מאבקים סטודנטיאליים בעולם בעשורים האחרונים
מחלקת המחקר מאבקים סטודנטיאליים בעולם בעשורים האחרונים : סקירה השוואתית דימה קורטיוקוב קרן בלטר מרץ 2015 1 תוכן עניינים תקציר 3 ............ ................................ ................................ ................................ ................................ מבוא 4 .............. ................................ ................................ ................................ ................................ צעירי סרביה ו"מהפכת הבולדוזר"5 .................. ................................ ................................ 2000 , מחאות סטודנטים באיראן7 .................... ................................ ................................ 2009 -1999 , מאבק הסטודנטים בצ'ילה10 ................... ................................ ................................ 2011-2013 , צעירים וסטודנטים ב"האביב הערבי"13 ........... ................................ ................................ 2010 , מאבק הסטודנטים באנגליה כנגד העלאת שכר הלימוד16 ............. ................................ 2010 , "מחאת החמניות" בטאיוואן19 ........................... ................................ ................................ 2014 , סיכום :מה ניתן ללמוד? 22 ............. ................................ ................................ ................................ 2 תקציר המסמך שלהלן סוקר שורה של מאבקים חברתיים-פוליטיים שהתחרשו ברחבי העולם בשני העשורים האחרונים ובהם מילאו הסטודנטים והצעירים תפקיד משמעותי .הרציונל העומד מאחורי כתיבת המסמך הוא הצורך להבין את הסיבות שבגינן יצאו הסטודנטים והצעירים בעולם למאבקים השונים ,האסטרטגיות שבהן נקטו ואת התוצאות של המאבקים הללו .התאחדות הסטודנטים מאמינה כי אם נוכל ללמוד מההצלחות והכישלונות של המאבקים הסטודנטיאליים במדינו ת אחרות ובהקשרים אחרים ,נוכל לתרגם את הידע הזה לטובת ציבור הסטודנטים הישראלי ,לקראת מאבקים וקמפיינים שעוד יבואו .המסמך מכיל שישה פרקים שכל אחד מהם מתמקד במדינה או אזור גיאוגרפי מוגדר .הפרק הראשון מתמקד באירועי "מהפכת הבולדוזר" שהתרחשה בסרביה בשנת 2000 ובתפקיד המכריע שמילא הארגון "אוטפור" במסגרתה .הפרק השני מתמקד במאבקי הסטודנטים האיראנים כנגד משטר התיאוקרטי בארצם ,בשנים . 1999-2009הפרק השלישי מתמקד במאבק הסטודנטים לשינוי המדיניות החברתית-כלכלית בצ'ילה בשנים . 2010-2012הפרק הרביעי מתמקד בתפקיד שהסטודנטים והצעירים מילאו באירועי "האביב הערבי" ( 2010ואילך) .הפרק החמישי מתמקד במאבקם של הסטודנטים האנגלים כנגד עלייה מתמשכת של שכר הלימוד במוסדות להשכלה הגבוהה בארצם .הפרק השישי מתמקד ב"מחאת החמניות" בטאיוואן שהובילו הצעירים והסטודנטים אזרחי המדינה .מעיון בהתנהלות הארגונים השונים באירועי המחאה שנסקרו כאן ,ניתן לזקק מספר סוגיות אסטרטגיות שהתייחסות אליהם חיונית להובלה מוצלחת של קמפיין/מאבק :הצבת יעדים ברי השגה ,בניית קואליציות חוצות מגזרים ושימוש יעיל בטכנולוגיה לצרכי הסברה. 3 מבוא מאז ומתמיד מילאו הצעירים תפקידים חשובים בצמתי ההכרעה של ההיסטוריה .אולי הדוגמא הבולטת ביותר לכך במאה השנים האחרונות ,הם אירועי המחאה של הסטודנטים בצרפת בשנת .1968השינויים הטכנולוגיים, החברתיים והפוליטיים שהתרחשו בעולם בעשורים האחרונים ,תרמו רבות לשינוי פני האקטיביזם הסטודנטיאלי ולהגדלת ההשפעה של הדור הצעיר על הנעשה במדינתם .האתגרים העומדים בפני הצעירים באירופה וצפון אמריקה שונים מהותית מאלה העומדים בפני הצעירים באסיה ואפריקה .גם מבחינת היכולת להשפיע על מקבלי ההחלטות ישנם הבדלים ניכרים בין אזרחי המדינות הדמוקרטיות לבין נתיני המשטרים הסמכותניים ,אך יחד עם זאת ,ניתן לשים לב לקווי דמיון רבים בהתנהלות תנועות המחאה של הצעירים והסטודנטים בעולם .התנועות הללו צומחות לרוב כאשר מתחדדת ההבנה כי השלטון מתקשה (או שאינו מעוניין כלל) להציע לדור הצעיר הזדמנות ריאלית להתקדם מבחינה פוליטית ,כלכלית וחברתית. בדומה לחבריהם לשכבת הגיל במדינות האחרות ,הסטודנטים והצעירים בישראל הם מגזר המעורה היטב בעשייה החברתית והפוליטית .הצעירים הישראליים אף הוכיחו במספר הזדמנויות (בקיץ 2011למשל) כי יש ביכולתם להוביל מאבק נחוש לשינוי המדיניות החברתית-כלכלית במדינה .התאחדות הסטודנטים בישראל ,בתור ארגון הצעירים הגדול במדינה ,שואפת להעצים את מעמד הצעירים והסטודנטים במדינה ולהשפיע על סדר היום הציבורי בישראל .על מנת להצליח במשימות הללו ,חשוב ללמוד מההצלחות והכישלונות של מאבקים סטודנטיאליים במדינות אחרות ,להבין את היעדים שבשמם יצאו הצעירים והסטודנטים למאבק ,ואת האסטרטגיה שלהם .באמצעות הפרסום הנוכחי ,מחלקת המחקר של ההתאחדות מבקשת לענות על הצורך הזה ,לטובת הנהגת התאחדות הסטודנטים והציבור הצעיר בכללותו .כמו כן ,אנו מקווים שמסמך זה יסייע לסטודנטים המתעניינים בנושא זה ,לצורך לימודיהם האקדמיים או העשרה עצמית. המסמך שלהלן סוקר שורה של מאבקים חברתיים-פוליטיים שהתחרשו ברחבי העולם בשני העשורים האחרונים ובהם מילאו הסטודנטים והצעירים תפקיד משמעותי .כל אחד מהפרקים סוקר את הרקע החברתי והפוליטי לאירוע המחאה ,ממפה את השחקנים המרכזיים ואת מטרותיהם ,מפרט את השתלשלות האירועים ומנסה לסכם את התוצאות לטווח הקצר והבינוני .הפרקים עוסקים במדינות/אזורים הבאים :סרביה ,צ'ילה ,איראן ,טאיוואן, אנגליה והעולם הערבי .לא מדובר בניסיון לכסות את התופעה במלואה או לתרום למחקר האקדמי על הנושא, אלא לתת סקירה ראשונית שתהא מייצגת ומגוונת ככל האפשר .הפרקים שונים זה מזה מבחינה סגנונית ותכנית ואינם כתובים במתכונת אחידה .כך למשל ,הפרק העוסק בסרביה סוקר בפירוט רב את פעילותו של ארגון ספציפי במשך מספר בודד של שנים ואילו הפרק העוסק באירועי "האביב הערבי" מתמקד בגורמי המאקרו שהשפיע על מצבם של צעירי האזור בעשור האחרון. 4 צעירי סרביה ו"מהפכת הבולדוזר"2000 , באוקטובר ,2000נשיא יוגוסלביה1סלובודן מילושביץ ' נאלץ להתפטר מתפקידו בעקבות הפגנות ענק ומחאות אלימות שהתקיימו בעיר הבירה בלגרד .האירועים הללו מכונים גם "מהפכת הבולדוזר" ,לציון ניסיונו ההרואי של נהג כלי הצמ"ה לפרוץ את המחסום המשטרתי המגן על בניין הטלוויזיה בבלגרד .מה שהצית את המחאות היו הדיווחים על זיופ ים רחבי היקף לטובת הנשיא המכהן בבחירות לנשיאות של ספטמבר .2000לפי התוצאות הרשמיות ,מועמד האופוזיציה הדמוקרטית וייסלב קושטוניצה קיבל כ 49%-מהקולות (מה שהצריך סיבוב שני בינו ובין מילושביץ') ואילו לדברי משקיפי האופוזיציה ,קושטוניצה קיבל מעל 50%מהקולות 2.פרשני תקשורת ומומחי אקדמיה מתייחסים תדיר לאירוע הזה כאחד מ"מהפכות הצבע" ( )color revolutionsהרבות שבהם הופלו משטרים רודניים במדינות פוסט-קומוניסטיות במהלך העשור הראשון של שנות ה 3.2000-מאפיין אחד שהוזכר כמשותף לרבות מהמהפכות הללו ,ובלט במיוחד במקרה היוגוסלבי ,הוא התפקיד המכריע של ארגוני החברה האזרחית. ברבים מהארגונים הללו ,הצעירים והסטודנטים הם שלקחו על עצמם את ההובלה ,תוך אימוץ אסטרטגיה חדשנית ונקיטת פעילויות מחאתיות לא שגרתיות .המשך הפרק יסקור את פעילות הארגונים הללו ביוגוסלביה בשנים שהובילו למהפכה ,תוך התמקדות בתנועת ה"אוטפור". 4 תנועת "אוטפור" הוקמה באוקטובר 1998בבלגרד .הרקע המיידי להקמתה היה חקיקת "חוק האוניברסיטאות" ע"י הפרלמנט הסרבי .החוק ביטל רבות מסמכויות האוטונומיה של האוניברסיטאות הציבוריות במדינה והגביר את יכולת הממשלה להתערב בנעשה בהן 5.החוק קבע בין היתר כי הרקטורים והדיקנים ימונו ע"י הממשלה (ולא ייבחרו ע"י הסגל האקדמי) ,החברים בגופי ההנהלה של האוניברסיטאות ימונו ע"י הממשלה ,חברי הסגל יאלצו לחתום על חוזי העסקה חדשים ועוד .גרעין מקימי התנועה כלל בעיקר סטודנטים משתי האוניברסיטאות הציבוריות בבלגרד וכן פעילים מהאגף הצעיר של מפלגת האופוזיציה הגדולה במדינה ,המפלגה הדמוקרטית. בהמשך ,רבים מתלמידי התיכונים בבלגרד הצטרפו לתנועה ולקחו חלק בפעילותיה .חלק ניכר מפעילי התנועה לקחו חלק בהפגנות כנגד משטרו של מילושביץ' בשנתיים שקדמו :בחורף ,1996-7מאות אלפי אזרחים הפגינו כנגד זיופים לכאורה בבחירות המקומיות במדינה 6.יחד עם זאת ,פיצול בקרב הנהגת המוחים הביאה לדעיכת המחאה. בשנות הנהגתו של מילושביץ ' (בתור נשיא סרביה במסגרת יוגוסלביה ובתור נשיא יוגוסלביה) מדינתו נקלעה למשברים כלכליים תדירים והתמודדה עם בידוד בינלאומי בעקבות המלחמות בבוסניה ובקוסובו .הממשלה אף הואשמה בשחיתות ,קשרים עם בכירי הפשיעה המאורגנת ,הפרה של חירויות אזרחיות וזיופי בחירות .ההתנגדות לשלטונו של מילושביץ' בשנים הללו הייתה רבה ,אך רבים התקשו להעביר את תמיכתם למועמדי האופוזיציה שנראו כמושחתים וחסרי יכולות אף יותר ממילושביץ' 7.