‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬ ‫תמ"ש ‪ 92003-20-29‬ש' נ' ש'‬ ‫‪1‬‬ ‫בפני‬ ‫כב' השופט שמואל בר יוסף‬ ‫המבקש‬ ‫א‪.‬ש‪.‬‬ ‫המשיבה‬ ‫א‪.‬ש‪.‬‬ ‫נגד‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫החלטה‬ ‫‪4‬‬ ‫‪ .1‬בפניי עתירת המבקש להורות כי עד מטעמו‪ ,‬אשר לפי הנטען אינו מוכן ליתן תצהיר עדות‬ ‫ראשית‪ ,‬ימסור את עדותו לאחר שיעידו כל עדי המשיבה‪.‬‬ ‫‪ .2‬העובדות הצריכות לענין הן כדלקמן‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫המשיבה הגישה כנגד המבקש תובענה רכושית וכן תובענות למזונות ולמשמורת‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫זמן מה לאחר מכן הגיש המבקש תובענה לאכיפת הסכם ולסעד הצהרתי וכן‬ ‫תובענה למשמורת‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫אחת המחלוקות בין הצדדים הינה בשאלה‪ ,‬האם הסכם שנחתם בין הצדדים‬ ‫‪11‬‬ ‫(להלן‪" :‬ההסכם") ממצה את זכויותיה הרכושיות של המשיבה‪ ,‬כטענת המבקש‪,‬‬ ‫אם לאו‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫בקדם המשפט שהתקיים ביום ‪( 81.8.8.12‬לאחר שנסיון להביא את הצדדים‬ ‫להסכם כולל כשל)‪ ,‬קבעתי שני מועדים לשמיעת עדויות והוריתי‪ ,‬כי הצדדים יגישו‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫תצהירי עדות ראשית עד ליום ‪.11.18.8.12‬‬ ‫‪16‬‬ ‫בקדם המשפט טען ב"כ המבקש‪ ,‬כי עורך הדין שאישר את חתימות הצדדים על‬ ‫‪17‬‬ ‫ההסכם (להלן‪" :‬עורך הדין") אינו מוכן ליתן תצהיר עדות ראשית ולפיכך ביקש כי‬ ‫אורה על זימונו לעדות‪ .‬למרות שלא הוגשה בקשה כדין הנתמכת בתצהיר‪ ,‬נעתרתי‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫למבוקש והוריתי כי עורך הדין ייחקר במועד הראשון שנקבע לשמיעת העדויות‬ ‫בשעה ‪ ,1.:..‬החלטה אשר משמעותה הינה שעורך הדין ייחקר ראשון עוד בטרם‬ ‫נחקרו המשיבה ועדיה‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪ 1‬מתוך ‪8‬‬ ‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬ ‫תמ"ש ‪ 92003-20-29‬ש' נ' ש'‬ ‫ה‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬בבקשה דנן עותר המבקש כי אורה שעורך הדין ייחקר לאחר תום חקירת‬ ‫‪1‬‬ ‫המשיבה ועדיה‪ ,‬וזאת לנוכח טענתו כי החלטתי הופכת את סדר הבאת הראיות‬ ‫הקבוע בתקנה ‪(118‬א)(‪ )1‬לתקנות סדר הדין האזרחי‪ ,‬התשמ"ד‪( 1882-‬להלן‪:‬‬ ‫"התקסד"א ")‪ .‬המבקש לא הבהיר איזה נזק עלול להגרם לו‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬ככל‬ ‫שתישמע העדות כפי שהוריתי‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫המשיבה טוענת‪ ,‬כי הנעתר בבקשה דנן כבר התבקש בעל פה בקדם המשפט ונדחה‬ ‫‪6‬‬ ‫ומשכך‪ ,‬אין מקום להדרש לבקשה שנית‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪ .3‬כטענת המשיבה‪ ,‬קביעת המועד בו תישמע עדות עורך הדין נעשתה בקדם המשפט בנוכחות‬ ‫המבקש ו בא כוחו וטענות בנדון היו צריכות להשמע באותו מועד‪ .