‫העלון לתלמידי ישיבת "כרם ביבנה" המשרתים בצה"ל‬ ‫א‬ ‫יך אפשר שלא לדבר על בית המקדש בעלון של חודש אב?‬ ‫גליון ‪114‬‬ ‫בימים אלו‪ ,‬מקובל ללמוד את הלכות בית הבחירה לרמב"ם‪ .‬מרן רה"י‬ ‫אמר כי ימים אלו מסוגלים לחיבור גדול עם הקב"ה‪.‬‬ ‫אב‬ ‫בשבת פרשת פינחס‪ ,‬הרב קלמן בר שליט"א העביר שיחה בסעודה‬ ‫שלישית‪ .‬הרב הציג מבט שונה מהמקובל על ימים אלו‪:‬‬ ‫כידוע‪ ,‬וכפי שכתבו הפוסקים‪ ,‬ראוי בימים אלו להתאבל הרבה על בית‬ ‫המקדש‪ ,‬להשתדל לומר תיקון חצות ונוהגים מנהגי אבלות‪ .‬כידוע‪ ,‬בית‬ ‫המקדש הראשון נחרב בגלל ג' העבירות החמורות‪ ,‬והשני בגלל שנאת‬ ‫חינם‪ .‬ועוד אמרו חז"ל‪ ,‬שנחרב משום שלא בירכו בתורה תחילה‪.‬‬ ‫נשאלת שאלה על היסטוריית עם ישראל בגלות‪ .‬אנו כיהודים מאמינים‬ ‫בני מאמינים‪ ,‬בני תורה‪ ,‬מקדשי שם ה׳ בצבא‪ ,‬צריכים להאמין ולבטוח‬ ‫כי כל מעשי הקב"ה בעולם הוא לטובת בנו בכורו ישראל‪ .‬אם כן‪ ,‬מדוע‬ ‫הקב"ה החריב את בית המקדש‪ ,‬מקום השראת השכינה‪ ,‬המקום‬ ‫הקדוש בעולם? וכי זה טוב?‬ ‫כן! אנו צריכים וחייבים להאמין שהדבר הוא טוב‪ .‬עם ישראל הגיע‬ ‫ֹאמר ה' ָשׂ ַב ְע ִתּי עֹלוֹת‬ ‫יכם י ַ‬ ‫למצב שבו אומר הקב"ה‪ָ " :‬ל ָמּה ִלּי רֹב ִז ְב ֵח ֶ‬ ‫תּוּדים לֹא ָח ָפ ְצ ִתּי" )ישעיה א‪,‬‬ ‫וּכ ָב ִשׂים וְ ַע ִ‬ ‫יאים וְ ַדם ָפּ ִרים ְ‬ ‫ילים וְ ֵח ֶלב ְמ ִר ִ‬ ‫ֵא ִ‬ ‫יא(‪.‬‬ ‫התשע"ג‬ ‫‪‬‬ ‫הרב אפרים רובינשטיין‬ ‫הלכות עירוב ‪ -‬ד'‬ ‫וורט כיס‬ ‫מחשבות של קדושה‬ ‫סימן זיהוי‬ ‫אלמוג כהן‬ ‫ובחרת בחיים‬ ‫חידות בתנ"ך‬ ‫הכר את המבקר‬ ‫עדכונים וחידושים‬ ‫‪‬‬ ‫עם ישראל הגיע למצב שחשבו שבית המקדש יפתור את כל הבעיות‪,‬‬ ‫ואין צורך בעבודה עצמית‪ .‬אם יקריבו קרבנות יצאו ידי חובת כפרה‪.‬‬ ‫לכן הקב"ה עשה בעצם טובה לעם ישראל‪ .‬בצער רב‪ ,‬הוא "שפך את‬ ‫חמתו על עצים ואבנים"‪ ,‬בכדי להחזירו לדרך הישרה והטובה‪ .‬הקב"ה‬ ‫הוא תכלית הטוב להיטיב‪.‬‬ ‫יוסף חלמיש‬ ‫אליצור קלנר‬ ‫שלום חיון‬ ‫איתיאל סופר‬ ‫כך מובנת בקשתו של ריב"ז מהקיסר "תן לי יבנה וחכמיה" )גיטין נו‬ ‫ע"ב(‪ .‬ומדוע לא ביקש את ירושלים ובית המקדש? ריב"ז ידע‪ ,‬שעם‬ ‫העלון יוצא לאור ע"י‬ ‫ישראל צריך לחזור ולעבוד על עצמו‪ ,‬להפסיק לסמוך על הכהן הגדול‬ ‫ביום הכיפורים‪ .‬דווקא ביבנה‪ ,‬מרגלא בפומייהו דרבנן‪" :‬אני ברייה‬ ‫וחברי בריה" )ברכות יז ע"א(‪ .‬שם ידעו שלכל אחד יש ערך ועבודה‬ ‫עצמית‪ ,‬ואין "לסמוך" על המקדש שיכפר‪ ,‬או על הרב שיתפלל ו"יעשה‬ ‫את העבודה"‪...‬‬ ‫מערכת זמורות‪:‬‬ ‫ישיבת כרם ביבנה‬ ‫ד‪.‬נ‪ .‬אבטח ‪79855‬‬ ‫נשתדל‪ ,‬בפרט בימים אלו‪ ,‬לתקן את החטא ע"י עבודה אישית של כל אחד ואחד‪ ,‬ומתוך כך נהיה ראויים‬ ‫לבניין בית המקדש ולגאולה השלמה‪ ,‬במהרה בימינו אמן!‬ ‫הלכות עירוב ‪ -‬חלק ד'‬ ‫הרב אפרים רובינשטיין שליט"א‬ ‫הרשויות המצויות בצה"ל‬ ‫אהל הוא רשות היחיד כל זמן שהיריעות מורדות‪ ,‬כיוון שדופנותיו בגודל ‪ 4X4‬טפחים בגובה ‪10‬‬ ‫טפחים‪.‬‬ ‫אך יש בעיה עם הפתח‪ ,‬הדופן הרביעית מורמת ויש רק ‪ 3‬מחיצות‪ ,‬לכן לכתחילה יש לסדר צורת‬ ‫פתח בכניסה לאהל‪ ,‬אבל במידה ולא עשו את זה‪ ,‬יש פוסקים שהתירו כשמגלגלים היריעה כלפי‬ ‫מעלה שגם זה נחשב לצורת פתח‪.‬‬ ‫כשהיריעות מורמות אין לאהל מחיצות‪ .‬לכן‪ ,‬הטוב ביותר לסדר צורת פתח על העמודים שבשולי‬ ‫האהל‪.‬‬ ‫מגדל שמירה על פי רוב הוא רה''י אבל המדרגות המובילות אליו עד גובה ‪ 80‬ס''מ דינם כרשות‬ ‫בה הן נמצאות‪ .‬מעל גובה זה דינן כשל מקום פטור‪ .‬לכן‪ ,‬אם יש צורך להכניס חפץ כלשהו‬ ‫למגדל‪ ,‬ניתן ללכת פחות פחות מ‪ 4-‬אמות או לאחוז את החפץ בשינוי ולהניחו על מדרגה הגבוהה‬ ‫מ‪ 80-‬ס''מ‪.