בעת הקמת תנועת "אוטפור" ,פעיליה המרכזיים השתדלו 1מילושביץ' כיהן בשנים 1989-1997כנשיא סרביה ובשנים 1997-2000כנשיא יוגוסלביה .בשנים הללו ,יוגולסביה הייתה איחוד מדיני בין סרביה ומונטנגרו .בסקירה להלן ,המונחים "סרביה" ו"יוגוסלביה" משתמשים במשמעות זהה. 2 http://www.arhiva.srbija.gov.rs/vesti/2000-09/28/21673.html 3חלק מהחוקרים סבורים כי המהפכה בסלובקיה ב 1998-היא אירוע ראשון בגל הזה .כמו כן ,חוקרים מסוימים מרחיבים את ההגדרה כדי לכלול בה גם אירועים מחוץ לאירופה ,כדוגמת אירועי "האביב הערבי". " 4התנגדות" בסרבית. 5 http://www.hrw.org/reports/1999/serbia/Serbia99-03.htm#P184_26951 6 Valerie Bunce& Sharon Wolchik, "Defeating authoritarian leaders in post-Communist countries", p. 90-1. 7 Ibid., pp. 87-97. 5 ככל האפשר להימנע מאותן הטעויות שמנעו את התגבשות האופוזיציה הדמוקרטית בסרביה לפני כן .ראשית, הפעילים פרסמו את חזון התנועה" ,הצהרה בנוגע לעתיד סרביה" ,אשר פירט את הבעיות העיקריות במדינה ואת הפעולות שהתנועה התכוונה לבצע כדי להתמודד איתן .שנית ,כתוצאה מהאכזבה הקשה ממנהיגי אופוזיציה הקודמים ,אשר פעמים רבות ניסו לקדם את ענייניהם האישיים ,הוכרז כי "אוטפור" תהא תנועה ללא מנהיגים. ואכן ,המבנה הארגוני שאומץ היה שטוח ולא היררכי .כמו כן ,מאפיין זה הקשה על ניסיונות המשטר לחסל את התנועה ,שכן לא היה מנהיג מרכזי אחד שהיה אפשר לעצור או סניף ראשי שהיה אפשר לסגור .כמו כן ,פעילי התנועה יצרו קשרים עם קבוצות שונות שארגוני האופוזיציה האחרים לא פנו אליהן ,כמו ארגוני הגמלאים, הכנסייה האורתודוקסית הסרבית ומיעוטים אתניים שונים. 8 אחרי כשנה של פעילות ,הפכה "אוטפור" לאחת התנועות הפוליטיות הפופולאריות ביותר במדינה ,בעיקר הודות למרץ והיצירתיות של פעיליה הצעירים .הם נמנעו מהתנגשות חזיתית עם המשטר והרבו להשתמש בסמלים תרבותיים ואמצעים אומנותיים ,על מנת להציג את מילושביץ' וממשלתו באור מגוחך .ב 1999-התנועה כבר מנתה כ 60,000-חברים בכל רחבי המדינה .בשנת ,2000פעילי התנועה החלו בעבודה מאומצת לקראת הבחירות המתקרבות ועודדו את מנהיגי האופוזיציה לשתף פעולה מול המשטר .פעילי התנועה חרטו על דגלם את החלפת השלטון במדינה ונמנעו מלהביע עמדה בסוגיות עקרוניות אחרות; הדבר עזר להם להפוך לליבת תנועת ההתנגדות למילושביץ' שכללה לאומנים לצד ליברלים ותומכי כלכלת שוק לצד סוציאליסטים מגוונים שונים. לקראת הבחירות ,קמו בסרביה ארגונים נוספים שפעלו על מנת להבטיח את קיומן של בחירות חופשיות והוגנות, כדוגמת "המרכז לבחירות ודמוקרטיה" ( ) CESIDשאנשיו ערכו ופרסמו סקרי בחירות אמינים ,הפעילו קמפיינים לעידוד הצבעה והכשירו משקיפי בחירות 9.מאמץ התנועות השונות להדחת מילושביץ' באמצעות בחירות ,זכה לתמיכה וסיוע משמעותיים מצדם של ארגוני מגזר שלישי וארגונים הממומנים ע"י הממשל האמריקאי הפועלים לקידום דמוקרטיה .ארגונים כמדוגמת National Endowment for Democracy ,Open Society InstituteוFreedom - Houseסיפקו ל"אוטפור" ולתנועות אחרות מידע ומשאבים חשובים אחרים (לרבות תמיכה כספית) שבלעדיהם הארגונים היו מתקשים בגיוס התמיכה הציבורית. 10 כמו כן ,הסטודנטים הפעילים ב"אוטפור" יצרו קשרים עם סטודנטים שפעלו בארגונים דומים בקרואטיה וסלובקיה ,אשר מילאו תפקידים מכריעים בהדחת המנהיגים הסמכותניים במדינות הללו רק כמה שנים לפני כן. 11 המאמצים הללו הביאו לעלייה משמעותית של עניין בפוליטיקה ,במיוחד בקרב הצעירים .הדבר בא לידי ביטוי באופן בולט באחוז ההצבעה הגבוה בבחירות לנשיאות בספטמבר ,2000אשר עמד על .72%הצלחתה של "אוטפור" בגיוס פעילים ,הביאה למניעת זיופי הצבעה בהיקף רחב יותר ,שכן משקיפים מטעם התנועה וארגוני האופוזיציה האחרים הוצבו במרבית הקלפיות .בסיום ההצבעה ,ארגוני האופוזיציה מהרו להכריז על ניצחונו של קושטוניצה וערערו על התוצאות הרשמיות .בעקבו ת הכרזת ועדת הבחירות על כך כי ייערך סיבוב שני ,הכורים במחוז קולוברה החלו בשביתה .ב 5-באוקטובר ,מאות אלפי מוחים מכל המדינה הגיעו לבלגרד והפגינו בדרישה להתפטרות מילושביץ' .המשטרה נמענה מעימות ישיר עם המפגינים ,אשר השתלטו על בניין חברת הטלוויזיה 8 Ibid., pp. 100-1. Ibid., pp. 101-2. 10 Roger Cohen, "Who really brought down Milosevic", New York Times, 2000. 11 Sarah Birch, "The 2000 elections in Yugoslavia: the Buldozer revolution", Electoral Studies, 2002. 9 6 הסרבית וניסו להשתלט על בניין הפרלמנט ,אשר נשרף חלקית .העצימות הגבוהה של ההפגנות וסירוב המשטרה והצבא להפעיל כוח מאסיבי על מנת לדכא את המוחים ,הביאו בסופו של דבר להתפטרות מילושביץ'. 12 בעקבות המהפכה ,פעילי "אוטפור" הפכו לגיבורים בעיני החברה הסרבית והתקשורת הזרה .בשנים הראשונות שלאחר הפלת מילושביץ' ,התנועה המשיכה בפעילות פוליטית משמעותית ,תוך פנייה לאפיקי פעילות חדשים. היא התמקדה בעיקר במלחמה נגד השחיתות הציבורית ,ולחצה על הממשלה החדשה לקדם רפורמות בתחום זה. 13 כמו כן ,פעילי התנועה לקחו חלק משמעותי בבחירות לפרלמנט בדצמבר ,2000שהיו חופשיות והוגנות. הפעילויות השונות המיועדות לקידום השקיפות בגופי הממשל השונים ,הפכו בהדרגה לתחומי העשייה העיקרית של "אוטפור" .פעילי התנועה הגיעו להישגים ניכרים בתחום הזה ,חרף הפיצול בין מנהיגי המחנה הדמוקרטי אשר הקשה על תפקוד אפקטיבי של הממשלה .לצד הה צלחות ,פעילי הדמוקרטיזציה בסרביה ספגו גם כישלונות כואבים .למשל ,ניסיונם להכפיף את רשויות אכיפת החוק והשירותים החשאיים לפיקוח פרלמנטרי-אזרחי יעיל, לא צלח. 14 בשנת , 2003התנועה נרשמה כמפלגה פוליטית לקראת הבחירות הפרלמנטריות ,אך כשלה לעבור את אחוז החסימה. מחאות סטודנטים באיראן2009 -1999 , הסביבה האקדמית והאוניברסיטאות באיראן ,מהוות באופן מסורתי מרכז להתנגדות לדיכוי ופעילות פוליטית. הפגנות הסטודנטים באיראן הפכו לתדירות יותר ויותר בשנים האחרונות .ניתן לראות לאורך השנים מחאות קטנות רבות של סטודנטים כנגד השלטונות האסלאמיים הקיצוניים ,שדוכאו במהרה וביד קשה על ידי המשטר .בסקירה זו נתמקד במחאה הסטודנטים שפרצה ביולי ,1999ו כן נתייחס למחאות נוספות בשנים 2003ו( 2009-שמחאת 1999שימשה כיריית הפתיחה להן) .מחאת הסטודנטים של ,1999נחשבה למחאה הציבורית הנרחבת הרחבה והאלימה ביותר שהתרחשה באיראן מאז השנים של המהפכה האיראנית .כמוה גם ,המחאות החריפות שבאו אחריה -מחאת 2003ומחאת הבחירות של - 2009ממחישות יותר מכל את המאבק של הדור הצעיר על חירויות יסוד כגון :חופש העיתונות ,חופש הביטוי ,חופש ההתארגנות וההתאגדות החברתית .יותר מכל ,המחאות מצביעות על הרצון והשאיפה של הצעירים לחולל שינוי דמוקרטי במדינה. המחאה החלה ב 9-ליולי , 1999עם הפגנות שקטות בטהרן ,כנגד סגירתו של העיתון הרפורמיסטי "סאלם" שהופעל על ידי "אגודת אנשי הדת הלוחמים"(מפלגה פוליטית רפורמיסטית) .בעקבות ההפגנות ,משטרה וכוחות צבאיים פשטו על מעונות הסטודנטים ,והחלו לתקוף בצורה ברוטלית סטודנטים עם מקלות ,בעיטות ,והצתת חדרים; סטודנטים אחדים אף נזרקו מהמרפסות שלהם .במהלך הפשיטה סטודנט אחד נהרג15.המהומות הסלימו והמשיכו לתסוס כשבוע ימים והתפשטו להפגנות ומהומות בקנה מידה ארצי ,שבמהלכן נהרגו 17אנשים נוספים 12 Ibid. SELDI, "Anti-corruption in Southeast Europe: First steps and policies", p. 155. 14 Timothy Edmunds, "Intelligence agencies and democratization: Continuity and change in Serbia after Milosevic", Europe-Asia Studies, 2008. 15 David S. Morgan. "Widespread Protests Anticipated in Iran",CBS News, 2009. 13 7 ו 300-אנשים נפצעו. 16 לסטודנטים המוחים החלו להצטרף בני נוער ותלמידי תיכון .שבוע ההתפרעויות הפך את טהרן לשדה קרב ,והותיר אחריו את מרכז טהרן הרוס ,עם חנויות ואוטובוסים שרופים. 17 ההפגנות קיבלו תפנית אלימה יותר ב 13-ליולי ,כאשר חלק מן הסטודנטים ניסו להסתער על משרד הפנים, שנתפס כ"שורש הצרות שלהם" .באותו היום ,הנשיא האיראני ח'אתמי פרסם הצהרה המתכחשת למפגינים ,וקבע כי ההתרסה המתמשכת על האיסור להפגין ,תיחשב כהתקפה ישירה על יסודות המשטר .במהומות ,נעלמו יותר מ 70-תלמידים ,במקביל ל 1400-אנשים שנאסרו ונכלאו על ידי השלטונות האסלאמיים .ארגוני זכויות אדם האמינו כי השלטון האסלאמי מחזיק בסטודנטים שנעלמו עקבותיהם .מחאת הסטודנטים האיראנית שהתקיימה ביולי , 1999ממחישה את המאבק על חירויות יסוד בדרכה של איראן אל עבר דמוקרטיזציה .נראה כי הסיבה הבסיסית למחאה הייתה רצון האזרחים לזכות ב חופש העיתונאות ,חופש הביטוי ,חופש ההתארגנות והתאגדות קהילתית. המחאה החלה כמחאה לא מאורגנת על ידי תנועה של סטודנטים שלא היה להם מנהיג ,ופעלו בעיקר בתוך אווירה של רגשות ורגישות חברתית .הסטודנטים רצו קודם כל להביא את התוקפים במעונות לדין ,אך ככל שהמחאות המשיכו ,כך הצטרפו לתנועה מוחים קיצוניים יותר וסיסמאות המחאה כלפי המדינה והשלטונות ,קיבלו תפנית ,והפכו למהפכניים יותר. 18 התוצאות שלהן ציפו הסטודנטים שהשתתפו במחאה השתקפו בסיסמאות שליוו אותם לאורך המחאה .