שאינן יכולוח‬
‫כיחו בעבודתם יכולת מתקרית המשולבת להתבצע במבנים אלה‪.‬‬
‫בכושר לתרום לפתרון בעיות ספציפיות בשל­‬
‫עבודת התכנון בוצעה במשך שנה בעזרת‬
‫טון המקומי‪.‬״‬
‫התושבים‪ .‬במהלכה גם הוכנס היישוב לפרו­‬
‫בהתלטת חבר השופטים להעניק את ייקט שיקום השכונות בתהליך מהיר שהב‬
‫הפרס לצבי לביא נאמר כי הפרםום של המודל טית לו את תקציבי השיקום זמן לא רב לאחר‬
‫לתכנון ולהקמה של המרכז הקהילתי בקרית־ שנפתת המתנ״ס בשלהי ‪ .1979‬מנהלו הראשון‬
‫עקרון הוא ״פרי עבודת שדה ראשונה מסוגה היה אריק חדד‪ ,‬כאשר בראש ההנהלה סגן‬
‫לבניית מערך של ארגון קהילתי שתכליתו ראש המועצה המקומית דאז יחיא אהרוני‪,‬‬
‫שיתוף התושבים והעמקת מעורבותם בניהול המשמש בתפקיד זה עד היום‪ .‬אריק תדר הוא‬
‫ענייני הקהילה והיישוב‪ .‬המודל מיושם בהצ­ כעת סגן ראש המועצה המקומית‪ .‬הבנין‬
‫לחה ביישוב‪ ,‬שינה את פניו ועתה נלמד לשם החדש של המתרס נתנך כעבור ארבע שנים‪,‬‬
‫העתקה ביישובים אתרים‪.‬״‬
‫ושטתו כמחצית מהתכנון המקורי‪ .‬הוא כולל‬
‫לביא)‪ ,(49‬הוא עורך בכיר ב״מעריב" שהגה‪,‬‬
‫תכנן וביצע את המודל במקביל לעבודתו העי־‬
‫תונאית‪ .‬לאתר שנטל תופשה מעיתונו והת­‬
‫גייס לצה״ל כדי לשמש סגן קצין חינוך פיקודי‬
‫בפיקוד המרכז‪ ,‬הזמין אותו חיים צפורי ז״ל‬
‫ב־‪977‬ו לתרום לחברת המתרסים‪ .‬הוא סיים‬
‫את ״תכנית שוורץ״ וקיבל לידיו את ביצוע‬
‫הפרוייקט בקרית־עקרון‪ ,‬שהחל ב־‪978‬ו‪.‬‬
‫ראשיתו היתה בםקר צרכים שגרתי שנועד‬
‫לגבש תכנים למתנ״ט אשר עתיד היה להיב־‬
‫נות ביישוב בתרומתה של הגב׳ רחל ניומן‬
‫מסן פרנציסקו‪ .‬היה זה התנאי שהעמידה‬
‫הגב׳ ניומן לתרומתה‪ ,‬שהבנין אשר יקום‪,‬‬
‫יהלום את צרכי המקום ולא יהיה בבתינת‬
‫״פיל לבך׳‪.‬‬
‫במהלך תודשי העבודה הראשונים הוא‬
‫נוכח כי יש במקום נכונות רבה של התושבים‬
‫להרתם לפעולה למען עצמם‪ ,‬וכן עמד על‬
‫קיומם של מבנים לא מעטים שאינם בשי־‬
‫בעיקר אולם רב־תכליתי‪ ,‬והודות לתכנון‬
‫המוקדם הושמטו ממנו שני אגפים של חדר‬
‫פעילויות‪ ,‬מה שהיווה חיסכון ניכר‪ .‬צבי לביא‬
‫מלווה את המתרס במשך כל השנים כתבר‬
‫ההנהלה‪ .‬לאתר סיכום הנתונים הסטטיס־‬
‫טייס של הפעילויות מאז הקמתו )עבודה‬
‫שמבצע דיר אורי ינאי( הוא מתעתד לנטות‬
‫ולממש את השלב המסכם של המודל‪,‬‬
‫שיהווה בסיס לתכנון מרכזים קהילתיים ולב־‬
‫ניני ציבור בכלל‪.‬‬
‫דיר צבי פיין‪ ,‬סגן מנהל ג׳וינט־ישראל‬
‫שהיה אחד מחברי צוות ההיגוי של הפרוייקט‬
‫)יחד עם חיים ציפורי ד ל ואליעזר שביט( אמר‬
‫כי באמצעותו עזר לביא בפיתוח שטח חדש‬
‫בתתום התכנון הקהילתי של מרכזים קהיל­‬
‫תיים‪ .‬הפרוייקט גם זכה להערכה חמה מפי‬
‫הפרופ׳ בדנוד ריסמן מאוניברסיטת ברנדייס‬
‫בארה״ב‪ .‬המונוגרף אשר סיכם את המודל‬
‫ועבודת השדה פורסם ב־ו‪98‬ו‪.‬‬
‫‪:::::::::::::::‬ז‪::::::::::::::::::::‬‬
‫•‪> 1‬‬
‫• י ‪1‬‬
‫‪¡!1111‬‬
‫‪1:‬‬
‫‪1‬‬
‫!‬
‫••••»‬
‫!!‪!:‬‬
‫מתנ״ס קרית טבעון חוגג‪:‬‬
‫‪ 100‬שנה להולדת‬
‫אלכסנדר זייד ממיםדי‬
‫״השומר״‬
‫בשיתוף התנועה לא״י טובה ובני משפ׳ זייד‬
‫‪8‬‬
‫<••‪999"99•#§•••••••••••••#•#•##‬‬
‫_קרית משה‪ ,‬רחובות‬
‫הרחבת השכלה וקידום‬
‫מקצועי‬
‫מאת‪ :‬אלי נייגו‬
‫רכז פיתוח כח־אדם‬
‫ערב פתוח בתהומי השכלה‪ ,‬הכשרה וקי­‬
‫דום מקצועי התקיים במתנ״ס קרית משה‬
‫ברחובות‪ .‬במתנ״ס התארתו נציגי הארגונים‪:‬‬
‫תהיל׳ה‪ ,‬רשת עמל‪ ,‬משרד העבודה והרוותה‪,‬‬
‫רכזת הכוונה ושיקום מקצועי‪ ,‬חברי הנהלת‬
‫המתרס ועובדיו‪.‬‬
‫כנס חבורות זמר ‪ -‬ק‪ .‬טבעון‬
‫להקת "רקפת" מקרית טבעון)תבודת הזמר של המתנ״ס(‬
‫ביקב‪ ,‬בקטיף‪ ,‬בכרם‪ ,‬בפרדס‪ ,‬בסיתות אבני‬
‫מאת‪ :‬סופי בן אפרים‬
‫ירושלים ועבודות השמירה בין קדחת‪ ,‬רעב‬
‫חברו נא ביחד ערימות חציר ריחניות‪,‬‬
‫ונדודים‪.‬‬
‫סידורי פרחים ענקיים‪ ,‬עצי אלון מרשרשים‪,‬‬
‫זייד היה שותף להיווסדו של ארגון"בר‬
‫ערב קסום ליד בריכת שחייה צלולה‪ ,‬פסל‬
‫גיורא" שהוא כידוע‪ ,‬אבי "השומר" שנוסד‬
‫"הרוכב על הסוס" בלבן על גבי הבמה‬
‫ב־‪907‬ו‪.‬‬
‫השחורה‪ ,‬ומבחר תבורות זמר מן המעולות‬
‫בשנת ‪3‬ו‪9‬ו נישא זייד לבחירת ליבו‬
‫שבארץ‪.‬‬
‫ציפורה בת אברהם בקד‪ .‬ציפורה‪ ,‬חברת‬
‫ומה תקבלו?‬
‫"השומר"‪ ,‬היתה האשה הראשונה בעלת‬
‫כנס חבורות זמר שנערך ב־‪ 27.5‬לציון ‪100‬‬
‫רשיון להחזקת נשק בתקופת המנדט )חוץ‬
‫שנה להולדתו של אלכסנדר זייד‪.‬‬
‫מזה היה לה אקדח ללא רשיון‪ .(...‬ציפורה‬
‫חברו נא גם כן‪ :‬תמונות אותנטיות‪ ,‬כלי‬
‫היתה רוכבת אמיצה‪ ,‬שזכתה בפרסים במי־‬
‫עבודה ישנים‪ ,‬מוצגים מן התקופה‪ ,‬אבנים‬
‫רוצי סוסים בתקופת "השומר" ואחריה‪,‬‬
‫עתיקות מבית שערים‪ ,‬ספרים‪ ,‬יומן מקורי‬
‫והיתה שותפה מלאה לאורח חייו ואמונתו‬
‫בכתב ידו של אלכסנדר זייד‪ ,‬ועוד ‪ -‬ובלי כל‬
‫של בעלה‪.‬‬
‫קושי תגיעו לתערוכה שעוצבה במיותד בבית‬
‫וכמו שכתוב בשיר "מסחה‪ ,‬תל עדס‪ ,‬תל‬
‫משפתת זייד המקורי)הבן הבכור‪ :‬גיורא זייד‬
‫חי‪ ,‬שיך אבריק" ‪ -‬היו השנים שנות שמירה‬
‫ אשר גם בבית‪ ,‬נאלץ לוותר על הסלון ‪-‬‬‫ונדודים ברחבי הארץ‪ .‬אלכסנדר זייד‪ ,‬אשתו‬
‫בו הוקמה התערוכה ‪ -‬למשך שבועיים‬
‫ציפורה והילדים גיורא‪ ,‬כוכבת‪ ,‬יפתח ויוחנן‬
‫ימים‪.(...‬‬
‫נאחזו בגליל‪ ,‬בתל תי‪ ,‬בכפר גלעדי‪.‬‬
‫מאות ילדים ‪ -‬מקרית טבעו! ומרתבי‬
‫אלא‪ ,‬שיערות "שיך אברק וחרתיה" חיכו‬
‫הארץ ‪ -‬הגיעו לצפות בתערוכה‪ ,‬לתזות‬
‫לשומר היהודי‪ :‬ב־‪926‬ו הגיעו בני משפחת‬
‫במוצגיה‪ ,‬ולשמוע סיפורים צבעוניים ועסי־‬
‫זייד והקימו צריף‪ .‬משפחת זייד היתה לרא־‬
‫סיים מבני משפחת זייד‪ ,‬אשר עדיין חיים את‬
‫שיתו של הישוב‪.‬‬
‫תקופת הראשונים ומיטיבים להעביר את‬
‫כשנבנה בית האבן ‪ -‬בשנת ‪- 1930‬‬
‫החוויות לנוער‪.‬‬
‫)בהנחת היסוד נחשף בית הכנסת העתיק של‬
‫התערוכה שעוצבה על־ידי כותבת המאמר‬
‫"בית שערים" מימי רבי יהודה הנשיא( ‪-‬‬
‫ בעזרתו של המורה הוותיק תיים ברוך‬‫נקשרה טבעת הדורות‪.‬‬
‫)אשר עבד ללא לאות עד כדי נפילה מן הרג­‬
‫בכנט תבורות הזמר השתתפו חבורות‬
‫ליים ממש‪ ,(...‬נפתתה גם לקהל הרתב במשך‬
‫הזמר‪:‬‬
‫השבת האחרונה ובית זייד המה ממבקרים‬
‫זמרי מטה אשר מהמועצה האיזורית מטה‬
‫בכל הגילים‪.‬‬
‫אשר‬
‫"רקפת" ‪ -‬ממתנ״ס קרית טבעון‬
‫"נעמה" ‪ -‬מקרית ביאליק‬
‫זייד נולד לאב פועל מתכת שהוגלה לסי­‬
‫זמרי ה״אשקולית״ מקיבוץ בית השיטה‪.‬‬
‫ביר על־ידי הצאר הרוסי בעוון השתתפות‬
‫בין השירים הועלה זכרו של אלכסנדר‬
‫בשביתת פועלים ‪ -‬ולאם ממשפחת גרים‬
‫זייד‪ :‬הושמעו דברים על תקופתו והוקראו‬
‫סובוטניקים‪.‬‬
‫קטעים מיומניו‪.‬‬
‫מספר זייד ביומנו‪" :‬שחקתי יום אחד עם‬
‫בשנת ‪ 1938‬השיג כדור המרצחים את‬
‫ילדי הכפר הרוסיים‪ ,‬כשפתאם ניגש אלי ילד‬
‫השומר אלכטנדר זייד‪ .‬לאתר משפט הוגן‬
‫אחד ושאלני‪" :‬מי אתה‪ ,‬בעצם?" עניתי לו‪:‬‬
‫ב׳׳הגנה" נמצא הרוצח והוצא להורג‪.‬‬
‫"יהודי״‪" .‬ובמה עוסק אביך?" עניתי לו‪" :‬עובד‬
‫משפתת זייד היכתה שורשים באדמת שיק‬
‫בבית מלאכה" ‪" -‬ואדמה יש לכם ?" ‪ -‬שאל‬
‫אבריק היא בית שערים העתיקה וקרית‬
‫‪1 11‬‬
‫בני חבוט‪ ,‬מנהל המתנ״ס נתן סקירה על‬
‫האפשרויות המוצעות לתושבי השכונה‬
‫להשתלב בפעילות המתנ׳׳ס‪.‬‬
‫מר מרדכי להב‪ ,‬מנהל פרוייקט השיקום‬
‫ברך את המשתתפים והודיע שפרוייקט‬
‫התחדשות השכונות נערך לםייע לתושבי‬
‫קרית משה בכל הקשור בהשלמת לימודיהם‬
‫וקידום הכשרתם המקצועית‪ .‬למעונינים‬
‫תינתן אפשרות לקבל מילגות וסיוע במענק‬
‫לדמי קיום‪.‬‬
‫על קירות המתנ״ס הודבקו מודעות ובהן‬
‫הצעות לתעסוקה ולהכשרה‪ ,‬וכן הוכנו כרזות‬
‫לתוכניות מגוונות בקידום מקצועי‪ .‬לתושבים‬
‫חולקו אגרות מידע על האפשרויות שניתן‬
‫להשתלב בהן במגוון רחב של קורסים מעניי־‬
‫ריס ואיכותיים המעניקים למסיימים תעודת‬
‫••••••‬
‫גמר וסיווג מקצועי מוכר על־ידי משרד‬
‫העבודה והרוותה‪ ,‬למשל ‪ -‬הסמכה למטפ­‬
‫לות‪ ,‬פקידות ‪ -‬מזכירות‪ ,‬הנהלת חשבונות‬
‫ממוחשבת‪ ,‬מדריכי ספורט‪ ,‬חשמלאים מוסמ־‬
‫כים‪ ,‬טכנאים והנדסאים ועוד‪.‬‬
‫כל אחד מנציגי הארגונים שהשתתפו‬
‫בארוע נתן סקירה על פעילות ארגונו‪ ,‬האפ­‬
‫שרויות להשתלב בעבודה ולקבל סיוע לימו­‬
‫דים‪ .‬המשתתפים שאלו והתעניינו בכל הנוגע‬
‫להשלמת לימודיהם וקידום מקצועי‪ ,‬קבלו‬
‫יעוץ והכוונה לתעסוקה‪.‬‬
‫הארוע סייע לתושבי השכונה בהצגת‬
‫האפשרויות העומדות לפניהם בתחומי התע­‬
‫סוקה וההכשרה המקצועית‪ ,‬והיה חשוב‬
‫בעיקר עבור אותם תושבים אשר חוששים‬
‫לפנות מיוזמתם ליעוץ ולהכוונה‪.‬‬
‫ולסיום‪ ,‬חשוב לציין את תרומתם של‬
‫מנהל פרוייקט התחדשות השכונות ונציגי‬
‫המוסדות השונים‪ ,‬לעריכת ערב חברתי בעל‬
‫תרומה חשובה לאדם באופן אישי‪ ,‬למשפחתו‬
‫ולקהילה כולה‪.‬‬
‫כל המעונין לקבל פרטים ומידע נוסף‬
‫בחחום ההכשרה והקידום המקצועי‪ ,‬יוכל‬
‫להתקשר למתנ״ס קרית משה ברחובות‬
‫‪8‬ו‪4658‬־‪.08‬‬
‫ "לא" ‪ -‬עניתי‪" .‬ולחם יזרע אביך?" ‪-‬‬‫הוסיף ושאל‪ .‬עניתי‪" :‬לא"‪" .‬כך?" הכריז הילד‬
‫הרוסי כחוגג נצחון ‪" -‬אם אנתנו האברים‬
‫לא נמכור לכם לתם ‪ -‬תמותו כולכם‬
‫ברעב"‪...‬‬
‫אלכסנדר זייד ידע איפה אדמתו ולאן צריך‬
‫להגיע כדי לחרוש אותה ואיפה יהיה הלחם‬
‫לעם היהודי‪ .‬ב־‪904‬ו ‪ -‬בהיותו בן ‪ - 17‬עלה‬
‫לארץ ישראל‪.‬‬
‫מה הציעה לאלכסנדר זייד אותה ארץ‬
‫ישראל של ראשית המאה? עבודות מזדמנות‬
‫במבצע זה ‪ -‬כבמבצעים רבים אחרים‪,‬‬
‫באו לידי ביטוי הן שיתוף ה?עולה בין‬
‫המתנ״ס לבין גורמים תיצוניים)התנועה לא״י‬
‫הטובה‪ ,‬בני משפ׳ זייד לענפיהם‪ ,‬חבורות‬