‬‬ ‫חייל שנצרך לירוק באמצע שמירה בשבת – יצא למדרגות ומשם ירוק לכרמלית‪.‬‬ ‫אסור להשתמש בדבר שהוצא באיסור אא"כ הוציאו בשוגג ובאיסור דרבנן‪ ,‬אבל אם הביאו‬ ‫לעמדת השמירה אוכל באיסורי דאורייתא כגון בנסיעה ברכב לצורך השמירה ואין אפשרות אחרת‬ ‫מותר לאכול וגם מותר להביא כיון שזה צורך השמירה‪ ,‬שכן חייל רעב לא שומר כראוי‪ .‬אך‬ ‫לכתחילה יש למנוע את הצורך ולקחת אוכל מבעוד יום גם אם בזה יתמעט עונג שבת )האוכל‬ ‫קר(‪.‬‬ ‫תוכו של רכב סיור וכן של רכב משוריין הוא רשות היחיד‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬כבש היוצא מרכב משוריין נחשב לכרמלית‪ .‬לכן‪ ,‬עדיף שלא להוציא חפצים מהרכב‬ ‫לכבש‪ ,‬אך אם יש צורך לאכול מחוץ לרכב וכדומה יוציאו באחת מן הדרכים שבהן מותר להוציא‬ ‫לכרמלית‪.‬‬ ‫טנק הוא רשות היחיד‪ ,‬חוץ מחלק הקנה שבולט מעבר לבסיס הטנק שנחשב מקום פטור‪ .‬לכן‪,‬‬ ‫אם צריך להעביר משהו מהטנק לכרמלית אפשר לשים על החלק הבולט ואז להוריד‪.‬‬ ‫אם אין אפשרות ללכת לבית הכנסת ללא נשק או פלאפון עדיף להתפלל ביחידות ולא‬ ‫לטלטל בכרמלית אפילו בשינוי‪ .‬אבל לצורך שמיעת פרשת זכור שהיא מדאורייתא‪ ,‬יש מקום‬ ‫להקל לטלטל בשינוי‪ ,‬כגון‪ :‬פלאפון בתוך הגרב או בכובע‪ ,‬או נשק על הראש‪ ,‬ואז ממילא יש כאן‬ ‫תרי דרבנן‪ .‬אם חייל חש שההליכה לבית הכנסת חיונית לצורך שמירת קשר עם רבש"ע‪ ,‬וממילא‬ ‫שמירה על המוטיבציה הנדרשת מחייל – ניתן ג"כ להקל בשינוי‪ .‬יש פוסקים שמחשיבים נשק‬ ‫לתכשיט וממילא מתירים לטלטלו בכרמלית וכו'‪ ,‬אך אין לסמוך על דעה זו כיוון שהדבר נתון‬ ‫במחלוקת במשנה )שבת פ"ו מ"ד( בין חכמים לר' אליעזר וכמובן הלכה כחכמים שאומרים‬ ‫שהנשק הוא גנאי ולא תכשיט‪.‬‬ ‫למרות שנשק הוא מוקצה מסוג כלי שמלאכתו לאיסור‪ ,‬אין איסור בנשיאתו לצורך הרתעה‬ ‫וכדומה כיוון שמותר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו או מקומו‪.‬‬ ‫עירובי תחומין‬ ‫יעי''‬ ‫ֵצא ִאישׁ ִמ ְמּקֹמוֹ ַבּיּוֹם ַה ְשּׁ ִב ִ‬ ‫הסמיכו חכמים את דבריהם על הפסוק '' ְשׁבוּ ִאישׁ ַתּ ְח ָתּיו אַל י ֵ‬ ‫)שמות טז‪ ,‬כט( ותיקנו שתחום שבת הוא ‪ 2000‬אמה‪ ,‬כמו מגרשי הלויים בעריהם‪.‬‬ ‫אדם ששובת בעיר‪ְ ,‬מרבע את העיר לפי הצפון‪ ,‬וכל זה נחשב כד' אמות‪ .‬מצלע הריבוע והלאה יש‬ ‫לו אלפיים אמה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם הולך באלכסון לכוון קרן הריבוע – יש לו כ‪ 2800-‬אמה‪ .‬אדם‬ ‫ששובת בשדה‪ ,‬יכול ללכת ‪ 2000‬אמה לכל רוח‪ ,‬ו‪ 2800-‬אמה לקרנות )צפון‪-‬מזרח‪ ,‬דרום‪-‬מערב‬ ‫וכו'(‪ .‬ויש מקלים‪ ,‬שירבע כפי רצונו‪ ,‬אפילו לא לפי הצפון‪ ,‬ובלבד שיהא עקבי בריבועו‪ ,‬ולא ישנה‬ ‫בכל פעם את כיוון הריבוע‪ .‬והגרש"ז אויערבאך הורה להקל לחיילים בשעת הצורך‪.‬‬ ‫כיון שאיסור יציאה מתחום שבת זה איסור מדרבנן‪ ,‬הפה שאסר הא הפה שהתיר – תיקנו חז"ל‬ ‫שאדם יכול לקבוע את מקום שביתתו ע"י שימת אוכל בשיעור המספיק לשתי סעודות או אוכל‬ ‫הראוי ללפת בו את הפת שתי סעודות אע"פ שאינו נמצא שם בכניסת שבת ולהחשיב את מקום‬ ‫האוכל כמקום שביתתו‪ .‬לכן‪ ,‬אדם שרוצה ללכת יותר מ‪ 2000-‬אמה עליו לעשות עירובי תחומין‬ ‫מבעוד יום וכך יוכל להכפיל את המרחק שאליו יוכל ללכת בשבת לכוון מסוים כי העביר את‬ ‫מקומו העיקרי לקצה מקום שביתתו‪.‬‬ ‫כששם את העירוב מברך "אשר קידשנו‪ ...‬על עירוב תחומין" ואומר "בזה העירוב יהא מותר לי‬ ‫)ולכל מי שעושה בשבילו את העירוב( ללכת בשבת זו אלפיים אמה לכל רוח"‪.