לאחר ב דיקה מקיפה של אותן סיסמאות פופולריות ,היה זה ברור שלסטודנטים היה מספר רב של דרישות במהלך ההפגנות .לכלל הסיסמאות הללו ,היה מכנה אחד משותף שקשר אותן יחדיו – והוא ההתנגדות ל"מנהיג העליון", חומייני ,הקשר שלו לחיזבאללה ,והמדיניות שלו שתומכת בטרור במדינה .בכמעט שני שליש מן הסיסמאות ,ניתן היה לראות התנגדות ישירה לחומייני .לדוגמא ,סיסמא כמו" :חומייני תתבייש לך – מנהיגות זה לא בשבילך!", סיסמא מסוג זה נחשבת לאחת הסיסמאות הנועזות ביותר שנראו בכל ההפגנות באיראן בעשור האחרון .הביקורת הישירה הזו כלפי "המנהיג העליון" ,בשי לוב עם ביקורת על שלטון הדת המדכא של " 20השנים" ,משקף יותר מכל איך כשל מודל השלטון באיראן .הטינה שהביעו הסטודנטים שהיו מעורבים במחאה כלפי "המנהיג העליון", נבעה בעיקר מההתערבות האלימה שלו ,שיבוש של פגישות פוליטיות ,הפגנות שקטות ,והרצאות באוניברסיטה שתמכו באי ש הדת והמנהיג העליון .האלימות הממשלתית לעיתים קרובות באה לידי ביטוי באכיפת החוק על ידי כוחות לובשי מדים ,כנגד הציבור. הפגנות הסטודנטים האירניים חשפו את הצורך הנואש ברפורמה .ההפגנות עסקו בפוליטיקה ,במחאה על שחית ות שלטונית ,ודיכוי פוליטי של שלטון הדת של חומיניי .אם להביט על התמונה הרחבה יותר ,הסטודנטים מחו נגד המערכת השלטונית של הרפובליקה האסלאמית באיראן .קשה לומר מה היו התוצאות לטווח הארוך, משום שמאז שהתרחשה המחאה ,איראן עומדת כל כמה שנים בפני מחאות פוליטיות רבות היקף ,שיוצאות בעיקר כנגד המדיניות השלטונית והמנהיגים .ניתן לומר כי מחאת הסטודנטים ב1999-נתנה לגיטימציה למחות נגד "" Six days that shook Iran, BBC News, July 2000 , Molavi, Afshin, The Soul of Iran, Norton, 2005, p. 202 18 BBC-news, "Iran student protests: Five years on", 2004. 16 17 8 הממשלה ובכך הכשירה את הקרקע למחאות עתידיות .ניתן לראות כחלק מהתוצאות לטווח הרחוק שיצרה המחאה ב ,1999-את המחאות שהתעורר ב 2003-ו ,2009-ואת המחאות הרבות שעוד עתידות להגיע. במחאה של ,2003הנחשבת להפגנת הסטודנטים הגדולה ביותר באיראן מאז ,1999יצאו לרחובות טהראן כ- 3,000סטודנטים להפגנה פוליטית נגד השלטונות .המפגינים קראו קריאות מחאה נגד שלטון האייתולות הנוקשה ובעד שחרור אסירים פוליטיים ואימוץ רפורמות במערכת השלטון .נראה שגם שיעור האבטלה הגבוה במדינה והעדר מסלולי מוביליות יצרו מרמור בקרב האוכלוסייה הצעירה במדינה.ההפגנה החלה כמחאה ספונטנית נגד הכוונה להפריט חלק מהאוניברסיטאות באיראן ,אולם עד מהרה גדל מספר המפגינים והם החלו לצעוד ברחובות מסביב לאוניברסיטת טהראן"19.ישנה תסיסה פוליטית וחברתית גדולה מאוד בחברה האיראנית והפגנות מסוג זה הן ביטוי נורמלי ובלתי נמנע וניתן לצפות להפגנות דומות בעתיד" ,אמר לסוכנות רויטרס פרשן פוליטי איראני. 20 בדומה לאירועי , 1999גם המחאה הזו לא הביאה לשינויים משמעותיים במדיניות המשטר. המחאה הבאה הייתה המחאה ב ,2009-אשר כונתה "מחאת הבחירות" או "המהפכה הירוקה" על שם הצבע המזוהה עם מוסאווי ותומכיו ,וכן "מהפכת הטוויטר" עקב התהודה הרבה לּה זכתה במסגרת האתר המפורסם. המחאה החריפ ה במהירות ,ולאחר דיווחים רבים על הפגנות הענק ,החלו שלטונות איראן לגרש את העיתונות הזרה ולחסום אתרי אינטרנט אשר דיווחו על המתרחש .על פי הדיווחים שזלגו החוצה ,המחאה הפכה לאלימה ,ובקרב המפגינים נמנו מספר הרוגים.מה שהתסיס את המחאה ,היה חשש כבד לזיוף תוצאות הבחירות באיראן .זמן קצר לאחר פרסום התוצאות ,יצאו מיליוני איראנים לרחובות כדי להפגין נגד חשש זה .לטענתם לא ייתכן היה שהפער בין המנצח אחמדינז'אד (הנשיא המכהן שזכה לתמיכת הממסד הדתי) ,לבין יריבו מוסאווי (מועמד שנחשב ליותר ליברלי ואופוזיציוני) הוא כה גדול ,וכחיזוק לטענתם הם הביאו דוגמאות לקלפיות שבהם נרשמו יותר ממאה אחוזי הצבעה ולאזורי תמיכה מובהק ים של מוסאווי שגם בהם ניצח אחמדינז'אד בפער גדול .לכך נוספה העובדה שח'מינאי השתיק את כלי התקשורת במדינה ומנע מכתבים זרים לדווח על מערכת הבחירות .טיעון נוסף שהועלה מצד המפגינים ותומכי מוסאווי היה שבלתי אפשרי שתוך זמן כה קצר תיספר כמות כה גדולה של קולות. המחאות החלו באופן שקט ,אך במהירות הפכו לאלימות .המון זועם בעיר הבירה פרץ לחנויות ,קרע שלטים ,ניפץ חלונות והעלה באש את בניין משרד הפנים .המפגינים זעקו סיסמאות כגון "לגמור עם הדיקטטור" ו"תן לנו את קולותינו חזרה" .אוטובוסים ומכוניות הועלו באש ,אשפה פוזרה במקומות רבים ורחובות נחסמו .המפגינים פגעו בחנויות ,במשרדי ממשלה ,בתחנות משטרה,בכלי רכב משטרתיים ,בבסיסי משמרות המהפכה ,בתחנות דלק ובבנקים .בנוסף ,דווח גם כי כוחות הביטחון האיראנים השתמשו בחומרי לחימה כימיים. 21 את המחאה הובילו בעיקר הסטודנטים מהאוניברסיטאות הגדולות במדינה .בתגובה ,פרצו תומכי אחמדינז'אד לקמפוסים וזרעו שם 19אתר וואלה ,חדשות – המזרח התיכון" ,איראן :אלפי צעירים הפגינו נגד הממשלה" ,רויטרס.2003 , ,20Ynetחדשות בעולם" ,איראן :אלפי סטודנטים הפגינו נגד משטר האייטולות".2003 , 21גלובס ,זירת העסקים של ישראל" ,טוויטרים מאיראן :המשטר משתמש בחומרים כימיים" ,עדי בן ישראל ,רן רימון ואוריאל הרמן.2009 , 9 הרס רב .בתגובה על מעשי האלימות באוניברסיטאות ,שבמהלכם נהרגו חמישה סטודנטים ,התפטרו ביום המחרת 119מחברי סגל של שלוש אוניברסיטאות גדולות באיראן. 22 בניסיון למנוע את התפשטות המידע לגבי מה שקורה באיראן בכל ברחבי העולם ,חסמו השלטונות אתרי אינטרנט רבים ,בדגש על רשתות חברתיות גדולות .שיחות טלפון ומסרונים מטהראן נחסמו ,וגם שירותי הטלפונים הניידים הושבתו חלקית .כדי לנסות להשתלט על המהומות ,שלחו השלטונות את משמרות המהפכה האסלאמיות .אחד מערוצי החדשות תיאר את המצב כ"מהומה הגדולה מאז המהפכה האיראנית ב ."1979-בנוסף, דווח שנראה כי המתנגדים פועלים באופן טבעי ללא כל ארגון קודם.בסופו של דבר ,מועצת שומרי החוקה הודיעה כי היא מוכנה ללכת לקראת המפגינים ,ולספור מחדש 10%מהקלפיות ,אך מוסאווי הודיע כי הוא מתנגד לכך והתעקש על ביטול הבחירות ועריכתן מחדש. 23 לבסוף ,לא נערכה ספירה מחודשת והאירועים נמשכו בעצימות נמוכה יותר עד לפברואר .2010 מאבק הסטודנטים בצ'ילה2011-2013 , מאבק הסטודנטים בצ'ילה החל ב 2011-בהפגנות תדירות ,והיווה לא רק ביטוי למצוקת של הצעירים הצ'יליאנים המבקשים לרכוש השכלה ומקצוע ,אלא גם כלי פוליטי של גופים אופוזיציוניים בדרישתם לשינוי חברתי מהותי ועמוק.הפגנות הסטודנטים פרצו מתוך תחושת תסכול בדרישה לשנות את מערכת החינוך בצ'ילה מן היסוד ולהעניק שוויון הזדמנויות לכל באמצעות הגברת מעורבות המדינה בחינוך וביטול המוסדות להשכלה גבוהה פרטיים הגורפים רווחים עצומים .הסיבות למחאת הסטודנטים רבות ומורכבות ,חלקן מקורן במדיניות של השנים האחרונות וחלקן קשורות לתהליכים ארוכי טווח ולבעיות חברתיות שבאות לידי ביטוי במערכת החינוך .יש הקושרים את מצוקת החינוך למדיניות הקצאת המשאבים להשכלה הגבוהה הציבורית ,שהיא מהנמוכות ביותר בעולם .בעשורים האחרונים ,שקע החינוך הציבורי במדינה וכיום רק 45%מתלמידי החינוך התיכוני לומדים בבתי ספר ציבוריים .המסגרות הפרטיות היוקרתיות בהשכלה הגבוהה נהנות מצמיחה משמעותית ,במקביל לגידול במספר המבקשים לרכוש השכלה גבוהה .כתוצאה מכך מערכת החינוך הצ'יליאנית נחשבת לאחת המערכות החינוכיות המופרטות ביותר בעולם .ס יבה נוספת המוערכת כניצוץ שהדליק את תבערת הסטודנטים היא העדר ההיצע בשוק העבודה .אחרים מסבירים את מחאת הסטודנטים כהמשך טבעי של העימות בין תנועות מחאה אזרחיות לבין הרודנות הצבאית של הגנרל פינושה .נראה אפוא שהמצב שבו רק עשירים יכולים לרכוש השכלה במערכת שנחשבת לאחת הטובות באמריקה הלטינית ,בעוד שהעניים יכולים ללמוד רק במסגרות חינוכיות ציבוריות עלובות ובלתי נתמכות ,הוא שהיווה את מניע עיקרי ליציאת הסטודנטים לרחובות. 24 מי שהוביל את המחאות הייתה התאחדות הסטודנטים האוניברסיטאיים בצ'ילה" ,קונפדרציה של פדרציות צ'יליאניות של סטודנטים" ) .)CONFECHגם תלמידי התיכון ,שהיו מאורגנים במסגרות רופפות יותר ,הצטרפו למחאה שהחלה במאי .2011התאחדות הסטודנטים הגישה לממשל הצעת רפורמה מקיפה הקרויה "ההסכם 22 BBC-news, "Fresh rally takes place in Tehran", 2009. 23עיתון הארץ ,סוכנויות הידיעות ,חדשות בעולם" ,מיר חוסיין מוסאווי :אין מנוס מביטול מוחלט של תוצאות הבחירות לנשיאות".2009 , 24 latinamericanewsinhebrew.wordpress.com 10 החברתי למען החינוך הצ'יליאני" .בהצעה זו נכללו דרישות שונות כגון הגדלת תמיכת המדינה באוניברסיטאות הציבוריות ,הקלה בתנאי הקבלה לאוניברסיטאות יוקרתיות ,גישה חופשית להשגת השכלה גבוהה ללא תלות במצב הכלכלי המשפחתי ,הגברת הפקוח נגד רווחיות מוסדות להשכלה גבוהה וביטול התמיכה באוניברסיטאות פרטיות למטרות רווח .