‫הזמר השונות‪ ,‬מתנדבים ועוד( והן שיתוף‬
‫הפעולה והתמיכה בתוך הצוות עצמו ‪-‬‬
‫והכל‪ ,‬תתת ניצות שרביטו של שמוליק ‪-‬‬
‫מנהל המתנ׳׳ס‪.‬‬
‫•*‪:::::;:‬די‬
‫קשישי קטמון‬
‫מתנדבים לצה״ל‬
‫מאת‪ :‬הלן יעקבזאדה‬
‫רכזת קשישים‬
‫לפני כשנתיים נודע לנו כי קיימת מסגרת‬
‫התנדבותית לקשישים ולפנסיונרים בבסיסי‬
‫צה״ל‪ .‬בשכונה היו פנסיונרים רבים שתיפשו‬
‫מסגרת תעסוקתית־התנדבותית ושמתנו על‬
‫כך שצה״ל יכול לתת מענה לצורך זה‪ .‬לכן נוצר‬
‫קשר עם יר׳ר אגודת ההתנדבות בצה״ל‪ ,‬תמר‬
‫קולק‪ ,‬אשר הסבירה על הפרוייקס ובתוך‬
‫שבוע נשלחה קבוצה ראשונה לאחד מבסיסי‬
‫צה״ל‪.‬‬
‫במשך השנה ליויתי‪ ,‬כרכזת הקשישים‬
‫במתנ״ס את הקבוצה שמנתה בראשיתה כ־‪5‬ו‬
‫פנסיונרים‪ .‬בין המתנדבים פעילה במיוחד‬
‫הגב׳ רחל כהן אשר נבחרה למלא תפקיד‬
‫רכזת הקבוצה‪ ,‬מתוך מחשבה כי ישנה חשי­‬
‫בות רבה להטיל את האחריות והיוזמה לפעי­‬
‫לות זו על הפנטיונרים המתנדבים עצמם‪.‬‬
‫היום‪ ,‬שנתיים לאתר תחילת הפרוייקט‪,‬‬
‫מםפר המתנדבים שפועל באופן קבוע בצה״ל‬
‫הוא כ־‪ ,35‬וכ־‪ 60‬המגיעים לסירוגין‪.‬‬
‫בחודש האחרון קיבלה קבוצת המתנדבים‬
‫ט׳ אות הצטיינוח‬
‫של מחנ׳׳ס קטמון ח׳‬
‫בעבודה במחנות צה״ל‪.‬‬
‫מגדל העמק‬
‫מאת אפרים בר‪ ,‬רכז תוכניות‬
‫צעדת ל׳ג בעומר‬
‫כ־‪ 600‬בני נוער השתתפו השנה בצעדת‬
‫ל״ג בעומד‪ ,‬שאורגנה על־ידי המתנ״ס בשיתוף‬
‫צעירי תב״ד מגדל ‪ -‬העמק‪.‬‬
‫הצעדה נערכה ברחובות העיר ובתום הצעדה‬
‫כונסו הצועדים לאולם המופעים של המתנ״ס‬
‫לכנס ולהופעות‪ .‬בתום הארועים נערכה‬
‫הגרלת פרסים יקרי ערך‪ ,‬למשתתפים בארוע‪,‬‬
‫מתנת תבי׳ד‪.‬‬
‫סדנא בנושא עבודת‬
‫צוות‬
‫מי היה אלכסנדר זייד?‬
‫טבעון ‪ -‬שבאה בעקבותיה ‪ -‬היא ישובנו‬
‫הפורח בין יער האלונים ‪ -‬לא תשכח את‬
‫ראשוניה‪.‬‬
‫• • • • • • • • • • • * • • • ‪3‬‬
‫מבררים אפשרויות לקידום מקצועי‬
‫בריאות ־ הבחירה בידך‬
‫במתנ׳׳ס קרית משה ברחובות הסתיים‬
‫ןורס ״בריאות ‪ -‬הבתידה בידן*׳‪ .‬בערב‬
‫זסיום השתתפו פעילי בריאות אשד סיימו‬
‫^ת הקורס של האוניברסיטה הפתותה‪ ,‬בני‬
‫זבוט ‪ -‬מנהל המתנ״ס‪ ,‬נציגי קופת־חולים‪,‬‬
‫‪:‬זתנדבים‪ ,‬רכזי תוגיס במתנ״ס ונורית זמיר‬
‫ רכזת בריאות ארצית מטעם החברה‬‫^מתנ״סים‪.‬‬
‫מתנ״ס קרית משה בנה תוכנית בריאות‬
‫<*שר אתד מיעדיה היה למצוא קבוצת תוש־‬
‫‪:‬ים המעונינים לתרום לקהילה בנושא ולהכ­‬
‫שירם לעבודה התנדבותית בקהילה‪ .‬קבוצה‬
‫יו של ‪8‬ו פעילים‪ ,‬השתתפה ב־‪ 20‬מפגשים‬
‫ובהם הקורס של האוניברסיטה הפתוחה‬
‫אשר מועבר על־ידי אנשי מקצוע ומומחים‬
‫בנושא‪.‬‬
‫הקורס מהווה כלי ומסגרח לגיבוש‬
‫הקבוצה והכרה בסיסית עם נושא הבריאות‪.‬‬
‫המגמה היא שהקבוצה שהוכשרה תעבוד עם‬
‫קבוצות גיל מגוונות בקהילה ‪ -‬קשישים‪,‬‬
‫נוער וגיל רך‪.‬‬
‫בהכנת התכנית לקבוצה השתתפו רכזת‬
‫קורס"בריאות ‪ -‬הבחירה בידך מהאוניבר־‬
‫טיטה הפתותה‪ ,‬הגב׳ נירה ברגמן; מחנך לברי­‬
‫אות ארצי‪ ,‬מר ראבי סעיד‪ :‬מחנכת לבריאות‬
‫מקופת־חולים‪ ,‬גב׳ לילי אברהמס ונורית זמיר‬
‫מהחברה למתנ״סים‪.‬‬
‫בחודש האחרון נערכה בכפר המכביה‬
‫סדנא לצוות הבכיר של המתנ״ס‪ .‬את הסדנא‬
‫המנחה האזורי‪,‬‬
‫הנחה אילן פישר‬
‫ומטרתה‪ :‬להביא לחשיבה חדשה לגבי‬
‫תפיסת עולם‪ ,‬לקיחת אחריות‪ ,‬שותפות‪ ,‬גיוט‬
‫משאבים‪ ,‬שווק‪ ,‬שיתוף תושבים והפעלת‬
‫מתנדבים‪ .‬גם תברי מועצת המנהלים וראש‬
‫הרשות המקומית השתתפו בסדנא אשר היא‬
‫ראשונה בסדרת סדנאות שמטרתן לשפר את‬
‫עבודת הצוות במתנ׳יס‪.‬‬
‫תיאטרון קהילתי ‪-‬‬
‫מתנ״ס מגדל העמק‬
‫התיאטרון הקהילתי של מ ת ר ס מגדל‬
‫העמק‪ ,‬העלה בהצגת בכורה את המתזה‬
‫׳׳המבקר׳ של גוגול‪.‬‬
‫ההצגה בעיבודו ובבימויו של רם הלפנד‬
‫ובהשתתפות שחקנים מקומיים זכתה‬
‫להצלחה בהופעת הבכורה ולביקורת נלהבת‬
‫על־ידי ‪ 700‬צופים נלהבים‪.‬‬
‫הצגות נוספות יוקרנו בקרוב בישוב‪ ,‬כמו‬
‫ כן התיאטרון פתוח להזמנות על־ידי גופים‬‫ומוסדות שיתפצו להנות ממחזה טטירי זה‪.‬‬
‫^ ^ ^ ^ ^‬
‫מאת‪ :‬אלי ציצ׳יק‬
‫מנהל מתנ״ס תל־מונד‬
‫עבור אנשי המושבה תל מונד "כלא תל‬
‫ממד" הקרוי מזה כמה חדשים "כלא השרוך‬
‫אינו מושג ניטרלי‪ .‬לא נערך סקר ואין סבירות‬
‫שיערך‪ .‬אך כנראה שם הכלא "ידוע בציבור׳‬
‫יותר משם המושבה‪ .‬המושבה השקטה‪ ,‬אשר‬
‫אף לא אחד מתושביה זר שם‪ ,‬סבלה מהדימוי‬
‫ומהאצלת "הילת" הכלא לישוב הסמוך לו‪.‬‬
‫עובדה‪ ,‬קברניטי הישוב ותושבים פעלו שנים‬
‫ושינו שם הכלא ואף הועלתה הצעה לשנות‬
‫את שם הישוב כדי לצאת מהשידוך‪...‬‬
‫כרגע‪ ,‬המצב עדיין כזה שהדיירים בכלא‬
‫אומרים שהם ב״תל מונד׳ ולא בכלא השרון‬
‫ומה אכפת להם מה החליטה ועדה של חשו­‬
‫בים? ובכל זאת‪ ,‬השם "תל מונד׳ הופך אצל‬
‫חלק מהדיירים למושג המזדהה גם עם אור‬
‫ויד מושטת‪.‬‬
‫לפני כחצי שנה‪ ,‬מתוך יזמה של חברת‬
‫המתרסים‪" ,‬אמנות לעם" ונציבות שירות‬
‫בתי הסוהר)רק שלא יריבו מי יותר אחראי‪,(...‬‬
‫התקיים דיון ראשוני וגישושים לקראת פעי­‬
‫לות בין הכתלים העבים‪ .‬בכלא עצמו מצאנו‬
‫פרטנרים עם ראש פתוח בני פרנבוך מנהל‬
‫הכלא מוכן לשתף פעולה וליזום המון‪ ,‬קצינת‬
‫החינוך לאה קורן והמדריכה רותה רוזנברג‪,‬‬
‫שתיהן ממושב משמרת בגוש תל מונד מאד‬
‫מעריכות את הפוטנציאל הטמון בשיתוף‬
‫הפעולה ולא חוסכות מאמץ‪.‬‬
‫יחד סקרנו את הקיים וחשבנו על אפשר­‬
‫ויות‪ .‬הוחלט על עבודה בשני כיוונים מרכזיים‬
‫שלפעמים יצטלבו באופן מבוקר‪ :‬טדרת'‬
‫תכניות והפעלות של "אמנות לעם"‪ ,‬וסדרת‬
‫פעולות משותפות בין בני נוער משני עברי‬
‫הסורג‪ .‬הרציונל הרי די פשוט‪ ,‬מדובר בנוער‬
‫שהגיע לאן שהגיע בין היתר בשל חסך בדב­‬
‫רים הטובים ובתשומת הלב להם זכו אחרים‪.‬‬
‫מגיע להם לקבל היבט אחר על החיים‪ ,‬דברים‬
‫שלא חוו בנוף הרגיל שלהם‪ ,‬דברים שיביאו‬
‫לעידונם ולעידודם‪.‬‬
‫המפגשים עם נוער חיובי ההולך בתלם‬
‫אמורים גם כן להראות להם כי טוב יותר‬
‫ב׳׳מסלול הפתות" המאפשר מיגוון הנאות‬
‫על־פי בקי דקל העוסקת בפעילות מטה "אמ­‬
‫נות לעם״‪ ,‬כללה הפעילות עד כה רפרטואר‬
‫בתתומים מגוונים ובהתאם למגבלות האולם‪.‬‬
‫הסברה היא כי לנוער הכלוא אין מגבלות‬
‫אינטליגנציה‪ ,‬אך בשל"החסך׳‪ ,‬ההסבר הניתן‬
‫לעתים רב יותר‪ .‬הופיעו עד כה בכלא שלישית‬
‫יורם בוקר בפנטומימה‪ ,‬רזיה ישראלי במפגש‬
‫תיאטרון‪ ,‬הצגת "החוג לדרמה״ של מוטי‬
‫בהרב ועוד‪ .‬בכל המקרים היו לעילא ולעילא‪,‬‬
‫והמושג "קהל שבוי" מקבל כאן משמעות‬
‫כפולה כמו ההגדרה שהחבריה היו "אסירי‬
‫תודה"‪ .‬אגב‪ ,‬במימון השתתפה האגודה לשי­‬
‫קום האסיר‪ .‬אחת המסקנות הראשונות היא‬
‫שיש לתדרך ולשכנע את סגל הסוהרים לגבי‬
‫אופי וחשיבות הפעולה וזה לא פשוט כי‬
‫בכלא יש ספירות וביקורת קפדנית‪.‬‬
‫הפעילות עם מתנ״ס תל ממד החלה בהופ­‬
‫עות מנהל המתנ״ס לשיחה ‪ -‬הרצאה על‬
‫הבידואים וסיני‪ ,‬וזאת לגישוש ובדיקת‬
‫השטח‪ .‬רכז התרבות במתנ״ס מיקי בן דוד גם‬
‫הוא נדלק ונסחף והוא למעשה המוציא‬
‫לפועל של התכניות המשותפות‪ ,‬כשמסייעים‬
‫בידם חברי מועצת הנוער המקומית הכוללת‬
‫גם חברי גרעין"רעים" של הצופים‪ .‬חבורת‬
‫הזמר של המתרס "פנינת השרון" הופיעה‬
‫בפני הנוער ולתבריה‪ ,‬כולם בוגרים‪ ,‬נפתת‬
‫צוהר לשכן השקט המסתתר כל כך קרוב‪.‬‬
‫מנהל הכלא וקצינת החינוך הגיעו ומגיעים‬
‫לשיחות עם ועדת הנוער והנוער מוצא ענין‬
‫במפגשים‪ .‬הוחלט על הליכה זהירה‪ ,‬לאט‬
‫לאט‪ ,‬כדי לא להחליק בסיבוב ולא לרתוח‬
‫ולגלוש‪.‬‬
‫הנוער ביקר בכלא כמה פעמים‪ .‬הפעילות‬
‫מתקיימת בדרך־כלל באגף התדש והמשוכלל‬
‫שנחנך לפני חדשיים‪ ,‬מה שמותיר לנוער שלנו‬
‫רושם פחות מדכא‪ ,‬ומאפשר לדיירים )כך הם‬
‫רוצים להקרא( ארוח ביתר נוחיות ופתות‬
‫בושה‪.‬‬
‫באחת הפעולות התקיים מפגש בין ‪30‬‬
‫"חיצונים" ו־‪" 30‬פנימיים״ ‪ -‬מפגש שכלל‬
‫שיחה‪ ,‬משחקי חברה ושירה בציבור‪ ,‬במפגש‬
‫אחר האזינו בצוותא לחבורת זמר אורחת‬
‫ושוחחו בנחת‪ .‬למפגש נוסף הגיעו ‪ 10‬חברי‬
‫התוג לדרמה לנוער בהדרכת רבקה שונשו‬
‫לפעילות עם חוג הדרמה המקומי‪ .‬על־פי‬
‫התגובות‪ ,‬המפגש האתרון היה ממש מהמם‪.‬‬
‫לדברי קצינת התינוך הפכו המפגשים"סם‬
‫חיים" ושאיפה לתלק מהדיירים‪ .‬הנוער מתל‬
‫מונד פקח עין‪ ,‬הושיט יד וירא כי סוב‪ .‬עוד לא‬
‫הזמן לקרוא לתופעה הצלחה מתמשכת‪ ,‬ימים‬
‫יגידו‪ ,‬אך הפוטנציאל להצלחה הוכח כקיים‪.‬‬
‫אופירה מצרי מכתה י׳ בביה׳׳ס רופין‪,‬‬
‫ותברת ועדת נוער רואה את הרעיון כמאד‬
‫חיובי‪ .‬הבקורים הרתיבו אופקים‪ ,‬והסירו‬
‫מרוץ האביב״ בטירת הכרמל‬
‫מרוץ ססגוני ומרהיב לעיני מאות צופים‬
‫נלהבים‪ ,‬לזכר המורה לחינוך גופני משה)ריץ(‬
‫לזרוב התקיים בטירת־כרמל‪ .‬מרוץ זה היווה‬
‫את אתד מאוועי השיא בתחום הספורט‬
‫שהתקיימו בתקופה האחרונה בטירת־כרמל‪,‬‬
‫בתםות אגף הספורט של המרכז הקהילתי‬
‫ובריכוזו של לזר ישכיל רכז אגף הספורט‬
‫הישובי‪.‬‬
‫מאות בני נוער נטלו תלק ב־‪2‬ו מקצים‬
‫למרחקים שונים‪ .‬גולת הכותרת במרוץ היתה‬
‫ריצת הבוגרים שהקיפה את הישוב לאורך‬
‫‪ 5,600‬מ' והשתתפו בה ממיטב הרצים המקו­‬
‫מיים‪ ,‬ורצים אורחים ממיטב מועדוני הרצים‬
‫בארץ‪ .‬כמו רצי איילות‪ ,‬סולם צור‪ ,‬חוף‬
‫הכרמל ועוד‪.‬‬
‫קבוצת רצים שבלטה במספר משתתפיה‬
‫הגדול ובתוצאות שהשיגה היתה קבוצת העו־‬
‫לים מאתיופיה שהגיעה למרוץ מטעם בית־‬
‫הספר התיכוני דתי כפר טיטרין‪.‬‬
‫כבשנה שעברה‪ ,‬גם השנה הצטיין הארוע‬
‫באוירה סםגונית ומלבבת והארגון היה‬
‫למופת‪ .‬הרצים זכו לקבלת פנים אוהדת וממ­‬