‬המבקש אף לא הכחיש כי‬ ‫כבר עתר בקדם המשפט לשמיעת עדות עורך הדין בתום שמיעת עדויות המשיבה‪ ,‬עתירה‬ ‫שנדחתה כפועל יוצא מהחלטתי‪ .‬כבר מטעם זה מן הדין לדחות את הבקשה‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪ .4‬סדר הבאת הראיות‪ ,‬קבוע בתקנה ‪(118‬א)(‪ )1‬לתקסד"א‪ ,‬והינו פועל יוצא של השיטה‬ ‫‪12‬‬ ‫האדוורסרית‪ ,‬לפיה זכאי הנתבע כי התובע יפרוש את ראיותיו כולן בפני בית המשפט בטרם‬ ‫יהא עליו להזימן בראיות מצידו‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪ .5‬אין חידוש בעובדה‪ ,‬שהמשפט הישראלי התקדם כברת דרך לא קצרה ממחוזות‬ ‫‪15‬‬ ‫האדוורסריות הטהורה וכיום השיטה הדיונית "משקפת במידת מה סינתזה בין השיטה‬ ‫האדוורסרית לאינקוויזיטורית" (ד‪ .‬שוורץ‪ ,‬סדר דין אזרחי‪ ,‬עמ' ‪ ,88‬להלן‪" :‬שוורץ")‪ .‬כיום‬ ‫ברי כי בית המשפט רשאי‪ ,‬ולעיתים חייב‪ ,‬לגלות מעורבות בהליך השיפוטי‪ ,‬בין כדי להקדם‬ ‫פשרה ראויה ובין כדי למנוע עיוות דין ("‪...‬דומה שמעורבותו בפועל של בית המשפט בעת‬ ‫שמיעת העדים גדולה היא ממה שהיה נהוג בעבר‪ .‬בעוד שבימים עברו מידת ההתערבות‬ ‫בחקירותיהם של העדים הייתה מצומצמת מאוד‪ ,‬הרי בימינו היא התרחבה ביחס לעבר‪.‬‬ ‫ואולם השינוי הגדול במידת המעורבות מוצא ביטוי בשלב קדם המשפט‪ .‬בשלב זה אמור‬ ‫השופט לאחוז במושכות‪ .‬עליו לגלות יוזמה בקידום התיק‪ ,‬על רקע המטרות של קדם‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫המשפט (פסקה ‪ 5‬לעיל)‪ .‬משמע‪ ,‬שלב קדם המשפט הוא בעל אופי אינקוויזיטורי‪ ,‬בניגוד‬ ‫לשני השלבים האחרים – שלב כתבי הטענות ושלב שמיעת הראיות – שבהם הפן‬ ‫האדוורסרי הוא המכריע‪ – ".‬רע"א ‪ 88181.2‬אשורנס ג'נרל דה פרנס נ‪ .‬הכונס הרשמי –‬ ‫פורסם בנבו‪ ,‬להלן‪" :‬פרשת אשורנס")‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪ .6‬בין השאר‪ ,‬תוקנו תקנות ‪ 118 ,)1(128‬ו‪ 118 -‬לתקסד"א‪ ,‬מכוחן מורים בתי המשפט כדבר‬ ‫שבשיגרה על הגשת תצהירי עדות ראשית במקום שמיעת עדויות ראשיות בבית המשפט‪ ,‬על‬ ‫אף שיש בכך משום התערבות בסדר הדברים הבראשיתי‪ ,‬באשר התובע נחשף לראיות‬ ‫הנתבע בטרם נחקרו עדיו (על הטעמים לכך‪ ,‬ר' פרשת אשורנס‪ ,‬שוורץ עמ' ‪.)888‬‬ ‫‪ 8‬מתוך ‪8‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬ ‫תמ"ש ‪ 92003-20-29‬ש' נ' ש'‬ ‫‪ .7‬עם זאת נפסק‪ ,‬כי מסגרת הדיון האדוורסרי איננה נפרצת לחלוטין בשל הוראה להגשת‬ ‫‪1‬‬ ‫תצהירי עדות ראשית‪ ,‬באשר דרך המלך הינה לשמור על סדר הגשת התצהירים ("דומה‬ ‫שבמקרה הרגיל אין לקבוע מועד אחד‪ ,‬אלא מועד ראשון לתצהירי התובע ומועד מאוחר‬ ‫יותר לתצהירים מטעם הנתבע‪...