כמו כן ,הסטודנטים דרשו פקוח יותר הדוק למען שיפור איכות ההוראה וצמצום התמיכה במוסדות בעלי איכות הוראה נמוכה ,הקמת אוניברסיטה בין-תרבותית שתוכל לקלוט סטודנטים בני שבט המפוצ'ה וביטול החוק האוסר השתתפות סטודנטים במוסדות ניהול אוניברסיטאיים25.דרישות נוספות כללו פקוח מרכזי של המדי נה על מערכת החינוך הציבורית ונטילתה מהרשויות המקומיות ,יישום הסיוע בשכר לימוד בכל הרמות בבתי ספר שלא למטרות רווח בלבד ,הגדלת הוצאות המדינה על חינוך ,נסיעת חינם במהלך שנת הלימודים ,הגדלת מספר בתי הספר המקצועיים ,שיפוץ בתי ספר שנפגעו ברעידת האדמה של 2010והעלאת שכר למורים. יש לציין שהצעת הסטודנטים כללה דרישות בעלות אופי חברתי ,שחרגו מעבר לתחום והאינטרסים המגזרי שייצגו כמו הגדלת המסים לבעלי הכנסות גבוהות ,מסים גבוהים לבעלי זיכיונות לכריית פחם זרים או לחלופין הלאמת המשאבים26.אם לתמצת ,דרישות הסטודנטים התמקדו בחינוך חינם מגיל אפס ועד לסיום הלימודים האקדמיים .הם התלוננו שהחינוך במכללות הפרטיות יקר מדי והם לא יכולים לעמוד בו ,והחינוך בבתי ספר עירוניים יסודיים ותיכוניים -המנוהלים על ידי העיריות -ברמה נמוכה מדי .הם דרשו שהממשלה תנהל באופן ריכוזי את כל בתי הספר והא וניברסיטאות ותספק חינוך חינם ,באיכות טובה לכל דורש .הדרישות של ציבור הסטודנטים היו בבירור פוליטיות וכוונו נגד ממשלת הימין במדינה .היו אף שטענו כי דרישותיהם לקוחות מהמצע של המפלגה הקומוניסטית הצ'יליאנית 27.מיד לאחר פרוץ המחאות הממשלה הציעה להקים קרן חדשה לחינוך וניסתה להרגיע את הסטודנטים על ידי פיטורי שר החינוך .אך פעולות אלה והצעות נוספות נדחו על ידי הסטודנטים כבלתי מספקות. 28 מי שהובילה את המחאה הייתה הסטודנטית בת ה ,23-קמילה ואייחו דאולינג, נשיאת התאחדות הסטודנטים של האוניברסיטה הגדולה במדינה ,שנהפכה לא רק לפנים של המחאה ,אלא לקולו של דור שלם. 29 כאשר הצעות הממשלה נדחו ,השלטון בצ'ילה ניסה לפעול כנגד המפגינים בכוח הזרוע .ואולם ככל שהאלימות המשטרתית גברה ,כמו גם השימוש בגז מדמיע ותותחי מים ,כך עלה מספרם של המפגינים שהלכו בעקבות קמילה ואייחו ,מנהיגת המהפכה .לאחר שמפגין בן 16נורה למוות ע"י המשטרה ,מפכ"ל המשטרה נאלץ להגיש את התפטרותו .תנועת המחאה אילצה את הנשיא המכהן ,סבסטיאן פיניירה ,להציג צעדי רפורמה נוספים ,שלא השביעו את רצון המפגינים30.גל המחאות נמשך בדרך של תפיסת מאות בתי ספר וניסיון לרתום מגזרים נוספים. באוגוסט 2011הממשלה יצאה בהצעת רפורמת חינוך שניה ,הפעם יותר רדיקלית מגיל אפס עד האוניברסיטה. התוכנית נענתה לרבות מהתביעות של הסטודנטים והתיכוניסטים ,אבל היא נדחתה על ידם שוב .לטענתם, 25 BBC News – "Chile student protests point to deep discontent", Gideon Long, 2011. latinamericanewsinhebrew.wordpress.com 27קו ישר" ,מחאת האוהלים בצ'ילה".2011 , 26 The struggle to make the gradeThe Economist, 2011. http://www.themarker.com/wallstreet/1.1521725 30 http://www.themarker.com/wallstreet/1.1521725 28 29 11 ההצעה החדשה לא ה וציאה את מוסדות החינוך למטרות רווח אל מחוץ לחוק ,אינה התייחסה לנושא שוויון הזדמנויות בחינוך האיכותי ואינה הייתה מפורטת דיה .גל המחאות שנמשך לאחר מכן היה אלים ביותר .גם ההצעה שלישית של הממשלה ,שכללה הורדה בשכר הלימוד ,לא פייסה את המוחים ,שהמשיכו בארגון הפגנות המוניות של מאות אלפי צעירים .גל ההפגנות התחדש כשלסטודנטים הצטרפה תמיכתם של "המרכז המאוחד של העובדים של צ'ילה" .בסוף אוגוסט 2011יצאו לרחובות כ 600,000-איש בהתנגשויות אלימות עם המשטרה. אחד מבכירי ארגון הפועלים בי טא היטב את המניעים הפוליטיים של ההפגנות" :ממשלת צ'ילה היא ימנית והיא מגדירה את ההפגנות החברתיות כשטניות .ממשלה זו אינה מחפשת דו שיח .עלינו לשנות את שיטת גבית המסים במדינה זו". במהלך 2012נמשכו ההפגנות האלימות כנגד הצעות הממשלה שנדחו .השאלה הבלתי נמנעת הייתה האם לתנועת המחאה של הסטודנטים אזלה האנרגיה והמרץ או שמא היא עברה לשלב חדש במאמציה לארגן תנועת מחאה חברתית מאוחדת לקראת ההכנות לשנת הלימודים החדשה ולבחירות הקרובות בנובמבר .2013אחת ההערכות קובעת שהנהגת הסטודנטים ניסתה לפתח דרך להתמודדות עצמאית משוחררת מקשרים פוליטיים, בניגוד למצב שהיה ב 2011-כשמפלגות ניסו להפעיל את השפעתן .על כן ,לפי הערכה זו אין לבחון את תנועת המחאה על פי מספר הפגנות הרחוב משום שה תרחש אצלה תהליך של התבגרות והתמודדות פנימית לקראת גיבוש דרכים להשגת מטרותיה החינוכיות .מכשול רציני שתנועת הסטודנטים חייבת להתגבר עליו הוא הנזק שבאובדן ימי לימוד ,כאשר בקרב התיכוניסטים המשמעות היא לחזור וללמוד שנה נוספת באותה כיתה ואילו עבור הסטודנט האוניברסיטאי ,המשמעות היא שמרחף מעליו האיום לאבד את מלגת הלימודים. נראה שהתשובה ניתנה על ידי סגן פדרציית הסטודנטים של אוניברסיטת צ'ילה שקבע ב 2011-כי מאבק הסטודנטים נעדר שיתוף הפעולה עם מגזרים אחרים ,לכן זהו הכיוון אליו פונה התנועה ,והדרך עוד ארוכה .עם זאת ,התעוררו מחלוקות בשורות הפדרציה באשר למידת ההשתתפות בתהליך הפוליטי ולניסיונות ההדברות עם הממשלה ,שהרי עד עתה הממשל הימני של הנשיא פיניירה ,איש עסקים עשיר שנבחר ב ,2010 -לא ביצע רפורמות משמעותיות במערכת החינוך הצ'יליאנית למרות המחאות .עמדתם של חלק מהסטודנטים היא שכתנועה חברתית על הסטודנטים לבצע פעולות ישירות וממושכות כמו אלו שהיו בשנת .2011לדבריהם ,זוהי הדרך היעילה לה ביא לשנויים בצ'ילה של אחרי הדיקטטורה ,המאופיינת בממסד מאוד מבוסס וחזק הנתמך בחוקה שתוקנה תחת שלטון הרודן פינושה .חלק אחר בתנועה דוגל בדרגות שונות של השתתפות מתוך דאגה להתרחקות ובידוד שיביא לניתוקם מהתהליך הפוליטי עם הממשלה .הן הפלג הימני מרכזי בתנועה והן השמאלי בהנהגת קמילה וייחו ,חברת המפלגה הקומוניסטית ,דוגלים בהגברת המעורבות הפוליטית של תנועת הסטודנטים ולא רק בהתמקדות במחאה. אחת הטענות שנשמעו לגבי תנועת הסטודנטים היא שבעוד שהיא לא השיגה את מטרותיה לשוויון באיכות ההשכלה הציבורית ,ההתקדמות הפוליטית של התנועה מסמלת מפנה קיצוני בפוליטיקה הצ'יליאנית.רבים מהמוחים גם נכנסו לפעילות במסגרות פוליטיות לקראת הבחירות ב .2013-מחאות הסטודנטים ותלמידי התיכון לא מכוונות לרפורמות במערכת החינוך בלבד ,ומאחוריהן ניצבות גם מטרות פוליטיות .היבחרותה לפרלמנט (מטעם המפלגה הקומוניסטית) של קמילה וייחו ,מנהיגת הסטודנטים הפורשת ,מבטאת היטב את המוטיבציה הפוליטית .באשר למשמעות תביעות לרפורמות בחינוך ,יש הטוענים כי במדינה כמו צ'ילה ,עם שיעור אי השוויון 12 הגבוה ביותר במדינות ה OECD-חינוך חינם עלול לסבסד את ההשכלה לעשירים ויכול להשפיע מעט על צמצום הפערים .יחד עם זאת ,נראה שהדרך היחידה לפתרון המחאות היא לתקן את מדיניות הממשלה כלפי מערכת החינוך וההשכלה במדינה על ידי הסכם עם הסטודנטים שיתבסס על פשרה שיהפוך את מערכת החינוך מגורם המנציח ומרחיב פערים חברתיים למנוע לשוויון הזדמנויות. 31 צעירים וסטודנטים ב"האביב הערבי"2010 , "האביב הערבי" הוא שם שניתן לסדרה של אירועי מחאה ,הפגנות והתקוממויות בעולם הערבי שהחלו בדצמבר . 2010גל המחאות חסר התקדים הזה החל בתוניסיה ,כאשר בעקבות הצתה עצמית של רוכל רחוב ,המוני צעירים יצאו לרחובות והפגינו כנגד השלטון המושחת והמצב הכלכלי הבלתי נסבל במדינתם 32.בתוך פחות מחודש ,חרף ניסיונות הדיכוי ,מוקד המחאה עבר לעיר הבירה ,מה שהביא לנפילת המשטר ולבריחתו של הנשיא בן עלי מהמדינה .הפלת השלטון בתוניסיה הייתה מבין הגורמים שתרמו להתפשטות המחאה למדינות ערביות אחרות. ההמונים שיצאו לרחובות הביע ו את מורת רוחם כנגד שרירות הלב והשחיתות של השלטונות ותבעו דמוקרטיזציה פוליטית ורפורמות כלכליות .התקוממויות אזרחיות בהיקף זה או אחר התרחשו בכ 15-מדינות ערביות באפריקה ואסיה וגם במספר מדינות שאינן ערביות ,כדוגמת איראן וחוף השנהב .גם בתימן ומצרים מחאות המוניות הביאו לחילופי השלטון ,בעקבות התפטרותם של מוברק ועלי סלח לאחר שלטון רודני ממושך ,ואילו בלוב וסוריה המחאות הביאו למלחמות אזרחים עקובות מדם 33.יש לציין כי חרף הדמיון הקיים בין דרישות המפגינים והשיטות שבהם נקטו ,דפוסי המחאה השתנו בצורה משמעותית ממדינה למדינה .בתוניסיה למשל ,ההפגנות החלו באזורים הכפריים הנידחים ובהמשך התפשטו לעיר הבירה ,בעוד פעילי תנועת העובדים במדינה מובילים את המחאה. בלוב ,כנופיות של חמושים מקרב המחוזות המזרחיים של המדינה ,היו אלה שהציתו את אש המרד תוך ניצול השסעים השבט יים והאזוריים של המדינה והעמקתן .ואילו במצרים ,הכוח העיקרי מאחורי המחאה שהביאה לנפילת שלטונו של מוברק היו הצעירים המשכילים ,תושבי הערים הגדולות. 34 הרוב המוחלט של חוקרים ומומחים מהאקדמיה הופתעו מפרוץ האירועים ומעוצמתם35,והדעות חלוקות בנוגע לסיבות שהביאו לפרוץ האירועים .לא נוכל לרדת בסקירה הזו לעומק הוויכוח התיאורטי המרתק הזה .נסתפק בכך שנמנה בקצרה את הגורמים המוזכרים תדיר במחקר העכשווי .