‫הידברות‬
‫עונג שבת‬
‫מעוניינים להצטרף כמפיצים לחלוקת העלונים? צרו קשר בטל' ‪073-2221388‬‬
‫עלון שבועי לקירוב לבבות | ערוץ ‪ 97‬בכבלים ובלווין‬
‫העלון מוקדש לע"נ סמי בן דור | לע"נ שושנה בת דורית | לרפוא"ש וכל‬
‫הישועות מיטל בת חיה רות | לזש"ק ענבל חיה בת מזל טוב | הצלחה‬
‫בלימוד וברוחניות אור בן עירית ואביהו ים בן עירית | להצלחה ברוחניות‬
‫ובגשמיות שלום ועירית דואני להקדשת העלון חייגו‪073-2221388 :‬‬
‫פרשת במדבר וחג השבועות | גליון ‪ | 197‬ד' סיון תשע"ה‬
‫זמן כניסת ויציאת שבת‬
‫לתגובות‪[email protected] :‬‬
‫אתר הידברות החדש‬
‫מוצ"ש‬
‫מוצאי‬
‫כניסת‬
‫השבת השבת והחג והחג ר"ת‬
‫‪www.hidabroot.org‬‬
‫ירושלים ‪18:58‬‬
‫תל אביב ‪19:15‬‬
‫חיפה ‪19:09‬‬
‫באר שבע ‪19:14‬‬
‫‪20:15‬‬
‫‪20:18‬‬
‫‪20:19‬‬
‫‪20:15‬‬
‫‪20:51‬‬
‫‪20:49‬‬
‫‪20:52‬‬
‫‪20:50‬‬
‫בחסות‬
‫יקבי ירושלים‬
‫כאילו ילדו או כאילו עשאו?‬
‫ייתור של מילה בפסוק‪ ,‬לכאורה‪ ,‬מלמד אותנו יסוד גדול‪ :‬אדם המלמד תורה את בן חברו‪,‬‬
‫נחשב כמי שהביאו לעולם‪ .‬מדוע?‬
‫ב‬
‫ראש ארגון הידברות ‪ -‬הרב זמיר כהן‬
‫העלון טעון גניזה | נא להימנע מקריאת המודעות הפרסומיות בשבת‬
‫שעה טובה אנו זוכים להתחיל את חומש במדבר‪ ,‬הקרוי‬
‫בפי חז"ל (יומא ע ע"א) גם 'חומש הפקודים'‪ ,‬משום שעם‬
‫פתיחת הספר מופיעים בו ציוויים לפקוד את העם‪.‬‬
‫בפסוקים המתארים את השושלות בישראל‪ ,‬מוזכרים גם בני‬
‫ַאהרֹן ּומ ֶֹׁשה ּבְ יֹום ּדִ ּבֶ ר ה' ֶאת מ ֶֹׁשה ּבְ ַהר‬
‫אהרון‪" :‬וְ ֵאּלֶ ה ּתֹולְ דֹת ֲ‬
‫ַאהרֹן ַהּבְ כֹור נָ דָ ב וַ ֲאבִ יהּוא ֶאלְ ָעזָ ר וְ ִא ָית ָמר"‬
‫ִסינָ י‪ .‬וְ ֵאּלֶ ה ְׁשמֹות ּבְ נֵ י ֲ‬
‫(במדבר ג‪ ,‬ב)‪.‬‬
‫המתבונן בפסוקים אלו‪ ,‬מגלה מיד שתי תמיהות‪ .‬האחת‪ ,‬הלא‬
‫בהמשך לא הוזכרו שמות בני משה כלל אלא רק שמותיהם‬
‫של בני אהרן‪ ,‬ומדוע כתוב ואלה תולדות 'אהרן ומשה'?‬
‫ותמיהה שניה‪ ,‬וכי ביום דיבר ה' עם משה בהר סיני נולדו‬
‫ארבעת בני אהרן נדב ואביהו אלעזר ואיתמר? הלא נולדו‬
‫הרבה קודם לכן‪ ,‬והיו כבר בוגרים בעת מעמד הר סיני‪.‬‬
‫רש"י משיב מיד על שתי שאלות אלו‪ ,‬ומתוך תשובתו‬
‫נלמד יסוד גדול‪ ,‬כיצד נחשב אצל הקב"ה כל המלמד את‬
‫בן חברו תורה‪ .‬הנה לשון רש"י‪" :‬ואלה תולדת אהרן ומשה‬
‫ ואינו מזכיר אלא בני אהרן‪ .‬ונקראו תולדות משה‪ ,‬לפי‬‫שלימדן תורה‪ .‬מלמד שכל המלמד את בן חברו תורה‪ ,‬מעלה עליו‬
‫הכתוב כאלו יֵ לדו‪ :‬ביום דיבר ה' את משה ‪ -‬נעשו אלו התולדות‬
‫שלו‪ ,‬שלמדן מה שלמד מפי הגבורה"‪.‬‬
‫ועדיין קשה‪ ,‬הלא משה לא לימד את בני אהרן באותו היום‬
‫שלמד בסיני‪ ,‬אלא רק לאחר שירד?‬
‫ונמצאנו למדים שהלומד על מנת ללמד‪ ,‬נחשב אצל הקב"ה ביום‬
‫לימודו כאילו כבר לימד! שהרי בממד הרוחני והאמיתי של הבריאה‬
‫לא קיים החומר היוצר אצלנו בעולם הזה את מושגי העבר ההווה‬
‫והעתיד‪ ,‬אלא הכל קיים בהווייה אחדותית אחת‪ ,‬וכפי שהרחבנו‬
‫בדבר בספר "המהפך ‪( "3‬עמ' ‪ )211‬שמה שנחשב אצלנו עתיד או‬
‫עבר‪ ,‬אצל הקב"ה אינו אלא הווה‪.‬‬
‫שאל את הרב‬
‫והנה‪ ,‬הגמרא בסנהדרין (יט‪ ,‬ב) אומרת‪" :‬כל המלמד את בן חבירו‬
‫תורה ‪ -‬מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו‪ ,‬שנאמר וְ ֵאּלֶ ה ּתֹולְ דֹת‬
‫ַאהרֹן (במדבר ג‪ ,‬ב)‪.‬‬
‫ַאהרֹן ּומ ֶֹׁשה (במדבר ג‪ ,‬א) וכתיב וְ ֵאּלֶ ה ְׁשמֹות ּבְ נֵ י ֲ‬
‫ֲ‬
‫לומר לך‪ :‬אהרן ילד ומשה לימד‪ ,‬לפיכך נקראו על שמו"‪ .‬ומאידך‪,‬‬
‫במקום אחר בסנהדרין (צט‪ ,‬ב) אומרת הגמרא‪" :‬כל המלמד את בן‬
‫חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאו‪ ,‬שנאמר ואת הנפש‬
‫אשר עשו בחרן (בראשית יב‪ ,‬ה)"‪ .‬מדוע כאן כתוב 'ילדו' וכאן כתוב‬
‫'עשאו'? ומדוע מקור הלימוד מהפסוקים אינו אותו מקור?‬
‫ביאר מרן ראש הישיבה הגר"ש כהן שליט"א את פשר הדבר על‬
‫פי האמור בגמרא בבא מציעא (פה‪ ,‬א)‪" :‬כל המלמד את בן חברו‬
‫תורה ‪ -‬זוכה ויושב בישיבה של מעלה‪ ...‬וכל המלמד את‬
‫בן עם הארץ תורה‪ ,‬אפילו הקדוש ברוך הוא גוזר גזירה‬
‫ּתֹוציא יָ ָקר‬
‫ מבטלה בשבילו‪ .‬שנאמר (ירמיהו טו‪ ,‬יט) ִ'אם ִ‬‫ִמּזֹולֵ ל ּכְ ִפי ִת ְהיֶ ה'"‪.‬‬
‫החילוק שבין המלמד את בן חברו למלמד את בן עם‬
‫הארץ‪ ,‬כך הוא‪ :‬המלמד את בן חברו תורה‪ ,‬נעשה שותף‬
‫רביעי ביצירתו‪ .‬שהרי שלשה שותפים באדם הקב"ה‬
‫אביו ואמו‪ .‬וזה שמלמדו תורה נעשה שותף נוסף‪ .‬לכן‬
‫כתוב עליו 'כאילו ילדו'‪ ,‬שנעשה כאחד מהוריו‪ .‬וזהו‬
‫הנוסח האמור במשה לאחר שלימד את בני אהרן‪ .‬אבל המלמד‬
‫את בן עם הארץ תורה‪ ,‬מאחר ולא קיבל שום ריח של תורה‬
‫מאביו‪ ,‬הרי המלמדו תורה ומביאו בכך לחיי העולם הבא‪ ,‬הוא הכל‬
‫בשבילו‪ ,‬ונחשב עבורו כאילו עשאו‪ ,‬כלומר כאילו בראו יש מאין ‪-‬‬
‫בבחינת הקב"ה בכבודו ובעצמו! וזהו האמור באברהם ושרה‪ :‬ואת‬
‫הנפש 'אשר עשו' בחרן‪ .‬ולפיכך‪ ,‬המלמד את בן חברו‪ ,‬אמנם מעלתו‬
‫גדולה עד כדי שזוכה ויושב בישיבה של מעלה‪ ,‬אבל המלמד את‬
‫בן עם הארץ תורה‪ ,‬מעלתו גדולה יותר עד שפיו נעשה כפיו של‬
‫הקדוש ברוך הוא‪ ,‬שהרי הוא עשאו‪ .‬ומכאן נלמד את גודל הזכות‬
‫והחובה המוטלת עלינו לדאוג לכל יהודי שלא זכה ללמוד תורה‬
‫מהוריו וממוריו‪ ,‬ולזכותו לחיי נצח‪ .‬שבת שלום‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫מדוע ה'‬
‫אינו משיב‬
‫מיד ל‬
‫תפילותינו?‬
‫‪4‬‬
‫כאור הלבנה‬
‫אור החמה‬
‫‪7‬‬
‫יין אדום‬
‫מאת הרב אברהם יוסף‪ ,‬רב העיר חולון‬
‫ברכתי ברכת המזון וברצוני‬
‫להמשיך לשתות מהמים ששתיתי‬
‫בסעודה‪ .‬האם עליי לברך עליהם?‬
‫ברכת המזון מסלקת כל אכילה‬
‫ושתייה‪ ,‬ולכן לאחר ברהמ"ז יש‬
‫לברך על כל דבר שאוכל ושותה‬
‫ואפילו אם התחיל לשתות משקה‬
‫חם‪ ,‬ומחמת רתיחתו הניחו לאחר‬
‫ברהמ"ז – חייב לחזור ולברך שהכל‪.‬‬
‫וזו הסיבה שכאשר מברכים ברהמ"ז‬
‫על הכוס מברכים את ברכת הגפן‬
‫לאחר ברהמ"ז‪.‬‬
‫רצית‬
‫חשבת‪,‬‬
‫הרבה‬
‫וזה עוד לא קרה‪..‬‬
‫לגברים‬
‫למודי יהדות בפריסה ארצית‬
‫לפרטים חייגו ‪ -‬ירון‪:‬‬
‫‪073-2221230‬‬
‫ולנשים‬
‫זוגיות | הדרך לאושר | מידות ומוסר | פרשת השבוע | הלכה‬
‫היהודי החושב‬
‫מאת דניאל בלס‬
‫מדוע ה' אינו משיב מיד לתפילותינו?‬
‫מדוע הקב"ה אינו מרחם עלינו מיד ומשיב לכל תפילותינו?‬
‫הוכחה שה' מרחם‬
‫ליאורה שואלת‪" :‬אני מרגישה שכשאני מתפללת‬
‫על משהו מסוים שיקרה ‪ -‬ה' שומע אך אינו עונה‪.‬‬