‬הקביעה של מועדים מדורגים שומרת‪ ,‬ולּו במידה‬ ‫מוגבלת‪ ,‬על סדר ההוכחות הרגיל – תובע תחילה ונתבע אחריו – ומאפשרת לנתבע להגיב‬ ‫בתצהיריו על הנאמר בתצהירים שהוגשו מטעמו של התובע‪ – ".‬פרשת אשורנס‪ ,‬רע"א‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪ 1888188‬ד‪ .‬דני חברה לבנין והשקעות בע"מ נ‪ .‬מנהל מס ערך מוסף‪ ,‬פ"ד מח(‪ ,188 )1‬להלן‪:‬‬ ‫"פרשת דני"‪ ,‬רע"א ‪ 181111.‬פלוני נ‪ .‬מרכז רפואי פלוני – פורסם בנבו‪ ,‬להלן‪" :‬פרשת פלוני)‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪ .8‬למרות האמור‪ ,‬מחוקק המשנה עצמו התיר מפורשות לחרוג מסדר הגשת התצהירים הרגיל‪,‬‬ ‫‪9‬‬ ‫על ידי הסמכת בית המשפט (תקנות ‪ )1(128‬סיפא ו‪(118 -‬א) סיפא לתקסד"א) להורות כי‬ ‫תצהירי עדות ראשית של הצדדים יוגשו במועד אחד‪ .‬יתירה מזו‪ ,‬מחוקק המשנה התיר‬ ‫מפורשות לחרוג גם מסדר שמיעת העדים ולשמוע את עדויות בעלי הדין תחילה (תקנה‬ ‫‪(118‬ב) לתקסד"א)‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪ .9‬כאשר בית המשפט איננו עושה שימוש בסמכותו להורות על הגשת תצהירים במועד אחד‪,‬‬ ‫וחלק מעדי התובע לא הגישו תצהירי עדות ראשית‪ ,‬בדרך כלל לא יחוייב הנתבע להגיש את‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫תצהיריו בטרם נחקרו עדי התובע (ע"א ‪ 21171.8‬טמבור ואח' נ‪ .‬אטיאס – פורסם בנבו‪,‬‬ ‫להלן‪" :‬פרשת טמבור")‪ .‬עם זאת‪ ,‬הדבר מסור לשיקול דעתו של בית המשפט (פרשת פלוני)‪,‬‬ ‫הרשאי במקרים המתאימים‪ ,‬להורות כי חלק מהעדים יגישו תצהירי עדות ראשית ואחרים‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫יחקרו בחקירה ראשית ("תקנות ‪ )5(249‬ו‪ 168-‬אינן מחייבות את בית המשפט‪ ,‬בהכרח‪,‬‬ ‫‪19‬‬ ‫לנהוג על דרך של שוויון פורמאלי בין בעלי דין‪ ,‬ובגדר התקנות האמורות רשאי בית‬ ‫המשפט להורות אפילו שיוגשו תצהירים של חלק מהעדים הפרוספקטיביים של אחד‬ ‫מבעלי הדין‪ ,‬בעוד שהעדים האחרים יישמעו בדרך הרגילה‪ – ".‬פרשת דני וכן ר' רע"א‬ ‫‪ 11821.8‬הרשות הפלסטינית נ‪ .‬גאון – פורסם בנבו)‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪ .11‬ההחלטה האם לדחות את הגשת תצהירי העדות הראשית של הנתבע עד לסיום שמיעת‬ ‫‪24‬‬ ‫עדויות התובע איננה טכנית‪ ,‬אלא מהותית‪ ,‬והשיקול המרכזי בנדון הינו הנזק העלול להגרם‬ ‫לנתבע אם יחוייב להגיש את תצהיריו בטרם נשמעו כל עדויות התובע ("יש לבחון אם אכן‬ ‫תיפגענה זכויות הנתבעים‪ ,‬ככל שתידחנה הבקשות דנן‪ .