בין השאר ,מדובר בגורמים אתנו-לאומיים (אי-שביעות רצון משלטון של קבוצת מיעוט אתנית), מצונזר), 37 36 טכנולוגיים (בעיקר הגדלת הנגישות למידע שאיננו כלכליים (עלייה במחירי האנרגיה ,המזון והדיור) 38 וסוציולוגיים (היעדר מוביליות חברתית) .כאמור, שאלת החשיבות היחסית של כל אחד מהגורמים הנ"ל נתונה במחלוקת .יחד עם זאת ,נראה כי קיימת הסכמה 31 latinamericanewsinhebrew.wordpress.com Lisa Anderson, "Demystifying the Arab Spring", Foreign Affairs 90, 2011 33עופר קניג" ,האביב הערבי והדמוקרטיה" ,המכון הישראלי לדמוקרטיה ,יוני .2013 34 Lisa Anderson, "Demystifying the Arab Spring", p. 2 35 F. Gregory Gause, "Why Middle East studies missed the Arab Spring", Foreign Affairs 90, 2011, p. 81 36 https://pages.wustl.edu/wuir/development-conflict-arab-spring-libya-and-syria-revolution-civil-war 37 Howard et. al., "Opening close regimes: what was the role of social media during the Arab Spring", Seattle: PIPTI 38 H.Daun&R.Armand, "Arab countries: Oil Boom, Religious Revival and Non-reform". 32 13 גורפת בנוגע לטענה כי הדמוגרפיה מהווה גורם בעל משמעות מכרעת להבנת התופעה .בפרט ,הזרקור המחקרי מופנה לעבר האוכלוסייה הצעירה (עד ,) 35שהיוותה במקרים רבים את הכוח המניע של המחאות .החוקרים הללו יוצאים מנקודת הנחה כי הבנה סוציולוגית של קבוצה זו תתרום להבנה טובה יותר של אירועי "האביב הערבי" בכללותם. ואכן ,בחינת מאפייניהם של הצעירים בעולם הערבי מאששת הנחה זו .ראשית ,הרוב המוחלט של אוכלוסיית האזור 39 הינם צעירים :מעל 50%הם מתחת לגיל ,25כ 60%-הם מתחת לגיל 30וכשליש הם בגילאים .14-24 40 שיעור הצעירים באוכלוסייה הערבית לדוגמה הינו כפול משיעור הצעירים בצפון אמריקה .שנית ,שיעור האבטלה בקרב הנכנסים לכוח העבודה (גילאי ) 15-24הוא גדול במיוחד ,הן לעומת שיעור הצעירים המובטלים במדינות אחרות והן לעומת המבוגרים במדינות ערביות ,ועומד על ( 25%ובאזורים מסוימים אף למעלה מ 41.)50%-שלישית, לקבוצת הגיל הצעירה ישנם מספר מאפיינים סוציולוגיים המבדילים אותה מהקבוצות האחרות .הצעירים נוטים פחות לשמור על אורח חיים דתי (למרות שדת נותרה מרכיב חשוב בזהותם) ,נוטים יותר להשתתף בהפגנות (למרות שרמת העניין שלהם בפוליטיקה נמוכה יחסית) ונוטים יותר להאמין כי תפקיד המשטר הדמוקרטי הוא לפעול להגברת השוויון החברתי והכלכלי. 42 ראוי להרחיב גם על הבדל חשוב נוסף בין הצעירים במדינות הערביות לבין הדור המבוגר יותר :השכלה והשפעתה על מצבם התעסוקתי והכלכלי .בעשורים האחרונים ,מדינות ערב השקיעו חלק ניכר מהכנסותיהן בשיפור מערכת החינוך ובהגדלת הנגישות להשכלה .הדבר הביא לעלייה משמעותית של הנגישות להשכלה ברחבי העולם הערבי :מספר שנות הלימוד הממוצע ברוב המדינות הערביות הוכפל מאז .1980 המסיימים בית ספר יסודי והפונים לחינוך שניוני מתקרב ל.100%- 44 43 כיום ,אחוז יחד עם זאת ,נראה כי מערכות החינוך באזור עדיין סובלות מקשיים רבים ומאופיינות באיכות יר ודה ,אי שוויון והיעדר רלוונטיות .מומחי החינוך טוענים כי איכות המורים במדינות ערב נמוכה ביותר וכתוצאה מכך הרוב המוחלט של התלמידים אינו עומד בתנאי הסף המינימאליים מבחינת הבחינות הבינלאומיות. 45 כמו כן ,המערכת מתאפיינת באי שוויון משמעותי על רקע מגדרי ומעמדי .במ צרים למשל ,כמחצית מהבנות המתגוררת באזורים הכפריים העניים הינן בעלות פחות מ 4-שנות לימוד ,בעוד הממוצע הארצי עומד על 46.7כמו כן ,במדינות ערביות רבות ,יש תת-ייצוג של נשים בתחומי לימודים נחשבים ,המובילים להשתלבות מוצלחת בשוק התעסוקה ,כמו לימודי הנדסה ומדעים (מצב זה נפוץ גם במדינות המערב כמובן). לבסוף ,חשוב להידרש לסוגיית חוסר ההתאמה בין הכישורים הנדרשים בשוק העבודה לבין החומר הנלמד. ברבות מהמדינות הערביות ,אחוז ניכר של הצעירים המוסלמים פונים ללימודי דת .על אף שסוגיית המתח בין MENA- Middle East & North Africa Michael Hoffman &Amaney Jamal, "The youth and the Arab Spring: Cohort differences and similarities", Middle East Law and Governance 4, 2012, pp.169 41 http://www.brookings.edu/research/opinions/2011/06/10-arab-world-education-winthrop 42 Michael Hoffman &Amaney Jamal, "The youth and the Arab Spring: Cohort differences and similarities", pp. 173-180. 43 Fillip Campante&Davin Chor, "Why was the Arab World poised for Revolution", Journal of Economic Perspectives 26, 2012, pp. 169 44 http://www.brookings.edu/research/opinions/2011/06/10-arab-world-education-winthrop 45 http://efareport.wordpress.com/2011/02/23/education-failures-fan-the-flames-in-the-arab-world/ 46 http://www.brookings.edu/research/opinions/2011/06/10-arab-world-education-winthrop 39 40 14 דתיות וחילוניות בעולם הערבי בן זמננ ו הינה מורכבת ומרתקת ,היא איננה נוגעת לעניינו העיקרי בסקירה זו .נציין רק שיכולת ההשתלבות התעסוקתית של בוגרי המוסדות השונים להכשרה דתית בעולם הערבי היא מוגבלת, מטעמים ברורים. 47 כתוצאה מהגורמים הללו ,עלייה במספר שנות הלימוד הממוצע של הצעירים במדינות ערב לא הב יאה להגדלת סיכוייהם להשתלב בצורה מוצלחת בשוק התעסוקה ,בניגוד למה שניתן היה לצפות בהתבסס על תיאוריות כלכליות מקובלות .זאת ועוד ,במדינות רבות (כדוגמת מרוקו ואלג'יר) הסיכוי של בוגרי אוניברסיטאות להיות מועסקים אף נמוך ממקביליהם בוגרי מערכת החינוך השניונית. 48 מצ יאות של עוני ואבטלה בשילוב עם יכולת נמוכה לפעול לשינוי השיטה הפוליטית-כלכלית בדרכים דמוקרטיות הביאה לחוסר שביעות רצון בולט של צעירים ערבים מהנעשה במדינותיהם .אין זה פלא כי מסקר שנערך בשנת 2011עלה כי 70%מהצעירים רוצים לעזוב את מדינתם. 49 יחד עם זאת ,לרובם המוחלט הגירה מהווה חלום ולא פתרון בר יישום .וכך ,הפנייה לאפיק מחאתי הפכה לברירת מחדל עבור רבים מהצעירים. מחקרים שונים שנערכו במדינות מערב הראו כי צעירים משכילים נוטים יותר לעסוק בפעילות פוליטית ממקביליהם בעלי רמות השכלה נמוכות יותר .בניסיונם להסביר תופעה זו ,החוקרים טענו כי רכישת השכלה מביאה להעלאת המודעות לסוגיות פוליטיות ,מסייעת לחיברות שהינו תנאי הכרחי לפעולה פוליטית מוצלחת ותורמת להגברת הכישורים האזרחיים של הצעירים. 50 הסבר זה מאפשר לנו לראות בעלייה המשמעותית של הנגישות להשכלה בעולם הערבי (בשנים שקדמו לאיר ועי "האביב הערבי") את אחד הגורמים המרכזיים לפרוץ האירועים .בעקבות העלייה הזו ,צעירים משכילים רבים לא הצליחו להשתלב בצורה מוצלחת בשוק העבודה, בניגוד לציפיותיהם ,ופנו לפעילות פוליטית בכלל ולמחאה פוליטית בפרט. 51 ואכן ,המחקר של קמפנטה ו-צ'ור אשר בדק את הטענה הז ו ,אכן מצא לה אישוש מובהק סטטיסטית .מחקרם התבסס על נתוני הצעירים ממדינות הערביות מתוך ה . World Values Survey-בפרט ,החוקרים הללו הראו כי הנטייה להשתתף בפעילויות פוליטיות כגון הפגנות ושביתות ,מקושרת חיובית עם העלייה ברמת ההשכלה וכי הקשר בין השכלה ומחאה פוליטית חזק יותר בקרב הפרטים שלא השתלבו בצורה מיטבית בשוק העבודה ( individuals who underperform in the labor .)market 52 ספק רב אם לבני דורנו יש את הכלים הדרושים על מנת לעמוד נכוחה על משמעותם של אירועי "האביב הערבי" והשפעתם ארוכת הטווח .זוהי התפתחות היסטורית שעוד ידובר בה רבות .יחד עם זאת ,כבר כיום ברור לנו כי הצעירים והסטודנטים מילאו תפקיד מכריע באירועים הללו .ולמרות שפרוץ האירועים הפתיע חוקרים רבים, במובנים רבים הכתובת הייתה על הקיר; השינויים הדמוגרפיים (אחוז צעירים גבוהה) ,החינוכיים (התרחבות הנגישות להשכלה) והתעסוקתיים (עלייה בשיעור האבטלה ,בעיקר בקרב המשכילים) ,כמו גם הדינמיקה ביניהם הייתה ברורה וידועה .אך ל מרות זאת ,הממשלות השונות בעולם הערבי לא הצליחו להתמודד באופן מושכל עם האתגרים הללו ושילמו על כך מחיר כבד .במובנים רבים ,האתגרים הללו היו ייחודיים לזמן (ראשית המאה ה)21- 47 H.Daun&R.Armand, "Arab countries: Oil Boom, Religious Revival and Non-reform". Ibid. 49 Michael Hoffman &Amaney Jamal, "The youth and the Arab Spring: Cohort differences and similarities", pp. 170. 50 Sidney Verba et al. "Voice and Equality: Civic voluntarism in American politics". 51 Fillip Campante& Davin Chor, "Why was the Arab World poised for Revolution", pp. 175. 52 Ibid. 48 15 ומקום (המדינות הערביות) מסוימים .יחד עם זאת ,ברור כי יחסי הגומלין בין השכלה ,תעסוקה ומוסדות כלכליים ימשיכו למלא תפקיד מכריע בהתפתחויות פוליטיות ברחבי העולם גם בעתיד. מאבק הסטודנטים באנגליה כנגד העלאת שכר הלימוד2010 , 53 על מנת להבין את הרקע למאבק הסטודנטים באנגליה בשנת ,2010חשוב להבין את התפתחות מערכת ההשכלה הגבוהה במדינה בעשורים האחרונים .עד לשנת ,1990הסטודנטים באוניברסיטאות לא שילמו כלל שכר לימוד .