‬‬ ‫אם רוצים לעשות עירוב לכמה אנשים יש לשים כנגד כל אחד מזון שתי סעודות ולהודיע להם‬ ‫לפני כניסת השבת כדי שיתנו דעתם לשבות במקום העירוב‪.‬‬ ‫מי‪-‬מלח )בכמות מלח גדולה!( – ברביעית מהם ניתן ללפת את הפת שתי סעודות‪ .‬בבקבוק ‪1.5‬‬ ‫ליטר יש ‪ 18‬רביעיות לשיטת הגר"ע יוסף )רביעית = ‪ 81‬גרם(‪ ,‬ולחזון‪-‬איש )רביעית = ‪ 150‬מ"ל( יש‬ ‫‪ 10‬רביעיות‪ .‬יש לשים מלח מכמות שיהיה ראוי ללפת במים את הפת ויש מוסיפים גם שמן‪.‬‬ ‫אפשרות זו יעילה מאד כאשר יש צורך לערב לקבוצה‪.‬‬ ‫מומלץ להשתמש בחומרים שלא מתקלקלים כדי שהעירוב ישמש לשבתות רבות‪.‬‬ ‫אם לאדם יש שני מקומות מרוחקים שאליהם הוא עשוי ללכת בשבת‪ ,‬הוא יכול לעשות שני‬ ‫עירובין ולהתנות שמקום שביתתו יהיה בכיוון שאיליו יהיה צריך ללכת‪ .‬יש להדגיש ששני‬ ‫העירובין אינם יכולים להועיל לאותה השבת ביחד אלא העירוב שלכיוונו הלך הוא מקום‬ ‫שביתתו היחידי באותה השבת והשני בטל‪.‬‬ ‫מקום מוקף נחשב לד' אמות רק אם בכניסת שבת האדם נמצא בתוכו‪ ,‬אך במקרה בו עירוב‬ ‫התחומין מאפשר להגיע לתוך יישוב אין היישוב נחשב לד' אמות‪ .‬חייל שנעזר בעירוב תחומין‬ ‫ורצונו לחזור למקום בו שהה בערב שבת‪ ,‬נחלקו השו"ע והרמ"א אם העיר שממנה יצא נחשבת לו‬ ‫לד' אמות גם כשחוזר אליה – השו"ע סובר שכוון שמקום שביתתו הוא במקום העירוב אינו נחשב‬ ‫מבני העיר שנחשבת להם לד' אמות‪ ,‬לעומתו הרמ"א סובר שכיוון שלן בעיר בשבת נחשב לבן‪-‬‬ ‫העיר לענין זה‪.‬‬ ‫לפי השו"ע‪ ,‬מותר לעשות עירוב תחומין לצורך מצווה בלבד‪ ,‬והרמ''א מתיר גם לצורך טיול‪.‬‬ ‫פרשת דברים‬ ‫פרשת ואתחנן‬ ‫ַח ֵרם ֶאת ָכּל ִעיר ְמ ִתם )ב'‪ ,‬ל"ד(‬ ‫ַונּ ֲ‬ ‫באחד ממכתביו כותב האבן עזרא "אין בין‬ ‫החיים למתים אלא בנקודה‪ ,‬וסימנך החיים‬ ‫עומדים והמתים שוכבים"‪.‬‬ ‫והדברים מופלאים‪ ,‬ופירשו שזו כוונתו‪ :‬יש‬ ‫חילוק במילה "מתים" כיצד מנוקדת האות מ'‪.‬‬ ‫אם שתי נקודות עומדות דהיינו שוא‪,‬‬ ‫משמעותה אנשים חיים‪ .‬ואם הנקודות‬ ‫שוכבות‪ ,‬היינו צירי משמעותה למי שנפטר מן‬ ‫העולם‪ .‬וזהו שהחיים עומדים והמתים‬ ‫שוכבים‪.‬‬ ‫יכם‬ ‫אַתּם ַה ְדּ ֵב ִקים ַבּה' ֱאל ֵֹק ֶ‬ ‫וְ ֶ‬ ‫ֻלּ ֶכם ַהיּוֹם )ד'‪ ,‬ד'(‪.‬‬ ‫ַחיִּ ים כּ ְ‬ ‫בקריאת שמע יש רמ"ח מילים‪ ,‬והם נותנים‬ ‫כח חיים לכל רמ"ח האברים‪ ,‬אך באמת יש‬ ‫בקריאת שמע רק רמ"ז מילים‪ ,‬ועל כן אנו‬ ‫מחברים את המלה "אמת" לה' אלוקיכם‪,‬‬ ‫להשלים מניין הרמ"ח‪.‬‬ ‫וזהו הרמז בכתוב ‪" -‬ואתם"‪ ,‬אותיות המילה‬ ‫אמת‪" ,‬הדבקים בה' אלוקיכם"‪ ,‬אם תדביקו‬ ‫אמת לה' אלוקיכם ‪ -‬אז חיים כולכם‪.‬‬ ‫וורט כיס‬ ‫פרשת עקב‬ ‫פרשת ראה‬ ‫יך‬ ‫וְ ָהיָה ִאם ָשׁכ ַֹח ִתּ ְשׁ ַכּח ֶאת ה' ֱאל ֶֹק ָ‬ ‫)ח'‪ ,‬י"ט(‬ ‫כשראה ר' משה מקוברין אחד מחסידיו‬ ‫במרה שחורה‪ ,‬א"ל‪ :‬אין "והיה" אלא לשון‬ ‫שמחה‪ ,‬והיה אם שכח ‪ -‬כשתשכח את‬ ‫השמחה‪ ,‬אז התוצאה תהיה ‪ -‬תשכח את‬ ‫ה' אלוהיך‪ ,‬גם הקב"ה יישכח ממך‪ ,‬שכן‬ ‫העצבות מביאה לידי יאוש‪ ,‬והיאוש לידי‬ ‫כפירה‪.‬‬ ‫ִה ָשּׁ ֶמר ְל ָך ֶפּן ַתּ ֲעזֹב ֶאת ַה ֵלּוִ י )י"ב‪ ,‬י"ט(‬ ‫חכם אחד הזהיר את תלמידיו לעיין בספרו‬ ‫של ר' יהודה הלוי‪ ,‬וסיים שם "השמר לך פן‬ ‫תעזוב את הלוי"‪.‬‬ ‫וכן כתב גם הגר"א שבמקום שער הייחוד‬ ‫בחובת הלבבות ילמדו ספר הכוזרי‪ ,‬שהוא‬ ‫קדוש וטהור ועיקרי אמונת ישראל ותורה‬ ‫תלויים בו‪.‬‬ ‫מחשבות של קדושה‪...‬‬ ‫‪...‬לקראת שנה ד'‬ ‫סוף סוף הגיע היום – חוזרים לישיבה!‬ ‫כמה חיכיתי שהשירות יגמר‪ ,‬כמה חיכיתי לשוב אל 'המנוחה והנחלה'‪.‬‬ ‫להתענג על התפילות בישיבה‪ ,‬ארוכות ככל שיהיו‪ ,‬ולא להסתפק בתפילת יחיד בחיפזון‪.