‬לעניין זה קיימת חשיבות רבה‬ ‫לשאלה אם הנתבעים אמורים לדעת את עיקרי תוכן העדויות המבוקשות ובאופן שניתן‬ ‫יהיה להתייחס לאותן עדויות או מסמכים במסגרת תצהירי עדות הראשית מטעם‬ ‫הנתבעים‪ ...‬בלשון אחרת‪ ,‬לדידי יעילות הדיון אינה בפן הטכני בלבד‪ ,‬אלא בפן המהותי וכי‬ ‫על כן כל עוד ואין פגיעה מהותית בנתבע‪ ,‬אזי אין מקום לדחות את הגשת תצהירי העדות‬ ‫הראשית מטעם הנתבע‪ – ".‬פסק דינו של כב' השופט י‪ .‬שנלר מיום ‪ 1.1..8.12‬בתא (ת"א)‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪ 8‬מתוך ‪8‬‬ ‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬ ‫תמ"ש ‪ 92003-20-29‬ש' נ' ש'‬ ‫‪ 88.11.2‬רן קווי אשראי לישראל שירותים פיננסיים משלימים בע"מ (בפירוק) נ‪ .‬מימון –‬ ‫פורסם בנבו‪ ,‬ההדגשה לא במקור‪ ,‬להלן‪" :‬פרשת רן")‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ .11‬לעניות דעתי‪ ,‬בהתדיינות בבית המשפט לענייני משפחה‪ ,‬ישנם מקרים המצדיקים לנהוג‬ ‫‪3‬‬ ‫גמישות בנושא הנדון‪ ,‬לרבות בכל הנוגע להגשת תצהירי עדות ראשית במועד אחד‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫המשפט הדיוני איננו נפרד מהמשפט המהותי אלא משיק לו ומשפיע עליו‪ .‬ממילא‬ ‫‪5‬‬ ‫בריא כי מקום בו מתבקש איזון שונה בין ערכים שונים‪ ,‬יקבל הדבר ביטוי גם‬ ‫במסגרת הדיונית ("המשפט הדיוני‪ ,‬אשר נתפס באופן מסורתי כטכני באופיו‬ ‫וכמתווה כללי עשה ואל תעשה בגבולות מתוחמים ודווקניים‪ ,‬משמש כיום‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫כפריזמה שדרכה משתקפות זכויות יסוד חוקתיות" – שוורץ עמ' ‪.)81‬‬ ‫‪9‬‬ ‫ברי כי שיקול הדעת המסור לבית המשפט בכל הנוגע לסדר הבאת הראיות‪ ,‬צריך‬ ‫שיושפע ממהות ההליך ומן האכסניה בה הוא מתנהל‪ .‬לא הרי ניהול תובענה כספית‬ ‫בין יריבים עיסקיים בבית משפט שלום או מחוזי כהרי ניהול הליך רכושי בין בני‬ ‫זוג בבית המשפט לע נייני משפחה‪ .‬לא הרי ניהול תובענה כספית אפילו בין בני‬ ‫משפחה‪ ,‬כהרי ניהול תביעה בנושא משמורת ילדים‪ .‬דעת לנבון נקל‪ ,‬כי מהות‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫ההליך משפיעה לא אחת על דרך ניהולו הראויה ובכלל זה בכל הנוגע לתקנות סדר‬ ‫הדין ודיני הראיות (ראיה מובהקת לכך הינה הוראת סעיף ‪(8‬א) לחוק בית המשפט‬ ‫לענייני משפחה‪ ,‬תשנ"ה‪ 1881 -‬וההוראות הכלולות בחלק ג‪ 1‬לתקסד"א‪ ,‬לרבות‬ ‫תקנה ‪818‬יד)‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫להווה ידוע‪ ,‬כי מאפיין מרכזי של ההתדיינות בבית המשפט לענייני משפחה‪ ,‬הינו‬ ‫‪19‬‬ ‫השאיפה לברור אינטגרטיבי שתוצאתו פתרון מקיף ככל הניתן‪ ,‬שיש בו לא רק‬ ‫הכרעה בגיזרת הסיכסוך הצרה אלא מבט רחב המביא בחשבון‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כי‬ ‫הניצים הינם בני משפחה‪ ,‬על כל המשתמע מכך (בר"ע ‪ 1817112‬לוין ואח' נ‪ .