‫אני צריכה הוכחה שה' מרחם"‬
‫***‬
‫שלום וברכה ליאורה‪,‬‬
‫הקב"ה אוהב אותך אהבה שאינה תלויה בדבר‪.‬‬
‫יתירה מזאת‪ ,‬הקב"ה מרחם עליך יותר מכל אדם‪ ,‬כי‬
‫הרי הקב"ה יצר את מידת הרחמים‪ ,‬ובלעדיו יתברך‬
‫לא היית מסוגלת לחוש רחמים על איש‪ ,‬וגם לא‬
‫על עצמך‪.‬‬
‫חתולים‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לא חשים רחמים‪ .‬חתול‬
‫לא יתרגש מזה שיראה חתול אחר נדרס בכביש‬
‫(ולצערנו ישנם גם אנשים אכזריים שלא חשים‬
‫רחמים)‪ .‬רחמים הם מושג רוחני שמגיע ממנו‬
‫יתברך‪ .‬הקב"ה ברא את המושג של רחמים‪ ,‬ומכאן‬
‫שהוא יתברך מקור כל הרחמים‪ ,‬וכל רחמים שאת‬
‫מרגישה על עצמך או על אחרים ‪ -‬מגיע רק ממנו‬
‫יתברך‪ .‬כך תדעי שהוא יודע בדיוק כיצד את מרגישה‪,‬‬
‫ומרחם עליך ורוצה בטובתך‪.‬‬
‫ראי שכל מה שיש לנו ‪ -‬ניתן ממנו יתברך‪ .‬בפרקי‬
‫אבות נאמר כך (פרק ג‪ ,‬ז)‪" :‬רבי אלעזר איש ברתותא‬
‫אומר‪ ,‬תן לו משלו‪ ,‬שאתה ושלך שלו"‪ .‬ה' דורש‬
‫מאדם להתקין מזוזה‪ ,‬רק לאחר שנתן לו בית‪ .‬ה'‬
‫דורש מאדם לערוך ברית מילה לבנו‪ ,‬רק לאחר שנתן‬
‫לו בן‪ .‬ה' דורש מאדם להניח תפילין‪ ,‬רק לאחר שנתן‬
‫לו יד‪ .‬ה' דורש מאדם לשמור על טהרת העיניים‪ ,‬רק‬
‫לאחר שנתן לו עיניים‪ .‬וכן בכל דבר ודבר שה' דורש‬
‫מאתנו מצווה כלשהי‪ ,‬הוא רק לאחר שה' נתן לנו‬
‫מתנה ששווה אלף אלפי מונים יותר ממעשינו‪.‬‬
‫אך לעיתים הקב"ה לא מעניק לאדם את מבוקשו‪,‬‬
‫כי הדבר שהוא מבקש עשוי להזיק לו כעת‪ ,‬או בגלל‬
‫שנגזר עליו כפרת עוונות בשל מעשים מגלגול זה‬
‫או מגלגולים אחרים‪ .‬ובמקרה שכזה עלינו להמשיך‬
‫ולהתפלל כדי לשבור את הגזירה‪ ,‬ולפתוח שערי‬
‫שמים‪ ,‬ולא להתייאש‪ .‬דעי שאין ה' נותן ניסיונות‬
‫אלא לאנשים שהם חזקים מאוד‪ ,‬ומסוגלים לעמוד‬
‫בניסיון ולהגיע באמצעותו לגבורה גדולה‪ .‬ועל ידי‬
‫שאת בוטחת בו יתברך וממשיכה להתפלל‪ ,‬גדל‬
‫שכרך בעולם הבא‪ ,‬ואת זוכה לשמירה והצלה‬
‫בעניינים שאינך מודעת להם גם בעולם הזה‪.‬‬
‫הידברות מציעה שפע הרצאות מחזקות בנושאי‬
‫תפילה אמונה וביטחון‪ .‬מומלץ לך להכיר ולהתחזק‪.‬‬
‫בעזרת ה' עוד תצמחי לטובה מתוך הקשיים‪ ,‬וה'‬
‫ימלא את כל משאלות ליבך לטובה‪ .‬בהצלחה!‬
‫מלכי ישראל‬
‫מאת הרב משה כהן חייאב‬
‫ניצחון הרוח על הכוח‬
‫דוד מתייצב מול גוליית‪ ,‬ובאורח פלא מכריע במהירות את המערכה‪.‬‬
‫כיצד הגיבה משפחת המלוכה לניצחון?‬
‫חילופי דברים‬
‫דוד משיב לגוליית שבעזרת ה' הוא ינצח אותו‬
‫ֹאׁשָך ֵמ ָעלֶ יָך" ופגרך יושלך‬
‫הסר ִֹתי ֶאת ר ְ‬
‫"וְ ִהּכִ ִיתָך וַ ִ‬
‫לעוף השמים וחית הארץ‪ .‬בניצחון זה יידעו כולם‬
‫שהקב"ה מגן ומציל את עמו‪ ,‬וההצלחה תגרום‬
‫לישראל לאמונה גדולה‪ ,‬שידעו שה' מושיעם בכל‬
‫מצב‪.‬‬
‫התקיפה‪ ,‬הנס וההצלחה‬
‫גוליית מתקרב בכבדות אל דוד‪ ,‬בגלל משקלו‬
‫וכן בגלל עוז רוחו של דוד שהביך את גוליית‪ .‬דוד‬
‫רץ אליו במהירות‪ ,‬הוא שולף בזריזות אבן מילקוט‬
‫הרועים ומניח בקלע‪ ,‬זורק והאבן פוגעת במצחו של‬
‫גוליית הענק החמוש במגן מכף רגל ועד ראש‪ .‬האבן‬
‫טובעת בראשו של גוליית והוא נופל על הפנים‬
‫בתוך האדמה‪ .‬במדרש מבואר‪ ,‬שגוליית נפל על פניו‬
‫ולא על אחוריו כי נענש מידה כנגד מידה‪ ,‬פיו שחירף‬
‫וגידף ייסתם בעפר‪.‬‬
‫גוליית אומנם נפל אך לא מת‪ .‬הוא התעלף או‬
‫איבד הכרה‪ .‬דוד ממהר לסיים את המלאכה‪ ,‬וכיון‬
‫שאין בידו חרב או חנית הוא ניגש לקחת את חרבו‬
‫של גוליית‪ .‬אך החרב היתה סגורה בצורה מיוחדת‪,‬‬
‫שרק מי שידע את ה'טריק' יכול היה להוציאה‪ .‬דוד‬
‫מתקשה בכך ומבקש את עזרת נערו של גוליית‬
‫–אוריה החיתי‪ .‬אוריה מסכים להראות לדוד איך‬
‫להוציא את החרב אך בתנאי שדוד ימצא לו 'שידוך'‬
‫מבנות ישראל‪ .‬דוד מסכים ועפ"י חז"ל‪ ,‬אוריה‬
‫התגייר ודוד נתן לו את בת שבע‪.‬‬
‫דוד שולף את החרב מתערה וכורת את ראשו של‬
‫גוליית‪ ,‬הפלישתים רואים שגיבורם מת ונסים על‬
‫נפשם‪ .‬אנשי ישראל ויהודה רודפים אחריהם עד‬
‫למקום מושבם ומחריבים את מחניהם‪.‬‬
‫ראש הפלישתי‬
‫בניגוד לאחרים‪ ,‬דוד לא הולך לקחת שלל אלא‬
‫לוקח את ראש הפלישתי ואת חרבו ומביאם לפני‬
‫שאול‪ ,‬על הדרך הנשים והטף רואים את דוד הגיבור‬
‫ומעשה גבורתו‪ .‬דוד משאיר את חרב גוליית בנוב –‬
‫מקום המשכן בעת ההיא‪.‬‬
‫מי זה?‬
‫כששאול רואה את דוד הוא שואל את אבנר שר‬
‫הצבא "בן מי זה הנער"‪ ,‬היות ופניו של דוד השתנו‬
‫כי שרתה עליו רוח חן ששינתה אותו‪ .‬וכן בשאלתו‬
‫רצה לדעת האם דוד מגיע ממשפחה של אנשי חייל‬
‫וגיבורים וכולם אמיצים כמותו‪ .‬אבנר עונה לו‪,‬‬
‫שאינו מכיר את ישי אבי דוד ואיך היה בצעירותו על‬
‫מנת לענות לשאלה‪ .‬חז"ל מבארים ששאול ביקש‬
‫לדעת את ייחוסו של דוד‪ ,‬שהרי הבטיח לתת את‬
‫ביתו למי שינצח את גוליית ‪ .‬דוד ניגש לשאול‬
‫כאמור עם ראשו של גוליית ושאול שואל אותו‬
‫ישירות ללא שליח על ייחוסו‪.‬‬
‫דוד ויהונתן‬
‫לכשסיים שאול המלך דין ודברים עם דוד‪ ,‬יהונתן‬
‫בנו של שאול צפה מן הצד בדו‪-‬שיח‪ .‬ענוותנותו‪,‬‬
‫יושרו וצניעותו של דוד גרמו ליהונתן לאהוב את‬
‫דוד אהבת נפש‪ .‬גם מצד תכונותיהם הדומות‪ -‬אומץ‬
‫וגבורה (יהונתן‪ ,‬כזכור‪ ,‬עלה יחד עם נערו באומץ לב‬
‫ובגבורה להילחם בפלישתים)‪ .‬שניהם כורתים ברית‬
‫לחברות בת קיימא מתוך אהבת נפש ועליהם אמרו‬
‫חז"ל‪" :‬איזו היא אהבה שאינה תלויה בדבר? זוהי‬
‫אהבת דוד ויהונתן" שכרתו ברית לא מתוך פחד או‬
‫קבלת דבר מה‪ .‬יהונתן מוריד את מעילו ומוסר לדוד‬
‫כסימן להדר מלכותו‪ .‬הוא מלביש לו את מדיו כסימן‬
‫לכבוד ואף מוסר לו את נשקו האישי‪ .‬בכל אלו רמז‬
‫לו שהוא דוד ראוי לרשת את מקום שאול אביו‬
‫אע"פ שבהיותו בן המלך הוא אמור לרשת את מקום‬
‫המלך‪ .‬יהונתן הראה לדוד כניעה לאדם שה' בעזרתו‪.‬‬
‫תודה על הכל‬
‫דוד‪ ,‬שיודע שבכל עת ה' מושיעו‪ ,‬מודה ומהלל‬
‫את הקב"ה על כל הניסים והישועות שפקדו אותו‪.‬‬
‫הצלחתו במלחמה עם גוליית באה לידי ביטוי‬
‫אס ְּפרָ ה‬
‫במזמור ט' בתהילים ‪" :‬אודה ה' ּבְ כָ ל לִ ּבִ י ַ‬
‫אֹותיָך‪ּ ...‬בְ ׁשּוב‪-‬אֹויְ בַ י ָאחֹור יִ ּכָ ְׁשלּו וְ יֹאבְ דּו‬
‫ּכָ ל‪-‬נִ ְפלְ ֶ‬
‫י‪-‬ע ִׂש ָית ִמ ְׁש ָּפ ִטי וְ דִ ינִ י (שנקמת באוייבי)‬
‫ִמ ָּפנֶ יָך‪ּ ...‬כִ ָ‬
‫ׁשֹופט ֶצדֶ ק"‪ּ" ...‬גָ ַערְ ָּת גֹויִ ם ִאּבַ דְ ָּת רָ ָׁשע‬
‫יָ ַׁשבְ ָּת לְ כִ ֵּסא ֵ‬
‫(גוליית) ְׁש ָמם ָמ ִח ָית לְ עֹולָ ם וָ ֶעד‪ ...‬וְ יִ בְ ְטחּו בְ ָך יֹודְ ֵעי‬