כמו כן ,סטודנטים ממצב סוציו-אקונומי נמוך היו זכאים לקבלת מענק לכיסוי הוצאות המחייה .אך בדומה למדינות רבות במערב ,גם באנגליה חלה עלייה חדה במספר הנכנסים בשערי מוסדות ההשכלה הגבוהה, שלא לוותה בעלייה תקציבית במקביל .לקראת סוף העשור המאה ה ,20-מספר הסטודנטים עבר את רף שני המיליון ,בעוד התקצוב לסטודנט ירד בתקופה זו בכ 40-אחוזים .מערך התמיכה הממשלתית לרוכשי ההשכלה הגבוהה ,שכלל הן סבסוד שכר הלימוד והן סיוע בהוצאות המחייה קוצץ בהדרגה .החל מ ,1990-החל תהליך הדרגתי של החלפת מענקי המחייה בהלוואות. 54 במאי ,1996ראש ממשלת בריטניה ,ג'ון מייג'ור ,מינה ועדה לבחינת מדיניות סבסוד ההשכלה הגבוהה באנגליה ,בראשות רון דירינג .המלצות ועדת דירינג פורסמו ביולי .1997הוו עדה העריכה כי מערכת ההשכלה הגבוהה תצטרך תוספת תקציב של כ 2-מיליארד ליש"ט למשך 20 השנים הקרובות ,לצורך שיפור תשתיות המחקר וההוראה ,גידול במספר הסטודנטים ותמיכה בסטודנטים נזקקים. 55 בעקבות המלצות הוועדה ,בשנת הלימודים 1998/9אושרה גביית שכר הלימוד .הסטודנטים באנגליה חויבו לשלם 1,000ליש"ט בשנה .סטודנטים ממצב סוציו-אקונומי נמוך (כשליש מכלל הלומדים) היו פטורים מתשלום שכר הלימוד. 56 במקביל לגביית שכר הלימוד ,הממשלה ביטלה לגמרי את מתן מענקי המחייה .בשנת ,2004בעקבות הטענות כי התוספת התקציבית איננה מספיקה ,נחקק חוק ההשכלה הגבוהה ( .)Higher education actשכר הלימוד האחיד בוטל ,וכל אוניברסיטה קיבלה את הסמכות לקבוע את גובה שכר הלימוד בעצמה .הרף העליון לשכר הלימוד שנגבה בחוק הועמד על 3,000ליש"ט .על מנת להפחית את הפגיעה בנגישות האוכלוסיות המוחלשות ,נקבע כי אוניברסיטאות שירצו לעלות את שכר הלימוד בעקבות החוק ,יצטרכו לפרט כיצד בכוונתם לסייע לשילוב הסטודנטים מרקע סוציו-אקונומי נמוך .השינוי נכנס לתוקפו בשנת הלימודים .2006-2007כפי שחזו מתנגדי החוק ,מרבית האוניברסיטאות בחרו לגבות מהסטודנטים שלהם את הסכום המלא ,שינוי שהיווה זינוק של כ 300-אחוזים בשכר הלימוד. 57 הדבר הביא לעלייה חדה במספר הפונים להלוואות הן לצורך כיסוי שכר הלימוד והן לצורך הוצאות המחייה. ועדה נוספת לבחינת סוגיית שכר הלימוד בראשות ג'ון בראון ,כונסה בקיץ 2009ומסקנותיה פורסמו במאי .2010 הוו עדה המליצה להסיר כליל את הרף העליון של שכר הלימוד ולהעניק לאוניברסיטאות חופש מוחלט לקבוע 53הפרק מתייחס לסטודנטים באנגליה בלבד ,שכן המצב בסקוטלנד ו-ווילס הוא שונה. Ariel Ziderman, "Student loans for Israel: Learning from international practice", Neaman Institute, 2008, p 19. 55 The Dearing report, http://www.bbc.co.uk/news/special/politics97/news/07/0723/dearbrief.shtml 56 Vossensteyn, "Cost Sharing and understanding student's choice", quoted in Ziderman, p 20. 57לו החוק לא היה נחקק ,שכר הלימוד היה עומד באותה השנה על 1125ליש"ט. 54 16 בסוגיה זו .במקום הסרת הפיקוח על שכר הלימוד ,הממשלה החליטה לעלות את הרף העליון ל 9,000-ליש"ט בשנה .הממשלה טענה כי עלייה חדה זו לא תפגע בנגי שות ,שכן אף אחד לא יחויב בתשלום שכר לימוד ,לפני שיתחיל לעבוד בעבודה מכניסה .בחורף ,2010הצעה זו עברה בהצבעה צמודה בבית הנבחרים הבריטי ואושררה בהמשך גם בבית הלורדים .בעקבות ההצבעה ,רבים ממוסדות ההשכלה הגבוהה במדינה בחרו שוב להעלות את שכר הלימוד עד לגובה המקסימאלי הקבוע בחוק ,מה שהיווה זינוק של )!( 900אחוזים בשכר הלימוד תוך כעשור וחצי .כיום ,מרבית המוסדות גובות את שכר הלימוד המקסימאלי האפשרי. ארגון הסטודנטים האנגלי ( )NUS -National Union of Studentsמהווה קונפדרציה של אגודות הסטודנטים בבריטניה .הארגון הוקם בשנת 1922והינו חבר בהתאחדות הסטודנטים האירופאית ( .)ESUחברים בארגון כ600- אגודות סטודנטים ,אשר חברים בהם כ 95-אחוזים מהסטודנטים במדינה .בסך הכול ,מייצג הארגון את האינטרסים של 7מיליון סטודנטים וסטודנטיות .במשך שנים ארוכות ,המדיניות המוצהרת של הארגון הייתה כי ההשכלה הגבוהה היא זכות יסוד ולכן עליה להיות בחינם .למרות זאת ,נראה כי הנהגת שכר הלימוד ב1998- עברה בשקט יחסי וללא מחאות מצד ארגוני הסטודנטים .ייתכן כי הסכום של 1,000ליש"ט לא נתפס כנטל משמעותי ,נוכח דרישות האוניברסיטאות לקבוע שכר לימוד גדול יותר ונוכח מערכת ההלוואות המשופרת .שינוי החוק ב 2004-גרר ביקורת יותר משמעותית ,הן מצד הסטודנטים והן במערכת הפוליטית ,בין היתר בשל העובדה כי מפלגת לייבור היא זו שהנהיגה את השינוי .הדבר נעשה בניגוד להבטחה המפורשת של טוני בלייר ומפלגתו (לפני הבחירות ) 2001שלא להעלות את שכר הלימוד .החוק עצמו עבר על חודם של 5קולות בלבד (שביניהם עשרות נציגי המחוזות בסקוטלנד ,אשר השינוי לא השפיע עליה) ,בעוד 71חברי הפרלמנט ממפלגת לייבור הצביעו בניגוד לעמדת מפלגתם. 58 הנהגת ההתאחדות הביעה התנגדות נחרצת להעלאת שכר הלימוד .יחד עם זאת ,נראה כי ההנהגה נמנעה מנקיטת צעדי מחאה חריפים כנגד החלטת הממשלה .עיקר הפעילות הייתה הסברתית וכללה הופעות תכופות של נציגי הסטודנטים בתקשורת הלאומית .כמו כן ,נערכה צעדה מקיימבריג' ללונדון והפגנה מול בית הנבחרים ביום ההצבעה 27 ,לינואר . 2004חלק מהפרשנים טענו כי הסיבה למחאה הרפה כנגד הממשלה ,היא העובדה כי במשך שנים רבות ,הנהגת ההתאחדות באה מקרב ארגון סטודנטים של מפלגת הלייבור .הביקורת הזו הייתה מבין הגורמים שהביאה לכך כי בשנת ,2004לראשונה בתולדות ההתאחדות האנגלית ,קבוצות שונות משמאל ללייבור(כדוגמת )Campaign for Free Educationהצליחו להביא לבחירת נציגתם (קתרין פלטשר) לתפקיד נשיאת הארגון. 59 בתקופה הזו ,ההתאחדות המשיכה להוביל את הקריאה לביטול מוחלט של שכר הלימוד באוניברסיטאות ,כאמור בלא הצלחה .בשנת ,2008שינה הארגון את עמדתו ועבר לפעול על מנת לשמר את שכר הלימוד ברמתו הנוכחית .הארגון גם פרסם תכנית משלו למימון ההשכלה הגבוהה במדינה ,באמצעות קרן ייעודית ) (People's Trust For Higher Educationהמבוססת על מיסוי פרוגרסיבי של בוגרי האוניברסיטאות .מנהיגי הסטודנטים גם נאבקו בהצלחה על מנת לבלום את המלצות ועדת בראון להסיר כליל את הפיקוח הממשלתי על שכר הלימוד. אחת מהפעולות המשמעותיות ביותר של התאחדות הסטודנטים במאבקם הייתה המאמץ להחתים את המועמדים לכהונה בפרלמנט הבריטי (לפני הבחירות ב )2010-על התחייבות להצביע כנגד הניסיון להעלות את שכר הלימוד. 58 http://news.bbc.co.uk/2/hi/uk_news/politics/3434329.stm http://education.guardian.co.uk/pictures/image/0,8553,-10504889296,00.html 59 17 מעל ל 1000-מהמועמדים חתמו על התחייבות זו ,ביניהם כל 57חברי הפרלמנט שנבחרו מטעם המפלגה הליברל- דמוקרטית .המפלגה הזו היוותה את הפתעת הבחירות ,בין היתר אודות לתמיכה מאסיבית של הסטודנטים והצעירים .ואולם ,בעת ההצבעה על הגדלת התקרה של שכר הלימוד לגובה של 9,000ליש"ט ,המפלגה הזו (שלקחה חלק בקואליציה הממשלתית של המפלגה השמרנית) לא עמדה בהתחייבויותיה .כמחצית מחברי הפרלמנט מטעמ ה ,כולל יושב ראש המפלגה וסגן ראש הממשלה ניק קלג ,הצביעו בעת ההצעה ,בניגוד להתחייבותם המפורשת .צעד זה גרר ביקורות מקיר לקיר ובהמשך קלג אף ביקש סליחה על כך שחתם על ההתחייבות ,שלא היה ברור אם יוכל לקיים בשיבתו בממשלה. 60 כאמור ,ההתארגנות למאבק החלה עוד בטרם פרסום המסקנות הסופיות של הוועדה .קואליציה של סטודנטים ועובדים בשם "המאבק נגד שכר לימוד וקיצוצי תקציב" ( )National Campaign Against Fees and Cutsהתארגנה עוד בפברואר ,2010אך שיא המאבק היה בנובמבר ,2010בסמוך להצבעה הגורלית .הצעדה הראשונה בלונדון שנערכה ב 10-לחודש אורגנה ע"י ההתאחדות בשיתוף עם ארגונים נוספים ,תחת הכותרת Fund Our Future: Stop .Education Cutsהצעדה קיבלה את אישור משטרת לונדון ,שלא ציפתה למספר הנוכחים הגבוה (כ 50-אלף לפי הערכות) ולא למעשי הוונדליזם של חלק גדול ממשתתפיה .בסיום הנאומים ,וחרף מאמצי ההרגעה של הנהגת הסטודנטים ,קבוצה של כמה אלפי משתתפים סטתה ממסלול הצעדה והתפרצה לתוך מבני המטה של המפלגה השמרנית .מספר שוטרים ומפגנים נפגעו במהלך היום ,ועשרות מהמתפרעים נעצרו .נשיא התאחדות הסטודנטים אהרון פורטר ובכירים נוספים גינו את ההשתלטות ,בתור ניסיון להטיל כתם על כל 50,000המפגינים. ה NCAFC -ארגנו הפגנה נוספת בלונדון ב 24-לנובמבר ,שאף היא התדרדרה למעשי ונדליזם ועימות עם כוחות המשטרה .מאות סטודנטים השתלטו על כמה מבנייני האוניברסיטאות בלונדון ועשרות מפגינים נעצרו .גם במנצ'סטר ,לידס וערים נוספות היו ב יום הזה הפגנות ומהומות המוניות ,במקביל לביקורת קשה על התנהגות המשטרה .באותו השבוע ,התפשטו האירועים לעשרות ערים ברחבי אנגליה .יש לציין כי תנועת המחאה לא הייתה מלוכדת :בעוד ההתאחדות יצא בקריאה חד -משמעית כנגד השתלטות על מבני ציבור ,קבוצות אחרות ראו במעשים הללו ביטוי אותנטי לייאוש הצעירים והסטודנטים במדינה .