‬שיוביץ‬ ‫– פסק דין מיום ‪ 1.1..12‬פורסם בנבו‪ ,‬בע"מ ‪ 112111‬פלונית נ‪ .‬פלוני – פורסם בנבו‪,‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫להלן‪" :‬פרשת פלונית"‪ ,‬שוחט ושאוה‪ ,‬סדר הדין בבית המשפט לענייני משפחה‪,‬‬ ‫עמ' ‪ ,811 ,821‬להלן‪" :‬שוחט ושאוה")‪.‬‬ ‫מן הטעם האמור‪ ,‬מאוחדות כל התובענות הנוגעות לאותה משפחה תחת קורת גג‬ ‫דיונית‪-‬פורמאלית אחת‪ ,‬כאמור בתקנה ‪818‬ד לתקסד"א‪ ,‬והן נידונות בפני שופט‬ ‫אחד (סעיף ‪(1‬ד) לחוק בית המשפט לעניניי משפחה‪ ,‬תקנה ‪818‬ג(ד) לתקסד"א)‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪ 2‬מתוך ‪8‬‬ ‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬ ‫תמ"ש ‪ 92003-20-29‬ש' נ' ש'‬ ‫ד‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬ ‫במקרים לא מעטים הנדונים בבית המשפט לענייני משפחה שני הצדדים מגישים‬ ‫‪1‬‬ ‫תובענות איש כנגד רעהו והן נדונות מיקשה אחת‪ .‬במקרים אלה לא ניתן לומר כי‬ ‫פלוני הוא "התובע" או "הנתבע" וממילא אין משקל רב לטענה כי צד אחד צריך‬ ‫להציג את ראיותיו תחילה‪ .‬אמת‪ ,‬ניתן לפצל את סדר הגשת התצהירים באופן‬ ‫שיישמר סדר הבאת הראיות לגבי כל תובענה בנפרד‪ .‬דא עקא‪ ,‬המדובר בפתרון‬ ‫החותר תחת היעילות הדיונית בגינה מורה בית המשפט על הגשת תצהירי עדות‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ראשית לכתחילה (ר' פרשת אשורנס)‪ ,‬יעילות שאיננה רק ענין טכני אלא ענין מהותי‬ ‫(פרשת רן)‪ ,‬ואשר יישומו מבחינת שמיעת העדויות הינו כמעט בלתי אפשרי‪ ,‬עת בית‬ ‫המשפט יאלץ לשמוע את העדויות בכל תביעה בנפרד‪ ,‬תוך פגיעה אנושה ברצף‬ ‫הדיוני ובדיון האינטגרטיבי הראוי‪ ,‬כמפורט לעיל‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫משכך‪ ,‬במקרים בהם שני הצדדים הגישו תובענות הנידונות מיקשה אחת‪ ,‬אין‬ ‫‪11‬‬ ‫לעניות דעתי טעמים טובים לקבוע כי דווקא פלוני יגיש תצהירי עדות ראשית‬ ‫ראשון ויש טעמים טובים להורות על הגשת תצהירי עדות ראשית בצוותא חדא‪ ,‬כפי‬ ‫הוראת תקנה ‪ )1(128‬סיפא ו‪(118 -‬א) סיפא לתקסד"א‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫ודו"ק‪ ,‬כאשר בית המשפט מחליט על הגשת תצהירי עדות ראשית‪ ,‬יש בכך העדפה‬ ‫‪15‬‬ ‫של ההגינות הדיונית והיתרונות הגלומים "במשחק בקלפים פתוחים" על פני אלה‬ ‫הטמונים בשיטה האדוורסרית הקלאסית (פרשת פלוני)‪ .