‫ריצה מצד צופים רבים‪ ,‬כאשר כל הגורמים‬
‫האלה תרמו להעלאת הרמה המקצועית‪ ,‬ולר­‬
‫אייה ‪ -‬זמני הרצים היו‪ ,‬בכל הרמות‪ ,‬טובים‬
‫מאלה שהושגו בשנה שעברה‪.‬‬
‫יתרה מזאת במבט מעמיק על השגי הרצים‬
‫מסתבר כי הם עומדים ברמה גבוהה בקנה‬
‫מידה ארצי‪ .‬את המקום הראשון תפס אמגון‬
‫לבן )מארמית( שקבע זמן של ‪7.20‬ו דקות‪.‬‬
‫אחריו הגיע ירון כהן)מרצי מועדון איילות(‬
‫‪ 17.58‬דקות‪ ,‬שלישי הגיע אבי אפל )מועדון‬
‫איילות( ‪ 18.52‬דקות‪.‬‬
‫מבין הרצים המקומיים הגיע ראשון אמיל‬
‫גדי בזמן ‪9‬ו‪ 20.‬דקות‪ .‬מבין הרצות הגיע‬
‫ראשונה אמאל עבדאלאל ‪ 23.55‬דקות ושניה‬
‫דפיקה עווד ‪ 25.15‬שתיהן מסולם צור ארמית‪.‬‬
‫בסיום המרוץ נערך טקס מרשים‪ ,‬ובו‬
‫תולקו תעודות‪ ,‬מדליות וגביעים לזוכים‬
‫ולמשתתפים במעמד סגן ראש המועצה‬
‫המקומית‪ ,‬נציגי מוסדות ציבור‪ ,‬ונציגי‬
‫המשפחה שלזכר יקירם התקיים המרוץ‪.‬‬
‫חלק מהמסתורין‪ .‬אופירה שמחה לראות‪ ,‬כי‬
‫ניתנת לנוער הזדמנות שניה בין הכתלים‬
‫האטומים‪ .‬היה לה חשוב לראות ולדעת כי‬
‫הנוער לומד מקצוע עם תעודה מוכרת וכוי‪.‬‬
‫״דברנו איתם דברים אישיים" אומרת‬
‫אופירה‪" .‬לא הצגנו להם שאלות על סיבות‬
‫מעצרם‪ ,‬תשנו שהם מאד מסוקרנים ורוצים‬
‫שנבוא‪ ,‬למרות הפערים והחששות שהם‬
‫הפגינו"‪.‬‬
‫נעמי בוג׳מן‪ ,‬בת ‪5‬ו‪ ,‬פעילה ב״צופים"‬
‫ובועדת הנוער מגלה עקביות בפעילותה‬
‫בנושא‪ .‬ענינה אותה השיחה עם בני מנהל‬
‫הכלא‪ .‬מאביה‪ ,‬העובד בכלא אתר‪ ,‬קיבלה רקע‬
‫כללי על המתרחש‪" .‬ההיכרות עם נוער שונה‬
‫מעניינת אותי" אומרת נעמי"הרגשתי שהם‬
‫מאד צמאים ליצור קשר אישי‪ ,‬אבל אנחנו‬
‫באים כקבוצה אל קבוצה ולא רוצים ליצור‬
‫אשליות"‪ ,‬נעמי שמחה לשמוע וידוי של‬
‫נערים המעונינים להפטיק עם "השטויות"‬
‫ולחזור לשגרה תיובית‪.‬‬
‫תגובת הדיירים‪ ,‬כצפוי‪ ,‬קיצונית יותר‬
‫לתיוב‪ .‬מנהל המתנ״ס קיבל צרור מכתבים‬
‫מהדיירים ובהם רק תשבתות ודרישה לעוד‬
‫ועוד‪.‬‬
‫כותב מישל גבאי‪" :‬הייתי רוצה מפגשים‬
‫בהם תהיה אפשרות להכיר יותר ולשוחח‪.‬‬
‫ברגעים אלה אני חש כאילו אני לא בבית‬
‫הסוהר׳‪ .‬יצחק סוויסה כותב "התרגשתי‪,‬‬
‫נהניתי ואני נורא רוצה שתבואו עוד פעם"‪.‬‬
‫איתן שימוביץ מביע עצמו כך‪" :‬אני איתן‬
‫שימוביץ מרצה כבר ‪ 8‬תדשים מאסר‪ ,‬מיום‬
‫מאסרי לא היתה לי פגישה כזו מעודדת‪".‬‬
‫ומוסיף איורים ודיש משאר האסירים‪.‬‬
‫התגובות מרגשות צריך להיות קהה‬
‫חושים כדי לא להבין כי היד המושטת‬
‫מתקבלת בחמימות אמיתית‪.‬‬
‫תכניות לעתיד יש‪ :‬יקוימו מפגשי ספורט‬
‫במתקן הספורט החדש בכלא‪ ,‬ה״דיירים״‬
‫ישולבו ב׳׳עיר הנוער׳ המתקיימת אצלנו‬
‫באוגוסט‪ ,‬ימשכו מפגשי החברה והשיתות‪.‬‬
‫יקוים בצותא מפעל התנדבותי ועוד‪ .‬חברת‬
‫המתרסים הבטיחה תמיכה בהוצאות)שאול‪,‬‬
‫עכשו זה כבר בעתון ואין נסיגה(‪.‬‬
‫וכך‪ ,‬צריך לקוות‪ ,‬כי הנוער שלנו לא פעל‬
‫זמנית מתוך סקרנות‪ ,‬אלא מתוך ענין כן‬
‫להושיט יד‪ .‬צריך לקוות שהנהלת הכלא‬
‫תמשיך להקדיש מחשבה ומשאבים‪ ,‬ואז‬
‫נייתל ונגיע לתרומה משמעותית להתזרת‬
‫נוער שהחליק למסלול טוב‪.‬‬
‫מאת‪ :‬לזר ישכיל‪ ,‬רכז הספורט‬
‫מאת אלישבע מאי‬
‫שכונת שטרן בירושלים היא למעשה רחוב‬
‫אתד ארוך ומתפתל הנמצא בקרבת שכונות‬
‫קרית יובל ומלתה‪ .‬בשכונה כ־‪ 4,500‬תושבים‪,‬‬
‫מהם כ־‪ 10%‬קשישים‪ 10% ,‬בני נוער‪20% ,‬‬
‫ילדים וי‪ 60%‬מבוגרים מעל גיל ‪ .21‬השכונה‪,‬‬
‫אשר נבנתה לפני כ־‪ 25‬שנה‪ ,‬מורכבת מרצף‬
‫של בלוקים צפופים‪ ,‬בעלי ‪ 10-8‬קומות‪,‬‬
‫כאשר בכל בלוק מתגוררות כ־‪40-30‬‬
‫משפתות‪.‬‬
‫פיתוח קהילתי בשמנת שטרן ממשאם‬
‫השכונה נכללת במסגרת התכנית לשיקום‬
‫שכונות כבר במשך שנתיים‪ ,‬אך עדיין נמצאת‬
‫במצוקה תריפה‪ .‬בנוסף על הצפיפות‪ ,‬המבנים‬
‫מוזנחים‪ ,‬החצרות מלוכלכות‪ ,‬עזובה שוררת‬
‫בכל‪ ,‬ועל כל אלה מתווספות בעיות של‬
‫אבטלה וסמים‪.‬‬
‫^‪1‬‬
‫אבישג קסטל ואפי להב‪ ,‬שני סטודנטים‬
‫במסלול של הכשרת מנהלי מתנ״סים בתכנית‬
‫שוורץ באוניברסיטה העברית בירושלים‪,‬‬
‫הגיעו לשכונה במסגרת לימודיהם‪ ,‬כאשר‬
‫המטרה שהוצבה לפניהם ‪ -‬בניית מודל‬
‫לפיתוח תהילחי‪ ,‬לשם כך הם בחרו באחד‬
‫המרוחק ביותר מהמתנ״ס‪.‬‬
‫הבלוקים‬
‫מספרת אבישג‪:‬‬
‫כאשר הגעתי לבלוק מצאתי דכדוך‪ ,‬לכלוך‪,‬‬
‫אפטיה‪ ,‬יאוש וחוסר שיתוף פעולה עם כל‬
‫גורם המייצג את הממסד‪ .‬בבנין גרים כ־‪5‬ו‬
‫זוגות צעירים‪ ,‬רובם בשנות השלושים‪ .‬האמ־‬
‫הות אינן עובדות‪ ,‬תסרות השכלה ומקצוע‪.‬‬
‫בבלוק כ־‪ 50‬ילדים והם מסתובבים באפס‬
‫מעשה‪ ,‬מתרוצצים אחר־הצהריים בחדרי‬
‫המדרגות ובחצרות אשר העזובה בהם רבה‪,‬‬
‫)שקיות אשפה מושלכות מהתלונות למטה(‬
‫כמעט ואין קשרים חברתיים‪ ,‬לא בין האמהות‬
‫ואף לא בין הילדים‪ .‬נפוצים הסכסוכים בין‬
‫השכנים ולא פעם מגיעה המשטרה כדי להפ­‬
‫ריד בין הרבים‪ .‬יחטי האיבה בין השכנים‬
‫מועברים לילדים וגם הם אינם משחקים אחד‬
‫עם השני‪ .‬ההרגשה הכללית היא של ניכור‪.‬‬
‫כולם גרים במקום בעל כורחם והיו רוצים‬
‫לעבור‪ .‬לאור התמונה הזו‪ ,‬כמעט מיותר לציין‬
‫כי אין ועדי בתים והקשר עם המתנ״ס רופף‪.‬‬
‫הצגנו את עצמנו בסטודנטים‪ ,‬מספרת‬
‫אבישג‪ ,‬לא כאנשים השייכים למתנ״ס או‬
‫לממסד ולכן קבלו אותנו יפה‪ .‬לא הבינו כל כך‬
‫למה אנחנו בשכונה‪ ,‬למה אנחנו מסתובבים‬
‫בבלוק ולא פעם שאלו אותנו ‪ -‬מה יש לכם‬
‫פה י למה אתם באים ? באופן כללי ניתן לומר‪,‬‬
‫כי הנכונות שלהם לשתף פעולה עמנו נבעה‬
‫מיחס של ‪-‬־ "טוב‪ ,‬אז בא עוד מישהו לדבר‬
‫איתני'‪ ,‬או"אין משהו יותר טוב לעשות אחר‬
‫הצהריים‪ ,‬אז נדבר עם הסטודנטים"‪.‬‬
‫נכנסנו לעבודה בבלוק ‪ 67‬בצורה הדרג­‬
‫תית‪ .‬הגישה שלנו היתה להצדיק את הדיירים‬
‫בכל דבר ולגלות הבנה )גם אם לא תמיד‬
‫הסכמנו איתם(‪ .‬לא באנו עם סטריאוטיפים‪,‬‬
‫לא רצינו להנחית עליהם דברים או להכניס‬
‫אותם למסגרת שאנחנו קבענו עבורם‪.‬‬
‫ההכרות הזו נמשכה למעלה מתודשיים‬
‫ובוצעה באמצעות בקורי בית‪.‬‬
‫המטרות הכלליות היו‪:‬‬
‫ו‪ .‬הקניית דפוסים של שיתוף פעולה בין‬
‫דיירי הבלוק‪ ,‬אשר ישמשו אותם בחייהם‬
‫היומיומיים ובפיתוח קשרים מתוץ לשכונה‪.‬‬
‫‪ .2‬פיתוח הקשר בין המתנ״ס לדיירי‬
‫הבלוק‪.‬‬
‫‪ .3‬הבאת התושבים להכיר בכוחם לעזור‬
‫לעצמם‪ ,‬פיתות הכבוד העצמי והכרה בפוטנ­‬
‫ציאל האישי והקבוצתי‪.‬‬
‫עידוד‬
‫‪ .4‬לגבי אוכלוסית הנשים‬
‫לקראת רכישת מקצוע ו‪/‬או השלמת השכלה‪.‬‬
‫עד מהרה הגענו למסקנה שהדרך הטובה‬
‫ביותר להגיע להורים תהיה באמצעות היל­‬
‫דים‪ ,‬כלומר לנסות ולהתדיר פעילויות‬
‫שישקפו למידת דפוסי שיתוף פעולה ותוך‬
‫כדי כך לספק תוכניות העשרה לילדים‪.‬‬
‫בסיוע שתי בנות מהשרות הלאומי העוב­‬
‫דות במחנ״ס וביחד עם ההורים גיבשנו תוכ­‬
‫נית פעולה לילדים בגיל ‪ ,8-6‬פעמיים בשבוע‪.‬‬
‫התוכנית תייבה שיתוף הפעולה מצד ההורים‪,‬‬
‫כי הפעילות התקיימה כל פעם בבית אתר‪.‬‬
‫עודדנו את האמהות שתבואנה גם הן לפגישה‬
‫השבועית‪ ,‬לא תמיד זה הלך‪ ,‬אבל האם‬
‫שארחה את הקבוצה היתה תמיד בבית‬
‫והכינה כיבוד‪ .‬היו ילדים שזו הפעם הראשונה‬
‫שהם בקרו בבית של חברים‪ .‬הבאנו משח­‬
‫קים‪ ,‬כלי ציור וכד׳ וכל ילד בתר את הפעילות‬
‫המעניינת אותו‪ .‬בנוסף היינו מקריאים‬
‫סיפור‪ ,‬משוחחים עליו‪ ,‬ממחיויס אותו‪.‬‬
‫בפעם הנוספת באותו שבוע ארגנו פעולה‬
‫מחוץ לבית ‪ -‬קבוצת הילדים‪ ,‬בלווי מדרי־‬
‫כים ולפחות ‪ 4-3‬הורים יצאו למוזיאון‪,‬‬
‫להצגה או לטיול סביב ירושלים‪ .‬לא התע­‬
‫קשנו על תשלום מצד ההורים‪ ,‬מי ששילם ‪-‬‬
‫טוב‪ ,‬מי שלא שילם ‪ -‬המתנ׳׳ס שילם עבורו‬
‫)ההוצאות היו לא גדולות(‪ .‬עודדנו הצטרפות‬
‫של כל מי שרוצה לבוא‪ ,‬ואכן‪ ,‬כעבור זמן החלו‬
‫להצטרף אנשים גם מבלוקים אחרים שלא‬
‫היו חלק מהפרוייקט‪ ,‬הילדים היו מביאים‬
‫קרובי משפחה שונים‪ .‬כעבור זמן קצר החלה‬
‫לבוא דרישה מצד תושבי שכונה שונים‬
‫להצטרף לפעילות‪ .‬היו הורים שזו היתה‬
‫עבורם הפעם הראשונה שהם בקרו במוזיאון‪,‬‬
‫או בתיאטרון‪ ,‬או אפילו בבית קפה‪.‬‬
‫*ר‪».‬י*‪ 7‬חיי‬
‫י‬
‫אבישג ואפי בכניסה לבלוק‬
‫אני יכולה לומר‪ ,‬מציינת אבישג‪ ,‬כי הבאנו‬
‫את האוכלוסיה לשלב יותר גבוה מזה‬
‫שמצאנו אותם‪ .‬נראית עליה בהשתתפות‬
‫האוכלוסיה במתנ״ס ובשימוש בשירותים‬
‫אחרים ויש פחות ניכור׳‪.‬‬
‫"המתכון׳ להצלחת הפרוייקט לדעתה של‬
‫אבישג הוא‪:‬‬
‫התמדה‬
‫ממשיכה אבישג‪:‬‬
‫תוך כדי הפעילות הזו הקמתי קבוצת‬
‫אמהות שנפגשו אתת לשבועיים שוב כל פעם‬
‫בבית אחר‪ .‬את הפגישות רכזה מנחת"קדמה"‪,‬‬
‫והן התקיימו בצורה של שיחה בין האמהות‬
‫בנושאי חינוך ילדים ומשפחה‪ .‬פתאום‪ ,‬נשים‬
‫שהיו מסוכסכות זו עם זו החלו לבקר אתת‬
‫את השניה ובעקבות כך גם הילדים‪ .‬נוצרו‬
‫חברויות חדשות‪.‬‬
‫קיום פגישות הנחיה לצוות ולתושבים‬
‫יצירת דפוס פעולה של תהליך ולא חד‬
‫פעמי‪.‬‬
‫יש לציין כי עוד בתחילת הפעילות עם‬
‫הילדים הגיעה אלי קבוצה של בני נוער‬
‫ובקשה שנארגן גם עבורם פעילות כזו‪.‬‬
‫בשטרן למדתי כי‬
‫בעבודה הזו יש הרבה‬
‫רגעים שנראים בנפילה‪,‬‬
‫אך למעשה הם תהילתו‬
‫של שלב הדש‪.‬‬
‫!‪,-‬חי‬
‫כ י י‬
‫יז‪£‬י• יי‬
‫*י^ייי•‬
‫ל י י ׳ ? ‪I L‬‬
‫הפניתי אותם למתנ״ס‪ ,‬גובשה תוכנית והם‬
‫משתתפים בה באופן קבוע הועלו דרישות גם‬
‫מצד מבוגרים‪ ,‬אמהות שרצו בפעילות מסו־‬
‫יימת‪ ,‬אבות שהציעו הצעות לטיולים וכוי‪.‬‬
‫כעבור שלושה תודשים באה מצידם דרישה‬
‫להקמת ועד בית‪ .‬עבורינו זה היה ממש הישג‪.‬‬
‫במתנ״ם כברי הרגישו שקורה משהו בבלוק‬
‫והתושבים מתחילים להתעניין‪ ,‬לגלות איכפ־‬