‬‬ ‫לצלול אל תוך אותיותיה המחכימות של גמרא‪ ,‬אע"פ שלא תמיד הבנתי אותן או את עומקן‪.‬‬ ‫איזה כיף לחזור לסדר יום 'נורמלי'‪ :‬תפילה‪ ,‬סדר לימוד‪ ,‬מנוחה‪ ,‬תפילה‪ ,‬סדר לימוד‪ ,‬מנוחה – מעין‬ ‫עולם הבא!‬ ‫מצד שני‪ ,‬התבגרתי בצבא‪' ,‬ראיתי עולם'‪ ,‬אני כבר לא הבחור הצעיר שהייתי בשיעור א' וב'‪ .‬דברים‬ ‫שרק לפני שנה וחצי‪-‬שנתיים הבנתי בצורה מסוימת )ואולי קצת ילדותית( השתנו אצלי והפכו‬ ‫יותר יציבים ובוגרים‪ .‬אני כבר לא 'ילד'‪.‬‬ ‫האמת‪ ,‬לגלות 'פתאום' שהגעתי לשיעור ד' ‪ -‬די מרתיע אותי‪ .‬פתאום אני 'הגרעין הקשה'‬ ‫בישיבה‪ .‬פתאום אני באור הזרקורים‪ ,‬מסתכלים עליי‪ .‬אני הוא זה שצריך לדחוף‪ ,‬לתמוך ולעודד‬ ‫את הבחורים שמסביבי‪ .‬אני הוא זה שצריך להראות דוגמא ל'עמידה' בזמני התפילות ובסדרים‬ ‫או בהתאמצות ובהשקעה בלימוד‪ .‬אני הוא זה‪ ,‬שהזקוקים לכך‪ ,‬מצפים ממנו לחיוך ולטפיחה על‬ ‫השכם‪.‬‬ ‫איזו אחריות גדולה נחתה עליי )ובעצם על כל השיעור( ‪ -‬ישיבה שלימה על גבו של שיעור‬ ‫אחד!‬ ‫אולי יותר מכל‪ ,‬אני חושש שאינני ראוי לכך‪ .‬זה לא סוד שחסרה לי שנה וחצי של לימוד נורמלי‪,‬‬ ‫ועוד שגם לפני הגיוס לא התמקצעתי כל כך בלימוד )בלשון המעטה(‪ .‬ואולי הקשה מכל הוא‪,‬‬ ‫שתקופה ארוכה כ"כ הייתי באווירה 'שונה' מבית המדרש ‪ -‬מה אני אוכל לחדש למי שהיה‬ ‫בישיבה עד עכשיו?!‬ ‫למרות הריחוק מבית המדרש‪ ,‬אני זוכר שתורה מחזרת על אכסניה שלה‪ ,1‬אני יודע שהיא חיכתה‬ ‫לי בדיוק כמו שאני חיכיתי לה‪ .2‬ואפילו אם אני חיכיתי לה מסיבות חיצוניות בלבד כמו האווירה‬ ‫‪ 1‬בבא מציעא דף פה ע"א‪.‬‬ ‫הישיבתית‪ ,‬התפילות והלימוד ‪ -‬ולא מתוך העונג האמיתי של כל אחד מהם‪ .3‬אעפ"כ היא חיכתה‬ ‫לי וציפתה שאשוב לכבוש את 'ספסלי בית המדרש'‪ ,‬מתוך ידיעה שאתחיל כמעט מחדש‪ ,‬רק עם‬ ‫קצת יותר ניסיון‪ ,‬להגות בה שורה אחר שורה ‪ -‬בהבנה‪ ,‬בהתאמצות וביגיעה עד שבסוף אשתגע‬ ‫אחריה‪ ,4‬כי כשמשקיעים – אוהבים!‪.5‬‬ ‫אני יודע שצריך להתחיל בקטן‪ ,‬במטרות קטנות וניתנות להשגה‪ ,6‬בלימוד מסודר )עם חברותא(‬ ‫ובקצב שלי‪ .‬ברור לי שזו הדרך דרכה מתעלים וגדלים‪ .‬אם בצבא הייתי בסיירת של בורא עולם‬ ‫וייצגתי את 'הדתיים'‪ .‬גם עכשיו‪ ,‬בישיבה‪ ,‬אשמש כחוד החנית של הישיבה‪ ,‬אשתדל להיות דמות‬ ‫לחיקוי‪ ,‬מושא הערצה של השיעורים שמתחתיי‪ .‬אמשיך ואראה מהו בן תורה גם בתוך כותלי‬ ‫הישיבה‪ .‬דווקא מתוך העיניים הבוגרות ומתוך התובנות והמסקנות מהנפילות )שלי(‪ ,‬דווקא‬ ‫מתוך הניסיון וההתמודדות עם החיים שבחוץ‪ .‬אני פושט את צווארי ומקבל על עצמי את ה'עול'‬ ‫הזה באהבה – יש לי תפקיד חשוב בשנה הקרובה!‬ ‫‪ 2‬הקדמת בעל ה'חכמת אדם' )הרב אברהם דאנציג(‪..." :‬האיש הישראלי אם יעזוב את התורה ומתייאש ממנה‬ ‫אזי גם היא מרחקת ממנו ‪ ..‬אבל אם אין דעתו נעזבת רק מחמת אונס א"א לו ללמוד ולדבק בה‪ ,‬ח"ו שתתרחק‬ ‫ממנו רק שתשב באלמנותה ומצפה להינשא עוד אליו ונשאר הכח כן בנפש‪"...‬‬ ‫‪' 3‬גישמאקט'‪.‬‬ ‫‪ 4‬אור החיים הקדוש )דברים כו‪ ,‬יא(‪" :‬ושמחת בכל הטוב" – אם היו בני אדם מרגישים במתיקות ועריבות טוב‬ ‫התורה היו משתגעים ומתלהטים אחריה ולא יחשב בעיניהם מלוא עולם כסף וזהב למאומה כי התורה כוללת‬ ‫כל הטובות כולם‪.‬‬ ‫‪ 5‬מכתב מאליהו )הרב דסלר( ח"א עמ' ‪) 35‬קונטרס החסד(‪.‬‬ ‫‪ 6‬אע"פ שעכשיו‪ ,‬בתחילת זמן אלול‪ ,‬המוטיבציה שלי יחסית גבוהה ויש רצון גדול להספיק הרבה‪.‬‬ ‫סימן זיהוי‬ ‫מדור חדש‪ ,‬שנועד לבדוק האם אתם עדיין זוכרים אתרים שונים ברחבי הישיבה‪...