‫ְׁש ֶמָך ּכִ י ֹלא ָעזַ בְ ָּת דֹרְ ֶׁשיָך ה'"‪.‬‬
‫הכותב מטפל ויועץ לאורח חיים בריא‪,‬‬
‫כותב ומרצה ביהדות וברפואה‬
‫פרשה חסידית‬
‫מאת הרב ישעי'ה וינד‬
‫מעמד קבלת התורה יתרחש השנה‬
‫מה קורה כל שנה בחג השבועות? האם גם היום אפשר לשמוע את הקולות‬
‫והברקים? ואיזה תנאי הכרחי לקבלת התורה?‬
‫שעת האפס הגיעה! שבועות ארוכים אנו‬
‫מתכוננים‪ ,‬סופרים מידי יום ומצפים בכיליון עיניים‬
‫ליום המיוחל‪ .‬היום שכל היקום כולו‪ ,‬מששת ימי‬
‫בראשית עומד ומחכה לו במתח רב‪ :‬האם העם‬
‫הנבחר יסכים לקבל את התורה‪ .‬שאם לא‪ ,‬חס‬
‫וחלילה העולם נחרב‪ ,‬אין זכות קיום לעולם כולו‬
‫אפילו לרגע אחד‪.‬‬
‫שמים וארץ‪ ,‬עליונים ותחתונים‪ ,‬מלאכים‬
‫ושרפים‪ ,‬ממתינים למוצא פיהם של עם ישראל‪ ,‬עד‬
‫שהם שומעים את הזעקה המהדהדת הנשמעת בכל‬
‫העולמות 'נעשה ונשמע'‪ .‬אכן‪ ,‬יכול העולם להמשיך‬
‫להתקיים‪ ,‬יש לו זכות קיום‪ ,‬יש מי שמעתה יהיה‬
‫צמוד לתורה הקדושה לאורך כל שנות ההיסטוריה‪.‬‬
‫ו‪ ...‬זהו?‬
‫קיבלנו את התורה לפני ‪ 3,327‬שנה‪ .‬האם בזה‬
‫נגמר העניין? מסתבר שלא בדיוק‪ .‬דוד המלך כותב‬
‫בספר תהלים‪" :‬זכר עשה לנפלאותיו ‪ -‬חנון ורחום‬
‫ה'"‪ ,‬הקב"ה ברוב רחמיו עושה זכר לנפלאות שהיו‬
‫לפני אלפי שנים‪ .‬הניסים והנפלאות כדוגמת יציאת‬
‫מצרים‪ ,‬קריעת ים סוף וקבלת התורה‪ .‬בכל שנה‪,‬‬
‫כשמגיע היום שבו היה הנס‪ ,‬שוב מתעוררים מעין‬
‫אותם נסים ונפלאות‪ ,‬ואפשר לזכות שוב לאותם‬
‫אורות שהיו אז‪ .‬בפסח אדם יכול לצאת שוב‬
‫לחירות מכל השעבודים שלו‪ ,‬בשביעי של פסח‬
‫על סדר היום‬
‫מאת הרב שי עמר‬
‫השנה חל יום טוב של חג השבועות החל ממוצאי‬
‫שבת קודש עד יום ראשון בלילה‪ .‬הסמיכות לשבת‬
‫יוצרת מספר מצבים עליהם יש לתת את הדעת‪,‬‬
‫וכדלהלן‪:‬‬
‫א‪ .‬כאשר רוצים להוציא חלות או סירים עם‬
‫תבשילים מהמקפיא בשבת לצורך יום טוב (מוצאי‬
‫שבת)‪ ,‬יש שכתבו להתיר להוציא את החלות‬
‫והמאכלים הקפואים מהמקפיא משבת ליום טוב רק‬
‫אם הוציאם מבעוד יום כך שלא ייראה כמכין משבת‬
‫ליו"ט‪ ,‬וכך מכריע המשנה ברורה (סימן רצ)‪ .‬ויש‬
‫הסוברים שבכל אופן מותר להוציא את המאכלים‬
‫הקפואים אף בסמוך לשקיעה ביום השבת‪ ,‬וכך דעת‬
‫מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל (חזו"ע שבת ב)‪.‬‬
‫ב‪ .‬עם זאת‪ ,‬התבשילים שצריך לחממם לכבוד‬
‫סעודת החג ‪ -‬אין לחממם קודם צאת השבת‪ .‬אולם‬
‫לצלוח ולעבור את המעברים הקשים שמסמל ים‬
‫סוף‪ .‬בסוכות אנו יכולים לזכות להרגשה להיות‬
‫מסוככים בענני הכבוד‪ ,‬והשגחה פרטית של הקב"ה‪.‬‬
‫כך כותב האר"י ז"ל בכתביו‪.‬‬
‫בכל חג כשאנו מקיימים את המצווה המיוחדת‬
‫לחג הזה‪ .‬אנו ממשיכים על עצמנו את אותו שפע‬
‫ואותם אורות שהיו אז‪ .‬לכן אנו אומרים בתפילה‬
‫'זמן חירותנו'‪' ,‬זמן מתן תורתנו' כי באמת גם עכשיו‬
‫הוא 'זמן חירותינו'‪.‬‬
‫אם זה נכון בכל חג ומועד שאפשר לקבל מעין‬
‫אותם אורות שהיו אז‪ ,‬בחג השבועות הדבר מתעצם‬
‫שבעתיים‪ .‬אנו יכולים להרגיש לא רק 'מעין' אותו‬
‫נס שהתרחש בימים ההם‪ ,‬אלא לחוות שוב מחדש‬
‫מעמד של קבלת התורה‪ .‬בכל שנה מתקיים מעמד‬
‫זה‪ .‬כן‪ ,‬גם בשנה זו‪ ,‬יתרחש שוב ממש אותו מעמד‬
‫נורא הוד בו הקשיב כל העולם לקול האלוקים‬
‫המכריז ואומר "אנוכי ה' אלוקיך"‪ .‬כשם שבמתן‬
‫תורה נלוו למעמד הגדול מראות אלוקיים וגילויים‬
‫נשגבים‪ ,‬כך כל שנה מתעוררים אותם גילויים‪,‬‬
‫כאשר כאז כן עתה‪ ,‬ההר בוער באש עד לב השמים‪.‬‬
‫כפי שהעידו וסיפרו תלמידי הרב הקדוש רבי‬
‫אלימלך מליז'נסק זי"ע‪ ,‬בחג השבועות אצלו יכלו‬
‫לשמוע ולהרגיש את הקולות והברקים‪ ,‬ממש כמו‬
‫בעת מתן תורה בהר סיני‪ .‬כך סיפרו גם תלמידי‬
‫'החוזה הקדוש' מלובלין שכאשר קרא בתורה את‬
‫עשרת הדיברות‪ ,‬חשו והרגישו ממש את מעמד‬
‫קבלת התורה‪ ,‬עד שהיו רועדים מפחד‪.‬‬
‫ברור שלא כל אדם זוכה לכך‪ ,‬רק אדם עם נשמה‬
‫מצוחצחת שזיכך את גופו ונשמתו לגמרי‪ ,‬כדרגת‬
‫עם ישראל בעת קבלת התורה‪ ,‬יוכל גם הוא לראות‬
‫את הקולות והברקים‪ .‬כי הקולות האלה נצחיים‪,‬‬
‫אלא שאין לנו את המשקפיים הרוחניות לראות‬
‫אותם‪.‬‬
‫בברכת התורה אנו מברכים 'ברוך אתה ה' נותן‬
‫התורה'‪ .‬ניסוח שלכאורה אינו מדויק‪ ,‬הרי הקב"ה‬
‫'נתן התורה' אז לפני אלפי שנים‪ ,‬א"כ היינו צריכים‬
‫לברך נתן התורה לשון עבר?‬
‫התשובה לכך היא‪ ,‬שבכל שנה בחג השבועות שוב‬
‫מתקיים מעמד אדיר של קבלת התורה מחדש‪ .‬אינה‬
‫דומה התורה שקיבלנו לפני שנה לתורה שנקבל בחג‬
‫השבועות הזה‪ .‬כל שנה אנו יכולים לעלות עוד דרגה‬
‫בלימוד התורה‪ ,‬בהבנתה‪ ,‬ובדביקות בה‪ .‬לכן אנו‬
‫מברכים 'נותן התורה'‪ ,‬כיוון שהתורה לא רק ניתנה‬
‫אז לפני אלפי שנים‪ ,‬בכל שנה ושנה שוב הקב"ה‬
‫נותן התורה מחדש‪.‬‬
‫כמובן שלא כל אחד מקבל את התורה באופן‬
‫אוטומטי‪ .‬הדבר תלוי בכל אדם ואדם‪ ,‬עד כמה הוא‬
‫באמת רוצה לקבל‪ ,‬כמה הוא מוכן להשקיע בתורה‪.‬‬
‫ובעיקר לפי ההכנה שהוא מכין את עצמו לפני‬
‫חג השבועות‪ .‬לשם כך אנו מתכוננים כבר שבעה‬
‫שבועות תמימים עד ליום המיוחל‪.‬‬
‫אחד הדברים ההכרחיים בהכנה לקבלת התורה‬
‫הוא מידת האחדות‪ .‬כפי שמובא בגמרא על הפסוק‬
‫'ויחן שם ישראל'‪ ,‬שנכתב בלשון יחיד‪ ,‬ולא בלשון‬
‫רבים‪ .‬כיוון שבני ישראל‪ ,‬כהכנה לקבלת התורה‪,‬‬
‫התאחדו והתקרבו כל כך אחד עם השני‪ ,‬עד שהיו‬
‫כאחד ממש‪ ,‬הפכו להיות ליחיד 'ויחן שם ישראל'‪,‬‬
‫כאיש אחד בלב אחד‪ .‬בלי אחדות אי אפשר לזכות‬
‫לקבלת התורה‪ .‬בתורה יש שש מאות אלף אותיות‪,‬‬
‫המילה 'ישראל' הינה ראשי תיבות‪ :‬יש ששים ריבוא‬
‫אותיות לתורה‪ .‬כידוע‪ ,‬אות אחת שפסולה בתורה‬
‫פוסלת את כל ספר התורה‪ .‬אם פסלת יהודי אחד‬
‫הדבר דומה לפסילת אות אחת בתורה‪ .‬אכן ללא‬
‫אחדות בין בני ישראל אין קיום לתורה‪ .‬שנזכה‬
‫לקבל את התורה בשלמות הכלל והפרט‪.‬‬
‫יו"ט אחרי שבת‪ :‬ממה להיזהר?‬
‫אם רוצה לחמם מאכלים יבשים‪ ,‬לא צריך להמתין‬
‫ליציאת שבת של רבנו תם גם למי שנוהג כן בכל‬
‫מוצאי שבת וחג‪ ,‬אלא יכול לחמם את המאכלים‬
‫היבשים לאחר יציאת שבת הרגילה (כדעת הגאונים)‬
‫ולפני שעושה את כל הפעולות צריך שיאמר "ברוך‬
‫המבדיל בין קודש לקודש" ‪.‬‬
‫ולחמם תבשילים עם רוב או כולו רוטב כגון‪ :‬מרק‬
‫או מאכל בשר עם רוטב‪ ,‬אין להקל לחמם אותם‬
‫קודם צאת שבת של רבנו תם (למי שנוהג כרבנו תם‬
‫כל מוצאי שבת) כיון שיש בהם חשש איסור תורה‬