‫תיות‪ .‬בי״ס למפגרים בשכונה נתן אולם‬
‫לקיום ארוע בבלוק‪ ,‬ארגנו ערב אליו הוזמנו‬
‫מנהל המתנ׳׳ס נציג השיקום וכל תושבי‬
‫הבלוק ונבחר ועד בית‪ .‬היה ברור כי הועד‬
‫הוקם לא רק לצרכי נקיון ואחזקה‪ ,‬אלא ג ^‬
‫ליצירת קשר עם המתנ״ס‪.‬‬
‫אפי התרכז בעבודה עם ועד הבלוק‪ ,‬הוא‬
‫ניסה ליצור שיתוף פעולה סביב פרוייקט‬
‫להקמת מגרש משחקים לילדים‪.‬‬
‫׳ «‬
‫ל‬
‫יציאה לשטח‪ ,‬עבודה‬
‫והחשוב ביותר‬
‫קהילתית אמיתית‪ .‬לא ישבנו במתנ״ס וחי­‬
‫כינו שיבואו‪ ,‬אלא הלכנו לבתים‪.‬‬
‫אני בטוחה שהתושבים עברו תהליך‬
‫שנטבע בהם‪ .‬היום הם במצב שהם דורשים‬
‫דברים‪ ,‬הם כבר לא אפטיים‪ .‬הייתי רוצה‬
‫שיהיה המשך לפעילות‪ ,‬אם זה יתאפשר‬
‫מה טוב‪ ,‬אבל גס אם לא ‪ -‬אני מאמינה‬
‫שהדברים שהם רכשו לא ילכו לאיבוד‪ .‬בכל‬
‫התהליך כולו תמיד נתנו גיבוי לתושבים‪,‬‬
‫הבנו אותם ואת המצוקות שלהם‪ ,‬גם אם לא‬
‫תמיד הסכמנו לדברים מסויימים‪ .‬נתנו להם‬
‫לחשוב ולהחליט והשינוי באמת בא מתוכם‪.‬‬
‫אני שמרתי כל הזמן על יחסים מאד קורקטים‬
‫איתם‪ .‬הילדים אהבו והזמינו אותי הרבה‬
‫לבקר בבתיהם‪ ,‬אבל לא הייתי באה בלי מטרה‪.‬‬
‫יצרתי קשר טוב בלי להכנס לדפוסים אישיים‪.‬‬
‫אישית‪ ,‬רכשתי מקצוע כמובן‪ ,‬ומה שלא‬
‫פתות תשוב‪ ,‬הבנתי את המושג של עבודה‬
‫בתהליך‪ ,‬וזה מאד חשוב‪ .‬אתה לומד שיש‬
‫אמנם הרבה רגעים שנראים לך בנפילה‪,‬‬
‫אבל למעשה הם תחילתו של שלב תדש‪.‬‬
‫הרקע שלי הוא ספרות אנגלית ותיאטרון‪,‬‬
‫אני לא עסקתי איתם בספורט אלא בצד‬
‫התרבותי ואני חושבת שרצוי מאד שעובדי‬
‫חינוך יבואו מתחומי הרות‪ ,‬כי אז אתה בא עם‬
‫מטען ורואה את הדברים בצורה כוללת‪.‬‬
‫בעקבות הצלחת הפרוייקט והסיפוק‬
‫בעבודה בשכונת שטרן נגשתי למכרז של‬
‫עובדת קהילתית במתנ״ס והתקבלתי‪ .‬בינ­‬
‫תיים דפוס הפעולה שלנו לכניסה לבלוק‬
‫אומץ על ידי צוות המתנ״ס וכבר עתה‬
‫מתקיים נסיון כניסה לבלוק נוסף בשכונה‪.‬‬
‫י•‬
‫תיאטרון‬
‫קהילתי‪,‬‬
‫איך‬
‫ולמה?‬
‫מאת‪ :‬בקי דקל‬
‫בכנס ארצי לתיאטרון קהילתי אשד‬
‫התקיים לפני מספר תודשים הושם דגש על‬
‫החלפת דעות בין אנשי מקצוע מהתיאטרון‬
‫הקהילתי והמינהל הקהילתי‪ .‬בעקבות כנם זה‬
‫עלו בי כמה מחשבות ושאלות הקשורות לכל‬
‫הנושא של תיאטרון קהילתי במתנ״סים‪.‬‬
‫שאול לילך‪ ,‬בדבריו סיפר סיפור המתרחש‬
‫בארה״ב‪ :‬תיאטרון קהילתי מתארגן סביב‬
‫שחקן תיאטרון מקצועי הנמצא בעונת השפל‬
‫בתיאטרון והוא מוכן להפעיל תיאטרון‬
‫קהילתי בשכר צנוע וטביר ורואה בכך כלי‬
‫לביטוי עצמי‪ .‬כל העשייה הכרוכה סביב‬
‫המחזה מתבצעת בהתנדבות‪ .‬מאידך‪ ,‬ממשיך‬
‫ואומר שאול קיימת המציאות הישראלית‪.‬‬
‫תיאטרון קהילתי במתנ״ס‪ .‬שכר גבוה‪,‬זקוקים‬
‫לספוטים‪ ,‬חסר שטיח מיוחד לתפאורה וכוי‬
‫וכוי‪ .‬תקציבים מנופחים נספגים בסעיף התי­‬
‫אטרון הקהילתי)רובם של תקציבים אלה בא‬
‫משיקום שכונות(‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬כמי שקרוב לתחום זה‪ ,‬אני יכול‬
‫להעיד כי מה שקורה במציאות מתאים‬
‫לתמונה השניה שצייר שאול לגבי תיאטרון‬
‫קהילתי במתנ״ס‪ .‬רבים מדי הם המתנ״סים‬
‫ובכלל זה ורק לדוגמא ‪ -‬אור עקיבא‪ ,‬גבעת‬
‫אולגה‪ ,‬מבשרת‪ ,‬עשרת‪ ,‬בית דגן ועוד ‪ -‬אשר‬
‫התופעה בהם היא שקבוצה קטנה של שחק­‬
‫נים ונספחיהם עסוקה בעצמה‪ ,‬ותרומתם‬
‫ומעורבותם אינם ניכרים בקהילה דיים‪.‬‬
‫הצגתם עולה על הבימה מספר פעמים מועט‪.‬‬
‫אין בזה תרומה לקהילה‪ ,‬לא יוקרה ולא עידוד‬
‫קהלים לצרכנות לתיאטרון איכותי‪ ,‬רבים‬
‫מה שהיה‪:‬‬
‫היה פרוייקט‪ .‬ועכשיו הג׳וינט פוסע ויוצא‬
‫לו מהפרוייקט שלנו‪ .‬וכמו כל דבר שנגמר‪ ,‬יש‬
‫רואים בכך ברכה‪ ,‬ויש התוששים מהעתיד‪.‬‬
‫אנו מקוים שמה שיהיה ‪ ,‬יהיה טוב עוד יותר‪.‬‬
‫כי כמו תמיד‪ ,‬ההמשך חייב להיות טוב יותר‬
‫מההתחלה‪.‬‬
‫צוות ההיגוי התכנס לסיכום הפרוייקט‪.‬‬
‫ותיה רוזנפלד ‪ -‬רכזת נושא "אמצי״ה" ‪-‬‬
‫הכינה "עבודת־דוקטורט"‪ ,‬המפרטת את כל‬
‫המוצאות את אמצי״ה מתחילה ועד כה‪ .‬ובעי‬
‫תיד‪ ,‬נביא לכם פרטים מתוך הסיכום‪.‬‬
‫מה שהווה‪:‬‬
‫אנו נותנים לתמונות לדבר‪ .‬אלו הארות על‬
‫‪72‬‬
‫*‪1‬‬
‫על‬
‫חשיפות‬
‫ועקיצות‬
‫ניכוו מכך‪ ,‬אך ממשיכים מכוחו של כח סמוי‪.‬‬
‫מאידך‪ ,‬נמצאים פרוייקטים יחודיים הנערכים‬
‫בשיתוף תלמידי המגמה לתיאטרון קהילתי‬
‫באוניברסיטת תל אביב בניצוחו של יוסי‬
‫אלפי‪ .‬כך במתנ״סים של רמת עמידר ורמת‬
‫השקמה‪.‬‬
‫פיטר הריס בעבודתו באילת נותן‪ ,‬לדעתי‪,‬‬
‫את הכיוון הרצוי‪ .‬הוא מנסה לשלב מינימום‬
‫הוצאות עם הרבה מעורבות‪ .‬אך עבודתו‬
‫נמצאת עדיין בשלב שאין לדעת מה תהיינה‬
‫ההשלכות לטוות ארוך‪ ,‬ולכן אין להסיק‬
‫מסקנות‪.‬‬
‫מדוע צריכים‬
‫עובדי המתנ׳יס‬
‫להיות יותר‬
‫חשופים מעובדי‬
‫ציבור אחרים‬
‫כשמדובר במידע‬
‫על שכר ומשאבים?‬
‫המלצותי תמיד היו והינן‪ ,‬שיש לנצל כל‬
‫קבוצה הרוצה ׳לשחק׳ לתרומה להשגת‬
‫מטרות המתנ״ס‪ .‬שינוי ברוח זו מתרחש‬
‫בעונה זו בפרדס־כץ‪ ,‬על־פי וברוח תכנית‬
‫שנבנתה בשיתוף "קבוצת־התיאטרון" )נוה‬
‫צדק( ו״אמנות לעם"‪ .‬כדאי היה להזמין את‬
‫פנינה גוטמן לספר מה גרם למתנ״ס‬
‫'להתלבש׳ על תכנית זו‪) .‬לאחר שפעלו עד כה‬
‫בשיטה הרגילה שעליה סיפר שאול לילך(‪.‬‬
‫חיוני ש״חברי הקבוצה" יקחו חלק בועדות‬
‫המתנ׳ס‪) ,‬כמו ועדת תרבות(‪ .‬שייצאו לצפות‬
‫בהצגות מקצועיות‪ ,‬שיפגשו עם אנשי תיאט­‬
‫רון )כגון במאים‪ ,‬תפאורנים‪ ,‬מחזאים‪ ,‬מאפ­‬
‫רים וכ״ו(‪ .‬שישתתפו במפגשי תיאטרון‬
‫שממילא מגיעים למתנ״ס דרך"אומנות לעם"‬
‫וכן שיפגשו עם קבוצות תיאטרון ממתנ״סים‬
‫אתרים‪ ,‬הן להכרות והן כהעשרה‪.‬‬
‫מצד שני‪ ,‬מי שמתתבא בתוך הכונכיה‪ ,‬מי‬
‫שנאטם בתוך קופסתו לא ימצא לו שותף‪ ,‬לא‬
‫קונה ולא תבר‪ .‬מכאן השאלה האם טוב‬
‫להחשף‪ ,‬ואם כן כמה ובאילו תנאים‪.‬‬
‫ולסיום‪ ,‬בדברים אלו כוונתי להעלות דיון‬
‫את כל נושא התיאטרון הקהילתי במתניסים‪,‬‬
‫באיזה כלים ניתן להפעילו‪ ,‬מה התהליכים‬
‫ומה התוצאות‪.‬‬
‫לא‪ ,‬לא על תופעת היתושים ולא על הדו­‬
‫גמניות בצידי הדרך נבזבז טורים ואינצ׳ים‬
‫בעיתון שלנו‪ .‬בעיה של תשיפה ועקיצות‬
‫קיימת כנראה גם אצלנו במערכת המתנ״סים‪.‬‬
‫<‪>$‬‬
‫אמצי ה‬
‫מאת‪ :‬מאיר גרוס‬
‫"מורשת יבנה"‪ ,‬הכוללת סדנה‪ ,‬מוצגים והפע­‬
‫לות מקוריות‪ .‬כל זאת ע״י עירית פוגל וצוות‬
‫מורות־חיילות‪ ,‬העושים עבודה בולטת ביו־‬
‫פיה ומרצה‪.‬‬
‫לאחרונה‪ ,‬אירח המתנ״ס את בית־הספר‬
‫מאת‪ :‬אלי צ׳צ׳יק‬
‫האם נכון הדבר בארץ הצבי ואף בכל‬
‫העולם כולו‪ ,‬שכל הדואג לכיסוי מלא מבטיח‬
‫עצמו מפני עקיצות? האם מוסכם על הכל כי‬
‫התושף עצמו מסתכן לעיתים? איפא יעקץ‬
‫תושב אם יעטה על עצמו כילה או ילבש מדי‬
‫עובד מכוורת? היכן תרוסס דוגמנית צעירה‬
‫אם לא ירומם עכוזה‪ ,‬ולא יראה שריד ופליט‬
‫למידותיה הטובות?‬
‫המתנ״ס בכל ישוב טובל במציאות‬
‫המשתנה מעט ממקום למקום אך המכנה‬
‫המשותף רחב‪ .‬בסביבת כל מתנ״ט קיימים‬
‫גורמים נוספים‪ ,‬משיקים‪ ,‬חופפים משלימים‬
‫ולעיתים מתחרים‪ .‬המתנ״ס מנהל את עניניו‬
‫ונאבק על מעמדו ומקומו בקהילה מתוך‬
‫השקפת עולמו שלו ואמות מידה שפיתח‪.‬‬
‫על־פי תפיסת עולמו הוא מבקש שיבואו‬
‫ויבחשו בי‪ ,‬בכפות נקיות‪ ,‬יציצו בו במשקפיים‬
‫אישיות)רצוי ללא מסגרת שחורה( ויוסיפו לו‬
‫תבלינים מקומיים מקוריים ובלבד שיהפוך‬
‫תוך כדי כך למרכז הקהילה‪.‬‬
‫בעיות עלולות להתעורר מכמה כיוונים‪,‬‬
‫ולמרות שאין מדובר במלחמה יש לעתים גם‬
‫נפגעים‪.‬‬
‫מדוע צריכים עובדי המתנ״ס להיות יותר‬
‫חשופים מעובדי ציבור אחרים כשמדובר‬
‫במידע על שכרם? בארה״ב‪ ,‬וכנראה במקו­‬
‫מות נוספים בעולם‪ ,‬שכרו של אדם נשמר‬
‫בסוד כמוס ע״י מעבידו מטעמי צנעת וכיבוד‬
‫הפרט‪ .‬אצלנו במתנ״סים‪ ,‬מאחר ועלינו‬
‫למסור תקציב מפורט ומסועף מתר‪ ,‬ורשימת‬
‫בעלי תפקידים מאידך‪ ,‬וכל זה במספר רב של‬
‫עותקים‪ ,‬קל לעשות אחר־כך זיווג ולחשב את‬
‫שכרם של נושאי התפקידים‪ .‬אנשים המעוני­‬
‫נים לנגת או כאלה שאינם מבינים בחישובי‬
‫שכר עלולים למצוא במידע כזה עילה לתקוף‪,‬‬
‫לעקוב וחס ותלילה להוריד מוטיבציה)ציטוט‬
‫מוכר "תראה כמה הוא מקבל הפחיט הזה"‬
‫וכיו׳׳ב‪ (.‬הכל היה יותר טוב ויותר יפה אם גם‬
‫יתר הממסדים באותו ישוב היו נוהגים‬
‫במקרה זהה של דמוקרטיה ותשיפה‪ .‬כאשר‬
‫היתר מצפינים מידע‪ ,‬האם זה הוגן כלפי עוב־‬
‫דינו? האם לא כדאי להטתפק בפחות יודעי‬
‫״טביב"‪ ,‬בראשון לציון‪ ,‬וכל כיתות התטיבה‬
‫ ‪ 12‬במספר ‪ -‬התארחו במשך יום שלם‬‫ב״מורשת־יבנה"‪ .‬הארוח כלל סדנאות להכרה‬
‫עיונית של יבנה‪ ,‬חכמיה ועברה‪ ,‬סיור רגלי‬
‫בתל־יבנה ואתריה‪ .‬וטכס יפהפה באולם‬
‫המתנ״ס‪ .‬בו הוצגה מסכת‪ ,‬ונישאו ברכות ‪-‬‬
‫ע״י סגן ראש העיר מר יהודה בדוס‪ ,‬מנהלת‬
‫בית־הספר‪ ,‬הורים ועוד ‪ -‬וחולק שי לבני‬
‫המצוה‪.‬‬
‫לבקר‬
‫מומלץ למתנ״סים נוספים גם‬
‫במקום‪ ,‬ובעיקר לאמץ את הדגם הזה‪.‬‬
‫מה שיהיה‪:‬‬
‫הצוות לרשותכם‪ ,‬ותכניות מפורטות נמצאות‬
‫בהכנה‪.‬‬
‫סיור דגלי בתל־יבנה ואתריה‬
‫דבר אחראים מטעם ההנהלה? אנו משימים‬
‫עצמנו בנושא זה במכוון כ״שושנה בין החו­‬
‫חים" מתוך הכוונות הנעלות ביותר; אך לא‬
‫תמיד התוצאה זהה כמו הכוונות‪.‬‬
‫אם במסגרת תהליך תכנון־תקצוב ישובי‬
‫נעשית העבודה כך שרק המתני׳ס ופרוייקט‬
‫השיקום מאפשרים צילום רנטגן של משא­‬
‫ביהם בעוד מחלקות הרשות המקומית‪,‬‬
‫מועצת הפועלים‪ ,‬המועצה הדתית ועוד נשא­‬
‫רים "לבושים"‪ ,‬נוצר שוב מצב בו התושף לא‬
‫יגיע לתוצאות המקוות‪ ,‬מאחר והתושב‪,‬‬