‬‬ ‫„¯‚˙ ˜‪1 – È˘Â‬‬ ‫„¯‚˙ ˜‪2 – È˘Â‬‬ ‫„¯‚˙ ˜‪3 – È˘Â‬‬ ‫תשובות ניתן לשלוח במייל זמורות‪ [email protected] :‬או‪[email protected] :‬‬ ‫בין הפותרים יוגרל סופ"ש בפלאז'ה‪/‬הילטון‪/‬קינג דייויד – לבחירה‪...‬‬ ‫"ובחרת בחיים" ‪ -‬המלחמה האמיתית‬ ‫אלמוג כהן )ב'(‬ ‫ישנם הטוענים‪ ,‬כי הצבא הוא בבחינת מ"ט שערי טומאה שההתקרבות אליו תגרום לאדם במקרה‬ ‫הטוב להקטין את כיסוי ראשו‪ ,‬ובמקרה הפחות טוב להשאיר את הכיפה יתומה ללא בעלים‪.‬‬ ‫אחרים טוענים‪ ,‬כי עצם ראיית המ"ט שערי טומאה‪ ,‬וההבנה לאיזה שפל מדרגה אנשים מסוגלים‬ ‫להגיע – תביא לסלידה מהחילוניות ותחזק את האמונה ואת ה"אני מאמין" שלו‪.‬‬ ‫ספר הספרים של העם היהודי‪ ,‬התגלות רצון הא‪-‬ל לדרך החיים הנכונה‪ ,‬פותח במילים "בראשית‬ ‫ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ"‪ .‬את המילה 'בראשית' ניתן להבין בשני אופנים‪ .‬האופן‬ ‫האחד‪ ,‬כתיאור זמן‪ .‬כוונת הפסוק שבתחילת בריאת העולם הקב"ה התחיל בבריאת השמיים‬ ‫והארץ‪ .‬האופן השני אומר שהמילה בראשית היא שם עצם‪ .‬כוונת הפסוק היא‪ ,‬שבראשית הוא‬ ‫ישות בפני עצמו‪ ,‬והוא הגוף שברא את הקב"ה‪ .‬ואלוקים שהוא הבריאה של בראשית הוא שברא‬ ‫את השמים והארץ‪ .‬הכוונה שח"ו שהקב"ה הוא נברא‪ .‬הנה אנו רואים כי את הפסוק הראשון‬ ‫בתנ"ך‪ ,‬ספר הספרים‪ ,‬ניתן להבין בשתי משמעויות‪ .‬שתי משמעויות שרחוקות אחת מהשנייה‬ ‫כרחוק מזרח ממערב‪ :‬מצד אחד הבנה שהקב"ה הוא הבורא והוא האין‪-‬סוף ומצד שני כפירה‬ ‫באחדותו ויחודו של הקב"ה‪ .‬בעקבות ניתוח זה נשאלת השאלה מדוע הקב"ה מציב לנו אתגר‬ ‫באמונה כבר בתחילת התורה‪ ,‬כבר בפסוק הראשון‪ .‬הדרך היותר טוב לפתוח את ספרו של הקב"ה‬ ‫הוא ע"י כתיבת נוסח ברור שלא משתמע לשני פנים‪ .‬התורה יכלה לכתוב "אלקים ברא בראשית"‬ ‫)כדוגמת הגמרא במגילה ט‪ .(.‬מדוע על ההתחלה הקב"ה מציב לנו דילמה בהבנת יחודו בעולם?‬ ‫מדוע להביא אותנו ל' ְברוך' כ"כ גדול?‬ ‫"ראה נתתי לפניך היום‪ ,‬את החיים ואת הטוב‪ ,‬ואת המוות‪ ,‬ואת הרע‪ ...‬העידותי בכם היום‪ ,‬את‬ ‫השמיים ואת הארץ החיים והמוות נתתי לפניך‪ ,‬הברכה והקללה‪ .‬ובחרת‪ ,‬בחיים למען תחיה‪ ,‬אתה‬ ‫וזרעך" )דברים ל‪ ,‬טו‪-‬יט(‪ .‬כמעט כל דבר בחיים אוצר בתוכו דברים חיוביים ושליליים‪ .‬הקב"ה‬ ‫דורש מאתנו להפעיל את האינטליגנציה הבריאה ששוכנת בתוכנו ולבחור בחיים‪ .‬אומר הנביא‬ ‫הושע‪" :‬כי ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם" )יד ‪,‬י(‪ .‬הקב"ה עשה חסד גדול‬ ‫עם האדם ונתן לו בחירה חופשית וכעת כל אחד צריך לשקול ולבחור בעצמו את הדרך אשר בה‬ ‫הוא רוצה ללכת‪ .‬ובנידון דידן‪ ,‬האם הוא רוצה להאמין באחדותו ובלעדיותו של הקב"ה או לכפור‬ ‫במציאות יחוד ה'‪.‬‬ ‫כך גם בעניין הצבא ניתנת לנו הבחירה החופשית האם להסתכל על הצבא ולהתרומם ממנו או‬ ‫לרדת עמו לשאול מטה‪ .‬הכל תלוי בידיים שלנו‪.‬‬ ‫כפי שהגדיר זאת ידידי אהוב נפשי ר' תמיר רוצ'ס הי"ו שעד עכשיו אנו נמצאים בחממה‪ .‬בתחילה‬ ‫עוד לפני שנכנסו למסגרת הצה"לית היינו בתוך עולם הישיבות‪ ,‬גדלנו ב'תיבת נח' אשר הגנה‬ ‫עלינו מן המבול השורר בחוץ‪ .‬גם בתחילתה של המסגרת הצבאית‪ ,‬עדיין המשכנו במעין 'תיבת‬ ‫נח'‪ -‬טירונות עם פלוגה שלמה של בני"שים‪ .‬כולם בחורי ישיבות‪ ,‬מי יותר ומי פחות‪ ,‬אבל גם שם‪,‬‬ ‫בחברה הזאת‪ ,‬היה איזון של ערכים ומידות‪ .‬מכאן ואילך‪ ,‬אט‪-‬אט אנו מתחילים להיחשף לצה"ל‬ ‫האמיתי‪ ,‬לכלל ישראל שבונה את הצבא‪ .‬יצאנו מהמסגרת של בחורי הישיבות והתחלנו להיחשף‬ ‫'לחילוניות בטהרתה'‪.