‬עקרון הגילוי ההדדי חל‬ ‫בבית המשפט לענייני משפחה ביתר שאת‪ ,‬באשר הוא משרת את התכלית‬ ‫החקיקתית העומדת מאחורי הקמתה של ערכאה מיוחדת לדיון בסכסוך המשפחתי‬ ‫– הגעה לפתרון צודק בראיה כוללת וביעילות (ר' לענין גילוי מסמכים‪ ,‬שוחט ושאוה‬ ‫עמ' ‪ .)878‬לנוכח האמור‪ ,‬הוראה בדבר הגשת תצהירי עדות ראשית במועד אחד‪,‬‬ ‫עשויה‪ ,‬במקרים המתאימים‪ ,‬למנוע טכסיסנות ראייתית ולעודד גילוי מלא של‬ ‫העובדות‪ ,‬וכך לקדם פתרון נכון של הסכסוך המשפחתי‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫הדברים קל וחומר לנוכח העובדה שבבית המשפט לענייני משפחה נתמכים כתבי‬ ‫‪24‬‬ ‫הטענות בתצהיר והופכים‪ ,‬מניה וביה‪ ,‬תצהירי עדות ראשית (תקנה ‪818‬ח(ד) )‪ .‬הווה‬ ‫אומר‪ ,‬מחוקק המשנה עצמו קבע כי בבית המשפט לענייני משפחה עדיפים הגילוי‬ ‫המוקדם ויעילות הדיון על פני העקרונות המיוצגים בגישה האדוורסרית הקלאסית‪.‬‬ ‫יתירה מזו‪ ,‬העובדה שכתב ההגנה דינו כדין תצהיר עדות ראשית מקטינה עד מאוד‬ ‫את יכולתו של הנתבע לשנות גירסה בעקבות תצהירי עדות ראשית שיוגשו על ידי‬ ‫התובע וממילא קטן משקלו של נימוק זה כמצדיק דירוג בהגשת התצהירים‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪ 1‬מתוך ‪8‬‬ ‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬ ‫תמ"ש ‪ 92003-20-29‬ש' נ' ש'‬ ‫ח‪.‬‬ ‫ט‪.‬‬ ‫י‪.‬‬ ‫יא‪.‬‬ ‫יב‪.‬‬ ‫הדברים אמורים לטעמי גם בחלק מהמקרים בהם נידונה תובענה לאיזון משאבים‬ ‫‪1‬‬ ‫בין בני זוג‪ ,‬אף אם הנתבע איננו מגיש תביעה פורמלית‪ ,‬אך טוען כי עומדת לו‬ ‫הזכות לאיזון משאבים בנכסי התובע‪ .‬הלכה פסוקה היא כי איזון משאבים נערך‬ ‫בכלל הנכסים‪ ,‬הן אלה הרשומים פורמלית על שם התובע והן אלה הרשומים‬ ‫פורמלית על שם הנתבע (ע"א ‪ 188818.‬חנוך נ‪ .‬חנוך‪ ,‬פ"ד מה(‪ .)182 )1‬משכך‪,‬‬ ‫מבחינה מהותית אין מדובר בתובע אחד ובנתבע אחד אלא שני הצדדים הינם הן‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫תובעים והן נתבעים‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫הדיון האינטגרטיבי והניהול המאוחד של התובענות‪ ,‬יש בהם כדי ליטול במידה מה‬ ‫‪8‬‬ ‫את העוקץ מטענת נתבע בכל הנוגע לסדר הבאת הראיות‪ .‬ניתן להעלות על הדעת‬ ‫‪9‬‬ ‫מקרים בהם השאיפה לפתרון נכון של הסכסוך המשפחתי מצדיקה דווקא הקדמת‬ ‫שמיעתה של עדות פלונית‪ ,‬לרבות לשם קידום פשרה כוללת בסכסוך המשפחתי עוד‬ ‫בטרם העמיק השבר המשפחתי וצלל לתהומות שאין מהם תקומה‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫גם משקלה של הטענה לפיה שמירה על סדר הבאת הראיות מאפשרת לנתבע לוותר‬ ‫על הבאת העד כליל‪ ,‬איננו רב במקרים בהם תובענות הדדיות מתבררות מיקשה‬ ‫אחת‪ ,‬לנוכח העובדה שבמקרים אלה‪ ,‬הנתבע הינו גם התובע ולהיפך‪ .