‫השותף‪ ,‬הפעיל המייצג באופן חיובי אינטרס‬
‫מסויים וכל היתר הנוטלים חלק בתהליך לא‬
‫ידעו את מלוא האפשרויות ויצרו עיוותים‪.‬‬
‫דוגמא אחת מני רבות‪ :‬אם במסגרת הישוב‬
‫קיימת מועצה דתית ו‪/‬או מתלקת תרבות‬
‫תורנית נפרדת שמשאביהם חסויים מידיעת‬
‫הציבור בעוד מתלקת הספורט למשל כולה‬
‫במתני׳ס ולפיכך משאביה גלויים‪ ,‬עלול הצי­‬
‫בור לחשוב בטעות כי היחס בין המשאבים‬
‫המוקדשים בתחום אחד ביחס לתחום האחר‬
‫אינו תואם את המציאות‪.‬‬
‫לדעתי‪ ,‬מידת החשיפה ועיתוי תהליך‬
‫התשיפה צריכים להיות מותנים במידת‬
‫התשיפה של כל הגורמים בישוב או בשכונה‪.‬‬
‫מדוע עלינו ללכת בבגד ים כאשר כל הסוב­‬
‫בים אותנו חנוטים בעניבות ולובשים‬
‫חליפות?‬
‫אמת‪ ,‬עלינו להיות יותר ליברלים‪ ,‬יותר‬
‫פתותים‪ ,‬יותר משתפים ולהיות היוזמים‬
‫והמובילים בתהליך אבל איך אמרו תכמים?‬
‫לא בבת אחת‪.‬‬
‫שיזוף יתר פוגע בעור ותוצאות ההגזמה‬
‫היתםית עלולים גם לפגוע‪.‬‬
‫שיתופית למזון‬
‫במתנ״ס בקעה‪ ,‬ירושלים‬
‫מאת‪ :‬רונית בן עזרא‪,‬‬
‫מתנ״ס בקעה‬
‫מדי יזם שלישי‪ ,‬בשעה ‪ 1700‬אחה׳׳צ‪,‬‬
‫מחזה מוזר במיקצת מתרחש במרכז‬
‫הקהילתי בבקעה ‪ -‬אנשים נכנסים למתנ׳׳ס‬
‫ויוצאים ממנו לאחר זמן מה עמוסים מצרכי‬
‫מזון‪ ,‬פידזת וירקות‪ ,‬כשהם שמחים ומרוצים‪.‬‬
‫מתנ״ס בקעה הוא לא סתם משוגע‪ ,‬הוא כן‬
‫משוגע על פרוייקטים קהילתיים‪ ,‬יצירתיים‬
‫ותדשניים‪ .‬ובכן‪ ,‬במה מדובר?‬
‫מדובר בקואופרטיב למזון‪ ,‬או כפי שקור­‬
‫אים לו תבריו‪" ,‬השיתופית למזון"‪ ,‬והרציונל‬
‫שעומד מאתוריו הוא התאתדות של תושבים‬
‫למען קניה ומכירה של מוצרי מזון במתירים‬
‫סיטונאיים כשהתנות עובדת ללא רוותים‬
‫ורשומה ומתנהלת כעמותה‪.‬‬
‫את הרעיון ייבא אלינו‪ ,‬עיירא כהן‪ ,‬עולה‬
‫מארה״ב‪ ,‬כדוגמת הקואופרטיבים שמיתנה־‬
‫לים בארה״ב‪ .‬ומשום שבקעה ידועה בתכונות‬
‫הקהילתיות שלה ובאוירה המשפתתית‪ ,‬הוא‬
‫פנה למתנ״ס לבקשת סיוע‪ .‬והמתנ״ט םייע‬
‫מיד‪ ,‬בציוד‪ ,‬בתדרים ואף באיש צוות‪ ,‬לתי­‬
‫אום‪ ,‬סיוע והפעלה‪.‬‬
‫בדצמבר ‪ 1985‬התל הקואופרטיב לפעול‬
‫עם עשרה תברים‪ .‬כיום אנו עומדים על כ־‪70‬‬
‫משפתות ועוד היד נטויה‪.‬‬
‫הקואופרטיב פועל על בסיס התנדבותי‪,‬‬
‫דהיינו‪ ,‬התברים הם אלה שמפעילים את‬
‫התנות‪ ,‬שוקלים‪ ,‬מוכרים‪ ,‬עושים סקר שוו­‬
‫קים‪ ,‬פרס‪.‬ים ויחסי הציבור‪ ,‬רושמים חברים‬
‫תדשים וכוי‪ .‬בתמורה הם נהנים מקנית מוצ־‬
‫רים במתירים הזולים ב‪0-‬ו־‪ 30‬אתוז ממתירי‬
‫התנויות בעיר‪ ,‬ומפעילות קהילתית נעימה‪.‬‬
‫בנוסף למפגש תברים ביום הקניה‪ ,‬מתקיי־‬
‫מות פעילויות תברתיות אחרות‪ ,‬וביניהן״ערב‬
‫טעימות" ממוצרי הקואופרטיב‪ ,‬אסיפות‬
‫תברים‪ ,‬הרצאות ובזארים‪.‬‬
‫מעבר למטרה העיקרית של הקואופרטיב‪,‬‬
‫שהיא להוזיל מתירי מזון‪ ,‬ישנן מטרות‬
‫אתרות לפרוייקט‪ :‬מעורבות תושבים‬
‫במתנ״ס ובקהילה‪ ,‬אתריות קולקטיבית‪ ,‬התנ־‬
‫׳טות בניהול עצמי ואיכפתיות‪.‬‬
‫מנהל מתנ׳ס קרית מנתם ביקר במתנ״ס‬
‫שלנו‪ ,‬ראה את ׳השיתופית׳ ונדלק‪ :‬ומזה‬
‫מספר תודשים מנוהל קואופרטיב דומה‬
‫בשכונתו‪ ,‬ואנו נמצאים עמם בקשר‪ ,‬לגבי‬
‫קניות משותפות‪.‬‬
‫מורי קליינר‪ ,‬תושב שכונת בקעה ופעיל‬
‫ב׳׳שיתופית"‪ ,‬טוען שהיא אלטרנטיבת תיסכון‬
‫מבריקה במצב הכלכלי בארצנו‪ .‬הוא רואה‬
‫בתזונו לפתות עשרה מתני׳סים בעיר‪ ,‬מפעי־‬
‫לים ומערבים את תושביהם בצורה דומה‬
‫ונותנים יד לרעיון קהילתי של שיתופיות דמו­‬
‫קרטית של תושבים‪ .‬אז קדימה‪ ,‬מתנ׳׳סים‪,‬‬
‫אתם מוזמנים לבוא‪ ,‬להיתרשם ולהפעיל‪.‬‬
‫חסד נעשה עמי שלא הגדישו אותי בממון לחלוקה‪ .‬תמיד באתי עם & י תיקים‪ .‬תיק‬
‫מנסיון העשייה ותיקון קטן של מעות‪ .‬החכמים ויתרו על המעות וביקשו מהתיק הגדול‪.‬‬
‫שמחתי מאד לקרוא סיפור מר׳ נחמן מברסלאו זצ״ל והנה הסיפור‪:‬‬
‫"החכם והממונה‬
‫סיפר‪ :‬מעשה במלך אחד שהיו לו שני בנים‪ ,‬אחד היה חכם ואחד שוטה‪ .‬ועשה את‬
‫השוטה ממונה על האוצרות‪ ,‬ולתכם לא היתה שום התמנות‪ ,‬רק ישב אצל המלך תמיד‪.‬‬
‫והיה תמוה בעיני העולם שזה שאינו תכם יש לו כל ההתמנות והכל באים ונכנסים אצלו‬
‫להכניס או להוציא מן האוצרות‪ ,‬וזה החכם אין לו התמנות כלל‪.‬‬
‫והשיב להם המלך‪ :‬וכי זו היא מעלה מה שהוא לוקת אוצרות מוכנים ומתלקם‬
‫לעולם? כי זה התכם יושב אצלי ותושב מתשבות‪ ,‬ובא לידי עצות תדשות שאיני יכול‬
‫לבוא אליהן‪ ,‬ועל־ידי אלו העצות אני כובש מדינות שלא הייתי יודע מהן כלל‪ ,‬אשר‬
‫ממדינות אלו נמשכים ובאים כל האוצרות שלי‪ .‬אבל זה הממונה לוקת אוצרות מוכנים‬
‫ומתלקם לעולם‪ .‬על כן בוודאי גדולה ונשגבה מאד מעלת התכם על הממונה‪ ,‬אף־על־פי‬
‫שנראה שאין לו שום התמנות‪".‬‬
‫ואף־על־פי כן לא היה מזיק אילו צוידתי במשאבים על־מנת להביא לכך כי לא יהיה‬
‫אדם בישראל המשתעמם בפנאי שלו‪ .‬ובשביל זה צריכים גם פלוסים )כספים(‪.‬‬
‫הביא לדפוס‬
‫יהודה עברון‬
‫משרד החינוך והתרבות‬
‫מחוז חיפה והצפון‬
‫מחנה כדורגל משותף‬
‫לנוער יהודי וערבי‬
‫)בנים בגילאי ‪4‬ו־‪5‬ו(‬
‫יתקיים בביה״ס לגננות וטכנאות נוף בפתח־תקוה‬
‫‪9.8.86-5.8.86‬‬
‫באימון והנחייה מקצועית‬
‫נמרוד דרייפוס‬
‫ריפעת טורק‬
‫)בית״ר חל־אביב(‬
‫)הפועל תל־אביב(‬
‫ושחקנים ערבים יהודים מהליגה הלאומית‬
‫דמי השתתפות סמליים‬
‫הרשמה ופרטים נוספים‪:‬‬
‫על השתלמות רכזי מוסיקה‬
‫איש לא יצלית לעקור את‬
‫מה שצבי הפך למסורת‬
‫כיצד צריך ללמוד רכז‬
‫כמדיניות של המתנ״ם‪.‬‬
‫והרצפס כה אורגינאלי‬
‫שרק הבוקר ככה בא לי‬
‫לומר לו‪" :‬צבי‪ ,‬אתא‪ ,‬יישר כותו"‬
‫"הנוף הזה פותת־מות‪.‬‬
‫הגפרית והמריתות‬
‫והנגינה והריתות‪,‬‬
‫והסיול מרנין הלבב‬
‫אני תוזר ממש נלהב"‪.‬‬
‫לעבודה אני מוכן‬
‫לבתו! בכל שיטה מוצעת‬
‫אפילו ראש נבוב כדלעת‬
‫וגם למצוא בזה עניין‪.‬‬
‫אז אבקש בקול נרעד‬
‫"אולי נלמד גם באילת‪...‬‬
‫נושא‪ ,‬נו‪ ...‬מה שרק תציע?!‬
‫אנחנו גם לשם נגיע‪.‬‬
‫כי העיקר‪ ,‬וזה מובטח‬
‫לימוד כזה שוב לא נשכח!"‬
‫כתב מנחם בן תן‪ ,‬עין גדי‬
‫לבטים‪ ,‬לבטים‪ ,‬לבטים‪...‬‬
‫)כולל לינה וכלכלה(‪:‬‬
‫במקום‬
‫סיכום‬
‫‪ 35‬ש׳׳ח‬
‫מספר מקומות מוגבל ל־‪70‬‬
‫״ניצני שלום״‬
‫ת‪.‬ד‪ .‬ו‪ ,1644‬תל־אביב ‪63‬ו ו‪6‬‬
‫טל‪03-297678 ,226896 .‬‬
‫ממדף הספרים‬
‫בין שני עולמות ‪ -‬המעמד‬
‫החברתי של נעורים‬
‫בין שני עולמות ‪ -‬המעמד החברתי של‬
‫נעורים‪ ,‬מאת תמר רפפורט )עורכת(‪ .‬הוצא‬
‫לאור על־ידי מרכז המידע והתכניות של התכ­‬
‫נית ע״ש ד״ר י‪ .‬שוורץ להכשרת מנהלים וסגל‬
‫בכיר במרכזים הקהילתיים‪ ,‬האוניברסיטה‬
‫העברית בסיוע ג׳וינט ‪ -‬ישראל‪.‬‬
‫מטרתו של הספר להרתיב ולהעמיק את‬
‫ההכרות עם הנושא של נוער ונעורים מפרס־‬
‫פקטיבה של ה״טוציולוגיה של נעורים"‬
‫שאינה מוכרת ומפותתת דיה‪ ,‬ולשמש במק­‬
‫ביל כנקודת מוצא לדיונים ברמות שונות‬
‫בנושא‪ .‬לקט זה מיועד למי שמתעניינים‬
‫בנושא מבתינה אקדמית‪ ,‬ובמקביל למי‬
‫שעוסקים בתפקידים שונים עם נוער בצורה‬
‫ישירה‪ ,‬יותר או פתות‪.‬‬
‫הספר מציג גישה המטפלת במאפיינים‬
‫החברתיים היהודיים לנעורים‪ ,‬כמשלבים‬
‫בתוכם את העקרונות המנוגדים של ילדות‬
‫ובגרות‪ .‬גישה זו גורסת כי ניתות תקופת‬
‫הנעורים מפרספקטיבה של סוציולוגיה של‬
‫נעורים מסיעת לנו להבין את ההתנהגות של‬
‫בני הנעורים ואת תהליכי המעבר שלהם לבג־‬
‫רות‪ .‬פרטפקטיבה זו מוסיפה‪ ,‬ללא ספק‪ ,‬נדבך‬
‫הכרתי ותשוב על גישות מקובלות אתרות‬
‫להבנת תופעת הנעורים‪ ,‬ואמנם זוהי תכליתו‬
‫של לקט זה‪.‬‬
‫ניתן לרכוש את הטפר בתנות הספרים‬
‫״אקדמוך באוניברטיטה העברית בירושלים‪.‬‬
‫קובץ מונחים בנכות‬
‫התפתחותית‬
‫"קובץ מזנתים בנכות התפתחותית" יצא‬
‫לאוד בימים אלה בסיוע קרן משולם‪ ,‬ג׳וינט‬
‫ישראל‪ ,‬ואגודת עמ״י‪.‬‬
‫הקובץ מכיל איזכור ופרוט של כ־‪80‬ו מונ־‬
‫הים על פני ‪ 82‬עמי‪ .‬הקובץ יצא בהוצאת‬
‫צריקובר במסגרת "גומא ספרי מדע ומתקר"‪.‬‬
‫ניתן לרכוש את הספר בתנויות הספרים‬
‫או ע״י משלוח המחאה ע״ס ‪0 -‬ו שקלים‬
‫תדשים לפקודת "קרן משולם"‪.‬‬
‫הספר בצרוף קבלה ישלתו בדאר‪.‬‬
‫‪'%wm‬־‬
‫בני נוער למען קשישים‬
‫בשכונת נווה יעקב‪,‬‬
‫יהשלים‬
‫מתנ׳׳ס נווה יעקב מפעיל פעילות התנדבותית של בני נוער למען קשישים‪ .‬במשך‬
‫שנת הלימודים האחרונה השתתפו תלמידי כיתות ז׳ ו ‪ -‬ח׳ בתמישה מבצעי התנדבות‬
‫שונים‪ .‬תלמידות כיתה ת׳ של בית הספר הממלכתי ‪ -‬דתי בשכונה קבלו ציון לשבח‬
‫במסגרת "שבוע הילד בישראלי‪ ,‬בטקס שנערך במשכן הכנסת‪.‬‬
‫הבנות המתנדבות מספרות‪:‬‬
‫״חששתי מאוד מהפגישה הראשונה‪ ,‬איך תגיב הקשישה שלי? האס יווצר קשר?‬
‫במה אפתח את השיחה? האם תסכים לקבל אותי?‬
‫שאלות אלו הטרידו אותי לפני הפגישה‪.‬‬
‫בפתיחת הדלת וחיוכה הראשון — כל חששותי נמוגו‪ .‬היום אני יודעת שאי!‬
‫קשישה נחמדה יותר ממטילדה‪...‬״‬
‫)ציפי(‬
‫מספרת איריס‪:‬‬
‫״‪...‬בהכרה ראשונה עם הקשיש התלוותה אלי העובדת הסוציאלית‪ .‬זוג הקשי־‬
‫שים לא הסכים לקבל עזרה־ממני‪ ,‬בקשתי לשוחח איתם ביחידות‪ .‬התוצאות לא‬
‫י*‬
‫אחרו לבוא‪.‬‬
‫והיום‪ ...‬כל פעם שאני נכנסת אליהם קורנות עיויהם משמחה ‪..‬׳׳‬
‫מספרות יעל ולאה‪:‬‬
‫״‪...‬אנו לימדנו את הקשישה עברית‪ .‬הלהיטות ללימוד העברית הימה גדולה‬
‫מאוד‪ ,‬אך לצערנו לא יכלנו להמשיך איתה את הפרויקט מאחר והיא נפטרה‪,‬‬
‫הידיעה הממה אנתנו והרגשנו שאנו חייבות לתרום יותר למען הקשישים‪...‬״‬
‫יחידות זכות‪ :‬מטבע‬
‫חדש לשימוש הקשישים‬
‫כיצד יכולה החברה‬
‫בישראל לנצל את פוטנציאל העבודה‬
‫העצום ‪ -‬עשירית מכלל התושבים ‪-‬‬