‬‬ ‫מה נתאונן ומה נאמר? מאיפה בכלל כדי להתחיל? שפת הרחוב ומילים שמתפלשות בזוהמה‬ ‫ובשפכי הביוב נמצאות כשיח וכשפה הבין לאומית בצבא‪ .‬הדיבורים הגסים נהפכו לנחלת הכלל‬ ‫ורק אנו עומדים ומחרישים אוזניים‪ .‬ואע"פ שאין אנו ב"ה מוצאים את ניבולי הפה הללו הרי הם‬ ‫אט‪-‬אט פוגעים בנשמתנו‪ .‬והנשמה הטהורה שבעבר הייתה נרתעת ומצטמררת משמיעת מילים‬ ‫אלו‪ ,‬כבר התחשלה לה ואינה נרתעת כבעבר‪ .‬נרצה או לא נרצה אבל זה תהליך השחיקה‪.‬‬ ‫אנו נתקלים בהשקפה ששמה את הטפל עיקר ואת העיקר ולטפל‪ .‬מילים כמו "עד מתי?"‪" ,‬כמה‬ ‫והמבטא אחת מהמילים הללו סופו רע ומר‪.‬‬ ‫עוד?"‪" ,‬איפה כולם?" – ישנו איסור חמור לאומרם‪ְ ,‬‬ ‫מאידך‪ ,‬לומר מילות תואר על בנות ולשוחח את נושאי ואבן העזר‪ – ...‬זו מצווה מן המובחר‪ ,‬וכל מי‬ ‫שלא אמר בכל יום מילה אחת לפחות אין לו חלק בעולם הבא‪ ...‬ואפילו עדינים שבהם‪ ,‬שנראים‬ ‫בחורים תמימים‪ ,‬בשעת צורך וכושר מוציאים את המילון הנרחב שלהם‪ .‬איך אפשר לבנות חברה‬ ‫שמושתת על ערכים אם זה שפת הדיבור שלה?‬ ‫הס מלהזכיר את נושא 'השלמת הציוד'‪ .‬במהלך הקורס שעברתי במודיעין היינו בסיור בצפון‪.‬‬ ‫באחד הלילות של הסיור נסענו לגדוד מסוים כדי ללון שם לילה אחד‪ .‬עוד בטרם ירדנו לתוך‬ ‫הבסיס‪ ,‬כבר קיבלנו תדרוך מפורט מהרס"פ שלנו‪ ,‬שאנו חייבים לשמור על הציוד שלנו‪ ,‬כדי‬ ‫שחיילי הגדוד לא יגנבו לנו‪ ,‬אה סליחה‪ ,‬לא ישלימו מאתנו את הציוד‪ .‬אפילו האפסנאי של הגדוד‬ ‫שנתן לנו מזרנים כדי שנוכל לישון עליהם הזהיר אותם שוב ושוב על עניין הגנבות‪ .‬ואני תמהה‬ ‫ושואל איפה ערכי צה"ל איפה רוח צה"ל שאנו חייבים לשאת עלינו אשר כתוב בה חובת הרעות‪,‬‬ ‫האמינות‪ ,‬הדוגמה האישית? כולם נגנזו להם‪ .‬אפילו המוסריות הבסיסית של בן אדם הערכים‬ ‫והנורמות החברתיות נעלמו להם‪ .‬הדבר הנורא ביותר עם הדבר הזה זה ההשלמה עם המצב‬ ‫והבנה שהדבר ברור מאליו ומובן‪ .‬עם ערכים כאלו אנחנו לא צריכים להתפלא שאדם יוצא מהצבא‬ ‫שומעים שהוא פרץ לחנות וגנב ממנה‪ .‬הצבא סותר את עצמו ‪ -‬מצד אחד יש את ערכי צה"ל‪,‬‬ ‫ומהצד השני זו נורמה חברתית שיש גניבות‪.‬‬ ‫דרך החיים הקלוקלת‪ ,‬שחיתות המוסר‪ ,‬סילוף הערכים‪ ,‬הם רק זעיר ממה שאפשר לספוג בצבא‪.‬‬ ‫זהו הבסיס האיתן שאתו אפשר לבנות צבא? הערכים האמתיים נמצאים אצלנו בעולם התורה‪.‬‬ ‫הערכים האמתיים נמצאים בין שורות הגמרא‪ .‬בין דף לדף מתחבא לו האור האלוקי שמדריך‬ ‫אותנו להיות בני אדם ערכיים ונעלים‪.‬‬ ‫א"כ‪ ,‬כיצד עלינו להתמודד עם המציאות הזו? – על זאת ועוד אי"ה בחודש הבא‪...‬‬ ‫חידות לחובבי תנ"ך‬ ‫‪?"øîàéå" íéîòô òáøà ãçà ÷åñôá íéàéáðáå äøåúá åðéöî ïëéä .1‬‬ ‫‪?úåäæ íéìî ùìùá íééúñîå ìéçúîù íéìî ã"é ïá ÷åñô äøåúá åðéöî ïëéä .2‬‬ ‫תשובות אי"ה בגיליון הבא‪...‬‬ ‫פתרונות החידות שבגיליון הקודם )מס' ‪:(113‬‬ ‫‪?íéáåúëáå íéàéáðá äøåúá äá÷ð äéöçå øëæ äéöçù äìéî åðéöî ïëéä .1‬‬ ‫‪(çì ,ì úéùàøá) "úåúùì ïàåáá äðîçéå" :êéðîéñå ,ñåðéâåøãðà ïéìî úìú :äáåùú‬‬ ‫"‪ì"ëò .(áë ,ç ìàéðã) "äðãåîòé éåâî úåéëìî òáøà" .(áé ,å ;à ìàåîù) "úåøôä äðøùéå‬‬ ‫‪.íù ò"áàøäå é"ùøéôá ãåò äàøå .àöéå úùøô "éù úçðî"á úàáåäù äøñîä‬‬ ‫‪?"ô" úåàä úà ùé åá äìéî ìëáù ê"ðúá ÷åñô åðéöî ïëéä .2‬‬ ‫‪."éîÄ ôeç‬‬ ‫‪È äÇ úçÇ tÇ LÀ îÄ íôeç‬‬ ‫‪È ìÀ éîÄ ôeM‬‬ ‫‪È äÇ úçÇ tÇ LÀ îÄ íôeô‬‬ ‫‪È LÀ ìÄ " :èì ,åë øáãîá :äáåùú‬‬ ‫הכר את המבקר!‬ ‫והפעם‪ :‬טור' דניאל ידיד‪-‬ציון )המכונה דיצי‪-‬שפיצי( – שריונר‪.‬‬ ‫הכי אוהב בצבא‪) :‬את השם יתברך!! ואחריו‪ (...‬את הטנקים!‬ ‫לקח שלמדת בצבא‪ :‬אם רוצים‪ ,‬אפשר ליהנות מכל דבר שעושים – אפילו‬ ‫מטפ"ש‪.