הפיצול גבר ,על רקע הדיווחים בעיתונות על כך שנשיא ההתאחדות הציע להחליף את עליית שכר הלימוד בקיצוץ מאסיבי של תקציב התמיכה הסטודנטיאלית (מה שככל הנראה לא תאם את המציאות) 61.ב 9-לדצמבר ,2010היום המתוכנן של ההצבעה ,נערכו שתי צעדות נפרדות במרכז לונדון :אחת שאורגנה ע"י NUSוהשנייה בהובלת NCAFCבשיתוף ארגונים אחרים .היערכות המשטרה מנעה מהמפגינים להגיע לקרבת בית הנבחרים .לאחר היוודע דבר אישור התוכנית התחדשו המהומות, אולם אלו לא יצאו מכלל שליטה. יש לציין כי פעילויות המחאה לא נפסקו עם אישור החוק .כך בנובמבר ,2011נערכה צעדה המונית נוספת ,כנגד ניסיונות הממשלה לרפורמה נוספת במערכת ההשכלה הגבוהה .התביעה שהגישו נציגי הסטודנטים לבית המשפט העליון האנגלי כנגד מדיניות הממשלה (בטענה כי העלאת שכר הלימוד פוגעת אנושות בזכות לשוויון ומפרה זכות אזרחית בסיסית) נדחתה 62.בשנת ,2012הוועידה העליונה של ההתאחדות אישרה מחדש את עמדתה ההיסטורית התומכת באי גביית שכר הלימוד .החלטה זו קוראת לממשלה לתקצב את המוסדות באמצעות מיסוי 60 Wintour, Patrick. "Nick Clegg apologizes for tuition fees pledge". The Guardian, September 2012 http://www.telegraph.co.uk/education/universityeducation/8190379/National-Union-of-Students-secretlyurged-Government-to-make-deep-cuts-in-student-grants.html 62 http://www.bbc.co.uk/news/education-17069298 61 18 פרוגרסיבי ,על מנת שההשכלה בכל ה רמות תהה שירות ציבורי תוך כדי שהמוסדות ינוהלו בשיתוף הסגל והסטודנטים. 63 נראה שהתאחדות הסטודנטים האנגלית עשתה מאמץ ניכר ללמוד מלקחי אי הצלחתה (היחסית) של המחאה וקיימה עבודה מטה רצינית לשם כך .תוצריה העיקריים של עבודת המטה הזו ,מפורטים באתר הארגון. 64 כך למשל ,אחד השיעורים החשובים ביותר שנלמדו היא להתמקד בהיבט הוויזואלי של הקמפיין ,לא פחות מאשר בהיבט התוכני .המלצה נוספת היא לדאוג לכך שתוכנית המאבק תנוסח בצורה ברורה ולכידה ותפרט את הצעדים העיקריים הדרושים לשינוי המדיניות הרצוי .לבסוף ,ממליצים בארגון לפעול על מנת להבטיח זמינות תמידית של מתנדבים פעילים ומעורבים ,המהווים את החוליה המשמעותית ביותר בתהליך העברת מסרי הארגון. "מחאת החמניות" בטאיוואן2014 , מחאת הסטודנטים בטאיוואן באביב 2014כנגד חתימת הסכם סחר עם סין היא מבין אירועי המחאה המשמעותיים ביותר בהיסטוריה של טאיוואן המודרנית .היא זכתה לכינוי "מחאת החמניות" ,מכיוון שהמוחים ראו בפרחי החמנייה סמל לתקווה .שורשי המחאה טמונים במערכת היחסים המורכבת בין סין וטאיוון .לאחר סיום מלחמת האזרחים הסינית ב ,1949-הרפובליקה העממית של סין (הקומוניסטית) הוקמה ברוב שטחי סין היבשתית ואילו באי טאיוואן (ובאיים הסמוכים לו) הוקמה הרפובליקה הסינית ,הידועה בשם טאיוואן .דה-יורה ,שתי הרפובליקות טוענות לריבונות על סין כולה ואינן מכירות זו בזו .יחד עם זאת ,החל משנת 2008חודשו המגעים בין המדינות ,בעקבות ניצחון מפלגת ה KMT -בבחירות בטאיוואן .המגעים מתנהלים באמצעות ארגונים רשמיים למחצה שהוקמו במיוחד למטרה זו65.בשנת 2010סין וטאיוואן חתמו על הסכם מסגרת לשיתוף פעולה כלכלי) )EFCA-Economic Cooperation Framework Agreementאשר נועד להוריד חסמים למסחר ושיתוף פעולה כלכלי בין המדינות66.ל אשרור ההסכם ע"י הפרלמנט בטאיוואן קדם וויכוח ציבורי נוקב .תומכי ההסכם טענו כי הוא יסייע לחיזוק היחסים של טאיוואן עם מדינותיה השכנות וימריץ את הייצוא לשווקיה העצומים של סין היבשתית .לעומת זאת ,מתנגדי ההסכם חששו מהגברת ההשפעה הסינית על הכלכלה והפוליטיקה של טאיוואן וטענו כי הדבר יוביל בהמשך לסיפוח האי ע"י סין. 67 כחלק מיישום ההבנות של הסכם המסגרת ,בקיץ 2013הצדדים חתמו על הסכם מפורט יותר להסדרת המסחר והשירותים הבין-מיצריים ( .)CSSTA- Cross Strait Service Trade Agreementההסכם כלל אמצעים רגולטוריים, כללים למניעת תחרות לא הוגנת ,עקרונות לשמירה על שקיפות וכדומה .ההסכם פותח כ 80-פלחי שוק שונים בסין וכ 64-ענפי תעשייה בטאיוואן למסחר הדדי68.היו שטענו טאיוואן ,בהיותה מדינה קטנה בהרבה ,צפויה להיות המרוויחה הגדולה מההסכם ,בעקבות החשיפה לשוק הסיני הענק .מנגד ,נטען כי ההסכם מסכן את העצמאות הכלכלית של טאיוואן ,לנוכח העובדה כי מרבית החברות בסין הן בבעלות או בשליטה של המפלגה .מתנגדי 63 http://anticuts.com/2012/05/24/nus-education-should-be-free-at-all-and-any-level/ http://www.nus.org.uk/en/campaigns/funding-our-future/lessons-learned-an-introduction/ 65 http://www.arats.com.cn/; http://www.sef.org.tw/ct.asp?xItem=48840&CtNode=3983&mp=300 66 http://www.etaiwannews.com/etn/news_content.php?id=1299089&lang=eng_news&cate_img=83.jpg&cat e_rss=news_Politics_TAIWAN 67 http://articles.latimes.com/2010/jun/27/world/la-fg-taiwan-protests-20100627 68 http://thediplomat.com/2014/04/the-economics-of-the-cross-strait-services-agreement/ 64 19 ההסכם טענו כי סין מעוניינת להשתלט על נכסים אסטרטגיים בטאיוואן וכי מניעה אינם רווח כלכלי אלא שליטה פוליטית69.מיד לאחר חתימת ההסכם ,ממשלת טאיוואן ניסתה להעביר אותו להצבעה מהירה בפרלמנט ,אולם התנגדות עיקשת של מפלגות האופוזיציה מנעה זאת .כתוצאה מהלחץ הציבורי ,בספטמבר 2013הממשלה הסכימה לדיון מעמיק בסעיפי ההסכם בפרלמנט ולעריכת שורה של שימועים ציבוריים העוסקות בהיבטים השונים שלו. 70 ואולם ,נראה כי הממשלה הייתה נחושה בדעתה לרוקן את ההסכמות מתוכנן ולמנוע דיון משמעותי בהסכם. מחצית מהשימועים ,אשר סוכם כי יערכו בהובלת בכירי מפלגת השלטון ,נערכו בטווח של שבוע ימים ,בעוד שחקנים משמעותיים בעולם העסקים ובמגזר השלישי במדינה מתלוננים כי לא הוזמנו להשמיע את קולם 71.בחלק מהשימועים האחרים ,הועלו טענות חריפות כנגד יישום ההסכם בצורתו הנוכחית .נטען למשל כי השלכותיו על שוק העבודה בטאיוואן לא ברורים דיים .יחד עם זאת ,הממשלה סירבה להכניס שינויים בהסכם ודרשה לאמצו כלשונו .הדיונים נמשכו ותקוות הממשלה לאשרר את ההסכם עד סוף 2013נגוזו .בהמשך מפלגת השלטון ,KMT לה הרוב בפרלמנט ,חזרה מהסכמתה לערוך דיון פרלמנטרי בכל אחד מסעיפי ההסכםב 17-במרץ 2014נציגי הרוב בפרלמנט הודיעו כי הזמן המוקצה לדיון בהסכם עבר וכי יש להעלות אותו להצבעה סופית בעוד ארבעה ימים .ההודעה הזו היא שהביאה לפרוץ אירועי המחאה. בבוקר של ה 18-במרץ אלפי מוחים ,רובם סטודנטים ואקדמאים ,פרצו את גדר הפרלמנט ונכנסו לבניין בית המחוקקים .כמה מהשוטרים שהגנו על הבניין נפצעו במהלך הפריצה .כ 300-איש השתלטו על הבניין ,תוך שהם הודפים את ניסיונות המשטרה להוציאם ממנו .המוחים תבעו את חידוש הדיון בכל אחד מסעיפי ההסכם (.)clause-by-clause review 72 במידה ודרישתם לא תתקבל ,הם איימו למנוע את כינוס הפרלמנט עד אשר יעבור המועד להצבעה על ההסכם .במקביל ,קבוצה קטנה של מפגינים השתלטה על בניין הממשלה ,אך נהדפה ע"י השוטרים ,תוך שימוש בכוח רב .במהלך ניסיון ההשתלטות ,עשרות נפצעו ו 61-מהמפגינים נעצרו .למחרת, אלפים נוספים התגודדו סביב בניין הפרלמנט ,תוך שהם חוסמים את כל נקודות הגישה לבניין ומונעים מהמשטרה להיכנס .קבוצות שונות של המוחים הניפו שלטים וקיימו דיונים מאולתרים .נראה שרק חלק קטן מהנוכחים היו בקיאים בפרטי ההסכם והתנגדו אליו עקרונית .מה שעורר את זעמם של רוב המשתתפים בהשתלטות על הפרלמנט ,הוא ניסיון הממשלה לאשרר חוק שנוי במחלוקת במהירות וללא דיון פרלמנטרי מקיף ,תוך הפרה בוטה של הכללים הדמוקרטיים הלא-כתובים 73.כ 12-אלף איש הגיעו לעצרת התמיכה במוחים ,ורבים מהם הניפו שלטים בגנות נשיא טאיוואן ,מאיינג-ג'או. 74 על מנת לסלק את המפגינים מבניין הפרלמנט ,הרשויות ניתקו את אספקת החשמל והמים לבניין .כוחות משטרה רבים גויסו מכל המדינה והוצבו מול בניין הפרלמנט. 75 דווח כי ראש הממשלה הורה למשטרה לפעול בכוח על מנת לפנות את המפגינים ,אך ההוראה לא קוימה .הנשיא מאיינג-ג'או קרא אומנם לפתור את המשב בדרכי שלום 69 Ibid. http://thediplomat.com/2014/03/taiwanese-occupy-legislature-over-china-pact/ 71 Ibid. 72 Ibid. 73 http://www.scmp.com/comment/blogs/article/1458367/why-little-understood-trade-agreement-upsets-somany-taiwan 74 http://www.haaretz.co.il/news/world/asia/.premium-1.2276753 75 http://edition.cnn.com/2014/03/19/world/asia/taiwan-student-protests/ 70 20 ובאופן דמוקרטי ,אך סירב לפתוח מחדש את הדיון בהסכם. 76 בעיני המוחים הוא ומפלגתו המשיכו להיתפס כאחראיים העיקריים לפגיע ה בהליכים הדמוקרטיים .במקביל ,החלו להופיע סדקים בהנהגת מפלגת השלטון, כאשר יו"ר הפרלמנט וונג הבטיח למנוע את פינוי הפרלמנט בכוח וטען כי יש להגיע לפרשה שתהה מקובלת על כל הצדדים .ב 25-במרץ הנשיא הזמין את נציגי הסטודנטים ללשכתו ,על מנת לדון בהסכם ללא כל תנאים מ וקדמים .בהתחלה מנהיגי המחאה הסכימו לבקשה ,אך שינו את עמדתם ביום למחרת .לטענתם ,באמצעות השליטה בחברי סיעתו בפרלמנט ,הנשיא מטרפד כל אפשרות להגיע להסכם פשרה .