‫של בישול אחר בישול בלח שנצטנן‪ ,‬והפתרון בזה‬
‫הוא או שיבקשו מאחד מבני הבית שלא נוהג בצאת‬
‫שבת כרבנו תם לחמם את המאכלים על הפלטה‪,‬‬
‫או באופן שכל בני הבית מוציאים שבת כרבנו תם‪,‬‬
‫יכולים מיום שישי לכוון את שעון השבת שיכבה‬
‫בזמן יציאת שבת הרגילה למשך ‪ 10‬דקות וכדומה‪,‬‬
‫וביציאת שבת הרגילה יאמרו ברוך המבדיל בין‬
‫קודש לקודש וישימו התבשילים על הפלטה הכבויה‬
‫כדי שבעוד זמן קצר היא תידלק ותחמם התבשילים‪.‬‬
‫ג‪ .‬לכתחילה יאכלו סעודה שלישית בשבת זו עד‬
‫בערך שעה ‪ 16:00‬בצהריים שהיא שעה תשיעית‪,‬‬
‫כיוון שאם יאכלו את הסעודה כרגיל לא יוכלו‬
‫לאכול את סעודת יום טוב בלילה לתיאבון‪ .‬ויתפללו‬
‫מנחה גדולה קודם לכן‪.‬‬
‫ד‪ .‬אין לערוך או לפנות את השולחן בשבת לצורך‬
‫סעודת החג‪ ,‬כיון שאין שבת מכין ליום טוב‪ ,‬ולאחר‬
‫צאת שבת הרגילה יאמר 'ברוך המבדיל בין קודש‬
‫לקודש' ואז יערוך השולחן‪ .‬וכן לעניין שטיפת‬
‫כלים (וכן יש להיזהר גם ביום טוב שלא להשתמש‬
‫בסקוטש ספוגי)‪.‬‬
‫ה‪ .‬לכתחילה יש לברך במוצאי שבת על נר של‬
‫אבוקה‪ ,‬ולכן יכול להצמיד גפרור לנר של יום טוב‬
‫וכמובן שלא יכבה את הגפרור אלא יניחו ויכבה‬
‫מעצמו‪.‬‬
‫ו‪ .‬מי שישן בשבת‪ ,‬לא יאמר בפירוש שהולך לישון‬
‫כדי שיהיה לו כח להיות ער בתיקון ליל שבועות‬
‫אלא ילך לישון ולא יאמר זאת בצורה ברורה‪.‬‬
‫ז‪ .‬לכתחילה יש להכין שני זוגות של פתיל צף‬
‫קודם החג‪ ,‬ואם משתמש בנרוניות יניח ‪ 4‬נרוניות‬
‫ביום שישי וידליק שניים לשבת ושניים לחג במוצאי‬
‫השבת‪.‬‬
‫הרב שי עמר מורה צדק ורב ומרצה בהידברות‬
‫להפצת העלון חייגו‪073-2221388 :‬‬
‫עריכה‪ :‬צוריאל גביזון | עריכה גרפית‪ :‬שני מויאל | ניהול תוכן‪ :‬דודו כהן | הפצה ולוגיסטיקה‪ :‬טליה זכריה וחנה פנחסי‬
‫‪3‬‬
‫סיפורים מהחיים‬
‫חיים ולדר‬
‫אור הלבנה‬
‫כאור החמה‬
‫זה סיפור על חיי נישואין לא פשוטים‪ ,‬שלאחר פרק א' קשה‪ ,‬נפתח‬
‫פרק ב' משמח ומלא תקווה עם מסר חשוב‪ :‬גם אם נפלתם למקום‬
‫שאינכם מסוגלים להיות בו‪ ,‬אל תשכחו להתייעץ ולהסתייע באנשים‬
‫הקרובים לכם‪ ,‬ולהחזיר את חייכם למקום שכל כך רציתם שיהיו בו‬
‫ש‬
‫לום‬
‫ר' חיים‪,‬‬
‫אני לא יודעת אם הסיפור שלי‬
‫שווה פרסום כי הוא סתם סיפור על‬
‫אישה אחת בלתי חשובה‪ .‬אבל אני מוצאת לנכון‬
‫לכתוב אותו כי אני מאמינה שהוא ייגע ללב הרבה‬
‫מהקוראים שלך‪.‬‬
‫גדלתי בבית שקט עם הורים שקטים ודי‬
‫"מרובעים"‪ .‬הם היו אנשים טובים שעבדו הרבה‬
‫והרוויחו מעט‪ .‬לא היו להם שום קשרים וממילא‬
‫גם לא זכו לשום פרוטקציות‪.‬‬
‫להוריי היו חמישה ילדים‪ ,‬כשאני השלישית‪.‬‬
‫ילדת סנדוויץ'‪ ,‬אבל אל תדאג לא היה מי שילחץ‬
‫מלמעלה או מלמטה כי כולנו היינו די שקטים לא‬
‫מציקים ולא מופרעים‪.‬‬
‫הוריי היו ילדים יחידים להוריהם‪ ,‬כך שמשפחה‬
‫גדולה לא היתה‪ ,‬בעצם לא היתה משפחה בכלל‬
‫חוץ מאנחנו ואנחנו‪ .‬גם חברים לא היו‪ ,‬אולי חוץ‬
‫מחברים לבית הכנסת שגם הוא לא היה יותר מדי‬
‫בולט‪ ,‬אבי היה הצעיר מכל המתפללים‪.‬‬
‫נסה לדמיין לעצמך משפחה לא ידועה ללא‬
‫קשרים ללא חברה‪ .‬זו היתה המשפחה שלנו‪ .‬האמת‬
‫שבילדותי לא הרגשתי בזה אך כשנכנסתי לבית‬
‫הספר קלטתי שאנחנו פשוט בודדים‪ .‬די היה לי‬
‫להקשיב לסיפורי חברותי על המשפחות הענפות‬
‫שיש להן ועל השכנים והחברים של ההורים כדי‬
‫להבין שאותנו שכחו איפה שהוא‪ ,‬בעצם‪ ,‬לא היה‬
‫שום צורך לשכוח כי מעולם לא היה מי שהזכיר‬
‫אותנו‪.‬‬
‫שנים אחר כך הבנתי שאחיי גדלו די בשולי‬
‫החברה‪ ,‬כלומר הם למדו במוסדות טובים‪ ,‬אבל לא‬
‫היו‬
‫את‬
‫להם‬
‫האישיות ואת הידע‬
‫לקשור קשרים‬
‫חברתיים‪ ,‬כך שאם היית שואל עליהם מחצית‬
‫היו אומרים שלא מכירים ומחצית אחרת היו‬
‫אומרים דברים טובים בגלל שלא מכירים‪.‬‬
‫לא יודעת איך הצלחנו להיות משפחה כזו ללא‬
‫חברה‪ ,‬לא קשרים‪ ,‬ללא שום משהו שיבליט אותנו‬
‫וייתן לנו את המקום שלנו‪.‬‬
‫אחי הקטן היה שונה מעט‪ .‬הוא כן הצליח‬
‫להתחבב בחברה ואפילו הביא חברים הביתה‪ ,‬שזה‬
‫היה משהו שפשוט לא הכרנו‪ ,‬וגם התארח‪ .‬אחי‬
‫באמת הצליח יותר מכולנו לכל אורך החיים שלו‬
‫אבל את המחיר אנחנו שילמנו‪ ,‬כי בשלב מסויים‬
‫הוא קלט שהמשפחה היא לא משהו שמעניין אותו‬
‫ופשוט היה עם החבר'ה‪ ,‬וכשהתחתן התיישב בעיר‬
‫אחרת והיה מגיע פעם בשנה לכמה שעות לבקר‪.‬‬
‫אבל אני מקדימה את המאוחר‪.‬‬
‫שני אחיי הגדולים נותרו רווקים עד גיל מאוחר‪.‬‬
‫אני התחלתי להיפגש בגיל ‪ 23‬כי חשבתי שאולי‬
‫יתחתנו וחבל לעקוף אותם עד שהם עצמם לחצו‬
‫עלי להתחיל שידוכים באמרם שלא נורא שבת‬
‫עוקפת בן‪.‬‬
‫אז עקפתי והתחלתי בשידוכים‪ .‬נפגשתי עם‬
‫שני בחורים שלא רצו אותי אחרי פגישה ראשונה‬
‫לי בחור‬
‫ואז הציעו‬
‫שדווקא כן רצה להמשיך אחרי פגישה ראשונה‪.‬‬
‫האמת שהוא לא כל כך התאים לי‪ ,‬אבל לא‬
‫ידעתי את זה‪ ...‬כלומר לא היה לי שום מושג שיש‬
‫עוד בחורים בעולם שאולי מתאימים לי‪ .‬הוא היה‬
‫בחור שונה מהאחים שלי‪ ,‬ונראה גם מנהיג כזה אז‬
‫הסכמתי להמשיך למרות שהוא לא מצא חן בעיני‬
‫מההתחלה‪.‬‬
‫לאחר תקופה קצרה התארסנו‪ .‬באירוסין היו‬
‫המון מהמשפחה שלו ורק המשפחה שלי‪ .‬לא‬
‫שכנים ולא חברים ולא כלום‪.‬‬
‫כבר לאחר האירוסין הוא החל לדבר נגד ההורים‬
‫שלי‪ ,‬ואמר שהם טיפשים ומרובעים‪ .‬רציתי לומר‬
‫לו שהם אמנם מרובעים אבל בכלל לא טיפשים‪,‬‬
‫אבל העדפתי לשתוק כי הייתי טיפוס ששותק‪.‬‬
‫לקראת החתונה ראיתי כמה מידות לא טובות‬
‫שלו‪ ,‬אבל לא חשבתי אפילו בכיוון של להגיד‬
‫משהו למישהו‪.‬‬
‫אחרי החתונה זה נהיה סיוט גדול‪.‬‬
‫הוא פשוט דרך עלי וביזה אותי והעליב אותי‬
‫בכל הזדמנות‪ ,‬הוריד את הביטחון העצמי שלי‬
‫לאפס‪ ,‬צחק עלי‪ ,‬העביד אותי‪ ,‬ולא אמר לי אפילו‬
‫חדש! מבית הידברות!‬
‫ת‬
‫בי‬
‫קורס הכשרת מנחי שלום‬
‫קצוע נוספים‬
‫יר כהן‪ ,‬הרב שמחה כהן ואנשי מ‬
‫בהנחיית הרב זמ‬
‫לפרטים והרשמה ‪073-2221300‬‬
‫*למשתתפים בקורס שיעברו אותו בהצלחה תינתן אפשרות להשתלב כנותני שירות דרך הידברות‪.‬‬
‫מילה אחת טובה‪.‬‬
‫מבית רגוע ושלו שלא ראיתי בו‬
‫אפילו טיפת רע בכל חיי‪ ,‬לא לעג‬
‫ולא ציניות ולא צעקות‪ ,‬ובטח שלא‬
‫מכות‪ ,‬הושלכתי לחיים שכלל לא‬
‫הכרתי עם כל הדברים ההפוכים ממה‬
‫שהורגלתי‪.‬‬
‫אני עצמי השתלבתי בעבודה טובה‬
‫במחשבים‪ ,‬ומכיוון שהייתי די מוכשרת‬
‫הרווחתי בכלל לא רע‪ .‬את הכסף הייתי‬
‫מוסרת לו והוא היה עושה בו כטוב בעיניו‪.‬‬