‬‬ ‫מור"ק‪ :‬בשיאה של אחת השמירות בטירונות‪ ,‬פתח ידידנו בנוהל מעצר חשוד על‬ ‫כסא‪] ...‬ועל כך נאמר‪" :‬תנו לצה"ל לכסח" )מערכת‪ ,‬שם‪ ,‬שם([‬ ‫מסר לאומה‪ :‬היכן שהזחלים יעצרו שם נתפלל מנחה!‬ ‫ד"ש חם‪ :‬לאריאל נעמן ומאיר אביטל שמאוד חסרו לנו בחדר!‬ ‫תיקון טעות‬ ‫בגיליון הקודם נכתב בטעות "סיון תשע"ג"‬ ‫במקום "תמוז תשע"ג"‪ .‬עמכם הסליחה‪.‬‬ ‫כפל הנחמה‬ ‫ירמיהו התחיל בלשון קשה – "דברי ירמיהו" – כמו "דבר האיש אדוני הארץ אתנו קשות"‪ .‬וכן‬ ‫ישעיהו – "חזון ישעיהו" – כמו "חזות קשה הוגד לי"‪.‬‬ ‫ומסיימין בנחמה‪ ,‬ולכן ישעיהו סוף ספרו כלו בנחמות‪ ,‬והתחילו נחמותיו מזו ההפטרה‪ ,‬דכתיב‬ ‫"נחמו נחמו עמי"‪ ,‬וכל נחמותיו כפולות‪" :‬אנכי אנכי מנחמכם"‪" ,‬עברו עברו בשערים"‪,‬‬ ‫"התעוררי התעוררי קומי ירושלם"‪" ,‬עורי עורי לבשי עזך"‪" ,‬סולו סולו המסלה"‪ .‬והוכפל על‬ ‫גלות עשרה שבטים וגלותינו‪ .‬ובמדרש אומר‪ ,‬נחמות השכינה ונחמתינו‪ ,‬כי השכינה בגלותינו‬ ‫מצטערת עמנו‪ ,‬כמו שכתוב‪" :‬בכל צרתם לו צר ומלאך פניו הושיעם‪ ,‬באהבתו ובחמלתו הוא‬ ‫גאלם‪ ,‬וינשאם וינטלם כל ימי עולם"‪.‬‬ ‫ואמרו חכמים ז"ל‪ :‬כל מקום שגלו ישראל שכינה עמהם; גלו למצרים – שכינה עמהם‪ ,‬ועל זה‬ ‫אמר "נחמו" – פועל יוצא‪ ,‬ולא אמר "התנחמו"‪ ,‬אלא נחמו אותי ]והמלה חוזרת לנביאים "נחמו‬ ‫אותי‪ ,‬נחמו עמי"[‪ .‬וזהו מאמרינו בקדיש "התשבחות והנחמות"‪.‬‬ ‫ועוד במדרש‪" :‬נחמו ירושלם העליונה‪ ,‬נחמו ירושלם התחתונה"‪ ,‬וכן "דברו על לב ירושלם" –‬ ‫העליונה‪" ,‬וקראו אליה" התחתונה‪" ,‬כי לקחה מאת ה' כפלים בכל חטאתיה"‪ – ,‬והלא כתיב‬ ‫"לא כחטאינו עשה לנו ולא כעונותינו גמל עלינו"? אלא‪" ,‬כפלים" רמז לירושלם העליונה‬ ‫והתחתונה‪ ,‬שהם כפולות זו כנגד זו "כעיר שחוברה לה יחדיו – "כי השליך משמים ארץ תפארת‬ ‫ישראל"‪ .‬ולעתיד‪ ,‬ישא אל שמים ידו‪ ,‬היא "היד הגדולה"‪ ,‬וזהו "כחתן יכהן פאר" – שיחזיר לו‬ ‫תפארתו‪" ,‬וככלה תעדה כליה" – שישיב לנו כלי הקדש הארון והמזבחות ושאר כלי הקדש‪ .‬ולכן‬ ‫אמר הנביא "נחמו נחמו"‪ ,‬ולכן מתחילין שבע נחמות מזו ההפטרה‪.‬‬ ‫)דרשות ר"י אבן שועיב )תלמיד הרשב"א(‪ ,‬פרשת ואתחנן(‬ ‫עדכונים מהחזית‬ ‫והרי חדשות השריון ‪ :‬חיילינו עברו מסע כומתה ועברו לשלב הצמ " פ ‪ .‬כתבנו מוסר‬ ‫שגלעד קיבל ת ' כומתה של הסמ " ך הכי קשוח בצה " ל !‬ ‫צוות אחד ] אשר כולו‬ ‫חמישה חברה חטפו‬ ‫מתלמידי הישיבה הק ' [ עבר לפלוגה ק ' במקום פלוגה ר '‬ ‫שבת עד פר ' בלק ‪ ,‬אי לכך השריונרים עורכים טיש בכל שבת שהם סוגרים – קרי ‪,‬‬ ‫להלן שיבוצם של נציגי הכרם – נהגים ‪ :‬זאב ‪ ,‬אלרואי ‪ ,‬מנדה ‪ ,‬גלעד‬ ‫כל שבת ‪...‬‬ ‫תותחנים ‪ :‬קובי וגדז '‬ ‫ונועם ] שקיבלו רישיון ) טסט ראש ון אבל תיאוריה שניה ‪[ (...‬‬ ‫מאיר אביטל עזב את השריון לטובת קורס חובשים‬ ‫טענים ‪ :‬אביחי ‪ ,‬אריה ודיצי‬ ‫ולסיום מסר לאומה מדיצי‪ -‬שפיצי ‪ " :‬יש צחוקים ויש חאלס "‪.‬‬ ‫אריאל יצא לקשרים‬ ‫אבי בן‪ -‬יקר קיבל‬ ‫ונעבור לשאר יחידותינו ‪ :‬כפיר ע " ג עוברים לאימון מתקדם‬ ‫ועבר סדרת בדיקות מחמירות עם ] ר ' [ ד " ר מאור‬ ‫הפניה לר " מ ‪ 2‬בישיבה ‪...‬‬ ‫בראל‬ ‫אביגדור וארץ סיימו קורס ב " מ ‪ -‬מתחקרים ביטחוניים ) סיווגים למי‬ ‫החל שלב השיבוצים של מסיימי הקורסים ביחידות צה " ל השונות ‪:‬‬ ‫שצריך עזרה ‪(..‬‬ ‫אלמוג כהן שובץ כמש " ק ] מערך [ מודיעין במפח " ט כפיר ‪ ,‬וכבר בחל בביקורים‬ ‫של חבריו שנמצאים למטה בבא " ח‬ ‫אביעד בוכריס מונה לע ‪ .‬רב חטיבת גבעתי‬ ‫מאור תורג ' מן ימשיך את שירותו‬ ‫] סרן הרב יהונתן רובין ‪ ,‬בוגר ישיבתנו הק ' ‪[..