‫שמיצגים הקשישים? וכיצד יכולה החברה‬
‫לספק סיוע לקשישים נזקקים‪ ,‬כאשר‬
‫השירותים התברתיים סובלים ממחסור‬
‫בכות אדם מעומס יתר ומקציבים דלים ?‬
‫הרעיון של יחידות זכות הוצע כפתרון‬
‫ריאלי ומעשי לבעיות אלה‪ ,‬במסגרת סדנה‬
‫בין־לאומית למשפט וזיקנה אשר נערכה‬
‫בתאריכים ‪ 5-2‬ביוני‪ ,‬בתסות האגודה היש­‬
‫ראלית לגרונטולוגיה‪ ,‬ג׳וינט ישראל־מכון‬
‫ברוקדייל לגרונטולוגיה‪ ,‬והאגודה הבין־‬
‫לאומית למשפט תיקנה‪ .‬בסדנה השתתפו‬
‫משפטנים בכירים מישראל‪ ,‬ארה״ב ואירופה‪.‬‬
‫הסדנה עסקה בנושאים כגון תקיקה בין־‬
‫לאומית בתתום הזיקנה‪ ,‬הגנה על רכוש של‬
‫קשישים תשושי נפש‪ ,‬אלימות נגד קשישים‪,‬‬
‫היבטים משפטיים של טיפול ממושך‪ ,‬זכויות‬
‫קשישים והתעללות בקשישים והמתת תסד‪.‬‬
‫אתד ממשתתפי הסדנה‪ ,‬פרופסור אדגר‬
‫קאהן‪ ,‬מן האוניברסיטה הבין־לאומית של‬
‫פלורידה‪ ,‬ארה״ב‪ ,‬יוזם שיטת יתירות הזכות‪.‬‬
‫פרופ׳ קאהן הוא דמות מוכרת בתנועה לזכ­‬
‫ויות האזרת בארה״ב‪ ,‬מאז שנות החמישים‪.‬‬
‫פרופ' קאהן סיפר כי הרעיון נוסה ברא­‬
‫שונה במדינת מיסורי‪ .‬קשישים מעל גיל‬
‫שישים צברו יתידות זכות עבור סיוע למשפ־‬
‫תות המטפלות בבני משפתה קשישים‪.‬‬
‫בתמורה^ יוכלו הקשישים או אתר מבני‬
‫המשפחה שלהם‪ ,‬לקבל טיפול דומה או עזרה‬
‫ביתית‪.‬‬
‫שיטת יתירות השירות פועלת ברוגזה‬
‫לבנק הדס‪ :‬אתה נותן היום‪ ,‬ומקבל את‬
‫התמורה מאותר יותר‪ ,‬כאשר אתה נזקק לה‪.‬‬
‫מאז נוסתה השיטה לראשונה במיסורי‪,‬‬
‫עוגנה השיטה בתוק בשתי מדינות בארצות‬
‫הברית‪ .‬שלוש מדינות אתרות בודקות את‬
‫הרעיון‪ ,‬והוא נשקל גם על־ידי המוסדות‬
‫המתוקקים של שבע מדינות נוספות בארה״ב‪.‬‬
‫נעשים גם נסיונות לגוון את הרעיון‬
‫הבסיסי‪ .‬לדוגמא‪ ,‬יש תוכנית שבה יכולים‬
‫קשישים לצבור יתירות זכות על־ידי עזרה‬
‫בגני ילדים‪ .‬ההורים משלמים באמצעות יתי­‬
‫רות זכות שהם צוברים בתורנות הסעה‬
‫המשרתת את הקשישים בשעות הלילה‬
‫ובסופי שבוע‪.‬‬
‫גם קהילות של בתי כנסת וארגוני עובדים‬
‫יכולים לנצל את השיטה על־ידי הבטחת כמה‬
‫מאות שעות תודשיות של יחידות זכות‪ .‬האר­‬
‫גון שומר על השעות לשימוש תבריו‪ ,‬במידה‬
‫שיזדקקו לשירותי עזרה ביתית‪ ,‬טיפול יום‬
‫וכדומה‪.‬‬
‫פרופסור קאהן טוען כי יתידות הזכות הן‬
‫מטבע עובר לסותר מסוג תדש‪ ,‬הפועל‬
‫בשיטת החליפין ומשדך בין האנשים ‪ -‬קשי­‬
‫שים שיצאו לפנסיה ‪ -‬לבין צרכים חברתיים‬
‫לא מסופקים‪ .‬כך ניתן לתרגם את יכולת‬
‫הפעולה הבלתי מנוצלת של הקשישים לנכס‬
‫בעל ערך‪ ,‬שיש לו כות קניה ממשי‪".‬זהו מטבע‬
‫עובר לסותר שבאמצעותו יכולים הקשישים‬
‫להגדיר עצמם מחדש כאנשים תורמים ויוצ­‬
‫רים‪ ,‬ולא רק כנהנים פאסיביים‪,‬שמגיעה להם‬
‫מתת תסד׳‪ ,‬אמר קאהן‪.‬‬
‫לשם קבלת מידע נוסף‪ ,‬ניתן להתקשר אל‬
‫ג׳ו לוקרד במכון ברוקדייל )ו‪66825‬־‪.(02‬‬
‫י"‬
‫‪74‬‬
‫א‪ 7‬תשאל!‬
‫פינתו של ‪,‬‬
‫זאביק השועל‬
‫גדי‪,‬‬
‫‪0‬‬
‫מאת‪ :‬צביקה טימברג‬
‫לא פעם התקיימו דיונים‪ ,‬וחלקם גם‬
‫עלו מעל דפי עיתון זה‪ ,‬לגבי תפקיד‬
‫העיתון החדשי ‪ -‬במתנ״סים‪ ,‬איכותו‪,‬‬
‫יעודו וכוי‪ .‬כאן ברצוני להתייתס לאותו‬
‫נושא עם תשומת לב מיוחדת לנושא‬
‫ההנהלות‪.‬‬
‫תהילה קצת הטטוריה‪ :‬עד לפני כשנה‬
‫הופץ העיתון בין המנהלים‪ ,‬תברי הצוות‪,‬‬
‫חברי הדירקטוריון וגורמי חוץ שונים ‪ -‬בהם‬
‫עובדי משרד החינוך‪ ,‬הרווחה‪ ,‬ראשי רשויות‬
‫ומועצות ועוד‪.‬‬
‫לפני כשנה וחצי פתת העיתון מדור חדש‬
‫ "הנהלות" ובמקביל נשלת העיתון לכל‬‫תברי ההנהלה‪ .‬ישירות לבתיהם‪ .‬ניתן היה‬
‫לצפות שבהדרגה יצטרפו חברי הנהלות‬
‫לרשימת הכותבים לעיתון אלא שהדבר לא‬
‫קרה כמעט‪ ...‬ותבל‪,‬‬
‫תבל‪ ,‬משום שבהזדמנויות שונות ורבות‪,‬‬
‫כאשר אנו מדברים על תפיסת העולם של‬
‫התברה למתנ״סים‪ ,‬אנו מציינים את תשי־‬
‫בותה של המנהיגות המקומית במימוש‬
‫הרעיון התברתי של המרכזים הקהילתיים‬
‫בארץ‪ ,‬מדברים על שיתוף תושבים‪ ,‬המשמ־‬
‫עות האידיאולוגית של תפקוד נכון של‬
‫הנהלה ורעיונות נוספים המסתכמים בביס־‬
‫ויים כמו "מעבר ממלכתיות לקהילתיות"‬
‫"מקהל לקהילה" וכוי‪.‬‬
‫מעיון בעיתון במתרסים ניתן ללמוד כי‬
‫רוב הכותבים בו הם תברי מערכת העיתון‪,‬‬
‫אנשי מטה‪ ,‬מנכ״ל התברה‪ ,‬אנשי צוות במתנ־‬
‫"סיס וכמובן מנהלים ורכזים‪.‬‬
‫כאן המקום להדגיש‪ ,‬כי כל אלה תשובים‪,‬‬
‫לגיטימיים וחיוניים למערכת שלנו‪ .‬אלא‬
‫שאין זה מספיק‪ .‬העיתון‪ ,‬כפי שהוא היום‪,‬‬
‫איננו מבטא דיו את המסר האידיאולוגי של‬
‫התבדה‪ ,‬שכן נציגי התושבים‪ ,‬הפעילים בין‬
‫השאר במסגרת ההנהלות‪ ,‬לא באים לידי‬
‫ביטוי בעיתון‪.‬‬
‫כאן גם המקום לשאול ‪ -‬האם מצב זה‬
‫מבטא מציאות מסויימת של מה שקורה‬
‫בעבודה היומיומית‪ ,‬שהרי במובן מםוים‬
‫מהווה העיתון מעין אספקלריה של תברתנו?‬
‫ואולי‪ ,‬יש לשאול אם אנו המנהלים ותברי‬
‫המטה עשינו מספיק כדי לתת לתברי‬
‫ההנהלה את תתושת השייכות למערכת?‬
‫והרי איש לא יתלוק על כך שתברי ההנהלה‬
‫הם תלק מהמערכת‪ .‬אדרבה‪ ,‬אנו מצהירים על‬
‫כך בכל הזדמנות‪ ,‬אך האם אנו גם עושים‬
‫משהו בנדון? ואולי אין הענין מופנם דיו‬
‫בקרבנו?‬
‫ההנהלה‪ ,‬היא אהד הצירים המרכזיים‬
‫במערכת‪ ,‬היא זו שקובעת מדיניות‪ ,‬מקבלת‬
‫התלטות עקרוניות ומעשיות‪ ,‬מתמודדת עם‬
‫הנושאים הכספיים‪" ,‬התמצן״ של המתנ״ס‪...‬‬
‫האם מישהו רואה עקבות לכך בעיתון‬
‫המתנ״םים?‬
‫העובדות שצוינו יכולות להציג שאלות‬
‫בקורתיות נוספות‪ ,‬האם המושג"פקקים קופ­‬
‫צים״ מתייתס רק למצב כספי נתון‪ ,‬או גם‬
‫לשאלות מהותיות כמו אלה שהוצגו עתה?‬
‫מה דעתכם?‬
‫והפעם מקרית־אונו‬
‫בפתת קבלו את פני הבאים בנות תן מכתה‬
‫ו' שמכרו ספר מתכונים ‪" -‬מה מתבשל‬
‫בניר?"‪ ,‬אוסף מתכונים של הקהילה‪ .‬בתצר‬
‫בית־הספר הוקמה קפיטריה למבוגרים‬
‫והזמרת נגה אשד הנעימה בשירתה‪ .‬בפינה‬
‫אחרת בתצר ארגנה המורה לאמנות סדנת‬
‫ציור‪.‬‬
‫תצוגה של החוג לציור)מבוגרים( הרשימה‬
‫את הנוכחים‪ ,‬בחדרים שונים התקיימו פעיל­‬
‫ויות שונות ‪ -‬הצגת תאטרון‪ ,‬שעת ספור‬
‫ושעשועי תאטרון‪.‬‬
‫בפינה אתרת היה בזאר‪ ,‬שכל הכנטותיו‬
‫קודש לרכישת מזגן לתדר ההנצתה המשמש‬
‫את בית־הספר כאולם למפגשי תרבות‪ ,‬קפה־‬
‫תאטרון ועוד‪.‬‬
‫בפינה אתרת בתצר נגנה תזמורת של ילדי‬
‫בית־הםפר‪ ,‬ואת אתה״צ הנפלא הזה טיימו‬
‫שלישיית האדלרים במפוחיות פה כשכל‬
‫הקהל יושב על הדשא‪ .‬המנהלת‪ ,‬דינה שחר‪,‬‬
‫הסגנית מידה‪ ,‬צוות המורות וצבור הפעילים‬‫הגדול ראויים לתשואות על הארגון של יום־‬
‫ניר‪.‬‬
‫פתגם השבוע‪:‬‬
‫גמראדונה!‬
‫יותר טוב להךליק נר מאשר להתלונן על החשך‪.‬‬
‫עלבון השבוע‪:‬‬
‫ הוא יצא לא מזמן לבקר אח כל חבךיו בעיר‪.‬‬‫אני חושב שהוא יחזיר תוך כמה דקות‪...‬‬
‫ביה׳׳ס‬
‫וכך הגיבו הילדים‪:‬‬
‫הקהילתי ״ניד‬
‫בית־הספד הקהילתי"ניד" סיים השנה את‬
‫פרוייקט "סל־תרבות" ביום קהילה רב־‬
‫משתתפים בשעות אחה״צ‪ .‬יום זה תוכנן על־‬
‫ידי ועדת הרפרטואר‪ ,‬ועדת ארועים וועדת‬
‫הכספים‪ .‬בשיתוף עם "אמנות לעם"‪.‬‬
‫זהו‪ ,‬אפשר שוב לצאת ולבלות בערבים ‪ / -‬נסתימה סוף כל סוף‬
‫"מלחמת הכוכבים״‪ / ,‬קךבות נירים התחוללו ‪ -‬להיות או לחדול‪/ ,‬‬
‫מךמה היה שכל כדור האךץ ‪ / -‬הוא כדורגל אחד גדול!‪ /‬לילות אךכים‬
‫של ותור על שינה ‪ /‬וכל זה בגללם ‪ /‬של ״גדולי העולם״ ‪ /‬פלטיני‬
‫לטיגאנה‪ / ...‬או אלקיאר ובוטךגניו‪ ,‬שיפו וקאךקה‪ / ,‬וקולמנס ולעקר‬
‫ושומכר ‪ -‬ברקע‪ / ,‬כי‪ ,‬מי שמע לפני כן ומי ה;ה יודע ‪ /‬על ג׳וזימאר‪ ,‬או‬
‫בורוצ׳אגה‪ / ,‬או אולךטיקויצ׳יאה‪ / ? ..‬שעלו לרגל למכסיקו עם כדור עגול‬
‫‪ /‬כדי לשים רגל זה לזה‪ ,‬בטרם גול‪ / ,‬ממש ״פשיטות רגל׳‪) ,‬״כאטח״ עם‬
‫דמיון( ‪ /‬כשמיד ךצים לשופט לערוף״סימפוזיון" ‪ /‬או שוכבים"כמו מתים"‬
‫אחרי כל מכה ‪ /‬וקמים כמו פנתךם ‪ -‬כשרואים אלונקה‪ / ..‬אכן‪,‬‬
‫"שחקנים׳׳ גדולים ‪ -‬הצגה מבריקה‪) / .‬דרך אגב‪ ,‬נסים‪ ,‬מה החזה‬
‫הדקה?( ‪ /‬ואיך לפני כל בעיטה כל שחקן מאמן ‪ /‬בלבזבז ולמשוך בלי‬
‫בושה את הזמן ‪ /‬ואתה רואה זאת בשדור חי‪) ,‬חצי מת( ‪ -‬וסובל‪ / ,‬שכן‬
‫זוהי הגדולה בהצגות תבל! ‪ /‬אך אף שחקן לא יכול לנפח ת׳אגו ‪ /‬כמו‬
‫אשף הכךרור‪ ,‬כמו אךמנד‪ 1‬דייגו‪ / .‬כי מה שלא יכתבו ועידו עליו ‪ /‬כלם‬
‫מתאבקים בעפר רגליו‪ / .‬כל מסיךה שלו ‪ -‬אין אפס‪ ,‬כל כדור ‪ -‬מאפס‬
‫‪ /‬ולכל המגינים הוא פשוט ״משאיר פס״ ‪ /‬וכמו שהוא משכמו ומטה ‪-‬‬
‫זהו שחקן נשמה‪ / ,‬תךאו את השער שעלה בידו לכבוש‪ / ,‬תךתי משמע‪/,‬‬
‫ואת זה הוא עשה‪ ,‬אומרים חבריו לסגל‪ / ,‬כי ךאה שלא הכל הולך ברגל‪/ ...‬‬
‫אך עם זאת‪ ,‬יכלתו הטובה‪ ,‬היא שהביאה ‪ /‬לאךגנטינה את הגביע‪/ .‬‬
‫ומעבר למלים שנשפכו עליו בסונה ‪ /‬אפשר לסכם את הטוךניר במלה‬
‫אחת ‪-‬‬
‫חידת השבוע‪:‬‬
‫)שבור את הראש(‬
‫הזמרת ליד המכונית מפגינה סמכות!‬
‫"‪ ...‬הרבה לא הייתי בתאטרון‪ ,‬והנה‬
‫בעזרתכם גיליתי שהתאטרון זה דבר מאד‬
‫יפה"‪.‬‬
‫להפוך!!‬
‫‪111111111111.1‬‬
‫יעל שלו‪ ,‬כתה ד' ‪.3‬‬
‫"‪ ...‬אתם עזרתם לי להבין המון דברים‬
‫שקשורים בתאטרון‪ ,‬וגם אמא שלי מאד‬
‫נהנתה"‪.‬‬
‫גם זה קורה!‬
‫שלי אבירם‪ ,‬כתה ד׳ ‪3‬‬
‫‪ ...‬אני ואמי מאד נהנינו‪ .‬זה היה כיף"‪.‬‬
‫עדית בלום‪.‬‬
‫"אני אוהב אתכם מאד שאמרתם‬
‫שצריך להנות מתאטרון‪ .‬נהניתי מכם וגם‬
‫מהילד שצעק ׳טרגדיה' בלי רשות"‪.‬‬
‫הראל‪.‬‬
‫בנק ״יהב״ מחזיר לאשר לוי עבור תשלום יתר לבנק‪.‬‬
‫"התרשמתי מהכל‪ ...‬רציתי להודות‬
‫לכם על המאמץ להגיע ולהופיע‪ ,‬וגם על‬
‫התידון שעשיתם"‪.‬‬