‫הוא היה קם מאוחר‪ ,‬בכלל לא עבד‪ ,‬ובכל‬
‫הזמן שלא ישן ולא היה מחוץ לבית היה‬
‫דורך עלי ומעליב אותי‪ ,‬ואני נשאתי את‬
‫חרפתי בדומיה‪.‬‬
‫נולדו לנו שני ילדים‪ ,‬בת ובן‪ ,‬ואני חייתי‬
‫חיים בלתי אפשריים ואפילו לא ידעתי על כך‪.‬‬
‫כשהבן שלי הגיע לגיל שלוש והוא החל‬
‫לפגוע גם בו‪ ,‬הבנתי שאני צריכה לעשות‬
‫משהו‪ ,‬אבל לא ידעתי מה‪.‬‬
‫רק בהגיעו לגל ארבע הייתי במקרה‪ ,‬ואין‬
‫מקרה בעולם‪ ,‬באיזה קורס להעצמה‪ ,‬ומישהי‬
‫סיפרה על משהו שקרה בחייה וכולם הזדהו‬
‫איתה ואני הבנתי שמה שהיא מספרת אפילו לא‬
‫מתקרב לעשר אחוז ממה שאני וילדיי עוברים‪.‬‬
‫באתי בשקט למוסרת השיעורים‪ ,‬רבנית יראת‬
‫שמים‪ ,‬וסיפרתי לה בהיסוס שנראה לי שמשהו‬
‫לא תקין אצלנו‪ .‬היא הקשיבה לי‪ ,‬אני בכיתי‬
‫והוצאתי את כל מה שקורה לי‪ .‬היא נראתה‬
‫נדהמת‪ .‬לא האמינה שדבר כזה יכול להתרחש‪.‬‬
‫וכשסיימתי עודדה אותי וביקשה ממני רשות‬
‫שבעלה‪ ,‬רב השכונה יפנה לבעלי‪.‬‬
‫היססתי‪ ,‬אבל היא אמרה לי שיותר גרוע ממה‬
‫שיש לי לא יכול להיות‪.‬‬
‫כשהרב הזמין אותו לא היה לו מושג על מה‪.‬‬
‫הוא הלך‪ ,‬וכשחזר היה כולו אש וגופרית‪ .‬אני לא‬
‫רוצה לתאר מה קרה בבית‪ ,‬אבל השתוללות זו‬
‫מילה עדינה‪.‬‬
‫פחדתי לחזור ולספר לרבנית מה קרה‪ ,‬אך‬
‫היא היתה מספיק חכמה פשוט לבוא אלי הביתה‬
‫ולראות במו עיניה את מצבי‪.‬‬
‫הרב ורעייתו הכניסו כמה עסקנים לעניין‪ .‬היו‬
‫כמה נסיונות לסדר את העניינים אך הסתבר‬
‫שבעלי הוא איש קשוח שלא מוכן אפילו לשמוע‬
‫על טיפול‪ ,‬שלא לדבר על להשתנות‪ .‬ויום אחד‬
‫הוא פשוט הודיע שפתח תיק בבית דין להתגרש‪,‬‬
‫בהתחלתה הרגשתי נורא אך הרב והרבנית עודדו‬
‫אותי בשקט שלא להתנגד‪ ,‬ומצאתי עצמי גרושה‪.‬‬
‫כאן מגיעות שלוש שנים קשות‪.‬‬
‫הייתי בודדה‪ .‬הורי היו מסכנים ולא ידען מה‬
‫לעשות איתי ועם המצב הזה שמאד תסכל אותם‪.‬‬
‫המשכתי לעבוד ולפחות סוף סוף היה יעוד טוב‬
‫לכסף‪ .‬השקעתי אותו בילדיי ובטיפוח הבית‪ ,‬וזה‬
‫עשה רק טוב‪ .‬אך אני הרגשתי עצמי עדיין האישה‬
‫הכי מסכנה והכי בודדה בעולם‪.‬‬
‫הרב והרבנית לא עזבו אותי‪ ,‬הם היו מזמינים‬
‫אותי לביתם‪ ,‬היו מתעניינים בשלומי‪ ,‬הרבנית‬
‫היתה מעודדת אותי ובשלב מסויים החלה להציע‬
‫לי שידוכים‪.‬‬
‫נפגשתי עם כמה אך הם לא התאימו לי‪ .‬החיים‬
‫לימדו אותי מספיק כדי לראות מה מצפה לי על‬
‫פי רמזים‪.‬‬
‫ואז הציעו לי אלמן‪ ,‬מבוגר ממני בתריסר שנים‪.‬‬
‫בתחילה היססתי‪ ,‬אך הרבנית עודדה אותי לנסות‪.‬‬
‫נפגשתי‪ ,‬ובפעם הראשונה גילתי בן אדם מעולם‬
‫אחר‪.‬‬
‫על ההתחלה ראיתי בן אדם טוב‪ ,‬טוב מוחלט‪,‬‬
‫חכם‪ ,‬רגוע‪ ,‬מלא אכפתיות‪ ,‬מעניין ומרתק‪ .‬היו לו‬
‫שאלות שהעידו על הבנה ותשובות שהעידו על‬
‫אנושיות‪ ,‬בסוף הפגישה הראשונה מצאתי עצמי‬
‫מתפללת שיענה תשובה חיובית‪.‬‬
‫והוא ענה‪ ,‬וכך הלאה ולאחר ארבע פגישות הוא‬
‫הציע שנתחתן‪.‬‬
‫הסכמתי מיד והחתונה נקבעה לעוד שלושה‬
‫שבועות‪.‬‬
‫נישאנו בטקס צנוע ומאז השתנו חיי‪ .‬קשה לי‬
‫להסביר מה התחולל בי‪.‬‬
‫על פי הצעתו‪ ,‬בחודש הראשון מסרנו את‬
‫הילדים שלי להוריי‪ ,‬וילדיו היו מספיק גדולים‪,‬‬
‫אחת מהן נשואה‪ ,‬כדי להסתדר‬
‫עם עצמם‪.‬‬
‫גרנו לנו חודש בצפון‪.‬‬
‫החודש הזה היה טיהור‬
‫לכל הרע שעברתי בחיי‪,‬‬
‫סיפרתי לו הכל והוא‬
‫הקשיב והקשיב‪ ,‬ואחרי‬
‫שהוצאתי את המטען‬
‫הראשון הוא החל לתת לי‬
‫כוח‪.‬‬
‫איך כוח? פשוט במילים‪.‬‬
‫הוא דיבר ואמר לי איך הוא‬
‫רואה אותי ואת תכונותיי‪ ,‬הוא‬
‫שיבח ושיבח ותיאר כמה אני‬
‫מיוחדת וכמה אני טובה ונעימה וחרוצה וחכמה‬
‫וחייכנית וטובת לב ועדינה ועוד מאות שבחים‬
‫שמעולם לא שמעתי אפילו אחד מהם‪ ,‬לא מהורי‬
‫ובוודאי שלא מבעלי הראשון‪.‬‬
‫בהתחלה חשבתי שהוא סתם אומר‪ ,‬אך מהר‬
‫מאד הבנתי שהוא באמת מאמין בזה‪ ,‬אז אמרתי‬
‫"אוקיי‪ ,‬הוא מאמין בזה‪ ,‬אך יום אחד הוא יבין‬
‫שהוא סתם מדבר"‪ .‬אבל הוא היה כמו אישיות‬
‫מלאה בחום ובאהבה ובמילים טובות‪ .‬הבנתי כיצד‬
‫יצאו לו ילדים כל כך מיוחדים‪ ,‬שכל כך חמים‬
‫וזורמים ושקיבלו אותי ממש כמו אמא (למרות‬
‫הזמן הקצר שהיה להם להתרגל אלי)‪.‬‬
‫סיימנו את החודש הקסום הזה‪ ,‬חזרנו לבית‪ ,‬עם‬
‫הילדים שלו ושלי‪ ,‬והתחלנו לבנות משפחה‪.‬‬
‫איני יודעת איך מרגיש מישהו שזכה בפיס‪ ,‬אני‬
‫רק בטוחה שההרגשה שלי היתה טובה משלו‪.‬‬
‫מחיים בודדים ללא זהות ללא הכרה ללא חום‬
‫וללא הרעפה‪ ,‬לפתע הוטלתי לתוך חיים טובים‬
‫ומאושרים שאיני יכולה אפילו להתחיל לתאר‬
‫אותם‪.‬‬
‫בעל נפלא‪ ,‬חכם‪ ,‬קשוב‪ ,‬עדין‪ ,‬טוב לב‪ ,‬מסייע‪,‬‬
‫מפרגן ועוד פעם מפרגן ושוב ושוב‪ .‬ילדים חכמים‪,‬‬
‫מצחיקים‪ ,‬טובי לב‪ ,‬ותרנים‪ ,‬לא ביקורתיים‪,‬‬
‫שמחים בחלקם למרות העצב שנשאו על מות‬
‫אימם היקרה לאחר מחלה‪.‬‬
‫הבטחתי לעצמי שאפצה אותם על אובדנם‪,‬‬
‫ובאמת הייתי קמה מוקדם כדי להכין להם את‬
‫האוכל והביגוד שהם זקוקים לו‪ ,‬השתדלתי לסייע‬
‫בשיעורי הבית ולהיות מעורבת בכל צרכיהם‪,‬‬
‫הייתי ערנית לכל מצב רוח‪ ,‬ועוד הרגשתי שאני לא‬
‫משיבה להם מספיק על האושר שנפל עלי‪.‬‬
‫קשה לי לתאר את המתנה שקיבלתי ובעיקר את‬
‫ההפתעה הגדולה הכרוכה בה‪ .‬אני‪ ,‬שלא ידעתי‬
‫על קיומם של כאלה חיים‪ ,‬פתאום קיבלתי חיים‬
‫במתנה‪.‬‬
‫שני ילדי השתלבו במשפחה כאילו היו שם‬
‫מאז ומתמיד והפכו לילדים ערניים‪ ,‬חברותיים‪,‬‬
‫ושמחים בחלקם‪.‬‬
‫למשפחה נוספו עוד שני ילדים משלנו‪ ,‬וזה רק‬
‫הוסיף על השמחה והאושר שהוא מנת חלקנו‪.‬‬
‫כיום אני עומדת לקראת נישואי אחת מבנותיו‬
‫של בעלי‪ ,‬שהיא בתי לכל דבר‪.‬‬
‫ליוויתי אותה כמו אימא לכל דבר‪ ,‬בפגישת‬
‫ההיכרות עם הורי החתן‪ ,‬באירוסין‪ ,‬בקניות ובהכל‪.‬‬
‫ופתאום השאירה לי מכתב שגרם לי התרגשות‪ ,‬אין‬
‫לי רשות לגלות את תוכנו אבל היו בו כל כך הרבה‬
‫חום ואהבה‪ ,‬ותודה והכרה‬
‫וקבלה שלי כאימא שלה לכל‬
‫דבר‪ ,‬שהזניקו את תחושת‬
‫האושר שלי לגבהים בלתי‬
‫רגילים‪.‬‬
‫במהלך השנים נישאו‬
‫שני אחיי ואף ילדו ילדים‪,‬‬
‫בעלי חיבר אותם למשפחה‬
‫ואי אפשר שלא להבחין‬
‫בהשפעה הטובה של‬
‫ההתקרבות הזאת עליהם‪,‬‬
‫אני תמיד אומרת "והיה‬
‫אור הלבנה כאור החמה"‪.‬‬
‫אנחנו משפחה שנשכחה‬
‫איפשהו‪ ,‬כמו ירח ביום של ליקוי ירח‪.‬‬
‫אני לא צוחקת‪ .‬זה ממש מתאר אותנו‪ ,‬ולפתע‬
‫הגיע בעלי ומשפחתו כמו שמש חמה שעטפה‬
‫אותנו‪ ,‬האירה על כולנו והפכה את אורה החיוור‬