מנהיגי הסטודנטים, ובראשם לין פיי -פאן ,טענו כי על הפרלמנט לחוקק חוק שיסדיר את תהליך האישור של הסכמים כלכליים חשובים ,לפני אישור ההסכם הנוכחי .טיוטת החוק המוצע נוסחה על ידם וזכתה לתמיכת נציגי האופוזיציה בפרלמנט. 77 עצרת המונית שנועדה להפעיל לחץ על הנשיא להסכים לדרישות המוחים התקיימה ב 30-למרץ 2014והיוותה את אחד מאירועי השיא של המחאה .העצרת התקיימה במרכז הבירה טאיפיי ולדברי המפגינים ,נכחו בה כחצי מיליון איש (מנגד ,המשטרה העריכה את מספר הנוכחים ב 116-אלף). 78 כמה עשרות ארגוני החברה האזרחית היו שותפים בארגון העצרת ,ונשמעו בה קריאות לביטול ההסכם ולהתפטרות הנשיא .סקרים שנערכו באותו זמן הראו כי 56%מאזרחי המדינה מתנגדים להסכם ורק 22%תומכים בו. 79 מהצד השני ,כמה מאות אקטיביסטים פרו -סיניים ערכו למחרת עצרת שעיקרה תמיכה בהסכם והתנגדות לתפיסת הפרלמנט .נראה שהפגנת כוח המוחים בעצרת ,בשילוב עם הסקרים שהראו על שפל חסר תקדים של תמיכה בנשיא ומפלגתו ,שכנעו את הממשל לסגת מעמדתו .ב 6-באפריל יו"ר הפרלמנט וונג ג'ין-פינג הבטיח למנהיגי המחאה כי ידחה את הדיון באישור הסכם המסחר ,עד להשלמת החקיקה להסדרת הפיקוח על הסכמים בין סין לטאיוואן. 80 נראה שהפשרה זכתה לתמיכה של מרבית חברי הפרלמנט ,למרות שבכירי מפלגת השלטון לא היו מרוצים ממנה, בלשון המעטה .בתגובה ,מנהיגי המחאה ערכו מסיבת עיתונאים והצהירו כי המחאה השיגה את יעדה וכי בניין הפרלמנט יפונה ב 10-לחודש ,מה שאכן קרה. בעקבות הצלחת המחאה ,מנהיגיה זכו לחשיפה תקשורתית משמעותית בכל רחבי העולם .כמה מהם אף הוזמנו באפריל 2014לארה"ב ,לפגוש בכירים בק ונגרס ובמחלקת המדינה (משרד החוץ) .במאי 2014שניים ממנהיגי המחאה ,לין פיי-פאן ו-צ'ן ויי-טינג ,הודיעו על הקמה של תנועה בשם " "Taiwan Marchשתדחוף לשינוי חקיקה במטרה להגביר את המעורבות האזרחית בפוליטיקה (כגון שינוי חוק משאל העם). 81 ביקורו של בכיר בממשל הסיני ביקר בטאיוואן ביוני 2014במטרה לחדש את המגעים המסחריים בין המדינות ,כמעט והביא לחידוש המחאה .עד כה ,ההסכם השנוי במחלוקת לא אושרר ע"י הפרלמנט ,מה שהביא להגברת המתיחות בין סין לטאיוואן ולהקפאה של השיחות בנושא מימוש הסכמי הסחר .המפלה המשמעותית שמפלגת השלטון KMT ספגה בחירות המקומיות שנערכו במדינה בנובמבר ,2014שימשה כעדות נוספת לכך שאזרחי המדינה לא מרוצים מפעילות הממשל ואינם מוכנים לפגיעה בהליכים הדמוקרטיים התקינים. 82 76 http://www.haaretz.co.il/news/world/asia/.premium-1.2276753 http://www.chinapost.com.tw/taiwan/national/national-news/2014/03/27/403796/DPP-lawmakers.htm 78 http://www.reuters.com/article/2014/03/30/us-taiwan-protests-idUSBREA2T07H20140330 79 http://www.taipeitimes.com/News/taiwan/archives/2014/03/27/2003586647 80 http://www.bbc.com/news/world-asia-26919305 81 http://focustaiwan.tw/news/asoc/201405180012.aspx 82 http://www.eastasiaforum.org/2015/01/18/taiwans-shifting-political-landscape/ 77 21 סיכום :מה ניתן ללמוד? המסמך שלעיל גולל את קורותיהם של כמה מן המאבקים הסטודנטיאליים החשובים ביותר בעשורים האחרונים. הרציונל שעמד מאחורי כתיבתו הוא הצורך להבין את הסיבות שבגינן יצאו הסטודנטים והצעירים בעולם למאבקים ,האסטרטגיות שבהן נקטו ואת ההישגים שאליהם הגיעו .רצינו ללמוד מההצלחות והכישלונות של המאבקים הסטודנטיאליים בעולם ,על מנת שנוכל לתרגם את הידע הזה לטובת ציבור הסטודנטים הישראלי. ברור כי סקירה שכזו לא יכולה ולא צריכה להוות כמעין "מדריך הפעלה" המפרט את הצעדים שעל הארגון לבצעם על מנת להצליח בהשגת היעדים שנקבעו .רצינו לנסח סקירה תמציתית ככל האפשר ולא יכולנו להגיע לרזולוציה המאפשרת בחינה מדוקדקת של החלטות ההנהגה הסטודנטיאלית בכל שלב ושלב .כמו כן ,האתגרים העומדים בפני צעירים בישראל שונים מהותית מאלו העומדים בפני צעירים במדינות אחרות; הבדלי ההקשר משפיעים גם על מרחב האפשרויות של הארגון ואינם מאפשרים מתן המלצות ספציפיות וקונקרטיות .מה בכל זאת ניתן לעשות? ניתן לנסות ולאתר את הדומה בפעילות הארגונים השונים ולהצביע על דפוסי פעולה מוצלחים יותר ומוצלחים פחות .מעיון בהתנהלות הארגונים השונים באירועי המחאה שנסקרו כאן ,ניתן לזקק מספר סוגיות אסטרטגיות שהתייחסות אליהן חיונית להובלה מוצלחת של קמפיין/מאבק :הצבת יעדים ברי השגה ,בניית קואליציות חוצות מגזרים ושימוש יעיל בטכנולוגיה לצרכי הסברה. ראשית ,נידרש לסוגיה של הצבת יעדים ברורים וברי השגה .נראה כי מדובר בתנאי חשוב מאוד להצלחה של כל קמפיין או מיזם ,וכפי שעולה מהסקירה ,הדבר נכון גם לגבי מאבקים חברתיים-פוליטיים .אין ספק כי במקרים רבים מאוד ,נוכל לדעת אם היעדים שנקבעו היו ברי השגה רק פוסט-פריורי ובכל מקרה הקביעה הזו הינה ייחודית לזמן ,למקום ולהקשר הספציפיים .אך אפשר לנסח תנאי זה בצורה שונה מעט .מנהיגי המחאה מחויבים להתבוננות ריאליסטית בסיטואציה ולא לחתור לשינוי דרסטי של המצב ,כאשר התנאים אינם מאפשרים זאת. נראה כי המחאה בצ'ילה מהווה דוגמא מובהקת לכך שהצבה של יעדים מרחיקי לכת עשויה להכשיל את המאבק. הנהגת התאחדות הסטודנטים במדינה ניסתה להפוך את המאבק הסטודנטיאלי הממוקד בשיפור מצב ההשכלה הגבוהה למחאה חברתית-פוליטית מקיפה .היות ומנהיגי המחאה קראו לחלוקה מחודשת של משאבי המדינה, הם נאלצו לדחות את הצעות ה פשרה של הממשלה שנראו בעיניהם כבלתי מספקות .הפוליטיזציה של המחאה הייתה מבין הגורמים לכך ש היא לא הביאה להישגים משמעותיים ,מנקודת מבטם של הסטודנטים בצ'ילה. מאידך ,המוחים בטאיוואן הצליחו למסגר את דרישותיהם כך שאלו נתפסו בציבור כמוצדקות .מנהיגי המחאה לא דרשו את התפטרות הנשיא והממשלה ו/או ניתוק מוחלט של יחסים עם סין ,למרות שרובם הזדהו עם עמדות האופ וזיציה וחששו מהגברת ההשפעה הסינית במדינה .לחלופין ,המחאה התמקדה בהתנגדות להליך אישור ההסכם וחרטה על דגלה סיסמאות של דמוקרטיה ,ממשל תקין ושקיפות .בגלל שהדרישה לקיום הליך תקין להסכם נתפסה כראויה והוגנת בציבור הרחב ,מנהיגי המחאה הצליחו אף מעל למשוער. שנית ,נתייחס לסוגיה של בניית קואליציות רחבות ויציבות .גם עצה זו עשויה להראות כמובנת מעליה ,אך הניסיון של כמה מהמחאות שנסקרו לעיל ,מראה כי לא תמיד ניתן ליישמה בנקל .נראה אפוא כי הקושי העיקרי טמון בהכרח לשלב בין בניית קואליציה שתהה בו זמנית יציבה ומלוכדת (מבחינה ארגונית ,אידיאולוגית וכדומה) אך גם רחבה וכוללנית (באופן שישלב בין קבוצות וארגונים המייצגים מגזרי אוכלוסייה שונים) .למשל ,תנועת 22 "אוטפור" הסרבית הצליחה לשלב בין הדרישות הללו באופן מיטבי .מחד ,חברי התנועה היו מלוכדים בשאיפתם להחליף את השלטון ולראיית החזון העתידי של המדינה .מאידך ,התנועה סיגלה לעצמה מבנה ארגוני גמיש והשכילה ליצור קשרים ושיתופי פעולה מסוגים שונים עם ארגונים המייצגים מגזרים שונים בחברה הסרבית (למשל ,ארגוני הגמלאים) .גם מהמעט שידוע לנו על השתלשלות האירועים בתוניסיה ,אפשר לומר כי שיתוף פעולה חוצה מגז רים ,ובפרט שיתוף פעולה בין ארגוני העובדים לצעירים המעמד הבינוני ,היה מבין הגורמים המכריעים שתרמו להפלת שלטונו של בן עלי .לעומת זאת ,מנהיגי מחאת הסטודנטים בבריטניה לא הצטיינו במיוחד במשימה זו .בעיצומה של המחאה התגלו חילוקי דעות משמעותיים בין התאחדות הסטודנטים הבריטית וארגון ה( NCAFC-הקואליציה של סטודנטים כנגד הקיצוצים וההפרטות) .הארגונים אף ארגנו עצרות נפרדות ,מה שבוודאי לא עזר להשגת מטרותיהם. לבסוף ,נדבר על תפקיד התקשורת באירועי המחאה בכלל ועל שימושיה למטרות של הסברה ותעמולה ,בפרט. לתקשורת ההמונים היה תפקיד משמעותי ברבים מהמאבקים החברתיים ואירועי המחאה במאה ה .20-מה שמייחד את המחאות שנסקרו כאן ,וביתר שאת את אלו מבניהן שהתרחשו ב 3-4-השנים האחרונות ,הוא שהרשתות החברתיות הפכו לזירת התרחשות משמעותית ביותר .הסטודנטים באיראן השתמשו בטוויטר כדי לדווח לעולם על דיכוי הברוטאלי של ההפגנות; צעירים בתוניסיה ומצרים השתמשו בפייסבוק על מנת לארגן את ההפגנות; ואילו בטאיוואן ההשתלטות על הפרלמנט הועברה בשידור אינטרנטי ישיר שארגנו המוחים. המציאות הזו הובילה להיווצרותם של דיונים מרתקים בהשתתפות מומחים מתחומים שונים ,בנוגע למידת ההשפעה של העולם המקוון על העולם האמיתי ועל הדרכים להעצים השפעה זו .מוקדם לסכם את הדיונים הללו ,אולם כמה דברים ברורים כבר בשלב זה .שימוש יעיל באמצעים הללו ,לרבות קביעת סדר היום ברשתות החברתיות והשתלטות על הלך הרוח הווירטואלי איננו תנא י מספיק להצלחת המחאה; אולם נראה שזהו תנאי הכרחי .הניסיון של המשטרים הסמכותניים באיראן ,רוסיה וסין לפגוע בדרכים שונות בזרימה חופשית של מידע ברשתות החברתיות רק מוכיח את חשיבותם .אי לכך ,כל ארגון חייב להשקיע משאבים בניהול יעיל של הקמפיין/המאבק ברשתות החברתיות ,תוך התייעצות עם מומחים רלוונטיים במידת הנדרש. 23
© Copyright 2024