‬משכך‪,‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫ממילא על בעל הדין החליט מראש האם לזמן את העד לעדות ואין לו זכות קנויה‬ ‫להמתין ולשמוע את עדויות הצד שכנגד בטרם יחליט בנדון‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫ודו"ק‪ ,‬לנוכח העובדה שתצהיר עדות ראשית מחליף חקירה ראשית (תקנה ‪(118‬ב)‬ ‫‪18‬‬ ‫לתקסד"א)‪ ,‬הרי מקום בו בית המשפט מורה על הגשת תצהירי עדות ראשית‬ ‫בצוותא חדא‪ ,‬דווקא בקשה לדחות את שמיעת עדותו של עד שלא הגיש תצהיר‪,‬‬ ‫הינה בקשה המשנה את סדר שמיעת הראיות שנקבע‪ ,‬ויש מקום לבחון האם אין‬ ‫בכך נסיון לקנות ייתרון דיוני (ר' במשתמע פרשת טמבור)‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫לשון אחר‪ :‬אף כי דרך המלך הינה שמיעת הראיות בסדר הקבוע בתקנה ‪118‬‬ ‫‪23‬‬ ‫לתקסד"א‪ ,‬מזמן הסיכסוך המשפחתי‪ ,‬מעצם טיבו‪ ,‬מקרים בהם חריגה מהסדר‬ ‫האמור (בין על דרך הוראה להגשת תצהירי עדות ראשית במועד אחד ובין על דרך‬ ‫שינוי כזה או אחר בסדר שמיעת העדויות) מקדמת פתרון כולל וראוי‪ .‬אין בכך‬ ‫משום קיפוח של מי מבעלי הדין אלא‪ ,‬כדבריו של כב' השופט רובינשטיין בפרשת‬ ‫פלונית‪ ,‬משום התאמה של הדין לנושא הדיון‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪ 1‬מתוך ‪8‬‬ ‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬ ‫תמ"ש ‪ 92003-20-29‬ש' נ' ש'‬ ‫‪ .12‬במקרה דנן‪ ,‬הוריתי‪ ,‬לנוכח התובענות ההדדיות וטיבן‪ ,‬כי תצהירי עדות ראשית יוגשו במועד‬ ‫‪1‬‬ ‫אחד‪ .‬על החלטה זו לא השיג המבקש והיא הפכה חלוטה‪ .‬משכך‪ ,‬עתירת המבקש לדחות את‬ ‫מועד עדותו של עורך הדין‪ ,‬היא היא המבקשת לשנות את סדר הבאת הראיות כפי שנקבע‬ ‫בהחלטתי‪ .‬בקשה זו לא נומקה בנימוק ענייני כלשהו‪ ,‬המבקש לא הצביע על נזק שייגרם לו‬ ‫בשל שמיעת עדות עורך הדין במועד שנקבע ומשכך דינה להדחות (פרשת רן)‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪ .13‬יתירה מזו‪ ,‬פועלו של עורך הדין (בין שניסח את ההסכם ובין שרק אישר את חתימת‬ ‫‪6‬‬ ‫הצדדים עליו) הינו לכאורה מקצועי גרידא‪ .‬ככל שמדובר בעד שמבחינה מהותית איננו עד‬ ‫"מטעם" אלא עד אובייקטיבי (ואפילו פורמאלית הוא מוזמן לעדות על ידי מי מהצדדים)‪,‬‬ ‫ישנה לטעמי משמעות פחותה למועד בו תשמע העדות‪ .‬בתיבה "אובייקטיבי" כוונתי לעד‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫שאינו מצוי בקירבה מיוחדת למי מהצדדים (למשל בעל מקצוע שנתן לשניהם שירות‪ ,‬כגון‬ ‫רו"ח משותף‪ ,‬עו"ד משותף וכו') אשר נושא עדותו הצפויה הינו בעיקרו מקצועי (למשל‪,‬‬ ‫נוטריון המוזמן להעיד אודות הסכם ממון שאישר או אודות צוואה הדדית שנערכה בפניו)‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬בנוגע לעד אובייקטיבי כאמור‪ ,‬ישנם מקרים בהם אין חשיבות מכרעת לשאלה מי הצד‬ ‫שזימנו לעדות וממילא סיווגו כעד של "ההגנה" או "התביעה" הינו סיווג פורמאלי המחייב‬ ‫בחינה מהותית של נושא העדות (ככל שהדברים ניתנים לבחינה מראש) ושל הנזק העלול‬ ‫להגרם בשל שמיעתה‪1‬דחיית שמיעתה‪ ,‬כמבואר בפרשת רן דלעיל‪ .