‫של הלבנה לאור החמה‪.‬‬
‫המסר שלי הוא די ברור אך אומר בכל זאת‪:‬‬
‫יש כל כך הרבה אנשים שיש להם מלכתחילה‬
‫את מה שאני קיבלתי‪ ,‬והם אינם יודעים להעריך‬
‫זאת כי הם בטוחים שככה זה אצל כולם‪.‬‬
‫רציתי לומר להם שזה לא כך‪ .‬שיש אנשים‬
‫אבודים שאין קרני אור על פניהם‪ .‬אני באתי משם‬
‫ויודעת להעריך כוחה של משפחה חמה ובעל טוב‬
‫ותומך‪ .‬כדאי שגם אתם אנשים‪ ,‬נשים וילדים‪,‬‬
‫תדעו להעריך את מה שיש לכם‪.‬‬
‫ומסר גדול לא פחות‪ :‬ראו איזה כוח יש לאדם‬
‫הבודד להביא חיים שמחה וחום ליחיד ולכלל‪.‬‬
‫בעלי הוא המלאך הגואל שהוציא ממסגר נפשי‬
‫והביא אותי לעולם של שמחה ואורה‪ ,‬אותי‪ ,‬את‬
‫ילדיי ואת כל הדורות שיצאו מאתנו‪ ,‬ועל כך אני‬
‫חבה לו כל כך הרבה‪ ,‬ואלך אחריו כל חיי בהכרת‬
‫הטוב ובתפילה שהשם ייתן לו כוח‪ ,‬בריאות ונחת‬
‫עד מאה ועשרים‪ ,‬על האור הגדול שהביא משמשו‬
‫אל אורה החיוור של ליקוי הלבנה שהיה מנת חלקי‬
‫פעם‪.‬‬
‫פחדתי לחזור ולספר‬
‫לרבנית מה קרה‪ ,‬אך היא‬
‫היתה מספיק חכמה פשוט‬
‫לבוא אלי הביתה ולראות‬
‫במו עיניה את מצבי‬
‫כל ספריו של הסופר הרב חיים ולדר‬
‫בהידברות שופס ‪073-222-1250 -‬‬
‫המאור הגדול‬
‫סיפורים ממסכת חייו של הרב עובדיה יוסף זצוק"ל‬
‫מתוך הספר 'המאור הגדול ‪ ,'2‬באדיבות הרב אברהם אוחיון‬
‫ימי ִמ ְל ָח ָמה‬
‫ִל ְלמֹד ַּגם ִּב ֵ‬
‫ּתֹובבּו ְּבנֵ י ִמ ְׁש ַּפ ְחּתֹו ֶׁשל ָמ ָרן ָּב ְרחֹובֹות‪ְ ,‬מ ַח ְּפ ִׂשים ַא ֲח ָריו ְּב ֵלב ָח ֵרד‪.‬‬
‫אֹותּה ָׁש ָעה ְּב ִדּיּוק‪ִ ,‬ה ְס ְ‬
‫ּוב ָ‬
‫ְ‬
‫אֹוחז ְּביָ דֹו ֶׁשל ַהּנַ ַער ָה ָאבּוד‬
‫ָהיּו ֵאּלּו ָא ִביו וְ ָא ִחיו ֶׁשל ָמ ָרן‪ֶׁ ,‬שּנִ ְת ְקלּו ְל ֶפ ַתע ַּב ָּגאֹון ַר ִּבי ִׁש ְמׁשֹון‪ֵ ,‬‬
‫רּוׁשלַ יִ ם יָ ִמים ָק ִׁשים‪.‬‬
‫ּבִ ֵימי ּבַ ֲחרּותֹו ֶׁשל ָמרָ ן‪ ,‬יָ דְ ָעה יְ ָ‬
‫ֹלא רַ ק ַה ַּפרְ נָ ָסה ָהיְ ָתה ְמצּויָ ה ּבְ ד ַֹחק‪ּ .‬גַ ם ַה ַּמ ָּצב‬
‫עּוע‪ּ ,‬ולְ ִע ִּתים ְקרֹובֹות ָהיּו‬
‫ַהּבִ ְטחֹונִ י ָהיָ ה רָ גִ יׁש וְ רָ ַ‬
‫נֹופלִ ים ּבֵ ין ּבָ ֵּתי ַה ְּׁשכּונֹות ַה ְּצפּופֹות‪ ,‬וְ גֹורְ ִמים‬
‫ְּפגָ זִ ים ְ‬
‫לַ ֲאבֵ דֹות ּבִ רְ כּוׁש‪ּ ,‬ולְ נִ ְפגָ ִעים ּבְ נֶ ֶפׁש‪ָ .‬היּו ֵאּלּו ִּפגְ זֵ ֶיהם‬
‫ֶׁשל ָה ֲערָ בִ ים‪ֶׁ ,‬ש ָּׂשמּו לָ ֶהם לְ ַמ ָּטרָ ה‪ ,‬לְ ַטּוֵ ַח ֶאת‬
‫ַה ְּׁשכּונֹות ֶׁשל ַה"ּיָ אהּוד"‪.‬‬
‫אּולָ ם ּכָ ל ֵאּלּו ֹלא ִהרְ ִּתיעּו ֶאת ָמרָ ן ּכִ ְמֹלא ַה ִּנ ָימה‪,‬‬
‫צּומה ֻּומ ְפלָ ָאה‪.‬‬
‫דֹוׁשה‪ּ ,‬בִ ְׁש ִקידָ ה ֲע ָ‬
‫ִמּלַ ֲעסֹק ּבַ ּתֹורָ ה ַה ְּק ָ‬
‫רּוׁשלַ יִ ם‬
‫ַאחד ָה ֲערָ בִ ים ֶׁשל ְׁשנַ ת תרצ"ג ָס ְפגָ ה יְ ָ‬
‫ּבְ ַ‬
‫ַה ְפּגָ זָ ה ָק ָׁשה‪ַ .‬ה ְּׁשכּונֹות ָהיּו ְׁשרּויֹות ּבַ ֲעלָ ָטה‪ּ ,‬כְ דֵ י ֶׁשֹּלא‬
‫לָ ֵתת לָ אֹויֵ ב ֶאת ַהּיְ כֹלֶ ת לְ ַטּוֵ ַח ֶאת ַהּבָ ִּתים‪ ,‬וְ ַאנְ ֵׁשי‬
‫ָה ִעיר ִה ְס ַּת ְּתרּו ּבְ דִ ירֹות ַּת ְחּתֹונֹות ּובְ ַמרְ ְּת ִפים‪,‬‬
‫מה בפרשה?‬
‫במדבר ‪ -‬החומש‬
‫הרביעי בתורה‬
‫ּפֹות ִחים ַה ַּׁשּבָ ת ּבַ ֻח ָּמׁש ָהרְ בִ ִיעי‬
‫ָׁשלֹום יְ לָ דִ ים! ָאנּו ְ‬
‫ֶׁשּבַ ּתֹורָ ה‪ֻ ,‬ח ָּמׁש ּבַ ִּמדְ ּבָ ר‪ּ .‬גַ ם ַה ָּפרָ ָׁשה ֶׁשּלָ נּו‪ָ ,‬הרִ אׁשֹונָ ה‬
‫ּבְ ֻח ָּמׁש‪ ,‬נִ ְקרֵ את ּבְ ֵׁשם זֶ ה ָ‪ּ .‬בַ ָּפרָ ָׁשה ְמ ֻס ָּפר ַעל ַה ִּמ ְפ ָקד ֶׁשל ּבְ נֵ י‬
‫יִ ְׂשרָ ֵאל‪ֶׁ ,‬ש ִה ְת ַקּיֵ ם ּבַ ָּׁשנָ ה ַה ְּׁשנִ ּיָ ה ִמ ִיציַאת ִמ ְצרַ יִ ם‪ .‬ה' ְמ ַצּוֶ ה‬
‫ֶאת מ ֶֹׁשה לִ ְמנֹות ֶאת ּכָ ל ַהּגְ בָ רִ ים ִמּגִ יל ֶע ְׂשרִ ים וָ ַמ ֲעלָ ה (ֹלא‬
‫ּכֹולֵ ל ֶאת ּבְ נִ י ֵׁשבֶ ט לֵ וִ י)‪.‬‬
‫יֹוצ ִאים‬
‫ַאהרֹן וְ ַהּנְ ִׂש ִיאים ֶׁשל ּכָ ל ֵׁשבֶ ט וְ ֵׁשבֶ ט ְ‬
‫מ ֶֹׁשה‪ֲ ,‬‬
‫ּתֹוצָאה?‬
‫(ּומה ָהיְ ָתה ַה ָ‬
‫לַ ְּמ ִׂש ָימה‪ ,‬וְ ָה ָעם ִמ ְת ַּפ ֵקד לְ ִפי ְׁשבָ ִטים ָ‬
‫ִּבדְ קּו ּבְ ַע ְצ ְמכֶ ם ּבַ ָּפרָ ָׁשה!)‪ּ .‬בַ ֶה ְמ ֵׁשְך‪ַ ,‬ה ָּפרָ ָׁשה ְמ ַס ֶּפרֶ ת לָ נּו‬
‫בּוע ֵמרֹאׁש‪ ,‬לְ כָ ל ֵׁשבֶ ט‬
‫ֶש ֲחנִ ייַ ת ַה ְּׁשבָ ִטים ָהיְ ָתה לְ ִפי ֵסדֶ ר ָק ַ‬
‫ָהיָ ה ָמקֹום ִמ ֶּׁשלֹו‪ .‬לְ ָמ ָׁשל‪ ,‬יְ הּודָ ה נִ ְמ ָצא ּבְ ַצד ִמזְ רָ ח‪ ,‬וְ ִאּתֹו‬
‫ַה ְּׁשבָ ִטים יִ ָּׂשׂשכָ ר ּוזְ בּולּון‪ .‬רְ אּובֵ ן‪ִׁ ,‬ש ְמעֹון וְ גָ ד ּבְ ַצד ּדָ רֹום‪,‬‬
‫וְ כֵ ן ָהלְ ָאה‪ .‬לַ לְ וִ ּיִ ים ֶׁש ֵהם עֹובְ דֵ י ַה ִּמ ְׁשּכָ ן‪ ,‬נֶ ֱערַ ְך ִמ ְפ ָקד ּבְ נִ ְפרָ ד‪,‬‬
‫וְ נִ ְס ְּפרּו ּכָ ל ִמי ֶׁש ֵּמ ַעל ּגִ יל חֹדֶ ׁש‪ּ .‬בַ ָּפרָ ָׁשה ְמתָֹאר ַה ַּת ְפ ִקיד‬
‫ַה ְּמיֻ ָחד ֶׁשל ּכָ ל ִמ ְׁש ָּפ ָחה ִמ ֵּׁשבֶ ט לֵ וִ י‪ּ ,‬בִ נְ ִׂשיַאת ַה ִּמ ְׁשּכָ ן‪,‬‬
‫ּבְ ֵפרּוקֹו ּובִ בְ נִ ָּיתֹו ֵמ ָחדָ ׁש‪ַ .‬אל ִּת ְׁשּכְ חּו ֶׁש ַּׁשּבָ ת זֹו ְמ ֻחּבֶ רֶ ת לְ ַחג‬
‫נֹוהגִ ים לִ ְהיֹות ֵערִ ים ּכָ ל‬
‫ַאחרֶ ָיה‪ָ .‬אנּו ֲ‬
‫ַה ָּׁשבּועֹות ֶׁשּיָ חּול ִמּיָ ד לְ ֲ‬
‫ַהּלַ יְ לָ ה וְ לַ ֲעסֹוק ּבַ ּתֹורָ ה‪ּ .‬כָ ְך ָאנּו ַמּבִ ִיעים ֶאת ַה ִּׂש ְמ ָחה ֶׁשּלָ נּו‬
‫אֹותּה‪.‬‬
‫ּבְ ַקּבָ לַ ת ַהּתֹורָ ה‪ ,‬וְ ֶאת ַה ֵח ֶׁשק ֶׁשּלָ נּו לִ לְ מֹד ָ‬
‫‪6‬‬
‫רֹועׁש‪.‬‬
‫ּכְ ֶׁשּלִ ּבָ ם ָחרֵ ד וְ ֵ‬
‫"ּׁש ִטיּבְ ל" ֶׁשל ֵמָאה ְׁש ָערִ ים ֵה ִאיר נֵ ר ָקלּוׁש ֶאת‬
‫רַ ק ּבַ ְ‬
‫ָה ֲא ֵפלָ ה ַה ְּס ִמיכָ ה‪ָ .‬היָ ה זֶ ה ָמרָ ן‪ֶׁ ,‬ש ָעלָ ה לְ בֵ ית ַה ִּמדְ רָ ׁש‪,‬‬
‫אּומה‬
‫ִהדְ לִ יק נֵ ר ָק ָטן‪ ,‬וְ ִה ְתיַ ֵּׁשב לִ לְ מֹד לְ אֹורֹו‪ּ ,‬כְ ִאּלּו ְמ ָ‬
‫ֹלא ִמ ְתרַ ֵחׁש ִמ ָּסבִ יב‪.‬‬
‫ֶאּלָ א ֶׁשַאנְ ֵׁשי ַה ְּׁשכּונָ ה ֶׁש ָּׁשהּו ּבָ רְ חֹוב וְ ִהבְ ִחינּו ּבַ ּנֵ ר‬
‫"ה ִאם יֵ ׁש ּגַ ּנָ ב ּבְ בֵ ית‬
‫ַה ְּמרַ ֵּצד ּבְ בֵ ית ַה ִּמדְ רָ ׁש‪ ,‬נִ בְ ֲהלּו‪ַ .‬‬
‫ַה ִּמדְ רָ ׁש?" ָׁש ֲאלּו ִאיׁש ֶאת רֵ ֵעהּו‪ִּ ,‬ומ ֲהרּו לְ ַהזְ ִעיק ֶאת‬
‫עפלִ יק‪,‬‬
‫רַ ב ַה ְּׁשכּונָ ה‪ַ ,‬הּגָ אֹון ַהּגָ דֹול רַ ּבִ י ִׁש ְמׁשֹון ִמ ֶּט ְ‬
‫לִ בְ ּדֹק ָמה ִמ ְתרַ ֵחׁש ָׁשם‪ּ ,‬בְ בֵ ית ַה ִּמדְ רָ ׁש‪.‬‬
‫ָעלָ ה רַ ּבִ י ִׁש ְמׁשֹון לְ בֵ ית ַה ִּמדְ רָ ׁש‪ ,‬וְ ֵעינָ יו ּכֻ ּסּו ּבְ דֹק ֶׁשל‬
‫ּדְ ָמעֹות לְ ַמרְ ֵאה ַהּנַ ַער ָהרָ כּון ַעל ְס ָפרָ יו‪ּ" .‬בְ נִ י"‪ ,‬לָ ַחׁש‬
‫"מ ֻסּכָ ן לִ ְׁשהֹות ּכָ אן ּכָ ֵעת‪,‬‬