‫יניב מרום‬
‫מסיבת״גן בבי׳׳ם"עאמים"‬
‫בית־הספר הקהילתי "עלומים״ הודה‬
‫לצוות המורים ולצבור ההורים הפעילים‬
‫במסיבת־גן שערך בתודש האתרון‪ .‬בתצר‬
‫בית־הספר על במה מאולתרת ולאור זרקורים‬
‫הופיעו המשורר והפזמונאי יורם טהו״לב‬
‫והזמרת אסתי כץ בתכניתם "הנשיקה‬
‫השניה"‪.‬‬
‫)אוטוריטה(‪:‬‬
‫בהפםקה נהנו ‪ 160‬הנוכתים מתקרובת‬
‫עשירה‪ ,‬ראש המועצה המקומית בירך והודה‬
‫לפעילים על תרומתם לקהילה‪ .‬בתום התלק‬
‫השני הגישו ההורים שי לכל מורה ומורה ‪-‬‬
‫לות בד עם תאים לגידים‪ ,‬נעצים‪ ,‬עפרונות‬
‫ושאר ירקות ‪ -‬עבודת יד שלהם‪ .‬אמנם‬
‫עציץ זה מקובל‪ ,‬אך כאן היה הרבה יותר מזה‪.‬‬
‫*«‪,00‬‬
‫‪l¥ííí:•:•:•:•::::‬‬
‫‪::::::::x::‬‬
‫‪: :‬‬
‫‪: : : : : : : :‬‬
‫^ נ ת היועץ המשפטי‬
‫‪• : ÍÍ5S;Í:;:;Í‬‬
‫‪: :‬‬
‫מי הוא המעבידה‬
‫טיילת נוף‪ :‬ארמון הנציב‬
‫בהמשך לפרסום הקודם בפינה זו שעסק‬
‫בשאלה מי המעביד כאשר עובד מועםק על־‬
‫ידי מעביד א׳ בשעה שנתקבל לעבודה על־ידי‬
‫מעביד ב' להלן פסק דין נוסף העוסק בסוגיה‬
‫מענינת זו‪:‬‬
‫מאת‪ :‬מאיר כהן‬
‫א‪ .‬העובדות‬
‫התובע נשלת על־יד תברת השמירה‬
‫ששכרה את שירותיו לשמור במפעל‪ .‬תברת‬
‫השמירה התתימה את העובד עם קבלתו על‬
‫מסמך שבו הוא מאשר כי "אין בינינו קשר‬
‫עובד־מעביד וכי אני קבלן משנה לכל דבר‬
‫ועניך‪.‬‬
‫טיילת־נוף מרהיבת עין מוקמת בימים אלו‬
‫בארמון הנציב בירושלים‪ .‬הטיילת מדרום‬
‫לעיר העתיקה‪ ,‬על הר נישא בגובה ‪ 822‬מ׳‬
‫מעל פני הים‪ ,‬מהווה נקודת תצפית בולטת‬
‫אל נזפה הקסום של העיר‪.‬‬
‫האתר‪ ,‬ארמון הנציב‪ ,‬קרוי על־שם בית‬
‫הממשל הבריטי ‪ -‬הנציב העליון ‪ -‬אשר‬
‫קבע את משכנו במרומי ההר הצופה אל פני‬
‫העיר וההרים סביב לה‪.‬‬
‫סייר ארתור ווקפ ‪ -‬הנציב העליון ממוצא‬
‫סקוסי היה הנציב הראשון אשר גר בארמון‬
‫)‪ (1938-1931‬לאתר שקודמיו קבעו את‬
‫מעונם באוגוסטה ויקטוריה על הר הצופים‬
‫)סייר הרברט סמואל( ואת״כ בבית"מתניים"‬
‫בקירבת שכונת מאה שערים ובמנזר טנטור‬
‫על אם הדרך לבית לתם‪.‬‬
‫ההר נקשר במקורות היהודיים עם פרשת‬
‫עקידת יצתק וזהו אולי המקום אליו מגיע‬
‫אברהם‪ ,‬נושא עיניו ורואה את הר המוריה‬
‫"וישא אברהם את עיניו וירא את המקום‬
‫מרתוק‪ .‬ויאמר אברהם אל נעריו‪ :‬שבו לכם‬
‫פה עם התמור ואני והנער נלכה עד כה ונשת־‬
‫תווה ונשובה אליכם" )בראשית כ״ד די(‪ .‬לדעת‬
‫תז״ל היו אליעזר וישמעאל ‪ -‬הנערים אשר‬
‫נותרו עם התמור‪ ...‬עד לשובם של אברהם‬
‫ויצתק‪.‬‬
‫עולה הרגל הרוסי ‪ -‬דניאל )‪ (1107‬מספר‬
‫כי זהו"המקום שבו ירד אברהם מעל תמורו‬
‫והשאיר שם את נעריו והלך עם בנו יצתק‬
‫לעקידה"‪ .‬גם הספר העברי "ייתוס האבות‬
‫והנביאים" משנת ‪ 1537‬מאתר כאן את סיפור‬
‫העקידה "ונגד ירושלים‪ ,‬הר גבוה‪ ,‬שם שני‬
‫אילנות‪ ,‬אומרים כי משם ראה אברהם אבינו‬
‫את הר המורייה והולכים שם להשתטת‬
‫ולהתפלל׳‪.‬‬
‫הקראי שמואל בן דוד ביקר באתר בשנת‬
‫‪641‬ו וממשיך את המםורת המקובלת"ועלינו‬
‫על הר גבוה אל המקום אשר אמר אברהם‬
‫אבינו אל נעריו שבו לכם פה‪ ...‬ושם ג׳ אילני‬
‫זיתים ושם מקום מיותד ליהודים להתפלל‬
‫והתפללנו שם כנגד המקדש מרתוק וגם‬
‫קראנו‪" :‬וישא אברהם את עיניר‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬אם נושאים אנו עינינו צפונה נפרשים‬
‫בפנינו ירושלים העתיקה‪ ,‬עיר דוד והר הבית‬
‫הוא הר המורייה משתלבים בפסיפס של תדש‬
‫ וישן שתברו יתדיו‪.‬‬‫על־פי המסורת הנוצרית שכן באתר זה‬
‫בימי בית שני ארמון קיץ לכהן הגדול כייפא‬
‫ולכאן הובא ישו אל מועצת הכהנים בה‬
‫לשרותי שמירה ותקירה פרטיות הוא היה‬
‫"משולב" באתר מהם ולא היה לו כל "עסק"‬
‫משלו‪."...‬‬
‫משקבע בית הדין כי התובע אכן היה עובד‬
‫ולא קבלן עצמאי‪ ,‬היה עליו להמשיך ולקבוע‬
‫מי היה המעביד האם תברת השמירה‬
‫והמפעל במקביל )או כאתד( או שמא התברה‬
‫או שמא המפעל‪.‬‬
‫כזכור‪ ,‬התובע ביקש לקבוע כי המפעל הוא‬
‫מעבידו ולא חברת השמירה‪ .‬מהטעם שהאת־‬
‫רונה רק שמשה כמתווכת‪ ,‬לטענחו‪ .‬בינו לבין‬
‫המפעל‪ .‬בית הדין דתה טענה זו‪.‬‬
‫בית הדין קבע‪ :‬אין זכר בתזכיר ההתאגדות‬
‫של תברת השמירה ל׳׳תיווך בעבודה" כאחת‬
‫ממטרותיה ואף לא הוכת כי התברה פעלה‬
‫כמתווכת בין הזקוקים לעובדים לבין דורשי‬
‫עבודה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬קבע בית הדין‪ ,‬כי התוזה בין תברת‬
‫השמירה למפעל שבמסגרתו הועםק העובד‬
‫על ידי המפעל הוא מהתווים המקובלים‬
‫ביותר במקרים שבהם זקוק מפעל לשרותי‬
‫מפעל אתר‪.‬‬
‫ב‪ .‬התביעה‬
‫העובד תבע מתברת השמירה ומהמפעל‬
‫הפרשי שכר ופיצויי הלנת שכר‪.‬‬
‫‪Wt¡&?-í-\..^^.,‬‬
‫הכניסה אל‬
‫תצר ארמון הנציב‬
‫הותלס למסור את ישו לרומאים‪ ,‬לכן קרוי‬
‫ההר בפי הנוצרים "הר העצה הרעה"‪.‬‬
‫בפי הערבים ‪ -‬המוסלמים ‪ -‬נקרא ההר‬
‫"ג׳בל אל מוכבר׳‪ ,‬מאתר זה נתגלתה ירושלים‬
‫במלוא יופייה לכובשים המוסלמים של א׳׳י‪,‬‬
‫מידי הביזנטים‪ ,‬בראשות הכליף עומר בשנת‬
‫‪ 638‬לספירה‪ .‬שם המקום בערבית ג׳בל אל‬
‫מוכבר‪.‬‬
‫לעשות זאת וכפי שהסתבר אחר־כךטוב עשה‬
‫שסירב‪ ,‬כותות מתטיבת עציוני‪ ,‬שיצאו‬
‫לפעולה‪ ,‬כבשו תתילה כמה עמדות אך‬
‫ההוראה לא להדור לארמון הנציב וסביבתו‬
‫)שסת ארם( היתה בעוכריהם מאתר שזהו‬
‫השטת התיוני השולט על כל אזור הפעולה‪.‬‬
‫הכות נאלץ לסגת תוך שהוא סופג אבידות‪.‬‬
‫הפעולה נכשלה‪.‬‬
‫מערות קבורה רבות‪ ,‬מימי בית שני‪ ,‬נתגלו‬
‫בסביבת הארמון וכן אמת מים מאותם ימים‬
‫תוצה את הרכס‪ .‬אמת המים עוברת במדרון‬
‫הצפוני במנהרה שנשתמרה היטב‪ ,‬אמה זו‬
‫הובילה מימייה מבריכות שלמה‪ ,‬בשיפוע קל‪,‬‬
‫עד הר הבית‪ .‬האמה המשיכה תיפקודה גם‬
‫בתקופות מאותרות ובראשית המאה ה־‪18‬‬
‫הוכנס לאמה צינור תרס‪ ,‬עשוי תוליות‪ .‬כיום‬
‫ניתן להיכנס בפיתתי המנהרה משני צידיה אך‬
‫אין אפשרות לעבור מצד אל צד‪ .‬פתת המנ­‬
‫הרה מדרום מצוי בנ‪.‬צ‪ 71175152 .‬והצפוני‬
‫מצוי בנ‪.‬צ‪.71165156 .‬‬
‫מטה משקיפי האו׳ם‬
‫במזה״ת‬
‫ארמון הנציב שימש את המימשל הבריטי‬
‫עד ‪ .1948‬בתש־׳ת‪ ,‬בימי ההפוגה הראשונה‬
‫במלתמה‪ ,‬הוטכם שארמון הנציב‪ ,‬בו השתכנו‬
‫עתה מפקתי האר׳ם‪ ,‬וכל טביבותיו מרמת‬
‫רתל בדרום‪ ,‬צור באתר במזרת ותלפיות‬
‫במערב‪ ,‬יהיו אזור מפורז‪ ,‬אך הכותות של‬
‫הלגיון הערבי בסיוע כוחות מצריים בלתי‬
‫סדירים של האחים המוסלמים הפרו ההסכם‬
‫וחדרו לאיזור‪.‬‬
‫בלילה שבין ה־‪ 17‬ל־‪ 18‬באוגוסט ‪1949‬‬
‫הותלט לצאת ולשפר את עמדותינו שם‪.‬‬
‫מלכתחילה היה ברור לכולם כי זו תהיה‬
‫פעולה פשוטה ומשה דיין‪ ,‬מפקד ירושלים‬
‫דאז‪ ,‬ביקש מיהושע אריאלי מפקד הגדנ״ע‬
‫)היום פרופסור להסטוריה באוניברסיטה‬
‫העברית( שנעריו יצאו למבצע‪ ,‬אריאלי סירב‬
‫עם סיום מלתמת הקוממיות הוכרז האר­‬
‫מון ואיזורו כאיזור מפורז בין ישראל וירדן ובו‬
‫שוכן הארס‪.‬‬
‫‪ 19‬שנים מאותר יותר‪ ,‬התלה מלתמת‬
‫ששת הימים מאתר זה‪ .‬ביום שני ליו אייר‬
‫תשכ״ז ‪ 5‬ביוני ‪ ,1967‬תדר כת ירדני ממזרח‬
‫והשתלט על שטת הארמון במגמה לפרוץ‬
‫משם אל העיר העיברית‪ .‬השתלטות הירדנים‬
‫על הארמון היתה האות למלתמה בירושלים‪.‬‬
‫גדוד שיריון מתטיבה ‪ 16‬הירושלמית לחם‬
‫בירדנים שהתבססו בארמון והמשיך בכיבוש‬
‫"מוצבי הפעמון״ רמוצב הנקניק" מוצבים ירד־‬
‫ניים אשר סבבו את הארמון‪ .‬בקרבות אלו‬
‫נפלו ‪ 16‬מלותמי התסיבה‪ ,‬לזכרם הוקמה‬
‫מצבה סמוך לשער הכניסה לארמון‪.‬‬
‫בשנת תשל״ב)‪972‬ו( הותל בהקמת שכונת‬
‫ארמון הנציב ‪ -‬היא תלפיות מזרת‪ .‬השכונה‬
‫צופה אל מדבר יהודה‪ ,‬ההרודיון ומול הכפר‬
‫הערבי צור באתר‪.‬‬
‫מטיילת הנוף נשקף נופה של ירושלים ‪-‬‬
‫מהר הזיתים במזרח‪ ,‬דרך נתל קידרון‪ ,‬העיר‬
‫העתיקה‪ ,‬הר ציון ועיר דוד‪ ,‬הר הצופים והעיר‬
‫התדשה ועד למיבנים גבוהי הקומה שניבנו‬
‫בעיר החדשה ושוברים את קו הרקיע במערב‪.‬‬
‫למותר לציין‪ ,‬כי תביעות אלה הן רלבנ־‬
‫טיות רק במקרה שקיימים יתסי עובד ‪-‬‬
‫מעביד‪ .‬קבלן עצמאי לא זכאי לשכר וממילא‬
‫אף לא להפרשי שכר ולא לפיצוי הלנת שכר‪.‬‬
‫ג‪ .‬הטענות‬
‫העובד טען שהוא עובד כמובן וביקש‬
‫לראות בשני המעבידים תברת השמירה‬
‫והמפעל את מעבידו‪.‬‬
‫לתלופין‪ ,‬ביקש העובד לראות במפעל את‬
‫מעבידו באשר לטענתו נוצרו יתסי עבודה‬
‫בינו לבין המפעל ותברת השמירה לא שמשה‬
‫אלא רק כמתווכת בינו לבין המפעל שהע­‬
‫סיקו בפועל‪.‬‬
‫מדובר בתוזה לעסק שירותי שמירה ולאר­‬
‫גונם באמצעות שומרים המועסקים על ידי‬
‫התברה ולא הוכת כי אשר היה בשטת שינה‬
‫את מהות ההתקשרות ויצר יתסי עובד מעביד‬
‫בין המפעל והעובד שהיה אתר מהשומרים‬
‫שנשלת על ידי התברה לביצוע השמירה‪.‬‬
‫בהערת אגב‪ ,‬יודגש גם כי בית הדין ביקר‬
‫בתריפות את תברת השמירה על שהתתימה‬
‫את העובד על קבלה שבה נאמר בין היתר כי‬
‫"קיבלתי‪ ...‬עבור שירותי שמירה שארגנתי‬
‫עבור חברתכם כקבלן משנה‪) "...‬ההדגשה לא‬
‫במקור( מילים אלה הבאות למסור מצב‬
‫עובדתי הן ההיפך המותלט מדברי אמת‬
‫ולמעשה כלל וכלל לא ניסו להביא ראיה לכן‬
‫שאכן התובע "ארגן" שירותי שמירה עבור‬
‫החברה‪ .‬לא ברור רעיונו של מי הביא להכללת‬
‫אותן מילים בקבלה שעליה הותתם העובד‬
‫אך אם היה זה רעיון של בעל מקצוע‪ ,‬הן לא‬
‫רק שהטעה את שולחו‪ ,‬אלא שאף מתעוררת‬
‫בעיה מתתום האתיקה המקצועית"‪.‬‬
‫ד‪ .‬נפסק‬
‫בית הדין היה צריך בראש לכל לקבוע את‬
‫מעמדו של התובע עובד או קבלן עצמאי‪.‬‬
‫בית הדין קובע בצורה בוטה ופסקנית‬
‫ושאינה משתמעת לשני פנים כי‪:‬‬
‫"התשובה לשאלה זאת יכולה להיות רק‬