‬בנדוננו‪ ,‬כאמור‪ ,‬המבקש‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫הסתפק בטיעון טכני‪-‬לאקוני בדבר סדר הבאת הראיות וממילא אין טעם של ממש לקבוע כי‬ ‫שמיעת עורך הדין במועד שנקבע פוגעת במבקש‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪ .14‬מבחינה מהותית‪ ,‬טענתו של המבקש הינה כי דין עתירותיה הרכושיות של המשיבה להדחות‬ ‫לנוכח ההסכם‪ .‬הנטל להוכיח טענה זו מוטל על כתפי המבקש‪ ,‬הן מכח תביעתו לאכיפת‬ ‫ההסכם והן בהיותו‪ ,‬לענין זה‪ ,‬בבחינת "המוציא מחברו"‪ .‬ממילא יש טעם טוב דווקא‬ ‫להקדים ולשמוע את עדות עורך הדין (שהינו פורמלית עד מטעם המבקש)‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪ .15‬יובהר‪ ,‬כי הטענה לפיה לא ניתן לגבות תצהיר מעורך הדין לא נתמכה במאומה‪ .‬בענין זה‬ ‫‪23‬‬ ‫נהגתי עם המבקש לפנים משורת הדין עת התרתי את עדותו בחקירה ראשית (לרבות לנוכח‬ ‫‪24‬‬ ‫העובדה שהמבקשת לא התנגדה)‪ .‬משעה שבית המשפט נהג עם המבקש לפנים משורת הדין‪,‬‬ ‫יש אבק חוסר תום לב בטענה כי מכח "הדין" יש להעיד את עורך הדין במועד "על פי סדרי‬ ‫הדין"‪ .‬טענה כגון דא עלולה להקנות ייתרון דיוני לא הוגן אשר יכול שלא היה צומח למבקש‬ ‫מלכתחילה לו היה עליו להקדים ולשכנע את בית המשפט בדבר המניעות לשמיעת העד ואף‬ ‫להתכבד ולהגיש את תמצית עדותו – כנדרש לפי שורת הדין‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪ 7‬מתוך ‪8‬‬ ‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬ ‫תמ"ש ‪ 92003-20-29‬ש' נ' ש'‬ ‫‪ .16‬ולבסוף‪ ,‬בנסיבות הענין יש לטעמי הצדקה עניינית לשמוע את עורך הדין תחילה‪ ,‬באשר‬ ‫‪1‬‬ ‫עדותו מספק במבט מזוית שונה העשויה לשפוך אור על הפרשה הנדונה וזאת מפיו של עד‬ ‫אובייטיבי לכאורה‪ .‬שמיעה מוקדמת זו עשויה לקדם פשרה ולמצער עשויה לייעל ולמקד את‬ ‫חקירות הצדדים (אשר יגישו תצהיריהם בטרם העדות וממילא לא יוכלו לשנות מהותית את‬ ‫גירסתם בעקבותיה)‪ .‬שמיעה מוקדמת של עורך הדין אף מסלקת כל חשש‪ ,‬אם וככל שקיים‪,‬‬ ‫לשינוי עדותו בעקבות חקירת המשיבה ועדיה (חשש שיכול להתעורר רק לגבי עורך הדין‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫בהיותו היחיד שאינו מגיש תצהיר עדות ראשית)‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪ .17‬לנוכח האמור לעיל‪ ,‬הבקשה נדחית‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪ .18‬מבקש יישא בהוצאות המשיבה בגין בקשה זו בסך של ‪.₪ 1,1..‬‬ ‫‪9‬‬ ‫ניתן היום‪ ,‬ב' חשוון תשע"ה‪ 81 ,‬אוקטובר ‪ ,8.12‬בהעדר הצדדים‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪ 8‬מתוך ‪8‬‬