‫ּבְ ָאזְ נָ יו וְ נָ גַ ע ּבִ כְ ֵתפֹו ּבְ רְֹך‪ְ ,‬‬
‫קֹומת ַה ַּקרְ ַקע‪ָׁ ,‬שם ּתּוכַ ל לִ לְ מֹד‬
‫ּבֹוא ִע ִּמי לְ בֵ ִיתי ֶׁשּבְ ַ‬
‫ּבְ בִ ָּטחֹון"‪ .‬וְ הּוא נָ ַטל ֶאת יָ דֹו ֶׁשל ַהּנַ ַער ַה ָּצ ִעיר ּבְ יָ דֹו‪,‬‬
‫חּוצה‪ֶ ,‬אל ָהרְ חֹוב ֶה ָחׁשּוְך‪.‬‬
‫וְ יָ ָצא ִעּמֹו ַה ָ‬
‫אֹותּה ָׁש ָעה ּבְ דִ ּיּוק‪ִ ,‬ה ְסּתֹובְ בּו ּבְ נֵ י ִמ ְׁש ַּפ ְחּתֹו ֶׁשל ָמרָ ן‬
‫ּובְ ָ‬
‫ַאחרָ יו ּבְ לֵ ב ָחרֵ ד‪ָ .‬היּו ֵאּלּו ָאבִ יו‬
‫ּבָ רְ חֹובֹות‪ְ ,‬מ ַח ְּפ ִׂשים ֲ‬
‫ָאחיו ֶׁשל ָמרָ ן‪ֶׁ ,‬שּנִ ְת ְקלּו לְ ֶפ ַתע ּבַ ּגָ אֹון רַ ּבִ י ִׁש ְמׁשֹון‪,‬‬
‫וְ ִ‬
‫אֹוחז ּבְ יָ דֹו ֶׁשל ַהּנַ ַער ָהָאבּוד‪.‬‬
‫ֵ‬
‫"הֹלא ּגָ רַ ְמ ָּת לָ נּו לַ ֲחרָ דָ ה‬
‫"לְ ֵהיכָ ן נֶ ֱעלַ ְמ ָּת?" ִה ְתרַ ֲעמּו‪ֲ ,‬‬
‫אֹוהב ֹלא ָע ָׂשה זֹאת‬
‫נֹורָ ִאית!" ֵהם ֹלא ִׁש ֲערּו‪ּ ,‬כִ י ַהּבֵ ן ָה ֵ‬
‫ַאהבַ ת‬
‫ִמּתֹוְך ִה ְת ַעּלְ מּות‪ָ ,‬חלִ ילָ ה‪ֶ ,‬אּלָ א ּבִ ְת ִמימּות וְ ֲ‬
‫ּתֹורָ ה ֲא ִמ ִּתית‪ֶׁ ,‬שּבָ ֲערָ ה ּבְ לִ ּבֹו‪...‬‬
‫ָהיָ ה זֶ ה ַהּגָ אֹון רַ ּבִ י ִׁש ְמׁשֹון‪ֶׁ ,‬ש ִחּלֵ ץ אֹותֹו ִמן ַה ִּת ְסּבֹכֶ ת‬
‫וְ נִ ּבֵ א ֶאת ֲע ִתידֹו‪ַ" .‬אל נָ א ִּתכְ ֲעסּו ָעלָ יו"‪ ,‬הֹורָ ה לִ בְ נֵ י‬
‫ַה ִּמ ְׁש ָּפ ָחה‪" ,‬עֹוד יִ ְצ ַמח ּבִ נְ כֶ ם לְ גָ דֹול ּבַ ּתֹורָ ה‪ּ ,‬ולְ גָ אֹון‬
‫ָעצּום וְ נִ ְפלָ א"‪...‬‬
‫לרכישת ספרי המאור הגדול ‪ 1,2,3‬לילדים‬
‫חייגו להידברות‪073-222-12-50 :‬‬
‫חידה בריבוע‬
‫הערה‪ :‬התשובות בכתיב מלא‬
‫מאת עוזי קייש‬
‫‪.1‬‬
‫‪ .2‬השפעת שכנותו של שבט זבולון למשה רבנו היא‬
‫בהסתלקותו היו הלויים יודעים שצריך לנוע‪.‬‬
‫(ע"פ רש"י במדבר ג‪,‬לח)‪" .‬מושכים בשבט ___"‬
‫‪.3‬‬
‫מספר התינוקות משבט לוי בכל אוהל‬
‫נודע על ידי __‪ 2( ___-‬מילים)‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪ .5‬מאיזה גיל היו צריכים בנ"י להיפקד לצבא?‬
‫משפחה מבני מררי‪.‬‬
‫אם פתרתם נכונה את החידון תקבלו בטור המודגש את התשובה לשאלה‪ :‬מדוע מנו את‬
‫הלויים הזכרים מגיל חודש ומעלה לפי פירוש רש"י? "פקוד כל בכור זכר וגו' מבן חדש ומעלה‪.‬‬
‫משיצא מכלל ____"‬
‫אותיות עשרת הדיברות היו חקוקות בלוחות הברית מצד אל צד‪,‬‬
‫כמו שכתוב "משני עבריהם מזה ומזה הם כתובים"‪.‬‬
‫המילוי באותיות ס' ום' היה עומד באויר בנס‪( .‬שבת קד ע"א)‬
‫הידעת?‬
‫רק בריאות‬
‫מאת אליהו שכטר‬
‫יין אדום‬
‫אנחנו נמצאים בעונה בה ניתן למצוא את‬
‫הענבים על מדפי המרכולים‪ .‬רבים ממטופליי‬
‫פוקחים את עיניהם כשאני מבשר להם שרצוי‬
‫שימנעו משתיית יין ‪ -‬אלכוהול‪ .‬הם עונים‬
‫לי‪" ,‬אבל יין אדום זה דבר בריא!"‪ .‬אני מבקש‬
‫להתייחס במאמרי לשאלה האם יין הוא אכן‬
‫דבר בריא‪ .‬נושא זה זוכה להתייחסות רבה‬
‫בספרות‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬אציין שביין יש חומרים פעילים‬
‫רבים שאליהם יש להתייחס‪ .‬ביין יש אלכוהול‬
‫וחומרים נוגדי חמצון המנטרלים התפתחות‬
‫רעלים בגוף‪ .‬לגבי החומרים נוגדי החמצון‬
‫אין כל שאלה בנוגע לערכם הבריאותי הרב‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬חומרים אלו מסייעים למניעת טרשת‬
‫עורקים המביאה למחלות לב וכלי דם‪ .‬זאת‪,‬‬
‫על ידי מספר תהליכים כגון צמצום התגובה‬
‫הדלקתית ומניעת חמצונו של כולסטרול ה‬
‫‪( LDL‬המכונה בטעות ככולסטרול "הרע"‬
‫– על כך במאמר אחר) ובכך צמצום יצירת‬
‫קרישי הדם‪ .‬חומרים אלו תורמים למניעת‬
‫התפתחות סרטנים שונים‪ .‬הם מגנים על‬
‫מערכת העצבים‪ ,‬מגבירים את הרגישות‬
‫לאינסולין ובכך מסייעים להפחתת רמות‬
‫הסוכר בדם ועוד‪ .‬ואולם‪ ,‬אין צורך דווקא ביין‬
‫כדי לקבלם‪ .‬ניתן לקבל חומרים אלו במזונות‬
‫רבים שאף הוזכרו במאמרים קודמים‪ ,‬כגון‬
‫ענבים שחורים ואדומים עצמם‪ ,‬תפוחי עץ‪,‬‬
‫פירות יער ועוד מזונות רבים מאוד‪ .‬לאור‬
‫זאת‪ ,‬שאלת בריאות היין תהיה בעיקר בנוגע‬
‫לחלק האלכוהולי שבו‪ .‬כאן חלוקות הדעות‪.‬‬
‫מצד אחד כבר נאמר "יין ישמח לבב אנוש"‬
‫ואכן היין במינון מאוזן מביא לשמחה‪.‬‬
‫הוסיפו על כך חוקרים‪ ,‬שלאלכוהול יתרונות‬
‫נוספים‪ ,‬כגון העלאת קצב חילוף החומרים‬
‫בגוף והגברת שריפת הקלוריות‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש‬
‫הטוענים שאלכוהול מסייע לעיכוב היווצרות‬
‫טרשת עורקים על ידי חסימה של מנגנוני‬
‫הקרישה בדם‪ .‬כמו כן‪ ,‬טוענים שמגדיל את‬
‫הרגישות של התאים לאינסולין מה שמונע‬
‫התפתחות סוכרת מסוג ‪ .2‬לכן‪ ,‬טוענים הם‬
‫למסקנה ששתייה מתונה יכולה להועיל‬
‫לבריאות‪ .‬זאת‪ ,‬בהתחשב במצב הבריאותי של‬
‫השותה‪ ,‬תרופות שהוא נוטל ועוד שיקולים‬
‫נוספים‪ .‬מנגד יש הטוענים שאלכוהול הוא‬
‫בעצם רעל ויש לו השפעה רעה על שריר הלב‬
‫הגורמת לירידה ביכולת ההתכווצות שלו‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬הוא עלול לגרום להפרעות קצב לב ולאי‬
‫ספיקת לב‪ .‬אלכוהול עלול לפגוע במערכת‬
‫העצבים בכבד ובכליות‪ .‬אף מערכת העיכול‬
‫עלולה להיפגע מאלכוהול‪ ,‬כגון התפתחות‬
‫של דלקות קיבה ומעיים‪ ,‬פגיעה באנזימי‬
‫העיכול ‪ -‬דבר שמשפיע ישירות על פעילות‬
‫העיכול ועיכוב בספיגת המזון‪ .‬מעניין לציין‬
‫ששותי היין יודעים שיין גורם להגברת‬
‫כמות ותכיפות היציאות‪ ,‬וזאת כיון שהגוף‬
‫רוצה להפטר מהאלכוהול‪ .‬לכן‪ ,‬קיימת טענה‪,‬‬
‫שאין לשתות כלל יין‪ .‬למעשה‪ ,‬רצוי לבחון‬
‫כל מקרה לגופו באמצעות מטפל שבוחן את‬
‫התמונה בכללותה‪.‬‬
‫אליהו שכטר הוא אירידיאולוג ומטפל טבעי‬
‫חמישה חומשי‬
‫תהלים‬
‫לא פלא שדוד המלך נפטר ביום מתן‬
‫תורה‪ .‬ספרו בנוי בצורה המקבילה‬
‫באופן מדהים לתורה‬
‫אׁשית‬
‫ֵס ֶפר רִ אׁשֹון ּכְ נֶ גֶ ד ֵס ֶפר ּבְ רֵ ִ‬
‫כבר במילים הפותחות את שני הספרים ניתן לראות‬
‫את הדמיון – "בראשית"‪" ,‬אשרי"‪ .‬ואולם‪ ,‬השוני‬
‫בין הספרים נגלה בהמשך הפסוק – "בראשית ברא‬
‫א‪-‬להים‪ "...‬לעומת "אשרי האיש"‪ .‬נדמה‪ ,‬שבהבדל זה‬
‫מונח סוד ההקבלה בין ספר התורה לתהילים‪ :‬המאפיין‬
‫את חמישה חומשי תורה הוא הנתינה מלמעלה למטה‪,‬‬
‫בעוד ספר תהילים משקף את תנועת האדם מלמטה‬
‫למעלה‪ .‬הזווית האנושית באה לידי ביטוי כבר במזמור‬
‫הפותח את ספר ראשון שבתהילים‪ ,‬והוא האושר של‬
‫"ַאׁשרֵ י ָה ִאיׁש ֲא ֶׁשר ‪ּ ...‬בְ תֹורַ ת ה'‬
‫האדם הדבק בתורה‪ְ :‬‬
‫ֶח ְפצֹו ּובְ תֹורָ תֹו יֶ ְהּגֶ ה וגו' וְ ָהיָ ה ּכְ ֵעץ ָׁשתּול ַעל ַּפלְ גֵ י ָמיִ ם‬