‫אתת‪ ,‬פשוטה ותד משמעית‪ :‬התובע היה‬
‫בגדר "עובד״ ביחסיו עם הזולת‪ .‬כל תשובה‬
‫אתדת חסרה טעם והיגיון ואין הדבר צריך‬
‫הנמקה‪ .‬מסקנה אתרת תביא לכך שאת‬
‫השמירה במתקן של תע׳׳ש ביצעו מספר‬
‫אנשים‪ ,‬ללא קשר ביניהם‪ ,‬כל אתר מהם‬
‫"עצמאי" )בעל עסק משלו( ואינו סר‬
‫למשמעת הזולת‪ .‬כנגד זה עומדת עובדה‬
‫העולה מכל מערכת העבודות‪ ,‬שהתובע עבד‬
‫בשירות של הזולת‪ ,‬במסגרת מפעל‪ ,‬ובשלב‬
‫זה אין זה תשוב לקבוע‪ ,‬אם אותו מפעל‪ ,‬היה‬
‫מתקן של תע׳׳ש או מפעל אתר‪ .‬תברה‬
‫אכן דברים קשים ותריפים שראוי בהתלט‬
‫ליתן עליהם את הדעת‪ .‬במיותד בהקשר של‬
‫המשמעות והתוקף של תוזים המתיימרים‬
‫לקבוע יתטי קבלן־מזמין בשעה שבפועל‬
‫מתקיימים למעשה יתסי עובד מעביד‪.‬‬
‫‪<ex‬‬
‫״>•••*׳ ־ ׳ * '‬
‫״»‪<•-‬״־ יי"‬
‫מצולם פה‬
‫מכתב שהגיע למערכת‬
‫בתגובה ליעוץ המשפטי‬
‫׳ ‪ < ^ :‬־ < ‪? 7‬‬
‫־׳‪•^:‬יי^־^י^•‬
‫״‪J?; >v‬‬
‫‪6‬‬
‫{? ‪«•4,‬‬
‫‪- 4/ ,‬‬
‫‪c‬‬
‫‪'1‬‬
‫»‪-‬‬
‫< ‪.‬‬
‫*י*‬
‫׳‪s‬‬
‫‪N‬־‬
‫׳יי?‬
‫* ‪^ h ^ J‬‬
‫ו‪ .‬״‬
‫‪v‬‬
‫‪"i‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫בקצרה‬
‫ידיעות‬
‫בימים אלה הותל בביצוע סקר מקיף ראשון לאיתור וסיווג תוכניות ‪ -‬כתובות‪,‬‬
‫אורקוליות )כולל סרטי קולנוע וטלוויזיה(‪ ,‬דרמתיות‪ ,‬הפעלה תברתית‪ ,‬אמנוית ומשח־‬
‫קית ואחרות ‪ -‬הניגעות במימדים השונים של נושאי הדמוקרטיה‪ .‬דגש מיותד יושם על‬
‫סוגיות עליונות החוק‪ ,‬שוויון בתרויות יסוד‪ ,‬יתסים תקינים בין קבוצות חברתיות‬
‫וסובלנות הדדית‪.‬‬
‫מתוך הערכה על קיום תוכניות רבות שאין יודעים עליהן מספיק‪ ,‬הסקר מיועד‬
‫לאפשר למעוניינים גישה נותה יותר לתומר זה‪ ,‬וכן ייזום‪ ,‬טיפות וביצוע מפעלים‬
‫לקידום הדמוקרטיה בישראל‪.‬‬
‫המידע שייאסף יועמד לרשות המשתתפים בסקר ואתרים‪ .‬נשקלת גם האפשרות‬
‫לפרסם מדריך מסווג לתכניות אלה‪.‬‬
‫נודה לכל מי שיעביר אלינו כל מידע על התכניות המבוקשות‪ ,‬וכן אם תפנו אותנו‬
‫למקורות מידע נוספים‪ .‬כמו־כן‪ ,‬נהיה אסירי תודה על כל דוגמה של חומר הנמצא‬
‫ברשותכם‪.‬‬
‫את הפרוייקט מנהל דרי דב שנער‪.‬‬
‫הכתובח להעברח חומר בנושא החברה למחנ״סים‪ ,‬רח' הגידם ‪2‬ו‪ ,‬ירושלים‪ .‬טלפון‪:‬‬
‫‪.02-234464-5‬‬
‫‪It‬‬
‫‪T‬‬
‫•ונקיי•‪so-‬‬
‫ג»ת ווסגי לענידה סוציאלית‬
‫ע״» נאול ברויאלד‬
‫גית חספי לחינוך‬
‫תמית »׳׳» ד״י •וסף י‪» .‬ווורץ‬
‫להכשרת מנחלים וסגל בכיר‬
‫למרכזי• קחילתיימ‬
‫‪ETZ:‬‬
‫מהקר איסטרטגיות ניהו־‬
‫ליות בהברה למתנ״סים‬
‫סקר תכניות בנושאי דמוקרטיה‬
‫וזאועיברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪ rw‬מה? מתי?‬
‫להכשרת סגל בכיר‬
‫במסגרת תכנית המתקר המופעלת על־ידי‬
‫התכנית להכשרת מנהלים וסגל בכיר במרכ­‬
‫זים קהילתיים ע״ש שוורץ הותל עתה בפרו­‬
‫ייקט של איסוף נתונים על התהליך‬
‫האיסטרטגי בתברה למתנ״סים מראשית‬
‫דרכה‪.‬‬
‫הפרוייקט נערך על־ידי ד״ר הלל שמיד‬
‫מבית־הטפר לעבודה טוציאלית ומר יצחק רם‬
‫המשמש כרכז האקדמי של המתקר‪ .‬מטרות‬
‫המתקר הן לבתו! באופן אמפירי את התהליך‬
‫האיסטרטגי של ההברה במטרה לאפשר לה‬
‫לבחון את דרכה בעבר‪ ,‬ולהפיק הלקתים‬
‫המתאימים לקראת פעילותה בעתיד וזאת על‬
‫רקע התמורות המתרתשות בסביבה התבר־‬
‫תית‪ ,‬הכלכלית והפוליטית במסגרתה ההברה‬
‫פועלת‪.‬‬
‫המתקר מתבסס בעיקר על ניתות תוכן של‬
‫מסמכים‪ ,‬תעודות‪ ,‬תיקי ארכיב ורישומים‬
‫אתרים המאפשרים לימוד מקיף ויסודי של‬
‫הנושא‪ .‬בנוסף לכך ייפגשו החוקרים עם בעלי‬
‫תפקידים בעבר ובהווה כדי להשלים את‬
‫מסכת הנתונים הנדרשים להסקה‪ ,‬לניתות‬
‫וללמידה‪.‬‬
‫אבקשכם לסייע לתוקרים בקידום נושאי‬
‫המתקר שפירותיו יועמדו לרשות התברה‪.‬‬
‫לתכניות הגיל ה ר ן‬
‫שאול לילך‬
‫!משכת ההרשמה ללמוד׳ תעודה בשנת תשמ״ז‬
‫תנאי קבלה‪ :‬בעלי תואר ג א ‪ .‬ונסיון קודם בעבודה בתחום קרוב‪.‬‬
‫מ ש ן ה ל י מ ו ד י • ‪ :‬שנה אקדמית אחת‪.‬‬
‫קיימת אפשרות לקבל זיכויים אקדמיים למעוניינים להשתלב‬
‫בלימודי מוסמך בעבודה סוציאלית או בחינוך‪.‬‬
‫סיוע לסטודנטים בשכר לימוד ובמילגת קיום יינתן בתנאים‬
‫מוגדרים•‬
‫נרטיס בכתב או טלפונית אפשר לקבל במזכירות תכנית עווורץ‪ ,‬האוניבר­‬
‫•‬
‫סיטה העברית‪ ,‬חר־הצופים‪ ,‬ביה״ס לעבודה סוציאלית חדר ‪ ,532 530‬טל‪.‬‬
‫‪»821$4/$‬־‪«2000» ,02‬־‪.02-«0172 ,02‬‬
‫׳‬
‫| דרושי•!‬
‫מזכ׳׳ל התאגדות המרכזים הקהילתיים‬
‫התבדה למתנ״סים מתפשת‪ ,‬בתצי משרה‪ ,‬עובד אשר ישמש כמזכ״ל התאגדות‬
‫המרכזים הקהילתיים‪.‬‬
‫עיקר העבודה ‪ -‬קשר עם הארגונים‪ ,‬הפעלת ועדות וארגון ימי עיון בשם‬
‫ההתאגדות‪ ,‬יתד עם הארגונים השותפים בהתאגדות‪.‬‬
‫הכפיפות היא לירר ההתאגדות‪.‬‬
‫עובדי התברה המעוניינים בתפקיד יפנו אל שאול לילך תוך תודש ימים‪.‬‬
‫לקרית משה‪ ,‬רחובות וכפר גבירול‬
‫למתנ״סים קרית־משה וכפר גבירול דרושים לשנת הפעילות ‪ 86/87‬ולמפעלי קיץ‪:‬‬
‫מדריכים לחוגים הבאים‪:‬‬
‫אומנות‪ :‬קרמיקה‪ ,‬מלאכת יד‪ ,‬ציור‪ ,‬צילום‪ ,‬הטרטה‪ ,‬דרמה‪.‬‬
‫מחול‪ :‬בלט וריקודי עם‪.‬‬
‫ספורט‪ :‬תדר כושר‪ ,‬טניס שלתן‪ ,‬כדורסל‪ ,‬התעמלות לגברים‪ ,‬גלגליות‪.‬‬
‫מורים‪ :‬מתמטיקה‪ ,‬אנגלית‪ ,‬הבנת הנקרא‪ ,‬מתשבים‪.‬‬
‫מדריכים תבדתיים‪ :‬למפעלי קיץ וקייטנות‪.‬‬
‫מטפלות ותונכזת‪ :‬לתוכניות לגיל הרך ולגילאי א־ג‪.‬‬
‫מורות מסייעות‪ :‬לילדים גילאי א־ג‪.‬‬
‫רכז‪/‬מדריך בכיר‪ :‬להפעלת תנועת נוער‪.‬‬
‫המעונינים יפנו טלפונית למתרס קרית־משה טל‪8 .‬ו‪4658‬־‪.08‬‬
‫ברכות‬
‫ואיחורים‬
‫ליום הולדתם )הודש‬
‫יולי(‬
‫פנינה גוטמן‪ ,‬מתנ׳׳ס פרדס כץ‬
‫יצחק אדרי‪ ,‬מתנ״ס אור עקיבא‬
‫דני אדרעי‪ ,‬מתרס מעלה אדומים‬
‫סמי בן יעיש‪ ,‬מתרס שדרות‬
‫אשר וחניש‪ ,‬מתנ״ס כפר תבור‬
‫יונתן זנטון‪ ,‬החברה ירושלים‬
‫מנתם ליבוביץ‬
‫צבי סלונים‬
‫אשר רוזנטל‪ ,‬מתנ״ס גוננים ירושלים‬
‫דוד שלומי‪ ,‬שלית באוסטריה‬
‫עמום רון‪ ,‬החברה ירושלים‬
‫דוד אפשטין‪ ,‬החברה ירושלים‬
‫אשר קורםיה‪ ,‬בית פאני קפלן‬
‫לתיים סודרו להולדת הנכד‬
‫לסימונה אבוקסיס‪ ,‬מתנ״ס שדרות‪ ,‬ולמש­‬
‫פחתה‪ ,‬להולדת הבן‪.‬‬
‫לדליה גמליאל‪ ,‬מתנ״ס גוש עציון‪ ,‬ולמש־‬
‫פתתה‪ ,‬להולדת הבת‪.‬‬
‫‪15.7.86‬‬
‫‪20.7.86‬‬
‫‪21.7.86‬‬
‫‪22.7.86‬‬
‫‪23.7.86‬‬
‫‪22-23.7.86‬‬
‫‪27.7.86‬‬
‫‪28.7.86‬‬
‫‪29-30.7.86‬‬
‫‪31.7.86‬‬
‫‪3.8.86‬‬
‫‪4.8.86‬‬
‫‪4 - 5.8.86‬‬
‫‪5- 6.8.86‬‬
‫‪6.8.86‬‬
‫‪10.8.86‬‬
‫‪11.8.86‬‬
‫‪12.8.86‬‬
‫‪13.8.86‬‬
‫סיור המנכ׳׳ל באזור הדרכתו של עמום רון)חיפה(‬
‫סיור המנכ׳׳ל באזור הדרכתו של ירון םוקולוב )ת״א והשרון(‬
‫ועדת בחירה‬
‫ועדת כת אדם‬
‫ועדת הפסקות עבודה‬
‫סיור עם זאב רפואה‪ ,‬מנהל רשות התברות‬
‫תכנוךתקצוב ‪ -‬השתלמות ארצית‬
‫כנם מתוז ירושלים‬
‫כנסים מתוזיים‬
‫השתלמות בנושא שיווק ‪ -‬מתוז תיפה‬
‫כנס מתוז ת׳׳א והשרון‬
‫סיור המנכ׳׳ל באזורו של משה ארי)צפון(‬
‫ועדת תנאי שירות‬
‫ועדת כספים‬
‫פסטיבל ערד‬
‫השתלמות מנהלים תדשים‬
‫ועדת הפסקות עבודה‬
‫ועדת בהירה‬
‫צוות הדרכה‬
‫סיור המנכ״ל באזור הדרכתו של עמוס רון)חיפה(‬
‫ועדת כח אדם‬
‫סיור המנכ׳׳ל באזור הדרכתו של ירון סוקולוב )ת״א והשרון(‬
‫סגל א׳‬
‫הבעת תודה למתנ״ס הרובע היהודי‬
‫בימים ב' ג׳ ‪ 19-20.4.86‬התקיים טיול לקשישים בירושלים‪ ,‬הטיול תואם בעזרת‬
‫מתנ״ם הרובע‪.‬‬
‫ברצוני לציין את ההנאה המרובה שהיתה מנת תלקם של המטיילים‪ ,‬אשר לא‬
‫פסקו מלהזכיר את הארגון הנפלא והיחס התם והלבבי לו זכו‪.‬‬
‫רואה אני תובה נעימה להודות לך‪ ,‬ולצוותך‪ ,‬ולכל אותם גורמים אשר שיתפו‬
‫פעולה להצלתת הטיול‪.‬‬
‫נשמת להמשיך ולשתף פעולה גם בהמשך!‬
‫בתודה וברכה‬
‫מנהל המתנ״ס ביסוד המעלה‬
‫תוכנית השתלמות‬
‫והשלמת ב‪.‬א‪.‬‬
‫הופעה בעיר הנוער‬
‫בתל־מונד‬
‫עובדים במתנ׳׳סים‪ ,‬בעלי תואר ב‪.‬א‪,.‬‬
‫חלקי‪ ,‬המעוניינים להשלים לימודיהם ולהכ־‬
‫שיר עצמם לניהול‪ ,‬ואשר סיימו שנת לימודים‬
‫אקדמית אתת לפתות ‪ -‬יפנו עד לתאריך‬
‫‪.9.86‬ו לעליזה אילון‪ ,‬התברה למתנ״סים‪ ,‬רת׳‬
‫הגידם ‪2‬ו‪ ,‬ירושלים טלפונים‪5 :‬־‪2344664‬־‪.02‬‬
‫במסגרת אירועי עיר הנוער בתל־מונד‪,‬‬
‫אשר יתקיימו בסוף הודש אוגוסט‪ ,‬ישמח‬
‫מתנ״ס תל־מונד לאדה להופעות להקות צעי־‬
‫דים ונועד בתחומי הזמר‪ ,‬הנגינה והבידוד‪.‬‬
‫המתנ״ס ישתתף בהוצאות הנסיעה של‬
‫הלהקות‪ .‬ארות בכיף מובטת!‬
‫המעונינים יפנו אל מיקי בן דוד או לאלי‬
‫במתנ״ט תל־מונד ‪63515‬־‪.052‬‬
‫״צפוד״‬
‫שיר״‬
‫ערב המתנ״סים‬
‫בפםסיבל הזמר‬
‫העברי בערל‬
‫‪4-5.8.86‬‬
‫לראש עירית לוד‬
‫מר מקסים לוי‬
‫משתתפים באבלך הכבד‬
‫במות אביך‬
‫משה לוי ז״ל‬
‫מנהל לטכנודע‪ ,‬סניף גבעת אולגה‬
‫הכישורים הדרושים‪:‬‬
‫ו‪ .‬תואר שני מדעי הטבע‬
‫‪ .2‬נסיון בארגון וניהול‬
‫המעונינים יפנו לאריק קורן‬
‫מנהל המתרס גבעת אולגה ‪ -‬תדרה‬
‫טל‪063-30825 ,35340 :‬‬
‫לאירית קראוס‬
‫תנחומינו על מותו של‬
‫בעלך איציק ז״ל‬
‫איש רשות הטפורט‬
‫תבר ורע‪.‬‬
‫נינו רתמים‬
‫לדני אדרעי‬
‫מנהל המתנ״ס‬
‫במעלה אדומים ‪.‬‬
‫השתתפותנו באבלך‬
‫עם מות‬
‫אביך ז׳׳ל‬
‫•‪Joanna‬‬
‫יי• י״ ‪-‬־־•‬
‫•‪ 'fx‬־><־‬
‫‪(•-.‬יייי^י••‪^:‬׳׳*׳‬
‫׳«‪<:‬‬
‫דודשון החברה רמו־כז• תרבות‬
‫וספורט )לנוער ולמבוגר׳•( בע״מ‬
‫עורכת‪ :‬אלישבע מאי‬
‫עודך משנה‪ :‬זאביק זהבי‬
‫המערכת‪ :‬יוסי בנבנישתי‪,‬‬
‫מאיר כהן‪ ,‬אשר לוי‬
‫המען‪:‬‬
‫גבעת ג׳וינט‪ ,‬ירושלים ‪91034‬‬
‫טלפון‪661261-2-3 :‬‬
‫עיצוב‪ • ,‬ד ר ועימוד‪:‬‬
‫סטודיו א^רת‪02-522145 ,‬‬
‫דפוס‪ :‬ג׳רוסלם פוסט‪ ,‬ירושלים‬