‬‬ ‫בבה " ד ‪ 11‬כמ " כ קורסיסטים במדור דת‬ ‫פינסון וחצרונ י – מיקומכם ‪ .‬עבור !‬ ‫המערכת תשמח לקבל עדכונים גם משאר החבר ' ה ‪...‬‬ ‫תודה למעדכנים‬ ‫‪íøëäî íéùåãéç‬‬ ‫בישיבה נערך ערב מרגש לציון ‪ 31‬שנה לקרב "סולטן יעקב"‪ ,‬נפילתו בשבי של תלמיד‬ ‫הישיבה יהודה כץ‪ ,‬ונפילת חללי הישיבה בקרב זה ☺ כנס שני של בית המדרש לבוגרים‬ ‫התקיים בראשית החודש‪ ,‬בהשתתפות רבני הישיבה והדיין הרב ציון לוז שליט"א ☺ במוצ"ש‬ ‫קרח‪ ,‬במסגרת הפעילות למיגור תופעות האינטערנעט רח"ל‪ ,‬נמסרה הרצאה מאלפת‬ ‫בנושא‪ ,‬מפי הרב יוני לביא ☺ מרנן ורבנן ראשי הישיבה שליט"א חזרו מנסיעה לחו"ל לצרכי‬ ‫הישיבה ☺ שיעור א' התארחו בשבת פרשת בלק בישיבת בני צבי ביישוב הקודש בית‪-‬אל‬ ‫תובב"א‪ ,‬ושמעו שיחה מפי ראש הישיבה הרב זלמן מלמד שליט"א ☺ באותה שבת‬ ‫התקיימה בישיבה שבת בוגרים למחזורים תשל"א‪-‬תשל"ב )מחזורו של המרא דאתרא הרב‬ ‫רובינשטיין שליט"א ועוד רבנים חשובים מבוגרינו איש כפי מעלתו( ☺ החודש נצפו ביקורים‬ ‫רבים בישיבה‪ ,‬בעיקר בקרב הכפירים‪ ,‬שיצאו לרגילה )עיין מדור בני"ש( ☺ המעוניין לעשות את‬ ‫המבחן )השני( במסכת סוכה )כ ע"ב‪-‬לח ע"א( – מוזמן! ☺ וגם מבחני חב"ד‪ ☺ ...‬כמו כן‪,‬‬ ‫היערכות שיא בישיבה לקראת מבחני העיון בפרק ג'‪ ,‬המתחדשים עלינו לטובה‪ ,‬לאחר‬ ‫הפסקה של ‪ 3‬שנים ☺ כמידי שנה‪ ,‬התקיים המחנה התורני לתלמידי הישיבות התיכוניות ☺‬ ‫רכז המחנה השנה – נעם מושקוביץ )מושקו( ☺ ככל הנראה‪ ,‬בזמן הבא תילמד בישיבה‬ ‫מסכת פסחים ☺ שנזכה לגאולה השלמה‪ ,‬ובין הזמנים פורה ומועיל לכם ולכל בית ישראל ☺‬ ‫מדור בני"ש‬ ‫גולני‬ ‫אדר התשע"ב‬ ‫אמיר כרמי‬ ‫יהושע ליפסקר‬ ‫יוסף שיליאן )מ"כ(‬ ‫יהודה פין )מ"כ(‬ ‫מאיר נבון‬ ‫אדר התשע"ג‬ ‫ליאב דואני‬ ‫כפיר‬ ‫תמוז התשע"ב‬ ‫אור סיאני‬ ‫אביחי חג'בי‬ ‫אברהם בן‪-‬יקר‬ ‫אביאל ניסים דיין )ח"ק(‬ ‫ניסן התשע"ג‬ ‫אביב גזלה‬ ‫עילאי בן‪-‬מנחם‬ ‫אלעד גנץ‬ ‫שלמה רבינוביץ'‬ ‫מרדכי דצקובסקי‬ ‫אברהם ארביב‬ ‫רז אשל‬ ‫אביחי תורג'מן‬ ‫אלי ירנברג‬ ‫נתנאל לוין‬ ‫עמיעד למברגר‬ ‫פנחס פז‬ ‫יואל נחמני‬ ‫יצחק פון‪-‬ויזל‬ ‫צנחנים‬ ‫ניסן התשע"ג‬ ‫נתנאל דנוך‬ ‫ניסן בוהנסקי‬ ‫כללי‬ ‫ניסן התשע"ב‬ ‫יהודה ועקנין‬ ‫תשרי התשע"ג‬ ‫נתנאל סגרון‬ ‫ניסן התשע"ג‬ ‫איתמר אהרוני‬ ‫ארץ כהן‬ ‫תותחנים‬ ‫אדר התשע"ב‬ ‫מרדכי חיון‬ ‫דניאל סבן‬ ‫דניאל סלומון‬ ‫יהל קלינמן‬ ‫מישאל גרמה‬ ‫גבריאל כהן‬ ‫נדב בראל‬ ‫עדיאל לוזון‬ ‫אסף מרק‬ ‫ניסן התשע"ג‬ ‫שי שוב‬ ‫שריון‬ ‫ניסן התשע"ג‬ ‫יעקב אביעד דואני‬ ‫אביחי יעקובי‬ ‫זאב זפרני‬ ‫נתנאל גדז'‬ ‫מנדה אסרס‬ ‫אלרואי גזיאל‬ ‫מאיר אביטל‬ ‫אריאל נעמן‬ ‫גלעד וסינג‬ ‫נעם גייגר‬ ‫אריה מרדכי גרוס‬ ‫דניאל ידיד‪-‬ציון‬ ‫חיל הים‬ ‫ניסן התשע"ב‬ ‫איסוף קרבי‬ ‫אדר ב' התשע"א‬ ‫צבי היימן )סמל(‬ ‫חנוך קמרי )מ"כ(‬ ‫ניסן התשע"ב‬ ‫שריאל צעידי‬ ‫חינוך‬ ‫אדר התשע"ג‬ ‫אפרים אברמשוילי‬ ‫ינון אברמשוילי‬ ‫רבנות‬ ‫ניסן התשע"ב‬ ‫אלחנן כהן‬ ‫אריאל הברמן‬ ‫מתן אלמה‬ ‫שמואל סויבלמן‬ ‫תמוז התשע"ב‬ ‫אביאל כהן‬ ‫ניסן התשע"ג‬ ‫שמואל פינסון‬ ‫מאור תורג'מן )מ"כ(‬ ‫אביעד בוכריס‬ ‫אסף משניות‬ ‫אייר התשע"ג‬ ‫דורון יצחק‬ ‫מודיעין‬ ‫ניסן התשע"ב‬ ‫אביה שלוש‬ ‫אפרים ברדנשטיין‬ ‫יהונתן פנחסוב‬ ‫ניסן התשע"ג‬ ‫אליסף נחמני‬ ‫יהונתן חצרוני‬ ‫אלמוג כהן‬ ‫תמיר רוצ'ס‬ ‫אביגדור טוגנדהפט‬ ‫עדיאל אבולוף‬ ‫עידו קליין‬ ‫החבר'ה המודגשים ביקרו בחודש האחרון בישיבה‪ .‬כן ירבו! )לא לכעוס אם שכחנו מישהו ☺☺☺(‬ ‫עדכון אחרון‪ :‬כ"ה בתמוז‪.‬‬