‫וגו' וְ כֹל ֲא ֶׁשר יַ ֲע ֶׂשה יַ ְצלִ ַיח"‪.‬‬
‫ֵס ֶפר ֵׁשנִ י ּכְ נֶ גֶ ד ֵס ֶפר ְׁשמֹות‬
‫ספר שמות‪" ,‬ספר הגלות והגאולה"‪ ,‬מתחילה‬
‫ביציאת מצרים‪ ,‬ממשיך במתן תורה‪ ,‬ומגיע לשיא‬
‫בהשראת השכינה במשכן‪ .‬התנועה הא‪-‬להית‬
‫המאפיינת את הספר היא של הופעה והתגלות‪.‬‬
‫ספר שני שבתהילים פותח בקולו של האדם הכמה‬
‫"מ ַתי ָאבֹוא וְ ֵארָ ֶאה ְּפנֵ י‬
‫להתגלות‪ ,‬והצמא לא‪-‬ל חי‪ָ ,‬‬
‫ֹלהים" (מב‪ ,‬ג)‪ .‬גם במזמור לאחר מכן באה הבקשה‬‫ֱא ִ‬
‫"ׁשלַ ח אֹורְ ָך וַ ֲא ִמ ְּתָך וגו' יְ בִ יאּונִ י ֶאל ַהר ָקדְ ְׁשָך וְ ֶאל‬
‫ְ‬
‫נֹותיָך" (מג‪ ,‬ג)‪ .‬מעניין‪ ,‬שלקראת סיום הספר מצוי‬
‫ִמ ְׁשּכְ ֶ‬
‫מזמור שמתאר בפרוטרוט את מעמד הר סיני‪ ,‬מנקודת‬
‫"ארֶ ץ רָ ָע ָׁשה ַאף ָׁש ַמיִ ם נָ ְטפּו ִמ ְּפנֵ י‬
‫מבטה של הארץ‪ֶ :‬‬
‫ֹלהים זֶ ה ִסינַ י‪( "...‬סח‪ ,‬ט)‪.‬‬‫ֱא ִ‬
‫שבת חתן‪,‬‬
‫שבת כלה‬
‫בנישואים בריאים הקשר מרומם את‬
‫בני הזוג‪ .‬מה המתכון לכך?‬
‫"כה אמר השם זכרתי לך חסד נעורייך לכתך אחרי‬
‫במדבר בארץ לא זרועה" (ירמיהו ב‪ ,‬ב)‪ .‬בשבת הזו‪ ,‬עמ"י‬
‫כולו הוא בבחינת "כלה" כלפי הקב"ה "החתן" בחתונה‬
‫המתקיימת על הר סיני‪ .‬אנו בשיא הקדושה והטהרה‪,‬‬
‫מאוחדים "כאיש אחד בלב אחד"‪.‬‬
‫בשבת הסמוכה לחג השבועות קוראים את פרשת‬
‫"במדבר"‪ .‬משה מצטווה לִ מנות את בנ"י‪ ,‬ורש"י מלמד‬
‫שהמניין הוא ביטוי לחיבתו של הקב"ה כלפי עמו‪.‬‬
‫לכאורה‪ ,‬מה צורך בכך? האם הקב"ה אינו יודע את מניין‬
‫העם? הרבי מליובביץ' מסביר‪ ,‬שחיבה זו אינה נובעת‬
‫בגלל מעלה כזו או אחרת של יהודי זה או אחר‪ ,‬אלא‬
‫מנקודה פנימית זהה ומשותפת לכולם המתגלה דווקא‬
‫ע"י המניין והיא‪ :‬כל יהודי בפנימיותו לא מוכן להתנתק‬
‫מהקב"ה אפילו לרגע אחד‪ ,‬גם אם במבט חיצוני אין‬
‫זה כך‪" .‬שאו את ראש כל עדת בני ישראל‪ - "...‬מלשון‬
‫נישואין‪ .‬כשם שהנישואין מרוממים את האיש והאישה‬
‫כשהם מתנהלים באופן הנכון‪ ,‬כך מעמד הר סיני‪,‬‬
‫"החתונה" בין הקב"ה וכנסת ישראל‪ ,‬מנשאת ומרוממת‬
‫כל יהודי ויהודי לרמה הגבוהה ביותר‪.‬‬
‫בקונפליקטים המתגלעים בין בני זוג‪ ,‬אנו משתדלים‬
‫לאתר את נקודות החיבור ביניהם ומשם לפעול לתיקון‬
‫על מנת להפוך את ה'משבר' ל'מבשר'‪ .‬אחד המקרים הוא‬
‫של זוג שהתקשה להגיע להסכמות‪ ,‬על מנת להחליט מה‬
‫עזרת נשים‬
‫מאת אורה רבקה וינגורט‬
‫יׁשי ּכְ נֶ גֶ ד ֵס ֶפר וַ ּיִ ְקרָ א‬
‫ֵס ֶפר ְׁשלִ ִ‬
‫ספר שלישי בתהילים מתחלק באופן בולט‬
‫לשניים‪ .‬קבוצת המזמורים הראשונה המיוחסת לאסף‪,‬‬
‫ובה פרקים קשים על מחיר הדמים אותו שלמו‬
‫ישראל‪ .‬נראה‪ ,‬כי במקביל לעבודת הקרבנות המתוארת‬
‫בתחילת ספר ויקרא‪ ,‬עולה הזעקה האנושית לנוכח‬
‫קרבנות האדם הרבים אותם שילמנו במשך דורות‪.‬‬
‫במעבר חד עובר הספר לפרקים רכים יותר‪ ,‬ובו‬
‫פסוקים שנראים מקבילים לפרשיות בהר‪-‬בחוקותי‬
‫שחותמות את ספר ויקרא‪ ,‬בהן מצוות השמיטה‬
‫והיובל‪ ,‬והברית שכורת ה' אתנו על הישיבה בארץ‪.‬‬
‫ֵס ֶפר רְ בִ ִיעי ּכְ נֶ גֶ ד ֵס ֶפר ּבַ ִּמדְ ּבָ ר‬
‫כ"מעֹון"‬
‫הספר פותח בתפילת משה‪ ,‬המתאר את ה' ָ‬
‫(צ‪ ,‬א)‪ .‬קריאתו של הא‪-‬ל על פי תפילה זו היא לתשובת‬
‫ֹאמר ׁשּובּו בְ נֵ י ָאדָ ם" (צ‪ ,‬ג)‪ .‬נראה‪ ,‬כי הדבר‬
‫האדם "וַ ּת ֶ‬
‫מתאים במיוחד לספר במדבר‪ ,‬שמלא יותר משאר‬
‫חומשי התורה בתיאור חטאיהם של בני ישראל‪.‬‬
‫דווקא במדבר התגלה ה' כמעון‪ ,‬כ'מקום' המכיל ומגן‬
‫לא רק בצד הפיזי‪ ,‬אלא גם בצד הרוחני‪ ,‬כפי שמשתקף‬
‫בהמתנתו לשובנו אליו‪.‬‬
‫יׁשי ּכְ נֶ גֶ ד ֵס ֶפר ּדְ בָ רִ ים‬
‫חמ ִ‬
‫ֵס ֶפר ִ‬
‫המזמור הפותח את הספר האחרון בתהילים הוא‬
‫מזמור הודיה המושר בפי "ּגְ אּולֵ י ה' ֲא ֶׁשר ּגְ ָאלָ ם ִמּיַ ד‬
‫ָצר‪( "...‬קז‪ ,‬ב)‪ .‬גם בספר דברים אנו פוגשים סוף סוף‬
‫את דור הגאולה‪ ,‬דור הבנים שעומדים להיכנס לארץ‪.‬‬
‫בספר חמישי פרקי הודיה רבים‪ ,‬שהבולטים בהם הם‬
‫פרקי הלל (קיד‪-‬קיח) וההלל הגדול (קלו)‪ .‬דווקא בספר‬
‫דברים אנו מכירים את תיאור התורה כשירה‪" ,‬וְ ַע ָּתה‬
‫ּכִ ְתבּו לָ כֶ ם ֶאת ַה ִּׁשירָ ה ַהּזֹאת" (דברים לא‪ ,‬יט)‪.‬‬
‫בע"ה בחג השבועות‪ ,‬בשעה ‪ ,18:00‬נתאחד כולנו בקריאת‬
‫מזמורים כ'‪ ,‬קכ"א‪ ,‬קכ"ב‪ ,‬ק"ל‪ ,‬ק"נ‪ ,‬ונתפלל לגאולה‬
‫שלמה‪.‬‬
‫חכמת נשים‬
‫מאת ד"ר אהובה ניסן‬
‫עושים‪ :‬מתחתנים או מפרקים את החבילה? בכל מהלך‬
‫הליווי ראינו תנועה של התקרבות‪-‬התרחקות‪ ,‬ולא‬
‫נוצרה כל החלטה‪ .‬היה חיוני לאתר את הצורך המקשר‬
‫ביניהם על מנת ליצור מינוף לקשר ביניהם‪ .‬כתוב‪" :‬כי‬
‫יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר‬
‫אחד"‪ .‬ומכאן לומדים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬שעל בני הזוג לרומם‬
‫זה את זה ולהתייחס אל בן הזוג כראשון במעלה‪ .‬נוכל‬
‫לומר באופן חד משמעי מתוך התבוננות עמוקה בחייהם‬
‫של זוגות רבים‪ :‬כאשר שני הצדדים משכילים להתייחס‬
‫כך זה לזה‪ ,‬הזוגיות עולה על הפסים הנכונים‪.‬‬
‫במקרה הנזכר לעיל‪ ,‬האישה טענה שהגבר קשור‬
‫לאמו "קצת יותר מדי"‪ ,‬וזאת בלשון עדינה‪ .‬היא הביעה‬
‫את חששה מכך שזה עלול בעתיד לחבל בקשר ביניהם‪.‬‬
‫מיותר לציין שהגבר לא ראה זאת כך כלל‪ ,‬ומבחינתו זו‬
‫אימא שלו‪ ,‬ומה יעשה? הוא הרי מחויב בכיבוד הורים‪...‬‬
‫האישה לא הצליחה להעביר לו את המסר‪ ,‬וכל שיחה‬
‫בנושא העלתה את היחסים על שרטון‪ .‬בתהליך הגישור‬
‫חידדנו את הצורך של האישה להיות במקום הראשון‬
‫במעלה בעיני בעלה‪ ,‬וזאת מבלי לפגום כהוא זה בכבודם‬
‫של הוריו‪ .‬הגבר למד לחזק את בטחונו העצמי ואת‬
‫יכולת העמידה שלו מול הוריו בצורה מכבדת‪ ,‬תוך כדי‬
‫שהוא מעניק לאשה את ההרגשה שהיא במקום הראשון‬
‫בעיניו‪.‬‬
‫נכתב ע"י ד"ר אהובה ניסן‪ ,‬פסיכו‪-‬כירולוגית ומאמנת‬
‫להעצמה אישית‪-‬זוגית‪-‬משפחתית‪ .‬לרכישת הספר החדש‬
‫של ד"ר אהובה ניסן 'חכמת נשים'‬
‫חייגו להידברות ‪073-222-1250‬‬
‫‪7‬‬
‫בואו לפתוח את הקיץ‬
‫עם הידברות‬
‫באווירה רוחנית מרוממת!‬
‫סופ"ש מדהים במלון המפואר‬
‫ניר עציון‬
‫שבת שכולה‬
‫זוגיות וחינוך ילדים‬
‫בהשתתפות‬
‫הרב זמיר כהן‬
‫ב'‪-‬ג' תמוז‬
‫‪19-20/6‬‬
‫פרשת "קרח"‬
‫ורבנים נוספים‬
‫‪‬בריכה מקורה חצי אולימפית‬
‫‪‬חדר כושר‬
‫‪‬חדרים מפוארים‬
‫‪ ‬ארוחות גורמה ממיטב מטעמי השף‬
‫הבטיחו את מקומכם‬
‫‪073-2221270‬‬
‫מספר המקומות מוגבל‬